‫שיעור ל' ‪ -‬סוד תיאור הרפ"ח לפי שורש ושינוי‬
‫עלמא וכן משם ולמטה עד סוף המדרגות‪ .‬אתו כל אתוון קמיה מסיפא‬
‫ארישיהו כי כאשר נחקקו האותיות קודם יצתה א' ואח"ך ב' וכן כולם‬
‫ויצתה ת' באחרונה והיא סמוכה אל הבינה‬
‫כי היוצא ראשון הוא אחרון לבינה ולפיכך עאלת את ת' בראשונה בבינה‬
‫עצמה ועוד כי מתחילה נבראת א' על יד בינה ואח"ך נבראה ב' על ידי‬
‫בינ' בהתלבשות א' וכן הג' בהתלבשות א"ב וכן ד' בהתלבשות אב"ג וכן‬
‫כולם עד ת' וזה טעם המספר ונמצאת אות ת' נבראת על ידי מסכים‬
‫הרבה וקרובה אל הקליפות ולפיכך תי"ו חיים תי"ו מות‪ .‬ולזה עאלת ת'‬
‫כי ההעלם הוא הגילוי ועל ידי רוב מסכיה יושג אור המאציל העציון‬
‫בעולם השפל הלזה ולכן היותר נגלה עאלת בקדמיתא שיברא בה‬
‫העולם כדי שיוכלו להשיג אור העליון ובג"ד תי"ו היא חותמא‬
‫דגושפנקא סוף אותיות אמ"ת כדאמרינן בתר הכי והחותם כשחותמין‬
‫בו הראשון הוא אחרון כן הוא (דף י"ב ע"א) אות ת' אחרונה לחותם‬
‫וראשונה לנחתם‪.‬‬
‫נצייר טבלה לדוגמא של כתר וחכמה של ע"ב‪:‬‬
‫כתר‬
‫אחור‬ ‫פנים‬
‫מדרגה ב'‬ ‫מדרגה א'‬
‫ט"ס‬
‫י‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה‬ ‫יהו"ה‬
‫מדרגה ד'‬ ‫מדרגה ג'‬
‫מלכות‬
‫ע"ב‬ ‫כ"ו‬
‫חכמה‬
‫מדרגה ו'‬
‫מדרגה ה'‬
‫יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו‬
‫יו"ד ה"י וי"ו ה"י‬
‫ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י‬
‫מדרגה ח'‬ ‫מדרגה ז'‬
‫מלכות‬
‫קפ"ד‬ ‫ע"ב‬
‫ולפ"ז כאשר נרצה למנות את מספר הניצוצות שיש בכל מדרגה נאמר‬
‫שמדרגה של ט"ס נמנה אותם לפי האותיות ומדרגה של מלכות נמנה‬
‫לפי המספר‪ ,‬לדוגמא מדרגה א' ד' ניצוצות מדרגה ב' וה' י' ניצוצות‬
‫מדרגה ו' כ"ח ניצוצות והכל לפי מספר האותיות שבאותה מדרגה‪,‬‬
‫משא"כ מדרגה ג' היא כ"ו ניצוצות ומדרגה ד' וז' ע"ב ניצוצות ומדרגה‬
‫ח' קפ"ד ניצוצות לפי חשבון הגימטריא של האותיות של הט"ס שלהם‪.‬‬
‫בשער רפ"ח הרב מסביר איך מגיעים לרפ"ח דווקא‪ ,‬וכך מחסד נשארו‬
‫באצילות ו' מדרגות ראשונות וממדרגה שביעית נפלו לבי"ע עם הכלים‪,‬‬
‫וכיון שמדרגה שביעית היא מספר ע"ב מכוונים בע"ב וכל המדרגות‬
‫שמתחתיה כלולות במדרגה הזאת‪ ,‬הרי ע"ב ניצוצין‪ .‬מגבורה נשארו‬
‫באצילות ד' מדרגות ראשונות וממדרגה חמישית ומטה נפלו לבי"ע עם‬
‫הכלים‪ ,‬לכן מונים מנין י' ניצוצין של המדרגה החמישית ועוד ס"ג‬
‫ניצוצין של המדרגה השביעית של שם ס"ג סה"כ ע"ג ניצוצין‪.‬‬
‫בשיעור זה נבאר את מדרגות הרפ"ח המבוארים בדברי הרב בשער‬
‫רפ"ח פ"ב וכאן בדברי רבינו הרש"ש‪.‬‬
‫אומר רבינו הרש"ש ואותם הכלים דא"א ודאו"א וישסו"ת שנפלו למקום‬
‫זו"ן שם בתוכם נתונים האורות דמלכים דזו"ן שלא נפלו עם הכלים‬
‫לבי"ע מבואר מדבריו שהתארכות הג"ר שלתוכם עלו אורות הנקודים‬
‫ונפילת האחוריים הם דבר אחד וכמו שהסיק בהגהת השמ"ש פרק ד'‬
‫משער השבירה אות ב' לאפוקי מדברי המפרשים שניסו לתרץ בדרכים‬
‫שונות שיש ב' בחינות‪ ,‬שהם השש מדריגות העליונות דע"ב‪ ,‬כוונתו על‬
‫האורות דחסד שנשארו באצילות הנקראים שש מדרגות עליונות דע"ב‪,‬‬
‫והיות ר' התחיל כאן לתאר את הי"ב מדרגות דכח"ב‪ ,‬הוא מקדים לדבריו‬
‫כעת הסבר כללי של חלוקת המדרגות הקיימות לכל שם ושם שבעולם‪.‬‬
‫וצריך להודיע שיש טעות נפוצה בקרב המתחילים בלימוד הזה שתיאור‬
‫זה שייך לרפ"ח דווקא‪ ,‬ואין זה כך‪ ,‬אלא זוהי חלוקה שקיימת בכל שם‬
‫בבחינת פשוט או מלא שבו‪ ,‬ובבחינת פנים או אחור‪ ,‬ובבחינת אותיות‬
‫או מספר‪ ,‬עד לאין קץ‪ ,‬וכעת הוא מתחיל את המבוא הקצר לעניין‬
‫המדרגות דכל שם‪ ,‬וכנודע כי פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא‬
‫בבינה‪ ,‬עיין בספר מבוא שערים ש"ב ח"ב פ"ט וי"א‪ ,‬ר"ל כי בחי' ד'‬
‫אותיות הוי"ה עצמן בכל מקום הם בפנים דט"ס עליונות דכתר דאותה‬
‫הבחינה‪ ,‬וריבוע הפשוט דאותה הוי"ה היא באחוריים דט"ס עליונות‬
‫דאותו הכתר‪ ,‬ומספר הפנים והריבוע הנזכר דאותה ההוי"ה היא בפנים‬
‫ואחוריים דמלכות דאותו הכתר‪ ,‬הרי ד' מדרגות הראשונות דכל שם‬
‫בכתר דכל פרצוף‪ ,‬ואחריהם ד' מדרגות אחרות כמותם ממש בעשר‬
‫אותיות המלא והם בפנים ואחור דט"ס ומלכות דחכמה דאותה בחינה‪,‬‬
‫ואחריהם ד' מדרגות אחרות בכ"ח אותיות דמלא דמלא בט"ס עליונות‬
‫ומלכות דאותה בחינה וכן הולכים מד' מדרגות לד' מדרגות עד אין קץ‬
‫וזה בכל שם ושם שבעולם‪.‬‬
‫ט"ס‬
‫בתיאור זה עושה לנו רבינו הרש"ש חזרה בקצרה על הדרוש המבואר‬
‫בשער רפ"ח והוא שכל קומה מתחלקת לד' מדרגות פנים ואחור זכר‬
‫ונקבה‪ ,‬הזכר הוא ט"ס עליונות והנקבה היא מלכות‪ .‬בחינת אותיות יותר‬
‫גבוה ממספר וכמו שרואים שאין לנו מספרים בתורה‪ ,‬אלא רק אותיות‬
‫כי אותיות מבטאים יותר את מהות העניין‪ ,‬שהם האורות המתגלים ממנו‬
‫יתברך ע"י המסכים‪ ,‬ואילו המספר מבטא את לבושי האורות שהם מניין‬
‫המסכים של האורות המלובשים זה בזה‪.‬‬
‫כדברי ר' האר"י בשמרשב"י פרשת בראשית‪ :‬שכשרצה הקב"ה שהוא‬
‫הבינה להוציא שש קצוות הנקראת עלמ' כנודע ומשם נשתלשלו‬
‫המדרגות עד עולם הזה השפל היו כל האותיות סתומות בבינה כי שם‬
‫נצטיירו ונרשמו האותיות ולא יצאו לחוץ עדין ותרין אלפין שנין עד לא‬
‫ברא עלמא הם חכמה ובינה שבז"א מוחין דיליה והוה מסתכל קב"ה‬
‫שהוא בינה ואשתעשע בהו שהן מיין נוקבין שבה כמו שהמלכות נשמות‬
‫הצדיקי' שמשתעשעת בהם הם המיין נוקבין שבה כן האותיות לבינה‬
‫ונמצא כי כל האותיות היו בבינה עליונ' הנקרא אימא עלאה ונמשכו עד‬
‫בינה תחתונה שבז"א והיתה אימא עלאה משתעשעת בהם בסוד מיין‬
‫נוקבין וכאשר עלה ברצון בינה להאציל שש קצוות שבז"א הנקרא‬
‫האותיות‪ ,‬וממילא עדיין לא ניכר ההבדל בין הע"ב לס"ג למ"ה במדרגה‬ ‫מהת"ת נשארו באצילות ב' מדרגות ראשונות וממדרגה שלישית ומטה‬
‫החמישית שהרי כולם בעלי י' ניצוצות‪ ,‬וא"כ כל החילוק בין ע"ב לס"ג‬ ‫נפלו לבי"ע עם הכלים‪ ,‬לכן מונים מנין כ"ו ניצוצין של המדרגה‬
‫ולמ"ה יהיה רק במדרגה השביעית כי המדרגה השביעית ניכר ההבדל‬ ‫השלישית ועוד מ"ה ניצוצין של המדרגה השביעית של שם מ"ה סה"כ‬
‫המהותי בין מספר הנצוצין‪ ,‬שהוא המספר של השם המלא‪ ,‬ואז יש‬ ‫ע"א ניצוצין‪.‬‬
‫במילוי יודין ע"ב ניצוצות‪ ,‬ובמילוי יודין עם אות א' במילוי ה"ואו"‪ -‬ס"ג‬
‫ניצוצות ובמילוי אלפין מ"ה ניצוצות‪ ,‬ולכן תמיד בשביל להגיע לרפ"ח‬ ‫ועיין בדברי הרב איך החשבון במלכות שם ב"ן איך מגיעים לעוד ע"ב‬
‫עושים חשבון בצירוף עם המדרגה השביעית כי שם ניכר ההבדל‪ ,‬וזה‬ ‫ניצוצין סה"כ רפ"ח ניצוצין‪.‬‬
‫דבר נוסף לשורש‪ ,‬ולכן כאשר אנו יודעים את השורש שנפל ואת‬ ‫והנה צריך להבין בשלמא אם היינו מונים רק את המדרגה הראשונה‬
‫ההבדל‪ ,‬אנו יודעים את החכמה שבניצוצין האלו לאין קץ‪.‬‬ ‫שנפלה ונאמר שכל המדרגות שתחתיה כלולות בה בבחינת שורש‪,‬‬
‫וכאן נלע"ד שנמצא הסוד של הכוונה ברפ"ח שהאר"י גילה לנו והיא‬ ‫כלומר שכל מדרגה עליונה כוללת את כל התחתונות ממנה כענפים‬
‫כשמכוונים רפ"ח הכוונה היא שמכוונים במדרגה שהיא עיקרית‬ ‫המורשים בשורש העליון מהם‪ ,‬וזה לעומת שאם היינו צריכים למנות‬
‫(שורשית) והכל כלול בה‪ ,‬והסדר הוא לכן במדרגה הראשונה שנפלה‬ ‫את מספר הניצוצין עצמם שירדו הרי הם לאין קץ ותכלית‪ ,‬אז כדי‬
‫עם המדרגה שמבטאת את ההבדל של הספירה הפרטית שאנו נמצאים‬ ‫שיהיה מספר סופי שנוכל לכווין בו‪ ,‬נכון יהיה לכווין בעליון מכולם‬
‫בה ואז כל המדרגות כלולים בחשבון‪.‬‬ ‫שכולל את כל השאר תחתיו‪ .‬אבל צריך להבין מדוע אנו מצרפים‬
‫לחשבון גם את המדרגה השביעית לס"ג או למ"ה‪ ,‬והרי היא נכללת‬
‫גם בדברי הרב בשער רפ"ח וגם בדברי רבינו הרש"ש מצינו שמתארים‬ ‫בשורש של המדרגה העליונה ממנה שנפלה‪.‬‬
‫לנו את המדרגות של הבינה שהיא מלא דמלא‪ ,‬ולכאו' יש להבין מדוע‬
‫בכלל צריך להסביר זאת וכמו שהרב לא הסביר לנו את מדרגת ז"א כיון‬ ‫כלומר בהעלאת הניצוצין יכולנו בסברה לכוין בכמה אפשרויות והן‪:‬‬
‫שאחרי שהסברנו את הכלל איך מונים את המדרגות אמרי' אידך זיל‬ ‫א) להעלות את כלל הניצוצין בבת אחת כאור אחד כללי הכולל‬
‫גמור אותו דבר נאמר על הבינה‪ ,‬ובשלמא את החכמה צריך להסביר כיון‬ ‫את כולם בתוכו‪ ,‬והיות ובכל מקרה הם אין סופיים אין צורך‬
‫שבע"ב והס"ג תחילת הנפילה הייתה בקומת החכמה לכן תיאר הרב את‬ ‫לחלק‪.‬‬
‫המדרגות דחכמה כדי שנדע בדיוק את התיאור של המדרגה שנפלה‪,‬‬ ‫ב) כאין קץ ניצוצין שיש בכל אחד מהעסמ"ב שממשיך למלא‬
‫אבל בקומת הבינה לא הייתה בשום ספירה מדרגה שהתחילה ליפול‪,‬‬ ‫למלא דמלא‪...‬‬
‫ומדוע צריך לפרט את תיאור המדרגות של קומת הבינה להסברת‬ ‫ג) רק את המדרגה העליונה שנפלה שכוללת את כלל הניצוצין‬
‫הרפ"ח ניצוצין‪.‬‬ ‫דמדרגות התחתונות לה בתוכה‪.1‬‬
‫ד) את השונה שבין כל מדרגה שהוא מדרגה שביעית לעס"מ‪2‬‬
‫והענין הוא כמו שאמרנו שהרב ברפ"ח בא ללמד אותנו חכמה שהיא‬
‫כעין קוד רוחני שבו יהיה כלול כל האין קץ ניצוצות שנפלו עם‬ ‫וחמישית לב"ן‪.‬‬
‫ההבדלים שבניהם‪ ,‬ואם תפסת את השורש ואת ההבדל תפסת את כלל‬ ‫ובאמת עלינו להבין מדוע אנו מכוונים כפי מה שאנו מכוונים בסוד‬
‫ההשתלשלות‪ .‬ואי"ז (המניין רפ"ח) סתם מספר שרירותי‪ ,‬ואז כאשר‬ ‫הרפ"ח ניצוצין דווקא‪.3‬‬
‫תופסים את החכמה של האין סוף בבחינת סוף‪ ,‬תופסים בשכל את כל‬
‫המדרגה שעליה אנו מדברים וכנ"ל‪ .‬שלכן מדברים על המדרגה שנפלה‬ ‫ונאמר בס"ד‪ ,‬שאכן אם מתבוננים נמצא שבששת המדרגות הראשונות‬
‫ועל המדרגה שבה ההבדל‪ ,‬ובהם מושרשים כולם לאין קץ ותכלית‪.‬‬ ‫אין חילוק בין ע"ב ס"ג ומ"ה‪ ,‬שבכולם ד' מדרגות הכתר הם אותו דבר‬
‫ומכאן נבין את הביאור לתיאור הבינה לכוונת הרפ"ח‪ ,‬והוא שכאשר‬ ‫פנים ואחור וט"ס ומלכות של שם הוי"ה פשוט‪ ,‬ובקומת החכמה‬
‫נסתכל על המדרגה השישית נראה שיש ב' אפשרויות איך להגדיר‬ ‫המדרגה החמישית והשישית אע"פ שיהיה הבדל בכתיבה בין ע"ב ס"ג‬
‫אותה‪:‬‬ ‫למ"ה מ"מ חשבון הניצוצות הוא אותו דבר בדיוק‪ ,‬במדרגה החמישית י'‬
‫ניצוצות ובמדרגה השישית כ"ח ניצוצות כיון שמספר הניצוצות הוא לפי‬

‫האור שב טיפה‪ ,‬אזי שאר המדרגות נמשכות אחריו ומתדמות לו‪ .‬וגם היות‬ ‫‪ 1‬עץ חיים שי"ח פ"ב‪ :‬הנה מהוי"ה דע"ב אשר בחסד האורות שלו שעלו‬
‫והוא בחינת החסד המתפשט שהוא גי' ע"ב וכל התפשטות היא בבחינת‬ ‫למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' מדרגות הראשונות ושאר‬
‫חסד‪ ,‬כי זה מהות החסד להתפשט‪ .‬ובזה הוא יורד ומתפשט ומאיר לכלים‬ ‫המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל שהוא חשבון ומספר י' אותיות המילוי‬
‫השבורים‪ .‬ולכן הוא שלמות ההארה וההתפשטות בכל מקום‪ .‬ואכן זכינו‬ ‫שהם גי' ע"ב ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין‬
‫לראות שגם ר' הרמח"ל (קל"ח פתחי חכמה פתח נז) שאל את השאלות‬ ‫ופשוט הוא שכל המדרגות שלמטה ממנו נכללין בה ואינם נחשבים בה‬
‫החשובות האלו ותירץ בדרכו הקדושה‪ :‬הנה ניצוצות רבות היו יורדות עם‬ ‫כדבר בפ"ע ולכן אינה עולה במספר ולכן אינו נחשב רק מדרגה זו בחי'‬
‫הכלים‪ ,‬כמפורש במקומו באריכות‪ .‬אך אחר כך הוצרך לעשות בהם מנין‬ ‫מספר י' אותיות המילוי שהוא גי' ע"ב וכל שאר הניצוצין שלמטה מהם‬
‫פרטי שיבאו לחשבון רפ"ח‪ .‬דהיינו שאם לא היה זה ‪ -‬או שלא היה צריך‬ ‫נכללין באלו ע"ב‪.‬‬
‫מנין כלל‪ ,‬או שהיו נמנים כל הניצוצות שירדו כאחת‪ ,‬או שהיו נמנים‬ ‫וכן שם בפ"ג‪ :‬גם צריך שתדע כי במקום שאנו מחשבין בחי' הפנים אין‬
‫המדרגות הראשונות שבכל שם‪ .‬אך העיקר הוא‪ ,‬שבאלה הניצוצות שנפלו‪,‬‬ ‫האחוריים עולים בשום חשבון כי טפלים הם אל בחי' הפנים הראשונים‬
‫הוצרך להגלות ענין זה של ד' הע"ב‪ ,‬ואז היו מתבררים כל אותם המדרגות‬ ‫המעולים מהם לכן אין אנו מחשבין באלו הרפ"ח ניצוצין בחי' האחוריים‬
‫בדרך המפורש במקומו‪ ,‬אך שסוף סוף נשארים שולטים הד' הע"ב ונכללו‬ ‫כלל‪.‬‬
‫בהם כל האחרים‪ .‬והאמת הוא ‪ -‬שהע"ב עצמם מאירים בפרט בכל שם‪ ,‬לפי‬ ‫‪ 2‬כפי שציין הרב שהם שונים במספרם שם‪ :‬ולכן אין אנו מזכירין ומחשבים‬
‫מה שהוא‪ ,‬לשגבם מן הקלקולים‪ ,‬כל אחד לפי מה שהיה מגיע לו‪ .‬פירוש ‪-‬‬ ‫באלו הרפ"ח ניצוצין רק אלו הד' מספרים שיש בד' מלואים של ד' שמות‬
‫אותם המדרגות שאנו רואים שנפלו בשבירה ‪ -‬הם אותם שהפגם יכול להגיע‬ ‫אלו שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ולהיותם משונים במילויהן לכן נזכרים כל הד'‬
‫להם‪ .‬ולפי שיש הפרש בין המקום שמגיע הפגם בשם אחד‪ ,‬ולמקום שמגיע‬ ‫מלואים לפי שזה גי' ע"ב וזה ס"ג וזה מ"ה וזה ב"ן ואין מספרם שווים‬
‫בשם אחר‪ ,‬יש הפרש ממה שיפול בשבירה‪ .‬וכן יש הפרש בדרך גילוי הע"ב‪,‬‬ ‫במילוייהן‪ ...‬גם צריך שתדע כי כ"מ שיש בו מספרים וחשבונם שוין אין אנו‬
‫כי הוא מתגלה במה שיכול להיות נפגם‪ ,‬במה שהוא עיקר בענין זה‪ ,‬ומשגב‬ ‫מחשבין את שניהן אלא א' בלבד והוא כי הנה י' אותיות דס"ג וי' אותיות‬
‫אותם‪ .‬כלל הדבר ‪ -‬הע"ב הם מה שא"א משגב את הפרצופים‪ ,‬אך הוא משגב‬ ‫דמ"ה ירדו בבריאה עכ"ז לא חשבנו בחי' י' אותיות דמ"ה כיון שכבר נחשבו‬
‫אותם במקום שהיו יכולים ליפגם‪ ,‬כל אחד לפי ענינו‪ .‬והמקום שהיו יכולים‬ ‫י' אותיות דס"ג הראשונים מהם כי כבר ביארנו שאפי' בחי' הד' מילוין הנ"ל‬
‫ליפגם נראה במעשה השבירה‪ ,‬כי מה שנפל ‪ -‬נודע שהוא מה שהיה יכול‬ ‫לא היינו מונין ומחשבין אותן ד"פ אלא להיותן משונים זה מזה כי זה ע"ב‬
‫ליפגם‪ .‬נמצא שמה שירד ‪ -‬ירד מבחינת הע"ב‪ ,‬על כן הוא הנמנה‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫וזה ס"ג וזה מ"ה וזה ב"ן משונים במילוייהם‪.‬‬
‫במקום שהוא ‪ -‬במדרגות‪ .‬אבל אם לא היה יורד ממנו אלא שהניצוצין היו‬ ‫‪ 3‬באמת יש את הסיבה הפשוטה שהיות והמדרגה הראשונה היא בסוד ע"ב‬
‫יורדים לפי מעלת השמות ‪ -‬היו נמנים כולם‪ ,‬או לא נמנים כלל‪:‬‬ ‫שנפלה ראשונה‪ ,‬וידוע שע"ב הוא עליון וחזק מכולם‪ ,‬ובכל מקום הוא סוד‬
‫המיועד לו‪ ,‬עדיין יש להבין למה הרב תיאר אותו בשער הנקודים‬ ‫אפשרות אחת‪ -‬ריבוע של המדרגה החמישית (כלומר המדרגה‬
‫שנשבר‪ ,‬ולא ציין ממנו מאומה בשער רפ"ח שהרי יש לו שברי כלים‬ ‫החמישית היא יו"ד ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬והריבוע שלה הוא יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"י‪ ,‬יו"ד‬
‫משלו‪.‬‬ ‫ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י)‪.‬‬
‫אומר התורת חכם בדף קמ"ד עוד הקשו החכמים הנז' כוונתו לחכמי‬ ‫אמנם אפשר להגדיר אותה באופן אחר‬
‫המערב למורי ז"ל וז"ל דעת דנקודים נראה שיש לו לו כלי בפנ"ע ולא‬
‫נמצא לו ניצוצות כפי מ"ש בדרוש רפ"ח ניצוצין עכ"ל‪ ,‬וכפי דברי מורי‬ ‫אפשרות שנייה‪ -‬כמו שהמדרגה החמישית היא מילוי של המדרגה‬
‫ז"ל מתיישב הדבר שכתב בפירוש הקריאת שמע כי ברפ"ח לא יש כי אם‬ ‫הראשונה כך המדרגה השישית היא מילוי של המדרגה השנייה (כלומר‬
‫ששה בחינות‪ :‬יובב חס"ד ע"ב‪ ,‬חושם גבורה ס"ג‪ ,‬הדד תפארת מ"ה‪,‬‬ ‫המדרגה השניה היא י‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה‪ ,‬והמילוי שלה הוא המדרגה‬
‫שמלה ושאול נה"י‪ ,‬בעל חנן מלכות עכ"ל‪ ,‬נמצא כוונתו ז"ל שהם ז'‬ ‫השישית שהיא יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י)‪.‬‬
‫מלכים כוללים שכל אחד מהם יש בו ששה מלכים כנז' נמצא שהם ז'‬ ‫בשתי האפשרויות הגענו לאותה תוצאה במדרגה שישית‪ ,‬והוא ‪26‬‬
‫פעמים רפ"ח ואחד מהם הוא של הדעת‪.‬‬ ‫אותיות‪ .‬אך במדרגה העשירית אנו רואים לב' האפשרויות הנ"ל תוצאות‬
‫כלומר התורת חכם מיישב שיש ב' בחינות של המלכים כללות – שאנו‬ ‫שונות שמתארות לי חוקיות שונה בצורת ההשתלשלות‪.‬‬
‫קוראים לה עובי‪ ,‬ופרטות – שאנו קוראים לה אורך‪ ,‬ובכללות דהיינו‬ ‫ובאמת מצינו שיש ב' שמועות בדברי הרב כמה ניצוצות יש במדרגה‬
‫עובי יש ז' מלכים שיש להם א"ק ואבי"ע שלם‪ ,‬ובפרטות דהיינו אורך‬ ‫העשירית בשער רפ"ח אומר הרב שהיא קנ"ו אותיות וז"ל‪:‬‬
‫שלהם יש לכל אחד ו' מלכים והדעת איננו נמצא שם‪ ,‬אלא מלכתחילה‬
‫הוא באמת נשמת הו"ק‪ ,‬ו מעולם לא היה לבלע דאורך כלי משלו‪ .‬ולכן‬ ‫מדרגה י' הוא אחוריים של המילוי דמילוי והם קנ"ו אותיות כזה יו"ד‪.‬‬
‫אין תיאור של ניצוצות ושברי כלים לדעת דאורך‪ ,‬כי בלע דשער‬ ‫יו"ד וי"ו‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת ה"י‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד‪ .‬יו"ד‬
‫הנקודים הוא פרצוף כללי בעובי ולא באורך והניצוצות מתייחסים‬ ‫וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת‬
‫למלכים באורך‪ ,‬ועיי"ש שביאר לפ"ז מדוע בעקודים אין דעת כי‬ ‫ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו‪ .‬יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י‪ .‬יו"ד וי"ו‬
‫העקודים הם באורך ולא בעובי‪.‬‬ ‫דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד‪.‬‬
‫[וקשה שהרי כל התיאור של השבירה בדברי הרב הוא באורך שהדעת‬ ‫ואילו בשער או"א פ"ז אומר הרב שיש במדרגה זו ע"ד אותיות‪:‬‬
‫נשבר וירדו האורות כולם למלך החסד וירד האור של הדעת לכלי‬
‫המלכות ולא מובן איך נתאר את שבירת הדעת רק בעובי)‪.‬‬ ‫ובינה דאבא הפנים שלה דט"ס הם כ"ח אותיות דמילוי המילוי יו"ד וי"ו‬
‫דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד והאחוריים הם יו"ד וי"ו דל"ת יו"ד‬
‫ר' וידאל קווינקה אומר שכוונת רבינו הרש"ש היא להיפך שיש ו' מלכים‬ ‫וי"ו דל"ת ה"י יו"ד יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו דל"ת ה"י‬
‫בעובי וזה הכוונה פרטות‪ ,‬ובאורך יש ז' מלכים וזה הכוונה כללות‪ ,‬ובזה‬ ‫יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד ע"ד אותיות‪.‬‬
‫הנקודות הכוללות הם באורך ולכן התיאור של הרב יוצא מצוין לפיו‪ ,‬כי‬
‫לפי המבו"ש כל תיאור השבירה של בלע ומטה הייתה בנקודות‬ ‫והיות ואת שניהם מסר האר"י למהרח"ו‪ ,‬אנו צריכים לומר שב'‬
‫הכוללות דווקא‪ ,‬וזה מתאים לדברי התו"ח‪ ,‬אמנם קשה להיכנס להבנת‬ ‫השמועות נכונות‪ ,‬וצריך להבין במה תלויות ב' השמועות הללו‪.‬‬
‫עניין זה במסגרת זו‪.‬‬
‫ונראה שהחילוק בין ב' השמועות הוא בצדדים הנ"ל כי אם נאמר‬
‫אמנם עדיין קשה‪ ,‬איך התורת חכם אומר שיש חילוק בין הכללות‬ ‫שהמדרגה העשירית היא ריבוע של המדרגה התשיעית יצא קנ"ו‬
‫לפרטות והרי התורת חכם מלמד אותנו תמיד שאין חילוק בין כללות‬ ‫אותיות כי המדרגה התשיעית היא מלא דמלא לדוגמא בשם ע"ב הוא‬
‫לפרטות‪.‬‬ ‫כך‪ :‬יו"ד וי"ו דל"ת‪ ,‬ה"י יו"ד‪ ,‬וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד‪ .‬והריבוע שלה‪ :‬יו"ד‪,‬‬
‫יו"ד וי"ו וי"ד וי"ו דל"ת וכן ע"ז הדרך בה"כ קנ"ו אותיות‪ ,‬אבל אם‬
‫וצריך לומר שבאמת הכלל והפרט הם אותו דבר רק כיון שהדעת הוא‬ ‫המדרגה העשירית היא מילוי של המדרגה השישית א"כ המדרגה‬
‫נשמת הו"ק לכן באורך אין לו תיאור במציאות מצד עצמו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫השישית היא יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬וכשתמלא‬
‫המציאות הפנימית של כל האורך‪ .‬אבל כאשר הוא עומד בעובי צריך‬ ‫אותה תמצא סה"כ ע"ד אותיות‪.‬‬
‫שיהיה לו א"ק ואבי"ע‪ ,‬כי הוא מתבטא כנשמת הו"ק בעובי ולכן הוא‬
‫מקבל מציאות בפנ"ע‪.‬‬ ‫נמצא שהרב כתב לנו את קומת הבינה בשביל ללמדנו שיש ב'‬
‫אפשרויות איך להסתכל על חוקיות ההשתלשלות של המדרגות ועל‬
‫(מספר השיעור בקול הלשון ‪ 35410387‬הוא יש להתקשר למספר‬ ‫איזה בחינה הם מורות‪ .‬ולכן אפי' כאשר נסתכל על המדרגה השישית‬
‫המופיע בתחתית העמוד הראשון להקיש *‪ #‬ואח"כ את מספר השיעור)‬ ‫שבה אין חילוק בין שתי הדרכים שהזכרנו מקודם‪ ,‬מ"מ צריך לדעת‬
‫שאפשר לראות אותה בשתי דרכים ויש חילוק בתוכן הפנימי של הדבר‪,‬‬
‫וכל חוקיות ממשיכה באותו האופן לאין קץ והן או שהאחור מרבע את‬
‫הפנים או שהתחתון ממלא את העליון ותוצאותיהם שונות כאמור לעיל‪.‬‬
‫השאלה הבאה שאנו צריכים לדון בה היא מדוע בשבירה יש לנו את מלך‬
‫הדעת ורואים שיש לו כלי ואור שיורד אחרי השבירה לכלי של המלכות‬
‫להאיר לו‪ ,‬ואילו ברפ"ח ניצוצין לא ביאר לנו הרב שיש ניצוצות של מלך‬
‫הדעת‪.‬‬
‫וידוע שיש שתירצו שאין ברפ"ח דעת כיון שמלך הדעת בתיקון הוא‬
‫נשמת הו"ק ולכן עולה עם הניצוצות כולם ולא נמנה לו ניצוצין בפנ"ע‪,‬‬
‫אבל מ"מ זה דוחק כי נשמת הו"ק זה במ"ה ולא בב"ן‪ ,‬כפי שכתוב בע"ח‬
‫שבמ"ה אין כלי לדעת ויש כלי לכתר‪ ,‬אך בב"ן יש כלי לדעת ואין כלי‬
‫לכתר‪ .‬ואף אם נאמר שגם לב"ן אין כלי דדעת‪ ,‬והוא לקח לכתר את הכלי‬
 ‫הרודף אחר הכבוד‬
‫וזה לא שהוא בורח מהכבוד‪ ,‬אלא הוא פשוט רודף אחרי‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬דיברנו על כך שהקנאה התאווה והכבוד‬
‫הכבוד ברמה מאוד מאוד גבוהה‪ .‬כי הוא חושב שכך הוא‬ ‫שמוציאים את האדם מן העולם והתמקדנו בעיקר‬
‫ישיג עוד יותר כבוד אמיתי כביכול‪ ,‬וזה דרגה נמוכה‪.‬‬ ‫במידת הקנאה‪ .‬כעת נתמקד קצת בכבוד‪.‬‬

‫יש דרגה אחרת של אדם שבאמת עדיין מנסה לברוח‬
‫מהכבוד‪ ,‬אבל הבעיה היא‪ ,‬שברגע שהוא בורח ממנו‪,‬‬
‫נותנים לו כבוד אמיתי‪ .‬וזאת משום שהוא בורח‪ ,‬ואז‬
‫ברגע שהוא מקבל באמת כבוד אמיתי אז עוד פעם הוא‬
‫נופל לאותו מקום‪ ,‬כי אז הוא מקבל כבוד‪ ,‬ומה אפשר‬
‫לעשות היצר הרע נמצא בדמו של האדם ויש לו הנאה‬
‫מהכבוד וברגע שיש לו הנאה מזה‪ ,‬אז עוד הפעם חוזרת‬
‫לו רדיפת הכבוד‪ .‬ואז הוא אומר לעצמו‪ ,‬יופי קיבלתי‬
‫כבוד‪ ,‬בזה שקיבל כבוד אז הוא עוד פעם נופל‪.‬‬
‫בעבר הזכרנו איך מגיעים לכבוד ושמשיגים אותו על ידי‬
‫הפנימיות שמכבדים כל אדם "איזהו מכובד המכבד את‬
‫הבריות" (אבות‪ ,‬ד'‪ ,‬א')‪ .‬כל הדברים הללו נשמעים יפה‬
‫וטוב‪ .‬אך ישנה בעיה‪ ,‬המעלה הזאת הינה מעלה שהיא‬
‫מאוד לא פשוטה להשגה‪ ,‬כי גם אם בן אדם רוצה להשיג‬
‫את הכבוד שמכבד את הבריות והוא לא רוצה לקבל כבוד‪,‬‬
‫הוא עלול ליפול בכבוד כי רדיפת הכבוד כובשת אותו וזה‬
‫משום‪ ,‬שהכבוד הוא לא סתם מידה שאדם חפץ בה‪ ,‬אלא‬
‫זוהי מידה חשובה וחזקה מאוד בנפשו של האדם‪.‬‬

‫אבל אדם שנמצא בדרגה הזו אחרי שנפל הוא עצוב כי‬ ‫הרמב"ם מסביר שקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"‬
‫הוא אומר לעצמו‪ :‬אני לא רוצה לקבל את הכבוד‪ ,‬אבל‬ ‫(ויקרא יט‪ ,‬יח) זה על ידי שישבח ויכבד האדם את זולתו‬
‫הוא רודף אחרי‪ ,‬ברגע שהוא רודף אחרי הוא מפיל אותי‬ ‫כמו שהוא חפץ שיכבדו אותו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬קיום מצוות‬
‫מה אני אעשה? באמת אין לו הרבה מה לעשות‪ ,‬כי אם‬ ‫"ואהבת לרעך כמוך" תלויה בנתינת כבוד לאדם אחר‪.‬‬
‫הוא לא יברח מן הכבוד‪ ,‬אז הכבוד באמת ירדוף אחריו‪,‬‬ ‫דבר זה מראה לנו כמה אדם אוהב כבוד ולכן זה עיקר‬
‫אז הוא חייב לברוח ממנו‪ ,‬הוא חייב לכלוא אותו או‬ ‫המצווה‪.‬‬
‫לאסור אותו כמה שהוא יכול אין לו מה לעשות‪.‬‬
‫אומר הרמח"ל שיש הרבה חמדות תאוות ותשוקות‬
‫אבל מה שהוא יכול לעשות עם ההרגשה הזאת שבסופו‬ ‫לאדם‪ .‬אך ישנם שתי בחינות ראשיות שאותם אדם רודף‬
‫של דבר נותנים לו כבוד על זה ואז הוא נופל בזה‪ ,‬כי ברגע‬ ‫בצורה החזקה ביותר בכל זמן ובכל מקום בעולם והם‬
‫שנותנים לו כבוד הוא באמת לא רוצה את הכבוד‪ ,‬אבל‬ ‫שניים‪ :‬האחד‪ ,‬זה רדיפת ממון והשני זה רדיפת כבוד‪.‬‬
‫ברגע שנותנים לו כבוד על זה שהוא בורח מן הכבוד‪ ,‬אז‬ ‫הגדול משניהם זה הכבוד‪ .‬רדיפת כבוד‪ ,‬זה הכוח הגדול‬
‫הוא מרגיש באותו זמן שטוב לו מזה הכבוד שקיבל עתה‪,‬‬ ‫והחזק ביותר שיש באדם‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו רואים שקשה‬
‫ואז מה שקורה לו‪ ,‬הוא שוב פעם רודף אחר הכבוד‪ ,‬כי‬ ‫מאוד לעבוד על מידת הכבוד ולבטלה‪.‬‬
‫הוא עדיין לא במציאות שבורח באמת‪ ,‬וברגע זה הוא‬
‫אמרו חכמים‪ :‬כל אדם הבורח מן הכבוד‪ ,‬הכבוד רודף‬
‫נעשה כרודף אחר הכבוד‪ ,‬והכבוד שוב פעם בורח ממנו‪,‬‬
‫אחריו‪ .‬כל מי שרודף אחרי הכבוד אז הכבוד בורח ממנו‪.‬‬
‫כי באותו רגע‪ ,‬במציאות שהוא נמצא בה הוא רודף אחר‬
‫זהו כלל שעשוי לעזור לנו בעניין‪ ,‬ממבט ראשון זה נראה‬
‫הכבוד‪.‬‬
‫כמו עצה טובה‪ ,‬אך אם אדם מסתכל על זה בצורה‬
‫ואז כשהכבוד בורח ממנו‪ ,‬הוא יכול לקבל עלבון או‬ ‫עמוקה ואמיתית נראה שהיצר הרע אוהב מאוד את‬
‫איזו שהי השפלה‪ .‬זה עושה אותו עצוב‪ ,‬העצבות הזאת‬ ‫העצה הזאת‪ ,‬כי היצר אומר לאדם‪ ,‬אם עד היום רדפת‬
‫היא עצבות לגוף ולא לנפש‪ ,‬כי באותו רגע שהוא עצוב‬ ‫אחרי הכבוד ולא קיבלת אותו‪ ,‬אז תעשה דבר יותר טוב‪,‬‬
‫ביצר הרע שלו‪ ,‬וזה מסמן שכעת לא נותנים לו כבוד‪ ,‬ואם‬ ‫מעכשיו תתחיל לברוח מהכבוד‪ ,‬ואז הכבוד ירדוף אחריך‪.‬‬
‫לא נותנים לו כבוד זה אומר שהכבוד עכשיו בורח ממנו‪,‬‬
‫מכאן מובן שאפילו לעצה הזאת‪ ,‬יש ליצר הרע תשובה‬
‫וזה אומר שעכשיו הכבוד לא יכול לרדוף אחריו‪ ,‬כי הכבוד‬
‫בשבילה‪ ,‬יוצא מכאן שיש שני סוגים של בני אדם‪ ,‬ישנו‬
‫לא רודף אחריו אלא בורח ממנו‪ ,‬ואז הוא לא מקבל כבוד‪,‬‬
‫בן אדם שבאמת מאותו רגע שהוא שמע את העצה‬
‫ובזה הוא נקרא שהוא שוב בורח‪ .‬ובזה שהוא נהיה עצוב‬
‫הזאת‪ ,‬והוא רוצה מאוד מאוד כבוד‪ ,‬אז מה שהוא עושה‪,‬‬
‫מזה זה לא הוא נהיה עצוב אלא היצר הרע שלו נהיה‬
‫הוא מתחפש לצורה של אדם שבורח מהכבוד‪ ,‬הוא כל‬
‫עצוב מזה‪ ,‬אך בזה שהכבוד ברח ממנו היצר הטוב שלו‬
‫הזמן הולך שפוף ומתנהג בשקט‪ ,‬אבל רואים עליו שבתוך‬
‫שמח‪ ,‬וזה נקרא שבדעתו הוא ברח מן הכבוד‪.‬‬
‫תוכו הגאווה בוערת בו‪.‬‬