‫הראי"ה על הרמב"ם‪:‬‬

‫הרב קוק מתחיל בלציין את העובדה שיחסית לחשיבות שלו‪ ,‬אין מספיק‬
‫התייחסות לנושא של טעמי המצוות בספרות היהודית – בגלל שאנחנו מדברים‬
‫המון על המה והאיך‪ ,‬אבל לא על הלמה‪ .‬הוא ממקד את העניין לכך שלא‬
‫מדברים על החלק של טעמי המצוות במורה נבוכים וברמב"ם‪ .‬הוא מסיק מכאן‬
‫שאם אף אחד לא המשיך את הרמב"ם‪ ,‬כנראה שיש בעיה ברמב"ם‪.‬‬

‫הוא מסביר את הבעיה ברמב"ם לדעתו‪ :‬הרמב"ם טוען שטעמי המצוות הן‬
‫להתנגד לכתות של עבודה זרה (הצאביה)‪ ,‬אבל אם זה נכון‪ ,‬אין שום נימוק‬
‫ליהודים בעולם המודרני לקיים את המצוות – או בקיצור‪ ,‬טעמי המצוות לפי‬
‫הרמב"ם הם דברים שקרו בעבר וכבר לא קורים ("ארכאולוגיה" כמו שהרב קוק‬
‫מנסח את זה)‪ ,‬וזה אומר שאין סיבה לקיים את המצוות בימינו! הרב קוק טוען‬
‫שצריך לנמק את המצוות בצורה שכוללת בתוכה לא רק את העבר אלא גם את‬
‫העתיד‪.‬‬

‫הרב קוק כהוגה מודרני‪:‬‬

‫הרב קוק הוא הוגה מודרני במובנים הבאים‪ :‬הוא מתמקד בעבר ולא בעתיד‬
‫(כמו שראינו בחלק הקודם) והוא מכיר במדע כלגיטימי (חילון ‪ /‬קדמה)‬

‫הוא אומר שכשהחילון והאמונה מתנגשים יש שתי אפשרויות‪ :‬התחמקות‬

‫ממפגש ותרצנות (כמו ההסברים על איך המפץ הגדול מתיישב עם סיפור‬
‫הבריאה) שתוביל לחוסר אמונה‪ ,‬ויישוב הדעות‪ ,‬גם במחיר שינוי של פרטי‬
‫האמונה הרווחת הנוכחית (מה שיוביל לחיזוק אידיאולוגי ולוגי של הדת –‬
‫למשל‪ ,‬סיפור הבריאה יובן בצורה מדוייקת יותר או שיינטש הרעיון של לימוד‬
‫התורה כספר היסטוריה)‪ .‬לכן הרב קוק טוען שהדת צריכה לאמץ וללמוד‬
‫מהדת‪.‬‬
‫דוגמה שהרב קוק מביא – האבולוציה‪ :‬האבולוציה (או "תורת ההתפתחות")‬
‫מוצגת בד"כ כמנוגדת לדת ולסיפור הבריאה‪ ,‬אבל הרב קוק אומר שדווקא‬
‫אפשר ללמוד ולהתפתח ממנה‪.‬‬

‫הרב קוק מסביר לאומיות ביהדות‪ :‬הרב קוק מצביע על זה שעד יציאת מצריים‬
‫לא מתייחסים לישראל בתור עם‪ .‬הוא טוען שהיינו עם מופרד לחלוטין ברגע של‬
‫יציאת מצריים‪ ,‬וזה השפיע על כל העמים‪ .‬משם‪ ,‬כל העולם התחיל להידמות‬
‫יותר ויותר זה לזה (כלומר‪ ,‬הלאומיות הולכת ויורדת) ויום אחד‪ ,‬כל העמים יהיו‬
‫מאוחדים (כולל עם ישראל)‪ .‬בעצם יש כאן אבולוציה של חברה‪.‬‬

‫הרב קוק על יחס לבעלי חיים‪:‬‬

‫הרב קוק טוען שעמוק בתורה‪ ,‬יש המון עקרונות של יחס חיובי לבע"ח‪ :‬הוא‬
‫מעלה את זה שלפני נח‪ ,‬לא היו אוכלים בשר; התחילו לאכול בשר רק כאשר‬
‫העולם התחלק לעמים (לאומיות)‪ .‬ברגע שיש לאומים‪ ,‬יש פגיעה גדולה יותר‬
‫במוסר (למשל‪ ,‬הרג במלחמות שהתבצע על מזבח הלאומיות)‪ .‬לפי הרב קוק‪,‬‬
‫כשהמצב רע (כלומר‪ ,‬כשאנשים מחולקים ללאומים ‪ >-‬אנשים ברמה מוסרית‬
‫גבוהה) מותר לאכול חיות כדי לשחרר את האלימות שקיימת בין כה וכה‪.‬‬
‫האידאל הוא שבאחרית הימים (כאשר לא יהיו לאומים)‪ ,‬האדם יחזור להיות‬
‫צמחוני‪ .‬מה שאמור להוביל את העולם לשלב הזה הוא המצוות (כמו בתפיסה‬
‫של הרמב"ם)‪.‬‬

‫כדוגמה‪ ,‬הרב קוק ממשיך את הקו של אכילת בשר – אין מצוות שאוסרות‬
‫אכילת בשר‪ ,‬אבל יש מצוות שאמורות להוביל אותנו לשם (כמו ה"כוונה השנייה"‬
‫במורה נבוכים)‪ :‬למשל‪ ,‬כיסוי הדם (שאמור לגרום לאדם ששוחט להרגיש כאילו‬
‫הוא מתבייש במה שהוא עשה)‪ ,‬דיני שחיטה (שאמורים לשחוט את החיה‬
‫בצורה שתזכיר שיש לבעה"ח רגשות) או איסור טריפה (שאמור להזכיר לנו‬
‫לרחם על בעל חיים חולה כמו על אדם חולה)‪.‬‬

‫(שוב – אבולוציה ‪ /‬התפתחות של הפן המוסרי של החברה האנושית)‬

 ‫מבנה המבחן‪:‬‬

‫‪ 5‬חלקים‪:‬‬

‫שאלה על ריה"ל (בחירה ‪ 1‬מ‪ )2‬שאלות כבדות‬ ‫‪.1‬‬

‫שאלה על הרב קוק (בחירה ‪ 1‬מ‪ )2‬שאלות כבדות‬ ‫‪.2‬‬
‫שאלות בינוניות – משהו יותר קטן משאלה ארוכה ויותר ארוך ממושג ‪/‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נקודה ספציפיים (איזושהי בחירה)‬
‫שאלות קצרות (דוגמה – מה זה כוונה ראשונה וכוונה שנייה) איזשהו‬ ‫‪.4‬‬
‫מושג או נקודה קצרה‬
‫אנסין – לקרוא קטע של אחד ההוגים שלמדנו ולענות על שאלות עליו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬