‫ד"ר סאמח אבו היף‬ ‫ﺗﺎرﯾﺦ أدب ﻋﺒﺮي وﺳﯿﻂ‬

‫ר' יהודה בן שמואל הלוי‬

‫)‪(1141-1075‬‬
‫‪‬ולד בטודלה למשפחה אמידה ומשכילה ו‪‬חשב‪ ,‬לגדול משוררי ספרד‪ .‬היה גם פילוסוף ‪,‬רופא‪ ,‬ומ‪‬היג לא רשמי של‬
‫יהודי ספרד בימיו‪ .‬לפר‪‬סתו עבד כרופא ‪,‬אך עסק גם במסחר ‪,‬וכבר בגיל צעיר מאוד החל לכתוב שירים‪ .‬שירתו של‬
‫יהודה הלוי כללה סוגה חדשה ומיוחדת במי‪‬ה‪ ,‬שירי ציון ‪,‬ורבים מפיוטיו שולבו בתפילות השבת והחג והם מלווים גם‬
‫בימי‪‬ו את סעודות השבת‪.‬‬
‫ספרו הפילוסופי ‪ -‬ספר הכוזרי ‪ -‬מציג את הגותו הדתית‪ ,‬שהדגישה את חשיבותה של ארץ ישראל ואת חרפת‬
‫הגלות‪ .‬אמן לתפיסתו החליט בערוב ימיו לעזוב את ספרד‪ ,‬לוותר על מעמדו החברתי ועל ת‪‬אי חייו ה‪‬וחים ולעלות‬
‫לארץ‪ .‬הוא הגיע למצרים‪ ,‬משם הפליג לארץ ישראל‪ ,‬כ‪‬ראה לעכו‪ .‬לא ידוע מה עלה בגורלו‪ ,‬ומשערים שאכן הגיע לארץ‬
‫וגם לירושלים ‪ -‬ושם ‪‬פטר‪.‬‬
‫ריה"ל מאחר שהמרכז היהודי והתרבותי היה באותם ימים בא‪‬דלוסיה‪ ,‬בספרד המוסלמית שבדרום‪ ,‬החליט יהודה‬
‫הלוי לעבור לשם‪ .‬הוא שלח את אחד משיריו למשורר משה ִאבְּ ן עזרא‪ ,‬ואבן עזרא התרשם מאוד מ"בן ‪‬עים וצעיר‬
‫ש‪‬ים" זה ומכישרו‪‬ותיו והזמין אותו אליו לגר‪‬דה‪ .‬בגר‪‬דה רכש יהודה הלוי את השכלתו גם בתחום התור‪‬י וגם‬
‫בתחום המדעים ‪ -‬פילוסופיה ורפואה‪ ,‬ושם גם כתב חלק חשוב משירת החול שלו ‪ -‬את שירי השבח והידידות‪ .‬בגר‪‬דה‬
‫התיידד יהודה הלוי עם משוררים אחרים‪ ,‬ובזכות כישרו‪‬ותיו ואופיו החם והעליז התחבב בקלות על סביבתו‪ .‬קשרי‬
‫ידידות מיוחדים ‪‬רקמו בי‪‬ו ובין הפרשן והמשורר‪ ,‬אברהם ִאבְּ ן עזרא‪ ,‬ש‪‬ולד גם הוא בטודלה‪.‬‬
‫ליהודה הלוי הייתה בת יחידה‪ ,‬ולפי אחת ההשערות היא התחת‪‬ה עם יצחק‪ ,‬ב‪‬ו של אברהם ִאבְּ ן עזרא‪ .‬בש‪‬ת‬
‫‪ 1090‬פלשו המוסלמים הק‪‬אים )המורביטון( לדרום ספרד‪ ,‬ויהודה הלוי ‪ -‬כמו יהודים אחרים ‪ -‬אלץ לעזוב את גר‪‬דה‬
‫ועבר לקורדובה‪ .‬שם עסק גם ברפואה‪ 43‬וגם במסחר‪ ,‬ו‪‬ה‪‬ה ממעמד כלכלי וחברתי מבוסס‪ .‬יהודה הלוי חי בתקופה שבה‬
‫‪‬קלעו היהודים שלא בטובתם למאבק בין ה‪‬וצרים למוסלמים על השליטה בספרד‪ .‬מצב זה היה הרקע לכתיבת ספרו‬
‫הכוזרי‪ ,‬שבו ‪‬תן ביטוי לתפיסתו הדתית והפילוסופית ולהב‪‬תו כי הוויכוח בין היהדות לדתות האחרות אי‪‬ו רק ויכוח‬

‫‪-١-‬‬
‫ד"ר סאמח אבו היף‬ ‫ﺗﺎرﯾﺦ أدب ﻋﺒﺮي وﺳﯿﻂ‬

‫דתי‪ ,‬וכי השלטון והכוח "היו ‪‬ימוק מכריע בוויכוח הבין‪-‬דתי"‪ :‬יצחון צבאי ופוליטי ‪‬חשב גם ל‪‬יצחו‪‬ה של דת הצבא‬
‫המ‪‬צח‪ .‬הספר מדגיש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את חובתו הדתית של היהודי לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ומתאר את המשך השהייה בגלות‬
‫כחרפה‪ .‬חשב ספר זה‪ ,‬כמו ספרי הגות רבים בימי הבי‪‬יים ‪,‬כתב במקור בערבית יהודית ‪,‬ותורגם לעברית מספר‬
‫פעמים‪ .‬התרגום הראשון ‪‬עשה בידי יהודה אבן תיבון בש‪‬ת ‪ 1170,‬כ‪ 30-‬ש‪‬ה לאחר ש‪‬כתב‪ ,‬והיה התרגום ה‪‬פוץ במשך‬
‫מאות ש‪‬ים‪ .‬תרגום ‪‬וסף ‪‬ערך על ידי רבי יהודה בן קר‪‬יאל‪ ,‬בן דורו של רבי יהודה אבן תיבון‪ ,‬וממ‪‬ו ‪‬ותרו רק חלקים‬
‫מעטים יחסית‪ .‬יש גם תרגום מודר‪‬י בן זמ‪‬ו ‪‬עשה בידי יהודה אבן שמואל בש‪‬ת תשל"ג‪ .‬תרגומו של אבן שמואל‬
‫התבסס בין היתר‪ ,‬על תרגומו של פרופסור דוד צבי ב‪‬עט ‪,‬ו‪‬ערך כ"תרגום פרש‪‬י"‪.‬‬
‫יהודה הלוי לא רק ‪‬אה דרש ‪ -‬אלא גם ‪‬אה קיים‪ :‬בערוב ימיו‪ ,‬ככל ה‪‬ראה לאחר שהתאלמן מאשתו‪ ,‬החליט‬
‫לעלות לארץ ישראל‪ ,‬למרות גילו )‪ (65‬ועל אף הסכ‪‬ות שהיו כרוכות בהפלגה בים באותה תקופה‪ .‬וכך‪ ,‬בקיץ של ש‪‬ת‬
‫תת"ק ‪ 1140 -‬יצא ר' יהודה הלוי למסעו‪ ,‬יחד עם יצחק‪ ,‬ב‪‬ו של ידידו אברהם ִאבְּ ן עזרא‪ .‬תחילה הגיע לאלכס‪‬דריה‬
‫שבמצרים‪ ,‬שם התארח אצל מ‪‬היגי הקהילה‪ ,‬ומשם יצא לביקור בקהיר‪ .‬יהודה הלוי שהה במצרים עד חודש סיוון של‬
‫ש‪‬ת ‪ ,1141‬שבו הפליג במסעו לארץ ישראל ‪ -‬ומאז ‪‬עלמו עקבותיו‪ .‬משערים שהוא אכן הגיע לארץ אך ‪‬פטר זמן קצר‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בחודש אב של אותה ש‪‬ה‪ .‬אגדת עם מספרת כי ר' יהודה הלוי הגיע לכותל המערבי בירושלים ושם ‪‬רמס‬
‫תחת פרסות סוסו של פרש ערבי בעודו קורא את שירו "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך"‪ .‬על אגדה זו הסתמך חיים‬
‫חפר כאשר כתב בשירו‪" :‬הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי ‪‬רמס לפ‪‬יו"‪.‬‬
‫ר' יהודה הלוי הכיר גם את השירה העברית וגם את השירה הערבית והחל לכתוב שירה בגיל צעיר מאוד‪ .‬שירת‬
‫החול של יהודה הלוי כוללת כ‪ 750-‬שירי חול‪ ,‬ובהם כ‪ 180-‬שירי שבח וידידות‪ ,‬המהווים את קבוצת השירים הגדולה‬
‫שלו‪ .‬מאחר שבא ממשפחה עשירה והיה גם בבגרותו אדם אמיד‪ ,‬הוא לא ‪‬זקק לתמיכת ‪‬דיבים‪ ,‬ואת שירי השבח שלו‬
‫כתב לכבודם של גדולי דורו ‪ -‬משוררים‪ ,‬חכמי תורה ופילוסופים‪ ,‬ובהם המשורר משה ִאבְּ ן עזרא וידידו יצחק ִאבְּ ן‬
‫אליתום‪.‬‬
‫יהודה הלוי כתב גם כ‪ 80-‬שירי חשק ואהבה‪ ,‬שמקצתם ‪‬כתבו לאירועי שמחה‪ ,‬כגון חתו‪‬ות‪ .‬שירים אלה כוללים‬
‫תיאורים ‪‬ועזים של אברי הגוף ה‪‬שיים‪ .‬מאחר שתיאורים אלו לא התיישבו עם הלהט הדתי העולה משירת הקודש שלו‪,‬‬

‫‪-٢-‬‬
‫ד"ר סאמח אבו היף‬ ‫ﺗﺎرﯾﺦ أدب ﻋﺒﺮي وﺳﯿﻂ‬

‫משערים כי שירי החשק ‪‬כתבו בתקופת בחרותו‪ ,‬ולאחר מכן חדל מכתיבתם‪ .‬יהודה הלוי חיבר כ‪ 45-‬שירי מספד‬
‫וקי‪‬ות‪ ,‬שבהם ביקש להביע את צער האבדן והמוות באמצעים סג‪‬ו‪‬יים חדשים‪ ,‬ובהם הצגת המת כדובר בשיר‪ ,‬כמו‬
‫בשיר המבוסס על שיחה בין אם לבתה המתה‪ .‬יהודה הלוי כתב שירי מספד לא רק לגדולי עם ו‪‬כבדים‪ ,‬אלא גם לא‪‬שים‬
‫ו‪‬שים מפשוטי העם ואף לילדות‪ .‬שיריו פורסמו ו‪‬פוצו בכתבי יד גם מחוץ לספרד עוד בימי חייו‪ ,‬וזכו לפרסום והערכה‪.‬‬
‫על ייחודה ויופייה של שירתו כתב המשורר יהודה אלחריזי‪" :‬כל היוצאים בעקבותיו ללמוד מלאכת שירותיו )=שיריו( ‪/‬‬
‫לא השיגו אבק מרכבותיו"‪.‬‬
‫יהודה הלוי כתב כ‪ 300-‬פיוטים‪ ,‬ובהם רבים ששולבו בתפילות השבת והחג‪ ,‬וגם בזמירות ש‪‬והגים לשיר בסעודות‬
‫השבת‪ .‬פיוטיו של יהודה הלוי עוסקים ב‪‬ושאים מקראיים והיסטוריים‪ ,‬וכן בגורל העם‪ .‬בפיוטיו מתאר יהודה הלוי את‬
‫מצבם ה‪‬רדף של יהודי ספרד בימיו‪" :‬הדפו‪‬י ‪ /‬הלמו‪‬י ‪ /‬ב‪‬י עשיו וישמעאל"‪ ,‬ומבקש מן האל‪" :‬השפילם ‪ /‬והפילם ‪/‬‬
‫כמו סיסרא ביד יעל"‪ .‬תחושת הגלות מקבלת ביטוי בולט בפיוטיו‪ :‬יהודי ספרד‪ ,‬שחלקם יושבים "בחבל אדום" ‪-‬‬
‫בספרד ה‪‬וצרית‪ ,‬וחלקם – "בחבל ערב" ‪ -‬בספרד המוסלמית‪ 48,‬הם הסובלים תדיר ממלחמות ה‪‬וצרים והמוסלמים‪:‬‬
‫"הם כי יילחמו במלחמתם ‪ -‬א‪‬ח‪‬ו ‪‬ופלים במפלתם"‪ ,‬שכן ליהודים אין כוח צבאי‪" :‬אבד צבאי ו‪‬עדר ‪ /‬יוצא צבא‬
‫בישראל"‪.‬‬
‫יהודה הלוי חיבר סליחות לימים ה‪‬וראים‪ ,‬ובהם "אלוהים שחרתיך"‪" ,‬ה' ‪‬גדך כל תאוותי" וכן קי‪‬ות לתשעה באב‪,‬‬
‫שהידועה בהן היא "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך"‪ ,‬השייכת לקבוצת שירי ציון שכתב‪ .‬שירת הקודש של יהודה‬
‫הלוי עוסקת גם בחוויה האישית שבין אדם לאלוהיו‪" :‬יה א‪‬ה אמצאך? ‪ /‬מקומך ‪‬עלה ו‪‬עלם‪ / .‬וא‪‬ה לא אמצאך? ‪/‬‬
‫כבודך מלא עולם‪".‬‬
‫טקסט מספרו )כתאב אלרד ואלדליל פי אלדין אלד'ליל( של יהודה הלוי‪:‬‬
‫" קאל אלחבר‪ ,‬עם וכד'לך הי שראיע‪‬א מ‪‬צוצה פי אלתוראה מן מכ'אטבה' אללה למוסי‪ ,‬וממא כתב מוסי ודפע אלי‬
‫ד'לך אלגמהור אלעט'ים פי גמעהם פי אלתיה‪ ,‬לם יחתג פיה אלי רואיה' אס‪‬אד אפראד סורה סורה ואיה איה‪ ,‬אן צפאת‬
‫אלקראבין‪ ,‬וכיף תקרב‪ ,‬ופי אי מוצ'ע‪ ,‬ולאי גהה‪ ,‬וכיף תד'בח‪ ,‬וכיף יצ‪‬ע בדמהא‪ ,‬ואעצ'איהא מן צ‪‬אעאת מכ'תלפה‪,‬‬

‫‪-٣-‬‬
‫ד"ר סאמח אבו היף‬ ‫ﺗﺎرﯾﺦ أدب ﻋﺒﺮي وﺳﯿﻂ‬

‫כלהא בביאן מן ע‪‬ד אללה‪ ,‬כי לא י‪‬קץ מ‪‬הא אקל שי פיפסד אלכל‪ ,‬כאלאכואן אלטביעיה אלתי תאתלף מן ‪‬סב דקיקה‬
‫תדק ען אלאוהאם‪ ,‬אלתי לו אכ'תלת ‪‬סבהא אקל אכ'תלאל לפסד ד'לך אלמתכון‪ .‬פלם יכן ד'לך אל‪‬באת או ד'לך‬
‫אלחיואן או ד'לך אלעצ'ו מת'לא אלא פאסדא או עאדמא‪ .‬וכד'לך ד'כר כיף יעצ'י אלחיואן אלמקרב‪ ,‬ומא יפעל בעצ'ו‬
‫עצ'ו‪ ,‬ומא ללאכל‪ ,‬ומא ללחרק‪ ,‬ומן יאכל ומן יחרק ומן יקרב מן טואיף מאמורה בהם לם יתעדהם‪ ,‬וכיף תכון צפאת‬
‫אלמקרבין כי לא תכון פיהם ‪‬קיצה‪ ,‬חתי היאתהם ומלאבסהם‪ ,‬לא סימא אלהארו‪‬י אלד'י אבאח לה אלדכ'ול אלי‬
‫מכאן אלאמר אלאלאהי חית' אלסכי‪‬ה מע אלתאבות ואלתוראה‪ ,‬ומא יקתרן בד'לך מן אלת‪‬טיף ואלתטהיר‪ ,‬ורתב‬
‫אלתטהיראת ואלתקדיסאת ואלצלואת אמר יטול וצפה‪ .‬וא‪‬מא יחאל פיה עלי קראה' אלתוראה‪ ,‬ומא ‪‬קל אלאחבאר‪,‬‬
‫ואלכל מן תכלים אללה למוסי‪ .‬וכד'לך הייה' אלקבה כלהא ערצ'ת עלי מוסי פי אלטור אלקבה ואלכ'בא ואלמאידה‬
‫ואלמ‪‬ארה ואלתאבות ואלדאר אלמחיטה בהא‪ ,‬ואעמדתהא וסתורהא וגמיע צ‪‬אעתהא ערצ'ת עליה רוחא‪‬יה ושכלהא‬
‫גסמא‪‬יה עלי מא רסם לה‪ .‬וכד'לך אלבית אלמעט'ם אלד'י ב‪‬אה סלימאן ממא ערץ' עלי דאוד צורתה רוחא‪‬יה‪ .‬ואלבית‬
‫אלמובד אלמקדס אלד'י ועד‪‬א בה ממא ערץ' עלי ‪‬בי יסמי יחזקאל‪ ,‬אלצורה ואלהייה‪ .‬וליס פי עבאדה אללה תפרץ'‬
‫ותעקל ותחכם‪ ,‬ולו כאן הד'א לכא‪‬ת אלפלאספה קד וצלת בחכמהם ועקולהם אלי אצ'עאף מה וצל אליה ב‪‬ו אסראיל‪.".‬‬

‫‪-٤-‬‬