סטטיסטיקה א חוברת תרגילים

You might also like

Download as doc, pdf, or txt
Download as doc, pdf, or txt
You are on page 1of 29

‫‪http://w11.easy-share.com/670646.

html‬‬

‫חוברת תרגילים‬
‫מבוא לסטטיסטיקה א'‬

‫מבוא לסטטיסטיקה ב'‬

‫שנת הלימודים תשס"ב‬


‫רונית איזנבך‬

‫מבוא לסטטיסטיקה א' לתלמידי כלכלה‬


‫רונית איזנבך‬
‫סמסטר א' – ‪ 2‬שעות בשבוע שיעור‬
‫‪ 1‬שעה בשבוע תרגיל‬

‫חוברת הקורס‪ :‬הגשת תרגילי בית בכל שבוע – חובה להגיש ‪ 80%‬מהתרגילים‬
‫מבחן סיום‬
‫תכנית הקורס‬
‫מבוא כללי – מהי סטטיסטיקה ?‬
‫מושגים‪ :‬אוכלוסיית מחקר‪ ,‬משתנים‪ ,‬תצפיות‬
‫מיון משתנים‪.‬‬

‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫בניית לוחות סטטיסטיים‬
‫התפלגות שכיחויות‬
‫הצגות גרפיות‬
‫ערכים מרכזיים‬
‫מדדי פיזור‬
‫ציוני תקן‬
‫התפלגות נורמלית‬
‫קשר ליניארי בין שני משתנים – מקדם המתאם וקווי רגרסיה‬

‫הסתברות‬
‫הגדרות‪ :‬מרחב מדגם‪ ,‬מאורעות‪ ,‬מודל הסתברותי‬
‫חוקי הסתברות‬
‫חישובי הסתברויות פשוטות‬
‫הסתברות מותנית‪ ,‬נוסחת בייס‬
‫אי תלות סטטיסטית‬
‫חישובי הסתברויות לפי נוסחאות‪ :‬בינומית‪ ,‬גיאומטרית‪ ,‬היפרגיאומטרית‪.‬‬

‫ספרי עזר‬
‫רונית איזנבך – סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים"‪ ,‬מהדורה שלישית – הוצאת אקדמון‬
‫ירושלים‪1991 ,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה – חוברות הסתברות וסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪Moshe Ben-Horim & Haim Levy – Statistics – Decisions and applications in Business‬‬
‫‪and Ecocnomics. Second Edition, Mc Graw-Hill, 1984.‬‬
‫מבוא לסטטיסטיקה ב' לתלמידי כלכלה‬
‫רונית איזנבך‬
‫סמסטר ב' – ‪ 2‬שעות בשבוע שיעור‬
‫‪ 1‬שעה בשבוע תרגיל‬

‫חובות הקורס‪ :‬הגשת תרגילי בית בכל שבוע – חובה להגיש ‪ 80%‬מהתרגילים מבחן סיום‪.‬‬
‫תכנית הקורס‬

‫הסתברות (המשך)‬

‫משתנה מקרי ופונקצית הסתברות‬


‫תוחלת‪ ,‬שונות וסטיית תקן של משתנה מקרי‬
‫תכונות של התוחלת‪ ,‬השונות וסטיית התקן של משתנה מקרי‬
‫פונקציות הסתברות מיוחדות‪ :‬בינומית‪ ,‬גיאומטרית‪ ,‬היפרגיאומטרית‬
‫לשני משתנים מקריים‪:‬‬
‫פונקצית הסתברות משותפת‪ ,‬תוחלת ושונות משותפת‪ ,‬אי תלות סטטיסטית‪ ,‬מקדם‬
‫המתאם הלינארי‪.‬‬

‫הסקה סטטיסטית‬
‫דגימה‬
‫משפט הגבול המרכזי‬
‫שיטות אמידה – נקודתית ורווח בר‪-‬סמך‬
‫תהליך בדיקת השערות סטטיסטיות‬
‫אמידה ובדיקת השערות סטטיסטיות לפרמטרים‪:‬‬
‫ממוצע (שונות ידועה ושונות לא ידועה)‬
‫פרופורציה‬
‫שונות‬
‫הפרש ממוצעים (מדגמים בלתי תלויים ומדגמים מזווגים)‬
‫הפרש פרופורציות‬
‫מבחן ‪ X2‬לאי תלות‬

‫ספרי עזר‬
‫רונית איזנבך – סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים"‪ ,‬מהדורה שלישית – הוצאת אקדמון‬
‫ירושלים‪.1991 ,‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה – חוברות הסתברות וסטטיסטיקה‬
‫‪Moshe Ben-Horim & Haim Levy – Statistics – Decisions and applications in Business‬‬
‫‪and Economics, Second Edition, Mc Graw-Hill, 1984.‬‬
‫סטטיסטיקה תיאורית‬
‫משתנים ולוחות סטטיסטיים‬

‫‪.1‬לפניך רשימה של משתנים‪:‬‬


‫גיל‪ ,‬שכר חודשי‪ ,‬וותק בעבודה‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬דרגה בעבודה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬שביעות רצון ממקום‬
‫העבודה‪ ,‬מספר שביתות במפעל בתקופה מסוימת‪ ,‬שטח דירה במ"ר‪ ,‬מספר חדרים‬
‫בדירה‪.‬‬
‫לכל משתנה יש לציין את סוג המשתנה לפי‪:‬‬
‫‪.1‬איכותי‪ ,‬כמותי‪-‬בדיד‪ ,‬כמותי‪-‬רציף‬
‫‪ .2‬נומינילי‪ ,‬אורדינלי‪ ,‬אינטרוולי‪ ,‬יחס‬

‫‪.2‬לפניך נתונים על הגיל של ‪ 100‬סטודנטים משנה א' במחלקה לכלכלה‪:‬‬

‫‪26‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪30‬‬

‫יש לקבץ את הנתונים לטבלת שכיחויות‬


‫(את קבוצות הגיל יש לקבוע לפי שיקול סטטיסטי)‬

‫‪.3‬יש לבנות שלד של לוח תל‪-‬ממדי שמשולבים בו שלושה משתנים‪:‬‬


‫מין (זכר‪ ,‬נקבה)‪ ,‬גיל (קבוצות גיל)‪ ,‬מעמד בעבודה (שכירים‪ ,‬עצמאיים)‪.‬‬

‫הצגות גרפיות‬

‫‪.4‬לפניך שלושה לוחות מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל‪ ,‬שנת ‪: 2000‬‬


‫לכל לוח יש לתת תיאור גרפי מתאים‪ ,‬ולסכם בקצרה את מהלך התופעה‪.‬‬
‫לוח מס' ‪ – 1‬מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם לפי סיבת ההיעדרות‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‬
‫נעדרים‬ ‫סיבת‬
‫(באלפים)‬ ‫ההיעדרות‬
‫‪139.9‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪81.4‬‬ ‫חופשה‬
‫‪25.6‬‬ ‫מחלה‬
‫‪13.3‬‬ ‫לידה‬
‫‪6.1‬‬ ‫מילואים‬
‫‪13.3‬‬ ‫אחרת‬
‫‪0.2‬‬ ‫לא ידוע‬

‫לוח מס' ‪ – 2‬התחלות בנייה של דירות חדשות‪ ,‬לפי מספר החדרים בדירה‪ ,‬ישראל‪1999 ,‬‬
‫דירות‬ ‫מספר‬
‫החדרים‬
‫‪37,210‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪380‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4,430‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪15,930‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪8,660‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪7,770‬‬ ‫‪+6‬‬

‫לוח מס' ‪ – 3‬עולים לישראל לפי הגיל‪ ,‬בשנת ‪1999‬‬


‫עולים‬ ‫הגיל‬
‫‪76,766‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪15,908‬‬ ‫‪0-14‬‬
‫‪13,709‬‬ ‫‪15-24‬‬
‫‪23,508‬‬ ‫‪25-44‬‬
‫‪16,164‬‬ ‫‪45-64‬‬
‫‪4,830‬‬ ‫‪65-74‬‬
‫‪2,647‬‬ ‫‪+75‬‬
‫‪.5‬לפניך לוח המתאר גברים בלתי מועסקים לפי הגיל‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‪:‬‬

‫בלתי מועסקים‬ ‫הגיל‬


‫(באלפים)‬
‫‪108.8‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪15-17‬‬
‫‪25.3‬‬ ‫‪18-24‬‬
‫‪31.6‬‬ ‫‪25-34‬‬
‫‪38.1‬‬ ‫‪35-54‬‬
‫‪10.7‬‬ ‫‪+55‬‬

‫יש לשרטט היסטוגרמה ומצולע שכיחויות‪ ,‬ולציין מהי צורת ההתפלגות‪.‬‬


‫סימן ∑‬

‫‪.6‬נתון‪:‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬


‫‪xi‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7-‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪yi‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1.∑ X i‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪i =1‬‬ ‫‪5.∑ X i2‬‬ ‫‪9.∑ X i ∑ Yi‬‬


‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2.∑ X i2‬‬ ‫‪ 6‬‬ ‫‪‬‬
‫‪6. ∑ X I ‬‬
‫‪6‬‬
‫) ‪10.∑ ( X i − y i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i =4‬‬
‫‪ i =1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬


‫‪3.∑ 3 X i‬‬ ‫)‪7.∑ ( X i + 8‬‬ ‫) ‪11.∑ ( X i + Yi‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪i =2‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬


‫)‪4.∑ ( X i + 4‬‬ ‫‪8.∑ X i Yi‬‬ ‫)‪12.∑ ( X i − 5‬‬
‫‪2‬‬

‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =4‬‬

‫ערכים מרכזיים‬

‫‪.7‬לפניך נתונים על נהגים לפי גיל‪ ,‬ישראל‪( 1999 ,‬באלפים)‬


‫נהגים‬ ‫הגיל‬
‫(באלפים)‬
‫‪2,602.2‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪64.5‬‬ ‫‪17-18‬‬
‫‪424.8‬‬ ‫‪19-24‬‬
‫‪691.9‬‬ ‫‪25-34‬‬
‫‪563.1‬‬ ‫‪35-44‬‬
‫‪487.3‬‬ ‫‪45-54‬‬
‫‪219.8‬‬ ‫‪55-64‬‬
‫‪150.8‬‬ ‫‪+65‬‬

‫‪.1‬מהו הגיל השכיח? (יש לציין את קבוצת הגיל השכיחה)‬


‫‪ .2‬מהו הגיל החציוני ? יש להסביר משמעות התוצאה‬
‫‪ .3‬לחישוב הערכים המרכזיים‪,‬‬
‫סטטיסטיקאי א' קבע כי קבוצת הגיל האחרונה (‪ )+65‬תהיה (‪)65-74‬‬
‫סטטיסטיקאי ב' קבע כי קבוצת הגיל האחרונה תהיה (‪)65-79‬‬
‫יש להסביר כיצד ישפיע ההבדל בין הסטטיסטיקאים על הערכים המרכזיים ?‬

‫‪.8‬לפניך נתונים על שנות וותק בעבודה של ‪ 11‬עובדים‪:‬‬


‫שנים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את הערכים המרכזיים‪ :‬השכיח‪ ,‬החציון‪ ,‬הממוצע‬


‫‪.2‬התברר כי חלה טעות ברישום הוותק לעובד בעל ‪ 2‬שנות וותק‪ ,‬והוותק‬

‫שלו הוא ‪5‬‬


‫שנים‪.‬‬
‫יש להסביר‪ ,‬ללא חישובים‪ ,‬כיצד ישפיע התיקון על כל אחד מהערכים המרכזיים?‬
‫(קטן‪/‬יגדל‪/‬לא ישתנה)‪.‬‬

‫‪.9‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 5‬לעיל‬


‫‪.1‬יש לחשב את הגיל השכיח‪ ,‬הגיל החציוני והגיל הממוצע של הגברים‬
‫הבלתי מועסקים‪.‬‬
‫‪ .2‬בעזרת הערכים המרכזיים – מה ניתן ללמוד על צורת ההתפלגות לפי‬
‫הגיל של הגברים הבלתי מועסקים?‬
‫‪.10‬לפניך נתונים על ‪ 500‬מפעלים לפי מספר השביתות שאירעו ב‪ 10 -‬שנים‪:‬‬

‫מפעלים‬ ‫מספר‬
‫שביתות‬
‫‪500‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪234‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪106‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את הערכים המרכזיים‪ :‬שכיח‪ ,‬חציון‪ ,‬ממוצע‬


‫‪ .2‬יש לשרטט דיאגרמת מקלות ולסמן עליה את הערכים המרכזיים – מהי‬
‫צורת ההתפלגות ?‬
‫‪ .3‬לדוגמא זו יש לחשב את הביטוי‪ , )fi(Xi – X ∑ :‬ולהסביר את‬
‫משמעות התוצאה‪.‬‬
‫‪.11‬מהי דעתך על הטענה הבאה‪" :‬הממוצע תמיד עדיף על החציון‪ ,‬כי הממוצע מסכם את כל‬
‫ערכי הסדרה הסטטיסטית"‪.‬‬

‫מדדי פיזור וציוני תקן‬

‫‪.12‬לפניך נתונים על מדגם של עובדי מדינה‪ ,‬הנמצאים בחופשה ללא תשלום‪ ,‬לפי אורך‬
‫החופשה בחודשים‪:‬‬

‫עובדים‬ ‫אורך‬
‫החופשה‬
‫‪1,485‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪482‬‬ ‫‪0-3‬‬
‫‪242‬‬ ‫‪4-6‬‬
‫‪197‬‬ ‫‪7-12‬‬
‫‪248‬‬ ‫‪13-24‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪25-36‬‬
‫‪166‬‬ ‫‪+37‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את התחום הבין –רביעוני של אורך החופשה‪ ,‬ולהסביר את‬


‫התוצאה‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו העשירון התחתון ומהו העשירון העליון של אורך החופשה?‬
‫‪ .3‬מהו העשירון השלישי של אורך החופשה ?‬

‫‪.13‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 7‬לעיל‪ ,‬יש לחשב את הרביעונים וכן את החציון‪ ,‬ולהסביר בעזרתם‬
‫מהי צורת ההתפלגות (רמז‪ :‬בעזרת ההפרשים בין הרביעונים לחציון)‪.‬‬

‫‪ .14‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 8‬לעיל –‬


‫‪.1‬מהו ה"תחום" ‪ )R= (Xmax –Xmin‬של הוותק ?‬
‫‪ .2‬מהי סטטית התקן של הוותק? – יש לחשב לפי שתי הנוסחאות‪:‬‬

‫‪∑X‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪∑  X i − X ‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪i‬‬
‫= ‪σ‬‬ ‫‪− X2‬‬
‫‪.15‬לפי הנתונים = ‪σ‬‬
‫בשאלה‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ 10‬לעיל‪ ,‬על שביתות במפעלים –‬
‫‪.1‬יש לחשב את השונות וסטיית התקן של מספר השביתות למפעל‬
‫‪ .2‬יש לחשב את הגבולות‪:‬‬

‫‪ − ‬‬ ‫‪ − ‬‬


‫‪ X + σ ‬ולציין‪ :‬מהו אחוז המפעלים הנכללים בין‬
‫עד‪:‬‬ ‫‪ X −σ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫גבולות אלה?‬

‫‪.16‬במשרד האוצר החליטו להוסיף ‪ 500‬ש"ח ל"עשירון התחתון" ולהפחית ‪ 500‬ש"ח‬


‫מה"עשירון העליון"‪ .‬כיצד יושפעו מכך הממוצע וסטיית התקן של כלל המשכורות ?‬

‫‪ 100.17‬סטודנטים נבחנו במבוא לסטטיסטיקה‪ ,‬אך ‪ 3‬בחינות אבדו‪.‬‬


‫הציון הממוצע לפי ‪ 97‬הבחינות הקיימות הוא ‪ 76‬עם סטיית תקן ‪ .12‬המרצה החליט‬
‫לתת לכל אחד מהנבחנים שמחברתו אבדה את הציון ‪( 76‬כמו הציון הממוצע)‬
‫לאחר השלמת הציונים – מהו הציון הממוצע ומהי סטיית התקן של הציונים לכל ‪100‬‬
‫הנבחנים?‬

‫‪.18‬הקורס מבוא לסטטיסטיקה ניתן על ידי שני מרצים‪ ,‬המקיימים אותו מבחן בסיום‬
‫הקורס‪.‬‬
‫מרצה א' מלמד ‪ 70‬סטודנטים‪ ,‬הם קיבלו במבחן ציון ממוצע ‪77‬‬
‫מרצה ב' מלמד ‪ 50‬סטודנטים‪ ,‬הם קיבלו במבחן ציון ממוצע ‪.81‬‬
‫מהו הציון המוצע של כל ‪ 120‬הסטודנטים ?‬

‫‪.19‬לפניך נתונים על ‪ 300‬נחקרים לפי מנת משכל‪:‬‬

‫נחקרים‬ ‫מנת משכל‬


‫‪300‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪35‬‬ ‫‪80-89‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪90-99‬‬
‫‪145‬‬ ‫‪100-109‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪110-119‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪120-129‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪130-159‬‬

‫‪.1‬יש לחשב את מנת המשכל הממוצעת ואת סטיית התקן של מנת המשכל‪,‬‬
‫ולפרש את התוצאות שנתקבלו‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבדוק‪ ,‬על ידי חישוב בדוגמא זו‪ ,‬כי סכום הסטיות של כל ערכי‬
‫הסדרה מהממוצע שלהם שווה לאפס‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לחשב את העשירון התחתון ואת העשירון העליון של מנת המשכל‪.‬‬
‫‪.20‬השכר הממוצע של עובדי מפעל מסוים הוא ‪ 7,000‬ש"ח עם סטיית תקן של ‪ 1,800‬ש"ח‪.‬‬
‫הועלו שתי הצעות לתוספות שכר‪:‬‬
‫הצעה א' – לתת תוספת של ‪ 9%‬לשכרו של כל עובד‪.‬‬
‫הצעה ב' – לתת תוספת של ‪ 630‬ש" לשכרו של כל עובד‪.‬‬
‫מהו השכר הממוצע ומהי סטיית התקן של השכר‪ ,‬לאחר התוספת‪ ,‬לפי כל הצעה ?‬

‫‪.21‬לפני נתונים על הוותק בעבודה ועל מספר האיחורים לעבודה במשך שלושה חודשים‪ ,‬של‬
‫‪ 10‬עובדים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נחקר‬
‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫וותק‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איחורים‬

‫‪.1‬יש לחשב את הממוצע ואת סטיית התקן של סדרת הוותק ושל סדרת‬
‫האיחורים‪.‬‬
‫‪ .2‬איזו אוכלוסייה סטטיסטית הומוגנית יותר – לפי הוותק או לפי‬
‫האיחורים ?‬
‫‪ .3‬יש לחשב את ציוני התקן לסדרת האיחורים‪ ,‬את ממוצע ציוני התקן‬
‫ואת סטיית התקן של ציוני התקן‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר – מהו מיקומם היחסי של נחקרים מס' ‪ 6‬ומס' ‪ 7‬בסדרת‬
‫האיחורים‪.‬‬
‫‪ .5‬באיזה משתנה נחקר מס' ‪ 4‬חריג יותר – בוותק או באיחורים ?‬

‫התפלגות נורמלית‬

‫‪.22‬לפי לוח ההתפלגות הנורמלית‪:‬‬


‫‪.1‬מהו השטח ?‬
‫‪ Z = 0‬עד ‪Z = +1.65‬‬ ‫‪.1‬מ‪-‬‬
‫עד ‪Z = 0‬‬ ‫‪.2‬מ‪Z = -0.44 -‬‬
‫עד ‪Z = +2.23‬‬ ‫‪.3‬מ‪Z= -0.75 -‬‬
‫‪.4‬מעל ‪Z = -1.04‬‬
‫‪.5‬עד ‪Z = -1.39‬‬
‫‪.2‬מהו ‪? Z‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.1423.1‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.8051 .2‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.0017 .3‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.9505 .4‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.1788 .5‬‬
‫‪Ф(Z) = 0.9693 .6‬‬

‫‪.23‬המשתנה ‪ – X‬הגובה של גברים בגיל ‪+18‬‬


‫נתון ‪)X ~ N(175;16‬‬
‫‪.1‬מהו אחוז הגברים שגובהם מעל ‪ 180‬ס"מ?‬
‫‪ .2‬מהו גובהו של גבר שציון התקן של גובהו הוא ‪. Z = -1.2‬‬
‫‪ .3‬מהו גובהו של גבר ש‪ 80% -‬מהגברים נמוכים ממנו?‬
‫‪ .4‬מהו גובהו של גבר ש‪ 60% -‬מהגברים גבוהים ממנו ?‬

‫‪.24‬מכונה אוטומטית למילוי כוסות במשקה קל‪ ,‬מכוונת למלא בממוצע ‪ 200‬גרם לכוס‪.‬‬
‫אם כמות המשקה בכוס מתפלגת נורמלית עם סטיית תקן של ‪ 6‬גרם‬
‫‪.1‬מהו אחוז הכוסות המכילות לכל היותר ‪ 196‬גרם של המשקה ?‬
‫‪ .2‬מהו אחוז הכוסות המכילות בין ‪ 192‬גרם ל‪ 208 -‬גרם של המשקה ?‬
‫‪ .3‬מהו התחום הסימטרי סביב הממוצע בו מרוכזים ‪ 90%‬מהכוסות ?‬

‫‪.25‬קוטרו של כבל חשמלי מתפלג נורמלית עם ממוצע של ‪ 10‬מ"מ וסטיית תקן של ‪ 0.2‬ס"מ‪.‬‬
‫כבל נחשב פגום אם קוטרו מעל ‪ 10.3‬מ"מ‪.‬‬

‫מהו אחוז הפגומים הצפוי בתהליך הייצור ?‬

‫מקדם המתאם וקווי רגרסיה‬

‫‪.26‬חברת פרסום בדקה את הקשר בין ההוצאה השבועית על פרסומת של חברות מסחריות‬
‫לבין כמות המכירות של אותן חברות‪.‬‬
‫לפניך נתונים על מדגם של ‪ 6‬חברות‪( :‬הנתונים באלפי שקלים)‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪28‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הוצאה לפרסומת ‪X‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪51‬‬ ‫מכירות ‪Y‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪.1‬יש לערוך את הנתונים בדיאגרמת פיזור‪ ,‬ולהסביר בקצרה מהי‬


‫ההתרשמות על הקשר בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו מקדם המתאם בין ההוצאה לפרסומת לבין המכירות? – יש לחשב‬
‫ולהסביר‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לחשב את קו הרגרסיה לחיזוי המכירות לפי ההוצאה על פרסומת‪.‬‬
‫‪ .4‬לפי קו הרגרסיה – מהי התחזית של המכירות לחברה המוציאה על‬
‫פרסומת ‪ 25‬אלפי שקלים ?‬
‫‪ .5‬יש לשרטט את קו הרגרסיה על דיאגרמת הפיזור‪ ,‬ולסמן את הסטיות‬
‫של התצפיות מהקו‪.‬‬

‫‪.27‬לפניך נתונים על ‪ 7‬עובדים לפי מידת שביעות רצון של כל עובד ממקום העבודה‪ ,‬ולפי‬
‫מספר האיחורים שלו לעבודה במשך חודש‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שביעות רצון‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איחורים‬

‫‪.1‬יש להגדיר את המשתנה התלוי (‪ ) Y‬והמשתנה הבלתי תלוי במחקר (‪.) X‬‬
‫‪ .2‬יש לחשב את קו הרגרסיה לניבוי המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לשרטט דיאגרמת פיזור ואת קו הרגרסיה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .4‬לפי קו הרגרסיה יש לחשב את התחזיות ‪ ŷi‬לכל ‪xi‬‬
‫‪ .5‬יש לחשב את מקדם המתאם לפי שתי הנוסחאות‪:‬‬

‫) ‪COV ( XY‬‬
‫=‪r‬‬ ‫*‬
‫‪r = b y / x bx / y‬‬
‫‪σxσy‬‬
‫‪−‬‬
‫‪.28‬ל‪Y‬‬
‫‪= 79‬‬
‫פניך חלק מתוצאות מחקר על קשר ליניארי בין שני משתנים‪:‬‬

‫‪−‬‬
‫‪X = 72‬‬

‫‪σx =5‬‬ ‫‪σy =8‬‬

‫‪r = −0.80‬‬
‫‪.1‬יש לחשב את שני קווי הרגרסיה ולשרטט אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להסביר – מהו הקשר בין מקדם המתאם לבין טיב הניבוי לפי קווי‬
‫הרגרסיה שחישבת ?‬
‫‪ .3‬יש להסביר (לפי קווי הרגרסיה) – מהי מידת ההשפעה של המשתנה ‪X‬‬
‫על ‪ ,Y‬ומהי מידת ההשפעה של ‪ Y‬על ‪? X‬‬

‫הסתברות‬
‫‪.29‬במשפחה בת שלושה ילדים הוגדרו המאורעות הבאים‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫לכל היותר בן אחד =‬ ‫‪A‬‬ ‫לפחות בן אחד =‬
‫=‪F‬‬ ‫יותר בנים מבנות‬ ‫‪B‬‬ ‫=‬ ‫בדיוק בן אחד‬
‫‪C‬‬ ‫לפחות שני בנים =‬
‫‪D‬‬ ‫בדיוק שני בנים =‬

‫‪.1‬מהו מרחב המדגם למשפחות בנות שלושה ילדים לפי מין היילוד ?‬
‫יש לפרט את כל המאורעות הפשוטים‪.‬‬
‫‪.2‬יש לתת תיאור מילולי של המאורעות הבאים‪:‬‬

‫‪5. A ∪ E‬‬
‫‪1. A ∩ C‬‬
‫‪∩B‬‬ ‫‪6. A ∩ C‬‬
‫יש‪ 2‬לשרטט דיאגרמת וואן ולקווקו את‬
‫‪. A.30‬‬
‫‪3.B ∪ C‬‬
‫המאורעות‪:‬‬ ‫‪7. A ∩ E‬‬
‫‪4.B ∩ C‬‬ ‫‪8. A ∪ E‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬


‫‪1. A∩ B‬‬ ‫‪2. A ∩ B‬‬ ‫‪3. A∪ B‬‬
‫‪.31‬אחד מ‪ 100 -‬המספרים‪ 99,............01 ,00 :‬נבחרו באקראי‪,‬‬
‫מהי ההסתברות של כל אחד מהמאורעות הבאים‪:‬‬
‫שתי הספרות שונות‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬הספרה הראשונה ‪2‬‬

‫הספרה הראשונה קטנה‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ .2‬שתי הספרות שוות‬


‫מהשנייה‬
‫מכפלת שתי הספרות ‪.12‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .3‬סכום שתי הספרות ‪7‬‬

‫‪.32‬יהיו ‪ A‬ו‪ B -‬מאורעות במרחב מדגם ‪ Ω‬האם ייתכן?‬

‫‪( A) .=3315‬‬
‫יהיו‪ AP‬ו‪ B -‬מאורעות במרחב‬ ‫‪P( B ) = 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪P( A ∪ B ) = 1‬‬
‫‪2‬‬
‫מדגם ‪ Ω‬ונתון‪:‬‬

‫‪P( A) = 0.5‬‬ ‫‪P( B ) = 0.6‬‬ ‫‪P( A ∩ B ) = 0.36‬‬


‫יש לחשב את ההסתברויות הבאות‪:‬‬

‫) (‬
‫‪1.P A‬‬ ‫(‬
‫‪3.P A ∩ B‬‬ ‫)‬
‫(‬
‫‪2.P A ∪ B‬‬ ‫)‬ ‫(‬
‫‪4.P A ∩ B‬‬ ‫)‬

‫‪.34‬נערך מחקר על הקשר בין גודל המפעל לבין שביעות רצון של העובדים מהעבודה במפעל‪.‬‬
‫להלן הנתונים על מדגם של ‪ 400‬מפעלים‪:‬‬

‫רבה‬ ‫בינונית‬ ‫מעטה‬ ‫ס"ה‬ ‫גודל‪/‬שביעות‬


‫רצון‬
‫‪40‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪400‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪30‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪90‬‬ ‫מפעלים קטנים‬
‫‪10‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪310‬‬ ‫מפעלים גדולים‬

‫מבין ‪ 400‬המפעלים נבחר מפעל באקראי‪.‬‬


‫יש לחשב את ההסתברויות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬המפעל קטן‬
‫‪ .2‬המפעל קטן וגם שביעות רצון רבה מהעבודה‬
‫‪ .3‬אם ידוע כי במפעל שביעות רצון רבה – מה ההסתברות שהמפעל קטן?‬
‫‪ .4‬אם ידוע כי המפעל קטן – מה ההסתברות של שביעות רצון רבה?‬
‫‪ .5‬האם יש תלות בין גודל המפעל לבין שביעות רצון מהעבודה?‬

‫‪.35‬קוביה הוגנת הוטלה פעמיים –‬


‫‪.1‬מה ההסתברות שהתוצאה ‪ 5,5‬אם ידוע כי סכום התוצאות בשתי‬
‫ההטלות הוא ‪? 10‬‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שהתוצאה היא ‪ 6,6‬אם ידוע כי סכום התוצאות בשתי‬
‫ההטלות הוא ‪?12‬‬

‫‪.36‬מה ההסתברות שבמשפחה בת שני ילדים יהיו שני בנים‪ ,‬כאשר ידוע כי לפחות אחד משני‬
‫הילדים הוא בן?‬

‫‪ .37‬מדור הסטטיסטיקה של המשטרה דיווח נתונים על פגיעות של הולכי רגל‪ ,‬במעבר חצייה‪,‬‬
‫של יישוב מסוים‪.‬‬
‫להלן חלק מהממצאים‪:‬‬
‫מבין אלה שחוצים באור ירוק ‪ 0.2%‬נפגעים‪.‬‬
‫מבין אלה שחוצים באור אדום ‪ 6%‬נפגעים‪.‬‬
‫‪ 5%‬מהולכי הרגל חוצים באור אדום‪.‬‬
‫‪.1‬מהי הסתברות שהולך רגל מקרי מהיישוב הזה ייפגע ?‬
‫‪ .2‬הולך רגל מהיישוב נפגע – מהי ההסתברות שחצה באור ירוק ?‬

‫‪.38‬בעל עסק מוכר מוצר מסוים המיוצר על ידי שלושה יצרנים שונים‪.‬‬
‫הוא נוהג לרכוש מחצית הכמות הדרושה לו מיצרן א' שליש מהכמות מיצרן ב' והנותר‬
‫מיצרן ג'‪ .‬בביקורת איכות המוצרים נמצא כי‪ 3% :‬מהמוצרים של יצרן א' פגומים‪4% ,‬‬
‫מהמוצרים של יצרן ב' פגומים ו‪ 5% -‬מהמוצרים של יצרן ג' פגומים‪.‬‬
‫קונה בוחר את המוצר באקראי‪:‬‬
‫‪.1‬מהי ההסתברות שיבחר מוצר פגום?‬
‫‪ .2‬אם המוצר שנבחר הוא פגום‪ ,‬מה ההסתברות שהוא בא מיצרן ב'?‬
‫‪ .3‬אם המוצר שנבחר הוא תקין‪ ,‬מה ההסתברות שהוא בא מיצרן א' או‬
‫מיצרן ב' ?‬

‫‪.39‬בדיקה רפואית מגלה את מחלה ‪ X‬אצל ‪ 97%‬מהחולים בה‪.‬‬


‫אם מנסים אותה על אנשים החולים במחלה דומה ‪ ,Y‬אזי אצל ‪ 10%‬מהם מאובחנת ‪X‬‬
‫(בטעות)‪ .‬אם מנסים אותה על אנשים בריאים (אינם חולים במחלה ‪ X‬או ב‪ ) Y -‬היא‬
‫מצביעה על ‪ 5%‬מהם כחולים (בטעות)‪.‬‬
‫ידוע כי ‪ 2%‬מהאוכלוסייה חולים ב‪ X , 4% -‬חולים ב‪ , Y -‬ואין חולים ב‪ X -‬ו‪ Y -‬ביחד‪.‬‬
‫‪.1‬אדם נבדק ונמצא חולה ב‪ ,X -‬מה ההסתברות שהוא באמת חולה ב‪? X -‬‬
‫‪ .2‬אדם נבדק ונמצא בריא‪ ,‬מה ההסתברות שהו חולה ב‪? X -‬‬

‫‪.40‬מדען מבצע שני ניסויים בלתי תלויים זה בזה‪ .‬ההסתברות להצלחה בניסוי הראשון היא‬
‫‪ 0.8‬ובשני ‪ . 0.9‬מה ההסתברות שהמדען יצליח לפחות באחד מהניסויים ?‬

‫‪ .41‬כמה מילים בנות ‪ 5‬אותיות ניתן ליצור מכל ה‪ -‬א' ב' ? (מבלי להתייחס למשמעות)‪.‬‬

‫‪ .42‬אם נבחר ‪ 6‬אנשים באקראי‪ ,‬מה ההסתברות שכל אחד מהם נולד בתאריך שונה של‬
‫השנה?‬

‫‪ .43‬במבחן אמריקאי ‪ 8‬שאלות‪ .‬לכל שאלה ‪ 3‬אפשרויות תשובה‪ .‬תלמיד מנחש את התשובות‪.‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות לנחש נכון את כל התשובות?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות לנחש נכון ‪ 6‬תשובות?‬
‫‪ .3‬מה ההסתברות לנחש לפחות ‪ 6‬תשובות?‬
‫‪ .4‬מה ההסתברות לנחש לא נכון את כל התשובות?‬
‫‪.44‬מה ההסתברות שבמשפחה בת חמישה ילדים יהיו?‬
‫‪.1‬שלושה בנים ?‬
‫‪ .2‬ארבע בנות ?‬
‫‪ .3‬לפחות שלוש בנות?‬
‫יש לענות על סעיפים א' ב' ג' כאשר‪:‬‬
‫‪( = 0.50 .1‬בן)‪P‬‬

‫(בן)‪P‬‬ ‫‪= 0.51 .2‬‬

‫‪.45‬מרצה בקורס מבוא לסטטיסטיקה נתן לסטודנטים רשימה של ‪ 30‬שאלות‪ ,‬שמתוכן יופיעו‬
‫במבחן ‪ 5‬שאלות‪.‬‬
‫אחד הסטודנטים בחר באקראי ‪ 5‬שאלות מתוך ה‪ ,30 -‬ולמד לפתור רק אותן לקראת‬
‫המבחן‪.‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו כל ‪ 5‬השאלות שלמד?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו בדיוק ‪ 2‬שאלות מתוך ה‪ 5 -‬שלמד?‬
‫‪ .3‬מה ההסתברות שבמבחן יופיעו לפחות ‪ 2‬שאלות מתוך ה‪ 5 -‬שלמד?‬

‫‪.46‬משרד ממשלתי מציע ‪ 3‬משרות בכירות‪ 6 .‬נשים ו‪ 4 -‬גברים‪ ,‬בעלי תכונות מתאימות‪,‬‬
‫מציגים מועמדות‪.‬‬
‫אם הבחירה של וועדת המכרזים היא אקראית‪:‬‬
‫‪.1‬מה ההסתברות שכל המשרות יאוישו על ידי נשים?‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שלפחות שתי משרות יאוישו על ידי נשים?‬
‫משתנה מקרי – פונקצית הסתברות‬

‫‪.47‬נתון כי ‪ 30%‬מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים‪.‬‬


‫נבחר באקראי מדגם של ‪ 5‬בוגרים‪.‬‬
‫יהי ‪ X‬משתנה מקרי‪ :‬מספר המעשנים במדגם‪.‬‬
‫‪.1‬מהי פונקצית ההסתברות של המשתנה המקרי ‪? X‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬

‫‪.48‬אדם נוסע לעבודתו בכל בוקר בשעה קבועה‪ ,‬ועובר בדרך שלושה רמזורים‪ ,‬הפועלים‬
‫באופן בלתי תלוי אחד בשני‪.‬‬
‫ההסתברות שייתקל באור ירוק ברמזור הראשון היא ‪ ,0.4‬בשני – ‪ ,0.5‬ובשלישי ‪.0.2‬‬
‫נגדיר משתנה מקרי ‪ : X‬מספר הרמזורים בהם נתקל באור ירוק‪.‬‬
‫‪.1‬מהי פונקצית ההסתברות של ‪? X‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬

‫נתון‪)¼ ;X ~ B(4 :‬‬ ‫‪.49‬‬


‫‪.1‬תארו בעיה מחקרית שמתאימה לפונקציה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי התוחלת של ‪ ? X‬מהי סטיית התקן של ‪? X‬‬

‫הגיע לארץ משלוח של ‪ 20‬מכוניות מדגם מסוים‪ ,‬מהן ‪ 5‬מכוניות אדומות‪.‬‬ ‫‪.50‬‬
‫סוכן מכירות מזמין אצל היבואן ‪ 3‬מכוניות מאותו דגם‪ .‬היבואן שולח לסוכן ‪ 3‬מכוניות‬
‫שנבחרו באקראי מבין ‪ 20‬המכוניות שהגיעו‪.‬‬
‫יהי ‪ – X‬מספר המכוניות האדומות שיקבל הסוכן‬
‫‪.1‬יש לחשב את פונקצית ההסתברות של ‪. X‬‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות שהסוכן יקבל לפחות מכונית אדומה אחת?‬
‫‪ .3‬מהי התוחלת של ‪? X‬‬

‫‪.51‬נתונה פונקצית ההסתברות הבאה?‬

‫‪X‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬


‫‪)P(X‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬

‫יש לחשב את‪:‬‬


‫‪)E(2X + 4‬‬ ‫)‪E(X2‬‬ ‫)‪E(X‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ב‪σ 2 ( 2 X + 4 ) .‬‬ ‫) ‪σ 2( X‬‬


‫‪.52‬מטילים שתי קוביות – קוביה לבנה וקוביה שחורה‬
‫נסמן ‪ X‬התוצאה בקוביה הלבנה‬
‫‪ Y‬התוצאה בקוביה השחורה‬
‫‪W= 2X‬‬ ‫נגדיר‪Z = X+Y :‬‬
‫יש לחשב את‪:‬‬

‫) ‪σ 2 (W‬‬ ‫)‪σ 2(Z‬‬ ‫) ‪E (W‬‬ ‫) ‪E( Z‬‬

‫לפניך פונקצית הסתברות משותפת לשני משתנים ‪ X‬ו ‪: Y -‬‬ ‫‪.53‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪2-‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬


‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫¼‬ ‫¼‬ ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬ ‫¼‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫¼‬

‫‪.1‬יש לחשב‪:‬‬
‫) ‪COV ( XY‬‬ ‫) ‪σ (Y‬‬ ‫) ‪σ(X‬‬ ‫) ‪E(Y‬‬ ‫) ‪E( X‬‬
‫‪.2‬האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי‬
‫תלויים ?‬
‫‪ .3‬האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי מתואמים?‬

‫מטילים שתי קוביות – קוביה לבנה וקוביה שחורה‬ ‫‪.54‬‬


‫סכום התוצאות בשתי הקוביות‬ ‫נסמן‪X :‬‬
‫התוצאה הגדולה (או שווה) מבין שתי הקוביות‬ ‫‪Y‬‬

‫‪.1‬יש לבנות את פונקצית ההסתברות המשותפת ל‪ X -‬ו‪. Y -‬‬


‫‪ .2‬יש לחשב את‪:‬‬

‫) ‪E ( XY‬‬ ‫) ‪σ (Y‬‬ ‫) ‪σ(X‬‬ ‫) ‪E(Y‬‬ ‫) ‪E( X‬‬


‫‪.3‬יש לחשב את‪)COV(XY :‬‬

‫האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי תלויים? האם ‪ X‬ו‪ Y -‬בלתי מתואמים ?‬ ‫ד‪.‬‬

‫הסקה סטטיסטית‬
‫משפט הגבול המרכזי לממוצע‬
‫‪.55‬התפלגות הגובה של גברים בגיל ‪ +18‬מתקרבת לנורמלית עם ממוצע ‪ 175‬ס"מ וסטיית‬
‫תקן ‪ 5‬ס"מ‪.‬‬
‫‪.1‬נבחר אדם באקראי – מה ההסתברות שגובהו מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .2‬נבחר מדגם של ‪ 64‬גברים באקראי – מה ההסתברות שממוצע המדגם‬
‫יהיה מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .3‬אם נבחר מדגם של ‪ 200‬גברים באקראי – מה ההסתברות שממוצע‬
‫המדגם יהיה מעל ‪ 176‬ס"מ?‬
‫‪ .4‬עבור ‪ , n=200‬מהו הגובה הממוצע שרק ‪ 5%‬מהמדגמים ממוצע גבוה‬
‫ממנו?‬

‫‪.56‬ציוני המבחן הפסיכומטרי לכניסה למוסדות להשכלה גבוהה מתפלגים נורמלית עם‬
‫ממוצע ‪ , µ=500‬וסטיית תקן ‪. σ=120‬‬

‫אם נבחר מדגם של ‪ 225‬סטודנטים –‬


‫‪.1‬מה ההסתברות שממוצע המדגם יהיה לפחות ‪?510‬‬
‫‪ .2‬מה ההסתברות שממוצע המדגם הנבחר יהיה בין ‪ 495‬לבין ‪?508‬‬
‫‪ .3‬מהו התחום הסימטרי סביב ‪ μ‬בו מרוכזים ‪ 95%‬מכל המדגמים‬
‫האפשריים בגודל ‪? n=225‬‬

‫הסקה על הפרמטר ‪μ‬‬


‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות ‪ μ (σ‬נתונה)‬
‫‪.57‬חוקר מעוניין לאמוד את ממוצע שעות העבודה בשבוע לנשים מועסקות – הפרמטר ‪ μ‬הוא‬
‫חקר מדגם של ‪ 300‬מועסקות ומצא במדגם ממוצע ‪. x=31.8‬‬
‫נניח כי סטיית התקן היא‪. σ=5 :‬‬
‫‪.1‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך ל‪ μ -‬ברמת סמך‪:‬‬
‫‪0.98‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪.2‬מהו אורכם של רווחי הסמך?‬
‫‪ .3‬מהו גודל המדגם שיש לחקור כדי לקבל רווחי סמך באותן רמות סמך‪,‬‬
‫אך במחצית מהאורך הקודם‪( .‬שימו לב‪ :‬אורך רווח סמך בסעיף ג' שווה‬
‫למחצית אורך רווח סמך בסעיף ב')‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר את הקשר בין גודל המדגם הנתון ‪ n=300‬לגודל המדגם‬
‫שקיבלת בסעיף ג' לעיל‪.‬‬
‫‪.58‬לפי הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪σ‬‬ ‫‪1-α‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.95‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪0.98‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0.98‬‬

‫‪.1‬יש לבנות ‪ 6‬רווחי סמך לפרמטר ‪ , μ‬ולציין את אורכם‪.‬‬


‫‪.2‬יש להסביר את הקשר בין גודל המדגם‪ ,‬סטיית התקן‪ ,‬רמת הסמך ואורך‬
‫רווח הסמך‪.‬‬
‫‪.59‬משך זמן ההמתנה‪ ,‬בתחנה ‪ , X‬לאוטובוס בקו "‪ "00‬מתפלג נורמלית עם סטיית תקן של‬
‫‪ 14‬דקות‪.‬‬
‫‪.1‬נבדק משך זמן ההמתנה לאוטובוס למדגם מקרי של ‪ 121‬נוסעים‪,‬‬
‫וחושב ממוצע המדגם‪.‬‬
‫מהי הסטייה המרבית בין ממוצע המדגם שהתקבל לבין ממוצע כל אוכלוסיית‬
‫הנוסעים מתחנה זו ברמת סמך ‪? 0.95‬‬
‫‪.2‬אם ממוצע המדגם הוא ‪ 20‬דקות – מהו רווח הסמך ל‪ μ -‬ברמת סמך‬
‫‪? 0.95‬‬
‫‪ .3‬מהו גודל המדגם שיש לחקור‪ ,‬כדי שהסטייה המרבית בין ממוצע‬
‫המדגם לבין ממוצע האוכלוסייה לא תעלה על ‪ 2‬דקות ברמת סמך‬
‫‪? 0.95‬‬

‫‪.60‬שני חוקרים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר‪-‬סמך לאותו פרמטר ‪ . μ‬כל חוקר בדק מדגם אחר‬
‫אך לשניהם אותו גודל מדגם‪ ,‬אותה סטיית תקן ואותה רמת סמך‪.‬‬
‫יש להסביר – האם שני החוקרים יקבלו רווח בר‪-‬סמך באורך שווה‪/‬שונה?‬

‫‪.61‬נערך מחקר על גיל הגברים הבלתי מועסקים בישראל‪ .‬במחקר בדקו מדגם מקרי של ‪120‬‬
‫גברים בלתי מועסקים‪ ,‬ובמדגם נמצא כי הגיל הממוצע שלהם הוא ‪ 32.6‬שנה‪.‬‬
‫א‪ .‬יש לבדוק את הטענה כי גיל הבלתי מועסקים עלה השנה לעומת הקיים כבר הרבה‬
‫שנים‪( .‬עבור ‪) α = 0.05‬‬
‫ידוע כי עד השנה היה הגיל הממוצע של כלל הבלתי מועסקים‬
‫‪ 31.7‬שנה עם סטיית תקן של ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שאמנם גיל הבלתי מועסקים עלה?‬
‫ג‪ .‬התברר כי במדגם היו ‪ 200‬גברים בלתי מועסקים (ולא ‪ 120‬כפי שנתון לעיל)‪ ,‬אך‬
‫הממוצע לא השתנה והוא ‪ 32.6‬שנה‪.‬‬
‫יש להסביר – לא לחשב – מה תהיה מסקנת החוקר בסעיף א' לעיל‪ ,‬וכיצד תשתנה‬
‫התוצאה של סעיף ב' לעיל?‬
‫‪.62‬חוקר טוען כי שכרם של העובדים בחקלאות נמוך מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫נבדק מדגם מקרי של ‪ 81‬עובדים בחקלאות‪ ,‬ובמדגם נמצא כי שכרם הממוצע הוא ‪6,450‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫ידוע כי השכר הממוצע לחודש במשק כולו הוא ‪ 6,840‬ש"ח עם סטיית תקן של ‪1,800‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת החוקר ב‪? α = 0.05 -‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת ללא חישוב נוסף מהי מסקנת החוקר ב‪? α = 0.01 -‬‬
‫‪ .3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן לדחות את ‪? H0‬‬

‫בתהליך בדיקת השערות על הפרמטר ‪ μ‬החליט החוקר לדחות את ‪ H0‬עבור ‪. α = 0.025‬‬ ‫‪.63‬‬
‫האם ניתן לדעת‪ ,‬ללא נתונים נוספים‪ ,‬מהי החלטתו עבור‪:‬‬
‫‪α=0.01‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪α = 0.05‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נתונה אוכלוסייה בעלת ‪80‬ש "ח = ‪σ‬‬ ‫‪.64‬‬


‫כדי לבדוק את ההשערות‪:‬‬
‫‪H0:‬‬ ‫‪μ < 200‬‬
‫‪H1:‬‬ ‫‪μ > 200‬‬
‫נבחר מדגם בגודל ‪n=100‬‬
‫הסטטיסטיקאי קבע כי ידחה את ‪ H0‬אם ממוצע המדגם יהיה גדול מ‪ 213.6 -‬בבדיקה זו‪:‬‬
‫‪.1‬מהי ההסתברות לטעות מסוג ראשון?‬
‫‪ .2‬מהי ההסתברות לטעות מסוג שני עבור ‪μ1=230‬‬
‫‪ .3‬אם במדגם נתקבל ממוצע ‪ , X=212.2‬מהי החלטת הסטטיסטיקאי?‬
‫מה ההסתברות לטעות בהחלטה זו?‬
‫‪.65‬חוקר בדק את הטענה כי מנהלים סובלים מלחץ דם גבוה יותר בהשוואת לכלל‬
‫המועסקים‪ .‬החוקר בדק מדגם של ‪ 64‬מנהלים בגילים ‪ 35-49‬שנה וקיבל במדגם‬
‫ממוצע לחץ דם ‪. 135.8‬‬
‫ידוע כי ממוצע לחץ הדם באוכלוסיית המועסקים באותה קבוצת גיל הוא ‪ μ=133‬עם‬
‫סטיית תקן ‪. σ=15‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α=0.05‬‬
‫‪.2‬מהי ההסתברות לטעות בהחלטת החוקר‪ ,‬אם אמנם לחץ הדם של כלל‬
‫אוכלוסיית המנהלים הוא ‪μ1=140‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר – לא לחשב – כיצד שינוי של הבדיקה ל‪ α=0.01 -‬ישפיע על‬
‫החלטת החוקר ועל ההסתברות לטעות בהחלטה זו‪.‬‬

‫‪.66‬חוקר בדק את ההשערות‪:‬‬


‫‪H0:‬‬ ‫‪μ < μ0‬‬
‫‪HI:‬‬ ‫‪μ > μ0‬‬
‫החוקר חישב את ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪ , H0‬וקיבל ‪α`=0.04‬‬
‫‪α=0.01‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪α =0.05‬‬ ‫מהי החלטת החוקר עבור‪.1 :‬‬
‫‪.67‬בעל מפעל רכש מכונה למילוי צנצנות ריבה‪ .‬לפי התקן המכונה מכוונת למלא בממוצע‬
‫‪ 250‬גרם לצנצנת עם סטיית תקן של ‪ 5‬גרף הועלה חשד שהמכונה התקלקלה ואינה‬
‫ממלאת את הצנצנות לפי התקן‪ .‬במחלקת הבקרה של המפעל החליטו לבדוק מדגם‬
‫מקרי של ‪ 80‬צנצנות ולפי תוצאות המדגם להחליט‬
‫‪.1‬יש לנסח את ההשערות לבדיקה‪ ,‬ולחשב את אזורי הקבלה והדחייה של‬
‫‪ H0‬עבור ‪. α=0.05‬‬
‫‪ .2‬במדגם של ‪ 80‬הצנצנות שנבדקו‪ ,‬נמצא כי המשקל הממוצע לצנצנת הוא‬
‫‪ 249.2‬גרם – האם החשד לגבי קלקול המכונה מוצדק? (‪. )α=0.05‬‬
‫‪ .3‬לפי המדגם שנחקר‪ ,‬יש לאמוד על ידי רווח בר‪-‬סמך‪ ,‬את המשקל‬
‫הממוצע ברמת סמך (‪. α)=0.95-1‬‬
‫‪ .4‬יש להסביר – מהו הקשר בין רווח בר‪-‬סמך שנתקבל (סעיף ג' לעיל) לבין‬
‫המסקנה שנתקבלה (סעיף ב' לעיל)‪.‬‬

‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות על ‪ μ (σ‬לא ידועה)‬


‫‪.68‬חוקר מעונין לאמוד את הגיל הממוצע של מכוניות פרטיות הנעות על כבישי הארץ‪.‬‬

‫החוקר דגם באקראי ‪ 9‬מכוניות וקיבל את התוצאות הבאות‪:‬‬

‫שנים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬
‫יש לחשב רווחי סמך לפרמטר ‪ μ‬ברמת סמך‪:‬‬

‫‪0.98‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪0.95 .1‬‬

‫‪.69‬חוקר בדק את הטענה כי פועלים העובדים במשמרת לילה איטיים יותר מפועלים‬

‫העובדים ביום‪ .‬ידוע כי הזמן הממוצע הדרוש לייצר מוצר מסוים ביום הוא ‪ 6‬שעות‪.‬‬

‫במדגם מקרי של ‪ 30‬פועלים שעבדו במשמרת לילה נמצא כי הזמן הממוצע לייצר אותו‬

‫מוצר הוא ‪ 7‬שעות עם סטיית תקן של ‪ 3‬שעות ‪( .‬נניח התפלגות נורמלית למשך הייצור)‪.‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α = 0.05‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת‪ ,‬ללא חישוב נוסף‪ ,‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α=0.01‬‬
‫‪ .3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬

‫‪.70‬סטטיסטיקאי של מפעל גדול מסוים‪ ,‬בדק את הטענה כי שיטת תמריצים מיוחדת‬


‫תצמצם את היקף האיחורים לעבודה‪ .‬שיטת התמריצים הופעלה במשך שלושה‬
‫חודשים על מדגם מקרי ‪ 44‬פועלים‪ .‬במדגם נמצא כי בתקופת המבצע אחרו בממוצע‬
‫‪ 6.2‬פעמים עם סטיית תקן של ‪ 3‬פעמים‪ .‬כלל עובדי המפעל אחרו בממוצע באותה‬
‫תקופה ‪ 8.4‬פעמים‪.‬‬
‫‪.1‬מהי החלטת החוקר עבור ‪? α = 0.05‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬
‫‪ .3‬לפי התוצאה שנתקבלה בסעיף ב' לעיל – מהי החלטת הסטטיסטיקאי‬
‫עבור‬
‫‪? α = 0.01‬‬
‫‪.71‬יצרן סיגריות מעוניין לפרסם כי תכולת הניקוטין הממוצעת בסיגריות שהוא מייצר‬
‫קטנה מ‪ 27 -‬מ"ג‪ ,.‬בבדיקה מעבדתית של ‪ 7‬סיגריות שנבחרו באקראי נמצאו כמויות‬
‫הניקוטין הבאות‪:‬‬
‫מ"ג‬ ‫‪29‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪.1‬מהי המסקנה ברמת מובהקות ‪? α = 0.025‬‬
‫‪ .2‬האם ניתן לדעת ללא חישובים נוספים מהי המסקנה ב‪ α = 0.05 -‬וב‪α -‬‬
‫‪? = 0.01‬‬
‫‪ .3‬לפי נתוני המדגם יש לחשב רווח בר‪-‬סמך לפרמטר ‪ μ‬ברמת סמך ‪,0.95‬‬
‫ולהסביר את הקשר בין רווח הסמך שהתקבל לבין התשובה לסעיף א'‬
‫לעיל‪.‬‬

‫‪.72‬שני סטטיסטיקאים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר‪-‬סמך לאותו פרמטר ‪. μ‬‬
‫לכל אחד מהסטטיסטיקאים מדגם אחר‪ ,‬אך באותו גודל ‪ . n‬שניהם קבעו אותה רמת‬
‫סמך‪.‬‬
‫סטטיסטיקאי א' הניח ‪ σ=50‬ידועה‬
‫סטטיסטיקאי ב' – חישב לפי המדגם וקיבל ‪. Ŝ=50‬‬
‫יש להסביר – למי משני הסטטיסטיקאים יהיה רווח סמך צר יותר?‬

‫הסקה על הפרמטר ‪P‬‬


‫רווח בר‪-‬סמך ובדיקת השערות על הפרמטר ‪P‬‬
‫‪.73‬בבדיקת פתע שערכה משטרת התנועה ל‪ 1000 -‬מכוניות נמצאו‬

‫‪ 384‬מכוניות בלתי תקינות‪ .‬מהו רווח בר‪-‬סמך לפרופורציות‬

‫המכוניות הבלתי תקינות ברמת סמך ‪?0.99‬‬

‫‪ .74‬במשרד העבודה והרווחה מעונינים לאמוד את הפרופורציה של הבלתי מועסקים‬


‫במדינה‪.‬‬
‫‪.1‬מהו גודל המדגם שיש לבדוק‪ ,‬כך שהסטייה בין הסטטיסטי לפרמטר לא‬

‫תעלה על ‪ 0.02‬ברמת סמך ‪? 0.96‬‬


‫‪.2‬נבדק מדגם בגודל ‪ n‬שמצאת בסעיף א' לעיל; ובמדגם נמצא כי‬
‫הפרופורציה של הבלתי מועסקים היא ‪ .0.11‬לפי תוצאה זו יש לחשב את‬

‫רווח הסמך לפרמטר ‪ P‬ברמת סמך ‪ ,0.96‬ולציין מהו אורך רווח‬


‫הסמך‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר את ההבדל בין הדרישה בסעיף א' לעיל (‪ )L/2=0.02‬לבין‬
‫התוצאה שנתקבלה בסעיף ב' לעיל‪.‬‬

‫‪.75‬במפעל גדול מסוים ‪ 55%‬מהעובדים נוהגים לאחר לפחות פעם אחת בחודש‪.‬‬
‫מנהל הייצור של המפעל מציע שיטת תמריצים מיוחדת שעשויה לצמצם את אחוז‬
‫המאחרים‪ .‬השיטה נבדקה על מדגם מקרי של ‪ 80‬עובדים‪ .‬במדגם נמצא כי ‪44%‬‬
‫מהעובדים אחרו לפחות פעם בחודש‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת הבדיקה ב‪? α = 0.05 -‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שהשיטה יעילה?‬

‫‪.76‬שני סטטיסטיקאים בנו‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬רווח בר סמך לאותו פרמטר ‪.P‬‬
‫לכל אחד מהסטטיסטיקאים מדגם אחר‪ ,‬אך באותו גודל ‪ . n‬שניהם קבעו אותה רמת‬
‫סמך‪.‬‬
‫יש להסביר – האם שני הסטטיסטיקאים יקבלו רווחי סמך באורך שווה‪/‬שונה ?‬
‫‪ 16%.77‬מהאוכלוסייה הבוגרת נוהגים להאזין לתוכני רדיו מסוימת‪ .‬רשות השידור‬
‫מעונינת לבדוק את הטענה כי שיטת פרסום חדשה תגביר את אחוז המאזינים‬
‫לתוכנית‪.‬‬
‫במדגם מקרי של ‪ 300‬נשאלים שנחשפו לפרסום‪ ,‬נמצא כי ‪ 18.5%‬מאזינים לתוכנית‪.‬‬
‫‪.1‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט שהפרסום יעיל ?‬
‫‪ .2‬מהי המסקנה לגבי יעילות הפרסום ? (ברמת מובהקות ‪.) α=0.05‬‬
‫‪.3‬מהי ההסתברות לטעות במסקנת החוקר‪ ,‬אם אמנם הפרסום מגביר ל‪-‬‬
‫‪ 25%‬את אחוז המאזינים לתוכנית ?‬
‫הסקה על הפרש ממוצעים (‪) μ1 – μ2‬‬
‫לשני מדגמים בלתי תלויים ולשני מדגמים מזווגים‬
‫(כאשר סטיות התקן ידועות וכאשר אינן ידועות)‬

‫‪.78‬חוקר בדק את הטענה כי שכרן של נשים מועסקות נמוך משכרם של גברים‬

‫מועסקים‪ .‬נבדק מדגם מקרי של ‪ 25‬מועסקות‪ ,‬ונמצא כי שכרן הממוצע הוא‬

‫‪ 6,400‬ש"ח‪ .‬במדגם מקרי של ‪ 35‬מועסקים נמצא כי שכרם הממוצע הוא ‪7,600‬‬


‫ש"ח‪.‬‬

‫נניח כי סטיית התקן של המשכורות ידועה והיא ‪ 1,800‬ש"ח הן למועסקים והן‬


‫למועסקות‪.‬‬
‫יש לחשב את ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להחליט כי שכר הנשים המועסקות נמוך‬
‫משכר הגברים המועסקים‪ ,‬ולציין מהי מסקנת החוקר עבור ‪. α=0.01‬‬

‫‪.79‬בחברה גדולה ביקשו מנהלי החברה להעניק "בונוסים" לעובדים הבכירים בהתאם‬
‫לרמת הביצועים שלהם בעבודה‪ .‬מנהלי החברה החליטו לפנות לשתי חברות ניהול‬
‫ולבקש מכל חברת ניהול לערוך סקר מדגמי כדי לתת הערכה לעובדים הבכירים‪.‬‬
‫חברת ניהול א' בדקה מדגם של ‪ 6‬מנהלים בכירים וחברת ניהול ב' בדקה מדגם של ‪7‬‬
‫מנהלים בכירים‪.‬‬
‫להלן התוצאות‪:‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪68‬‬ ‫חברה א'‬
‫‪96‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪81‬‬ ‫חברה ב'‬
‫‪.1‬האם קיים הבדל בהערכה בין שתי חברות הניהול ברמת מובהקות ‪α=0.‬‬
‫‪? 05‬‬
‫(יש להניח אותה סטיית תקן להערכת העובדים בשתי חברות הניהול)‪.‬‬
‫‪.2‬האם נכונה הטענה כי הערכה של חברת ניהול ב' גבוהה בצורת מובהקת‬
‫מחברת ניהול א' ברמת מובהקות ‪? α=0.05‬‬
‫(יש להניח אותה סטיית תקן להערכת העובדים בשתי חברות הניהול)‪.‬‬
‫‪.3‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לפיה ניתן להוכיח שאכן הערכה של חברת ניהול‬
‫ב' גבוהה מחברת ניהול א' ?‬
‫‪ .4‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך להפרש הממוצעים בהערכת שתי חברות הניהול‬
‫ברמת סמך ‪0.95‬‬

‫‪.80‬סטטיסטיקאי של מפעל גדול ערך השוואה בין תפוקת העובדים במשמרת בוקר‬
‫לתפוקת העובדים במשמרת ערב‪ .‬נבדק מדגם מקרי של ‪ 15‬עובדים במשמרת בוקר‪,‬‬
‫ונמצא כי התפוקה הממוצעת למשמרת לעובד בבוקר היא ‪ 30.4‬מוצרים עם סטיית‬
‫תקן של ‪ 6‬מוצרים‪ .‬נבדק מדגם של ‪ 15‬עובדים במשמרת ערב‪ ,‬ונמצא כי התפוקה‬
‫הממוצעת למשמרת לעובד בערב היא ‪ 25.9‬מוצרים עם סטיית תקן של ‪ 7‬מוצרים‪.‬‬

‫האם ניתן להסיק כי התפוקה בבוקר גבוהה מהתפוקה בערב עבור ‪? α=0.05‬‬

‫ב‪ .‬בהנחה שאין שוויון בסטיות התקן‪.‬‬ ‫א‪ .‬בהנחה שיש שוויון בסטיות התקן‬

‫‪.81‬מדגם מקרי של ‪ 10‬מעשנים השתתפו בתרפיה קבוצתית שמטרתה הפחתת העישון‪.‬‬


‫להלן נתונים על מספר הסיגריות היומי שעישן כל נבדק לפני הטיפול ואחריו‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נבדק‬
‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫"לפני"‬
‫‪25‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫"אחרי"‬

‫‪.1‬האם התרפיה הקבוצתית הפחיתה את העישון? ( ‪) α = 0.025‬‬


‫‪ .2‬יש לחשב רווח בר‪-‬סמך לממוצע של כמות ההפחתה בעישון בעקבות‬
‫התרפיה הקבוצתית ברמת סמך ‪. 0.95‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר – מהו הקשר בין רווח הסמך לבין ההחלטה שנתקבלה‬
‫בבדיקת ההשערות?‬

‫‪.82‬מנהל כוח אדם במפעל מסוים מבקש לבדוק השפעת שכר עידוד על תפוקת העובדים‪.‬‬
‫‪ 10‬מעובדי המפעל נבחרו באקראי‪ .‬לכל אחד מהם בדקו את התפוקה היומית לפני מתן‬
‫שכר עידוד ואחרי מתן שכר עידוד‪ .‬להלן התוצאות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נבדק‬
‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬ ‫"לפני"‬
‫‪26‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫"אחרי"‬

‫‪.1‬האם שכר עידוד מעלה את תפוקת העובדים? (‪) α = 0.05‬‬


‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬

‫הסקה על הפרש פרופורציות (‪) P1 - P2‬‬


‫לפי שני מדגמים מקריים בלתי תלויים‬

‫‪.83‬חוקר בדק את הטענה כי הפרופורציה של בעלי השכלה גבוהה (‪ +13‬שנות לימוד)‬


‫בקרב הנשים המועסקות גבוהה מהפרופורציה של בעלי השכלה גבוהה בקרב הגברים‬
‫המועסקים‪.‬‬
‫במדגם מקרי של ‪ 110‬מועסקים נמצא כי ‪ 36‬מהם בעלי השכלה של ‪ +13‬שנות לימוד‪,‬‬
‫ואילו במדגם מקרי של ‪ 80‬מועסקות נמצא כי ‪ 34‬מהן בעלות ‪ +13‬שנות לימוד‪.‬‬
‫‪.1‬מהי מסקנת החוקר ב‪. α = 0.01 -‬‬
‫‪ .2‬מהי ה‪ α -‬הקטנה ביותר לדחיית ‪? H0‬‬
‫‪ .3‬אם טענת החוקר היא שיש הבדל בין הפרופורציות של בעלי השכלה‬
‫גבוהה בין המועסקים למועסקות – מהי ההחלטה ברמת מובהקות = ‪α‬‬
‫‪? 0.01‬‬

‫מבחן לאי תלות בין שני משתנים‬

‫‪.84‬לפי הנתונים בשאלה ‪ 83‬לעיל יש לבנות לוח ‪2X2‬‬


‫האם קיים קשר באוכלוסיית כוח העבודה בין מין המועסקים לבין בעלי השכלה גבוהה (‪α‬‬
‫‪.) =0.01‬‬
‫‪.85‬לפניך נתונים על מדגם של ‪ 200‬מרואיינים לפי רמת ההשכלה שלהם ולפי עמדתם‬
‫בשאלה פוליטית מסוימת‪:‬‬

‫גבוהה‬ ‫תיכונית‬ ‫יסודית‬ ‫ס"ה‬ ‫עמדה‪/‬השכלה‬


‫פוליטית‬
‫‪40‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪200‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪30‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪120‬‬ ‫בעד‬
‫‪10‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪80‬‬ ‫נגד‬

‫האם קיים קשר בין השכלת המרואיינים לבין העמדה הפוליטית שלהם באוכלוסייה? (=‪α‬‬
‫‪.) 0.05‬‬

‫‪.86‬במחקר על יחסי עבודה נבדקה הטענה כי קיים קשר בין גודל המפעל לבין שביעות‬
‫רצון של העובדים מהעבודה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 300‬מפעלים ונתקבלו התוצאות‪:‬‬

‫רבה‬ ‫מעטה‬ ‫ס"ה‬ ‫שביעות רצון‬


‫גודל המפעל‬
‫‪120‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪300‬‬ ‫ס"ה‬
‫‪60‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪210‬‬ ‫מפעל קטן‬
‫‪60‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪90‬‬ ‫מפעל גדול‬

‫מהי המסקנה לגבי כלל אוכלוסיית המפעלים ברמת מובהקות‪:‬‬


‫‪α=0.01‬‬ ‫‪2.‬‬ ‫‪α = 0.05‬‬ ‫‪.1‬‬

You might also like