‫בס"ד‬

‫שאו ידיכם קודש‪!!!...‬‬

‫על שגב מצוות נטילת ידים‬
‫'כנפי' הסעודה בישראל‪...‬‬

‫לר' ישראל יקירי שליט"א‬

‫בימי הפורים המרוממים "פורצים" יהודים מתוך מסגרת השיגרה‪ .‬נס הצלתם מביאים‬
‫אותם לגבהים חדשים‪ .‬קבלת התורה מאהבה! ומתוך כך ממשיכים להעפיל הלאה‬
‫ב'שבת הפסקה' לקראת טהרת פרשת פרה‪ ,‬בשבת "טהרתן של ישראל"‪.‬‬

‫מצפים אנו לטהרה מופלאה זו של מי חטאת‪ ,‬לקראת זמן חירותינו והקרבת קרבן‬
‫הפסח במהרה בימינו‪ .‬ויחד עם זאת הבה נתחזק גם במצוות טהרה הנמצאת בידינו בכל‬
‫יום ובכל עת‪ .‬הדרגה הראשונה בטהרה‪ .‬הלא היא מצוות נטילת ידים לסעודה שתיקנו‬
‫לנו חכמינו ז"ל ועליה מברכים בכל עת אשר קדשנו במצוותיו! מצווה המרוממת את‬
‫הארוחה היהודית כולה! ומה עוד סעודת פורים הנשגבה‪ ,‬וודאי ראויה היא שנכבד‬
‫אותה בנטילת ידים בהידור ובדקדוק לרוממה ולנשאה עוד יותר!‬

‫על כנפי סעודה‪ ...‬בגמרא [בכורות ל‪ ]:‬מצינו דיני חזקת "חבר"‪' .‬תואר' חבר קיבל זה‬
‫שהיה מוחזק ונאמן בהתנהגות של טהרה‪ .‬המעלה הראשונה לכך היתה נטילת ידים!‬
‫ה"חברים" האלה נתבקשו מקודם לקבל עליהם "קבלת כנפיים" כלומר קבלה לטהרת‬
‫ידים ונטילתם [רש"י]‪.‬‬

‫מה ענין כנפיים לנטילת ידים? הברקה גאונית‪-‬לבבית אמר על כך הגאון רבי שמשון‬
‫רפאל הירש זצ"ל‪ .‬מצוות נטילת ידים מרוממת את הסעודה כולה! מצוה זו מצמידה‬
‫כנפיים להתעלות לפיסגת ההתקדשות‪[ ...‬בפירושו עה"ת סו"פ שמיני]‪ .‬ובמקום אחר‬
‫כתב אותו 'אור המערב'‪" :‬על כן תיכון לסעודתך כלעבודת הקודש כדרך שהכהן היה‬
‫מקדש ידיו בגשתו אל המזבח ‪ -‬כן תרחץ ותקדש את ידיך לפני אכילת הלחם למען‬
‫תלמד לקדש גם את פעולות החומר‪[ ."...‬ספר 'חורב']‪.‬‬

‫כמה צריך כל אחד מאתנו‪ ,‬להתחזק ולהתרומם בתקופה זו! והרי מצוות נטילת ידים‬
‫מגביהה את האדם בטהרתה ומקרבתו ליוצרו! על הגבהת הידים בעת הנטילה הביא‬
‫רבינו הטור [או"ח סי' קס"ב] סמך מן המקרא בישעיהו [ס"ג] "וינשאם וינטלם"‪.‬‬
‫ואמנם מצוה מרוממת זו בכלל שייכת לנבואה זו במלואה‪" .‬בכל צרתם לו צר ומלאך‬
‫פניו הושיעם‪ ,‬באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם‪."...‬‬

‫|*‬

‫ורוממתנו מכל הלשונות‪ ...‬מיד עם התחלת הסעודה מפליג ונפרד עם ישראל מכל‬
‫האומות בתוקף ההבדלה‪ .‬לפני האוכל מייחד היהודי את לבו לשמים ופונה ליטול את‬
‫"והתקדשתם‬
‫ִ‬ ‫ידיו‪ .‬וכפי שסמכו חכמים מצוה עילאית זו אל הפסוק [ויקרא נ"ד י"א]‬
‫והתקדשתם אלו מים ראשונים" [ברכות נ"ג‪]:‬‬
‫ִ‬ ‫והייתם קדושים ‪-‬‬

‫*‬

‫כמה חביבות מצוות על ישראל! בבתי ישראל בכל רחבי תבל תמצא כלים נאים‬
‫ומיוחדים לנטילת ידים‪ .‬כלים מכלים שונים עשויים מלאכת מחשבת‪ .‬חפצי נוי‪,‬‬
‫מעוטרים ציצים ופרחים‪ ,‬כיתובים וחריטות‪ .‬ויחד עם זאת ראוי שנהיה גם אנחנו 'כלים‬
‫נאים'‪ ,‬כלי קיבול לקלוט מצווה זו‪ ...‬ראוי שנתחדש ונתהדר ב'מלאכת מחשבת' בעצם‬
‫קיום המצוה והלכותיה‪ ,‬בהבנתה‪ ,‬בחמדתה‪ ,‬בזהירותה‪ ,‬בכוונתה‪ ,‬בפנימיותה‪...‬‬

‫*‬

‫חביבה שיחתן של ישראל! נתמקד נא על מטבע‪-‬לשון מיוחדת מאד‪ .‬רגילות היתה מאז‬
‫בפי יהודים יקרים‪ ,‬לשאול על זמני סעודה בלשון‪" :‬ווען וואשט מען זיך?"‪ .‬מתי נוטלים‬
‫ידים?‬

‫המקדשת ולא את הארוחה‬ ‫ַ‬ ‫מכל פרטי הסעודה העלו על נס דווקא את הנטילה‬
‫שלאחריה‪ ...‬ר' ישראל! יש להתבונן בדבר זה היטב‪ ,‬כי בנקודה זו נמצאת הבדלה‬
‫עצומה בין קודש לחול ובין ישראל לעמים‪ ...‬עולמות טמירים ונעלמים בחגוי נפש‬
‫ישראל‪...‬‬

‫על מה ָׂשמּו את הדגש בדבריהם? על נטילת ידים! על מצוות חכמים שהסמיכו על‬
‫"והתקדישתם"‪ .‬עולם מלא תלוי במטבע לשון זו‪ ...‬ווען וואשט מען זיך? ביטוי‬
‫ִ‬ ‫המקרא‪:‬‬
‫זה בוקע מתוך כמיהה נסתרה‪ ,‬מתוך פנימיות הנשמה היהודית הטהורה בכל מיני‬
‫טהרה‪ .‬מתי נוטלים ידים? מתי מתקדשים לקראת המזון? הולכים לסעוד‪ ,‬אמנם לפני‬
‫כן מפליג כל יהודי הנוטל את ידיו הרחק הרחק לעולם אחר‪ ,‬אל העבר ואל העתיד גם‬
‫יחד‪...‬‬

‫*‬

‫הא כיצד? עיקר תקנת נטילת ידים היתה משום "סרך תרומה" [חולין ק"ו‪ .].‬נלמוד נא‬
‫יחד‪ ,‬איך מבאר זאת ה"משנה ברורה במתק לשונו [המקור‪ ,‬בדברי ה'לבוש' ושו"ע‬
‫הרב]‪" :‬כיון דידים עסקניות הן ונוגעים בכל דבר ובזמן שהיה נוהג טומאה וטהרה‬
‫והכהנים‪ ,‬אכלו תרומה‪ ,‬היו צריכין ליטול ידיהם מדברי סופרים קודם אכילת תרומה‪,‬‬
‫כדי שלא יטמאוה בנגיעתן‪ ,‬וכדי שיהיו רגילין הכהנים בזה‪ ,‬גזרו גם כן על כל איש‬
‫ישראל האוכל פת שאסור לאכול עד שיטול ידיו‪ .‬וגם עכשיו שאין הכהנים אוכלין‬
‫תרומה מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו‪ ,‬כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בית‬
‫המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה"‪.‬‬
‫כמה מיוחדת היא מצוה זו! הנה יושב לו אדם מישראל ופת לחם לפניו‪ .‬הוא ניגש לפני‬
‫הארוחה ליטול את ידיו‪ .‬בכך הוא מפליג אל "שעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן"‪.‬‬
‫אם משים לבו לכך‪ ,‬הוא מדלג על פני אלפיים שנה‪ ,‬על פני ימים וארצות‪ ,‬אל הזמן שבית‬
‫המקדש היה קיים‪ ,‬אל תקופת טהרתם של כהנים בסיוע כל ישראל‪ ,‬לעזור להם בהרגל‬
‫קדושת ידים לתרומה‪ ...‬ויתר על כן‪ ,‬לפני כל סעודה שעורך יהודי‪ ,‬הוא מתכונן לעתיד‬
‫לזמן המקדש! כדי שיהיו רגילים בני ישראל‪ ,‬כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו‪,‬‬
‫לאכול בטהרה‪...‬‬

‫*‬

‫כשמתבוננים במצוה יקרה זו רואים שבנטילת ידים שייך לדבק את הלב לתקנת חכמים‬
‫שבזמן הבית; אל מסכת "ידים" שבסדר טהרות שנתייחדה על טהרת ידים‪ .‬בו זמנית‬
‫מצפים בזה לישועת הגאולה העתידה‪ .‬כך מפליג היהודי לגבהים עד שלא פותח בסעודה‬
‫רגילה‪ ,‬גם בימות החול ולו אף באמצע שטף טירדותיו‪ ...‬ר' ישראל! כמה כדאי לתת את‬
‫המחשבה על כך‪ .‬לזכור מה עושים בשעת קיום 'נטילת ידים' ולמה עושים זאת!‬

‫*‬

‫ראשית כל כמובן צריך שתתקיים מצוה זו כהלכתה‪ .‬אם לא נוטלים כראוי‪ ,‬שייך‬
‫להפסיד ח"ו את הנטילה ואת הברכה כאחת‪ ...‬ה"פלא יועץ" היה מזהיר על כך בתוקף‪:‬‬
‫"וצריך להיזהר מאוד בנטילת ידים‪ ...‬אם נוטל ואינו נוטל כראוי‪ ,‬אז הוא יותר גרוע‬
‫שאוכל בלי נטילת ידים ‪ -‬ומברך ברכה לבטלה‪ ...‬לכן צריך ליזהר מאוד לידע ולהודיע‬
‫כל דיני נטילת ידים כי יש הרבה דברים שמעכבים את הנטילה וכאילו לא נטל דמי ‪." ...‬‬
‫[חסד לאלפים או"ח סי' קנ"ח]‪.‬‬
‫*‬

‫כמה פרטים עוברים במחשבה לדוגמא‪ ,‬שראוי גם למסור הלאה ולחנך בו את הילדים‪.‬‬
‫חובה לבדוק היטב את הידים מכל חציצה ובכלל זה נקיון הציפרניים; לבדוק את הכלי‬
‫אם הוא שלם ללא סדק ונקב‪.‬‬

‫ואשר לעצם הנטילה‪ .‬להקפיד מאד מאד שיבואו המים לכל היד ממש מכל צדדיה‬
‫וביותר על שטח האצבעות בכל צד ופינה‪ .‬וכך מסובבים ומניעים את היד בשעת נטילה‬
‫כשהאצבעות מורמות ומרווחות‪ ,‬כדי שיגיעו המים לכל מקום ביד‪.‬‬

‫ר' ישראל! רגע נוסף של תשומת לב‪ ,‬שלא נפסיד חלילה מצוה כבירה כזאת! כמה צריך‬
‫להיזהר‪ ,‬כאמור‪ ,‬שיבואו המים לכל שטח היד!!! ה'פרי מגדים' [קס"ב מ"ז סק"ז]‬
‫מזהיר על זה מאד מאד וביותר בשטח שעד סוף האצבעות ששם הוא לעיכובא ממש‬
‫שלא יהיה אף מיעוטא דמיעוטא בלא מים! שפשוף הידים מועיל לכך‪.‬‬
‫[וכך היא לשונו הזהב של בעל התניא זי"ע בסידורו [סדר נטילת ידים לסעודה]‪" .‬ויזהר לעיין היטב‬
‫שיגיעו המים בכל שטח היד סביב סביב‪ ,‬וגם בכל אורך האצבעות וברחבן סביב ויהיה רווח מעט בין‬
‫אצבע לאצבע‪ ,‬ויהיו מוגבהין כלפי מעלה קצת בכדי שיגיעו שם המים היטב וגם על ראשי האצבעות‪.‬‬
‫ואם בשפיכה אחת לא הגיעו המים בכל שטח היד ‪ -‬צריך לחזור ולשפוך על היד כבתחילה"‪].‬‬

‫וכמו כן יש להיזהר בהפסק בין נטילה לברכה ולכתחילה לא יפסיק כלל מתחילת‬
‫הנטילה ממש‪ .‬והדברים אמורים לא רק בדיבור ובהליכה‪ ,‬כי אם רק בהפסק זמן‬
‫שנקבע לשיעור כ"ב אמות‪[ .‬רמ"א סי' קס"ו ס"א]‬

‫*‬

‫ראוי לעורר על אי ההיסח הדעת וטהרת הידיים במשך הסעודה; להיזהר מנגיעה‬
‫בנעלים ובמקומות המכוסים ובחיכוך הראש‪ ,‬שדבר זה הוא מעכב מדינא‪ ,‬שאם עשה כן‬
‫אסור להמשיך לאכול‪ .‬במשנה ברורה [סי' קס"ד סק"ח] הביא בשם המגן אברהם‪,‬‬
‫שבאופן כזה אפילו אם יש פרוסה בתוך פיו‪ ,‬אסור לבלוע אותה עד שיטול את ידיו‪.‬‬

‫כאמור יש לדקדק על כלי שלם ולברר מהו סדק המעכב את הנטילה‪ .‬קנקן שה'פה' או‬
‫המשפך שלו [שאינו מחזיק רביעית]‪ ,‬מוגבה יותר משאר צדדי הכלי‪ ,‬לא יטול משם אלא‬
‫מן המקום הנמוך שבכלי‪ .‬מים שנעשו בהם מלאכה פסולים לנטילת ידים‪ .‬ובכלל זה‬
‫דבר מצוי ביותר‪ ,‬כשציננו או חיממו בקבוק של תינוק בתוך כלי לנטילת ידים‪.‬‬

‫לא יענה אמן על ברכת נטילת ידים ששומע מחבירו קודם שבירך בעצמו‪ ,‬עד אחר שניגב‬
‫את ידיו‪ ..‬צריך להתכונן למצוה זו בכוונה לנטילה המכשרת לאכילה [ראה סי' קנ"ט‬
‫סי"ג ובמ"ב סקע"ה]‪ .‬אחרי הנטילה יש לנגב את הידיים היטב! כמובן שרק הזכרתי‬
‫מקצת מן הדברים שיש לקיים ולהדר‪.‬‬

‫*‬

‫וכשיודעים את ההלכות כראוי‪ ,‬שוב ראוי להתבונן גם בתוכנה הנשגב של מצוות נטילת‬
‫ידים לסעודה‪ ...‬מתוך מבט אל העבר‪ ,‬נקלוט ולו אף במשהו איך מתכוננים למצוה‬
‫במחשבה‪ .‬הרבי ר' העניך מאלכסדר זי"ע מסר זכרון קודש מימי הסתופפותו אצל‬
‫ה'שרף' בקאצק‪" ,‬כשבאתי בפעם הראשונה לקאצק קרא לי הרבי ואמר לי‪" :‬בוא ואגיד‬
‫לך מה זה חסיד‪ .‬חסיד שואל 'פארוואס' ‪ -‬מדוע?" כפי שמצינו בגמרא 'מאי טעמא'‪"...‬‬

‫"בשעתו עדיין לא הבנתי את דבריו"‪ .‬אמר הרבי ר' העניך‪" .‬אמנם לימים כשהלכתי פעם‬
‫ליטול את ידי לסעודה נזכרתי במה שאמר לי פעם הרבי מקאצק ונתעוררו בנפשי דבריו‬
‫הקדושים והתעמקתי להבינם‪ .‬ומתוך כך התחלתי לחשוב על מצוות נטילת ידים‬
‫שפניתי אז להתעסק בה"‬
‫"התבוננתי במהות מצוה זו ולפני מי אני מקיים אותה‪ .‬וכך עמדתי כשעתיים מתעמק‬
‫במחשבותי ‪ ...‬מתוך כך נתברר לי איזה טובה מרובה העניק לנו הקב"ה כשצונו על‬
‫נטילת ידים‪ ...‬ואז התחלתי לברך‪" :‬אשר קדשנו במצוותיו וצונו על נטילת ידים'‪ .‬הלואי‬
‫והייתי מסוגל לברך ברכה כזו כמו אז‪ ."...‬את זה סיפר הרב ר' העניך כשכבר ניהל את‬
‫העדה הקדושה באלכסנדר‪[ ...‬שיח שרפי קודש ע' רבי]‪.‬‬

‫הוא הקדוש נכסף היה כל ימיו לזכות שוב לברכת על נטילת ידים שאמרה בשעתו מתוך‬
‫התבוננות באיכות המצוה ובטובתו של מקום שנתנה לנו‪ ...‬אה! אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצונו על נטילת ידים! אז בשעות אלה עמד על דעת רבו שגילה לו ברמז‪ ,‬שהחסידות‬
‫מורה להתבונן בקיום מעשה מצוה‪ ,‬מה מתבקש מאתנו‪ ,‬איך מקיימים זאת ולפני מי‬
‫אנו מקיימים אותה‪...‬‬

‫וכך הגיע בחכמתו להשגות נשגבות בפנימיותה של מצוה זו וגם בטובת הקב"ה שזכינו‬
‫על ידה‪ .‬לפני שאדם הולך לסעוד את גופו‪ ,‬ניתנה לו הזדמנות להזין את נשמתו בדברים‬
‫העומדים ברומו של עולם‪ .‬ואמנם מאש קודש זו התלקחה לה הברכה בשם ומלכות‬
‫בכוונה יתירה‪ ...‬אשר קדשנו במצוותיו וצונו על נטילת ידים‪ .‬חסיד שואל 'מאי טעמא'‪.‬‬
‫לא היתה כוונת הרבי מקאצק על חקירה בטעמי המצוות‪ ,‬אלא על הכרת ערך המצוה‬
‫ואיכותה האינסופית‪.‬‬

‫מי יבוא בסוד קדושים‪ ,‬ארזי ֵקל שהעניקו חמה בקומתם? מי יודע מה שחלף במחשבתו‬
‫של חכם רזים זה‪ ,‬כשחשב על חין ערכה של מצוות נטילת ידים? כמה השיג לו אף ברגע‬
‫אחד במעוף תפיסתו‪ ,‬ומה עוד בשעתיים? אלא שמתוך כך נלמד נא אף אנו בזעיר אנפין‪,‬‬
‫איך להחשיב מעשה מצוה כזה שניתנה לנו לפני סעודה‪ .‬אף לפי קוצר הבנתינו שייך‬
‫לבוא לידי התפעלות משרשי מצוה זו ומן הטובה העצומה שניתנה לנו בה‪...‬‬

‫*‬

‫הטעם הנוסף בנטילת ידים שהביא המשנה ברורה [שם] בשם הסמ"ג‪ ,‬הוא‪ ,‬משום נקיות‬
‫וקדושה‪ .‬וכפי שהסמיכו זאת חז"ל על המקרא בפרשת שמיני‪" :‬והתקדשתם והייתם‬
‫קדושים"‪ .‬בא רבינו בחיי [שם] והסביר‪" :‬והכוונה בזה שצריך האדם בעת המאכל‬
‫והמשתה‪ ,‬שהוא סיבה להשכיח העיקר" ואם כן‪" :‬שיתקדש‪."...‬‬

‫וכך כתב המהר"ל‪" :‬האדם הזה אשר בראו השם יתברך ורצה לזכותו ולטהרו מן‬
‫פחיתותו הגשמי‪ ,‬ולכך כאשר האדם נוטה אל הגשמי דהיינו אכילה ושתייה שלו שהיא‬
‫גופנית‪ ,‬שלא יהיה נוטה לגמרי אל הגשמי‪ ,‬ולכך המצוה שקודם שיאכל וישתה יטול את‬
‫ידיו כי דבר זה הוא קדושה ‪ -‬ואז אין נוטה באכילה שלו אל הגשמי"‪[ .‬נתיבות עולם‬
‫נתיב העבודה פט"ז]‪.‬‬

‫*‬
‫נזכרתי בדברי הרה"ק ר' אהרן מבעלזא זי"ע‪ ,‬שביאר פעם למה דווקא ב'ברכה אחת‬
‫מעין שלוש' אומרים "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה"‪ ,‬דבר שאינו נזכר בברכת המזון‬
‫והרי ברכה זו תמצית ברכת המזון היא? וכך אמר אותו צדיק פי דרכו והנהגתו בקודש‬
‫נשקפת בזה‪ .‬הרי כל חייו היו ִמ ְק ָׁשה אחת של קדושה וטהרה וגם נטילת ידים תכופה‪:‬‬
‫בסעודה קבועה‪ ,‬קיימת הכנה כראוי‪ ,‬נוטלים ידים‪ ,‬אוכלים במתינות מתוך דברי תורה‪,‬‬
‫לובשים בגד ראוי לברכת המזון ואז הברכה ממילא מתקיימות בקדושה וטהרה‪ .‬שונה‬
‫אמנם הדבר כש'חוטפים' מגדנות‪ ,‬אז יש צורך לבקש ולהעתיר‪ ,‬שאף ברכה זו של "על‬
‫המחיה" תיאמר בקדושה וטהרה‪...‬‬

‫*‬

‫קדושה ונקיות ‪ ...‬רבינו הסמ"ג הוסיף והדגיש גם את ענין הנקיות שבמצוות נטילת‬
‫ידים‪ .‬ואף זה מעורר מחשבה‪ .‬בכלל שמו חכמינו דגש חזק על ההתנהגות האצילה‬
‫באכילה‪ .‬אולי היה נימוקם בזה מפני שמעשה זה של אכילה‪ ,‬משותף לכל נברא‪ ,‬לגויי‬
‫הארצות ובעלי החיים עמהם‪ .‬החיה וכל בהמה כולם כאחד‪ ,‬אוכלים וניזונים‪ .‬נמצא‬
‫שכל דבר שאנו מרוממים בו את התנהגות האכילה וסדרי הסעודה‪ ,‬מפריש אותנו‬
‫מהם‪ ,‬מתוך הדגשת הבדלה בין ישראל לעמים ומוֹתַ ר האדם מן הבהמה‪ ...‬שלא שם‬
‫חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם‪ .‬יהודים אנחנו‪ .‬א‪-‬נ‪-‬ח‪-‬נ‪-‬ו א‪-‬ו‪-‬כ‪-‬ל‪-‬י‪-‬ם א‪-‬ח‪-‬ר‪-‬ת!‬

‫סיפור עובר כעת בזכרוני‪ .‬נסעתי פעם באוטובוס בין‪-‬עירוני בבלגיה‪ .‬אמי ע"ה היתה‬
‫בבית חולים בעיירה רחוקה‪ .‬וחזרתי אז משם לדירה הריקה שלנו באנטורפן‪ .‬כבר היתה‬
‫שעת אחה"צ מאוחרת‪ .‬ישבתי והרהרתי איך אסדר לי ארוחת ערב כשהחנויות בעיר‬
‫כבר סגורות‪ .‬פתאום קלטה אזני שיחה משני גויים מבוגרים שישבו במושב שלפני‪,‬‬
‫איכרים מגושמים בתכלית‪" ,‬מה אוכלים הערב"? שאל הגוי האיכר את חבירו‪...‬‬

‫והנה רוח פנימית נוזפת בי‪ ,‬רוח הורים ומורים‪ .‬באיזה "עולם" אתה נמצא כעת? אתה‬
‫שוכן על אותו קו עם "בחירי היצירה" אלה? בני קש ותבן‪ ,‬החיים את חייהם כשור‬
‫וחמור? המתנפלים על מזונם כבעלי חיים בכפיים לא נקיות‪ .‬כבר לא מצאת לך‬
‫'שותפים' נאים מאלה לתכנן יחד את סעודת הערב‪ ?...‬הרי כך הזדעק אדם הראשון‬
‫כששמע את גזרת 'קוץ ודרדר תצמיח לך' ? "רבונו של עולם! אני וחמורי נאכל באבוס‬
‫אחד" ? [פסחים קי"ח‪ .].‬שמור מרחק! וודאי שאתה צריך לדאוג על אוכל‪ ,‬אבל לא‬
‫עכשיו‪ ,‬לא ביחד אתם‪ ...‬יהודים אנחנו!"‪.‬‬

‫פעם בא לפני ה"ישמח ישראל" זי"ע בעל עגלה אחד והזכיר לפניו‪ ,‬שסוסו אינו אוכל את‬
‫התבן המוטל לפניו‪ .‬אמר לו הרבי "אם תאכל אתה כבן אדם בנטילת ידים ובברכה‪ ,‬אז‬
‫יאכל סוסך כבהמה‪ .‬לעת עתה התפקידים מוחלפים‪....‬‬

‫*‬
‫בעל "שערי עדן" על נטילת ידים‪ ,‬הגאון רבי שמואל בורשטין זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי חסידי‬
‫טשורטקוב‪ ,‬הביא בהקדמתו וגם בתחילת הספר‪ ,‬דברים נשגבים ביִ קרת המצוה‬
‫ובתוכם את דברי הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל‪" .‬הנטילה לאכילה היא מצוה קלה‬
‫שבתורה (ויש לזה סמך גדול במקרא "וידיו לא שוטף במים" ‪ -‬חולין ק"ו‪ ).‬ועיקרה‬
‫מדברי סופרים וחמורים דברי סופרים וכו' ובייחוד זו שנעשית חמורה שבחמורות‬
‫שמדבריהם ויש בזה סוד גדול ונורא ‪[ ."...‬ואמנם עד כמה שהחמירו חז"ל בנושא הזה‪,‬‬
‫יש ללמוד ממה שנהגו חכמים עם מי שפקפק בטהרת ידים‪ ,‬במסכת עדיות (פ"ה מ"ו)]‪.‬‬

‫כמו כן דרש בעל 'שערי עדן' [שם] להפליא את הפסוק "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את‬
‫מזבחך ה'"‪ .‬מכיון ששולחנו של אדם דומה למזבח לכן מקדימים "ארחץ בנקיון כפי"‪.‬‬
‫ואמנם מצינו לרבותינו הפוסקים שנטילת ידים זקוקה לכלי‪ ,‬מפני שהסמיכו חכמים‬
‫זאת לקידוש ידים ורגלים שלפני העבודה‪[ .‬ב"י ריש סי' קנ"ט]‪.‬‬

‫מה יקרו דברי בעל "קרן אורה" הגאון רבי יצחק שיק מקארלין זצוק"ל‪ ,‬ברוממות‬
‫המצוה של נטילת ידים‪" :‬ענין נטילת ידים קודם אכילה הוא לטהר ידיו אשר המה כלל‬
‫כל פעולותיו לישא אותם השמימה‪ .‬להורות כי לא יאכל להנאת עצמו ולא ירים ידו‬
‫זולת ברצון בוראו ולעשות רצון בוראו באכילתו במחשבה הפשוטה‪ ,‬לחזק כחו‬
‫לעבודתו‪ ,‬או מי שחננו ה' במחשבות יותר פנימיות וזכות‪[ ...‬קר"א סוטה ד‪.]:‬‬

‫נטילת ידים בחזון שבה‪ ,‬בקדושתה‪ ,‬בחכמת הלב שבתקנתה נשאה אותנו על כנפיה‬
‫מעולם ועד עולם! והרי דרשו חז"ל [מכילתא בא] ממקרא זה שבישעיהו‪ ,‬שבכל מקום‬
‫שגלו ישראל שכינה עמהם‪ .‬וקשר נסתר יש לזה עם מצוות נטילת ידים ששמרו ושומרים‬
‫עליה בגלות בכל עוז! וינשאם וינטלם כימי עולם! ויש להעיר את הלב‪ ,‬שמה שפירש‬
‫ה'אבודרהם' שלשון "קדשנו במצוותיו" הוא לשון קידושין‪ ,‬כמו שנאמר וארשתיך לי‬
‫באמונה‪ ,‬כתב זאת דווקא כשפירש ברכת על נטילת ידים‪ ...‬אולי נרמז בזה על קשר‬
‫נסתר של קירבת אלקים במצוה זו‪...‬‬

‫אמת מה נהדר מנהגם של כ"ק מרן אדמו"ר האמרי חיים זי"ע ואחריו בנו ה"ישועות‬
‫משה" זי"ע‪ ,‬שהיו שרים לאחר "ורחץ" בליל הסדר‪ ,‬ניגון "ביה אנא רחיץ"‪...‬‬

‫*‬
‫הבה נעבור כעת יקירי‪ ,‬אל תקופת התנאים הקדושים‪ ,‬וביותר אצל אלה שחיו בזמן‬
‫חורבן הבית‪ ,‬ונראה איך שתפסה מצוות נטילת ידים מקום בלבם הגדול‪ִ .‬מבין השיטין‬
‫נשמע הדגשה יתירה להחזיק במצוה זו ביותר‪ ,‬בתוקף בימי הגלות שנחלש בה ענין‬
‫הטהרה‪ .‬התנא רבי אליעזר בן הורקנוס כתב בצוואה לבנו‪" :‬בני הוי זהיר בנטילת ידים‬
‫כי נטילת ידים בכלל הדברים העומדים ברומו של עולם ‪ ."-‬וכשתרחץ ידיך זקוף‬
‫אצבעותיך למעלה ובָ ֵרְך ליוצרך " [צוואת רבי אליעזר הגדול אות י"ב]‪ .‬יסוד הדברים‬
‫נמצא גם בזוה"ק [בפ' בלק ח"ג קפ"ו‪ ].‬בדברי ה'ינוקא'‪.‬‬
 ‫*‬

‫ומן הרב הגדול רבי אליעזר‪ ,‬אל התלמיד הגדול‪ ,‬רבי עקיבא‪ .‬במסכת עירובין [כ"א‪]:‬‬
‫ִ‬
‫כשמלמדת אותנו הגמרא הקדושה על ערכם הנשגב של 'דברי סופרים' מצוות דרבנן‪,‬‬
‫סייגיהם וגזירותיהם‪"[ .‬היזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה"] ושם מביאה הגמרא‬
‫את המעשה הנודע מזעזע הלבבות‪ :‬תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית‬
‫האסורין‪ ...‬שומר הכלא שהתנכל לחיי רבי עקיבא‪ ,‬שפך את חצי המים שהביא רבי‬
‫יהושע הגרסי לרבו הזקן המעונה והמיוסר‪.‬‬

‫כשסיפר לרבי עקיבא מה שאירע עם המים‪ ,‬ביקש ממנו רבו למרות הכל‪" :‬תן לי מים‬
‫שאטול ידי"‪ .‬התלמיד תמה‪ :‬הרי לא נשאר אלא חצי מדת המים זעומה‪ ,‬ואפילו לשתייה‬
‫אין המים מספיקים? ועל זה באה תשובתו של רבי עקיבא שגנוזים בה כל העוז וההדר‪,‬‬
‫הזוך וזוהר הגבורה‪ ,‬מסירות נפש יהודית על קיום היהדות‪" .‬מוטב אמות מיתת עצמי‬
‫ולא אעבור על דעת חבירי‪."...‬‬

‫התנא רבי עקיבא היה איש האלקים "שורש התורה שבעל פה"! ובעל "מי השילוח" זי"ע‬
‫[פ' כי תצא] אמר שמצוות נטילת ידים היתה המצוה המיוחדת לשורשו של רבי עקיבא‪,‬‬
‫המצוה המקושרת לנפשו הגדולה‪ ...‬צא ולמד עד היכן הדברים מגיעים! מצוה זו היתה‬
‫ציפור נפשו של ענק הדורות‪.‬‬

‫*‬

‫והברייתא ממשיכה ומעידה על התנא קודש הקדשים‪" :‬אמרו‪ :‬לא טָ עַ ם כלום עד‬
‫שהביא לו מים ונטל ידיו"‪ .‬וחכמי ישראל כששמעו את המעשה הנורא למדו דרשו ממנו‬
‫קל וחומר‪ .‬וכך אמרו‪" :‬מה בזקנותו כך‪ ,‬בילדותו [בזמן שיכול היה לסבול טורח ועינוי ‪-‬‬
‫רש"י] על אחת כמה וכמה‪ ,‬ומה בבית האסורין כך‪ ,‬שלא בבית האסורין על אחת כמה‬
‫וכמה"‪.‬‬

‫ה"שבות יעקב" שהיה מגדולי הפוסקים לפני יותר משלש מאות שנה‪ ,‬כתב בפירושו‬
‫"עיון יעקב" [על העין יעקב בעירובין שם] שמה שהחמיר רבי עקיבא כל כך וסיכן את‬
‫נפשו את נפשו על מצוות נטילת ידים‪ ,‬היה דווקא משום זאת שילמדו לדורות קל וחומר‬
‫מכך ‪ ,‬שלא לזלזל חלילה במצוה זו‪[ .‬ואמנם כבר כתב בנימוקי יוסף (ספ"ח דסנהדרין)‬
‫שאדם גדול וחסיד ירא שמים רשאי למסור נפשו על כל מצוה בראותו צורך לציבור‬
‫לכך‪ " .‬כדי שיראו העם וילמדו ליראה את השם לאהבו בכל לבם"‪].‬‬

‫ר' ישראל! התנא האלקי רבי עקיבא חשב עלינו ומסר נפשו על קדושת עתידנו! על כל‬
‫דורות זרע ישראל האוחזים בתורת ה'‪ ,‬שיתחזקו במצוה זו בכל עוז ובכל זמן ומצב‪.‬‬
‫שיקיימו את המצוה באמונה לוהטת בדברי חכמים‪ ,‬בתום לב‪ ,‬בדקדוק ובהידור‪ ,‬דבר‬
‫שיעמוד להם בגלותם וישמור עליהם על חייהם בגשמיות וברוחניות גם יחד‪...‬‬
‫ואמנם מיד אחר מעשה זה של רבי עקיבא‪ ,‬הביאה הגמרא את המאמר על תקנת שלמה‬
‫המלך ועל הבת קול שהכתירה אותו בחכמת לב‪ .‬להודיע שהדברים עמוקים וטמירים‬
‫מבינת אנוש‪...‬‬

‫*‬

‫בכל דור ודור הידרו ודקדקו יראי חטא מאד במצוה זו‪ .‬גדולים וצדיקים הוסיפו לדקדק‬
‫ולהחמיר במצוה זו מאד מאד‪ .‬אמרו עליו על הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זי"ע שהיו‬
‫לו שלש מאות חומרות בנטילת ידים‪[ ...‬ארחות חיים (ספינקא) סי' ד' י' בשם ה"דברי‬
‫חיים מצאנז זי"ע שגם נהג בהרבה מחומרות אלה לרבות הבאת המים אל שולחן‬
‫הסעודה]‪ .‬מספרים שפעם בהיות הרבי ר' שמעלקי בדרך צם כשלשה ימים‪ ,‬בגלל שלא‬
‫היה מסוגל ליטול ידים כפי שקיבל עליו‪ .‬מה עצמו קדושיך ישראל! עד כדי כך הגיעו‬
‫הדברים אצל יחידי הסגולה!‬

‫משמשו של הרה"ק ר' יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע‪ ,‬אמר על רבו שנמנע ממלאכת‬
‫הכתיבה‪ ,‬מפני שחשש על הדיו שעל ידו שלא יחצוץ בנטילת ידים‪ ...‬זכיתי לראות את‬
‫הרה"ק ר' יצחק מאמשינוב זי"ע בניו יורק‪ .‬הוא היה מדקדק להפליא במצוות נטילת‬
‫ידים על פי כל צדדי ההלכה והחומרות שבפוסקים וקיים מצוה זו במים שבכלי‪ ,‬באש‬
‫שבלב וביראת שמים בתכלית‪...‬‬

‫*‬
‫ואף במקומות הנידחים בגולה‪ ,‬עד אפסי ארץ‪ .‬הכרתי בבחרותי יהודי ת"ח שהיה גר‬
‫בשעתו בצרפת‪ ,‬ושמו רבי יהודה ארי' הכהן ליברמן זצ"ל‪ .‬איש חסיד ועניו היה ר' יהודה‬
‫אריה‪ ,‬עובד ה'‪ ,‬עמל בתורה ובעל מידות מופלאות‪ .‬הוא היה שוחט בעיר לאנס וגידל שם‬
‫בנכר המרוחק‪ ,‬משפחה מפוארה בישראל‪ .‬דור של חסידים‪ ,‬אנשי מעשה ומשפיעים‬
‫תורה וקדושה‪ .‬הוא התמסר על היהדות‪ ,‬דקדוקיה והידוריה‪ .‬עם עדינותו וענוותנותו לא‬
‫התבייש בדרכי יהדותו וחסידותו ולא התפעל כמלוא נימא מפני המלעיגים‪ .‬אביו רבי‬
‫פינחס הכהן זצ"ל היה סופר סת"ם‪ ,‬חסיד בן עלייה שעוד הסתופף בצל ה'שפת אמת'‬
‫זי"ע‪ ,‬הגיע לצרפת בימי הזעם‪ ,‬ושם ניכרה מסירות נפשו והקדושה נשארה לדורות‬
‫[ראה ספר הרב מפאריז ע' ש"מ‪ ,‬תט"ו ועוד] ‪.‬‬

‫במאמר לזכרו של רבי יהודה אריה הכהן‪ ,‬ראיתי פעם שירטוט מרגש‪ ,‬המראה על‬
‫פנימיותו של יהודי בשעת קיום מצוה‪ .‬אותו 'כהן שדעתו יפה' היה מדקדק ביותר‬
‫בנטילת ידים ובעניני טהרה בכלל‪ .‬ולדוגמא‪ ,‬מאותו רגע שנתן דעתו ליטול את ידיו כבר‬
‫לא הפסיק בדיבור‪ .‬פעם הגיע אליו לבקרו אחד מבניו‪ ,‬שלא ראה אותו במשך שנים‪ .‬הוא‬
‫היה מקושר להם מאד והתגעגע אליהם ביותר כששהו מחוץ לבית‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬מכיון‬
‫שהתכונן לנטילה ‪' ,‬כבש את רחמיו'‪ ,‬סימֵ ן לבנו שיחכה וכך המשיך בעבודת הקודש‬
‫בסדר הנטילה‪ ,‬בזהירות‪ ,‬ביישוב הדעת‪ ,‬תשומת לב ובכוונה כדרכו‪ .‬ודורותיו ראו את‬
‫הדברים וקלטו זאת בלבם‪ ,‬עד שזכו אף הם להרבות טהרה בישראל‪.‬‬
‫*‬
‫מורי החסיד ר' פינחס פיינשטאט ז"ל שהיה תלמיד חכם מופלג‪ ,‬זכה פעם לסייע בנטילת‬
‫ידיו של הגרי"ז מבריסק זצ"ל בשעה שהשתתף בשמחה בבני ברק‪ .‬כדי להדר במצוה‬
‫נטל הגרי"ז את ידיו על ידי אחרים‪ .‬שני אנשים ניסו זאת ונתנו מים על ידיו ומשום מה‬
‫לא היתה דעתו נוחה מנטילתם‪ .‬ר' פינחס תפס במה המדובר והבין במה שרוצה הרב‬
‫מבריסק לדקדק ולהדר‪ .‬הוא ניגש אז לשמש את הגאון בנטילתו ואז נהרו פני הרב‬
‫ונחה דעתו‪ .‬ר' פינחס קלע למטרה מפני שלמד את ההלכות ביסודיות‪ .‬את זה אני זוכר‬
‫היטב מן הימים שזכיתי לשבת לפניו הוא למד משורש הדברים בגמרא עד דברי‬
‫הפוסקים ולא הניח דבר גדול ודבר קטן מתוך עמלות ובירור‪ .‬בשעתו היה 'בעל הבית'‬
‫שעמל קשות למחייתו‪ ,‬אלא שבכל רגע פנוי התרפק בערגה על התורה הקדושה‪.‬‬
‫*‬
‫וכך דקדקו אותם יהודים יקרים‪ ,‬כהם וכיוצא בהם יבלח"א עד עצם היום הזה‪ ,‬יראי‬
‫חטא הזהירים ומזהירים באור ההלכה‪ ,‬החיים את דברי השולחן ערוך והפוסקים‪,‬‬
‫להיזהר ביותר בהלכות נטילת ידים כדת וכדין‪ .‬הם נהגו ודבקו במאמר השל"ה הקדוש‬
‫ש"כל אדם צריך להיות בקי מאד בהלכות נטילת ידים כי רב הוא"‪ .‬הגה"ק בעל 'שפע‬
‫חיים' מצאנז זי"ע היה מעורר בעוז בפרט על מצוות נטילת ידים‪ ,‬שלא יקיימו זאת‬
‫מתוך חיקוי כפי שאחרים עושים‪ ,‬אלא מתוך ידיעה ברורה מה שעושים‪ ,‬מן המקורות‬
‫בהלכה‪ .‬אגב‪ ,‬אין לשער כמה מסר אותו צדיק את נפשו על מצוה זו בשנות הזעם‪ ,‬לפני‬
‫שסעד את נפשו המעונה בפת החריבה‪ .‬הרבה פעמים היה נראה מתייגע בעמידה אצל‬
‫מערבל הבטון במשך שעות שלמות עם קופסת שימורים ריקה בידו כדי לקלוט את‬
‫טיפות המים שטיפטפו מן המיכלית ארצה‪[ .‬לפיד האש ח"א ע' רכ"ב]‪.‬‬

‫*‬
‫אצל גדולי עולם ראו תמיד איך שהלימוד מביא לידי מעשה והיא הכנה למצוה‪ .‬מספרים‬
‫על הגאון בעל "ברוך טעם" זצ"ל‪ ,‬שכל פעם לפני שנטל את ידיו היה עובר על כל הלכות‬
‫נטילת ידים‪ .‬לפי מוחו העצום ורוב ההרגל לא ארך הדבר כי אם דקות ספורות בלבד‪.‬‬
‫אלא שפעם אחת כשהרבנית מיהרה לדרכה‪ ,‬ביקשה ממנו שיוותר הפעם על מנהג זה‪.‬‬
‫נראה היה כאילו הסכים לדבר אלא אמנם שוב ראתה אותו נמשך בלימודו זמן רב‪.‬‬
‫הגאון הסביר לה‪ ,‬שמכיון שלימוד זה של הלכות נטילת ידים הוא אצלו בגדר 'הנהגה‬
‫טובה' שנהג בה מאז‪ ,‬זקוק הוא כעת להתרת נדרים כדין‪ ,‬ובכדי לברר את ההלכה לומד‬
‫הוא כעת הלכות נדרים וזה לוקח לו הרבה יותר זמן מלימוד הלכות נטילת ידים‪[ ...‬דבר‬
‫דומה מספרים על הגאון הנודע רבי דוד דייטש זצ"ל בעל "אהל דוד" תלמידו של בעל 'נודע ביהודה'‬
‫זצ"ל]‪.‬‬

‫*‬
‫על תקנת נטילת ידים נאמר על שלמה המלך‪" :‬בני אם חכם לבך ‪ -‬חכם בני" [שבת‬
‫י"ד‪ .]:‬פעם נפל בעזהי"ת ברעיוני‪ ,‬סימן לעיקרי הלכות בנטילת ידים‪ ,‬חכ"ם ר"ת ‪-‬‬
‫חציצה‪ ,‬כלי‪ ,‬מ ים‪ .‬ואמנם כך נתחלקו הסימנים בשולחן ערוך‪ .‬סימן קנ"ט דיני כלי‪ ,‬סי'‬
‫ק"ס דיני מים‪ ,‬סי' קס"א דיני חציצה‪...‬‬
‫*‬
‫דברים גדולים מאד נאמרה על מצוות נטילת ידים‪ .‬התנא רבי אליעזר הגדול קרא על‬
‫זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהיא מן "הדברים העומדים ברומו של עולם"‪ .‬ואמנם כגודל העונש על‬
‫זלזול נטילת ידים‪ ,‬הרי גדול השכר לקיומה כראוי‪ ,‬במדה טובה מרובה‪ .‬כמה מופלג‬
‫השכר שנאמר בזוה"ק [ח"א פ"ז‪ ]:‬על "מאן דקא דנטל ידוי כדקא יאות‪ ,‬דגרים לגרמיה‬
‫ברכאין דלעילא"‪[ .‬מי שנוטל ידיו כראוי זו מביא על עצמו ברכות מלמעלה]‪.‬‬

‫לעומת מה שאמרו חז"ל [סוטה ד‪ ]:‬שהמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ח"ו‪ ,‬הרי‬
‫המקיים זוכה להשתרש בחיים ולהאריך ימים‪ .‬ואף על הנוטל מים בשפע נאמר‬
‫שמעניקים לו על כך מן השמים מלוא חפניים טובה‪[ .‬שבת ס"ב‪ .]:‬בספר 'סדר היום'‬
‫[לרבי משה מכיר בן דורו של ה'בית יוסף'] כתב‪ " :‬לכן ראוי לכל בעל נפש וירא שמים‬
‫להסתכל במצוה הזאת כי קלה היא ונעשה חמורה בעונשיה וגורם לו עושר וכבוד‬
‫ויצליח בכל מעשי ידיו ולא יצטרך לידי מתנת בשר ודם "‪[ .‬סדר נט"י]‪ .‬וכבר כתבו‬
‫הפוסקים שלא יקיים את המצוה לשם כך ‪ -‬על מנת לקבל פרס‪ .‬אמנם עם זאת רואים‬
‫בעליל שנאמרה כאן 'סגולה' מפורשת בדברי חז"ל על שפע הטוב‪.‬‬

‫בטעם העונש החמור על זלזול בנטילת ידים כתב רבינו בחיי [כד הקמח ע' ברכה] מפני‬
‫שפורק מעליו עול דברי חכמים בדבר שאין בו תאווה לנפש שלא לקיים; וגם אין בו‬
‫טורח‪ ,‬ולכן גרוע ענין זה ממאכלות אסורות‪...‬‬

‫מן העניין להזכיר את דברי הגאון רבי חיים פלאג'י זצוק"ל בצוואתו‪" .‬הנזהר בנטילת‬
‫ידים נקרא קדוש [ע"פ דרשת חז"ל על "והתקדשתם"] וזהו אמר "וקדושים בכל יום‬
‫יהללוך סלה" שהם נזהרים בנטילת ידים ובזה הם זוכים לתפילה שתקובל ברצון‪...‬‬
‫[צוואה מחיים]‬

‫ראיתי פעם ששאל אחד את החזון איש זצ"ל‪ ,‬שמטרידים אותו ר"ל‪ ,‬הרהורים בעניני‬
‫אמונה‪ .‬והחזון איש יעצו לדקדק בנטילת ידים‪ .‬והרי שמצוה זו משפיעה חיים ושפע‬
‫בגשמיות וגם ברוחניות‪.‬‬

‫הבה נתחזק גם במצוה גדולה זו של "והתקדשתם" שחז"ל אמרו עליה גדולות‪ .‬וכאמור‬
‫מדברי ה'חזון איש'‪ ,‬זה גם יחזק את האמונה האיתנה בבורא כל העולמים ב"ה‬
‫ובהשגחתו הפרטית‪ .‬נתאמץ נא יחד בקיום המצוה המקדשת הזאת‪ ,‬כהלכתה‪ ,‬ונעביר‬
‫זאת לדור הבא לבנים וגם לבנות‪ .‬זה נוגע לכל אחד‪ .‬ובזכות זו נבקש שתתקיים בנו‬
‫נבואת ישעיהו [מ"ד] "כי אֶ צָ ק מים על צמא ונוזלים על יבשה‪ ,‬אצק רוחי על זרעך‬
‫וברכתי על צאצאיך"‪ .‬במהרה בימינו אמן!‬
‫פורים שמח לך אהובי ולכל אשר לך!!!‬
‫גוט שבת ! גוט שבת!‬
‫ביום השבת שישו ושמחו‪ ...‬גם שאו ידיכם קודש‬
‫טהורים יירשוה ויקדשוה!‬
‫ידידך אוהבך בלב ונפש‪,‬‬
‫משה יעקב הלוי‬