‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫מושגים ברשתות תקשורת‬

‫להלן סיכום של מושגים ברשתות תקשורת ע"י הרצאותיו של פרופ' אמיר הרצברג‪ .‬אלו רוב המושגים‬
‫הנמצאים בהרצאות ‪ 1‬עד ‪.11‬‬
‫יתכן וחלק מהנתונים אינם מדוייקים או אינם בהירים די הצורך‪ ,‬עקב אי הבנתי או טעותי‪ ,‬לכן אין לתלות‬
‫את הטעות אלא בי‪.‬‬
‫אם יש בידך להוסיף או לתקן‪ ,‬אשמח לקבל הערות והארות‪.‬‬

‫בהצלחה לכלום‪,‬‬
‫יקי נוימן‬

‫הרצאה‬ ‫פירוט‬ ‫מושג‬

‫‪ATM Adaptation Layer‬‬
‫שכבה זו היא העליונה מבין שכבות ה ‪ .ATM-‬שכבה זו אחראית לספק ממשק שיקשר בין השכבות‬
‫הגבוהות לבין שכבת ה ‪.ATM-‬‬
‫שכבה זו מבצעת מה שקרוי ‪ Format Translation‬כלומר המרת מבנים‪ .‬שכבה זו מקבלת זרם‬
‫סיביות שנוצר ע"י פרוטוקול גבוה יותר‪ ,‬ומחלקת אותם ל‪ 48 -‬בתים )‪ .(Payload‬שכבה זו מורכבת‬
‫משני תתי שכבות‪:‬‬ ‫‪AAL‬‬
‫‪ 1.‬תת שכבת ההתכנסות ‪ - Convergence Sublayer -‬שכבת זו מתאמת מידע המגיע‬
‫משכבות גבוהות יותר‪ .‬לדוגמא‪ :‬מידע ‪ IP‬מקבל תיאום שונה ממידע ‪ voice‬או ‪.video‬‬
‫‪ 2.‬תת שכבת הסגמנטציה וההרכבה מחדש ‪(SAR) Segmentation And Reassembly‬‬
‫אחראית על חלוקת יחידות המידע של הפרוטוקולים העיליים לתאי ה ‪ ATM-‬בתחנת‬
‫המקור ומרכיבה את התאים חזרה למסגרות בתחנת היעד‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫נקודת גישה לתקשורת ‪ Ethernet‬אלחוטי‪ .‬נקודות הגישה מחוברות ביניהן בקשר קווי‪.‬‬ ‫‪Access Point‬‬
‫‪5,6‬‬ ‫אישור על קבלת הודעה תקינה‪.‬‬ ‫‪Ack‬‬
‫‪10‬‬ ‫כדי לשלוח ‪ Frame‬לצומת ברשת הפנימית‪ ,‬צריך לדעת מהי כתובת ה‪ MAC‬של אותו יעד על מנת‬
‫לגלות מהי אותה כתובת נשתמש בפרוטוקול ‪.ARP‬‬
‫כאשר ידועה לנו כתובת ‪ IP‬של היעד )ולא ידועה כתובת ‪ ,(MAC‬נשלח שאילתת ‪ ARP‬ברשת‬
‫המקומית לכל הצמתים‪ ,‬אם קיימת צומת )פעילה( בעלת כתובת ‪ IP‬המבוקשת – היא תחזיר תשובת‬
‫‪.ARP‬‬
‫בכל פעם שיתרחש זיהוי של צומת ברשת הפנימית‪ ,‬המידע ייאגר בטבלת ‪ .ARP‬בטבלה זו נשמרת‬ ‫‪Address‬‬
‫כתובת ‪ MAC ,IP‬ו‪ .TTL‬כלומר נוצר מיפוי בין כתובת ‪ IP‬ל ‪ .MAC‬אך מכוון שכתובות ‪ IP‬אינן‬ ‫‪Resolution‬‬
‫קבועות )בעוד כתובות ‪ MAC‬כן קבועות(‪ ,‬הטבלה צריכה להיות דינמית ‪ -‬שתאפשר לעדכן את‬ ‫‪Protocol‬‬
‫הרישום בטבלה ‪ -‬ולכן קיים ערך ‪ (Time To Live) TTL‬זהו שדה שקובע כעבור כמה זמן יש‬
‫למחוק את הרשומה מהטבלה )בכדי לאפשר רענון המיפויים(‪.‬‬
‫ערך ‪ TTL‬בד"כ הוא ‪ 20‬דקות‪.‬‬
‫‪ ARP‬הוא פרוטוקול ‪ - Plug & Play‬משתתפים ברשת מוצאים משתתפים אחרים‬
‫עצמאית‪/‬אוטומטית‪.‬‬
‫תקשורת ‪ Ethernet‬אלחוטי‪ .‬אין נקודות גישה אלא כל התחנות מתקשרות ביניהן‪.‬‬ ‫‪Ad-Hoc LAN‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪7‬‬ ‫‪Additive Increase Multiplicative Decrease‬‬

‫אופן הפעולה‪ :‬בכל זמן סבב )‪ (RTT‬בו לא התרחש אירוע אובדן‪ ,‬חלון העומס מועלה ב‪MSS-‬‬
‫אחד‪ ,‬כלומר ההוספה לערך נעשית בצורה חיבורית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מתרחש אירוע אובדן‪ ,‬חלון‬
‫העומס מורד למחצית מערכו הקודם‪ ,‬אך לא מתחת ל‪ MSS-‬אחד‪ ,‬כלומר ההפחתה מהערך נעשית‬
‫בצורה כפלית‪.‬‬
‫המוטיבציה‪ :‬אם לא התרחש אירוע אובדן לאחר זמן סבב אחד‪ ,‬אזי יתכן שהרשת אינה עמוסה‬
‫ושישנו רוחב פס נוסף שניתן לנצל לשליחת נתונים‪ .‬לפיכך נעשה ניסיון להעלות במעט את חלון‬
‫העומס ו"לגשש" האם ישנו רוחב פס נוסף‪ ,‬כאשר אם נעלה אותו בערך גדול מדי‪ ,‬אנו עלולים להגיע‬ ‫‪AIMD‬‬
‫בבת אחת לערך בו יתרחש אובדן‪ ,‬ולכן העלייה נעשית בקצב איטי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מתרחש‬
‫אירוע אובדן‪ ,‬אזי אם נוריד את חלון העומס רק במידה קטנה‪ ,‬אנו עלולים עדיין להישאר בערך בו‬
‫יהיה אובדן‪ ,‬ועד שנגיע בחזרה לערך בו כבר לא יהיה‪ ,‬עלול לעבור זמן רב‪ ,‬מה שיביא להשהייה‬
‫גדולה בזמני ההגעה של החבילות ליעד ובבזבוז רוחב פס בשליחה מחדש של חבילות שאבדו‪ .‬לפיכך‬
‫חלון העומס מופחת לערך בו סביר להניח שאם רק בנקודה זו התרחש אובדן וקודם לכן לא היה‪ ,‬אזי‬
‫בערך החדש שוב כבר לא יהיה‪ ,‬ולכן ההפחתה היא בקצב מהיר‪ .‬מצב העלייה הליניארית נקרא גם‬
‫"הימנעות מעומס"‪.‬‬
‫‪American National Standards Institute‬‬
‫בכל פיתוח ‪ RFC‬חדש ישנה מוערבות רבה של גוף זה אשר אמור לבצע את התקינה בתחום‪ ,‬גוף זה‬ ‫‪ANSI‬‬
‫בתמיכה לאיגוד המהנדסים האמריקאי אחראי לתקינה ואישור של פרוטוקולים רבים‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪) Access Point‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪AP‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ .Application Program Interface‬עיין ‪.Socket API‬‬ ‫‪API‬‬
‫‪3,4‬‬ ‫רמת היישום )השכבה ה‪.(V-‬‬
‫‪Application‬‬
‫אחראית לתמוך בישומי רשת‪ ,‬וכוללת הרבה פרוטוקולים‪ ,‬ביניהם ‪ HTTP‬לתמיכה ב‪,Web-‬‬
‫‪ SMTP‬לתמיכה בדוא"ל‪ ,‬ו‪ FTP-‬לתמיכה בהעברת קבצים‪.‬‬ ‫‪Layer‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪) Address Resolution Protocol‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪ARP‬‬
‫‪American Standard Code for Information Interchange‬‬
‫קוד תקני בינלאומי‪ ,‬הפורמט הנפוץ ביותר לקבצי טקסט במחשבים ובאינטרנט‪ .‬קוד ‪ ASCII‬הבסיסי‬
‫מאפשר ייצוג של ‪ 128‬תווים שונים‪ ,‬כל תו מיוצג ע"י ‪ 7‬סיביות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקוד ‪ ASCII‬המורחב‬
‫‪ASCII‬‬
‫כל תו מיוצג ע"י ‪ 8‬סיביות‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪Asynchronous Transfer Mode‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬פותחה שיטת העברה אסינכרונית זו‪ ,‬בגלל בעיות ברשתות רגילות‪ :‬חד יעודיות‪ ,‬חוסר‬
‫גמישות‪ ,‬וחוסר יעילות רוחב פס‪.‬‬
‫מועבר ע"י תאים קטנים בעלי גודל קבוע )‪ 53‬בתים( לכן נקראת השיטה גם ‪.Cell Switching‬‬
‫האורך הקצר של התאים‪ ,‬איפשר מיתוג חומרתי ולא תוכנתי דבר ש"חסך" המון זמן עיבוד‪.‬‬
‫מאפייני ה‪:ATM -‬‬
‫‪ 1.‬תמיכה בכל סוגי השירותים על גבי רשת אחת‪.‬‬
‫‪ 2.‬מיתוג תאים בגודל ‪ 53‬בתים‪ -‬מיתוג חומרתי‪.‬‬
‫‪ 3.‬לא מבוצע תיקון שגיאות ע"י המתגים אלא רק באובדן מידע‪.‬‬
‫‪ 4.‬מאפשרת הקצאת רוחב פס ע"פי דרישה קרויה גם רמת שירות‪.quality of service -‬‬
‫‪ATM‬‬
‫‪ 5.‬שמוש בתצורת ‪ -Connection Oriented‬כלומר יצירת מסלול בין שני משתמשים לפני‬
‫תחילת התקשורת‪ .‬המסלול יכול להיות קבוע או משתננה‪.‬‬
‫‪ 6.‬שימוש באפיק לוגי לצורך העברת איתותים )‪ (out of band‬לשם קביעת המעגלים‬
‫הממותגים‪.‬‬
‫שכבת ה ‪ ATM-‬בה קיים שידור מידע לרשת מוסיפה את ה ‪ .Header -‬שכבת ה ‪ ATM-‬מקבלת את‬
‫ה‪ Payload-‬משכבה שמעליה ומוסיפה את ‪ 5‬בתי ה‪ .Header-‬בעת קליטה‪ ,‬השכבת מקלפת את ה ‪-‬‬
‫‪ Header‬ומעלה הלאה רק ‪ 48‬בתים‪.‬‬
‫פרטים‪http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=20&art_id=15 :‬‬
‫‪8‬‬ ‫הרשת מחולקת לאוטונומיות‪ ,‬כאשר כל אוטונומיה יכולה להכיל מספר רשתות‪ ,‬כך שהיא מעין‬
‫"אינטרנט קטנה" )למשל קמפוס בר‪-‬אילן יכול להיות אוטונומיה(‪ .‬אם נרצה להעביר הודעות בתוך‬
‫אוטונומיה אז נשתמש בנתבים מסוימים של אותה אוטונומיה‪ ,‬ואם נרצה להעביר הודעה לאוטונומיה‬
‫אחרת‪ ,‬נשתמש בנתב שיודע להעביר הודעות בין אוטונומיות‪.‬‬
‫קיימים ‪ 3‬סוגים של אזורים אוטונומיים‪:‬‬
‫‪ – STUB 1.‬זהו אזור אוטונומי קטן שמחובר לרשת בחיבור אחד למשל חברה שמחוברת‬ ‫‪Autonomous‬‬
‫לספק אינטרנט שלה‪.‬‬ ‫‪Systems‬‬
‫‪ – Multihomed AS 2.‬דוגמא חברה שמחוברת לאזורים אוטונומיים אחרים ביותר מחיבור‬
‫אחד וזה משיקולים שונים של אמינות ועלויות למשל ‪.‬אך למרות שחברה זאת מחוברת‬
‫לכמה אזורים אוטונומיים היא אינה מוכנה להעביר הודעות מאזור אחד לשני‪.‬‬
‫‪ – Transit AS 3.‬בדרך כלל ספקי אינטרנט זהו אזור אוטונומי שמחבר הרבה אזורים‬
‫אוטונומיים אחד לשני‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫כאשר רוצים לחבר שלוש רשתות מקומיות‪ ,‬עדיף לחבר אותן ע"י גשר )‪ (Bridge‬אחד המחבר בין‬ ‫‪Backbone‬‬
‫כולם מאשר לחבר שני גשרים‪ ,‬אחד בין רשת אחת לשניה ואחד בין השניה לשלישית‪.‬‬ ‫‪configuration‬‬
‫‪11‬‬ ‫חבילת שירות בסיסית של גישת ‪ :Infrastructured wireless LAN‬תחנת בסיס ותחנות‬ ‫‪Basic Service‬‬
‫אלחוטיות‪.‬‬ ‫‪Set‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪) Basic Service Set‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪BBS‬‬
‫‪8‬‬ ‫שירות המשתדל להעביר חבילות ללא טעיות ובסדר המתאים‪ ,‬אך לא מתחייב לכך‪.‬‬ ‫‪Best Effort‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Border Gateway Protocol‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪BGP‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪9‬‬ ‫זהו אלגוריתם ‪ Distance Vector‬כאשר הטבלה שכל נתב שמריץ את הפרוטוקול הזה שולח‬
‫לשכניו כוללת נתיב שלם ליעד‪ .‬למשל‪ :‬נתב ‪ A‬יכול לשלוח את הנתיב שלו ליעד ‪ B‬כמסלול – ‪C, A‬‬
‫‪.B, D,‬‬ ‫‪Border Gateway‬‬
‫הצורך בכל הנתיב ולא רק במחיר והיעד טמון בשיקולים כלכליים וארגוניים‪ ,‬כמו אי רצון של ספק‬ ‫‪Protocol‬‬
‫אינטרנט אחד לנתב דרך מתחרה שלו וכדו' ‪.‬כמו כן‪ ,‬יש אפשרות למנוע שליחת הודעות דרכי‬
‫למתחרה שלי על ידי אי פרסום נתיב אליו‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫עובד בדרך כלל בשיטת ‪ .Store & Forward‬המסגרת עוברת רק למי שהיא מיודעת לו‪ .‬נעשה‬
‫שימוש ב‪ .CSMA/CD-‬שקוף למשתתפים‪ .‬אין צורך להתקין את תצורת הרשת מפני שיש לו מנגנון‬
‫לימוד עצמי‪ .‬מחלק את הרשת למרחבי התנגשות מקומיים‪ .‬משתמש בכתובת ה‪.MAC-‬‬
‫מחבר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬שני מקטעים או מעט יותר‪ .‬מאפשר מעבר של מסגרת אחת בו זמנית‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫פעולה פשוטה ואין צורך בעיבוד גדול‪.‬‬ ‫‪Bridge‬‬
‫טבלאות הגשר נלמדות לבד‪.‬‬
‫מתאים לרשתות קטנות‪.‬‬ ‫•‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫התעבורה מוגבלת לעץ הפורש‪.‬‬ ‫•‬
‫לא חוסם ‪) Broadcast‬תקלה יכולה לגרום לעומס(‪.‬‬ ‫•‬
‫‪11‬‬ ‫כאשר מחברים מספר גשרים בין מספר רשתות‪ ,‬יכולים להווצר מעגלים‪ .‬כדי למנוע זאת משתמשים‬
‫בפרוטוקולים המבטלים את הקשרים היקרים שאינם נצרכים וכך נשאר בסופו של דבר עם עץ פורש‬ ‫‪Bridges‬‬
‫מינימלי‪ .‬במקרה ויתנתק קשר אחד‪ ,‬הפרוטוקול יפעיל חזרה את הקשת הזולה שתקשר שוב בין‬ ‫‪Spanning Tree‬‬
‫הרשתות )ללא מעגלים(‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫כתובת ‪ Broadcast‬ידועה כ"הכל אחד" )‪ ,(all ones‬או בכתיב של בסיס ‪(Hex) 16‬‬
‫‪ .FF:FF:FF:FF:FF:FF‬כלומר כל ‪ 48‬הביטים "דולקים"‪ .‬כתובת זו משמשת את פרוטוקול ‪.ARP‬‬ ‫‪Broadcast‬‬
‫בעזרת כתובת זו מפיצים הודעות לכל הנמצאים ברשת‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫מתפקידי שכבת האינטרנט‪ :‬זהו שירות אופציונלי‪ ,‬שרק חלק מהפרוטוקולים תומכים בו‪ .‬הוא מופעל‬
‫לאחר קביעת המסלול ופותח "נתיב" שמחזיק מעמד לזמן ממושך יחסית‪ ,‬כמו למשל שיחה שלמה‪,‬‬ ‫‪Call Setup‬‬
‫ומעבירים בו מספר רב של חבילות‪ .‬שירות זה בעצם מאפשר הקמת נתיב והורדה שלו‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪Code Division Multiple Access‬‬
‫אין חלוקה של רוחב הפס‪ .‬הצמתים ישדרו בו זמנית ועדיין המידע ישלח ללא התנגשויות )בהנחה‬
‫שהמקבל מכיר את הקוד של השולח(‪ .‬כל ביט נשלח מקודד ע"י הכפלתו באות )הקוד(‪ .‬אם התרחשה‬
‫התנגשות והמקבל יקבל סכום של ביטים ממספר שולחים‪ ,‬הוא יוכל להתאושש מהשגיאה ע"י ידיעת‬
‫הקוד של השולח וחישוב הביט שנשלח‪.‬‬ ‫‪CDMA‬‬
‫נוסחת הקידוד‪.Zi, m=d i*Cm :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪M‬‬
‫נוסחת הפענוח‪∑ Zi , m • Cm :‬‬
‫‪m =1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Content Distribution Network‬‬
‫רשת לחלוקת מידע‪ .‬כדי לשפר ביצועים‪ ,‬פרט ל‪ ,Proxy-‬ספק המידע רוצה עותקים של התוכן שלו‬
‫בכל העולם‪ ,‬כך שכל לקוח יקבל את התוכן מהעותק הקרוב אליו‪ .‬ה‪ CDN-‬בנוי משרתי קצה‬
‫הממוקמים במקומות אסטרטגיים בעולם ומכילים את כל המידע או רק את החלק הרלוונטי לאזור בו‬
‫‪CDN‬‬
‫הם יושבים‪ .‬התוכן מתעדכן משרתי המקור‪ .‬עיקר מטרתם של שרתי הקצה הוא קיצור המרחק בין‬
‫המשתמשים לשרתים‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫חלוקת הערוץ – לחלקים קטנים יותר )לדוגמא‪ :‬חלוקת תדירויות‪ ,‬חלוקת זמנים וכו(‪ ,‬לכל צומת‬
‫‪Channel‬‬
‫ישנה בלעדיות על כל חלק‪.‬‬
‫יעיל והוגן כאשר יש הרבה תשדורות‪ .‬בזבזני כאשר ישנן מעט תשדורות‪.‬‬ ‫‪Partitioning‬‬
‫‪5‬‬ ‫מציאת שגיאות פשוטות בלבד ללא מנגנון לתיקון שגיאות‪.‬‬
‫השולח‪ :‬מחלק את הסגמנט לקטעים של ‪ 16‬ביט‪ .‬מחבר אותם ומבצע השלמה ל‪ ,1-‬ואת‬
‫התוצאה שם בשדה ה‪.checksum -‬‬ ‫‪Checksum‬‬
‫המקבל‪ :‬מחשב את ה‪ checksum -‬של הסגמנט שקיבל ובודק אם המחושב שווה לזה‬
‫שהתקבל‪ .‬אם הוא שונה התגלתה טעות‪ ,‬ואם זהה לא התגלתה טעות אבל ייתכן שהייתה טעות‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫מיתוג מעגלי‬
‫במיתוג מעגלי‪ ,‬משאבים כמו מכלאים ורוחב פס מוקצים מראש ע"מ להבטיח את התקשורת בין‬
‫מערכות קצה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במיתוג מנות אין הקצה של משאבים‪ ,‬והגישה אל המשאבים היא ישירה‪.‬‬
‫האינטרנט היא רשת מיתוג מנות‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר מערכת קצה אחת רוצה לשלוח מנה למערכת קצה‬
‫אחרת‪ ,‬אין שום הבטחה מתי המנה הזאת תגיע – האינטרנט עושה את מירב המאמצים שהוא יכול‬
‫לעשות ברגע נתון בשביל לשלוח מנה‪ ,‬אך יכול להיות מצב של עומס במתגים‪ ,‬ואז המנה סובלת‬ ‫‪Circuit‬‬
‫מהשהייה‪ .‬טלפוניה היא דוגמה לרשת מיתוג מעגלי – הקו שבו משוחחים שני אנשים מוקצה מראש‪,‬‬ ‫‪Switching‬‬
‫דבר המאפשר שליחת מידע בין השניים בקצב קבוע‪.‬‬
‫ישנן שתי שיטות למימוש המיתוג המעגלי‪ FDMA :‬ו‪ .TDMA-‬ה‪ TDM-‬יותר יעיל מה‪,FDM-‬‬
‫אבל עדיין יש כאן הרבה בזבוז‪ ,‬מכיוון שכאשר לא משתמשים במשאבים שהוקצו לצורך התקשרות‬
‫כלשהיא )למשל כאשר שני אנשים מדברים בטלפון ופתאום שותקים(‪ ,‬אז אך התקשרות אחרת לא‬
‫יכולה להשתמש במשאבים האלה‪.‬‬
‫‪6,7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬הלקוח בוחר מספר אקראי אשר ישמש למספור ההודעות מהשרת אליו‪ .‬הלקוח שולח‬
‫מספר זה בהודעה הראשונה שהוא שולח לשרת בעת בקשתו להקים קשר )‪.(SYN‬‬
‫‪Client_isn‬‬
‫‪10‬‬ ‫התנגשות‪ .‬ברשתות מקומיות יש צורך בתיאום הגישה למדיה המשותפת )לדוגמא ברשתות מקומיות‬
‫אלחוטיות יהיה זה תדר רדיו כלשהו(‪ ,‬וזאת כדי להמנע מהתנגשויות‪.‬‬
‫‪Collision‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪3‬‬ ‫מטרתו היא לצמצם את זמן הגישה והיא עושה זאת על ידי כך שאם תאריך העדכון האחרון של הדף‬
‫על השרת זהה לתאריך העדכון של הדף שכבר קיים ב‪ cache -‬של המשתמש‪ ,‬הוא לא יישלח שנית‬
‫‪Conditional‬‬
‫אלא הדף הקיים יוצג‪.‬‬
‫השימוש בשיטה זו נעשה על ידי הוספת שדה ב‪ ,header -‬המבקש לשלוח את הדף רק אם הוא עודכן‬ ‫‪GET‬‬
‫אחרי תאריך מסוים‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫חלון העומס – משתנה המשמש להגבלת קצב השליחה‪.‬‬
‫השולח ישתמש בנוסחה‪:‬‬
‫} ‪LastByteSent – LastByteAcked < = min { CongWin, RcvWindow‬‬
‫נניח לשם הפשטות שמכלאי הקבלה של כל המקבלים מספיק גדולים כך שחלון הקבלה תמיד יהיה‬
‫גדול יותר מחלון העומס‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫‪CongWin‬‬
‫‪RcvWindow > CongWin‬‬ ‫‪LastByteSent – LastByteAcked < = CongWin‬‬
‫ולכן קצב השליחה של השולח יהיה‪:‬‬
‫‪CongWin / RTT bps‬‬
‫כאשר ‪ CongWin‬יקבע ע"י השולח בהתאם להערכותיו על מצב העומס ברשת‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫עוגיות‪ .‬הדפדפן שומר את העוגיות‪ ,‬המכילות פרטים על המשתמש‪ ,‬ובכל פעם שהוא שולח בקשה‬
‫לשרת‪ ,‬הוא מצרף ל‪ Header-‬את הפרטים השמורים בעוגיה המתאימה לשרת אליו הוא פונה‪.‬‬
‫עוגיה יכולה להמחק באחת משתי דרכים – או שהמשתמש מוחק ידנית את הקובץ בו נשמר המידע‪,‬‬
‫‪Cookies‬‬
‫או ש"פג תוקפה"‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫גישה מתואמת – כל בקשה לשידור צריכה לקבל אישור ע"י מנגנון שינהל פניות‪.‬‬
‫‪Coordinated‬‬
‫לוקח את היתרונות של שתי השיטות האחרות‪ :‬חלוקת הערוץ והשיטה האקראית‪.‬‬
‫פרוטוקולים מוכרים‪.Token passing ,Polling :‬‬ ‫‪Protocol‬‬
‫‪8‬‬ ‫בעיה שיכולה להווצר בעקבות שימוש בוקטור מרחקים )‪ .(Distance Vector‬מצב זה עלול להווצר‬
‫כאשר מסלול מצומת ‪ X‬לצומת ‪ Z‬עובר דרך צומת ‪ Y‬ועובר גם דרך צומת ‪) X‬כלומר‪ ,‬המסלול‪-- X :‬‬
‫‪Count To‬‬
‫<‪ .(Z<-- X<-- Y‬במסלול ישנו מעגל מיותר‪.‬‬
‫ניתן למנוע אותה באופן חלקי ע"י שימוש ב‪ ,Poisoned Reverse-‬כאשר לא מאפשרים מסלולים‬ ‫‪Infinity‬‬
‫מעגליים ובמקרה זה הופכים את המרחק מצומת ‪ X‬לצומת ‪ Z‬דרך ‪ Y‬להיות אינסופי‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪Cyclic Redundancy Check‬‬
‫בדיקת יתירות מחזורית‪ .‬מאפשר גילוי ותיקון שגיאות‪.‬‬
‫‪CRC‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪Carrier Sense Multiple Access‬‬
‫פרוטוקול ברמת הערוץ העובד בגישה האקראית‪.‬‬
‫הרעיון‪ :‬לפני שמתחילים לשדר שומעים מה קורה בערוץ‪,‬אם נשמע פנוי‪-‬משדרים‪.‬‬

‫סיבות אפשריות להתנגשויות‪:‬‬

‫‪CSMA‬‬
‫זמן הפצת אות גדול‪ ,‬צומת שירצה לשלוח לא יזהה שהערוץ תפוס‪ .‬הפתרון‪ :‬במידה והתרחשה‬
‫התנגשות‪,‬נחכה זמן אקראי לפני השליחה מחדש )שהצדדים לא ינסו לשלוח שוב‪ ,‬ושוב תהיה‬
‫התנגשות(‪.‬‬
‫‪.Delay Transmission‬‬
‫רגישות הקשבה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪CSMA With Collision Detection‬‬
‫זיהוי השגיאות יותר קל ברשתות מקומיות‪ ,‬שם נזהה התנגשות ע"י דעיכה של האות‪ .‬ברשתות‬ ‫‪CSMA/CD‬‬
‫מקומיות אלחוטיות‪ ,‬המנגנון פחות יעיל‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫כל ביט שמגיע להתקן‪ ,‬מייד משודר‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא מחכים שתגיע כל החבילה‪ ,‬בניגוד ל‪Stop & Wait-‬‬
‫‪Cut-Through‬‬
‫‪.‬‬
‫החסרון‪ :‬העברה של מסגרות פגומות או של חלקי מסגרות‪.‬‬ ‫‪Switching‬‬
‫‪8‬‬ ‫שירות אותו מקבלים ברשת האינטרנט‪ ,‬זהו שירות של ‪ ,Best Effort‬כלומר הוא משתדל להעביר‬
‫חבילות בלי טעות‪ ,‬אבל הוא לא מתחייב על כך‪ .‬ב‪ Datagram-‬אין הקמת ערוץ שיחה‪ ,‬אין‬
‫‪ .Connection‬לחבילות של ‪ Datagram‬יש את כתובת ‪ IP‬של מחשב היעד‪ ,‬וחבילות שונות מאותו‬
‫מקור יכולות להגיע לאותו היעד בנתיבים שונים‪.‬‬
‫‪ Datagram‬טוב להעברת מידע בין מחשבים‪ ,‬שכן לפי תקן זה תחנות הקצה צריכות להיות חכמות‪,‬‬
‫‪Datagram‬‬
‫ולבצע בעצמן פעולות בקרה והתאוששות משגיאות‪ ,‬בזמן שהרשת עצמה היא מאוד פשוטה‪ ,‬לכן כך‬
‫עובדת שכבת הרשת של האינטרנט‪ ,‬כיוון שרשת זו היא מאוד הטרוגנית ומורכבת מרשתות רבות‬
‫בעלות מאפיינים שונים‪ ,‬והביצועים של תחנות קצה ונתבים שונים‪ ,‬שונים אלו מאלו ולכן יש צורך‬
‫בצורת תקשורת שתלויה כמה שפחות ברשתות המרכיבות אותה – היא מאפשרת לנו יותר גמישות‪,‬‬
‫וכל רשת תומכת כפי יכולתה‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫מידע מובחר‬
‫כל נתב )‪ (Router‬מכיר רק את הסביבה הקרובה אליו‪ ,‬כלומר‪ ,‬רק את מי שמחובר אליו באופן‬
‫ישיר‪ ,‬ובוחר את המסלול הטוב ביותר דרך הצומת הבא‪.‬‬
‫האלגוריתמים האלה נקראים אלגוריתמי ‪ Distance Vectors‬והם נמצאים בשימוש ברשת‬
‫‪Decentralized‬‬
‫האינטרנט‪.‬‬
‫נבדיל בין ‪ 2‬סוגי אלגוריתמים – סטאטיים ודינאמיים‪ .‬אלגוריתמים סטאטיים מניחים שאין שינוי‬ ‫‪Information‬‬
‫בצורת הגרף‪ ,‬כלומר במספר הצמתים ובמספר הקשתות ומשקלן‪ ,‬ואילו אלגוריתמים דינאמיים‬
‫יכולים לדגום את הרשת במרווחי זמן קבועים‪ ,‬או לבצע שינוי בכל פעם שמתרחש אירוע כמו למשל‬
‫הוספת קשת‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫פילוג‪ .‬המחשב המקבל מעביר את הסגמנטים המתקבלים אל ה‪ socket -‬הנכון‪ ,‬לפי המידע ב ‪-‬‬
‫‪.header‬‬
‫‪Demultiplexing‬‬
‫‪8‬‬ ‫זהו אלגוריתם‪ .Linked State‬הוא מחשב את המחיר המינימאלי מצומת המקור לכל צומתי היעד‪.‬‬ ‫‪Dijksra‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫אלגוריתם זה עובד בצורה איטרטיבית – בכל איטרציה הוא יודע להוסיף צומת אחד שאליו הוא יודע‬
‫להוסיף את הקשת הזולה ביותר‪ .‬זהו אלגוריתם שלם‪ ,‬שיכסה את כל קדקודי הגרף‪ ,‬בהנחה שהגרף‬
‫מכיל רק רכיב קשירות אחד‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫בכל פעם שמישהו מקבל מידע הוא מפיץ אותו לשכניו‪ ,‬והדבר נמשך עד שאין שכנים שמחליפים‬
‫בניהם מידע‪ .‬באלגוריתמים אלה אין סיגנל עצירה כיוון שמידע יופץ כל זמן שיש להפיצו‪.‬‬
‫אלגוריתמים אלה מבוזרים – כל צומת מתקשר רק עם שכניו‪ ,‬והם א ‪-‬סינכרוניים – כל צומת שולח‬
‫הודעות כשהוא מקבל אותם‪ ,‬מבלי לחכות לצמתים אחרים‪ ,‬כך שאפשרי שצומת מסוים יקבל עדכון‬
‫‪ 1‬ואת עדכון ‪ 2‬עוד לפני שצומת אחר יקבל את עדכון ‪.1‬‬ ‫‪Distance‬‬
‫לכל צומת יש טבלת מרחקים שאומרת מה המרחק המצטבר ליעד דרך כל שכן שמחובר ישירות‬ ‫‪Vectors‬‬
‫לאותו צומת‪.‬‬
‫אחת הבעיות בגישת ‪ Distance Vector‬היא שהוא רגיש לתקלות בנתבים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נתב מסוים‬
‫מודיע בטעות על מרחק קצר מאוד ממנו לשאר הקודקודים אז סביר שרוב טבלאות הניתוב ישתנו‬
‫כדי לעבור דרכו‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫מערכת הפצה של תקשורת ‪ Ethernet‬אלחוטי‪ .‬כל מחשב נייד מתקשר לנקודת גישה‪ .‬נקודות הגישה‬ ‫‪Distribution‬‬
‫מחוברות ביניהן בקשר קווי‪.‬‬ ‫‪System‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Domain Name System‬‬
‫מטרת שרת ה‪ DNS -‬היא למפות בין שם השרת לבין ה ‪ IP -‬שלו‪ .‬ישנם שרתי ‪ DNS‬רבים ברשת‬
‫מכמה סיבות‪ ,‬כך שאין שרת אחד המחזיק את כל הכתובות אלא ישנה היררכיה של שרתים‪ ,‬הפונים‬
‫אחד לשני לבקשת המידע‪.‬‬
‫סוגי שרתי ‪DNS:‬‬
‫שרתים מקומיים – הינם שרתי ה‪ default -‬במחשבי הקצה של המשתמשים ששם כתוב‬
‫לאן ללכת על מנת לקבל את הכתובת‪.‬‬
‫שרתים סמכותיים – שרתים שיודעים למפות את כל הכתובות במרחב כתובות מסוים‬
‫)למשל בתוך ‪ .(biu.ac.il‬לכל מרחב שמות יש לפחות שני שרתי ‪ DNS‬שהכתובת‬
‫ידועה להם‪ .‬כל שינוי של כתובת מצריך שינוי בשני השרתים‪.‬‬
‫‪DNS‬‬
‫שרתי שמות ) ‪ – (root‬לשרתים אלו פונים כאשר לא יודעים מאיפה להשיג את‬ ‫•‬
‫הכתובת‪ .‬השרת שאמור לדעת את המיפוי לא יודע מהו המיפוי ולא יודע מיהו שרת‬
‫הסמכות‪ .‬ישנם ‪ 13‬שרתים כאלו‪ .‬הם אינם יודעים את המיפוי עצמו אלא הם יודעים מהו‬
‫השרת הסמכותי עבור כל כתובת‪.‬‬
‫פרוטוקול ‪ DNS‬הינו פרוטוקול מצורת שרת‪-‬לקוח המשתמש ב ‪ UDP -‬בדרך כלל משום שההודעות‬
‫קצרות‪ .‬מנקודת מבטו של הלקוח‪ ,‬ה‪ DNS -‬הוא קופסא שחורה‪ ,‬אליה הוא מזין את שם השרת‬
‫ומקבל את כתובת ה‪ IP -‬שלו‪.‬‬
‫עד לאחרונה‪ ,‬התוכן של כל שרת ‪ DNS‬היה מנוהל על ידי מנהל המערכת בצורה ידנית‪ .‬כיום‪,‬‬
‫התווספה פקודת עדכון לפרוטוקול ה‪ ,DNS -‬המאפשרת למידע להתווסף או להמחק ממסד הנתונים‬
‫של שרת ה‪ DNS -‬על ידי הודעת ‪ .DNS‬פקודה זו מתוארת ב‪.RFC 2136 -‬‬
‫‪4‬‬ ‫שרת ה‪ DNS -‬שומר את הרשומות שלו )המיפויים( ב‪ .cache -‬לכל רשומה יש שדה ‪time to‬‬
‫‪DNS Caching‬‬
‫‪ (ttl) leave‬שאומר עד מתי יש לשמור את הרשומה‪.‬‬
‫שדות נוספים הנשמרים ברשומות הם שם הרשומה‪ ,‬ערך‪ ,‬סוג הרשומה‪.‬‬ ‫‪and Records‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪) Distribution System‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪DS‬‬
‫‪4‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫לאפליקציית דוא"ל יש ‪ 3‬מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 1.‬תוכנת הלקוח – ‪ – User agent‬שדרכה הלקוח קורא וכותב את ההודעות‪.‬‬
‫‪ 2.‬שרת הדוא"ל – ‪ – mail server‬דרכו נשלחות ההודעות‪ .‬השרת מורכב מהרבה תיבות‬
‫דואר של משתמשים שונים‪ .‬הוא מחזיק תור של הודעות יוצאות שצריכות להשלח‬
‫לשרתים אחרים‪.‬‬ ‫‪e-Mail‬‬
‫‪ 3.‬פרוטוקול הדוא"ל – הפרוטוקול העיקרי בו משתמשים לשליחת דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫שליחה‪ :‬נעשית באמצעות פרוטוקול ‪.SMTP‬‬
‫קבלה‪ :‬נעשית על ידי שני סטנדרטים עיקריים‪ POP3 :‬ו ‪ ,IMAP-‬אך לעיתים משתמשים גם ב ‪-‬‬
‫‪ .HTTP‬לא משתמשים ב‪ SMTP-‬משום שהוא מיועד רק לשליחה ואין בו תמיכה בקבלה של‬
‫אובייקטים‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫זוהי טכנולוגיה ברמת הערוץ לרשת מקומית המשתמשת ב‪ .CSMA/CD-‬מהירויות ‪,100 ,10‬‬
‫‪ ,Mbps 1000‬וכן מרחקים בין ‪ 100‬ל ‪ 500-‬מטר‪.‬‬
‫נחשב ידידותי ל ‪ IP-‬מפני שמספק בדיוק את השירותים ש ‪ IP-‬צריך ולא יותר‪,Connectionless :‬‬
‫‪ ,Packet-Switching‬ואינו מבטיח רוחב פס‪.‬‬
‫מבנה הכותרת‪:‬‬
‫‪ 1.‬הקדמה )‪ 8) .(preamble‬בתים(‪.‬‬ ‫‪Ethernet‬‬
‫‪ 2.‬כתובת ‪ MAC‬של הנמען )‪ 6‬בתים(‪.‬‬
‫‪ 3.‬כתובת ‪ MAC‬של המקור )‪ 6‬בתים(‪.‬‬
‫‪ 4.‬סוג הפרוטוקול )‪ 2‬בתים(‪.‬‬
‫‪ 5.‬הנתונים )‪ 1500-46‬בתים(‪.‬‬
‫‪ 6.‬בדיקת יתירות מחזורית )‪ 4) (CRC‬בתים(‪.‬‬
‫‪1,10‬‬ ‫‪Frequency-Division Multiplexing‬‬
‫הערוץ מקצה תדר לכל התקשרות שמתבצעת בו עד שהיא מסתיימת )יכולות להיות כמה התקשרויות‬
‫באותו ערוץ(‪.‬‬ ‫‪FDMA‬‬
‫ה‪ TDMA-‬יותר יעיל מה‪ ,FDMA-‬אבל עדיין יש כאן הרבה בזבוז‪ ,‬מכיוון שכאשר לא משתמשים‬
‫במשאבים שהוקצו לצורך התקשרות כלשהיא )למשל כאשר שני אנשים מדברים בטלפון ופתאום‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫שותקים(‪ ,‬אז אך התקשרות אחרת לא יכולה להשתמש במשאבים האלה‪.‬‬

‫‪6,7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬דגל המציין בקשה לסגירת קשר‪ .‬יוזם הניתוק )בדרך ‪-‬כלל‪ ,‬הלקוח( שלוח הודעה שבה‬
‫דגל ה‪ FIN-‬שווה ‪ .1‬מקבל ההודעה )בדרך ‪-‬כלל‪ ,‬השרת( שולח ‪ ACK‬לאישור וכן שולח שוב ‪FIN‬‬
‫בעצמו‪ ,‬למקרה וה ‪ ACK-‬ילך לאיבוד‪ .‬היוזם נשאר בקשר עוד מעט זמן כדי לקבל את האישור של‬ ‫‪FIN‬‬
‫הצד השני וכן את הודעת ה‪ FIN-‬שלו‪ .‬אם קבל את ה‪ ,FIN-‬שולח היוזם ‪ ACK‬בחזרה וסוגר את‬
‫הקשר‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫מתפקידי שכבת האינטרנט‪ :‬העברת החבילות דרך הנתבים‪.‬‬ ‫‪Forwarding‬‬
‫‪10‬‬ ‫יחידת המידע העוברת ברמת הערוץ )רמה ‪.(II‬‬
‫גודל הנתונים )‪ (Data‬של כל מסגרת‪ 1500- 46 :‬בתים‪.‬‬ ‫‪Frame‬‬
‫גודל הכותרת של מסגרת הוא‪ 26 :‬בתים‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪) Go-Back-N‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪GBN‬‬
‫‪3‬‬ ‫צורת העברת מידע ע"י ‪ .HTTP‬המידע מועבר בכותרת‪ ,‬לאחר סימן שאלה‪ ,‬ואין שימוש בגוף‬
‫ההודעה‪ .‬הצורה הנפוצה ביותר באינטרנט‪.‬‬
‫‪GET‬‬
‫‪8‬‬ ‫מידע גלובלי‬
‫כל נתב )‪ (Router‬מכיר את הטופולוגיה של כלל הרשת ובוחר את המסלול הטוב ביותר מהמקור‬
‫ליעד‪.‬‬
‫האלגוריתמים שמתאימים למודל הזה נקראים אלגוריתמי ‪) Linked State‬לדוגמא‪ .(Dijksra :‬הם‬
‫‪Global Info‬‬
‫לא מתאימים לרשת האינטרנט שכן היא מאוד גדולה ומאוד דינאמית‪ ,‬ואי אפשר למפות את כולה‬
‫ללא הרף ולהפיץ את המידע הזה לכל הנתבים‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫בפרוטוקול ‪ GBN‬לשולח מותר לשלוח יותר מחבילה אחת בלי לחכות לאישור‪ .‬קיימת הגבלה‬
‫למספר הודעות מקסימלי ‪ N‬ב‪ .Pipeline-‬הטווח של מספרים סידוריים אפשריים לחבילות שנשלחו‬
‫אבל עדיין לא התקבל עליהן אישור מוגדר כ"חלון" בגודל ‪ .N‬תוך כדי פעולת הפרוטוקול החלון זז‬
‫קדימה‪.‬‬
‫‪Go-Back-N‬‬
‫לכל חבילה יש ‪ ,Timer‬וכאשר יש אירוע ‪ Timeout‬לחבילה מסוימת יש שידור מחדש של אותה‬
‫החבילה‪ .‬למקבל אין חוצץ ולכן כל החבילות שנשלחו אחרי חבילה זו ישלחו מחדש גם הן‪ .‬נוצרת‬
‫בעיה‪ -‬ככל שהערוץ פחות אמין יש יותר שליחות מחודשות של הודעות‪.‬‬
‫העובדה שלמקבל אין חוצץ היא יתרון עבור רכיבים קטנים‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫צורת העברת מידע ע"י ‪ .HTTP‬צורה זו דומה מאוד ל‪ ,POST -‬כאשר בתשובה השרת לא מעביר‬
‫את האובייקט המבוקש‪ .‬שיטה זו נפוצה בעיקר עבור בדיקות שנעשות על ידי המתכנתים בשלבי‬ ‫‪HEAD‬‬
‫הפיתוח‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪HyperText Transfer Protocol‬‬
‫ה‪ HTTP -‬זהו הפרוטוקול של רמת האפליקציה בו משתמשים ב‪ .web -‬הוא מדמה מודל של שרת ‪-‬‬
‫לקוח‪ ,‬כאשר הלקוח הוא הדפדפן אשר מבקש‪ ,‬מקבל ומציג אוביקטים כפי שתואר מקודם‪ ,‬והשרת‬
‫הוא שרת ה‪ web -‬ששולח את האובייקטים ללקוח לפי בקשתו‪.‬‬
‫פרוטוקול זה משתמש תמיד ב‪ .TCP -‬מספר ה‪ port-‬שאליו מתחבר הלקוח הוא ‪ .80‬מאחר שנתונים‬
‫אלו קבועים‪ ,‬קל לכתוב אפליקציות חדשות שיקבלו את האובייקטים משרתי ה‪.web -‬‬
‫בתחילה השתמשו ב‪ HTTP 1.0 -‬שמתואר ב‪ ,RFC 1945 -‬וכיום משתמשים ב ‪HTTP 1.1 -‬‬
‫שמתואר ב‪ .RFC 2068 -‬ל ‪ HTTP/1.1 -‬יש תאימות לאחור ולכן תוכנות המסתמכות עליו יכולות‬
‫להבין גם הודעות מאפליקציות שנכתבו בגרסא הקודמת‪ .‬בגרסא הראשונה )‪ (1.0‬של ‪ HTTP‬לא‬
‫שמרו על עקביות הקשר )היא היתה ‪ .(non-persistent connection‬אחר כך זיהו שניתן להשתמש‬ ‫‪HTTP‬‬
‫באותו הקשר למספר בקשות ובגרסא ‪ 1.1‬הפכו מצב זה למצב הרגיל )‪.(connection persistent‬‬
‫ישנם שני סוגי הודעות ב‪) request :HTTP -‬בקשה( ו ‪) response -‬תשובה(‪ .‬שני סוגי ההודעות‬
‫כתובים בפורמט ‪ ASCII‬שהוא פורמט קריא וקל לבדיקה‪ .‬כמובן שדבר זה מצריך תקורה מסוימת‪.‬‬
‫ישנן שלוש צורות עיקריות להעברת המידע‪:‬‬
‫‪ :GET 1.‬המידע מועבר בכותרת‪ ,‬לאחר סימן שאלה‪ ,‬ואין שימוש בגוף ההודעה‪ .‬הצורה הנפוצה‬
‫ביותר באינטרנט‪.‬‬
‫‪ :POST 2.‬המידע מועבר בגוף ההודעה‪.‬‬
‫‪ :HEAD 3.‬צורה זו דומה מאוד ל‪ ,POST -‬כאשר בתשובה השרת לא מעביר את האובייקט‬
‫המבוקש‪ .‬שיטה זו נפוצה בעיקר עבור בדיקות שנעשות על ידי המתכנתים בשלבי הפיתוח‪.‬‬
‫‪Secure Hypertext Transaction Protocol‬‬
‫מעבר מידע מוצפן על גבי פרוטוקול ה‪ HTTP-‬דרך שימוש בפרוטוקול זה ניתן להעביר מידע מוצפן‬
‫‪HTTPS‬‬
‫בין שני גורמים‪ ,‬השימוש בפרוטוקול זה מבוצע בסמיכות לשימוש בפרוטוקול ‪ SSL‬שהוא מאפשר‬
‫מעבר של מידע מוצפן על גבי ערוץ תקשורת מאובטח‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫כמו ה‪ ,Repeater-‬גם ה‪ HUB-‬מגביר את האות ושולח אותו הלאה‪ ,‬אלא של‪ HUB-‬יש בדרך כלל‬
‫יותר משתי רגלים‪ .‬הוא מגביר את האות וגם שולח אותו לכל המחוברים אליו )למעט למי שממנו‬ ‫‪HUB‬‬
‫קבל את האות(‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Interior Gateway Protocols‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪IGP‬‬
‫‪Internet Mail Access Protocol‬‬
‫תומך בהרבה ספריות בשרת שהלקוח יכול לנהל‪ .‬אופציה זו אינה קיימת ב‪.POP3 -‬‬
‫‪IMAP‬‬
‫‪11‬‬ ‫תקשורת ‪ Ethernet‬אלחוטי‪ .‬תחנות מתקשרות עם תחנות בסיס )‪ .(Base Stations‬תחנת הבסיס‬ ‫‪Infrastructured‬‬
‫היא גם נקודת גישה )‪ .(AP‬כל איזור הוא ‪ .BSS‬נקודות הגישה מחוברות ביניהן בקשר קווי‪.‬‬ ‫‪wireless LAN‬‬
‫‪9‬‬ ‫מחבר בין תת רשתות ע"י נתב‪ .‬מתמקד לא רק בביצועים אלא גם באפשרות לקבוע מדיניות‪.‬‬ ‫‪Inter-AS‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪6‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪9‬‬ ‫ממשק‬
‫חיבור בין מחשב קצה או נתב לרשת נקרא ממשק‪ ,‬בדרך כלל לנתבים יהיו שני ממשקים לפחות כיוון‬
‫שנתב מחבר לפחות בין שני רשתות )ממשק אחד לכל רשת(‪ .‬לעומת זאת למחשב קצה יהיה ממשק‬
‫אחד‪.‬‬ ‫‪Interface‬‬
‫כתובות ‪ IP‬של נתבים או מחשבי קצה מקושרות לממשק‪ ,‬משמעתו שאם לנתב מסוים יש שני‬
‫ממשקים יהיו לו שני כתובות ‪ .IP‬שיטה זאת לפעמים עוזרת באיתור תקלות ברשת כאשר אפשר‬
‫מייד לדעת באיזה ממשק קרתה תקלה בנתב‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫אלגוריתמי ניתוב פנימי בתוך אזור אוטונומי‪.‬‬ ‫‪Interior‬‬
‫הידועים שבהם ‪.OSPF ,RIP :‬‬ ‫‪Gateway‬‬
‫‪Protocols‬‬
‫‪1,8‬‬ ‫רמת הרשת )השכבה ה ‪.(III-‬‬
‫מעבירה חבילות ממקור ליעד ברשת האינטרנט‪ ,‬תוך שימוש בצמתים הנקראים נתבים )‪.(Routers‬‬
‫העברת החבילות ברמה זו מתבצעת בין הרשתות השונות המרכיבות את רשת האינטרנט‪ ,‬והנתבים‬
‫הם אלה שמעבירים הודעות מרשת לרשת עד שמגיעים לרשת היעד‪ ,‬לכן הפרוטוקול צריך להיות‬ ‫‪Internet Layer‬‬
‫מוכר בכל מחשב קצה ובכל נתב‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬סוגים של שירותים בסיסיים שניתנים ברמת הרשת‪.Virtual circuit ,Datagram :‬‬
‫פרוטוקול מוכר‪.IP :‬‬
‫‪9‬‬ ‫תת‪-‬רשת המחברת תחנות הקצה‪ .‬מתמקד בעיקר בביצועים‪.‬‬ ‫‪Intra-AS‬‬
‫‪8,9‬‬ ‫‪Internet Protocol‬‬
‫כתובת מספרית בת ‪ 32‬ביטים )גרסה ‪ (4‬המזהה כל מחשב שמחובר כרגע לרשת האינטרנט‪ .‬בכתובת‬
‫זו משתמשים המחשבים והנתבים‪.‬‬
‫ישנו גודל מוגבל לחבילה )‪ ,(MTU‬ולכן‪ ,‬אם החבילה שיש לשלוח גדולה יותר‪ ,‬יש לפרק אותה‬
‫לחלקים‪ .‬בכותרת )‪ (Header‬יהיו השדות‪ :‬מזהה חבילה‪ ,‬דגל חבילה אחרונה‪ ,‬היסט ואורך‪ .‬שדה‬
‫‪IP‬‬
‫ההיסט מציין את ההסיט של ה‪ Data-‬מתחילת החבילה המקורית‪.‬‬
‫גודל הכותרת )‪ 20 :(Header‬בתים ‪.Options +‬‬
‫בגרסה ‪ 6‬ישנו שימוש ב‪ 64-‬ביט‪.‬‬
‫‪International Organization for Standardization‬‬
‫ארגון התקינה האמריקאי שאחראי על תקינה של פרוטוקולים ותקנים כללים‪ ,‬לדוגמא תקן האיכות‬
‫הוא תקן מספר ‪ 2001‬מספרו ואיכותו נעשים על ידי אותו ארגון שקובע את הסטנדרט אשר ידרש‬ ‫‪ISO‬‬
‫לשם ביצוע התקן‪ ,‬יש לארגון זה מוערבות חלקית בתקינה של פרוטוקולי מחשוב ובתוכם פרוטוקולי‬
‫החתימה הדגיטלית‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Internet Service Provider‬‬
‫‪ISP‬‬
‫הגישה לאינטרנט נעשית ע"י ספקי אינטרנט‪ ,‬למשל ‪ ,MSN‬שהוא רשת של מתגים וערוצי תקשורת‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬מס' הבייט האחרון שאושר שנתקבל ע"י הצד המקבל‪ .‬מנוהל ע"י השולח‪.‬‬ ‫‪LastByteAcked‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬מס' הבייט האחרון שהגיע משכבת הרשת ונכנס למכלא‪ .‬מנוהל ע"י המקבל‪.‬‬ ‫‪LastByteRcvd‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬מס' הבייט האחרון שנקרא מהמכלא ע"י היישום של המקבל‪ .‬גם משתנה זה מנוהל‬
‫ע"י המקבל‪.‬‬
‫‪LastByteRead‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬מס' הבייט האחרון שנשלח לצד המקבל‪ .‬משתנה זה מנוהל ע"י השולח‪.‬‬ ‫‪LastByteSent‬‬
‫‪7‬‬ ‫הזמן החולף מרגע שהלקוח יוזם את הקשר ועד שהוא מקבל את האובייקט המבוקש בשלמותו‪.‬‬ ‫‪Latency‬‬
‫‪1‬‬ ‫רמת הקישור )השכבה ה ‪.(II-‬‬
‫מעניקה לשכבת הרשת שירות של העברת מנות בין שני מתגים )או ממקור למתג וממתג ליעד(‪ .‬בכל‬
‫מתג‪ ,‬שכבת הרשת מעבירה את המנה לשכבת הקישור‪ ,‬שאחראית להעביר את המסר למתג הבא‪,‬‬
‫ומשם בחזרה לשכבת הרשת‪ .‬פרוטוקול של שכבת קישור‪ ,‬למשל‪ ,‬הם ‪ PPP‬ו‪ .Ethernet-‬מנה‬
‫‪Link Layer‬‬
‫מסויימת יכולה להיות מנוהלת ע"י פרוטוקולי שכבת קישור שונים במתגים שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬שכבת‬
‫הרשת יכולה לקבל שירות שונה משכבת הקישור במתגים שונים‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫סוג אלגוריתמים שבעזרתם ניתן לדעת על כל טופולוגית ברשת )למשל‪ .(Dijksra :‬אלגוריתמים אלו‬
‫מתאים לרשתות מקומיות ואינם מתאימים לרשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪Linked State‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪) Logical Link Control‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪LLC‬‬
‫‪10‬‬ ‫אחת משתי שכבות בתוך שכבת הערוץ‪ .‬זוהי שכבה מקשרת לשכבות עליונות יותר‪,‬ולכן מספקת את‬
‫השירותים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.‬תומכת בפרוטוקולים רבים משכבות גבוהות יותר כגון‪.IP ,OSI, SNA :‬‬
‫‪ 2.‬מספק שירותים אמינים‪:‬‬
‫‪Logical Link‬‬
‫תקשורת אמינה או אמינה למחצה ‪.‬‬
‫נבטיח אמינות ע"י זיהוי שגיאות)זיהוי שגיאות ברמה זו תחסוך מאיתנו זמן‬ ‫‪Control‬‬
‫ומשאבים‪,‬במקום להמתין ששגיאה שארעה תזוהה ברמות גבוהות יותר(‪.‬‬
‫כמובן שבקישורים בהם ההסתברות לשגיאות נמוכה יותר לא נבזבז משאבים על זיהוי‬
‫שגיאות ונשאיר זאת לרמות עליונות יותר‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ארוע אובדן של חבילה ברשת‪ .‬כאשר מתרחש אירוע אובדן‪ ,‬מניח השולח שיש עומס ברשת אשר‬
‫גרם לכך שהחבילה הגיעה לתור מלא באחד הנתבים בדרך ולפיכך נזרקה ואבדה‪ ,‬ולכן מוריד את‬
‫קצב השליחה שלו )פירוט מלא בהמשך(‪ .‬אירוע אובדן מזוהה ע"י התרחשות אחד מהמאורעות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪Loss Event‬‬
‫הופעת ‪ – Timeout‬כזכור‪ ,‬ע"מ לטפל במקרים של אובדן חבילות ברשת הבלתי אמינה‪,‬‬
‫מחכה ‪ TCP‬פרק זמן מסויים מרגע שליחת הסגמנט המוקדם ביותר‪ ,‬ואם בחלוף פרק‬
‫הזמן עדיין לא הגיע אישור על הסגמנט‪ ,‬הוא מניח כי סגמנט זה אבד ושולח אותו שנית‬
‫)לתיאור מלא של מנגנון זה ‪ -‬ראה בהרצאה הקודמת(‪ .‬לפיכך כפי שנאמר‪ ,‬כאשר‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫מתרחש ‪ ,Timeout‬אנו מניחים כי היה אובדן של חבילה‪.‬‬

‫הגעת ‪ 3‬סגמנטים אל השולח בהם שדה מס' האישור זהה‪ ,‬לאחר שכבר הגיע אליו‬ ‫•‬
‫לראשונה סגמנט הנושא את אותו מס' אישור‪ ,‬כלומר ‪ 3‬אישורים כפולים – כזכור‪ ,‬שדה‬
‫מס' האישור בכל סגמנט ‪ TCP‬מכיל את מספרו הסידורי של הבייט הבא אשר היעד‬
‫מצפה לקבל מהמקור‪ ,‬כאשר נעשה כאן שימוש באישורים מצטברים‪ ,‬כלומר אם היעד‬
‫ישלח למקור אישור המבקש מס' בייט מסויים‪ ,‬זה מעיד על כך שהוא כבר קיבל בשלום‬
‫את כל הבייטים הקודמים לו‪ ,‬ולכן אם אחד הסגמנטים לא יגיע אליו בשלום‪ ,‬היעד לא‬
‫יוכל לאשר את כל הסגמנטים שיבואו אחריו‪ ,‬ויאלץ להמשיך לשלוח למקור אישורים‬
‫המבקשים את הבייטים שהוא עוד לא קיבל‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם בשלב מסויים רואה המקור‬
‫שמגיעים אליו כל הזמן אישורים המבקשים את אותו מס' בייט‪ ,‬כלומר אין התקדמות‬
‫במספרים‪ ,‬הוא מניח שאותו סגמנט לא הגיע בשלום ליעד‪ ,‬כלומר אבד ברשת‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪) Medium Access Control‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪MAC‬‬
‫‪10‬‬ ‫ברשתות מקומיות יש צורך בתיאום הגישה למדיה המשותפת‪ .‬שידור בצורה לא מסונכרנת בין‬
‫מחשבי הקצה הנמצאים באותה רשת מקומית יצור הפרעות‪ ,‬לכן נרצה פרוטוקול שיתאם בין‬
‫השידורים‪ .‬זוהי מטרתו העיקרית של פרוטוקול ה‪.MAC -‬‬ ‫‪Medium Access‬‬
‫כל מקור בפרוטוקול זו יזוהה ע"י כתובת ‪ MAC‬שלו‪ .‬כתובת ‪ MAC‬היא הכתובת המזוהה עם‬ ‫‪Control‬‬
‫כתובת פיזית של מחשב )בניגוד ל ‪ IP-‬שהינה כתובת לוגית(‪.‬‬
‫ישנם שלוש שיטות תיאום‪ :‬חלוקת הערוץ )לפי זמן‪ ,‬תדר(‪ ,‬גישה רנדומאלית‪ ,‬וגישה מתואמת‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Multipurpose Internet Mail Extensions‬‬
‫פרוטוקול יישום‪ ,‬המספק אמצעים להעברת מסרים של דואר אלקטרוני באינטרנט‪ .‬פרוטוקול זה‬
‫הומצא בשנת ‪ ,1992‬והוא מהווה הרחבה של פרוטוקול הדואר האלקטרוני המקורי של האינטרנט‪,‬‬
‫שנקרא ‪ Simple Mail Transport Protocol) SMTP).‬בדומה לפרוטוקול הדוא"ל המקורי של‬
‫האינטרנט‪ ,‬הוא מאפשר למשתמשים להחליף ביניהם קבצי נתונים המכילים תמליל בקוד ‪ASCII‬‬
‫ברשת האינטרנט‪ .‬ההרחבה מתבטאת בכך שפרוטוקול זה מאפשר גם העברת סוגים שונים של קבצי‬
‫נתונים באינטרנט‪ :‬תמונות‪ ,‬קול‪ ,‬הנפשה‪ ,‬חוזי וכדומה‪.‬‬
‫‪MIME‬‬
‫למרות שפרוטוקול ‪ MIME‬מאפשר העברת נתונים שאינם תמליליים‪ ,‬המסרים המועברים‬
‫באמצעותו מכילים קוד ‪ ASCII‬בלבד‪ .‬משמעות הדבר היא שעל ‪-‬מנת להעביר מדיות שאינן תמליל‬
‫באמצעות פרוטוקול זה‪ ,‬יש לקודד אותן לקוד ‪ ASCII‬עוד בטרם המסר נשלח‪ .‬לאחר ששליחת‬
‫המסר הסתיימה‪ ,‬על קוד ה ‪ ASCII-‬שהתקבל להיות מפוענח בחזרה לתסדיר‬
‫)‪ (Format‬המקורי‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪Maximum Segment Size‬‬
‫‪MSS‬‬
‫גודל סגמנט מקסימלי בביטים‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪Maximum Transfer Unit size‬‬
‫גודל מקסימלי של חבילת ‪ .IP‬במקרה וגודל החבילה גדול יותר‪ ,‬פרוטוקול ה ‪ IP-‬יפרק את החבילה‬
‫לכמות החבילות הנדרשת על מנת שיוכל להעביר את כל ההודעה‪.‬‬ ‫‪MTU‬‬
‫פירוק חבילה לחלקים יכול להיות בכל אחד מהנתבים אך הרכבה תתבצע במחשב יעד בלבד זה כיוון‬
‫שפעולת הרכבה היא פעולה מסובכת יחסית ופעולות אלו אנו מעוניינים לחסוך מהנתבים‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫דוגמא חברה שמחוברת לאזורים אוטונומיים אחרים ביותר מחיבור אחד וזה משיקולים שונים של‬
‫אמינות ועלויות למשל‪ .‬אך למרות שחברה זאת מחוברת לכמה אזורים אוטונומיים היא אינה מוכנה‬ ‫‪Multihomed AS‬‬
‫להעביר הודעות מאזור אחד לשני‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ע"ע ‪.Switch‬‬ ‫‪Multiple Port‬‬
‫‪Bridge‬‬
‫‪5‬‬ ‫ריבוב‪ .‬המחשב השולח מוסיף למידע ‪) .header‬זיהוי ‪ socket‬המקור והיעד לצורך‬
‫‪ demultiplexing‬במחשב המקבל(‪.‬‬
‫‪Multiplexing‬‬
‫‪5,6‬‬ ‫אישור על קבלת הודעה פגומה‪.‬‬ ‫‪Nak‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Network Address Translation‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪NAT‬‬
‫‪9‬‬ ‫פרוטוקול ‪ IPV4‬מוגבל לכתובת של ‪ 32‬סיביות‪ .‬כדי להרחיב את מרחב הכתובות‪ ,‬ניתן להשתמש ב ‪-‬‬
‫‪ .NAT‬כל מחשב קצה ברשת ה ‪ LAN-‬יהיה בעל כתובת ‪ IP‬פנימית )‪ (Intranet‬ובעזרתה יוכל‬
‫להתקשר עם שאר המחשבים שברשת המקומית‪ .‬בעת בקשת מידע מחוץ לרשת המקומית‪ ,‬ישמור‬
‫הנתב המקשר לרשת האינטרנט את כתבות הפנימית ואת מספר ה‪ Port-‬של המבקש‪ ,‬ובמקומם ישלח‬
‫הודעה עם כתובת ‪ IP‬אמיתית )על הנתב( ואליה מצורף מספר ‪ Port‬אשר לפיו יקשר הנתב בין‬
‫התגובה שתחזור לבין מחשב הקצה שבקש אותה‪.‬‬
‫‪Network‬‬
‫‪Address‬‬
‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪Translation‬‬
‫להקמת רשת נדרשת כתובת ‪ IP‬אחד בלבד‪.‬‬
‫אפשר לשנות ספק אינטרנט ללא שינוי מרחב כתובות של מחשבי קצה‪.‬‬
‫אפשר לשנות כתובות של מחשבים של הרשת בלי לידע את שאר העולם‪.‬‬
‫מרחב כתובות של ‪.60,000 port‬‬ ‫•‬
‫‪3‬‬ ‫דורש ‪ 2RTT‬עבור כל אובייקט‪.‬‬
‫בהרבה מקרים אובייקט אחד דורש שימוש בכמה ‪ .TCP connections‬כל ‪TCP connection‬‬ ‫‪Non-Persistent‬‬
‫דורש משאבים‪ ,‬ולכן שיטה זו בזבזנית מאוד‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫השקפה לפיה האינטרנט הוא אוסף של "ברגים" ו"אומים"‪ .‬כלומר‪ ,‬זהו חיבור של חלקים שונים‬
‫לכדי רשת אחת‪ :‬תחנות קצה‪ ,‬מתגים ונתבים‪.‬‬
‫‪Nuts & Bolts‬‬
‫‪9‬‬ ‫פרוטוקול זה מריץ ‪ .Link State Routing Algorithm‬משמעותו שכל נתב ברשת )הפנימית( יודע‬ ‫‪Open Shortest‬‬
‫את טבלת המרחקים של כל הרשת ועליה הוא מריץ את האלגוריתם של ‪ Dijkstra‬למציאת‬ ‫‪Path First‬‬
‫ל ל ל‬ ‫ל‬ ‫ל‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫המרחקים הקצרים ביותר‪ .‬הפרסום שכל נתב שמיישם פרוטוקול זה שולח לכל הנתבים באזור‬
‫אוטונומי שלו‪ ,‬כולל טבלה שלה כניסה אחת לכל שכן של הנתב המפרסם‪.‬‬
‫תכונות מתקדמות של אלגוריתם‪:‬‬
‫אלגוריתם תומך במספר נתיבים באותו מחיר עם אפשרות לבחור ביניהם )‪ RIP‬תומך רק באחד(‪,‬‬
‫כמו כן הוא תומך באפשרות להגדיר מספר סוגי מחירים כמו עלות מהירות השהיה וכדו'‪ .‬אלגוריתם‬
‫תומך בחלוקה היררכית של אזור אוטונומי על מנת למנוע טבלאות ניתוב גדולות מדי‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫סוג פרוטוקול ברמת הערוץ העובד בגישה האקראית‪.‬‬ ‫‪Optimistic‬‬
‫דוגמא לפרוטוקול כזה הוא ‪.Slotted ALOHA‬‬ ‫‪Protocol‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Open Shortest Path First‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪OSPF‬‬
‫‪1‬‬ ‫איבוד מנה מתרחש כאשר אותו תור של מנות מלא‪ ,‬ומנה שמגיעה למתג לא יכולה להיכנס לתור‪ .‬או‬
‫שהמנה שהגיע תלך לאיבוד‪ ,‬או שאחת המנות שנמצאות בתור תלך לאיבוד‪ ,‬וזו שהגיעה תתפוס את‬ ‫‪Packet Loss‬‬
‫מקומה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫מיתוג מנות‬
‫כאשר מקור רוצה לשלוח מסר‪ ,‬הוא מחלק אותו לחלקים שנקראים מנות‪ .‬המנות האלה מועברות‬
‫ברשת ע"י מתגים‪ .‬רוב המתגים משתמשים בשיטת ה‪ Store And Forward-‬כדי להעביר מנות‪:‬‬
‫מתג לא שולח הלאה שום ביט של מנה שהוא מקבל עד שהיא לא מגיעה אליו בשלמותה‪ .‬המנגנון הזה‬
‫גורם להשהיה במתגים‪ ,‬שתלוייה בגודל המנה‪ :‬אם גודל המנה הוא ‪ L‬ביטים‪ ,‬והערוץ בעל רוחב של‬
‫‪ R‬ביטים לשניה‪ ,‬ההשהיה תהיה ‪ L/R‬שניות‪.‬‬
‫השהיה נוספת בשיטת מיתוג מנות נובעת כתוצאה מהמתנה בתור‪ :‬לכל מתג יש תור של מנות שהוא‬ ‫‪Packet‬‬
‫רוצה לשלוח‪ ,‬שמחכות שהערוץ יתפנה לשליחתן‪ .‬ההשהיה הזו תלויה ברמת העומס הקיימת ברשת‪.‬‬ ‫‪Switching‬‬
‫איבוד מנה )‪ (Packet Loss‬מתרחש כאשר אותו תור של מנות מלא‪ ,‬ומנה שמגיעה למתג לא יכולה‬
‫להיכנס לתור‪ .‬או שהמנה שהגיע תלך לאיבוד‪ ,‬או שאחת המנות שנמצאות בתור תלך לאיבוד‪ ,‬וזו‬
‫שהגיעה תתפוס את מקומה‪.‬‬
‫במיתוג מנות מיושמת שיטה של ‪ – Statistical Multiplexing‬המנות שנמצאות בתור של המתג לא‬
‫נשלחות דרך הערוץ בסדר קבוע אלא באופן אקראי‪ ,‬זאת בניגוד מוחלט למיתוג מעגלי עם ‪,TDMA‬‬
‫שם כל מערכת קצה )מנה במינוח של מיתוג מנות( מקבלת חריץ זמן קבוע בכל מסגרת‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫מתפקידי שכבת האינטרנט‪ :‬קביעת מסלול ממקור ליעד באמצעות אלגוריתמי ניתוב‪.‬‬ ‫‪Path‬‬
‫‪Determination‬‬
‫‪3‬‬ ‫דורש ‪ RTT‬ליצירת הקשר‪ ,‬ורק ‪ RTT‬אחד עבור כל אובייקט‪ .‬לאורך כל הקשר משתמשים באותו‬
‫‪ TCP connection‬בין השרת ללקוח‪ .‬שיטה זו חסכונית יותר‪ ,‬משום שהיא זקוקה ליצירת קשר‬ ‫‪Persistent‬‬
‫פעם אחת בלבד‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫דורש ‪ RTT‬אחד עבור כל הבקשות הנשלחות במקביל‪ .‬הלקוח שולח בקשות ברגע שהוא מזהה את‬ ‫‪Persistent with‬‬
‫הצורך באובייקט חדש‪ .‬זהו מצב ה‪default -‬ב ‪.HTTP 1.1 -‬‬ ‫‪pipelining‬‬
‫‪3‬‬ ‫דורש ‪ RTT‬ליצירת הקשר‪ ,‬ורק ‪ RTT‬אחד עבור כל אובייקט‪ .‬השרת מטפל בבקשה חדשה רק‬ ‫‪Persistent‬‬
‫כאשר הלקוח סיים לקבל את התשובה הקודמת‪.‬‬ ‫‪without‬‬
‫‪pipelining‬‬
‫‪1‬‬ ‫הרמה הפיסית )השכבה ה ‪.(I-‬‬
‫אחראית להעביר את הביטים הספציפיים של המנה ממתג למתג‪ .‬הפרוטוקולים בשכבה הזאת תלויים‬ ‫‪Physical Layer‬‬
‫במדיה הפיסית שבה הביטים משודרים‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫מאפשר שליחת מספר הודעות במקביל‪ .‬בהנחה שאין כמעט איבוד מידע‪ ,‬שיטה זו חוסכת זמן רב‬
‫מגדילה את ניצול הרשת‪ .‬בניגוד ל‪.Stop & Wait-‬‬
‫שיטה זו מחייבת הגדלת טווח המספור במונים של החבילות‪ ,‬מספר חוצצים בשולח כדי לשמור‬
‫‪Pipelining‬‬
‫הודעות שנשלחו ועדיין לא התקבל עליהן ‪ ACK‬למקרה שנצטרך לבצע שליחה מחודשת של‬
‫ההודעה‪ ,‬וכן לפעמים צריך גם חוצצים במקבל )כדי להתמודד עם שנויי סדר בהודעות(‪.‬‬
‫יש שתי אסטרטגיות של ‪ Go-Back-N :pipeline‬ו ‪.Selective Repeat -‬‬
‫‪Public Key Infrastructure‬‬
‫המינוח הנוסף למילה חתימה דיגיטלית‪ ,‬נעשה בה שימוש נרחב כאשר אנו מנסים לבנות מערך שלם‬
‫של ארגון אשר מבצע את התקשורת הפנימית והחיצונית בצורה מאובטחת‪ ,‬מכאן מגיעה החלק‬ ‫‪PKI‬‬
‫שעונה לשם ‪ Infrastructure‬שמשמעותו תשתית והכוונה לתשתיות הארגון אשר מוטמעות‬
‫ומשתמשות בעקרונות החתימה הדיגיטלית‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫שיטה למנוע באופן חלקי את בעיה ה‪ .Count To Infinity-‬מצב זה עלול להווצר כאשר מסלול‬
‫מצומת ‪ X‬לצומת ‪ Z‬עובר דרך צומת ‪ Y‬ועובר גם דרך צומת ‪. X‬‬
‫‪Poisoned‬‬
‫כלומר‪ ,‬המסלול‪ .Z<-- X<-- Y<-- X :‬במסלול ישנו מעגל מיותר‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬לא מאפשרים מסלולים מעגליים ובמקרה זה הופכים את המרחק מצומת ‪ X‬לצומת ‪ Z‬דרך‬ ‫‪Reverse‬‬
‫‪ Y‬להיות אינסופי‪.‬דרך ‪ Y‬להיות אינסופי‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Post Office Protocol‬‬
‫הדבר העיקרי שיש בו זהו ה‪ ,Authorization -‬כלומר זיהוי המשתמש על ידי שם משתמש וסיסמא‪.‬‬ ‫‪POP3‬‬
‫זיהוי המשתמש נעשה כבר בעת הגישה לתיבת הדואר שעל השרת‪.‬‬
‫שער שמזהה את האפליקציה באופן ייחודי על אותו המחשב‪ .‬דוגמאות ל‪ port -‬קבועים‪port 80 :‬‬
‫משרת את שרת ה‪ port 25 ;HTTP -‬משרת את שרת הדואר ‪.SMTP‬‬
‫‪Port‬‬
‫‪4‬‬ ‫צורת העברת מידע ע"י ‪ .HTTP‬המידע מועבר בגוף ההודעה‪.‬‬ ‫‪POST‬‬
‫‪4‬‬ ‫שומר ברשת באיזה שהיא נקודת אמצע דפים שכבר התקבלו בעבר‪ ,‬על מנת שאפשר יהיה להראות‬
‫אותם מהר יותר בפעם הבאה‪ .‬זהו מעין שרת אמצע שנמצא בשימוש על ידי ארגונים שרוצים לחסוך‬
‫‪Proxy Server‬‬
‫בתעבורה‪.‬‬
‫חסרון של שיטה זו היא שהדפים עלולים להיות לא מעודכנים‪.‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪9‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫יתרון השיטה היא שהיא חוסכת זמן ומקטינה את עומס תעבורת המידע ברשת‪.‬‬
‫הדפדפן צריך להכיל קונפיגורציה כזו שתפנה את הבקשות שלו ל‪ .proxy -‬אם אין ל ‪ proxy -‬את‬
‫הדף‪ ,‬הוא יפנה לשרת המקורי‪.‬‬
‫ה‪ proxy -‬מתפקד גם כשרת וגם כלקוח‪ :‬עבור הלקוח הוא שרת שמספק לו את האובייקט המבוקש‪,‬‬
‫ועבור שרתי האכסון הוא לקוח שמבקש אובייקטים‪.‬‬
‫ייתכן מצב שבו תהיה שרשרת של שרתי ‪ Proxy‬שיפנו אחד לשני לקבל אובייקטים‪.‬‬
‫שימוש בדף ישן או חדש הוא ע"פ מה שהוסבר ב‪.Conditional GET-‬‬
‫‪Packet Transfer Mode‬‬
‫כוללת את ‪ x.25 u ,sdlc‬ו‪ .fr-‬שיטה זו נועדה ליצור רשתות לתעבורת נתונים שאינם רגישים‬ ‫‪PTM‬‬
‫להשהיות‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫אין צורך לחכות לתחילת חריץ זמן )‪ (slot‬על מנת לשדר‪.‬‬
‫ברגע ש ‪ frame‬מתקבל הוא נשלח‪.‬‬
‫אם קרתה התנגשות‪ ,‬הצומת ישלח מיד את ה‪ Frame-‬שוב‪) .‬לאחר שסיים לשלוח את ה ‪-‬‬
‫)‪Pure (Unslotted‬‬
‫‪ frame‬ההרוס(‪.‬‬
‫פשוט יותר‪.‬‬ ‫‪ALOHA‬‬
‫כמובן שההסתברות להתנגשות גבוהה‪.‬‬
‫הניצולת של שיטה זו היא‪ ,‬בדרך כלל‪ 18% ,‬בלבד!‬
‫‪10‬‬ ‫גישה אקראית – לאף צומת אין בלעדיות על הערוץ‪ ,‬הגישה אקראית‪ ,‬כמובן שההסתברות‬
‫להתנגשויות גדולה ולכן צריך מנגנון שיבצע התאוששות מהתנגשויות‪.‬‬
‫יתרונותיהם המובהקים של פרוטוקולים המממשים גישה אקראית הם בניצול כל רוחב הפס לנקודת‬
‫‪Random Access‬‬
‫קצה בזמן השליחה‪ ,‬אין קיטוע של השידור ע"י זמנים קצובים‪ ,‬ישנו שידור מתמשך‪ ,‬ואין הקצאת‬
‫רוחב פס בזבזנית‪ .‬אבל מכיוון שאין ניהול של מנגנון מסודר‪ ,‬כמובן שהאפשרות להתנגשות גדלה‬ ‫‪Protocol‬‬
‫בהרבה‪.‬‬
‫פרוטוקולים שעושים זאת‪ :‬הפרוטוקול האופטימלי ) ‪ (Optimistic Protocol‬ו‪.CSMA-‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬גודל מכלא הקבלה‪ .‬משתנה זה מנוהל ע"י הצד המקבל וערכו ידוע רק לו‪.‬‬
‫כדי לא ליצור עומס במקבל חייב להתקיים‪:‬‬ ‫‪RcvBuffer‬‬
‫‪LastByteRcvd – LastByteRead < = RcvBuffer‬‬
‫‪7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬חלון הקבלה – גודל המקום הפנוי במכלא‪ .‬מנוהל ע"י המקבל‪.‬‬
‫תמיד מתקיים‪RcvWindow = RcvBuffer – (LastByteRcvd – LastByteRead) :‬‬
‫וכן‪LastByteSent – LastByteAcked < = RcvWindow :‬‬
‫‪RcvWindow‬‬

‫‪5,6‬‬ ‫‪Reliable Data Transfer protocol‬‬

‫פרוטוקול אמין‪ ,‬שבכל גרסה שלו משפר בעיה אחרת של אמינות‪.‬‬
‫‪ :RDT1.0‬פרוטוקול פשוט שמניח שהערוץ שמשתמשים בו אמין‪.‬‬
‫‪ :RDT2.0‬פרוטוקול המניח שיכולות להגיע למקבל הודעות פגומות )אך אין אובדן חבילות ולא‬
‫‪RDT‬‬
‫מטפל בכפילות הודעות(‪.‬‬
‫‪ :RDT2.1‬מטפל באובדן הודעות ובהכפלתן‪.‬‬
‫‪ :RDT2.2‬ללא שימוש ב‪.NAK-‬‬
‫‪ :RDT3.0‬מטפל בשגיאות‪ ,‬איבוד והכפלת הודעות‪ ,‬אך לא בהגעתן של לפי הסדר‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫התקן ברמה ראשונה המקבל אות חשמלי ומגביר אותו‪ .‬משתמשים בו לצורך הגדלת מרחק השידור‪.‬‬ ‫‪Repeater‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Request For Service‬‬
‫האינטרנט מיושם ע"פ סטנדרטים שנקבעים ע"י ה ‪.(Internet Engineering TaskForce) IETF-‬‬
‫‪RFC‬‬
‫המסמכים שמכילים את הסטנדרטים האלה מכונים ‪ .RFC‬אלה הם מסמכים טכניים ומפורטים שבהם‬
‫מוגדרים הפרוטוקולים‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Routing Information Protocol‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪RIP‬‬
‫‪11‬‬ ‫התקן ברמת הרשת‪ .‬עובד בשיטת ‪ .Store & Forward‬משתמש בכתובות ‪ .IP‬משתמש בפרוטוקול‬
‫ניתוב‪ .‬חוצץ בין תתי‪-‬רשתות )‪.(Subnets‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫סוגים שונים של טופולוגיות נתמכים‪ ,‬כולל מעגלים‪) .‬בעזרת ‪.(TTL‬‬
‫לא מעביר הודעות ‪.Broadcast‬‬ ‫‪Router‬‬
‫מתאים לרשתות גדולות‪.‬‬ ‫•‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫דורש התקנה ומשאבים‪.‬‬ ‫•‬
‫מבצע פעולות עיבוד מורכבות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪9‬‬ ‫מפעיל ‪ Distance Vector Algorithm‬כאשר מרחק מוגדר ככמות הנתבים בדרך אל היעד‪ .‬כאשר‬
‫המספר המקסימלי הוא ‪ 15‬נתבים‪ .‬כל נתב שמריץ את הפרוטוקול מפרסם לשכניו את טבלת‬
‫המרחקים שלו כל ‪ 30‬שניות‪ .‬כאשר כל פרסום הוא של עד ‪ 25‬יעדים שאליהם יש לי נתיבים הכי‬ ‫‪Routing‬‬
‫קצרים‪.‬‬
‫‪Information‬‬
‫טיפול של ‪ RIP‬בכישלונות‪:‬‬
‫אם אחרי ‪ 6‬סיבובים של פרסום או ‪ 180‬שניות נתב לא מקבל משכן מסוים את הפרסום)טבלה( שלו‬ ‫‪Protocol‬‬
‫הוא מכריז ששכן זה נפל ובהתאם מעדכן את הטבלה שלו ושולח אותה לשכניו‪ .‬פרוטוקול זה‬
‫משתמש ב‪ Poisoned Reverse-‬על מנת למנוע לולאות‪.‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪6‬‬ ‫‪Round Trip Time‬‬

‫הזמן שלוקח לשלוח חבילה מהלקוח לשרת ובחזרה‪.‬‬
‫כדי לאמוד זמן ‪ RTT‬יש לקחת דגימות שהן הזמן משליחת הודעה ועד לקבלת האישור‪ .‬מתעלמים‬
‫משליחות כפולות ומבצעים ממוצע בין הדגימות‪ .‬יש שימוש במקדם ביטחון שגדל ככל שיש הבדלים‬
‫‪RTT‬‬
‫יותר גדולים בין ערכי הדגימות‪ .‬לבסוף נקבע ערך ה‪ Timeout -‬ע"פ זמן ה ‪ RTT -‬המשוער אליו‬
‫נוסיף את מקדם הביטחון‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Secure Multipurpose Internet Mail Extensions‬‬
‫תוספת לפרוטוקול קבלה ושליחת הדואר האלקטרוני‪ ,‬הוא מאפשר שליחת מידע מוצפן על גבי‬ ‫‪S/MIME‬‬
‫פרוטוקול הדואר האלקטרוני וקבלתו אשר נמען מפוענח‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ניתן להרחיב את המרחק שאות יכול לעבור ע"י ‪ Repeater‬או ‪ ,HUB‬אלא שהגדלה כזו מגדילה גם‬ ‫‪Same Collision‬‬
‫את מרחב ההתנגשויות‪.‬‬ ‫‪Domain‬‬
‫‪6‬‬ ‫הפרוטוקול מונע שליחה מחדש מיותרת בגלל שהשולח שולח מחדש רק את החבילות שאבדו או‬
‫הגיעו למקבל משובשות‪ .‬לשם כך המקבל צריך לשלוח ‪ ACK‬לכל חבילה שהגיעה תקינה בנפרד‪.‬‬
‫נדרש כאן חלון בגודל ‪ N‬כדי להגביל את מספר החבילות הבלתי מאושרות ב ‪ .Pipeline -‬שלא כמו‬
‫בפרוטוקול ‪ GBN‬השולח כבר קיבל ‪ ACK‬למספר הודעות שנמצאות בתוך החלון‪ .‬הצד המקבל‬
‫שולח ‪ ACK‬לחבילה תקינה שהתקבלה גם אם לא התקבלה בסדר הנכון‪ .‬חבילות שמגיעות בסדר לא‬ ‫‪Selective Repeat‬‬
‫נכון נשמרות בחוצץ אצל המקבל עד שהחבילות החסרות יתקבלו‪ ,‬ואז החבילות בחוצץ יועברו בסדר‬
‫הנכון לרמה העליונה‪.‬‬
‫בפרוטוקולי‬ ‫גודל החלון חייב להיות קטן או שווה לחצי הגודל של טווח המספרים הסידוריים‬
‫‪.SR‬‬
‫‪11‬‬ ‫ניתן לחבר מקטעים גם בעזרת התקני ערוץ )כגון‪ ,(Bridge ,Switch :‬והללו מפרידים בין המקטעים‬ ‫‪Separate‬‬
‫להיות מרחבי התנגשות שונים‪.‬‬ ‫‪Collision‬‬
‫‪Domain‬‬
‫‪6,7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬השרת בוחר מספר אקראי אשר ישמש למספור ההודעות מהלקוח אליו‪ .‬השרת שולח‬
‫מספר זה בהודעה הראשונה שהוא שולח ללקוח )‪ (SYNACK‬בעת הקמת הקשר‪.‬‬
‫‪Server_isn‬‬
‫‪3‬‬ ‫באפליקציות מסוימות ההודעה הנשלחת בכל פעם קצרה מאוד‪ ,‬ולעיתים קורה מצב בו יצירת הקשר‬
‫‪Setup Overhead‬‬
‫וה‪ Hand Shaking-‬לוקחים יותר זמן מאשר שליחת ההודעה עצמה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫כאשר מספר תחנות צריכות לחלוק באותה החומרה )רוחב פס וכו'(‪ ,‬משתמשים בפרוטוקולים של‬
‫‪.MAC‬‬
‫‪Shared Media‬‬
‫‪10‬‬ ‫פרוטוקול ברמת הערוץ העובד בגישה האקראית‪.‬‬
‫נניח את ההנחות הבאות‪:‬‬
‫כל המסגרות הנשלחות הן באותו גודל ‪.L bits‬‬
‫זמן שידור מחולק לחריצי זמן בגודל ‪) R/L sec‬זמן שידור של חבילה(‪.‬‬
‫צמתים יתחילו לשלוח רק בתחילת רצועת זמן)‪(slot‬‬
‫הצמתים מסונכרנים‪ ,‬משמע כולם יודעים מתי מתחיל חריץ זמן‪.‬‬
‫אם שני צמתים ישדרו באותו חריץ זמן‪ ,‬תהיה התנגשות )‪.(collision‬‬

‫כיצד מתבצע הפרוטוקול‪:‬‬

‫כשצומת רוצה לשלוח מסגרת חדשה‪,‬הוא ממתין על לתחילת ‪ ,slot‬וכשיגיע זמנו ישלח מסגרת‬
‫שלמה‪.‬אם הצליח לשלוח משמע לא הייתה התנגשות‪ ,‬ימשיך לנסות לשלוח גם את החבילה‬
‫הבאה‪ .‬אם הייתה התנגשות בזמן השליחה‪ ,‬ינסה לשלוח מחדש‪ ,‬בתחילת החריץ זמן הבא‪.‬‬ ‫‪Slotted ALOHA‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫ישנה שליחה מתמשכת‪,‬ישנו ניצול של כל רוחב הפס‬
‫מנגנון מאוד מבוזר‪ ,‬אין ניהול מרוכז של המנגנון‪.‬‬
‫פשוט‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫התנגשויות רבות‪,‬רוחב הפס מבוזבז לעיתים קרובות על שליחות שנכשלו‪.‬‬
‫חריצי זמן מבוזבזים‪ :‬אם פספסנו את תחילת ‪ ,slot‬אי אפשר לשדר רק בהבאה‪.‬‬
‫זמן גילוי התנגשות יותר נמוך מזמן שליחת מסגרת‪ .‬כלומר רק לאחר שליחת מסגרת‪ ,‬נגלה‬
‫שלא נשלחה‪.‬‬
‫הניצולת של שיטה זו היא‪ ,‬בדרך כלל‪ 37% ,‬בלבד!‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪7‬‬ ‫התחלה איטית‬

‫אופן הפעולה‪ :‬בתחילת החיבור‪ ,‬עבור כל זמן סבב בו לא התרחש אירוע אובדן‪ ,‬חלון העומס איננו‬
‫מועלה רק ב‪ MSS-‬אחד‪ ,‬אלא מוכפל פי ‪ 2‬מערכו הקודם‪ .‬תהליך זה נמשך עד אשר מתרחש אירוע‬
‫האובדן הראשון‪ ,‬ואז הוא מורד למחצית מערכו ומכאן הוא מתחיל לעלות כל הזמן בשיטת ה ‪-‬‬
‫‪ AIMD‬כפי שהוסבר לעיל‪.‬‬
‫המוטיבציה‪ :‬כאשר נוצר חיבור ה‪ TCP-‬בין ‪ 2‬הצדדים‪ ,‬גודלו של חלון העומס נקבע לערך התחלתי‬
‫של ‪ MSS‬אחד ומשם מתחיל לעלות )ללא ההתחלה האיטית( בקצב ליניארי‪ .‬לעתים עלול להיווצר‬ ‫‪Slow Start‬‬
‫מצב בו רוחב הפס האפשרי גדול‪ ,‬ולכן אם נעלה את קצב השליחה בצורה כזאת‪ ,‬עלול לעבור זמן רב‬
‫עד שנגיע לערך הגורם לניצולת טובה של רוחב הפס‪ ,‬מה שיגרום לבזבוז בתחילת החיבור‪ .‬לפיכך‬
‫בהתחלה מכפילים כל פעם את גודלו של חלון העומס פי ‪ 2‬וכך קצב השליחה עולה בצורה‬
‫אקספוננציאלית‪ ,‬עד אשר מתרחש אירוע האובדן הראשון‪ ,‬ואז הוא מורד למחצית מערכו‪ ,‬כלומר‬
‫חוזר לערך האחרון שלו בו לא היה אובדן‪ .‬בשלב הזה אנו יודעים שאנו כבר קרובים הרבה יותר‬
‫לקצב השליחה המקסימלי האפשרי ולכן מכאן כבר מתחילים לעלות בצורה ליניארית‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪Simple Mail Transfer Protocol‬‬
‫הפרוטוקול העיקרי בו משתמשים לשליחת דואר אלקטרוני‪ ,‬משתמש ב‪ port -‬מספר ‪.25‬‬
‫ה‪ SMTP-‬משתמש בשיטת ‪ ,TCP‬כלומר בתחילה הוא יוצר את הקשר על ידי ‪ ,handshaking‬אחר‬
‫כך הוא שולח הודעה ומקבל סטטוס האם היא התקבלה תקינה או לא ובסוף התהליך הוא סוגר את‬
‫הקשר‪.‬‬
‫ה‪ SMTP-‬משמש עבור שליחת ההודעות בין תוכנת הלקוח לשרת ובין שרת אחד לשני‪ .‬כל ההודעות‬
‫‪SMTP‬‬
‫והתשובות בכל חלקי התהליך נשלחות בפורמט ‪ ASCII‬שהוא פורמט קריא‪ .‬היתרון בשימוש‬
‫בפורמט זה הוא שהוא קל לבדיקה )‪ (debug‬והוא ידידותי למפתחים‪ .‬החסרון בו הוא ששליחת תווי‬
‫‪ ASCII‬תופסים מקום רב יותר ולכן נפח ההודעה גדול יותר מאשר אם היינו שולחים הודעה‬
‫בינארית‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ממשק לתקשורת בין האפליקציה והפורטוקול‪ .‬בממשק יש לקבוע את סוג התעבורה )‪,(UDP/TCP‬‬
‫אופן ההתקשרות )‪ ,(Connection Oriented/Connectionless‬זיהוי היעד הנעשה ע"י ה ‪ IP-‬של‬ ‫‪Socket API‬‬
‫המחשב וע"י מספר ה‪ ,Port-‬אשר שניהם ביחד יחודיים לכל אפליקציה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫כאשר נגמר ה"זמן" של הרשומה לפי ה‪ ,TTL-‬המידע ברשומה נמחק‪ ,‬אלא אם כן הוא רוענן‪.‬‬ ‫‪Soft State‬‬
‫‪8‬‬ ‫גישה לפיה הנתב לא זוכר את כל הדרך ליעד‪ ,‬אלא רק את הצמתים הראשונים בדרך‪ .‬אם השכן הוא‬
‫צומת ראשון במסלול כזה‪ ,‬אז המידע הזה לא יועבר אליו‪ ,‬כיוון שאין בכך צורך‪ .‬הגישה הזו יכולה‬
‫‪Split Horizon‬‬
‫לפתור את בעיית ה‪ Count To Infinity-‬אם היא נגרמת ע"י שני נתבים שכנים‪ ,‬אולם ברשתות‬
‫מורכבות יותר הבעיה עדיין קיימת‪.‬‬
‫‪Secure Socket Layer‬‬
‫ערוץ תקשורת מאובטח שמשמש להעברת מידע בין שני גופים או אישים‪ ,‬מידע שזורם פנימה‬
‫אוטומטית מוצפן לפי מפתח מיוחד‪ ,‬העברת המפתח מבוצעת ברגע לחיצת היד בין חלקיו של‬ ‫‪SSL‬‬
‫הפרוטוקול לאחר מכן המידע המוצפן עובר בערוץ לידי המקבל שמבצע ברקע פיענוח לשם החזרתו‬
‫של המידע למבנהו הבסיסי‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫פרוטוקול תקשורת‪ .‬בכל בקשה לאובייקט שדרושה לו הרשאת גישה יש לבצע את כל תהליך בדיקת‬
‫הרשאה‪.‬‬
‫‪Stateless‬‬
‫‪1‬‬ ‫המנות שנמצאות בתור של המתג לא נשלחות דרך הערוץ בסדר קבוע אלא באופן אקראי‪ ,‬זאת‬
‫‪Statistical‬‬
‫בניגוד מוחלט למיתוג מעגלי עם ‪ ,TDMA‬שם כל מערכת קצה )מנה במינוח של מיתוג מנות(‬
‫מקבלת חריץ זמן קבוע בכל מסגרת‪.‬‬ ‫‪Multiplexing‬‬
‫‪Synchronous Transfer Mode‬‬
‫כוללת את הטכנולוגיות ‪ isdn ,tdm ,pcm‬ו‪ .sdh-‬שיטה זו מבוססת על מיתוג מעגלים ‪ -‬הקצאת‬
‫‪STM‬‬
‫"מעגל" לכל משך השיחה תוך שמירה על סנכרון בין שני הצדדים‪ .‬על פי שיטה זו לכל מסלול יש‬
‫חלון זמן המוקצה לצורך השידור‪ .‬שיטה זו מתאימה בעיקר ל‪.voice-‬‬
‫‪6‬‬ ‫לאחר שליחת הודעה עוצר וממתין עד לקבלת אישור על ההודעה‪ .‬רק לאחר קבלת האישור ממשיך‬
‫לשלוח את ההודעה הבאה‪ .‬בניגוד ל‪.Pipelining-‬‬ ‫‪Stop & Wait‬‬
‫‪ RDT1.0‬הוא פרוטוקול שעובד באופן זה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫התקן רמה ‪ 2‬ומעלה‪ ,‬המחבר בין שתי תחנות‪ ,‬המעביר ביניהם חבילה )‪ ,(Packet‬מחכה שכל‬ ‫‪Store And‬‬
‫החבילה תגיע אליו‪ ,‬רק אז ישלח את החבילה אל התחנה הבאה‪.‬‬ ‫‪Forward‬‬
‫‪9‬‬ ‫זהו אזור אוטונומי קטן שמחובר לרשת בחיבור אחד למשל חברה שמחוברת לספק אינטרנט שלה‪.‬‬ ‫‪STUB‬‬
‫‪11‬‬ ‫עובד בדרך כלל בשיטת ‪ ,Store & Forward‬אך ישנם שעובדים ב‪.Cut-Through Switching-‬‬
‫המסגרת עוברת רק למי שהיא מיודעת לו‪ .‬נעשה שימוש ב‪ .CSMA/CD-‬שקוף למשתתפים‪ .‬אין‬
‫צורך להתקין את תצורת הרשת מפני שיש לו מנגנון לימוד עצמי‪ .‬מחלק את הרשת למרחבי‬
‫התנגשות מקומיים‪ .‬משתמש בכתובת ה‪.MAC-‬‬ ‫‪Switch‬‬
‫מחבר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מספר רב של מקטעים‪ .‬מאפשר מעבר של כל המסגרות שמגיעות בו זמנית‪,‬‬
‫בתנאי שלכל אחת מקטע יעד שונה‪.‬‬
‫נקרא גם‪.Multiple Port Bridge :‬‬
‫‪6,7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬בהודעה דגל המציין את תחילת ההתקשרות‪ .‬הלקוח שולח הודעה כשדגל זה שווה ל‪-‬‬
‫‪ ,1‬ונוסף אליה גם ‪) Client_isn‬הודעה זו ללא נתונים של היישום(‪ .‬אם השרת יכול לקבל את‬ ‫‪SYN‬‬
‫הקשר‪ ,‬השרת ישלח בחזרה הודעת ‪ SYNACK‬המאשרת את קבלת הקשר‪.‬‬
‫‪6,7‬‬ ‫שייך ל‪ .TCP-‬אישור של השרת על הודעת ‪ SYN‬שקבל מאת הלקוח‪ .‬בהודעה זו מצרף השרת את‬
‫‪ Server_isn‬וגם בה דגל ‪ SYN‬שווה ‪ .1‬לאחר קבלתה ע"י הלקוח‪ ,‬מתחיל הלקוח לשלוח את‬ ‫‪SYNACK‬‬
‫ההודעות שלו כאשר דגל ה‪ SYN-‬שווה ‪.0‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫‪5,6‬‬ ‫‪Transmission Control Protocol‬‬

‫פרוטוקול תעבורה אמין עם בקרת זרימה ובקרת עומס‪ .‬שירות ‪ .Connection Oriented‬בתחילת‬
‫השידור יש ‪ handshaking‬על מנת לקבוע את צורת הקשר‪ .‬התעבורה זורמת דרך נתבים‪ ,‬אך‬
‫שירות התעבורה נמצא רק בשרת ובלקוח‪ TCP .‬לא מבטיח לשים חסם על ההשהיה או השהיה‬ ‫‪TCP‬‬
‫מקסימלית‪ ,‬וכן הוא אינו מבטיח רוחב פס‪ .‬אך הוא ייתן אינדיקציה על כך‪.‬‬
‫גודל הכותרת )‪ 20 :(Header‬בתים ‪.Options +‬‬
‫משמש ל‪.Telnet ,MSTP ,FTP ,HTTP :‬‬
‫‪1,10‬‬ ‫‪Time-Division Multiplexing‬‬
‫הזמן מחולק למסגרות בעלות משך זמן קבוע‪ ,‬וכל מסגרת מחולקת למס' קבוע של חריצי זמן‪ .‬כאשר‬
‫הרשת רוצה לבצע התקשרות בערוץ מסויים‪ ,‬היא מקצה חריץ זמן אחד בכל מסגרת לאותה‬
‫התקשרות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל התקשרות שמתבצעת בערוץ משתמשת בכל רוחב הערוץ בצורה מחזורית‬
‫ע"פ חריצי זמן שמוקצים לה‪.‬‬
‫‪TDMA‬‬
‫ה‪ TDMA-‬יותר יעיל מה‪ ,FDMA-‬אבל עדיין יש כאן הרבה בזבוז‪ ,‬מכיוון שכאשר לא משתמשים‬
‫במשאבים שהוקצו לצורך התקשרות כלשהיא )למשל כאשר שני אנשים מדברים בטלפון ופתאום‬
‫שותקים(‪ ,‬אז אך התקשרות אחרת לא יכולה להשתמש במשאבים האלה‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫נקודת הסף‪ :‬גודל החלון בו יסתיים מצב ההתחלה האיטית ויתחיל מצב ההימנעות מעומס‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪  CongWin < Threshold‬המצב הנוכחי הינו מצב של התחלה איטית וחלון העומס‬
‫עולה בצורה אקספוננציאלית‪.‬‬
‫‪  CongWin > = Threshold‬המצב הנוכחי הינו מצב של הימנעות מעומס וחלון‬
‫העומס עולה בצורה ליניארית‪.‬‬
‫‪Threshold‬‬
‫בתחילת החיבור מקבל ‪ Threshold‬ערך גדול דיו ע"מ שלא יוכל לחסום את העלייה‬
‫האקספוננציאלית הראשונית שמבצע ‪ CongWin‬אשר איננו יודעים מתי היא תיגמר עקב אירוע‬
‫אובדן‪ .‬לאחר כל פעם שמתרחש אירוע אובדן‪ ,‬מקבל ‪ Threshold‬ערך השווה למחציתו של ערכו‬
‫הנוכחי של ‪ ,CongWin‬ואילו ‪ CongWin‬מקבל ערך חדש בהתאם למאורע אשר גרם להתרחשות‬
‫אירוע האובדן‪ Threshold .‬ישמור על ערכו עד לאירוע האובדן הבא‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫אחד מהשדות של חבילת ‪ .IP‬מגדיר אורך חיים של חבילה ברשת‪ .‬שימושי במצב שחבילה מסוימת‬
‫הלכה לאיבוד ברשת בגלל טעות בניתוב ומבזבזת משאבים‪ .‬בכל מעבר דרך נתב כלשהו ערך בשדה‬ ‫‪Time To Live‬‬
‫זה יורד באחד וכאשר מונה מגיע לאפס חבילה מושלכת‪.‬‬
‫זמן הנמדד הרגע שליחת ההודעה ועד הקביעה שכנראה ההודעה הלכה לאיבוד‪ .‬זמן זה צריך להיות‬
‫לפחות כאורכו של ‪ RTT‬אחד אליו נוסיף מקדם בטחון‪) .‬כמובן‪ ,‬אפשר שאבד האישור ולא‬ ‫‪Timeout‬‬
‫ההודעה(‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫תכנית שרצה על כל מערכת קצה שמחוברת לאינטרנט‪ .‬כאשר משתמש‪ ,‬למשל‪ ,‬מבקש להעלות דף‬
‫‪ Web‬כלשהוא‪ ,‬התכנית שרצה במחשב שלו שולחת מנות מיוחדות‪ ,‬הראשונה שבהן מיועדת למתג‬
‫הראשון שבדרך‪ ,‬השניה למתג השני‪ ,‬וכן הלאה עד ליעד‪ .‬ברגע שמתג מקבל מנה שמיועדת אליו‪,‬‬
‫הורס אותה ושולח חזרה הודעה קצרה למערכת הקצה‪ ,‬שכוללת את שמו ואת כתובתו‪ .‬כעת‪ ,‬נניח‬
‫שמתג מס' ‪ 2‬קיבל ממתג מס' ‪ 1‬את מנה מס' ‪ ,2‬שמיועדת אליו‪ .‬הוא הורס אותה ושולח את הפידבק‬
‫‪Traceroute‬‬
‫למקור‪ .‬המקור שמקבל אותה יודע‪ ,‬לפיכך‪ ,‬מה זמן ההשהיה שעבר ממתג מס' ‪ 1‬למתג מס' ‪ .2‬בצורה‬
‫דומה‪ ,‬הוא יכול לדעת מה זמן ההשהיה שעבר ממתג מס' ‪ 1‬למתג מס' ‪ ,3‬וכן הלאה עד ליעד‪.‬‬
‫מהתוצאות האלה‪ ,‬ניתן לחשב מהו זמן ההשהיה בין כל מתג ומתג‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫בדרך כלל ספקי אינטרנט זהו אזור אוטונומי שמחבר הרבה אזורים אוטונומיים אחד לשני‪.‬‬ ‫‪Transit AS‬‬
‫‪1,5‬‬ ‫רמת התעבורה או רמת התמסורת )השכבה ה ‪.(IV-‬‬
‫‪Transport‬‬
‫מעניקה לשכבת הישום שירות של העברת הודעות בין שני הצדדים המתקשרים של הישום )בין ה ‪-‬‬
‫‪ client‬ל‪ .(server-‬שני פרוטוקולי ההעברה באינטרנט הם ‪ TCP‬ו‪.UDP-‬‬ ‫‪Layer‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪) Time To Live‬ע"ע(‪.‬‬ ‫‪TTL‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪User Datagram Protocol‬‬
‫פרוטוקול תעבורה לא אמין חסר קשר )‪ .(Connectionless‬אין תהליך של ‪ ,handshaking‬אין‬
‫הקמת קשר ואין תהליך של סגירת קשר בצורה מסודרת‪ .‬אין אמינות‪ ,‬המידע פשוט נשלח‪ ,‬ואין שום‬
‫אינדיקציה האם הוא הגיע ליעד או לא‪ .‬אין בקרת זרימה‪ .‬אין בקרת עומס‪.‬‬
‫‪UDP‬‬
‫יתרונות‪ :‬חסכון התקורה ביצירת החיבור‪ ,‬פרוטוקול פשוט‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬אין בקרת דחיסה ועומס‪.‬‬
‫‪Uniform Resource Locator‬‬
‫מאפיין משאבים אחיד‪ .‬למעשה זהו שילוב של המידע המוכל בכתובת ‪ ,IP‬מידע המתאר מחשב‬
‫מסוים‪ ,‬ומיקום המשאב במבנה הקבצים של אותו מחשב‪ .‬למעשה כתובת ‪ URL‬נותנת לנו את‬
‫‪URL‬‬
‫מיקומו של קובץ‪ ,‬לא במחשב יחיד אלא ביחס לכלל רשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫הוא שירות של רשתות שונות כגון ‪ .ATM‬בונים נתיב מהמקור ליעד‪ .‬השירות דומה לזה של רשת‬
‫טלפונים המאפשרת לנו תקשורת ‪ Real Time‬מרגע שהוקם נתיב‪ .‬ב‪ VC-‬לחבילות אין את כתובת‬
‫היעד‪ ,‬אלא מזהה של הנתיב‪ ,‬כי היעד ידוע לפי הנתיב‪ ,‬וכמו כן ידועים כל הנתבים בדרך‪ .‬המשאבים‬
‫של הנתיב )רוחב פס‪ ,‬חוצצים וכד'( מוקצים בזמן הקמת הנתיב‪ VC .‬שונים מספקים שירותים שונים‬
‫‪Virtual Circuit‬‬
‫כמו בקרה על אובדן חבילות‪ ,‬קצב שידור קבוע‪ ,‬העברת חבילות לפי הסדר‪ ,‬ורוחב פס קבוע‪.‬‬
‫עבור רשתות שתומכות במולטימדיה‪ ,‬כמו טלוויזיה בכבלים‪ ,‬תכונות כמו קצב שידור קבוע ושמירה‬
‫על סדר החבילות הן תכונות חיוניות‪ .‬עבור העברת מידע בין מחשבים הן פחות חשובות‪.‬‬
‫ב‪ VC-‬תחנות הקצה "טיפשות" )כמו מכשירי טלפון( והרשת מתוחכמת‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫בחירת שירותי התעבורה‪ :‬בשירות זה כאשר מגיע מידע שגוי הדבר יזוהה ויישלח מחדש‪ .‬הסיבה‬
‫שלא כל היישומים משתמשים בשירות זה הוא בגלל התקורה )‪ (Overhead‬הגבוהה‪ .‬שירות ‪TCP‬‬ ‫אמינות‬
‫למשל‪ ,‬מבטיח אמינות גבוהה‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫אחד ממנגנוני האמינות של ‪ .TCP‬השולח לא ישלח יותר ממה שהיעד יכול לקבל ולטפל‪ .‬על מנת‬ ‫בקרת זרימה‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪13‬‬ ‫יקי נוימן‬

‫פרופ' אמיר הרצברג‬ ‫מבוא לרשתות תקשורת‬

‫להבטיח זאת יש שימוש בחוצצים אם מגיעות יותר מדי הודעות‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫אחד ממנגנוני האמינות של ‪ .TCP‬אם הרשת איטית מדי‪ ,‬אפליקציית השולח מקבלת הודעה על כך‬
‫על מנת שתתאים את הקצב שלה לקצב הרשת‪.‬‬
‫בקרת עומס‬
‫הזמן שלוקח לדחוף את המידע לתוך הקו‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫= = ‪Ttransmit‬‬
‫‪8kb / pkt‬‬
‫דוגמא‪= 8micro sec :‬‬
‫זמן שידור‬
‫‪R 1* 10 9 bit / sec‬‬
‫היחס בין זמן השידור בפועל לבין הזמן שעבר מתחילת שליחת הודעה ראשונה עד קבלת האישור‬
‫עליה‪.‬‬
‫‪L/ R‬‬ ‫‪0.008‬‬
‫= ‪U sender‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.00027‬‬
‫‪RTT + L / R 30.008‬‬ ‫דוגמא‪ :‬שליחת הודעה אחת‪:‬‬ ‫ניצולת הערוץ‬
‫‪3* L / R‬‬ ‫‪0.024‬‬
‫= ‪U sender‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.0008‬‬
‫במקרה זה הניצולת יותר‬ ‫‪RTT + L / R 30 .008‬‬ ‫שליחת שלוש הודעות‪:‬‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫יש אפליקציות שרוחב הפס אינו קריטי עבורן‪ .‬לדוגמא – דואר אלקטרוני‪ ,‬גלישה לאתרים‪ .‬ולעומת‬
‫זאת ישנן הרבה אפליקציות אחרות שבהן רוחב הפס הוא גורם מהותי לתפקודן‪ ,‬כגון ‪video‬‬
‫‪ .conference, streaming audio‬באפליקציות מהסוג האחרון‪ ,‬אם לא יהיה רוחב פס מינימלי אזי‬
‫רוחב פס‬
‫אין טעם לשרות‪.‬‬

‫‪yakinew@yahoo.com‬‬ ‫‪14‬‬ ‫יקי נוימן‬