‫ו‬ ‫תקוה‬ ‫דרא‬ ‫פתח‬

‫ולהשיג לשעו ולהח"סז' י ה שסי״ לו הרבה ו ח פ ב ^ פת לחם והשפעה אפי׳ אח״כ נשסעבורו מכאן‬
‫שיהי׳ בשאר ויסקלקל המאכל ; ‪ y j‬נסן לו כי אורח כי אורח מהו אומר כל מה שטרח בעה״ב בשבילי‬
‫גרוע הוא כסוי שובה ואין יכול לוטל״ שוס שכח סרח ועי״ז בא ברכה לבעה״ב ואס תאמרו מניין‬
‫לשכס חגירו וכדאמרינן כל הפוסל במומו פו׳של אני יודע שאתם אורחים מהוגנים שמא לא באתם‬
‫והטעס כי סישג כי הסוס שיש בו כן יש זה לק לאכול אצלי ע״ז אמר להם כי פל ק עברתם‬
‫המוס אצל כל אלס לכך אורת הגרוע יודע בעצמו על עבדיכם פי׳ כי על כן עגרסס על כונה זאת‬
‫כי יש לו לב רע וכשהוא בוחן לסעסיס יודע שאין עברתם על עבדכם לזכותי בפצוה כל וירץ‬
‫מחן רק כשיש לו הרבה לאכול ונשאר וירא שלא לקראתם כי לא רציתם לילך אצלי לאכול שלא‬
‫יהל‪,‬לקל נוסן לחבירו אבל לא לקייס מצות צדקה רציתם לטרוח אותי וזכיתם אותי בסצוה של וי ק‬
‫סבא״כ אורח שוב יולע בעצמי שיש לו לב שוב לקראחס מזה אני יודע כי אורחים מהוגרס אסם‬
‫לקיים מצות צדקה ולהשיב ולהחיות נפש העני רק ואקח על ידיכם ברכס אפי׳ אח״כ כשסעכורו מכאן‬
‫שאין לו ליהן ולסעסים כשיש לו מסן לשם מצות והש״י יזכנו לעפות מצות לשמה וישפיע לנו שפע‬
‫צלקה לכך אופר על הנע״ה שנתן לו ג״כ שכל ברכס והצלחה וכל טוב ‪ .‬ולפי פס שכתבתי יש‬
‫מס שטרח בעהיב בשבילו שרח לקיים מצות צלקה לתרץ קושית המפרשים שהקשו כלוט כתיב ויפש‬
‫אך לכאו׳ יש להבין פה נפקא מינה לבעה״ב משהה ונאאע״ה לא כתיב רעש משסה ולהנ״ל י״ל‬
‫מה שאומר האורח טוב למס שאומר האורח כי משתה מביא לשפחה כסו שהבנתי סס״ק‬
‫גרוע וי״ל לסי מס שכתבתי בס״ק א׳ זכר צדיק דבמגילת אסתר מקודם כתיב שמתה ומשסה‬
‫לברכה פי' ע״י שמזכירין לצדיק איך שעשה עמו ואח״כ כתיב משסה ושמחה משוס דסעיקרא הי'‬
‫צדקס מביא מי״ז ברכה ושובה להצדיק כי הש״י להם שמחה אך בלא משסה רק שהשססס הביא‬
‫זוכר ג״כ הצלקות להצדיק ועושה עמו ט־טס ע״ש אותם למשתה משא״כ לדורות כתיב משסה ושממה‬
‫באדכוס לבר זה לכך יש לגעה״ב נ״מ במה שע״י סשסס יבואו לשמחה וסנה אדם שיש לו‬
‫שאירח סוב משבחו ולהיסוך אורח גרוע שמגנה שמחה ניכר שהוא צדיק וכס׳׳ש ולישרי לב שפמה‬
‫אותו וכנה כתיב וירא וי ק לקראתם פרש״י וירא פי' שע״י שממה בא לישרי לב לכך המלאכים שבאו‬
‫לשון הבנה נסתכל שהיו נצביס במקום אחל לזכות את אברהם בפצוה של וי ק לקראתם הבין‬
‫והבין שלא היו רוצים להטריחו ואעפ״י שיולעיס אאע״ס שהם אורחים הגונים ושמחים וטובי לב‬
‫הי׳ שיצא לקראתם עמדו בפקוסס לכבודו להראותו לכך לא כתיב וימש משתה משא״כ לוט צא הבין‬
‫שלא רצו להטריחו וקדם כוא ורץ לקראתם עכ״ל בהם שהם שמחיה וטובי לב לכך כסיג רמש‬
‫מזה הבין אאע״ה שסם אורחים מהוגנים כי משתה פי׳ שעשה פשתה שע״י המשתה ישיגו צב‬
‫ידע שהם אורחיה ובאים לאכול ולא רצו לילך שפח וטוב לבב ויהיו יכולים לברכו מ״י הטוב לב‬
‫שיהי׳ להס ;‬ ‫אצלו לאכול שלא רצו להטריחו גס זכוהו לאאע״ס‬
‫גמצוס לרוץ לקראתם ילע שהם אורחים טוביס )ג( ס מ ח סולת אמרינן בגמרא הוא אמר קמת‬
‫והיא אמרה סולת מכאן שאשה עיני׳‬ ‫״‬ ‫כי מאיש טוב ‪ 3‬א שוב לכך אמר להם על מה שלא‬
‫רצו להטריחו לאכול אצלו הלא יש לו לאאע״ה צרה באורחים יושר מאיש והקשו המפרשים האין‬
‫שכר גדול ואץ הם לוקחים ממנו רק אדרבה הוא שייך לומר על הצדיקת שרה שהיסה סלילה צרה‬
‫לוקס מהם וכדאפריק ברות ושם האיש אשר נאורחין ונלע״ד דאמרינן ויגש גסזי להדפס ונו'‬
‫עשיתי עמו בועז יוסר מסה שבע״ה עושה עס שאשס מכרת באורחין יותר מאיש ולפי״ז י״ל צרה‬
‫העני העני עושה עמו וזהו ואקחה פס לחם פי' הלא לשון צר קלסתר פנים וזהו הוא אמר קפח סי׳‬
‫אני אקח מאתכם פס למס סי׳ השפעה ע״י ו ס ע ח שאאע״ה לא הבין שהם גדוליס כל כך לכן אמר‬
‫לבכם סי׳ ע״י שאתם ססעלו לבכם אצלי מי״ז קמח סי׳ אורחים פשומיס משא״כ שרה הבינה כי‬
‫אר אקח מאמכס אחר חעטרו פי׳ שאקח מאתכס הס אורסיס גדוליס ונעלי רזסרי׳ לכך אסרה‬
‫הילת‬