‫בן עמי גוב‬

‫מהרעם נסק‬
‫הכפיר‬
‫כך פותח מטוס הקרב‬
‫הישראלי הראשון‬
 ‫בן עמי גוב‬

‫מהרעם נסק הכפיר‬

‫כך פותח מטוס הקרב הישראלי הראשון‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 1‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:05‬‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 2 01/01/2023 17:34:14
 ‫בן עמי גוב‬

‫מהרעם נסק הכפיר‬

‫כך פותח מטוס הקרב‬
‫הישראלי הראשון‬

‫עורכת‪ :‬מירב הלפרין‬

‫טפר ‪ -‬הוצאה לאור‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 3‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:14‬‬

 ‫בן עמי גוב‬
‫מהרעם נסק הכפיר‬
‫‪Ben Ami Gov‬‬
‫‪The Kfir Emerged from Raam‬‬

‫עריכה לשונית‪ :‬בני מזרחי‬

‫הגהה‪ :‬רותי חזנוביץ‬
‫על העטיפה‪ :‬מטוס הכפיר‪ .‬ציור של טוביה קורץ‬

‫עיצוב העטיפה‪ :‬זהבה טפר‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לאחסן במאגר המידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪,‬‬
‫מכני‪ ,‬או אחר – כל חלק שהוא מן החומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬
‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר או מהמו"ל‪.‬‬

‫‪All Rights Reserved © 2023 by Ben Ami Gov‬‬

‫‪Teper Publishers Ltd. | P.O.B. 6050, Ganey Tiqva, 5592224, Israel‬‬
‫כל הזכויות שמורות © ‪ 2023‬למחבר‬
‫טפר הוצאה לאור בע"מ | ת"ד ‪ ,6050‬גני תקווה ‪5592224‬‬
‫‪www.teper-p.co.il | E-mail: t_kuti@bezeqint.co.il‬‬

‫דאנאקוד ‪ | 425-112‬מסת"ב ‪ | ISBN 978-965-7226-97-1‬נדפס בישראל ‪Printed in Israel 2023‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 4‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:14‬‬

 ‫ספר זה מוקדש לאשתי זהבה ז"ל‪ ,‬שליוותה‪ ,‬תמכה ועודדה אותי בכתיבתו‪,‬‬
‫ולילדי‪ ,‬נכדי וניני האהובים‪ ,‬מקור אושרי וגאוותי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 5‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:14‬‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 6 01/01/2023 17:34:14
 ‫תוכן‬
‫‪9‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪13‬‬ ‫פתח דבר‬
‫‪15‬‬ ‫מבוא‬

‫‪19‬‬ ‫פרק ‪ 1‬האמברגו הצרפתי‬

‫‪22‬‬ ‫פרק ‪ 2‬יכולת ייצור עצמאית‬
‫‪28‬‬ ‫פרק ‪ 3‬פרויקט המטוס יוצא לדרך‬
‫‪37‬‬ ‫פרק ‪ 4‬בארמון של דאסו‬
‫‪44‬‬ ‫פרק ‪ 5‬שם הקוד‪ :‬רעם‬
‫‪59‬‬ ‫פרק ‪ 6‬טיסת הבכורה‬
‫‪69‬‬ ‫פרק ‪ 7‬מ"שפם" ל"קנארד"‬
‫‪87‬‬ ‫פרק ‪ 8‬התנ"ך של דאסו‬
‫‪96‬‬ ‫פרק ‪ 9‬מסגרת חוזית‬
‫‪101‬‬ ‫פרק ‪ 10‬פרויקט לאומי ענקי‬
‫‪113‬‬ ‫פרק ‪ 11‬אמריקניזציה של מערכות המטוס‬
‫‪118‬‬ ‫פרק ‪ 12‬השרטוטים אוחסנו בכספת‬
‫‪134‬‬ ‫פרק ‪ 13‬כך נולד הכפיר המשופר‬

‫‪143‬‬ ‫נספחים‬
‫‪199‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 7‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 8 01/01/2023 17:34:15
 ‫הקדמה‬

‫מעטות הן המדינות שהעזו לפתח מטוסי קרב‪ ,‬ומעטות עוד יותר הן אלה‬
‫שניסיונן הסתיים בהצלחה‪ .‬באותה עת שבה החלה היוזמה לפיתוח מטוס קרב‬
‫בישראל היה צורך דחוף למלא את הסד"כ החסר של חיל האוויר‪.‬‬
‫דרישת הסף היתה שיפותח מטוס שימלא את המשימה הבסיסית של מטוסי‬
‫הקרב מהשורה הראשונה בחיל האוויר‪ ,‬עם ביצועי קצה בקרבות אוויר לפחות‬
‫ברמה של המיראז'‪ ,‬שכן זו היתה המשימה הראשונה בחשיבותה בחיל האוויר‪.‬‬
‫במקביל נדרש שהמטוס יהיה ראוי למלא גם את השורות במשימות אוויר‪-‬קרקע‬
‫לצד מטוסי הקורנס והעיט‪.‬‬
‫דרישה שנייה היתה להצליח במשימה על אף העובדה שבמונחים של פיתוח‬
‫מטוס קרב‪ ,‬התעשייה הביטחונית בישראל היתה בתולית וחסרת ניסיון‪.‬‬
‫הפרויקט‪ ,‬שבוצע בתיאום הדוק וצמוד עם חיל האוויר‪ ,‬הזניק את תעשיית‬
‫התעופה בישראל שנות דור קדימה‪ .‬חיל האוויר הציב לפרויקט מדדים גבוהים‬
‫והעלה את הרף בעקביות‪ .‬השילוב של הדרישות הגבוהות של "הלקוח"‪ ,‬חיל‬
‫האוויר‪ ,‬יחד עם הביצוע המיטבי של היצרן‪ ,‬הוא סוד ההצלחה של הפרויקט‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬גם אם הפרויקט היה עומד בהצלחה בשתי דרישות היסוד הראשונות‪,‬‬
‫הרי שאם היה חורג ממגבלות התקציב הוא לא היה מאושר‪ ,‬או לחלופין היה‬
‫מתבטל במהלך פיתוחו‪.‬‬

‫אלא שבכל דרישות היסוד הללו עמד פרויקט הכפיר ובהצלחה רבה‪ .‬ההוכחה‬
‫המעשית לכך לא איחרה לבוא ‪ -‬טייסי הכפיר נהנו ממנו והיו גאים לטוס בו‪ .‬הם‬
‫עמדו בהצלחה במשימות אוויר‪-‬אוויר עם ביצועים והצלחות משופרים בהשוואה‬
‫לקודמו‪ ,‬המיראז'‪ ,‬כמו גם במשימות אוויר‪-‬קרקע בהשוואה ל"יריביו"‪ ,‬הקורנס‬
‫והבז )‪.(F-15‬‬
‫הטייסים אהבו את המטוס‪ ,‬וחשו ביטחון רב להתמודד איתו מול היריבים‬
‫‪9‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 9‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪10‬‬

‫באימונים ומול האויבים בשדה הקרב‪ .‬הכפיר תפס את מקומו בסד"כ חיל האוויר‬
‫ללא סייג ונכלל בקטגוריית מטוסי "הקו הראשון"‪ .‬המהירות‪ ,‬סייג הרום‪ ,‬עוצמת‬
‫הדחף ובמיוחד התמרון ומערכת הנשק ‪ -‬כל אלה היו תוצאה של תכנון מדויק‬
‫ופיתוח מוצלח‪ .‬בזכותם היה הכפיר לאחד המטוסים הטובים שהיו בשימוש בחיל‪.‬‬
‫את הצלחת הכפיר ניתן למדוד גם בהשוואה ללביא ‪ -‬אף על פי שהלביא‬
‫היה בעל ביצועים טובים יותר‪ ,‬התכנון שלו החטיא ולא התאים לסביבה של‬
‫אותם ימים‪ .‬באותה תקופה הצטייד חיל האוויר במטוסי ה‪ F-15 -‬וה‪F-16 -‬‬
‫המצוינים‪ ,‬ואילו מחירי הפיתוח וההצטיידות של הלביא האמירו לגובה שיכול‬
‫היה לפגוע קשות בתקציב חיל האוויר‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬האמריקאים לא תמכו‬
‫בפיתוח המטוס‪ ,‬ובלחץ התעשיות האמריקאיות הם התנגדו בתוקף להשלמת‬
‫פיתוחו‪ .‬הלביא היה מטוס טוב‪ ,‬אולם בהשוואה לכפיר‪ ,‬שהתאים כמו כפפה‬
‫לתנאי הסביבה המבצעית‪ ,‬הטכנולוגית‪ ,‬התקציבית והמדינית‪ ,‬בכל אלה הלביא‬
‫נכשל‪.‬‬

‫בימים אלה‪ 40 ,‬שנה אחרי שהסתיים פיתוח הדגם הראשון של הכפיר‪ ,‬מתנהל‬
‫פרויקט השבחה של מטוסי כפיר שנמכרו לסרילנקה‪ .‬מטוסי הכפיר הופעלו‬
‫גם בצי ובחיל האוויר של הכוחות האמריקאיים‪ ,‬וכן בסרילנקה‪ ,‬בקולומביה‬
‫באקוודור‪ ,‬ואפילו בגרסה מקומית בדרום אפריקה‪.‬‬
‫היוזמה‪ ,‬ניהול הפרויקט‪ ,‬ובסופו של דבר הצלחותיו של הכפיר הן באימונים‬
‫והן בשדה הקרב נרשמו בספר תולדות חיל האוויר כהצלחה היסטורית‪ .‬המוניטין‬
‫של התעשייה האווירית זכה למעמד בינלאומי‪ .‬התוצאה לא איחרה לבוא‪ ,‬ובתוך‬
‫כמה שנים מינף הפרויקט את כל התעשייה הביטחונית בישראל למעמד גבוה‬
‫בין תעשיות הביטחון המובילות בעולם‪.‬‬

‫ראש הפרויקט‪ ,‬עמי גוב‪ ,‬יצק לתוך הפרויקט דפוסים של איכות‪ ,‬הקפדה על‬
‫פרטי‪-‬פרטים‪ ,‬תכנון מדוקדק ועמידה בלוח זמנים קשוח‪ .‬הוא השכיל לנהל‬
‫קשרי עבודה הדוקים ונבונים עם התעשייה האווירית‪ ,‬שהיתה הקבלן הראשי של‬
‫הפרויקט‪ ,‬ורתם את אנשיה להאמין בפרויקט ולבצע עבודה מסורה כדי להביאו‬
‫לידי גמר מוצלח במיוחד‪ .‬בתחילת הדרך לא היתה בישראל תשתית הנדסית‬
‫וטכנולוגית של ממש‪ .‬פרויקט הכפיר בנה אותה יש מאין‪ ,‬ועד היום מדינת‬
‫ישראל קוצרת את פירותיה הברוכים של אותה תשתית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התיעוד של הפרויקט ‪ -‬המתאר רעיון נכון‪ ,‬יזמות בלתי מתפשרת‪ ,‬יכולת‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 10‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקדמה‬

‫ביצוע ומוצר מצוין ‪ -‬חשוב עבור ההיסטוריה של חיל האוויר ותעשיית התעופה‬
‫כולה‪.‬‬
‫טוב עשה עמי גוב שהעלה את זיכרונותיו על הכתב‪ ,‬ותיאר כיצד כישרון‬
‫ודבקות במטרה יכולים להמריא אל על ולשנות מציאות‪.‬‬

‫אלוף )במיל'( איתן בן‪-‬אליהו‬

‫מפקד חיל האוויר )‪(2000-1996‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 11‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 12 01/01/2023 17:34:15
 ‫פתח דבר‬

‫זהו סיפור על תעוזה ועל פרויקט רחב ממדים‪ ,‬שכמוהו לא בוצע בישראל לפני‬
‫כן וגם לא אחרי כן‪ .‬זהו גם סיפורה של אחת ההחלטות הנועזות של ממשלת‬
‫ישראל‪ :‬ההחלטה להקים בארץ תעשיית מטוסים שלמה ומושלמת ‪ -‬משלב‬
‫התכנון ועד הייצור ‪ -‬שבמסגרתה ייבנה מטוס קרב כחול‪-‬לבן‪ ,‬שישחרר את‬
‫מדינת ישראל מרכש מטוסי קרב מארצות הברית או ממדינות אחרות‪.‬‬
‫ההחלטה על ייצור מטוס קרב היתה כרוכה בסיכונים רבים ‪ -‬כספיים‪,‬‬
‫טכנולוגיים‪ ,‬תעשייתיים ומבצעיים‪ .‬הפרויקט חִייב הקמת תעשייה רחבה שלא‬
‫היתה קיימת לפני כן‪ ,‬תעשייה שבה שותפו כמאה מפעלים בישראל ואשר בה‬
‫נוצרה תשתית תעשייתית ברמה גבוהה‪ .‬סיפורו של הכפיר‪ ,‬מטוס הקרב הישראלי‬
‫הראשון והיחיד‪ ,‬הוא סיפור של שילוב מאמצים‪ ,‬יוזמה‪ ,‬תושייה‪ ,‬אומץ והתמדה‪,‬‬
‫שמעטים היו כמותו בתולדות צה"ל ומערכת הביטחון‪.‬‬
‫השגת הידע הנדרש לבניית מטוס קרב מודרני‪ ,‬במקביל להקמתה של תעשייה‬
‫שלמה מאפס‪ ,‬הינן שתי פרשיות מרתקות‪ ,‬שהיו בבחינת נעלם במשך שנים‬
‫רבות‪ ,‬נחשבו לסוד שמור בזמן התרחשותן‪ ,‬ועד היום לא ידועים מלוא היקפן‬
‫ופרטיהן‪ .‬לצורך מחקר מקיף זה ראיין המחבר‪ ,‬אל"מ )במיל'( עמי גוב‪ ,‬שעמד‬
‫בראש הפרויקט‪ ,‬עשרות אנשים שנטלו בו חלק‪ ,‬ושכל אחד מהם הכיר רק את‬
‫חלקו שלו במבצע הענקי‪ .‬זהו המסמך המקיף והמדויק ביותר על פרשה זו‪,‬‬
‫שנותרה עלומה עד ימינו אלה‪.‬‬
‫תכנון וייצור מטוס הכפיר הוא אחד הסיפורים המרתקים והמורכבים‬
‫בתולדות חיל האוויר הישראלי ובתולדות מדינת ישראל בכלל‪ .‬לכאורה זהו‬
‫סיפור הצלחה‪ ,‬אך סופו היה עגום‪ .‬מה שהמריא לגבהים בהחלטת ממשלה‬
‫אחת‪ ,‬התרסק על הקרקע בהחלטת ממשלה אחרת‪ ,‬שקטעה את המשך הפרויקט‬
‫וסתמה את הגולל על הסיכוי להמשיך ולייצר בישראל מטוסי קרב מקוריים‪,‬‬
‫למגינת לבה של התעשייה האווירונאוטית המקומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ספק‬
‫‪13‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 13‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪14‬‬

‫שהתשתית התעשייתית‪-‬טכנולוגית שנוסדה בפרויקט הכפיר היוותה את הבסיס‬

‫לתעשיית ההייטק הישראלית‪ ,‬שנשענה על הידע והניסיון שנרכשו במהלך‬
‫הפרויקט‪.‬‬

‫אורי ברנשטיין‬
‫כיהן כמנכ"ל חברת אמקור במשך ‪ 30‬שנה‪ .‬במקביל‪ ,‬היה פרופסור לספרות‬
‫עברית‪ ,‬משורר‪ ,‬סופר ומתרגם‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 14‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מבוא‬

‫באמצע ספטמבר ‪ 1967‬טלפן אלי אריה הלל‪ ,‬שהיה ראש מצ"ד )מחלקת ציוד(‬
‫בחיל האוויר ועבר למשרד הביטחון כדי להקים את מנה"ר‪ ,‬מִנהל ההרכשה‬
‫והייצור‪ .‬הוא הציע שניפגש‪ ,‬אבל לא במשרדו‪ ,‬אלא בַּשביל המוביל ממטה חיל‬
‫האוויר למשרד הביטחון‪ .‬התפלאתי על המיקום המוזר לפגישה‪ ,‬והוא הסביר כי‬
‫הוא רוצה לדבר איתי על נושא סודי ביותר‪ ,‬עד כדי כך סודי שהוא מעדיף שלא‬
‫לדבר עליו במשרד‪ .‬הסתקרנתי ומיהרתי להיפגש איתו‪.‬‬
‫זמן קצר קודם לכן סיימתי את תפקידי כראש ענף מצ"ד ‪ 3‬ושקלתי את המשך‬
‫דרכי‪ .‬התלבטתי אם להשתחרר או להמתין לתפקיד חדש‪ .‬אריה הלל גאל אותי‬
‫מההתלבטות‪ .‬הוא סיפר לי שמשרד הביטחון מתעתד להקים מנהלת לפיתוח‬
‫ולייצור מטוס קרב ישראלי על בסיס מטוס המיראז' הצרפתי‪ .‬הוא הציע לי‬
‫להתמנות למנהל הפרויקט‪ .‬התלהבתי מאוד‪ .‬הבנתי מיד שמדובר באתגר גדול‪,‬‬
‫שיש בו לא רק ראשוניות וחלוציות‪ ,‬אלא גם הזדמנות אדירה להקפיץ קדימה‬
‫את התעשייה והטכנולוגיה הישראליות‪ .‬אף פעם לא חששתי מאתגרים‪ ,‬להפך‪.‬‬
‫תמיד חיפשתי אותם‪ ,‬במיוחד אם היתה מעורבת בהם טכנולוגיה‪.‬‬
‫הייתי בוגר הטכניון בהנדסת מכונות ותעשייה וניהול‪ ,‬קצין טכני של טייסת‬
‫‪ ,117‬מפקד טייסת תחזוקה של בסיס רמת דוד‪ ,‬ראש ענף מצ"ד ‪ 3‬וחבר בצוות‬
‫שתכנן את הפעלת המחשב המרכזי של חיל האוויר ביחידה ‪ .180‬הכרתי את‬
‫ההיבטים התקציביים של עולם התחזוקה‪ ,‬ניהלתי קשרי עבודה עם התעשייה‬
‫האווירית ומשרד הביטחון ‪ -‬בקיצור‪ ,‬הייתי "מצויד" בכל הדרישות הרלוונטיות‬
‫לניהול פרויקט בסדר גודל כזה‪.‬‬
‫אריה הלל ואני שוחחנו ממושכות על הפרויקט‪ ,‬שהיה עדיין בגדר כוונה‬
‫בלבד‪ .‬העלינו רעיונות שונים בתחום הארגון‪ ,‬הידע‪ ,‬אפשרויות התעשייה וזמינות‬
‫המשאבים הדרושים‪ .‬דיברנו גם על המשמעויות השונות שיהיו לפרויקט כזה‬
‫על חיל האוויר‪ ,‬על מערכת הביטחון‪ ,‬על התעשייה האווירית ועל המשק כולו‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 15‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪16‬‬

‫גם לאריה‪ ,‬כמוני‪ ,‬היו יותר סימני שאלה מאשר תשובות‪ .‬הוא היה חדש במשרד‬
‫הביטחון‪ ,‬זה עתה הגיע מחיל האוויר כדי להקים את מנה"ר‪ ,‬שהיה איחוד של‬
‫אגף החימוש עם אגף האספקה תחת הנהלה אחת‪ ,‬במטרה לייעל את הטיפול‬
‫בכל נושאי הרכש של צה"ל ומערכת הביטחון ממקורות בחו"ל‪ ,‬וכדי להרחיב‬
‫את מקורות האספקה מייצור מקומי‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר השיחה שלנו נפגשתי עם מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪,‬‬
‫ועם עוזר שר הביטחון‪ ,‬צבי )צ'רה( צור‪ ,‬לשעבר הרמטכ"ל ומי שהעניק לי את‬
‫המינוי חודש ימים לאחר מכן‪.‬‬
‫מהרגע הראשון חשבתי שהאתגר המורכב הזה ‪ -‬ייצור מטוס קרב תוצרת‬
‫כחול‪-‬לבן ‪ -‬הוא משימה אפשרית‪ .‬הטעות היחידה שלי היתה שחשבתי‬
‫שהפרויקט יימשך זמן רב יותר מכפי שארך בסופו של דבר‪ .‬ידעתי שנהיה‬
‫תלויים במקורות חוץ מבחינת ידע ואמצעים‪ ,‬רק שלא שיערתי עד כמה‪ .‬ידעתי‬
‫שאין בישראל תשתית תעשייתית‪ ,‬הנדסית וטכנולוגית שיכולה לשאת על כתפיה‬
‫פרויקט ענקי שכזה‪ ,‬ושנצטרך לפתח אותה‪ ,‬לגייס אנשים‪ ,‬להקים מפעלים‪,‬‬
‫ולחשוב באופן יצירתי ועם הרבה תעוזה ומקוריות‪.‬‬
‫תוך כדי השיחה בין אריה הלל לביני‪ ,‬ניסינו לחשוב יחד איך זה יעבוד‪,‬‬
‫מה המודל שעליו נסתמך‪ ,‬איך נבנה מאפס פרויקט שאמור להסתיים במטוס‬
‫קרב מתקדם ואיכותי‪ .‬לא היתה לנו תמונה ברורה‪ ,‬אבל לא היה לנו ספק כבר‬
‫מהרגע הראשון שמה שלא יהיה‪ ,‬אם הולכים על זה‪ ,‬זה הולך להיות דבר גדול‪.‬‬
‫ידעתי שזה יהיה כרוך בהרבה עבודה ובקשיים עצומים‪ .‬ידעתי שיהיה לי קשה‬
‫עם המונופוליסטיות המנטלית של התעשייה האווירית‪ ,‬ושיהיה לה קשה לשתף‬
‫אחרים בעוגה הזו‪.‬‬
‫לא כולם תמכו ברעיון לייצר בישראל מטוס קרב‪ .‬מפקד חיל האוויר‪ ,‬מוטי‬
‫הוד‪ ,‬והרמטכ"ל יצחק רבין‪ ,‬אפילו התנגדו לרעיון‪ .‬הם לא האמינו שהתעשייה‬
‫האווירית יכולה לייצר מטוס קרב‪ .‬חיל האוויר העדיף באופן מסורתי לקנות‬
‫מערכת מוכנה ולא להיכנס להרפתקה שאפתנית כזו‪ .‬מטוסי הסקייהוק והפנטום‬
‫האמריקאיים כבר היו בצנרת‪ ,‬וחיל האוויר לטש אליהם עיניים בתקווה שנוכל‬
‫לרכוש אותם‪.‬‬
‫אלא שהנסיבות הגיאו‪-‬פוליטיות היו לטובת הפרויקט‪ .‬בעקבות מלחמת ששת‬
‫הימים הוחמר האמברגו הצרפתי‪ ,‬דבר שגרם להאצת הפרויקט‪ .‬בעקבות המלחמה‬
‫סירבה ממשלת צרפת להעביר לישראל ‪ 50‬מטוסי מיראז' ‪ ,M5‬שישראל כבר‬
‫שילמה עבורם וכבר הורכבו בחברת "דאסו" על פי דרישות חיל האוויר‪ .‬כאשר‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 16‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪17‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבוא‬

‫הורתה ממשלת צרפת להקפיא את העסקה‪ ,‬היא למעשה נתנה את אות הזינוק‬
‫לפרויקט‪ .‬הוחלט להרכיב את המטוסים בארץ‪ ,‬לפי התוכניות של מטוס המיראז'‪,‬‬
‫ואז לפתח דגם משופר‪ ,‬שיהיה מותאם לצורכי חיל האוויר הישראלי‪.‬‬
‫אבל לא רק האמברגו הצרפתי האיץ את הפרויקט‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים‬
‫היו חסרים מטוסים לחיל האוויר‪ .‬עוד לפני המלחמה היה מחסור במטוסי קרב‪,‬‬
‫וזו הסיבה שישראל רכשה את מטוסי המיראז' שהעברתם ארצה בוטלה‪ .‬כאשר‬
‫החל הייצור הסדרתי של מטוסי הנשר‪ ,‬הגרסה שקדמה לכפיר‪ ,‬הסתבר כי‬
‫התרומה של הפרויקט לסדר הכוחות של חיל האוויר היתה גדולה מאוד‪.‬‬
‫המטוס‪ ,‬שהחל את דרכו בשם "רעם א'"‪ ,‬שינה את שמו ל"נשר" ואחר כך‬
‫ל"רעם ב'"‪ ,‬הפך לבסוף ל"כפיר" ‪ -‬בדרך היו עוד שמות קוד נוספים ‪ -‬שהתפתח‬
‫ברבות השנים למערכת נשק מתקדמת‪ ,‬יותר מכפי ששיערנו בתחילת הדרך‪ .‬הוא‬
‫היה מטוס מצוין‪ ,‬היו לו ביצועים טובים משל המיראז' המקורי‪ ,‬שעל בסיסו‬
‫יוצר‪ ,‬והיו לו מערכות משוכללות תוצרת ישראל‪ .‬מזל גדול שהיה לנו את הנשר‬
‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬במהלכה הפילו מטוסי נשר ‪ 111‬מטוסי אויב )מתוך‬
‫‪ 115‬שהפילו בכל שנותיהם בחיל האוויר(‪.‬‬
‫יורשו של הנשר‪ ,‬מטוס הכפיר‪ ,‬נכנס לשירות ב‪ .1975-‬תקופה מסוימת היה‬
‫הכפיר מטוס הקרב המוביל בחיל האוויר‪ ,‬עד לבואם של מטוסי ה‪ .F-15-‬לעומת‬
‫הנשר‪ ,‬היו בו שיפורי אוויוניקה רבים‪ ,‬מכ"ם מתקדם יותר ושינויים נוספים‬
‫שתרמו לכושר התמרון שלו‪ .‬הוא יוצר למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע‪.‬‬
‫פחות משנתיים חלפו מאז עלה הרעיון לפתח בישראל מטוס קרב ועד‬
‫שהמטוס הראשון המריא לאוויר‪ .‬בקיץ ‪ 1969‬כבר טס מטוס הניסוי‪ ,‬הטכנולוג‪,‬‬
‫בטיסת בכורה‪ .‬אמנם הטכנולוג לא היה פיתוח של מטוס חדש‪ ,‬אבל החלפנו‬
‫בו את המנוע‪ .‬החלפת מנוע במטוס היא משהו קריטי‪ .‬להחליף מנוע זה כמו‬
‫להחליף לב‪ .‬אתה לא בטוח שהלב החדש יעמוד בציפיות ויעשה את העבודה‪.‬‬
‫מטוס הנשר המריא לראשונה בתחילת ‪ ,1971‬ובתחילת אפריל כבר נמסר‬
‫המטוס הראשון לחיל האוויר‪ .‬בנשר לא הוחלף המנוע‪ ,‬הוא היה מטוס שהורכב‬
‫כולו מחלקים שרכשנו בחברת דאסו‪ ,‬יצרנית המיראז'‪ .‬מבחינת הזמן הקצר שחלף‬
‫משלב הרעיון ועד להמראה לאוויר‪ ,‬מדובר בהישג בינלאומי‪.‬‬
‫בארבע השנים שעמדתי בראש הפרויקט ירדתי למחתרת‪ .‬הכול התנהל‬
‫תחת מעטה כבד של סודיות‪ .‬כששאלו אותי מה אני עושה‪ ,‬אמרתי שאני עובד‬
‫במשרד הביטחון‪ .‬זו היתה משימת חיי‪ ,‬התפקיד הכי חשוב שמילאתי‪ .‬נפלה‬
‫בחלקי זכות גדולה להיות שותף לפרויקט שבזכותו קמה בישראל תעשייה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 17‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪18‬‬

‫תעופתית‪-‬הנדסית‪-‬אלקטרונית מתקדמת ביותר‪ ,‬שהניחה את היסודות‪ ,‬התשתית‬

‫והביטחון לתעשיית ההייטק העתידית‪ .‬התעשייה שקמה על בסיס הפרויקט ‪-‬‬
‫עשרות מפעלים שהעסיקו אלפי אנשים ‪ -‬היא הישג בפני עצמו‪ .‬מסביב לפרויקט‬
‫התפתחה תעשיית אלקטרוניקה ומיקרו‪-‬אלקטרוניקה ונוצרו מקצועות חדשים‪,‬‬
‫שלא היו קיימים קודם לו‪.‬‬
‫התקציב האדיר שהוקדש לפיתוח המטוס היה מנוף להשקעות גדולות‬
‫בתעשייה‪ .‬אלביט וישקר קמו בזכות הפרויקט‪ .‬התעשייה האווירית הקימה‬
‫מפעלים משניים‪ .‬רק בחטיבת ההנדסה‪ ,‬בראשות משה ארנס‪ ,‬עבדו כ‪400-‬‬
‫מהנדסים‪ .‬משרד הביטחון תמך ביזמים שהקימו מפעלים והעניק להם תנאים‬
‫מעולים‪ ,‬הטבות‪ ,‬צמצום סיכונים‪ .‬ולמרות ההשקעות העצומות של המדינה‪,‬‬
‫הפרויקט היה כדאי גם מבחינה כלכלית‪ .‬הוא הביא ערך מוסף של שני מיליארדי‬
‫דולרים מהמכירות שלו למדינות זרות‪ .‬בדיעבד‪ ,‬היתה לו הצדקה אמיתית‪ ,‬ולא‬
‫רק מבחינה אסטרטגית‪ ,‬טכנולוגית ותעשייתית‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 18‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫פרק ‪1‬‬

‫האמברגו הצרפתי‬

‫כדי להבין כיצד התגבשה במערכת הביטחון ההחלטה להיכנס לפרויקט ייצור‬
‫מטוס קרב בישראל‪ ,‬צריך להכיר את השתלשלות מערכת היחסים בין ישראל‬
‫וצרפת במישור הצבאי‪-‬ביטחוני‪-‬אסטרטגי‪ .‬הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל‬
‫לצרפת נרקמו החל מ‪ ,1949-‬עם דגש על קשרים צבאיים‪ .‬כבר ב‪ 1950-‬מכרה‬
‫צרפת לישראל תחמושת‪ ,‬מטוסים וטנקים‪ .‬משרד ההגנה והמטכ"ל הצרפתיים‬
‫דחפו ועודדו קשרים אלה‪ ,‬למרות ההסתייגות ואף ההתנגדות של משרד החוץ‪.‬‬
‫מ‪ 1954-‬ובמהלך ‪ 1955‬התהדקו הקשרים ושיתופי הפעולה בין מערכת‬
‫הביטחון הישראלית לזו הצרפתית‪ .‬צרפת סיפקה לישראל כמויות גדולות של‬
‫מטוסי קרב ‪ -‬אוראגנים‪ ,‬מיסטרים וגם ווֹטוּרים חדשים ומשומשים‪ .‬שיתוף‬
‫הפעולה בין שני חילות האוויר היה הדוק ביותר‪ .‬טייסים וטכנאים ישראלים‬
‫אומנו בבסיסים בצרפת‪ .‬חוזי הרכש שנחתמו אפשרו לטכנאים ישראלים‬
‫להשתלם בתעשיות השונות בצרפת ואף כללו רישיון ייצור חלקי או מלא של‬
‫פריטי ציוד חיוניים לתחזוקת המטוסים‪ .‬פעילות זו התרחשה בחשאי‪ ,‬כיוון‬
‫שצרפת חששה מפגיעה ביחסיה עם אנגליה וארצות הברית‪ ,‬שהתחייבה‪ ,‬כמותה‪,‬‬
‫שלא למכור נשק למדינות המזרח התיכון‪ .‬צרפת גם לא רצתה לפגוע בקשרים‬
‫שנוצרו בינה לבין מדינות ערביות באזור‪ ,‬ובעיקר סוריה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביולי ‪ 1956‬הכריז נשיא מצרים דאז‪ ,‬גמאל עבד א נאצר‪ ,‬על הלאמת‬
‫תעלת סואץ‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬אנגליה וצרפת ניהלו משא ומתן עם מצרים כדי‬
‫לבטל את ההלאמה‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬השיחות בין הצדדים הסתיימו בכישלון‪.‬‬
‫באותו זמן קיבלה מצרים כמויות גדולות של נשק מברית המועצות וחסמה‬
‫הן את מצָרי טיראן והן את תעלת סואץ למעבר אוניות הנושאות דגל ישראל‪.‬‬
‫אנגליה וצרפת תכננו מבצע צבאי לפתיחת המצָרים ותעלת סואץ‪ ,‬בשיתוף‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מלחמת סיני נפתחה בתקיפה ישראלית בחצי האי ב ‪ 29‬באוקטובר ‪.1956‬‬
‫‪19‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 19‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪20‬‬

‫תוך כדי ההכנות למבצע ובמהלכו התהדק שיתוף הפעולה בין ישראל לצרפת‪,‬‬
‫ומשלוחי הנשק ממנה לישראל הלכו והתגברו‪ .‬כאשר נבחר שארל דה‪-‬גול לנשיא‬
‫צרפת‪ ,‬במחצית ‪ ,1958‬נותרו על כנם הקשרים ההדוקים שבין שתי המדינות‪.‬‬
‫במהלך ‪ 1960-1958‬סופקו לחיל האוויר הישראלי מטוסי ווטור וסופר‪-‬מיסטר‬
‫נוספים‪ .‬התעשייה האווירית קיבלה רישיון לייצור חלפים שונים ואף רישיון וידע‬
‫להרכבת מטוסי פוגה‪-‬מגיסטר‪ .‬הקשרים בין התעשייה האווירית לחברת דאסו‬
‫היו הדוקים והניבו שיתופי פעולה חשובים‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 60-‬התנהל משא ומתן בין ישראל לצרפת לגבי רכש מטוסי‬
‫קרב מתקדמים‪ ,‬שפותחו בחברת דאסו‪ .‬ההתמקדות היתה במיראז' ‪ ,C3‬שנחשב‬
‫אז לאחד המטוסים המתקדמים בעולם‪ .‬צוותים של חיל האוויר הישראלי‬
‫השתתפו בעיבוד המפרט הטכני של המטוס‪ ,‬כשהם מתבססים על נתונים שנאספו‬
‫בטיסות הניסוי של המטוס‪.‬‬
‫ב‪ 1962-‬החלו להגיע לישראל מטוסי המיראז' הראשונים‪ ,‬שקיבלו את השם‬
‫העברי "שחק"‪ ,‬ונועדו להיות מטוסי יירוט ותקיפה‪.‬‬
‫באותן שנים ניהלה אלג'יריה‪ ,‬שהיתה תחת שלטון צרפתי‪ ,‬מלחמה על‬
‫עצמאותה‪ ,‬שהסתיימה בהחלטה של דה‪-‬גול להעניק לה אותה‪ .‬על רקע המצב‬
‫באלג'יריה ועל רקע החלשת מעמדה של צרפת במדינות ערביות אחרות‪ ,‬החלה‬
‫הצטננות ביחס של צרפת כלפי ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬במרס ‪ 1962‬נחתמו הסכמי אוויאן‪ ,‬שהעניקו עצמאות לאלג'יריה ואפשרו‬
‫את חידוש היחסים הדיפלומטיים בין צרפת והמדינות הערביות באזור‪ .‬כתוצאה‬
‫החלו לצוץ קשיים במימוש חוזים קיימים‪ ,‬וניכרה הכבדה באישור בקשות נוספות‬
‫של ישראל‪.‬‬
‫על אף שינוי הכיוון במדיניות הצרפתית‪ ,‬הרי שבדרגי הביצוע לא התרחש‬
‫צמצום של כמויות הנשק שנמכרו לישראל‪ .‬מצב זה אִפשר לחיל האוויר‪ ,‬מאמצע‬
‫‪ ,1965‬לנהל משא ומתן עם חברת דאסו וחיל האוויר הצרפתי על אפיון מטוס חדש‪,‬‬
‫שיתבסס על המיראז'‪ - 3-‬שחק‪ .‬השיחות הסתיימו בהסכמה מלאה לגבי אפיון‬
‫המטוס‪ ,‬ובתחילת ‪ 1966‬הזמינה ישראל ‪ 50‬מטוסי מיראז'‪ ,5-‬גרסה נטולת מכ"ם‬
‫ואוויוניקה של המיראז'‪ .3-‬המטוסים היו מיועדים להגיע לחיל האוויר בהדרגה‪,‬‬
‫ממחצית ‪ 1967‬ואילך‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬באפריל ‪ ,1967‬במהלכו של יום קרב בין צה"ל לכוחות הסוריים‪ ,‬הפילו‬
‫מטוסי חיל האוויר שישה מטוסי מיג‪ .21-‬ממשלת צרפת הגיבה על כך בגינוי‬
‫ובהודעה על הטלת מיני‪-‬אמברגו על אספקת חלקי חילוף לחיל האוויר הישראלי‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 20‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪21‬‬ ‫‪‬‬ ‫האמברגו הצרפתי‬

‫אלא שדרגי העבודה ‪ -‬התעשיות וחיל האוויר הצרפתי ‪ -‬המשיכו ואף הגבירו‬
‫את קצב אספקת הציוד לפי צורכי ודרישות חיל האוויר הישראלי‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬במאי ‪ 1967‬דרש נאצר‪ ,‬נשיא מצרים‪ ,‬מכוחות האו"ם שבסיני להתפנות‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬במאי הוא סגר את מצָרי טיראן לשיט ישראלי ומנע מספינות המיועדות‬
‫להגיע לישראל להיכנס למפרץ עקבה‪ .‬במקביל הזרים צבא מצרים כוחות רבים‬
‫לחצי האי סיני‪ ,‬דבר שחייב את ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה‪ .‬המתח בין‬
‫ישראל למדינות ערב הלך וגדל עד לסף פריצת מלחמה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬דרש דה‪-‬גול‬
‫מישראל שלא תהיה הראשונה שתפתח באש‪.‬‬
‫ב‪ 5-‬ביוני ‪ 1967‬פתחה ישראל במבצע "מוקד"‪ ,‬תקיפה אווירית נרחבת על‬
‫שדות התעופה של מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן ועיראק‪ ,‬ובכך למעשה החלה וגם הוכרעה‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬בעקבות המלחמה הכריזה צרפת על אמברגו מלא ומוחלט‬
‫על כל משלוחי הנשק לישראל‪ ,‬כולל עצירת אספקת מטוסי ה‪ ,M5-‬שכבר החלו‬
‫לצאת מקו הייצור‪ ,‬ואשר מלוא הסכום שולם עבורם‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 21‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫פרק ‪2‬‬

‫יכולת ייצור עצמאית‬

‫הרעיון של ייצור מטוס קרב בארץ התבשל כבר שלוש‪-‬ארבע שנים קודם‬
‫לכן‪ .‬מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ ,‬היה אובססיבי לעניין פיתוח הייצור‬
‫המקומי‪ ,‬וראה בעיני רוחו מערכות שלמות שמיוצרות כולן בישראל‪ .‬חיל האוויר‬
‫והרמטכ"ל‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬לא גילו אותה התלהבות‪ .‬הם העדיפו לקנות מערכות‬
‫שלמות בחו"ל‪.‬‬
‫החל מ‪ 1963-‬החל חיל האוויר לחפש מטוסי קרב והפצצה שיוכלו להוות‬
‫מענה להתחמשות של מצרים ושל סוריה על ידי רוסיה‪ .‬המיראז' לא היה‬
‫תשובה מספיקה‪ .‬היו לו מגבלות‪ ,‬בעיקר במשימות תקיפה‪ .‬הוא לא היה‬
‫מטוס ורסטילי באמת‪ .‬עזר ויצמן‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪ ,‬חיפש מטוסים בכל מיני‬
‫מדינות בעולם‪ .‬רובן לא רצו למכור לנו בכלל כיוון שהיה אמברגו על מכירת‬
‫נשק למזרח התיכון עוד מתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬הסובייטים אמנם‬
‫הפרו אותו‪ ,‬אבל ‪ -‬למעט הצרפתים ‪ -‬האמריקאים‪ ,‬האנגלים והשוודים סירבו‬
‫למכור לנו מטוסים‪.‬‬
‫עזר ויצמן לא ויתר‪ .‬האמריקאים ייצרו אז את מטוסי הסקייהוק והפנטום‪,‬‬
‫שהיו יכולים לתת לחיל האוויר תשובה נהדרת‪ .‬עזר בא לאמריקאים ודיבר‬
‫איתם על רכש של ‪ 200‬סקייהוקים‪ .‬הם התייחסו אליו בזלזול‪ .‬צריך לזכור‬
‫שישראל היתה אז במיתון נורא‪ ,‬סבלה ממחסור במטבע זר‪ ,‬ואיש לא האמין‬
‫שבתנאים כאלה היא תוכל לרכוש ולהפעיל מאות מטוסי קרב‪ .‬ודאי גם שאיש‬
‫לא העלה בדעתו שעם נתונים כאלה היא תצא לפרויקט של בניית מטוס קרב‬
‫משלה‪.‬‬
‫הרעיון של בניית מטוס קרב ישראלי לא היה תלוש לחלוטין מהמציאות‪.‬‬
‫היתה תשתית מסוימת בתעשייה האווירית שאפשרה לחשוב ברצינות על מטוס‬
‫קרב כחול‪-‬לבן‪ .‬התעשייה האווירית ייצרה את הווסטווינד‪ ,‬את מטוס הערבה‪,‬‬
‫‪22‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 22‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪23‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת ייצור עצמאית‬

‫החזיקה בידיה ייצור של ‪ 12%‬מהמיראז' ‪ ,C3‬הרכיבה את מטוסי הפוגה‪ .‬כל זה‪,‬‬

‫יחד עם תחושת האין ברירה‪ ,‬וההבנה שהיחסים עם צרפת הם על תנאי‪ ,‬הלכו‬
‫וגיבשו ביחד את הקונספציה‪ .‬שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬תמך בכך במיוחד‪ ,‬דבר‬
‫שהיה משמעותי מאוד‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬חשש ממונופוליזציה של התעשייה האווירית בתחום‪.‬‬
‫הוא לא היה היחיד‪ .‬היו רבים שפקפקו ביכולת של התעשייה האווירית לעמוד‬
‫במשימה‪ .‬היו המון היסוסים והתלבטויות‪ .‬היתה גם מחשבה להביא שותף‬
‫זר‪ .‬אבל כמו הרבה דברים במדינה‪ ,‬התחלנו לעבוד עוד לפני שהיתה החלטת‬
‫ממשלה‪ .‬כשנסענו בפעם הראשונה לדאסו‪ ,‬הרעיון אפילו לא הובא לממשלה‪.‬‬
‫רק משרד הביטחון היה מעורב ‪ -‬והוא היה אז מספיק דומיננטי כדי להוציא את‬
‫הפרויקט אל הפועל‪.‬‬
‫כבר במהלך ‪ 1963‬התקיימו דיונים טכניים ומבצעיים בין צוותים של חיל‬
‫האוויר הישראלי וחברת דאסו הצרפתית על אפיון מטוס קרב חדש‪ ,‬שיחליף את‬
‫המטוסים המתיישנים שפעלו אז בחיל האוויר ‪ -‬המיסטר‪ ,‬הווטור והסמב"ד‪.‬‬
‫חיל האוויר‪ ,‬בראשותו של האלוף עזר ויצמן‪ ,‬חיפש מטוסי הפצצה קלים‬
‫שיוכלו לטוס בגובה נמוך ולטווחים קצרים‪ ,‬ומטוסי הפצצה בינוניים לטווחים‬
‫ארוכים‪ .‬לראשונה השתנתה אז התפיסה המבצעית של אפיון המטוסים‪ .‬במשך‬
‫שנים שלטה התפיסה כי עדיף מטוס קרב ורסטילי המשמש הן למשימות‬
‫עליונות אווירית ‪ -‬יירוט וקרבות אוויר ‪ -‬והן לתקיפת מטרות קרקע‪ .‬על רקע‬
‫ההתחמשות המסיבית של מצרים וסוריה בנשק סובייטי‪ ,‬כולל מטוסי מיג‪21-‬‬
‫ומפציצים בינוניים מסוג טופולב‪ ,16-‬היה ברור שאין לחיל האוויר הישראלי‬
‫מענה מספק‪.‬‬
‫הדגש בבחירת המטוסים החדשים שיחליפו את סדר הכוחות המתיישן היה‬
‫על הגדלת מספר מטוסי התקיפה של חיל האוויר‪ .‬בין היתר נבחנו מטוסים‬
‫שונים בארצות הברית‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בשוודיה ובקנדה‪ .‬בעקבות בחינת אותם‬
‫מטוסים והערכת הסבירות לרכישתם‪ ,‬התרכז חיל האוויר במטוסי הסקייהוק‬
‫והפנטום האמריקאיים‪ .‬אלא שארצות הברית התנגדה באותה תקופה לאספקת‬
‫נשק התקפי למזרח התיכון‪ ,‬כולל לישראל‪ .‬רק אחרי עסקת נשק ומטוסים‬
‫לירדן‪ ,‬אישר הפנטגון מכירת מטוסי סקייהוק לישראל‪ .‬ב‪ 2 -‬ביוני ‪1966‬‬
‫נחתם הסכם עם חברת גרומן האמריקאית על רכישת ‪ 48‬מטוסי סקייהוק‪,‬‬
‫שאספקתם תחל בדצמבר ‪ .1967‬זמן קצר לפני סגירת העסקה האמריקאית‬
‫נחתם‪ ,‬ב‪ 14-‬במרס ‪ ,1966‬הסכם עם חברת דאסו על רכישת ‪ 50‬מטוסי מיראז'‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 23‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ ,M5‬שתחילת אספקתם נקבעה לנובמבר ‪ .1967‬אב הטיפוס של אותו מטוס‬

‫טס כבר במאי ‪.1967‬‬

‫האמברגו הצרפתי בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬שכלל לא רק איסור על אספקת‬

‫מטוסים‪ ,‬אלא גם על חלקי חילוף ומערכות ייעודיות שונות‪ ,‬הדאיג מאוד את‬
‫חיל האוויר‪ .‬כתוצאה מכך התחזקה התפיסה שדגלה בפיתוח יכולות ייצור‬
‫מתקדמות למערכות נשק מרכזיות בארץ‪ ,‬כדי להקטין עד כמה שאפשר את‬
‫התלות במקורות אספקה חיצוניים‪ .‬זו לא היתה הפעם הראשונה שדובר על‬
‫פיתוח וייצור מקומי‪ .‬לאורך כל שנות קיומו של חיל האוויר התנהלו בו דיונים‬
‫על האפשרות להגדיל את יכולות הפיתוח העצמאיות שלו‪ ,‬אלא שהעמדה‬
‫השלטת העדיפה תמיד רכישה ממדינות זרות‪ .‬הדבר נבע מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬יצרני המטוסים בחו"ל עתירי ניסיון וידע רב ויש להם כושר פיתוח וייצור‬
‫מוכח לאורך שנים רבות‪.‬‬
‫‪ .2‬רכש מחו"ל יוצר קשרים מקצועיים חשובים עם חילות האוויר של אותן‬
‫מדינות ומאפשר את הגדלת מסד הידע על אודות המטוס‪.‬‬
‫‪ .3‬לוח הזמנים לאספקת המטוסים קצר לעומת תכנון‪ ,‬פיתוח וייצור בישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬לא היתה אז בישראל תעשייה אווירונאוטית בעלת ניסיון וּותק בייצור‬
‫מוכח של מטוסי קרב‪.‬‬

‫התעשייה האווירית הוקמה ב‪ 1953-‬כמפעל "בדק מטוסים"‪ ,‬שסיפק שירותי‬

‫תחזוקה למטוסים אזרחיים וצבאיים כאחד‪ .‬במקביל במשך השנים פיתחה‬
‫התעשייה יכולות לייצור חלקי חילוף למנועים‪ ,‬למערכות משניות ולחלקי מבנה‪.‬‬
‫כמו כן הרחיבה התעשייה האווירית את מעורבותה בכמה פרויקטים שקירבו‬
‫אותה להיות בעלת כושר ייצור מתקדם יותר‪ :‬הרכבת מטוסי הפוגה‪-‬מגיסטר‬
‫הצרפתיים עבור חיל האוויר‪ ,‬כניסה לייצור של מטוס אזרחי מסוג ג'ט‪-‬קומנדר‬
‫)לאחר שרכשה את קו הייצור של המטוס מחברת ‪,(North American Rockwell‬‬
‫פיתוח מטוס הערבה‪ ,‬שהיה מטוס תובלה קטן לצרכים צבאיים שהמריא ונחת‬
‫ממסלול קצר‪ .‬הפרויקטים הללו קידמו את התעשייה האווירית לקראת משימות‬
‫הנדסה וייצור מתקדמות יותר‪ ,‬כולל האפשרות לפתח מטוס קרב‪.‬‬
‫חיל האוויר היה מאוד מסויג מיכולתה של התעשייה האווירית לפתח ולייצר‬
‫מטוס קרב‪ ,‬דבר שנחשב לפסגת הידע‪ .‬הדרישות הטכניות‪-‬מבצעיות בפיתוח‬
‫מטוס קרב היו הרבה יותר מורכבות ממה שנדרש כדי לפתח ולייצר מטוסי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 24‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪25‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת ייצור עצמאית‬

‫תובלה ומטוסים אזרחיים‪ .‬אך למרות הסתייגות חיל האוויר‪ ,‬התנהלו במערכת‬
‫הביטחון דיונים אינטנסיביים לבחינת האפשרות לייצר בישראל מטוסי קרב‪.‬‬
‫לתומכים ברעיון היו נימוקים שחרגו משיקוליו של חיל האוויר‪ .‬הם כללו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬שיקולי חיסכון במטבע זר‪ ,‬יצירת מקומות עבודה רבים‪ ,‬פיתוח יכולות‬
‫טכנולוגיות חדשות‪ ,‬חיזוק אי‪-‬תלותו של חיל האוויר במקורות אספקה חיצוניים‬
‫והקטנת אי‪-‬הוודאות ברכש מטוסים לפי צרכיו‪.‬‬
‫מלכתחילה היה ברור שהתעשייה האווירית לבדה לא תוכל להשתלט על‬
‫כל הפרויקט ללא סיוע של תעשיות חיצוניות‪ ,‬כפי שמקובל במדינות אחרות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לחברת דאסו היו למעלה מ‪ 80-‬קבלני משנה וספקים‪ .‬לא היה ספק‬
‫שהתעשייה האווירית תהיה חייבת לשלב בפרויקט כזה גם את התעשייה הצבאית‬
‫ורפא"ל‪ ,‬שני גופים בעלי יכולות הנדסיות וטכנולוגיות ברמה גבוהה‪ .‬שאר‬
‫התעשיות האזרחיות שפעלו אז בישראל ‪ -‬יצרני מזון‪ ,‬ריהוט‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬מוצרי‬
‫בנייה‪ ,‬חלפים לרכב‪ ,‬מוצרי אינסטלציה וכו' ‪ -‬היו חסרי ניסיון בתחום‪ ,‬ותרומתם‬
‫לפרויקט היתה יכולה להיות שולית בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה ברור שההחלטה להיכנס‬
‫לפרויקט ייצור מטוס קרב בארץ תהיה כרוכה בגידול דרסטי של כושר הייצור‬
‫של התעשייה האווירית‪ ,‬ובמקביל גם בהקמת מפעלים חדשים בהשקעה עצומה‬
‫של המדינה בתשתיות‪ ,‬באמצעי ייצור ובכוח אדם‪ .‬ללא ספק זו היתה החלטה‬
‫נועזת ויומרנית בעלת רמת סיכון גבוהה ביותר‪.‬‬
‫במקביל נערכה בדיקה בחיל האוויר ובתעשייה האווירית לגבי האפשרות‬
‫לשפר את ביצועי המיראז' באמצעות השתלת מנוע אחר‪ ,‬אמין וחזק יותר ממנועי‬
‫סנקמה שהתגלו בהם תקלות רבות‪ .‬נבדקו כמה אופציות כמו מנוע ה‪Spey-‬‬
‫מתוצרת רולס‪-‬רויס וה‪ J-79-‬של ג'נרל אלקטריק‪ .‬בסופה של בדיקה זו הומלץ‬
‫על מנוע ‪ J-79‬בגלל ביצועיו ויתרונותיו הטכניים ומשום שהיה מותקן במטוסי‬
‫הפנטום‪ ,‬שחיל האוויר עמד לקבל‪ .‬הבדיקה הראתה שמנוע זה יוכל לשפר את‬
‫ביצועי המיראז' באופן משמעותי‪ .‬המחשבה שהתגבשה במשרד הביטחון היתה‬
‫להטיל את המשימה על התעשייה האווירית‪ ,‬בתנאי שתיעזר בחברת דאסו‬
‫בביצוע הפרויקט‪ .‬זאת‪ ,‬אף שחיל האוויר העדיף שדאסו תבצע את העבודה‬
‫כולה‪ ,‬כיוון שהיא מכירה את המטוס על בוריו ולכן תוכל להתגבר על המשימה‬
‫בקלות יתר‪ ,‬בזמן קצר יותר ובמחיר נמוך יותר‪.‬‬
‫חברת דאסו ידעה שחיל האוויר בוחן את האפשרות לרכוש מטוסים גם‬
‫בארצות הברית‪ .‬לכן‪ ,‬למרות האמברגו‪ ,‬היה לה אינטרס למנוע זאת‪ .‬החברה‬
‫המשיכה לעניין את חיל האוויר במטוס חדש שהיה בשלבי פיתוח מתקדמים ‪-‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 25‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪26‬‬

‫מיראז' ‪ ,F1‬שהיה גרסה כמעט זהה למיראז' ‪ ,3‬רק ללא כנף דלתא‪ .‬בפברואר‬
‫‪ 1967‬החליט חיל האוויר הצרפתי להזמין מדאסו ‪ 100‬מטוסי מיראז' ‪ .F1‬בכירי‬
‫חיל האוויר הצרפתי ניסו לשכנע את חיל האוויר הישראלי לרכוש את המטוס‪,‬‬
‫ועל אף המתיחות הביטחונית ששררה במזרח התיכון ערב מלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫היו מוכנים להגיע לישראל כדי להציג את המפרט של המטוס‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬במרס ‪ 1967‬התמניתי לראש צוות במנה"ר )מִנהל ההרכשה והייצור‬
‫במשרד הביטחון( לבחינת אפשרות ייצור מטוס קרב בארץ )נספח ‪ ,(1‬נוסף‬
‫לתפקידי כראש ענף מצ"ד ‪ 3‬בחיל האוויר‪ .‬לקראת בואה של משלחת דאסו‬
‫לארץ‪ ,‬ב‪ 22-‬במרס ‪ ,1967‬התמניתי על ידי מפקד חיל האוויר כחבר בצוות‬
‫החיל שיקבל את המשלחת וינהל איתה דיונים טכניים לבדיקת התאמתו של‬
‫המטוס לצורכי חיל האוויר )נספח ‪ .(2‬בגלל הכוננות לקראת מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬הצוות לא פעל‪ ,‬וכמו כן הצוות הצרפתי דחה את בואו לישראל עד‬
‫תום המלחמה‪.‬‬
‫הפעילות בנושא ייצור מטוס קרב בארץ התחדשה מיד בתום המלחמה‪.‬‬
‫הוחלט לשלוח לצרפת צוות בדיקה מטעם חיל האוויר‪ ,‬שכלל את יוסף שנער‬
‫)נציג מצ"ד ‪ (4‬ואדם צבעוני )נציג אוויר ‪ .(2‬מברק על כך נשלח ב‪ 29-‬באוגוסט‬
‫‪) 1967‬נספח ‪ .(3‬במקביל פנה ראש מנה"ר למפקד חיל האוויר בשאלה‪" :‬בהמשך‬
‫לשיחתי איתך‪ ,‬האם אפשר לצרף את עמי גוב למשלחת שתצא לפריז להמשך‬
‫שיחות עם דאסו על ה‪) "?F1-‬נספח ‪ .(4‬התכתבויות אלה‪ ,‬נוסף למינוי ִי מ‪ 7-‬במרס‬
‫כראש הצוות לבדיקת אפשרות ייצור מטוס קרב בארץ במסגרת מנה"ר‪ ,‬לימדו‬
‫אותי שאריה הלל‪ ,‬ראש מנה"ר‪ ,‬ייעד אותי בשלב מוקדם לעמוד בראש פרויקט‬
‫ייצור מטוס קרב בארץ‪ ,‬כאשר תוכנית זו תמומש‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מיד לאחר מלחמת ששת הימים התחדשו הדיונים במשרד הביטחון‬
‫בנוגע לייצור מטוס קרב בישראל‪ .‬בסיכום דיון‪ ,‬מ‪ 22-‬ביוני ‪ ,1967‬אצל הרמטכ"ל‬
‫לשעבר‪ ,‬צבי צור )צ'רה(‪ ,‬שהיה אז עוזר שר הביטחון‪ ,‬נדרש ראש מנה"ר להגיש‬
‫תוכנית לרכישת מטוסי מיראז' ‪ F1‬ולייצורם בארץ‪ .‬תוכנית המיראז' ‪ F1‬לא‬
‫התממשה‪ ,‬כיוון שהמטוס היה עדיין בפיתוח והוחלט להתרכז במיראז' ‪,M5‬‬
‫על אף האמברגו‪ ,‬בתקווה שיום אחד הוא יבוטל‪ .‬ב‪ 7-‬ביולי הגיש ראש מנה"ר‬
‫מסמך המפרט את סדר הפעולות והשלבים הנדרשים בתהליך ההיערכות והביצוע‬
‫של ייצור מטוס קרב בארץ )נספח ‪ (5‬במקביל נערכו בדיקות היתכנות והערכת‬
‫המשמעויות הנובעות מכניסה לפרויקט כזה‪ ,‬ואף נוצרו מגעים ראשונים עם‬
‫חברת דאסו בנוגע לקבלת ידע לייצור המטוס בארץ‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 26‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫‪27‬‬ ‫‪‬‬ ‫יכולת ייצור עצמאית‬

‫במהלך החודשים יולי‪-‬אוגוסט ‪ 1967‬התגבשה במערכת הביטחון החלטה‬

‫להגיע בהקדם לייצור מלא של מטוס קרב בארץ‪ ,‬שיתבסס על ה‪ M5-‬ועל הידע‬
‫שיירכש מדאסו למטרה זו‪ .‬בדיון אצל שר הביטחון שנערך בספטמבר ‪1967‬‬
‫הוחלט על הקמת מנהלת פרויקט במשרד הביטחון‪-‬מנה"ר‪ ,‬שתתאם ותפקח על‬
‫הפרויקט במקביל להטלת ביצוע הפרויקט על התעשייה האווירית כקבלן הראשי‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 27‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:15‬‬

 ‫פרק ‪3‬‬

‫פרויקט המטוס יוצא לדרך‬

‫לאחר שנתתי את הסכמתי לעמוד בראש מנהלת הפרויקט‪ ,‬הובאה ההצעה‬

‫לאישורו של מפקד חיל האוויר‪ ,‬והוא נתן הסכמתו בתנאי שאהיה מושאל‬
‫למשרד הביטחון לשנתיים בלבד‪ .‬כלומר אישאר במדים‪ ,‬אך אפעל בסמכות‬
‫משרד הביטחון מול התעשייה האווירית וכל שאר הגורמים האחרים‪ ,‬שאיתם‬
‫תעמוד מנהלת הפרויקט בקשר‪.‬‬
‫במקביל התקבלתי לריאיון אצל עוזר שר הביטחון‪ ,‬צבי )צ'רה( צור‪ .‬שוחחנו‬
‫על הפרויקט ועל משמעויותיו‪ ,‬וצ'רה הרחיב והדגיש את מקומה וסמכויותיה‬
‫של מנהלת הפרויקט מול הקבלן הראשי‪ ,‬התעשייה האווירית‪" .‬זה לא יהיה כמו‬
‫מנפ"ט )מנהלת פרויקט טיל("‪ ,‬הוא חזר ואמר‪ .‬לא ידעתי אז למה כוּונו דבריו‪.‬‬
‫אחרי פגישה עם ראש מנפ"ט‪ ,‬אל"מ ירח כץ‪ ,‬שתיאר בפני את שיטת עבודתו‬
‫ואת מערכת היחסים בינו ובין התעשייה האווירית וקבלני המשנה שלה‪ ,‬הבנתי‬
‫שצ'רה התכוון לכך שמנהלת הפרויקט תנחה את הקבלן הראשי‪ ,‬אך לא תתערב‬
‫יותר מדי בניהול היומיומי‪.‬‬
‫לאחר הפגישה עם צ'רה זומנתי למנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ .‬לקשתי‬
‫היה מעמד ייחודי וחזק ושליטה מלאה בכל נבכי המערכת‪ .‬היתה לנו שיחה מאוד‬
‫נעימה‪ ,‬והוא הבטיח לי שיתוף פעולה מלא וסיוע בכל אשר אזדקק‪ .‬קשתי היה‬
‫ידוע באובססיביות שלו לעידוד ולהרחבת הייצור המקומי של מערכות נשק‬
‫לצה"ל‪ .‬הוא היה בין הדוחפים הראשיים לאישור תוכנית הייצור של מטוס קרב‬
‫בארץ‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬באוקטובר ‪ 1967‬קיבלתי מקשתי את מינוי ִי הרשמי כמנהל פרויקט ייצור‬
‫מטוס הקרב הבא לחיל האוויר ‪ -‬וזכיתי בתואר ראש מנפ"ם )מנהלת פרויקט‬
‫מטוס(‪ .‬הפרויקט הוגדר כסודי ביותר‪ .‬קיבלתי צריף פנוי בתוך מתחם משרד‬
‫הביטחון והוצגה בפני המזכירה ירדנה שחר‪ ,‬עובדת המשרד‪ ,‬שהיתה מיועדת‬
‫לנהל את מזכירות המנהלת )נספח ‪.(6‬‬
‫‪28‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 28‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪29‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט המטוס יוצא לדרך‬

‫הכול היה חדש עבורי‪ ,‬ובין שאר ההכנות שלי לקראת הכניסה לתפקיד‪,‬‬
‫קראתי ספרים רבים על ניהול פרויקטים בארצות הברית‪ .‬הפרויקט עצמו היה‬
‫חסר תקדים בהיקפו ובמטרה שהוצבה לו‪ .‬הייתי צריך לקבוע תקן כוח אדם‬
‫ותקציב לניהול הפרויקט‪ .‬נעזרתי באריה הלל‪ ,‬שבעצם היה הבוס שלי‪ ,‬ובראש‬
‫מנפ"ט‪ ,‬אל"מ ירח כץ‪ .‬ירדנה טיפלה בכל הנושאים האדמיניסטרטיביים‪ ,‬שהתגלו‬
‫כסבוכים במיוחד כיוון שהבירוקרטים שבמשרד הערימו קשיים וטענו שאין‬
‫לפרויקט מעמד מוגדר בתקשי"ר )תקנון שירות המדינה(‪ ,‬ולכן מתייחסים אליו‬
‫כאל גוף חריג שאינו שייך באופן אינטגרלי למשרד הביטחון‪ .‬אט‪-‬אט ובסבלנות‬
‫התגברנו על חלק מהבירוקרטיה וקשיי הקליטה והתחלנו לגייס אנשים‪ .‬גם זו‬
‫לא היתה משימה קלה‪ ,‬משום שלמנהלת הפרויקט לא היה תקן אזרחי מוגדר‬
‫בתוך משרד הביטחון ולא תקן צבאי בתוך מפקדת חיל האוויר‪ .‬לכן היה קשה‬
‫לשכנע קצינים‪ ,‬מהנדסים או נגדים שיצטרפו לפרויקט בתנאי האי‪-‬ודאות באשר‬
‫לתקנים או לסיכויי הקידום שלהם‪.‬‬
‫כחלק מתהליך ההתארגנות של מנהלת הפרויקט‪ ,‬קיימתי סדרת פגישות‬
‫עם מנכ"ל התעשייה האווירית וראשי החטיבות ‪ -‬חטיבת ייצור‪ ,‬הנדסה‪,‬‬
‫אלקטרוניקה‪ ,‬שה"ל ואלתא ‪ -‬כדי להגדיר ולממש את חלוקת התפקידים בין‬
‫מנהלת הפרויקט במשרד הביטחון ובין התעשייה האווירית‪ .‬לכולנו הכול היה‬
‫חדש‪ .‬היה ברור שאנו עומדים בפני משימה אדירה‪ ,‬שכמותה לא היתה עד כה‪,‬‬
‫לא בתעשייה האווירית ולא בישראל בכלל‪ .‬בהמשך לשיחות הללו הכנתי נייר‬
‫עמדה כמצע לדיון אצל עוזר השר‪ ,‬שהגדיר את תחומי האחריות והסמכויות של‬
‫מנהלת הפרויקט ושל התעשייה האווירית ואת מערכת היחסים ההדדית ביניהן‪.‬‬
‫היו לי קשרים טובים והדוקים עם התעשייה האווירית על מפעליה וחטיבותיה‬
‫עוד מתפקידי הקודם בחיל האוויר‪ ,‬והדבר סייע מאוד בגיבוש נוהלי עבודה‬
‫סבירים ומקובלים‪.‬‬
‫ההצעה שהצגתי פירטה את תחומי אחריותה וסמכויותיה של מנהלת‬
‫הפרויקט‪ ,‬כמו את תפקידי הקבלן הראשי‪ ,‬אחריותו וסמכויותיו‪ ,‬ואת מערכת‬
‫היחסים בין שני גופים אלה‪ .‬בדיון שהתקיים אצל עוזר השר‪ ,‬בהשתתפות נציגי‬
‫התעשייה האווירית‪ ,‬היו להם הסתייגויות רבות מההצעה שלי‪ ,‬והתנהל ויכוח‬
‫גדול שבסיכומו הכנתי הצעה חדשה שהביאה בחשבון מעט מהסתייגויותיה של‬
‫התעשייה האווירית‪ .‬עיקר המחלוקת בינינו היה סביב נוהלי קבלת החלטות‬
‫בנוגע ליישום דרישות חיל האוויר‪ ,‬אישור חוזים מול יצרנים וספקים בחו"ל‪,‬‬
‫בחירה ואישור של קבלני המשנה‪ ,‬אישור תוכנית הייצור‪ ,‬ניצול תקציבים ודיווח‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 29‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪30‬‬

‫מנכ"ל התעשייה האווירית היה אל שווימר‪ ,‬שהיה מייסד התעשייה האווירית‪.‬‬

‫הוא נחשב לדמות מופת והיתה לו השפעה מאגית על המערכת‪ .‬דבריו ועמדותיו‬
‫התקבלו לעתים כדברי אלוהים חיים‪ .‬הוא לא ידע עברית‪ ,‬ובשל כך התנהלו‬
‫הדיונים אצל צ'רה באנגלית‪ .‬זה קצת הפריע לי‪ .‬ככלל‪ ,‬לא היה פשוט להביע‬
‫דעות שונות מאלה של אל שווימר‪ ,‬וּודאי שלא היה קל לשכנע את המנהלים‬
‫במערכת הביטחון לקבל דעות אלו‪ ,‬שלקחו בחשבון צרכים ואינטרסים חשובים‬
‫של ארגונים ותעשיות אחרות מחוץ לתעשייה האווירית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ב‪ 31-‬ביוני ‪ 1966‬סוכם המשא ומתן עם חברת דאסו על אפיון מטוס‬
‫ה‪ M5-‬עבור חיל האוויר הישראלי‪ .‬חיל האוויר הזמין ‪ 50‬מטוסים ואספקתם‬
‫תוכננה להתחיל באמצע ‪ .1967‬אפיון המטוס התבסס על המיראז' ‪ C3‬וקיבל‬
‫ביטוי במסמך החברה ‪,M.D M-5 Clause Technique D.G.T No. 3998A‬‬
‫ששימש מסמך בסיסי לביצוע שינויים בעתיד‪ .‬התקיימו מגעים רצופים‪ ,‬בדרגים‬
‫שונים‪ ,‬הן עם חברת דאסו והן עם חיל האוויר הצרפתי‪ ,‬לגבי מטוסי ה‪M5-‬‬
‫שנרכשו על ידי חיל האוויר‪ ,‬אלא שהעברתם ארצה לא התאפשרה כתוצאה‬
‫מהאמברגו שהטיל דה‪-‬גול על משלוחי נשק לישראל‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ ,1967‬למרות האמברגו‪ ,‬היו בצרפת טייסים של חיל האוויר שטסו‬
‫ב‪ M5-‬כדי לבחון אותו מבחינה מבצעית וטכנית‪ .‬בין היתר‪ ,‬עלתה גם האפשרות‬
‫לקבלת ידע לייצור המטוס בארץ‪ ,‬במידה שהמטוסים לא יגיעו ארצה בגלל‬
‫האמברגו‪ .‬הצרפתים לא פסלו אפשרות כזו‪ ,‬אך הביעו את רצונם להיות מעורבים‬
‫בפרויקט‪ .‬החלטנו להמשיך במגעים עם חברת דאסו ולהיכנס למשא ומתן‬
‫קונקרטי לקבלת ידע לייצור מטוסי ה‪ M5-‬בארץ‪ .‬ואמנם‪ ,‬בסופו של דבר קיבלנו‬
‫את הסכמתם של אנשי דאסו לנהל עמנו משא ומתן על חוזה ידע לייצור המטוס‬
‫בארץ‪.‬‬
‫בתחילת נובמבר ‪ 1967‬טסתי לפריז ונפגשתי עם מנהל הייצוא של חברת‬
‫סנקמה בבית קפה בקרבת מקום למשרדי החברה‪ .‬כצפוי‪ ,‬הוא סירב להיפגש‬
‫איתי במשרדו בגלל האמברגו‪ .‬נושא השיחה היה מימוש חוזה הידע עם חברת‬
‫ישקר לייצור להבי המנועים בארץ‪ .‬הוא חזר על דרישתו לתשלום‪ ,‬ואני אמרתי‬
‫שנשלם רק אחרי שנבטיח את קבלת השרטוטים שיופקדו בנאמנות אצל עורך‬
‫דין מקומי‪ .‬הוא סירב לכך‪ ,‬והפגישה הסתיימה בלא כלום‪ .‬מפריז טסתי ללונדון‬
‫לפגישה עם מנכ"ל דאסו‪ ,‬מיסייה ואלייר‪.‬‬
‫בתוך כך נמשכו המגעים החשאיים עם חברת דאסו באמצעות משלחת הרכש‬
‫של משרד הביטחון בפריז‪ ,‬שבראשה עמד מוקה לימון‪ ,‬לשעבר מפקד חיל הים‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 30‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪31‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט המטוס יוצא לדרך‬

‫ומי שלימים הגה את הרעיון שמאחורי הברחת ספינות שרבורג )האיות הנכון הוא‬
‫"שרבור"‪ ,‬אך שיבוש לשוני הכניס את המילה "שרבורג" להיסטוריה הישראלית(‪.‬‬
‫בתיווכו של מוקה לימון‪ ,‬נקבעה סדרת פגישות בין נציגים של משרד הביטחון‬
‫והתעשייה האווירית ובין הנהלת חברת דאסו‪ .‬ראוי לציין כי היחסים עם אנשי‬
‫חברת דאסו היו טובים מאוד‪ ,‬וכי היתה מסורת של שיתוף פעולה בינם ובין‬
‫התעשייה האווירית וחיל האוויר עוד ב‪ ,1956-‬כאשר מפעלי החברה הפכו‬
‫למעשה לספקים הבלעדיים של מטוסים לחיל האוויר שלנו‪ .‬בתחילה נקבעה‬
‫סדרת הפגישות בפריז‪ ,‬אך מאוחר יותר ביקשו הצרפתים‪ ,‬מטעמי זהירות ‪ -‬הם‬
‫לא רצו להצטייר כחברה שמפרה את תנאי האמברגו ‪ -‬כי הפגישה תתקיים‬
‫בלונדון‪.‬‬
‫סדרת הפגישות בבירה האנגלית התקיימה בנובמבר ‪ ,1967‬והשתתפו בה צבי‬
‫צור )צ'רה(‪ ,‬שעמד בראש המשלחת‪ ,‬אל שווימר מנכ"ל התעשייה האווירית‪,‬‬
‫שלום )ציגי( אריאב ראש חטיבת הייצור‪ ,‬משה ארנס ראש חטיבת ההנדסה‪ ,‬ואנוכי‬
‫ראש מנהלת פרויקט המטוס‪ .‬מטעם דאסו השתתף המנכ"ל ואלייר‪ ,‬שקיבל את‬
‫שם הקוד "פרנסואה"‪ .‬הבענו בפניו את אכזבתנו מעצירת אספקת מטוסי ה‪M5-‬‬
‫ששילמנו עבורם‪ .‬הסברנו לו שמצב זה מאלץ אותנו לחפש אלטרנטיבות אחרות‪,‬‬
‫ש ָהעֲדִ יפָה בעינינו היא זו שתוביל אותנו לייצור מטוס קרב בארץ‪ ,‬שיתבסס על‬
‫מטוס ה‪ ,M5-‬ושאנו מצפים לשיתוף פעולה מרבי מצד דאסו‪ .‬ואלייר‪ ,‬מצדו‪,‬‬
‫הביע הבנה למצבנו ולרצוננו לבנות יכולת מקומית לייצור מטוס קרב בארץ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הוא ניסה בכל כוחו לשכנע אותנו שניתן להם את ביצוע הפרויקט כולו‬
‫עם שתי אופציות‪ :‬א‪ .‬החלפת המנוע הקיים במטוסי ‪ M5‬במנוע סנקמה ‪M53‬‬
‫החדש‪ ,‬שהיה לו דחף גדול יותר מהאטאר ‪ .C9‬ב‪ .‬השתלת המנוע האמריקאי‬
‫‪ J-79‬במטוס‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬כל אחד מהפתרונות שהציע יהיה זול יותר ומהיר יותר אם הם יבצעו‬
‫את העבודה‪ .‬הם הרי מתכנני המטוס ובעלי הידע והניסיון הרב בכל סוגי מטוסי‬
‫המיראז'‪ ,‬ולכן יוכלו לבצע פרויקט כזה במהירות יחסית ובמחיר זול יותר‪.‬‬
‫ניסיוננו עם החברה במשך שנים לימד אותנו שהם מעולם לא היו באמת זולים‬
‫ושהם ידעו לגבות מחירים שמנים על כל מטוס ועל כל חלק אחר מתוצרתם‪.‬‬
‫אחרי דיון שארך כמה שעות אמרנו לו שהצעתו אינה עולה בקנה אחד עם רצוננו‬
‫לפתח את היכולת לייצור מטוס קרב בארץ‪ ,‬ובכך להקטין משמעותית את תלותנו‬
‫במקורות אספקה חיצוניים‪ .‬נתַנו לו להבין את רצוננו לחתום איתם על חוזה‬
‫ידע‪ ,‬שבמסגרתו יעמידו לרשותנו את ניסיונם‪ ,‬מומחיותם וידיעותיהם‪ .‬הדגשנו‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 31‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪32‬‬

‫את תקוותנו שהם ישתפו איתנו פעולה למימוש תוכניתנו‪ .‬סיכמנו את עקרונות‬
‫ההתקשרות בין דאסו ובין התעשייה האווירית לקראת פגישה נוספת‪ ,‬שבה תוצג‬
‫הצעת החוזה המלאה‪ .‬ואלייר הביע אופטימיות לגבי סיכויי אישור החוזה על‬
‫ידי ממשלת צרפת‪ ,‬על אף ולמרות האמברגו הרשמי‪ .‬לדבריו‪ ,‬שר ההגנה שלהם‬
‫הביע תמיכה ברעיון של הסכם ידע בין דאסו לתעשייה האווירית לייצור ה‪M5-‬‬
‫בישראל‪ .‬הצרפתים היו סוחרים ממולחים ומנוסים‪ ,‬וכך גם מנהלי דאסו‪ .‬אף‬
‫על פי כן יצאנו מאוד מעודדים מהפגישה איתו ובהרגשה שהם כבר ימצאו את‬
‫הדרך לממש את התוכנית שלנו‪ .‬מצב התעסוקה בדאסו באותו זמן לא היה מזהיר‬
‫וכמות ההזמנות למטוסים היתה מועטה‪ ,‬ולכן היה להם אינטרס מובהק לממש‬
‫את העסקה איתנו‪ .‬יצאנו מהפגישה עם ואלייר עם מידע ונתונים ראשוניים‬
‫חשובים‪ ,‬שאפשרו לנו לבצע הערכת עלויות כבסיס להכנת התקציב לפרויקט‪.‬‬
‫חזרנו ארצה והתחלנו‪ ,‬יחד עם התעשייה האווירית‪ ,‬להכין תוכנית היערכות‬
‫לצרכים ולמשמעויות של הפרויקט מבחינת כוח אדם‪ ,‬אמצעי ייצור‪ ,‬בינוי‪,‬‬
‫הדרכה וכו'‪ .‬ב‪ 23-‬בנובמבר‪ ,‬בהמשך לפגישות בלונדון‪ ,‬נערך דיון אצל עוזר‬
‫השר בהשתתפות מנכ"ל המשרד ואיש הכספים של המשרד‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪,‬‬
‫יו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית‪ ,‬מנכ"ל התעשייה האווירית‪,‬‬
‫ראש מנה"ר‪ ,‬אל"מ בני פלד מטעם חיל האוויר‪ ,‬ואנוכי‪ .‬בסיכום דיון זה נקבעו‬
‫עקרונות הארגון של מנהלת הפרויקט והתעשייה האווירית והיחסים ההדדיים‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הסיכום הופץ ב ‪ 26‬בנובמבר ‪) 1967‬נספח ‪ .(7‬בסעיף ‪ 8‬של הסיכום נכתב‬
‫כי "מנכ"ל משרד הביטחון יוודא וירכז כל חומר אשר יוכן בהתאם לעקרונות‬
‫האמורים לקראת דיון עם המטה הכללי מחד ועם שר הביטחון מאידך‪ ,‬ואם יהיה‬
‫צורך גם עם ועדת השרים הכלכליים"‪ .‬על בסיס הסיכום הנ"ל‪ ,‬הכנתי מסמך‬
‫מפורט יותר העונה על העקרונות שנקבעו בסיכום הקודם‪ ,‬ואשר אושר והופץ‬
‫מטעמו ובחתימתו של עוזר השר לנמענים הבאים‪ :‬מנכ"ל התעשייה האווירית‪,‬‬
‫ראש מנה"ר‪ ,‬הרמטכ"ל‪ ,‬מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬סגן הרמטכ"ל‪ ,‬מפקד חיל האוויר‬
‫וחברי מועצת ייצור ופיתוח של משרד הביטחון )נספח ‪ .(8‬הרכב מלא של חברי‬
‫המועצה מופיע בנספח ‪.9‬‬
‫בתחילת ‪ 1968‬נכנסנו לתקופת המתנה עד שתתקבל הסכמת ממשלת‬
‫פומפידו‪ ,‬אז ראש ממשלת צרפת‪ ,‬להסכם הידע בין דאסו לבין התעשייה‬
‫האווירית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בתעשייה האווירית כבר החלו בפעילויות הכנה ראשוניות‬
‫לקראת הפעלת הפרויקט במלוא הקיטור‪ .‬לא היה אפשר לעשות הרבה ללא‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 32‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪33‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט המטוס יוצא לדרך‬

‫החומר הטכני של דאסו‪ .‬לכן התחלתי‪ ,‬יחד עם אנשי התעשייה האווירית‪ ,‬באיסוף‬
‫חומר טכני רלוונטי ממקורות שונים בצרפת‪ .‬במקביל ביקשתי מהנספחות‬
‫בוושינגטון להעביר אלי את ה‪U.S Air Force Systems Command Manuals-‬‬
‫‪ of the‬על ה‪ - SPO, Systems-Project-Organization-‬המסמך המכונן של‬
‫האמריקאים בניהול פרויקטים‪ .‬חשבתי שזה יהיה חכם מצדנו ללמוד מניסיונם‬
‫העשיר והמגוון בניהול פרויקטים גדולים של פיתוח וייצור של מטוסים ומערכות‬
‫נשק עיקריות‪ .‬ואכן השכלתי מכך מאוד והשתמשתי בעקרונות המבנה הארגוני‬
‫שלהם בניסוח מפורט של המבנה הארגוני של מנהלת פרויקט המטוס ובהגדרת‬
‫התפקידים השונים במנהלת‪ .‬המסמך מ‪ 4-‬בספטמבר ‪ ,1968‬מציין את קבוצות‬
‫העבודה הראשיות‪ :‬קבוצה טכנית‪/‬הנדסית‪ ,‬קבוצת הנדסת ייצור וקבוצת כספים‬
‫ובקרה תקציבית‪ .‬בפרק על תפקידי מנפ"ם נכתב‪" :‬מנפ"ם תייצג את משרד‬
‫הביטחון ותבצע את מדיניות הממשלה לפיתוח התעשייה בארץ‪ .‬כמו כן תהיה‬
‫אחראית כלפי חיל האוויר במסירת המטוס כמערכת מבצעית בהתאם לאפיון"‪.‬‬
‫תחומי האחריות של מנפ"ם נוסחו כדלקמן‪ :‬פיקוח‪ ,‬תיאום וניהול הפרויקט‬
‫בכללותו‪ ,‬תיאום שינויים טכניים לגיבוש אפיון המטוסים‪ ,‬פיתוח התעשייה‬
‫האזרחית לצורכי הפרויקט‪ ,‬קביעת תקציבים ופיקוח על ניצולם‪ ,‬עריכת תוכניות‬
‫עבודה ופיקוח על ביצוען‪ ,‬מעקב ודיווח על כל הפעילויות הקשורות בביצוע‬
‫הפרויקט‪ ,‬איסוף מידע על פיתוחים לעתיד‪ ,‬ותיאום בין חיל האוויר והתעשייה‬
‫האווירית‪.‬‬
‫אף על פי שהפרויקט כבר היה בהליכי ביצוע מתקדמים מבחינת ההתארגנות‬
‫של התעשייה האווירית ומנפ"ם‪ ,‬ונוצרו דפוסי עבודה שהמציאות הכתיבה‪ ,‬רק‬
‫במרס ‪ 1969‬פרסם מנכ"ל המשרד מסמך מפורט המגדיר את תפקידי מנהלת‬
‫הפרויקט‪ ,‬אשר בו נכתב בין היתר‪" :‬מצ"ב הגדרת תפקידים של מנפ"ם‪ .‬אין היא‬
‫מתפרסמת במסגרת הוראות משרד הביטחון בגלל סיווגה הביטחוני‪ .‬יש לשומרה‬
‫בתיק נפרד כאמור בהמ"ב מס' ‪) "...10‬נספח ‪.(10‬‬
‫על אף שבמשך הזמן נוצרה שגרת עבודה סבירה בין מנפ"ם לתעשייה‬
‫האווירית‪ ,‬נושא הארגון והגדרות התפקידים לא ירד לגמרי מסדר היום‪ .‬ב‪18-‬‬
‫במאי ‪ ,1969‬שנה וחצי אחרי תחילת הפרויקט‪ ,‬העברתי לצ'רה‪ ,‬לפי בקשתו‪,‬‬
‫מסמך נוסף‪ ,‬מפורט מאוד‪ ,‬בשם "פרויקט המטוס ‪ -‬ארגון" )נספח ‪ .(11‬המסמך‬
‫התייחס הן להגדרות התפקידים של מנפ"ם והן להגדרות התפקידים של‬
‫התעשייה האווירית כקבלן הראשי לביצוע הפרויקט‪ .‬הפעם כלל המסמך גם‬
‫את היעדים העיקריים של הפרויקט‪ ,‬על שלביו השונים ועל הדרך לביצועם‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 33‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪34‬‬

‫ברמות השונות בתעשייה האווירית‪ ,‬בחיל האוויר ובתעשיות האזרחיות שלקחו‬

‫חלק בפרויקט‪.‬‬
‫כרקע למסמך נכתב‪" :‬לפני כשנתיים נתקבלה החלטה לייצר בארץ מטוס קרב‬
‫מדגם ‪ ,M5-J‬בהתבסס על חוזה ידע עם דאסו‪ .‬מאז חלו מספר רב של שינויים‪,‬‬
‫עליות ומורדות אשר נבעו‪ ,‬בעיקרם‪ ,‬כתוצאה מהיחסים הפוליטיים שהתפתחו‬
‫בינינו ובין צרפת ואשר השפיעו במישרין ובעקיפין על ההתארגנות לביצוע‬
‫המשימה"‪ .‬בהמשך פירטתי את היעדים העיקריים של הפרויקט‪:‬‬

‫הרכבת ‪ 25‬מטוסי ‪ M5-J‬מחלקים שיוזמנו מצרפת‪ ,‬הכללת דרישות‬

‫מבצעיות של חיל האוויר )רעם א'(‪ ,‬אספקת מטוס ראשון לחיל האוויר‬
‫באמצע ‪ ,1971‬ארגון קו ייצור בתעשייה האווירית בעל כושר תפוקה של‬
‫עד שלושה מטוסים בחודש‪ ,‬העמקת הייצור של חלקי המבנה‪ ,‬אביזרים‬
‫ומערכות בתעשייה האווירית‪ ,‬הקמה ו‪/‬או פיתוח יצרנים אזרחיים‬
‫לצורכי הפרויקט מחוץ לתעשייה האווירית בגבולות של ‪50%-40%‬‬
‫מנפח הייצור‪ ,‬תכנון והרכבה של מנוע ‪ J-79‬במטוס שחק‪ B-‬והטסתו‬
‫תוך ‪ 18‬חודש כ‪ Test-Bed-‬להוכחת היתכנות‪ ,‬תכנון השינויים להתאמת‬
‫מנוע ‪ J-79-JIE‬לרעם א'‪ ,‬תכנון והתקנת השינויים ברעם א' לפי דרישות‬
‫חיל האוויר‪ .‬אספקת ‪ 125‬מטוסי רעם ב' עם הפתרונות האופטימליים‬
‫בהתאם לדרישות חיל האוויר‪ ,‬והעמקת ייצור מנועים ממשפחת ה‪J-79-‬‬
‫בארץ‪.‬‬

‫בהמשך מפרט המסמך את שלבי הפרויקט והפונקציות ברמות השונות‪:‬‬

‫רמה א' ‪ -‬קביעת מדיניות בכל הקשור לביצוע הפרויקט בשלביו השונים‪.‬‬
‫רמה ב' ‪ -‬א‪ .‬קבלת החלטות בתחום התקציבי‪ ,‬מימוני‪ ,‬לוח זמנים‪ ,‬דרישות‬
‫מבצעיות‪ ,‬מפרטים טכניים‪ ,‬בקרת איכות וכו'‪ .‬ב‪ .‬הורדת הוראות והנחיות‬
‫לגופי הביצוע ותיאום פעילותם‪.‬‬
‫רמה ג' ‪ -‬תרגום ההחלטות לתוכניות עבודה‪ ,‬הצעות טכניות‪ ,‬תקציבים ואמצעים‬
‫דרושים‪.‬‬
‫רמה ד' ‪ -‬ביצוע כל פרטי התכנון‪ ,‬תיכון‪ ,‬ייצור‪ ,‬רכש‪ ,‬ניסויים‪ ,‬בקרת איכות‬
‫ומסירת המוצר הסופי לצרכן‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 34‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪35‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט המטוס יוצא לדרך‬

‫אחרי ניתוח מפורט של המבנה הארגוני הקיים יש התייחסות למבנה הרצוי‪,‬‬

‫בעיקר בהקשר להקמת מנהלת פרויקט בתעשייה האווירית במבנה של מטריצה‬
‫עם כפיפות ישירה למנכ"ל‪ .‬מאחר שבשלב זה עדיין לא הוקמה המנהלת‬
‫בתעשייה האווירית‪ ,‬מדגיש המסמך את אותם כשלים הנובעים מכך‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫"כתוצאה מהמחסור במנהלת תוכנית 'רעם' מרכזית בתעשייה האווירית‪ ,‬נאלצה‬
‫מנפ"ם למלא חלק מהפונקציות שטבעי היה שיבוצעו בתע"א‪ ,‬ביעילות מרובה‬
‫יותר בתחום הנדסת מערכות )‪ (Systems Engineering‬ושילוב מערכות )‪Systems‬‬
‫‪ ."(Integration‬כדי להדגיש את חומרת המצב נכתב כי "הארגון בתעשייה‬
‫האווירית הותאם להרכבת ‪ M5-J‬בחטיבת הייצור בהתבסס על ידע וחלקים‬
‫המסופקים מדאסו ללא כל הכנה והתייחסות לדרישות חיל האוויר‪ ,‬ההופכות את‬
‫המטוס לרעם א'‪ .‬כמו כן בחטיבת ההנדסה מתרכזת הפעילות בעיקר בבניית אב‬
‫טיפוס ללא תיאום מספיק עם חטיבת הייצור באשר להשלכות שתהיינה לעבודה‬
‫זו על המשך הייצור בשלב של רעם ב'"‪.‬‬
‫מאחר שהיקף הפרויקט היה ענקי וצפוי היה להימשך לפחות עד ‪ ,1978‬היה‬
‫הכרחי שהתעשייה האווירית תתארגן בצורה שתבטיח את הצלחתו בהוצאות‬
‫מינימליות‪ ,‬בזמן הקצר ביותר וברמה טכנית הגבוהה ביותר ‪ -‬בהתאם לדרישות‬
‫המבצעיות של חיל האוויר‪ .‬זאת ניתן היה להשיג רק עם הקמת מנהלת תוכנית‬
‫"רעם"‪ ,‬אשר תוכפף ישירות למנכ"ל התעשייה האווירית‪ .‬בסופו של דבר הוקמה‬
‫המנהלת רק בסוף ‪ .1971‬עד אז היה ל"יחידת כספים וכלכלה" במנפ"ם תפקיד‬
‫מרכזי בבקרה על ניצול התקציב ועל הדרישות הכספיות של המפעלים והחברות‬
‫השונות המשתתפות בפרויקט‪.‬‬
‫מנהל היחידה‪ ,‬שלמה )זיגי( גילן‪ ,‬שהושאל לתפקיד מהתעשייה האווירית‪ ,‬אומר‪:‬‬
‫"נושא הבקרה הכספית היה המרכזי בעבודת היחידה והִקשה מאוד‪ .‬בפרויקט פיתוח‬
‫כה גדול וראשוני‪ ,‬מספר האי‪-‬ודאויות וחוסר הניסיון של כלל המערכת מחייבים‬
‫התקשרויות עם יצרנים על בסיס עלות פלוס אחוז רווח מוסכם‪ .‬זו שיטה שאינה‬
‫מעודדת התייעלות ומחייבת פיקוח ובקרה צמודים לאורך זמן‪ .‬כשהצטברו הנתונים‬
‫על תשומות העבודה שהושקעו בהרכבת המטוסים הראשונים‪ ,‬נערכו דיונים‬
‫שוטפים עם התעשייה האווירית ועם יצרנים אחרים כדי לפתח את הנוסחאות‬
‫שיקדמו אותנו לקביעת מחירים קבועים‪ .‬פעילות היחידה בוצעה בשיתוף מלא עם‬
‫הצוות ההנדסי במנפ"ם והיחידות הרלוונטיות במשרד הביטחון ‪ -‬היועץ הכלכלי‪,‬‬
‫היועץ המשפטי ומנה"ר"‪.‬‬
‫סאגת הארגון והגדרות התפקידים עדיין לא הסתיימו‪ .‬במשך כמה שבועות‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 35‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪36‬‬

‫באמצע ‪ 1969‬הביע מפקד חיל האוויר את אי‪-‬שביעות רצונו מהפיגור בתוכנית‬

‫הפרויקט בתעשייה האווירית‪ .‬לטענתו‪ ,‬בתעשייה לא נותנים לפרויקט את‬
‫העדיפות הדרושה ומשקיעים מאמצים דווקא בפרויקטים אחרים‪ .‬עד כדי כך‬
‫שבאחד הימים‪ ,‬ביולי ‪ ,1969‬נקראתי למשרדו של צ'רה כאשר מפקד חיל האוויר‬
‫היה שם‪ ,‬והוא הציע לצ'רה שאני אעבור בהשאלה לתעשייה האווירית כדי לנהל‬
‫את הפרויקט שם‪ .‬צ'רה לא היה מוכן בשום אופן לוותר עלי במנפ"ם‪ .‬כתוצאה‬
‫ממפגש זה‪ ,‬העברתי למפקד חיל האוויר מסמך המתאר את המבנה הארגוני של‬
‫הפרויקט‪ ,‬כולל את הדרישה מהתעשייה האווירית להקים את מנפ"ם בארגונהּ‪.‬‬
‫במכתב הלוואי כתבתי לו כדלקמן‪" :‬תע"א קיבלה את הצעת הארגון והגדרות‬
‫התפקידים כלשונן‪ .‬נושא הכפיפות של מנפ"ם הושמט לפי בקשתו של עוזר השר‬
‫ולא נידון"‪ .‬צ'רה לא היה מעוניין‪ ,‬בשלב זה של הפרויקט‪ ,‬לתת פומבי למאבק‬
‫עם מנכ"ל המשרד על הבעלות על מנפ"ם‪ .‬לי‪ ,‬כמובן‪ ,‬הכפיפות הישירה לצ'רה‬
‫היתה חשובה ונוחה מאוד‪.‬‬
‫ראוי לציין כי רק ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ 1968‬פורסם המינוי שלי לראש מנפ"ם‬
‫במח"א ‪ ,111‬כולל התקן הצבאי של היחידה כולה‪.‬‬
‫לסיכום פרק זה חשוב לציין כי ב‪ 28-‬בדצמבר ‪ 1970‬הופץ מסמך מסכם‬
‫של עוזר שר הביטחון על "ארגון פרויקט המטוס"‪ .‬עיקרי המסמך הגדירו את‬
‫מת"ר ‪ -‬מנהלת תוכנית רעם במשרד הביטחון ומנהלת פרויקט המטוס‪-‬מנפ"ם‬
‫בתעשייה האווירית‪ .‬המסמך פירט את אחריות כל אחד מהגופים הללו ואת יחסי‬
‫הגומלין ביניהם‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה שהופיעה במפורש כפיפות מת"ר‬
‫לעוזר שר הביטחון‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 36‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫פרק ‪4‬‬

‫בארמון של דאסו‬

‫פגישה שנייה עם דאסו נקבעה לאמצע פברואר ‪ .1968‬צ'רה שוב עמד בראש‬
‫המשלחת‪ ,‬שהורכבה מאותם אנשים שהשתתפו בפגישה הקודמת‪ .‬הפעם נערכו‬
‫הפגישות במשרדי החברה שבפריז‪ .‬ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון‪,‬‬
‫מוקה לימון‪ ,‬הצטרף לפגישות‪ .‬בסיכום המשא ומתן נחתם החוזה בראשי תיבות‬
‫והועבר על ידם לשר ההגנה הצרפתי‪ ,‬שביקש להיפגש עם צ'רה ולהדגיש בפניו‬
‫את תמיכתו בפרויקט ואת כוונתו להביאו לאישור ראש הממשלה פומפידו‪.‬‬
‫הייתי נרגש ונפעם מהמפגשים בדרגים הבכירים ביותר בחברה ובחיל האוויר‬
‫הצרפתיים‪ .‬בסיפוק רב סיכמנו את הביקור בארוחת ערב מהודרת בארמונו של‬
‫מרסל דאסו מחוץ לפריז‪ ,‬שאליה הוזמנו גם כמה קצינים בכירים בחיל האוויר‬
‫הצרפתי‪.‬‬
‫חזרנו ארצה עם תחושה שאנו בדרך ליישום שאיפותינו‪ ,‬ושבתוך זמן קצר‬
‫נתבשר כי החוזה אושר על ידי ממשלת צרפת‪ .‬ואכן כעבור כחודש מהפגישה‬
‫האחרונה קיבלנו את הבשורה שפומפידו אישר את טיוטת החוזה‪ ,‬אך שעליו‬
‫להביאו לאישור הנשיא‪ .‬לא היה ברור אם ומתי זה יקרה‪ .‬נכנסנו לתקופת המתנה‬
‫וחוסר ודאות לגבי ההמשך‪ .‬ההנחה היתה שכל עוד ההסכם אינו מאושר רשמית‪,‬‬
‫לא ניתן יהיה להתקדם בתוכנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשכנו להיפגש עם אנשי דאסו כדי‬
‫לעבד יחד איתם את פרטי החוזה על כל נספחיו‪.‬‬
‫החוזה המפורט כלל את הנושאים הבאים‪ .1 :‬כל שרטוטי ההרכבה של מבנה‬
‫המטוס‪ .2 .‬שרטוטים מפורטים של הרכבות שלמות ותת‪-‬הרכבות‪ .3 .‬דוקומנטציה‬
‫מפורטת של סדר הרכבת ובניית מבנה המטוס‪ .4 .‬הוראות בכתב המפרטות את‬
‫סדר הרכבת אביזרים‪ ,‬צנרת וחיווט חשמלי‪ .5 .‬רשימה מלאה של כלי ייצור‬
‫והרכבה ושרטוטי הייצור שלהם )‪ .6 .(Jigs & Fixtures‬רשימות מלאות של‬
‫חומרים וכלי עבודה‪ .7 .‬רשימות מפורטות של כל הספקים וקבלני משנה‪.‬‬
‫‪ .8‬שרטוטי חלקים והנחיות לעיבוד שבבי ותהליכי ייצור אחרים‪ ,‬כמו כרסום‬
‫‪37‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 37‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪38‬‬

‫כימי‪ ,‬טיפולים תרמיים וכו'‪ .9 .‬פירוט של עלויות חומרים‪ ,‬אביזרים‪ ,‬צנרת‪,‬‬

‫חיווט חשמלי‪ ,‬חישולים‪ ,‬יציקות‪ ,‬עיבוד שבבי‪ ,‬תהליכים וכו'‪ .10 .‬פירוט שעות‬
‫עבודה לתת‪-‬הרכבות והרכבות‪ .11 .‬עלויות של כלי הרכבה‪ ,‬מתקנים וקבעים‪.‬‬
‫‪ .12‬תוכנית הדרכה במפעלי דאסו וייעוץ מקצועי לתעשייה האווירית בארץ‪.‬‬
‫‪ .13‬מסירת ה"קסקדה" של המטוס )פירוט וסיווג כל חלקי ומרכיבי המטוס(‪.‬‬
‫‪ .14‬תוכנית מוסך ההרכבה וכל ציוד ההרכבה של המטוס‪ .15 .‬תוכנית מערך‬
‫בקרת איכות של חומרים‪ ,‬אביזרים‪ ,‬תת‪-‬הרכבות והרכבות‪ .16 .‬תוכנית בקרת‬
‫איכות של הרכבת המטוס בתחנות הביניים ובשלב הסופי‪ .17 .‬תוכנית ניסויי‬
‫טיסה לפני מסירת המטוס לחיל האוויר‪.‬‬
‫כבר בדצמבר ‪ ,1967‬מיד עם שובנו מהמפגש עם דאסו בלונדון ועם טיוטת‬
‫חוזה ידע לייצור ה‪ M5-‬בארץ‪ ,‬עבדנו יחד עם התעשייה האווירית על הכנת‬
‫מסמך של תוכנית ייצור ראשונית לאישור שר הביטחון‪ .‬מטרת המסמך היתה‬
‫להגדיר את היקף התוכנית‪ ,‬המשתתפים בביצועה‪ ,‬ההיקף הכספי והאמצעים‬
‫הדרושים‪ .‬הוחלט לייצר ‪ 200‬מטוסים לפי רישיון היצרן בקצב של שלושה עד‬
‫ארבעה בחודש‪ .‬התעשייה האווירית נקבעה כקבלן הראשי לייצור המטוס‪ ,‬כאשר‬
‫חלק ניכר מחלקי ומאביזרי המטוס יימסרו לייצור אצל קבלני משנה בארץ‪.‬‬
‫המסמך תמצת את התנאים העיקריים של חוזה הידע עם חברת דאסו‪ ,‬כפי‬
‫שהוגדרו בטיוטה המעודכנת ביותר‪ ,‬והעניק תמונה ראשונית וכללית על היקף‬
‫השתתפות היצרנים וקבלני משנה ועל ההשפעה הנובעת מכך על הפוטנציאל‬
‫התעשייתי בארץ‪ .‬במסגרת הניירת שקיבלנו מדאסו‪ ,‬נכללה כאמור ה"קסקדה"‬
‫של המטוס‪ .‬לכן‪ ,‬כבר בשלב מוקדם זה ערכנו טבלה מפורטת של כל מרכיבי‬
‫המטוס‪ ,‬החל בחומרי גלם וכלה במסמרות ובברגים‪ .‬במקביל צי ַינו את המפעלים‬
‫הקיימים בארץ שיכולים להשתתף בפרויקט‪ ,‬בהתאם לתחומי התמחותם‪ .‬כמו כן‬
‫ציינו את התחומים שלגביהם לא היה בארץ פוטנציאל והמלצנו לעודד הקמת‬
‫מפעלים חדשים )נספח ‪.(12‬‬
‫בהמשך לפגישות עם דאסו בפברואר ‪ 1968‬והתמיכה של שר ההגנה הצרפתי‬
‫בחוזה הידע‪ ,‬עיבדנו תוכנית עבודה שכללה שליחת צוות משותף של חיל האוויר‬
‫והתעשייה האווירית להכרת מאפייני המטוס‪ :‬ביצועים‪ ,‬מערכות‪ ,‬טכנולוגיות‪,‬‬
‫שיטות אחזקה ואמצעים‪ .‬המלצנו שיישלח גם צוות מהנדסים להכרת תהליכי‬
‫הייצור‪ ,‬אמצעי הייצור‪ ,‬שיטות ותהליכי ההרכבה‪ ,‬בקרת איכות וכו'‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1968‬ביקרנו‪ ,‬נציגי התעשייה האווירית ואני‪ ,‬במפעלי דאסו השונים‪:‬‬
‫‪ Argenteuil, Biarritz, Cazau, Istres, Martignas, Marignac, Saint-Cloud‬כדי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 38‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪39‬‬ ‫‪‬‬ ‫בארמון של דאסו‬

‫לנסות ולקבל מידע נוסף‪ ,‬ובעיקר כדי לתכנן איתם את המשך הפעילות מיד‬
‫עם קבלת האישור על חוזה הידע‪ .‬זכינו לשיתוף פעולה טוב ממנהלי המפעלים‬
‫השונים‪ ,‬וקיבלנו חומר רב שבהמשך סייע לנו לגבש את תוכנית הייצור‪ .‬בין‬
‫היתר קיבלנו מדאסו את רשימת כל קבלני המשנה שלהם ואת תחום התמחותו‬
‫של כל אחד מהם‪ .‬על בסיס המידע הזה הרכבנו רשימה ראשונית של מפעלים‬
‫בארץ הבאים בחשבון להשתתף בפרויקט לפי תחום מיומנותם )נספח ‪ .(13‬עם‬
‫זאת‪ ,‬נרמז לנו ממקורות שונים בצרפת שקטנים הסיכויים שחוזה הידע בין דאסו‬
‫לתעשייה האווירית יאושר על ידי הנשיא‪.‬‬
‫עם שובנו ארצה נתבקשה התעשייה האווירית להכין תוכנית אלטרנטיבית‬
‫שתופעל במידה שאכן חוזה הידע עם דאסו לא יאושר ולא יהיה אפשר לממש‬
‫את התוכנית כפי שהותוותה אחרי המפגש בלונדון‪ .‬התעשייה האווירית הגישה‬
‫לפי דרישתנו תוכנית ייצור חדשה‪ ,‬שיצאה מתוך הנחה שלא יהיו בידיה שרטוטי‬
‫הייצור של ה‪ .M5-‬אך כיוון שה‪ M5-‬היה בנוי ברובו על בסיס המיראז' ‪C3‬‬
‫)שחק(‪ ,‬התבססה התוכנית החדשה על ההנחה שאפשר יהיה לייצר את מטוס‬
‫השחק‪ ,‬שנמצא בשירות חיל האוויר מזה כמה שנים ומופעל בהצלחה מרובה‪,‬‬
‫ובהמשך נוכל לייצר גם את אותם חלקים של ה‪ M5-‬השונים מה‪ .C3-‬האופציה‬
‫הזאת התאפשרה בגלל העובדה שבידי חיל האוויר והתעשייה האווירית היו‬
‫מרבית שרטוטי המבנה של השחק‪ .‬באותו זמן התעשייה האווירית כבר ייצרה‬
‫כ‪ 12%-‬מחלקי המבנה של ה‪ C3-‬כחלקי חילוף לחיל האוויר וכספקית משנה‬
‫לחברת דאסו‪.‬‬
‫ב‪ 3-‬ביוני ‪ ,1968‬ועל בסיס תוכנית זו‪ ,‬הגשתי לצ'רה מסמך המפרט את‬
‫שלבי ביצוע הפרויקט במסגרת האילוצים החדשים‪ .‬התוכנית פירטה את כל‬
‫המשמעויות הנובעות מדחיית לוח הזמנים לאספקת המטוסים לחיל האוויר‪,‬‬
‫הקשיים שיתגלו בביצוע הייצור לפי אפיון חיל האוויר‪ ,‬השינויים בתקציב‬
‫והצורך להתחיל במהירות להשקיע בבניית התשתית התעשייתית לביצוע‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫הרעיון היה נועז ביותר‪ ,‬בעל רמת סיכון גבוהה ואי‪-‬ודאות באשר להצלחת‬
‫התוכנית כולה‪ .‬נוסף לשרטוטים שהיו בידינו‪ ,‬היה חסר לנו חומר רב ומפורט של‬
‫כלי הייצור ותהליכי הייצור הנדרשים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ברוב ייאושנו באשר לסיכוי‬
‫להשגת הסכמה לחוזה הידע ל‪ ,M5-‬הפתרון הזה נראה לנו כברירת המחדל‬
‫האופטימלית ביותר‪ .‬את התוכנית הגשתי כמצע לדיון שהתקיים בלשכת עוזר‬
‫השר ב‪ 5-‬ביוני ‪ ,1968‬ושבו סוכם כי "עקרונית אנו מעוניינים להגיע לייצור‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 39‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪40‬‬

‫ה‪ M5-‬עם מנוע ‪ ,J-79‬אך בשלב ביניים יוחל בייצור מטוס השחק עם מנוע ‪C9‬‬
‫של סנקמה‪ ,‬ובמקביל יושלמו ההכנות לייצור החלקים השונים שבין ה‪M5-‬‬
‫והשחק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ובהנחה שבסופו של דבר נקבל את ה‪ ,J-79-‬תיערך התעשייה‬
‫האווירית לפעולות הדרושות להתאמת המנוע ל‪."M5-‬‬
‫בסוף יוני ‪ 1968‬קיבלנו הודעה רשמית שחוזה הידע בין דאסו לתעשייה‬
‫האווירית אכן לא אושר על ידי הנשיא דה‪-‬גול‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬פנו נציגי חברת‬
‫דאסו‪ ,‬ביוזמתם‪ ,‬הן למשלחת משרד הביטחון בפריז והן לעוזר השר צ'רה והביעו‬
‫את רצונם העז במגעים עם התעשייה האווירית ומשרד הביטחון‪ ,‬כדי להמשיך‬
‫את התהליך שבו התחלנו ולהגיע למימוש חוזה הידע‪ ,‬כאילו שהאמברגו אינו‬
‫קיים‪.‬‬
‫סוכם בין שני הצדדים שלצורך התנעת הפרויקט תגיע לישראל קבוצה של‬
‫אנשי דאסו לסיכום המשא ומתן על החוזה ולקביעת פרטי תוכנית העבודה‬
‫בנושאים הבאים‪ :‬קביעת לוח זמנים להעברת השרטוטים וכל הניירת הרלוונטית‬
‫ארצה‪ ,‬מיון רשימת הכלים שיוזמנו בדאסו ואלה שייוּצרו בארץ‪ ,‬רשימת החלקים‬
‫והזוודים בפזות השונות שיוזמנו להרכבת המטוסים‪ ,‬קביעת לוח זמנים לאספקת‬
‫הכלים והחלקים מדאסו‪ ,‬והשתתפות בתוכנית השתלמויות בצרפת‪ .‬כמו כן היינו‬
‫צריכים לקבוע איתם את הדרך להעברת ההזמנות מהתעשייה האווירית לדאסו‪.‬‬
‫הוחלט שההזמנות יועברו באמצעות "אופמה"‪ ,‬הגוף שהיה אחראי על הייצוא‬
‫הביטחוני של צרפת למזרח התיכון‪ ,‬ושדרכו רכשה מערכת הביטחון את הציוד‬
‫והחלפים לצה"ל‪ .‬הוסכם לשמור על רציפות אספקת הניירת והחלקים‪/‬אביזרים‪/‬‬
‫זוודים כדי שתהליך ההתארגנות בארץ יתקדם בהתאם ללוח הזמנים שנדרש על‬
‫ידי חיל האוויר לאספקת המטוסים‪ .‬גם המפעלים השונים‪ ,‬מחוץ לדאסו‪ ,‬נכללו‬
‫בתוכנית אספקת הניירת הדרושה לפי לוח הזמנים המוסכם והתואם את תוכנית‬
‫הייצור‪ .‬חלק מהניירת שהיתה מוכנה שוחררה למשלוח עוד לפני שהועברה‬
‫הזמנה רשמית ובטרם שולמה המקדמה‪ .‬רשימות הכלים הדרושים לייצור המטוס‬
‫תוקנו‪ ,‬עודכנו ומוינו כדי שיתאימו לקצב ייצור של עד שלושה מטוסים בחודש‪.‬‬
‫הפעילות הנ"ל דווחה לעוזר השר במהלך דיון שהתקיים אצלו ב‪ 9-‬ליוני‬
‫‪ .1968‬בסיכום הדיון נדרשה התעשייה האווירית להגיש תוכנית מפורטת‬
‫להסבת מנוע המטוס ל‪ J-79-‬עם ציון התאריך האחרון ביותר של ייצור המטוס‬
‫ה‪ ,51-‬שבו יותקן המנוע‪ .‬במקביל נקבע כי ימשיכו המגעים עם סנקמה כדי‬
‫לחתום עמם על הסכם ידע לייצור המנוע ‪ - B9‬הדומה ברובו ל‪ - C9-‬בארץ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נקבע כי נמשיך לקבל ידע ל‪ C9-‬מהמפעל בשווייץ‪ ,‬קבלן משנה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 40‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪41‬‬ ‫‪‬‬ ‫בארמון של דאסו‬

‫של סנקמה‪ .‬עוד נקבע כי לאחר ביקור קבוצת דאסו בארץ‪ ,‬תגיש התעשייה‬
‫האווירית תוכנית מעודכנת להיערכות לייצור המטוס‪ .‬המשא ומתן יתנהל בין‬
‫התעשייה האווירית וקבוצת דאסו‪ ,‬בהשתתפות מנפ"ם ובאישורה‪ .‬קבוצת דאסו‬
‫הגיעה לארץ בתחילת יוני ‪ 1968‬להמשך המשא ומתן לגיבוש הסכם הידע‬
‫בינה ובין התעשייה האווירית‪ .‬פעלנו כאילו שיש לנו חוזה ידע מאושר על ידי‬
‫השלטונות הצרפתיים וחתום בין דאסו והתעשייה האווירית‪ .‬בחטיבת הייצור‬
‫של התעשייה האווירית התקבלו שרטוטי מוסך ההרכבה עם פירוט מלא של‬
‫הדרישות הספציפיות והקונסטרוקטיביות‪ ,‬כולל רמת הדיוק הנדרשת להבטחת‬
‫הרכבה נכונה של המטוסים‪ .‬כדי להקים את מוסך ההרכבה אותר מקום מתאים‬
‫בתחומי התעשייה האווירית והוחל בהכנות לקראת הבנייה‪ .‬הצרפתים הביעו‬
‫הסתייגות מהרעיון של החלפת המנוע הצרפתי במנוע אמריקאי מתוצרת ג'נרל‬
‫אלקטריק‪ .‬ההסתייגות שלהם נבעה הן מטעמי יוקרה מקצועית ולאומית והן‬
‫משיקולים כלכליים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם הסכימו שאם נתעקש על החלפת המנוע‪ ,‬הם‬
‫יהיו מוכנים לבצע זאת בעלות נמוכה יותר ובזמן קצר יותר‪ ,‬בהכירם את המטוס‬
‫טוב יותר מאיתנו‪.‬‬
‫ההצעה שלהם כללה בניית שלושה אבות טיפוס‪ ,‬חבילת ידע‪ ,‬טיסות ניסוי‬
‫ותמיכה טכנית צמודה לאורך כל הפרויקט בעלות כוללת של כ‪ 75-‬מיליון‬
‫דולרים‪ .‬אחרי שלמדנו את ההצעה והשווינו אותה להערכות הכספיות של‬
‫האופציה לייצר הכול בתעשייה האווירית ולצמצם ככל שאפשר את התלות‬
‫בדאסו‪ ,‬דחינו את הצעתם‪ .‬דאסו השלימו עם החלטתנו ושיתפו פעולה בגיבוש‬
‫תוכנית הפרויקט‪.‬‬
‫בהתבסס על ההסכמות שהגענו אליהן עם קבוצת דאסו והאופטימיות‬
‫שהשתררה בקרבנו‪ ,‬שאכן נוכל לבצע את הפרויקט למרות האמברגו‪ ,‬כתב‬
‫ב‪ 18-‬במאי ‪ 1968‬עוזר השר צ'רה לשר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬ותיאר בפניו את‬
‫עיקרי הדברים כפי שהתפתחו עד אז עם שימת דגש על הנכונות של חברת‬
‫דאסו לשתף עמנו פעולה במימוש תוכנית ייצור ה‪ M5-‬בארץ‪ .‬כדי להתניע את‬
‫התוכנית במלוא המרץ ולעמוד בלוח הזמנים לאספקת המטוסים לחיל האוויר‪,‬‬
‫ביקש צ'רה מהשר לזמֵן בהקדם דיון עם ראש הממשלה ושר האוצר כדי לאשר‬
‫את התקציב הדרוש לתוכנית רב‪-‬שנתית כוללת‪ ,‬וציין כי לגבי שנת העבודה‬
‫השוטפת )‪ ,(68/69‬יימצא פתרון במסגרת התקציבים המאושרים בתיאום עם‬
‫משרד האוצר )נספח ‪.(14‬‬
‫‪-‬‬
‫לפי תוכנית הרכש שחיל האוויר הציג‪ ,‬דובר על ייצור של כ ‪ 200‬עד ‪250‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 41‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪42‬‬

‫מטוסים‪ 50 .‬עם המנוע הצרפתי וכ‪ 100-‬עד ‪ 150‬עם המנוע האמריקאי‪ .‬מחיר‬
‫‪ 200‬מטוסים הוערך בכ‪ 450-400-‬מיליון דולר‪ .‬ההוצאה השנתית הוערכה‬
‫בכ‪ 200-150-‬מיליון לירות )המטבע שקדם לשקל(‪ .‬נוסף לתעשייה האווירית‬
‫כקבלן ראשי‪ ,‬ייעשה מאמץ רב לשלב מקסימום תעשיות אזרחיות קיימות ו‪/‬או‬
‫תעשיות חדשות שיוקמו לצורכי הפרויקט‪ .‬ערך הדולר הנחסך הוערך אז בארבע‬
‫לירות‪.‬‬
‫ב‪ 7 -‬ביולי ‪ 1968‬התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה‪ ,‬לוי אשכול‪,‬‬
‫בהשתתפות שר הביטחון משה דיין‪ ,‬עוזר שר הביטחון צ'רה‪ ,‬ושר האוצר פנחס‬
‫ספיר‪ .‬בישיבה זו הוצגה תוכנית הייצור של ה‪ M5-‬בארץ על בסיס הסכם הידע‬
‫עם חברת דאסו‪ .‬נדונו גם ההשלכות הכלכליות‪-‬תקציביות בתוך מערכת הביטחון‬
‫ועל המשק כולו‪ ,‬בעיות גיוס כוח אדם לפרויקט‪ ,‬האתגר הטכנולוגי‪-‬תעשייתי‬
‫הכרוך בפרויקט‪ ,‬ורמת הסיכון במצב של אי‪-‬עמידה בלוח זמנים לאספקת‬
‫המטוסים לחיל האוויר‪ .‬בסיכום הדיון אושרה התוכנית כפי שהוצגה על ידי‬
‫שר הביטחון‪.‬‬
‫ההחלטה שהתקבלה בדיון אצל ראש הממשלה נתנה אור ירוק להמשך‬
‫הפעילות לקידום הפרויקט במשנה מרץ‪ .‬בעידוד ובתיאום עם מנכ"ל דאסו‪,‬‬
‫יצאתי באמצע יולי לצרפת יחד עם ראש חטיבת הייצור בתעשייה האווירית‪,‬‬
‫שלום אריאב‪ ,‬ומנהל אגף להב‪ ,‬משה קרת‪ ,‬לדיונים מפורטים עם דאסו על‬
‫תוכנית העבודה‪ .‬הסתבר לנו שמסתמנת אפשרות סבירה להפעיל את התוכנית‬
‫בהתאם לחוזה שסוכם בדצמבר ‪ ,1967‬בסיועה הפעיל של החברה‪ .‬באשר‬
‫להחלפת המנוע הצרפתי במנוע אמריקאי‪ ,‬שוב הביעו הצרפתים את הסתייגותם‪,‬‬
‫הן מטעמי יוקרה מקצועית‪ ,‬הן מטעמי גאווה לאומית‪ ,‬והן מסיבות כלכליות של‬
‫אובדן פרנסה לסנקמה‪ ,‬שממילא סבלה מתת‪-‬תעסוקה בגלל מחסור בהזמנות‪.‬‬
‫סיכמנו עם דאסו את התנאים הכספיים לכיסוי ההזמנות שיועברו אליהם על‬
‫ידי התעשייה האווירית ואת הדרכים להעברת השרטוטים למשרדי התעשייה‬
‫האווירית בפריז ‪ -‬ומשם בדואר דיפלומטי לישראל‪ .‬חלק מן הניירת התקבל מיד‬
‫ונעשו סידורים להשלמת היתרה עד דצמבר ‪ .1968‬לגבי ההזמנות לחלקי מבנה‬
‫ואביזרים‪ ,‬הוצע על ידי קבוצת פרנסואה כי הן יפוצלו ללא יותר מחמישה סטים‬
‫בהזמנה‪ ,‬וזאת כדי להקשות את זיהוי מספר המטוסים בתוכנית‪.‬‬
‫באותה הזדמנות ערכנו סיור מקיף בכמה ממפעלי דאסו המעורבים בייצור‬
‫מטוס ה‪ .M5-‬בשלב זה של השיחות עם החברה שמנו דגש מיוחד על הצורך‬
‫המיידי בהעברת כל שרטוטי הייצור לתעשייה האווירית כדי לאפשר לנו‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 42‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪43‬‬ ‫‪‬‬ ‫בארמון של דאסו‬

‫התארגנות נאותה בזמן‪ .‬נוסף לדיונים עם דאסו ועם סנקמה‪ ,‬ביקרנו אצל כמה‬
‫ספקים וקבלני משנה של דאסו כדי להתחיל לבדוק את האפשרות לרכוש מהם‬
‫ציוד ובמקביל לגבש הסכמי ידע לייצור מוצריהם בארץ‪ .‬עם שובנו ארצה‬
‫העברתי למפקד חיל האוויר דו"ח מפורט על הסיור בצרפת ועל מצב הפרויקט‬
‫וסיכויי ביצועו בלוח זמנים התואם את דרישות חיל האוויר‪ .‬הדו"ח היה אופטימי‪,‬‬
‫בעיקר לאור העובדה ששיתוף הפעולה מצד דאסו היה מקסימלי‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬באוגוסט ‪ 1968‬התקיים אצל צ'רה דיון‪ ,‬שבו הוחלט כי מספר המטוסים‬
‫המתוכנן לייצור יהיה ‪ 150‬עד ‪ ,200‬ושקו הייצור יתוכנן לקצב של ‪ 3-2‬מטוסים‬
‫בחודש‪ 50 .‬מטוסים ראשונים יצוידו במנועי סנקמה ‪ .C9‬במקביל תבנה התעשייה‬
‫האווירית אב טיפוס של מטוס עם מנוע ‪ J-79‬לפי אפיון של חיל האוויר‪ .‬אספקת‬
‫המטוסים בעלי המנוע הצרפתי תוכננה לתחילת ‪ ,1971‬ואילו לגבי ההתקנה‬
‫הסדרתית של ה‪ ,J-79-‬סוכם כי היא תידון בנפרד בתאריך מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 43‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫פרק ‪5‬‬

‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫בשלב זה של הפרויקט הקדשתי זמן רב‪ ,‬יחד עם אנשי התעשייה האווירית‪,‬‬

‫לגיבוש פרטי תוכנית הייצור והשלבים הנדרשים למימושה‪ .‬פעילות זו כללה‬
‫מפגשים תכופים‪ ,‬על בסיס כמעט יומיומי‪ ,‬עם נציגי התעשייה האווירית‪ ,‬חיל‬
‫האוויר ויצרנים פוטנציאליים שישתלבו בפרויקט‪ .‬כמו כן התקיימו מפגשים‬
‫רבים עם נציגי חברת דאסו יחד עם אנשי חטיבת הייצור של התעשייה האווירית‪,‬‬
‫שכתוצאה מהם התגבשה התוכנית הכוללת של הפרויקט לפי השלבים כפי‬
‫שהוגדרו בחוזה הידע‪:‬‬
‫שלב ‪ - 1‬הרכבה כללית של המטוס ממכלולים ראשיים )כנפיים‪ ,‬גוף‪ ,‬מייצב‬
‫כיוון( שיסופקו בשלמותם על ידי דאסו ובהם יורכבו כבר אביזרים‪ ,‬צנרת‪,‬‬
‫חיווט חשמלי וכו'‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬קבלת מכלולים ראשיים ריקים של המטוס והשלמתם באביזרים‬
‫ובכל הציוד האחר מזוָודים שיסופקו על ידי דאסו‪.‬‬
‫שלב ‪ - 3‬השלמת תת‪-‬הרכבות שיסופקו על ידי דאסו למכלולים הראשיים‬
‫והשלמתם המלאה עם ציוד ואביזרים אשר חלקם יירכשו מ ַספָּקים בצרפת‬
‫וחלקם מייצור בארץ‪.‬‬
‫שלב ‪ - 4‬ייצור תת‪-‬הרכבות בארץ‪ ,‬החל מחלקים ראשוניים והרכבות מִשנה‬
‫קטנות שיסופקו הן על ידי דאסו )יציקות‪ ,‬חישולים וכו'( והן על ידי‬
‫יצרנים מקומיים בארץ‪.‬‬
‫שלב ‪ - 5‬ייצור מלא של גוף המטוס בארץ‪.‬‬

‫לפי תוכנית זו‪ ,‬יסופק המטוס הראשון לחיל האוויר בתחילת ‪ 1971‬ואספקה‬
‫שוטפת תימשך בקצב של ‪ 3-2‬מטוסים לחודש‪ .‬לפי הערכת דאסו יימשכו‬
‫שלבים ‪ 1‬ו‪ 2-‬על פני כ‪ 52-‬מטוסים‪ ,‬שלבים ‪ 3‬ו‪ 4-‬על פני כ‪ 46-‬מטוסים‪ ,‬ושלב‬
‫‪ 5‬על פני יתרת ‪ 102‬המטוסים‪ .‬התוכנית לקחה בחשבון שהתעשייה האווירית‬
‫‪44‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 44‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪45‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫תזדקק לכמה חודשים כדי להתארגן ולבנות כושר ייצור שיביא אותה לייצור‬
‫מלא של כל מרכיבי המטוס‪ .‬לכן הצביעה התוכנית על כך שיתחילו בהרכבה של‬
‫מטוסים ממכלולים ראשיים שייובאו מדאסו בצרפת‪ ,‬ובמקביל תיבנה התשתית‬
‫התעשייתית בארץ‪ ,‬שתגדל ותתפתח בהדרגה‪.‬‬
‫את התוכנית שהוצגה על ידי דאסו הפכנו לתוכנית ייצור מותאמת במידה‬
‫מרבית לדרישות חיל האוויר ‪ -‬הן באשר למספר המטוסים שייוצרו והן לגבי‬
‫הדרישות לשינויים באפיון הטכני של המטוסים‪ .‬מטעמי סודיות וביטחון שדה‪,‬‬
‫הוחלפו שמות הקוד של הפרויקט כמה פעמים‪ .‬הוא נקרא רעם מ'‪ ,‬רעם א'‪,‬‬
‫חילוץ א'‪ ,JCV ,‬נשר‪ .‬רק בודדים ידעו לחבר את שֵם הקוד עם הפרויקט‪.‬‬
‫רעם מ' ‪ -‬הסדרה הראשונית של המטוסים שיורכבו בתעשייה האווירית ללא‬
‫שינויים ויהיו זהים למטוסי ה‪ M5-‬בעלי מנוע ‪.C9‬‬

‫רעם א'‪ ,‬חילוץ א'‪ ,‬נשר‪ - JCV ,‬הסדרה השנייה של המטוסים שיורכבו בתעשייה‬
‫האווירית ויכללו שינויים ותוספות בהתאם לאפיון חדש של חיל האוויר‪ ,‬אך‬
‫עדיין יורכב בהם המנוע הצרפתי ‪.C9‬‬
‫התוכנית בשלב הראשון היתה להרכיב ‪ 25‬מטוסי ‪) M5‬רעם מ'( ‪-‬‬
‫בקונפיגורציה זהה למטוסים שנרכשו מצרפת ולא סופקו לחיל האוויר בגלל‬
‫האמברגו ‪ -‬מחלקים‪ ,‬מאביזרים וממכלולים ראשיים שיירכשו מדאסו‪ .‬האפיון‬
‫הטכני של המטוסים היה זהה לאפיון המקורי ‪ - Clause Technique -‬כפי‬
‫שהוסכם עם דאסו בזמן חתימת חוזה הרכישה של המטוסים‪ .‬בהמשך תוכננה‬
‫הרכבה של ‪ 25‬מטוסים נוספים מחלקי מבנה ומכלולים שנרכשו מדאסו‪,‬‬
‫ללא אביזרים‪ ,‬חיווט חשמלי‪ ,‬צנרת ועוד‪ ,‬אשר הושלמו והורכבו בתעשייה‬
‫האווירית‪ .‬לפי דרישות חיל האוויר‪ ,‬רעם א'‪ ,‬כבר בשלב זה‪ ,‬תוכנן לכלול‬
‫שינויים ותוספות הנובעים מהאפיון שהוגש על ידי מפקד חיל האוויר ב‪15-‬‬
‫במאי ‪ .1968‬האפיון התבסס על האפיון הצרפתי המקורי עם תוספות שדרש‬
‫חיל האוויר‪ .‬הדילמה היתה מה מתוך הדרישות הנוספות של חיל האוויר ניתן‬
‫לבצע תוך כדי בניית קו הייצור בתעשייה האווירית בלי לשבש את לוח הזמנים‬
‫של אספקת המטוסים‪.‬‬
‫קיימתי ישיבות רבות עם נציגי חיל האוויר והתעשייה האווירית כדי לנסות‬
‫ולספק את דרישות החיל ‪ -‬ובו בזמן לא לפגוע ברצף עבודות ההרכבה של‬
‫המטוסים בתעשייה האווירית‪ .‬המשימה לא היתה קלה‪ ,‬כיוון שחיל האוויר לחץ‬
‫מאוד להכניס כמה שיותר מערכות חדשות לשיפור ביצועי המטוס‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 45‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪46‬‬

‫היה צריך לשמור על רציפות הייצור ולהתחשב בעובדה שהתעשייה האווירית‬

‫נמצאת בשלבי התארגנות הכוללים עבודות בינוי‪ ,‬גיוס כוח אדם והכשרתו‪ ,‬ורכש‬
‫מכונות ייצור ומתקנים שונים לקו הייצור וההרכבה‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1968‬הסתבר לנו שלמרות העיכוב בקבלת אישור ממשלת צרפת לחוזה‬
‫הידע‪ ,‬מוכנה דאסו לבוא לקראתנו ולהעביר לתעשייה האווירית את שרטוטי‬
‫המטוס‪ ,‬תהליכי הייצור וההרכבה‪ ,‬שרטוטי כלים ומתקנים‪ .‬כמו כן הוסכם על‬
‫אופן ביצוע התשלומים כך שיתאימו לתנאי החוזה‪ .‬הפעילות שלנו ושל דאסו‬
‫נמשכה ללא הפרעה‪ ,‬כאילו שאין אמברגו‪ .‬באוקטובר ‪ 1968‬הגשתי מסמך‬
‫המסכם את מצב הפרויקט כמצע לדיון נוסף בממשלה ולאישור התקציב להמשך‬
‫הפעילות בתיאור הסטטוס של הפרויקט היה חשוב לי להדגיש שלפי הסיכומים‬
‫עם דאסו‪ ,‬הוגשה הזמנה בסוף יולי ‪ 1968‬באמצעות "אופמה" בסך של שבעה‬
‫מיליוני פרנקים עבור הדוקומנטציה‪ .‬חלק מהניירת התקבל מיד ולגבי היתרה‬
‫נעשו סידורים להשלמת ההעברה עד דצמבר‪.‬‬
‫לגבי כלי ההרכבה‪ ,‬החלטנו להזמין מדאסו כ‪ 30% -‬מהכמות הכוללת‬
‫הנדרשת לייצור ולהרכבת המטוסים בסכום כולל של כ‪ 7.2-‬מיליוני דולרים‬
‫ואת היתרה לייצר בארץ‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬הוגשה הזמנה ראשונית לחלק מהכלים‬
‫וכלי ההרכבה ושולמה מקדמה על סך של ‪ 180‬אלף דולרים כדי לאפשר‬
‫לדאסו להתחיל מיד בייצור‪ ,‬להגיע לתחילת אספקה במרס ‪ 1969‬ולסיים עד‬
‫תחילת מרס ‪ .1970‬במקביל כך סוכם‪ ,‬תתחיל דאסו לעבוד מיד על ההזמנות‬
‫שהעברנו עבור הזוודים והמכלולים לקו ההרכבה של המטוסים ההולך ונבנה‬
‫בתעשייה האווירית‪ .‬אספקת הזוודים והמכלולים היתה מתוכננת לתחילת‬
‫אפריל ‪ .1970‬במקביל סוכמה עם דאסו תוכנית מפורטת להדרכת צוותים‬
‫טכניים של התעשייה האווירית במפעלים השונים של החברה בצרפת‪ .‬ההדרכה‬
‫היתה אמורה להתחיל באוקטובר ‪ 1968‬ולהימשך עד תחילת ‪ .1970‬ההערכות‬
‫הכספיות למימון הפרויקט עד סוף ‪ 1970‬כללו השקעות בטרום‪-‬ייצור בסך של‬
‫כ‪ 100-‬מיליון לירות‪ ,‬השקעות בציוד ובמבנים בתעשייה האווירית בסך של‬
‫כ‪ 70-‬מיליון לירות‪ ,‬ועוד כ‪ 40-‬מיליון לירות להוצאות ייצור שנתיות‪ ,‬כולל‬
‫תשלומים לדאסו על אספקת המכלולים והזוודים לפי לוח העיתויים של קו‬
‫ההרכבה בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫תוכנית זו הוצגה שוב לממשלה ואושרה‪ .‬סיכמנו עם דאסו שמימון ההזמנות‬
‫יתבצע באמצעות פתיחת אשראי דוקומנטרי על סך של ‪ 50‬מיליון פרנקים‬
‫צרפתיים‪ .‬התשלומים יבוצעו דרך הבנק עם הצגת המסמכים החתומים על ידי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 46‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:16‬‬

 ‫‪47‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫נציג דאסו ונציג משלחת משרד הביטחון בפריז‪ ,‬שיכללו‪ :‬אישור על העברת הציוד‬
‫לרשותנו בפתח המפעל‪ ,‬שובר אספקה עם מספר הזמנה‪ ,‬תיאור ומספר הפריטים‬
‫שסופקו‪ ,‬ומחירם‪ .‬וכמובן‪ ,‬חשבון עבור הציוד שסופק‪.‬‬
‫כלים שלא נכללו ברשימה שנמסרה לדאסו היו אלה אשר לגביהם סוכם‬
‫שייוצרו בארץ או שהיה רצוי לערוך בדיקה נוספת בעניינם בארץ‪ .‬החלטנו‬
‫לערוך בדיקה גם לגבי ייצור בארץ של ציוד בדיקה וניסוי‪ ,‬כולל בחינת‬
‫האספקטים הכלכליים‪ .‬ההזמנות לקו הייצור בארץ היו מבוססות על הרכבת‬
‫מערכת מושלמת עבור מטוס אחד‪ ,‬תת‪-‬הרכבות גדולות של המבנה‪ ,‬זוודים‬
‫משלימים של חלקי מבנה‪ ,‬קשיחים )ברגים‪ ,‬אומים וניטים( וזוודים משלימים‬
‫של מכשירים ואביזרים‪ .‬קצב הייצור בתחנות העבודה היה מותנה בקצב תהליך‬
‫האספקה‪.‬‬
‫תוכנית ההשתלמויות של עובדי התעשייה האווירית עודכנה כדי לכלול בה‬
‫נושאים אשר מבוצעים במפעלי דאסו על ידי יצרנים אחרים כגון‪ :‬סנקמה‪ ,‬מסיה‪,‬‬
‫‪ D.E.D‬וכו'‪ ,‬וכדי לאפשר למשתלמים ללמוד את תהליכי הייצור המיוחדים‬
‫למטוסי ‪ ,M5‬שסדרת הייצור שלהם בצרפת עמדה להסתיים‪ .‬מאחר שפעלנו‬
‫בתנאים ובאווירה של אמברגו‪ ,‬היינו צריכים לוודא שאכן דאסו תוכל לעמוד‬
‫בהתחייבויותיה ולבצע את התוכנית לפי לוח זמנים שיבטיח את רציפות הייצור‬
‫של המטוסים בארץ ואספקתם לחיל האוויר בזמן‪ .‬לחצנו עליהם לזרז את‬
‫תוכנית ההשתלמויות של מכונאי וטכנאי התעשייה האווירית למרות מגבלות‬
‫הסודיות של הפרויקט‪ .‬כבר בשלהי ‪ 1968‬היו עשרות משתלמים במפעלים‬
‫שונים של דאסו‪ .‬כמו כן החלטנו להתחיל מיד בייצור חלקים ראשוניים של‬
‫המטוסים עקב אי‪-‬הוודאות באספקה מצרפת ואף על פי שהיכולות בארץ היו‬
‫עדיין מצומצמות ובשלבי התארגנות‪ ,‬הן בתעשייה האווירית והן אצל קבלני‬
‫המשנה הפוטנציאליים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התוכנית התקדמה יפה עד סוף דצמבר ‪ .1968‬ב ‪ 28‬לחודש בוצע מבצע‬
‫תשורה‪ ,‬שבמסגרתו פשטו כוחות של סיירת מטכ"ל והצנחנים על שדה התעופה‬
‫הבינלאומי של ביירות והשמידו ‪ 14‬מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות‪.‬‬
‫הפעולה בוצעה בתגובה לסדרת חטיפות וניסיונות חטיפה של מטוסים ישראליים‬
‫ברחבי העולם‪ .‬הלוחמים שפעלו במבצע הגיעו לשדה התעופה בביירות במסוקי‬
‫סופר‪-‬פרלון מתוצרת צרפת‪ .‬ממשלת לבנון פנתה לממשלת צרפת בתלונה‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך החליט הנשיא דה‪-‬גול כי התגובה הישראלית לא היתה מידתית‬
‫ולכן החמיר והרחיב את האמברגו גם על אספקת ציוד ו‪/‬או חלפים לשימוש‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 47‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪48‬‬

‫צבאי‪ .‬ההחלטה של דה‪-‬גול כללה כמובן גם את המשך אספקת ההזמנות שלנו‬

‫מדאסו‪ .‬האמברגו המחמיר נכנס לתוקפו ב‪ 4-‬בינואר ‪.1969‬‬
‫להחלטה זו היתה עלולה להיות השפעה גורלית על המשך הפרויקט ועל‬
‫התארגנות התעשייה האווירית ושאר היצרנים‪ .‬החשש שלנו היה שדאסו תקפיא‬
‫את כל הפעילות וכי מימוש הפרויקט כולו יעמוד בסכנה‪ .‬לכן‪ ,‬בתחילת ינואר‬
‫‪ ,1969‬ימים אחדים אחרי הכרזת דה‪-‬גול‪ ,‬נערכה פגישה בין צ'רה לפרנסואה‬
‫ברומא‪ ,‬לפי בקשת הצרפתים‪ ,‬כדי לגבש עקרונות ודרכי פעולה להמשך‬
‫הפרויקט‪ .‬בפגישה הוסכם שהפרויקט ימשיך להתנהל בתנאי סודיות מלאים‬
‫ושמספר שותפי הסוד במשרד התכנון ובמפעלי הייצור וההרכבה של דאסו לא‬
‫יעלה על ‪ 20‬איש‪ .‬ב‪ 16-‬בינואר ‪ 1969‬שלח צ'רה מברק לראש משלחת הרכש‬
‫בפריז‪ ,‬מוקה לימון‪ ,‬והציע כי "בעקבות השיחה ברומא‪ ,‬נראה לי נכון לשלוח עוד‬
‫השבוע בנושא ‪) JCV‬אחד משמות הקוד של הפרויקט( וטכנולוג )שם הקוד של‬
‫המטוס בעל המנוע האמריקאי( את עמי‪ ,‬ארנס וציגי אריאב לשיחות מפורטות עם‬
‫אנשי דאסו‪ ,‬ולהמשיך את הבדיקה בבלגיה ובשווייץ"‪ .‬הכוונה לבדיקת האפשרות‬
‫להיעזר בקבלני המשנה של דאסו בבלגיה ובשווייץ‪) .‬נספח ‪.(15‬‬
‫כעבור כמה ימים נקבעו לנו פגישות עם נציגי דאסו בצרפת‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הם‬
‫לוקחים על עצמם סיכון רב כשהם משתפים עמנו פעולה ללא אישור השלטונות‪,‬‬
‫אך מאחר שהם מאוד מעוניינים לעזור לנו ומתוך תקווה שהיחסים בין שתי‬
‫המדינות ישתפרו בעתיד‪ ,‬הם מוכנים לעשות זאת‪ .‬לגבי ההזמנות לכלי ייצור‬
‫לפאזה ‪ ,3‬אמרו לנו‪ ,‬ההזמנות יישארו בתוקף במשרד התכנון ובמפעלי הייצור‬
‫וההרכבה ‪ -‬והם ימשיכו בעבודה לפי התוכנית‪ ,‬כאשר האחריות להוצאת הכלים‬
‫מצרפת ולהעברתם ארצה מוטלת עלינו‪ .‬במידה שיתגלו קשיים בתהליך קליטת‬
‫ההזמנות כפי שסוכם‪ ,‬ייתכן שיהיה צריך לבטל את ההזמנות דרך "אופמה"‬
‫ולהכניסן דרך שווייץ או בלגיה‪ .‬ראש הקבוצה‪ ,‬פרנסואה‪ ,‬התכוון לצאת לשווייץ‬
‫לשיחות בנושא‪ ,‬בעיקר בנוגע לאפשרות שייתקלו בקשיים באספקת חלקים‬
‫גדולים‪ ,‬כגון כנפיים וכני‪-‬נסע‪ ,‬שגם היום הם מעבירים לייצור בשווייץ בקבלנות‬
‫משנה‪ .‬לכן הוא המליץ שנשוחח עם השווייצרים אחרי שיסיים את שיחותיו‬
‫עמם‪ .‬הוא שב והדגיש כי שום התחייבות בכתב לא תינתן ושאישורו לשווייצרים‬
‫יהיה בעל‪-‬פה בלבד‪" .‬הכול יהיה בנוי על אמון הדדי"‪ ,‬אמר‪" ,‬ביניכם ובין דאסו‬
‫והשווייצרים לא יהיה שום הסכם כתוב"‪ .‬כמו כן המליץ פרנסואה שתיבדק‬
‫אפשרות לקבל מהשווייצרים כנפיים וכני‪-‬נסע‪.‬‬
‫בינתיים הסתיים ייצורם של חלק מהכלים הגדולים יותר‪ ,‬שנארזו בארגזים‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 48‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪49‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫למשלוח ארצה‪ .‬הוחלט לשנע אותם דרך הנמל שבמרסיי‪ .‬את המשלוחים ניהל‬
‫עובד משלחת משרד הביטחון בפריז‪ ,‬ויקטור זיבשטיין‪ .‬הוא גילה תושייה יוצאת‬
‫מן הכלל ופיתח שיטה מיוחדת להוציא את הציוד המיועד לתעשייה האווירית‬
‫ללא תקלות ובלי כל הסתבכות עם השלטונות הצרפתיים‪ .‬תרומתו של ויקטור‬
‫היתה משמעותית ביותר‪ .‬בזכותו הצלחנו להוציא מצרפת את כל החלקים והכלים‬
‫שיוצרו עבורנו במפעלי דאסו השונים ואצל ספקים אחרים‪ .‬איסוף הציוד מרשת‬
‫המפעלים של דאסו וניתובם בדרכים שונות אל מחוץ לצרפת היה אחד מגולות‬
‫הכותרת של הצלחת הפרויקט כולו‪.‬‬
‫בתחילה החלטנו לבחון אם המשלוח הראשון יעבור בהצלחה‪ ,‬ולפי התוצאות‬
‫לטפל בהמשך המשלוחים‪ .‬השיטה עבדה ‪ -‬וכך נפתחה דרך בטוחה להעברת‬
‫כל הכלים לפאזה ‪ .3‬למרות זאת‪ ,‬וכדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד‪ ,‬נוסו‬
‫דרכים נוספות להעברת ציוד ארצה‪ .‬כולן עבדו בהצלחה רבה ובשיתוף פעולה‬
‫של גורמים מחוץ לצרפת‪ .‬בינתיים הכינו במפעלי דאסו עבור התעשייה האווירית‬
‫שרטוטים לכלים של פאזות ‪ 4‬ו‪ .5-‬התברר שהשרטוטים אינם מעודכנים ושלא‬
‫היה אפשר להשתמש בהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬הציע המהנדס הראשי של דאסו‪ ,‬ז'אן קברייה‪,‬‬
‫שצוות של טכנאים מהתעשייה האווירית יגיע לדאסו ויעבוד יחד עם טכנאי‬
‫החברה על עדכון השרטוטים‪ .‬בינתיים התמקמו אנשי התעשייה האווירית במפעל‬
‫העיקרי של דאסו בארז'נטיי )‪ (Argenteuil‬והכינו רשימות מפורטות של כל‬
‫הכלים הדרושים לייצור חלקי מבנה ולהרכבתם‪ .‬הם גם מיינו ובודדו את אותם‬
‫כלים של פאזה ‪ ,4‬שרצוי היה שדאסו תייצרם בשל מורכבותם ורמת הדיוק‬
‫הנדרשת בהם‪ .‬שיתוף הפעולה עם מנהל המפעל והמהנדס הראשי שלו היה‬
‫כה הדוק‪ ,‬שהם העמידו לרשות משה קרת ספר מפורט של כל תהליכי הייצור‪,‬‬
‫כולל רשימות מפורטות של החלקים הנדרשים בכל שלב ושלב‪ .‬זה היה נכס‬
‫שלא יסולא בפז‪ ,‬שעזר מאוד בתכנון קווי הייצור בתעשייה האווירית ובהזמנת‬
‫החלקים הדרושים בהמשך‪.‬‬
‫במקביל התעוררה השאלה כיצד מכניסים את ההזמנות למערכת ההזמנות של‬
‫דאסו ו‪/‬או של יצרנים אחרים בצרפת שהיו מעורבים בפרויקט‪ .‬הסתבר כי הכנסת‬
‫הזמנות דרך "אופמה" הפכה לבעייתית ולא בטוחה‪ ,‬כיוון ש"אופמה" היה גוף‬
‫ממשלתי‪ ,‬וככזה היה מנוע מלקבל מאיתנו הזמנות בתנאי האמברגו המחמירים‪.‬‬
‫החלטנו אפוא לבדוק אפשרות להכניס את ההזמנות באמצעות אחת החברות‬
‫בבלגיה המייצרת חלקים עבור דאסו כקבלנית משנה‪ .‬ביקרנו בכמה מפעלים‬
‫בבלגיה ובהולנד ‪ -‬וכולם היו מאוד קואופרטיביים והביעו נכונות לשתף איתנו‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 49‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪50‬‬

‫פעולה‪ ,‬אלא שלא נמצאה הדרך לקלוט את ההזמנות בדאסו ולהבטיח את‬
‫התשלומים‪ .‬אחד הפתרונות היה הקמת חברה פרטית בבלגיה‪ ,‬שתכניס את‬
‫ההזמנות ותבטיח את התשלומים עבור הציוד שייוצר ויסופק לנו‪.‬‬
‫בשלב זה התעשייה האווירית ושאר היצרנים בארץ עדיין לא היו בכושר‬
‫הייצור הנדרש לצורכי הפרויקט‪ ,‬ולכן אישרתי לתעשייה האווירית העברת‬
‫עבודות לקבלנים מחו"ל‪ ,‬בעיקר עבודות עיבוד שבבי‪ .‬כמו כן ניצלנו את אותם‬
‫קבלנים כדי להכניס חלק מההזמנות לדאסו וליצרנים צרפתים אחרים‪ .‬לגבי‬
‫חלקים כלליים וסטנדרטיים כמו ברגים‪ ,‬מסמרות‪ ,‬צבעים‪ ,‬חומרי אטימה וכו'‪ ,‬לא‬
‫היתה בעיה מאחר שדאסו הזמינה כמויות מספיקות הן עבורנו והן עבור לקוחות‬
‫אחרים‪ .‬לגבי אביזרים ‪ -‬משאבות‪ ,‬שסתומים‪ ,‬מכשירים ‪ -‬החלטנו להזמין אותם‬
‫ישירות מהיצרנים השונים ולא דרך דאסו‪ .‬מאחר שזמן האספקה של האביזרים‬
‫קצר יחסית‪ ,‬הם הוזמנו בכמויות קטנות של לא יותר מ‪ 25-‬סטים בכל הזמנה‪.‬‬
‫הדבר גם מנע שאלות באשר למטרת ההזמנות‪ .‬בשלב זה הצבנו בפני כל היצרנים‬
‫את הדרישה לרכישת ידע לייצור מוצריהם בארץ‪ .‬ומאחר שלא כולם גילו נכונות‬
‫להיענות לבקשותינו‪ ,‬התחלנו לאתר חברות דומות‪ ,‬בעיקר בארצות הברית‪ ,‬כדי‬
‫שישמשו תחליפים לשלב הבא של הפרויקט ‪ -‬רעם ב' )כפיר(‪.‬‬

‫במקביל לפגישות עם דאסו ויצרנים אחרים‪ ,‬נפגשנו עם מנהל הייצוא של סנקמה‪,‬‬

‫קרפן‪ .‬היה לנו עניין לרכוש מהם מנועי ‪ ,C9‬המחליפים את המנועים מדגם ‪,B9‬‬
‫שחיל האוויר לא היה מרוצה מתפקודם‪ ,‬עבור ‪ 50‬המטוסים הראשונים שיורכבו‬
‫בארץ‪ .‬מאחר שסנקמה היתה חברה ממשלתית‪ ,‬מנהליה היו מאוד מסויגים‬
‫מהרעיון של קבלת הזמנות ישירות מאיתנו‪ .‬הצענו להם שחלק מההזמנות יוכנסו‬
‫ישירות וחלק דרך ‪ FN‬בהולנד‪ .‬קרפן ביקש לבדוק את הנושא עם מנכ"ל החברה‪.‬‬
‫למרבה השמחה‪ ,‬התשובה היתה חיובית‪ .‬הם הסכימו לקבל את ההזמנות ישירות‬
‫מאיתנו‪ .‬החלטנו לפצל את ההזמנה לשתי מנות‪ 25 .‬מנועים מושלמים‪ ,‬מוכנים‬
‫להרכבה במטוסים‪ ,‬ועוד ‪ 25‬מנועים בצורת זוודים להשלמת הרכבתם בארץ‪,‬‬
‫כולל ייצור חלקים מסוימים בארץ‪ .‬גם לוח הזמנים היה לטובתנו‪ :‬קצב אספקת‬
‫המנועים התאים ללוח הזמנים של תוכנית הרכבת המטוסים בתעשייה האווירית‬
‫והעברתם לחיל האוויר‪ .‬אמנם ברגע האחרון התעורר ויכוח לגבי צורת התשלום‬
‫והמצאת ביטחונות מספקים לביצוע ההזמנות‪ ,‬אבל סוכם כי התשלומים יובטחו‬
‫באמצעות ערבות בנקאית ויבוצעו אחרי אישור קבלת הציוד לרשותנו בצרפת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי דרישת הצרפתים‪ ,‬האחריות להעברת הציוד ארצה היתה מוטלת‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 50‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪51‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫עלינו‪ .‬העברת המנועים ארצה בוצעה בדרכים שונות‪ ,‬שאפילו אני לא תמיד‬
‫ידעתי את כל פרטיהן‪ .‬עד כדי כך החשאיות היתה גדולה‪.‬‬
‫מפריז טסתי ללונדון לפגישה עם נציגי חברת לוקאס‪ ,‬יצרנית ציוד ומכשור‬
‫למטוסים‪ ,‬כדי לדון איתם על שיתוף פעולה עתידי‪ ,‬שיאפשר לנו לייצר בארץ‬
‫חלק מהמוצרים שלהם‪ ,‬במידה שהיצרנים הצרפתים יסרבו להעניק לחברות‬
‫הישראליות ידע לייצור בארץ‪ .‬כמו כן נפגשתי בלונדון עם צ'רה ופרנסואה‬
‫כדי לסכם את הפעילות שנעשתה עד אז ולקבוע את נוהלי ההתחשבנויות‬
‫והתשלומים שיתאימו לקצב הייצור והאספקה של הכלים וחלקי המטוסים‬
‫בהמשך‪.‬‬

‫ביוני ‪ 1969‬התקבלה מדאסו כמעט כל הניירת הרלוונטית לייצור ולהרכבה‪ .‬נוסף‬

‫לכך‪ ,‬התקבלו מרבית הכלים לפאזות השונות של המבנה‪ .‬היו ויכוחים על גובה‬
‫התשלום‪ ,‬על הערבויות ועל שיטת התשלום‪ ,‬אבל הגענו לבסוף לעמק השווה‬
‫בלי שהפרויקט ייפגע‪.‬‬
‫כבר בשלבים המוקדמים של הפרויקט התקיימו דיונים משותפים לחיל‬
‫האוויר‪ ,‬התעשייה האווירית ומנפ"ם בנוגע להגדרת אפיון המטוס שאותו תרכיב‬
‫ותייצר התעשייה האווירית‪ .‬האפיון הבסיסי שעליו התבססה התעשייה האווירית‬
‫היה זה שסוכם עם דאסו לגבי מטוסי ה‪ ,M5-‬שלא סופקו לחיל האוויר בגלל‬
‫האמברגו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ואף שמפקד חיל האוויר הביע הסתייגויות באשר ליכולתה‬
‫של התעשייה האווירית לייצר מטוס קרב בארץ‪ ,‬הוא הציג מיד בתחילת הפרויקט‬
‫דרישות חדשות לגבי האפיון המקורי של המטוס‪ .‬מכאן ואילך התקיימו דיונים‬
‫רבים בין חיל האוויר‪ ,‬התעשייה האווירית ומנפ"ם לגבי אפיון המטוס ולגבי לוח‬
‫הזמנים להכללת השינויים הללו‪ ,‬כך שלא יפגעו ברציפות קו הייצור‪.‬‬
‫ב‪ 26-‬באפריל ‪ 1968‬התקיים דיון ראשון אצל ראש מנה"ר לגבי אפיון המטוס‬
‫שייוצר בארץ‪ .‬השתתפו בו רמצ"ד‪ ,‬ראש ענף אוויר ‪ 2‬ואנוכי‪ .‬נוסף לאפיון‬
‫המקורי של המטוס‪ ,‬הציגו אנשי חיל האוויר דרישות חדשות כמינימום הכרחי‪:‬‬
‫החלפת המנוע הצרפתי במנוע אמריקאי מסוג ‪ ,J-79‬הכנסת ‪) ARC-51‬מכשיר‬
‫קשר(‪ ,‬החלפת האוטוקומנד )ניהוג אוטומטי(‪ ,‬הכנסת כוונת ‪ ,CSF-97‬הכנסת‬
‫טלמטר חדש )מד טווח(‪ ,‬הכנסת דופלר‪ ,‬והחלפת המרכז הג'ירוסקופי המקורי‬
‫בזה של חברת ‪ .Sperry‬כמו כן סוכם שחיל האוויר יכין דרישה מבצעית מלאה‬
‫ואפיון טכני מלא העונה על הדרישה המבצעית עד ‪ 12‬במאי ‪) 1968‬נספח ‪.(16‬‬
‫היה ברור לנו שלא יהיה אפשר להכליל את דרישות חיל האוויר בסדרת המטוסים‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 51‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪52‬‬

‫הראשונה‪ ,‬ושהמאמץ של התעשייה האווירית יתמקד קודם כול בבניית קו הייצור‬

‫ובהתחלת הרכבת מטוסים מחלקים שיסופקו על ידי דאסו ללא שינויים‪ .‬מבחינת‬
‫חיל האוויר‪ ,‬הדרישה הדחופה ביותר היתה החלפת המנוע הצרפתי של חברת‬
‫סנקמה במנוע האמריקאי ‪ J-79‬של חברת ג'נרל אלקטריק‪.‬‬
‫בין יתר הדרישות החשובות שחיל האוויר העמיד בפנינו היה ביטול מארז‬
‫התותחים והתקנת תותחים קבועים במקומו‪ .‬בתחילת שנות ה‪ ,60-‬כאשר נוהל‬
‫המשא ומתן עם דאסו על אפיון המיראז'ים מדגם שחק‪ ,‬הם טענו כי תם עידן‬
‫התותחים במטוסי קרב‪ ,‬וכי קרבות האוויר העתידיים יתנהלו אך ורק עם טילי‬
‫אוויר‪-‬אוויר‪ .‬לפיכך הם לא תכננו התקנת תותחים במטוסים אלה‪ .‬לפי תפיסתם‪,‬‬
‫המיראז' מיועד בעיקר ליירוט מפציצים אסטרטגיים הטסים בגובה רב‪ ,‬לכן‬
‫התותחים לא יוכלו לבוא לידי ביטוי‪ .‬חיל האוויר התעקש להכליל תותחים‬
‫במטוסים‪ ,‬וכפשרה תכננו ובנו את מארז התותחים‪ .‬פתרון זה היה בעייתי מבחינה‬
‫מבצעית וטכנית‪ .‬היות שהמארז לא היה חלק אינטגרלי של המטוס‪ ,‬היה קושי‬
‫באיפוס התותחים כדי להבטיח ולקבל רמת דיוק גבוהה בזמן ירי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספר‬
‫הפגזים לא היה מספק‪ .‬לכן החלפת מארז התותחים בתותחים קבועים נכללה‬
‫בתוכנית העבודה של הפרויקט כבר מתחילתה‪.‬‬
‫כיוון שהמהנדסים של דאסו הכירו את המטוס על בוריו והיו בידיהם כל‬
‫שרטוטי ההתקנות השונות במטוס‪ ,‬כולל מארז התותחים‪ ,‬חשבנו שהדרך‬
‫היעילה והמהירה ביותר תהיה למסור להם את תכנון השינוי וייצור אב טיפוס‪,‬‬
‫ולאחר מכן נאמץ זאת בקו הייצור של התעשייה האווירית‪ .‬במשא ומתן עם‬
‫דאסו התברר כי המחיר שהם מבקשים עבור העבודה הוא מופרז ביותר‪ ,‬וכי‬
‫הם מנצלים את העובדה שאנחנו תלויים בהם ושאין לנו אלטרנטיבה‪ .‬ראש‬
‫ענף מצ"ד ‪ ,5‬סא"ל ספיר )סמרה(‪ ,‬חזר מפריז ושכנע אותנו שיש בידינו‬
‫היכולת לבצע את תכנון וייצור השינוי‪ .‬החלטתי לאמץ את המלצתו של סמרה‬
‫ולהכניס את הנושא לתוכנית העבודה של הפרויקט ולהקצות לכך את התקציב‬
‫הדרוש‪ .‬בראש צוות התכנון הועמד רס"ן שבתאי דובדבני‪ ,‬שהיה ראש תחום‬
‫תותחים במצ"ד ‪ .5‬בשיחה שניהלתי איתו הוא תיאר את השתלשלות הפרויקט‪,‬‬
‫שהיתה אופיינית לשיטת העבודה שלנו גם בנושאים אחרים שנגעו לשיפור‬
‫ביצועי המטוס‪ .‬ביצוע השינוי במטוסים נעשה החל ממטוס מספר ‪ 26‬והלאה‪.‬‬
‫‪ 25‬המטוסים הראשונים צוידו במארז תותחים שיוצר על ידי חברת פדקו‬
‫האמריקאית‪ ,‬שבהמשך‪ ,‬כאשר הפסקנו לייצר מארזים‪ ,‬ייצרה את כל חלקי‬
‫המבנה להתקנת התותחים הקבועים‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 52‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪53‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫"מינו אותי לעמוד בראש צוות התכנון של התקנת תותחים קבועים במטוס"‪,‬‬
‫סיפר שבתאי דובדבני‪" ,‬ישבתי עם סא"ל אילן אורחוף ממנהלת פרויקט המטוס‬
‫ועבדנו ביחד על תוכנית מפורטת שכללה גם את סוגיות התקציב ולוח הזמנים‪.‬‬
‫התחלנו לגייס אנשים‪ .‬פניתי לשני מהנדסים שעבדו בעבר בענף והשתחררו‪.‬‬
‫מלבדם‪ ,‬גייסנו שני הנדסאים ושלוש שרטטות‪ .‬באותו זמן הייתי אחראי על‬
‫הסבת תותחי ה‪ 20-‬מ"מ בסקייהוק לתותחי ‪ 30‬מ"מ‪ .‬לסקייהוק בנינו אב טיפוס‪,‬‬
‫וזה עבד מצוין‪ .‬זה נתן לנו ביטחון לגבי השינוי שנתכנן עבור הרעם‪ .‬נתנו‬
‫לנו שנתיים לביצוע אב טיפוס ברעם‪ .‬כמה חודשים אחרי תחילת העבודה‬
‫בנינו מתקן המדמה את המטוס והתקנו עליו תותחים‪ ,‬וזה עבד טוב‪ .‬התקנת‬
‫התותחים היתה כמו בסקייהוק‪ .‬התותחים נשארו קבועים‪ ,‬ומה שפורק היו רק‬
‫ארגזי התחמושת והארגז לאיסוף החוליות‪ .‬אחרי השלב המוצלח הזה אישרו לנו‬
‫לתכנן את ההתקנה במטוס‪ .‬אנשי הקשר שלנו בתעשייה האווירית היו עובדיה‬
‫הררי ואברהם כפלאי‪ ,‬שני אנשים מופלאים ומהנדסים מעולים‪ .‬היינו צריכים‬
‫לעבוד קשה כדי שהם יאשרו את התכנונים שלנו‪ .‬קיבלנו מהתעשייה האווירית‬
‫מקטע של המטוס ועליו התקנו את התותחים וירינו כדי לבדוק שזה אכן עובד‪.‬‬
‫הניסויים היו מוצלחים‪ .‬בעיה נוספת שטיפלנו בה היא תכנון התקנת רפלקטורים‬
‫להסטת הגזים שמייצרים התותחים בזמן ירי‪ ,‬אשר היו נכנסים לתוך כונסי האוויר‬
‫וגורמים לכיבוי המנוע בזמן הטיסה‪ .‬עבדנו בעניין זה‪ ,‬כמו גם באחרים‪ ,‬בשיתוף‬
‫פעולה מצוין עם מנפ"ם‪ ,‬חיל האוויר והתעשייה האווירית"‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬היה בידינו דו"ח של טיסות ניסוי שערך רן פקר )רונן( בדצמבר‬
‫‪ ,1967‬עם רשימה של ליקויים שהיה צריך לתקנם לפני העברת המטוסים לחיל‬
‫האוויר‪ .‬מאחר שהיינו תחת אמברגו ולא היה סיכוי שהמטוסים שייוצרו בצרפת‬
‫יועברו ארצה‪ ,‬הכללנו את המלצות הדו"ח של פקר בתוכנית העבודה של‬
‫התעשייה האווירית‪.‬‬
‫בהמשך לדיון מ‪ 26-‬באפריל ‪ ,1968‬האצתי במצ"ד ‪) 4‬ענף תיכון אווירונאוטי(‬
‫להגיש בהקדם את האפיון הטכני של המטוס‪ ,‬שיתבסס על הדרישה המבצעית‬
‫שתופק על ידי מפקד חיל האוויר‪ .‬הרפרנט של הפרויקט בענף היה רס"ן מיכה‬
‫כהן‪ ,‬לימים רלצ"ד‪ .‬מיכה הגיע למשרדי כעבור כשבועיים עם מפרט טכני‪ ,‬שהיה‬
‫בעצם "רשימת קניות" של מערכות ואביזרי מטוס‪ ,‬שרובם היו כאלה שהותקנו‬
‫במטוסים האמריקאיים שחיל האוויר החל בקליטתם באותה תקופה ‪ -‬מטוסי‬
‫הסקייהוק והפנטום‪ .‬החזרתי לו את המסמך ודרשתי שיעשה שיעורי בית רציניים‬
‫יותר‪ .‬מיכה טען שהוא הכין את המסמך לפי הנחיית הרמצ"ד ושהוא עצמו לא‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 53‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪54‬‬

‫ראה את הדרישה המבצעית‪ .‬פניתי לראש ענף אוויר ‪ ,2‬סא"ל אורי טלמור‪,‬‬
‫וביקשתי ממנו לקבל את הדרישה המבצעית‪.‬‬
‫עיינתי במסמך יחד עם סא"ל אילן אורחוף‪ ,‬רשמנו לפנינו את עיקרי הדרישה‪,‬‬
‫ובמשך כמה שבועות הכנו אפיון טכני ראשוני לסדרת המטוסים הראשונה‪.‬‬
‫את האפיון העברתי למפקד חיל האוויר שזימן דיון במשרדו עם רמצ"ד‪ ,‬אנשי‬
‫מצ"ד ‪ ,4‬אוויר ‪ ,2‬אילן אורחוף ואנוכי‪ .‬בסיכום הדיון הוחלט שמפקד חיל האוויר‬
‫יעביר דרישה מבצעית‪ ,‬שעל בסיסה יעבד מצ"ד ‪ 4‬אפיון טכני חדש שיוצג‬
‫לתעשייה האווירית ויהווה בסיס להגדרת האפיון הסופי של המטוסים‪ ,‬שייכלל‬
‫בחוזה שייחתם עם התעשייה האווירית‪.‬‬
‫ב‪ 14-‬במאי ‪ 1968‬פרסם מפקד חיל האוויר את הדרישה המבצעית למטוסי‬
‫רעם א' )נספח ‪ .(17‬עיקריה היו‪ :‬תכונות המטוס יהיו כאלה שהוא יוכל להתמודד‬
‫עם מטוסים במשימות יירוט ובמשימות התכתשות בעומק שטח האויב‪ .‬כמו כן‬
‫הוא יהיה מסוגל לבצע תקיפות אוויר‪-‬קרקע עם חימוש פנימי וחיצוני נגד מטרות‬
‫בטווח רחוק ובסיוע קרוב‪ .‬עוד נקבע כי המטוס יהיה חד‪-‬מושבי ויפעל ביום‬
‫ובלילה‪ .‬סוכם כי ביצועי המטוס מבחינת מהירויות המראה ונחיתה‪ ,‬מהירות‬
‫מכשירים ומאך מקסימליים‪ ,‬כושר תמרון וטווח פעולה לא ייפלו מאלה של‬
‫המיראז' ‪ .M5‬גם מערכת ההיגוי‪ ,‬כיסא המפלט‪ ,‬אביזרי הבטיחות‪ ,‬מערכת‬
‫האיפוס‪ ,‬החימוש הפנימי‪ ,‬מכשירי הטיסה ומערכות ההתרעה‪ ,‬כמו גם מבנה‬
‫הגוף והכנפיים‪ ,‬יתבססו על אלה של השחק‪ .‬כמות הדלק הפנימי תהיה לפחות‬
‫‪ 3,470‬ליטרים‪ .‬כושר נשיאת מטען חיצוני ‪ 3.5 -‬טונות‪ ,‬ויכולת נשיאת טילי‬
‫אוויר‪-‬אוויר מסוגים שונים‪ ,‬בניגוד לשחק שנשא רק טילי סיידוויינדר‪ .‬משקל‬
‫המראה מקסימלי ‪ -‬לפחות ‪ 13.5‬טונות‪ .‬המנוע יהיה מסוג ‪ J-79‬של ג'נרל‬
‫אלקטריק‪.‬‬
‫מאחר שלא היה סיכוי שהחלפת המנוע תוכל להיכלל בתוכנית הייצור של‬
‫רעם א'‪ ,‬שכללה ‪ 25‬מטוסים בלבד‪ ,‬החלטנו ‪ -‬בלי קשר ‪ -‬להחליף את המנוע‬
‫הצרפתי מסוג ‪ B‬ל‪ .C-‬עוד נקבע כי המטוס יהיה בעל שבע נקודות תלייה‬
‫חיצוניות ‪ -‬נקודה בגחון שתהיה מסוגלת לשאת תצורות חימוש שונות ומכלי‬
‫דלק נתיקים‪ ,‬שתי נקודות אחוריות בגוף‪ ,‬שתי נקודות פנימיות בכנפיים‪ ,‬ושתי‬
‫נקודות חיצוניות בכנפיים‪ .‬כן הנסע יהיה במבנה גיאומטרי‪ ,‬שיבטיח נפח פנוי‬
‫סביב נקודות התלייה‪ ,‬בהתאם למטענים החיצוניים שיידרשו‪ .‬חוזק כן הנסע וסוג‬
‫הצמיגים יתבססו על המשקל המקסימלי הנדרש בהמראה ועל שיעור השקיעה‬
‫בנחיתה כמו בשחק‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 54‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪55‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫אספקת המטוסים‪ ,‬כך הוחלט‪ ,‬תתחיל באפריל ‪ 1972‬בקצב של ‪ 3-2‬מטוסים‬

‫בחודש‪.‬‬
‫ראוי לציין כי מפקד חיל האוויר התייחס באפיון המבצעי גם לשחק וגם‬
‫ל‪ ,M5-‬שהיה במידה רבה אחיו התאום‪ ,‬כמודל וכבסיס למטוס שייוצר בתעשייה‬
‫האווירית‪.‬‬
‫בשלב מוקדם זה של הפרויקט התעוררו ספקות לגבי הסיכוי שחוזה הידע בין‬
‫התעשייה האווירית לדאסו יאושר על ידי הנשיא דה‪-‬גול‪ .‬לכן התבקשתי על ידי‬
‫צ'רה להכין מסמך שיתאר את האופציות העומדות בפנינו להמשך הפרויקט‪.‬‬
‫במסמך מה‪ 27-‬במאי ‪ 1968‬הצגתי שלוש אופציות לתוכנית ייצור מטוס הקרב‬
‫בתעשייה האווירית‪ .‬אחת האופציות היתה ייצור המטוס בהתבסס על שרטוטים‬
‫של שחק שהיו בידינו‪ .‬תוכנית זו התבססה על האפשרות שנקבל עזרה לוגיסטית‬
‫וסיוע טכני מדאסו‪ ,‬דבר שיקל מאוד על התעשייה האווירית לבצע את הפרויקט‪.‬‬
‫מהר מאוד התברר לנו שאין צורך ללכת במסלול מורכב זה‪ ,‬מאחר שנציגי דאסו‬
‫הביעו נכונות‪ ,‬בשיחות לא פורמליות‪ ,‬לשתף איתנו פעולה כדי ליישם את חוזה‬
‫הידע במלואו‪.‬‬
‫במהלך ‪ 1968‬ובמחצית הראשונה של ‪ 1969‬נערכו עשרות דיונים בין‬
‫התעשייה האווירית‪ ,‬חיל האוויר ומנפ"ם לגבי אפיון המטוס‪ ,‬מתוך כוונה לגבש‬
‫דרישות טכניות לשיפור ביצועי המטוסים בלי לפגוע בלוח הזמנים של אספקתם‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1969‬קיבל הפרויקט תנופה‪ ,‬והיה ברור שסדרת ‪ 25‬המטוסים הראשונים‬
‫תיוצר על בסיס האפיון המקורי של ה‪ ,M5-‬וכי יוכנסו בו מעט מאוד שינויים‪.‬‬
‫תפיסה זו קיבלה ביטוי מפורש במסמך מ‪ 18-‬באפריל ‪ ,1969‬שכתב ראש אוויר ‪,2‬‬
‫סא"ל אורי טלמור‪ ,‬שעיקריו מובאים להלן‪:‬‬

‫הנדון‪ :‬רעם א' ‪ -‬השלמת דרישה מבצעית‪ .‬האפיון עבור המטוס הצרפתי‬
‫נוסח לפני זמן רב‪ .‬בינתיים התרחשה מלחמת ששת הימים ונפתחו‬
‫עבורנו שערי הרכש בארצות הברית‪ .‬עם הזמן שחלף‪ ,‬ובעיקר עקב הנ"ל‪,‬‬
‫השתנתה התפיסה המבצעית בחיל לגבי מטוסי תקיפה ומערכותיהם‬
‫החיוניות‪ .‬התפיסה החדשה תקבל את ביטויה המלא באפיון של רעם ב'‪.‬‬
‫ברעם א' מוצעים שינויים מועטים בלבד‪ ...‬הנחת יסוד בסיסית בהשלמת‬
‫הדרישות לרעם א' היא שיש לשנות מעט ככל האפשר על מנת שלא‬
‫לעכב‪ ,‬אף לזמן קצר‪ ,‬את מועד הייצור‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 55‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪56‬‬

‫הנושאים שהועלו במסמך לבחינה מדוקדקת היו‪ :‬החלפת המרכז הג'ירוסקופי‪,‬‬

‫הכנסת מחשב הפצצה כמו זה שיוכנס לעיט‪ ,‬מערכת שחרור חימוש )שלא הוגדרה‬
‫באפיון המקורי(‪ ,‬מערכות לוחמה אלקטרונית זהות לאלה שמותקנות במטוסי‬
‫השחק‪ ,‬מחשב אזור ירי טילי אוויר‪-‬אוויר‪ ,‬מד גובה אלחוטי ושינויים קלים בתא‬
‫הטייס המתחייבים מהשינויים בציוד‪.‬‬
‫ב‪ 16-‬ביוני ‪ 1969‬כתבתי מכתב לרמ"א )ראש מחלקת אוויר( ובו מחיתי על‬
‫כך שעד לאותו תאריך לא קיבלנו את פירוט הדרישות המבצעיות לרעם א'‪.‬‬
‫הוספתי שרצוי מאוד שהדרישות המבצעיות עבור רעם ב' יגובשו ויימסרו לתעשייה‬
‫האווירית ולמנפ"ם עד לספטמבר ‪ .1969‬ב‪ 18-‬ביולי ‪ 1969‬העביר סא"ל ספיר‪ ,‬ראש‬
‫ענף מצ"ד ‪ ,4‬מסמך שכותרתו היתה "השלמה לאפיון רעם א"‪ .‬הדרישות העיקריות‬
‫שהופיעו במסמך היו‪" :‬מטוס רעם א' יהיה זהה למטוס ‪ M-5‬והשינויים שייעשו‬
‫בו יהיו אך ורק לצורך הגברת יעילותו המבצעית‪ ,‬ובתנאי שלא יגרמו לעיכובים‬
‫במועדי ייצור המטוס"‪ .‬מנגד‪ ,‬לצורך השלמת מענה לאפיון המבצעי שפרסם ענף‬
‫אוויר ‪ 2‬באפריל ‪ ,1969‬יוגדר האפיון כך שיכלול את כל ‪ 145‬השינויים המופיעים‬
‫בנספחים למסמך‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬יתווספו לציוד המטוס המערכות החדשות הבאות‪:‬‬
‫מרכז ג'ירוסקופי‪ ,‬התאמות לקליטת מחשב הפצצה‪ ,‬מערכות שחרור חימוש‪,‬‬
‫מערכות לוחמה אלקטרונית‪ ,‬מד גובה אלחוטי ומשואות אור מסתובבות"‪.‬‬
‫בשלב זה של הפרויקט היתה התעשייה האווירית עסוקה בבניית קו הייצור‪,‬‬
‫בגיוס כוח אדם‪ ,‬בהצטיידות באמצעי ייצור‪ ,‬ובבניית מוסך הרכבה )להב(‪ ,‬שנועד‬
‫לשם הרכבת סדרת המטוסים הראשונה מהחלקים שנרכשו מחברת דאסו‪.‬‬
‫ההכנות לסדרת המטוסים הבאה‪ ,‬רעם ב' )כפיר(‪ ,‬היו מתוכננות להתבצע אחרי‬
‫הצלחת פרויקט הטכנולוג‪ ,‬שבמסגרתו יוכח שהשתלת המנוע האמריקאי במטוס‬
‫הצרפתי אפשרית ואף משפרת את ביצועיו‪ .‬לכן חלק ניכר מהדרישות של חיל‬
‫האוויר להוספת מערכות חדשות למטוס קיבלו ביטוי באפיון רעם ב'‪ ,‬הכפיר‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬המעבר בין הנשר לכפיר היה שלב דרמטי‪ ,‬קפיצת מדרגה משמעותית‪,‬‬
‫בהתפתחות התעשייה התעופתית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬בדצמבר ‪ 1969‬התקיים דיון אצל עוזר שר הביטחון‪ ,‬שבו נקבע כי‬
‫התעשייה האווירית תעניק עדיפות לקידום פרויקט הטכנולוג על פני כל פרויקט‬
‫אחר‪ .‬במקביל היא תקדם את תכנון השינויים במטוס הרעם הנובעים מהשתלת‬
‫מנוע ‪ J-79‬ומהווים את הבסיס לאפיון רעם ב'‪ .‬כמו כן היא תתכנן את ייצור‬
‫החלקים השונים‪ ,‬כך שיישמר רצף אספקת מטוסים לחיל האוויר ולא ייווצר פער‬
‫בלוח הזמנים בין גמר ייצור רעם א' והתחלת האספקה של מטוסי רעם ב'‪ .‬היעד‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 56‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪57‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם הקוד‪ :‬רעם‬

‫שנקבע היה לייצר ‪ 25‬מטוסי רעם א'‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬ממטוס ‪ 26‬ואילך‪ ,‬לספק מטוסי‬
‫רעם ב'‪ .‬במידה שייווצר פיגור בתוכנית אספקת החלקים השונים הנדרשים לרעם‬
‫ב'‪ ,‬ימשיכו לייצר מטוסי רעם א' עד ‪ 40‬מטוסים לכל היותר‪ .‬לשם כך יוזמנו‬
‫‪ 15‬מנועי אטאר ‪ ,C9‬אשר יוכלו לשמש רזרבה לחיל האוויר במידה שהתעשייה‬
‫האווירית לא תשתמש בהם‪ .‬לפי הנחיית מפקד חיל האוויר‪ ,‬הסתיים האפיון של‬
‫שלוש המערכות הבאות ‪ -‬מערכת שחרור חימוש; ‪) A.J.B-7‬אמצעי להבטחת‬
‫דיוק ההפצצה(; ומערכת לוחמה אלקטרונית )‪ - (E.C.M‬ולכן הוא דורש שהן‬
‫ייכללו בתוכנית ייצור המטוסים מההתחלה‪.‬‬
‫אלא שבכך לא הסתיימו ההתלבטויות והלחצים לגבי הגיבוש הסופי של אפיון‬
‫רעם א' )נשר(‪ .‬הם נמשכו על אף העמדה הברורה של התעשייה האווירית שלא‬
‫להכניס דרישות לשינויים במטוס מעבר לאפיון המקורי‪ ,‬כדי לא לשבש את‬
‫תוכנית העבודה ולפגוע בלוח הזמנים לאספקת המטוסים בהקדם )נספח ‪.(18‬‬
‫ביולי ‪ ,1970‬בלחץ של חיל האוויר‪ ,‬קיימתי דיון במשרדי עם נציגי חיל האוויר‬
‫והתעשייה האווירית כדי לבחון בכל זאת את האפשרות של הכנסת מערכת כינון‬
‫חימוש ברעם א'‪ .‬האופציות שנבחנו היו‪ :‬מערכת עיט ומכ"ם ‪ ;2001‬מערכת‬
‫עיט ומכ"ם ‪ 2001‬ללא תצוגה עילית; מערכת עיט ומכ"ם ‪ 2001‬ללא מערכת‬
‫אינרציאלית )כשתיקון הסחיפה ייעשה ידנית(‪ .‬בסיכומו של דבר הוחלט כי לפחות‬
‫ב‪ 25-‬המטוסים הראשונים לא יוכנסו שינויים מעבר לאפיון המקורי של המטוס‪,‬‬
‫בתוספת שלוש המערכות שסוכם עליהן לעיל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוסכם כי במידה שבהמשך‬
‫הייצור תתאפשר התקנת מערכות נוספות‪ ,‬מעבר למתוכנן‪ ,‬הן יותקנו במטוסים‬
‫שיצאו כבר מקו הייצור בצורת ‪) Retrofit‬השבחה‪ ,‬עדכון של מערכות חדשות(‪.‬‬
‫הרכבת הנשר הראשון החלה בספטמבר ‪ 1969‬מחלקי גוף‪ ,‬מנוע‪ ,‬אביזרים‬
‫ומכשור שהוזמנו מדאסו במסגרת הסכם הידע‪ ,‬ואשר סופקו‪ ,‬למרות האמברגו‪,‬‬
‫לפי תוכנית הייצור וההרכבה של המטוסים באגף להב בתעשייה האווירית‪ .‬מטוס‬
‫ראשון יצא מקו ההרכבה‪/‬ייצור בתחילת מרס ‪ .1971‬זה היה הישג בלתי‪-‬רגיל‬
‫בהתחשב בעובדה שזו היתה הפעם הראשונה שהתעשייה האווירית הרכיבה‬
‫מטוס קרב‪ .‬המטוס עבר בדיקות קפדניות על הקרקע‪ ,‬כולל הרצות מנוע‪ .‬ב‪21-‬‬
‫במרס ‪ ,1971‬שנה ושלושה חודשים מתחילת הפרויקט‪ ,‬הוא המריא לטיסת הניסוי‬
‫הראשונה‪ ,‬שערך טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית‪ ,‬דני שפירא‪.‬‬

‫הטיסה עברה ללא תקלות ובהצלחה מרובה‪ .‬כולנו נשמנו לרווחה ‪ -‬והשמחה‬
‫הרקיעה לשחקים‪ .‬בספרו מספר דני שפירא על חוויית הטיסה הראשונה במטוס‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 57‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪58‬‬

‫קרב ראשון שהורכב בארץ‪" :‬בראשית מרס ‪ 1971‬יצא המטוס הראשון מקו‬
‫הייצור‪ .‬היה זה אירוע מרומם נפש‪ ,‬שהיתה לו השפעה רבה על הגאווה הלאומית‬
‫של ישראל‪ .‬זמן‪-‬מה אחר כך‪ ,‬ב‪ 21-‬במרס ‪ ,1971‬לאחר ניסויי המנוע והמערכות‬
‫על הקרקע‪ ,‬היה האב טיפוס הראשון‪ ,‬מספר ‪ ,214‬מוכן לטיסת הבכורה‪ ...‬הכרתי‬
‫אמנם את המיראז' ‪ 5‬מטיסות הניסוי שערכתי עליו בצרפת‪ ,‬אך להטסת מטוס‬
‫קרב מתוצרת ישראל היה טעם מיוחד באמת‪ .‬המראתי‪ ,‬ביצעתי מספר בדיקות‬
‫בסיסיות של תכונות המטוס‪ ,‬וחזרתי לאחר זמן קצר לנחיתה‪ .‬הכול היה תקין‬
‫ועבד כשורה"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המטוס נמסר למפקד חיל האוויר ב ‪ 2‬באפריל ‪ 1971‬בטקס סודי ביותר‪ ,‬ביום‬
‫שישי אחר הצהריים‪ ,‬כאשר מרבית עובדי המפעל אינם בעבודה‪ .‬בטקס נכחו‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬שר הביטחון משה דיין‪ ,‬וצמרת הממשלה ומערכת‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫באגף להב המשיכו בהרכבת מטוסי רעם א' לפי התוכנית המקורית‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה לייצר ‪ 25‬מטוסים מדגם זה ואחרי כן לעבור לייצור מטוסי רעם ב'‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בהנחה שפרויקט הטכנולוג יסתיים בהצלחה ושייצור החלקים הנדרשים להסבתו‬
‫לדגם הסופי של רעם ב' יסופקו בזמן‪ ,‬ותישמר רציפות הייצור של המטוסים‬
‫ואספקתם לחיל האוויר במעבר מדגם אחד למשנהו‪ .‬בסופו של דבר יוצרו ‪51‬‬
‫מטוסי רעם א' חד‪-‬מושביים ועשרה מטוסים דו‪-‬מושביים‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 58‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫פרק ‪6‬‬

‫טיסת הבכורה‬

‫הרעיון של השתלת מנוע ‪ J-79‬במיראז' החל להתרקם בחיל האוויר כתוצאה‬

‫מריבוי תקלות במנועי אטאר דגם ‪ B9‬של סנקמה שהיו מותקנים בהם‪ .‬בכדי לבצע‬
‫זאת‪ ,‬צריך היה לתכנן ולבנות אב טיפוס של מטוס מיראז' שיושתל בו מנוע ‪.J-79‬‬
‫למטרה זו הוקם צוות פרויקט הטכנולוג במסגרת חטיבת ההנדסה של התעשייה‬
‫האווירית‪ .‬הצוות הורכב בעיקר מאנשי אגף ההנדסה של התעשייה האווירית‬
‫ומכמה מהנדסים חיצוניים שגויסו למטרה זו‪ .‬בראש הצוות עמד יעקב בן‪-‬בסט‪,‬‬
‫שהיה ממונה על התקנת מנועים ומערכות דלק באגף ההנדסה‪.‬‬
‫כדי לבצע שינוי כה עמוק ומשמעותי במטוס היה ברור שנצטרך לבנות אב‬
‫טיפוס כפרויקט נפרד‪ ,‬להוכחת ההיתכנות של שינוי כזה ‪ -‬עוד לפני התקנת‬
‫מנועים חדשים במטוסים ‪ -‬כך שהחלפת המנוע תתבצע בשלב מאוחר יותר‬
‫של הפרויקט‪ .‬עד אז יוצרו מטוסים עם המנוע הצרפתי בלי מכלול הדרישות‬
‫שהעלו נציגי חיל האוויר ואשר היוו‪ ,‬בעצם‪ ,‬את יסודות המפרט של מטוס רעם‬
‫ב'‪ .‬מנגד‪ ,‬אפשר יהיה להכליל שינויים חשובים אחרים שישתלבו ללא הפרעה‬
‫במהלך הייצור השוטף של סדרת המטוסים הראשונה‪ .‬מדובר היה בשינויים‬
‫שתורמים לשיפור ביצועי המטוס ולחימושו ‪ -‬החלפת המנוע והתקנת מערכת‬
‫כינון חימוש חדשה‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית שגרמה לחיל האוויר לרצות להחליף את המנוע במנוע‬
‫חזק יותר ואמין יותר היתה תופעת הסונדוניזציה ‪ -‬אי‪-‬הפסקת זרימת דלק‬
‫למבער‪ .‬ב‪ 50%-‬מהמקרים בהם הופעל המבער האחורי‪ ,‬הגשש לא פעל והטייס‬
‫נאלץ לכבות את המבער כדי למנוע את התכת להבי הטורבינה‪ .‬זה היה מצב‬
‫בלתי‪-‬נסבל‪ ,‬בעיקר בזמן קרבות אוויר‪ .‬אמנם סנקמה פיתחה דגם מתקדם ואמין‬
‫יותר של המנוע‪ ,C9 ,‬אך בחיל האוויר העדיפו להחליף את המנוע הצרפתי במנוע‬
‫אמריקאי‪ ,‬בעיקר בגלל העובדה שמנועים אלה היו מותקנים במטוסי הפנטום‬
‫שחיל האוויר עמד להצטייד בהם‪ ,‬אך גם בשל אמינותם הגבוהה וכוח הדחף‬
‫‪59‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 59‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪60‬‬

‫הגבוה יותר שלהם‪ .‬במקביל לבדיקות היתכנות שבוצעו בחיל האוויר‪ ,‬נעשתה‬
‫עבודה יסודית במחלקת תיכון מוקדם של התעשייה האווירית לגבי המשמעויות‬
‫הטכניות של התקנת המנוע ‪ J-79-17‬במטוס מיראז'‪ ,‬שקבעה כי החלפת המנוע‬
‫תשפר את ביצועי המטוס‪.‬‬
‫בתחילה דחו בדאסו את הרעיון של החלפת מנוע צרפתי במנוע אמריקאי‬
‫מסיבות של יוקרה ותירוצים טכניים שונים‪ .‬גם חיל האוויר היה מסויג ובעיקר‬
‫סקפטי לגבי היכולת של התעשייה האווירית לבצע את המשימה בכוחות עצמה‪.‬‬
‫חיל האוויר המליץ שהעבודה תבוצע על ידי חברת דאסו ושצוות של חיל האוויר‬
‫והתעשייה האווירית ילווה את הפרויקט מקרוב‪ .‬גישה זו התאימה לדאסו והם‬
‫הביעו נכונות לבצע את הפרויקט‪ .‬בתוך כמה ימים הוגשו לנו הצעת מחיר ולוח‬
‫זמנים לבניית אב טיפוס עם המנוע האמריקאי‪ .‬הצעת דאסו הסתכמה ב‪75-‬‬
‫מיליון דולרים לאספקת שלושה אבות טיפוס בתוך שנתיים‪ .‬ההצעה נראתה לנו‬
‫מוגזמת ביותר‪ ,‬אך עוד בטרם נכנסנו עם דאסו למשא ומתן על הנושא‪ ,‬התבשרנו‬
‫ביוני ‪ 1968‬כי הנשיא דה‪-‬גול אינו מאשר את הסכם הידע בין דאסו לתעשייה‬
‫האווירית על ייצור המטוס בארץ‪ .‬מכאן היה ברור לנו שנצטרך להתארגן בדרך‬
‫אחרת כדי לקדם את פיתוח‪ ,‬תכנון ובניית האב טיפוס של השתלת המנוע‬
‫האמריקאי במיראז'‪.‬‬
‫משה ארנס היה באותה תקופה ראש חטיבת ההנדסה בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫הוא סיפר על מעורבותו בפרויקט‪" :‬היה ביקור בישראל של ג'רארד ניומן‪ ,‬שעמד‬
‫בראש אגף המנועים של ג'נרל אלקטריק‪ .‬ישבתי איתו יחד עם אל שווימר‪ ,‬מנכ"ל‬
‫התעשייה האווירית באותה תקופה‪ .‬בשיחה זו קיבלנו מניומן הסכמה שנשתיל את‬
‫המנוע שלהם במיראז'‪ .‬מיניתי את בן‪-‬בסט להיות אחראי על פרויקט ההשתלה‪.‬‬
‫התחלנו בהשתלת המנוע במטוס הערבה‪ .‬שלחתי את בן‪-‬בסט לארצות הברית כדי‬
‫ללמוד את הנושא‪ ,‬כיוון שלא היה לו ניסיון בהתקנת מנועים‪ .‬מארצות הברית‬
‫הוא חזר כדי לנהל את פרויקט הטכנולוג‪ .‬הצגנו את הרעיון לחיל האוויר‪ ,‬שאחרי‬
‫התלבטות רבה אימץ אותו כמשימה בעדיפות גבוהה"‪.‬‬
‫"שהיתי בארצות הברית‪ ,‬ויומיים לפני חזרתי ארצה קיבלתי פקס מהתעשייה‬
‫האווירית‪ ,‬שאסע לסינסינטי כדי לפגוש שם את שמואל נגר"‪ ,‬סיפר יעקב‬
‫בן‪-‬בסט‪" ,‬שמואל עדכן אותי שמדובר בהתקנת מנוע ‪ J-79‬במיראז'‪ ,‬ושהוא חושב‬
‫שעלי לנהל את הפרויקט מתוקף תפקידי כאחראי על התקנת מנועים ומערכות‬
‫דלק בתעשייה האווירית‪ .‬כשחזרתי ארצה משה ארנס הודיע לי שהחליט למנות‬
‫אותי לתפקיד כי לא מצא מישהו טוב יותר‪"...‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 60‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪61‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיסת הבכורה‬

‫מיד עם מינויו של בן‪-‬בסט נפגשנו ודנו בכל המשמעויות של הפרויקט‬

‫ומה צריך לעשות כדי להתחיל בעבודה‪ .‬לצוות הוקצה שטח בבניין הצמוד‬
‫לאחד המוסכים‪ .‬מאחר שהפרויקט הוגדר כסודי ביותר‪ ,‬נעשו כל סידורי‬
‫הביטחון שנדרשו כדי למנוע כניסת אנשים לא מורשים לשטח‪ .‬המשימה‬
‫הראשונה של בן‪-‬בסט היתה לגייס כוח אדם מתאים לביצוע המשימה‪ .‬זה היה‬
‫אתגר לא פשוט באותו זמן‪ ,‬כיוון שמאגר המהנדסים‪ ,‬הטכנאים והשרטטים‬
‫היה מצומצם ולא היה קל למשוך אנשים מפרויקטים אחרים של התעשייה‬
‫האווירית‪ .‬התעשייה האווירית עסקה באותה תקופה בפיתוח מטוס הערבה‪,‬‬
‫בפיתוח מטוס המנהלים קומנדר ג'ט ובסיוע הנדסי לקו ההרכבה של מטוסי‬
‫הפוגה‪ ,‬ששימשו מטוסי אימון בחיל האוויר‪ .‬לכן מרבית הצוות של בן‪-‬בסט היה‬
‫מורכב ממהנדסים צעירים‪ ,‬בוגרי הטכניון‪ ,‬בעלי ניסיון מועט בתכנון מטוסים‪,‬‬
‫לא כל שכן מטוסי קרב‪ .‬את החסר הזה השלימו על ידי שימוש ביועצים מחו"ל‪,‬‬
‫בעיקר מחברת דאסו ומחברות אמריקאיות‪ .‬ארנס ניצל היכרויות אישיות עם‬
‫מהנדסים ותיקים‪ ,‬חלקם פנסיונרים‪ ,‬אך בעלי ניסיון רב בתכנון ובייצור של‬
‫מטוסי קרב‪ ,‬כדי להיעזר בהם בתחומים שבהם היינו חסרי ידע וניסיון מספיקים‪.‬‬
‫מאחר שהפרויקט הוגדר כסודי ביותר‪ ,‬סיפור הכיסוי היה שחיל האוויר מעוניין‬
‫להחליף את מנועי האטאר הצרפתיים שבמטוסי השחק במנועי ‪ J-79‬אמריקאיים‬
‫של ג'נרל אלקטריק‪.‬‬
‫בשלב זה לא היה בידי הצוות חומר הנדסי הכולל שרטוטים של המנוע‪.‬‬
‫הם השתמשו בסקיצות ובשרטוטים לא מדויקים שהיו בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫לג'נרל אלקטריק לא היה עדיין אישור מהפנטגון להעביר חומר טכני‬
‫לתעשייה האווירית‪ .‬הם קיבלו אישור להעביר חומר על המנוע לדאסו‪ ,‬בהנחה‬
‫שהצרפתים מעוניינים לבחון את הסבת המנועים במטוסי המיראז' למנועי‬
‫‪ .J-79‬את שרטוטי המנוע הבטיחו אנשי דאסו להעביר לתעשייה האווירית‪.‬‬
‫דאסו הסכימו לסייע בתכנון האב טיפוס באמצעות שליחת שלושה‪-‬ארבעה‬
‫מהנדסים לתעשייה האווירית‪ ,‬בלי שתיודע מטרת בואם‪ .‬בשלב זה אסור היה‬
‫שג'נרל אלקטריק תדע שדאסו עובדת עבורנו‪ .‬אלא שהרעיון של השתלת‬
‫מנוע אמריקאי במטוס צרפתי קסם מאוד לאנשי ג'נרל אלקטריק ולכן הם היו‬
‫מוכנים לקיים שיחות טכניות‪ ,‬לא רשמיות‪ ,‬עם נציגי התעשייה האווירית‪.‬‬
‫בינתיים מינו בג'נרל אלקטריק אדם בשם דרייפוס להיות מנהל פרויקט להסבת‬
‫המנוע במטוסי המיראז'‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1968‬הגיעו נציגי ג'נרל אלקטריק לסדרת פגישות עם נציגי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 61‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪62‬‬

‫התעשייה האווירית ומנפ"ם‪ .‬דנו איתם בבעיות הטכניות ובמשמעויות ההנדסיות‬

‫הכרוכות בהשתלת המנוע שלהם במיראז'‪ .‬במהלך הדיונים שבתי ואמרתי כי אם‬
‫פרויקט כזה יתממש‪ ,‬נרצה לקבל רישיון לייצור המנוע בארץ‪ .‬תגובתם של נציגי‬
‫החברה האמריקאית היתה שהם לא יתנגדו למהלך כזה ‪ -‬במידה שהרשויות‬
‫יאשרו את הבקשה‪.‬‬
‫כדי להמשיך בתכנון התקנת המנוע במיראז'‪ ,‬היה צורך במטוס מתאים לבניית‬
‫אב טיפוס‪ .‬התעשייה האווירית קבעה כי המטוס המתאים ביותר לאב טיפוס הוא‬
‫המיראז' הדו‪-‬מושבי‪ ,‬שהיה בשירות חיל האוויר‪ .‬הבחירה במטוס זה התבססה‬
‫על שתי סיבות‪ :‬התברר שכונסי האוויר שלו בגודל ובקונפיגורציה זהים לכונסים‬
‫של מטוס ה‪ M5-‬שבו יצטרכו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להתקין את המנוע האמריקאי‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬אפשר היה להתקין בתא האחורי שלו את כל הציוד הדרוש לביצוע‬
‫ניסויי הטיסה‪.‬‬
‫התעשייה האווירית‪ ,‬בתיאום עם מנפ"ם‪ ,‬פנתה לחיל האוויר כדי לקבל‬
‫מטוס למטרה זו‪ .‬בני פלד‪ ,‬שהיה באותו זמן סגן מפקד חיל האוויר‪ ,‬התנגד‬
‫לכך שהפרויקט יתבצע בתעשייה האווירית‪ .‬הוא האמין שפרויקט כזה צריך‬
‫להתבצע על ידי יצרנית המטוס‪ ,‬דאסו‪ .‬הוא לא האמין שהתעשייה האווירית‬
‫מסוגלת בכוחות עצמה לבצע פרויקט כה מורכב‪ .‬אי‪-‬לכך‪ ,‬הורה להעביר את‬
‫המטוס לתעשייה האווירית‪ ,‬אך למחוק אותו מסד"כ חיל האוויר‪ .‬ההוראה שלו‬
‫הקשתה על התעשייה האווירית בקבלת חלקי חילוף שהיו דרושים לביצוע‬
‫התקנת המנוע‪ .‬למרות זאת הצלחנו להשיג את החלקים הדרושים בדרכים שונות‪,‬‬
‫כולל מחיל האוויר‪.‬‬
‫עם קבלת המטוס התעורר ויכוח בתוך התעשייה האווירית בנוגע לביצוע‬
‫התקנת המנוע במטוס והכנתו לטיסות הניסוי‪ .‬עמדו בפנינו שלוש אופציות‪ :‬אגף‬
‫הייצור‪ ,‬בדק מטוסים או בניית מוסך ייעודי למטרה זו במסגרת אגף ההנדסה‪.‬‬
‫האופציה ההגיונית והמהירה ביותר שנראתה לי באותו זמן היתה להטיל את‬
‫המשימה על "בדק מטוסים"‪ ,‬שביכולתה היה להתארגן במהירות לביצוע‬
‫המשימה‪ .‬היה ל"בדק" את כוח האדם המיומן ביותר לביצוע תחזוקה והתקנות‬
‫במטוסים ולהכינם לטיסות הניסוי‪ .‬קבלת המטוס אפשר לצוות הטכנולוג‬
‫להתקדם בתכנון התקנת המנוע במטוס‪ .‬המשימה היתה להתרכז אך ורק במנוע‬
‫ולא להתייחס באותו שלב לשיפורים ולשינויים שחיל האוויר רצה להכליל‬
‫במטוס‪ .‬המטרה שלנו בשלב זה של הפרויקט היתה להגיע למצב שבו תוכח‬
‫היתכנות השתלת המנוע האמריקאי במיראז'‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 62‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪63‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיסת הבכורה‬

‫הבעיות העיקריות שצוות התכנון נתקל בהן היו‪:‬‬

‫א‪ .‬האם מידות המנוע‪ ,‬קוטר ואורך‪ ,‬יתאימו למידות בית המנוע במטוס‪ ,‬והאם‬
‫אפשר יהיה להשחיל אותו פנימה ללא צורך בשינוי כלשהו בחציצים‬
‫ראשיים של מבנה הגוף‪ .‬המקום הקריטי ביותר היה חציץ ‪ ,26‬שאליו‬
‫מחוברות הכנפיים‪ .‬מיד אובחן שדגם המנוע ‪ J-79-17‬לא יתאים כי תיבת‬
‫האביזרים שלו בולטת ולא תוכל לעבור את חציץ ‪ .26‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫הותאמה למנוע תיבת אביזרים של ‪ ,J-79-19‬וכך נמנע הצורך לבצע שינוי‬
‫כלשהו בחציץ ‪ .26‬במקביל התברר שהמנוע האמריקאי קצר יותר מזה‬
‫הצרפתי‪ .‬ואז נשאלה השאלה אם להתקינו עם פניו הקדמיים בַּמקום שהיה‬
‫בו המנוע הצרפתי‪ ,‬וכתוצאה מכך לקצר את חלקו האחורי של גוף המטוס‪,‬‬
‫או להפך ‪ -‬להכניס את המנוע כך שקצהו האחורי יזדהה עם חלקו האחורי‬
‫של גוף המטוס‪ .‬האופציה הראשונה היא שנבחרה‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בגלל‬
‫ייעוץ שקיבלנו ממומחה אמריקאי שעבד בחברת לוקהיד והסביר לנו כי‬
‫התקנה אחורית של המנוע תדרוש ביצוע שינויים בכונסי האוויר‪ .‬כיוון‬
‫ששינויים במבנה הכונסים מסובך מאוד ודורש ביצוע ניסויים ממושכים‬
‫בנקבת אוויר‪ ,‬החלטנו שלא לגעת בכונסים‪.‬‬
‫מאחר שהמנוע האמריקאי קצר יותר מהצרפתי‪ ,‬היה צריך לקצר את זנב‬
‫גוף המטוס כדי שנחיר המנוע יהיה במישור אחד עם קצה הגוף‪ .‬זה היה‬
‫שינוי די משמעותי‪ ,‬ולא היינו בטוחים במאה אחוזים כיצד הוא ישפיע על‬
‫ביצועי המטוס‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היה צורך לתכנן את נקודות התלייה החדשות‬
‫של המנוע בלי לפגוע בחלקי מבנה אחרים ובלי לחרוג מגבולות מרכז‬
‫הכובד של המטוס‪ .‬לכן היינו זקוקים לנתונים הנדסיים של התכנון המקורי‬
‫של המטוס‪ ,‬כולל תוצאות ניסויי נקבת האוויר וניסויי הטיסה‪ .‬בשל‬
‫האמברגו‪ ,‬לא יכולנו לפנות רשמית לדאסו‪ ,‬וניצלנו קשרים אישיים עם‬
‫מהנדסים בכירים בחברה‪ ,‬שהיו מוכנים לסייע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצורך בבידוד המנוע‪ .‬למנועים הצרפתיים היתה שמיכת בידוד מסביב‬
‫לחלק החם של המנוע‪ ,‬שאפשרה זרימת אוויר משני צדי השמיכה כדי‬
‫למנוע חימום יתר של גוף המטוס שהיה בנוי מחציצים ומפחי אלומיניום‪.‬‬
‫למנוע האמריקאי לא היתה שמיכת בידוד‪ ,‬כיוון שבמטוסים האמריקאיים‬
‫מבנה גוף המטוס באזורים החמים היה מפלדת טיטניום העומדת‬
‫בטמפרטורות גבוהות‪ .‬ביולי ‪ 1969‬ביקרתי בחברת רוהר שבסן‪-‬דייגו‪,‬‬
‫קליפורניה‪ ,‬שהתמחתה בפיתוח ובייצור מערכות בידוד במטוסים‪ .‬חתמנו‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 63‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪64‬‬

‫עם החברה על הסכם לאספקה של כמה מערכות בידוד‪ ,‬וגם על חוזה‬

‫ידע לייצור המערכות בארץ‪ .‬החברה סיפקה מערכת אחת ששימשה לאב‬
‫טיפוס‪ ,‬אך לא התארגנה כראוי כדי לספק חלקים וידע להמשך האספקה‬
‫לקו הייצור של המטוסים‪ .‬את המשך אספקת מערכות הבידוד העברנו‬
‫לחברה בריטית‪ ,‬שנראתה לנו רצינית יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬מידות כונסי האוויר של המטוס הן נושא קריטי לגבי התקנת מנוע חדש‬
‫במטוס קיים‪ .‬ביצועי המנוע מותנים במידה רבה ביעילות ובתאימות‬
‫הכונסים‪ .‬ידענו שהמנוע ‪ J-79‬של ג'נרל אלקטריק מספק דחף גדול יותר‬
‫מהמנוע הצרפתי ולכן הוא צורך כמות אוויר גדולה יותר‪ .‬צריך היה‬
‫למצוא מטוס עם כונסי אוויר מתאימים‪ .‬לא היה בידינו מטוס ‪ M5‬ולכן‬
‫בדקנו את כונסי האוויר של המיראז' ‪) C3‬שחק(‪ .‬הבדיקה הראתה שהם לא‬
‫יהיו מסוגלים להעביר למנוע את כמות האוויר הנדרשת ובלחץ המתאים‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬בבדיקת מידות הכונסים של המיראז' הדו‪-‬מושבי התברר שהם‬
‫גדולים יותר מאלה שבשחק וזהים לכונסים המותקנים ב‪ .M5-‬עם זאת‪,‬‬
‫המומחה של לוקהיד טען שלא נשיג את הנצילויות שאנו מצפים לקבל‪,‬‬
‫כיוון שלמרות העובדה שכמות האוויר שהמנוע יקבל תהיה מספקת‪ ,‬הלחץ‬
‫יהיה נמוך יותר ולכן הדחף האמיתי יהיה נמוך יותר מהחישובים‪.‬‬
‫ד‪ .‬התאמת מערכות המטוס למנוע‪ .‬החלטנו שלא לבצע באב טיפוס שינויים‬
‫והתאמות מעבר לאלה ההכרחיים‪ .‬לכן בוצעו אלה רק במערכת הדלק‪,‬‬
‫במנגנון המשנק‪ ,‬במערכת ההידראולית להפעלת כני הנסע‪ ,‬במערכת‬
‫ההיגוי ובמערכת מיזוג האוויר‪ .‬מאחר שהמנוע האמריקאי עובד בלחצים‬
‫גבוהים יותר מהמנוע הצרפתי‪ ,‬וכתוצאה מכך גם בטמפרטורות גבוהות‬
‫יותר‪ ,‬היה צריך לבצע התאמה בין המערכות‪ .‬בוצעו עוד כמה שינויים‬
‫קטנים במכשור תא הטייס והותקנו פחיות להטיית גזים שנפלטים‬
‫מהתותחים כדי למנוע את כניסתם לתוך כונסי האוויר של המנוע ולגרום‬
‫להדממתו‪.‬‬

‫"ארנס צירף אותי לצוות הטכנולוג בראשותו של בן‪-‬בסט"‪ ,‬סיפר שמואל נגר‪,‬‬
‫שהיה סגנו של בן‪-‬בסט‪" .‬זה היה אתגר גדול ומעניין‪ .‬בשלב הראשון התחלנו‬
‫לתכנן את השינויים במטוס ולבנות אב טיפוס‪ .‬נתקלנו בשורה של בעיות בכונסי‬
‫האוויר‪ ,‬בחימום המנוע והגוף‪ ,‬בנחיר האחורי‪ .‬לא היה לנו מספיק ניסיון הנדסי‬
‫כדי להתמודד עם כל הבעיות המסובכות שנחשפנו אליהן‪ .‬לא פעם ולא פעמיים‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 64‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫‪65‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיסת הבכורה‬

‫היינו אובדי עצות ושברנו את הראש כדי למצוא את הפתרון‪ .‬הטכנולוג היה‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬גולת הכותרת של הפרויקט כולו"‪.‬‬
‫בפרויקט הטכנולוג רצינו להוכיח שה"חתונה" של המנוע האמריקאי עם‬
‫המיראז' אפשרית‪ ,‬עובדת‪ ,‬ומשפרת באופן משמעותי את ביצועי המטוס‪ ,‬בעיקר‬
‫בקרבות אוויר‪ .‬למעשה‪ ,‬רצינו להוכיח שלושה דברים עיקריים‪:‬‬
‫* שכמות האוויר והלחץ המגיעים למנוע אכן מספיקים כדי לקבל את‬
‫הנצילות המצופה ממנו‪.‬‬
‫* שהטמפרטורה המגיעה לגוף המטוס מסביב למנוע )כולל שמיכת הבידוד(‬
‫אינה חורגת ממה שנסבל על ידי מבנה האלומיניום של המטוס‪.‬‬
‫* שכאשר מפעילים את התותחים‪ ,‬המנוע אינו כבה‪ ,‬תופעה שהיתה די‬
‫שכיחה במנוע הצרפתי‪.‬‬

‫באוקטובר ‪ 1968‬הגישה התעשייה האווירית הצעת תקציב לביצוע פרויקט‬

‫הטכנולוג‪ ,‬שהסתכם בכ‪ 50-‬מיליון לירות‪ .‬ההערכה לסיום התכנון ובניית האב‬
‫טיפוס היתה בתוך ‪ 12‬עד ‪ 14‬חודשים‪ .‬התקציב הסופי של הפרויקט גובש עם‬
‫מנפ"ם אחרי החתימה על הסכם הרכישה והייצור של המנועים עם חברת ג'נרל‬
‫אלקטריק‪ .‬לאורך כל התקופה ניהלתי מגעים שוטפים עם צוות הפרויקט‪ ,‬שכללו‬
‫דיונים טכניים ומעקב צמוד על ביצוע התוכנית וניצול התקציב‪.‬‬
‫המגעים עם ג'נרל אלקטריק נמשכו בדיסקרטיות רבה עד אישור עסקת‬
‫הפנטומים‪ .‬עד אז המשכנו לדבוק בסיפור הכיסוי‪ ,‬שאנו מעוניינים להחליף‬
‫את המנועים במטוסי השחק‪ .‬בתחילת ‪ 1969‬התקבל אישור השלטונות‬
‫האמריקאיים להגיע עם התעשייה האווירית להסכם על אספקת כל הידע הדרוש‬
‫להתקנת המנוע של ג'נרל אלקטריק במטוס המיראז'‪ ,‬כולל ידע לייצור חלקים‬
‫משמעותיים של המנוע‪ .‬ההסכם היה על סך של כ‪ 5.4-‬מיליוני דולרים‪ ,‬ולפיו‬
‫היה עליהם לספק לתעשייה האווירית ארבעה מנועים‪ .‬מנוע אחד עם אביזרי דמה‬
‫מעץ לצורכי מדידות התאמה של המנוע במטוס‪ ,‬מנוע שני לתכנון ולהרכבת‬
‫צנרת ואביזרים להתקנה סופית במטוס‪ ,‬מנוע שלישי לבדיקת שמיכת הבידוד‬
‫ולהרצות על מתקן הרצה‪ ,‬ומנוע רביעי להתקנה סופית במטוס ולניסויי טיסה‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1969‬ביקרתי במפעל החברה בסינסינטי‪ .‬נפגשתי עם מנכ"ל החברה‪,‬‬
‫עם מר דרייפוס‪ ,‬מנהל הפרויקט בג'נרל אלקטריק‪ ,‬ועם הצוות הבכיר שלה‪ .‬הם‬
‫התלהבו מהפרויקט והביעו נכונות לסייע בידינו בכל דרך‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬הם‬
‫היו צריכים לספק את המנועים בפברואר ‪ .1970‬בפגישה זו קבענו שהם ימציאו‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 65‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:17‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪66‬‬

‫לתעשייה האווירית ולמנפ"ם דו"ח חודשי על התקדמות הפרויקט‪ ,‬ובהתאם‬

‫יבוצעו התשלומים המגיעים להם על פי החוזה‪ .‬באוקטובר הודיע לי דרייפוס‬
‫שעובדי החברה עומדים להכריז על סכסוך עבודה ולהשבית את המפעל‪ ,‬דבר‬
‫שיגרום לפיגור בלוח הזמנים של הפרויקט‪ .‬הוא אמר שיש ביכולתו לשכנע צוות‬
‫מהנדסים‪ ,‬שאינם כלולים בשובתים‪ ,‬להמשיך לעבוד על המנועים המיועדים‬
‫לנו‪ .‬לשם כך הוא זקוק לאישור תקציבי מיוחד של ‪ 300‬אלף דולרים לתקופה‬
‫של שלושה חדשים‪ .‬אישרתי את התקציב וכך נמנע פיגור באספקת המנועים‬
‫לאב טיפוס‪.‬‬
‫עם התקדמות הפרויקט הגענו לשלב שבו צריך היה להכין את המטוס לטיסות‬
‫ניסוי‪ .‬למחלקת ניסויי טיסה בתעשייה האווירית היה ציוד מיושן שלא התאים‬
‫ולא היה מתקדם דיו כדי לבצע טיסות ניסוי במטוס קרב‪ .‬התעשייה האווירית‬
‫בדקה כמה אופציות‪ ,‬ולבסוף המליצה על המערכת שהיתה בשימוש חברת‬
‫מקדונלד‪-‬דאגלס‪ .‬אחרי בחינת הנושא אישרתי לרכוש את המערכת‪ ,‬שכללה‬
‫גם ייעוץ בהתקנת המערכת במטוס ובהקמת תחנת המעקב והבקרה על הקרקע‪.‬‬
‫החידוש העיקרי במערכת שנרכשה היה הטלמטריה שאפשרה מעקב צמוד וקשר‬
‫און‪-‬ליין עם הטייס‪ .‬את ציוד הבקרה‪ ,‬המעקב והתקשורת התקינו בתא האחורי‬
‫של המטוס‪.‬‬
‫לאורך כל תקופת הפרויקט סייעתי לצוות התכנון ולצוות ההתקנה בהשגת‬
‫חלקי חילוף דרושים ובקביעת עדיפויות באגף הייצור לייצור חלקים חדשים‪.‬‬
‫במטוסי המיראז' היו מותקנים בתא המנוע בימטלים )גששי טמפרטורה(‪ ,‬שנועדו‬
‫להתריע בפני הטייס על פריצת אש במנוע‪ .‬מאחר שמערכת ניסויי הטיסה היתה‬
‫כה משוכללת‪ ,‬הוחלט להשתמש בגששי טמפרטורה אלה בתא המנוע‪.‬‬
‫לפני תחילת טיסות הניסוי בוצעו מספר רב של הרצות מנוע‪ ,‬כולל הסעות‬
‫והאצות על הקרקע‪ .‬כולן היו מוצלחות והן הגבירו את הרגשת הביטחון עד כדי‬
‫כך שבני פלד חזר בו והחזיר את המטוס לסד"כ חיל האוויר ונתן הוראה לספק‬
‫לתעשייה האווירית חלקי חילוף לפי הצורך‪.‬‬
‫טיסת הבכורה של הטכנולוג נערכה ב‪ 21-‬בספטמבר ‪ ,1970‬שנה ושלושה‬
‫חודשים מתחילת הפרויקט‪ .‬זו היתה טיסה היסטורית ומרגשת‪ ,‬אך יותר מכול‬
‫היה בה ביטוי מרשים של הישג הנדסי‪-‬טכנולוגי ברמה בינלאומית‪ .‬היתה‬
‫בפרויקט הזה התגלמות של העזה‪ ,‬חדשנות‪ ,‬תחכום ויוזמה של כל האנשים‬
‫שהיו מעורבים בו‪ .‬גם את טיסת הבכורה הזו ביצע דני שפירא‪ ,‬טייס הניסוי‬
‫הראשי של התעשייה האווירית‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 66‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪67‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיסת הבכורה‬

‫הפרויקט היה מסווג כסודי ביותר ולכן בחדר הבקרה נכח מספר מצומצם של‬
‫אנשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות הסודיות‪ ,‬היתה התרגשות גדולה בקרב עובדי החברה ולא‬
‫היה אפשר למנוע את הצטופפותם ברחבה שמול חניית המטוס‪ .‬דני שפירא נכנס‬
‫לתא הטייס‪ ,‬סגר את החופה‪ ,‬התניע את המנוע‪ ,‬ערך בדיקות חיוניות‪ ,‬הפעיל מבער‬
‫אחורי ‪ -‬והמריא אל על‪ .‬ברגעים ראשונים התנהלה הטיסה כסדרה‪ ,‬אך בהגיעו‬
‫לגובה של ‪ 500‬רגל‪ ,‬הוא דיווח על עשן בתא הטייס ועל כך שנורת ההתראה על‬
‫אש במנוע מהבהבת‪ .‬המטוס המלווה לא זיהה שום דבר חריג במטוס‪ ,‬לא פריצת‬
‫אש מהמנוע ולא עשן‪ .‬בחדר הבקרה לא הופיעה כל התראה על תקלה כלשהי‬
‫במערכות המטוס‪ .‬האחראי על הניסוי סבר שכנראה יש תקלה במחוון כלשהו‬
‫במטוס‪ .‬בתקשורת עם דני הוא עודכן שבחדר הבקרה אין כל סימנים המצביעים‬
‫על תקלה כלשהי במנוע‪ .‬לאחר כמה תמרונים נוספים‪ ,‬בהתאם לתוכנית הטיסה‬
‫המקורית‪ ,‬הוא הגיע לנחיתה‪ .‬הנחיתה בוצעה בהצלחה‪ .‬כולנו נשמנו לרווחה ‪-‬‬
‫והשמחה הרקיעה שחקים‪ .‬בבדיקת המטוס התברר שהנורה בתא הטייס הבהבה‬
‫בגלל קצר מגעים ושהעשן נוצר כתוצאה של התעבות רגעית‪.‬‬
‫בספרו מספר דני שפירא על הטיסה‪:‬‬

‫סגרתי את החופה‪ ,‬התנעתי את המנוע ויצאתי לדרך‪ .‬בתחילת המסלול‬

‫הפעלתי את המנוע במלוא עוצמתו‪ ,‬תוך שאני לוחץ על הבלמים‬
‫בחוזקה‪ .‬הכול בסדר‪ .‬קיבלתי אישור המראה מהמהנדס האחראי בחדר‬
‫בקרת ניסויי הטיסה‪ ...‬המטוס מזנק למהירות הניתוק ‪ 165 -‬קשר‬
‫בתוך זמן קצר‪ ,‬ניתוק וקיפול גלגלים‪ .‬אני מפסיק מבער אחורי‪ ,‬והמטוס‬
‫ממשיך לצבור גובה וכבר הגעתי לחמש מאות רגל‪ ,‬אלא שפתאום‬
‫הבחנתי שיש בעיה‪ .‬אש במנוע! מנורת ההתרעה הבהבה על לוח‬
‫המכשירים‪ ...‬אש במנוע המטוס עלולה לגרום לפיצוץ אדיר תוך זמן‬
‫קצר‪ ...‬המחשבות חלפו במוחי במהירות הבזק‪ ...‬כל האינסטינקטים שלי‬
‫הורו לי לכבות מנוע ולמשוך את ידית ההפלטה‪ .‬אולם ברגע האחרון‬
‫אמרתי לעצמי‪ :‬סטופ‪ .‬לא נוטשים מטוס כל כך בקלות!‪ ...‬הקטנתי כוח‬
‫מנוע ושאלתי את טייס המטוס המלווה אם הוא רואה עשן או אש‪.‬‬
‫"שלילי‪ ,‬הכול נקי"‪ ,‬הוא ענה מיד‪ .‬ביצעתי פניות של ארבעים וחמש‬
‫מעלות שמאלה וימינה כדי לראות במו עיני שאין סימני עשן‪ .‬העברתי‬
‫מבט סוקר על כל המכשירים והשעונים של המנוע‪ .‬הכול היה בתוך‬
‫המגבלות ונראה תקין‪ .‬הסקתי מכך שזה היה קצר חשמלי וכי האזעקה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 67‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪68‬‬

‫היתה אזעקת שווא‪ .‬כל מכשירי ניסוי הטיסה האחרים פעלו כתקנם‪.‬‬
‫אנשי הניסוי בחדר הבקרה לא נתנו כל סימן כי הם מקבלים חיווי על‬
‫בעיית אש במנוע‪ ...‬ביקשתי מהמהנדס האחראי על הניסוי אישור‬
‫להמשיך‪ ...‬לאחר שקיבלתי את האישור טיפסתי מיד לגובה עשרת‬
‫אלפים רגל מעל השדה ועשיתי כמה פניות כדי להיות בטוח שאין‬
‫התפתחות נוספת‪ ...‬לאחר טיסה של חמש דקות מעל השדה יצאתי‬
‫לעבר הים‪ .‬טיפסתי לגובה של שלושים אלף רגל‪ ,‬ולאחר כמה בדיקות‬
‫שערכתי בהתאם לתוכנית הטיסה חזרתי לנחיתה‪.‬‬

‫בהמשך בוצעו עוד סדרות של ניסויי טיסה כדי להעמיק את ההיכרות עם המנוע‬
‫לקראת תכנון התקנתו במטוסי רעם ב'‪ .‬היתה לכולנו תחושת סיפוק גדולה‪,‬‬
‫אך היה ברור לנו שהמשימה הגדולה עדיין עומדת בפנינו‪ .‬צוות הפרויקט הפך‬
‫לצוות התכנון של רעם ב'‪ ,‬הוא הכפיר‪ ,‬על כל מגוון הדגמים שלו שפותחו‬
‫במהלך השנים‪.‬‬
‫באחד הימים של תחילת ‪ 1970‬פנה אלי בן‪-‬בסט והודיע לי שבכוונתו להגיש‬
‫את הפרויקט ואת צוות המתכננים לוועדת פרס ביטחון ישראל‪ ,‬ולכלול אותי‬
‫בצוות מקבלי הפרס‪ .‬זאת‪ ,‬בגלל מעורבותי ותרומתי העמוקה בתכנון ובקבלת‬
‫ההחלטות שקידמו את הפרויקט ואשר סייעו לפתרון בעיות קריטיות במהלכו‪.‬‬
‫כמה ימים לאחר מכן הודיע לי צ'רה שהוא המליץ להעניק לי את הפרס‪ .‬הפרס‬
‫הוענק לנו ביום העצמאות של ‪.1971‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 68‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫פרק ‪7‬‬

‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫המעבר מייצור רעם א' )נשר( לייצור רעם ב' היה מותנה בהצלחת הטכנולוג‪ ,‬כלומר‬
‫בהכללת כל השינויים במבנה המטוס‪ ,‬השתלת המנוע במטוס וביצוע טיסות ניסוי‬
‫מוצלחות‪ .‬כבר בשלבים מוקדמים מאוד של הפרויקט‪ ,‬במאי ‪ ,1968‬עוד לפני‬
‫שהתעשייה האווירית היתה מאורגנת לביצוע הפרויקט‪ ,‬הציג חיל האוויר דרישות‬
‫רבות לשיפור ביצועי המטוס מעבר להשתלת המנוע‪.‬‬
‫התוכנית היתה לייצר ולהרכיב ‪ 100‬עד ‪ 150‬מטוסים נוספים על אלה שיוצרו‬
‫לרעם א'‪ ,‬כאשר השינוי המהותי והגדול ביותר בין סדרות המטוסים רעם ב'‬
‫ורעם א' היה השתלת המנוע ‪ J-79‬של חברת ג'נרל אלקטריק האמריקאית‪ .‬לשם‬
‫כך התנהלו דיונים רבים בין מנהלת הפרויקט‪ ,‬התעשייה האווירית וחיל האוויר‬
‫כדי לגבש תוכנית עבודה סבירה ומעשית‪ ,‬שתבטיח רצף של קו הייצור ומעבר‬
‫חלק בין ייצור והרכבת מטוסי רעם א' ובין תחילת הייצור וההרכבה של מטוסים‬
‫מסדרת רעם ב' עם המנוע ‪.J-79‬‬
‫השתלת המנוע האמריקאי במטוס שחק ‪ B‬היתה נקודת המבחן לקונספט‬
‫הבסיסי ולבחינת היתכנותו‪ .‬במידה שיצליח‪ ,‬אפשר יהיה להיכנס לשלב העיקרי‬
‫של תכנון השינויים שיידרשו להתבצע במטוסי הרעם כדי להרכיב בהם את‬
‫המנועים האמריקאיים‪ .‬לא היה אפשר לפסוח על שלב זה‪ ,‬שבמהלכו נדרשו‬
‫טיסות מבחן שיאמתו את סבירות ואת מעשיות הפתרון‪ .‬ברור היה לי שלפני‬
‫גמר שלב זה של הפרויקט לא ניתן יהיה להתחיל בתכנון השינויים שדרש חיל‬
‫האוויר‪ .‬הייתי צריך לגלות רגישות והתחשבות בדרישות חיל האוויר‪ ,‬אך מצד‬
‫שני להביא בחשבון את הקשיים והמגבלות של התעשייה האווירית שנמצאה‬
‫בשלבי התארגנות קשים ומורכבים‪.‬‬
‫כבר באוקטובר ‪ 1968‬כתב ראש ענף אוויר ‪ ,2‬סא"ל אורי טלמור‪ ,‬מסמך שבו‬
‫ביקש לקיים דיון בנושא האפיון של מטוס רעם ב'‪" .‬מדינת ישראל עומדת בפני‬
‫ייצור מטוס רעם עם מנוע ‪ ,"J-79‬כתב טלמור בפתח המסמך‪" ,‬החלפת המנוע‬
‫‪69‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 69‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪70‬‬

‫תשנה באורח ניכר את תכונות המטוס‪ ,‬ביצועיו בתמרון‪ ,‬יירוט‪ ,‬טווח‪ ,‬כושר‬
‫תקיפה וכו'‪ .‬המערכות הקיימות ברעם מיושנות בחלקן כבר היום‪ ,‬ויש טעם‬
‫לבוחנן שנית לאור העיתויים הצפויים לייצור ולהפעלה‪ .‬נשאלת השאלה האם‬
‫המערכות והדרישות שנדרשו לרעם יתאימו למטוס החדש‪ ,‬שיתחיל לצאת מקו‬
‫הייצור לא לפני ‪ ."1973‬הדיון התקיים ב‪ 31-‬באוקטובר עם נציגי כל ענפי מצ"ד‬
‫הרלוונטיים‪ .‬מכאן ואילך התנהלה פעילות קדחתנית לגיבוש האפיון של רעם‬
‫ב'‪ ,‬הלוא הוא מטוס הכפיר‪.‬‬
‫כל הבעיות שתיארתי לגבי תכנון התקנת המנוע במסגרת הטכנולוג היו‬
‫תקפות וביתר שאת לגבי התקנת המנוע ברעם )‪ .(M5‬מאחר שבמהלך העבודה‬
‫על הטכנולוג התברר שחסר לצוות התכנון ידע מספיק בנושאים קריטיים‪ ,‬הוחלט‬
‫בנובמבר ‪ 1968‬שצוות של מהנדסי התעשייה האווירית בראשותו של פרופ'‬
‫משה ארנס‪ ,‬הסמנכ"ל להנדסה‪ ,‬י ֵצא לארצות הברית לבירורים טכניים הקשורים‬
‫בתכנון החלפת המנוע במטוסי הרעם‪ .‬לצוות צורף נציג חיל האוויר‪ ,‬סא"ל יוסף‬
‫שנער ממצ"ד ‪ .4‬הפגישות התקיימו עם ד"ר גרומסמן מחברת רפבליק‪ ,‬עם מר‬
‫בהיים מנאסא‪ ,‬ועם ליטמן ודריל מחברת לוקהיד‪ .‬מובן שהיו גם פגישות עבודה‬
‫ענייניות עם נציגי ג'נרל אלקטריק‪.‬‬
‫דו"ח הסיור נערך והוגש על ידי סא"ל שנער )נספח ‪ (19‬ובו תוארו הבעיות‬
‫העיקריות שהועלו במהלך הפגישות הללו‪ ,‬כולל המלצות‪ :‬תכנון והגדרת נקודות‬
‫התלייה של המנוע‪ ,‬הגדרת תצורה סופית של המנוע כולל צינורות וחיבורים‪ ,‬הכנת‬
‫אב טיפוס של המנוע עם מיקום אביזרים‪ ,‬הימנעות משינויים בכונסי האוויר‪ ,‬ביצוע‬
‫ניסויים לבדיקת ספיקות האוויר )לחץ וכמות(‪ ,‬ביצוע חישובים לצריכת האוויר‬
‫לקירור המנוע‪ ,‬ביצוע ניסויי מנהרה כדי לבחור בתצורה המתאימה ביותר לחלקו‬
‫האחורי של המטוס למניעת ניתוק זרימת האוויר בזנב‪ ,‬היעדר בעיות ניהוג ויציבות‬
‫אורכית ורוחבית‪ ,‬גרר נמוך ככל האפשר‪.‬‬
‫כתוצאה מהלחץ הכבד שהפעיל חיל האוויר בשביל להקדים ככל האפשר‬
‫את תחילת הייצור של רעם ב'‪ ,‬קיימתי ישיבות תכופות עם אנשי התעשייה‬
‫האווירית וחיל האוויר כדי לאתר את אותם אזורים במטוס‪ ,‬שבהם אפשר לתכנן‬
‫את השינויים שיידרשו במבנה ולייצר את החלקים המתאימים להרכבה עוד לפני‬
‫גמר פרויקט הטכנולוג‪.‬‬
‫כמו כן קיימנו עשרות דיונים לגיבוש האפיון הסופי של רעם ב'‪ ,‬שבהמשך‬
‫ייקרא כפיר‪ .‬כדי לשמור על מסגרת מעשית של הפרויקט‪ ,‬קבענו מגבלה למספר‬
‫הנושאים החדשים שניכנס אליהם ואשר ידרשו מאיתנו מחקר ופיתוח בתחומי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 70‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪71‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫טכנולוגיות חדשות‪ .‬מאחר שבמקביל לפרויקט התחיל חיל האוויר לקלוט את‬
‫מטוסי הסקייהוק והפנטום‪ ,‬נחשפנו לטכנולוגיות ולציוד מתקדם ביותר‪ ,‬שלא‬
‫היו מוכרים לנו קודם לכן‪ .‬בעיקר בתחום האוויוניקה‪ .‬כלומר‪ ,‬נוסף להשתלת‬
‫המנוע נאלצנו להיכנס במקביל לשאר הנושאים הקשורים בתכנון מטוס חדש‪.‬‬
‫בכך עלתה רמת המורכבות של הפרויקט בכמה דרגות‪.‬‬
‫מאחר שהיה ידוע כי מבנה המטוס בחלקו האחורי יהיה חשוף לטמפרטורות‬
‫גבוהות של המנוע‪ ,‬ושאין לו "שמיכות" בידוד‪ ,‬צריך היה לשקול התקנת שמיכות‬
‫כאלה על מבנה המטוס עצמו או על המנוע בלבד‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נבחנה האפשרות‬
‫של הזרמת אוויר קר מבחוץ על ידי תעלות הכוונה בגב המטוס‪ .‬האפשרות של‬
‫ציפוי מבנה המטוס האחורי בפחי טיטניום נמצאה כלא מעשית ויקרה מאוד‪.‬‬
‫על בסיס ההצלחה של הטכנולוג‪ ,‬שבה הוכח כי המנוע האמריקאי פועל‬
‫בהצלחה מרובה במיראז'‪ ,‬יכולנו לקבוע כי "החתונה" הזו עובדת טוב‪ .‬במהלך‬
‫הפרויקט בוצעו טיסות ניסוי רבות כדי לוודא שאכן זה כך‪ .‬במקביל נכנסה‬
‫התעשייה האווירית להילוך גבוה של תכנון השינויים במטוס בסדרת הייצור‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הכוונה היתה שכל השינויים במבנה‪ ,‬הנדרשים כדי להתקין את המנוע‬
‫האמריקאי בכל המטוסים שייוצרו בתעשייה האווירית‪ ,‬יחלו מהמטוס ה‪ 26-‬בקו‬
‫הייצור‪ .‬עד המטוס ה‪ 26-‬יי ַצרו את מטוסי רעם א'‪ ,‬מטוסי הנשר‪ ,‬שהיו העתק מלא‬
‫של ה‪.M5-‬‬
‫השינויים כללו חיתוך וחיזוק חציצים‪ ,‬קיצור זנב המטוס )כזכור‪ ,‬המנוע‬
‫האמריקאי היה קצר יותר מהמנוע הצרפתי המקורי(‪ ,‬בניית תעלת קירור בגב‬
‫המטוס כדי להעביר אוויר קר לחלק האחורי החם של המנוע )נוסף לשמיכות‬
‫בידוד מסביב לחלק החם של המנוע(‪ ,‬חיזוק כני הנסע כתוצאה מהאפשרות של‬
‫הגדלת כושר נשיאת מטען‪ ,‬הוספת נקודות תלייה של חימוש בכנפיים ובגחון‪,‬‬
‫תכנון תא טייס חדש הכולל‪ :‬מכשור דיגיטלי חדש‪ ,‬מערכת מיזוג אוויר חדשה‪,‬‬
‫כיסא מפלט חדש‪ ,‬והתאמת כל המערכות למנוע החדש‪ :‬מערכת ההיגוי‪ ,‬מערכת‬
‫הדלק‪ ,‬מערכות הידראוליות להפעלת כני הנסע‪ ,‬שינויים קלים במצערת ועוד‪.‬‬

‫מתחילת הפרויקט עקבנו‪ ,‬יחד עם חיל האוויר והתעשייה האווירית‪ ,‬אחר‬

‫הפיתוחים החדשים של מטוסי קרב בכל המדינות‪ ,‬ובעיקר בארצות הברית‬
‫וצרפת‪ ,‬כמו המיראז' ‪ .2000‬שמואל נגר‪ ,‬שהיה סגן מנהל הפרויקט‪ ,‬מספר‬
‫בהקשר זה‪" :‬ראינו שהצרפתים פיתחו קנארד )משטח אווירודינמי אופקי‬
‫במטוסים המותקן בקדמת המטוס‪ ,‬לפני הכנף‪ ,‬ואופייני למטוסים בעלי כנף‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 71‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪72‬‬

‫דלתא( למטוסים עתידיים שלהם והחלטנו להיכנס לנושא ולבחון את האפשרות‬

‫לתכנן התקנה כזו על הכפיר בעתיד‪ .‬החישובים הראו שהקנארד ישפר את ביצועי‬
‫המטוס באופן משמעותי‪ ,‬בעיקר בקרבות אוויר"‪.‬‬
‫פיתוח הקנארד עבר כמה שלבים‪ .‬בתחילה הותקן משהו דמוי קנארד שנקרא‬
‫"גדרות"‪ ,‬מעין שפם קטן מלפנים המטפל בשכבת הגבול ומשפר במעט את תמרוני‬
‫המטוס‪ .‬זה לא היה פתרון משמעותי ולכן המשיכו בפיתוח הקנארד "האמיתי"‪.‬‬
‫מסדרת המטוסים עם השפם ייצרו בסך הכול ‪ 38‬מטוסים‪ .‬כ‪ 140-‬מטוסי כפיר‬
‫נוספים סופקו לחיל האוויר ללא השפם‪ .‬כל המטוסים הללו הוחזרו לתעשייה‬
‫האווירית ועברו תהליך של התקנת הקנארד‪.‬‬
‫אחרי סדרת ניסויי טיסה של הטכנולוג והשוואה עם ביצועי מטוסי השחק‬
‫והפנטום‪ ,‬התברר יתרונו המובהק של הטכנולוג בשמירת יציבות ויכולת יציאה‬
‫ממצב סחרור‪ .‬אז עלה הרעיון של שיפור ביצועי המטוס בקרבות אוויר על ידי‬
‫הוספת קנארד‪ .‬בתהליך פיתוח הקנארד בוצעו הרבה מאוד ניסויים בנקבת אוויר‬
‫ובניסויי טיסה‪ .‬בתצורת ביניים הוסיפו שן מסור לכנף ללא שפם וללא קנארד‪.‬‬
‫אחרי לא מעט סדרות ניסויים הוכח שתצורת הקנארד היא הטובה ביותר וכי היא‬
‫משפרת את ביצועי המטוס‪ ,‬בעיקר בקרבות אוויר‪ .‬לכן בסופו של תהליך הפיתוח‬
‫וייצור הדגמים בתצורות השונות‪ ,‬סופקו לחיל האוויר כל מטוסי הכפיר עם הקנארד‪.‬‬
‫כדי לוודא שכונסי האוויר במטוס הצרפתי יספקו את כמות האוויר הנדרשת‬
‫ובלחץ המתאים למנוע האמריקאי‪ ,‬בוצעו חישובים מורכבים של כונסי האוויר‬
‫מלווים בניסויי נקבת אוויר על‪-‬קולית בטכניון‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬נערכה בדיקה יסודית של בעיות חימום החלק האחורי של המטוס‬
‫וחישוב כמות האוויר הנדרשת לקירור‪ ,‬נוסף לשמיכות הבידוד שהותקנו מסביב‬
‫למנוע‪ .‬כמו כן תוכננו פתחים בגב המטוס לזרימת האוויר‪.‬‬
‫המנוע הותקן עם שפתו הקדמית בַּמקום שהיה מורכב בו המנוע הצרפתי‪.‬‬
‫הדבר נעשה משיקולי איזון ושמירת תחום המרווח של מרכז הכובד של המטוס‬
‫וכדי להימנע משינויים כלשהם בכונסי האוויר‪ .‬כאמור‪ ,‬המנוע האמריקאי היה‬
‫קצר יותר מהמנוע הצרפתי ולכן היה צריך לקצר את הזנב ולתכנן מחדש את‬
‫חלקו האחורי של המטוס כדי להקטין את הגרר ולמנוע ניתוקי זרימה )כולל‬
‫הגנה( על מכלול מצנח העצירה של המטוס‪.‬‬
‫תכנון חיזוק כני הנסע הראשיים בוצע כמה פעמים‪ ,‬כולל חיזוקים במבנה‬
‫המטוס‪ .‬שינויים אלה התבטאו גם בפיתוח צמיגים חדשים וחיזוק מתאים לכן‬
‫הנסע הקדמי‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 72‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪73‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫בשלב מאוחר של הפרויקט‪ ,‬הוחלט על שתי תוכניות ייעודיות כדי ללמוד יותר‬
‫על השפעת השינויים שנעשו על עייפות החומר של המטוסים‪ .‬חשוב היה לדעת‬
‫באיזה עומסים יכול המטוס לעמוד וכמה ג'י הוא יכול לסבול‪ .‬זו היתה תוכנית‬
‫"התעייפות"‪ ,‬שבמסגרתה נחשף כל מטוס לרעידות בעוצמות שונות‪ ,‬שהיו עלולות‬
‫לגרום לסדקים בזנב ובחלקים אחרים של המבנה‪ .‬התוכנית היתה מורכבת מאוד‬
‫ונמשכה כמה שנים בפרופילי טיסה מגוונים‪ .‬המידע שהצטבר במהלך הניסויים‬
‫נותח ביסודיות והסתכם בהמלצה לחיל האוויר על תוכנית תחזוקה‪ .‬אם בראשית‬
‫הדרך נעזרו במומחה מחברת גרומן כדי לבצע את תוכנית התחזוקה‪ ,‬הרי שעם‬
‫הזמן רכשה התעשייה האווירית מערכת משלה שבוחנת את העומסים והרעידות‬
‫על המטוסים‪.‬‬
‫התוכנית השנייה היתה ה"סחרור"‪ .‬כיוון שהמטוס יכול להיכנס לסחרור‬
‫במצבי טיסה קיצוניים‪ ,‬כאשר מהירות האוויר היא אפס ואין שליטה על ההגאים‪,‬‬
‫תוכנן ניסוי שמטרתו לדעת מהי הטכניקה הנדרשת כדי לצאת מסחרור‪ .‬כדי‬
‫לבדוק את התופעה היה צריך לבצע ניסויי מנהרת אוויר אנכית עם מודל מתאים‬
‫של המטוס‪ .‬מנהרות כאלו היו אז בארצות הברית‪ ,‬ברוסיה ובצרפת‪ .‬הניסויים‬
‫שהתעשייה האווירית ערכה בוצעו בארצות הברית‪.‬‬
‫לתוך מנהרה אנכית הושלך מודל של המטוס בתנועה ובזווית שחיקתה את‬
‫הסחרור‪ .‬אחרי גמר ניסויי המנהרה היה צריך לבנות מטוס מיוחד לביצוע טיסות‬
‫ניסוי לבחינת אפשרויות היציאה מהסחרור‪ .‬לצורך זה נעשה שימוש במטוס כפיר‬
‫שהותקן בזנבו מצנח מיוחד להיחלצות מסחרור‪ .‬בסוף סדרת ניסויים זו נכתבו‬
‫לחיל האוויר הוראות מפורטות ליציאה מסחרור‪.‬‬
‫גם ברעם ב' נכללה המרת מארז התותחים שבמטוס לתותחים קבועים‪.‬‬
‫תא"ל איציק גבע‪ ,‬שהיה בזמן הפרויקט ראש ענף מצ"ד ‪ ,5‬מספר‪" :‬השינוי של‬
‫התותחים לקבועים שיפר מאוד את ה'סבב'‪ֵ ,‬הקֵל את תהליך איפוס התותחים‪,‬‬
‫הפגיעות השתפרו באופן משמעותי ביותר והתחזוקה היתה הרבה יותר נוחה‪.‬‬
‫היתה בעיה עם החוליות‪ .‬אחרי הפגז החמישי החוליות היו נתפסות‪ ,‬וכשהן‬
‫היו יוצאות הן היו פוגעות במכל הדלק‪ .‬היו גם מעצורים בתותח עצמו‪ .‬גם‬
‫הטילים ששוגרו לא פגעו‪ .‬בדקנו את הנושא והנחינו את הטייסים לשגר את‬
‫הטילים מטווח קצר יותר‪ .‬ואכן הם התחילו לפגוע יותר‪ .‬עם קבלת טילי ה'חוח'‪,‬‬
‫נוצר שילוב מצוין עם מטוסי הכפיר‪ ,‬והיו פגיעות טובות‪ ,‬בעיקר אחרי החלפת‬
‫המרעומים"‪.‬‬
‫מכלי הדלק הנתיקים של המטוס יוצרו לפי תכנון ואפיון של מצ"ד ‪ 5‬במפעלי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 73‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪74‬‬

‫התעשייה הצבאית‪ .‬אנשי דאסו טענו שהם לא יעבדו ושלא יהיה אפשר לשחרר‬
‫את המכלים שהכילו ‪ 1,300‬ליטרים‪ .‬הנושא טופל ביסודיות בידי מהנדסי הענף‬
‫בראשותו של סא"ל ספיר‪ ,‬שהמליצו לאמץ את יחידות השחרור האמריקאיות של‬
‫חברת דאגלס אשר היו מורכבות על מטוסי הסקייהוק‪ .‬היו שתי תצורות בסיסיות‬
‫לשחרור‪ :‬תצורה א' ‪ 2 -‬פצצות גחון ושני מכלי ‪ 500‬ליטרים‪ .‬תצורה ב' ‪-‬‬
‫מכל גחון ‪ 900‬ליטרים ושתי פצצות כנפיים‪ .‬עם ההיחשפות לנושאי המטענים‬
‫החיצוניים האמריקאיים‪ ,‬התאימו אותם למטוסי הרעם‪ .‬כמו כן לפי בקשת אוויר‬
‫‪ ,2‬תוכננו נושאי פצצות לשש פצצות של ‪ 250‬ק"ג בכנפיים ונושא פצצות לתשע‬
‫פצצות לגחון‪.‬‬
‫כיסא המפלט ומנגנון ההפלטה היו גם הם באחריות מצ"ד ‪ .5‬חיל האוויר דרש‬
‫שדרוג של הכיסא לדגם מתקדם יותר עם יכולת הפלטה בגובה ‪ .0-0‬היצרנית‬
‫המתקדמת ביותר בתחום זה היתה החברה הבריטית‪ ,‬מרטין בייקר‪ .‬הדגם ‪Mk-4‬‬
‫היה מותקן על מטוסי השחק והדגם הבא והמתקדם בעולם היה ‪ .Mk-5‬בתחילת‬
‫‪ 1969‬נסעתי יחד עם ראש אגף הייצור של התעשייה האווירית‪ ,‬שלום אריאב‪,‬‬
‫לפגישה באנגליה עם סר מרטין‪ ,‬ששותפו בייקר כבר לא היה בין החיים‪ .‬רצינו‬
‫לשכנע אותו למכור לנו כיסאות מפלט מהדגם המתקדם ולהעניק לתעשייה‬
‫האווירית רישיון לייצור הכיסאות בארץ‪ .‬הפגישה היתה מרתקת‪ .‬נפגשנו עמו‬
‫במשרדו שבצד המפעל‪ .‬זה היה חדר ענקי עם שולחן רבוע גדול מאוד‪ ,‬שהיה‬
‫עמוס בספרים ובחלקים שונים של דגמי כיסאות שבפיתוח ו‪/‬או בייצור‪ .‬השיחה‬
‫היתה מנומסת‪ ,‬אך לא תכליתית‪ .‬מרטין ואחיינו ערכו לנו סיור מעניין במתקני‬
‫החברה‪ ,‬אך סירבו לדבר על רישיון ייצור‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן נפטר מרטין‪,‬‬
‫ואחיינו ירש את החברה‪ .‬המגעים התחדשו‪ ,‬וכעבור שנה ואחרי משא ומתן ארוך‪,‬‬
‫נחתם ההסכם לייצור הכיסאות בארץ‪.‬‬
‫האפיון שנקבע במצ"ד ‪ 5‬היה הפעלה במהירות אפס‪ ,‬בסיבוב‪ ,‬בג'י וכו'‪ .‬כמו‬
‫כן אופיין ציוד בטיחות והצלה‪ ,‬שיותאם לצניחה במקומות שונים‪ .‬נוספה גם‬
‫דרישה לאפשרות הפלטת הטייס במהירות דרך החופה‪ .‬הותקנו דסקות פלדה‬
‫מעל גובה ראשו של הטייס‪ ,‬שבאמצעותן אפשר היה לשבור את החופה‪ .‬בכיסא‬
‫היו מורכבים שני כדורים פירוטכניים מכל צד‪ ,‬כך שאם הטייס נקלע למצב‬
‫חירום הוא יכול לפרוץ את החופה‪ .‬אחרי שהתעשייה האווירית חתמה עם מרטין‬
‫בייקר על הסכם ידע לייצור כיסאות מפלט‪ ,‬היא החליטה שהמפעל באזור קצרין‬
‫בגולן‪ ,‬הנקרא "תעשיות גולן"‪ ,‬יהיה יצרן הכיסאות‪.‬‬
‫מערכת בקרת האש והניווט מורכבת מכמה אלמנטים ראשיים‪ :‬מחשב‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 74‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪75‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫ניווט והפצצה‪ ,‬כוונת‪ ,‬מכ"ם‪-‬טלמטר‪ ,‬מצלמת ירי‪ .‬בשלב מוקדם של הפרויקט‬

‫התעורר ויכוח נוקב אם להחליף את הכוונת הקיימת בכוונת מורמת ‪HUD -‬‬
‫‪ .Head-Up-Display‬סא"ל ספיר תמך בהשארת הכוונת הקיימת‪ ,‬שעבדה מצוין‬
‫והיתה מוכרת היטב‪ .‬אך המגמה בעולם היתה לעבור לכוונת מורמת בעלת‬
‫פוטנציאל ויתרונות בולטים בשילוב עם מערכת בקרת האש‪ ,‬הניווט ומכשירי‬
‫טיסה חיוניים‪ .‬מה גם שבמכתב אוויר ‪ 2‬מ‪ 21-‬באפריל ‪ 1969‬למפקד חיל האוויר‬
‫הומלץ במפורש להכליל באפיון של רעם ב' את הכוונת המורמת‪.‬‬
‫וכך נכתב במסמך זה‪:‬‬

‫כוונת כינון חימוש לרעם ב' טרם הוגדרה‪ .‬במסגרת חיפושים אחר‬
‫כוונת מתאימה הועלתה הצעת חברת אליוט לכוונת מורמת ‪HUD -‬‬
‫)‪ .(Head-Up Display‬קיימת בעולם נטייה לצייד מטוסי קרב ותקיפה‬
‫מודרניים בכוונת מורמת‪ .‬הכוונת המורמת‪/‬תצוגה עילית נותנת לטייס‬
‫יתרונות רבים בתפעול המטוס בתנאי טיסה שונים‪ .‬המערכת מצטיינת‬
‫בכך שהיא מסוגלת להציג מספר רב של נתונים לשימוש לפי בחירת‬
‫הטייס ב‪ Mode-‬המועדף‪ ,‬הפצצה‪ ,‬ירי‪ ,‬ניווט‪ ,‬שיגור טילים‪ .‬התצוגה‬
‫העילית מונעת מן הטייס את הורדת הראש לתוך לוח המכשירים‪.‬‬
‫נוחות רבה בטיסות לילה ובהפעלה שוטפת‪ ,‬בעיקר בטיסה בגובה נמוך‪.‬‬

‫כבר עם הזמנת מטוסי ה‪ M5-‬מחברת דאסו‪ ,‬הוחלט שלא לכלול את מערכת‬

‫המכ"ם "סיראנו" במטוסים אלה‪ .‬היא לא עמדה בציפיות‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫דווקא כאשר היו זקוקים לה‪ ,‬היא לא פעלה כראוי והטייסים העדיפו לנתקה‬
‫ולא לסמוך עליה‪ .‬סרן אהרן בית‪-‬הלחמי‪ ,‬לימים ראש מפא"ת ומנכ"ל משרד‬
‫הביטחון‪ ,‬היה אז ראש מדור מערכות כינון חימוש במצ"ד ‪ 8‬ומונה למנהל‬
‫פרויקט המכ"ם מטעם חיל האוויר‪" .‬בשנות ה‪ 60-‬הייתי ראש מדור אוויוניקה‬
‫בענף מצ"ד ‪ 8‬בפיקודו של מיכאל נעמן"‪ ,‬סיפר בית הלחמי‪" ,‬עסקתי במערכות‬
‫מתקדמות של אז‪ ,‬במטוסי יירוט לילה מטאור עם מכ"ם‪ ,‬ובווטור עם מערכת‬
‫מכ"ם מאוד מסובכת‪ ,‬שסבלה מאמינות נמוכה‪ .‬כמעט מכל טיסה חזרו המטוסים‬
‫עם תקלות‪ .‬למיראז' ‪ C3‬היתה מערכת מכ"ם מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית‪,‬‬
‫אך ברמת אמינות נמוכה‪ .‬המצב הגיע לידי כך שהטייסים היו מנתקים את‬
‫המערכת ומעדיפים להשתמש בתותחים בטווח קצר ולא לסמוך על המכ"ם‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית של המכ"ם סיראנו היתה שבזמן הפעלתו הוא היה ננעל על‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 75‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪76‬‬

‫הקרקע במקום על המטרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לתחזוקת המערכת העסיקו בבסיסים עשרות‬
‫טכנאים ברמה גבוהה‪ ,‬הן בדרג א' והן בדרג ב'‪.‬‬
‫"בתקופה ההיא כבר היו בשימוש בחיל האוויר טילי אוויר‪-‬אוויר‪ ,‬וידענו‬
‫שצריך לחפש פתרונות טובים יותר לקשר שבין הטייס‪ ,‬הטילים ומערכת בקרת‬
‫האש‪ .‬לא היה מספיק ידע בתחום הזה בארץ‪ .‬כל הנושא של בקרת אש והנחיה‬
‫היה בתחילתו‪ .‬חיל האוויר התחיל לקלוט אז את מטוסי הסקייהוק‪ ,‬שגם לגביהם‬
‫נבדקה האפשרות של התקנת מערכת בקרת אש והנחיה‪ .‬התוכנית שלנו היתה‬
‫שהמערכת שתיבחר תהיה מתאימה לשני סוגי המטוסים‪ ,‬רעם ב' וסקייהוק‪.‬‬
‫היה פרויקט קודם שקראו לו 'קומביין'‪ ,‬שהיה פיתוח יכולות אוויר‪-‬קרקע‬
‫לסיראנו‪ ,‬לאיתור מסלולים ומטרות קרקע ולשיפור דיוק ההפצצה‪ .‬המערכת‬
‫היתה קומבינציה של כמה פיתוחים רלוונטיים שבוצעו באלתא בליווי צמוד של‬
‫מצ"ד ‪ .8‬ביצענו ניסויים על ווטור עם אף של מיראז'‪ .‬המטוס הזה נתן לאלתא‬
‫ידע וביטחון לפיתוח המכ"ם הבא‪ ,‬שנקרא 'חרב'‪ ,‬ואשר העניק למטוס יכולת‬
‫מדידת טווח‪ ,‬בעיקר ה‪ Slant-Range-‬האלכסוני לאוויר‪-‬קרקע מדויק‪ .‬החרב‬
‫היה פריצת דרך טכנולוגית חשובה ביותר ושימש אבן‪-‬יסוד לכל הפרויקטים‬
‫העתידיים שפיתחה אלתא )אלקטרוניקה תעשייה אווירית("‪.‬‬
‫החידוש בטלמטר שהוגדר על ידי חיל האוויר היה בכך שנדרש ממנו לבצע‬
‫טווח אוויר‪-‬אוויר בעת קרבות אוויר בגובה נמוך מאוד‪ ,‬כולל טווח בעת‬
‫תקיפת מטרה מלמעלה למטה‪ ,‬כאשר השידור מכוון כלפי מטה והמערכת‬
‫אינה רגישה ולא משתבשת כתוצאה מהדים חוזרים מהקרקע‪ .‬היה ברור שכדי‬
‫להצליח במשימה זו יהיה צורך להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ביותר‬
‫לאותה תקופה‪ ,‬ובעיקר בטכניקה של "פולס דופלר"‪ .‬חיל האוויר בדק את‬
‫הזמינות של מערכות כאלה בחו"ל והתברר שאין בנמצא מערכת פעילה‬
‫ומבצעית העונה על אפיון החיל‪ .‬כיוון שלא היה בעולם פתרון לדרישה שהציג‬
‫חיל האוויר‪ ,‬החליטו במצ"ד ‪ 8‬לבחון אפשרות לפיתוח המערכת בכוחות‬
‫עצמנו‪ .‬נבחנו כמה אלטרנטיבות של התקשרות עם יצרן שיהיה מוכן להיכנס‬
‫לפרויקט פיתוח הרפתקני כזה‪ .‬בין היתר הגישה אלתא הצעה שהתקבלה בחיוב‬
‫רב על ידי חיל האוויר‪.‬‬

‫אלתא הוקמה על ידי פלטי מקלף ב‪ ,1967-‬לאחר שהשתחרר מחיל האוויר כקצין‬
‫אלקטרוניקה חילי‪ .‬תחילה פעלה החברה כאגף עצמאי בתעשייה האווירית‪,‬‬
‫וב‪ 1969-‬הפכה לחברת‪-‬בת שלה‪ .‬החברה עסקה בפיתוח ובייצור ציוד קשר‪,‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 76‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪77‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫מערכות התראה‪ ,‬מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות זיהוי‪ .‬במסגרת רכש‬

‫מטוסי המיראז' נחתם הסכם ידע בין אלתא וחברת ‪ CSF‬לשיפוץ ולייצור חלקים‬
‫למערכת המכ"ם סיראנו‪ ,‬שהיתה בשימוש חיל האוויר‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה זה רק טבעי‬
‫שאלתא תשתלב בפרויקט המטוס בתחומים שונים‪.‬‬
‫ב‪ 18-‬ביוני ‪ 1969‬פנה סא"ל מיכאל נעמן לרמצ"ד בבקשה לקיים דיון חירום‬
‫באשר להמשך מימון פרויקט חרב‪ .‬כפי שקורה לעתים קרובות בפרויקט פיתוח‪,‬‬
‫נוצר פער בין קצב התקדמות הפיתוח ובין העלויות הכספיות‪ .‬באותו זמן ניצלה‬
‫אלתא כ‪ 1.3-‬מיליון ל"י והיתה זקוקה לתוספת תקציב כדי להמשיך בפיתוח‪.‬‬
‫הפרויקט לא היה מוגדר במסגרת פרויקט המטוס‪ ,‬מאחר שהוא החל ביוזמת חיל‬
‫האוויר עוד לפני שהוקמה מנהלת פרויקט המטוס‪.‬‬
‫מיכאל נעמן המליץ להקצות סכום כסף נוסף כדי לאפשר לאלתא להתקדם‬
‫עד שתוכל להציג קדם אב טיפוס‪ ,‬שבעזרתו אפשר יהיה להוכיח את היתכנות‬
‫הפתרון הטכנולוגי שנבחר‪ .‬החלטתי להיכנס בעובי הקורה של הנושא ובמקביל‬
‫קיבלתי הזמנה ממנכ"ל אלתא לבקר במפעל‪ ,‬שזה עתה עבר לאשדוד‪ .‬שמחתי‬
‫על ההזמנה ונסעתי‪ .‬הוצגה בפנ ַי תוכנית הפרויקט של פיתוח המכ"ם המוטס לפי‬
‫מפרט טכני שגובש עם חיל האוויר‪ .‬מנהל הפרויקט היה נינו לוי שחזר משהייה‬
‫של כמה שנים מעבודה בחברת ‪ CSF‬הצרפתית‪ ,‬שהיתה באותה תקופה אחת‬
‫החברות המובילות בתחום הפיתוח והייצור של אוויוניקה מוטסת‪ .‬התרשמתי‬
‫מאוד מהישגי הצוות המפתח ומתוכניותיהם להמשך הפיתוח‪ .‬המשימה שעמדה‬
‫בפני המפתחים מבחינה טכנולוגית היתה מאתגרת ביותר ופורצת דרך ברמה‬
‫בינלאומית‪ .‬מדובר היה בפיתוח טכנולוגיה שלא היתה קיימת או זמינה בשום‬
‫מקום בעולם‪.‬‬
‫כדי להמשיך את הפיתוח היה צריך להעביר לפרויקט כשלושה מיליוני ל"י‪,‬‬
‫שנועדו להשלים את שלב הפיתוח ולהציג אב טיפוס שיותקן על מטוס לביצוע‬
‫ניסויי טיסה‪ ,‬שיוכיחו שהמערכת עובדת בהצלחה ושאפשר להכלילה בתוכנית‬
‫ייצור המטוס‪ .‬היה בכך סיכון לא מבוטל‪ .‬ידעתי שרמת הסבירות שהפיתוח יצליח‬
‫לא היתה גבוהה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אחרי שיקולים והתייעצות עם מהנדסי הפרויקט‪,‬‬
‫החלטתי להקצות את הסכום הדרוש להמשך הפיתוח‪ ,‬בתנאי שימונה קצין‬
‫מטעם מצ"ד כמנהל הפרויקט‪ ,‬שיתאם ויעקוב אחר התקדמות הפיתוח באלתא‬
‫ויהיה בקשר שוטף עם מנהלת פרויקט המטוס‪ .‬לתפקיד נבחר אהרן בית הלחמי‬
‫ממצ"ד ‪ 8‬בחיל האוויר‪.‬‬
‫לימים הפך המכ"ם לפרויקט הדגל של אלתא וענה על דרישות חיל האוויר‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 77‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪78‬‬

‫בכל הנוגע לקרבות אוויר ולתקיפת מטרות קרקע‪ .‬תרומתו של פרויקט המכ"ם‬
‫היתה כה גדולה‪ ,‬שחשוב לצטט את מובילו‪ ,‬נינו לוי‪ ,‬כדי להבין את התפתחותו‬
‫של הפרויקט עד ליישומו המוצלח‪:‬‬
‫"מ‪ 1956-‬ועד לשחרורי מחיל האוויר ב‪ ,1961-‬שימשתי קצין אלקטרוניקה‪,‬‬
‫תחילה בכנף ‪ 1‬ואחר כך במטה‪ .‬תפקידי המרכזי היה קליטת מערכות המכ"ם‬
‫המוטס‪ .‬האתגר היה גדול‪ .‬רכשנו ניסיון תוך כדי הפעלה מבצעית של המטוסים‪.‬‬
‫מהר מאוד התברר שמערכות משובחות אלה סובלות מתקלות רבות ושהדבר‬
‫פגע בכושר המבצעי של מטוסינו‪ .‬דרשנו בתוקף מהצרפתים לפתור את הבעיות‪.‬‬
‫הבעיה היתה שהסיראנו היה מערכת מאוד חכמה‪ ,‬אך כאשר הטייסים היו צריכים‬
‫אותה היא לא עבדה‪ ,‬או כתוצאה מתקלות טכניות שונות‪ ,‬או משום שהיתה‬
‫מסונוורת מהדֵ י הקרקע‪.‬‬
‫"ככל שהתעמקתי בהבנת המערכת‪ ,‬כך גבר רצוני להציע שינויים ושיפורים‪.‬‬
‫עם שחרורי מחיל האוויר הגשתי מועמדות לעבוד כמהנדס במפעל ‪ CSF‬בצרפת‪,‬‬
‫בתקווה להשתלב שם בצוותי הפיתוח‪ .‬הצרפתים שמחו להעסיק אותי ישירות‪,‬‬
‫למרות ואולי דווקא משום שהכירו אותי כאחד המבקרים הקשים של איכות‬
‫עבודתם‪.‬‬
‫"בין ‪ 1961‬ל‪ 1964 -‬עבדתי בפריז‪ .‬תחילה הוטל עלי לרכז את עבודת‬
‫השיפורים של הסיראנו‪ ,‬שהיה בשימוש חיל האוויר‪ ,‬ולהעלות את אמינותו‪.‬‬
‫בהמשך השתלבתי בצוותי הפיתוח של הדגם המתקדם יותר‪ .‬דגם זה כלל‬
‫פונקציות לטיסה בגובה נמוך‪ ,‬לצילום מכ"מי ולתקיפת מטרות קרקע‪ ,‬שלא היו‬
‫בדגם שלנו ושמאוד עניינו את חיל האוויר‪.‬‬
‫"בראשית ‪ 1964‬פנו אלי אנשי חיל האוויר‪ ,‬ובראשם סא"ל מיכאל נעמן‪ ,‬שהיה‬
‫אז אחראי למערכות בקרת אש‪ ,‬בשאלה אם ניתן לבצע בכוחות עצמנו שינויים‬
‫מרחיקי לכת במכ"מים שלנו ולהתקין בהם את היכולות של הדגם המתקדם‪.‬‬
‫עניתי בחיוב‪ ,‬והוספתי שהתנאי לכך הוא שהעבודה תתבצע בתעשייה האווירית‪,‬‬
‫שם כבר היתה קיימת תשתית לייצור‪ ,‬להרכבה ולבדיקה של הדגם הראשון‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר קיבלתי פנייה מהתעשייה האווירית לחזור ארצה כדי לרכז את‬
‫הפרויקט שהם עתידים לקבל מחיל האוויר‪ .‬כך נולד הפרויקט‪ ,‬שקיבל בהמשך‬
‫את השם 'קומביין'‪.‬‬
‫"כאמור‪ ,‬אלתא קיבלה מחיל האוויר הזמנה לפרויקט פיתוח‪ ,‬שבמסגרתו‬
‫יוסב הסיראנו מדגם ‪ 1‬לדגם ‪ 2‬ואשר יכלול את היכולות הנדרשות לקרבות‬
‫אוויר‪-‬אוויר ולתקיפת מטרות קרקע ‪ -‬אך בתנאי מפורש שיגייסו אותי כדי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 78‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪79‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫להוביל את הפרויקט‪ .‬לצורך ביצוע הפרויקט חיל האוויר העמיד לרשותנו מכ"ם‬
‫סיראנו‪ ,‬צב"ד )ציוד בדיקה( הדרוש להפעלתו‪ ,‬ובהמשך רכש מטוס ניסוי מסוג‬
‫ווטור‪ ,‬לביצוע טיסות הניסוי ההכרחיות‪.‬‬
‫"המשימה הראשונה שבה טיפלתי היתה הקמת צוות פיתוח מבין הטכנאים‬
‫המוכשרים ביותר שעבדו אז על ייצור חלקי המכ"ם‪ .‬עבודת הפיתוח נמשכה‬
‫בין סוף ‪ 1964‬לסוף ‪ .1966‬בראשית ‪ 1967‬בוצעו טיסות הניסוי להוכחת כשירות‬
‫המערכת‪ .‬הטיסות בוצעו על ידי טייסים שונים‪ ,‬כשמפעיל המכ"ם היה רס"ן‬
‫יצחק )יצ'ה( ארז‪ ,‬נווט קרבי מנוסה‪ .‬לאחר כמה טיסות כיול‪ ,‬פעל המכ"ם‬
‫לשביעות רצונו של יצ'ה‪ .‬לביצוע טיסת הערכה הוא הזמין את אל"מ יואש‬
‫צידון )צאטו(‪ ,‬שהיה אז רמ"ח אמל"ח בחיל האוויר וטייס ווטור מנוסה‪ .‬יואש‬
‫חזר נרגש מהטיסה עם צילום מכ"ם של נמל ביירות‪ ,‬שדה התעופה הסמוך אליו‪,‬‬
‫ושלל שבחים ומחמאות לצוות הפיתוח‪.‬‬
‫"למרות ההצלחה‪ ,‬פרויקט 'קומביין' לא זכה לייצור סדרתי‪ .‬בעקבות מלחמת‬
‫ששת הימים השתנו העדיפויות של חיל האוויר‪ .‬מבצע מוקד‪ ,‬שפתח את מלחמת‬
‫ששת הימים‪ ,‬הוכיח שניתן לפגוע בבסיסי האויב גם באור יום‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בקרבות האוויר‪ ,‬שמרביתם נוהלו בגובה נמוך‪ ,‬הדי הקרקע מנעו מהמכ"ם‬
‫לעקוב אחרי ההד שחוזר ממטוס האויב‪ ,‬כי הוא היה נמוך בשלושה סדרי גודל‬
‫מהדי הקרקע‪.‬‬
‫"בעיית סינון הדי הקרקע הטרידה את חיל האוויר עוד לפני מלחמת ששת‬
‫הימים‪ .‬החיל פנה ל‪ CSF-‬וביקש לפתור את הבעיה‪ .‬הצרפתים הציעו פתרונות‬
‫שבעיני נראו כטלאי על טלאי‪ .‬ואכן כל הניסיונות עם חומרים בולעי מכ"ם‬
‫בראדום ‪ -‬הצלחת סביב המכ"ם ‪ -‬נכשלו‪ .‬לי היה ברור שדרושה גישה שונה‬
‫לחלוטין‪ ,‬שתאפשר הבחנה ברורה בין ההד שחוזר ממטוס האויב לבין הדי‬
‫הקרקע‪ .‬העיקרון שנתן סיכוי לממש הבחנה כזו היה אפקט הדופלר המוכר‬
‫בפיזיקה‪ .‬על בסיס עיקרון זה פותחו באותה תקופה מכ"מים קרקעיים חדישים‪,‬‬
‫שהוכיחו את ישימות העיקרון‪ .‬אלא שלא היה‪ ,‬אף לא בפיתוח‪ ,‬מכ"ם מוטס‬
‫שפעל על פיו‪ .‬אלתא הצליחה לפתח טכנולוגיה חדשה ‪ -‬ומצאה פתרון לבעיית‬
‫סינון הדי הקרקע‪.‬‬
‫"על בסיס לקחי מלחמת ששת הימים‪ ,‬התבקשנו על ידי חיל האוויר לחוות‬
‫דעה על האפשרות לפתור את בעיית הדי הקרקע‪ .‬תוך כדי דיונים איתנו‪ ,‬גיבש‬
‫חיל האוויר דרישה מבצעית למכ"ם בעל יכולת בלתי‪-‬מוגבלת של מדידת טווח‬
‫אל המטרה‪ ,‬גם כשהמכ"ם מסתכל מלמעלה למטה‪ .‬דרישה זו קיבלה את השם‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 79‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪80‬‬

‫'‪ - 'Look down capability‬כלומר‪ ,‬שהמכ"ם יוכל להסתכל כלפי מטה ולא רק‬
‫בכיוון הטיסה‪ ,‬מה שלא היה קודם‪ .‬חיל האוויר הישראלי היה החלוץ בהגדרת‬
‫הדרישה הזו וגם בין המתקדמים ביותר בשימוש בה‪.‬‬
‫"למוד ניסיון מר מאמינותו הנמוכה של מכ"ם גדול ומסובך כמו הסיראנו‪,‬‬
‫דרש חיל האוויר שנתרכז במתן טווח אמין למערכת הנשק בקרבות אוויר‪-‬אויר‬
‫בגובה נמוך‪ ,‬ומדידת טווח לצורך הפצצת מטרות קרקע‪ .‬למכ"ם כזה קראו‬
‫טלמטר‪ .‬אני אמנם חלמתי על פיתוח מכ"ם קוהרנטי‪ ,‬שכולל בתוכו את כל‬
‫היכולות‪ ,‬בעל כושר ראייה כלפי מטה עם מלוא הפונקציות‪ ,‬אך הסכמתי עם‬
‫חיל האוויר שאולי יהיה נבון בשלב זה להסתפק בפיתוח מכ"ם קטן‪ ,‬מתקדם‬
‫וחדשני‪.‬‬
‫"בסוף ‪ 1967‬הגיש חיל האוויר דרישה פורמלית לאלתא לתת מענה למכ"ם‬
‫טלמטר‪ ,‬שכמותו לא היה קיים בעולם‪ .‬אין ספק שהתשתית לייצור הסיראנו‬
‫והיכולת שהוכחנו בפיתוח הקומביין‪ ,‬בתוספת המוניטין שפלטי מקלף הביא‬
‫מחיל האוויר‪ ,‬הביאו להצבעת האמון באלתא הצעירה‪ .‬אלא שהאמון לא היה‬
‫בלתי‪-‬מוגבל‪ .‬אלתא התבקשה להכין בדיקת היתכנות‪ ,‬שתסוכם במסמך העתיד‬
‫להישלח לבדיקה במפעל בעל מוניטין לפי בחירת משרד הביטחון וחיל האוויר‪.‬‬
‫הדרישה המבצעית של חיל האוויר היתה מאוד מתקדמת‪ ,‬וסברנו שיש לנו את‬
‫הפתרון שנשען על גישה וטכנולוגיה חדשות‪ .‬משרד הביטחון וחיל האוויר היו‬
‫ספקנים לגבי השאלה האם הפתרון שלנו ניתן למימוש ואם יש לנו מספיק ידע‬
‫וטכנולוגיה כדי לבצע אותו‪.‬‬
‫"הורכב צוות שכלל גם שני נציגים מחיל האוויר‪ ,‬והצוות הזה ביקר בכל‬
‫המפעלים המובילים בתחום המכ"ם המוטס‪ ,‬החל מצרפת‪ ,‬דרך אנגליה‪ ,‬ולבסוף‬
‫גם ארצות הברית‪ .‬התברר חד‪-‬משמעית שאין באף מפעל‪ ,‬גם לא בפיתוח‪ ,‬מכ"ם‬
‫מוטס הפועל לפי העקרונות שהצגנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬המומחים לא פסלו על הסף את‬
‫האפשרות לבנות מכ"ם כזה‪ .‬לבסוף‪ ,‬על פי המלצת הצוות‪ ,‬בחר משרד הביטחון‬
‫במפעל האמריקאי אוטונטיקס לביצוע בדיקת ההיתכנות‪ .‬התשובה שהתקבלה‬
‫היתה שהפתרון נראה להם‪ ,‬אבל הטכנולוגיה היא סופר‪-‬מתקדמת‪ .‬אלתא החליטה‬
‫להמשיך בפיתוח ושכנעה את משרד הביטחון לממן את הפרויקט‪ .‬חיל האוויר‬
‫הגיש את הדרישה המבצעית‪ ,‬והתחלנו בעבודה על פיתוח המכ"ם‪.‬‬
‫"המשכנו בכל המרץ בהכנה של מסמך ההיתכנות‪ .‬תחילה בדקנו את נקודות‬
‫התורפה שהיו יכולות להכשיל את יישום עקרון הדופלר בפלטפורמה מוטסת‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בחלק מהמפעלים שבהם ביקרנו שמענו הסתייגות משימוש במשדר‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 80‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪81‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫קוהרנטי מבוסס על שפופרת ‪ .TWT‬לדעתם של המומחים שהתייעצנו עמם‪,‬‬

‫הרעידות במטוס עלולות לגרום לאובדן הקוהרנטיות‪ .‬מאחר שמשדר כזה‬
‫היה בלב המערכת שלנו‪ ,‬ערכנו ניסוי על מרעיד באלתא‪ .‬מהמדידות שוכנענו‬
‫שהחשש הינו חשש סרק‪.‬‬
‫"הכנת מסמך ההיתכנות ערכה כשנה וקראנו לו‪EL/k-2001 - Feasibility' :‬‬
‫‪ .'Study‬כך נולד פרויקט ‪ ,M-2001‬שהוא למעשה מסמך שמסכם את פיתוח‬
‫המכ"ם‪.‬‬
‫"בגלל מצוקת כוח אדם מקצועי בארץ נאלצנו לגייס מהנדסים מנוסים‬
‫מחו"ל‪ .‬פלטי הצליח להביא כמה מהנדסים מארצות הברית‪ .‬אני יצאתי לצרפת‬
‫בתקווה לגייס 'תותח כבד' בתחום המכ"ם‪ .‬בזמן עבודתי ב‪ CSF-‬שמעתי על‬
‫מהנדס מוכשר בשם סרז' לנדסמן‪ ,‬שהיה מבכירי מהנדסי המכ"ם בחברה‪ .‬עמיתי‬
‫הצרפתים סיפרו לי 'בסוד' שהוא יהודי‪ .‬בתקופה שעבדתי שם הייתי מהנדס‬
‫צעיר ולא הזדמן לי לפגוש אדם בעמדה כה בכירה‪ .‬אחרי מלחמת ששת הימים‪,‬‬
‫לאור האווירה שנוצרה‪ ,‬ובמיוחד לנוכח האפשרות להציע לו להצטרף לצוות‬
‫שעובד על מכ"ם שללא ספק מהווה אתגר בקנה מידה עולמי‪ ,‬החלטתי להעז‬
‫ולבקש להיפגש עמו‪.‬‬
‫"הפגישה נערכה בביתו שבפריז‪ .‬קיבל אותי יהודי חם שרצה לדעת‬
‫לפרטי‪-‬פרטים מהם האתגרים העומדים לפנינו‪ .‬סיפרתי לו על קומביין ועל פרויקט‬
‫‪ .M-2001‬הוספתי שככל הנראה נצטרך לפתח מכ"ם גם עבור הספינות של חיל‬
‫הים‪ .‬הוא די הופתע לשמוע על קיומו של גרעין בארץ שעוסק בפיתוח מכ"ם‪ ,‬ומיד‬
‫גילה נכונות לעזור‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬קצת בהיסוס‪ ,‬שאת העזרה הגדולה ביותר הוא יוכל‬
‫להושיט אם יסכים לעלות ארצה ולהצטרף לצוות שלנו‪ .‬להפתעתי‪ ,‬בו‪-‬במקום ענה‬
‫לי שהוא מוכן לשקול את הצעתי בחיוב‪.‬‬
‫"עם שובי ארצה דיווחתי לפלטי על הפגישה‪ .‬אמרתי לו שאם אדם כמו‬
‫לנדסמן מוכן לעזוב מעמד וקריירה כדי להצטרף לאלתא‪ ,‬יהיה עלינו לעשות‬
‫כל מאמץ כדי להקל על החלטתו‪ .‬פלטי מיד הנחה את מחלקת כוח אדם‬
‫בהתאם‪ ,‬ולקראת סוף ‪ 1968‬נקלטה משפחת לנדסמן בישראל‪ .‬ניתנה להם‬
‫דירה הולמת‪ ,‬הילדים נרשמו לבתי ספר‪ ,‬גברת לינה לנדסמן התחילה לעבוד‬
‫בתעשייה האווירית‪ ,‬וסרז' לנדסמן נכנס בהתלהבות רבה לאלתא‪ .‬כמשימה‬
‫ראשונה ביקשתי ממנו לעבור על מסמך ההיתכנות שהעברנו לאוטונטיקס‪,‬‬
‫לקראת המפגש הצפוי עם האמריקאים‪ .‬כמובן‪ ,‬ביקשתי לדעת גם מה דעתו על‬
‫המענה הטכני שנתַנו לאפיון חיל האוויר‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 81‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪82‬‬

‫"בראשית ‪ 1969‬קיבלנו הודעה מאוטונטיקס שהם סיימו את ניתוח המסמך‬

‫שלנו ושהם מזמינים אותנו למפגש סיכום‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬האמריקאים לא רק‬
‫אישרו את קדם‪-‬התכנון שלנו‪ ,‬אלא ספק ברצינות ספק בצחוק‪ ,‬ציינו שזו הפעם‬
‫הראשונה שהם לא רק קיבלו כסף כדי לבדוק היתכנות‪ ,‬אלא שהם קיבלו בתוך‬
‫כך גם רעיונות וידע"‪.‬‬

‫הפרויקט נחל הצלחה גדולה ‪ -‬והמכ"ם המוטס ‪ Elk-2001‬הותקן בכל מטוסי‬

‫הכפיר‪ .‬הוא היה מהמתקדמים בעולם‪ .‬גם לארצות הברית וגם למדינות מערב‬
‫אירופה לא היה מכ"ם עם יכולות מתקדמות כמו אלו שאלתא פיתחה‪ .‬לימים‬
‫שימש המכ"ם כבסיס לפיתוח מכ"מים רבים לזרועות השונות בצה"ל‪ .‬בעקבות‬
‫הפרויקט‪ ,‬הפכה אלתא לאחת החברות המובילות בעולם בתחום זה ‪ -‬הרבה‬
‫מאוד בזכות סרז' לנדסמן‪.‬‬
‫באותה עת יצר עמי קשר ראש תחום טילים ומערכות נשק ברפא"ל‪ ,‬שמואל‬
‫מרחב‪ ,‬והזמין אותי לביקור ברפא"ל כדי להציג בפני את ה"מחץ‪-‬מ"‪ ,‬מחשב ניווט‬
‫והפצצה שפותח עבור השחק‪ .‬בראש צוות הפיתוח עמד מנחם סידר‪ .‬המערכת‬
‫הוצגה בפני והתבקשתי לצפות בניסוי המערכת בטיסה‪ .‬טיסת הניסוי היתה‬
‫מוצלחת מאוד‪ .‬התעוררה השאלה איך ממשיכים בפרויקט לצורכי הכפיר‪ .‬חיל‬
‫האוויר מצדו לא היה מעוניין להמשיך במימון הפרויקט עבור השחק‪ ,‬אלא העדיף‬
‫להגדיר מערכת חדשה עבור הכפיר‪ ,‬שתנוהל ותמומן באחריות מנפ"ם‪.‬‬
‫מתוך רצון לפתח יכולות טכנולוגיות מתקדמות בארץ‪ ,‬הסכמתי להכליל את‬
‫הפרויקט ברפא"ל במסגרת מנפ"ם ולהסב אותו לצורכי רעם ב' לפי אפיון חיל‬
‫האוויר‪ .‬קיימנו דיונים רבים על פרטי המערכת בתיאום עם מצ"ד ‪ ,8‬אוויר ‪2‬‬
‫והתעשייה האווירית‪ .‬על אף העובדה שבשלב זה לא היתה דרישה מבצעית‬
‫מגובשת‪ ,‬ניסינו להתקדם בגיבוש המפרט הטכני‪ .‬במכתב לרמ"א חיל האוויר‬
‫ב‪ 16-‬במאי ‪ 1969‬התלוננתי על כך שעדיין אין בידינו את הדרישה המבצעית‪,‬‬
‫וביקשתי לקבלה לא יאוחר מספטמבר ‪ .1969‬אפיון המערכת שהתגבש בסופו‬
‫של דבר תאם את הדרישה המבצעית של חיל האוויר‪.‬‬

‫לקראת סוף ‪ 1968‬התחיל חיל האוויר לקלוט את מטוסי הסקייהוק‪ .‬אחת‬

‫המשימות הראשונות בקליטתם היתה לשדרג את כושרם המבצעי באמצעות‬
‫התקנת מערכות כינון חימוש וניווט חדשות‪ .‬כתוצאה מכך מצאנו את עצמנו‬
‫במצב שבו יש דרישה לפתח מערכת כח"ן )כינון‪-‬חימוש‪-‬ניווט( לשני סוגי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 82‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪83‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫מטוסים בו‪-‬זמנית‪ .‬בתיאום עם חיל האוויר‪ ,‬החלטנו שהמערכת שתפותח עבור‬

‫רעם ב' תצטרך להתאים גם לסקייהוק‪.‬‬
‫בינתיים הפרויקט ברפא"ל התקדם יפה‪ ,‬אך היה ברור שממדי ה"קופסה"‬
‫של המחשב שפותח עבור השחק גדולים מדי ושהם לא יוכלו להיכנס למטוס‪.‬‬
‫באותה עת נושא המזעור היה רק בראשיתו‪ ,‬ובארץ לא היה מספיק ידע או כושר‬
‫ייצור בתחום זה‪ .‬היה ברור לנו שצריך לשנות את תכנון המערכת ולהשתמש‬
‫בטכנולוגיה חדשה‪ .‬הצוות ברפא"ל המליץ בפני לבצע סקר בארצות הברית‬
‫לאיתור יצרן שבבים‪ ,‬שיתאים לצרכינו‪ .‬הסכמתי לממן נסיעה לארצות הברית‬
‫לשלושה מהנדסים כדי לערוך שם את הסקר‪ .‬ההנחיה שלי היתה שעליהם למצוא‬
‫חברה שיש לה הידע וכושר הייצור בתחום המיקרו‪-‬אלקטרוניקה ושתהיה מוכנה‬
‫להקים בארץ מפעל ייצור בדומה לזה שבארצות הברית‪ .‬אחרי סיור של כמה‬
‫שבועות וסריקת חברות רלוונטיות בתחום‪ ,‬חזר הצוות עם המלצה להתקשר‬
‫עם חברת "טלדיין" )‪ ,(Teledyne‬שהיה לה מפעל שייצר שבבים מהמתקדמים‬
‫ביותר באותם ימים‪.‬‬
‫נציגי החברה הגיעו לארץ‪ ,‬וניהלנו עמם משא ומתן להקמת מפעל לייצור‬
‫שבבים בישראל לכל צורכי מערכת הביטחון‪ .‬התוכנית לא יצאה אל הפועל‪,‬‬
‫כיוון שבמקביל נכנסה חברת ‪ CDC‬מארצות הברית כשותפה בחברת אלביט‬
‫במקום משרד הביטחון‪ .‬ל‪ CDC-‬היתה יכולת וידע לייצור שבבים‪ .‬היא היתה אחת‬
‫המתחרות של טלדיין‪ .‬לא היתה הצדקה כלכלית להקמת שתי חברות באותו תחום‬
‫בארץ ‪ -‬והתוכנית להקמת המפעל בוטלה‪.‬‬

‫במהלך ‪ 1968‬המליץ בפני מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ ,‬לפגוש את עוזיה‬
‫גליל בחיפה‪ .‬לדבריו‪ ,‬יש לעוזיה פוטנציאל להשתלב בפרויקט‪ .‬נסעתי לחיפה‬
‫ופגשתי את עוזיה גליל בדירה בבניין קומות ישן שהיה ממוקם בירידה משכונת‬
‫הדר הכרמל‪ .‬לא העליתי בדעתי באותה פגישה לאילו ממדים תצמח החברה של‬
‫עוזיה גליל‪ ,‬שלימים הפך למייסד ולבעלים של חברת אלביט ולאחד מחלוצי‬
‫תעשיית ההייטק הישראלית‪.‬‬
‫באותן שנים עסק עוזיה בפיתוח מכשיר קשר משוכלל למטוסים‪ ,‬ותכנן‬
‫להתפתח בתחום מערכות הניווט המוטסות‪ .‬כדי לעודד ולתמוך בפעילות ראשונית‬
‫זו‪ ,‬הסכים משרד הביטחון להקים חברה משותפת עם חברתו‪ ,‬אלרון‪ ,‬שחלקו בה‬
‫יהיה ‪ .50%‬כך למעשה הוקמה חברת אלביט‪ ,‬וזה גם פשר שמה‪ :‬שילוב של המילים‬
‫אלרון וביטחון‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 83‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪84‬‬

‫המהלך היה חלק ממדיניות שאימצה לעצמה הנהלת משרד הביטחון ‪-‬‬
‫לפתח ולהרחיב את הייצור המקומי לצורכי מערכת הביטחון על כל זרועותיה‪.‬‬
‫מאחר שקשה היה באותה עת למצוא משקיעים פרטיים למטרה זו‪ ,‬נכנס משרד‬
‫הביטחון כשותף מוגבל לתקופה מוגדרת ‪ -‬עד שהחברה תעמוד על רגליה‪ ,‬או‬
‫עד שתמצא שותף שיחליף את משרד הביטחון‪ .‬ואכן‪ ,‬מהר מאוד חיפש עוזיה‬
‫גליל שותפות אסטרטגית עם יצרן שיביא לחברה ערך מוסף כלכלי וטכנולוגי‪.‬‬
‫זה הרקע לכך שב‪ 1970-‬רכשה ‪ CDC‬האמריקאית את מניות משרד הביטחון‬
‫באלביט‪.‬‬

‫אלביט שולבה בפרויקט כיצרנית המחשב לסקייהוק‪ ,‬שבהמשך הותאם לכפיר‪.‬‬

‫נושא הכח"ן פותח באלביט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בזכותו של עמנואל גיל‪ ,‬יוצא חיל האוויר‬
‫שהצטרף לחברה‪.‬‬
‫במקביל לפעילות של מצ"ד ‪ ,8‬בתיאום עם החברות האמריקאיות‪ ,‬בפיתוח‬
‫מערכת כינון חימוש עבור הסקייהוק‪ ,‬המשכנו בקידום הפרויקט ברפא"ל מתוך‬
‫רצון עז לפתח יכולת מקומית בתחום חדש זה ולהקטין בכך את התלות בחברות‬
‫זרות‪ .‬פרויקט המחץ מ'‪ ,‬שנועד עבור מטוסי השחק‪ ,‬הופסק למעשה ושינה את‬
‫שמו ל"טכס" עבור רעם ב'‪ .‬חיל האוויר עמד לקלוט את הסקייהוקים כבר בסוף‬
‫‪ ,1967‬ואילו תוכנית הרעם ב' היתה רק בתחילתה ואפיון המטוס עדיין לא גובש‪.‬‬
‫אי‪-‬לכך‪ ,‬ניתנה עדיפות לפיתוח מערכת אחרת‪" ,‬קריסטל"‪ ,‬עבור הסקייהוק‬
‫שתותאם בעתיד למטוסי רעם ב' ‪ -‬כפיר‪ .‬כתוצאה מכך בוטל פרויקט טכס‬
‫והקבוצה שעבדה עליו ברפא"ל פורקה‪.‬‬
‫בחיל האוויר היתה התלבטות בנוגע לאפיון השינויים הנדרשים במטוס כדי‬
‫לשפר את ביצועיו‪ .‬אחרי שהוסכם עם התעשייה האווירית כי כל שינוי במהלך‬
‫הייצור עלול לגרום לעיכוב באספקת מטוסים‪ ,‬הוחלט שיוכנסו רק שינויים‬
‫התורמים תרומה משמעותית ליכולת המבצעית הישירה של המטוס‪ .‬הדגש‬
‫היה על שיפור יכולות אוויר‪-‬אוויר והפצצה מדויקות באמצעות התקנת מערכת‬
‫כח"ן‪ ,‬בהתאם לאפיון הטכני של מצ"ד ‪ .8‬חיל האוויר דרש שהמערכת תותקן‬
‫כבר מהמטוס הראשון של רעם ב'‪.‬‬
‫נושא הכח"ן היה באחריות ענף מצ"ד ‪ ,8‬בראשותו של אל"מ מיכאל נעמן‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬באפריל ‪ 1970‬פרסם מיכאל נעמן את האפיון הטכני של מערכת כינון‬
‫החימוש עבור רעם ב'‪ .‬נספח א' למסמך מגדיר את דרישות הדיוק של המדידים‬
‫השונים המזינים את המערכת וכן את ביצועי המערכת‪ .‬נספח ב' מתאר את‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 84‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫‪85‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ"שפם" ל"קנארד"‬

‫רכיבי המערכת‪ .‬בדיונים שהתקיימו בין חיל האוויר ומנפ"ם נקבע שכל מערכת‬
‫שתפותח עבור אחד מסוגי המטוסים תצטרך להתאים גם לסוג האחר‪.‬‬
‫סא"ל יוסף )יוסקה( נאור היה אבי תחום הלוחמה האלקטרונית )ל"א( בחיל‬
‫האוויר‪ ,‬ולימים איש התעשייה האווירית‪ .‬הוא עמד בראש הצוות שפיתח את‬
‫"רקפת"‪ ,‬אמצעי אלקטרוני עוקף מכ"ם‪ ,‬שנעשה בו שימוש במבצע מוקד‪ ,‬שפתח‬
‫את מלחמת ששת הימים‪ .‬נאור זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל ‪ -‬פעם אחת‬
‫בזכות רקפת ופעם שנייה בזכות פיתוח נוסף בתחום הל"א שנעשה בתעשייה‬
‫האווירית‪.‬‬
‫כשהגענו לשלב מערכות הל"א ברעם ב'‪ ,‬סבר נאור שצריך להתקין בו שבע‬
‫מערכות שונות‪ .‬לכל אחת מהן היה שם קוד אחר‪ :‬ערימה‪ ,‬אפונה‪ ,‬גולף‪ ,‬אספלט‬
‫שחור‪ ,‬חן מובחר‪ ,‬יין כשר ועפרה‪ .‬הכול היה סודי ביותר וממודר‪ .‬קיבלנו את‬
‫נתוני כל אחד מהמכשירים ‪ -‬משקל‪ ,‬ממדי האנטנות וצריכת החשמל‪ .‬המכשירים‬
‫נחלקו לשני סוגים‪ :‬אקטיביים ‪ -‬לשיבוש‪ ,‬להטעיה ולחדירה דרך מערכות הגנה‬
‫אוויריות )מכ"ם וטילים(‪ ,‬ופסיביים ‪ -‬המספקים התרעה מפני גלי מכ"ם ומערכות‬
‫נ"מ קרקעיות‪.‬‬
‫בגלל מגבלות מקום במטוס‪ ,‬הותקנו חלק מהמערכות על פודים חיצוניים‪.‬‬
‫מאוחר יותר הטכנולוגיות השתכללו ואפשר היה למזער את המערכות ולהתקינן‬
‫בתוך המטוס‪ .‬יוסקה נאור ניהל את הנושא לבדו‪ .‬כסולן יחיד הוא זגזג בין‬
‫המפעלים השונים‪ ,‬תוך שהוא מנצל את העובדה שכולם היו להוטים לקבל חלק‬
‫מהעבודה‪ .‬בשעה שלאף אחד לא היתה בלעדיות בתחום‪ ,‬יוסקה תמרן בין אלתא‪,‬‬
‫רפא"ל ואלישרא‪ ,‬ושלט בכולם‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬באוקטובר ‪ 1971‬פרסם ראש ענף אוויר ‪ ,2‬סא"ל עמוס לפידות‪ ,‬דרישה‬
‫מבצעית למטוס רעם ב'‪ ,‬כולל הנחיות לתכנון תא הטייס כדלקמן‪:‬‬

‫צבע תא הטייס יהיה אפור מט‪ .‬תא הטייס יתוכנן כך שיעניק נוחיות‬
‫מרבית בתפעול המטוס במשימות אוויר‪-‬אוויר ואוויר קרקע‪ .‬מיקום‬
‫המכשירים וקופסאות ההפעלה ייקבע ויתוכנן כך שיהיה קל לראות‬
‫אותם ולתפעל אותם כאשר הטייס קשור ומהודק לכיסא ובגובה הישיבה‬
‫הנוח ביותר לטיסה‪ .‬יש לשאוף ולהעביר מכשירי עזר לטיסה שאינם‬
‫נתונים בתע"ל )תצוגה עילית( לתוך שדה הראייה של הטייס החוצה‪,‬‬
‫כגון‪ :‬מד ג'י ומד זווית התקפה‪ ,‬מבלי לפגוע בכושר הראייה החוצה‬
‫)ניתן לשם כך לבחור במכשירים ליניאריים צרים(‪ .‬יש לתכנן את תפעול‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 85‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:18‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪86‬‬

‫ומיקום מערכות החימוש‪ ,‬הרדיו‪ ,‬השלכת החימוש והמנוע כך שניתן‬

‫יהיה לתפעלם ביד שמאל‪ .‬יכולת הראייה של הטייס את החוץ לא תיפול‬
‫מזו של ה‪.M5-‬‬

‫למעשה‪ ,‬נבנה תא טייס חדש לגמרי‪ ,‬שהתבסס על טכנולוגיה חדישה ועל‬

‫מכשירים ממקורות אמריקאיים‪ .‬למדנו הרבה מאוד ממטוסי הסקייהוק והפנטום‪.‬‬
‫לביצוע העבודה רכשנו תא טייס "גולמי"‪ ,‬שבו הורכבו המכשירים בשיטת ניסוי‬
‫וטעייה‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 86‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫פרק ‪8‬‬

‫התנ"ך של דאסו‬

‫לתעשייה האווירית היו באותן שנים כמה חטיבות ומפעלים שהשתתפו בפרויקט‪,‬‬
‫ובראשן החטיבה לייצור כלי טיס‪ .‬בחטיבה עבדו באותם ימים על כמה פרויקטים‪:‬‬
‫קו הרכבה של מטוסי פוגה מגיסטר לחיל האוויר‪ ,‬ייצור והרכבה של מטוסי‬
‫מנהלים מסוג ווסטווינד‪ ,‬שיפוץ מנועים עבור חיל האוויר ולקוחות חיצוניים‪,‬‬
‫ייצור חלקי מטוסים ליצרני מטוסים בחו"ל‪ ,‬ייצור והרכבה של חלקים למטוס‬
‫הערבה‪ .‬אבל הכניסה לפרויקט הרעם היתה קפיצת מדרגה ענקית עבור התעשייה‬
‫האווירית מבחינת גודל הפרויקט ומורכבותו ההנדסית‪ .‬הדבר חייב אותה לבנות‬
‫מוסך הרכבה חדש‪ ,‬לגייס כוח אדם ולארגן השתלמויות אצל יצרן המטוס‬
‫בצרפת‪.‬‬
‫"הפרויקט היה בקנה מידה כזה‪ ,‬שהתעשייה האווירית הגדילה את כושר‬
‫הייצור שלה באלף מונים"‪ ,‬סיפר שלום אריאב‪ ,‬מנהל החטיבה‪" .‬היינו צריכים‬
‫להקים את כל מערך הייצור מחדש‪ .‬זה התבטא בהכנסת מכונות עיבוד שבבי‬
‫חדישות מסוג ‪ ,C.N.C‬שלא היו אצלנו בעבר‪ ,‬ובהקמת מערך שלם של טיפולים‬
‫תרמיים וכו'‪ .‬כדי להגדיל את ניצולת המכונות החדשות והיקרות‪ ,‬הפעלנו‬
‫משמרת שלישית בתיאום ובהסכמת העובדים‪ .‬הלחץ שהופעל עלינו ממנפ"ם‬
‫גרם לנו להוציא חלק מהעבודות החוצה‪ .‬מאחר שמצב התעשייה בארץ באותה‬
‫תקופה היה ירוד מאוד ולא היו יצרנים עם בקרת איכות שהתאימה לדרישות‬
‫שלנו‪ ,‬העברנו חלק מעבודות העיבוד השבבי לאיטליה‪ ,‬לארצות הברית‬
‫ולמקומות נוספים‪ .‬הדבר דרש מאיתנו לחזק את בקרת האיכות שלנו כדי שנוכל‬
‫להבטיח שמה שקבלני המשנה מספקים לנו אכן יענה על דרישותינו‪ .‬זו היתה‬
‫אחת מנקודות התורפה של פרויקט הלביא‪ ,‬שלא עמד בראשו מישהו כמוך‪,‬‬
‫שיוכל לחבר‪ ,‬לתאם ולפשר בינינו לבין חיל האוויר‪.‬‬
‫"לא קיבלנו מדאסו את כל השרטוטים שיאפשרו לנו לעשות את העבודה‪.‬‬
‫מה שקיבלנו היו בקושי שרטוטי הרכבה‪ .‬החלטנו לחפש דרכים שונות ולהשיג‬
‫‪87‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 87‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪88‬‬

‫את השרטוטים החסרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬קיבלנו את רוב השרטוטים החסרים‬

‫ממנהלי המפעלים‪ ,‬בעיקר בארג'נטיי ובסנט קלו"‪.‬‬
‫בחטיבה לייצור כלי טיס היו כמה אגפים‪ :‬אגף ממו"ת )מבנה מטוסים‬
‫ותהליכים(‪ ,‬שבראשו עמד רמי עזרוני‪ .‬האגף ייצר חלקי מבנה לכל סוגי המטוסים‬
‫שהיו בעבודה בתעשייה האווירית ‪ -‬מטוס הנוסעים ג'טקומנדר‪ ,‬מטוס ההדרכה‬
‫של חיל האוויר פוגה‪ ,‬ומטוס הערבה‪ ,‬מטוס התובלה הראשון שתוכנן בישראל‪.‬‬
‫"היה צריך להרחיב את שטח האגף‪ ,‬להגדיל את מספר העובדים ולהוסיף‬
‫ציוד חדש"‪ ,‬סיפר רמי עזרוני‪" ,‬רכשנו מכונת ריתוך אלקטרוני‪ ,‬מכונת מתיחה‬
‫ומשיכה‪ ,‬מכונת אלקטרו‪-‬ארוזיה‪ ,‬תנורים מיוחדים ומערך חדש לציפויים‪ .‬תקופת‬
‫ההתארגנות לא היתה קלה כי נדרשנו להיצמד ללוח הזמנים של הפרויקט‪ .‬כמנהל‬
‫החטיבה הייתי צריך לתמרן בין הפרויקטים השונים ובין סדרי העדיפויות‪ .‬מובן‬
‫שלכפיר נתתי עדיפות עליונה‪ .‬באגף המכני שהוכפף אלי מצאתי שתי מכונות‬
‫גדולות לעיבוד שבבי )כרסומות( מתוצרת מרווין‪ ,‬שראשיהן היו מתפרקים תוך‬
‫כדי עבודה‪ .‬נסעתי לאנגליה עם המהנדס אבירם‪ ,‬שהקים את קו הציפויים‪ ,‬ומצאנו‬
‫ראשים מקוררי מים‪ .‬אבירם אמר שאין בעיה ושנתקין מערכת קירור במים‪ .‬וכך‬
‫היה‪ .‬שתי הכרסומות עבדו ללא הפסקה וללא תקלות‪ .‬לרעם ב' היה צריך להוסיף‬
‫חיזוק לחציץ ‪ 26‬כדי שאפשר יהיה להתקין בו את הקנארד‪ .‬לא היתה לנו מכונה‬
‫מתאימה וייצרנו את החלק בשיטת כרסום העתקה‪.‬‬
‫באחד הימים ביקש ממני אל שווימר‪ ,‬מנכ"ל התעשייה האווירית‪ ,‬שאבדוק מה‬
‫אפשר לעשות עם תעשיות גולן‪ ,‬חברת‪-‬בת של התעשייה האווירית‪ ,‬שהועסקו‬
‫בה כ‪ 70-‬עובדים ולא היתה להם מספיק עבודה‪ .‬שווימר חשב שאולי אפשר‬
‫לשלב אותם בפרויקט הכפיר‪ .‬היו לנו עשר מחרטות ישנות שייצרו ברגים‬
‫ואומים‪ .‬העברנו את המחרטות לתעשיות גולן‪ ,‬יחד עם כלי ייצור וחלקים לייצור‬
‫כיסאות עבור מטוסי הג'ט קומנדר‪ ,‬שעדיין לא הורכבו בהם כיסאות‪ .‬כך נכנס‬
‫המפעל לייצור כיסאות מפלט למטוסים לפי ידע של מרטין בייקר‪ ,‬יצרן בריטי‬
‫של כיסאות מפלט‪.‬‬
‫"לא את הכול ייצרנו בעצמנו‪ .‬חלקי הגומי למשל וחלקים נוספים יוצרו על‬
‫ידי אמקורם‪ ,‬חברת‪-‬בת של אמקור‪ .‬היו עוד קבלני משנה שייצרו חלקים לכפיר‪.‬‬
‫אבל מה שהקמנו אז עבור פרויקט הרעם הפך לימים לתשתית שאפשרה את‬
‫תכנון וייצור מטוס הלביא"‪.‬‬
‫אגף נוסף בחטיבה לייצור כלי טיס שהיה מעורב בפרויקט היה האגף המכני‪,‬‬
‫שבראשו עמד אביה שליף‪ .‬האגף היה מצויד במכונות לעיבוד שבבי ובציוד נלווה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 88‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪89‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנ"ך של דאסו‬

‫לייצור חלקים שונים לכל סוגי המטוסים והמנועים שעליהם עבדו בתעשייה‬
‫האווירית‪ .‬לקראת ייצור מטוסי הרעם היה ברור שצריך יהיה להשקיע ברכש‬
‫מכונות ייצור חדשות‪ .‬באותה עת התחילו להשתמש במכונות עיבוד מבוקרות‬
‫מחשב‪ ,‬ה‪ .C.N.C-‬הן היו חיוניות לעיבוד הכנפיים של המטוס‪ .‬ההשקעה ברכש‬
‫אותן מכונות הסתכמה בכתשעה מיליוני לירות‪ ,‬סכום נכבד ביותר לאותה תקופה‪.‬‬
‫למזלנו‪ ,‬ב‪ 1969-‬היה משבר קשה בתעשיית המטוסים בארצות הברית‪ ,‬מפעלים‬
‫רבים נסגרו והעמידו חלק מהציוד שלהם למכירה‪ ,‬כך שהיו לנו הזדמנויות לרכוש‬
‫מכונות כמעט חדשות במחירים נמוכים‪.‬‬
‫גם עבור אגף המנועים בחטיבה‪ ,‬שעסק בעיקר בשיפוץ מנועים‪ ,‬היה צורך‬
‫ברכש מכונות ‪ C.N.C‬חדשות ובכלי הרכבה נוספים‪ .‬ההשקעה הסתכמה בכ‪4.5-‬‬
‫מיליוני לירות‪ .‬התעשייה האווירית שאפה להיות יצרנית של מנועי מטוסים‪,‬‬
‫אלא שמשרד הביטחון תכנן לפתח את מפעל מנועי בית שמש כיצרן הראשי‬
‫של מנועי מטוסים בארץ‪ .‬כתוצאה מכך התנהל ויכוח קשה בין שני הגופים‪ ,‬ואף‬
‫על פי שלתעשייה האווירית היו כבר הסכמי ידע עם סנקמה ועם "פראט אנד‬
‫ויטני" לייצור מנועים בארץ‪ ,‬משרד הביטחון הכריע וגרס שזה לא יהיה מוצדק‬
‫מבחינה כלכלית להיכנס להרפתקה כזו ושעדיף לחזק את כושר ייצור החלקים‬
‫ושיפוץ המנועים בארץ‪.‬‬
‫מפעל שה"ל‪ ,‬שהיה אגף בחטיבת הייצור של התעשייה האווירית‪ ,‬עסק בייצור‬
‫אביזרים הידראוליים למטוסים צבאיים ואזרחיים‪ .‬במסגרת מדיניות הממשלה‬
‫לפתח אזורים מוכי אבטלה‪ ,‬דרשה הממשלה מהתעשייה האווירית לפזר את‬
‫מפעליה במקומות שונים בארץ‪ .‬שה"ל עבר ללוד והשתלב בפרויקט כבר מימיו‬
‫הראשונים‪ .‬בשה"ל יוצרו סוגים שונים של מפעילים הידראוליים‪ ,‬ברזים ומגוון‬
‫רחב של אביזרים למערכות אלו‪ .‬כמו כן נחתם חוזה ידע בין שה"ל לבין חברת‬
‫‪ Mesier‬לייצור כן הנסע של המטוס במפעל‪ .‬המפעל הגיע לרמת מיומנות גבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬שאפשרה לו לפתח כן נסע משופר לנשיאת משקל מטוס גדול מהמקורי‬
‫בדגמי הרעם המתקדמים‪.‬‬
‫בתוך התעשייה האווירית פעל "אגף מכשירים"‪ ,‬לימים תמ"מ‪ ,‬שעסק‬
‫בשיפוץ ובתחזוקה של מכשירי מטוסים כגון מתמרים ללחץ‪ ,‬גובה‪ ,‬זרימה‪,‬‬
‫וטמפרטורה‪ .‬ב‪ ,1964-‬בעקבות ההחלטה של מערכת הביטחון בתחילת העשור‬
‫להגיע ליכולת עצמאית של ייצור מערכות נשק ראשיות‪ ,‬הוחלט בתעשייה‬
‫האווירית להקים מפעל ייעודי ולהרחיב את פעילותו גם לייצור ולפיתוח‬
‫מערכות בקרה אלקטרו‪-‬מכניות ומערכות אינרציאליות‪ .‬צבי שלף‪ ,‬שעמד בראש‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 89‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪90‬‬

‫המפעל‪ ,‬חזר לארץ עם הרבה חזון וידע לקידום תחומי הפעילות החדשים של‬
‫המפעל‪ .‬המפעל השתלב בפרויקט המטוס דרך מערכת כח"ן‪ ,‬קריסטל‪ ,‬שיועדה‬
‫למטוסי הסקייהוק והרעם‪ .‬אחד המרכיבים הקריטיים במערכת היה המרכז‬
‫הג'ירוסקופי‪ .‬נעשה מאמץ רב לשכנע את חברת "קירפוט" למכור לנו את‬
‫המערכת שלה ולתת לתמ"מ רישיון לייצור המערכת במפעל‪ .‬הטכנולוגיה‬
‫היתה נכס אסטרטגי חשוב למערכות ניווט אינרציאליות‪ .‬לימים הפכה תמ"מ‬
‫לבית הניווט האינרציאלי של ישראל ולחברה מובילה בעולם בתחום המערכות‬
‫האלקטרו‪-‬אופטיות המיוצבות‪ .‬המוצרים פותחו באמצעות ציוד התשתית‬
‫הייחודי שפותח במפעל‪ ,‬והם משמשים ביישומים מוטסים‪ ,‬ביישומי חלל‪,‬‬
‫ביישומי יבשה וביישומי ים ברחבי העולם‪.‬‬

‫עם קבלת ההחלטה לייצר בתעשייה האווירית את מטוס הרעם על בסיס ידע‬
‫שיירכש מדאסו‪ ,‬הוקם אגף להב‪ ,‬אגף חדש ובמרכזו האנגר הרכבה‪ ,‬שהיה לב‪-‬לבו‬
‫של הפרויקט‪ .‬לראש האגף התמנה משה קרת‪ ,‬לימים מנכ"ל התעשייה האווירית‪.‬‬
‫"את ההרכבה של המטוס הראשון התחלנו כאשר ההאנגר היה כ‪ 80%-‬גמור"‪,‬‬
‫סיפר קרת‪" ,‬התחלנו לבנות אותו כשנתיים קודם לכן‪ ,‬ב‪ .1967-‬מהרגע שהתחלנו‬
‫לעבוד על המטוס הראשון ועד אספקתו לחיל האוויר חלפה בערך שנה וחצי‪.‬‬
‫זה זמן שיא‪ ,‬במיוחד בתנאים שבהם הוא נעשה‪.‬‬
‫"אחד הדברים הראשונים שהיינו צריכים לסכם עם דאסו היה ה‪,break-down-‬‬
‫פירוט מדורג של כל מרכיבי המטוס‪ .‬לאחר מכן קבענו באיזה שלב של הרכבה‬
‫יגיעו אלינו המטוסים‪ .‬התעורר בעניין זה ויכוח גדול בינינו לבין דאסו‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫הם היו מעוניינים לספק כמה שיותר חלקי מבנה גדולים ומושלמים כדי לקבל יותר‬
‫כסף עבור העבודה‪ ,‬אך מצד שני היה סיכון גדול יותר בהעברת חלקים גדולים‪.‬‬
‫ככל שהמטוס מפורק לחלקים‪ ,‬כך קל יותר להגן על סיפור הכיסוי שמאחוריו‪ .‬הרי‬
‫קורה שארגז נופל וחלקים מתפזרים על המזח בנמל‪ .‬תמיד אפשר לטעון שאלה הם‬
‫חלקי חילוף‪ .‬מבחינת דאסו‪ ,‬האמברגו של ממשלת צרפת היה על מכירת מטוסים‬
‫לישראל‪ ,‬לא על מכירת חלקי חילוף‪ .‬כל אספקת החלקים עבור הכפיר היתה‬
‫מקוטלגת בדאסו תחת הכותרת 'שירות ללקוח'‪.‬‬
‫"קנינו זוודים )ערכות( מצרפת‪ ,‬וכבר מהמטוס הראשון התקנו אותם בארץ‪.‬‬
‫כיוון שמערכת הייצור שלנו היתה שונה מזו של הצרפתים כי רכשנו מכונות וכלי‬
‫עבודה ממקורות שונים ‪ -‬אמריקאיים‪ ,‬יפניים‪ ,‬בריטיים ועוד ‪ -‬היינו צריכים‬
‫מיד לעשות הפרדה בין כלים להרכבה וכלים לייצור‪ .‬היה לנו ניסיון קודם עם‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 90‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪91‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנ"ך של דאסו‬

‫הצרפתים בייצור הפוגה ‪ -‬ועכשיו עם דאסו‪ ,‬אך בו‪-‬זמנית נחשפנו לטכנולוגיה‬

‫האמריקאית‪ .‬היו כבר סקייהוקים ופנטומים בחיל האוויר‪ ,‬והתעשייה האווירית‬
‫כבר ביצעה עבודות כקבלנית משנה עבור מקדונלד‪-‬דאגלס ונחשפה לשיטות‬
‫עבודה ולטכנולוגיה אמריקאית‪ .‬בתוך כל התהליך היינו צריכים לתאם ולסכם‬
‫עם דאסו את הפרק של ההדרכה וההשתלמויות‪ ,‬כלומר ‪ -‬היכן עושים זאת‪ ,‬מתי‬
‫וכמה משתתפים‪ ,‬מתי תתרחש הרכבת הכנפיים‪ ,‬הרכבת הגוף והמערכות‪ ,‬ומתי‬
‫יתבצע תהליך הבדיקות והאישורים לכשירות טיסה‪.‬‬
‫"ייצור חלקי המטוס התפזר בין מפעלים שונים של דאסו ושל חברות אחרות‪.‬‬
‫המפעל בארג'נטיי נקבע להיות הציר שמולו עבדנו‪ .‬הוא ריכז את כל האחרים‬
‫שהיו מפוזרים במקומות שונים‪ ,‬מרוחקים זה מזה‪ ,‬ולא בהכרח שייכים לדאסו‪.‬‬
‫את הכנפיים עשו בנורד אוויאיישן‪ ,‬את הזנב בברגה וכו'‪ .‬נסענו לכל המקומות‪,‬‬
‫לפעמים יותר מפעם אחת ‪ -‬תלוי במורכבות החלקים ובתהליך ייצורם ‪ -‬כדי‬
‫לגבש לעצמנו את ההחלטה כמה אנשים נצטרך לכל שלב בתהליך ההרכבה‪,‬‬
‫לאילו כלים נזדקק‪ ,‬היכן נרכוש אותם‪ ,‬והיכן נייצר אותם ‪ -‬בארץ או בחו"ל‪.‬‬
‫התמקדנו במיוחד ברכש המאסטרים‪ ,‬הכלים האדומים‪ ,‬שבודקים שכל החלקים‬
‫זהים‪ .‬החשיבות שלהם היתה גדולה מאוד כי הם אפשרו מאוחר יותר לשמור על‬
‫חילופיות של חלקים בין מטוס למטוס‪.‬‬
‫"כעת היה לנו את הבסיס לבצע הערכה של שעות עבודה ותקציבים‪ .‬אתה‬
‫כבר יודע מאיזו פאזה אתה מרכיב וכמה שעות עבודה נותרו עד להשלמה‪,‬‬
‫כולל עקומת לימוד‪ .‬יש הבדל בין כלים וייצור חלקים ובין הרכבה‪ .‬שפר‬
‫מזלנו שתוך כדי העבודה עם דאסו‪ ,‬גילינו יום אחד ספר עב כרס שנחתם‬
‫על ידי מנהל הייצור של החברה‪ ,‬שהיה בו פירוט של כל תהליכי הייצור עם‬
‫משוואות ונוסחאות לחישוב שעות עבודה וחישוב פקטורים‪ ,‬הכול היה שם‪,‬‬
‫תנ"ך שלם‪ .‬ספר הנותן לך פרק אחרי פרק את כל מה שצריך‪ .‬לא ראיתי ספר‬
‫כזה בשום מקום אחר‪ .‬בזכות אותו ספר‪ ,‬שנשמר במשרדו של אריאב‪ ,‬יכולנו‬
‫לאזן את ההערכות שלנו הן לגבי שלב הכלים והן לגבי שלב הרכישה מדאסו‪.‬‬
‫או‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬כמה צריך להפחית מהמטוס וכמה צריך להוסיף לטובת‬
‫הייצור בארץ‪.‬‬
‫"לאחר כמה ביקורים בדאסו‪ ,‬כבר היה בידינו חומר רב להמשך קביעת‬
‫התקציבים ולוח הזמנים‪ .‬באחד הביקורים בדאסו קיבלנו הצעת מחיר לאספקת‬
‫חלקי מבנה וכלים בסכום של כ‪ 70-60-‬מיליון פרנקים‪ .‬זה היה כשבוע לפני‬
‫שהצרפתים יוצאים לוואקאנס המפורסם )חופשת הקיץ(‪ .‬היינו צריכים לתת‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 91‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪92‬‬

‫תשובה בתוך שלושה ימים‪ ,‬אחרת יידחה המשך הפעילות עד לתום הוואקאנס‪.‬‬
‫היינו בלחץ‪ ,‬ובעצת ראש משלחת משרד הביטחון בפריז‪ ,‬מוקה לימון‪ ,‬טסנו‬
‫ארצה כדי להציג בפני צ'רה את הנושא ולקבל אישור לבצע את ההזמנה בדאסו‪.‬‬
‫זה היה לב‪-‬לבו של כל העניין ‪ -‬והאישור ניתן‪.‬‬
‫"עוד לפני שאישרנו את ההזמנה כבר התחילו לייצר שם‪ ,‬כלומר לחתוך את‬
‫החלקים‪ .‬כשהתקבל האישור והכול נסגר‪ ,‬המערכת התחילה לעבוד‪ ,‬ואז שלחנו‬
‫את המשתלמים והתחלנו לייצר את הכלים בארץ לפי סדר יורד של הרכבות‪.‬‬
‫את המשלוחים ארגן ויקטור‪ ,‬יהודי צרפתי שעבד במשלחת הרכש של משרד‬
‫הביטחון בצרפת‪ ,‬והיה ממש נכס לפרויקט‪ .‬הוא היה מקצוען ברמה גבוהה‪ .‬הוא‬
‫השכיל לבחור בחברת השילוח שדאסו השתמשה בה למשלוח חלפים‪ .‬הוא ידע‬
‫איך לארוז את החלקים בצורה הרמטית נגד חדירת מים והיווצרות חלודה‪ ,‬כיצד‬
‫לטמון אותם בארגזים ואיך לשלוח לאן שצריך‪ .‬לא כל המשלוחים הגיעו דרך‬
‫מרסיי‪ ,‬חלקם נשלחו דרך בלגיה‪ .‬המשלח היה צריך להיות איש סוד מהימן‪ ,‬כי‬
‫מי שייצרו את החלק ‪ -‬בדיוק כמו המשלח בדאסו ‪ -‬לא ידעו לאן החלק מגיע‪.‬‬
‫והפלא ופלא‪ ,‬כל חלקי החילוף‪ ,‬בשמות שונים ‪ -‬ציוד חקלאי‪ ,‬ציוד לקידוחי‬
‫נפט וכו' ‪ -‬עברו בשלום והגיעו בהצלחה‪.‬‬
‫"ככל שהחלקים הלכו וקטנו‪ ,‬כך המשלוחים נעשו יותר קלים‪ .‬במקביל‬
‫התחלנו לבנות את קו הייצור‪ ,‬על אף אי‪-‬הוודאות לגבי לוח הזמנים שבו החלקים‬
‫יגיעו לארץ‪ .‬החשאיות הכבידה על התהליך‪ ,‬ואף פעם לא ידענו אם השלטונות‬
‫יודעים על מה שמתרחש בדאסו‪ .‬להערכתי‪ ,‬הם ידעו ועצמו עין‪ .‬אתה לא יכול‬
‫להעביר פיל דרך קוף מחט בלי שמישהו י ֵדע מזה‪ .‬השלטונות שידרו בלי‬
‫מילים ‪ -‬תעשו מה שתעשו‪ ,‬אבל שאנחנו לא נדע‪ .‬כשאני חושב על זה היום‪,‬‬
‫דאסו לקחה על עצמה אחריות וסיכון גדולים מאוד‪ .‬מנקודת הראות שלנו‪ ,‬מגיע‬
‫להם כל הכבוד‪.‬‬
‫"היינו צריכים לבצע התאמות די משמעותיות לשיטת הייצור שלנו‪ .‬בדאסו‬
‫כל חלק נעשה במקום אחר ולכן היו שלבים שבהם היה צריך להעביר את‬
‫הציוד ממקום למקום‪ .‬אצלנו הכול נעשה באותה חצר‪ ,‬תחת קורת גג אחת‪.‬‬
‫לא היה צריך לשנע שום חלק‪ .‬אפשר היה לבנות קו ייצור יותר הרמוני‪ ,‬נטול‬
‫תקלות‪ .streamlined ,‬מבחינה זו‪ ,‬הקליטה ‪ -‬ההעמדה של קו הייצור ‪ -‬היתה‬
‫טובה יותר‪.‬‬
‫"היו מתחים בלתי‪-‬רגילים בין הייצור להנדסה‪ .‬לחלק מזה לא הייתי מודע‬
‫כי זה התרחש מעל הראש שלי‪ .‬שווימר‪ ,‬ארנס ואריאב היו מתווכחים בצורה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 92‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪93‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנ"ך של דאסו‬

‫פראית ממש על כל דבר‪ .‬זה היה מצחיק מפני שהם היו חברים‪ .‬זו היתה מלחמה‬
‫על משאבים‪ .‬היתה לנו בעיה במבנה הפנימי של החטיבה‪ .‬אני הייתי הקבלן‬
‫הראשי כראש להב‪ .‬עבדנו במבנה מטריצה‪ ,‬שבו להב עושה את ההזמנות הן‬
‫למקורות חיצוניים והן לאגפים שונים בתוך התעשייה האווירית‪ .‬היו במקביל‬
‫שלושה פרויקטים בחטיבה‪ :‬פוגה‪ ,‬ערבה וג'טקומנדר‪ .‬שלושתם היו מזמינים‬
‫חלקי פח וחלקים מכניים‪ .‬פה יושב אביה שליף ופה יושב רמי עזרוני‪ .‬כל אחד‬
‫הוא קיסר הקובע מה עושים ומתי‪ .‬כל אחד בא עם עדיפויותיו הספציפיות‪ ,‬וכך‬
‫היה קשה להגיע להקצאה חלקה של החלקים‪ .‬אחת הסיבות לכך היתה העובדה‬
‫שלא השקיעו מספיק בטרום‪-‬ייצור בכל פרויקט אזרחי או צבאי‪ ,‬וזאת בגלל‬
‫כמויות הייצור הקטנות בכל סדרה‪ .‬גם עבור ‪ 100‬מטוסים לא כדאי להשקיע‪,‬‬
‫ואז אתה נגרר לתוך מערכת שמורכבת מטלאי על טלאי תוך כדי הייצור‪ ,‬ולא‬
‫בונה תשתית שמסוגלת לייצר כמויות גדולות מכל סדרה‪.‬‬
‫"למרות כל הקשיים‪ ,‬הפרויקט התקדם יפה מאוד עם הכנה לקראת הדגם הבא‬
‫של המטוס‪ .‬ידענו כבר משלב מוקדם של הפרויקט שהמטוס הבא יהיה רעם‬
‫ב' והלאה‪ .‬במקביל להרכבת הנשרים‪ ,‬היינו צריכים להתחיל לייצר את אותם‬
‫חלקים שאינם מושפעים מהחלפת המנוע‪ ,‬ולרכז זוודים מראש לפי תוכנית ייצור‬
‫ואספקת מטוסים לחיל האוויר‪.‬‬
‫"את החלקים המושפעים מהחלפת המנוע ייצרנו לפי שרטוטים שסופקו על‬
‫ידי חטיבת ההנדסה‪ .‬היינו גם צריכים לדאוג לחלקים לעתיד‪ ,‬להזמין חלקים‬
‫אחרים‪ ,‬לבדוק את כלי הייצור ולהתאים אותם לקונפיגורציה החדשה של המטוס‪,‬‬
‫בעיקר את החלקים העשויים מטיטניום‪ .‬כמו כן היינו צריכים לשנות את כלי‬
‫ההרכבה כדי שיתאימו לשינויים במבנה‪ .‬אי‪-‬אפשר להגיד שהכול עבר חלק‪.‬‬
‫היו אי התאמות של חלקים וכלים‪ ,‬שאילצו אותנו לתקן כלי ייצור ולפסול‬
‫חלקים שלא התאימו‪ .‬ומאחר שעוד לא היה אב טיפוס לכפיר‪ ,‬התהליך היה‬
‫קשה ומורכב יותר"‪.‬‬

‫על אף החשאיות הגבוהה של הפרויקט‪ ,‬היתה כלפיו התעניינות רבה ברמות‬

‫הגבוהות ביותר של מערכת הביטחון‪ ,‬על כל ראשיה‪ .‬באותה עת פעל גוף שכונה‬
‫"מועצת ייצור ופיתוח"‪ ,‬שהיה פורום של כל ראשי התעשיות הביטחוניות‪.‬‬
‫השתתפו בו ראשי אגפים במשרד הביטחון‪ ,‬הרמטכ"ל‪ ,‬שר הביטחון‪ ,‬ולעתים‬
‫אלופים רלוונטיים מצה"ל‪ .‬הפורום הזה היה נפגש אחת לכמה חודשים ודן‬
‫בפרויקטים מרכזיים של מערכת הביטחון‪ .‬הפרויקט שעמדתי בראשו נכלל‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 93‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪94‬‬

‫ברשימת הפרויקטים שבהם דנה מועצת הייצור והפיתוח‪ .‬אחת לשלושה חודשים‬
‫הייתי צריך להגיש לפורום הזה דיווח על מצבו של הפרויקט‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 1969‬הגשתי את הדו"ח הבא‪:‬‬

‫באוגוסט ‪ 1969‬היה מצב האספקות הדרושות לתחילת ההפעלה של קו‬

‫ההרכבה והייצור של המטוסים מעודד מאוד‪ ...‬מתקנים וציוד הרכבה‬
‫ראשיים של המטוס התקבלו כמעט בשלמותם‪ .‬היתרה עומדת להגיע‬
‫תוך פרק זמן קרוב‪.‬‬
‫ניירת הייצור להרכבה )פאזה ‪ (3‬התקבלה כמעט במלואה‪ .‬ניירת‬
‫זו כללה את שרטוטי המטוס‪ ,‬לופטים‪ ,‬שרטוטי כלים‪ ,‬מערכי עבודה‬
‫וביקורת וכן נומנקלטורות )רשימה מפורטת של החלקים( שונות‪ .‬ניירת‬
‫לייצור חלקים לפאזות ‪ 4‬ו‪ 5-‬זורמת‪ ,‬וגמר האספקה צפוי עד סוף ‪.1969‬‬
‫השתלמויות טכנאים להרכבה קווית )פאזה ‪ (3‬הסתיימו ביולי ‪.1969‬‬
‫השתלמויות בתת‪-‬הרכבות התחילו בספטמבר והסתיימו בסוף ‪.1969‬‬
‫נערכו השתלמויות בנושא ייצור צנרת‪ ,‬ייצור חלקי פח‪ ,‬ייצור חיווט‬
‫חשמלי ועיבוד חלקים מכניים‪.‬‬
‫הרכבה וייצור ‪ -‬התחלת העבודה בהרכבת מטוס מספר ‪) 1‬פאזה ‪(3‬‬
‫נקבעה ל‪ 1-‬בספטמבר ‪ .1969‬גמר צפוי של אספקת כלים לפאזה ‪ - 3‬מרס‪/‬‬
‫אפריל ‪ .1970‬אספקת הכלים מדאסו למשלחת בפריז התנהלה בהתאם‬
‫ללוח הזמנים המוסכם‪ .‬לתחילת העבודה בספטמבר מצויים בארץ כ‪95%-‬‬
‫של הכלים‪ .‬כלים מייצור מקומי לפאזה ‪ 3‬הסתיימו כ‪ .70%-‬לפי לוח זמנים‬
‫שסוכם עם דאסו‪ ,‬אספקת כלים פאזה ‪ 5-4‬תסתיים ביולי ‪ .1970‬הזמנות‬
‫לייצור כלים שונים בארץ נמסרו ליצרנים המתאימים‪.‬‬
‫זוודים של חלקי מבנה ‪ -‬זווד ‪ 1‬של פאזה ‪ 50% .3‬מהזווד נמצא בארץ‪.‬‬
‫אספקת היתרה תתבצע לפי לוח הזמנים שסוכם עם דאסו‪ .‬שני זוודים‬
‫לפאזה ‪ 4‬ו‪ 22-‬זוודים לפאזה ‪ 5‬נמסרו בחלקם בצרפת וחלקם בארץ לפי‬
‫לוח הזמנים שסוכם עם דאסו‪.‬‬
‫ייצור מקומי ‪ -‬הוכנסו הזמנות לייצור חלקים ראשוניים )ממטוס ‪26‬‬
‫ואילך( עבור אותם אזורים במטוס שלא עוברים שינויים ‪ -‬גוף‪ ,‬חציצים‬
‫‪ ,10-1‬כנפיים ומייצב כיוון‪.‬‬
‫חוזי ידע ‪ -‬בנוסף לחוזה הידע הראשי עם דאסו‪ ,‬במהלך הסלון‬
‫האווירי שהתקיים באותה שנה בפריז‪ ,‬הוסכם על הפעלת חוזה הידע‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 94‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪95‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנ"ך של דאסו‬

‫לסרווקומנד )מערכת ניהוג אוטומטי( ולכל האביזרים והציוד מתכנון‬

‫דאסו‪ ,‬כמו מארז התותחים‪ ,‬מכל דלק אחורי וכו'‪ .‬הניירת התחילה‬
‫לצאת לארץ‪ .‬כמו כן סוכם חוזה הידע עם חברת "מסיה" על מערכות‬
‫הידראוליות של המטוס‪.‬‬
‫הזמנות אביזרים ‪ -‬סוכם עם דאסו על הזמנת עשר מערכות שלמות‬
‫של אביזרים למטוס‪ 25 .‬מערכות נוספות יוזמנו‪ ,‬חלקן דרך דאסו וחלקן‬
‫ישירות מהיצרנים האחרים בצרפת‪ .‬חלק מהזמנות האביזרים הוכנסו‬
‫ליצרנים מקומיים שהיו מוכנים‪ ,‬כמו תא"ת לאביזרי חשמל‪ ,‬חמצן‪ ,‬דלק;‬
‫שח"ל לחלקים הידראוליים; תע"ש לתותחים ולמכלי דלק נתיקים‪.‬‬
‫מצבת כוח אדם ‪ -‬באגף להב )הרכבה( כבר עובדים ‪ .150‬לאפריל‬
‫‪ 1970‬מתוכננים ‪ ,275‬ולאפריל ‪ .500 - 1971‬באגף ייצור חלקים יש‬
‫‪ 250‬עובדים‪.‬‬

‫ביום‪-‬יום נוהלו הדיונים במשרדי מנפ"ם או בתעשייה האווירית‪ .‬במפגשים אלו‬

‫השתתפו‪ ,‬לפי הצורך‪ ,‬קצינים מקצועיים של חיל האוויר ונציגים של התעשייה‬
‫האווירית מהאגפים הרלוונטיים לנושאי הדיון‪ .‬אופי הדיונים היה קשור להגדרת‬
‫אפיון המטוס‪ ,‬ללוח הזמנים לביצוע השינויים‪ ,‬ולמועדים צפויים של אספקת‬
‫המטוסים לחיל האוויר‪ .‬מאחר שבתעשייה האווירית לא היתה מִנהלת פרויקט‬
‫שתרכז ותתאם את פעילות האגפים השונים‪ ,‬נאלצנו לעבוד ישירות עם כל אגף‬
‫ומפעל בנפרד‪ .‬זה יצר עומס גדול על צוות מנפ"ם ‪ -‬ועלי אישית‪ .‬בין היתר‬
‫נאלצנו לתאם בין האגפים והמפעלים ולהתערב בקביעת סדרי העדיפויות‬
‫בפרויקטים השונים בכל מפעל ומפעל‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 95‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫פרק ‪9‬‬

‫מסגרת חוזית‬

‫כראש מנפ"ם הייתי בדילמה גדולה‪ .‬ההשקעות בפרויקט היו של משרד הביטחון‪,‬‬
‫והן היו כבדות מאוד‪ .‬רק עבור ההאנגר של המטוס ‪ -‬בלי המכונות ושאר הציוד ‪-‬‬
‫שילם משרד הביטחון לתעשייה האווירית סכום של ‪ 70‬מיליון לירות‪ .‬מתוך‬
‫מחשבה לטווח ארוך יותר‪ ,‬שאלתי את עצמי כמה נשלם לתעשייה האווירית עבור‬
‫כל מטוס שתספק לחיל האוויר ואיך בדיוק נתחשבן איתה‪ .‬עד אז עבדה התעשייה‬
‫האווירית על פי תקציב שמימן את הפעילות ואת שעות העבודה בהרכבה ובייצור‪.‬‬
‫רציתי למסד את הצד הכלכלי של הפרויקט דרך מסגרת חוזית שתסדיר את מערכת‬
‫היחסים הפיננסית בין התעשייה האווירית‪ ,‬משרד הביטחון וחיל האוויר‪ ,‬הלקוח‪.‬‬
‫היה ברור שבהמשך יצטרך חיל האוויר לקנות מהתעשייה האווירית חלקי חילוף‪.‬‬
‫איך נתמחר אותם? ומה לגבי המכונות שרכשנו עבור הפרויקט ושהתעשייה‬
‫האווירית משתמשת בהן גם עבור לקוחות אחרים? מי יקבל את התמורה עבור‬
‫השימוש במכונות הללו? רצינו שמערכת היחסים תושתת על בסיס עסקי‪ ,‬כדי‬
‫שנדע שגם מבחינה כלכלית כל העסק הזה יהיה שווה‪.‬‬
‫בשיתוף פעולה מלא עם היועץ המשפטי של משרד הביטחון‪ ,‬יוסף צ'חנובר‪,‬‬
‫והיועץ הכלכלי של משרד הביטחון‪ ,‬פנחס )סיקו( זוסמן‪ ,‬בנינו מסגרת חוזית‬
‫להרכבה ולייצור של מטוסי ‪ .M5‬החוזה שימש בסיס לחוזים עתידיים של‬
‫גרסאות נוספות של המטוס‪ .‬ואלה היו עקרונותיו‪:‬‬

‫מטוס ‪ -‬לפי אפיון מקורי של ה‪ M5-‬כפי שהוא מופיע ב‪Clause Technique-‬‬

‫של היצרן דאסו‪.‬‬
‫חלקי מטוס ‪ -‬מכלולים‪ ,‬מנועים‪ ,‬אביזרים‪ ,‬מערכות‪ ,‬חומרים וכל הפריטים‬
‫המהווים חלק אינטגרלי של המטוס‪.‬‬
‫‪ - G.F.E‬מערכות חימוש‪ ,‬ציוד אלקטרוני וכל ציוד אחר שנרכש ישירות על ידי‬
‫מנפ"ם ויסופק לתעשייה האווירית‪.‬‬
‫‪96‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 96‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪97‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסגרת חוזית‬

‫נכסי טרום‪-‬ייצור ‪ -‬כלים ספציפיים‪ ,‬מתקנים‪ ,‬מכונות וכל ציוד אחר הדרוש אך‬
‫ורק להרכבה ולייצור של המטוס‪.‬‬
‫ידע ‪ -‬זכויות יוצרים‪ ,‬פטנטים‪ ,‬שרטוטים‪ ,‬נומנקלטורות‪ ,‬דוקומנטציה‪ ,‬הוראות‬
‫ונהלים המתייחסים להרכבה‪ ,‬לביקורת איכות ולאחזקה‪ ,‬ולכל חומר כתוב‬
‫שנמסר לתעשייה האווירית בקשר למטוס‪ ,‬כולל הפעלתו ואחזקתו‪.‬‬
‫ספקים ‪ -‬ספקי שירותים‪ ,‬יצרנים‪ ,‬קבלנים של התעשייה האווירית בארץ ובחו"ל‪.‬‬

‫כללי‬
‫התעשייה האווירית )תע"א( מצהירה על כך שהובאו לידיעתה כל פרטי ההצעות‬
‫וההסכמים בין המשרד‪ ,‬אופמה ודאסו בקשר לייצור‪/‬הרכבה של מטוסי ‪M5‬‬
‫במתקניה‪.‬‬
‫תע"א מתחייבת להעדיף את ביצוע העבודות לפי הסכם זה עם המשרד על‬
‫פני כל הסכם אחר שיש לה עם צד שלישי‪.‬‬
‫כל דבר שהינו רכושו של המשרד והנמצא בידי תע"א‪ ,‬חייבת תע"א לתחזקו‪,‬‬
‫לאחסנו‪ ,‬לטפל בו ולשומרו מכל אובדן ו‪/‬או נזק‪ .‬כמו כן עליה לנהל רישום מדויק‬
‫של כל רכוש זה‪.‬‬

‫הרכבת מטוסים‬
‫תע"א מתחייבת להרכיב את המטוסים ברמה הגבוהה ובשיטות ההרכבה‬
‫והסטנדרטים הנהוגים בדאסו והמפורטים בהסכם הידע עמה‪.‬‬
‫‪ 25‬המטוסים הראשונים יורכבו בפאזות‪:‬‬
‫‪ 1‬מטוס ‪ -‬מחלקים בפאזה ‪.3‬‬
‫‪ 2‬מטוסים ‪ -‬מחלקים בפאזה ‪.4‬‬
‫‪ - 22‬מטוסים מחלקים בפאזה ‪.5‬‬
‫החלקים יירכשו על ידי תע"א מדאסו על חשבון המשרד‪.‬‬

‫שינויים‬
‫תע"א אינה רשאית לסטות מן האפיון ומהמפרטים הטכניים המצורפים כנספחים‬
‫למסמך זה‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 97‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪98‬‬

‫שינויים יכולים להיות יזומים על ידי תע"א ו‪/‬או המשרד‪ .‬ביצועם יאושר אך‬
‫ורק על ידי המשרד ובהתייעצות עם חיל האוויר‪ .‬תע"א לא תבצע שום שינוי‬
‫ולא תחליף חלקי מטוס‪ ,‬אלא אם קיבלה אישור מהמשרד‪.‬‬

‫ביקורת איכות‬
‫תע"א תנהיג ותבצע ביקורת איכות בכל שלבי ההרכבה במפעליה‪ .‬היא תעבד‬
‫נוהלי ביקורת איכות המתבססים על נוהלי ביקורת איכות במפעלי דאסו ותביאם‬
‫לאישור המשרד‪.‬‬

‫מבחני קבלה‬
‫מסירת מטוס על ידי תע"א למשרד תיחשב כמסירה אך ורק לאחר שהמטוס עמד‬
‫במבחני הקבלה בשיטה הנהוגה בדאסו‪.‬‬
‫תע"א מקבלת על עצמה אחריות מלאה לתקופה של שנה אחת ממועד מסירת‬
‫המטוס למשרד‪.‬‬

‫נכסי טרום‪-‬ייצור‬
‫כל נכסי טרום‪-‬הייצור שיירכשו ו‪/‬או ייוצרו על ידי תע"א באישורו ועל חשבונו של‬
‫המשרד‪ ,‬הינם רכושו של המשרד ומופקדים בידי תע"א לצורך ביצוע הסכם זה בלבד‪.‬‬
‫כל נכסי טרום‪-‬הייצור שהבעלות עליהם היא של המשרד יסומנו על ידי תע"א‬
‫בצורה בולטת ונראית לעין‪.‬‬
‫המשרד יהיה רשאי להשתמש ו‪/‬או לאפשר לאחרים להשתמש בנכסי‬
‫הטרום‪-‬ייצור‪ ,‬ותע"א מתחייבת לשתף פעולה ולסייע‪.‬‬

‫ידע‪ ,‬זכויות יוצרים ופטנטים‬

‫כל הזכויות הקשורות בידע לצורך ביצוע הסכם זה‪ ,‬בין שנרכשו על ידי המשרד‬
‫לפי הסכמי הידע ובין שנרכשו על ידי תע"א‪ ,‬הינן רכושו הבלעדי של המשרד‬
‫ומופקדות בידי תע"א לצורך ביצוע הסכם זה בלבד‪ .‬תע"א לא תהיה רשאית‬
‫להשתמש בידע זה‪ ,‬אלא אך ורק לצורך ביצוע הסכם זה‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 98‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪99‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסגרת חוזית‬

‫כל המצאה שתומצא ו‪/‬או שתפותח ו‪/‬או שתשופר בעקבות ביצוע הסכם זה‬
‫על ידי תע"א תהיה רכושו הבלעדי של המשרד‪.‬‬
‫תע"א תבטיח בכל הסכמיה עם ספקיה את כל זכויות המשרד‪.‬‬

‫ספרות מקצועית‬
‫תע"א תספק למשרד ספרות מקצועית המתייחסת למבנה המטוס ולמערכותיו‬
‫לצורכי טיפול ואחזקה בתרגום לעברית‪ .‬הספרות הזו תהיה זהה לספרות‬
‫המקצועית שמספקת דאסו מבחינת התוכן‪ ,‬הפורמט‪ ,‬טיב הנייר‪ ,‬ההדפסה וכו'‪.‬‬
‫המשרד ישלם עבור הספרות‪.‬‬

‫הדרכה‬
‫תע"א מתחייבת להעמיד לרשות המשרד במתקניה מומחים ובעלי ידע וכושר הדרכה‬
‫לשם הדרכת עובדי המשרד ו‪/‬או נציגיו ‪ -‬לשם הכרת המטוס על כל מערכותיו‪,‬‬
‫כולל אחזקה וטיפול‪.‬‬

‫חלקי חילוף‬
‫תע"א מתחייבת לספק למשרד חלקי חילוף למטוסים בהתאם להזמנות שיימסרו‬
‫מזמן לזמן על ידי המשרד במשך עשר שנים מיום קבלת המטוס האחרון על‬
‫ידי המשרד‪.‬‬

‫תוכניות עבודה‪ ,‬דיווח‪ ,‬מעקב וביקורת‬

‫תע"א תגיש לאישור המשרד הצעה לתוכנית עבודה בשיטת ‪) PERT‬ו‪/‬או בשיטות‬
‫אחרות כפי שיסוכם עם המשרד( בהתאם ללוח הזמנים למסירת המטוסים‪.‬‬
‫תע"א לא תכניס שינוי כלשהו בתוכנית העבודה‪ ,‬אלא באישור המשרד‪.‬‬
‫תע"א תמציא למשרד דיווחים בכתב ב‪ 10-‬לכל חודש כדלקמן‪:‬‬
‫‪ -‬דו"ח התקדמות חודשי המתאר התקדמות ביצוע העבודות לפי תוכנית‬
‫העבודה המעודכנת ואשר מתייחס לפעילויות ולעבודות שבוצעו עד ליום‬
‫הראשון של אותו חודש עבור החודש החולף‪ .‬לדו"ח הנ"ל יצורף מסמך‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 99‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪100‬‬

‫המתאר את האירועים העיקריים שהתרחשו בחודש החולף‪ ,‬לרבות תקלות‬

‫צפויות ובלתי‪-‬צפויות בביצוע תוכנית העבודה‪.‬‬
‫דו"ח התקדמות הבינוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דו"ח התקדמות רכישת וייצור נכסי טרום‪-‬ייצור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דו"ח התקדמות הרכבת המטוסים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫דו"ח ביצוע התקציב‪ ,‬שיכלול את ההוצאות שהיו לתע"א בחודש החולף‬ ‫‪-‬‬
‫בנוגע לביצוע תוכנית העבודה‪.‬‬

‫נהלים‬
‫המשרד יעבד וימציא לתע"א את פרטי הנהלים המפורטים מטה והמתבססים על‬
‫העקרונות וקווי הפעולה שבהסכם זה‪:‬‬
‫* הכנת תקציבים‬
‫* הזמנות‬
‫* שינויים טכניים‬
‫* ביטחון ושמירת סודיות‬
‫* בקרה ודיווח‬
‫* התקשרות עם ספקים‬
‫* ביקורת איכות‬
‫* השתלמויות מקצועיות ונסיעות לחו"ל‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 100‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫פרק ‪10‬‬

‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫בדצמבר ‪ 1969‬התרחשה פרשת ספינות שרבורג‪ .‬ראשיתה בכך שחיל הים‬

‫הישראלי הזמין מצרפת חמש ספינות סער ‪ ,3‬שילם את מחצית הסכום‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת סירבה צרפת לשחרר את הספינות‪ .‬במבצע מורכב‪ ,‬שהגה ותכנן מוקה לימון‪,‬‬
‫הצליחו אנשי חיל הים למלט את הספינות מנמל שרבור שבצרפת ולהשיט אותן‬
‫לנמל חיפה‪ .‬הדרך לישראל ארכה כשבוע‪ ,‬בים סוער במיוחד‪ ,‬כאשר הספינות‬
‫תודלקו בדרכן ארצה על ידי אוניות ישראליות אזרחיות‪.‬‬
‫לאחר פרשת ספינות שרבורג הוחרף האמברגו הצרפתי‪ ,‬אך רק למראית עין‪.‬‬
‫האמברגו מעולם לא היה אמברגו אמיתי‪ ,‬אלא רק כזה שבקריצה‪ .‬אחרי שרבורג‪,‬‬
‫הוחרפו ההצהרות והגינויים נגד ישראל‪ ,‬אבל בשטח דבר לא השתנה‪ .‬בכל‬
‫רגע נתון היו בכל המפעלים של דאסו קבוצות של עובדי התעשייה האווירית‬
‫שבאו להכשרה‪ ,‬ואיש לא התייחס לכך‪ .‬גם לא ידוע לי על סנקציה שהטילו‬
‫על מישהו שהפר את האמברגו‪ .‬אבל מיד אחרי פרשת ספינות שרבורג חששנו‬
‫שאולי האמברגו יוחמר גם במציאות ולכן התחלנו לבדוק חלופות‪ .‬כאשר שר‬
‫ההגנה הצרפתי חתם על חוזה הידע והעביר אותו לאישורו של פומפידו‪ ,‬ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬הבנו כי עולם כמנהגו נוהג‪ .‬באחת הפעמים שבהן הייתי בצרפת אף‬
‫הוזמנתי לארוחת ערב באחוזה של מרסל דאסו‪ .‬בארוחה השתתפו מנכ"ל דאסו‪,‬‬
‫אל שווימר‪ ,‬צ'רה ושלום אריאב‪ .‬זו היתה חוויה יוצאת דופן עבורנו‪ :‬הפאר‪,‬‬
‫הלימוזינה שהסיעה אותנו‪ ,‬המשרתים שהיו באחוזה‪.‬‬
‫באותה עת פרויקט המטוס היה בעיצומו‪ .‬התעשייה האווירית היתה‬
‫בהתארגנות מואצת של אגף להב‪ ,‬קו ההרכבה‪ ,‬משלוחי הציוד הלכו והתגברו‪,‬‬
‫ושיתוף הפעולה עם דאסו היה מצוין‪ .‬לא הרגשנו שום שינוי בהתייחסות של‬
‫הפרטנרים שלנו בצרפת בעקבות פרשת ספינות שרבורג‪ .‬אמנם היו כמה חברות‬
‫בצרפת שבעקבות הפרשה סירבו לשתף עמנו פעולה‪ ,‬אבל זה רק גרם לנו להאיץ‬
‫עוד יותר את הפעילות שלנו בארץ‪ .‬במקום הספקים של דאסו שסירבו לשתף‬
‫‪101‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 101‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪102‬‬

‫פעולה‪ ,‬פנינו לארצות הברית ולאנגליה‪ .‬יצרנו התקשרויות עם חברות בבלגיה‬

‫ובשווייץ על חלקים של המבנה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬האמברגו היה הזרז הגדול‬
‫לפיתוח תעשיית התעופה הישראלית‪ .‬גם גורמים ממשלתיים כמו משרד המסחר‬
‫והתעשייה או משרד האוצר‪ ,‬שבדרך כלל בולמים הוצאות גדולות‪ ,‬שיתפו פעולה‬
‫ועודדו את פיתוח התעשייה התעופתית‪.‬‬
‫הפרויקט נתן דחיפה כמעט בכל תחום ויצר הרבה מאוד מקומות עבודה‬
‫בישראל‪ .‬בעקבותיו גם החלה פריחה של בתי ספר מקצועיים להסבות מקצועיות‬
‫לתחום התעופה‪ .‬נפתחו הרבה קורסים‪ ,‬ובטכניון גדל מספר הסטודנטים להנדסה‬
‫אווירונאוטית‪ ,‬להנדסת אלקטרוניקה ולהנדסת מכונות‪ .‬נוצר ביקוש למקצועות‬
‫הללו‪ ,‬שלא היה קודם לכן‪ .‬כל תחום האלקטרוניקה קיבל בעקבות הפרויקט‬
‫תנופה אדירה‪.‬‬
‫צ'רה מינה ועדה בראשותו של עמוס חורב‪ .‬הייתי חבר בוועדה הזו‪ ,‬שהכינה‬
‫תוכנית שנועדה ליצור מאגר של מהנדסים‪ .‬היה ברור לנו שהטכניון יצטרך להרחיב‬
‫את הפקולטות הללו‪ ,‬וכך אכן היה‪.‬‬
‫פרויקט המטוס תרם תרומה גדולה מאוד לגידול בביקוש למהנדסי מכונות‪,‬‬
‫אלקטרוניקה ואווירונאוטיקה‪ ,‬ולטכנאים ברמה גבוהה‪ .‬הגידול במספרם הרחיב‬
‫את היכולת ליזום רעיונות חדשים ולפתח שטחי פעולה חדשים‪ .‬כל מה שקשור‬
‫לתוכנה‪ ,‬לאלקטרוניקה ולתקשורת קיבל דחיפה עצומה‪ ,‬כיוון שהפרויקט העצים‬
‫את הצורך בהרחבת התקשורת בין המפעלים‪ ,‬הן בתוכם והן כלפי חוץ‪ .‬הפרויקט‬
‫גם יצר חשיפה כלפי מה שקורה בעולם בתחום התעשייתי ורקם שיתופי פעולה‬
‫עם יצרנים בעלי ניסיון רב בצרפת ובארצות הברית‪ .‬כל זה העשיר את הידע‬
‫והרמה המקצועית בארץ ובא לידי ביטוי בעולם ההייטק שהגיע בהמשך‪ .‬בלי‬
‫פרויקט המטוס לא היתה בישראל התשתית של ידע‪ ,‬ניסיון‪ ,‬תעוזה ויצירתיות‬
‫לשם כניסה לתחומים חדשים‪ .‬זה השפיע גם על צה"ל כולו‪ ,‬שכתוצאה מהיכולות‬
‫הללו פיתח התמחויות וידע‪ .‬לא היה אפשר לחלום ולדבר על הלביא בלי‬
‫התשתית האדירה הזו של פרויקט המטוס‪.‬‬
‫כבר אז היה ויכוח מה זה הייטק ‪ -‬האם זה רק אותו מפעל שמייצר מוצרי‬
‫הייטק‪ ,‬מחשבים וציוד נלווה‪ ,‬או שגם חברת טקסטיל‪ ,‬שכל ציוד הייצור שלה‬
‫מתבסס על הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם‪ ,‬נחשבת לחלק מתעשיית ההייטק‪.‬‬
‫הוויכוח לא הוכרע‪ .‬הייתי בדעה שגם מפעל שלא מייצר את המוצרים הכי‬
‫מתוחכמים בעולם‪ ,‬אבל משתמש בשיטות ובאמצעי ייצור מתקדמים ומתוחכמים‬
‫עם בקרת מחשב‪ ,‬נחשב חלק מעולם ההייטק‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 102‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪103‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫מבחינתי האישית‪ ,‬ראיתי בפרויקט המטוס את משימת חיי‪ .‬החל מהרגע הראשון‬
‫הבנתי שמדובר בפרויקט לאומי ענקי‪ ,‬שנפל בזכותי ובגורלי לנהל אותו‪ .‬זו היתה‬
‫המוטיבציה שלי‪ .‬ראיתי בפרויקט שילוב של כל מה שאדם בתחום התעופה‬
‫והמטוסים יכול לאחל לעצמו‪ .‬גם ניהול ברמה הכי גבוהה‪ ,‬גם סיפוק של חלוציות‬
‫וראשוניות‪ ,‬גם עידוד מפעלים קטנים להיות מעורבים‪ ,‬וגם תרומה משמעותית‬
‫לתעשייה הישראלית‪.‬‬
‫לתעשייה האווירית היתה שאיפה חזקה להיות גם יצרנית מנועי מטוסים‪.‬‬
‫אלא שמשרד הביטחון תכנן לפתח את מנועי בית שמש כיצרן הראשי של מנועי‬
‫מטוסים בארץ‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אף על פי שהיו לתעשייה האווירית הסכמי ידע‬
‫עם סנקמה ועם פראט אנד ויטני‪ ,‬הוחלט בתעשייה האווירית להתמקד בשיפוץ‬
‫מנועים עבור חיל האוויר ולחזק את כושר ייצור החלקים במסגרת אגף המנועים‪.‬‬
‫לשם כך היה צריך לרכוש מכונות ‪ C.N.C‬חדשות וכלי הרכבה נוספים בהשקעה‬
‫של כ‪ 4.5-‬מיליוני ל"י‪.‬‬
‫השאיפה שלי היתה להגדיל את התשתית הטכנולוגית‪-‬תעשייתית הישראלית‬
‫ולהוציא אחוז משמעותי של עבודות מהמונופול של מערכת הביטחון על‬
‫טכנולוגיה מתקדמת‪ .‬רציתי לתת הזדמנות לפיתוח תעשיות עתירות טכנולוגיה‬
‫בתעשייה האזרחית‪ .‬כלומר‪ ,‬להוציא את התעשייה האזרחית מהדימוי של טקסטיל‪,‬‬
‫נגריות‪ ,‬אוכל ומכונאות רכב‪ .‬השקעתי המון עבודה בנושא הזה‪ .‬היו יצרנים קטנים‬
‫שנתקלו בקשיים בבירוקרטיה של מנהל הרכש‪ ,‬והם היו באים אלי כדי שאתיר כל‬
‫מיני פלונטרים‪ .‬סייעתי להם תמיד‪.‬‬
‫באחד הימים נודע לי שבמנהל ההרכשה והייצור )מנה"ר( מתכוונים להזמין‬
‫מחו"ל עוקבים )מכלים למים( לגוררים של צה"ל‪ .‬המכלים היו עשויים‬
‫מפיברגלס‪ .‬אמרתי‪" :‬למה להזמין מחו"ל‪ ,‬כשיש מפעל בראשון לציון של‬
‫התעשייה האווירית‪ ,‬שנקרא אורלייט‪ ,‬ומייצר חלקים מפיברגלס ועבודות‬
‫מורכבות גם למטוסים וגם לתעשייה האזרחית?" פניתי לאריאב‪ ,‬מנהל חטיבת‬
‫הייצור של התעשייה האווירית‪ ,‬הצלחנו לעצור את ההזמנה לחו"ל והיא הופנתה‬
‫לתעשייה האווירית‪.‬‬
‫כל המוטיבציה שלי הופנתה לטובת ייצור בארץ ולא בחו"ל‪ .‬ראיתי את פיתוח‬
‫התעשייה המקומית כאחת המשימות החשובות ביותר של הפרויקט‪ .‬זו היתה‬
‫בעיני משימה בעלת חשיבות עליונה מבחינה לאומית‪ .‬חשבתי שזה לא נכון שכל‬
‫הידע והטכנולוגיה יישארו רק בארגונים הגדולים של מערכת הביטחון או בחו"ל‪,‬‬
‫ושצריך לתמוך בגופים נוספים מול המונופול של התעשייה הצבאית‪ ,‬התעשייה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 103‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪104‬‬

‫האווירית ורפא"ל‪ .‬אצלם היתה מרוכזת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר‪ ,‬הם היו‬
‫מצוידים בציוד המתקדם ביותר‪ ,‬והיה חשוב שיהיו עוד גופים שיוכלו לדחוף‬
‫את התעשייה הישראלית קדימה‪.‬‬
‫רפא"ל‪ ,‬הרשות לפיתוח אמצעי לחימה‪ ,‬התמקדה באותה עת בטכנולוגיית‬
‫טילים‪ .‬הראשון שבהם היה טיל השפריר‪ .‬קבוצה באגף הטילים שולבה בפרויקט‬
‫המטוס כקבלן משנה של התעשייה האווירית ועסקה בפיתוח מחשב ניווט‬
‫והפצצה עבור מטוס השחק‪ .‬אחר כך היא הוסבה לעסוק במערכת כח"ן למטוסי‬
‫הרעם במסגרת פרויקט קריסטל‪.‬‬
‫גם לתעשייה הצבאית היה חלק בפרויקט פיתוח מטוס הקרב של ישראל‪ .‬בשנות‬
‫ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬פותחו בה תחומי פעילות חדשים‪ ,‬והיא החלה לייצר מוצרים‬
‫חדשים עבור חיל האוויר‪ :‬פצצות אוויר‪-‬קרקע‪ ,‬פצצות נפל"ם‪ ,‬פצצות מצרר‪,‬‬
‫מכלים נתיקים‪ ,‬נושאי פצצות‪ ,‬כדורים פירוטכניים‪ ,‬נורים ותותחים למטוסי קרב‬
‫‪ 20‬מ"מ‪ .‬בכל הנושאים הללו השתלבה התעשייה הצבאית גם בפרויקט המטוס‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬היא גם ביצעה עבודות בתחום העיבוד השבבי כקבלנית משנה של‬
‫התעשייה האווירית‪.‬‬
‫מתחילת הפרויקט היה ברור לנו שהתעשייה האווירית לא תוכל לבצע את‬
‫כל העבודה בכוחות עצמה‪ .‬ידענו שלכל יצרני המטוסים בעולם‪ ,‬כולל לחברת‬
‫דאסו‪ ,‬יצרנית המטוס בצרפת‪ ,‬יש עשרות קבלני משנה הפזורים בכל צרפת‪.‬‬
‫קבלני המשנה התמחו כל אחד בתחום ספציפי וכך השתלבו בעבודת הקבלן‬
‫הראשי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ומשום שהתשתית התעשייתית במדינה היתה דלה וצריך‬
‫היה להקים מפעלים חדשים ולעודד חברות ומשקיעים פרטיים להיכנס לתחום‪,‬‬
‫נטתה התעשייה האווירית לפתח את כל יכולות הייצור הנדרשות במסגרת‬
‫אגפיה ומפעליה השונים‪ .‬כתוצאה מכך התעוררו חילוקי דעות וּויכוחים רבים‬
‫בין התעשייה האווירית ומִנהלת הפרויקט במשרד הביטחון לגבי הוצאת חלק‬
‫מהעבודה לקבלני משנה שמחוץ לתעשייה האווירית‪.‬‬
‫"לא מעט מההחלטות של מנפ"ם לא מצאו חן בעיני‪ ,‬ובגלל זה היו הרבה‬
‫ויכוחים"‪ ,‬סיפר משה קרת‪ ,‬שהיה מנהל אגף להב שבו הורכבו המטוסים‪" .‬מה‬
‫פתאום לתת לציקלון ‪ 20‬אלף שעות‪ ,‬כשהמפעל עוד לא קיים? מה פתאום לתת‬
‫עבודה לאמקורם ולפדקו? הגישה שלנו היתה‪ :‬אנחנו יודעים לעשות הכול‪ ,‬אנחנו‬
‫עושים הכול יותר טוב מכולם‪ ,‬ואין שום סיבה שמישהו ירצה קבלנות משנה‪ .‬היו‬
‫דברים שלא היו בתחום העיסוק שלנו‪ ,‬למשל חישולים או יציקות‪ .‬היו נושאים‬
‫שלא רצינו להוציא מהתעשייה האווירית‪ ,‬ובכל זאת נכפה עלינו לעשות זאת‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 104‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪105‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫למעשה‪ ,‬נאלצנו לפתח את קבלני המשנה ולדאוג לכך שבבוא היום הם יהיו‬
‫מסוגלים לספק את הסחורה בזמן ובאיכות המתאימים‪ .‬העמדנו לרשות קבלני‬
‫המשנה ידע והדרכה כדי להכשירם לעמוד בדרישות הספציפיות‪ .‬ניהלנו עם‬
‫כולם משא ומתן שהיה מבוסס על העקרונות שקבעה מנפ"ם‪ .‬בסך הכול זו היתה‬
‫תקופה של עשייה‪ ,‬של צמיחה והתרחבות‪ .‬אני לא זוכר קצב התפתחות כזה‪ ,‬לא‬
‫קודם לכן ולא אחר כך‪ ,‬של תשתית הייצור ‪ -‬גם בתוך התעשייה האווירית וגם‬
‫מחוצה לה‪ .‬התעשייה הביטחונית הישראלית גדלה בעשרות מונים בתקופה קצרה‬
‫מאוד‪ .‬מדובר בשלוש שנים ‪ - 1969 ,1968 ,1967 -‬שבהן ביצעה מדינת ישראל‬
‫זינוק טכנולוגי‪ ,‬תעשייתי והנדסי‪ .‬בשנים הללו הונחה התשתית התעשייתית‬
‫התעופתית של מדינת ישראל‪ ,‬שלימים היוותה את הבסיס להתפתחות ההייטק‬
‫הישראלי"‪.‬‬
‫שלום אריאב‪ ,‬ראש חטיבת הייצור בתעשייה האווירית באותה עת‪" :‬הפרויקט‬
‫נתן תנופה עצומה לכל התעשייה והעלה אותה בכמה רמות למעלה לעומת מה‬
‫שהיה עד אז‪ .‬היצרנים‪ ,‬אלה שהקימו את המפעלים החדשים או שהכניסו למפעל‬
‫שלהם את התחום התעופתי‪-‬תעשייתי‪ ,‬היו צריכים ללמוד את כל הדרישות‬
‫שלנו‪ ,‬להצטייד במכונות מתאימות ולבנות מערך בקרת איכות‪ .‬הקמתי בחטיבה‬
‫מנגנון מיוחד לקבלנות משנה תחת ניהולו של רמי עזרוני‪ .‬לא הייתי חסיד של‬
‫ייצור הכול אצלנו בחצר‪ .‬גם אם היינו רוצים בכך‪ ,‬לא יכולנו לייצר הכול לבד‪.‬‬
‫הפרויקט נתן דחיפה גדולה לחטיבת ייצור כלי טיס‪ .‬כמו כן התעשייה בארץ‬
‫השתפרה והשתכללה ‪ -‬והייצור בארץ הלך והעמיק"‪.‬‬
‫כלכלת ישראל יצאה ממיתון עמוק ששרר ב‪ 1966-‬ולכן לפרויקט המטוס‬
‫היתה משמעות דרמטית מבחינת מספר מקומות העבודה החדשים שהוא אִפשר‪,‬‬
‫עד שהנושא נדון ברמת שר האוצר‪ ,‬שר המסחר והתעשייה וראש הממשלה‪.‬‬
‫מדובר באלפי מקומות עבודה חדשים שנפתחו עבור הפרויקט‪.‬‬
‫דוד ארצי שימש באותה עת כמנהל הכספים של חטיבת הייצור בתעשייה‬
‫האווירית וריכז את הקשר עם קבלני המשנה‪" .‬העברת הטכנולוגיות מהיצרנים‬
‫בחו"ל לכל המפעלים בארץ התנהלה לפי רשימות מסודרות של כל התעשיות"‪,‬‬
‫הוא סיפר‪" ,‬כל החוזים היו מועברים לאישור ראש מנפ"ם‪ ,‬כולל אלה של‬
‫התעשייה האווירית‪ .‬שילמנו ליצרנים מקדמות‪ ,‬כולל רכש מכונות כסיוע להקמת‬
‫קווי ייצור חדשים‪ .‬הוקם צוות ייעודי בתעשייה האווירית שתפקידו לבדוק את‬
‫כל רשימות הציוד המתאימות לייצור‪ ,‬ובכלל זה מכונות אוניברסליות וספציפיות‬
‫ומחיריהן‪ .‬להערכתי‪ ,‬השתתפו בפרויקט‪ ,‬מחוץ לתעשייה האווירית‪ ,‬למעלה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 105‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪106‬‬

‫מ‪ 120-‬מפעלים ובתי מלאכה‪ .‬צמחו הרבה מפעלים חדשים והורחבו תעשיות‬
‫קיימות‪ .‬לפי הערכתי‪ ,‬נשארו מאז לפחות כ‪ 70-‬מפעלים פעילים‪ ,‬ביניהם אלביט‪,‬‬
‫ישקר להבים‪ ,‬אמקורם‪ ,‬תא"ת‪ ,‬אסטרונאוטיקס‪ ,‬אלקטרואופטיקה ועוד‪ .‬המפעלים‬
‫צמחו וגדלו סביב לפרויקט ובזכותו‪ .‬אילולא כן‪ ,‬הם לא היו קמים ומגיעים‬
‫לממדים שאליהם הגיעו‪ .‬אלה הן תעשיות שמייצרות ומייצאות במיליארדי‬
‫דולרים בשנה‪ .‬אין לי ספק שפרויקט זה שימש הבסיס והתשתית לבניית‬
‫ולהתפתחות תעשיית ההייטק‪ .‬מה שמאפיין את פרויקט המטוס הוא הבסיס‬
‫הרחב שהוא בנה‪ ,‬כולל תעשיות חומרי גלם‪ ,‬כמו כבירן‪ ,‬כפר הנשיא‪ ,‬חישולי‬
‫כרמל‪ ,‬ניק‪ ,‬סיפל וכו'‪ .‬גם ישקר להבים לא היתה קיימת אלמלא הפרויקט"‪.‬‬
‫בתחילת הדרך עלה הצורך להכשיר את העובדים מתעשיית הטקסטיל ומשאר‬
‫התעשיות המסורתיות כדי שיוכלו להשתלב בייצור חלקים למטוסים‪ .‬הוקמו‬
‫לשם כך מסגרות הכשרה מקצועיות בהדרכת התעשייה האווירית‪ ,‬שפעלו גם‬
‫בתעשייה האווירית עצמה וגם במפעלים השונים‪ .‬הוקמו כיתות לימוד והכשרה‬
‫בכל רחבי הארץ‪ .‬זה היה כרוך במאמץ גדול ובפעילות אדירה‪ .‬כל העת הזו חיל‬
‫האוויר לחץ לקבל מטוסים‪ ,‬התעשייה האווירית אמרה שאין לה מספיק עובדים‪,‬‬
‫ולכן חלק מהעבודות הועברו לקבלני משנה בחו"ל‪.‬‬
‫כדי להיכנס לייצור מקומי של מרבית הפריטים הנכללים במטוס‪ ,‬בוצעו על‬
‫ידינו סקרים לבדיקת הפוטנציאל התעשייתי הקיים בארץ‪ .‬בין השאר בדקנו‬
‫היכן יש מקום להרחבה של מפעלים קיימים והיכן יש ליזום הקמה של מפעלים‬
‫חדשים‪ .‬בחנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את האפשרויות של העמקת הייצור של תעשיות היסוד‪,‬‬
‫כגון‪ :‬חישולים תעופתיים‪ ,‬יציקות אלומיניום ופלדה מדויקות‪ ,‬חוטי חשמל‬
‫למטוסים‪ ,‬ברגים ומסמרות ועוד‪ .‬העסקנו חברה לביצוע סקרים‪ ,‬לאיסוף נתונים‬
‫ולהצגת אמצעים שונים לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬העסקנו שני משרדי‬
‫רואי חשבון לבקרת הדו"חות הכספיים של החברות שהיו פעילות בפרויקט‪.‬‬
‫מלבד זאת הרחבנו את ביקורת האיכות על קבלני המשנה באמצעות חברות‬
‫שהתמחו בנושאים ספציפיים‪ ,‬וסיפקנו לקבלני המשנה ספרות מקצועית‪.‬‬
‫אף על פי שבמערכת הביטחון התקיימה פעילות רבה בפיתוח ובהתארגנות‬
‫לקראת ייצור מטוס קרב בארץ‪ ,‬הנושא הגיע להכרעת ראש הממשלה רק בדיון‬
‫שנערך ביולי ‪ ,1968‬ושבו הוחלט כי התעשייה האווירית תשמש קבלן ראשי‬
‫לייצור המטוס‪ ,‬וכי משרד המסחר והתעשייה יטפל בהקמת התעשיות הנדרשות‬
‫לביצוע הפרויקט במשק האזרחי‪ .‬התעשייה האווירית‪ ,‬כך הוחלט‪ ,‬תספק ידע‬
‫וכלים לתעשייה האזרחית כדי לזרז את הקמתן ולסייע בקידום הפרויקט‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 106‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫‪107‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫במשרד המסחר והתעשייה פעלה אז הרשות לרכישות גומלין‪ ,‬שהוקמה‬

‫כדי לוודא שבכל עסקת רכש של גופים ממשלתיים ממקורות זרים תיכלל‬
‫התחייבות של היצרן‪/‬ספק בחו"ל לרכוש ציוד או‪/‬ו שירותים כאחוז משווי‬
‫העסקה ממקורות ישראליים‪ .‬זאת‪ ,‬כדי להשתמש בעסקות אלה כבמנוף לפיתוח‬
‫התעשייה המקומית‪ .‬היתה לכך משמעות גדולה בעיקר ברכש ביטחוני‪ ,‬שהיה‬
‫בהיקפים גדולים מאוד‪ .‬על הרשות לרכישות גומלין הוטלה המשימה להוות‬
‫את הגוף המרכזי המתאם את הפעילות של עידוד והקמת מפעלים חדשים או‬
‫הרחבת מפעלים קיימים לצורכי הפרויקט‪ ,‬בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם‬
‫מנפ"ם‪ .‬ביוזמתו של מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה‪ ,‬ובתיאום עם מנפ"ם‬
‫ובתמיכת שר האוצר‪ ,‬הוקמה "הקרן למימון ולהחכרת ציוד"‪ .‬הקרן העמידה‬
‫לעזרת המפעלים הלוואות להשקעה בהקמת מפעלים חדשים ולהרחבת קווי‬
‫ייצור במפעלים קיימים‪ .‬המהלך הזה עזר מאוד בשכנוע חברות ומשקיעים‬
‫להיכנס לפרויקט‪ .‬רוב המפעלים החדשים היו זקוקים לסיוע ולליווי של‬
‫התעשייה האווירית בהכשרת כוח אדם מקצועי‪ ,‬בבחירת ציוד הייצור‪ ,‬בבניית‬
‫מערך ביקורת איכות בסטנדרט תעופתי‪ ,‬ובנוהלי עבודה שיתאימו לדרישות‬
‫הספציפיות למטוס‪.‬‬

‫ביולי ‪ 1968‬נפגשתי עם מנכ"ל "כור תעשיות"‪ ,‬מאיר עמית‪ .‬במסגרת פעילותי‬

‫לשיתוף תעשיות אזרחיות בפרויקט בחנו באילו תחומים יכולה כור להשתלב‪.‬‬
‫לכור היו אז שורה של תעשיות בכל מיני תחומים ‪ -‬מפעל חמת לברזים ומקלחות‪,‬‬
‫קריית הפלדה‪ ,‬תדיראן‪ ,‬חישולי כרמל ועוד‪ .‬החלטנו להתרכז בחישולי כרמל‪ ,‬שהיה‬
‫אז יצרן של חישולים כחלקי חילוף לסוגי רכב שונים מברזל ומפלדה באיכויות‬
‫ירודות‪ ,‬שלא היו מתאימות לרמה הנדרשת לתעופה‪ .‬הרעיון שלנו היה לבדוק מהן‬
‫המשמעויות של הסבת המפעל לייצור חישולים למטוסים‪.‬‬
‫המפעל נראה כמו בית מלאכה או נפחייה ולא כמו מפעל תעשייתי מודרני‪.‬‬
‫הציוד היה מיושן והמקום נראה מוזנח וחשוך‪ .‬היה ברור לנו שתידרש השקעה‬
‫רצינית כדי להסב את המפעל ולהופכו לספק של חישולים תעופתיים‪ .‬הנהלת‬
‫המפעל התלהבה מההזדמנות לשדרג את פעילותה‪ .‬בעידוד הנהלת "כור"‪ ,‬הוקם‬
‫צוות מיוחד לגיבוש תוכנית פעולה‪ .‬השלב הראשון היה להתקשר עם חברת‬
‫חישולים מובילה בַּתחום לשם קבלת ייעוץ וידע לחישולים תעופתיים‪ .‬באופן‬
‫טבעי פנינו למפעל החישולים הגדול ביותר בצרפת‪ ,‬אובר דובאל )& ‪Aubert‬‬
‫‪ ,(Duval‬שהיה הספק העיקרי של חישולים לדאסו ולסנקמה‪ .‬נפגשתי עם מנהלי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 107‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:19‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪108‬‬

‫החברה ונתקלתי בסירוב‪ .‬הם גם סירבו לספק חישולים לתעשייה האווירית‬

‫בגלל האמברגו‪ ,‬שלא לדבר על שיתוף פעולה הדוק יותר‪.‬‬
‫אחרי סקירת החברות הבאות בחשבון באירופה ובארצות הברית‪ ,‬החלטנו‬
‫להתקשר עם חברת ויימן גורדון האמריקאית )‪ ,(W.G‬החברה הגדולה ביותר‬
‫בעולם לחישולים‪ ,‬שנחשבה למתקדמת ביותר בחישול חלקים למטוסים‬
‫ולמנועים מאלומיניום‪ ,‬מטיטניום ומפלדת ניקל‪ .‬נחתם הסכם ידע בין החברה‬
‫לבין כור‪ .‬ההסכם היה לחמש שנים‪ ,‬שבהן החברה העמידה לרשות חישולי כרמל‬
‫את כל הידע לתכנון ולייצור חישולים תעופתיים‪ ,‬כולל הדרכת עובדים במפעלי‬
‫החברה בארצות הברית וייעוץ במפעל בארץ‪ .‬כמו כן כלל החוזה ייעוץ והדרכה‬
‫בתכנון המפעל‪ ,‬בבחירת הציוד המתאים ובסיוע טכני בשלבי הייצור ובקרת‬
‫האיכות‪ .‬סוכם עם חישולי כרמל כי מנפ"ם תשלם עבור חוזה הידע ‪ -‬שיהיה‬
‫רכוש המדינה ‪ -‬ויעמוד לרשות החברה לביצוע הזמנות עתידיות של חישולים‬
‫לצורכי התעשייה האווירית וחיל האוויר‪ .‬התשלום עבור הידע הסתכם ב‪ 50-‬אלף‬
‫דולרים לשנה למשך חמש שנים‪ ,‬סכום נכבד מאוד באותם ימים‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה עם ‪ W.G‬היה נפלא‪ .‬סגן נשיא החברה‪ ,‬ביל בימר‪ ,‬התאהב‬
‫בישראל ועשה כל שביכולתו כדי לסייע לחישולי כרמל‪ ,‬וזאת מעל ומעבר‬
‫להתחייבויות החוזיות של החברה‪ .‬מהנדסי החברה‪ ,‬בשיתוף חישולי כרמל‬
‫ומנפ"ם‪ ,‬גיבשו תוכנית ותקציב לבניית מבנה חדש‪ ,‬לרכישת ציוד חדש‪ ,‬לבניית‬
‫מעבדת חומרים ובקרת איכות‪ ,‬ולגיוס מהנדסים וטכנאים חדשים שעברו הכשרה‬
‫מתאימה ב‪ .W.G-‬התוכנית התבססה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הגדרת הצרכים של הפרויקט‬
‫לחלקים מחושלים‪ .‬בסקר שערכנו על כלל החישולים הנכללים במבנה המטוס‬
‫למדנו כי למעלה מ‪ 80%-‬אחוז מהם נמצאים בתחום של עד ‪ 25‬קילוגרמים‪ .‬לפי‬
‫המלצת ‪ ,W.G‬היה אמור להספיק לכך מכבש של כ‪ 7,000-‬טון‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬באותה עת החלה פעילות פרויקט טנק המרכבה בראשותו של‬
‫האלוף ישראל טל )טליק(‪ ,‬לימים סגן הרמטכ"ל‪ .‬נפגשתי עם טליק ושוחחנו על‬
‫אפשרויות שיתוף פעולה‪ ,‬בעיקר בפיתוח היכולות התעשייתיות של המפעלים‬
‫האזרחיים‪ .‬טליק הציג בפני דרישה לחישול חלקי פלדה עבור פרויקט הטנק‬
‫שהצריך מכבש מסוים‪ .‬העברתי את הדרישה שלו לאנשי ‪ ,W.G‬שאחרי סקר שוק‬
‫שערכו המליצו שנרכוש מכבש משולב‪ ,‬מכבש הידראולי לחישולי אלומיניום‪,‬‬
‫וגם ‪ DROP HAMMER‬לחישולי פלדה‪ .‬המלצתם היתה שנרכוש את המכבש‬
‫מחברה גרמנית בעלת מוניטין בתחום של ייצור מכבשים ‪- Heissen-Klever -‬‬
‫שזה מקרוב יצאה לשוק עם המכבש המשולב‪ ,‬שהתבסס על טכנולוגיה חדשה‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 108‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪109‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫מחיר המכבש היה כמיליון דולרים‪ ,‬סכום עתק באותם ימים‪ .‬התלבטנו רבות‪,‬‬
‫ובסופו של דבר החלטתי לאשר את הרכישה‪.‬‬
‫עקרונות ההתקשרות של הפרויקט עם חישולי כרמל היו מבוססים על השתתפות‬
‫מנפ"ם בהשקעות יסוד ‪ -‬ידע‪ ,‬ציוד ספציפי‪ ,‬כלים והוצאות הרצה‪ .‬כמו כן התחייבנו‬
‫לרכוש מהחברה מוצרים בשווי קבוע מראש ובמחירים זהים למחירי יבוא בתוספת‬
‫של שישה אחוזים לשלוש שנים ראשונות‪ ,‬שבסופן תיקבע נוסחת המחיר הקבוע‬
‫לשנים הבאות‪ .‬כמו כן וכדי להבטיח היתכנות כלכלית‪ ,‬הענקנו לחברה בלעדיות‬
‫באספקת חישולים לצורכי הפרויקט לתקופה של שלוש שנים‪ .‬החברה נהנתה גם‬
‫מהטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫חישולי כרמל נרתמה למשימה במהירות וביעילות‪ ,‬ובתוך שנה הוקם המבנה‬
‫החדש‪ ,‬נרכש הציוד הדרוש‪ ,‬נבנתה מעבדת חומרים‪ ,‬והושלמה הדרכת המהנדסים‬
‫והעובדים‪ .‬בפברואר ‪ 1970‬חושלו החלקים הראשונים מאלומיניום וסופקו‬
‫לתעשייה האווירית‪ .‬דווקא בשלב זה החלו בעיות בלתי‪-‬צפויות‪ .‬התעשייה‬
‫האווירית קיבלה את החישולים‪ ,‬אך בבדיקות הקבלה נפסלו כל החלקים‪ ,‬כיוון‬
‫שלא עמדו בקריטריונים‪.‬‬
‫התעשייה האווירית הפעילה עלי לחץ לאשר לה רכש חישולים בצרפת‪ .‬לא‬
‫הסכמתי לכך‪ .‬דרשתי מהתעשייה האווירית להציג בפני את פרטי תהליך הבדיקה‬
‫שערכו לחלקים של חישולי כרמל ולבצע את אותו תהליך על חלקים זהים שנרכשו‬
‫בצרפת‪ .‬הסתבר כי לפי תוצאות הבדיקה‪ ,‬החלקים מצרפת היו נחותים בכמה‬
‫פרמטרים מאלה של חישולי כרמל‪ .‬מי שביצע את הבדיקה או את הפרוצדורה‬
‫כנראה עשה שימוש בנתונים לא נכונים או לא מעשיים‪.‬‬
‫עוד התברר שבדרך כלל לא בודקים את החלקים המגיעים מצרפת‪ ,‬בהנחה‬
‫שהם נבדקו אצל היצרן בצרפת לפי דרישות דאסו או סנקמה‪ .‬בדיעבד‪ ,‬ההתעקשות‬
‫שלי על הבדיקה החוזרת היתה שלב חשוב ביותר בביסוס האמון של התעשייה‬
‫האווירית בקבלני משנה בארץ‪ .‬אחרי השלב הזה הועברו הזמנות עבודה לחישולי‬
‫כרמל באופן שוטף וקבוע‪ .‬החברה הפכה לספקית חשובה של התעשייה האווירית‪,‬‬
‫ולימים גם רכשה לעצמה לקוחות בחו"ל‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1969‬ביקרתי ב‪ W.G-‬ונפגשתי עם נשיא החברה‪ .‬התרשמתי מאוד‬
‫מהמפעל ובמיוחד מהמכבש החדש שהיה בבעלות החברה‪ ,‬מכבש של ‪54‬‬
‫אלף טונות‪ .‬בדקתי עם ‪ G.W‬את האפשרות שתייצר עבורנו ‪ 250‬סטים של כל‬
‫החישולים הגדולים‪ ,‬אם נזדקק לכך‪ .‬מדובר בחישולים עבור קורות הכנפיים‪,‬‬
‫החציצים הראשיים של גוף המטוס וכו'‪ .‬נענינו בחיוב ושמחתי על כך‪ .‬הטרידה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 109‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪110‬‬

‫אותי האפשרות שבמקרה הגרוע ביותר‪ ,‬לאור הסירוב של אובר דובאל לשתף‬
‫עמנו פעולה‪ ,‬נישאר בלי חישולים‪.‬‬
‫חישולי כרמל המשיכה לגדול ולהתפתח‪ ,‬עברה כמה גלגולים של החלפת‬
‫בעלות‪ ,‬הרחיבה את תחומי פעילותה והפכה לאחד המפעלים החשובים בעולם‬
‫לחישולים למטוסים ובעיקר למנועי מטוסים‪ .‬מ‪ 1994-‬עברה החברה לבעלות‬
‫מלאה של חברת המנועים האמריקאית‪ ,‬פראט אנד ויטני‪ ,‬שהשקיעה בה עשרות‬
‫מיליוני דולרים עבור ציוד ייצור חדש‪.‬‬

‫באוגוסט ‪ 1968‬התקשר אלי יואש )צ'אטו( צידון‪ ,‬מראשוני טייסי הקרב של חיל‬
‫האוויר‪ ,‬שבאותה תקופה היה מנכ"ל חברת "בליס ישראל בע"מ"‪ ,‬והזמין אותי‬
‫לביקור במפעל שבנתניה‪ .‬המפעל הוקם על ידי חברת האם בארצות הברית‬
‫והתמחה בייצור מכבשים לתעשיית המתכת‪ ,‬הפלסטיקה ועוד‪ .‬המפעל היה‬
‫מצויד במכונות עיבוד שבבי ברמה גבוהה כך שיכול היה להשתלב בקלות בייצור‬
‫חלפים ממתכות שונות עבור הפרויקט‪ .‬כמה חודשים לאחר מכן הודיע לי צ'אטו‪,‬‬
‫שבעלי החברה האמריקאים אינם מתכוונים להיכנס לפרויקט‪ ,‬אלא להמשיך‬
‫להתרכז בייצור מכבשים‪ .‬צ'אטו לא היה מוכן לוותר על מעורבות בפרויקט והגה‬
‫רעיון להקים מפעל לייצור חלקי מבנה למטוסים כקבלן משנה של התעשייה‬
‫האווירית‪ .‬הנימוקים העיקריים שלו היו פיזור יכולות התעשייה האווירונאוטית‬
‫גם בצפון הארץ וניצול פוטנציאל כוח האדם המקצועי שמשתחרר מחיל האוויר‬
‫והולך ל"איבוד" עבור תעשיית התעופה‪ ,‬המרוכזת במרכז הארץ‪ .‬השתכנעתי‬
‫מנימוקיו והחלטתי לתמוך בתוכנית‪ .‬יזמתי פגישה משותפת לצ'אטו ולי עם‬
‫צ'רה‪ ,‬עוזר שר הביטחון‪ ,‬כדי לקבל את תמיכתו ברעיון‪ .‬ואכן צ'רה הביע את‬
‫הסכמתו‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬בינואר ‪ 1969‬קיבלתי עותק ממכתבו של צ'אטו לראש עיריית חיפה שבו‬
‫פורטה תוכנית הקמת המפעל ובקשה לסיוע בהקצאת שטח וכו'‪ .‬כל התוכנית‬
‫היתה מותנית בכך שצ'אטו יצליח לגייס משקיעים מתאימים‪ .‬מנגד‪ ,‬כדי לשכנע‬
‫משקיעים היה עליו להציג תוכנית כלכלית המתבססת על הזמנות מהתעשייה‬
‫האווירית או מחיל האוויר‪ .‬לכן‪ ,‬ב‪ 22-‬בינואר ‪ 1969‬מסרתי ליואש מכתב כוונות‬
‫להעברת עבודות בתחום מבנה מטוסים בקבלנות משנה לתעשייה האווירית‬
‫בהיקף של כ‪ 20-‬אלף שעות עבודה לחודש ולתקופה של חמש שנים‪.‬‬
‫גיבוש רשימת החלקים שיועברו מהתעשייה האווירית ל"ציקלון" היתה‬
‫משימה לא קלה‪ .‬התגובה הראשונה של התעשייה האווירית היתה שלילית‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 110‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪111‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקט לאומי ענקי‬

‫לחלוטין‪ ,‬והיא נבעה מהחשש שהמונופול שהיה לה על ייצור חלקי מבנה‬

‫מטוסים ייפגע‪ .‬אחרי משא ומתן שארך כמה שבועות גובשה רשימה של הרכבות‬
‫ותת‪-‬הרכבות של חלקי מבנה שיימסרו בהדרגה לציקלון‪.‬‬
‫במקביל המשיך צ'אטו לאתר מקום מתאים להקמת המפעל לאחר שראש‬
‫עיריית חיפה סירב לבקשתו להקים את המפעל בתחומי עירו‪ .‬היעד החלופי‬
‫שנבחר היה בכרמיאל‪ ,‬על גבעה יפהפייה ממערב לעיר‪ ,‬בקרבת כביש עכו‪-‬צפת‪.‬‬
‫צ'אטו הצליח לגייס כמשקיעים את חברת עץ לבוד ואת החברה הימית להובלה‬
‫בקירור‪ .‬המפעל נבנה במהלך ‪ ,1969‬גויסו העובדים הראשונים שהוצבו מיד‬
‫להדרכה בתעשייה האווירית‪ ,‬ונרכשו אמצעי הייצור‪ ,‬כלי ההרכבה ומערכת‬
‫בקרת איכות‪.‬‬
‫במסגרת המשא ומתן עם התעשייה האווירית‪ ,‬היה צריך לקבוע את מחיר‬
‫החלקים שתספק החברה‪ .‬אנחנו דרשנו שאת החישולים ירכשו מחישולי כרמל‪.‬‬
‫אחר כך הם יעברו עיבוד שבבי בתעשייה האווירית ויסופקו לציקלון יחד‬
‫עם פחי האלומיניום‪ ,‬השרטוטים של כלי ההרכבה וההרכבה עצמה‪ ,‬ותהליך‬
‫הבדיקות הנדרשות לאישור הסופי‪ .‬לשם כך צריך היה לחשב את העלויות של‬
‫כל שלב ושלב‪ ,‬ולקחת בחשבון את עקומת הלימוד של כל אחד מן המוצרים‪.‬‬
‫את המחיר הסופי היה צריך להרכיב מעלות החומרים‪ ,‬הידע‪ ,‬שעות העבודה‪,‬‬
‫הוצאות הפיתוח ועלות כלי הייצור ההרכבה ‪ -‬לעומת הרווח הצפוי‪ .‬בכל‬
‫העלויות שנבעו מהשקעות בתשתית‪ ,‬בעקומת בלימוד‪ ,‬בידע‪ ,‬ובכלי ייצור‬
‫והרכבה נשאה מנפ"ם‪ ,‬וזאת כחלק מהמדיניות שעודדה את הקמת התעשייה‬
‫התעופתית בישראל‪.‬‬
‫הוסכם שבמשך שלוש השנים הראשונות לפעילות המפעל יהיו ספריו פתוחים‬
‫בפנינו כדי שנוכל לקבוע במשותף את דרך חישוב המחיר של ההרכבות שיסופקו‬
‫לתעשייה האווירית‪ .‬התהליך לא היה קל אך הכרחי‪ .‬זאת‪ ,‬כדי שנבטיח תשלום‬
‫הוגן למפעל וכדי שלא נמצא עצמנו משלמים מחירים מוגזמים‪ .‬הגישה הבסיסית‬
‫שלי היתה שהפרויקט מהווה הזדמנות היסטורית לפתח תעשייה תעופתית‬
‫מודרנית בשיתוף מפעלים קיימים ובעידוד ובתמיכה של מפעלים חדשים‪ .‬סייענו‬
‫לציקלון לזכות בהכרה כמפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נקבעו נהלים לתהליך הכנסת ההזמנות מהתעשייה האווירית למפעל ולתהליך‬
‫הסמכתו כספק מאושר‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬יזם צ'אטו הקמת מסלול נחיתה צמוד למפעל‪ ,‬שיאפשר נחיתה‬
‫והמראה של מטוסים קלים ומסוקים‪ .‬המסלול נבנה על גבעת המפעל‪ ,‬צפה על‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 111‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪112‬‬

‫העמק שהשתרע תחתיו‪ ,‬ונראה כמו נושאת מטוסים‪ .‬הקמתו אפשרה לקצר את‬
‫זמן הובלת חומרים וחלקים לתעשייה האווירית וממנה‪.‬‬
‫חלקים ראשונים שיוצרו בציקלון סופקו לתעשייה האווירית כבר בתחילת‬
‫‪ .1970‬בסוף אותה שנה זכה המפעל במכרז של משרד הביטחון לתחזוקת מסוקים‬
‫עבור חיל האוויר‪ ,‬כמו גם במכרזים של חברות אמריקאיות לייצור חלקי מבנה‬
‫עבורן‪ .‬עם השנים המפעל גדל‪ ,‬שגשג והתפתח לתחומי פעילות חדשים‪ .‬בצמוד‬
‫אליו הוקם מפעל נוסף בבעלות ציקלון‪ ,‬כרכום‪ ,‬לייצור חלקי מטוסים מחומרים‬
‫מרוכבים‪ .‬כיום המפעל נמצא בבעלות מלאה של אלביט מערכות‪ ,‬מעסיק כ‪500-‬‬
‫עובדים ועוסק בייצור ובתיכון של מבנים תעופתיים ממתכת ומחומרים מרוכבים‬
‫לשוק האזרחי והצבאי‪ ,‬מייצר ומתכנן מכלי דלק נתיקים‪ ,‬ועוסק בהשבחת‬
‫מטוסים ובייצור כטב"מים‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 112‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫פרק ‪11‬‬

‫אמריקניזציה של מערכות המטוס‬

‫חברת אמקור הוקמה ב‪ 1948-‬כשותפות בין אמפא וקואופרטיב הארגז‪ .‬החברה‬

‫התרכזה בייצור מוצרים לשימוש ביתי ‪ -‬מקררים‪ ,‬תנורי בישול‪ ,‬מזגנים‪,‬‬
‫מאווררים וכדומה‪ .‬אמפא היתה המשווקת של מוצרי אמקור‪ ,‬והארגז ייצרה‬
‫אוטובוסים על מרכבי רכב מיובאים‪ .‬לחברה היו כמה מפעלים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא היתה החברה הגדולה ביותר בארץ בתחומה‪ ,‬נוסף לתדיראן‪,‬‬
‫שהיתה קטנה ממנה‪ .‬החברה‪ ,‬שלימים הפכה לקונצרן‪ ,‬נוהלה במשותף על ידי‬
‫שני מנכ"לים‪ .‬אחד היה נציג אמפא והשני נציג הארגז‪ .‬שני המנהלים ישבו‬
‫באותו חדר‪ .‬זה היה ללא ספק סידור מוזר וחריג‪ ,‬אך השניים הסתדרו נפלא‬
‫והיתה ביניהם התאמה נהדרת‪ .‬בשלב מאוחר יותר הצטרף להנהלת החברה‬
‫אורי ברנשטיין‪ ,‬בנו של מנהל אמפא‪ ,‬שהתמנה לסמנכ"ל והיה מיועד להתמנות‬
‫למנכ"ל כאשר אביו יפרוש‪.‬‬
‫מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ ,‬פנה לחברה כדי לדרבן אותה להשתתף‬
‫בפרויקט‪ .‬שני המנכ"לים הסכימו לשקול את הנושא ברצינות‪ ,‬וקשתי עדכן אותם‬
‫שאני אהיה זה שיטפל בפרויקט‪ .‬בספטמבר ‪ 1968‬זימנתי את עצמי לפגישה‬
‫עם הנהלת הקונצרן כדי לשכנעם לקחת חלק בפרויקט‪ .‬הצגתי בפניהם את‬
‫רצוננו לפתח יכולת ייצור בארץ של חלקי חילוף לחיל האוויר‪ ,‬בעיקר כתוצאה‬
‫מהאמברגו שהטילה ממשלת צרפת על אספקת חלפים לישראל‪ .‬אחרי כמה‬
‫פגישות וסיורים במפעלים השונים הגענו למסקנה שאי‪-‬אפשר להשתמש באחד‬
‫המפעלים הקיימים ולשדרגו‪ ,‬אלא צריך יהיה להקים מפעל חדש‪ ,‬שיותאם‬
‫מלכתחילה לייצור ברמה תעופתית‪.‬‬
‫החברה היתה באותה עת בשלה להיכנס לתחומי פעילות חדשים‪ ,‬וזאת‬
‫בעקבות החלטת הממשלה לפתוח את השוק לייבוא ולתחרות של אותם מוצרים‬
‫שלאמקור היתה לגביהם שליטה מלאה כמעט בשוק המקומי‪ .‬היה ברור לחברה‬
‫שהיא לא תוכל להתמודד בתחרות מול מוצרים מיובאים זולים ולכן קיבלה‬
‫‪113‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 113‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪114‬‬

‫החלטה אסטרטגית לפתח מוצרים ליצוא ולהיכנס לתחומי הייצור הביטחוני‬

‫תחת השם "אמקורם"‪.‬‬
‫גיבשנו‪ ,‬במשותף עם התעשייה האווירית‪ ,‬את רשימת החלקים והאביזרים‬
‫שיועברו לייצור באמקורם‪ .‬גם כאן התהליך לא היה פשוט‪ ,‬כיוון שהתעשייה‬
‫האווירית התקשתה להשלים עם העובדה שחלק מהעבודה יתבצע על ידי יצרנים‬
‫אחרים‪ .‬מלכתחילה היה ברור להנהלת התעשייה האווירית שהיא לא תוכל לבצע‬
‫את כל פרויקט המטוס בין כתליה בלבד ‪ -‬גם יצרני מטוסים בחו"ל מסתמכים‬
‫על שורת מפעלים וקבלני משנה חיצוניים לשם ביצוע עבודתם ‪ -‬ועדיין היה‬
‫קשה לתעשייה האווירית לוותר על בלעדיותה‪.‬‬
‫בהתאם לאופי החלקים שאמקור היתה אמורה לייצר‪ ,‬גובשה תוכנית‬
‫ההצטיידות של מכונות העיבוד‪ ,‬הציוד לטיפול טרמי‪ ,‬מתקני ההרכבה‪ ,‬כלי‬
‫העבודה‪ ,‬ציוד הבדיקה ובקרת האיכות‪ .‬קבענו במשותף את כמות כוח האדם‬
‫הדרוש ואת ההרכב המקצועי‪ :‬מהנדסים‪ ,‬טכנאים‪ ,‬שרטטים‪ ,‬חרטים‪ ,‬כרסמים‬
‫וכדומה‪ .‬כמו כן נקבע מהו השטח הדרוש למפעל‪ .‬לחברה היה מפעל לא פעיל‬
‫בחולון אשר בהתאמות מסוימות יכול היה לשמש לצורכי הפרויקט‪ ,‬ושם הוא‬
‫אכן הוקם‪.‬‬
‫התקציב הכולל של הקמת המפעל הסתכם בכ‪ 12.5-‬מיליון לירות‪ .‬המימון‪,‬‬
‫בחלקו הגדול‪ ,‬היה של החברה ‪ -‬והיתרה של מִנהלת הפרויקט‪ .‬החברה גייסה‬
‫עובדים‪ ,‬הזמינה את כל ציוד הייצור והכינה את המפעל עצמו‪ .‬היה קושי רב‬
‫בגיוס עובדים מקצועיים בעלי רקע וניסיון בעבודה על מכונות העיבוד החדשות‬
‫המופעלות על ידי מחשבים )‪ .(CNC - Computer Numerical Control‬היה‬
‫צורך גם במפעילים מיומנים של מכונות העיבוד השבבי ובמתכנתים‪ .‬מאגר‬
‫כוח האדם במשק היה מצומצם‪ ,‬ואת אלה שגויסו היה צריך להעביר השתלמות‬
‫בארץ ובחו"ל‪ .‬בשלב זה כבר התחלנו להעביר לחברה שרטוטים של כל החלקים‬
‫שייוצרו על ידה‪.‬‬
‫בריאיון עמו סיפר אורי ברנשטיין‪" :‬הגיעו השרטוטים מצרפת‪ .‬לא אמרו‬
‫לנו איך הם הגיעו‪ ,‬את זה אתה יודע טוב ממני‪ .‬התחלנו לרכוש מכונות עיבוד‬
‫אוטומטיות ואת כל מה שצריך לעיבוד שבבי מדויק‪ .‬זה עלה הרבה כסף ואז‬
‫התחלנו לקבל הזמנות‪ .‬ואז בא עמי גוב ואמר‪ :‬אני מנהל את הפרויקט‪ ,‬אני‬
‫הולך לאסוף כמה וכמה תעשיינים בארץ ולחלק להם את העבודה ללא הענקת‬
‫בלעדיות לאף אחד כדי לא להסתכן באי‪-‬עמידה בתוכנית כתוצאה מכישלון"‪.‬‬
‫רשימת החלקים שקיבלה החברה כללה‪ :‬מנגנון המשנק‪ ,‬ידית ההיגוי‪,‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 114‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪115‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמריקניזציה של מערכות המטוס‬

‫פילטרים ושסתומים למערכות דלק והידראוליקה‪ ,‬ומנגנון מצנח העצירה‪.‬‬

‫תוך כדי תהליך העברת השרטוטים והידע התברר כי לחלק מהחלקים אין‬
‫לנו שרטוטים‪ .‬כדי להתגבר על החסר יזמתי את נסיעת מנהלי החברה לצרפת‬
‫ולארצות הברית לחברות שייצרו את האביזרים‪ ,‬שלגביהם חסרו לנו שרטוטים‬
‫וידע‪.‬‬
‫אחת הדרכים להתגבר על המחסור בשרטוטים ובידע היתה ‪Reverse‬‬
‫‪ .Engineering‬אהרן פלדמן‪ ,‬מנכ"ל החברה‪ ,‬סיפר‪" :‬לא היו לנו שרטוטים לידית‬
‫מנגנון המשנק‪ .‬היה לנו את המנגנון של ידית המשנק‪ ,‬אבל לא את השרטוטים‪.‬‬
‫מה עושים? הייתי צריך לספק מכלול של מערכת ההיגוי ‪ -‬ואין לי ידית‪...‬‬
‫למרבה המזל‪ ,‬היה בחברה מהנדס בשם ברוכשטיין‪ ,‬שאמר‪' :‬תנו לי שמונה ידיות‪,‬‬
‫נעשה ‪ Reverse Engineering‬ונייצר העתקים'‪ .‬התעשייה האווירית סיפקה לנו‬
‫ידיות‪ ,‬וישבה קבוצה של מהנדסים‪ ,‬מדדו ובדקו‪ ,‬ושוב מדדו ובדקו‪ ,‬עד שהגענו‬
‫לתיקי ייצור גמורים‪ ,‬שכללו את כל המסמכים והשרטוטים שמתארים את החלק‬
‫ואת תהליך ייצורו‪ .‬אחר כך שלחנו אותם לתעשייה האווירית לאישור‪ .‬האחראי‬
‫על קו ההרכבה‪ ,‬משה קרת‪ ,‬סירב לאשר אותם בטענה שבגלל קפיץ קטן פגום‬
‫בידית‪ ,‬מטוסים התרסקו בצרפת‪ .‬בדרך‪-‬לא‪-‬דרך נודע לי שלחברה בצרפת‬
‫המייצרת את הידיות יש חברת‪-‬בת המייצרת מכונות כביסה‪ .‬מאחר שאמקור‬
‫ייצרה מכונות כביסה‪ ,‬הגעתי עם החברה להסכם שעל פיו היא תחתום על הסכם‬
‫ידע עבור מכונות הכביסה‪ ,‬ובכל המסמכים המצורפים‪ ,‬כאשר יופיעו המילים‬
‫מכונת כביסה‪ ,‬הכוונה תהיה לידיות‪.‬‬
‫"חתמנו על הסכם הידע‪ ,‬קיבלתי מהחברה מסמכים‪ ,‬העברתי אותם לנספח‬
‫הצבאי בפריז‪ ,‬ששלח אותם לאמקור בישראל באמצעות הדואר הדיפלומטי‪.‬‬
‫כעבור זמן‪-‬מה קיבלנו את כל השרטוטים המקוריים‪ ,‬ואט‪-‬אט החלו להגיע גם‬
‫המכונות‪ .‬בוצעה הדרכה משלימה לחרטים‪ ,‬לכרסמים ולאנשי מקצוע נוספים‪,‬‬
‫ואז התחלנו לייצר חלקים ולספק אותם לתעשייה האווירית‪ .‬באחד הימים נודע‬
‫לי שהתעשייה האווירית הזמינה כמות מסוימת של ידיות מצרפת כדי להבטיח‬
‫מבחינתה אספקה שוטפת לקו ההרכבה של המטוסים‪ .‬נזעקתי והפעלתי אותך ‪-‬‬
‫ואתה מנעת מהם את המהלך הזה"‪.‬‬
‫אחרי שאמקורם מסרה שני מחזורים של הרכבות מושלמות שעברו בדיקות‬
‫תאימות ואיכות‪ ,‬אישרה התעשייה האווירית את המפעל כספק מאושר לתעשייה‬
‫התעופתית‪ .‬כמו עם יצרנים אחרים ששולבו בפרויקט‪ ,‬כך גם במקרה של אמקורם‬
‫התעוררה שאלת המחיר שהתעשייה האווירית תשלם עבור ההרכבות והחלקים‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 115‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪116‬‬

‫שייוצרו על ידה‪ .‬אימצנו את אותה נוסחה שהפעלנו עם היצרנים האחרים‪:‬‬

‫בשלוש השנים הראשונות נשלם ליצרן ‪ - Reference Price‬המחיר ששילמנו‬
‫עבור המוצרים ליצרניהם בחו"ל ‪ -‬פלוס כשישה אחוזים‪ ,‬ובתום שלוש שנים נשב‬
‫ביחד עם הספרים פתוחים‪ ,‬ננתח עלויות‪ ,‬רווח ועקומת לימוד‪ ,‬ונעבד את נוסחת‬
‫המחיר הקבוע של החלקים בעתיד‪.‬‬
‫לקראת השלב הבא של הפרויקט החלטתי להרחיב את תחום פעילותו של‬
‫המפעל לחלקים ולאביזרים של חברות אמריקאיות‪ .‬בראשית הדרך ייצרה‬
‫אמקורם חלקים רק לציוד צרפתי‪ ,‬אלא שחלק נכבד מתוכנית השדרוג של המטוס‬
‫המקורי‪ ,‬ה‪ - M5-‬היתה "אמריקניזציה" של מערכות המטוס‪ .‬לכן ביקשתי מאורי‬
‫ברנשטיין‪ ,‬סמנכ"ל אמקור‪ ,‬לנסוע לארצות הברית ל‪ 14-‬חברות שונות כדי‬
‫להשיג מהן חוזי ידע לייצור חלקיהן באמקורם‪.‬‬
‫"נסעתי לסיבוב מאוד טיפשי בארצות הברית"‪ ,‬סיפר אורי ברנשטיין‪" ,‬לא‬
‫יכולתי להגיד לחברות הללו דבר‪ .‬אסור היה לי לספר שמדובר במטוס חדש‪ ,‬אלא‬
‫רק ברכש של חלקי חילוף‪ .‬שאלתי את עמי‪' :‬מה לענות אם ישאלו אותי כמה חלקי‬
‫חילוף אני צריך?' הוא ענה‪' :‬תגיד ‪ 300‬בערך'‪ .‬נו‪ ,‬באמת‪ .‬איזה יצרן אמריקאי יאמין‬
‫שאנחנו זקוקים לכמות כזו של חלקי חילוף?‬
‫"זה היה מסע של חודש וחצי בארצות הברית‪ .‬אמרתי לכולם שאני רוצה‬
‫לקנות ידע וחלקי חילוף‪ .‬השאלה שחזרה אצל כולם היתה‪' :‬למה שאני אמכור‬
‫לך ידע? תקנה אצלי‪ .‬הרי אם אמכור לך ידע‪ ,‬אתה לא תקנה אצלי שוב‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬בלי הידע שלי לא תוכל לייצר את אותו חלק או לתכנן אותו מחדש‪ .‬אז‬
‫למה שאני אעשה זאת? ככה אתה בידיים שלי ‪ -‬ותהיה חייב לקנות אצלי'‪ .‬היו‬
‫ויכוחים רציניים מאוד‪ ,‬הרבה פגישות סרק ושעות רבות של משא ומתן‪ ,‬אבל‬
‫ברוב המקרים הצלחתי"‪.‬‬
‫אמקורם הקימה פס ייצור וסיפקה את חלקי החילוף לקו הייצור של מטוסי‬
‫הנשר והכפיר עד לתום הפרויקט ב‪ .1978-‬מאותה שנה ואילך כמעט שלא ייצרו‬
‫מטוסים‪ ,‬כיוון שחיל האוויר החל לעבור אז למטוסי ה‪ F-16-‬וה‪ .F-15-‬מאחר‬
‫שציוד הייצור ונוהלי בקרת האיכות של אמקורם הותאמו לדרישות המחמירות‬
‫של התעשייה התעופתית‪ ,‬זה לא היה כלכלי להסב את המפעל לייצור מוצרים‬
‫אזרחיים‪ .‬למרות זאת הצליחה החברה להשתלב בפרויקטים אחרים‪ ,‬כמו פרויקט‬
‫המרכבה‪ .‬החברה קיבלה נפח הזמנות סביר מפרויקט המרכבה‪ ,‬אך זה לא הספיק‬
‫כדי למלא את החסר עם גמר חלקה בפרויקט הכפיר‪ .‬בשלב הזה עמדה החברה‬
‫בפני דילמה גדולה ‪ -‬איך להתגבר על המחסור בהזמנות עבודה ולצמצם את‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 116‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪117‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמריקניזציה של מערכות המטוס‬

‫ההפסדים שהתחילו לכרסם בתקציבה‪ .‬והנה באה התעשייה האווירית והודיעה‬

‫לחברה שהיא עומדת להיכנס לפרויקט חדש של מטוס קרב ישראלי ‪" -‬הלביא"‪.‬‬
‫"פתאום היה לנו עתיד"‪ ,‬מספר אורי ברנשטיין‪" ,‬התחילו להזרים לנו תוכניות‬
‫ושרטוטים‪ ,‬עד שביום בהיר אחד‪ ,‬עוד בשלבים ראשוניים‪ ,‬וכשעוד לא התחלנו‬
‫לעבוד על שום פריט‪ ,‬אמרו שאין לביא‪ .‬נגמר‪ .‬ביטלו אותו‪ .‬עד היום אני לא‬
‫מבין את ההחלטה הזו‪ ,‬אני לא בקיא בתעופה עד כדי כך‪ ,‬אבל אני יודע שזה‬
‫הוביל למשבר עצום בכל התעשיות שהוקמו עבור הכפיר‪ .‬ההפסדים היו איומים‪,‬‬
‫בכל הארץ‪ .‬בנו עבור פרויקט הכפיר תעשייה אווירית גדולה מאוד‪ ,‬ובבת‪-‬אחת‬
‫גדעו אותה‪ .‬לא הצלחתי להבין איך אפשר היה להגיד לתעשייה כזו תודה‬
‫רבה ‪ -‬ושלום‪.‬‬
‫"המכונות עמדו אצלנו בלי עבודה‪ ,‬וכל הזמן שינו לנו את ההזמנות או את‬
‫הכמויות‪ .‬לא היה אפשר לעבוד ככה‪ .‬זה גבה מאיתנו הפסדים עצומים‪ .‬עד היום‬
‫אני לא יודע מה היו השיקולים שלא לייצר את הלביא‪ .‬אני רק יודע שהשאירו‬
‫תעשיות עצומות שנבנו במיוחד בלא‪-‬כלום"‪.‬‬
‫הפרויקט היחיד שנותר לאמקורם היה פרויקט המרכבה‪ .‬החברה המשיכה‬
‫להפסיד כסף ‪ -‬ובסופו של דבר נמכרה‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 117‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫פרק ‪12‬‬

‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫לא בכול נחלנו הצלחה‪ .‬היו שלוש חברות שהקדשנו להן מאמצים גדולים‪,‬‬
‫השתדלנו מאוד להרחיב את פעילותן‪ ,‬אך כל המאמצים כשלו‪ .‬מסתבר שלעתים‬
‫אין די באמביציה ובכוונות טובות‪ ,‬אלא צריך גם מקצוענות והבנה עמוקה של‬
‫התחום‪.‬‬
‫במסגרת פעילות מנפ"ם להעמקת הייצור המקומי ולהרחבת מספר היצרנים‬
‫הלוקחים חלק בפרויקט‪ ,‬ניהלנו משא ומתן עם כמה חברות שעסקו במחבָּרים‬
‫חשמליים )קונקטורים(‪ .‬התרכזנו בפיתוח יכולת ייצור של מחברים צרפתיים‬
‫ואמריקאיים‪ .‬המחברים הצרפתיים יוצרו ברובם על ידי חברת סוריו‪ .‬המחברים‬
‫האמריקאיים יוצרו על ידי כמה חברות‪ ,‬והחשובה ביניהן היתה בנדיקס‪ .‬החלטנו‬
‫להתרכז קודם כול בסוריו‪ ,‬כיוון שהיא היתה הספקית הראשית של מחברים‬
‫למטוסים הצרפתיים‪ ,‬והיינו זקוקים להם בטווח זמן קצר עבור קו ההרכבה של‬
‫המטוסים בתעשייה האווירית‪.‬‬
‫קיבלנו הצעות משתי חברות אמריקאיות ‪ -‬איסטרוניקס ואמפנול ‪ -‬להקמת‬
‫מפעל לייצור מחברים בארץ‪ .‬ניהלנו עמן משא ומתן שארך כמה חודשים‪ ,‬אך‬
‫הוא לא הבשיל לכלל סיכום‪ ,‬כיוון ששתי החברות לא היו מוכנות להיענות לכל‬
‫הדרישות שלנו ולהתחייב למלא את צורכי משרד הביטחון‪.‬‬
‫במקביל פנה אלינו יזם פרטי‪ ,‬ישראלי‪ ,‬שהיה מעוניין להשתלב בפרויקט ‪-‬‬
‫אברהם טייבר‪ .‬הצענו לו להירתם לנושא המחברים החשמליים‪ .‬הוא התלהב והחליט‬
‫להיכנס לתחום‪ .‬בספטמבר ‪ 1968‬הוקמה חברת "א‪.‬מ‪.‬ס‪.‬י ‪ -‬רכיבים אלקטרו‪-‬מכניים‬
‫בע"מ"‪ .‬מטרת החברה היתה לייצר ולספק מחברים חשמליים לצה"ל‪ ,‬לתעשייה‬
‫האווירית ולצרכנים שונים במערכת הביטחון ומחוצה לה‪ .‬המחברים שהחברה ייצרה‬
‫היו בעיקר על בסיס ידע שנרכש מחברת סוריו ומחברת בנדיקס‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1968‬הוציאה מנפ"ם מכתב כוונה למייסד החברה‪ ,‬שקבע כי משרד‬
‫הביטחון יהיה מוכן לסייע בהקמת המפעל‪ ,‬וזאת בכפוף לתנאים מסוימים‪:‬‬
‫‪118‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 118‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪119‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫שהמפעל יוקם לא יאוחר מ‪ ,1.10.69-‬ושהוא יגיע לערך מוסף של ‪ 60%‬לפחות‬

‫בתוך שנה‪ .‬הסעיף האחרון נועד לדרבן את המפעלים שהוקמו לצורך הפרויקט‬
‫כדי שיגיעו לרווח‪ .‬רצינו שלייצור המקומי תהיה תועלת אמיתית‪.‬‬
‫עוד נכתב במכתב הכוונה כי משרד הביטחון יעשה מאמץ כדי שצרכני‬
‫המחברים ירכשו מהמפעל‪ ,‬במשך חמש שנים‪ ,‬מחברים מסוגים שונים בסכום‬
‫כולל של ‪ 2.5‬מיליוני דולרים‪ .‬בשנה הראשונה ‪ -‬רכש ב‪ 300-‬אלף דולר‪ ,‬בשנה‬
‫השנייה ב‪ 400-‬אלף דולר‪ ,‬בשלישית ב‪ 500-‬אלף דולר‪ ,‬ברביעית ב‪ 600-‬אלף‬
‫דולר ובחמישית ב‪ 700-‬אלף דולר‪ .‬מחיר המחברים יהיה כמחיר הקטלוגי שלהם‬
‫ביום מתן ההזמנה אצל היצרן שממנו נרכש הידע‪ ,‬או כמחיר מחברים דומים‪.‬‬
‫אם אין מחיר קטלוגי‪ ,‬ישולם מחיר פו"ב )שווי הסחורה‪(FOB, Free On Board ,‬‬
‫ליצוא של המחברים אצל היצרן בחו"ל‪ ,‬על פי ההצעה שיגיש למנפ"ם‪ .‬עבור‬
‫מחברים מיובאים או חלקים שיובאו לשם ייצורם בארץ‪ ,‬תשולם לחברה תוספת‬
‫של ‪ 6%‬לכיסוי הוצאות יבוא ועקומת לימוד‪.‬‬
‫שיטת חישוב המחיר והתוספת הנ"ל יהיו בתוקף במשך שלוש שנים‪ .‬עם תום‬
‫התקופה יהיה משרד הביטחון רשאי לבדוק מחדש את חישוב המחיר והתוספת‪.‬‬
‫תקופת ההסכם בין מנפ"ם והחברה הוגדרה לשש שנים‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1969‬אישרה מנהלת מרכז ההשקעות לחברה את תוכנית‬
‫ההשקעות של המפעל‪ ,‬ולכן הוכר המפעל לצורך החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 1970‬נחתם הסכם הידע בין סוריו והחברה‪ ,‬ולפיו התחייבה סוריו‬
‫לספק לחברה את כל הידע והסיוע הטכני הדרושים לייצור המחברים בארץ‪.‬‬
‫החתימה נערכה במשרדי סוריו בפריז‪ .‬המנהל והבעלים של החברה סיפר לנו כי‬
‫במקום שבו נמצא המפעל ‪ -‬באזור חקלאי על אם הדרך בפרוור מחוץ לפריז ‪-‬‬
‫היה לסבו פונדק דרכים ומרתף יינות עתיק‪ .‬כיום נמצא המפעל בלב‪-‬לבה של‬
‫פריז‪ .‬בתום החתימה על ההסכם הוזמַנו לרדת למרתף היינות‪ .‬היו בו מאות‬
‫בקבוקי יין ושמפניה‪ .‬חצי שנה לאחר מכן‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1970‬נחתם הסכם ידע גם‬
‫עם חברת בנדיקס‪.‬‬
‫מנפ"ם סייעה לטייבר בגיוס מנהל מקצועי‪ ,‬באיתור מקום להקמת המפעל‪,‬‬
‫ובגיוס עובדים ובהכשרתם‪ .‬לתפקיד המנהל גויס ישראלי‪ ,‬אלברט קריספיל‪ ,‬שהיה‬
‫בעל מקצוע מעולה‪ .‬המומחיות שלו היתה ייצור כלים‪ .‬במשך כמה חודשים הוא‬
‫למד לעומק את נושא המחברים‪ ,‬בעיקר את רבי הפינים‪ ,‬ואת תהליכי הייצור‪,‬‬
‫ההרכבה ובקרת האיכות‪ .‬המפעל הוקם במבנה קיים באזור התעשייה הקלה‬
‫באשדוד‪ .‬נרכשו מכונות עיבוד שבבי‪ ,‬מחרטות‪ ,‬כרסמות‪ ,‬מכבשים ידניים‪ ,‬מקדחות‪,‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 119‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪120‬‬

‫וכל הציוד הנלווה‪ .‬במקביל גויסו עובדים שעברו הכשרה מקצועית רלוונטית‪.‬‬
‫במפעל הוקם מערך ביקורת איכות‪ ,‬שכלל את כל שלבי הייצור‪ ,‬ונערכו בדיקות‬
‫תרמיות ובדיקות פריצה חשמליות‪ ,‬כולל בדיקות מכניות‪ .‬המפעל החל לספק‬
‫מחברים ברמה גבוהה ובאפס ליקויים‪ .‬כעבור שנה של פעילות החלה החברה‬
‫להרכיב מחברים מתוצרת בנדיקס‪ ,‬קנון ואחרים‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬החברה לא עמדה בהתחייבותה להעמקת הייצור בארץ‪ ,‬והתרכזה‬
‫בעיקר בשיפור הליכי ההרכבה מחלקים מיובאים מחו"ל‪ .‬כעבור חמש שנים של‬
‫פעילות היא נמכרה לקונצרן כלל‪ ,‬וכך נעלמה א‪.‬מ‪.‬ס‪.‬י‪ .‬במתכונתה המקורית עד‬
‫שנסגרה כליל‪ .‬בניתוח אירועים לאחור‪ ,‬א‪.‬מ‪.‬ס‪.‬י‪ .‬היתה בסופו של דבר כישלון‪,‬‬
‫שנבע מעצם ההתחברות עם טייבר‪ .‬הוא היה חסר ניסיון‪ ,‬לא צמח בתוך התעשייה‬
‫הזו‪ ,‬ולא הצליח להפוך את החברה למשמעותית בתוך הפרויקט‪.‬‬
‫חברת "קליל‪-‬תעשיות מתכת אל‪-‬ברזליות בע"מ" הוקמה ב‪ 1962-‬והיה לה‬
‫מעמד של מפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון‪ .‬בעלי המניות היו חברת‬
‫ההשקעות של בנק דיסקונט ומשקיעים מחו"ל‪ .‬המפעל ייצר פרופילים ויציקות‬
‫מאלומיניום לתעשיית הבניין‪ .‬באותה עת היו עוד כמה מפעלים שעסקו בתחום‪,‬‬
‫אך קליל נחשבה לאיכותית מכולם‪ .‬זו הסיבה שיצרתי קשר עם מנכ"ל דיסקונט‬
‫השקעות‪ ,‬דן טולקובסקי‪ ,‬לשעבר מפקד חיל האוויר‪ ,‬והצעתי לו שקליל תשקול‬
‫לפתח יכולות ייצור של יציקות תעופתיות וחלקים מאלומיניום המיוצרים בתהליך‬
‫טרוד )ייצור מוצרים ארוכים בעלי פרופיל קבוע(‪ .‬האפשרות להקים בארץ מפעלים‬
‫לטרוד )‪ (Extrusion‬ומתכות לצרכים תעופתיים נדונה על ידי משרד הביטחון כבר‬
‫בראשית ‪ .1968‬באפריל אותה שנה הגישה קליל מתאר כללי של תוכנית להקמת‬
‫מפעל כנ"ל בהשקעה של עשרה מיליון ל"י במבנים ובציוד בלבד‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1969‬נחתם חוזה בין מנפ"ם‪ ,‬משרד הביטחון וחברת קליל להקמת‬
‫מפעל ליציקות אלומיניום ומגנזיום‪ .‬באותו מועד גם אישרנו‪ ,‬במכתב כוונה‬
‫לחברה‪ ,‬הקמת מפעל חדש לטרוד‪.‬‬
‫לצורך הקמת המפעל ליציקות אלומיניום ומגנזיום‪ ,‬על פי החוזה שנחתם‬
‫בין מנפ"ם וקליל‪ ,‬התקשרה החברה עם חברת "מסייה" מצרפת והקימה חברה‬
‫חדשה בשם "סיפל" לשם ביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫עיקרי ההסכם שגובש בין משרד הביטחון‪ ,‬מנפ"ם וקליל היו כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬קליל תקים מפעל חדש בשם "סיפל" ליציקות אלומיניום ומגנזיום‪ ,‬אשר‬
‫יפעל לפי ידע שנרכש מחברת "מסייה" הצרפתית ויי ַצר ברמת האיכות‬
‫של המפעל הצרפתי‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 120‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪121‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫משרד הביטחון‪ ,‬באמצעות מנפ"ם‪ ,‬יזמין ויחייב את מפעלי מערכת הביטחון‬ ‫ב‪.‬‬
‫להזמין מסיפל את כל מוצרי היציקה הדרושים להם במשך תקופת החוזה ‪-‬‬
‫עשר שנים מיום הקמת המפעל ‪ -‬פרט ל‪:‬‬
‫‪ .1‬מוצרים שלא ניתן לייצרם לפי הידע שנרכש ממסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬במצב שבו אין ביכולתה של סיפל לעמוד במועדי האספקה מחמת‬
‫היותה בכושר ייצור מלא‪.‬‬
‫מחיר המוצר ייקבע לפי מחיר פו"ב אצל מסייה ביום ההזמנה הראשונה‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתוספת של עשרה אחוזים ויהיה צמוד למרכיב חומרי הגלם‪ ,‬לתנודות‬
‫במחירי פו"ב של חומרי הגלם‪ ,‬למרכיב שכר העבודה ולתנודות שכר‬
‫העבודה בארץ‪.‬‬
‫משרד הביטחון ישלם לסיפל סך של ‪ 740‬אלף פרנק‪ ,‬סכום המגיע למסייה‬ ‫ד‪.‬‬
‫עבור הידע שעליו לספק לסיפל ושנוצל על ידי מסייה כהשקעה בסיפל‪.‬‬
‫סיפל תקים מעבדה לבדיקת המוצרים ולמחקר טכנולוגי של אלומיניום‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫מגנזיום וטיטניום‪ .‬משרד הביטחון יישא בהוצאות הקמת המעבדה‪,‬‬
‫שתהיה רכושו‪.‬‬
‫מנפ"ם תישא בהוצאות הראשוניות של הכשרת העובדים והרצת המפעל‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫לאחר שלוש השנים הראשונות‪ ,‬תיבדק רווחיותו של המפעל במשך‬ ‫ז‪.‬‬
‫תקופה זו‪ ,‬ולאחר מכן תיבדק רווחיותו מדי שנה עד תום עשר שנים‪.‬‬
‫השתתפות משרד הביטחון ומנפ"ם בהוצאות החברה ומחירי המוצרים‬
‫ייבדקו בהתאם‪.‬‬
‫אם משרד הביטחון ומנפ"ם ימסרו לחברה הזמנות בהיקף של ‪ 4‬מיליוני‬ ‫ח‪.‬‬
‫ל"י לפחות לשנה‪ ,‬יחושב הרווח הקובע לפי ‪ 8.75%‬מהיקף האספקה‪,‬‬
‫כלומר יגיע ל‪ 350-‬אלף ל"י‪ .‬במידה שההזמנות לא יגיעו להיקף של ‪4‬‬
‫מיליוני ל"י לשנה‪ ,‬ישלים משרד הביטחון את החסר ברווח השנתי עד‬
‫לסכום של ‪ 350‬אלף ל"י‪.‬‬

‫ניהלנו דיונים רבים עם החברה באשר להוצאות ההרצה ולהשקעות בציוד‬

‫ובכלי הייצור הדרושים‪ .‬ערכנו חישובים מדוקדקים‪ ,‬בשיתוף היועץ הכלכלי של‬
‫משרד הביטחון על עלויות הייצור‪ ,‬חומרי הגלם‪ ,‬הוצאות שכר העבודה‪ ,‬הדרכת‬
‫העובדים‪ ,‬הפחת והריבית על ההשקעות ועקומת הלימוד‪ .‬מטרת החישובים היתה‬
‫להגיע למחיר שהמערכת תשלם עבור טונה של בולי אלומיניום‪ ,‬וכפועל יוצא‬
‫מכך ‪ -‬גם עבור הפרופילים שי ֵצאו ממכבשי הטרוד‪ .‬החברה החלה בייצור‪ ,‬אך‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 121‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪122‬‬

‫הוויכוחים על חישובי העלויות והמחיר הסופי נמשכו ללא הרף‪ .‬אי‪-‬לכך התעכבה‬
‫חתימת ההסכם בין משרד הביטחון‪ ,‬מנפ"ם והחברה עד לתחילת ‪ ,1971‬ובינתיים‬
‫הסתכמו תשלומי משרד הביטחון לחברה בעד תקופת ההרצה‪ ,‬רכישת כלי‬
‫ההרכבה והייצור והתשלומים על חשבון הידע שנרכש מחברת מסייה בסך של‬
‫‪ 4.4‬מיליוני ל"י‪ .‬כן נמסר לחברה ציוד ייצור שנרכש באמצעות "החברה למיכון‬
‫והחכרת ציוד"‪ ,‬שהוקמה בשיתוף משרד המסחר והתעשייה ומשרד הביטחון‪,‬‬
‫ששוויו ‪ 4.2‬מיליוני ל"י‪.‬‬
‫החברה סיפקה ממוצריה לתעשייה האווירית ולמפעלים אחרים הקשורים‬
‫לפרויקט‪ .‬ואולם לאורך כל תקופת פעילותה התגלעו חילוקי דעות בינה ובין‬
‫מנפ"ם באשר לנפח הייצור ולחישובי עלויות ומחירים‪ ,‬והתעוררו ויכוחים באשר‬
‫לתנאי הפעלת המעבדה לחומרים שהוקמה בצמוד למפעל‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היו בעיות‬
‫ניהול פנימיות בתוך החברה‪ .‬בסופו של דבר היא הפסיקה לפעול ונסגרה במאי‬
‫‪ .1975‬תרומתה לפרויקט היתה שולית‪.‬‬

‫לכל אורך הדרך התייחסתי לפרויקט המטוס כאל משימה לאומית‪ .‬כסף הוא‬
‫עניין חשוב‪ ,‬אבל בכל הקשור לפרויקט‪ ,‬לא ראיתי בו את העיקר‪ .‬לעומתי‪ ,‬בעלי‬
‫החברות הסתכלו תמיד רק על החור של הגרוש ועל שולי הרווח‪ ,‬והוציאו לי את‬
‫המיץ ואת הנשמה‪ .‬הם תבעו עוד ועוד הטבות‪ ,‬הקלות וּויתורים‪ ,‬והייתי צריך‬
‫לעמוד מולם על הרגליים האחוריות‪ .‬עם ישקר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא הגעתי לחוזה חתום‬
‫עד לסיום תפקידי‪ .‬המשא ומתן עם החברה נמשך ונסחב לאורך שנים‪.‬‬
‫את הקשר עם ישקר יצר דן טולקובסקי‪ ,‬שביקש לבוא אלי לפגישה עם סטף‬
‫ורטהיימר‪ ,‬המנכ"ל והבעלים של ישקר‪ ,‬שדיסקונט השקעות היתה שותפה‬
‫בה‪ .‬ישקר ייצרה אז כלי חיתוך לעיבוד שבבי‪ .‬בפגישה סיפר לי סטף כי כמה‬
‫חודשים קודם לכן הוא חתם על הסכם ידע עם חברת סנקמה הצרפתית‪ ,‬החברה‬
‫הממשלתית לייצור מנועי מטוסים‪ ,‬כדי לייצר להבים למנועי החברה‪ .‬בזכות‬
‫אותו הסכם ידע יכלה ישקר להפוך לספק מורשה של להבים לחיל האוויר שלנו‪.‬‬
‫אלא שעם הטלת האמברגו על משלוחי ציוד צבאי לישראל‪ ,‬סירבה סנקמה לספק‬
‫לישקר את השרטוטים והידע‪ ,‬למרות החוזה שנחתם עמה‪ .‬מנגד‪ ,‬דרשה החברה‬
‫הצרפתית את התשלום הראשון כפי שסוכם בחוזה‪ 240 ,‬אלף פרנקים צרפתיים‪.‬‬
‫מאחר שעמדתי לנסוע לפריז הם ביקשו ממני לבוא בדברים עם סנקמה ולעמוד‬
‫על קיום החוזה‪ .‬אף על פי שנושא ייצור הלהבים לא היה במובהק בתחום אחריות‬
‫הפרויקט‪ ,‬אלא שייך לתחום אספקת חלקי חילוף לחיל האוויר לצורכי תחזוקה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 122‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪123‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫שוטפת של מטוסי ומנועי החיל‪ ,‬הסכמתי לטפל בנושא כיוון שראיתי בו את‬
‫אחד הנושאים החשובים להעמקת הייצור המקומי‪.‬‬
‫בפריז יצרתי קשר עם האחראי על הייצוא בסנקמה‪ ,‬מסייה קרפן‪ ,‬אשר כפי‬
‫שכבר כתבתי‪ ,‬סירב לפגוש אותי במשרדו בגלל האמברגו וקבע כי הפגישה שלנו‬
‫תתקיים בבית קפה סמוך למשרדו‪ .‬שם הוא הסביר לי שהם חברה ממשלתית‬
‫וכי הם תחת בקרה צמודה כדי לוודא שלא יפרו את תנאי האמברגו שהטיל‬
‫דה‪-‬גול על קשרים עם ישראל‪ .‬קרפן הוסיף ואמר שהוא לא יוכל לספק את‬
‫השרטוטים לישקר עד אשר יקבל את התשלום עבורם‪ ,‬כפי שסוכם בחתימת חוזה‬
‫הידע‪ .‬הצעתי לו שיפקיד את השרטוטים בנאמנות אצל עורך דין מקומי המייצג‬
‫אותנו בצרפת‪ ,‬ומיד לאחר מכן נעביר את התשלום עבורם‪ .‬כך הם יוכלו לעמוד‬
‫בתנאי החוזה בלא להפר את מגבלות האמברגו‪ .‬הוא ביקש להיוועץ עם מנהליו‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים קיבלתי ממנו תשובה שלילית‪ .‬עם שובי ארצה הודעתי לסטף‬
‫ורטהיימר על סירובה של סנקמה לספק את השרטוטים‪ ,‬ואמרתי שנצטרך לחפש‬
‫דרכים אחרות כדי לפתור את הבעיה‪ .‬הפרויקט נקלע להשהיה‪ ,‬אבל לא נגנז‪.‬‬
‫סקרנו את כל קבלני המשנה של חברת סנקמה‪ ,‬הן בצרפת והן מחוצה לה‪.‬‬
‫ביקרנו בכל החברות כדי לנסות ולשכנע אותן לשתף איתנו פעולה ולספק‬
‫לתעשייה האווירית את השרטוטים והידע לייצור מנוע ה‪ .C9-‬בין היתר פנינו‬
‫לחברת זולצר השווייצרית‪ ,‬שייצרה חלקים רבים למנוע של סנקמה‪ .‬החברה‬
‫סירבה לשתף עמנו פעולה‪ ,‬אולם אחד ממהנדסיה הסכים לספק לנו את שרטוטי‬
‫המנוע תמורת סכום "סמלי" של ‪ 250‬אלף דולרים‪ ,‬סכום נכבד מאוד באותם‬
‫ימים‪ .‬הוא הספיק להעביר אלינו את מרבית החומר לפני שנתפס‪ ,‬הועמד לדין‬
‫ונידון למאסר של כמה שנים‪.‬‬
‫נוסף לשרטוטים‪ ,‬קיבלנו מידע חשוב וחיוני על מבנה המפעל‪ ,‬רשימת המכונות‬
‫הדרושות לייצור הלהבים‪ ,‬תהליכי הייצור ‪ -‬חישולים‪ ,‬עיבוד שבבי‪ ,‬טיפולים‬
‫טרמיים‪ ,‬בקרת איכות והומולוגציה )הומולוגיה היא התהליך שבאמצעותו רשות‬
‫מנהלית או שיפוטית מכירה ומעניקה אישור על תוקף ועמידה בתקנים‪ ,‬מפרטים‬
‫ומאפיינים של סדרת מסמכים‪ ,‬אובייקטים או עובדות שהושוו‪ ,‬הוקשרו ואושרו(‪.‬‬
‫השרטוטים אופסנו בכספת מאובטחת בתעשייה האווירית‪ .‬מתוך כלל החומר‬
‫מוינו כל אותם שרטוטים שנגעו לייצור הלהבים והועברו לרשות להבי ישקר‪.‬‬
‫מאחר שהמפעל היה בשלבים מוקדמים של בנייה ובגלל רגישות החומר‪,‬‬
‫שכרה החברה משרדים בנהריה שהותקנו בהם סידורי ביטחון קפדניים בהנחיה‬
‫ובפיקוח של הממונה על ביטחון שדה במשרד הביטחון‪ .‬החברה גייסה מהנדסי‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 123‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪124‬‬

‫מכונות‪ ,‬מטלורגים‪ ,‬מהנדסי ייצור ותהליכים‪ ,‬שרטטים וחשבי כמויות‪ .‬כל‬

‫הצוות עבר בדיקה ותדרוך ביטחוניים לרמה של "סודי ביותר"‪ .‬משימת הצוות‬
‫היתה ללמוד את תהליכי הייצור של להבים ולהתאים את השרטוטים לאמצעי‬
‫הייצור שהחברה תרכוש ושלא בהכרח יהיו זהים לאלה שברשות היצרן המקורי‪.‬‬
‫הפרויקט מימן את כל ההוצאות הכרוכות בשכירת המשרדים‪ ,‬בריהוט‪ ,‬בציוד‬
‫משרדי ובמשכורות‪ .‬כל זאת תמורת המצאת חשבוניות‪/‬קבלות על הוצאות‬
‫בפועל במסגרת תקציב שהוסכם עליו מראש‪.‬‬
‫בינתיים גובשה תוכנית מבנה המפעל שיוקם בנהריה לצד ישקר‪ .‬בתחילת‬
‫‪ ,1969‬באחד מימי שישי בערב‪ ,‬צלצל אלי סטף וביקש את אישורי להתקשר עם‬
‫קבלן בנייה ולהתחיל בהקמת המפעל‪ .‬שאלתי אותו בכמה אני מתחייב‪ ,‬ותשובתו‬
‫היתה‪ :‬מיליון לירות‪ .‬נתתי לו אור ירוק‪ ,‬אך ליתר ביטחון נסעתי למחרת אל‬
‫מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ ,‬כדי לקבל את תמיכתו בהחלטתי‪.‬‬
‫כדי לרכוש את ציוד הייצור נסע ורטהיימר לארצות הברית‪ .‬זו היתה שנת‬
‫משבר בתעשיית המטוסים בארצות הברית‪ ,‬ומספר רב של מפעלים נסגרו ו‪/‬או‬
‫צמצמו את קצב הייצור‪ .‬מצד שני‪ ,‬זו היתה הזדמנות גדולה עבורנו להשיג ציוד‬
‫במהירות ובמחירים טובים‪ .‬באחד הערבים‪ ,‬בזמן ששהיתי בלונדון וניהלתי משא‬
‫ומתן עם חברות אנגליות לשיתוף פעולה‪ ,‬צלצל אלי סטף מאוסטין שבטקסס‬
‫וביקש את אישורי לרכוש שלוש מכונות עיבוד ספציפיות לכרסום שורשי‬
‫להבים‪ .‬המכונות היו בנות שנה ונדרש עבורן שליש מן המחיר המקורי שלהן‪.‬‬
‫שאלתי את סטף אם היה קונה את המכונות אילו היה צריך לממן אותן כיסו‪.‬‬
‫הוא ענה מיד בחיוב‪ .‬אישרתי לו את הרכישה‪ .‬ההשקעות במכונות ובציוד הייצור‬
‫נעשו באמצעות החברה למיכון וציוד תעשיות בע"מ‪ .‬הציוד הועמד לרשות להבי‬
‫ישקר תמורת דמי חכירה‪ ,‬שיחושבו לפי ערכי פחת וריבית מקובלים‪ .‬המשרד‬
‫התחייב לרכוש מהחברה את הלהבים במחיר עלות עם רווח עידוד‪ .‬לקביעת‬
‫שיעורי רווח העידוד הובא בחשבון מחיר יעד המבוסס על מחירי חברת סנקמה‬
‫בתוספת שמונה אחוזים‪ .‬ישקר התחייבה להחזיר למשרד את השקעותיו בידע‬
‫ובכלים‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬עם קבלת התשלומים בעד האספקה‪ .‬במרס ‪ 1969‬הסכמתי‬
‫לממן לחברה גם את השקעותיה בהרצת המפעל לתקופה של שלוש שנים‪,‬‬
‫בהתאם להוצאותיה בפועל שאושרו על ידי מנפ"ם‪.‬‬
‫ההשקעה הכוללת בהקמת המפעל נאמדה בכ‪ 18-‬מיליון לירות‪ .‬מתוך זה‬
‫השקעותיה של מנפ"ם היו כדלהלן‪ :‬שלושה מיליוני עבור רכישת כלי הרכבה‬
‫וייצור‪ ,‬ארבעה מיליוני עבור הוצאות בתקופת ההרצה‪ ,‬מיליון אחד עבור ידע‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 124‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪125‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫מחברת סנקמה וייעוץ טכני מחברות אחרות בחו"ל‪ .‬השקעת החברה למיכון‬
‫וציוד תעשייה בע"מ הסתכמה ב‪ 4.2-‬מיליוני לירות‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1969‬הוכרז המפעל כמוכר לצורכי החוק לעידוד השקעות הון‪.‬‬
‫החברה גייסה כוח אדם במקצועות השונים‪ ,‬התקינה את הציוד‪ ,‬רכשה את חומרי‬
‫הגלם והחלה בייצור ראשוני של להבים‪ .‬תוכנית הייצור היתה צריכה להתבסס‬
‫על הזמנות מחיל האוויר‪ ,‬אך החיל לא היה מוכן להתחייב על כמויות ולהזמין‬
‫מלהבי ישקר עד שהיצרן המקורי של הלהבים ‪ -‬סנקמה ‪ -‬יאשר את החברה כספק‬
‫מורשה‪ .‬סנקמה מצדה לא שיתפה פעולה וסירבה לבצע את ההומולוגציה ללהבים‬
‫שיוצרו על ידי החברה‪ .‬כדי להתגבר על הבעיה התקשרתי עם חברת בופורס‬
‫השוודית‪ ,‬שהיתה יצרנית מנועי סילון למטוסים‪ ,‬כדי שתבצע את ההומולוגציה‪.‬‬
‫החברה הסכימה לכך בתנאי שנספק לה מנוע של סנקמה שעליו אנשיה יוכלו‬
‫לבצע את העבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יצרתי קשר עם חברת קרטיס‪-‬רייט ועם חברת ג'נרל‬
‫אלקטריק האמריקאיות ‪ -‬ושתיהן הסכימו לבצע את ההומולוגציה‪.‬‬
‫בראשית ‪ 1970‬הזמין חיל האוויר כמות משמעותית של להבים מסנקמה‪ .‬הדבר‬
‫הטיל צל כבד על עתידה הכלכלי של ישקר‪ .‬סטף פנה אלי והציע שהמפעל יהיה‬
‫בבעלות משרד הביטחון‪ ,‬וכי ישקר תנהל אותו תמורת סכום קבוע שיוסכם בין‬
‫הצדדים‪ ,‬ובהתחשב בכך שהחברה גייסה בינתיים צוות עובדים מיומן‪.‬‬
‫המשא ומתן נמשך זמן רב‪ ,‬ובינתיים מימנה מנפ"ם את כל ההוצאות‬
‫השוטפות של המפעל‪ .‬בפברואר ‪ 1970‬התקיים דיון אצל מנכ"ל משרד הביטחון‬
‫בהשתתפות סטף ורטהיימר ואנוכי‪ ,‬ובו סוכמו הדברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬משרד הביטחון מתחייב לרכוש את כל הלהבים למנועי סילון הנדרשים‬
‫לחיל האוויר במשך תקופה של עשר שנים‪ .‬להבים למנועי אטאר יירכשו‬
‫במשך שלוש שנים החל מ‪ 1.4.1971-‬בסך של כ‪ 12-‬מיליון לירות‪ .‬לגבי‬
‫להבים לסוגי מנועים אחרים‪ ,‬ייקבעו הסדרים במועד מאוחר יותר )הכוונה‬
‫היתה בעיקר לגבי מנוע ‪ J-79‬של חברת ג'נרל אלקטריק(‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד הביטחון יישא‪ ,‬ולא רק יממן באופן זמני‪ ,‬בהוצאות ההרצה‪ ,‬הידע‪,‬‬
‫ההשתלמויות‪ ,‬משכורות הצוות לפרויקט להבי ישקר‪ ,‬המשרדים בנהריה‪,‬‬
‫הנסיעות לחו"ל של עובדים‪ ,‬מנהלים ואנשי מפתח‪ ,‬והוצאות תקורה‬
‫בשיעור של ‪ 15%-10%‬לתקופה שבין פברואר ‪ 1969‬ועד אוקטובר ‪1970‬‬
‫)מאוחר יותר הוסכם להאריך את תקופת ההרצה עד אפריל ‪ .(1971‬כמו כן‬
‫יישא המשרד בהוצאות רכישת כלי ייצור וציוד מעבדה‪ ,‬בתשלומי פחת‬
‫וריבית על המבנה והציוד ובתשלומי החכירה לחברה למימון תעשיות‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 125‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪126‬‬

‫בע"מ לתקופה של שלוש שנים‪ ,‬או עד אשר יגיע המפעל לנקודת האיזון‪.‬‬
‫עוד יממן המשרד את רכישת חומרי הגלם והחישולים להזמנה הראשונה‬
‫של להבים למנועי האטאר עבור חיל האוויר‪.‬‬
‫ג‪ .‬במשך שלוש שנים‪ ,‬או עד שהמפעל יגיע לנקודת האיזון‪ ,‬ישולמו לו סכומים‬
‫בגבול העלות בפועל בתוספת רווח קבוע שנתי ‪ -‬סך של ‪ 350‬אלף ל"י בעד‬
‫ייצור של עד ‪ 4‬מיליוני ל"י לשנה‪ .‬על סכום העולה על זה ישולם רווח קבוע‬
‫באחוזים על בסיס מחיר הלהבים בצרפת‪ .‬עם הגיע המפעל לנקודת האיזון‬
‫ישולמו עבור הלהבים מחירים קבועים‪ ,‬שיוגדרו לאחר בדיקה משותפת של‬
‫מנפ"ם והמפעל‪.‬‬

‫לקראת סוף ‪ 1970‬חידשתי את הקשר עם אנשי סנקמה כדי לשכנעם לבצע‬

‫עבור להבי ישקר הומולוגציה‪ .‬מאחר שהיה ידוע להם שחברות אחרות כבר‬
‫הביעו נכונות לבצע את התהליך‪ ,‬הם הסכימו לנהל משא ומתן‪ .‬נפגשתי עם‬
‫מהנדסי החברה במשרדיהם שבפריז‪ .‬סיכמנו שלמחרת יאספו אותי מהמלון וניסע‬
‫לביקור במרכז הניסויים שלהם ב‪ .Villaroch-‬המרכז נמצא כ‪ 60-‬קילומטרים‬
‫דרומית לפריז‪ .‬בדרך ניהלנו שיחה ערה באשר להמשך הקשר שלנו עם החברה‬
‫בתנאֵי האמברגו שהטיל דה‪-‬גול‪ .‬הם היו מוכנים למצוא דרכים לחיזוק הקשר‬
‫בינינו למרות האמברגו כדי לקבל מאיתנו הזמנות שהיו חיוניות עבורם במצב‬
‫התעסוקה הבעייתי שבו נמצאה אז התעשייה האווירונאוטית בצרפת‪ .‬הדרך‬
‫עברה באזור חקלאי יפהפה‪ ,‬האווירה היתה טובה‪ ,‬אכלנו ארוחה משובחת‪,‬‬
‫ובסופו של דבר סוכם כי צוות של מהנדסים מישקר יגיע לסנקמה עם להבים‬
‫לשם ביצוע ההומולוגציה‪ .‬בזכות ההסכמה של סנקמה‪ ,‬השתכנע חיל האוויר‬
‫להזמין את הלהבים מישקר‪ .‬העובדה שהלהבים שיוצרו בישקר אושרו על ידי‬
‫סנקמה שימשה מנוף חשוב להמשך פעילותה של החברה לייצור להבים עבור‬
‫מנועים אחרים‪ ,‬ובעיקר מנוע ה‪.J-79-‬‬
‫הסיפור של "להבי ישקר" הוא סיפור הצלחה ייחודי בזכות האמונה של‬
‫מִנהלת פרויקט המטוס ביכולתה של החברה לעמוד במשימה‪ ,‬ובהענקת תמיכה‬
‫חריגה לה ולעובדיה‪ .‬הנהלת החברה ועובדיה האמינו בפרויקט והשקיעו מאמצים‬
‫רבים להבטחת הצלחתו‪ .‬לימים‪ ,‬אותה חברה ‪ -‬ישקר ‪ -‬נמכרה לוורן באפט‬
‫בארבעה מיליארדי דולרים‪.‬‬
‫גם הקשר עם חברת "פדקו" היה סיפור הצלחה‪ .‬בסוף ‪ 1968‬החלו להגיע‬
‫לישראל מנהלים ובעלי חברות אמריקאיות כדי לבחון אפשרות להשתלב‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 126‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫‪127‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫בפרויקט בתחומי התמחויותיהם‪ .‬חלקם היו יהודים שראו בכך דרך להרחיב את‬
‫תרומתם לטובת המדינה‪ .‬מטעמי סודיות‪ ,‬הוצג הפרויקט בפני כולם כצורך של‬
‫המדינה לפתח יכולות ייצור של חלקי חילוף לחיל האוויר ולזרועות אחרות של‬
‫מערכת הביטחון ‪ -‬כמענה לאמברגו שהטיל דה‪-‬גול על משלוחי נשק וחלפים‬
‫לישראל‪.‬‬
‫בין אותם מנהלים היו גם שני בעלי פדקו בע"מ‪ ,‬מפעל שהיה ממוקם בלונג‬
‫איילנד ואשר התמחה בייצור אביזרים הידראוליים ומכניים עבור מגוון מטוסים‬
‫אמריקאיים‪ .‬ניהלתי איתם שיחות ארוכות כדי לשכנעם להקים מפעל דומה‬
‫בארץ‪.‬‬
‫גיבשנו‪ ,‬בשיתוף התעשייה האווירית‪ ,‬את רשימת החלקים שייוצרו במפעל‬
‫שיוקם בארץ‪ .‬תנאי ההתקשרות יהיו דומים לאלה שנקבעו עם יצרנים אחרים‪.‬‬
‫הידע שיידרש לייצור המוצרים שייוצרו במפעל החדש יירכש על ידי מנפ"ם‪.‬‬
‫ההשקעות במבנה ובציוד הייצור יתבצעו על ידי בעלי פדקו בסיוע "החברה‬
‫להחכרת ומימון ציוד בע"מ"‪ .‬כמו כן נקבע כי מנפ"ם ומשרד הביטחון יסייעו‬
‫בכל הנוגע להדרכת הטכנאים‪ .‬מחיר החלקים שהחברה תייצר ותספק לתעשייה‬
‫האווירית ולחיל האוויר יתבסס על מחיר פו"ב של אותם פריטים בצרפת‪,‬‬
‫בתוספת שישה אחוזים‪ ,‬שיאפשרו לחברה לכסות את ההוצאות הראשוניות‬
‫והבלתי‪-‬צפויות של כניסה לייצור של מוצרים לא מוכרים‪ ,‬או במילים אחרות ‪-‬‬
‫עבור עקומת לימוד‪ .‬הסדר זה היה לתקופה של שלוש השנים הראשונות‪,‬‬
‫שבסיומן ייערך חישוב מחדש על בסיס תוצאות בפועל ותיקבע נוסחת חישוב‬
‫המחיר הקבוע שישולם לחברה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬התחייבנו להזמין מהחברה את‬
‫המוצרים לתקופה של חמש שנים‪.‬‬
‫שני השותפים ‪ -‬אייב רוזנברג וסאם ריי ‪ -‬התלהבו מהתוכנית והחליטו‬
‫להקים את המפעל בארץ כחברת‪-‬בת של החברה בארצות הברית‪ .‬אייב היה הרוח‬
‫החיה מבין השניים‪ .‬הוא היה יהודי חם ונקשרו בינינו יחסים אישיים קרובים‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1969‬נסעתי לארצות הברית לנהל משא ומתן עם כמה חברות אמריקאיות‬
‫שייצרו וסיפקו סוגים שונים של ציוד למטוסים‪ .‬זהבה רעייתי הצטרפה אלי‪.‬‬
‫ביקשתי מאייב להזמין עבורנו מלון בניו יורק‪ .‬הוא שמח לעשות זאת‪ .‬הגענו‬
‫בשעת לילה לניו יורק ונסענו לכתובת שקיבלתי מאייב‪ .‬מצאנו את עצמנו בפתחו‬
‫של מלון "וולדורף אסטוריה"‪ .‬כשעלינו לחדר הסתבר שהוא הזמין עבורנו חדר‬
‫דה‪-‬לוקס‪ .‬למחרת בבוקר שילמתי עבור הלילה במלון הפאר‪ ,‬והודעתי לאייב‬
‫שאנחנו עוזבים את המלון ועוברים לגור אצל חברים בקווינס‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 127‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:20‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪128‬‬

‫פדקו נרשמה בישראל במחצית השנייה של ‪ 1969‬כחברת‪-‬בת של חברת האם‬

‫בארצות הברית‪ .‬מיד לאחר מכן החלו בהקמת המפעל בהרצליה פיתוח‪ .‬כמנהל‬
‫המפעל מונה בנו של ריי‪ ,‬ג'ו‪ .‬הפריט הגדול ביותר שהועבר לייצור במפעל היה‬
‫מארז התותחים של המטוס‪ .‬בהמשך הורחב תחום הפעילות לחלקים מכניים‬
‫אחרים של הדגמים השונים של הכפיר‪ .‬כעבור כמה שנים המפעל עבר לאזור‬
‫התעשייה של חדרה‪ .‬הוא קיים עד היום ומתמחה בייצור אביזרים הידראוליים‬
‫ומכניים לתעשייה האווירית ולחברות נוספות בתחום התעופה‪.‬‬
‫הסיפור של חברת "אסטרונאוטיקס" היה מיוחד במינו וקשור בתולדות חייו‬
‫של הבעלים ומייסד החברה‪ ,‬נתן )נייט( זלזו‪ .‬נפגשתי עמו לראשונה ביולי ‪,1969‬‬
‫כשהייתי בארצות הברית כדי לאתר חברות אמריקאיות המייצרות ומספקות ציוד‬
‫לתעשיית התעופה ולנסות לשכנען להעניק לנו זכויות ייצור למוצריהן בארץ‪,‬‬
‫או לחלופין להקים בארץ מפעלים כדוגמת אלה שבארצות הברית‪ .‬נייט‪ ,‬שהביע‬
‫נכונות לשקול הקמת מפעל בארץ‪ ,‬הזמין אותי לבקר במפעל שלו שבמילווקי‪.‬‬
‫ביליתי יומיים בחברתו‪ ,‬סיירתי במפעל והתרשמתי מאוד מאישיותו של נייט‬
‫ומהיכולות הטכנולוגיות של המפעל‪.‬‬
‫נייט הגיע לארצות הברית בגיל עשר עם משפחתו שהתיישבה בברוקלין‪ .‬הוא‬
‫הרוויח את הכסף הראשון שלו כאשר מכר גלידה על אופניו‪ .‬הכסף נועד לרכישת‬
‫ספרים לבית הספר‪ .‬בארצות הברית רוכלות ללא רישיון היתה ועודנה אסורה‪,‬‬
‫ועל כן הוא נעצר אך שוחרר לאחר שהבטיח שלא יעסוק יותר ברוכלות ללא‬
‫רישיון‪ .‬אז במקום גלידה הוא החל לסחור בירקות‪ .‬הפעם עם סוס ועגלה‪ .‬באחת‬
‫מפשיטות המשטרה הזהירו אותו לקוחותיו שהוא על הכוונת‪ ,‬והוא נמלט‪ ,‬אך‬
‫נעצר שוב‪ ,‬יחד עם סוסו‪ .‬כעבור זמן שוחררו הסוס ונייט ‪ -‬והוא שוב חזר לסורו‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬בעקשנותו ובנחישותו‪ ,‬הצליח נייט להגיע לתיכון יוקרתי ולאוניברסיטה‬
‫מהמובילות במדעים‪.‬‬
‫דרכו של נייט בעולם התעופה החלה כאשר עבד בחיל הים האמריקאי על‬
‫פיתוח מכ"ם חדיש‪ .‬אחרי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כשהוא כבר בעל תואר שני‬
‫בהנדסה מאוניברסיטת ויסקונסין‪ ,‬עבד נייט עם המטאורולוג וורנר סואומי‪ ,‬אבי‬
‫לוויין מזג האוויר‪ ,‬על מכשיר למדידת טמפרטורת כדור הארץ‪ .‬ב‪ 1959-‬הוא‬
‫הקים את חברת אסטרונאוטיקס שבמילווקי וזכה בחוזה ראשון מחיל האוויר‬
‫האמריקאי לחישוב צריכת דלק בטיסות לחלל‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬ייצרה החברה את מכשירי הניווט הראשונים שהראו מפות נעות‬
‫על מסך טלוויזיה‪ .‬זה לא היה רק חידוש טכנולוגי‪ .‬זו היתה פריצת דרך‪ .‬לפני כן‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 128‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪129‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫הטייסים השתמשו במפות מנייר‪ ,‬ולפתע הם ראו תמונה ותנועה על גבי מסך‪.‬‬
‫זו בדיוק היתה הסיבה שפנינו לחברה‪ .‬רצינו לחבר אותה לפרויקט ולהתקין את‬
‫החידוש המהפכני שלה במטוסי חיל האוויר‪.‬‬
‫חבילת המכשור האלקטרוני שאסטרונאוטיקס הציעה כללה צגים דיגיטליים‬
‫של מדריכי טיסה‪ ,‬מפות של שדות תעופה ונתיבי טיסה‪ .‬היה בחבילה הזו חיסכון‬
‫ברור בדלק ויכולת לראות מיקום של מטוסים אחרים‪ .‬נייט הגיע לארץ וניהלנו‬
‫משא ומתן ארוך להגדרת תוכנית הפעולה לחברה שתקום בישראל‪ .‬בעדיפות‬
‫ראשונה הגדרנו את אותם מכשירים שהחברה מייצרת ואת התאמתם למטוס‬
‫שלנו‪ ,‬הכפיר‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬רציתי שהם יפַתחו עבורנו את מערכת התצוגה העילית‬
‫במטוס )‪ .(HUD‬היתה להם מערכת לתצוגה תחתית‪ ,‬שעל בסיסה‪ ,‬בעזרת אותה‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬אפשר היה לפתח את מערכת התצוגה העילית‪ .‬זה לא צלח בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬כיוון שבחיל האוויר העדיפו לרכוש את המערכת מחברת אליוט הבריטית‪,‬‬
‫שכבר היתה לה מערכת תצוגה עילית מפותחת‪.‬‬
‫תנאי הקמת המפעל היו דומים לאלה שאימצנו עם חברות אחרות‪ .‬המשא‬
‫ומתן נמשך למעלה משנה‪ .‬בסופו של דבר הוקמה החברה בארץ ב‪ .1971-‬אחד‬
‫הקשיים הגדולים ביותר היה איתור כוח אדם מתאים‪ .‬היה מחסור גדול במהנדסים‪,‬‬
‫בטכנאים ובעובדים בתחומי המכשור והאלקטרוניקה התעופתית‪ .‬כדי לפתור את‬
‫הבעיה נעזרה החברה במומחים שהובאו מחברת האם שבארצות הברית‪.‬‬
‫בשיא פעילותה העסיקה החברה כ‪ 500-‬עובדים‪ .‬עם ביטול פרויקט הלביא‪,‬‬
‫שגם בו היה לחברה חלק נכבד‪ ,‬נקלעה אסטרונאוטיקס למשבר קשה‪ .‬לימים‬
‫היא התאוששה ממנו‪ ,‬וכיום החברה מעסיקה למעלה מ‪ 100-‬עובדים ומעורבת‬
‫בפרויקטים רבים הן בארץ והן בחו"ל‪ .‬היא עוסקת בייצור של מגוון גדול מאוד‬
‫של מוצרים למטוסים‪ ,‬בעיקר צגים ומערכות ניווט‪ .‬צגי החברה מותקנים באלפי‬
‫מטוסים ברחבי העולם‪ ,‬וביניהם מטוסי ‪ F-16‬ובואינג ‪.787‬‬
‫עוד בתחילת ‪ 1967‬נעשו ניסיונות לעניין שתי חברות צרפתיות ‪ -‬אינטרטקניק‬
‫ו‪ ECE-‬בהקמת מפעלים בארץ‪ .‬פעילות זו נעשתה על ידי המשלחת בפריז לפי‬
‫הנחיות משרד הביטחון‪.‬‬
‫חברת אינטרטקניק היתה יצרנית של מערכות מיזוג ודיחוס אוויר‪ ,‬מערכות‬
‫חמצן ודלק למטוסים‪ .‬באמצע ‪ 1968‬התקבלו אישורי השלטונות הצרפתיים‬
‫להשתתפות החברה בהקמת מפעל בארץ‪ .‬נערך חוזה מפורט בין משרד הביטחון‬
‫ובין החברה על תנאי ההתקשרות והתחייבויות המשרד לרכש מהחברה במשך‬
‫חמש שנים‪ .‬היא אף קיבלה מעמד של מפעל מאושר מטעם מרכז ההשקעות‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 129‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪130‬‬

‫חברת ‪ ,ECE‬שייצרה אביזרים ומערכות חשמל למטוסים‪ ,‬לטנקים ולכלי שיט‪,‬‬

‫התכוונה גם היא להקים בישראל מפעל לייצור מוצריה‪ .‬נציג החברה בארץ קיבל‬
‫ממשרד הביטחון התחייבות כתובה‪ ,‬שבמידה שיוכח כי יש משקיעים רציניים‬
‫המוכנים להשקיע בהקמת המפעל‪ ,‬תובטח לו בלעדיות בתחום ייצור אביזרים‬
‫לפי צורכי והזמנות המשרד‪ .‬בנובמבר ‪ 1968‬הודיעה החברה כי יש באפשרותה‬
‫לעמוד בתנאי ההתחייבות‪.‬‬
‫בינואר ‪ ,1969‬עם החרפת האמברגו הצרפתי‪ ,‬התבקשו היימן שמיר‪ ,‬נציג‬
‫אינטרטקניק‪ ,‬ונתן אלדר‪ ,‬נציג ‪ ,ECE‬לצאת לצרפת כדי להבטיח העברת ידע‬
‫מחברות צרפתיות‪ ,‬שיאפשר את ייצור מוצריהן בארץ וכדי לחתום על הסדרים‬
‫לאספקת חלפים לצרכים מיידיים‪ .‬לפי הנחיותינו‪ ,‬הם הכינו הזמנות לחברות‬
‫השונות בסכום כולל של מיליון פרנקים‪ .‬במברק דחוף מראש המשלחת בפריז‪,‬‬
‫מוקה לימון‪ ,‬הוא ביקש הנחיות ותקציב‪ ,‬אלא שנוהלי הרכש לא היו מגובשים‬
‫במלואם בגלל האמברגו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬כל העת חיפשנו דרכים כיצד להתקדם עם‬
‫הפרויקט על אף האמברגו‪ ,‬ומצד שני לא רצינו להסתבך עם השלטונות הצרפתיים‪.‬‬
‫ב‪ 6-‬בינואר ‪ 1969‬הציע לי מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬משה קשתי‪ ,‬שאשכנע את‬
‫שמיר ואלדר לשתף ביניהם פעולה ולהקים מפעל אחד‪ ,‬שיי ַצר את אביזרי כל‬
‫החברות שהם מייצגים‪ .‬המיזוג תחת מפעל אחד היה מרכז את האמצעים ואת‬
‫כוח האדם הדרושים בצורה יעילה וחסכונית יותר‪ .‬כך למעשה נוסדה תא"ת‬
‫)תעשיות אביזרי תעופה(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫היימן ואלדר חתמו על הסכמי נציגות מסחרית עם כ ‪ 18‬חברות שהסכימו‬
‫להעניק להם זכויות ייצור‪ ,‬ידע‪ ,‬עזרה טכנית ותיקי ייצור‪ .‬הדבר נעשה באמצעות‬
‫שימוש בחברה בלגית‪ ,‬שהוקמה כדי להוות את הנציגות הפורמלית כלפי החברות‬
‫הצרפתיות‪ .‬באותה עת ביקרתי לעתים קרובות בצרפת למפגשים עם נציגי כל‬
‫החברות שפעלו כקבלניות משנה של חברת דאסו‪ .‬ואמנם‪ ,‬רוב החברות שיתפו‬
‫איתנו פעולה ונענו לדרישתנו להעניק לחברות ישראליות זכויות ייצור של‬
‫מוצריהם בארץ‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1969‬נערך הסלון האווירי המסורתי בפריז‪ .‬במסגרת הסלון אפשר היה‬
‫לפגוש חלק נכבד מן היצרנים הצרפתים‪ .‬באותו סלון פגשתי את היימן שמיר‪,‬‬
‫שביקש ממני לסייע לו לשכנע את שלמה אוסטרזצר לעלות לארץ ולשמש מנהל‬
‫פרויקט הקמת המפעל לייצור האביזרים של החברות הצרפתיות שעמן סוכמו‬
‫חוזי הידע‪ .‬שלמה היה המהנדס הראשי של חברת אינטרטקניק‪.‬‬
‫שלמה ואני שוחחנו ארוכות על פרטי התוכנית‪ ,‬ובהמשך ערכנו סיור בחברה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 130‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪131‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫ונפגשנו עם בעליה‪ ,‬יהודי מומר‪ ,‬שהביע נכונות לשתף פעולה למרות אכזבתו‬
‫מכך ששלמה יעזוב לטובת הפרויקט בארץ‪.‬‬
‫במהלך המגעים עם החברות הצרפתיות השונות נתקלנו בבעיה קשה‪ :‬חברת‬
‫דאסו הטילה מגבלה על קבלני המשנה שלה‪ ,‬שלא למכור ציוד ישירות ללקוחות‬
‫שרכשו ממנה מטוסים‪ .‬מגבלה זו חלה גם על מכירות לישראל‪ .‬ואולם בהסכם‬
‫הרכש והידע שנחתם עם חברת דאסו לגבי ייצור מטוסי ה‪ M5-‬בתעשייה האווירית‪,‬‬
‫הצלחנו לבטל את המגבלה הזו ולכן יכולנו לפעול ישירות מול כל היצרנים‬
‫הצרפתים‪ .‬אלה שמחו על כך‪ ,‬כיוון שלפני כן כל מכירותיהם לדאסו נחשבו‬
‫למכירות בתוך צרפת‪ ,‬ומשום כך ‪ -‬בניגוד לדאסו שנהנתה ממעמד של יצואן‬
‫כולל ‪ -‬הם לא נהנו מההטבות שממשלתם העניקה ליצואנים‪.‬‬
‫במגעים עם החברות השונות נאמר לשלמה במפורש‪ ,‬כי בשל האמברגו לא‬
‫ייחתמו שום הסכמים ולא יהיו פרוטוקולים של ישיבות‪ .‬הכול יוסכם בחילופי‬
‫דברים בעל‪-‬פה ובלחיצת יד‪" .‬אנחנו לא נכתוב כאן אפילו פתק‪ .‬אנחנו נסתכל‬
‫האחד לשני בעיניים‪ ,‬ניתן לך את המילה שלנו‪ ,‬ואתה תסמוך על זה שזה יעבוד"‪,‬‬
‫נאמר לשלמה‪ .‬וכך זה עבד עם כל ‪ 18‬החברות‪ .‬בין החברות הללו היו כאלו‬
‫שמוצריהן היו פשוטים למדי‪ ,‬ושאפשר היה בקלות לבצע ‪Reverse Engineering‬‬
‫ולא לשלם להן עבור הידע‪ ,‬אלא רק להתחייב לרכוש מהן כמות מינימלית של‬
‫אביזרים‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1969‬נחתם הסכם לייצור ולאספקה של ציוד ואביזרים למטוסים‪,‬‬
‫כולל ציוד חשמל‪ ,‬מיזוג אוויר‪ ,‬מערכות דלק וכדומה‪ ,‬על ידי חברת תעשיות אביזרי‬
‫תעופה בע"מ וחברת ממ"י‪ .‬בהסכם נקבע כי מחיר הקנייה ‪ -‬הן של ציוד מיובא‬
‫והן של ציוד שיוצר על ידי תא"ת‪ ,‬כולל דמי הובלה בינלאומית‪ ,‬ביטוח ושחרור‬
‫ממכס ‪ -‬יהיה כמחיר פו"ב בחו"ל אצל היצרן המקורי בתאריך מסירת ההזמנה‬
‫בתוספת ‪ .6%‬התוספת היתה מיועדת לכיסוי הוצאות ייבוא‪ .‬החברה התחייבה‬
‫להגדיל את חלקו של הייצור המקומי שלה ושל קבלני המשנה שלה מסך נפח‬
‫ההזמנות‪ :‬עד סוף יוני ‪ 20% - 1971‬מנפח ההזמנות או חצי מיליון דולר בשנה‪,‬‬
‫הנמוך משניהם‪ ,‬ולאחר מכן ‪ 10%‬גידול בכל שנה עד לשיעור של ‪ 60%‬או ‪1.5‬‬
‫מיליון דולרים לשנה באוגוסט ‪.1976‬‬
‫מאחר שלא היתה ודאות שצורכי הפרויקט יספקו נפח עבודה מספיק למפעל‬
‫שיוקם‪ ,‬הסכים משה קשתי להעניק לחברה בלעדיות באספקת אותם אביזרים‬
‫שהיא תייצר עבור הפרויקט לצרכים אחרים של הצבא‪ ,‬כמו טנקים‪ ,‬ספינות וכו'‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1969‬עלה שלמה ארצה‪ ,‬הפך לשותף של שמיר ואלדר‪ ,‬והקים את‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 131‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪132‬‬

‫המפעל סמוך לגדרה‪ .‬בשיאו של פרויקט הכפיר קיבלה החברה הזמנות בסך‬
‫של כ‪ 50-‬מיליון דולרים בשנה וייצרה ‪ 53‬אביזרים שונים‪ .‬החברה לא הסתפקה‬
‫בייצור אביזרים לפי ידע של חברות צרפתיות‪ ,‬אלא הרחיבה את תחומי פעילותה‬
‫גם לייצור אביזרים למטוסים אמריקאיים‪ .‬חלקם לפי ידע שנרכש מחברות‬
‫אמריקאיות וחלקם מפיתוח עצמי‪ .‬ראוי לציין במיוחד את פיתוח מערכות מיזוג‬
‫האוויר הייחודיות שמותקנות במגוון רחב של מטוסים‪ .‬כיום שווי החברה הוא‬
‫מאות מיליוני שקלים‪ ,‬והיא מספקת את תוצרתה ליצרני מטוסים בכל העולם‬
‫ולמרבית חברות התעופה‪.‬‬
‫נוסף לעידוד יזמים מקומיים‪ ,‬עסקנו גם במיון יזמים מחו"ל שהגיעו לארץ‪ .‬חלקם‬
‫היו בעלי מפעלים שחיפשו מקורות לקבלת הזמנות וחלקם היו אופורטוניסטים‪,‬‬
‫ששמעו שהתעשייה האווירית מחפשת קבלני משנה‪ ,‬בעיקר לעבודות עיבוד שבבי‪.‬‬
‫היו כאלה שהציגו עצמם כציונים נלהבים שבאו לסייע למדינת ישראל‪ .‬ביניהם‬
‫היה יוסף שידלובסקי‪ ,‬שהיה הבעלים והמנהל של מפעל המנועים "טורבומקה"‬
‫שבצרפת‪ .‬אחרי משא ומתן עם משרד הביטחון הוקמה חברת מנועי בית שמש‬
‫כשותפות בין שידלובסקי וממשלת ישראל‪ .‬לשידלובסקי היו ‪ 51%‬מהמניות‬
‫ולממשלת ישראל ‪ .49% -‬הכוונה היתה שהמפעל ייצר חלקי מנועים עבור המפעל‬
‫בצרפת וחלקי חילוף לחיל האוויר‪ ,‬וכי בהמשך יורכבו במפעל בבית שמש מנועים‬
‫שלמים‪ .‬מנועי טורבומקה היו מורכבים על מטוסי הפוגה מגיסטר‪ ,‬שהיו בשימוש‬
‫בחיל האוויר‪.‬‬
‫המפעל‪ ,‬שנחנך בינואר ‪ ,1969‬נחלק לשתי מחלקות ייצור‪ :‬מחלקת עיבוד שבבי‬
‫ומחלקת פח‪ .‬נוסף למפעל ייצור המנועים הקים שידלובסקי מפעל ליציקות פלדה‬
‫מדויקות בשיטת ‪) Lost Wax‬שעווה נעלמת(‪ ,‬שבזמנו נחשבה למתקדמת ולחדשנית‬
‫מאוד ביצור חלקי מטוסים ללא צורך בעיבוד שבבי‪.‬‬
‫במסגרת הבדיקות שערכנו כדי להרחיב את הייצור המקומי בכל התחומים‪,‬‬
‫בדקנו את האפשרות לשלב את מנועי בית שמש בייצור חלקי מנועי סנקמה‬
‫הצרפתיים‪ ,‬ומאוחר יותר גם בייצור חלקים למנועי ‪ J-79‬של ג'נרל אלקטריק‪.‬‬
‫התברר לנו שרוב המכונות לעיבוד השבבי הן מאוד ספציפיות‪ ,‬מותאמות אך‬
‫ורק לייצור חלקים עבור מנועי טורבומקה‪ .‬כדי להרחיב את כושר הייצור של‬
‫המפעל למוצרים אחרים עלה אפוא צורך בהשקעה רצינית לרכישת מכונות‬
‫עיבוד אוניברסליות חדשות‪ .‬שידלובסקי לא היה מוכן להשקעה הזו‪ ,‬והעדיף‬
‫לצאת מן השותפות‪ .‬מנגד‪ ,‬שיתפנו את החברה בייצור חלקי פח עבור מנועי‬
‫סנקמה כקבלני משנה לתעשייה האווירית ובייצור חלקים שונים מיציקות פלדה‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 132‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪133‬‬ ‫‪‬‬ ‫השרטוטים אוחסנו בכספת‬

‫מדויקות בתהליך של "שעווה נעלמת"‪ .‬ראינו במפעל יצרן עיקרי לעתיד למנועי‬
‫מטוסים וחלקיהם‪ ,‬על אף ההתנגדות המתמדת של התעשייה האווירית‪ ,‬שמיאנה‬
‫לוותר על מעמדה ועל עליונותה‪.‬‬
‫ב‪ ,1981-‬כתוצאה מהחלטת משרד הביטחון שגובתה בהמלצת חיל האוויר‪,‬‬
‫לחתום על הסכם עם חברת פראט אנד ויטני לאספקת המנוע למטוס הלביא‪,‬‬
‫כולל ידע לייצור המנוע בארץ‪ ,‬נקבע כי מנועי בית שמש תהיה הקבלן הראשי‬
‫לייצור המנוע בארץ‪ .‬זה השלב שבו שידלובסקי עזב את החברה והעביר את‬
‫מניותיו למשרד הביטחון‪ .‬שנה לאחר שהמפעל עבר לבעלות המדינה הוא נקלע‬
‫לקשיים עקב הירידה בהזמנות ועיכוב בעבודות על מנוע הלביא‪ .‬חברת פראט‬
‫אנד ויטני הסכימה לרכוש ‪ 40%‬ממניות החברה ולסייע בשיקומה‪ .‬ההשקעה‬
‫המסיבית הראשונה היתה בבניית שני מתקנים להרצה ולבדיקה של מנועים‬
‫גדולים של ג'נרל אלקטריק ופראט אנד ויטני‪.‬‬
‫ב‪ 1992-‬מכרה הממשלה את חלקה בחברה ל"אורמת"‪ .‬החברה עברה תהליכי‬
‫הבראה יסודיים והפכה לרווחית‪ .‬ב‪ 1995-‬רכשה אורמת את יתרת המניות מחברת‬
‫פראט אנד ויטני‪ .‬שנתיים לאחר מכן הפכה החברה לספקית העיקרית של חלקים‬
‫למנועי מטוסים של חיל האוויר ולאחת החברות המובילות בעולם בתחומה‪.‬‬
‫בתי מלאכה רבים‪ ,‬שהיו בבעלותם של אנשים פרטיים ועסקו בעיבוד שבבי‬
‫לתעשיית הטקסטיל והמתכת‪ ,‬או שייצרו חלקי חילוף למכונות ומכוניות‪,‬‬
‫השתלבו בפרויקט‪ .‬לחלקם פנינו ביוזמתנו ואחרים הגיעו אלינו ביוזמתם‪ ,‬כיוון‬
‫שהמידע עבר מפה לאוזן‪ .‬גם לתעשייה האווירית היה מאגר גדול של קבלני‬
‫משנה קטנים שעמם עבדנו‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות שזכורות לי במיוחד היא זו של בית מלאכה לעיבוד שבבי‬
‫ששכן באזור התעשייה בחולון‪ .‬ניהלו אותו אב ובן‪ ,‬שמושקוביץ שם משפחתם‪.‬‬
‫הם פנו אלי‪ ,‬ואני נסעתי לראות את בית המלאכה שלהם‪ .‬התרשמתי מהמקצועיות‬
‫שלהם ומרצונם להשתלב במשהו יותר גדול מהעבודה שהם ביצעו עד אז‪.‬‬
‫הכנסתי אותם לפרויקט‪ ,‬הם רכשו ציוד נוסף‪ ,‬כולל מכונות ‪ ,CNC‬והפכו לאחד‬
‫מבתי המלאכה המובילים בפרויקט‪ .‬המפעל קיים עד היום‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 133‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫פרק ‪13‬‬

‫כך נולד הכפיר המשופר‬

‫בסוף ‪ 1968‬סיימה מִנהלת פרויקט המטוס את הכנתה של תוכנית תקציבית‬

‫מפורטת לייצור ולהרכבה של ‪ 50‬מטוסי נשר ו‪ 100-‬מטוסי כפיר בחלוקה‬
‫רב‪-‬שנתית‪ .‬התוכנית שהוגשה להנהלת משרד הביטחון הסתמכה על נתוני הצעה‬
‫מפורטת שהוכנה בשיתוף התעשייה האווירית עבור האפיונים ולוחות הזמנים‬
‫שגובשו במהלך השנה שקדמה להגשתה‪ ,‬והסתכמה ב‪ 1.1-‬מיליארד לירות‪ ,‬שנפרסו‬
‫על פני ארבע וחצי שנים )כ‪ 315-‬מיליון דולרים(‪ .‬בערכים של שנת אלפיים הסכום‬
‫הזה שווה ערך ל‪ 8-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫ההנחות העיקריות בבניית התקציב היו כי רוב חלקי מבנה )גוף( המטוס‬
‫ו‪ 70%-‬מחלקי המנועים ל‪ 50-‬מטוסי נשר‪ ,‬שהיוו את שלב א' של הפרויקט‪,‬‬
‫יירכשו בחו"ל‪ ,‬וכן יירכשו ‪ 75%‬מאביזרי המטוסים‪ .‬לגבי שלב ב'‪ ,‬ההנחה היתה‬
‫שמרבית חלקי המבנה ייוּצרו בארץ‪ ,‬אך המנועים ו‪ 50%-‬מהאביזרים יירכשו‬
‫בחו"ל‪ .‬תקציב החימוש )תותחים( ומערכת שחרור החימוש והאלקטרוניקה‬
‫יתבססו על הייצור המקומי עבור כל מטוסי התוכנית‪ ,‬ויוזמנו על ידי מִנהלת‬
‫התוכנית באמצעות מִנהל הרכש במשרד הביטחון )להלן‪" :‬ציוד לחימה‬
‫ואלקטרוניקה"‪.(GFE ,‬‬
‫בתרגום הנחות אלו לתקציב שימשו מחירי התייחסות )מחירי "רפרנס"(‬
‫שנלקחו מהחוזים השונים עם חברת דאסו בעסקת מטוסי המיראז' שקורקעו‬
‫באמברגו‪ ,‬ומחירי התייחסות אחרים )כמו למנועי ‪ J-79‬ואביזרים שנרכשו בחו"ל‬
‫בעבר( אשר עודכנו בהתחשב בכמויות הקטנות שיוזמנו‪/‬ייוצרו ובעקומות‬
‫הלמידה בייצור ובהרכבת חלקי המבנה‪ ,‬כדי לאמוד את שעות העבודה‪ .‬כמו כן‬
‫התקבלו אומדנים מפורטים להשקעות הדרושות בתשתיות כגון תכנון ופיתוח‬
‫אבות טיפוס‪ ,‬ניסויי טיסה‪ ,‬תכנון שיטות עבודה וייצור כלים‪ ,‬רכש מכונות‪ ,‬חוזי‬
‫רכישת ידע‪ ,‬הדרכה והשתלמויות וניהול הפרויקט בתעשייה האווירית ובמשרד‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫‪134‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 134‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪135‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך נולד הכפיר המשופר‬

‫תקציב הפרויקט כלל ‪ 20‬סעיפים ראשיים שהוקצו על ידי אגף התקציבים‬

‫במשרד הביטחון‪ ,‬ואשר התפלגו לסעיפי משנה ולתת‪-‬סעיפים לפי הנושא‪/‬‬
‫הפריט והיצרן‪/‬הספק‪.‬‬
‫הוצגה חלוקת האומדן התקציבי לכל אחת מחמש שנות התקציב של התוכנית‪,‬‬
‫בהתבסס על לוח הזמנים המתוכנן לייצור ולאספקת המטוסים‪ ,‬ובתוך כל שנה ‪-‬‬
‫החלוקה הנדרשת בין מטבע מקומי ומטבע חו"ל‪ .‬הסעיפים הראשיים התכנסו‬
‫לשבעת הפרקים שיוצגו להלן‪.‬‬

‫התפלגות התקציב המתוכנן‬

‫סה"כ במיליוני‬ ‫סה"כ ב‪%-‬‬ ‫שלב ב'‬ ‫שלב א'‬ ‫נושא‬
‫לירות‬ ‫)"כפיר"(‬ ‫)"נשר"(‬
‫‪11.6‬‬ ‫‪1.0%‬‬ ‫‪0.6%‬‬ ‫ניהול הפרויקט ‪0.4%‬‬
‫‪104.2‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫השקעות‬
‫ספציפיות‬
‫‪596.8‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫חלקי מטוס‬
‫ואביזריו‬
‫‪171.3‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫מנועים )רכש‪/‬‬
‫ייצור‪/‬הרכבה(‬
‫‪24.0‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1.4%‬‬ ‫‪0.6%‬‬ ‫ציוד לחימה‬
‫ואלקטרוניקה‬
‫‪GFE‬‬
‫‪100.7‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫הרכבה וטיסות‬
‫ניסוי‬
‫‪75.0‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪--‬‬ ‫בניית אב‬
‫טיפוס‬
‫)"טכנולוג"(‬
‫‪1,033.6‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫סה"כ‬

‫המסמך הציג‪ ,‬כאמור‪ ,‬אומדן מפורט לעלות הכוללת של הרכבה וייצור של ‪150‬‬
‫מטוסי התוכנית‪ ,‬וציין כי ללא הכללת ההשקעות הספציפיות )שלדעתי‪ ,‬היה‬
‫נכון לפרוס אותן על פני תקופה ארוכה יותר( ‪ -‬העלות הממוצעת למטוס כפיר‬
‫מתוך ה‪ 150-‬הינה ‪ 6.2‬מיליוני לירות )‪ 1.77‬מיליון דולר דאז(‪ ,‬כשעלות נשר‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 135‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪136‬‬

‫ממוצעת )אחד מתוך ‪ (50‬היא שישה מיליוני לירות )‪ 1.71‬מיליון דולר(‪ ,‬ועלות‬
‫כפיר בממוצע )אחד מתוך ה‪ (100-‬היא ‪ 6.3‬מיליוני לירות )‪ 1.8‬מיליון דולר(‪.‬‬

‫בנספחים למסמך צוין כי התקציב אינו כולל את ההשקעות של התעשייה האזרחית‪,‬‬

‫חלקי חילוף להצטיידות ראשונית‪ ,‬ציוד קרקע‪ ,‬ציוד בדיקה‪ ,‬ציוד נתיק‪ ,‬ואימון‬
‫כוח אדם טכני‪.‬‬

‫ב‪ ,1970-‬עם התקדמות הפרויקט והצטברות הנתונים‪ ,‬הוסכם עם היועץ‬

‫הכלכלי של משרד הביטחון ולימים מנכ"ל המשרד‪ ,‬פרופ' פנחס זוסמן‬
‫)סיקו(‪ ,‬שמִנהלת הפרויקט תעדכן את תחשיביה הראשונים לעלות‬
‫ייצור הנשר והכפיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬עם קבלת התחשיב של מנפ"ם‪ ,‬ערכו אנשי‬
‫היחידה חישוב נוסף‪ ,‬שהציג את מחיר הדולר הנחסך )בכמה היינו קונים‬
‫אם לא היינו מייצרים בארץ וכמה אנו חוסכים בעבודה בארץ( והדגישו‬
‫את מידת הרגישות של המודל הכלכלי בהתבססם על מחקר שפותח‬
‫בארה"ב לגבי הקשר בין משקל מטוס‪ ,‬מהירותו ומחירו‪.‬‬

‫אומדני מנהלת הפרויקט )על בסיס נתוני התעשייה האווירית(‬

‫האומדנים המעודכנים שלהלן חושבו על פי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫‪P2=P1-C1+C2+C3‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - P1‬עלות מטוס נשר המיוצר בתעשייה האווירית מזוָודים קנויים של חלקי‬
‫מבנה ראשוניים‪ ,‬אביזרים קשיחים למנוע‪ ,‬וללא השקעת שעות עבודה‬
‫)במחירי ‪.('67‬‬
‫‪ - P2‬המחיר המחושב של מטוס כפיר‪.‬‬
‫‪ - C1‬סך מחיר רכיבי נשר שמתבטלים או מוחלפים בכפיר )במחירי ‪('69-'68‬‬
‫‪ - C2‬סך מחיר רכיבי כפיר המחליפים רכיבי נשר‪ ,‬או באים בנוסף לרכיבי‬
‫נשר קיימים‪.‬‬
‫‪ - C3‬סך עלות שעות העבודה )לפי ‪ 20‬לירות לשעה(‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נכללו בחישוב המחיר השקעות המשרד בתשתיות‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 136‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪137‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך נולד הכפיר המשופר‬

‫תוצאות החישובים של מִנהלת הפרויקט הוצגו במטריצה הבאה‪:‬‬

‫‪P1=$1,790,000-$342,000 = $1,448,000‬‬

‫סדרה בת ‪200‬‬ ‫סדרה בת ‪150‬‬ ‫סדרה בת ‪100‬‬

‫מטוסים‬ ‫מטוסים‬ ‫מטוסים‬
‫‪1,448,000‬‬ ‫‪1,448,000‬‬ ‫‪1,448,000‬‬ ‫‪ P1‬דולר‬
‫‪446,000‬‬ ‫‪446,000‬‬ ‫‪446,000‬‬ ‫‪ C1‬דולר‬ ‫כפיר‬
‫‪1,030,000‬‬ ‫‪1,135,000‬‬ ‫‪1,339,000‬‬ ‫‪ C2‬דולר‬ ‫דגם ראשון‬
‫‪199,000‬‬ ‫‪228,000‬‬ ‫‪285,000‬‬ ‫‪ C3‬דולר‬

‫‪2,231,000‬‬ ‫‪2,365,000‬‬ ‫‪2,626,000‬‬ ‫‪ P2‬דולר‬ ‫מחיר המטוס‬

‫‪1,448,000‬‬ ‫‪1,448,000‬‬ ‫‪1,448,000‬‬ ‫‪ P1‬דולר‬

‫‪525,000‬‬ ‫‪525,000‬‬ ‫‪ C1‬דולר‬ ‫כפיר‬
‫‪1,533,700‬‬ ‫‪1,804,400‬‬ ‫‪ C2‬דולר‬ ‫דגם סופי‬
‫‪262,200‬‬ ‫‪324,900‬‬ ‫‪ C3‬דולר‬

‫‪2,538,400‬‬ ‫‪2,718,900‬‬ ‫‪3,051,400‬‬ ‫‪ P2‬דולר‬ ‫מחיר המטוס‬

‫הערכת עלות מטוסי הכפיר של יחידת היועץ הכלכלי‬

‫)א( ההערכה עשתה שימוש בנתונים שהוכנו על ידי התעשייה האווירית ומִנהלת‬
‫הפרויקט‪ ,‬והתייחסה לתוכנית הייצור המעודכנת‪ ,‬שהניחה את התקדמות קצב‬
‫הייצור עד לארבעה מטוסים בחודש )‪ 110‬כפירים בסך הכול(‪.‬‬
‫סעיפי ההערכה שלגביהם נצברו נתוני ביצוע ראשונים בארץ היו עלות‬
‫העבודה בהרכבה‪ ,‬עלות ההשקעות ועלות הפריטים המיובאים )כולל מנוע ‪.(J-79‬‬
‫לגבי עלות חומרי הגלם ועלות העבודה בייצור החלקים הראשוניים‪ ,‬נעשתה‬
‫הערכה בכמה אלטרנטיבות על בסיס המחיר הצרפתי להזמנת הזוודים לנשר‪,‬‬
‫שממנו הופחתו ההוצאות הקבועות‪ ,‬והרווח במחיר זה ‪ -‬והופעלו לגביהם תיקוני‬
‫עקומת הלמידה והבדלי גודל הסדרה המתבקשים לקבלת תחום עלויות‪ .‬מודל‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 137‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪138‬‬

‫הרגרסיה‪ ,‬שבדק את הקשר בין מחירו של מטוס קרב למשקלו ולמהירותו )על פי‬
‫מדגם של ‪ 14‬מטוסים(‪ ,‬הציג "מחיר רפרנס בינלאומי" לכפיר‪ ,‬ששימש בחישוב‬
‫מחיר הדולר הנחסך‪ .‬התוצאות שהוצגו בתמצית הן‪:‬‬

‫עלות ממוצעת למטוס )במיליוני לירות(‬

‫סה"כ‬ ‫הון חוזר‬ ‫החזר הון‬ ‫עלות מכלול עלות‬ ‫מספר‬
‫ומלאי‬ ‫הרכבה‬ ‫להרכבה‬ ‫מטוסי כפיר‬
‫‪8.1-7.8‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪4.7-4.4‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪7.9-7.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪4.6-4.4‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪7.4-7.2‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪4.5-4.3‬‬ ‫‪150‬‬

‫מחיר ההתייחסות )רפרנס( למטוס בשוק הבינלאומי היה ‪ 2.05‬מיליוני דולרים‪.‬‬

‫מחיר הדולר הנחסך משתנה בהתאם לגודל הסדרה וההנחות השונות כלהלן‪:‬‬
‫ממוצע בהנחות שונות‬ ‫מחיר דולר נחסך‬ ‫מספר מטוס בסדרה‬

‫‪ 4.4-4.2‬שקל‬ ‫‪100‬‬

‫‪4.2-4.0‬‬ ‫‪110‬‬

‫‪3.8-3.6‬‬ ‫‪150‬‬

‫העלות השולית למטוס ה‪ 111-‬ואילך תהיה ‪ 5.5-5.3‬מיליוני לירות‪.‬‬

‫ההערכה הסטטיסטית )מודל הרגרסיה( התקבלה ממדגם של ‪ 14‬מטוסי קרב‬

‫הפצצה כלשהם‪ ,‬כמפורט בנספח לפרק זה‪ .‬ההשערה הסטטיסטית המובעת ביסוד‬
‫הפרויקט היא כי מרבית העלות מוסברת על ידי שני פרמטרים‪ :‬משקלו הכולל‬
‫של המטוס )כולל דלק ומטען ‪ (G -‬ומהירותו המקסימלית )‪.(S‬‬

‫הפונקציה שנאמדה מהנתונים היא‪:‬‬

‫כאשר ‪ - P‬העלות בדולרים‪ - S ,‬המהירות במאך‪ - GW ,‬משקל בליברות‪.‬‬
‫אומדן זה מסביר עד כדי ‪ 94%‬מההשתנות במחירי ‪ 14‬המטוסים‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 138‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪139‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך נולד הכפיר המשופר‬

‫אם נציג בפונקציה הנ"ל את הפרמטרים המתאימים לכפיר‪ ,‬כלומר‬

‫‪S=2.2‬‬
‫‪GW=30,000‬‬
‫‪P=1,830,000‬‬
‫האומדן מבוסס על עלויות ‪ - 1967‬כדי לעבור למחירי ‪ 1970‬יש להוסיף‬
‫אינפלציה של ‪ ,12%‬לכן ‪p=2,049,960‬‬
‫בשער של ‪ 3.5‬לירות לדולר יהיה אפוא אומדן העלות ‪ 7,173,600‬לירות‪.‬‬

‫התוכנית‪ ,‬שהחלה בהחלטה על פיתוח וייצור של ‪ 150‬מטוסי נשר וכפיר במהלך‬

‫כתשע שנים‪ ,‬הסתיימה ‪ -‬מבחינת מערכת הביטחון ‪ -‬כעבור ‪ 15‬שנים במספר‬
‫כמעט כפול של מטוסים‪ .‬אף על פי שפיתוח וייצור מטוסים בטווח זמן כזה‬
‫קשה להשוואה ‪ -‬שלעתים היא אף אינה רלוונטית בגלל הפיתוחים והחידושים‬
‫הטכנולוגיים שנכנסים לסדרות הייצור ‪ -‬הפלטפורמה שנראית אולי כאילו לא‬
‫השתנתה‪ ,‬הפכה למעשה למערכת נשק מתקדמת ושונה מכפי שתוכנן בתחילה‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬היינו סקרנים לקבל ולו גם אומדנים גסים על הפערים בין התכנון‬
‫הכספי הראשוני לבין ביצועו בפועל‪ .‬לפיכך ליקטנו את נתוני הביצוע ו"תיקננו"‬
‫אותם )מבחינת תקן( על מנת להציג את ההשוואה שלהלן‪ .‬כדי לתת "תחושה"‬
‫למספרים‪ ,‬הצגנו את הנתונים פעם במחיר ה"בסיס" של התוכנית )‪- (1967‬‬
‫ומולם את הערכים המותאמים לשנות האלפיים‪.‬‬

‫השוואת האומדן הראשוני לנתוני הביצוע הכספי בפועל‬

‫)כל הנתונים במיליוני דולר(‬
‫טור ‪6‬‬ ‫טור ‪5‬‬ ‫טור ‪4‬‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫הנושא‬
‫טור ‪3‬‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫הוצאה‬ ‫הוצאה‬ ‫תוכנית‬
‫במחיר‬ ‫במחיר‬ ‫"מתוקנת" במחיר‬ ‫‪-‬‬
‫מנפ"ם תע"א בפועל על‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫במחירי‬ ‫במחירי ‪ 1967‬התוכנית‬
‫במחיר ‪) 1967 1967‬ב(‬
‫‪1221.0 1470.0‬‬ ‫‪357.8‬‬ ‫‪172.0‬‬ ‫‪207.0‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫השקעות‬
‫בתשתית )פיתוח‬
‫וטרום‪-‬ייצור(‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 139‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪140‬‬

‫‪717.0‬‬ ‫‪902.0‬‬ ‫‪608.5‬‬ ‫‪101.0‬‬ ‫‪127.0‬‬ ‫‪85.7‬‬ ‫מטוסי "נשר"‬

‫)רכש ייצור‬
‫והרכבה(‬
‫‪2464.0 4558.0‬‬ ‫‪1278.0‬‬ ‫‪347.0‬‬ ‫‪642.0‬‬ ‫‪180.0‬‬ ‫מטוסי כפיר‬
‫)רכש ייצור‬
‫והרכבה(‬
‫‪4402.0 6930.0‬‬ ‫‪2236.5‬‬ ‫‪620.0‬‬ ‫‪976.0‬‬ ‫‪315.1‬‬ ‫סה"כ תקציב‬
‫הפרויקט )אומדן‬
‫וביצוע(‬
‫‪28.0‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫עלות ממוצעת‬
‫ליחידת כפיר‬
‫‪14.0‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫עלות ממוצעת‬
‫ליחידת נשר‬
‫‪19.0‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫עלות כפיר‬
‫"שולי"‬

‫הערות‪:‬‬
‫)א( מיליון דולר במחירי ‪ 1967‬הם ‪ 7.1‬מיליון דולר במחירי ‪ 2015‬לפי‬
‫השינויים במדד המחירים לצרכן האמריקאי‪.‬‬
‫)ב( תיקונים בוצעו בגין הבדלי כמות המטוסים בין המתוכנן במקור ובין‬
‫הביצוע בפועל‪ ,‬וכן לגבי נושאים בגודל מהותי שלא נכללו בתוכנית‬
‫המקורית ושההוצאה לגביהם ניתנה לאיתור והערכה‪.‬‬
‫)ג( את הפרק הנ"ל ערך שלמה גילן )זיגי(‪ ,‬שהיה הכלכלן הראשי של הפרויקט‬
‫במנפ"ם‪.‬‬
‫)ד( מצורפות טבלאות רלוונטיות )נספח ‪.(20‬‬

‫סיכום הוצאות‬
‫פיתוח ‪ 600 -‬מיליון דולר‪ :‬פיתוח נטו ‪ 340 -‬מיליון דולר‪ .‬טרום‪-‬ייצור ‪260 -‬‬
‫מיליון דולר‪.‬‬
‫כפיר משופר ‪ 80 -‬מיליון דולר‬
‫סה"כ הפרויקט‪ :‬נשר ‪ 360 -‬מיליון דולר‬
‫כפיר ‪ 2.5 -‬מיליארד דולר‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 140‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫‪141‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך נולד הכפיר המשופר‬

‫ייצור סדרתי ‪ -‬מחיר מטוס ללא פיתוח )מחיר יחידה שולית(‪:‬‬

‫כפיר משופר ‪ 8 -‬מיליון דולר‬
‫דו‪-‬מושבי ‪ 9 -‬מיליון דולר )מקטע הדו נקנה בצרפת תמורת ‪ 2‬מיליון דולר(‬
‫כפיר קנארד ‪ 7.3 -‬מיליון דולר‬

‫בסך הכול נבנו ‪ 271‬מטוסים‪:‬‬

‫נשר ‪ 51 -‬מטוסים חד‪-‬מושביים‬
‫עשרה מטוסים דו‪-‬מושביים‬
‫כפיר ‪ 38 -‬מטוסים ללא קנארד )עם גדרות(‬
‫כפיר ‪ 129 -‬מטוסים עם קנארד‬
‫כפיר ‪ 12 -‬מטוסים דו‪-‬מושביים )קנו מקטע דו מושבי של ‪ M5‬והתאימו‬
‫‪-‬‬
‫אותו(‬
‫כפיר ‪ 31 -‬מטוסים של כפיר משופר‬

‫במילים פשוטות‪ :‬מחירו של כל מטוס כפיר היה כשבעה מיליון לירות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫גם מבחינה כלכלית הפרויקט הזה היה כדאי ‪ -‬לא רק אסטרטגית‪ ,‬טכנולוגית‬
‫ותעשייתית‪ .‬היתה לו הצדקה כלכלית אמיתית‪.‬‬
‫לימים פיתחה התעשייה האווירית את הכפיר המשופר‪ .‬המנהל האחרון של‬
‫הפרויקט‪ ,‬עזרא מורד‪ ,‬סיפר את הסיפור המעניין הבא‪" :‬כשהתחילו לדבר על‬
‫מטוסי ה‪ ,F-16-‬עלתה הצעה לכלול בהם אוויוניקה ישראלית‪ .‬הרעיון היה‬
‫שהקבלן הראשי האמריקאי ימסור לנו את המפרטים הטכניים של המערכות‬
‫ומרכיביהן‪ ,‬ואנו נתאים ונפתח אותן להרכבה על המטוסים‪ .‬ב‪ ,1978-‬כאשר‬
‫התחוללה המהפכה החומייניסטית באיראן‪ ,‬עצרו האמריקאים את אספקת מטוסי‬
‫ה‪ F-16-‬לאיראן והציעו אותם לישראל‪ .‬כתוצאה מכך בוטל הפרויקט המקורי של‬
‫שילוב אוויוניקה ישראלית במטוסים‪ ,‬אך נותרו בידינו כל המפרטים הטכניים‪.‬‬
‫לא רק המפרטים‪ ,‬אלא גם התחלת ייצור של חלק מהציוד‪ .‬החלטנו לפיכך‬
‫להתאים את המערכות לכפיר ולהפוך אותו בעצם לכפיר משופר‪ .‬בינתיים התברר‬
‫שהקנארד מקנה למטוס יכולות גבוהות יותר ושאפשר להגדיל את כושר נשיאת‬
‫הפצצות שלו‪ .‬זה חִייב את חיזוק כני הנסע ומקומות שונים במבנה‪ .‬נוסף לכך‪,‬‬
‫זה אִפשר לנו לבדוק נשיאת סוגי חימוש מתקדמים כמו נשק אלקטרו‪-‬אופטי‬
‫וכו'‪ ,‬כיוון שהיה לנו את התכנונים שלהם מה‪ .F-16-‬כך נבנה האפיון של הכפיר‬
‫המשופר"‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 141‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪142‬‬

‫הכפיר המשופר נמכר לשורה של מדינות זרות‪ .‬בשיאו‪ ,‬לתקופה קצרה‪ ,‬הוא‬
‫היה מטוס קו ראשון בחיל האוויר‪ .‬כאשר הגיעו מטוסי ה‪ F-15-‬וה‪ ,F-16-‬הפך‬
‫הכפיר למטוס קו שני‪.‬‬

‫הצוות שתכנן את מטוס הכפיר היה גרעינו של הצוות שתכנן לימים את מטוס‬
‫הלביא‪ .‬אלמלא הניסיון האדיר שנרכש בפרויקט הכפיר ‪ -‬תכנון המטוס‪,‬‬
‫האינטרגרציה של מערכות וכדומה ‪ -‬פרויקט הלביא היה נמשך זמן רב יותר‬
‫ועולה הרבה יותר כסף‪ .‬לרשות צוות מתכנני הלביא היו גם נכסים אדירים ‪-‬‬
‫מוסך הרכבה מוכן‪ ,‬שצריך היה רק לעשות לו התאמות קלות‪ ,‬והתעשייה‬
‫התעופתית שהוקמה בָּעידן שקדם לכפיר‪ .‬לולא ההשקעות האדירות בידע‪,‬‬
‫באמצעים ובכוח אדם עבור פרויקט הכפיר‪ ,‬לא היה אפשר לחשוב כלל על‬
‫פרויקט הלביא‪ .‬בזכות הכפיר‪ ,‬פרויקט הלביא הוחל ישירות מהקומה העשירית‪,‬‬
‫ולא מקומת הקרקע‪.‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 142‬‬ ‫‪01/01/2023 17:34:21‬‬

 ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 143 01/01/2023 17:34:21

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 144 01/01/2023 17:34:21
 145  ‫נספחים‬

1 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 145 01/01/2023 17:34:21

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  146

2 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 146 01/01/2023 17:34:22

 147  ‫נספחים‬

3 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 147 01/01/2023 17:34:24

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  148

4 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 148 01/01/2023 17:34:25

 149  ‫נספחים‬

5 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 149 01/01/2023 17:34:26

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  150

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 150 01/01/2023 17:34:28

 151  ‫נספחים‬

6 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 151 01/01/2023 17:34:29

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  152

7 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 152 01/01/2023 17:34:30

 153  ‫נספחים‬

8 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 153 01/01/2023 17:34:32

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  154

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 154 01/01/2023 17:34:33

 155  ‫נספחים‬

9 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 155 01/01/2023 17:34:34

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  156

10 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 156 01/01/2023 17:34:36

 157  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 157 01/01/2023 17:34:37

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  158

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 158 01/01/2023 17:34:39

 159  ‫נספחים‬

11 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 159 01/01/2023 17:34:40

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  160

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 160 01/01/2023 17:34:41

 161  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 161 01/01/2023 17:34:43

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  162

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 162 01/01/2023 17:34:44

 163  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 163 01/01/2023 17:34:46

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  164

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 164 01/01/2023 17:34:47

 165  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 165 01/01/2023 17:34:48

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  166

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 166 01/01/2023 17:34:50

 167  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 167 01/01/2023 17:34:51

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  168

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 168 01/01/2023 17:34:53

 169  ‫נספחים‬

12 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 169 01/01/2023 17:34:54

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  170

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 170 01/01/2023 17:34:54

 171  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 171 01/01/2023 17:34:56

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  172

13 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 172 01/01/2023 17:34:57

 173  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 173 01/01/2023 17:34:58

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  174

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 174 01/01/2023 17:35:00

 175  ‫נספחים‬

14 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 175 01/01/2023 17:35:02

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  176

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 176 01/01/2023 17:35:03

 177  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 177 01/01/2023 17:35:05

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  178

15 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 178 01/01/2023 17:35:06

 179  ‫נספחים‬

16 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 179 01/01/2023 17:35:07

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  180

17 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 180 01/01/2023 17:35:08

 181  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 181 01/01/2023 17:35:10

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  182

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 182 01/01/2023 17:35:11

 183  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 183 01/01/2023 17:35:13

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  184

18 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 184 01/01/2023 17:35:14

 185  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 185 01/01/2023 17:35:16

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  186

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 186 01/01/2023 17:35:17

 187  ‫נספחים‬

19 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 187 01/01/2023 17:35:19

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  188

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 188 01/01/2023 17:35:20

 189  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 189 01/01/2023 17:35:22

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  190

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 190 01/01/2023 17:35:24

 191  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 191 01/01/2023 17:35:25

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  192

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 192 01/01/2023 17:35:26

 193  ‫נספחים‬

20 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 193 01/01/2023 17:35:28

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  194

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 194 01/01/2023 17:35:29

 195  ‫נספחים‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 195 01/01/2023 17:35:31

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬  196

21 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 196 01/01/2023 17:35:32

 197  ‫נספחים‬

22 ‫נספח‬

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 197 01/01/2023 17:35:33

Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 198 01/01/2023 17:35:34
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫ראיונות‬
‫משה ארנס‪ ,‬ראש אגף הנדסה בתעשייה האווירית‪ .‬לימים שר הביטחון ושר החוץ‬
‫שלום )ציגי( אריאב‪ ,‬ראש אגף ייצור כלי טיס בתעשייה האווירית‪ .‬לימים מנכ"ל‬
‫התעשייה האווירית‬
‫יעקב בן‪-‬בסט‪ ,‬מנהל פרויקט הטכנולוג בתעשייה האווירית וחבר בצוות הפיתוח‬
‫של רעם ב' ‪ -‬כפיר‪ .‬לימים מנהל חטיבת ייצור כלי טיס בתעשייה האווירית‬
‫משה קרת‪ ,‬ראש אגף להב בתעשייה האווירית‪ .‬לימים מנכ"ל התעשייה האווירית‬
‫דוד ארצי‪ ,‬מנהל הלוגיסטיקה והכספים של אגף הייצור בתעשייה האווירית‬
‫רמי עזרוני‪ ,‬ראש אגף ייצור ותהליכים בתעשייה האווירית‬
‫דני שפירא‪ ,‬טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית‬
‫נינו לוי‪ ,‬מנהל פרויקט המכ"ם עבור הכפיר באלתא‪ .‬לימים מנכ"ל החברה‬
‫תא"ל יצחק גבע‪ ,‬ראש ענף מצ"ד ‪ 5‬בחיל האוויר‪ .‬לימים ראש להק ציוד בחיל‬
‫האוויר‬
‫תא"ל אהרן בית הלחמי‪ ,‬ראש מדור מערכות כח"ן במצ"ד ‪ 8‬בחיל האוויר‪ .‬לימים‬
‫ראש מפא"ת במשרד הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון‬
‫אל"מ מיכאל נעמן‪ ,‬ראש ענף מצ"ד ‪ 8‬בחיל האוויר‪ .‬לימים ראש מחלקת מערכות‬
‫במצ"ד‬
‫שבתאי דובדבני‪ ,‬ראש צוות פיתוח במצ"ד ‪ 5‬בחיל האוויר‬
‫עזרא מורד‪ ,‬ראש מנהלת פרויקט המטוס‪ .‬האחרון שכיהן בתפקיד זה‬
‫אורי ברנשטיין‪ ,‬מנכ"ל אמקור‬
‫אהרן פלדמן‪ ,‬מנכ"ל אמקורם‬
‫שלמה אוסטרזצר‪ ,‬מנכ"ל תא"ת ‪ -‬תעשיות אביזרי תעופה‬
‫שלמה )זיגי( גילן‪ ,‬כלכלן הפרויקט‬
‫עודד ששון‪ ,‬מתאם ומפקח תעשיות אזרחיות‬
‫‪199‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 199‬‬ ‫‪01/01/2023 17:35:35‬‬

 ‫מהרעם נסק הכפיר‬ ‫‪‬‬ ‫‪200‬‬

‫סא"ל מרדכי אלקלעי‪ ,‬מתאם ומפקח תעשיות שונות‬

‫מקורות‬
‫יחסי צרפת‪-‬ישראל‪ ,‬מרים רוסמן‪ .‬הוצאת רסלינג‬
‫סופה של ידידות מופלאה )‪ ,(1967-1958‬גדי היימן‪ .‬הוצאת מאגנס‬
‫השמים הם הגבול‪ ,‬אנתוני דוד‪ .‬הוצאת שוקן‬
‫לבד בשחקים‪ ,‬דני שפירא‪ .‬ספרית מעריב‬
‫תולדות חיל‪-‬האוויר‪ .‬עשור לא שקט )‪(1967-1956‬‬
‫מסמכים מארכיון צה"ל ומשרד הביטחון‬

‫‪lAVI/ John W.Golan-Potomac Books‬‬

‫‪Rand Corp. Report: Cost-Estimating Relationships for manned Military‬‬
‫‪Aircraft‬‬
‫‪(RM-4845-PR, February 1966) / G.S. Levenson and S.M. Barro‬‬

‫‪Ben Ami Gov - Kfir Project.indd 200‬‬ ‫‪01/01/2023 17:35:35‬‬

‫בשנות ה‑‪ 60‬של המאה הקודמת‪ ,‬בעידן שבו עדיין לא היתה בישראל תשתית הנדסית‬
‫וטכנולוגית של ממש‪ ,‬החליט משרד הביטחון לפתח ולייצר מטוס קרב תוצרת כחול‑לבן‪.‬‬
‫המשימה הוטלה על עמי גוב‪ ,‬ראש ענף בחיל האוויר‪ ,‬מהנדס מכונות בהשכלתו וקצין‬
‫טכני בהכשרתו‪ .‬גוב מונה לראש הפרויקט‪ ,‬שהתנהל במשך שנים בסודיות מוחלטת ונשא‬
‫את שם הקוד "רעם"‪ .‬בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית קרם הפרויקט עור וגידים‪,‬‬
‫כשהוא יוצר יש מאין תעשייה טכנולוגית מקומית‪ ,‬שעד היום קוצרת מדינת ישראל את‬
‫פירותיה‪.‬‬
‫ראשון המריא מטוס הנשר‪ ,‬שאף השתתף ‑ ובהצלחה מרובה ‑ במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫ובעקבותיו נסק הכפיר‪ ,‬שהתעלה על קודמו‪ .‬שני מטוסי הקרב הצטיינו בביצועים‬
‫אוויריים והפגינו יכולות מתקדמות‪ .‬תקופה מסוימת‪ ,‬עד שהחל בחיל האוויר עידן מטוסי‬
‫הקרב האמריקאיים‪ ,‬נחשבו הכפיר והנשר למטוסי קו ראשון‪.‬‬
‫בספרו מהרעם נסק הכפיר מגולל עמי גוב את סיפורו של הפרויקט החלוצי והנדיר‪,‬‬
‫ששילב את יכולת האלתור הישראלית במיטבה‪ ,‬יחד עם הכישרון‪ ,‬היזמות והתבונה של‬
‫כל מי שהיו מעורבים בו‪.‬‬

‫אל"מ (בדימוס) עמי גוב עמד בראש פרויקט מטוס הקרב הישראלי הראשון‪ ,‬שממנו‬
‫המריאו בהצלחה מטוסי הנשר והכפיר‪ .‬גוב‪ ,‬יליד ירושלים‪ ,‬השתתף במלחמת העצמאות‬
‫במבצע נחשון ובמבצע מכבי‪ ,‬היה ממקימי קיבוץ סער‪ ,‬ומראשוני טכנאי המטוסים בחיל‬
‫האוויר‪ .‬במקביל לתפקידיו כקצין טכני בחיל האוויר‪ ,‬סיים לימודי הנדסת מכונות וייצור‬
‫בטכניון‪ .‬לאחר שחרורו מחיל האוויר כיהן בשורה ארוכה של תפקידים‪ ,‬ביניהם נציג‬
‫חברת "טלדיין" בישראל‪ ,‬מנכ"ל משרד התקשורת‪ ,‬יו"ר מנועי בית שמש‪ ,‬חבר בנשיאות‬
‫התאחדות התעשיינים ועוד‪ .‬על תפקידו כראש פרויקט מטוס הקרב זכה גוב בפרס ביטחון‬
‫ישראל‪.‬‬

‫הוצאה‬
‫לאור‬ ‫טפר‬ ‫‪www.teper-p.co.il‬‬