Professional Documents
Culture Documents
רחובות הנהר שיעור 30
רחובות הנהר שיעור 30
עלמא וכן משם ולמטה עד סוף המדרגות .אתו כל אתוון קמיה מסיפא בשיעור זה נבאר את מדרגות הרפ"ח המבוארים בדברי הרב בשער
ארישיהו כי כאשר נחקקו האותיות קודם יצתה א' ואח"ך ב' וכן כולם רפ"ח פ"ב וכאן בדברי רבינו הרש"ש.
ויצתה ת' באחרונה והיא סמוכה אל הבינה
אומר רבינו הרש"ש ואותם הכלים דא"א ודאו"א וישסו"ת שנפלו למקום
כי היוצא ראשון הוא אחרון לבינה ולפיכך עאלת את ת' בראשונה בבינה זו"ן שם בתוכם נתונים האורות דמלכים דזו"ן שלא נפלו עם הכלים
עצמה ועוד כי מתחילה נבראת א' על יד בינה ואח"ך נבראה ב' על ידי לבי"ע מבואר מדבריו שהתארכות הג"ר שלתוכם עלו אורות הנקודים
בינ' בהתלבשות א' וכן הג' בהתלבשות א"ב וכן ד' בהתלבשות אב"ג וכן ונפילת האחוריים הם דבר אחד וכמו שהסיק בהגהת השמ"ש פרק ד'
כולם עד ת' וזה טעם המספר ונמצאת אות ת' נבראת על ידי מסכים משער השבירה אות ב' לאפוקי מדברי המפרשים שניסו לתרץ בדרכים
הרבה וקרובה אל הקליפות ולפיכך תי"ו חיים תי"ו מות .ולזה עאלת ת' שונות שיש ב' בחינות ,שהם השש מדריגות העליונות דע"ב ,כוונתו על
כי ההעלם הוא הגילוי ועל ידי רוב מסכיה יושג אור המאציל העציון האורות דחסד שנשארו באצילות הנקראים שש מדרגות עליונות דע"ב,
בעולם השפל הלזה ולכן היותר נגלה עאלת בקדמיתא שיברא בה והיות ר' התחיל כאן לתאר את הי"ב מדרגות דכח"ב ,הוא מקדים לדבריו
העולם כדי שיוכלו להשיג אור העליון ובג"ד תי"ו היא חותמא כעת הסבר כללי של חלוקת המדרגות הקיימות לכל שם ושם שבעולם.
דגושפנקא סוף אותיות אמ"ת כדאמרינן בתר הכי והחותם כשחותמין וצריך להודיע שיש טעות נפוצה בקרב המתחילים בלימוד הזה שתיאור
בו הראשון הוא אחרון כן הוא (דף י"ב ע"א) אות ת' אחרונה לחותם זה שייך לרפ"ח דווקא ,ואין זה כך ,אלא זוהי חלוקה שקיימת בכל שם
וראשונה לנחתם. בבחינת פשוט או מלא שבו ,ובבחינת פנים או אחור ,ובבחינת אותיות
או מספר ,עד לאין קץ ,וכעת הוא מתחיל את המבוא הקצר לעניין
נצייר טבלה לדוגמא של כתר וחכמה של ע"ב: המדרגות דכל שם ,וכנודע כי פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא
בבינה ,עיין בספר מבוא שערים ש"ב ח"ב פ"ט וי"א ,ר"ל כי בחי' ד'
כתר אותיות הוי"ה עצמן בכל מקום הם בפנים דט"ס עליונות דכתר דאותה
אחור פנים הבחינה ,וריבוע הפשוט דאותה הוי"ה היא באחוריים דט"ס עליונות
מדרגה ב' מדרגה א' דאותו הכתר ,ומספר הפנים והריבוע הנזכר דאותה ההוי"ה היא בפנים
ט"ס ואחוריים דמלכות דאותו הכתר ,הרי ד' מדרגות הראשונות דכל שם
י ,י"ה ,יה"ו ,יהו"ה יהו"ה
מדרגה ד' מדרגה ג' בכתר דכל פרצוף ,ואחריהם ד' מדרגות אחרות כמותם ממש בעשר
מלכות אותיות המלא והם בפנים ואחור דט"ס ומלכות דחכמה דאותה בחינה,
ע"ב כ"ו
חכמה ואחריהם ד' מדרגות אחרות בכ"ח אותיות דמלא דמלא בט"ס עליונות
ומלכות דאותה בחינה וכן הולכים מד' מדרגות לד' מדרגות עד אין קץ
מדרגה ו'
מדרגה ה' וזה בכל שם ושם שבעולם.
יו"ד ,יו"ד ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ט"ס
יו"ד ה"י וי"ו ה"י
ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י בתיאור זה עושה לנו רבינו הרש"ש חזרה בקצרה על הדרוש המבואר
מדרגה ח' מדרגה ז' בשער רפ"ח והוא שכל קומה מתחלקת לד' מדרגות פנים ואחור זכר
מלכות
קפ"ד ע"ב ונקבה ,הזכר הוא ט"ס עליונות והנקבה היא מלכות .בחינת אותיות יותר
גבוה ממספר וכמו שרואים שאין לנו מספרים בתורה ,אלא רק אותיות
כי אותיות מבטאים יותר את מהות העניין ,שהם האורות המתגלים ממנו
ולפ"ז כאשר נרצה למנות את מספר הניצוצות שיש בכל מדרגה נאמר יתברך ע"י המסכים ,ואילו המספר מבטא את לבושי האורות שהם מניין
שמדרגה של ט"ס נמנה אותם לפי האותיות ומדרגה של מלכות נמנה המסכים של האורות המלובשים זה בזה.
לפי המספר ,לדוגמא מדרגה א' ד' ניצוצות מדרגה ב' וה' י' ניצוצות
מדרגה ו' כ"ח ניצוצות והכל לפי מספר האותיות שבאותה מדרגה, כדברי ר' האר"י בשמרשב"י פרשת בראשית :שכשרצה הקב"ה שהוא
משא"כ מדרגה ג' היא כ"ו ניצוצות ומדרגה ד' וז' ע"ב ניצוצות ומדרגה הבינה להוציא שש קצוות הנקראת עלמ' כנודע ומשם נשתלשלו
ח' קפ"ד ניצוצות לפי חשבון הגימטריא של האותיות של הט"ס שלהם. המדרגות עד עולם הזה השפל היו כל האותיות סתומות בבינה כי שם
נצטיירו ונרשמו האותיות ולא יצאו לחוץ עדין ותרין אלפין שנין עד לא
בשער רפ"ח הרב מסביר איך מגיעים לרפ"ח דווקא ,וכך מחסד נשארו ברא עלמא הם חכמה ובינה שבז"א מוחין דיליה והוה מסתכל קב"ה
באצילות ו' מדרגות ראשונות וממדרגה שביעית נפלו לבי"ע עם הכלים, שהוא בינה ואשתעשע בהו שהן מיין נוקבין שבה כמו שהמלכות נשמות
וכיון שמדרגה שביעית היא מספר ע"ב מכוונים בע"ב וכל המדרגות הצדיקי' שמשתעשעת בהם הם המיין נוקבין שבה כן האותיות לבינה
שמתחתיה כלולות במדרגה הזאת ,הרי ע"ב ניצוצין .מגבורה נשארו ונמצא כי כל האותיות היו בבינה עליונ' הנקרא אימא עלאה ונמשכו עד
באצילות ד' מדרגות ראשונות וממדרגה חמישית ומטה נפלו לבי"ע עם בינה תחתונה שבז"א והיתה אימא עלאה משתעשעת בהם בסוד מיין
הכלים ,לכן מונים מנין י' ניצוצין של המדרגה החמישית ועוד ס"ג נוקבין וכאשר עלה ברצון בינה להאציל שש קצוות שבז"א הנקרא
ניצוצין של המדרגה השביעית של שם ס"ג סה"כ ע"ג ניצוצין.
האותיות ,וממילא עדיין לא ניכר ההבדל בין הע"ב לס"ג למ"ה במדרגה מהת"ת נשארו באצילות ב' מדרגות ראשונות וממדרגה שלישית ומטה
החמישית שהרי כולם בעלי י' ניצוצות ,וא"כ כל החילוק בין ע"ב לס"ג נפלו לבי"ע עם הכלים ,לכן מונים מנין כ"ו ניצוצין של המדרגה
ולמ"ה יהיה רק במדרגה השביעית כי המדרגה השביעית ניכר ההבדל השלישית ועוד מ"ה ניצוצין של המדרגה השביעית של שם מ"ה סה"כ
המהותי בין מספר הנצוצין ,שהוא המספר של השם המלא ,ואז יש ע"א ניצוצין.
במילוי יודין ע"ב ניצוצות ,ובמילוי יודין עם אות א' במילוי ה"ואו" -ס"ג
ניצוצות ובמילוי אלפין מ"ה ניצוצות ,ולכן תמיד בשביל להגיע לרפ"ח ועיין בדברי הרב איך החשבון במלכות שם ב"ן איך מגיעים לעוד ע"ב
עושים חשבון בצירוף עם המדרגה השביעית כי שם ניכר ההבדל ,וזה ניצוצין סה"כ רפ"ח ניצוצין.
דבר נוסף לשורש ,ולכן כאשר אנו יודעים את השורש שנפל ואת והנה צריך להבין בשלמא אם היינו מונים רק את המדרגה הראשונה
ההבדל ,אנו יודעים את החכמה שבניצוצין האלו לאין קץ. שנפלה ונאמר שכל המדרגות שתחתיה כלולות בה בבחינת שורש,
וכאן נלע"ד שנמצא הסוד של הכוונה ברפ"ח שהאר"י גילה לנו והיא כלומר שכל מדרגה עליונה כוללת את כל התחתונות ממנה כענפים
כשמכוונים רפ"ח הכוונה היא שמכוונים במדרגה שהיא עיקרית המורשים בשורש העליון מהם ,וזה לעומת שאם היינו צריכים למנות
(שורשית) והכל כלול בה ,והסדר הוא לכן במדרגה הראשונה שנפלה את מספר הניצוצין עצמם שירדו הרי הם לאין קץ ותכלית ,אז כדי
עם המדרגה שמבטאת את ההבדל של הספירה הפרטית שאנו נמצאים שיהיה מספר סופי שנוכל לכווין בו ,נכון יהיה לכווין בעליון מכולם
בה ואז כל המדרגות כלולים בחשבון. שכולל את כל השאר תחתיו .אבל צריך להבין מדוע אנו מצרפים
לחשבון גם את המדרגה השביעית לס"ג או למ"ה ,והרי היא נכללת
גם בדברי הרב בשער רפ"ח וגם בדברי רבינו הרש"ש מצינו שמתארים בשורש של המדרגה העליונה ממנה שנפלה.
לנו את המדרגות של הבינה שהיא מלא דמלא ,ולכאו' יש להבין מדוע
בכלל צריך להסביר זאת וכמו שהרב לא הסביר לנו את מדרגת ז"א כיון כלומר בהעלאת הניצוצין יכולנו בסברה לכוין בכמה אפשרויות והן:
שאחרי שהסברנו את הכלל איך מונים את המדרגות אמרי' אידך זיל א) להעלות את כלל הניצוצין בבת אחת כאור אחד כללי הכולל
גמור אותו דבר נאמר על הבינה ,ובשלמא את החכמה צריך להסביר כיון את כולם בתוכו ,והיות ובכל מקרה הם אין סופיים אין צורך
שבע"ב והס"ג תחילת הנפילה הייתה בקומת החכמה לכן תיאר הרב את לחלק.
המדרגות דחכמה כדי שנדע בדיוק את התיאור של המדרגה שנפלה, ב) כאין קץ ניצוצין שיש בכל אחד מהעסמ"ב שממשיך למלא
אבל בקומת הבינה לא הייתה בשום ספירה מדרגה שהתחילה ליפול, למלא דמלא...
ומדוע צריך לפרט את תיאור המדרגות של קומת הבינה להסברת ג) רק את המדרגה העליונה שנפלה שכוללת את כלל הניצוצין
הרפ"ח ניצוצין. דמדרגות התחתונות לה בתוכה.1
ד) את השונה שבין כל מדרגה שהוא מדרגה שביעית לעס"מ2
והענין הוא כמו שאמרנו שהרב ברפ"ח בא ללמד אותנו חכמה שהיא
כעין קוד רוחני שבו יהיה כלול כל האין קץ ניצוצות שנפלו עם וחמישית לב"ן.
ההבדלים שבניהם ,ואם תפסת את השורש ואת ההבדל תפסת את כלל ובאמת עלינו להבין מדוע אנו מכוונים כפי מה שאנו מכוונים בסוד
ההשתלשלות .ואי"ז (המניין רפ"ח) סתם מספר שרירותי ,ואז כאשר הרפ"ח ניצוצין דווקא.3
תופסים את החכמה של האין סוף בבחינת סוף ,תופסים בשכל את כל
המדרגה שעליה אנו מדברים וכנ"ל .שלכן מדברים על המדרגה שנפלה ונאמר בס"ד ,שאכן אם מתבוננים נמצא שבששת המדרגות הראשונות
ועל המדרגה שבה ההבדל ,ובהם מושרשים כולם לאין קץ ותכלית. אין חילוק בין ע"ב ס"ג ומ"ה ,שבכולם ד' מדרגות הכתר הם אותו דבר
ומכאן נבין את הביאור לתיאור הבינה לכוונת הרפ"ח ,והוא שכאשר פנים ואחור וט"ס ומלכות של שם הוי"ה פשוט ,ובקומת החכמה
נסתכל על המדרגה השישית נראה שיש ב' אפשרויות איך להגדיר המדרגה החמישית והשישית אע"פ שיהיה הבדל בכתיבה בין ע"ב ס"ג
אותה: למ"ה מ"מ חשבון הניצוצות הוא אותו דבר בדיוק ,במדרגה החמישית י'
ניצוצות ובמדרגה השישית כ"ח ניצוצות כיון שמספר הניצוצות הוא לפי
האור שב טיפה ,אזי שאר המדרגות נמשכות אחריו ומתדמות לו .וגם היות 1עץ חיים שי"ח פ"ב :הנה מהוי"ה דע"ב אשר בחסד האורות שלו שעלו
והוא בחינת החסד המתפשט שהוא גי' ע"ב וכל התפשטות היא בבחינת למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' מדרגות הראשונות ושאר
חסד ,כי זה מהות החסד להתפשט .ובזה הוא יורד ומתפשט ומאיר לכלים המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל שהוא חשבון ומספר י' אותיות המילוי
השבורים .ולכן הוא שלמות ההארה וההתפשטות בכל מקום .ואכן זכינו שהם גי' ע"ב ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין
לראות שגם ר' הרמח"ל (קל"ח פתחי חכמה פתח נז) שאל את השאלות ופשוט הוא שכל המדרגות שלמטה ממנו נכללין בה ואינם נחשבים בה
החשובות האלו ותירץ בדרכו הקדושה :הנה ניצוצות רבות היו יורדות עם כדבר בפ"ע ולכן אינה עולה במספר ולכן אינו נחשב רק מדרגה זו בחי'
הכלים ,כמפורש במקומו באריכות .אך אחר כך הוצרך לעשות בהם מנין מספר י' אותיות המילוי שהוא גי' ע"ב וכל שאר הניצוצין שלמטה מהם
פרטי שיבאו לחשבון רפ"ח .דהיינו שאם לא היה זה -או שלא היה צריך נכללין באלו ע"ב.
מנין כלל ,או שהיו נמנים כל הניצוצות שירדו כאחת ,או שהיו נמנים וכן שם בפ"ג :גם צריך שתדע כי במקום שאנו מחשבין בחי' הפנים אין
המדרגות הראשונות שבכל שם .אך העיקר הוא ,שבאלה הניצוצות שנפלו, האחוריים עולים בשום חשבון כי טפלים הם אל בחי' הפנים הראשונים
הוצרך להגלות ענין זה של ד' הע"ב ,ואז היו מתבררים כל אותם המדרגות המעולים מהם לכן אין אנו מחשבין באלו הרפ"ח ניצוצין בחי' האחוריים
בדרך המפורש במקומו ,אך שסוף סוף נשארים שולטים הד' הע"ב ונכללו כלל.
בהם כל האחרים .והאמת הוא -שהע"ב עצמם מאירים בפרט בכל שם ,לפי 2כפי שציין הרב שהם שונים במספרם שם :ולכן אין אנו מזכירין ומחשבים
מה שהוא ,לשגבם מן הקלקולים ,כל אחד לפי מה שהיה מגיע לו .פירוש - באלו הרפ"ח ניצוצין רק אלו הד' מספרים שיש בד' מלואים של ד' שמות
אותם המדרגות שאנו רואים שנפלו בשבירה -הם אותם שהפגם יכול להגיע אלו שהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ולהיותם משונים במילויהן לכן נזכרים כל הד'
להם .ולפי שיש הפרש בין המקום שמגיע הפגם בשם אחד ,ולמקום שמגיע מלואים לפי שזה גי' ע"ב וזה ס"ג וזה מ"ה וזה ב"ן ואין מספרם שווים
בשם אחר ,יש הפרש ממה שיפול בשבירה .וכן יש הפרש בדרך גילוי הע"ב, במילוייהן ...גם צריך שתדע כי כ"מ שיש בו מספרים וחשבונם שוין אין אנו
כי הוא מתגלה במה שיכול להיות נפגם ,במה שהוא עיקר בענין זה ,ומשגב מחשבין את שניהן אלא א' בלבד והוא כי הנה י' אותיות דס"ג וי' אותיות
אותם .כלל הדבר -הע"ב הם מה שא"א משגב את הפרצופים ,אך הוא משגב דמ"ה ירדו בבריאה עכ"ז לא חשבנו בחי' י' אותיות דמ"ה כיון שכבר נחשבו
אותם במקום שהיו יכולים ליפגם ,כל אחד לפי ענינו .והמקום שהיו יכולים י' אותיות דס"ג הראשונים מהם כי כבר ביארנו שאפי' בחי' הד' מילוין הנ"ל
ליפגם נראה במעשה השבירה ,כי מה שנפל -נודע שהוא מה שהיה יכול לא היינו מונין ומחשבין אותן ד"פ אלא להיותן משונים זה מזה כי זה ע"ב
ליפגם .נמצא שמה שירד -ירד מבחינת הע"ב ,על כן הוא הנמנה ,אלא שהוא וזה ס"ג וזה מ"ה וזה ב"ן משונים במילוייהם.
במקום שהוא -במדרגות .אבל אם לא היה יורד ממנו אלא שהניצוצין היו 3באמת יש את הסיבה הפשוטה שהיות והמדרגה הראשונה היא בסוד ע"ב
יורדים לפי מעלת השמות -היו נמנים כולם ,או לא נמנים כלל: שנפלה ראשונה ,וידוע שע"ב הוא עליון וחזק מכולם ,ובכל מקום הוא סוד
המיועד לו ,עדיין יש להבין למה הרב תיאר אותו בשער הנקודים אפשרות אחת -ריבוע של המדרגה החמישית (כלומר המדרגה
שנשבר ,ולא ציין ממנו מאומה בשער רפ"ח שהרי יש לו שברי כלים החמישית היא יו"ד ה"י וי"ו ה"י ,והריבוע שלה הוא יו"ד ,יו"ד ה"י ,יו"ד
משלו. ה"י וי"ו ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י).
אומר התורת חכם בדף קמ"ד עוד הקשו החכמים הנז' כוונתו לחכמי אמנם אפשר להגדיר אותה באופן אחר
המערב למורי ז"ל וז"ל דעת דנקודים נראה שיש לו לו כלי בפנ"ע ולא
נמצא לו ניצוצות כפי מ"ש בדרוש רפ"ח ניצוצין עכ"ל ,וכפי דברי מורי אפשרות שנייה -כמו שהמדרגה החמישית היא מילוי של המדרגה
ז"ל מתיישב הדבר שכתב בפירוש הקריאת שמע כי ברפ"ח לא יש כי אם הראשונה כך המדרגה השישית היא מילוי של המדרגה השנייה (כלומר
ששה בחינות :יובב חס"ד ע"ב ,חושם גבורה ס"ג ,הדד תפארת מ"ה, המדרגה השניה היא י ,י"ה ,יה"ו ,יהו"ה ,והמילוי שלה הוא המדרגה
שמלה ושאול נה"י ,בעל חנן מלכות עכ"ל ,נמצא כוונתו ז"ל שהם ז' השישית שהיא יו"ד ,יו"ד ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י).
מלכים כוללים שכל אחד מהם יש בו ששה מלכים כנז' נמצא שהם ז' בשתי האפשרויות הגענו לאותה תוצאה במדרגה שישית ,והוא 26
פעמים רפ"ח ואחד מהם הוא של הדעת. אותיות .אך במדרגה העשירית אנו רואים לב' האפשרויות הנ"ל תוצאות
כלומר התורת חכם מיישב שיש ב' בחינות של המלכים כללות – שאנו שונות שמתארות לי חוקיות שונה בצורת ההשתלשלות.
קוראים לה עובי ,ופרטות – שאנו קוראים לה אורך ,ובכללות דהיינו ובאמת מצינו שיש ב' שמועות בדברי הרב כמה ניצוצות יש במדרגה
עובי יש ז' מלכים שיש להם א"ק ואבי"ע שלם ,ובפרטות דהיינו אורך העשירית בשער רפ"ח אומר הרב שהיא קנ"ו אותיות וז"ל:
שלהם יש לכל אחד ו' מלכים והדעת איננו נמצא שם ,אלא מלכתחילה
הוא באמת נשמת הו"ק ,ו מעולם לא היה לבלע דאורך כלי משלו .ולכן מדרגה י' הוא אחוריים של המילוי דמילוי והם קנ"ו אותיות כזה יו"ד.
אין תיאור של ניצוצות ושברי כלים לדעת דאורך ,כי בלע דשער יו"ד וי"ו .יו"ד וי"ו דל"ת .יו"ד וי"ו דל"ת ה"י .יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד .יו"ד
הנקודים הוא פרצוף כללי בעובי ולא באורך והניצוצות מתייחסים וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו .יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד .יו"ד וי"ו דל"ת
למלכים באורך ,ועיי"ש שביאר לפ"ז מדוע בעקודים אין דעת כי ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו .יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י .יו"ד וי"ו
העקודים הם באורך ולא בעובי. דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד.
[וקשה שהרי כל התיאור של השבירה בדברי הרב הוא באורך שהדעת ואילו בשער או"א פ"ז אומר הרב שיש במדרגה זו ע"ד אותיות:
נשבר וירדו האורות כולם למלך החסד וירד האור של הדעת לכלי
המלכות ולא מובן איך נתאר את שבירת הדעת רק בעובי). ובינה דאבא הפנים שלה דט"ס הם כ"ח אותיות דמילוי המילוי יו"ד וי"ו
דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד והאחוריים הם יו"ד וי"ו דל"ת יו"ד
ר' וידאל קווינקה אומר שכוונת רבינו הרש"ש היא להיפך שיש ו' מלכים וי"ו דל"ת ה"י יו"ד יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו דל"ת ה"י
בעובי וזה הכוונה פרטות ,ובאורך יש ז' מלכים וזה הכוונה כללות ,ובזה יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד ע"ד אותיות.
הנקודות הכוללות הם באורך ולכן התיאור של הרב יוצא מצוין לפיו ,כי
לפי המבו"ש כל תיאור השבירה של בלע ומטה הייתה בנקודות והיות ואת שניהם מסר האר"י למהרח"ו ,אנו צריכים לומר שב'
הכוללות דווקא ,וזה מתאים לדברי התו"ח ,אמנם קשה להיכנס להבנת השמועות נכונות ,וצריך להבין במה תלויות ב' השמועות הללו.
עניין זה במסגרת זו.
ונראה שהחילוק בין ב' השמועות הוא בצדדים הנ"ל כי אם נאמר
אמנם עדיין קשה ,איך התורת חכם אומר שיש חילוק בין הכללות שהמדרגה העשירית היא ריבוע של המדרגה התשיעית יצא קנ"ו
לפרטות והרי התורת חכם מלמד אותנו תמיד שאין חילוק בין כללות אותיות כי המדרגה התשיעית היא מלא דמלא לדוגמא בשם ע"ב הוא
לפרטות. כך :יו"ד וי"ו דל"ת ,ה"י יו"ד ,וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד .והריבוע שלה :יו"ד,
יו"ד וי"ו וי"ד וי"ו דל"ת וכן ע"ז הדרך בה"כ קנ"ו אותיות ,אבל אם
וצריך לומר שבאמת הכלל והפרט הם אותו דבר רק כיון שהדעת הוא המדרגה העשירית היא מילוי של המדרגה השישית א"כ המדרגה
נשמת הו"ק לכן באורך אין לו תיאור במציאות מצד עצמו ,אלא הוא השישית היא יו"ד ,יו"ד ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י ,יו"ד ה"י וי"ו ה"י ,וכשתמלא
המציאות הפנימית של כל האורך .אבל כאשר הוא עומד בעובי צריך אותה תמצא סה"כ ע"ד אותיות.
שיהיה לו א"ק ואבי"ע ,כי הוא מתבטא כנשמת הו"ק בעובי ולכן הוא
מקבל מציאות בפנ"ע. נמצא שהרב כתב לנו את קומת הבינה בשביל ללמדנו שיש ב'
אפשרויות איך להסתכל על חוקיות ההשתלשלות של המדרגות ועל
(מספר השיעור בקול הלשון 35410387הוא יש להתקשר למספר איזה בחינה הם מורות .ולכן אפי' כאשר נסתכל על המדרגה השישית
המופיע בתחתית העמוד הראשון להקיש * #ואח"כ את מספר השיעור) שבה אין חילוק בין שתי הדרכים שהזכרנו מקודם ,מ"מ צריך לדעת
שאפשר לראות אותה בשתי דרכים ויש חילוק בתוכן הפנימי של הדבר,
וכל חוקיות ממשיכה באותו האופן לאין קץ והן או שהאחור מרבע את
הפנים או שהתחתון ממלא את העליון ותוצאותיהם שונות כאמור לעיל.
השאלה הבאה שאנו צריכים לדון בה היא מדוע בשבירה יש לנו את מלך
הדעת ורואים שיש לו כלי ואור שיורד אחרי השבירה לכלי של המלכות
להאיר לו ,ואילו ברפ"ח ניצוצין לא ביאר לנו הרב שיש ניצוצות של מלך
הדעת.
וידוע שיש שתירצו שאין ברפ"ח דעת כיון שמלך הדעת בתיקון הוא
נשמת הו"ק ולכן עולה עם הניצוצות כולם ולא נמנה לו ניצוצין בפנ"ע,
אבל מ"מ זה דוחק כי נשמת הו"ק זה במ"ה ולא בב"ן ,כפי שכתוב בע"ח
שבמ"ה אין כלי לדעת ויש כלי לכתר ,אך בב"ן יש כלי לדעת ואין כלי
לכתר .ואף אם נאמר שגם לב"ן אין כלי דדעת ,והוא לקח לכתר את הכלי
הרודף אחר הכבוד
וזה לא שהוא בורח מהכבוד ,אלא הוא פשוט רודף אחרי בשבוע שעבר ,דיברנו על כך שהקנאה התאווה והכבוד
הכבוד ברמה מאוד מאוד גבוהה .כי הוא חושב שכך הוא שמוציאים את האדם מן העולם והתמקדנו בעיקר
ישיג עוד יותר כבוד אמיתי כביכול ,וזה דרגה נמוכה. במידת הקנאה .כעת נתמקד קצת בכבוד.
יש דרגה אחרת של אדם שבאמת עדיין מנסה לברוח בעבר הזכרנו איך מגיעים לכבוד ושמשיגים אותו על ידי
מהכבוד ,אבל הבעיה היא ,שברגע שהוא בורח ממנו, הפנימיות שמכבדים כל אדם "איזהו מכובד המכבד את
נותנים לו כבוד אמיתי .וזאת משום שהוא בורח ,ואז הבריות" (אבות ,ד' ,א') .כל הדברים הללו נשמעים יפה
ברגע שהוא מקבל באמת כבוד אמיתי אז עוד פעם הוא וטוב .אך ישנה בעיה ,המעלה הזאת הינה מעלה שהיא
נופל לאותו מקום ,כי אז הוא מקבל כבוד ,ומה אפשר מאוד לא פשוטה להשגה ,כי גם אם בן אדם רוצה להשיג
לעשות היצר הרע נמצא בדמו של האדם ויש לו הנאה את הכבוד שמכבד את הבריות והוא לא רוצה לקבל כבוד,
מהכבוד וברגע שיש לו הנאה מזה ,אז עוד הפעם חוזרת הוא עלול ליפול בכבוד כי רדיפת הכבוד כובשת אותו וזה
לו רדיפת הכבוד .ואז הוא אומר לעצמו ,יופי קיבלתי משום ,שהכבוד הוא לא סתם מידה שאדם חפץ בה ,אלא
כבוד ,בזה שקיבל כבוד אז הוא עוד פעם נופל. זוהי מידה חשובה וחזקה מאוד בנפשו של האדם.
אבל אדם שנמצא בדרגה הזו אחרי שנפל הוא עצוב כי הרמב"ם מסביר שקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"
הוא אומר לעצמו :אני לא רוצה לקבל את הכבוד ,אבל (ויקרא יט ,יח) זה על ידי שישבח ויכבד האדם את זולתו
הוא רודף אחרי ,ברגע שהוא רודף אחרי הוא מפיל אותי כמו שהוא חפץ שיכבדו אותו .זאת אומרת ,קיום מצוות
מה אני אעשה? באמת אין לו הרבה מה לעשות ,כי אם "ואהבת לרעך כמוך" תלויה בנתינת כבוד לאדם אחר.
הוא לא יברח מן הכבוד ,אז הכבוד באמת ירדוף אחריו, דבר זה מראה לנו כמה אדם אוהב כבוד ולכן זה עיקר
אז הוא חייב לברוח ממנו ,הוא חייב לכלוא אותו או המצווה.
לאסור אותו כמה שהוא יכול אין לו מה לעשות.
אומר הרמח"ל שיש הרבה חמדות תאוות ותשוקות
אבל מה שהוא יכול לעשות עם ההרגשה הזאת שבסופו לאדם .אך ישנם שתי בחינות ראשיות שאותם אדם רודף
של דבר נותנים לו כבוד על זה ואז הוא נופל בזה ,כי ברגע בצורה החזקה ביותר בכל זמן ובכל מקום בעולם והם
שנותנים לו כבוד הוא באמת לא רוצה את הכבוד ,אבל שניים :האחד ,זה רדיפת ממון והשני זה רדיפת כבוד.
ברגע שנותנים לו כבוד על זה שהוא בורח מן הכבוד ,אז הגדול משניהם זה הכבוד .רדיפת כבוד ,זה הכוח הגדול
הוא מרגיש באותו זמן שטוב לו מזה הכבוד שקיבל עתה, והחזק ביותר שיש באדם .לכן ,אנחנו רואים שקשה
ואז מה שקורה לו ,הוא שוב פעם רודף אחר הכבוד ,כי מאוד לעבוד על מידת הכבוד ולבטלה.
הוא עדיין לא במציאות שבורח באמת ,וברגע זה הוא
אמרו חכמים :כל אדם הבורח מן הכבוד ,הכבוד רודף
נעשה כרודף אחר הכבוד ,והכבוד שוב פעם בורח ממנו,
אחריו .כל מי שרודף אחרי הכבוד אז הכבוד בורח ממנו.
כי באותו רגע ,במציאות שהוא נמצא בה הוא רודף אחר
זהו כלל שעשוי לעזור לנו בעניין ,ממבט ראשון זה נראה
הכבוד.
כמו עצה טובה ,אך אם אדם מסתכל על זה בצורה
ואז כשהכבוד בורח ממנו ,הוא יכול לקבל עלבון או עמוקה ואמיתית נראה שהיצר הרע אוהב מאוד את
איזו שהי השפלה .זה עושה אותו עצוב ,העצבות הזאת העצה הזאת ,כי היצר אומר לאדם ,אם עד היום רדפת
היא עצבות לגוף ולא לנפש ,כי באותו רגע שהוא עצוב אחרי הכבוד ולא קיבלת אותו ,אז תעשה דבר יותר טוב,
ביצר הרע שלו ,וזה מסמן שכעת לא נותנים לו כבוד ,ואם מעכשיו תתחיל לברוח מהכבוד ,ואז הכבוד ירדוף אחריך.
לא נותנים לו כבוד זה אומר שהכבוד עכשיו בורח ממנו,
מכאן מובן שאפילו לעצה הזאת ,יש ליצר הרע תשובה
וזה אומר שעכשיו הכבוד לא יכול לרדוף אחריו ,כי הכבוד
בשבילה ,יוצא מכאן שיש שני סוגים של בני אדם ,ישנו
לא רודף אחריו אלא בורח ממנו ,ואז הוא לא מקבל כבוד,
בן אדם שבאמת מאותו רגע שהוא שמע את העצה
ובזה הוא נקרא שהוא שוב בורח .ובזה שהוא נהיה עצוב
הזאת ,והוא רוצה מאוד מאוד כבוד ,אז מה שהוא עושה,
מזה זה לא הוא נהיה עצוב אלא היצר הרע שלו נהיה
הוא מתחפש לצורה של אדם שבורח מהכבוד ,הוא כל
עצוב מזה ,אך בזה שהכבוד ברח ממנו היצר הטוב שלו
הזמן הולך שפוף ומתנהג בשקט ,אבל רואים עליו שבתוך
שמח ,וזה נקרא שבדעתו הוא ברח מן הכבוד.
תוכו הגאווה בוערת בו.