‫בס"ד‬

‫המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון‬

‫אלגברה לינארית ‪2‬‬
‫מספר הקורס ‪2-0702207-0 :‬‬
‫תאריך‪20006010 :‬‬ ‫תש"ע סמסטר ב' מועד א'‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר יונה צרניאבסקי‬
‫תשובות‪ ,‬הדרכה לפתרונות‬
‫שאלה ‪)52%( 1‬‬

‫כרגיל‪ . R2  x, y  : x, y  R ,‬נתון שהעתקה לינארית ‪ T : R2  R2‬מיוצגת בבסיס‬

‫‪7 1‬‬
‫‪ . T B  ‬מצאו את המספרים ‪ a, b‬כך ש‬ ‫‪ B   1,1 ; 3,2 ‬על ידי המטריצה ‪‬‬
‫‪B‬‬

‫‪8 1‬‬
‫‪. T 2,3  a, b‬‬
‫‪7 1‬‬
‫‪ T B  ‬היא‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫פתרון‪ :‬המשמעות של הנתון ‪‬‬
‫‪8 1‬‬
‫‪T 1,1  7  1,1  8  3,2  31,9 ; T 3,2  1  1,1  1  3,2  4,1‬‬
‫נמצא את קואורדינטות של ‪ 2,3‬לפי בסיס ‪ , B‬ז‪0‬א‪ 0‬נמצא את המספרים ‪ x, y‬כך ש‬
‫‪ 0 2,3  x  1,1  y  3,2‬השויון הזה הוא בעצם מערכת של שתי משוואות לינאריות בשני משתנים‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ x  3y  2‬‬
‫‪ , x ‬ז‪0‬א‪0‬‬ ‫‪ 0 ‬פותרים את המערכת הזאת ומוצאים ש ‪, y  ‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ x  2 y  3‬‬
‫‪ . 2,3   1,1   3,2‬מכאן‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ 13‬‬ ‫‪ 13‬‬ ‫‪ 399 116 ‬‬
‫‪T 2,3  T   1,1   3,2   T 1,1   T 3,2   31,9   4,1  ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 5 5 ‬‬
‫‪ 399 116 ‬‬
‫‪. a, b   T 2,3  ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תשובה סופית‪ :‬‬
‫‪ 5‬‬ ‫‪5 ‬‬

‫אפשר לפתור גם בדרך הבאה‪ :‬למצוא את המטריצה ‪ T S‬המייצגת את ההעתקה ‪ T‬בבסיס‬

‫‪S‬‬

‫סטנדרטי ‪ S   1,0 ; 0,1 ‬בעזרת הנוסחה‬

‫‪1‬‬

‫‪ T S   I S T B  I S‬ואז‬
‫‪S‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪B 1‬‬ ‫‪ 1 3 7 1  1 3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1 2 8 1  1 2‬‬
‫‪a ‬‬ ‫‪S  2 ‬‬
‫‪b    a, b  S  T  2, 3 S  T S  2, 3 S  T S  3‬‬
‫‪S‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

 ‫שאלה‪)52%( 2‬‬
‫האם קיימת העתקה לינארית ‪ T : R3  R3‬המקיימת בו זמנית את כל התכונות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א) ‪ImT   Span 2,0,1 ‬‬

‫ב) ‪ker T   Span 2,0,1 ; 3,1,1 ‬‬

‫?‬ ‫ג) המספר ‪ 1‬הוא ערך עצמי של ‪T‬‬

‫פתרון‪ :‬העתקה כזאת אינה קיימת‪ :‬המספר ‪ 1‬הוא ערך עצמי של ‪ , T‬לכן קיים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ .‬השוויון ‪ T v   v‬אומר ש ‪. v  ImT ‬מהנתונים (א) ו‬ ‫כך ש ‪T v   1  v  v‬‬ ‫‪v 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫(ב) נובע ש ‪ ImT   ker T ‬ולכן ‪ v  ker T ‬כי ‪ 0 v  ImT ‬אבל ‪ v  ker T ‬גורר‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . 0  T v   v‬זו סתירה כי ‪ v‬הוא וקטור עצמי ולכן ‪ v  0‬כמו שכבר אמרנו‪.‬‬
‫סתירה זו אומרת שהעתקה עם תכונות (א)‪( ,‬ב)‪( ,‬ג) אינה קיימת‪.‬‬

‫שאלה ‪)52%( 3‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫נתונים ‪ 5‬וקטורים ב ‪v  2,1,2 ; w  3,1,0 : R 3‬‬
‫‪ ‬‬
‫מצאו את בסיס אורתונורמלי ל ‪Spanw , v ‬‬

‫במובן של מכפלה סקלרית סטנדרטית של ‪. R 3‬‬

‫‪ ‬‬
‫פתרון‪ :‬קודם כל בעזרת תהליך גרם‪-‬שמידט נמצא בסיס אורתוגונלי ל ‪: Spanw , v ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3,1,0, 2,1,2‬‬

‫‪u1  v  2,1,2 ; u2  3,1,0 ‬‬ ‫‪ 2,1,2   13,2,14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2,1,2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫וקטורים ‪ u1 , u2‬מהווים בסיס אורתוגונלי ל ‪. Spanw , v ‬‬
‫‪ ‬‬
‫עכשיו נחלק את הווקטורים ‪ u1 , u2‬בנורמה שלהם כדי לקבל בסיס אורתונורמלי‪:‬‬

‫; ‪ 2,1,2‬‬ ‫‪ 13,2,14‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3 41‬‬
 ‫שאלה ‪)52%( 4‬‬

‫תנו דוגמה של העתקה לינארית ‪ T : R2  R2‬כך ש ‪0 ImT   ker T ‬‬

‫פתרון‪ :‬נתבונן בהעתקה ‪ 0 T x, y    y,0)‬קל לראות שגרעין ותמונה שלה שניהם‬
‫זה ציר ה ‪0 x‬‬

‫שאלה ‪)52%( 5‬‬

‫נתון שמטריצה ריבועית ‪ A‬מקיימת את השויון ‪0 A4  2 A3  3I‬‬
‫הוכיחו שהמטריצה ‪ A  I‬הפיכה‪0‬‬
‫פתרון‪ :‬נניח בשלילה ש ‪ A  I‬בלתי הפיכה‪ 0‬אם כך‪ ,‬המספר ‪ 1‬הוא ערך עצמי של ‪ 0 A‬מכאן‬
‫נובע שקיים וקטור‪-‬עמודה ‪ v  0‬כך ש ‪ 0 Av  1 v  v‬מזה נובע ש ‪ 0 A4v  A3v  v‬נכפיל את‬
‫שני האגפים של השוויון ‪ A4  2 A3  3I‬בווקטור ‪ v‬ונקבל ‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪A4v  2 A3  3I v  v  5v  4v  0  v  0‬‬

‫קיבלנו ש ‪ v  0‬וזו סתירה לכך ש ‪ v‬הוא וקטור עצמי ולכן ‪ v  0‬כמו שאמרנו לעיל‪0‬‬
‫סתירה זו אומרת שההנחה ש ‪ A  I‬בלתי הפיכה איננה נכונה ולכן ‪ A  I‬הפיכה‪0‬‬
‫שאלה ‪)52%( 6‬‬
‫נתון מרחב וקטורי ‪ V‬ושתי העתקות לינאריות ‪ T , S : V  V‬המקיימות את התכונות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫א) ‪( T  S  I‬כאשר ‪ I‬היא העתקת הזהות ‪ ,‬ז‪0‬א‪ I v   v 0‬לכל ‪) v V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ב) ‪ ( S  T  0‬ז‪0‬א‪ S T v   0 0‬לכל ‪) v V‬‬
‫‪ 0  kerS   ImS ‬‬ ‫ג)‬
‫הוכיחו על סמך הנתונים האלה ש ‪. V  ImT   ImS ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫פתרון‪ v  T v   S v   T  S  I :‬עבור כל ‪ . v V‬ז‪.‬א‪ .‬כל ‪ v V‬ניתן להציג כסכום‬
‫של שני וקטורים כך שאחד מהם שייך ל ‪ ImT ‬והשני שייך ל ‪ . ImS ‬לכן‬
‫‪‬‬
‫‪ . V  ImT   ImS ‬נוכיח שהסכום הזה הוא ישר‪ ,‬ז‪.‬א‪.  0  ImT   ImS  .‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫נתון ש ‪ S T v   0‬לכל ‪ . v V‬מזה נובע ש ‪ . ImT   ker S ‬ניקח‬
‫‪‬‬
‫‪ . v  ImT   ImS ‬מהעובדה ש ‪ ImT   ker S ‬נובע ש‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ v  ker S ‬כי הנחנו ש ‪ . v  ImT ‬הנחנו גם ש ‪ v  ImS ‬ולכן ‪ 0  v‬כי נתון‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .  0  ker S   ImS ‬הוכחנו ש ‪ . v  0  v  ImT   ImS ‬זה בדיוק אומר ש‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.  0  ImT   ImS ‬‬
‫שאלה ‪)52%( 7‬‬
‫‪ 2 3‬‬
‫‪ ‬מצאו את נוסחה מפורשת עבור ‪ an‬המוגדר על ידי‬ ‫על ידי שימוש בליכסון של המטריצה ‪‬‬
‫‪1 0 ‬‬
‫נוסחת נסיגה ‪ an 1  2an  3an 1‬כאשר ‪. a0  a1  1‬‬
‫פתרון‪ :‬הפתרון מבוסס על ההערה הבאה‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪an 1  2 3  an  2 3 2 3  an 1 ‬‬ ‫‪2 3  a1  2 3 1‬‬
‫‪ a   1 0 a   1 0 1 0 a     1 0 a   1 0 1‬‬
‫‪ n  ‬‬ ‫‪  n 1  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ n2 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  0 ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מכאן ראוים שכדי לקבל נוסחה מפורשת עבור ‪ an‬יש להכפיל את העמודה השניה של‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ 2 3‬‬ ‫‪ 2 3‬‬
‫‪ ‬יש למצוא ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים‬ ‫‪ .‬כדי למצוא את המטריצה ‪‬‬ ‫המטריצה ‪1 0‬‬
‫‪1 0 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2 3‬‬ ‫‪ 1 0 1‬‬ ‫‪ 2 3‬‬ ‫‪ 2 3‬‬
‫‪ ‬כאשר‬ ‫‪‬‬ ‫‪ P‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬הם ‪ .  1 , 3‬לכן ‪P‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 ‬הערכים העצמיים של‬ ‫של ‪‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪ 0 3‬‬ ‫‪1 0 ‬‬ ‫‪1 0 ‬‬
‫‪ 2 3‬‬
‫‪ ‬השייכים לערכים עצמיים ‪  1 , 3‬בהתאמה‪ .‬אחרי‬ ‫עמודות של ‪ P‬הן וקטורים עצמיים של ‪‬‬
‫‪1 0 ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ 2 3‬‬
‫‪ ‬כך‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמוצאים את ‪ P‬ואת ‪ P 1‬מחשבים את‬
‫‪1 0 ‬‬
‫‪ 1n‬‬ ‫‪0  1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪  P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪3n ‬‬

‫‪ . an ‬אפשר בקלות לבדוק ש ‪ an‬המחושב לפי הנוסחה הזאת מקיים‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תשובה סופית‪ 1n  3n :‬‬
‫את נוסחת הנסיגה ‪ an 1  2an  3an 1‬וש ‪ a0‬ו ‪ a1‬המחושבים לפי הנוסחה הזאת שניהם שווים ל‬
‫‪ 1‬כמו שנתון‪.‬‬