‫שיעור י"ח ‪ -‬שם הוי"ה אחד יסוד הכל‬

‫מהפר' המקביל לו בא"ק (שלפי התו"ח זה באמת‬ ‫לפני שנכנס למהלך השיעור‪ ,‬נציין בקצרה את החידוש הגדול‬
‫הא"ק ואבי"ע שלו הפרטיים) את הי"ס דמ"ה וט"ס‬ ‫שהביא התו"ח בנושא כניסת הניצוץ‪ ,‬והיות ודרכו בקודש‪ ,‬הוא‬
‫דב"ן‪.2‬‬ ‫כותב בעומק גדול ובחסכונות גדולה נושאים רחבים ועמוקים‪,‬‬
‫ומשלבם יחד בחכמתו הנשגבה שלא מתאימה לכל הלומדים‪,‬‬
‫ב) מוחין דכללות עולם האצילות‪ .‬המוחין האלו הם‬ ‫אז נציג את תחילה את חידושו הגדול אודות הג' ניצוצין דבורא‬
‫המוחין המוכרים לנו יותר‪ ,‬ושם מתחלק השפע של‬ ‫שנמשכים לעולמות‪ ,‬ולאחר מכן נעבור למהלך השיעור‪.‬‬
‫הי"ס דמ"ה וט"ס דב"ן לכלל פרצופי האצילות‪,‬‬
‫שעתיק לקח כתר דמ"ה ונוק' דעתיק לקחה ה"ר דכתר‬ ‫ר' התו"ח מציג לנו בדף ס"ט ע"ד את אחד העיקרים הגולים‬
‫וג"ר דחכמה‪ ...‬וכו' דב"ן כידוע‪ ,‬כפי שראינו בכוונות‬ ‫לשיטתו היוצאים לפיו מדברי רבו ממש‪ ,‬עיקר זה שאנו נכנה‬
‫המטבע ברכה‪.‬‬ ‫אותו "המשכת ג' ניצוצין"‪ ,‬הוא כבר קיים בכמה מקומות‬
‫בדבריו מקומות אחרים‪ ,‬והוא מבוסס על כך שבכל כוונה שהיא‬
‫ג) מוחין דהוי"ה כוללת את כללות העולמות כולם‪ .‬כאן‬ ‫בין במצווה תורה או תפילה‪ ,‬וזה אומר שגם בכל פרטי כוונה‬
‫הי"ס דמ"ה וט"ס דב"ן הם גדולים ועצומים ביותר והם‬ ‫כגון בכל תיבה שבתפילה או בברכה‪ ,1‬עלינו להמשיך ג' מיני‬
‫מתחלקים ומתפרסים על כללות העולמות‬ ‫המשכת מוחין לכל פרצוף שאנו עוסקים בו‪ ,‬והם‪:‬‬
‫והמחצבים בעובי ובאורך בפריסה עצומה‪.‬‬
‫א) מוחין די"ס דמ"ה וט"ס דב"ן לכל פרצוף‪ .‬וזאת‬
‫וכעת נעבור למהלך השיעור‪.‬‬ ‫המשכת מוחין פרטית מהא"ק והאבי"ע הפרטיים של‬
‫בשיעור הקודם הארכנו מעט בתחילת ד' התורת חכם הנוגעים‬ ‫פרצוף פרטי‪ .‬וזה למשל שאם אנו ממשיכים מוחין‬
‫לענייננו‪ ,‬כעת ניכנס בס"ד לעומק דבריו הנוגעים לחיבור בין‬ ‫לז"א מישסו"ת‪ ,‬והם קבלו מאלו שאליהם‪ ,‬אנו צריכים‬
‫כל הנלמד בסדרה זו עד עכשיו‪ ,‬לכוונה בפועל‪ ,‬ומדבריו נראה‬ ‫לכווין שישנם גם י"ס דמ"ה וט"ס דב"ן כנגד פרצוף‬
‫איך כל הכוונות אינם רק בפרצופי זו"ן דאצילות‪ ,‬אלא הכל הוא‬ ‫הז"א ללא קשר למוחין שהוא מקבל מרום המעלות‬
‫בשורש במקום כניסת האור‪ ,‬וכפי שלמדנו ששם היא המרכבה‬ ‫דרך עו"נ ואו"נ ואו"א וישסו"ת של עולם האצילות‪,‬‬
‫האמיתית‪ ,‬ולצורך שלמות ההבנה נעתיק את לשון התו"ח‬ ‫אלא מהא"ק ואבי"ע הפרטיים שלו‪ .‬את המשכת‬
‫בעניין זה‪ ,‬וההערות שהועלו בשיעור יובאו משולבים בדבריו‪.‬‬ ‫המוחין האלו אנו פוגשים בהקדמת רחובות הנהר‬
‫(ששם זה מופיע קצת באופן אחר) שכל פרצוף מקבל‬
‫כל הכוונות המבוארות בד' הרב איך שממשיכים את הי"ס‬ ‫ספר תורת חכם ‪ -‬דף סט‪:‬‬
‫דמ"ה ותשלום הי"ס דב"ן ממצח ועיניים דאריך וכ"א נוטל מהם‬
‫לחלקו לפי מדרגתו‪ ,‬עד שנותר לזו"ן הו"ק דמ"ה והו"ק דב"ן‬ ‫והנה בכל מיני כוונות‪ ,‬נתבאר בשיעור הקודם דהיינו בכל הכוונות‬
‫בלי הכתרים‪ ,‬ישנם עוד ב' המשכות מוחין נוספות‪ ,‬שכן המשכה‬ ‫כולם נראה שצריך להמשיך ג' מיני מוחין‪ ,‬מוחין לכל פרצוף‪ ,‬מוחין‬
‫זו היא בכללות עולם האצילות בלבד שהחלוקה היא בכללות‬ ‫דכללות כל עולם האצילות‪ ,‬ומוחין דכללות כל העולמות‪ ,‬והיינו מלבד‬

‫······································································································································································‬
‫‪ 1‬כי לפי ר' התו"ח העלאת המ"ן ‪7‬יציאת הניצוץ נעשית בכל שלב בתפילה‪ .‬כמ"ש בדף מט ע"ב‪ :‬ולא עוד אלא שבכל תיבה שאדם מוציא‬
‫בפיו צריך לכוין לעלות מ"ן עד ע"ב ס"ג דא"ק ולהמשיך הניצוץ לכל הפרצופים המתייחסים לאותו דיבור עד סוף מלכות דעשיה דאצילות‬
‫המתייחס לאותו דיבור כמו שיראה המעיין בדקדוק בדברי מורי הרב ז"ל‪.‬‬
‫‪ 2‬ספר תורת חכם ‪ -‬דף קג‪ :‬על מ"ש מורי הרב ז"ל שהבירורים אינם עולים אלא לפרצוף שע"ג ועולים לפרצוף א"ק המלובש באותו פרצוף‪,‬‬
‫ומשם מקבלים ט"ס דב"ן וי"ס דמ"ה וניתנים בסוד מוחין לפרצוף התחתון‪ ,‬והנה בכונת השופר כתב שבירורי ז"א עולים עד א"א ‪ ...‬הרי‬
‫שבתחילה מקבלים הבירורים ט"ס דב"ן וי"ס דמ"ה דא"ק המלובש באותו פרצוף שעל גביו ואח"כ צלם מא"א‪ ,‬ואח"כ צלם מאו"א‪ ,‬זהו‬
‫מתחילת א"ק עד סוף העשיה‪ ,‬שהז"א שבאותו א"ק דאבי"ע עולים הבירורים לא"ק המתייחס אליו‪ ,‬ומשם לעתיק המתייחס אליו‪ ,‬ומקבל‬
‫משם צלם דמוחין ומשם לא"א ומזדווג בשני זווגים עליון ותחתון‪ ,‬ונמשך לו צלם משם לאו"א‪ ,‬וגם או"א מזדווגים בשני זווגים עליון ותחתון‬
‫ומשם ניתנים לז"א‪ ,‬א"כ מ"ש שניתנים בסוד מוחין לפרצוף התחתון‪ ,‬ר"ל לכל הפרצופים התחתונים שלמטה מא"ק‪ ,‬שהם ע"ג הז"א‪.‬‬
‫לעו"נ דכללות מהשפע המגיע לעו"נ דפרטות‪ ,‬ומה גורם‬ ‫פרצופי עולם האצילות‪ ,‬אך כעד"ז ממש יש גם באותו פרצוף‬
‫לכך?‬ ‫שבו עוסקים לבדו וכן בכל העולמות כולם‪ ,‬והיינו שלפ"ז‪,‬‬
‫לפרצוף ז"א דאורך‪ 3‬יש באמת א"ק ואבי"ע משלו‪ ,‬ויש לו‬
‫תשובת הרב‪ :‬הדבר תלוי בבחינת הרצון של הפרצוף ההוא‬ ‫שפע פרטי הנמשך לו דרך אותו הא"ק והאבי"ע שלו! וצורת‬
‫לקבל (שהוא סוד עליית הבירורים האלו ולא אחרים דווקא)‪,‬‬ ‫הכוונה היא אותה צורה שממשיכים מא"ק לעתיק ומשם‬
‫וכפי הרצון שלו כך הוא שואב מן הא"ס‪ ,‬וכמו שידוע שרצון‬ ‫לא"א לאו"א לישסו"ת וכו' אולם אי"ז א"א הכללי אלא א"א‬
‫הוא אותיות 'צנור'‪ ,‬והיינו שע"י הרצון (שהוא בעצם המ"ן)‬ ‫המתייחס ‪ 4‬לז"א‪ ,‬ומשם לאבא דז"א וכו'‪ ,‬וכן ע"ז הדרך גם‬
‫נוצר הצנור שדרכו יעבור השפע‪ ,‬וכגודל ואיכות הצנור כן‬ ‫בכללות העולמות‪.‬‬
‫גודל וסוג השפע‪.‬‬
‫ומביא ראיה בתחלה לכך שכעין מה שיש בכללות האצילות‬
‫וכך מבואר בד' רבנו ה רמ"ק שמקשה היאך יתכן שמהכתר‬ ‫יש בכל פרצוף כמ"ש מורי הרב (הרש"ש) ז"ל‪ ,‬וז"ל‪ :‬וזה הכלל הוא‬
‫שכולו אחדותי יצאו מיליארדים של שערות‪ ,‬ומבאר‬ ‫שכל הי"ס דכל פרצוף (חב"ד‪ ,‬חג"ת ונהי"מ) שמתחלקים לי"ד‬
‫שהשערות (שעניינם הוא צינורות לשפע) נוצרות ע"י‬ ‫פרצופים (והם עו"נ ואו"נ בחב"ד‪ ,‬ואו"א וישסו"ת בחג"ת‪ ,‬וזו"נ‬
‫התבוננות התחתון‪ ,‬וגם בד' רבנו האר"י מבואר כדבריו עפ"י‬ ‫ויעו"ר שהם עטרות היסודות בנה"י‪ ,‬וזו"ן דמלך השביעי‬
‫ביאור רבנו התו"ח‪ ,‬שכן נודע מש"כ רבנו האר"י שהשערות‬ ‫במלכות המלבשת על הנה"י דו"ק) על דרך סדר התחלקות י"ד‬
‫נעשות מבירורי המלכים במוחא סתימאה דא"א‪ ,‬אולם‬ ‫פרצופים דכללות כל עולם האצילות (המבואר בד' הרב)‪ ,‬כי עו"נ‬
‫בפשטות לומדים שהבירורים עולים מפרצוף לפרצוף עד‬ ‫ואו"נ הם חב"ד דכתר דכללות עולם האצילות (וכתב התו"ח בכ"מ‪,‬‬
‫המוחא סתימאה ושם הם מתבררים ונתקנים וממותרי‬ ‫שבאמת עתיק ואריך הם פרצופי כתרים דייקא ולא פרצופי חב"ד‪ ,‬ורק‬
‫המוחין יוצאים השערות‪ ,‬אך רבנו התו"ח מבאר שהבירורים‬ ‫בערך הכולל את כלל הי"ד פרצופים יחד אנו קוראים לפרצופי הכתר‬
‫בעלייתם יוצרים קומה שלמה‪ ,‬היינו שהם נבררים והברור‬ ‫שהם עו"נ ואו"נ פרצופי חב"ד‪ ,‬שהם כעין הפר' דכלי פנימי הנקרא‬
‫שבהם מתעלה ויוצר קומה עליונה יותר ושוב מתבררים‬ ‫חב"ד שהוא עליון לכולם)‪ ,‬ותחתיהם או"א וישסו"ת מלבישים לחג"ת‬
‫והברור שבהם עולה עוד ויוצר קומה נוספת וכן הלאה עד‬ ‫דא"א‪ ,‬ונקראים חג"ת בערך חב"ד העליון‪ ,‬וחב"ד בערך זו"ן (אך עיקרם‬
‫שמגיע הברור והזך שבהם לקומת הע"ב והס"ג ואז יש כאן‬ ‫באמת הם חב"ד ונקראים חג"ת בערכין בלבד‪ ,‬דפרצוף הכולל את כלל‬
‫א"ק ואבי"ע שלם של אותו הבירור והוא מושך אליו את‬ ‫הי"ד יחד)‪ ,‬ותחתיהם זו"ן ויעקב ורחל הם הז"ק דכללות עולם‬
‫השפע הראוי לו ומזדווגים הע"ב וס"ג דא"ק דאותו הבירור‪,‬‬ ‫האצילות (והם באמת ז"ק שהם חג"ת נהי"מ)‪ ,‬ונקראים נהי"ם בערך‬
‫וממשיכים את השפע למטה וכן הלאה‪.6‬‬ ‫החב"ד העליון (וזה רק בערכין)‪ 5.‬ונמצא‪ ,‬שכשם שעלינו לכוון‬
‫ולעלום בכל המשכה יש בחינה של שפע כללי ופרטי‪ .‬משל‬ ‫המשכת המוחין והשפע בכללות כל האצילות בחלוקת הי"ס‬
‫למה הדבר דומה למה שמצינו בשער הגלגולים שאם ישנו‬ ‫דמ"ה וי"ס דב"ן‪ ,‬כן עלינו לכוון המשכת המוחין והשפע‬
‫שורש נשמות מסוים שכל החלקים שלו כבר נתקנו וכולם‬ ‫בכללות פרצוף ז"א‪ ,‬על אותו הדרך‪.‬‬
‫כבר הגיעו למנוחתם ולמקומם בעולם העליון אולם פרט א'‬ ‫שאלה מהשומעים‪ :‬מה שייך לומר שבאותו דרך שעובר‬
‫בלבד עדיין נמצא כאן בעוה"ז‪ ,‬והוא פוגם ועושה כאן ככל‬ ‫השפע בכללות האצילות כמו"כ הוא גם בפרטיות ז"א וכל‬
‫העולה על רוחו ה"י‪ ,‬ובגללו נמנע השפע הכללי מכולם‪ ,‬שכן‬ ‫פרצוף ופרצוף לעצמו‪ ,‬הלא בשלמא בכללות האצילות י"ל‬
‫אמנם יש לכל א' את השפע הפרטי שלו‪ ,‬אבל יש עוד מין‬ ‫שיוצא האור בתחילה בעצמה גדולה‪ ,‬ובירידתו דרך‬
‫שפע שהוא לכלל אותו השורש‪ ,‬ואילו היה כל השורש מתוקן‬ ‫הפרצופים הרי הוא מתלבש ומתמעט כדי שיוכלו התחתונים‬
‫היה נשפע השפע הזה לכולם אך עתה בגלל אותו היחיד‬ ‫לקבלו‪ ,‬אך בפרצוף הפרטי כיצד זה נעשה?‬
‫נמנע אותו השפע מכולם‪ ,‬כדי שלא יגיע גם אליו וממנו יינקו‬
‫הקלי'‪ ,‬ולכן כל אותם הנשמות מחכים עד שהוא יעשה איזה‬ ‫תשובת הרב‪ :‬גם בפרצוף הפרטי השפע יורד בתוכו ממדרגה‬
‫מעשה קטן של תשובה והתקרבות לקדושה ומיד הם‬ ‫למדרגה ומתלבש ומתמעט‪ ,‬אולם כל המדרגות הם דאותו‬
‫מתעברים בו ומעלים אותו במהירות ממדרגה למדרגה כדי‬ ‫הפרצוף גופא דאורך של אותה בחינת פרצוף‪.‬‬
‫שיתוקן אף הוא‪ ,‬ומבואר שמלבד השפע דפרטות יש גם‬
‫שפע דכללות וזה דוגמא למה שכ' רבנו התו"ח דיש שפע‬ ‫שאלה מהשומעים‪ :‬אולם בע"כ שהשפע המגיע לעו"נ דז"א‬
‫אינו באותה הרמה המגיעה לעו"נ דכללות‪ ,‬ואם נאמר‬
‫ששניהם מחוברים ממש לא"ס‪ ,‬מדוע משתנה השפע המגיע‬
‫······································································································································································‬
‫‪ 3‬והיינו שבעצם פרצוף ז"א דאורך אינו נמוך‪ ,‬ואינו חייב לקבל את השפע דרך הפרצופים שמעליו‪ ,‬דלעולם גם הוא יש לו א"ק ואבי"ע משלו‬
‫ובראשם מושפע שפע ישירות מן הא"ס‪ ,‬אולם הוא רק נקרא נמוך בתורת הערכין לפי ערך האור שבו‪.‬‬
‫‪ 4‬תורת חכם קג ע"ב‪ :‬הרי שבתחילה מקבלים הב ירורים ט"ס דב"ן וי"ס דמ"ה דא"ק המלובש באותו פרצוף שעל גביו ואח"כ צלם מא"א‪,‬‬
‫ואח"כ צלם מאו"א‪ ,‬זהו מתחילת א"ק עד סוף העשיה‪ ,‬שהז"א שבאותו א"ק דאבי"ע עולים הבירורים לא"ק המתייחס אליו‪ ,‬ומשם לעתיק‬
‫המתייחס אליו‪ ...‬וכל פרצוף נקרא ז"א בערך העליון ממנו ומקבל מאו"א שהוא הפרצוף שע"ג עד בחינת א"ק שבאותו פרצוף שעל גביו‪ ,‬ומן‬
‫הא"ס המתייחס אליו‪ ,‬וכן א"ק נקרא ז"א בערך העליון ממנו וכל זה בא"ק ואבי"ע דזו"ן דוקא כמש"ל‪.‬‬
‫‪ 5‬עניין זה צריך אריכות בפני עצמה‪ ,‬ובקצרה ממש נבאר‪ ,‬דהחלוקה היותר אמתית היא 'כתר חב"ד ז"ת' ולא 'כחב"ד חג"ת נהי"ם' כי עו"נ‬
‫ואו"נ הם יותר בבחינת כתר‪ ,‬ואו"א וישסו"ת הם יותר בבחינת חב"ד‪ ,‬וזו"נ ויעו"ר הם יותר בבחינת ז"ת‪.‬‬
‫‪ 6‬תורת חכם כ‪ /‬ע"א‪ :‬א"כ העליה שעולה המלכות דז"א דאצילות דכל פרט‪ ,‬ר"ל שמתבררים בירורי ז"א של האצילות דכל פרט‪ ,‬ונגדלין כל‬
‫הנוקבין הנז' כמו הז"א‪ ,‬ונקראים בשם ז"א דאצילות‪ ,‬ואח"כ מתבררים כל בירורי או"א שלהם ושל או"א ונגדלים כמו או"א דאצילות‪ ,‬ואח"כ‬
‫מתבררים ברורי א"א שלהם ושל א"א דאצילות הם ואו"א דאצילות ונגדלים כמו א"א דאצילות‪ ,‬ואח"כ מבררים הם ואו"א וא"א בירורי עתיק‬
‫שלהם ושל עתיק דאצילות ונגדלים כמו עתיק דאצילות‪ ,‬וכן של עקודים עד שעולים כל הפרצופים הנז' עד ע"ב ס"ג דא"ק‪ ...‬נמצא ששום‬
‫אחד לא עלה למעלה ממדריגתו אלא שנתוספים להם בחינת הפרצופים החסרים להם ועולים ממדריגה למדריגה עד שעולים לע"ב ס"ג‬
‫דא"ק‪ ,‬כל אחד לע"ב דע"ב וע"ב דס"ג דא"ק המתיחס אליו‪.‬‬
‫פרצוף‪ ,‬וממנו מתפשט השפע ממילא בכל הא"ק ואבי"ע‬ ‫פרטי דאותו פרצוף‪ ,‬ושפע כללי לעולם ושפע הכולל את כל‬
‫שלו‪ ,‬עד סוף כל העולמות‪ ,‬ג‪ .‬שבעצם לא רק לכל פרצוף יש‬ ‫העולמות‪.‬‬
‫א"ק ואבי"ע אלא גם לניצוץ פרטי וקטן ביותר יש א"ק‬
‫ואבי"ע משלו‪ ,‬וכך אנו מגלים שיש אין סוף א"ק ואבי"ע בכל‬ ‫ועתה מביא רבנו התו"ח ראי' מד' רבנו הרש"ש להא דיש‬
‫מדרגה ומדרגה‪.‬‬ ‫שפע בכללות כל העולמות‪ ,‬וזה ממה שכ' רבנו הרש"ש‪ ,‬גם‬
‫כללות כל העולמות נחלקים בשלשה חלוקות הנז' באופן זה כי כחב"ד‬
‫א"כ יש כונה אחרת להמשיך מוחין לעתיק דכורא דא"ק שהוא חכמה‬ ‫דא"ק הם עו"נ ואו"נ נר"ן דנשמה‪ ,‬ואורות אח"פ מלבישים לחג"ת שלו‬
‫דכתר דא"ק די"ס דכל ספירה ושל כל נשמה ושל כל ניצוץ דמחצב‬ ‫הם או"א וישסו"ת נר"ן דרוח‪ ,‬ואבי"ע המלבישים לנה"י שלו הם זו"ן‬
‫הנשמות זהו בין בתפילה בין באכילה בין בברכת הנהנין‪ ,‬והיינו‬ ‫ויעקב ורחל נר"ן דנפש‪ .‬וא"כ באותו דרך שמושפע השפע‬
‫בחיצו' ובפנימיות‪.‬‬ ‫והמוחין לז"א ולכללות האצילות כן ע"ז הדרך מושפע גם‬
‫לכללות כל העולמות‪ ,‬כי כולם י"ס שהוא ו"ק בעל י"ד‬
‫ועתה מביא רבנו התו"ח עוד מובאות מד' רבנו הרש"ש כדי‬ ‫פרצופים והבן‪.‬‬
‫להראות עד כמה העניין רחב‪ ,‬וזהו מה שכ' ובמקום אחר כתב‬
‫וז"ל כי כחב"ד שבכתר דכל פרצוף שהם עו"נ ואו"נ שם מתלבשים‬ ‫עוד כתב רבנו הרש"ש במקום אחר וז"ל‪ :‬וזה הסדר הוא בין בעיבור‬
‫שרשי המוחין של הפרצוף ההוא‪ ,‬ובחב"ד (לכאו' צ"ל חג"ת‪ )7‬של‬ ‫בין ביניקה בין בגדלות‪ ,‬בכל פרט צריך לתקן תחילה השורש ואח"כ‬
‫הפרצוף שהם בחינת או"א וישסו"ת‪ ,‬שם מתלבשים ומתפשטים‬ ‫ממילא הענפים נתקנים‪ ,‬וכמבואר לעיל ע"ש היטב בכללות ובפרטות‬
‫המוחין דחב"ד דפרצוף ההוא‪ ,‬ובנה"י של הפרצוף ההוא שהם בחינת‬ ‫כנז' שם‪ .‬וזה כלל נוסף‪ ,‬שמלמד אותנו רבנו התו"ח בשם רבנו‬
‫זו"ן ויעקב ורחל‪ ,‬בהם מתפשטים המוחין דו"ק של הפרצוף ההוא‪,‬‬ ‫הרש"ש שעיקר העבודה היא בשורש‪ ,‬וכאשר השפע מושפע‬
‫ונסביר יותר בדרך פשוטה‪ ,‬בעצם עיקר החלוקה היא כתר‬ ‫אל השורש‪ ,‬הכל נעשה כבר ממילא‪ ,‬הא למה זה דומה‪,‬‬
‫חב"ד ז"ת והמוחין הם דכתר דחב"ד ודז"ת‪ ,‬אולם כיון שהם‬ ‫לגחלת שהאדם מלבה אותה והשלהבת בוקעת מתוכה‪,‬‬
‫ג' קומות הם נקראים גם חב"ד חג"ת נה"י ונמצא שנקרא‬ ‫שמעשה האדם בנפיחה הוא רק הוצאת השלהבת‪ ,‬ומה‬
‫שקומת החב"ד נוטלת מוחין דכתר וקומת החג"ת נוטלת‬ ‫שמכח זה החדר מתמלא אורה‪ ,‬זהו עניין הנעשה מאליו‪.‬‬
‫מוחין דחב"ד וקומת הנה"י נוטלת מוחין דז"ת‪.‬‬
‫ועם זה יובן היטב הנז"ל כונתו של רבנו הרש"ש ז"ל‪ ,‬שצריך להמשיך‬
‫כן הוא בכל פרטי י"ס דכל פר' דכל פרטי פרצופי אבי"ע‪ .‬כוונתו שכל‬ ‫ג' מיני מוחין כנז"ל‪ ,‬שהוא להמשיך השפע בג' מקומות בו בזמן‪,‬‬
‫מה שדיברנו עד עתה הוא רק בפרט אחד‪ ,‬והיינו שאם‬ ‫והם א‪ .‬בחכמה דכתר שהוא עתיק דכורא דא"ק דכללות כל העולמות‪,‬‬
‫נסתכל על החלוקה הרחבה שהיא החלוקה דעובי נראה‬ ‫ב‪ .‬ועתיק דכורא דא"ק דכללות האצילות‪ ,‬ג‪ .‬ועתיק דכורא דא"ק דכל‬
‫שישנם ד' עולמות שהם אבי"ע ויש לכל עולם את הפרצופים‬ ‫פרצוף‪ .‬אולם כאמור אי"צ לכוון את כל ההתפשטות אלא את‬
‫שלו וזה הנקרא 'פרצופי אבי"ע'‪ ,‬ולכל פרצוף יש י"ס ובכל‬ ‫כניסת האור לבד לכל א' מאותם ג' מיני עתיק דכורא דא"ק‪,‬‬
‫ספירה יש את כל הא"ק ואבי"ע שעליהם דיברנו עד עתה‪.‬‬ ‫שכמובן הם ג' עתיקין דכורין דא"ק שונים‪.‬‬
‫וכדי להבין הענין היטב נקדים מ"ש במקום אחר וז"ל והנה מוכרח הוא‬ ‫אך עדיין לא מובן מכאן למה שלושתם הם עתיק דא"ק‪,‬‬
‫שכאשר רצה המאציל להרבות הכלים בתיקון כ"ה פרצופי האצילות‪,‬‬ ‫שהרי לפר' פרטי שורש החכמה שבו הוא אחד מי"ד‬
‫היינו שבזמן התיקון הוסיף הקב"ה לכל ספירה ועשה אותה‬ ‫פרצופיו‪.‬‬
‫לקומה שלמה של אצילות‪ ,‬שהרי בתחילה בעת יציאת‬
‫האורות יצאה המלכות של הנקודה הסגולית של כל ספירה‪,‬‬ ‫אך מוסיף התו"ח‪:‬‬
‫והיינו למשל מספירת החסד יצא רק הי' מלכויות דחסד‬ ‫ובמקום אחר כתב וז"ל וכן היה הענין בכל י"ס דכל פרצוף וכל ספירה‪,‬‬
‫דחסד‪ ,‬ועתה כדי להשלימו צריך להשלים אותו מלמעלה‬ ‫ועוד כתב אין לך שום ספירה ושום נשמה ושום ניצוץ שאינו כלול כל‬
‫ומלמטה‪ ,‬והיינו להשלים את כל החסד דחסד בט"ס עליונות‬ ‫העולמות מראש א"ק עד סוף כל העולמות‪.‬‬
‫דכל ספירה שבו‪ ,‬ולאחמ"כ לעשותו י' ספירות דחסד‪ ,‬והיינו‬
‫להוסיף לו חכמה דחסד בינה דחסד וכו' ובנוסף צריך‬ ‫ובזה מוכיח התו"ח שדעת הרש"ש שהשורש שהוא עתיק הוא עתיק‬
‫לעשותו קומה שלמה בעובי ולכן צריך להוסיף י' ספירות‬ ‫דא"ק דכל בחינה שאורות מגיע מהניצוץ‪.‬‬
‫דחכמה דחסד‪ ,‬וכך בכל נקודה ונקודה‪ ,‬וזה נקרא הגדלת‬ ‫ונמצא בידנו עד כאן ג' חידושים‪ ,‬א‪ .‬שכל השפעה היא בג'‬
‫פרצופי האצילות‪ 8‬כן יהיה בכללות כל העולמות יחד‪.‬‬ ‫מקומות פרצוף עולם וכללות העולמות‪ ,‬ב‪ .‬שמכוונים רק‬
‫בכניסת האור לעתיק דא"ק והוא הנקרא חכמה דכתר דכל‬
‫······································································································································································‬
‫‪ 7‬זה לא ממש טעות כי יש ערך לאו"א וישסו"ת שהם נקראים חב"ד (והוא הערך היותר אמתי שלהם וכנזכר) אולם כעת הוא סידר לפי‬
‫החלוקה של חב"ד חג"ת נה"י ולפ"ז או"א וישסו"ת נקראים חג"ת‪.‬‬
‫‪ 8‬נצטט את הלשון של הנהר שלום‪ :‬והנה כתב הרב בשער התיקון פ״ה ובספר מבוא שערים ש״ב ח״ג פ״ז דקודם התיקון היו הי״ס הכוללים כל העולם‬
‫האצילות עצמות וכלים אלא שהיו הכלים קטנים כי עתיק וא״א היו מספי' הכתר לבד ובו נכללים כל הי״ס שבהם וכעד״ז שאר הפרצופים אבא מספי' החכמה‬
‫ואימא מספי' הבינה וז״א מו״ק דו״ק ר״ל חסד מחסד (היינו הנקודה הסגולית דכ"א וידוע דהיינו רק המלכות שלה) גבורה מגבורה כו' ונוק' ממל'‪ .‬ועוד‬
‫שינוי אחר היה בהם קודם התיקון כי כל אחד היה זו למעלה מזו ואין זו מתלבשת בזו כלל (וזהו ה'סגולתא חד סמכא' הנודע מטבורא דא"ק עד קרקעית‬
‫האצילות) ואז נמצא שכולם נקראו פרצוף אחד לבדו (זה לא באמת פרצוף א' אלא רק נקרא כך) וגם בלתי התלבשות שום ספי' בחברתה והיתה שיעור‬
‫קומתו כמו שהוא עתה ממש כל אורך האצילות ואחר כל התיקון נתפשטו כל הפרצופים מחמת שניתוסף בהם שלימות י״ס ונתארך כל אחד מהם אורך כל האצילות‬
‫ונכללו אלו באלו ונתלבשו אלו בתוך אלו שוים בקומתם בהשואה גמורה עד שהנוק' מלבשת לכל הפרצופים בשוה לכל קומתם‪.‬‬
‫ולא זו בלבד היה אלא אפי' פרטי הי״ס דכל פרצוף נתארך כל אחד אורך כל האצילות‪ ,‬ונכללו אלו באלו ונתלבשו אלו בתוך אלו שוים בקומתם‪ .‬המשל בזה עתיק‬
‫נשלם לי״ס וכל אחד מהם כלולה מי״ס ונתארכה כל א' אורך כל האצילות ונכללו אלו באלו ונתלבשו אלו באלו עד שנמצאו עשר פרצופים זה בתוך זה שוים‬
‫בקומתם בהשואה גמורה וכולם הם פרצוף עתיק ועד״ז מלבישים עליו עשר פרצופי א״א וכולם א״א ועליו עשר פרצופי אבא וכולם אבא ועליו עשר פרצופי אימא‬
‫פרצוף ודכל ספירה אע"פ שיש בהם א"ק ואבי"ע ומקבלים מן השורש‪,‬‬ ‫וממשיך רבנו התו"ח שמתחילה נאצל הוי"ה אחת כוללת כל המציאות‬
‫מקבלים ג"כ הו"ק דכללות אותו פרצוף‪.‬‬ ‫ונפרטת באופן זה‪ ,‬א"ק קוץ היו"ד והוא עתיק וא"א של כל העולמות‪,‬‬
‫והיו"ד אצילות שהוא אבא דכל העולמות‪ .‬והה' בריאה שהיא אימא דכל‬
‫כלומר זאת דוגמא שנותן הרב לעיקר שלו לגבי הג' המשכות שצריך‬ ‫העולמות‪ ,‬והו' יצירה שהוא ז"א דכל העולמות‪ ,‬והה' אחרונה עשיה שהיא‬
‫לעשות בכל כוונה‪ .‬וכן כך הוא כותב לגבי כוונת אלהינו‪ ...‬וז"ל‪ :‬נמצא‬ ‫נוק' דכל העולמות‪.‬‬
‫שצריך להמשיך שלשה מיני מוחין באלהינו ואלהי אבותינו מוחין דכללות‬
‫כל העולמות ודכללות האצילות שהוא א"ק ואבי"ע דאצילות דאבי"ע לכל‬ ‫שאלה מהשומעים‪ :‬הרי הרב אומר שבי"ע נעשו רק מכח‬
‫אחד בפני עצמו וכן לא"ק דכל י"ס דכל ספירה מלבד מה שמקבלים‬ ‫השבירה ואיך כותב כאן התו"ח שכבר בתחילה יצאו כבר בי"ע?‬
‫מכללות אותו פרצוף בשים שלום כל אחד כפי ערכו כמש"ל‪.‬‬
‫תשובת הרב‪ :‬הבי"ע המדובר כאן אינו בי"ע התחתונים‪ ,‬שהם‬
‫וכן יש בכל פרטי פרצופי דא"ק ואבי"ע‪ ,‬אלו השלשה בחינות‪ .‬כללות כל‬ ‫באורך‪ ,‬והם עתידים להתבטל מן העולם‪ ,‬אלא בי"ע בעובי‪ ,‬ולא‬
‫העולמות של אותו פרט‪ ,‬וכללות האצילות‪ ,‬ומוחין דכל פרצוף לבד‬ ‫הייתה נפילה מאחד לשני‪ 9‬אלא בערכו‪ ,‬והוא אינו עתיד‬
‫הכללות הגדול דכל העולמות שכתבנו לעיל‪ ,‬וכמ"ש שם מורי הרב ז"ל‬ ‫להתבטל כיון שהוא א"ק ואבי"ע שלם‪ ,‬ועליו מדובר כאן‪.‬‬
‫בהקדמה עמ"ש הרב ז"ל שמתפרטים לכ"ה פרצופים‪ ,‬וכתב הוא דלאו‬
‫דוקא כ"ה אלא מתפרטים לא"ק ואבי"ע כל ספירה עד אין קץ‪ ,‬וז"ל‬ ‫וממשיך עוד רבנו התו"ח ובתחילה היו בחי' הכלים דא"ק קטנים‬
‫וכשנדקדק היטב נראה דלא דוקא עד כ"ה בחינות א"ק ואבי"ע מתפרטת‬ ‫שהוא ספירת הכתר לבד ובו נכללים כל ספירות וכן על דרך זה כלם‪ ,‬וכן‬
‫ההוי"ה הכוללת כל העולמות ולא עוד‪ ,‬דודאי מתפרטת לכמה בחינות‬ ‫כל אחד ואחד היה זו למעלה מזו ואין זה מתלבש בזה‪ ,‬ואז נמצא שכלם‬
‫א"ק ואבי"ע עד אין קץ‪ :‬ע"כ‪.‬‬ ‫נקראים פרצוף אחד והיה שיעור קומתו כמו שהוא עתה ממש כל אורך‬
‫א"ק ואבי"ע‪ .‬כלומר שתחילה יצאה ההוי"ה הכוללת הזו באורך והיא‬
‫ונסביר בצורה כללית‪ ,‬שלמסקנה בכל כוונה יש ג' מיני כוונות‬ ‫הייתה כעין שורשים לכל מה שבא אחר כך‪ ,‬ומשבירתה יצאו כל בחינותיה‬
‫וכמו שנזכר‪ ,‬א‪ .‬שפע לכל פרט מהא"ק ואבי"ע שלו ב‪ .‬גם מקבל‬ ‫אל הפועל כמו זרעים היוצאים מהצמח ומתפרסים על כלל השדה‪.‬‬
‫מאותו עולם שבו נמצא‪ ,‬שהעתיק דא"ק שלו מקבל שפע‬
‫ומחלק לכל אותו העולם‪ ,‬ג‪ .‬שפע כללי שמתחיל מעתיק דא"ק‬ ‫ואחר כל התיקון נתפשטו ונתארכו א"ק ואבי"ע שהם ד' אותיות ההוי"ה‬
‫דאריך דא"ק דא"ק‪ ,‬והיינו עתיק דא"ק של הכתר דכתר הכי‬ ‫וקוצא‪ ,‬וניתוסף לכל אחד מהם שלימות כל ההוי"ה שלימה הכוללת א"ק‬
‫עליון ופנימי בכלל העולמות בעובי‪ ,‬וזה מתחלק בכל הא"ק‬ ‫ואבי"ע‪ ,‬ונתארך כל אחד מהם אורך כל א"ק ואבי"ע‪ ,‬ונתלבשו אלו בתוך‬
‫ואבי"ע הכוללים‪ ,‬וכל הכוונות האלו הם בשורש שהוא עתיק‬ ‫אלו שוים בקומתם ומלבישים זה את זה בשוה כדמיון המלכות דאצילות‬
‫דא"ק שזה המרכבה כפי שלמדנו בשיעורים הקודמים‪,‬‬ ‫המלבשת לכל ה"פ האצילות‪.‬‬
‫ומתיישב לנו מה שפתחנו בנידון אי המרכבה היא בז"א או בכל‬ ‫וכפי מ"ש אח"כ שהשבירה היתה באצילות דכלם דהיינו דאבי"ע‪ ,‬צ"ל‬
‫האצילות או בכללות העולמות‪ ,‬שלפי מה שנת' מבואר דבאמת‬ ‫שזו ההוי"ה הכוללת שיצאת תחילה‪ ,‬כל אות ממנה היתה כלולה מכל‬
‫זה ג' מיני מוחין וא"כ כוונת המרכבה היא בג' בחינות אלו‪ ,‬וגם‬ ‫ההוי"ה כמ"ש הרב ז"ל בסדר דרושי אבי"ע שמ"ב פ"ה וכל אות היה בו‬
‫מתברר לנו שבעצם השורש הוא הוי"ה אחת ומתפרטת‬ ‫א"ק ואבי"ע אלא שהיו בלי תיקון לכך נשברו‪ ,‬ואח"כ ניתוספו בהם כלים‬
‫בתחילה לא"ק ואבי"ע באורך ואח"כ בעובי כולל ואח"כ לאין‬ ‫ונתקנו‪.‬‬
‫קץ של א"ק ואבי"ע בעובי ובאורך פרטיים‪ ,‬ולכן אנו רואים‬
‫בכוונות הרבה שמות הוי"ה אולם שורשם הוא הוי"ה אחת ולכן‬ ‫כלומר כל אות מהוי"ה זו הפכה להיות בזמן התיקון לאבי"ע שלם בעובי‬
‫אפשר לכוון בשויתי על אותה ההוי"ה הכוללת‪.‬‬ ‫ובאורך‪ ,‬המורכב רק מבחינתה‪.‬‬
‫ועתה כבר אפשר להכנס לכוונה הלכה למעשה בסייעתא‬ ‫והנה אבי"ע אע"פ שניתוסף בהם א"ק אעפ"כ הם לוקחים בשים שלום‬
‫דשמיא בפעמים הבאות!‬ ‫הו"ק של המוחין של הכללות‪ 10‬מפני שהם בחינת זו"ן ויעקב ורחל של‬
‫הכולל‪ ,‬אבל זהו לבד המוחין שמקבלים מהשרש דהיינו מהא"ק שלהם‬
‫כמש"ל שיש מוחין דכללות האצילות דאבי"ע‪ ,‬וכן כל אחד מפרצופי‬
‫האצילות‪ ,‬אע"פ שיש בהם א"ק ואבי"ע ומקבלים מוחין מן השורש‪ ,‬ג"כ‬
‫מקבלים מוחין של הכללות‪ ,‬דרך משל או"א וישסו"ת דכל פרצוף‬
‫מקבלים מעו"נ ואו"נ דכל פרצופי המוחין דחב"ד‪ ,‬וכן זו"ן ויעקב ורחל דכל‬

‫······································································································································································‬
‫ועליו עשר פרצופי ז״א ועליו עשר פרצופי נוק'‪ .‬וכל זה (ההגדלה ו) ההתכללות וההתלבשות וההתפשטות הוא בנקודה אחת וכן בשאר הנקודות‪ .‬והיינו‬
‫שמנקודה א' נעשה מאה עשרים פרצופים בעובי‪ ,‬ובא התו"ח והוסיף דלכל א' יש א"ק ויש בי"ע בפנ"ע (שהרי בכל א' היה אורות של נרנ"ח‪,‬‬
‫והיינו אצילות‪ ,‬ובשבירה נעשה לכל א' מהם בי"ע בפני עצמו‪ ,‬ובהגדלה נעשו כאן מאה ועשרים אבי"ע וא"כ חייב להיות להם א"ק לעצמם‬
‫גם כן‪ ,‬כמו שמבואר בע"ח שמ"ב פ"ב‪ ,‬שז"א ביציאתו הוא נמוך ומלביש על הנה"י של ישסו"ת‪ ,‬ומעליו יש את ישסו"ת או"א וא"א‪ ,‬אך באמת‬
‫יצא לז"א קומה שלמה ויש לו את האריך שלו ואת או"א שלו ואת הישסו"ת שלו‪ ,‬דהיינו הנח"י שלו‪ ,‬אך כביכול אריך לקח לו את קומת‬
‫האריך ואו"א לקחו את קומת או"א שלו וישסו"ת לקחו לו את קומת הישסו"ת‪ ,‬והוא כביכול לקח להם את הז"ת‪ ,‬ועתה כאשר ז"א לוקח את‬
‫קומת הישסו"ת לא את קומתם ממש הוא לוקח אלא את קומת הישסו"ת שלו הוא לוקח‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וכשז"א עולה לקומת הישסו"ת שלו‪,‬‬
‫גם הישסו"ת שלו עולה מדרגה ומגיע לעקודים שלו וכן הלאה עד א"ק שכנגדו‪ ,‬וא"כ ע"כ שיש מעל כל נקודה א"ק כנגדה) ונמצא שמנקודה‬
‫א' (מתוך אבי"ע שיצאו מעיני א"ק שבכל עולם מהם יש נקודות כוללות של עתיק ושל א"א ושל או"א וזו"ן‪ ,‬ובכל א' מהם יצאו ה' נקודות‬
‫השוות בקומתם שכל ה' מהם מהוות פרצוף בעובי‪ ,‬והם בעצם י"ס‪ ,‬כי זה כח"ב ו"ק ומלכות‪ ,‬שכל ה' פרצופים מהווים עולם ויצאו ד' עולמות‬
‫כאלו שהם עולמות אבי"ע בעובי) ובכל א' מהם יצאו בתחילה סגולתא חד סמכא‪ ,‬ונעשה בעת הגדלת פרצופי האצילות מאה ועשרים א"ק‬
‫ואבי"ע!‬
‫‪ 9‬ומה שמצינו דיבור כזה זהו דיבור בערכין‪.‬‬
‫‪ 10‬זהו מוחין דזיווג‪ ,‬ונקראים מוחין דזו"ן‪ ,‬וזה א' מג' מוחין הנשפעים בתפילה שהראשון שבהם הוא בשמע והשני באלקינו ואלקי אבותינו‬
‫ששם לפי רבנו התו"ח נשפעים המוחין של התפילה שהם המוחין הגדולים יותר‪ ,‬וכאן זה רק הו"ק של המוחין של הכללות‪.‬‬