‫הערות‬

‫לא חובה לרשום במבחנים את הסוגריים שנמצאים במושגים של הזכויות‪.‬‬ ‫●‬

‫עקרונות דמוקרטיים (‪ 2‬בינתיים)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עקרון שלטון העם ‪-‬‬ ‫‪.a‬‬
‫עקרון יסוד של הדמוקרטיה‪ ,‬כלל האזרחים הם הריבון‪ /‬מקור הסמכות‪ ,‬האזרחים בוחרים שלטון של נציגים‪/‬‬
‫שלטון נבחר‪ -‬לזמן קצוב המוגדר בחוק‪.‬‬
‫‪ .I‬סוגי דמוקרטיה (‪:)2‬‬
‫ישירה‪ :‬העם ‪ -‬מחליט‬
‫עקיפה‪ :‬העם ‪ -‬נציגים ‪ -‬מחליטים‬
‫דמוקרטיה ישירה‪ :‬האזרחים מחליטים בעצמם את כל ההחלטות ‪ -‬מתבצעת הצבעה על כל החלטה‬ ‫‪-‬‬
‫שיש‪.‬‬
‫דמוקרטיה עקיפה‪/‬יצוגית‪ :‬המדינה מנוהלת על ידי נציגי העם שנבחרו בבחירות על יד העם‪ .‬העם הוא‬ ‫‪-‬‬
‫מקור סמכות השלטון‪ ,‬הוא בוחר את השלטון‪ ,‬אבל הוא לא מנהל את ענייני המדינה‪ .‬האזרחים‬
‫בוחרים נציגים שייצגו אותם ויבחרו‪/‬יחליטו בשבילם‪.‬‬
‫משאל עם‪ :‬שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור הבוחרים‪ /‬האזרחים‪ .‬כלי‪/‬הליך של דמוקרטיה‬ ‫‪-‬‬
‫ישירה‪ /‬על מנת לשקף באופן ישיר את עמדות הציבור‪ .‬בחלק מן המדינות תוצאות המשאל מחייבות‬
‫באופן חד משמעי ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים‪.‬‬
‫‪ .II‬תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות(‪ - 5‬כח משה)‪:‬‬
‫כלליות ‪ :‬כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות‬ ‫‪-‬‬
‫בחוק (כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק)‪.‬‬
‫חשאיות ‪ :‬איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר‪ .‬מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחזוריות‪ :‬הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שוות‪:‬קולו של כל מצביע שווה למשנהו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫התמודדות חופשית‪ :‬הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות‬ ‫‪-‬‬
‫(במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות)‪.‬‬
‫‪ .III‬שיטת הבחירות בישראל ומרכיביה‪ :‬רשימתית(בוחרים רשימה או מפלגה)‪ ,‬יחסית‪ ,‬ארצית (כל‬
‫המדינה היא איזור אחד)‪.‬‬

‫עקרון הכרעת הרוב ‪-‬‬ ‫‪.b‬‬

‫עקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת‪ /‬מתקבלת זו שרוב האוכלוסייה‪ /‬רוב הנציגים‪/‬רוב‬
‫המצביעים תומכים בה‪ .‬אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר‪ /‬בלתי מוצדק בזכויות‬
‫יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‪.‬‬
‫‪ .I‬עריצות רוב‪ :‬שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב‪ /‬הרוב מנצל את כוחו לרעה‪.‬‬
‫‪ .II‬סוגי רוב(‪:)3‬‬
‫רוב רגיל‪ :‬החלטה המתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר מבין המשתתפים בהצבעה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רוב מוחלט‪ :‬החלטה המתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות ההצבעה או‬ ‫‪-‬‬
‫מן המשתתפים בהצבעה‪.‬‬
‫רוב מיוחד‪/‬מיוחס‪ :‬החלטה המתקבלת על פי אחוז‪ /‬מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה או‬ ‫‪-‬‬
‫מן המשתתפים בהצבעה‪.‬במקרה של רוב מיוחס – המספר גדול יותר מרוב מוחלט‬
‫זכויות וחובות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫זכויות (‪ 4‬סוגים)‪:‬‬ ‫‪.a‬‬
‫‪ .I‬זכויות אדם‪/‬טבעיות (‪.)6‬‬
‫הזכות לחיים בטחון ושלמות הגוף (‪.)0‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין לפגוע בחייו ובגופו של אדם‪ /‬לכל אדם זכות לחיים ולביטחון אישי‪.‬חובת המדינה להגן על כל בני‬
‫האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים‪.‬‬
‫הזכות להליך משפטי הוגן (‪.)0‬‬ ‫‪-‬‬
‫אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו‪ /‬אדם זכאי כל עוד לא הורשע בדין‪.‬כל אדם זכאי למשפט‬
‫הוגן ופומבי – (חובה לזכור ‪ 2‬דוגמאות) ‪ -‬ייצוג ע"י עו"ד‪ ,‬שופטים בלתי תלויים‪ ,‬ענישה בהתאם לחוק‬
 ‫בלבד‪ ,‬זכאי לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו‪ ,‬זכאי לערער לערכאה גבוהה יותר‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫הזכות לשוויון (‪.)1‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע‬
‫עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת) (אלא במקרים של שונות רלוונטית לנושא הנידון‪-‬הבחנה‬
‫מותרת)‪.‬‬
‫מובן מצומצם‪ :‬לכל אדם הזכות לשוויון בפני החוק ולשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחר)‪ .‬מובן רחב‪:‬‬
‫זכות לשוויון הזדמנויות במובן הכלכלי והחברתי‪ .‬אופני היישום הראויים של הזכות לשוויון שנויים‬
‫במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית (לגבי המובן המצומצם ‪ -‬הגבול בין אפליה פסולה להבחנה‬
‫מותרת‪ .‬לגבי המובן הרחב ‪ -‬משמעות שוויון ההזדמנויות הרצוי)‪.‬‬
‫אפליה פסולה‪ :‬פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם ללא סיבה מוצדקת‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫ובפרט בשל זהות‪ ,‬שיוך סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע‬
‫עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‪.‬‬
‫מדיניות של הבחנה(מותרת)‪:‬הענקת יחס שונה לבני אדם כאשר השונות רלוונטית לנושא‬ ‫‪+‬‬
‫הנידון‪.‬חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה‪.‬‬
‫מדיניות של העדפה מתקנת‪ :‬הענקת הטבה‪/‬העדפה לקבוצה‪ /‬לאוכלוסייה מקופחת‪ /‬מופלית‪/‬‬ ‫‪+‬‬
‫חלשה ‪.‬למשך זמן מסוים‪.‬במטרה צמצום פערים‪ /‬צמצום אי שוויון‪.‬ישנו ויכוח ציבורי לגבי‬
‫היקף השימוש הראוי במדיניות זו בין השאר מכיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי פרטים אחרים‪.‬‬
‫הזכות לקניין (‪.)2‬‬ ‫‪-‬‬
‫לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש‪ /‬בדבר שיש לו ערך כלכלי ולעשות בו כרצונו‬
‫אין לפגוע בקניינו של אדם (הן קנין חומרי והן קנין רוחני)‪.‬‬
‫קניין חומרי‪ :‬קניין אשר קיים בחומר‪.‬כגון קרקע‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬כסף‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫קניין רוחני‪ :‬קניין אשר אינו קיים בחומר‪ .‬סוגי קניין רוחני כוללים פטנטים‪ ,‬סימנים רשומים‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫זכויות יוצרים וסודות מסחריים‪.‬‬
‫הזכות לכבוד (‪.)2‬‬ ‫‪-‬‬
‫הזכות שלא להיות חשוף‪ /‬נתון ליחס משפיל‪ /‬ליחס מזלזל‪ /‬ליחס מבזה‪ /‬ליחס פוגעני‪ /‬לטיפול או יחס‬
‫אכזרי ובלתי אנושי‪.‬‬
‫פרטיות‪ :‬הזכות לחיות ללא חשיפה‪ /‬התערבות‪ /‬חדירה לחייו‪ ,‬לגופו‪ ,‬לחפציו‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫שם טוב‪ :‬הזכות שלא יפרסמו אודותיו‪ /‬על אורחותיו‪ /‬על דעותיו מידע שיקרי שלילי‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫הזכות לחירות (‪.)6‬‬ ‫‪-‬‬
‫לכל אדם זכות לחיות‪ /‬להחליט‪ /‬לעשות‪ /‬לפעול‪ /‬להימנע מפעולה‪ /‬לבחור‪ /‬לעצב את אישיותו על פי רצונו‬
‫החופשי ‪( -‬היבט חיובי)‪ .‬אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה‬
‫והפעולה שלו ‪( -‬היבט שלילי)‪ .‬מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות‪ .‬חוקים רבים בכל חברה מגבילים‬
‫בהכרח את הזכות לחירות ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫חופש הביטוי‪ :‬לכל אדם זכות לבטא‪ /‬להפיץ את עמדותיו‪ /‬דעותיו‪ /‬אמונותיו בכל דרך (לבוש‪ ,‬פולחן‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫תקשורת‪ ,‬אמנות‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בכתב וכו') ובפומבי‪ /‬בגלוי‪.‬‬
‫חופש המצפון‪ ,‬המחשבה והדעה‪:‬לכל אדם זכות להחזיק בכל דעה‪ /‬מחשבה בכל נושא לפי בחירתו‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫לכל אדם זכות לפעול בהתאם למצפונו ‪ /‬לא לפעול בניגוד למצפונו‪.‬‬
‫חופש התנועה‪ :‬לכל אדם זכות לנוע כרצונו‪ /‬להימצא בכל מקום‪.‬‬ ‫‪+‬‬
‫חופש העיסוק‪ :‬לכל אדם זכות לעבוד בכל עבודה‪ /‬מקצוע ‪ /‬משלח יד (חופש העיסוק מוענק בישראל‬ ‫‪+‬‬
‫לאזרחים ותושבים בלבד)‪.‬‬
‫חופש דת‪ :‬לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה‪ ,‬להשתייך לכל קבוצה דתית‪ ,‬לקיים כל טקס‪ ,‬מנהג‪,‬‬ ‫‪+‬‬
‫או פולחן‪.‬‬
‫חופש מדת‪ :‬לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה‪ ,‬לא להשתייך לקבוצה דתית‪ ,‬לא לסבול מכפיה או‬ ‫‪+‬‬
‫הטפה דתית‪ ,‬לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו‪.‬‬
‫*** חופש המידע וזכות הציבור לדעת‪ :‬זכותו של כל אדם לדרוש מידע ולקבל מידע בנושאים שונים‬ ‫‪+‬‬
‫ומגוונים ומקורות שונים כדי שיוכל לגבש עמדה ולהביע ביקורת על המתרחש במוסדות השלטון‪.‬‬
 ‫‪ .II‬זכויות אזרח‪/‬פוליטיות‪)3(.‬‬
‫זכויות פוליטיות הינן זכויות הקשורות לתחום הפוליטי‪ /‬לשותפות בניהול המסגרת המדינית‪( .‬חלקן זכויות‬
‫אזרח בלבד‪ ,‬וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם)‪.‬זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח‪ :‬הזכות‬
‫לבחור ולהיבחר‪ ,‬והזכות להתארגן כמפלגה המתמודדת בבחירות (מוענקות לאזרחי המדינה בלבד)‪.‬זכויות‬
‫פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות‪ :‬חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון (אינן מוגבלות‬
‫לאזרחי המדינה)‪.‬‬
‫הזכות לבחור ולהבחר‪ :‬הזכות לבחור את נציגיו לשלטון‪ ,‬הזכות להיבחר לרשויות השלטון‪ ,‬ולהיות‬ ‫‪-‬‬
‫מעורב ומשפיע על התנהלות המדינה ועל פעולות נציגיו ברשויות השלטון‪.‬‬
‫הזכות להתאגדות פוליטית‪ :‬זכותו של כל אדם להתכנס ולהתארגן בקבוצה מתאימה ולפעול למען‬ ‫‪-‬‬
‫מטרה משותפת‪ .‬רק באמצעות התאגדות יכול האדם בדמוקרטיה להשפיע על סדר היום הציבורי‪.‬‬
‫ניתן להגביל זכות זו בשל גזענות‪ ,‬סכנה לציבור‪ ,‬ביטחון לאומי‪ ,‬בריאות מוסר ופגיעה בזכויות האחר‪.‬‬
‫הזכות למתוח ביקורת פוליטית (‪:)2‬‬ ‫‪-‬‬
‫הזכות להציג עובדות בפני הציבור‪ ,‬להביע דעות באופן חופשי‪ ,‬לשכנע ולהשתכנע‪.‬‬
‫חופש העיתונות‪:‬‬ ‫‪+‬‬
‫חופש ההפגנה והמחאה‪:‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ .III‬זכויות חברתיות ‪ -‬כלכליות‪)5( .‬‬
‫זכויות הניתנות‪ /‬מוענקות ע"י המדינה במטרה להבטיח קיום אנושי בכבוד‪ /‬להבטיח רמת חיים בסיסית ביניהן‪:‬‬
‫הזכות לשירותי בריאות‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לביטחון סוציאלי ולרמת חיים בסיסית‪ ,‬לדיור‪ ,‬זכויות עובדים בדרך של‬
‫הקצאת משאבים ושירותים‪ .‬היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית‪-‬כלכלית‪ /‬במדינות דמוקרטיות רבות‬
‫זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה‪.‬‬
‫הזכות לקיום בכבוד (לרמת חיים בסיסית)‪ :‬רמה סבירה ואנושית המאפשרת לאדם לקבל החלטות‬ ‫‪-‬‬
‫הגיוניות‪ .‬כוללת‪ :‬קורת גג מעל הראש‪ ,‬מזון בסיסי‪ ,‬ביגוד‪ ,‬מים זורמים וחשמל‪ .‬משתנה ממדינה‬
‫למדינה‪ .‬מתן קצבאות כמו‪ :‬השלמת הכנסה‪ ,‬קצבת זקנה‪ ,‬דמי אבטלה‪,‬או הענקת מענקים למוצרים‬
‫חיוניים‪ .‬נועדה למנוע התדרדרות לחיים בתנאים משפילים השוללים צלם אנוש‪.‬‬
‫הזכות לזכויות עובדים ותנאי העסקה‪ :‬זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים על‬ ‫‪-‬‬
‫פי חוק‪ .‬הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים‪ ,‬כוללת מרכיבים כגון (חובה לציין דוגמא‬
‫אחת)‪ :‬קביעת שכר מינימום‪ ,‬הגבלת מספר שעות עבודה‪ ,‬הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה‪ ,‬מתן‬
‫ימי חופשה‪ ,‬הגנה מפני פיטורים שרירותיים‪ .‬היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית‪-‬כלכלית‪/‬‬
‫במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה‪.‬‬
‫הזכות לחינוך‪ :‬לכולם הזכות לקבל השכלה שתאפשר רכישת מידע ומיומנויות אישיות וחברתיות גיל‬ ‫‪-‬‬
‫המינימום והמקסימום לחינוך חובה‪ .‬אפשרויות בחירה בין בתי ספר שונים‪.‬‬
‫הזכות לבריאות וטיפול רפואי‪ :‬לכל אדם הזכות להיות בריא ולקבל טיפול רפואי‪ .‬המדינה אחראית‬ ‫‪-‬‬
‫לספק לאזרחיה את השירותים ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫הזכות לדיור‪ :‬לכל אדם יש זכות לדיור או לקורת גג‪ .‬דיור ציבורי לחסרי בית‪ ,‬מענקים לדיור‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫משכנתאות‪ ,‬הלוואות לדיור‪.‬‬
‫‪ .IV‬זכויות קבוצתיות‪/‬מיעוטים (‪-4‬חפשי)‪.‬‬
‫זכות לחינוך‪ :‬זכות המקנה למיעוט אפשרות להקים מערכת חינוך נפרדת‪ .‬במערכת חינוך זו ניתנת‬ ‫‪-‬‬
‫למיעוט אפשרות לחנך ולקבוע את התכנים הקשורים לתרבות הייחודית לו‪ ,‬לצד תכנים המוכתבים על‬
‫ידי המדינה‪.‬‬
‫זכות לפולחן‪ :‬זכות המקנה למיעוט אפשרות לשמור על מנהגי הדת והתרבות הייחודייים לו‪ .‬קיימות‬ ‫‪-‬‬
‫מדינות המאפשרות את קיום התרבות הנפרדת ויש מדינות שאף מסייעות לקיים את הפולחן הייחודי‬
‫על ידי הכרה בחוק בחגים ובמועדים המזוהים עם קבוצת המיעוט‪.‬‬
‫זכות לשפה‪ :‬זכות המקנה למיעוט אפשרות לשמור על שפתו הייחודית השונה מהשפה המדוברת על‬ ‫‪-‬‬
‫ידי הרוב‪ .‬יש מדינות המכירות בשפת המיעוט כאחת מהשפות הרשמיות במדינה‪.‬‬
‫זכות לייצוג פוליטי‪ :‬הזכות מקנה למיעוט אפשרות להתאגד למפלגה‪ .‬בעזרת המפלגה יכול המיעוט‬ ‫‪-‬‬
‫לקבל ייצוגיות במוסדות השלטון וכך לשמור על האינטרסים הייחודיים לו‪.‬‬

‫חובות(‪ 2‬סוגים)‪:‬‬ ‫‪.b‬‬

 ‫‪ .I‬חובות אדם‬
‫להכיר בזכויותיו של הזולת‪ /‬להימנע מפגיעה בזכויות של אדם אחר ולנהוג בסובלנות‪.‬‬
‫‪ .II‬חובות אזרח וערכים אזרחיים‬
‫החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (תשלום מיסים‪ ,‬שירות צבאי ונאמנות למדינה)‪.‬ישנו ערך אזרחי‬
‫להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות‪ ,‬ביקורת השלטון‪ ,‬השתתפות אזרחית וכו')‪.‬ישנו ערך‬
‫אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה‪.‬‬

‫הגישות הכלכליות חברתיות (‪ 2‬בינתיים)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הגישה הסוציאל דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪.a‬‬
‫גישה כלכלית ‪ -‬חברתית מדגישה את השוויון החברתי – כלכלי על פני החירות הכלכלית‪ ,‬על ידי צמצום‬
‫פערים‪ .‬על פי גישה זו המדינה אחראית ומחויבת לדאוג לרווחתם החברתית‪-‬כלכלית של כל האזרחים‪ ,‬לקדם‬
‫סולידריות חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬לצמצם פערים בין שכבות האוכלוסייה‪ ,‬לקדם שוויון הזדמנויות‪ ,‬ליצור רשת‬
‫ביטחון סוציאלי רחבה ולהבטיח קיום בכבוד לכל אדם‪.‬‬
‫לפי גישה זו המדינה מעורבת בתחום החברתי‪-‬כלכלי במידה רבה ‪.‬במקרה הצורף‪ ,‬הפרט יכול‬
‫להישען על סיוע חברתי כלכלי מהמדינה‪ ,‬כי כי המדינה היא האחראית לאזרחים‪ .‬לדוגמה ‪ -‬סבסוד‬
‫שירותים‪ ,‬הענקת שירותים חברתיים‪ ,‬חקיקה חברתית‪ ,‬זכויות חברתיות נרחבות‪ ,‬הלאמה‪ ,‬מיסוי‬
‫גבוה‪.‬‬
‫הגישה הניאו ליברלית‪.‬‬ ‫‪.b‬‬
‫גישה כלכלית – חברתית המדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי כלכלי‪ .‬הגישה רואה‬
‫שחירות מקדמת את טובת החברה כולה‪ ,‬ובתוכה גם את החלשים‪.‬‬
‫הגישה מעודדת יוזמה פרטית‪ ,‬תחרות ושוק חופשי‪.‬‬
‫מעורבות המדינה בתחום החברתי – כלכלי היא מצומצמת והפרט אחראי לרווחתו‪ .‬לדוגמא – הפרטה‪ ,‬קיצוץ‬
‫תקציבים‪ ,‬קצבאות נמוכות‪ ,‬מיסוי נמוך‪.‬‬

‫‪.4‬‬