‫מזג‬

(TEMPERAMENT( ‫מצב רוח‬

‫הגדרה‬ ‫מזג (טמפרמנט)‬

‫מכלול הגורמים הביולוגים והפסיכולוגים שיוצרים את‬

‫המרכיבים הבסיסיים של אישיות האדם‪.‬‬

‫גורמים אלו מתבטאים בסגנון ההתנהגות בשבועות הראשונים‬

‫לחייו של התינוק‪ ,‬ומהווים רקע שבמהלך החיים מתפתח ממנו‬
‫האופי‪ ,‬התכונות והנטיות האישיות של האדם‪.‬‬
 ‫המזג מוגדר כ‪' -‬איך' של התנהגות‬
‫המזג הוא הדרך או הסגנון בו הילד מביא ליידי ביטוי התנהגות מסוימת‬

‫‪Chess & Thomas , 1996‬‬

 ‫גישת המזג המודרנית‬

‫גורמים ביולוגיים מולדים מתבטאים בהתנהגות‬

‫כבר בשבועות הראשונים לחיים‬

‫משפיעים על התגובות של הילד להוריו‬

‫הבסיס להתפתחות האישיות במהלך החיים‬

 ‫דפוסי מזג‬
‫תומאס‪ ,‬צ'ס ובירץ' (שנות החמישים)‬
‫מחקר אורך‪ :‬מעקב במשך עשרים שנה אחר ‪ 41‬תינוקות‬

‫קיימים תשעה ממדים מולדים וביולוגים הקובעים את‬

‫ההבדלים בין התינוקות מבחינת מזגם‬

‫ממדים אלו נשארים יציבים למדי במהלך החיים‬

 ‫אפיון מושג המזג‬
‫טווח קשב‬ ‫רמת הפעילות‬
‫והתמדה‬

‫הסחה‬ ‫תשע הקטגוריות‬ ‫קצביות \ ויסות‬

‫המאפיינות‬
‫הבדלים במזג‬

‫איכות מצב‬
‫הרוח‬ ‫פנייה או נסיגה‬

‫עוצמת תגובה‬
‫הסתגלות‬
‫סף תגובתיות‬
 ‫מדדי המזג‬
‫רמת פעילות‪ :‬מידת הפעלתנות התנועתית (מוטורית)‬
‫של התינוק – האם הוא חסר מנוחה או שקט‬
‫בתנועתיות שלו‪.‬‬

‫גבוהה – הילד יעדיף משחקים עם תנועה רבה‪ ,‬ייעשה חסר מנוחה ולא שקט‬
‫אם יתבקש לשבת בשקט‪.‬‬

‫נמוכה – מעדיף משחקים שקטים‪ ,‬נע לאט‪ ,‬בד"כ כל דבר לוקח לו יותר זמן‪.‬‬
 ‫מדדי מזג‬
‫קצביות‪ :‬רמת הסדירות של מחזור הפעילויות‬
‫שהתינוק מבצע ביומיום‪ ,‬כמו שינה ואכילה – האם הוא‬
‫ישן ואוכל בזמנים קבועים או משתנים ובלתי צפויים‬

‫גבוהה – ישן כל הלילה‪ ,‬בזמן קבוע‪ ,‬אוכל בערך אותה כמות כל‬
‫יום‪ ,‬יציאות קבועות‪.‬‬

‫נמוכה – משנה הרגלי שינה ודפוסי אוכל‪ ,‬מתעורר מס' פעמים‬

‫במשך הלילה‪ ,‬אוכל כל פעם בזמנים שונים‪ ,‬זמני יציאות לא‬
‫קבועים‪.‬‬
 ‫מדדי מזג‬
‫פנייה‪/‬נסיגה‪ :‬התגובה האופיינית לגירויים חדשים‬
‫(אנשים‪ ,‬חפצים) האם מסתקרן וניגש לבדוק את הגירוי‬
‫החדש‪ ,‬או נרתע ונבהל ממנו ומראה סימני מצוקה‬

‫גבוהה ‪-‬מגיב בחיוב לאוכל חדש‪ ,‬צעצוע חדש‪ ,‬סביבה חדשה‪ ,‬מחייך‬
‫לזרים‪.‬‬

‫נמוכה – בדרך כלל יתנגד לחפצים חדשים או אוכל חדש‪,‬במקום חדש‬

‫יראה סימני מצוקה‬
 ‫מדדי מזג‬
‫יכולת הסתגלות‪ :‬מידת המהירות והיכולת להתמודד‬
‫עם שינויים – האם הוא מסתגל מהר לאנשים חדשים‪,‬‬
‫מזון חדש‪ ,‬זמני ארוחות חדשים וכו'‪ ,‬או שמתקשה בכך‬
‫ומגלה התנגדות‪.‬‬

‫גבוהה – מסתגל מהר‪ ,‬למקום חדש‪ ,‬לאנשים חדשים‪ ,‬לאוכל‬

‫חדש‪ ,‬לזמני ארוחה וכו'‪.‬‬

‫סוג‪.‬‬ ‫נמוכה – הסתגלות איטית מאוד לשינוי מכול‬

 ‫מדדי מזג‬
‫סף תגובתיות‪ :‬מידת הרגישות בתגובה לגירויים – האם‬
‫רעש‪ ,‬רקע חדש‪ ,‬שינוי תאורה מתון ומגע בד מחוספס‬
‫מעט עשויים להפריע לו מאוד‪ ,‬או שרק רעש ואור חזקים‬
‫מטרידים אותו‪.‬‬

‫גבוהה – מוטרד בקלות מרעש פתאומי‪ ,‬הבזק אור‪ ,‬חום או קור‪,‬‬

‫ממגע בד גס‪.‬‬

‫נמוכה – לא מוטרד מרעשים או אורות חזקים‪ ,‬לא בוכה כאשר‬

‫רטוב‪ ,‬לא מוטרד מלבוש מחוספס‪ ,‬רוב הדברים אינם גורמים אי‬
‫נוחות‪.‬‬
 ‫מדדי מזג‬

‫עוצמת התגובה‪ :‬כמות האנרגיה המושקעת בתגובה‬

‫לגירוי – האם התינוק בוכה וצוחק בקול רם או מייבב‬
‫וצוחק בשקט ובמתינות‪.‬‬

‫גבוהה – מבטא עצמו רגשית בעוצמה גבוהה‪ ,‬צוחק או בוכה‬

‫בקול רם‪ ,‬זועם‪.‬‬

‫נמוכה – מגיב בצורה מתונה‪ ,‬כשמרוצה מחייך‪ ,‬מייבב בשקט‪.‬‬

 ‫מדדי מזג‬
‫איכות מצב הרוח‪ :‬מהו האפקט המאפיין אותו במרבית‬
‫הזמן – האם הוא נוטה לרוב לבכות ולרטון ומצב רוחו‬
‫מתקלקל בקלות‪ ,‬או שהוא מרבה לחייך וקל לעודד‬
‫אותו ולהשביע את רצונו‪.‬‬

‫חיובי – מחייך‪ ,‬צוחק‪ ,‬קל להשביע את רצונו‪ ,‬בוכה או רוטן רק‬

‫לעיתים רחוקות‬

‫שלילי ‪-‬רוטן‪ ,‬מתלונן לעיתים קרובות‪ ,‬גם כשנהנה לא מראה‬

‫זאת‪.‬‬
 ‫מדדי מזג‬

‫הסחת דעת‪ :‬מידת הסחת הדעת של התינוק מפעילות‬

‫בה הוא שקוע – האם הוא מוסח בקלות בעקבות כל‬
‫רעש קל‪ ,‬או שמרוכז במשימה בה הוא עסוק ולא‬
‫מתייחס לרעשים סביבו‪.‬‬

‫קל להסחה – יפנה ראשו בגלל כל רעש קטן או תנועה בחדר‬

‫קשה להסחה ‪-‬עסוק מאוד במשימה שלפניו‪ ,‬לא מתעניין במה‬

‫שקורה מסביבו‪.‬‬
 ‫מדדי מזג‬

‫טווח הקשב וההתמדה‪ :‬מהו טווח תשומת הלב של התינוק ומידת‬

‫השקעתו בפעילות מסוימת לאורך זמן – האם יכול לשחק בצעצוע‬
‫מסוים ולהתאמץ להרכיבו במשך זמן רב‪ ,‬או שמאבד עניין‬
‫במהירות במשחק שדורש התאמצות מסוימת‪.‬‬

‫התמדה וטווח קשב גבוהים – יתבונן זמן ממושך במובייל‬

‫התלוי מעל מיטתו‪ ,‬יתמיד ביניקה מבקבוק גם אם החור קטן‬

‫התמדה וטווח קשב נמוכים‪ -‬לא יוכל לשחק במשחק הדורש‬

‫ריכוז רב‪ ,‬כשהמשימה קשה יעבור לפעילות אחרת‬
 ‫ממדי המזג‬
‫‪.1‬רמת פעילות מוטורית‪ :‬האם התינוק חסר מנוחה או שקט בתנועתיותו‬

‫‪.2‬קצב‪ :‬רמת הקביעות והסדירות של פעולותיו היומיומיות (למשל‪,‬‬

‫שינה ואכילה בזמנים קבועים או משתנים)‬

‫‪ .3‬עוצמת התגובה‪ :‬כמות האנרגיה המושקעת בתגובה לגירויים‬

‫(בכי‪/‬צחוק בקול רם או בקול שקט)‬

‫‪ .4‬סף התגובה‪ :‬מידת הרגישות לגירויים – מהי עוצמת הרעש‪/‬אור‪/‬מגע‬

‫שעשויה להפריע לו‬
‫‪ .5‬התקרבות או התרחקות‪ :‬סקרנות לעומת רתיעה‪/‬פחד למול גירוי חדש‬
 ‫ממדי המזג‬
‫‪ .6‬יכולת הסתגלות‪ :‬יכולת ומהירות ההתמודדות עם שינויים‬
‫‪ .7‬איכות מצב הרוח‪ :‬בד"כ בוכה ורוטן או דווקא מחייך ומתעודד‬
‫בקלות‬
‫‪ .8‬טווח הקשב וההתמדה‪ :‬היכולת למקד קשב בפעילות מסוימת‬
‫ולהתמיד בה לאורך זמן‪ ,‬ובייחוד כשהיא דורשת מאמץ‬

‫‪ .9‬הסחת דעת‪ :‬האם דעתו מוסחת בקלות או שמסוגל להתרכז‬

‫למרות הפרעות‬
‫באמצעות הממדים ניתן לחלק את הילדים‬
‫לשלושה דפוסי מזג‪ :‬קל‪ ,‬קשה ומתחמם לאט‬
 ‫שלושת סגנונות המזג העיקריים‬

‫קבוצת ה"ילדים‬
‫קבוצת‬ ‫קבוצת ה"ילדים‬ ‫הקלים"‬
‫המאתגרים"‬
‫ה”המתחממים‬
‫לאט"‬
 ‫טיפוסי המזג‬
‫מזג קל ‪ /‬נוח‬
‫(‪ 40%‬מהילדים במדגם של תומאס‪ ,‬צ'ס ובירץ')‬

‫‪ ‬בעלי סדר יום פנימי קבוע‬

‫‪ ‬מצב רוח טוב בדרך כלל‬
‫‪ ‬מגיבים היטב לשינויים וגירויים חדשים‬
‫‪ ‬קל יחסית לספק אותם ולהרגיע אותם‬
 ‫מזג קשה\מאתגר‬
‫‪ 10%( ‬מהילדים במדגם תומאס‪ ,‬צ'ס ובירץ')‬

‫פעלתניים מאוד וחסרי מנוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נתונים למצבי רוח משתנים ובלתי צפויים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מרבים לבכות‪ ,‬לכעוס ולהראות לא מרוצים‪/‬עצובים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קושי רב בהסתגלות למצבים חדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מוסחים בקלות מפעילותם בעקבות רעש או מגע קל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סדירות מועטה בשעות האכילה והשינה שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫טיפוסי המזג‬
‫מזג "מתחמם לאט"‬
‫(‪ 10%‬מהילדים במדגם תומאס‪ ,‬צ'ס ובירץ')‬

‫‪ ‬איטיים ובעלי רמת פעילות נמוכה‬

‫‪ ‬חששנים‪ ,‬מהססים ופאסיביים יחסית‬
‫‪ ‬הסתגלותם איטית‪ :‬זקוקים לזמן מסוים על מנת‬
‫"להתחמם" ולהתעורר לפעילות‬
‫‪ ‬מגיבים לגירויים ולתסכול בעוצמה רגשית מתונה יותר‬
‫מילדים עם מזג קשה‪ ,‬אך כמוהם מעדיפים להימנע‬
‫מגירויים‬
‫חדשים‪ ,‬ונמצאים במצבי רוח משתנים ושליליים לרוב‬
 ‫טיפוסי המזג‬
‫תינוקות "ממוצעים" (‪ 35%‬לא התאימו לפרופילים האחרים)‬
‫טיפוסי מזג‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=fAmyt5gRd3‬‬
‫‪k‬‬

‫טיפוסי מזג ‪ -‬סרט‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=tLQdd6R79x‬‬
‫‪w‬‬
‫טיב התאמה ‪GOODNESS OF FIT -‬‬

‫'טיב התאמה' מתבטא‬

‫כאשר יכולותיו של הילד‪ ,‬המוטיבציות שלו‬
‫וסגנון התנהגותו‪ ,‬תואמים את דרישותיה‬
‫וציפיותיה של סביבתו‪.‬‬
 ‫דפוסי מזג‪ :‬יציבות מול דינאמיות‬
‫במדגם‪ 70% ,‬מבעלי המזג הקשה גילו בהתבגרותם‬
‫בעיות התנהגות‪ ,‬לעומת ‪ 18%‬מבעלי המזג הקל‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬מחקרים נוספים על מידת הקשר שבין מזג התינוק‬

‫ותכונות האישיות בבגרות הניבו ממצאים סותרים‬

‫המזג לא נשאר קבוע אלא מתפתח תוך יחסי גומלין עם‬

‫הסביבה‬
 ‫דפוסי מזג‪ :‬סביבה מול תורשה – מחקרי תאומים‬

‫‪ ‬ממצאי מחקרים‪ -‬מזג בקרב תאומים זהים הוא יותר‬

‫דומה מאשר מזג של תאומים לא זהים‬
‫‪ ‬אצל תאומים לא זהים נמצא רק לעתים רחוקות‬
‫דמיון במזג‬
‫‪ ‬ההבדל בהתאמה בין תאומים זהים ללא זהים הולך‬
‫וגדל עם הגיל‪ :‬תאומים זהים נעשים דומים יותר‬
‫במזג עם הגיל‬
 ‫מזג מול התקשרות‪ :‬סתירה או השלמה?‬
‫לפי גישת המזג‪ ,‬הבדלי מזג הם הגורמים לשוני‬
‫בהתנהגות במצב הזר‪:‬‬
‫ביטויי חרדה הם תוצאה של מערכת עצבים פעילה מדי‬
‫ולא של סגנון ההתקשרות לדמות המטפל‪ .‬ומכאן‪....‬‬

‫אין להגזים בהאשמת הורים בקשיי הילדים‬

‫עם זאת‪...‬‬
‫האם באמת הסבר המזג סותר את הסבר ההתקשרות?‬
 ‫מזג מול התקשרות‪ :‬סתירה או השלמה?‬
‫איכות ההתקשרות‪ :‬סגנון התנהגות כלפי אדם מסוים‬
‫המזג‪ :‬סגנון ההתנהגות שאינו קשור לאדם מסוים‬
‫הממצאים במחקרים שבדקו מזג והתקשרות מראים ש‪:‬‬

‫‪ ‬התנהגות תינוק במצב הזר שונה כלפי כל אחד מהוריו‬

‫‪ ‬לא נמצא מתאם בין מדדי המזג ובין איכות ההתקשרות‪ :‬בפועל‬
‫לתינוקות בעלי התקשרות בטוחה ייתכנו מזגים שונים (חלק בכיינים‬
‫וחלק רגועים) אך לכולם יחסים יעילים עם המטפלים אשר מאפשרים‬
‫להם להירגע במהירות בעת מצוקה‬
‫יחסי גומלין בין מזג והתקשרות‬
‫מזג קשה של התינוק ו‪/‬או חוסר התאמה בין מזג התינוק‬
‫ומזג המטפל עלולים ליצור דפוס התקשרות לא בטוח‬
 ‫השלכות טיפוליות‬
‫זיהוי המזג עשוי להביא להתאמת התנהגות ההורים אליו‬
‫ולסייע בהכוונת התפתחותו‬
‫הבנת קשיי הילד בעל המזג הקשה‬
‫התייחסות להתנהגותו ללא מתן פרשנות של דחייה וכעס‬

‫מיתון ההתנהגות חסרת השקט‬

‫בנוסף‪ ,‬סיוע לילד לכוון את התנהגותו לפעולות אפקטיביות‬

‫שמתאימות לנטיותיו המולדות (למשל‪ ,‬סיפוק סביבה פעלתנית)‬

‫חשובה גם מודעות למזג ההורים בשל העובדה שניגודי מזג‬

‫בינם ובין הילד עשויה להוות מקור למתחים במשפחה‬
 ‫שאלון להתנהגות התינוק‬

‫‪ ‬האכלה‬
‫‪ ‬כאשר התינוק נאלץ לחכות לאוכל או משקה בשבוע‬
‫האחרון באיזו שכיחות הוא‪:‬‬
‫‪ ‬נראה לא מוטרד‬
‫‪ ‬הגיב בבכי קל‬
‫‪ ‬בכה בקול‬
‫‪ ‬הסכים לקבל מייד צעצוע כתחליף לאוכל‬
‫‪ ‬הסכים לקבל צעצוע כתחליף לאוכל רק לאחר שהוצע לו‬
‫מספר פעמים‬
 ‫שינה‬

‫‪ ‬לאחר השינה באיזו שכיחות התינוק‪:‬‬

‫‪ ‬מיד בכה קלות או בכה בקול רם‬
‫‪ ‬שיחק בשקט במיטה שלו‬
‫‪ ‬השמיע קולות למשך ‪ 5‬דקות ויותר‬
‫‪ ‬בכה במידה ומישהו לא הגיע בתוך מספר דקות‬