‫החינוך היהודי במקורות חזל‬

‫הרצאה ‪4‬‬
‫החינוך היהודי בספרות המוסר והחוכמה‬
‫‪.‬לראות את התייחסות הספרים האלו לחינוך היהודי‪( :‬משלה ‪ ,‬בן סירא)‬
‫הספרים הללו מדברים על חוכמת התורה ‪ ,‬חוכמת החיים ‪ ,‬הליכות האדם ‪,‬‬
‫והמלצות הם לשמוע לדברי חכמים בספרים הללו‪ .‬להקשיב לחוכמה ‪ ,‬לשמור‬
‫אמרי חוכמה ‪ ,‬לשמור תורה ומצוות ‪ ,‬לכתוב את דברי החוכמה ודברותיה על‬
‫לוח ליבך ‪ ,‬לא לשכוח את התורה ‪ ,‬ותלמיד שלא ישמע לכל מוריו ‪ ,‬בסופו של‬
‫‪.‬דבר יתחרט על מעשיו‬
‫ולא שמעתי בכל מוריי כמעט הייתי בכל רע" – זאת אומרת לא שמעתי למורי"‬
‫‪.‬והיה רע‬
‫המחבר בן סירא ‪ ,‬מעיד על עצמו שחשקה נפשו בחוכמה ‪ ,‬הוא מכיר תודה‬
‫לרבותיו ומי שקונה חוכמה ‪ ,‬קונה קניין טוב‪ ,‬והוא מסוגל ללמד אחרים‪ ,‬הוא‬
‫‪.‬פונה לאחרים בקריאה – ללמוד תורה ולקנות חוכמה (חוכמה – תורה)‬
‫לפי דברי בן סירא החכם האידיאלי הוא חכם שמקדיש את חייו לעניינים שברוח‪,‬‬
‫כלומר ‪ ,‬ללמוד תורה ‪,‬וכנראה אומרים החוקרים שבזמנו של בן סירא ‪ ,‬היו‬
‫‪.‬חכמים בדרגה גבוהה כזאת ‪ ,‬שהקדישו את כל חייהם בענייני הרוח‬
‫‪.‬התורה היה הדבר ‪ ,‬המקצוע הכי בולט ‪ ,‬שאתה יכול ללמוד ממנו הכי הרבה‬
‫‪.‬לכן ‪ ,‬זה או להיות רועה צאן ‪ ,‬איכר או מובטל או לומד תורה‬
‫‪.‬גם שלמה המלך ‪ ,‬אשר היה חכם מכל אדם ‪ ,‬לימד דעת את אדם(תורה)‬
‫שלמה המלך שנקרא גם כהלת ‪ ,‬הוא הפיץ את התורה בעם בסגנון של שיחות‬
‫חוכמה ומשנה מוסר – שאלה היו שיטות לימוד שהיו מתאימות ומושכות את‬
‫המון העם ‪ ,‬שלא יכל להתרכז בנושאים מורכבים יותר שמצריכים זמן רב ועיון‬
‫‪.‬וידיעות מקיפות בלימוד התורה‬
‫‪.‬שלמה המלך התחיל להניח את היסודות ללימוד‬
‫בתקופתו של בן סירא רוב המורים היו מורים נודדים ממקום למקום ‪ ,‬המון העם‬
‫לא היה בקיא בנושאים הלכתיים מורכבים ‪ ,‬שנלמדו בצורה שיטתית ‪ ,‬הידע של‬
‫המון העם נרכש או בבית אביו או בבית הכנסת מפי דרשנים‪ .‬למעשה ‪ ,‬על פי‬
‫בן סירא מי שהיה לו אפשרות להקדיש את זמנו ללימוד תורה ‪ ,‬היו המובטלים ‪,‬‬
‫‪ ,‬אדם שלא רועה או חקלאי‬
‫לפחות לפי בן סירא ‪ ,‬מי שהיה לו אפשרות להקדיש את זמנו ללימוד **‬
‫**תורה ‪ ,‬היו המובטלים‪** ** .‬שאלה במבחן‬
‫"חסר עסק הוא יתחכם"‬
‫?למה? כי הוא מובטל מה יש לו לעשות‬
 ‫מה יתחכם תומך מלמד ששאילותיו הם בני בקה" – איך יחכים אדם ויהיה"‬
‫‪.‬תלמיד מול מלמד אם ששאיותיו – אם התייחסותיו הם בני בקר‬
‫במילים פשוטות ‪ ,‬האיכרים ‪ ,‬חקלאים ‪ ,‬עובדי הבקר ‪ ,‬לא יכולים להחכים‪ ,‬למה?‬
‫‪.‬כי הם לא באים ללמוד‬
‫הוא שואל בסרקסטיות – איך אתה יכול ללמוד ‪ ,‬אם כל הזמן אתה נמצא עם‬
‫?הבקר‬
‫גם בעלי מקצועות שונים – חוץ מהאיכרים – לא יכולים להתפנות וללמוד תורה ‪,‬‬
‫מפני שזמנם אינם בידיהם ‪ ,‬וכך אומר בן סירא‬
‫עשה חרש וחשב אשר לילה כיום יגיע"‪ -‬גם החרש לדוגמה ‪ ,‬לא יכול ללמוד ‪",‬‬
‫כי הוא יגיע גם ביום וגם בלילה‪( .‬חושב איך לפתח את העסק בלילה וכו‪)...‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬על פי דברי בן סירא משתמע כי רק חלק קטן מן העם היה יכול‬
‫להתפנות ללימודים ‪ ,‬ורק חלק מן אלה שהתפנו ללימודים הצליח להגיע למעמד‬
‫‪.‬של חכם או מורה הוראה ברמה כזאת של ללמד את האחרים‬

‫החינוך הביתי‬
‫החינוך בישראל התקיים תחילה במקומות כמו בית כנסת ‪ ,‬אבל לא רק בבית‬
‫כנסת ‪ ,‬אלא גם בבית היה חינוך ביתי ‪ ,‬ההורים גילו התעניינות מרובה בחינוך‬
‫‪.‬ילדיהם ‪ ,‬והם התחילו בחינוך הביתי כאשר הילדים היו עוד קטנים‬
‫בספר משלה יש תיאור של בן חכם המעיד על הוראות החינוך וההכוונה ללימוד‬
‫‪.‬שקיבל מן אביו‬
‫כי בן הייתי לאבי ‪ – "...‬האב שימש מורה ומחנך לבנו ‪ ,‬והבן מכיר לו תודה על"‬
‫‪'...‬כך‪ ,‬ילמד תורה ‪ ,‬יעשה מצוות וכו‬
‫לא כל ההורים ידעו תורה ‪ ,‬הורים שלא היו יכולים ללמד את הילדים שלהם‬
‫לימוד תורני‪ /‬עיוני מעמיק לימדו את בניהם לפחות חינוך מוסרי‪ .‬הרבה פעמים‬
‫‪.‬מוזכר החשיבות של מוסר אב שהיא מעצבת את האופי של הבן‬
‫"שמעו בנים מוסר אב" ‪" ,‬בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה"‬
‫"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך"‬
‫מהפסוק הזה אנו מבינים שגם האמא הייתה לוקחת חלק בחינוך המוסרי של‬
‫‪,‬הבן שלה‬
‫** איפה הילדים התחנכו? בית כנסת ‪ ,‬אבא ואמא? **שאלה במבחן **‬
‫" לדוגמה ‪" ,‬למואל מלך משא אשר יסרתו אמו‬
‫מואל – שם של שלמה ‪ ,‬אמא של שלמה ‪ ,‬יסרה אותו (נותנת לו עונשים) היא‬
 ‫‪.‬הייתה משתתפת פעילה במוסר החינוך של שלמה‬

‫‪.‬האמא ‪ ,‬אם היא יודעת ‪ ,‬משתתפת גם בחינוך הילדים‬

‫‪.‬מצד שני ‪ ,‬בן שלא לומד ‪ ,‬נחשב לצער של אמא שלו (טוגת אימו)‬
‫יולד כסיל לטוגה לו" – אם נולד לו כסיל ‪ ,‬הוא יהיה לו לטוגה (צער)"‬
‫‪.‬כעס לאביו בן כסיל" – בן שלא לומד הוא גורם כעס לאבא שלו"‬
‫הפתגמים האלה נועדו לדרבן את ההורים לחנך את הילדים שלהם ‪ ,‬ויש יתרון‬
‫לבן שקנה חינוך טוב‪( ,‬טוב – למד תורה או מוסר) ויש קורת רוח להורים שיפיקו‬
‫‪.‬מהבן שקנה חינוך‬
‫משלה שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל טוגת אמו" – הצלחה בגלל אבא ‪",‬‬
‫‪.‬כסיל בגלל אמא‬
‫בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו" – אם הבן חכם ‪ ,‬אבא שמח – כסיל"‬
‫‪.‬אדם ‪ ,‬בוזה אמו‬
‫בהמשך ‪ ,‬שלמה נותן דרך ללמד את הנער‬
‫חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – אם תחנך את הילד בצורה"‬
‫בסיסית ‪ ,‬מנערותו ‪ ,‬גם אם הוא יזקין ‪ ,‬זה עדיין ישאר בו ‪ ,‬על אף שכבר הוא‬
‫‪.‬זקן‬
‫אל תמנע מנער מוסר כי תקנו בשבט לא ימות" – (שבט – נשות) – אל תמנע"‬
‫מנער מוסר ‪ ,‬ואם הוא לא רוצה לשמוע – גם אם תכה אותו הוא לא ימות – אל‬
‫‪.‬תפחד להיות קשוח‬
‫בני אם חכם ליבך ישמח ליבי גם אני" – האבא מעודד את הבן שלו ללמוד –"‬
‫אם אתה למדת – זה הופך אותי לשמח ‪ ,‬אדם לא מקנא לא בבן שלו ולא‬
‫‪.‬בתלמיד שלו‬
‫מכל הפסוקים האלה אנחנו רואים שיש מטרה ורצון לחינוך יהודי ‪ ,‬ויש‬
‫‪.‬התקדמות בתפיסה החינוכית של ההורים‬
 ‫החינוך בתקופת הפרושים‬
‫תקופת הפרושים הייתה בתקופת היוונים‪( ,‬החכמים נקראו פרושים באותה‬
‫‪.‬התקופה) ‪ ,‬יחד עם הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ‪ ,‬עד הכיבוש הרומאי‬
‫בתקופת היוונים היו כל מיני הרים הלניסטיות כמו לדוגמה עכו ‪ ,‬בית שאן ‪,‬‬
‫אפולוניה ‪ ,‬שמריה ואנתיוכיה ‪ ,‬והערים הלניסטיות השפיעו רבות על היהודים‬
‫‪.‬בארץ ישראל ‪ ,‬גם בשטח החינוכי‬
‫אז כל היוונים השפיע גם על ארגון בית הספר היהודי‪ ,‬כלומר היהודים שאפו‬
‫‪.‬לחנך את בניהם כי הם ראו כי גם היוונים שלחו את בניהם לבית הספר‬
‫אבל ‪ ,‬מה שתרם לחינוך היהודי בתקופת היוונים היו הניסיונות להכריח את‬
‫היהודים לקבל עליהם את הפולחן האלילי והתרבות היוונית שלהם ‪ ,‬כאשר היו‬
‫גם מתייוונים יהודים‪ .‬בגלל שהיו מתייוונים ‪ ,‬זה הפחיד את החכמים ‪ ,‬והנסיונות‬
‫של היוונים ליוון את היהודים (בכוח או גזרות) יצרו תנועה חינוכית נגדית שקמה‬
‫כאנטי תזה לתנועה היוונית ‪ ,‬נוצרה הבנה בלתי מוטלת בספק שכדי לשמור על‬
‫התודעה הלאומית והדתית חובה לטפח את הנכסים הרוחניים של העם היהודי‬
‫על ידי פיתוח החינוך העממי (לתלמידים מגיל צעיר יותר ) בצורה מקיפה יותר ‪,‬‬
‫הפרושים (ובהמשך חכמי התלמוד ) הם שארגנו את תחילתו של של החינוך‬
‫היסודי של בית רבן (ילדים צעירים ‪ .)6-7‬ובאמת הפרושים ייסדו בתי ספר ובתי‬
‫מדרש בכל רחבי הארץ ‪ ,‬והם לימדו לא רק את התינוקות (ילדים צעירים)‬
‫אלא גם את המבוגרים יותר(בערב אחרי עבודתם) ‪ ,‬כל התהליך הזה התחיל‬
‫‪.‬בזמן של הפרושים‬
‫בתחילתו של התהליך דל לימוד התורה ‪ ,‬בתחילת ימי הפרושים ‪ ,‬בתי הכנסת‬
‫‪.‬שהם יסדו היו רק בירושלים ‪ ,‬לא היה נפוץ במקומות אחרים‬
‫‪.‬כמו כן ‪ ,‬גם המורים ‪ ,‬תלמידי החכמים היו יחסית מועטים בחילת ימי הפרושים‬
‫אבל ‪ ,‬במשך הזמן ‪ ,‬בתקופות השונות ‪ ,‬תהליך החינוך הזה על בהתמדה ‪ ,‬לאט‬
‫לאט‪ ,‬ונפתחו גם בתי ספר מחוץ לעיר ירושלים ‪ ,‬כך גם עלה מספר תלמידי‬
‫החכמים המורים ‪ ,‬שהיו מסוגלים להרות הוראה ‪ ,‬ככה שבסוף תקופת‬
‫‪.‬האמוראים‪ ,‬כבר לא היה שום מקום ‪ ,‬שלא נמצא בו לפחות מלמד תינוקות‬
‫ובערים הגדולות ‪ ,‬להיות "עם הארץ" הכוונה מי שלא בקיא בהלכה ובדינים ‪ ,‬זה‬
‫היה דבר שיש להתבייש בו‪ .‬תיאור התפתחות תהליך החינוך היהודי בתקופת‬
‫הפרושים ‪ ,‬התחיל בעיקר בתקופת החשמונאים‪ .‬הניצחונות של החשמונאים‪,‬‬
‫דרבנו את העם ללמוד תורה ‪ ,‬וכך לאט לאט ‪ ,‬התחילה מערכת החינוך‬
‫להתפתח ולהתרחב ‪ ,‬הפרושים בימי שלומציון המלכה ‪ ,‬הפיצו גם הם את לימוד‬
‫התורה בעם‪ .‬בשנת ‪ 167‬התחילה תקופה שנקראת גם "תקופת הזוגות"‪(.‬שני‬
‫‪.‬תלמידים חכמים – הראשון היה נשיא והשני היה אב בית דין)‬
‫הייתה מכוונות לצרוך יישום חוקי התורה וההלכה כחוקה מחייבת בכל שטחי‬
‫החיים של העם‪ .‬גם הזוגות ‪ ,‬הייתה המטרה שלהם חינוך ויישום על פי חוקי‬
‫התורה‪ .‬ואחיה של שלומציון המלכה ‪ ,‬שמעון בן שטח ‪ ,‬תיקן כמה תקנות ‪ ,‬והוא‬
‫– היה נשיא הסנהדרין‪ ,‬תיקן תקנה שקשורה לחינוך היהודי‬
‫"שהיו התינוקות הולכים לבית הספר"‬
‫התקנה שתיקן ‪ ,‬הייתה מוגבלת לירושלים תחילה ‪ ,‬ההתפתחות של רשת‬
‫החינוך בארץ ‪ ,‬שהתחילה בחינוך המאורגן ‪ ,‬הייתה על פי התקנה‬
‫שהיו מושיבים תלמידי תינוקות בירושלים" – החינוך לילדים בא כתוצאה"‬
‫מהתקנה‪ .‬בתי הספר היסודיים הראשונים בחינוך מאורגן ציבורי לילדים היו‬
‫מרוכזים בירושלים בתחילת החינוך היהודי ‪ ,‬בתחילת התקנה של הפרושים‪.‬‬
‫הכל התחיל בירושלים‪ .‬ירושלים הייתה כבר יחסית די מפותחת מבחינה חינוכית‬
‫‪ ,.‬והיה בה חינוך לתינוקות‬
‫השלב הבא היה הקמת בתי ספר מחוץ לירושלים ‪ ,‬בערים הגדולות (יבנה‬
‫‪.‬לדוגמה)‬
‫כלומר ‪ ,‬קודם כל ירושלים ‪ ,‬לאחר מכן הערים הגדולות ליד ירושלים ‪ ,‬לאחר מכן‬
‫‪.‬הרי השדה מחוץ לירושלים‪( .‬הרי שדה – לדוגמה אושה)‬
‫באותם מקומות שלא היו בתי ספר ‪ ,‬מי ‪).‬יותר מכפר אבל לא עיר גדולה(‬
‫‪.‬שחשקה נפשו ללמוד תורה ‪ ,‬היה הולך ללמוד בירושלים בשלב הראשון‬
‫בסופו של דבר ‪ ,‬הגיע גם החינוך היסודי גם לכפרים ‪ ,‬זה נובע מהתוצאה של‬
‫התקנה " שהיו מושיבים בכל פלך ופלך ומכניסים אותם כבן ‪ 16‬כבן ‪ "17‬היו‬
‫‪.‬מכנסים את הבוגרים ללמוד תורה‪ .‬רק בסופו של התהליך היה גם בכפרים‬
‫‪.‬החינוך התורני היה גם לבני ‪ 16-17‬וגם למבוגרים בערבים ‪ ,‬אם היה להם זמן‬
‫ישנם דוגמאות לכך שנערים שגרו בערי השדה ‪ ,‬עוד לפני התקנה ‪ ,‬רצו ללמוד‬
‫תורה ‪ ,‬לדוגמה ‪ ,‬רבי אליעזר ‪ ,‬היה רק בן ‪ 22‬שהתחיל ללמוד תורה ‪ ,‬רבי‬
‫עקיבא התחיל ללמוד את אותיות האלף בית ‪ ,‬בגיל ‪ , 40‬אביו של אבי אליעזר ‪,‬‬
‫‪.‬רצה להדיר (לסלק) את בנו מהירושה ‪ ,‬למה? כי ברח מהבית ללמוד תורה‬
‫האבא רצה שבנו יעבוד ‪ ,‬ולא "יבזבז" את זמנו בלימודים‪ .‬האבא יכול לשמש‬
‫‪".‬כאבא של מבין את חשיבות התורה – "עם הארץ‬
‫כפי שראינו בשיעור הקודם ‪ ,‬היו גם בוגרים ‪ ,‬שהזניחו את הכל ‪ ,‬הזניחו את‬
‫‪.‬הירושה שלהם ‪ ,‬או הזניחו את המשפחה שלהם ‪ ,‬והלכו ללמוד תורה‬
‫היו תלמידים בוגרים בני ‪ 16/17‬שמטבע הדבר ‪ ,‬בגיל ההתבגרות ‪ ,‬ולא תמיד‬
‫הם יכלו להתאים את עצמם לסטנדרטים (שלפעמים היו נוקשים מצד המורים)‬
‫שהיו מחלק מבתי המדרש‪ .‬שרב ‪ /‬מורה ‪ /‬מחנך היה מתנהג בקשיחות עם‬
‫"תלמידיו ‪ ,‬הם היו בורחים‪ .‬וכך נאמר "מי שהיה רבו כועס עליו ‪ ,‬מבעיט בו ויוצא‬