‫מדריך למורה‬

‫להוראת עברית כשפה שנייה‬

‫"אל העברית" חלק א'‬

‫כתבה‪ :‬ד"ר יהודית גולן בן‪-‬אורי‬

‫נובמבר ‪ - 2019‬כסלו תשע"ט‬

-
-
-
-
-

-
-

-
-
 ‫ו‬

‫ו‬
‫ג‬
‫א‬
‫ב‬
‫שלום‪ ,‬אני מוסא‪ ,‬אני מורה‪ .‬אני מרמאללה‪.‬‬

‫מי אתה ‪ /‬את?‬

‫מאין (מאיפה) אתה ‪ /‬את?‬

‫מה שלומך? בסדר ‪ /‬טוב‪.‬‬

‫ע ר‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫א‬
 ‫מוסא ואחמד‬
‫מוסא‬
‫אחמד‪ ,‬רימא‪ ,‬באסל ויסמין‬

‫אחמד בתל אביב‬

‫רימא בחיפה‬
‫באסל ברמאללה‬
‫יסמין בבית‬

‫מוסא מורה‬
‫אחמד תלמיד‬
‫רימא תלמידה‬
‫באסל תלמיד‬
‫יסמין תלמידה‬
 ‫דניאל‪ ,‬אורית‪ ,‬שרה‬
‫ג'ניפר לא בכיתה‪ .‬היא בקפיטריה‪ .‬המורה טלי לא בכיתה‪.‬‬
‫היא בבית‪.‬‬

‫טלי מורה‪ ,‬דניאל תלמיד‪ ,‬אורית תלמידה‪ ,‬שרה תלמידה‬

‫זכר‬
 ‫יחיד רבים‬

‫נקבה‬ ‫זכר‬
‫יחידה רבות‬ ‫יחיד רבים‬
 ‫מה זה?‬
‫אלה‬ ‫זאת‬ ‫זה‬
 ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫יחידה‬ ‫יחיד‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫יחידה‬ ‫יחיד‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
 ‫שלום‪ ,‬אני מחמד‪ ,‬אני תלמיד ב‪ ...‬אני לומד עברית‪.‬‬
‫אני גר בירושלים‪ .‬בירושלים יש הרבה אנשים ואין שקט‪ .‬בירושלים יש רכבת‬
‫ויש אוטובוסים‪.‬‬
‫בירושלים יש קניונים וחנויות‪ .‬בירושלים יש פארקים‪ ,‬אבל אין ים‪.‬‬

‫מחמד בא מהבית‪ .‬עכשיו הוא בכיתה‪ .‬מהכיתה הוא הולך לספרייה‪.‬‬

 ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫מוסא‪ ,‬רימא‪ ,‬באסל‪ ,‬יסמין‬

‫אנחנו‬
‫אתם‬
‫אתם‬
‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
 ‫ג'ניפר‬
‫דניאל‬
‫הקיבוץ נמצא ליד ירושלים‪.‬‬
 ‫היא גרה באבו גוש‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אבו גוש – כפר‪.‬‬
‫אבו גוש נמצא ליד ירושלים‪.‬‬
‫אני בירושלים‪ .‬ירושלים עיר יפה וקדושה‪ .‬בירושלים יש עיר חדשה ועיר‬
‫עתיקה‪ .‬בעיר החדשה יש רחובות גדולים‪ ,‬קניונים חדשים‪ ,‬שוק גדול‪.‬‬
‫בעיר העתיקה יש חומה גדולה ושערים גדולים וקטנים‪.‬‬
‫אני מטייל בירושלים העתיקה‪ .‬אני מטייל בשוק‪ ,‬וקונה דברים יפים‪ .‬אני אוכל‬
‫חומוס טעים ושותה קולה במסעדה של אבו שוקרי‪.‬‬
‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
‫עומר‪ ,‬חנה‪ ,‬יוסף‬
‫בירושלים החדשה יש שוק גדול‪ ,‬רחובות גדולים‪ ,‬מוזיאונים חדשים‪,‬‬
‫פארקים יפים‪ ,‬קניונים גדולים‪.‬‬
‫בירושלים העתיקה יש שוק קטן‪ ,‬חומה עתיקה‪ ,‬שערים גדולים‪ ,‬שערים‬
‫קטנים‪ ,‬רחובות קטנים ומקומות קדושים‪.‬‬
‫אני רינא ואני גרה באבו גוש‪ .‬אבו גוש כפר לא קטן ולא גדול ליד ירושלים‪.‬‬
‫בכפר יש מסגדים‪ ,‬כנסיות‪ ,‬חנויות‪ ,‬בתי ספר והרבה אנשים‪.‬‬
‫אני גרה בדירה קטנה‪ .‬בדירה יש מטבח קטן‪ ,‬שני חדרים ומרפסת‪ .‬בדירה‬
‫יש גם שירותים ומקלחת‪ ,‬אבל אין גינה‪.‬‬
‫אני תלמידה במכללה‪ .‬אני לומדת עברית‪.‬‬
‫אני רוצה לטוס לאמריקה‪ ,‬לגור בבית גדול‪ ,‬ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬לקנות‬
‫בקניונים‪ ,‬לאכול ולשתות במסעדות‪.‬‬
‫אבל עכשיו אני צריכה ללמוד עברית‪...‬‬
 ‫אני רוצה לטוס ללונדון‪ ,‬אבל עכשיו אני בכיתה‪ .‬אני צריך ללמוד עברית‪.‬‬
‫רינא לא רוצה ללמוד עברית עכשיו‪ .‬היא רוצה לשתות קפה בקניון‪.‬‬
‫יוסף רוצה ללכת הביתה‪ ,‬אבל הוא צריך ללמוד עברית‪.‬‬
‫והמורה? היא לא רוצה לטוס‪ ,‬היא רוצה ללמד עברית‪.‬‬

‫המורה בכיתה כי הוא מלמד‪ ,‬והתלמידים בכיתה כי הם רוצים ‪ /‬צריכים‬

‫ללמוד‪.‬‬

‫אני רינא‪ ,‬ואני גרה באבו גוש‪ .‬אני תלמידה ב‪ ...‬אני לומדת עברית‪.‬‬
‫אני רוצה לגור באמריקה‪ ,‬ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬לעבוד בבית ספר‪...‬‬
‫רינא גרה בדובאי‪ .‬היא לא עובדת‪.‬‬
‫יוסף שותה קפה ואוכל עוגה‪.‬‬
‫מרים טסה לאוסטרליה‪.‬‬
‫אחמד רוצה לנסוע לחיפה‪ ,‬לטייל בגנים הבהאיים‪ ,‬לבקר בסטלה מריס‬
‫וללכת לואדי ניסנאס‪.‬‬
‫באסל רוצה לנסוע ליפו‪ ,‬לטייל ליד הים ולאכול דגים במסעדה טובה‪.‬‬
‫שם פועל‬ ‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
‫התלמידים מקשיבים למורה‪ ,‬הם מעתיקים‬
‫כי יש מבחן‪.‬‬ ‫למחברת‪ ,‬הם לא מרגישים טוב‬
‫התלמידים לא מעתיקים הכול‪ .‬הם מרגישים טוב‬
‫כי‬ ‫כי אין מבחן‪ ,‬המורים מסבירים אבל התלמידים לא מקשיבים‬
‫אין מבחן‪.‬‬

‫באסל תלמיד טוב – הוא כותב את כל המילים על דף‪ ,‬לומד בכל מקום‪,‬‬
‫לומד עם חברים‪ ,‬לומד באוטובוס‪.‬‬
‫אורית – לא לומדת‪ ,‬רק קוראת ספרים‪ ,‬היא קוראת כל היום וכל הלילה‪,‬‬
‫היא לא כותבת הכתבות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש בית ספר בלי מבחנים? בבקשה לקרוא שלוש שורות‪.‬‬
 ‫תשובה‪ :‬יש‬
‫שאלה‪ :‬איפה? תמשיכו לקרוא‪.‬‬
‫مدارس ديمقراطية‬

‫תשובה‪ :‬בבית ספר דמוקרטי‬

‫שאלות נוספות‪ :‬מה אין שם? איך לומדים שם?‬
‫התלמידים אוהבים ללמוד בבית הספר? והמורים – אוהבים ללמד?‬
‫יש עוד בתי ספר בלי מבחנים? תמשיכו לקרוא‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬יש‪ .‬יש בית ספר בבית‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מה זה "בית ספר בבית"?‬
‫תשובה‪ :‬הילדים לא הולכים לבית ספר‪ .‬הם בבית‪ .‬אבא ואימא המורים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה ה"תלמידים" עושים?‬
‫תשובה‪ :‬הם ישנים עד ‪ ,12‬הם הולכים לחברים‪ ,‬מזמינים חברים הביתה‬
‫ומחשקים עם חברים בפארק‪ ,‬הם קוראים וכותבים וגם כותבים מבחנים‬
‫שאלה‪ :‬מה הם לא עושים?‬
‫תשובה‪ :‬לא הולכים לבית ספר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬למה?‬
‫תשובה‪ :‬כי בית הספר בבית‪.‬‬
 ‫שאלה‪ :‬מה עוד הם לא עושים?‬
‫תשובה‪ :‬הם לא עושים שיעורי בית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬למה?‬
‫תשובה‪ :‬כי הם בבית‪...‬‬
‫גם בישראל יש בית ספר בבית? תמשיכו לקרוא‪.‬‬
‫אני סאנדי‪ .‬אני גרה בבית חנינא‪ .‬אני מורה‪ .‬אני עובדת בבית ספר ‪ ...‬לבנים‪.‬‬
‫אני מלמדת ערבית ומתמטיקה‪ .‬כל יום אני עובדת‪ ,‬אבל ביום שישי אני לא‬
‫עובדת‪ .‬ביום שישי אני לומדת‪ .‬אני לומדת תואר שני במכללת‪ ...‬בבוקר אני‬
‫קמה‪ ,‬אוכלת ארוחת בוקר ובאה למכללה‪ .‬ביום שישי אני מדברת רק‬
‫עברית‪ .‬בשעה ‪ 15:00‬אני הולכת הביתה‪ ,‬מבשלת ארוחת צוהריים‪ ,‬מלמדת‬
‫את הילדים שלי והולכת לישון‪.‬‬
‫אני אחמד‪ ,‬יש לי משפחה גדולה‪ .‬יש לי אבא ואימא‪ .‬אבא עובד ב‪ ...‬ואימא‬
‫עובדת ב‪ ...‬יש לי שלוש אחיות ושני אחים‪ .‬נור נשואה ויש לה שני ילדים‪ .‬היא‬
‫מורה‪ .‬היא עובדת בבית ספר‪ .‬יסמין רווקה‪...‬‬
‫ואני – אני אחמד‪ ,‬ואני לומד עכשיו עברית‪ .‬אני רווק וזה טוב‪.‬‬
 ‫הוא היא‬

‫היא‬ ‫אני אתה את הוא‬

‫הם הן‬ ‫אתם אתן‬ ‫היא אנחנו‬ ‫אני אתה את הוא‬

‫לי‪ ,‬לך‪ ,‬לך‪ ,‬לו‪ ,‬לה‪ ,‬לנו‪ ,‬לכם‪ ,‬לכן‪ ,‬להם‪ ,‬להן‪.‬‬
‫יש לו אוכל‪ ,‬עבודה‪ ,‬חברים טובים‪ ,‬כסף‪ ,‬מורה מצוינת‪ ,‬ציונים טובים ויש‬
‫לו גם בעיה‪.‬‬
‫אין לו זמן ללמוד‪.‬‬

‫יש לה בית קטן‪ ,‬משפחה גדולה‪ ,‬הרבה שיעורי בית‪ ,‬חברים‪ ,‬עבודה קשה‬
‫ולימודים קשים‪.‬‬

‫לא‬

‫כי הכול לא טוב‪.‬‬

 ‫אני רוצה לספר לכם על המשפחה שלי‪.‬‬
‫יש לי אבא ואימא‪ ...‬אבא‪ ...‬אימא‪( ...‬מספרים כמה דברים שהתלמידים‬
‫יכולים להבין‪ ,‬דברים שלא כל כך חשובים)‪.‬‬
‫יש לי שתי אחיות – שרה וחנה‪ ,‬ואח אחד ‪ -‬ניר‪.‬‬
‫האחות הגדולה‪ ,‬שרה‪ ,‬נשואה‪ .‬יש לה שלושה ילדים – ראמי‪ ,‬רינא ונור‪.‬‬
‫האחות הקטנה‪ ,‬רינה‪ ,‬נשואה ויש לה שני ילדים – יוני ורוני‪.‬‬
‫האח ניר רווק‪ .‬אין לו אישה ואין לו ילדים‪.‬‬
 ‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫שם הפועל‬ ‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

 ‫כי היא מתרגשת‪.‬‬ ‫היא קמה מוקדם‬
‫כי היא מתרגשת‪.‬‬ ‫היא לא אוכלת‬
‫כי היא מתחתנת‪.‬‬ ‫היא לובשת שמלת כלה‬
 ‫שרה‪ :‬יצחק‪ ,‬אני רוצה לטוס לטורקיה‪.‬‬
‫יצחק‪ :‬טורקיה? למה?‬
‫שרה‪ :‬כי טורקיה מקום יפה‪ .‬יש שם מסגדים יפים ושוק יפה ואנשים‬
‫טובים‪ .‬אנחנו יכולים לגור במלון‪ ,‬לאכול ארוחת בוקר‪...‬‬
‫יצחק‪ :‬אבל אני רוצה לטוס לטורקיה‪ .‬אני רוצה לטוס לארצות הברית‪ .‬גם‬
‫שם אנחנו יכולים לגור במלון גדול‪ ,‬לישון‪ ,‬לאכול‪...‬‬
‫שרה‪ :‬אבל רק בטורקיה יש חנויות עם דברים יפים‪ ,‬ואני רוצה לקנות מתנות‬
‫לאבא‪ ,‬לאימא‪ ,‬לאחיות ולאחים‪.‬‬
‫יצחק‪ :‬אבל בארצות הברית אנחנו יכולים ללכת למוזיאונים‪ ,‬לנסוע במכוניות‬
‫גדולות וחדשות‪...‬‬
.1

.2
.1

.2
.3

.4

.5

.6
.7
.8
‫האוזניים שלי כואבות‪.‬‬ ‫הבטן שלי כואבת‪.‬‬ ‫הראש שלי כואב‪.‬‬
‫כואבות לי האוזניים‪.‬‬ ‫כואבת לי הבטן‪.‬‬ ‫כואב לי הראש‪.‬‬
‫התלמידים לא מעשנים‪.‬‬
‫התלמידים לא אוכלים‪.‬‬
‫התלמידים לא מעשנים‪ .‬אסור לעשן‪.‬‬
‫התלמידים לא אוכלים‪ .‬אסור לאכול‪.‬‬
‫שם פועל‬ ‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
 ‫אי אפשר‬ ‫אפשר‬
‫אני ‪ /‬אתה‪ ...‬לא יכול‬ ‫אני ‪ /‬אתה‪ ...‬יכול‬
‫לטייל במוזיאונים‪ ,‬בכנסיות ובבתי כנסת‪ ,‬לראות את הקולוסיאום‪ ,‬לאכול‬
‫אוכל איטלקי‪ ,‬לפגוש אנשים חדשים‬
‫שם הפועל מילת היחס‬ ‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬
 ‫אני‬

‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

 ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫אנחנו‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫אנחנו‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬
‫אני‬
 ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫אנחנו‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫אנחנו‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬
‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫אנחנו‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫אני‬

‫הם‪/‬הן שם‬ ‫הוא היא אנחנו אתם אתן‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬
‫הפועל‬
‫היא גרה באוסטרליה ועכשיו היא גרה בישראל‪.‬‬
 ‫לא‪.‬‬
‫כן‪.‬‬
‫היא גרה בבית גדול‪ ,‬היא למדה‬
‫בבית ספר‪ ,‬היא פגשה חברות‪ ,‬היא רצה בפארק ושרה‪.‬‬
‫היא טסה במטוס‪.‬‬
‫לא‪ ,‬גם איך‪.‬‬
‫יחיד‬
‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

‫רבות‬ ‫רבים‬ ‫יחידה‬ ‫יחיד‬

 ‫הדם אדום‪ .‬החולות צהובים‪ .‬הפנים של המתים לבנים ‪ /‬לבנות‪.‬‬
‫שמחת החיים כתומה‪ .‬השמיים תכולים ‪ /‬כחולים‪ .‬החלום ורוד‪ .‬המנוחה‬
‫ורודה‪.‬‬
‫הצבעים שלא היו לה‪ :‬אדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬לבן‪.‬‬
 ‫הצבעים שהיו לה‪ :‬כתום‪ ,‬תכול‪ ,‬ורוד‪.‬‬
‫צהוב‪ ,‬אדום‪ ,‬לבן‪.‬‬
‫דם‪ ,‬מוות‪.‬‬
‫כתום‪ ,‬כחול ‪ /‬תכול‪ ,‬ורוד‪.‬‬

‫�‬ ‫�� � �‬

‫�‬
‫שפשאוון‪ ,‬ג'ודהפור‪ ,‬ורוצלב‪.‬‬
‫�‬ ‫� ��� � �‬ ‫� �‬

‫�� �‬ ‫�‬ ‫��‬

‫ים‪ ,‬אנשים‪ ,‬בתים‪ ,‬גגות‪ ,‬תיירים‪,‬‬
‫מסעדות‪ ,‬חנויות‪.‬‬

‫הבתים בצבע כחול או לבן‪ ,‬הגגות בצבע אדום‪.‬‬

‫שפשאוון במרוקו‪ .‬בעיר הזאת הבתים כחולים או לבנים והגגות אדומים‪.‬‬

 ‫רחובות‪ ,‬בתים‪ ,‬דלתות‪ ,‬חלונות‬
‫כחול‬

‫ג'ודהפור בהודו‪ .‬הכול שם כחול‪ .‬הרחובות כחולים‪ ,‬הבתים כחולים‪,‬‬

‫הדלתות כחולות‪ ,‬החלונות כחולים‪.‬‬

‫הרבה צבעים‪ .‬יש בתים בצבע אדום‪ ,‬בצבע ירוק‪ ,‬בצבע צהוב‪.‬‬

‫העיר ורוצלב בפולין‪ .‬יש שם בתים אדומים ובתים ירוקים ובתים צהובים‪.‬‬
‫אני‬
 ‫אתה‬ ‫אני‬

‫אתה את‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אנחנו אתם‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אנחנו אתם‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬

‫הם ‪ /‬הן‬ ‫אתן‬ ‫אנחנו אתם‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬
 ‫לשחות בבריכות‬
‫לראות ציפורים ודגים‬
‫לקנות קפה ‪ /‬גלידה‪ /‬וכו' בקפיטריה‬
‫לעשות טיול‬
 ‫אנשים מישראל‪ .‬כי חם ואין עבודה‪.‬‬
‫שאנשים לא רצו לגור‬
‫שם‪.‬‬
 ‫אנשים כן רצו לגור ליד ים המלח‪.‬‬

‫קומראן‪ ,‬דיר אל‪-‬קרנטל‪ ,‬ארמון הישאם‬

‫בדיר אל‪-‬קרנטל בארמון הישאם‬ ‫בקומראן‬

‫נזירים נוצרים הח'ליף הישאם‬ ‫האיסיים‬ ‫מי גר‬
‫אבן עבד‬ ‫(יהודים)‬
‫אלמלכ‬
‫הוא בנה ארמון‬ ‫בנו מנזר‬ ‫גרו במערות‬ ‫מה עשו‬
‫ובסוכות‪ ,‬למדו‬
‫וכתבו מגילות‬
‫הוא רצה לגור‬ ‫ישו חי שם ‪40‬‬ ‫הם רצו שקט‬ ‫למה‬
‫שם לפעמים‬ ‫ימים ו‪ 40-‬לילות‬ ‫ושלום‬
 ‫מכתב‪.‬‬
‫יוסף לאימא שלו‪.‬‬
 ‫על החיים שלו בקומראן‪.‬‬
‫הוא אוהב את החיים שלו‪.‬‬
‫כי‪...‬‬

‫יוסף כותב מכתב לאימא שלו‪ .‬הוא גר במדבר‪ .‬הוא אוהב את החיים שלו‪.‬‬
‫הוא עובד‪ ,‬לומד וכותב מגילות‪.‬‬
‫החיים שלו טובים כי המדבר שקט והאוכל טעים וגם החברים טובים‪.‬‬
‫החיים בירושלים לפני ‪ 2000‬שנה היו קשים‪ .‬המים היו מלוכלכים‪ ,‬האוכל‬
‫לא היה טעים‪ ,‬הרחובות לא היו נקיים‪ ,‬הבית היה קטן‪...‬‬
‫היה יום אמנות‪ ,‬כל תלמיד היה מורה והוא‬
‫לימד את הכיתה‪.‬‬
‫‪ 3‬תלמידים ‪-‬‬
‫יסמין‪ ,‬אחמד ובאסל‪.‬‬

‫צייר‪ ,‬ניגן על נבל‪ ,‬לימד מתמטיקה ואנטומיה‪ ,‬חקר‪ ,‬חשב איך‬

‫לבנות דברים חדשים‪.‬‬
‫הוא‬

‫הוא‬
‫הן‬ ‫הם‬ ‫אנחנו אתם אתן‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬

‫הן‬ ‫הם‬ ‫אנחנו אתם אתן‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬

‫הן‬ ‫הם‬ ‫אנחנו אתם אתן‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫אתה את‬ ‫אני‬
‫ג'ניפר והחברים אכלו ושתו‪ ,‬הם שמעו מוסיקה‬
‫ורקדו‪.‬‬
‫הוא בא בגלל הרעש ‪ /‬כי היה רעש‪.‬‬
‫הוא אמר שאסור לעשות רעש‪ ,‬והוא מבקש להפסיק את‬
‫המסיבה‪.‬‬
‫הם רק החליפו את המוסיקה ושמעו מוסיקה שקטה‪.‬‬
‫כי‪ + ...‬הסבר ‪ /‬בגלל הרעש‪.‬‬
 ‫הם המשיכו את המסיבה עד ‪ 2:00‬בבוקר‪.‬‬
‫היא סידרה את הבית והלכה לישון‪ ,‬אבל בבוקר‬
‫היא לא הצליחה לקום ולכן היא באה רק עכשיו‪.‬‬

‫הם חושבים שהיא המציאה‬

‫שהיה לה יום הולדת‪ .‬הם חושבים שלא היה לה יום הולדת‪ ,‬היא פשוט לא‬
‫קמה בזמן והיא רוצה לדעת מה היה בשיעור עברית‪.‬‬

‫הבעיה‪ :‬יסמין קיבלה טבעת ליום ההולדת אבל היא לא אוהבת אותה‪.‬‬
‫מה אפשר לעשות? להחליף אותה‪.‬‬
‫הלכה לקניון והחליפה את הטבעת‪.‬‬
 ‫יום הולדת של מלכים‬
‫יום הולדת של ילדים בגן‬
‫יום הולדת של אנשים שלא אוהבים יום הולדת‬
‫יום הולדת הפתעה‬
 ‫עולים חדשים‬
‫אנשים חולים‬
‫אנשים שלא אוהבים את השם שלהם‬

‫להרגיש ישראלים‬ ‫עולים חדשים‬

‫להחליף (לשנות) את המזל‬ ‫אנשים חולים‬
‫אנשים שלא אוהבים את השם שלהם להרגיש טוב עם השם שלהם‬
 ‫ללמד עברית‬ ‫המורה‬
‫ללמוד עברית‬ ‫מחמד‬
‫לפגוש חברים‬ ‫רים‬
‫עושים את העבודה כי רוצים ולא כי צריך (לא חלק מהעבודה שלך)‪,‬‬
‫לא מקבלים כסף‪,‬‬
‫עושים את הדברים בארגון‪ ,‬לא לבד‪,‬‬
‫עוזרים למישהו שלא מכירים‪ ,‬לא למשפחה‪.‬‬
‫בשנת ‪.1989‬‬
‫טים ברנס לי‪.‬‬
‫מרק צוקרברג‪.‬‬
‫‪.2004‬‬
‫מרשתת‪.‬‬
 ‫כל האנשים בעולם יכולים לדבר עם כל אדם אחר‪.‬‬
‫משלמים חשבונות‪ ,‬מזמינים תור לרופא‪ ,‬קוראים ספרים וכו'‪.‬‬
‫הולכים לקפיטריה‪.‬‬

‫ה‬
‫ה‬
-

-
‫שולחים כרטיסי ברכה יפים‪ ,‬אוכלים ארוחת חג מיוחדת‪,‬‬
‫מתפללים תפילות חג מיוחדות‪.‬‬