‫ה‪ DSM‬לא נותן מענה לחלק מהסוגיות‪ .

‬ה‪ DSM‬לא עונה על השאלה מהו אוטיזם מה המנגנון שעומד‬

‫מאחוריו‪ .‬חוסר המענה מכוון כיוון שהוא מבוסס על שיפוטי מומחים על בסיס של תצפיות‪ .‬המדריך‬
‫האבחוני לא נועד לבצע מחלקר אלא לתאר תופעות‪.‬‬

‫מרכיב משמעותי בתיאור התופעה שלא מופיע‪ ,‬בין אחוזי פיגור גבוהים לגאונות‪ .‬אינו מתייחס‪.‬‬

‫לא קומרבידיות פיזית ולא נפשית‪.‬‬

‫אין למדריך האבחוני אבחנה חדה מספיק בין אוטיזם ללא אוטיזם‪ .‬ניתן לראות במחקרים משפחות‪.‬‬
‫אפיונים מופיעים בצורה מתונה גם בבני משפחה שאינם אוטיסטים‪ .‬ניתן לדבר על אדם שעוסק‬
‫בתיכונות שמקבל חיזוק חברתי כי הוא גאון אבל יתכן שאלו מאפיינים אוטיסטים שקיימים בקרבו‪.‬‬
‫התפיסה של אדם מתכנת מראש תיקח בחשבון שהתקשורת היא מול מספרים ולא מול אנשים‪.‬‬
‫הסביבה והעיסוק יכולה להשפיע על האבחנה‪ .‬ההביט החברתי והציפיות החברתיות ופחות על‬
‫הסימפטומים שבאים לידי ביטוי‪.‬‬

‫הבדלים סימפטומטיים שלא יבואו לידי ביטוי‪ -‬יש תתי סוגים אבל אנשים עם אפסרגר ואוטיסטים לא‬
‫נבדלים ביכולת שפתית‪ ,‬הסימפטומים עצמם לא יכולים להוות קרקע מספיקה לביצוע האבחנה‪.‬‬

‫למשל גם בהפרעות אישיות‪ .‬הפרעת אישיות סכיזואידית דומה בהרבה מאפיינים לאוטיזם‪ ,‬למשל‬
‫באינטראקציה חברתית לקויה‪ ,‬תקשורת מילולית ולא מילולית טיפוסית ואובססיביות‪ .‬אבחון משימה‬
‫לא קלה ביכולת לקיים אבחנה מבדלת‪.‬‬
 ‫על מנת להרחיב את המדריך האבחוני בוצע מחקר בתחילת שנות ה ‪ .80‬בחנו תת קבוצות‬
‫באוכלוסייה של מתבגרים בלונדון‪ .‬הגיעו למידע על ילדים שהיו מאובחנים בילדים ובתי ספר ועליהם‬
‫עשו מחקר‪ .‬עברו על המון מידע‪ .‬ניסו לזהות פגיעות במרכיבים‪ -‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬חברתי‪.‬‬
‫זיהו שתי קבוצות עיקריות בעלות מאפיינים עיקריים‪:‬‬

‫קבוצה ראשונה‪ :‬פגועה חברתית‪ .‬חלקם היו גם בעלי פיגור חמור‪.‬‬

‫מאפיינים מרכזיים לשתי הקבוצות‪:‬‬

‫אילמות או אקולילה‪ -‬חזרתיות חסרת תוכן של אדם אחר שמדבר כסימפטום של הפרעה‬ ‫‪.1‬‬
‫פסיכיאטרית‪ .‬נמצא בכל הילדים הפגועים חברתית אבל רק במיעוט בילדים עם הפיגור‬
‫החמור שמתפקדים חברתית‪.‬‬
‫מצבים אורגנים מסוימים בשכיחות גבוה יותר בקבוצה הפגועה חברתית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫זיהו תת קבוצה עם רקע של אוטיזם בילדות המוקדמת שלה תכונות אב נורמליות רבות‬ ‫‪.3‬‬
‫שדומות בילדים פגועים חברתית‪.‬‬
‫יכולנו לראות גם מאפיינים דומים וגם מאפיינים שונים בין שתי הקבוצות‪.‬‬

‫מצאו שבקרב הקבוצה הראשונה נמצאו ‪ 4‬סוגים של התנהגות‪:‬‬

‫מתנהגים כאילו בני אדם אחרים לא קיימים‪.‬‬

‫לא מנותקים לחלוטין מגיבים לקרבה חברתית לא מתרחקים פיזית אך לא יזמו אינטראקציה‬
‫חברתית‪.‬‬

‫ניגשים באופן יזום אך עושים באופן מוזר וחד צדדי ‪ ,‬כשניגשים לשאול על אדם אחר‪.‬‬

‫בני נוער בוגרים בתפקוד גבוה עם נימוס ורשמיות מוגזמים‪ ,‬דבקות נוקשה בחוקי האינטראקציה‬
‫החברתית‪.‬‬

‫ניתן לראות כמה סוגים שבעבר נהגו לשים תחת קטגוריה אחת‪ .‬חשיבות האבחון‪ ,‬קושי להבדיל‬
‫בין האבחנות ומשמעות לגבי גילוי מוקדם וטיפול‪.‬‬
 ‫הרשימה הזאת אינה מופיעים ב ‪/DSM‬‬
‫לעיתים ניתן לזהות דווקא באמצעות המאפיינים האלה אוטיזם‪.‬‬

‫היכולת לחוות ולהביע רגש של עצמם מותאמת‪ ,‬היכולת להבין אחרים היא המורכבת עבורם‪ .‬יש‬
‫עוררות רגשית מאוד חזקה מול ילדים‪.‬‬

‫תחושה‪ -‬עיבוד חושי מושג שמתאר את הדרך שבה המערכת העצבים ההיקפית והמרכזית‬
‫מטפלת במידע סנסורי נכנס (תפיסה‪ ,‬וויסות‪ ,‬אינטגרציה וארגון)‪ .‬העיבוד החושי‪ ,‬העיבוד החושי‪-‬‬
‫בדרך שבה המערכת העצבים מטפלות במידע הסנסורי שנכנס‪.‬‬
‫יכולת לווסת ולארגן את רמת האינטנסיביות ואופי התגובות לגיורי הסנסורי באופן הדרגתי‬
‫והסתגלותי כדי להשיג ולשמר טווח אופטימלי של ביצוע והסתגל לאתגרי היום יום‪.‬‬

‫כל הדברים האלה מדברים בהקשר של עיבוד סנסורי ותיפיסתי‪.‬‬

‫בעיות בעיבוד הסנסורי תפיסתי‪.‬‬

 ‫בעיות שיכולות לבוא בנפרד או בו זמנית‪.‬‬

‫בעיות שיסבלו מהם אנשים על הרצף‪ .‬תת תגובתיות או יתר תגובתיות‪ -‬אפילו משהשמיעה‬
‫תקינה לחלוטין ‪.‬‬

‫מבוסס על דיווחים של הורים ואנשים עם אוטיזם‪.‬‬

‫כאב פיזי‬

‫סינטזיה‪ -‬תופעה נירולוגית מורכבת שבה ערור של נתיב קוגניטיבי אחד יוביל לחוויה קוגניטיבית‬
‫של נתיב אחר‪ ,‬יחושו עומס יתר של גירויים על החושים‪.‬‬

‫רואים את העולם בצורה אחרת וקושי לסנן גירויים‪.‬‬

‫רגשי‪ -‬התפרצויות זעם חרדות דכאון‬

‫חברתי‪ -‬חוסר רגישות‪ ,‬משך ועוצמת האינטראקציה‪ ,‬כישורים חברתיים‪.‬‬
‫קשב‪ -‬תפקוד יומיומי יכולות אקדמיות והיפראקטיביות‪.‬‬

‫לאור הקושי לסנן גירויים‪ ,‬דפוסי התגובה יכללו‪.‬‬

‫נענוע הולך וחוזר‪ ,‬זריקה של הראש‪ ,‬טפיחות‪ ,‬הזזת ידיים (מופיע ב ‪.)DSM‬‬
 ‫לא תיהיה בעיה הרמת חפצים‪ ,‬אלא בתנועות שקושרות בגוף של אדם עצמו או אחרים‪.‬‬

‫פרוטו איפרטיב‪ -‬ירצה משהו אבל לא יכריז על זה‪ ,‬סוג של תקשורת מעורפלת‪.‬‬

‫יתכן ויפגינו ראיונות מוזרים למשך להפוך קופסא לסירה‪.‬‬

‫היפרלקסיה‪ -‬להצליח לקרוא אבל בלי להבין משמעות‬

‫גאונים המפגינים תפקוד גבוה במיוחד‪.‬‬

‫התקשורת כמעט תמיד פגועה‪ .‬דיבור‪ -‬אנשים בתפקוד גבוה מדברים בצורה בהירה‪ ,‬אספרגר‪-‬‬
‫יכול שפתית תקינה‪ .‬תפקוד נמוך‪ -‬דיבור מועט או שלא יהיה דיבור בכלל‪.‬‬

‫אינטליגנציה לא מוצאת ביטוי ב‪DSM‬‬

‫סוגי אינטליגנציה‪:‬‬
‫אינטליגנציה כללית‪/‬פלואידית‪ -‬מהירות המחשבה מעורכת באמצעות לא מילולית‪ -‬גנטי ופחות‬
‫נרכש‪.‬‬
‫אינטליגנציה קריסטלית‪ -‬נרכשת ע"י למידה בעיקר בבית ספר ובחינוך‪.‬‬
 ‫אין ב‪ DSM‬התייחסות לקו‪ -‬מרבידיות של אוטיזם יחד עם מצבים פיזיים‪.‬‬

‫דיכאון‪ -‬בעיקר באספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה‪ .‬יתכן שהדיכאון הוא סוג של נסיבות חיים‪.‬‬
‫חרדה‪ -‬לאור העומס הסנסורי העצום‬

‫הנושא של אוטיזם גם אם מופיע במדריך האבחוני מראה לנו כמה רב הנסתר על הגלוי‪.‬‬

‫שכיחות‪ -‬סך כל האנשים עם אוטיזם חלקי סך כל האנשים באוכלוסייה‬

‫שיעור‪ -‬מספר המקרים החדשים של אוטיזם בזמן נתון‬
 ‫בהתחלה עם אבחון האוטיזם הקלאסי שכיחות הייתה בין ‪ 4‬ל ‪ 5‬ילדים לכל ‪.1000‬‬

‫הפרעות ‪ PDD‬הן מההפרעות השכיחות ביותר בילדות‪.‬‬

‫בשנות ה ‪ 80‬לשנות ה‪ 90‬הייתה עלייה מה ‪ 0.6‬ל ‪0.10‬‬

‫האבחנה נכנסה לשימוש רק בשנות ה‪,80‬‬

‫הרחבה של המושג אוטיזם‪ -‬הכניסה יותר אנשים‪.‬‬

‫מחקר גדול על העלייה בשכיחות ההפרעה‬

‫החוקרים ערכו מחקר על כל הילדים שנולדו בשנים האלה ונרשמו במחלקות לשירותים חברתיים‬
‫בתקופה הזאת‪ .‬החוקרים נסו להסביר את השינוי בשכיחות באוכלוסייה‪ ,‬האם שקור לפיגור שכלי‬
‫ובאיזה צורה‪ .‬מחקר מאוד גדול‪.‬‬
 ‫בשנות ה‪ 90‬חלה עליה בשכיחות – קו שחור רציף שעולה‪ .‬קו מקווקו של ילדים עם פיגור יורד‪.‬‬
‫כלומר ניתן לראות תופעה של העידר דיאגנוזה או מתן דיאגנוזה שגויה‪ .‬ילדי שהיו מאובחנים עם‬
‫פיגור ובפועל היו עם אוטיזם‪.‬‬

‫הקו הרציף השחור‪ -‬ילדים עם אוטיזם ופיגור‪ .‬מקווקו‪ -‬אוטיזם ללא פיגור שכלי‪ .‬רואים שהעלייה‬
‫חדה יותר בילדים שאובחנו עם אוטיזם ללא פיגור שכלי‪ .‬יתכן שילדים מתבודדים ושונים נכללו‬
‫בהגדרה של אוטיזם‪ .‬כלומר הכללה לא נכונה‪.‬‬
 ‫‪ 46%‬לא מוסבר העלייה‬
‫גורמים בולטים שמוסברים לעלייה‪:.‬‬
‫‪ 25%‬ממגמת העלייה מוסברת על ידי נכונות מצד השירותים לתת את האבחנה ולשנות מפיגור‬
‫ולאוטיזם‪.‬‬
‫‪ 15%‬מודעות גבוה יותר בקרב הורים ואנשי טיפול‬
‫‪ -10%‬גיל מבוגר יותר של הורות בעיקר האב‪.‬‬
‫אחוז נמוך מעבר לאזור גאוגרפי מסויים‪ ,‬גורמים שוליים‪.‬‬
 ‫העובדה שהעלייה לא יוחסה לשינויים במאפיינים הדמוגרפיים‪ ,‬מאז ‪ 87‬חלה עלייה אדירה‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬אחד מכל ‪ 110‬אנשים‪ .‬השכיחות עולה ועומדת על שיעורים יותר גבוהים בשנת‬
‫‪ 2014‬אחד מכל ‪ 68‬אנשים‪.‬‬
‫עלייה דרמטית ביותר בשכיחות האבחנה‪.‬‬
‫בנים ‪ 1‬ל‪42 -‬‬
‫בנות ‪ 1‬ל ‪189‬‬