‫‪ 1x1111^^ 551^1‬ו^&ש!!^! ‪!1>1!^ 16929‬ו‪1‬ו!

ג‬
‫•\יד‪•^,‬־ י‬
‫ה ב״זהיי ‪3‬‬ ‫‪^'4‬‬
‫‪^ 1‬‬

‫ספר‬

‫‪4#‬‬ ‫‪ $6‬סיפורים נפלאים‬

‫יכיל בקרבו סיפורים נפלאים ונוראים מהבעש״ט‬
‫הק׳ ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ועוד משאר‬
‫גאונים וצדיקיב אשד קבלתי מאנשים נאמנים‬
‫ת״ח ויראי השם׳ שקבלו מחסידים זקנים ואנשי‬
‫מעשה׳ והרבה סיפורים קבלתי איש מפי איש‬
‫עד בעל המעשה׳ והסיפורים בלולים בחסידות‬
‫מלאים מוסר וידאת ה׳׳ ומדות טובות׳ ודרכים‬

‫‪£9‬‬
‫נפלאים לעבודת השי״ת׳ ומלהיבים לב הקורא‬
‫להתחזק בעבודתו יתברך״ ולבא עי״ז לאמונת ה׳‬
‫ולאמונת צדיקים‪.‬‬ ‫‪¥¥¥¥‬‬

‫ג&לאיפ‬ ‫‪0‬י<וריםן~‬
‫וזאת לדעת שהסיפורים האלו )חוץ מג׳‬
‫וווו ושווו!!וו‪1‬וו י! ו‬ ‫י‬
‫או ד׳ סיפורים קטנים( לא באו עדיין‬
‫****‬ ‫בדפוס עד עתה‪.‬‬

‫הק׳ חיים יצחק מאליק‬

‫יע״א‪.‬‬ ‫סאטו־מארע‬
‫בעתמ״ח ם׳ מכלכל חיים׳ ובחרת בחייט׳ נחלת י*קב ״׳־ס‬
‫גוזלת עזריאל ןנ״ט‪,‬‬

‫‪¥¥¥¥‬‬
 ‫לוח המפתחות‬
‫א( סיפור נורא משני בני אדם שהלכו ביעד וניד?* נחה של קריאת שמע‬
‫פיטרה הה׳יק ר׳ פנחם־ל קאריצער זי״ע‪,‬‬
‫ב( סיפוד נפלא שסיפר נ״כ הודק הנ״ל מזקינו שהי׳ וקרא ‪:‬״נ ר׳ פנחס‪,‬‬
‫ר‪.‬איך היזזיר בתשובה משומדים רי׳ל ע״י מצות קריאת שמע‪.‬‬
‫כ‪1‬י משפטים‪.‬‬ ‫נ( כו נמצא פי׳ בפסוק ובכל אשר אמרתי עליכם תשמרי‬
‫ד( מעשה נפלאה מאד מישראל אחד שרצה ללמוד עצמו חכמת הכישוף‬
‫והוליכו כומר אחד על הרי חשך והי׳ לו שס נפיונוח גדילוח והוא טבל‬
‫הכל ועמד בנפיון והמעיין בפנים ימצא נחת‪ ,‬והחיק ר׳ פנחס‪-‬ל קארי‪-‬‬
‫צער זי׳׳ע הי׳ רגיל לספר מעשה זו בכל פורים‪.‬‬
‫ה( בסיםן זה נמצא התחזקות גדול נענין האמונה״ ודבריפ המשיבים אח הלב‬
‫שלא לייאש איע חיו‪ ,‬ע״י תוקף הגלות‪ ,‬ומאמר נפלא מהרמכ״ש ד ל ‪,‬‬
‫והסבר למה שנהונ בין עם בני ישראל שעכצש״ת הס צועקים ש‪8‬ע‬
‫ישראל וגז׳ ומאמר נחמד בענין קבלת עול מלכותו יתברך‪.‬‬
‫ו( מאמר נעים ונחמד מהה״ק ר׳ ישראל מריזין זי״ע על מאמר חכז״ל נ א‬
‫חבקוק והעמידן על אחת וכו׳ והוא מבאר במחק לשונו״ שקודם ביאת‬
‫משיח‪ ,‬אס איש יהודי יחזיק עצמו בייא רעש םינטעל* אמונה‪ ,‬יחשב‬
‫׳זאת נירור אמיתי‪.‬‬
‫ז( מעשה גדולה ונפלאה ששמעתי מהגודק מוהר״ר אברהם יושיע םרייגד‬
‫יצ״ל האבדק״ק גאסויד‪ ,‬שסיפר מר׳ הירש מאסיעבער איך שנעשה בעל‬
‫תשיבה ע״י מצוד‪ .‬אחת שעשה במס״נ‪ ,‬והה״ק בע^ הנאד מים חיים ד ל‬
‫ברכו שיזכה להרגיש טעם בקדושת שבח‪ ,‬ונעשה צדיק גדול והרגה‬
‫אנשים הסתופפו בצלו‪ ,‬ופי׳ על מאמר חכז״ל בכה רבי יש קונה עולמו‬
‫בשעה אהת‪ ,‬וסיפור נפלא מנסיעתו להודק ר׳ היים־ל קאסיבער זי׳ע‪.‬‬
‫‪.‬ח( מעשה נוראה ונפלאה שהי׳ בימי הה״ק המגיד מקאזניטץ !י״ע‪ ,‬באחד‬
‫שהיי בעל מע״ט‪ ,‬ום״א הי׳ מוכרח להלביש עצמו בבגדי כומר והלך‬
‫כך לקבל מעות עבור יהודי אחד‪ ,‬וסכל כל המיונוח‬
‫א( מעשה נפלאה מהודק מוהר״ר לוי יצחק מבארדילשוב זי יע והה״ק‬
‫מוהר״ר שניאור זלמן בעל החניא זי״ע שפ״א הלכו לקבל מעות ניחר‪,‬‬
‫ואיך עשו טובה לכאנקער אהד‪.‬‬
‫י( מעשה נדולה ונפלאה מהודק ד׳ הירשלי ליסקער זי״ע מנסיעתו ל נ ע ל ו‬
‫על חנ השבועות‪ ,‬ונמצא בתוכחה מוסר השכל ודרך נחמד לעבודת השם‪.‬‬
‫יא( מעשה נפלאה מהה׳׳ק ר׳ יצחק אייזיק מזידימשוב ד״ע איך שעיןוה‬
‫טובה לאיש אחד ממאלדעווע‪ ,‬ובו נמצא נמה עניינים מהתנהגותו‪.‬‬
‫עס חסיד‬ ‫ומתוקה טהה״ה ר׳ יודא צבי מראזדיל די׳ע‬ ‫יב( מעשה נפלאה‬
‫א •זד‬
 ‫לוח המפתחות‬
‫אחד ובתוכח מעשה נפלאה מבן נראף אחד* ונמצא כמעשה מ חרבה‬
‫דברי מוסר והתחזקות‪ ,‬ודרך נפלא לעבודת חשי״ת‪ ,‬וסיפור נ פ ל א‬
‫מחח״ק ר׳ מאיריל פרימישלאנער זי״ע‪.‬‬
‫ינ( סיפור נ פ ל א מהה״ק מוהר״ר יחזקאל משינעווע זי״ע‪ ,‬ועוד סיפור נפלא‬
‫שסיפר הה״ק הנ״ל טהה״ק ר׳ טענדילי טריטינענ זי״ע‪.‬‬
‫שרצה לנסות את‬ ‫יד( סיפור נאה מהנה״ק ר׳ חיים כהן ראפאפארט דל״‬
‫הבעש״ט הק׳ אם הוא בעל רוח הקודש‪.‬‬
‫טו> לעשה נפלאה ונוראה סהה״ק ר׳ מרדכילי נאדווערניר זי׳׳ע‪ ,‬מה שסיפר‬
‫בעצמו לאיש אחד ואני שמעתיח מאיש אחד ששמעה מאיש הנ״ל‪,‬‬
‫ותסמר שערות הראש‪.‬‬
‫וכתונת מוסד‬ ‫מ ‪ 0‬ע ו ד מעשה נוראה םהה״ק ר׳ מרדכילי מנאדווערני זי״ע‪,‬‬
‫השכל מענין שנר ועונש והשארת הנפש‪.‬‬
‫איך‬ ‫יז> עוד מעשה נדולה ונפלאה טהה״ק ר׳ מררכילי נאדווערניר זי״ע‪,‬‬
‫ימיפ‬ ‫שביטל נזירה מישראל אהד כמס״נ וכהכמה נפלאה ונסע כמה‬
‫למצוא זה האיש שנמרה עליו הנזירה‪.‬‬
‫יח( סיפור נפלא מהה״ק ר׳ היים האלבארשטאס מסאנז והה״ק ר׳ אליעזר‬
‫מדזשיקוב וחה״ק ר׳ שלו׳ מקאמניקע זייע‪ ,‬בעת שהי׳ אצל הח״ק ר׳‬
‫נפתלי ליוענסקיר בן הח״ק הרבי ר׳ אלעזר בן הרבי ר׳ אלימלך מלי‪-‬‬
‫זענסק וי״ע‪ ,‬ודרכו הק׳ של הרבי ר׳ נפתלי‪.‬‬
‫יט( סיפור נפלא טהריזשינער עם הה״ק ר׳ איציקיל זיריטשובער‪ ,‬בן לאותו‬
‫צדיק הה״ה ר׳ נפתלי ליזענפקיר זי״ע‪ ,‬ומה שאמר הה׳יק מרירן ; ל‬
‫הה״ק ר׳ נפתלי‪.‬‬
‫נ ( סעשה גדולה ונפלאה מהה״ק ר׳ אלעזר אזניי‪ ,‬בעל ההררים ז״ל‬
‫מנפלאותי שגעשה לו נעיר קאנסטאנטיגאפאל וניטל עי״ז הנזירה שנגזרה‬
‫על אנשי עיר צפת‪.‬‬
‫עם נגו‬ ‫כא( מעשה נפלאה מהה׳יק מםינעט נ ע ל הקדושת יי״ט זצ״ל‪,‬‬
‫אדמו׳ ר הה״ק נ ע ל העצי חיים זצ״ל‪.‬‬
‫נ נ ( סיפור גפלא םהה״ק הייט״ל זי״ע‪ ,‬מה שאמר קודס הסתלקותו‪.‬‬
‫בענין קריאת‬ ‫זי״ע‪,‬‬ ‫מרימיגעכ‬ ‫ננ( סיפור גפלא מההיק הדני ר׳ מעגדילי‬
‫עשרת הדנרות‪.‬‬
‫טובה‬ ‫איך עשה‬ ‫נפתלי מראפשיטץ זי״ע‪,‬‬ ‫נפלא מהה״ק ר׳‬ ‫נד( סיפור‬
‫לגפטר א׳ ענור שלמדו ניגון אהד‪.‬‬
‫כה( סיפור נפלא מגודל כח הצדקה שהי׳ להה״ק ר׳ הירשילי ליגקער זי״ע‬
‫ו נ ת ו נ ה מעומף מוסר גדול‪,‬‬
‫סיפור‬
 ‫לוח המפתחות‬
‫אשר ופי׳‬ ‫בעהמ״ח ם׳ מנוחת‬ ‫נ ו ( סיפור נפלא מהגה״ק מטשעננער זי״ע‪.‬‬
‫נפלא בנמ׳ מחד לשביך לשפתיך‪.‬‬
‫ב?( מעשה נוראה ונפלאה מהה״ק ר׳ דוד לעליבעי זי״ע‪ ,‬מנסיעתו לאה״ק‬
‫ובדרך פגע בו אברהם אבינו ע״ה וענין נפלא מענין הגלות‪,‬‬
‫נח‪ ,‬מעשה נפלאה מהה״ק הרבי ר׳ זוםיא זייע‪.‬‬
‫נט^ סיפור נפלא מהסבא קדישא ר׳ בעריש ראדישיצער זי״ע״ ופי׳ נפלא‬
‫בפסיה ויגש אליו יהודה‪ ,‬עי׳ נפנים ותמצא נחת‪,‬‬
‫ל ( מעשה גפלאה מהגה״ק ר׳ יוסף שאול האבדק״ק לעמבעדנ עם הה״ק‬
‫י׳ מאיריל םדימישלאנער זי״ע‪ ,‬ופי׳ נפלא במאמר הגט׳ אם דאית ת״ח‬
‫שעבר עבירה ו נ ו ‪/‬‬
‫ל א מעשה נוראה מאד מבהוד א׳ שגהרג על קידוש השפ בימי הב״ח ז״ל‬
‫וכתובה בפנקס הורק בעיר קראקא‪.‬‬
‫לב( עוד מעשה נפלאה ונוראה מאד ג״כ מפנקס הנ״ל מאכרך א׳ שקנה‬
‫קיקע אצל המגלה עמוקות ולאחר פטירתו הי׳ משנה עצמו מקנרו‬
‫להקנר אצל המגלה עטוהות‪.‬‬
‫לנ( מעשה נפלאה מהה״ק הרבי ר׳ משה לינ םאסיבעד זי״ע‪ ,‬טענין‬
‫אהבת ישראל‪.‬‬
‫לד( מעשה נפלאה מהאחים ד‪.‬ק׳ הרבי ר׳ אלימלך מליזעגםק‪ .‬והרבי ד׳‬
‫וםיא זי״ע׳ בעת שהלכו בגולה והרבי י׳ זוסיא הי׳ בסעודה שלישית‬ ‫ז‬

‫בצוותא חדא עם הל״ו צדיקים‬

‫לד‪ (,.‬מעשה נפלאה םהה״ק ר׳ מאטילי טשערנאבילער וי״ע איך שהי׳ מפרנס‬
‫הל״ו צדיקים‪.‬‬
‫זיו( עוד סיפור נפלא מהה׳ק הנ׳ל בענין הגיל איך ששלח לאיש א׳ את‬
‫אליהו הנניא נדמית ערל והגיח לו מעות הרנה‪.‬‬
‫<ו( סיפור גפלא מהנעשטה״ק זי״ע מגודל מעלת התמימות ועני{ נ פ ל א‬
‫מאמידת תהליס‬
‫לח( צוד סיפור נפלא מהבעשטה״ק מענין אמידת תהליס בתמימות‪,‬‬
‫לס( סיפור נפלא מהה״ק מסאנז ששאל ג׳ דברים מהשי״ת‪,‬‬
‫נ׳> סיפור נפלא מהה״ק קדוש ישראל מוויזשניצא זי״ע ובתוכה סיפור‬
‫נפלא מה שסיפר מהה״ק ד׳ מרדכי מנעםכיז זי׳יע ממרת סבלנות‪.‬‬
‫מא( סיפור נפלא מהה״ק ר׳ משה־לי סיוודאנער זי״ע׳ מגוד* מדריגתו‬
‫בקידוש היום של ליל שב״ק‪.‬‬
‫מב> מעשה נפלאה מהה״ק הרבי ד׳ הירש אלימלך מדינוב׳ שפ יא היי‬
‫אצלו משיח צדקיגו‪.‬‬
‫מג‪ 5‬מעשה נפלאה מהגה״ק ד׳ ענזיל סטדיאעד עפ הה״ק ר׳ פאיריל שרי‪-‬‬
‫מישלאנער זי״ע‪.‬‬

‫ובסוף הם׳ נמצאים עוד סיפורים נפלאים מלוקוטיפ מםפה״ק ד״ת‪.‬‬

 ‫ההרמה‬
‫זאת מלפנים בישראל ומכי אז הושמה לחוק ומשפנו לכל‬
‫מחברי חיבור להקדים הקדמה בראש דבריהם‪ ,‬על מה‬
‫אדני הספר העבעו ו מ ז ראה על ככה לחבר ספר״ ולהסנצל‬
‫עצמו בפרנו בפני המלעיגים על ספרים חדשים וכבר הכה על‬
‫קדקדם הפלמי׳ג דל בהקדמתו‪ .‬ובסלע מי שכתב רק סיפורים‬
‫ומעשיות מצדיקים בודאי ימצאו המלעיגים מקום לדבריהם‪,‬‬
‫והמתחסדים מהם אומרים שהמעשיוס תם שקרים ובדויים‪ .‬לכן‬
‫אמרתי גם אני העני הכותב להקדים מערת חפצינו במחברת‬
‫הלז‪ ,‬ומה ראיתי על ככה‪ .‬ותועלת תספר ופעולתו‪ .‬והתבוננתי‬
‫בספרים וראיתי שכמה וכמת פעולות עובות נמשכות על ידי‬
‫סיפורי צדיקים‪.‬‬
‫סיפורי צדיקים נחלקים לשתים שהן הרבה‪ ,‬החלק הא׳‬ ‫והנה‬
‫הסיפורים הנוראים שפעלו הצדיקים הק׳ ע״י תפלתם‬
‫לשכות העבע כפי התצנולכוס‪ ,‬המה הראו כי יש ל׳ בקרבנו׳‬
‫וכרלש לכל מבקש מקדו‪ ,‬מ ל ס ראו ושמחו‪ ,‬כי באו ע״׳ זה‬
‫לאמונת ד״ ולאמונת חכמים כמ׳׳ש ויאמינו בד׳ ובמשה עבדו‪.‬‬
‫ולכוונה זאת באו חכז׳׳ל חכמי הש״ס וגזיה״ק ובמדרשים וקיסרו‬
‫לכו תהילות ד׳ ונפלאותיו שנעשו ע״י עבדיו הק׳ וכן דור אחר‬
‫דול עד הארי׳י הק׳ ז׳׳־ע ותלמידיו ה־ק׳ עד דורו של הב עשנן‪:‬׳ק‬
‫והחבליא הק׳ ותלמידיו הק׳ ואבוסיכו ספלו לכו מגדולי‬
‫הכפלאות שנעשו על ידיהם‪ ,‬ועד היום מתכיצ׳ן אול קדושתם‬
‫בצדיקי דודינו שליע׳׳א לתלאות נפלאות בקרב תאלץ‪.‬‬
‫ידוע שכמה וכמת צדיקים מתלמידי בעשס־ה״ק ציוו‬ ‫והנה‬
‫לאנשים המקילביס אליהם ש*‪:‬ל עת שישבו במסיבע‬
‫אחת ובצוותא חדא שיססלו זה לזה מעשי הצדיקים תמיד‪ ,‬וכן‬
‫כתבו בשם הת״ק הלב׳ ל׳ יחיאל מיכל מזלחנושוב ז ״ ע שלוה‬
‫כן לאנשים תכלוים אליו כי באיתיות הסיפול מעוללים שולש‬
‫כל הנסים‪ .‬ועי׳ בזוה״ק פ׳ בא בלעיא מהימכא‪ ,‬וכמדומה לי‬
‫שלאיסי בספה״ק בימ אהלן בליקיע ס שכ׳ בזה״ל ויסדתיך‬
‫בכפילים‪ ,‬זה שיפולי צדיקים‪ ,‬ואחי׳כ מצאתי בהקדמת ס׳ סש״צ‬
‫הביא זז בשם תה״ק ל׳ יעקב יוסף המגיד מאוקטדח‪ ,‬והביא‬
‫שם עוד בשם הה״ק ל׳ יחיאל מיכל מזלאמ־שוב זי״ע כ׳ מעשיות‬
‫מצדיקים הם מעשה מלבבה כי הצדיקים הס המרכבה‪ .‬ובקפל‬
‫שעלי אמוכז בהקדמתו הביא זה גשם ס׳ שבחי בעס״נו ב ז היל‬
‫שמעתי מהלב לק״ק פולנאה וכוי םהבעש״ט אמל כל מי שמספל‬
‫בשבחי הצדיקים כאלו עוסק במעשה מלכגה‪ ,‬ופילשוהו לבנן‬
‫כדמסתבלא‬
 ‫הקדמה‬
‫כדמקתברא‪ ,‬דזהו בתנאי שיה״ בעלי המע^ה צדיקי אממ ושיה*׳‬
‫סיפור המעשה אמת״ ואקוה בעזהי״ת שחני תלי תנאים‬
‫איתנייהו בדבלינו במחבלת הלז״ כ׳ הקיפולים שכתבתי פה הם‬
‫מתלמידי בעשעה״ק ושאל גאונים וצדיקים המפורסמים! אשר‬
‫בצלם אנו חוסים ומימיהם אנו שותים‪ .‬והסיפולים הם אמיתיים‬
‫ובלולים‪ .‬כ׳ כולם קבלתי מפי אנשים נאמנים‪ .‬והלנה מהם‬
‫קבלתי איש מפי איש עד בעל המעשה‪ ,‬והלנה מהם שמעת*‬
‫מהגה״ק מוהל״ל אבלהם יושיע פליינד האבדק״ק כאסויד זצ׳׳צ‬
‫ולפי קע סכלי יגעתי בהם להיותם בלולים‪ .‬ואס המצא ימצא‬
‫איזה עעוה ושגיאה באיזה פלנו מהסיפור שגיאות מי יבין‪.‬‬
‫וכמו ששמעתי כתבתי‪ .‬וכל הדן אותי לכן( זכות ידונו אומו‬
‫בשמים ג״כ לכף זכות‪.‬‬
‫‪ 1‬ה נ ה מלבד התועלת הגדול מסיפורי צדיקים‪ .‬שנשרש האמונה‬
‫בלב השומע ומתלהב לבו בקרבו להתחזק לעבודת השם‬
‫יתברך‪ ,‬עוד נמשך תועלת גדול ע״י שמספרים שבחי ונפצאומ‬
‫הצדיק־ים כמו שראיתי בספר דאומיר בשם ספר דברה‬
‫שלמה וזה לשונו כן על ידי דיבורי וזכירה שמספרים‬
‫הנס גס כן נתעורר ונמשך בחיי הנס ההוא ולכן מצום‬
‫לספר ביצי״מ ולהזכיר בכל יום וכן זכירת מחיית עמלק נכצ‬
‫יום הכל מעעס זה וכן אפי׳ נסים פרשים הנעשים צאדס‬
‫שהסי״ת עוזרו מאיזה צרה או אפ״ לאדם אחר‪ .‬וכשיזדמן ק״ו‬
‫כמו הצרה הזאת לשוס אדם כשיזכור ישועות השי״ת הנעשה‬
‫לאדם והצילו מצרה כזאת גס היום יוכל להמשיך ישועות די‬
‫לסנצל גס כ ע ת מצרה כזאת רק כףה״ בבנוחון גדול ובאמונה‬
‫שלימה ובדביקות בהש״ת וכמו שקבלתי בעזהי׳ה מאדמו״ר ז״ל‬
‫שראיתי כזה ממנו כ״פ גס משאר צדיקים ז״ל עכי׳צ ועיי בפנים‬
‫שהבאתי כעין זה מהה׳ק משינעווע זי״ע וגדולה מזה כ׳ הה״נן‬
‫הרבי ר׳ הירש אלימלך ז׳״ע שאפי׳ אין לאדם זכיות ח״ו יכוצ‬
‫לפעול ישועות ע״י סיסורי צדיקים‪ .‬וזצה״ק בסי אגרא לכצה פ ׳‬
‫עקב‪ ,‬שהוא בקבלת מבעלי רוה״ק כאשר ׳צערך אדם צאיזס‬
‫ישיעה כמן לרפואה ולהצלחה ולעבור במצולה ים מבלי מכסוצ‬
‫אזי יזכור במו פיו מעין אותם הניסים בכיוצא גזה שנעשו‬
‫לצדיקי הדורות לרבים או ליחיד‪ ,‬וז״ש גס בכאן בסגולה ה ג ס‬
‫שלא יה״ בידך זכות כ״כ זכור תזכור אח אשר עשה י ׳‬
‫סלקיך לפרעה ולכל מצרים‪ .‬ובהסעוררס ססורי הניס׳ס כביכוצ‬
‫יתגבר כח חסד עליון עליך וכוי שעל ידי סיפורי ניסים נכיוצא‬
‫בענין‬
 ‫הקדמה‬
‫נמנין יוטעו לעין כל שפ״ בזולה זכיות פכלה״ק וע״ש באריכות‪.‬‬
‫הבי הם הםיפולים המדבליס מגולל מעלה וצדלזת‬ ‫החלק‬
‫הצדיקים והחיך עבדו לשמו ימברך בכל מאמצי כחם‪,‬‬
‫ובגודל מסילת נפפם לד׳ ואן> על לבל קל דלבכן‪ ,‬והאיך קבלו‬
‫יקוליס נאהבת‪ ,‬ולח נענוו בהם ח״ו ועבדו לשמו יהי בשמחה‬
‫ובהתלהבות עצום וכולא בשפה עבודה זו ספלה׳ על שבארצו‬
‫במציאומ אשרי עין לאמה עבודקם הקדושה בהמגלות אלקיס‬
‫ובגודל קלושסם הופיעו אהבה וילאה השם בסלע להנלויס אליהם‬
‫ומבקשים תאמת‪ ,‬וכמו כן יסכם שיפולים המדבליס ממילוס׳יתם‬
‫־‬
‫הק׳ כמו הנט‪0‬ון ‪3‬ד׳ והשמחה והשפלומ לוח וגודל להבמ ישלא‬
‫קחי׳ שקוע בלבם והי׳ להם בזה עבודה גדולה וכ׳יפ מסלו‬
‫נפשם עבולם‪ ,‬והי׳ מובכים להפקיל אן> העוה׳׳ג שלהם עבור‬
‫אהבת ישראל‪ ,‬וכן נכל מדומ הק׳ עד אין חקל כא״זל הובאו‬
‫)ןעקיסם סק׳ בכל ספרי היראים‪ ,‬והנה הבאסי בכאן סיפורים‬
‫‪:‬פלאים מעניכים אלו‪ ,‬כולם בלולים בחסידוס‪ ,‬מלאים מיסל‬
‫ויראה השם‪ ,‬מלהיבים אמ לב הקורא לעבודה הש׳י‪ .‬וזה פועל‬
‫יוסר בלב האדם ממה שלומד בספרי מוסר לבד כמו שכראה‬
‫בחוש אצל בעלי דעס וכן ראינו שכל ספרי היראים רגילים‬
‫להביא סיפורים לעניני המוסר כי עייז יספעל יוסר לב הקורא‪.‬‬
‫דבר נפלא גססה״ק נועם אלימלך בפ׳ שמוה וזלהי׳ק‬‫ומצאתי‬
‫דהנה קימן‪,‬עוב לאדם כשהוא שומע מקטרים ממעלות‬
‫הצדיקים ועבודסם בקדושה לשמו ימ׳ בחמס י ם באומו הפעם‬
‫צבו חושק ומתלהב מאד מאד שיזכה גס הוא לעבוד השי •ח‬
‫באמת זה הוא סימן ^ו‪ 5‬שהשם עמו וזה דבר ד׳ עכלת״לן‪.‬‬
‫כל הדברים האלה כפי פרושות השמים שאזכה כהיות‬ ‫אחרי‬
‫ממזכי הרבים וזכות כל הצדיקים והגאונים המובאים‬
‫בספר זה יעמוד לי ולזרעי‪ ,‬ולזרע זרמי שכזכה ללמוד הסוה״ק‬
‫מתוך נחת והרחבה וכזכת להיות מעבדי הש״ית ולקבוע בלבבו‬
‫אמונת ד׳ ואמונת צדיקים ולהוושע בכל משאלות לבנו לעוגה‬
‫בכצצ כל ישראל ונזכה להרמת קרן התורה וישראל ולגאולת‬
‫שצימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫הק׳ חיים יצחק מאליק‬

 ‫סיפורים נפלאים‬
‫קיפיר נפלא מנגכין גידל בח הק״ש מספה״ק מדרש‬
‫פנחק מהה״ק ר׳ פנחש׳ל קאריצער זייע ודל‬
‫מעשה נפלאה שאירע בזמנינו ששני גני אלם היי‬ ‫סיפר‬ ‫א(‬
‫הולכים בלילה ותעו בדרך וראו ממזור! אש ביער‬
‫והלכו להתקרב לשכ‪ ,‬וכשנמקלבו לשם ראו שהאש בועל באדר‬
‫ולא על הארץ והבינו שאינו אש ממש והס ה״ אחל מ״כז ואחל‬
‫ע״ה ואמר הע״ה להת״ח קרא אמת קיש ואני אומר אחריך מלת‬
‫במלת ועשו כנ״ל והתחיל האש להתקען עד שהגיעו לתיבה‬
‫וגשעליך ח״ גלול כמי מעצע קלע וכשאמלו תיבת ובשעריך‬
‫כששקע ולא נלאה כלל עכל‪.‬‬
‫ב( עיר שם בקוף הק׳ אות ״ז קיסר מזקנו של הלב ז״ל‬
‫שהי׳ כקלי! גיב ל׳ פנחק והרב היי כקרא על שמו‬
‫היי דלכו לנסוע אצל משומדים לחיל והי׳ מבעית להם עות״ב‬
‫ולי שמחת אומל שהי׳ אומר להם כהוא כוהן להם עוה׳ב שלו‬
‫ובקש מהם מאיד שיאמלו בכל יום פ׳ שמע ׳שלאל וכר ואני‬
‫מסופק אם קיפל על פלש? ראשונה או סהם קיש ואמל לו‬
‫עשה כל הלשעות שאמה חפץ ומה איכפת לך אס תאמר ק״ש‬
‫והי׳ מפציל בהם עד מאוד עד ששמעו אליו ויצאו מהנפילה‬
‫רבים עי״כ‪ ,‬ופ״א קיים ע״ז ינוהליר נ״ מכאן אנו רואץ כמה‬
‫גדול כח קיש של שמע ישראל שע״י יצאו משומדים מהנפילה‬
‫מכיש ישראל רשע שאומר שמע ישראל בכל יום בוראי יש בזת‬
‫כח להוציאו מרשעתו לכך ל^ יפחד אדם ביותר ולא ימיאש‬
‫עצמו מהעבודה חיו עכלה״ק‪.‬‬
‫אפשר לשלש הפקוק ‪5‬פ׳ משפעים ונבל אסל אמרת*‬
‫‪8‬‬
‫ובץך‬ ‫ג(‬
‫אליכם תשמרו‪ ,‬״ובכל היינו מצות קיש שנאמר בה‬
‫נכל לבבך ‪.‬אשר אמרתי אליכם׳ שצוותי לכס לקרותה פעמים‬
‫בכל יום עייז ״תשמרו׳ שתה״ משומרים מן הלעא וכאמרס דל‬
‫נצחו מיעב ואס י י י לאי יקרא קיש וגם תשמרו מכל לע וממזיקץ‬
‫כמעשה הלאשונת ההיל‪ ,‬ועי׳ בכועימ בפי' י " משפעים על פקוק‬
‫זה לדרכו‪.‬‬
‫ובעבלי דרך פה בענץ ק ׳ש לא אעצור במילין‬ ‫ד(‬
‫מלקפי• עול מעקה נפלאה מאוד אשל שמעתי‬
‫מקפלים שאילע בימי הה ׳ק ל׳ }‪:‬נחסל קאריןנער זי׳ ע‬
‫והה׳ ק הי׳ לגיל לקפל מעסה זאמ בכל פורים‪.‬‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫י‬
‫מהי׳ כך הי• הנה בעיר אמת הי׳ לר מ מ ל ל(מי‪,‬‬ ‫והמעשה‬
‫והי׳ ישע עריץ ושונא ישראל מאוד‪ .‬ובחיותו מכשף‬
‫גדול הי׳ לגיל צעשומ עם כשפיו לשעות גדול צכצ ישראל הדרים‬
‫בעיר הזאת ושם ‪3‬עיל ההוא חי׳ דל איש אחד מחזיק אלאנדע‬
‫)ווילענןהויז( והכומל הנ״ל הי׳ לגיל לילך אצלו לשתות שתי'‬
‫שכול גלול! פ״א נפל חשק בלננס האיש הכ״צ שלמול עצמו‬
‫יוכממ הכישוף )ואפשל הי׳ כוונתו שיתי׳ בקי בכישיף כדי שיוכל‬
‫ללחום עם הכומר הנ׳־ל( ויחי חיום כבוא הכומל אצלו כהלגלו‬
‫אמר אליו האיש הנ״ל כמה א ת ז חצה בשכלך שתלמוד אופ*‬
‫מכמת הכישוף והסיב לו הכומל אם תתן ל׳ לשתות ג׳ שנים‬
‫רצופים כמה שארצה‪ ,‬אז במלאת תג׳ שנים אלמול אותך חכמס‬
‫הכישוף ונםלצה האיש ונגמל ביניהם הדבל‪ ,‬ויהי במלאת הגי‬
‫שנים אמר לו האיש הנ״ל אנכי קיימתי לבלי ונתת׳ לך לשתיה‬
‫כמת שרצית‪ ,‬כעת תלמול אותי חכמת הכישוף‪ .‬אמל לו הכומר‬
‫אחלז אותי בחגירה שלי‪ ,‬ואחזו והוליכו עיי כישוף בזמן קצר‬
‫לערך רבע שעה אל מקום רחוק מאוד‪ ,‬והציגו על הר אחד‬
‫ואמר לו בכאן תלמוד חכמת תכישיף‪ .‬והכומר נעלם ממני׳‬
‫והאיש המל נשאר שם גלמוד במדבר שמם‪ ,‬ובעמדו כך נבוך‬
‫גרעיוניו פתאום ראה שההר שעומד עליו הוא מוקף נחש גדול‬
‫מאוד אשר כמוהו לא יראה עוד‪ ,‬אז הבין האיש הנ״ל כי האדמה‬
‫שעומד עליו לאו אדמת קדש הוא‪ ,‬והוא ארז אשר לא עבר‬
‫בה איש ובודאי הכומר הכיל הוליך אוהו על הרי חשך‪ ,‬מקום‬
‫משכן החיצונית‪ ,‬ונחשבו כך פתאום התחיל הנחש לדבר אליו‬
‫כדברים האלה מת אתה רוצה בכאן והשיב האיש בפחד ובהלה‬
‫ומרכבותיו דא לדא נקשן‪ ,‬חנה באתי לכאן ללמוד עצמי חכמת‬
‫חכישיף וחזר ושאלו תנחש מאץ אתה מאיזה מדינת ותשיב‬
‫האיש ממדינת פלונית‪ ,‬ואמר אליו תנחש כעת צריך אתה לשכוח‬
‫שאמה ממדינת פלונית והאיש קיים דבריו ותעביר אותת ממחשבתו‬
‫ושכח‪ ,‬וחזר ושאלו מאיזה עיר אתה ותשיב מעיר פלונית תשכח‬
‫גס העיר׳ ושכח כנ״ל‪ ,‬חזר ושאלו הנחש היש לך אב ואם׳‬
‫והשיב יש לי‪ ,‬ואמר לו הנחש תשכח אביך ואי‪/‬ך‪ ,‬ושכח ג׳יכ‬
‫כנ״ל כן שאלו הכחש על כל פרע ופרע ואמר לו שישכח‪ ,‬והאיש‬
‫שכח הכל‪ ,‬ואח׳׳כ חזר ושאלו הנחש מאיזה עם אתה‪ ,‬והשיבו‬
‫מזרע היהודים אני מגני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אמר לו הנחש‬
‫תשכח גס זה שאתת יהודי‪ ,‬והשיגו האיש הכת נשאתי פניך גם‬
‫לדבר הזה ושכחתי‪ ,‬וחזר לשאלו למי אתת עובד‪ ,‬ותשיב האיש‬
‫אכי‬
 ‫טו‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫נשנסע ר׳ הירש הכ׳׳ל מל היריד כדרכו‪ ,‬ובבוקר קודם קהמחיצ‬
‫היריד עמד שם באמצע הרחוב‪ .‬וסבבוהו שאר הסוהרים והוא‬
‫באמצע ושיחם מלא שחוק וליצנומ כדרכם‪ ,‬ור׳ הירש הכל ה*‬
‫שם ראש המדברים‪ ,‬ובעמדם כך שמאום בא במוך העגולה‪,‬‬
‫הה״ק האב״ד הנ״ל‪ .‬ושאל אומו ר׳ חירש בדרך סחור! ייאכן וויצ‬
‫דער רבי‪ ,‬והשיב צו ההי׳ק אני עוסק בדבר מצוה לקבץ מעוס‬
‫עצ פדיון שבוים ושאל אומו ר׳ חירש וכמה מעומ צריך צו‬
‫צהלבי על מצוה זו אמר לו הה״ק אלן> וחמש מאומ זהובים‪ .‬ולי‬
‫הירש לא המיישב עצמו הלבה והי׳ צו בכיסו אלן> וחמש זהובים‬
‫אשל הגיא עמו על היליד ציקח עבולם בהמות וסוסים ונמנה‬
‫צההיק על פדיון שגויים‪ ,‬וכלאוח הה״ק כן נתפעל מאוד עזה‬
‫ובלכו שיזכה להרגיש קדושת שגת ואמל לו זאללסנו ספיפרען‬
‫אעעם אין שגה‪..‬‬
‫של׳ הייש לא קנה על היליד לא סיסים וצא שווייס‬ ‫ומובן‬
‫‪1‬‬
‫כי נשאל ליקם מכל‪ ,‬וגס על הוצאות הללך לא ח י‬
‫צו וחוצלך ליקח בהלואה ונסע לביתו בלא מעיה ובלא סימלה׳‬
‫ובני ביתו צעקו מלולי תמלולות כמובן כי באותו העת ה י‬
‫‪,‬‬
‫נחשב זה לסכום לב מאוד‪ ,‬והוא שתק וקיבל הכל בשמחה‪ ,‬ויה‬
‫‪1‬יוס ה׳ בשבת אחל צהליס התחיל להלגיש מקדושת שבס כ׳‬
‫נתקיים בו בלכת הה״ק הנ״ל‪ .‬ומחמת שלא נסה באלה כי הי׳‬
‫איש פשוש ולא ידע מעולם שיש איזה עעם ומתיקות ביום‬
‫השב״ק לכן לא חי׳ יכול לעצור ברוחו כדלך הצדיקים שיכולים‬
‫לחעמין בקרב לבס החיות דקדושה ל ק תתחיל לזמר ולרקד‬
‫מגודל החיות והמתיקות של יום השביק שבא׳ וה״ בוער בו‬
‫כאש להבה‪ ,‬ושאל לאשתו אתה יודע מת יהי׳ מחר‪ .‬והיא השיבה‬
‫לרוגז ובכעס‪ ,‬מה יהי׳ מחר‪ .‬מחר יהי׳ ערב שבת וצריך צי‬
‫עצ הוצאות שבס אולם הוא לא מצא מרגוע לנפשו‪ .‬ובערב‬
‫כשתלך לתתפלל מנחה ומעריג תתפלל בהתלהבות נפלא ושמח‬
‫ורקד גריקודין וכל האנשים העומדים בבחכ״נ לא ידעו מת היי‬
‫צו וחשבו כי אולי הוא מעשה שגעון‪ ,‬כי הס הכירו אוהו היגוב‬
‫מקדם שאינו ראוי מצד מעשיו לדביקות כזה‪ ,‬ואחר התפלה‬
‫התחיל לשאול לכמת וכמת אנשים אתה יודע מם יחי׳ מחר‪.‬‬
‫מחר יהי׳ ערב שבת‪ ,‬וכל הלילה ליל ששי לא הי׳ יכול לישן‬
‫כלל וכמאמר בזכרי בו איננו מניח לי לישן‪ ,‬ואח׳׳כ בבוקר‬
‫כשהלך להתפלל הי׳ מתפלל עוד יותר בחיות‪ ,‬ממש אש להבה‬
‫חוקד בו וכל מה שהי׳ יותר סמוך לשבת הי׳ מתלהב ועולה‬
‫יופר‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫ט!‬
‫יומר רומל ולא ת״ יכול לעמוד במקום אחד‪ ,‬וכשתגיע ננת‬
‫מ י ס ת יום השנת קודש כמעע כלתה נפשו מלוב הדביקות״ וכת‬
‫הי׳ כל •וס השנת ולמי ביתו הי׳ להם צעל גדול מאוד מזה‪.‬‬
‫וגם כל בני •;׳ישיב לא ידעו פתלון הדבל לק כל אחל שפע‬
‫כי ל׳ הילש יצל! מדעתו ונשתגע‪ ,‬אבל מה מאול נתפלאו כשלאו‬
‫שבעבול יום השבת ול׳ הירש הלי הוא כמו שה״ מקדם וכל‬
‫׳ימי השבוע ה״ מובלע בין אנשים‪ ,‬אולם בבוא יום ה׳ אחר‬
‫צהרים נתלהב לצי עיד יומר משבוע העברה‪ ,‬והי׳ הכל ככ״ל‬
‫כשבועה העברה ובעבור יום השבת נשקע ממנו האש הבוער‬
‫בקרבו כ כ ה המנהג הדבר זמן רב‪ ,‬אז ראו האנשים שלא דבר‬
‫ליק הוא ר ק הממה שעשה במסירת לשש שנתן כל רכושו על‬
‫מצות פדיון סבי״^יע׳י שברכו הה״ק שיזכה לנועום עעס מתיקית‬
‫ביום השבה ת׳ א שעמדה לו שנעשה בעל תשובה גמור והיי‬
‫מתלמידי ה ה ק תבלול מיס פייס )ובקין* המעשה כאשר הזכיר‬
‫אומו תהיק מכאקויל אמל עליו זיל( וקיפל עול הה״ק מנאקויל‬
‫שהוא תי׳ מכיר זקנים מעיל קי^עע שקיסלו שהם הכילו אנשים‬
‫מעיל קיגפנו מיקירי ק י ח א שהי׳ בימים ההם שהי׳ ניקעים אל‬
‫חה״ק ל׳ הירש ז״ל על שבתים‪ ,‬וגם נעשה בקיף בר אוריין ואמר‬
‫מורות נפלאות ע נ שלחנו העהור ובקיף ימיו נקע לארץ הקלושה‬
‫ושם מנוחתו כבוד זי״ע‬
‫דא אמרו חכז־ל בכה רבי יש קונה עולמו בשעה‬ ‫לבכנון‬
‫מחת וראיס׳ בקםה״ק באר מים פייס שהקשה מפני‬
‫מה בכס לבי הלא שמחה הוא כשיש קונה עולמו בשעה אחת״‬
‫ותירץ הוא דל כ׳ לפעמים אדם חי על סני האדמה שבעים‬
‫שנה ולא בא לזה העילם רק עבור לעשות מציה אחת כפי‬
‫מה שגזרת מזמשו יתברך הצריכה לחקץ נפשו‪ ,‬והכקהריס לדי‬
‫אלקינו‪ ,‬עיכ האדם הנלבב ירא לנפשו מ ל מ ד ת שום מצוה לפניו‪.‬‬
‫מיראתו שמיי בא לזה העי־ נס לעשות מצוה זו די קא‪ ,‬ועל זה‬
‫נכה לבי כי יש קונה עולמו בשעת אחת‪ ,‬וע״ז צריך קייעתא‬
‫דשמיא שלח לדחות חיו םעה הזאת בידים‪ ,‬ונמצא שלא עבד‬
‫עבודתו חצליכה לו לעביר עכ״ד כפי זכרוני כעת כי לא העתקתי‬
‫ר‪-.‬יכו כ• איני זיכל כעת באיזה קדרה כותב זה‪.‬‬
‫שהה יק ר׳ הילש הכיל אחל הסתלקות לנו תק׳‬ ‫ו‪£#‬עתי‬
‫בעל הנאל מיס חיים דל כקע צתה״ק מקאקיב‬
‫בעל האהבת שלו׳ ז״ל׳ וכשבא אליו בפעם הראשון ה י ע איהם‬
‫הה׳ק תנ׳ל אקניפף געגעבען על זרועו על שנפח זרועו והיי‬
‫כואב‬
 ‫סיפירים נפלאים‬
‫כואב לו כמת שנועות ואחי׳כ נתרפא‪ ,‬ולעת תקיפת השנה מ מ ו ן‬
‫באותי העת חזר ונפה זרועי‪ ,‬וכן בכל שנה ושנה והוא לבר‬
‫שלא ז״ע‪.‬‬
‫מעשה נוראה ונפלאה מאוד שהי׳ בימי הה׳ק‬ ‫מ(‬
‫המגיד מקאזניט״ן ז״ע מדבל בענין גורל כמ‬
‫המעשה לצדקה‪.‬‬
‫בימי‬
‫חלב המגיל הק׳ מו׳ ישלאל מקאזניע׳ן זי״ע ה״׳ ל ל ג ע י ר‬
‫אחד איש אמד שלא היי אמיל בנכקץ‪ ,‬אבל אעפי״כ‬
‫נדבה אותו לבו העהול לעשות צדקה וחסד‪ ,‬ע״כ קבל על עצמו‬
‫לילך לקבץ מעות עבול עניים‪ ,‬וכשבא עני אחל העילה מיכן*‬
‫שלחו אותו אל זה האיש סהוח יעשה לו עובה‪ ,‬כי ת״ ללכו‬
‫שלא לחה שום עני בילים ליקנימ‪ ,‬וממילא מובן שתלך בכל יום‬
‫צקב׳ן מעות ב׳ וג׳ פעמים‪ ,‬וכמה פעמים סבל חילופים וגידופים‬
‫ובזיונות כדלך מקצת אנשים שעתלגזים על אלו המעשים לצלקת״‬
‫אבל הוא קבל הכל בשמחה ועשה עבודתו גשלימית‪ ,‬והש״ת ת׳״‬
‫מצליח דלכו שזכה לקיים כמה וכמה נפשות מישלאל וממש החי״‬
‫אותם‪ ,‬פעם אחת קלה מקלה שכבל הלך לקבץ ג״ם ביום אחד״‬
‫ולעת עלב בא עני אחד וחשתעח לפניו בבכי׳ עצומה על שכמעע‬
‫נפל בחולשת ל״ל‪ ,‬חיות כי אשתו תיא מועלת על עלש לוי זה‬
‫זמן רב וכעת תיא מסוככת מאוד וצריך ליקח עבולה סמי‬
‫רפואות וגם אין לה גמה להחיות נפשה‪ ,‬וגם הילדים צועקים‬
‫ללחם כי לא הי׳ יכול לתלויח מחמת שאשתו חולנית ואם לא‬
‫ילחם עליו עכשיו אז חיו כולם נגועים בלעב ל״ל וגם אשתו‬
‫ממות בלא עמת‪ ,‬והאיש הנ״ל בשמעו כל זאת דוה לבו מאד״‬
‫ולא ידע כלל לעכס עצה בנפשו כי כבל הלך בזת תיוס ג׳׳פ‬
‫ל ק ח מעית‪ ,‬ואם יכך עול הפגם בנוח יזלקו אישו חוצה‪ ,‬וחשב‬
‫בדעהו אעפ״כ אנקה לילך ובא אל חנות אחד עאנליל מוכר‬
‫בגלים ישנים והי׳ שם קיבוץ מכמה אנשים ובתוכם לצים ופיחזים‬
‫וכיבדו אותו בבלוך הבא כדבעי למתוי כי זה ה״ פעם ד׳‬
‫שהלך לקנץ מעות בזה ביום‪ ,‬והכה בחנות הנ״ל בתוך הבגדים‬
‫*שנים חי׳ גיכ בגלים ישיניס של מ מ ל אחד‪ ,‬שהניחם שם‬
‫למוכלם‪ ,‬ואמל לץ אחד להאיש הכיל‪ ,‬כמה אתם מקבצים בכל‬
‫חעיל‪ ,‬ענת *ותו האיש הנ״ל לערך חמשה לאניש אמל לו הלז‬
‫חנ״ל אם אתם לובשים הבגדים של הכומל ומלכו כך ככל תעיר‬
‫אז אתן לכם תחמשת לאניש בשלימות‪ ,‬ותתיישב עצמו האישתנ״צ‬
‫כי בלא״ה לא יוכל לקבץ כעס ס מ ם הנ״ל כי צא יתנו צו וגם‬
‫הלילה‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫יח‬
‫הלילה ממשמש ונא‪ ,‬עיכ השיג לו שנןונ הלני״ רלנש בגדי‬
‫הכומר ויןנל על פצמו כל הנזיונוס כלי להחיות כמה נפשוח‬
‫מישראל‪ ,‬והלץ הכיל ק נ ן כל חחנליא שלו והלכו אחל זה‬
‫האיש נכל הפיל מקצה אל הקצה‪ ,‬והיי חוכא ושלולא בבל‬
‫העיר נלאוסם כי האיש המל הולך נ נ ג ד י הכומר כי לא ידעו‬
‫מה ה ״ לו‪ .‬ואח״כ נחן הלז הגיל לחאיש החמשה לאמש והוא‬
‫הוליכם תיכף נשמחה ל י ס לעני המל! וממש לוח חדשה‬
‫נסן נקלנו כמונן‪.‬‬
‫ן י ך י היום קלה מקלח אשל עני אחד שהי׳ משכנו נההקלש‬
‫)שלאף שעיענ( נעדל שם ל״ע ולא היה ממה לעשות‬
‫לו סכליכיס ונחיומו איש ששונו ע״כ לקחו ענולו מהחנומ הנ״צ‬
‫אלו הנגדים של הכומל‪ ,‬כי נסנם נזול מחמס שלח היי אדם‬
‫שרצה לקנותם‪ .‬ועשו לו מכליכיס מאלו הנגדים‪ ,‬ויהי כעבול‬
‫כמה שנים מזה המעשה נעלל עוד עני אחד נהקדש המל‬
‫וספרו לו קלקע אצל זה העני שנפעל כנל‪ ,‬וקלה מקלה‬
‫שחפרו סמוך מאל לקבל המל על םנהגצת ק‪3‬לו של תעני‬
‫ס מ ל ילאו אוסו שהוא נשלילוח ולא ה״ נסעכל בשלו כלום‬
‫ב׳ לא שלש בו למה ומולעה‪ ,‬לק נקצה הלגלים עקום שלא‬
‫הגיעו הבגדים שם נסעכל בשלו‪ ,‬וה״ פליאה גדולה בעימ‬
‫העולם‪ ,‬ושלחו להגיד להמגיד הקדוש מקאזמנון‪ ,‬ואמל להם‬
‫כי העני הנקבל בבגדים המל הוא איש פשוע‪ ,‬לק מחמח‬
‫שהחיש המל עשה מלוה בבגדים האלו במסילה נפש וסגל‬
‫בזיון גדול למען לעשוס עוגה ליסלאל‪ ,‬עיכ קנו הבגדים קדושה‬
‫בעצמם וע״כ לא שלע לקבון בעני הנ״ל שנקגל גהם‪ ,‬ומזה‬
‫נוכל להבין כמה גדול כחה של לצוה‪ ,‬כי בגלי הכומל הנ״צ‬
‫ה״ שולה בהם עומאה גדולה מאד כמובן‪ ,‬ובשעה קלה כזו‬
‫קבו כ״כ קדושה בעצמם‪ ,‬ומי יכול לשעל גודל הקלושה ששלה‬
‫באיש ה מ ל שעשה המצוס במס״נ ומה לב זכוסו שהלך כ״פ‬
‫ביום לקבץ מעות עבור עניים‪ ,‬המעשה זו שמעתי מחסיד אי‬
‫שקבלו מחסידים זקנים ואנשי מעשה‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מההיק עוהר״ר לייי יצחק מבאר־‬ ‫גו(‬
‫דימשוב ז״ע זההיק מוהר״ר שניאוו זלמן בעל‬
‫התגיא זי״ע‪.‬‬
‫נשמדכו הה׳׳ק מבארדיעסונ עם חת״ק התניא זי״ע‬ ‫פעם‬
‫והחתונה הי״ בבארדיעשוב אצל התיק‪) ,‬והאיך ומה הים‬
‫©שידוך אס בבניהם של אלו הצדיקים או בנכדיהם לא קבלת*‬
‫בבירור(‬
‫יט‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫בבירור( ואמר הממונה אמר הת״ק מגאיליעשוב להשניא‬
‫מחוסן לענין הנה הש״יח זיכנו שעשינו המשונה גפנוומ״צ עי׳כ‬
‫מהנכון שנעשה איזה מצוה ביחד‪ .‬מה עוג ומה נעים השיב צו‬
‫הה״ק המניא! אמר צו הנארדיעשעבער הנה אצצי נסגדצה‬
‫איזה ימומה וכעס הגיע לפיקה וא ן צי במה להשיאה‪ ,‬ע׳׳כ‬
‫נלך שנינו געיר לקבץ מעימ לצורך הכנקת בלה‪ ,‬והמניח הק״‬
‫קבל דכריו סיכף הגם שהוא איש זר בעיר ההוא אעפי׳׳כ עם‬
‫הרב המלא דאסרא ילך‪ ,‬אנצ סנאי החנה עמו הנאלדינושעביר‬
‫שכמה שימנו צהם יקבצו וצא ימרעעו עצ שום איש‪ .‬הגם שצא‬
‫ימן לפי עשרו ולסי כבוד סכי הרבנים המרא לאסרא והרב‬
‫הסניא‪) ,‬כי הה״ק המניא הי׳ מםורקם מאד בחבמסו ונצרקסו‪.‬‬
‫ועוד בחיים מיומו היי לו לערך סמונים אלף חסידים( ובעיל‬
‫באלד־עשוב ה ״ דר איש אחל באנקער שהי׳ בעל צדקה גלול‬
‫והי׳ סמן בסבר פנים יפום נדבומ הגונוס לכל עובר ושב‪.‬‬
‫ובפרע לעני בן עונים או לחיזה מ״ח היי חונן ונומן מנה יפה‬
‫סכל לפי מה שהוא אדם‪ ,‬עיכ אמר הבארדיעשעביר לממוחנו‬
‫נלך מקודם לזה הבאנקער כי הוא נעל צדקה גדול וצייר‬
‫לפני הה״ק המניא אס כל מהלוכומ זה הבאנקעל ונדבמ לבו‬
‫העהול‪ .‬וכשבאו לביס הבאנקעל קבלס בשמחה וספלו לו הענין‬
‫למה גאו‪ .‬ולקח מכיסו חצי פ ל י ע ז ונסן להם‪ ,‬והבאלדינושעגיר‬
‫לקח ממנו והלך לו‪ ,‬אגל הה״ק המניא חלה אפו מאל ולא‬
‫יכול לעצול מלומל להבאלליעשעביל ממומן‪ ,‬וכי זה הוא כבוד‬
‫המולה וכי מוחל להעלים עין מזה שנס ן רצי פלועה להלג‬
‫מלא דאמלא שגא אליו לקנץ לצולך הכנסמ כלה‪ ,‬והשיג לו‬
‫הבאלדינושעביל מחומן לעבין‪ ,‬והלא אמלסי לכם והמניח•‬
‫עמכם שאל מסלעמו על שום איש כמה שימן‪ ,‬אגקש מכם‬
‫שסממינו מעע ונלך להלן לאיש אדל‪ .‬וכאשל הלכו קצס שעה‬
‫והנה קול קולא עליהם שימחלו להממין קצה‪ ,‬והנה הבאנקער‬
‫הנ״ל לולף אחליהם בבהלה וביקש אוחם מאד שימחלו לו על‬
‫כבולם כי העיז פניו לימן להם חצי פלונוה‪ ,‬ולקח מכיסו‬
‫פשלה לאניש כפף ונהן להם‪ ,‬וכאשל מזל הגאנקעל לגיסו‪.‬‬
‫אמל הלב הק׳ המניא להגאלליעשעניל‪ ,‬מחומן וכי בעבור‬
‫עשלה לאניס הנחסם להתפייס ממנו‪ ,‬ענה אומו הבאלדעשעביר‬
‫אבקש מכם שסממינו עול קצת‪ ,‬והלכו להלאה עול קצמ•‬
‫ססאום שמעו עוד הקול קולא עליהם שימחלו להממין קצת‪.‬‬
‫ובא עליהם כמקדם גפייס וססנונים על שפייסם לק בעשרה‬
‫לאניש‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫כ‬
‫ראניש‪ ,‬ובקש מהם שידונו אומו לכף זמש כי בזה היום היה‬
‫לו הרבה עגמה נפש מכמה פנינים ע״כ לא היי שפוי בדצנסו‬
‫שיוכל להתיישב האיך להתנהג עם רבנים חש&ים כמוהם‪.‬‬
‫ונתן לתם אלף ראניש כסף לצורך תכנקת כלה‪ .‬ושאל אותם‬
‫אס נתפייסו‪ ,‬והשיבו חן ומחלו לו בלב שלם״ וברכו אותו‬
‫שיזכה להסנהג כמקדם‪ .‬ואמ׳יכ אמר תבארדיעשעביר זי״ע‬
‫להה״ק הסניא זי״ע הנה אקפר לכס גופא דעובדא מה שתי״‬
‫עם זה הגאנקער כי הוא נאמת בעל צדקה גדול כאשר‬
‫אמרם י לכם רק זה כמה שבועות בא אליו עני אחד לקבל‬
‫גדבחו״ ובאותו העמ ה״ אצל הנאנקער הנ״צ שרים נכבדים‬
‫ולא היי יכול לעמוד ממקומו לילך להקאסקע ליקמ משם מעות‬
‫וליסן להעכ׳‪ ,‬ואצלו בכיסו לא היי לו רק חצי פרועת ונתנה‬
‫לחעני כי חשב בדעסו כי גס בשאר מקומות אין נותנים לו‬
‫יוסר״ והעני לקח החצי פרועה בחמה עזה וערפה לו בשניו‬
‫ולקתה בעינו וכמעע שקפצה עינו לחיץ‪ ,‬והבאנקער כשראה‬
‫שנמצא עז פנים כזה קבל על עצמו שלא ליתן עוד לשים עני‬
‫יוסר מחצי פרועה‪ ,‬והנה עבירת גיררת עבירת וכאשר באו‬
‫העניים כהרגלם ולא רצה ליםן לחם רק חצי פרועה לא רצו‬
‫לקבל ממנו מחמת שהי׳ רגילים לקבל ממנו נדבומ הגונות‪,‬‬
‫נמצא שזה כמת שבועית לא נתן שום צדקה‪ ,‬ע׳׳כ לא ה״ יכול‬
‫ליחן גס לנו רק חצי פרועה כי עבירת גוררת עבירת‪ ,‬כי‬
‫הגס כי הצדק אםו עם העני הנ״ל שהעיז כ״כ כנגדו‪ ,‬אעפי״כ‬
‫צא הי׳ לו צקנוק עבור זה כל תעניים״ והאיש אחד יחעא על‬
‫כל העדה יקצוף ע״כ הוצרכסי לסבב הדבר בענין זה שאקח‬
‫עמנו החצי פרועה בכדי שיתי׳ לו קצת מציה״ ומצוה גוררת‬
‫מצוה‪ ,‬ע״כ חיי לו כח ליחן לנו עשרה ראניס שהוא מצוה יותר‬
‫גדולה‪ ,‬אח״כ נגרר אחרי׳ מצית יותר גדולת ליחן אלף ראניש‬
‫בפעם אחד ועל דרך זה עשיתי לו עובה שיחזור מקורו ויהי׳‬
‫בעל צדקה כמקדם‪.‬‬
‫מעשה גדולת ונפלאה מהה״ק הנקרא בם׳ כל‬ ‫י(‬
‫ר׳ דןערשילי לישקער זיי׳ע בהיותו בעיר מונקאעש‬
‫על שבס אחד‪.‬‬
‫הרה״ק מוחר״ר צבי מליסקא זי״ע עבר כ׳ פ דרך עיר‬ ‫הנה‬
‫מונקאעש ונשא מאד חן בעיני החסידים דשם כי הי׳‬
‫מבינים קצת אס גודל צדקתו וחסידותו‪ ,‬פעם אחד בקשו ממנו‬
‫אנשי תעיר שישבות אצלם שבת אחד למען יהנו מאורו‪ .‬ונענה‬
‫תתי׳ק‬
‫כא‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫הה״ק לבקשתם ובא לשבוס שם שכה אחד‪ ,‬וכל העם בלוו לוליו‬
‫בפסקאומ לקבל ברכהו‪ .‬והי׳ לו שם ממון הרגה‪ ,‬וזה ידוע כ*‬
‫ההי׳ק ר׳ הערשילי ז י ע היי מקיים מאמר המשכה ויהי׳ עניים‬
‫בני בימך כפשועו‪ ,‬וגם כשי שפירשו המפורשים שצריך להנהיג‬
‫גני בימו כבכי עניים בכל העניינים במאכל ובמשסה ובמלבושים‬
‫כ׳ הי׳ ירא שמיד שמא הוא לוקח לעצמו ממעומ העניים כי‬
‫היי מחזיק עצמו רק מ נ א י לדקה על המעוס״ ע״כ הי׳ דרכו‬
‫לצמצם מאוד בהוצאוש בימו בכל מה דאםשר‪ .‬ובמוך הבאים בא‬
‫ג״כ עני אחד‪ ,‬ובכה במר נפשו לפני הרבי ר׳ הירשלי היומ כי‬
‫יש לו במ שכבר הגיע לםרקז‪ ,‬וזה כשמי שנים פעלמה בידו‬
‫בקישוי גדול להשמדך עבורה עם בחיר נחמד‪ ,‬והבעיח לו לימן‬
‫נדוניא כנהוג כי הי׳ לו כמה חשבונות מהיכן לסלק הנדוניא‪.‬‬
‫אמנם רבות מחשבות בלב איש וכל תחשבונות שחשבתי הי׳ כלא‬
‫היי וכלו כל הקיצין כי ביתי ריקם מכל־ והבחור הנ״ל בראותו‬
‫כל זה כפל לבו כי זח שמי שנים שדחיתי אוהו בלך ושוב ע״כ‬
‫ברצוכו לעזוב את מקומו ואת במי תכלת ורוצח ליסע למרחקים‬
‫ולחשתדך שם ומחמת גידל צערי וצער ב״ב ממס קצתי בחיי״‬
‫שאל אותו הה״ק וכמה אתה צריך לעסק זה‪ .‬מאה ראניש כסף‪,‬‬
‫מנה האיש יוכל‪ ,‬ותת״ק לא התיישב הרבה ונתן לו כל המעות‬
‫גשלימוס״ ובאותו מעמד הי׳ שם אחד מיקירי קרסא )ומחמת‬
‫כבודו תעלמתי שמו( ובראותו זה המעשה הרהיב עוז בנפשו‬
‫ושאל להה״ק מתיכן לקחתם זה הדרך ליחן לעני אחד בפעם‬
‫אחד מאה ראניס כסף ולמה לא ילך העני אצל כמת מאוס‬
‫אנשים ולקבץ לו זה הסכום‪ .‬וההיק חשיב לו בחכמה נפלאה‬
‫כידוע שת״ מכם גדול ואמר לו הנה אספר לכם מעשה אך‬
‫שמעיני היעב תנה בימי חורפי כשהייסי אברך רך בשנים הייסי‬
‫מלמד ותעניות ת״ שורר בביתי מאוד״ פעם אחד נפל חשק‬
‫בלבי לנסוע על חג השבועות לההיק מבעלז ז׳״ע אבל מחמס‬
‫שלא הי׳ ל' מעות על הוצאות הדרך תוצרכחי לילך ברגלי ועל‬
‫שבאתי לעיר לעמיערג כבר תי׳ רגלי נפוחות מערדת הדרך‬
‫והלכתי לבהמ״ד הנקרא )חדשים בהמ״ד( כי ג׳ בתי מדרשים‬
‫העמיד הה־ק הרבי ר׳ הירשלי זידועשוביר ז״׳ע על סלר הפסוק‬
‫חדשים‪ .‬לבקרים״ רבת אמונתך״ זה שבלעמבערג נקרא‪ .‬חדשים‪.‬‬
‫ועוד יש בשני עיירות אחד שנקרא לבקרים‪ ,‬ואחד שנקרא‪ ,‬רבה‬
‫אמונחיך‪ ,‬וזה שנלעמגערג מתפללים בו כעס חסידי בעלז(‬
‫והלכסי לשם לנוח מעע מערדס הדרך בין כך וגין כך גאו‬
‫לשם‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫כב‬
‫לשם כמה עגלומ עם חסידים מעיר עונקאעש הנוסעים ג״ב‬
‫צנעלז על חג השכועומ׳ וכהיום שהסוסים שלהם היי יגיעים‬
‫מאוד הוכרחו לסכור עגלוס עם סיסים אחרים״ וחיי ניניהם‬
‫אנרך אחד שזה הי׳ מוציא ומניא״ והי׳ מקנץ המעות לצורך‬
‫שכירת העגלות מהחסידים חניהעים וקלנמי אל חאנרך הנ״צ‬
‫ונקשתי ממנו מאד שירן ח גס חות׳ על העגלומ! והשינ לי תאם‬
‫יש לך זעכציג גראציר אז תסע עמנו‪ .‬ואמרתי לו כי אין ל*‬
‫אפיי פרועה אחת וספלמי לו כי יש לי יסורים גדולים על‬
‫הרגלים והראיתי לו רגלי הנפוחות שאיני יכול לילך עוז נרגל*‬
‫ע ל נעלז ומה אעשה איפה תכי לא אהי׳ מ״ו בנעלז על מג‬
‫השנועוס אחר כל היסוריס והתלאות אשר מצאהני נדרך‪ .‬ולני‬
‫עלי דו* מאד אנל לשוא הי׳ כל סחנוני אליו‪ ,‬כי הוא נ א ח ס‬
‫שאם לא אתן זעכצ^ג גראציר לא אסע עמהם‪ ,‬ואמר לי עצה כי‬
‫עד שעת הנסיעה יש עוד שתי שעות ע״כ תלכו כעיר לקנץ‬
‫נדנות ע ד הסכום הנ׳׳ל‪ ,‬ובי־אותי שאין לי נרירת תגס כי לא‬
‫הורגלתי כאלת והי׳ מר ל׳ מאד אעפ׳״כ מחמת גודל המשיקה‬
‫שתי׳ נלני לחיות ננעלז על מג תתבועות תוכרחתי לציית אומו‬
‫ומשנת׳ שיענור עלי מה‪ ,‬והי׳ אז המנהג שם ליהן נ ד נ ה לעניים‬
‫גלעכליך ואח׳׳כ החליפו את הנצעכליך אצל פרנס החודש על‬
‫מעות‪ .‬או שנתנו לתעניים סח רח מחחנות לנלנמו‪ .‬וכשנאתי‬
‫נמנות הראשון שאל אותי תחנוני יונגער מאן‪ ,‬געלד א נ ע ל‬
‫סחורה‪ .‬אמרתי לי שיתן לי פחירת כי משנתי שהסחורה יעלת‬
‫*וסר מההרועה שיחן לי ונסן ל׳ מעשיר אחד פאדים‪ .‬ונאסי‬
‫למנוס תשני ושאל אותי ג״כ יונגעלמאן‪ ,‬געלד א נ ע ל סחורה‪.‬‬
‫והשנסי ג״כ שיתן ל' סחולה‪ ,‬ונתן לי קנעפיל אחל‪ .‬ואחיכ‬
‫באמי לחנות השלישי ושאל ג״כ כנ״ל יונגעלמאן‪ ,‬געלד אנעל‬
‫שחולה! ותסנסי גיכ שיתן לי סחולת׳ ונסן לי מחע‪ ,‬חאנ איך‬
‫שאן געהאע אנאליל מיע אפאלים מיש אקנעפיל‪ .‬אנל ראיס*‬
‫שמזה לא יהי׳ לי זעבציג פלועומ וזמן הנסיעה ממשמש ונא כ*‬
‫כ נ ל ענלה שעה אחת משתי כפית הנ״ל‪ ,‬והיי צליך לי מאול‬
‫וכשנכנסתי לחנות תלניע׳ ושאל אותי גי׳כ כנ׳ל לא יכולתי‬
‫להשיב לו לק נפלץ ממני נכיה עצומת׳ ושאל אומי למת אתם‬
‫בוכים וססלסי לו כל לנכי ונכמלו לחמיו עלי ונסן לי ששים‬
‫פלונווס׳ ומעש חחי׳ אומי והלכסי נשמחה בחזלה לנחמ׳׳ד להאנלך‬
‫הניל ונססי לו הששים פליעומ ונסעתי עמחם ביחד לעיל בעלז‪.‬‬
‫ומאז קגצמ* עלי שאס ינא אלי עני אחד שאמן צו כל הצעלממו‬
‫שצריך‬
 ‫כג‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫מצריך לו לפי שמה ולא אשלח אוחו שיקבץ משאר אנשים כמו‬
‫שאמם אומרים כל זה ק יפר המ׳ק ר׳ הערשילי זי״ע לאישהנכבי‬
‫הנ״ל ששאל אומו קישיא הנ״ל וכשסיים הקישור אמר לאיש הנ״צ‬
‫עכשיו מדעו שמכם למלסי דרך הזו לימן להעני מאה ראניש‬
‫בסף בפעם אחד כי אסם היימם האברך הכ״ל ואני מ ט ל‬
‫אסכם היעב רק אסם אין מכירים אומי והזכיר אימו אס כל‬
‫סענין ונסכרכמו פכי האיש כי נבהל מפניו כי גס הוא נזכר‬
‫אמ כל המעשה ובקש מחילה מהה״ק ד״ע‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מהה״ק מוהר׳יר יצחק אייזיק‬ ‫יי׳א(‬
‫מזידיטשוב זי״ע איך שעשה עובה לאיש אחד ממאלדאווע‪.‬‬
‫ידוע שדרך הה־׳ק מהריי׳א מזיריעשוב חיי שלא לדבר עם‬ ‫הנך‬
‫העילס בשעס קריאס הפסקאוס ולשמוע מהם כל‬
‫המעשה וענין הישועה שהי׳ צריך לאיש הנא אליו לקבל ברכמו‬
‫רק הי׳ אומר בזה הלשון ״אברכה פין היממעל״ ונדינורים אלו‬
‫הי׳ מפליא פלאות‪ ,‬והדרך הי׳ שבכו הה״ק ר׳ אלי׳ ׳דל היי רגיל‬
‫לעמוד שם בעת קריאת הפחקאומ‪ ,‬פעם אחד בא אליו איש‬
‫אחד ממאלדעווע בבקשה גדולה כי הי׳ לו םריצעס גדול אצל‬
‫שרי המלוכה‪ ,‬ואצל כמת משפעים כבר דנו אותו לישב בתפיסה‬
‫שתי שכיס וכעת יבא משפעו לפני העאוועל ככהוג וכבר עתה‬
‫כל תתפעלות ולא תועיל לו כלום ושמע שם במדיכתו אשר‬
‫בפולין בעיר זידועשיב ישנו רבי אשר הוא פועל ישועות ובעל‬
‫מופת ע״כ הוא בא לכאן ויעצו אותו האנשים שידבר מקודם‬
‫עם בן הרבי מזידיעשוב הה״ק רי אלי׳ תכיל כ׳ תיא יש־בס לו‬
‫איזה עצה האיך שיוכל לדבר עם אביו הק׳ כי הה״ק מהרי״א‬
‫עזידיעשוב ת״ איש מאויים מאד מגודל קדושתו ומקען ו ע י‬
‫גדול הי׳ מרחתין לפניו‪ ,‬וכאשר שמעו ממרחק פסיעותיו הי׳‬
‫מתייראין מפניו‪ ,‬ונכנס האיש הנ׳ל אל הה״ק ר׳ אלי׳ וסיפר לו‬
‫את כל לבבו והשיב לו הה״ק ר׳ אלי׳ הנה אנוכס לך עצת‪ .‬הנה‬
‫אצל אבי הוא תדרך שאם צריך לו מעות לאיזה ענין ואין לי‪/‬‬
‫וכשבא אז אחד ומהנה אותו אז יכולין לפעול אצלו‪ .‬והנה כ ע ס‬
‫הוא בעל חוב גדול לערך שש מאות ראניש כסף ואני אדבר‬
‫מ ם תבעלי חובות שיבואו כולם בפעם אחד לתבוע תחוב׳ וכשלא‬
‫יחי׳ לו לשלם אז אני אומר לו שיש כאן שחד שצריך לו ישועה‬
‫ורוצה לשלם תחובות‪ ,‬תאם אתה רוצה לימן כל כך מעומ‪ ,‬והשיב‬
‫‪,‬‬
‫האיש הנ״ל הן‪ ,‬אמר לו הת״ק ר׳ אלי׳ מחר קודם התפלת מה ;‬
‫מוכן‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫כד‬
‫מובן עם הקוויעעל והמעות וכשאני ארמז לך מבא לפני אבי‬
‫חקי ומניח תקוויעעל עש המעומ ולא מדבר שום דבור וכשיאמר‬
‫אני הלן׳ אברכה פין היממעל אל מעמוד עוד ומלך מהר לדרכך‬
‫זהבה ליום מחר בבוקר באו הבעלי חובומ למנוע החוב ונכנק‬
‫השיק ר׳ אלי׳ לאביו הק׳ ואמר לו שהגעליחובומ באו עבור מעות‬
‫ושאל אביו חק׳ וכמה הם החובוס השיב לו הה׳׳ק ר׳ אל" שש‬
‫מאומ ראניש כסף‪ ,‬אמר לו אביו הק׳ והלא אין לי כעח מעות‬
‫ומחיכן אקח לשלם החונות‪ ,‬והאיך אני יכונן לילך להמםלל כי‬
‫זה ידוע אשר אם באו למבוע ממנו איזה חוב ולא ח״ לו לשלם‬
‫היי מצעער הרבה מאד‪ ,‬וכריות בנו הה־׳ק ר׳ אלי׳ שאביו הק׳‬
‫מצעער חרבה אמר לו הלא יש בכאן איש אחי־ ממאלדעווע‬
‫שיש לו פראצעס גדול ודני אותו לישב בספיסי שתי שנים וצריך‬
‫לו ישועה גדולה‪ ,‬והוא רוצה לימן השש מאות ראניש רק שאבי‬
‫הק׳ יעשה לו עובה‪ .‬חשיב לו אביו הק׳ אי׳כ עיב‪ ,‬יבא הביתה‬
‫ומיכף רמז תת״ק ר׳ אלי׳ לאיש תנ״ל שיביא הביתה׳ ויבלו‬
‫ויניח הקיויגועל עם הפקדון שש מאות ראניש‪ ,‬והתיק מזידיעשוב‬
‫לאה שמועל הקוויעעל )כי כן הי׳ דרכו רק להסתכל על‬
‫השם שנכתב גהקיויעעל( ואמר אברכה פין היממעל ורמז הה״ק‬
‫ל׳ אל״ אליו שילך לדרכו‪ ,‬ואח״כ אמר הה״ק ר׳ אלי׳ לאביו‬
‫הק׳ הנה אצל שאר אנשים שבאים אל אבי הק׳ ונותנים פתקאוה‬
‫אף אם אירע פעם אחת שלא נושע האיש הנ״ל חין בזה חלול‬
‫הסם כי תם תולין החסרון בעצמם שאינם כדאי עול לחושע‪,‬‬
‫אבל אין סולין החסרון בהרבי ח״ו כי חרג* עסה אמ שלו‬
‫והתפלל להשמז ולא לקח תמעות בחכם‪ .‬אגל האיש הזה שכפי‬
‫ראות העין אינו חסיד ומי יודע אם מתנהג בדמ יתודים‬
‫ומסתמא לא חיי עדיין אצל רבייס‪.‬‬
‫שנסע מרחק רב לשמע אבי הק׳ ונתן כל כך מעות‬ ‫ועכשיו‬
‫לפדיון אם חץ לא יצליח יחי׳ ח״ו חלול השם השיב‬
‫צו אביו תק׳ תנת נראה מת לעשות לעובתו‪ .‬והלכי לנהמ״ד‬
‫להתפלל‪ .‬והנה לאה הה״ק ר׳ אצי׳ שאביו תק׳ תוא מלעיש‬
‫עוצמות נמפלתו ועשה קולות משונות מאד‪ .‬ונפרע בתפלת‬
‫שמונה עשרה האריך הרנה מאד ונאמצע המפצה הפך היארמיקע‬
‫שלו אז פחד מאד התיק ל׳ אלי׳ כי זה הי׳ ידוע בשעה שהיי‬
‫להה״ק הזידיעשונער איזה רוגז או איזה ענץ נורא הי׳ מהפך‬
‫חיאלמייןע שלו ומחמת זה גמר הת״ק ר׳ אלי׳ אמ ספלסו והלך‬
‫לביתו במהילות כ׳ הי• ילא מאניו חקי‪ ,‬ויחי אחלי שגמרו אח‬
‫החפצה‬
‫כה‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫‪,,‬‬
‫המפלח שלח חזידיעשובער אחר נכו ההילן ר׳ אל ולומר לו‬
‫מה רצימ ממנו מיפו פאלםאלינע זאכען ק׳מסעי צו מיר‪ .‬מהיום‬
‫והלאה אל הניא ל׳ עוד עניינים כאליז‪ .‬וכי אמת יודע העבודה‬
‫סהוכרממי לעשומ כי לא הי׳ לי שוס ברירה״ רק בשעת מפלת‬
‫שמונה עשרת הוכרחתי לילך לכל תאעמעער אשר היי מונחים‬
‫שם הכתבים והפרלעאקאלען של משסע האיש הנ׳ל וגנבת*‬
‫אוסם משם״ והנה האיש תני׳ל כשנסע לביתו אמר חת״ק לו ר׳‬
‫אל״ שיכתוב לו מה נעשה בדינו״ ובעוד איזה שבועות בא‬
‫מכסב מהאיש הנ״ל שביום שה״ מוגבל לחלוץ משפעו אצל‬
‫הנואוועל‪ ,‬המתין שיבואו לקרותו עם צוסעעל כנהוג״ ובראותו‬
‫כ׳ עבר היום ולא קראו אותו ה״ לו פליאה גדולת והלך הוא‬
‫להאעמעער אשר הי׳ שם הפרלעאקאלכן והכתבים‪ .‬ולא מצאו‬
‫שם שום זכר ושום רמז מכל משפעו״ ואח״כ נסע לעיר אסל‬
‫קם העאוועל ושאל ג״כ מת נעשה אודות משסעו והנה שם ג״כ‬
‫לא מצאו רמז רמיזה מכל הענין ויצא לחסשי חנם‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מהה׳ק ר־ יודא צבי טדאזדיל זייע‬ ‫י ׳ג‬
‫עם חקיד אחד ומסוכה ילמד האדם לרך נפלא‬
‫לעבודת השם ב״ה‪.‬‬
‫להד״״מ ל׳ יולא צבי מראזדיל הי׳ לו חסיד אחד שהיי דר‬
‫*איזה כפל והי״ לו בית מזיגה )וועלעסהויז( והיי‬
‫מתנהג בדלך הישל כללך החסידים בימים ההם״ ובכל אשמולמ‬
‫הבוקל תי׳ עומד תוכן לקלאת ל׳״ לעגלו באמילמ תיקון חצות‬
‫ולקונן על חורבן ביהמ״ק ואח״כ ה ״ לו כמה שיעולין זוהר‬
‫סהלים משניות גמלא וכדומה על זמן ההפלה ואח״כ היה‬
‫עמפלל‪ .‬ואחל התפלה הי• עומד בביס העזיגח ועבד עבודתו כל‬
‫היום על המחיה ועל הכלכלה״ ובענייני צלקת והכנקמ אולחים‬
‫הי׳ ממנהג גיכ על צל היומל עוב‪ .‬כי בימו היי פמוח לרוחה‬
‫‪,‬‬
‫והיה מהנה לכל עובר ושב בקבל פנים יפות והי לגיל לימן‬
‫נדגוס הגונות‪ .‬ויתי לעת זקנתו שהי׳ לערך בן ששים שנה‬
‫עשם חשבון הנפש כללך החסידים ויראי חשם‪ ,‬וחשב עם קונהו‬
‫וכי מה יהי׳ התכלית לישב כל היום בביס המזיגה ולדבר עם‬
‫הערלים ומסי אעשה גם אנכי לביתי‪ .‬כי רוב סנוהי חלפו‬
‫ועברו בהבל וריק״ וזת כמת שנים שאני עומד כבר בימי הירידה‬
‫וכחוס הגין> חולפים ועוברים ומממעעים‪ .‬ומי יודע וועמיק‬
‫מאלג׳ן ס׳איז‪ .‬כי לא ידע האדם אס עפו וכמו שדרשו חכז״ל‬
‫סיום ממיתת הוא אחד מהדברים שנעלמו מבני אדם‪ ,‬כך חישב‬
‫בעצמו‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫כו‬
‫נעצמו החסיד הנ׳׳ל והגס שהיה קובע עמים למורה והי׳ ממנהג‬
‫כשורה‪ ,‬אעפ״׳כ הוא מצא חסרון בעצמו כדרך יראי השם‪ ,‬וע׳׳כ‬
‫גמר בדעתו שיעמיד את בנו בבית המזיגה והוא ישב בהתבודלת‬
‫כל היום ולעבוד את בוראו בסורה ועבודת‪ ,‬אבל בנו הי׳ דרך‬
‫אחרת אתו כי לא הי׳ ממנהג כאביו‪ ,‬ולא הי׳ מהנה העוברים‬
‫ושבים‪ ,‬ולא הי׳ מכניס אורחים לתוך ביתו והי׳ מצמצם בנתינת‬
‫צדקה‪ ,‬וגם המעע שהי׳ נותן היה בפנים זועפות וביוגז אם הי׳‬
‫בא עור אורח אחד עגול נדבה‪ ,‬ויהי היום קרא מקלה אשר‬
‫הה״ק מראזדיל הניל נס* דרך סם ונעה אל בית החסיל הנ״ל‪,‬‬
‫ויתי כי בא אל בית המזיגה וראה כי הבעה׳׳ב החסיד שלו‬
‫מיננו שם‪ ,‬רק בנו עומד ומשמש אס הבאים לקנוס‪ ,‬והה״ק שהה‬
‫שם זמן מת כרי לראות מת מעשהו של אותו הבן‪ ,‬והנה ראה‬
‫שאין מתנהג עם האורחים העניים כמו שהי׳ מתנהג אביו‪ ,‬וגם‬
‫להה״ק ת״ נותן שלום רק בשפה רפה׳ ושאל הה״ק אוחו והיכן‬
‫חוא אביך‪ ,‬השיב לו בעל המזיגה אבי הוא באותו חדר יושב‬
‫ולומד‪ ,‬ונכנס הה״ק אליו והחסיד הנ״ל קבלו בשמחה רבה כי‬
‫זכה שרבו חק׳ הוא בביתו‪ ,‬ואח״כ שאלו תת־ק ולמת עזבת אח‬
‫מקומך לעמוד בביס תמדגת‪ ,‬ותנחת את בנך שמה‪ ,‬השיג לו‬
‫החסיד כ׳ עשיתי חשבון הנפש )כמו שנזכר לעיל( ע׳כ חשבתי‬
‫שעוב לפני להעמיד את בני בבית המזיגה כדי שאהיה שנוי‬
‫לעבודת השם יתברך‪.‬‬
‫לו ההייק הנח אספר לך איזה מעשה הנה בעח שמעת‬ ‫אסף‬
‫מהגרלף פאעיצק׳ ולאיתו הגראף הי׳ לו גן יניק בן‬
‫עשרים שנה ו;״ מושלם מאד וחכם גדול‪ ,‬ויהי כי הגיע עמו שהית‬
‫צריך לילך להאקענףרונג ולקחו אותו לצבא‪ ,‬והגם שהיה בן‬
‫ה ג ר א ף אבל דינא דמלכוסא דינא‪ ,‬וכידוע שאצל שרי הצבא כקען‬
‫כגדול ישמעון וכולן שוין בעיניהם כ׳ כן הוא החוק מעעם‬
‫המלך ושריו‪ ,‬והוא אחד מעכהיסי מלחמה‪ ,‬אבל בן הגראף‬
‫ההוח בהיות שלקחו אותו לזעלנער סשוע ונסכו לו מאכלים‬
‫גסים ולא ת ״ יכול לאוכלם מחמס אהענוחו‪ .‬כי הורגל בביתו‬
‫במאכלים קלים‪ ,‬והי׳ מר לו מחד‪ ,‬ונוסף לזה תרגיש עעס מיתת‬
‫כי הוצרך לישן שם בין הלבה אנשי הצבא‪ ,‬והוא הי׳ לגיל לישן‬
‫במעות שן עם כלים וכסתות‪ ,‬וגס נסכו לו מכוח לצח ואכזליוס‬
‫כדרך שעושין לחאלעגלועען עד סלומלין אומם עכס ש׳ מלחמת‬
‫וממממ כל אלת ה״ קז במייו ממש‪ ,‬וגרמ מהקאסערנא והמביא‬
‫את עצמו‪ ,‬אבל שפשו אוחו הרבה והי׳ ירא לנפשו שמא ימצאו‬
‫אומו‬
‫מ •‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫אומו ובימים ההם הי׳ אמס דהו להמיס למי שבלח מהצבא‪,‬‬
‫ע״כ ברח לו לעיר המלוכה וויגנן‪ ,‬והנה ידוע כי חוק הוא מאח‬
‫המלך סמי שמסנלב לילך פלייאורלליג אל הצבא היה לוקחי!‬
‫אומו בהיומו עוד בן ׳״ח שנים ולעלם כזה הי׳ הנחה גדולה‬
‫בכל העניינים‪ ,‬וכן עשה זח העלם בן הגראף ועשה לו כםביס‬
‫שהיא בן י־ח שנים ושינה שמו ושס עירו והלך סלייווילליג אצ‬
‫חצבא‪ .‬ואמר לשרי הצבא כי הוא מלומד בכמה מיני לשונוח‬
‫וגם למד חפעמ הדאקעערייא‪ ,‬ולקחו אומו שרי הצבא לבחנו‬
‫ולנקוסו אס האמת כדבריו‪ ,‬ומה מאד ממהו בראומם אמ גודל‬
‫חכמםו וראו כי כולם ‪ .‬הם כקליפס השוס נגדו‪ ,‬ע״כ סיכף‬
‫עשו אוםו לשר )ליידינאנע(‪ ,‬וכך ענה מעלה מעלה עד שגס המלך‬
‫חמחיל לתשסעשע עמו וכחכמסו‪ ,‬והי׳ מעלהו לגדולה כ״כ ע ד‬
‫שכל ענייני הצבא על פיו יצאו ועל פיו יבואו וכל בימ המלך‬
‫ניזן על פיו‪ ,‬וכראוס בן הגראף שהמלך אוהבו מאד נשל בלבו‬
‫שיקפל לפני המלך אס כל אשר קרהו ואת אשר עבר לפניה‬
‫וכן "עשה וקפל לפני המלך‪ ,‬וכששמע המלך אס דבליו חרה‬
‫אפו מאל‪ ,‬ואמר לו אם כן הוא אז אורידך מגדולתך‪ ,‬אין וועל‬
‫דיר אב שנ״רען ליא קכעפף• ומלך בחזרה אל מקומך הראשון‬
‫להיוס מקודם זעלנער השינה כי למלך צריכים להיות גם זעלנער‬
‫םםועיס‪ ,‬ואס אצנןרך לך סד‪.‬הי׳ שי אז אדע אי׳ מקום מנוחתך‬
‫ציקח אותך ולכשחך‪ ,‬כי בהיותך זעלכער פשעו ומאקס במקומך‬
‫מחמת העולח אשל בו ורצית נהייה ל״קא שר וכבבד ז ז הוא‬
‫סימן שלא הי׳ מ ו נ מ ך לק בשביל עצמך ולא לעשימ כחס לוח‬
‫לתמלך‪ ,‬כך קיפל ההיק הכיל להחק־ל הכ׳יצ‪ ,‬וכשקיים אמ‬
‫הקיפול אמל לו הה״ק עכשיו מדע גני כי להשיית יש לו‬
‫הלבה מיני עבליס )זעלנעל( וכפי מה שגזלת חביתו יתברך‬
‫וכפי המיקץ השייך לשורש נשמתי של כל אחד ואחל כן נתן‬
‫להם תשי״ת עבדות בזה העולם השפל‪ ,‬לאחר צוה שיה״ זעלנעל‬
‫פשיע לק שיעבוד עבודתו בשלימוס‪ ,‬וזהו כלל גדול פצר ך כל‬
‫מים ׳שלאל לחזק עצמו במקום שהוא ובמה שהוא פקוק‪ ,‬ו י ם‬
‫הוא לעצן אין לו לומל אנו הייתי חייע הייתי יכול לעבוד יומר‬
‫השי״ס‪ ,‬או להיפך‪ ,‬וכן אם השי״ש שם חלקו מיושבי ביהמיד‬
‫להיות יושב אהל ללמול תסוז״ק‪ ,‬אץ לו לומל אלו הייתי חנווני‬
‫והי׳ לי עישל ונכקים ובסיס מלאים כל עוב היימי יטל לעבוד‬
‫אס בולאי גימל שאס ולקיים הכנקת אולחים ונעילת מקיים‪,‬‬
‫יוחל ממה שאני עובד אס בולאי עם קצת לימוד ממולה ואבי‬
‫מלוכת‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫* כח‬
‫מדוכה בעמוס ואץ ל* ממה לימן צדקה‪ ,‬וכן להיפך אס הוא‬
‫מכווכי או בעל עסקים והוא ערוד כל היום אין לו לומר סאלו‬
‫היי *ושב אהל ה ״ לו יוסר נווב‪ ,‬כ׳ כל האדם יכול להסלים‬
‫אס כסשו באיזה מעמד שהוא וכפי תכסיוכיס שמדד לו השיח‪,‬‬
‫וכן אם השיי־ס העמיד אוםו לדור באיזה כפר והגם שיש לו‬
‫סם כמה כסיונוס אם הוא רוצה להםנהג בדס ית‪ 1‬דית‪ /‬אל‬
‫יאמר אלו תיית* דר באיזה עיר הי׳ לי בנקל יוסר לעבוד‬
‫הסי׳׳ח‪ .‬והגם שיש לו לתש״ת שרים כבגדים זת למעלת מזה‬
‫)געכערעלע( והם הצדיקים וחסידים ואנשי מעשה״ מ׳׳מ לפעמים‬
‫ניחא לית לקודפא ב״ת גזה הכפרי יותר ממי שעיסק גןגרת‬
‫ועבודה כל היום והנסתרות לד׳ אלקינו‪.‬‬
‫בס׳ דברי מאיר שפעם אחד בא לפני הה״ק רבי‬ ‫וראיתי‬
‫מאיריל פרימישלאנער ז״׳ע כפרי י ח ד בקובלנא שרוצה‬
‫דייקא לעקור דירתו בעיר ואינו רוצה לדור בכפר כי לא נאה‬
‫ולא יאה לדור בכפר רק בעיר בין אכש־ם׳ ואמר לו תרמז׳׳ל‬
‫שעליך אמר קרא ״אם כופר יושת עליו״ היינו באם נגזר עליו‬
‫בשורש נשמתו שית״ גן כפר‪ ,‬כופר לשון כפר אזי ונתן פדיון‬
‫נפשו״ מחויב להשלים שורש נשמתו ונפשו כאשר יושת עליו‬
‫דהיינו כאשר נגזר עליו מן השמים ואי אפשר לשכות שיהיה‬
‫גן עיר‬
‫ו ב מ ן כן אהה אהובי בכי הש״ת כחן לך שירות להיותך עומד‬
‫בבית המזיגה והי׳ לו כחת ריח מזה‪ ,‬כי אס הי׳ עובר‬
‫ושב איזה יהודי וחיית מחית אותו בשתיית חמין או בכיס‬
‫״׳ן שרף״ וגיחך היסה פתוחה לרווחה״ והי׳ מקום להעכ״ם‬
‫לכוח ראשם ולפות מעורח תדרך• וגם כתת להם כדבה הגוכת‬
‫ראניש כסף ועוז יותר לעני בןנףבים‪ .‬וגם קבעת עתים לתורת‬
‫והי׳ עולת לנחת רוק לפניו יתברך‪ .‬וכל זה בהיותך בביס‬
‫המזיגה והי׳ הכל מתנהג על פיך׳ אבל כעת שתעמדת בכך‬
‫בגיס המזגה ואינו מסכהג בדרך הישר״ יש צער גדול לתעניים‬
‫העוברים דרך פה כי הוא מגרש אותם מביתך‪ .‬ע״כ עצתי‬
‫שתלך אמת לבית המזיגה ותתנהג כימי קדם ואז אשריך ועוב‬
‫לך בזת ובבא‪ .‬קישור זה שמעתי מחסיד אחד שקבלו מחסידים‬
‫ואנשי מעשת אנשים נאמנים‪.‬‬
‫סיפור נכלא מתהיק מוהר׳׳ר יחזקאל טשיינעווע זי׳׳ע‬ ‫׳״ג‬
‫מחסיד אחד ששמע מאיש אחד שפעם אחד נקע‬ ‫שמעתי‬
‫בצוותא מדא ע פ הה׳ ק משינכווע זי״ע על ענלה אתר‪.‬‬
‫והרוח‬
‫כט‬ ‫סיפירים נפלאים‬
‫והלומהייכישבמאד‪ .‬והת״קצוה שיציתו לוהלילקעציבוך‪ ,‬כי מ צ ה‬
‫לכבשן נו ע ן‪ ,‬והציסי שויעבעליך תלבה והמת תי׳ מכבת מ ל ס אח״כ‬
‫היפר הה״ק מעשה אחל שהית אצל תתיק תרבי ר׳ טענדילי‬
‫מריטינעוו ז״ע שפעסאחד בעלב שבת כשהלליקו תכרוס לכבול‬
‫שבת והחלונות תי׳ פתוחים מחמת שחי׳ חום גדול‪ .‬אבל כשב‬
‫חלוח סיך החליכות ולצ; לכבות חנלוס והלך תה״ק ל׳ מענדיצי‬
‫אל תחמן ואמל לבשיע תלא צליך צי כלות על שבת קולס‬
‫וכשאמל ליבולים אלו ש־‪ 3‬לא כשב הלוח לסוך תחלוכוס ולק‬
‫מבשרן כשב‪ .‬וכשגמל ההיק משיכיווע קיפול זה״ אמל שיציסי‬
‫צו עכשיו תצילקע ציבעך והציסי שוועבילי אחל ולא כבה אומו‬
‫חלוס״ ואסיכ אמל הה״ק אל האכשים אשל אמו אל ס א מ מ‬
‫שזה מופס״ רק אם לוצים נפעול חיזה לבל יכולים לפעול בזת‬
‫שמקפלים מעשה כיוצא בזה מאיזה צדיק כי הקיפולים שמקפלים‬
‫מהצדיקים יש להם כח גלול לפעול ישועות על ילם וכמו כן‬
‫לאיכו אצל כמה צליק־ם שאם הי׳ לוציס לפעול איזה ישועת‬
‫תי׳ מקפלים מעשיות מזה העכין כלי להמשיך הישועה‬
‫ע״י זה לאיתו המכין תצליך לו כעת‪.‬‬
‫קיפול כאה טהבעש״ט הק׳ ז ״ע עם הגה״ק ר׳ חיים‬ ‫יד(‬
‫ראפאפארט דל‬
‫שפעם אלזל הי׳ הבעש׳נו הק׳ בעיל בלאד‪ .‬וסי׳ שם‬ ‫שמעתי‬
‫על פי מ ק י ת גס הסיק ל׳ חיים כהן לאפאפאמו׳‬
‫ובהיוס שהלבה מזגדולים הי׳ עסכגלים על ללך הבעש״ע‪ .‬והגאון‬
‫הכיל ג״כ לא הפילו עול‪ ,‬ע״כ חישב כי עסה הוא העה שיוכצ‬
‫לסהוס על קכקכו וללאוס מה מעשהו‪ ,‬והלך אליו ושאל אומו‬
‫האסם הוא הנעל שם‪ ,‬ואמל הן‪ .‬ושאל עול הגאון הכ״ל העוצם‬
‫אומרים שאסם הם נ ע ל לוה הקודש״ אס אמם הוא״ והשיב‬
‫הגעש״ע הן‪ ,‬אמל לו הגאון הכ״ל האס אסם נעל לוח הקודש אז‬
‫סאמלו לי איזה לוח הקודש שאדע שהוא באמס לוס הקודש‪ .‬אז‬
‫אמל לו הבעשה״ק הכה בשבם הענל נםפילם מנסת עעימם‬
‫נמקים אתה אחל‪ .‬התחלתם אתה מוכן לאלם לעס״ ואיםא גש״ננ‬
‫שצליך לדאוג כל השבוע‪ .‬ותיסכן שיזדמן לכם דבל כזה‪ ,‬ונבהל‬
‫הגת״ק הכ״ל והולה ללבליו ואמל לו שאמס הדבל בי אני צא‬
‫קפלמי זה לשום אלם‪ .‬ואגב אזכיל מה לשמעסי שהפי׳ מה‬
‫שאמלו שצליך לדאוג כל השבוע‪ .‬הייכו שצליך לעשומ משובה על‬
‫כצ שבוע העבלה סייכו באומו שבמ שאילע לו הגועום‪.‬‬
‫מעשה‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫?י‬
‫מרדכילי‬ ‫מעשה נפלאה ונוראה מהה״ק ר׳‬ ‫גוו(‬
‫נאדווערניר זי״ע‬
‫ס י י ^ ך לי ת״מ אמד שסיפר לו איש ככנל ומהימן מעיר שיסע‬
‫יצ׳׳ו שהה״ק ר׳ מרדכילי נעצמו סיפר לו זה המעשה*‬
‫הנה בהיותו אנרך הי׳ צריך לילך לו להאקעכעילוכג ואמרו לו‬
‫שרי הצנא שיפסיע נכדיו כ׳ כן הוא הדרך לעמוד עלו© ‪3‬פני‬
‫קרי הצנא כדי שיבדקו י מ האדם אם הול! ראוי נהיות מאנשי‬
‫הצבא‪ ,‬אכל ההי׳ק לא רצה לתפשיע בגליו כי היא הי׳ צדיק‬
‫יסוד עולם והי׳ מנוער׳ בריק ולא לצה שהכללים ילאו אמ‬
‫הבריק שלו‪ .‬ומחממ זה כעסי עליו שרי הצבא ולקחו אומו נצבא‬
‫ומובן פהי׳ צריך לו אח״כ מעומ לפייס עצמו ובעבור שעני‬
‫ה״ באומה שפה‪ .‬היי צריך לנקיע לקצמ ע״רומ לקבץ מעיס‬
‫על פריון שבוים‪ .‬וכמוך כך בא לכפל אחד הנקרא קאשקע‬
‫והיי שם באכס־ניא אצל איש אחד‪ .‬ואוחו האיש כהן לו ארבעה‬
‫לאניש כסף לצורך פדיון שבוים‪ ,‬ויה׳ כעבור שנים הרגה נשלפים‬
‫שנה אחר מעשה זו‪ ,‬שמע האיש הנ״ל אס פרשת גדולה מרדכי‬
‫כ׳ גדול הוא ליהודים ורצוי לרוב אחיו‪ ,‬ע״כ נשפו לבו לישע‬
‫אליו ולבקר בהיכלו‪ ,‬וכשבא אליו מיכן* הכירו ההיק‪ ,‬ואמר‬
‫האיש הכיל לההיק רבי‪ ,‬אני צריך לימן לכם משואה חן כי‬
‫בשביל הדי ראניש שנתתי לכם נצלה׳ ממיתה ומעשה שהי׳ כך‬
‫היי‪ ,‬הנה כמה שנים אחר שתייתם אצלי נחלתי מאד ל״ע וכבר‬
‫כלו כל כמותי ובעלו כל הלגשוס׳ ולא נשאר בי רק קיסעא‬
‫דחיוסא‪ ,‬ונשמתי עלתה השמיעה וראיתי בם ששיקלין זכיות׳‬
‫ועונות* ומה מאד נבהלו עצמי ורעדה אחזתני בראותי כ׳ עונות׳‬
‫לבו למפלה ראש וגברו עד מאד‪ ,‬והזכירו‪ .‬אותי כל עונותי‬
‫מעולי עד היום הזה‪ ,‬כל מחשבומי ודיבורי לא נשכח מאומה‬
‫וסוכלחסי להולומ על כולם וכסכי כל העוכוס בכף מאזנים לצל‬
‫סמאל‪ .‬אגל הזכיות שבצל ימין הי׳ מעע מזעיר‪ ,‬ועלכבומי לא‬
‫ללא כקשן מלוב הפחל והמולא כי גלול יום הלין‪ ,‬וגתוך‬
‫הדבלים אמל האיש הנ״ל לני‪ ,‬אל סלמו בלעמכם כי ה ״ לק‬
‫איזה חלום‪ ,‬לק לאימי הכל כמו בהק ץ‪ ,‬אחייב שמעמי שמעייניס‬
‫בדיני והיי מיימינים ומסמאליס ובהיות שהעונות גבלו יצא‬
‫תפסק שאשאר שם תכונה שאמות‪ .‬פסאוס לאיה* שבא מלאך‬
‫מליץ אחל ואמר הלא האיש הזה נתן להה״ק רני ר׳ מרדכיל׳‬
‫מנאדויעלנע ל׳ ראניפ על פדיון שבוים‪ .‬והניחו מצוה זו ג״כ‬
‫בכף מאזנים בצד ימין והכליע הכף שבצל ימין את כל תעבילות ויצא‬
‫הפסק‬
‫לא‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫הפסק שאצא זכאי ואשאר בחיים‪ ,‬ואח״כ שמעתי שעמד מקס־רג‬
‫אחד ואמר לפני סב״ד של מעלה ותצא תעבירות הס תרבה‬
‫מאד ואיך יצא זכאי בשביל מציה זו‪ ,‬ובשביל מקערג זה יצא‬
‫הפסק שיתנו לי פילסא דנורא למען אדע אז סיאיז כיסמ־ קיץ‬
‫הפקר וועלע‪ ,‬ונסכו לי פולסא מ ו ר א עד שכמעע נספקקו כל‬
‫חוליות שבשדרה׳ ונתנו לי אי *ה נשמתי בחזרה ונתרפאת*‬
‫מחליי‪ ,‬ואס״כ אמר מיד תאיש הליל אל הה״ק‪ ,‬רבי‪ ,‬אל מדמו‬
‫בדעתכם כי ה״ לי בזה רק איזה דמיון״ ופשע את בגדיו‬
‫והראה שעל גבו ניכר הסימן שעל פני כל אורך השדרה נשרף‬
‫שם גבו כמין אורך מקל‪ ,‬כל זה סיפר הה׳׳ק ר׳ מרדכילי לאיש‬
‫הכ״ל ואני קבלתיה איש משי איש מאנשים נאמנים‪.‬‬
‫עוד מעשה כוראה מהה״ק ר׳ טדדכילי מגאדוועמי‬ ‫עז(‬
‫זי*ע איך שעשה עובה לנשמה אחת‬
‫לי איש אחד שסיפר לו הגבאי של הה ׳ק ר׳ מרדכילי‬ ‫סיפר‬
‫שהוא הי׳ בעצמו בזה המעמד‪ .‬הנה פעם אחד נ ק ע‬
‫הגבאי הנ״ל עם עוד שאר אנשים בעגלה לחת עם הה׳׳ק ר׳‬
‫מרדכילי זי״ע באיזה כפר המוך לזםיבוי )כמדומה( ובאמצע‬
‫‪,‬‬
‫הדרך ה״ דר שם איזה גראף וסביב חצרו הי שם גדר גדול‬
‫מברזל)א״זירנע שעריכייעען( והשער ת״ ג״כ מברזל גדול וכבד‬
‫מאד׳ והעמיד הת״ק אס העגלה וירד מעליה ועייל שם לפנ*‬
‫השער ההוא לערך חצי שעה‪ ,‬והי׳ פליאה גדולת בעיני העולם‬
‫ואמיכ ישב על העגלה ונסע להלאה‪ ,‬ואמר להאנשים אשר אמו‬
‫הנה כעס אספר לכם סיבה הדבר שעמדתי לפני השער‪ ,‬הנה‬
‫איש אחד היה דר בעיר אחד והי׳ עבריין גדול והי׳ קל בדעסו‬
‫עד שלא ה״ מאמץ בעכין שכר ועונש והשארת הנפש‪ ,‬ומברו‬
‫עליו‪.‬מבריו ודברו על לבו בתוכמת מגולת שיסור מקורו‪ ,‬כי אית‬
‫לין ואית דיין ועל תכל יתן דין וחשבון בלתי ויתור מאומה‪ ,‬אבל‬
‫הוא השיב להם כדרך הקלים״ כאך דעם עויע מעג מען מינו‬
‫מיר אפילו דעם סצויע איכעער שפארין״ ולימים מס זח האיש‬
‫וקיימו בו כאשר הוא בעצמי פסק עליו‪ ,‬והכה הוא עומד מחת‬
‫השער הברזל הזח ומלאכי חבלה עמו וסובל שם צער גדול מאד‬
‫זה הרבה שכיס וכשכקעמי דרך שם‪ ,‬בכה לפכי ובקש אומ*‬
‫שאעשה לו עובה וב״ת שעלתת בידי ועשיתי לו עובה‪.‬‬
‫עוד מעשה גדולה ונפלאה מהח״ק ר׳ מרדכילי‬ ‫״ז(‬
‫מנאדווערנע זי״ע איך שנעל גזירה מאיש מחד‬
‫בחכמה נפלאה‪.‬‬
‫סיפל‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫לב‬
‫לי האיש הנ״ל שסיפר לו הגבאי של התיק ר׳ מרדכיל*‬ ‫סיפר‬
‫מה שראה בעצמו בעיניו‪ ,‬הנה ידוע שהה״ק ר׳ מרדכיצי‬
‫היי ניסע הרבה‪ ,‬ובכל מקים בואו עשת נפלאומ פעם אחל נ א‬
‫עצ יום הקלוש לעיר סקאליע בגאליציען ומוצאי יום הקדוש‬
‫סיכף אחר הבללה עעם איזה לבל‪ ,‬וצוה להעגלון שצו שילחום‬
‫הסוסים כי הוא רוצה לישע תיכן(‪ ,‬ואנשי המקום הפצירו נ ו‬
‫שישאל עול אצלם על יום אחר לכה״ם‪ ,‬אבל חיא באחת כי הוא‬
‫נחוץ לדלכי‪ ,‬ונקע מפס‪ ,‬וציה להעגלון שנכל עיל ובכל כ פ ל‬
‫יעמיד עצמו‪ ,‬וכן עשה‪ ,‬ובכל מקים בואו צוה לאנשיו׳ שיקבצו‬
‫אליו כל אנשי המקום כי הלבי ל׳ עלדכילי הוא בכאן‪ ,‬יבאו‬
‫תעולם לקבל פניו ונתנו לו שלום והה׳־ק הביע בפני כולם‪ ,‬וציה‬
‫חיכף ליסע לתלאה וכן הי׳ בכל הנסיעה‪ ,‬בכל מקים ומקום׳ על‬
‫שבעלב סוכות באו ליישוב האלשפאלויא‪ .‬ושלח גיכ הגבאי שלו‬
‫^קלוא להעולם‪ ,‬ובאו כולם והניע בפני כולם ולאה לאיש אחד‬
‫ושאל אותו האם אוכל להיות אצלך על מג הסוכות והשיב‬
‫האיש הן‪ ,‬ותוליכו לביתי‪ ,‬והיה האיש הנ״ל זה לא זמן כביל‬
‫בנה לו בים נאת ומהולל מ^ל ובמים מרווחים מלאים כל עוב‬
‫ומה״ק כשבא לבית האיש הנ״ל שיח תיכן* לקלא לבעלי מלאכות‬
‫וצות סיכף לחסיל תקלת הבית של חלל אחל היותל נאה‬
‫ומחולל‪ ,‬וגס צוה להסיל חגג נגל חלל הזה‪ .‬והבעל הבית‬
‫בשלאה כל זם שאל אוחו מה אדוני עישה‪ ,‬השיב חה״ק הלא‬
‫צליך אני לעשות סוכה על חג הסיכות‪ ,‬אמל לו חבעה״ב הלא‬
‫אפשר לעשות סיכה בחצר מנקדים‪ ,‬השיב לו הה״ק לי צליך‬
‫סוכה נאה‪ ,‬והבעהיב ה ״ מוכרח לסבול בעל כרתו‪ ,‬כי לא ה ״‬
‫יכיל להעיז בפניהה״ק‪.‬‬
‫נגמר הסיכה‪ ,‬סלח הה״ק לקרא את הבעהי׳ב‬ ‫וכשכבר‬
‫ואמר נו תנה יש לי ב״ת סוכת אבל צריך לי עור‬
‫נוי סוכה‪ ,‬עיכ אנקכך שתתן לי בהלואה מאה ראניש כסף‪,‬‬
‫והבעת״ב המחיל להשמע בתירוצים שונים אבל לא הועיל לו‬
‫כלום כ׳ הת״ק תפציר בו מאד‪ .‬ואמר לו תדע שמרדכי הוא‬
‫בעל בעוח‪ ,‬וכשאבא בע״ה לביתי אשלח לך המעות‪ ,‬והבעימ‬
‫צו עבור זה בלכית וישועות‪ ,‬והאנשים אשר היה שס אמרו‬
‫להבעהיב הלא הרבי הוא בעל מופת ובודאי אל תתחרע‪ ,‬יבקשוי‬
‫גדול פעלו אצלו שנתן להז״ק מאה ראניש‪ ,‬וסיכן שלח תהי׳ק‬
‫לקרא עניים וחלק להם המאה ראניש על הוצאת יי״עי‪ ,‬וכעבור‬
‫חצי שעה קרא עוד הפעם אס חבעה״ב ובקש ממני שיחן צו‬
‫עוד‬
‫לנ‬ ‫סיפרדים נפלאים‬
‫עוד מאת ראניש נתלואת וחבעיח לו ככ״צ ברכיס וישועות וכל‬
‫עוג עגור זיז כי צריך לו עור ט* סיכה״ אצל תנעה״ב נתמלא‬
‫כ ע ק וחמה והתחיל להעימ בדברים כנגד הס״נן הלא שבר ל*‬
‫בימי ומאת ראניש כבר לקח ממני ועכשיו רוצה עוד מאה‬
‫ראניש‪ ,‬אכל לשיא הי׳ צעקתו כי הה״ק הפציר גו מאד וגם‬
‫האנשים אשר אתו דגרו על לכו עד שפעלו אצלו גם זה המאה‬
‫ומיכן( חלקם תה״ק לעניים עצ תיצאס יוי׳ע‪ ,‬וכענור עוד חצי‬
‫שעה וחנה חרנ קירא חותי עוד תפעם ולא רצת ללכת ונקשו*‬
‫גדול פעלו אצלו סבא לפני הה״ק‪ ,‬וכאשר נקש תת״ק המאה‬
‫השלישית אז תתחיל צצעיק בקילוס ובבזיוכימ על ה ה ק ואז‬
‫פתח סה״ק את פיו תק׳‪ ,‬ואמר לו תנה תדע אשר מרדכי )כי‬
‫תרגה פעמים אמר כן על עצמו( הי׳ על יום הקדום בסקאליע‬
‫וקודם נעילה הראו לכו גשמים שנגזר על איש אחד שננה לו‬
‫בית חדש‪ .‬שישרף הנ״מ וכל אשר לו והוא עם זני גימו ילכו‬
‫נע ויד‪ ,‬והראו לנו האיש אבל לא הראו לנו מקים דירתו של‬
‫אומי האיש‪ ,‬והיי למרדכי רחמנות גדול על זה האיש‪ ,‬ע י כ‬
‫חיבן> אחר יום הקדוש התחלנו לבקש אח זה האיש כדי לעשות‬
‫לו עובה ולבעל מעליו הגזירח‪ .‬ועמדני עם חעגלח בכל עיר‬
‫ועיר ולא מלאכו עד שבאנו לכאן‪ ,‬וראת מרדכי כי אתה הוא‬
‫האיש שכגזר על ך הגזירה‪ ,‬עי׳כ רצה מרדכי לבעל תגזירת ועשת‬
‫סיכה בהבית‪ ,‬וראה מרדכי שהגדרה לא כסגעלה עדיין ע״כ‬
‫לקח מרדכי מאה ראכיש ממך וחלקם לצדקה‪ ,‬וראה מרדכי‬
‫שעדיין לא כתבעלה הגדרה ולקח ממך עוד מאה ראניש לחלקם‬
‫לצדקה‪ ,‬וכבר נמתק קצת אבל לא נתנעל לגמרי ועכשיו אם‬
‫מתן המאה תשלישית הוא עוב ואס לאו הפסק כשאר מקק‬
‫וכפל פחד גדול על כל העומדים סם‪ ,‬וגם תבעה״ב התחיל‬
‫לרתת וכפל לפני רגלי הה־ק וביקש ממנו ממילה על שהעיז‬
‫נגדו וצוות שהוא מסן גס המאה השלישית בתשואת חן רק שיבעל‬
‫מעליו הגדרה‪ ,‬והה״ק חלק לעניים גם המאה תשלישית והגזירה‬
‫נתבנןלה‪ .‬כן יעדר הש״׳ת שיסבעלו כל הגזירות קשות מעלינו‬
‫ומעל כל בני ישראל אכי׳׳ר׳‬
‫סיפיר נפלא מהה״ק מותר״ר חיים האלבערשנואם‬ ‫יח(‬
‫מפאנז והה״ק מוהריר אליעזר מחשיקוב והה״ק‬
‫מוהר״ר שלום מקאמניסע זי״ע בעת שה״ אצל הה״ק‬
‫ר׳ נפתלי בן הזדק ר׳ אלעזר בן תה״ק תרבי ר׳‬
‫אלימלך מלתענשק זי׳׳ע‬
‫הנה‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫לד‬
‫ך^ףן ידוע שההיק ר׳ כפסלי ליזעכקקיר ז׳״ע לא היי רוצה‬
‫לקנל עליו משרמ הרגטמ‪ ,‬והגם םהרנה אכשים היי רוצים‬
‫להסקרב אליו אבל הוא לא רצה בשום אופן להניח אוסם‪ .‬והיי‬
‫מגרש אוסם מביסו‪ .‬וה״ יראים ממכו מאוד כי הי׳ איש‬
‫מאויים‪ ,‬פעם י מ ס כפל חש^ בדעס הג׳ רנכיס הכ״צ גהיוסם‬
‫עוד אברכים לנסוע אל הה״ק ר׳ כםמלי שיקבלו לקמ מסיו‬
‫וליהנומ מאורו כ׳ רב הוא‪ ,‬ונסעו אליו פעם אחד על שנס‬
‫קודש וכאכר ביו לליזענקק אל בימ הה״ק ר׳ נפמלי‪ ,‬לא מצאו‬
‫אומו בביס׳׳ וספרו להם אנשי בימו כי קידם שבאו הרכנ־ם‪.‬‬
‫לקח הה״ק לעצמו מלומ וכלות והנך לו‪ .‬שלא יה״ בבימו על‬
‫סבמ ואין יודעים להיכן נסנו‪ ,‬וראו הג׳ רבכיס הניל כי עליהם‬
‫ירמזו הדברים‪ ,‬כ׳ הס״ק ר׳ נפתלי הרגיש בביאמם‪ ,‬עי׳כ ברח‬
‫צו מביסו למען לא ימצאו אומו‪ .‬ונסעו גס חם בחזרה לכיסם!‬
‫ובשבס הבאה באו בחזרה לליזענסק• ובאו לשם בלילה ליל שש*‬
‫ולאו שבחלל ההיק דולק עול כר* כ׳ ה״ ער‪ ,‬וקרבו אל החלון‪.‬‬
‫אבל ה״ ׳לאים לדפיק בהחלון‪ ,‬ואמלו להה׳ק מס*נז שהוא‬
‫ידפיק על החלון אבל הוא לא לצה‪ ,‬והה״ק מקאמכיקע ג׳׳כ‬
‫צא לצה‪ ,‬והםצילו םכיהם בההית מדזשיקיב שהוא ידפוק עצ‬
‫המלון כי הוא בכו של לבם מק׳ ל׳ נפמלי מלאםשי׳ן ז״ל‪ .‬ולפק‬
‫הה״ק מלזשיקיג על החלון‪ .‬וקרא הה״ק ל׳ כפסלי‪ ,‬מי הוא זה?‬
‫ולא השיבו כלום כי נבהלו מפכיו ובלחו להם‪ ,‬וגאו פעם שכיס‬
‫אל החלון ולפקי‪ ,‬והנך הה״ק ר׳ כפמלי אל המלון והראה להם‬
‫באצבעו! כמו מי שמ״לאה למיכוק ואמל להם‪ ,‬איהל זאלע אייך‬
‫כישע איכעעלםעעללען אל״ן צו קיממעי‪ ,‬ואח״כ הפצילו אותו‬
‫מאול ובקשו אומי שלק על שבמ זה יכיח אומס לחיומ אצלו‪.‬‬
‫ובקשר גלול הכיח אומם להיומ אצלו על מבמ‪ ,‬ואחל שבת ישבו‬
‫ניקל הלגכים הנ״ל עם הה״ק ל׳ כפמלי )ולא קבלמ׳ גגלולאם‬
‫גס זה ה״ אז גאומו שגת או בפעם אחל( ובאמ אשה אמס‬
‫עם פםקא ומליון כי גכה היי מולה עאול ל״ע‪ .‬וגלאוםה כי‬
‫הה״ק ל׳ כפסלי יושג גאמצע הגיכה שהיא הלגי‪ ,‬והכיחה לםכיו‬
‫ספםקא עם הפדיון ואמל לה ההיק ל׳ כפסלי אכי איככו רבי‪.‬‬
‫אמלה לו האשה א׳יכ מכו כא לי גהזלה הפסקא עם הפדיון‬
‫והלכה לה‪ ,‬אז אמל הה׳׳ק ל׳ כפסלי גגליחומא אל הלבנים‬
‫הנ״ל‪ .‬הנה האשס זו ככל משעה כי ה״ לה אמוכה שאמלמי צת‬
‫שאיככו לגי ויזאמיכה לי‪ ,‬כ״ז שמעשי מאיש אחל ששמע ממחו׳‬
‫הה׳׳ג וכוי מוהר׳ ר עיזואל ז״ל שה״ דומ״ץ בעיר ניסעליץ יציץ‪.‬‬
‫שיפוי‬
‫לה‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫איציקיל‬ ‫קיפול נפלא טהרתשינער עם ההיק ל׳‬ ‫*ע(‬
‫זידוטשובעד זיע‬
‫עוד שמעה״ מתנ״ל שפעם אפל עלה בלעת הה״ק ל׳ איציקיצ‬
‫זילועשונעל ליקע אל מהיל! ל׳ ישלאל מליזין זי״ע‪ .‬אבל‬
‫הי׳ ילא מהקפלס א‪5‬יו כי ת״ ‪3‬כי של אומו צדיק הה״ק ל׳‬
‫נפתלי עליזענקק ע״כ נקע לאביו הק׳ ליקה ממנו לשוה ובלכת‬
‫הפלילה‪ ,‬ומקולם לא תסכים אביו על נסיעתו״ ואהל לוב‬
‫הפצלות הסכים שיסע לק באוסן שלא יאמל מי הוא״ ואם‬
‫תליזינעל ישאל אותו אז יאמל לו שהוא ‪3‬ן ל׳ נפתלי ולא יוסר;‬
‫ונסע ה ת ק ל׳ איציקיל לללכו וכאשל בא לליזין שאל אוחו‬
‫סיכף הליזינעל מאיזה מקים הוא ואמל שהוא מזילונושוב‬
‫ומאיזה משפחה אתם השיב הה״ק ל׳ איציקיל שהוא בן ל׳ נפתלי״‬
‫אז אמר הריזינער אילן קען מיל ד ך מיע אייעל עאעען״ יסיפל‬
‫לו איזה מעשה ואמר לו שיספר זה המעשה לאביו ר׳ נפתלי•‬
‫ובלכו בבלכת הפלילה וכשבא הה״ק ר׳ איצקיל לביתו שאל‬
‫אותו אביו‪ ,‬וכי שאל אותך מי אהה‪ .‬השיג הן‪ ,‬ומת אמלה‪.‬‬
‫והשיב תה״ק ל׳ איציקיל לא אמלתי לו יותל לק מה תאמלמ‬
‫לי‪ .‬ושאל אותו אגיו הק׳ ומה אמל לך הליזינעל‪ ,‬והשיב לו ר׳‬
‫איציקל שאמל אז אונץ קען מיל דך שוין מיע א״על עאעען•‬
‫וקיפל לי מעשה‪ ,‬ואמל ל׳ שאקפל לך זה המעשה )ומה היי‬
‫המ‪1‬שת לא קבלתי גכלול( וכשגמל תה״ק ל׳ איציקיל לקפל‬
‫המעשה לאביו הק׳ אז אמל אביו הק׳ ל׳ נפתל׳ אזו׳‪ ,‬לעמאלנו‬
‫מיז איך צי עתם פאהלען‪ .‬ונקע לליזין‪ ,‬ואמל עליו הליזינעל‬
‫אמענש זאלל דך אזוי קענין גאהאלעען איך האב איהם קוים‬
‫דעלקענע אין* ליא האל פין לעל נאז‪ ,‬ואח״כ שאל הליזינעל‬
‫אס האנסים אשל שם‪ ,‬האס נוקעיס אליו חקיליס‪ ,‬אמלו לו‪ .‬כי‬
‫הוא אינו מניח ליכנק אליו‪ ,‬אמלהלידנעל סולישע נעלנים זייא‬
‫העעין גילארסנו ליא באלעינק אנציבלעכין וליכנק אליו ולקבל‬
‫ממנו עבלום ל׳‪ .‬והתיק ל׳ נפסלי קייס בעצמו מה שאיםא בקפת״ק‬
‫אמלי קולש מההיק מקעלעליקק בזה״ל מיעג שיפיל עצמו לכבסן בועל‬
‫באש מלהיוס לגי וצליק מפולקם‪ ,‬וגם שמעסי מהניל שקיפל עוד‬
‫הדומ״צמניקעליץ הניל ששמע מקפלים שגילו מן השמים להה״ק ל ׳‬
‫נפסל׳ שמוכלמ להיוס לבי‪ .‬ואם מינו לוצה אזי מוכלח הוא‬
‫לסקסלק מזה העולם וקבל על עצמו שכומ לו יוםל להקסלק מן‬
‫העולם מלהיות לבי וצדיק מפולסם ז״ע ועכי״א‬
‫מעשה‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫לו‬
‫כ( מעשה נפלאה מהה״ק ר׳ אלעזר אזכרי בעל החרדים זיל‬
‫מנפלאותיו שעשה בעיר קיכשעחנעינא )קאנסעאנעינאפעל(‬
‫וביעל עי״ז גזירה שנמרה על אנשי עיר צפס סבע״א‪.‬‬
‫מאיש אחד שקיפר לו איש הסד מארן הקדושה‪ ,‬כי‬ ‫שמעתי‬
‫בימי הה״ק בעל המרדים ז״ל היי מעשה נעיר צפת‬
‫שהמרדים ה י דר שם וחי׳ שמש באיזה בהמ״ד‪ ,‬ובאותו סעס היי‬
‫ש שר העיר רשע עייז׳ ושינא ישראל מאד‪ ,‬וכמה וכמה שנים‬
‫שה״ מצער מאד לישראל הדרים בעיר צפח‪ ,‬וכידוע שבימים‬
‫ההם הי׳ פקידה מהמלך שכל שר ושר יש לו כח ורשות לעשות‬
‫בבני עירו כחפצו וכרצינו‪ ,‬ואף דיני נםשוס ה״ יכול לדון‪ ,‬פעם‬
‫אחד גזר גזירת על ישראל הדרים בעיר צפת שיתנו לו מעות‬
‫ש‪:‬ום רב מאוד‪ ,‬והי׳ מגביל להם זמן עד כמה שבועות‪ ,‬ואס לו‬
‫ימנו לו זה הכןכום ע י יום המיגבל אז כלה גרש יגיש אוסם‬
‫מעירו‪ ,‬ויהרוג בהם ויעשה בהם כרצונו‪ ,‬ומובן שאנשי עיר צפת‬
‫לא ידעו לעכק עצת בנפשם כי ה״ עניים גדולים מאד‪ ,‬ומאין‬
‫ימנו לו קכום רב כזה והי׳ שרויים בצער מאד‪ ,‬ולא מצאו שיים‬
‫עצה רק שינסו ליקע לעיר קאנסעאמוינאפעל מקום מושב הקי­‬
‫סר סיילעאן מלך עערקאי‪ ,‬כי באוסו העס ה״ מדינס ארץ‬
‫ישראל מחס ממסלס עערקאי‪ ,‬תמרו מאנשי הקהלה כמה אנשים‬
‫חשובים שיסעו להקיסר קילכון‪ ,‬ויספרו לו אס כל הענין ואס‬
‫כל הצרוס אשר השר עישה להם ויבכו לפניו אולי יחיס עליהם‬
‫הקיסר‪ ,‬וחשבו ראשי הקהלה שיקמו אתם גם את בעל החרדים‬
‫השמש כ׳ הוא תי׳ מלימד בנסים‪ ,‬ונסעו עד הספינה‪ ,‬ואמר‬
‫להם הרב בעל החרדים‪ ,‬עצתי הוא שאמם חסעו בחזרה לביתכם‬
‫ואני אסע לבדי לעיר קאנסעאנעינל׳פעל‪ ,‬ואקוה שבעזר תש׳״ם‬
‫אצליח בדרכי׳ ושמעו ראשי הקהלה בקולו ונסעו במזרח‪,‬‬
‫ותחרדים תמתין על שפם הים עד שחסע הספינה‪ ,‬כ׳ בימים‬
‫ההם לא יכלה הספינת ללך רק בעת שנשב הרומ והשי״ס עזר‬
‫סמיכף התחיל לנשב הרוח‪ ,‬וכאשר רק ישבו על הספינה והתחילו‬
‫לנסוע‪ ,‬הוליך ה׳ רוח קדים עזה‪ ,‬והספינה חשבה י להשבר‪ ,‬כי‬
‫רעש הים ויהמו גליו‪ ,‬וכל יושבי הספינה אמרו נואש למ״הם‬
‫וסהי צעקה גדולה ומרה‪ ,‬והשיפס‪-‬קאפיעאן אמר להאנשים‬
‫שיקראו לאלקים‪ ,‬כי כללו אבדנו‪ ,‬בין כך ובין כך ראה שאיש‬
‫אחד יהודי יישב בזויוס אמס מעועף בעליס וםמלין והאיש הזה‬
‫הי׳ הרב בעל החרדים‪ ,‬וחכיר בו כי חוא איש אלקיס‪ ,‬ויקרב‬
‫שליו רב החובל וישאלהו האם תדע איזה עצה כי כפסע בינינו‬
‫לנין‬
‫לו‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫לבין המיס‪ ,‬אייל הרב בעל החרדים‪ ,‬הנה אכסוב לך איזה שם‬
‫וססן אוסו על ע׳ן הארוך הבולע למעלה מן הספינה‪ ,‬הנקרא‬
‫זעגיל בוים‪ ,‬והרב בעל החרדים כסב זה השם על נייר אמד‪,‬‬
‫וגם כסב עליו השם של קפיצס הדרך‪ ,‬כדי שלא ׳צערך ליסע‬
‫כמה ימים על הספינה‪ ,‬ויבא מהרה לעיר קאנסנואנעינאפעל‪,‬‬
‫ונסן השמוס ביד השיפס קאסיעאן‪ ,‬והזהיר אוסו שבראוסו מרחוק‬
‫אס העיר קאנסעאנעינאסעל *סיר משם השמוס‪ ,‬כי אם‬
‫לא יסירם אז הסע הספינה סיך העיר ואף על הרים וגבעום‪.‬‬
‫ויהי כאשר נסן השיפס־קאסיעאן השמום הנ׳יל על אוסו הפץ סינף‬
‫נח הים מזעפו‪ ,‬והספינה חסחילה לילך במהירות רב מאוד‬
‫וכעבור שעה קענה מה מאד נםפלא השיפס קאפינןאן‪ ,‬כי רואה‬
‫הוא העיר קאנסעאנעינאפעל‪ ,‬ולקח סיכף השמום מעץ הנ״ל‬
‫כאשר צוה אוסו הרב‪ .‬ונסנו כולם הודי׳ להשי״ח על שהצילם מן‬
‫המוס‪ ,‬ויהי כבואם העירה‪ .‬שאל הרב בעל חחרדים אי• מקום‬
‫דירסו של השמש‪ ,‬כי גם הוא חי׳ שמש‪ ,‬וחשב כי שם ישיג אכסניא‪.‬‬
‫ובקסוי גדול מצא אס השמש ויהי כבואו אליו וישאלהו אם יוכל‬
‫ליסן לו אכסניא‪ ,‬השיב לו השמש אנכי הייסי נוסן לכם אכסניא‬
‫בשמחה רבה‪ ,‬אבל הלא אסם רואים כי יש לי רק בים קען‬
‫וצר‪ .‬ויש לי ב״ה כמה ילדים‪ ,‬אמר לו חרב בעל החרדים‪ ,‬הנה‬
‫שוב לפני גם על העלי׳ )אויפין בוידעם( אמר לו השמש אם‬
‫אסם רוצים מה עוב‪ ,‬והנה הלילה ממשמש ובא והלך לו הרב‬
‫בעל החרדים על העלי׳ ונר בידו עם הספרים הצריכים לו‬
‫וישב עצמו ללמוד ולמד כך כל הלילה ועשה סיקון חצוח הכל‬
‫כמנהגו בביסו‪.‬‬
‫קרה מקרה ע ״ י עילת כל העילת יסיבס כל הסיבות‬ ‫והנה‬
‫אשר בסו של הקיסר סילען נפלה זה כמה ימים למשבג‬
‫בממלה אנושה מאד וכל הרופאים נלאו למצוא איזה רסואה‬
‫לממלסה וסהי צעקה גדולה בכל בית המלכומ‪ .‬ובלילה ההוא‬
‫נדדה שנת המלך‪ .‬כי מגודל צערו לא מעפסו השינה‪ .‬וילך‬
‫בחדרו אנה ואנה להפיג צערו קצס‪ ,‬ובהיות כי בית המלכות‬
‫ה״ בנוי על הר אחד שבאמצע העיר כדרך מערפולין של מלכים‬
‫עיכ ראה מסם המלך את כל העיר‪ .‬ויהי כי פסל‪ 1‬אס החלון‬
‫לשאוף אויר צח‪ ,‬והנה הוא רואה אור גדול בבית השמש הנ״ל‬
‫והיי נראח מרחוק כמי שנשרף חבית ושלח את משרתיו לראות‬
‫מה זה האור שנראה שם‪ .‬והלכו משרמי המלןע והקיצו את‬
‫חשמש בפקודת המלך‪ .‬לראות מה זה בביתו‪ .‬והשמש שאל אוסם‬
‫מה‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫לח‬
‫מה הס מבקשים בניהו׳ וקפלו לו כל המאולע שהמלך לאה‬
‫איזה אול גלול בביתו״ ועגול כן שלח אותם ללאוס מה זז‪.‬‬
‫אבל מת מאול נתפלאו ש‪:‬א לאו כלום אצל השמש והלכו לחפש‬
‫על העליה‪ ,‬והפה מצאו שם אס חלג כעל החללים יושב ועוקק‬
‫בתולה וכל בילו׳ והבינו משלתי המלך שעל פי ללך העגע״‬
‫לא היי יכול ללאות המלך ממלחק גדול כזה את כל קען תזה‬
‫שללק על העל׳‪ /‬והי׳ כל חעכין אצלם לפלא״ והלכו גחזלה אל‬
‫המלך ותשיבו אותו לכלים כתוייחן שאין לואין שם שום אור‬
‫לק על העלית יישב שם איש אחל יהודי וכל בילו ולימד שם‪.‬‬
‫והמלך אומר להם שגם כעת הוא רואה אול זה״ ולאה שאץ‬
‫זה לבר פשוע ושלח לקרא את האיש הנ׳׳ל הרב בעל החללים‬
‫ובא לפכי תמכך׳ ושאל אותו תמלך מתיכן אתה״ מארץ ישראל‬
‫מעיר צפת תשיב לו תרב ז״ל״ ושאל לו המלך מתי באס לכאן״‬
‫והשיב הרב תיום יצאתי והיום באתי״ ות״ לפלא גדול בעיני‬
‫המלך תאיך יכול לסיום זח‪ .‬ושלח תמלך לקרא את תשיפק‪-‬‬
‫קאפיעאן ושאל אותו האם אמס כדברי האיש שהיום יצאתם‬
‫מעיר צסס ובאסם לכאן״ ותשיב תשיפקאפיעאן אמס תוא כי‬
‫זה האיש הוא איש קדוש ואיש אלרלם והוא הציל אס כל‬
‫האכשים סבאו היום בספינה מן המיסה׳ וקיפר לו את כל אשל‬
‫כעשה עמהם בזה היום‪.‬‬
‫תמלך את דברי תשיפסקאפיעאן‪ ,‬שאל אם הרב‬ ‫וכשמוע‬
‫ז״ל תכה בסי חולכיס מאד והרופאים מומרים שהיא‬
‫אסר ייאוש אפשר תוכל לשית עצה שתשאר בחיים׳ אמר לו‬
‫סרב ז״ל אדוכי המלך הכה אני יכול לרפאותה בעזה״ רק יש‬
‫לי בקשה מלפכי ארוכי המלך השיב לו המלך הככ׳ מוכן למלא‬
‫בקשתך רק שתרפא את בהי״ וצוה הרב על כל האנשים שילכו‬
‫לחוץ ותתפלל להשי״ת שישלח רפואת לבתו של המלך׳ ועשת‬
‫לה איזה רפואת וראו שסיכף הועב לה וביקשה איזה דבר‬
‫צעעום״ והיי שם הרב ז״ל יום שלם עד שעמדת ממעסה והיי‬
‫קידוש תשם גדול‪ .‬כי כל הרופאים גהפלאו ג ד מאד כי לא‬
‫לאו מנע כזה מעולם‪ .‬ואחד אגור המיםר םולמ־או להרג ז ל‬

‫< ג מ‪7‬זד‬ ‫״ י ׳ ׳י׳*׳•׳‬ ‫־־‪.‬‬ ‫י י‬ ‫״‬

‫אז יעסה‬ ‫זמן‪ .‬ובאם לא ישלמו עד זמן המוגבל‬
‫נהם‬
‫לט‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫נהם כלי׳ מיו ויגרשם מארצו‪ ,‬והנה זמן המוגבל ממסמס ונא‬
‫ואין אנו יודעין מה לעשום‪ ,‬ע״כ נאנו לחלומ פני חלונינו‬
‫המלך שילמם עלינו‪ ,‬והשינ המלך לסלנ ז״ל אל חלאג כלום‪.‬‬
‫בי אשא אס לאש השל מעיל צפס ואשליך אומו משללוהו‪.‬‬
‫ואסה סהי׳ על מקימו‪ ,‬והשינ הלנ ז״ל הכה אנכי לא אוכל‬
‫לקנל עצי משלת כזה להנהיג אס העיל‪ .‬לק זאס בקשתי מלפני‬
‫אלוכי המלך למכות איש אמל תמסיו״ לק שהמלך ימן סקולה‬
‫חזקה שאותו תשל שימכת מממיו יהי׳ תמס לשוסי שלא יוכל‬
‫לעשות שוס ל נ ל נלתי יליעתי‪ ,‬השיב לו תמלך הכס אככי‬
‫אעשה כרבריך‪ ,‬ויאמר הרב אל תמלך ימן לי המלך כתב שיסי׳‬
‫כסוב והסוס נעבעת המלך‪ ,‬כ׳ אכי אבא לבימי במהירות יומר‬
‫ממת שיבא הפקילה מהמ*‪.‬ך ע״י שלומי המלך‪ ,‬ויכתוב המלך‬
‫גכסב ידו וימתום בגובעת המלך‪ ,‬ומורן* המכמב ה״ אל שר‬
‫העיל שלא ילים את ילו ליקח מתישלאלים יושבי עיל צפת‬
‫אפילו פרועה אחה כי בכפשו הוא‪ ,‬ועוד כתוב שם שהמלך‬
‫יעכח שר אחר תחתיו‪ ,‬ועד אוהו הזמן יהי׳ עול הוא לשל‬
‫העיר רק שידע שאין לו רשות לעשות שום דבר קען או גדול‬
‫בלתי ידיעת הרב מוכיז‪ ,‬וכתן את המכתב לתרב וכתן לו הרבה‬
‫מםנוה מאוצר המלך וגם ממון הרבה ופנורוהו בכבוד גדול‪.‬‬
‫וחרב ז״ל בחזרתו לביתו כתב עוד הפעם על הקפינח תשם‬
‫של קפיצת הדרך שינא מהרת לביתו כדי לבשר ליהודים‬
‫הגשולה עובה‪ ,‬וכמובן שהיסה שמחה גלולת בכל העיר‪ ,‬ותעיר‬
‫צפת צהלה ושמחה‪ ,‬ולבלו ביניהם לאשי הקהילה שכאשל יבא‬
‫סיום המוגבל והשל ישלח עביל המעות יאמלו שהמעות הס‬
‫אצל השמש‪ ,‬וכן ה״ שביום המוגבל שלח השל אל לאשי הקהלת‬
‫עבור המעום‪ ,‬והשיבו לחשלוחיס שהמעומ הס אצל השמש*‬
‫ותשיבו הלבלים לפני השל‪ ,‬וכממלא כ ע ס וחמה כי ידע שהיהודים‬
‫מעיל צפת הס עכייס ואין להם מעוס והם מלחים אוסו אצל‬
‫השמש‪ ,‬ובעל בקלבו הלציחת כי הוא לצה לעשות משסע‬
‫ביחולים כאשל חשב‪ ,‬אבל השי״ס חפיל אס מחשבת המן‪ ,‬והלך‬
‫השר בעצמו בחמס לוחו אל השמש‪ ,‬ויהי כבואו אל השמש והנה‬
‫השמש‪ ,‬הוא הרב בעל המרדים‪ ,‬לא קם ולא זע ממנו‪ ,‬וממס‬
‫מפלס המן הי׳ לו להשר״ ושאל אס השמש היכן הם המעות‬
‫שנסכו לך ראשי הקהלה‪ ,‬והרב זיל הסמיל לחפש אנה ואנה‪.‬‬
‫והשר השב כי הוא חופש המעות‪ .‬אבל הרב חפש את מכתבו‬
‫מהמלך‪ ,‬ויהי כראות השל אס המכתב והכיר שהוא כסב ידו‬
‫של‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫מ‬
‫של המלךונממםבנוגעמ ה מ ל ך כ מ ע ע שיצא מדעסו מגודל הצער‬
‫כי נהפך עליו הגלגל משמחה ליגון ומיום עוב לאבל‪ .‬ויפול‬
‫לפני רגלי הרב ויגך לפניו שימחול לו ולא הועיל כלום״ רק‬
‫הי׳ לו מפלה גדולה וכן יאבדו וכוי וליהודים הימה אורה‬
‫ושמחה וששון ויקר כן מהיי וגוי‪.‬‬
‫לך דברי הרב החידא ז׳־ל בספר שם הגדולים‬
‫‪1‬‬
‫ואעתיק‬
‫ומדבריו בראה שמעשה זו אמיסיומ שכ׳ על‬
‫שנעשו לו‬ ‫בעל חחרדים וז״ל ושמענו מקדוםמו ופלאוש‬
‫גקושכוכדינא מכ״א ע כ׳יל‪.‬‬
‫סיפור נפלא מהה״ק מסיגעע בעל דקדושת ירט‬ ‫כד(‬
‫ז׳ל עם בנו אדמויר הה׳ק בעל הץצי חיים ז״ל‬
‫בהיוחו ילד קנון‬
‫לי ידידי הה״ג ומי מו״ה מענדילי מדראגמירעשע נ׳׳י‬ ‫סיפר‬
‫בעה״מ ק׳ מאזני צדק׳ שסיפרה לו הרבנים אשש רבו בעל‬
‫הקדושמ ירע ז״ל שפעם אחה כחלה בנה ר׳ חיים הירשלי )הוא‬
‫הגה׳׳ק אדמו״ר מסיגעע בעל העלי חיים ז״ל( בהיומו ילל קען‬
‫וה״ מסוכן מאוד ר״ל מחולי האסכרה שבמוך גרוכו ר <‬
‫ולדאבון כפשה לא ה״ בעלה הק׳ הקדויו״ע זיל בבימו כי מי״‬
‫באיזה כ ס י סמוך לעיר סיגעע עבור איזה עכין‪ .‬ושלחה שלימ‬
‫מיוחד להודיע לבעלה הק׳ אמ מצב הילד‪ ,‬בין כך ובין כך‬
‫סלחה עבור רופא מומחה שיבא אל הילד‪ ,‬ובא הרופא וכסן לו‬
‫שכי ריצעפעין‪ ,‬האחד לימן למוך פיו ואחד למשוח מבחין על‬
‫הגרון‪ ,‬והזהיר אומה מאוד חלינח וחלילה שבל משנה להחליף‬
‫הריצעפעין‪ ,‬כי אומו הריצעפע שכהן לו למשוח מבחוץ יש במוכו‬
‫ממש סם העומ‪ ,‬והרבה להזהיר אומה באזהרה כפולה ומכופלת‬
‫כי הי׳ מפחד מאוד מזה עד שבעצמו הלך אל האפנוייקער לומר‬
‫לו האיר יעשה הרילעפנוען‪ ,‬והזהיר אומו ג״נ שלא יחליף הלני‬
‫ט י ל ? שרגילין לכמוב על המעדיצין״ שזה הוא רפואה פכימיוס‪,‬‬
‫וזה הוא רפואה חיצוניות‪ ,‬והרופא הלך לו משם ובעחוכו חזק‬
‫שהאפעייקער בודאי אל ישכה ממה שאמר לו‪ ,‬אבל האפע״קער‬
‫מחמת איזת סיבה עעה והחליף הצעעיליך של זה בזה‪ .‬והוליכו‬
‫אוסם כך אל בית הרבכיה‪ .‬והגם שהילד הי׳ במצב רע מאוד‬
‫והיי באישון לילה ולא ידעת לעכס עצה בכפשה‪ ,‬אף על פי בן‬
‫ה״ יראת לימן המעדיצינען להילד בלמי רשומ בעלה תק׳‬
‫וההחזקה בגעחונה ע ד שיבא השליח‪ ,‬ועמה נמזור לדברי השליח‬
‫הנה םשליח בראומו מעמד הילד שלא עוב הוא‪ .‬הלך בחפזון‬
‫ובבהלה‬
‫מא‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫ובבהלה להודיע לאביו הק‪ /‬ונהיוסו ב ג י סמיך לביס סהה״ק‬
‫היי שם ראה שהה״ק עומד נהמלון כמי שמצפה בעליון עינים‬
‫לשמוע איזה חדשוס‪ ,‬והשליש המחיל לרוץ במהירות לומר להה״ק‬
‫הבשורה‪ ,‬ותה׳יק אמר לו הנה כגר אני יודע הכל רק אמור ל*‬
‫מה עושה הילד‪ ,‬ולך מהר בחזרה שלמען השם בודאי אל ימנו‬
‫לו שום מידיצין והגם שהיי באישון לילה ואפילה‪ ,‬רץ השליח‬
‫בציוו רבו הק׳ והרגניס ג״כ לא נמנה כנ׳ל׳ והשי׳׳ס עזר שלאע‬
‫לאע הוגןב להילד‪ ,‬ויהי בבוקר השכם בא הרופא אל בימ הרב‬
‫צראוס מה נעשה עם הילד‪ ,‬כי פחד מאוד מלילה זו‪ .‬ובראוסו‬
‫כי הועג להילד חרבה׳ שאל אמ הרבנים האיך נמנה המידיצץ‬
‫כי הוא משב שמחממ הריצעפעין הועג לו‪ ,‬וחרבנימ השיבה‬
‫אומו כי היי יראה לימן המידיצין להילד‪ .‬וחראמה לו הפלע•‬
‫סיליך‪ .‬וגראומו אומם סיפק כף אל כף וציוה געוואלד‪) ,‬ענגלען‬
‫וואהרען היער(‪ ,‬היינו שמלאכים היי בכאן שלא הניחו לכם לימן‬
‫המידיצין להילה כי האפנו״קער עעה והחליף הצעעיציך שצ‬
‫זה גזה‪ ,‬כל זה סיפרה הרגניה להרב הני׳ל‪.‬‬
‫עוד סיפור נפלא מתהיק נעל הייט״ל ז׳יצ מה‬ ‫כ‪(3‬‬
‫שאמר קודם הקמלקומו‬
‫עוד סיפר לי הרג חנ״ל שפעם אחד הי׳ ג ע י י סיגעע והיי שם‬
‫גס אדמו״ר הגה׳יק האגדק״ק סאעמאר יצ״ו וגאומו העס‬
‫הי׳ דר בעיר סיגעע מוהר״ר יוסף בערגער קהי׳ נקרא ר׳ יוסיל*‬
‫לעהיר עיה והי׳ מולה נאומו החולי שמם בה ר״ל ואדמו׳ד הלך‬
‫לבקרו‪ ,‬ור׳ מענדיצי הכ׳צ הלך ג״כ עמו‪ .‬וישמע שאמר ר׳ יוסיל*‬
‫הנ״ל לאדמו״ר הנ״ל הנה אספר לכם מה ששמעמי בעצמי‬
‫מאדמו׳ר בעל היינרל ז״ל מה שאמר קודם הססלקיסו‪ .‬מקודם‬
‫צוה להביא לפניו הקונעיס סדר הקלננומ הנדפסים‪ .‬מה שרגילין‬
‫לומר ביום שלשה עשרה מדוס‪ ,‬וקרא אס הקרבנומ )או שצוה‬
‫שיקראו לפניו( וכשסיימו אמר גם אני הנני קרבן וכפרה עבור‬
‫כלל ישראל זי״ע ועכ״י‪,‬‬
‫מ ( סיפור נפלא מהה״ק הרבי ר׳ טענדילי םריטיניב זי״ע‬
‫אמס בחג השבועוס קודם קריאס עשרס הדברוס צוה‬ ‫פעם‬
‫למשמשו הה״ק הרבי ר׳ הירש ז״יע שיכריז כי מי שלא‬
‫קיים העשרה הדברוס ילך לחוץ ולא יהי׳ גגהמ״ד בשעס קריאמ‬
‫עשרס הדנרוס‪ ,‬והי׳ שם גם ההיק מוהריר נפתלי טראפשיץ‬
‫זי״ע‪ ,‬ומגודל צדקסו וענווסנוסו הי׳ הוא הראשון שהלך מבהמ״ד‬
‫לחוץ‪ ,‬וכיון שראו העם שהה׳׳ק מראסש׳ץ הלך לחוץ הלכו כל‬
‫העם‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫מב‬
‫מעם אחריו ולא נשארו בבהמ״ד רק הה׳׳ק הרבי ר׳ מענדילי‬
‫והרבי ל׳ הילש משמשי‪ ,‬וכשלא ח מלבי ל׳ מענדילי שנשאר בלא‬
‫מנץ״ אעל לחלבי ל׳ הירש הלא אני לואח שלא קיימו העשרת‬
‫הדברות‪ .‬לך ואמור להם םעכ״פ יקבלו עליהם מהיום והלאה‬
‫שיקיימו העשלמ הלבלומ‪ .‬ובאו כל העם בחזלה לבהמ״ל וקרא‬
‫הה״ק העשלמ חלבלומ זי״ע‪.‬‬
‫סיפור נפלא מחה״ק מוהל״ל נפתלי מראפשי״ן זי״צ‬ ‫כל(‬
‫איך שעשה *ובה לנפער אחל עבול שלמלו ניגון א׳‬
‫אחל בשמממ סורס איחר מאל הת״ק מוהר״נ מראפשיץ‬ ‫פעם‬
‫זי״ע לבא לבהמ״ד צעשוס ההקפוס‪ ,‬וכשבא לבהמ״ל לעשות‬
‫ההקפות התחיל לנגן ניגון חדש אשר לא שמעו עול ממנו‬
‫והיי פליאה גלולה בעיני העולם‪ .‬ואח״כ סיפר לחם הידק‬
‫סיבמ הדבר כי בהיומו בביתו קידם שגא לבהמ״ד בא אליו‬
‫אמד בבכי׳ רבה שיעשה לו עובה כי זה כמה מאומ שנים שאין‬
‫לו מנומס והולך נע והד והוא בצער ובצרה גדולה כי עונומיו‬
‫רגו למעלה ראש‪ .‬וכל אלו המלאכי מבלה שנבראו מעונומיו‬
‫ח ם מצערים אומו מאד במכומ ופצעים‪ ,‬ושאל אומו סהיק הנ׳׳צ‬
‫מה הי׳ מעשיך בזז העולם‪ ,‬והשיב כי ה ״ מוזיקאנע והלך על‬
‫כל המסונומ ומזה הי׳ סרנססי‪ .‬ושאל אותו הה״ק האם עשימ‬
‫איזה דבר עוב בימי חייך‪ ,‬והשיב לא עסיסי כלום רק אדרבה‬
‫צא חנחםי עבירה אחס שלא עברם* עליה‪ ,‬ובכה מאד‪ .‬ואמר‬
‫צו הה״ק שילמוד אומו איזה ניגון עוב במה ששמח בו חסן‬
‫וכלה‪ .‬ולמד אומו איזה ניגון ובזה הניגון עשה הה״ק הנ״ל את‬
‫ההקפות ועשה בזה עובה צנשממ הנפער‪.‬‬
‫סיפור נפלא מגודל כח הצדקה שהי׳ צהה״ק הרבי‬ ‫כה(‬
‫ר׳ דוירשלי מליסקא זי״ע‪.‬‬
‫מספרים מאנשים נאמנים שפעם אחד בא חסיד‬ ‫שמעתי‬
‫אמד מחסידי הה״ק ר׳ הירשיצי ציסקער זי׳־ע עצ‬
‫שבת לרבו מק׳‪ .‬וחהסיד הנ״ל הי׳ רגיצ תמיד כשבא צהה״ק‬
‫הנ׳׳צ‪ ,‬להביא מברכת הביס עגלה מלאה כצ עוג‪ ,‬והיות כי‬
‫עכשיו לא בא מביתו רק שהי׳ על הדרך לרגלי מסמרו ומשם‬
‫גא על שבס צרבו הק׳ ע״כ לא הביא עמו מאומה‪ ,‬והי׳ בוש‬
‫צילך בידים ריקנית מבלי להביא שום ממנה במו שהי׳ רגיל‬
‫ע״כ לקח שני פעקיל נרות והלך אל י נ ו הק׳‪ ,‬וכשבא צנימ‬
‫רבו‪ ,‬ראה שהשלחן מצא מצ כל גדותיו מעות הרבה צעהנער‬
‫רמנדציך לחוד סיכעווער רענליך לחוד‪ ,‬כך כל מין ומין‪ ,‬וכשנתן‬
‫החסיל‬
‫מג‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫‪,‬‬
‫החסיד הנ״ל ההרוס לרבו הגן קבלם נשמחה נשתי ידים ואמר‬
‫צו געלרגע השי״ס אז איך האב שאן ליבנו ארן* שבם‪ .‬ואמר‬
‫עוד להחסיר הנ״ל הנה בודאי קשה לך קישיא עצומה מה זו‬
‫השמחה שלי ע ם הנרומ‪ .‬הלא הסלחן מלא מעוס על כל גדומיו‬
‫ד ע בני כי המעוס אינם שלי כי השי״ס שמני גבאי צדקה עצ‬
‫המעוס וצריך אני ליסן חשבון מכל המעוס שראיס‪ .‬כי יש‬
‫מהן שמיוחדין על פדיון שבוים׳ ויש שמיוחדין עבור בקור‬
‫חולים׳ ולעני אחד צריך ליקה פרה מולבמ‪ ,‬ולעני אחד צריך‬
‫ציקח סוס‪ ,‬כי פסאום מס לו הסיס שהי׳ מספרנס על ידו‪,‬‬
‫וכדומה וכדומה‪ ,‬ואם לא הייס מביא צי נרוס צא הי׳ צי נרומ‬
‫על שבס‪ ,‬זי׳׳ע׳‬
‫כו( עוד סיפור נפלא עהגה״ק ממשענגעד זי״ע בעהמ״ח‬
‫ס׳‪.‬מנוחס אשר׳‪ ,‬מענין הכנקם אורחים‪.‬‬
‫לי ידידי הרה״ג מוהר״ר אברהם שלום ירוחם פר״מ‬ ‫סיפר‬
‫סליע״א אבדק״ק עודן ׳ציו* שפעם אחד בא עני אמד‬
‫ביום ערב שבס אל הגה״ק מעשענגער ז׳־ע וביקש מאמו שרוצה‬
‫לאכול אצלו ביום שב״ק‪ ,‬ושאל הגה־ק אס הרבנית אם יהי׳ צהי‬
‫מס ליסן לאכול לעני אחד שרוצה להיות כאן ביום השבס‬
‫והשיבה הרבנים כי ממה שהכינה על שבס אינה יכולה להפריש‬
‫וליםן גס לחעני הזה‪ ,‬כי כבר הזמינה כמה אורחים על שבס‪.‬‬
‫רק שחניחמ עוד בשר על סעודת צהרים ביום א׳ הבא‪ .‬אולם‬
‫אס הקח מהבשר הזה עבור העני הזה‪ ,‬אז מהנשאר לא יהי׳‬
‫מספיק על סעודס צהרים ליום א׳״ כך שאלת אותו בדרך עצה‪.‬‬
‫אז ענת לה בעלה הגת״ק כי כעת נפל בדעתו הפירוש בגמ׳‬
‫מה שאמרו מחד לשביך לשבתך כי לפעמים צריך ליקח מהמאכל‬
‫סחנועינו על יום א׳ חגא ולבשל אותו לצורך עני אחד שבא‬
‫עצ שבס העבר‪ ,‬וזח מחד לשביך לשבתך ודפח״ח וש־י כי הוא‬
‫דבר נפלא מאוד‪.‬‬
‫מעשה נפלאה וניראה מהה״ק ר׳ דוד לעליכער ז׳״ע‬ ‫כז(‬
‫בעס אשר רצה ליסע לאה״ק‪) .‬אפשר שנפל עעומ‬
‫בזה שלא הי• זה אצל ר׳ דוד מלעלוב רק ר׳ דוד‬
‫אמר‪ ,‬כי הי׳ כמה מצעידים להבעשה״ק שה״ נקראים‬
‫רבי דוד(‬
‫אחמ נפל משק בדעס סה״ק ר׳ דוד לעליבער זיי&ג‬ ‫פעם‬
‫ליסע לארץ הקדושה וחשב בדעסו שאין נכון ציסע בצמ״‬
‫מויצמ רשוס ערגו הנעש״ע הק׳ זי״ע־ ע״כ נסע מקודם לרבו‬
‫הקלוש‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫מד‬
‫הקלוש וביקש ממנו שיסכים עמו על נסיעתו לאתי׳ק‪ .‬והשיב‬
‫לו תגעש ׳לו הק׳ אני מסכים שמסע נאר זעה לול זאלסע דיך‬
‫גיס נאנאלישען׳ וכלכו בגלכת הסלידה ונסע ההיק ר׳ דוד‬
‫לללמ‪ ,‬ויהי גאמצע הללך עמדה הספינה אצל אי אשד‪ ,‬ומחמח‬
‫שזה הי׳ גגוקל ולא התפלל התיק על״ן תפלס שחלית‪ ,‬ע״כ‬
‫הלך ההי׳ק מהספינה לתאי אולי ימצא איזה יהולי שיתפלל‬
‫אצלו עד שתעמוד הספינה כי דלכה לעמול כמה שעות׳ ושאל‬
‫מהאנשים אשל עמדו שם האם לליפ יהודים גאי הזה והשיבו‬
‫אוסו כי שום איש אין לר גכאן‪ ,‬פתאום גא לפניו איש זקן‬
‫כשיא סנים ומהולל מאל‪ ,‬ושאל אוסו האסה הוא ל׳ לוד‬
‫מלעלע‪ .‬והשיב ההי׳ק הן‪ .‬ומה אספ מבקש‪ .‬השיג הה״ק אנ*‬
‫מבקש איזה ביס ל י מ ס לתספלל בי‪ .‬אמל לו החיק הזקן בא‬
‫עמי לחללי ישם תמצא מקום מלווח להתפלל‪ .‬והלך עס הזקן‬
‫הני׳ל והתפלל שס‪ .‬וכשגמר התפלת תביאו לפניו סעולה נכבדה‬
‫כסעודת שלמה בשעתה‪ .‬והזקן שאל את הה״ק מה עושים אחינו‬
‫בני ישלאל גמלת‪ .‬האם הם גליאים׳ והשיג הה״ק תשי״מ‬
‫פאללאזע זייא נישנו‪ ,‬חזר ושאלו הזקן האם יש לתם פרנסה‪.‬‬
‫והה״ק השיג ג־כ כנ״ל‪ .‬ואת״כ שאלו הזקן וגאיזח מעמל הם‬
‫בענין עול הגלות מהשונאים העומלים עליהם לכלותם ח״ו!‬
‫והשיג הה״ק תשי״ס נוקם אס נקמתם ומושיע להם מכל צריהם‪,‬‬
‫וכך שאלו הזקן על כל פלע ופלע‪ .‬וההיק ל׳ ה ד השיג על‬
‫הכל אז הקי״ס פאללאזע זייא ניסע‪ .‬ואחיכ אמל לו הזקן הנה‬
‫זמן הנסיעה ממשמש ובא וצריך אתה ליסע לללכך‪ ,‬גא ונלך‬
‫להספינה‪ ,‬והלכו להספינה והזקן בלכו בבלכם הפלילה‪ .‬וההיק‬
‫ל׳ דוד ישב על הקסינה‪ ,‬והנה באמצע הללך צסוודע להה׳יק‪,‬‬
‫שהספינה שהוא הי׳ צריך ליסע עמה לאהיק כבל הלכה לה‪.‬‬
‫ותספינה אשל תוא נוסע בת כעת היא באס מאהיק ונושעה‬
‫חזרת לביתו‪ .‬והיי לו צער גדול מזת כמובן‪ ,‬שכמת מס״נ ת״‬
‫לו עבור נסיעת זו‪ ,‬ונפלו פניו מאד ובעמדו כך נבוך ברעיוכיו‬
‫התחיל לתסיישב בדעתו וכי מה הי׳ עמו הלא אמרו לו סעל‬
‫האי הלז אין דר שם שום אדם‪ .‬ומהיכן הי׳ שם הבית והזקן‪.‬‬
‫‪ .‬ומאין ידע הזקן ששמו דוד‪ .‬והבין הה״ק שאין זה דבר סשונו‬
‫וגם זה אינו פשוע מדוע לא נפל בל עסו אז לשאול אס הזקן‬
‫מי הוא‪ .‬והסכים בדעתו סתיכף כשיגח לביתו יסע מיכן>‬
‫צהגעש׳׳ע תק׳ ושם ידע פתרון הדבר‪ .‬ויהי בבואו להגעש״ע‬
‫ה ק ‪ /‬וקודם שסיפר לו איזה דבר אמר לו הבע״ש תק׳ בזה‪-‬ל‬
‫איי‬
 ‫מה‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫איי דוד איך האב ד י ך דיר געזאגנו אז ליא זאלסע דיך כישע‬
‫באכאלישען‪ ,‬ושאל איתו ההי׳ק ר׳ דוד וכי מה עשיתי עכה‬
‫איתו הבענדע הר‪,‬׳ הכה תדע שככל ל״ח כככס אברהם אביכו‬
‫ע״ה לשני הקב״ת ישואל אותי על בכיו מה תם עישים בגולת‬
‫ותשיי׳ת משיב אותו תמיד אל תדאג עליהם כי עין השגחתי‬
‫עליהם תמיד בכל פ י ע ופרע‪ ,‬ובכל צרתם לו צר ואף בהיותם‬
‫בארץ אויביתס לא מאסתים ולא געלתים לכליהם חיו״ ואני‬
‫זוכר להם את בריתי אסר כרתי אסך‪ .‬ובזה הריס כככס ג״כ‬
‫אברהם אנינו לפכ׳ הקב׳׳ה ושאל אותי ככל‪ ,‬והקב״ת תשיבו‬
‫ג״כ כנ״ל‪ ,‬אבל אברהם אביכו לא קבל כ ע ז תשובתו ולא כככס‬
‫בלבו‪ ,‬וכעשז רעש גדול בפמליא של מעלה ואמר לו תשי״ס‬
‫הכה כעת ניס* דוד עבדי לאז״ק לך ישאל אותו ותראה שג׳׳כ‬
‫יאמר לך שאכי עיזר להם בכל עת ובכל שעה‪ ,‬והזקן הזה הי•‬
‫אברהם אביט שהלך לשאול אותך כאשר אמר לו תשי״ס‪ ,‬ואתת‬
‫הסכלת עשו‪ ,‬כי לא השבת כהוגן די תאסע געדארפע שרייען‬
‫געוואלד כי הצרות מ ר ו מאד ורבו למעלת ראס עד כ׳ כשל‬
‫כת הסנל מרוב התלאות והצרות אשר מצאתכו בכל פלנו ופרט‬
‫והשי״ת יחוש וימהר לגאלכו מכל צרותינו וישלמ לכו הג״צ בב׳א‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מהה״ק הרבי ר׳ זוםיא זי״ע מגודל‬ ‫כח(‬
‫ענומממו‪.‬‬
‫הרבי ר‪ .‬זוס א זייע והרבי ר׳ אלימלך ז ״ע ה״ לחם‬ ‫להה״ה‬
‫' א ח אחד שהי׳ מתנגד על דרכי המסילות‪ .‬פעם אחמ‬
‫נחלה מאד ר״ל וה״ מ על על ערש דוי וכמעע תתקיף לי׳‬
‫עלמא ונפל בחולשת ונשמתו עלמה תשמימה‪ ,‬ויתי בהיותו‬
‫תשמימה ראה שם את אחיו הרבי ל׳ זיסיא שהוא ממליץ עבורו‬
‫לפני הב יד של מעלה‪ ,‬ופעל שהחזירו לו כשמתו ותיכף חזר‬
‫לבריאותו עד שזבריא לגמרי והוא זכר תיעב את החזיון הכורא‬
‫ואח אשר כעשה עמו‪ ,‬ואת גולל קלישמ אחיו הק׳ הרבי ר׳‬
‫זוסיא שתרגיש בביתו שהוא אינו בקו הבריאה ועלה השמימה‬
‫לעשות לו עובה‪ ,‬ע״כ חשב ברעתו כי הוא מוברח לנסוע לאחיו‬
‫הרבי ר׳ זוסיא‪ ,‬ליתן לו תשואת חן עבור זה‪ ,‬והרב* ר׳ זיסיא‬
‫זי״ע תלגיש בלוח קלסו כי בא יבא אחיו לא רצה לתיות אז‬
‫בביתו‪ ,‬ושעה אחת קולם ביאת אחיו נקע מביתו‪ ,‬וכמובן שת״‬
‫צעל גלול לאחיו מזה‪ ,‬ותמתין שם לעלך ד׳ שבועוס כי אפשל‬
‫יבא תלבי ל׳ זוסיא לביתו‪ ,‬אגל לשוא חומצתו כי לא בא‪ .‬ע״ב‬
‫נסע לבתו וסיכף גא הלבי ל׳ זיסיא לביתו‪ ,‬והבינו בני ביתו‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫מו‬
‫נ י נכוון עשה זאמ לנל ימראה עם אחיו הנ״ל‪ ,‬ושאלו אומו על‬
‫זה על מה עשה ככה‪ ,‬והשיג בממימומ בענווה צדקו שלא רצה‬
‫צעשומ חילול השם‪ ,‬כי אחי ראה אומי גשמיה‪ ,‬וראה שיש לי‬
‫ד ע ה גשמים בגיד של מעלה‪ ,‬וכודאי חובב כ׳ אני צדיק והי׳‬
‫כי יראה אומי נאיזה מעמד אני ואיזה פנים שיש לי יהי׳ חלול‬
‫השם‪ ,‬ע״כ לא רציתי לחחראוס עמו‪ ,‬ומקמר םערומ הראש‬
‫מגודל ממימומ וצדקת הרגי ר׳ ז קיא זיעוכ״י‪.‬‬
‫קיפור נפלא מ ה ז י ק הפבא קדישא טראדישיץ זי׳ע‬ ‫כנו(‬
‫איך שמול גזירה רעה מגני עירו‬
‫אחת אירע שהלכה גולשמ געיירומ הקמיכומ לראדישיץ‬ ‫פעם‬
‫וחפשו גני אדם לצכא ולמלאכת המלך‪ ,‬ואנשי ראדישיז‬
‫פחדו מאד כי שמעו שבערב שבם בערב יבואו גם לעירם‪.‬‬
‫והלכו לרבם תת״ק ר׳ בעריש מראדישיז זי״ע וקסרו לו כל תמאורע‬
‫ואמר להם הה״ק שאל יפחדו כי לא יבאו לעירו‪ ,‬ויהי בערב‬
‫שבת בערב והנה הבולשת באו ואמרו שבבוקר יחפשו אחרי‬
‫האנשים להובילם לצבא‪ .‬ויראו מאד אנשי ראדיש׳׳ן ורצו לתה״ק‬
‫לקשר לו כי באו העירה‪ ,‬וחי׳ אז פ׳ ויגש ונשלחנו הקדוש‬
‫אמר תורה‪ ,‬ע״פ ויגש אליו ׳הודא‪ .‬ופתח פיו הק׳ ואמר‪ ,‬ויגש אליו‬
‫׳הודא הצדיק נקרא יהודא‪ ,‬והצדיק ניגש אליו יתברך‪ .‬ויאמר‬
‫אליו בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני‪ ,‬איך וויל‬
‫דיר עפ יק זאגען רבש״ע‪ ,‬אנער ואל יתר אפך בעבדך פ ק‬
‫?אל דיך ניש פארדריקען כי כמוך כפלעה‪ ,‬מה פרעה גיזר‬
‫ואינו מקיים אף אמת רבש״ע גוזר ואינו מקיים‪ ,‬כי אף אם‬
‫אתת גוזר איזה גזירה על גניך כדי להפחידם שיעשו משובה‪,‬‬
‫אבל אינך מקיים הגזירת ואתה מנעלה‪ ,‬ויהי גשגת גגוקר‬
‫הלכו להם הבולשת ולא עשו שום דבר רע כה יעזור השי״מ‬
‫שימבעלו כל הגזירות קשומ ורעומ מעלינו ומעל כל גני‬
‫ישראל אכ־״ר‪.‬‬
‫קיפור נפלא מהגאון הק׳ ר׳ יוסף שאול האבדק״ק‬ ‫ל(‬
‫לעמבערג‪ ,‬עם הה״ק ר׳ טאיריל םרימישלאניר ז׳״ע‬
‫אחת כיבדו לחה״ג ר׳ יוסף שאול זי״ע כקנדקאומ‬ ‫פעם‬
‫באיזה מקום רחוק מעירו‪ ,‬ובתיות שהמצוי הי׳ חביב ג עיניו‬
‫לא חקיב פני בעל הברית ריקם וקבל על עצמו לנקוע על הברית‬
‫מילה‪ ,‬והדרך שהוצרך לנקיע ה״ ד י ך עיר פרימישלאן מקום‬
‫משכן קדשו של הה׳׳ק ר׳ מאיריל זי׳־פנ‪ .‬ובהיות שיגאון ר׳ יוקף‬
‫שאול הי׳ ממנגד קצת על דרך החקירות‪ ,‬לא ידע מה לעשומ‬
‫כי׳‬
‫מז‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫כ׳ הי׳ מוכרח לנסוע דרך עיר פרימישלאן ולא רצח להתראות‬
‫עם הס״ק ר׳ מאיריל זי״ע׳ ושלא לילך אצלו גם זה לצ רצה‬
‫להראות נפרהםיא שנוסע דרך עיר פרימיסלאן ואיני הולך‬
‫אל הה׳׳ר‪ ,‬ר׳ מאיריל‪ .‬עי׳כ יעץ ברעמי ליסע בלילה‪ .‬ת ל ׳וודע‬
‫לאיש שנסע דרך שם‪ .‬ואמר לחבעל עגלה שבבואם לעיר‬
‫פלימישלאן על יעמיד עצמו עם העגלה כלל גשום מקים ל ק‬
‫יסע במהירות‪ ,‬אגל הגעל עגלה ל* נמן אוזן קשבמ לדבריה‬
‫מחמס שהי׳ סקור גדול העמיד עצמו אצל ביס מזיגה אמס‬
‫לשסות יין שרף כדי להמם עצמו קצס‪ ,‬ובחנם צעק עליו חה״ג‬
‫הנ״ל שלא יעמוד‪ ,‬אבל הכל הי׳ ללא יועיל כי הבעל מגלה‬
‫הי׳ איש פשוע‪ ,‬והה׳׳ג הנ״ל נשאר יושב על העגלה‪ ,‬בין כך‬
‫ובין כך באו איזה אנשים שהלכו לבחמ״ד באשמורת הבוקר‪ ,‬ולאו‬
‫שהה״ג מלעמבערג יושב על העגלה׳ ושאלו אומו להיכן הוא‬
‫נוסע ואמר להם שנוסע על בריס מילה׳ וגראומ הה״ג הנ״ל‬
‫שבודאי יספרסם לכל בני העיר כ׳ נסע דרך פרימישלאן‪ ,‬ע״כ‬
‫הי׳ מוכרס לילך להת״ק ר׳ מאיריל‪ .‬ישפע הה׳׳ג בדעתו שאם‬
‫ימצא אס הלבי ל׳ מאיל יל שלומל‪ ,‬אז ימן לו שלום ואס להו‬
‫אל ימן לו שלום‪ ,‬כי בעול מולה הוא עבילה גדולה )כ׳‬
‫המלשינים הלשינו בפני הגלולים על המשילים שחינס לומדים(‬
‫והלך הה״ג הכיל אל תה״ק ל׳ מאיליל והי׳ אז זייגגל פיל‬
‫פארעאג‪ ,‬ופסח הללם ולאה שהלבי ל׳ מאיליל הולך בביס‬
‫אנה ואנה ואינו לומל‪ ,‬וסיכץ> הלך לו הה״ג ולא נחן לו סלו©‬
‫והה׳׳ק ל׳ מאיליל צווח אחליו‪ ,‬לעמבעלגיל לב אני לוצה לשאול‬
‫אמכם איזה פשע במאמל הגמלא‪ .‬ובא הה״ג הנ״ל גמזלת ושאל‬
‫אוהו הה״ק ל׳ מאיליל הנה אמלו בגמלא אם ראית סלמיד‬
‫מכס שעבל עבילת ביום אל תחלהל אחליו בלילה שמא עשת‬
‫סשוגה והקשו בגמלא שמא עשה םשובס )בחמיה( אלא ודאי‬
‫עשת תשובה‪ ,‬ומעולם הי׳ קשה לי גאיזה ת״ח מיילי בגמלא‬
‫אם תוא מי׳מ גאמס וילא אלקיס חאיך יסכן שיעשת עבירמ‬
‫בפלהסיא על שאמלו אם לאיתי ת״ח שעבל עבירה וכוי‪ ,‬ואם‬
‫תוא סייח שאין גו ילאס אלקים ועוגל עגילות בפלהסיא‪ .‬א״כ‬
‫מהיכ׳ תית׳ שעשה תשוגח׳ על שהקשו שמא עשת תשוגה‬
‫)כחמיה( והה׳יג הנ״ל שתק על שאלת זו‪ .‬ופתח תה ׳ק ל׳ מאיליל‬
‫אס פיו הק׳ ואמל לו אני אומל לכם הפי׳ בגמלי‪ /‬אם לאיח‬
‫ס״ח שעבל עבילה היינו שלאיח שאינו לומר וגאמס גיעוצ‬
‫סורה הוא עבירה גלולה כמו שאסם אומלים וע״ז אמלו גגמ׳‬
‫אל‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫מח‬
‫אל םהרהי אחריו כי שמא עשת משובת‪ .‬שיי באומו זמן שראיס‬
‫מאינו לומי‪ .‬הוא עשת משובת לפני תלימול כ י י שילמוד אח״כ‬
‫בקרושה וב&ותרס‪ ,‬וקיפל לו מעשה שתי׳ אצל החיק מלובלין‬
‫ז״׳ע שפ״א ישב עצמו ללמול בעלב אחל מפלש ערביה‪ ,‬ותשחיל‬
‫להמיישב ומלא כשיב ולרשע אמר אלקים מת לך לקפל חיקי‪.‬‬
‫וחאיך אני יכול ללעור תות״ק וחמחיל לעשות ששובה לפי‬
‫ע י כ ו תקיוש ויישב כך גהסבוננמ המשיגה כל הלילת ולא היי‬
‫יכול ללמוד״ וע״ז הקשו מ מ ל א וכי לק שמא עטת ששיבה‬
‫באומו זמן )בהמית( ומילצי נ ג מ י א אלא ודאי עשת משובת״‬
‫באומו הזמן ואל תחשול לתת ׳ח ח״ו שיבעל תזמן בלך ושוב״‬
‫ודפחיח וק״י‪ ,‬וסיכף הבין תתיג הנ׳ל אס אשל לפניו״ וכי לוח‬
‫אלקים לגל גהקלופ ל׳ מאיליל‪ ,‬וכחן לו שלום גפנים קוחקית‬
‫ושמחו זז עם זת ז׳״ע ועכ״י‪.‬‬
‫זו כלמל שאין להלהל אחל מעשה הצליקים ואללבה‬ ‫ממעשה‬
‫צריך ללונם לכף זכות׳ ולק לתלות החקלון בעצמו‬
‫שאיכו מבין דלכס‪ ,‬וגם ככמל ממעשה זו האיך צל׳ך להרתל‬
‫בתשובת קולם תלימול כדי סיעלת לכחס לוח לפכיי ימגלך‪.‬‬
‫השי״מ יזככו שכזכת ללמוד הסוס״ק בקדושה ובעהלה אמן״‬
‫סיפור זח שמעתי מידידי תיה״ג וכי מהל״ל אביהם חיים‬
‫ייינמאן אבדק״ק קרענו שיניף יעי׳א והמעשה תיא מסורקמס‪.‬‬
‫מעשה כמלאה מבחיר אחד שנהרג על קידש השם‬ ‫צא(‬
‫וידא כתובה בפנקס החברה קדושה בעיר קראקא‪.‬‬
‫הי׳ בעיר קיאקא בימי חביח זיל הנהיג בחיר אתר‬ ‫מעשה‬
‫על קירוש השם ליל והי אז המנהג שמי שנהרג על‬
‫יןיייש השם הי׳ כיתניס נו בתיך ידו חתיכת ברזל אחד‪ .‬כלימי‬
‫שינקום נקמתי‪ .‬וכן כתני גס למוך ייו סל הבחור הנ״צ‪ .‬וכן‬
‫ה״ שהבחור הכיל לקח את נקמתו ונפלו מהשינאים הרוה מ א י‬
‫ותה* צעקה גדולה ומרת בכל בתי השינאים‪ .‬ובעיר ההוא הי׳ שם‬
‫מקור אחל שייע מזז שעשו היתוייס‪ ,‬והנך והלשין לפני תלי‬
‫העיר׳ שהסיבת שמתים כל כך אנשים היא מחמת קהיהידים‬
‫נתנו ברזל י ח ד ביד הבחיל הנהרג״ ואמרו שרי העיר לחפור‬
‫הקבר של הבתול תר״ל׳ ולראות אס אמת הדבר שסיפר תמסיר‬
‫אז ידעו מת לעשיס עם היהודים‪ ,‬ונתודע זה ליהודים מת‬
‫שרוצים לעשות חקריס‪ ,‬ותלכו יקפלו להב״ח דל‪ ,‬וצות תב״ח‬
‫שיחפל‪-‬־י הקבר של הנחיר‪ ,‬ויקחו מידו חסיכס הברזל׳ ועשו כן‬
‫אנשי‬
‫מט‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫אנשי חחנרא קדישא‪ .‬אבל מה מאל נבהלו ברלווחם כי הנחיר‬
‫הנפנור מחזיק הבלזל נחוזק נידו וצא היי מניח ליקח הנלזל‬
‫מידו כאדם שהוא חי‪ ,‬ותלכו כחזרה להב״ח ז״ל וקפרו לו‬
‫הסמימ הגדולה‪ ,‬והלך היא נפצמו על ביס החיים והביכי למוך‬
‫הקבל‪ ,‬ואמל נזה הלשון איך ווייק לאך וואק לער נעל ווילל•‬
‫על מיל איך זאצ לעבין איס ליגען‪ ,‬הבעיחו לו שאהי׳ נקנל‬
‫אצלו וכסאמלו לו לבלי הב״ח תניח סיכף" יי הברזל מילו וכיסו‬
‫בחזרת אס הקבר‪ ,‬וכשבאו שרי העיר לחקול הלבל לא מצאו‬
‫כצום‪ ,‬וכשנפער חב״ח זיל הנ חו ח‪ ,‬תו יצל זה הבחור‪ ,‬כמו‬
‫שהבעיה לו׳ וסיפרו ל׳ כמה אנשים שהיי על ציון סצ זה הבחור‬
‫דל‪ ,‬והמעשה זו כתיבה עצ פנקס המברא קדישא בעיר קדאקא‬
‫יצ ץ‪ ,‬והגהי׳ק מוהר״ר אברהם יושיע סל״כל זצ״ל האבדק״ק‬
‫נ י ק ״ ל סיפרה כמה פעמים‪.‬‬
‫עוד מעסה נפלאה מאל שסיפרה גיב הגהיק הנ״ל‬ ‫לב(‬
‫הבמובה ג״כ בפנקס החנלא קדישא בעיל קלאקא‪,‬‬
‫מאבלך א ח י שקנה קרקע אצל הה״ק בעל המגלה‬
‫עמוקימ זצ״ל‪.‬‬
‫‪ 2‬ע ‪ £‬אחל בא אברך אחד נעיל קלאקא‪ ,‬והלך אל הגבאי‬
‫של החבלא קלישא* ואמל לו שמק ם מנוחתו אחר מומו‬
‫הוא אצל הלב המגלה עמוק מ דל‪ ,‬והגבאי שחק בפניו כמובן‪-‬‬
‫קאברך שנראה לאיש פשוע ואין מי שיכיר אומו בעיל קראקל‪4‬‬
‫ידבל כלבלים האלה שרוצה ליקבר אצל המגלה עמוקומ דל‪,‬‬
‫ע״כ דחה אותו בשמי ידים‪ -‬אבל האברך הנ״ל לא הניח מלליה‬
‫כלים‪ ,‬ואמל להגנא שידע שמקומו הוא אצנ המגלה עמוקים׳‬
‫ואינו מבקש בחנם וכמה שיישס עליו ישלם עבול תקלקע‪.‬‬
‫ובלאוה הגבאי שהאברך הנ״ל מתעקש תלבה ואינו יכול לפעור‬
‫ממנו‪ ,‬ביקש ממני סכיס גדול מאל למען יניח אוסו‪ ,‬כי חשב‬
‫בבילול שסאבלך תניל לא ימן כל כך מעות עבול הקרקע‪,‬‬
‫אבל מה מאל נתבהל בלאותו כ׳ האגיך סילק לו תיכן> כל‬
‫הסכום בצי גלעון פליכוה אחד‪ .‬וה־ מוכלח לקבל ממנו כי‬
‫כבל אמל לו שעביל סכים זה הוא מיכל לו סקלקע‪ ,‬וגם היי‬
‫חושב הגבאי כי מה לו לדאיג מה שית״ בע‪-‬ד ארבעים או‬
‫ממשים שנה‪ ,‬כי על פ׳ דרך העבע ה״ האבלך יכול לחיוס‬
‫עור חמישים שנים או ייתר‪ ,‬וזגבאי לא סיפר זה לשים אלם‪.‬‬
‫ולמחר נפער זה האב‪-‬ך בההקלש בעיר קלאקא‪ ,‬וקברו אוסו‬
‫בקבל אחל כמו שקיבלין לאדם ש*ן מכירין אוחי‪.‬‬
‫והי‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫נ‬
‫ף י ך י בלילה בא האברך הנסער לחגנאי בחלום הלילה ואמר‬
‫לו‪ ,‬הלא קניחי ממך הקרקע אצל המגלה עמוקומ‪ .‬ולמס‬
‫הניחו אומי במקום אחר‪ .‬בא עמי אל הנים דין סל מעלה‬
‫לדין סורה‪ .‬ויקץ מסנסו ותפעם רוחו מהחלום הנורא הזה‪ .‬א ן‬
‫על פי כן חיזק אח לבו עס איז נאר אחלום׳ ובלילה השניה‬
‫נ א עוד הפעם האברך הנפער אל הגבאי‪ ,‬ואמר לו אל ס ד מ ה‬
‫ג ד ע ם ך שהוא רק חלום‪ .‬רק ס ד ע שסבא עמי אצ הב״ד שצ‬
‫מעלה‪ ,‬ויהי בבוקר הלך הגבאי אל הרב שחיי באוסו העת‬
‫וסיפר לו כל המאורע‪ ,‬והרב הושיב ב״ד על זה׳ ונשאו ונסנו‬
‫בדבר‪ .‬ויצא הפסק מביניהם שלא הי׳ רסוח למנהלי החברא‬
‫קדישא למניח אצל המגלה עמוקוס אדם שאין מבירין אומו׳‬
‫לס אם הוא בר הכי אז יפנה אס עצמו מקברו ולהקבר אצצ‬
‫המגלה עמוקוס‪ ,‬וכםבו הפסק ומסרוהו להגבאי מ ד ק הני׳ל‪,‬‬
‫ואמרו לו הנ״ד שאם יבא אליו האברך הנ״ל ימקור לו הפסק‬
‫דין הזה‪ ,‬וכן הוי שבלילה בא האברך עוד הפעם אל הגבאי‪.‬‬
‫והגבאי מהר לו הפס״ד וקבלו ממנו‪ .‬ולמחרת בבוקר ראו‬
‫שהקבר של האברך הנ״ל הי׳ מופנה‪ ,‬ואצל המגלה עמוקיח ז״צ‬
‫מצאו קבר חדש‪ ,‬ושמעתי מכמה אנשים שה״ על ציון סל‬
‫זח האברך‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מתה״ק הרבי ר׳ ששה ליב םסאםעב זי׳׳ע‬ ‫צג(‬
‫ידוע סהה׳יק תניל תי׳ תלמיד מובהק להה״ק הרבי ר׳‬ ‫הנה‬
‫שמעלקי מניקעלשנורג זי׳יע פ״א נשל חשק בלגו שתי*‬
‫נווב שית״ לו מצות על חג הפסח הבא‪ ,‬מקמח שמירח של רגו‬
‫הקי׳ כי הוא בשח כשר על צד תיותר עוב כמובן והמחיל לכחמ‬
‫רגליו כמת שבועות עד שבא לניקעלשבורג אל רבו הק׳‪ ,‬והציע‬
‫לפניו גקשמו שרוצח שיתן לו מקמח שמירת של תרבי‪ ,‬ורבו‬
‫חק׳ מילא מיכן> גקשתו ונתן צו‪ ,‬והצניעו גמגילקו בשמירה‬
‫מעילה שלא יתחמץ חיו‪ ,‬והתחיל לילך גחזרת לגיחו‪ ,‬ויהי כדרך‬
‫נעה ללין ככפר אחד אצל איש אחד אגל האיש הנ״ל לא הי׳‬
‫עד* ן בביתו‪ .‬כי דרכו הי׳ לינך העירת לתשתכר ״איזה פרועות‬
‫להוליך לגיתו ג ע ר ג לחם לילדיו העעופים גרעכ כי היי‬
‫עני גדול מאוד‪ ,‬והת״ק הניל ימתין עליו עד בואו לגימו‪ .‬גין‬
‫כך וגין כך שמע הה־ק שהילדים כוכים מאוד ושאל לאשת‬
‫האיש הנ״ל מפני מה נ ו ט ס הילדים׳ אמרה לו כי גוכים מחמת‬
‫שהם רעגים‪ ,‬אמר לה הה׳ק הלא יש לי גחגילמי קמח׳ לישי ועשו‬
‫עיגומ‬
‫נא‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫עוגומ וישברו רמנונכ‪ .‬והיא צא יצמח צקחס נאמרה ננוח ינא‬
‫בעצה מיכף‪ ,‬אגצ תה״ק הפציר אומה כ״כ פד שהוכרחס ציקח‬
‫הקמח וצעשומם עוגומ מצומ ויאכצו הילדים‪ ,‬ואח״כ מיכן> בא‬
‫גם בעלה צבימו עם הצמם‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מהאחים הק׳ התיק הרבי ר׳ אלימלך‬ ‫לד‬
‫מליזענםק זי׳יע ואחיי הק׳ הרבי ר׳ זוסיא זי״ע בעמ‬
‫שהלכו בגולה‪.‬‬
‫בעס שהלכו בגולה היחיס בקי הרבי ר׳ אלימלך ואחיו‬ ‫הנך‬
‫הק׳ הרבי ר׳ זוקיא ז״ע מי׳ הדרך שבכל ערב שבמ ק׳‬
‫בא אצלם אביהם מקי מעולם העליון שכנר הי׳ נשער‪ .‬ואמר‬
‫לתם היכן יהי׳ על שבם קי‪ .‬פעם אחד באו לעיר אחד בערב‬
‫שנס ובא אצלם אביהם כדרכו‪ .‬ואמר להם אמת אלימלך מס״׳‬
‫על שנמ אצל הרב‪ .‬ואמת זוקיא תהיי אצל סיקעיריל קמל‬
‫שנקרא נשמו כך וכך והס קיימו דנריו והס״ק ר׳ אלימלך הלך‬
‫אצל הרב וביקש שיקחי אומו על מנס קודשי‪ .‬וסה״ק ר׳ זוסיא‬
‫הסמיל לבקש אס הסיקנועריל ע ד שבקישוי גדול מצא אימה‬
‫שדר בקצה העיר בביס קען וצר כדרך העניים הגדולים‪ ,‬ויהי‬
‫כשבא הה״ק לנימי‪ .‬לא מצא אמ הסיקעיריל בבימו‪ ,‬ושאל‬
‫לאשםו היכן הוא נעלה‪ .‬ואמרת שהיא בשדה כעס‪ .‬ושאלה אומו‬
‫ולמה כבודו מבקש אס בעלי‪ ,‬אמר לה הה״ק חני רונה צחיומ‬
‫אצליכם על יו© השבת‪ ,‬אמרה לו אשס השיקעיריל‪ ,‬הנא‬
‫בשממה רבה היינו נוסכים לכמי׳ע לאכול ביום השב׳׳ק‪ ,‬אבל‬
‫יאמין לי באמת שהוא כעם ערב שבס נצהרים ואין לנו עוד‬
‫כלום על הוצאוס שבס לא חלוס ולא בשר לא יין ולח נרומ‪.‬‬
‫והגם שננןחוני מזק בהשי״ס שבודאי יזמין לנו על צרכי שבמ‬
‫אבל בהיוס שאנחנו עניים ודרכינו בחלוס ובבשר מצומצם מאוד‬
‫ואין לנו מס ליסן לאכול לאורח‪ ,‬והשיב לה הה״ק הלא איב*‬
‫שואל מעמכם רק כזימ לצאס ידי קעודס שביק‪ .‬כי הבין הה׳י‪,‬‬
‫כי לא למים שלחו אביו הק׳ להיוס בכאן על שבס‪ ,‬ב*‬
‫בס־מ הוא מצלקים נקמרים‪ .‬ואשח השיסעיריל בראומח סחאורח‬
‫מחעקש להיומ דוקא כאן על שנמ‪ ,‬אמרה להת׳׳ק‪ ,‬הנה אני‬
‫מרוצת רק צריך שישאל עוד אח בעלי‪ ,‬כשינא לבימי‪ .‬בין כך‬
‫ובין כך נ א השישעעריל מהשדה‪ ,‬ונסן שלוי להאורמ ושאל אומו‬
‫מה בקשהו‪ ,‬והשיב הה״ק אני רוצה להיומ אצליכם על יום הסבת‬
‫והשיקעיריל דמה אומו ג״כ כטיל והכל ללא יועיל ב׳ הה׳׳ק‬
‫הפציר‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫נב‬
‫הפציר ני מאוד עד שנסלצז ה ש ס ע ד ל ‪ .‬אבל חנאי המנח עמו‬
‫שינא להתפלל עמו אצל הגעל׳ מלאכות כ׳ הס מתפללים בהשכמה‬
‫ובמחילות ואני איש סשוע ומיערל וצריך אני ללוח מיגעמי‬
‫ע ׳כ יבא להתפלל עמי שלא אצערך להמתין עליו‪ .‬והה׳ק ר׳‬
‫זוסיא קיבל עליו הכל אדרבה רצה לילך עמו להתפלל כיתד‬
‫לתהות על קנקני ולראות מת מעשתי‪ .‬אבל לדאבון נפשו לא‬
‫ראה ממנו מאומה‪ .‬כי מראהו הי׳ כאיש שדה ומגישם מאוד׳‬
‫ובבית הכנסת הלך אנה ואנה מ ע אפאר גראקע שעיוועל‬
‫ויספלל במהירות גלול‪ ,‬ואחר התפלה הלכו לביתם ואמרו שלוי‬
‫עליכם ועשה קילוש במהילות גלול ובהלעעז כאחל הבורים‪.‬‬
‫ואח״כ אכלו ממה שהי׳ מוכן ואמרו זמירוס וברכו בלהמ׳׳ז אבל‬
‫סכל במהירות כאחד הפיחזים‪ ,‬והה״ק נתפלא מאוד כ׳ ילע‬
‫אשל כגול אביו חק׳ לא לחנם שלמו לכאן׳ והיי לו צער גלול‬
‫מאור׳ על מה שאינו זוכה לראות מהשיסעיריצ חזה שום רמז‬
‫ורמיזה מיראת הסס וכאשר רצה לילך ההיק לאכסניא שלו‬
‫אמר לו השיקעיריל הנה בבוקי אנו מתפלצים בהשכמה זאלע‬
‫חיהר קימען באצ״עינש לאיוינען‪ .‬וההיק קיים רברו ובא בהשכמה‬
‫<<ע‪3‬חאלע שאן ביי נשמת‪ ,‬והתיק הציץ והביע על השיסעיליצ‬
‫ולח ראה ממנו מאומה‪ .‬וכן ת״ גי׳כ אצל סעולת צהלים‪ ,‬וכמובן‬
‫שהי כי נעל גלוצ מאל‪ ,‬והה״ק הלך לו לאכסניא‪ ,‬ויהי לעס‬
‫עכב נפל בדעת מה׳יק חלבי ל׳ זוסיא אצך ואנסה עוד הפעם‬
‫‪ 0‬ס‪ ,‬ויבא לביס‬ ‫אולי אזכה ללאית כעת איזה לבל‪ ,‬ותלך‬
‫השיסעליל ולא מצא אותו בביתו וגס אשת השיסעעל ג״ב לא‬
‫תיתה בביתה‪ .‬ולא מצא בבית לק ילל אחל כ נ ן ב׳ שנת מועל‬
‫בעיוסה‪ ,‬והלך הה״ק אליי ושאל אותו קינל לעבין וויא איז‬
‫דעל ס־א&ו&נ‪ ,‬וחילל ענת אותו לעל עאעננ איז אפין בולעם‪.‬‬
‫וכשמוע זאת הה״ק תבין אז עפיס ויעיזו שאן דא זיין‪ ,‬ויצא‬
‫לבית החיצון כ׳ שם ה׳ הדלך לעלות על העל״‪ .‬אבל לדאבון‬
‫נפשו לא ה ״ שם הסילם כ׳ נלקחה בכוון משם שלא יוכל שום‬
‫איש לעלות שמה‪ ,‬אגל תת״ק תתחיל לעפש ולעלות ללך הקומען‬
‫על שבקשר גלול הצך על העלי׳‪ ,‬אגל מת מאד נסבהל בלאוסו‬
‫שם שלחן גדול ויושבים מקביב כל חל׳׳ו צל יקים וחש״סעיליצ‬
‫ישב בראש )ישמעמי שמרץגל מצדיקים שנכל שנס ק׳ צעס‬
‫ערג בסגורה ג׳ יושבע כל תלי׳ו צדיקים ביחד( ותם הצדיקים‬
‫הקדושים גראותס אותו תתחילי לשאול מה לילוד אשה גינינו‬
‫אמר להם השסיעיריל תואיל שהוא ככאן הניחו אותו להיוס‬
‫יצל‬
 ‫ננ‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫אצל השלש סעודות שלנו כי היי אצלי על שנת קידש‪ .‬וממילא‬
‫מובן השמחה הגדולה שהי׳ להרבי ר׳ זוקיא זי״ע על שזכה‬
‫להיות בעת לצווח ללעווין בציומא חדא עם הל״ו צדיקים״ ושמע‬
‫שם רזין ללדן ק ס י תולת אשלי עין לאתה כל אלה‪:‬‬
‫אחרי הפרדס מחסו אמלו לו הנה זכית להיות עמנו‬ ‫!הנה‬
‫ביחד׳ סבל השמר והזהר חלילת וסלילת לבל תקשר לשוס‬
‫איש מזה‪ ,‬הה׳יק ר׳ זוקיא נא הי• יכול לישן כל אומו חלילה‬
‫כי לבי היה בוער בקרבו ולא מצא מרגוע לנסשו מגילצ‬
‫ההשמוקקמ וחג גועין שהי׳ לו־ והה׳׳ק הרבי י ׳ אנימהך שחכ‬
‫אומי מאס איז דאס זוקיא‪ ,‬והרבי ר׳ זיסיא דחה אומו בדברי©‬
‫בעלמא״ ויהי ביום א׳ בבוקר ראה הרגי ר׳ אנימלך שאחיו‬
‫הרב* ר׳ זיקיא בוער כאש להגה בשעת מפלסו‪ ,‬וכן בכל חיום‬
‫ראה סעבודמו ה*׳ משונה משאר הימים״ והרבי ר׳ אנ מצןי‬
‫שאל אוסו בכל פעם מה זה ועל מה זה״ והוא לא ענהו‪ ,‬ויה״‬
‫לעס עלב‪ ,‬אמר הרבי אלימלך להרבי י ׳ זיסיא בהמרגםוס‪,‬‬
‫אמי זוסיא אסה זוכר מח שהוםנה בינינו סלם חמחלנו לילד‬
‫בגלוס‪ ,‬סיחי׳ לנו מס״נ אחד עבור חבירו‪ ,‬והיכן היא ה מ ו נ פ מ‬
‫נפש סלך‪ ,‬למה אין אםה רוצת להגיד לי מה הי׳ ע מ ן בזה‬
‫חשבם״ וחטב הרבי ר׳ זיסיא יעבור עלי מס‪ ,‬זםיפל כסע הל‪,‬׳‬
‫אס כל אשל קלהו״ ואם אשל לאה‪ -‬ואת כ הלכו ללרכם ויהי‬
‫בעלג גאו לביס מלון אחל והי׳ ש© בית מזיגה‪ ,‬והניחו להם‬
‫לישן' שם על הארץ גגים המזיגה כללך התורמים״ ויהי במצי‬
‫הלילה התחיל לירד מעל שועף ולוח ח‪/‬ק מאל״ ופתאום ד פ ק‬
‫בחחלון איש אמד שיפסחו הדלת כי השר מאוסו העיל )פלוני‬
‫ופלוני( שסי׳ מפורסם באותו העת רוצה לישן בכאן‪ ,‬כי בעמ‬
‫כזאמ אינו יכול לנסוע הלאה‪ ,‬ובעל המזיגה פתח תדצת ותוליך‬
‫אה השר למדר נאה המיוחל עבור אורמים משובים‪ ,‬והלכו‬
‫דרך בית המזיגה‪ ,‬וכאשר ראה השר אשר שני אנשים שוכבים‬
‫על הארז״ אמר לבעל המזיגה יבואו גם אלו האנשים לישן‬
‫במדרי ואני אשלם עבורך כי עבעי לך ואיני יכול לסבול‬
‫שאנשים יישנו על הארץ‪.‬‬
‫בבוקר והאמים הק׳ הלכו לדרכם״ והנימו אמ השר ישן‬ ‫ויהי‬
‫על מעמו‪ .‬ותיכף הקיץ השר משנתו ועשה רעש גדול‬
‫שנגנב ממנו המולה שעומ של זהב‪ ,‬וחפשו אנה ואנה ולא מצאו!‬
‫ויצא ההסכם מבין כולם פי בודאי האנשים האורמים האנז‬
‫שיישנו בכאן הם גנבו אח המורה שעות ושלמו רעה מממ עוגה‬
‫שהבאתי‬
 ‫סיפורים נפלאים‬
‫ממבאמי אוסם לישן במייי‪ .‬וצ׳יח להעסרס ציסום אס מסוסים״‬
‫וחסחיל ציפוק אחר האולמים והשיג אומם‪ .‬ויעמיד אס העגצמ‬
‫ושאל אוסם ביוגז וכמס למה גנבסם אח המולח שעלת שלי‬
‫‪$‬ם חקייעיל‪ ,‬אגל הם לא ידעו מאומה והממיל לצעוק עליהם‬
‫ולהכוסם‪ ,‬ויצו לאוסלם אהולי העגלה והוכלמו צלח אחל העגלה‬
‫ובעהווס לוחם קבצו הכצ באהכת ויהי בהגיעם אל קצה הכפל‬
‫©שבי היי עומד שם ככלי אחל* השופע של כסל ההוא״ והשל‬
‫העמיר אח העגלה והמיר אס האהים סק׳ ומקיש לשופע הזה‪.‬‬
‫ואמי צו סחפשס עמהס פמשפעס‪ ,‬וקיפל לו סגנבו ממנו אח‬
‫©מולה שעומ‪ .‬והשל נקע לללכו‪ ,‬ןאס״כ ממל חסופע אל האמים‬
‫חקי הנח ח י פ ו שהשל ההוא הוא אומו חפיסעיליצ שהייה‬
‫אצלו על ספח ונס אני היימי סם אצל שלש קעזללס‪ ,‬ובחיות‬
‫סאמיו צך שאל מ ס מ י לשום אדם מח שיאיה ועבול שקפלמ‬
‫נגזר עליך מיחה גשמים לכן מקנו עציך ועשינו לך םצעי הזה׳‬
‫וגזה נמחקו הדמים מעליכם ומשאלו במיים אין לימ ;ישיא אז‬
‫דיא וועסע ל>ך מפיס זעהן זאלסעי מעחל נישע לעלצ״לען‬
‫זי׳עועכי״א‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מההי׳ק הנקלא גפי כל ל׳ מאמילי‬ ‫לה(‬
‫גזשערנאנייער זי״ע איך שהיי משלכס הל״ו צייקים‪.‬‬
‫כבל ׳לוע ומפונקם ש ה מ ק ל׳ מאעילי מעסעלנאביצ‬ ‫הנח‬
‫ז״׳ע היי ממדגם םצ״ו צדיקים כי ה ״ מכייס‪ ,‬וקצה מהם‬
‫הי׳ דלכס כשמי׳ גצלך צחס איזה סכום מעוס לאיזה מ‪4‬וה‬
‫פדיון שגויים או הכנסה כלה וכדומה״ היי כוסכים צו פמקא‬
‫ציםן כך וכך והוא נסן סיכן>‪ ,‬פ׳יא קלח שהא׳ מהל״ו צדיקים‬
‫סלח לו בשבוע אחד כמה פמקאומ‪ ,‬ואמל הת״ק כזה״ל על‬
‫פיעעלע מיך גיע מיע צעעיליך‪ .‬כך שמעסי מהה״ק מוחל״ל‬
‫אבלסם יושיע פל״נד האבדקיק נאקייד זי׳יע‪ .‬וגס זאמ ידוע‬
‫ומפולקם שמממש שהת״ק י ׳ מאעיצי זי׳יע ה״ מפלנס הצ״ו‬
‫צדיקים הי׳ נצלך צהיבה מעוס‪ .‬ע״כ ה״ ד י נ ו שצקמ‬
‫מאנשים במזקה מפצים וסכשיעים שצ כקף וזהב וכדומה‪ .‬ומי‬
‫שזנה סהה״ק נעצ ממנו איזה לבל‪ .‬צא הי׳ ע מ מ י ע כי הה׳יק‬
‫שילם לו פגול זה כפלי כפלים צאצמים‪.‬‬
‫;‪/‬‬
‫פ א הכנס למנוס של כלי כסף וזהב ומיי שם ג׳יכ הלגס‬
‫כלים סצ מין כ ק ף הנקיא חינא זיצנער‪ ,‬והה״ק בקש‬
‫מ נ פ ל המנומ שימן לו כלים ממין כסף זה והיאה באצבעו פ ן‬
‫ל׳‬
‫נה‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫י‬
‫לי בלי זה‪ ,‬וזה׳ ע י עלקמ ת י ג ה מ א י ולבס ן> אמל הה״נן‬
‫סמבןי לו ע ו י כלי אמס מעין זה‪ ,‬וגעל החבומ היי מוכלל‬
‫למשש ע י שהיי מוצא ג ס כלי זה‪ ,‬ומס מס שתכיר אס הה׳ק ואת‬
‫מעשהו לא אמר כלום ונסן להת׳׳ק ככל אשר רצת‪ ,‬וסיכף‬
‫כשהלך משם הה׳׳ק גאו לשם שוערי העלך ומפסו שם גמזלין‬
‫וגקרקין אמר כלים של מין כקן( זה הנקרא מיכא זילגער‪ ,‬כי‬
‫היי פקוית הזקת מ א י מעעם המלך ושריו שעי שנמצא אצלו‬
‫ממין כסף ז ת אמס יתו וכוי‪ ,‬אגל נמנם היי כל יגיעסם כי‬
‫חס׳׳ק לקמ כל הכלים ממין זת‪ ,‬ועכשיו הגין למסרע מה היי‬
‫מ נ ח הה״ק תנ״ל שראה הכל ברוח קישו ער שאמר שמסר‬
‫צו עור כלי ממין זה ועי״ז ניצל בעל המנוס‪ ,‬ואמת שהלכו צהס‬
‫שועיי המלך מזן לו הה״ק גמזיה כל הכלים‪.‬‬
‫ע ו י סימוי נפלא גענץ הנ״ל מהה״ק מוחל״ל‬ ‫צו(‬
‫טאטילי מטשערנאביל זי״ע ששמעסי מהה״ק מוהל׳י‬
‫א ג י ה ם יושיע פ י י י נ י האגרק״ק נאסויי זי״ע‪.‬‬
‫שהיי כך היי ג כ פ י אמי הי׳ י י איש אמי שהיי‬ ‫ומעשה‬
‫עני מיוכה והי׳ לו כס שככי הגיע לפיקה פ י ק‬
‫בסולת נשאת וליש אין כל געה להשיאה‪ ,‬ו ג פ י ע אפסו דאגה‬
‫מ א י ע״ז‪ ,‬פעם אמס שמעת אשסו סתת״ק י ׳ מאעילי זי״ע יקע‬
‫דרך שס ומשגת שגפת שיסע תרבי דרך שם סעמיי אס העגצה‬
‫ומספר את כל צערת לפני הרגי תקדוש‪ ,‬וכן עשמת ומגך‬
‫צפני הרבי מאד שיושיע לה‪ ,‬וישאל אומת הרבי‪ ,‬תאם יש לך‬
‫ק*מ מעומ מוכן לזה‪ ,‬ואמרה שיש צה קצמ מעומ זה מכמה‬
‫שנים שלקעת פרועה ופרועה עד שנצערף לאיזה סכום‪ ,‬ואמל‬
‫צה הרבי קםביא העעוס אליו והה״ק לקמ המעומ ממנה‪ ,‬וצוה‬
‫צהעגלון שיסע מתרה לדרכו‪ ,‬והאשה הכי׳ל בראוסה כך כ מ ע ע‬
‫שנפלה מלשוח‪ ,‬כי לא די שהרבי לא הושיע לה‪ ,‬עוד לקמ ממנה‬
‫חמעומ שהי׳ לה״ וביותר דאגת כ׳ לא ידעת לעכס עצה מה‬
‫צעשוס כי בעלה צא הי׳ בביסו ואם צא מספר צו צא יה״ צח‬
‫עוד המעומ‪ ,‬ובפרע כי בהמשך הזמן ישאל אוםה על המעות‬
‫היכן הוא‪ ,‬ואס םססר לפניו היסה יראה ממנו סלא יכה אומה‬
‫כי הי׳ איס פסוע‪ ,‬ולא היי מאמין בצדיקים‪.‬‬
‫בעלב כסבא בעלה צביתו‪ ,‬יעצה בדעמת שעוב יומר‬ ‫ויהי‬
‫שמסמל לפניו‪ ,‬ומספל לפניו כל הענין‪ ,‬וכמובן שנממצא‬
‫גנגס וממה‪ .‬ובי זה הוא לבי‪ .‬ושפך בוז וקלון על הלגיס ומשב‬
‫בדפמו‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫נו‬
‫בלננסו שבילאי הרבי ילין באיזה *ישוב פ״נ א ל מ ב על תסיק‬
‫צלפוק אחל הלגי ואלע מה לעשימ עמו‪ .‬מה עשה הקג׳ה‬
‫הוליך לוח קלים עזה והגשם שינון* ער שלא ה״ נאפשל בשום‬
‫אופן א ם ׳ צ ל ך לחיץ וחשב בלעקו כשיפק־ק המעל ידפוק‬
‫‪5‬חל הלבי‪ ,‬והמאוס באמצע הלילה דפק עלל אחד בחלון ובכה‬
‫מאל שירחמו עליו ויניחוהו לביח בי כמט ע ססלחח נשמסו‬
‫מהגשם והברה והאיש הנ׳יל לא רצח כ׳ היי ירא ממנו‪ .‬אבל‬
‫הערל בכה כל כך והסחנן אליו עד שחי׳ מוכרח להכניסו‬
‫הב סח״ ונמן לו קצמ מבן על הארץ והערל הנימ עצמו לישן‪.‬‬
‫וים׳ בבוקל השכם‪ ,‬כשנמ הזעף משב נלעמו ללפוק אמר הרבי‪,‬‬
‫ויפן כה וכה וילא כי העלל אינני‪ ,‬ועל הארץ מונח הבאי‬
‫גאלעיל שלו ויגביהו מעל הארץ והכה מלאה עם אלומיס לענלליך‬
‫הלבח מאל ויניחח סיכן( על הארץ והיי ילא ליגע בו‪ ,‬כי חשב‬
‫שבעח העלל שכחה‪ ,‬וםיכף יבא אחל״‪ ,‬ביני לביני לקח חסיס‬
‫ולכב עליו‪ .‬על שהגיע לכפל אחד שלן שם הלבי‪ ,‬וילך אצ‬
‫מקום משכנו של הרבי מעשעלנאביל‪ ,‬והוא לק ללך על משמן‬
‫הגיס גןתלבי שם‪ ,‬אז נסן עליו הלבי בקולו בזה״ל ליא מאע‬
‫יענץ איז ליין אין לאס איז מיין‪ ,‬לך לבימך ומשיא אס בסך‬
‫ממעומ הזה״ עיכ סמעמ׳ מהגה״ק הנ״ל‪.‬‬
‫סיפול נפלא טהבעש״ט הקדוש זי״ע מגולל מעלמ‬ ‫צז(‬
‫הממימומ‪.‬‬
‫מקפלים שהה״ק מילבאביעש סיפל בשם הגעש״ע‬ ‫שמעתי‬
‫הק׳‪ ,‬שבליל שבמ קודש חי׳ יושבים אצל שלחנו הק׳‬
‫אנשים פשועיס בעלי מלאכומ ובדומה אנשים שאינם בני מולה‪,‬‬
‫והבע׳ש הק׳ הי׳ מחבבן מאד‪ ,‬וחלאח להם פנים שומקומ‪ ,‬וס״‬
‫שם מגלולי מלמיליו הבכי עלי־׳״ ולהם לא הלאה הבעשת״ק‬
‫קלבומ כל כך‪ ,‬ולא ילעו פמלון הדבל‪ ,‬וביום השבמ בקעולח‬
‫צהלים‪ ,‬לא באו האנשים הפשועיס אל השלחן‪ ,‬לק מלמיליו‬
‫הקלושים בכי העל״‪ ,‬פחאום לאו שלבם הקדוש הלכי ן לאשו‬
‫כמו עי שלוצה לשמוע איזה לבל‪ ,‬ואח״כ שמעו גם הם קולוס‬
‫גלולים שצועקים בלשון זח אוי עאעע העלן* שאן‪ ,‬ואחל צועק‬
‫דעלבאלימליקעל באכעפיל חאב שאן לחמכיומ‪ ,‬ואחל צועק‬
‫לבונו של עולם וויא לאנג כאך וועל מיל זיין אין לעם ביעעלין‬
‫*לוס‪ ,‬לייז אונז שאן אויק‪ ,‬ועול קילומ כאלו קמעו שצועקים‬
‫מעומקא דלבא‪ .‬ונבהלו מאד חלמידי הבעשה״ק‪ ,‬כי לא ידעו‬
‫מה הם הקולומ״ ואמל להם הבעשהיק הםמעסם איזה דבל‪,‬‬
‫ואמלו‬
‫נו‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫ואמרו הן שמעני׳ ויואל נא לבינו הקדוש לספר לנו מהוה תקולומ‬
‫האלו אמר להם הבעשה״ק הנה האנשים השסועים שהי׳ אחמול‬
‫בלילה אצל הסלחן‪ .‬וכעס לא באו‪ ,‬כי הם אומרים תהלים בגיס‬
‫הכנקמ‪ ,‬ובהיות שאין יודעים פירוש המלוח‪ ,‬רק אומרים בגודל‬
‫ססמימום וצועקים מעומקא דלבא באמצע אמירס המהלים‬
‫כב״ל‪ .‬והסי׳יס הוא בוחן לבגום ושומע נאקסם‪ .‬וקולות האלו‬
‫נשמעים כעת במרום בשמים ממעל ובוקעים כמס רקיעים‪,‬‬
‫ומעכשיו תדעו כמח גדול כח הסמיעוס‪ ,‬והגעשה״ק הלאה להם‬
‫בכוון כל זה למען ידעו מפני מה סוא מקרב אוסם כל כך‪.‬‬
‫עוד קיסור נפלא מהבעשה״ק מענין אמירס סהלים‬ ‫צח(‬
‫עוד שמעסי שסיפר הה״ק הנ״ל שפעם אחד ראה הבפשה״לן‬
‫שיש קערוג גדול על שונאי ישראל‪ ,‬ועשה כל הססעצומ‬
‫שיוכל לבעל הקערוג ההיא וצא היי יכוצ‪ .‬והי׳ שם בעל עגלה‬
‫אמד שלא היי יודע ספר‪ .‬והי׳ רגיל לסיים בכל יום חמשה‬
‫פעמים כל ססר סהלים‪ ,‬והי׳ אומר סהצים בכל מכך נקיעסו‬
‫וכמת פעמים ה״ אומר גס במבואות המטונפים״ שלא ה״ יודע‬
‫שאסור להזכיל לבל שבקלישת נמקים שאבו נקי ובידים שאינם‬
‫בקיום‪ .‬ומחמם זה לא הי׳ יכול לעלים הםהצים שכז צמעצמ‬
‫לק חיי פולח באויל‪ .‬ובאותו העת שהי׳ מקערוג הנ״ל‪ ,‬לאס‬
‫הבפשה״ק איך שהסהלים של הבעל עגלה הנ״ל נלמרו בגולל‬
‫הםמימס‪ ,‬ואין יכולים לעלוח מסמס שלא נאמרו בקדושה‬
‫והעלה הבעשה׳יק כל הדיבורים של הסהליס לשורשם וביעל‬
‫בזה הקערוג זי׳׳ע ועכ׳יי‪.‬‬
‫סיפור נפלא מהה׳ק קדוש ישראל מוויזניעצא ד׳׳ע‬ ‫לע(‬
‫וגם מה שסיפר מהה״ק ר׳ מרדכי נעםכיזעד ז ״ ע‬
‫אחד במוצאי ירע באו העולם שהי׳ על ירע אצל הה״ין‬ ‫פעם‬
‫מוויזשניעצא ד ע לקבל ממנו ברכת הפרידה כנהוג‪.‬‬
‫ומממס שסי׳ אנשים רגים‪ ,‬ונדחקו תרבה׳ שברו חלון אחד‬
‫עתזכיכוח תגדולים‪ ,‬ותהיק כחק ולא אמר כלום‪ .‬וכידיע שלא‬
‫לאו אותו בשום פ ע ם לתיום ככעס על שום דגר‪ .‬וכשה״ צריך‬
‫הי׳ נראה כשחוק קל עבר על פיו‪ .‬וסיפר מע מ‬ ‫לכציס‬
‫צהעולם ספעם אחד רצת ההיק ר׳ מרדכילי מנעסחיז זי׳ע‬
‫‪0‬ית״ לו עלית קען מאלץ ישראל‪ .‬ובקישוי גדוצ תשיגי‪ .‬ואמד‬
‫אמד מן תלמידיו לתה״ק שהיא רוצה לעשותו‪ ,‬ונסן תה״ק את‬
‫העלית קען ציד תלמידו שיתפיר אותו‪ .‬והתלמיד תנ״ל קיפצ‬
‫אס‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫נח‬
‫‪ 136‬הנוצית קען כד* צחמוך אח נימ הצוואר‪ .‬ונועם וקיפל‬
‫אוחו יומר מן הצורך‪ ,‬וחסך שני בחי צוואר‪ ,‬ובראותו מה שעפה‬
‫נפל צבו מאל‪ ,‬כי ה״׳ ירא מאד מתקכדח רבו הקדוש‪ .‬כי בשח‬
‫ערמות ויגיעות חיי צו מ ל שהשיג עצים קען ;נא״י‪ .‬והוא קצקצ‬
‫אוחו לגמרי‪ .‬ואדם מועד צעוצס‪ ,‬ויהי כי שאצ אותו הה״ק אפ‬
‫עשה את מעציח קען‪ .‬חשיב נפחד ונהצה‪ .‬מה אומר צרבינו‬
‫הקלוש כך ובן פצחה בידי‪ .‬אמר צו חה׳׳ק ומה אחה מפחד‬
‫‪0‬צא צליך שני בתי צוואר צעצית קען האחד כנהוג‪ ,‬והבי צליך‬
‫כדי צנקומ אס ׳כפית מרדכי עצ זה‪ .‬אבצ מרדכי אינו כועס‬
‫נ י גס זה הוא לצון הבורא שלא צכעיק‪ .‬כך שמעתי מח׳׳מ‬
‫‪6‬חל שקיפל צו אביו שהוא ס״ בשעת מעשה זו אצצ המי׳ק‬
‫מוח;יעצא ז ״ ע ‪1‬גס שמע ממנו אז קיפול זה מהתיק מנעקכיז‬
‫זי״ע ועכי׳י אמן‪.‬‬
‫מ( קיפול נפצא מהה״ק מוהל״ל מעוד? מסיווראן זי׳יע‬
‫בעיר קיווראן מקום מוסב הה״ק ר׳ מסהצי םיווראנער זי״ע‬
‫הי׳ דר מיש אמד שהי׳ מסנגר עצ לרך הבעש׳ע וממיצא‬
‫היי מתנגד גס על התיק ר׳ משהצי‪ .‬ומעוצה צא דרך עצ מססן‬
‫נימי‪ ,‬ןהאיס ההוא השיא אס נסו לאברך אמד שהי׳ ממקידי‬
‫חמ״גן לי משסצי‪ .‬והנעיח ציסן צו כמה שנים מזונוס על שצמנו‬
‫כדי שיוכל צצמזי סומק נהרמנס הדפס ולא יערידו אומו‬
‫סדאגוס ועלדח מפרנסה‪ ,‬אבצ סנאי הסנה עם חסנו שנצ יהץ‬
‫ציצך אל לבו ר׳ משהלי להתפלל‪ .‬ואל השלמנוס כדי סצא‬
‫ינעל מלימודו‪ ,‬כי המתנגדים ממזיקים זאת לנעול תולה מה‬
‫שהולכים ‪6‬צ הצדיקים לדגל מקידום וכדומה‪ ,‬אנל האנרך‬
‫חנ׳יצ בחיות סס״ מקיסר מאד אצ רנו הק׳‪ .‬צא ה״ יכוצ לעצול‬
‫גלזחו שלא צילך אל שצחן לבו הק׳‪ .‬ומונן םה״ סמ׳ד ממצוקת‬
‫ביכו למותנו ויהי כאשל עגל כמה קנים שישב האנלך אצל‬
‫חותנו‪ .‬ולא עסק בשום מסק משא ומסן ססהיל חוסנו צדבר‬
‫מצץ ולקנעלו מדוע אין לוצה צעקוק נאיזה משא ומסן‪ .‬ולישא‬
‫גליו עול פלנקה לפרנק נ״נ כדרך כל האלץ‪ .‬אמל לו האבלך‬
‫אס יניח אותי מותגי ליצן אל עורי הק׳ ר׳ משהלי‪ ,‬אז אתחיל‬
‫לעסוק באיזה משא ומסן‪ .‬וייעב הדנר בעיני מומנו‪ ,‬ונציל שבח‬
‫קויש הלאסץ כאשל לצה האברך סנ״ל לילך אל שלמן רבו הנך‬
‫אוגל לו חותנו שגס הוא מצה לילך יללאוס מס עושים סס‬
‫אצל הלני‪ ,‬והלכו ביחד‪ .‬וסנה ידוע סלסס׳׳ק ל׳ משהצ׳ היי צו‬
‫ענין‬
‫נט‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫עגץ גדול ועבודה גדולה בקידוש היום של ליל סבת הודם‪.‬‬
‫והרבה מעמיס מגודל הקדושה וההתלהבות ה״ בעל במציאות‬
‫והיי לו המפשעות מגשמיות‪ .‬וכאשר באו המיש הנ״ל וממנו מג‬
‫שלהן הה״ק‪ ,‬והה״ק לקח הכיס בידו והחסיל לרתת ונפל צאמוליי‬
‫ונשפך המק‪ .‬אז הרכין האיש הנ״צ את ראשו למחט‪ .‬ולחש לו‬
‫באזנו‪ .‬זעקעי וואק מ׳עיע אלץ פאר פרנקס וועגץ‪ ,‬והאיש‬
‫סנ״ל קייס בעצמו כדרך שבא לראות כך בא ליראות כי כל‬
‫אחד רואה לפי במינםו‪ ,‬כי הז״ק הי׳ לו המפשעות הגשמיות‪.‬‬
‫והאיש הנ״ל מפרו שעשה זאת מממת פרנקס להראות שהוא‬
‫רבי‪ .‬ודי בזה למבין‪.‬‬
‫מעשה נפלאה מתה׳׳ק הלבי ר• הידש אלימלך‬ ‫מא(‬
‫מדיגוב זיע בהיותו בשבת אמד במיזשיצאבליץ״ וה״'‬
‫אצלו משימ צדקיבו׳‬
‫‪1‬‬
‫להה׳׳מ הרבי ר׳ הירש אלימלך ד״ע הי׳ לו ממנו אמד שתי‬
‫^ דל בעיר מיזשילאבלי׳ן‪ .‬והי׳ נקרא ר׳ משה מיזמי‬
‫לאגליצעל• פעם אחד שבס אצל הסנו הת״ק הנ״צ על שבח‬
‫אחד‪ ,‬והי׳ שם גס הה״ק ל׳ אלעזל לאבציעפל בנו של הס״ק‬
‫הנ״ל‪ ,‬ויהי בעלב שבס אחל צהלית בא לשם עני אחד לוכב‬
‫על קוק‪ .‬וסנימ מקלו וסלמילו אצל השו״נ דשם כנהוג‪ .‬וחי׳ שפ‬
‫על שבס אצל הה״ק ר׳ הירש אלימלך זי׳ע וישב שס בקצה‬
‫םשלמן כדרך עניים ופשועי עם‪ ,‬ויהי במוצאי שבת עשו חמקידים‬
‫מלוה מלכה אצל הה״ק ר׳ מסה הנ״ל‪ ,‬וגיסו הה״ק ר׳ אצעזר‬
‫‪,‬‬
‫ה׳ שם בראם המקובים‪ .‬כי אביו הקרוש הנ״ל הלך לישן ולנוח‬
‫קצת כי כן הי׳ דרכו שבשעה תשיעית ה״ מניש עצמו לישן‪.‬‬
‫ובשעה שנים עשר ה״ מהגבר כארי וקם לעבודת הבורא ביה‪.‬‬
‫והעני הנ״צ הי׳ ג׳׳כ אצל המלוה מלכה‪ .‬וכאשל פסמ הה־׳ק ר׳ אלעזר‬
‫צזמל סזמל ״אליהו הנביא׳ הסהיל העני הנ״ל צלקל בהתלהבות‬
‫גדוצ‪ ,‬המם לאו כן תמחו‪ .‬וצא ידעו מה היי צו׳ ביני לניני ססחיצו‬
‫גס העוצם צלקל יבמוכם גס הח״ק ל׳ אצעזל‪ .‬והעני הנ״ל‬
‫מבק אס הס״ק ל׳ אצפזל והביע בפיו‪ ,‬והעולם משנו זה צמפשס‬
‫שגעון‪ .‬ושאצו אוסו עצ ככה ומשיב העני הנ״צ איך מאב ציעב צל‬
‫זעמן וויזא דיא ווערעפל גייען אלויק פין מויצ‪ ,‬וסי׳ גס זה‬
‫לפלא‪ .‬וכשגמלו הסעודה ובלכו בלחמת והעולם הלכו צגיספ‬
‫וגס העני חכ״צ הלך צו וסגרו הדלת‪.‬‬
‫כאשל הנימ עצמו הה״ק ר׳ אלעזל צישן במדלו‪ .‬שמע‬ ‫ויהי‬
‫שבמלל אביו הק׳ יש אדם אמד שמלבל עם אביו‪ .‬ומתמלפ‬
‫?‪3131‬‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫ס‬
‫חשב כי הוא רק למיון‪ ,‬כי תאיך ה״ יכול אדם ליככק‪ ,‬וסלא‬
‫הוא סגל הדלה הינןנ באופן ששום אלם לא הי־ יכול ליכככן‬
‫לביס‪ .‬אבל כששמע בבילול שמלברים בחדר אביו‪ ,‬עמל ממקומו‬
‫ציצך וללאום מה זה‪ ,‬וכאשר נכנס לחלל אביו חק׳ לא ראה‬
‫שום ארס! ואמר לו אביו ה ק ‪ ,‬חכה ת״ אצלי אולח חשוב כי‬
‫העני שסי׳ כאן על שבס ה״ כעס אצלי ואמר לי שהוא משיח״‬
‫ואמר לי שגילו לו מן השמים שג׳ ה׳רשליך יכולין להמפלל‬
‫עציו אין אים סייס בעעין שיזכה להמגלומ‪ ,‬וכעמ בא אצלי‬
‫ואמ״כ ילך אל המ״ק ר׳ הירשל׳ זידיעשובעל וצהרהיק הרבי‬
‫ר׳ הילס מלימינעב זי״ע‪ .‬יסאלסי אומו מהיכן אני יורע סתוא‬
‫משיח‪ .‬וחשיב שסמו נקיא פן‪-‬חס׳ ומזה הבנס׳ שהוא באמס‬
‫משיח‪ ,‬כן סיפר הה״ק ר׳ הירש אלימלך לבבו הה׳יק ר׳ אלעזר‪.‬‬
‫ונמבהל מאד תה׳יק ר׳ אלעזר מלבריו אלה‪ ,‬והלך במפזון לחפש‬
‫חח העני הטיל ומצאו בבהמ״ד שהוא אומר מזמורי סהליס במסיקוס‬
‫גדול מאד‪ .‬ואמר עד כלו ספלוס דוד בן ישי‪ ,‬ובזמן שאמר‬
‫מהלים הלך ה ה ק ר׳ אלעזר לחפש באממחסו שצ העני סכ״ל‬
‫שהניח אצל השו״ב‪ ,‬ומצא שם כםבים וגם שופר‪ ,‬והוליכם אל‬
‫אביו הק׳ הרבי הירש אלימלך‪ ,‬וכמנהל מאל בראוסו אם הכסבים‬
‫והסופר‪ ,‬ואמר לבכו סק׳ שלמען חשם יחזילם סיכן> ומיל למקומו‬
‫ביכי צביכי כעשה רעש בין העולם אז משימ איז געקיממען!‬
‫ופסאום כעלם העני הנ״ל ולא ראהו עור‪.‬‬
‫שאל הה״ק ר׳ אלעזר לאביו הקי‪ .‬מהו הפירוש שאמר‬ ‫ואח״כ‬
‫ששמו פן־חס׳ ומהיכן ירע עי״ זה שהוא משימ‪ ,‬השיב‬
‫צו אביו חקי כי ידוע מספהיק שבכל דור ודור יש איש אחד‬
‫שחוא משיח והוא ממולל מפשעינו‪ /‬וסובל יסורים עבור כצצ‬
‫ישראל כדי להקל צערם‪) .‬ויש דעוה שהוא בעצמו ג״כ אינו‬
‫יודע שהוא משיח‪ ,‬רק כשי בא העס שיסגלס ביב יסגלס עליו‬
‫מן השמים אור גדול אורו סל משיח( וצערו של משיח הכל‬
‫צפי ערך הדרך‪ ,‬ובגלות מצרים אמרו השונא׳ ישראל ושר של‬
‫מצרים‪ .‬״סן ירבח״ ועשו עצוס וסחבולומ שלא יסרבו‪ .‬והשי״ח‬
‫הסיר עצמם ואמל ״כן ילבה״ וכמו כן בדור חזה׳ אומרים‬
‫םסונאים ומקעליגי מעלת פן חס‪ .‬וחסים פן יחוסו עליהם מן‬
‫השמים׳ ועוסים מחבולומ לבמלס מ עבולמ ל׳ ומבלבלים ממסבוסם‬
‫בסעוםים והבלים‪ .‬אבל הסייס אומל כן חס‪ .‬כלומל שהוא‬
‫יחוס על ישלאל כמו ספן‪ .‬כי הוא בוחן כליומ ויודע סעלומוס‬
‫צב הנקידה פנימיומ שבלב כל ישלאל‪ .‬וגלוי וידוע לפניו‪ .‬שרצונינו‬
‫לעשות‬
 ‫סא‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫לעשוס רצונו״ ומי מעכב השאור שבעיסה ושעבוד מלכיות״ כי‬
‫תוקף הגלות והצרות המה הי׳ בעיכליני״ וכל העבירות שעושין‬
‫נחשבץ כאכוסין ואונק רחמנא הער״‪.‬‬
‫זו שמעמי איש מסי איש מאנשים נאמנים‪ .‬ססיפדח‬ ‫‪0‬עשה‬
‫לי ת׳יח אמד שסיפרו לו כמם אנשים שאבותיהם סיפרו‬
‫להם שתם היי ג״כ באוסי שבס בעיר מיזשילאברי׳ן‪.‬‬
‫עם‬ ‫מעשה נפלאה מהגהי׳ק ד׳ ענזיל סטריאער‬ ‫מב(‬
‫הס״ק ר׳ מאיריל פדימישלאנעד זי״ע‪.‬‬
‫מספדים שסעס אחד יצא תת׳ק ר׳ מאיריל פלי‪-‬‬ ‫שמעתי‬
‫מישלאבער מחדרו לחוץ וה״ שם קיבוץ אנשים״‬
‫ושאל אוסס מי הוא גאין יוסר‪ ,‬הגאון ר׳ ענזיל סעליאעל‪ .‬או‬
‫גאון פלוני מעיר סלוניס )וגאון השני לא קבלסי מי ה״( ולא‬
‫משיבו לו כלום כ׳ מי יודע לשער כי היי שניהם גדולים״ ונכנס‬
‫בקזרס גחדלו‪ .‬וכעבור שעח יצא עוד חפעם לחוץ אל העולם‬
‫ושאל אותם מי סוא יוסר ירא שמיס״ הגאון ר׳ ענזיל מסעליא‪.‬‬
‫סו הגאון סלוני״ ושתקו תעולס וצא מנו אותו ד‪3‬ר״ כי ת ״‬
‫שניהם יראי אלקים‪ ,‬כ׳ הגאון ר׳ ענזיל הגם שהיי קצת מתנגד‬
‫על דרכי החסידים אבל היי מפורסם לצדיק נשגב‪ .‬ונכנס תת׳ילו‬
‫בחזרה למדרו״ וכעבור עוד זמן מה״ יצא עוד הםעס מחדרו‬
‫ואמר להעולם הנה הגזון ר׳ ענזיל הציל עצמו ממימה עם‬
‫חוניו‪ ,‬והי׳ פליאה גדולה בעיני העולם כ׳ לא ידעו שום פסרון‬
‫לכל הניל‪ ,‬כי למאי נפקא מינה איזה מהן יומר גאון‪ ,‬אז יומר ירא שמים‬
‫מסבירו‪ ,‬וגם מת זה שהציל עצמו ממיסה עם החולי‪ .‬ואמר להם‬
‫סס״ק ר׳ מאיריל הנה אספר לכם כל הענין‪ ,‬הנס דרך חגאון‬
‫ר׳ ענזיל ה* למסוק סמיד במצוס ומע״ע ובפר ע בענין פדיון‬
‫שבוים עסק הרבה במס״נ‪ ,‬וגס תה״ק ר׳ הערסילי זידועסובער‬
‫זי״ע נפדה על ידו מסצבא‪ .‬והי׳ חשוב גדול ונכבד מאוד אצל‬
‫שרי הממשלה וכולם נסנו לו כבוד גדול״ והנה כ ע ס יצא הפסק‬
‫בסמים בב״ד של מעלח‪ .‬שאחד משני הגאונים ׳סחלק מזה העוצם‬
‫או הגאון ר׳ ענזיל או הגאון פלוני‪ ,‬ורצת ר׳ מאיריל לידע מי‬
‫הוא יוסר גאון או יוסר ירח שמים‪ ,‬שזה ישאל במיים‪ .‬ואח׳׳ב‬
‫הי׳ מעשה שסל אחד גדול משרי הממשלה שמע שהגאון י ׳‬
‫ענזיל הוא חולה״ הלך צבקלו‪ ,‬ושאצ אוסו )וואס מאכע לער‬
‫לאבינעל(‪ .‬והגאון ל׳ ענזיל השיב לו כי בא עסו כי מוכלל‬
‫צהקמלק מזה העולם‪ .‬לק אמם יכולין לפעול אוח* שאשאל‬
‫בחיים‬
 ‫םיפורים נפלאים‬ ‫פב‬
‫בחיים‪ ,‬בך אמר הגאץ ר׳ פנדל צהשר הנ״צ‪ .‬אמר צו תשר מה‬
‫זה מדבר שאני יטצ צגגשוס שסשארו בחיים‪ .‬אני מוכן לעסות‬
‫ככל אשל יצוה עצי תרבי‪ .‬אמר צו הגאון ר׳ ענזיל הנה זה‬
‫כמה שבועות שהרצתם משפע על איש אחד לישב במפיקה שמי‬
‫סכים‪ .‬ואני יודע בברור שהוא אינו חייב כלום בדבר המשפע‬
‫הזה‪ ,‬כי איזו אנשי רשע העלילו עליו עם עדי שקר‪ .‬ומחמת גודל‬
‫הצפר נתליתי‪ .‬כי נ ג ע צי הצער עד דכדוכה של נפש ואני‬
‫מרגיש שמחמת זה אני מוכרח להסתלק מזה העולם‪ ,‬וכשמעו‬
‫זאס הסל הנ׳ל נבהל מאוד מדברי הגאון ר׳ ענזיל איך שסקוע‬
‫בלבו כ׳יכ אהבת ישראל‪ .‬ואמר לו הנה אני קורע תיכן> הגזר‬
‫דין מעליו ויצא סינף חפשי‪ ,‬ונראות הב׳ד של מעלה מעשה זו‬
‫יצא הפסק שהגאון ר׳ ענזיל ישאר בחיים והגאון פלוני יסתלק‬
‫וכן חיי שהגאון פלוני שצ׳ח ולכ״י זי״ע וז״ש הה״ק ר׳ מאיריצ‬
‫שהגאון ר׳ עמיל חציל עצמו ממיתת ע״׳ חוליו‪ .‬וכ״ז ראה הה״ק‬
‫ר׳ מאיריל פרימישלאנער בעיניו חקי זי״ע ועכי״א ועל כגון זה‬
‫נאמר החכמה ממי׳ את נעליה‪ .‬סיפור זה קבלתי מחסיד אחי‬
‫שקבלו מאנסים זקנים מגידי אמס‪.‬‬
‫בכדי שלא להשאיר הנייר מלק ראימי להעמיק בכאן כמה‬
‫מעשיות קצרים מסםה״ק ר״מ והם דברים נפלאים אשר‬
‫מעוררים האדם נהאעין בהשגמת הבורא ב״ה על כל ברואיו‬
‫ונפרע לע‪2‬ייו שעוביים אותו באמת ושמים כל נעמונם‬
‫בו יתברך‪.‬‬
‫מג( ודל בשער האהבה פ״ו ובמפסמ של פרנסה יש בו הבחנה‬
‫לרעת כי יש בורא א׳ משגיה על פרעיו ויורע עניניו‬
‫בעוב לו ואם באסי להאריך במה ששמעתי מרבותי מנסים‬
‫שנעשו צאכשים ׳מידים נעכין הפינסה על ירי אלי׳ ז׳יל היית*‬
‫יוצא מענין הייוס ופד‪ ,‬צפת אמי מהם עייין הוא במיים‬
‫מיוסו וכוי עכצה״ק‪.‬‬
‫מל( עו״ש הנה מהיביים שצייך האים צבמון ביעסו שהוא‬
‫מהשגחת הקב״ס על האים הוא ענין השלום כי בו‬
‫יבחן האדם מעשיו כמו שהעתקנו ל׳ הישגיי ע׳׳ה בפ׳ מיי‬
‫ק י פ ב פ ד מסעה״ק כי כפי מעשיו כך יודו צו בהלום כמיס‬
‫אליהו )איוב ל ג( במלוס מזיון ציצת בנפוצ תידימה עצ אנשים‬
‫וגוי אז יגלה אוזן אנשים והדבר תזה נראם במוש בי מה שהוא‬
‫אדס כ ן צודקים חלומותיו ולפעמים יראה מראות בעולם‬
‫העליון וידבר עם המסים ויכירם ויגלו לחם עניו ג״פ וגיהנם‬
‫במו‬
‫סנ‬ ‫סיפורים נפלאים‬
‫כמו שאירע בזמנינו כמה מעשים וצא באס* במיגול זה צסאלץ•‬
‫בסיפור מעםיוס עכצה״ק‪.‬‬
‫בריא סם ח״צ עוד מהדברים שצריך האלם צגמון‬ ‫עו׳׳כ‬ ‫מה(‬
‫השגחת סקב״ה פצ ישלאצסוא כסינמין עכץממכמה‬
‫הנתינה ממנו ים׳ צלאוים צה כמש׳׳כ רז״צ הרואה חכמי יםראצ‬
‫מברך ברון קמצק ממכמתו צילאיו וכבל דמינו פד‪ ,‬צפת םבגציל‬
‫עציזן מ מ ר ס סה״ ראוי צברך עציהם נלכה זו וגס לאינו‬
‫חכמים קהי׳ בקיאים נחכמת מכרת הפרצוף צומר צאדם כצ מה‬
‫קפסה אס עונ ואם רע ואצו ודאי סצא זכו אצ המכמה הזאת‬
‫הנפצאה שהיא קלובהצלומ הקודש אצא מצד מעשיהם ומקילות©‬
‫עכצה״ק‪.‬‬
‫נזה צא אמנע פרי פעי מצהזכיל לנלי קלשו שצ‬ ‫ובעמדי‬
‫המגיד הק׳ מקאזניפץ זי״ע נסי ענודמ יסראצ אבית‬
‫פ״ה מ׳מ וז״ל ונשגם ‪0‬כצ מעשי נני אלם נפםנים נ ס פ ל לפניו‬
‫זאין שכסה לפני כקא כנודו ואם אמול ״אמר האדם נסתרס‬
‫דלכי מדי מי לואני ומי יודעני הלא אלקים ימקל זאת כי‬
‫הוא יודע סעצומות צנ והוא יודע כצ הנקסלוס כדכסיב אם‬
‫יקסר איס במסתרים ואני צא אראנו נאום ד׳ כי הוא יתבלך‬
‫ממלא כל עלמין וליס אסר פנוי מיני׳ וכוי וצאו דוקא‬
‫צמעלה נכסנים אלא אף הם נרסמיס על כל אנרי האדם‬
‫נדמוסו ונצלמי• ויש ג״כ צדיקים המכירים כצ סעא׳ סמונוא בפניו‬
‫כמעשה האדיי זיל שאמר לאדם אחד כל הענירומ שעשה והודה‬
‫צו עצ כוצם רק על אחד לא הולה והעניר האריז״ל ידו עצ‬
‫בניו והצינ לפניו תענירה עצמה שענד על״ וכו‪ /‬כן ים נכצ‬
‫דור ודור וכמו העשה שה״ אצל הרנ המגיד מהו׳ יחיאל מיכל‬
‫זצ״ל שאמר לאחד ג״כ עבירה שעבר עליי בנשג״ז בכל האותות‬
‫והסימנים שהיי בה‪ .‬ומכיש בב״ד של מעלה שהקליפות והמקעריג״‬
‫עצמם הנולדים מחעאיו מעידים ליום הדין אוי לאותה חרפה‬
‫אוי לאומה בושה וכו׳ עכלה״ק ועי׳ש באריכות דבה״ק‪.‬‬
‫מו( ע״ש עוד בל״ח בשער הנ״ל וזיל ומענין בחינה זו הוא‬
‫שיבחין מה שמצינו כמה צדיקים שלא שלט בהם רמה‬
‫ומלבד אוסם שנזכר בברייתא מצינו ר׳א בר״ש כאשר אמלו‬
‫רזיצ )נימ דף פ״ג( ורשב״י ע״ה כדמוכמ בזהר )פ׳ בראשית‬
‫דף די( וכן נזמן האמוראים אתאי כר יאשי׳ כדפי׳ רז״צ )שנח‬
‫דף קנינ( ואס״ נזמנינו נמצכוס פא׳׳ס ‪,,‬שאירע מעשד‪ ,‬כיוצא‬
‫בו וכך הי״ המעס]ה בחסיד אחד נפער אין ממדינסו נכפר א*‬
‫מהלך‬ ‫;‬
‫י י * י *" י‬ ‫<‬ ‫^׳*•‪..*$‬‬
 ‫סיפורים נפלאים‬ ‫סר‬
‫מהלך יום או ב׳ ימים ונקבר שם לאחר כמה סכים והלכו בבי‬
‫אותו החקיל להביא עצמותיו שיקבר ע ס בני משפחמו ומצאוהו‬
‫שלח נהעכל מבשרו כ־א רגל אחד לבל והי׳ בכו הגדול מצנוער‬
‫על הדבר מאיזה סבה נתעכל י לגל ההיא והיי מלנוער שמא‬
‫יסלונו בו עוד רימה והתענה ובא לי אביו גחלים ואמר לו לננ‬
‫כ׳ לא שלנו בי רימה כ״א ברגל ההוא מס‪:‬י שבענו בו בבעל‬
‫מורה וסאר גופו שלא חעא בו לא שלנו בו רמת ולא ׳שלוג!‬
‫בו לעולם כך שמעמ׳ מחכם זקן א׳ ששמע הלברים האלו מפי בנו‬
‫של חחקיל הנזכר ועדיין בנו בחיים וכאסל יקמכל האלם‬
‫בלבל זה שלפי הלור הזה לבר גלול הוא ובלי קםק אין הכל‬
‫מלוי אלה במעשה וכו׳ כי כמה בכי חורה יש שלא זכו לזה‬
‫והכל מל״ כפי זכי ך חאלס נפשו ומעשיו כך יזלכך מימת ולא‬
‫׳שלוע בו לימה וכי׳ עכ׳יל‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫בשעה״ק פ״ז וכמעמי שהחכם כהל״ל יוסף טיטצ״ק‬ ‫וז״ל‬ ‫מז(‬
‫ע׳ת מ׳ שכה לא יכן במעה מוצעת אלא משבת צםבמ‬
‫ו י מ י ו תת״ דלפו לישן על גבי תיבת אחל ורגליו תלויות והי׳‬
‫קם בחלת ממש ולא ילע אלם מזה על אחר מיתתי שקיפלה‬
‫אשמו עכ״ל‪:‬‬
‫מח( ו ע י י בשעל העני׳ פ״ג שכ׳ בשם החסיד תיל יוסף יעב״׳ן‬
‫באריכות בענין השקיקה והקבצנות וכמת גלול כחו‬
‫סל מ׳ שבולם פיו מלהשיב למחרפו ‪ ,‬ב ד ומקבל הכצ בשמחה‬
‫והכל בא מכח חכסלית לוח עיש דבלים נפלאים •ותמצא כחת‬
‫ובתוך הלבליס כ׳ וזיל ועתה ח*\דת לכס מה םקפלו על אחד‬
‫מהסקידיס אמרו כ׳ לק ל אחד נשאל איזה יום שמחת בכל‬
‫ימיך וענה פעם אחד ה״ח׳ הולך בקפיכה ע ס קוחריס נושאים‬
‫מעיב חקחילוס וצבעביל התבולל )ביחידות( עם בוראי ירדתי‬
‫לילכס׳ הקפינת ושכבתי ש‪ 0‬בשפל המקימות ויקם אחלעגחיר׳‬
‫הקומלים ויבזנ׳ בעיניו וילק בפני וגילה עלותו ויוכסין עלי‬
‫ותמהתי מעזותי וחי די •לא לאבה נפשי למעשהו כלל ובעבלו‬
‫מעם פני שמחתי שממה גדולה שהגיעה נפשי אל זה השיעור‬
‫מן העניה כי ילעמי מיונה כי לה מהלכים ‪3‬ץ ה ע י מ ד ם כי‬
‫משצה עצי תמלת על אשל נא תלגיםה רלצ וכבל אז״ל כי‬
‫אצו תזוכיס צתחיה וכו׳ עכ״ל‪.‬‬