‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫שיעור ‪5‬‬
‫המאה ה‪ 19-‬הארוכה‪ -‬התגבשות מדינת הלאום‬
‫תחילה‪ -‬המשך המהפכה הצרפתית‬
‫באירופה כולה מתרחש מאבק בין ישן לחדש‪ .‬המהפכה הצרפתית מקסימה את‬
‫העולם כולו‪ :‬חלקם מסתכלים בהשתאות ומעוניינים לחקות את הנעשה בה‪ ,‬חלקם‬
‫חרדים מאוד למעמד המיוחל שלהם (האצילים‪ ,‬בעיקר)‪ .‬העם הוריד את המך ‪,‬חוקק‬
‫חוקה‪ ,‬העם הוא הריבון‪ ,‬הוא שולט באמצעות הנציגים שלו באספה‪ ,‬ורגלי מעמד‬
‫האצולה רועדות בכל רחבי אירופה‪ .‬אינטלקטואלים בכל רחבי אירופה מאמצים את‬
‫רעיונות המהפכה‪ ,‬והם מקדמים אותם בסדר הפוליטי שלהם‪.‬‬

‫בעקבות המהפכה‪ ,‬התרחשו מספר דברים בצרפת‪:‬‬

‫‪ .1‬הוקם צבא העם הראשון‪ -‬הצבא הצרפתי‪ ,‬שפועל תחת ניצוחו של נפוליאון‪ ,‬יוצא‬
‫לכבוש את כל אירופה‪ ,‬מביא אתו את ערעור הסדר הישן‪ ,‬גם ברעיונות וגם בהרס‬
‫השלטון הקיים‪ .‬החל משנת ‪ 1792‬צרפת מתחילה את מסעות הכיבוש שלה בתוך‬
‫אירופה‪ ,‬תחילה מתוך אקט של מגננה; האצולה תוקפת את צרפת ומעוניינת‬
‫להשיב את הסדר הישן‪ ,‬וכל פעם נעמדת מול צרפת קואליציה אחרת שמנסה‬
‫למנוע מצרפת לקדם את הרעיונות החדשים שלה‪ .‬הצבא הצרפתי נשען על הצבא‬
‫הישן ועל מתנדבים‪ ,‬והוא מצליח להדוף את הכובשים‪ .‬האספה מוציאה קריאה‬
‫לצו גיוס חובה כללי על בסיס הרעיון של האזרח הדמוקרטי‪ ,‬גם המשק הצרפתי‬
‫נרתם‪ -‬והגאווה הפטריוטים הצרפתית מקבלת רוח גבית‪ .‬הגיוס הכללי הגדיל את‬
‫כל צבאות אירופה עד לסוף המאה ה‪.19-‬‬
‫‪ .2‬התפיסה של המהפכה על ידי בני התקופה‪ -‬הפיאודליזם בוטל‪ ,‬אדמות הכנסייה‬
‫הולאמו‪ ,‬המלך הוצא להורג והצהרת בדבר זכויות האדם ניתנה‪ .‬המעמד של הסדר‬
‫הישן התערער‪ ,‬והכוחות הפרוגרסיביים חגגו את המהפכה‪.‬‬
‫‪ .3‬ההבנה של הבורגנים הקפיטליסטיים שהשינוי חייב להיות חלק מהשיטה‬
‫החדשה‪ -‬הסדר הישן היה מבוסס על היעדר שינוי (בעיקר במעמדות)‪ .‬הבורגנים‪,‬‬
‫שעמדו בראש המהפכה הצרפתית‪ ,‬עודדו ודחפו לשינוי‪ ,‬ומעודדים צמיחה‬
‫ובחירות חדשות‪ .‬הם טענו שיש לבנות שיטה פוליטית שמכילה את השינוי‬
‫מבפנים‪ .‬כדי להתמודד עם השינוי (מהסדר הישן אל עבר הסדר החדש) צומחים‬
‫שלושת המרכיבים הללו; אידאולוגיות‪ ,‬מדעי החברה והתנועות החברתיות‪ .‬כל‬
‫אלו נשענו על מרכיב אחד ומרכזי של המהפכה הצרפתית‪ :‬עוצמתו והכרתו בכוחו‬
‫ובנוכחותו של השינוי‪ .‬השינוי כקיים‪ ,‬כאפשרי‪ ,‬כנוכח‪ ,‬כהכרח‪ -‬והניסיון להחיל‬
‫אותו‪.‬‬

‫אידאולוגיות‬
‫האידאולוגיות שהתפתחו באו להתמודד עם השינוי‪ .‬אם כן‪ ,‬שלוש האידאולוגיות‪,‬‬
‫הן‪::‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫‪ .1‬קונסרבטיזם‪ -‬דוגלי האידאולוגיה הזו באים ואומרים שאמנם יש שינוי‪ ,‬אבל‬

‫צריך לשמור על הסדר הקיים (לרבות משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬כנסייה‪ ,‬בית המלוכה)‪ .‬הם‬
‫השמרניים‪ ,‬שדוגלים בשימור המסורת‪ ,‬ומזהירים מפני השינויים‪.‬‬
‫‪ .2‬ליברליזם‪ -‬דוגלי האידאולוגיה הזו באים ואומרים שהשינוי מסמל את‬
‫ההתפתחות הנורמלית‪ ,‬וזה הלך המחשבה שהתפתח אצל ג'ון לוק‪ .‬רק לאחר‬
‫צמיחת הקונסרבטיזם‪ ,‬צמח הליברליזם כאידאולוגיה‪.‬‬
‫‪ .3‬מרקסיזם‪ -‬האידאולוגיה ותפיסת העולם הסוציאליסטית המובחנת ביותר‪ .‬דוגלי‬
‫האידאולוגיה הזו באים ואומרים שהם מקבלים את הנחותיו של ג'ון לוק לגבי‬
‫קדמה‪ ,‬אך הם הוסיפו עוד שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬הקדמה תתפתח לא בצורה של רפורמה‪ ,‬אלא בצורה של מהפכה;‬
‫ב‪ .‬המדינה הליברלית היא לא הטוב העליון‪ ,‬אלא רק שלב אחד לפני המצב‬
‫האידאלי‪.‬‬
‫כל שלוש האידאולוגיות האלו הן דרך להתמודד עם השינוי באירופה‪.‬‬

‫מדעי החברה‬
‫כדי להציע את השינויים‪ ,‬יש להבין מה מקולקל ומה אפשר לשפר‪ .‬זהו מאמץ קבוצתי‬
‫אדיר‪ ,‬שכל אחד מהחוקרים מהתחום תרם קצת‪ .‬זוהי יצירה קולקטיבית של חוקרים‬
‫בתוך מבנה ספציפי‪ ,‬מתוך מטרה משותפת של להבין את העולם‪ .‬המאמץ המשותף‬
‫כלל גם השקעה קולקטיבית‪ .‬המאבק הפוליטי‪-‬אידאולוגי התקיים בכדי לקבוע את‬
‫אופן החלוקה של מדעי החברה‪ .‬האידאולוגיה הליברלית היא המנצחת במאבק הזה‪,‬‬
‫ועל כן‪ -‬תחומי הפעילות של מדעי החברה נקבעו בהלימה לפי מבנה השוק‬
‫הקפיטליסטי‪-‬הליברלי‪ .‬כל התחומים האלו נשענו על מחקר אמפירי שנועד להבין את‬
‫העולם‪ ,‬לגלות את החוקים של ההתנהגות האנושית‪ ,‬וזאת בכדי שהמשטר יוכל‬
‫להתמודד עם השינוי הקבוע‪.‬‬

‫תנועות חברתיות‬
‫מתבסס על האידאולוגיות ומדעי החברה‪ .‬המאבק בין שלטון לאופוזיציה התגבש‬
‫לכדי תנועות חברתיות‪ ,‬שקוראות תיגר על השיטה‪ .‬התנועות החברתיות שצמחו‬
‫במהלך המאה ה‪ 19-‬היו מאורגנות‪ ,‬שמורות לאורך זמן‪ ,‬חוצות מקומות‪ ,‬מוגנות ע"י‬
‫הביורוקרטיה‪.‬‬
‫שתי תנועות שכאלה התגבשו במהלך המאה ה‪:19-‬‬
‫‪ .1‬התנועות הסוציאליסטיות‪ -‬שהתגבשו סביב האנשים כמעמד‬
‫‪ .2‬התנועות הלאומיות‪ -‬התנועות שהתגבשו סביב הרעיון של האנשים כעם וכאומה‪-‬‬
‫אנשים בעלי שפה משותפת‪.‬‬
‫שתי התנועות הללו נותרו לפעול במסגרת של המדינה‪ ,‬והן לא הצליחו לצאת‬
‫מגבולותיה‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫קונגרס וינה‬
‫התהווה בשנים ‪ .1814-1815‬במהלך קונגרס זה‪ ,‬היה ניסיון לעצב את אירופה מחדש‪,‬‬
‫ולהשיבה למצב ששרר ביבשת ‪ 23‬דנים אחורנית‪ ,‬טרם המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫מבחינה טריטוריאלית‪:‬‬
‫נוצרה ממלכה מאוחדת של ארצות השפלה (הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬ושטחים נוספים‬ ‫‪.1‬‬
‫מסביב);‬
‫צרפת הוחזרה לשטחים של לפני מסעות כיבושי נפוליאון;‬ ‫‪.2‬‬
‫אוסטריה קיבלה שטחים נוספים;‬ ‫‪.3‬‬
‫דנמרק (שהייתה נאמנה לצרפת) איבדה את נורבגיה לטובת השוודים;‬ ‫‪.4‬‬
‫איטליה חולקה למדינות מבית בורבון ולמדינות מבית הבסבורג;‬ ‫‪.5‬‬
‫פרוסיה גדלה עוד יותר;‬ ‫‪.6‬‬
‫בפולין נוסדו ממלכות חסות של רוסיה;‬ ‫‪.7‬‬
‫נוסדה גרמניה כקונפדרציה רופפת של ‪ 39‬מדינות‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫על הסכמי וינה היה חתום הריבון (מלכים ואצילים)‪ .‬יש אשרור בקונגרס וינה לקשר‬
‫בין ריבונות לבין טריטוריה‪ -‬זו כבר מוסכמה‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬יש ניסיון להשיב את הסדר הישן ולדחוק את הסדר החדש‪ ,‬אך ללא הצלחה;‬
‫הזרעים של השינוי נבטו ולבלבו‪ ,‬ורעיונות המהפכה הופצו לכל אירופה‪.‬‬

‫פקס בריטניקה‬
‫פקס בריטניקה מתייחס לתקופה בין השנים ‪( 1814-1914‬תחילת קונגרס וינה‪ ,‬ועד‬
‫לפרוץ מלה"ע ה‪ .)1-‬זוהי תקופה של שלום יחסי‪ ,‬בחסות קיומה של מעצמה אחת‬
‫במערכת‪ ,‬והיא‪ :‬בריטניה‪ .‬זוהי תקופה של שלום בין המעצמות באירופה‪ .‬התבוסה‬
‫של צרפת השאירה את בריטניה בתור המעצמה היחידה באירופה‪ .‬בריטניה בונה‬
‫אימפריה‪ ,‬ומשמרת את מאזן העוצמה באירופה בפרט ובעולם בכלל‪ .‬זוהי תקופה של‬
‫שלום בריטניה‪.‬‬
‫ההגמון (בריטניה) מספקת שירותים לכלל המערכת‪ ,‬והיא משליטה את הנורמות של‬
‫המערכת על כלל המערכת‪ .‬ברמה המקומית עדיין יש מאבקים‪.‬‬

‫אביב העמים‬
‫במסגרת המאבקים הנמשכים בין הסדר הישן לבין הסדר החדש‪ ,‬לבין הרעיונות‬
‫החדשים והכוחות החדשים (בורגנים‪ ,‬תעשיינים‪ ,‬אינטלקטואלים ופועלים) כמו גם‬
‫משברי תבואות‪ ,‬פורצות מהומות בכל רחבי אירופה בשנת ‪ .1848‬המהומות והזעם‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫החברתי מתועלים דרך המפלגות הפוליטיות שקמו לעבר השלטון‪ ,‬מתוך דרישה‬
‫לשינויים פוליטיים ולהעברת סמכויות רבות יותר לעם‪ .‬בשנת ‪ 1830‬היה הגל הראשון‬
‫של ההתקוממויות‪ ,‬ובשנת ‪ 1848‬אביב העמים פורץ במלוא עוצמתו‪.‬‬
‫אחת התביעות של המהפכנים הייתה להקים פרלמנט‪ ,‬בדומה לצרפת (לרבות‬
‫בפרנקפורט שבגרמניה)‪.‬‬

‫מלחמת האזרחים האמריקנית‬

‫יש מאבק על אתוס ועל רעיונות‪ .‬ישנו מאבק על שחרור עבדים‪.‬‬

‫איחוד איטליה‬
‫זוהי סדרה גדולה של מלחמות שעוברות על איטליה ומייצרות אותה‪ .‬איטליה‬
‫מתאחדת לכדי מדינה אחת‪ ,‬וממציאים גם את הזהות האיטלקית שלא הייתה קיימת‬
‫קודם לכן‪.‬‬

‫איחוד גרמניה‬
‫זוהי הקמת גרמניה‪ ,‬שמתרחשת רק במהלך המאה ה‪ .19-‬בשנת ‪ 1848‬הניסיון לאחד‬
‫את גרמניה הגיע מלמטה באמצעות חקיקת חוקה‪ ,‬שכשל‪ ,‬שהובילה לריאקציה‬
‫פוליטית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הגיע ניסיון לאיחוד מלמעלה‪ ,‬ע"י המדינה החזקה‪ -‬פרוסיה‪.‬‬
‫ביסמרק‪ ,‬שליט פרוסיה דאז‪ ,‬מתחיל את דרכו באיחוד גרמניה עם מלחמה נגד‬
‫אוסטריה‪ .‬לאחר הניצחון עליה בשנת ‪ ,1866‬פרוסיה שולטת על רוב צפון גרמניה‪,‬‬
‫ומקימה את הקונפדרציה הצפון‪-‬גרמנית‪ ,‬והיא שולטת על מרבית השטחים של דוברי‬
‫הגרמנית‪ .‬בשנת ‪ ,1870‬ביסמרק מנצל את המלחמה בצרפת כדי לצרף את מדינות‬
‫הדרום דוברות הגרמנית לחוקה של הברית הצפונית בראשותה של הקונפדרציה‬
‫הצפון‪-‬גרמנית‪ .‬בשנת ‪ 1871‬קם הרייך הגרמני‪ ,‬גוף מאוד מורכב שמהווה מדינה‬
‫פדרלית‪ ,‬שמורכבת מ‪ 25-‬יחידות פוליטיות בעלות משטרים שונים‪.‬‬
‫ברוב המדינות‪ ,‬לצד השלטון הישן‪ ,‬קיים גם פרלמנט בעל זכויות שונות‪ .‬מחוקקת‬
‫חוקה חדשה בשנת ‪ ,1871‬ושליט פרוסיה הופך להיות הקיסר הגרמני‪ ,‬וכן הוא מחזיק‬
‫גם בתפקיד מפקד הצבאי הגרמני‪ .‬הצבא הפרוסי מהווה את הבסיס לצבא המאוחד‪.‬‬
‫זוהי מדינה אחת‪ ,‬עם ביורוקרטיה אחת‪ ,‬עם חוק‪ ,‬צבא ומדיניות חוץ אחת‪ .‬הוקם‬
‫ממשל פדרלי‪ ,‬וראש‪-‬הממשלה (הקנצלר) עומד בראש המדינה הפדרלית‪ ,‬והקיסר‬
‫הריבון הוא זה שממנה את הקנצלר‪.‬‬
‫נערכות בחירות ברשות המחוקקת‪ -‬כל גבר מעל גיל ‪ 25‬רשאי להצביע‪ ,‬ללא תלות‬
‫ברכוש שנמצא ברשותו‪ .‬זוהי דוגמה לכיצד המשטר הישן מעניק לאזרחיו משהו שלא‬
‫היה ברשותו קודם לכן‪ .‬הריבון בגרמניה הוא הקיסר ולא הרייכסטאג‪ .‬כדי לאזן את‬
‫הרייכסטאג (פרלמנט העם)‪ ,‬מוקם גם הבונדסטאג (הבית העליון‪ ,‬המורכב מנציגי‬
‫המדינות שמייצגות את הסדר הישן)‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫עד שנת ‪ 1890‬הרייך הוא מעין דיקטטורה שבה הקנצלר פועל בדרך בלתי מבוקרת‪ ,‬על‬
‫פי ראות עיניו‪ .‬החוקה הגרמנית והרעיונות שמוצגים בה הולכים ומשתרשים (גם אם‬
‫עד לאותה נקודה‪ -‬היא הייתה רק פיקציה)‪.‬‬

‫המרוץ האימפריאליסטי‬
‫זהו תהליך פוליטי משמעותי מאוד שמתרחש באותה העת ברחבי אירופה‪ .‬אירופה‬
‫רבה על כל העולם‪ ,‬ומעצמות אירופה מחפשות שווקים חדשים כדי לייבא חומרי גלם‪,‬‬
‫כדי לייצר דברים חדשים ולמכור ולהתחזק‪ .‬הן רבות על שטחי השפעה בכל רחבי‬
‫העולם וזאת באמצעות כיבושים‪ .‬הדינמיקה הזו היא תולדה של רעיונות‪ ,‬טכנולוגיות‪,‬‬
‫כלכלה ופוליטיקה‪ ,‬כמו גם התפיסה של עליונות האדם הלבן על האדם‬
‫השחור‪/‬הצהוב‪ ,‬או לחלופין‪ :‬עליונותה של התרבות האירופית (הנצרות)‪ ,‬עליונות‬
‫המדע‪ ,‬או הכלכלה (שמבקשת להשתלט על חומרי גלם)‪.‬‬

‫פיתוחים טכנולוגיים‬
‫חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים תומכים במאמצי ההתרחבות וההשתלטות של‬
‫מעצמות אירופה על העולם‪ ,‬לרבות פתיחת תעלת סואץ (שמגדילה את מרחבי הסחר‬
‫וקיצור המסלול הימי לייצוא סחורות)‪ ,‬כמו גם המצאת מנוע הקיטור‪.‬‬
‫בתקופה‬ ‫הפוליטית‬ ‫בפעילות‬ ‫תומכים‬ ‫הטכנולוגיים‬ ‫חלק מהשינויים‬
‫האימפריאליסטית‪.‬‬

‫היבטים חברתיים‪ ,‬כלכליים וטכנולוגיים במאה ה‪ 19-‬הארוכה‬

‫המהפכה התעשייתית‬
‫נכון לאותה התקופה‪ ,‬מרבית האוכלוסייה מועסקת בחקלאות‪ .‬השאר‪ -‬נשענים עליה‪.‬‬
‫זוהי כלכלת סף‪ .‬המהפכה התעשייתית צוברת תאוצה‪ ,‬ויש מעבר טכנולוגי של‬
‫הישענות על אנרגיה שמקורה באנרגיה מתחדשת‪ ,‬לאנרגיה שמקורה בקיטור‬
‫ובהבערת פחם‪.‬‬
‫אוניות הקיטור מאפשרות הגירה יחסית זולה לעולם החדש‪ .‬כך‪ ,‬נטל המחייה של‬
‫תושבים עניים פוחתת ממדינת המוצא‪ ,‬ומתפזרת לכל המדינות אליהן מהגרים‪,‬‬
‫לרבות העולם החדש (ארה"ב)‪.‬‬
‫החלוקה של הסקטורים בחברה משתנה‪ .‬החקלאות נותרת יציבה‪ ,‬אך יש פחות‬
‫עובדים‪ ,‬וסקטור התעשייה מתפתח‪ .‬נוצרת קבוצה חברתית חדשה‪ -‬הפועלים‪ .‬ניידות‬
‫העובדים גדלה‪ -‬גם מהכפר אל העיר וגם מאזור לאזור (בהתאם לעבודות זמניות‪ ,‬ואף‬
‫מחוץ לגבולות הפוליטיים)‪ .‬אנשים יכולים לזוז במרחב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1900‬אנשי התעשייה מהווים ‪ 22%‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬ולא חולף הרבה זמן עד‬
‫שסקטור התעשייה עוקף בגודלו את סקטור החקלאות‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫ישנם תהליכי עיור‪ ,‬והמגורים הנפוצים ממוקמים בעיר ולא בכפר‪ .‬העיר מאוד צפופה‬
‫בהיבטי אוכלוסייה‪ ,‬והגילדות מתפרקות‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות הייבוא הזול שפוגע‬
‫בהכנסתם‪ .‬גם הגילדות מצטרפות לבסוף למעמד הפועלים (הפרולטריון)‪.‬‬

‫גרמניה נכנסת באיחור למהפכה התעשייתית (בהשוואה לצרפת ולבריטניה)‪ ,‬וכשהיא‬

‫סופסוף נכנסת למהפכה‪ ,‬היא מדלגת ישר למהפכה התעשייתית הכבדה (לעומת‬
‫המהפכה התעשייתית הקלה‪ ,‬שפתחה את המהפכה התעשייתית בכלל)‪ ,‬המאופיינת‬
‫בהישענות על פחם ובתעשייה הנסובה סביב ברזל‪.‬‬
‫התיעוש‪ ,‬אם כן‪ ,‬מתבטא היטב בפריסת מסילות הברזל‪ .‬אלו דורשות תעסוקה רבה‪,‬‬
‫וסביבן מתפתחת הכלכלה (שמקבלת דחיפה בזכות כך) ומצעידה את העולם לעבר‬
‫המודרניזציה‪.‬‬
‫הרכבות לא רק מאפשרות שינוי של סחורות בנפח גדול‪ ,‬ומדובר בשלטון אבסולוטי‬
‫שמעודד את ההשקעה בתעשייה ומכווין אותה לעבר פיתוח תשתית מסילות הברזל‪.‬‬
‫זוהי מודרניזציה בחסות השלטון הישן‪.‬‬
‫הרעיון של ניהול עיר צומח יד ביד לאור הדרישות הגדלות לניהול התשתיות‬
‫והאוכלוסייה הגרה בעיר‪.‬‬
‫מעמד הבורגנים (שנכון לאותה העת מהווה רק כ‪ 5-‬אחוזים מכלל האוכלוסייה) הם‬
‫אלו שמעצבים‪ ,‬שולטים ומניעים את הסדר הפוליטי‪-‬חברתי‪.‬‬

‫פנאי‬
‫לאדם הפרטי לא היה פנאי לפני המהפכה התעשייתית‪ .‬הרעיון של כימות הפנאי‬
‫כמוצר צריכה הולך ומתפתח עם התרבות הבורגנית שהולכת ומתפתחת‪ .‬המשק הופך‬
‫לקפיטליסטי‪ ,‬וערכי הבורגנות של אופנה‪ ,‬תרבות‪ ,‬עבודה ופנאי‪ -‬משפיעים בתורם על‬
‫המעמדות האחרים גם כן‪ ,‬שמבקשים להיות כמו הבורגנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה במרחב צומחת‪ ,‬ויום העבודה מתארך‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנו שינוי דמוגרפי גדול‪ -‬עד שנת ‪ 1910‬האוכלוסייה במרחב הגרמני עומדת‬
‫על ‪ 64‬מיליון‪ .‬זאת‪ ,‬בזכות רפואה שהתפתחה (והובילה לפחות תמותת תינוקות‬
‫ולהגדרת תוחלת החיים)‪ ,‬יש תזונה טובה יותר‪ ,‬תנאי התברואה וההיגיינה משתפרים‬
‫פלאים‪ ,‬ויש שלום יחסי‪.‬‬

‫פיתוחים טכנולוגיים‬
‫ישנו מגוון רחב של המצאות במהלך המאה ה‪ ,19-‬שפותחו לצד מנוע הקיטור‪ ,‬והם‪:‬‬
‫• הסוללה‪ -‬היכולת לשמר אנרגיה ולשנעה ממקום למקום‪.‬‬
‫• הנורה‪ -‬מאפשרת לעבוד שלא במסגרת שעות האור‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫קופסת השימורים‪ -‬שימור מזון לאורך זמן‪ ,‬ושינועו ללא סכנה להתקלקלות‬ ‫•‬
‫(מסייע במסעות ארוכים)‪.‬‬
‫המצלמה‪ -‬היכולת לתעד רגעים בחיים‪ ,‬ולשכפלו מספר פעמים‪ ,‬בין אם בעיתונות‪,‬‬ ‫•‬
‫בפרסומות‪ ,‬בספרים וכד'‪.‬‬
‫המקרר‪ -‬היכולת לשמור מזון לאורך זמן רב יותר‪.‬‬ ‫•‬
‫אקדח‪ -‬היכולת של כל אדם לשאת נשק ולהשתמש בו‪ ,‬בעלות נמוכה יחסית‪.‬‬ ‫•‬
‫הטלגרף‪ -‬אחת מההמצאות החשובות ביותר בכל הקשור לכלכלה ולפוליטיקה‪.‬‬ ‫•‬
‫זאת‪ ,‬מכיוון שניתן לדעת במהירות וביעילות מה קורה בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫פסטור‪ -‬היכולת לפסטר מזון ובכך להבטיח צריכה שלו ללא סכנה‪.‬‬ ‫•‬
‫מנוע בעירה פנימית‪ -‬שמשולב באמצעי תחבורה רבים כמו גם בתעשייה‪ ,‬ומפתח‬ ‫•‬
‫את התחבורה פלאים‪.‬‬
‫הדינמיט‪; -‬‬ ‫•‬
‫הטלפון‪ -‬אמצעי תקשורת מיידי‪.‬‬ ‫•‬
‫המכונית הראשונה‪ -‬עובדת בזכות שילוב מנוע הבעירה הפנימי בתוכה‪.‬‬ ‫•‬
‫כל אלו תומכים בעקרונות המדינה המודרנית‪ ,‬ומעניקים לה כלים לצורך ניהולה של‬
‫חברה ושל שלטון בגבולותיה (ואף מחוצה לה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההמצאות האלו (בחלקן)‬
‫מאפשרות תנועה במרחב‪ ,‬שינוע סחורות ואנשים ממקום למקום‪ ,‬כמו גם גידול‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬תקשורת מרחוק‪ ,‬תיעוד ושימור מידע בצורה חזותית‪ .‬זו היכולת לנהל‬
‫ולהחזיק ארגון חברתי על פני שטח טריטוריאלי גדול‪ -‬היכולת להקים ולנהל מדינה‪.‬‬

‫ארגון חברתי‪-‬כלכלי בעקבות ההמצאות‬

‫התפתחויות רעיוניות‪ -‬שלטון אבסולוטי נאור‬

‫במרחב הגרמני בתחילת המאה ה‪ ,19-‬אין שפה אחידה לכל המרחב‪ .‬הדת‪ ,‬במרחב‬
‫הגרמני לא מאחדת את המרחב הגרמני‪ ,‬ויש ריבוי של אמונות דתיות‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫התפתחות הרעיון האבסולוטי זה הרעיון שמתבסס על התבונה ועל ההיגיון‪ .‬מספר‬

‫מדינות במרחב הגרמני שואפות לשים סוף לפיצולים הרבים שהמשטר הפיאודלי הזה‬
‫יוצר‪ ,‬ולאחד את המשטר כולו תחת שלטון אבסולוטי המגובה בדמוקרטיה אחת; זהו‬
‫יהיה שלטון יעיל יותר‪ ,‬שמבוסס על עקרונות רציונליים‪ ,‬ומבקש להכניס את השלטון‬
‫למקום שטרם נגע בו עד לאותה העת‪ :‬חינוך‪ ,‬משפט וחוק‪ ,‬קידום זכויות אדם‪,‬‬
‫השכלה‪.‬‬
‫השלטון האבסולוטי הנאור מקדם את כל אלו במרחב הגרמני‪ .‬השלטון הישן מקדם‬
‫ערכים ונורמות חדשים‪ .‬הרעיון הגדול מכולם שמתפתח ושמשרת את השלטון‬
‫האבסולוטי הנאור הוא רעיון הלאום‪.‬‬

‫הלאום‬
‫בתחילת המאה ה‪ 19-‬אין לאומיות כתודעה מגובשת; אם אדם היה נאמן למישהו‪,‬‬
‫הרי שהוא היה נאמן לשושלת ולא לאיזשהו עם מדומיין‪.‬‬
‫במהלך המאה ה‪ 19-‬צומח "דבק" חדש‪ -‬הלאומיות‪ .‬בתחילת תהליך הגדרת‬
‫הלאומיות הגרמנית‪ ,‬הוגדר מי לא נכלל בפנים‪ .‬הגרמנים מחפשים על מה להישען‪,‬‬
‫והם ממציאים היסטוריה‪ .‬וזאת‪ ,‬בכדי לאפיין "מיהו העם גרמני?"‪ .‬השפה היא דגש‬
‫חשוב‪ ,‬ובזכות מהפכות טכנולוגיות שתמכו במאמץ (המצאת הדפוס והפצת הספרות)‪,‬‬
‫החל תהליך של סטנדרטיזציה של השפה הגרמנית‪.‬‬
‫יש מאבק‪ :‬איזה סוג של לאומיות מיוצרת בגרמניה? האם לאומיות אורגנית‪ ,‬אתנית‬
‫וקנאית‪ ,‬ששוללת את כל האחרים‪ ,‬או לאומיות אוניברסלית שקשורה לתנועת‬
‫ההשכלה‪ .‬המאבק במרחב הגרמני נמשך כל הזמן עד היום‪ ,‬ובכל מקום שיש בו מאבק‬
‫על לאומיות (כלומר‪ :‬ניסיון להגדרה עצמית באמצעות סממני לאום)‪.‬‬

‫גיאורג וילהלם פרידריך הגל (‪ )1770-1831‬הוא אחד מההוגים המרכזיים‪ ,‬שמפתח את‬
‫הרעיון של הלאומיות‪ .‬הגל מתבונן על המהפכה הצרפתית (שבראייתו היא נכשלה‬
‫לאור כל האלימות שהייתה כרוכה בה) ומציין שהמהפכה נכשלה בגלל שרעיונות‬
‫המפכה הצרפתית היו מאוד רחוקים מהמציאות‪ .‬בראייתו‪ ,‬זה היה ניסיון נואש‬
‫להתאים את הרעיונות למציאות‪ .‬הוא גרס שצריכה להיות התאמה בין הרעיונות‬
‫הפוליטיים והחברתיים לבין המציאות הפוליטית והחברתית‪ .‬הגל אומר שהרעיונות‬
‫צריכים לנבוע מתוך המציאות ולהשתנות עם המציאות‪ .‬הוא אמר שהמציאות‬
‫מתקדמת עם רפורמה‪ .‬המציאות המסוימת (הקרויה תזה) והשינויים המוצעים‬
‫(האנטי תזה) מתנגשים ביניהם‪ ,‬ובכך נוצרת סינתזה‪ -‬וזוהי המציאות החדשה‬
‫שנוצרה‪ .‬היא הופכת בתורה להיות התזה החדשה‪ ,‬ובהמשך תקום לה שוב אנטי‪-‬תזה‪,‬‬
‫וכך נידון העולם להתקדם‪.‬‬
‫הגל מציג את הרעיונות שמחברים בין המשפחה הבורגנית לחברה הצומחת שמספקת‬
‫עבודה‪ ,‬צדק וביטחון ולמדינה שצומחת (שמספקת מדיניות פנים‪ ,‬מדיניות חוץ‪,‬‬
‫ושמחוברת לנעשה ברחבי העולם כולו)‪ .‬הכול חייב להיות מחובר‪ ,‬והלאומיות היא‬
‫הדבק שמחברת את הכול‪ ,‬והיא זו שמתאימה לגרמניה‪ ,‬שיכולה ושצריכה להשתנות‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 26‬מרץ ‪2022‬‬

‫הגל מייסד את המושג מדינת הלאום‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬היא קיימת מאז המהפכה‬
‫הצרפתית ועד היום‪ .‬זו מדינה מאוחדת עם אינטרס כללי‪ ,‬חוקים אוניברסליים‬
‫שכוללים פרטים מוגדרים שמנוגדים בהווייתם זה מזה ומהמדינה‪.‬‬
‫הגל מציג את המצב כפי שהוא‪ -‬וכיצד המצב צריך להיות‪ .‬ואכן‪ ,‬זה מה שצומח‬
‫בגרמניה‪ .‬השינויים בגרמניה‪ ,‬כאמור‪ ,‬התחוללו בצורה של רפורמות‪.‬‬

‫מרקסיזם‬
‫קרל מרקס (‪ ,)1817-1883‬שהציג תאוריות ורעיונות כיצד נכון להתמודד עם אותו‬
‫שינוי בסדר החברתי‪-‬פוליטי‪ ,‬ואיך נכון לנהל את המרחב הפוליטי‪ .‬מרקס‪ ,‬לעומת‬
‫הגל‪ ,‬טען שמדינת הלאום היא מכשיר בידי הבורגנים להמשיך ולשלוט‪ .‬לאחר שלב‬
‫השליטה של הקפיטליזם‪ ,‬צריכה להגיע המהפכה‪ ,‬שהפרולטריון יעשה‪ ,‬ויבטל את‬
‫מדינת הלאום ויכונן סדר חדש שהשליט בו הוא הפרולטריון (כולם יחדיו)‪.‬‬
‫מרקס קידם את התנועה החברתית הסוציאליסטית ותמך במהפכה‪ ,‬ותמך ברעיון‬
‫שמדינת הלאום היא שלב אחד לפני "גן העדן האבוד" (שלטון הפרולטריון)‪.‬‬
‫התנועות החברתיות האוניברסליות נשארות נאמנות למסגרת מדינת הלאום‪ .‬הלאום‬
‫הפך בהצלחה למעגל הזהות הפוליטית הראשון של כמעט כולנו‪ .‬המעמד שקרל מרקס‬
‫הציג‪ ,‬לא הפך למה שהוא ייחל לו במניפסט הקומוניסטי‪.‬‬
‫אותם לאומים שהתגבשו לאורו של הרעיון הלאומי במסגרת של מדינות הלאום‪,‬‬
‫מסמלים את סופה של המאה ה‪ ,19-‬ומסמלת את תחילת המלחמה הכלל עולמית‬
‫הראשונה (המלחמה הגדולה‪ ,‬שלאחר מכן נקראה "מלחמת העולם הראשונה")‪ .‬אותו‬
‫סדר אירופי של מדינת הלאום שצמח‪ ,‬מהווה את הסדר העולמי‪.‬‬

‫מדינת הלאום‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא קפיטליסטית‪ ,‬ריכוזית‪ ,‬עצמאית‪ ,‬תעשייתית‪ ,‬שווה‬
‫למדינות אחרות‪ ,‬בעלת שפה אחת‪ ,‬חוק אחד‪ ,‬מדיניות חוץ אחת‪ ,‬צבא אחד‪ ,‬גיוס‬
‫כללי‪ ,‬בחירות‪ ,‬פרלמנט‪ ,‬קווי ייצור‪ ,‬ערים‪.‬‬