‫פרויקט גמר במדעי החברה היחידה החמישית ‪ -‬בגרות ‪ 1‬יח''ל‬

‫הקשר בין מקום מגורים למוטיבציה לשירות משמעותי‬

‫בצה''ל‬

‫מגישים ‪ -‬עומרי אשר דעי‪ ,‬אופיר קפיטולניק‬

‫ת''ז ‪326556420,326558905 -‬‬

‫מנחה ‪ -‬מורן גבריאל‬

‫תאריך הגשה ‪ -‬אפריל ‪2023‬‬

 ‫תוכן עניינים‬
‫מבוא………………………………………………………………………………………‪3.‬‬
‫סקירה ספרותית ‪( -‬המשתנה התלוי חלק א')‬
‫…………………………………………………………………………………………‪5-4‬‬
‫סקירה ספרותית ‪( -‬המשתנה הבלתי תלוי חלק ב')‪6...............................‬‬
‫סקירה ספרותית ‪( -‬חלק ג ')‪7...............................................................‬‬
‫שאלת חקר………………………………………………………………………………‪8.‬‬
‫הצגת ממצאים…………………………………………………………………………‪9.‬‬
‫דיון‪ ,‬סיכום ומסקנות………………………………………………………………………‪..‬‬
‫…‪14-15..‬‬
‫רפלקציה…………………………………………………………………………… ‪16-17‬‬
‫ביבליוגרפיה……………………………………………………………………………‪18.‬‬
 ‫מבוא‬

‫בעבודתנו נבדוק את הקשר בין מקום מגורים לבין המוטיבציה לגיוס לצה"ל‪ .‬מוטיבציה ‪,‬‬
‫ובעברית הנעה היא תהליכים פנימיים המעוררים את האדם ומכוונים אותו להתגייס לצבא‪.‬‬
‫קיימות תאוריות רבות וכתבות רבות המדברות על ההבדלים הקיימים במוטיבציה לשירות‬
‫בצבא ההגנה לישראל לפי אזור מגורים בין הפריפריה ומרכז‪ .‬פריפריה זהו כינוי הבא לציין‬
‫אזור מגורים גיאוגרפי אשר נמצא רחוק מהמטרופוליטנים הגדולים‪ .‬האזורים‬
‫הפריפריאליים במדינה הינם הצפון והדרום המרוחקים מאזורי המרכז‪ .‬פריפריה יכול‬
‫להתייחס גם לערים גדולות עם הרבה אנשים‪ ,‬אך עדיין מרוחקות מאזורים מרכזיים‬
‫במדינה‪ .‬ישנו הבדל מעמדי וחברתי בין תושבי המרכז והפריפריה והבדל בהשקעת המדינה‬
‫במשאבים בין תושבי המרכז והפריפריה‪.‬‬
‫השערת המחקר שלנו היא שימצא קשר בין המשתנים‪ .‬בני נוער מהפריפריה יבטאו עמדה‬
‫חיובית יותר‪ ,‬כלומר מוטיבציה גבוהה יותר כלפי גיוס לצה"ל לעומתם בני נוער מהמרכז‬
‫יבטאו עמדה שלילית יותר‪ ,‬כלומר מוטיבציה נמוכה יותר כלפי גיוס לצה"ל‪.‬‬
‫ראשית נסקור ספרות מחקרית בנושא‪ ,‬נציג את המשתנה התלוי (מוטיבציה לגיוס לצה"ל)‬
‫והבלתי תלוי (מקום מגורים) ואת הקשר ביניהם בעזרת מחקרים ותאוריות‪ .‬שנית‪ ,‬נבנה‬
‫שאלון עמדות שיבדוק את שלושת מרכיבי העמדה בנוגע לגיוס לצה"ל‪ :‬רגשי ‪ ,‬קוגניטיבי‬
‫והתנהגותי ונחלק אותו למילוי לאנשים הנמצאים באוכלוסיית המחקר שלנו‪ :‬שתי קבוצות‬
‫שונות מאותם גילאים (‪ ,)15-18‬מהמרכז והפריפריה אשר מועמדים לשירות ביטחוני‪.‬‬
‫לאחר מכן נעבד ונציג את תוצאות השאלונים‪ .‬לבסוף נסכם‪ ,‬נדון ונסיק מסקנות בעקבות‬
‫תוצאות המחקר שלנו‪ .‬אנו מקווים שהמחקר יאשש את השערותינו‪.‬‬
 ‫החלק התיאורטי‬
‫הגדרת משתנה ראשון – מקום מגורים‪ .‬מקום מגורים הינו המקום הגיאוגרפי בו כל אדם‬
‫מתגורר‪ ,‬לומד וחי את חייו‪ .‬זהו המקום המשפיע על האדם בדרך חייו‪ ,‬בהזדמנויות שלו‬
‫ובתפסיה שלו‪ .‬הפריפריה היא כינוי לאזורי מגורים אשר רחוקים מהערים הגדולות‬
‫והמפותחות יותר‪ .‬לרוב יש פער חברתי בין הפריפריה למרכז‪ ,‬בעוד שבמרכז הארץ‪ ,‬יש‬
‫יותר אמצעיים ומשאבים לתושבים‪ ,‬בפריפריה יש יותר תושבים במצב סוציו אקונומי נמוך‬
‫ופחות משאבים והשקעה מצד העיריות לתושבים‪.‬‬

‫במאמר "פריפריה מול מרכז‪ :‬כיצד משפיעים הפערים המעמיקים על מסלולי הגיוס?" מאת‬
‫אריאל זילגר‪ ,‬זילגר מדבר ומציג את הפער בין נערים מהמרכז והפריפריה אשר קיים‬
‫בנושא הגיוס לצה"ל‪ .‬לפיו‪ ,‬נערים מהפריפריה (צפת) נחשפים פחות למסלולים שונים‬
‫בצבא מאשר נערים מהמרכז (אזור השרון)‪ .‬נערים מהמרכז נחשפים יותר למסלולים‬
‫טכנולוגיים ויחידות סייבר ולכן הסיכויים שלהם להתקבל ליחידות אלו גבוהים מאשר‬
‫נערים מהפריפריה אשר פחות או בכלל לא נחשפים למסלולים כאלו‪ ,‬וחוסר הידע שלהם‬
‫בנושא גורם לכך שקיים חוסר שוויון הזדמנויות בין שני הקבוצות‪ .‬במרכז יש יותר‬
‫משאבים‪ ,‬כוח אדם ודחיפה מצד המורים וגורמי מקצוע‪ ,‬תנאים אלו מגדילים את הסיכויים‬
‫של הנערים מהמרכז להתקבל ליחידות סייבר מובחרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש טענות כלפיי אפליה‬
‫מצד הצבא‪ ,‬ליאור ואופק מצפת‪ ,‬טוענות שגורמים מהצבא שופטים את הנערים מהפריפריה‬
‫וחושבים שיש קשר בין היכולות שלהם והמסוגלות שלהם לבין מקום המגורים שלהם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נערים מהמרכז מתגייסים פחות ליחידות קרביות מאשר בני נוער מהפריפריה‪.‬‬
‫המוטיבציה להתגייס ליחידות קרביות בקרב בני נוער מהמרכז נמוכה מאשר נערים‬
‫מהפריפריה‪ .‬הנערים מצפת אשר מוזכרים בכתבה‪ ,‬אומרים שהסיבות לכך הן כי אנשים‬
‫מעדיפים לא לעשות קרבי כי אנחנו דור עצלן יותר‪ ,‬ובנוסף פרשת אזריה‪ ,‬שיכולה לגרום‬
‫לנערים חשש מלטעות או להפר פקודה בשירות קרבי ולהיענש על כך‪.‬‬
‫תת אלוף ערן שני מכחיש את כך שיש קשר בין מקום מגורים לבין הדירוג הצבאי שלך‪,‬‬
‫ומכחיש את כך שנערים מהפריפריה ומצפת בפרט‪ ,‬לא מודעים למסלולים הטכנולוגיים‬
‫אשר צה"ל מציע‪.‬‬
‫ובעוד שהנערים מצפת טוענים שרוב גדול מהמיונים ליחידות אלו מתקיימים רק במרכז‪ ,‬מה‬
‫שמקשה אליהם להתקבל‪ ,‬תת אלוף ערן שני מכחיש את כך וטוען שיש ביכולתם למיין גם‬
‫את האנשים מהפריפריה‪.‬‬

‫במאמר השני‪" ,‬הצבא בורח מהאחריות שלו להסללה אתנו‪-‬מעמדית" מאת יגיל לוי‪ ,‬לוי‬
‫טוען שצה"ל מטעה אותנו בכך שהם אומרים ששיעורי הגיוס במרכז הארץ זהה לשיעורי‬
‫הפריפריה‪ ,‬וטוען שהצבא ממשיך לנווט שכבות מוחלשות לקרבי ושכבות חזקות להייטק‪.‬‬
 ‫לפי לוי‪ ,‬ככל שהזמן עובר‪ ,‬שיעורי ההרוגים בפעילויות ביטחוניות בקרב תושבי פריפריה‬
‫רק עולים‪ ,‬ונראה כי הצבא מכוון מההתחלה צעירים מהפריפריה לשירות קרבי‪.‬‬
‫בעקבות הירידה בגיוס הצעירים המבוססים לשירות קרבי‪ ,‬הצבא החל ב"קמפיין" בבתי‬
‫הספר שנועד לעודד גיוס לקרבי והמדינה תגמלה את בתי הספר אשר השתתפו ברפורמה‬
‫הזאת‪ ,‬אך הרפורמה קיבלה גינויים‪.‬‬
‫לאחר שהפרסומים האלו יצאו והביקורות על הצבא גברו‪ ,‬נראה שצה"ל מנסים לשנות את‬
‫תדמיתם והם החלו לדחוף לימודי טכנולוגיה ליישובים מוחלשים בפריפריה‪ ,‬שיעורים אלו‬
‫לרוב מתבצעים על ידיי חיילים וחיילות כסגל הוראה משלים של בית ספר‪.‬‬
‫בצבא מנסים לשנות את המצב הקיים ומנסים להגיב לביקורות כלפיהם בכך שהם פרסמו‬
‫את נתוני הגיוס ביישובים בכל הארץ‪ ,‬מטרתם הלא כתובה הייתה להראות שגם גברים‬
‫מאזורים מבוססים במרכז משרתים בתפקידים קרביים‪ ,‬אך הם מסתפקים רק בנתונים‬
‫מיישובים מובילים בארץ‪.‬‬
‫לוי אומר שיש הבדל בין פריפריה גיאוגרפית לבין פריפריה חברתית‪-‬תרבותית‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫כשאומרים פריפריה מתכוונים גם לקבוצות האתניות והחברתיות המוחלשות אשר גרות‬
‫בפריפריה‪ ,‬כמו דתיים‪ ,‬עולי ברית המועצות‪ ,‬מזרחיים מעמד הביניים ומטה‪ ,‬דרוזים וכמו כן‬
‫גם נשים‪ .‬לכל הקבוצות האלו‪ ,‬יש דחף חזק להוכיח את עצמם בצבא‪ ,‬למרות השפלות‬
‫העבר‪.‬‬
‫יהיו מי שיגידו שדתיים אינם שייכים לקטגוריה זאת‪ ,‬מכיוון שהם לא נלחמים על מקומם‬
‫בצבא‪ ,‬אך הם עדיין נתקלים בקשיים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לוי מצביע על כך שאחוזי הגיוס הגבוהים בערים הגדולות במרכז הם לרוב בזכות‬
‫קבוצות אתניות אשר נחשבות ל"פריפריה" אשר מתגוררות בערים אלו‪ .‬לוי תוהה אם יוצאי‬
‫אתיופיה נחשבים לקבוצת פריפריה חברתית‪ -‬תרבותית‪ ,‬מכיוון שרובם גרים בערים‬
‫הגדולות‪ ,‬כמו ראשון לציון לדוגמה‪ .‬גם העיר רעננה למשל‪ ,‬מתגאה באחוזי הגיוס הגבוהים‬
‫אצלה‪ ,‬למרות שרובם בזכות הגברים הדתיים בעיר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לוי טוען שהצבא אינו מכיר באחריותו על האפליה שהוא מייצר ועל תרומתו לאי‬
‫שוויון בארץ‪.‬‬

‫החלק התיאורטי ‪ -‬פרק שני‬

‫משתנה שני – עמדות לגבי שירות משמעותי בצבא‪ .‬שירות משמעותי בצבא הינו שירות‬
‫שבו החייל נותן מעצמו‪ ,‬מזמנו ומכישוריו‪ ,‬ומועיל למדינה‪ ,‬וכך מרגיש פרודוקטיבי נחוץ‬
‫והכרחי לצבא‪.‬‬
 ‫בכתבה הראשונה ‪'' :‬נוכח הנתונים המדאיגים‪ ,‬בצה"ל נערכים לקרב על המוטיבציה‬
‫לשירות הקרבי'' על ידי נועם אמיר‪ ,‬אמיר מדבר על הירידה המשמעותית במוטיבציה של‬
‫הצעירים כיום להתגייס ליחידות קרביות‪ ,‬ומעדיף להתגייס ליחידות סייבר לדוגמה ‪,8200‬‬
‫על מנת לפתח את עצמם ואת עתידם מאשר את עתיד המדינה‪ .‬לפיו דבריו של הכותב‪,‬‬
‫אמיר‪ ,‬המדינה מנסה להילחם בדבר זה‪ ,‬בכך שפותחת תוכניות‪ ,‬לקידום הרצון אצל בני‬
‫הנוער ללכת ולהתגייס למקומות קרביים‪ ,‬לדוגמה פתיחת המכינה ''דור העתיד'' את‬
‫התוכנית מובילה היחידה להכנה לצה''ל וגדנ"ע באגף הביטחוני‪-‬חברתי במשרד הביטחון‪.‬‬
‫אפשר לראות דברים דומים נכתבים‪ ,‬על ידי אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫בכתבה השנייה ‪'' :‬משבר הלגיטימציה של מודל גיוס החובה''‪ ,‬שפורסמה באתרה של‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬מדבר הכותב על חוסר הרצון להתגייס לצבא‪ ,‬במקום לדבר על רצון‬
‫הנוער ללכת לסייבר על מנת לנסות לשפר את עתידם‪ ,‬הכותב מדבר על אתוס חברת השוק‬
‫ובין עקרון גיוס החובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעוד הצבא ''כופה'' עבודה ללא תמורה כספית הולמת על‬
‫צעירים וצעירות ודוחה את כניסתם לרכישת השכלה ולשוק עבודה‪ ,‬שוק שנעשה תחרותי‬
‫יותר ויותר‪ ,‬גורם לחוסר רצון לצעירים ללכת לשירות משמעותי‪ .‬עוד סתירה שגורמת‬
‫לחוסר רצון ללכת לצבא הינו‪ ,‬אתוס האמור להעניק למשרתים ולמשרתות בצבא זכויות‬
‫עודפות ובין היחלשותו של אתוס זה‪ ,‬כלומר צבאות מקיימים "משטר תגמול" שמבוסס על‬
‫תִ גמול של החיילים בשתי צורות עיקריות – תגמול חומרי ותגמול סמלי‪ .‬בעוד התגמול‬
‫החומרי מבוסס על תשלום כסף‪ ,‬ובשונה ממנו מבוסס התגמול הסמלי על כך שלובשי‬
‫המדים נהנים מסטטוס ומיוקרה המופקים מעצם שירותם הצבאי‪ ,‬מאופי עיסוקם הצבאי‬
‫ומרמת ההקרבה הנובעת מכך‪ ,‬ממעמד יחידתם ומדרגתם האישית‪ .‬בסיום שירותם הצבאי‪,‬‬
‫שהאדם נהפך מחייל לאזרח‪ ,‬האדם אמור לקבל תגמול בו מקבל ''אזרחות מועדפת'' כמו כן‬
‫תגמול לא רשמי כמו הכרה חברתי‪ .‬בשנים האחרונות יורדת הכרה זו מכיוון יותר ויותר‪,‬‬
‫רשמית ולא כאחד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אפשר לראות סיבות רבות שאינן קשורות בהכרח למקום מגורם של הנוער‪,‬‬
‫שבגללן הנוער לא ירצה ללכת לשירות קרבי משמעותי‪ ,‬ומכך רואה זאת כמשהו שהינו‬
‫חובה‪ ,‬ורוצה לעשות את המינימום ולא את המיטב‬

‫החלק התיאורטי ‪ -‬חלק שלישי‬

‫החלק השלישי מדבר על הקשר שבין שני המשתנים‪ ,‬ואיך הם באים לידי ביטוי‪ .‬אפשר‬
‫לראות קשר ישיר ביניהם לפי הכתבה ‪'' :‬רבע מאה‪ ,‬צבא אחר‪ :‬כשצה"ל הופך לצבא של‬
‫מעמדות''(יהושוע‪ .)2022 ,‬הכותב מראה בכתבה כמה נתונים שמראים על הירידה‬
‫במוטיבציה לעשות שירות משמעותי אך מראה שמגמת ירידה בולטת הינה בעיקר בערי‬
‫המרכז‪'' .‬בעוד חטיבות החי"ר מורכבות יותר ויותר מצעירי הפריפריה ובני הציונות הדתית‪,‬‬
‫הצעירים מהמרכז מעדיפים להתגייס ליחידות הטכנולוגיות''‪.‬‬
 ‫הכתבה מראה בין היתר סטטיסטיקות רבות בנוגע לבעיה זו ‪ 78% -‬מההרוגים בלחימה‬
‫השוטפת בגדה ובגבול עם רצועת עזה הם בניה ובנותיה של הפריפריה החברתית‪-‬מעמדית‬
‫בישראל‪ ,‬כמו כן נתון בכתבה על מתגייסי יחידת הסייבר ‪ ,8200‬לפיהם שיעור החיילים‬
‫מערים מבוססות ביחידה גבוה עד פי שלושה מהממוצע של אותו יישוב בצבא הגדול‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫ביישובי הפריפריה הייצוג ב‪ 8200-‬נמוך בשליש מאלו המשרתים בכלל יחידות הצבא‪ .‬כמו‬
‫כן מסופר בכתבה על סא''ל (במיל') ד"ר זאב לרר‪ ,‬והוא אומר דווקא דעה קיצונית יותר‪,‬‬
‫לדבריו הצבא הוא זה שהסליל את בני הנוער מהפריפריה ליחידות הבט"ש בשטחים‪ ,‬עם‬
‫מבחני קב"א ודפ"ר תלויי תרבות‪ ,‬שלא אפשרו להם הזדמנות שווה להגיע ליחידות‬
‫הטכנולוגיות‪ .‬לסיכום‪ ,‬אפשר לראות מהכתבה שהמוטיבציה לשרת בשירות משמעותי‪ ,‬גם‬
‫אם היא קיימת במידה מועטה‪ ,‬הינה מושפעת מאוד מהסביבה של האדם והדמוגרפיה של‬
‫אזור מגוריו‪.‬‬

‫לאחר שסקרנו את הכתבות והתיאוריות בשלושת החלקים‪ ,‬נראה את השערתנו במחקר‬

‫בשטח‪.‬‬

‫שאלת מחקר‪ :‬האם אזור המגורים משפיע על מוטיבציה לשירות משמעותי‪.‬‬

‫השערת המחקר‪ :‬אנו משערים שלבני נוער מהפריפריה יהיה מוטיבציה רבה יותר לשירות‬
‫משמעותי מבני נוער מהמרכז‪.‬‬
‫הגדרת המשתנים‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬מקום מגורים‪.‬‬
 ‫הגדרה נומינלית ‪ -‬בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם‬
‫ומשפחתו‪ .‬בעבר‪ ,‬ובחלקים גדולים מהעולם גם כיום‪ ,‬היו בעלי החיים מתגוררים בבתים‬
‫יחד עם בני האדם‪ ,‬בחצרות פנימיות‪.‬‬
‫הגדרה אפרטיבית ‪ -‬מקום בו בן אדם חי ומתגורר‪ ,‬ומושפע מסביבת המקום‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬מוטיבציה לשירות משמעותי בצה''ל‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית ‪ -‬מוטיבציה לשירות משמעותי בצה''ל‪ ,‬הינו רצון לתרום למדינה בשירות‬
‫סדיר בצבא‪ ,‬מתוך מקום אידאולוגי ורצון לתת למדינה‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית ‪ -‬רצון לתת לתרום בצבא‪.‬‬
‫אוכלוסיית מחקר ‪ 40 -‬אנשים‪ 20 ,‬מהפריפריה ו‪ 20‬מהמרכז‪.‬‬
‫כלי חקר‪ :‬השאלון הוא שיטה מקובלת ונוחה לעיבוד המידע בבדיקת שאלת המחקר מכיוון‬
‫שהוא קל להפצה‪ ,‬שימוש ולניתוח הממצאים‪ .‬בנוסף הוא שיטת המחקר המתאימה ביותר‬
‫לבדיקת המשתנים‪ .‬השאלון הינו אנונימי כדי שהנחקרים ירגישו בנוח לענות בכנות על‬
‫השאלות‪ .‬בהתחלה נשאלו הנחקרים בשאלון מהמרכז ‪:‬או מהפריפריה (משתנה בלתי תלוי)‪,‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הנבדקים נשאלו היגדים אשר בחנו את דעותיהם‪ ,‬רגשותיהם‪ ,‬ואיך הם יתנהגו‬
‫בהתאם למשתנה התלוי‪.‬‬

‫הצגת הממצאים‪:‬‬
‫פרק זה עוסק בהצגת הממצאים של המחקר‪ ,‬באמצעות גרפים וטבלאות מתוכנת אקסל‪ .‬פרק‬
‫זה יכלול שני אספקטים – אחוזים וממוצע‪.‬‬
‫השוואה בין הקבוצות במרכיב הקוגניטיבי של העמדה‪:‬‬
 ‫מרכיב קוגנטיבי של העמדה‬

‫‪%001‬‬
‫‪%08‬‬
‫‪%06‬‬
‫‪%04‬‬
‫‪%02‬‬
‫‪%0‬‬

‫היגד ‪1‬‬

‫היגד ‪2‬‬

‫היגד ‪3‬‬

‫היגד ‪9‬‬

‫היגד‬

‫‪ -‬ממוצע‬
‫‪01‬‬
‫מרכיב‬
‫קוגניטיבי‬
‫מרכז‬ ‫פריפריה‬ ‫היגדים‬
‫‪5%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫היגד ‪1‬‬
‫‪75%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫היגד ‪2‬‬
‫‪90%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫היגד ‪3‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫היגד ‪9‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫היגד ‪10‬‬
‫‪47%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫ממוצע ‪-‬‬

‫כפי שניתן לראות‪ ,‬אכן ישנו פער בין פריפריה למרכז בנוגע לצורת מחשבתם לעשות שירות משמעותי (‬
‫‪ .)22%‬מכך אפשר לראות שהשערת המחקר שלי בנוגע למרכיב קוגניטיבי – אוששה‪.‬‬

‫השוואה בין הקבוצות במרכיב הרגשי של העמדה‪:‬‬

 ‫מרכיב רגשי של העמדה‬

‫‪%001‬‬
‫‪%09‬‬
‫‪%08‬‬
‫‪%07‬‬
‫‪%06‬‬
‫‪%05‬‬
‫‪%04‬‬
‫‪%03‬‬
‫‪%02‬‬
‫‪%01‬‬
‫‪%0‬‬
‫היגד‬

‫היגד‬

‫היגד‬

‫היגד‬

‫היגד‬

‫‪-‬ממוצע‬
‫‪11‬‬

‫‪21‬‬

‫‪31‬‬

‫‪41‬‬

‫‪51‬‬
‫מרכיב רגשי‬

‫מרכז‬ ‫פריפריה‬ ‫היגדים‬

‫‪75%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫היגד ‪11‬‬

‫‪60%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫היגד ‪12‬‬

‫‪55%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫היגד ‪13‬‬

‫‪25%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫היגד ‪14‬‬

‫‪60%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫היגד ‪15‬‬

‫‪55%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫ממוצע ‪-‬‬

‫כפי שניתן לראות‪ ,‬ישנו פער מינימלי בין פריפריה למרכז בנוגע לרצון ומוטיבציה לעשות‬
‫שירות משמעותי (‪ .)8%‬הממוצע אינו כפי שהשערת המחקר מכך אפשר לראות שהשערת‬
‫המחקר שלי בנוגע למרכיב רגשי – הופרכה‪.‬‬

‫השוואה בין הקבוצות במרכיב ההתנהגותי של העמדה‪:‬‬

 ‫מרכיב התנהגותי של העמדה‬

‫‪%09‬‬
‫‪%08‬‬
‫‪%07‬‬
‫‪%06‬‬
‫‪%05‬‬
‫‪%04‬‬
‫‪%03‬‬
‫‪%02‬‬
‫‪%01‬‬
‫‪%0‬‬

‫היגד ‪6‬‬
‫היגד ‪4‬‬

‫היגד ‪5‬‬

‫היגד ‪7‬‬

‫היגד ‪8‬‬

‫‪-‬ממוצע‬
‫מרכיב התנהגותי‬
‫מרכז‬ ‫פריפריה‬ ‫היגדים‬
‫‪35%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫היגד ‪4‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫היגד ‪5‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫היגד ‪6‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫היגד ‪7‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫היגד ‪8‬‬
‫‪46%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫ממוצע ‪-‬‬

‫כפי שניתן לראות‪ ,‬ישנו פער מורגש בין מאמציהם ופעולותיהם של נערים בפריפריה‬
‫לעומת המרכז (‪ .)24%‬מכך ניתן לראות שהשערת מחקרנו – אוששה‪.‬‬

‫השוואת ממוצע כולל של תוצאות העמדה‪:‬‬

 ‫ממוצע כולל של העמדה‬

‫‪%08‬‬
‫‪%06‬‬
‫‪%04‬‬
‫‪%02‬‬
‫‪%0‬‬

‫ממוצע כולל של העמדה‬

‫ממוצע קוגנטיבי‬

‫ממוצע רגשי‬

‫ממוצע התנהגותי‬

‫ממוצע כולל של העמדה‬

‫מרכז‬ ‫פריפריה‬

‫‪47%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫ממוצע קוגניטיבי‬

‫‪55%‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫ממוצע רגשי‬

‫‪46%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫ממוצע התנהגותי‬

‫‪49%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫ממוצע כולל של העמדה‬

‫כפי שניתן לראות‪ ,‬ישנו פער מובהק בין עמדותיהם של הנערים מהמרכז ומהפריפריה לגבי‬
‫מוטיבציה‪ ,‬רצון ומאמץ בנוגע שירות משמעותי בצה"ל‪ .‬הפער עומד על כ‪ 18%‬לנוער‬
‫מהפריפריה‪ .‬לכן אפשר לראות שהשערת מחקרינו אכן – אוששה‪.‬‬

‫דיון‪ ,‬סיכום ומסקנות‬

 ‫השערת המחקר שלנו הייתה כי נערים מאזורי הפריפריה הם בעלי מוטיבציה גבוהה יותר‬
‫ורצון גבוה יותר לעשות שירות משמעותי בצה"ל מאשר הנערים במרכז‪ .‬אפשר לראות זאת‬
‫מהשאלון אותו ערכנו ושלחנו לנערים מאזורים אלו‪.‬‬
‫דבר ראשון‪ ,‬לאחר בדיקה של הדברים נמצא כי השערת מחקרנו הייתה נכונה ואוששה‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת לפי כך שתוצאות ההיגדים בקרב בני נוער מהפריפריה היו חיוביות יותר‬
‫לגבי שירות משמעותי בצה"ל מאשר נערי המרכז‪ .‬אפשר לראות שגם באופן הרגשי‪,‬‬
‫קוגניטיבי והתנהגותי‪ ,‬נמצא כי נערי הפריפריה מובילים במוטיבציה לשירות משמעותי‪.‬‬
‫אפשר לראות דבר דומה גם בכתבתו של אריאל זיגלר ''פריפריה מול מרכז‪ :‬כיצד משפיעים‬
‫הפערים המעמיקים על מסלולי הגיוס?' 'לפי כתבתו‪ ,‬נכתב כי הבדל משמעותי זה נובע‬
‫''מנקודתם פתיחתם'' של הנערים‪ ,‬בעוד בפריפריה אין את האמצעים‪ ,‬להיערך בהתאם‬
‫לסוגי המיונים‪ ,‬שנערי המרכז עוברים‪ .‬מיונים אלו כוללים את תחום הסייבר והמודיעין‪,‬‬
‫ומכך הרבה נערים במרכז רואים את שירותם בצה"ל'' לדרך להרוויח אישית‪ ,‬ולשפר את‬
‫עתידם‪ ,‬יותר מאשר דרך לשרת ולתרום‪ ,‬דבר שאפשר לראות אותו מהנתונים‪ .‬אריאל‬
‫הוסיף ואמר‪ ,‬כי עוד חלק מבעיה גדולה זו‪ ,‬זה לא רק חוסר האמצעים אלא גם המרחק‪ ,‬נכתב‬
‫כי רוב המיונים ליחידות הסייבר נערכים במרכז (גוש דן) וכתוצאה מכך נוצר מצב כי רוב‬
‫המוחלט מהאנשים ביחידות אלו הם מרכז‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בכתבתו של יגיל לוי‪'' ,‬הצבא בורח מהאחריות שלו להסללה אתנו‪-‬מעמדית'' נכתב‬
‫כי ''פריפריה היא מושג חברתי‪ ,‬לא גיאוגרפי‪ ,‬והצבא ממשיך לנתב שכבות מוחלשות לקרבי‬
‫ושכבות חזקות להייטק''‪ .‬משפט זה נכתב בפסקת הפתיחה של הכתבה‪ ,‬ומראה את הבעיה‬
‫הקיימת במערכת צה"ל‪ ,‬וכפי שניתן לראות בשאלון‪ ,‬הסללה זו נהפכה למושרשת בנערים‬
‫מהמרכז ומהפריפריה‪ .‬והשרשה זו מגיע מהמדינה‪'' .‬במונחים סוציולוגיים'' כותב יגיל‪,‬‬
‫''זוהי הסללה אתנו מעמדית''‪ .‬גיל ממשיך וכותב על חללי צה''ל בפעילויות מבצעיות‪,‬‬
‫ומראה כי כבר משנת ‪ 2005‬היה רוב מוחלט של החללים בפעילות מבצעית מהפריפריה‪ .‬כל‬
‫נתונים אלו באים להראות שבעיה זו הינה עמוקה‪ ,‬ומשפיעה רבות על החברה הישראלית‪.‬‬
‫משנחשפו נתוני ''ההסללה'' כפי שמראה יגיל ישנה הרבה ביקורות כלפי הצבא‪ ,‬המנסה‬
‫לקבע אי שוויון‪ .‬לאחר פרסומם של דברים אלון‪ ,‬מנסה הצבא לשנות נתונים אלו ודוחף‬
‫יישובים מוחלשים לטכנולוגיה‪ ,‬מכניס חיילים כסגל הוראה בבית ספר ‪,‬ועוד‪ ,‬אך זה לא‬
‫נראה שיהיה שינוי בזמן הקרוב‪.‬‬

‫חשוב לומר‪ ,‬כי תוצאות אלו הם לא חד‪-‬משמעותיות‪ ,‬וישנם הרבה נערים מהמרכז‬
‫והפריפריה בעלי דעות מנוגדות למחקר‪ .‬ראשית‪ ,‬לא התייחסנו למין הנחקר‪ .‬מין הנחקר יכל‬
‫להשפיע לחיוב או לשלילה על עמדות הנחקרים‪ ,‬כפי שמחקרים הראו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם‬
‫משתנים נוספים שלא ציונו‪ .‬משתנים כגון‪ :‬דת‪ ,‬גיל‪ ,‬לאום‪ ,‬מין ‪ ,‬הינם משתנים היכולים‬
‫מאוד להשפיע על דעת הנערים בנוגע לנושא רגיש כזה‪ .‬יש לציין כי‪ ,‬תוצאות המחקר אינן‬
 ‫חד משמעיות‪ ,‬וישנם משתנים מתערבים אשר לא לקחנו בחשבון‪ .‬המדגם עליו בוצע החקר‬
‫שלנו הוא מדגם קטן מאוד מהאוכלוסייה‪ ,‬לכן לא ניתן להכליל אותו על האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫ייתכן שבאוכלוסיות אחרות או במדגם אחר התוצאות ישתנו‪ .‬על מנת לבדוק את מהימנות‬
‫ממצאי המחקר שלנו‪ ,‬יש לערוך את המחקר על מדגם גדול יותר באוכלוסייה‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות במשתנים כגון ‪ :‬מין הנבדקים‪ ,‬דתם‪ ,‬מצבם הסוציואקונומי של הנבדקים ‪,‬‬
‫ומוצאם‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬תוצאות המחקר שלנו איששו את השערתנו ואכן לפי הנתונים לנערים מהפריפריה‬
‫ישנה מוטיבציה גבוהה יותר לשרת שירות משמעותי מאשר נערים מהמרכז‪ ,‬בזמן שהנערים‬
‫מהפריפריה מכוונים לרוב לתפקידים קרביים‪ ,‬הנערים מהמרכז מעדיפים לשרת במסלולים‬
‫טכנולוגיים מתוך מטרה אישית לשפר את עתידם ופחות ממטרה של שירות מתוך תרומה‬
‫למדינה‪ .‬בהנחה שתוצאות המחקר שלנו נכונות‪ ,‬על המדינה לפעול לשוויון הזדמנויות בין‬
‫הנערים מהפריפריה ובין נערי המרכז‪ ,‬מתוך רצון לשלב נערים מהפריפריה בתפקידים‬
‫טכנולוגיים יותר מאשר לכוון אותם ישירות לשירות קרבי ואפילו לעודד נערים מהמרכז‬
‫להבין את החשיבות של לשרת בשירות קרבי ואת חשיבות התרומה מעצמך למדינה‪ ,‬דבר‬
‫חשוב ביותר למדינה כמו שלנו‪.‬‬

‫רפלקציה ‪ -‬אופיר (עבודה אישית)‬

 ‫בחירת העבודה‪ ,‬הייתה לא קשה מדי עבורי‪ ,‬מכיוון שנושא העבודה נוגעים לי ולחבר‬
‫העבודה שלי באופן אישי‪ ,‬הבדלים בנושא הפריפריה לשאר המדינה נושא שעניין אותנו אז‬
‫ידענו שנבחר דבר הקשור אליו‪ .‬הקושי בכתיבת החלק התיאורטי התבטא בכך שהיה קשה‬
‫למצוא כתבות רלוונטיות מהחמש השנים האחרונות‪ ,‬למרות שבסוף נמצאו‪ .‬הקושי בעיבוד‬
‫החומרים היה בעיקר בניסוח מילולי של המאמרים‪ ,‬שהיו עם הרבה טבלאות וסטטיסטיקות‪,‬‬
‫היה צריך לתמצת את התוכן למה שרלוונטי‪ ,‬דבר שהקשה מאוד על הכתיבה‪ .‬בחירת‬
‫התיאוריה הייתה פשוטה והגיונית ‪,‬ודבר שהיה ברור שזוהי המציאות בשטח‪ ,‬ידענו שהיינו‬
‫צריכים רק לאושש את זה‪.‬‬
‫לא היה צריך שינוי דרסטי בעבודה‪.‬‬
‫(תהליך עבודה) ‪ :‬למדתי מהעבודה על עצמי שיש לי יכולות ריכוז‪ ,‬ולמרות שהייתה עבודה‬
‫ארוכה הצלחתי להישאר ממוקד‪ .‬הקושי העיקרי שנתקלתי במהלך העבודה היה מציאת‬
‫המאמרים לחלק התיאורטי החלק שלקח לנו הכי הרבה זמן‪ .‬כן נוצרו קשיי לו"ז‪ ,‬והם היו‬
‫שבזמן השיעור‪ ,‬היינו עובדים על העבודה בשעות קצה (שעות מאוחרות) דבר שהקשה‬
‫מאוד על המוטיבציה להמשיך עם העבודה‪ ,‬התגברנו על כך‪ ,‬בכך שעבדנו מהבית גם לא‬
‫בזמן השיעור במידה ולא הרגשנו שהספקתי הרבה בשיעור‪.‬‬

‫רפלקציה ‪ -‬עומרי דעי‬

‫שאלות על החלק התיאורטי‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת נושא העבודה לא היה חלק קשה במיוחד בעבודה‪ .‬אני ואופיר בחרנו‬
 ‫בנושא שמעניין את שנינו וידענו שנוכל לגייס מספיק אנשים למחקר‪ .‬בגלל‬
‫ששנינו גרים בפריפריה‪ ,‬לא היה קושי להביא נערים מהפריפריה לענות על‬
‫השאלון‪ .‬בנוסף‪ ,‬נושא העבודה נוגע לשנינו בחיים האישיים ועניין אותנו לראות‬
‫את ההבדלים והשוני בין נערים מהמרכז לפריפריה בנושא זה‪ .‬חשבנו לחקור‬
‫האם יש שוני בשאיפות החיים של בני נוער מהמרכז ומהפריפריה‪ ,‬אך לבסוף‬
‫בחרנו בנושא השירות הצבאי מכיוון שזה נושא שנוגע אלינו ולנערים בגילנו הכי‬
‫הרבה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ממש התקשינו בכתיבת החלק התיאורטי‪ ,‬חילקנו כל חלק בחלק‬
‫התיאורטי ביני לבין אופיר‪ ,‬וככה הצלחנו לסיים עם החלק בזמן‪.‬‬
‫‪ .5‬בחרנו במאמרים אלו בחלק התיאורטי מכיוון שהם עסקו בנושא שבו בחרנו‪,‬‬
‫מאמרים אלו היו לא מוטים לצד פוליטי או חברתי אלא עסקו בנושא כמו שהוא‬
‫והציגו נתונים נכונים ומידע בלבד‪ ,‬אז לא נשקלו מאמרים אחרים‪.‬‬
‫‪ .7‬החלטתי להשתמש במקורות שהן בחרנו מכיוון שהם עסקו בנושא שבו‬
‫בחרנו והכילו מידע מדויק‪ ,‬ראיונות וסטטיסטיקות שונות‪ .‬לא נתקלנו בקושי‬
‫למצוא את המקורות‪ ,‬הן פשוט עלו לנו ישר בחיפוש בגוגל והתאימו לנושא‬
‫שלנו‪ .‬השתמשנו רק במקורות אינטרנטיים והשתמשנו בכל המקורות שמצאנו‪.‬‬
‫‪ .8‬קבעתי שהמקורות שמצאנו היו מהימנים מכיוון שהם היו באתרי חדשות‬
‫רשמיים ומוכרים‪ ,‬והכילו ראיונות עם אנשי צבא וגורמים אחרים וסטטיסטיקות‬
‫אמינות וכדומה‪ .‬לא היה מקור שהטלתי ספק באמינותו כלל‪.‬‬

‫שאלות רפלקטיביות בסוף העבודה‪:‬‬

‫‪ .2‬במהלך העבודה‪ ,‬נתקלתי בקשיים שונים כמו זמן פנוי‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬מציאת‬
‫עונים לשאלון וכתיבת העבודה‪ .‬היה לנו קשה למצוא זמן פנוי ששנינו יכולים‬
 ‫לשבת על העבודה‪ ,‬ובנוסף המוטיבציה של שנינו לגשת לעבודה הייתה די‬
‫נמוכה בהתחלה‪ .‬היה קשה למצוא מספיק אנשים מהמרכז שיענו על השאלון‪,‬‬
‫אך הצלחנו לבסוף למצוא מספיק‪ .‬המבנה של כתיבת העבודה בילבל אותנו ודי‬
‫התעכבנו על סדר העבודה וכדומה‪ .‬התמודדנו עם קשיים אלו בכך שניסינו‬
‫למצוא זמן פנוי והכרחנו את עצמנו לשבת על העבודה ולקחת את זה ברצינות‪,‬‬
‫והצלחנו בכך‪.‬‬
‫‪ .4‬הרגשתי שהבאתי את כישוריי הכתיבה שלי לידיי ביטוי בעבודה זו ובנוסף‬
‫הצלחתי למצוא מספיק אנשים מהמרכז שיענו על השאלון‪ ,‬דבר שהתקשינו בו‪.‬‬
‫הרגשתי שבעבודה הזאת תרמתי את חלקי‪.‬‬
‫‪ .5‬נתקלתי בקשיים רבים יותר בעבודה על החלק התיאורטי‪ ,‬מכיוון שתהליך‬
‫הכתיבה היה ארוך‪ ,‬מעייף ודי אפור‪ .‬אני לא אוהב לסכם מאמרים ובכללי פחות‬
‫התחברתי לחלק זה של העבודה‪ .‬התמודדתי עם קושי זה בכך שפשוט הכרחתי‬
‫את עצמי לשבת ולעשות את זה‪.‬‬
‫‪ .7‬בעבודה השתמשתי באסטרטגיית חשיבה מסוג סיעור מוחות‪ .‬אסטרטגיית זו‬
‫באה לידיי ביטוי בפרק המעשי והתיאורטי‪ ,‬בחלק המעשי אני ואופיר עשינו‬
‫סיעור מוחות לגבי השאלות שנשים בשאלון ומספר האנשים שנוכל למצוא שיענו‬
‫על השאלון‪ .‬בחלק התיאורטי‪ ,‬שיתפנו פעולה ועשינו סיעור מוחות לגבי תכנון‬
‫וחלוקת הכתיבה בינינו בחלק זה‪.‬‬
‫‪ .8‬שימוש באסטרטגיה מסוג הסקת מסקנות קידמה את כתיבת החלק המעשי‬
‫בכך שהסקת מסקנות מתוך תוצאות השאלון והטבלות היה קל ביותר‬
‫כשהנתונים היו מול העיניים שלנו ולא מפורזים בין דפסי שאלונים שונים‪.‬‬
‫האסטרטגיה סייעה לי להבין את השלבים השונים בעבודה בכך שגם בחלק התיאורטי‬
‫השתמשתי באסטרטגיה זו והסקתי מסקנות מן המאמרים‪.‬‬
‫נספחים‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫''פריפריה מול מרכז‪ :‬כיצד משפיעים הפערים המעמיקים על מסלולי‬ ‫‪)1‬‬
‫הגיוס?'' ‪)2017( -‬‬

‫''הצבא בורח מהאחריות שלו להסללה אתנו‪-‬מעמדית'' ‪ -‬יגיל לוי (‬ ‫‪)2‬‬

‫‪)2022‬‬

‫‪'' )3‬נוכח הנתונים המדאיגים‪ ,‬בצה"ל נערכים לקרב על המוטיבציה לשירות‬

‫הקרבי'' ‪ -‬נועם אמיר (‪)2022‬‬
‫‪'' )4‬משבר הלגיטימציה של מודל גיוס החובה'' ‪)2022( -‬‬

‫‪'' )5‬רבע מאה‪ ,‬צבא אחר‪ :‬כשצה"ל הופך לצבא של מעמדות''‪ -‬יהושוע (‪)2022‬‬