‫סמל עיר‬

‫ערד‬
‫שם‪ :‬יוסי רדובסקי‬
‫כיתה ט'‪4‬‬
‫שם מקצוע‪ :‬אזרחות‬
‫שם מורה‪ :‬יצחק ליכטרמן‬
‫מקור השם ערד הוא מספר במדבר‪ ,‬פרק כ''א‪ ,‬פסוק א'‪" :‬וישמע הכנעני מלך‪2.‬‬
‫ערד‪ ,‬ישב הנגב"‪ .‬בקרבת ערד החדשה נמצאת העיר העתיקה תל ערד‪ ,‬שבה‬
‫נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית מלפני כ‪ 5000 -‬שנה ומהתקופה‬
‫‪.‬היהודאית לני כ‪ 3000 -‬שנה‬
‫ב‪ 23 -‬בינואר ‪ 1921‬ניתן אישור מהשלטון המנדטורי לחיילים משוחררים‪3.‬‬
‫מהגדודים העבריים להקים במקום יישוב‪ .‬תשעה גברים ושתי נשים הגיעו‬
‫לאתר‪ ,‬והחלו בבניית יישוב וחיפוש מים‪ .‬לאחר ארבע חודשים נכשלה היוזמה‬
‫‪ –.‬מים ךא נמצאו במקום‪ ,‬וההתישבות ננטשה‬
‫ב‪ 1960-‬הוחל בתכנון חבל ערד‪ ,‬ובמרכזו העיר ערד כ"עיר המתוככננת‬
‫הראשונה בישראל" ביוזמת לובה אליאב‪ ,‬שהתמנה לראש הצוות ההקמה ומיד‬
‫החל בארגון הצוות‪ .‬האדריכל אלכסנדר שר התמנה למהנדס הראשי‪ ,‬ואילנה‬
‫ברנזון אלרוד התמנה לראש צוות תכנון ערים לאחר שחזרה מברזיל כחברה‬
‫‪.‬בצוות תכנון העיר ברזיליה‪ ,‬בניהולם של לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר‬
‫התכנון נעשה בקריה בתל אביב‪ ,‬תוך חיפוש אחר האתר המתאים להקמת‬
‫העיר‪ ,‬במרחב שממזרח לבאר שבע‪ ,‬על גבול המורדות לים המלח‪ .‬ב‪1961-‬‬
‫עזב אליאב ותחתיו מונה יצחק פונדק‪ .‬ב‪ ,1962-‬עזבו שר ואלרוד‪ ,‬ובמקומם‬
‫מונה יונה פיטלסון לראש צוות התכנון‪ .‬אנשי הצוות שימשו לימים כבסיס‬
‫‪.‬למחלקת ההנדסה במועצה המקומית ערד‬
‫אחר איתור השטח‪ ,‬החליט אליאב‪ ,‬כי תכנון העיר ייעשה באתר עצמו והצוות‬
‫יגור במחנה קדמי‪ ,‬על מנת לחוש ולהבין את תנאי האזור ואקלימו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ישמש המחנה כעין תקיעת יתד ראשונה במקום‪ .‬המחנה‪ ,‬שתוכנן על ידי שר‬
‫ואלרוד‪ ,‬כלל בניין אדמיניסטרציה מרכזי עם קומה ראשונה בנויה אבן כמקום‬
‫מקלט בשעת הצורך‪ ,‬ולצידו חדר אוכל‪ ,‬משרדים וחדרי מגורים‪ ,‬שנבנו‬
‫‪.‬משאריות צריפים ששופצו והותאמו‬
‫עם המעבר למחנה הקדמי ב‪ ,1961-‬הורחב הצוות שכלל אדריכלים‬
‫ומהנדסים‪ ,‬אנשי אדמיניסטרציה ותפקידים שונים‪ ,‬ובהם אברהם בייגה שוחט‪,‬‬
‫לימים ראש המועצה המקומית (ומאוחר יותר שר האוצר)‪ .‬המחנה הקדמי הפך‬
‫לבניין משרדי המועצה ובהמשך למשרדי העירייה‪ ,‬וכן שימש מקום למוסדות‬
‫‪.‬ציבור נוספים‬
‫בשנת ‪ 1962‬הגיעו לערד המתיישבים הראשונים‪ ,‬שבאו ברובם למקום ביוזמת‬
‫מוסדות המדינה‪ .‬מועד תחילת ההתיישבות במקום נקבע (לאחר דחייה) ליום‬
‫‪ 21‬בנובמבר ‪ ,1962‬אולם משפחה ראשונה הגיעה ליישוב כבר בחודש‬
‫‪.‬אוקטובר‬
‫כוונת הממשלה הייתה להקים במקום יישוב שתושביו יעבדו בקידוחי גז טבעי‬
‫ונפט‪ ,‬מפעלי מחצבים באזור ים המלח ומישור רותם‪ ,‬מפעלים שיוקמו באזור‬
‫תעשייה של העיר ותיירות מרפא בעקבות האוויר היבש והקריר של העיר‬
‫וסגולות המרפא של בקעת ים המלח‪ .‬העיירה קמה עם תכנון אדריכלי דקדקני‬
‫שנמשך כחצי שנה ותכנון דמוגרפי שהסתמך על ילידי הארץ וועדת קבלה‬
‫שאישרה מכירת דירות רק לבעלי מקצוע שהוגדרו כנדרשים‪ .‬לאחר שנים‪,‬‬
‫כשהתפתח במקום שוק דירות יד שנייה‪ ,‬נעלמה יכולת השפעתה של הוועדה‪,‬‬
‫והיא בוטלה‪ .‬מיקומה של ערד נקבע במטרה לאכלס את השטח הריק‬
‫בצפון‪-‬מזרח הנגב‪ .‬הכוונה הייתה שתשמש מרכז לחבל התיישבותי חדש‪ ,‬הוא‬
‫חבל ערד (ראה עיירת פיתוח)‪ .‬הסקר הגאולוגי שנערך בטרם הקמתה של‬
‫העיר נפסק לפני גבולותיה ולא נודע כי העיר יושבת על מרבץ פוספטים גדול‬
‫(כנראה מהגדולים בארץ)‪ ,‬עד לשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ ,20-‬דבר שגורם‬
‫‪.‬לפעפוע של גז רדון מתחת לחלק משכונות העיר‬
‫אני לא הייתי מוכן לגור בערד מכיוון שדרכי העבודה היחידות שם זה לנסוע‪7.‬‬
‫או לבאר שבע או לים המלח משמה שאין בערד הרבה עבודות פלוס ערד‬
‫נמצא רחוק מהכל אז אם לדוגמה אין לי רכב ואני רוצה לנסוע לתל אביב זה‬
‫‪.‬יהיה מסובך מאוד‪ .‬וגם ערד זה במדבר ואני שונא את המדבר‬