‫בחירת משתתפים במחקרים איכותניים‬

‫‪.‬‬
‫א‪ .‬איסוף המידע ועיבודו במחקר האיכותני‬
‫היעד המרכזי בעיבוד המידע שנאסף מן השדה במחקר‬
‫האיכותני הוא חיפוש וגיבוש של דפוסים ורעיונות )תמות(‬
‫‪ ,themes‬וקבלת תמונה כוללנית של הסוגיה הנחקרת‪ ,‬ולא‬
‫אישוש או הפרכה שלה‪ ,‬כמקובל בגישה המאששת‬
‫‪ ,8 confirmatory‬הנפוצה במחקר הכמותי‪ .‬לאחר שנאספו‬
‫הממצאים במחקר האיכותני‪ ,‬השאלות המרכזיות העומדות‬
‫לפני החוקרים הן בדרך כלל‪" :‬מה טומנים בחובם הממצאים‬
‫שנחשפו במחקר?"‪" ,‬מה מייצגות הפעילויות הגלומות במידע‬
‫שנאסף?"‪" ,‬מהו המכנה המשותף ביסוד הפעולות והקשרים‬
‫שנחשפו במחקר?"‪" ,‬איך אפשר להציע קטגוריות מושגיות‬
‫וקודים מתוך הממצאים?" ) ‪Chiovitti, & Piran, 2003, p.‬‬
‫‪.(429‬‬
 ‫‪.‬‬
‫‪ 8‬הגישה המאששת ‪ confirmatory‬במחקר מתמקדת‬
‫בבחינה של תאוריות או של השערות‪ ,‬באישושן או‬
‫בהפרכתן‪ .‬בתהליך האישוש או ההפרכה יש שלושה‬
‫שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬המחקר מציג תאוריות או השערות הנגזרות מתאוריות‬
‫קיימות;‬
‫‪ .2‬ממצאים קיימים נאספים מן השטח‪ ,‬והם משמשים כדי‬
‫לבחון את ההשערות באופן אמפירי;‬
‫‪ .3‬על סמך הממצאים מתקבלות החלטות באשר‬
‫לאישוש או להפרכה של התאוריה או ההשערות‬
‫שנחקרו‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫ניתוח של המידע שהנחקרים מספקים והפרשנות‬
‫שהחוקרים נותנים למידע זה מסייעים ללמוד‪ ,‬לפענח‬
‫ולהבין את הסוגיה הנחקרת‪ .‬חשוב לזכור כי ההתנהגות‬
‫והתופעות הנחשפות במחקר מסוים נחשבות כקשורות‬
‫למצב ולהקשר המסוים‪ .‬המסקנות וההכללות הנובעות מן‬
‫המחקר האיכותני תלויות באוכלוסייה הנחקרת )כלומר‬
‫במשתתפים המסוימים(‪ ,‬בנסיבות‪ ,‬ולפעמים אפילו ביום‬
‫ובשעה שבהן נצפו האירועים המדווחים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בדרך כלל אין למחקר האיכותני עניין לנסות להכליל‬
‫את ממצאיו או לנבא תופעות בקבוצות אחרות ברמה‬
‫סבירה של ודאות‪ .‬המחקר האיכותני‪ ,‬ובעיקר המחקר‬
‫המבקש להציע תאוריה על סמך המציאות בשדה‪ ,‬יוצר‬
‫רעיונות והסברים אפשריים למציאות זו‪ ,‬מסיק את‬
‫מסקנותיו בגישה היסקית ‪ 9 induction‬ומציב אותן‬
‫לבחינה מתמשכת בתהליך של אבדוקציה ‪.10 abduction‬‬
‫תפוקתו של המחקר האיכותני משמשת במקרים רבים‬
‫מקור ובסיס להשערות שחוקרים אחרים עשויים לבחון‬
‫ולהעריך בשיטות מחקריות שונות‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫‪ 9‬גישה היסקית )אינדוקטיבית( היא הסקת מסקנות מן‬
‫הפרט אל הכלל‪ .‬בהקשר הנוכחי מדובר בהסבר של‬
‫תופעות‪ ,‬שתחילתו בחקר מקרים אינדיבידואליים ולמידה‬
‫שלהם‪ ,‬יצירת תובנות וקטגוריות מושגיות‪ ,‬תיאורן והצגתן‬
‫בפומבי‪ ,‬והמשכו הוא ניסיון להעביר את הקטגוריות האלו‬
‫לרמה המושגית המופשטת‪ .‬כך מתרחשת הסקת מסקנות‬
‫מן המקרה הפרטי אל הכלל‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫‪ 10‬אבדוקציה ‪ abduction‬היא סקירת ההיבטים‬
‫האפשריים של הנתונים שעלו במחקר‪ ,‬יצירת השערות‬
‫לכל הסבר אפשרי‪ ,‬עריכת בדיקה אמפירית ואחיזה‬
‫בהסבר הסביר ביותר‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫במחקר האיכותני החוקר הוא "כלי המחקר" העיקרי‬
‫לאיסוף המידע ולעיבודו‪ ,‬ובידיו האפשרות לפרש את‬
‫הממצאים שעלו במחקר‪ ,‬לעבד אותם ולהציגם בפני‬
‫המעוניינים בכך‪ ,‬ואילו המשתתפים במחקר הם מקור‬
‫המידע של החוקר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראיית המציאות היא‬
‫סובייקטיבית ומבטאת במידה מסוימת היבטים אישיים‬
‫וחברתיים שהם ייחודיים לחוקרים ולרקע שלהם‪ .‬ברור‬
‫אפוא כי חקירה איכותנית עשויה להיות מוטה מעצם‬
‫טבעה )‪.(Morse, 2006‬‬
 ‫‪.‬‬
‫ההטיה מתבטאת בבחירת המידע במכוון לשם חיפוש‬
‫ממוקד מטרה‪ .‬ההטיה אינה בהכרח פוגמת באיכות‬
‫המחקר‪ ,‬אלא נועדה לסייע לחוקר להשיג תיאור נרחב‬
‫ומעמיק של התופעה שהיא מטרת המחקר‪ .‬מאחר‬
‫שניתוח איכותני של מידע מבוסס על תובנות של החוקר‬
‫ועל יכולותיו ‪ -‬איסוף מידע רב מדי עשוי להקשות על‬
‫החוקר להכיל אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרונות בחירת המשתתפים )הדגימה(‬
‫במחקר האיכותני‬
‫בחינת עקרונות היסוד של המחקר האיכותני לעומת‬
‫עקרונות המחקר הכמותי )ראו לוח ‪ (1‬יכולה לסייע להבין‬
‫את ייחודה של בחירת המשתתפים במחקר האיכותני‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬נתונים טובים מתקבלים מבחירה טובה ונכונה של‬
‫משתתפים במחקר‪ .‬במתודולוגיה הכמותית‪ ,‬מדגם‬
‫המשתתפים הטוב הוא דגם ממוזער מדויק ככל האפשר‬
‫של האוכלוסייה הנחקרת‪ .‬הוא אמור לשקף באופן הטוב‬
‫ביותר את מאפייני האוכלוסייה שממנה נלקח‪ ,‬וממצאיו‬
‫אמורים להוות אומדים טובים ככל האפשר למציאות‬
‫באוכלוסייה הכללית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתהליך ה"דגימה"‬
‫במחקר האיכותני‪ ,‬החוקרים מחפשים אנשים ומצבים‬
‫המייצגים היטב את הנושא או את התופעה הנחקרת‬
‫ואינם מתיימרים לייצג את המאפיינים של האוכלוסייה‬
‫הרחבה‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬הקבוצה שנבחרה למחקר אינה יכולה להיחשב‬
‫ל"מדגם" מייצג של האוכלוסייה הכללית והרחבה במובנו‬
‫המקובל במחקר הכמותי‪ ,‬אלא היא מייצגת באופן נאמן‬
‫ככל האפשר את מאפייני התופעה שנצפתה ומעוררת‬
‫עניין מחקרי‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬הקבוצה הנחקרת תכונה להלן‬
‫במסמך זה "המדגם"‪ ,‬וכך אף נוהגים להתייחס אליה‬
‫כאשר מנסים לבחון את המתודולוגיה האיכותנית לעומת‬
‫המתודולוגיה הכמותית‪" .‬מדגם" טוב של המשתתפים‬
‫במחקר האיכותני‪ ,‬מאפשר לחוקר ללמוד להכיר היטב את‬
‫הסוגיה הנחקרת‪ ,‬על היבטיה העיקריים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫תהליך בחירת המשתתפים במחקר האיכותני‪ ,‬שאפשר‬
‫להתייחס אליו כאל מקביל במידה מסוימת לתהליך‬
‫הדגימה במחקר הכמותי‪ ,‬הוא הבסיס לגיבושה של‬
‫תאוריה מקיפה ודינמית ולפיתוחה‪ ,‬בעיקר במחקר‬
‫המיועד לבנות תאוריה המעוגנת במציאות בשדה‪ .‬תהליך‬
‫זה יכול להישען על ארבעה עקרונות בסיסיים המפורטים‬
‫להלן‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫עיקרון ‪ .1‬הדגימה במחקר איכותני מבוססת על קריטריון‬
‫או על מטרה מוגדרת ‪.purposeful sampling‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בבחירת משתתפים ממוקדת‪-‬מטרה מחפשים תופעה‪,‬‬
‫נושא‪ ,‬סוגיה‪ ,‬או כל עניין ייחודי אחר‪ ,‬כגון מצבים ייחודיים‬
‫או אנשים בעלי מאפיינים מוגדרים היטב‪ .‬המשתתפים‬
‫האלו מוסרים בעדויותיהם תיאור של התופעה הנחקרת‪,‬‬
‫על היבטיה ושלביה השונים‪ ,‬כפי שהם מכירים וחווים‬
‫אותה )‪ .(Patton, 1990‬כדי לקבל תשובות לשאלת‬
‫המחקר‪ ,‬בחירת המדגם צריכה להתבסס על משתתפים‬
‫הקשורים לנושא המחקר ולמידע המבוקש מזוויות שונות‪,‬‬
‫ולא על בחירה אקראית‪ ,‬כפי שהדבר מקובל וראוי במחקר‬
‫הכמותי‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫דגימה אקראית עלולה לשבש ולטרפד מחקר איכותני‪,‬‬
‫משום שסוג כזה של בחירת משתתפים במחקר אינו יכול‬
‫להבטיח את המקרים הטובים והמאפיינים ביותר‪ .‬דגימה‬
‫אקראית אף עלולה לגרום לכך שהגורמים שאנו מעוניינים‬
‫בהם יימצאו כשהתפלגותם נורמלית‪ ,‬כלומר‪ ,‬נקבל מקרים‬
‫רבים סביב הממוצע‪ ,‬וההיבטים השונים האחרים של‬
‫התופעה הנחקרת כמעט שלא ייוצגו במדגם‪ .‬זה הבדל‬
‫משמעותי וניכר בין מחקר כמותי לבין מחקר איכותני‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬כדי להשיג את מטרת המחקר ‪purposely‬‬
‫‪ ,selected‬מתבקש לבחור את המשתתפים במדגם‬
‫האיכותני באופן מכוון וממוקד לפי מטרה‪ ,‬נושא או סוגיה‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫עיקרון ‪ .2‬דגימה במחקר איכותני מכוונת לאתר‬
‫משתתפים "איכותיים" כאלו שביכולתם לתרום מידע‬
‫איכותי למחקר‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫חשוב שהמרואיינים‪ ,‬שהם מקורות המידע במחקר‬
‫האיכותני‪ ,‬יהיו מסוגלים להבהיר ולמסור את הידוע להם‬
‫על התופעה הנחקרת‪ .‬הם אף אמורים להיות מעוניינים‬
‫לספק את המידע שברשותם ומתבקש שיהיו זמינים‬
‫לחלוק את המידע עם החוקרים‪ .‬לאחר שמאפייני המקרה‬
‫הובהרו והוגדרו היטב‪ ,‬אפשר לחפש מקרים נוספים‪,‬‬
‫שתרומתם עשויה להיות באיכות פחותה‪ ,‬אם יש בכך‬
‫צורך‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫ספרדלי )‪ (Spradley, 1979‬תיאר את המאפיינים של‬
‫משתתפים במחקר היכולים להיחשב כמתאימים למחקר‬
‫איכותני‪ ,‬והציע שמרואיין המספק מידע איכותי הוא זה‬
‫שחווה )בעבר או בהווה( את החוויה הנחקרת‪ ,‬מצוי בה‬
‫באופן פעיל ויסודי‪ ,‬ובשל כך מכיר אותה היטב‪ .‬לצורך‬
‫המחקר יש אפוא לחפש את מוסר המידע המנוסה שיש לו‬
‫ידע רב‪ .‬לא כל אלו המתנדבים )או זמינים( להשתתף‬
‫במחקר הם בעלי המאפיינים הדרושים כדי לספק מידע‬
‫איכותי‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫המרואיינים המתאימים ביותר הם אלו היכולים לייצג את‬
‫המקרה החיובי או השלילי ביותר‪ ,‬המאפיין את התופעה‬
‫או את החוויה הנחקרת באופן בולט ו"נקי"‪ .‬המרואיינים‬
‫יכולים לדבר בשמם ולתאר מה הם הרגישו‪ ,‬מרגישים או‬
‫חושבים‪ .‬הם אף עשויים למסור מידע בשם אנשים‬
‫אחרים‪" ,‬מידע צללים" ‪Morse, ) shadowed data(,‬‬
‫‪ ,(2006‬וכך למקם את עצמם יחד עם אנשים דומים להם‬
‫בקבוצת העצמי המוכלל )‪ (the generalized self‬או יחד‬
‫עם אנשים שונים מהם‪ ,‬כלומר בקבוצת האחר המוכלל‬
‫‪.generalized other‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בתהליך הרכבת המדגם יש כמה שלבים‪ .‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫דגימה במחקר איכותני מתחילה בגיוס משתתפים כמעט‬
‫אך ורק בשאלה אם הם התנסו בנושא הנחקר או חוו‬
‫אותו‪ .‬לאחר שנמצאו משתתפים שחוו את חוויית הנושא‬
‫הנחקר‪ ,‬יש לוודא שהם בשלים וערוכים לספר את‬
‫חוויותיהם ‪ -‬האם הם רהוטים והאם הם מסוגלים לספק‬
‫מידע איכותי ועדכני‪ .‬עלינו להשיג את אמונם של‬
‫המיועדים להשתתף במחקר שלנו טרם שנזמינם‬
‫להשתתף בו‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אף שעיקרון מרכזי בתהליך בחירת המשתתפים‬
‫במחקר האיכותני הוא לאתר מרואיינים בעלי מידע עשיר‬
‫בנושא הנחקר‪ ,‬ניתן משקל בלתי מבוטל גם לשיקולים‬
‫לוגיסטיים ולמגבלות ביצוע‪ ,‬כגון זמינות המשתתפים‬
‫הפוטנציאליים ונגישותם‪ ,‬עלויות איתורם וגיוסם למסירת‬
‫המידע )‪.(Morse, 1989‬‬
 ‫עיקרון ‪ .3‬הדגימה במחקר איכותני יכולה‬
‫להיעשות בגישות שונות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בחירת משתתפים במחקר האיכותני מתבצעת‬
‫בתהליך המורכב מכמה שלבים‪ .‬בתהליך זה אפשר לנקוט‬
‫שתי גישות בסיסיות‪ ,‬שאינן מוציאות האחת את השנייה‬
‫ויכולות להשלים זו את זו‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫גישה ‪ :1‬בגישה זו אין קובעים מראש את מספר‬
‫המרואיינים שישתתפו במחקר‪ .‬בוחרים אנשים שיש סיכוי‬
‫טוב שהם בעלי היכרות טובה עם הסוגיה הנחקרת‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אנשים המעורבים בה‪ ,‬שותפים לה או התנסו בה‪,‬‬
‫ומוסיפים אנשים מעורבים‪ ,‬עד שהחוקר יכול לומר את‬
‫משפט הקסם‪" :‬למדתי להכיר היטב את הסוגיה הנחקרת‪,‬‬
‫על היבטיה העיקריים ‪."...‬‬
 ‫‪.‬‬
‫גישה ‪ :2‬בגישה זו קובעים מראש את מסגרת בחירת‬
‫המשתתפים‪ ,‬ובכלל זה את מספר המיועדים לקחת חלק‬
‫במחקר‪ .‬מבהירים אילו תכונות אמורות לאפיין את‬
‫המרואיינים כדי שהם יוכלו לספק מידע אמין ועשיר על‬
‫הסוגיה הנחקרת‪ ,‬קובעים את מספר המרואיינים שנראה‬
‫סביר כדי להבטיח שהמידע יהיה מספק‪ ,‬ומגבשים את‬
‫התנאים לאיסוף המידע‪ ,‬כגון ראיונות או תצפיות‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫המשך גישה ‪ :2‬קביעה של מספר המרואיינים מראש‬
‫נעשית כך שתאפשר לחוקר‪ ,‬ככל שאפשר לצפות זאת‪,‬‬
‫לומר את אותו משפט קסם‪" :‬למדתי להכיר היטב את‬
‫הסוגיה הנחקרת‪ ,‬על היבטיה העיקריים ‪ ."...‬גישה זו‬
‫קיימת בהשראת המתודולוגיה הכמותית‪ ,‬אולם היא אינה‬
‫הגישה המועדפת במחקר האיכותני‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫עיקרון ‪ .4‬גודל המדגם במחקר האיכותני ואיכותו תלויים‬
‫במידה רבה במיומנויות החוקרים בכל הקשור לאיסוף‬
‫ולעיבוד הנתונים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫שאלה שחוזרת ונשאלת על‪-‬ידי חוקרים המבקשים להפיק‬
‫מידע במתודולוגיה האיכותנית היא‪ ,‬בדרך כלל‪" :‬כמה‬
‫משתתפים רצוי לכלול במחקר?" או "מהו גודל המדגם‬
‫הרצוי?"‪ .‬מקורה של שאלה זו הוא בתפיסה המקובלת‬
‫במתודולוגיה הכמותית‪ ,‬שבה שיקולים סטטיסטיים הם‬
‫הקובעים את גודל המדגם‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫סוגיית גודל המדגם‪ ,‬מספר הנכללים בו או באוכלוסיית‬
‫המחקר‪ ,‬שונה במחקר האיכותני מן המחקר הכמותי‪,‬‬
‫לפיכך במרבית המקרים‪ ,‬חשיבה על מספר המשתתפים‬
‫במחקר איכותני יכולה להיראות כתפיסה מוטעית‪.‬‬
‫במתודולוגיה הכמותית יש קשר ידוע בין גודלו של המדגם‬
‫לבין טיב ההתאמה בין הממצאים שעלו בו לבין הנתונים‬
‫באוכלוסייה הכללית‪ ,‬הרחבה‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫גודל המדגם במחקר הכמותי בשילוב עם הרכבו‪ ,‬המוצא‬
‫את ביטויו במרווח השונות של הנתונים‪ ,‬קשור לטיב‬
‫ההתאמה ‪ -‬ככל שהנדגמים רבים יותר‪ ,‬כך גדולה‬
‫ההסתברות שטעות הדגימה תהיה קטנה יותר וההתאמה‬
‫בין ממצאי המדגם לבין נתוני האוכלוסייה תהיה טובה‬
‫יותר‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במחקר האיכותני השילוב בין יכולותיהם של‬
‫החוקרים לבין איכות המשתתפים במחקר הוא זה שיכול‬
‫לקבוע את מבנה המדגם וגם את היקפו‪ .‬חוקרים מיומנים‬
‫בוחרים את המשתתפים המתאימים ביותר לנושא הנחקר‬
‫)ראו העיקרון השני(‪ ,‬מראיינים אותם או צופים בהם‬
‫ביסודיות ובאופן איכותי‪ ,‬ומקבלים מהם את מרב המידע‬
‫הדרוש להם‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫ככל שתוכני הראיונות ממוקדים ומכוונים למטרת המחקר‪,‬‬
‫כך הנתונים והמידע הם באיכות טובה יותר‪ ,‬וכך נדרש‬
‫מספר קטן יותר של משתתפים ושל ראיונות‪ .‬דבר זה‬
‫תלוי אמנם באיכות המרואיינים‪ ,‬אך גם במראיינים‪ .‬מן‬
‫המראיינים נדרשות מיומנויות גבוהות באשר לעיבוד‬
‫המידע המסופק על‪-‬ידי המרואיינים ובאשר לכיוונים‬
‫ולצרכים האנליטיים של המחקר‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫כל אלו קשורים‪ ,‬ואולי אפילו אחראים‪ ,‬לקביעת טיבו של‬
‫המדגם‪ .‬כשאיכות המידע המתקבל מקבוצת משתתפים‬
‫מסוימת אינה מספקת‪ ,‬הפתרון אינו יצירת "מדגם גדול‬
‫יותר"‪ .‬במקרה זה ראוי לחזור ולבחון את השיקולים‬
‫לבחירת המשתתפים ולנסות לבחור משתתפים אחרים‬
‫המעורבים יותר בנושא הנחקר ומסוגלים לייצגו טוב יותר‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫תחושתם של החוקרים המיומנים היא זו שבדרך כלל‬
‫קובעת מתי ראוי ונכון להפסיק את דליית המידע מן‬
‫המשתתפים במחקר‪ .‬איסוף המידע יכול להסתיים‬
‫כשהחוקרים חשים‪ ,‬על סמך מיומנויותיהם‪ ,‬שהמידע‬
‫שנאסף עשיר דיו ושהושגה בו רוויה ‪.saturation‬‬
 ‫‪.‬‬
‫איך יוכל החוקר לדעת מתי הושגה רוויה? לשאלה זו אין‬
‫תשובה חד‪-‬משמעית‪ .‬רוויה יכולה להיות מושגת כאשר‬
‫החוקרים משתכנעים שמה שהם רואים ושומעים נראה‬
‫מובן דיו‪ ,‬כאשר הם מרגישים שהקיפו והבינו את הנושא‬
‫הנחקר במידה הראויה למטרות המחקר‪ ,‬כאשר הדברים‬
‫שהתגלו לעיניהם נתפסים כיציבים במידה רבה‪ ,‬כאשר‬
‫המידע המתקבל בראיונות נוספים אינו מוסיף תובנות‬
‫חדשות או היבטים חדשים שלא נחשפו עד כה‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולפי שיקול דעתם של החוקרים‪ ,‬רוויה אינה‬
‫חייבת להיות נקודת הסיום של תהליך איסוף המידע‪.‬‬
‫רוויה יכולה להוות בסיס להפקת לקחים ולגיבוש תובנות‪,‬‬
‫ואלו יכולים לשמש נקודת מוצא להמשך המחקר‬
‫)‪.(Morse, 2007‬‬
‫ג‪ .‬אסטרטגיות של דגימה במחקר האיכותני‬
‫‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫מוצגות להלן ארבע אסטרטגיות אופייניות לבחירת‬
‫משתתפים במחקר האיכותני‪ ,‬שכמה מהן כוללות יותר‬
‫מאפשרות פעולה אחת‪ .‬אפשר לנקוט אסטרטגיה אחת‬
‫ואפשר‪ ,‬ולפעמים אפילו רצוי‪ ,‬לנקוט כמה אסטרטגיות‪,‬‬
‫בנפרד או במשולב‪.‬‬
 ‫ג‪ .1‬בחירת משתתפים כוללנית‬
‫בחירת המשתתפים הכוללנית ‪comprehensive‬‬
‫‪ sampling‬כוללת את כל המקרים הרלוונטיים למחקר‪.‬‬
‫אסטרטגיה זו מצטיינת בייצוגיות גבוהה ביותר של הנושא‬
‫הנחקר‪ ,‬אולם אינה ישימה כשמדובר במספר גדול של‬
‫מקרים‪ .‬אסטרטגיה זו ישימה גם במחקרים כמותיים‪,‬‬
‫שבהם הקבוצה הנחקרת מצומצמת בהיקפה המספרי‪.‬‬
 ‫ג‪ .2‬בחירת משתתף יחיד‬
‫בחירה זו מתמקדת במשתתף יחיד ובמידע שהוא מייצג‬
‫ומציג בפני החוקרים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מסגרת זו יכולה לכלול‬
‫סיפור אישי שישמש בסיס למחקר על תופעה מסוימת‪,‬‬
‫שהמספר הוא השריד האחרון שלה ומייצגה היחיד‪.‬‬
‫ג‪ .3‬בחירת משתתפים המבוססת על שונות‬
‫המאפיינים‬
‫דגימה על בסיס שונות מרבית ‪maximum variation‬‬
‫‪ .sampling‬בדגימה מסוג זה נבחרים באופן מכוון מקרים‬
‫ומאפיינים בתחום רחב ביותר‪ ,‬וכל ההיבטים הרלוונטיים‬
‫של התופעה הנחקרת‪ ,‬או לפחות רובם‪ ,‬נכללים במערך‬
‫המחקר‪ .‬בחירת משתתפים מסוג זה מאפשרת להסיק‬
‫מסקנות באשר למכנה המשותף של כל המקרים‬
‫והמאפיינים‪ ,‬לסמן מקרים יוצאי דופן ולהבין טוב יותר את‬
‫התופעה הנחקרת )‪.(Fisher, 1993‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת מדגם הומוגני ‪.homogenous sampling‬‬
‫בבחירת מדגם הומוגני נבחרת קבוצה קטנה יחסית של‬
‫משתתפים במחקר‪ ,‬שכולם בעלי מאפיינים משותפים‬
‫אחידים‪ ,‬ברורים ומוגדרים היטב‪ .‬בחירה מסוג זה‬
‫מאפשרת להתבונן התבוננות מעמיקה במספר מוגבל של‬
‫מאפייני התופעה הנחקרת‪ ,‬משום שהמשתתפים במחקר‬
‫דומים אלו לאלו‪ .‬במקרים שבהם המאפיינים המשותפים‬
‫הם מוקד החקירה ‪ -‬בחירת מדגם הומוגני היא הבחירה‬
‫הראויה‪.‬‬
‫ג‪ .4‬בחירת משתתפים לפי ייחודיות מאפייניהם‬
‫בחירת משתתפים בדרך זו מבוססת על התבוננות‬
‫במקרים בעלי מאפיינים ייחודיים‪ .‬הייחודיות הנראית לעין‬
‫היא מכמה סוגים‪ :‬מקרים טיפוסיים‪ ,‬מקרים קריטיים‬
‫)בולטות ייחודית במאפייני הנחקר(‪ ,‬מקרים קיצוניים‬
‫ומקוטבים או מקרים שליליים במיוחד‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת מקרים טיפוסיים ‪.typical case sampling‬‬
‫בחירת מקרים טיפוסיים מתבססת על בדיקה מוקדמת‬
‫של מאפייני התופעה הנחקרת וסימון מקרים שכיחים‪,‬‬
‫המאפיינים אותה באופן המיטבי )"מנהל הפרויקט הטוב"‪,‬‬
‫"המהנדס המאתגר"(‪ .‬לאחר האפיון מאתרים משתתפים‬
‫שמאפייניהם הולמים את "הדגם הטיפוסי" ולומדים את‬
‫הדגם הזה ביסודיות‪ .‬מכאן ואילך אסטרטגיה זו חופפת‬
‫לאסטרטגיה של בחירת המדגם ההומוגני‪ ,‬אלא‬
‫שההומוגניות מוצאת את ביטויה במקרים הטיפוסיים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת מקרים קריטיים ‪ .critical cases sampling‬דובר‬
‫במקרים בעלי חשיבות ובולטות ייחודית בתחום הנחקר‪,‬‬
‫כגון מנהלים שחוקים במיוחד‪ ,‬ספורטאים מצטיינים‪,‬‬
‫מוזיקאים מוכשרים במיוחד‪ .‬בחירת המקרים הקריטיים‬
‫מתמקדת במקרים בולטים שאינם שכיחים או טיפוסיים‪,‬‬
‫אלא הם מקרים יוצאי דופן‪ ,‬ובכך היא שונה מבחירת‬
‫המקרים הטיפוסיים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת משתתפים לפי מקרים קיצוניים‪-‬מקוטבים‬
‫‪ .polarized-extreme case sampling‬בבחירת‬
‫משתתפים בדרך זו נבחרים מקבצי מקרים מקוטבים‪ ,‬כגון‬
‫הטובים ביותר לעומת הגרועים ביותר‪ ,‬והייחודיים ביותר‬
‫בתופעה מסוימת לעומת חסרי ייחוד באותה תופעה‪,‬‬
‫ונעשית השוואה בין המקרים הקיצוניים האלו בניסיון‬
‫להבין מה עשוי לגרום לייחודיות של התופעה הנחקרת‬
‫)‪.(Patton, 1990‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת מקרים שליליים ‪.negative-case sampling‬‬
‫בחירת המקרים השליליים היא מקרה פרטי של בחירת‬
‫המקרים הקיצוניים‪ ,‬שנועדה להדגיש את חשיבות‬
‫המקרים השליליים‪ .‬יש לה מקום מיוחד במערך שיקולי‬
‫בחירת המשתתפים במתודולוגיה האיכותנית בשל‬
‫הנטייה במחקר להתעלם ממקרים שליליים או מכישלונות‬
‫ולחקור דווקא מקרים של הצלחה מרשימה ובולטת‪.‬‬
 ‫ג‪ .5‬בחירת משתתפים מכוונת‪-‬תאוריה‬
‫‪theoretical sampling‬‬
‫בשיטה זו נבחרים משתתפים בשלב מתקדם במחקר על‬
‫בסיס הממצאים שכבר עלו בשלביו המוקדמים‪ ,‬כדי לגבש‬
‫תאוריה חדשה‪ .‬בשלב שבו החוקר מגיע לניסוח קטגוריות‬
‫ראשוניות‪ ,‬או אולי זמניות‪ ,‬קטגוריות מסוימות עשויות‬
‫להיראות כבסיס אפשרי להפקה ולגיבוש של תובנות‬
‫מעמיקות‪ .‬אולם יש שהמידע הרלוונטי לקטגוריות שנראות‬
‫מבטיחות אינו מספק‪ ,‬ונראה כי ראוי להעמיק ולחשוף את‬
‫מאפייניהן ביתר הרחבה‪ .‬בשלב זה רצוי לאסוף עוד מידע‬
‫ונתונים נוספים על כל קטגוריה ומאפייניה‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫כך מעשירים את הקטגוריות הקיימות בנתונים ובמידע‪,‬‬
‫במחשבה לחתור לגיבוש תובנות חשובות או אפילו‬
‫תאוריה‪ .‬בחירת משתתפים מכוונת‪-‬תאוריה נועדה ליצור‬
‫מקורות להשגת מידע חדש באמצעות הוספת מרואיינים‪.‬‬
‫הכוונה היא להעמיק את הקטגוריות שנמצאו וגובשו‬
‫בשלב הקודם של המחיר ולעבותן‪ ,‬כדי לסייע להסביר‬
‫אותן ולחפש כיוונים חדשים ‪ -‬לרוב תאורטיים אך גם‬
‫יישומיים‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬כאשר מתגלים רעיונות חדשים‬
‫ומבטיחים המסתמנים כבעלי תרומה אפשרית ליצירת‬
‫תאוריה חדשה‪ ,‬עולה צורך להמשיך לאסוף עדויות‬
‫שתתמקדנה ברעיונות ובכיווני החשיבה החדשים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫בחירת משתתפים מכוונת‪-‬תאוריה שונה מבחירת‬
‫משתתפים ראשונית ‪ ,initial sampling‬בחירת‬
‫משתתפים ראשונית מתבצעת בנקודת ההתחלה‪ ,‬ואילו‬
‫בחירת משתתפים מכוונת‪-‬תאוריה יכולה להתבצע רק‬
‫בשלבים מתקדמים של המחקר‪ ,‬כשבידי החוקרים יש‬
‫כבר קטגוריות שגובשו מתוך ממצאי המדגם הראשוני‪.‬‬
‫ככל שהמחקר האיכותני מתקדם באיסוף המידע‪ ,‬וככל‬
‫שנחשפות קטגוריות ומתפתחות‪ ,‬הבנת החוקר את‬
‫התופעה הנחקרת גדלה‪ ,‬והדבר עשוי לכוון את המשך‬
‫המחקר ולאפשר דגימה מכוונת‪-‬תאוריה ) ‪Glaser,‬‬
‫‪.(1978‬‬
 ‫‪.‬‬
‫דוגמה לבחירת משתתפים מכוונת‪-‬תאוריה מצויה אצל‬
‫הוד )‪ .(Hood, 1983‬הוד התחילה מחקר בסוגיה מסוימת‬
‫בנושא מסוים‪ ,‬כשלאחר ביצוע מחקר מקדים )מחקר‬
‫גישוש( היא גילתה שיש סוגיה אחרת‪ ,‬שונה במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬המכתיבה את דפוסי ההתנהגות של משתתפי‬
‫המחקר‪ .‬במהלך הראיונות הראשונים נוצרה קטגוריה‬
‫בלתי מתוכננת ובלתי צפויה‪ ,‬שיכלה לשמש בסיס‬
‫לתאוריה חדשה או לכיוון מחקרי חדש ושונה‪ .‬נראה היה‬
‫כי נוצרו קטגוריות חדשות שנבעו מן הנתונים והיו מעוגנות‬
‫בהם‪ .‬דבר זה הצדיק את המשך איסוף המידע על‪-‬ידי‬
‫ריאיון מועמדים שלא רואיינו קודם לכן‪.‬‬
 ‫ד‪ .‬שיטות דגימה במחקר האיכותני‬
‫שיטות הדגימה במחקר האיכותני נשענות על‬
‫האסטרטגיה שנבחרה‪ ,‬כמתואר למעלה‪ .‬נציג ארבעה‬
‫תהליכים שכיחים לביצוע בחירת משתתפים במתודולוגיה‬
‫האיכותנית‪ :‬דגימה לפי מכסות‪ ,‬דגימת נוחות‪ ,‬דגימת‬
‫כדור שלג וראיונות קבוצתיים‪ .‬שלוש השיטות הראשונות‬
‫משמשות גם את המחקר הכמותי בדגימה לא‬
‫הסתברותית )ראו למעלה(‪.‬‬
‫ד‪ .1‬בחירת משתתפים לפי מכסות )דגימת‬
‫מכסות( ‪quota sampling‬‬
‫שיטת הדגימה לפי מכסות מבוססת על כל אחד מרכיבי‬
‫האסטרטגיה של בחירת משתתפים לפי הייחודיות של‬
‫מאפייניהם‪ .‬תחילת התהליך בזיהוי של קבוצות מרכזיות‬
‫או של תת‪-‬קבוצות שיש בהן עניין למחקר וקביעה של‬
‫מספר היחידות שתידגמנה מכל קבוצה‪ .‬על סמך קביעה‬
‫זו‪ ,‬מאתרים משתתפים במחקר‪.‬‬
 ‫ד‪ .2‬בחירת משתתפים לפי שיקולי נוחות‬
‫)דגימת נוחות( ‪convenience sampling‬‬
‫בדגימת נוחות המשתתפים נבחרים על בסיס של נגישות‬
‫)‪ ,(Richards & Morse, 2007‬אולם הם צריכים להתאים‬
‫היטב למטרות המחקר ולשאלותיו‪ .‬בחירת משתתפים לפי‬
‫שיקולי נוחות יכולה להתבסס על האסטרטגיות של‬
‫בחירת משתתף יחיד וגם של בחירת משתתפים לפי‬
‫ייחודיות מאפייניהם ‪ -‬בחירת המקרים הטיפוסיים‪,‬‬
‫הקריטיים‪ ,‬הקיצוניים‪-‬מקוטבים או השליליים‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫משימתם הראשונית של החוקרים היא להכיר את‬
‫התופעה או את הנושא‪ ,‬לזהות את הרכיבים העיקריים‬
‫של התופעה‪ ,‬לקבוע את ממדיה‪ ,‬את גבולותיה ואת‬
‫מסלול התפתחותה‪ .‬איתור המשתתפים הראויים ביותר‬
‫הוא הכרחי‪ ,‬אולם בשלב הראשוני של המחקר ייתכנו‬
‫מקרים שאינם מצדיקים הקדשת מאמץ מיוחד כדי להשיג‬
‫משתתפים שלא קל להגיע אליהם‪.‬‬
 ‫‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬חוקרים רבים נוטים לבצע בשלב הראשון‬
‫מחקר גישוש‪ ,‬הכולל תהליך של איתור אנשים זמינים‬
‫שחוו בעבר או חווים עתה את התופעה הנחקרת‪ ,‬כלומר‬
‫שהם "מומחים" לתופעה זו‪ ,‬אף שאולי אינם המומחים‬
‫האיכותיים ביותר‪ .‬אלו יאותרו מאוחר יותר‪ .‬הראיונות‬
‫הראשוניים במדגם נוחות מספקים לחוקר מבט כללי על‬
‫מהות התופעה הנחקרת ועל תהליך התפתחותה‪,‬‬
‫וחושפים את הדרך שבה אפשר לארגן את רכיביה‪ .‬אפשר‬
‫להעשיר את המידע המתקבל בשלבים הראשונים של‬
‫המחקר על‪-‬ידי בקשת תיאורים של מקרים נוספים‬
‫ורלוונטיים הזכורים למשתתפים‪ .‬בעיקר אפשר לחשוב על‬
‫אירועים קריטיים ‪.critical incidents‬‬
 ‫‪.‬‬
‫מכשלה שכיחה בדגימת נוחות במחקר האיכותני היא‬
‫הפסקת הדגימה מוקדם מדי משיקולי נוחות או כאשר לא‬
‫מתגלה מידע חדש ומאמינים שהושגה רוויה‪ .‬כשזה קורה‪,‬‬
‫החוקר עלול לא להבחין בהיקף המלא ובשונות בתוך‬
‫התופעה הנחקרת‪ ,‬וכך להגדיר את התופעה באופן צר‬
‫מדי‪.‬‬
‫ד‪ .3‬בחירת משתתפים בתהליך של כדור שלג‬
‫‪snowball sampling‬‬
‫בחירת המשתתפים בשיטה זו יכולה אף היא להתבסס‬
‫על אסטרטגיה של בחירת משתתפים לפי ייחודיות‬
‫מאפייניהם ‪ -‬בחירת המקרים הטיפוסיים‪ ,‬הקריטיים‪,‬‬
‫הקיצוניים‪-‬מקוטבים או השליליים‪ .‬תהליך הבחירה דומה‬
‫לתנועתו המתגלגלת של כדור שלג‪ .‬החוקר מבקש מכל‬
‫משתתף במדגם הראשוני להצביע על אנשים המוכרים לו‬
‫ומתאימים להשתתף במחקר‪ .‬איסוף הנתונים יכול‬
‫להיפסק כשמתרחשת רוויה‪ ,‬ואז כדור השלג יכול להיעצר‪.‬‬
‫רוויה יכולה להיווצר לפי תחושתו הסובייקטיבית של‬
‫החוקר‪ .‬ראו בעניין זה את האמור בעיקרון ‪.4‬‬
‫ד‪ .4‬ראיונות קבוצתיים ‪group interviews‬‬
‫שיטת הראיונות הקבוצתיים יכולה להתבסס על שתי‬
‫אסטרטגיות‪ :‬אסטרטגיית הבחירה הכוללנית של כל‬
‫המקרים הרלוונטיים למחקר‪ ,‬ואסטרטגיית הבחירה לפי‬
‫ייחודיות כבסיס לחלוקתם לקבוצות לפי מאפיינים שונים‪.‬‬
‫השיטה כרוכה בארגון ובגיבוש של קבוצות דיון קטנות‬
‫וכינוסן לצורך איסוף מידע חדש ממוקד ומרוכז‪ .‬יתרונותיה‬
‫של בחירת המשתתפים לראיונות קבוצתיים הם יתרונותיו‬
‫של הדיון הקבוצתי‪ ,‬אך אלו הם גם מגבלותיו‪.‬‬
‫ד‪ .4‬ראיונות קבוצתיים ‪,group interviews‬‬
‫המשך‬
‫לעומת דיון יחידני‪ ,‬הדיון הקבוצתי מאפשר לקבל משובים‬
‫מידיים מחברי הקבוצה על כל דיווח של אחד מהם‪ ,‬מצד‬
‫אחד‪ ,‬ומן הצד האחר ‪ -‬עשויה להיות בו השפעה הדדית‬
‫על המרואיינים מדברים ששמעו מפי המשתתפים‬
‫האחרים בקבוצה‪ ,‬ואלו עשויים להטות את דעתם‪ .‬שימוש‬
‫ייחודי בראיונות קבוצתיים יכול להתמקד בהשלמת‬
‫נושאים חסרים ובשאלות שנותרו פתוחות‪ .‬ראיונות‬
‫קבוצתיים יכולים לשמש גם כדי לאשש ממצאים‬
‫ותאוריות‪ .‬בראיונות לאישוש ולתיקוף ממצאים ותאוריות‬
‫המראיין שואל אם הניתוח והממצאים שנתגלו נשמעים‬
‫הגיוניים‪ ,‬ואם יש התאמה סבירה בין התאוריה המוצגת‬
‫לבין הניסיון וההבנה של חברי הקבוצה‪.‬‬
 ‫ד‪ .5‬סיכום ‪ -‬שיטות של בחירת משתתפים‬
‫במחקר האיכותני‬
‫שיטות בחירת המשתתפים במחקר האיכותני שונות‬
‫משיטות הדגימה במחקר הכמותי‪ .‬דבר זה נובע ממטרות‬
‫המחקר השונות‪ ,‬כלומר מן השאלות שכל מחקר מבקש‬
‫להשיב עליהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמה משיטות הדגימה במחקר‬
‫האיכותני משמשות גם במחקר הכמותי‪ .‬יש לזכור שאף כי‬
‫המחקר הכמותי יכול בהחלט להניב תובנות תאורטיות‬
‫חשובות‪ ,‬ייעודו המרכזי הוא לאשש השערות מנוסחות‬
‫מראש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תרומה ייחודית יש למתודולוגיה‬
‫האיכותנית בכך שהיא יכולה להצמיח כיווני חשיבה‬
‫ומחקר חדשים ולחשוף תהליכים ותופעות שלא היו‬
‫מוכרים קודם לכן‪.‬‬
‫ד‪ .5‬סיכום ‪ -‬שיטות של בחירת משתתפים‬
‫במחקר האיכותני‪ ,‬המשך‬
‫כמו כן‪ ,‬שלא כמו במחקר הכמותי‪ ,‬מטרתו של המחקר‬
‫האיכותני אינה להכליל את ממצאיו על כלל האוכלוסייה או‬
‫לנבא תופעות בקבוצות אחרות ברמה סבירה של ודאות‪,‬‬
‫אלא להציע תאוריה על סמך מציאות מסוימת בשדה‬
‫ולייצר הסברים אפשריים למציאות זו‪ .‬שיטות הדגימה‬
‫ובחירת המשתתפים במחקר האיכותני מותאמות היטב‬
‫למטרה זו ומאפשרות להבין טוב יותר את התופעה‬
‫הנחקרת‪.‬‬