‫דבק‪ ,‬כחומר ביד היוצר ‪ -‬אתי בלומנפלד‪ ,‬מור‬

‫מרים קדוש‬

‫אתי בלומנפלד ‪,‬מטפלת באמנות‪ ,‬בבית הכתום‪ ,‬מרכז רפואי אברבנאל‪ ,‬העמותה לילדים‬
‫בסיכון‬

‫‪; etty1342@gmail.com‬‬

‫מור מרים קדוש ‪,‬מטפלת באמנות‪ ,‬היחידה לבריאות הנפש בבית החולים זיו; מנחה‬
‫קבוצות העצמה לנוער בפרויקט מרח"ב של משרד החינוך;‬
‫‪Mor.m.k.222@gmail.com‬‬

‫תקציר‬
‫מאמר זה עוסק בדבק כחומר גלם בטיפול באמנות‪ .‬השימוש בדבק באמנות בכלל‪,‬‬
‫ובטיפול באמנות בפרט‪ ,‬יוצר תגובות ותוצרים שונים ומגוונים‪ .‬מצד אחד לדבק יכולת‬
‫לחבר ולקשר בין אלמנטים‪ ,‬אם הוא נראה לעין ואם לאו‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬הדבק יכול להביא‬
‫לידי הצפה ופירוק של רגשות ותכנים נפשיים‪ .‬השימוש בדבק עשוי לבטא את הרצון‬
‫לחבר‪ ,‬לתקן ולגעת באזור הסדק הנפשי‪ ,‬באזור המשבר הבסיסי במערכת היחסים‪ .‬במאמר‬
‫יובאו שני תיאורי מקרה‪ :‬האחד של שימוש באקדח דבק חם כביטוי לתוקפנות‪ ,‬יצר הרס‬
‫ומוות; השני של שימוש בסוגי דבקים כביטוי לדפוסי התקשרות ויחסי אובייקט ראשוניים‪.‬‬
‫עוד מובאות במאמר דוגמאות מהתנסות של שישה סטודנטים לטיפול באמנות כדי לבחון‬
‫עבודה ממוקדת מתוך היצע של דבק כחומר גלם‪ .‬מטרת המאמר להרחיב את ההיכרות עם‬
‫הדבק כחומר גלם ולתת את הדעת על המשמעות הטיפולית של בחירת סוג הדבק ואופן‬
‫השימוש בו‪.‬‬

‫מבוא‬
‫לכל השברים קיים חומר‬
‫שמסוגל לאחות ולחבר‪.‬‬
‫חומר שמצמיד‪.‬‬
‫מדביק‬
‫מצמת‪.‬‬

‫חומר מממד אחר‪.‬‬

‫ובין צדדיו של השבר‬
‫תמיד יהיה סדק;‬
‫תמיד יישאר הסימן‪.‬‬
‫לנצח יעמוד שם האות‬
‫לֶ ָעבָר שנשבר ביניהם‪.‬‬
‫ולזמן‪.‬‬
 ‫אך יש שהצלקת הנמחקת‪,‬‬
‫השורכת צד עם צד‪,‬‬
‫היא גל עד של ריקנות‪-‬‬
‫זיכרון שלא ימוש לעד‪.‬‬
‫היא מגדלור של כלום‪,‬‬
‫המאיר את המיוחד‪,‬‬
‫שמחבר ומחבק אותם‪.‬‬
‫את שניהם יחד ואת כל אחד לבד‪.‬‬
‫)ערן מינהר(‬

‫החומרים הם לבה של העשייה האמנותית‪ ,‬הם מובילים את התהליכים שמתוכם נוצרים‬

‫דימויים ותכנים (אורבך וגלקין‪ .)7991 ,‬היכרות עמוקה עם תכונותיהם ועם פוטנציאל‬
‫התגובה שהם מציעים ליוצרים בהם חיונית לאנשי הטיפול (שניר ורגב‪ .)3172 ,‬הבנתם של‬
‫המטפלים את הפוטנציאל הטיפולי הייחודי של כל אחד מחומרי היצירה והיכרותם אִתם‬
‫משמעותיות בעיצוב התהליך הטיפולי‪ .‬דרך הדיאלוג הנוצר בעזרת החומרים מתאפשר‬
‫חיבור אל חוויות פנימיות‪ ,‬ומתוך כך מפגש בין היוצר למטפל ובין היוצר לעצמו (סוטו‪,‬‬
‫‪(3112‬‬

‫מאמר זה עוסק במקומו של הדבק כחומר בטיפול באמנות‪ .‬המאמר מתבסס על תמות‬
‫תאורטיות המעוגנות בדוגמאות שעלו מתוך עבודה בשטח עם מטופלים‪ ,‬ומתוך התנסות‬
‫לימודית במסגרת לימודי הטיפול באמנות במכללה לחברה ואמנויות‪ .‬במהלך התנסויות‬
‫אלו הבחנו בתכנים רגשיים העולים מסוג הדבק ומאופן השימוש בו‪ ,‬מעבר להיותו של‬
‫הדבק חומר פונקציונלי המקשר באופן טכני‪ ,‬מחבר ויוצר אינטראקציות בין חומרים‪.‬‬
‫בעבודת השטח עם המטופלים ראינו כיצד עוד בשלב הגולמי‪ ,‬בטרם מתהווה היצירה‬
‫המוגמרת‪ ,‬עולות אסוציאציות שונות‪ ,‬פעולות‪ ,‬אופני שימוש ומגוון תגובות לנוכח ההיצע‬
‫הרחב של סוגי הדבק‪.‬‬

‫חומרי יצירה‪ ,‬דבק וטיפול באמנות‬

‫כשהעולם אחדותי והתהליכים מתקיימים בנפש ובעולם‪ ,‬אזי העליונים משתקפים‬
‫בתחתונים והתחתונים בעליונים‪ ,‬החומר משקף את הרוח והרוח את החומר (נצר‪(3112 ,‬‬

‫אף שיש הסכמה בין תאורטיקנים וקלינאים מהשטח בנוגע לחשיבות ההיכרות עם חומרי‬
‫היצירה בטיפול באמנות (שניר ורגב‪ ,)3172 ,‬כתיבה על הפן הרגשי של החומרים בטיפול‬
‫באמנות אינה רווחת כלל (אורבך‪(3112 ,‬‬

‫התהליך בטיפול באמנות חזותית מאפשר לחשוף תכנים מהתת‪-‬מודע ולגלות קונפליקטים‬
‫ויחסי אובייקט ראשוניים למען שינוי וחיזוק של מבנה פנימי‪ .‬גילויים אלו עשויים להעיד‬
‫על קשרים ומערכות יחסים ראשוניות בתחילת חייו של המטופל‪ .‬האמנות מתפקדת‬
‫כ"דיבור סימבולי" וככלי ראשוני ליצירת קשר ‪ (Rubin, 1987).‬במהלך מפגש טיפולי‬
‫באמנות מתרחש משולש מטפורי שקודקודיו הם המטפל‪ ,‬המטופל וחומרי היצירה‬
‫(גוטליב‪ .)7999 ,‬האנליטיקאי מייקל בלינט (‪ )3112‬כותב שכדי שהמטופל יוכל לחוות את‬
‫יחסי האובייקט הבסיסיים שלו על המטפל לקבל על עצמו את התפקיד של החומר‬
‫הראשוני שאפשר לעשות בו שימוש‪ .‬חוויות מערכות יחסים אלו נשענות בדרך כלל על‬
‫תבניות התקשרות ראשוניות‪ .‬לצד זה חומרי האמנות מייצגים צדדים שונים בקונפליקט‬
 ‫הפנימי‪ ,‬ודרכם משתחרר המטופל מעכבות‪ .‬באמצעות החומרים עשויים להתקיים אצל‬
‫המטופל תהליכי ביטוי‪ ,‬התפתחות והחלמה (אור‪ ;3112 ,‬ברגר‪ .)3172 ,‬יצירת דימוי‬
‫והסמלה חזותית עשויות להנכיח את התוכן שבו עוסק הטיפול‪ ,‬להעשיר אותו ולאפשר‬
‫עיבוד וזוויות התבוננות נוספות‪ .‬בחירת החומרים אינה מקרית‪ ,‬לא של המטפל ולא של‬
‫המטופל‪ .‬באמצעות תהליך היצירה ובחירת החומרים מתקיימות העברות והשלכות בין‬
‫שלושת קודקודי המשולש המטפורי בטיפול‪ .‬על המטפל להיות בקיא בחומרי היצירה כדי‬
‫להתאימם למטופל כדי שיגיע עם החומר לביטוי רגשי מקסימלי ;‪(Rubin, 1999‬‬
‫‪Malchiodi, 2006).‬‬

‫דבק הוא חומר סינתטי או טבעי שמטרתו לחבר‪ ,‬לאחות ולקשר בין עצמים‪ .‬ישנה סקלה‬
‫רחבה של דבקים מסוגים שונים המאפשרת אינטגרציה והתאמה בין חומרים שונים‪ .‬כדי‬
‫ליצור חיבור יש להתאים בין סוג הדבק לחומר‪ ,‬הן מבחינה פרקטית והן מבחינה רגשית‪.‬‬
‫דבקים נבדלים בחוזקם‪ ,‬בחומרים שהם מסוגלים להדביק ובאופן השימוש בהם‪ .‬לכל חומר‬
‫גשמי יש איכויות כימיות‪ ,‬פיזיקליות ומטפוריות‪ .‬פעולת ההדבקה יכולה להעיד על רצון‬
‫להפוך סביבה לא מושלמת לאחדותית ואינטגרטיבית ולספק תחושה של שמירה על רצף‬
‫בין מעברים‪ ,‬שימור הקיים‪ ,‬ציפוי וכיסוי‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬אי‪-‬התאמה בין הדבק לאובייקט עשויה לעורר תחושת פירוק במקום חיבור‪ .‬ביון‬
‫(‪ )3112‬טבע את המושג "התקפות על חיבורים" – חלק פסיכוטי באישיות בעל מאפיין של‬
‫התקפות הרסניות על כל מה שממלא פונקציה של חיבור בין אובייקטים‪ .‬הנפש מכילה‬
‫אובייקט מופנם הרסני שמתנגד לחיבורים בחשיבה‪ ,‬לחיבור בין האדם לסביבתו ואף‬
‫לתקשורת מילולית וליצירת אמנות‪.‬‬

‫על פי הגישה האלכימית‪ ,‬חומרים שונים מייצגים מהויות רוחניות שונות (נצר‪.)3177 ,‬‬
‫יחסי המחקר של האלכימאים עם החומרים מתוארים במונחים של רגשות‪ .‬משיכה ודחייה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬תוארו כאהבה ושנאה‪ ,‬וחיבור ופירוק – כשלמות וחוסר‪ .‬עד היום מדברים על‬
‫כימיה בין אנשים‪ ,‬בין מטפל למטופל‪ ,‬וכך גם על יחסים בין המטופל לחומרים‪ .‬בתנ"ך‬
‫מעידים ביטויים רבים על משמעות מטפורית לדבק ולפעולתו; למשל "פן תדבקני הרעה"‬
‫(בראשית יט‪ ,‬יט)‪" ,‬כי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית‬
‫ב‪ ,‬כד)‪" ,‬תדבק לשוני לחכי" (תהלים קלז‪ ,‬ו)‪" ,‬דבק דבר בידו" (על פי דברים יג‪ ,‬יח)‪.‬‬
‫ביטויים אלו ממחישים על ידי שימוש קונקרטי בפעולת החומר את ההתנהגות הרצויה‬
‫בסיטואציות מסוימות בחייו של האדם‪.‬‬

‫מחיפוש מחקרים קודמים בנושא נראה כי חסרה כתיבה מחקרית על משמעות תגובות‬
‫היוצרים לחומרי היצירה ולדבק בפרט‪ .‬אורבך כותבת שנכתב יותר על יצירות מוגמרות‬
‫מאשר על החומרים‪ ,‬מפני שלאותו חומר עצמו עשויות להיות משמעויות שונות בטיפולים‬
‫שונים‪ .‬המפגש בין האדם לחומר הוא ייחודיי בזמן מסוים‪ ,‬לכן קשה להכליל ממקרה יחיד‬
‫על חומר בכלל‪ .‬עוד היא שמה דגש על הפעולה שנעשתה בחומר‪ .‬לחומר פוטנציאל ביטוי‬
‫בכיוונים רבים‪ ,‬שלא יצא לפועל ללא הפעולה (אורבך‪ .)3112 ,‬על פי רות נצר‪ ,‬החומרים‬
‫מבטאים את התהליכים הקדומים הארכאיים‪ ,‬כמו בשלב החושי‪ ,‬נטול המילים והמושגים‬
‫המתרחש ברמה הסנסומוטורית והטקטילית; אלו תוכני התת‪-‬מודע שאינם ניתנים לניסוח‬
‫מילולי (נצר‪ .)3112 ,‬החומרים שמעידים על תכנים אלו צריכים להיבחן ברגישות ובתבונה‬
 ‫מתוך התבוננות מקצועית על כל מהלך הטיפול‪ ,‬ובכלל זה השלב ההתפתחותי של היוצר‪,‬‬
‫אישיותו ונסיבות התהוות היצירה‪.‬‬

‫הייחודיות הסנסומוטורית של הדבק‪ :‬המערך החושי‬

‫מיתוס החומר באלכימיה מדבר על חומר העובר תהליך כישות חיה שעוברת התנסויות‬
‫קשות וכך משתנה ללא הרף‪ .‬החומר הוא גיבור מיתולוגי‪ ,‬מוצאו נחות ועליו לגלות את‬
‫מקורו הנעלה במסע גבורה וחניכה‪ .‬בפסיכולוגיה מיתוס זה מקביל להתרחשויות בעולם‬
‫הנפשי‪ .‬האני‪ ,‬כמוהו כחומר‪ ,‬צריך לעבור שבירה‪ ,‬פירוק‪ ,‬מיון‪ ,‬בדיקה מחודשת‪ ,‬צירופים‬
‫וחיבורים‪ ,‬כדי להגיע למצב קיומי מפותח יותר (גרוס‪-‬שטרית‪ .)3173 ,‬חיפוש ומגע של‬
‫המטופל עם חומרים ועם כלי עבודה מייצגים בחירה נפשית עמוקה‪ ,‬בדרך כלל מודעת רק‬
‫בחלקה‪ ,‬המבוססת על החושים (אורבך‪ ;3112 ,‬חזות וסינו‪ .)3112 ,‬באופן כללי‪ ,‬ישנה‬
‫עוררות חושית פיזית מעצם המחשבה על הדבק כחומר‪ ,‬גם ללא שימוש בו‪.‬‬

‫דרך המגע של העור עם חומרי היצירה‪ ,‬המקצביות הנוצרת מתנועות היצירה והחשיפה של‬
‫החושים הנוספים‪ ,‬נוצר קשר לזיכרונות ולרגשות שהוטבעו בינקות‪ .‬לתינוק המגע הוא‬
‫צורך קיומי להתפתחות תקינה; הגירוי החושי מנגיש את ההיכרות שלו עם המציאות‬
‫החיצונית והפנימית‪ .‬לפי אוגדן (‪ ,)3113‬חוויות של תחושה‪ ,‬בייחוד על משטח העור‪ ,‬הן‬
‫האמצעים העיקריים ליצירת משמעות פסיכולוגית והיסודות של חוויית העצמי‪ .‬בחוויה‬
‫אוטיסטית‪-‬מגעית המגע החושי מגדיר משטח חיצוני‪ :‬גבול בין הגוף לאחר‪ ,‬בין פנים‬
‫לחוץ‪ .‬אלו ההתחלות של מה שיהפוך לתחושה של מקום שבתוכו החוויה נוצרת ומתארגנת‪.‬‬

‫סוגי הדבק מאפשרים מגוון של חוויות חושיות של מגע ישיר‪ ,‬ריח‪ ,‬מראה וריבוי פעולות‪,‬‬
‫כגון ליפוף‪ ,‬קריעה‪ ,‬מריחה במכחול או בלעדיו‪ ,‬שוטטות‪ ,‬גזירה וחיתוך‪ ,‬קימוט וקיפול‪,‬‬
‫ציפוי וכיסוי‪ ,‬שזירה‪.‬‬

‫נושא הריח והנוכחות המעוררת שלו בטיפול נבחן מהפן הגופני של המטופל או של חדר‬
‫הטיפול‪ .‬אותותיו של חוש הריח נוצרים בתגובה לחומרים כימיים המרחפים באוויר‬
‫ומגיעים לאזור האחראי על קליטת הריח בקליפת המוח‪ .‬כשחומרים חדשים מגרים את‬
‫הקולטנים המוח מעצב זיכרון של הריח כדי שיוכל לשחזר אותו בפעם הבאה שייתקל‬
‫באותו ריח‪ .‬מון כותבת על ההיסטוריה של חומרים ומדיומים בטיפול באמנות ומציינת את‬
‫החשיבות של התאמת החומרים לאוכלוסיות המשתנות‪ .‬נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫הגיבו בדחייה לשימוש בדבק פלסטיק בגלל הדמיון של הריח והמגע לשפיכה גברית‪.‬‬
‫הדבק עורר זיכרונות מציפים של סיטואציה פוגענית ומרתיעה‪(Moon, 2010).‬‬

‫בהתנסות שערכנו במסגרת מחקר לימודי המשלב יצירה באמנות השתתפו כמה סטודנטים‪.‬‬
‫המחקר נפתח בסבב אסוציאציות חופשיות של המשתתפים למילה "דבק"‪ .‬לאחר מכן‬
‫הוזמנו המשתתפים ליצור באופן חופשי‪ ,‬ללא הנחיה מכוונת‪ ,‬כאשר לפניהם שולחן‬
‫החומרים ועליו סוגים רבים של דבק‪ .‬בזמן העבודה הייתה אווירה שקטה של עשייה‪ ,‬עניין‬
‫וריכוז של כל אחד בעבודתו האישית; מעט אינטראקציה ושיח בין המשתתפים ושימוש‬
‫חופשי במרחב החדר‪ ,‬בעיקר מסיבות טכניות‪ ,‬ופחות מסיבות הקשורות ביחסים הבין‪-‬‬
‫אישיים בקבוצה‪ .‬הדבק הדיף בחדר ריח כימי חזק‪ ,‬וזה משך והרחיק את המשתתפים‪.‬‬
‫הדבר התבטא בדברים שנאמרו ובאסוציאציות החופשיות "שימוש בחומרים אסורים‬
‫ומסוכנים"‪ .‬נושא ההתמכרויות עלה כשבזמן העבודה נזרקו לחלל האוויר אמירות כגון‪:‬‬
‫"זה ממכר הדבר הזה"‪" ,‬זהו‪ ,‬אני נגמלתי‪".‬‬
 ‫מלבד הנוכחות של הריח והמרקם‪ ,‬סוגי הדבק מזמנים צבעוניות שנעה בעיקר במנעד‬
‫הצבעים שבין שקוף‪-‬לבן לקרם‪-‬חום‪ .‬הייחוד בצבעוניות של הדבק הוא המעבר משקוף‬
‫לאטום ומאטום לשקוף‪ .‬תכונה זו עשויה להעלות תכנים שבין נסתר לגלוי‪ ,‬תהליך של‬
‫חשיפה‪ ,‬הסתרה ונראות‪.‬‬

‫במהלך ההתנסות צוין כי האטימות ושכבות נייר הדבק הולידו רצון לקלף‪ ,‬לראות מה‬
‫קורה מתחת לחיבור ולפרק את מה שחיבר זה עתה‪ .‬הצבעוניות הובילה לאסוציאציות‬
‫מעולם הטבע‪ :‬נטיפי הדבק החם הזכירו פנינים לבנות ונוצצות‪ ,‬נייר הדבק החום הזכיר‬
‫מקלות במבוק‪ ,‬זר פרחים לבן‪ ,‬גוף אדם‪ ,‬קורי עכביש ונוף מונוכרומטי‪.‬‬

‫חיבורים ושליטה‬
‫בדומה לעולם הצבעים‪ ,‬גם בסוגי הדבק ישנו מגוון רחב על הסקלה שבין חומרים נשלטים‬
‫ובלתי נשלטים‪ ,‬מתקדמים ורגרסיביים‪ .‬בשלבים הראשונים של הטיפול ובמציאות כאוטית‬
‫המטופלים זקוקים לחומר נשלט‪ ,‬ללא חשש להצפה רגשית ולא מודעת‪ .‬יש צורך בשליטה‪,‬‬
‫בסדר ובארגון‪ .‬עם התפתחות הקשר הטיפולי יהיה שימוש בחומרים אקספרסיביים‬
‫ורגרסיביים וחקר שלהם כחלק מחקירת העצמי‪ .‬השימוש בחומר נוזלי יבטא בדרך כלל את‬
‫הלא‪-‬מודע ואת האזורים הלא נשלטים של המטופל (שבריאן‪ ;7992 ,‬אשכר ופרידמן‪,‬‬
‫‪).3171‬‬

‫בעולם הדבקים ישנה אפשרות מגוונת למעבר בין שליטה לאי‪-‬שליטה; תהליך השתנות‬
‫שבו החומר עובר מרטוב ליבש‪ ,‬או מיבש לרטוב ושוב ליבש‪ ,‬כמו באקדח הדבק החם‬
‫ובאבקות הדבק למיניהן‪ .‬אלו אפשרויות של התנסות במצבי שליטה מגוונים‪ ,‬מדורגים‬
‫ותהליכיים‪.‬‬
‫במאמרה של הולר (‪ )3177‬מוצג מקרה של מטופל בשלב התחלתי בטיפול שאופיין בתחושה‬
‫של חוסר ביטחון ושליטה בחיבור ובהדבקה של חומרים‪ .‬המטופל השתמש בכמויות‬
‫גדולות כל כך של דבק פלסטי עד שהחלקים שחיבר נזלו עם הדבק‪.‬‬

‫בהתנסות שערכנו אחת הסטודנטיות העלתה את "לכלוך" כאסוציאציה ראשונה ועיקרית‬

‫למילה דבק‪ .‬מתוך שולחן החומרים היא בחרה בדבק טפטים נוזלי ומלכלך ובדבקים‬
‫יבשים‪ .‬כמצע ליצירה בחרה בכוס נייר ששימשה מכל‪ .‬עם זאת‪ ,‬סביבת עבודתה הייתה‬
‫נקייה ומאורגנת‪ .‬היא השתמשה במכחול למריחת הדבק כמתווך בין הדבק למצע‪ ,‬למרות‬
‫הרצון לגעת בחומר‪ .‬לדבריה‪ ,‬השתמשה בכמה סוגי דבק כדי להרגיש את המרקם ואת‬
‫התחושה הסנסומוטורית‪ ,‬והתייחסה לשאלה "האם הידיים יכילו את הדבק?"‪ .‬בהמשך‬
‫נעשה שימוש בפעולות חוזרות של ליפוף‪ ,‬ציפוי‪ ,‬קריעה וגזירה ובדבק כחומר פונקציונלי‪.‬‬
‫השילוב בין דבקים רטובים ליבשים יצר תוצר בעל דימוי קונקרטי ומופיעים בו שני צבעים‬
‫עיקריים ודומיננטיים‪.‬‬

‫מבחינה טכנית‪ ,‬מקל הדבק החם מוכנס אל האקדח‪ ,‬עובר חימום‪ ,‬נעשה נוזלי‪ ,‬ולעתים‬
‫חוזר למצב מוצק בצורות אמורפיות‪ .‬החומר פעיל ועובר ריאקציה המאפשרת חיבור חזק‬
‫ומידי‪ .‬העבודה בדבק חם דורשת הפעלת כוח על האקדח ופעמים רבות משמשת חלופה‬
‫להוצאת אגרסיות; פעולת הלחיצה על ההדק עשויה להעלות תוקפנות‪ .‬שתי משתתפות‬
‫מההתנסות הלימודית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬טענו שהתעייפו מפעולת הלחיצה‪ ,‬אך לא יכלו להפסיק‪ .‬הן‬
‫הרגישו תחושה של שליטה ממכרת מפעולת החיבור המידית‪ .‬הייתה גם התייחסות לאופן‬
‫יציאת הדבק הנוזלי‪ .‬כשאקדח הדבק נתקע והתקלקל עלתה אכזבה מההמתנה להתחממות‬
‫הדבק‪ ,‬כהבטחה שלא קוימה‪.‬‬

‫הדבק החם עלול לעורר רתיעה וחשש מפגיעה גופנית‪ .‬מנגד‪ ,‬השימוש בכלי מסוכן עשוי‬
‫לעורר גם תחושה של שליטה ועצמאות‪ .‬הסיכון הפוטנציאלי בשימוש באקדח הדבק ואף‬
‫עצם שמו עשויים לעורר נושאים כגון תוקפנות ואלימות‪ ,‬מוגנות‪ ,‬לקיחת סיכונים וביטחון‬
‫בחייו של המטופל‪ .‬השליטה הטכנית יכולה להתקשר לנושאים של אחריות‪ ,‬יכולות ביצוע‬
‫ובגרות‪ .‬יש לתת את הדעת גם לאסוציאציות המיניות שמעלה השימוש באקדח הדבק החם‪,‬‬
‫לשינוי שעושה מקל הדבק בעקבות החימום ופעולת הלחיצה‪.‬‬

‫בתחילת התהליך נושאים אלו יעלו אל מול המטפל‪ .‬המטופל עשוי לבחון את תגובותיו של‬
‫המטפל‪ :‬האם יאפשר לו לעבוד עם כלי מסוכן? האם הוא סומך עליו? האם ישמור עליו?‬
‫כיצד יגיב כשייפצע? כיצד יגיב כשישתמש באקדח ככלי אלים?‬

‫תיאור מקרה‪ :‬ניר[‪[1‬‬

‫ניר בן התשע הופנה לטיפול עקב בעיות התנהגות והסתגלות במעבר בין פנימיות‪ .‬הדבר‬
‫התבטא בהתפרצויות זעם‪ ,‬תנודות במצבי הרוח‪ ,‬קושי בקבלת גבולות‪ ,‬סף תסכול נמוך‪,‬‬
‫אלימות פיזית ומילולית‪ .‬מטרת הטיפול הייתה ליצור קשר אמפתי המזמין את ניר לשתף‬
‫ברגשותיו ובקשייו‪ ,‬לפרוק תסכולים בדרך לגיטימית‪ ,‬ובכך לרכוש כלים לוויסות רגשי‪.‬‬
‫בטיפול ניר נע בין רצון לקרבה‪ ,‬אהדה ותשומת לב ובין חוסר אמון והסתרה של עולמו‬
‫הרגשי רווי העצב‪ ,‬הייאוש‪ ,‬הכעס והתוקפנות‪ .‬כבר בפגישה הראשונה‪ ,‬כפתיחה לתהליך‬
‫ולנושאים שבהם יעסוק הטיפול‪ ,‬בחר ניר שדכן סיכות‪ ,‬שידך עיניים זזות מפלסטיק ואמר‬
‫שהוא "הורג אותם"‪ .‬במפגשים ביטא יצירתיות רבה וצדדים חיוביים בהתנהגותו‪ ,‬אך לא‬
‫הצליח להסתיר את תוקפנותו‪ ,‬את דפוסי ההתקשרות שלו וחוויות קשות שחווה‪.‬‬
 ‫במפגש השמיני ניר ניפח כפפות חד‪-‬פעמיות‪ ,‬צייר להן פנים של "איש רע" נוטף דם‪.‬‬
‫לאחר מכן ביקש מהמטפלת שתטפטף עליהם דבק מאקדח הדבק החם כדי שיתפוצצו‪ .‬ניר‬
‫ישב רחוק‪ ,‬כיסה את אוזניו בבהלה‪ ,‬ופחד ניכר על פניו‪" .‬אנחנו הורגים אותם‪ ,‬הם רעים‪,‬‬
‫הם הרביצו לאחותי בלי רשות"‪ .‬ניר יצר והרג דמויות רבות‪ ,‬ובסוף המפגש משטח העבודה‬
‫נראה כשדה קרב‪.‬‬

‫קליין רואה בהזדהות השלכתית מנגנון הגנה פרימיטיבי‪ ,‬שבו הבחנה חלקית בין העצמי‬
‫לאובייקט‪ .‬יש פנטזיה פרימיטיבית שבה מושלך חלק מהעצמי על פנימיותו של האחר כדי‬
‫להיפטר מאותו חלק‪ ,‬ועם זאת לשמר את השליטה בו ולא לאבדו (קליין בתוך שלקס‪,‬‬
‫‪.(3112‬‬

‫לאחר המפגש השמיני המטפלת נבהלה מעוצמות הסדיזם‪ ,‬הטילה ספק בהתנהלותה‪ ,‬תהתה‬
‫אם היה מבוגר אחראי בחדר‪ ,‬הרגישה שהשתתפה בטקס מפחיד‪ ,‬אלים והרסני שלא רצתה‬
‫בו‪ .‬לאחר עיבוד ההעברות שהתרחשו מתגלים ומובנים יותר עולמו הרגשי‪ ,‬הרקע האלים‬
‫ועוצמת ההעברות הסדיסטיות במשפחתו של ניר‪.‬‬

‫ניר מתנהג בתוקפנות‪ ,‬כמסתור לכעסים‪ ,‬לכאבים ולפחדים‪ .‬הוא מתקשה להכיל את‬
‫המצוקה‪ ,‬מנסה להיפטר ממנה ומשליך אותה החוצה בעוצמה‪ ,‬בניסיון להחליף את חוויית‬
‫החולשה וחוסר האונים בכוחנות ובשליטה באחר‪ .‬בעצם הוא זועק לעזרה בלי להיראות‬
‫כנזקק; כך נוצרים מעגלי דחייה למרות הצורך בסיוע‪ ,‬בקרבה ובאינטימיות (ניסימוב‪-‬‬
‫נחום‪(3172 ,‬‬

‫התוקפנות בעוצמה גבוהה נמשכה כשלושה מפגשים ברציפות‪ .‬ניר ערך טקסים של "הרג‬
‫הרעים" באמצעות אקדח הדבק החם‪ .‬הוא לא פחד עוד מאקדח הדבק‪ ,‬יזם את כל חלקי‬
‫הטקס והיה פעיל בהם‪ .‬תפקיד המטפלת היה לחזק את ההבחנה בין מציאות לפנטזיה‬
‫ולאסוף אותו בסיום המפגשים‪.‬‬

‫בשלב זה עולה השאלה אם אקדח הדבק וחומרי האמנות מאפשרים חופש ביטוי‪,‬‬
‫סובלימציה ואוורור רגשות קשים‪ ,‬או מעוררים את התכנים הסדיסטיים‪ ,‬התפרקות והצפה?‬
‫אבן היסוד של טיפול באמנות היא שבתהליך היצירה ישנה אפשרות לסובלימציה של‬
‫הדחף התוקפני‪ .‬בתהליך הנפשי נוצרת טרנספורמציה מדחפים פרימיטיביים שאינם‬
‫מקובלים לדחפים מעובדים ומוסכמים (קרמר‪ .)7921 ,‬בטיפול באמנות אפשר להרוס‪,‬‬
‫"להרוג"‪ ,‬לשבור‪ ,‬לפרק בלי לפגוע בזולת‪ .‬אפשר להשליך את הסדיזם והתוקפנות כדי‬
‫להשיג שליטה על החרדות והפחדים‪ .‬עולמו של ניר המתבטא בטיפול הוא רע ותוקפני‪.‬‬
‫המפגש הטיפולי מספק לו מרחב בטוח לביטוי‪ ,‬להשלכה ולסובלימציה‪ .‬למרות הבהלה‬
‫הקשר הטיפולי מתבסס והחופש היצירתי מעביר מסר של קבלה לא שיפוטית‪ .‬ניר מרגיש‬
‫שהמטפלת ראתה את הצד האלים שבו‪ ,‬נשארה ולא נהרסה‪.‬‬

‫השימוש באקדח הדבק חם בצורה תוקפנית ואלימה עזר לניר ליצור ייצוג‪ ,‬סמל חזותי‬
‫לכאב שלו שעדיין לא ניתן לתמלול‪ .‬ניר פעל באלימות‪ ,‬ב ‪-acting-out,‬יצר דמויות‬
‫וטקסים מפחידים‪ .‬ההסמלה החזותית הפכה את הרגשות והתחושות לצורות נראות‪,‬‬
‫מאורגנות ומובנות יותר‪ ,‬מעין פונקציית אלפא (מרקמן‪-‬סימנס‪[ 3117 ,‬לא בביב'])‪,‬‬
‫כביטוי ונטילציה לחרדותיו ולאופי דפוסי ההתקשרות הראשוניים המוכרים לו‪.‬‬
 ‫קביעות ורצף בקשר טיפולי וביחסי אובייקט‬
‫בהקשר הסימבולי של הדבק במערכות יחסים טוענת אסתר ביק כי תחושת המרחב הפנימי‬
‫נרכשת באמצעות התנסות מספקת עם האובייקט הראשוני אשר כורך את האישיות ביחד‪.‬‬
‫היא טבעה גם את המושג הזדהות דביקה ‪ (adhesive),‬שהיא סוג של "קשר דביק" אל‬
‫האובייקט‪ .‬בעקבות כישלון לפתח אובייקט ראשוני נוצרת הידבקות אל מאפייניו‬
‫החיצוניים והשטחיים של האחר כדי למנוע התפרקות פנימית (בר‪-‬שדה‪(3112 ,‬‬

‫ויניקוט )‪ (Winnicott, 1958‬טוען כי היכולת להיות לבד נלמדת באמצעות החוויה של‬
‫להיות לבד בנוכחות אחר‪ .‬זהו הבסיס שעליו בנויה האפשרות ליצירת קשר‪ .‬כדי לפתח‬
‫קשר יש לדעת איך להיות לבד עם אדם אחר‪ ,‬ולשם כך יש לדעת איך להיות לבד עם‬
‫עצמך‪ .‬רק בתוך יחסים אינטימיים תיווצר הזדמנות להיות לבד וביחד‪ ,‬נפרד וממוזג‪.‬‬

‫תוכן הנוגע לנושא זה עלה מאחת הסטודנטיות בהתנסות הלימודית שיצרה דמות אדם‬
‫מסוג דבק אחד‪ .‬מתוך התבוננות בתוצר היא כתבה ברפלקציה על נושא הזוגיות‬
‫והאוטונומיה בתוך מערכת זו‪ .‬כבר משלב האסוציאציות החופשיות תוכן זה קיבל ביטוי‬
‫במונחים כמו "זוג דביק"‪" ,‬עומד בפני עצמו"‪" ,‬אוטונומית ועצמאית"‪ .‬היא התייחסה‬
‫להיעדר נוכחות של היחיד בתוך מערכת יחסים אף שהוא ממלא בה תפקיד חשוב‪.‬‬

‫תיאור מקרה‪ :‬רומי‬

‫רומי בת ‪ ,73.2‬בת להורים גרושים ואמה הביולוגית אינה מעורבת בחייה‪ .‬רומי שהתה‬
‫כשבע שנים במשפחות אומנה‪ ,‬ובעת הטיפול שהתה בפנימייה‪ .‬הקשר עם אביה הביולוגי‬
‫ועם משפחת האומנה התקיים לעתים רחוקות‪.‬‬

‫לאחר מפגש היכרות בין המטפלת לרומי והיווצרות של קשר ראשוני נעים ביניהן‪ ,‬נאלצה‬
‫המטפלת להיעדר מסיבות רפואיות כבר במפגש השני‪ ,‬ללא הכנה מוקדמת‪ .‬תיאור המקרה‬
 ‫הוא מתוך המפגש השלישי ביניהן‪ ,‬שבו עלו תכנים הנוגעים ל"נטישה" של המטפלת‬
‫ותגובותיה של רומי לכך‪.‬‬

‫לאותו מפגש נכנסה רומי ראשונה לחדר וחיפשה בעיניה את המטפלת האישית שלה‪ .‬מיד‬
‫רומי הוכיחה את המטפלת על היעדרותה במפגש הקודם‪ .‬אף שהמטפלת התנצלה רומי לא‬
‫הסתפקה בכך‪ .‬היא חזרה ושאלה את המטפלת על עצמה‪ ,‬פרטים ששאלה במפגש הראשון‪.‬‬
‫בהמשך פנתה לחומרי האמנות וציינה שהיא ממשיכה לעבוד עם דבק ‪ U,‬שאתו עבדה‬
‫כשהמטפלת נעדרה‪ .‬היא רוקנה את תוכן הבקבוק לתוך ידה באגרסיביות והזמינה את‬
‫המטפלת לראות כיצד היא פועלת עם הדבק השקוף מתחת לזרם מים ויוצרת כדור גומי‬
‫לבן‪ .‬כשסיימה לקחה צבעי מים‪ ,‬מכחול ודף גדול והחלה ליצור דימוי של ענן‪ ,‬בדיוק כמו‬
‫שיצרה במפגש הראשון‪ .‬תוך כדי עבודה היא שאלה על קביעות המפגשים בהמשך‪ ,‬וציינה‬
‫שאולי היא עצמה תיעדר מהמפגש הבא‪ .‬רומי הייתה נסערת וניכר בה חוסר שקט במהלך‬
‫כל המפגש‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא דרשה את תשומת לבה המלאה של המטפלת וכל הזמן הקפידה‬
‫לשמור על קשר עין ביניהן‪ .‬לפתע היא שמה לב לשריטה על האצבע שלה ועטפה את‬
‫האצבע בגליל שלם של דבק סלוטייפ‪ .‬בהמשך בחרה לעבוד עם דבק חם בתנועות‬
‫אגרסיביות ומתוך הפעלת כוח רב‪.‬‬

‫בזמן שהמתינה להתחממות הדבק יצרה עבודה נוספת‪ ,‬שוב בצבעי מים‪ ,‬והזמינה את‬
‫המטפלת לנחש מה יצרה‪ .‬בחלק זה של המפגש היא נראתה נינוחה ושלווה ואף שיתפה את‬
‫המטפלת בתוכן אישי מחייה‪ .‬נראה שנוכחות המטפלת הייתה נכונה ומותאמת לה‪ ,‬ואפשרה‬
‫לה תחושה אסופה לביטוי‪ .‬בשלב מסוים נזכרה רומי בדבק החם והחלה ליצוק מתוכו גושי‬
‫דבק נוזליים בתוך שהיא בודקת את החום שלהם באצבעותיה‪ ,‬למרות הפצרותיה של‬
‫המטפלת שתיזהר מכווייה‪ .‬כשניתנה תזכורת לסיום המפגש רומי הביעה זעם רב‪ ,‬זרקה‬
‫את החומרים באגרסיביות‪ ,‬לכלכה את סביבתה ויצאה מהחדר‪ .‬לאחר שהמטפלת אספה‬
‫אותה חזרה למעגל סיום‪ ,‬העלתה רומי בקשה ורצון אל מול כל הקבוצה שבמפגש הבא‬
‫תהיה לבד עם המטפלת שלה (מדובר בטיפול פרטני במרחב קבוצתי(‬

‫בתיאור המקרה של רומי אפשר לתת את הדעת למגוון מוקדים הנוגעים לקשר הראשוני‬
‫ביחסי אם–תינוק‪ ,‬המתבטא ביחסי מטפל–מטופל במפגש הטיפולי‪ .‬לרומי יש חסר בקשר‬
 ‫הראשוני עם אמה‪ ,‬המלווה בחוויית נטישה מוקדמת‪ ,‬ובהמשך בחוויית אימוץ ונטישה‬
‫נוספת של אם האומנה‪.‬‬

‫נתמקד בחרדת הנטישה שחוותה רומי בילדותה ובהמשך חייה הצעירים‪ .‬חרדה זו באה‬
‫לידי ביטוי במפגש הטיפולי שלאחר היעדרותה של המטפלת ללא הכנה מוקדמת‪.‬‬
‫התוקפנות שרומי ביטאה במהלך המפגש‪ ,‬שאלות על רצף וקביעות הקשר‪ ,‬יחסי האובייקט‬
‫בין המטופלת למטפלת ובדיקת גבולות ההרס וההכלה עלו באופן מובהק מתוך חוויה זו‪.‬‬
‫בחירתה של רומי להשתמש בדבק משלושה סוגים היא השלכה של חוסר האונים שלה על‬
‫המטפלת במהלך כל המפגש‪ ,‬רגשות שאחזו את רומי במפגש הקודם‪ .‬כל אלו באו לידי‬
‫ביטוי גם במילים וגם בהתנהגות במפגש המתואר‪.‬‬

‫רומי חוותיה נטישת אם בשלב מוקדם בילדות‪ ,‬וחזרה וחוותה חוסר קביעות של דמות‬
‫משמעותית בחייה‪ .‬בעצם‪ ,‬לצד החרדה‪ ,‬התוקפנות ובדיקת הגבולות‪ ,‬עולה כי רומי ביטאה‬
‫רצון לשליטה ולשמירה על רצף הקשר‪ ,‬נוסף על רצון למנוע חוויית נטישה חוזרת מצד‬
‫המטפלת‪ ,‬כשציינה אפשרות שתיעדר בעצמה ובכך הציגה עמדת שליטה וכוח‪.‬‬

‫אפשר גם להצביע על רגרסיה של רומי‪ ,‬המתבטאת בדליית פרטים ודימוי אמנותי מהמפגש‬
‫הראשון‪ .‬עם זאת‪ ,‬אצל רומי מתקיימת פעולה מקבילה‪ ,‬לכאורה מנוגדת‪ ,‬שממשיכה דווקא‬
‫את המפגש שממנו נעדרה המטפלת‪ ,‬וטורחת לעדכן לגביו‪ .‬מצד אחד היא מתעלמת‬
‫מהמטפלת ותוקפנית כלפיה‪ ,‬ומצד אחר ממשיכה ברצף המפגש הראשון תוך כדי התעלמות‬
‫מהיעדרה של המטפלת‪ .‬את ההתעסקות של רומי בדבק ‪ U‬מהמפגש השני אפשר לראות‬
‫כניסיון לשתף את המטפלת בתחושות שחוותה כשזו נעדרה ו"נטשה" אותה‪.‬‬

‫הדבק נושא עמו משמעויות רבות הנוגעות לנושא של קביעות ורצף בקשר‪ .‬קביעות‬
‫האובייקט היא ההבנה שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כשהם אינם בטווח הראייה‪.‬‬
‫הבנה זו היא מרכזית בהבנת העולם של אדם בוגר‪ ,‬והיא קשורה בהבנה שאנו עצמנו‬
‫מובחנים מאנשים אחרים ומחפצים‪ .‬רצף הקשר והמשכיותו התבטאו גם בחיפוש של רומי‬
‫את המטפלת בעיניה מיד כשנכנסה לחדר הטיפול‪ ,‬ביטוי לכך שאם אינה רואה את‬
‫המטפלת היא אינה קיימת בעבורה‪ .‬במהלך המפגש התנהגה רומי בחוסר שקט ובתזזיתיות‬
‫תוך כדי שמירה על קשר עין עם המטפלת‪ .‬התנהגות זו מבטאת את הרצון לקשר רציף‪,‬‬
‫לצד חרדה של ניתוק ברגע של חוסר תקשורת על ידי הזמנה למשחק פעיל כך שהמטפלת‬
‫תנחש את רגשותיה ומחשבותיה ללא ביטוי מילולי‪.‬‬

‫עוד נושא שעלה הוא הלכלוך והשימוש בדבק חם כביטוי לצורך לחוש את גבולות הגוף‪,‬‬
‫אף שהמטפלת הפצירה ברומי להיזהר מכוויות – פעולה המזכירה דאגה וקשר אימהי‪.‬‬
‫לאורך כל המפגש הביעה רומי בדרך סימבולית וקונקרטית את הרצון והכמיהה לקשר‬
‫רציף‪ ,‬קבוע ויציב בינה ובין המטפלת כביטוי להיעדר הקשר עם אמה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫הדבק‪ ,‬חומר שימושי ופונקציונלי‪ ,‬הוא גם חומר מעורר שמאפשר מגוון של חוויות חושיות‬
‫כמו מגע ישיר‪ ,‬ריח חזק וממכר‪ ,‬התבוננות סקרנית ופעולות פיזיות למיניהן‪ .‬שימוש בדבק‬
‫כחומר גלם מעורר עניין וקשת רחבה של רגשות‪ .‬בהיבט החושי בולטת נוכחותו של חוש‬
‫הריח‪ .‬לדבקים הכימיים ריח חזק ובעל נוכחות בחדר הטיפול‪ .‬על כל מטפל להכיר‬
‫באפשרות שריח הדבק לבדו עשוי לעורר הצפה רגשית‪ ,‬דחייה או משיכה‪ .‬עבודה עם‬
 ‫אוכלוסיות כמו קבוצות נגמלים‪ ,‬נפגעות תקיפה מינית או נוער בסיכון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מחייבת‬
‫התייחסות לריח הדבק‪.‬‬

‫מצאנו כי יש משמעות רגשית לחיבורים בין האובייקטים‪ .‬בחירת הדבק והתאמתו לחומרים‬
‫שברצון המטופל לחבר עשויות לשקף מצב של בנייה או פירוק‪ ,‬הצלחה או כישלון‪ .‬בחירה‬
‫מודעת של סוג הדבק עשויה להעיד על מצב נפשי‪ .‬גם סוג הדבק והטכניקה עצמם עשויים‬
‫להשפיע ולהעלות תכנים נפשיים לא מודעים‪.‬‬

‫הדבק כחומר עשוי לסמל את טיב ההתקשרות הראשונית עם דמות המטפל‪ .‬בהקשר זה‬
‫הזכרנו את המושג הזדהות דביקה ואת היכולת להיות לבד בנוכחות האחר‪.‬‬

‫בעולם הדבקים ישנה אפשרות מגוונת למעבר בין שליטה לאי‪-‬שליטה; תהליך השתנות‬
‫שבו החומר עובר מרטוב ליבש‪ ,‬ומיבש לרטוב ושוב ליבש‪ ,‬כמו באקדח הדבק החם‬
‫ובאבקות הדבק למינהן‪ .‬אלו אפשרויות של התנסות במצבי שליטה מגוונים‪ ,‬מדורגים‬
‫ותהליכיים‪ .‬תהליכים אלו יכולים להעלות תכנים של יכולות ארגון ותכנון‪ ,‬הבנה ושימוש‬
‫מותאם באפשרויות הקיימות‪ ,‬סבלנות ודחיית סיפוקים‪ ,‬גמישות מחשבתית ועוד‪ .‬סוגי‬
‫הדבק מזמנים צבעוניות שנעה בעיקר בין שקוף‪-‬לבן לקרם‪-‬חום‪ .‬הייחוד בצבעוניות זו‬
‫היא המעבר משקוף לאטום ובחזרה‪ .‬תכונה זו עשויה להעלות תכנים שבין נסתר לגלוי‪,‬‬
‫תהליך של חשיפה והסתרה‪.‬‬

‫מתוך ההתנסות שערכנו ומהשטח בלט השימוש באקדח הדבק החם בטיפול באמנות‪.‬‬
‫אקדח הדבק החם עשוי להציף תכנים רבים כגון תוקפנות ואלימות‪ ,‬מסוכנות ומוגנות‪,‬‬
‫לקיחת סיכונים וביטחון בחייו של המטופל‪ .‬אנו ממליצות להמשיך ולחקור גם בעתיד את‬
‫התכנים הרגשיים הללו‪ ,‬בייחוד בקרב בני נוער‪.‬‬

‫מקורות‬

‫אוגדן‪ ,‬ת'‪ .3113 ,‬הקצה הפרימיטיבי של החוויה‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫אור‪ ,‬א'‪" .3112 ,‬מבוא לטיפול באמנות פלסטית"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אור וד' אמיר (עורכות)‪,‬‬
‫בשפה אחרת‪ :‬תרפיה באמנויות‪ :‬סיפורי טיפול‪ ,‬בן שמן‪ :‬מודן‪ ,‬עמ' ‪.22–27‬‬

‫אורבך‪ ,‬נ'‪ .3112 ,‬מלון כיס – עבודות על נייר‪ :‬להוציא רוח מהחומר – מסה על טיפול‬
‫באמנות‪ ,‬קריית ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬

‫אורבך‪ ,‬נ' וגלקין‪ ,‬ל'‪ .7991 ,‬רוח החומר‪ ,‬קריית ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬

‫אשכר‪ ,‬מ' ופרידמן‪ ,‬ל'‪" .3171 ,‬בית‪ ,‬ממלכה‪ ,‬גדר‪ :‬אפיונים ייחודיים של הטיפול באמנות‬
‫עם מפוני גוש קטיף"‪ ,‬בין המילים ‪, www.smkb.ac.il/arts-therapy/beyn-3‬‬
‫‪hamilim2/artical/ben-hamilim2-gush-katif-evacuees.‬‬

‫ביון‪ ,‬ו'‪" .]7929[ 3112 ,‬התקפות על חיבורים"‪ ,‬בתוך‪ :‬במחשבה שנייה‪ ,‬תרגום‪ :‬א' גיל‬
‫רילוב‪ ,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים‪ ,‬עמ' ‪.719–92‬‬

‫בלינט‪ ,‬מ'‪ .3112 ,‬השבר הבסיסי‪ :‬היבטים טיפוליים של רגרסיה‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
 ‫ברגר‪ ,‬ר' (עורך)‪ .3172 ,‬היצירה‪ :‬לב הטיפול – תיאוריות ומודלים חדשים בטיפול מבוסס‬
‫אמנויות‪ ,‬פרי יצירתם ופיתוחם של מטפלים ישראלים‪ ,‬קריית ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬

‫בר‪-‬שדה‪ ,‬נ'‪" .3112 ,‬העברה נגדית בפסיכותרפיה עם ילדים ונוער"‪ ,‬פסיכולוגיה עברית ‪,‬‬
‫‪www.hebpsy.net/articles.asp?id=185.‬‬

‫גוטליב‪ ,‬ת'‪" .7999 ,‬כמה אספקטים של טיפול באמנות‪ :‬עבודה עם ילדים ובני נוער"‪,‬‬
‫סחי"ש ‪ ,)7( 72‬עמ' ‪.12–22‬‬

‫גרוס‪-‬שטרית‪ ,‬ש'‪" .3173 ,‬כחומר ביד היוצר‪ :‬שימוש בחומרים בטיפול באמנות כביטוי‬
‫וחיבור למצב רגשי"‪ ,‬בין המילים ‪, www.smkb.ac.il/arts-therapy/beyn-2‬‬
‫‪hamilim6/artical/ben-hamilim6-shimrit-gros.‬‬

‫הולר‪ ,‬י'‪" .3177 ,‬הטיפול באמנות כ'מכל פוטנציאלי'"‪ ,‬בין המילים ‪2‬‬
‫‪www.smkb.ac.il/arts-therapy/beyn-hamilim4/artical/ben-hamilim4--art-‬‬
‫‪therapy.‬‬

‫חזות ת' וסיאנו י'‪" .3112 ,‬מה בין איך שאתה רואה לאיך שזה נראה?" התוכנית להכשרת‬
‫מטפלים באמנות‪ ,‬הפקולטה לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫מרקמן‪-‬סינמנס‪ ,‬ד‪" .3117 ,‬גילויי אלימות בציורים‪ :‬אבחון וטיפול"‪ ,‬פותחים שערים‬
‫בהכשרת מורים‪ ,‬מכון מופ"ת ‪.‬‬

‫ניסימוב‪-‬נחום‪ ,‬ע'‪ .3172 ,‬כל צבעי הנפש‪ :‬טיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות‪,‬‬
‫תל אביב‪ :‬מכון מופ"ת‪.‬‬

‫נצר‪ ,‬ר'‪ .3112 ,‬מסע אל העצמי‪ :‬אלכימיית הנפש – סמלים ומיתוסים‪ ,‬בן שמן‪ :‬מודן‪.‬‬

‫‪–––, 2011.‬מסע הגיבור‪ :‬תהליך התהוות הנפש במיתוס‪ ,‬במעגל החיים ובתרפיה‪ ,‬בן שמן‪:‬‬
‫מודן‪.‬‬

‫סוטו‪ ,‬ל'‪ .3112 ,‬לגעת בנפש‪ :‬פסיכותרפיה באמצעות חומרים וצבעים‪ ,‬חיפה‪ :‬פרדס‪.‬‬

‫קרמר‪ ,‬א'‪ .7921 ,‬אמנות כתרפיה לילדים‪ ,‬תל אביב‪ :‬שוקן‪.‬‬

‫שניר‪ ,‬ש' ורגב‪ ,‬ד'‪" .3172 ,‬דיאלוג עם חומרים‪ :‬יוצרים מספרים על התנסויות בחומרי‬
‫יצירה"‪ ,‬טיפול באמניות‪ :‬מחקר ויצירה במעשה הטיפולי ‪ ,)7( 2‬עמ' ‪.213–392‬‬

‫שבריאן‪ ,‬ג'‪" .7992 ,‬השעיר לעזאזל והטליסמא‪ :‬העברה בתרפיה באמנות"‪ ,‬בתוך‪ :‬ט' דאלי‬
‫ואחרים‪ ,‬תרפיה באמנות‪ :‬התפתחויות חדשות – תיאוריה ומעשה‪ ,‬קריית ביאליק‪ :‬אח‪.‬‬

‫שלקס‪ ,‬ש'‪" .3112 ,‬על ‪ ACTING-OUT‬והעברה נגדית"‪ ,‬שיחות‪ ,‬יז (‪ ,)3‬עמ' ‪.722–711‬‬

‫‪Malchiodi, C. A., 2006. The Art Therapy Sourcebook (2th ed), New York:‬‬
‫‪McGraw Hill.‬‬
 Moon, C. H. (ed), 2010. Materials and Media in Art Therapy: Critical
Understandings of Diverse Artistic Vocabularies, New York: Routledge, Ch.
1: A History of Materials and Media in Art Therapy: Specific Materials and
Media Used in Art Therapy, pp. 14–37.

Rubin, J. A., 1987. “Introduction,” In: Approaches to Art Therapy: Theory

and Technique, New York: Brunner/Mazel, pp. xv–xxiii.

–––, 1999. Art Therapy: An Introduction, Philadelphia: Brunner/Mazel.

Winnicott, D., 1958. “The Capacity To Be Alone,” In: The Maturational

Process and the Facilitating Environment, New York, International
Universities Press

‫[תיאורי המקרה המוצגים במאמר לקוחים מתוך העבודה המעשית של הכותבות בטיפול‬1]
.‫ שמות המטופלים שונו‬.‫בילדים‬