‫הערכה חלופית‪ :‬החסד והנתינה במגילת רות‬

‫מגיש‪ :‬דניאל שלו‬

‫מגילת רות מגוללת סיפור משפחתי פרטי ההופך לסיפור היכרות עם נצר למשפחת המלוכה‪.‬‬
‫הנושאים העולים במגילה רבים‪ :‬אלמנות במקרא‪ ,‬ייבום וחליצה‪ ,‬גאולת אדמות‪ ,‬מתנות לעניים‪,‬‬
‫היחס לזרים‪ ,‬נישואים לנשים נוכריות ועוד‪ .‬אנו נעמיק בנושא החסד והנתינה‪.‬‬
‫נבדוק כיצד נושא החסד שזור במגילה וכיצד הוא מניע את המגילה ממצב של‬
‫מוות וחוסר המשכיות למצב של חיים חדשים‪ .‬השאלה מה נוכל ללמוד מהדמויות‬
‫ומאופן פעולתן‪.‬‬

‫חלק א'‬

‫קראו את ארבעת פרקי מגילת רות‬

‫כתבו את סיפור מגילת רות ככתבה עיתונאית‪ ,‬כשיר או כבלוג ובו אתם מגוללים את סיפור‬ ‫‪.1‬‬
‫המגילה‪ .‬עצבו את דף הכתבה ותוכנה כיד הדמיון הטובה עליכם‪.‬‬

‫בחרתי להציג את מגילת רות ככתבה עיתונאית‪:‬‬

‫סיפור על אהבה וחסד‬

‫זהו סיפור על משפחה קטנה אחת מבית לחם‪ :‬אמא נעמי‪ ,‬אבא אלימלך‪ ,‬ושני ילדיהם מחלון‬
‫וכליון‪ ,‬שמחליטים יום אחד (בזמן תקופת השופטים) לרדת מהארץ בגלל הרעב ולהגר למואב‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן מת במפתיע אלימלך‪ ,‬ושני בניו מתחתנים עם נשים מואביות‪ :‬רות‬
‫ועורפה‪ .‬טרגדיה רודפת טרגדיה‪ ,‬ולאחר כעשר שנים מתים גם מחלון וכליון‪,‬‬
‫ומשאירים אחריהם את שלוש הנשים לבד‪ :‬נעמי אם שכולה‪ ,‬רות ועורפה אלמנות‬
‫ללא ילדים‪.‬‬

‫לאחר שנעמי שומעת כי פסק הרעב בארץ‪ ,‬היא מחליטה לחזור הביתה‪ ,‬לא לפני‬
‫שהיא מפצירה בשתי כלותיה לשוב למשפחותיהן‪ .‬עורפה שומעת בקולה וחוזרת‬
‫למשפחתה‪ ,‬אבל רות מחליטה לדבוק בנעמי ולשוב איתה ארצה‪ ,‬ואף נשבעת‬
‫לשמור לה אמונים בציטוט היפה ביותר ששמענו‪.‬‬
 ‫הצלחנו להשיג ראיון בלעדי עם כוכבת המגילה‪ ,‬רות‪.‬‬

‫איך הצלחת לשכנע את נעמי? מה בדיוק אמרת לה?‬

‫רות‪" :‬הו‪ ,‬אני זוכרת את המילים במדויק‪ַ :‬אל ִּתְפְּגִעי ִבי ְלָעְזֵבְך‪ָ ,‬לׁשּוב‬
‫ֵמַאֲחָרִיְך‪ִּ .‬כי ֶאל ֲאֶׁשר ֵּתְלִכי ‪ֵ -‬אֵלְך‪ּ ,‬וַבֲאֶׁשר ָּתִליִני ‪ָ -‬אִלין‪ַ ,‬עֵּמְך ‪ַ -‬עִּמי‪,‬‬
‫ֵואֹלַהִיְך ‪ֱ -‬אֹלָהי‪ַּ .‬בֲאֶׁשר ָּתמּוִתי ‪ָ -‬אמּות‪ְ ,‬וָׁשם ֶאָּקֵבר‪ִּ ...‬כי ַהָּמֶות ַיְפִריד‬
‫ֵּביִני ּוֵביֵנְך"‪.‬‬

‫וואו! באמת מרגש‪ .‬ומה קרה לאחר שחזרתן יחד לבית לחם?‬

‫רות‪" :‬כל נשות העיר התלחששו 'הזאת נעמי?' לא הבינו מה קרה לה‪ ,‬והיא ביקשה‬
‫מהן לא לקרוא לה עוד נעמי‪ ,‬אלא בשם המשקף את מצבה הנוכחי‪ :‬מרה‪ ,‬כי ה'‬
‫מרר את חייה"‪.‬‬

‫נשמע שהתמודדתן עם קשיים רבים‪.‬‬

‫רות‪" :‬בהחלט לא היה קל‪ ,‬אבל אני החלטתי לקחת את גורלנו בשתי ידיי ויצאתי‬
‫לחפש שדה בו אוכל ללקט שיבולים אחר הקוצרים‪ ,‬ובמקרה הגעתי לשדה של‬
‫בועז‪ ,‬קרוב משפחה של אלימלך‪ ,‬אבל אז לא ידעתי את זה"‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬בועז מבחין ברות המקסימה‪ ,‬היא מוצאת חן בעיניו‪ ,‬והוא מבקש ממנה שלא‬
‫תלך ללקט בשדה אחר‪ ,‬אלא תדבק בנערותיו ותישאר בשדה שלו עד סוף עונת‬
‫הקציר‪ .‬מה שקרה לאחר מכן הוא סיפור מפתיע ונועז ביותר‪ :‬נעמי מייעצת לרות‬
‫להתרחץ‪ ,‬למשוח את גופה בשמנים ריחניים‪ ,‬ללבוש שמלה יפה‪ ,‬להתגנב אל‬
‫הגורן בלילה מבלי שאיש יבחין בה‪ ,‬לשכב לצדו של בועז‪ ,‬ו‪...‬הוא כבר יגיד לה מה‬
‫לעשות‪.‬‬

‫מה??? זה נשמע דמיוני! יותר כמו סצנה מסרט הוליוודי‪...‬‬

‫רות‪" :‬גם אני לא האמנתי בהתחלה למה שאני שומעת‪ ,‬והאמת היא שמאוד‬
‫חששתי‪ ,‬אבל נעמי הבטיחה שכל התוכנית הזו שלה היא לטובתי ולטובת העתיד‬
‫שלי‪ .‬אני ממש זוכרת את המילים שלה‪ִּ' :‬בִּתי‪ֲ ,‬הֹלא ֲאַבֶּקׁש ָלְך ָמנֹוַח ֲאֶׁשר‬
‫ִייַטב ָלְך'‪ ,‬אז זרמתי איתה"‪.‬‬
 ‫נו‪ ,‬והכל פעל בדיוק לפי התוכנית?‬

‫רות‪" :‬איפה‪ ...‬הגעתי אל הגורן בלילה‪ ,‬שכבתי לי בשקט לצדו של בועז‪ ,‬וחיכיתי‬
‫בסבלנות‪ .‬בחצות הלילה הוא התעורר‪ ,‬וממש נבהל לגלות אישה שוכבת‬
‫למרגלותיו‪ .‬הוא התחיל להילחץ ולשאול‪ :‬מי את? מה את עושה פה בשעה כזאת?‬
‫איך הגעת לכאן?"‬

‫ממש מפתיע‪ .‬בועז מתגלה כג'נטלמן‪...‬‬

‫רות‪" :‬כן‪ ,‬חמוד אמיתי‪ .‬אמרתי לו שזו אני‪ ,‬רות‪ ,‬וביקשתי ממנו להיות לי לגואל‪,‬‬
‫להתחתן איתי כדי להקים זרע לבעלי המת‪ ,‬להנציח את שמו ולהקים שוב את שם‬
‫המשפחה"‪.‬‬

‫והוא הסכים?‬

‫רות‪" :‬הוא אמר שקודם כל הוא צריך לבדוק עם קרוב משפחה אחר‪ ,‬איזה‬
‫פלוני‪-‬אלמוני אחד‪ ,‬שיש לו זכות גאולה לפניו‪ ,‬או משהו כזה‪ .‬אני מודה שלא ממש‬
‫הבנתי איך הוא מתכוון לברר את זה‪ ,‬אבל בינתיים‪ ,‬עד שתהיה תשובה‪ ,‬חזרתי‬
‫הביתה לנעמי עם שש שעורים שהוא שם לי בתוך המטפחת ואמר לי לתת אותם‬
‫לנעמי"‪.‬‬

‫למחרת נפגש בועז עם קרוב המשפחה בשער העיר‪ ,‬ולעיני עשרה עדים מזקני‬
‫העיר שאל אותו אם הוא מתכוון לגאול את השדה של אלימלך‪ .‬האמת היא‬
‫שפלוני‪-‬אלמוני היה מעוניין מאוד בגאולת הקרקע‪ ,‬אבל כאשר הבין שההתחייבות‬
‫כרוכה גם בגאולת האישה‪ ,‬החליט לוותר על זכותו‪.‬‬

‫דיייי‪ ,‬אני לא מאמין לך‪ .‬איזה פראייר!‬

‫רות‪" :‬הכל לטובה‪ ,‬אני הרי ממילא הייתי יותר בקטע של בועז"‪.‬‬

‫או‪.‬קיי‪ ,‬מה באמת קרה אחרי שהגואל ויתר?‬

‫רות‪" :‬אז היה צריך לקיים טקס מיוחד שנקרא 'חליצה' כדי לשחרר את הגואל‬
‫מהמחויבות שלו ולהעביר את זכויותיו לבועז אהובי"‪.‬‬

‫וכמו שקורה באגדות‪ ,‬האביר בועז נשא לאישה את רות‪ ,‬אשת החיל‪ ,‬ונולד להם‬
‫תינוק חמוד בשם עוֵב ד‪ ,‬שאותו גידלה נעמי כאומנת וכסבתא לכל דבר‪ ,‬כי זכתה‬
 ‫בכלה אוהבת‪ ,‬דואגת וחומלת "ֲאֶׁשר ִהיא טֹוָבה ָלה ִמִּׁשְבָעה ָּבִנים"‪.‬‬

‫איך את מסכמת את סיפור חייך?‬

‫רות‪" :‬הכי פשוט‪ :‬מי שעושה טוב ‪ -‬טוב חוזר אליו‪ .‬נכון‪ ,‬אני אולי מואביה‪ ,‬גרה‪,‬‬
‫אלמנה‪ ,‬ענייה‪ ,‬אבל תמיד האמנתי שצריך לעשות חסד‪ ,‬ובסופו של דבר זכיתי‬
‫בבעל אוהב ומפנק שדאג לי‪ ,‬זכיתי בבן מקסים‪ ,‬וזכיתי גם בשושלת מכובדת‪ ,‬אחרי‬
‫הכל היום אני סבתא‪-‬רבתא גאה של דוד מלך ישראל"‪.‬‬

‫‪ .2‬בחרו פרק אחד מבין ארבעת הפרקים במגילה שעניין אתכם במיוחד‪ .‬קראו אודותיו‬
‫מאמר דעה או פרשנות באתר ‪ 929‬וכתבו‬
‫א‪ .‬סיכום קצר של הרעיון המרכזי שלו‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה דעתכם לגבי הנאמר בו‪ :‬האם אתם מסכימים או מתנגדים ומדוע?‬

‫בחרתי במאמר "למה נכתבה מגילת רות" של רחל בורובסקי (מופיע בפרק א')‪.‬‬

‫הרעיון המרכזי של המאמר בא לידי ביטוי בציטוט מהמאה החמישית לספירה של רבי‬
‫זעירא (במדרש רות רבה‪ ,‬פרשה כ‪ ,‬טו)‪" :‬מגילה זו אין בה לא טומאה‪ ,‬ולא‬
‫טהרה‪ ,‬ולא איסור‪ ,‬ולא היתר‪ .‬ולמה נכתבה? ‪ -‬ללמדך כמה שכר טוב גומלי‬
‫חסדים"‪ .‬כלומר המגילה מתארת יחסים של חסד בין רות לנעמי ובין בועז לרות‬
‫שלא באים לידי ביטוי רק במילים ("ִּכי ֶאל ֲאֶׁשר ֵּתְלִכי ֵאֵלְך ּוַבֲאֶׁשר ָּתִליִני‬
‫ָאִלין ַעֵּמְך ַעִּמי ֵואֹלַהִיְך ֱאֹלָהי")‪ ,‬אלא בעיקר במעשים‪.‬‬

‫אני מסכים עם הנאמר מכיוון שאחרי שהבעל של רות המואביה מת‪ ,‬היא נשארה‬
‫גם אלמנה וגם בלי ילדים‪ ,‬אבל במקום להיות מרוכזת בעצמה ובבעיות שלה‪,‬‬
‫היא בוחרת לראות דווקא את המצוקה של נעמי שנשארה גם בלי בעל וגם בלי‬
‫ילדים‪ .‬רות יכלה למצוא בעל אחר ולבנות מחדש את חייה (כמו שנעמי יעצה‬
‫לה)‪ ,‬אבל היא מפתיעה ובוחרת לעזוב את המולדת שלה ואת העם שלה‬
‫וללכת עם נעמי למקום זר ולא ידוע‪ .‬היא יודעת שנעמי נשארה לבד בעולם‪ ,‬אין‬
‫לה אף אחד‪ ,‬היא אישה מבוגרת ובודדה‪ ,‬והיא זקוקה לעזרתה‪ .‬ורות באמת‬
‫עושה איתה חסד ודואגת לה‪ :‬היא מחליטה לדבוק בה ("ַאל ִּתְפְּגִעי ִבי ְלָעְזֵבְך‪,‬‬
 ‫ָלׁשּוב ֵמַאֲחָרִיְך")‪ ,‬היא מפרנסת אותה ("ֵאְלָכה ָּנא ַהָּׂשֶדה ַוֲאַלֳּקָטה‬
‫ַבִּׁשֳּבִלים")‪ ,‬ובסוף המגילה היא זו שמביאה גם להמשכיות המשפחה ("ֻיַּלד ֵּבן‬
‫ְלָנֳעִמי") וגם לגאולת הנחלה שנעמי נאלצה למכור ("ָקִניִתי ֶאת ָּכל ֲאֶׁשר‬
‫ֶלֱאִליֶמֶלְך")‪ .‬המגילה מתארת גם את החסדים הגדולים שבועז עשה עם רות‪:‬‬
‫שמר על כבודה כשבאה ללקט אצלו בשדה ("ֲהלֹוא ִצִּויִתי ֶאת ַהְּנָעִרים‬
‫ְלִבְלִּתי ָנְגֵעְך")‪ ,‬דאג לתת לה הרבה מעבר למה שמצוות הדאגה לעניים‬
‫דורשת ממנו ("ַּגם ֵּבין ָהֳעָמִרים ְּתַלֵּקט‪ְ ,‬וֹלא ַתְכִלימּוָה‪ְ ...‬וַגם ֹׁשל ָּתֹׁשּלּו ָלּה‬
‫ִמן ַהְּצָבִתים‪ַ ,‬וֲעַזְבֶּתם ְוִלְּקָטה‪ְ ,‬וֹלא ִתְגֲערּו ָבּה")‪ ,‬ובסוף המגילה גם גאל‬
‫אותה ואת האדמות של בעלה המת‪.‬‬

‫אני מסכים עם הטענה שהמגילה נכתבה כדי ללמד אותנו שה' מעניק שכר טוב‬
‫ל מי שעושה חסדים ומעשים טובים‪ .‬רות ובועז‪ ,‬שעשו רק טוב למען האחר‪ ,‬זכו‬
‫לקבל גמול טוב על כל החסדים והמעשים הטובים שלהם‪ :‬הם מצאו אחד את‬
‫השנייה‪ ,‬התחתנו והקימו שושלת חשובה בישראל שממנה יצא דוד המלך‪.‬‬
‫הגמול מה׳ הוא הייחוס העתידי של המשפחה‪ ,‬כי עובד‪ ,‬הבן שנולד לרות ובועז‪,‬‬
‫יהיה הסבא של דוד המלך‪.‬‬

‫חלק ב'‪ :‬חסד ונתינה‬

‫במגילה לכל אורכה מתוארים מעשי חסד‪ ,‬נתינה ועזרה לחלש‪ .‬חסד‪ -‬עזרה לנזקקים‪ -‬מתנות‬
‫לעניים‪ ,‬ועליה נאמר‪" :‬אמר רבי זעירא‪ :‬מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה‪ ,‬ולא איסור ולא‬

‫היתר‪ .‬ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים"‪ .‬רות מסמלת בדמותה את כל חלשי‬
‫החברה‪ :‬הגר‪ ,‬היתום והאלמנה‪.‬‬

‫‪ .1‬בפרק ב' מתואר מנגנון עזרה ותמיכה בעניים‪ .‬קראו החוקים שלפניכם והסבירו מהו אמצעי‬
‫התמיכה בשכבות החלשות המתואר בפרק? וכיצד הוא אמור לתמוך בעניים?‬
 ‫ויקרא י"ט ט'‪-‬י'‪ּ" :‬וְבֻקְצְרֶכם ֶאת ְקִציר ַאְרְצֶכם‪ֹ ,‬לא ְתַכֶּלה ְּפַאת ָׂשְדָך ִלְקֹצר; ְוֶלֶקט ְקִציְרָך‬
‫ֹלא ְתַלֵּקט‪ְ ,‬וַכְרְמָך ֹלא ְתעֹוֵלל‪ּ ,‬וֶפֶרט ַּכְרְמָך ֹלא ְתַלֵּקט‪ֶ .‬לָעִני ְוַלֵּגר ַּתֲעֹזב ֹאָתם‪ֲ ,‬אִני ה'‬
‫ֱאֹלֵהיֶכם"‪.‬‬

‫דברים כ"ד י"ט‪-‬כ"א‪ִּ" :‬כי ִתְקֹצר ְקִציְרָך ְבָׂשֶדָך ְוָׁשַכְחָּת ֹעֶמר ַּבָּׂשֶדה‪ֹ ,‬לא ָתׁשּוב ְלַקְחּתֹו ‪-‬‬
‫ַלֵּגר ַלָּיתֹום ְוָלַאְלָמָנה ִיְהֶיה‪ְ ,‬לַמַען ְיָבֶרְכָך ְיהָוה ֱאֹלֶהיָך ְּבֹכל ַמֲעֵׂשה ָיֶדיָך‪ִּ .‬כי ַתְחֹּבט‬
‫ֵזיְתָך‪ֹ ,‬לא ְתַפֵאר ַאֲחֶריָך‪ַ ,‬לֵּגר ַלָּיתֹום ְוָלַאְלָמָנה ִיְהֶיה‪ִּ .‬כי ִתְבֹצר ַּכְרְמָך‪ֹ ,‬לא ְתעֹוֵלל‬
‫ַאֲחֶריָך‪ַ :‬לֵּגר ַלָּיתֹום ְוָלַאְלָמָנה ִיְהֶיה"‪.‬‬

‫אמצעי התמיכה בשכבות החלשות המתואר בפרק ב' הם‪ :‬חוק הֶלֶק ט וחוק הִׁש ְכָח ה‬
‫שמטרתם לעזור לעניים‪ ,‬לגרים‪ ,‬ליתומים ולאלמנות‪ .‬לפי חוק הֶלֶק ט‪ְ" :‬וֶלֶק ט ְקִציְר ָך ֹלא‬
‫ְת ַלֵּק ט" ‪ -‬אסור לקוצרים לאסוף את השיבולים שנופלות בזמן הקציר‪ ,‬אלא הם‬
‫צריכים להשאיר אותן לעניים‪ .‬לפי חוק הִׁש ְכָח ה‪ִּ" :‬כי ִת ְק ֹצר ְק ִציְר ָך ְבָׂש ֶד ָך ְוָׁש ַכְח ָּת‬
‫ֹעֶמ ר ַּבָּׂש ֶד ה ֹלא ָת ׁשּוב ְלַק ְח ּתֹו‪ַ ,‬לֵּגר ַלָּיתֹום ְוָלַאְלָמ ָנה ִיְה ֶיה" ‪ -‬כלומר אם שוכחים‬
‫בשדה עֹוֶמ ר (חבילה קשורה של שיבולים)‪ ,‬אסור לחזור לקחת אותו‪ ,‬אלא חייבים‬
‫להשאיר אותו לעניים‪.‬‬

‫חוקים אלה תומכים בעניים כי באותה תקופה רוב האנשים התפרנסו מחקלאות‬
‫ואכלו את מה שהם גידלו בשדות‪ .‬לעניים לא היו שדות‪ ,‬והם היו תלויים בבעלים‬
‫של השדות כדי שיהיה להם אוכל‪ .‬בעלי השדות היו חייבים להרשות לעניים‬
‫להיכנס לשדות שלהם כדי לאסוף את השיבולים שנפלו בשדה בזמן שהפועלים‬
‫קוצרים‪.‬‬

‫‪ .2‬ד"ר ציגלר יעל במאמר "רות המואביה בשדות בית לחם" טוענת‪" :‬נראה כי לולא חסתה תחת‬
‫כנפיו של בעז‪ ,‬רות הייתה נופלת קורבן להטרדה ולהשפלה"‪ .‬קראו רות פרק ב' פסוקים ז'‪-‬ט'‪,‬‬
‫ט"ו‪-‬ט"ז‪ .‬האם דברי רות לבועז עולים בקנה אחד עם דברי ד"ר ציגלר? הסבירו ונמקו דבריכם‪.‬‬

‫בועז ַמ ציע לרות שתמשיך ללקט שיבולים רק בשדה שלו‪ ,‬יחד עם הנערות‬
‫שלו‪ ,‬ולא בשדה אחר‪ .‬הוא אומר לה שהוא הזהיר את הנערים הקוצרים שלא‬
‫יגעו בה ולא יציקו לה‪ֲ" :‬הלֹוא ִצִּויִתי ֶאת ַהְּנָעִרים ְלִבְלִּתי ָנְגֵעְך"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בפסוקים ט"ו‪-‬ט"ז בועז מצווה על הנערים הקוצרים לא לבייש אותה‪ ,‬לא‬
‫להשפיל אותה‪ ,‬ולא לגעור בה (לכעוס או לצעוק עליה)‪ַּ" :‬גם ֵּבין‬
 ‫ָהֳעָמִרים ְּתַלֵּקט‪ְ ,‬וֹלא ַתְכִלימּוָה‪ְ .‬וַגם ֹׁשל ָּתֹׁשּלּו ָלּה ִמן ַהְּצָבִתים‪,‬‬
‫ַוֲעַזְבֶּתם ְוִלְּקָטה‪ְ ,‬וֹלא ִתְגֲערּו ָבה"‪ .‬מכאן ניתן להסיק שאם בועז לא‬
‫היה פוקד על הנערים הקוצרים איך להתנהג לרות‪ ,‬סביר להניח שהיא‬
‫היתה נופלת קורבן להטרדה ולהשפלה‪.‬‬

‫קראו את המקורות שלפניכם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬התורה סבורה שכאשר אדם תורם לחברה הוא גם מקבל‪ .‬קראו דברים פרק ט"ו פסוקים ז'‪-‬י'‪.‬‬
‫מה מקבל הנותן בזכות עזרתו לעני?‬

‫כאשר אדם תורם לחברה הוא גם מקבל‪ .‬לפי דברים ט"ו‪ ,‬בזכות עזרתו‬
‫לעני‪ ,‬הנותן מקבל ברכה מאלוהים‪ :‬״כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלוהיך‬
‫בכל מעשיך ובכל משלח‪-‬ידך״‪ .‬כלומר‪ ,‬ה׳ יברך את הנותן בכך שהוא תמיד‬
‫יהיה זה שנותן‪ ,‬ולא חלילה זה שיצטרך להיות זקוק בעצמו לעזרתם של‬
‫אחרים‪.‬‬

‫ב‪ .‬קראו את דבריו של מנדלסון וכתבו מהם לדעתו התנאים לאושר בחיי הפרט?‬

‫"אין אדם יכול להיות מאושר בחיים בלי מעשה טוב‪ ,‬בלי קבלת הטוב‪ ...‬אין הוא יכול להגיע למדרגת השלמות אלא‬
‫על ידי עזרה איש לרעהו‪ ...‬לפיכך‪ ,‬אם יש לו לאדם נכסים שאינם הכרחיים לקיומו‪ ,‬הריהו חייב לתת מהם לחברו"‪.‬‬

‫לדעת מנדלסון‪ ,‬התנאים לאושר בחיי הפרט הם‪ :‬עשיית טוב‪ ,‬קבלת טוב‪ ,‬נתינה לאחר‪,‬‬
‫דאגה לזולת‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬מתן צדקה וסיוע איש לרעהו‪ .‬מנדלסון טוען כי רק כאשר אדם‬
‫חולק עם חברו את מה שיש לו ורק כאשר הוא עושה מעשים טובים‪ ,‬הוא יכול להרגיש‬
‫שהוא שלם‪ ,‬לחוש תחושה של סיפוק‪ ,‬כי הנתינה מעניקה לו משמעות לחיים‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם כרזה האם אתם מסכימים עם הטענה המופיעה בה‪ .‬הסבירו ונמקו דבריכם‪.‬‬
 ‫אני מסכים עם הטענה המופיעה בכרזה כי לא רק לקבל זו זכות‪ ,‬אלא גם‬
‫לתת‪ .‬נתינה היא זכות שמקבלים אותה רק אם בצד השני יש מישהו שמוכן‬
‫לקבל או מסכים לקבל‪ .‬לכן ברגע שמישהו מקבל‪ ,‬הוא למעשה מאפשר‬
‫למישהו אחר לתת‪ ,‬ובכך נותן לו את הזכות לתת‪ .‬יש הרבה אנשים שקשה‬
‫להם לקבל‪ ,‬לא יודעים לקבל או לא מוכנים לקבל‪ ,‬בדרך כלל אלה‬
‫אנשים שממעיטים בערכם או שהערך העצמי שלהם נמוך‪ ,‬כי הם לא‬
‫חושבים שמגיע להם לקבל‪ .‬כאשר הם עושים זאת הם למעשה מונעים‬
‫מאחרים את זכותם לתת מעצמם‪ ,‬ולא נותנים להם לממש את הזכות‬
‫שלהם להעניק‪.‬‬

‫‪ .4‬בספר "משנה תורה" (ספר זרעים‪ ,‬הלכות מתנות) הרמב"ם מדרג את דרכי הסיוע בצדקה‬
‫וקובע "שמונה מעלות בצדקה"‪ .‬קראו את שמונה הדרגות שהציע הרמב"ם באיזו מעלה הייתם‬
‫משבצים עצמכם ומדוע?‬

‫"מעלה גדולה שאין למעלה ממנה –‬

‫הנותן לעני מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או נותן לו מלאכה (עבודה)‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן‪ ,‬ולא ידע העני ממי לקח‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שידע הנותן למי נתן‪ ,‬ולא ידע העני ממי לקח‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שידע העני ממי נטל‪ ,‬ולא ידע הנותן‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שיתן לו בידו לפני שיבקש‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שיתן לו אחרי שביקש‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שיתן לו פחות מן הראוי‪ ,‬פחות ממה שיכל לתת‪ ,‬אבל בסבר פנים יפות‪.‬‬
‫פחות מזה ‪ -‬שיתן לו בעצב"‪.‬‬
‫(הלכות מתנות עניים‪ ,‬פ"י‪ ,‬הלכות ז‪-‬יד)‬

‫אני חושב שאני יכול לשבץ את עצמי בדרגה השנייה שהציע הרמב"ם‪:‬‬
‫לתת צדקה לעניים מבלי שאדע למי אני נותן ומבלי שהעני ידע ממי הוא‬
‫קיבל‪ .‬בחג הפסח אספו אצלנו תרומות לצורך "קמחא דפסחא"‪ ,‬ותרמתי‬
‫לגמ"ח שאסף וריכז אצלו את כל התרומות‪ ,‬רכש בכל הסכום שנאסף‬
‫תווי‪-‬קנייה לרשתות השיווק וחילק אותם לנזקקים‪ ,‬כך לי לא הייתה‬
‫אפשרות לדעת מי קיבל את התרומה‪ ,‬ולמקבל לא הייתה אפשרות לדעת‬
‫מהיכן הגיעה אליו התרומה‪.‬‬

‫‪ .5‬קראו את ההגדרות מתוך מילון אבן שושן ותארו מעשה חסד אחד שהרשים אתכם במגילה‪:‬‬

‫חסד ‪ -‬טובה מרובה‪ ,‬צדקה‪ ,‬מעשי אהבה ונדיבות לב‪ ,‬יחס לפנים משורת הדין‪.‬‬
‫גמילות חסדים ‪ -‬עשיית טובה לבריות‪.‬‬
‫חסיד ‪ -‬מתנהג ביושר‪ ,‬עושה חסד‪ ,‬נוהג באהבה וברחמים‪.‬‬
‫תארו את מעשה החסד‪ ,‬מהו הגמול הניתן על מעשה החסד לדעתכם ומדוע התחברתם‬
‫דווקא למעשה חסד זה?‬

‫מעשה החסד שהרשים אותי במיוחד במגילה הוא הנדיבות של בועז כלפי רות‬
‫בפרק ב'‪ .‬בועז ַמ ציע לרות שתבוא ללקט רק בשדה שלו‪ ,‬ולא תלך לשדה אחר‪.‬‬
‫הוא גם דואג לכבוד של רות ומזהיר את הקוצרים שלא יזלזלו בה‪ ,‬שלא יגעו‬
‫בה‪ ,‬שלא יעליבו אותה‪ ,‬שלא ישפילו אותה‪ ,‬שלא יביישו אותה ולא יכעסו עליה‪.‬‬
‫הוא גם אומר לה שאם היא תהיה צמאה‪ ,‬שתלך לשתות מהמים ששאבו‬
‫הקוצרים שלו‪ .‬ובזמן שהקוצרים ָאְכלּו‪ ,‬בועז הזמין את רות לאכול יחד איתם‬
‫לחם טבול בחומץ‪ .‬הוא בעצמו מכין לה את המנה‪ ,‬והוא נותן לה כמות גדולה כי‬
‫היא אוכלת עד שהיא ְׂש ֵבָע ה‪ ,‬ועדיין נשאר לה אוכל‪ .‬הוא גם מצווה על הקוצרים‬
‫לאפשר לרות לאסוף שיבולים גם בין העומרים‪ ,‬ואפילו להפיל בכוונה שיבולים‬
‫כדי שהיא תוכל לאסוף‪ַ" :‬וְיַצו ֹּבַע ז ֶא ת ְנָע ָר יו ֵלאֹמר‪ַּ :‬גם ֵּבין ָה ֳע ָמ ִר ים ְּת ַלֵּק ט‪...‬‬
‫ְוַגם ֹׁשל ָּת ֹׁשּלּו ָלּה ִמ ן ַה ְּצָבִת ים"‪.‬‬

‫התחברתי למעשה הזה כי הוא מראה את הדאגה המיוחדת של בועז לרות ואת‬
‫הנדיבות שלו כלפיה הרבה יותר ממה שחוקי התורה דורשים ממנו כבעל‬
‫השדה‪ .‬לפי חוקי התורה‪ ,‬בועז לא חייב לדאוג לכל הצרכים של רות‪ ,‬אלא רק‬
‫לאפשר לה ללקט את השיבולים שנפלו לקוצרים‪ ,‬אבל הוא עושה הרבה מעבר‬
‫לזה כי הוא רוצה שרות תרגיש בנוח לקחת את השיבולים‪ ,‬ולא תרגיש שהיא‬
‫מקבלת יותר ממה שמגיע לה‪.‬‬
‫‪ .6‬בחטיבה העליונה‪ ,‬במסגרת שעות מעורבות חברתית‪ ,‬באים לידי ביטוי ערכי מסירות ואחריות‪,‬‬
‫עזרה הדדית ותרומה ברוח המגילה‪ .‬מהו מקום ההתנדבות בו בחרתם ומדוע? מהי נתינה‬
‫עבורכם?‬

‫בחרתי לתרום את שעות המעורבות החברתית שלי במסגרת חדר המקרמה בבית‬
‫הספר בעזרה וסיוע לתלמידים שמתקשים בלימודים ומגיעים לשם לרגיעה ותרפיה‪.‬‬
‫במסגרת ההתנדבות הנחיתי את הילדים איך לעבוד עם מקרמה וליצור תוצרים בכוחות‬
‫עצמם‪ ,‬כדי שהם יוכלו להתגאות במעשי ידיהם‪ ,‬ובדרך זו עזרתי לחזק את הביטחון‬
‫העצמי שלהם ואת תחושת המסוגלות שלהם‪.‬‬

‫בחרתי להתנדב בחדר המקרמה ולעבוד דווקא עם תלמידים מתקשים מתוך תחושת‬
‫הזדהות עם מצבם ועם הקשיים שאיתם הם מתמודדים יום יום‪ .‬גם לי לא היה קל‬
‫בלימודים‪ ,‬וחדר המקרמה שימש לי כמקום מפלט בעצמי‪ ,‬לכן שמחתי על ההזדמנות‬
‫לשמש עבורם דמות של אח גדול שיכול להבין אותם‪ ,‬לכוון אותם‪ ,‬לעזור להם‬
‫להתמודד ולשמש להם אוזן קשבת‪.‬‬

‫נתינה עבורי היא לתת מעצמי לאחרים מה שהייתי רוצה שיהיה לי‪.‬‬

‫‪ .7‬קראו את שירו של נתן זך "כולנו זקוקים לחסד"‪.‬‬

‫כולנו זקוקים לחסד‬

‫כולנו זקוקים לחסד‪,‬‬

‫כולנו זקוקים למגע‪.‬‬
‫לרכוש חום לא בכסף‪,‬‬
‫לרכוש מתוך מגע‪.‬‬
‫לתת בלי לרצות לקחת‬
‫ולא מתוך הרגל‪.‬‬

‫כמו שמש שזורחת‪,‬‬

‫כמו צל אשר נופל‪.‬‬
‫בואי ואראה לך מקום‬
‫שבו עוד אפשר לנשום‪.‬‬
 ‫כולנו רוצים לתת‬
‫רק מעטים יודעים איך‪.‬‬
‫צריך ללמוד כעת‬
‫שהאושר לא מחייך‪,‬‬
‫שמה שניתן אי פעם‬
‫לא יילקח לעולם‪.‬‬

‫שיש לכל זה טעם‪,‬‬

‫גם כשהטעם תם‪...‬‬
‫בואי ואראה לך מקום‬
‫שבו עוד מאיר אור יום‪.‬‬
‫כולנו רוצים לאהוב‪,‬‬
‫כולנו רוצים לשמוח‪.‬‬
‫כדי שיהיה לנו טוב‪,‬‬
‫שיהיה לנו כוח‪.‬‬

‫א‪ .‬ציינו את המקומות בשיר המתייחסים לאופן שבו מעשה החסד משפיע על הצד המעניק‪.‬‬

‫ב‪ .‬למה מתכוון נתן זך בביטוי "כולנו זקוקים לחסד" האם אתם מסכימים אתו?‬

‫א‪ .‬המקומות בשיר המתייחסים לאופן שבו מעשה החסד משפיע על הצד‬
‫המעניק הם‪ :‬כולנו זקוקים לחסד‪ ,‬כולנו זקוקים למגע‪ ,‬כולנו רוצים לתת‪,‬‬
‫לתת בלי לרצות לקחת‪ ,‬כולנו רוצים לאהוב‪ ,‬כולנו רוצים לשמוח‪ ,‬כדי‬
‫שיהיה לנו טוב‪ ,‬כדי שיהיה לנו כוח‪.‬‬

‫ב‪ .‬לדעתי‪ ,‬בביטוי "כולנו זקוקים לחסד" נתן זך מתכוון לכך שכל בני האדם‬
‫באשר הם‪ ,‬גם אלה שמקבלים וגם אלה שנותנים‪ ,‬זקוקים לחסדים קטנים‬
‫כל יום‪ :‬חסד של אהבה‪ ,‬חסד של חמלה‪ ,‬של יחס חם‪ ,‬של מגע‪ ,‬של רוך‪,‬‬
‫של טוב לב‪ ,‬של נדיבות‪ ,‬של יושר‪ ,‬של אכפתיות‪.‬‬

‫אני מסכים עם זך כי אני מאמין שאף אחד לא רוצה להיות בצל‪ ,‬לחיות‬
‫בתוך חושך‪ ,‬בבדידות‪ ,‬בחוסר אונים‪ ,‬ולכולם מגיע להיות באור‪ ,‬לשמוח‬
‫ולאהוב‪ .‬אף אחד לא רוצה להיות שקוף‪ ,‬וכל אחד צריך שמישהו יראה אותו‬
‫באמת‪ ,‬כמו שהוא‪ .‬זה בכלל לא משנה אם יש לו או אין לו כסף‪ ,‬כוח או‬
 ‫מעמד ‪ -‬כל אדם צריך שמישהו יגלה כלפיו יחס של חמלה‪ ,‬אהבה והבנה‪.‬‬
‫בסופו של דבר החסדים האלה הם שנותנים לנו כוח‪ ,‬מטעינים אותנו‬
‫באנרגיות ומעניקים משמעות לחיים שלנו‪.‬‬

‫‪ .8‬הקשר בין מגילת רות לעמותות חסד‪.‬‬

‫הציגו עמותת חסד הפועלת בישראל כיום‪.‬‬

‫עצבו כרזה בשקופית לאחת מהעמותות בישראל עם קישור לפסוק מהמגילה‪.‬‬

‫אני מבקש להציג את עמותת "לקט ישראל"‬

‫"לקט ישראל" הוקם בשנת ‪ 2003‬על ידי ג'וזף גיטלר‪ ,‬והוא משמש כיום כבנק‬
‫המזון הגדול ביותר בארץ העוסק בהצלת מזון בלבד למען האוכלוסייה‬
‫הזקוקה לו‪.‬‬

‫כאשר איש העסקים היהודי‪ ,‬ג’וזף גיטלר‪ ,‬עלה ארצה הוא נחשף לסיפוריהם‬
‫של מאות אלפי ישראלים חרוצים‪ ,‬אנשים נורמטיביים שעובדים קשה ונאבקים‬
‫כדי לשרוד במציאות הכלכלית בארץ‪ ,‬ולמרות זאת אינם מצליחים לפרנס‬
‫בכבוד את משפחותיהם ונותרים מתחת לקו העוני‪ .‬הוא לקח חופשה מהעסק‬
‫המשפחתי שלו במטרה לחקור את הנושא וגילה שמדי יום מושלכת לפחי‬
‫האשפה בישראל כמות אדירה של עודפי מזון איכותי ומזין בהיקף של ‪2.3‬‬
‫מיליון טונות בשנה‪ .‬גיטלר החליט לפעול להצלת עודפים אלה למען‬
‫האוכלוסייה הזקוקה להם‪.‬‬

‫כיום מוביל "לקט ישראל" את תחום הצלת עודפי המזון בארץ ואוסף עודפי‬
‫מזון טריים ממגוון מקורות‪ :‬תוצרת חקלאית משדות‪ ,‬ממטעים ומבתי אריזה‪,‬‬
‫מזון מבושל מבתי מלון‪ ,‬מחברות קייטרינג‪ ,‬מצה”ל ועוד‪ .‬את המזון מוביל‬
‫הארגון ל־‪ 175,000‬נתמכים באמצעות ‪ 195‬עמותות הפועלות בכל רחבי‬
 ‫הארץ‪ .‬הארגון פועל לחיפוש מקורות נוספים של עודפי מזון במטרה להציל‬
‫את כל עודפי המזון הראויים בישראל למען האנשים הזקוקים להם‪.‬‬
‫עיצוב הכרזה עם קישור לפסוק ממגילת רות‪:‬‬

‫"ֲאַלֳּקָטה ָּנא ְוָאַסְפִּתי ָבֳעָמִרים ַאֲחֵרי ַהּקֹוְצִרים"‬

‫(רות פרק ב'‪ ,‬פס' ז')‬

‫‪ .9‬ד"ר יעל ציגלר מסכמת את המגילה‪:‬‬

‫"מגילת רות מתעדת את האופן שבו אנשים חיים את חיי היומיום שלהם‪ ,‬הנעדרים אירועים דרמטיים‪ ,‬קונפליקטים‬
‫גדולים או נסים חריגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך תיעוד זה של פעולות גומלין שגרתיות‪ ,‬היא גם מציגה את ההתנהגות‬
‫יוצאת הדופן של שני אנשים דגולים‪ ,‬המצליחים להפוך על פיו את הכיוון השלילי שאליו מדרדרת החברה בתקופת‬
‫השופטים‪ .‬זהו סיפור אופטימי במהותו‪ ,‬למרות הצבתו באחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה התנ"כית‪ .‬רות‬
‫ובועז מלמדים אותנו כיצד שני אנשים יכולים לפעול על פי צו מצפונם ובניגוד לניכור החברתי ולאדישות השוררים‬
‫סביבם‪ .‬בכך הם פותחים את האפשרות להביא קץ למצב זה של העדר אחריות והעדר תקווה‪ ,‬ולסלול את הדרך‬
‫לקראת חברה מתפקדת‪ ,‬שבה תוכל האומה להקים בית חזק ומאוחד‪ .‬כולי תפילה שהבנה של ספר נפלא זה ושל‬
‫דמויות המופת המופיעות בו תיצור דחף חיובי‪ ,‬במיוחד בשלב פריחה חיוני זה של החברה הישראלית"‪.‬‬
‫מתוך דבריה של ד"ר יעל ציגלר כתבו את מגילת רות כפי שאתם הייתם בוחרים לכתוב אותה בימים אלו‪ .‬מה היה‬
‫חשוב בעיניכם לכתוב ומדוע?‬
 ‫מגילת רות כפי שהייתי בוחר לכתוב אותה ברוח ימינו‪:‬‬

‫משפחה מֵּבית ֶלֶח ם‪ֱ ,‬א ִליֶמ ֶלְך‪ָ ,‬נֳע ִמ י ושני בניהם‪ ,‬מחליטה לעזוב את הארץ‬
‫בגלל הרעב ולעבור למֹוָאב‪ ,‬אבל שם מצבם מידרדר‪ :‬אלימלך מת‪ ,‬שני הבנים‬
‫התחתנו עם נשים מואביות‪ ,‬ואחרי ‪ 10‬שנים מתו ולא השאירו אחריהם ילדים‪.‬‬
‫נעמי נשארת ענייה‪ ,‬אלמנה ואם שכולה‪ ,‬והיא מחליטה לחזור ארצה לבית‬
‫לחם‪ .‬עֹוְר ָּפ ה‪ ,‬אישתו של אחד הבנים‪ ,‬נשארת במואב‪ ,‬אך רּות‪ ,‬אשתו של הבן‬
‫האחר‪ ,‬לא מוכנה להיפרד מנעמי ומחליטה לבוא איתה לֵּבית ֶלֶח ם‪.‬‬

‫ָנֳע ִמ י רּות עניות מאוד‪ ,‬ולכן רות מצטרפת אל העניים שְמ ַלְק ִט ים שיבולים‬
‫בָׂש דֹות של אנשים ָזִר ים‪ .‬כדי להגן על הכבוד של נעמי‪ ,‬רות ַמ ציעה שהיא תצא‬
‫לבדה אל השדות‪ .‬רות ַמ גיעה אל השדה של ּבֹוַע ז‪ ,‬שהוא קרוב משפחה של‬
‫נעמי‪ .‬בועז רואה את רות בָׂש ֶד ה שלו‪ ,‬והיא מוצאת חן בעיניו‪ .‬הוא ַמ ציע לה‬
‫להמשיך לאסוף שיבולים רק בשדה שלו‪ ,‬וַמ ְזִה יר את הקוצרים שלא יפריעו לה‪.‬‬
‫רות נשארת לאסוף שיבולים בשדה של בועז במשך כל תקופת הקציר‪ .‬בזכות‬
‫היחס הטוב של בועז‪ ,‬היא מצליחה לאסוף כמות גדולה של שיבולים‪ .‬בועז‬
‫רוצה להתחתן עם רות ולקנות את האדמות של ֱא ִליֶמ ֶלְך‪ ,‬שהוא קרוב משפחה‬
‫שלו‪ ,‬אבל יש בעיה‪ :‬יש אדם קרוב יותר לאלימלך ממנו‪ ,‬ולפי החוק‪ ,‬יש לו ְזכּות‬
‫לגאול את רות ואת האדמות לפני בועז‪ .‬בַׁש ַע ר העיר‪ְּ ,‬בַמ ֲע ָמ ד ִמ ְׁש ָּפ ִט י ִלְפ ֵני‬
‫ֵע ִד ים‪ ,‬בועז ַמ ִציַע לאיש לקנות את האדמות של אלימלך ולהתחתן עם רות‪.‬‬
‫אבל האיש אינו מעוניין‪ ,‬ולכן הְזכּות עוברת אל בועז‪ .‬בועז ורות מתחתנים‪,‬‬
‫ונולד להם בן בשם עֹוֵבד‪ ,‬שבעתיד יהיה הַס ָּבא של ָד ִוד ַה ֶמ ֶלְך‪.‬‬

‫‪ .10‬אילו היה ביכולתכם לכתוב את תוכנית הלימודים האם הייתם בוחרים ללמד את מגילת רות‬
‫מדוע? נמקו והסבירו עמדתכם‪.‬‬

‫אילו הייתי כותב את תוכנית הלימודים הייתי בוחר ללמד את מגילת רות‪ .‬דוד‬
‫המלך הוא אחת מן הדמויות החשובות ביותר בתולדות עם ישראל‪ ,‬וסיפור‬
‫המגילה למעשה מציג את השושלת שלו ומספר לנו מי היו אבותיו‪ .‬חשוב שנדע‬
 ‫שדוד הוא למעשה הוא צאצא של שני אנשי חסד גדולים ומיוחדים‪ :‬רות ובועז‪,‬‬
‫שלא חשבו רק על עצמם‪ ,‬אלא ראו את האחר והפגינו כלפיו נדיבות‪ ,‬חמלה‪,‬‬
‫רגישות‪ ,‬אכפתיות ‪ -‬ערכים שחשוב ללמד בני נוער במיוחד בימינו‪ ,‬כשכל אחד‬
‫מרוכז בעיקר בעצמו ואנחנו חיים בחברה שמקדשת אינדיבידואליזם‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬בתחילת המגילה מצוין שהסיפור התרחש בתקופת השופטים‪,‬‬

‫ובסופה יש גנאלוגיה של שושלת מלכות דוד‪ .‬כך יש סגירת מעגל כאשר סיפור‬
‫הגאולה הפרטי של רות ונעמי משתלב עם סיפור הגאולה הלאומי של עם‬
‫ישראל‪ :‬מתקופת השופטים (שהייתה תקופה ירודה) לצמיחת מלכות בית דוד‪.‬‬

‫אני חושב שאפשר ללמוד הרבה ממגילת רות גם על היחס לזרים‪ .‬בכל מקום‬
‫במגילה רות לא נקראת סתם רות‪ ,‬אלא מצוין גם המוצא הזר שלה‪ :‬היא תמיד‬
‫"רות המואבייה"‪ ,‬ומודגש חוסר השייכות שלה לעם ישראל‪ .‬המסר של‬
‫המגילה הוא שלא חשוב לאיזה ַע ם אדם נולד‪ ,‬אלא ההתנהגות שלו חשובה‪.‬‬
‫כך רות‪ ,‬שהיא מואבייה‪ ,‬היא ֵא ם חשובה בעם ישראל‪ ,‬כי ממנה נולד בסופו של‬
‫דבר ָד ִוד ַה ֶמ ֶלְך‪ ,‬וזאת אולי ההוכחה הגדולה ביותר לכך שרק המעשים של‬
‫האדם הם חשובים‪ ,‬ולא המֹוָצא שלו‪.‬‬

‫בהצלחה‬