‫לוגיקה למדמ“ח‬

‫מבחן סופי ‪ -‬חורף תשפ“ג )‪(2022-2023‬‬

‫דפי עזר‬

‫הוכחה באינדוקציה‪:‬‬

‫תהי ‪ XB,F‬קבוצה המוגדרת באינדוקציה‪ ,‬באמצעות קבוצת בסיס ‪ B‬וקבוצת פונקציות ‪.F‬‬
‫תהי ‪ T‬קבוצה כלשהי‪ .‬כדי להוכיח כי ‪ XB,F ⊆ T‬מספיק להוכיח‪:‬‬

‫• בסיס‪B ⊆ T :‬‬

‫• סגור‪ T :‬סגורה תחת הפונקציות ב‪ ,F-‬כלומר לכל פונקציה ‪-n‬מקומית ‪ f‬ב‪ F-‬מתקיים‪:‬‬
‫אם ‪ a1 , a2 , . . . , an ∈ T‬אז ‪.f (a1 , a2 , . . . , an ) ∈ T‬‬

‫תחשיב הפסוקים‪:‬‬

‫מושגי יסוד סמנטים‪:‬‬

‫• פסוק ‪ α‬נקרא טאוטולוגיה )ומסומן ‪ (⊨ α‬אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים ‪.z(α) = 1‬‬

‫• פסוק ‪ α‬נקרא סתירה אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים ‪.z(α) = 0‬‬

‫• פסוק ‪ α‬נקרא ספיק אם קיימת השמה ‪ z‬כך שמתקיים ‪.z(α) = 1‬‬

‫• עבור פסוקים ‪ ,α, β‬נאמר ש‪ α-‬גורר לוגית את ‪) β‬או ‪ β‬נובע לוגית מ‪ (α-‬ונסמן ‪ ,α ⊨ β‬אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים‪ :‬אם‬
‫‪ z(α) = 1‬אז ‪.z(β) = 1‬‬

‫• עבור פסוקים ‪ ,α, β‬נאמר ש‪ α-‬ו‪ β-‬שקולים לוגית‪ ,‬ונסמן ‪ ,α ≡ β‬אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים )‪.z(α) = z(β‬‬

‫• עבור קבוצת פסוקים ‪ Σ‬והשמה ‪ ,z‬נאמר ש‪ z-‬מספקת את ‪ ,Σ‬אם לכל ‪ α ∈ Σ‬מתקיים ‪.z(α) = 1‬‬

‫• קבוצת פסוקים ‪ Σ‬תקרא ספיקה‪ ,‬אם קיימת השמה ‪ z‬המספקת אותה‪.‬‬

‫• עבור קבוצת פסוקים ‪ Σ‬ופסוק ‪ ,α‬נאמר ש‪ Σ-‬גוררת לוגית את ‪) α‬או ‪ α‬נובע לוגית מ‪ (Σ-‬ונסמן ‪,Σ ⊨ α‬‬
‫אם לכל השמה ‪ z‬המספקת את ‪ ,Σ‬מתקיים ‪.z(α) = 1‬‬

‫• נאמר שקבוצות פסוקים ‪ Σ1 , Σ2‬הן שקולות לוגית‪ ,‬ונסמן ‪ ,Σ1 ≡ Σ2‬אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ z ⊨ Σ1‬אמ"מ ‪.z ⊨ Σ2‬‬

‫מערכת הוכחה עבור }→‪WFF{¬,‬‬

‫קבוצת הפסוקים היכיחים‪ , Ded (∅) ,‬היא הקבוצה האינדוקטיבית ‪ XB,F‬המוגדרת באופן הבא‪:‬‬

‫• }→‪W = WFF{¬,‬‬

‫• ‪ - B = A1 ∪ A2 ∪ A3‬קבוצת האקסיומות‪ ,‬כאשר‪:‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫– }→‪A1 = α → (β → α) | α, β ∈ WFF{¬,‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫– }→‪A2 = (α → (β → γ)) → ((α → β) → (α → γ)) | α, β, γ ∈ WFF{¬,‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫– }→‪A3 = ((¬β) → (¬α)) → (α → β) | α, β ∈ WFF{¬,‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪. α,α→β‬‬
‫‪β‬‬ ‫• } ‪ - F = {M P‬קבוצת כללי ההיסק‪ ,‬כאשר ‪ M P‬הוא כלל הניתוק‬
‫צורת רישום נוספת‪.M P (α, α → β) = β :‬‬

‫קבוצת הפסוקים היכיחים מקבוצת פסוקים ‪) Σ‬הנחות(‪ ,Ded (Σ) ,‬היא הקבוצה האינדוקטיבית ‪.XB∪Σ,F‬‬

‫הגדרה‪ :‬בהינתן קבוצת פסוקים }→‪ Σ ⊆ WFF{¬,‬ופסוק }→‪,α ∈ WFF{¬,‬‬

‫נסמן ‪ Σ ⊢ α‬ונאמר ש‪ α-‬יכיח מתוך ‪ Σ‬אם )‪.α ∈ Ded (Σ‬‬

‫משפט ההיסק )דדוקציה(‪ :‬לכל קבוצת פסוקים }→‪ ,Σ ⊆ WFF{¬,‬ולכל שני פסוקים }→‪,α, β ∈ WFF{¬,‬‬
‫מתקיים‪ Σ ⊢ (α → β) :‬אמ"מ ‪.Σ ∪ {α} ⊢ β‬‬

‫לכל קבוצת פסוקים }→‪ Σ ⊆ WFF{¬,‬ולכל פסוק }→‪ α ∈ WFF{¬,‬מתקיים‪ :‬אם ‪ Σ ⊢ α‬אז‬ ‫משפט הנאותות )במובן הרחב(‪:‬‬
‫‪.Σ ⊨ α‬‬
‫)במילים אחרות‪ ,Ded (Σ) ⊆ Con (Σ) ,‬כאשר )‪ Con (Σ‬היא קבוצת הפסוקים הנובעים לוגית מ‪.(Σ-‬‬

‫משפט הנאותות )במובן הצר(‪ :‬לכל פסוק }→‪ α ∈ WFF{¬,‬מתקיים‪ :‬אם ‪ ⊢ α‬אז ‪.⊨ α‬‬
‫)במילים אחרות‪ ,Ded (∅) ⊆ Con (∅) ,‬כאשר )∅( ‪ Con‬היא קבוצת הטאוטולוגיות(‪.‬‬

‫משפט השלמות‪ :‬לכל קבוצת פסוקים }→‪ Σ ⊆ WFF{¬,‬ולכל פסוק }→‪ α ∈ WFF{¬,‬מתקיים‪:‬‬
‫אם ‪ Σ ⊨ α‬אז ‪) .Σ ⊢ α‬במילים אחרות‪.(Con (Σ) ⊆ Ded (Σ) ,‬‬

‫עקביות‪:‬‬

‫• הגדרה‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא עקבית אם לא קיים פסוק ‪ α‬כך ש‪ Σ ⊢ α-‬וגם ‪.Σ ⊢ ¬α‬‬

‫• הגדרה שקולה‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא עקבית אם קיים פסוק ‪ β‬כך ש‪.Σ ⊬ β-‬‬

‫• משפט‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא עקבית אמ"מ היא ספיקה‪.‬‬

‫עקביות מקסימלית‪:‬‬

‫• הגדרה‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא עקבית מקסימלית אם ‪ Σ‬עקבית ולכל פסוק ‪ α‬מתקיים‪:‬‬
‫‪ Σ ⊢ α‬או ‪.Σ ⊢ ¬α‬‬

‫• משפט‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא עקבית מקסימלית אמ"מ יש בדיוק השמה אחת המספקת את ‪.Σ‬‬

‫קבוצת פסוקים ‪ Σ‬היא ספיקה אמ"מ כל תת קבוצה סופית שלה היא ספיקה‪.‬‬ ‫משפט הקומפקטיות‪:‬‬

‫גדירות בתחשיב הפסוקים‪:‬‬

‫• נסמן ב‪ Ass-‬את קבוצת כל ההשמות‪.‬‬

‫• עבור קבוצת פסוקים ‪ Σ‬נסמן }‪ z‬מספקת את ‪.M (Σ) = {z ∈ Ass | Σ‬‬

‫• נאמר שקבוצת פסוקים ‪ Σ‬מגדירה קבוצת השמות ‪ K‬אם מתקיים ‪.M (Σ) = K‬‬

‫• קבוצת השמות ‪ K‬תקרא גדירה אם קיימת קבוצת פסוקים ‪ Σ‬שמגדירה אותה )כלומר‪.(M (Σ) = K ,‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תחשיב היחסים‪:‬‬

‫מילון ⟩ ‪ τ = ⟨R1n1 , R2n2 , . . . , F1m1 , F2m2 , . . . , c1 , c2 , . . .‬מורכב מסימני יחס‪ ,‬סימני פונקציה וסימני קבוע‪.‬‬

‫• סימן יחס ‪ ni :Rini‬הוא המקומיות של היחס ו‪ i-‬הוא אינדקס‪.‬‬

‫)בדרך כלל נסמן "סימן יחס ‪-ni Ri‬מקומי" במקום ‪.(Rini‬‬

‫• סימן פונקציה ‪ mi :Fimi‬הוא המקומיות של הפונקציה ו‪ i-‬הוא אינדקס‪.‬‬

‫)בדרך כלל נסמן "סימן פונקציה ‪-mi Fi‬מקומי" במקום ‪.(Fimi‬‬

‫• סימן קבוע ‪ i :ci‬הוא אינדקס‪.‬‬

‫• המשתנים זהים בכל מילון ונסמן } ‪.Var = {v0 , v1 , v2 , . . .‬‬

‫אוסף שמות העצם )ש"ע( מעל מילון ‪ τ‬היא קבוצה אינדוקטיבית ‪ Term (τ ) = XB,F‬כאשר‪:‬‬

‫בסיס‪) B = {v0 , v1 , . . . } ∪ {c1 , c2 , . . . } :‬משתנים וסמני הקבוע שבמילון ‪(τ‬‬

‫פעולות‪} :‬סימני הפונקציה שבמילון ‪F = {τ‬‬

‫אוסף הנוסחאות האטומיות מעל מילון ‪ τ‬היא הקבוצה ) ‪ AF (τ‬המוגדרת באופן הבא‪:‬‬

‫• לכל סימן יחס‪-n Ri ,‬מקומי במילון ‪ τ‬ולכל ) ‪) t1 , t2 , ..., tn ∈ Term (τ‬ש"ע(‪ ,‬הביטוי ) ‪ Ri (t1 , t2 , ..., tn‬הוא נוסחה‬
‫אטומית‪.‬‬

‫• כמו כן‪ ,‬לכל ) ‪) t1 , t2 ∈ Term (τ‬ש"ע(‪,‬הביטוי ) ‪ (t1 ≈ t2‬הוא נוסחה אטומית‪.‬‬

‫אוסף הנוסחאות מעל מילון ‪ τ‬היא קבוצה אינדוקטיבית ‪ XB,F‬כאשר‪:‬‬

‫בסיס‪) B = AF (τ ) :‬הנוסחאות האטומיות(‬

‫פעולות‪F = {¬, ∧, ∨, →, ↔} ∪ {∀vi |i ∈ N} ∪ {∃vi |i ∈ N} :‬‬

‫כאשר הפעלת קשרים מתבצעת באופן זהה לתחשיב הפסוקים והפעלת כמתים באופן הבא‪:‬‬
‫אם ‪ φ‬נוסחה אז לכל ‪ i ∈ N‬גם )‪ (∀vi φ‬ו‪ (∃vi φ)-‬הן נוסחאות‪.‬‬

‫הגדרות‪ :‬בהינתן נוסחה ‪,φ‬‬

‫• מופע של משתנה ‪ vi‬ב‪ φ-‬נקרא קשור אם הוא נמצא בטווח של כמת ‪ ∀vi‬או ‪.∃vi‬‬

‫• עבור משתנה ‪ vi‬בנוסחה ‪ φ‬נאמר ש‪ vi -‬חופשי ב‪ φ-‬אם קיים מופע של ‪ vi‬ב‪ φ-‬שאינו קשור‪.‬‬

‫• הנוסחה ‪ φ‬תקרא פסוק אם אין ב‪ φ-‬משתנים חופשיים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מבנה‪:‬‬

‫בהינתן מילון ⟩ ‪.τ = ⟨R1 , R2 , . . . , F1 , F2 , . . . , c1 , c2 , . . .‬‬

‫‪⟨ M M M‬‬ ‫⟩‬
‫‪ M = D , R1 , R2 , . . . , F1M , F2M , . . . , cM‬עבור ‪ τ‬מורכב מהאיברים הבאים‪:‬‬ ‫‪M‬‬
‫מבנה ‪1 , c2 , . . .‬‬

‫• ∅ ≠ ‪ - DM‬קבוצת התחום‪ ,‬העולם‪.‬‬

‫• ‪ - RiM‬הפירוש של סימן יחס ‪ .Ri‬עבור סימן יחס ‪-n Ri‬מקומי‪ RiM ,‬הוא יחס ‪-n‬מקומי מעל ‪.DM‬‬
‫• ‪ - FiM‬הפירוש של סימן פונקציה ‪ .Fi‬עבור סימן פו’ ‪-n Fi‬מקומי‪ FiM ,‬היא פונקציה ‪-n‬מקומית מעל ‪.DM‬‬
‫‪ - cM‬הפירוש של סימן קבוע ‪ .ci‬איבר בתחום ‪.DM‬‬
‫‪i‬‬ ‫•‬

‫לכל השמה ‪ ,z‬ההשמה המורחבת היא פונקציה ‪ z : Term (τ ) → DM‬המוגדרת באינדוקציה על מבנה שמות העצם‪:‬‬

‫בסיס‪ :‬לכל משתנה ‪z (vi ) = z (vi ) ,vi‬‬

‫‪z (ci ) = cM‬‬
‫לכל סימן קבוע ‪i ,ci‬‬

‫סגור‪ :‬לכל סימן פונקציה ‪-n Fi‬מקומי‪z (Fi (t1 , t2 , . . . , tn )) = FiM (z (t1 ) , z (t2 ) , . . . , z (tn )) ,‬‬

‫עבור מבנה ‪ ,M‬השמה ‪ z‬ונוסחה ‪ φ‬היחס ‪ M ) M ⊨z φ‬ו‪ z-‬מספקים את ‪ (φ‬מוגדר באינדוקציה‪:‬‬

‫בסיס‪ M |=z Ri (t1 , t2 , . . . , tn ) :‬אמ"מ ‪(z (t1 ) , z (t2 ) , . . . , z (tn )) ∈ RiM‬‬

‫) ‪ M |=z (t1 ≈ t2‬אמ"מ ) ‪z (t1 ) = z (t2‬‬
‫סגור‪ M ⊨z (¬φ) :‬אמ"מ ‪M ⊭z φ‬‬
‫) ‪ M ⊨z (φ1 ∨ φ2‬אמ"מ ‪ M ⊨z φ2‬או ‪M ⊨z φ1‬‬
‫) ‪ M ⊨z (φ1 ∧ φ2‬אמ"מ ‪ M ⊨z φ2‬וגם ‪M ⊨z φ1‬‬
‫) ‪ M ⊨z (φ1 → φ2‬אמ"מ )אם ‪ M ⊨z φ1‬אז ‪ (M ⊨z φ2‬כלומר ‪ M ⊭z φ1‬או ‪M ⊨z φ2‬‬
‫) ‪ M ⊨z (φ1 ↔ φ2‬אמ"מ ) ‪ M ⊨z φ1‬אמ"מ ‪(M ⊨z φ2‬‬
‫)‪ M |=z (∀vi φ‬אמ"מ לכל ‪ d ∈ DM‬מתקיים ‪M |=z[vi ←d] φ‬‬
‫)‪ M |=z (∃vi φ‬אמ"מ קיים ‪ d ∈ DM‬שמקיים ‪M |=z[vi ←d] φ‬‬

‫מושגי יסוד סמנטים‪:‬‬

‫• עבור קבוצת נוסחאות ‪ ,Σ‬מבנה ‪ M‬והשמה ‪ z‬ב‪ ,M -‬נאמר ש‪ Σ-‬מסתפקת במבנה ‪ M‬תחת השמה ‪ ,z‬ונסמן ‪ ,M ⊨z Σ‬אם‬
‫לכל ‪ φ ∈ Σ‬מתקיים‪.M ⊨z φ :‬‬
‫• עבור קבוצת נוסחאות ‪ Σ‬ומבנה ‪ ,M‬נסמן ‪ M |= Σ‬אם לכל השמה ‪ z‬מתקיים ‪.M ⊨z Σ‬‬
‫• נוסחה ‪ φ‬תקרא אמת לוגית אם לכל מבנה ‪ M‬ולכל השמה ‪ z‬ב‪ M -‬מתקיים ‪.M ⊨z φ‬‬
‫• נוסחה ‪ φ‬תקרא סתירה אם לכל מבנה ‪ M‬וכל השמה ‪ z‬ב‪ M -‬מתקיים ‪.M ⊭z φ‬‬
‫• נוסחה ‪ φ‬תקרא ספיקה אם קיים מבנה ‪ M‬וקיימת השמה ‪ z‬ב‪ M -‬כך שמתקיים ‪.M ⊨z φ‬‬
‫• קבוצת נוסחאות ‪ Σ‬נקראת ספיקה אם קיימים מבנה ‪ M‬והשמה ‪ z‬ב‪ M -‬כך שמתקיים ‪.M ⊨z Σ‬‬
‫• עבור קבוצת נוסחאות ‪ Σ‬ונוסחה ‪ ,φ‬נאמר ש‪ Σ-‬גוררת לוגית את ‪ ,φ‬ונסמן ‪ ,Σ ⊨ φ‬אם לכל מבנה ‪ M‬ולכל השמה ‪ z‬ב‪M -‬‬
‫מתקיים‪ :‬אם ‪ M ⊨z Σ‬אז ‪.M ⊨z φ‬‬

‫‪4‬‬
 ‫קבוצת נוסחאות ‪ Σ‬היא ספיקה אמ"מ כל תת קבוצה סופית של ‪ Σ‬היא ספיקה‪.‬‬ ‫משפט הקומפקטיות‪:‬‬

‫גדירות של אוסף מבנים בתחשיב היחסים‪:‬‬

‫• בהנתן מילון ‪ τ‬נסמן ב‪ Str (τ )-‬את אוסף המבנים מעל ‪.τ‬‬

‫עבור קבוצת פסוקים ‪) Σ‬מעל ‪ (τ‬נסמן }‪.M (Σ) = {M ∈ Str (τ ) | M ⊨ Σ‬‬

‫• קבוצת פסוקים ‪) Σ‬מעל ‪ (τ‬מגדירה אוסף מבנים ‪) K‬מעל ‪ (τ‬אם מתקיים )‪.K = M (Σ‬‬

‫• אוסף מבנים ‪ K‬יקרא גדיר )מעל ‪ (τ‬אם קיימת קבוצת פסוקים ‪) Σ‬מעל ‪ (τ‬שמגדירה אותו‪.‬‬

‫טרנספורמציית צייטין‪:‬‬

‫אלגוריתם עבור פסוק }∧‪:α ∈ WFF{¬,∨,‬‬

‫נגדיר פסוקיות לפי עץ היצירה‪.‬‬
‫לכל עלה ‪ p‬נגדיר אטום ‪.p‬‬
‫עבור צומת ‪ h‬שאינו עלה‪ ,‬נוסיף אטום ‪.h‬‬

‫• אם ‪ h‬הוא צומת שמייצג את ‪ :¬f‬נוסיף פסוקיות ) ‪(¬h ∨ ¬f ) , (h ∨ f‬‬

‫• אם ‪ h‬הוא צומת שמייצג את ‪ :f ∧ g‬נוסיף פסוקיות )‪(h ∨ ¬f ∨ ¬g) , (¬h ∨ f ) , (¬h ∨ g‬‬

‫• אם ‪ h‬הוא צומת שמייצג את ‪ :f ∨ g‬נוסיף פסוקיות )‪(¬h ∨ f ∨ g) , (h ∨ ¬f ) , (h ∨ ¬g‬‬

‫לבסוף עבור השורש ‪ ,s‬נוסיף את הפסוקית ‪.s‬‬

‫פסוק הפלט של הטרנספורמציה מתקבל ע“י הפעלת ∧‪ F‬על כל הפסוקיות הנ“ל‪.‬‬

‫מערכת הוכחה מבוססת רזולוציה‪:‬‬

‫• עבור פסוקים ‪ ,α, β‬נאמר ש‪ α-‬ו‪ β-‬שקולי‪-‬ספיקות‪ ,‬אם מתקיים‪ α :‬ספיק אם“ם ‪ β‬ספיק‪.‬‬

‫• מערכת ההוכחה מעל }) ({ ∪ ‪) C‬כלומר‪ ,‬מעל קבוצת כל הפסוקיות(‪:‬‬

‫– אקסיומות‪ :‬אין‪.‬‬
‫)‪(a1 ∨a2 ∨...∨an ∨c),(b1 ∨b2 ∨...∨bm ∨¬c‬‬
‫) ‪(a1 ∨a2 ∨...∨an ∨b1 ∨b2 ∨...∨bm‬‬ ‫– כלל ההיסק )כלל הרזולוציה(‪:‬‬

‫• משפט שלמות ונאותות חלקי‪ :‬לכל קבוצת פסוקיות סופית ‪ ,X‬מתקיים‪ X ⊢ ( ) :‬אם“ם ) ( =| ‪.X‬‬

‫‪5‬‬