‫חופש הביטוי‬

‫"כל אדם זכאי לחירות המחשבה והביטוי‪ ,‬לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה‪ ,‬ולבקש‬
‫ידיעות ודעות‪ ,‬ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות‪".‬‬

‫מתוך "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם"‪ ,‬סעיף יט‬

‫חומר רקע למורה‬

‫לא בכדי מופיע בהכרזת זכויות האדם הסעיף העוסק בחופש הביטוי בצמוד לסעיף העוסק בחופש‬
‫המחשבה‪ .‬החירות לחשוב בחופשיות הולכת יד ביד עם החירות לבטא את המחשבות הללו‪ ,‬שכן מחשבה‬
‫שאי אפשר לבטאה איננה מתקיימת אלא בשכלו של החושב‪ .‬היכולת לשכנע‪ ,‬להחליף דעות ומחשבות‪,‬‬
‫לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי‪.‬‬

‫חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חופש הבחירה בדמוקרטיה‬
‫מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות‪ .‬חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר‬
‫אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם‪ ,‬בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות‪,‬‬
‫מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי‪ .‬פעולות שכנוע‪ ,‬הפגנות‪ ,‬עצומות‪ ,‬נאומים‪ ,‬מאמרים‬
‫בעיתון‪ ,‬שירי מחאה ועוד — כל אלו נכללים בחירות חשובה זו‪.‬‬

‫הצידוקים הקַלסיים לחופש הביטוי מסתמכים על ההנחות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬האדם הוא יצור תבוני‪ :‬בשונה מהתפיסות המנחות דיקטטורות‪ ,‬שלפיהן האדם הפשוט אינו מסוגל‬
‫להבחין בין טוב ורע‪ ,‬הנחת המוצא הדמוקרטית היא שהאדם יכול לבחור בטוב לו מבין כמה‬
‫אפשרויות‪ ,‬ולכן יש טעם לחשוף אותו למגוון דעות‪.‬‬

‫‪ .2‬חופש הביטוי הכרחי לגילוי האמת‪ :‬רק דיון חופשי מאפשר לגלות את הדעה המייצגת את האמת‪.‬‬
‫ייתכן שדווקא הדעה שהשמעתה נאסרה‪ ,‬היא הנכונה‪.‬‬

‫‪ .3‬במאבק עם השקר‪ ,‬האמת מתחזקת‪ :‬אפילו אם הדעה המושמעת מבוססת על שקר או על טעות‪,‬‬
‫היתרון הוא בכך שהשקפה המבוססת על אמת ומייצגת אותה תגבר עליה – ואף תתחזק בעקבות‬
‫העימות‪.‬‬

‫‪ .4‬חופש הביטוי הכרחי להליך דמוקרטי תקין‪ :‬חופש הביטוי מאפשר לבקר את השלטון‪ ,‬ואף מאפשר‬
‫לשנות את המציאות הפוליטית בדרכי שכנוע רציונליות‪ ,‬בלא לגלוש לאלימות‪.‬‬
‫אמנם הנימוקים בזכות חופש הביטוי איתנים‪ ,‬אך לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל נוכחנו שוב‬
‫ושוב במצבי התנגשות של חופש הביטוי עם זכויות אדם ועם ערכים ואינטרסים שונים‪ .‬הניסיון‬
‫למצוא איזון בין שמירה על חופש הביטוי מחד גיסא‪ ,‬לבין הגנה על זכויות אחרות ועל אינטרסים שונים‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬מטריד רבות את המערכת המשפטית‪ .‬להלן כמה דוגמאות עכשוויות שעשויות להבהיר‬
‫לתלמידים את הקשיים שמעורר חופש הביטוי‪ ,‬אך גם את ההכרח שבקיומו‪.‬‬

‫ברוך מרזל מבקש לצעוד באום אלפחם‪ :‬סמוך לבחירות לכנסת‪ ,‬ביקש פעיל הימין הקיצוני ברוך‬ ‫‪‬‬
‫מרזל לצעוד בלב העיר הערבית אום אלפחם‪ .‬המשטרה ביקשה לאסור את הצעדה מטעמי פגיעה‬
‫בביטחון הציבור ופגיעה ברגשות התושבים הערבים‪ .‬מרזל עתר לבג"ץ בטענה כי האיסור לצעוד‬
‫פוגע בחופש הביטוי‪ .‬בג"ץ קיבל את העתירה וחייב את המשטרה לאפשר למרזל לבצע את "צעדת‬
‫הדגלים"‪ .‬האיזון בין חופש הביטוי לשלום הציבור הושג בהוצאת הצעדה מלב ִלבה של אום אלפחם‬
‫לאזור צדדי יותר‪.‬‬

‫מצעד הגאווה בירושלים‪ :‬ארגונים הפעילים למען זכויותיהם של בעלי נטיות מיניות שונות‬ ‫‪‬‬
‫מהמקובל ביקשו לערוך מצעד גאווה בירושלים‪ .‬היזמה עוררה התנגדות עזה מצד גורמים דתיים‬
‫המתגוררים בעיר ומחוצה לה‪ .‬בפנייה לבג"ץ דחו השופטים את הבקשה לאסור על קיום המצעד‬
‫שנומקה בחשש כי תפגע ברגשות דתיים‪" :‬בחברה דמוקרטית‪ ,‬זכותו של כל אדם וכל קבוצה להביע‬
‫ולבטא את ייחודם בדרך הרצויה להם במסגרת החוק‪ ,‬ובכלל זה בחשיפה בפני הציבור הרחב‬
‫‪1‬‬
‫בדרך של אספה ותהלוכה‪ .‬זכות זו היא זכות חוקתית‪ ,‬המצויה ברף העליון של זכויות האדם"‪.‬‬

‫הסרט "ג'נין ג'נין"‪ :‬הבמאי מוחמד בכרי יצר סרט על פעילות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין באפריל‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2002‬במהלך מבצע "חומת מגן"‪ ,‬וטען לקיומו של טבח במחנה‪ .‬בין היתר נאמר בסרט כי צה"ל פגע‬
‫במכוון בנשים‪ ,‬בזקנים ובמוגבלים‪ .‬המועצה לביקורת סרטים פסלה את הסרט להקרנה בארץ‪ ,‬וטענה‬
‫כי מדובר בסילוף חמור של העובדות במסווה של אמת דוקומנטרית‪ ,‬כמו גם בפגיעה חמורה ברגשות‬
‫הלוחמים‪ .‬מוחמד בכרי עתר לבג"ץ‪ ,‬וזה הורה להתיר את הקרנת הסרט‪ .‬מנימוקי ההחלטה‪" :‬חופש‬
‫הביטוי הוא ערך מרכזי בשיטה הדמוקרטית ועל מנת לפגוע בו יש להראות כי קיימת סכנה ודאית‬
‫לפגיעה בסדר הציבורי‪ .‬לא ניכר כי כך הדבר במקרה זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש לתת לציבור לשפוט‬
‫בעצמו את תכניו של הסרט ולקבוע מהי האמת"‪ .‬לוחמים שהשתתפו בלחימה החליטו להגיש תביעת‬
‫דיבה נגד בכרי‪ ,‬וזו עומדת כיום בבית המשפט העליון‪.‬‬

‫אלו הן דוגמאות עדכניות המתווספות לפרשות שהפכו לאבן דרך בדיון על חופש הביטוי בישראל —‬
‫פרשת קו ‪ ;300‬פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" והתרתו על ידי בג"ץ; בג"ץ "קול העם" ועוד‪.‬‬

‫השאלה "מה מותר לומר" חוזרת רבות במציאות הישראלית היום־יומית‪ .‬אנו מאמינים כי דיון‬
‫אקטואלי בסוגיה המורכבת של חופש הביטוי‪ ,‬הכולל הצגת נימוקים בזכותו בצד תיאור הקושי‬
‫שביישומו‪ ,‬יסייע במציאת התשובה‪.‬‬
‫‪ 1‬בג"ץ ‪ 5277/07‬מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים (לא פורסם‪.)20.6.2007 ,‬‬
 ‫לקריאה נוספת‬

‫בג"ץ ג'נין ג'נין‪http://elyon1.court.gov.il/files/03/160/003/l15/03003160.l15.HTM :‬‬

‫בג"ץ מצעד הגאווה בירושלים‪:‬‬

‫‪http://elyon1.court.gov.il/Files/06/880/089/n07/06089880.n07.HTM‬‬

‫בג"ץ כהנא נגד רשות השידור‪http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0130.htm :‬‬

‫אביעד גליקמן‪" ,‬ניצחון בעליון למרזל‪ :‬יצעד עם דגל באום אל פאחם"‪Ynet, 29.10.2008, ,‬‬
‫‪http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/82CF3999-915B-4D33-BE32-‬‬
‫‪.48D61416302D.htm‬‬

‫דורי ספיבק‪" ,‬קונדומים על אוטובוסים — על תהליך גיבושה של פשרה בתיק חופש ביטוי"‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫מיכאל בירנהק (עורך)‪ ,‬התרבות המשפטית של חופש הביטוי בישראל‪ .2006 ,‬המאמר מופיע באתר‬
‫אביב‪,‬‬ ‫תל‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫של‬ ‫האינטרנט‬
‫‪.http://www.tau.ac.il/law/clinics/files-for-clinikan/condoms.pdf‬‬
 ‫מערך השיעור‬

‫מטרות‪:‬‬

‫‪ .1‬לערוך היכרות עם הזכות לחופש ביטוי ועם הצידוקים לה‪.‬‬

‫‪ .2‬להתמודד עם ההתנגשות שבין שמירה על חופש הביטוי לבין הגנה על רגשות הציבור‪.‬‬
‫‪ .3‬לשרטט את הגבול שבין חופש ביטוי להסתה‪.‬‬

‫המצגת המלווה את השיעור ניתנת להורדה בכתובת הבאה‪:‬‬

‫‪http://www.acri.org.il/HRkit/PPT/expression.ppt‬‬

‫מתודת פתיחה – קריקטורה והיכרות עם מונחים (‪ 10‬דקות)‬

‫‪ ‬בשעה הקרובה נעסוק בזכות חשובה – חופש הביטוי‪ .‬שימו לב לקריקטורה המציגה ילדה שעומדת‬
‫מול המון מפגינים המחזיקים שלטי שנאה‪ ,‬ושואלת‪" :‬מותר להם להגיד דברים כאלה?" (כאן‪:‬‬
‫‪.)http://www.acri.org.il/HRkit/images/demonstration-he.pdf‬‬

‫‪ ‬בשיעור הזה ננסה להבין מה מותר לומר במסגרת גבולות הדמוקרטיה; ומתי‪ ,‬בשם השמירה על‬
‫זכויותיהם של בני אדם אחרים‪ ,‬יש בכל זאת להציב את הגבול ולמנוע מאדם את הזכות לבטא עצמו‪.‬‬

‫‪ ‬יש לכתוב את ההגדרה על הלוח‪:‬‬

‫חופש הביטוי‪ :‬זכותו של כל אדם להביע את דעתו ואת עמדותיו‬

‫מבלי שיוטלו עליו הגבלות שרירותיות‪.‬‬

‫נקודות לדיון (בהתייחס לקריקטורה)‪:‬‬

‫מה קורה בקריקטורה? מי הם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬המפגינים? מהי התחושה שיוצר הציור? האם יש אלימות‬ ‫‪‬‬
‫במצב המתואר?‬
‫מה דעתכם? האם מותר להגיד דברים כאלו?‬ ‫‪‬‬
‫הקריקטורה מעמעמת במתכוון את השלטים‪ ,‬כך שלא ברור אם המסר הוא "מוות לערבים" ‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬
‫"מתנחלים החוצה"‪ .‬לכן חשוב לשאול‪ :‬האם התשובה שלכם לשאלה "האם מותר לומר דברים‬
‫כאלו?" תלויה בשאלה כלפי מי הם מופנים?‬
‫באופן טבעי‪ ,‬קל לנו לשמוע דעות שאנו מסכימים ִא תן‪ ,‬וקשה לנו לשמוע דעות שאיננו מסכימים ִאתן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שאנו מתנגדים יותר לדעה מסוימת‪ ,‬כך אנו עלולים לרצות להגביל את חופש הביטוי של מי‬
‫שמביע אותה‪.‬‬

‫מתודה מרכזית — חלק א‪ :‬גבולות הסובלנות (‪ 10‬דקות)‬

‫מטרה‪ :‬התמודדות אישית של כל תלמיד עם ההתנגשות שבין חופש הביטוי לערכים הקרובים ללבו‪.‬‬
‫מהלך‪ :‬המורה מבקש מהתלמידים לכתוב על דף עמדה אחת או יותר שתקומם אותם במידה הרבה ביותר‬
‫אם ישמעו אותה נאמרת בהפגנה שנערכת מתחת לחלון ביתם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מהי הססמה שהכי יפריע‬
‫להם לשמוע‪ ,‬מה הדעה שהם פשוט לא מוכנים לקבל‪ ,‬ושיהיה ממש סבל מבחינתם להקשיב לה‪ .‬בשלב זה‬
‫לא מקריאים את מה שכתבו‪ ,‬אלא רק כותבים ומקפלים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬עכשיו ראינו שחופש הביטוי עלול לאיים על הערכים הכי חשובים שלנו‪ ,‬על הדברים שהכי‬
‫יקרים לנו‪ .‬מהן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ההצדקות לכך? במילים אחרות‪ ,‬למה בכלל צריך את הדבר הזה שנקרא "חופש‬
‫הביטוי"‪ ,‬שעלול לפגוע באנשים רבים כל כך?‬

‫שימו לב‪ ,‬כרגע לא מבקשים מהתלמידים להחליט אם לאסור על הפגנה המקוממת אותם או לא‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬
‫רק משתמשים במתודה שתגרום להם להבין את הקושי שמציב חופש הביטוי‪ ,‬כפתיח לשאלה מדוע‬
‫הוא בכלל נחוץ‪.‬‬

‫הצגת נושא‪ :‬הצידוקים לחופש הביטוי (‪ 10‬דקות)‬

‫לאחר שהתלמידים מעלים נימוקים בזכות חופש הביטוי‪ ,‬חשוב להציג להם בקצרה את הנימוקים‬
‫המהותיים‪ ,‬ולקשר בין מה שהועלה בכיתה לארבעת הנימוקים הללו‪:‬‬

‫‪ .1‬טבע האדם‪ :‬הנחת היסוד בדיקטטורות היא שהאדם אינו יכול לבחור בתבונה‪ ,‬ולכן יש למנוע ממנו‬
‫להיחשף לעמדות שונות מאלו של המנהיג או של השלטון‪ ,‬שיודעים הכול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הנחת היסוד‬
‫הדמוקרטית היא שאנשים מסוגלים לבחור מתוך ריבוי דעות במה שנכון להם‪.‬‬

‫‪ .2‬חופש הביטוי הוא כלי לגילוי האמת‪ :‬אם הדעה המושתקת היא נכונה‪ ,‬אזי פגיעה בחופש הביטוי‬
‫תמנע מאתנו להחליף את העמדה המוטעית‪ ,‬השלטת‪ ,‬בעמדה אִמ תית יותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬גלילאו גליליי‬
‫נרדף בידי הכנסייה לאחר שטען שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך‪ .‬השתקת עמדתו‬
‫מנעה את התפתחות המדע‪ .‬אפילו אם הדעה המנוגדת היא שקרית‪ ,‬האמת רק מתחזקת לנוכח המאבק‬
‫בשקר‪.‬‬

‫‪ .3‬מניעת עריצות השלטון‪ :‬פעמים רבות השלטון פוגע בחופש הביטוי כדי להצדיק עצמו‪ .‬השלטון לא‬
‫תמיד מחזיק באמת‪ ,‬ופגיעה בחופש הביטוי עלולה למנוע ביקורת חשובה עליו‪ .‬לדוגמה‪ :‬בישראל‪,‬‬
‫בשנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬נאסר לפרסם מידע מביך על הממשלה‪ ,‬כדי שהציבור לא‬
‫יתרעם עליה‪.‬‬

‫‪ .4‬מימוש עצמי‪ :‬אפילו אם אדם טועה‪ ,‬סתימת פיות מהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם ובחירות שלו‪.‬‬
‫מותר לאדם לבטא את דעתו וכך לממש עצמו בלא ש"יסתמו לו את הפה"‪ ,‬שאלמלא כן‪ ,‬הפגיעה‬
‫ותחושת העלבון עלולים להוביל למעשים חמורים יותר‪ ,‬ואף לאלימות‪.‬‬

‫מסכמת יפה את הדברים ִא מרתו המפורסמת של וולטייר‪ ,‬פילוסוף הנאורות הצרפתי‪:‬‬

‫"איני מסכים עם מילה מדבריך‪ ,‬אך אלחם עד מוות על זכותך לומר אותם‪".‬‬

‫נקודות לדיון‬

‫מה דעתכם על המשפט של וולטייר?‬ ‫‪‬‬

‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חופש הביטוי הוא ערך חשוב עד כדי כך ששווה ממש להילחם למענו?‬ ‫‪‬‬

‫מתודה מרכזית — חלק ב‪ :‬גבולות הסובלנות (‪ 15‬דקות)‬

‫מטרה‪ :‬התמודדות אישית של כל תלמיד עם ההתנגשות שבין חופש הביטוי לבין הערכים הקרובים ללבו‪.‬‬
‫מהלך‪ :‬המורה מבקש מהתלמידים להקריא את הדברים שכתבו קודם לכן‪ .‬לאחר מכן נשאלים התלמידים‬
‫אם היו מאפשרים לקיים הפגנה המביעה את העמדה שציינו‪ ,‬שהיא מקוממת במיוחד‪ .‬יש לנסות ללבות‬
‫דיון בין התלמידים לבין עצמם – אם‪ ,‬למשל‪ ,‬תלמיד אחד מצדד באיסור על הפגנת שמאל ואחר תומך‬
‫בקיומה‪ ,‬יש להניח להם להתעמת זה עם זה‪ .‬יש לנסות לייצר פרובוקציה המכּוונת כנגד העמדה הרווחת‬
‫אצל רוב התלמידים‪ .‬אם הרוב תומכים בחופש הביטוי בכל מצב – יש לשאול מה לגבי הפגנת נאו־נאצים‪.‬‬
‫אם הרוב מצדדים בהגבלה של חופש הביטוי – יש לאתגרם בעזרת הצידוקים שהועלו קודם לכן‪.‬‬
 ‫שאלות לדיון‬

‫אילו זכויות התנגשו עם חופש הביטוי במקרים שהעליתם? תשובה אפשרית‪ :‬סביר להניח‬ ‫‪‬‬
‫שהתלמידים יציעו מקרים של פגיעה ברגשות הציבור או ברגשות דתיים‪ ,‬של פגיעה בשלום הציבור‪,‬‬
‫של פגיעה בביטחון המדינה ועוד‪ .‬חשוב לציין על הלוח בנפרד את הזכויות השונות שמתנגשות זו בזו‪.‬‬

‫עד כמה אתם מסוגלים להכריע אובייקטיבית בכל מקרה‪ ,‬ועד כמה הסובלנות שלכם לחופש הביטוי‬ ‫‪‬‬
‫מושפעת מדעותיכם האישיות?‬

‫הגדרת המשימה‬

‫ענו בכתב על השאלות הבאות‪:‬‬

‫האם אתם מכירים דוגמאות אקטואליות נוספות של עימותים הנוגעים לחופש הביטוי במדינה? כיצד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לדעתכם‪ ,‬יש לפסוק בהם? נסו לנמק תשובתכם על בסיס הצידוקים לחופש הביטוי‪ ,‬ועל בסיס‬
‫התנגשות אפשרית בינו לבין זכויות אחרות‪.‬‬
‫מה דעתכם על חופש הביטוי בבית הספר? האם הוא מוגבל? אם כן‪ ,‬מדוע?‬ ‫‪‬‬

‫במקרה של שיעור כפול‪ ,‬יש לקיים את המתודה בזוגות במשך כעשר דקות‪ ,‬ובהנחיית המורה‪ .‬רצוי להביא‬
‫לכיתה עיתונים ישנים‪.‬‬

‫חופש הביטוי – חלק ב‬

‫הצגת נושא‪ :‬חופש הביטוי ופגיעה ברגשות (‪ 20‬דקות)‬

‫פעמים רבות חופש הביטוי של אדם אחד פוגע ברגשותיו של אדם אחר‪ :‬הומוסקסואלים שביקשו לערוך‬
‫מצעד גאווה בירושלים פגעו ברגשות הדתיים‪ ,‬פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל שביקש לצעוד בלב העיר‬
‫הערבית אום אלפחם פגע ברגשות תושביה‪ ,‬והבמאי מוחמד בכרי שביים סרט על פעילות צה"ל בג'נין פגע‬
‫ברגשות לוחמים שהשתתפו במבצע "חומת מגן" והוצגו בסרט כרוצחים‪.‬‬

‫בשיעור נבחן לעומק סוגיה אקטואלית של פגיעה לכאורה ברגשות לאומיים – הפגנות השמאל והערבים‬
‫אזרחי ישראל נגד מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬שעוררו תגובות נזעמות בישראל‪ .‬מאחר שהנושא לא הגיע‬
‫לבג"ץ‪ ,‬יש הזדמנות לערוך משפט כיתתי שאינו מושפע מהפסיקה הקיימת‪ ,‬וכך לקדם חשיבה עצמאית‪.‬‬
‫אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬לבחור באחד המקרים האחרים שהוצגו בדוגמה או במקרה מבחן אחר – ראו חומר‬ ‫‪‬‬
‫רקע בתחילת המערך והמלצות להמשך קריאה‪.‬‬

‫מתודה‪ :‬משפט מבוים‬

‫מטרות‪ :‬התמודדות עם סוגיה אקטואלית של התנגשות בין חופש הביטוי לרגשות לאומיים‪.‬‬
‫מהלך‪ :‬המורה מציג לתלמידים את הרקע לפרשה‪ ,‬ולאחר מכן מבקש מהם להתחלק לשתי קבוצות – הגנה‬
‫ותביעה‪ .‬התביעה תבקש לאסור על קיום ההפגנות‪ ,‬ואילו ההגנה תצדד בחופש הביטוי ותדרוש להתירן‪.‬‬
‫מומלץ לתת לתלמידים לגבש את הטיעונים בכוחות עצמם‪ ,‬אך אפשר גם לסייע בפרטי מידע רלוונטיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אפשר לחלק לתלמידים את טענות התביעה וההגנה בבג"ץ "ג'נין ג'נין" ‪ ,‬ולהציע להם להשתמש‬
‫בטיעונים רלוונטיים משם‪.‬‬
‫חשוב‪ :‬לא לתת לכיתה להתחלק באופן טבעי לפי ימנים ושמאלנים‪ ,‬מאחר שהדיון עוסק בחופש הביטוי‬
‫ולא בעמדה לגבי מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני וכיוצא בזה‪ .‬אם הוויכוח נגרר לזירה‬
‫הפוליטית יש להזכיר שאנו דנים בחופש הביטוי‪ ,‬ולא בלגיטימיות המבצע‪ .‬כלומר‪ ,‬גם מי שחושב שהמבצע‬
‫לגיטימי צריך לשאול עצמו אם הביקורת עליו עדיין לגיטימית בעיניו‪.‬‬

‫רקע לפרשה‪ :‬בסוף דצמבר ‪ 2009‬פתח צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה‪ .‬העילה למבצע‬
‫הייתה ירי רקטות מתמשך על יישובי שדרות ועוטף עזה‪ ,‬שהלך והסלים‪ .‬בד בבד עם התנהלות הקרבות‬
‫פתחו ארגוני שמאל בצעדי מחאה‪ ,‬ובהם הפגנות סוערות וקריאות קשות לעבר חיילי צה"ל‪.‬‬

‫חומר עזר לטענות התביעה‪:‬‬

‫איך ייתכן שבעת שעם ישראל מצוי במלחמה‪ ,‬כשמאות חיילים מסכנים את נפשם כדי להגן עלינו‪,‬‬
‫נאפשר להכפיש את צה"ל כולו?‬

‫איך ירגישו משפחות ההרוגים‪ ,‬שהקריבו את הבנים שלהן‪ ,‬כשיראו את ההפגנה בטלוויזיה?‬

‫איך ירגישו כל הלוחמים שעשו לילות כימים בשטח‪ ,‬כשבעיצומה של הלחימה‪ ,‬במקום לתמוך בהם‪,‬‬
‫יש הפגנות כאלו?‬

‫ההפגנות מציגות את פעילות צה"ל באופן מסולף‪ ,‬מעוות‪ ,‬מרושע וזדוני‪ ,‬והן יפגעו קשות ברגשות‬
‫הציבור היהודי‪.‬‬
 ‫חומר עזר לטענות ההגנה‪:‬‬

‫אפילו אם השמאל טועה‪ ,‬אי אפשר לסתום את הפה לכל ארגון שמעז לבקר את השלטון או את‬
‫המדיניות המוסכמת‪.‬‬

‫גם אם אנו מצויים בעיצומה של לחימה‪ ,‬לא ייתכן שיסתמו לנו את הפה עד שיהיה שלום‪ ,‬כי הרי ברור‬
‫ששלום לא יהיה פה בשנים הקרובות‪.‬‬

‫אין לתת לשלטון סמכות לשפוט מהי "האמת" ולצנזר ביטויים שאינם מוצאים חן בעיניו‪ ,‬משום‬
‫שהדבר יוביל לפגיעה קשה בדמוקרטיה‪.‬‬

‫נשיא בית המשפט העליון לשעבר‪ ,‬אהרן ברק‪ ,‬כתב בזמנו על ההקבלה בין חיילי צה"ל לנאצים —‬
‫"אני עצמי הייתי ילד בשואה [‪ ]...‬ההקבלה בין חייל גרמני וחייל יהודי צורבת את לבי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אנחנו חיים במדינה דמוקרטית‪ ,‬אשר בה צריבת לב כזו היא לב ליבה של הדמוקרטיה"‪.‬‬

‫נקודות לדיון‬

‫מה דעתכם? כיצד צריך השופט לפסוק במקרה כזה?‬ ‫‪‬‬

‫האם העובדה שמדינה שרויה במלחמה צריכה להגביל את חופש הביטוי של מתנגדי המלחמה? עד‬ ‫‪‬‬
‫כמה? מה הסכנות שבהגבלת חופש הביטוי במצב כזה?‬

‫חשוב להבחין בין המישור המוסרי למישור המשפטי‪ :‬ייתכן שפגיעה ברגשות אינה מוסרית‪ ,‬אבל אין‬ ‫‪‬‬
‫זה הופך אותה בהכרח לבלתי חוקית‪ ,‬כשם שבגידה בבן הזוג אינה מוסרית (שכן היא פוגעת ברגשות)‬
‫אינה נחשבת לבלתי חוקית‪ .‬מה דעתכם?‬

‫האם שמירה על רגשות צריכה להיות מוגדרת כזכות אדם? האם פגיעה ברגשות מסוכנת‪ ,‬למשל‪ ,‬כמו‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בשוויון או בזכות לבריאות? חשוב‪ :‬שמירה על רגשות אינה מוגדרת כזכות אדם‪ ,‬אם כי היא‬
‫חופפת חלקית את הזכות לכבוד‪.‬‬

‫כיצד אפשר בכל זאת להתמודד עם פגיעה ברגשות? תשובה אפשרית‪ :‬אפשר להגיב אליה על ידי‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בחופש הביטוי – בנאום‪ ,‬בכתבה‪ ,‬בטור בעיתון או בהפגנת נגד התומכת בפעילות צה"ל‪.‬‬

‫אין צורך להגיע להכרעה במשפט‪ ,‬אבל כדאי לשאול את התלמידים איזו החלטה הם מעריכים‬ ‫‪‬‬
‫שתתקבל בישראל‪ ,‬ואיזו החלטה עשויה להתקבל בדילמה דומה במדינות אחרות‪.‬‬
 ‫הצגת נושא‪ :‬חופש הביטוי והסתה (‪ 20‬דקות)‬

‫עד עכשיו דיברנו על ההתנגשות שבין חופש הביטוי לרגשות הציבור‪ .‬אבל מה קורה במצבים שבהם חופש‬
‫הביטוי מאיים על משהו בסיסי יותר מהרגשות שלנו – על עצם הקיום שלנו? בחלק זה של השיעור נדבר‬
‫על הסתה‪.‬‬

‫הסתה‪ :‬ביטוי שמטרתו לשכנע ציבור של בני אדם לבצע מעשה פשע‬

‫נקודות לדיון‬

‫‪ ‬האם ביטויים מסוימים עלולים לגרום לאנשים לנהוג באלימות כלפי אנשים אחרים? אפילו להרוג‬
‫אותם? יש לכם דוגמאות? תשובות אפשריות‪ :‬הסתה לפיגועים; רצח רבין; הסתה נגד הקהילה‬
‫ההומו־לסבית שייתכן שבגינה התבצע הרצח במרכז הנוער הגאה; קריאות "מוות לערבים"‪.‬‬

‫‪ ‬האם באמת אפשר לטעון שמעשי הפשע הללו בוצעו בגלל ההתבטאויות שקדמו להם? לדוגמה‪ ,‬יגאל‬
‫עמיר הוא אדם מבוגר‪ ,‬ובחירתו לרצוח את רבין נבעה מהחלטה אישית שלו‪ ,‬לכן לא צריך להאשים‬
‫‪2‬‬
‫רבנים או פוליטיקאים שבסך הכול אמרו משהו‪.‬‬

‫‪ ‬מה דעתכם – כשמישהו צועק "מוות לערבים"‪ ,‬הוא עוד לא פוגע פיזית באף אחד‪ ,‬אז במה אפשר‬
‫להאשים אותו? הוא בסך הכול מביע את דעתו‪ .‬אולי חייבים לחכות עד שיבוצע פשע ורק אז להאשים‬
‫אדם?‬

‫‪ ‬האם החשש מפני הסתה לא עלול למנוע דיון ציבורי בסוגיות חשובות? האם אין חשש מסתימת פיות‬
‫תחת המסווה של "הגנה מהסתה"?‬

‫‪ ‬ב־‪ 1984‬נבחר לכנסת הרב מאיר כהנא‪ ,‬שקרא להטיל עונשי מאסר על בני זוג מעורבים – יהודים‬
‫וערבים‪ ,‬והחזיק בדעות גזעניות כלפי האוכלוסייה הערבית‪ .‬רשות השידור אסרה על סיקור פעילותו‬
‫של כהנא‪ ,‬כדי להבטיח שכלי התקשורת הממלכתיים לא ישמשו במה להסתה נגד אזרחים ולהצהרות‬
‫הפוגעות במדינת ישראל‪ .‬מה דעתכם – האם מותר להגביל ככה את חופש הביטוי? לידיעה‪ :‬בג"ץ קבע‬

‫‪" 2‬לא הסתה גרמה לרצח רבין" — היועץ המשפטי לממשלה אמר היום בפני הוועדה לביקורת המדינה כי "אני יודע שנוהגים‬
‫שוב ושוב להזכיר את רצח ראש הממשלה לפני כ־‪ 10‬שנים כפועל יוצא של הסתה‪ .‬אני חושב שעד היום איש לא הוכיח את זה‪,‬‬
‫אין שום אינדיקציה לכך והדבר הברור היחיד שניתן לומר הוא‪ ,‬שהרצח היה תוצאה של כשל באבטחה"‪ .‬מזוז הוסיף‪" :‬אנחנו‬
‫לא מאמינים באכיפת החוק כמה שמשנה את האווירה הציבורית"‪ .‬לדבריו‪" ,‬אווירה ציבורית — יש לה השפעה‪ ,‬אבל לא ניתן‬
‫להשתמש בה כאמתלה לסתימת פיות‪ .‬אחרי רצח רבין הוגשו כתבי אישום על אמירות‪ ,‬ומעבר לעובדה שרובם הסתיימו בלא‬
‫כלום‪ ,‬זה לא מנע את מערכת הבחירות הסוערת ביותר בתולדות המדינה‪ ,‬ולא מנע אמירת דברים חריפים מכל הכיוונים" ‪ .‬ראו‪:‬‬
‫צבי זרחיה‪ ,‬הארץ‪ ,‬אוגוסט ‪.2005‬‬
‫שרשות השידור חייבת לשדר את דבריו של כהנא‪ ,‬אך כהנא עצמו לא שב לכנסת לאחר שהמפלגה‬
‫שלו הוצאה אל מחוץ לחוק‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ , 2005‬סמוך לביצוע תכנית ההתנתקות מרצועת עזה‪ ,‬הונפו שלטי "שרון דיקטטור"‬
‫ו"ההתנתקות לא תעבור"‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם זו הסתה? לידיעה‪ :‬היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מני מזוז‪,‬‬
‫קבע כי לא מדובר בהסתה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬במהלך השיעור עמדנו על החשיבות העצומה של חופש הביטוי לקיומה של דמוקרטיה אִמ תית‪,‬‬
‫אך ראינו גם את האתגרים שבשמירה על חופש הביטוי במגוון מצבים – מול פגיעה ברגשות הציבור‬
‫ולנוכח חשש להסתה‪.‬‬