‫תמונת האותיות‬

‫במשנת כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע‬

‫מאת‪ :‬משה אהרן רינגל‬

‫גם בצורת האותיות של כתיבת התפילין יש קצת‬ ‫קולמוסין הרבה נשתברו במרוצת הדורות‪ ,‬שעה‬
‫שינויים‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬ ‫שעמלו חכמי ישראל לדורותיהם לסדר תיקון צורת‬
‫ותמונות האותיות של כתיבת סת"ם‪ .‬המפורסם‬
‫באות אלף‪ ,‬יכוין כי כל האלפין יהיו בציור יו"ד‬ ‫שביניהם הוא מרן ה"בית יוסף" זצ"ל‪ ,‬שמאריך בענין‬
‫מלמעלה כנזכר בתיקונים סוף תיקון יט ומלמטה תהיה‬ ‫זה באו"ח (סימן לו)‪ ,‬ומעתיק שם קונטרס שלם "לחכם‬
‫בצורת ד' כנזכר בתקונים שם שצורת א' היא יו"ד‪...‬‬ ‫אחרון‪ ,‬שמו ה"ר יצחק ברוך שאמר‪ ,‬מדבר בדרך ארוכה‬
‫ולכן כל צורת האלפין שבתפילין הם כצורת הנזכר א'‪,‬‬ ‫בצורת האותיות‪ ,‬וייטבו דבריו בעיני‪ ,‬ולכן ראיתי‬
‫משא"כ בשאר כל האותיות כמו השינין והעיינין והצדי‬ ‫להעתיקו פה"‪ ,‬ובשולי דבריו מוסיף ה"בית יוסף"‬
‫וכיוצא בהם‪ ,‬כי כולם הם בחינת יודין לא צורת זיינין‪.‬‬ ‫הערות שונות על הקונטרס הזה להשלמת תמונות‬
‫האותיות‪ ,‬ועל פיו נהגו רובו ככולו של בית ישראל‬
‫באות ה' ראשונה של שם ההויה‪ ,‬כולם יהיה להם‬ ‫במרוצת הדורות‪ ,‬והאריך בשיטה זו בעל ה"חפץ חיים"‬
‫כעין קוץ אחד קטן מאד למטה בסיום רגל ו' זעירא‬ ‫זצ"ל בקונטרס "משנת סופרים" שצירף לספר "משנה‬
‫שבתוך אות ה'‪ ,‬והוא הנזכר בזוהר בשם פסיעה לבר‪...‬‬ ‫ברורה" בהלכות תפילין‪.‬‬

‫באות ו'‪ ,‬כולם יהיו להם גוף וראש וקוץ קטן על‬ ‫אולם‪ ,‬כמה אותיות ישנן‪ ,‬שהאר"י הקדוש ז"ל‬
‫הראש‪...‬‬ ‫סבור היה על פי תורת הסוד שיש לכותבן אחרת‪,‬‬
‫והעלן עלי כתב תלמידו רבי חיים וויטאל זצ"ל בפרע"ח‬
‫באות י'‪ ,‬כולם יהיו להם ג' קוצין‪ ,‬א' למעלה וא'‬ ‫(שער התפילין פרק יד) ובספר "שער הכונות" (דרושי תפילין‬
‫למטה וא' באמצעיתה‪...‬‬ ‫דרוש ב)‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬

‫יסודתו בהררי קודש‬ ‫דנ‬

‫המצוה בלא שום גמגום כלל"‪ ,‬וכיון שכך‪ ,‬גם בענין‬ ‫באות ט'‪ ,‬כולם יהיו קו שמאלי שבהם כעין ז'‪...‬‬
‫כתיבת תמונות האותיות חפץ היה כ"ק מרן מהר"ש‬
‫זי"ע לעשות המצוה בלא שום גמגום ולצאת ידי‬ ‫באות ע'‪ ,‬כולם יהיו הקוין שבהם כעין ווין ולא כעין‬
‫כל הדעות‪ ,‬ולכן טרח וייגע למצוא דרך להשוות בין‬ ‫זיינין‪...‬‬
‫השיטות הנ"ל‪.‬‬
‫באות צ'‪ ,‬כולם יהיו שני ראשים כעין שני יודין‪,‬‬
‫[במאמר המוסגר יש להוסיף ולציין‪ ,‬כי ענין זה של‬ ‫והימיני יהיה כעין י' הפוכה לאחריה ושמאלי כעין נון‬
‫כתיבת סת"ם בכללותו‪ ,‬תפס מקום של חשיבות מרובה‬ ‫כפופה למטה‪ ,‬ויוד ישרה על ראש הנון כפופה‪...‬‬
‫אצל כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע‪ .‬נמצאנו למדים על‬
‫באות ש'‪ ,‬כולם יהיו הג' קוים שבהם כעין ג' ווין‪,‬‬
‫כך ממה שסיפר כ"ק מרן מהר"א זי"ע‪ ,‬שכאשר כתבו ספר‬
‫ולא כעין ג' זיינין‪...‬‬
‫תורה עבור כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬הקפיד לכתוב בעצמו את‬
‫שמות ההוי"ה יתברך שמו‪ ,‬והרה"ק ר' יצחק מנעשכיז זצ"ל‬ ‫ושאלתי את פי מורי ז"ל בענין צורת האותיות‬
‫העיד אז‪ ,‬כי בשעה שכתב מרן מהר"ש זי"ע את השמות‬ ‫אשר כמה שינוים וחילוקים יש בין כתיבת הספרדים‬
‫בספר תורה‪ ,‬היו מלאכי צבאות ידודון ידודון (ראה תהלים סח‪,‬‬ ‫לכתיבת האשכנזים‪ ,‬ואמר לי כי לכולם יש רמז וסוד‬
‫יג)‪" ,‬און זיי האבען געוואלט אונטערשלאגען פאר קנאה"‪.‬‬ ‫נרמז למעלה‪ ,‬כי לכמה ציורים ושינויים וצרופים‬
‫משתנים צורת האותיות‪ ,‬ואמר לי כי בפרט בענין צורת‬
‫עוד ידוע ומפורסם‪ ,‬כי אחד הסופרים המפורסמים‬
‫הא' שכותבים האשכנזים‪ ,‬שעושים י' ראשונה שבאלף‬
‫והחשובים ביותר בימיו של כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע‬
‫כעין זיין‪ ,‬שיש בזה רמז בספר התיקונים‪ ,‬גם תעיין‬
‫היה הסופר רבי נתנאל מנחם סופר סת"ם מראהטין‪ ,‬וכ"ק‬
‫במ"ש בזהר פר' ויקרא בענין כתיבת ההויה הנזכר שם‬
‫מרן מהר"ש זי"ע הזמין אותו לבעלזא כדי שיכתוב שם‬
‫היטב‪ ,‬ואיך צריך הסופר ליזהר בכתיבה שלה‪ .‬עכד"ק‪.‬‬
‫עבורו ספר תורה‪.‬‬
‫והנה ב"קול סופרים" (מהדו"ת) כותב בענין זה‪:‬‬
‫ובספר "שאגת אריה" (דף לט ע"ב) להרה"ג ר' אברהם‬
‫"וכגון דא צריך למודעי‪ ,‬שהאר"י ז"ל לא המציא זאת‬
‫ארי' ראזען אבד"ק מוינעשט (הוסיאטין – תרס"ה) הוא מתייחס‬
‫הצורה מלבו‪ ,‬אך שכן היתה כתיבת הספרדים‪ ,‬והכריע‬
‫לספר תורה מסוים‪ ,‬וכותב בזה הלשון‪" :‬גם הכתיבה מעידה‬
‫הוא ז"ל שכן הוא העיקר"‪.‬‬
‫ואותיותיו יאירו שהכותב הוה גברא רבא‪ ,‬כי לא נראה‬
‫כמעט כתיבה נפלאה כזאת בנוי והדר ובכל הדקדוקים על‬ ‫והנה מני אז‪ ,‬אלו הצועדים בעקבות האר"י החי‪,‬‬
‫פי השולחן ערוך ועל פי הקבלה‪ ,‬והמוכר ירש הספר תורה‬ ‫נהגו לכתוב צורת האותיות הנ"ל כפי שייסד האר"י‬
‫מאבותיו שהיו מפורסמים ליראי ה' וחושבי שמו ותלמידי‬ ‫הק' זצ"ל‪ ,‬ובפרט מאז זרח אורו של אור שבעת הימים‬
‫חכמים מבני עליה‪ ,‬וכשהיה ש"ב הרה"ק אבי עד שר שלום‬ ‫מרן הבעש"ט הק' זצ"ל‪ ,‬נהגו החסידים לכתוב סת"ם‬
‫מבעלזא זי"ע בהוסיאטין‪ ,‬לא רצה לעלות לתורה רק באותו‬ ‫עפ"י שיטת האריז"ל‪ ,‬ובעל ה"תניא" זצ"ל בשו"ע הרב‬
‫הספר תורה‪ ,‬והכיר מיד את הכתיבה‪ ,‬והרבה להפליא ולספר‬ ‫(סימן לו סעיף ב) האריך לסדר את תמונת האותיות הן‬
‫בשבח המגיע לכתבו‪ .‬וכפי הנודע על ידי חקירה ודרישה‪,‬‬ ‫עפ"י שיטת ה"בית יוסף" והן עפ"י שיטת האריז"ל‪.‬‬
‫היה שייך הספר תורה הלז להרה"צ הר' דן מאפטא זלל"ה‬
‫והוא כתבה אצל הסופר המפורסם בצדקתו הר' נתנאל‬ ‫ובכן‪ ,‬ידוע ומפורסם וכתב כן גם כ"ק מהר"ם‬
‫סת"ם שהיה דרכו לכתוב הספרי תורה על פי הקבלה‪ ,‬וש"ב‬ ‫מבילגורייא זי"ע בכתביו‪ ,‬שכ"ק מרן מהר"ש מבעלזא‬
‫הרה"ק הגאון הר' שלום הנ"ל כתב גם כן לעצמו הספר תורה‬ ‫זי"ע‪ ,‬השקיע רבות וטרח וייגע בענין תמונות האותיות‪,‬‬
‫שלו‪ ,‬ודרך הקבלה שלו מצא חן בעיניו"‪ ,‬עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫על מנת למצוא פשרה בין תמונות האותיות עפ"י‬
‫ה"בית יוסף" לבין תמונות האותיות כפי שייסד האר"י‬
‫ועוד יש לציין בזה מה שמקובל מהרה"צ ר' יעקב‬ ‫הק' זצ"ל‪.‬‬
‫יחזקיה גרינוואלד מחוסט זצ"ל‪ ,‬כי הרה"ק משינאווא‬
‫לא היה נוהג בעשיית קשר של תפילין כמנהג אביו בעל‬ ‫ובספר "קול סופרים" הוא מביא הסבר לכך‪ ,‬על‬
‫ה"דברי חיים" מצאנז רק כמנהג בעלזא‪ ,‬ושאלו רבי יעקב‬ ‫פי דבריו של הרה"ק בעל ה"דברי חיים" זצ"ל מצאנז‬
‫יחזקי' למה אינו נוהג בזה כאביו‪ ,‬וענה לו הגה"ק משינאווא‪,‬‬ ‫בתשובה (אהע"ז ח"ב סימן קעו) שכתב לרבי משה מקאריב‬
‫'מימות יהושע בן נון איז נישט געווען איינער וואס האט‬ ‫בנו של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬שבו הוא מעיד על אביו‬
‫אזוי פיהל כוח אריינגעלייגט אין הלכות תפילין אזוי וויא‬ ‫מרן זי"ע בזה הלשון‪" :‬ובפרט שידעתי כבוד אביו‬
‫דער בעלזער רב‪ ,‬און ער האט געמאכט אזא קשר'"‪].‬‬ ‫הקדוש אדמו"ר נטה תמיד לצאת ידי שניהם ולעשות‬
‫דנ‬ ‫יסודתו בהררי קודש‬
‫התמונה הנ"ל‪ ,‬ותודיע לי ויהיה מאוד בחשיבות אצל‬ ‫והנה הסופרים החסידיים בסביבות העיר בעלזא‬
‫כ"ק מרן אחי אדמו"ר הק' שליט"א‪.‬‬ ‫הלכו אף הם בעקבותיו של כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪,‬‬
‫וכתבו תמונת האותיות על דרך שייסד‪ ,‬וכך נשתמרה‬
‫הרעיון המרכזי בתיקון שערך כ"ק מרן מהר"ש‬ ‫בקרב סופרי הסת"ם מסורת תמונות האותיות שייסד‬
‫זי"ע היה‪ ,‬באותיות שעפ"י שיטת ה"בית יוסף" צריך‬ ‫כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬עד לפרוץ השואה האיומה‬
‫לשלב בהן צורת האות ז'‪ ,‬ואילו עפ"י האריז"ל יש‬ ‫וחורבן יהדות אירופה בשנת ת"ש לפ"ק‪.‬‬
‫לכתוב האותיות הללו עם צורת אות ו'‪ ,‬ובכן‪ ,‬הוסיף‬
‫כ"ק מרן מהר"ש זי"ע גבשושית לאותיות אלו שנכתבו‬ ‫ויש לציין בזה עוד‪ ,‬כי אחרי שזכו כ"ק מרן מהר"א‬
‫בצורת אות ו' עפ"י שיטת האריז"ל‪ ,‬ובכך קירב קצת‬ ‫זי"ע ואחיו כ"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע להינצל‬
‫צורת האותיות הללו שיהיה בהן גם מעין צורת אות‬ ‫מגיא התופת ולעלות לארץ ישראל‪ ,‬והתחילו לשקם‬
‫ז'‪.‬‬ ‫את ההריסות של חסידות בעלזא‪ ,‬חקר כ"ק מהר"ם‬
‫מבילגורייא זי"ע אם נשארו עוד לפליטה פרשיות‬
‫והנה‪ ,‬בספר "קול סופרים" לרבי שלום יוסף קליין‬ ‫תפילין שנכתבו על ידי הסופרים החסידיים שכתבו‬
‫מזענטא‪ ,‬שהיה סופר סת"ם חשוב‪ ,‬אסף לפונדק אחד‬ ‫בשיטה זו שיסד כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬כאשר על‬
‫כמה עניינים הקשורים לתמונות האותיות כפי שייסד‬ ‫החשובים שביניהם נמנו החסיד רבי שמואל סופר ז"ל‬
‫כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬והוא מעיד בתחילת דבריו‪ ,‬שהיו‬
‫הפרשיות ותמונות האותיות‬
‫לנגד עיניו‪ ,‬ולכן יש משנה‬
‫חשיבות לדבריו‪ ,‬ונראים דבריו‬
‫כמוסמכים‪ ,‬ועל פי זה ואחרי‬
‫עיון מדוקדק בהרבה פרשיות‬
‫תפילין שנכתבו על ידי סופרים‬
‫חשובים מחסידי בעלזא‬
‫בשנים שלפני המלחה"ע‬
‫השניה‪ ,‬הורה כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫שליט"א לסופרים מאנ"ש‬ ‫מכתבו של הגה"ק מבילגורייא זי"ע להרה"ח ר' שמואל פורגס ז"ל‬
‫שיכתבו אף הם את האותיות באופן זה‪ ,‬ולכן הנני בזה‬ ‫מבוסק ואביו רבי יעקב הירש ז"ל‪.‬‬
‫להעתיק מה שכתב ב"קול סופרים" ככתבו וכלשונו‪,‬‬
‫ורק אעיר כמה הערות קטנות כהוספות לדבריו‬ ‫במכתב שערך כ"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע‬
‫בסוגריים מרובעים‪.‬‬ ‫לאנטוורפן אל הרה"ח ר' שמואל פורגס ז"ל‪ ,‬ביום ה'‬
‫פרשת יתרו שנת תש"ז לפ"ק‪ ,‬הוא כותב בתוך הדברים‬
‫ובטרם אביא את דבריו הנני להציג בזה תמונת‬ ‫בזה הלשון‪ :‬ועתה אבקשך‪ ,‬בטח ידוע לך שהסופרים‬
‫האותיות כפי העולה מדבריו של ה"קול סופרים" (זולת‬ ‫החסידים בסביבות בעלזא‪ ,‬וביחוד הרה"ח ר' יעקב‬
‫האות פ"א שבעל ה"קול סופרים" אינו מתייחס אליה‪ ,‬אבל כך היתה‬ ‫צבי ז"ל ובנו הה"ג החסיד ר' שמואל ז"ל מביסק‪ ,‬כתבו‬
‫מלפנים כתיבת כל הסופרים החשובים בגליציה)‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫תמונות אותיות בסגנון מיוחד עפ"י קבלה מא"ז הה"ק‬
‫הקורא בהבנת הדברים‪:‬‬ ‫מבעלזא זצוקלה"ה זי"ע ועכ"י‪ .‬תמחול לחקור אולי‬
‫נמצא בין הפליטים סופר בקי בתמונת אותיות אלו‪ ,‬או‬
‫שנמצא מי שיש לו פרשיות שכתבם הסופר הנ"ל עפ"י‬

‫תמונת האותיות‬

‫יסודתו בהררי קודש‬ ‫דנ‬

‫חי"ת‪ ,‬קבלת האר"י ז"ל לכותבה וי"ו זיי"ן‪ .‬כך כתב‬
‫בספר 'משנת חסידים' (מסכת תיקון תפילין‪,‬‬
‫פ"א אות ט) ובשו"ע הרב (או"ח סימן לו סעיף ב)‪,‬‬
‫וכן נהגו הסופרים מומחין רבינו משה ומרן‬
‫מהרצ"א והסופר ר' נתנאל‪ .‬ובתמונת מרן‬
‫מהר"ש מבעלזא יש גבשושית בוי"ו‪ ,‬באופן שתחול‬
‫עליה הסוד ולא תהיה רחוק מההלכה‪ ,‬כמש"כ מרן‬
‫ה'דברי חיים' (ח"ב אהע"ז סימן קעו) שזה היה דרכו תמיד‬
‫לצאת ידי שניהם‪( .‬מהדו"ת‪ ,‬פתיחה לתמונת האותיות שעפ"י‬
‫קבלת האר"י – נדפס ב"ילקוט צורת האותיות" עמוד ‪)695‬‬
‫ומהסופר הק' ר' נתנאלי מראהטין שהיה סופר של‬
‫[וע"ע בשו"ת "בית שלמה"‬
‫(יו"ד ח"ב סימן קנה)‬
‫שכותב‪" :‬והגם ששמעתי זה כביר מגדול אחד שאין‬
‫כוונת האר"י ז"ל לעשות רגל הימין כמו וי"ו לגמרי‪,‬‬
‫אלא שראשה לא יהי' עובר הרבה מימין כמשמאל"‪,‬‬
‫עיי"ש‪ ,‬והעיר על זה המו"צ הגרש"ק גרוס שליט"א‬
‫שייתכן שכוונתו לכ"ק מרן מהר"ש זי"ע שייסד לכתוב‬
‫צורת האות ח' בגבשושית כנ"ל‪.‬‬
‫(קונטרס הא‪-‬ב‬ ‫ועוד יש להעיר‪ ,‬כי ב"דעת קדושים"‬
‫אות ח) דן באריכות להוכיח שטועים אלו שהבינו מדבריו‬
‫של ה"משנת חסידים" הנ"ל וה"מצת שמורים" שיש‬
‫לכתוב עפ"י שיטת האריז"ל וי"ו וזיי"ן‪ ,‬ולטענתו לא‬
‫לכך היתה כוונת ה"משנת חסידים"‪ ,‬כיון שזה מופרך‬
‫מגמרא מפורשת שם איתא (שבת קד‪ ,‬ב)‪" :‬שנטלו לגגו‬
‫של חי"ת ועשאו שני זיינין"‪ ,‬והרי לך‪ ,‬שחי"ת מורכבת‬
‫משני זיינין ולא מוי"ו וזיי"ן‪ ,‬ועיי"ש שמבאר כוונת‬
‫ה"משנת חסידים" באופן אחר ("שאין לעשות עוקץ כעין תג‬
‫בהזיין ימנית דח'"‪ ,‬עיי"ש)‪ .‬וכך כתב גם בספר "קול יעקב"‬
‫לבעל "כף החיים" (צורת האותיות‪ ,‬אות ח)‪" :‬בשער הכוונות‬
‫בדרוש הנזכר שהביא צורת האותיות שיש בהם שינוי‬
‫בכתיבת תפילין‪ ,‬לא נזכר מזה כלום‪ ,‬רק בספר 'מצת‬
‫שמורים' בדף ל"א ע"א וב'משנת חסידים' בתיקון‬
‫בתפילין פ"א אות ט הביאו צורה זו‪ ,‬על כן אין לסמוך‬
‫על זה כמו שכתב הרש"ש בספר 'נהר שלום' דף ס‬
‫ע"ב דאין לסמוך על ספרי המקובלים 'חמדת ימים'‬
‫ו'משנת חסידים' וכיוצא‪ ,‬כי אם על דברי האר"י ז"ל‬
‫ותלמידו מהרח"ו ז"ל שסמך הרב ידו עליו"‪.‬‬
‫בעוה"ר לא זכיתי לידע מקור לשנות ה"א אחרונה‪ ,‬וח"ו‬
‫אך למעשה‪ ,‬נהגו הסופרים דחסידי בעלזא‪ ,‬לכתוב‬
‫את החי"ת מורכב מהאותיות וי"ו וזיי"ן ולעשות‬
‫גבשושית לוי"ו כפי שייסד כ"ק מרן מהר"ש זי"ע‪ ,‬כדי‬
‫לצאת ידי חובת כל השיטות‪ ,‬וכך נוהגים כיום‪].‬‬
‫רבינו משה בעל 'אור פני משה' וכן הוא בתמונות שיסד‬
‫טי"ת‪ ,‬עי"ן‪[ ,‬צד"י כפופה‬
‫ופשוטה‪ ],‬שי"ן‪ ,‬עפ"י האריז"ל‬
‫ראש השני הוא כעין וא"ו (ראה‬
‫דנ‬
‫וזה לשונו ב"קול סופרים"‪:‬‬
‫עוקץ השמאלי שביו"ד העליונה שבאל"ף לא‬
‫נמצא בכתיבת ידי הסופרים מומחין‬
‫הקודמין‪( .‬מהדו"ק צורת האל"ף‪ ,‬אות א; וכ"ה‬
‫במהדו"ת אות אל"ף – נדפס ב"ילקוט צורת האותיות"‬
‫עמוד ‪ )567‬ושם בהערה (במהדו"ת)‪" :‬ואלו הן‬
‫הפרשיות שהיו לפני לראות בהן תמונת האותיות‪,‬‬
‫פרשיות של הגה"ק בעל 'אור פני משה'‪ ,‬ופרשיות וס"ת‬
‫שכתב תלמידו באומנות זו הגה"ק מהרצ"א (מדינוב)‪,‬‬
‫הגה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב וראה מרן הגה"ק מלובלין‬
‫את היריעה שכתב ואמר 'לעכטיג לעכטיג' – כך כתב לי‬
‫בנו בעה"מ 'ספר הפנים'‪ ,‬והיה כותב גם כן [תפילין ד]‬
‫רבינו תם להגה"ק מהר"ש מבעלזא ולהגה"ק מהר"ש‬
‫מקאמינקא‪ ,‬ופרשיות ר' מיכלי מראהטין שהיה סופר‬
‫של הגה"ק מסטרעליסק‪ ,‬ופרשיות ר' שמערל מגריידינג‬
‫ור' שלמה מדאלינא ועוד הרבה‪ ,‬זכ"ל זי"ע‪.‬‬
‫האל"ף שעפ"י האריז"ל צריכה להיות כמו י' ו' ד'‪,‬‬
‫היינו רגל התחתון כמו דלי"ת‪ ,‬נוהגין הסופרים מומחים‬
‫לחבר קו תחתון כמו בדלי"ת‪ ,‬לא בסוף הרגל‪ ,‬וגם עושין‬
‫לה עוקץ בצד ימין למטה‪ ,‬זולת בעל 'אור פני משה'‬
‫ומהרצ"א מדינוב תלמידו זי"ע לא עשו זה העוקץ‪ .‬ויש‬
‫עושים בסוף הקו העקום שבאל"ף תג כלפי מעלה‪ ,‬וכן‬
‫הוא בתמונות שיסד מהר"ש מבעלזא זי"ע‪( .‬מהדו"ק‬
‫צורת האל"ף אות ב; וכ"ה במהדו"ת אות אל"ף – נדפס ב"ילקוט צורת‬
‫האותיות" עמוד ‪)567‬‬
‫ה"א אחרונה שבשם (הוי"ה)‪ ,‬עפ"י דין בוודאי צריכה‬
‫להיות כמין דלי"ת‪ ...‬וכן מבואר בפע"ח‬
‫(שער התפילין פי"ד) שכתב וז"ל ובאות ה"א‬
‫אחרונה תכוון לי' ספירות שנכללין בה כי‬
‫אות ה"א צורתה ד"ו‪ ...‬הרי מבואר בפירוש‬
‫שתמונתה כשאר כל דל"תין‪ ,‬וכן מבואר במ"ח שכתב‬
‫(ראה "עולת תמיד"‪ ,‬שער התפילין) 'ויעביר הקולמוס על היו"ד‬
‫גם כן בשווה לשאר צורת ה"א ויעשנה כשאר כל ה"הין‬
‫וכן על דרך זה יעשה באות ה"א השניה'‪ ...‬ומעתה‬
‫לומר שהיא שגיאה‪ ,‬שכן כתבו כל הסופרים המומחים‬
‫בעלי רוה"ק‪ ,‬רבינו משה ספרא רבא מפשעווארסק‬
‫ורבינו המהרצ"א מדינוב ועוד‪ ...‬עכ"פ לדינא בוודאי אין‬
‫לפקפק‪ ,‬ובפרט אותן שכותבין כמין גבשושית‪ ,‬וכן כתב‬
‫רבינו מהר"ש מבעלזא‪( .‬מהדו"ת‪ ,‬פתיחה לתמונת האותיות‬
‫שעפ"י קבלת האר"י – נדפס ב"ילקוט צורת האותיות" עמוד ‪)695‬‬
‫יסודתו בהררי קודש‬
‫וריווח ביניהם כשיעור תשע אותיות‪ ,‬אבל בתפילין אי אפשר לעשות כן‪,‬‬ ‫שו"ע הרב או"ח סימן לו)‪ ,‬ובב"י (או"ח סימן לו) מבואר שהוא כעין‬
‫כיון שצריכים לכתוב כל פרשה על עמוד בפני עצמו‪ ,‬ולכן נחלקו הדעות‬ ‫זיי"ן‪ .‬לפי מה שעושין‬
‫כיצד לעשות פרשת והיה אם שמוע לפרשה סתומה)‪ ,‬והאריך בזה‬ ‫הסופרים המומחים‬
‫הט"ז (או"ח סימן לב סקכ"ו)‪ ,‬ומסקנתו שיש להניח ריווח‬ ‫בראש מרובע בוודאי‬
‫פחות מט' אותיות בסוף פרשת שמע וריווח פחות‬ ‫יצאו דעת הב"י‪ ,‬וכן‬
‫מט' אותיות בתחילת פרשת והיה אם שמוע‪ ,‬ועל ידי‬ ‫לאותן שעושין אותם בעיגול ובגבשושית וכמו שיסד‬
‫צירוף הרווחים שבסוף פרשת שמע ותחילת פרשת‬ ‫מהר"ש מבעלז ז"ל‪ ,‬בוודאי יצאו דעת הב"י‪( .‬מהדו"ת‪,‬‬
‫והיה אם שמוע יהיה ביחד הפסק ט' אותיות‪ ,‬שזה‬ ‫פתיחה לתמונת האותיות שעפ"י קבלת האר"י – נדפס ב"ילקוט צורת‬
‫נחשב גם כן כהפסק פרשה‪ ,‬אבל אין לעשות שיהיה‬ ‫האותיות" עמוד ‪)696‬‬
‫ביחד הפסק של יותר מט' אותיות‪ ,‬כיון שאז יש חשש‬
‫פתוחה בעוד שהדין כאן בסתומה לכו"ע‪ ,‬עכת"ד‬ ‫[ויש להעיר ולציין‪ ,‬כי מה שבעל ה"קול סופרים"‬
‫הט"ז‪.‬‬ ‫מזכיר בנשימה אחת את האותיות ט'‪ ,‬ע'‪ ,‬ש'‪ ,‬והיינו‪,‬‬
‫שיש לכתוב גם האות ט' עפ"י האריז"ל בצורת אות וי"ו‬
‫והנה הפרמ"ג כתב להניח פחות משיעור ט' יו"דין‬ ‫בראש השמאלי‪ ,‬אין דבר זה מוסכם‪ ,‬שהרי בפרע"ח‬
‫והעתיק דבריו במשנ"ב (זה לשון המשנ"ב שם ס"ק קסד‪" :‬ובט"ז‬ ‫ובשעה"כ שציטטנו לעיל כותב במפורש שיש לעשות‬
‫המציא עצה לעשותה סתומה שיצא אליבא דכו"ע‪ ,‬דהיינו שבפרשה א'‬ ‫את האות ט' בצורת אות ז' בראשה השמאלי‪ ,‬וכ"כ גם‬
‫וב' – קדש והיה כי יביאך בתפילין דרש"י – יעשה הכל כמו שכתוב בשו"ע‪,‬‬ ‫ב"אור צדיקים"‪ ,‬וע"ע שכ"כ בספר "קול יעקב" לבעל‬
‫רק שבפרשה שמע בסופה יניח ריוח פחות מכדי ט' אותיות קטנות וכן‬ ‫"כף החיים" (צורת האותיות‪ ,‬אות ט)‪.‬‬
‫יניח ריוח פחות מט' אותיות קטנות בתחלת פרשת והיה א"ש‪ ,‬דעי"ז‬
‫שאין לה ט' אותיות במקום אחד כ"א ע"י צירוף היא נקראת סתומה‬
‫אולם‪ ,‬ה"מצת שמורים" (הלכות תפילין) וה"משנת‬
‫חסידים" (מסכת תיקון תפילין פ"א אות י) כתבו שצריך‬
‫לכו"ע‪ ,‬וכ"כ בתשובת הרמ"ע מפאנו ובביאור הגר"א‪ ,‬וכן משמע מפמ"ג‬
‫לעשות הראש השמאלי כעין וי"ו‪ ,‬וכ"ה בדפו"ר של‬
‫שגם הוא נהג לעשות כן")‪ ,‬ועל ידי זה נתפשט לנהוג כן אצל‬
‫הפרע"ח (אמנם ייתכן מאוד שזה שיבוש‪ ,‬כידוע שיש הרבה שיבושי‬
‫הרבה סופרים בזמנינו‪ ,‬והם קוראים לזה שיטת הט"ז‪,‬‬
‫דפוס בספר פרע"ח)‪ ,‬וכן הוא בשו"ע הרב בסוגריים ש"לפי‬
‫אבל באמת אין הדבר כ"כ ברור שזוהי שיטת הט"ז‪,‬‬
‫קבלת האריז"ל תהיה כוי"ו ישרה בתפילין" והעתיק‬
‫כי הט"ז לא כתב כלל אם מדובר באותיות גדולות או‬
‫דבריו ב"קסת הסופר"‪ ,‬ונראה שנקטו כן הסופרים‬
‫קטנות‪ ,‬רק הפרמ"ג העלה כן לשיטות הפוסקים שיש‬
‫החסידיים דאז למעשה‪ ,‬וכתבו אות ט' כשראשה‬
‫לעשות פחות מט' יוד"ין‪ ,‬והרבה פוסקים חולקים עליו‬
‫השמאלי כעין וי"ו‪ ,‬עם גבשושית כפי שייסד כ"ק מרן‬
‫וסוברים שכוונת הט"ז היא להניח פחות מט' אותיות‬
‫מהר"ש זי"ע‪ ,‬וכן ראיתי בצילומים של פרשיות תפילין‬
‫רגילות דווקא‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לדעתם אין להניח פחות מט'‬
‫שכתבו הסופר ר' שמואל בוסקער ז"ל ושאר סופרים‬
‫יו"דין כיון שאז ייתכן שלא עשה הפסק פרשה כראוי‬
‫חסידיים‪ ,‬וכן יש לנהוג כיום למעשה‪].‬‬
‫במקום שצריך‪ ,‬כיון שלפי מנהגינו בכתיבת ספר תורה‬
‫מניחים בין פרשה לפרשה ט' אותיות רגילות כשיעור‬
‫ג' פעמים תיבת "אשר" עם הרווחים‪ ,‬ולפי שיטה זו‬
‫אם יניח פחות מג"פ "אשר" בין פרשה לפרשה לא‬ ‫אופן עשיית הריווח בין פרשת שמע‬
‫ייחשב לשיעור פרשה‪ ,‬ונמצא לפי זה‪ ,‬שאם נוהגים‬ ‫לפרשת והיה אם שמוע בתפילין דרש"י‬
‫כשיטת הפרמ"ג ומשאירים בסוף פרשת שמע פחות‬
‫מט' יו"דין ובתחילת פרשת והיה אם שמוע פחות מט'‬
‫ובענין המנהג בבעלזא בנוגע להפסק שבין פרשת‬
‫יו"דין נמצא שאין כאן ריווח של ג' פעמים "אשר"‬
‫שמע לפרשת והיה אם שמוע‪ ,‬אעתיק בזה בירור‬
‫כמנהגינו בס"ת‪ ,‬וכבר העיר כן החזו"א וכן משמע‬
‫שכתב המו"צ הג"ר נפתלי רייזמן שליט"א מבני ברק‬
‫מדברי ה"בית שלמה" (מהדו"ב יו"ד סימן קמט) שהבין‬
‫יע"א‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬
‫בפשיטות שכן הוא דעת הט"ז שיש להניח ריווח של‬
‫ט' אותיות רגילות‪ ,‬ולכן נקטו למעשה הרבה סופרים‬ ‫כידוע נתחבטו בזה הפוסקים איך לעשותו על‬
‫בדורות הקודמים על פי הבנה זו בשיטת הט"ז‪ ,‬ולהניח‬ ‫(שורש‬‫צד היותר מובחר כדי לצאת עפ"י רוב הדעות‬
‫ריווח של פעם אחת "אשר" בסוף פרשת שמע‪ ,‬וריווח‬ ‫הבעיה היא כיון שפרשת והיה אם שמוע היא פרשה סתומה‪ ,‬ובכדי‬
‫של שני פעמים "אשר" בתחילת פרשת והיה אם‬ ‫שתהיה הפרשה סתומה לכו"ע – בין להרמב"ם ובין להרא"ש – צריך‬
‫שמוע‪ ,‬וכן נכון לנהוג למעשה (ע"ע בספר החדש "הסתומה‬ ‫שיהא בשורה אחת סוף הפרשה הקודמת ותחילת הפרשה החדשה‬
‫שבסת"ם" שמאריך להביא כל השיטות בזה)‪.‬‬

‫יסודתו בהררי קודש‬ ‫דנ‬

‫ונכתב לו כן שני ספרי תורה‪ ,‬ואם האר"י ז"ל בספר תורה‬ ‫מנהגינו שאין הבדל בין תפילין לס"ת‬
‫לא שינה כלום צדיק מה פעל‪ .‬וכן מרן הגה"ק מהרצ"ה‬ ‫ומזוזות ומגילות בנוגע לתמונת האותיות‬
‫מזידיטשוב זי"ע בספר תורה שנכתב לו על ידי הסופר‬
‫הק' ר' נתנאל יחיאל ז"ל וראה היריעות מרן הגה"ק‬
‫מלובלין זי"ע‪ ,‬וכן כתב למרן הגה"ק מהר"ש מבעלזא‬ ‫והנה עוד יש לנו לדון בסוגיה זו‪ ,‬במה שנראה‬
‫זי"ע ולמרן הגה"ק מהר"ש מקאמינקע זי"ע‪ ,‬וכולם‬ ‫לכאורה מלשונו של האריז"ל בפרע"ח וכן מלשונו של‬
‫הצד"י ביו"ד הפוכה‪ ,‬כפי שכתב לי בנו הרב החסיד‬ ‫השו"ע הרב‪ ,‬שלא היתה כוונת האריז"ל בענין תמונות‬
‫האותיות רק בנוגע לפרשיות של תפילין‪ ,‬וכך מבואר‬
‫המחבר 'ספר הפנים' ו'זבד טוב'‪ ...‬כללא דמילתא‪ ,‬מרן‬
‫בשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה" זצ"ל (יו"ד‬
‫בעל 'אור פני משה' מדכתב ספר תורה המונח בק"ק‬
‫סימן נא)‪.‬‬
‫פשעווארסק בצדי"ן ישרות כעדות המחבר 'זבד טוב'‬
‫הרב השואל הנ"ל ובזקנותו כתב להרב הגה"ק מרן‬ ‫אולם ב"קול סופרים" הוא מוכיח כי למנהגינו אין‬
‫מהר"ם מנעסכיז זי"ע ביו"דין הפוכין‪ ,‬ובוודאי היתה‬ ‫שום הבדל בין פרשיות של תפילין למזוזות וספרי‬
‫בהסכמתו‪ ,‬וכן דעת מרן המהרצ"ה (מזידיטשוב) ומרן‬ ‫תורה‪ ,‬ובכולם צריך לכתוב באופן המבואר לעיל‪ ,‬וזה‬
‫מהרצ"א (מדינוב) ומרן מהר"ש מבעלז ומרן מהר"ש‬ ‫לשונו‪:‬‬
‫מקאמינקע והדע"ק וכמה סופרים מומחים וקדושים‬
‫ביררתי עפ"י דעת גדולי המקובלים שיש לכתוב‬
‫שכ' ב'משנת אברהם'‪ ,‬כולם דעתם שאין לחלק בין‬ ‫תמונות האריז"ל גם בס"ת ומגילה ומזוזות‪ ...‬ושכן כתבו‬
‫ספר תורה לתפילין‪ ,‬ומי עלה השמימה לידע בכוונת‬ ‫הסופרים המקובלים‪ ,‬וכן נכתבו הס"ת להמקובלים‬
‫האר"י ז"ל יותר מהם‪( .‬מהדו"ת‪ ,‬קבלת האר"י ז"ל בתפילין לגבי‬ ‫האמיתיים תלמידי הבעש"ט זי"ע‪ ,‬וכן כתב בזקנותו‬
‫ס"ת – נדפס ב"ילקוט צורת האותיות" עמודים ‪)697-698‬‬ ‫הגה"ק הר' משה מפשעווארסק בספר תורה שכתב‬
‫להגאון הק' הר"מ מנעסכיז‪ ,‬וכן כתב מהרצ"א מדינוב‪ ,‬וכן‬
‫ולמעשה נוהגים כן כיום הסופרים בבעלזא‪,‬‬ ‫נכתב להגה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב וכן להגה"ק מהר"ש‬
‫שכותבים הן תפילין והן ספרי תורה ומזוזות ומגילות‬ ‫מבעלזא זצ"ל זי"ע‪"( .‬קול סופרים"‪ ,‬ענינים שונים‪ ,‬אות ב)‬
‫על פי התמונות שיסד האריז"ל‪ ,‬ויש מקומות אחרים‪,‬‬
‫וכך כותב גם כן ה"קול סופרים" לענין האות צ‪,‬‬
‫כגון בחסידות צאנז‪ ,‬שנהגו לכתוב רק תפילין עפ"י‬
‫וזה לשונו‪:‬‬
‫תמונות האריז"ל‪ ,‬מה שאין כן ספרי תורה ומזוזות‬
‫שהם כותבים עפ"י תמונות ה"בית יוסף"‪ ,‬ונהרא נהרא‬ ‫וכן נראה דעת מרן הגה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‬
‫ופשטיה על פי המסורת המקובלת מדור דור‪.‬‬ ‫שטרח ויגע להשוות תמונת האר"י ז"ל עם תמונת הב"י‪,‬‬

‫[תשו"ח ויישר כוח לסופר סת"ם מומחה‬

‫הרה"ח ר' ברוך אלבום שליט"א‪,‬‬
‫על עמדו לימיני בבירור סוגיה זו במסירות‬
‫ובסבר פנים יפות]‬

‫דנ‬ ‫יסודתו בהררי קודש‬