‫בין היתר‪ :‬תסמונת דאון‪ ,‬פיגור שיכלי‪ ,‬דיסלקציה‪ ,‬סכיזופרניה‪.

‬‬
‫וגם לקשיים התפתחותיים‪ :‬בעיות בשפה ובדיבור‪ ,‬קשיים בהפנמה בעיות בקשב‪ ,‬בעיות חברתיות‬
‫והפרואקטיביות‬
 ‫אין ביסוס מדעי על הקשר‪ ,‬כדאי לערוך מחקרים נוספים כדי להבין את התמונה במלואה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כיום אי אפשר להתבסס על המחקרים הקיימים‪.‬‬
‫מחקרים מוקדמים‪ ,‬התבססו על מדגמים קטנים‪ ,‬לא מאפשר הכללה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עירוב של גורמים טרום לידתיים ולידתיים‪ -‬לא מאפשר שיוך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מטרת מחקר אפידמיולוגי הוא להעריך קשר בין גורמי החשיפה והשפעתה על התפתחות או‬ ‫‪.4‬‬
‫שינוי‪ ,‬זה כולל קשר סיבתי או עקיף‪ ,‬הבעייתיות נוגעת בשתי נקודות‪ ,‬האחת עלול לייצר‬
‫הטיית בחירה‪ ,‬והשנייה שימוש במחקרים קליניים עלול לייצר הטיית אימות‪.‬‬
‫משום היותם מועדים להטיות‪ ,‬אמהות לילדים עם אוטיזם נוטות יותר לזכור אירועים טרום‬ ‫‪.5‬‬
‫לידתיים או לידתיים יותר לאשר אמהות לילדים ללא אוטיזם‪ ,‬זה עלול להעצים את הקשר‪.‬‬

‫העיסוק בסיכון המוגבר באוטיזם נוגע גם להתפתחות ברחם‪ .‬בעיקר מדובר על גיל ההורים ובעיקר‬
‫על גיל מבוגר של הורים‪.‬‬

‫גדילה תוך רחמית‪ -‬פיגור בגדילה התוך ריחמי ‪ IUGR‬מושג שבא לתאר עוברים בעלי משקל מוערך‬
‫הנמוך מאחוזון ‪ 10‬ביחס לשבוע ההיריון‪ 70% .‬מהעוברים הם עוברים קטנים אבל ללא פתולוגיה‬
‫אחרת‪ .‬על כן המינוח פיגור ‪ ,‬הוא לא מדויק עבור מרבית העובדים‪.‬‬
‫הסיבות לפיגור אמיתי נחלקות לגורמים שקושרים לאם וגורמים הקשורים לעובר ולשלייה‪:‬‬
‫לאם‪ -‬מחלות כרוניות‪ ,‬תת תזונה‪ ,‬שימוש באלכוהול‪ ,‬סיגריות‪ ,‬סמים וקומה נמוכה‬ ‫‪-‬‬
‫לעובר ושליליה‪ -‬מחלות גנטיות ומומים‪ ,‬זיהום‪ ,‬הריון מרובה עוברים ופתולוגיות בשלייה‬ ‫‪-‬‬
‫עצמה‪.‬‬
‫המקום של הרחם וההקשר שלו לבעיות התפתחותיות‪.‬‬
 ‫דיון יותר מצומצם מאשר בגיל מבוגר של האב‪.‬‬
‫נתון משמעותי ‪ 50%‬הגברת סיכון‪.‬‬

‫מולדות‪ -‬שפה או חייך שסוים‪ ,‬פגמים בתעלה העצבית‪ ,‬תסמונת דאון ותסמונת הפראט (פנים או‬
‫עיוותים בגולגולת)‪.‬‬

‫הקשר נשאר חזק בין גיל האב לסיכון לאוטיזם‪.‬‬

 ‫אב שגילו מעל ‪ 50‬מגדיל את הסיכון ביותר מ ‪.100%‬‬

‫בדקו האם‪:‬‬

‫המחקר נערך בשבדיה‪ ,‬הסתמך על מעל מיליון ילדים‪.‬‬

‫בתוך ‪ 660‬המשפחות‪ -‬בתוך המשפחות שכללו גם ילדים ללא אבחנה‪ ,‬היו לפחות שני אחים‪ ,‬אחד‬
‫בעל הפרעה ואחד עם התפתחות תקינה‪.‬‬
‫ילדים לאבות גילם ‪ 49‬ומעלה היו בסיכון של פי ‪ 2.2‬לאוטיזם לעומת אבות שגילם ‪.,29‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניתוח באחים‪ -‬גם כאן היה אב בגיל מבוגר יותר כשיש אח אחד עם התפתחות תקינה ואח‬ ‫‪-‬‬
‫אחד עם הפרעה‪.‬‬
 ‫מאוד ברור שהסיכון החל לעלות כשגיל האב היה ‪ ,30‬ניתר ללא שינוי לאחר גיל ‪ 40‬ועלה‬
‫שוב בצורה דרמטית לאחר גיל ‪.50‬‬

‫מה שאנחנו רואים שהסיכון לאוטיזם ממשיך לעלות בכל שנה שנוספה לגיל האב‪ ,‬עד‬
‫קטגורית הגיל האחרונה‪ .‬יתכן שיש סוג של בלימה רק אצל האב המבוגר ביותר‪ .‬שמדברים‬
‫על בלימה‪ ,‬למעשה מדובר שלאחר שמגלים ילד עם הפרעה לא ממשיכים ללדת (סטופג'‪.).‬‬

‫שינויים גנומיים‪ -‬כלל המידע התורשתי ב‪.DNA‬‬

‫ככל שיעבור יותר זמן והגבר יהיה יותר בוגר יהיו יותר מוטציות בתאי המין‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -CNV‬סוג של שינויים בגנום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אפיגנטיקה‪ -‬וויסות של הביטוי הגנטי שהוא תורשתי אבל ניתן לשינוי‪ ,‬גם כאן עלול להיות‬ ‫‪-‬‬
‫ליקוי‪.‬‬
‫חשיפה לרעלנים‪ -‬שינויים אפיגנטיים וגמוניים של הורים מבוגרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫סרטון‪-‬‬
‫ההתייחסות המחקרית והחברתית שנוגעת אך ורק לגיל המאוחר של נשים בהקשר של לידה‪ ,‬השעון‬
‫הביולוגי המתקתק‪ ,‬לעומת המידע שקיים היום כקשור לגיל המבוגר של האב בקשר להפרעות ובאופן‬
‫ספציפי לאוטיזם‪.‬‬
 ‫ילדים שנודו לאבות בגילאי ‪ 40‬ומעלה‪ ,‬בסיכון של פי ‪ 3‬להיות עם אוטיזם‪ ,‬סיכון של פי ‪13‬‬ ‫‪-‬‬
‫להיות עם הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬סיכון מוגבר לסבול מהתמכרות בגיל מאוחר לסמים‬
‫ואלכוהול‪.‬‬
‫סיכון של פי ‪ 6‬לילדים שנולדו לאבות מעל גיל ‪ 40‬לאוטיזם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עייפות של תאי הזרע לאורך השנים שמובילות למוטציות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסרטון הציג סכנות לעוברים של נשים וגברים בגיל מבוגר‪ .‬ממחקרים רבים שנעשו בתחום‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫מוות‪ ,‬הפלות ועוד‪.‬‬

‫‪ -ICSI‬הזרעה לאחר טיפול ב ‪ IVF‬חוץ גופית‪.‬‬

‫לאורך השנים יש עלייה בשיעורי ההפריות‪.‬‬

‫מחקר רחב שעשה בדנמרק‪ -‬לא נמצא השפעה של הפרייה על הסיכון להתפתחות אוטיזם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחקר ישראלי‪ -‬מתוך ‪ 507‬אנשים עם אוטיזם נמצא שיעור גבוהה למי שעבר הפרייה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ישנם חוסרים מחקריים בגלל שימוש מדגמים קטנים מידי‪.‬‬ ‫‪-‬‬