מצורפים מספר שאלות של בחורי הישיבה בעניין חזרה לישיבה.
. 1בעקבות המאורעות בעוטף עזה הישיבה פונתה למקום אחר ,ומאוד קשה לי לחזור למקום שאני לא מכיר .אולי לא יהיה לי חדר מספיק טוב ולא בטוח שיהיה לי מקום בבית המדרש .האם זה לא חשש לגיטימי? תשובה :עם ישראל נמצא בזמן מלחמה .אנשים נשואים עם ילדים ישנים כבר שבועות בתנאי שטח בחגור מלא עם נעליים .חלקם אוכלים מנות קרב ,רחוקים מנשותיהם וילדיהם שמאוד זקוקים להם. באותו זמן ,אתה בחור צעיר שאין לו שום אחריות על משפחה וילדים מתפנק ומחפש תנאים טובים כאילו אנחנו במצב רגיל .קצת תחושת אחריות תגרום לכולנו להבין שמציאות הזאת זה לא הזמן להתבכיין ולהתפנק אלא להתמלא בגבורה ולהתגבר על כל המניעות והעיכובים. . 2לדעתי יש דברים יותר חשובים עכשיו מאשר ללמוד תורה .הייתי מאוד רוצה לתרום בחקלאות ואולי אפילו להתגייס .מה דעת הרב? תשובה :אין ספק שסיוע לעם ישראל בזמן הזה בלחימה או בדברים אחרים היא דבר נפלא .אני מאוד מזדהה איתך וגם אני מרגיש בימים הללו צורך ענק לקחת חלק במערכה הגדולה של עם ישראל, אשרייך שאתה כואב את כאב הכלל .מצד שני כל מי שעיניו בראשו מבין שהשורש לכל הפגעים והצרות אליהם נקלענו כעם שורשם ברוח ובאמונה בצדקת הדרך ואת כל זה שואבים מבית המדרש. אני ממליץ לך להשקיע את כוחותיך בלימוד התורה ולבנות את בניין הרוח שכל כך הכרחי לעם ישראל .מצד שני אם אתה מרגיש אתה לא מסוגל בהחלט יש לך אפשרות לחתום וויתור ולהתגייס אבל בזמן שאתה בישיבה חובתך לשבת וללמוד תורה. . 3אני בחור בשיעור ב וברוך השם למדתי תורה בשיעור א .אני עוד רוצה לחזור וללמוד אבל כרגע פחות מתאים לי ואני רוצה לקחת כמה שבועות לעצמי ובשאיפה לחזור וללמוד עוד שבועיים שלושה .מה דעת הרב? תשובה :זמן חורף התחיל כבר לפני שבועיים ושיעור ב הוא שיעור מאוד קצר ומאוד חשוב .משיעור ב יוצאים רוב בחורי הישיבה לצבא ,כלומר הקומה הרוחנית /אישיותית שבניתם בישיבה היא זו שתלווה אתכם בצבא .לבזבז את החודש הראשון בזמן חורף זה ממש בל תשחית ולצערי המציאות מלמדת שאחרי כן מאוד קשה לחזור ללימוד בצורה רצינית .ממליץ לך לחזור לישיבה כמה שיותר מהר. .4ההורים שלי ואני קצת מפחדים ואני מעדיף להישאר בבית או לעשות דברים קרוב לבית .מה דעת הרב? תשובה :אני מבין שהמציאות באמת יצרה פחד אצל רבים אבל חובתנו להשליט את השכל על הרגש. האמת היא שאין שום מקום שהוא באמת מוגן לחלוטין ומאידך ברוב המקומות אין סכנה אמיתית. הישיבה השתכנה בשעלבים אחד המקומות המוגנים והבטוחים בארץ .יש שמירה סביב היישוב והבטחה בישיבה עצמה .הנקודה המרכזית לדעתי היא שהסכנה היותר גדולה בימים האלו זו לא הבריאות הפיזית שלנו אלא דווקא הבריאות הנפשית .אנשים לוקחים חשש קטן וגורמים לעצמם להסתגר ולהתכנס פנימה ויוצרים לעצמם נזק נפשי גדול פי כמה מכל סכנה פיזית .הדרך הנכונה להציל את עצמינו מכל מיני דמיונות זה לחזור לתפקוד .לחזור ללמוד יחד עם כולם ,לחזור לחברים ולרבנים שאוהבים אותך שזה הדבר שיתן לך הכי הרבה תמיכה ותחושת ביטחון.