Professional Documents
Culture Documents
סיכום מאמר טלי רמס
סיכום מאמר טלי רמס
סיכום מאמר טלי רמס
08.02.2020
סיכום מאמר Autumn temperatures at African wintering grounds affect body condition of two -
passerine species during spring migration
מחקרים רבים בשנים האחרונות חקרו את ההשפעה של שינויי אקלים על שרידות ונדידה של ציפורים .לציפורים נודדות
אורח חיים קשה יותר הנובע מריבוי ושינויי בתי גידול במהלך השנה .זמינות מזון ותנאי אקלים במהלך החורף זוהו
במספר מחקרים כגורמים המשפיעים על נדידת האביב של הציפורים .במחקר שלו גילה החוקר Moreauתופעה הקרויה
"הפרדוקס של מורו" ,בה הוא מתאר את הקשיים האקולוגים אשר עוברות הציפורים הנודדות מזני ""Afro-Palaearctic
(אותו זן שנחקר במחקר זה) ,במהלך החורף באזור ה ,Sahel-בו שוררים תנאי אקלים סמי-צחיחים (( ; )semi-aridגשמים
בקיץ ומזג אוויר יבש בחורף) .עם זאת ,מחקרים מעטים בחנו ישירות את ההשפעות האפשריות של תנאי הסביבה
השוררים בשטחים החורפיים על מצבן גופני של ציפורים במהלך נדידתן .מבין המחקרים שכן נעשו בנושא ,הוסקו מספר
מסקנות ,למשל שגשמים בשטחים חורפיים בג'מייקה משפיעים מאוד על זמינות מזון ,משקל גוף וזמני יציאה לנדידה.
במחקר נוסף נמצא כי ציפורים מגיעות מאוחר יותר ובמצב תזונתי נמוך יותר במהלך אביב קר יותר .מחקר נוסף הראה
שמיצוי השומן שקדם לנדידת האביב היה מהיר יותר בקרב ציפורים ששהו בבתי גידול רטובים יותר.
אפשרות שלא נבחנה לעולם בספרות היא שתנאי האקלים וזמינות מזון עם הגעתם לשטחים החורפיים בסתיו ,עשויים
להשפיע על מצבן הגופני של הציפורים לאורך החורף ,ואפילו במהלך האביב שלאחר מכן .הרי ברור כי תנאים סביבתיים
עם הגעתן של הציפורים בסתיו משפיעים על הישרדותן .ציפורים הנודדות למרחקים ארוכים מגיעות לשטחים החורפיים
מותשות ,במיוחד לאחר שעברו מכשולים רבים כגון הים התיכון ומדבר הסהרה .בנוסף ,ציפורים רבות בדיוק סיימו עונת
גידול תובענית או במקרה של פרטים צעירים ,את הנדידה הראשונה שלהם .לפיכך ,סביר להניח שהתנאים עם הגעתן
לשטח בו יעבירו את החורף יהיו מכריעים להישרדותם .יתרה מזאת ,במקרה של ציפורים החורפות בשטחים עשביים
( )grasslandסמי-צחיחים במזרח-אפריקה ,בהם החורף יבש ברובו ,תנאים סביבתיים בעת ההגעה עשויים להשפיע באופן
נגרר על מצבם הגופני של הציפורים ואפילו עשויים להשפיע על נדידתן בעונה הבאה .במאמר זה נשאלה השאלה הבאה:
האם ישנה השפעה נגררת של תנאי האקלים בשטחים החורפיים עבור ציפורים הנודדות למרחקים ארוכים על המצב
הגופני של ציפורים במהלך נדידת האביב? היפותזה זו הושוותה ביחס להשערה המסורתית יותר לפיה תנאי האקלים
הקודמים ליציאה באביב הם החשובים ביותר (בידיעה כי יתכן ששני ההיפותזות מתקיימות ומשלימות אחת את השנייה).
כל הנתונים על הציפורים המוצגים במאמר התקבלו ממרכז הצפרות והמחקר הבינלאומי באילת ,המנוהל על ידי רשות
הטבע והגנים .במחקר נחקרו שני מיני ציפורי שיר )Sylvia curruca( Lesser whitethroat :וEastern Bonelli’s warbler-
( .)Phylloscopus orientalisמשקלם ומצבם הגופני נחקרו לפני הגעתם באביב לאילת (עיר המהווה תחנת ביניים גדולה
לציפורים לאחר חציית מדבר הסהרה) .נבחנו נתונים על הגעתם באביב של כ 26,000-פרטים של המין הראשון בין 1984-
2013וכ 2700-פרטים של המין השני בין השנים ,1983-2013עבור החודשים בין ספטמבר-פברואר .תחילה נבחרו 28
משתנים ,אומנם לאחר מכן הוחלט לבחון רק חמישה משתנים ,המכילים את המידע העיקרי הדרוש למחקר .כל משתנה
מציג עונה (קיץ ,חורף או סתיו) ,וכל אחד מהם מתייחס לטמפרטורה או למשקעים .חמשת המשתנים הללו שימשו בכדי
ליצור מודל של מצב הגוף כפונקציה של תנאי האקלים האפריקאים לכל מין .בנוסף חושבו ממוצעי משקל ומצב גופני של
כל מין בהגעתו באביב לאילת עבור כל שנה .נעשה שימוש בטמפרטורות המקסימליות ,המינימליות ובממוצע היומי
בחודשים אלו .בנוסף נבחנו גם המשקעים השנתיים הקודמים לעזיבתם של מיני הציפורים באביב ,ממוצע המשקעים
החודשי עבור חודשי החורף והמשקעים הכוללים של עונת הגשמים ,המתרחשת בקיץ ,לפני הגעתם של מיני הציפורים.
ניתוח מתאם בין תנאי האקלים בשטחים החורפיים באפריקה ומצב הגופני של הציפורים ומשקלן עם הגעתן לאילת באביב
הדגים דפוס דומה עבור שני מיני ציפורי השיר .נמצאו קורלציות מובהקות וחיוביות ( )α=0.05 and 0.01בין הטמפרטורות
בסתיו בשטחים החורפיים לבין מצב הגופני ומשקלן של הציפורים .עבור S.currucaקורלציות ברמות אלה נמצאו לחודשי
ספטמבר ,אוקטובר ונובמבר .עבור P.orientalisקורלציות כאלו נמצאו רק בחודש אוקטובר .הטמפרטורה היומית
1
המקסימלית הראתה את הקורלציה הגבוהה ביותר ברוב המקרים .אף משתנה של הטמפרטורה במהלך חודשים מאוחרים
יותר ואף ממשתני המשקעים לא הראו קשר משמעותי בין המצב הגופני או משקלן של הציפורים .עבור שני המינים,
תוצאת ה multiple regression analysis-הניבו את המודל הפשוט ביותר ,כאשר המצב הגופני הוא פונקציה של
הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בסתיו .שום משתנה אחר לא הראה קשר כלשהו עם המצב הגופני הממוצע .השפעת
טמפרטורת הסתיו המקסימלית על המצב הגופני של הציפורים הייתה חיובית בשני המינים ,מה שמעיד על עלייה במצב
הגופני עם עלייה בטמפרטורות המקסימליות בסתיו.
הממצאים שנמצאו תומכים מאוד בהשערת המחקר .בנוסף ,מספר ממצאים מביאים תמיכה נוספת להיפותזה; ( )1נמצאה
קורלציה בין טמפרטורות חודש נובמבר לבין מצב הגופני ומשקלן של ציפורי השיר מהמין הראשון ( ,)S.currucaשכן נדידת
הסתיו של מין זה נמשכת בחודש זה )2( .היעדר קורלציות בין טמפרטורות של חודשים מאוחרים יותר או משתני משקעים
לבין מצב גופני או משקל עבור כל אחד מהמינים .תוצאות אלו עומדות בסתירה לסברה המסורתית כי תנאים הקודמים
ליציאה מהשטחים החורפים הם בעלי חשיבות עליונה ,לפחות עבור שני המינים האלה.
במחקר זה נבדקו בנוסף לתנאים האקלימים הקודמים לאביב גם התנאים השוררים בשטחים החורפיים לפני הגעת
הציפורים בסתיו .מכיוון שתקופת הגשמים באזורים אלו מתרחשת במהלך הקיץ ,זמינות המזון בהגעתן של הציפורים
בסתיו צריכה להיות בשיאה ,כתוצאה משילוב של טמפרטורות גבוהות עם תנאים רטובים ,המאיצים את שיעורי
התפתחות ופעילות החרקים .מצב זה גורם להפחתה בזמן חיפוש מזון של הציפורים החורפות בשטחים אלו .כתוצאה מכך
מתקבלת התאוששות יעילה יותר ומעבר מוצלח של החורף המאפשר הכנה מתאימה ויעילה יותר לנדידה באביב ,אשר
עשויה להתבטא במצב הגופני עם הגעתן לאילת .אם זאת ,הוצע גם תרחיש אלטרנטיבי היכול להסביר את הקורלציות
הגבוהות שנצפו במחקר .יתכן וטמפרטורת סתיו גבוהות מרמזות על התייבשות מהירה לאחר גשמי הקיץ ,אשר תגרום
למחסור באוכל בסתיו ,ויכולה להוביל לשיעור תמותה גבוה של ציפורים חלשות ולשרידות גבוהה של ציפורים חזקות
וגדולות ,כתוצאה מברירה טבעית .כתוצאה מכך ,הציפורים ששרדו ייהנו מלחץ תחרות מופחת (אינטר ואינטרה-ספציפית)
אשר עשוי להגדיל את כמות המשאבים בחורף ,וכתוצאה לגרום לכך שיגיעו לאילת ציפורים גדולות יותר באביב.
נמצאו מספר מחקרים אשר תוצאותיהם תומכות בתוצאות המחקר המוצג במאמר .תוצאות מחקר אחד מעידות כי
התפוקה הראשונית בשטחים החורפיים בתחילת הסתיו משפיעה על הדינמיקה של האוכלוסייה יותר מאשר תנאי בית
הגידול בשטחי הרבייה .במחקר נוסף ,נמצאו קורלציות גבוהות בין גשמים בשטחים חורפיים לבין מספר הציפורים בקיץ
שלאחר מכן באנגליה ,אך גם במחקר זה לא נמצאו קורלציות בין המין S.currucaלבין גשמים ,מה שתומך בממצאי
המאמר.
לפי דעתי ,מאמר זה מדגיש בצורה ברורה כי אכן יש השפעה וחשיבות לתנאים הסביבתיים השוררים בשטחים החורפיים
על מצב הגופני של הציפורים בנדידת האביב .על מנת להחריב את הנושא ,אציע מספר מחקרים נוספים אפשריים )1( .בדיון
הוצגו שתי היפותזות אפשריות על האופן בו משפיעים התנאים השוררים בשטחים החורפיים על הנדידה .הייתי מבצעת
מחקר נוסף על מנת לבדוק איזו מבין שתי ההשערות הללו נכונה ,למשל בעזרת מחקר הבוחן את נתוני החרקים באזור
מזרח-אפריקה במהלך הסתיו והחורף )2( .ביצוע מחקרים דומים עבור מני ציפורים נוספים יאפשרו תמיכה גדולה יותר
בהשערת המחקר במקרה ויימצאו ממצאים דומים )3( .בעקבות המסקנה של המאמר ,הייתי מבצעת מחקר הבוחן את
השפעת שינויי האקלים והתחממות הגלובלית על התנאים השוררים בשטחים החורפיים של ציפורים נודדות באפריקה.
מכיוון שתנאים אלו משפיעים על המצב הגופני של הציפורים בנדידת האביב ,איומים הנובעים משינויי אקלים עלולים
לפגוע בשרידות של הציפורים במהלך החורף ,ובכך להשפיע על הנדידה .באופן דומה ,מחקר נוסף אפשרי יבחן את ההשפעה
של האדם ושל התפתחות החקלאות על המערכת אקולוגית של שטחים אלו ואילו נזקים יכולים להיגרם בעקבות כך על
ההשהיה של הציפורים במהלך החורף ,אשר בעקבות כך ישפיעו על נדידתם באביב.
2