‫ב"ה‬

‫דיוקי תיובתא‬
‫שאלות וביאורים באגרת התשובה‬

‫חודש התשובה תשפ"א‬

‫אריה דוב איידעלמאן‬
‫מלבורן אוסטרליא‬

‫‪0‬‬
 ‫דיוקי תיובתא‬

‫פרק א' ‪ -‬חלק א'‬

‫שאלות‬
‫אגרת התשובה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו אגרת? ולמה נקרא בשם אגרת?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו תשובה?‬ ‫‪.2‬‬

‫תניא בסוף יומא‪ ,‬ג' חילוקי כפרה הם‪ ,‬ותשובה עם כל אחד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עבר על מצות עשה ושב‪ ,‬אינו זז משם עד שמוחלין לו‪.‬‬
‫עבר על מל"ת ושב‪ ,‬תשובה תולה ויהףכ מכפר‪.‬‬
‫עבר על כריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬תשובה ויה"כ תולין‪ ,‬ויסורין ממרקין‪ .‬עכ"ל הברייתא‪.‬‬
‫מהו כפרה? ולמה צריכים כפרה?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהו מ"ע? ואיך עוברין עליו? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהו מל"ת? איך עוברין עליו? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.5‬‬
‫מהו הבדל בין מחילה וכפרה?‬ ‫‪.6‬‬
‫מהן כריתות ומיתות ב"ד? איך עוברין עליהן? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.7‬‬
‫למה במ"ע ומל"ת אומר "עבר‪ ...‬ושב" ובכריתות ומיתות ב"ד אינו אומר "ושב"?‬ ‫‪.8‬‬
‫למה במ"ע ומל"ת אינו מביא הפסוקים המובאים בגמ' "שובו בנים שובבים" ו"כי ביום הזה יכפר עליכם"? ורק בכריתות‬ ‫‪.9‬‬
‫ומיתות ב"ד מביא הפסוק הבמובא לגביו – "ופקדתי בשבט פשעם וגו'"?‬

‫(פי' דאע"ג דלענין קיום‪ ,‬מ"ע גדולה שדוחה את ל"ת‪ .‬היינו משום שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהארת אוא"ס ב"ה (כמ"ש בזהר דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא) וגם על נפשו האלקית כמ"ש אשר קדשנו‬
‫במצוותיו‪.‬‬
‫איך מ"ע דוחה מל"ת? באפשר באופן אחר‪ ,‬או אפי' באי אפשר?‬ ‫‪.10‬‬
‫מהו א"ס? מהו אור א"ס? מהו הארת אוא"ס? מהו אור? ומהו שפע? ומהו הפירוש אור ושפע הארת אוא"ס ב"ה?‬ ‫‪.11‬‬
‫איך הוא שקיום מ"ע ממשיך אור ושפע זו?‬ ‫‪.12‬‬
‫איך הדמיון של מצוות לאברים מבאר זה שע"י המצוות ממשיכים אור ושפע וכו'?‬ ‫‪.13‬‬
‫מהו נפשו האלקית?‬ ‫‪.14‬‬
‫איך זה שקדשנו במצוותיו מבאר שע"י המצוות ממשיך אור ושפע זו על נפשו האלקית?‬ ‫‪.15‬‬
‫מה נפעל ע"י קיום מצוות ל"ת? ולמה אינו מבואר כאן‪ ,‬כמו שמבואר הנפעל ע"י קיום מ"ע?‬ ‫‪.16‬‬

‫אבל לענין תשובה‪ ,‬אף שמוחלין לו העונש על שמרד במלכותו ית' ולא עשה מאמר המלך‪ ,‬מ"מ האור נעדר וכו'‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫וכמאמר רז"ל ע"פ מעוות לא יכל לתקן‪ ,‬זה ק"ש של ערבית או וכו'‪ ,‬דאף שנזהר מעתה לקרות ק"ש של ערבית ושחרית‬
‫לעולם‪ ,‬אין תשובתו מועלת לתקן מה שביטל פ"א‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫"והאור נעדר וכו'" מה נרמז ב"וכו'"?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה זהירותו מכאן ולהבא אינו מועלת להעבר?‬ ‫‪.2‬‬
‫אם האור נעדר ותשובתו אינה מועלת לזה‪ ,‬על מה כן מועיל תשובתו?‬ ‫‪.3‬‬
‫והעובר על מל"ת‪ ,‬ע"י שנדבקה הרע בנפשו עושה פגם למע' בשרשה ומקור חוצבה ( בלבושי' די"ס דעשי' כמ"ש בת"ז‬ ‫ה‪.‬‬
‫לבושין תקינת לון דמינייהו פרחין נשמתין לב"נ וכו') לכך אין כפרה לנפשו ולא למע' עד יוה"כ כמ"ש וכפר על הקדש‬
‫מטומאות בנ"י ומפשעיהם וכו'לפני ה' תטהרו‪ ,‬לפני דייקא‪.‬‬
‫איך ע"י עבירה על מל"ת נדבקה רעה בנפשו?‬ ‫‪.1‬‬
‫ואיך ע"י שנדבק רעה בנפשו עושה פגם למע' בשרשה ומקור חוצבה?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההבדל בין שרשה למקור חוצבה?‬ ‫‪.3‬‬
‫איזה ענין יש ביום הכופורים שיכול לכפר‪ ,‬מה שלא כופר לפני כן?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהו הדיוק לפני ה' דייקא?‬ ‫‪.5‬‬

‫ולכן אין ללמוד מכאן שום קולא ח"ו במ"ע‪ ,‬ובפרט בת"ת‪ .‬ואדרבה ארז"ל‪ :‬ויתר הקב"ה על ע"ז וכו' אף שהן כריתות‬ ‫ו‪.‬‬
‫ומיתות ב"ד‪ ,‬ולא ויתר על ביטול ת"ת‪).‬‬
‫מהו ההו"א ללמוד מכאן קולא ח"ו במ"ע? ועל פי מה בטלה סברא זו?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה ייחד ת"ת מכל מ"ע?‬ ‫‪.2‬‬
‫מדוע באמת ויתר על וכו' ולא ויתר על ת"ת?‬ ‫‪.3‬‬

‫ויסורין ממרקין (פי' גומרין הכפרה‪ ,‬והוא מלשון מריקה ושטיפה לצחצח הנפש‪ .‬כי כפרה הוא קינוח שמקנח לכלוך‬ ‫ז‪.‬‬
‫החטא‪).‬‬
‫"גומרין הכפרה" מה התחילו? הרי תשובה רק תולה?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין קינוח ומריקה ושטיפה?‬ ‫‪.2‬‬
‫איזה כח יש ליסורי הגוף למרק הנפש?‬ ‫‪.3‬‬

‫***‬

‫‪2‬‬
 ‫פרק א' ‪ -‬חלק א'‬

‫תשובות‬
‫א‪.‬‬
‫מהו אגרת?‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫אגרת פירושו דבר זמני שאינו נצחי ‪ ,‬הנשלח ממקום למקום וממדינה למדינה ‪.‬‬
‫והרי תשובה הוא ענין נצחי ולא זמני‪ ,‬ולמה נקרא שמו אגרת התשובה?‬
‫לגבי מגלת אסתר מבואר (בלקו"ת) ענין הזמניות‪ ,‬שהחיצוניות נפסד אבל הפנימיות נשאר‪,‬‬
‫אחשורוש וכל שריו‪ ,‬המן‪ ,‬פרס ומדי וכו' חיצוניותם נפסדו אבל עניינם בפנימיות נשאר‪ .‬וכן הוא‬
‫בתשובה‪ ,‬הירידה בחיצוניות – החטא עצמו והקליפות נפסד‪ ,‬אבל הפנימיות – העילוי שנעשה‬
‫ע"י נשאר ולכן נקרא בשם אגרת להורות על ענין הזמניות בדברים חיצוניים‪.‬‬
‫והיא שלוחה ממקום למקום‪ ,‬שאדה"ז שולח אגרת התשובה למי שנמצא אפי' במעמד ומצב של‬
‫‪3‬‬
‫חטא בפועל‪ ,‬שיפעל לשוב ולצאת ממעמדו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו כפרה‪ ,‬ולמה צריכים אותו? יבואר להלן‪(,‬ז‪.).‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו מ"ע? ואיך עוברין עליו? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.2‬‬
‫מ"ע הוא ציווי ה' בתורה לעשות פעולה חיובית‪ ,‬ועוברים עליו עי"ז שנמנע ממנו לעשות‬
‫פעולה זו‪ ,‬ומה שנפעל עי"ז יבואר להלן‪( ,‬ד‪.).‬‬
‫מהו מל"ת? איך עוברין עליו? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.3‬‬
‫מל"ת הוא ציווי ה' בתורה שלא לעשות פעולה מסוימת‪ ,‬ועובר עליו עי"ז שעושה פעולה זו‬
‫האסורה‪ ,‬ומה שנפעל עי"ז יבואר להלן‪( ,‬ה‪.).‬‬
‫מהו הבדל בין מחילה וכפרה?‬ ‫‪.4‬‬
‫מחילה – מוחל העדר קיום מצות עשה‪ ,‬כפרה – מכפר על הפגם שעשה‪.‬‬
‫מהן כריתות ומיתות ב"ד? איך עוברין עליהן? ומה נפעל בעבירתו?‬ ‫‪.5‬‬
‫כריתות ומיתות ב"ד הן מ"ע ומל"ת שעונשן בתורה הוא כרת (פירושו יבואר להלן בהרחבה)‬
‫או מיתת ב"ד‪.‬‬
‫למה במ"ע ומל"ת אומר "עבר‪ ...‬ושב" ובכריתות ומיתות ב"ד אינו אומר "ושב"?‬ ‫‪.6‬‬
‫לכאורה י"ל‪ ,‬שמכיון שמ"ע ומל"ת פוגמים רק בנימה אחת‪ ,‬היהודי עדיין מרגיש קשור עם ה'‪,‬‬
‫ולכן מיד שפג הרוח שטות מתחרט ושב‪ ,‬אבל כריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬שע"י פוגם בכל התרי"ג‬
‫נימין‪ ,‬הקשר אינו או שהקשר נפסק‪ ,‬ולכן אינו מרגיש דחף טבעי לשוב‪.‬‬

‫‪ 1‬לקו"ת מג"א‬
‫‪2‬‬
‫צ"צ מציין למאו"א‬
‫‪ 3‬חיטריק ע' לו‬

‫‪3‬‬
 ‫למה במ"ע ומל"ת אינו מביא הפסוקים המובאים בגמ' "שובו בנים שובבים" ו"כי ביום הזה יכפר עליכם"? ורק‬ ‫‪.7‬‬
‫בכריתות ומיתות ב"ד מביא הפסוק הבמובא לגביו – "ופקדתי בשבט פשעם וגו'"?‬
‫הפסוקים מובאים בגמ' לגבי מ"ע ומל"ת בתור ראי'‪ ,‬ומכיון שאדה"ז באגה"ת מבאר ענין‬
‫התשובה ע"פ סברא והסברה‪ ,‬לכן אינו מביא ראי' לדבריו‪ ,‬לעומת זאת הפסוק המובא לגבי‬
‫כריתות ומיתות ב"ד‪ -‬ופקדתי וגו' אינו רק ראי' שיש חילוק כפרה עם יסורין‪ ,‬אלא מבאר אופן‬
‫היסורים‪ ,‬שהם ע"י הקב"ה‪.‬‬
‫ביאור דבר זה שהיסורים באים מלמע' נוגע לכללות תוכן אגה"ת‪ ,‬אגה"ת (בהיותו חלק ג'‬
‫מתניא) בא לבאר איך שהוא קרוב מאד לכאו"א להגיע לידי תשובה‪ .‬אבל גמר הכפרה של‬
‫כריתות ומיתות ב"ד הוא ע"י יסורים‪ ,‬והרי אינו קרוב מאד אצל כל אחד להביא על עמו‬
‫יסורים?‬
‫וזה יתורץ עי"ז שמבואר שהיסורים באים מלמע'‪ ,‬שאכן קרוב מאד אצל כל אחד לעשות‬
‫המוטל עליו כדי להגיע לידי תשובה‪( .‬ואפי' מה שהוא עושה בעצמו במקום יסורים למהר‬
‫הכפרה‪ ,‬יכול לעשות באופן קל‪ ,‬ע"י נתינת צדקה במקום תעניות‪ ,‬ואפי' כשמתענה הוא‬
‫בימים הקצרים בחורף כמבואר בפ"ג‪).‬‬
‫ג‪.‬‬
‫איך מ"ע דוחה מל"ת? באפשר באופן אחר‪ ,‬או אפי' באי אפשר?‬ ‫‪.1‬‬
‫לומדים דבר זה (יבמות‪,‬ד‪,‬א‪ ).‬מהא דציצית כשר בכלאים‪ ,‬והרי שם אפשר באופן אחר ומ"מ‬
‫דחי‪ ,‬הרי שדוחה אפי' במקום שאפשר באופן אחר‪.‬‬
‫מהו א"ס ב"ה? מהו אור א"ס? מהו הארת אוא"ס? מהו אור? ומהו שפע? ומהו הפירוש אור ושפע הארת אוא"ס ב"ה?‬ ‫‪.2‬‬
‫עי' המשך החדש תרס"ו‪ ,‬אשרנו ת"ש ועוד רבות בדא"ח‪.‬‬
‫איך הוא שקיום מ"ע ממשיך אור ושפע זו? כי כן עלה ברצונו ית' שבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫איך הדמיון של מצוות לאברים מבאר זה שע"י המצוות ממשיכים אור ושפע וכו'? אברים ממשיכים חיות‬ ‫‪.4‬‬
‫הנפש‪ ,‬ומדמיון המצוות לאברים מובן שגם הם ממשיכים האור‪.‬‬
‫מהו נפשו האלקית? עי' ח"א פ"ב‪ ,‬והמוסב עליו בהרחבה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫איך זה שקדשנו במצוותיו מבאר שע"י המצוות ממשיך אור ושפע זו על נפשו האלקית?‬ ‫‪.6‬‬
‫"וז"ש אשר קדשנו במצוותיו‪ ,‬כאדם המקדש אשה להיות מיוחדת עמו ביחוד גמור כמ"ש ודבק‬
‫באשתו והיו לבשר אחד‪ ,‬ככה ממש ויתר על כן לאין קץ הוא יחוד נפש האלקית העוסקת‬
‫בתורה ומצות‪ ,‬ונפש החיונית ולבושייהו הנ"ל‪ ,‬באור א"ס ב"ה‪( ".‬ח"א סה‪ ,‬ב ואילך‪).‬‬
‫מה נפעל ע"י קיום מצוות ל"ת? ולמה אינו מבואר כאן‪ ,‬כמו שמבואר הנפעל ע"י קיום מ"ע? ע"י קיום מל"ת‬ ‫‪.7‬‬
‫מסירים את רוח הטומאה‪ ,‬וכשאינו מקיימם נשאר רוח הטומאה ומקבל חיות מהקדושה‪.‬‬
‫ולכאורה י"ל שכדי לבאר ענין התשובה‪ ,‬נוגע רק לבאר מה שנפעל ע"י קיום מ"ע‪ ,‬וזה שאינו‬
‫יכול לכפר על העדר ענין זה‪ .‬אבל מה שנפעל ע"י קיום מל"ת‪ ,‬אינו נוגע לבאר ענין התשובה‪,‬‬
‫ומה שנוגע הוא רק מה שנפעל ע"י אי קיומו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫"והאור נעדר וכו'" מה נרמז ב"וכו'"? צ"ע של כ"ק אדמו"ר בהערות ותיקונים לתניא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫למה זהירותו מכאן ולהבא אינו מועלת להעבר? מה שמקיים מכאן ולהבא‪ ,‬ממשיך האור הצריך אז‪ ,‬ובמה יתקן העבר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אם האור נעדר ותשובתו אינה מועלת לזה‪ ,‬על מה כן מועיל תשובתו?‬ ‫‪.3‬‬
‫התשובה מועלת להעונש על מרידה במלכות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ובאמת זה שתשובה אינה מועלת להעדר האור‪ ,‬הוא רק דרגא זו דתשובה המבואר כאן‪ ,‬אבל‬
‫בתשובה מאהבה‪ ,‬תשובה מרעו"ד‪ ,‬אכן ממלא חסרון אור הנעדר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫איך ע"י עבירה על מל"ת נדבקה רעה בנפשו? בפשטות‪ ,‬כי מלביש כחות נפשו במחשבת רע‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בדבור רע‪ ,‬ובמעשה רע‪ ,‬ועי"ז ממשיך נפשו בעומק רע ר"ל‪.‬‬
‫ואיך ע"י שנדבק רעה בנפשו עושה פגם למע' בשרשה ומקור חוצבה? עי‪,‬ז שממשיך האור לידי‬ ‫‪.2‬‬
‫חיצונים‪ ,‬מסתלקים האורות מן הכלים‪ ,‬גם הכלים דלמע'‪ .‬והסתלקות האור שהוא אלקות‬
‫ממש פוגם בהכלי בזה שלא נרגש בו אלקות‪.‬‬
‫מהו ההבדל בין שרשה למקור חוצבה? שרשה – בחי' נר"ן הנדבקת בנשמה – עולם הבריאה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מקור חוצבה – בעולם היצירה‪.‬‬
‫איזה ענין יש ביום הכופורים שיכול לכפר‪ ,‬מה שלא כופר לפני כן? שביום ההוא מתגלה קשרו‬ ‫‪.4‬‬
‫העצמי של עצם הנמה עם עצמותו ית' שלמע' ממדידה וציור‪ ,‬וממילא אינה נפעלת ע"י‬
‫עבודה‪ ,‬ואינה נפגמת ע"י עוונות‪ ,‬ובהתגלות מדרגה זו ממילא נופלת הפגמים‪.‬‬
‫מהו הדיוק לפני ה' דייקא? הדיוק הוא לפני ה'‪,‬למע' מהוי'‪ ,‬שמתגלה רצון העליון שלמע'‬ ‫‪.5‬‬
‫משם הוי'‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מהו ההו"א ללמוד מכאן קולא ח"ו במ"ע? ועל יסוד מה בטלה סברא זו? ההו"א ללמוד קןלא‬ ‫‪.1‬‬
‫במ"ע הוא מזה שמבואר כאן שכפרתו –תשובה ומיד מוחלין לו‪ -‬קלה משל מל"ת – תשובה רק‬
‫תולה ויה"כ מכפר‪ ,‬אבל מזה שמבואר שהכפרה דמ"ע הוא רק על המרידה‪ ,‬על האי קיום‪,‬‬
‫ואינה ממלאה חסרון העדר האור‪ ,‬ורק במל"ת תשובה מכפרת‪ ,‬מובן שמ"ע אינה קלה‪.‬‬
‫למה ייחד ת"ת מכל מ"ע?‬ ‫‪.2‬‬
‫מדוע באמת ויתר על וכו' ולא ויתר על ת"ת?‬ ‫‪.3‬‬

‫ז‪.‬‬
‫"גומרין הכפרה" מה התחילו? הרי תשובה רק תולה? זה שתשובה תולה‪ ,‬פירושו שהיא‬ ‫‪.1‬‬
‫מכפרת‪ ,‬כי היא עיקר הכפרה‪ ,‬אלא שלא נדמר הכפרה עד שימרק וישטף‪.‬‬
‫מהו ההבדל בין קינוח ומריקה ושטיפה? קינוח מקנח הלכלוך (כבפנים)‪ .‬מריקה ושטיפה הם‬ ‫‪.2‬‬
‫לחדש הלבוש שיהיה כחדש ממש‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫איזה כח יש ליסורי הגוף למרק הנפש? (ד"ח‪ ,‬כז‪ ,‬ג‪).‬‬ ‫‪.3‬‬

‫***‬

‫‪6‬‬
 ‫פרק א' ‪ -‬חלק ב'‬

‫שאלות‬
‫והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד‪( ,‬כדאי' בגמ' פ"ג דסנהדרין‪ ,‬ובח"מ ססי' ל‪,‬ד לענין עדות)‪,‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו ית'‪ ,‬ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו‪ ,‬הן‬
‫במ"ע הן במל"ת‪.‬‬
‫מנלן שיש מצות תשובה מן התורה?‬ ‫‪.1‬‬
‫מנלן דמצות התשובה מן התורה הוא עזיבת החטא בלבד?‬ ‫‪.2‬‬
‫האם רק לענין עדות יש נפק"מ ממצות התשובה?‬ ‫‪.3‬‬
‫לא למרוד במלכותו ית' הוא דבר המוטל עליו בכל מקרה‪ ,‬והאיך בעשיית דבר המוטל עליו‬ ‫‪.4‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬יכפר על העבר?‬

‫וזהו עיקר פי' לשון תשובה‪ ,‬לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו‪ ,‬לעבדו ולשמור כל מצותיו‪ ,‬כמ"ש יעזוב רשע דרכו‪,‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫ואיש און מחשבותיו‪ ,‬וישוב אל ה' וכו'‪ ,‬ובפ' נצבים כתיב ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכו' בכל לבבך וכו'‪,‬‬
‫שובה ישראל עד ה' אלקיך וכו'‪ ,‬השבנו ה' אליך וכו'‪.‬‬
‫ולא כדעת ההמון‪ ,‬שהתשובה היא התענית‪.‬‬
‫"עיקר פי' לשון תשובה" איזה עוד פירוש יש בתשובה?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו הדיוק בכל לבו וכל נפשו?ומהו ההבדל בין לעבדו‪ ,‬ולשמור מצותיו?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו הדיוק בכל הפסוקים שמביא?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהו הדיוק ב"נצבים"?‬ ‫‪.4‬‬
‫מי הם ההמון שזכו להיות מוזכרים בתניא?‬ ‫‪.5‬‬

‫ואפי' מי שעבר על כריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬שגמר כפרתו היא ע"י יסורים‪ ,‬היינו שהקב"ה מביא עליו יסורים (וכמ"ש‬ ‫י‪.‬‬
‫ופקדתי בשבט וכו' ופקדתי דייקא)‪ ,‬והיינו כשתשובתו רצוי' לפניו ית'‪ ,‬בשובו אל ה'‪ ,‬בכל לבו ונפשו מאהבה‪ ,‬אזי‬
‫באתערותא דלתת‪ ,‬וכמים הפנים וכו' אתערותא דלעילא‪ ,‬לעורר האהבה וחסד ה' למרק עונו ביסורים בעוה"ז‪ ,‬וכמ"ש‬
‫כי אשר יאהב ה' יוכיח וכו'‪.‬‬
‫ולכן לא הזכירו הרמב"ם והסמ"ג שום תענית כלל במצות התשובה‪ ,‬אף בכריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬רק הוידוי ובקשת‬
‫מחילה‪ ,‬כמ"ש בתורה והתודו את חטאתם וכו'‪.‬‬
‫האם רק תשובה מאהבה רצוי' לפניו‪ .‬ולמה לא מיראה?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה מירוק העון מלמע' באה דוקא מאהבה?‬ ‫‪.2‬‬
‫"רק הוידוי ובקשת מחילה" והרי נאמר שעיקר מצות תשובה מן התורה הוא עזיבת החטא‬ ‫‪.3‬‬
‫בלבד? וכאן אומרים "כמ"ש בתורה והתודו וכו'?‬

‫ומ"ש ביואל שובו עדי בכל לבבכם בצום ובבכי כו'‪ ,‬היינו לבטל הגזרה שנגזרה למרק עון הדור ע"י יסורין בארבה‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬
‫וזהו הטעם בכל תעניות שמתענין על כל צרה שלא תבא על הצבור‪ ,‬וכמ"ש במגלת אסתר‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫מהו הדיוק "ביואל"?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה מביא "בבכי"?‬ ‫‪.2‬‬
‫הגזרה נגזרה למרק עון הדור‪ ,‬ולכאורה בבטולה יחסר מירוק העון?‬ ‫‪.3‬‬
‫למה מפרט אופן היסורין שהוא בארבה?‬ ‫‪.4‬‬
‫מה מבואר ע"י שכותב כמ"ש במגלת אסתר?‬ ‫‪.5‬‬

‫ומ"ש בספרי המוסר‪ ,‬ובראשם ספר הרוקח וס' חסידים הרבה תעניות וסיגופיים לעובר על כריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬וכן‬ ‫יב‪.‬‬
‫למוציא זרע לבטלה שחייב מיתה בידי שמים כמ"ש בתורה גבי ער ואונן‪ ,‬ודינו כחייבי כריתות לענין זה‪ ,‬היינו כדי‬
‫לינצל מעונש יסורין של מעלה ח"ו‪ ,‬וגם כדי לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו‪ ,‬וגם אולי אינו שב אל ה' בכל לבו ונפשו‬
‫מאהבה כ"א מיראה‪.‬‬
‫מה נחשב ספר מוסר?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו השאלה ממ"ש בספרי מוסר?‬ ‫‪.2‬‬
‫ומה בכך אם תשובתו רק מיראה ולא מאהבה?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהם שלשת התירוצים?‬ ‫‪.4‬‬

‫***‬

‫‪8‬‬
 ‫פרק א' ‪ -‬חלק ב'‬

‫תשובות‬
‫ח‪.‬‬
‫מנלן שיש מצות תשובה מן התורה?‬ ‫‪.1‬‬
‫ענין התשובה מוזכר כמה פעמים בכתובים‪ ,‬וס"ל להרמב"ם והסמ"ג דהוה מצוה‪.‬‬
‫אלא שלא נמנה כמצוה בפני עצמה במנין המצות להרמב"ם משום דלא הוי מצוה בדבור או‬
‫מעשה‪ ,‬והמצוה דתשובה דהוה בדבור – וידוי – הוא הנמנה במנין המצות ‪.‬‬
‫מנלן דמצות התשובה מן התורה הוא עזיבת החטא בלבד?‬ ‫‪.2‬‬
‫קודם כל יש להבהיר ששיטת אדה"ז הוא לא שמצות התשובה הוא רק עזיבת החטא‪ ,‬אלא‬
‫שעיקר מצות התשובה הוא עזיבת החטא‪ ,‬והוא עצם מצות התשובה ‪ ,‬וע"י יוצא מצות‬
‫התשובה‪ ,‬לשלימות התשובה דרוש גם וידוי ובקשת מחילה‪ .‬וכן מובן מהרמב"ם (פ"ב מהל'‬
‫תשובה ה"ב‪).‬‬
‫האם רק לענין עדות יש נפק"מממצות התשובה?‬ ‫‪.3‬‬
‫גם לדברים אחרים ישנה נפק"מ‪ ,‬לדוגמא לענין קידושין "המקדש את האשה ע"מ שהוא צ"ג‪,‬‬
‫מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה בדעתו‪.‬‬
‫והסבה שמביא אדה"ז ראי' מעדות ולא מקידושין‪ ,‬כי בקידושין – באיסורין – אזלינן בתר רובא‪,‬‬
‫שמא הרהר תשובה‪ ,‬והוא שרק ע"ד הרוב מספיק עזיבת החטא לענין תשובה‪ ,‬אבל אין‬
‫הוכחה שעיקר תשובה הוא עזיבת החטא‪.‬‬
‫ורק מענין עדות‪ ,‬שאין הולכין בממון אחר הרוב (והוא גזה"כ‪ ,‬ש"ש ש"ד פ' חו"ט)‪ ,‬ומשם‬
‫הוכחה דהא דמועיל עזיבת החטא לענין תשובה הוא עניו החלטי‪.‬‬
‫ועוד ענין המרומז בעדות‪ ,‬בכלל בעדות ישנם עדי ראי' ועדי קיום‪ ,‬עדי ראי' מהווים הוכחה‬
‫לדבר הנפעל בלעדם‪ ,‬עדי קיום ה"ה המהווים – פועלים קיום הדבר‪ .‬בנ"י עליהם נאמר "אתם‬
‫עדי" – עדי קיום‪ ,‬כשיהודי עוזב החטא ומחליט שלא ישוב עוד לכסלה‪ ,‬פועל ומקיים הענין‬
‫ש"לא ישוב עוד לכסלה" והוה צ"ג‪.‬‬
‫לא למרוד במלכותו ית' הוא דבר המוטל עליו בכל מקרה‪ ,‬והאיך בעשיית דבר המוטל עליו‬ ‫‪.4‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬יכפר על העבר?‬
‫בעבר הוא חטא‪ ,‬וסבת החטא הוא פריקת עול מלכות שמים‪ ,‬דהרי אם הי' פחד אלקים לנגד‬
‫לנגד עיניו‪ ,‬אפי' אם הי' יצרו בוער באש להבה‪ ,‬הי' מושל ברוחו‪ .‬ולכן לתקן זאת‪ ,‬והרי לתקן‬
‫המסובב בלי הסבה לא יועיל כלל‪ ,‬כי בודאי יחזור לסורו‪ ,‬לכן צריך לתקן הפר"ע ע"י קב"ע‬
‫מ"ש‪ .‬ועי"ז הרי הוא לא פורק עול‪ ,‬ומכיון שהסבה – פר"ע – בטלה‪ ,‬ממילא בטלה או שיכול‬
‫לתקן המסובב – החטא שחטא‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫כי הם ב' תנועות שונות בקב"ע‪ ,‬מ"ע –שבזה צ"ל קום ועשה– ובכ"ז מקבל עליו העול‪ ,‬מל"ת ‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בעבירה על מל"ת –ניכרת המרידה‪ ,‬משא"כ בהעדר עשיית מ"ע‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫"עיקר פי' לשון תשובה" איזה עוד פירוש יש בתשובה?‬ ‫‪.1‬‬
‫מבואר בכ"מ שבפרקים הראשונים מבאר אדה"ז מצות תשובה ע"פ נגלה‪ ,‬ועפ"ז קודם כל יש‬
‫פי' התשובה ע"פ חסידות‪ ,‬ובנגלה גופא כנראה שיש עוד פי' בתשובה‪ ,‬ועוד חזון למועד‪.‬‬
‫מהו הדיוק בכל לבו וכל נפשו? ומהו ההבדל בין לעבדו‪ ,‬ולשמור מצותיו?‬ ‫‪.2‬‬
‫בכל לבו (בינה ליבא)‪ ,‬ובכל נפשו (למע' מהקודם‪ ,‬עי' לקו"ת סוכות פ‪,‬סע"ד‪ ,).‬לעבדו (פועל‪,‬‬
‫עשיי' מ"ע)‪ ,‬ולשמור (סור‪ ,‬כ"מ שנאמר השמר –ל"ת) כל מצותיו‪.‬‬
‫ומהו הדיוק בכל הפסוקים שמביא?‬ ‫‪.3‬‬
‫בפ"ג מבאר אדה"ז דע"י החטא מוריד השפעת שם הוי' ב"ה (כי חלק הוי' עמו גו' חבל גו'‬
‫כמשל החבל כו') –שמזה מובן שבתיקון (התשובה) צ"ל העלאת כהנ"ל‪.‬‬
‫ובפ"ד מבואר פרטי שם הוי' –‬
‫ה'–(אחרונה)מעשה – ועז"נ יעזוב רשע דרכו גו' וישוב גו'‪ ,‬דרך הרשע – מעשה‪.‬‬
‫ו'– קול ןששה מדות (שבלב) כו' – ועז"נ ושבת גו' בקולו גו' לבבך גו'‪.‬‬
‫ה' (ראשונה) התבוננות (רק ב\ה חסרונו) – ועז"נ שובה ישראל (שם המעלה)‪.‬‬
‫י'– שכל הנעלם כו' שרש ועיקר חכ' שבה מלובש ה' (ח"א פי"ט‪ ,‬ושם‪ ,‬אשר כשנוגע לשם ‪-‬‬
‫פונה בכל הכחות כו') – ועז"נ השיבנו הוי')‪.‬‬
‫וזהו ג"כ הענין והסדר‪ ,‬שנאמר‪ :‬סור מרע (יעזוב רשע–מל"ת) ועשה טוב (ושמעת גו' בכל לבבך‬
‫– דפליג לרמ"ח איברין‪ ,‬רמ"ח מ"ע) בקש שלום (לאחרי סומ"ר וע"ט – שלכן נק' ישראל–ויכול‬
‫להיות שלום ושלימות כו' ‪ -‬מתחלה מלמטלמ"ע‪ ,‬ואח"כ מלמעלמ"ט – שובה ישראל‪ ,‬השיבנו‬
‫ה')‪.‬‬
‫מהו הדיוק ב"נצבים"?‬ ‫‪.4‬‬
‫ישנו פסוק דומה בפ' ואתחנן‪ ,‬אבל שם הוא דרך ספור ולא ציווי‪ ,‬ועוד שאין שם בכל לבבך‪,‬‬
‫ולכן מביא הפסוק מפ' נצבים שבו מדויק הענין המבואר לעיל ב‪.3‬‬
‫מי הם ההמון שזכו להיות מוזכרים בתניא?‬ ‫‪.5‬‬
‫הכונה כאן כנראה לאלה שסוברים שתשובה הוא רק התענית‪.‬‬

‫י‪.‬‬
‫האם רק תשובה מאהבה רצוי' לפניו‪ .‬ולמה לא מיראה?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה מירוק העון מלמע' באה דוקא מאהבה?‬ ‫‪.2‬‬
‫"כי את אשר ואהב ה' יוכיח"‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫"רק הוידוי ובקשת מחילה"‪ ,‬והרי מבואר שעיקר מצות תשובה מן התורה הוא עזיבת החטא‬ ‫‪.3‬‬
‫בלבד? וכאן טומרים "כמ"ש בתורה והתודו וכו'"?‬
‫מן התורה יש את העיקר מצות תשובה – עזיבת החטא‪ ,‬שע"י יוצאין ידי חובת מצות תשובה‬
‫מן התורה‪ ,‬וכאן מדגיש שוידוי ובקשת מחילה אינם כמו שאר עניינים‪ ,‬לדוגמא תענית‪,‬‬
‫שאינם חלק ממצות תשובה מן התורה‪ ,‬אלא שהם מוסיפים בשלימות התשובה‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫מהו הדיוק "ביואל"?‬ ‫‪.1‬‬
‫עד כאן אדה"ז הסביר שתענית אינה קשורה לתשובה‪ ,‬ומקשה ע"ז מהפסוק ביואל שכתוב שם‬
‫"שובו וגו' בצום‪ ,‬שמשם משמע שצום הוא חלק מהתשובה‪.‬‬
‫ואף שאין פסוק דומה בתנ"ך שבגללו הי' צריך לציין ליואל‪ ,‬מציין ליואל כי יואל הוא בנו של‬
‫שמואל בנביא‪ ,‬ואף שכ' ש"בניו לא הלכו בדרכיו"‪ ,‬אחרי כן עשה תשובה‪ ,‬יוצא שכל עניינו של‬
‫יואל הוא תשובה‪ ,‬ועי"ז שמציין שיואל מדגיש עוד יותר איך שלכאורה הענין של צום קשור‬
‫לתשובה‪.‬‬
‫ומ"מ מתרץ אדה"ז שא"א לומר שצום קשור לתשובה‪ ,‬כי הרי כתוב בפסוק "שובו עדי בכל‬
‫לבבכם גו' " ותשובה בכל הלב הוא כבר תשובה שלימה‪ ,‬וא"כ מוכרח לומר שהצום הוא‬
‫בשביל ענין אחר‪( ,‬למרק עון הדור)‪ ,‬ולא בשביל תשובה‪.‬‬
‫כי בזה מדגיש עוד שהצום ובכי אינם קשורים לתשובה‪ ,‬אלא לביטול הגזירה וכמ"ש במגלת‬ ‫‪.2‬‬
‫אסתר‪ ,‬ששם מוזכר צום ובכי‪.‬‬
‫ע"י התענית נפעלת המירוק‪ ,‬ועי"ז מתבטלת הגזירה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫להדגיש שתענית זה הוא בשביל מירוק העון‪ ,‬ואינו קשור לענין מיעוט חלב ודם (המבואר‬ ‫‪.4‬‬
‫בפ"ב)‪ ,‬שהרי בארבה אין מיעוט חלב ודם‪ ,‬הוא ממעט מהתבואה אבל לא מהאדם‪.‬‬
‫ל"דברי הצומות וזעקתם" – צומות על הגזירה‪ ,‬ולא ל"וצומו עלי גו' שלשת ימים" – צומות‬ ‫‪.5‬‬
‫בשביל הצלחת אסתר‪.‬‬

‫יב‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ששם מוזכר תעניות וסיגופים ביחס לתשובה‪ ,‬וא"א לומר שהכוונה בשביל לבטל הגזירה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שהרי לא מצינו סיגופים לבטל גזירה‪ ,‬אלא צ"ל שהוא בשביל משהו אחר‪ ,‬ולכאורה בוא צ"ל‬
‫בשביל תשובה‪ ,‬וא"כ תעניות כן כלולוים בתשובה?‬
‫אין אתערותא דלתתא‪ ,‬ומים הפנים לפנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בהשקפה ראשונה נראה שמבאר שעניו תעניות אלו הוא בשביל למרק עון במקצת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אבל א"א לומר כן‪ ,‬דא"כ הרי הרמב"ם – שמבאר כל ענייני התשובה‪ ,‬אפי' מיראה – הי' צריך‬
‫להביא תעניות אלו שהם דבר שבכח האדם לעשות לכפר ולמרק העוונות‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫אלא צ"ל שתעניות אלו הם כמו תפלה‪( ,‬שהרי מצינו בפ"ב תענית במקום קרבן‪ ,‬והרי תפלות‬
‫כנגד קרבנות תקנו‪ ,‬יוצא שתענית יש בו ענין של תפלה)‪ ,‬שמתפללים‪ .1 :‬שינצל מעונש‪.2 .‬‬
‫שיזורז וימהר הכפרה‪ .3 .‬שיבוא לידי תשובה מאהבה‪.‬‬
‫וזהו הסבה שהרמב"ם לא הביא תעניות אלו בהל' תשובה‪ ,‬שעניינם הוא כפרת העבר‪ ,‬אבל‬
‫תפלה הוא לעתיד‪ ,‬ולכן אינו כלול בהל' תשובה‪.‬‬

‫***‬

‫‪12‬‬
 ‫אגרת התשובה‬

‫פרק ב'‬

‫שאלות‬
‫אך כל זה לענין כפרה ומחילת העון‪ ,‬שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה‪ ,‬ואין‬ ‫א‪.‬‬
‫מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו ע"ז ח"ו בעוה"ב‪ ,‬ונפטר לגמרי מן הדין בעוה"ב‪.‬‬
‫מה הכוונה ב"כל זה"?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההדגשה תשובה שלימה?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו הדיוק דבר וחצי דבר?‬ ‫‪.3‬‬
‫מתי הוא יום הדין?‬ ‫‪.4‬‬
‫"לענשו ח"ו בעוה"ב"‪" ,‬בעוה"ב"‪ ,‬ומה עם עוה"ז?‬ ‫‪.5‬‬
‫אם כבר לא מזכירין לו כלום לענשו‪ ,‬מה מוסיף ב"נפטר לגמרי"?‬ ‫‪.6‬‬

‫אמנם שיהי' לרצון לפני ה'‪ ,‬ומרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא‪ ,‬להיות נחת רוח לקונו מעבודתו‪ ,‬הי' צריך להביא‬ ‫ב‪.‬‬
‫קרבן עולה‪ ,‬אפי' על מ"ע קלה שאין בה כרת ומיתת ב"ד‪.‬‬
‫מהו ההוספה ב"מרוצה וחביב? על "לרצון"?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין מרוצה וחביב?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו פירושו של נחת רוח? ולמה רק אחרי שמביא קרבן עולה יהי' נח"ר מעבודתו‪ ,‬ולא לפני?‬ ‫‪.3‬‬

‫כמו שדרשו רז"ל בת"כ ע"פ ונרצה לו‪ ,‬וכדאיתא בגמ' פ"ק דזבחים דעולה מכפרת על מ"ע‪ ,‬והיא דורון לאחר‬ ‫ג‪.‬‬
‫שעשה תשובה ונמחל לו העונש‪,‬וכאדם שסרח במלך ופייסו ע"י פרקליטין ומחל לו‪ ,‬אעפ"כ שולח דורון ומנחה‬
‫לפניו‪ ,‬שיתרצה לו לראות פני המלך‪.‬‬
‫למה מציין לת"כ‪ ,‬ולפ"ק דזבחים?‬ ‫‪.1‬‬
‫איזה כפרה יש על מ"ע? הרי מבואר בפ"א שאין תיקון להעדר מ"ע?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההבדל בין דורון ומנחה?‬ ‫‪.3‬‬

‫(לשון מכפרת‪ ,‬וכן מ"ש בתורה ונרצה לו לכפר עליו‪ ,‬אין זו כפרת נפשו‪ ,‬אלא לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כדאי' שם בגמ'‪ ,‬וכמ"ש תמים יהי' לרצון‪).‬‬
‫מהו הדיוק "בתורה"?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה שלא יהי' כפרת נפשו?‬ ‫‪.2‬‬
‫אפוא מבואר שם בגמ' שעולה הוא לכפר לפני ה' להיות נח"ר לקונו?‬ ‫‪.3‬‬
‫מה מבואר ממ"ש תמים יהי' לרצון?‬ ‫‪.4‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ועכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה'‪ ,‬התענית הוא במקום קרבן‪ ,‬כמ"ש בגמ' שיהי' מיעוט חלבי ודמי שנתמעט‬ ‫ה‪.‬‬
‫כאלו הקרבתי לפניך כו'‪ ,‬ולכן מצינו בכמה תנאים ואמוראים שעל דבר קל היו מתענים תעניות הרבה מאד‪.‬‬
‫כמו ראב"ע שהי' מתיר שתהא פרה יוצאת ברצועה שבין קרני' בשבת‪ ,‬וחכ' אוסרין‪ ,‬ופ"א יצאה כן פרתו של‬
‫שכנתו‪ ,‬ולא מיחה בה‪ ,‬והושחרו שיניו מפני הצומות על שלא קיים דברי חביריו‪.‬‬
‫וכן ר' יהושע שאמר שאמר בושני מדבריכם ב"ש‪ ,‬והושחרו שיניו מפני הצומות‪.‬‬
‫ורב הונא פעם אחת נתהפכה לו רצועה של תפלין‪ ,‬והתענה מ' צומות‪ .‬וכהנה רבות‪.‬‬
‫למה מביא דוגמא משלש אלה דוקא?‬ ‫‪.1‬‬
‫הכי קיום דברי חביריו כולל למחות במי שעובר על דבריהם?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו החטא באמירת בושני מדבריכם?‬ ‫‪.3‬‬
‫איזה רצועה נתהפכה לו?‬ ‫‪.4‬‬
‫הכי מ' תעניות הוו הרבה מאד?‬ ‫‪.5‬‬

‫ועל יסוד זה לימד האריז"ל לתלמידיו ע"פ חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים‪ ,‬אף שאין בהן כרת ולא‬ ‫ו‪.‬‬
‫מיתה בידי שמים‪ ,‬כמו על הכעס קנ"א תעניות וכו'‪ ,‬ואפי' על איסור דרבנן כמו סתם יינם‪ ,‬יתענה ע"ג תעניות וכו'‪,‬‬
‫וכן על ביטול מ"ע דרבנן כמו תפלה יתענה ס"א תעניות וכו'‪.‬‬
‫"על יסוד זה" על יסוד מה?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה מביא דוגמא משלש אלו דוקא?‬ ‫‪.2‬‬

‫ודרך כלל סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה‪ ,‬כמו הקרבן‪ ,‬שנא' בו ריח ניחוח לה'‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫ז‪.‬‬
‫בישעי' הלזה תקרא צום יום רצון לה'‪.‬‬
‫מציין לישעי'?‬ ‫‪.1‬‬
‫"צום הנרצה" מכלל דאיכא צום שאינו נרצה‪ ,‬מאי הוי?‬ ‫‪.2‬‬

‫***‬

‫‪14‬‬
 ‫פרק ב'‬

‫תשובות‬
‫א‪.‬‬
‫מה הכוונה ב"כל זה"?‬ ‫‪.1‬‬
‫עזיבת החטא‪ ,‬ווידוי ובקשת מחילה‪.‬‬
‫מהו ההדגשה תשובה שלימה?‬ ‫‪.2‬‬
‫תשובה שלימה‪( ,‬לעומת עיקר תשובה דהוי עזיבת החטא בלבד‪ ,‬כנ"ל פ"א) כולל וידוי ובקשת‬
‫מחילה והשבת הגזילה וכדו'‪.‬‬
‫מהו הדיוק דבר וחצי דבר?‬ ‫‪.3‬‬
‫"ע"פ ב"ק ע‪,‬ב" – הערת הרבי‪.‬‬
‫ולכאורה י"ל שדבר הוא דבר שלעצמו הוא הוא עבירה‪ ,‬וחצי דבר הוא משהו שכשלעצמו אינו‬
‫עבירה‪ ,‬אבל כשהוא מצטרף למשהו אחר‪ ,‬לעבירה אחרת‪ ,‬ה"ה עבירה‪.‬‬
‫מתי הוא יום הדין?‬ ‫‪.4‬‬
‫יום דדינא רבה עד ל"לרגע תבחננו"‪.‬‬
‫"לענשו ח"ו בעוה"ב"‪" ,‬בעוה"ב"‪ ,‬ומה עם עוה"ז?‬ ‫‪.5‬‬
‫מלמע' אין עונשין אותו בעוה"ז‪ ,‬אבל ב"ד של מטה‪ ,‬שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות‪ ,‬עונשין‬
‫בעוה"ז‪.‬‬
‫אם כבר לא מזכירין לו כלום לענשו‪ ,‬מה מוסיף ב"נפטר לגמרי"?‬ ‫‪.6‬‬

‫ב‪.‬‬
‫מהו ההוספה ב"מרוצה וחביב? על "לרצון"?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין מרוצה וחביב?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו פירושו של נחת רוח? ולמה רק אחרי שמביא קרבן עולה יהי' נח"ר מעבודתו‪ ,‬ולא לפני?‬ ‫‪.3‬‬

‫ג‪.‬‬
‫למה מציין לת"כ‪ ,‬ולפ"ק דזבחים?‬ ‫‪.1‬‬
‫מבארים כאן תעניות שהם כמו קרבן‪ ,‬ותורת כהנים שעבודתם הוא עבודת הקרבנות‪ ,‬וזבחים‬
‫עניינו הוא קרבנות‪.‬‬
‫איזה כפרה יש על מ"ע? הרי מבואר בפ"א שאין תיקון להעדר מ"ע?‬ ‫‪.2‬‬
‫הרי ביארנו (פ"א ד‪ ).4,‬שזה רק בתשובה סתם אבל בתשובה מאהבה‪ ,‬מרעו"ד‪ ,‬כן מכפר על‬
‫מ"ע‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מהו ההבדל בין דורון ומנחה?‬ ‫‪.3‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו הדיוק "בתורה"?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה שלא יהי' כפרת נפשו?‬ ‫‪.2‬‬
‫כי נפשו כבר נכפרה ע"י תשובה‪.‬‬
‫אפוא מבואר שם בגמ' שעולה הוא לכפר לפני ה' להיות נח"ר לקונו?‬ ‫‪.3‬‬
‫מה מבואר ממ"ש תמים יהי' לרצון?‬ ‫‪.4‬‬
‫הפסוק אומר שהקרבן הוא לרצון‪ ,‬רק לרצון ולא לכפרת העון‪.‬‬

‫ה‪.‬‬
‫למה מביא דוגמא משלש אלה דוקא?‬ ‫‪.1‬‬
‫להדגיש שענין זה של להיות מרוצה לפניו כמו קודם החטא – ענין דק מאוד – שייך בין‬
‫בעבירות במחשבה – לא מיחה‪ ,‬בין בדבור‪ -‬אמר בושני מדבריכם כו'‪ ,‬בין במעשה – נתהפכה‬
‫לו רצועה כו'‪.‬‬
‫ולא רק במחשבה שהו לבוש דק‪.‬‬
‫הכי קיום דברי חביריו כולל למחות במי שעובר על דבריהם?‬ ‫‪.2‬‬
‫למחות ולקיים דברי חביריו הם ב' דברים שונים‪ ,‬ואומר על שלא קיים דברי חביריו כי זהו‬
‫דבר קל‪ ,‬אבל לא למחות הוי דבר חמור כי לא מיחה בענין שבת והוי כעובר על הל' שבת‪.‬‬
‫מהו החטא באמירת בושני מדבריכם?‬ ‫‪.3‬‬
‫שזלזל בהם‪.‬‬
‫איזה רצועה נתהפכה לו?‬ ‫‪.4‬‬
‫הכי מ' תעניות הוו הרבה מאד?‬ ‫‪.5‬‬
‫מ' צומות הם ה"כלל" של כל התעניות‪ ,‬כי על ידם נפעל כללות ענין השינוי באדם המתענה‪.‬‬
‫ולכן נקראים הרבה מאוד‪ ,‬כי הם מעמידים את האדם מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ובנוגע להאדם‬
‫זהו הרבה מאוד‪ ,‬כי הם לוקחים את כל המהות‪.‬‬

‫ו‪.‬‬
‫"על יסוד זה" על יסוד מה?‬ ‫‪.1‬‬
‫על יסוד זה שמיעוט חלבו ודמו הוי במקום קרבן‪.‬‬
‫למה מביא דוגמא משלש אלו דוקא?‬ ‫‪.2‬‬

‫ז‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫למה מציין לישעי'?‬ ‫‪.1‬‬
‫מכיון שיש כמה אופני תענית‪( ,‬כנ"ל‪ ,‬להעביר הגזירה‪ ,‬בתור תפלה ועוד) לכן מדגיש שהכוונה‬
‫לתענית המוזכר בישעי' שהוא יום רצון‪.‬‬

‫"צום הנרצה" מכלל דאיכא צום שאינו נרצה‪ ,‬מאי הוי?‬ ‫‪.2‬‬
‫צום שאינו מפריע לעבודת ה' הוי נרצה‪ ,‬והמפריע אינו נרצה‪.‬‬

‫***‬

‫‪17‬‬
 ‫פרק ג' – חלק א'‬

‫שאלות‬
‫והנה חכמי המוסר האחרונים נחלקו במי שחטא חטא א' פעמים רבות‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דיש אומרים שצריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי מספר אשר חטא‪ .‬כגון המוציא זרע לבטלה‬
‫שמספר הצומות המפורש בתקוני תשובה מהאריז"ל הן פ"ד תעניות‪ ,‬ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים עד"מ צריך‬
‫להענות עשר או עשרים פעמים פ"ד וכן לעולם‪ ,‬דומיא דקרבן חטאת שחייב להביא על כל פעם ופעם‪.‬‬
‫ויש מדמין ענין זה לקרבן עולה הבאה על מ"ע‪ ,‬דאפי' עבר על כמה מ"ע מתכפר בעולה אחת‪ ,‬כדאי' בגמ' פ"ק דזבחים‪.‬‬
‫והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה‪ ,‬דהיינו רנ"ב צומות על הוצאת שז"ל‪ ,‬וכן בשאר‬
‫חטאים ועונות‪.‬‬
‫מיהם חכמי המוסר האחרונים?‬ ‫‪.1‬‬
‫מיהם ה"יש אומרים"?‬ ‫‪.2‬‬
‫איזה סברא יש לדמות תענית זו לקרבן חטאת?‬ ‫‪.3‬‬
‫למה מביא דוגמא בכלל?‬ ‫‪.4‬‬
‫למה מביא דוגמא מהוצאת זרע לבטלה דוקא?‬ ‫‪.5‬‬
‫למה מביא דוגמא מ"עשר או עשרים" דוקא? ולמה צריך להוסיף "וכן לעולם"?‬ ‫‪.6‬‬
‫מיהם ה"יש מדמין"?‬ ‫‪.7‬‬
‫איזה סברא יש לדמות תענית זו לקרבן עולה הבאה על מ"ע?‬ ‫‪.8‬‬
‫הכרעה המקובלת אצל מי?‬ ‫‪.9‬‬

‫והכרעה המקובלת בזה להתענות ג"פ כפי מספר הצומות דחטא זה‪ ,‬דהיינו רנ"ב צומות על הוצאת שז"ל‪ ,‬וכן בשאר‬ ‫ב‪.‬‬
‫חטאים ועונות‪.‬‬
‫והטעם הוא עפ"י מ"ש בזוה"ק ס"פ נח כיון דחב ב"נ קמי קודב"ה זמנא חדא עביד רשימו כו'‪ ,‬זמנא תליתאה אתפשט‬
‫ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'‪ .‬לכך צריך מספר הצומות ג"כ ג"פ וכו'‪.‬‬
‫למה מציין לפ' נח?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה קורה בזמנא תניינא? ולמה אינו מביאו אדה"ז?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההסברה בזה שפעם הא' כך עד שפעם הג' כך?‬ ‫‪.3‬‬
‫מה מרומז ב"וכו'"‬ ‫‪.4‬‬

‫אכן כל זה באדם חזק ובריא‪ ,‬שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו‪ ,‬וכמו בדורות הראשונים‪ .‬אבל מי שריבוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫הצומות מזיק לו‪ ,‬שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו‪ ,‬כמו בדורותינו אלה‪ ,‬אסור לו להרבות בתעניות אפי' על‬
‫כריתות ומיתות ב"ד‪ ,‬ומכ"ש על מ"ע ומל"ת שאין בהן כרת‪ ,‬אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫מהו ההבדל בין דורות הראשונים לדורות שלנו? ומה נוגע לנו מה היה בדורות הראשונים?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין חולי ומיחוש?‬ ‫‪.2‬‬
‫איך ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו?‬ ‫‪.3‬‬

‫כי אפי' בדורות הראשונים בימי תנאים ואמוראים לא היו מתענין בכה"ג אלא הבריאים דמצו לצעורי נפשייהו‪ ,‬ודלא‬ ‫ד‪.‬‬
‫מצי לצעורי נפשיה ומתענה‪ ,‬נקרא חוטא בגמ' פ"ק דתענית‪.‬‬
‫ואפי' מתענה על עבירות שבידו כדפרש"י שם‪ ,‬וכדאיתא בגמ' פ"ק דזבחים שאין לך אדם מישראל שאינו מחוייב עשה‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ומכ"ש מי שהוא בעל תורה‪ ,‬שחוטא ונענש בכפליים‪ ,‬כי מחמת חלישות התענית לא יוכל לעסוק בתורה כראוי‪.‬‬
‫מהו הדיוק בציון לתענית?‬ ‫‪.1‬‬
‫למה מציין לזבחים?‬ ‫‪.2‬‬
‫מיהו בעל תורה?‬ ‫‪.3‬‬

‫אלא מאי תקנתי'‪ ,‬כדכתיב וחטאך בצדקה פרוק‪ ,‬וכמ"ש הפוסקים ליתן בעד כל יום תענית של תשובה ערך ח"י ג"פ‬ ‫ה‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬והעשיר יוסיף לפי עשרו וכו' כמ"ש המ"א הלכות תענית‪.‬‬
‫מי הם הפוסקים?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה יועיל צדקה?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו הדיוק תענית של תשובה?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהו ג"פ?‬ ‫‪.4‬‬
‫למה מציין למ"א הלכות תענית?‬ ‫‪.5‬‬

‫***‬

‫‪19‬‬
 ‫פרק ג' – חלק א'‬

‫תשובות‬
‫א‪.‬‬
‫מיהם חכמי המוסר האחרונים?‬ ‫‪.1‬‬
‫המשנת חסידים‪ ,‬אביו של השל"ה‪ ,‬השל"ה ועוד‪.‬‬
‫מיהם ה"יש אומרים"?‬ ‫‪.2‬‬
‫מ"ח‬
‫איזה סברא יש לדמות תענית זו לקרבן חטאת?‬ ‫‪.3‬‬
‫הרי התענית באה על חטא‪.‬‬
‫למה מביא דוגמא בכלל?‬ ‫‪.4‬‬
‫כי ע"י מבואר הדעה שצריך להתענות על כל פעם ופעם‪( .‬עיין בביאור כללי)‬
‫למה מביא דוגמא מהוצאת זרע לבטלה דוקא?‬ ‫‪.5‬‬
‫כי הוא החטא הכי שכיח מעוונות החמורות‪( .‬ועיין עוד בביאור כללי)‬
‫למה מביא דוגמא מ"עשר או עשרים" דוקא? ולמה צריך להוסיף "וכן לעולם"?‬ ‫‪.6‬‬
‫כי בזה מדויק ‪ 3‬העניינים שבביאור כללי‪.‬‬
‫עשר – י' (בלא מילוי‪ ,‬כדוגמת טפה) כנגד עצם המוח – חכמה‪.‬‬
‫עשרים – יו"ד (הכולל מילואו) – כנגד שאר אברי הגוף הכלולים במח‪.‬‬
‫וכן לעולם – כנגד הפגם בשאר האברים הנתוסף בכל פעם‪.‬‬
‫מיהם ה"יש מדמין"?‬ ‫‪.7‬‬
‫רוקח (כת"י)‪ ,‬מהרי"ו‪.‬‬
‫איזה סברא יש לדמות תענית זו לקרבן עולה הבאה על מ"ע?‬ ‫‪.8‬‬
‫הכרעה המקובלת אצל מי?‬ ‫‪.9‬‬

‫‪20‬‬
 ‫*ביאור כללי*‬

‫תפס הדוגמא עשר או עשרים‪ .‬הוא כי בהוצאת ז"ל שהוא טפה‪ .‬הפגם הוא במוח (כמ"ש לקמן פ"ט) דהיינו‬
‫בחכמה‪ .‬וחכמה היא אותי' דשם החי' (כדלקמן פ"ד) כדמות טפה‪ .‬זהו עשר דהיינו י' (והיינו ג"כ מה שנקט‬
‫לקמן ויתענה כעשר תעניות עד"מ בחורף א'‪ .‬כעשר הוא ג"כ י') אך י' במילואו יו"ד הוא עשרים זהו עשרים‪.‬‬
‫(לקלוי"צ)‬

‫*‬

‫בהפגם שנעשה ע"י החטא ישנה שלשה עניינים‪:‬‬

‫זה שע"י עבירה על ציווי המלך פורק עול מלכות שמיך ונעשה רשע גמור‪ .‬והתיקון – קבלה להבא‬ ‫א)‬
‫שיעזוב החטא‪.‬‬
‫הפגם בהאבר פרטי‪ ,‬שתמימותו ושלימותו תלוי באותו מצוה‪.‬‬ ‫ב)‬
‫הפגם בכל האברים‪ ,‬הבא ע"י הקלקול באותו אבר פרטי‪.‬‬ ‫ג)‬
‫*‬

‫בהפגם שבהאבר פרטי גופא ישנו דוגמת ג' עניינים הנ"ל‪( .‬כי תורה כללות ופרטות נאמרה)‪:‬‬

‫הפגם בעצם מהותו‪.‬‬ ‫א)‬

‫הפגם בשאר האברים הכלולים בו‪.‬‬ ‫ב)‬
‫הפגם באבר זו כפי שכלול בשאר האברים‪.‬‬ ‫ג)‬
‫*‬
‫הפגם בעצם מהותו‪ ,‬נעשה לגמרי בפעם הראשונה שעושה החטא‪ ,‬ולא נתוסף בו בעשייתו עוד‬ ‫א)‬
‫הפעם‪.‬‬
‫הפגם בשאר האברים הכלולים בו‪ ,‬הוא בפעם השלישית שעושה החטא‪( .‬זמנא תליתאה אתפשט‬ ‫ב)‬
‫ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא)‬
‫הפגם באבר זו כפי שכלול בשאר האברים‪ ,‬מתחיל בפעם הא' והולך ומוסיף שכל פעם שעובר‪(.‬אבל‬ ‫ג)‬
‫אינו מתפשט מסטרא דא לסטרא דא‪ ,‬כי לא חטא בחטא התלוי באברים ההם‪).‬‬
‫*‬
‫ה"יש אומרים" שצריך להתענות כפי מספר החטאים אשר חטא הוא כנגד ענין הג)‪.‬‬
‫ה"יש מדמין" שמתענין פעם א' הוא כנגד ענין הא)‬
‫ו"ההכרעה המקובלת" שמתענין שלשה פעמים הוא כנגד ענין הב)‬
‫*‬

‫‪21‬‬
22
 ‫טיפת הזרע‬
‫עצם מהותו הוא טפה (נקודה) שלמע' מציור‪ ,‬ועוד יותר ועוד יותר הנקודה של טפת הזרע קשורה‬ ‫א)‬
‫עם נקודת הנפש‪.‬‬
‫כח הגוף וחייו‪ ,‬וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים‪.‬‬ ‫ב)‬
‫*‬
‫מצד ענין הב) ‪ -‬שהוא כולל כל חיות הגוף ופועל על כל הגוף‪ ,‬הפגם שפועל בשאר האברים‬
‫(ב)וג) הנ"ל) הם חמורים יותר‪.‬‬
‫מצד ענין הא) שאינו רק עצם מהות האבר פרטי זו אלא ענין הקשור בנקודת הנפש‪ ,‬ענין הא)‬
‫הנ"ל הוא חמור הרבה יותר‪.‬‬
‫*‬
‫ולכן מביא דוגמא מהוצאת ז"ל כי על ידו מודגש‪:‬‬
‫ה"יש אומרים" תקון הפגם שמתוסף בשאר האברים בכל פעם ופעם‪.‬‬ ‫א)‬
‫"ההכרעה המקובלת כו' ג"פ דהיינו רנ"ב על הוצאת שז"ל" תקון הפגם דשאר האברים‬ ‫ב)‬
‫הכלולים בו‪.‬‬
‫"כל בעל נפש כו' יחמיר פ"א כו' כגון להוצאת ז"ל כו'" תקון הפגם בעצם מהות האבר‪.‬‬ ‫ג)‬
‫***‬

‫‪23‬‬
 ‫ב‪.‬‬
‫למה מציין לפ' נח?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה קורה בזמנא תניינא? ולמה אינו מביאו אדה"ז?‬ ‫‪.2‬‬
‫"סמנא תניינא אתתקף ההוא רשימו יתיר"‪ ,‬כי בא לבאר למה צריך להתענות ג' פעמים‪ ,‬ואינו‬
‫נוגע לביאור‪.‬‬
‫מהו ההסברה בזה שפעם הא' כך עד שפעם הג' כך?‬ ‫‪.3‬‬
‫עיין בביאור כללי‪.‬‬
‫מה מרומז ב"וכו'"‬ ‫‪.4‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו ההבדל בין דורות הראשונים לדורות שלנו? ומה נוגע לנו מה היה בדורות הראשונים?‬ ‫‪.1‬‬
‫דורות הראשונים – העיקר היה ענין המוחין‪ ,‬ולא היו קשורים כ"כ לגוף‪ ,‬ולכן אם היה תועלת‬
‫להנפש מהתענית‪ ,‬לא התחשבו כ"כ בהפעולה על הגוף‪.‬‬
‫אבל בדורותינו אלה – העיקר הוא המעשה‪ ,‬גמילות חסדים – צדקה‪ .‬ולכן נוגע מאד שהתעניות‬
‫לא יזיקו לגוף‪ ,‬ויפריעו לו מעבודתו העיקרית‪.‬‬
‫מהו ההבדל בין חולי ומיחוש?‬ ‫‪.2‬‬
‫חולי – כמשמעו‪ ,‬מיחוש – כאב‪.‬‬
‫איך ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו?‬ ‫‪.3‬‬
‫ישאל רופא מומחה שהוא ידיד‪.‬‬

‫ד‪.‬‬
‫מהו הדיוק בציון לתענית?‬ ‫‪.1‬‬
‫הרי מדברים בענין התענית‪.‬‬
‫למה מציין לזבחים?‬ ‫‪.2‬‬
‫מיהו בעל תורה?‬ ‫‪.3‬‬
‫כל מי שעוסק בתורה‪.‬‬

‫ה‪.‬‬
‫מי הם הפוסקים?‬ ‫‪.1‬‬
‫מור"ם‪ ,‬מהרא"י‪ ,‬רמ"א‪.‬‬
‫מה יועיל צדקה?‬ ‫‪.2‬‬
‫יפעל ענין התענית‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫מהו הדיוק תענית של תשובה?‬ ‫‪.3‬‬
‫דוקא תענית של תשובה נפדה בצדקה‪ ,‬אבל תענית של נדר א"א לפדות‪ ,‬וחייב להתענות או‬
‫לשאול על נדרו‪.‬‬
‫מהו ג"פ?‬ ‫‪.4‬‬
‫גדולי פוילין‪.‬‬
‫למה מציין למ"א הלכות תענית?‬ ‫‪.5‬‬

‫***‬

‫‪25‬‬
 ‫פרק ג' – חלק ב'‬

‫שאלות‬
‫ומ"מ כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו‪ ,‬להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר‪ ,‬יחמיר על עצמו להשלים‬ ‫א‪.‬‬
‫עכ"פ פעם א' כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורין שחייבין עליהם מיתה עכ"פ ואפי בידי שמים‬
‫בלבד‪ ,‬כגון ל הוצאת ז"ל פ"ד צומות פ"א בימי חייו‪.‬‬
‫מי נחשב בעל נפש?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו הדיוק נפשו?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו הענין בהשלמת המספר פעם אחת בימי חייו?‬ ‫‪.3‬‬

‫ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף‪ ,‬ויתענה כעשר תעניו עד"מ בחורף א' או פחות‪ ,‬ויגמור מספר הפ"ד צומות בט'‬ ‫ב‪.‬‬
‫שנים או יותר‪ ,‬כפי כחו‪( ,‬וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה‪ ,‬ואעפ"כ נחשב לתענית אם התנה כן)‪.‬‬
‫ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחרי חצות היום בלבד‪ ,‬דמיחשב ג"כ תענית בירושלמי‪ ,‬וב'‬
‫חצאי יום נחשבים לו ליום א' לענין זה‪.‬‬
‫וכן לשאר עונות כיוצא בהן‪ ,‬אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה‪.‬‬
‫למה אומר כעשר דוקא?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו הדיוק "בירושלמי"?‬ ‫‪.2‬‬
‫אם חצי יום נחשב תענית‪ ,‬למה צריכים ב' חצאי יום‪ ,‬האם אין חצי יום א' נחשב תענית?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהן "שאר עונות כיוצא בהן"?‬ ‫‪.4‬‬
‫מה מרומז ב" אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה"?‬ ‫‪.5‬‬

‫***‬

‫‪26‬‬
 ‫פרק ג' – חלק ב'‬

‫תשובות‬
‫א‪.‬‬
‫מי נחשב בעל נפש?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו הדיוק נפשו?‬ ‫‪.2‬‬
‫הוא ע"פ זח"ג (נד‪,‬ב) עה"פ‪ ,‬ובס' הגלגולים ובכ"מ שדוקא הנפש היא החוטאת‪.‬‬
‫מהו הענין בהשלמת המספר פעם אחת בימי חייו?‬ ‫‪.3‬‬
‫עיין בביאור כללי לעיל‪.‬‬

‫ב‪.‬‬
‫למה אומר כעשר דוקא?‬ ‫‪.1‬‬
‫עיין בביאור כללי לעיל‪.‬‬
‫מהו הדיוק "בירושלמי"?‬ ‫‪.2‬‬
‫לרמז שזה עד אחרי חצות היום מיחשב ג"כ כתענית‪ ,‬קשור לעניינו של הירושלמי‪:‬‬
‫הרמז בזה ‪ -‬להמעלה דירושלים‪ ,‬שלימות היראה‪.‬‬
‫וכפשוטו – להמעלה דתלמוד ירושלמיף שהלימוד הוא לכתחלה באופן ישר‪ ,‬וע"ד פנימיות התורה‬
‫דלית תמן לא קשיא וכו'‪.‬‬
‫אם חצי יום נחשב תענית‪ ,‬למה צריכים ב' חצאי יום‪ ,‬האם אין חצי יום א' נחשב תענית?‬ ‫‪.3‬‬
‫מהן "שאר עונות כיוצא בהן"?‬ ‫‪.4‬‬
‫דברים שיכולים להיות בהיתר‪ ,‬כגון כעס ש"כל הכועס כאלו עע"ז"‪ ,‬אבל יש מקרים של היתר‬
‫"הכועס על כו' שאינם מתנהגים כשורה"‪ .‬וכאן מדובר שיש לו ספק אם הי' צורך בכעס וכיו"ב‪.‬‬
‫מה מרומז ב" אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה"?‬ ‫‪.5‬‬
‫מכיון שמדובר שיכול להיות בהם ספק אם זה היה בהיתר אם לאו‪ ,‬לכן צריך שלב החפץ‬
‫בהצדקה יראה מרת נפשו אם היה באיסור א"ל‪.‬‬

‫***‬

‫‪27‬‬
 ‫פרק ג' – חלק ג'‬

‫שאלות‬
‫אכן מספר הצומות העודפי' על רנ"ב וכה"ג‪ ,‬שהיה צריך להתענות לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות‬ ‫א‪.‬‬
‫שעל כל חטא וחטא כפי מספר הפעמים שחטא כנ"ל‪ ,‬יפדה כולן בצדקה ערך ח"י ג"פ בעד כל יום‪ .‬וכן שאר כל‬
‫התעניות שצריך להתענות על עבירות שאין בהן מיתה‪ ,‬ואפי' על ביטול מ"ע דאורייתא ודרבנן ות"ת כנגד כולם‪,‬‬
‫כפי המספר המפורש בתיקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורובם נזכרים במשנת חסידים במס' תשובה) הכל כאשר לכל‬
‫יפדה בצדקה כנ"ל‪ ,‬אי לא מצי לצעורי נפשי' כנ"ל‪.‬‬
‫למה מציין להאריז"ל? ולמשנת חסידים?‬ ‫‪.1‬‬
‫ואף שיעלה לסך מסויים‪ ,‬אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש‪ ,‬דלא מקרי בזבוז בכה"ג מאחר‬ ‫ב‪.‬‬
‫שעושה לפדות נפשו מתעניות וסיגופים‪ ,‬ולא גרעא מרפואת הגוף ושאר צרכיו‪.‬‬
‫מהו ההו"א לחשוב דגרעא מרפואת הגוף?‬ ‫‪.1‬‬
‫ולפי שמספר הצומות המוזכרי' בתיקוני תשובה הנ"ל רבו במאד מאד‪ ,‬לכן נהגו עכשיו כל‬ ‫ג‪.‬‬
‫החרדים לדבר ה' להרבות מאד מאד בצדקה מחמת חלישות הדור דלא מצי לצעורי נפשם כולי‬
‫האי (וכמ"ש במ"א ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו)‪.‬‬
‫מיהם החרדים לדבר ה'?‬ ‫‪.1‬‬
‫איפה הו מ"א? מה כתוב שם? ומהו השייכות לכאן?‬ ‫‪.2‬‬

‫***‬

‫‪28‬‬
 ‫פרק ג' – חלק ג'‬

‫תשובות‬
‫א‪.‬‬
‫למה מציין להאריז"ל? ולמשנת חסידים?‬ ‫‪.1‬‬
‫כי שם מפורט מספרי הצומות שכנגדם צריך לתת ח"י ג"פ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו ההו"א לחשוב דגרעא מרפואת הגוף?‬ ‫‪.1‬‬
‫לכאורה י"ל שהיינו חושבים שהוא חלק ממצות הצדקה שבו אסור לבזבז יותר מחומש‪ ,‬וקמ"ל‬
‫שהוא בכלל רפואה‪ ,‬ובמילא לא גרעא וכו'‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מיהם החרדים לדבר ה'?‬ ‫‪.1‬‬

‫איפה הו מ"א? מה כתוב שם? ומהו השייכות לכאן?‬ ‫‪.2‬‬

‫אגרת הקדש סי' י'‪ ,‬כשתעיין שם תבין‪.‬‬

‫***‬

‫‪29‬‬
 ‫פרק ד'‬

‫שאלות‬
‫ואולם כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמ"ש לעיל מהגמ' פ"ק דזבחים דעולה דורון היא‬ ‫א‪.‬‬
‫לאחר שריצה הפרקליט וכו'‪.‬‬
‫מהו כל הנ"ל?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין כפרה ומירוק?‬ ‫‪.2‬‬

‫אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה‪ ,‬לשוב עד ה' באמת ובלב שלם‪ ,‬ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בהקדים מ"ש בזוה"ק בביאור מלת תשובה ע"ד הסוד‪ ,‬תשוב ה'‪ ,‬ה' תתאה תשובה תתאה‪ ,‬ה' עילאה תשובה עילאה‪.‬‬
‫וגם מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל‪ ,‬והוא דבר תמוה מאד‪ ,‬שאין לך דבר‬
‫העומד בפני התשובה‪ ,‬ואפי' ע"ז וג"ע וכו'‪.‬‬
‫ופי' בר"ח שכונת הזהר שאין מועלת תשובה תשובה תתאה‪ ,‬כ"א תשובה עילאה וכו'‪.‬‬
‫" התחלת מצות התשובה ועיקרה‪ ,‬לשוב עד ה' באמת ובלב שלם"? הרי אמרנו ש"מצות תשובה‬ ‫‪.1‬‬
‫מן התורה הוא עזיבת החטא בלבד‪?".‬‬
‫מה מרומז ב"ע"ד הסוד"?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההבדל בין פוגם בריתו למוציא ז"ל?‬ ‫‪.3‬‬
‫מה מרומז בוכו'? ולמה אינו מביאו?‬ ‫‪.4‬‬

‫הנה להבין זאת מעט מזער צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים‪ ,‬כשעבר‬ ‫ג‪.‬‬
‫עבירה שחייבי' עלי' כרת הי' מת ממש קודם חמשים שנה ‪ ,‬ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה‪ ,‬כחנני' בן‬
‫עזור הנביא בירמי'‪( .‬ולפעמים גם במיתה בידי בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן‪ ).‬והרי נמצאו בכל דור‬
‫כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות‪ ,‬והאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים‪.‬‬
‫למה רק מעט מזעיר?‬ ‫‪.1‬‬
‫מאיזה כתוב? ומאיזה דברי חז"ל?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו הקשר בין כרת לחמשים דוקא? ומיתה בידי שמים לששים?‬ ‫‪.3‬‬
‫למה מביא דוגמא מחנני' בן עזור? ומהו הדיוק בירמי'?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהו הדיוק ימיהם ושנותיהם?‬ ‫‪.5‬‬

‫‪30‬‬
 ‫אך הענין יובן עפ"י מ"ש כי חלק ה' עמו וכו'‪ ,‬חלק משם משם הוי' ב"ה‪ ,‬כדכתיב ויפח באפו נשמת חיים ומאן דנפח‬ ‫ד‪.‬‬
‫מתוכי' נפח וכו'‪ ,‬ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו‪ ,‬אך דברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם‬
‫התחתון עד"מ בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא ע"י נפיחה‪ ,‬שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט‬
‫מזעיר‪ ,‬והוא בחי' חיצוניות מנפש החיה שבקרבו‪ ,‬אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימי מבחי'‬
‫הנפש החי' וכו'‪.‬‬
‫מה מרומז בחלק הוי' עמו וכו'? ולמה אינו מביאו עכשיו?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה מרומז במתוכי' נפח וכו'?‬ ‫‪.2‬‬
‫מה מרומז ב דמות הגוף וכו'?‬ ‫‪.3‬‬
‫מדוע דברה תורה כלשון בני אדם?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהו ההבדל בין הבדל והפרש?‬ ‫‪.5‬‬
‫מהו הדיוק נפש החי'?‬ ‫‪.6‬‬
‫מה מרומז בהנפש החיה וכו'?‬ ‫‪.7‬‬
‫מהו השייכות בין הבל לחיות הנפש?‬ ‫‪.8‬‬

‫ככה ממש עד"מ המבדיל הבדלות אין קץ‪ ,‬יש הפרש עצום מאד למעלה‪ ,‬בין כל צבא השמים‪ ,‬ואפי' המלאכים‪ ,‬שנבראו‬ ‫ה‪.‬‬
‫מאין ליש וחיים וקיימי' מבחי' חיצוניות החיות והשפע שמשפיע א"ס ב"ה להחיות העלמות‪ ,‬ובחי' זו נקראת בשם רוח‬
‫פיו עד"מ‪ ,‬כמ"ש וברוח פיו כל צבאם‪ ,‬והיא בחי' המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות‪( .‬שהן בחי' כלים והמשכת וכו'‬
‫כמ"ש בלק"א ח"ב פי"א)‬
‫ובין נשמת האדם שנמשכה תחלה מבחי' פנימי' החיות והשפע שמשפיע א"ס ב"ה כמ"ש ויפח וכו'‪ ,‬ואח"כ ירדה בסתר‬
‫המדרגה ג"כ ע"י בחי' האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עוה"ז התחתון‪.‬‬
‫מהו צבא השמים?‬ ‫‪.1‬‬
‫"שנבראו מאין ליש וכו'" קאי רק אמלאכים או על כל צבא שמים?‬ ‫‪.2‬‬
‫האם יש הבדל בין חיות ושפע?‬ ‫‪.3‬‬
‫מה מרומז והמשכות וכו'?‬ ‫‪.4‬‬
‫מה נוגע לבאר שנמשכה תחלה כך ורק אח"כ כך?‬ ‫‪.5‬‬

‫ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב‪ ,‬וכמ"ש כי ה' אלקיכם אלקי האלקי' כו'‪ ,‬הודו לאלקי האלקי כו'‪ ,‬ויבאו בני‬ ‫ו‪.‬‬
‫האלקי' להתייצב כו'‪ ,‬לפי שיניקת חיותם היא מבחי' חיצוניות לגבי שם הוי' ב"ה‪ .‬אבל נשמת האדם שהיא מבחי'‬
‫פנימיות החיות היא חלק שם הוי' ב"ה‪ ,‬כי שם הוי' מורה על פנימי' החיות שהיא למעלה מעלה מבחי' האותיות‪.‬‬
‫למה מביא שלש פסוקים אלו דוקא?‬ ‫‪.1‬‬
‫איך מובן מפסוק השלשי שהם נקראים אלקים?‬ ‫‪.2‬‬

‫וביאור הענין‪ ,‬כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין‬ ‫ז‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה‪ ,‬כי היו"ד שהיא בחי' נקודה לבד מרמזת לחכמתו ית' שהיא בבחי' העלם‬
‫הסתר קודם שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה‬
‫מעלה ממדרגת בחי' חכמה עילאה כנודע)‪ .‬ואחר שבאה לבחי' התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת‬
‫ונרמזת באות ה"א שיש לה בחי' התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה‪ ,‬וגם לאורך המורה על בחי'‬
‫ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין‪.‬‬
‫מהו ההבדל בין העלם והסתר?‬ ‫‪.1‬‬
‫מהו ההבדל בין התפשטות וגילוי?‬ ‫‪.2‬‬
‫מהו ההבדל בין הבנה להשגה?‬ ‫‪.3‬‬
‫"כנודע" מהיכן נודע?‬ ‫‪.4‬‬
‫מהם עלמין סתימין?‬ ‫‪.5‬‬
‫מהו ההבדל בין המשכה והשפעה?‬ ‫‪.6‬‬

‫ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין‪ ,‬וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י‬ ‫ח‪.‬‬
‫דיבורו עד"מ‪ ,‬נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה‪ .‬כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה‪ .‬וגם המשכה זו היא‬
‫היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות‪ ,‬הנכללות בדרך כלל במספר שש בפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה'‬
‫הממלכה וכו' ולא עד בכלל‪ ,‬כי מדת מלכותו ית' נק' בשם דבר ה' כמ"ש באשר דבר מלך שלטון‪ ,‬ונכללת ונרמזת באות‬
‫ה"א אחרונה של שם הוי'‪ .‬כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות אחה"ע מהגרון‬
‫וכו'‪ ,‬וגם הברת הה"א היא בחי' הבל לבד כמ"ש אתא קלילא דלית בה מששא‪ .‬ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו‪ ,‬אך דברה‬
‫תורה כלשון בני אדם‪ ,‬בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות‪ ,‬המתחלקות לה' חלקי המוצאות‪ ,‬ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש‬
‫בלק"א ח"ב פי"א ביאור ענין אותיות אלו‪).‬‬
‫מהן עלמין דאתגליין?‬ ‫‪.1‬‬
‫מה נרמז בהממלכה וכו'? ולמה אומר וכו' ולא כו'?‬ ‫‪.2‬‬
‫מה נרמז מהגרון וכו'?‬ ‫‪.3‬‬
‫איפה כתוב אתא קלילא דלית בה מששא?‬ ‫‪.4‬‬

‫וככה ממש עד"מ המבדיל הבדלות לאין קץ בנשמת האדם שהיא בחי' נפש האלקי' דמתוכי' נפח‪ ,‬יש בה בחי' שכל‬ ‫ט‪.‬‬
‫הנעלם המרומז באות יו"ד‪ ,‬שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו ית' ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום‬
‫שיעורא דילי' לפי רוחב שכלו ובינתו‪ ,‬וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו ית' אזי מרומזת‬
‫בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' אהבה‬
‫ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואח"כ בבחי' התגלות לבו‪ ,‬ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות‬
‫בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א וכו'‪.‬‬
‫וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו ית' נמשכה ג"כ מהתורה‪ ,‬דאורייתא מחכמה נפקא היא בחי' יו"ד של‬
‫שם הוי' וכו'‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו ההבדל בין להבין ולהשכין?‬
‫‪ .2‬מהו אמתתו ית'?‬
‫‪ .3‬מהו גדולתו ית'?‬

‫‪32‬‬
 ‫‪ .4‬מה מרומז בוכו'?‬
‫‪ .5‬מהו ההבדל בין שכלו לבינתו?‬
‫‪ .6‬מהו הבדל בין בינתו להתבוננותו?‬
‫‪ .7‬מה בדיוק הו אות וא"ו? ומהו אות ה"א?‬
‫‪ .8‬מה נרמז בוכו'?‬
‫‪ .9‬למה למעלה כותב וי"ו במילוי יו"ד‪ ,‬ובאדם במילוי אל"ף?‬
‫‪ .10‬מה מוסיף ב"וגם וכו' עד שם הוי' וכו'"?‬

‫***‬

‫‪33‬‬