Professional Documents
Culture Documents
מבוא לנוסח המשנה ב - יעקב אפשטיין - Part1
מבוא לנוסח המשנה ב - יעקב אפשטיין - Part1
מאוז
ירושלים תש״ח
ש ב ב ב ל י . ׳ ׳ ה ג ה ו ת ״ .2
״הכי קאמר״(. קתני״, )״הכי ״אימא״ ״תני״> כאמור הם ״הגהה״ של הטרמינים
ו״סמי״ ואף ״כרוך ותני״. *איפוך״
(1דעות הראשונים בזה ,ע י ׳ י ד מלאכי סי׳ תרס״ה ,ולהלן בכמה מקומות.
509
2
אותו ? ! > שמגיהים עצמו לשון מאותו הגהה על תשובה להשיב והיתכן ע ״ ב <>. ד
רש״י בסנהדרין ש ם אומר :״והא עיבור קתני .ד ר ך ת נ א טועה בגרסא לחסר אמנם
<ועי׳ עיבור״ לגירםת קידוש לתנא בין גירסת ש כ ח ה א ב ל א י ך )כצ״ל( נ ח ל ף ע״י תיבה
ובנדה השמיט ״לא״׳ אבל הלא בעירובין שם אפשר ואפשר ש ה ת נ א ״ א ב י י ״ .(371 , לעיל
״ה״ק״ של וה״חסרוך והחילוף ב״או״. החיבור וי״ו החליף שהתנא אפשר הלא שם
גדול ה ר ב ה יותר )אבל עיי ״ ח ״ מ ״ ו״ה״ק״( מתרץ א ת הפירכא ההיא( ש ם )שהוא שבר״ה
וחא רע״ב: ט נדרים ב נ ד ה ה ע ״ א ל מ ש ל ב א א ח ר י ״ ו ה א -ק ת נ י ״ :ת נ י ) ס י ׳ ,(84 ולהיפך
אימא אנן תנך׳ ״והא אחרי ביומא פ ע״א, למשל וכיו״ב ו כ ו ׳ ) ס י ׳ ,(111 קתני-תני
) ם ״ א :ת נ י ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(139ו כ ן ב ג ט י ן נ ט א ) ל ה ל ן ס י ׳ ,(51ק י ד ו ש י ן ל ט א ) ס י ׳ .(53ו כ ד ו מ ה .
ולהיסך ישנם כמה ו״ ת ל מ ו ד ״ . פ י ר ו ש -(413״הגהה״ של להו״ לעיל עמ׳ ״ואיבעיא
שאינה ניתנת להיקבע במשנה אלא פ י ר ו ש , של ״הגהה״ אבל ״הגהה״, ״אימא״ שהם
בבבלי הרגיל והוא אמר לה״ ״הוא תני לה כמו והיא ) ר ש ״ י ב ז ב ח י ם ק י ד ב(, בתלמוד
) ע י ׳ ל ע י ל 439ו ל ה ל ן ש ם ( .
״אימא״, ובלא ,90 ס י ׳ ,(?) 2 להלן ״תני״. בלא כאלה פירושים והגהות וישנם
ס י ׳ .119 ,77 ,31
,45 א י מ א ״ ( ס י ׳ 27׳ )״ואיבעית אחר נאמרו על יד פירוש ו״אימא״ ״תני״ הרבה
מוחלפות וישנן גם סוגיות א י מ א ״ ) ס י ׳ .(84 ,49 ב״איבעית נאמר ,121 ,76א ו ש ה ״ ת נ י ״
נאמרו שלא וישנם ״תני״ .(108 ,53 ה ג י ה ה ) ס י ׳ .27 והשניה לא מגיהה, שהאחת בזה,
א ל א ל ש ם ד ח י ה .ל ה ל ן סי׳ .63,54
בכורות טו למשל וברייתות כך נהגו גם בדברי אמוראים. במשניות שנהגו וכשם
לא ו ה א ד א מ ר י תרווייהו וכו׳ רב ושמואל חולין יח ב: ר׳ שמעון, זו ד ב ר י ת נ י א:
<״לא ואין ה ל כ ה כמותו הגדולה בטבעת כמותו הלכה ק א מ ר י ה כ י ק א מ ר י , א מ ר
א מ ר כ ל ו ם ״ (1ב ש א ר ט ב ע ו ת .
ו ״ ת ג י״. ״ א י מ א ״ א.
ברכו. ב ש ל ש ה והוא אומר בשלשה אומר נברך ברכות פ״ז מ״ג: א י מ א . .1
שמואל לעולם אל יוציא א ד ם א ת ע צ מ ו מן הכלל .ת נ ן בג׳ והוא מט ב :אמר בבלי
בין נברך שאמר בין ) ת ו ם ׳ פ ״ ה יח> נמי הכי תניא ב ר כ ו וכו׳ א ף אימא ז ברכו אומר
4
ברכו > א י ן תופםין אותו ע ל כ ך ו ה נ ק ד נ י ן )״והנקרנין״( תופםין אותו ע ל כך. שאמד
510
המדקדקין אבל ברכו, ש מ ו ת ר לו ל ו מ ר הבבלי, מפרש ברכו״ של משנתנו ״אומר
זהו פירוש ואע״פ דחוק. ״נברך. אומרים
שר׳ יעקב בר אחא, יא ם ע ״ ב -רע״ג, בירוש׳ פ״ז, שנמסרה העובדא מתוך אבל
ברכו״, לא אמרת ״ולמה בר אבא אותו ר׳ ח י י א וכששאל אמר ״נברך״, רביעי, שהיה
ש ק ר א לו רחב״א והקפיד וכר, שאמר בדבר בין מדקדקין כן תני אין ולא לו: השיב
היא ובדיוק ב ד ק ד ו ק ״ברכו״, האומרת שהמשנה -יוצא )״נוקרנא״(, ״נוקדנא״
״ברכו״. מצריכה
| (
איני מוציא את <אני> בירוש׳ שם ,רע״ג ,בלשון זה: שמואל נמסרו דברי ואף
ש ש מ ו א ל מחמיר על עצמו .ואין הירוש׳ רואה בזה כל סתירה למשנה. מן הכלל ,ז״א עצמי
של י ד ו ש ב ת פ״א מ ״ א :פ ש ט העני א ת ידו לפנים ונתן לתוך תני)?(. .2
ה ב י ת א ו ש נ ט ל מ ת ו כ ה ו ה ו צ י א ה ע נ י ח י י ב וכו׳. בעל
מעל גבי מקום ד׳ על והנחה בעינן עקירה והא אמאי חייב. ד ע״א ואילך: בבלי
אחרים דתניא היא הא מני אחרים זירא אלא איר <ה ע ״ א ( וליכא ,וכו׳. )עי׳ תום׳( ד׳
חייב וקבל״( במקומו עמד המקבל )״זרק ח פ ץ וקבלו אחר, וקבל במקומו עמד אומרים
ארבעה. מקום ש מ ע מינה לא בעינן מקום ד׳ וליכא א ל א הא בעינן הנחה על גבי וכו׳ t
2
י מתניתין נמי אבא רבי וכו׳ א מ ר וקיבלה בגדו״( )׳כנף כנפיה דפשיט וכו׳ ודילמא
( 3
טרםקל ק ת נ י ) .תני( ידו והא סל( וכר. ; . X U Q T U X O )״קרםטל״, בטרסקל שקבל כגון
ש ב י ד ו והא ידו קתני .אלא א ״ ר אבהו טרסקל וכר .ק ש י א ליה לר׳ אבהו מי ק ת נ י שבידו
א ל א א מ ר ר ב א י ד ו ש ל א ד ם ח ש ו ב ה לו כ ד ׳ ע ל ד׳ ,וכן כי א ת א ר ב י ן א ״ ר י ו ח נ ן וכו׳. וכו׳.
״מי ק ת נ י וכו׳ והא טרסקל שבידו .והשאלה נ ו ס ח ה ד פ ו ס ה ר י זו מ ע י ן ה ג ה ה : לפי
״ ו ה א -ק ת נ י ״ )עי׳ לעיל(. קתני״ .ת ת פ ר ש אם כן כ ש א ל ה הרגילה אצל ״תני״ ו״אימא״: ידו
״תני״ וליתא שבידו״, טרםקל קתני ידו ״והא ובגליון כ״י מ : א״פ בכ״י אבל
ולעיל שם: ידו -שבידו״. מ׳ נשלם ״תני״ ע״י שלישי( .ובכ״י מ ליתא כלל ״והא )בגליון
א״כ אין כאן ת י נ ח ״ וכו׳ ליתא. עד ״הא ש ק ב ל ה ב ט ר ם ק ל ש ב י ד ו )וכן ר״ח( .ו ה ש א ר כגון
ט ר מ י ן זה .ב כ ל א ו פ ן נ ד ח ה ה פ י ר ו ש ה ז ה ב מ ם ק נ א . כלל
א י מ א ה מ ס ת ת .ל ע י ל ע מ ׳ .233 אימא .שבת קב ב: .3
דיומדין ארבעה וכו׳ לביראות םםין עושין מ״א: פ״ב עירובין תני. .4
להקריב מותר מ״ב: ד ה פ ם י ן ה ע ו מ ד י ן בזויות נקראין דיומדין״(. פשוטים וארבעה
היקף לעשות מה שבלבו )״כל שהוא כל להרחיק מותר וכו׳. לבאר )״הפסים״(
ריוח שבין דיומד מגדיל )״דכל כמה דמרחיק מבור ובלבד שירבה בפםין גדול״(
לדיומד פשוט ובין לפשוט וצריך להרבות בפםין ע ד שלא יהא בין פשוט לדיומד
מי׳ אמות״ וכו׳א יותר
עד )״יותר מ א מ ה לכל צ ד בדיומדין האריך מרבה בעא מיניה אביי ב: יט בבלי
ארבעה )״דאמר מאיר לר׳ פשוטין כשיעור אמות״( עשר על שבינתים ריוח שהעמיד
דמאריך לאו מאי שירבה בפםין t א״ל תניתוה ובלבד מהו. סשוטין״( וארבעה דיומדין
ובלבד האי הכי אי הפשוטין״(. במנין )״מרבה פשוטין ועביד דמפיש לא. בדיומדין.
(3ע י ׳ ל ה ל ן •
511
( 1
איכא פסין. שירבה ובלבד תגי ליה. מיבעי פסין שירבה ב פ ם י ן -ו ב ל ב ד י( שירבה
דמאריך מ א י לאו ד מ פ י ש ו ע ב י ד פשוטין .לא. ז בפםין א״ל תניתוה ובלבד שירבה דאמרי
שירבה ובלבד קתני <ולא ובלבד שירבה בפםין מדקתני נמי מםתברא הכי בדיומדין.
( 2
ש״מ. פםין>
ו״רבה״ סתם בגודל להרבות ב -״ פירושו: מניח ש״רבה הלשונות בשני הבבלי
ב-״ )״הרבה״( ״ריבה שכן א י נ ו כן. הרגיל השימוש אבל במגין. להרבות פירושו:
זו מ צ י י נ ת א ל א א ת ה ד ב ר ש ב ו ח ל ה ר י ב ו י :ו ל א ״ב-״ ואין כרגיל לריבוי במנין. משמש
] פ י ג ק ל ש ט י י ן :[35 , ספרי דברים פי׳ כ ה תהל׳ מד יגן ב מ ח י ר י ה ם )ולא ״ ב מ ח י ר ם ״ ( ׳ רבית
ידוש׳ ב א ו כ ל ו ם י ם» מ ר ו ב י ם מלמד שהיו גדול מ ל מ ד שהיו גבוהים בקומה ,ורב עם
פ״ה ,כב ע״ג :לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין ז ב״ר פל״ד ט תיאודור: עירובין
המרבה ב ט ה ו ר י ם יותר מ ט מ א י ם וכו׳ ,ו כ ד ו מ ה ה ר ב ה .ו ב מ ש נ ה : הקב״ה ריבה טעם מה
)״הרבה מ״ה ב״מ פ״ה כפירות. המרבה )״הרבה בדיקות״(, םנהד׳ פ י ה מ״ב בבדיקות,
״שירבה של תרומה(. פ ״ ד מ ״ ה )מוסיף על ה ״ מ ד ה ״ תרומות המרבה בתרומה, פירות״(;
פשוטיך. ״דמפיש ועביד פירושו איפוא שיוסיף במנין הפסים, בפםין״
מניח מפני שהוא א ב י י )או ה ת ל מ ו ד -ל א ב י י ( ״ פ ם י ן ״ , מ ג י ה הלשון הראשון לפי
מסיק השני הלשון לפי ואולם הפסים. במנין שירבה כפשוטה המשנה של שפירושה
מגיה. ו א י נ ו הפםין, ש י ג ד י ל שפירושו התלמוד
עירובין פ״ה מ ״ ה :אין מודדין א ל א מן ה מ ו מ ח ה ה כ י ק א מ ר. ז א י מ א 5
( 3
למקום אחד התחום״( ריבה )״מידת . אלא מן הבקי״( המדד, מקבלין את )״אין
לאחר ומיעט לאחד ריבה שריבה. למקום שומעין )״אחד״( אחר למקום ומיעט
תחום כאן עד לומר נאמנין שפחה אפילו עבד אפילו למרבה שומעין )״לאחד״(
וכוי. שבת
ל -׳ ל . -למרבה[ א ח ד -א ח ד ,א ל א שבק נו׳ עי״א: ק וה ורי״ף כ י י ב: לאחד-לאחר[
ודינ: מ מביב העתים. וס׳ רא״ש רי״ף, רפיח, מביב דים ,ד״ו ק פ ה ב, לו. מי״ר,
ל מ ר ו ב ה ,ו ע ל פי ד ״ נ ה ו ג ה ב ד ם ו ׳ ה מ א ו ח ר י ם ב מ ב י ב .
שאין ״דקס״ד )״בתמיה״. לא שמיעט למקום אין שריבה למקום א: נט בבלי
א ף למקום שריבה. כ ל ל -א פ י ׳ ע ד אותו מקום״ ,ריטב״א( .אימא לו ל מ ק ו ם ש מ י ע ט שומעין
אף אס שריבה המקום הולכין אחרי פירושו שריבה שומעין למקום פירוש: זהו
אינה אלא השאלה שבבבלי אלא למקום שריבה. הולכין ולא שאין אחר, למקום מיעט
( 4
. ר ש ב ״ א וריטב״א ומאירי( ס פ ר ו ת י ת ו ה ת ש ו ב ה ה ו א ה פ ש ט )ועי׳ תום׳ שאלה
היינו הך )״דהיינו ה א תו ל מ ה לי, בבבלי שם: אמרו ל א ח ד וכו׳, ריבה ולםיפא,
ריבה אחד ומיעט אחד )״שמדרום שני בני אדם ק א מ ר ה כ י היינו למקום אחד״(. אחד
ר י ב ה וזה מ י ע ט ״ ( ש ו מ ע י ן ל ז ה ש ר י ב ה .וכך ה י ה נ ו ס ח כ״י ק וה )עי׳ לעיל(. זה
אגל האי ע י שירבה, ומ אף: עד — עד ,ובד״ס גדפו׳ נ וגלגד, רם״ח בכולן: (1כ ן ב ד י ו
׳׳עד״ א י א פ ש ר כ א ן במשנה.
א׳־פ• (2כ ״ י
)הדיוט(, ההדיוט ההדיוט שריבה אין שומעין לו ,רשב״א ומאירי :ה א (3י ד ו ש ׳ ש ם ,כ ג ע ׳ ׳ ד :
שבתו״ח ,ועי׳ תוי״ט וראשונים. לגמרי א ת הפי׳ ה א מ ן ההדיוט ,ונו׳ זה מ ו ג י א ריטב״א!
יהונתן. בפיה״מ וביד מ פ ר ש אחרת ,אבל בדוחק ,ועי׳ ר׳ (4ה ר ״ מ
512
משני בני א ד ם שנשאל אחד אלא מודד ה י א ש א י ן כאץ משנתנו פשוטה של אבל
נמצא )עד ש ה מ ק ו ם ומיעט את המידה לשני מדד ואח״כ ומדד לזה וריבה א ח ר זה, זה
על שמעיד לאותו ז״א למרבה״, ״שומעין כך, מעיד כך וזה מעיד זה לתחום/ מחוץ
שבת תחום כאן נאמנין לומר ע ד עבד אפי׳ שפחה אפי׳ המשנה ולזה מוסיפה המרובה,
ומיעט לזה לזה אחד מן העיר וריבה במרחק הנמצאים מ ק ו מ ו ת ב ש נ י רישא וכוי.
לאותו המקום. א ד ם ב נ י ב ש נ י וסיפא
של עיר )״בתוך בעיבורה הנותן את עירובו מ״ז: עירובין פ״ה אימא. .6
אמה )אפילו נתנו חוץ לתחום ל א ע ש ה ולא כלום. לעיר״( ושיריים אמה שבעים
שכנגדה ,שהרי מ ה ש נ ש כ ר הוא מ פ ס י ד )״מה ש נ ש כ ר לרוח זה מ פ ס י ד לרוח אחת(
מ ן ה ע י ר ו ב א ל פ י ם ל כ ל רוח״(. מנה
)ונו׳ עייא( ,מ י י ר ו מ ב י ב ד י ס ו מ פ ק ה וב אסילו א מ ה א ח ת [ ליתא בד״נ ודים ,לו,
ומימ, מאירי ריטביא, רייף ו ר א י ש ,ם׳ העתים ו ר ו ק ח )סי׳ קציא( ואויז )סי׳ קסיו(, ואים,
ב מ ב ״ ב מ ן ה ב ר י י ת א )ם׳ ע י ב ,ת ו ס ׳ ס י ד יד( ו מ מ ב ״ ב נ ו ס ף ב מ ש נ י ו ת . ונוסף
לעיבורה אלא אימא חוץ הוי עירוב״(. לא )״הא ם״ד חוץ לתחום ע״ב: ס בבלי
עיר. של ל ת ח ו מ ה אלא אימא חוץ עיר> ז כ״י א״פ: <של
לאלפים מחוץ העירוב שנתן שבת״, ״תחום אינו כאן של משנתנו ״תחום״ ז״א
( 1
ממש ,ז״א ״תחום״ זה הוא ״תחום העיר״ אלא עירובו: מן העיר ,שא״כ לא קנה אמה
שבבבלי שם להלן: על הברייתא אף בוודאי נסמך )או ה ה ג ה ה ( הפירוש לעיבורה. חוץ
ל ע י ב ו ר ה הנותן א ת עירובו בתוך עיבורה של עיר לא ע ש ה ולא כלום נתנו חוץ והתניא
א מ ה ו מ פ ס י ד א ת כל ה ע י ר כ ו ל ה וכו׳. משתכר אותה אפילו אמה אחת עיר של
מתפרשת והמשנה ל ת ח ו ם . נתנו חוץ פ ״ ד )פ״ג( י ד : ב ב ר י י ת א זו ש ב ת ו ם ׳ אבל
2
היה אמה של תחום אם אלפים עירובו בסוף > את הנותן )פ״ה( א : פ״ז התום׳ פי על
2
אחת אם היה > אמה ל ת ח ו ם חוץ נתנו ואם לאו לא יכנס, סמוך לחומה ייכנס ביתו
2
עירוב. אלפים א מ ה שלו עירובו עירוב ואט לאו אין עירובו > בתוך
הוא איפוא העיקר במשנה ,ובמובנו הרגיל :תחום שבת. ״לתחום״
הברייתא. ע״פ ה ר י זו ה ג ה ה לגו׳ הדפו׳ כ״י א ״ פ אין זה א ל א פירוש ,ואולם לפי
אוסר ,לעיל אינו אימא יוסף רב אמר עירובין סט א: )תני(. א י מ א .7
בבלי שם נו ב וירוש׳ ליעיבורה״ )ועי׳ שבנדרים פ״ז מ ״ ה ,בניגוד במובן ״תחומה״ (1אבל לא
רבינוביץ ב ד ״ ס ש ם ד ו ח ה ב ש ב י ל זה נ ו ׳ כ ״ י א ״ פ ,אבל א י ן זה מ ו כ ר ח . שם( ,שהוא תחום שבת.
513
רשות ביטול )״ואין הוא נכרי אלמא עליכם. ויאםר ת ח ש ך שלא במבוי עד צרכיכם
תבן <״אלמא לאו נכרי ה ו א י ו צ י א במקום נכרי ע ד שישכיר׳׳( ,והא אנן ע ד ש ל א מועיל
ו א י ב ע י ת א י מ א ל א ק ש י א כאץ וכו׳. היום. ם ג י ליה״( .א י מ א ע ד ש ל א י ו צ י א ובביטול
המאור ,או״ז סי׳ ת נ י עד(, י ו צ א היום )בדים :עד שלא י ו צ א דים וביי א י פ :
(
מ :והאנן תנן עד שלא ה י ו ם ) ו כ ן ה ג י ה ו ר ש י ל ב ד י ר ו ב י ח ' (» י צ א קס׳ט ,ראיש ורעיב:
שלא י צ א היום ,ר י ח :ופרקיגן מ א י י ו צ י א שלא עד ש ל א מ א י יוציא ואוסר עליכם
היום ,וכן המאור. י ו צ י א יוציא דקתני במתני׳ שלא
)״עד ה י ו ם י צ א עד שלא )כנו׳ מ ו ר א ש ו נ י ם ( : הבבלי שלא יוציא״ מפרש ״עד
השנה״ ״בצאת ובעברית א(, קה )פסחים יומא״ ״אפוקי בארמית כמו תחשך״(, שלא
איסוא מן ה״פירוש״ הזה עושה )קידושין ע ע״א(. ח ד ש יוצא חדש נכנם כ ג יז>, )שמות
ואם אנו רוצים לקרבו ב מ ק צ ת ז היום .וודאי ש ה ו א פ י ר ו ש ר ח ו ק -״יצא״ ומוסיף: ״יוציא״
)בלשון יומו יוציא לא ש ה צ ד ו ק י עד )היום(״, שלא יוציא ״עד לפרש צריכים אנו
״לא הוציא ה ת ו ע ב הזד ,(.כ מ ו ס ח ב :ע ד ש ל א יוציא שבברייתא עוקצת ,כמו בלשון ר״מ
.118 סי׳ ש ב י ע י ת ם״ו ,לו ע ״ ג .ועי׳ ל ה ל ן ע י ר ו ב י ן ס ג א ,״ ו ל א י צ א ש ב ת ו ״ ,י ר ו ש ׳ שנתו״,
( 2
ד ע מ א י : והמאור נוס׳ מ ור״ח כש״כ לפי ״אימא״ ,ולא הנוסחאות רוב לפי
של העד האחד שלאחריו( ז אימא״ של ״ואיבעית )כמו ״ א י מ א ״ אלא פירוש וכו׳-אינו
)״תני״( אינו נאמן. ד״ם
במקום בדברי ת״ק אבל -בדברי הבבליות ״יצא״. במשניות הוגה פי הבבלי על
יהודה. ר׳
ע מ ׳ .326 יהודה, רב לעיל אצל גג, תני על פסחים יג ב : תני. ".8
א י מ א א ף ט י פ ו ל י נ ש י ם ,ל ע י ל ע מ ׳ .111ו ה ג ה ה ה י א . פסחים מב א: אימא. .9
,330 לעיל עמ׳ א י נ ו כ ן וכוי, הטומאה ולענין אימא פסחים מה ב: אימא. .10
ל ה ל ן ס י ׳ .55ו ש ת י ה ן ה ג ה ו ת . ועי׳
( 3
והקטירף( במגיס א י מ א .פסחים פ״ה מ״י :קרעו והוציא אימוריו נתנן .11
הנשרסין ג ב י ה מ ז ב ח .וכן ב י ו מ א פ ״ ו מ ״ ז :ב א לו )״כהן גדול״( א צ ל פ ר ו ש ע י ר על
על גבי המזבח. ו ה ק ט י ר ן והוציא את אימוריהן נתנם במגים קרען
אימא להוי מקטר הוד. ג ו פ י ה במגס אטו סז ב(: )ויומא ב סה פסחים בבלי
על גבי המזבח. ל ה ק ט י ר ן
והקטירן, במגיס נתנן מב: בכיי וחוס׳: דפוי״י )עד לובלין שפיו( כך הוא בכל
5
כיי ]איפ :> 1והקטירן ב מ ג ס ב מ ג ס ם״ד א ל א א י מ א וכו׳. גופיה הוה מקטר ל י ה , ל מ ג ים
ד ף ב״ז ס ע ״ ד : בס׳ הישר דית אטו במגס מקטר להו, יכל הספרים•(: וראב״ד )בשם דז״ה
רש״י מ ק ט ר להו(. אטו במגס לאקטורי )ומיומא ש ם : במגיס בעי אטו הספרים היג בכל
המוגהים״(, ספרד ׳ספרי בשם וכו׳ )וכן הביא הראביד אלא והקטירן סיד והגיה: מחק
ס״ד אלא וכד ,לפי שהיה קשה הגיה בכל מ ק ו ם :והקטירן )בסוטה :והקטירו( רש״י
למזבח מ ע ל ה אותן דבמגם במגס והקטירן למתגי ״דשפיר הוה שייך )רש״י ביומא( לו
ומקטירו מ נ ח ו ת כ ו א( מ ע ל ו )ברייתא טובא מעלן ומקטירן בכלי שרת תני)נן( דדכוותיה
אבל בדרך אחרת, ) מ י מ ר א ש ם ( ״ .ו מ פ נ י ה ג ה ת ו זו ה ו צ ר ך ר ש ״ י ל פ ר ש ב כ ל מ ק ו ם בהמיינו
ובתום׳ פסחים( הישר פ י ׳ ר ״ ת <בס׳ והפשוט שבפירושים הוא הראשונים דחו הגהתו. כל
שרת״( )״בכלי במגס ״נתנן שלשון שברש״י(, דמפרשי״ ״אית הוא )והוא והראב״ד
ו״לא מקטירם״, שרת( כלי )או ב ת ו ך ה מ ג ס ש ב ת ו ך לומר שבא ״משמע והקטירן״
עבודת כ ס ד ר )הראב״ד( .ולא ש א ל אלא ״במקום ששונה הסדר״. אלא על הלשון״ דקדק
ש ״ מ ש מ ע ליה ש ד ק ד ק ה ת נ א בלשונו וכל מ ה מנחות, ו ס ד ר עבודת יוה״כ ו ס ד ר הפסח
ואין לשנותו״ ,א ב ל ל א ב ב ר י י ת א ד מ נ ח ו ת כו א )תו״י יומא שם ,ועי׳ גם הוא דוקא ששנה
4
ת ו ם ׳ ש ם ,ו פ י ׳ ה ר א ״ ש ב ס ו ט ה ש ם ב ש ם ה ר ׳ י ה ו ד ה ,ש י ר ל י א ו ן >> .ו מ פ ר ש ה ת ל מ ו ד :ל ה ק ט י ר ן ,
הקטירן. כך ו א ח ר ״במגס״ ,אלא פירושו: ״והקטירן״ אינו נמשך על כלומר
לב שם פ״ה, אומר, שכן הוא ואף הירוש׳ וודאי ש פ י ר ש ו כך, פירוש. איפוא זהו
והקטירו שלא מ ה ת ״ ל ו ה ק ט י ר ו א ו ת ו וכו׳. והקטירם. כתיב והקטירו אותו והקטירו ע״ד:
ה כ א )ברישא( א ת ) ת ״ כ נ ד ב ה פ ר ש ה י ד י(. כאחת כולם והקטירם חלבים בחלבים. יערב
אמר א ת מר הקטירן כולן כאחת. והקטירו ש ל א יערב חלבים בחלבים .והכא )בסיפא( מר
5
ו כ א ן ע ל ג ב י ה מ ז ב ח >. ב מ ג ס לא כאן )״כולן כאחת״ ,פ״מ( רבי
דםפרא(: ברייתא פ ס ח י ם פ ״ ג י ) ו מ ס ג י ת ו ם ׳ זו פ י ׳ כ א ן ה י ר ו ש ׳ בתום׳ שנינו וכך
ח מ ש ה ו ש ל א ר ב ע ה של א פ י ל ו לו )״הכהן״( א צ ל ה פ ס ח והוציא א ת אימוריו ובא
א ח ד ואחר כך הקטירן. ו ה ק ט י ר ן ,כלומר אימורים של ד׳ וה׳ פסחים נתן במגס במגס נתנן
,Studien בנוסח א ח ד )אלבוגן, ימים״, הראשונים פייט בעל ״שבעת הפייטנים מן
א ב ל ב נ ו ׳ ב ) ש ם ,112 והקטירן, ק ט ע :(Bק ר ע ן ו ה ו צ י א א ת א מ ו ר י ה ן ו נ ת נ ן ב מ ג י ס ,111
cקצר ועיקרי וקטע ומורחב, מעובד אבל קטע B ל ה ק ט י ר ןן וגתגן במגים : >c קטע
cנשתבש ״להקטירן״ במקום *והקטירן״. וע״כ נראה שבקטע יותר,
שנשתבש ״אר׳׳א״. ב :א ״ ר אלעזר אימא ,והוא ט״ם בוודאי במקום ״אלא״, מ
(2ב ת ו ם ׳ מ נ ח ו ת ש ם ל י ת א ״ ו מ ע ל ה ו — ש ר ת ״ .
515
והקטיר ״אתה כוננת עולם ברוב ח ס ד ״ ליוסי בן יוסי :קרעם והוציא חלבם בסדר
ח״ב, )סרע״ג שאחריו בםדר ״אתה כוננת״ ,116ו ע י ׳ ת ו ״ י ל י ו מ א ש ם ד ״ ה א ל א ( ן )קובץ,
ל ה ק ט י ר ם במגס ונתנם אמוריהם והוציא את וקרען ע ״ א ו ת ש ל ו ם א ב ו ד ר ה ם : (61 , נא
גבי המזבח. על
טובל ע צ מ ו ת ו ה מ ל ק ט השומע על מתו מ״ח: פסחים פ״ח אימא. .12
וכוי. ואוכל
ב
ואיפ ורומי )נו׳ עי״א :לו( ופיה״מ לר״מ .מ כ י ב דפו׳ ו מ ,ב Qu׳,Fol כ ך מב״ב ,מ
ק: ז ל ו ו ה מ ת לק ט ו כ ן ב מ ש נ י ו ת .ד*נ ו ל ו : והמלקט ל ו , רי״ד ו מ א י ר י : ולירמא, ה
לו, ש נ ת ל ק ט ו ו מ י ופ : מי׳־ר והמלקט(( ונקוד: ת׳ )נמחק בעצמות והמ)ת(לקט
והמלקט ונ״ל ד ג ר ס ת ׳וכתב עוד סיא ומי שנתלקטו והמתלקט לו עצמות, ר׳ יהוסף מגיה:
ועי׳ להלן(. )מיש׳ מנייגו של גוף׳ ט ו מ א ת ז׳ ב ר ו ב ב נ י י נ ו ו ר ו ב היא טעות דהא הוי טמא
מחו על השומע וכייי: בדפוייי •דתניא•( )׳דקתני׳, עיב ק זבחים שבבבלי בציטאט
עצמות. ו ה מ ל ק ט
ו ש ב י ע , ש ל י ש י וא״פ( )מ ה ז א ה ב ע י הא עצמות, מלקט א: צב בבלי
ב
ע צ מ ו ת . לו ש ל י ק ט ו א י מ א הוא( ט מ א )מ :
עצמות. ו ה מ ל ק ט ה י ה לו ל ו מ ר : שא״כ הגהה, ולא ו פ ר פ ר ז ה, פ י ר ו ש זהו
* ש ל י ק ט ו וכוי. ו מ י יי וכו׳ א י מ א הא
יום פ י ״ ב א( ש נ ו : )שמחות שבברייתא שם בזבחים ק ע״ב, כזו בפרפרזה כיוצא
עצמות( כ מ ל ק ט כיום ק ב ו ר ה וכו׳ ו ל א כ י ל ת פ ס ח י ם כיום ל י ק ו ט ע צ מ ו ת ) ב ש מ ח ו ת : שמועה
בר רב הונא ש ם :ל״ק ובפירושו של רבה לערב, בקדשים זה ואחד זה טובל ואוכל אחד
ה ח מ ה וכו׳. לשקיעת עצמות סמוך לו )כי״י :ושליקטו( ש ל י ק ט ו ש ש מ ע וכו׳ וכן כאן
בקדשים הרי הן בליקוטי )״ולאכול פסחים שם ,לו ע ״ ב ב פ י ר ו ש ב ר י י ת א זו ש ב י ר ו ש ׳ וכן
לו ש נ תל קט ו שמע בון: בר׳ יוסי ר׳ בדברי וכו׳( טובל״ עצמות וליקוטי עצמות
מ א ת מ ו ל וכו׳. עצמות
שליקטו ל ו עצמות ,אינו אלא פרפרזה )והוא דיבור אחד עם שלפניו(, במשנה :וכן מי (1ר ש ״ י
והוינן בה והגמרא של פסחים« והמלקט עצמות, הוא מביא את המשנה: ד י ה ולאכילת, שבזבחים שם,
פ ר פ ר ז ה ג ם בפיר״ח :א ב ל מ י שלקטו ל ו ע צ מ ו ת וכוי. וכוי.
ב
ש נ י נ ו — ק ו ד ם חצות שניגי א ח ר ח נ ו ת שגינו. שחיטה שחיטה שנינו אחר מ ו מ :קודם (2
516
ש ח י ט ת זמן ש נ מ צ א קודם( ,א י מ א קודם ה פ ס ח הא קתני ש ח י ט ה ,וכן ר״ח? מ ב : קודם
( 1
שחיטה יקרב לאחר ירעה קודם שחיטה שנמצא הפסח )תום׳ פ ״ ט ט 0 כתנאי הפסח.
2
אל)י(עזר > אומר קודם ח צ ו ת י ר ע ה לאחר חצות יקרב. ר׳
מחלוקת תנאים שנחלקו אליבא דר״ע ,ותנא דמתני׳ הוא כפשוטו ת״ק איפוא ישנה
משנתנו אף לר״א. ל פ ר ש ח ב י ר ו ש ל ר׳ א ל ע ז ר .א ב ל ר׳ ז י ר א ר צ ה דברייתא,
יאחר הפסח״. ״קודם לפסח״, שנו סתם וירוש׳ שבבבלי הסתמיות בברייתות אף
וכו׳ ל א ח ר ותימכר שתסתאב תהא רועה עד לפסח קודם שם ,ה״ו: שבירוש׳ בברייתא
אם כשב מה )זבחים לז ב(: שבבבלי צו םע״ב הלכה ובמדרש ת ב ו א ש ל מ י ם וכוי. הפסח
ש ק ר י ב ה ש ל מ י ם י כ ו ל א ף ל פ נ י ה פ ס ח כ ן וכו׳. לרבות תמורת הפסח אחר הפסח ת״ל
מ״ג פ״א )תענית הפסח שיעבור עד מ א י אמר ר ב ה ע״ב: בתענית ד כיו״ב
ה פ ס ח ) ו ע י ׳ ת ו ם ׳ נ ד ר י ם פ ״ ד ז ו ל ע י ל ע מ ׳ .(69 ש ח י ט ת זמן פ ״ ח מ״ר (.ע ד ש י ע ב ו ר ונדרים
פירושו ששנינו מה פ י ר ו ש : אלא בכמה מקומות אינו מציין )״תנן״( ״שנינו״
ו כ ך ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 379ו ש ״ .(3
נ כך
ק ת נ י ב ה ד י י ה ו ,ל ע י ל ע מ ׳ .34 א ל א מ ז י ד )״או הזיל״( פסחים צב ב: ק ת ני. •.13
ה כ י ק ת נ י .פ ס ח י ם ק ט ז א :ה כ י ק ת נ י ש ב כ ל ו כ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ .383 .14
האולם ב י ן היה עומד ופרו פרו ב א לו א צ ל מ״ח: פ״ג יומא ת נ י .15
וכוי. ולמזבח
וכר. צפון״(
לו א )זבחים כ ע״א> :מ א ן ש מ ע ת ל י ה ד א מ ר בין ה א ו ל ם ו ל מ ז ב ח צפון )״קרוי בבלי
פ ״ ו א, זבחים )תום׳ שמעון היא דתניא רבי אלעזר ברבי לשחיטת קדשי קדשים״( צפון
( 5 ( 4
)חכנגד מקיר של מזבח צפוני ועד כותל העזרה צפוני נ ד ב ה פ ״ ז ב( א י ז ה ו צ פ ו ן ת״כ
שמעון ברבי ר׳ אלעזר יהודה ר׳ יוסי בר׳ צפון דברי )״כנגד צפונו״( כולו המזבח כל
בין מ כ נ ג ד אף שם: בת״כ ולמזבח. האולם בין אף ר״ח( המערב״, )״כלפי מוסיף
)וכ״ה ב ב ב ל י בכ״י מ ומקצתו א ף בא״פ( ן צ פ ו נ י ה ע ז ר ה כ ו ת ל ולמזבח ועד האולם
בתום׳ שם :מוסיף מ כ נ ג ד בין האולם ולמזבח ועד כנגד בית החליפות )״שבכותל הצפוני״(ן
בין ה א ו ל ם ו ל מ ז ב ח וכו׳. כ נ ג ד פ״ג ,מ ע״ך :מכנגד בית החילפות עד בירוש׳
מ ד ק א מ ר לצפון המזבח .מכלל דמזבח לאו בצפון קאי שם ,לז א א מ ר ו : להלן אבל
יקרב עשר בארבעה שיסתאב וכו׳ ירעה עד עשר בשלשה שנמצא הפסח בתום׳: (1
ח״ד(. ר ׳ אלעזר )דמו׳ וכי״ל( אומר קודם חצות וכו׳ )ועי׳ שלמים
ב :א ל ע ז ר ,ו כ ״ ה ב ת ו ם ׳ ) ל ע י ל ה ע ׳ .(1 מ ( 2
517
ה י א ד ת נ י א )ת״כ ש ם א, מני ר׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב העזרה״/ כלום מן ה מ ז ב ח בצפון )״אין
)״דקתני והא רישא ו ל ע י ל ט ז ב -יז א( וכו׳. ור״ח כאן מדות פ ״ ה מ ״ ב ותוי״ט שם ועי׳
שחיטת שהכשיר בצפון מקצתו מזבח היא )״דאמר בר״ש ר״א ב א לו א צ ל פ ר ו וכו׳״(
הפר ר״ל שיהא ״והוא סבר בין האולם ולמזבח ממש, רש״יז ה פ ר בין האולם ולמזבח״,
בין צ ד מערבי ש ל מזבח ב מ ה שיש מן המזבח לרוח צפוני לבין שכנגדו מן האולם״, עומד
)״כלומר לא בין האולם ולמזבח האולם ולמזבח כ ב י ן י( ותני כולה ראב״י היא מאירי(.
״בין זאת אומרת מאירי(. אלא משטח כותל צפוני של מזבח לשכנגדו ע ד האולם״, ממש
בין האולם ו ל מ ז ב ח ״ ש ל התום׳ ות״כ וירוש׳. ״כ נ ג ד וכו׳ ש ל מ ש נ ת נ ו ה ו א האולם״
בין האולם שבדברי ראב״ש שבברייתא: פירש איפוא ״בין האולם ולמזבח״ הבבלי
א ב ל לפי התום׳ והת״כ יכול ה י ה ר א ב ״ ש ממש ,וע״כ הוצרך לפרש מ״ח כראב״יז ולמזבח
כ ר א ב ״ י )ועי׳ ר י ט ב ״ א ( . לסבור
וגס ל מ ״ ט ג ם ל מ ״ ח )מ ע ״ ד ( הברייתא ״אי זהו צפוגו״ הירוש׳ שם מביא את אבל
פירושו משנתנו של ולמזבח״ האולם ש״בין מ נ י ח שהירוש׳ על־כן וודאי <מא ע ״ א ( .
ולמזבח עד הקיר ז״א אותו הקו ה נ מ ש ך מצפון בין האולם בין האולם ולמזבח״, ״כגג ד
בתוס׳ לשון הברייתא לפי כראב״ש גם כראב״י גם להתפרש יכולה והמשנה הצפוני,
וירוש׳. ות״כ
א ה ו התיב כהנא יבמות םי״ב ,יב םע״ג: הוא .וכיו״ב בירוש׳ פ י ר ו ש זה ״תני״
ובשיליית׳ היוצאת מבין רגליה וכי מ ב י ן רגליה ה י א יוצאת א ל א נ ר א י ת כמבי׳ רגליה, כתי׳
2
ולמזבח האולם בין הי׳ > כיור ו ע י ׳ ז ב ח י ם נ ט א( )מדות ם״ג מ״ו, תמן דתני׳ כההיא
3
האולס כבין ו כ י <מ(בין > ה א ו ל ם ו ל מ ז ב ח ה י ה נ ת ו ן א ל א נ ר א ה דרום. כ ל פ י ו מ ש ו ך
ש מ ע י ה שם>. <ר׳ האולם ולמזבח״ כ ב י ן ״שלא היה עומד באמצע בינתים אלא ולמזבח;
זהו פירוש ,והפירוש מוכרח ,שכן שנינו א ף במצורע ,גגעים פי״ד מ ״ א )ת״כ מ צ ו ר ע
ולשון של מצורע הלשון. ב ש י ר י ו כ ר כ ן ואזוב ושני תולעת פ ״ א ד :(.נ ט ל ע ץ א ר ז
שאינו צריך לחלוקה. וודאי
דימי שמועתם של רב מפני יומא שם, ר׳ י צ ח ק , שמועתו של נדחית בכלל אבל
ירוש׳ פ״ד ,מ א ע״ג. ז שם מא ב -מב א וכל הלשונות צריכים שיעור, ורבין,
י ו מ א מ ג ב :ת נ י ש ל ה י כ ל ) ״ ש ב ע ז ר ה ״ ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .328 תני. .17
518
הפרוכות שני לבין שמגיע עד בהיכל מהלך היה מ״א: פ״ה יומא .18
בין ה ק ד ש ובין ק ד ש ה ק ד ש י ם וכו׳ מ ה ל ך ל ש מ א ל ו ע ם ה פ ר ו כ ת ע ד ש ה ו א המבדילות
הבדים. ש נ י בין המחתה הגיע לארון נותן את לארון, מגיע
( I
)אלא כותל ב מ ק ד ש ר א ש ו ן מ י הוו פ ר כ ו ת אילימא עסיקינן, במאי נב ב: בבלי
במקדש שני לעולם ו ה ת נ י א וכו׳. ב מ ק ד ש שני מי הוה ארון אלא ״ א מ ה טרקםין״( הקרוי
כ ב י ן ה מ ח ת ה לבין שני הבדים אימא ה ג י ע ל א ר ו ן -מ ק ו ם ארון .ו ה א ק ת נ י נ ת ן א ת ומאי
ה ב ד י ם )״כאילו היו ש ם ו נ ו ת נ ה ביניהם״ ,ז״א ב ע ר ך ב מ ק ו ם בין שני הבדים(. שני
ראשון לא היה שם שני לא היה ארון ובית כבר ביארנו במשנה שבבית המאירי:
בבית שני היא הואיל ושנו בה פרוכות. ומשנתנו ש ב י ן ה י כ ל ל ד ב י ר פ ר ו כ ו ת וכו׳. להבדל
< ב מ ״ ב> בה ש פ י ׳ ו כ מ ו ואם כ ן מ ה ש נ א מ ר ב ה ה ג י ע לארון פי׳ מקום ארון. שנויה.
ה א ר ו ן . מ ש נ י ט ל
היתד. הארון אבן מ ש נ י ט ל ובה שנינו: ל מ ״ א שלנו, שמ״ב סמוכה מכיון אבל
ש ה י ה שם ארון ז בשעה ראשון. בבית שנויה ועליה ה י ה נותן - ,מ ש מ ע ש מ ״ א וכו׳ שם
ש ס י ד ר ו ע נ י ן ה פ ר ו כ ו ת ל פ י מ צ ב ם ב ב י ת ש נ י )ורבי יוסי ח ו ל ק ב א מ ת ( . אלא
11. ל ע י ל ע מ ׳ ,514ס י ׳ י ו מ א פ ״ ו מ ״ ז ,ב ב ל י ם ז ב, a18
פושטין אלא קדש בבגדי ישנים היו לא מ״א: פ״א תמיד א י מ א . .19
מראשותיהן. ת ח ת ומניחין אותן ומקפלין
ליהנות בהן אמר ניתנו שמעת מינה בגדי כהונה יומא ס ט א ) ת מ י ד כז א(: בבלי
ראשיהן )״ולא ראשיהן )״אצל״( כ נ ג ד אימא אלא ראשיהן תחת לא תימא פפא רב
ותיפוק לי ראשיהן תחת דעתך דאי סלקא דכנגד ראשיהן ה״נ מסתברא וכו׳. עליהן״(
2
בגדי )והא קא מ ת ה נ י מכלאים( > ראשיהן תחת רב אשי אמר לעולם כ ל א י ם וכו׳. משום
ת״ש ת ו ״ י ( וכוי. ועי׳ ם פ ״ ה כו, תום׳ כלאים )״ואין ב ה ן מ ש ו ם כלאים״, קשין הן כהונה
כהונה היוצא בהן ל מ ד י נ ה אסור ו ב מ ק ד ש בין ב ש ע ת ע ב ו ד ה ובין ש ל א ב ש ע ת ע ב ו ד ה בגדי
3
בהן /ש״מ. לי ה ג ו ת ג י ת ג ו כ ה ו ג ה ש ב ג ד י מפני מותר
אלא ״תחת״ כפשוטו תחת ממש .אלא על כן כל יסוד לפרשו ״כנגד ראשיהן״, אין
( 4
כך היה (, )תמיד שם ומדות פ״א מ״ח נראה שכשם שהיה לפרחי כהונה ״כםת״ שבכלל
אף לזקני בית אב ,ועל שניהם שנינו ״לא היו ישנים בבגדי קודש ומתכםין בכסות עצמן״ i
5
ש מ י ר ה >. תחת הכסת לשם שנתנו בגדי כהונה איפוא נראה
א י מ א כ מ ל א ל ו ג מ י ו ,ל ע י ל ע מ ׳ .138 יומא פ ע״א: )תני(. א י מ א .20
טמא מטמאין כל החוצלות )עדיות ם״ג מיד( תנן התם ע״א: םוכה כ .21
והא אנן מ ת ל א )״בתמיד.״( טמא אין, מדרס וחכ״א מדרס. דוםא דברי רבי מת
מדרס. א ף ה מ ט מ א מדרם מטמא ט מ א מת .אימא ע ד ה פ״ו מ״ג( כל תנן
זו בברייתא ואף מדרס׳ אומרים וחכמים פ״ד: סוף ב״ב כלים א ף בתום׳ אבל
״ א ף ״ -ל י ת א ב כ ״ י מ ב. כ ע״ב ,שבנוסחאות שלנו יש בה שבסוכה
״אף״. להלן בפרק ״שינויים מצויים״: ועי׳
519
ל ע י ל א צ ל ר ב י ה ו ד ה ,ע מ ׳ .326 סוכה מ ה א :א י מ א )״תני״( ע ל גב, .22
ב ד ל ת . ב ב ק ע ת וכן הקדרה ואין םומכין א ת מ״ה: ביצה ם״ד אימא. .23
בציטאט ה ד ל ת ,וכן ברעיב. מי״ר ,ל ו ,פ ק ה ,ו ב מ ש נ ה ש ב ס י ׳ ה ר י מ ש ב ד ׳ ש ו נ צ י נ ו :
הדלת. ב ד ל ת ,ו כ ן ב ר ש ״ י ש ם ,א ב ל א׳יפ ש ם : שבת קכד א:
( 1
ה ד ל ת אימא וכן לג א :ב ד ל ת ם ״ ד )״ומי ז ה ה ס ו מ ך ק ד ר ה ב ד ל ת ״ ( ,א ל א בבלי
2
הדלת לפי ב ב ק ע ת וכן אין םומכין את הקדרה סומכין אותו בבקעת״( .תנו רבגן > )״אין
נ ת נ ו עצים א ל א ל ה ס ק ה וכר. שלא
בבקעת. אותה םומכין שאין ״וכן הדבר בדלת״, כמו הבבלי בדלת״ מפרש ״וכן
טהורה. ב ד ל ת בראשו מ נ י ק ת וכן עשה מיב: נמצא בכלים פי״ד ד ו מ ה מוסגר ומאמר
ה ט י פ ו ס מן ה מ ש נ ה ס פ ר י דווקא אחרים, מקומות בכמה כמו כאן, אף
הדלת. שבבבלי: ע״פ ״אימא״ ה ו ג ה ו ״ ה י ר ו ש ל מ י ״
א י מ א מ ש ל י ם ו כ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ .275 אימא .ר״ה לב ב: .24
א י מ א .מ ג י ל ה ט ע ״ ב :א י מ א כ ע י ן פ ס ח י ם ,ל ע י ל ע מ ׳ .491 .25
; והעבודות הטהרות )ם״א הדינין )״גזיקין״( חגיגה פ״א מ״ח: אימא. .26
3
והטהרות י ( והטומאות ועריות )״והעריות״( יש להן על מ ה שיסמכו ה ן ה ן גופי תורה.
ולירמא: ה׳ ב ,ס״א בכיי ומי״ר ,לו, אבל מביב כ ך ,ה ן ה ן ,ד׳־נ ו א י ל ך ק פ ו ה .
ב
הן ,ו כ ן בסב״ב מ ו מ . ו ה ן
)״הגי ד מ י פ ר ש י הנך לא הני אין הן גופי תורה. והן( )מ ו מ ג : הן יא ב: בבלי
( 4
אימא הן אלא בתמיה״(. כולי האי לאו גופי תורה, הנך דלא מיפרשי גופי תורה, הוו
הן(. )מ: והן
ם ג שבמשנה הראשונים גם שניהם, פירושו והן״, הן ״אימא שלנו נוסח לסי
א אל כלומר לא ״והן הן״ ,שמקושר עם האחרונים, א י מ א ה ן הן, מ: ולפי נו׳ האחרונים,
הן״ ,ו נ מ ש ך ע ל כ ל ה מ ש נ ה ,ונו׳ זה עיקר. ״הן
עליהן וכו׳ מ ו ס ף אבל הדינין עירובין(: א ב ל ב ת ו ם ׳ םוף פ ״ א )וסוף ה ג ה ה. זוהי
( 5
א ב א יוסי בן וכו׳. שיסמכו יש להן על מה ומעשר שני וההקדשות והחרמים הערכין
משנתנו של ארבעה אומרת זאת הלכות. גופי תורה מקצועי שמונה אילו אומר חנין
ו ה ט ו מ א ו ת ״ א ח ד הן( ו א ר ב ע ה ש ל ה ״ מ ו ם ף ״ ,א ל ו ה ן ג ו פ י ה ל כ ו ת .פ י ר ו ש ו א י פ ו א )״הטרדות
( 6
. ״הני אין הנך לא״ כפשוטו,
טבילה חוץ ב מ ק ד ש טעוניץ חגיגה ם״ג מ ״ ח :כל הכלים שהיו אימא. .27
אומרים וחכמים מ פ נ י ש ה ן כ ק ר ק ע ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר הנחשת ומזבח הזהב ממזבח
( 7
. מ צ ו פ י ן ש ה ן מ פ נ י
מ ט מ א י ן כ ז א :א ד ר ב ה כ י ו ן ד מ צ ו פ י ן נ י נ ה ו נ י ט מ ו <עי׳ ד ״ ם ( ,א י מ א ו ח כ מ י ם בבלי
שהן כקרקע רבנן לר״א קאמרי )״דקאמר טעמא מפני ואיבעית אימא ש ה ן מצוסין. מפני
אדמה מדקרנהו טעמא )״דילפת דעתיך מאי הכי הוו מטמו״(, הא לאו דלא מטמו הוא
520
ככלי לחו והוי מבטלן שהציפוי למימר )יובעו דמצוםין משום טמאיך( הכי לאו הא
מיבטל בטיל ציםויין גבייהו. מתכות״(.
לי דכלי עץ״ ו כ ו / מן ״ותיפוק ב -כ ז א, ש ל ח ג י ג ה כו הםוגיא שכל גראה אבל
מ כ פ ר ע ל י ו ״ -ה ו ע ב ר ה מ מ ג ח ו ת ,וסוגיות מ ו ח ל פ ו ת הן. ״שלחגו של אדם עד
וחכמים אומ׳ עט םע״ד: ש כ ן א מ ר ו שם, טהורין. שמצופין הירוש׳ פ י ר ש כך, ואף
( 3
הוא .לא כן א מ ר רבי ש מ ע ו ן בן לקיש שהן מצופין .לא ציפוי שהוא עומד מחמתו מפני
רבי הושעיה כעובי דינר גרדיינון היה בו )״שאין עליו אלא כעובי דינר זהב״ ,בבלי בשם
( 4
שמעון דאמר רבי כיי ואתייא מ ח מ ת ו הוא. אינו עומד רבי לא למלכתו אמר א(. כז
שביעית ידוש׳ ועי׳ מחמת דבר טמא הוא, כעומד לא פ״ב .עח ע ״ ב : חגיגה (3ע י ׳ י ר ו ש ׳
ם ״ ב ,ל ג ע ״ ד :ו ה י א ג ד י ל ה מ ח מ ת ו ׳ ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ 522ה ע ׳ .2
521
ז (
מקטר אלא כאן כתיב אין קטרת> <להקטיר קטורת. מקטר מזבח ועשית לקיש בן
המזבח היה מקטיר את הקטורת. קטורת.
כבעייתו של ר״ל שבבבלי ,שכל המצופה בציפוי עומד <עי׳ ג ם נ י ר ( , סובר הירוש׳
הזהב אינו עומד הרי ציפוי זה של מזבח על כן ש א ל עומד טמא. שאינו ובציפוי טהור
2
ו ת י ר ץ ר׳ לא, זהב, דינר כעובי אלא היה שהרי לא )״מחמתו״( י המזבח מחמת אלא
ה י ה צ י פ ו י ע ו מ ד ,ש כ ן ה א ש ל א ש ל ט ה בו. שלמלאכתו
עליו אין כתיב תוקד ואש המזבח מויק״ר פ״ז ה: של הירוש׳ כך יוצא ושפירושו
)תנחומא ג ל י ד ד ה ו ה ת א מ ר אם מ ת ו ק ד ת בו וכו׳. האש היתה א ל א ת ו ק ד בו, כאן
ר׳ ה ו ש ע י א כ ע ו ב י ד י נ ר גרדיון תני בשם עבה( וא״ת שהיה ציפוי הנחשת תרומה: סוף
להקטיר מתקטר בקטרת )מה״ג: ה ק ט ר ת כן ש נ א מ ר וכו׳ בו .א מ ר ר ש ב ״ ל א ף )ה>מזבח היה
א י ן כ ת י ב כ א ן וכו׳. קטרת(
יבמות פ״א מ״א :ח מ ש עשרה נשים סוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן תני .28
3
אילוניות > שנמצאו או מ י א נ ו וכו׳ או מתו וכו׳ וכולן אם היבום החליצה ומן מן
3
/ ו כ ו מ ו ת ר ו ת )*ליבם״( ואי א ת ה יכול ל ו מ ר ב ח מ ו ת ו וכו׳ ש נ מ צ א ו א י ל ו נ י ו ת ( צרותיהן
וכולן תנן )״ליבם״( וכד. א ס ו ר ה צרת אילונית רב אםי אמר יב א -ב: בבלי
י ש א ( 4
כאן א ק ל מותרות צרותיהן ש נ מ צ א ו אילוניו׳ או נתגרשו או מתו או מיאנו אם
ה 3 הכיר בשלא ומתני׳ וכו׳ בה בשהכיר אםי בה )״דרב הכיר בה כאן שלא שהכיר
ילא ק ת נ י שנמצאו דקתני דיקא נמי אילונית וכד ,רש״י ועי׳ רשב״א( שתהא כשנשאה
יאלא הא הכיר בה וכי׳ ואפי׳ הילכתא צרת אילונית מותרת ש מ ע מינה .אמר רבא שהיו
שהיו. שנמצאו תני דקתני
ה < למשנ אבל אינו קובע א ת יחסו מותרת״. ״צרת אילונית ר׳ יוחנן אומר ש ם אף
ע״ . ד בירוש׳ שם׳ ב רב אםי על משנתנו ,כמו שמפורש ח ו ל ק של דבר לעיקרו ואמנם
רבי וכו׳ מ ו ת ר ו ת . וכולן א ם י על פליג׳ מ ת נ י ת א איילונית אסורה. אמר צרת אםי
שאץ מאיר אמר כל כרבי מאיר דרבי בר חייה בשם רבי בא בר מ מ ל מה דמר אםי בון
5
מ י י ב מ נ י אין א ת מ י י ב ם צ ר ת י י )פ״ג ה״י ,ה ע״א(. את
העריות כל כמשנתנו: שנינו מ״ו-ז, פ״ח גטין מאיר. רבי במשנת שאף אלא
)״העריות״( אלו ונמצאו )״לשוק״( האילו ונישאו מותרות הלכו הצרות צרותיהן שאמרו
( 6
תצא האלו מן החליצה״( )״ונמצאו שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרו העריות אילוניות
(1ע י ׳ ל ה ל ן ב פ נ י ם .
להגיח: ושיש הרבה יותר שיש כאן ט״ס, קרוב אבל לפרש לפי גוםח שלנו, (2כ ך * ד י נ י ם
מחמתו הוא ,ו״עומד מחמתו״ פירושו מחמת עומד עומד מחמתו הוא וכו׳ למלכתו שאינו לא ציפוי
״ציפוי עומד״ של הבבלי. עצמו,
שפיה ,מ נ ט ' ,ריווא ,א מ ״ ד ת ״ ו ותנ״ז ,מב״ב דסו׳ פיזרו (3כ ך ,א י ל ו נ י ו ת ,ד י ג .ד י ו ש ״ ח .ש ס י ו ,
שבכבלי(, ) ב ד ״ ב ,245א ף ב צ י ט א ט וד״ו ו מ ,וכן בה״ג ד״ו ו ד י ב שבבבלי יב א ד״ם ו מ ,וכן בציטאט
)עי׳ שבירוש׳ ובציטאט וכן במי״ר וכן בציטאט מקידושין מ ר ב(. מבבלי, )בד״ק ,א ף בציטאט רי״ף
ד׳׳ו ו כ ן ב ג ט י ן פ׳׳ח מ ״ ו .בד״נ ,מ נ ט ' , יאילונית״( יפ וק. )בפעם א׳ הוגה ״אילוני׳״ ונעשה להלן( ,לו
י
וכן י״ק׳ יי ״1 מ פ ק ,מביב וכן במייר, ושסיו, איילוניות( וברעיב: איילוני׳, שם״ה )ד״ו ש ״ ח :
שביבמות צ א ב ד פ ׳ פיזי. בציטאט
522
לאחר ונשאת צרתה והלכה יבמתו את הכונס וכד. היבם״( )״מן ה ב ע ל ומן ומזה מזה
מ א י ר היא ,תום׳ גטין פ״ח )פ״ח ו וירוש׳ שם ם״ח ,מ ט ע״ג. ש מ ש נ ה זו ר ׳ וכו׳ ז ונמצאת
ל פ ר ש מ ש נ ה זו ל פ י א ו ת ה ד ע ה ש ״ צ ר ת א י י ל ו נ י ת א ס ו ר ה ״ . וקשה
נשים שתי שקדשו שנים *״י: פ״ג יבמות קאמר. ה כ י תני. .29/30
כניסתן לחופה ה ח ל י פ ו את ש ל זה לזה ואת של זה לזה הרי אלו חייבים ובשעת
ה כ ה ו נ ה. א ש ת א י ש וכו׳ ואם היו כ ה נ ו ת נפסלו מן משום
מ ן ה כ ה ו נ ה ,כ ך מ כ י ב ד פ ׳ פ י ז ר ו ו מ ) א ף ב פ י ם ק א ( ו ר י י ד ,מ י ״ ר ו פ י י ר ,פ ק ,ל ו ו ד י נ !
ומן מן הכהונה ירושלים: וכ״י לירמא הכהונה(; )והגיה רש״ל: מן התרומה מכיב דיו:
את ופירש וצירף מ ן הכהונה, ובגמרא: מן התרומה, במשנה: לו היה הרימ התרומה ז
ב פ י ר ו ש ו ! ר׳ י ה ו ם ף :םיא מ ן הכהונה וםיא מ ן הכהונה ו מ ן ה ת ר ו מ ה )מיש(. שניהם
ב ב ל י ל ג ב :ת נ י ה ו ח ל פ ו ,ל ע י ל ע מ ׳ .331 א(
0
שם לה א :ואם היו כהנות כ ו ׳ )מ :נפסלו מן הכהונה( .כהנות אין ישראליות ב(
נ ש י כ ה ני ם א י מ י ( אם היו )״אפי׳ ב ת י ש ר א ל נ מ י א ס ו ר ה ל ב ע ל ה כהן״( .א י מ ו ר )מ: לא
נשי כהנים אסורה לבעלה״(. בעליהן כהנים נפסלו להן לעולם דאשת כהן שנאנסה )״אם
נשי ישראלים לא )״מי לא מיפםלי נמי לכהונה ש א ם ימותו אלו ל א ינשאו לכהנים״(, אין,
<אלא> שנאנסה אע״פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה. ר ב ע מ ר ם וכו׳ א ש ת י ש ר א ל והאמר
דבי ה ת ר ו מ ה מן נפסלו לישראל נשואות כהנות היו הכי קאמר אם רבא אמר )מ(
)״שאם ימות ב ע ל ה וזרע אין לה אינה ש ב ה אל בית אביה כנעוריה״(. נשיהו
כהנים״ אינו אלא פירוש של ״כהנות״ ,כשימושו הרגיל בכמה מקומות )למשל ״נשי
אבל רבא מ ״ א ,ועוד(. פ״ז מ״ח, כהנות-ופ״ד כאן ד״ה מ ״ ט -ו ע י ׳ תום׳ פ״ב כתובות
״כהנות״ -בנות ומפרש הכהונה״, ״מן במקום התרומה״ ״מן )ע״י ״ ה כ י קאמר״> מגיה
שבקשר אלא קידושין פ״ג מ״ה ופ״ד מ״ד(? ש א ף ה ו א ר ג י ל )כמו ס ו ט ה פ ״ ג מ״ז, כהנים,
בעלה האשה שהלך ביבמות פ״י מ״א: כהן״, ״בת ואומרת המשנה תרומה מפרשת עם
ישראל בת היתד. וכו׳ בעלה בא ואח״כ וניסת בעליך מת לה ואמרו ובאו למדה״י
ה ת ר ו מ ה . מן כ ה ן ו ב ת מ ן ה כ ה ו נ ה וכו׳ נפסלה
אם ה ע״א: ירוש׳ שם. בלא כל שינוי, המשנה כפשוטה, הירוש׳ מפרש את אבל
( 2
בכהונה פוםלין שהאונסין יוסי זאת אומרת אמר רבי נפסלו מן הכהונה. כוהנות היו
א י ש ) ו ע י ׳ י ד ו ש ׳ ם ו ט ה פ ״ ד .י ט ע ״ ד ,ו ל ע י ל ע מ ׳ 83ס ו ף ה ע ׳ :5״ כ ה ו נ ה ״ -״ ת ר ו מ ה ״ ( . כאשת
מפרש ״כהנות״ -נשי כהנים ,ונפסלו לבעליהן P הירוש׳
מן התרומה ,כמב״ב ד״ו והמשניות ספרי המשנה הוגהו אח״כ על פי הבבלי: אבל
)בהשפעת מן הכהונה ומן התרומה ש ״ ח ואילך ,רי״ף ו ר א ״ ש ועוד ,או ש נ י ה ם י ח ד : מד״ו
ל ה ר מ ב ״ ם ( .כ כ ״ י ירוש׳ ו ל י ר מ א ו ס ״ א א צ ל ר׳ יהוםף אשכנזי. פיה״מ
(1כ ך ב ד ״ פ ו ד ״ ו .
ה כ ת י ב " כ ו ה נ ו ת ״ א ף ב מ י ״ ר ,ק ,ו ט ב ׳ ׳ ב ד ״ פ ו י ״ ו ו מ ) א ף ב פ י ס ק א ,ו א ף ״ כ ו ה נ ו ת א י ן ״ ( ,ו ר ג י ל בכ׳ימ. (2
פירשו כרגיל א ת הירוש׳ ע ״ פ הבבלי. המםרשיס (3
523
םוטה פ״ד מ״ב :מתו בעליהן עד שלא שתו ב״ש אומרים נוטלות כתובה .31
לא נוטלות כתובה. א ו שותות א ו שותות ובית הלל אומרים ולא
ג (
ומביב דפו׳ ,רשיי ותום׳ .בכל ש א ר הספרים .ואף מב״ב מ ,וכן ביספרים• כך דיג
של התום׳ בכתובות פ״א א :לא -ולא.
מ צ ט ט ״או -או לא״ ,ושואל :או שותות ,ו ה ב י א י ב מ ו ת ל ח ב ) כ ת ו ב ו ת פ א א( בבלי
שותות לא נוטלות כתובתן. ש ל א א ת א ש ת ו א מ ר ר ח מ נ א וליכא .אלא מתוך האיש
)ובלא ״ א י מ א ״ ( :א י ן ד ר ך א ח ר ת א ל א א ו ל ש ת ו ת או )אם א י נ ן ש ו ת ו ת ( פ י ר ו ש זהו
ליטול כתובה ,ומכיון שאינן יכולות לשתות אינן נוטלות כתובתן. שלא
הנשים ושאר כל בפ״ד מ״ג: עוד אלא בסגנון זה משתמשת המשנה אינה אמנם
שותות ״לא אל בניגוד לא נוטלות כתובה״, וכאן ״או כתובה, שותות או לא נוטלות או
בניגוד אל ״לא שותות ולא נ ו ט ל ו ת כ ת ו ב ה ״ ש ל פ נ י ו .ו ב ת ו ם ׳ ם ״ ד .א -ב ) ב ב ל י כ ו א(, ולא
פ״ה ה דפו׳ שם בתום׳ אבל מ ״ א ומ״ג. פ״ד והמשנה שם התום׳ של כתובה״ נוטלות
ע מ ׳ ,(152 לעיל ועי׳ ו ל א כוי, שותה )צוק׳ :לא כתובה או ל א נוטלת או ש ו ת ה וכי״ו:
שלא שותה לא נוטלת כתובה. פירושו בוודאי מתוך וכאן
ר עיק )״בסוטה״( ׳ידהתם קצת ,כמו שהעירו התום׳ בכתובות שם. שמתמיה ואע״ם
ה המשנ אין להוכיח מכאן שלפני הבבלי של סוטה היה נוסח ולא פריך לה כלל״. מילתיה
מן ה מ ס ד ר י ם ש ל י ב מ ו ת )וכתובות(, בישיבת לפרש כיצד נעשה -ולא״ ז מפני שקשה ״לא
ח שנוס וכתובות ביבמות על כן נראים דברי התוס׳ -ולא״ הפשוט -״או -או לא״. ״לא
( 2
. ״לא ולא״ מוגה ע״פ הבבלי הספרים
ו ז הרי ומת אחותה אחיו את ונשא את אשתו מ ת י ב מ ת וכן ה מ ג ר ש ולא חולצת
)מן ה ח ל י צ ה ומן היבוס(. פטורה
י ר ה ו חולצת ולא מתיבמת לו )בטעות: מ ן החליצה ו מ ן היבוס ,ליתא במב״ב ומייד,
זו פטורה( ו ק ו פ ורייף ד״ק ורא״ש ורש״י )עי׳ מ״ש(.
אימא ח ו ל צ ת ובמגרש פטורה״(, שבחולץ ד ה ר י אינם שוים מאי וכן א: מא בבלי
המגרש. א ב ל
וכן שאמרו: כן, ו ע״א ,פירש שם, הירוש׳ שאף ואפשר ״וכך. סמי מכאן ז״א
ב י ן מ ה ח ו ל ץ בין מ ה קומי רבי יוחנן בר בא בעא א ת אשתו כר .שמעון המגרש
מוכיחה )הסיסקא אינה ב״וכך כלל נגעו ולא וכו׳, ח ו ל צ ת וזו פ ט ו ר ה ״ ( )״שזו מ ג ר ש
תמיד בכל למה שלפניו דומה ש ה י א מאוחרת ,עי׳ ״פיםקאות״( .ואע״פ שאין ״וכן״ כלום,
וכן )וחסר ״אוי הראשון(, שותות או ל א שס״ד: פראג במשניות ש ל סיה״ם ל ר ״ מ שבדפי (1
כ
י י'• אחריו :א ו שותות והביא המשנה )בגמרא ובתום׳( ,א ב ל בציטאט של ביבמות שם ד״פ
במסכת סוטה לא שותות ולא נוטלות כתובה כתבו שם כמו שמגיה ה ת ל מ ו ד דגר׳ ביבמות :הא (2
שותות. בספרים ל א כתוב שם כמו שהיה משמע דבסדר המשנה גרסינן אי שותות ולא כאן .ובכתובות:
524
)שם( .א ב ל ד ״ ע ו ר י מ א ח ר י ו ג ר ו ש ת ו ״ קרובת בנושא שהם ״מודים ד ר ״ ע היא, חכמים
פטורה וכו׳ המגרש וכן ה י ב ו ם ומן ה ח ל י צ ה מן פטורה החולץ וכו׳ כאן: שנו
ומן ״פטורה מן החליצה מכיון שכבר ש נ ה המדוייקות, הנוסחאות סתם .כבכל )״פטורה״
אלא שרבי )ולא ש נ ה ״וכן״(. שנה כאן משנת חכמים תנא אחר ואולם ברישא(. היבום״
ברישא לא חכמים ששנה משנת ו ב ס י פ א -מ ש נ ת ר״מ ,ואע״פ ברישא משנת חכמים שנה
שינה ,וכאלה הרבה. ש ב מ ש נ ת ר״מ ,ולא ״וכן״ השמיט
בפרק ״שינויים מצויים״. ״וכן״ ,עי׳ להלן על
( 1
הנשים לא יתארסו ה י ב מ ה וכו׳ וכן ש א ר כל א י מ א .יבמות ם״ד מ״י: .33
וכר חדשים, שלשה להן שיהיו עד יתארסו( ולא לא ינשאו )ם״א: ינשאו ולא
א ח ד א ל מ נ ו ת ו א ח ד גרושות( א ח ד נשואות ואחד ג ר ו ש ו ת ו א ח ד א ל מ נ ו ת <ס״א: אחד
יתארסו הנשואות יהודה אומר רבי נשואות(. ארוסות ואחד אחד )ם״א: ארוסות
י נ ש א ו וכוי. והארוסות הוא״( לזרע שני ראשון זרע בין להבחין משום )״דטעמא
הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול. יוסי אומר כל רבי
מתמיה )״רב ח ס ד א קיו אמר רב חםדא וכו׳. חוץ מן ה א ל מ נ ה סע״א: מג בבלי
)״שבוע שחל ומה במקום שאסור לכבס מ ח מ ת אבילות״( ר׳ יוסי ש א ס ו ר ל י א ר ם דברי על
אינו דין )״תוך ל׳ יום ש ל א ב ל ״ ( ליארם מקום שמותר לכבס מותר בתוכו״( להיות ת״ב
אלא יתארסו אומר כל הנשים דרבי יוסי וכו׳ לא ת י מ א אמר רבא ליארם וכר. שמותר
אתא ינשאו לאשמועינן -אלא אתא איכול יוםי לאו )״ורבי י נ ש א ו כל הנשים אימא
אדר׳ י ה ו ד ה ד א מ ר כל הנשואות יתארסו״( .ולית ליה לר׳ יוסי ל ה ב ח י ן ? ופליג לאשמועיגן
( 2
א ר ו ס ו ת גרושות א י מ א ל ע ו ל ם א י ת ל י ה ו א י מ א ר׳ יוסי א ו מ ר כ ל ו א י ב ע י ת ליה. לית
)״אארוםות -דר׳ יהודה -קאי וה״ק כל הארוסות שנתגרשו יגשאו חוץ מן הארוסות ינשאו
רבי יוסי אומר )תום׳ פ ״ ו 0 ליארם והתניא וכר .ו ס ב ר ר׳ יוסי נשואה אסורה אלמנות״(.
יום וכולן שלשים שלה וכמה איבול האיבול מפני יתארסו חוץ מן האלמנה הנשים כל
אומר כל ר׳ יוסי דקתני אילימא האי מאי קושיא» י נ ש א ו ע ד ש י ה י ו ל ה ן ג׳ ח ד ש י ם . לא
ה״נ ינשאו, גרושות בארוםות ד א ו ק י מ נ א מ מ ת נ י ׳ א ל י מ א מי יתארסו. הנשים
הוא דלא אינסובי ינשאו וכר, וכולן לא אלא מסיפא דקתני . ש א ו ארוסות גרושות י נ כל
איתרוםי ש פ י ר דמי .א מ ר ר ב א ת ר י ץ )״ברייתא״( ואימא הכי ר׳ יוסי אומר כל ארוסות הא
חדשים. ג׳ להן עד שיהא יתארסו לא ונשואות וכו׳ האלמנה מן חוץ ינשאו גרושות
חדשה אבילות רב אשי שאני אלא אמר וכר. איבול לה י אית מ מן האירוסין ואלמנה
)״דאבילות דת״ב דיחיד דרבים מאבילות ושאני אבילות ישנה )״תשעה באב״( מאבילות
ישנה ודרבים קילא״(. דהוי
הוא תחילה והברייתא. ועוקבים א ת ה מ ש נ ה דוחקים של רבא ופירושיו הגהותיו
( 3
ו מ פ ר ש ו וחוזר ומניח ״ינשאו״, , י נ ש א ו הנשים ב מ ש נ ה :ר׳ יוסי אומר כ ל מ ג י ה
״כל היינו ה א ר ו ס ו ת ״ , מוכיח( בדוחק ״כל הנשים שלהלן ו״דאוקימנא״ פירוש, )זהו
״ ה נ ש י ם ״ ( :ארוסות. בגליון )אחרי ונשלם בפנים :כל הנשים גרושות, מ (2
ה ר י ט ב -א מ ש ת ד ל ל ע ש ו ת ו פ י ר ו ש :פ י ׳ ד ה ״ ק כ ל הנשים י ת א ר ס ו ו מ ש א ו ח ו ץ מ ן האלמנה וכוי ו (3
אבל קשה לפרש כ ך במשנה כמשנתנו שהיא מדייקת ומבדילה בין אירוסין לנישואין.
525
כך וע״י האלמנה, ה א ר ו ס ה הוץ מן האלמנה״: מן ״חוץ ומפרש ג ר ו ש ו ת ״ ,י> ארוסות
״וכולן לא ינשאו״ :ונשואות ולהוסיף ולהגיה במקום להגיה כך אף בברייתא, צריך הוא
יתארסו! לא
ובלא כפשוטה מתפרשת הברייתא ואף הגהה, בכלום צורך אשי אין לרב אבל
)״וכולן לא ינשאו״(, ״גישואיך ולא ״אירוסין״ אלא איפוא אינו מתיר רבי יוסי הגהה.
ב ע י ר ו ב י ן מ ז א )עי׳ ת ו ם ׳ י ב מ ו ת מ ב ב(. כרש״י
ר ב י יוז־ד, ח ש ש לגיטין. ר ב י מ א י ר »״ת״ק״( אלא: ו ע״א ,אינו מעיר שם, הירוש׳
״גרושה׳/ דבי יוסי ח ש ש לגיטין ולוולד .ל ת ״ ק גזרו בכולן משום לוולד )״להבחין״(. חשש
שניהם, ולר׳ יוסי -משוס ועל־כן הוא מ ת י ר אירוסין, ה ב ח נ ת הוולד, יהודה -משום לר׳
מסגי של כל הנשים, ומתיר אירוסין הוא אוסר נישואין של א ר ו ס ה )משום גיטין( ועליכן
המשנה כפשוטה. מפרש איפוא א ת כאן ״ ח ש ש לוולד״ .הירוש׳ שאין
רצד, אם ומתו נשים ארבע נשואין אחין ארבעה פ״ד מי״א: יבמות .34
ש ב ה ם ליבם א ת כולן ה ר ש ו ת בידו. הגדול
כדקתני ומתו ם ״ ד )״כיון ד ל א הוו א ל א ד׳ וכולן מתו, ארבעה אחין מד א: בבלי
( 2
מ א ח י ן. אימא ארבעה מייבם״( אלא מאן
א א ל פירושו ש ל א היו א ל א א ר ב ע ה וכולם מתו, ״ארבעה אחין״ אין פ י ר ו ש : זהו
ק א ״ המשנה אומרת )הרי ונשארו עוד שנים שלשה הרבה אחים וארבעה מהם מתו שהיו
מ היבמו ושאפשר לחלק את עוד אחים בחיים, שנשארו משמע וכו׳, הגדול שבהם״ רצה
( 3
ש ב ה ם ל י י ב ם א ת כולן. ( - ,א ע פ ״ כ הרשות בידי הגדול כולם בין
ד שם וכן בםי״ר׳ מאחים, פ׳: הבבלי: פי׳ הספרים על־פי כבר הוגהו ואעפ״כ
י ג וב הירוש׳ מוכיחה כלום על נוסח אינה שהםיםקא אלא כר. מ א ח י ן ארבעה ע״ב:
( 4
שאו- ובכל ״פיםקאות״ להלן עי׳ בחלקן, מאוחרות הסיםקאות שכן ארץ־ישראל,
אחין. ארבעה הנוסחאות:
ת ו מ ת י ה ו י י א ח י ש
עשד• ז יין ז ז ע י ת
ל ת
לא פ י ר ש כלום ,א ב ל ה ב י א מ ע ש ה • הירוש׳
ד ייבם א פ ן רבי איזיל ליה קומי רבי אמר בעיון מ ת י י ב מ ה אתיון)״היבמות״( בנין, דלא
,
לית בחיילי וכו . ליה
( 5
מכאן על כן אין ללמוד . ״הגדול שבהם״ ולאו דווקא אלא אחד, לא גשאר כאן
כ שא* אחד, ונשאר מהן שלשה שמתו את המשנה שכן אי אפשר לפרש המשנה, לפי׳
0 ומודי קרובת חלוצתו יוציא והולד ממזר דברי ר״ע וחכ״א אין הולד ממזר והנושא
^ א האלמנה וכו׳ היכי קחני עלה חוץ מן דא״כ במתני׳ גרושות (1ריטב׳׳א 5מי׳ ל א ו דגרםי׳
526
והאמר ריש לקיש ו ס ב ר ר׳ ע ק י ב א ה נ ו ש א ק ר ו ב ת ח ל ו צ ת ו ה ו ל ד מ מ ז ר מ ד א: בבלי
תורה מדברי גרושה אחות רבי שנה ל ע י ל ס י ׳ (32 )בפ״ד מ״ח, כאן ע״א( מא )לעיל
מ ן ה ח ל י צ ה ״ ( א ח ו ת ח ל ו צ ה מ ד ב ר י ס ו פ ר י ם ) ״ ו ח ו ל צ ת ׳ /ו מ ש נ ה זו ס ת ם ה י א ו ס ת ם )״ופטורה
)״ורבנן גרושתו קרובת ) * א י מ א ״ י>( תני ריטב״א(. ד ״ מ ״וכולהו אליבא דר״ע״, מתני׳
בנושא ומודים דקתני סיפא מסתברא הכי נמי ונושא חלוצתו פליגי״(. גרושתו אמחזיר
ב ש ל מ א איירי בה )״ותני והנושא קרובת גרושתו״( גרושתו שהולד ממזר ז אי א מ ר ת קרובת
י ( 2
<ודילמא> > איידי ד ק ת נ י ומודים ,א ל א אי א מ ר ת לא איירי ב ה מ א י ומודים .וכר. היינו
נמי תנא עליה״( רבנן )״וםליגי חלוצתו וקרובת חלוצתו ונושא גרושתו מחזיר דתנא
4
א״ר ממזר( > הוי עקיבא לר׳ חלוצתו )קרובת אלא גרושתו ז קרובת בנושא״( )״ומודים
הכתוב חלוץ הנעל בית קרא עקיבא דאמר ט ע מ א דר׳ היינו יוחנן א״ר בר אבא חייא
ביתו. קראו
אבל בהו׳ צוק׳ :קרובת ח ל ו צ ת ו , קרובת ד פ ר ו כ י ״ ו )בבלי מ ד ב(: פיו ה בתום׳
אלא שזו ה ג ה ה מוטעית ,מכיון שבתום׳ לא שנו ״ומודים״ וכר. גרושתו,
ע ש ה מ א מ ר ו ב ע ל ה ר י זו ב מ צ ו ת ה . מ״ב: יבמות פ״ה אימא. .36
מקדש יבמה מצות הונא דאמר רב הונא לרב ליה מסייע לימא א: נב בבלי
במצותה .פשיטא .ם ד ״ א וכר. מאמר״( ואחר כך בועל .א י מ א א ף זה )״היינו
במצותה״ -שאף ״ ה ר י זו לפרש שאפשר לר״ה, מכאן ראיה שאין דוחה, הבבלי
זו ק י י ם מ צ ו ת י ב ו ם א ב ל ל א ש ז ו ה י א מ צ ו ת ה ת ו ר ה . בדרך
בתוס׳ וכך שנינו ולפרש. ואין צריך לדחוק ש ה ל כ ה כרב הונא, אלא פירוש, זהו
פ ״ ז ב :כ י צ ד מ צ ו ת י י ב ו ם ע ו ש ה מ א מ ר ו א ח ר כ ך כ ו נ ס וכוי .ו ע י ׳ ״ א ף ״ ב פ ר ק ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ .
י ב מ ו ת פ ״ ה מ ״ ג :ח ל ץ ו ע ש ה מ א מ ר וכו׳ ,מ ״ ה :ח ל ץ ו ח ל ץ וכר. ״.36
תרוייהו תני אין דאמרי ורבא אחר ביאה כלום אביי וניתני גמי אין נג א: בבלי
ב י א ה וכו׳. אחר וליתני נמי אין וכן להלן ש ם : ביאה כלום ותנא דידן וכר. אחר
(1כ ך מ ו ר ש ״ י .
ןודילמא[ לעולם בדםו׳: ודילמא, רש״י(: )עים ל א ,ו ה ג י ה רש׳׳ל בד״ו: כך מ ורש״י! (2/3
בטעות והעמידו נקודות שחילקוהו בדפו׳ וכוי .אבל זה םירוש הוא ולקוח מרש״י, איירי בה ואיידי לא
וגי׳ רש״י כנו׳ וכ״ה בד״ו, דיבור אחד, אינו אלא ״ודילמא״ ע ד ״הוי ממזר״ והכל מ ן ש ל א במקומן,
כ ״ י מ :ו ד י ל מ א איידי וכוי ,והשאר פ י ר ו ש הוא.
ממזר דהוי נמי הכי חלוצתו בקרובת ולעולם מ :תנא נמי קרובת גרושתו (4
״ א ל א א ״ ר חייא׳׳, מ היה לו נו׳ כ״י ורש״י פירוש הוא, ולעולם וכו׳ א ״ ר חייא ובו׳ ז א ב ל : אלא
חלוצתו ה״נ וכו׳ )והגהת אכל קרובת שהוא פי׳ כ ן מ ד ע ת ו : לר״ע״ וכוי, חלוצתו ו ל א ה י ה ל ו ׳׳קרובת
וב״ח ברש״י ' ,א ל א ״ ודיבור חדש ,אינה נכונה(. רש״ל
527
א ל א -״ ת נ י ־ • ת נ א ״ ,ו ב ר י י ת א ה י א )עי׳ תום׳ פ ״ ז מ .ש ש נ י ה זו א י נ ה ״ ת נ י ״ ו ה ג ה ה ,
מוכיח. ) ל ע י ל ע מ ׳ (146 בהקבלה ל״תנא״ ד י ד ך שאחריו הרגיל ורבא .ו ״ ת נ א אביי
כהן אנדרוגינוס אומרים ור׳ ש מ ע ו ן ר׳ יוסי פ״ח מ״ו: יבמות ת נ י. .37
אבל לא נישא. נ ו ש א ב ת י ש ר א ל מ א כ י ל ה ב ת ר ו מ ה .וכו׳ .א נ ד ר ו ג י נ ו ס שנשא
מאכילה בחזה מ א כ י ל ה בתרומה ואין י ת ו ם ׳ פ ״ י ב( אמר ר״ל פא א ופב ב: בבלי
נושא )״אלמא ) פ ב ב( ת נ ן א ג ד ר ו ג י נ ו ם ר׳ יוחנן א מ ר א ף מ א כ י ל ה ב ח ז ה ושוק .וכו׳. ושוק.
נ ש א נשוי ,ד ב ע י א גיסא מיניה מ ש ו ם ס פ ק )״תני אם נ ש א א ם ״ מ ע ל י א הוא״( .ת נ י זכר
( 2
)״דמשמע ( מאי אבל לא נישא וליטעמיך )״דדוקא לישנא״ קתני. נ ו ש א והא זכר״(,
מאי אלא מעליא״(« זכר ליה וחשיב לכתחילה נושא דקתני כיון פשיטא לכתחילה
3
נישא לא אבל משמע לכתחילה נושא אמרי לא, דיעבד. נמי -נושא דיעבד נישא >
בדיעבד ,ואגב ר י ש א ואינו נישא אפי׳ )״רישא דוקא שנושא לכתחילה. נמי לא דיעבד -
ס י פ א ל י ש נ א ד ל כ ת ח י ל ה ״ ,ר י ט ב ״ א ( .וכו׳. נקט
קתני״, ״והא נושא ע״ז והשיבו אם נשא נשוי )דיעבד(, מפרש ״נושא״: ה״תני״
יוצא מ ת ו ך פירוש ושאין כאן אלא כזה. בניגוד ל״פירוש״ עומד שלשון המשנה כלומר
)ועי׳ ל ע י ל ב פ ת י ח ה ( .ו ה ״ ת נ י ״ נ ד ח ה . נ ו ש א נמי דיעבד אלא מאי נישא דיעבד התשובה:
ר״ל לדברי וכו׳( )״אנדרוגינוס נושא״ הסתם מדברי הקושי אין שמעיקרו אלא
ק ו סי שהוא לדחוק ״וצריך תנן, ד״ה )תום׳ קושי ור״ש, ר׳ יוסי בדברי תלויים שהם
ס אוכלי ש פ ח ת ה הרי אלו כהנת שנתערב ולדה בולד א י מ א .שם מ״ה: .39
בגורן. א ח ד וחולקים חלק בתרומה
חלק אימא חלק אחד״(. להם אלא <״פשיטא שאין פשיטא חלק אחד שם: בבלי
א ב ל זה בלא זה אין חולקים להם״( .ת נ ן )״אם באו שניהם ע ל הגורן נותנין להם כ א ח ד
ו ( )תום׳ ם י י ב עמו דתניא אא״כ רבו תרומה לעבד חולקין כמאן ד א מ ר אין )״במתני׳״(
חולקין ת ר ו מ ה ל ע ב ד א א ״ כ רבו ע מ ו וכו׳. אין
י ריטב״א .רש״י מפרש :מאי אבל לא נישא ו מ ש מ ע ויעבר! אבל ״נ^א״ היא ב י נ י נ י ) נ פ ע ל ( כ מ י ״ נ י ש א ״ ) ק ל ( (2
׳ , כ ו ו סיפא דיעבו נטי לא והא מוקתני מ ש מ ע א ב ל ל א נ ו ש א )!( א פ י ׳ דיעבו מ :אלא נושא (3
ר ש ״ י :ה׳׳ג ו כ ו י . ״משמע״ ,ועי׳ ״משמע״ עד ן מ בט׳׳ס ונשמט
מ ש ש אמ׳ רב מ: בכ״י אימר. ד״ו וכמה ד״ח: אימא! רי״ו: בד״ם ו מ :אימי ,ובפסקי (4
העיקר. והוא מתו, אימא א ד י ש רי״ו: וכן , ו ת מ אימ׳
528
נותנין שאין א ח ד ח ל ק ו נ ו ט ל י ן ל ג ו ר ן י ו צ א י ן ש נ י ה ם שם: בתום׳
א ח ד על הגורן. חלק וחולקין ע״א: א ף בירוש׳ שם ,יב רבו עמו וכר. אא״כ היה לעבד
ה י א ד ת נ י ר ׳ ח י י ה נ ש י ם ו ע ב ד י ם א י נ ן ח ו ל ק י ן ע ל ה ג ו ר ן וכוי. הדא
כ ש ש נ י ה ם בגורן, אחד חלק חולקים הוא: פירוש הבבלי של ״אימא״ ואף
כ מ פ ו ר ש בתום׳. כ א ח ד , י ו צ א י ן
א י מ א .י ב מ ו ת ק ע ״ א :א י מ א ) כ ו פ י ן א ו ת ן ח מ ש ח ר ר י ן ו כ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ .385 .40
אחד מאיזה גזל כל יודע ואין גזל א ח ד מ ה ם םט״ו מ״ז: יבמות תני. .41
אותי גזל מ נ י ח גזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון. אומר
וכו׳. ואזלי. ושקלי לה כולהו ביניהם ומסתלק. גזילה אמר מר מניח לז ב : ב״מ
0
ויניח )״ביד ביד״(. <תני> רב ספרא אמד
במקום ״ויניח״ להגיה רוצה ספרא שרב כלל אפשר שאי פירוש. בוודאי זהו
לשון אריכות ולמה הראשון, ״מניח״ שאין ״ויניח״ זה הכפול אומר יותר מן ״ומסתלק״,
ויניח ,וצריך פירוש של ״מניח -ומסתלק״: אלא ו ס ת ו מ ה זו .א י ן ז ה ע ל כ ר ח ך מגומגמת
) ״ ע ד ש י ת ב ר ר ה ד ב ר מ י ה ם ה ב ע ל י ם ״ ( .(2 ״מונחת״ בב״ד שתהא להניח א ת הגזילה, הוא
כיצד עיון, שצריך אלא ״אימא״. כמו ש מ ש מ ש פירוש, ״תני״ שוב איפוא כאן
ב י נ י ה ן כ ת ו ב ה ו מ נ י ח מ ה ׳ נ ש י ם וכו׳ אחת קידש הרישא: את רב ספרא פירש
)עי׳ תוי״ט(. ו מ ס ת ל ק
א י מ א ל כ ש ל א ו כ ו ׳ .ל ע י ל א צ ל א ב י י .ע מ ׳ .372 אימא .כתובות לט ב: .42
חודש ואלמנה י״ב ש ש ה ת ה בוגרת א י מ א )= ״תני״!> .נ ד ר י ם פ ״ י מ ״ ה : .43
( 3
א ו מ ר הואיל ו ב ע ל ה ח י י ב במזונותיה יפר. יום ר ב י א ל י ע ז ר שלשים
ה ״ ג ד ״ ו ע ״ ו א ,ה מ י ו ח ס מ י י ר ו ס י י ר ,פ ק. שבד״ו רם״ג, ד״נ ,וכן ב מ ש נ ה שבפיה״מ
ר מ ב י ן ח י ׳ י ב מ ו ת כ ט ב )דיר .א ל א ( ו ר י ט ב י א ש ם ) ד י ה א י א מ ר ת ( :ו ש ש ה ת ה ) ו ש ש ה ת ( . לדשיי,
רץ, פסקים, ראיש רמבין הלכות, דפו׳ ומ ,רייף, מביב ולירמא, ירוש׳ כיי א ב ל לו ב.
)ששהת(. ש ש ה ת ה ונמקיי: ריטב״א
יום שלשים נותנין לה ונתקדשה אחד יום בגרה רב הונא אמר נז ב : כתובות
5 ( 4
)״כאילו הרי היא כתביעה > מ י ת י ב י ) ת ו ם ׳ פ ״ ה א( ב ג ר כאלמגה. את עצמה״( )״לפרנס
כתובות )״י״ב חודש״, מאי לאו כ ת ב י ע ה דבתולה עצמה לנישואין״(: הבעל להכין תבעה
שנים עשר חודש רבי אליעזר שמע בוגרת ששהתה תא מ״ב( ,לא כ ת ב י ע ה דאלמנה. פ״ה
ד ( ( 6
)״דבוגרת וכו׳ ו ש ש ה תה אימא בוגרת יפר. במזוגותיה הואיל ובעלה חייב אומר
רי״ד בנדרים ע ע״ם .תא וכו׳ ו ש ש ה ת ה קאי א נ ע ר ה ״ וכר, שום שהייה בעלה מיפר בלא
וריטב״א כנו׳ שלנו. )שמ״ק( ברש״י ,ראב׳׳ד ור״חז כי״י״ )ד״ם( (1כ ך ,ת נ י ,״ ב כ ל
בכורות יח ב תוס׳ בביד ונו׳. בפניהם ויניח גזילה הדין הוא והאי מסתלק סילוק רש״י: (2
ד ק א מ ר ג ב י ג ז ל ה י י נ ו ש י נ י ח ב י ד ו א ו ב י ד ב׳׳ד דמניח ומפרש המפקיר וכו׳ ד״ה שמניח :ופריך בפ׳
הוא. שיתברר של מי עד
מצויים״. ׳׳שינויים ״אלעזר״ עי׳ להלן ,ועי׳ להלן (3
חייב .מ ור. (6ו ב ע ל ה חסוגיא. ורי״ו וריב״ן בכל כתביעה ,מ ו ר (5
ששהתה בלא וי״ו םי׳ לא תיתני ששהתה ,רי״ד ש ם : בנדרים :או וששהת ,ריב״ן ורי׳׳ד (7ר :
וששהתה בוייו והאי וי״ו קאי במקום או. אבוגרת אלא דקאי דמשמע
529
עשר לה שנים גותנין מ ע כ ב ת וכו׳ והיא הבעל בין ש ת ב ע ה הבתולה את המארס שמע
כ י צ ד ב ג ר ה יום א ח ד ו נ ת ק ד ש ה נותנין לה ש נ י ם ע ש ר ח ו ד ש ו כ ו ׳ ו ב ג ר '> ה ר י ה י א כ ת ב י ע ה
נ ו ת נ י ן לד, הבגר כתביעה שם: וכן שנינו בתום׳ תיובתא. וכו /תיובתא דרב הונא חודש
(2 ע ״ ד כ ט פ ״ ה ׳ כ ת ן ב ו ת , י ד ו ש ח ן ך ש > ע ש ד ש נ י ם
ב י״ כרחך דעל חדש י״ב ש ה ת ה מ ה ן א ח ת וכל ששהתה וקטנה הבוגרת
בוגרת וכו׳ ת נ י שהייתה״( שיעור פי׳ לא כן לא דאם אבוגרת נמי קאי חדש
זה ש ל נוסח לפי בוי״ו״(. וששהתה קתני ולא חדא )״ומתני׳ חדש י״ב ששהתה
הונא של רב שיטתו לפי הוגהה הבבלית שהמשגה לומר צריכים אנו הרא״ש,
והגיהו חזרו והם נדרים, של הבבלי בישיבת ידועה היתה וכך דוששהתה״(,
א ב ל פירושו ש ל ה ר א ״ ש ד ח ו ק ורחוק. ״ששהתה״.
0 ג ד ר״ה )בכתובות שם( התם דאיתותב ואע״ג שם אומר: בנדרים שרי״ד אלא
נותנין לה נמי י״ב חודש מ ״ מ פירושא דפריש הוא מתני׳ קאי דלא תיתני ש ש ה ת ה בוגרת
ו ש ש ה ת ה ולא קאי אבוגרת וכר. אלא
, ר ה יום ם ג י ל ה ׳ , בל׳ ״בוגרת ב נ ד ר י ם ש ם )וגם ר י ״ ד ש ם ג ו ר ס ה אס אמרו אבל
ר ש ב ״ א ור״ן שנדחקו .אבל עי׳ להלן בהערה(. ב ש י ט ת ר ״ ה )ועי׳ שבבלי נדרים הולך ברור
״וששהתה/ שהעיקר וודאי המשנה, נוסח לעיקר ואשר בזה. חלוקים הספרים
מ י פ ר מ י ד )רי״ד שם( M״ ש ה ב ע ל מ י פ ר בבגר״. וכבוגרת
מתגיתא )*דתנן מפר בבגד, שהבעל )למ״ב( א מ ר ו : מב ע״א נדרים שם, ובירוש׳
לאיש תהיה לעזר אס היה ר׳ דר׳ לעזר דתני בשם דהיינו הארוס מפר בבגד״( שהבעל
י קידשה כשהיא נערה ובגרה )שלא כבבלי נדרים שס( ארוסה הכתוב מדבר .ואפי׳ בבוגרת
ד > דאלעזר״( וודאי ש מ ״ ב ומ״ שלנו שנויה בפירוש בשם רבי אליעזר שמ״ה ומכיון
הן )״הא ת נ י נ א ח ד א ז י מ נ א ״ ש ל הבבלי( ו ת נ א א ח ד הם. אחת
כתביעה. בשעה ,ו 1״ ל : בטעות: בירוש׳ (2 ובגר ,מ ור. (1
בוגרת תרתי בשמ״ק: ריטב״א וכוי. בוגרת ושנים ע ש ר חודש תרתין למה לי בוגרת מ: (3
א ט י
נעדון ' בבוגרת ייב חדש נחמיה כלומר למה לי למתני ל מ ה ל י י״ב ח ד ש בוגדת וכו׳ והים ת ר ת י
ם ג י ל ה ב י ״ ב ח ד ש ו ת ו ב ב ו ג ר ת ל מ ה ל י י ״ ב ח ד ש ב ל ׳ י ו ם ס ג י ו כ ו י .ת ר ת י ו כ ו י ,ג ם בנמק״י.
ג י ״ששהתה י״ב תודש״ ולא על בוגרת .שטעמה א י במזונותיה״ נ מ ש ך ע ל ו״הואיל ובעלה חייב (4
ס , ג ״בוגרת בלי י ו ם גראה כי בבוגרת .ו א ף ואינו חולק עליו בששהתח מזוגות ו ר ב י חולק עליו משום
שבנדרים ש ם ,פירוש מוטעה הוא .ואינו מתחבר יפה ע ם ״תרתין ל מ ה ל י בוגרת ושנים ע ש ר וזויש# לה״
וראשונים(. מ )כנוסח
530
ח ו ל ק י ם ,ו ז ו ה י א ש ש נ י נ ו ב ת ו ם ׳ פ ״ ו ד י .א ב ל א ם ״חכמים״ ,החולקים על ר״א, אבל
(I
חודש עשר ש ש ה ת ה שנים או ( נשאת ואח״כ )כלומר ונשאת ארוסה( )כשהיא בגרה
ש ש ה ת ה י״ב חודש( אין )״האב״( יכול להפר. בוגרת ארוסה )כלומר
להלן, עי׳ אבל ״וששהתהיז הגיהו אבל במשנה *ששהתה״, להם היה הבבלים
״אימא״ של כתובות מקביל אל ״תני״ של נדרים ושניהם הגהה. מ צ ו י י ם ״ ,וי״ו .כ א ן ״שינויים
המפרשים פ י ר ש ו :א ו נשאת )עי׳ ח ״ ד ( ,אבל זה רחוק אצל ״ א ו ששהתה״ ,ועוד ״נשאת״ סתם פשימא. (1
״הוא ת נ י לה והוא כאן כמו ״אמר״ ״דו פ ת ר לה״ ן ופירושו כמו כצ״ל, (4״ ד ו א מ ר ל ח ״ ,
בבבלי. א מ ר לה״
531
מ ע ה כסף ,ע ל כן א ו מ ר ד י י ה ס נ ד ל ר חולין .ו מ י ש א ו מ ר ל א ח ר מ י ת ה )רבי יוחנן ב י ר ו ש / לה
ור״ז )״ולא מ ע ה כסף״(. מעלה לה מזונות כשאינו משנתנו מפרש בבבלי( ושמואל רב
בבלית. מ ב ר י י ת א לרבי יוחנן מסייע
ב מ ״ ט זו. הירוש׳ אין איפוא כל מקום ל ה ג ה ה לפי
מלאכות שהאשה עושה לבעלה )״ואלו״( אלו אימא .כתובות פ״ה מ״ה: .45
ואופה וכד. ט ו ח נ ת
ש ה י א תגלגל הרחים ואם הם רחים ש ל )״דמשמע טוחנת םלקא דעתך נט ב: בבלי
אימא אלא רי״ד(׳ לה טובא״, דטריחא היא את הרחים תגלגל למה או של ב ה מ ה מים
וקולטת הקמח״( ,ואיבעית אימא )״לעולם )״מכינה צרכי טחינה נותנתו באפרכסת מטחנת
ה י א ע צ מ ה ״ ( ב ר י ח י א ד י ד א ) ״ ב ר י ח י ם ש ל יד״(. טוחנת
בטחינה. מטפלת ״מטחינה״. אלא היא בידיה אין פירושו ״טוחנת״ פירוש: זהו
טוחנת בידיה ממש ,בריחים של יד .והוא הפירוש הפשוט. ואבע״א
אשת חבר משאלת עמה, מ ״ ט :אבל לא תבור ולא תטחון בוודאי בגטין פ״ה וכך
B׳J ובטהרות )עי׳ תום׳(, ע מ ה ומרקדת וטוחנת ובוררת וכברה נפה הארץ עם לאשת
שתים בין וכו׳ היו ב י ת ה ב ת ו ך טוחנת לאשת עם הארץ שהניחה חבר אשת מ״ד:
תטחן כתוב: ומקרא )״ממשמשת״(. משמשת שאחת טוחנת ואחת ובין כך הבית ט מ א כך
ל ע ש א ע ״ פ ש י ש לו כ א ן מ ו ב ן א ו י פ י מ י ם ט י ה ר י א ו ת ו מובן בנוי ) א י ו ב ל א י, אשתי לאחר
נתנן ו ש ע ו ר י ם וכו׳ חיטים :51 הו׳ ר מ א ״ ש )פ״ט(, בםא״ר פ״י ושנינו י ו ם יום(. מעשי
בריחים וכו׳ וטחנ<ת>ן וריקד<ת>ן עשא<ת>ן תיקנ<ת>ן לאשר ) .ד פ ו י ״ י :ל א ש ת ו ( אדם
עושה לבעלה. ארבעה דברים שהאשה אלו
ת נ י א ם מ כ ר ה ,ל ע י ל א צ ל ת נ י ר ״ ח .ע מ ׳ .36 ב: תני .כתובות ע ח .46
ת נ י .כ ת ו ב ו ת פ ב א :ת נ י ש ל ה ,ל ע י ל א צ ל ר ש ב ״ ל .ע מ ׳ .289 .47
ת נ י .ג י ט י ן י ע ״ ב :ת נ י ע ד ו ,ל ע י ל א צ ל א ב י י ,ע מ ׳ .371 .48
של בערכאות העולים השטרות כל מ״ה: גיטין פ״א )״תני״?(. אימא .49
א ע ״ פ ש ח ו ת מ י ה ם גוים כשרים חוץ מ ג י ט י נ ש י ם ושחרורי עבדים. גוים
אלא וכד, מכר בשלמא מתנה, מכר ל״ש קא פםיק ותני לא שנא ע״ב: י בבלי
אמר שמואל דינא ב ע ל מ א הוא. שטרא חםפא במאי קא קני ,לאו ב ה א י ש ט ר א והאי מתנה
שהן השטרות מכל )״חוץ נשים מ כ ג י ט י חוץ תני אימא ואיבעית דינא. דמלכותא
נשים שע״י השטר הדבר נגמר דהיינו נמי שטר מתנה״(. כגיטי
פירושו חוץ מאלו עבדים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי פירוש: זה אינו אלא ״תני״
״ כ ל -ח ו ץ ״ .אין למידין מן הכללות ואפי׳ במקום ש נ א מ ד ששנו כאן להם ,ואע״פ והדומים
ש א י ן זד, ״מגיטי״. במקום ״מכגיטי״ מגיה שאינו וודאי אבל א(. )עירובין כז חוץ בו
מ ש נ ה כלל. לשון
אימא חוץ או בעית אלא: ״תני״, סי׳ פ ״ ב ל י ת א הרכבי שבתה״ג עוד אלא ולא
0
נשים. א י מ א חוץ מבגיטי נ ש י ם ,ו כ ן ב מ ק ח ו מ מ כ ר ש ע ר י ג ) ד ף כ ט ע״ב> :ו מ ת ר צ י ׳ מכגיטי
נ ד ר י מ כ ח א ,ב״ ק בגמרא, בכימ שהובאה )הלכה שמואל כדברי שהפשוט אלא
ת ה ״ ג שם ורי״ף ורא״ש( ,וא״צ לדחוק ולפרש. א ו ב ״ ב נ ד ב ,ו ע י ׳ קיג
מקום ה א י ש שיניח צריך טופסי גיטין הכותב מ״ב: גיטין פיג אימא. .50
532
שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה וכר רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר וכו׳
פסחים ה למשל והתלמוד, ואף בלשון האמוראים א ״ פ ומאירי(, )וליתא בכ״י סע״א כא
ג ז י ר ה משום וכתב ל ה ר ״ ל גזירה משום וכוי .ונראה שלפניו (1מ א י ר י ,ע מ ׳ :98ו פ י ר ש ו ב ה
רש׳׳י ל א היה כ א ן בגמרא ״אימא׳׳ ,כשם שאיגו בבכורות שלהלן. ולפני
מ ב ,א״פ וריח. (3ל י ת א (2כ ״ י מ ו א ״ פ ,א ב ל ל י ת א נ ם ב ר ״ ח .
(4ו ד ב ר י ה ו פ מ ן ,י א ה ר ב ו ך פ פ ד ״ מ ,ח ״ ז ,304 ,צ ר י כ י ם ת י ק ו ן .
ר א ח ״ ו ,מ ש פ ט ל ש ו ן ה מ ש נ ה .15 , (5
״ ק ש י א ד ר ״ א א ד ר ״ א ״ וכו׳, ואמנם היא, זו ב ג י ט י ן -ם ב ו ר א י ת שפיםקא ונראה
לה״, וכתב ״שנאמר הפיםקא שלפני שבע״א, המשך של הםוגיא אלא אינו רע״ב, כו
מ ה ש ב א מ צ ע נ ו ס ף ו נ כ נ ס א ח ר כך. וכל
ח ר ש רומז ונרמז בן ב ת י ר א א ו מ ר קופץ ונקפץ במטלטלין. גיטין פ״ה מ״ז: .51
אבל בגיטין דברי הכל ברמיזה .פשיטא נט א :א מ ר ר״נ מחלוקת במטלטלין בבלי
א ף ב מ ט ל ט ל י ן ) ״ ק א מ ר ,וכ״ש בגיטין״( קמ״ל .איכא דאמרי אמר במטלטלין תנן .מ ה ו ד ת י מ א
במטלטלין. אף כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין .והאנן במטלטלין תנן א י מ א ד״נ
כך ברמיזה שהוא כונס כשם ח ר ש וכו׳ שנינו: פי״ד מ״א, יבמות משנה, בסתם
ברמיזה, לדברי הכל הרי שבגיטין ז מוציא ברמיזה )״כלומר כקידושין כך גירושין״( הוא
בקפיצה ,ו ש א מ ר ו ״ ב מ ט ל ט ל י ן ״ אינו לת״ק ברמיזה ולב״ב נחלקו גם בגיטין. ולא״ד
אלא ״א ף במטלטלין״ ,ומשנת יבמות כת״ק בגיטין. דווקא
זה ״אימא״ ראשון-,שאין בלשון וכר, אף״ ד ת י מ א ״מהו כבר מוכיח וכאן
״ א ף״. פירוש .ועי׳ להלן ״שינויים מצויים״: אלא
אינן ו״קפיצה׳ ״רמיזה״ ששתיהן משנתנו פירשה אחת ב ב ל י ת ברייתא אבל
רב אמר ר״כ אמר עא א -ב: גיטין לגיטיך. לא ״אבל ״במטלטלין״, אלא מועילות
מיתיבי ח ר ש לא הילכו וכוי. ונותנין גט לאשתו. כותבין הכתב שיכול לדבר מתוך חרש
ב מ ט ל ט ל י ן א ב ל לא לגיטין. ואחר כ ת ב ידו אלא ק פ י צ ו ת י ו ואחר ר מ י ז ו ת י ו אחר בו
בחרש מעיקרו בד״א ד ת נ י א ) ת ו ם ׳ ת ר ו מ ו ת פ ״ א א( א מ ר ר ש ב ״ ג היא )״ורב כ ר ש ב ״ ג ״ ( תנאי
״כשם לא ז מעיקרו וחרש חותמין. והן )״גט״ ,רש״י( כותב הוא ונתחרש פיקח אבל
)בברייתא הכא ב א ש ת ו הכי נמי, אי ב ר מ י ז ה כ ך מ ו צ י א ה ב ר מ י ז ה ״ )יבמות שם(. שכונסה
על רשב״ג. עליו חביריו חלוקין ר׳ יוחנן אמר וכר. ביבמתו. עסקינן במאי בתרייתא(
לא נשתטה הוא או נתחרש נישטת לא יוציא א ב י י א ף א ג ן נ מ י ת נ י נ א ) י ב מ ו ת שם> אמר
ע ו ל מ י ת ,מ א י ע ו ל מ י ת ל א ו א ע ״ ג ד י כ ו ל ל ד ב ר מ ת ו ך ה כ ת ב )ועי׳ י ר ו ש ׳ ת ר ו מ ו ת פ״א, יוציא
ע״ב ,וגיטין פ״ז ,מ ח םע״ג(. מ
ז (
)הרי היא שנויה הבבלית כפשוטה לברייתא מתאימה ב ג י ט י ן פ ״ ה מ״ז, ומשנתנו
ל מ ש נ ת יבמות שם. ״ ה פ ע ו ט ו ת וכו׳ במטלטלין״( .ולא יד על
שבדברי רשביג :הוא כותב גט ,כמו שיוצא מתוך רש״י םי׳ ״הוא כ ו ת ב והן חותמין״
ה ם ו ג י א )״הביע ב י ב מ ת ו -א ל א מ ח ו ו ר ת א כ ד ש נ י ן מעיקרא*( .א ב ל ה ב ר י י ת א ג ש נ י ת בתום׳ ת ר ו מ ו ת ,
תורם יייא בית דין ממנין לו אפטרוסין כי זה צד עושין לו )׳לחרש״( ת ר ו מ ה : ולענין
( 2
ע ל ידיו .ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל א ו מ ר א י ז ה ה ו א ח ר ש כ ל שהיד, )אותו( מ ק י י מ י ן והן
מקיימין על ידיו. והן תורם!( )רפו׳: כ ו ת ב ונתחרש הוא מתחילתו אבל סיקח חרש
תרומה )פרפרזה ש ל תני ח ר ש שתרם אין תרומתו וכן ה ו ב א ה בירוש׳ ת ר ו מ ו ת וגיםין ש ם :
מתחילתו וכו, בשהיה ח ר ש אמורי׳ דברים במה אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל התום׳ שם(.
0 במקו • כ ת ב ידו• שנשתבש לתנאים השונים מקיימין כ ת ב ידו .כאן ברור ואחרים כותב
אבל פירוש ׳מקיימין ע ל ידיו״ ״ מ ק י י מ י ך ז ה כ מ ו •קיום שמרי•. מפני שפירשו ידו״, •על
ס ׳היא תוו־ כמי מ ע ש י ו , ומקיימים א פ י ם ר ו פ י ן - ,״עומדין ע ל גביו״, ברישא אצל כמו
מ ו נ ט ם ש ר י פ ם ,ח ס ״ ג ,ע מ י .(258 ) ד פ ו ׳ :מקיים( ע ל ידיו״ ,שבה״ד ש ם )עי׳ מ ד ב ר ואביו
534
ומכאן שיבושא דהאי ת נ א הוא ״תורכי במקום •כותבי וודאי ש א ף שכך ומכיון
תרומה נשנו ,אלא רשב״ג לענין הברייתא ודברי אבל יצא בבבל ׳הוא כותב והן חותמיך.
גיטין לתרומה. שהשוו
״אף״. ומוחק הבבלי מגיה כאן והברייתא המשנה להשוות בין כדי
לחומרא פליג או ל ח ו מ ר א פ ל י ג ז לקולא ר״א איבעיא להו ע״א: ב ב ב ל י לז אבל
2
( ת ״ ק חוץ מן ה ע ר ל ה ומן הכלאים ד ה י ל כ ת א גמירי לה א ע ״ ג ד<איכא למימר( והיק םליג
נוהג אף חדש ר״א למימר ח ד ש בארץ אין בח״ל לא וכר ,ואתא אבל היא קרקע חובת
והכלאים ת״ק חוץ מן הערלה וה״ק פליג לקולא או דילמא וכד. בין בח״ל בארץ בין
3
( וכו׳ אלא בארץ אינו נוהג חדש ר״א למימר וכו׳ ו א ת א חדש גמירי וכ״ש דהילכתא
דאמר ת״ש בארץ״(. התלויה א כ ל מצוד, אלא )״לא קאי אחוץ א ק מ י י ח א אף ומאי
ד פ ל ע ע ל י ה ד ר ״ א ר׳ י ש מ ע א ל ה י א וכו׳ ש ״ מ ר ״ א ל ח ו מ ר א פ ל י ג ש ״ מ . מאן תנא אכיי
ש א ף כפשוטו, ״אף החדש״ כאן מסיק איפוא שר״א לחומרא פליג ומפרש הבבלי
נוהג בין בארץ בין בחו״ל .ואפילו כ ש ר צ ה לומר ״לקולא פ ל י ג ״ -פ י ר ש ״אף אקמייתא״, הוא
ערלה וכלאים גוהגים אף בחו״ל ,אף לרבי אליעזר. א ל א בארץ ,אבל ח ד ש נוהג שאין
מ ו ח ל פ ו ת ״ . ״ ס ו ג י ו ת ה ס ו ג י ו ת ,ל ט א ו ל ז א ,ה ן א י פ ו א שתי
בכל מקום והערלה הלכה והכלאים החדש אסור מן התורה פ״ג מ״ט שגיגו: בערלה
ו ע י ׳ ק י ד ו ש י ן ל ח א( ,ו ע ל י ה א מ ר ו סופרים )ת״כ א מ ו ר פ ר ש ה י יא ב ש ם ר׳ שמעון, מדברי
מ ת נ י ת א ד ר ב י ל < י > ע ז ר ד ת נ י נ ן ת מ ן כ ל מצוד .ו כ ר . שם ,םג ע ״ א : בירוש׳
שנוסף. שפירוש הוא ונראה קמיית' ,והשאר חסר, אף על דילמא לקול׳ פליג ומאי או מ: (3
והלשון שהכל נוסף םגליון. וכוי ,ונראה וה״ק ת׳׳ק ל ח ו מ ר ׳ פ ל י ג ח ו ץ מ: ב״לחומרא םליג״ בכ״י ואף
פלוני ל מ י מ ר וכוי. הרגיל ה ו א :דקאמר ת ״ ק וכו׳ ואתא ר׳
535
סובר איפוא אף הוא ״לחומרא פליג״ ,וכפשוטה של משנתנו. הירוש׳
שבמסורת )והשלשלת הארוכה דר׳ אליעזר אין כאן אלא תרי תנאי אליבא בוודאי
תנא בקידושין והתום׳: משנתנו סתם שבתום׳ מוכיחה שאלו מסרו א ח ר ת בשם ר״א(, זו
מ ס ר בשם ר׳ אליעזר ,ב ה ו ס פ ה שהוסיף ל מ ש נ ה ה י ש נ ה )השוה ״ ה ע ר ל ה הלכה והכלאים אחד
החדש, והשני מסר בשם ר״א: אף החדש. ״חוץ מן הערלה והכלאים״: ששנתה מד״ס״(
שנמסר: סתמי האלו מבוססות על לשון ושתי המסורות ״הערלה והכלאים״, אל בניגוד
א ף זה ,ו מ ש מ ש מ ח ל ו ק ת :ז ה ו ל א זה )עי׳ ״ א ף ״ שמשמש הוספה: אומר החדש .לשון ר״א
״שינויים מצויים״(. בפרק
)תום׳ הוא ודיחויא ,370 מקרעת ,לעיל עמ׳ תני סוטה ז סע״ב: תני. .54
ק ע א ב>. ב״ב
.370 א י מ א .ס ו ט ה י א א :א י מ א ו ל ע נ י ן ה ט ו ב ה א י נ ו כן ,ל ע י ל ע מ ׳ .55
וניתנה מ צ ר י ת כ פ י פ ה מביא את מנחתה בתוך היה סוטה פ״ב מ״א: .56
בכפיפה תחילתה וזו ש ר ת ב כ ל י וסופן תחילתן המנחות כל וכר. ידיה על
מתוך היה נוטל את מ נ ח ת ה מ״א: )״כשם ששנינו בפ״ג יסופה בכלי שרת מצרית
מ צ ר י ת ו נ ו ת נ ה ל ת ו ך כ ל י ש ר ת ״ וכו׳(. כפיפה
0
)״השתא המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת> <וכל יד ב :כל המנחות כר, בבלי
סדר מ נ ח ו ת פ ״ א טז( )תוס׳ ורמינהי שרת לעזרה״( כשמביאה מביתו מביאה בכלי משמע
)״בעזרה״( ושל זהב ונותנה בקלתות של כסף מתוך ביתו מנחה כיצד אדם מביא מנחות
כלי ש ר ת ומקדשה בכלי ש ר ת וכו׳! קתני מיהא בקלתות של כסף ובקלתות של זהב. לתוך
מ ק ד י ש ן ״ ןרש״י[ ״ ו ה ם כ ל י היה )״אם בכלים הראויין לכלי שרת )אימא( רב פםא אמר
וכלי ז ה ב ״ ]מאירי[(. כסף
בכלי תחלתן )״וירצה באמרו״( ויריד בקו׳ ר״מ בפיה״מ: מ ליתא ״אימא״ ז בכ״י
( 2
. הראויין לכלי ש ר ת וכו׳ כלים שרת
פ י ר ו ש . וודאי שאינו אלא וא״כ
ביתו בכלי כ ס ף מתוך ב י ר ו ש ׳ כאן ,יז ע ״ ד :ו ה ת נ י ס ד ר מ נ ח ו ת כ ך ה י א מ ב י א ן וכן
ל י ק ד ש ( ב כ ל י שרת .כלומר ב ר א ו י ה )־־וראויה( ל י ק ד ש ו כ ו / ז ה ב -ו ר א ו י ה ליקרב )צ״ל: וכלי
מ ״ ד :רבי אליעזר אומר כל ה מ ל מ ד בתו תורה )כאילו( סוטה פ״ג אימא. .57
0 ו דפו׳ מכיב ואילך ,כ״י ירוש׳, נ -כאילו[ כ ך ד ״ מ י י ר ו ל ו ופ. כל[ ליתא בדינ,
מלמד,-, מאירי: ק ,לו ,ולירמא! ר ור ו פ בפביב דפו׳ ,מייד דפו׳ אבל ליתא מ )!(. ופביב
, כ ל ד מל כאלו מלמדה אלא דוקא מלמדה תפלות וזה שתמהו בגמרא ו א י ן ג ו רם י ן תפלות
ת פ ל ו ת וכו׳ )ועי׳ מ״ש(. כאלו מלמדה תני ד ע ת ך וכו׳ ותירץ בה סלקא
מ* סוטה ב״אימא״, למשל א ף אבל כ ך הוא לשונו בגמרא בכלים וכוי, ופירשו מאירי: ג(
) ע י ׳ ס י ׳ .(59
536
״כאילו* הכניסו וכבר ל י ם ט ו ת )מ״ש>, כאילו מלמדו ״אימא״!( )בלא ס״ד אלא ליםטוח
פי׳ זה כבר נכנס כאץ ב ס ו ט ה ואף ילמדו. שם ,פ ״ א יא ,בדפו׳ וכי״ו ,א ב ל צוק׳: בתום׳
ומב״ב. בד״נ
מי״ר ,לו ,פ ק ,ופיז וילך ורשיי מגילה ה עיא הראשון[ מוציאי-.יויס ק: מוצאי[
סוכות שני של ש ל חג ר״ל יום מוצאי יום טוב הא׳ מאירי: ה א ח ר ו ן ; ד״ה ו ח ג י ג ה :
הראשון!( ,אבל במגילה ל מ י ג :במוצאי יום פ י ר ש ו : )בספרו היה י ה א ״ בנוטריקון ,והיא
( 1
ומנט׳ ה ר א ש ו ן ש ל חג שהוא ראשון לחולו ש ל מועד - .בשמיני[ דינ )אף ברימ!( טוב
ב ש מ י נ י ת - .ב מ ו צ א י [ ד י נ ,מ י ״ ר ו פ ו ק :מ ו צ א י . ועוד ,ק ופ״ז: )בשמיני׳!(
אימא במוצאי יו״ט הראשון״(, אמרת )״הא דעתך סלקא בשמיני א: מא בבלי
ש ב ת ח י ל ת שנה שמינית״(. שביעית בסוכות )״במוצאי ב ש מ י נ י ת
דוד ״מערב יו״ט״ )עי׳ באר ש ב ע בסוטה שם ובית ביצה פ״א ,סא סע״ב ,ולא (4כ מ ו ב י ר ו ש ׳
ע י ר ו ב י ן מ ג ב ,י ו מ א ע ח ב ,ב י צ ה ז ע ״ ב ו ע ו ד . במגילה פ ״ א מ ״ ג ,ועוד( .וכן בבבלי ,למשל
5J7
הוא ה ר א ש ו ן ״ ש כ ן יום ש ל פ נ י ״ מ ו צ א י יו״ט רבא(: )הושענא חול שלפניו הוא שיום
ראשון של חג ,ו מ ה יצא לו אם ״יעשו א ו ת ה מ א ת מ ו ל ״ . יו״ט
שהוא רגל של חג הסוכות, ה״עצרת״ חג ע צ ר ת , ש מ י נ י הוא איםוא ״שמיני״
ככתוב ״חג הסכות )״ה ס ו כ ו ת ״ . האחרון של חג״ ו״יו״ט עצמו )סוכה מז םע״ב(, בפני
ז (
. של חג הסוכות ה ש ב י ע י לך ש ב ע ת ימים( -הוא תעשה
)בתום׳ פ״ז יג: לו ב י מ ה ש ל ע ץ ״ ״ע ו ש י ן של פירושו מה א ף זו ש א ל ה , אבל
י ו ם או ב א ו ת ו ״עושיך אותה אם עושיףן ה י ו ד פ ר וכי״ו: ש ל ע ץ ע ו ש י ן לו, בימה
מ״ד וכדומה, פכ״ג שבת היא ,כמו ב ג י ן מכבר ,ו ״ ע ו ש י ך זה -מלאכת עשויה שהיתר,
מ ח י צ ה בכל הכלים, ועושין ״ ע ש י י ה ״ שאין בה מ ל א כ ה אסורה ,כמו ש ב ת פט״ז מ ״ ה : או
של חמין. אמה אנשי ט ב ר י א והביאו סילון ש ל צונן לתוך ש ע ש ו מעשה פ״ג מ״ד: שם
הבימה כעשייה ״עשיית״ מפרש ר׳ בא אמוראי א״י: בוודאי נחלקו בזה ואמנם
טעם מאחרין ״מפני התקיעה״ .שכן ״תקיעה״ בה מלאכת־איםור ,ועל־כן הוא מ פ ר ש שאין
ו ״ ת ק י ע ה ״ זו ש ל בירושלים, ״במדינה״, ולא פ״ד מ״א( )ר״ה ״במקדש״ בשבת הותרה
2
וזו ״ ב ג ד ר ו ת ו ב פ ר צ ו ת ״ ה ע י ר ) ת ו ס ׳ פ ״ ז ט י ( >, אלא בירושלים, במקדש לא היתה הקהל
בשבת. אסורה
ביו״ט שמותרת כזו כ״עשייה״ זו ״עשייה״ מפרש <ור׳ מ ת נ י ה א ח ר י ו ( יצחק ור׳
ב ש ב ת ,ו ע ל ־ כ ן נ ד ח ת ה ״ ע ש י י ה ״ זו כ ש ח ל ה ה ק ה ל ב ש ב ת . ואסורה )ובמקדש(
״עושיך והירצה התקיעה״, ״מפני בא כר׳ פ״ג ז פירשה חגיגה בה׳ והרמב״ם
ג (
ו מ ע מ י ד י ן א ו ת ה באמצע»•( ושל עץ היתה ג ד ו ל ה ו מ ב י א י ן בימה בלשון: שבמשנה
6 ( 5
״ ע ו ש י ך (. ״ מ ב י א י ן -ו מ ע מ י ד י ך ולא : נשים עזרת
ת וא הספסל ואת הכסא ואת המיטה את אדם י ג ר ד לא תנאים: נחלקו ובזו
נ וש״ ע״ג ו ספ״ג, שבת ירוש׳ ור׳ ש מ ע ו ן מ ת י ר , חריץ. עושה שהוא מפני הקתידרא
ואף בזמן ב י ו ם טוב>• ואין צריך לומר בשבת סוף פ ״ ב : ביצה תום׳ כט ב וש״נ, )בבלי
במשניות ,סוכה פ ״ ד מ״ז ומ״ח, שבםוטה ללשון הרגיל משנתנו הישגה ו א י נ ו דומה כאן לשון (1
ב״לשין בני כולל א מ ר ו ש׳׳חג״ ריש ם״ו .לט ע״ג, נדרים ובירוש׳ חגיגה פ״א מ״ו ותענית ם״א מ״ב.
ז ט״ סע״ג׳ ועי׳ ועי׳ ירוש׳ מו״ק פ״ג ,סב א ף יו״ט אחרון ,אבל איגו כולל אותו ב״לשון תורה״. אדם״
לאו״ח שם. המחנות בדכי יוסף לשאילתות אות ע״ו ,ומאסף לכל ש מ ומפרשים ושאילת שלום
ע״* עב מגילה ס״א, לח ע״ד, פ״א, יומא ירוש׳ סי׳ ע״ח, בהעלותך וספרי הטיז (2ו ש ם
והוריות ם״ג ,מ ז ע״ד•
״גדולה״ אין במשנה ,ועי׳ להלן. נ(
ש ב א ל כ ם נ ד ר י א ,ס ו כ ה ג א ב. שבביהכ״נ ב״בימה״ ״באמצע״ כמו (4
יגשים" ,ע י פ הבבלי ,ע י ׳ להלן. (5
מ ע י ו ״ ט בנין ש ל פ ר ק י ם וכוי. במין הבימה בסוטה ש ם :דהיו מעין זה פי׳ התום׳ (6
(7ת ר ב י ץ ש נ ה י ״ ב 82 ,ה ע ר ה .1
538
שיש, של בעלייה ספסל על גרירת מחה אלעזר בן יצחק ר׳ נחלקו: א״י אמוראי
ב צ ר ה ) ש ב ת כ ט ב>. בבית־כנםת של ירמיה רבה מ ח ה כיו״ב ור׳
מגילה ואשכול ומאירי סוף )פרדס ד״ו ,מ ה םע״ב )עי׳ ד״ס( ״וספרים ישנים״ (6ל י ת א ב כ י ״ י
,(177ו א י נ ה א ל א ת ו ס ס ת ה ג ה ה ,ע י ׳ פ ר ד ס ש ם .
539
המצוד, סי׳ נא ,ע א ע ״ א ו א ״ ח ח״א ,כו ר ע ״ ג ( :ש מ ע נ ו כ י ס י מ ן הוא ,י ש ש ק ו ר י ן כ י סוכה
ב י ר ו ש ל י ם י ש ר א ל ב א ר ץ א ו ת ו ק ו ר י ן ו ע ד י י ן י א -ל א יג> )דברים ל ה ז א ת
כי יום ה ז כ ר ת ג ש מ י ם ה ו א גשמכם בעתם שקורץ ברכות שבאם בחקתי בשביל ונתתי ויש
שקורין כל הבכור. ויש
אבל בבבל לא נהגו בקריאה המשניות ״האחרון״. מוכיחה ומכריעה לנוסח רוב וזו
ש ב י ע י במובן ״יו״ט האחרון של חג״, ומכיון שלשון זה ש״ע כמנהג ארץ־ישראל, של
והוצרכו אח״כ להגיה ״הראשון״, להגיה בבבל היה במשניות - ,קל רגיל איגו חג, של
במקום ״בשמיני*. ״בשמינית״
עץ״, כל אשירה לך תטע לא ״על שם שבירוש׳ ל ד ב ר י ר׳ מ ת נ י ה ואשר
א ל י ע ז ר ר׳ שופטים פי׳ ק מ ״ ה : דבריו מיוסדים על דברי ראב״י בספרי -ה ר י
מזבח ה׳ כל עץ אצל ת״ל בעזרה אכסדרה מנין שאין עושים אומר י ע ק ב בן
שאסור כלומר ב מ ה. תעשה לך לרבות כשהוא אומר אשר ) ת מ י ד כ ח ב(, אלהיך
( 1
)המפרשים נדחקו בפירושו(. ב ע ז ר ה , היא ״במה״ בימה, לבנות
ב ע״ פ״ז יג )סוטה מ תוס׳ סוטה הבימה(, בהר הבית )עשו אומר: שראב״י
מטעם ובין מטעם לא תטע לראב״י בין בעזרה ש ב י מ ה זו א ס ו ר ה ס ט ב( ז ויומא
הלכה שלישית כת סוף פ ״ ג : פסחים בתום׳ אומר שהוא כשם בעזרה, ישיבה
) ע י ׳ ת ר ב י ץ ש ״ ו 54 ,ס י ׳ ה(. נ ש י ם לה בעזרת ו י ש ב ה
נ מ צ א אף במקום אחר .ב מ ע ״ ש כזה בין ״יו״ט הראשון״ לבין ״יו״ט האחרון״, חילוף
שביעית היה ביעור. של פסח של רביעית ושל ה ר א ש ו ן מ״ו :ערב יו״ט פ״ה
ר״ש ורא׳יש ,י ר א י ם ה ש ל ם סי׳ ר ס י ד Pו ע ו ד )עי׳ מי״ר פ ק ה ו מ , כך דינ ואילך,
רמבים ו״סיא״ א צ ל ה״ר יהוםף, ) ה ק ד ם שיא (45 ב ולירמא ,קטע פטיב לו, אבל ראל״צ(.
ה א ח ר ו ן .ו כ ן הוא ב צ י ט א ט מן ה מ ש נ ה מ ע ש ר ש נ י פייא ז ו ס מ ״ ג עשין ק ל ח ו כ ו י פ פ מ ״ ב :
( 3
. )מכאן א מ ר ו ( ש ב ס פ ר י ר א ה סי׳ ק ט ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת )אף מ י ת (134
היו מתודין. )האחרון( במ״י שנינו :במנחה ביו״ט ואילו
ולירמא ,מ וקטע ססיכ, ב ך מייר ,ל ו פ ק ה ב , ״האחרון״ ל י ת א ב ר ו ב ה נ ו ס ח א ו ת ז
4
(. ר ׳ י ה ו ס ף ,ו י ר א י ם ורי״ד ב פ ס ק י נ ד ר י ם פי״א סי׳ יב
0 9 ובן אחריו ר י י ד ראשון. ״הראשון״ פירש שגם הווידוי היה ביו״ט היראים לפי גו׳ שלו (4
)עי׳ ת ו ע י ד שם(׳
540
הווידוי שאף כרחך׳ על הרי כן לא שאם ״האחרון״, שהעיקר במ״ו מוכיח וזה
ר א ש ו ן )עי׳ היה ביו״ט ל א שהווידוי מפורש יוצא הירוש׳ אבל מן ביו״ט ראשון. היה
של פסח )״ויבער ה ר א ש ו ן ותוייט(; שכן אמרו שם פ״ה ,נו ע ״ ג :ויתודה ביום טוב כ״מ
ב ע ר ב י ו ״ ט ה ר א ש ו ן ״ ( ,כ ד י ש י ה א לו מ ה ל ו כ ל ברגל .ו י ת ו ר ה ב ש ח ר י ת ע ד כ א ן מ צ ו ה ה ו א לוכל.
ש ל ש ה מ ט ב ע ו ת זה ע ל ג ב זה. מעות
)״דאי לאו מנין הוי סימן מינה שמעת מעות. צבורי פירות וצבורי כה א: בבלי
541
הוי )״ומאי ס י מ נ י ה מקום״( .ש מ ע ת מ י נ ה מקום סירות צ ב ו ר תני מאי סימן איכא״( הכי
תני צבורי פירות )״וסימניה מ נ י ן ; ד ה ו י מ ד ח י ליה לא ה א ת פ ש ו ט ולא הא״(. סימן.
ו כ ו ׳ ) ל ע י ל ס י ׳ , (54 מקרעת תני ש מ ע ת מ י נ ה וכו׳ א מ ר א ב י י סוטה ז ע״ב: כיו״ב
כדי לדחות את הראיה מן המשנה. ד ח י י ה , ל ש ם -״ה ג ה ה״ ז״א
ז חייב להכריז מפוזרין אינו חייב ל ה כ ר י צבור י ן פירות מצא כ א ן פ ״ ב ו: בתום׳
ר ^ כ בסודר _ שקונין כדרך קניין בתורת אלא וממכר מקח בתורת שלא אחר בדבר
נע#ן1 וחד אמר אין מ ט ב ע זה א ת ה מ ע ו ת נ ק נ ה לו ה ח פ ץ ש ל ו ב כ ל מ ק ו ם ש ה ו א ״ ( שמשך
ל י וכו׳ .ת נ ן ה ז ה ב ק ו נ ה א ת ה כ ס ף ,מ א י ל א ו ב ח ל י פ י ן ו ש ״ מ מ ט ב ע נ ע ש ה ח ל י פ י ן , חליפין.
( 1
-מחייב מיבעי ליה )״הזהב גורם למושך ל ח י י אי הכי קונה )״בתורת דמים״(. בדמים
י : ג 2
ף ז 1 ך ת א קונה אינו הכסף סיפא מדקתני הכי נמי מסתברא מחייב. תני > כסף״(.
י ל א ל- פירא וטבעא אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכםסא ט ב ע א אי
) ן ת ועוד תניא תרוייהו לקנו אהדדי. בחליפין אלא אי אמרת שימשוך הפירות״(, )״עד
שאד להלן> )עי׳ ד רב מתניתא שזו אלא לו ז נתן שונה: שם התום׳ אמנם
מ
י " ב״חליפיך. נ ע ש ה חליפין״ .והוא ש נ ה אותה ״מטבע
)קידושין תמן תנינן םע״ד(: )ועי׳ ירוש׳ ק י ד ו ש ׳ פ ״ א .ם כאן ,ט ע ״ ג בירוש׳
542
דמעות״. הא ציבור בפרה וכד אלא שור ה נ ע ש ה דמים וכר .א מ ר רבי יוחנן לא שנו כל
יוחנן ,בבלי לר׳ חליפין״ נעשה )״שאין מ ט ב ע לא קנה ב ח ״ מ סי׳ רכ״ז( בציבור הגר״א
ועי׳ חליפין״, נעשה )״שמטבע קנה בציבור ציבור בשם רב אפילו ירמיה רב א(. מו
ירושלים(. נתיבות
(1כ י י ה ו ס ׳ ה מ ק ח .
543
( 1
מ ה י כ א (2 פורקת כ ש ת ה א פורקת, ובחמור כ ש ת ה א )עי׳ לעיל( בבלי צב א :
3
שהמשא פורקת )״בעוד שתהא ע ד אימא אלא( ( ד ע ת ך ם ל ק א אכלד),ם״א:
ס אוכלי וגמל חמור ) ת ו ם ׳ פ ״ ח ד(. דת״ר להא תנינא ראב״ד(. אותו״, גבה עד שתפרק
ממשאוי ש ע ל גביהן ו ב ל ב ד ש ל א יטול בידו ויאכילם.
ה ל י כ ת ן . כ ד ר ך אוכלין ממשאוי ש ע ל גביהן בתום׳:
שלאחו- שעה׳ אותה ע ד אלא פורקת, כשתהא אוכלת אלא אינה פירוש: זהו
ו ר י ט ב ״ א שם>• א ל א ש ס ש ו ש ן - רשב״א )ראב״ד ב ש מ ״ ק ,ועי׳ ״לאחר מלאכה הוא״ שפרקה
פורקת אוכלת כשתהא שחמור לבעלים אמרו״ אבידה השב ש״מפני ש ל משנתנו הוא,
התורן! אוכלות מן ממשאוי שעל גבן אבל מלאכה, אע״פ שאינה שעת הפריקה, בשעת
)עי׳ ר ש ב ״ א שם(.
- אילימא יכנס לביתו ליטול משכונו ,מני ל א דקתני סיפא בב״ד .הכי נמי מסתברא
א ; א ״ ם ) א י ר י א ? > א א ה ם ו ש מ י א ד ״ ב ח י ז ? ש י א א > ? א ה נ י מ ( 9 ת מ ש
לעול ל ' יי"? • ^ ׳ ע חוב ,מ ר י ש א
ב א
שבשמ״ק. וסלו' ,רי״ף ורא׳׳ש ,רשב״א וראב״ד וריטב״א ו ר (1כ ך מ ו ה ו ר
544
מכלל דבב״ד מ ח ס ר א ו ה ״ ק י(( ה מ ל ו ה א ת ח ב י ר ו ל א י מ ש כ נ נ ו א ל א ב ב ״ ד : ו ה ס ו ר י ב״ח
( 2
יכנס לביתו ליטול משכונו. ש ל א ובעל חוב אסי׳ נתוחי נמי לא ממשכנים,
לבית נכנס אינו ב״ד שליח שאפי׳ דעתו של שמואל, ע״פ משנתנו לתרץ כדי
)בחוץו׳ ממנו לא ישמוט ימשכננו״, ״לא במקום ינתחנו״ ״לא הבבלי ״מתקן״ למשכן,
בשוק( )שמוט ב״נתח״ הלוה( )בבית ״משכן״ של זה פ י ת ו ר ״עקר״ P בערבית ^
ביד וא״כ אף שליח אלא ב ש ל י ח ב״ד, שאי אפשר לה להתפרש הסיפא, התל׳ מן מסייע
יכולה לעסוק במלוה .ו״חסרה״ הסיפא שהסיוע מן הסיפא נדחה: אלא נכנם לביתו. אינו
ה י א )אף ״ ה ״ ק ״ ל ב ד ו מ צ י י ן ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ׳יחסורי מ ח ס ר א ״ ,ע י ׳ ל ה ל ן שם( וכך ה ו א ש ו נ ה :
בב״ד )״אבל ב ב ״ ד ממשכנים״( !והמלוה אפילו לשמוט את חבירו לא ימשכננו אלא המלוה
י ס י ר ״ ,ד ב ר י ם יז ט ז ,יז ,ו ע י ׳ ס נ ה ד ר י ן כ א א( )כמו ״ולא ישיב״ .״ולא ש ל א רשאי[ אינו
ל ב י ת ו וכו׳. יכנס
4
ומתמיה ,כמו שהעירו ה ת ו ם ׳ /שכדי לדחות את הסיוע מן הסיפא ״מחסיר״ הבבלי את
)ועי׳ ״ ח ״ מ ״ ד ,״ ו ד י ל מ א ״ ( .ו ב ד ר כ נ ו ל מ ד נ ו ש נ ו ס ח ה ב ב ל י ה ו א ״ ו ל א ״ )בוי״ו( .א ע ״ פ המשנה
מ ת פ ר ש ת יפה אלא עם ״ולא״. ה ח ס ר ה זו א י נ ה שלמעלה בנוסחאות ״לא״ ו שכן שבציטאט
משפטים פי״ט ,הורוויץ )מכיל׳ א פ ש ר ל ל מ ו ד מ מ ״ ת 158 דברים אלו המשנה שונה כיצד היתה (5
מעל ל י טל נה רשאי אני שהוא שומע ועטוף טליתו בשוק שמצאו עומד הרי ,317ב ל ש ו ן א ח ר ( :
םע״ב(. ת׳׳ל בחוץ ת ע מ ו ד ) ו ע י ׳ ב ״ מ ק י ג כתפו
545
״לאימשכננואלאבב״ד״של משנתנר א ח ר ו נ ה זו מ ק ב י ל ה ו מ ת א י מ ה ל מ ש נ ת נ ו ז ברייתא
מ ב ר ש ו שמשכנו ה ש ב תשיב׳ אין לי אלא שהובאו בבבלי ב״מ לא ב: לברייתות מתאימה
ו ( 1
ד א י תחבול חבול תשיב מ״מ. מניין ת״ל השב )ב״ד> > שלא ברשות משכנו דין( )בית
״בב״דל מניין ת״ל חבול תחבול מ״מ. ב ר ש ו ת משכנו שלא ב ר ש ו ת שמשכנו אלא לי
( 2
שבברייתא שבבבלי. ה ב ר י י ת א ש ב י ר ו ש ׳ ה ו א א י פ ו א ״ ב ר ש ו ת ״ ) ״ ב ר ש ו ת ב״ד״> של
כ ועל על משנתנו, וחולקת בבבלי, כמפורש כשמואל, סוברת שם התוס׳ אבל
למשכנו! ״אינו רשאי למשכנו וכו׳; המלוה את חבירו אינו רשאי שונה ברישא שם: היא
ופינקלשטיי פי׳ רע״ו תצא בברייתא דםפרי ואף של משנתנו. לביתו״ ״לא יכנס במקום
\\»T מבחוץ ימשכננו מבפנים אבל ימשכננו יכול לא כ ש מ ו א ל :לא ת ב א אל ביתו, 1295
ת ע מ ל ( (3 מבפנים ת״ל בחיץ ימשכננו מבחוץ אבל ימשכננו עבוטו בחוץ )יכול ל א לעבוט
אומר והאיש ל ר ב ו ת שליח בית דין. כשהוא
ה י ד ש פ א ז ו ח ב מ ״ ם ג
א ס ׳ י 7׳ ימשכנני״ ב״לא משתמש שהספרי ראינו ובדרכנו
מ ש נ ת נ ו -״ ל א ינתחנו״. של לפרש ״לא ימשכננו״ כן
בד ן* ( כיוצא תשעה וכהן ואדם ובקרקעות כהן רבי יהודה אומר אחד מהן בשלשה.
ע ר י י :
ו ׳ ערכיגש' ציטאט בבבלי וירוש׳ והערכים ,מי׳ר ,פ ו ל ו :וערכים, ק: הערכין[
) מ י ב ב ט א ט י ג 5 6 9 5 6 8 ב פ מ י ו מ פ ד ב ב מ כ
ערכי' אי לי ׳ ־ ׳ לי׳ "י׳ ׳ י' ״ ר המטלטלים
^ כ א י ט ע׳יב ) מ ג י ל ה פ י ד ,ע ה ע י ב ׳ ע י ׳ ל ה ל ן ( . וירוש׳ סנהדרין פ״א, המטלטלין ,עי׳ להלן(
הנוםחארךן ו ה מ ט ל ט ל י ן - .ובקרקעות[ כך בכל ,567ק ו ס ב י ב מ : דינ )ופראג תמ״ח( ,ב
מ א ף כאן ,חוץ ממביב וסביב דפו׳ )ומאירי( ואחריו במשניות ל מ ן דיו ואילך )חוץ מן ה מ ש נ י ר
במגילה סיד מ ו ר מ י ה :ובקי. והקרקעות .אבל במביב )ולא בפביב!( עם י ק ב ונקיי(:
סנוזן,- בציטאט שבירוש׳ ובקי ,בב׳ ,ו א ף דפו׳ )חוץ מפביב(: במביב אף בכל הנוסחאות,
יד בסנהד׳ הציטאט אבל סייא לד עיג. וכתובות )בסנהד׳ :בק׳( שם מגילה( )וירוש׳
תשעך- הקרקעות תנן ׳ובית הינ אלמה שכן בכייי מ ופלו׳ ליתא אינו מקורי, )הקרקעות(
546
וכה], תשעה הקרקעות אלמא תנן תסגי בארבעה. בדיו: רש״י ה ו א ,שכן )ומדברי וכהן״
•בקרקעית• .°שהעיקר •ובקרקעות״ והוא ס ו ף דיבור( ,ו ל א ע ו ד א ל א שרמיד ,מ ע ת י ק א ף כ א ן
רבינוביץ בדים• ,תשעה• שאחריו ,שלנוסח •הקרקעות• היה צ י ל :בתשעה, מוכיח ,כ מ ו שהעיר
כ מ ו •בשלשה• שלפניו.
ע ר כ י ן מאי ו ה מ ט ל ט ל י ן ! ( . הערכין )מ: כר הערכין א: ב -ט ו יד בבלי
ה מ ט ל ט ל י ן ,א מ ר ר ב ג י ד ל א מ ר ר ב ב א ו מ ר ע ר ך כ ל י ז ה ע ל י ,ו כ ר .ה א י ע ר כ י ן ה מ ט ל ט ל י ן
תני מ י ב ע י ליה. מטלטלין ש ל ערכין רמ״ה(, מטלטליך, ע צ מ ן הן שהערכין )״דמשמע
במתפים מטלטלין לערכין )״שאמר ערכי עלי חםדא אמר אבימי רב מטלטלין ש ל ערכין
לפדותן״. לערכי -ובא הרי אלו ואמר ה ק צ ו ב לפי שניו והיה לו מ ט ל ט ל י ן ערך ונתחייב
ליה מיבעי ערכין של מ ט ל ט ל י ן המטלטלין ערכין האי ור״ן(. ר׳ יונה ועי׳ רש״י.
באומר ר׳ א ב ה ו א מ ר ערכין. של מטלטלין תני לערכין״ ,רמ״ה(. טפלין דשהמטלטלין
עלי )״ואינו פורע״( ב א כ ה ן ל ג ב ו ת מ מ נ ו מטלטלין )״וה״ק הערכין דהיינו ערך א ד ם ערכי
2
ל י ת ן מ ט ל ט ל י ן ״ ( בג׳ ק ר ק ע ו ת ב ע ש ר ה (. ובא
ר׳ יעקב בר וכך מ פ ר ש ב״הגהה״. ר׳ א ב ה ו אין א י פ ו א כל צורך פירושו של לפי
המיטלטלין ערכים מהדא נישמעינה מ ג י ל ה שם>: ס נ ה ד ר י ן )וירוש׳ בן דורו בירוש׳ אחא
( 4 ( 3
. ב א ד ם ״ ,ק״ע> אלא מטלטלין )״הא אין ערכין )= שהן( וכי יש ערכין שאין בשלשה,
( 5
ערכי עלי ובא לסדרו האומר רבי חנינה בשם יעקב בר א ח א רבי שמעון בר ווה רבי
ה ק ר ק ע -מ ן המטלטלין(. בשלשה )במגילה :מן מ מ ט ל ט ל י ן ש מ י ן לו ב ע ש ר ה מ ק ר ק ע
בא ״הערכין״: אל תשעה וכהן״ ״ובקרקעות ממשיך לכאורה זה שפירוש אלא
פירשו וכך )בבבלי(. בעשרה״ ״קרקעות )ירוש׳(, בעשרה לו שמין הקרקע מן לסדרו
נוסחאות בכמה ליתא אחריהם .אלא שבבבלי והרע״ב והמאירי בפיה״מ הר״מ משנתנו
שלא ל״מטלטליך ״קרקע״ הקדים הירוש׳ ואף בעשרה״, ״קרקעות (2 בהערה )עי׳
ואמנם הירוש׳ עצמו, ל פ ר ש בזה ״ובקרקעות״ וכר. המשנה .ע ״ כ נ ר א ה ש ל א כיוונו כסדר
ירוש׳ מגילה קרקע״. של ג ו פ ה ״ובקרקעות״-״ב מ ק די ש מפרש לפניו. לו סמוך
דמי של קרקע אמ׳ ב מ ק ד י ש גופה ע ד כדון )בסיםקא של ״ובקרקעות ת ש ע ה וכהן״(: שם
ע ל י נ י ש מ ע י נ ה מ ן ה ד א וכו׳ )כלעיל( .ו כ י ו ״ ב בירוש׳ ם נ ה ד ׳ ש ם :ה ד א ד ת י מ ר ב מ ק ד י ש שדי
במשנת כרש״י ״ ו ב ק ר ק ע ו ת ״ וכו׳ איפוא מפרש הירוש׳ ה ש ד ה ו כ ו ׳ <עי׳ ק ״ ע ו פ ״ מ ( . גוף
ה ק ד ש -אם בא לפדותן. של קרקעות םנהד׳:
בלשון המשנה הדבר אין השינוי א( א ם כ ן פי׳ ה ר ״ מ ק ש ה מ כ מ ה ט ע מ י ם : ואמנם
הכתוב ב( במטלטלין -ובקרקעות. לשנות: לו שהיה מובן, -ובקרקעות״ ״המטלטלין
מדבר ט ו א(, ב, יד )בבלי כהן״ מהם ״אחד למדים אנו שממנו יד -כג, כז בויקרא
וכו׳ שמע פורםין על אין שם: מגילה משגת ו a - )תוי״ט כאן(. קרקעות ב מ ק ד י ש
פרפרזה. ב ע ש ר ה ,ז״א אלא נפדין אין הקרקעות אלמה תנן (1ר ״ ת :
שונצינו ,ולא פירשו רש״י ,ועי׳ להלן. בכ״י םלו׳ ודפ׳ בעשרה״ ליתא ״קרקעות (2
אע״ם ספ״א: ביצה במי״ר )כיו״ב ל ע י ל 201ה ע ׳ 4 עי׳ בירוש׳, רגיל ״הן״ במקום ״אין״ (3
דחוק. הבבלי, במגילה ללא צורך .פי׳ הפ״מ ,ע ל פי (4א ל א ש ה ג ה ת ו
זאת אומרת בר אבא שמעון( )צ״ל: שמואל רב הושעי׳ בשם ז ע״א: ב״ק פ״ט, בירוש׳ (5
547
ו ל ^ הוא לעצמו עגין ״ובקרקעות״ מוכיחה כי וכהן, תשעה ובקרקעות מעשרה פחות
והמשך של ״הערכיך. חלק
עלי״ כלי זה ״באומר ערך של רב לפירושו הנה של הבבלי, ל״תיקוניו״ ואשר
ר י ב ,
י7ז• י י״המיטלטליד ״המטלטל !״ אין צורך מכריח ל״הגיה״ ״ערכין של מ ט ל ט ל י ך ז שכן
( 6
שבירוק, כס״ד תואר של ״הערכין״, ויכול להיות יפה בעיקרו בינוני )המטלטלין( הוא
כ ה צ ו ר ה נ י א ש
ק לסד- לל אפשר השניה ואף ה״ההגהה״ ערכין שהן מטלטלין״( יש )״וכי
״ ה מ ט ל ט ל י ך -״המטלטלין של ערכין״. ל פ ר ש המשנה ,אלא את
/ 4 i co״ מעשר שני ,תוס׳ ס ו ף עירובין )חגיגה הקדשות ( 2ה ס ד ר הרגיל ה ו א :ערכים חרמים
•י,
פז א )ספרי שופטים פי׳ קנ״ב(. סנהדרין
ו!״ ' מ ש ו ם ר׳ י ש מ ע א ל הברייתא ג ם בסנהדרין פ ח א — .כיו״ב היה לבבלי ,י ע י א ,במשנתו (3
״תוספות והוספות״. בכ״ג״ ) פ ״ א מ״ב( ,ש א ף היא הוספה היא ,עי׳
} 0 : בכהן׳ סתם הנערכים שיהו לכל יעריכנו הכהן .בגיין א ב (4ת ״ כ ב ח ק ו ת י פ ר ש ה ג מ ו :
במשנתו. יהודה
. כהנים ג׳ בהמות במקדיש דכתיב משוס ר״ח: שלשה׳ בהו דכתיב נ: יד בבלי (5
בהן. כ י ו ג א ח מ ט ל ט ל י ן
)שבת פג ב( » מיטלטלים וכו׳ ש ה מ שהוא מטלטל פרשה ו ה : שמיני בת״כ (6כ מ ו
י ו מ י ט ל ט ל ת בח1ר׳ כלים ס י י א ם ״ ד ,י ע ו ד המיטלטלת ,ב״ב ם״ד מ ' ג » מכתשת המיטלטל ,שבת לה א !
548
כ א מ ו ר ,ר׳ א ב ה ו ו ש א ר א מ ו ר א י א ר ץ ־ י ש ר א ל ל א פירשו כך. אבל,
ע מ ׳ .290 רשב״ל, א :תני עדו ,לעיל אצל תני .ס נ ה ד ר י ן כג .73
(
ונחנו על הספר טהור מן מדרס שהוא טמא כפה י מ״ה: כלים פכ״ח .74
בציטאט גם יעל״ מת! ט מ א טמא -אבל הספר ע ל בכל הנוסחאות: במשנה
ש ט ר א ק )בתוס׳ :ל ס פ ר ,עי׳ להלן( .א ״ כ ס י ר ש ו ב ם ״ ד ״ונתנתו ע ל ה ס פ ר ״ בכ״י מ שבבבלי
ה ס פ ר ״ וזהו ייחוד ,הזמנה. על ״ה נ י ח ת ו -
כלים ״אבל כבמשנת מצטט הנה ר״ח מגע מדרס״״ טמא ל״נוםח״-״אבל אשר
שבגמרא אלא ש ב ג מ ר א -ל א בלשונה המשנה טמא מת״ ,אבל ר״ח דרכו להביא את טמא
הגמרא, לסוגיית בגיגוד שלו עומד המשניות שבמשניות .אפילו במקום שנוסח בלשונה
״ציטטים בראשונים״(. ב ב י צ ה ב ע ״ א )עי׳ ל ה ל ן . כמו
נ ר א ה שזו ש ב ג מ ר א ב ר י י ת א ה י א )עי׳ ר ש ״ י ו ס ד ר י טהרות ,ר נ ה ע ״ ב ד ״ ה כ פ ה אבל
סדין בעיקרה לכלים פ״כ מ״ו: מתאימה ר נ ה ע ״ א ד ״ ה כ פ ה ( .ש כ ן מ ש נ ה זו ש ב כ ל י ם ושם
( 2
זוהי ד ע ת ו אבל ט מ א מת. וילון טהור מן ה מ ד ר ס א ב ל ט מ א ועשאו טמא מדרס שהוא
ר״מ. )דברי מ ד ר ס מ ג ע אבל טמא סדין וכו׳ מ ״ ט -י : בכלים פכ״ז י ו ס י ר׳ של
במגע טמא אם כן נגע בו הזב זה אלא מדרס נגע באיזה יוסי וכי א״ר ע ב ב(. חולין
לת״ק וה״ברייתא״ מ״ו, פ״כ איפוא לכלים מתאימה מ״ה פכ״ח בכלים משנתנו הזב.
שהיא )״שהוא׳( מ ״ ט -י .ו ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ ״ ו י ש נ י נ ו :כ פ ה ש ל ז ק נ ה בכלים פכ״ז )ר״מ(
)״שכל הכלים מטמא ור׳ יוסי )״ממדרס״( מאיר מטהר לספר רבי ונתנוהו מדרס טמא
ע ו ל י ן מ י ד י ט ו מ א ת ן א ל א ב ש י נ ו י מ ע ש ה ״ ,ת ו ס ׳ שם>. אין
ובחלקה ב ח ל ק ה כרבי יוסי )״מטמא״( מ״ה, כלים פכ״ח משנת םתם איפוא ר ב י
ב פ כ ״ ז מ״ט>, ״מגע מדרס״ )כר״מ ולא )כר׳ יוסי ב ת ו ם ׳ ( ״מדרס״ מטמא ז״א לא כר״מ;
טמא שהוא סדין פי״א ח שנינו: ב״מ אף בתום׳ כלים )כר׳ יוסי שם(. ״טמא מת״ אלא
מדרס דברי טומאת )״ראוי לקבל״( מת ומקבל הרי הוא כטמא ו ע ש א ו וילון מ ת ט מ א
וכר. ר ב י
א מ ר ל ך ר ב א ת נ י ה ב א ע ל א ש ה ו כ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ .386 תני .סנהדרין עה א: .75
פטור. אימא .ס נ ה ד ר י ן פ ״ ט מ ״ א :ש י ס ה בו א ת ה כ ל ב ש י ס ה בו א ת ה נ ח ש .76
ואי א מ ר ת )״דפי בעל כלב, וחייב פ ט ו ר מ ש ס ה )עי׳ ד ״ ס ( מ א ן פטור, כג ב: ב״ק
אף פטור אימא דכלבאי. בסומא ידך לימא ליה מאי בעי דמי, המזיק כחצר בהמה״(
ו א ב ע ״ א ד א ם ק י ה ל נ י ב י ה ו ם ר ט י ה ) ״ ד ל א ה כ נ י ס י ד ו ל ת ו ך פיו״(. מ ש ס ה .
549
ה מ ש נ ה , נ ו ס ח עם כ ל ל ע נ י ן לו י ן א ש פ י ר ו ש , ש א י ן זה א ל א וודאי
א ה ו הפשט אבל בו כ ל ל . עוסקת אינה והיא הכלב, כלל בעל לא נזכר במשנה שהרי
אימא״. כיאיבעית
כדם שבסיד הפתוך הפתוך ש ב ש ל ג כיין המזוג בשלג נגעים פ״א מ ״ ב : .77
)״שבשלג ושבזה שבזה אדמדם אומר ר׳ ע ק י ב א ר׳ י ש מ ע א ל דברי בחלב המזוג
כיין המזוג במים א ל א ש ל שלג עזה ושל ס י ד ד י ה ה ממנה. ושבםיד״(
)״נשנו כ ס ד ר מ ע ל ת ן ה ש ל ג ש ב ו ע ו ת ו ע ״ א ו ב :ו ה י כ א ש מ ע י נ ן ל ר ״ ע זו ל מ ע ל ה מ ז ו
וכו׳ עקיבא דרבי משל ד א מ ר ר׳ ח נ י נ א חנינא וכד אלא מדר׳ והקדום״( והסיר והצמר
)עי׳ והתניא ליה שמעת גופיה מי וכד .ובפתוך מזה וזה ל מ ע ל ה שזה למעלה מזה אלא
של שלג תני להו״( )״דצמר אחר איתא ואם ״ ת נ י א ״ ( ר ע ״ א א ד מ ד ם ו כ ו ׳ ) כ ל ע י ל '((, להלן
} ( ( 2
)״בניחותא״( והתניא נמי( ( דיהה ה י מ נ ה מיבעי ליה .אמרי א י ן ) ה כ י שאת )ס״א: צמר
ח ור״ )מ ו פ צ מ ר של אלא הימנה דיהה ר׳ ע ק י ב א ש ל סיד אומר לא שאמר נתן רבי
ד י ה ה ה י מ נ ה < ת ו ס ׳ נ ג ע י ם פ ״ א ג(. שאת( ותום׳ נגעים: ורמב״ן
ו ל ה ג י ה מ ש נ ת נ ו *>. סתם על חולק ר״נ הרי התום׳, כבר שהעירו כמו אבל,
הסתוך דאת״ק קאי דקתני ״דעל כרחך צריך למיתני שלג וסיד אי א פ ש ר כלל: במשנתנו
כדתניא אמרי אין דקמשני ר׳ ע ק י ב א אומר כד .ויש לומר דהיינו ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל וכד
אין דאמרי׳ הא הרמב״ן שם: בחי׳ וכיו״ב אלא קאי את״ק״. א ק ו ד לא נקט סיד כלומר
דיהה של סיד ]וכו׳[ אומר ר״ע בהדיא קתני מיהא מתני׳ ק ש י א לי ו ה א וכו׳ והתניא
א ו ל ד י ד ן ד ת נ א א ל י ב א עקיבא רבי נגעים מראות תנא מאן שכן וכיון ממנה,
דרבי נתן .ולא ק ש י א דר׳ ע ק י ב א דמתני׳ לאו דוקא ק א מ ר ולאםלוגי אדר׳ י ש מ ע א ל אליבא
כרוכלא ולמתני אליבא דר׳ עקיבא לדקדוקן דתנן וכד אלא דלא נחית תנא דמתני׳ אתא
סיד ושל דיהה )עי׳ לעיל( שאת של ותני תטעה שלא כדי עלה קפיד נתן ור׳ וכד
מן הדיחה. דיהה
)״יהושע לו אמר מפורשת: ברייתא מביא לב ע״ד, פ״א, שבועות הירוש׳ אבל
שנים אביו״( ויאמרו מקרום ביצה ו ל מ ע ל ה ט מ א ו מ צ ט ר פ י ן ואל יאמרו מ ר א ו ת נגעים לר״ע
בלשון חכמים שנו )״לכך מ ז ה ל מ ע ל ה זה ש א י נ ן מלמד לו אמר ארבעה. שהן
חנינא רב כדברי שלא וכד ,פ״מ(, שהן ארבעה ללמדנו שהסיד מצטרף לבהרת״ שנים
עמ׳ לעיל חסיא״׳ ״רב עי׳ בזה, או ״רב חםדא״ ,כנו׳ כ״י פלד ,והוא רגיל ׳ מ כ״י )כנו׳
6 5
. ב ( ע״ ע ק י ב א וכו׳ )שם ה ארבעה> > ד ל א כר׳ > (354מ א ן ת נ א מ ר א ו ת נ ג ע י ם < ש נ י ם ש ה ן
לא ״אימא״ ולא ״תני״• ן א כ כאן הגהה ,ואין אין אופן בכל
.359 ל אלו ,לעיל אצל ״רב נחמן״ ,עמ׳ כ מ תני באחת תני .שבועות טז א : .78
.79ש ב ו ע ו ת פ ״ א מ ״ ב :ש ב ו ע ה ש א ו כ ל ו ש ל א א ו כ ל ,ש א כ ל ת י ו ש ל א א כ ל ת י .
כ ע ״ א :ר ב א ש י א מ ר ת נ י ש ב ו ע ה ש א י אוכל לך. בבלי
ע ז ה ושל וכו׳ ,וכיה במענה. שלג מ ופלו׳ ורש׳׳י ותום׳ ותום׳ ה ר א ״ ש ו ר י ח :א ל א ש ל (1
(2ע י ׳ ד י ס .
כדתגיא. ״אמרי״( ,ת ו ס ׳ :אמרי אין ורמב׳׳ן :אין והתגיא )וליתא מ (3
ע י ג ה מ ח פ
תו ׳
0 יעי׳ ׳ " ׳ תיימיי׳ ידוש׳ א, ביצה ל ה אף א ו מ ר ל א ) כ ( ש א מ ר וכוי, (4ר ״ נ
ת ר ו מ ו ת ם ״ ז י.
וריטב״א. רשיי (6ע י ׳ מ ג י ה :ד כ א ,ועי׳ ד״ם. (5ה ב ״ ח
550
ק א מ ד ,ל ע י ל א צ ל ״ כ י נ י מ ת נ י ת א ״ ,ע מ ׳ .501 נדרים טז א :ש א ו כ ל < ד נ ד ר י ם > ש א י אוכל
)״קתני״( מ ק ב י ל כאן ל״תני״. ״קאמר״
ד״ו במשב״ב אבל דםו׳ ו מ ו ר י ״ ף ן גם בד״ר ,לו ,ק ס ו כ ומביב לו, (1מ י ״ ר :ל ו ל ה י ו ת !
במשניות על פיהם השמיטה פלו׳( ,והתוי״ט )וליתא גם במב״ב שני ודפ״ו ,לובלין וקראקא ליתא "לו״
״לדברי ,שאינו במציאות. ״ס״א״ .״לו״ פירושו והעיר
ל א קאמר .מאי אם לא שבועה שראיתי בדפו׳: שברי״ף! ובתוספת (2מ ו פ ל ו ' ,ד ״ ן ו ד י ט ב ״ א
עי׳ וראשונים, לנוסח כי״י מתאים ובבלי נדרים הוא וגליון. אבל זה פירוש אביי א מ ר וכוי, ראיתי
כבדפוס. להלן ,אבל בחי׳ ה ר ש ב ״ א
״אםורין״( ,מ וריטב״א בנדרים כאן ורמב׳׳ן בשבועות שם. ״אסורות״ )ולא (3
בנדרים ושבועות שם(. (4ו ל א • מ ו ת ר ו ת ״ ) מ ו ת ר י ן ( כ נ ו ס ח ס ״ א ) ע י ׳ ר א ש ו נ י ם
] (5ע י ׳ ע כ ש י ו ס ג ל ,ל ש ו נ נ ו ,ת ר פ ״ ט 215 ,ו א י ל ך [ .
551
!
3 מ י ח י י כט ב) :השתא( > משום שבועת ביטוי מיחייב משום ש ב ו ע ת שיא לא בבלי
א ש ו שבועת על עבר דוה״ק אכלה שבועת ביטוי על אף תני ר׳ ירמיה אמר לשוא.
לא אכלה עבר על שתיהך(. לחודה
כרגיל בלא ציון ״תני״, ב ר י י ת א היא, )שכן בוודאי מפורש בברייתא שבירוש׳ וכך
ש י א כ ל לו לו אומרי׳ כיצד עושין שבועה שאוכל וכר )כבמשנה(. שם ,ל ה ע ״ א : בירוש׳(
2
אוכל שלא <שוא ו ש ב ו ע ת > > ביסוי .ש ב ו ע ה לעבור על שבועת שוא ולא על שבועת מוטב
ר ל עושין כיצד שוא. שבועת ביטוי והשנייה שבועת ראשונה שאוכלנה זו ש ב ו ע ה ככר
ו נ א י שאין לכם בידי ש י ש לנו בידך .שבועה פקדון אותו א מ ר ו לו ת ן לנו תובעין
ואחת. אחת לך ולא לך חייב על כל ו ל א שבועה שאין לך בידי אלא אחת. חייב
3
שמעון רבי לך שבועה״(. )״ולא שבועה באחרונה אומר ע ד שיאמר אלעזר > רבי
ואבדן,- ג ז ל ותשומת יד תן לי פקדון ואחד. אחד עד שיאמר שבועה לכל אומר
ב ח י י ואבדה ו ג ז ל יד ו ת ש ו מ ת פקדון בידי שאין לך שבועה לי בידך. שיש
שאין שבועה וכוםמין ש י ש לי בידך. ו ש ע ו ר י ן תן לי חטין כל אחת ואחת. על
וכוסמין ו ש ע ו ר י ן בידי חטין לך שאין שבועה אחת. בידי אינו חייב א ל א לך
מ וכוםמ ו ש ע ו ר ה חטה אמר אפילו אומר מאיר רבי ואחת. על כל א ח ת חייב
על כל א ח ת ואחת. חייב
לירמא: :ל א לך ולא לך ו ל א ל ך , Q U 569 ן ל א ל ך ו ל א ל ך [ מי״ר ,ל ו ק ,פ ו ב
שבגמרא, וריטביא ב ש ם •יש נוסחי• בציטאט לך ולא לך ,וכן תום׳ )בגמרא( לא לך א ל
לך. ו ל א ו ל א לך ולא לך : F o l 567 וכן גורסים ר מ ב ץ ו ר ץ ש ם )עי׳ להלן( ,ב
552
ואחת. אחת כל על חייבין ואבירה וגזל יד פקדון ותשומת פלוני ביד לך שיש
( 1
וכוםמין .וכר .ש ב ו ע ה שאין אנו הטין ושעורין ( )פקדון שיש לי ביד פלוני וכר.
חטין חייביןן אבידד. גזל יד ת ש ו מ ת מ מ י ב שלו׳: כך ברוב הנוסחאות /חוץ
)ב׳ פעמים(. כ ו ס מ י ן ש ע ו ר י ן
כללו של רבי שמואל אמר רב יהודה אמר ם י ״ ז א(. חובה )ת״כ וכר אומר שמעון ר׳
דהיינו לא כללו של רבי יהודה של רבי יהודה, פרטו לך״ ,רש״י( ולא )״דהיינו מאיר
9
שהוא פרט לך י ב ו ל א מודים הכל ורבי יוחנן אמר לא לך״( פרטו ש ל ר ב י מאיר. לך
ורבי יהודה אומר כלל ואיזהו כללו של שרבי מאיר אומר פרט לך ב ל א נחלקו אלא לא
יהודה רבי מדקאמר מברייתא, דייק שמואל לכם בידי .וכר. שאין שבועה מאיר רבי
פרטא ליה ר׳ יהודה הוי ואמר דאמר כללא פ ר ט א הוי מ כ ל ל ד ש מ ע י ה לד׳ מאיר לך ולא
)״סתם מתני׳״( מאיר ר׳ מדקאמר ממתני/ דייק ור׳ יוחנן פליגנא עלך. לך ב ל א לך׳
כללא ם״ד ולא לך ל ך פ ר ט א הוי ,ד א י ד ו ל א הוי מ כ ל ל בידי כללא שאין לכם שבועה
בקידושין. ״ולא ל ך ״ הגי ,ליתא מ ,פלו׳ ,רמב״ן )ד׳׳ה הא דתנן( ורשב״א )שם( ,ועי׳ (6
בלא ל ך שהוא מודים הכל אמר איפכא ור׳ יוחנן הכא כולה סוגיא ובספר ישן גר׳ תום׳: (9
?55
י בידי לכם שאין שבועה לך כ״ש ולא ולא לך ל א לך> <> )שבועה נשמעינן וכו/ הוי
בידי שאין לכם שבועה ל א ל ך ו ל א לך> כ א ו מ ר )ריח: אמר כל האומר ולא לך ושמואל
י ג ת ( 2 ( א
ת״ש ל א לך •° ׳ לד יל לך לא לא לך ל ך ו ל א ל ך )ם״אי• ו ל א תנן לא לך דמי.
( 4
ל ז ג יד ת ש ו מ ת סקדון פקדון ו ת ש ו מ ת יד וגזל ו א ב ד ה )״ספר ישן״ ו ר מ ב ״ ן : ) ת ן לי(
( 8 ( 7 ( 6 ( 5
שעורין> חסין ושעורין )תום׳: .ת ״ ש )תן לי( ת ש ו מ ת יד גזל א ב י ד ה ( .תני ואבירה
1 0 ( 9
א א ל / ו א ז י ל ת נ י ש ב י ש ה כ י כל ת נ א ו ה א י שעורין כוםמין. תני וכוסמין.
ת כזי ל ע י ל ע מ ׳ (17ל א ש נ א כ ז י ת היא ד א מ ר )זבחים ל עיב, )״סתם מתני׳״( מני רבי הא
ת י ש מ ח ש ב ו ת הן*(• פ ר ט א הוי )*וכשתי ל מ ח ר כזית בחוץ״( ולא ש נ א כזית וכזית )״כזית
( ״
)ם״א. ושעורה חטה <אמר> אפילו אומר מאיר ר׳ גופיה״( מאיר )״מדר׳ מדידיה
2ז (
( וכוסמת חייב על כל א ח ת ואחת .תני ח ט ה שעורה כוסמת. שעורה
העיקרי שהנוסח בוודאות להוציא אפשר וגמרא שבמשנה הנוסחאות כל מבין
וי״ו ו ה ש נ י ב ל א הראשון ולא לך, לך לא הוא: כבברייתא )כרוב הנוסחאות( במשנה
שאין שאע״ס הראשון אנו דנים, שבנוסחאות( .ולא על ״לא״ )ומכאן כל הערבוביא בוי״ו
וי״ו ה ר י וי״ו ש ל ״ ל א ״ ש נ י ו ש ל י ש י מ ח ב ר אף אותו ל ״ ש ב ו ע ה ש א י ן לך בידי״ ש ל פ נ י ו בו
״ולא לך ףל^ ובין לך״ בין ״לא לך ולא להלכה על ״לא״ שאחריו .ואין כל חילוק אלא
ה ש ל י ש י או ה א ח ר ו ן )עי, בגוף לפעמים אלא אין וי״ו החיבור ב א שכן אף במשנה לך״:
אמד וזהו ש פ י ר ש : ביניהם, לא חילק חננאל ואף רבי׳ וי״.0 מצויים״, ״שינויים להלן
כלומר מאיר. רבי של הוא כלל לך ולא לך ל א שהוא של רבי יהודה פרטו שמואל
ו ל א לך.
מ ופלו׳. ליתא (4י ת ן ל י ״
י וא״ בלא נוי״ו וכללו של רבי יהודה כללו ש ל רבי מאיר דאמר וקשיא לשמואל ( 5רמב״ן:
ר 3י בוא״ו ואי ואבדה ואיו א ל ב ל ג ז ד נינהו דתנן פ ק מ ן תשומת י פרטי דהא מתניתין קתגי תרוייהו
ד ד > יהו דאיכא וא״ו ואי רבי אאבידה וא״ו ולא ליחייב ליתייב אפקדון ואתשומת י ד ואגזל דליכא מאיר
נמי ר״מ היא וכולה, מתניתין יד ,ולרבי יוחנן ותשומת וגזל אאבידה דאיכא יא" ו ו ל א אםקרון לחייב
ואבידה. גזל פרטי הוו ,וכיו״ב ד י ן :פקדון ותשומת יד
מ ותום׳ :תגי פקדון תשומת. (6
ג , מ וכו׳ ופריק ואבירה ו ת ש ו מ ת יד וגזל ל ך בידי םקדון שאין ו ת ו אקשינן שבועה (7ר ״ ת :
(8ל י ת א מ ו ט ל ו ׳ •
(9ד י ו ו ל ו ב ל י ן ,מ ו פ ל ו ׳ :ת ג י ח ט י ן ש ע ו ר י ן .
מ ו פ ל ו ׳ :ו ת ג א בל חכי שביש ו ת ג י אלא. (10
מ ,וכבמשנה. (11
כ ך ע ו ד בקצת דפוסים. (12
5M
ו ל א לך( . °ו ה ר י ז ה ד ו מ ה א ל ״ ש א נ י נ ה נ ה לזה ל ז ה ו ל ז ה ״ )נדרים פ ״ ט מ״ז ,כנו׳ מ י ״ ר לך
1 ( 2
יהודה *. משנת רבי ,וזו ב ו ו ד א י עי׳ לעיל עמ׳ (479-478 ועוד,
ע״ב-ע״ג(, ב י ר ו ש /ש ב ו ע ו ת פ״ה ,לו ר ע ״ ג )גיטין ם״ט ,נ נמסרו אף שמואל דברי
אמרם רבי יוחנן בפירוש אלא מכללא ,מכללה של מימרא ד ב ר י ר׳ יוחנן ש ב ב ב ל י ל א אבל
ש א מ ר ה ר׳ זעירא ,א י ת מ ר : דר׳ יוחנן אחרת
)״ולא פרט רבי יהודה יהודה. כלל לרבי )״לא לך״( רבי מאיר אמ׳ פרט שמואל
)״דרבי ד ר ב נ י ן מיליהון ש מ ו א ל בשם רבי זירא )״זעירא״( כלל לרבי מאיר .רבי לך״(
מ א י ר כללו ש ל ר ב י יהודה ,ד מ ר ר׳ יוחנן ב ש ם ר׳ ינאי שאין פרטו של רבי אמרין יוחנן״(
חזקה )״וחתם׳( פלוני אני בשלום ו ש ו א ל אחריו״(: והוסיף גט לאשתו שכתב )״אדם
או׳ א ת פ ר ט אם שלום, בשאילת אלא לא חתם פלוני בשלום אני ש ו א ל חתם. לכל
)״שהרי כאן לכל חתם פלוני חזקה אני בשלום ש ו א ל לר׳ יהודה ,א מ ר כלל מאיר ר׳
4
א״ר יוסי ו א ת ש א י ל ת ה ש ל ו ם ״ ( >. האחת כוללת את הגט שהחתימה -לכל חתם, ב״כלל״
( 5
מאיר רבי דתנינן מאיר <רבי> כללו של יהודה ר׳ של פרטו שאין אמרה מתנית׳
חייב בכל א ח ת ואחת .ולית אינש אמר אפי׳ אלא אמר חטה ושעורה וכוסמת אפי׳ אומר
א (
וכוםמין״ ושעורין ״הטין באומר לת״ק ר״מ מודה )״א״כ בקדמיתא דמודה )מכלל(
8 ד (
ש א מ ר חיטין מאיר בין דר׳ דעתיה על א מ ׳ ר׳ ח י נ נ א י . אחד ואחד״( על כל שחייב
על דעתיה דר׳ יהודה כלל ופרט הוא. חיטין שעורין כוסמין שאמר וכוסמין בין ושעורין
{>i
כוםמין כלל שעורין חיטין אם אמר וכוסמין כלל ופרט הוא. אמר חיטין ושעורין אם
ע מ ו פ ר ט ) ״ ש פ ר ט ו א י נ ו ק ש ו ר בו ,ואינו ח י י ב א ל א א ח ת ״ ( שאין
פרטא הוא לר״מ תרוייהו שלנו: הבבלי וכנוסח שבבבלי יוחנן ר׳ שיטת וזוהי
לך מודיגא לך ב ל א לך פליגנא עלך. ב ו ל א ל י ה ר׳ י ה ו ד ה ואמר
היא שיטת הירוש׳ בכל מקום: וזו
)אפי׳ ״אני אני אני מאיר כר׳ ר׳ יודה ברם מ א ן ת נ א ווי״ם נג ע ״ א : פ״ד, נזיר
כ ל ל ו פ ר ט ה ו א ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .477 אני״
או מאיר כר׳ ברם ווין ר׳ י ו ד ה תנא מאן בזו ו ב ז ו ובזו. פ״ב ,סב ע״ב: קידוש׳
או בזו או בזו )״פרטא הוא ,ואו בזו או בזו קאמר״( בזו
555
ב נ ז י ר פ ״ א ,נ א ע ״ ב :כ ר ׳ י ה ו ד ה ע ד ש י ז כ י ר ו ו י ״ ס ו כ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ .506 וכיו״ב
אבל לרבי יוחנן לשמואל, המשנה שבין כדי לתרץ את הסתירה נעשתה ההגהה
המשנה, שמואל מן על דברי משיבים ואמוראי ארץ ישראל ומתוקגת, מתורצת המשנה
המשנה בסתם דוחה את ההגהות אע״פ שהוא אלא שהבבלי שבמשנה. מדברי ר״מ ואף
רבי מאיר מדברי ומשיב חוזר הוא כרבי, ומעמידה שביש תני״( תנא כל הכי )״והאי
מגיה. ואת אלו הוא שבמשנה,
תנא כל הכי והאי עליו: התלמוד אומר שהרי הגהה, שהוא וודאי שלנו ״תני״
תני! שביש
אין בונין ע מ ה ם בסילקי גרדום ואצטדיא ע״ז פ״א מ״ז: א י מ א )״תני״(. .83
ומרחצאות(. דימוסיאות ובימה ,אבל בונים ע מ ה ם בימוםיאות חבית( מ ר ח צ א ו ת )ם״א:
מי״ר ,לו אבל דינ. במשניות» ואחריו כנו׳ מ ב ׳ ב )וכן בציטאט שבבבלי( גרדום[
( 1
רא״ש וגרדון, ורייף ד ׳ ק : ( ,Folר י ח ע ר ו ך ) ע ׳ א ס ט ד י ה Qוב u ) ו ג ד ר ו ן ! ( ,ק ם ,ב
ו ג ר ד ו ם. ו ר ץ ואגודה :
מב״ב :איצטדייא ,וכן בציטאט שבבבלי. ואצטדיא[
ושל של מלכים הן יוחנן ג׳ ב ס י ל ק א ו ת א״ר בר בר חנה אמר רבה טז ב: בבלי
( 2
ב׳ ל ה י ת ר ו א ח ד לאיסור וסימן ל א ס ו ר מ ל כ י ה ם בזיקים ושל אוצרות .א מ ר ר ב א מרחצאות
( 4 ( 3
אין בונין ע מ ה ן והתנן כולם להיתר. אמר רבא ואיכא דאמרי מ ל כ י ם אסור״(. )״של
ד ( ( 6 ( 5
איצטדייא )ושל גרדום ש ל <בםילקי> אימא , ובימה איצטדייא גרדום בסילקי
8
ב י מ ה ( (. ושל
לבין שלה!( א ח ת מסורת )לפי הבבלית המאוחרת ההלכה בין להשלים כדי
אלא כלל, מגיה שאינו אפשר אבל גרדום״. של ״בםילקי הבבלי ״מגיה״ משנתנו
הבבלי עצמו נוסח שאף נראה שכן גרדום. ש ל בסילקי - ״בםילקי וגררום״ מ פ ר ש
הציטאט )שאף ״גרדום״ ונעשה הגמרא בנוסחאות שאח״כ הוגה אלא ״וגררום״, היה
אלא ״וגררום״ מ ק ו מ ו ת ,ע י ׳ ל ה ל ן פ ר ק .(XIו א י ן ל ב ב ל י ו י ״ ו ז ו ש ל בכמה מוגה שבבבלי
הזוגות ,עי׳ להלן ״שינויים מ צ ו י י ם ״ :וי״ו הזוגות. וי״ו
בניגוד לבבלי. כ פ ש ו ט ה , ה ג ו ם ח א ו ת ב ו י ״ ו :וגדרון ,וגררום ,וזו ובכל
ת נ י .נ ד ה ה ע ״ א :ת נ י ו מ ש מ ש ת ,ל ע י ל א צ ל ״ כ י נ י מ ת ג י ת א ״ ,ם י ׳ ,58ע מ ׳ .484 .84
א ס״ בוודאי: וצ״ל בגרדון, ס׳׳א שבערוך שם להלן: וגרדום ,א ל א בערוך ע׳ גרדום: (1א ב ל
הפסיקתא שהביא. וגרדון ,ועל המשגה קאי ו ל א ע ל
ועי׳ ר' יוחנן, רבה בתוך דברי דברי ר״ת כלל )בםתמ( ז קל״ד ו כ ן באו״ז סי׳ (2מ :ר ב ה ׳
הסמוכה. בהעי
רבה אמר הללו דאמרי״ ,והביא: ״ואיכא רבה ,וכן ר״ח ,אלא שחוא השמיט כאן מ ואו״ז: (3
מותר. כולן
מ ואו״ז :ואלא הא דקתני, (4
איגרדומי!( איגרדוס בטעות :איגרדום )כפעל הארמי: מ (5
(7א ו ״ ז . כוי. (6א ו ׳ ׳ ז :ג ר ד ו ם
גרדון[, בסילקי של ] א ל א אימא וגרדון עמהן בםילקי במתני׳ אין בונין (8ר ״ ת :ו ל א ת י מ א
נ ר א ה ש ל א ה י ח ג ו ר ם ״ ו ש ל א י צ ט ד י י א ו ש ל בימח׳י ,ו מ י ו ת ר בט׳׳ס. מלשונו
556
הרי הוא רובו משיצא או מסורס מחותך יצא מיה: פ״ג נדה אימא. .85
( 1
פדחתו. י צ א כדרכו ע ד ש י צ א רוב ראשו ואיזהו רוב ראשו מ ש ת צ א כילוד.
ו מ ס ו ר ס - .ע ד כיי רומי )אבל בשיסקא כבדפוס(: ומביב ופ, מייר או מסורס[
משיצא. ק .מ ב י ב מ ,ו כ ן ב צ י ט א ט ב כ ו ר ו ת מ ו ב : שיצא[
אפילו ה ר א ש ע מ ה ן )״עם אלעזר א״ר וכר. או מסורס מחותך יצא כס א: בבלי
אבל עמהן הראש שאין אלא שנו לא אמר ור׳ י ו ח נ ן פוטר״( ״אין הראש החתיכות״׳
)״את ה ב א אחריו מן הבכורה״( Pלימא בדשמואל קמיפלגי פ ו ט ר ה ר א ש עמהן הראש
)״דכ״ע לית להו עלמא לא פליני בשלם דכולי ה ר א ש פוטר בנפלים. שמואל אין דאמר
( 4 ( 3
)״והראש פוטר״( ,ב מ ה ו ת ך ( כי פליגי במחותך! ד מ ר סבר בשלם הוא דחשיב דשמואל״
( 6 ( 5
באפי נפשה שמעתתא איכא דמתני לה להא . במחותך נמי חשיב ומר סבר חשיב לא
ו {
דוקא דאמחותך משמע לה אמתניתין דמתני דמאן בינייהו ואיכא אמתניתין, )״ולא
8
אין אלעזר א״ר נ מ י פ ל י ג י ״ ( >. דאשלם משמע נםשיה דמתני לה באנפי פליגי-ומאן
יצא תנן בדשמואל. איברים וקמיפלגי כרוב ור׳ י ו ח נ ן א מ ר ה ר א ש כרוב איברים הראש
, 0 ( 9
מכלל מסורס׳ <או> ( מדקאמר כילוד: הוא הרי רובו משיצא מסורס או מחותך
לר׳ )קשיא הרי זה כילוד רובו וקאמר משיצא )״שראשו יצא תחילה״( כתקנו דמחותך
( ״
והא מסורס ,ועי׳ להלן(. )ר׳: ו מ ס ו ר ס מחותך אימא יצא א מ ר לך ר׳ יוחנן( יוחנן.
( 1 3 ( 1 2
וזה מסורס וזה או שלם יצא מחותך ( מחםרא )כלומר חםורי קתני .הכי קאמר או
מ ש י צ א רובו הרי זה לבדו בלא מחותך .ריטב״א( או מסורס ומסורס יצא מחותך )כלומר
14
מסורס מ ש י צ א רובו הרי הוא >( א מ ר ר ב פ פ א כ ת נ א י י צ א מ ח ו ת ך או )ם״א ל י ת א כילוד.
יצא מחותך קאמר הכי מאי קאמר׳ אמר רב פפא מ ש י צ א כתקנו. אומר רבי יוסי כילוד
)ם״א :מסורס( מ ש י צ א רובו הרי הוא כילוד הא כתקנו )״דרך ראשו אפי׳ מחותך״( ומסורס
מ ש י צ א רובו כתקנו )״תרוייהו בעינן ולד׳ יוסי אין ה ר א ש פוטר פ ו ט ר ר׳ יוסי א ו מ ר הראש
( 1 5
מכלל דבמםורם רובו נמי לא פלוגתייהו דר׳ יוחנן ור״א״( .מ ת ק י ף לה רב זביד והיינו
(1כ ן ב מ י ״ ר ו ע ו ד .
בגליון ה ש ״ ס ' :ס ״ א ה ר י הוא כילוד' ,הגהת רש״ל ״ ה ר א ש פ ו ט ר ״ ג ם מ ו ר ו ר י ט ב ״ א )ונלש״כ (2
דהראש סוטר, דבכורות נקט הכי לישנא הריטב״א :והשגרת לישן דההיא ״נ״ל״!( ,וכתב מדעתו: היא
לחלן. ועי׳
מ ור. (4 א ל ״ ,ה ו א גום׳ מ ו ר . ש מ ו ד ״לית ליה (3
במחותך )ותו לא(. ר :אפי׳ (6 (5כ ן מ .
״קא״( ,ודומה ל ו לשון הריטב״א. ברשיי )ולא (7״ ״ ל
בהאי לישנא ) ו ל א ״באפי נפשה״( ,ועי׳ להלן. (8א ב ל ב כ ״ י ר :
מ ו ר וב״ח. (10 ״או״ ח ס ר בד״ו. (9
ר :והא או מסורס. (12 שפירשו. ר ליתא ,וגליון ופירוש הוא ,ורש״י הוא (11
שכן דרך והא ל א קחני הכי וכוי! אקשמן ק״ל היכי ל א הריטב״א: (13ו ב ז ה מ ת ו ר צ ת ק י ש י ח
מחסרא״. יחסורי ועי׳ בפתיחה, השאלה ״והא — קתני״ ,וכדומה ,עי׳ ״ה״ק״ א ו יח״מ״ אחרי לומר התל׳
דש״י וכן היא בכל הספרים״ ,וכן גירסתם ל ה ל ן : ״גר׳ (14מ ח ו ת ך מ ס ו ר ס ,ר ,ו כ ן ר י ם ב ״ א ב ש ם
מחותך ה״ק יצא כגוי ש ל ג ו ,ו ל ה ל ן : ״או מסורס״ בברייתא אבל ר״ח גורס מסורס. מחותך ה״ק יצא
הבא. מסורס ,ונו׳ זה ה י ח כ ת ו ב בכ״י ר וגמ׳ ועי׳ העי 2בעמי וזה וזה שלם או
יימר. (15ר :
557
או ומסורס )ס״א: מחותך יצא הכי קאמר רב זביד אמר אלא ) ״ ב ת מ י ה ״ ( וכו׳. פ ט ר »>
3 2
משיצא ר׳ יוסי אומר פוטר הראש כתקנו הרי זה כילוד ה א י רובו משיצא ( מסורס(
5 4
מסורס משיצא מ ח ו ת ך )או( > הכי יצא נמי תניא י. ר״ח( קיימא״, )״בר לחיים כתקנו
3
ואיזהו ה ר י זה כילוד ,ה א > כ ת ק נ ו ה ר א ש פ ו ט ר ר׳ יוסי א ו מ ר מ ש י צ א כ ת ק נ ו לחיים, רובו
( 7 ( 6
. רוב ר א ש ו וכו׳ לחיים משיצא כתקנו
והריטב״א רש״י ותום׳ ו ג י ר ס ת ה )עי׳ ב ה ע ר ו ת ( : נחלקו בפירוש הסוגיא הראשונים
)כצ״ל( ו״ללישנא הראשון, המשך-ללשון היא ואילך, ״תנך מן שכל הסוגיא, סוברים
נ א לליש דוקא עבדי תנאי )״אמר ר״ם כתנאי״( ילא דאוקימנא פלוגתייהו ב מ ח ו ת ך קמא
; )או ו מ ס ו ר ס מחותך ה״ק יצא ר״פ: בדברי גורסים הם ועל כן )ריטב״א(, בתרא״
בניגוד לרבי׳ חננאל. מסורס(,
ה בבכור שזהו פשוטה של הםוגיא .ולא עוד אלא שמכיון ש כ ל הםוגיא מ ד ב ר ת וודאי
א רל ראשון שאינו נמצא אלא בלשון אחריו מן הבכורה(, ״ ה ר א ש פ ו ט ר ״ )את ה ב א היינו
אינן פוטר״ ״הראש שלשון אלא הראשון. ללשון שייכת שהיא וודאי על כן באחרון,
אלא שכל הסוגיא הועברה ) ל ע י ל ע מ ׳ 557ה ע ׳ ,(2 כדברי הריטב״א מבכורות, ״השגרה״
איזהו בכור מ״א: ו נ ס מ כ ה )עם ״ ת נ ן התם״( ת ח י ל ה ל מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת פ ״ ח לנדה, מבכורות
מ ח ו ת ך (3 והיוצא חי ר א ש ו שיצא הנפלים אחר הבא לכהן בכור ו א י נ ו לנחלה
) ו ם ו ג י א ש ל נ ו וזו ש ל ב כ ו ר ו ת מ ו ב ס ו ג י ו ת מ ו ח ל פ ו ת ח ף . וכו׳
בן קיימא, שהוא היינו לחיים ״כתיקונו כר״ח, שפירושם וודאי רב זביד ודברי
בדבריו)וכן בברייתא ד ב נ ם ל י ם אין ה ר א ש פוטר כ ל ל ״ )תום׳ וריטב״א( .וא״כ ה ע י ק ר לומר
כ איתות ש״איכ אמאי מפגי התום׳ והריטביא דחו פירושו. )ריטב״א ,ועי׳ חוסי(. אלעזר״ וכר׳ כשמואל
בחידוש,, הרמב״ן אבל כבר העיר )בכורות מ ו ב( כיון דר׳ יוסי קאי כוותיה״, שמואל פרק יש בכור
אחריתי״ .ועי׳ להלן. בדוכתא בתלמוד תיובתא בחד דוכתא ותנאי כאן ,״שיש כיוצא בה
ה ק ו ד ם ה ע ׳ .14 מסורס ,ועי׳ בעמי מ :ומסורס ,ת ו ס ׳ : כבדפוסים "או״ כ ך ג ם ר ,אבל (5
558
או מחותך נמי הכי יצא כנו׳ כ ״ י ר ו מ י :ה ״ ק יצא מ ח ו ת ך או מסורס וכו׳ ת נ י א שאחריו(
״שיצא )עי׳ להלן(, הרגיל ״בחיים״ הוא ו״לחיים״ וכו׳, מסורס ב ד פ ו ס י ם כך( גם )כאן
חי״. ראשו
המשנה מתפרשת להדחיק את משנתנו ,אבל לר׳ אלעזר הבבלי יוחנן הוצרך לר׳
כפשוטה.
או יצא מחותך בתום׳ פ״ד יב: שכך שנינו מ ת פ ר ש ת א ל א כך, התום׳ אינה ואף
יצא כדרכו עד שיצא כ ד ר כ ו . אינו ולד ע ד ש י צ א רובו ור׳ יוסי א ו מ ר ע ד ש י צ א מסורס
ר א ש ו ו א י ז ו ר ו ב ר א ש ו זו פ ד ח ת ו .ש כ ן ב ב ר י י ת א זו א י א פ ש ר רוב ר׳ יוסי אומר ר א ש ו
נמי לא רובא במהותך( )וה״ה ״דבמםורם באמת שהוא סובר ר׳ יוסי אלא דברי לפרש
ש ל א כר׳ יוסי. ושלא כרב זביד ,ומשנת נ ד ה ובכורות פטר״,
)״המפלת הזאת הלידה רבי יוחנן אמר ג ע״ג ,אמרו: ל ע י ל שם, שבירוש׳ אלא
ראשו שיצא עד שבתורה מה הלידות שבתורה. ככל הלידות ם״ג מ״ב( בהמה״, כמין
הזאת הלידה היא משוגה אמר רבי שמעון בן לקיש ר א ש ו ורובו. וזו ע ד ש י צ א ורובו.
וזו ע ד ש ת צ א ה כ ר ת ר א ש ו ורובו. שבתורה עד שיצא כל הלידות שבתורה. הלידות מכל
יוחגן ע ד שיצא דרבי על דעתיה מסורס. או מ ח ו ת ך מה נפיק מביגיהון יצא פניו.
5
ו ר ו ב ו .ע ל ד ע ת י ה ד ר ב י ש מ ע ו ן בן ל ק י ש ע ד ש ת צ א ה כ ר ת פניו ( )ועי׳ פ ״ מ ו מ ה ״ פ ( ראשו
לפרש עלינו כרחנו ועל ורובו״, ״עד שיצא ראשו יוחנן לר׳ הירוש׳ אומר כאן
משיצא רובו ,וט״ס הוא. שרי׳׳ר: ז בכורות מ ו ב :מ א י ראשו ר ו ב ו (2ע י ׳
ור׳ יוחגן אמר חוץ מ ן הנחלה וכו׳ בכל מקום פוטרת פדחת ארשב״ל בכורות מ ו ב : (5ע י ׳
559
ל א ב י ו ו ל א מ ו ולכל הוא הרי שמת תני בן יומו סו ע י ב : קידושין פ״ד. ירוש׳ אבילות,
ר א ש ו יצא אלא אפי׳ חי יומו בן דבר סוף לא )נדה פ ״ ה מ ״ ״ . שלם כחתן קרוביו
ישראל ארץ כבני אבל נ ד ה מ ד ב, לבבלי בניגוד א(, פ״ג )שמחות ב ח י י ם ו ר ו ב ו
ר א ש ו שיצא ...והוא ה ע״ג: פ״ד, יבמות ירוש׳ חליצה, ולעגין ב(. סי׳ )חילוקים
מ ע ו ב ר ת !״וילדה בזמן שהולד של ונמצאת די מתניתא החולץ ליבמתו ב ח י י ם ו ר ו ב ו
ראשו מ1כיון שיצא[ 320־:321 ש״ב, תרביץ ישראל, לבני ארץ כמעשים וכו׳(, קיימא״
ובני סי׳ ל ה : בחילוקים וכן לייבם[, ב ח י י ן אין האשד ,הזו צ ר י כ ה ל א ל1חלוץ ולא ורבו
לבבלי בניגוד ש ם ה ע ׳ ,(16 בתרביץ מש״כ )עי׳ וכו׳ אפי׳ יצא ראשו ורובו בחיים א״י
ל ו ב .ו א ף א ת ה מ ש נ ה ש ל ס ו ף א ה ל ו ת מ ב י א ה י ר ו ש ׳ ב ס נ ה ד ר י ן ם פ ״ ח ,כ ו ע ״ ג ,כ ך : יבמות
א י ן נ ו ג ע י ן בו. ו ר ו ב ו יצא ראשו והתנינן
אין הירוש׳ מ ג י ה כלום א ל א ״פותר״ א ת מ ש נ ת נ ו לר׳ יוחנן. מכל־מקום
ב ב ב ל י -נ כ נ ם ב ק צ ת ספרים ואף בציטאט שנדחה ״מחותך ומסורס״ אע״פ והתיקון
וי״ו במקום ״או״ אפשר לפרשו ״או מסורס״, ב כ ו ר ו ת מ ו ב .א ל א ש א ף ״ ו מ ס ו ר ס ״ שבבבלי
)עי׳ בהערות( ,ז ״ א בבבלי ״מסורס״ ולהוציא מפירוש זה כתבו בספרים מדוייקים כרגיל,
מסורס. ש ה ו א מחותך
א י מ א )תני( .נ ד ה פ ״ ו מ י י ד :ה ר ו א ה וכו׳ יום א ר ב ע י ם ל ז כ ר ויום ש מ ו נ י ם .86
א״ר יהושע עד שאתם מתקנים את טועות. בין ה ש מ ש ו ת לכולן הרי אלו לנקבה
ד ש בחולין שם, להלן ואף זאת א ו מ ד ת -כ ר ב כאן. f לא יאכל במזיד ש ב ת ל מ ו צ א י
ביום .באומצא״( ,ו ש ו ח ט ל ח ו ל ה ה ש ו ח ט ל ח ו ל ה ב ש ב ת א ס ו ר ל ב ר י א <״בו אומר רב: רע״ב,
שוגג הוא. מעין
ל מ ע ש ה פסק רב שלא כד״מ :כי מורי לחו רב לתלמידיה ) ״ ב מ ב ש ל ת שהלכה אלא
חולין ש ם ט ו א )ועי׳ ל ע י ל יהודה, כר׳ דריש להו כר׳ מ א י ר וכי ד ר י ש ב פ י ר ק א מורי
.(208ו ל פ י ה י ד ו ש ׳ ת ר ו מ ו ת ש ם .מ א ע ״ ג :ב צ י ב ו ר א כ ר ׳ י ו ח נ ן ה ס נ ד ל ר . עמ׳
(2בכי״י :אע״ג דאלו במזיד. (1״טועות נינהו״ ,ליתא מ ,וכן נראה מרש״י.
560
ר׳ מאיר - ,כר׳ יהודה כפשוטה שהיא חולין, על־כן אף סתם משנת פ י ר ש רב
עד ״ומאי מפורש שהרי כאן פירוש, אופן אלא ש ״ א י מ א ״ זה אינו ב כ ל אלא
וכר. שישחוט׳
א
שינקוב״ ,ליתא ר ,אבל איתא א ף בר״ג ועוד. ״ומאי ע ד שישתום ע ד (1
בהן״. ״שהה בהן״ ,ולהיפך מ ליתא ״דרס רש״י ל״ג (2
״ ו א מ ר י ל ה א׳׳ל ה ה ו א ס ב א ל ר י א ״ ,א ב ל ״ ר ״ א ב ש ם בכ״י מ ליתא בבבלי: (3ש ת י נ ו ס ח א ו ת ה ן
ב ו ר א ר י״י ב כ י (.
א ת נ וכתובות כה ב ותוס׳ יומא ד ע ״ א ד״ה יבמות צו ב ר׳ יוחנן״ אינו רגיל )עי׳
ב ש ם *ר׳ ר׳ יוחנן״ » ואמרי ל ה א י ל ההוא סבא לר״א הכי״ ,א ל א ״הכי א מ ר אלעזר ר׳ ״אמר ליתא
סי׳ א ו ס מ י ג עשין ס ״ ג ו שחיטה ע י ט ו ר ה ,ש ח י ט ה ,ד ׳ ל ב ו ב י ס ע ״ ג ,ו ס ׳ ה ת ר ו מ ה , ברי״ף, יוחנן• גם
אלעזר וכוי ,או״ז ח ״ א לר׳ ההוא סבא הכי אמר ואמרי לה הגשחטין ש ע ר ב : לרשב״א ,הכשר תוה״ב
הגיהוהו(. שהמגיהים אלעזר הכי א״ר יוחנן )ותו לא ,אלא ש ע ״ ג :א י ל ר׳ סי׳
שם, ואויז וסמ״ג בס׳ התרומה אבל ברמב״ן ורשב״א, וכן בכל נוסחאות התוס׳, ״לעולם״ (5
בעוף, פוסל ר׳ יהודה וברא״ש סי׳ א : ב ת ו ס ׳ בז ר ע ״ א תר״ג ליתא. ומרדכי ם״ב סי׳ סיב ור״ן ריש
561
ש ח ט או ופסק את הגרגרת הוושט שחט את חולין פ״ב מ ״ ד : אימא. .88
רבי ישבב אומר גבילה רבי עקיבא אומר א ת הוושט וכו׳ ו פ ס ק ה ג ר ג ר ת א ת
כ ל ל א מ ר ר׳ י ש ב ב וכו׳ ו ה ו ד ה לו ר׳ ע ק י ב א . טריפה.
או[ ליתא ד״נ ,לו ,ק ב ,רייף ו ר א י ש - .ש ח ם את הגרגרת ופסק[ כך דינ ואילך ,לו,
ה ג ר ג ר ת ו א ח ר כך פ ,ק ,ב ,רי״ף ורא״ש .אבל מב״ב דפו׳ ו מ :או פ ס ק )•שפסק״( א ת
ב
ו ש ח ט ,וכן ה״ג דיו קכ״ו רע״ב )אבל היג ד״ב :511 שחט ז מביב ר :פסק את הגרגרת
ואחיכ שחט( ,עיטור חיב ,לבוב יא עיב ותוהיב בית ב שיא )או ש פ ס ק -ו ש ח ט ( .על ה״ציטאט׳
שבבבלי ,עי׳ להלן.
הוושט נקובת בבהמה טרפות אלו )פ״ג מ״א( ורמינהי םע״א-רע״ב: לב בבלי
דאלו טרסות ההיא דחזר בו ר״ע וכיון ט ר פ ה היא ולאו נבלה )״אלמא הגרגרת ופסוקת
(
ולבסוף פסק ,כאן ששחט )״משנתנו״( כאן קשיא לא רבה י( )ם״א: רבא אמר מני״(.
לרבא )ס״א: בר הונא ש פ ס ק ולבסוף ש ח ט וכר .איתיביה ר ב א ח א אלו טרפות*( )״משנת
2
שחט כך ו א ח ר ה ג ר ג ר ת את פ ס ק הגרגרת ופסק את שחט את הוושט ל ר ב ה >(
( 4 ( 3
אמר . מ ע י ק ר א הוושט את שחט ו כ ב ר אימא גבלה. את הוושט ( ושחט )ם״א:
, 5
את הושט שחט )״כלומר שתי תשובות בדבר חדא דהיינו קמייתא ו נ א )ם״א: ל י ה
( 6
אלו אסורות רבא אלא אמר ו א ח ר כך. ה ת נ י א ועוד לישנא היא״( שחט חדא וכבר
)״ההיא דאלו טרפות לאו טרפות דוקא קאמרי( ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות. קתני
״כלומר כך׳ ואחר התניא ועוד ופירשו: ורשב״א, רמב״ן כי״י, נוסח הוא כך
7
קתני אח״כ ומאי ד ל א פ י ר ש ב ה ד י א במתני׳ פ י ר ש בברייתא״ )רמב״ן( >. ב ב ר י י ת א
ו ק י צ ו ר של משנתנו, פ ר פ ר ז ה ממשנתנו-אינו אלא ש צ י ט א ט זה ,א ם ה ו א וודאי
ואם כן ר׳ ישבב ור״ע והחזרה. המחלוקת של ומקצר את כל ״נבלה״ הוא מסיים שהרי
בסיפא לפיהן לא נזכר שהרי ה מ ש נ י ו ת , מ נ ו ס ח ש ו נ ה ה ב ב ל י ג י ר ם ת היתה
הגרגרת״ אלא ״ופסק את הוושט״ .ואין ה מ ש ג ה עוסקת כלל בזה אם ש ח י ט ת הוושט ״פסוקת
(1כן מוגה בד׳ שוגצינו שהיח בידי בעל ד״ם )מוגה ע״פ כיי(.
(2עי׳ הע׳ .1
ה״ג איתיביה וכו׳ לרבא שחט את הוושט (3כך ״ושחט״ ,מ ורשביא ,וכן היה לפני הרמב״ן:
א וחיה רבא סבור לומר דהא דקתני רישא שחט את הוושט ופסק הגרגרת בבת אחת ואקשי ליה רב א ח
ו ש ח ט את הוושט. וכוי ,וחסר ברמב״ן :ופסק הגרגרת פסק את הגרגרת
א
ר . (4מעיקרא ,ליתא בכ״י
א רגיל בסי רבא .ובכ״י מ ליוז (5אמר רבא ,כך מוגה בד׳ שונצינו .ו״שתי חשובות בדבר״
א
ליתא ״שתי תשובות בדבר״. ״א״ל״ )ושם :ושתי( ,ובכ״י ר
ב א
(6כך )ולא ״הא תנן״ כבדפוס( מ ,ר ,ר ,רמב״ן ורשב״א וב״ח.
דאותביה רב אחא לרבא וב׳ שכתוב בהם ואח״כ בהך מתני׳ ד( רמב״ן מסיים :ויש נוסחאות
וברייתא קחני ואחיכ ועוד שהיה לו חדא היאך עלה על דעת רבא לומר וכבר שחט תשובות בדבר
היג או שפסק *p וכיו״ב רשב״א: )ובמשנת לא היה לפניו 'ואח״כ׳ אף במב״ב!(. ממשנתנו להקשות
דהא אותביה והתניא ואחיכ מכלל דבמתני׳ הגרגרת ושחט את הושט ולא גרסי׳ ואח״כ שחט את הושט
לא גרםי׳ ואח״כ ואע״ג דבברייתא תני לה הכין לא שביק מתני׳ ואקשי מברייתא .ועוד ראם איתא היכי
א״ל אימא וכבר שחט והא בהדיא קתגי ואח״כ .והא דאקשיגן ועוד הא תגיא ואח״כ הכי קאמר ליה מא*
דקאמרח דמתגי׳ כבר שחט קאמר לא אפשר דהא מפרש בברייתא ותגי ואח״כ.
562
פסק את אלא שכאן השחיטה, קדמה בשניהם אלא קדמה: הגרגרת פסוקת או קדמה
וכאן פסק א ת הוושט. הגרגרת
)״התניא ואחר כך״( מברייתא אחת רגיל להביא תיבה שקשה שאין התלמוד אלא
( 1
.א ל א מ ב י א הוא בכגון זה א ת כולה בלשונה .ולשון ה ג מ ר א כאן ד ו מ ה לגמרי למשנה בחילוף
ד ע״ב :ו ה ת נ י א א י פ כ א וכר תני הכי וכבר א מ ר מודרני .אי הכי היינו ר י ש א )רי״ד: לנדרים
ו ע ו ד א ס ו ר א ס ו ר ל מ ה ל י ה ל מ י ת נ י .ו ז ו ה א ח ר ו נ ה ב ר י י ת א ה י א ) ל ה ל ן ס י ׳ .(110 קמייתא(
זה ציטאט של משנה ,אלא ברייתא היא ,והביא אותה ציטאט ש א י ן נ״ל כן ועל
ש ב מ ש נ ה לא גזכר כלל י פ ס ק א ת הגרגרת ושחט את הוושט״ ,והשאלה ״ועוד ה ת נ י א מפני
״ ו ה א -ק ת נ י ״ )עי׳ ב פ ת י ח ה ( . הרגילה ב״אימא״ ו״תני״: השאלה היא היא ואח״כ״,
הסופרים והחכמים חשבו שזו היא משנתנו .והגיהו מ ש נ ת הבבלי על פיה. אבל
כ ד י ו ש ה ה הושט את שחט ט שנינו: פ״ב תום׳ למשנתנו, המקבילה בתום׳
1 2
א ו ש ה ח ל י ד א ת ה ס כ י ן ת ח ת ה ו ש ט )זהו ״ ת ח ת הגרגרת פסק את כך ו א ח ר ש ח י ט ה
את או ש ה ח ל י ד ופסקה ה ג ר ג ר ת תחת ה ס כ י ן או ש ה ח ל י ד א ת של משנתנו( השני״
3
ת ח ת שניהן ופםקן > ר׳ י ש ב ב אומר נ ב ל ה וכר. הסכין
קמא שיחלא דטריפד, ביעי הני אמימר אמר א: םע״ב -נח נז חולין תני. .89
גורמין והזכר )״היא אםירא .מכאן ואילך שנטרסה״( בשעה במיעיה ביצים שהיו )״אותן
( 4
בביצת ל א מ י מ ר ושוין רב אשי איתיביה גורם ומותר. הוד .ל י ה ז ה ו ז ה שיבואו״( להן
בדםפנא התם מ״א(. פ״ה )עדיות באיסור )״שגדילה״( שגדלה מפני שאסורה טריפה
)״גדילה״( גדלה אם כן קמאז בשיחלא ולישגי ליה ) ״ מ ת ח מ מ ת ב א ר ץ ויולדת*(. מארעא
( 5
כרב סבר לה רב אחא וכר. באיסור״( כל גידוליה משמע )״גדלה מיבעי ליה גמרה
לישנא: בהאי לדאמימר לה ומתני ט ר פ ה יולדת״( הלכה )״דאמר לעיל בר יעקב אחא
א מ י מ ר הני ביעי ד ם פ ק טריפה ,ד ש י ח ל א ק מ א מ ש ה י נ ן להו .אי ה ד ר ה ו ט ע נ ה )״ביצים״( אמר
( 6
בביצת ושוין לאמימר אשי רב איתיביה אםירן. ואי לא )״דלאו ט ר פ ה היא״( שריין
)״גדילה״( -גמרה אם כן גדלה קמא. בדשיחלא א״ל התם )״אלמא טעגה״(. וכו׳ טריפה
גמרה. ת ג י ליה. מיבעי
ומשנה על כן לדעתו, מימרא של אמימר בהתאם שחולק על ראב״י משנה רבינא
כולה שגדלה פירושה אין של משנתנו ״גדלה* שאף הרמב״ן, העיר כבר אבל
הושט. שפסק את או הגרגרת, שחט ואח״כ ורד״פ מגיה: הושט. ובדפוס: בכי״ל, (2כ׳׳ה
?56
ט מ א ה ש ל א היתד ,ל ה ש ע ת ה כ ו ש ר ) ״ ל י ט ה ר מ ט ו מ א ת ה ע ״ י ש ח י ט ה ״ ( ת א מ ר בבהמה
שהיתה לה ש ע ת הכושר .טול לך מ ה שהבאת ,הרי שנולדה טרפה מן הבטן בטרפה
) ״ ש ת ט ה ר נ ה ״ ( .וכוי. מנין
0
בן <בה> ושחט בהמה למעי בעי רב הושעיא הושיט א ת ידו עד סע״א: בבלי
( 2
ת״ש הרי שנולדה אמר רב חנניה ט ׳ ח י )״ויצא א ח ר ש ח י ט ת ו ו א מ ו ק י י מ ת ״ ( מ ה ו .וכו׳.
3
לה משכחת ש ח י ט ה היא״( במעי אמה )״דשחיטה ואם איתא <מנין> '. מן הבטן טרפה
4
)ליתא ר א ת נ י ידיה ושחטה .א מ ר ליה רבא לה שעת הכושר ,דאי בעי מעייל י דהיתה
5
אפי׳ )״דהתם בבעלת ה׳ רגלים לה ומשכחת הבטן. טרפה מן ש נ ו צ ר ה ודג ור״ג י (
ש מ ש ע ה ש נ ו צ ר ה י ה ב ע ל מום״(. במעי אמו אין לו ש ע ת הכושר שוחטו
שהיא אלא קודם לידתה, אין פירושו שנטרפה טרפה״, ״שנולדה פ י ר ו ש ן זהו
פירוש אלא שאינו שכן כל ולא )בכורות מ ע״א(. ברגל ביתר יצירתה משעת טרפה
כי״י שאין בהם ״תני״. לנוסח
עס העוף המעלה את מ״ג: סוף פ״ח חולין קאמרי(. )״הכי א י מ א .91
בלא תעשה. ע ו ב ר על השלחן אינו הגבינה
קיג םע״א :הא אוכלו עובר ב ל א תעשה ,ש מ ע מינה ב ש ר עוף בחלב דאורייתא בבלי
את העוף עם המעלה קאמר> ה כ י )ה ו ר א : א י מ א במ״ד(. מדרבי עקיבא״, )״לאפוקי
יאכלנו ויעבור שמא לא ת ע ש ה )״כלומר אין לחוש ל י ד י ב א על השלחן אינו הגבינה
ד א י נמי אכיל ל י ה ל א עבר״(. עליו
אבל אינו: ו ה א ו כ ל ו השלחן על רב: וכו׳, אינו ו ה א ו כ ל ו עם הגבינה ה:
לפי זה אין צורך ב״אינו ב א לידי״.
אפילו המשנה׳ ספרי בכל שישנה )חלוקה ומ״ד למ״ג המשנה שחלוקת אלא
אינה עיקר. קטנה מפסיקה( טבעת בו רק שאין Anecd. ש ב ־ Oxoniensia בפלימפםםט
פיח ט -י סמוכים ובתום׳ ה ל כ ה זו א י נ ה מ ת ק ש ר ת כ ל ל ע ם ה ה ל כ ה ש ל כ ח ל ולב. שהרי
שבשלו כחל ל״המעלה״: במשנתנו הקודמת שהיא ההלכה קורעו״ וכו׳ )ה״ח(, ״הלב אל
ש ח י י ב ע ל בישולו ) ״ ש ל ב ש ר ב ח ל ב ״ ( כ ך ח י י ב ע ל א כ י ל ת ו וכו׳ ,ה מ ב ש ל וכו׳ ,כ ש ם בחלבו
ב מ י ח ל ב וכו׳ ,ו א ח ״ כ ב ה י ״ א :ב ש ר ב ה מ ה ט ה ו ר ה ו כ ו ׳ ) מ ״ ד ( .ואין ב ה ה ק ב ל ה א ל ״ ה מ ע ל ה ״ .
ש ל נ ו היתד ,צ ר י כ ה ל ה י ו ת מ ס ו ד ר ת א ח ר י מ ״ א ) ״ ה ע ו ף ע ו ל ה ע ם ה ג ב י נ ה ״ וכו׳(. והלכה
גשא. תקמ״ג:
564
(
מטמאיץ חצאי זיתים אחת״( י .ת נ ן )חולין פ ״ ט מ ״ ד ( היו עליו )״על העור״( ש נ י )״בבת
אמאי ו ה א לאו ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל ? במגע ביחד״( ולא )״ואע״ג דלאו מחובר הוא במשא
בשר ורצועת ורחוק ממנו ח צ י זית )״שיש כ א ן ח צ י זית במרודד נישא הוא .א ״ ר פ פ א
בקיסם שתחבן זיתים חצאי מודה ר״ע בשני ומחברתו״( .ת ״ ש )שם( מזה לזה מרודד
כ ת נ א י )זבים פ ״ ה מ״ז( אמאי ו ה א לאו נישא הוא .ה כ א נמי במרודד. שהוא ט מ אז והסיטן
א ח ד הנוגע ו א ח ד ה מ ס י ט )״טמא״( ר׳ אליעזר אומר א ף הנושאז א ט ו נושא לאו מסיט הוא׳
ואתא )״אע״פ שאין מחוברין יחד״(, המסיט בלא נישא ואחד אלא לאו ה״ק א ח ד הנוגע
במשא אפילו מטמאין ר׳ אליעזר ל מ י מ ר והוא ד ג י ש א )״וקאי בין א מ ג ע ובין א מ ש א דאין
( 2
ו ה ו א ד ג י ש א ) ״ כ ל ו מ ר ס מ י מ כ א ן אף״(. אימא מחוברין״( .ומאי א ף׳ אא״כ
רש״י: ו ר ״ ש ש 0ו ש ם . וילקוט שם וליתא מ ו ר ורש״י גליון ה ו א ופירוש, (1״בבת אחת״,
כזית מחובר הניטל כולו כאחד ב ל א בית י ד אחר. שיהא
א
(2א י מ א ,ל י ת א ב כ ״ י ר ,א ב ל א י ת א ב ת ו ם ׳ ו ד ״ ש ש ם ,ו ה ו א ה נ כ ו ן .
565
ה מ ק ב ל צאן ברזל מן הגוי וולדות ב י ר ו ש ׳ י ב מ ו ת פ״ז ,ח ע ״ א <תמן ת נ י נ ן ז : ציטאט
ברזל מן הנכרים ולדות פטורין המקבל צאן בבבלי ב״מ ע ע ״ ב )ורמינהי(: ציטאט
ופירוש(. ) פ ר פ ר ז ה ה ב כ ו ר ה מן
וכר .ה ע מ י ד ו י ו ל ד ו ת ש ה ן מ ה מ פ ר ש :וולדות .ש ל אותן )כצ״ל( צ א ן ברזל ר״ג
ולדות הרי הן הגוי הולדות תחתיה אותן תמות הבהמה שיקח ת ח ת אמותיהן ,שאם ולדות
ולדותיהן חייבין ולדי פטורה מן הבכורה, מה שהן יולדות ש ו ל ד ו ת יה ן ]עצמו[ כצאן
ו י ב כ ר ו ״ כ ש י ג ד ל ו לא כרש״י פי׳ בגמרא( .הוא מ פ ר ש איפוא ״ולדות פ ט ו ר י ך . )וכן
שהבכורות בכורה. דין ברזל של צאן עצמן בוולדות שאין אלא הבכורה״, מן יפטרו
וולדות- וולדי ברזל, לצאן ש נ י ו ת הן ״וולדות״ א״כ פטורין. ברזל לצאן שנולדו
וכן פי׳ ה ר ״ מ ב פ י ה ״ מ כ ר ״ ג )עי׳ ל ח ״ מ וחק נתן(. ש ל י ש י ו ת ,
הפירושים תלויים במחלוקת רב הוגא ורב יהודה. שני
(
ורב ו ל ד ו ת ד ה ף חייבין. וולדי אמר רב הונא ולדות פטורין טז ב -יז א :י בבלי
3 ( 2
ולדות )ולדי( > אמותיהן תחת תנן העמיד ולדות . אמר ולדי ולדות נמי פטורין יהודה
ברזל/ צאן של ולדות ולדי לא )״לא מ י פ ט ר י הא לא העמיד דהעמיד טעמא פטוריןז
והא קמ״ל אע״ג דלא העמיד. הדין אמר לך רב יהודה הוא תיובתא דרב יהודה. רש״י(.
פטורין ולדי ולדות העמיד ה ע מ י ד נ מ י ד א ו ר ח י ה ד ג ו י ל מ י ת פ ס ב ג ה )והוד .כ מ י ד ל א אפילו
4
בשלמא וכר ז פטורין דורות רשבג״א אפי׳ ע ד עשרה תנן ולדי ולדות חייבין. י וולדי(
היינו ת״ק״> דורות לצאן ברזל פוטר )״דשתי קמא לדרי תנא דאמר נחית יהודה לרב
דאמר לא נחית ת״ק הונא אלא לרב דורות פטורין, אפילו עד עשרה ליה רשב״ג דאמר
)״דלא פטר אלא וולדות של צאן ברזל״( מאי אפילו ע ד עשרה דורות )״לימא אפילו לדרי
מחית קאי אהעמיד גמליאל שמעון בן רבן הונא לך רב אמר פטורין״(. ולדות ולדי
5
ת א ש מ ע ה מ ק ב ל צ א ן ב ר ז ל מ ן ה ג ו י ם ו ל ד ו ת ) ם ״ א ־ .ו ל ד ו ת י ה ן ( > )״ושני דורות פוטר״( לדרי
( 6
יהודה לך רב אמר תיובתא דרב יהודה. (. ח י י ב י ן )ס״א: ל א וולדי ולדות פטורים
הן וולדותיהן )היוולדות״ עצמן של צאן ברזל ואף ולדותיהן ,כלומר ״ולדות פטורין״ אימן
כרש״י הבכורה״׳ מן יפטרו ויבכרו כשיגדלו ברזל צאן אותן של ״ולדותיהן פירושו
אמר לך ת י ו ב ת א ד ר ב הוגא. פטורין הן וולדותיהן דאמרי )ב״תא שמע״( איכא במשנה(.
ה ו נ א א י מ א ה ן ו ו ל ד ו ת )״ולא ת י מ א ה ן ו ו ל ד ו ת י ה ן ״ ( פ ט ו ח י ן [ ו ו ל ד י ו ל ד ו ת חייב1ין[ ל(. רב
ולדות פטורים״ ,ליתא ״ולדי״( )בד״ו ליתא אמותיהן ולדי תחת ולדותיהן ״העמיד הםיםקא (1
רש״י :וארישא קאי ,וכן דיג. מ ,וכן מי׳ בכיי
מחק כעין בדף שגקדתי מה ענין באותו דמתניתין בלישגא (2ר ״ ג :ד ק א ד י י ק
בגליון ״עגין אחר״ ופי׳ א ת ר כרש״י(. בפירוש המשנה המשנה )ז׳׳א שהגיה בפירוש
ולדות של אותן ולדות שהן ולדי ולדות אפילו הכי קמ״ל קמ״ל: עי׳ דיה והא רש״י ל״ג, (3
מ :ולדות חייבין ) ו ב ן להלן( ,ובוודאי שחסר ,וצ״ל ברזל פטורין ,וולדי ולדות של ולדות חייבין ן לצאן
מ(. חייבין ,וכן היה גי׳ רש״י ) ו כ מ ב י ב ]פטורין ולדי ולדות[ ולדות
הקודמת. מ גמ׳ )וגליון הוא( ,ושם נ מ ׳ א ף ״ולדי״ ,ועי׳ הע׳ (4
שבדמו' ורש״י. שבשמיק ,כמב״ב (5כ ך ב י ג ל י ו ן *
שבשמ״ק. חייבין ,מ ותום׳ ) ט ז ב ( ו״גליון• ) י ז א ( (6
ש א מ ו בליק. 'פםורין״ — ״חייבין״ ,כשם הרא״ש לא היה להם ד( ר ״ ג ו ר ש ״ י ו״תנם׳ כ״י״ ותום׳
566
ו״גליוך )טז ב ד ״ ה ט ע מ א ( התום׳ זה פירשו ולפי נוסח הספרים, נוסח הוא כך
מתרצה לטעמיה ואיכא ״ורב יהודה מ ש נ ת נ ו . ש ״ ת ״ ש ״ זה הוא מ, )יז א א ו ת שבשמ״ק
וכך בוודאי פ י ר ש ה וכו׳ ד ג ל י ו ן ״ שם(. כרב יהודה״ ב הד יא ב מ ת נ י ׳ ד ה ״ג דאמרי
ה ״ ד י(. בה׳ בכורות פ״ב הרמב״ם
דםריך מרישא ״מאי שנא שאם כן הקשו, ) ש מ ״ ק ט ז ב א ו ת ז( כ״י״ ״תום׳ אבל
על כן אומרים ״הן וולדותיהן״. בפירוש במשנה שגרסו שהיו ואף רחוק מ א ד לבסוף״.
ש י י ך לא ד מ ת נ י ׳ ד מ ר י ש א לכך נראה בשמ״ק שם(: הרא״ש כ״י״ )וכיו״ב ״תום׳
כ מ ה או חד פטורים לא ידענא דולדות לרב הונא, ולא לא לרב יהודה כ ל ל ל מ פ ר ך
ח י י ב י ם ל א י ד ע נ א א ם דור ג׳ א ו ד ו ר ד ׳ )כצ״ל( או תרי ד ר י וכן )כצ״ל( ולדי ולדות דרא
ברישא ממש ,דאכתי לא נחית בדרי ולדי ולדות דווקא דנקט בלשונו התנא דקדק ולא
ולקמן דחייב בבכורה. דור בולדות שיש לאשמועינן אלא ולא א ת א העמיד, דקתני עד
א ב ל מ ת נ י ׳ ל א ק ת נ י הן. ה ן דקתני מ ב ר י י ת א פריך
567
״אימא- אין וא״כ וכנו׳ הרא״ש. נ״ת״ש״- הביא ואותה וולדות שלהן, עצמה ברזל צאן
568
וצאוי ,לו ,ק וערוך :וצוי Pפ :וצווי. מ:
טירחיה ולא מלבין למימר דלא מפסיד דדאיכא ה ש ת א צמר מלובן כט ב: בבלי
( 3 ( 2
צמר מלובן ק א׳( הכי <מ: ק ת ני חד א אלא מיבעיא. וכו׳( ל א ז ב נ י נ ן .צ ו א י לה״
( 4
ר״מ בפיה״מ(. ״כ״ש שאינו רחוץ כל עיקר׳/ )״אבל לא מלובן כל צרכו״ ,ר״ג, מצואתו
( 5
» צואי ולא מלובן לו מ ש ק ל וכו׳ נותנין וכמה שנינו: בחולין פי״א מ״ב אבל
מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת ב ״ ל א זו א ף זו״. צריכים כנגד כן לפרש אנו
פוטרת בכל )״מצח״( לקיש פדחת א מ ר ר ב י ש מ ע ו ן בן מו ב: בכורות ת נ י. .96
מאי ד ד ה ב א אחריו בכור לנחלה״(, מיציאת פדחתי( חוץ מן הנחלה )״דחשיב לידה מקום
״וחיבר ליתא י כ י ר ל ת ת לו פי שנים״, השנואה )״את הבכור בן יכיר אמר רחמנא טעמא
י כ י ר זו ה כ ר ת פ נ י ם ו א י ז ו ור׳ י ו ח נ ן א מ ר א פ י ׳ ל נ ח ל ה .וכוי .מ י ת י ב י ב פ ר צ ו ף פנים״(. אלא
ה כ ר ת פנים פ ר צ ו ף פ נ י ם עם ה ח ו ט ם )״וקשיא לר׳ יוחנן ד א מ ר פ ד ח ת ב ל א חוטם פוטר היא
ת א ש מ ע )יבמות פט״ז מ״ג( אין החוטם )״דהיינו פ ד ח ת לחודיה״(. ע ד לנחלה״( .תני אף
ת״ש פדחת החוטם. עד החוטם .תני עם פנים שמת״( אלא על פרצוף )״באדם מעידין
שניהם עם החוטם .שאני פרצוף פנים ,פרצוף פנים בלא פ ד ח ת אין מעידין עד שיחו בלא
ד א ח מ י ר ו ב ה רבנן .וכר. אשה עדות
ולא בשטרות ולא בעבדים לא אין םודין מ״ח: פ״ח בכורות אימא. .97
ב ה ק ד ש ו ת . ו ל א בקרקעות
אימא ולא הקדשות בכל ולא ב ה ק ד ש ו ת .פ ש י ט א לאו ד י ד י ה גיגהו. נא סע״א: בבלי
צואי. צאוי ,כי״ל: ב ח ו ל י ן :צויי .בתום׳ חולין פ ״ י ה )צוק׳( :צוי ,רפוי: (1ו כ ן ב ח ו ל י ן ן ק ו ם
כהגהת משובש הוא )ולא אבל נוסח ו ט ו ו י, צנוע ולא מלובן צואי מ: במב״ב אמנם (5
!ואי ל ו 1מר וכו׳ אלא נותן שילבננו ולא )בבלי קלח א ( : בתום׳ ש ם כמפורש ד״ם שם הערה ח(,
כ ד י שילבננו וכוי.
569
שבתמורה שם בכל אבל בציטאט חטאת אחת(, א ח ת )היינו: דםו׳ ו מ : אחד[ מב״ב
בהוצאתו: הגיה א ב ל ר ׳ י ו ״ ט הלו־ מנט׳, ריווא. יוסט/ בד״נ א ח ד .אחד, הנוסחאות:
פ .ק .ב 570 .ו ב .571 ס י א ,ז א ת א ו מ ר ת מביב .א ב ל ״אחד״ א ף לו, אחת ,וציין בגליון:
אף נכון לגמרי, יאחד״ הנסקל׳ ,הרי נוסח ״שור שאצל ׳חטאות ה מ ת ו ת ׳ נזכר א ף ומכיון
אם הוא גמשך גם על •חטאת המתה״.
משמע אחת כשירה ברבוא של מאי אפילו )״השתא עא ע ״ ב )תמורה כ ח א(: בבלי
הכי ימותו״(. למיתה דרובא כיון שכן ״כל מאי אפילו״, פריך הילכך המתות חטאות
( 2 ( 1
בריבוא חטאות המתות או שור הנסקל אפילו א ח ד ב ה ן כל הזבחים שנתערבו קאמר
כולן. ימותו
4 3
נתערבו בהן מחטאות הכי קתני > <ואמרינן> > קאמר וקשיא לן מ א י ובתמורה:
( 5
בריבוא ימותו. <אחד> או שור הנסקל אפילו מתות
שנתערב פירושו של ״שנתערב ב -״ : ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(325ש א י ן שכבר הוכחתי אלא
ע ם . - שנתערב בתוך,-אלא:
-״חסודי דה״ק״ להחסירה המשנה, את להדחיק צריכים אנו כמה רואים אנו
וכל פירושו של עליו. ל ר ב ה .ו א מ נ ם ר ב י ו ס ף )שם( ח ו ל ק ולהגיה אותה )״תני״א מחםרא״(
שם: שכן שנינו למשנתנו. לגמרי מתאים שהוא -ב, א לת״כ שם. בניגוד הוא רבה
570
ד ו ל מ ה לך מאין יצאת חטאת .תורה א ח ת ל כ ל ח ט א ו ת שיהא ד מ ם טעון כיבוס .וכי תורת
ה מ ח ט א א ו ת ה י א כ ל נ ה ) .ש ם כ( מ כ ל ל ש נ א מ ר )שם יט( ה כ ה ן מתורת חטאת״(. אותן לרבות
החיצונות שיהא ד מ ם טעון כיבוס. חטאות יכול א י ן ל י א ל א תכבס. מדמה יזה ואשר
קדשים קדשי ודין ה ו א )״שלא י ה א ד מ ן טעון כיבוס״( .ו מ ה א ם מנין. הפנימיות חטאות
ה פ נ י מ י ו ת ש ל א שוו חטאות ולשטיפה ל א שוו לכיבוס, למריקה החיצונות לחטאות ששוו
תורה א ח ת לכל החטאת, לכיבוס .ת ״ ל תורת ולשטיםה אינו ד י ן ש ל א ישוו ל ה ם למריקה
ש י ה א ד מ ם ט ע ו ן כיבוס .יכול א ף ח ט א ת העוף י ה א טעון כיבוס ת ״ ל זאת. חטאות
חייב בחוץ והעלה בפגים המולק א ת העוף פי״ג מ ״ ז : זבחים .100ת נ י .
בחוץ פטור )״שאין מליקה א ל א בפנים״( .ה ש ו ח ט א ת העוף בפנים מלק בחוץ והעלה
בפנים הכשרו נמצא דרך חייב ז בחוץ והעלה בחוץ פטור ,ש ח ט בחוץ והעלה
פטורו בחוץ .ד ר ך הכשרו בחוץ )״שחיטה״( פטורו בפנים. )״מליקה״(
ו ב ג ל י ו ן :ניל( .ו כ ן ב ד פ ׳ •פמורו״, ד ״ נ ו א י ל ך ,ע ד פ ר א ג שע׳יז ) כ א ן ה ד פ י ס ה ת ו י ״ ט
ו פ ט ו ר י -ופטורו )ובפעם א ׳ גם מ ב י ב ר א וקר,׳: וחייובו -וחייבו(, ראם,לו ,פ )והוגה:
ב מ ב ׳ ב ד ״ ו ( .ב : 571פ ו ט ר ו -פ ו ט ר ו .
( 2
ה ו א )״דעוף קדשים ב ח ק ״ ( חיובו הכשירו )״דרך הכשרו בבלי ק י א רע״ב :ה א י
בפנים פטורו בחוץ חיובו למיתני דרך והכי איבעי ל י ה בשחיטה, בחוץ הכשר א י ן לו
( 2
. חיו ב ו ד ר ך חיובו בפנים פטורו בחוץ״( .ת נ י
ה כ ש ר ו בפנים״ זו מליקה ,״ ד ר ך ״דרך בכלל: נ מ ש ך ע ל ״עוף* א ב ל ״דרך הכשרו״
ב ח ו ל י ן ,זו ש ח י ט ה . בחוץ״ .היינו הכשרו
ב ס פ ר א א ח ר י פ ר ש ה ו ד )זבחים ק ז א ( :יכול ה מ ו ל ק א ת ה ע ו ף )״בחוץ*( וכך מפורש
חייבים ב פ נ י ם ה כ ש י ר ה ב כ ך ש א י ן ד ר ך חייב .ודין הוא ,ו מ ה א ם ש ח י ט ה יהיה
בחוץ עליה חייב שיהא אינו ד י ן ב פ נ י ם ה כ ש י ר ה ש ד ר ך מ ל י ק ה בחוץ עליה
ה ש ח י ט ה ה ו א חייב ואינו חייב ע ל המליקה. ת י לא ש ר י ש ח ט ע ל
ומליקה כשירה, פסולה שחיטת העוף בפנים וזו ה י א ששגיגו בתום׳ חולין פ ״ א י ג :
פסול בשחיטה מקום כ ש ר אומר נמצאת כשרהז ושחיטה פסולה בחוץ העוף מליקת
בשחיטה. במליקה פסול מקום כ ש ר במליקה.
על חייבין ב ח ו ץ עליו שחייבין כל אומר שמעון ר׳ סיפא: .101ש ם
571
ד ב פ נ י ם י( היכי כי ר׳ ש מ ע ו ן ואיל פטור. והעלה בחוץ מלק בחוץ חייב בחוץ והעלה
2
בחוץ מיבעי < ב פ נ י ם חייבין עליו> > ה א י -כ ל שחייבין עליו בחוץ נמי מיחייב. מיחייב
3
חייבין ש א י ן האי -כל א ל א כ י ה י כ י ד ב ח ו ץ ל א מ י ח י י ב ב פ נ י ם נ מ י ל א מ י ח י י ב >. ליה.
5 ( 4
עוף השוחט )קאי( > אםיפא אלא ליה. מיבעי בפנים> <אין חייבין עליו בחוץ עליו
ר׳ ש מ ע ו ן כ י ה י כ י ואמר ליה חייב, והעלה בחוץ בחוץ שחט והעלה בחוץ פטור בפנים
<עליו בפנים אין ח י י ב ץ ה א י -כ ל שאין חייבין לא מיחייב בחוץ נמי לא מיחייב. דבפנים
6
הא קתני מיחייב, נמי בפנים מיחייב דבחוץ א ל א כי היכי ליה. מיבעי בחוץ> > עליו
בינייהו איכא בלילה בהמה שחיטת זעירי אמר ו ה מ ע ל ה בחוץ. בפנים מן השוחט חוץ
רש״י ורע״מ, P ד ת ״ ק והכי קאמר• )״והסורי מ ח ם ר א מ ת נ י ת י ן ב מ י ל ת י ה ק א מר ו ה כ י
בפנים/ מתקבלת ס ט ו ר )״דאינה ב ח ו ץ ו ה ע ל ה ב ל י ל ה ב פ נ י ם ב ה מ ה ה ש ו ח ט
אומר כל ש ח י י ב ץ ר״ש ח י י ב ב ח ו ץ ו ה ע ל ה ב ל י ל ה ב ח ו ץ ש ח ט פ ד א( זבחים
בחוץ והעלה )״ושחט בפנים בלילה והעלה בחוץ ב ח ו ץ חייבין על כיוצא בו ב פ נ י ם עליו
ר ב ה (8
( שם( חוץ מן ה ש ו ח ט עוף ב פ נ י ם ו ה ע ל ה בחוץ .ר ב א )ס״א: ב ר ״ ש, וכר״א חייב״,
פטור בחוץ והעלה בפנים בכלי חול וה״ק המקבל בינייהו איכא ק ב ל ה בכלי חול אמר
עוף מן השוחט חוץ כל וכו׳ אומר ר״ש חייב. בחוץ והעלה בחוץ חול בכלי המקבל
( 1 0
שמואל בר רב יצחק המולק עוף דתני אבוה ד < ר ב > ו ה ש ת א " ו ה ע ל ה בחוץ. בפנים
מ ח י י ב -ר ״ ש ש מ ע ו ן ור׳ פטור בחוץ והעלה מלק בחוץ והעלה בחוץ חייב בפנים
1 1
<חייבין על בחוץ ו ה ע ל ה ב פ נ י ם שחייבין עליו כל * ותני קאי )״ארישא״( התם
( 1 2
. והעלה בחוץ> ב ח ו ץ בו כיוצא
ור״א רבי מחלוקת זה בינייהו״ ב״איכא א, קח זבחים מפרשים. ורבה זעירי
יוסי ה ג ל י ל י לר׳ חכמים תשובת על המשיבים ) ת ו ם ׳ ם י ״ ב א(, שבברייתא שמעון בר׳
מ ״ א :ר׳ יוסי הגלילי אומר ש ח ט בפנים ו ה ע ל ה בחוץ חייב ש ח ט בחוץ והעלה בחוץ )סי״ג
בחוץ כיון והעלה בפגים אמרו לו אף ה ש ו ח ט פסול, בחוץ אלא דבר שלא העלה פטור
ש ק ומעלה בחוץ בפנים מה לשוחט רבי יוסי הגלילי השיב רבי תחת פסלו(: שהוציאו
ר״י הגלילי תחת בר׳ שמעון ר״א השיב וכר. בפנים״( )״ליקרב היתר ,ל ו ש ע ת ה כ ו ש ר
מאי והכניסו והעלהו״( וכר. )״אם חזר לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן קודש מקבלו מה
בינייהו רבה אמר קבלה בכלי חול איכא אמר זעירי שחיטת לילה איכא בינייהו בינייהו
הכושר ליכא ק ו ד ש מקבלו איכא״(. )״שעת
572
( l
ששנה רב יצחק אבי רב שמואל בר יצחק ה ב ר י י ת א נדחה מפני כ ל זה אבל
על פי ברייתא על ״מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור״. מ ח ל ו ק ת ר ״ ש <״ור״ש מ ח י י ב ״ ( ששנה
בו כיוצא על חייבין בחוץ ו ה ע ל ה ב פ נ י ם עליו שחייבין כל הבבלי: מ ג י ה זו
ש ה ע ל ה בחוץ. ב ח ו ץ
ע מ ׳ .346 ז ע י ר י, א מ ר זעירי תני וכר .לעיל אצל זבחים קיד ב: תני. .102
מ נ ח ו ת ל א א :ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק א מ ר א י י ן ד ק א מ ר ר ׳ ח נ י נ א ]ל ע ״ ב ו אימא. .103
לעולם תחלה שמן אומר מאיר ר׳ )טהרות ם״ג מ״ב( דתנן ש מ ע ו ן שזורי״(, כר׳ הלכה
יין מ י )״בתמיה, ס ב ר יין לא מכלל דת״ק א ו מ ר א ף היין. שזורי הדבש ר״ש אף וחכ״א
דלא ודבש שמן )״ולא יין אומר שזורי ר״ש אימא הוא״(. משקה דלאו למ״ד איכא
משקין״(. הוו
ש ״ י י ן ק ר ו ש ״ ) ע י ׳ ס ו ט ה מ ח ב( א י נ ו ״ מ ש ק ה ״ ל ת ״ ק . ואפשר
ר ב י י ה ו ד ה א ו מ ר א פ י ל ו ע נ י ו ה ע ש י ר וחזר. מ ״ ב -ג : ערכין פ״ד a103אימא.
4
)״בשעה מת אביו בקרבגות איגו כן אפילו )מ״ג> א ב ל ע ש י ר >. נותן ערך והעני
בריבואות ח י י ב ל ה ב י א קרבן״ ,ר״ג( ו ה נ י ח לו ריבוא ,ס פ י נ ת ו בים ובאו <לו> שהוא
ל ה ק ד ש בהן כלום. אין
)שאינה אלא פיםקא( רפו׳ ואיתא בפב״ב ) א פ י ל ו ( עני[ מ ב ״ ב ר פ ו ׳ ו מ ל י ת א ״ א פ י ל ו ״
שמואל( דרב (1א ף בעירובין צז א :והשתא דתני אבוה דשמואל ) ר ש ״ י כ״י ו מ ל ח מ ו ת :אבוה
ר ״ ה פ ״ א ,נ ז ע׳׳ב .כ ד י גירוש׳ וכוי .אביה ד ר ב ש מ ו א ל ב ר ר ב יצחק ג ם ב ר רב יצחק אלו הן ישנות
כפול. כאיפול( ,ר ״ ש : באיפול ) ק ר י : ראב״ד טומאת אוכלין פ״א ב : (3
573
׳ מ :ר׳ יהוד׳ או׳ .ו ל א יותר - .ספינתו[ מביב דפו׳ :א ו ספינתו /מכיב מ י ז ב ,א ב ל ב פ ב ״ ב
3 ; לן ו ב א מ: מביב לו ק ו פ ז ומב״ב דיו, כך ד״נ וספינתו - .ובאו לו[ לו ק ו פ :
ומב״ב ד פ ו ׳ :ובאה לו. ולירמא
ג ( קרבן״׳ ר ״ הבאת מת )״בשעת אביו וכוי. אינו כן בקרבנות אבל יח א : בבלי
אבין מת לא )״שעדיין לו מ נ י ח אימא ר׳ אבהו אמר הוא. לו ר י ב ו א -ע ש י ר והניח
( 1
( הגיעו לידו״ לא שעדיין כלום להקדש )״שאין פשיטא . ה ו א ל ה נ י ח לו״( עתיד אבל
1 2
כ ש ה י ה אביו גוסם מהו ד ת י מ א רוב גוםםין ל מ י ת ה קמ״ל. צריכא> <לא
א ו ה ״ומת״ ״ומניח״, אלא אין פירושו ש כ ב ר מ ת וכבר באו לידו. והניח לו״ ״מת
מ ת פ ר ש יפה בגוסס .״ ב מ ס ו כ ן ״ )כלשון התום׳׳ עי׳ להלן( הולך למות .שאף ״והניח״ בינוני,
נ כ ס י ו ע ל פ י ו ) ב ״ ב פ ״ ט מ״ז>. המחלק
כ <וכיו״ נפשייי היא באפי קאי ומלתא א ע ר כ י ן אפי׳ מת אביו כר. פי׳: רש״י
שהכהי בשעה זה של מעריך מ ת אביו אפי׳ בתום׳ יח א ד״ה לא צריכה( ר״י פירשה
מעריכו. בשעה שהכהן אביו גוסס כשהיה בגמרא: פי׳ וכך וכר. מעריכו
פ״ב: סוף ר׳ יהודה שבתום׳ בדברי כיו״ב שנינו ואמנם
עשיר והבא ערך עשה מלאכה לך לוה לך ש ה ע ר י ך א ת ע צ מ ו אין אומרים לו עני
( 3
ף י ה ו ד רבי ל א ח ר זמן. ש י ב י א ע ר ך עני עכשיו ואל יביא ע ר ך ע ש י ר )אלא( מוטב אלא
ימתי' ]אין א ו מ ר י ם במדינת הים ספינתו או שהיתר, מ ס ו כ ן או חולה היה אביו אומר
ער י מוטב שיביא m״ nויביא ערך עשיר אלא ספינתו[ שתבוא שימות אביו או ע ד עד
כ ק ר חייב היה אומר א ל ע ז ר רבי זמן. לאחר עשיר ערך יביא ואל עכשיו עני
מוגןן! אלא עשיי קרבן והבא מלאכה עשה לך לוה לך לו אומרים אין ויורד עולה
ק ר ב ן ע ש י ר ל א ח ר זמן. יביא ואל קרבן עני עכשיו שיביא
הזכירוה. אלא שלא ל פ י ר ו ש ם זה, להסתייע מכאן התוספות יכולים והיו
מוחלפת: פי״ט א -ב חובה הברייתא המקבילה שבת״כ אבל
j,on אשר והקריב את קרבנו יונה לשני בני תורים או ידו לשתי לא תשיג אם
י ה ו ד ה ( ח ב י ב ה מצוד .ב ש ע ו ן . , א מ ר ר׳ י ה ו ד ה אומר )כי״ר ולק״ט: האיפה .רבי עשירית
שעיר!'- כ ש ב ה או ה א י פ ה ו א י ן מ מ ת י נ י ן לו ע ד ש י ע ש י ר ו י ב י א עשירית מביא הוא שמיד
הוא מביא סלע ואין מ מ ת י נ י י ב ע ר כ י ן שמיד בשעתה א ו מ ר ח ב י ב ה מצוד, א ל ע ז ר ר׳
^ עד שיעשיר ויביא חמשים סלעים. לו
י כ בער מדבר ר׳ אלעזר ולהיסך בערכין, בקרבן ולא כאן ר׳ יהודה מ ד ב ר א״כ
' ש ס ו ן שם פי״ח א בת״כ שנויים וכר לו ל ך ל ו ה ״ ״אין אומרים שבתום/ ר״א ודברי
ל א ת ג י ע ידו ד י שה .א י ן א ו מ ר י ן לו ללות ו ל א ל ע ס ו ק ב א ו מ נ ו ת ו . ואם
וכפשו00 יהודה שבמשנתנו. ר׳ איפוא לדברי שבספרא מתאימים ר׳ יהודה דברי
ן 3 נ אי ואף סופם ר׳ יהודה. שהם המשך דברי אינו כן א פ י ל ו ״ וכו׳, ״אבל בקרבנות של
( 4
ורמב׳^ אבל ד״ה ש ב ת ו ם ׳ יז ם ע ״ ב כפי׳ ר״ג ו״יש מפרשים״ ב ק ר ב ן ׳ אלא אמורים
ז / - ודברי זה עגי וכר. הדי גוסס מורישו היה אפילו פ״י י: וכן בה׳ שגגות בפיה״מ,
הכתוב והם בוודאי עיקר .ו א בלשון קשורים הנוסחאות, בכל שבת״כ ,שהם כך יהודה
שבת״כ ,שלא נאמר בלשון מחלוקת ,מסייע לדבר. ר׳ יהודה״ ״אמר
574
שהוא וכר, אינו כן בקרבנות אבל שם מ״ב: הדומה שבערכין המשנה לשון אף
ס פ ר א .מ צ ו ר ע פ ר ש ה ד ב )ערכין יז ר ע ״ ם .א ף ה ו א ב ו ו ד א י ד ב ר י ר׳ יהודה. לסתם מתאים
שייך ל״אימא״ ,אבל הר׳׳מ ואינו היא׳ רבי״ — פיסקא דברי הלוים וערי לוי (1״ ע ד שיהא
במבוא הראה״ו, עליו העיר אבל כבר המשגה: שרצה לסרס את ד ה ״ מ ,310 , רז״ס, (6ע י ׳
לסדר המשנה הכתובים, בסדר תלוי שהוא הספרא, מסדר ראיה שאין כל ת ע ר ה ,4 לספרא ,עמי V I
575
)שנשנית מגרשי וכר זו נ פ ר ד ה מ ן ה ר י ש א ע ל י ד י ה ה ל כ ה ״ א י ן ע ו ש י ן ש ד ה סיפא
א ת ה ע נ י ן <הי״ח> ב ״ א י ן ע ו ש י ן מסיימת שהיא בתום/ ואין לה ה ק ב ל ה שם .ה ״ ט / בת״כ
מ ג ר ש ״ ו כ ר )והי״ט שם שייכת להי״ח( ,כמו ב ת ״ כ שם. שדה
כ ה נ י ם ולוים מ ק ד י ש י ן לעולם וגואלין לעולם בין פ״ז: ב ס ו ף במשנה שנינו והנה
בשדה ולוים הכהנים יז-יח: פ״ד בתום׳ שנינו וכאן היובל. בין לאחר היובל לפני
כהן שירצו וכר. בכל שעה שירצו וגואלין שעה מקדישין בכל מגרשיהן בערי אחוזתן
)ת״כ שם, בשדה אבותיו וכן בן לוי נ ת י ן ו מ מ ז ר ) כ ל ו מ ר :י ש ר א ל ( י( את אבי אמו שירש
התום׳ שנתה איפוא הלכה י ש ר א ל . של א ח ו ז ה כ ש ד ה ה ו א ה ר י ב ב ל י שם( ז,
ל פ ״ ט מ ״ ח ר י ש א ו ס י פ א -בתום׳ ה מ ק ב י ל ה ל ס ו ף פ״ז. המקבילה
ר ב י )ומחלוקת מאוחרת משנה בוודאי היא וחכמים( רבי )מחלוקת רישא מ״ח
בסוף כמו פ״ט בסוף וכו׳ ״הכהנים והלוים״ הקדומה לא שנתה אלא המשנה מוכיחה(.
״הכהניס וכו׳ ובין שירש״ ולא בין ״ישראל מ״ז, אחרי מקומה המציעתא ואמנם פ״ז.
) ו א פ ש ר ה ס פ ר א ו ב ס ד ר במשנתנו מ״ח רישא נכנסה איפוא במאוחר וכר. והלוים״
לקוחה מן הספרא(. שהיא
בשמ״ק ור״ג :תני הכי מקדישין עוברין וכו/ ס״א ת מ ו ר ה י א א ,לנו׳ תני? .105
ף מ א דלא אי אקדשינהו סתם. )״דאפי׳ בהמות תנא מאן על ה כ ל )תמורה פ ״ ז מ״ב(. חל
ע יהוש דלא כר׳ יוחנן א״ר חייא בר אבא א״ר אקדישנהו״( אמרינן לבדק הבית למזבח.
3
ס ז כ ר י מזבח לגבי ראויה בהמה והיה בהן המקדיש נכסיו ד ת נ י א > )שקלים פ ״ ד מ״ז(
שלמיס לצרכי ימכרו ונקבות לצרכי עולות ימכרו זכרים אומד רבי אליעזר ו נ ק ב ו ת
0 למזבח״( .רבי יהושע אומר זכרים הן ע צ מ ן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי ש ל מ י אלא
4
ק ת ס לבדק ה ב י ת <״אלמא מידי דחזי למזבח <יפלו> > בדמיהן עולות ושאר נכסים ויביא
ד ב אדא רב דאמר בר אהבה דרב אדא יוחנן״( דאדרבי ופליגא למזבח״(. קדושתיה
ח מזכ קדשי איניש ב ע ד ר שכולו זכרים אפי׳ ר׳ אליעזר מודה ,ד ל א ש ב י ק אמר רב אהבה
( ׳ 5 ר נקבות ומחצה זכרים ש י ש בו מ ח צ ה בעדר אלא לא נחלקו לבדק הבית, ומקדיש
י א ל י מ נ ם י ר כ ז י ת א
עילירן עיל ומדנקבות ל י נדרו חולק את < א ד ם > א( אין סבר אליעזר
6
ד מ א בר אהבה אדא אמרי לה א מ ר ר ב ל ״ א <אדם> > חולק א ת נדרו. יהושע סבר ור׳
אל,, נחלקו לא וכר. שביק דלא מודה ר״א אפי׳ ב ה מ ה א ל א ה ק ד י ש בשלא רב
5
ש נכסי מדשאר נדרג את חולק אדם אין סבר ר׳ > א ל י ע ז ר שאר נכסים עמהן, כשיש
7
ף יפל ודמיהן <תנן> > ל ק ד ש י מ ז ב ח ב ה מ ה נ מ י ל א ל ק ד ש י מ ז ב ח ור׳ י ה ו ש ע ס ב ר ו כ ר . לא
שא-, בתרא היינו דקתני ודמיהן יפלו עם ללישנא בשלמא שאר נכסים לבדק הבית: עם
י ו !וקי( ,אבל מ ו ת הוא. פ ד ד ״ פ ן בכי״ו )אור ה מ ו ז ( נוסף ״לוי• )ועל (1ע י ׳
מ ו פ ל ו /והוא לשון ה מ ש נ ה ; ב י ט ו י :וחל ,ושמ״ק מוחק •וחל* וכוי. (2
תניא. מ ו פ ל ו ׳ :דתנן ,אבל ע י ׳ להלן (3
מ ופלו׳ ושמיק. (5 (4שמ׳׳ק.
מ ופלו׳ ושמ״ק. (7 יי. ו ר ע ק ״ מ ע ו מ ( 6
576
לבדק נכסים עם שאר יפלו תני דמיהן דאמאי אלא ללישנא קמא לבדק הבית. נכסים
ז
הכי נמי ת נ י > הבית. לבדק ליתני יפלו נכסים כלל״( שאר דליכא הא זימנין הבית׳
הבית. ל ב ד ק י פ ל ו ודמיהן
( 2
. שקלים פ״ב י כבמשנה בתוס׳
והיתד. נכסיו ״המקדיש מ א ד :הרי המשנה אומרת במשנת שקלים קשה להגיה
ב ״ ב ק נ א א(׳ נכסי״, איקרי ״בהמה אם לומר כך אפילו )ואי א פ ש ר בהמה״ וכר ב ה ן
בתום׳ שקלים א י נ ם ש ב ד ב ר י ר׳ יהושע )שאמנם הבית״ נכסים יפלו לבדק ״ ו ש א ר ואף
שם( מוכיחים ש י ש נ ם א ף ״ ש א ר נכסים״ .וודאי ש ל פ י ה ל ש ו ן ה ר א ש ו ן ש ב ד ב ר י רב ,ה מ ח ל ו ק ת
ה מ ש נ ה ע ו ס ק ת ב ״ מ ק ד י ש נכסיו״ ,ואין ה כ ר ח להגהה. אף בלא ״נכסים״ ,אבל היא
)משנת וכר תמן תנינן יש מח ע״ב: נמסרו דברי רב בירוש׳ שקלים פ״ד, אחרת
3
חונה בשם רב רבי זעורה ד ר ב י ליעזר היא וכר. ) ״ ח נ י נ א ״ >( אמר רבי חנניה תמורה(.
( 4
כל עמא מודיי שהוא למזבח ע ד ר ו אבל במקדיש נ כ ס י ו במקדיש סליגי׳ <מה> רב
ע ד ר ו במקדיש רב מ ה םליגין בשם רבי בא רב חונה שבתמורה״(. אחרינא )״כלישנא
דרבי בא בהמה וקשיא על וכר. לבדק הבית. ב מ ק ד י ש נכסיו כל ע מ א מודיי שהוא אבל
אפי׳ למזבח הכל נאמר למזבח דבהמה )״וכיון לא למזבח היא בהמה״( בהן )״והיתה
שמקדיש בהמה אלא ב ה מ ה ל מ ז ב ח ה י א ו ל מ ה ם ת ם ה א י ש ה ז ה )״ולא פ י ר ש נכסיו״(. שאר
היא שנייא, לא אמר יוחנן רבי הבית. כאומר לא יהו א ל א לבדק שהוא נכסיו״( אמר
נכסיו היא הקדיש עדרו היא המחלוקת. המקדיש
לשני הלשונות של רב איפוא בגיגוד עומד הראשון של רב אדא בר אהבה הלשון
( 5
קמא דרב אדא, ללישנא של הבבלי קושיתו א ב ל א ף ללשונו ש ל ר׳ בא ת ק ש ה . הונא
לא הגיה הירוש׳ כלום במשנה. ואעם״כ
כאותו וסובר משנתגו, רב על הוא ח ו ל ק לשון זה ש ל רב. שלפי שנראה אלא
)בן אל ע ז ר ר׳ בוודאי משנתנו שכן כך ז יהושע ור׳ ר״א מחלוקת שנה שלא תנא
ח ו ל ק ע ל מ ש נ ת נ ו זו ב ת ו ם ׳ ש ם ׳ צ ו ק ׳ : ר ׳ י ו ס י )ור׳ ש מ ע ו ן ( ש ב מ ״ ח שם היא ,אבל שמוע(
כלומר ) ל ע י ל ע מ ׳ (324׳ ד׳ אליעזר דברי הן הן ר׳ י ה ו ש ע דברי הן הן ר׳ יוסי אמר
נחלקו בזה. שלא
כ ר י ת ו ת כ ב ב :ת נ י א ם ב ם ם י ק ו ו כ ר ,ל ע י ל א צ ל ר ב א ,ע מ ׳ .385 ת נ י. .107
כן)״אינה ת ג י .כ ר י ת ו ת פ ״ ו מ ״ ב ) ס ו ט ה פ ״ ט מ״ז> :ע ג ל ה ע ר ו פ ה א י נ ה .108
תצא ותרעה בעדר משנערפה תקבר שלא נערפה עד הנסקל״ ,ר ״ ג ור״מ( ,אם כשור
עדיין שהרי עריפה )״בשעת ספיקה כפרה באה מתחילתה ספק שעל במקומה,
היה״( והלכה לה )״ותקבר כדין כל העגלות הערופות״(. ספק
אמר רב המנונא נאסרת אימתי ערופה עגלה איתמר א: םע״ב -כה כד בבלי
6
)חולין לה דתנן אמינא מנא המנונא אמר רב ע ר י פ ה וכו׳. לאחר אמר דבא > מחיים.
״נמי הכי״, הבית״ ,וליתא לבדק ״ליתני יםלו דמיהן מ :תגן ודמיהן ,וחסר בט״ס שמ״קז (1
ש ג י ר ס ת ו :תני ,וגשמט מ ן ״ליתני״ ע ד ״תני״. ואפשר
שמעון אומ׳ וכו׳ ,עי׳ להלן. שבכ״י ל ו נ ד ו ן ל י ת א כ ל הלכה י ,ע ד :ר ׳ יוסי ור׳ (2א ל א
577
)״מאותו ואת ר׳ ש מ ע ו ן ס ו ט ר ערוסה ח ט א ת ושור הנסקל ועגלה השוחט פרת מ״ג( פ״ה
ורבנן ,ד ר ״ ש ר״ש פליגי בהא מחיים דאמינא לדידי בשלמא מחייבין. וחכמים בנו״(
שאינה שחיטה אמרי ורבנן שחיטה שמה לא )״לאכילה״( ראויה שאינה שחיטה םבר
ראויה היא. שחיטה ר״ש, אלא אי א מ ר ת ל א ח ר ע ר י פ ה א מ א י סטר שחיטה. שמה ראויה
6
תצא נערפה שלא אינה כן ע ד ערופה לה מדתגן עגלה אמינא מנא אמר רבא > וכד.
תני מחיים. איתםרה לה בעדר הא תצא ותרעה ואי א מ ר ת מחיים א מ א י בעדר, ותרעה
ל ע ר י ם ה )״קודם ירידתה לנחל איתן״( .א י מ א סיפא מ ש נ ע ר פ ה ת י ק ב ר נראית שלא עד
לעריסה .אם כן א י מ א סיפא ש ע ל ) ״ נ ע ר פ ה אין ל א נ ע ר פ ה לא״( .ת נ י מ ש נ ר א י ת במקומה
תנאי ספיקה. והלכה לה .ואי מ ח י י ם ע ד י י ן לא כ י פ ר ה באה מתחילה כיפרה ספיקה הספק
( I
וחטאת״, מצורע )״אשם בפנים ומכפר מכשיר נאמר <דבי ר׳ י ש מ ע א ל > דתנא היא
)״משולחת בחוץ ומכפר מכשיר ונאמר פי׳( תרל״ח: ווינא בשמ״ק, וכן שכטר, קטע
מה ע ׳ כשר>» וערוך ור״ג תום׳ ועי׳ ק ט ע ש כ ט ר ו ש מ ״ ק שם. ערופה״, ועגלה דמצורע
בחוץ האמור ומכפר כמכפר אף מכשיר ע ש ה בו מ כ ש י ר בפנים האמור ומכפר מכשיר
מ כ ש י ר כ מ כ פ ר <״אלמא ם ״ ל ד ע ג ל ה ע ר ו פ ה מ ח י י ם אםירא״(. עשה
שנאסרה כתנא שסובר חולין משנת נ י נ ה ו: ו ת נ א י איפוא, נדחה זה ״תני״
ו מ ש נ ת כ ר י ת ו ת )וסוטה( חולקת. מחיים,
)״ואם א י ת א ל י ש נ י כ א ן ק ו ד ם י ר י ד ה ״ וכר, סב א הסוגיות של כריתות וחולין ואף
משנה״ ,לעיל אינה חולין( )של ״עגלה ערופה ולר׳ יוחנן שם מוחלפות, תוס׳ שם( עי׳
א צ ל ר ׳ י ו ח נ ן .ע מ ׳ .270 - 269
זה עם זה מצטרםין הכרם וכלאי הערלה מ״ו: פ״ד מעילה תני. .109
מצטרפין. א י נ ן שמעון אומר ר׳
למכות. כל שהוא אומר ר״ש והתניא ר׳ ש מ ע ו ן ל צ ר ו פ י . ומי צריך יח א : בבלי
לצרף. צ ר י כ י ן אין תני
יאכל מן כמה טבל: לענין שנשנית פ״ג מ״ב, מכות למשנת מקבילה הברייתא
ר׳ ש מ ע ו ן אין א ת ם כזית .א מ ר להם וחכ״א ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר כל ש ה ו א ויהא חייב הטבל
אמר כברייתה. שהיא מפני לו אמרו חייב. <שהוא> כל שהוא נמלה לי באוכל מודים
מחלוקת ארשביל ביבי רב אמר א מ ר ו ש ם יז א : ועליה כברייתה. אחת אף חטה להן
בזו בזו כך מ ח ל ו ק ת כמחלוקת ארשב״ל ירמיה ור׳ כזית הכל אבל בקמח דברי בחטה
תניא וכוי. ר״ש להם אמר תנן האיסורין כל שהוא למכות״(. ר׳ ש מ ע ו ן בכל )״דקסבר
דרבי ירמיה רש״א כל שהוא למכות לא אמרו כזית אלא לענין קרבן. כוותיה
578
ולא פירש ט ע מ ו קיצר הלשון וכו׳ ו ה ת ל מ ו ד דאין מצטרפין דמם׳ ערלה )פ״ב מ״א( ההיא
ר ״ ש » או )כתום׳ מ ע י ל ה שם( ש ב ע ״ ז כיוון ה ת ל מ ו ד ל ע ר ל ה פ ״ ב מ״י. של
ומין א ח ד בב׳ איםורין ליה צירוף לית וריש זה פ י ר ש ה ר א ב ״ ן סי׳ ש י ״ א : וכעין
מצטרפין ד ע ר ל ה )פ״ב( דאיםורין במשנה איכא וכמה סתמי וב׳ מינין. באיסור אחד ולא
לטעמ׳ ר׳ ש מ ע ו ן אמרי׳ דע״ז ובפרק בתרא מצטרפין. דאין פליג ואמר ור״ש )כצ״ל>
ר א ו י ה י ה ד ל א ו נ ״ ל דאמר אפי׳ איסור באיסור אין מצטרף והוא כדפריש׳. <כצ״ל(
דתנן הערלה וכלאי ב ג י ל י ו ן ל פ י ׳ כ ת ב ה ת ל מ י ד י ם ו א ח ד מ ן י ו ת ר ל כ ת ו ב
אכילה מעילה ולעניין ו מ ש נ ה זו ב מ ס כ ת אומר אין מצטרםין, שמעון ר׳ מצטרפין הכרם
לאסור בצירוף איסור לעניין וכו׳ ולא צירוף בעי ר״ש דמקשי עלה בגמרא ומי שבוייה
ו מ ש ג ה זו ב צ י ר ו ף א י ס ו ר מ ש נ ה זו .א ב ל ב מ ש נ ת ע ר ל ה ב ס ר ק ש י נ י ת נ ן ה ע ר ל ה ו כ ו ׳ מיירי
שמעון לית ליה צירוף באיםורין. מיירי והיא המוכחת דר׳ לאסור
א ח ת ושוד, עדיין לא הועלנו הרבה .שהרי משנת מעילה ומשנת ערלה משנה אבל
כ ר מ ב ״ ן בע״ז שם ,שהסוגיות )מעילה מ ק ו צ ר ת מערלה( .עלינו איסוא לומר על כרחנו היא
-״סוגיות ע״א( ד נזיר גם )עי׳ ומעילה ע״ד> םא פ״ב, ערלה ירוש׳ אף )עי׳ בע״ז
הן ,ש ל ש ת י י ש י ב ו ת ח ו ל ק ו ת ,וזו ש ל מ ע י ל ה ב ו ו ד א י מ א ו ח ר ת יותר. מוחלפות״
-י ו מ א ס ט א .ל ע י ל ס י ׳ ,19ע מ ׳ .519 אימא גגד ראשיהן כז א : תמיד
האומר מ״א: פ״א גדרים ברייתא(. משנה ספק )ספק ק ת ני ה כ י .110
שאני טועם ש א נ י א ו כ ל לך, מרוחקני ממך, מוסרשני ממך, מודרני ממך, לחבירו
אסור. לך
מודרני ממך מופרשני ד ע״ב :אמר שמואל בכולן )״בכל האי דקתני במתני׳ בבלי
מודר אני ממך מופרשני מ יתיב י וכוי( ע ד ש י א מ ר ש א נ י א ו כ ל ל ך ש א נ י ט ו ע ם לך. ממך״
קתני הכי ה״ז אםור. לך טועם שאני אוכל לך שאני א ס ו ר ה ״ ז ממך מרוחקני ממך
1
ו ה ת נ י א היא״( *. באומר שאני אוכל לך שאני טועם לך )״םיפא פירושא דרישא בד״א
3 2
<הרי זה> > א ס ו ר מ ו ד ר נ י מ מ ך מופרשני > מ מ ך שאני אוכל לך שאני טועם לך א י ם כ א
תני הכי ד ם י פ א ס י ר ו ש א ד ר י ש א ו ב ד י א קתני״>. )״וליכא למימר ממך ה״ז אסור מרוחקני
4
וכו׳. למתני. לי > למה אסור אסור ועור היינו רישא, אי הכי ז מודרני א מ ר ו כ ב ר
)״כלומר לעולם כדאמרינן מעיקרא״( ט ע מ א ד א מ ר שאני אוכל םע״א( אלא הכי איתמר )ה
ושאני טועם לך הוא דאםור א ב ל א מ ר מודרני מ מ ך לא מ ש מ ע ד א מ ר אסור וכר. לך
וסליגא מתני׳ אהבך ברייתא דלעיל ד ה נ ך כרבנן )״דםברי ידים שאין מוכיחות ״פי׳
כדבעינן ידים״( מוכיחות לא הוויין ירים שאין )״דםבר ידים״( ומתני׳ כר׳ יהודה הוויין
ל ק מ ן ׳ <ה ע״ב> .ר י י ד ס י ׳ ד .ו ש מ ו א ל כ מ ת נ י ׳ . למימר
אסור-הרי ״הרי זה ששנתה זה ברייתא היא, ש״מיתיבי׳, פירשו המפרשים כל
שלא הקשו ו מ מ נ ה מ ק ש ה .א ב ל ה ד ב ר מ ת מ י ה .ו ה ר ״ ן מ ש ת ד ל ל ת ר ץ ת מ י ה ה זו, אסור״ זה
פירושי קמפרש ולתרץ: אותה להביא צריכים שפשוטה שלא כשמואל ,והיו המשנה, מן
והר״ן(, הרשב״א שתמהו )כמו הוא גם מתמיה ואף א ו כ ל לך וכו׳. שאני שאמר בד״א
אלא בלום מוסיף אינו אכל כאן חסידי מחסרא״, 'כלומר לרשיי: המיוחס הרין ן (1כ ם י ׳
יתיז אסור'. גור*
נ (2/כיה מ.
נ ה מ ה ת ר י זמני ל מ ה לי. לברייתא :אמר רבא א י כ מעשר ב כ ו ר ו ת ל א ב. (4כ י ו י ב
579
אסור ל מ ה לי אי הכי אסור ל מ ה לא שאל הבבלי על הראשונה .כמו ששאל על השניה:
קמייתא יאמאי כלופר היינו ברייתא רא״ש :היינו רישא. ק מ י י ת א, (1רי״ד :אי הכי היינו
ו ה
י ' ו )יעי׳ יי*'״ כיגיי "ברייתא אחריתי" אבל אם היא קםייתא וכי׳, שני לשונו לשון ברייתא
רי״ץ בשמ״ק( ,אין מקום לשאלה זו ,ועי׳ לעיל סי׳ .88
כירוש׳ נזיר פ״ב ,גא ע״ד :אמר לבכר )סתם( (2כנראה שלברייתא זו שייך אף מה שהובא
כלוי אני ממנו ,פרוש אני ממנו ,מנוע אני ממנו וכוי.
אבל ר׳ לעזר׳ ר׳ יוסי חולק על וכן בירוש׳ נזיר שם .למאירי )ד ע״ב( (3רשב״א ומאירי,
580
ואפילו ר׳ יהודה לא קאמר א ל א באומר ע״א-ע״ב: אימא״-בחולין ב כ״איבעית
ה ר י זו ) ״ נ ד ב ה ״ ( א ב ל א מ ר ה ר י ע ל י ) • נ ד ר ״ ( ל א .
כשרים ר׳ כנדבות א ב ל מ ש נ ת נ ו בוודאי ר׳ י ה ו ד ה היא ,ש כ ן שנינו בתום׳ פ ״ א א :
אומר שמעון ר׳ וכוי. נזירות מתנדבים הראשונים שחסידים בנזיר אומר נדר יהודה
נ א ע״ג>: )נזיר פ ״ א , לו ע ״ ד כ ש ר י ם ל א נ ד ר בנזיר ו כ י .וכן בירוש׳ נ ד ר י ם כאן״ כנדבת
וכוי. הראשונים חסידים ר׳ יודה יודה דתני בשם דרבי מתניתא
הברייתא לשון שבבבלי ,הרי מתאים בברייתא ל מ ח ל ו ק ת ר ״ מ ור׳ י ה ו ד ה ואשר
( I
א ב ל מוחלפת ה י א בירוש׳ שם: » ו ה ו ׳ פ י נ ק ל ש ט י י ן 1286 לספרי ת צ א סי׳ רם״ה שבבבלי
לא יודן טוב א ש ר דתני בשם רבי )״כנדרי כשרים ל א א מ ר כלום״( דרבי יודן מתניתא
ר׳ מאיר אומר טוב א ש ר לא תדור מ ש ת ד ו ר ולא תשלם .ט ו ב מ ז ה ומזה ש ל א תדור. תדור
לאלהיכם. תשלם .טוב מ ז ה ומזה נודר ומשלם .וכן הוא אומר נדרו ושלמו ולא משתדור
2
עולה. נ (
כ י צ ד ה ו א ע ו ש ה ע ל )נדבר (.ו ד ר ב י מ ד ן ו 1מ ב י א כ ש ב ת ו ל ע ז ר ה ו א ו מ ר ה ר י ז ו
( 4
<משניהם> וכן הוא בויק״ר ר י ש םל״ז :ר׳ מאיר אומר טוב א ש ר ל א תדור וטוב
י (
נדרו ושלמו לה׳ אלהיכם .ר׳ יהודה אומר טוב ומשלם .ראיה לר׳ מאיר )שנאמר( הנודר
ך ( ( b
לעזרה כבשתו מביא כל עיקר אלא נודר משניהם מי שאינו וטוב אשר לא תדור
( 8
.ו כ ן ב מ ד ר ש ת ה ל ׳ ק ט ז ד ,ב ו ב ר ר ל ט ע ״ א )ועי׳ ב ה ע ר ו ת שם(. ושוחטה ומקדישה
״מתניתא מפני בפרפרזה: אלא בלשונה את הברייתא הביא לא שהירוש׳ אלא
לסוף דברי והוצרך ע ״ י כך לחזור לדברי ר״מ, הקדים דברי ר׳ יהודה יידן״ וכוי, דרבי
אחרונים אלה הם דברי ושדברים ״כיצד ה ו א עושה ע ל דרבי יודן״. בהוספת ר׳ יהודה,
ח ו ל י ן פ ״ ב יז( )תום׳ דתניא לטעמיה יהודה ר׳ אף מן הבבלי י ע״א: יוצא ר׳ יהודה
9
א ו מ ר ( א ד ם מביא כ ב ש ת ו לעזרה ו מ ק ד י ש ה וסומך עליה ושוחטה. י ה ו ד ה ר׳
הראשונים נתקשו וכבר ומשובשת היא. מ ו ג ה ת א ב ל ב ר י י ת א זו ש ב ב ב ל י ו ס פ ר י
ד״ה תום׳ י ע ״ א שנ״ב, ל ב י ן ת ו ם ׳ ח ו ל י ן )ם׳ ה י ש ר ס י ׳ שבינה הסתירה בפירוש הרבה
ר׳ י ה ו ד ה ו ש מ ״ ק ט ע ״ א ד י ה טוב(.
(1נמית 152חסר ,והשלים רד״ה] :ר׳ יהודה אומר{ ,אבל החסרון גדול יותר ,ובכיי ירושלים:
אומר יהודה ר׳ מ ז ה וכוי ,ובכיי התאג ע ל י : תדר טוב אשר לא טוב אומר יהודה ר׳
סוב מזה וכוי. תשלם ולא משתדר תדר לא אשר טוב
ליעזר .וכיה בויקיר דרבי על יעשה כיצד ל ע״א: בירוש׳ ססחים סיג, ג( כיו-ב למשל
י ה ו ד ה מביא וכוי .עי׳ להלן הע׳ .7 שם כיי מ :כיצד מביא)!( על ד ר ׳
ג( זו ,כמובא בשםיק ט עיא דיה טוב.
(4משניהם ,כיי רומי ולונדון ,בכיי מינכן :טוב מזה ומזה נודר ומשלם.
מאי טע׳ ושם: לר׳ מאיר שנאמר', ״ראיה בכיי לונדון ליתא (5שגאמי ,ליתא בכיי רומי ז
נדרו ,בכיי מ ליתא כאן .וכתוב אחרי דברי ר׳ יהודה ,עי׳ להלן•
ושלמו לייי נדרו שאמי ראיה לר׳ מאיר עיקר. שלא ידור כל טוב מזה ומזה (6בכיי מ :
לנדר לא יהיה בך חטא )מעין מדרש אלהיכס .חשובה ) ג י ל :ראיה( לר׳ יהודח שאמי )לר׳( וכי חחדל
תהל׳ שם( .ובכיי למדון :מאי טע׳ כי תחיל וכוי ,וליתא *אלא מביאי וכו׳.
ד( בכ״י ם :כ י צ ד מביא)!( על ד ר ׳ י ה ו ד ה מביא כשבה לעזרח סומך עליה ומקדישה ושוחטה.
(8גם בתום׳ חולין ,ובבלי נדרים .כעין כ״י מ כאן )הערה : ( 7וסומך עליח ושוחט.
(9מ וס׳ הישר שם ורםביןז •דתגיא' וכו׳ גם ראיס בשמ״ק.
581
שם: שנינו במקצתה על סי הבבלי ,שכן מוגהת היא א ל א ש א ף תום׳ חולין כ ב ר
כל תדור ומזה שלא תשלם טוב מזה משתדור ולא ר׳ מאיר אומר טוב א ש ר לא תדור
( 1
טוב מזה ומזה מביא כבשתו לעזרה וסומך עליה ושוחט P עיקר ר׳ יהודה אומר
מוגהים דברי ר״מ ובויק״ר .א ב ל כבירוש׳ כ א ן נשתמרו דברי ר׳ יהודה בעיקרם
וודאי שבעיקרה של התום׳ ע ״ פ הבבלי .ולפי הנוסח שלנו א י ן חילוק בין ר ״ מ ור׳ יהודה.
אומר ט ו ב מ ז ה ומזה ומזה נודר ומשלם ר״י ר מ י א ט ו ב וכו׳ ט ו ב מ ז ה היה בתחילה כך:
מ ב י א וכו׳ )כמו בויק״ר( P תדור כל עיקר אלא> <שלא
״ כ נ ד ר י ר ש ע י ם ״ נ ד ר וכו׳, נודרני משנתנו היא איפוא כולה ר׳ יהודה :אם אמר
וכולם נדר וכר. כשרים כנדבות נו דר נ י כלום, כשרים״ לא אמר ״כנדרי נ ו ד ר ני
המשנה ו ר י ״ ד ס י ׳ כא> .א ״ כ כשרים כנדרי תום׳ ט ע ״ א ד ״ ה <עי׳ *נודרני״ כשפירש
״מגופיה התום׳ תמהו ואמנם כבר מ ת פ ר ש ת י פ ה ב ל א ה ג ה ה )״נדב״(. ג ד ר״ ״כגדבותם
אלא ורא״ש(, ש מ ״ ק ור״ן )ועי׳ גדר״ והדר קתני כנדבותם דקתני תיקשי ליה דמתני׳
מתפרשת כמו שאמרנו. כשהיא לעצמה שהמשנה
נ ד ר י ם כ ג ב :ת נ י ו ב ל ב ד ו כ ו י .ל ע י ל א צ ל ״ א ב י י ״ .ע מ ׳ .370 ת נ י .112
אסורין הנאה זה מזה ש נ ד ר ו השותפין נדרים פ״ה מ ״ א : .113ת נ י .
ובו׳, לחצר יכנס מחבירו לא הנאה מ ו ד ד אחד מהם לחצר וכר .היה ליכנם
למכור חלקו. ה נ ו ד ר וכופין א ת
נודר. ידיי ו ל ו : רא״ש׳ רמב״ן. רי-ף. פ ק. ואילך ד׳ינ מודר( כך מב׳ב ומייר,
הנדוד. מביב מ וציטאט בבבלי מ ומאירי )עי׳ להלן(: הנודר[
בנדרו מי אמרינן הדירו זה א ת זה מאי, איבעיא להו בנדרו פליגי. בבלי מו א :
או דילמא דמי׳ דכי אנוסין הוא דפליגי אבל בהדירו זה א ת זה מודו ליה רבנן לראב״י
בהדירו זה א ת זה פליגי רבנן .ת ״ ש ה י ה א ח ד מ ה ן מודר )*משמע שחבירו הדירו׳( אפילו
4
נ ו ד ר ( מחבירו הנאה .ה כ י נמי מ ס ת ב ר א נ ד ו ר > )רי״ף: מ ח ב י ר ו ופליגי רבנן .ת נ י הנאה
למכור א ת חלקו ז ה נ דו n ) מ א י ר י :ע ל ה ( ו כ ו פ י ן א ת ה נ ו ד ר )מ ו מ א י ר י : ס י פ א דקתני
כופין אמאי דאדריה דקתני כופין א ל א אי א מ ר ת היינו הוא דנדר בשלמא אמרת אי
אותו ה א מינם אניס.
(1םוב אשר לא תדור משתדור ולא ,ליתא בכ״י לונדון׳ ס׳ הישר ,חוס׳ ושמ״ק שם.
(2ושוחט ,ליתא בכ״י ל.
משובש קה״ז ה ד )בובר יותר (3ונל זח בניגוד לגייגר ,יורי עייטשריפט — .56 - 55 ,1עוד
ר׳ יהודה אומר : (102ר׳ מאיר אומר טוב מי שאינו נודר כל עיקר אלא מביא כבשתו לעזרה ושחטח.
סוב משניהם נודר ומשלם שנאמר גדרו ושלפו ,ויש להגיח עיפ ויקיר ,שקה״ז תלוי בו .קהיר שם מקוטע.
( 4כך בד״ו ומ ן בדםו׳ חדשים :מדור.
יעוי• (5עי׳ רמב״ס ה׳ נדרים ם״ז ה״ד ,ראב״ד שם ,ורמב״ן ודין,
נ58
ה מ פ ר ש י ם »עי׳ מ א י ר י ו ר מ ב ״ ן ( .א ב ל ו ו ד א י ש כ ם ש ו ט ו א י נ ו א ל א ״ נ ד ו ר ״ ,כ מ ו סרויק. פירשו
)צוק׳ פ״ב ט דפר בתום׳ ה ר ג י ל ב כ ך .וזו ה י א ש ש נ י נ ו ה מ ד י ר טח1ן ,ו כ ד ו מ ה ,ז ״ א
להדיר אחרים הנאה על חלקו כופין רגיל( )בראשונים: ראוי היה אחד מהן משובש(:
אם ת נ י ר׳ חייה שם: בירוש׳ ש ל ר׳ ח י י ה ״נודרן״ והוא חלקו, למכור ה ר ג י ל את
כוםין וכר. נ ו ד ר ן היה
כהאי קיי״ל ולא ב פ ס ק י ם ם״ד ,ם י ׳ א : הרא״ש אומר * ת נ י נדור*. להגהה אשר
בברייה. דפליגי ה פ ר ה ) ב ״ ק ג א ב( בפרק שור שנגח את דאמר כרבינא אלא דיחויא
א ל א כמו שהיא ה מ ש נ ה , ל ה ג י ה צ ר י כ י ן א ג ו ואין בהדירו נמי פליגי הילכך
נדור ומשני תני מחבירו וכר .והא דקאמר ת ״ ש וכר הנאה מודר שנויה היה א׳ מ ה ם
הנאה מודד ש מ ש נ ה פי׳ ה מ ש נ ה ה י ה א ח ד מ ה ם אלא ה מ ש נ ה ש מ ג י ה ל א מחבירו
דנודר נמי כלומר ת נ י נדור מחבירו. ע ל י ו וכו׳ .ו כ ן ר ״ ן ו ע ו ד : שאוסר נכסי חבירו כגון
מודר ק ר י ליה.
(1מ :קאמרי ,וכן ״קאמרה' ,ר״ן ותום' ,ריטב״א ונמקיי ו רש״י :קתני.
(2אלו ,ליחא מ וראשונים ,וכן ב״ח.
(4ומשום ,מ . ג( לעולם ,ליתא מ ורש״י.
חדשים קבעו ״רב ובדםו׳ )אבל רב יהודה כבר פירשה אחרת, יהודה רב אמר (5בד״ו:
רבא אמר אלא דאסרה ו רא״ם בשמ״ק ,תום׳ ורא״ש: אלא אבל מ ור״ן: יהודה״ במרובעיס!(,
״רבא״ דאמרה, ונו אמר הנאת וכוי )רש״י :ומתגי׳ חדא קתני(ן רמבין ונמקיי: קת נ י חרתי
גם ריסב״א ומאירי .״אלא״ נכון בוודאי ,שבזה נסתיים הענין.
(6היום ,ליתא דין ורש״י ומאירי .הרייץ בשמ״ק :אם לא ארחץ היום ושבועה וכו׳ כן מצאתי
חגסחא בםסריס שלנו ,ועי׳ להלן.
?58
ושבועות נדרים האי-אלו אשי לרב רבינא ליה אמר א ת ק ש ט . ש ל א ו ש ב ו ע ה
היינו נמי שבועות אימא ואיבעית ושבועות. נדרים א״ל תני אלו למיתני. ליה מיבעי
דתנן )פ״א מ״א( כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה נדרים
מ״ט .ואת כמו בם״ז ) ש א צ ל קונם(, אלא ״תנאי״ לשון ״נדר״, אינו כרגיל ״אם״
,(551מ ש ת ד ל ה ב ב ל י ל ג ל ו ת . ה ״ ח ם ר ״ כאן ,כמו בם״ג מ ״ ב )לעיל עמ׳ הגדר
דאמרה אמר רבא ״א ל א היא בוודאי <עי׳ ע מ ׳ 583ה ע ׳ (5 שבנוסחאות הטובה
נדר אלא נדי׳ שתי דוגמאות של שאין כאן במשנתנו זאת אומרת וכר. רחיצה״ הנאת
ו ש ב ו ע ה אצלו. הוא אחד
אם באפי נשבעתי אשר ח י ו ב י ת : -צורתה במקרא ש ל י ל י ת שבועה אבל
א ל מ נ ו ח ת י ,נ ש ב ע ו ג ו ׳ א ם א ב ו א ב א ה ל ב י ת י ) ע י ׳ ל ע י ל ם י ׳ .(80א ם כ ן א נ ו צ ר י כ י ם יבואון
התנאי עם והנדר כמו שפירשנו לעיל פ םע״א(, )ולא ארחץ אם היא שהשבועה לומר
הרי״ץ שהזכיר הספרים וכגי׳ ארחץ״. לא הוא ״אם וכו׳ א ם לא ארחץ( רחיצה )הנאת
חלים על ״נדרים נדר שכן והנדר שלא ארחץ, ושבועה היום ארחץ אם לא )בשמ״ק(:
של הנדר׳ ו״אם לא כ״תנאי״ ״אם ארחץ״ כגירסתנו תופסים אנו אם אבל האיסוריך.
)בבלי ט ע״א .יה א -ב / שבועה״ חלה על כשבועה - .הרי ראשונה ״אין שבועה ארחץ״
הקושי הזה מתיישב )ידוש׳ פ״א ,לו ע״ד ,ועוד( ,ואין על האיסורין״ חלות שבועות ״אין
אינו לשון שבועה ש״אם לא ארחץ״, ושנית ״היום״. מוגבל ע״י ע״י כך שהתנאי הרבה
הרא״ם ואולם שם(. )לעיל חיובית שבועה לשון אלא ארחץ״( שלא )״שבועה שלילית
זאת אומרת שרבא מגיה ״אם במתני׳״, ״והשתא משבש רבא אם דקתני אומר: )בשמ״ק(
אתקשט•. ו ל א ארחץ״ ״אם אתקשט ו ל א ארחץ
)״שהוא אם ארחץ ניחא מב ע״ג: שם, ירוש׳ הירוש׳ נדחק בפירוש המשנה. אף
הנייתי קונם כשאמרה אמר ר׳ מנא ותרחץ. א ם ל א א ר ח ץ ) ״ ל מ ה ה ו א מ י ם ר ״ ?( מיפר״(,
וכר. ארחץ*(. לא ת נ א י הוא ,וכן ״ א ם ארחץ״ ״אם )כלומר ארחץ אם משארחץ עליך
א ם א ת ק ש ט )ואם( ל א א ת ק ש ט ל ע ו ל ם ר ׳ א ב א מ ר י א ם א ר ח ץ )אם( ל א א ר ח ץ ל ע ו ל ם , אמר
אתקשט לא ואם אם ארחץ ר׳ נםא רבנין דקיסרין בשם ס מ י מ כ א ן ״אם״ ,״ואם״(. )ז״א
א ת ק ש ט ואם ל א א ר ח ץ )כלומר כרוך ותני ,ש א ח ד מ ה ם ת נ א י והשני נדר(. אם
584
משמע להפר יכול דאין )״מדקאמר מדיליה דמתזנא אפשר אלמא פג ב: בבלי
א י מ א ס י פ א י כ ו ל ה )עי׳ ל ע י ל ( נפש משום דיכולה להתפרנס משלו״( ב נ ד ר זה עינוי דאין
מותרת היכי מבעל אכלה )״דאי אכלה לא אבל מדבעל ופיאה. שכחה בלקט ליהנות
עולא אמר הוא. לאו בכלל בריות בעל אלמא היא״( ופאר .ה א ל א ו ע נ י ה שכחה בלקט
1
בריות> > חדא דבעל לאו בכלל קתני <וחדא ועוד לאו בכלל בריות הוא <בעל> לעולם
דגרםי׳ במתני׳ )״משום וסאה שכחה בלקט ליהנות מפני שיכולה יכול ל ה פ ר אין ועוד
2
ר י ״ ד ( > .ר ב א נינהו״, טעמא דרישא נינהו ולאו ליה דתרי מילי משמע עם וי״ו ויכולה
לעולם בעל בכלל בריות הוא ו מ ה טעם קאמר .מ ה ט ע ם אין יכול ל ה פ ר מפני שיכולה אמר
רב רי״ד( P י כ ו ל ה ב ל א וי״ו״, גרםי׳ אלא וכו׳ )״רבא ד א מ ר מ ה ט ע ם ס ב ר ד ל א ליהנות
4
ליהנות יכולה ג ת ג ר ש ה קתני > והכי הוא בכלל בריות לאו לעולם בעל אמר נחמן
)״דהתם לא מציא לאיתהנויי מבעל״(. וכו׳
אצל )לעיל ע״ג מב כאן, ר׳ יוחגן ש ב י ר ו ש ׳ של ב״כיני מ ת נ י ת א ׳ גם ״ויכולה״
ע מ ׳ .(268 יוחנן, ר׳
ועוד מ: ומאירי ,וכן ברשיי ,חוס׳ שיטה )שבשמ״ק( (1כך רי״ף ,רא״ש פםקיס ,ובחלקו
ב ר י ו ת ועור. בכלל לאו ד בעל חדא קתני
ג( ועי׳ תוס׳ ד״ה חדא :כך מגיה במשנתנו ,ז״א :ויכולה.
(3אבל עי׳ להלן *שינויים מצויים״ ,וי״ו ,שישגן כמה ווי״ן במובן ״הרי״.
(4רשב״אנ קאמר.
*85
)״שעל ידי קונם פ ק ע וכר .אי הכי עליו״(, אין פדיון לקונם שיהא מותר למי שנאסר כך
ועוד שמא יגרשנה. ת נ י הבעל״( למה לי ש מ א יגרשנה )״מהשתא קדיש״( שעבוד
תקדוש מהשתא אי הכי גורםין ויש מאירי: ק א מ ר: יגרשנה ועוד ש מ א ר״ן:
קאמר( אין הכי נמי והאי ש מ א יגרשנה ט ע ם א ח ר הוא כלומר )גירסתו כגי׳ הד״ן: ותירץ
וכר. נ כ ו נ ה ג ר ס א ש מ א י ג ר ש נ ה א ב ל מ ה ש ת א נ מ י ח י י ל ו א י ן זו ועוד
ומאירי: בשמ״ק ״שיטה״ רמב״ן, רי״ף, ובפי׳, בפסקים רא״ש תום/ רש״י, מ,
ל ש ע ב ו ד א ר ב נ ן א ל מ ו ה מ ה ש ת א ל י ק ד ש ו יגדשנה שמא לי למה הכי אי
כ מ ו ב כ ת ו ב ו ת נ ט ב. ד ב על.
אופן אין כאן ה ג ה ה א ל א פירוש )״קאמר״(. בכל
שמאי אומרים הקדש טעות בית נ ז י ר ם״ד ,מ ״ א ו ב ׳ : )״אימא״(. ת נ י .118
מביתי ראשון הרי ש י צ א וב״ה אומרים אינו הקדש .כיצד א מ ר שור שחור הקדש
הוא הרי ראשון בידי זהב שיעלה דינר וכר, )״ראשון״( ויצא לבן הקדש הוא
הקדש היא הרי ראשונה בידי ח ב י ת ש ל יין ש ת ע ל ה ועלה של כסף וכר, הקדש
של שמן בש״א ה ק ד ש ובה״א אינו הקדש. ועלתה
ש י ו צ א ,וכן בציטאט שבגמרא לא ב בכ״י מ )עי׳ להלן(. ק: שיצא[
לא א -ב :מאי טעמייהו דב״ש דילפינן תחילת ה ק ד ש מסוף ה ק ד ש )״תמורה״/ בבלי
ולב״ש מה אילו אמר הרי זה ת ח ת אפי׳ בטעות .וכר. תמורה אפי׳ בטעות אף הקדש מה
א אל )״מהשתא״( שעתא מההיא תמורה מי הויא )״כשיגיע חצי היום״( היום לחצי זה
( 1
)״דיצא שחור מילתא תמורה הכא נמי לכי מיגליא הוא דהויא חצי היום דמטי )עד(
דקאים אביי אמר לא קס״ד וכו׳. נפק לבן ברישא״(. ולא ה ש ת א כי קדוש להוי תחלה
שיצא שחור בשחרית ואמר שור ל צ א ת כגון ש ע מ ד )״שכל ש א מ ר כן ע ל ה ע ת י ד בצפרא
במאי הכא אלא מאירי(, קדוש״, שמאי -אין הלבן אף לבית תחלה לבן ויצא ראשון
תום׳( יצאו הבהמות מן הבית לרעות במרעה״, בטיהרא )״בצהרים שכבר דקאים עסקינן
להון אי ואמר ואמרו ליה לבן נפק, ליהוי הקדש, מביתי ראשון שור שחור שיצא ואמר
דרך קפידא ) ״ כ ג ו ן זו ו ו ד א י ל א ה ז כ י ר א ת ה ש ח ו ר שחור ידענא דלבן נפק לא אמרי הוד,
( 2
<שיוצא ,והקתני ש כ ך ה י ה סבור״ ,מאירי( .ומי מ צ י ת א מ ר ת ד ק א י ם ב ט י ה ר א עסי׳ אלא
( 4 3
ש ל יין חבית ש ע ל ה ! אימא( תגי )רא״ש: ש י צ א > > :ד י נ ר ש ל ז ה ב ש י ע ל ה , אימא
( 4
ש ע ל ת ה. תני שתעלה,
כפשוטה, המשנה מפרש את ביחוד .פ״ה ,נד ע״א, בפי׳ ה מ ש נ ה שעוסק הירוש׳.
העתיד לצאת: על
רבי יוחנן כל בשם )חרבי א ח ה חזקיה חונה ,רבי ) ״ ר ב ״ ז( בשם רבי ירמיה רבי
בהקדישו, פליגין מה בטעות*(. אפי׳ )״שתמורה תמורתו על נשאל שאין מודיי עמא
וכר. בה״א אדם נשאל על הקדישו נ ש א ל ע ל ת מ ו ר ת ו כ ך וכו׳. כשם שאין אדם שבש״א
שור משם ראשון. ש1ח[ור משם ק פ ר א א ת )כצ״ל( ת ו פ ש ו שמעון בן לקיש בשם בר רבי
586
ראש משום תופשו את אחריו שחורים ויצאו ויצא לבן ראשון מבית1י[ שיצא שחור
את תופשו אחריו לבנים ויצאו ויצא שחור ראשון מביתי שיצא ל ב ן שור לשחורים.
משם ר א ש ללבנים.
כלומר בין שיצא שחור ראשון ובין שיצא לבן ראשון הרי הוא קדוש ,מפני ש א מ ר
הם הקדש .והם )ראשון לחבירו( ,ו ל א מ פ נ י ש ב ״ ש סוברים ה ק ד ש ט ע ו ת ראשון״ ״שיצא
( 2 ( 1
שיצא ראשון״ P ש ב ב ב ל י ל א א ״ ל כ ך נ א מ ר ר א ש ו ן וכלו דברי ״בר פדא״
היינו כפירושו דחוקים ,ואם ה ב ב ל י ע ל פיו( וד-גהתו )או ה ג ה ת פירושו של אביי
עירובין ש ל כסף ,וכדומה )כמו למשל ה ו א ו ה ר י ה ו א לבן, ו ה ר י לשנות: צריכים
פ ״ ד מ ״ ד ,נ ד ר י ם פ ״ ט מ ״ י .ב כ ו ר ו ת ם״ד .מ״ג(.
והמאירי( הרא״ש )כגי׳ שיצא והקתני )החסרה בדםוםים(: הסיםקא כאן חשובה
בכתיב, ש ב כ ת ב , )״במסורת״ במסורת חילוק שאין נ״ל הרא״ש אומר: שיצא. אימא
דדינר דומיא מסתמא להבא קרינן להבא בין לשעבר אלא ל״מקרא״( בין קריאה בניגוד
ה מ ש נ ה ״ )״נישאו״ - , V I M ,״הנכתבה 5 בפרק להלן ועי׳ שתעלה״(. )״שיעלה״. וחבית
ועוד(. ״נשאו״,
כנראה וזוהי ב כ ״ י ק. )״שיוצ׳״( ,וכן ה ו א ב מ ש נ ה ש י ו צ א אבל בכי״מ :והקתני
( 4
ה י ו צ א אשר יצא והיה )שופט׳ יא לא( הכתוב לשון בהשפעת המקורית, הנוסחא
שכן ״היוצא״ בלשון המקרא )״דנפק״ בפשיטא( הוא ״שיוצא״ בלשון המשנה. ז ביתי מדלתי
החסר בדפו׳ .מ׳ ורא״ש ״אימא״, ״תני״ בשנים האחרונים ,א ב ל בראשון, בדפוסים
רש״י ו ה ש ל י ש י ח ס ר ל ג מ ר י מ׳. ש ב ד פ ו ׳ -ב ר א ״ ש ״אימא״. ואף בראשון מאירי-״תני״,
ונראה כי ״אימא״ ה ו א העיקר כאן. ורא״ש.
ה ש ו ה ״ י ו צ י א ״ -״ י צ א ״ .ל ע י ל ס י ׳ ,8ע מ ׳ .514 ל״יוצא״-״יצא״,
לחכם ונשאל בנזיר )״שנזר״( שנדר מי נזיר פ ״ ה מ ״ ג : א י מ א ז .119
ש נ ד ר )״שנזר״(. )״להתיר לו נזרו״( ואםרו מונה מ ש ע ה
״דמשמע דכל הימים שעבר )״דקתני מונה משעה שנדר״. בבלי לב א :מני מתני׳
)תום׳ נדרים סוף פ״א( דתניא ל א ר׳ יוסי ו ל א רבנן, נזירותו(, על נזירותו עולין ל מ נ י ך
איסור מונה בהן אלא א״כ ( נזרו״ )״להתיר ש נ ד ר ו ע ב ר ע ל נזירותו אין בזקקין לו מי
יהודה(, ר׳ ד ב ר י ש ם וירוש׳ כ א ן : תום׳ ב ה ם היתר )בנדרים כ ע״א. שגהג כימים
(1כך היא ״אמר בר טו׳״ בבי״ם ,וב״וס׳ ד־י בבל הסיגיא ״בר פדא״ )יהמה בד״״ ״רב פפא״
)רז״ס, בכימ לירוש׳ מבבלי מ״״לפיפ י״בר קפרא• י י א בי ״בר פ והיא הנבון, אירח מישיר(, ע״פ
587
ז (
אי ר׳ יוסי מ ד ו ב ה דיו ש ל ש י ם יום» א י ר ב נ ן )סתם ת ״ ק ( ק ש י א גזירות ר׳ י ו ס י א ו מ ר
2
וכו׳ תימא איבעית ומאירי '(. רא״ש תום/ ורי״ד, <כך ה ו א מ מ ו ע ט ת נזירות קשיא
תימא ואיבעית יוסי כאן )״משנתנו״( בנזירות מרובה כאן )״ברייתא״( בנזירות מועטת. ר׳
שנזר )״שסותר הכל״(. כ מ ש ע ה לא תימא משעה שנזר אלא אימא רבנן,
ימים וכך כך ו מ ו נ ה ח ו ז ר שנדר משעה מונה דמתני׳ לישנא משמע ״והכי
מ ש ע ה ש נ ד ר ו ע ב ר ע ל י ה ן ״ וכו׳ )תום׳(. שהיו
שבכ״י מ וראשונים אין כאן כלל ״אימא״. ולא עוד אלא פירוש. אינו אלא א״כ
ותום׳:מאי רש״י ״לא תימא״ ,״אלא אימא״( ז )וליתא שנזר שנדר כמשעה משעה מ:
״כלומר ש נ ש א ל , משעה שנזר משעה ו מ א י מאירי: ז שנדר כמשעה שנדר משעה
כ י מ י ם ש נ ה ג ב ה ם ה ת ר ״ וכו׳. ש א ל ה משעת שמונה
תני ש מ א י : ב י ת דעת יוצא שזו כאן ,נד ע״א. מ ן ה ת ו ם ׳ פ ״ ג יט ,ו י ר ו ש ׳ אבל
אם מ ה נן קיימין, היא״(. ב״ה )״ומשנתנו שנזר ובה״א משעה ש נ ש א ל משעה בש״א
אם בשלא גילגל ש נ ש א ל , מ ש ע ה מ ו ד י י ע מ א כל ב נ ז ר ו )״זילזל״( ב ש ג י ל ג ל
)״שדעתו ל י ש א ל ב ש ע ת י ד קיימין נן כי אלא שנזר. משעה מודיי כל עמא בנזרו
לא היה גלגל ובה״א אילו הוא. מגלגל לישאל שעתיד בש״א מכיון ע ל נזרו״(. לישאל
ד ת ו ס ׳ נדרים(. אין נ ש א ל י ן וכו׳ )ברייתא ב נ ז ר ו מ ג ל ג ל ו ה י ה הרי שנזר נשאל.
יוסי. מ ת פ ר ש ת כפשוטה בין כר׳ יהודה ובין כר׳ משנתנו א״כ
״כבין ״ כ ב י ן האולם ולמזבח׳, נשים״ז מ כ ג י ט י ה ״ א י מ א ״ -כ י ו ״ ב ״חוץ לענין
ה ב ד י ם ״ ,ל ע י ל ס י ׳ 49ז ם י ׳ 15ו ס י ׳ .18 שני
י ה ו ד ה ,ע מ ׳ .332 אימא .נזיר ל ב ב :א י מ א מי ש נ ת ק י י מ ו דבריו ,ל ע י ל א צ ל ר ב .120
איני יודע שהנזיר נזירות אבל יודע אני שיש נזיר פ ״ ב מ ״ ד : אימא. .121
אסור ביין אבל אני שהנזיר יודע מתיר. ור׳ ש מ ע ו ן א ס ו ר ביין הרי זה אסור
וכו׳ ה ר י אני יכול לחיות א ל א ביין שאין ש ח כ מ י ם מתירים לי מ פ נ י הייתי סבור
אוסר. שמעון ור׳ מ ו ת ר זה
שמעון רישא אסור ורבי והאמרת אסור ביין. יודע אני שהנזיר יא ם ע ״ א : בבלי
א ס ו ר ור׳ ש מ ע ו ן ד ד ח צ י נזירות קיבל עליו ואין נוזרין לחצאין״( .א י מ א נמי הרי זה מתיר
)*באחד מחדא דנזר כגון רישא )התם( ת י פ ו ך לא לעולם אימא ואיבעית מתיר.
הוי נזיר מאחת מהן אלא דאפילו לא נזר לרבנן )פ״א מ״ב( ד א מ ר י הדברים״(, משלשת
סיפא דנדר מכולהו ל ר ׳ ש מ ע ו ן ד א מ ר ע ד ש י ז י ר מ כ ו ל ם ) ב ב ל י ש ם ג ע״ב> מ ו ת ר . )0אםור,
מיתשיל כי נזיד, הוי מהן מאחת אלא לא נזר אפילו דאמרי לרבנן מחדא, ואיתשיל
דאמר עד לר׳ שמעון נזיר״/ כתחילת נזיר שסוף )״הותר בכל אישתרי מינייהו מחדא
אוסר. ור״ש הכי קתני משום מכולהו, מכולם כי מ ת ש י ל נמי מ ה ה ו א ע ד ד מ ת ש י ל שיזיר
ב נ ד ר י אונסין ק א מ י פ ל ג י ) ״ ד נ ד ר י אונםין הן ה ו א י ל ד א י ן יכול ל ח י ו ת ב ל א יין״( ו כ ו / ואבע״א
את הסיפא ,מפני הסתירה שלכאורה מ ג י ה ו מ פ י ך ראשון של ס ת ם הבבלי לשון
סיפא לרישא. בין
בתום׳ פ ״ ב ג שנינו :יודע אני ש י ש נזירים )״נזירות״( א ב ל איני יודע שהנזיר אבל
מ ״ ת ,61 )״ואילו הייתי יודע ש ה ו א כן לא הייתי נודר״, ל ש ת ו ת יין וליטמא ל מ ת י ם אסור
מזה. ג ד ו ל פ ת ח לך אין כ״ב( ר׳ ש מ ע ו ן אומ׳ הלכה
] (2ועי׳ תרביץ שנה יז.[25 , (1רש״י בל״א :בד״א בנזירות וכוי ,וכ״ה בהקבלה שבנדרים.
588
ש ם נב ,ע ״ א : בירוש׳ וכן מ פ ו ר ש לגזירות. חרטה פתח משום מתיר איםוא ר״ש
זה מותר הרי )״אימא סיפא״( דבתרה אמור נדר אם משום פתיחת נדר. פתיחת משום
למה פ ת י ח ת נ ד ר הוא. פתיחת נדר ורבנין אמרין ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר אינו שמעון אוסר. ור׳
ש ה ו א ת ו ל ה נדרו בחייו )״מפני ש א י ן אני יכול ל ח י ו ת א ל א ביין״( וכר. מפני
א נ ו ב א י ם א ל -״ א י פ ו ך ״. ובזה
ו ה י פ ו ך ח י ל ו ף ב.
סתמיים ,או נראים כםתמיים .אלו: מאלו ישנם עוד היפוכים חוץ
.1ש ב ת פ ט ״ ז מ ״ ה :ע ו ש י ן מ ח י צ ה ב כ ל ה כ ל י ם ב י ן מ ל א י ן ב י ן ר י ק נ י ן ב ש ב י ל
ת ע ב ו ר ה ד ל י ק ה ר׳ יוסי א ו ס ר ב כ ל י ח ר ם ח ד ש י ם מ ל א י ם מ י ם וכר. שלא
ור׳ יוםי ס ב ר ג ר ם כ י ב ו י א ם ו ד קכ ב :למימרא דרבנן םברי גרם כיבוי מותר בבלי
ריקנין בכלים מחיצה עושין דתניא )״שר׳ יוסי מ י ק ל יותר״( להו איסכא שמעינן והא
להשתבר כלי דרכן מלאין שאין )כ״י מ וא״פ( <הן> שאין דרכן ל ה ש ת ב ר ואלו ובמלאין
וכי ת י מ א כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן ל ה ש ת ב ר א ף ר׳ יוסי א ו מ ר מתכות
ור׳ וכר( חדשים״ בכלי חרם אוםרין וחכמים מתני׳ )״ותני ב ר י ש א ד ב ר י ר׳ יוסי איפוך
הוא וכפר חנניה שיחין כפר <כלי> דפקעי מודה ,ד ה א ד ד מ ש מ ע דבהני דברייתא יוסי
) כ ״ י מ( ק א מ ר .ו מ י מ צ י ת א פ כ ת ל ה ו ה א מ ר ר ב ה ב ר ת ח ל י ם א <דרבנן> לדבריהם דקשרי״(
כולה וברייתא לעולם לא תיפוך אלא א ס ו ר ר׳ יוסי. כיבוי גרם דרב מאן תנא משמיה
בכלים ריקנין ובמלאין מחיצה עושין ק ת נ י ו ה כ י מ ח ם ר א ו ח ם ו ר י היא יוסי ר׳
שיחין כפר וכלי מתכות כלי להשתבר ואלו הן כלים שאין דרכן להשתבר דרכן שאין
י ו ס י שר׳ א״פ( )כ״י ר׳ יוסי> דברי <נינהו להשתבר דרכן אין נמי חנניה וכפר
אף כלי וכר. אומר
א ו מ ר ת ,ב מ ל י ם א ח ר ו ת ,כ י ת נ א ד ב ר י י ת א ה ו ל ך ב כ ל ל ו ב ש י ט ת ר ב י יוםי ,ב ג ו ג ע זאת
א י נ ו כיבוי ,והוסיף שר׳ יוסי משווה כלי כפר שיחין לכלי מתכות .וסתם ה ב ר י י ת א לגרם
מזכיר גם במקום א״א מפני שר׳ יוסי מציפורי, ה ב ר י י ת א דמתני׳ .להפוך את חכמים
( 2
ושעל ב ״ מ ע ד א. , קכא א וכפר חנניה הסמוכים לציפורי ,ש ב ת עפר כפר שיחין אחר
589
כי ז עדותו של רב מפני א״א להפוך המשנה ואת בדיוק. נמסרה שהברייתא קרוב כן
ש ה מ ש נ ה היתד ,כ ב ר ל פ נ י ר ב מ ו ח ז ק י ם א נ ו ב ה ש נ מ ס ר ה כ ת י ק נ ה . מכמן
לאו דוקא א י פ כ א דר׳ יוסי ד ב ר י י ת א הוי א ו מ ר י ם :ו ה א א י פ כ א ש מ ע י נ ן להר. התום׳
מדרבנן ר׳ יוסי טפי מתני׳ דאםר דרכו ל ה ש ת ב ר אלא היינו איפכא דבמתני׳ מ ח מ י ר כמו
מ ת י ר י ן ב כ ל ה כ ל י ם בין מ ל א י ן בין ר י ק נ י ן ור׳ יוסי א ו ס ר ב כ ל י ח ר ס ח ד ש י ם מ ל א י ן )שרבנן
בכל הכלים הם מתירים שבמשנה )וגם ד ר ב נ ן א ד ר ב נ ן ק ש י א , מיקל טפי ובברייתא מים(
ו ב ב ר י י ת א ב מ ל א י ם ר ק ב כ ל י מ ת כ ו ת ( .ו ע י ׳ ל ע י ל ״ כ י נ י מ ת נ י ת א ״ ,ע מ ׳ .456 וכר,
ש ב ו ע ו ת ל ו א :א י פ ו ך ,ל ע י ל ע מ ׳ .149 .2
הגשמים בימות האשרה״( ירקות )״תחת זורעין ת ח ת י ה מ״ח: ע״ז פ״ג .3
)״שהגבייה״( שהנמייה מפני הגשמים בימות ירקות לא אף אומר ר׳ י ו ס י וכוי.
ע ל י ה ן והוד ,ל ה ן ל ז ב ל . נושרת
)שם ם ״ ג סבר וכר והא איםכא שמעינן להו דתנן ל מ י מ ר א דר׳ יוסי מח ב: בבלי
ונאמר זבל הוא נעשה וזורה לרוח או מ ט י ל לים א מ ר ו לו א ף ר׳ יוסי אומר ש ו ח ק מ״ג(
בשלמא י ד ב ק ב י ד ך מ א ו מ ה מ ן החרם .ק ש י א ד ר ב נ ן א ד ר ב נ ן ק ש י א דר׳ יוסי א ד ר ׳ יוסי׳ לא
איבודו ) ״ ד ע ת ו ל א ב ד ע ״ ז זו ו ב ד ר ך דקאזיל לאיבוד קשיא התם אדר׳ יוסי לא יוסי דר׳
א י ס ו ך אלא דרבנן אדרבנן קשיא. בה״( מתיר הכא ד ל א קאזיל לאיבוד אסור, משתמש
מתני׳ ולא ת ש נ י דר׳ יוסי אדר׳ יוסי כדשנית״( .ו א י ב ע י ת א י מ א לא תיפוך דר׳ יוסי )״כולה
ד ר ב נ ן כ ד א מ ר וכר. כדשנין.
דחוק ,וגס ה״איפוך״ דחוק. התירוץ
א ל ע ז ר, בן ש מ ע ו ן ר׳ בשם הדברים אותם שונה ת ו ם ׳ פ ״ ו ח )ם״ז ד( אבל
ר׳ שמעון בן אלעזר אומר אף לא זרעים ולא ירקות בימות ה ג ש מ י ם מ פ נ י ר ״ מ : תלמיד
ש ה ע ל י ן ג ו ש ר י ן והווה ל ה ן זבל.
ר״ש בן אלעזר. משנת כנראה הוא מ״ג ופ״ג לפנינו איפוא -תרי תנאי,
״שינויים )עי׳ ל ה ל ן 28 ומכיל׳ בא פ״ח, פ ס ח י ם כ ח א ו ת ו ם ׳ ש ם ) ד ״ ה ותבן( ועי׳
(1עי׳ ד״ם.
שכ״א ובכיי אים )קאםי־ או( ,אבל ישנו (2רש״י מוחק ״ר׳ יהודה' ,וחסר בדיו שיח ולובלין
ב
בכיי מ ו מ ,ושם :ר׳ יהודה מילתא אחריתי קאמר.
ב
" (3והיק״ ליתא בכ״י מ ואים ו מ » ושם :מילתא אחריתי קאםר המוליך סירות שביעית ממקום.
(4דםוי״י וכי״י.
590
ז ואימא ה מ ש נ ה על ש ה ו ס פ נ ו זו ״ ת ו ס פ ת א י פ ו ך )רש״י: לחומרא .אלא אלא
( 1
לבער רבי חייב א י נ ו שכלו במקומן״( ש ל א כלו ו ש מ ע ממקום שלא כלו למקום )א0
והא כלו להו. שהביאם״( )״ממקום דאייתינהו אומר צא והבא לך אף א ת ה מהיכא יהודה
( 3 ( 2
כלו שלא ממקום )אח קאמר והכי ( שכלו״ )״למקום כ ד ק ת נ י אמר לעולם אביי
צא רי״א לבער חייב א י נ ו כלו לא ו ע ד י י ן ל מ ק ו מ ן ו ה ח ז י ר ן שכלו למקום
ו כ ״ ה ב כ ״ י א״פ( ו ה א כלו להו. ה ש ת א . דאייתינהו )רש״י: לך מהיכא דאייתינהו והבא
)״גבו של ה ח מ ו ר שהכניסן קלטינהו דחמרא לה רב א ש י לרבי יהודה אטו )א(גבא מתקיף
לאותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום ש ל א יוכל להחזירן״( .א ל א א ״ ר א ש י ב פ ל ו ג ת א
דהני תנאי וכר. בםלוגתא אמר ) ש ב י ע י ת פ ״ ט מ״ר (.ו כ ר ר ב י נ א תנאי דהני
ור׳ יוסח ש נ י ה ן ר׳ י ו ד ה ר׳ ח נ נ י ה ור׳ פ י נ ח ס בפשיטות: בירוש׳ פ״ד ,ל ע ״ ד וכן
ד ב ר א ח ד דתנינן ת מ ן )שביעית פ ״ ט מ״ד( וכר. אמרו
חייב כלו ש ל א למקום ממקום שלא כלו או שישא: רב הגיה והוסיף מתחילה
על ״ה״ק״ שלפניו וגם החסיר ,והרי אביי שחולק אומר ב״איפוך״ קשה לומר שםמך וכר.
שא״א לומר כלו״, שלא כלו למקום ״ ש ל א הוספה כדקתני״ ,כלומר בלא הגהת ״לעולם
שלא וב״ממקום של משנתנו, מחקו ״או״ שב״איפוך״ על התוספת .אלא נראה ״כדקתני״
חייב ,ואביי מוחק א י נ ו כלו ש ל א וכר מתחיל איסוא ענין אחר ,והגיהו :למקום כלו״
חייב״. ״אינו ומגיה ׳׳או״
שמואל בגטין וב״ב ,איגם עומדים. ״איפוך״ אלו ,חוץ מ א י ם ו ך ש ל כל
ב ר כ ו ת נ ב ב ,ע י ׳ ר ׳ א ו ש ע י א ,ל ע י ל ע מ ׳ .43 איפכא״, ל״מתני
״איפוך״: רגיל ב ר י י ת ו ת אצל
מתנייתא קשיא אהדדי איפוך בתרייתא ומאי חזית דאפכת בתרייתא כה ב: ברכות
ומי אמר כתובות י ע״א: וכו׳» ומאי איפוך קמייתא שבת נט א: ק מ י י ת א וכו׳ ז איפוך
קמייתא הא שמעינן בתרייתא איפוך דאפכת ומאי חזית ה כ י ו ה ת נ י א וכו׳ א י פ ו ך רשב״ג
חזית דאפכת וכו׳ ו מ א י אימא וכר איפוך איפוך עירובין לז ב : ו א ב ע ״ א וכו׳ ז וכר ליה
מ ק מ י ח ד א ) ה ש ו ה א צ ל ר ב ,ל ע י ל ע מ ׳ :190כ י ל א מ פ כ י נ ן ח ר א מ ק מ י ח ד א ח ד א מ ק מ י תרתי
חולין מ ט ב :כך היא ז מ ק מ י ת ר ת י ,ה א ו ד א י א י פ כ א ת נ י א וכו׳ חדא איפוך מסיך( תרתי
איפוך ב״ק סט א: דאפכת קמייתא וכר: חזית ומאי ואיפוך קמייתא. משנה של הצעה
אמרי וכו׳ ואימא י ו ח נ ן ל ר ב י א פ כ ה מ ת נ י ת א א פ כ ת א מ א י יהודה וכו׳ דר׳
לה סוף סוף א מ א י קא א פ כ ת וכו׳ קתני מתניתא דבהא מתני׳ מ מ ה פ כ ת סגיא דלא לא
ד ל מ ת נ י ת א ״ ( וכו׳ ן מ נ ח ו ת כ ה ב :איפוך וכו׳ ומי מ צ י ת א ס כ ת ל ה ו ה ת נ י א וכו׳» למתניתין
שם וכו׳ א מ ר ליה וכו׳ א ל א איפוך וכר! דר ב א ב -ס ו א :תני תנא קמיה םה כתובות
אמר ר ב א ותםברא הא מתרצתא א :וכ״ת איפוך וכר ואיםוך )תריצותא( ז ב״ק סח א : צא
לסיפא, ומציעתא סיפא למציעתא וכו׳ ואיפוך לעולם וכו׳ א ל א סיפא דקתני אלא היא
איפוך א ביי אמר ע״ב: פסחים ה מאלו עוד: חוץ וכר. לעולם לא תיפוך אמר ד״פ
א י פ ו ך ר ב ה ו נ א בריר ,ד ר ב י ה ו ש ע א מ ר ר ב א אמר נ: ר ב א אמר לעולם לא תיפוך ו נ א
591
ל א ת י פ ו ך ,כ ת ו ב ו ת כ ג א :ר ב א ש י א מ ר וכו׳ ואיפוך ו כ ר ,ע א א :איפוך ר ״ מ וכו׳ לעולם
דיוק מפני )ברייתא איפוך אב י י אמר א: כד קידושין וכד, ר״מ אימא וכו׳ וסבר
ורב כ ב ״ ש מג א: ד״ה אמר( ז )ועי׳ ר י ט ב ״ א א מ ר לעולם ל א ת י פ ו ך וכו׳ רב א המשנה(
ב״מ ז ע״ב: ז דאמוראי!> )פלוגתא איפכא דרבא מתגי ורב א ח א בריה )ברייתא( איפוך
א: כב שבועות ו ח ״ מ וכו׳ ז ר׳ יוסי כולה כתובה שטר וכר קשיא אי הכי וכו׳ איפוך
ר ״ מ א ו מ ר וכו׳ ל מ י מ ר א ד ם ב ר י ר ב נ ן וכו׳ ו ה ת נ י א וכו׳ א י פ ו ך א ח ד ו כ ר ! ע״ז כו ב : איפוך
א י פ ו ך ל ע ו ל ם א ל א וכו׳ לעולם לא תיפוך וכו׳ א ל א איפוך וכו׳ ו ר מ י נ ה י וכו׳ ת״ר
ש ש ת איפוך רב אשי אמר לעולם זבחים קב ב :אמר רב מ ע י ק ר א וכו׳» כ ד א פ כ י נ ן
נ ד ה גג ב :א י פ ו ך א י פ ו ך וכו׳ א ל א ל ע ו ל ם ל א ת י פ ו ך וכו׳» ת י פ ו ך וכו׳ 5ת מ ו ר ה טו א : לא
ר ״ נ א מ ר ל ע ו ל ם ל א ת י פ ו ך וכו׳» פ ס ח י ם נג ב :ר ׳ י ו ח נ ן ת ר ת י ב ת ר י י ת א מ ח ל י ף . וכו׳
פ ס ח י ם כז א :ו ה ת נ י א א י פ כ א ש מ ו א ל א י פ כ א ת נ י וכו׳ ו א ב ע ״ א ב ע ל מ א ״איפכא״:
א י פ כ א ו כ ו ׳ ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (215ז ב ״ מ צ ג א :ר ב ה ב ר א ב ו ד , א ת ג י י ה ו ס ב ר וכו׳ סבר
כי א ת א ר׳ י צ ח ק תני א י פ כ א )בגיגוד ס נ ה ד ר י ן נו ב : )= כ ד מ ח ל י ף -ותני( ז קתני איפכא
י ו ח נ ן = ס ״ ע פ״ד »(,י ב מ ו ת ס ד ב ,ו ה ק ב ל ו ת :ו ה ת נ י ׳ א י פ כ א ה י מ י נ י י ה ו א ח ר נ י י ת א . לר׳
יבמות מ ע״א :תני תנא קמיה דר״נ אין הלכה כד׳ יהודה א״ל )איפכא(, א י פ כ ה
אתנייך הלכה איפכא( א״ל לא את וצ״ל: תנינא, איפכא :285 ד״ב )ה״ג אםמייה וכו׳
<עח ב(, כיו״ב ב״ב עז ב אפכת» שפיר דאפכת דאקשי לך ואפכת ולמאי הוא ומיקשה
ה ,ו מ נ ח ו ת צ ג א :א י פ כ א )=־ א י פ כ ה ( . כ״י
אלא דלא הוי ממגין ל א מ ן המשנה יום. טבול מכאן םמי שם אומרים: התום׳
דבר. י״ח
דרבנן. התרומה, את הפוםלין הוא איך נ ח ש ב בין ט ב ו ל יום ד א ו ר י י ת א אם אבל
י ״ א ״דברי סופדים״ וכן ״ ה ס פ ר מ ד בטהרות פ ״ אלו שנחשבו ב מ ש נ ה לפניהם נקראים וכל
אין דנין דברי א מ ר ו לו )לד׳ יהושע( סופרים״: גחשבו בידים ם״ג מ״ב ל״דברי והידים״
סופרים. מדברי סופרים מדברי תורה ולא דברי מ ד ב ר י סופרים ולא דברי סופרים תורה
וקל פ ״ ח מ״ז( ש נ ט מ א ו ב מ ש ק י ן וכו׳ ) ט ה ר ו ת כלים אחורי פ״א ח -י: ט ב ו ל יום ובתום׳
פוסל אוכלי חולין ו מ ה א ס ט ב ו ל יום ש א י נ ו מ ט מ א מ ש ק ה )מדברי ר׳ י ה ו ש ע הוא( וחומר
ו מ ה אם טבול יום וכו׳ אומר חילוף הדברים שמעון אחי עזריה אחורי כלים וכר. תרומה
ודנו אבות הראשונים עליה ה ל כ ה זו ה י א ך נ ח ל ק ו א מ ר ר׳ יוסי ר א ה וכו׳. כלים אחורי
1
סופרים מ ד ב ר י ודברי מדברי תורה> > <ורברי סופרים דברי תורה מדברי סופרים עליה
ש ל ד ׳ יוסי אין משקין מ ט מ א י ן כלים א ל א מ ד ״ ס )פסחים טז א ואילך ,ת ״ כ ש מ י נ י סופרים!
פ ״ ח ד (.ו ט ב ו ל י ו ם מ ד ״ ם ) ו ה ל כ ה ז ו ש ל ט ה ר ו ת ו ז ו ש ל י ד י ם נ ש נ ו י ח ד ,ו ע ל ש ת י ה ן א מ ר ו כ ך ,
(
( 1כ״ח בריש ,ושם נשמט ״וד״ס מד״ס״ ,אבל להגיה כהגר״א אי אםשר.
592
וחושב ״טבול בלשונה מביא את ה מ ש נ ה של זבים ג ע״ג. הירוש׳ ש ב ת פ״א, ואף
מ י ״ ח ד ב ר י>. יום״
במגעו פוסל אינו מדאורייתא שטבול יום אסור ב ת ר ו מ ה וקדשים שאע״ם ואפשר
מדרבנן ,ואםמכינהו אקראי. אלא
על ש ל ש ה מיחו בידם ש ש ה דברים עשו א נ ש י יריחו. מ״ח: ס״ד פסחים .2
היום כל דקלים בידם .מרכיבין מיחו שלא ואלו הן ש ל ש ה לא מיחו בידם. ועל
מיחו העומר ולא לפני וגודשין ו ק ו צ ר י ן וכורכין את שמע. עשר״(. )״בארבעה
וכר. בידם
עשו דברים ששה פ ״ ב /ג יט( )תום׳ ת״ר א -ב ( : עא )מנחות א -ב נו פסחים
מרכיבין ש ל ש ה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים ואלו ברצון חכמים. יריחו אנשי
מנחות: שבתום׳ ספרים״ ו״יש א״פ )בכ״י וקוצרין שמע את וכורכין כל היום דקלים
ה ע ו מ ר ל פ נ י ג ו ד ש י ן חכמים שלא ברצון ואלו לפגי העומר ו ג ו ד ש י ן> וקוצרין
גמזיות של ומתירין וכו׳ לעניים נשר להאכיל ובםרדסותיהן בגנותיהן פרצות ופורצין
וכו׳ פ ו ר צ י ן חכמים שלא ברצון של חרוב ושל ש ק מ ה )בכ״י א״פ ו״י״ס״ הנ״ל: הקדש
ר״מ דברי בכ״י מ במנחות( גם וכו/ ״ונותניך לירק. פ א ה ו נ ו ת נ י ן שקמה ושל
ר׳ י ה ו ד ה א ם וכו׳ א ל א א ל ו ו א ל ו ש ל א ב ר צ ו ן ח כ מ י ם ה י ו ע ו ש י ן ע ל ש ל ש ה מ י ח ו ב י ד ם א״ל
ו ק ו צ ר י ן וכו׳ וכורכין מרכיבין וכר מיחו בידם ש ל ש ה לא מיחו בידם ואלו ש ל א ועל
והתנן היא חכמים ברצון שלא קצירה ר׳ י ה ו ד ה וסבר וכר. העומר לפני ו ג ו ד ש ין
לפני העומר ברצון חכמים וגודשין לפני העומר ק ו צ ר י ן פ״י מ״ח( אנשי יריחו )מנחות
2
ולא מיחו דאמר ליה שמעת מאן )חכמים( > בידם מיהו ולא חכמים ברצון שלא
הוו )במנחות ע א ב : ארבעה ולטעמיך חני חכמים. ברצון קוצרין ר׳ י ה ו ד ה וקתני מיחו
ש ש ה ש ב ע ה הוו( א ל א ס מ י מ י כ ן ק צ י ר ה )״וקוצרין״(. וליטעמיך
ומרכין את שמע מרכיבין וכו׳ כרצון חכמים ואלו פסחים שם הוצ׳ צוק׳: בתום׳
ב מ נ ח ו ת ש ם ה ב י א ו גם ב ש ם אבל התום׳ )״גודשיך לפני ״וקוצריך, וקוצרין ו ג ו ד ש י ן
מתירין חכמים כרצון שלא ואילו וכו׳ ליתא( ודםר ובכי״ו וגודשין. וקוצרין התוס׳:
וכר אם יהודה ר׳ אמר לירק. פ י א ה ו נ ו ת נ י ן וכו׳ נשרים ואוכלין וכו׳ גמזיות
וכר. ו ג ו ד ש י ן ו ק ו צ ד י ן
ש ב ע ה ש ש ה מדלא פריך עלה ולא יתכן כלל חדא שם דוחים גוסח זה: התום׳
ש מ ע ת ליה דאמר מיחו במנחות!( ועוד כי דייק מאן באמת בנוסחאות )אבל כן הוא היו
ברצון שלא העומר לפני גודשין דאמר ליה שמעת מאן למידק ליה הוה מיחו ולא
, . ר׳ יהודה. חכמים
שלא ואלו פסחים שנינו: אבל אף במשנת ה ב ר י י ת א . פירושו מן מכאן״ ״סמי
ו מ ש נ ת נ ו ר׳ י ה ו ד ה היא ,ו ה י א ש ו ג ה גם ״ ק ו צ ר י ך ו נ ו ד ש י ן, ו ק וצר י ן ב י ד ם וכו׳ מיחו
ב :וקוצרין ל״ג וכ״כ רש״י נה במשנה, ״וקוצריך שבכ״י מ חסר ואע״פ ״נודשין״ גם
ו כ ר ,־ ב ו ו ד א י ש ה ו ג ה ו ה ס פ ר י ם ע ״ פ ר ש ״ י ,ו ע ״ פ ״ ס מ י מ כ א ן ״ ) ר ב י נ ו ב י ץ ב ד ״ ם 162 ,ב ה ע ר ה ( .
מ א ן ת נ א גודשין ר׳ י ו ד ה מאן תנא קוצרין ר״מ. אמרו: לא ע״ב, בירוש׳, ואולם
ע מ א כל יוסי ר׳ קומי סוסיי בר יעקב איר שבדפוסים•(. בבבלי הברייתא )כנוסח
(1אבל עי׳ ידוש׳ גמיש פ״ג ה״ב ,נד *״א ,וירוש׳ טםחיס פ״א ה״ז ,כח ע״ד.
(2ליתא מ ואיפ ובמנחות.
593
) ־ מ ה םליגיף גודשין מפליגין שאין ש ק ו צ ר י ן <עי׳ ר ש ״ י ב מ ש נ ה ( ו כ ל ע מ א מ ו ר י י מודיי
מוגהות ומתחברות לענין א ח ד נכללות באחת, ששונות בדינן, בבות נפרדות, שתי
כמו ׳כורכיץ תפסיק ותבדיל ביניהן. ולא -ה?לל א ח ת ע״י ״כרוך ותני״ .״כרוך״ והלכה
מ פ ם י ק י ך ) פ ס ח י ם נ ו א(. ״ ש ל א היו שמע״. את
למשנה: ביחס
עולם. מ ל א ש כ ח ו ב ר ו ך א ו מ ר ברכות פ ״ ט מ ״ ב :על הזיקין וכד א.
ב ר א ש י ת . )מעשה( ע ו ש ה ב ר ו ך א ו מ ר ה ה ר י ם ועל ה ג ב ע ו ת וכו׳ על
לאו מ ע ש ה עד השתא דאמרן אטו כל הני הגבעות. על ההרים ועל נט א: •בבלי
כנו׳ כ י ״ מ <ברקים>. ותני כרוך אביי אמר נינהו ,והכתיב ברקים ל מ ט ר עשה. בראשית
<על הברקים ועל כרוך ותני וכ״י פ : ברקים( :בב״נ ה כ א נמי כרוך ותני )ובשמ״ק:
ועל הגבעות>. ההרים
ו פ י ׳ ר ה ״ ג ) ג נ ז י ק ד ם ו ] 25 ,א ו ה י ג ,[94 .ו א ח ר י ו ר ש ״ י ( :״ ש ס ב ר א ב י י ש ר א ו י ל כ פ ו ל א ת
ולתרץ אותה ולומר על הזיקין ועל הזועות ועל ה ר ע מ י ם ועל הרוחות ועל ה ב ר ק י ם המשנה
הגבעות ועל ה מ ד ב ר ו ת הוא אומר בר׳ שכחו מ ל א עולם ובר׳ עושה בראשית״. ועל
בירוש׳ ,יג ע״ג ,א מ ר ו :ע ל הרוחות מהו א ו מ ר ברוך ש כ ח ו מ ל א עולם .מ ת נ י ת א אבל
ב ר א ש י ת . ע ו ש ה ב ר ו ך א ו מ ר ב ג ח ת בזעף אבל שבאים כשבאין
מבואר ה ה ב ד ל בין דברים שבאים ברעם ורעש ובין מ ע ש י בראשית. כאן
א ל י ו ס ט ו ן מ ב י א י ן אין מ נ ח ו ת פ ״ ח מ י ו )בבלי פיט ,דף פז דע״א(: ב.
מביאין אין מכשירין. וחכמים רבי דברי ישן אין מביאין כשר. ה ב י א ו א ם
פסול. ה ב י א ואם ולא מעושן ולא מבושל מ ת ו ק לא
מ ל י ת א כ ל ל •אין מ ב י א י ן א ל י ו ס ם ו ן וכו׳ כשר״. מב״ב
594
רישא אין מביאין הליסטיוץ ואם הביא כשר )ם״א :אמרת( והא קתני שם: בבבלי
כרוך ותני. ר ב י נ א אמר
פסול. מביאין לא מתוק וכר ואם הביא שאין לפי אין מביאיץ הליםטיון רש״י:
ק א מ ר כ ד מ ו כ ח ס ו ג י א ד ה מ ו כ ר פ י ר ו ת ) ב ״ ב צ ז ב( ד ה ל י ס ט י ו ן כ ש ר . ל ה כ ש י ר תום׳:
ה ב ר י י ת א ש י ש נ ה גם בתום׳ מ נ ח ו ת ם ״ ט ט :יין אליסטון ו ה כ ו ש י והבוריק ושל והיא
כשר. לא יביא ואם הביא צמוקים
כרוך וכזה ב ש ב ת לד ב: ״פסול״. במקום כשר״, ״ואם הביא רק שמגיה ונראה
בין השמשות. נ מ י והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ותני
מביאין וכו׳ אין ״אין מביאין לא מתוק במשנה הוא הבבלי זה נ ר א ה ש ס ד ר לפי
ו ל ז ה מ ס י י ע ג ם ס ד ר ה ם י ס ק א ו ת ש ב ב ב ל י )פז א( .כ י ל פ י ס ד ר ה מ ש נ ה ש ל ס ג י ג ו , וכר. ישן״
י ש ך וכו׳ .אי א פ ש ר ל ו מ ר ״ כ ר ו ך ותני״. באמצע ההלכה ״אין מביאין שמפסיקה
שבתום׳ ברייתא ע״פ נוספה וכו׳( מביאין ישן״ )״אין שבבא זאת שאפשר אלא
וכו׳ ל א י ב י א ש נ י ם ש ל ש ובן )ליתא בדפוסים( יין בן ש ת י ש נ י ם אף ר׳ א ו מ ר שם:
ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ש ם ש ה י א ס ת ם ע ״ פ רבי( .ו ה ״ פ י ם ק א ״ ״ א י ן מ ב י א י ן ה ב י א כ ש ר )ועי׳ ואם
ופירושו ציון. בלא ברייתא אלא פיםקא. אינה א״כ מכשירין״ וחכמים דברי רבי ישן
עי׳ להלן נאמר. דרבי וכו׳ -ל ב ר י י ת א מאי טעמא חזקיה אמר בבבלי שם: חזקיה של
פתיחה. ו ה ו ס פ ו ת ״ , ״ ת ו ס ס ו ת
.vuח ס ו ד י מ ח ם ר א
פחות-אם מקורותיה של המשנה לא שאנו באים אליו עכשיו גוגע לחקירת הפרק
יותר -מלחקירת הנוסח :אנו נכנסים בזה לחדר עבודתו של מסדר המשנה. לא
את המקשר חסר בה החוט מחוסרת״, )או ה ב ר י י ת א ( ״המשנה מחסךא״, ״חםיורי
ואת העניינים ,את הדברים שלפני החסרון עם הדברים שלאחריו .מ ה טיבו של המשפטים
ע״י ה״תנאים״־השונים את המשניות ב ט ע ו ת זה? יכול הוא להיות חסרון ש נ ח ס ר חסרון
מסדר על ידי תחילה ב כ ו ו נ ה שנעשה ״חםרוך להיות אף יכול הוא אבל פה, בעל
לשם קיצור וקימוץ בלשון ,או מפני טעמים אחרים. המשנה
נ א ת ח י ל ה מ ה ב פ י ה ג א ו נ י ם .ה ר א ש ו נ י ם ו ה א ח ר ו נ י ם ב ע נ י ן זה. נשמע
ו ה א ח ר ו נ י ם : ה ר א ש ו נ י ם ה ג א ו נ י ם ד ע ו ת
:(199ו כ ל סי׳ ם״ד .כרס ח מ ד ח״ד, )שה״ג ח״ב בערכו, סדר תנאים ואמוראים א.
חכמים אמרו אחר חסודי מחםרא( ח )והכי ק ת נ י זה ש כ ת ו ב חסודי מחסרא דאיכא היכא
3 ( 2
המשנה תקנוה > הואיל ולא א מ ר ה אותה מן ה מ ש נ ה וכך היה ראוי ב מ ש נ ה לומר חסר
ב ג מ ר א *(. חכמים
595
א ג ר ת ר ב ש ר י ר א ג א ו ן ) ל ו י ן : (57 ,ו א י צ ר י כ ה מ ת נ י ת י ן ל ח מ ו ר ה מ ח ס ר י נ ן ל ה . ב.
ר ש ״ י )זבחים קיר ב( :ד ר ב ש ש ת לא ק ב ע ו ה תנאי .ומיהו אנן מ ש נ י נ ן לה ב ג מ ר א ג.
ובמקום אחר ד ת ל מ ו ד א . מ י ח ם ר א ח ס ו ד י כ כ ל ה כ י ב ג מ ר א לה ו ק ב ע י נ ן
ש כ ח ה ע״ י ת י ב ה ל ח ס ר ט ו ע ה בגרסא והא עיבור קתני .דרך תנא )םנהד׳ י ע״ב(:
איך ג ח ל ף ל ת ג א בין ג י ר ס ת ק י ד ו ש ל ג י ר ם ת ע י ב ו ר .° אבל
וחסורי מ ח ם ר א וכר .אין זה תירוץ דחוק דטוב לנו ל ח ס ר ה ר ש ב ״ ם )ב״ב צג ב(: ד.
( 2
. ב ק ו צ ר ש מ ד ב ר ת מ ש ג ה כדרך מעט
ר׳ הקדוש הוא רבינו ...עד שבא דף פא ע״ג: תקמ״ד, קארעץ ספר הקנה, ה.
המשנה את וסדר וזקני ב״ה״( זקני ב ״ ש )״שסדרו המשנה אותה וקצר הנשיא יהודה
על תוספתא השיב את שמה הנותרת והמשנה קצרה. היום בלשון בידינו שהיא הזאת
א ת ה ק ד ו ש ר ב י נ ו ש ק י צ ר כ ״ מ ולכן וכר. הזאת. על המשנה תוספת בה שיש
מ ק ו צ ר ה מ ש נ ה ל ת ר ץ י כ ו ל ה ת ל מ ו ד ו א י ן כ ו ל ה ה מ ש נ ה ב כ ל ה ל ש ו ן
ש מ ה א ת ש ה ש י ב ה מ ש נ ה מן א ו ת ה ו מ ת ר צ י ם ח ו ז ר י ם ש ב ה ה ל ש ו ן
שורות אמרו שתי ולמה בעיניך אור ל א ר ב ע ה ע ש ר בודקים כ ר אתה וראה ת ו ס פ ת א .
ש ה מ ר ת ף ל א נזכר כאן וזהו ש א מ ר ו נמצא וכשאתה מדקדק את המשנה מתחלתה במרתף
מקום בכל וכן והכי קתני. ) ע י ׳ ל ה ל ן ג ס י ׳ (2 מחםרא חסודי שמי׳ מאן דבר מרתף
ה א מ ו ר א י ם חוזרים ה ב י א ה ולא ה מ ש ג ה לשון את ה ק ד ו ש רבינו ש ק י צ ר
<מן ה מ ש נ ה > המשנה היא קתני כלומר מחוסרת והכי מ ח ם ד א ח ס ו ד י ו א ו מ ר י ם
הקרויה תוספתא ומתרצין כל ה מ ש נ ה כולה ש ס י ד ר רבינו הקדוש הקרויה מתניתא. שלפניה
נתמעטה רבי( )אחרי כן ואחרי כז: לד תשא, פ׳ התורה, בפי׳ בחיי רבינו ו.
המשנה כי פירוש וחברו התלמוד שהוא ורב אשי ועמדו רבינא הלבבות וקצרו החכמה
מבורר ופשוט מתוך ח כ מ ת רבינו הקדוש וחכמת בני דורו היה פירוש התורה אצלם לרוב
על בתלמוד ומזה אמרו מאד, אשי היה עמוק וסתום ורב רבינא דורות ואצל המשנה.
כ ל ל ח ס ר ה ה מ ש נ ה ל ה י ו ת ה כ ו ו נ ה ש א י ן קתני מחםרא והכי חםורי המשנה
מפני ש כ ל נ ו ח ס ר ו ן מפני א צ ל נ ו ח ס ר ה ש ה י א ה כ ו ו נ ה א ב ל חלילה.
ח כ מ ת דור ש ל חכמי ה מ ש נ ה וכר. אגו מגיעים לעומק שאין
; וורשוי ת ר ס ״ ט ( )ב ע ״ ב , נתיב המשנה ,כלל ה ב ש א ר י ת יוסף, ז .ד ׳ י ו ס ף ו ו י ד ג א
בפועל, חסרון שם שאין הגמרא חםורי מחםרא, שכשאומר הרבי מתתיה הצרפתי, אמר
ש ה מ ש נ ה חסרה א ח ת מ ס מ נ י ה חייב ,אבל ראוי ש נ א מ ר איך נאמר ש ה ת נ א חסר ,והאומר כי
והוא התנא, להבין כוונת די תיבות שבמשנה ובאותן קצרה, דרך המשנה סדר שדבי
ב כ ח מ ח ם ר א ח ס ו ר י ש א ו מ ר ח ם ר ו ן א ו ת ו ו ל ע ו ל ם בא לבונן האבנים, לא
בחקנו הוא והחסרון דבר, חסרה לא עמה אלהים רוח כי עומד, ה מ ש נ ה ל ש ו ן
ל ה ע מ י ד ש י ט ה זו ו ב מ ק ו מ ו ת בקש זכרונו לברכה ומורינו ה ר ב )הרבי( יוסף פ א ס י ודעתנו.
כ מ ה בעיניו וכו׳ כי ע מ ל הוא ב כ י ו צ א ]בו[ אמר כי הטורח ויצא בשלום ,ופעמים נכנס
ה מ ש נ ה . לשון בכח הוא ש ה ח ס ר ו ן ל ה ע מ י ד א פ ש ר שאי מ צ י נ ו מ ש נ י ו ת
להלן .״ ה כ י קאמרי. ועי׳
הגהה. (1ובך גם דעת התום׳ )עי׳ להלן בהמשך דברינו( ושאר הראשונים מפרשי התלמוד שח׳׳מ היא
אין זה ממש חסודי מחסרא דמשנה כמו שהיא שגויה (2ועי׳ תום׳ שבת קב א ד׳׳ה רב אשי:
יש לפרש כן ,אלא כדי לפרשת קאמר ובלשון חסודי מחסרא )עי׳ להלן שם(.
596
ישרים ד ״ ו שפ״ב ,ד ף יג ע״ג בתומת ש מ ו א ל ל ר ׳ ש מ ו א ל ן׳ ם ד ל י ו . כ ל ל י ח.
חדא להורות על שני דברים בלשון הזה )פרק החית( :חםורי מחםרא והכי קתני הכוונה
ש ח ס ר ׳ והב׳ ל ס ד ר לשון ה מ ש נ ה וזהו ש א מ ר ש ה מ ש נ ה היא חסרה וצריך לכתוב מ ה להודיע
קתני כלומר סידור לשון ה מ ש נ ה כך הוא .ולפעמים מ ק ש ה ה ג מ ר א ע ל מ א י דקאמר הכי והכי
ומשני שהסידור דקאמר והכי שהוא על הסידור לומר שאין כן סידור לשון המשנה קתני
נדרים בריש מסכת ועיין הסידור ההוא אבל יש סידור א ח ר במשנה מוכרח אינו קתני
חסידה ועוד שכך שהמשנה לומר א ת א מ ר ת תרתי ח ד א והכוונה וכו׳( קתני ידות״ )״מי
בלאו איפשר מודינא לך דלא דחסורי מחסרא ובהאי דאמרת המשנה. הוא סידור לשון
דאיכא שאינו כן ה מ ש ג ה פליג1נ1א ע ל ך לשון דאמרת שכך הוא סידור במאי הכי אבל
חםורי תשובת לאקשויי על דאיכא ניחא לן מ א י ובזה וכו׳ אחריתי בסידורא לאוקמה
וכו׳ חסרה לומר שהיא במשנה להוסיף מחםרא ועל תשוב׳ תני כך וכך מאין לאמוראי׳
כ י ת ש ו ב ה זו א י ן ה ש כ ל ס ו ת ר ה כ י ה מ ש נ י ו ת צ ר י ך ש י ה י ו ש ג ו ר ו ת ב פ י ה א מ ו ר א י ם ו ה ש כ ח ה
שכחת האי דקתני מ מ ש נ ה זו כ י למקשן אל תקשה התרצן וכו׳ ולכן ק א מ ר ל י ה מצויה
והכי קתני הרי ח ס ר ה ד ה יא ה י א כ ך ש ה מ ש נ ׳ ז ו כ ר א נ י כי הקדוש רבינו
וכר. ממנה דבר ח ס ר ת ולכן ה מ ש נ ה ש כ ח ת לומר מחסרא א״כ הכוונה דחםורי
ח ד ש ה : ס פ ר ו ת
ה י ר ו ש ל מ י .30 , ,278כ ל ל ט ז ,ו ש ם 286ז מ ב ו א ה מ ש נ ה , ד ר כ י רז״ם,
ה מ ש נ ה ח ״ ב 127 ,ו א י ל ך . מ ב ו א יעקב, בדיל
ד ד ו ״ ד ח ״ ג 1 1 8 - 1 6 .ה ו ׳ ב. 1 2 0 - 1 8 , ווייס,
ענין לפרש בעל פה באו הכונה שהדברים : 874 ה, הראשונים ,כרך דורות הלוי,
האמוראים החסירו במקום הזה למסור רק שהמקבלים מראשוני המשנה ולהשלימם, דברי
ה ת ו ס ס ת הזה. את
י א ה ר ב ו ך -פ פ ד ״ מ ,כ ר ך ז. 3 1 6 - 3 1 1 , הופמן,
597
אנו פונים למקורות עצמם ,כדי לשמוע מ ה בפיהם ומה א פ ש ר להוציא מהם. עכשיו
המשנה תרגומו: קתני״, ז והכי ?הפרא ״חםיירי מחםרא״: ״הסורי ללשון אשר
ש ש נ ה מ ש נ ה זו ה ח ס י ר ה ו כ ך ש ו נ ה ״ )ה׳ ר א ו ,ע מ ׳ > 9 9ז כ ל ו מ ר מ י ה ו א ״וכך מ ח ו ס ר ת
מי קתני וכר ח״מ וה״ק ע״א: בנדרים ג לשנות(. היה צריך וכך )כך ר צ ה שונה הוא
ובצווי וכר. ידות כל ידות ו ת נ י אקדים נמי לה מ ח ס ר ת קא ח ס ו ד י ולאו ידות,
היא מצות ל״ת זו ה כ י ו ת נ י ח ס ר אי ת נ י ת א )״אם ש נ י ת ב ר י י ת א זאת״( )לברייתא(:
ר ש ״ ג באגרתו )לעיל( :ואי צריכה מ ת נ י ת י ן מ צ ו ת ע ש ה ו כ ר ) ש ב ו ע ו ת י ח א( ו זו ה י א וכר
מ ח ם ר י נ ן לה. לחסורה
ביהוד בבית מדרשו ה ז ה מ י ו ח ד לבבלי ,ואין זכר לו ב י ר ו ש ל מ י .ר ג י ל ה ו א והטרמין
ו ש ב א ח ד מ ה ם )נזיר ב ע״א( נ א מ ר :א מ ר ש כ מ ה ח ״ מ הובאו בשמו בפירוש. ובאי•, של
2
אמר ס ת ם )כדי( ,ו ר ג י ל א צ ל ב ר י י ת ו ת : שנמצא בנדרים ב ע״ב כ ד י י ואמרי לה ר ב א
( 3
בתלמוד-םתם. בא ח״מ על פי רוב ו א מ ר י ל ה כ ד י ) ל ע י ל ע מ ׳ .(391 - 390 ר ב א
אחד: כמה אופנים של ״חסודי מחסרא״ז אני מ ס ד ר אותם א ח ד וישנם
4
ל ס ת ו ר * >. ״מעשה א .ח ״ מ ב מ ק ו ם ש ב א ב מ ש נ ה מ ע ש ה ה ס ו ת ר א ת ה ה ל כ ה ש ק ד מ ה ,
ברכות כמו שקדמה, לא רק כדי להביא ראיה ויסוד ל ה ל כ ה בא במשנה, המעשה
( 5
אלא , ם״ו מ ״ ב עירובין פ״ד מ״א .מ״ד, מ ע ״ ש פ״ה מ״ט ,ש ב ת פכ״ב מ״ג, מ״א, פ״א
כדי לרמוז ע ל ד ע ה מ ת נ ג ד ת לת״ק ,כמו ש ב ת פ ט ״ ז מ״ז ,עירובין פ ״ ח מ ״ ז ) ע י ׳ תוי״ט(, גם
( 6
שלא - ,כ ו ל ם מקומות פ ״ א מ״ז ,ב״ב פ״י מ״ח ,מקוואות ם״ה מ י ה ,וכלים פ ״ ה מ ״ ד ר״ה
ר״ה עדיין כלל .כמו ב ש ב ת פ״ג מ״ד, שלא נזכרה הלכה וכן לרמוז על בבבלי. נתפרשו
מ״ו וכתובות פ ״ א מ״י. פ״א
מ ח ס ר א ״ ) ד ה ״ מ : (278 . מ פ ר ש מקומות כאלו ע ״ פ רוב ב״חסורי הבבלי
ולפי התנאים אחרים, ב ת נ א י ם ובו ש נ י ס ו ג י ם :א .ה ה ל כ ה ש ב מ ע ש ה נ א מ ר ה א(
בפירוש: עדיין ש ה מ ע ש ה רומז ל ה ל כ ה אחרת קרובה שלא נזכרה ה ה ל כ ה » א ו ב. נשתנתה
( 7
ולא על ה א ם כ ל א השפוד פסחים פ״ז מ ״ ב :אין צולין את ה פ ס ח לא על .1
(1ואולם בשבת קב א ונדה לט א מפרש רבא בלא ח״מ ,שלא כרב אשי ושלא כרב חסדא.
ץ ח ״ ע-י ״ ״ק״ )עי׳ לעיל עמי 387ואילך ולהלן'הכי קאמר״(. ה מ מ א ב י מ ם ר ש מ ק ו מ י ת ו ב כ ס ה
. א (2ר ב י נ א ואיתימא רבא ,חגיגה ב ע״ב ,והוא חבירמ של תלמידי רבא! ר ב י נ א בח״מ גם בב׳־ק טז
)(Ellipsie סגנוני קיצור ז ה ו ש מ ו א ל ,ביצה לא ב ן אבל (3אמנמ נזכר ח״מ גם בשם
״ ח ס ר ו ן ' ) ,עי׳ לעיל .שמואל ,עמ׳ ,(233אלא שהתלמוד השתמש כאן בטרמינולוגיה מאוחרת .וכן ולא
ח״מ שנזכר בביב קעג ב לר׳ יוחנן -הוא מסתם התלמוד ,ככל המו״מ שם ,כי לפי הירושלמי לא נאמרו
דברי ר׳ יוחנן אלא לרישא )לעיל עמ׳ .(280
] (4ועי׳ עכשיו קמינקא ,הצופה לח״י שנה ט ,תרפיה ,עמ׳ 53ואילך[.
] (5ועי׳ שם עמי 35ואילך[ .ועי׳ לעיל עמ׳ 460ולהלן ג סי׳ .1
(6מהור ,כנוסח כ״י פ ,מ ,ד״ו דפיג ור״ש ,ובתוספתא כלים ב״ק פ״ד ד ,עי׳ ר־ יהוסף אשכנזי במ״ש.
ב
ק, מ ת כ ו ת )״בשפוד״ גם במ ,מ ,ד״נ ,מי״י יע״י׳ לו, (7בכ״י א״מ וסמ״ג :בשפוד של
פ ,ה וכי״י ב( .והנה במ״א שנינו :כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד ש ל ר מ ו ן וכו׳ז אלא שישפוד•
שבסיפא — ש ל מ ת כ ת חוא ,ור׳ יהודה )תוספי ש״ה ח ובבלי עד א( חולק על מ״א :ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר
כשם ששפוד של עץ אינו נשרף כך שפוד של מתכת אינו מרתיח וכו׳ .בע״ז פ״ח מי״בנ השפוד והאסכלא
מ ל ב ג ן באור ,בזבחים םי״א מ״ז :והשפוד וחאסכלא מגעילן בחמין» שניהם איפוא של מתכת .של מתכת
598
מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה צ ד ו ק ר ב י א מ ר )Malaga
הפסח על האסכלא. את לנו
אומי. כיי ק :ר ׳ צ ד ו ק א מ ר ר׳ צדוק[
( 1
<אין צולין א ת הפסח לא והכי קתני עה א :מ ע ש ה לסתור ,הסורי מיחסרא בבלי
( 2
מ ו ת ר א מ ר )כ״י מ וא״פ( מ נ ו ק ב ת א ס כ ל א < ה י ת ה > ואם ולא באםכלא> בשפוד
2
מ נ ו ק ב ת . באםכלא > וצלה לנו א ת ה פ ס ח צדוק מעשה בר״ג שאמר לטבי עבדו צא ר׳
פירוש דחוק, היתה: מגוקבת שנזכרה לפניה, של ר״ג שונה ה י ת ה מזו ״אםכלא״
( 3
ב א ם כ ל א ש ל מקומו. וכל א ח ד ת פ ס שאפשר שתרי תגאי הם אע״פ
וכן מ פ ר ש ו ה י ר ו ש ל מ י : ) ע י ׳ ,(2 ח ו ל ק העיקר הוא שר״ג אבל
ל י ת 1ליה 1ל ר ב ן ג מ ל י א ל צ ל י א ש ) ״ ל א צ ל י א ס כ ל ה ״ ,מ כ י ל ת א שם ,ל ד ע ״ ב : ידוש׳
)ודלא צלי אש הדורות פסח אין מצרים צלי אש, אית ליה פסח וירוש׳ שם(. פ״ו, בא
גמליאל ר ב י בון ר ב ן בי יוסי רבי אמר יא-יח(. ותום׳ פ ״ ח בס״ט מ״ה מתני׳ כסתם
4 ( 4
ג מ ל י א ל ר ב ן תולדות א ש כאש. עבדין ע ב ד ת ו ל ד ו ת א ש כ א ש ו ר ב נ י ן ולא[ > )לא(
( 5
. בו כ י ו צ א ה ל כ ה ו ע ו ש ה ח כ מ ׳ על ח ל ו ק
כ נ ו ׳ ק. אומר, ר׳ צדוק במשניות: סי הירוש׳ הוגה על
מ ע ר ב יום ודגים שעשאן )״ועופות״( מצודות חיה ועוף ביצה פ״ג מ״ב: .2
טוב יום מערב שנצודו )״ידוע״( אם כן יודע טוב אלא ביום לא יטול מ ה ן טוב
אחד שהביא דגים לרבן גמליאל יום״( .ו מ ע ש ה )ידוש׳ ו ע ו ד :מ ע ש ה ( ב ג ו י )״מבעוד
מותרין הן א ל א שאין רצוני לקבל הימגו. ואמר
ו ר ב ן א ם ו ד מ ו כ ן ס פ ק מ ע ש ה לסתור ,חסודי מחםרא והכי קתני כד א: בבלי
אין שמואל אמר יהודה רב אמר וכו׳. אחד בנכרי נ מ י ומעשה מ ת י ר ג מ ל י א ל
יהושע ור׳ מתיר ספק מוכן ר״ג ד ת ג י א לה אהא דמתני ואיכא כרבן גמליאל. הלכה
א מ ר שמואל הלכה כר׳ יהושע וכר. אמר רב יהודה אוסר
שהובאה בבבלי ,השלימו א ת ה ״ ח ס ר ו ף של המשגה :ספק מוכן ה ב ר י י ת א , מתוך
איםוא במשנה ,במעשה. ר מ ו ז ה ו כ ו ׳ ז ה ל כ ה זו ו מ ח ל ו ק ת ה
םברין מ י מ ר םפיקן התירו. ) ש ב ת פ ״ א .ד ע״א> א מ ר ו : םב ע״א בירוש׳ שם. אבל
ספק אמר יוחנן אםור )שלא כר״ג( .ר ב י ספק הכן חניגא ורבי יוגתן תריהון אמרין רבי
אמר אין וחותה הכן. צריך ברבי ח ד א מ ר הגוי ר ב ה ור׳ ש מ ע ו ן רבי חייה מותר. הכן
צ ר י ך ה כ ן )כר״ג(. הגוי
שאין הגוי צריך הכן. ח ד ש ה , ה ל כ ה ולפי זה גרמזה ב מ ע ש ה
מעשה בה. לשחק רצה כתבו גט לאשתי הבריא שאמר פ״ו מ״ו: גטין .3
כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת )אמר רבן שמעון אחד שאמר בבריא
גמליאל( א מ ר ו ח כ מ י ם א ם מ ע צ מ ו נפל הרי זה ג ט א ם הרוח ד ח א ת ו אינו גט. בן
ח כ מ י ם ,כ ך ב מ י י ר ,הו׳ ל ו ,ם ,ב ,ל י ר מ א ,ד׳ א מ י ד והו׳ ה ת ו י י ט אמרו ארשביג
וה׳ ר א ו ) 99ר׳ יהושע בן ל ו י ! ( ,וכן הגיה רייא« ק ל י ת א י א מ ׳ ר ב ן ש מ ע ו ן כן ג מ ל י א ל ׳ ו נ ש ל ם
הוא גם הישפוד׳ שבב״ק פ״ח מ״א )בשפוד או במספר( .בגיגוד לזה ״שפוד״ שבסוכה פ״א מ״ח ואהלות
תנאי. פ״א מ״ג — של עץ הוא .מיא ומ״ב הם על־כן בוודאי ח ר י
(aעי׳ לעיל עפ׳ 598הערה .7 (2ב״י מ וא״פ. (1גם מ מיחסרא.
(5עי׳ אהציו .ועי׳ ידוש׳ שבת פיג ,ו ע״א. (4כ»״ל.
599
מגטובא ,מ כ י ב ד מ ו ׳ וכ״י מ ,ה״ג עייא ,וכן ליתא ״ארשב״ג״ בתום׳ ר י י ד :אבל בד״נ ,ריוא,
ר ש ב • ג אם .בדי ריוא שלפני )אכםמפלר של ה ס מ י נ ר אמר רי״ף ו ר א ״ ש : ד״ו וד״ב ,328
ניא א מ ר ו חכמים .״אמרו ח כ מ י ם ׳ לא היה נמחק בכיי ׳ארשביג״ ו ב ג ל י ו ן : לרבנים בברלין(
לא יחיד בלשון משנתינו שנשנית ואעיפ אומר: שהוא בספרו של הרין, כנראה
פליגי רבנן עליה ויש כיוצא בזה וכו׳ .וליתא גם בציטאט שבבבלי )עי׳ להלן(.
ת נ א לא א מ ר כלום לסתור )״רישא מעשה והוינן בה(: ב ב ל י ס ו א )חולין ל ט ב :
א ם מ)י(חסרא והכי קתני חסודי הרוח״(, מעצמו נ פ ל ובין דחתו ואח״כ נתן חילוק בין
ג ט ומעשה נ מ י בבריא שאמר כתבו גט לאשתי זה ם ו פ ו ע ל ת ח ל ת ו ה ר י ה ו כ י ח
לראש הגנ ונפל ומת ואמר ר ש ב ״ ג אם וכר. ועלה
שבב״ב קלח ב ב ר י י ת א גם מחלוקת אחרת שבין רשב״ג ות״ק מפרש ר ב א כך
שבגדרים בח״מ וכזה גם סופו ע ל תחלתו וכר. הוכיח ורשב״ג סבר )חולין ל ט ם : א
) מ ח .א ,ע י ׳ ל ה ל ן ס י ׳ .(4
)רא״ש פ״ז /ו סי׳ בראשוגים בתום׳ פ ״ ד ו ה ה ל כ ה מ ש ו ב ש ת וחסרה ,א ל א שהובאה
ו ב ה ר צוק׳ פ ״ ו ט נוסח להשלימה. אפשר ומתוכם לאלפסי( ור״ן הרשב״א חידושי יח,
א ח ר א ב ל גם הוא משובש .והריני מציגם זה לעומת זה:
צוק׳ פ״ו ט : תוס׳ פ״ד ו דפוסים:
הבריא אומ׳ גמל׳ בן שמעון רבן ועלה כתבו גט לאשתי שאמר בריא
0
לראש ועלה לאשתי גט כתבו שאמר ונותנין כותבין ונפל ה ג ג ל ר א ש
ה ג ג ונפל כותבין ונותנין כ ל זמן ש י ש בו רשב״ג אומר כ ל זמן ש י ש בו נ ש מ ה לה
{ 2
ואין כותבין נפל לאחר זמן אם נשמה <אם ג ט זה ה ר י מעצמו נפל אם
3
נותנין לה שאני אומר ש מ א הרוח דוחתו. מעצמו גט .ספק > א י נ ו דחפתו הרוח
4
נפל ספק הרוח דחפתו > אם לאלתר נפל
( 6 5
כ ו ת ב י ן <אין> לאחר זמן נפל אומר מעצמו נפל> אם שאני ( ונותנין כותבין
( 4 ( 5
. אומר ש מ א הרוח דחפתו שאני נ ו ת נ י ן ואין
מן הדא נישמעינה דחתו, הרוח מעצמו נפל ספק ספק מח ע״ב: פ״ו, בירוש׳
א י נ ו גט. נ פ ל ז מ ן ל א ח ר ואם גט זה הרי נ פ ל א ת ר על אומר אם ר ש ב ״ ג
וההן ע ל א ת ר ולא םםק הוא .ה ד א א מ ר ה ס פ ק מעצמו נ פ ל ס פ ק הרוח ד ח ת ו ה ר י זה גט.
״שאני ו ל א הרוח דחתו״״ מעצמו נפל ספק ״ספק ל א היה בתום׳ הירוש׳ לפני
ה ל כ ה זו מ ד ב ר י הרוח דחפתו״ ,אלא הוא מוציא ״שאני אומר שמא נפל״, מעצמו אומר
רשב״ג ״אם לאלתר״ וכר ,ונסדר בתום׳ על פי הירוש׳.
מעצמו גםל הרי זה גט ״אם בתום׳ דברי רשב״ג בלשון ה מ ש נ ה מ צ ד א ח ר נםדרו
600
הלשון מחילוף כבר יוצא וזה פ י ס ק א, כמין כאן והם גט״, אינו דחפתו הרוח אם
התום׳ דברי עיקר התום׳(. )בלשון ונותנין״ המשנה(״ -״כותבין )בלשון גט זה ״הרי
איפוא: הם
אבל ב מ ש נ י ו ת בהו׳ התוייט(. )ועל פ י ה ם הוגה כך מייר ו פ ורייף -אמרו[ וכשבא
וביב מ ח סע״ב וציטאט בבבלי ומאירי ראיש ומ, דיג ו ב וכ״י ירוש׳ ,ל ו ,ק ו מ ב ״ ב ד פ ו ׳
חכמים. אמרו קלד א:
מ ע ש ה לםתור )״דברישא קתני המודד הנאה וכר וקתני תקנתא דמצי מח א: בבלי
והכי מיחםרא הסורי הראשונים״(, דבריו לסתור וכו׳ תני מעשה והדר כה״ג למיעבד
חותן באחד דהוה ומעשה נ מ י בבית א ס ו ר ת ח ל ת ו על ס ו פ ו ה ו כ י ח ואם קתני
מוכיח על תחלתו. סופו
ועל כן נ ש ת נ ה דינו. א ח ר י ם ב ת נ א י ם המעשה היה כמו בםי׳ : 3 פירוש. זהו
) (7ה מ ו ד ד ה״מעשה״: מ ״ ז -ח לא נזכר שבפ״ד צריכים לשים לב לזה כאן אבל
מ ה ל כ י ן היו )(8 וכר. ואומר החנוני אצל הולך יאכל לו מ ה ואין מחבית הנאה
ע מ ה ם אין אם בה. מותר והלה מתנה לשם לאחר נותן יאכל ואין לו מ ה ב ד ר ך
שיחפוץ מי לכל מופקרין הן הרי ואומר ה ג ד ר על או ה ס ל ע על מ ג י ח א ח ר
ש נ ש נ י ת ש ם ה ל כ ה זו מ״ו, זה ב פ ״ ה ולעומת אוסר. יוסי ו ר ב י ואוכל נוטל והלה
שלנו. ושנה במקומו ״מעשה״ ע מ ה ם א ח ר ״ וכר, ״אם אין בה שנה לא מ״ח, פ״ד של
,
מ ש ו ם ג ז י ר ה יוסי דר הייגו ט ע מ א )כתובות עא א(: בבלי מג ב רבא פירש וכבר
חורון. ב י ת מ ת ג ת
ומיכן אחר, תנא משנת היא פ״ד ומשנת יוסי, ר׳ איפוא היא פ״ ה משנת
נדרים ב נ ד ר י ם . נ ש ק ע ו י ו ס י ר׳ מ מ ש נ ת ם ת מ ו ת ה ר ב ה ואמנם הכפילות.
<תוס׳ פ ״ ב , n וכן פ ״ ג מ י ״ א -מ ש נ ת ר׳ יוסי כולו ר׳ יוסי )בבלי פ ב א ,ר ב הונא(, םי״א
.[257 ] (1עי׳ ״אמרו חכמים״ ם׳ הזכרון לא .גילאק יש• קליין ,עמ׳ 252ואילך ,ושם
601
1 2
על ״נותן חולק גם א פ ש ר א י פ ו א ש ר ׳ יוסי אם כך הדבר ש כ ל ם״ג ממנוי(. ונראה
היא החולק .וכך הוא, י ו ס י לאחרים( לשום מתנה״ ,ו ה מ ע ש ה -ר ׳ גמי״ר: לאחר
ש י ט ת ו ש ל ה י ר ו ש ׳ ש ם ,ל ח ם ע ״ ד :ד ב ר י ר ׳ יוסי ב נ ו ת ן מ ת נ ה ל ע ש ר ה וכו׳ )עי׳ ר י ד ב ״ ז שםז.
נזיר ממנו ה ר י זה נזיר הריני מזגו לו א ת הכוס ואמר .5נ ז י ר פ ״ ב מ ״ ג :
ומזגו ל ה א ת ״שכולת״> ש כ ו ר ה )ם״א ״שכורת״, ש ה י ת ה באשה אחת מעשה
נ ת כ ו ו נ ה זו א ל א ל ו מ ר ה ר י ה ו א חכמים לא הריני נזירה ממנו אמרו ואמרה הכום
עלי קרבן )״ואינה אסורה א ל א בכוס יין זה בלבד״(.
מעשה באשה אחת בבלי יא א :מ ע ש ה לסתור א מ ר ת רישא הרי זה נזיר והדר ת נ י
חסורי מ י ח ס ר א והכי קתני מזגו לו אלמא ב ה א י הוא דאםור ה א יינא אחרינא שרי. ]יכריז
נזיר הריני ואמר הוא שיכור א ת הכום ואמר הריני נזיר ממנו ה ר י זה נזיר ו א ם
באשה אחת. נ מ י נ ז י ר ,מ״ט כמאן דאמר הרי עלי קרבן הוא ו כ ו /ומעשה אינו ממנו
א ח ר י ם ועל כן נשתנתה ההלכה. ב ת נ א י ם היה המעשה
וכך מ פ ר ש גם הירוש׳ שם ,נב ע ״ א ז א ל א ש ה י ה לםניו נוסח א ח ר במשנתנו ,ש כ ו ל ת :
מעשה באשה אחת שהיתה 1ש(יכול ה ד א ד ת נ י ג ן ב ש א י נ ו 1ש[יכ1ל א ב ל א ם מתניתא
1 1 1ס י ׳ .17 , V , 6 ש כ ו ל ת( ו כ ו /עי׳ ל ה ל ן ס ר ק ״ל:
משתמש שאינו של הבבלי ,אלא פירושו מ ע י ן איפוא מפרש אף הוא הירוש׳
בטרמין זה של ״חסודי מחםרא״.
לספק יזון לזין שנהגו וכו׳ מ ק ו ם השוכר א ת הפועלים .6ב ״ מ פ ״ ז מ ״ א :
( 3
מ ע ש ה בר׳ יוחנן בן מתיא ש א מ ר לבנו צא יספק הכל כמנהג המדינה. במתיקה
וכשבא א צ ל אביו א מ ר לו בני מ ז ו נ ו ת ל ה ם ו פ ס ק פועלים הלך ושכור לנו
אלא וכו׳ חובתך עמהן עושה להם כסעודת שלמה לא יצאת ידי אפילו אם אתה
ע ד ש ל א יתחילו במלאכה צ א ואמור להם על מ נ ת שאין לכם עלי א ל א פ ת וקטנית
בלבד .רבן שמעון בן גמליאל אומר לא היה צריך לומר הכל כמנהג המדינה.
מ ז ו ג ו ת ל ה ן פ ס ק ו א ם מ ע ש ה לסתור חםורי מחםרא והכי קתני בבלי פו א :
4
וכר. נ מ י <מזונות> > ריבה ל ה ן ו מ ע ש ה
וכר-מוכיחים ל ו מ ר הכל צריך רשבג״א ל א ה י ה אבל דברי רשב״ג הסמוכים:
ת ״ ק. שר׳ יוחנן בן מתיא חולק ע ל רשב״ג ,שהוא הוא
הו׳ שכטר ) 44נובר. (39 , (1משנת ר׳ יוסי לנדרים גזכרת ע״י ר׳ יוסי עצמו .כשה״ש זוטא,
)כנו׳ ש ש נ י ת לי נדרים םרשת ועוד אמר ר׳ יוסי אם יבא אליהו בימי אני אומר לו מרש לי
כ׳׳י םרמא ,שכטר (92אתה» ז״א נדרים דר׳ יוסי ,ששנה אותה בחבורתו של הנביא )שהיה רגיל אצלו,
ברכות ג א ,יבמות סג ב ועוד( ,ברוח״ק.
אמר יוסי אוסר ואוכל ורבי והלה נוטל ברייתא: (2אמגם בבבלי מג א מביא רבי אבא
אבל אם היה הפקירו קודם לנדרו ה*ז מותר .שמזה אימתי בזמן שנדרו קודם ל ה ם ק ר ו יוסי רבי
א״כ סתם הברייתא מפרשת אבל בכיי מ חסר ״א״ר יוסי״, נראה שר׳ יוסי חולק על מניח על הסלע.
ס שקד מפני כך דברי רבי יוסי ב״מוסקרין״ ,וב״ה בתום׳ פ״ב ט :הלח נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר
מאי טעמא דרי יוסי מפני בירוש׳ ם״ד ח״ו וה״י )דף לח ע״ד( נאמר זח סתמ: להפקירו. נדרו
חבקירו לנדרו ר׳ יונה ר׳ בא בר חייה שקדם נדרו להבקירו הא הבקירו לנדרו לא וכוי .ושם למעלה:
בשם ר׳ יוחנן מורה ר׳ יוסי בהבקר תורה שהוא מותר.
(4כ״י מ ,ה ור. (3מי״ר ,חו׳ לו ו פ ז מחיקה.
602
מ ת י ה בן י ו ח נ ן ד ר ב י ע ל ד ע ת י ה פ י ר ש גם הירושלמי ,ש ם יא ע ״ ב : וכך
ד ת ע ב ד י כן וכן ו ת א כ ל י ע מ ה על מנת ש ה ל ך ל ק ד ש אשד ,מ מ ק ו ם א ח ר צ ר י ך ל ה ת נ ו ת אדם
וכן .ולא פ י ר ש א ת ה מ ע ש ה ב ת נ א י ם א ח ר י ם ,ב פ ס ק ל ה ם מזונות. כן
נתעברה השנה לשנה נתעברה לחבירו בית המשכיר מ״ח: פ״ח ב״מ .7
מ ע ש ה בציפורי למשכיר. נתעברה השנה נתעברה לחדשים לו השכיר לשוכר,
ל ח ד ש זהב מ ד י נ ר לשנה זהב עשר בשנים מחבירו מרחץ ששכר באחד
מ ע ש ה לפני ר ש ב ״ ג ולפני ר׳ יוסי ואמרו יחלקו א ת ח ד ש העיבור. ובא
ב י ״ ב לו א מ ר ואם קתני והכי מחםרא חםורי לסתור. מעשה קב ב: בבלי
וכו׳. נ מ י ומעשה י ח ל ו ק ו ל ח ו ד ש ז ה ב מ ד י נ ר ל ש נ ה ז ה ו ב י ם
נרמז איםוא תנאי שונה ,ה מ ש נ ה א ת ההלכה. במעשה
ע ״ ז ם״ד ,מ ״ ב ד ״ נ ו ע ו ד :י י ן נ ס ך ש נ פ ל ע ל ג ב י ע נ ב י ם י ד י ח ם ו ה ם מ ו ת ר ו ת .8
בספינה גרוגרות ב ב י י ת ו ס בן זונין ש ה י ה מ ב י א היו מבוקעות אסורות .מ ע ש ה ואם
והתירו זה הכלל לפני חכמים ובא מעשה גביהם חביות ש ל יין נסך על ונשתברו
מותר כגון טעם בנותן בהנאתו וכל שאין אסור טעם בנותן בהנאתו שהוא כל
שנפל לגריםים. החומץ
כ ך ה נ ו ס ח גם בהו׳ לו ,ק ,פ ,ב )ומעשה( ,י ס ד ר ה מ ש נ ה ׳ ש ה ב י א ה ר ש ב י ם )עי׳ ב ת ו ס ׳ ( .
תאנים ע״ג נסל ומ: א ב ל ב מ ב י ב דסו׳ ר״ת׳ של הבבלי. ויססר ראיש רייף, מייר,
ומעשה וכוי. אסור טעם ב ג ו ר.ן בהן יש אם תמרים עיג או
מעשה תני והדר אסורות מבוקעות )״קתני ואם היו לסתור מעשה סה ב: בבלי
נ ו ת ן אם קתני והכי מחםרא חםורי למבוקעות״(, דמי וגרוגרות והתירום, דגרוגרות
ו מ ע ש ה גמי וכר )״וגרוגרות היין פוגמן״(. מ ו ת ר הוא ל פ ג ם ט ע ם
אם־כן תנאי ה מ ע ש ה שונים מ ת נ א י ה ה ל כ ה ש ק ד מ ה ,ועל כן נ ש ת נ ה דינו וכולו ת נ א אחד.
מאיר בכלל(-ר׳ ה פ ש ו ט הוא ,ש ר י ש א )עד ״ואם היו מ ב ו ק ע ו ת אסורות״ ו ע ד אבל
א ח ד גותן טעם לפגם הוא ז ש ש נ י נ ו ב ב ר י י ת א )שם םז ב(: ש מ ע ו ן ו ה ״ מ ע ש ה ״ -ר׳ היא,
אומר לשבח אסור לפגם מותר, ש מ ע ו ן ר׳ נותן טעם ל ש ב ח אסור דברי ד׳ מאיר ואחד
ה ח ו מ ץ כ ג ו ן לשבח אסור לפגם מותר א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם תרומות ם״ח ט : ובתום׳
פ״ה. וע״ז ע״א םב פ״ב. ערלה ע״א, מז פ״י, תרומות ) -ירוש׳ ל ג ר י ם י ן ש ג פ ל
לתוך וחומץ שגפל יין שגםל לתוך ע ד ש י ם )םח א(: ובברייתא אחרת שבבבלי עיר(, מד
לתוך בור שנפלו גריסין ובתום׳ תרומות ש ם ה ״ י )צוק׳(: מתיר. ו ר ״ ש אםוד גריסים
ור״ש שמן אסור ג ב י ה ן על ש ג ס ל ו ג ר ו ם ו ת מים וגריםין ש נ פ ל ע ל גביהן יין של
ומשנת תרומות פ״י מ״ב :שעורים שגפלו לתוך הבור של מים אע״פ שהבאישו י/ מ ת י ר
ס י פ א -ר ״ש ורישא-ר״מ. מ י מ י ו מ ו ת ר י ם -ר ״ ש ה י א )ר׳ י ו ח נ ן ב י ר ו ש ׳ ת ר ו מ ו ת שם(. מימיו
היא כלומר מ א י ר פ י ר ו ש ד ב ר י ה י ר ו ש ׳ ב ע ״ ז ש ם :ר׳ י ם א ב ש ם ר׳ י ו ח נ ן ד ר ׳ וזה
2
וחכמיםS שהוא עוסק בה )מחלוקת ר״מ ״ואם היו מבוקעות״ של הרישא,
שהבבלי מפרשה שכולה ר״ש ומחסירה. אלא
יין. ע ל גביהן ש מ ן וגרוגרות שנפל בדםו׳ חסר ״יין וכו׳ גביהן' ,וגראה שצ״ל: (1
כאן באמצע נכנסה אבל לגריסין, שייך אמנם לסיפא ר׳ יוחנן הדא דאת אמר וכוי, (2אמר
ולא כס״מ ו1״ל בסוף ההלכה. וחכמים״, ״מחלוקת ר״מ לפני *דתגי כל״ וכו׳ שהוא סוף דברי הגמרא
שמחק עים ירוש׳ תרומות וערלה.
?60
תאנים או ע ״ ג ע״ג נפל ע״ם הבבלי ונוסף ב ה ם : אח״כ הוגהו המשנה נוסחאות
דלקמי׳ דגרוגרות מעשה משום הוא ״ופירוש אסור, טעם בנותן בהן יש אם תמרים
שא״כ זמ הוספה ל א היתד ,לפניו ע ד י י ן הבבלי אבל רנ״ב(. )או״ז לע״ז סי׳ דמחםרי׳״
ט ע ם נ ו ת ן ב י ב ש י ם א ב ל ל ח י ם ב ת א נ י ם ב ד ״ א וה״ק ח״מ לומר: לו היה
ו מ ע ש ה וכו׳ )עי׳ תום׳(. ו מ ו ת ר ה ו א ל פ ג ם
מ ש ק ל י עלי נותן משקלו אם כסף כסף אם זהב האומר ערכין פ״ה מ ״ א : .9
ושקלוה לירושלים ש א מ ר ה משקל בתי עלי ועלתה מעשה באמה של ירמטיא זהב.
זהב. )נ״א :ושקלה( מ ש ק ל ה ונתנה
כסף כסף פ י ר ש יהודה רב אמר זהב זהב אם יט א :מאי אם כסף כסף בבלי
משקל )״שאמרה לסתור מעשה וכר. באמה של ירמטיא מעשה זהב זהב וכו׳: פ י ר ש
( 1
ה ו א ח ש ו ב א ד ם ואם והכי קתני עלי ושקלתה בזהב״( ,חםורי מ י ח ס ר א ם ת ם בתי
3 ( 2
ו מ ע ש ה וכר. <ליה> > א מ ד י נץ כ ב ו ד ו ל פ י <הכל> פ י ר ש ד לא א ע ״ג
בזהב. משקל בתי עלי לפי התום׳ א מ ר ה א מ ה של ירמטיא בפירוש: אבל
אם תעמוד ואמרה חולה בתה שהיתר, באימא של רימטיא מעשה א: פ״ג תום׳
ע מ ד ה מחוליה ע ל ת ה לירושלים וכר. ב ז ה ב מחוליה אתן משקלה בתי
מכיון ״בזהב״, לפרש צריכה המשנה לא היתה לסייע. איפוא בא ה״מעשה״
כבר ״אם זהב זהב״. ששנתה
ו ה ״ ק -ו א ם -״ בלא טרמינים אלו: לסתור-חסורי מחסרא ״מעשה מ ע י ן וכיו״ב
)״הרי כ א ח ת ה מ ק ד ש א ש ה ובתה או א ש ה ו א ח ו ת ה קידושין פ״ב מ״ז: .10
ב ח מ ש נשים ובהן שתי אחיות ולקח מ ק ו ד ש ו ת לי״( א י נ ן מ ק ו ד ש ו ת 0 ) .מ ע ש ה שתיכן
אחת וקבלה מ ק ו ד ש ו ת לי ב כ ל כ ל ה כולכם כלכלה של תאנים וכר ואמר הרי אחד
מקודשות. ה א ח י ו ת על ידי כולן )0אמרו חכמים אין מהן
אחיות ולא )״קידש אחת מ ש ת י נא א :איתמר קידושין שאין מםורין לביאה בבלי
המקדש תנן א ב י י א מ ר הוו קידושין ר ב א א מ ר ל א הוו ק י ד ו ש י ן וכר• איזוהי מהן״( פירש
ו ל ט ע מ י ך אמר לך רבא דרבא תיובתא ו ב ת ה ו כ ר מ ק ו ד ש ת וכו׳ הא אחת מאשה וכו׳
מקודשות וכר, וקתני אין אחיות אחת מכם מעשר ,וכו׳ ל א ו ד א מ ר ל ה ו ם י פ א א י מ א
הא אחת ה מ ק ד ש א ש ה ובתה או אשה ואחותה כ א ח ת אינן מקודשות, מתרץ לטעמיה אביי
לי ת ת ק ד ש ל ב י א ה ה ר א ו י ה א מ ר ואם מקודשת ואחותה מאשר, ובתה מאשה
ת ת ק ד ש מכם לי ה ר א ו י ה ואמר בחמש נשים וכר נמי ומעשה מ ק ו ד ש ת א י נ ה
א ח ת המקדש ל ט ע מ י ה מ ת ר ץ ו ר ב א מקודשות. אחיות אין חכמים ואמרו לי
ובתה אשד, ש ק י ד ש כ מ י נ ע ש ה ו א ח ו ת ה מ א ש ה א ח ת או ו ב ת ה ה מ א ש
לי מקודשות א ח י ו ת מ ש ת י ו א ח ת כולכם הרי וכו׳ ו א מ ר בחמש נמי ומעשה וכר
בב״ב וכן ת י ו ב ת א וכר. דרבא תיובתא ח מ ש ה וכו׳ )נב א( ת ״ ש ד ת נ י ט ב י ו מ י ל ז ה וכר.
ד א מ ר ה ר א ו י ה מ כ ס וכר. כאביי :לאו מי אוקימנא א ש י רב א מפרשה קמג
604
כפשוטה ולא נגעו כלל בא״י פירשו את המשנה שם א מ ר ו ש ר ב סובר כר׳ יוחנן. ובבבלי
ואחיות, ביניהן נכריות שיש ש ה מ ע ש ה דן במקרה אלא שאין מסורין לביאה, בקידושין
• ה ח ס י ר ו ״ מ ש נ ת נ ו זו. ולא
שאינו קטן מן הסוכה. פטורים וקטנים נשים ועבדים פ״ב מ״ח: סוכה ו.
ופיחת את המעזיבה הזקן מעשה וילדה כלתו של שמאי חייב בסוכה. לאמו צריך
על גבי המיטה בשביל הקטן. וםיכך
. 3 * 1 1 1 סי׳ V 6 הנוסח ״וקטנים״ עי׳ להלן ר
מעשה והביאו עראי חוץ לסוכה. אוכלין ושותין סוכה פ ״ ב מ ״ ד -מ״ר:. .2
ודלי של כותבות שתי גמליאל לרבן יוחגן בן זכאי לטעום א ת ה ת ב ש י ל ולרבן לו
אוכל פחות מ כ ב י צ ה גטלו ב מ פ ה ואמרו העלום לסוכה .וכשנתנו לו ל ר ב י צדוק מים
חוץ לסוכה ולא בירך אחריו. ואכלו
והכי קתני אם בא מחסרא חסודי לסתור. מ ע ש ה )״של ריב״ז ור״ג״( כו ב : בבלי
ע ל ע צ מ ו מ ח מ י ר .ולית ב י ה מ ש ו ם י ו ה ר א ,ו מ ע ש ה נ מ י ו ה ב י א ו לו וכו׳. להחמיר
)״עלה״ ע ל ה ו ת נ י ב י ו מ א ע ט א :מ י ת י ב י מ ע ש ה וכו׳ ו א מ ר ו ה ע ל ו ם ל ס ו כ ה אבל
עצמן. על ל ה ח מ י ר ש ר צ ו א ל א כך ש ה ל כ ה מ פ נ י לא ולי( א״פ בכ״י חסר
ת א נ א1 ,ה״פ ו כ ר ,ד ״ ב : 164 לא ת א נ י ד״ו דף לג א : סוכה, וכר .ה״ג ה׳ וכשנתנו
גרסו איפוא גם הם תני. ה ׳ ר א ו :26 מ ע ש ה ו כ ו ׳ ת א נ א ל א וכוי[, מת׳ עמ׳ ל: ששון,
שהלכה מפני לא אומרים: ב עט שם התום׳ אבל וכוי. לא ו ת נ י ולי: א״ם ככ״י
,
הלכך הכי לה ומשני פריך עלה התם בפרק הישן גמרא אלא במשנה אין זה נו . כן
)כמו ש ה ע י ר לה הכי בהאי לישנא כאילו שנוי כאן במתניתין .בוודאי חםר לפניהם מייתי
)בבלית( ,וסוכה ויומא ברייתא בגליון( ״ותני עלה״ .א ב ל לשון ״ותני״ מורה ע ל הגרי״ב
אלא שרצה שהלכה כן מפגי ולא )״לאי( מ״ח: ב״מ פ״ה וכיו״ב הן. מוחלפות סוגיות
ע ל ע צ מ ו ,ו ע י ׳ ס י ׳ .3 להחמיר
והרי כעורה נושא את פלונית )״שאני״( שאיני קונם נדרים ם״ט מ״י: .3
מ פ נ י לא והרי ה י א א ר ו כ ה )מותר בה(, נאה ,שחורה והרי היא לבנה ,קצרה היא
( 1
ונעשית קצרה לבנה ונעשית שחורה נאה, ו נ ע ש י ת כ ע ו ר ה ש ה י א
הנייד, אחותו מבת שנדר באחד )״מעשה״( ומעשה טעות. שהנדר אלא ארוכה
הנשים״, ובקשוטי ב ב ג ד י ם )״שקשטוה וייפוה ישמעאל רבי לבית והכניסוה
2
ריטב״א( > א מ ר לו רבי י ש מ ע א ל בני מזו נ ד ר ת א מ ר לו לאו ו ה ת י ר ה ר׳ י ש מ ע א ל וכר.
ו ל י ת א ב ב ב ל י םה ב מ . ומאירי,
605
ו נ ע ש י ת נ א ה אסור״( ,ח ס ו ר י )״דמעיקרא קתני דכעורה לסתור מעשה סו א : בבלי
ש ח ו ר ה נ א ה ו נ ע ש י ת כ ע ו ר ה א פ י ׳ א ו מ ר י ש מ ע א ל ר׳ והכי קתני מיחםרא
מ ע ש ה וכר. א ר ו כ ה ו נ ע ש י ת ק צ ר ה ל ב נ ה ו נ ע ש י ת
ה מ ע ש ה מ ר מ ז איפוא ,ש ר ׳ י ש מ ע א ל ח ו ל ק .א ב ל ל פ י נ ו ס ח מ י ״ ר ו ע ו ד ו ו ד א י ש מ ש נ ה זו
א ל א ה מ ש כ ה ש ל מ ״ ג )״יש ד ב ר י ם ש ה ן כ נ ו ל ד ״ וכו׳( ו ה י א ד ו ג מ א א ח ר ת ש ל ׳ כ י צ ד ״ אינה
הוא .שזו ל ם ם ו ק א ל א ש ת נ א א ח ר ה ו א )ועי׳ ב ב ל י ם ה ב ל ד ׳ יוחנן( .ו ה מ ע ש ה מ ע ש ה זה,
נאה״ ,אלא ״והרי היא נ א ה ״ ואינו ״נולד״ ,ו ה מ ע ש ה סוף ה ד ב ר י ם הוא. ״ ו נ ע ש י ת אינה
כ ר ) ל ע י ל ס י ׳ .(2 מ פ נ י לא ב ב ר י י ת א : מפני״ וכר ,מ א מ ר מוסגר הוא ,וכיו״ב ו״לא
בלא הקושיא ״מעשה לסתור״: -
מגיטי נשים חוץ פסול כותי עד עליו גט שיש כל מ״ה: פ״א גטין .4
גט אשה והיו עותנאי לכפר לפני רבן גמליאל שהביאו מעשה עבדים. ושחרורי
כותים והכשיר. ע ד י ע ד י ו
והכשיר. כותים עדי עדיו מ ע ש ה וכר והיו קתני והא לא ותרי ע״ב: י בבלי
מ י פ ל ג ג מ ל י א ל ו ר ב ן ) ל ע י ל ע מ ׳ .(371ר ב א א מ ר ל ע ו ל ם ת ר י ע ד ו אביי תני אמר
נ מ י וכו׳. ומעשה ב ש נ י ם מ כ ש י ר ג מ ל י א ל ורבן וחסורי מיחםרא והכי קתני פ לי ג
י ה ו ד ה ר׳ בשם כי בתום׳ פ״א ד שגוי של רבא מקויים ע״י התוספתא. ופירושו
בשם כותים כשרים ,ואחריו ה ״ מ ע ש ה ״ ש נ י ר ״ מ -שגם ובכן בוודאי בניגוד ל מ ש ג ת -
י ה ו ד ה ר׳ אמר אף על פי ששני עידיו כותים כשר א ו מ ר ר ׳ י ה ו ד ה יהודה: ר׳
)דפר וכ״י עידי עליו ל פ נ י רבן ג מ ל י א ל ב כ פ ר ע ו ת נ א י ג ט אשד .ו ח ת ו מ י ן שהביאו מעשה
והיו עדיו( כותים והכשירו. ו:
תנאי. ת ר י זו ה י א א י פ ו א משנתנו
מ ע ש ה . ד ק ת נ י ת נ א מ א י ב.
כמו עדיין כלל, רומז ,כמו שהעירותי כבר ,ל פ ע מ י ם על ה ל כ ה שלא נזכרה המעשה
לזה: בדומה אומר התלמוד אבל מיי. פ״א וכתובות פ״א מיו מ״ד ,ר״ה פ״ג בשבת
מ ע ש ה . ד ק ת נ י ת נ א מ א י
אמר נ ד ר לא יחזיר וכו׳ וכו׳ מ ש ו ם המוציא את אשתו מ״ז: ם״ד .1ג ט י ן
א י נ י ) ״ ש א י נ י ״ ( (1 אם יוםי ב ״ ר י ה ו ד ה מ ע ש ה בצידון ב א ח ד ש א מ ר ל א ש ת ו קונם ר׳
ו ג י ר ש ה ו ה ת י ר ו לו ח כ מ י ם ש י ח ז י ר נ ה מ פ נ י תקוץ ה ע ו ל ם . מגרשך
מעשה )״באחד דקתני )״לעיל מיניה בנדרים ש נ ד ר הוא״( תנא מאי מו א : בבלי
606
( 2 ( 1
אי הו נדר אבל היא כשנדרה בד״א קתני והכי מיחםרא חםורי הוא״(, שנדר
מ ע ש ה נמי וכר. ו א מ ר ר׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה יחזיר
מאי )״בצידן כר, מעשה דקתני בדמים״( מיניה )״לעיל תנא מאי עד ב: בבלי
( 4
א מ ר א ם והכי קתני מיחםרא חסורי לראיה״(, במשנה אלא אין שונין מ ע ש ה ראיה,
ד ו ק א א י צ ט ל י ת י א י צ ט ל י ת ו ו א ב ד ה א י צ ט ל י ת י ש ת ת נ י לי ע ״ מ לה
רבן ואמר ד מ י ה את לו ת ת ן א ו מ ר ג מ ל י א ל בן ש מ ע ו ן ר ב ן לה ק א מ ר
ב״ג מ ע ש ה גמי בצידן וכר. שמעון
הלכה במשגתגו רשב״ג ששנה מקום כל אומר: א ובכ״מ. עה להלן יוחנן, ר׳
כמו שהם אומרים בדומה עליו, חולקים איפוא ה״חכמים״ חוץ מערב וצידן וכר ז כמותו
שתתני הרי זה גיטך על מ נ ת רע״א(: לו ,ת ו ם ׳ פ ״ ז /פ ״ ה ה ) ב ב ל י ע ד א ו י ר ו ש ׳ ש ם ,מ ט
בן ש מ ע ו ן ר ב ן זקוקה ליבם זקוקה ליבם אם לאו מ א ת י ם זוז ו מ ת א ם ג ת ג ה איגד, לי
מצריכים ה״חכמים״ הקרובים. מן לאחד או לאחיו או לאביו נותנת אומר ג מ ל י א ל
5
ומחשבתו / אבל לרשב״ג מ ס פ י ק מילוי כווגתו מ מ ש ! ב ל ש ו נ ו מילוי תנאו איפוא
מ ב י א א י פ ו א ה ל כ ה ד ו מ ה א ב ל גם ש ו נ ה ! ואף כ א ן ה מ ע ש ה ח ו ל ק )אף לבבלי(. המעשה
607
2
ס לי ג י כי וקאמרינן > עליה•( רבנן ופליגי ח ז י ר ״ = ת ו ם ׳ פ ״ ד יא> דומה כשל ופיו
1
חזיר״( )״כשל ה ת ח ת ו נ ה ע ל ע ו ד פ ת ה ע ל י ו נ ה ב ש פ ת ו ( ע ל י ה ר ב נ ן
וכו׳. נ מ י ומעשה מ ו ם זה ה ר י ה ע ל י ו נ ה ע ל ע ו ד פ ת ש ה ת ח ת ו נ ה א ב ל
בתום׳ ש ם הי״ב )אחרי הי״א ה מ ת א י מ ה למ״ח( :שפתו התחתונה עודפת ע ל ה ע ל י ו נ ה
כשל התחתונה עודפת על עליונה א ו מ ר א ם היתד, שמעון בן גמליאל הרי זה מוס רבן
כשל העליונה עודפת על התחתונה כי ״שפתו איפוא, םובר רשב״ג הרי זה מום. חזיר
חזיר ה ״ ז מ ו ס ״ -כ א י ל א.
שמיה. ד כ ר מ א ן ג.
ביק יז מגילה כת ב ,כ ת ו ב ו ת מז ב, למשל ,שבת סב ב ,ר״ה טו ב. לבריית ו ת
ב ,ביב יא ב ,עו א ,סנהדרין כט א.
ש א י נ ו מי בחצר )או ע ם הנכרי מ ״ א -מ ״ ב :הדר עם .1ע י ר ו ב י ן פ ״ ו
מעשה דדיבנה״( אוסר עליו וכר .א מ ר רבן גמליאל ב ע י ר ו ב ( הרי זה מ ו ד ה
והוציאו א ת מהרו ואמר לנו אבא בירושלים שהיה דר עמנו במבוי אחד בצדוקי
הכלים למבוי ע ד ש ל א יוציא ויאסור עליכם. כל
ד״ם ע ע י ד עירובין ראבין ליתא ב מ ב י ב ה ,רית, או עם מ י שאינו מודה בעירוב[
ואויז ח״ב סי׳ קםיח - .יוציא[ עי׳ לעיל עמ׳ 513סי׳ .8
ה ר י צ ד ו ק י והכי קתני מיחםרא חסורי שמיה, צדוקי מאן דכר בבלי םח ב:
מעשה ואמר רבן גמליאל כ ג ו י א י נ ו צ ד ו ק י א ו מ ר ג מ ל י א ל ו ר ב ן כ ג ו י ה ו א
והוציאו א ת הכלים מהרו ואמר לנו א ב א בירושלים בצדוקי א ח ד שהיה דר עמנו במבוי
הדר בצדוקי״( רבנן דפליגי )״בניחותא, והתניא עליכם. ויאסור למבוי ע ד ש ל א יוציא
וביתוסי אינן אומר צדוקי וביתוםי הרי אלו אוםרין עליו )רבן גמליאל צדוקי עם נכרי
{ 3
בירושלים ואמר במבוי ג מ ל י א ל ר ב ן שהיה דר עם בצדוקי א ח ד ומעשה אוםרין(
5 4
מהרו והוציאו וכר. לבניו בני > ( ג מ ל י א ל ר ב ן להם
״נכרי שנתה והברייתא הברייתא. פי על המשנה את התלמוד ולפי זה השלים
״המשנה״, מודה בעירוב״ של וביתוםי״ במקום ״או עם )כ״י א ״ פ :ועם( מ י שאינו צדוקי
כ ו ת א י .א ב ל גם לא ב: בבלי פ״ג מ״ב, שלמעלה, במשנה אותו מפרש חסדא שרב
6
כי ) ר מ ב ״ ם פ ״ ב ט ז ( >. עירובין פ״י כד( וכן כאן )רמב״ם ״כותאי״ זה אינו א ל א דוגמא
״אחרים״ את כך הוא מפרש אחרים: גם במקומות ״כותאי״ בפירוש חםדא -רגיל רב
ר״אילא״ ,וכך הגיה שביבנה התולקיס עליה רבנן הם החכמים (1״דרבי״ חסד בכי״מ ורגמ״ה,
608
ז (
. ) פ ס ח י ם נ א א( .״ ה ד י ו ט ו ת ״ ) ס נ ה ד ר י ן כ א ב( .פ י ר ו ש ו כ א ן א י נ ו ע ל כ ן א ל א ד ו ג מ א ו ל א ד ו ו ק א
להקשות מן הדין כך מעשה ראוי היה בתוספותיו ,ש ם : אלא שכבר העיר הרי״ד
בביטול ליה ה״ז אוסר ולא סגי בעירוב מודה או עם מי שאינו ברישא דתנא לסתור
ברישא מפרש דלא משום לסתור .אלא מעשה ומביא מודה בעירוב אינו וצדוקי נמי
כ ו ת י ה י י נ ו ב ע י ר ו ב מ ו ד ה ש א י נ ו מ י ד ת נ א ה א י ל מ י מ ר ד א י כ א צדוקי
צדוקי הדי הוא לחסר ולמיתני ואיצטריך מש״ה אמר צדוקי מאן דכר שמיה ולא צדוקי
א ו ס ר א י נ ו א ו מ ר ר ״ ג מ ש ו ם ה ח י ס ו ר ו ע י ק ר כגוי אינו אומר ר״ג כגוי
ש א י נ ו מ י מ ד ק ת ג י מ ש מ ע ג מ י ח י ס ו ר ב ל א ק מ א ל ת נ א ד א ל ו ה ו א
צ ד ו ק י . ב י ן כ ו ת י ב י ן ש ם ו נ כ ל ל י ם ב ע י ר ו ב מ ו ד ה
שאף הצדוקי אינו מפדשי׳ כתבו ואעפ״י שקצת המאירי לדף סא ב: (1בזה נתיישבו שאלות
מאן )לא ב( שלישי בפדק שאם כן כשאמרו הגמרא גראיפ מסוגיית מודה בעירוב וכו׳ אין הדברים
צדוקי מאן דכר אמרו ועוד שהרי בגמרא וצדוקי. כותי היה לו לומר איגו מודה בעירוב כותי,
שמיה ואם כדבריהם הרי נכלל במי שאינו מודה בעירוב וכו׳ )לזד׳ עי׳ בסמוך(.
(2כיי א״ם :התם קאי והכי קאמר ,ועי׳ בזח בסוכה לז ב ,להלן עמ׳ .610
609
ומה בין שמן. מ ה בין יין בדיקה. צריך אין ש מ ן של מ ר ת ף בדיקה. יין צריך של
צריך בדיקה. אינו יין בין ש ל שמן של בין א ו צ ר יש לו ק ב ע . שמן אין לו ק ב ע ז יי
בחצר>. הלחם עם נתון שאינו <אוצר כל בחצר. עם הלחם מרתף כל שנתון זהו אי
הרי הוא בתוכו לוכל בוש מרתף שהוא כמרתף. שהוא ואוצר כאוצר שהוא מרתף יש
ה ב ר י י ת א וכר .זוהי ב ו ו ד א י כמרתף. הרי הוא לוכל בתוכו ואוצר שאינו בוש כאוצר
ש ב י ר ו ש ל מ י .ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .40 שבבבלי .אבל שם ״אוצרות״ במקום ״מרתף״ ה ש נ י ה
ששנינו: וזהו ש מ כ נ י ם י ן בו חמץ, של יין״ צריך בדיקה ,מפני ש ה ו א מקום ״מרתף
בודקין אור י״ד בוודאי: כאן שנתה ה״משנה הראשונה״ אמרו שתי שורות וכר. ובמה
החצרות ואת את הבתים )באהלות פי״ח מ״ח(. לאור הנר ןאת מה הן בודקין החמץ את
וברייתא כבתוס׳ וכר, הבית חורי במרתף!. שורות ושתי ע״ב>'> וירוש׳ כז מ״ב )עי׳
כ ל מ ק ו ם וכו׳. ב כ ל ל ו : אלא שרבי קיצר והסתפק שבבבלי,
כשר. בו( ל נ ע נ ע )כדי לולב ש י ש בו ש ל ש ה ט פ ח י ם מ״א: סוכה פ״ג .3
וכר. מ נ ע נ ע י ן מ ״ ט :והיכן היו ושם
ק ת נ י ו ה כ י מ ח ס ר א ח ס ו ד י לז ב מ )שטראק> :נ ע נ ו ע מ א ן ד כ ר ש מ י ה בבלי
והיכן וכו׳ ) ב ד פ ו ׳ : ו ק ת נ י כשר בו ל נ ע נ ע כ ד י ל ו ל ב ] ש י ש בו[ ש ל ש ה ט פ ח י ם כל
ל ע י ל ע מ ׳ .274 ו ק א מ ר(,
מכיון שעליו מוטב ל ב ב ,כ ״ י מ(, מ מ ש )כ״אימא״, ישנה איפוא לפנינו הגהה כאן
היו מ נ ע נ ע י ך :זהו מ ק ר ה יחיד במינו ,ש ח ״ מ מוסב על מ ש נ ה אחרת. ״והיכן
קאמרי קאי -והכי ״התם או כל לולב״, ק א י ״התם הדפו׳ נראה שנוסח אבל
״מאן בא באשגרת ״חסודי מחםרא״ ולשון העיקר, ע ״ מ הוא כ״י א״פ בפסחים ח )כעין
מ נ ה ג ידוע בעם ,ש ל א ה י ה הנענוע היה ח ״ מ זה מוכרח כ ל ל : א י ן שמיה״ .ואמנם דכר
)בבלי וכו׳ את שמע קורין מ א י מ ת י כמו: המשנה, נהגה וכך ביחוד, להיזכר צריך
ת נ א ה י כ א ק א י ו כ ר ת נ א א ק ר א ק א י וכו׳(. שם:
א מ ד הערבים יקריבו בין בבקר כבש לא הקריבו מ״ד: פ״ד מנחות .4
הקריבו ולא מזידין היו אם אבל אנוסין או שוגגין בזמן שהיו אימתי ש מ ע ו ן ר ב י
2
הערבים בין יקטירו > בבקר קטרת הקטירו לא הערבים, בין בבקר לא יקריבו כבש
את מזבח הזהב מחנכין שאין הערבים, בין קרינה וכולה היתד. ש מ ע ו ן ר ב י א מ ר
בקטרת הסמים ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחר וכר. אלא
לא הקטירו וכו״. לו פ ו ק ,מיה :התמידין וכו׳ ,מ ׳ ו:
כבש והכי קתני לא הקריבו חסורי מיחסרא דכר שמיה חינוך מאן ג ע״א: בבלי
ב י ן י ק ט י ר ו ב ב ק ר ק ט ר ת ה ק ט י ר ו <לא ה ע ר ב י ם בין י ק ר י ב ו לא בבקר
3
בין י ק ר י ב ו ה מ ז ב ח נ ת ח נ ך אבל ה מ ז ב ח נ ת ח נ ך ש ל א ב ד ״ א הערבים> >
ולא מזידין היו אס אבל שוגגין או אגוםין בזמן שהיו אימתי ר״ש אמר ה ע ר ב י ם
( 4
יקטירו <לא> בבקר קטרת הערבים לא הקטירו בין בבקר לא יקריבו כבש הקריבו
)1(09 שאל וע״כ בדיקה, צריכה )ח ע״א( וסובר שחצר בוודאי על רבא חולק (1הירוש׳
אבל בחצירוח חש״־ין הן וכוי. ש:0 יש חצר וכוי .ולמטה חצירות שבירושלם וכוי ,ובברייתא הנזכרת:
וא״כ אפשר ״שחצר״ במ״ב ״חצר ממשי הוא ולא נרש״י שם.
כנו׳ הבבלי וכייי• (2
(4כיי מ• יקטירו(. לא ג )אבל שם בטעות: ו ר א ר י י ב ^ 3
610
כט מא, )שמות הערבים בין תעשה השני הכבש ואת דת״ר ה״מ מנא הערבים. בין
ה מ ז ב ח נ ת ח נ ך שלא ב ד ״ א כ ח א( ש נ י ב י ן ה ע ר ב י ם ו ל א ר א ש ו ן ב י ן ה ע ר ב י ם במדבר
בין ר א ש ו ן א פ י ׳ ה מ ז ב ח נ ת ח נ ך א ב ל ק ר א -ד ש מ ו ת -ב ח י נ ו ך כתיב״( <״דהאי
מזידין היו אם אבל בזמן שהיו אנוםין או שוגגין אימתי שמעון אמר רבי ה ע ר ב י ם .
< ל א > •> י ק ט י ר ו הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים לא הקטירו קטרת בבקר ולא
הערבים. בין
למה בין הערבים תעשה השני הכבש ואת :(190 <עמ׳ פנחס פי׳ קמ״ג ובספרי
הקריב של שחר שומע הרי שלא בבקר, האחד תעשה לפי שהוא אומר את הכבש נאמר
לא שאם מגיד הערבים בין תעשה השני הכבש ת״ל ואת לא יקריב בין הערבים אני
4 3
אימתי א מ ר ר׳ שמעון > הערבים. של בין )בתמיד( > )בתמיד( של ש ח ר מקריב הקריב
שבית דין שוגגים או אנוסים אבל אם היו מזידים לא הקריבו כ ב ש בבקר לא יקריבו בזמן
5
ה מ ז ב ח ב ח ג ו כ ת וכן יקטירו בין הערבים > בבקר קטרת הקטירו לא הערבים בין
ש א י ן מ ח נ כ י ם וכו׳. י ב י א לא
חנוכת המזבח״ שגוי בתום׳ בדברי ר ״ ש .וגם בספרי ״וכן בחנוכת המזבח ״שהיתר,
ונראה ש כ ל הפרק ר י ש הוא .כמו שיוצא דבי שמעון היא, כ ו ל ה יביא״ .כי משנתנו לא
ו י ש ׳ ב פ ״ ד מ ״ ב )דפוי״י וכי״י ,עי׳ ד״ם( ,מ״ג ,ו כ א ן ב״פ .והנכון ע ל ־ כ ן ״ י ק ט י ר ו ״ מן ״אמר
וכולה לקוחה מ מ ד ר ש ו של ר ״ ש ותום׳. הבבלית כ ב ר י י ת א ה מ ש נ ה והספרי ולא כנו׳
כ ט )= ב מ ד ב ר כח( ,ה ע ו ם ק ב ״ ח י נ ו ך ״ ,ו ע ״ כ ש נ ו ״ ש א י ן מ ח נ כ י ן ״ ! לשמות
ו״שאין מ ח נ כ י ן -אלא ד״ש וכולה הוא, וכר-םתם הקטירו לא לו .פ ו ק : ולפי
(2בפיס׳ הראשונה אין בכ״י מ אלא ״א״ר שמע" ,וגכי״ר ליחא כלל. (1כ״י מ.
ליתא בכ״י ברלין ,וכאן ליתא אף ״של״. (3
(4כנו׳ כיי לונדון ורומי וברלין.
פי׳ ר״ה ומדרש חכמים מוסיפים :אמר ר׳ שמעון וכולה חיחה קריבה בין הערבים. (5
6U
ה ר י נ י ה א ו מ ר מחםרא וה״ק הסורי נזיר עולם מאץ ד כ ר ש מ י ה ד ע״א: בבלי
וח״מ. פ ל ו נ י ר ב י כ ו ל ה ד.
612
מ :כולה ק ת ני, והכי ומ״ט ק א מ ר כ ו ל ה ד״ע היא ומ״ט ק א מ ר וכו׳ שרע״א וכו׳ ) ר ״ ח :
והכי ק ת ניז ר״ע ו ח ם ו ר י מ ח ם ר א ו ה כ י ק ח נ י( ,ח ו ל י ן ק ל ז א :כ ו ל ה ר׳ י ו ט י היא
מ יח ט ד א ש*מ ד ר י ש א ל א ו ר׳ י ה ו ש ע , אומר ט י פ א ריב״ל הא מ ד ת נ י רבתי פיט: בכלה
ו ת ר י ץ וכוי. ברייתא
ד״ם. כ ו ל ה (1
ע ה א :כ י א ת א ר ב ד י מ י א מ ר ר ׳ י נ א י זו ד ב ר י ד ״ ע ד א מ ר א פ י ל ו ר ג ל ה מ ו ת ר ת בבלי
רגל אוסרת כך אינה המותרת שרגל חכ״א כשם אבל במקומה שלא אוסרת במקומה
תנן עירבה אסורות וכר. שתיהן פנימית ולא אינה אוסרת .תנן עירבה חיצונה האסורה
1
<אלמא> > אסורות שתיהן עירבה לא הא )״פנימית״( דעירבה טעמא וכר, לעצמה זו
אפילו היא, ד״ע אילימא )הא( מני אוסרת, האסורה רגל אוסרת אינה המותרת רגל
( 2
כ ו לה ד״ע, לאו רישא מדםיפא ד״ע ועוד רבגן היא, לאו אלא נמי׳ המותרת רגל
עצמה בפגי וכר לעצמה זו עירבה ק ת נ י ו ה כ י מ י ח ם ר א ו ה ס ו ר י ה י א ר ״ ע
3
לא א ב ל פתחה >( לפני ,Estrade )איצטבא. ד ק ה )״הפנימית״( ש ע ש ת ה ב ד ״ א
שר״ע אוסר א ת החיצונה וכר .מתיב ד ״ ע ד ב ר י א ם ו ר ה ח י צ ו נ ה ד ק ה ע ש ת ה
מחלוקות ג׳ יגאי אמר ר׳ רבץ אתא כי אלא וכר. רביגא מתיב ועוד וכר ביבי רב
אפי׳ ד״ע סבר א ו ס ר ת ה א ס ו ר ה ד ג ל המותרת אינה אוסרת רגל סבר ת״ק בדבר
ם״א: אוםרתה״, הרגל דריסת אין )״וחכ״א ב ת ר א י ו ר ב נ ן א ו ס ר ת המותרת רגל
סברי כשם שרגל מותרת איגה אוסרת כך דגל האסורה איגה אוסרת. ״אוסרת״(
שלו ש״חכמיס״ בבבל כשחשבו דימי, רב דברי על־םי איפוא זה נ א מ ד ח״מ
״ ח כ מ י ם ״ ש ל ד ״ ע <ת״ק> א ב ל ר ב י ן ה ע מ י ד ד ב ר י ר ׳ י נ א י ע ל ע י ק ר ם . הם
)״החיצונה היא עקיבה א״ר יוםה דרבי כאן .כ ד ע ״ א : ב י ר ו ש ל מ י אמדו וכך
י נ א י ר ב י ב ש ם הפנימית״( דרבי עקיבה אמר דריסת הרגל אוסרת .אמר דבי לא ולא
)כלומר וחכמים היא ולא רבי עקיבא(. א ס ו ר ה <ו> א ו ס ר ת הדגל דריסת
זאת אומרת אביי. בר לרב ביבי ו ק ו ד ם איפוא לרב דימי מ א ו ח ר שלגו ח״מ
של רבין אינם ו״רבנן בתראי״ ואמנם ״וחכ״א״ של רב דימי ר ב א. ב״זמנו״ של שנולד
ואמוראים ר ב י ש ל ד ו ר ו בני ״רבנן בתראי״ ממש. ״חכמים״ של המשנה אלא כלל
( 4
. ) כ א ש ר ה ע י ר ו ת י כ ב ר ל ע י ל ע מ ׳ (242 .175 הראשונים
ח צ ר ש ה י א פ ח ו ת ה מ א ר ב ע א מ ו ת )״ד׳ ע ל ד׳״( מ״ט-מ״י: עירובין ס״ח ב.
619
ע ש ו לד ,ע ו ק ר ) ,״ ג ו מ א ״ ( מ ח ז ק ת ס א ת י ם ב ת ו כ ה מ י ם ב ש ב ת א ל א א ם כץ שופכין אין
ברשות אמות )״מכוסה״( ארבע שהוא קמור ביב אומר ר׳ אליעזר בן יעקב וכר
אמה מאה אפילו גג או ח צ ר אומרים וחכמים מים בשבת לתוכו שופכין הרבים
ישפוך על פי הביב )״כלומר בתוך החריץ ואע״ם ש י ש אורך מכאן ועד יציאתו לא
א מ ה ויכולין ל י ב ל ע ׳ ובר( אבל שופך הוא על ה ג ג ו ה מ י ם יורדין לביב. מאה
להסתפק שאדם עשוי מפני מ״ט אמר רבה <חצר ש ה י א כר>. א -ב : פח בבלי
מד׳ )״אינו פחות עפרה״( )״להרביץ רוצה לזלפן יום ב ד ׳ א מ ו ת א ד ם מים בכל םאתים
( 1
ליבלע ראויין אמות )״בד׳ <מיא> ד׳ תיימי ר׳ זירא א מ ר וכו/ שופכן לזלף״( ראוי
מ א י ב י נ י י ה ו א מ ר א ב י י א ר י ך ו ק ט י ן <״ח׳ א מ ו ת ע ל מד׳ אמות לא תיימי. פחות םאתים״(
)״מברייתא״( שתים ויש מקום להבלע םאתים אבל לזלף אינה ראויה״( איכא בינייהו .ת ״ ש
בריבוע זה ואפי׳ יש ב ה ד ד מ ש מ ע שאינה עשויה אמות ד ׳ ע ל שאין בה ד׳ אמות חצר
אמר לך לתוכה מים בשבת וכו/ שופכין אין ש י ש נ ה ח׳ א מ ו ת על שתים״( כגון כשיעור
במתני׳ ר׳ ז י ר א ה א מ נ י ר ב ג ן ה י א )*דלא ש ר ו ל י ה מ ש ו ם ש י ע ו ר מ ק ו ם ב ל י ע ת מ י ם כ ד ת ג ן
דמתניתין )״ורישא היא ומתני׳ ר״א בן יעקב לתוכו״( אמה לא ישפוך ביב מאה אפילו
ומאי ש ה ו א קמור״(. כדתנן ביב מקום לבליעה שיעור משום טעמא דאמר היא ראב״י
מרובעות ארבע דבעיא )״לוקמה בן יעקב כר״א למתני׳ לאוקמה דר׳ זירא ד ו ח ק י ה
פחותה חצר שהיא מאי איריא דתנא מתני׳ קשיתיה ר ב א זילוף וכרבנן״( .א מ ר ומשום
א ול בריבוע על ד׳ אמות לא שנא שיעור ד׳ אמות הא יש בה שחסר שיעורה, )״משמע
א מ ו ת )כלשון הברייתא!( ד׳ על באריך וקטין שרי״( ליתני ח צ ר שאין בה ד׳ א מ ו ת שנא
3 2
והא מ ד ס י פ א ר״א בן יעקב ר י ש א לאו ר ״ א ב ן י ע ק ב ה י א >. לאו ש מ ע מינה ר״א > אלא
והכי קתני חצר שהיא מ י ח ם ר א ו ח ס ו ר י ה י א י ע ק ב ן ב ר ״ א כ ו ל ה יעקב, בן
שרבי שוסכין, א מ ו ת ד׳ הא בשבת, מים לתוכה שופכין אין אמות מד׳ פחותה
בן יעקב אומר ביב וכר. אליעזר
614
)ם״א: מחט כמלא מסולק מן הארץ אלא אין )״אינו״( אומר אפילו י ה ו ד ה ר׳
גוללו אצלו. ״החוט״(
אמר ר בא ״ א -ב :הופכו על הכתב ,והא לא נח )״ואפי׳ שבות ליכא״( צח בבלי
( 2
במאי אוקימתא א ביי ליה א מ ר מ ש ו פ ע )״דכיון דבולט ל מ ט ה נח על בליטתו״( בכותל
אלא מסולק מן ד.אp אפי׳ אינו אומר אימא סיפא ר׳ יהודה משופע בכותל למתניתין
ו ה כ י מ י ח ס ר א ח ס ו ד י הכותל״(. )״על ב ל י ט ת והא נח ליה החוט גוללו אצלו מלא
מ ש ו פ ע שאינו ב כ ו ת ל אבל מ ש ו פ ע בכותל א מ ו ר י ם דברים במה קתני
1 3
רבי ה כ ת ב על ה ו פ כ ו מ ש ל ש ה ל מ ט ה א צ ל ו ג ו ל ל ו מ ש ל ש ה ל מ ע ל ה
1 4
דבעינן גוללו אצלו> החוט כמלא <אלא מן ה א ר ץ מסולק אינו אפילו אומר יהודה
אלא הא ד א מ ר רבא )שבת ק ע״א( ארבעה״(. מקום )״אפי׳ לא הוי משהו על גבי הגחה
ואמרי ]שבת ד ר ״ ע וכו׳ עליה )״דפליגי )״אפי׳ זרק ל מ ט ה מ ש ל ש ה ״ ( לרבנן שלשה תוך
הואיל מעשרה לא אמרינן למטה רה״ר לרה״י דרך היחיד מרשות דהזורק מ״א[ פי״א
נימא הנחה צריך תחתונים ש ה ן רה״ר הרי היא כמי ש ה ו נ ח ה לחייבו״( בעשרה ונקלטה
אלא משלשה״(. גזר ל מ ט ה כי לא נח גמי אפילו ת״ק )״דהא לשמעתיה אמרה כתנאי
והכי קתני במה דברים אמורים בכותל מ י ח ם ר א והסורי היא י ה ו ד ה רבי כולה
5
<דברי גוללו אצלו טפחים משלשה ל מ ט ה > אבל בכותל שאינו משופע אפילו משופע
6
אינו מסולק מן ה א ר ץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. יהודה> > שר׳ יהודה אומר אפילו ר׳
טעמא דבעינן הנחה ע״ג משהו. מאי
יהודה בברייתא .ש ב ב ב ל י ש ב ת צז ב וירושלמי ש ב ת פי״א ,יג ע״א ,סובר ר ׳ אבל
מחייב וחכמים יהודה ר׳ מרה״י לרה״ר ועבר ארבע אמות ברה״ר כמי שהונחה: קלוטה
ובירוש׳ שם: )עי׳ ש ם , וכו׳ כמה שהונחה קלוטה סבר אמרינן דר׳ יהודה וכו׳ םוטרין
ועי׳ תום׳ כאן ד ״ ה אלא(. ב ר ה ״ ר ח י י ב וכו׳ .עי׳ ש ם זרק א ר ב ע אמות ב ש ם ר׳ י ו ד ה תני
ר׳ הוא של משנתנו ש ת ״ ק אמנם פירשו כאן ,כו ע ״ א -ע״ב. בירושלמי והנה
לעשרה הגיע עד שלא ״ר׳ יהודה״: במקום מאיר״ ״ר׳ אבל בסיפא מגיה הוא יהודה,
דר׳ ב ש ם ר׳ יםא טפחים אסור .ר׳ יעקב בר א ח א לעשרה משהגיע גוללו אצלו טפחים
קלוטה כמי םבר יהודה <דר׳ טפחים עשרה באויר להשתמש דאמר אסור היא י ו ד ה
אפילו איגו מסולק רבי יודה אומר וכו׳. ה״ב( לשבת פ״א ירושלמי עי׳ נועם שהונחה.
אסור הוא אמר שיסתיר ,דר׳ יודה ת מ ן מחלפה אצלו. גוללו החוט הארץ אלא מלא מן
רבי יודה אלא לית כאן י ו ח נ ן ר׳ אמר וכא הוא א מ ר הכין. באויר עשרה. להשתמש
ל ע י ל ע מ ׳ .(264 )עי׳ מ א י ר רבי
)עי׳ תום׳(. שלגו על םוגיא ח ו ל ק ת של ש ב ת צז ב הםוגיא גם שאמרתי וכמו
פירשה ש ל א אבל וודאי עירובין, כירוש׳ זו פ י ר ש ה םוגיא אם הדבר מסופק ואמגם
עי׳ י״ס .וברי״ף כ״י ו 0׳ העתים והראיש, בדםו׳ ם״ם ,ע״ם הרי״ף ם ל ו נ ס ב״ןי״י ( 2 / 1חסר
615
כתובה כתובתה׳ גובה כתובה עמו הוציאה גט ואין כתובות פ״ט מ״ט: ד.
וכן בעל חוב וכו׳ שוברי אבד אומר גיטי והוא אבד אומרת גט היא עמה ואין
גובה אשה ואילך מן הסכנה אומר שמעון בן גמליאל רבן יפרעו לא אלו הרי
ש ל א בגט וכר. כתובתה
כותבין שובר בהוצאת הגט״( גובה כתובתה דמדקתגי שמעת מיגה פט א: בבלי
לה ליחוש דילמא מסקא כותבין שובר דאי אין ב ת ר א ״ ,ק ע א ב(, היא בבבא דופלוגתא
אמר אף ושמואל עסקינן. כותבין כתובה במקום שאין רב אמר בה, וגביא לכתובתה
)״וירא אני ש מ א ואמר כתבתי כתובה כותבין שכותבין כתובה וכר במקום שאין במקום
להביא ו א מ ר ה לא כ ת ב לי ע ל י ה שכותבין ראיה ,במקום עליו להביא ותוציאנה״( תחזור
ביה ואף רב הדר ש ל א כ ת ב לה״(. ראיה כתובתה שהביאה )״וכי ק ת נ י מ ת נ י ׳ גובה ראיה
עיקר, גובה גט )״הוציאה״( כותבין שאין במקום בין שכותבין בין במקום רב דאמר
עמה כתובה ואין תנן להשיב יבא וישיב. תוספת וכל הרוצה גובה כתובה )״הוציאה״(
מוקי לה במקום לשמואל בשלמא וכר, היא אומרת אבד גיטי והוא אומר אבד שוברי גט
דאמר רב )והיינו תוססת מיהא גביא דעיקר לא גביא נהי וכו׳ א ל א ל ר ב כותבין שאין
0
שם עדי בשאין הב״ע רב יוסף אמר ת ג א הוא ופליג!(. וכר: להשיב״ הרוצה ״וכל
2
<מכלל> > גובה וכר אשד. ואילך רשב״ג אומר מן הסכנה מדקתני סיפא וכר. גירושין
ר ש ב ״ ג כ ו ל ה עדי גירושין עסקינן ,דאי ליכא עדי גירושין במאי גביא .אלא בדאיכא
ע ד י שם ב ש א י ן ב ד ״ א והכי קתני הרי אלו לא יפרעו מ י ח ס ר א ו ח מ ו ר י ה י א
גביא גביא תוספת ועיקר ,אי מסקא גיטא ג י ר ו ש י ן ע ד י שם יש א ב ל ג י ר ו ש י ן
גביא גיטא מפקא דלא אע״ג ו א י ל ך ה ס כ נ ה ו מ ן גיטא לא גביא, מסקא לא ואי
אומר וכר. שרשב״ג
616
פסקו שהאמוראים אלא חובו ז מקצת למי שפרע אלא מתאים וזה אינו ראשון, מזמן
ג ם ע ל כ ל ה ש ט ר ,ש ם ק ע א ב. כך
הלוהו אומר יהודה ר׳ שכר שומר המשכון על הלוהו ב״מ פ״ו מ״ז: ה.
שומר חגם הלוהו פירות שומר שכר. מעות
לימא מתניתין דלא כר׳ אליעזר דתניא המלוה את חבירו על פא ב -פב א: בבלי
ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ר׳ ע ק י ב א ה מ ש כ ו ן ו א ב ד ה מ ש כ ו ן י ש ב ע ויטול מעותיו ג״דשומר חנם הוא״(
אומר יכול לומר לו כלום הלויתני א ל א ע ל ה מ ש כ ו ן א ב ד ה מ ש כ ו ן א ב ד ו מ ע ו ת י ך וכר .אפילו
ת י מ א ר״א ולא קשיא וכר כ א ן ) ״ ב ב ר י י ת א ״ ( שהלוהו מ ע ו ת כאן ד מ ת נ י ת י ן ״ ( שהלוהו םירות.
מכלל דלתנא םירות ש״ש, אומר הלוהו מעות ש״ח ,הלוהו ר׳ יהודה מדקתני סיפא והא
ק ת נ י ו ה כ י מ י ח ם ר א ו ה ס ו ר י ה י א י ה ו ד ה ר ב י כ ו ל ה ליה. שני לא קמא
שומר חנם שרבי יהודה הלוהו מעות פירות אבל על המשכון ש״ש בד״א שהלוהו הלוהו
דלא מתניתין שומר שכר .אי הכי קמה לה הלוהו פירות חנם הלוהו מעות שומר אומר
א ל י ע ז ר . כ ר ׳ ד ל א מ ת נ י ת י ן מ ח ו ו ר ת א עקיבא אלא כר׳
ופשוט שר׳ יהודה שנה ונדחה! דיחוי שלנו נאמר איפוא תחילה רק בתורת ח״מ
מעות. ר״א ופירשה שהלוהו כמשנת
א י ש יטול פי שנים, בכור לא בני פלוני איש האומר ב״ב פ״ח מ״ה: ו.
הדברים שהשאר לאחין שמשמע )״ואע״פ א ח י ו עם י י ר ש לא בני ס ל ו נ י
שהתנה על מה כ ל ו ם א מ ר לא כיון ש א מ ר בלשון לא יירש״ וכר .נמק״י( מ״מ
ל א ח ד ו מ י ע ט ל א ח ד ר י ב ה ה מ ח ל ק נכסיו )לבניו( ע ל פיו ב ת ו ר ה 11 . שכתוב
א מ ר מ ש ו ם י ר ו ש ה ל א א מ ר כ ל ו ם וכר1!. להן א ת הבכור דבריו קיימין ואם והשוה
במקום שיש בן לא אמר תירשני במקום שיש בת בתי יירשני איש פלוני האומר
על מי אמר אם אומר בתורה .ר׳ יוחנן בן ברוקא שהתנה על מה שכתוב כלום.
ראוי ליורשו דבריו קיימין )ועל מ י ש א י ן ראוי ליורשו אין דבריו קיימין(. שהוא
תצא תתקכ״ו ו ב Q u ר ו ר י י ף כיי וד״ק ורא״ש ו י ל ק ו ט ו ע ל מי וכו׳[ ל י ח א ב מ ב י ב
ו ל י ת א ג ס ב ב ב ל י ק ל א. 568
הא בן בין הבנים ובת בין ב מ ק ו ם בן, בת ובת טעמא דאחר במקום קל א : בבלי
דבריו קיימין דולפום הך דוקיא לא מיתוקמא חך סיפא אליבא דההוא תנא דלעיל הבגות
דהייגו בן ירושה לא א מ ר כלום משום שאם אמר לאחד ומיעט גבי ריבה לאחד דקתני
ליורשו דבריו ברוקא אומר אם אמר על מי שראוי הבנים״( .א י מ א סיפא ר׳ יוחנן בן בין
דהיינו בן בין הבנים״(» עכשיו ליורשו )״דהכי מ ש מ ע על מי שראוי היינו ת ״ ק קיימין,
והתניא רבי ק א מ ר , בן ב מ ק ו ם ו ב ת ר׳ יוחנן בן ברוקא אפי׳ א ח ר במקום בת וכ״ת
ובת במקום במקום בת על אחר וחכמים אבא אומר לא נחלקו בנו של ריב״ב ישמעאל
אומר יירש שאבא ובת בין הבנות נחלקו על בן בין הבנים אמר כלום על מה שלא בן
כוליה א בע״ א ד ת ״ ק סבר נחלקו. מדקאמד לא נחלקו מכלל א ב ע י א לא יירש. וחכ״א
יוחנן בן ברוקא ה י א )וחםורי מ ח ס ר א והכי ק ת נ י ה א ו מ ר א י ש פלוני יירשני ב מ ק ו ם )ד>דבי
הבנים הבנות ובן בין כלום הא בת בין במקום שיש בן לא אמד תירשני בת בתי שיש
( 2 ( I
אומר אם א מ ר על <בן ברוקא> שרבי יוחנן דבריו קיימין אמר יירש כל נכסיו אם
ש ר א ו י ליורשו ד ב ר י ו קיימין(. מי
617
ו כ ו ׳ -ל י ת א ב כ ״ י מ וה .והוא כ נ ר א ה פירושו ש ל ה ר ש ב ״ ם .ש ל א מהפרא״ ״והסורי
היא בן ב ר ו ק א יוחנן ר׳ בתרייתא בבא דהך מתני׳ כולה ״תריץ כלל ״ח״מ״: הזכיר
ירושה לא אמר משום אמר דאם לאחד ומיעט לאחד גבי ריבה דאמר לת״ק דשמעי׳
ד ה י י נ ו ב ן ב י ן ה ב נ י ם ו א ת א א י ה ו ל מ י מ ר ד י ר י ת ו ה כ י ק ת נ י ה א ו מ ר ״ וכו׳. כלום
איש סלוני בני לא יירש עם שהרי שנינו ברישא: הפירושים האלה דחוקים: אבל
משום ירושה וכו׳ ואם א מ ר ל א ח ד ו מ י ע ט ל א ח ד ר י ב ה וכו׳ לא אמר כלום אחיו
הבנים -דבריו ב י ן ״ ה א בן וא״א על כן לדייק הבנים, בן בין והיינו כלום, אמר לא
שלדברי ריב״ב מוכיחה ופשטה של המשנה ה ר ש ב ״ ם .לעיל(. כבר )כמו ש ה ע י ר קיימין״
ו״לא נחלקו״ מ ר א ה ש ה י א ראויה ליורשו ,ד ב ר י ו קיימין. ת י ר ש נ י במקום ש י ש בן״, ״בתי
ע ל ד ע ה ח ו ל ק ת ב מ ח ל ו ק ת זו ש נ ז כ ר ה ) כ ד ב ר י ה ת ל מ ו ד עצמו(. תמיד
כיצד אמר על בת הבן בין הבנים התום׳ ,פ״ז יח ,פ י ר ש ה ד ב ר י ר י ב ״ ב כ ך : ואולם
ב י ן ה א ח ועל ה ב נ י ם בין ה ב ת על קיימין. דבריו הבנות בין בן ה ב ת ועל
וכן בנו ר׳ י ש מ ע א ל . על פי דברי דבריו איפוא ל א א מ ר כלום .ה ת ו ם ׳ פ י ר ש ה ה ב נ ו ת
ל א א מ ר ר׳ י ו ח נ ן ב ן י ו ח נ ן )כתובות פ״ד ,כט ע״א( :א״ר ע״ב טז פ״ח, ב״ב בירוש׳
האח( )בבתו׳: ה א ח י ן בין בת בין הבנות, ועל בת הבנים בין בן אלא על ברוקא
י ר ו ש ה מ ש ו ם א פ י ׳ לריב״ב ה ב נ י ם בין בן זה לפי אבל לא. הבנות בין אח
״ ר י ב ה ל א ח ד ״ וכו׳. בניגוד למציעתא קיימין, דבריו
בדבר בתורה אפילו על מה ש כ ת ו ב שאם ה ת נ ה ואמנם רבי ישמעאל בנו סובר,
ב מ ש נ ת נ ו שם פ״ט מ״א ו ת ו ם ׳ ש ם , כרשב״ג )תום׳ כ ת ו ב ו ת פ״ט ג(, תנאו בטל שבממון
ו ס ת ם ב ת ו ם ׳ ק י ד ו ש י ן ם״ג ז -ח( .א ב ל ר ב א ו מ ר ) כ ב ר י י ת א ב״מ צד א, יהודה ושלא כ ר ב י
שם ) י ר ו ש ל מ י שם ס״ם ,ל ב ע״ד( :ה ל כ ה כ ר ש ב ־ ג א ב ל לא ל ע נ י ן ד ב ר י ׳ ,ה ל כ ה כ ר ש ב ״ ג ד א מ ר
שכתוב מה על שהתנה דבריו( )קרי: דברים <לא לענין> י ו ר ש ה )כציל( א ב ל אם מ ת ה
תנאו קיים ב ת נ א י גוף א ב ל ב ת נ א י מ מ ו ן ו כ ל ה מ ת נ ה ע ל ה כ ת ו ב ב ת ו ר ה ת נ א ו בטל. בתורה
ה ו א )עי׳ ב ב ל י פד א( .ו א פ ש ר ש מ ש ו ם זה פירש ד ב ר י א ב י ו כ ך . ממון תנאי וזה
נכסיו ״המחלק המציעתא של הלשון ושינוי היא, ת נ א י ת ר י המשנה אבל
ו ה ו א מ י ו ת ר ל ג מ ר י - ,מ ו כ י ח זה. וסיסא, שברישא וכו׳ על פיו״ ,במקום *האומר״ )לבניו(
חולק גם על המציעתא. וריב״ב
618
)פרה שם( שמע תא א ר נ ב ״ י טהור״(. אחרים )״לטמא מאיר כר׳ ביה, הדר לגמרי
בפר״ח ישנו אבל בכי״י גם ליתא לעת, )מעת טמא בשרה חטאת מי ששתתה פרה
ביה מכלים הוא דהדר ם״ד ואי במעיה. בטלו אומר י ה ו ד ה רבי וספרי(0 , כבמשנה
ב
נהי )ליתא מ ( ל ג מ ר י במעיה בטלו אמאי ם״ל שמעון ור׳ יוסי כר׳ באוכלין אבל
חמורה לא מטמאו טומאה קלה )״טומאת אוכלין׳( מיהא נטמאו .מאי בטלו במעיה דטומאה
בטלו מטומאה חמורה אבל טומאה קלה מטמאו .מכלל ד ת ״ ק סבר ט ו מ א ה חמורה נמי נמי
והכי מ י ח ם ר א ו ה ס ו ר י ה י א י ה ו ד ה ר׳ כ ו ל ה קתני. טמא בשרה הא מטמאו
לא חמורה טומאה אבל טומאה קלה ב ד ״ א ש ש ת ת ה מי ח ט א ת ב ש ר ה ט מ א סרה קתני
ח מ ו ר ה ט ו מ א ה לא א ב ל ק ל ה ט ו מ א ה בשרה טמא )מ ו ר ״ ש ס ר ה :ל א מ ט מ ו ,מ ב :
במעיה רב אשי אמר לעולם בטלו שר׳ יהודה אומר בטלו במעיה. יהודה( ר׳ ד ב ר י
מ ש ק ה סרוח. משום דחוה ליה ל ג מ ר י
לא יגבלם בטיט שלא יעשם ש ג פ ם ל ו שבפרה שם שניגו ברישא :מי ח ט א ת ועוד
הוא, ל ג מ ר י ״ ״ ב ט ל ו ״ זה על־כרחנו ״בטלו בטלו. אומר י ה ו ד ה ר׳ לאחרים תקלה
שתי לשונות ואיכא כבר העיר שם: והר״ש ה ד ב ר גם ב״בטלו ב מ ע י ה ״ ש ב מ ש נ ת נ ו • וכך
ד ו ח ק ל י י ש ב דר׳ י ה ו ד ה א פ י ל ו כר׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן וכר. פ ״ ק ד ם ם ח י ם וכו׳ וכל זה בשלהי
פ ר ה וכר, א מ ר ו מ כ א ן והיתד ,ל ע ד ת בני י ש ר א ל ח ק ת פי׳ ק כ ד ש נ י נ ו : ובספרי
וכן בתום׳ ב ש ר ה . א ת ו ט י ה ר ו ה ל כ ה זו נ ש א ל ה ל פ נ י ל ״ ט ז ק נ י ם ב כ ר ם ב י ב נ ה וכבר
( 2
. וכו׳ וטהרוה מ ט ה ר פ ״ ז )פ״ח( י א :ו ה י ה ר׳ יוסי ה ג ל י ל י מקואות
בדקה ישבה לה ולא בחזקת טהרה. יום עשר כל אחד ם״ד מ״ז: נדה ח.
הרי וסתה ולא בדקה הגיע שעת ה ז י ד ה ו ל א ב ד ק ה ה ר י זו ט ה ו ר ה . נאנסה שגגה
ט מ א ה .ר מ ״ א א ם היתד ,ב מ ח ב א ו ה ג י ע ש ע ת ו ס ת ה ו ל א ב ד ק ה ה ר י זו ט ה ו ר ה ו כ ר . זו
י ה ו ד ה רב לט א 1 :״כל א ח ד ע ש ר יום ב ח ז ק ת ט ה ר ה ״ [ ל מ א י ה י ל כ ת א א מ ר בבלי
דלכתחלה בעיא ולא בדקה מכלל ישבה והא מדקתגי סיפא שאיגה צריכה בדיקה, לומר
כל י״א בחזקת סיפא אתאן לימי נדה )״אכל נשים קאי ולא אלעיל מהדר״( ו ה ״ ק בדיקה.
ח ם ד א רב ב ד י ק ה ישבה וכר. ב ע י א נ ד ת ה ב י מ י א ב ל ולא בעיא בדיקה טהרה
אסורה וסת לה שאין אשה דאמר י ב ב( נדה )בברייתא, לר״מ אלא לא צריכה אמר
סיפא הא מדקתני וכר. טהרה קיימא בחזקת ה״מ בימי גדתה אבל בימי זיבתה לשמש,
מ ח ם ר א ח ם ו ר י עסקינן. שיש לה וסת דבאשה מכלל בדקה ולא וסתה שעת הגיע
ב ד ״ א א ס ו ר ה נ ד ה ו ב י מ י לבעלה ושריא י״א בחזקת טהרה כל ק ת נ י ו ה כ י
ב ד י ק ה ו צ ר י כ ה מ ו ת ר ת וסת לה ש י ש ב א ש ה אבל וסת לה שאין ב א ש ה
)בלא ״חסודי ו ה ״ ק ה י א ר ״ מ כ ו ל ה ר״מ רישא לאו ר״מ, וכו׳ .ה א מ ד ם י ס א ישבה
ט מ א ה ב ד ק ה ולא ו ס ת ה ש ע ת ו ה ג י ע ב מ ח ב א ה י ת ה לא אם מחםרא״י(
בר רב הונא מיתיבי וכר. א מ ר לומר וכו׳, ר ב א ב מ ח ב א וכר. היתר. אומר אם שר״מ
א מ ר ש מ ו א ל ל ו מ ר וכוי. חייא
בתוך מעת לעת. בתום׳ מקואות: את ר ז ונשחטה ע ל (1בם״ז ] 305בחו׳ שלי ,עמ׳ :[ 14
6
619
של ר״ח, פירושו ע״ם נאמר ר״ם וכולה וח״מ דחוק ז ח ם ד א של רב םירושו
ד ב א. של איפוא אינו זה ח״מ זה: פירוש על חולק ר ב א הבבלי. מ ס ת ם בוודאי
מפרש. ו ה ד ר ת נ י הפשוט הוא כרב יהודה .ז״א: הפירוש
כולה ד״פ. ו ד י ל מ א (2
שוטה מ ח ר ש חוץ את המגילה לקרות הכל כשרין פ״ב מ״ד: מגילה .1
רבי יהודה מכשיר בקטן. וקטן
מתנה רב אמר נמי לא, דיעבד חרש תנא מאן )ברכות טו א -ב(: יט ב בבלי
יצא ל א ז נ ו ה ש מ י ע ולא שמע את הקורא מ״ג( )ברכות פ״ב דתגן היא יוסי רבי
היא דלמא רבי יהודה נמי לא. היא ודיעבד ו מ מ א י דרבי יוסי אומר לא יצא. יוסי דבי
מדקתני סיפא רבי יהודה ד ר ׳ יוסי( ו ל כ ת ח ל ה ה ו א ד ל א ה א ד י ע ב ד ש פ י ר דמי ,וכר. )ת״ק
כ ו ל ה ר׳ י ה ו ד ה .מ י ד מ י ר י ש א בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא .ו ד ל מ א מכשיר
( 1
כ ו ל ה ר׳ כאן וא״א לומר וסיפא מכשיר סםיל בקטן )״רישא וסיפא לבשורה לפסולה
2
ו ח ס ו ר י )לד> (. קתני ק ט ן ג ו ו נ י ו ת ר י י ה ו ד ה ר׳ כ ו ל ה ו ד ל מ א פלוני״(
ב ד ״ א וקטן שוטה מחרש חוץ לקרות את המגלה כשרין הכל והכי קתני מ י ח ס ר א
ל כ ת ח ל ה א פ י ל ו ל ח י נ ו ך ש ה ג י ע ב ק ט ן א ב ל ל ח י נ ו ך ה ג י ע ש ל א ב ק ט ן
במאי שהגיע לחיגוך״!(. )״בקטן בקטן מכשיר יהודה שר׳ ר׳ יהודה( דברי )בברכות:
)״מכשיר כ ר ׳ י ה ו ד ה ו ד י ע ב ד א ל א ו כ ר ) .כ ע ״ א ( ל ע ו ל ם ר ׳ י ה ו ד ה ו א פ י ׳ ל כ ת ח י ל ה אוקימתא
יברך )״ברייתא לא והא הא דידיה ולא ק ש י א ואפי׳ ד י ע ב ד לא״( היא ר׳ יוסי ומתני׳
ר ״ א מ ש ו ם א ו מ ר י ה ו ד ה ר׳ דרביה ,דתניא בלבו ואם בירך יצא״( ברהמ״ז אדם
וכו׳ מ א י ר ר׳ ש י ש מ י ע וכו׳ א מ ר לו )״לכתחילה״( הקורא את שמע צריך ע ז ר י ה בן
)״דאמר בק״ש ר׳ י ה ו ד ה תימא דאתית להכי אפילו כוונת הלב הן הדברים .ה ש ת א אחר
ור׳ לחרש דסםלה הוא לכתחילה נמי )״ומתני׳ ל י ה ם ב י ר א כרביה דיעבד״( יצא
ה י א ״ ( וכו׳. יהודה
ב
רישא דמי לא ול )ונו׳ זה מובא ברש׳׳י( מ בנ״י בדמו׳ :לכשירה .דש״י :להכשירה; (1
ודלמא )ב״נ(: א״ם בכ״י הנוסח אבל גם בברכות רש״י מוחק זח, וכוי. רישא לפסול)ה( ל םיםא
לסיפא רישא רישא לחינוך לא דמיא שלא הגיע כאן בקטן שהגיע לחינוך בולה ד״י היא כאן בקטן
לפסול וסיפא לכשור ודלמא כולה ר״י היא וחדי גווני קטן ,וכן בגליון שבדמו׳ שונצינו )עי׳ ד״ס ברכות
ב
במגילה ומ מ וכו׳ כתוב בכ״י יכאן• אבל ההגהה אינה מוכרחת. במגילת, רש״י מוחקו .(0 העדה
להלן אצל ״ותרי גווני קטן״!
״לח״ חסר בכי״י. (2
חסודי דקאמר דאין זה בשום מקום )!( תימא מעירים: מו כ דיח י ל מ א , בברכות חתום׳ (3
טחסרא לאוקומי אליבא דחד תנא ועוד לוקמיה כר׳ יוסי ובלא חסודי מחסרא.
620
פשתן זרע ואפילו צימחו ולא לחבירו פירות המוכר מ״א: פ״ו ב״ב .2
רבן שמעון בן גמליאל אומר באחריותן להיות נאכל״( אינו חייב ר ג י ל )״שאינו
גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן. זרעוני
( 2 0
<המוכר זרעוני גנה לחברו זרעים ת נ ו ר ב נ ן )תום׳ ב ״ מ פ ״ ט טז( צג ב: בבלי
3
צימחו אינו ולא זרען הנאכלים > זרעים זרען ולא צימחו חייב באחריותן נאכלין שאין
)״באלו לו נותן מהו באחריותן>. לזרע חייב מתחלה עמו ואם התנה באחריותן חייב
אף הוצאה .מאן יש אומרים א ו מ ר י ם ו י ש ז ר ע )ולא ה ו צ א ה ( דמי באחריותן״( שחייב
וכו׳ המוכר דתנן ד מ ת נ י ת י ן רשב״ג אילימא רשב״ג, הי היא. דשב״ג חםדא א״ר
ס י פ א ר ש ב ״ ג א ו מ ר וכו׳ ת ״ ק ג מ י ה כ י ק א מ ר ז ר ע פ ש ת ן )״שיש ש ג א כ ל ״ ( ה ו א ד א י נ ו אימא
כ ו ל ה ו ד ל מ א וכד. באחריותן חייב גאכלין שאינן גינה באחריותן הא זרעוני חייב
4
ולא וזרען לחבירו סירות המוכר קתגי > והכי מ ח ם ר א ו ח מ ו ר י ה י א ר ש ב ״ ג
נ א כ ל י ן ש א י ג ן ג י ג ה ז ר ע ו נ י הא באחריותן חייב אינו זרע פשתן אפי׳ צמחו
נאכלין שאינן גינה זרעוני אומר שרשב״ג ר ש ב ״ ג ד ב ר י ב א ח ר י ו ת ן ח י י ב
באחריותן. חייב
שבבבלי בברייתא שניגו לזו שדומה אע״פ יפה׳ עולה אינו הזה הפירוש אבל
5
ש א י נ ן ג י נ ה ז ר ע ו ג י ולא צמחו > וזרען לחבית פ י רו ת המוכר א )דתניא(: צג
י ו ס י ר׳ ב א ח ר י ו ת ן ח י י ב א י ג ו פ ש ת ן זרע ב א ח ר י ו ת ן ח י י ב נ א כ ל י ן
( 6
ה ר ב ה לוקחין אותו לדברים אחרים .כאן נשנה איפוא לו ד מ י זרע א מ ר ו לו נותן אומר
פ״ו ב ת ו ס פ ת א אבל על ״זרע פשתן״. סתם ,ודברי ר ב י יוסי מוסבים לפי ה ב ב ל י הכל
וברשב״ם צג א מובא: ה נ א כ ל י ן , ז ר ע י ם שנינו :המוכר זרעוני גינה )בדפו׳ נוסף: א
אומר נותן י ה ו ד ה ר׳ נאכלין( זרען ולא צמחו ש א י ן זרעוגי גינה ל ח ב י ר ו המוכר
א מ ר ו לו ה ר ב ה מ ב ק ש י ן א ו ת ו )״אותם״( ל ד ב ר י ם ה ו צ א ה ד מ י לא א ב ל דמי הזרע לו
שהבאתי, צג ב )תום׳ ב ״ מ פ״ט(, השניה. התום׳ שלנו מ ת א י מ ה איסוא לברייתא אחרים.
באחריותן. ש ח י י ב ר׳ י ה ו ד ה מוסבים ע ל אלו ודברי
לעיקרן של דברים גם זרע פ ש ת ן בכלל ״זרעוני גנה שאינן נ א כ ל י ך ! בכלאים ואמנם
ז ר ע ו נ י באמת )אמרח וכד. בקטנית וקטנית בתבואה בד״א תבואה מ״ב שנינו: פ״ב
ה פ ש ת ן מ צ ט ר פ י ם א ח ד מ ע ש ר י ם ו א ר ב ע בנופל ל ב י ת ם א ה וכו׳ נ א כ ל י ן ש א י נ ן גנה
לוף זרע מ״ח: פ״ה ובמעשרות וכד. בגופל וארבע מעשרים אחד מצטרפת בתבואה
נאכלין שאינן גנה זרעוגי ו ש א ר זרע בצלים ,זרע ל פ ת וצנוגות זרע כרישים, העליון,
ושאר זרעוני גנה ובתום׳ שם ספ״ג: בשביעית, ונלקחין מכל אדם מן המעשרות פטורין
אומר יהודה ז ר ע ק י ש ו א י ן ו ד ל ו ע י ן וזרע ל פ ת ו צ נ ו נ ו ת ש א י ן נ א כ ל י ן פ ט ו ר י ן וכו׳ ר ב י כגון
זרע כ ג ו ן ש ד ה ז ר ע ו נ י אף אומר רבי יוסי בלבד ג נ ה ז ר ע ו נ י אמרו אלא לא
״ואם שער מ״ו וברי״ף. לרה״ג אבל הובא בם׳ המקח הבבלי, בנוסחאות הנוסף ליתא ( 1כל
אפי׳ זרע פשתן אין חייב המוכר פירות לחבירו ולא צימח]ו[ תני התני•״ וכו׳ מובא גם בירו׳ כאן:
) = מ ש נ ה ( .ואם החנה עמו מתחילת הזרע ) ק ר י :מתחילה לזרע( חייב באחריותו .מהו נותן לו באחריותו
ימי זרעו ויש אומרי׳ נותן לו דמי יציאותיו.
(3בס׳ המקח :הואכלים. חסר בס׳ המקח. (2
וכו׳. בקוצר שמדברת משנה ר ש ב ״ ם :אין זה תירוץ דחוק דטוב לנו לחסרה מעט כדרך (4
(6חכמים אחריני וכוי ,ר״נ. (5רשב״ם מוחק ״המוכר טירות לחבירו וזרעו ולא צמחו״.
621
. ( ם ש ב ש ב י ע י ת )ועי׳ נלקחת מכל אדם פ ש ת ן נב ע״א: ובירושלמי שם, ובקיא. אםטים
מניבות זרע לסת יכול שאני מ ר ב ה או זרע ה א ר ץ ל ר ב ו ת ובו׳ בחקתי פי״ב ט: ובספרא
זרע ע״ב: יב סם״ט. ובירושלמי שבת נאכלין ת ״ ל מזרע וכר. גנה שאינן זרעוני ושאר
מדיות חטים )משנה( תני שנים מ צ ר י פול זרע שנים, דילועין זרע שנים, קישואין
ז י ר ע ו נ י ר׳ ש מ ו א ל ב ש ם ר׳ זעירא חיטין על ידי ש ה ן ח ב י ב ו ת ע ש ו אותן כ ש א ר שתים.
והאפונין השופין וכו׳ חרדל כח ע״ג: פ״ג, כלאים ובירוש׳ נ א כ ל י ן. ש א י נ ן ג י נ ה
אע״ש נ א כ ל י ן ש א י ן ג י נ ה ז י ר ע ו נ י ו ש א ר הגמלונין ופול המצרי וכר האפונין
גנה(. ו י ר ק ו ת שדה ושאר ירקות לשון א ח ר : ט פ״ב שם )בתום׳ וכר. לזרע שזרען
וכל דבר שאין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממני ליאכל וכו׳ לט ע ״ ד : נ ד ר י ם פ״ו. ובירוש׳
פ ״ ג ג ,ב ב ל י נ ג א( מ ה א י ת ל ך א מ ר ר ׳ י ו ס י ב י ר ׳ ב ו ן ז י ר ע ו נ י ג י נ ה ש א י נ ן נ א כ ל י ן . )תום׳
בכותחא ד כ י ת נ א )״תוכן ש ל זרעוני פ ש ת ן יפים לאכלן״( לוליבא נדרים מט א: ובבבלי
פשתן״. ״ ה ו צ נ י אלא פשתן״, ״זרע אינו ״לוליבא״ אבל במשנה(, הרשב״ם )הביאו
תוי״ט ,-תום׳ פשתן-עי׳ הוצני מיה: זרע פ ש ת ן נאכל )פאה פ״ו פ ל ו ר א 2 1 4 11ז 1לעף,
פ ״ ב י ב :טלו זרע ותנו פ ש ת ן ,תום׳ מ ע ש ר ו ת פ ״ ג ח :ו ה ו צ נ י פשתן([. פאה
״זרעוני ״זרע פשתן״ ,שהוא בכלל לת״ק אפילו כפשטה: מתפרשת איפוא המשנה
נאכלים״ אינו חייב באחריותו ו ר ש ב ״ ג חולק. ש א י ן גנה
הוא, י ו ס י רבי ו״אמרו לו״ דתוס׳ נראה עיקר, יהודה״ שבתוספתא ״רבי
לרוב שרשב״ג החזיק לא אמר רשב״ג במשנתנו אלא םתם ״חייב באחריותן״, ולכן
רבי יוסי )פסחים ק ע״א(. בדעת
״ א מ ר מפני מ״י-מי״א, פ״ה ב״ב גם כנראה הם רשב״ג של םתמות
ב: ר א י ה ל ד ב ר וכו׳ )עי׳ ב ב ל י צ ח וגם ם״ו מ ״ ד : )עי׳ ת ו י ״ ט שם( בד״א״ רשב״ג
הוא נזכר עוד פ ״ א מ ״ ה ב״פ .פ ״ ד מ״ז ,פ ״ ה מ ״ י , ל ד ב ר מ א ן ק ת נ י ל ה וכו׳(. ראיה
מ״ה ,פ״י מ ״ א ומ״ז. פ״ח
)לעיל לט א ונדה ) ל ע י ל ע מ ׳ (617 ב״ב קל א עליהם: דיברנו מאלו שכבר חוץ
פ ו מי״ר לו, ד ״ נ וכו׳ ,ב וטיה״מ. שאוכל, מ כ י ב מ ו ר מ ב ״ ן :לא ח ו ל י ן לחולין[
א ו כ ל ל ך - .ל א כ ש ר וכו׳[ ר״ן ו ר א י ש ט ם ק י ם :ל כ ש ר ל ד כ י .ועי׳ י ד ו ש ׳ . לא ל א חולין וק:
מני מתניתין אי ר ב י םברוה מאי לחולין לא חולין ליהוי אלא קרבן, יא א: בבלי
אומר כל רבי מאיר פ״נ מ״ד( )קידושין שומע הן דתנן לית ליה מכלל לאו א ת ה מאיד
סיפא אימא היא ר׳ יהודה אלא תנאי. אינו ראובן ובני גד בני כתנאי שאינו תנאי
ר י ש א לאו ר׳ י ה ו ד ה ר׳ י ה ו ד ה מדסיפא ירושלים ל א א מ ר כלום, האומר יהודה אומר ר׳
לא ירושלים האומר אומר שר׳ יהודה ק ת נ י ו ה כ י ה י א י ה ו ד ה ר׳ כ ו ל ה היא.
והתניא יהודה מי מיתסר לד׳ אמר כירושלים וכי )״עד ש י א מ ר כירושלים״(. כלום אמר
היא כ י ר ו ש ל י ם ל א א מ ר כלום וכו׳ .כולה ר׳ י ה ו ד ה אומר האומד ר׳ י ה ו ד ה פ ״ א ב( )תום׳
ת נ א י אליבא דר׳ י ה ו ד ה )קידושין נ ד םע״א(. ותרי
622
מה הא)!( לך וכד. אוכל לא לא חולין מפורש: לז ע ״ א , שם, בירושלמי אבל
מחלוקת תחילה פירשו שם בירוש׳ ולהלן אלא קרבן. אכיל מן דילך לא יהו חולין דנא
לחלץ כחלין חלין החלין הברייתא: ואחריו הביאו את רישא, במ״ד יהודה ורבי ת״ק
אין ושם ב ב ל י י א ב, ) ת ו ם ׳ פ ״ א ג, מותר אוכל לך שלא לך בין שאוכל בין )כצ״ל(
חולץ ש א ו כ ל ) ! ( לך מותר )צ״ל כבתום׳< :לא> ״( .ל ח ו ל י ן ש א ו כ ל ל ך אסור .ח ו ל י ן ״לחולין״
2
רבי יםא בשם רבי יוחנן דברי רבי מאיר וכעין הבבלי( .ואחריו: לך מותר י, אוכל לא
אכיל דאי!נא משד, לא קרבן ש ו מ ע הין. מ מ ש מ ע לאו אתה רבי מ א י ר סובר״( )״כלומר
)כצ״ל .ק״ע(. <חולין> הוא לית הוא <קרבן> דילך הא מה דנא אכיל מן דידך מן
מפני אוסר״, אוכל לך ר״מ ״לא קרבן לא מפרש מ״ד סיפא, שהירושלמי כלומר
נגע לא לך״ שאוכל חולין ״לא במ״ג ואולם הן. שומע לאו אתה מכלל סובר שר״מ
א ת ה ש ו מ ע הן״ ,אלא ״לא־ לאו ״מכלל שאין כאן כלל מפני ב מ ח ל ו ק ת זו, כלל הירוש׳
ש א ו כ ל הוא ״קרבן״ .ומכאן נראה יוצא שנוסח הירושלמי במ״ג הוא :לא חולין חולין׳/
בירושלמי ,א ש ג ר ה הוא מכאן(. <ו״ד.אי ,ש ל מ ע ל ה לך
מפרש וכך הן, שומע אתה לאו מכלל איפוא על פי ירושלמי סובר מאיר רבי
ל ה ס ע ״ ד ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(149 )שבועות ם״ד, יוחנן דעתו של רבי מאיר גם במקום א ח ר רבי
מ מ ש מ ע לאו את אית לר״מ א ת ר ב כ ל ס״ג ,ס ד ע ״ א :א ״ ר יוםי בי ר ב י בון ובקידושין
ותום׳ ור״ן )ועי׳ ל ע י ל ש ם בעריות הוא ח ו מ ר א״ר מתניה הין ו ה כ א לית ליה. שומע
י א א(. נדרים
הבבלי של פירושו אבל רבי יהודה. לכולה כל יםוד אין איםוא הירושלמי לפי
גם כ ש ה ו א לעצמו ,כי כמו ש ה ע י ר כ ב ר הבבלי עצמו ,שנינו בפירוש בברייתא ,ש ר ב י דחוק
ב״כירושלים׳ ,״ ש ל א נתכוון זה א ל א לעצים ולאבגים ש ב ה ״ )ידוש׳ ג ד ר י ם חולק גם יהודה
3
שם ,לז ע״א( ,״ ע ד ש י ד ו ר ב ד ב ר ה ק ר ב בירושלים״ )בבלי שם( י .ו א ״ א ע ל כן לומר ש ת ״ ק
כלל אינו מיישב דרבי יהודה״ ״תרי תנאי אליבא ותירוצו של הבבלי יהודה הוא. רבי
ה מ ח ל ו ק ת ע ל כ׳ נ ש נ י ת ש ה ר י א( כבר הרי״ד בתוספותיו(, כל ה ק ו ש י ו ת )כמו ש ה ע י ר את
וג( ה ר י דווקא על ״ירושלים״ חלק וב( ל מ ה ור׳ י ה ו ד ה מ ת י ר . ה א ו מ ר ק ר ב ן כו׳ במ״ד:
ש נ ה כולם עם כ׳ :כ א י מ ר א וכו׳ כירושלים ,ו א ״ כ רבי י ה ו ד ה ש א מ ר ״ ה א ו מ ר ירושלים ת״ק
)ורי״ד מ ח ק על כמו ששנו בברייתא אמר כלום״ חלוק אפילו על ״כירושלים״ עם כ / לא
והגיה ושינה א ת כל הםוגיא!(. כן
יא ב : בדף השני הבבלי חציה שהביא שבתום׳ פ״א ג שהזכרתי, הברייתא ועל
5 4
הבבלי לא אוכל לך מותר - ,מעיר שאוכל לך אסור לחולין > ח ו ל י ן וכו׳ לחולין > תניא
ליה מכלל לאו מני ר״מ היא דלית מותר( ש ל א אוכל לך ר י ש א )חולין וכר ובין שם:
לא אוכל לך מותר והתנן ) מ ״ ח לקרבן )״לא חולין״( אימא סיפא לחולין ש ו מ ע הן, אתה
)״לחולין לא רב אשי אמר הא ד א מ ר לחולין וקשיא לן וכר אוכל לך ר׳ מ א י ר א ו ס ר לא
וכולם וכוי, היכל, ירושלים, א!ל גם א( יג ובבלי שם )תום׳ זו בברייחא ( 1ל־ ישנה
<־. בוודאי:
בך הוא הנוסח הגכון בתום׳ *יק׳ )ושם בטעות :לא יאכל( ,בדםו׳ וכ״י ו כפול בט״ס. (2
התוס׳ משובשת. (3
רי״ף .רטבין ,ריטב׳׳א ,ראיש בפירושו ובססקימ ונמקיי :לא חולין. (4
מ ורמב״ן :לא חולין. (5
623
דלקרבן )״הא דבעית למתםר ומדמית לה להך לך מותר״( ה א ד א מ ר ל א )ל(חולין 0 אוכל
א ו כ ל ל ך ״ ,ר״ן( ד מ ש מ ע ל א ל י ה ו י דוולין א ל א ק ר ב ן . לא
לך שאוכל בין ל ח ו ל י ן וכר חולין ברישא: סיפא לא כללו למה אם כן אבל
נעשה לנוסח ומה בירושלמי ותום/ באמת שנויה כמו שהיא אוכל לך מותר, שלא ובין
מותר״. לך ״לחולין לא אוכל ובסיפא ״לחולין-מותר״ ברישא ששנו וחידוש׳, התום׳
הבבלי לפי והרי מאיר למה אסור, לרבי שאוכל לך אסור״, ״לחולין )״לא חולין״( ועוד
ע ״ א ה ר י ז ה מ כ ל ל ל א ו א ת ה ש ו מ ע ה ן ,ד ל י ת ל י ה ל ר ״ מ ) ע י ׳ ר״ן>. בריש
ופירשו ה ג י ה ו ג ר א ה ש ם ו ג י א זו ש ל ע ״ ב ח ו ל ק ת ע ל ע ״ א ) ר י ״ ד ו ה ר י ט ב ״ א ואמנם
״מכלל כלל ש א ו כ ל לך אסור* -אינו ״לחולין ולפיה דע״א(. אמסקנא חולק אשי שרב
וכולה בה. וגם רבי מאיר מ ו ד ה ק ר ב ן פירושו אלא ״לא־חוליך אתה שומע ח ך , לאו
ד א מ ר -ה א דאמר״ מתאים. מ ם ו ג י א ש ל ד ף י ג א ,ש ש ם ״ ה א לקוחה
כאימרא ל א י מ ד א תנא אימרא הראשון של הברייתא אמורה בדף יג א : וחצייה
מאן )כבבבלי גם בתום׳ ב ד ם ר וכי״ו(. מ ו ת ר אוכל לך לא אסור כולן שאוכל לך וכר
2
במ״ד: )״ת״ק ר״מ היא כאימרא > ליה> <ולא שני ליה דלא שני ליה אימרא שמעינן
ו כ ו ל ן -ל א אוכל לך מותר והתנן לקרבן לא אוכל ל ך ק ר ב ן וכו׳ אסור״( א י מ א ס י פ א האומר
3
א ו ס ר וכו׳ ל א ק ש י א ה א ד א מ ר ל א )ל(אימרא > ה א ד א מ ר ל א י מ ר א )״כלומר מ ש נ ת נ ו : ר״מ
אימרא״(. ל א ברייתא: אבל לקרבן,
אלא א ״ כ ״ ש א ו כ ל ל ך ׳ ל מ ה אסור ,ו ה ר י ל י ת ל י ה ל ר ״ מ מ כ ל ל ל א ו )עי׳ תום׳(» אבל
אוכל ״לא וא״כ למה אנו ל פ ר ש ״ ל א י מ ר א ״ -״ ל א י מ ר א ״ וע״כ שאוכל לך אסור, מוכרחים
סוף לך! אוכל לא לפיכך יהא לאימרא אבא: כר׳ בדוחק לא נפרש אם מותר״, לך
אין נגר ו ב ך נ ג ר שיפרש א ת המשניות והברייתות על פי הבבלי. דבר
דברייתא ברישא ״לחולין״ כמו ״לאימרא״ -לאימרא, לפרש אנו מוכרחים אלא
ר״מ ,אבל ״לא ק ר ב ן ג ם יכול להיות ) ״ ר ב נ י ך בירוש׳( של מ ״ ד ות״ק וירושלמי. דתום׳
צריכים אין אנו שאוכל לך״ חולין וב״לא לאו וכר, ממשמע יש כאן אוכל לך״, לא
״תוספות עי׳ לאו וכר )משנה וברייתא( .וברייתא )דפ״ב מ״ב ,ש ה י א ״ברייתא״. לממשמע
דלא כרבי מאיר אלא כרבי יהודה. והוספות״(
624
רשב״ג אומר ה ג ד ל בחיוב חייב ה ג ד ל בפטור פטור ,ת ״ ק נמי הכי אמר. ד ת נ י א למימר
ק ת נ י ל ה ) ר ש ״ י :ו ה כ י ק ת נ י ש ר ש ב ״ ג א ו מ ר ה ג ד ל וכו׳(. ר ש ב ״ ג מ ת ג י ׳ כ ו ל ה
מ ע ש ר ו ת בשום מקום .אבל ל מ ש נ ת ש ב י ע י ת כזאת לא נשנית למשגת ברייתא
כב א גיטין בבבלי כזאת ברייתא נמסרה ל ח ו ״ ל וכו׳(, ונוטה בארץ )עומדת מ״י פ״ג
זה בזה דברי רבי ט ב ל וחולין מעורבין בחו״ל בארץ ומקצתו אילן מקצתו כז ב : וב״ב
רשב״ג ובתום׳ מעשרות פ״ב כב: פטור, אומר הגדל בחיוב חייב הגדל בפטור ר ש ב ״ ג
ודומה לזה הרי הוא כחו״ל. בחו״ל ישר׳ ישר׳ הרי הוא כארץ הצד הנטוע בארץ אומר
ש ב ח ו ל י ן ק ל ה ב )תום׳ ת ר ו מ ו ת פ ״ ב י וירוש׳ ד מ א י פ ״ ד ,כ ה ע ״ ד ( :י ש ר א ל ו נ כ ר י בברייתא
( 1
טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי בסוריא( )בתום׳ וירוש׳: ב ש ו ת פ ו ת שדה שלקחו
ר ש ב ״ ג אומר של י ש ר א ל חייב ושל נכרי פטור. רבי
כמו ש כ ב ר העיר ה ר א ״ ש בפירושו .הוא אומר: לשביעית, עני ן לו אין זה כל
וגם לשון חיוב ופטור לא שייך ד ב צ ל י ם מ ש ג ה על ח ו ל ק ר ש ב ״ ג מ צ א נ ו לא
הכי אי פריך דהכי ב ד ו ח ק ל פ ר ש ו ו צ ר י ך איסור והיתר. אלא בשביעית למימר
דקאמר והיתר הא דבנטע א ח ד יש איסור דאיםור אתוםפת קאי וסבר האי תנא דמפרשת
דהגדל בחיוב חייב ובפטור עומד בחו״ל עומד בארץ ומקצתו גבי אילן שמקצתו רשב״ג
ו מדק אמר ואשמעינן דבאילן אחד יש איסור והיתר הא האי תנא נמי הכי אית ליה פטור
ת״ק נמי הכי קאמר. הכי. ס ״ ל ל ח ו ד י ה ד א י ה ו מ ש מ ע א ו מ ר ר ש ב ״ ג ה ת ם
ק ר י ש מ ע ת י ן ב ה ך ת ח י ל ה ד ה ו ז כ ר א ל א דוקא לאו תנא קמא דקאמר הא
לחודיה רשב״ג ודאי )כ״ה בדסוי״י( ל ה ו מתניתא רשב״ג קתני כ ו ל ה ו ק מ א. ל י ה
והיתר גדילין ש א י ס ו ר בה ש נ ו י ש ת מ צ א מ ש נ ה וכל דאית ליה הך סברא הוא
א ח ד ר ש ב ״ ג ק ת נ י לה. במקום
איגו יכול ת״ק גמי הכי אמר״, למימר כר נראה לעין! ״מאי אתא רשב״ג הדוחק
למשנתנו סמוכה שהית ה בברייתא אלא-לסחות-שדברי רשב״ג אלה נאמרו להתפרש
מתגי׳ ב״כולה הבבלי מ ש ת מ ש כאן בכל אופן ש ב י ע י ת ! במשגת בה ו מ ש ו ל ש ל ת
שגחשבו שגיהם לגוף אחד .ל״משגה״. לה, ה ס מ ו כ ה ו ב ר י י ת א ל מ ש ג ה סלוני״ ר׳
ב א י ס ו ר הגדל ועיקרה היה: )על פי גיטין ו ב ״ ם . נשתבשה שהברייתא ואפשר
וזו ה י ת ה ב ר י י ת א מ ש ו ל ש ל ת ב מ ש נ ת ש ב י ע י ת . מותר, ב ה י ת ר הגדל א ס ו ר
ומתגי׳ שכתב: רי״ד לפני גם היתה לא וכנראה ״כולה״, אמנם חסר מ בכ״י
כולה מתני׳ ר״ג» אבל בכל הנוסחאות ״כולה״. ה״ ג היא ,וגם התום׳ אומרים: רשב״ג
של פשטה סי על וכר -אין א ף א ח ד ש י ש לו יסוד פלוגי״ ״כולה רבי אלו מכל
עצמו ״דוחק״ )״ומאי דוחקיה״( .ב ב י מ פ ב בבבלי עירובין פח ב קראהו התלמוד משנתנו.
הר״ש בפרה פ״ט מ״ה שהוא ״דוחק״ .יש לפסח׳ יח א אומר נדחה )״אלא מחוורתא״(» א
פ ט א )לרב(. כתובות )רב דימי(, עה א עירובין דברי אמורא אחד: על פי רק שנאמר
מינה(, )שמעת כתובות פט א בעולם: לדיחוי רק נאמר כיפ )לרב חםדא(. לט א נדה
)ורנב״י ורב אשי חולקים פ ס ח י ם יז ב -י ח א ונדחה(, פא ב -פ ב א )אפילו תימא. ב״מ
כ ו ל ה ר׳ פ ל ו ג י ) מ ג י ל ה וב״ב(. ו ד יל מ א ויש שהחסירו ב״כולה ד״פ״ אפילו בספק: עיז(.
ב מ ק ו ם ש י ש ת י ר ו ץ א ח ר :א ב ע ״ א כ ר א ב ע ״ א כ ו ל ה כ ר ) ב ״ ב ק ל א(. ואפילו
625
םתם: מ ח ס ר א ״ ״ ה ס ו ר י ה.
שואל ובאמצע ומשיב הכבוד מסגי שואל בסדקים מ״א: פ״ב (1ב ר כ ו ת
היראה מפני שואל באמצע ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ד ב ר י ר׳ מאיר. ומשיב היראה מפני
מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. ומשיב
מפני אילימא משיב מחמת מאי׳ שואל וכר. בפרקים ם ע ״ ב -י ד רע״א: יג בבלי
לכל שלום ומשיב שואל מפני הכבוד אלא מבעיא. שאיל אהדורי השתא משאל הכבוד,
מפני אילימא משיב מחמת מאי׳ ו מ ש י ב •. היראה אימא סיפא ובאמצע שואל מפני אדם.
יהודה וכו׳, דר׳ היינו מפני הכבוד אלא מבעיא, אהדורי שאיל משאל השתא היראה,
ל ו מ ר צ ר י ך ואין הכבוד מפני שואל בפרקים ק ת נ י ו ה כ י מ ח ם ר א ח ס ו ד י
דברי ר״מ משיב שהוא ל ו מ ר צ ר י ך ואין שואל מפני היראה משיב ובאמצע שהוא
הימנו בו רבו או נ ד ו ל ופגע שמע הקורא את הכי נ מ י ת נ י א אומר וכר. יהודה ר׳
ו א צ ״ ל מפני היראה שואל שהוא משיב ובאמצע ו א צ ״ ל שואל מפני הכבוד בפרקים
מ ש י ב ד ב ר י ר׳ מ א י ר ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר וכו׳ ו מ ש י ב ש ל ו ם ל כ ל אדם. שהוא
מחםרא דחסורי )״אוקימ׳ למתניתין ח ״ א סי׳ לז אף באו״ז מחםרא״ ״חסודי כך
״אסיקנא דחםורי מחסרי והכי קתני״(ן אבל בפי׳ והכי קתני״( ובפסקי ר י ״ ד )דף מג ע ״ א :
א מ ר י נ ן בגמ׳ הרא״ה: ובפי׳ וכר. ןזואל ק א מ ר הכי ותרצינן לרי״ף: הריב״ב
שמשיב. ואצ״ל
׳ ג ם ב כ ״ י מ (1 ולא היה ופי. ליתא בב״נ ה ק ו ר א וכו׳ ל כ ל א ד ם ״ . נמי הכי ״תניא
(23 א ב ל ה ״ ג ב ר כ ו ת ר ם ״ ב <ד״ו א ע ״ ד ,ד ״ ב נזכרה הברייתא גם באו״ז ופסקי רי״ד. ולא
)אבל אחריו וכן וכר. הקורא ר ב נ ן תנו הברייתא: אלא המשנה את מביא אינו
הקורא. ת נ י א קמ״ח: ר א ב ״ ן סי׳ ב ת ח י ל ת הפרק( רי״ף ורא״ש )״ת״ר הקורא״(, המשנה
ברייתא: מזכיר שום אבל אינו כבבלי, מפרש משנתנו הירוש׳ שם ,ד םע״ב, אף
הכבוד. היראה או מ פ נ י מפני מפני מה הוא משיב ומשיב. מפני הכבוד שואל ובפרקים
2
הא ר״מ דברי )מפני הכבוד( > ומשיב היראה מפני שואל מן הדא ובאמצע נשמעינא
ומשיב היראה מפני ובאמצע שואל הכבוד ז מפני הכבוד ומשיב שואל מפני בקדמית׳
נשמעינה מן ה ד א ר׳ יהודה ר״מ ,מ פ נ י מ ה הוא מ ש י ב מ פ נ י היראה או מ פ נ י הכבוד, דברי
מפני היראה שואל קדמיתא הא מפני הכבוד. היראה ומשיב מפני באמצע שואל אומר
מפני היראה. ומשיב
לא שייך גונא האי ובכי אהדורי מיבעיא. שאיל משאל השתא ר׳ יהודה: תום׳
ש מ ג י ה . כ מ ו
ה כ י ולא כש״כ שכך הוא לפי גוסח ר י ב ״ ב : פירוש, אין כאן הגהה אלא אבל
ה״ג לקח שואל וכר .ואף ה ר א י ה מ ת ו ך ה ב ר י י ת א מסופקת .מכיון ש א י נ ה בג׳ כי״י. ק א מ ר
אחת .ונראה שלא נאמרה כלל כ״תניא נמי הכי״. ש א י ל ת א זו ב ו ו ד א י מ ת ו ך ברייתא
<עי׳ ממגילה ל מ ש נ ה נ מ צ א ב ב ר כ ו ת ט ו ב א ב ל זו כ ו ל ה ה ו ע ב ר ה מחםרא״ ״חסורי
חגיה׳ םחסרא וכי׳ ע ל ו ם לכל אדס חסודי מ חסר מן ״ובפרקים שואל מסגי הכבוד ומשיב (1
וכו׳ ,עד "ובפרקים שואל מפני הכבוד״ של סוף הברייתא ,ולא השמיט אלא מן 'ובפרקים״ עד ״ובפרקים״
של ריש יד ע״א ,והמגיה הוסיף הכל.
בשרי״ר 6ורש״ס. (2ליתא
626
מא א ״ח״מ והכי קתני״. ו ל ב ר י י ת א , ע מ ׳ ,620א צ ל ״ ו ד י ל מ א כ ו ל ה ר ״ פ ו ח ״ מ ״ ( . לעיל
ל מ ש נ ה ל א נ מ צ א ע ו ד א ל א ״ ה ״ ק ״ ,כ ה ב ,ל ה ל ן א צ ל ״ ה כ י ק א מ ר ״ . ואולם
ש ב ת ס ״ ג מ ״ א ,ב ב ל י ל ז א ,ל ע י ל ע מ ׳ -455 (2
הא נחה חייב )״ואע״ג דנזכר בין )מ׳(> לאחר. ו נ ז כ ר <ה ז ו ר ק קב א: בבלי
קתני תרתי רבא אמר אלא וכר. חטאות כל חייבי ותנן והלא נזכר להנחה״(, עקירה
2
במקום שנחה )״אע״פ שיצתה מידו לאחר > ונזכר הזורק קתני״( מילי מילי )״רישא
אתעבידא )״דלא שנשרפה ו ק ל ט ה א ח ר או ק ל ט ה כ ל ב או נ ז כ ר לא אי נמי מחשבתו״(
הזורק קתני״( )״חדא קתני והכי מ ח ם ר א ח ס ו ר י אמר אשי רב סטור. מחשבתו״(
3 2
הא פטור. שנשרפה א ח ר או ק ל ט ה כלב או ( < ו > ק ל ט ה שיצתה מידו לאחר > ונזכר
לא אבל שגגה״( דהוה ליה תחילתו וסופו ושכח )״קודם ש ת נ ו ח חייב בד״א שחזר נחה
ושכח פטור וכר. חזר
לפרש כן אלא יש שנויה שהיא דמשנה כמו מחסרא אין זה מ מ ש חסודי תוס׳:
פרשה דרבא אע״ג אבל רי״ד אומר: מחסרא. חסורי ו ב ל ש ו ן קאמר ל פ ר ש ה כדי
גיגהו ותרתי מילי קתגי קלטה א ו פשטא דמתני׳ דהאי קלטה וכדמשמע מרווח פירוש
( 4
לזה, ד ו ח ק לרב א ש י ל ע ר ב במתני׳ דין ק ל ט ה א ח ר או כלב עם נזכר ד מ ה ענין זה נ״ל
5
שהוא > אחר או כלב קלטה פטור התנא ולמה עירב הנזכר מיירי בפטור מתני׳ כולה
מ ש ״ ה א מ ד חםורי מ ח ם ר א ומוקי כולה מתני׳ בנזכר. א ח ר ו מ ה ט י ב ו ש ל זה א צ ל זה. ענין
דרישא דבבא היא. כוליה לענין שוגג דמתניתין דייק הכי כיון אשי רב ר״ח: וכיו״ב
ובסיפא כולל זה הכלל כל חייבי חבורה ונזכר ומיצעיתא נמי הזורק לעשות ונזכר קתני
כ ר הלכך מתניתין כולה בשוגג היא ולא לענין נחה היא. חטאות
ו ה ז י ד. מתניתא כיני כנראה כרבא: פירשה יג ע״ב, כאן ,פי״א, הירוש׳ אבל
)״לאחר שיצא בו ) ״ ד א י ל א ת י מ א הכי״> א י ל ו י ר ה ח ץ ל ה ר ו ג בו א ת ה נ פ ש ו ה ת ר ו וקשיא
מימר סופך הוי בתמיד,״(. פטור יהיה זה מפגי הוא )״וכי כלום וחזר בו ש מ א מידו״(
חבורה״ ובין ״זרק לעשות בסיפא בין ו ה ז י ד, ונזכר כלומר על כורחך מתני׳: והזיר.
ו פ ט ו ר מ פ נ י ש ת ח י ל ת ו ש ג ג ה וסופו זדון. ברישא.
בר בעי רב ביבי שכן אמרו: ב ש י ט ה זו, הבבלי שבת ד ע״א פירשה כנראה ואף
ח י ו ב לידי שיבוא קודם לרדותה לו התירו )״בשוגג בשבת״( הדביק פת בתנור אביי
ולא בשוגג אילימא ה״ד ל ר ב י נא אביי בר אחא רב א״ל התירו. לא או ח ט א ת
)״קודם אפייתו״( מי מחייב ו א י ד כ ר ד א י ה ד ר א ל א )לאו( )ליד (.ל מ א ן ה ת י ר ו , אידכר
חטאת״(, חיוב כאן ואין מזיד הרי סופו )״ועכשיו שנזכר ח ט א ו ת וכו׳ כל חייבי והתנן
( 1גס״ז שלח ,טו כז ,286 ,מחלוקת נ׳׳ש וב״ה ,ומשנתנו זו נעלמה פהורביץ שם.
(2מ ור״ח ורייי ,וכן במב״נו מ ג ״ נ וגמרא דפו׳ :מאחר.
(5בדפוס :שהיא. (4נראה לו. (3כי״י ור״ח•
627
ואף ליה. מיבעי ס ק י ל ה א י ס ו ר לידי קודם שיבא במזיד )״שמתחילתו מזיד״(, אלא
אשי ש ם מ פ ר ש ה כך :לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה .ונראה ש ר ב רב
מ ש נ ת נ ו -״ ו ה ז י ד ״ .כירוש׳ וכרבא. בר אביי ורבינא פירשו בוודאי אף ״ונזכר״ של אחא
מפני התום׳ כאן פ י ר ש ה כ נ ר א ה כרבא ,ולא נ ש נ י ת ש ם ״ ק ל ט ה א ח ר ״ וכו׳ א ל א ואף
מ ר ש ו ת הזורק וכי״ל: צוק׳ םי״א( )םוו* פ״י סוף תום׳ וחכמים. רבי של מחלוקתן
כלב מידו ק ל ט ה א ח ר או ש ק ל ט ה ש י צ ת ה ל א ח ר ונזכר ה י ח י ד ל ר ש ו ת ה ר ב י ם
עט לעיל ד ע״ב וגטין ברה״י, רבי מחייב )שרבי סובר קלוטה כמי שהונחה שנשרפה או
מרשות שאם זרק ומודה רבי לחכמים וחכמים םוטרין ש ב ת פ ״ א ה ״ א ,ב ע״ג> וירוש׳ א
חטאות וכו׳ זה הכלל כל חייבי שהוא פטור עד שעה שתנוח. ה ר ב י ם לרשות ה י ח י ד
כדי לעשות מלאכה חייב. מהם א ח ד שתהא תחילתן וסופן שגגה ,אם יש בשגגה של עד
אם אסילו מהם, אחד מלאכה ע״י שלא נעשתה אחר, קלטה שאם אומרת זאת
שלא ונזכר״, ״הזורק משנתנו וסתם ל ח כ מ י ם . פטור בשגגה וסופה תחילתה היתה
מילי וכו׳ -מ י ל י אחר״ ו״קלטה כחכמים, לרה״ר, מרה״י לרה״י ובין בין מרה״ר חילקה
וכרבא. קתני
מידו ,אינו ד ו מ ה ל מ צ י ע ת א ״ ו נ ז כ ר תצא שלא עד נוסח מי״ר וכי״י :ונזכר אבל
עדיין יצאת שלא ברישא אלא ש א י א פ ש ר לו ל ה ח ז י ר ו , חבורה״. נ ע ש ת ה ש ל א עד
ובידו ל ה ח ז י ר ה ותחילתו וסופו מ ז י ד הוא .ז״א ב מ ק צ ת כ ר ב כ ה נ א ב ב ב ל י כ א ן ו ב מ ק צ ת מידו
מחשבתו שלא נתקיימה החזירו אלא ולא ו ה ז י ד אשי ,היינו שהיה בידו להחזירו כרב
א ח ר י וכוי. ״שקלטה
כרב במקצת שלא כרבא אלא מ ש נ י ו ת ו ש ו נ י ה ג ה ת ־ ס ו פ ר י ם איפוא זוהי
ופירשו במשנתו ה י ה לו נוסח זה הירוש׳ שאף לומר וקשה אשי. כרב ובמקצת כהנא
משמע שכבר יצא מידו הדוגמא של הקושיא ״אילו ירה חץ״ שכן אחר, וקלטו ״והדד״
להחזירו. ברשותו ואין
מן מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מסיו אבל לא שבת פכ״ג מ״ב: (4
עם בניו ועם בני ביתו על ה ש ל ח ן ו ב ל ב ד ש ל א יתכוין ל ע ש ו ת מ נ ה ו מ פ י ס הכתב
ח ל ש י ם מטילין( <ד״ר ו מ י ״ ר ,ו ע ו ד : ומטילין כ נ ג ד ק ט נ ה ) מ ש ו ם ק ו ב י א ( 11 גדולה
רמב״ם וראב״ד ומ״מ(. חולין״, הקדשים ביו״ט אבל לא על המנות )״של על
מאי טעמא כדרב א ח ר לא, ועם אין ביתו בני עם בניו ועם קמט א -ב: בבלי
אמר שמואל ד א מ ר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין יהודה
)״ליחוש לרבית וכל הני״ ,
( אי הכי בניו ובני ביתו נ מ י מ ד ה וכו׳ א ף מ ש ו ם רבית. משום
ביתו ובני בניו להלוות מותר אמר רב כר כררב יהודה טעמא היינו ביתו ובני בניו
מ י ח ס ר א ו ח מ ו ר י ה״נ אין נמי, מנה קטנה כנגד גדולה מנה אי הכי וכו׳ ברבית
ג ד ו ל ה מ נ ה א פ י ל ו השלחן על ביתו בני ועם בניו עם אדם מפיס קתני והכי
אין, ב י ת ו ב נ י ועם ב נ י ו עם מ״ט כדרב יהודה א מ ר רב, ק ט נ ה מ נ ה כ נ ג ד
ק ט ג ה מ ג ה כ נ ג ד ג ד ו ל ה מ״ט כדרב יהודה אמר שמואל ,מ נ ה לא, א ח ר י ם עם
מ״ט משום קוביא )״שהוא אסמכתא״(. אסור, ל א ח ר י ם ב ח ו ל אף
ולפי- ולאו מילתא היא משום ד א ת י למיסרך. עה א אמרו על מימרא דרב: בב״מ
ה ח ״ מ ש ל א כ ה י ל כ ת א ד ב ״ מ ,וסוגיות מ ו ח ל פ ו ת הן. זה
שושבינים א ו מ ר ב ן א ל ע ז ר ש מ ע ו ן ב ת ו ם ׳ ש ב ת פ י ״ ז )יח( ד ׳ ש נ י נ ו :ר ׳ אבל
מחזירין( וכי״ל: וכי״ו על מנותיהן שאם הותירו הותירו )דפר מ פ י ס ין בני חופה וכל
628
ואורחיו( זה עם א ד ם א ת אורחיו ) ד פ ר וכי״ו וכי״ל( ו א ו ר ח י ם )דפו׳ ו כ י ״ ל : מפיס לשידה,
כ ד י שיטול )דפר וכי״ל( חלקו ת ח י ל ה ולא שיטול ח ל ק שלו ושל חבירו. זה
ש ב מ ש נ ה אינו איפוא דווקא ,א ל א אפילו ״אורחים״ סתם ואורחא ובני ביתו״ ״בניו
היא ,כי הסיפא ש ה י א שונה בלשון ת נ א י ו ת ר י היא, ר ש ב ״ א נקט .ורישא דמילתא
מנות״. ״מטילין חלשים״ ולא ״מפיסין״ ,מ ש נ ה ר א ש ו נ ה היא ,והיא שונה ״אבל לא אחר:
בידם אורחים ל א יוליכו מי שזימן אצלו פ״ה מ״ז: כמו בביצה מ נ ו ת של חולין, כלומר
אין מ״ט: פ״א ובביצה יו״ט. מערב מנותיהם <אחר> להם זיכה א״כ אלא מ נ ו ת
נ >
,״ ו ש ל ח ו מ נ ו ת ל א י ן נ כ ו ן לו״(. ביו״ט אלא מנות )״חתיכות בשר״ משלחין
חולקת איפוא על הרישא. הסיפא
וכפי׳ )אלו ש נ מ נ ו ע ל הבכור, ושוקלין מנה כננד מנה פ״ה מ״א שנינו: ובבכורות
רבה ור״ש ברבי שקלו מנה כנגד מנה ובירוש׳ ביצה פ״ב ,סב ע ״ א :רבי חייה הרמב״שז
ובתום׳ בכורות ם״ג יד דרוש׳ שם( :רשב״ג אסור, ב י ו ״ ט ה א ב ח ו ל ב ד ״ א בבכור
2
ב ל י ט ר א ב ב כ ו ר ל י ד ע מ ה ה ג י ע ו >. מפייס )ירוש׳ :מסים( אדם א ת עצמו אומר
צ ב ת י ם או זוג זוג כ ר מ צ א ן תפילין מכניסן המוצא פ״י מ״א: (5ע י ר ו ב י ן
אומר שמעון ר׳ לו ו ה ו ל ך מ כ ס ן ו ב ס כ נ ה ומביאן עליהן מחשיך כריכות
לחבירו וחבירו לחבירו ע ד ש מ ג י ע לחצר החיצונה. נותנן
פחות פחות מוליכן ובסכנה ו ה ת נ י א והולך. מכסן ובסכנה א -ב: צז בבלי
3
)״מתני׳ ליסטים בסכנת הא גוים בסכנת הא קשיא לא ' ו ב א א מ ר אמות מארבע
מ כ ס ן והולך לו אכולה מ ת נ י ׳ גזירה שלא יניחו תפילין והאי ובםכבה שגזרו גוים בסכנת
למלכות יהרג בין מ ע ט בין צבתים מכסן בידו או ישמע שאם ימצאו וה״ק ובסכנה קאי
וכו׳ .ו ב ר י י ת א ב ל ם ט י ם גוים ו א ם י פ א ק א י ד ק ת נ י מ ח ש י ך ע ל י ה ן ו מ ב י א ן וכר״( .א מ ר בטליתו
סיפא ר ״ ש אומר גותגן לחבירו בסכנת גוים א י מ א למתניתין אוקימתא במאי אביי ליה
מ כ נ י ס ן זוג זוג״(. למלכות יותר מ ש א ם )״וישמע מילתא לחבירו ,כל שכן דאוושא וחבירו
א ב ל גוים ב ם כ ג ת א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה קתני והכי מ ח ס ר א ח ס ו ר י
ר ״ ש א ו מ ר וכו׳. א מ ו ת מ ד ׳ פ ח ו ת פ ח ו ת מ ו ל י כ ן ל ס ט י ם ב ס כ נ ת
גשמים היו אם לו, והולך מ נ י ח ו ובסכנה ל״םפר״: טו, םי״א עירובין בתום׳
כו ע״א, בירושלמי, שהובאה ברייתא וכר, הרי זה מ ת ע ט ף בעור )״בעור הספר״( יורדין
אם אומרת לענין תפילין של משנתנו: והולך לו״ז זאת מ כ ם ן הסיםקא ״ובסכנה אחרי
י ו ד ע ה . ה י ר ו ש ל מ י אין ע ו נ ת ג ש מ י ם וכו׳ .ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י היה
בבבלי אמרו ל נ כ ר י ״ וכר. כיםו נותן ש ה ח ש י ך לו ב ד ר ך ״מי מ״א פכיד לשבת
ר צ ו ולא א ח ר ת היתד, עוד י צ ח ק רבי אמר מאי, וכר נכרי לא אין שם ב: קגג
אמות. מ ד ׳ פ ח ו ת פ ח ו ת מ ו ל י כ ו היתד, אחרת עוד מאי ל ג ל ו ת ה , ח כ מ י ם
הביא ברייתות לבבל. י צ ח ק ב ב ל י ת )ורבי ברייתא פ י ת ק נ ה זו ש נ ת ה א י פ ו א כ א ן על
מוליכן וכר! ואילך ע מ ׳ 147 אתא רבי יצחק״ ,לעיל ״כי
להשוות איפוא בין ה ב ר י י ת א ו ה מ ש נ ה הכנים ר ב א א ת ה ב ר י י ת א לתוך ה מ ש נ ה ! כדי
* ל א מה הן מוציאין בידם מנות אורחים לא יוליכו אצלו מי שזימן (1בתום׳ ביצה ם״ד י :
המתובלת. וביצה וגלוםקא חתיכה מבית המשתה
(2ועי׳ תום׳ םיאה ט״ו ז.
רבה. כ׳׳ה באויז ובכ״י א י מ ן אבל בדמו׳ שלוניקו וד״ו רפ״ח והגמי״י ה׳ שבת םי״ט אות ל: (3
629
(6י ו מ א ם ״ ד ,מ ״ ה :ח ו ל ה מ א כ י ל י ן א ו ת ו ע ל פ י ב ק י א י ן ו א ם א י ן ש ם ב ק י א י ן
אותו ע ל פי ע צ מ ו ע ד ש י א מ ר די. מאכילין
שומעין צריך ורופא אומר אין צריך חולה אומר י נ א י פג א :אמר רבי בבלי
חולה שומעין לרופא וכר .תנן צריך אומר אינו וחולה צריך רופא אומר וכו/ לחולה
ע״ם בקיאין אין ע צ מ ו ל א ,ע ״ פ ע ״ פ אותו ע ״ פ בקיאין .ע ״ פ בקיאין אין מאכילין
סיפא ואם אין מדקתני דאמר לא צריכנא וכר .והא עסקינן במאי בקי א ח ד לא .ה כ א
מ י ח ם ר א חסורי ש ם ב ק י א י ן מ א כ י ל י ן אותו ע ״ פ ע צ מ ו מ כ ל ל ד ר י ש א ד א מ ר צ ר י ך ]אנין
צריך אבל אמר א נ י צ ר י ך לא ד א מ ר א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה ק ת נ י ו ה כ י
אותו על פי מאכילין צ ר י ך לא ד א מ ר ח ד א ל א ת ר י בקיאין אין שם א נ י 1אם1
צריך אני אפילו איכא מ א ה דאמרי לא א ש י אמר כל היכא דאמר ר ב בר מ ר עצמו.
טעמא עצמו ע״פ אותו מאכילין בקיאין שם שמעינן וכר .תנן אם אין לדידיה צריך
ק א מ ר במה דברים אמורים דאמר לא צריך ה כ י ה א איכא בקיאין לא. בקיאין דליכא
אני א ב ל א מ ר צריך אני אין ש ם בקיאין כ ל ל מאכילין אותו וכר.
תנן אין שם וכר ע״ס הספריםז מ ב : גירסת רש״י שהגיה כן ועל פיו הוגהו זוהי
ש א י ן כ מ י ה ״ ק ו א ם אמר צריך אני מכלל דכי איכא בקיאין לבקיאין שמעינן עצמו
ו כ ז ה ב פ י ׳ ו ״ ח י(. א ו ת ו וכר, ו מ א כ י ל י ן ד מ י ב ק י א י ן ש ם
חולה אומר מ ב ר י י ת א : בוודאי מביא דברי ר׳ ינאי ם ת ם , ירושלמי .מ ה ע״א,
אומר אינו אומר יכול הוא וחולה רופא יכול אני ורופא אומר אינו יכול שומעין לרופא.
אין ע״פ כי באמת למשנתנוז שומעין לחולה .ואין הירושלמי רואה ב ז ה כל סתירה יכול
מאכילין אותו שפירוש הדברים הוא: ״מאכילין אותו ע״ם בקיאין״. כל סתירה מן הפשט
ובכלל אני״. ״ י כ ו ל ש א ו מ ר או כ ל ו ם א ו מ ר ה ח ו ל ה א י ן א ם ע״פ בקיאין
להתנגד למשנה. ל ב ר י י ת א . <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(235כ מ ו י נ א י ל ר ב י אפשר
הבית בתוך ושלחנו בסוכה ורובו ראשו ש ה י ה מ י (7ס ו כ ה פ ״ ב מ ״ ז :
מ כ ש י ר י ן . ובית הלל פ ו ם ל י ן בית שמאי
הלכה )עי׳ ד״ם( הונא> רב <אמר יצחק בר שמואל רב אמר ג ע״א: בבלי
כמאן כ ב ״ ש א״ל אלא כמאן ר׳ א ב א ראשו ורובו ושלחנו א ״ ל שתהא מחזקת צריכה
בסוכה קטנה סליגי דילמא וכר .מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ממאי דב״ש וב״ה בסוכה
2
ושלחנו בתוך ה ב י ת וכו׳ ו ד י ק א נ מ י ד ק ת נ י פליגי וכגון דיתיב אפומא ד מ ט ל ל ת א > גדולה
וב״ה פוסלין ב״ש ה ב י ת ב ת ו ך ו ש ל ח ג ו ב ס ו כ ה ו ר ו ב ו ר א ש ו ש ה י ה מ י
בתוך ושלחגו ורובו ראשו המחזקת )״סוכה מחזקת ואינה מחזקת ואם איתא מכשירין
ו ש ל ח נ ו ורובו ראשו מחזקת ו ה ת נ י א ובסוכה קטנה לא פליגי מיבעי ליה. הבית״(
)תום׳ ס י ב ב( א י ד ך ו ת נ י א על ד׳ אמות. בה ד׳ אמות אומר ע ד שיהא ר ב י כשרה
( 3
כל סוכה שאין בה ד׳ אמות על ד׳ אמות פסולה וחכ״א אפילו <אומר אני> ר ב י אומר
אין ע״ם עצמו לא הב״ע דאמד (1כ״י ל :חנן חולה מאכילין אותו ע״מ בקיאין ע״ס בקי]אין[
לא צריכנא ת״ש אם אין וכו׳ ה״ק כל היכא דאמר צריך אני ו כ ו /מ :תנן חולה מאכילין עים בקיאין
דאיכא עצמו מכלל סיפא ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו ע״פ והא מדקתגי חב״ע דאמר לא צריך
•r בקיאין לא לדידיה שמעינן ז ר׳ אליקימ מעתיק :מכלל דאמר צריך -ה״ק אם אמר צריך אני ואין
בקיאין לסיועי בהדיה מאכילין אותו וכוי ,ושתיהן הביא ר׳ אליקים.
(3כי״י ,וכ״ה בתום׳. (2דפוי״י וכי״י ,עי׳ ד״ם.
630
ו (
ואילו שלחנו לא קתני .קשיין אהדדי. כשרה׳ <בלבד> ורובו מחזקת אלא ראשו אינה
לאו ש מ ע מינה הא ב ״ ש הא ב״ה .אמר מר זוטרא מתני׳ נמי דיקא )״דבקטנה פליגי״( אלא
לא בש״א פליגי״( )״דבגדולה איתא ואם מ כ ש י ר י ן וב״ה פ ו ס לי ן ב״ש מדקתני
ואלא קשיא מי שהיה )״וכר מחזקת ואינה מחזקת מיבעי מ י ב ע י ליה. י צ א ובה״א י צ א
לא קטנה ובסוכה אמרנו: למעלה וכבר בכי״י. ישנו אבל מחקו, )רש״י אלא ליה״(.
ק ט נ ה וםליגי בסוכה פליגי ב ת ר ת י פליגי, פליגי( לעולם ד ב ת ר ת י והיינו וכו/ פליגי
ושלחנו בסוכה ראשו ורובו מי ש ה י ה קתני והכי מ י ח ם ר א ו ה ס ו ר י גדולה בסוכה
ר א ש ו כ ד י א ל א מ ח ז ק ת ו ש א י נ ה י צ א ו ב ה י א י צ א לא בש״א הבית בתוך
םוםלין וב״ה מכשירין. ב ״ ש ב ל ב ד ו ר ו ב ו
לב״ש ב״ה אמרו להן שבסיפא: יוחנן בן החורני לרבי ב״ש״ ״זקני דברי אבל
ומצאוהו ר׳ יוחנן בן ה ח ו ר נ י לבקר את שהלכו זקני ב ״ ש וזקני ב ״ ה מעשה כך היה לא
2
להן אמרו א מ ר ו לו דבר> > )ולא ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך ה ב י ת יושב( )שהיה
ס ו כ ה מ צ ו ת ק י י מ ת לא גוהג ה י י ת אם כן לו אמרו אף הם משם ראיה ב״ש
)היית נוהג ,ל א ק י י מ ת -ל א יצא(. ג ד ו ל ה ב ס ו כ ה שהמחלוקת מ י מ י ך - ,מ ו כ י ח י ם
ב
שהיה ב ב ר כ ו ת יא א : ומי׳יר ,ל ו ,פ ו ה ו ב . ד״ב ליתא בכיי מ , יושב״, •שהיה
ראשו. יושב ר א ש ו ,ב ע י ר ו ב י ן יג ב :ו מ צ א ו ה ו
שהיה-פוסלין מי שבלשון המשנה שלפנינו יש באמת חוסר קונםקבגטיות: אלא
המשנה שינו את לשון דרבי( )״חכמים״ אחרונים שתנאים איפוא נראה -מ כ ש י ר י ן .
1 3
כדי ״פוסלין-מכשירין״ ושנו יצא, ובה״א י צ א לא בשיא מי ש ה י ה וכו׳ הישנה:
ותום׳: שבבבלי השניה כברייתא כב״ה, פסקו והם קטנה, בסוכה מחלוקת בה לרמוז
בסוכה גדולה וסיפא בקטנה. רישא
הלכה ר ב בשם ח ו ג ה רב אמרו בירושלמי פ״ב ,נג ע ״ ב :אמר רבי זעורה וכך
רבי אמה פסולה(: מעשרים גבוהה למעלה )לם״א מ ״ א : ע״ד ושם נא שמאי. כ ב י ת
ו ש ל ח נ ו כדי ראשו ורובו אלא בשאינה מחזקת רב א ב א ״ ד ד ף ג ע״א( בשם )״ר׳ בא
בסוכה פירש איפוא המחלוקת כב״ש שםםק רב כשירה! יותר מחזקת היתד. אם אבל
ה ונא רב אבל רב״ אמר רבה בר חנן ובבבלי ב ע״ב נאמר כך בשם ״רב קטנה.
אלא וכר. כרבי( <ז״א אמות על ארבע אמות ארבע רב מחלוקת בשאין בה אלא אמר
פוסק בדף ג ע״א ד ם ״ ב מ ס י י ע לו> והירוש׳ ד״ם, עי׳ )כנו׳ כי״י וראשונים. הונא שרב
4
ש א מ ר ו ) ב ע ״ ב ( :ל א ד כ ״ ע ה כ ש ר ס ו כ ה ר א ש ו ו ר ו ב ו ו ש ו ל ח נ ו ו כ ו ׳ >. והיינו כ ב י ש ,
נושאין את כפיהן ארבע בשלשה פרקים בשנה כהנים תענית פ״ד מ״א: (8
ו ב מ ע מ ד ו ת ב ת ע נ י ו ת ובמנחה ובנעילת שערים במוסף ביום ב ש ח ר י ת פעמים
הכפורים. וביום
קתני והכי מ י ח ם ר א ח ס ו ד י מוסף. איכא מי ומעמדות תעניות כו ב : בבלי
631
ארבע מ ה ן ויש ש מ ת פ ל ל י ן זמן כל כפיהן את נושאין כהנים פרקים בשלשה
תעניות פ ר ק י ם ש ל ש ה הן ו א ל ו שערים ביום ש ח ר י ת ומוסף מ נ ח ה ונעילת פעמים
ויום הכפורים. ומעמדות
אלא על אינו נמשך ״ א ר ב ע פעמים ביום״ אבל לא יותר: דחוק, פירוש ,ואם זהו
הכפורים. יום
ש מ ת ע נ י ם שמע מינה בירוש׳ שם ,םז ע ״ ב א מ ר ו :א ת ש מ ע מ י נ ה ת ל ת .א ת אבל
נכנסין ובמנחה ב מ ו ס ף בשחרית ומשנה ג׳: ואין וכר. ארבע, ושמתפללים במעמדות
)עי׳ ת ו י ״ ט ב מ ״ ד ד ״ ה כמו שהעיר כבר הרמב״ם בפירושו על פיהן וכר ,מוכיחה, וקורץ
אבל יש תפילה ״מוסף״. אמנם בתעניות אין קרבן ב מ ו ם ף״. עצים( ״ ש י ש מ ע מ ד קרבן
ו מ ו ס י ף עליהן וכר .ואין לומר שיש כאן ״אשגרה״ מפני שלשון )תענית פ״ב מ״ב(: נוספת
ה ת נ א )מגילה ס ״ ג מ״ד ,ומגילה כו א וגם ש ם לשון ובמעמדות״ היה שגור על ״בתעניות
שם(, הר״ן שכתב כמו נקטיה, לישנא אשגרת ומשום לאו דווקא ״במעמדות״ בגמרא
אין החשבון )״שלשה״( עולה יפה. שא״כ
במנחה ובנעילה .ובפירוש ו ב ח צ ו ת פ ״ ד /פ ״ ג א :א ר ב ע פעמים ביום ב ש ח ר בתום׳
ציבור תענית וכר ציבור לתענית יחיד תענית בין מה תענית פ״ב ד: בתום׳ שנינו
כ ה נ י ם ציבור תענית כן ב ת ע נ י ת י ח י ד וכר. ברכות מה שאין עשרים וארבע מתפללין
ואפשר שאף הירוש׳ לא א מ ר וכר. ב י ו ם פ ע מ י ם א ר ב ע ה כ פ י ה ם את נ ו ש א י ן
במעמדות״ .אלא אגב ״ושמתפללין ארבע״ ,כלומר כ ב ת ע נ י ת ש מ ת ע נ י ן שמע מינה ״את
ועי׳ ת ע נ י ת כ ב סופרים פי״ז, ל מ ד ו א ת ה ת ע נ י ת )עי׳ ת ע נ י ת כ ז ב, אבל לא מכאן ציבור,
ס ע ״ ב ז ב מ ״ ג ת ו ס פ ת היא( ואין ״ ת ע נ י ו ת ״ ש ל ה מ ש נ ה א ל א ת ע נ י ו ת ציבור.
השנה ונתעברה הראשון באדר את המגילה קראו מ״ד: פ״א מגילה (9
קריאת המגילה אלא לאדר השני הראשון אין בין א ד ר אותה באדר השני. קורין
לאביונים. ומתנות
זה וזה פ״ג מ״ד( מגילה פרשיות, )ארבע פרשיות סדר הא לענין בבלי ו ע״ב:
מ נ י מ ת נ י ׳ ל א ת נ א ק מ א ו ל א ר ׳ א ל י ע ז ר ב ר ב י י ו ס י ו ל א ר ש ב ״ ג ד ת נ י א ) ת ו ס ׳ פ ״ א ו( שוין,
)שכל מצות השני אותה באדר ה ש נ ה קורין ונתעברה באדר הראשון את המגילה קראו
ברבי יוסי אומר רבי אליעזר מ ג י ל ד (.י> מ מ ק ר א בשני נוהגות בראשון חוץ שנוהגות
( 2
בשגי שנוהגות השני שכל מצות אותה באדר אין קורין ד׳ זכריה בן הקצב> <משום
מצות שכל השני באדר אותה ר׳ יוסי א ף ק ו ר ץ משום אומר רשב״ג בראשון נוהגות
חוץ מ ה ס פ ד )בתום׳ וירוש׳: ובתענית בהספד ושוין בראשון בשני אין נוהגות שנוהגות
איכא פרשיות סדר פפא <ו>אמר רב ר ש ב ״ ג היינו ת״ק ובזה. בזה שאסורין ותענית(
מני ,אי ת״ק ק ש י א וכר, עבוד ואי עבוד בראשון בשני לכתחילה דת״ק סבר בינייהו.
אי מגילה, מקרא נמי בר׳ יוסי קשיא אי רבי אליעזר )״שלא נזכרו בברייתא״(, מתנות
לעולם ו ל מ ת נ י ׳ זה וזה שוין״(. בשני אלא )״שלרשב״ג אינן פרשיות קשיא סדר רשב״ג
ו א י ב ע י ת ד ה א ב ה א תליא. לאביונים מתנות ק מ א ותנא מקרא מגילה והוא הדין תנא
א ר ב ע ה קתני אין בין 0הכי מ י ח ם ר א )ח ס ו ר י לעולם רשב״ג היא ומתני׳ א י מ א
הא ומתנות מנילה מקרא אלא שני שבאדר ע ש ר ל א ר ב ע ה ראשון שבאדר ע ש ר
מיידי. לא פ ר ש י ו ת ס ד ר ו א י ל ו ה ס פ ד ו ת ע נ י ת זה וזה שוין לענץ
632
ח ס ר גם ״ ש כ ל מ צ ו ת ״ וכו׳ חסר ״חוץ ממקרא מגילה״ ובכ״י מ ובהוצ׳ צוק׳ בתום׳
ות״ק היא. איפוא-ת״ק ומתני׳ ראשון(. באדר נוהגות אין ת״ק: בדברי גם )ובכי״ו
הוא ,ו ב ס ד ר פרשיות ל א ח ל ק ו כלל. רשב״ג
זכורך״( כל ראיית )״במצות בראייה חייבין הכל מ״א: פ״א חגיגה (10
מ ח ר ש ש ו ט ה וקטן. חוץ
דעה אף שוטה וקטן דלאו בני מה ד ש ו ט ה וקטן, קתני חרש דומיא ע״ב: ב בבלי
שדיברו חכמים חרש פ״א מ״ב( )תרומות מ ש מ ע לן כדתנן דלאו בר ד ע ה הוא וקא חרש
מ ד ב ר ח י י ב וכו׳. מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע ש ו מ ע ואינו הא מקום שאינו שומע ואינו מדבר, בכל
ר ב א ואיתימא רבינא אמר פטור. מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר ו ה ת נ י א
בראיה חייבין הכל מתני׳״( תנא חרש מיני )״ותרי קתני והכי מ י ח ס ר א ח ס ו ד י
0
ש פ ט ו ר מ ד ב ר ו א י נ ו ש ו מ ע ש ו מ ע ו א י נ ו ה מ ד ב ר מחרש חוץ )ובשמחה(
2
בחג )״לשמוח ב ש מ ח ה ( ח י י ב ה ר א י י ה מן ש פ ט ו ר ו א ע ״ פ ה ר א י י ה מן
וקטן ושוטה מ ד ב ר ולא ש ו מ ע לא ש א י נ ו ו א ת הבשר״(, את לאכול בשלמים
3
ה א מ ו ר ו ת מ צ ו ת מ כ ל ו פ ט ו ר י ן ה ו א י ל ה ש מ ח ה מן אף פ ט ו ר < י ן > >
( 4
ה מ ד ב ר ואינו מחרש חוץ הכל חייבין בראייה )ובשמחה( ה כ י נ מ י ת נ י א ב ת ו ר ה .
ש ו מ ע ואינו מ ד ב ר שפטורין מן ה ר א י י ה ואע״פ וכר. שומע
בין ש ו מ ע שומע לר׳ אלעזר בין מ ד ב ר ואינו חגיגה הוא איפוא שבמשנת ״חרש״
633
באות מן החולין והשלמים מן ה מ ע ש ר במועד חגיגה פ״א מ י ג :עולות (11
וב״ה ב״ש אומרים מן החולין פ ם ח הראשון של מ ן מ ע ש ר שני״( ,יום ט ו ב <״אף
מן המעשר. אומרים
אבל ב מ י ׳ ר , 0 jד ס ו ׳ יוסט׳וכו׳\,Qu בדפוסים וכי״ /ב ל פ ס ח ״ ,כ ך ב מ ב״ ב
וכן ר׳ י ה ו ס ף א ש כ נ ז י בשם • ר ו ב ה ס פ ר י ם ׳ . חג, ה ו ד ״ נ :של ) מ ו נ ה :של פסח(, לו פ ק ,
ה ב ב ל י ז סעיב: וזו היתה כ נ ר א ה נ ו ס ח ת ה י ר ו ש ל מ י ש ם ,עו ע״ב ,היד .ו מ ב י ב היא נ ו ס ח ת
ש ל פ ס ח א מ ר ר ב אשי וכו׳ א ב ל ב ב ר י י ת א ד .עיא היה נ ו ׳ ה ר מ ב ״ ם מיש ח ג י ג ת י״ט ה ר א ש ו ן
א ד ם יוצא ידי ח ו ב ת ו ב מ ע ש ר ב ה מ ה ,ועי׳ ת ו ס ׳ ש ה ג י ה ו . החג ו ש א ר כל י מ ו ת בפירושו:
המעשר, א ל א עולות ב מ ו ע ד הוא ד ב א ו ת מן החולין ,ה א ביום טוב מן בבלי ז ע״ב:
)מנחות ם״ז מ״.0 אינו בא אלא מן החולין שבחובה היא וכל דבר שבחובה דבר אמאי
כ ב י ת כ מ א ן באות, א י נ ן טוב ב י ו ם באות דעולות במועד תימא הא קמ״ל וכי
סומכין ואין שלמים בש״א מביאין מ״ד( פ״ב וביצה מ״ג פ״ב )חגיגה דתגן ש מ א י
ה ס ו ר י וםומכין עליהן. ו ע ו ל ו ת שלמים מביאין ובה״א ע ו ל ו ת לא א ב ל עליהן
א י נ ן ט ו ב ב י ו ם באות במועד ו נ ד ב ו ת עולות -נ ד ר י ם קתני והכי מ י ח ם ר א
ב א ה א י נ ה ב א ה ו כ ש ה י א ט ו ב ביום א ם י ל ו ב א ה ר א י ה ו ע ו ל ת באות,
הראשון יום ט ו ב וחגיגת ה מ ע ש ר מן אף באין ש מ ח ה ושלמי מן החולין אלא
עולות נדרים וכר. הכי נ מי תניא פסח בש״א מן החולין ובה״א מן ה מ ע ש ר של
ה ב ב ל י ת . ה ב ר י י ת א ״נתפרשה״ על פי המשנה
נחלקו לא א ל ע ז ר בן ש מ ע ו ן ר׳ א מ ר שנינו: פ״א ד חגיגה בתום׳ אבל
השנה״( )״בין ביו״ט בין ב ש א ר ימות ל ע ו ל ם הבאות הילל על עולות שמאי ובית בית
לסמוך רצה שאם השנה ימות בשאר הבאים שלמים ועל אלא מן החולין יביא שלא
שמאי ועל מ ה נ ח ל ק ו ע ל ח ג י ג ת יום ט ו ב ע צ מ ו ש ב י ת סומך, מן ה מ ע ש ר להם״( )״לטפול
מן ראשונה״( )״אכילה חובתו מביא אומ׳ הילל ובית החולין מן הכל מביא אומרים
( I
מן החולין. <חובתו> ואם רצה לסמוך מן ה מ ע ש ר סומך ושאר ימות ה ש נ ה מביא החולין
ש א י נ ה וב״ה על עולה ב״ש נחלקו לא ר ש ב ״ א אמר ברייתא: שנו יט א ובביצה
)חגיגה יו״ט של שהן שלמים ועל ביו״ ט ק ר ב ה ש א י נ ה ונדבר(. )נדר יו״ט של
ועל )עולת ראיה( שהיא של יו״ט שמחד (.ש ק ר י ב י ן ב י ו ״ ט ע ל מ ה נ ח ל ק ו ע ל ע ו ל ה ושלמי
ש ב ש ״ א לא יביא ו ב ה ״ א יביא. שאינן של יו״ט )נדרים ונדבות( שלמים
קרבה ביו״ט, ש ל יו״ט שאינה ש א י נ ה עולה על נחלקו ל א שלרשב״א ומכיון
2
בחוה״מ > ושאר נ ד ב ה ביו״ט ועולות ר א י ה הן עולות לעולם״, ״עולות הבאות א״כ
כנו׳ הדפוסים ,וכצ״ל ,בלומר כל חובותיו שבבל השנה ,ועי׳ ב נ ל י nעיא• (1
שהוא וב״ה על כרתנו נחלקו בו ביש ושלא שהיא תיק דרשב״א ״במועד״ של משנתנו, (2
)אצל ם״ג מטיו -אצל ״וביויט״ ,בכלאים ם״ז מ״ו ובסוכה פ י כ מ״ב בשבת בכל מויק, חוה״מ ,כמו
שישנו גם בביצה פ״א מ״י( המועד״, המועד״!( וכן פסחים פ״א מ״ג ,ם״ד מ״ז )אצל ״לצורך יל א ח ר
אע״פ ש״מועד״ משמש נם במובן יו״ט בכלל ,כמו ״ממועד למועד" ,כתובות ם״ה מ״ח ,חולו של ועוד ז
״מועדות׳, פסחים ט״י מ״ו ו מועד ,מגילה פ״ד מ״ב ,״לאחר המועד״ ,לעיל' ,למועדים ולרגלים אחרים״,
מועדות, בפרשת קורין חג של הראשון ביו״ ט ם״ג מ״ה: מגילה בכ״מ ,כמו ר״ה פ״א מ״ג,
רגלימ — ב ר ג ל שלשה בתוס׳ ם״ו: הכשירו לו, שלישי ובמועד מועדות ג' מ״ו: פ״ז פרה
וכאלה עוד. השלישי,
634
שלב״ש אינן קרבות של ר ש ב ״ א )משנתנו( נחלקו גם ב״עולות״ םתם ולת״ק השנה. ימות
ביו״ט ולב״ה קרבות .ולת״ק של ר ש ב ״ א ב ח ג י ג ה נחלקו כ נ ר א ה גם ב״עולות הבאות לעולם״
)ספרי מנחות שם על משנת חולקים וב״ה השנה*. בשאר ימות הבאים ״בשלמים וגם
באות ביו״ט( שכן )ולא כ ל עולות אפי׳ במועד ופירושה של משנתנו: פי׳ קכ״ט(. ראה
של חג״ הראשון ״יו״ט של אבל שלמים במועד באים מן החולין והשלמים החולין, מן
נ
הידוש׳> .ש ל מ י ח ג י נ ה ש ל י ו ״ ט ה ר א ש ו ן ,ב ה ם נ ח ל ק ו ב ״ ש ו ב ״ ה (. )כנו׳
בן ת ש ע ש נ י ם ויום א ח ד הוא פוסל ע ל ידי אחין )״על יבמות פ״י מ״ו: (12
ו ה א ח י ם םוםלין ע ל ידו ,א ל א ש ה ו א פ ו ס ל ת ח ל ה ו א ח י ן פ ו ס ל י ן ת ח ל ה וסוף. האחין״(
עליה באו אחין, על ידי פסל שבא על יבמתו אחד ויום שנים תשע בן כיצד
ויש כמאמר )״שביאתו ידו פסלו על או ח ל צ ו גט נתנו מאמר. בה ועשו אחין
וגט וביאה וחליצה אחר מאמר״(. מאמר
רב ו ה ת נ י בסוף לא פסיל. תחלה םסיל ויום א ח ד בן ת ש ע שנים צו א : בבלי
( 2
ואחר כך בא מאמר ביבמתו העושה א ו ש ע י א )= ״ ב ד ב י ר ב י ״ ( רןבי[ ב ]י[ ז ביד
מאמר בסוף, אפי׳ פםיל אמרי ביאה עליה פסלה. אחד ויום בן ט׳ שנים שהוא אחיו
םוסל תחלה אלא שהוא פסיל בסיף לא פסיל .וביאה אפילו בסוף םסיל ,והא קתני תחלה
( 3
י ב מ ת ו על ש ב א א ח ד ויום ש נ י ם ת ש ע בן ת ח ל ה וסוף כ י צ ד <פוםלין> והן
ויום א ח ד שנים והכי קתני בן ת ש ע מ י ח ם ר א ח ס ו ד י ) ״ א ל מ א א ב י א ה קאי״(. וכו׳
במאמר אבל ביאה א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה וסוף תחלה םוסל ת ח ל ה והן םוסלין הוא
אפי׳ ב ס ו ף כ י צ ד בן ט׳ ש נ י ם ויום א ח ד ש ב א ע ל י ב מ ת ו פ ס ל ע״י א ח י ן ) ״ ש ע ש ו ב ה פוסלת
4
ו ה ת נ י א ומי אית ליה מ א מ ר כלל )ע״י אחין( > ת ח ל ה ד ה א כ י צ ד א ב ס ו ף קאי״(. מאמר
ם י ״ א ט׳( ב ן ט׳ ש נ י ם ויום א ח ד ה ו א פ ו ס ל ) ב ת ו ם ׳ :ע ל י ד י אחין( ב ד ב ר א ח ד ו ה א ח י ן )תוס׳
על ידו פוסלין והאחין ב ב י א ה אחין הוא פוסל ע״י דברים, בארבעה על ידו פוםלין
5
פםיקא בין בסוף בתחלה ביאה דפסלה בין <אמרי> > בגט בחליצה. ב מ א מ ר בביאה
)״לתנא דברייתא״( ,מ א מ ר ד ת ח ל ה פםיל בסוף ל א פםיל לא םםיקא ליה. ליה
6*5
ה ט ר מ י ן א ת י ו ד ע ש א י נ ו א ל א כבבלי. איפוא מ פ ר ש ה י ר ו ש ל מ י
ח״מ. של
אומרת והיא )״לצורך בתו״( לבתו מעות המשליש פ״ו מ״ז: כתובות (13
בעלי עלי )״תנם לו והוא י ק נ ה לי ש ד ה כ ש א ר צ ה ״ ( י ע ש ה ה ש ל י ש מ ה ש ה ו ש ל ש נאמן
)״אפי׳ אין כאן מ ע ו ת א ל א וכי אינה אלא ש ד ה ד ב ר י ר׳ מ א י ר ר׳ יוסי א ו מ ר בידו
דברים במה מעכשיו! מכורה היא הרי למוכרה והיא רוצה השדה״( נקנה כבר
ב ג ד ו ל ה א ב ל ב ק ט נ ה אין מ ע ש ה ק ט נ ה כלום. אמורים
)מסה(, יוסי ר׳ אמר ל ו ו פ ו ק ו ב )הו׳ שריידמן(: ד״ב מי״ר, ר׳ י ו ס י א ו מ ר [
וכ״ה ב ג מ ר א בכ״י ר ו מ י ו מ ,עי׳ להלן.
ליקה מהן ש ד ה לבתו והיא לחתנו ס ט ב :ת ״ ר )תום׳ פ ״ ו ט( ה מ ש ל י ש מ ע ו ת בבלי
ה א י ר ו ס י ן מן ב י ד ה ה ר ש ו ת ה נ ש ו א י ן מן לח, ל ב ע ל י )בתום׳: ינתנו אומרת
מ ן בין הגדולה אומר יוסי ר׳ מאיר ר׳ דברי בידו שהושלש מה השליש יעשה
ב י ן ה נ ש ו א י ן מן בין קטנה בידה. הרשות ה א י ר ו ס י ן מן ובין ה נ ש ו א י ן
בגדולה )״בהי פליגי מאי ביגייהו בידו. שהושלש השליש מה יעשה ה א י ר ו ס י ן מן
ואתא בידה הרשות סבר דר״מ בינייהו קטנה מן הנשואין איכא אילימא בקטנה״(, או
ס י פ א ) ״ ד מ ת נ י ת י ן ״ ( י( יוסי ל מ י מ ר אפילו מן ה נ ש ו א י ן נ מ י גדולה אין ק ט נ ה לא .א י מ א רבי
שמעת ב ק ט נ ה אין מ ע ש ה ק ט נ ה כלום ,ה א מ א ן ק ת נ י לה ,א י ל י מ א ר׳ יוסי ה א מ ר י ש א אבל
2
ר׳ יוסי וכי א י נ ה א ל א ש ד ה ו ה י א ר ו צ ה ל מ ו כ ר ה הרי ה י א מ כ ו ר ה מ ע כ ש י ו , ( א מ ו מינה
( 3
היא ז ב ו נ י <כ״י מ ( ה י א ל א ,א ל א ר ״ מ בת דלאו ז ב ו נ י ) כ ״ י מ( א י ן ק ט נ ה דבת גדולה
אמר ולא בקטנה״( הרשות בידה בגדולה כרחך כי אמר בברייתא נמי מן הנשואין )״ועל
ד ב ר י ם ב מ ה בידו שהושלש מה השליש יעשה קתני והכי מ י ח ם ר א ו ח ס ו ר י
דברים במה ב י ד ה ה ר ש ו ת ה נ ש ו א י ן מן א ב ל ה א י ר ו ס י ן מן א מ ו ר י ם
4
איכא גדולה מן האירוסין אלא י כלום. קטנה בקטנה אין מ ע ש ה אבל בגדולה אמורים
יוסי ה ר ש ו ת בידה״(. ביגייהו)״דלרבי
מפני הם, רבי יוסי דברי לא שבסיפא וכר ״בד״א״ כי איפוא, מחליט הבבלי
על כן א ת הוא מחסיר וכר. כבר להוציא זה מתוך דבריו ״וכי אינה א ל א ש ד ה ״ שאפשר
מדברת שהמשנה אינה ומשלימה על פי ה ב ר י י ת א :בד״א מן האירוסין וכר ,ז״א המשנה.
וכר בגדולה״ ״בד״א וממשיך ״מחסיר״ אף הבבלי אבל האירוסין. מן באמירה אלא
ר ב י וכו׳״ -מ ד ב ר י ״בד״א בגדולה כי מוכיחה הברייתא ואולם מאיר. רבי לדברי -
הנישואין״ מן ״בקטנה בין האירוסין״ מן ״בגדולה בין היא והמחלוקת הוא, יוסי
תום׳ ד״ד ,אילימא(. )עי׳
בין מן א ו מ ר אם היתד ,ק ט נ ה ר׳ יוסי ש ם ב ד פ ו ס י ם ) ה ל כ ה י׳( ו ב ה ו ׳ צ ו ק ׳ : בתום׳
ה א י ר ו ס י ן מן גדולה היתד• אם שלישותו, שליש יעשה מן הנשואין בין האירוסין
יוסי רבי זה ולפי בידה. ה ר ש ו ת ה נ ש ו א ין מן ש ל י ש ו ת ו ש ל י ש י ע ש ה
) א מ ר ר׳ יוסי(, מ א י ר לרבי מ ו ד ה שבזה הוא ה נ שו אי ך. מוסב על ״מן שבמשנתנו
אלא שהוא מוסיף שהדברים אמורים בגדולה* אבל ר״מ שבמשנתנו מוסב על ״מן האירוסין״.
636
ומוגה עי״א כבדפום( מן ב ס פ ק , )בכי״ל: בפסק מתניתא שם ,ל ס ע ״ ד : בירוש׳
ה ש ל י ש ומונה( מן הנישואין אף רבי מאיר מודי. ספק, א ב ל אם פסק )כי״ל: האירוסין
הנישואין היא המחלוקת. מן
כ ש ה א ש ה כק״ע: אופן בכל פירושו אבל משובשת מלה ״בספק״, ״בפסק״,
כשהיא ארוסה. כן א ו מ ר ת
מן שבמשנתנו: רבי מאיר ופירש דברי התוס׳ נוסחת איפוא היתד. לירוש׳ גם
0
הנישואין שמן נ ר א ה וא״כ עלי״, ב ע ל י ״נאמן שנינו אלא שבמשנתנו האירוסין.
נוסחת יותר כן נראית ועל ב נ ש ו א ה . ור״י ב א ר ו ס ה עוסק שר״מ קשה וגם הוא.
הנישואין ובין מן האירוסין הרשות בידה. מן בין בברייתא :רי״א הגדולה הבבלי
ג י ט י ן פ ״ א מ ״ ה ,י ע ״ ב ,ל ע י ל ע מ ׳ .606 (14
גט עד שיגיע ש א מ ר ה ה ת ק ב ל לי גיטי איגו גט קטגה גיטין פ״ו מ״ג: (15
קטן עושה שאין לחזור יחזור( גם״א: יחזיר לםיכך אם רצה הבעל להחזיר לידה
רצה להחזיר לא יחזיר א ב ל אם א מ ר לו א ב י ה צ א ו ה ת ק ב ל ל ב ת י ג י ט ה א ם שליח,
ל ח ז ו ר ל א יחזור(. )ס״א:
שתעשה מהו נערה נחמן מרב רבא מיניה בעא סע״א-ב: מד קידושין בבלי
התקבל שאמרה קטנה איתיביה עושה שליח ל ק ב ל ג י ט ה מ י ד ב ע ל ה וכו׳ א ״ ל אין שליח
בשאין עםקיגן הכא במאי זה גט. הרי הא נערה אינו גט עד שיגיע נט לידה, גיטי לי
בו לחזור בעל לבתי אם רצה גט צא וקבל אמר אביה סיפא אם הא מדקתני אב. לה
קטנה קתני והכי מ י ח ס ר א ח ם ו ר י עסקינן. אב לה בדיש יחזור ,מ כ ל ל ד ר י ש א לא
ב מ ה גט. זה ה ר י ג ע ר ה הא התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה שאמרה
וקבל צא אביה ואמר אב לה יש א ב ל אב לה כ ש א י ן א מ ו ר י ם ד ב ר י ם
גיטה ורוצה בעל לחזור לא יחזור. לבתי
״ח״מ״. כלל מזכיר איגו שהוא אלא משנתגו את הירושלמי מ פ ר ש כך ממש
לה אין יוחנן דר׳ דעתיה על ע״ב(: סב פ״ב, )קידושין מח ע״א פ״ו, גיטין ידוש׳
דריש דעתיה על שליח. עושה ואינה( )בקידוש׳: ואינו אצל אביה. דעת )״לנערה״(
וכר. יוחנן ר׳ על פליגא מתגיתא שליח. והיא עושה אביה אצל דעת לה יש לקיש
פ ת ר < ל ה > ב י ת ו מ ה . קטנה ש א מ ר ה ה ת ק ב ל לי גיטי איגו גט עד שיגיע גס לידה והתנינן
פ ת ר להחזיר ל א יחזיר. גיטה אם רצה לבתי א ם א מ ר לו א ב י ה צא והתקבל תניגן והא
)בקידוש׳: וסיפא כיתומה. ראשה( )בקידוש׳: רישא מ ת נ י ת ה . ה י א ל צ ד ד י ן לה
ב ש י ש לה אב. וסופד(.
מד תרומות פ״ו. רגיל בירושלמי כ״פ ,כמו ירוש׳ מ ת ג י ת א * ה י א ״ ל צ ד ד י ן
הוא ש א מ ד ״דחקינן ומוקמינן מ ת נ י ת י ן ב ת ר י טעמי״( ושם פ״ז, ינאי, ה״ד )בפי רבי ע״ב
בג עירובין פ״ו, ז פ״ד ,יח ע״ג( )פאר. פ ״ ה .נו ע ״ ג מע״ש )בפי רבי יוחנן(, רע״ג מד
״לצדדין קתני״ יבמות פ״ד ,ה ע״ד. לו ע ״ ד )בפי שמואל( ,ו ל ב ר י י ת א ״א, פ נדרים ע״ב;
זה וכיוצא בו, מחסרא״ ״חסודי ש ב ו ע ו ת מ ח א ,ועוד. ק י א א, מ ב״ גם בבבלי ,כמו רגיל
שליח, עושה אצל אביה והיא יש לה דעת ולר״ל ״ל צ ד ד י ן ק ת נ י״! אלא מין אינו
ד ר ׳ י ה ו ד ה ב נ ט י ן ש ם מ ״ ב )ידוש׳ שם( .ו ה מ ש נ ה מ ת פ ר ש ת כ פ ש ו ט ה ב י ש ל ה אב. כת״ק
וכוי ,ז״א ארוסה ,וכן »״ו הבעל (1אכל שנינו כתובות ס״ה ם״ב :נותנין לבתולה -משתבעה
637
מועדת לא אינה הבהמה מועדין, ח מ ש ה תמיץ ו ח מ ש ה ב״ק פ״א מ״ד: (16
הראוי לאכול את מועדת השן ולא לרבוץ ולא לבעוט. ולא ליגוף ולא לשוך ליגח
ב ר ש ו ת ה מ ז י ק ו ש ו ר המועד. ושור הלוכה. בדרך לשבר הרגל מועדת לה,
והאדם. הגיזק,
השן מועדת לאכול מכלל דבחצר הניזק עסקינן )פ״ב מדקתני טו ב -טז א : בבלי
מועדת לשלם וקתגי ב ה מ ה אינה ה ג י ז ק וכוי( ברשות וכו׳ ב ד ״ א כיצד השן מועדת מ״ב:
( 1
בחצר ה י א ד א מ ר י ) ב ם ״ ב מ״ה> מ ש ו נ ה )קרן( ר ב נ ן מני א ב ל חצי נזק משלמת. כוליה
והאדם, הניזק ברשות המזיק ושור המועד שור סיפא אימא דמשלם. ח״נ הוא הניזק
רישא רבנן וסיפא הניזק נזק ש ל ם ה ו א ד מ ש ל ם , בחצר )קרן( משונה לר״ט דאמר אתאן
א ב ת ר א י ו ת א מתני׳ ש ב ו ק שיננא יהודה לרב שמואל ליה דהאמר אין ר״ט.
2
אמר רב ה י א וכו׳. כולה ר״ט אמר משמיה דרב > ר׳ אלעזר ר״ט. וסיפא רבנן רישא
לה כולה מוקמת מצית ואמר לי מי אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא כהנא
השן מ ו ע ד ת לאכול א ת הראוי לה ,ראוי לה אין שאין ראוי לה לא ) ״ ד מ ש ו נ ה כר״ט,הקתני
נזק שלם משלם. בחצר הניזק ו א י ר ״ ט ה א מ ר מ ש ו נ ה )קרן( וחצי נזק הוא דמשלם״( הוא
ה ו ע ד ו ואם הן תמים ה׳ קתני והכי מ ח ם ר א ו ה ס ו ר י היא רבנן לעולם אלא
ב ח צ ר ה ע ד ת ן ו ה י כ ן מ ת ח י ל ת ן מ ו ע ד י ן ו ר ג ל ושן מ ו ע ד י ן ח מ ש ת ן
כ ו ׳ ל א כ ו ל מ ו ע ד ת ה ש ן דקתני והא מ ו ע ד י ן. ח מ ש ה )״והיינו דקתני הניזק
ה מ ו ע ד ושור דקתני מתחילתן והא מועדין ורגל ושן ה״ק אלא קאי אמניינא לאו
ה״ק והיכן ה ע ד א ת ן ד ש ן ורגל ברשות הניזק״( מ ת ק י ף ה נ י ז ק ב ר ש ו ת ה מ ז י ק ו ש ו ר
3
לה ר ב י נ א < ח ד א ד ח מ ש ה ת נ ן והני א ר ב ע הוו ועוד> > ה א ק ת נ י ל ק מ ן ) מ ש נ ה שם( שור ה מ ז י ק
אלא אי אמרת כיצד איירי בה משום הכי קתני בשלמא אי אמרת כיצד, הניזק ברשות
תמים חמשה והכי קתני מ ח ס ר א ה ס ו ר י אמר רבינא אלא איירי בה מאי כיצד. לא
ושן ורגל ד ח מ ש ה מועדים דתנן במתני׳״( )״היינו פירושא ואם הועדו ח מ ש ת ן מועדין הן
4
מועדין זהו ש ו ר חמשתן ד א מ ר ן ואם הועדו )״הא המועד > שור וזהו מתחלתן מועדין
ורבנן )״בפרק שני*!(, ר״ט ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת הכתוב בפרשה״( המועד
5
והדוב והנמר והברדלפ > באלו הזאב והארי כיוצא )רש״י( ,ויש מ ו ע ד י ם א ח ר י ם ]והאדם[
ח מ ש ה תמים הן ואם הועדו ח מ ש ת ן מועדין ושן ורגל מועדין ה כ י נ מ י ת נ י א והנחש.
חמשה תמים וחמשה תנן מ י ר מ א לה ד ר מ ו א י כ א ה מ ו ע ד וכו׳. וזהו שור מתחלתן
א מ ר ומשני והנחש והברדלס והנמר והדוב הארי הזאב והאיכא ליכא ותו מועדים
ח מ ש ה ת מ י ם ה ן ואם ה ו ע ד ו וכו׳. ק ת נ י ו ה כ י מ ח ם ר א ח ס ו ד י ד ב י נ א
ברשות המזיק ״שור שהרי על רה״ר, מ ו ע ד ת ״ וכו׳ -מ ו ס ב אינה ״הבהמה אבל
ג ג ף ג ג ח כיצד הניזק ברשות המזיק שור ו ב פ ״ ב מ״ר .ש נ י נ ו : בא אך אחריו, הניזק״
גם בוודאי שהוא וכו׳, נזק ח צ י מ ש ל ם ה ר ב י ם ב ר ש ו ת ב ע ט ר ב ץ נ ש ך
638
לחכמים, לר״ט בין והרי זה מ ת פ ר ש בין של הבהמה אינה מועדת לא ליגח וכו/ פירוש
ב ר ״ ה. ובין על כולם מ ש ל מ ת ח צ י נזק בין ברשות היחיד פירשה התום׳ פ״א ה : וכן
ל ר ב י ה נ ח ש ב כאן בין המועדים הוא בוודאי הניזק״ ״שור המזיק ברשות ואמנם
ט ר פ ו ן )פ״ב מ״ה(.
טרפון היא. ד ר ב י וכך אמרו בירוש׳ פ״א ,ב סע״ג )פ״ב ,ג סע״א( :א מ ר ר׳ יוחנן
הניזק ר ב י טרפון אומר נזק ש ל ם וחכמים אומרים ח צ י נזק .א ת ה ר י ש א ש ל מ ש נ ת נ ו ברשות
הרבים. ב ר ש ו ת איפוא רבי יוחנן פירש
שמעון בן אלעזר אומר ארבעה כללות היה ר׳ תום׳ פ ״ א ט )בבלי י ד א ,ועי׳ ש ם ( :
( 1
חייב ב כ ל )״בין ב ש ן ורגל למזיק רשות לניזק ולא כל מקום ש י ש <משום ר׳ מאיר>
( 2
רשות לא לזה ולא לזה שאין ועי׳ בבלי ש ש .ו כ ו /כ ל מקום ש ל ם״. -נזק בין בקרן
ע ל ה ש ן ועל ה ר ג ל מ ש ל ם נזק ש ל ם ע ל נ ג י ח ה וכו׳ ש נ י ה ם ש ל ש א י נ ו ח צ ר כ ג ו ן
( 3
א ו מ ׳ ש מ ע ו ן ור׳ א ל ע ז ר ר ב י מ ש ל ם ח צ י נזק. משלם נזק שלם ותם מועד
ר׳ טרםון אומר ע ל ה כ ל משלם נזק ש ל ם וחכמים אומרים ו כ ו /שור המזיק ברשות הניזק
אומר משלם נזק שלם וחכ״א על השן וכו/ מ א י ר כ י צ ד נ ג ח וכו׳ ר׳
כדעת רבים ו כ ר ״ ט )עי׳ ב ב ל י שם( ו ש נ ה ד ע ת ו ס ת ם , בנוסחאות .ר״מ ם״ל כך
4
שנה מאיר ו ח כ מ י ם > .ר ב י טרפון ורבי שמעון שנו זה במחלוקת ר ב י אבל רבי אלעזר
ברשות הניזק כ י צ ד נ ג ח וכו׳ הנתק ברשות המזיק ס ת ם :שור בפ״ב במשנתו איפוא
שלם. נזק מ ש ל ם
מ״ה -כ ר ״ מז פ״ב ת נ א י ם :פ״א מ״ד -ש נ י באמת איםוא היא משנתנו
ש מ ע ו ן . ו ר ב י א ל ע ז ר -כ ר ב י
הרגל... ו ה ת ב ו נ ן ג ם ע ל ה ש י נ ו י ש ב ס ד ר ש ן ורגל ,ש ב י ן פ ״ א ל פ ״ ב .ב ם ״ ב :כ י צ ד
הרגל... מועדת... השן . ...לעומת פ״א :השן כיצד
דרמו לה מירמא״, מ״איכא בוודאי על פי הברייתא ,כמו שיוצא נעשה כאן הח״מ
ענין ל מ ח ל ו ק ת ר ״ ט ואע״פ כן אמרו ע ״ ז ״ ת נ ״ ה״. שאינו
מתנה בנותן אבל ב מ ח ז י ק אמורים דברים במה (17ב ״ ב פ ״ ג מ ״ ג :
ש ח ל ק ו ו ה מ ח ז י ק ב נ כ ס י ה ג ר ג ע ל ג ד ר ו פ ר ץ כ ל ש ה ו א ה ר י זו ח ז ק ה . והאחין
)״לקמן ב מ ת נ י ׳ נותן מ ת נ ה וכו׳״( ל א ו ב נ י ח ז ק ה בבלי נב ב :אטו כל הני דאמרי׳
מוכר כגון טענה שיש עמה בחזקה בד״א ק ת נ י ו ה כ י מ ח ם ר א ח ס ו ד י ניגהו.
ט ע נ ה כגון נותן מ ת נ ה וכו׳ לקחתי אבל חזקה שאין ע מ ה ולוקח אומר אומר לא מכרתי
ב ע ל מ א ה ו א נ ע ל גדר פ ר ץ כ ל שהו ה״ז חזקה. דלמקני
קאמר, הכי רבה אמר ה: וכד. ה כ י ק א מ ר בד״א אלא: בכ״י ר ליתא
וכן רי״ף ,רמ״ה .רא״ש וריטב״א )ר ב א(.
פ י ר ו ש )עי׳ ״ ה כ י קאמרי(. דליתא ״ח״מ״ ,אין בעיקר הדברים א ל א אם־כן
שהרי המשנה לא הזכירה א ת *המוכר״, ״ח ם ר ה״ כאן באמת, א ב ל לשון ה מ ש נ ה
639
ו ב ח ז ק ה , גקגין בכסף ו ב ש ט ר שיש להם אחריות נכסים פ״א מ״ה: בקידושין ששנינו
ה ר י זו ח ז ק ה , כל שהוא ופרץ נעל גדר קרקעות חזקת איזו ה: שם פ״א בתום׳ ושנוי
במשנתנו שלכך לא שנו ״המוכר״ אלא שהוא אומר <םי׳ נ ט ( , העיר על זה ה ר א י ש וכבר
איירי במוכר ולוקח ולהכי לא הזכיר בסיפא מוכר״ .א ב ל ״ ח ז ק ה במחזיק דבד״א ״משום
ע מ ה טענה״ במוכר ולוקח לא הזכירה המשנה. שאין
מתנה נותן א ת אבל בנותן ב מ ו כ ר בד״א שנינו: שאף ב פ ״ ד סוף מ ״ ט והתבונן
ה א ח י ן ש ח ל ק ו וכר ,ה מ ח ז י ק בנכסי ה ג ר וכו׳. כולם,
ש ה מ ש נ ה משובשת כאן .״במחזיק״ במקום ״במוכר״. ונראה
ב ״ ב ס ״ י ס ו ף מ ״ ז ,ל ע י ל ע מ ׳ 279ס י ׳ .7 (18
הקבועים ואלו הם מים הקבועים וכר חוורור והמים בכורות פ״ו מ ״ ג : (19
( 1
ואחר כך אכל אכל היבש <או> של שלחים לח ויבש של גשמים לח ויבש אכל
( 2
. עד שיאכל היבש אחר הלח מום א י נ ו הלח
אכל הקבועים ואלו הן מים )תום׳ פ ״ ד ג -ד /מ : ב ר י י ת א לח ב מביא בבלי
( 3
ואחד כך יבש ה ש ל ח י ן או שאכל לח ויבש של בית> ו ל א <הבעל ויבש של בית לח
תננהי תרוייהו והא ו י ש נ ו ג׳ ח ד ש י ם . הלח אחר יבש שיאכל עד מום אינו הלח אכל
)=בעל( ג ש מ י ם אכל לח ויבש של ברש״י( וכזה להו, ת נ ן תרוייהו אנן והא )מ:
מ ח ס ר א ח ס ו ד י מום״(. א י נ ו בהו בתרווייהו ד ו ק א תני השלחין ויבש של בית לח
מ ו ם א י נ ו השלחין בית 1של[ מום זה הרי של גשמים לח ויבש אכל קתני והכי
אכל יבש ו א ח ״ כ א כ ל לח אינו מום ע ד שיאכל יבש א ח ר הלח. נ מ י ו ד ג ש מ י ם
מים הן ״ואלו על קאי. -אלעיל גשמים״ של ויבש לח ״אכל פ י ר ו ש : זהו
ק י צ ו ר כלומר שזהו מום א ב ל ״ ל ח ו י ב ש ש ל ש ל ח י ם ״ וכו׳ אינו מום .והרי זה הקבועים״.
המשנה ) ״ א ל י פ ם י א ם ט י ל י ס ט י ת ״ ( ולא חסרון .א ל א ש ל פ י זה צ ר י כ ה היתד. ס ג נ ו נ י ל ש ו ן
ח ו ל ק ת על המשנה. א כ ל לח ויבש של שלחים .ואסשר שהברייתא מחדש בפועל: להתחיל
)״על אלו לו א ל א ביצה א ח ת אין אין לו ב י צ י ם או פ״ו מ״ו: בכורות (20
שני לו כיסין יש יש לו ש נ י אם ר׳ י ש מ ע א ל אומר את הבכור״( שוחטין מומין
א י ן לו א ל א כ י ס א ח ד א י ן לו א ל א ב י צ ה א ח ת וכו׳. ביצים
לפרש המשנה ב״לא אפשר שהדי צורך לזה. ולא עוד אלא שאין דחוק מאד, זה
(2בבלי :הלח ואח״כ היבש. א ו שאנל. ב״ה בבבלי ,בד״ר ו ל ו : (1
ג ( רש״י ,וכ״ח בתום׳ :ולא ,ונדמו׳ וכ״י מ משובש ,וגם נשמ׳יק חסר בטעות ״ולא״.
640
וכו׳ הרבה עבירות על אחד קרבן מביאין אלו מ״ג: פ״ב כריתות (21
1
עד שיביא לו עלו לא ו נ ת נ ג ע Sהביא צפוריו שנתנגע נגעים הרבה ומצורע
חטאתו רבי יהודה אומר עד שיביא את אשמו. את
)״ולשון אחד קרבן אלא מביא אין והאמרת וכר. ציפרין הביא ע״ב: ט בבלי
ח ס ו ר י מ ש מ ע שהוא צריך להביא אח״כ צפרים בשביל צרעת ראשונה״(. לו עלו לא
ו ל א ק ב ו ע י א ח ד קרבן אלא מ ב י א אין ציפרין ונתנגע הביא קתני והכי מ ח ם ר א
עי׳ נגעים פי״ד מי״א, עשיר״. )״ולהיקבע לקרבן עני או לקרבן ו ע ש י ר ו ת ב ע נ י ו ת
תנן התם אשמו. שיביא עד אומד יהודה ר׳ חטאת שיביא עד מ י ק ב ע לא בסמוך(
ח ט א ת עני )״אם ה ב י א הולך אחר חטאת והעשיר הכל שם( מ צ ו ר ע ש ה ב י א א ש מ ו )נגעים
ל ה ב י א גם עולת עני״( ד ב ר י ר ״ ש וכר. צריך
במספרם. אלא אינה עוסקת בעני והעשיר ובאיכות הקרבנות מ ש נ ת נ ו דוחק. זה
חזר ונתגגע שנתנגע שנינו :מצורע )נגעים פ ״ ט a יד פ״א כריתות בתוס׳ אבל
ונתנגע מביא קרבן א ח ד על הכל ,הביא צפריו ונתנגע מביא קרבן על כל א ח ד ואחד חזר
על א ח ד ק ר ב ן וחכמים אומרים )״ת״ק דמתני׳״( א ל עזר( ר׳ א ל י ע ז ר ) ב נ ג ע י ם : דברי
עד שיביא חטאתו. ה כ ל
מביא ואינו ל צ ר ע ת ו זו ה ר א ש ו נ ה , ל פ ר ש ״לא עלו לו״ -לא עלו לו איפוא עלינו
ק י צ ר ה והמשנה א ח ד על הכל, קרבן כ ד ע ת ר״א ,אלא מביא על כל אחד ואחד. קרבן
אלא ״הביא צפוריו וגתגגע״ ן ר ״ א מ ד ב ר י ולא השאירה המחלוקת
מ ע י ל ה י ב ב ,ל ע י ל ע מ ׳ .393 (22
נ ד ה ל ט א ,ל ע י ל ע מ ׳ .619 (23
מבין הבאים וכר. טהורין מרקם הבאים כל הכתמים ם״ז מ ״ ג : נדה (24
מטהרים וחכמים מטמא רבי מאיר ומבין הכותים י ש ר א ל מבין טהורין, הגוים
שלא נחשדו על כתמיהן. מפני
והכי מ ח ם ר א ח ס ו ד י מטמו, דמאן מטהרי דישראל אי ורבנן ב: נו בבלי
וחכמים גרי א מ ת הן, דכותים מטמא מאיר רבי הכותים ישראל טמא מבין מבין קתני
מיבעי אריות על כתמיהן -גרי גחשדו שלא אי הכי הן» דכותים גרי אריות מטהרים
הן, אמת גרי דכותים ט מ א י ן. הכותים ומבין ישראל מבין ק א מ ר ה כ י אלא ליה.
ואצנועי כ ת מ י ה ן , על ג ח ש ד ו ש ל א ט ה ו ד י ן י ש ר א ל ב ע ר י ה ג מ צ א י ן
כ ו ת י ם רבי מאיר מטמא ,דגחשדו על כתמיהן וחכמים ב ע ר י ה ג מ צ א י ן להו, מצנעי
שלא נחשדו על כתמיהן. מטהרין
מדברת הנמצאים״ ״כתמים על חזקה! ביד נעשה השני )״הכי קאמר״( ״ח״מ״
ה ס מ ו כ ה :כל הכתמים ה נ מ צ א י ם בכל מקום טהורין וכר. המשנה
דםבר למימרא שם: אמרו שהרי לח ב מוחלפת, ב ב ״ ק הגמרא סוגיית ואמגם
גירי אריות הן ודמינהי כותים פ ט ו ר ״ וכו׳( )״שור של ישראל שנגח שור של כותי ר ״ מ
שקנס הוא קנם אבהו א״ר הם, אמת ר״מ כותים נירי קםבר אלמא וכו׳ הכתמים כל
בממונם וכר. ר״מ
וחכמים ד״מ לא נחלקו השני לפי אבל ה ראשון, לח״מ רק ק ו ש י א זו מ ו ב נ ת
לאשתו״ ובו׳ — מ ס נ ה מיוחדת, ו״המקנא בטעות, המשנה הזאת חלוקה הבבלי בדמוסים של (1
בבבלי :והאמרת אין מביא אלא קרבן אחד ,ולא ״והאמרת דישא״ ! אבל
641
כאן(. הגמרא מסקנת שם שהביא רש״י, )ולא ד ק בנחשדו ולא נחשדו אלא בזה. כלל
אלא אמת לגרי שר״מ לא חשבם נראה ה מ ע ש ה של חולין ו ע״א מאותו ואמנם
ימול כותי ואל כו ב : בע״ז הברייתא וכן לפי עליהם. בע״ז ויין נ ס ך וגזר אותם חשד
ו כ ר -מ ת א י ם לברייתא שבדף לה :רמ״א ימול כותי מ ה פ ך אלא שהתלמוד ר״מ, דברי
ש ה ט ע ם ה ו א כ ד ב ר י ר׳ יוסי ש ם :וכי היכן מ צ י נ ו מ י ל ה ל ש מ ה וכו׳. כז א )תום׳ םפ״ג( ,א ל א
׳ ר ״ מ משנתו של ב ל ש ו ן כאן השתמש רבי הראשון: כח״מ שהפשוט אלא
נמשך מטהריך ״וחכמים שר״מ השוה כאן כותים לישראל שנה שניהם יחד ,אבל ומכיון
לשונו. בדרך סידורו של רבי ובקיצור שתלוי ״חסרון׳ זהו איםוא רק ע ל כותים. כמובן
סגנונית״. ״אליפסיא
האומר לחבירו וכר, נדרים כנדרים כל כנויי מ״א-מ״ב: נדרים פ״א (25
)לחכירה האומר וכר. אסור. לך טועם לך שאני אוכל שאני וכו׳ ממך מודרני
קונח ,קונם ,הרי אלו כנויין לקרבן. קונם,
( 1
)״יד י ד ו ת ומפרש )כל כ נ ו י י נ ד ר י ם ( ב כ י נ ו י ין פתח ע״ב: נדרים ב בבלי
( 2
איירי אינש)י( ותו ידות ממך, אני מודר ״בית־תפיםה לנדר״( ,האומר ל ח ב י ת לנדר״,
4 ( 3
מי ח סר א > )רחם ודי רא״ש(. להו״, דמםרש כנדרים שהם בהם )״מי ד ב ר בהון
וכר. כ נ ד ר י ם . נ ד ר י ם ו י ד ו ת קתני כל כינויי נדרים כנדרים והכי
האומר א ה א הרי זה נזיר וכר. כל כינויי נזירות כנזירות, בנזיר פ״א מ״א: כיו״ב
כ ד י ואיתימא ר ב א ומפרש ידות אמר פתח בכינויין בבבלי שם ב ע״א: ואמרו
כנזירות ואלו נ ז י ר ו ת ו י ד ו ת כנזירות נזירות כל כינויי קתני והכי מיחםרא חסודי
י ד ו ת ה א ו מ ר א ה א וכו׳. הן
בספרי נשא )ולא והשם ״ידות״ נזכר רק בברייתא ,שבבבלי נדרים ג ע״א המושג
ע״ד: ירוש׳ נדרים פ״א ,לו ר ב א, ה ו ש ע יא רבי פ י ׳ כב> ,ו ר ע ״ א .ו א ב י ו ה ו א כ נ ר א ה
ש א נ י אוכל לך ש א נ י ט ו ע ם לך .ר ב י לעזר ב ש ם ר ב י ה ו ש ע י ה ת ו פ ש י ן אותו מ ש ם י ד ל ק ר ב ן .
איפוא ו כ ו ׳ ! -הוא ״מודרני ממך״ לך״ -אמנם לא טועם שאני אוכל לך ׳שאני
האומר בשם ״ידות״ ,והשלים את החסרון: ר ב א ע ל פיו ק ר א לו ״יד״: הושעיא לרבי
)עי׳ יד ו ת חדש לגמרי: אלא מושג במ״ב. שנתפרשו אינו מן הכינויים, וכר, לחבית
ה ו פ מ ן ,י א ה ר ב ו ך ,ח ״ ז ע מ ׳ .(2 ,312 ד״ד
)*וליתני ברישא הדין וליפתח הבבלי: מוסיף בנזיר( )אבל לא ג ע״א ובנדרים
אקדים לה מ ח ס ר ת קא ה ס ו ר י ולאו קתני ידות, וכו׳ מ י כל ידות נדרים״( ברישא
הן ו א ל ו וכל כינויי נדרים כנדרים כ נ ד ר י ם נ ד ר י ם י ד ו ת כל ידות, ו ת נ י נמי
קונם קונח קונם. כ י נ ו י י ן הן ו א ל ו האומד לחבית י ד ו ת
ומפורש ״רבא׳, מפורש כאן הוא ח״מ ובעל כלום. ב י ר ו ש ל מ י זה אין מכל
)כדי( ,כ מ ו ש ה ו א ב א מ ת ב ב ב ל י נ ד ר י ם . ם ת ם ש י ש אומרים זה כאן
642
וכו׳ ר ב י אליעזר בן מוכר כיצד היה זירוזין נדרי (26נ ד ר י ם ם ״ ג מ ״ א :
שאני עתיד הרוצה להדיר א ת חבירו שיאכל אצלו אומר כל נדר א ף אומר יעקב
לידור הוא ב ט ל וכר.
מ ב י ב מ ׳ ה״ג ד״ו ויאמר, ו א מ ר ,ד״נ: מי״ר )ואמר לו( ,לו ,ק פ ו ב ו ל י ר מ א :
לו. בבלי ב ד פ ו ׳ :י א מ ר יאמר, עה ע״ד ,רש׳י ,ר״ן ו ר י י ף :
עתיד לידור יהא בטל לא ש מ ע ליה בבלי כג ם ע ״ א :וכיון'> ד א מ ר כל נ ד ר שאני
2
ו מ ס ר ב והכי קתני הרוצה שיאכל חבירו אצלו > מ י ח ם ר א ה ס ו ר י ולא אתי בהדיה.
ה ש נ ה כל נ ד ר י ו י ת ק י י מ ו ש ל א ו ה ר ו צ ה זרוזין ה ח ח P נדרי ומדירו בו
לידור י ה א ב ט ל וכר .רב הונא כל נדר שאני עתיד ו י א מ ר ה ש נ ה ב ר א ש י ע מ ו ד
נדריו״( א מ ר ליה יתקיימו הרוצה שלא )״בדרשה, בםירקא למידרשיה בר חיננא סבר
ס ת ו מ י כדי ש ל א ינהגו קלות ר א ש בנדרים ואת דרשת לה מ ם ת י ם קא ת נ א ר ב א
ליה בפירקא.
ועי׳ ״חסודי מחסרא״. הרוצה ,בלא ק ת ני ה כ י הרא״ש ור״ן ר ק : פסקי בה״ג,
ל ה ל ן ס י ׳ ו ,״ ה כ י ק ת נ י ״ .
הרוצה״ שונים ״אף אם אנו ) ל ע י ל ע מ ׳ (115ז ״אף״ בגמרא איגו מזכיר הבבלי
ל ע צ מ ה ,שלפי הח״מ מוםבה -פ י ר ו ש ו ש א ף זה ״ נ ד ר זירוזין הוא״ .״ויאמר״ ,ה ו א ה ל כ ה
4
לפרשה ( מ ש נ ת נ ו ש ל ת נ א ״הרוצה ש ל א יתקיימו נדריו כל השנה״ ,ש ל א ר צ ה על
נמק״י- מצינו-מעיר בעל לא ובודאי ס ת ו מ י ! ל ה מ ם ת י ם ק א ת נ א בפירוש:
)אבל רישא אית לה סיפא לענינא ולא מענינא דנאדי תנא כיוצא בזה מחסרא חםורי
כן ע ש ה ב מ ת כ ו י ן א ל א א י ן א נ ו שונים ״אף״!> ו ל א ס י פ א א י ת ל ה ר י ש א רק אם
5
ס ת ו מ י >. דליםתמיה
כ ג ו ן במאי עםקיגן לעיל :ה כ א אומר שהרי הוא ל ר ב א, ח ״ מ שלנו היה ידוע
וכו׳ ז ו ו ד א י ש מ ו צ א ו א י פ ו א מ י ש י ב ת ו א ו מ י ש י ב ת רבו. ה ש נ ה ב ר א ש ש ה ת נ ה
אינו יודע מ ז ה כלום. ה י ר ו ש ל מ י אבל
ושפירושו ״אף אלו העיקר, ״אף״ הוא שנוסח )למעלה שם(, והנה כבר העירותי
״ויאמר ״ויאמר״. ״ואמר״. לפרש וא״כ אפשר כ ד א. שבבבלי כברייתא זירוזיך, נדרי
והמשנה מתפרשת כפשטה. ב ל ח ש ״ )עי׳ ר״ן(, אח״כ
״ ו י א מ ר ״ -״ ו א ו מ ר ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ .(465 ״ ו י א מ ר ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ ) 370ו ע י ׳ לענין
ממקום זה יוצא )כמו ש כ ב ר העיר ר׳ יעקב שור שם( ש ה ״ ח ם ר ו ך אינו חסרון בטעות.
הגהה. סתם א י נ ו ו״ח״מ״ ב כ ו ו נ ה , שנעשה חסרון ולא קיצור־לשון בלבד ,אלא אף
643
נדרים פ״ג מ ״ ט :הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים ד׳ מאיר (27
א ו מ ר י ם ל א נ ת כ ו י ן ז ה א ל א ב מ י ש ד ר כ ו ל ה י ו ו ל ד י>. אף בילודים וחכמים מתיר
כ ך נ ו ס ח מי״ר וד״נ ו ב ,ק ו פ ו מ ב ״ ב מ )״מן ה נ ו ל ד י ם ״ ,עה״ג(׳ ו ר י י ף וריטב״א ו ר ע ״ ב ,
מן ״מן ה נ ו ל ד י ם ״ .ל ו : ח ס ר גם הרא״ש ובפסקי כיי מ ובעיקר בילודים׳, יאסור וליתא
הנולדים מן ר׳ מ א י ר מ ת י ר .מ כ י ב ד פ ו ׳ ו מ ש נ י ו ת ל מ ן ד׳ יוםטיניאן ו א י ל ך : הילודים)!(
ר י מ מ ת י ר וכוי. בילודים אסור
)״דמתיר אף בילודים״( ולא מיבעיא נולדים א ל א מ מ א ן מאיר לרבי ל עיב: בבלי
מותר קתני הנודר מן הילודים והכי מ י ח ס ר א ח ס ו ד י )״כלומר א״כ מ ה נדר״(. אסיר
הנולדים מן הנודר רבי מאיר אומר אף ב י ל ו ד י ם אסור ה נ ו ל ד י ם מן בנולדים
ואחריו בבבלי: בנולדים. מ ו ת ר הילודים מן ד נ ו ד ר היכי כי בילודים מותר
בניך שני מעתה אלא משמע דמיתיילדן דנולדים למימרא לאביי פפא רב ליה אמר
( 2 ( 2
מעתה משמע אלא הוא ואלא מאי דילידי דמיתיילדן לך בארץ מצרים ה״נ הנולדים
ה נ ה ב ן נולד ל ב י ת ד ו ד י א ש י ה ו ש מ ו ה כ י נ מ י ד ח ו ה ו ה א ע ד י י ן מ נ ש ה )״זקנו״( ל א דכתיב
אלא מ ש מ ע הכי ו מ ש מ ע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם. בא
( 3
מכ״ב( פיד אבות ד, יד )דהי״א ״הילודים״ כמו נולדו, שכבר : ״הילודים״
הוו דלא לנולדים הקנה מעתה אלא ב: יג בגיטין וכן להיולד. שעתידים ו״נולדים״
שנולדו לאלה ביילודים״ אשי רב משתמש א יא אבל ביבמות מ ת ן מעות וכר. בשעת
ה נ ו ל ד י ם וכר ע מ ד אחד מן ה י ל ו ד י ם א ח ״ כ וב״נולדים׳ לאלה שנולדו תחילה :אחין
א ל א שזו גירםתו ש ל ד ש ״ י בכל הםוגיא ,ו ה ג י ר ס א ו ת היו ל ה פ ך ) ע י ׳ ר י ט ב ״ א ותום׳ שם(. וכר.
ו כ ב ד מאי ט ע מ א דרבי מאיר ועתה שני בניך הנולדים לך כאן ,לח ע ״ א : ובירוש׳
נולד. לא ו ע ד י י ן דוד יאשיהו שמו מ א י ט ע מ א דרבנין ה נ ה בן נולד ל ב י ת נולדו.
אף בילודים, אף מתיר מאיר רבי הנולדים מן כך: משנתנו פירש שהירוש׳ ונראה
וחכ״א שאמור מ ש מ ע ש ע ד י י ן לא נולדו. בילודים .ש״נולדים״ מותר הנולדים מן הנודר
מאי ק״ע: כהגהת בירוש׳ והעיקר נולדו. שכבר גם אלו משמע ש״נולדים׳ בשניהם,
וכר. מ א י ר ד ר ב י וכר מאי טעמא ד ר ב נ י ן טעמא
מן הנולדים ה ח ״ מ: ל פ י הוסיפו כבר במשנה שבדפוסים וגם בבבלי במשניות
קצרה המשנה ואמנם המשנה. את לשון יותר וע״י זה קלקלו עוד ב י ל ו ד י ם , א ס ו ר
הרבה ,ו״אף׳ של ר״מ הוא מדברי מ ס ד ר ה מ ש נ ה ונמשך לרישא. כאן
הלכות ואגדות אבל מדרש )״מדיד למודד״( ומלמדו מ״ג: פ״ד נדרים (28
(2כ״י מ .
כך ק ,חילוךים ,וכן חרנב״י בשם״ק )הילודים!( ומאירי ונמק״י והגריא ניו״ד סי׳ רי״ז. (3
644
ע״ג: לח שם, בידוש׳ אבל רב. פי על המשגה את ליישב כדי דחוק, פירוש
כפשוטה. מתפרשת הן נוטלין .ולפי זה ה מ ש נ ה ב ט י ל ן ש כ ר יודץ ב י ר ׳ י ש מ ע א ל א״ר
אלא לעיקר לימוד המקרא, מ ש נ ת נ ו . על אמרו דבריהם לא יוחנן ורבי שרב וקרוב
כרגיל לקטנים ,אמרוהו. שהוא
,
ומה ואומר: ממשיך בפתיחתי, שהזכרתיו יוסף שלו, וירגא בשארית י ו פ ף ן׳ ר
והכי קתני לכשאומר הסורי מחםרא כשאומר הבדל שיש הוא ישיבות ראשי שלמדונו
דהכי ולישנא בפועל. ח ס ר ו ן הוא החסרון ק ת נ י ו ה כ י דכשאומר קאמר. הכי
ה ג ה ה א ל א ח ס ר ו ן שם ש א י ן רצה לומר קאמר, הכי כן מ ש מ ע .וכשאומר קתני
שנשען )עי׳ להלן(. קיג םע״א וכך נראים דברי התוס׳ בב״מ והכי קאמר וכר. מ ו ע ט ת
( 1
. ר׳ יוסף וירגא עליהם
ואין כל מחסרא״, ״חסודי במובן ממש ״הכי קאמר״ לרוב משמש למעשה אבל
ל״הכי קאמר״ ״הכי ובין ״ח״מ״ P לפניו שאין ״ה״ק״ ובין וה״ק״ ״ח״מ בין הבדל
וכבר ראינו שישנם כ מ ה שינויים בזה בנוסחאות התלמוד .ויש מסכתות ש מ ש ת מ ש ו ת קתני״,
ב״חסורי מחסרא״ .ויש המסכתות באותן ידם ועל ״ח״מ״. של המובן באותו ב״ה״ק״,
של המובן באותו אבל ב״ה״ק״, משתמשות אלא שאינן )כ ס ו ט ה ( שלמות מ ס כ ת ו ת
מ מ ש במקום ״חסודי מחםרא״ המצוי ל ב ר י י ת ו ת ״ח״מ וה״ק״ .וכיו״ב רגיל בבבלי ״ה״ק״
ל מ ש ל ר״ה כ ע״א ,ושם טו א כ״י א ״ ס )במקום ״ח״מ וה״ק״ שבדםו׳ ומ ודיטב״א(, ביותר.
)בקידושין כא ב כ״י קאמר ה כ י קאמר מאי וחולין כז א ,ב״ב נג ב : קידושין ו ע״א,
מ א : מ
)עי׳ ל ה ל ן רב י ה ו ד ה ב ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה : שינוי אלא ואין כאן י י ״ א יי״ק(.
וכמה אמוראים אחרים .וביניהם גם ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(364 ו ר ב ה ס י ׳ כ ז ׳ • ל ׳ ו ל ע י ל ע מ ׳ (334
)עי׳ להלן( ,מ ש ת מ ש י ם ב ״ ה כ י ק א מ ר ״ ב מ ק ו ם ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ו ה ״ ק ״ ,ו א מ ו ר א י ם ר ב א בשם
כ ר ג י ל ב״ח״מ וה״ק״ ,וקשה להחליט התלמוד ,משתמשים וסתם ביחוד, ו רב א אחרים,
א ו ת ה של האחרון שהסידור או היא. א מ ו ר א א ו ת ו מלשון זו טרמינולוגיה אם
)ועי׳ ל ע י ל א צ ל ״אימא״(. ש ל ו סיגנן את הכל בטרמינולוגיה מ ס כ ת
ב ר כ ו ת ם״ג מ ״ ה :ירד ל ט ב ו ל אם יכול לעלות וכו׳ ואם לאו י ת כ ס ה ב מ י ם א.
א ב ל לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי ה מ ש ר ה ע ד שיטיל לתוכן מים. ויקרא.
כ ה ב :ו כ מ ה מיא ר מ י ואזיל )״כמה ישליך לתוכם ויבטלם ה ל א מרובים הם״(, בבלי
ופסוקת הגרגרת ומתרציגן בוזז־* (1אבל ריב״ש סי׳ ת י ג :דתגן אלו טרפו׳ בגהמ׳ גקוגת הושט
ויש מחן טרפות ובודאי מאי דקאמר רבא יש מהן נבלות קחני אוקפתא אלא אמר רבא אלו אסורות
אלו בה ולמתני )א( מ ת נ י ׳ דמשבשי׳ למימר בעינן לא קתני אסורות *לי
אקשי הכי לאביי בס׳׳ק דסנהדדין וכו׳ ופדש״י ורבא גופיה קתגי טרפות אלו דהא אסורות
הלשון שי ת רץ לומר שירצה אסורות אלו תגי כאן אמר לא שהרי ועוד וכו׳
אלו אסורות ויש מחן וכו׳ וכלל את בו רצה אלא אמר אלו אסורות קתני ר״ל כשאומר אלו טרפות
כלן במלת טרפות וכוי.
״ח״ק״ שבגמרא בלשון — "ח״מ וה״ק״, מסגנן * ף חרע״ב בסי׳ חמשגה )ולפעמים אף רש׳יי( (2
עי׳ להלן סי׳ א ,ז ,י« ,כז )רש״י( ,נ ח ,לה )רש״י( ולו )רש״•(.
645
( 1
ו מ י כלל׳ <ויקרא ק״ש> ולא במי המשרד, הרעים לא יתכסה לא במים ה ״ ק אלא
ע ד שיטיל לתוכן מים ויקרא .ת ״ ר כ מ ה יטיל לתוכן מים כ ל ש ה ו א וכר. ר ג ל י ם
או״ז ח״א םי׳ ק ״ ל : א י מ א ! אלא פ ורי״ד: ב״ג(ז )״אלא״ ליתא הכי קאמ׳ מ:
אלא ה״ק( ,וכן ר ע ״ ב : )אבל בסי׳ ק כ ט : קתני והכי מחסרא דחסורי מתני׳ אוקימגא
מחםרא והכי קתני ,אבל רע״ב מסגנן ת מ י ד א ת טרמיני הגמרא בלשון ״ ח ״ מ וה״ק״. חסודי
ר ג ל י ם ומי ת ״ ר גרף ש ל רעי וכו׳ לקוחה מלשון הברייתא שלהלן שם: ההשלמה
בלשון שלמעלה הברייתא )זוהי וכו׳ יטיל וכמה מ י ם ל ת ו כ ן ש י ט י ל עד ע צ מ ן
צ י ו ן א(; תום׳ ם ״ ב טז וירוש׳ שם .ה ע ״ ד ב ל ש ו ן א ח ר . שאינו אלא מין ״תגא״ .עי׳ ״ת״ר״,
היא דקאי אמים כך המשנה פי׳ פ ש ט כפשוטה: מפרשה אשכנזי ר׳ יהוםף אבל
ד ל ע י ל ואפילו ד ל א א צ ט ר י ך ל ה ו א צ ט ר י ך ע ל כ ד ו מ ה ל ה ו )מ״ש(. הרעים
קשר הגמלין וקשר אלו קשרים שחייבים עליהן מ״א-מ״ב: ש ב ת פט״ו aא.
כל קשר שהוא יכול להתירו ב א ח ת מידיו א ו מ ר מ א י ד ר׳ וכשם וכו׳ הםפנין.
וכקשר הגמלין כקשר קשרים שאין חייבין עליהן לך יש )ב( חייבין עליו. אין
קשר הגמלין(, על ש ח י י ב י ן כ מ ו חטאת עליהן שאין חייבין )דש״י: הספנין
וסנדל ונודות מנעל א ש ה מ פ ת ח חלוקה וחוטי סבכה ושל פסיקיא ורצועות קושרת
אמר כלל מתיר ר׳ י ה ו ד ה בחבל לא דלי בפםיקיא אבל קושרין וכר, ושמן יין
י ה ו ד ה כל קשר שאינו ש ל ק י י מ א אין חייבין עליו. ר׳
חייבין עליהן כ ק ש ר קשרים שאין קיא ב :הא גופא קשיא ,א מ ר ת יש <לך> בבלי
אשד, והדר תני קושרת איכא, איסורא הא הוא דליכא חיובא הםפנין, וכקשר הגמלין
כקשר עליהן חייבין שאין קשרין יש ק א מ ר ה כ י לכתחילה. אפילו חלוקה, מפתח
שאיגו של )״שהוא ק ש ר גמלין בזממא דקטרי ומאי ניהו קיטרא הםפנין וכקשר הגמלין
וקיטרא ד ק ט ר י ב א י ס ט ר י ד א )״שהוא ק ש ר של םפנין שאינו ש ל קיימא״( ,חיובא הוא קיימא״(
ו מ א י נ י ה ו מ פ ת ח )עי׳ ד ״ ם ( ח ל ו ק ה . ל כ ת ח י ל ה שמותדין ויש הא איםורא איכא. דליכא
כ מ ו עליהן חייבין שאין כרש״י: פירש ש ל א יוצא עצמו הבבלי מתוך כבר
שבמ״ב אחרת הםפנין״ מפרש ״קשר הגמלין וקשר על קשר הגמלין ,שהרי הוא שחייבין
דאיסטרידא גופה״, וקטרא )״קטרא דזממא גופיה שבמ״א הגמלין וקשר הםפנין״ מ״קשר
ע ל -כ ־ ״ .בשלילה ,רק בביכורים ״אין חייבין שם( .א ב ל ב כ ל ל נ מ צ א ב ל ש ו ן ה מ ש נ ה בבלי
ו ל א כ נ ש י ם )עי׳ תום׳(, לא כאנשים מקדש ואין חייבין עליו על ביאת ה )ברייתא(: פ״ד
ב ח י ו ב : רק נמצא מזו חוץ שדם. ושאינם ששוים הדברים תחילה סוכמו שם אבל
בן של סלעים כחמש באחריותו חייבין מ״ר, פ״ח )יבמות כזכר סקילה עליו חייבין
פ ״ א מ״ו(. )בכורות
ולא מובנים» יתפרש בשני ומ״ב שבמ״א וכו׳ הגמלים״ רחוק מאוד ש״קשד אף
א ל א ש פ י ר ו ש ה ת ל מ ו ד כ א ן ג א מ ר ע ״ ם כ ל ל ו ש ל ש מ ו א ל ) ש ב ת ק ז א ,ל ע י ל ע מ ׳ (264,42 עוד
א ב ל להלן ב ס י פ א ש נ י נ ו :ק ו ש ר י ן ד ל י וכו׳ ר׳ י ה ו ד ה ז ד ש ב ת סטור אבל אסור״ פטורי ״כל
״מתיר״ א״כ עליו. חייבין אין כ ל ל א מ ר ר׳ י ה ו ד ה כ ל ק ש ר ש א י נ ו ש ל ק י י מ א מ ת י ר
2
ו״אין חייבין עליו״ א ח ד הוא )בכלל ק ש ה ל ה ת א י ם כ ל ל ו ז ה ש ל ש מ ו א ל ע ם כ מ ה מ ש נ י ו ת ( (,
בסמוך. ועי׳
646
ו ק ש ר הגמלים ק ש ר במ״ב: אף J.-S. E1 ,43 קמברידג׳ -בכ״י ובאחרונה
) ו ה ו ג ה ו ל כ ״ ף ו נ ו ס ף ו>. הםפנין
של הקשרים עליהם״ שחייבין ה״קשרים ב מ ש נ ה בין ביותר שלא נזכרו והנפלא
)בין ״ ה א ו ר ג ״ האריגה שם בשורת מעשי ו ה מ ת י ר ״ )שבת פ״ז מ״ב( ,ש ה ם נמנים ״הקושר
נימא להן שנפסקה יריעות אורגי שכן מ : )עד כאביי שפשוטו ובוודאי ו״התופר״(.
חנינה בירוש׳ שם ,י ע״ג .וכיו״ב שגיגו בתום׳ סוטה פ ״ א ב אותה ,וכר׳ יוסי בר׳ קושרין
( 1
ואף השורה של . ״קשר הגרדין״ן נימא: ה ג ר ד י ש י ק ש ו ר ש ש :כדי וירוש׳ )בבלי
״אלו״(. )אחרי מדי יותר קצרה ה״חייביך
י ה ו ד ה : ו ר ׳ מ א י ר ר׳ נינהו, ת נ א י אלו -ת ד י שמשניות אלא
מידיו אין חייבין עליו״ יכול להתירו ב א ח ת ״כל קשר שהוא מאיר לפי כללו רבי
וקשר הגמלין ״קשר מנה ולהלן( טו פי״ב תום׳ עי׳ של קיימא״, שהוא ״קשר )אפי׳
לפי ור׳ י ה ו ד ה מידיו, באחת א״א להתירן אלו שכן עליהן, בין אלו שחייבין הספניך
)אםי׳ אינו יכול להתירו ב א ח ת מידיו( ״כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו״ כללו
ה ס ס נ י ך בין אלו שמותרין. ״קשר הגמלים וקשר מגה
במקואות פ״י מ״ג -מ י ד מנתה המשנה קשרים שאין צריך שיבואו בהם מים והנה
ק י י מ א . של ש א י נ ם בהם מים, וקשרים שצריך שיבואו ק י י מ א , של ש ה ם מפני
ובין סנדל, של )״אזן״( וחבט )״שבבגדיו״( העני קשרי )במ״ג(: נמנו הראשונים בין
ובתום׳ ש ם פ״ז )פ״ח( ה ק ש ר ש ב פ ר ק ס י ם ש ב כ ת ף ושנץ )״רצועות״( של סנדל, האחרונים:
מפתחי וקשרי ) -״ ח ב ט של םנדל״( ב ,ש נ י נ ו :ק ש ר י פ ו נ ד א ו פ ס י ק י א ו ק ש ר י מ נ ע ל ו ס נ ד ל
של ח ל ו ק ו מ פ ת ח י ( קישר בד״ו: מפתחי ו וקשר שע״ו: סי׳ ובדוקה ור״ש, )כי״ו
2
של פונדא ופסיקיא )״ושל פםיקיא״ קשרי נימי חוצצין > ה ר י א ל ו ]אינן[ )כצ״ל( א ש ה
3
מנעל ר צ ו ע ו ת ורצועות( ' א צ ב ע ו ת י ו )רוקח: וקשרי פםיקיא״( ״חוטי משנתנו,
את שקשר וסדין שבכתף שבאפרקםין והקשר וסנדל מנעל( של רוקח: ורישז )כי״ו
נתקשרו מאליהן אינן חוצצין. ח ו צ צ י ן א ל ו ה ר י נימיו
מכיון אבל אשד.״, של חלוקה ב״מפתח על משנתנו לכאורה זו ח ו ל ק ת תוספתא
מ ש ו ב ש ת וקרוב שהנוסח נראה שהיא ה ד ב ר י ם ה י א מ ת א י מ ה ל מ ש נ ת ש ב ת )מ״ב(. שבשאר
להו ואישתבש קיימא(, של שהם )קשרים אשד, של ח ל ו ק ו ק ש ר י הוא: העיקרי
היא. י ה ו ד ה ה ו א -ת ו ס פ ת א זו כ ו ל ה ר ׳ ת ו ם ׳ זו ב א ש ג ר ת מ ש נ ת ש ב ת ,ו א ס כ ן לספרי
אי נ א דלא קא עביר מעשה מטורי מעשה עביד שמואל וכוי ,כי איצטריך ליה לשמואל פטורי דקא
וירוש׳ שם ,פ״א ,ב רע״ב :מהו אהן פטורי דתגינן הכא מותר .ועי׳ תום׳ שמ ד״ה בר. מובא,
(1ועי׳ כלים פכ״ז מי״ב :או שגמצא בו קשר.
ברוקח שם ליתא ״הרי אלו חוצצין״ ,אבל היה אף לפני הרמב״ם ,מקואות ם״ג כב. (2
(3אפשר שהוא ״בית אצבעות״ של כלים פ נ י ו מיג.
647
ומשנת ר״מ משנת וצירף ה ח י י ב י ם של חלק ממשנתו איפוא השמיט ד ב י
י ה ו ד ה וכלליהם )מעין ״נראין ד ב ר י ר׳ פלוני בזה ודברי ר׳ פלוני בזה״(. ר׳
ע״א ,אומר על כללו של ר׳ יהודה )כנר הנכון ש ל ה ר מ ב ״ ן מו הירוש׳ שם, ואמנם
ה א ר ב נ ן לא .א ל א בגין ד ת נ י נ ן ק ד מ י י ת א ב ש ם ר׳ י ה ו ד ה ן ע י ׳ ת ר ב י ץ ש ״ ג : (110 240 בירוש׳,
שאף ז״א ר׳ י ה ו ד ה ו כ ר °׳ כלל אמר אוף ה ד א ב ש ם ר׳ יהודה )״ר׳ י ה ו ד ה מ ת י ר ( תנינץ
מ ו ד ה בכללו זה ש ל ר׳ יהודה .וכתום׳ ש ב ת פ י ״ ב טו :זה הכלל וכר. ר״מ
פט״ז מ ״ א :כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני ה ד ל י ק ה בין שקורין שבת
2
בכל לשון שכתובין ' ו א ע ״ פ )״נביאים״( ובין שאין קורין בהן )״כתובים״( בהן
ומפני מ ה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש. גניזה. ט ע ו נ י ם
על סי ,וכן ב ב ב ל י ו ב י ר ו ש ׳ .א ב ל מ :ואעפיי. א ף ואע״פ! י ד ו ש ׳ ,ל ו ו ע ו ד :
אמר אין מצילין רב הונא תרגום או בכל לשון איתמר היו כתובין קטו א : בבלי
דאמר דמאן אליבא הדליקה. מפגי אותן מצילין אמר חסדא ורב מפני הדליקה אותן
אליבא כי םליגי דמצילין, עלמא לא פליגי בהן דכולי לקרות ניתנו פ״א מ״חז )מגילה
ד ה א לא ניתנו לקרות בהן. רב הונא אמר אין מצילין ד א מ ר לא ניתנו לקרות בהן. דמאן
מפני אותן הקדש .תנן כל כתבי הקדש מצילין ח ם ד א א מ ר מצילין משום בזיון כ ת ב י רב
בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן א ע ״ פ שכתובין בכל לשון .מאי לאו ש ק ו ר ץ הדליקה
שכתובים בכל לשון דלא ניתנו לקרות בהן ושאין קורין בהן כתובים ,אע״ם נביאים, בהן
וקתני גריעותייהו״( מאי ניתנו דאי בהן לקרות ניתנו דלא מכלל אע״ם )״דמדקאמר
בכל לשון אמצילין שכתובין אע״פ דאמרת )״לדידך אמר לך רב הונא ותסברא מצילין.
א י מ א סיפא טעוגין גניזה ,ה ש ת א אצולי מצילינן )*בשבת״( ,נניזה )״בחול״( מיבעיא. קאי״(
הוגא מתרץ לטעמיה בין רב לטעמיה; ורב ח ם ד א מ ת ר ץ לטעמיה מתרץ רב הוגא אלא
ה ק ד ש בלשון ש כ ת ו ב י ן ב ד ״ א כתובים שאין קורץ בהן בהן נביאים ובין שקורץ
בכל לשון״( גניזה ואפילו ה כ י )= ״ ו א ע ״ ם ש כ ת ו ב י ן מ צ י ל י ן אין ל ש ו ן ב כ ל א ב ל
כתובים בהן קורין ובין שאין נביאים ל ט ע מ י ה בין ש ק ו ר ץ בהן מתרץ רב חםדא בעו.
3
ט ע ו נ י ן ג נ י ז ה *S ש ל ה ן ו מ ק ק ק א מ ר > ו ה כ י שכתובין בכל לשון נמי מצילין אע״פ
6 ( 5
א ו ת ן> > לשון מצילין אותן מפני הדליקה <ו ג ו נ ז י ן היו כתובים תרגום בכל מיתיבי
ת ״ ש היו כתובין בהן. ניתנו לקרות דרב הונא אמר לך רב הונא האי ת נ א סבר תיובתא
וכו׳ א ע ״ פ ש ל א ניתנו ל ק ר ו ת ב ה ן מ צ י ל י ן אותן מ פ נ י ה ד ל י ק ה ,ת י ו ב ת א ד ר ב ה ו נ א גיפטית
היו כתובין תרגום ובכל לשון מצילין ) ת ו ם ׳ פ י ״ ג ב( דתניא לך רב הונא תנאי היא אמר
מעשה ר׳ יוסי אמר מפני הדליקה אותן מפני הדליקה רבי יוסי אומר אין מצילין אותן
שלחנו של יושב על לטבריא ומצאו שהיה גמליאל ברבי חלפתא שהלך אצל רבן באבא
וכר. וגנזו. הנזוף ובידו ספר איוב תרגום וכר אף הוא צוה עליו <בן> יוחנן
(1״כלל אמר ר׳ יהודה״ וכו׳ שבירוש׳ כאן ,נמשך למעלה ,וכך תמשיכו חרמב״ן שם ]ולא כמו
שכתבתי בתרביץ שם[.
מ במשגה ו ג מ ר א :שכותבין .וכן ברא״ש ד״ו. ג(
בכ״י מ וגוסף בין חשיטין עי״א. (3ל י ת א
סוסרים מ״ח הי״ר. (4
(5כ״י מ .
מי׳יג ) פ י ״ י ( נ ,עי׳ להלן. בתום׳ (6גליון בכ״י מ ,וכ״ה
648
כ ש נ ר ק ב וז היינו ש ל ״גניזה״״ פ י ר ו ש קאמר״ אין בכ״י מ ואינו אלא ״והכי
ח״מ. אבל לרב הונא יש כאן
א ו ת ן מצילין אותן ו ג ו נ ז י ן לשון ובכל בתום׳ ש ם שנינו :היו כתובין תרגום
י ו ס י פ ע ם א ח ת ה ל ך ר׳ ח ל פ ת א וכר. ר׳ אמר
אינו יוסי ורבי ש ב ב ב ל י )לפי נוסח מ( שלמעלה לברייתא איפוא מתאים רישא
י ו ס י היא .בניגוד לברייתא איפוא רבי ו כ ו ל ה לגניזה. ר א י ה עליה אלא מביא חלוק
א ו מ ר אין מצילין אותן מפני הדליקה יוסי שבבבלי ,שרבי יוסי חלוק ב ה :ר׳ השניה
הוא: העיקרי הנוסח כי י ו ס י היא. ורבי לתוספתא, איסוא מתאימה ומשנתנו
שאחריו ,ה י א הערה נקודה!( ה בכ״י גניזה״ )שלפניו ו״טעוגים קאי• ואלעיל אע״פ,
רבי. במשנתו ואחריו יוסי שהוסיפה רבי נוספת,
1
אינו תרגום הרי שכתבו עברי התיכון הרי טו ע״ב -ע״ג י : רסט״ז, ובירוש׳
אף דתנינן מן מה )כברייתות שבבבלי(. אותו מםני ה ד ל י ק ה ומצילין את הידים מטמא
ע ל פי שכתובין ב כ ל לשון טעונין גניזה ה ד א א מ ר ה שמצילין אותן מפני ה ד ל י ק ה )כ״תנך,
אומר שם( .ו כ ר .ל מ י נ צ ר כ ה ל ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל א ף ע ל ג ב ד ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל
אף בספרים ל א התירו שיכתבו א ל א יונית מודי ה כ א שמצילין אותן מפני הדליקה .מ ע ש ה
)תום׳ שם( ב ר ב ן ג מ ל י א ל ש ה י ה ע ו מ ד ע ל ה ב נ י י ן ב ה ר ה ב י ת ו כ ר .
מ פ ג י הגותגת, שהרי היא גגיזה״ ל״טעונין למטה ״אע״ם״ להמשיך אבל אין
כדי הספר וקדושתו, שמירת ׳גניזה״ לשם ש כ ת ו ב י ן ב כ ל ל ש ו ן ה ן ט ע ו נ י ן גניזה .ו א י ן זו
ל ש א ו ל ״גניזה מיבעיא״ ,א ל א להיפך כ ד י ל ה ע ב י ר ו מ ן העולם. שנוכל
עמהן אף על פי ודלתותיהן בשבת ניטלין כל הכלים פי״ז מ ״ א : ב .ש ב ת
שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן. ב ש ב ת שנתפרקו
ר י י ף וראיש .א ב ל ל י ת א פ ק ה ב .ד״נ, מ י י ר .הו׳ ל ו , מב״ב ר )וא״ס(, ״בשבת״
ב ג מ ר א )ד״ה ו ל א רש״י לפני וד״ו ר ״ ם ור״ץ ודפ׳ ק ר א ק א ,ו ל א היה במב״ב מ ובד׳ שונ1׳
מ י ב ע י א ,ן י ׳ ר״ן( ו מ א י ר י .
2
בשבת .ולא מיבעיא בחול. ואע״פ שנתפרקו נ י ט ל י ן >(. )כל הכלים בבלי קכב ב:
ה כ י אביהן .א מ ר אביי מוכנין על גבי על גבי אביהן ,בחול אין ב ש ב ת מוכנין אדרבה
נ י ט ל י ן ב ח ו ל שנתפרקו אע״פ עמהן ודלתותיהן בשבת ניטלין כל הכלים ק א מ ר
בחול או דנתפרקו ארבותא ב ש ב ת קאי אלא דנתפרקו י״ואע״פ לאו ארבותא בשבת
בשבתי(. או
״בשבת״ לפניו הבבלי עצמו היה ״בשבתי ,אבל במשנה מ ח ק ו על פי הבבלי
״בשבתי היה בפירוש ״ולא מיבעיא בחול״ .ואם ל א ה י ה לפניו ב מ ש נ ה שהרי הוא שואל
משיב ואביי ה י ה מיבעיא וכר, ולא בשבת, א י ל י מ א א י מ ת נ ת פ ר ק ו שואל:
פ ש ו ט :מ א י נ ת פ ר ק ו -ב ח ו ל.
ודלתות הכלים דרובן .דלתות ה ב י ת דרובה הבית דלתות ב י ר ו ש ׳ ט ז ע ״ א ־. אבל
ד ר ו ב ה דלתות הכלים לטלטלן בשבת. דרוכה ש א ף על פי שנתפרקו מערב ש ב ת אסור
)״דלתות המוכן מן שאינן לפי בשבת. ניטלין ב ש ב ת ש נ ת פ ר ק ו סי ע ל ש א ף
ואין ת ש מ י ש ן א ל א ע ל גבי קרקע. הבית״(.
649
שנשברו מחלוקת קכד ב: ע״פ המםקנא של שבת מתפרשת אע״פ של ור״רבותא
ה ו א ו כ ו ׳ <עי׳ ת ו ם ׳ ק ב ב ב ד ״ ה א ד ר ב ה ( . נ ו ל ד ד מ ר סבר מוכן הוא ומר םבד בשבת
לאחר ובין המילה לפני בין ה ק ט ן את מרחיצין מ״ג: פי״ט שבת ג.
את ראב״ע אומר מרחיצין ביד אבל לא בכלי ע ל י ו )ב :מזלפין( ומזלפין המילה
ביום ה ש ל י ש י ש ח ל להיות ב ש ב ת וכר. ה ק ט ן
ה ו א ב ר ו ב ה נ ו ס ח א ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ .54״ ע ל י ו ״ ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת . כך
חמין ע ל י ה וכו׳ ו מ ז ל ף וכורך עליה וכו׳ למילה מהלקטין פ ט י ו <טז> ד : בתום׳
עוד אלא ש א ד ם מזלף א ת החמין על גבי מכתו. ולא
בד ורבה רב יהודה )״ואפילו כדרכו״(. רישא מרחיצין והא אמרת קלד ב: בבלי
לא אבל ביד עליו מזלפין כ י צ ד וכו׳ מרחיצין קתני כ י צ ד תרוייהו דאמרי אבוה
ק א מ ר ( ה כ י )מ: ק ת נ י ה כ י רבא אלא אמר קתני. מרחיציץ אמר רבא והא בכלי.
כ ד ר כ ו ה ר א ש ו ן ביום א ת ה ק ט ן ב י ן ל פ נ י ה מ י ל ה )כ״י מ( ב י ן ל א ח ר ה מ י ל ה מרחיצין
ראב״ע בכלי לא אבל ביד עליו מזלפין ב ש ב ת להיות ש ח ל ה ש ל י ש י וביום
השלישי כדרכו וביום מ ר ח י צ י ן וכו׳ ביום ה ר א ש ו ן ד ר ב א כ ו ו ת י ה ת נ י א וכר. אומר
( 1
בשבת ואע״פ שחל להיות וכו׳ ראב״ע אומר )ביד( עליו מזלפין בשבת להיות שחל
כואבים .וכשהן מזלפין ויהי ביום השלישי בהיותם שנאמר זכר ל ד ב ר ראיה לדבר שאין
ורבא חזר בו ו א מ ר א ת א ן לת״ק. אלא ביד, ולא בכלי ולא בקערה מזלםין לא בכוס אין
כ ו ו ת י י ה ו )״כרב י ה ו ד ה ו ר ב ה ב ר אבוד.״( ד י ק א ,מ מ א י מ ד ק א מ ר ר א ב ״ ע מ ת נ י ת י ן )שם(:
היינו ד ק א מ ר קאמר )״ביום ראשון״( בשלמא ת״ק מזלסין אי א מ ר ת מ ר ח י צ י ן וכו׳ אומר
שלישי ביום ומזלפין ראשון ביום מרחיצין ת״ק אלא אי אמרת מרחיצין ראב״ע ליה
( 2
האי ר א ב ״ ע אומר מ ר ח י צ י ן -א ף מ ר ח י צ י ן )״ביום השלישי״( מ י ב ע י ליה. <קאמר>
ואילך(, ע מ ׳ 55 )לעיל הקטן שברישא: הנוסח העיקרי ידי שעל ספק אין אבל
שמזלסין עליה חמין ו ״ ע ל י ה ״ א ״ מ י ל ה ״ קאי, )שבתום׳(, ״ע ל י ה״ במקום ״עליו״ הושגר
650
בה כל שחסרה חסרה, שמשנתנו גם זה׳ והתום׳ המשנה ולמדים אנו מהשוואת מ״ג.
משפטי הפסח. ה פ ס ח ב א מ ן ה צ א ן וכוי .ש כ ל ו ל י ם ב ה ר ו ב ש ב ת ו ם ׳ : המשנה
השלמים אף יכול שנינו: ב ה ע ל ו ת ך ט ב ) ה ו ר ו ו י ץ 8 ,257־ ( 1 1 זוטא בספרי אבל
דוחה את השבת אותו אותו ת״ל תעשו הטומאה ואת השבת עמו יהו דוחין את הבאים
0
א י מ ת י הבאים עמו דוחין לא את השבת ולא את הטומאה הטומאה אין השלמים ואת
2
היתד .ב א ה מן חגיגה ובמועט. <בטהרה> שהוא בא בחול בזמן עמו חגיגה ' מ ב י א ת
ומן הצאן ,ואחריו ה ק ב ל ה ל מ ״ א וב. הבקר
״המשנה״. ציטט מן ולהלן הוא שמכאן מפני ב״חגיגה״, וסיים ב״שלמים״ סתח
ה ב א ה ח ג י ג ה יכול אף הקדום: במדרש הרווחנו בזה ,ש כ ך ג ם מ כ ה ה ה ל כ ה ל פ ס ח אבל
חגיגה בזמן מביא את עמו אימתי ה ט ו מ א ה ת ״ ל וכו׳ השבת ואת דוחה את ת ה א ע מ ו
זה ש פ י ר ש הבבלי. כ ע י ן וכו/
אלא היתד ,ב א ה מ ן ו כ ו / ח ג י ג ה תחילה: ה ק ד י ם שהוא עומד בחגיגה ומכיון
הפסח לגמרי: והשמיט ע ם ס ו ף פ״ד(. )כדי לקשרו ומ״ב מ״א הקדים המשגה שמסדר
וכו׳ )שישנו בתום׳(. בא
מקחו פסח מצרים דודות. מ ה בין פסח מצרים לפסח פסחים פ״ט מ״ה: ז.
וכו׳ ו נ א כ ל בחפזון ב ל י ל ה א ח ד ו פ ס ח ד ו ר ו ת גוהג כ ל ש ב ע ה . מבעשור
אפסח אילימא קאי, אמאי )וכו׳(. שבעה נוהג כל דורות צו א -ב :ופסח בבלי
מ צ ר י ם לילה א ח ד ותו סםח כל שבעה מי איכא .אלא אחמץ .מכלל דפםח פסח״(, )״קרבן
חימוצו גוהג וה״ק ואין מצרים אחמץ קאי מתני׳ בפםח דקתני )״מכלל דלילה אחד לא
מנין אומד הגלילי יוסי רבי והתניא שבעה״(. כל נוהג ופסח דורות אחד לילה אלא
היום ליה וסמיך חמץ לא יאכל אחד ת״ל יום חימוצו נוהג אלא מצרים שאין לפסח
4 3
ל פ ס ח הדין והוא <פםח ומצתו> > <ל>ילה אחד ' ק א מ ר הכי יוצאים .אלא אתם
5
ופסח דורות נוהג כל שבעה. היום ' כל וחימוצו דורות
שבין י א -י ז החילוקים בהלכה בתום׳ פ ״ ח מנויים באמת: ח ס ר ה משנתנו כאן
שתי ואל המשקוף נ א מ ר בו ו ה ג ע ת ם בו אל פסח מצרים )טו: מצרים ופסח דורות פסח
בשניהם ה שוי ם הדברים מנויים -כב, יט בהלכה ואחריהם -משנה( וכו׳ המזוזות
ד ב ר י ם ש ש ו ה ב ה ן פ ם ח מ צ ר י ם ל פ ס ח ד ו ר ו ת ( ) :כ׳( פ ס ח מ צ ר י ם נ א מ ר ב ו ל א ת ו ת י ר ו )אילו
ש ב ע ה כל גוהג מ צ ר י ם פ ס ח )כא( בו. כ י ו צ א ד ו ר ו ת ו פ ס ח עד בקר ממנו
6
חמץ נאסר אני שלא אומר אומר הגלילי ר׳ יוסי ' . ש ב ע ה כל נ ו ה ג דורות ופסח
א ל א יום א ח ד שנ׳ ל א י א כ ל ח מ ץ היום. במצרים
ולכן ה ש מ י ט ה ״ פ ס ח מצרים נוהג כל שבעה״, ה ג ל י ל י . יוסי מ ש ג ת ג ו -כ ר ב י
תלוי באויר! ה ש וי ם על ידי כך נשאר ״בלילה אחד״ ,השייך כבר לדברים אבל
.630 י ו מ א פג ע״א ,״ ה כ י ק א מ ר ״ )השני( ,לעיל ,ע מ ׳ ח.
651
.275 ד י ה ם ״ ד מ י ו .ל ב ב ,ל ע י ל ע מ ׳ ט.
עיר שכל יבנה. על יתירה היתה ירושלים זאת ועוד מ״ב: פ״ד ר״ה י.
וביבנה לא היו תוקעין <בה>. תוקעין ויכולה לבוא רואה ושומעת וקרובה שהיא
בבית דין בלבד. אלא
זאת מיבעי ליה )״סירושא לא תני אילימא כדקתני זאת, מאי ועוד ל ע״א: בבלי
ועוד תני לפיכך זה זולתי יבנה על יתירה שירושלים אחר שם דבר אלא שיש ועוד
( 1
בירושלים תוקעין יחידין וביבנה אין תוקעין יחידין)״והא ואמרי׳ איזהו״( א ל א <דאילו>
אלא י צ ח ק וכו׳, רב והא כי א ת א הכי״(, ממתניתין ומיבעי לן לתרוצה ח ס ר ה מילתא
שש בזמן ב״ד )״עד וביבנה ובין ש ל א בזמן ב ״ ד דבירושלים תוקעין בין בזמן ב״ד לאו
( 2
ב י ר ו ש ל י ם דאילו ק א מ ר > < ה כ י לא וכר. לא ב״ד בזמן שלא אין שעות״(
א י ן ב ״ ד ב פ נ י ו ב י ב נ ה ב ״ ד ב פ נ י ש ל א בין ב ״ ד ב פ נ י בין ת ו ק ע י ן
ועוד ב ״ ד ״ ב פ נ י א ל א ת ו ק ע י ן היו לא )ר״ח :וביבנה לא ב ״ ד ב פ נ י ש ל א
כו׳.(. היתה ירושלים יתירה על יבנה זאת
שהיא עיר כל יבנה על יתירה ירושלים היתד, זאת עוד פ ״ ד )ב( ב : ב ת ו ם ׳
בה. תוקעין ב ת ו כ ה א י ל ו ד ב ר י ם ש ל ש ה לבוא ויכולה וקרובה ושומעת רואה
לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד. וביבנה
שהיא עיר שכל בירושלם אמר דאת מה היך שאלו: ע״ב, נט כאן, ובירוש׳
ד ב ר י ר ו ש ל י ם ו א מ ר א ף ב י ב נ ה כן. ת ו ק ע י ן בה. ויכולה לבוא ושומעת וקרובה רואה
על מתקין זכיי בן יוחנן ורבן תורה. ד ב ר לה ה ס מ ו כ ו ת ו ה ע י י ר ו ת ת ו ר ה
מתקין יוחנן בן זכיי ורבן הסמוכות לה מדבריהן. תורה .ויבנה מדבריהן והעיירות דבר
התקנה ו דבריהן ז ויש תקנה אחר על
שהתקין שייכת, שבמיא ריב״ז -ל ת ק נ ת וכו׳ זאת״ ״ועוד כי נראה, מכאן
ב ״ כ ״ מ ש י ש בו )שהיא נכללת כבירושלים יתקעו בשבת לירושלים הסמוכות שבעיירות
בזאת ועדיין פירושו: ״ועוד זאתי ליבנה. הסמוכות אבל לא בעיירות ש ל מ״א(, ביד״
ירושלים י ת י ר ה וכר. היתה
פ״י )עירובין המשנה כבכל הוא ממש )מ״א( -״ מ ק ד ש ״ שברישא ״מקדשי אבל
מ י ״ ב ־ ר ״ ה פ״ד מיג .סוטה פ״ז מיו, שקלים פ״א מיג ,פ״ב מ״א ,סוכה פ״ג מי״א-מי״ד,
פ ״ י מ י ו ,ב כ ו ר ו ת פ י ו מ י ״ ב ( .ו ע י ׳ ד ר ש ת ה ר מ ב ״ ן ל ר ״ ה ,ע מ ׳ .28 מנחות
ביצה פ״א מ״ב :ומודים ׳ח״מ״(. ש א י נ ו קאמרי ׳הכי )סי׳ י א -יד. יא
כ י ר ה מוכן הוא. ש א פ ר ש ח ט שיחפור בדקר ויכסה. שאם
ה כ י כירה מוכן הוא .א פ ר כ י ר ה מ א ן דבר ש מ י ה א מ ר ר ב ה שאפר ח ע״א: בבלי
והכי קתני. מ ח ם ר א ח ס ו ד י תום׳ בחולין פח ב: ז ואפר כירה מוכן הוא ק א מ ר
וכך פירשו התום׳ ש א פ ר כ י ר ה וכר, ו מ ו ד י ם קאי: דא״מודים״ מפרש. הגר״א
ב י ש וביד, ת״ר אין מכםין אלא ב ע פ ר דברי ו ב ח ו ל י ן )עי׳ שם( .א ב ל ב ח ו ל י ן פ ח ב : כאן
ועל בזה, מודים שביש ואם כן אי א פ ש ר לומר ש ק ר ו י ע פ ר וכוי. א פ ר מצינו אומרים
נפשיה היא ולא אתיא כ ב י ש י ,ושי״ן פ י ר ש ד ש ב ״ ם )בתום׳ חולין שם( ,ד ״ מ י ל ת א ב א פ י כן
במקום וי״ו היא )ריש בידים פ ״ א מ״ב( .והוא מצוי ב מ ש נ ה : זו
(1עיי ד״ם.
ב
בירושלים ונוי. קחני וחכי מחסרא חסודי טתגיתין ו ר ״ ח ו רע״ב! מ נ(
652
בשאר כל ומודים ושם ם״ז מ י ״ א : היוצאים וכר, ש כ ל ם״ד מ״ג: בעירובין כך
באנפי יג דמילתא סי׳ הרא״ש שם וכםי׳ מערכין לאדם אלא מדעתו, ש א י ן וכר אדם
ה ו א ו כ ר ו ה ״ ק ואין מ ע ר כ י ן לו ו כ ר . נפשה
ש א י ן א ד ם נ א מ ן )״מעיד״( וכר ,כ נ ר ק ופ ו ה ר לו ,מ י ״ ר וכ״י פ״ב מ״ט: ובכתובות
ירוש׳ ב ,כ ״ י מ״א פ״ו נזיר ז ט םי׳ ר״ש בידים פ״א מ״ב וכריתות ל״ל ש״ב ירושלים,
הגפן וכר. היוצא מן ולירמא:שכל
ו כ ר )עי׳ שאין הכלים אהלות פ״ה מ״ו: שאין ב״ד וכר ז בהוריות פ״ב מ ״ ב : וכן
וידים פ״א ם״ד .מ ״ ה פרה כנר הכריתות שם ? שהכל, מ״ר:, פ״א ידים שם(» תוי״ט
שאין מצילין וכר. מ ״ ב -•0כ ל י ם פ ״ ח מ ״ ג ( :
שמשנה מפני היא. זו שי״ן של שסיבתה אנו רואים, ה א ח ר ו נ ה המשנה ומן
ש ש י ״ ן זו ה י ת ה חיבורה, ממקום ניתקה ב ל ש ו נ ה , א ח ר מ מ ק ו ם זו-נעתקה מעין
ואע״פ שהועברה למקום שאינו מקומה והובאה בו מ ש פ ט זה עם ה ע נ י ן שלפניו, מקשרת
( 1
בהן״, ת ש ע ה וכהן ואדם כיוצא ״ובקרקעות )מעין לשונה את שינו לא אחר למקום
עומדת במקומה שלא וכאן מ״ג>. פ״א מסנהדרין בלשונו ם״ד מ״ג ,שלקוח שבמגילה
המשנה ״הסרה״. ש י ״ ן זו ב א מ ת ב ל א ק ש ר .כ א ן היא
ב י ו״ ט זה הכלל כל שנאותין בו כלים וכו׳ משלחין ביצה פ״א מ״י: יב.
או״ז(. א ו ת ו )ב י ו * ט, משלחין
ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפילין ביומא טבא אמר ליה אביי רב טו א : בבלי
בו כל שנאותין ק א מ ר ה כ י אותו. משלחין טוב בו ביום שנאותין כל תנן אבן והא
)״דהאי ביום טוב דקתני מתני׳ לאו אנאותין ד ל ק מ י ה ט ו ב ביום משלחין אותו ב ח ו ל
אלא אמשלחין דבתריה״(. קאי
פעמים במתני׳ אמאי קתני ה ק ש ה באו״ז )ח״ב םי׳ שמ״א( על פ י ר ש ״ י :ד א ״ כ וכבר
המועד קתני לצורך והן והא ותו הנוסחאות(, השני אינו ברוב ״ביו״ט* )אבל בי ו״ ט
בחוש״ מ לאו לצורך ה מ ו ע ד כלל נינהו א ל א ה ״ פ כ ל שניאותין בו בחול ד ה י י נ ו ותפילין
היינו לצורך ח ו ש ״ מ וכו׳ לאתויי תפילין שניאותין בהן בחול ולצורך המועד דקתני ואתא
ג ם ב ה ג ״ א ,ו ע י ׳ ב א ו ״ ז ח ״ א ת ק ס ״ ט ,ו ב ת ו ם ׳ מ ו ״ ק י ט א(. )הובא
*חולא דמועדא״ ,אלא חול ממש. מועד״, של ״חולו ״ ח ו ל ״ םתם אינו אבל
בירוש׳ כאן ,םא ר ע ״ א )שבת פ״ו ,ז ע״ד( :ת נ ה ר׳ ח ל פ ת א בן שאול ת כ ש י ט י ן אבל
א״ר אבון מתנית׳ וכר. לשלחן .א״ר מנא לא אמרו אלא לשלחן הא ללובשן מותר. אסור
אם אומר את אותו, משלחין טוב כל שניאותין בו ביום דתנינן ללובשן שאסור אמרה
ללובשן יהא מותר לשלחן. שמותר
ב י ו ״ ט. איפוא ״משלחין אותו״ של משנתנו ,כפשוטו: פירש
מ ג י ל ה ו ע ״ ב ,כ י ״ י :ה כ י ק ת נ י ,ל ע י ל ע מ ׳ .632 יג.
אלו הן מ ע מ ד ו ת לפי ש נ א מ ר צו א ת בני י ש ר א ל וכו׳ מ״א: תענית פ״ד יד.
היה ומשמר משמר כל על משמרות וארבעה עשרים ראשונים נביאים התקינו
,
וכו . מעמד
קרא את קרבני ומייתי מעמדות ניהו מאי בעי )״דקא קאמר מאי כז א : בבלי
שנתיר פ י ו ר ד א :ונראה םע״נ ,ד׳ ד נ ר י חתוי״ט בפרח שם ,ועי׳ של״ח ,דף ש1״ו מעין (1
סדרי משנה שהיו קודם ר׳ היה נשנה כשי״ן ושם היה שייך לומר שי״ן דהיה קאי על הענין שלפניו וכוי.
653
לפי מ ע מ ד ו ת ת י ק נ ו ט ע ס ו מ ה )״דלקמן׳( אלו הן מ ע מ ד ו ת ה״ ק לאשי״(. לחמי
וכר. באדמה
ה כ י מהכא״( .א מ ר ר׳ א ב ה ו הקודש קאמר )״היכי יליף לשון מאי ב: מד בבלי
ו א מ ר ו ה ל ו י י ם ו ע נ ו א ו מ ר ה ו א ו ל ה ל ן ו א מ ר ו וענו ש נ א מ ר ק א מ ר
ב ל ש ו ן כ א ן אף ה ק ו ד ש ב ל ש ו ן ל ה ל ן ה א מ ו ר ה ע נ י ה מ ה ו ג ו מ ׳
ערופה כיצד כי י מ צ א וכר. ע ג ל ה ו ס ד ר ה ק ד ש
להיות ״בלשון שצריכים כמה דברים ״עגלה ערופה״ מ״ב נמנו אצל פרשת בפ״ז
וענית מקרא בכורים כיצד ו״חליצה״ .ואח״כ במ״ג: ״מקרא בכורים״ וביגיהם: הקדש״,
ולהלן הוא אומר כיצד וענתה ואמרה חליצה ל פ נ י ה׳ א ל ק י ך ולהלן וכר .ו ב מ ״ ד : ואמרת
במשנה נתפרש ל א ואחרים ע ר ו פ ה ע ג ל ה משא״כ בפרשת הלויים ואמרו וכר. וענו
מניין לנו ש ה ם בלשון הקודש ,ואף אצל ״משוח מ ל ח מ ה ״ לא שנינו אלא )בפ״ח מ״א( :ו ד ב ר
העם בלשון הקודש ,עי׳ להלן. אל
ש נ א מ ר !וענו ואמרו ולהלן וכו׳ וסדר ע ג ל ה ע ר ו פ ה כאן: כן השלים רבי אבהו על
כי ימצא. כיצד!
ל ה ת ח י ל בא ואמרו. וענו דלא מסתברא לא לו בירוש׳ שם .כג ע ״ ב : ודומה
אלא איגו הקודש״ ״בלשון על הלימוד כלומר בתענית!(; )כמו הפרשה מתחילת
״שבא אלא וכר׳ שפכה לא ידינו ו א ו מ ר י ם במ״ו: ששנינו היא וזו ואמרו״, ״וענו
מ ת ח י ל ת ה פ ר ש ה ״ ולסדר כל ס ד ר עגלה ערופה. להתחיל
הקודש שמדבר אל העם בלשון בשעה משוח מלחמה סוטה פ״ח מ״א: טז.
מלחמה משוח כהן זה הכהן וגגש המלחמה והיה כקרבכם אל שנא׳ מדבר היה
ה ק ו ד ש . ב ל ש ו ן ה ע ם אל ו ד ב ר
שנאמר קאמר הכי מהכא״( הקודש )״היכי יליף לשון קאמר מאי מב א: בבלי
2 ן
ב ק ו ל י ע נ נ ו ו ה א ל ק י ם י ד ב ר מ ש ה א ו מ ר <הוא> ( ו ל ה ל ן ודבר <כאן> (
ה ק ו ד ש . ב ל ש ו ן כ א ן אף ה ק ו ד ש ב ל ש ו ן ל ה ל ן מ ה
הרי שמע הרי קרית ודיבר. למה ,בגין דכתיב כב ע״ב: ב נ י ג ו ד לו ב י ר ו ש ׳ , אבל
נאמר כאן חייה בר אבא אמר רבי וכר. ב כ ל לשון• נאמרת והיא בם בה ודברת כתיב
3
בלשון שנאמר להלן מה נגישה מ ש ה אל הערסל, ונגש <נגישה> > להלן ונאמר נגישה
אף כאן בלשון הקודש. הקודש
בכל אופן ״השלמה״ ,אלא פירושן של דברים וביםוסן מחוץ למשנה. א י נ ה זו
׳ לעם המובנת בשפה העם״, ״אל העם״: ״אל מן כפשוטו בוודאי הוא הלימוד
עבדיך דבר נא אל לרבשקה: חזקיהו עבדי כמו שאמרו בלבד. בעברית לדבר אפשר
654
החומה על אשר ה ע ם ב א ז נ י יהודית אלינו תדבר ואל אנחנו שומעים כי ארמית
ל ו י א ,מ ״ ב י ח כו(. )ישע׳
מתחילת הענין׳, יד-טז( אלא ״התחלה כ פ ש ו ט ן ש ל ד ב ר י ם א י ן ב כ ל א ל ו )סי׳ אבל
ו פ ט ר ו כ ר )עי׳ ש נ א מ ר מ״ד: פ״א בבכורות אינו ראיה למה שקדם ,וכיו״ב ו״שנאמר״
נ (
. וכו׳ יםלא כי שנאמר דין בית ע״פ ממרא ור״ג( ,וכן ב ם נ ה ד ׳ פ י ״ א מ ״ ב :זקן רש״י
טעונה לא ו ל ב ו נ ה וזו א י נ ה טעונות שמן כל המנחות פ״ב מ״א: סוטה יז.
העומר מנחת ו ל א ל ב ו נ ה .כ ל ה מ נ ח ו ת ב א ו ת מ ן ה ח ט י ן וזו ב א ה מ ן ה ש ע ו ר י ם . שמן
באה קמח. ע ל פ י ש ב א ה מ ן ה ש ע ו ר י ם ה י א היתד ,ב א ה ג ר ש וזו אף
דרחמנא אמר וכל המנחות טעונות שמן ולבונה ,והאיכא מ נ ח ת חוטא טו א: בבלי
שמן טעונות המנחות כל ק א מ ר ה כ י לבונה. עליה יתן ולא שמן עליה ישים לא
ט ע ו נ ה ש א י נ ה פי על אף ח ו ט א מ נ ח ת ובאות מן החיטין ובאות סולת, ולבונה
מנחת העומר אע״פ שהיא באה סולת, ו ב א ה ה ה ט י ן מן ב א ה ו ל ב ו נ ה ש מ ן
ולא ש מ ן לא ט ע ו נ ה א י נ ה ו ב א ה ג ר ש וזו ו ל ב ו ג ה ש מ ן ט ע ו נ ה השעורין מן
ובאה מן השעורין ובאה קמח. ל ב ו נ ה
כ ר ו ך אלא נסשה באנפי כלומר לא ת ת נ י )כ״ה ב ד ״ ח מ י ל ת א ה״ק וכר. רש״י:
באות טעונות ושאינם ובאות חטין כלומר ולבונה שמן המנחות טעונות הכי כל ותני
הטין ובאות סולת וכר. מיהת
ח ס ו ד י כאן יש וא״כ כלל, כאן נזכרה לא חוטא מנחת הרי שאעס״כ אלא
ובאה סולת. באה מן החטין ולבונה טעונה שמן שאינה אע״פ חוטא מנחת מ ח ס ר א:
באה על חוטא בדין הואיל ומנחת שהיה נאמר למה קמח, נ ש א פי׳ ח שנינו: ובספרי
ס ו ל ת א ף זו ל א ת ב ו א חוטא שאינה באה אלא למנחת וזו ב א ה ע ל ח ט א א ם ל מ ד ת י חטא
סולת ת״ל קמח. אלא
חוץ ולבונה שמן טעונות שבתורה המנחות כל שנינו: י פ״א בתום׳ ואמנם
ומנחת קנאות שאינן טעונות ש מ ן ולבונה שנ׳ וכר. ח ו ט א מ מ נ ח ת
היה לכהנים. נאכל והשאר והקטיר והגיש קמץ הניף פ״ג מ״ב: •יז .שם
ואח״כ מקריב את מ נ ח ת ה וכר. משקה
היה תגיא והדר קמץ והקטיר, דקתגי השקאה )״קודם הא אקרבה יט א: בבלי
והשאר והגיש קמץ והקטיר ואמגם ״הגיף מחםרא״. ״חסודי ב צ ו ר ת פירוש זהו
הלכה ישנה איפוא ב מ נ ח ת ה ע ו מ ר .זו היתד, נאכל לכהנים״ .נמצא גם במנחות פ״י מ״ד,
שנשנית בכל המנחות.
ע ד אמר מ״ב-מ״נ: פ״ו סוטה ״ח״מ״(. )בלא ק א מ ר נ מ י הכי יח.
יהא נאמן )״שלא ש ה י ה בדין וכר. א נ י ר א י ת י ה ש נ ט מ א ת ל א היתד ,ש ו ת ה . א ח ד
איסור עולם אינה אוםרתה ע ד אחד״( ו מ ה אם עדות ראשונה )״סתירה״( שאין בה
שנאמר יגאו ו כ ו ׳ -ל י ת א ״ .אנשי עיר חנדחת )אין להם חלק לעוה״ב( ד מ ׳ ״״, ב ם נ ה ד ל ב א ( 1
כל המוקף לו ו ק ,מי״ר )ובשניהם ליתא גם ״שנאמר״( וט וכן בשני כי״י ב )ושם ליתא גם ״שנאמר״(.
יעי׳ שביעית ס״א מיד ומש״כ ר׳ יהוסף אשכנזי בבכורות שם )מיש שם(.
655
אינו עולם איסור שאוסרתה )״טומאה״( אחרונה עדות בפחות משנים. מתקיימת
ש י ש ע ד ו ת כל בה אין ועד לומר תלמוד משנים בפחות תתקיים שלא דין
אם עדות א ח ר ו נ ה ומה מעתה הראשונה לעדות וחומר קל )״אינה שותה״(. ב ה
אוםרתה שאין איסור עולם הרי היא מ ת ק י י מ ת ב ע ד א ח ד עדות ראשונה שאוםרתה
ע ד ו ת בה מ צ א כי לומר אחד תלמוד בעד דין שתתקיים אינו עולם איסור
עדים ולהלן הוא אומר על פי שנים עדים יקום ד ב ר מ ה להלן על פי ש נ י ם ד ב ר
כאן על פי שנים עדים. אף
בה בה. ת״ל דבר ערות כי מצא בה לומר האי תלמוד )ג ע ״ ב ( : לא ב ובבלי
ליה, מיבעי בסתירה ולא בה בקינוי ולא תשתה״( שלא ע ד א ח ד גורם לה )״בטומאה
בעלמא וטומאה ב ס ת י ר ה ולא בה בקינוי ולא בה תלמוד לומר ק א מ ר נמי הכי
להלן ונאמר דבר כ א ן נ א מ ר מנלן אחד עד מהימן דלא סתירה ובלא קינוי בלא
וכר. מה דבר
בקינוי בד״א בסתירה. ולא בה בקינוי בה ולא <בה. ת״ל ממש: חיסרון ובכן
ש נ א מ ר כי מצא... מתקיימת בעד אחד> אינה אבל בטומאה )״בטומאה בעלמא*( וסתירה
עליה ,וסובר חולק י ש מ ע א ל ורבי ע ק י ב א , ר ב י מ ש נ ת המשנה היא אבל
אמד כ םע״ד וש״נ: שותה ,ידוש׳ כאן. ה י ת ה אחד שאומר אני ראיתיה ש נ ט מ א ת שעד
עבד אפילו מניין עד אלא אין לי ועד אין בה, וכר. שניטמאת ראיתיה אחד אני עד
ו כ ר ב י ו ר ב ה פ י ט ס״י(. 233 זוטא )ספרי מקום מכל בה ועד אין ת״ל שפחה אפילו
ה ד י ס ת ם ע ד ב ת ו ר ה ש נ א מ ר מ ק ו ם כל אמר י ש מ ע א ל ד ר ב י י ש מ ע א ל
י ש מ ע א ל רבי תני א ש כ ח עד שיפרש הכתוב שהוא אחד. עדים שני בכלל אילו
עדים. ש נ י א ו מ ר
טמאה אני לך האומרת בתרומה מלאכול ואלו אסורות בפ״א מ״ג שנינו: ואמנם
ו ל א ש ו ת ו ת לא ואלו מ״ב: בפ״ד שנינו וכן טמאה. שהיא ע ד י ם <לה> ושבאו
מיו: שהיא טמאה .וכן בפ״ג ע ד י ם האומרת טמאה אני ושבאו לה כ ת ו ב ה נ ו ט ל ו ת
שהיא טמאה. ע ד י ם שמנחותיהן נשרפות האומרת ט מ א ה אני לך ושבאו לה ואלו
ב ס פ ר י נ ש א פ י ׳ ז׳ )הו׳ ה ו ר ו ו י ץ ה ס ת מ י ת -היא הברייתא רבי ישמעאל ומדרש
אותה סתר )ב ע ״ ב ו ל ו ב( שהבבלי אלא י ש מ ע א ל , ר׳ ד ב י ת נ א שהוא (12 עמ׳
( 1
שבבבלי ו ״ ת נ א ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ״ <עי׳ ה ו ר ו ו י ץ ש ם ה ע ר ה י ג ( . ״ע ר ולשיטת כמשנתנו
קינא לה ונפתרה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי מה )״מפני ע״א ג
א ת נ א ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ד ס פ ר י ו ד י ר ו ש ל מ י . ם ל י ג אחד מעיד שהיא טמאה״( ועד
אומר רבי יהושע בבלי ב ע״ב: בבבל, וכר״-מקורה ״ ב ה ולא בקינוי והדרשה
בה בקינוי בה ולא קרא בה יהושע אמר דרבי מאי טעמא ל ה ע ל פ י ש נ י ם וכו׳. מקנא
ב ס ת י ר ה ורבי אליעזר א ו מ ד בה ולא בקינוי. ולא
פירש איפוא מחלוקת ר ״ א ור״י על פי ש י ט ת ד״ע. הבבלי
בירוש׳ פ״א ,טז ע״ב :ומה ט ע מ א דרבי ליעזר כי מצא בה ערות דבר )משנתנו אבל
ל ה ל ן ה א מ ו ר ד ב ר מ ה דבר. ד ב ר קינוי. ד ב ר זה ערוד .זו ס ת י ר ה . מ״ג(. פ״ו
על שי ומשקה עדים. על פי שנים כ א ן ה א מ ו ר ד ב ר אף ע ד י ם ש נ י ם פי על
<ערוה זו ערות דבר. בה כי מ צ א דר׳ יהושע מה טעמא וכר. עצמו פי על או אחד
656
1 ( I
איפוא מפרש הידוש׳ בעדים S מציאה אלא ד ב ר זה הקינוי כי מ צ א אין הםתירה >
״ת״ל כי מצא״ וכר של משנתנו על עדות הראשונה.
ע ד ו ת ה א ח ר ו נ ה זו ט ו מ א ה ה ר א ש ו נ ה זו ס ת י ר ה . עדות אמרו: יז ע ״ א , ושם בפ״ו,
אתייא היא יהושע וכר .א מ ר רבי מ נ א ואפילו כאהן ת נ א דרבי מתניתא ) ת ו ם ׳ פ ״ א ב(.
וכו׳ אחד עד על פי מקנא לה ר׳ ליעזר משום אומר יהודה יוסי בי ר ב י רבי דתני
אלא מקום בכל מציאה ואין כי מצא בה ערות דבר )״נאמר כאן על סי שנים ומשקה
( 3
,י ד ו ש ׳ פ ״ א שם(. < ו מ ק נ א ע ״ פ ע ד א ח ד או ע ל פ י ע צ מ ו .ו מ ע ל ה בו .ב ק י נ ו י > ״ בעדים
כרבי כולו ופ״ו מ״א-מ״ב פ״א במשנתנו: הם תנאים -שני הירוש׳ פי על
4
שנו ב פ ״ א > ,ו כ ן ב ת ו ם ׳ שפרק זה מקומו ברפ״ו .ל א א, התום׳ וכבר כתבו ע ק י ב א .
וכן נשנה כאן! שפ״ו מכאן וכו׳ ז עדות ראשונה ) ב ב ל י ג ם ע ״ ב ( :א י זו ה י א ב בפ״א
ב ס פ ר י ש ו פ ט י ם פ י ׳ ק פ ״ ח :מ כ א ן א מ ר ו ה מ ק נ א ל א ש ת ו ד ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ו כ ו׳ ש ה י ה שנינו
5
Jופ״א מ״ג ו כ ו ׳ ל א היתד .ש ו ת ה מ ת נ י ׳ עד אין בה וכו׳ בדין ומה העדות הראשונה
אחר(. ופ״ג מ ״ ו ום״ד מ ״ ב כרבי י ש מ ע א ל )וכן כ ל מ ה שבינתיים ע ד פ״ו מ מ ק ו ר
לעולא אין צורך לכל קונה ,א ב ל שיאוש הסובר י ה ו ד ה , הדוחק הוא לרב כל
] (4תרביץ ,שגה יב 195 ,והערה .[35 ׳. ה ו ע ׳ י ד ר ׳ ט ע מ ה מ ה ט מ ל ב ו ת כ ה ן א כ ל . ג כ ( 3
אומר מקגא )״אלעזר״( ר׳ אליעזר )בשיגויים קלים(: בדפ׳ וכ׳׳י רומי ביליןז (5כיה בכ״י
ע״ס שגימ ופשקה )לה( ע״פ עד אחד שהיה בדין ומה אם עדות הראשוגח )כצ״ל( שאינה אוסרתה איסור
בפחות תתקיים אינו דין שלא איסור עולם שאוסרתה משנים עדות שנייה בסחות עולמ אין מתקיימת
לא היתה שותה. ה ב 9 שי משנים תיל ועד אין בה כל
מפני תיקון המזבח תנן אמר להם כיון דכהנים עצבין (6בבבלי :אמרי ליה רבנן לעולא והאנן
נמצא מזבח בטל ,וצ״ל כיון דמזבח בסל נמצאים כהנים עצבים ,ולא כרש״י ,ובכיי מ תפר מן ׳'עצביןי עד ״עצבין״.
6*7
אלקיכם ח ג ר ו ו ס פ ד ו ה כ ה נ י ם וגו׳ כי נ מ נ ע מ ב י ת ונסך מ ב י ת ה׳ א ב ל ו ה כ ה ג י ם ו ג ו / מנחה
ש ה יש מ ו אילו של בתיהן ישמו אמר ש ו מ מ ת לעזרה ומצאה )בבא בן בוטא( נכנם
הדשות לת״ק במ״ה; כמו להלך״, רשות מפורש ״שלזה דשות להלך ולזה ובתום׳
כשל תשלומי משלם ומכר טבח ואח״כ והקדיש גנב פ״ז מ ״ ד : ב״ק כב.
רבי טבח״(. קא דהקדש טבח קא )״דכי וחמשה ארבעה תשלומי משלם ואינו
תשלומי עולה״( מ ש ל ם עלי הרי אומר קדשים שחייב באחריותם )״אמר שמעון
וחמשה ,שאין חייב באחריותם פטור. ארבעה
״מהל ,ן
כ סייועי ״מחלכי!״ א ף זו״ ש כ ן ז ו א יל ב מתפרשים רץ״ ו״אחד ש״מהלכין• אע״ט (7
658
לשמים מכרו מ ה לי להדיוט מ ה לי מכרו ר״ש דםבר נהי אמרי א: עו בבלי
דמשום טביחה לא מחייב ליה ר״ש אלא אהקדש קמחייב ליה דהויא מכירה״( איפכא )״דקס״ד
( 1
קדשים שאינו מרשותיה לא נפק דאכתי פ ט ו ר ליה קדשים שחייב באחריותן מיבעי
2
ק א י א ח ר י ת י א מ י ל ת א באחריותן חייב דנפקי להו י מרשותיה .אמרי ר ״ ש ח י י ב
תשלומי <כפל אחר הגנב משלם ב!( אין הגונב )משנה פ״ז מ״א ,דף סב ק ת גי ו ה כ י
4 3
ה ק ד ש ' ה ג ו נ ב וכן תשלומי> ' ארבעה וחמשה טובח ומוכר אחר הגגב משלם ולא
פ ט ו ר ,מ ״ ט וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש ,ר ״ ש אומר קדשים וכר. בעלים מ ב י ת
ה ב ״ ע כגון וכר: ואח״כ״ ״גנב והקדיש סח ב פירש ריש לקיש מ ש נ ה שלגו לעיל
אמנם שם ע א ב אמרו :שור הנסקל איסורי הנאה נינהו גנב. ב י ד ב ע ל י ם שהקדישוהו
כ מ מ ו ן ל מ מ ו ן ה ג ו ר ס ד ב ר דאמר כר״ש לה וסבר וכר הב״ע רב א אמר וכר
גנב שגנב קדשים מבית בעלים אם )רש״י: באחריותן שחייב דתנן רש״א קדשים ד מ י
)אבל מבית בעלים הקדש ד ד ף עו א בגונב כמסקנא בעליו עליו ב א ח ר י ו ת וכר(, קיבלם
ל פ ר ש גם ע ״ פ ר״ל ״ ש ה ק ד י ש ו ה ו ב ע ל י ם ביד גנב״(. אפשר
659
)״בת דירתי כי הדדי אילימא לנחלה, הבת ואחד הבן מאי אחד קכב ב: בבלי
של בן יריכו יוצאי כל לבת בן קודם מ״ב> תנן )פ״ח הא בן תירש עם הבן״( במקום
אחד הבן ואחד ה ב ת נוטלין בראוי כבמוחזק וכו/ ק א מ ר ה כ י לבת .אמר רנב״י קודמין
אמר רב אלא ב ב כ ו ר ה וכו׳. ואחד ה ב ת נוטלין חלק אחד הבן אמר ד״פ הכי קאמד אלא
יירש אמר אם ה ב נ ו ת בין בת ואחד ה ב נ י ם בין בן אחד ק א מ ר ה כ י אשי
ה כ י אמר מר בר רב אשי אלא נ כ ם י ד ב ר י ו ק י י מ י ן ,כ מ א ן כ ר ׳ י ו ח נ ן ב ן ב ר ו ק א וכו׳. כל
ה א ב )מ ו ר י ״ ף :כ נ כ ס י ( ו ב נ כ ס י ה א ם ב נ כ ס י ש ו י ן אחד הבן ואחד הבת קאמר
ש ה ב ן נוטל וכר. אלא
את קודם האב כך הבן בנכסי לבת שהבן קודם וכשם פ״ז י שנינו: בתוספתא
שמעון וכן ה י ה ר׳ ר׳ זכריה בן ה ק צ ב ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אומ׳ מ ש ו ם בנכסי האם. הבת
ב נ כ ס י ש ו י ן יהודה א י ש כ פ ר ע כ ו < ם > אומר משום ד׳ שמעון א ח ד הבן ו א ח ד ה ב ת בן
) ו ע י ׳ ב ב ל י ק י א א ,מ ד ר ש ־ ה ל כ ה ,ו ש ם ק ט ו א(. האם
הבת ואחד הבן אחד הבת״-שנה: ואחד הבן ״אחד ששנה שמי נראה מכאן
שנתה משנתנו אבל ה א ם. בנכסי קודם לבת א י נ ו זאת אומרת שהבן ה א ם, לנחלת
ועל כן ה ש מ י ט ה האם קודם ל ב ת גם בנכסי מ ש נ ה זאת כדעת ת״ק דתום׳ שהבן ושינתה
שניה והלכה אלה. ושנתה ״בנחלה״ סתם ,והוסיסה ״אלא ש״ לקשר שתי הלכות ״האם״
ה ב כ ו ר נ ו ט ל סי ש נ י ם ב נ כ ס י ה א ב וכו׳ שנויה בבכורות פ״ח מ״ט: זו
״ א ל א ש -״ ,ת מ י ד פ ״ ז מ ״ ב ,ש ה מ ש נ ה ״ ב מ ד י נ ה ״ ו כ ו ׳ ל ק ו ח ה מ ס ו ט ה פ ״ ז מ ״ ו >2
י כיו״ב
הגדולים נשאו וקטנים וכו׳ גדולים בנים הניח מ״ז-מ״ח: פ״ח ב״ב כז.
שנשאתם אתם אין שומעיץ הקטנים .ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאים כדרך ישאו
וכו׳ וקטנות גדולות הניח בנות נתן. )״בחייו״( אביהן להן מה שנתן אלא להן
קטנות ישאו גדולות גשאו אלא חולקות בשוה. נדונות ע ל ה ג ד ו ל ו ת הקטנות ולא
א מ ר ו ק ט נ ו ת ה ר י אנו נ ו ש א י ם כ ד ר ך ש נ ש א ת ם א ת ם אין ש ו מ ע י ן להן( .זה ח ו מ ר )ואם
מבבנים שהבנות ניזונות על הבנים ואין ניזונות על הבנות. בבנות
וכו׳ א( הבכור וכו׳ כבמוחזק ב( ולא האשת מן שתי משניות: מצורפת (1וזו של בכורות
אין נוטלין בשבח• וכוי. ״וכולן כבמוחזק )עי׳ תום׳ שם ס״ו יט( ,ומכאן הכפילות
(2עי׳ ר״ל גיגצבורג ,תמיד.41 ,
660
בחיי גדולים נשאו וקטנים וכר גדולים בנים הניח פ״ח ,יח -יט ש נ ו : בתום׳
אתם וכר .הניח בנות גדולות שנשאתם כדרך קטנים הרי אנו נושאים לא יאמרו אביהם
ש נ ש א ת ם א ת ם וכר. כדרך וכו /נישאו גדולות לא יאמרו קטנות הרי אנו נישאות וקטנות
שנו כלל את הבבא ״נשאו גדולים ישאו קטנים׳ /״נישאו גדולות ישאו קטנות״. ולא
כץ נ ר א ה ד ת ר י ת נ א י ה ו א ,ל ת ״ ק נ ש א ו ג ד ו ל י ם ) ב ח י י ה א ב ( י ש א ו ק ט נ י ם ,ו ל ת נ א ועל
מבעל, ישאו קטנות לבעל, גדולות ששנה :נשאו חייא לא ישאו קטנים .ורבי בתרא
נשאו גדולות ישאו קטנות ש ל משנתנו ל פ ר ש ועל כן נדחק ד ת ו ם ס ת א, כתנא דעתו
קטנות ישאו הקטנות״( חלק ואפילו הממון כל לו )״והכניסו ל ב ע ל גדולות -נשאו
)״יטלו חלקן ה מ ג י ע להן מ ב ע ל הגדולות״( .כ ד י להוציא מ מ ש נ ת נ ו . מ ב ע ל
יהודה ר׳ פטורין כולן באחרים שנתערב רוצח מ״ג: ס״ט סנהדרין *בז.
כונםין אותן לכיפה. אומר
ע ״ ם אמר באדם דכולי עלמא )שמואל בירוש׳ שם ,כז ר״ ל ב -פ ע ״ א : עט בבלי
שנתערב בשורים אחרים שנגמר דינן פליגי דפטירי ,אבל הכא בשור שלא נגמר דינו לא
דקתני היינו קאמר״( דמתני׳ רוצחים )״דהני אחרים אי הכי ר ב א וכר ,א מ ר קמיפלגי
)״כולן פטורין ,מ א י אפילו״(. ביניהן חלפתא אבא אפי׳ א מ ר ר׳ יוסי )״בברייתא״( עלה
שנים שהיו עומדין ויצא חץ מביניהן והרג שניהם פטורים ק א מ ר הכי רבא אמר אלא
ביניהן חלפתא אבא אפילו )בברייתא( יוסי ר׳ ואמר באחרים״( שנתערב ״רוצח )זהו
בשוורין ש נ ת ע ר ב דינו ש ג ג מ ר ושור מתניתין והכי קתני״( מ ח ס ר א )״וחסורי
ס ו ק ל י ן א ו ת ן ר׳ יהודה אומר כוגםין אותן לכיפה .והתניא )״בניחותא״( )מעלין( אחרים
אומר ראב״ש לכיסה באחרים כונסין אותן ואחרים וכר נתערב באחרים שהמיתה פרה
א ו ת ן ל ב ״ ד ו ם ו ק ל י ן א ו ת ן ) ת ו ם ׳ ב ״ ק פ ״ ה ה(. מביאין
בכשרים. כ פ ש ט ה : רבי יוחנן בירוש׳ שם מ פ ר ש מתני׳ אבל
וקדשים קדשים וחולין או ק ד ש י בישל בו קדשים מ״ח: םי״א זבחים כח.
טעונין מריקה ו א י נ ן כחמורי׳ נאכלין אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים קלים
פוםלין במגע. ו א י נ ן ושטיפה
והרי הקלין טעם בנותן בהן יש )״הרי קאמר מאי < ב י ש ל בו>. צז א : בבלי
2
בהן בנותן אם יש קאמר> > <ד ,י
כ מריקה וכר״( כחמורין ולמה אינן טעונין נאכלין
ב מ ג ע ו פ ו ם ל י ן ו ש ט י פ ה מ ר י ק ה ו מ ע ו נ י ן כחמורין נאכלין הקלין הרי טעם
מריקה טעונין ואין כ ח מ ו ר י ן נ א כ ל י ן ה ק ל י ן אין ט ע ם ב נ ו ת ן ב ה ן א י ן
ו ש ט י פ ה ואין פוסלין במגע .וא״כ חסרון מ מ ש מן ״ כ ח מ ו ר י ך ע ד ״כחמורין״ )הומויוטלויטון(.
ב מ ב ״ ב כ״י ר ב :כחמורין נוטעונין מ ר י ק ה זאת נכנסה כבר לספרי המשנה: ה ג ה ה
וכר. ואינן כחמורים[ נאכלים הקלים טעם אין בנותן בהן ב מ ג ע אין ופוםלין ושטיפה
תנאי״. ״קבעוה
)״כלומר נהי קלים ניבעי לא בעו ,ק ד ש י ם נהי דקדשי קדשים בגמרא שם: אחריו
משום קלים מיהא ניבעי ובטלי מועטין חמורין דהא בעו מריקה לסוף זמן אכילת דלא
קלים אבל קדשים קדשים אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי זמן אכילתן״(. לסוף
טעונין אין קדשים קלים דאמר )לעיל מ״ז( ר׳ ש מ ע ו ן ה י א מני הא אמר רבא טעונין
ושטיפה. מריקה
א
וה״ק. ח״פ וק ושטמ״ק 1רע״ב: ר (2כ״י (1עי׳ ד״ס.
661
ל ש א ל ה זו. מקום כך ובין כך יש שבין דלעיל, ב״הכי קאמר״ תלויה א י נ ה זו
קדשים, לקדשי ושוטף מורק קדשים קדשי ב ש ל בו שנינו: יד בתום׳ פ״י אבל
ש ב ה ן ז ל ח מ ו ר ו ש ו ט ף מ ו ר ק ק ל י ם מ ו ר ק וכו׳ ק ד ש י ק ד ש י ם ו ק ד ש י ם ק ל י ם קדשים
שונה ואף טעם בנותן בהם לאין טעם יש בהם בנותן איפוא בין מבדילה התום׳ א י ן
מדברי אביי )״לחמור שבהן״(. להיפך
בר״ש ומה״ג( או וכ״ה )כצ״ל וחולי׳ בו קדשי׳ בישל שנינו: צו פ״ז ה ובספרא
הרי טעם בנותן בהן אם יש )ילקוט ומה״ג ,ועי׳ ר״ש( <וקדשים קלים> קדשים קדשי
)מה״ג :ופוסלין( במגע. ו ם ם ו ל ה מריקה ושטיפה ו ט ע ו ג י׳ גאכלים כחמורים אילו
אם יש בהן בגותן וקודשי קדשים וקדשים קלים בישל בו ק ד ש י ם וחולין ז׳: ושם
במגע. ו פ ו ס ל י ם טעוני׳ מריקה ושטיפה ו א י ן הרי הקלים נאכלים כחמורי׳ טעם
ו א י ן פ ו ס ל י ם ,וכן ר ,ו ה ר א ב ״ ד כ ״ ה גם בילקוט ,א ב ל ב ה ג ה ו ת ש ב ת ו מ ת ישרים מ ג י ה :
נ ״ א וג1פס1לין ב מ ג ע ו א ם א י ן ב ה ם פוסלין במגע. ו א י ן הגוסחאות: הביא שתי בסירושו
ואץ במגע נםםלין( ו א י ן )כלומד: ונפםלין כחמורין נאכלין הקלים אין טעם בנותן
מריקה ושטיפה. טעוני׳
מ ח ק ב ת ו מ ת י ש ר י ם ״ ב י ש ל וכו׳״ .ו ל י ת א ב כ ״ י ר ,א ב ל ב י ל ק ו ט י ש נ ו ב ש נ י ה ם , בה״ה
לה גרים ז״ל והראב׳׳ד ברישא התם לה גרים הלל שרבינו כתב: שם לזבחים ובמ״ש
ובלשון ה ג ו ן ) ע י ׳ לעיל(. ל ב ד בסיפא
ב
קאמר״ ,אלא: דליתא שם ״מאי ר בכ״י הנוסח שבבבלי הוא במינו יחיד
ז (
<עי׳ וכו׳ קדשים דקדשי נהי , המשנה״( )״כלשון יש וכו׳ אם בו ק״ק1 ]בישל
קדשים״ דקדשי ל״נהי ס י ם ק א אלא כאן אומרת שאין זאת ולא יותר » ד״ם(,
בכ״י רב בזה )אם נחזיק לומר עלינו הבבלי נוסחאות שלרוב אלא יותר. ולא
הראב״ד! ״ מ א י ק א מ ר ״ ( ש ז ו ה י ב ר י י ת א )בלי ציון!( ,מ ע י ן ״ נ ״ א ״ ש ב פ י ׳ ונשמיט
ז ב ח י ם ק י א ב .ל ע י ל ע מ ׳ .572 כט.
ועי׳ באות נ׳ המשנה, מלשון העתק הוא (1מלשון בעל דיס :ועד נהי דקדשי קדשים
ב
בלא כל הוסטה, ממש המשנה שבכ״י זה יש כאן לשון נראה במשנה(, ר )שהביא שמ נו׳ כ י י
ואין זה מפליא כלל שהמשנה שבכ״י זה איגה מתאימה לפיסקא שבגמרא ,מפני שזה דבר רגיל בכל כה״י.
וב. א
ר (2כיי מ ,
(4מ . כיי ק. ו(
א
וב ו מ )ושם ח ס ר ( :באותה שעה ל א ,וליתא ״מאי נססל בלינה״. ר (5
662
( 2
באותה <לפניו> זבח זבוח ש ה י ה !ז אמורים ליםלוג וליתני ב ד י ד ה במה דברים בלינה
3
הכי )מ: ' א מ ר ק א נ מ י ה כ י לא, באותה שעה <לפניו> זכוה אבל אין זבח שעה
זבח זבוח אין אבל שעה באותה <לפניו> זבח זבוח שהיה אמורים דברים במה קא׳(
ו פ ם ו ל י ן. שנפסלו בלינה כ מ י נ ע ש ו באותה שעה <לפניו>
באותה זבוח זבח אם יש מ ת ת י ה בן יהודה: ה״תנא״ מפרש יש זבח אחר״ ״אם
ב ד ״ א וכר. מוכן ועומד לפניו ,ועל פיו ״ ה ש ל י מ ו ״ : שעה
בדידה. וליתני ליפלוג אומרים: התום׳ שם אבל לאו״. ״ואם הבבלי מצטט: אף
ולא גרםי׳ ואם לאו ד א ״ כ הא קא מפלגי. לנו מוכיח דגרם במתני׳ ואם מכאן
הבבלי שגוםח ברור יוצא בליגה״ שגסםלו כ מ י ״ נ ע ש ו הדברים מתוך אבל
יפסלו בלינה. לאו ואם היה:
הרי הוא כנראה מין ״קבעוה תנאי״׳ ממב״ם, )חוץ ״ש ם״׳ שישנו בכל הנוסחאות
הברייתא של מתתיה. ע״פ
ואימורי שלמי יחיד תנופה״(- )״אלו טעונים מ נ ח ו ת )ם״ה מ״ו( ,ס א ב : »ל.
מאי קאמר ב א ח ר י ם . לא אבל בישראל הנשים האנשים ואחד ושוק שלהן אחד וחזה
ד מ ש מ ע אנשים ב א ח ר י ם רישא קתני אחד אנשים ואחד נשים והדר קתני אבל לא )רש״י:
לא נשים( אמר רב יהודה הכי קאמר א ח ד אנשים ואחד נשים קרבנן טעון תנופה ד ו ש ל אבל
נשים. ב י ד י לא מניף להו כהן לחודיה״ ,סב םע״ב( ותנופה עצמה בישראל אבל נשים
וכר. מניסות הנשים בני ישראל מניפין ואין בני י ש ר א ל מניםין ואין הגוים מניפין. ת״ר
ב ( 5 ( 4
קהי: וכן ר » , שלמי ואימורי מ: נ ש י ם» בידי ב י ש ר ׳ א ב ל לא בד״ו:
כוי. יחיד ואימורי שלמי
״ישראל״ הם •גוים״ )בכורות פ״א מ״א ,פ ״ ב מ ״ א ז םפרי ת צ א ״אחרים״ אצל אבל
לא אבל לפרש ״בישראל ועוד( .ואי א פ ש ר סע״ב נב םנהד׳ רע״ב. קיא וב״מ רעח סי׳
גשים״. ב י ד י -״אבל לא באחרים״
שהוא דיבור א ח ד עם )ריש ד ״ ה בישראל, גראית גירםת התום׳ ד ״ ה יכול כן ועל
קרבגן טעון תגוםה ותגופה ג ו י ם ו א ח ד ואחד גשים אחד אנשים הכי קאמר שלפניו(:
ג ו י ם א(. ב י ד י ולא בישראל אבל לא בידי נשים עצמה
זה אף קרבנם של גוים טעון ת נ ו פ ה א ל א ש ה ת נ ו פ ה בכהן .כנוסח ר ש ״ י ו כ ש י ט ת ולפי
שבשמ״ק וראב״ד <עי׳ ת ו ם ׳ ו ת ו ם ׳ הסמוכה של ת ״ כ צו פ ר ש ה יא א -ב בברייתא הבבלי
שם ,ועי׳ ד״ם( ,וכן פי׳ ה ר מ ב ״ ם בםיה״מ. בת״כ
אלא שכםשוטה וודאי ש ה מ ש נ ה סוברת מחםרא, חםורי לנו איםוא כאן מין יש
גוים אינו טעון ת נ ו פ ה כלל .וזהו ״בישראל א ב ל ל א באחדים״. שקרבן
קאמר. ב וק: ר ( 3 . מ ( 2 ו ב י א ר מ > ( J
ר״ל נשים בידי (4וכך היה נוסח הדמב״ם בפיה״מ ,שכן הוא אומר :ומח שאמר אבל לא
שהתנופה עצמה םםולה בנשים ו ב ג ו י ם וסדרו המשנה הזאח בתלמוד כן אחד אנשים ואחד נשים קרבנן טעון
תנופות ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים ואמרו בני ישראל מניפים ולא גוים מניפים בני ישראל
מניפים ולא הנשים מניפות.
בד״ם טה״ד ,ו ! ״ ל :ואימורי שלמי )יחיד כו׳ אבל לא באחרים(. (5
א )ול קאמד דהכי באחריפ מפ׳ רב יהודה אבל לא ובישראל אלא: (6בתום׳ אין להגיה
תגן ״ואחד גוים״, ל א משום דבמתגי׳ ז״א רב יהודה מפרש כך וצריך היה לפרש כך, צ״ק(; כהגהת
663
שבד״ו ,ואף ה מ ש נ ה בנו׳ ה ר מ ב ״ ם : ה פ י ם ק א פי דברי רב יהודה הוגהה כבר על
(1ועי׳ זבחים םח ב :כל לאיתויי זר .ורע״ב בפ״ז מיה .ודים שם רפ״ג והגהות הרשיע .לא ב.
664
שכן רבא, וכן ממש, בלשונה דדף ג םע״ב על פי הברייתא משלים אביי אבל
וכר. מ ס י פ א ד י י ק ר ב א מ ר י ש א ד י י ק א ב י י ב פ י ר ו ש )ד ר ע ״ א ( : אמרו
,
ד י ש פ״א( :הכל שוחטין ואפילו כותי א ש י מ ש ל י ם מ ב ר י י ת א ד ד ף ד ע ״ ב )תום ורב
ו מ ד ב ר י ר ב א ) ש ר צ ו ל ס י י ע ל ה ם מ ב ר י י ת א זו ,ש ם ( . מומר, י ש ר א ל ואפילו ערל ואפילו
רבינא משלים בלא שום יסוד של משניות. ואולם
״שחיטתן וודאי ש א ף שכן השלמה: צורך לשום אין שכפשוטה של משנתנו אלא
ושל זבחים משנת של כשרה״ ״שהשחיטה כמו הוא, לכתחילה משנתנו של כשרה״
המדוייקות הנוסחאות ב בכל ד פרשה נדבה ובת״כ )עי׳ לעיל(. שם ,לב א הברייתא
בקדשי ובעבדים אפילו בנשים ושחט .ש ח י ט ה בכל כשירה בזרים ר מ א ״ ש ע מ ׳ :(57 )הו׳
וכאן בבשר״, נוגעים יהו טמאים שלא ״ובלבד ולא ״ובטמאים״ תני בה ולא קדשים.
ל כ ת ח י ל ה הוא .ואף ב מ ש נ ת זבחים אין ״ובטמאים״ מעיקר ה מ ש נ ה וליתא בד״נ ,ד״ו, בוודאי
ה ס ס ו ל י ך )ועי׳ ד״ם(. אלא ״טמא״ נרמז ב״כל ק ופ )ונוסף בגליון>! ו מ נ ט ו ב א ,לו, ריווא
665
מ ח ת ך אבל ו מ ש ל י ך ב מ ח ת ך ב ד ״ א ק א מ ר נמי הכי מ ח ת ך ומניח יקבר. אבל
כד ב דתמורה שסוגיא התום׳ העירו וכבר ויקבר. רובו שיצא כמי נעשה ומניח
)רב י ה ו ד ה ( ו כ ן ם ו ג י א ד ד ף כ ה א )רב ע מ ר ם ו ר ב ש ש ת ( חולקות.
אבל עושה גומא בתוך )כל עיקר( אין שוחטין לגומא חולין פ״ב מ ״ ט : לב.
בשביל שיכגם ה ד ם לתוכה ובשוק לא י ע ש ה כן ש ל א י ח ק ה א ת המיגין. ביתו
ב א
שברייף ופב״ב ור ר כ ל עיקר[ ל י ת א דיג ,ל ו ו פ ו ק וכייי ב ור׳ יהוסף ,ו מ ב י ב
ג
ו ר א י ש ) ל ת ו ך ה ג ו מ א ( ו ר :ה מ ש נ י ו ת ה ו ג ה ו על פי מ ב י ב רפוי.
לגומא[ עי׳ ל ה ל ן ׳ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ׳ ,ל -ב .
P )כלל( לגומא שוחטין ו ה א מ ר ת אין P ל ג ו מ א )וכוי( אין שוחטין ב: מא בבלי
ובשוק לא י ע ש ה כן סיפא מדקתגי אמר ליה רבא והא שבשוק בגומא אביי רישא אמר
כ ל אין שוחטין לגומא ק א מ ר ה כ י אלא אמר רבא דרישא לאו בשוק עסיקינן» מכלל
( 3
ל ג ו מ א חוץ מקום עושה עושה הוא כיצד חצירו לנקר והרוצה עיקר
היה מהלך דרבא כוותיה ובשוק וכר .תניא ל ג ו מ א ו י ו ר ד ש ו ת ת ודם ו ש ו ח ט
והרוצה לנקר וכר. ע י ק ר כל וכו׳ ואין ש ו ח ט י ן ל ג ו מ א בםםיגה
ג
ק ת ני. ״הכי קאמר״ בכי״י ר« ו ר :הכי במקום
הסופרים הכניסו סי רבא ועל הבבלית, ב ר י י ת א זו ע״פ השלים את המשנה רבא
שבגמרא נוסף בספרים. ״כל עיקר״ ,שלא היה לפני הבבלי ,ואף ״כלל״ במשנה
אותו חולקו ל ש ל ש ה וגורר תנור שנטמא כיצד מטהרין כ ל י ם ם״ד .מ ״ ז : לג.
עד ולא לגרור את הטפלה צריך איגו אומר ר״מ בארץ שיהא עד הטפלה את
בארץ אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים. שיהא
לקורעה שהתחיל בה טלית פכ״ח מ״ח( )כלים התם תנן א -ק כ ד א: קכג חולין
לקיש לא שנו אלא ) ק כ ג ב( א מ ר ר י ש וכר וטהורה. חיבור שנקרע רובה שוב איגו כיון
כי מ מ ע ט לה מד׳ מ י ה א טפחים. ירמיה תנור וכו׳ אבל עור חלים .וכר .מ ת י ב רבי טלית
שנטמא תנוד ה כ י ק א מ ר ר ב א אמר אלא וכר. וקאי חלים הא לימא אמאי טהור
בארץ שיהא עד את הטפילה ונודר לשלשה חולקו ה כ ל ד ב ר י מטהרין אותו כיצד
ת נ ו ר ו י ב ו א ש ל א ו ה ר ו צ ה דחלים לא טהר״( כ״ע לא פליגי דכל כ מ ה )״בשגטמא
ה ט פ י ל ה א ת ו ג ו ר ר ל ש ל ש ה ח ו ל ק ו ע ו ש ה ה ו א כ י צ ד ט ו מ א ה ל י ד י
ר׳ מאיר א ו מ ר וכר. ב א ר ץ ש י ה א ע ד
נ ( ליתא מ .
והאמרת אין שוחטין לגומא .והדר תגי אבל ד״ק )וגו׳ בדמו׳ שאחריו( ,רש״י: (2ליתא ברי״ף
עיקר. כל עושה ג ו מ א ! אבל בכיי ד .גם כאן :לגומא
ב
ר :כלל ,אבל בתגיא כוותיה גם שם ״כל עיקר״. (3
666
טו: פ״ד מ״ח(. פ״ה )למשנתנו בתום׳ שנוי בטהרה״ ל ע ש ו ת לו ת נ ו ר ו״הרוצה
סדקים של תנור מביא ב ט ה ר ה ת נ ו ר לו ל ע ש ו ת ה ר ו צ ה א ו מ ר ר ש ב ״ ג
נותנת מ ״ ח וגם בנתים וכר. מ ב ח ו ץ ונותן חול או צרורות ח ד ש ומלבישו תנור ומביא
מין תנור טהור כזה. לנו
ש כ ל ה ד ב ר י ם לא נ א מ ר ו א ל א ל ת ר ץ ת ש ו ב ת ו ש ל ר׳ י ר מ י ה ע ל ר״ל. אלא
ע מ ׳ .643 ב נ ד ר י ם כ ג ב ,ל ע י ל וכר, כעין זה :והרוצה שלא יתקיימו נדריו ״ח״מ״
ב ח ו ל י ן מ א ב :ו ה ר ו צ ה ל נ ק ר ו כ ו /ל ע י ל ס י ׳ ל ב .ע מ ׳ .666 וכיו״ב
רבי דברי רבי יהודה. מחרימין אינן ולוים כהנים ם״ח מ״ה: ערכין לד.
שאין מחרימים הלוים שלהם, שהחרמים מחרימין אינן הכהנים אומר שמעון
ש נ א מ ר כי אחוזת בקרקעות יהודה דברי רבי נראים רבי אומר שלהן. החרמים
ה י א ל ה ם ו ד ב ר י ר׳ ש מ ע ו ן ב מ ט ל ט ל י ן ש א י ן ה ח ר מ י ם ש ל ה ם . עולם
ר ב י א ו מ ר וכו׳[ ל י ת א ב מ ב ״ ב מ .
ב ש ל מ א כ ה נ י ם וכו׳ א ל א לוים ב ש ל מ א מ ק ר ק ע י ל א מ ח ר מ י ודי י ה ו ד ה כח א: בבלי
א מ ר ק ר א מ כ ל א ש ר לו ו מ ש ד ה ליחרמי. מטלטלי אלא כי אחוזת עולם היא להם דכתיב
בשלמא כ ד א מ ר ן א ל א לוים כהנים ור׳ ש מ ע ו ן ב ש ל מ א מקיש מטלטלין לקרקעות. אחוזתו
מאי להם. היא עולם אחוזת הכתיב אמאי. מקרקעי אלא מקיש דלא לחרים מטלטלי
,
יהודה ר דברי רבי נראין אמר ס י פ א מדקתני והא מטלטלי. דקאמר נמי מחרימין
הכי מכלל דר׳ שמעון מקרקעי נמי קאמר. ב מ ט ל ט ל י , ודברי ר׳ ש מ ע ו ן ב מ ק ר ק ע י
ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה לר׳ ש מ ע ו ן ב ק ר ק ע ו ת ש א ף ר ״ ש ל א נ ח ל ק ]עליו[ אמר רבי נראין ק א מ ר
ב מ ט ל ט ל י ן א ב ל בקרקעות מודי ליה )״והכי מ ש מ ע מ י ל ת י ה דר׳ נראין ד ב ר י ר׳ יהודה אלא
בקרקעות שדברי ר״ש במטלטלין״(. לר״ש
שרבי שבברייתא, ורבי יוסי רבי יהודה כזה נאמר בתמורה יא ב למחלוקת ממש
אמר ואמרו: כולה עולה ורבי יוסי פליג, א י ן א ו מ ר ש ה א ו מ ר ר ג ל ה ש ל זו ע ו ל ה יהודה
דברי גראין רבי אמר מיתיבי וכר טרסה אותה שעושה בדבר יהודה ר׳ מודה ר״ח
ב ו ו ד ב ר י ר ׳ י ו ס י ב ד ב ר ש ה נ ש מ ה ת ל ו י ה ב ו )לאו( תלויה הנשמה בדבר שאין יהודה ר׳
הנשמה תלויה ב ש ל מ א נראין ד ב ר י ר׳ יהודה ב ד ב ר שאין ד פ ל י ג ע ל י ה )דר׳ י ה ו ד ה מכלל
מכלל ש ה נ ש מ ה ת ל ו י ה בו, בדבר ד ב ר י ר׳ יוסי ר׳ יוסי ,א ל א נ ר א י ן דהא סליג עליה בו
( 1
נראין קתגי והכי מ י ח ם ר א ח ס ו ד י לא ר׳ יהודה ותיובתא דכולהו, עליה( דפליג
עליו אלא לא גחלק ר׳ יהודה תלויה בו ש א ף שהגשמה בדבר ד׳ יוסי לר׳ יהודה דברי
ש א י ן ה ג ש מ ה תלויה בו וכר. בדבר
לברייתא שבחולין יב א -ב :אמר רבי נראין דברי רבי יהודה שמצאן ב א ש פ ה וכן
ק א מ ר נראין דברי רבי יהודה לרבי חנינא וכו/ הכי ודברי רבי חנינא וכר שמצאן בבית:
( 2
)ושם :ח ״ מ והכי קתני!(. וכג א מ ו ״ ק י ד א ,נ ד ה נ ג א וכיו״ב
( 3
וקשה לפרש כך בכל המקומות ש י ט ת ו זו ש ל ר ב י י ש נ ה ב ע ו ד כ מ ה מ ק ו מ ו ת אבל
ל מ ש ל ת ו ם ׳ ש ב י ע י ת פ ״ ח ג ,ש ב ת פ ״ ח )ט( כ ,מ ו ״ ק פ ״ א ח ו ע ו ד .ו ה ר י ב נ ג ע י ם פ ״ ב האלה.
ה כ נ י ם ר ב י ב מ ש נ ת נ ו א ת ה ״ נ ר א י ם ״ שלו ,ש ב ת ו ם ׳ ש ם פ ״ א ח .ו ב ח ו ל י ן פ ״ ח מ ״ ג םתם, מ״ד
זה אין הדבר שבעיקר אלא וכן עוד בכ״מ. פ ״ ח ו. בתום׳ שלו ה״נראיך לפי כחכמים
(2עי׳ תום׳ שם וש״נ ומ״ש בערכין כאן. (1ליתא בכ״י מ .ועי׳ שם׳׳ק.
(3עי׳ דה״מ הו׳ חדשה ,206ועי׳ אלבק .182
667
נוגע למשנה» כי וודאי שהכרעת רבי כ א ן נ ת ו ם פ ה מתוך ה ת ו ס פ ת א ם״ד כג )ת״כ
בחוקתי פי״ב ו( ,ו״םיפא״ ל ב ר י י ת א שעל משנה רגיל בתלמוד ,עי׳ להלן׳ טרמינולוגיה.
לה .תמורה פ״ב מ״ג :ומקדישים אברים ועוברים אבל לא ממירים.
בבלי י ע ״ א -יא א :אתמר בר פדא אמר אין קדושה חלה על עוברין .וכר.
)י םע״ב( איתיביה מקדישין וכר !> )״אלמא עובר קדיש״( ,הכא גמי בולדי קדשים ,אי
בולדי קדשים מאי מקדישין הא קדישי וקיימי .ה כ י ק א מ ר )ס״א בשמ״ק ורגמ״ה:
ת ג י ה כ י ( מקדישין איברין ) ו מ מ י ר י ן ב ה ן אבל לא ממירין בהן( ו ע ו ב ר י ם
ש ק ד ש ו ב מ ע י א מ ן )״כגון ולד קדשים״( א י ן ממירין בהן.
רש״י< :מקדישין לאו אעוברין קאי ו ה ס ו ר י מ ח ם ר א ו ה כ י מ ת ר צ א מקדישין
איברין וממירין בהן> כלומר מקדישין אבר אחד וממירין אחרי כן באותה בהמה )עי׳
שמ״ק> וכר.
ואמנם ״אבל לא ממירין בהן״ נמחק בשמ״ק בהשמטות וליתא ברגמ״ה ובכ״י פלו׳
)וכן נראה מרש״י :ודקתני סיפא וכו׳( .אבל בכ״י מ ליתא אף ״וממירין בהן״ ,והתום׳
מעידים ׳׳דאיגו ברוב הספרים״ ושרשיי הגיה כן ״משום דפריך עלה בסמוך איברין
מי קדשי״.
והנוסח העיקרי הוא איסוא :ה״ק מקדישין איברין ועוברים ש ק ד ש ו ב מ ע י
א מ ן א י ן ממירין בהן.
ר ב י םבר )בברייתא יא א וכנו׳ מ כאן ויז א .ועי׳ שמ״ק( שמקדישים וולד
)והתלמוד דחק ליישב דבריו :בתם במעי תמימה וכו׳( ,והדוחק של ההגהה אינו אלא
משום דבר פדא.
»לה .תמורה כב א .לעיל אצל ר ב ה ,עמ׳ .367
לו .נדה פ״ב מ״ב -מ״ג :גמצא על שלה אותיום );) ,eudeo״מיד״( טמאין
וחייבין קרבן ,נמצא על שלה ל א ח ר ז מ ן טמאים מספק ופטורים מן הקרבן
)״מחטאת״( .איזהו אחר זמן כ ד י ש ת ר ד מ ן ה מ ט ה ו ת ד י ח פ נ י ה ו א ח ר
כ ך )״אם שהתה יותר משיעור זה״( מטמאה מעת לעת )״טהרות שנתעסקה בהן״(
ואינה מטמאה את בועלה .ר״ע אומר אף מטמאה את בועלה.
בבלי יד ב :ורמינהי איזהו אחר זמן םירש ר׳ אלעזר )כי״מ( ברבי צדוק כ ד י
ש ת ו ש י ט י ד ה ת ח ת ה כ ר א ו ת ח ת ה כ ס ת ו ת ט ו ל ע ד ו ת ב ד ו ק בו .אמר
רב חסדא אחר )״דקתני במתני׳ איזהו אחר זמן כדי שתרד״( אחר אחר )״אחר זמן שהוא
אחר אותו שלאחר אותיום״( והא עלה קתני <מ ורש״י( נמצא על שלה לאחר זמן טמאין
מספק ופטורין מן הקרבן איזהו אחר זמן וכו׳ )״אלמא אטמאין מספק קאי״( .ה כ י ק א מ ר
)רש״י :הכי קאמר .ח ם ו ר י מ ח ם ר א ו ה כ י ק ת נ י ( איזהו אחר זמן כדי ש ת ו ש י ט
י ד ה ל ת ח ת ה כ ר א ו ל ת ח ת ה כ ס ת ו ת ט ו ל ע ד ו ת ב ד ו ק ו כ ד י שתרד מן
המטה ותדיח את פניה מחלוקת ד״ע וחכמים .והא אחר כך קתני )*ואח״כ מטמאה מעת
לעת ואינה מטמאה וכו׳ אלמא כששהתה יותר מכדי שתרד הוא דפליגי״( ? ה כ י ק א מ ר
וזהו אח״כ )״האי שיעורא דכדי שתרד זהו אח״כ״> שנחלקו בו ד״ע וחכמים )כמו בב״ק
טז אן( .רב אשי אמר אידי ואידי חד שיעורא הוא וכר .מיתיבי איזהו אחר זמן דבר זה
2
שאל רבי אלעזר ברבי צדוק לפני חכמים באושא ואמר להם י שמא כרבי עקיבא אתם
• (2ואמר לחם״ ליתא במ. (1בכ״י מ ליתא ״אבל לא ממירין״ ,ועי׳ לחלן.
668
לעת״( מעת אלא בדבר ואין לכם שיעור לעת ) ״ ש מ ט מ א ה א ת בועלה כל מ ע ת אומרים
כדי שתרד ש ה ת ה לא ב י ב נ ה ח כ מ י ם פירשו כך לו ל א ש מ ע נ ו .א מ ר ל ה ם אמרו
(
הקר ב ן מן ופטורי ן מ ס פ ק ו ט מ א ין י ה מ ט ה ותדיח את פניה תוך זמן הוא זה מן
( 3 ( 2
מעת לעת וכן כ ד י ש ת ר ד וכו׳ פ נ י ה א ח ר ה ז מ ן ה ו א זה ש ה ת ה ב א ש ם תלוי וחייבין
בועלה מטמא משום לפקידה )״כלומר כשיעור הזה ומכאן ולהלן כל מעת לעת״( ומפקידה
( 4
י ה ו ד ה בנו של רבן דבי בועל בועל רע״א אף מטמא משום משום מטמא ואינו נוגע
5
בן זכאי אומר בועלה > נכנם ל ה י כ ל ומקטיר קטרת. יוחנן
א ח ״ כ ״ וכוי. יוצא שמחלוקת רבי עקיבא וחכמים א״כדי שתרד״ קיימא :״וזהו מכאן
ו -ז שנינו :א ח ד זמן כ ד י ש ת ר ד מן ה מ ט ה ותדיח את סניה פ״ג ש ב ת ו ם ׳ אלא
ותטול העד מ ת ח ת הכר ר׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ צ ד ו ק כ ד י ש ת ו ש י ט י ד י ה פידש<ו> המשגה!> )לשון
6
א ח ר תלוי. באשם וחייבין הקרבן מן ופטורין ספק טמאין > הזה זמן ת ו ך וכו׳
בהיכל. ר׳ י ה ו ד ה בנו ש ל וכו׳ ב ו ע ל ה נ כ נ ם ו מ ק ט י ר ה ז ה ה ז מ ן
לפרש של משנתנו. ״איזהו אחר זמן״ בוודאי על ח ו ל ק אלעזר ברבי צדוק דבי
ה מ ש נ ה על פי הברייתא אי אפשר. את
אין זה א ח ר זמן א ל א א ח ר בון רבי בי יוסי א״ר בירוש׳ שם ,מ ט ע ״ ד : גם
אבל הכר מתחת ותיטול את ה ע ד שתפשוט את ידה כדי זמן לאחר ואי זהו זמן אחר
השתדלות לפרשה. ל מ ש נ ה בלא כל ב ג י ג ו ד ]אחר! זמן ב ע ל ה טהור .ו ב כ ן אחר
נ ד ה ל ט א ,ל ע י ל ע מ ׳ .619 לז.
בין ימי זיבה״( סוף )״שהוא עשר אחד יום הרואה מי״ד: ם״ו נדה לח.
)״ספק יום הוא והוי ד ם זיבה ,ס פ ק ל י ל ה ו ת ח ל ת נדה״( ,ת ח ל ת נ ד ה וסוף השמשות
ת ח ל ת ז י ב ה וסוף ז י ב ה וכו׳ ה ר י א ל ו טועות. נדה,
ה י א ) ״ ו ת ש ב ז׳ ו א ם ז י ב ה ו ס ו ף נ ר ה -ת ח ל ת נדה ת ח ל ת נ ד ה וסוף נג ב: בבלי
והשתא הויא סוף זיבה הואי ראשונה לומר ראיה עליה ז׳ י ו ם א ח ד נ ח מ י ר לסוף ראתה
תחלת השמשות יום י״א בין הרואה ק א מ ד הכי רב חםדא אמר וכוי(. נדה״ תחלת
סוף בז׳ ל נ ד ת ה בין ה ש מ ש ו ת ״ ( )״אם ר א ת ה ל נ ד ת ה ו ב ש ב י ע י ז י ב ה ו ס ו ף נדה
זיבה )״אם ל י ל ה ותחילת ימים אח״כ אינה זבה״( ש ת ר א ה ב׳ )״אם יום הוא ו א ע ״ פ נדה
ה ר י ה ד ם ד ם ש ל ת ח י ל ת זיבה״(. הוא
נ ד ה נ ו ב .ה כ י ק א מ ר .ל ע י ל ע מ ׳ .641 לט.
ל ע י ל ע מ ׳ .642 ק ת נ י. ה כ י גדריס ב ע״ב .גי׳ ה ר ״ ן : מ.
ל ע י ל ע מ ׳ •622 ק ת נ י, ה כ י שם יא א : מא.
ל ע י ל ע מ ׳ .335 ק ת נ י, ה כ י שם כ ע״א: מב.
ש ם כ ג ב :ה כ י ק ת נ י ,ל נ ו ׳ ה ר א ש ו נ י ם ,ל ע י ל ע מ ׳ .643 מג.
לעיל עמ׳ ׳ מח א ונדרים 517 = 383 עמ׳ לעיל א, קטז פסחים קתני״ ״הכי ־
ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .510 .361
למשל: פירוש, אלא ש א י נ ו כמה ״הכי קאמר״ ויש
מ ת ש ע ה קבין ופרישות. ותפלות ס״ג מ ״ ד :ר׳ יהושע אומר רוצה א ש ה בקב סוטה
(2״זה״ חסר מ ,ושם :זמן. ״הוא זח ו״ ליתא מ ,ועי׳ חוסי שלמטה. (1
(4מ ורש״י. ו ״י. ר ״ כששהתה ,ליתא מ (3
(6כנוסח הדפוסים• מ ותוספתא. (3
669
פרישות. מתשעה קבין תפלות לו ו פ ו ק ו מ א י ר י )״טפלות•( :ב ק ב
מתשעה )עמו( ו ת י פ ל ו ת בקב ר ו צ ה אשד, הכי קאמר מאי קאמר, כא ב: בבלי
,
ו פ ר י ש ו ת ' . קבין
מתני׳. היינו וא״כ ״עמו׳׳׳ ותום׳ וערוך ל י ת א ברש״י ס ב ב .ב ע ״ י כ א ן , בכתובות
מ ג י ה והוא תפלות -פרישות. ומאירי: וק ופ ג י ר ם ת הו׳ לו הבבלי היתה גירםת אבל
מתשעה קבין טפלות. המאירי :רוצה אשה בקב ותפלות -ופרישות .וכן פי׳ ומוסיף ר:
ופרשוה קאמר מאי בגמרא ששאלו ו׳ ו ז ה ו ד״ל בלא ה ג י ר ם א היא כך פרישות
ו ט פ ל ו ת ב ת ו ס פ ו ת ו׳ וכו׳. בקב
מתשעה קבין ת פ ל ו ת שסשוטה של משנתנו היא בוודאי כנוסח הישן :בקב אלא
וכו׳ גסות קבים עשרה ב: מט בקידושין הברייתא פי על מתפרשת והיא פרישות,
ב ל ש ו ן א ד ר ״ נ נ״ב ,ס מ ״ ח ד ף םז ע״ב .ו ב ג י ג ו ד חלקים״ ״עשרה קבים זנות וכר, עשרה
הרי ר׳ א ל י ע ז ר ה א ו מ ר ש ״ כ ל ה מ ל מ ד א ת ב ת ו ת ו ר ה מ ל מ ד ה ת פ ל ו ת ״ ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(536 לר׳
א ו מ ר ש א מ נ ם ה א ש ה ר ו צ ה ב ״ ק ב ״ ז ה .ש ל ת פ ל ו ת .ו ע י ׳ ל ה ל ן ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :וי׳״ו. יהושע
330 .334 עמ׳ י ה ו ד ה ״ ״רב ״הכי קאמר״ שאינם אלא פירוש ,לעיל אצל הרבה
ועי׳ לעיל םי׳ יא• .יז .ועוד. ס י ׳ ,2ו ״ א י מ א ״ .ע מ ׳ .510
** *
״מעשה מפני ח״מ ראינו וסוגיהם, למיניהם וה״ק״ ״ח״מ את איסוא בדקנו
ח״מ שמיה״, דכר ״מאן מפני ח״מ מעשה״. דקתני תנא ״מאי מפני ח״מ לסחור״,
ח ״ מ -ע ל ידי מ ר י ש א ל ס י פ א < ע מ ׳ 617ס י ׳ ו ו ע ו ד ( , וסתירה לתלמוד על ידי דיוק שיצא
ח״מ-ע״י 633M מ ב ר י י ת א ) ע מ ׳ 629ס י ׳ ( ,5ו א פ י ל ו ע ל י ד י נ י ג ו ד מ ד ו מ ה ) ע מ ׳ ,614 קושיא
א ו מ מ ש נ ה ל ד ב ר י א מ ו ר א ) 628 .616 ,613ס י ׳ 630 .4ו ע ו ד ( . מדברי אמורא למשנה, קושיא
״בד״א״ וכר. בד״א ה מ ח ב ר בין הדברים ה מ ת ג ג ד י ם הוא ברובו: והפתרון-הגשר
ופירושה המשגה של הצעתה אלא שאינה ב בל י ת ברייתא נעשה על־פי יש שהוא זה
ב ״ ק ועוד(. )חגיגה,
בבלית, מאוחרת או ד ר ש ה מאוחר, ח ד ש מ ו ש ג ח״מ ידי על שמכניסים ויש
ה מ ש נ ה ) י ד ו ת ג ד ר י ס ,ל ע י ל ע מ ׳ ,642בר ,ו ל א ב ק י ג ו י ,ע מ ׳ .(656 לתוך
תרי תנאי יש שיסודן בשינוי המקורות: ה״חסרוך שונות: האמיתיות של הסיבות
שדבי שינה ידי על בא שה״חםרוך ויש 629ס י ׳ 660 .656 ,639 .4ם י ׳ כ ״ ו .(661 , <עמ׳
ה מ ש נ ה ה ק ד ו מ ה ו ל ש ו נ ה ו ס ג נ ו נ ה נ ע ש ה ק ש ה ) ע מ ׳ ,(631א ו ש ש י נ ה א ת ה ס ד ר א ב ל בלשון
סי׳ < ע מ ׳ 610ס י ׳ 641 .2 או על ידי ה ש מ ט ת דברים א ת ה ל ש ו ן ) ע מ ׳ 612ם י ׳ ,(5 השאיר
ש ה ״ ח ם ר ו ך בא על ידי ש ה מ ש נ ה ל ק ו ח ה ו -ז ו ל ה ל ן ע מ ׳ 672ס י ׳ .(5א ו 651 - 650ס י ׳ ,21
העבדת על ידי או < ע מ ׳ 611ס י ׳ ,(4 בלשונו )מדרש הלכה( ממקור אחר אחר: ממקום
639 <עמ׳ ו״חםדה״ קצרה שהלשון בכלל או < ע מ ׳ 653ס י ׳ י ״ א ( . למקום ממקום משפט
644 ,17ס י ׳ 655 .27ם י ׳ י ז .ו ע ו ד ( . סי׳
ח״מ, ו ד י ל מ א א י ן לח״מ של התלמוד :אומרים ח״מ לשם דיחויא בעלמא, וגבול
א ב ע ״ א -א ב ע ״ א .ע מ ׳ 617ם י ׳ ו.632 . ע מ ׳ ,620א י מ ש ו ם ה א ל א א י ר י א ח ״ מ ,ע מ ׳ ,544
המשפט ס ו ף לפעמים שמשלימים אלא ׳בד״א״, ידי על רק לא ו״מחםירים״
670
? ,64ש ח ש ב ו ח ד ש ה ל ג מ ר י <עמ׳ המשנה בבא הנשוא ,וכך מכניסים לתוך ו ת ח ל ת הנושא
ל י ו צ א מ ן ה כ ל ל ,ע מ ׳ ,661 ,656ס י ׳ כ ח 666 ,ס י ׳ ל ב ,ל ג ( . הנמק״י
,15 637 ) 632ס י ׳ ,9 המשנה ו ה צ ע ת פ י ר ו ש שאינו אלא מחםרא חסודי ויש
ס י ׳ יא(. 652 19 640
חסרונות יש מהם במשנה, שישנו בפועל מהם שהם משלימים ״חסרון״ שיש אלא
651 - 6 5 0ס י ׳ ו -ז ( .ו מ ה ם ד ו ו ק א ש נ ע ש ו ב כ ו ו נ ה ) ע מ ׳ ),33 אבל יש מהם ״חסרונות״ ממש
ק א מ ר ״ ש י ש ל ו מ מ ש ע ר ך ש ל ח ״ מ ו מ ת ח ל ף ב ו ) ל ע י ל ע מ ׳ .(645 ב״הכי
אינו יודע את הטרמין הזה אבל מתאים ב כ מ ה מקומות לבבלי בסירושו הירושלמי
: 1 5ל צ ד ד י ן ה י א מ ת נ י ת ה 654 ,ס י ׳ י ד ,ט ח . 602ס י ׳ 635 5ס י ׳ 637 .12ס י ׳ )עמ׳
599 ,456 .433 ,388 ,375 ע מ ׳ ,280 בהרבה מהם חולק הירושלמי על הבבלי, אבל
644 ,639 ,633 632ס י ׳ ,8 602ס י ׳ ) 615 ,613 ,6מ ג י ה ( 620 ,ס י ׳ ,630 ,623 ,1 ס י ' ,2 - 1
649ס י ׳ ב 654 ,ס י ׳ ט ז 656 ,ס י ׳ י ח 661 ,ס י ׳ • כ ז 669 ,ס י ׳ ל ו . ,645 -
מסכת באותה אחרות או אסילו במסכות חולק על זה הבבלי עצמו שאפילו ויש
641 ,628 ,615ס י ׳ 659 ,24ס י ׳ כ ב 665 ,ס י ׳ מ ו ח ל פ ו ת ( ,ל ע י ל ע מ ׳ 605ס י ׳ ,2 )סוגיות
מ ה ם נ ק ב ע ו א ח ״ כ ,ע ל י ד י ש ו נ י ה מ ש נ י ו ת ו ם ו ס ר י ה ,ב מ ש נ ה ) ע מ ׳ 603ס י ׳ ,8 אחדים
להבין עכשיו עד שקשה ,a6 663ם י ׳ ל ,ש ם ם י ׳ סי׳ כח, ס י ׳ 661 ,27 6441 , סי׳ 608
דברי ה ת ל מ ו ד על בוריים בצורתה של ה מ ש נ ה של עכשיו. את
העיר על כשם שלא עליהם התלמוד, העיר ש ל א חסרונות במשנה, כמה וישנם
״ מ ע ש ה ל ס ת ו ר ״ ) ל ע י ל ע מ י (598ו כ ד ו מ ה : כמה
) י א ה ר ב ו ך פ פ ד ״ מ ח ״ ז (316-314מ ע י ר ע ל ש ל ש ה א ל ה : ה ו פ מ ן רד״צ
במה דברים אמורים במקום שדרכן למכור סתומות אבל מ ע ש ר שגי ם״ג מי״ג: (1
ש ד ר כ ן ל מ כ ו ר פ ת ו ח ו ת וכוי .ה ו פ מ ן מ ש ל י ם ! :ה ל ו ק ח ק נ ק נ י י י ן ב כ ס ף מ ע ש ר ש ג י ע ד במקום
גפן ל א יצא קנקן לחולין מ ש ג פ ן י צ א קנקן לחולין( ב ד ״ א ו כ ו ׳ -ע ל פי פ ״ א מ ״ ג -מ ״ ד . שלא
כ א ן ״ ב ד ״ א ״ מ ו ס ב ע ל ״ ה מ ש א י ל ק נ ק נ י ן ״ וכו׳ )במי״ב> ,ש ה מ ש א י ל ו ג פ ן ב מ ק ו ם אבל
אלא שמקורות מקורות לםנינו tבמי״ב: ל מ כ ו ר פ ת ו ח ו ת ל א י צ א ו כ ו ׳ ) ב פ ״ א מ״ד>. שדרכן
כמו לחולין, ק נ ק ן ל ח ו ל י ן -י צ א ק נ ק ן י צ א לא וכאן: מעשר, ק נ ה לא
בלשון אחר .ועי׳ מ ״ ש . מ י״ ג ורבי ק י צ ר ולא ה ב י א ת ח י ל ת מ ש נ ת ת נ א זה ,ש ש נ ה בס״א.
ב ת ח י ל ת כל הבשר ,חולין פ״ח ,חםר ה ק ש ר בין ה פ ר ק י ם ש ל פ נ י ו ובינו ,א ב ל ה ק ש ר (2
הבית ושלא לארץ בפני ובחוצה בארץ גוהג בחלב בשר א: פ״ח ב ת ו ס פ ת א נמצא
ה ב י ת בחולין ובמוקדשין ,כמו ב ת ח י ל ת פ״ה ,פ״ו ופ״ז. בפני
ש ב ת ו ס פ ת א ההלכה לפניו חסר וכר, מבדם בחלב חומר בפ״ח מ״ו: (3
ו ה ג י ד י ם ה ע צ מ ו ת פטור ב ח ל ב ש ב ש ל דם ה מ ב ש ל ב מ י ח ל ב פ ט ו ר וכו׳ ו: ס״ח
ש ב ש ל ן ב ח ל ב ו כ ו ׳ ) ב ב ל י ק י ד א(. ו ה ט ל פ י ם ו ה ק ר נ י ם
העור והרוטב והקיפה והרוטב״ של ם״ט: ״העור הקשר לתחילת ידי כן מובן על
וכר. ו ה ט ל פ י ם ו ח ק ר נ י ם ו ה ג י ד י ן ו ה ע צ מ ו ת והאלל
מ ת פ ר ש לנו גם הקשר שבין פ״ג ל פ ״ ד של חולין: וכך
671
פ״ג ז :ה ג ל י ד ה ר׳ מ א י ר ב ת ו ם ׳ )ס״ג מ״א( שנוי בסוף *אלו טרפות בבהמה״ (4
כל הגלויה היא איזו בבהמה״( כ ש ר ו ת ״אלו בסוף מ״ב, פ״ג )במשגה וכו׳ מכשיר
ה א י ב ר י ן מן יש <ח( וכו׳. ארוכה להעלות כדי בה שייר ולא העור את שהפשיט
ע ו ב ר י ן מן יש ב ב ה מ ה א י ן ב ו ל ה ע ל ו ת א ר ו כ ה ו כ ו ׳ )ט( אבר מדולדל פס ולין שהן
בן א ר ב ע ה ב ד ק ה וכו׳ הואיל ואין כ י ו צ א בו ל ה ת ק י י ם פסול. פ סול י ן ש ה ן
ש ה ן א י ב ר י ן מן יש שםיג: בתום׳ שנוי בבהמה״ ״אלו כשרות בסוף וכן
ע ו ב ר י ן כ א ן יש א ר ו כ ה וכו׳ ) .י ״ י ( בו ל ה ע ל ו ת יש בבהמה מדולדל אבר כ ש ד י ן
כשר. להתקיים וכיוצא בו ראוי בן ח מ ש ב ד ק ה וכו׳ הואיל כ ש ר י ן ש ה ן
באיברין חומר ה מ ק ש ה ל י ל ד ו כ ו י ) ,ב( ס ״ ד ש נ ו י ב ת ו ם ׳ ) :פ ״ ד א( ב ה מ ה ובתחילת
הוציא ראשו וכו׳ שהעובר ב א י ב ר י ן ש א י ן ו ב ע ו ב ר י ן ב ע ו ב ר י ן ש א י ן מה
ש ה מ ח ת ך א ת העובר ב מ ע י אמו וכר. ב א י ב ר י ן ח ו מ ר
שאינו כל א ל ה ו ש נ ה במקומו ב פ ״ ד מ ״ א :זה ה כ ל ל ד ב ר ש ג ו פ ה אסור ק י צ ר רבי
מותר ,ועל ידי כך נ י ט ש ט ש כל הקשר. גופה
בשר המילה את המעכבין צ י צ י ן הן אלו שנינו: מ״ו פי״ט סוף בשבת (5
וכר .״ציצין״ מאן ד כ ר ש מ י ה ? י החופה
ה צ י צ י ן חוזר אף על עוסק במילה שהוא ״כל זמן מחםרא: שחסו די אלא
א ת ה מ ע כ ב י ן ה צ י צ י ן על אלא חוזר אין פירש המילה את מ ע כ ב י ן ש א י ן
) ת ו ם ׳ פ ט ״ ו ) ט ״ ז ז ד ,י ר ו ש ׳ ש ם ,י ז ם ע ״ ב ו ב ב ל י ק ל ג ב(. המילה
אפילו על ציצין חוזר אפילו פירש יוסי ר׳ )בירוש׳ שם( :דברי י וחג ן וא״ר
ו ה ש מ י ט את כל הנ״ל. מ ע כ ב י ן א ת המילה ,וסתים לה רבי כרבי יוסי ,ש ה ל כ ה כמותו, שאין
וכו׳ מי״ד( ס״ג )סוכה תמן דתנינן היי יוסי ר׳ דין היי אמרו: שם ובירוש׳
פ״א מ״ה. בבלי קלג בא וכב״ה בביצה )ועי׳
כאן שנכנסו תראה המשנה סדר עם אותה ותשוה םט״ו בתוספתא ולכשתעיין
אף א ו מ ר י ו ס י )ר׳ א -ג פט״ו מ״ג-תוס׳ פי״ח א ח ד י ם : מ ק ו ר ו ת במשנה
משנה )מעין וכורך ע ל י ה וכו׳ סתם( )בבלי קלג ב מ ה ל ק ט י ן וכו׳ ואחריו ד׳: חותכין(,
ה: <עי׳ ל ע י ל ( ׳ וכו׳ עסוק זמן שהוא כל מ״ג>. )מעין ומזלף עליה וכו׳ של פי״ט(, ב
מ ״ ג סיפא( ,י :א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן וכו׳ )= מ״ד(. )מ ע י ן שבעה וכר ספק וכר בן
( ד ) ס״ה שנו בתום׳ וכך רש״א וכר. <מצאו פ ת ו ח או ש נ פ ת ח א ח ד מ ה ן > וחסד:
שמעון ר׳ מ ה ן א ח ד ש נ פ ת ח או פ ת ו ח מ צ א ו ונוטל כבשן לתרומה פותח א:
משוס אומד ר׳ שמעון בן יהודה השלישי ר׳ יוסי אומר מן ה ס ד ר מן הםדר השני אומר
מ ש נ ה וזו ובית הלל אר מן הסדר השני השלישי שמעון בית שמאי אר מן הסדר ר׳
גמנע. ו א י נ ו ו נ ו ט ל פ ו ת ח א ו מ ר י ם ר ב ו ת י נ ו ה ר א ש ו נ ה
פותח ונוטל אפילו מצאו פתוחז על כן השמיטו ״מצאו פתוח או ש נ פ ת ח ״ . ל״רבותינו״
עוד ,ל מ ש ל : וכאלה
ו ע ש ה בו למודין ו מ 0ת נ ן ע ל י ן כלים ס״ה מ״ט :תנור ש ב א מחותך מבית האומן (8
672
ב״ק כלים בתום׳ דתניא מחםרא. -הסורי וכו׳ טהור למוריו וסילק א ת נטמא טהור. והוא
ב ט י ט מ י ר ח ו טהור עליו ונתן לימודין עשה האומן מבית מחותך תנורש ב א ס״ד י ב :
בעטיין או חולקת, בעטייה ש לד ע ה בכוונה, ברובם איםוא נעשו האלה החסרונות
מ ק ו ר ו ת . ש י נ ו י י של
של מקורותיה לחקירת נוגע פרקנו ,ס ר ק ז ה בפתיחת אמרתי כאשר כ י אמנם כן,
. 6 3 7 2 הערה ו, e s Juif$1 י׳וםטר,
ה מ ש נ י ו ת שהיו שונים א ת מיוחדים יחידים ישראל ,ה י ו בישיבה וכן בארץ בבבל,
ת נ י א . נ (
משנתן מתוך הלכה שמורין טעמו: התלמוד ופירש עולם, מבלי המשניות״(
שהיא אפשר השניה ברייתא זו )םוטה כב א(. משנתן מתוך הלכה שמורין עולם לו[א ל א
אבל ״תנא״. הארמי השתמשבשם הנזכר התנא הראשונה ואם כןכבר של ה מ ש כ ה
״תנאים״ שנתה השניה ברייתא זו איפוא אם יודעים ואין א נ ו אחרת ברייתא שהיא אפשר
)תלמיד דסבר ולא הדין מבורא שמואל אמר מח יעביד (1ע י ׳ גם ירוש׳ שבת פ״ג ,ו ע״א:
מ ג
ש י מ ש והדא מתניתא )םכיב מ״ח( קודם עד שלא התירו הבאת לוגטיות. יליף ולא י( י ל א
673
משובש ,כי בימי ר ב י )״ר׳ יהושע״( של התנא ששמו וודאי אבל בעברית. ״שונים״ או
ו״חכמים״ ו ט ב ו ל י ו ם פ ״ ד מ״ו> מ״ז )כלים פי״ג ״סופרים״ המשנה קראו לחכמי יהושע
ש מ ע ו ן י(, ר׳ והנכון כנוסח כ״י מ וערוך ע׳ ה ל ך : ״תנאים״. פי״א מ״ב( ולא )תרומות
העוסק רש ב״י ׳דתני רבי שמעון״ .כאותה הברייתא ״דבי היא איפוא מן והברייתא
מזו גדולה מדה אין לך ב ת ל מ ו ד עליה שכר, שנוטלין מדה ב מ ש נ ה וכו׳ במקרא
ו נ י ״ , ב י מ י ש״נשנית ב ״ מ לג א סתם(, בבלי וש״נ, פט״ז ,טו ע״ג )ידוש׳ ש ב ת וכוי
ש ל רבי יוחנן )ב״מ שם ,ועוד נ ד ב ר עליה(. כעדותו
י ה ו ש ע ר׳ עליו היה ל ס ד ר אליהו זוטא .הו׳ ר מ א ״ ש ,פ״א) 8 ,פט״ז(: ובנםסחים
והלא אינן עולם מבלי ו ת נ א י ן 1ערום 1ו א ש ה פ ר ו ש ה פ ר ו ש י ן שוטה ורשע חסיד שונה
מעמיודי[ עולם א ל א כל ה מ ו ר ה ה ל כ ה מ ת ו ך מ ש נ ת ו זהו מ ב ל י עולם .ה ב ר י י ת א ״ ת נ א ״ ]אלא[
( 2
הרי וכו׳ הוא היה אומר ש ב מ ש נ ה )סוטה ם״ג מ״ד(: איפוא לדברי רבי יהושע הוסיפה
( 3
. מ ב ל י עולם ,א ת ה ״ ת נ א י ם ״ אלו
מ ת ל מ י ד י ה ״ מ ש נ י ו ת ״ שוני ה״תנאים״ של זמן שבאותו איפוא ונראה
עקיבא נולד השם הזה ״שונים״ ,״תנאים״. רבי
היא איזו ) ק י ד ו ש י ן מ ט א( ב ש ם ״ מ ש נ ה ״ : י ה ו ד ה ורבי מ א י ר נחלקו רבי וכך
4
ההם מפני שהטרמין נתחדש בימים מ ד ר ש ( , ר׳ יהודה אומר ה ל כ ו ת רמ״א מ ש נ ה
האמוראים(. ״שונה״ רק בזמן נמצא השם )וגם א צ ל א ב ו ת ה כ נ ס י ה היה קבוע עדיין. ולא
ונשתבש מן ״שמע׳״ וזו סעות רגילה. ישמעאל, ר׳ (1בע״י ד״ר :אמר
0 וזה מ ת א י ר' שמעון אומר .והוא נזכר בה כ״פ. סדר א״ז ,והיא מתחילה: הברייתא אינה (3
ב ס ן א ר
אמו• יף ז" לנוסח כ״י ם ו ע ר ו ך :ר׳ ש מ ע ו ן - .ו ע י ׳ פרידמן שמ בהקדמתו ,שהוא יסרקי י ר י
ו יאמר ריב״ל״ .שהוא תלשיי נ י ק פ ד * . ב ריב״ל ,פ״ב הוא ״קנין תורה״ .שישנו במס׳ כלה ובאבות ם״ו ,ו ג •
(4עי׳ גם ״שניכם -בעלי משנח״ ,בדרשתו של רבי יהודה )ב״מ לג ב» ,י׳ להלן(.
674
נט ספיז, )ידוש׳ ר ״ ה ה ו ש ע י ה תני לה בשם חכמי׳ ו ר ב י תני לה בשם רבן גמליאל
ע ״ ד ( ז א י ת ת נ י י ת נ י -ו א י ת ת נ י י ת נ י ) ר ג י ל ב י ר ו ש /ל ע י ל ע מ ׳ 74ו א י ל ך ( ,ו כ ד ו מ ה .
)לאשה לה ״אמר בעל־פה ,כמו ומוסריהן והברייתות המשניות ל ש ו נ י ו -ג (
ו ת ו ס פ ת א וספרי ס פ ר א )״משגיות״( ה ל ב ת א ת נ א אנא עד דתני קידושין( בשעת
להלן ועי׳ כי״י, ב בכל כח )מגילה ה ל כ ת א לימא הוא ת ג א מ ט ב( ,ו א י )קידושין
) ל ע י ל ע מ ׳ ( 2 0 8 - 2 0 5 ,197 ,194 לפני ר ב מ ש נ ה ״תני״( .וכך ש נ ה ה ״ ת נ א ״ כ מ ה פ ע מ י ם
)במתני׳׳ ת נ א י ) ל ע י ל ע מ ׳ .(326ו ״ ד ז ע י ר י ) ה ג ה ת ו ש ל ז ע י ר י ( ק ב ע ו ה י ה ו ד ה רב ולפגי
ז ב ח י ם ק י ר ב ,ל ע י ל .(346ו ר ב י א ל ע ז ר ש ו א ל ,ב ע ל ו ת ו ל א ר ץ י ש ר א ל .מ ז ע י ר י :א י כ ו ת נ א ד א ת ג י י ה
ל ר ב מ ד ו ת ) כ ח ל ( א ח ו ו י י ד ,ל ר ב י צ ח ק ב ר א ב ד י מ י ) ב ״ ב פ ז א ו ח ו ל י ן ק י א ,ל ע י ל ע מ ׳ •(167
ל ת נ א ב פ י ר ק א ת נ א ק מ י ה )״דרב״( .א ט ו כ י ע ת נ א )בדרשת ר א ש הישיבה(: וב״פירקא*
כברייתא שלפניה!> ברכות פ ״ ה א, )בתום׳ והתניא )חולין ט ו א( ז לאמורא צייתי צייתי
אמר היא משבשתא דילמא דמתרצתא היא ל א י א כ ל וכו׳ א מ ר מ ר זוטרא מ א ן ל י מ א לן
ותנא ת נ א ו ק ם אמי בריה דרב פנחס לפרקיה דרב איקלעי וכו׳ א נ א מרימר ליה
וקיבלה מיניה )פסחים צ ט ב -ק ע״א( .וכםוסר משניות :ספרא בצירא ת נ א תוספאה קמיה
ח ס י ר א(. ) ע ״ ז ט ע ״ א ,ר ה ״ ג ב ק ב ו צ ת ח כ מ י ם : 106 ,ת נ א ת ו ס פ א ה ס פ ר א
( 1
,ורב אומר לקרנא :פוק דרבי פלוני״ ״תני תנא קמיה רגיל ב ר י י ת ו ת ואצל
ל ה ו <= ״ ת ״ ר ״ ,ב ״ ב פ ט א ו ע י ׳ י ד ו ש ׳ ש ם פ ״ ה ,ט ו ר ע ״ ב ( ,ו כ ן א ו מ ר ר ב י ז י ר א ל ב ג ו ת נ י
חייא ב .ר ״ ה ל ע ״ ב ( :ת נ א ל י ה )לרב ביבי( פוק ת נ י להו )עירובין צו אהבה: ה״תנא״
בתום׳ ששנוי אחד )״פרק ד> אמוראי בפרק<א תנא תני ח ע״ם: )ברכות רב בר
קמיה דר׳ חייא בר אבין אמר בהילכות דרכי האמורי״( ד מ ם כ ת ש ב ת 1פ ר ק ו -ז )ז -ח(1
באחד מ ה ם אין בו משום לומר תטעה דרכי האמורי )״אל כולהו א י ת בהו משום ליה
ת״ל ה א מ ו ר י ״ .ש ב ת ם ז א( .ו כ ש ה ב י א ר ב פ פ א ב ר י י ת א ה ש נ ו י ה ב ת ״ כ ) א מ ו ר ם ״ ד ג ( : דרכי
או ל״או איש אשר יגע ל״או איש אשר ת צ א ממנו ש״ז או איש ,ונפל ס פ ק אם הכוונה
איכא דתגי כ ר ב פ פ א )״אשר י ג ע ב כ ל שרץ״( ל ת ג א י, ב כ ל שרץ״ שאחריו -״שייליגהו
מ ג ב .ו כ ך מ ש מ ע ו ש ל ל ש ו ן גדה ש״ז״. )״אשר ת צ א ממנו ד ת נ י כ ר ב הונא וכו׳ ואיכא
2
מ פ ו ר ש ג ם ב .> 0ו כ ך כ ש נ ם ת פ ק ו ב ז ה .א ם ש ת י ה ב ר י י ת ו ת ש א י נ ו שלנו ,אע״פ הספרא
ג
ז ו -ש י י ל י נ ה ו לתנאי דבי ר׳ חייא ודבי ר׳ אושעיא > ב ב ״ מ ל ד א שנויות ז ו א צ ל שהובאו
)כבתום׳ ב ״ מ תניין הדדי ואמרי גבי אושעיא( )אלה ששגו ברייתות ש ל רבי חייא ורבי
ב-ג(. ס״ג
ד״תני )ברייתא מ ת נ י י ה רב אילו ש מ ע ירמיה )בר אבא( א מ ר ר׳ ובירוש׳:
מ י ל ת א ) ב ״ ב פ״י ,יז ע״ג( ,כ ע י ן ש א מ ר ר ב י ר מ י ה ב ר א ב א ר׳ חייה״( ל א הוה מ י מ ר ה ד ה
(1עי׳ באכר ,טראדיציון .266 — 255 ,ושם ,254 — 243ושם .233 - 230ברכות טז א :אשכחיה
ושמו של אחד מהם דר׳ יהודה. קמיה לתגא דקתגי דר׳ יוחנן .שם כד ב: ) י י א ( לתנא דקתני קמיה
)ש 0ס״ח .ט *״ב( שהוא בירוש׳ מפורש לתנא(. א״ל ר׳ יוחנן א: ח שנזכר בבבלי סתם )יבמות ע
מצרית, לגיורת קומי ר׳ יוחנן וכו׳ בני בן גר מצרי ואני משיאו תני ר׳ אבהו א בהו: רבי
באכר שם 255הערה .4ועי׳ להלן עמ׳ 676הערה .1
(2אפשר שפירשוה תנאי בתור ״הוא תני לה והוא אמר לה״ ,עי׳ להלן.
(3ש״כל מתניתא דלא |מ[תניא בי ר״ח ור״א משבשתא היא״ )ר״ז בחולין קמא א( ,ועי׳ תענית
דבי רב ,אבל בסנהד׳ ז ע״ב :רבגן ,ועי׳ ד״ם. תנאי נא א — .בהוריות ג ע״ב! עשרת
675
שמיע ביה א״ל וכו׳ ה ו ה ה ד ר ד ת ני א אי שמיעא ליה לרב ה א ב ב ב ל י <קע ב ( : לר״ה
חמי כ ד הוד. חזקיה עושה מה היה ת ה ל י ם פ ״ ז ה ,ב ו ב ר : ובמדרש ליה ולא ה ד ר ביה.
לקרתא, מייתי ליה טב ת ני י ה לקרתא, מייתי ליה טב a פ ס ח י ם קד. <עי׳ ס ד ר ן
החכם-ה״תגא״ לפני ) ה ב ר י י ת ו ת ( י> המשניות״ ״ מ ס ד ר י גם האלה היו וה״תנאים״
ס׳ רע״ג(. ביצה פ״א, דרוש׳ ב ד ״ א וכו׳ קומוי ותני ת נ י י חייה!( ו א ק י ם <ר׳ מפיו:
ל ע י ל ע מ ׳ .14 ״ פ ו ק ו ן ש א ל ו ן ל ד ׳ י צ ח ק ר ו ב א ״ ו כ ו ׳ ,ב י ר ו ש ׳ מ ע ״ ש ר פ ״ ה ,נד .ע ״ ד ׳ והשוה
2
חזקיה א מ ר הלכות )״משניות״( ו כ ד שונה /על מנת שאני ש ו נ ה ב ע ב ר י ת :
אלו ת ת ע ר ב א מ ר ר׳ י צ ח ק אל שונים ה ל כ ו ת .ועם ש ו נ ה וגם: מ ט א(. )קידושין
3
ש ו נ ה ואפילו אותו אצל ת״ח )סוטה כ ב א( >» ם ״ ת ש ב ל ה גונזין הלכות ששוגין
זה לקיש א מ ר )עי׳ ד״ס( ר י ש בתגא חלף ודאשתמש ב ,ר ב א ( : כו )מגילה הלכות
שהוא מובטח לו ה ל כ ו ת ה ש ו נ ה ה ל כ ו ת ) ש ם כ ח ב( ז כ ל ש ש ו נ ה במי המשתמש
ה ע ו ל ם ה ב א )שם ,תדב״א(. בן
א ב ס ב י ו ס הכנסיה, אבות כך שמם אצל : ISEUTEQ(0TUI, ;>fiRureQ(0Tfj ביונית
ו ה י ר ו נ י מ ו ם ) (420-340ו ע ו ד ,ב י ן ב מ ו ב ן * ח כ מ י ה מ ש נ ה ״ , ) ,(340-270א פ י פ נ י ו ס )(402-320
ם י א contra... : ש 0 i r a , c o n t r a ph
( sic׳0TU1(euTFQ5 = ) : P r a e p . E v ( 0 T U s
Atque hos ש ם : X I I 1 ,4 , Ii t e r a r u m suarum interpretes v o c a r e soliti erant
Hebroei Deuterotas, quasi scripturarum interpretes atq. explanatores
.vocare solebant
Audivi L y d d a e לחבקוק ב טו: הירונימום המשנה״ ,כמו ״שוני במובן ובין
qaemdam de Hebraeis qui sapiens apud illos et )SevreQforns v o c a b a t u r 4
א״פ: ש נ ז כ ר ב ש ב ת צ ו ב ,ו ש ם ק ל ז א ) כ ״ י )״לידא״> ,״ ת נ י ל ו ד א ״ , לו ד א הוא השונה
ופירש״י: ״לודאה״, לודא ,ולא גם כאן: ורש״י ד״ו מ ןכ״י ב עא ל י ד ה( = י ב מ ו ת
( 5
. ש ם ח כ ם( ,״ ר ׳ ל י ד ה ״ נ ז כ ר ב י ר ו ש ׳ ת ע נ י ת פ ״ ג ,ס ז ע ״ א
עו סופרים ומשנים )פיאה פ״ח׳ כ א ע״א׳ חגיגה פ״א, ״משנים״. ״משנה״,
ובארמית: ברייתא(, ע״ד׳ )מעשרות פ״נ ,נ לם1ו(פר א ב ל ל א ל מ ש נ ה ע ״ ג ועוד(.
משנה מלמדי הם ע״ג>, לח נדרים פ״ד, חגיגה שם, דרוש׳ מתנייא מתניין,
משתמשים הגאונים מ ע ש ר ו ת שם( .א ב ל )ידוש׳ תלמוד״ ב״בית ל ת י נ ו ק ו ת
שלהם הם גם ״משנים ״ ת נ א י ם ״ )עי׳ להלן( ,כ ש ם ש ה ״ ת נ א י ם ״ במקום ב״משנים״
3 )״תני דבי שמואל'( ,ביצה טז ל׳ מ ו א ש מתנייתא קמיה דמר דהוה מסדר ס מ יא (1״ההוא
א ל ״ א = גיטין פ ״ ד ,מ ח ע ״ ג ( . ם ע מ (2במובן א וב :חלוקין על השוגה הזה )ירוש׳ תרומות ם״א,
צרך השונה להוציאן ממושב )פסחים פ״ב ,כט ע״ב( ,דברי שוגה ראשון )״ת״ק״ ,מעשרות ספ״א ,מ ס ע ״ ב ( .
״בעלי בר׳ אלעאי ,(1וכן ר׳ יהודה ) = שני^ם( בעלי משנה )דרש (3ב״מ לג ב * :גאיכס
ה משבח״ ,ב״ב ח ע״א ,קמה ב ועירובין כא ב -הס כגראח יודעי המשגה ולומדיה .אבל בתום׳ גזיר ש ״
א אומר ר״מ על ר׳ יהושע בן מ מ ל :ובעל הלכות היה )תגא(.
676
ו ב ת ו כ ם ג ם ״ מ ת נ י ל י ה ר ב י פ ל ו נ י ל פ ל ו נ י ״ ) ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ (680״ מ ש נ ה ״ לתינוקות״,
ש ה ב א ת י )בעמ׳ שלפניו( ,ה ״ ת נ א ״ הוא ״משנה״! ו ג ם ב מ ד ר ש ת ה ל י ם פ ״ ז ד, היה.
והמדרשים המשנה והתוספתא התנאים: ספרות כל את הישנו האלה ה״תנאים״
ה י ס ט ו ר י ת )קידושין סו א : ברייתא זכרונות: ספרי ותוספתא״(, ספרא וססרי )״הילכתא
תני ,עי׳ להלן( ו ס ד ר עולם )כ״פ: ו״ת״ר״ ,בירוש׳: מגלת תענית )בבבלי ״תניא״ דתגיא(,
סנהדרין ועד ספרות־הסוד מן הצד השני, בם״ע״׳ י ב מ ו ת פ ב ב ועוד( מ צ ד א ח ד , ״דתניא
מ ש י ח ב פ ר ק י דעםיקי ת נ א י להא1נ1י כי הוה חאזי ש כ ט ר : (607 א )מדרש הג׳ צז
ויש שתי משניות ת ה ״ ג ליק סי׳ צ ט )תשובת רה״ג(: וכו׳ ז דםוף סוטה ודחלק( )ברייתות
<עי׳ זוטרתי והיכלות רבתי היכלות בדבר זה ונקראות א ו ת ן ש ו נ י ם ש ה ת נ א י ם
בר של ״זה שונה שונים: למקצועות שהתחלקו ויש הגאונים״(. בימי ״התנאים להלן,
ר׳ בלק בילקוט )ילמדנו הקדוש״ שונה של רבינו וזה חייא וזה ש ו נ ה ש ל רבי קפרא
א ו ש ע י א ור׳ חייא דר׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,(31ו א ו ת ם ״ ה ת נ א י ם ״ ש ש נ ו ר ק ב ר י י ת ו ת תשע״א,
עמ׳ )לעיל רי א ו ש ע י א ו ד ב י ח י י א ר׳ ד ב י ת נ א י בשם: הנזכרים גם בבבלי הם
שם, לעיל ) ק י ד ו ש י ן מ ט ב, ו ס פ ר י ס פ ר א ו ת ו ס פ ת א מ ש נ ה אבל רובם שנו .(675
כ ח ב ,ע י ׳ ל ה ל ן ( . ומגילה
ופיה״מ ולירמא בדטוי״י וברא״ש וברי״ף ד״ק וכ״י שנועה בה״ג ח׳ במשגה (1וכ״ח באמה
)״יכנו״(. יכהו יכהו-ובן לר״מ:
677
)אצל אצלם ״שנקרא עליו אומר והירונימום ״רבי״, בשם בירוש׳ לודא נזכר ו״התנא״
ו ת נ א ״ ) ל ע י ל ע מ י .(676 ח כ ם היהודים(
מהם אותו ,ו כ ש מ ת א ח ד בבבל לא היו סומכים על ה״תנא״ ולא היו מחשיבים אבל
בשבילו; שבח דברי ר נ ב ״ י מצא ותוםסתא״ ,לא וםיסרי םיפרא הילכתא תני ״דהוה
שהביא הוא הוא ו ר נ ב ״ י )מגילה כ ח ב(! נםפדיה ,הי צנא דמלי סיסרי דחםר״ ״היכי
א מ ר מאי ידע ולא רטין מגושא ולא ידע מאי אמר ,תני תנא משל העם הבבלי: גם
כב א(! )סוטה
-ו ל א היינו דתנינא ה״םיני״ )ה״תנא״( מעיד על עצמו: יוסף אפילו רב ואמנם
וכמה קטעי ברייתות הובאו בבית ה מ ד ר ש ולא ) ש ב ת כ ח ב(. ה ל כ ת א ל מ א י י ד ע נ א
ם״ד גשנית גגעים ובתום׳ ) ל מ ש ל ק י ד ו ש י ן ל ה ב, הלכתא למאי לענין מה נשנו: ידעו
בכורות מ נ ח ו ת ע ע ״ ב ו ב ס פ ר י ז ו ט א .ש ל ח ,283נ ש נ י ת ל ע נ י ן ח ל ה ז ז ״טומאת גגעים״ לעגין
מ״ט סי״ז כלים למשנת כתוספתא פ״ו יב ב״מ ב והברייתא שנויה בתוספתא כלים לט
כאלה(. והרבה ומ״י.
ו ה ת נ י א -ו ה ת ג י א -מ י ד י גבי הדדי תניא )שבת מצאנו בכמה מקומות בתלמוד: וכך
גמל» גיטין ס ד א» ב ״ מ צ ב א, א -ב ת ו ם ׳ םפי״א :ע ם ר עירובין כ ע ״ ב -ב ת ו ס ׳ סי״א ז:
ז יח
ג ב י ו כ ו ׳ ש י י ל י נ ה ו ל ת ג א י ו כ ו ׳ ו א מ ר י ג ב י ו כ ו ׳ ־= ת ו ם ׳ ב ״ מ ם ״ ג ,ב -ג>. לד א :מידי ושם
דאברהם עי׳ מנחות ז ע״א( :גמירי דע״ז )״תנא״ שלו, ״לאבימי חסדא אמר ורב
וכו׳ )ע״ז ק א מר י נ ן מ א י י ד ע י נ ן ו ל א תנן ד׳ מ א ה פירקי הוין ואנן ח מ ש ה אבינו
ב .ו ה ו א א מ נ ם ם י ר ש לו ״ ד ק ל ט ב ״ א ב ל ״ ח צ ב ו נ ק ל ס ״ נ ת פ ר ש א ח ר י ו ! ( . יד
ש ש ת מ ר ב שמיע לך מי ששת: קמיה דרב ״מסדר מתנייתא״ שאל את ואביי
מםקנא והוא מוציא מ ז ה ) מ ג י ל ה כ ז א(. דוכםיםיא א״ל הכי אמר ר״ש פרשא דמתא מאי
אפשר פירושו-ישאלהו ממי שמצוי לפני חכמים שאי ואינו יודע השומע דבר ש״תלמיד
ע ״מאדם גדול״ ,אבל ה ת נ א עצמו ״לא ידע מאי א מ ר ״ מאדם גדול״ן <דבר> שמע שלא
רב ב: ששגו ,גדה לג יפה מה שהבינו ״תנאים״ מוצאים אף בבבל אנו אעפ״כ
הכא סבתא איכא וכר א״ל ההיא מרבנן הכא אמר אי איכא צורבא לתואך איקלע פפא
א ה ד ד י מ ת נ י ׳ ליה ר מ א וכו׳ מ ת נ י ת א ו ת נ י שמיה ורב שמואל מרבנן צורבא
אביי קתני לה אמר מאן היא, מתניתא אמלתרא רב יוסף אמר עירובין ג ע״א: וכו׳!
בר דרבה בדיה ק ת נ י ל ה ו כ ו ׳ מ א י א מ ל ת ר א )ר׳( ח מ א דרבה בר אבוה ח מ א בריר. והא
2
דאדזא פסקי במערבא אמרי אמר דימי רב אתא כי )״קורות״( ( קיני אמר אבוד,
וכו׳ פלוני רבי תני ע מ ׳ : (683 להלן <עי׳ אמרו וכמה פעמים ארז״(, של )״כלונסאות
)מפרש אותה(! ל ה א מ ד ו ה ו א תני לה הוא
ההיא ביצה כו ב: ששנו. מה הבינו ש ל א גם ״תנאים״ -משבשים, שהיו אלא
ברייתא ו כ ש ש נ ה )״תני״( ר׳ א ב ה ו ל פ ג י ר׳ יוחגן ותני. ד מ ש ב ש היא בר אוכמי אדא
מ ש ו ב ש ת :א מ ר ל י ה ה ן ת נ י ת ה א י ל ץ ל מ ק ל י ק ו ת ל מ ב ל י ק ו ת ) א ל ה ל מ ש ל י כ י ם ו ח ו ת כ י ם ( .(3 אחת
0 ר׳ תנין ב ש נ״ב פי״א ,טז עיג :תני רשבג״א אף הכותב דיאתימון וכו׳ (1עי׳ גם ירוש׳
לידע מהו דיאתימון ולא אמר לי אדפ דגר. לשונות בעלי כל על חיזרתי ריביל
] (2עי׳ םש״כ במוגטםשריפט חס״ט.[248 ,
(iלמקליקות ,כ״ה בשרידי הירוש' ,ובמקום ״למקבילות״ 1״ל :למבליקוח ,השוה ״חילוק ובילוק״,
״קלק״ בירוש׳ ״השלך״.
678
ז
וכו׳ )ירוש׳ )תום׳ ס נ ה ד ר י ן דפ״ו( דאמרין כן )ה״תנאים״( > אנא הוא ד ט ע י ת ואינון א״ל
ת נ א וכו׳ תני מ נ ח ו ת יז א : דבר בדבר, מחליפים שהיו והיו תנאים ו ע״ג>. פ״ח, ב״ק
ליה, מי חל ף פ ס ו ל וכו׳ ,ת נ א ד ב ר י ה כ ל א ת נ י ו ה ,פ י ג ו ל ב פ ס ו ל וכו׳ א י מ א וכו׳ פיגול
א מ ר לר׳ א ב א בר מ מ ל :לאו א מ י ג א לכו ור׳ ז י ר א בדברי הכל ל א מ י ח ל ף ליה. זה הרי
ולא תותבו ה י א מ ש ב ש תא <מ>תגיא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא מתניתא דלא כל
חולין קמא )ולא ״ י ש נ ן ״ , בכלל מלקות ארבעים תניא א י נ ן ד י ל מ א בי מדרשא, מינה
מ א ן ל י מ א לן ו כ ך א מ ר מ ר ז ו ט ר א ) פ ס ח י ם צ ט ב ,ל ע י ל ע מ ׳ (675ע ל ב ר י י ת א א ח ת : א-ב(.
ה א ותםברא א(: סח )ב״ק אמר ו ר ב א מ ש ב ש ת א ה י א וכוי, ד י ל מ א היא דמתרצתא
דקשיא כיון א(: עג )גיטין אמר ורביגא ס י פ א וכו׳, דקתגי אלא הי אז מ תר צ ת א
האמוראים ה ר ב ו כן )ועל היא. ו מ ש ב ש ת א מדרשא בי לא איתמר אםיסא רישא
ל ע י ל ע מ ׳ .(591 א ת הברייתות ב ״ א י מ א ״ ו״תני״ ולחסוך ,״איפוך״ ,אותן, להגיה
דמרין כן מעידין וכו׳. וינון בירוש׳ שם ש״ח ה״ה :אמר ר׳ נסה (1
ר בי חד סב קומי דתנא פ״א ,נב ע״ב: ידוש׳ סוכה ״תנאים״ .עי׳ הם כנראה ה־׳םניא״ (2
תנא ליה אתא ההוא סבא לז א : מנחות אתא ההוא סבא תנא ליה )לאביי(, סוכה נב א : זעירא,
תנא להו ) ל ר ב ברכות ה ע״ב :תנא ליה ההוא סבא )לד׳ יוחנן( משום רשב״י ,מכות ים ב : )לרבי!(,
דרב יוסף( ההוא סבא תגיגא )שבת אמר לר) ,לדביתהו חנינא ולרב הושעיא( ההוא סבא בדבי רשב״י!
ועיי תה״ג הרכבי סי׳ כג(. )ברכות ח ע״ב תנינא בג ב( ,אמר ליה )לרב ביבי בר אביי( ההוא סבא
נזכרו בירוש׳ ב״מ פ״ב, רבנן סבייא. אמר שמואל משמיה דםבא )מנחות נ ח נ = מלאכת המשכן פ״י(»
ועי׳ חגיגה נ ח ב. ו ם ב י א. ח ע״ג ,ובבבלי יבמות 0ז ב ופו ב כ״י מ :םליגי בה ר׳ יוחנן
679
בדייתזת מוגהות על סי האמוראים ישנן בתוספתא ובמדרשי ההלכה שלנו. וכמה
אחד סי על המשנה את התנאים )״קבעוה״( שהגיהו יש ב מ ש נ י ו ת ואסילו
הנהה אבל בכל זאת היו זהירים במשניות יותר .ולא כל )וכבר ה א ר כ נ ו בזה(, האמוראים
ששת דרב ת נ א י ק ב ע ו ה זעירי( של )הגהתו ״דזעירי במשנתם, ק ב ע ו אמורא של
( 1
. ק ב ע ו ה ת נ א י ״ ) ז ב ח י ם ק י ד ב ,ל ע י ל ע מ י (346 לא
דר׳ יוחנן יבמות מג א: ״מדקדקים״(, היו גם ״תנאים״ ״דייקנים״ )״דווקני״, אבל
ד ו ו ק נ י דמסיימי בה ד א מ ר י ת ר ו י י ה ו זו ) כ ל י ם פ י ״ ג מ ״ ח ( א י נ ה מ ש נ ה וכוי ,מ ש ו ם ור״ל
הוא לשון אמוראים, ד ב ר י ר ׳ ש מ ע ו ן )־ =-ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ מ ס ״ ג ט ו ,א ב ל ״ ז ו ד ב ר י ו כ ר ״ , זו
א צ ל ה ג א ו נ י ם )עי׳ להלן(. ה מ ד ק ד ק י ם ״ ״התנאים עי׳ להלן(! ה ת נ א י ם הוא, ו״תלמוד״
א. קו שבת פלוני( ר׳ תני תנא, )תני למשנה ב נ י ג ו ד ״משנתם״ ששנו ויש
צ ע ״ ב ׳ ז ב ח י ם ק י ח א )ועי׳ מ ג י ל ה ט ע ״ ב ! ( ,ב ״ ב עז ב ,מ נ ח ו ת צ נ א )עי׳ ״ א י פ כ א ״ ( פסחים
בבלית(. ו ג ד ה י ע ״ ב ) ל ע י ל ע מ ׳ !(294ר ״ ה כ ב א ו ב ״ ב ס ד ב ) ל ע י ל ע מ ׳ 1 9 6׳ ו ש ם ה י א מ ש ג ה
)שהרי שנו בברייתא מ ה ם -ה ח ל י פ ו כגראה גם מ ש נ ה האמוראים שקיבלו ה ם -א ו
משגה ועירבבו גם תגיא(, ״ציטטים״, א ב ל עי׳ להלן נ ד ה כ ז ב ) ל ע י ל ע מ ׳ ,154 שתיהן(.
ח ו ל י ן ק כ ד ב ) ל ע י ל ע מ ׳ .(565 במשנה,
כדי ״תלמודית״, ברייתא מין ושנו שבמשנה בכוונה א ת המחלוקת שהיפכו ויש
ה ל כ ה ע ל פי אותו התנא ,או אותו ה ב י ת ,ש ע ל סי ה כ ל ל י ם ה מ ק ו ב ל י ם ה ל כ ה כ מ ו ת ו , להורות
שמואל אצל ועי׳ וראשונים, כנר כיי מ הילכתא וכר, דתיקום )כי ה י כ י נב ב ברכות
ש״החליסו דברי ר״א הראשונים התנאים גם לפעמים שעשו מ מ ש כמו ע מ ׳ ,(215 לעיל
על טהור ט מ א ו כ ר ״ )םפרי ש ו פ ט י ם לומר בדברי ר׳ י ה ו ש ע ודברי ר׳ יהושע ב ד ב ר י ר ״ א
לדברי בין ד ב ר י ר׳ יוסי ר׳ יוסי לדברי דברי ר׳ יהודה ״בין ש״שינו״ או קפח(, פי׳
.(7-6 ש מ ע ו ן ״ ) מ ד ר ש ת נ א י ם ,115ל ע י ל ב ס ת י ח ת י ע מ ׳ ר׳
ה ס ו כ מ ו ת את המשנה, משניות-ברייתות .ברייתות נולד נם מין מ י ו ח ד של ובבבל
על החולקים אחד כדעת את ההלכה ומציעות משמיטות את המחלוקת אותה, מקצרות
האחרונה״ התנא את ״המלה ) ״ מ ת נ י ״ (1 ב ד ר ך זו ״ ה ש נ ה ״ הכללים הידועים בישיבות. סי
ליה )מתני תנא ב״תני בתלמוד שהובאו המשניות מן אחדות הן מ מ י ן זה בהלכה.
ד ר ״ ״ ) ל ע י ל ע מ ׳ 205 ,194ו א י ל ך ( .ו ע י ׳ ל ה ל ן . פ לר״ס( קמיה ד״פ
ב
(2ליתא בכ״י מ . (1על ״אימא״ ,ו״תגי״ .עי׳ לעיל עמ׳ 509ואילך.
דמן קמרי ,תני רב)!( תני ר׳ אדא השלמ 107 ,סע״א: ביוחמין (3מ :רב אדא בר אבות,
,י .
3 כ אדא סבא דמן קמרי קמיה דר׳ יוחנן ,והוא רב)!( אדא בר אבויה ק מ י ה דר׳ י ו ח נ ן .במי״ק
איד, ״רבי תני רבי אדא דמן קמרי קמיח דר׳ יוחנן ,ובירוש׳ שם ס״נ מ״ב םע״ג ,אותו דבר בשם
ל .
נ ו ע ב ש ם ד׳ יוחנן״ )רז״ס ,מבוא ,ס* עיב( .אבל •בר אבויה קמיה דר׳ יוחנן״ אין בםסרים יקםרין
(4ליתא מ ור״ח•
680
( 1
כרבנן. )כולה( לה ו מ ו ק י וחטאתי( קודש ואוכלי תרומה ואוכלי מעשר ו א ו כ ל י
מכנגד השקוף רואין ו כ ר ר׳ יוסי א ו מ ר פ י ״ א מ״ז( דתנן )אהלות קבו א : ובחולין
לה מ ת נ י בדיה דרבא רב אחא וכר ק ת נ י תאיץ את חלל הטומאה ר ב א אמר וכר
לרבא לא אביי א״ל קיד א: ובב״ק הטומאה. את חלל רואין אומר ר׳ יוסי ב ה די א
עליה ד ע ו ל א דתנן במתניתין )כלים פכ״ו מ״ח( כוותיה לסי ש ל א נתייאשו הבעלים תיסלוג
לה. מ ת נ י נ ן לבעלים י א ו ש ש א י ן לפי א נ ן א״ל וכר
ב ב מ ת יחיד ,טז א : ל ה ו מ ו ק י חייב מ ת נ י ר׳ א ל ע ז ר בבכורות יד ב: וכיו״ב
ב ד ו ק י ן ש ב ע י ן ו א ל י ב א ד ר ״ ע ) ל ע י ל ע מ ׳ .(101 לה ו מ ו ק י ם חייב מ ת נ י הונא רב
שייכות בוודאי כמה ברייתות בבליות ,שבאות ב״תניא נמי הכי״ אחרי ״חסודי ולכאן
ו ל ש ו נ ן מ מ ש כ ל ש ו ן ה ״ ח ס ו ר י מ ח ם ר א ״ ) ל ע י ל ש ם ע מ ׳ .(668 ,650 ,638 , 6 3 3 - 4 מחםרא״
אותו ,ב ״ ב ומפרשות את לשון ה מ ש נ ה ה״מתקנות״ ברייתות ששנו )ב״תני״( ויש
2
כלפי לייא מ״מ > )פ״ז את כל המותר ב ל ב ד מ ח ז י ר לו א ל א ה ר ו ב ע ולא את כ: קד
הלוקח לו מחזיר בלבד ה מ ו ת ר למיתנא-לא ליה איבעיא דהכי מםתברא )״איסכא
לא נ ח מ ן רב בר ר ב י ן תאני כור״(. על יותר שהן כ ו ל ם ה ר ב ע י ם כל אלא
כולן. ה ר ב ע י ן מחזיר( אלא א ת כל ה ו א ב ל ב ד מחזיר לו )ה: ה מ ו ת ר את
אייתי מתני׳ הא דלא שם: התוס׳ ואמרו ת״ש דתני רבין וכר אף צד ב: ומובא
וכר משום ד ל א מ י ת ר צ א א ל א ע״י ברייתא דרבין בר ר״נ. דהתם
)״אס א מ ר הן חסר הן יתר אפי׳ את מר הגיעו הכא טו ע ״ ד : שם, בירוש׳ אבל
בלבד ה ר ו ב ע והכא את מ ר ולא את ל ס א ה או הותיר רובע ל ס א ה הגיעו״( רובע פיחת
שאת מוציאו )כלומד מחבל לפחות שאת מוציאו לו א ל א כ ל המותר .א מ ר מכיון מחזיר
באיי יחזיר״(. שהוא כל ב ח ב ל )״הותיר את למדה מחזירו חסר הן יתד״( ״הן מתורת
איפוא כמשנתנו. שנו
״מנקיט חומרי מתנייתא״ שקיצרו ברייתות שונות ועשו מ ה ן אחת ,וקראו לזה ויש
ע״ז מב ) א ב י י(, קלח א שבת P אחתז לשלשלת שונות משניות״ טבעות של )״מלקט
)רב ש ש ת ( . ב
סדר המערכה מ ס ד ר הלכה בצורה של ברייתא :אביי הוה א ב יי זה סידר ומעין
ד א ב א ש א ו ל ו כ ו ׳ ) י ו מ א ל ג א(. ו א ל י ב א ד ג מ ר א משמא
ה ״ ת נ א י ם ״ ה ו ס פ ו ת מ ת נ י ן תני, .2
ב
ימ . (1ליתא מ
ליתא בעליות בלבד. במב״ב מ ) ש ט ר ק ( ! כל ,ליתא וק )על הגרד(» במי״ר ליתא (2אלא,
אלו שרידים של שישנם בנוסחאות ואפשר )במקח וממכר שער כה ליתא בתני רבין ״בלבד״. שבשמ״ק
בבליז ולא את הרובע הוא מחזיר לו אלא את המותר. נוסח
(3ועי׳ יד מלאכי סי׳ חם״ד.
681
מד בסוטה ״תלמוד״ ב ב ר כ ו ת כ ב א ־־ ״ מ ד ר ש ״ ב ת ו ם ׳ ס י ב י ב ו ב י ר ו ש ׳ ש ם ס ״ ג ,ו ע ״ ג ׳
2
א = ״ מ ד ר ש ״ ב ת ו ם ׳ ס ״ ז כ י> ו ע ו ד ( -ה ו א ״ מ ת נ י ״ ) א ת נ י ( י .
א מ ר )עי׳ ד״ם( מ ג י ל ה כ ח ב :ת נ ן ה ת ם )אבות ס ״ א מי״ג( ו ד א ש ת מ ש ב ת נ א חלף.
( 4 3
עולא ל ש ת מ ש ( דאמר ואמר )ס״א: הלכות ( ל ק י ש זה ה מ ש ת מ ש ב מ י ששונה ר י ש
היד, ד ר ״ ל ארבעה ,כי ה א ד ת נ י במאן ארבעה ולא לשתמיש ד מ ת נ י במאן איניש
ליה. מעבר אכתסיה וקא ארכביה גברא באורחא מ ט א עורקמא דמיא אתא ההוא אזיל
, 5
,א״ל פסלת לך ארבעה טורי ס י ו ר י א ר ב ע ה א״ל קרית א״ל קרינא .תנית ת נ י נ א
וטענת ב ר לקיש א כ ת פ ך וכר.
תה״ג דתני -דמתני( כך הוא נוסח הגאוניט, ד מ ת נ י -ד ת נ י )ולא כ ב נ ו ם ח א ו ת :
הנכון הנוסח ושכך הוא ל נ ד ר י ם פ ״ א ם י ׳ יז, ב״תוםםותיו״ ודי״ד רס״ב, סי׳ הרכבי
י ו צ א מ ן ״ כ י ה א ״ וכו׳.
זה הוא כי תלמודנו =0ולא> התלמוד שלא ד מ ת נ י הוא כעין מסרש: והגאון
מ כ י ל א ת א )-המשניות( נאמר .וכן הוא הדבר כי מי שהוא יודע תלמודנו זה על ההלכות
מתניאתא כגון מ ש נ ת ודתאני ס י ד ר י ז ה ה ו א ד מ ת נ י ה א מ ו ר כן. ד א ר ב ע ה ודראשי
בהן הולכות ויש ו ד ו מ י ה ן ש י ש בה1ן ח כ ם זה או ח כ ם זה כי דתני)א( ד ב י ר׳ ישמעאל
נמצא כמוה. שהלכה ה י א מ ש נ ת נ ו זה ד ת ר צ ה רבנו הקד׳ הילכאתא הלכות .א כ ל שאינן
7 א
דדראשי >. ד׳ עדיף מן מאן דמתני )״משניות״( > דהילכאתא ארבעה מאן דתאני
ודברים במדבר וספרי ספרא מכילתא, מדרשי ההלכה: ״ד׳ דדראשי״ .ה ס א ר ב ע ת
)לוי ,איין ו ו א ר ט .(4 ,״ א ר ב ע ה מ ד ר ש ס ו פ ר י ם ־ ,שבה״ג ) ה ס פ ד ד״ו ק מ ג עיד׳ ד״ב = 6 3 3ת ש י ר
לויטרבך׳ J Q Rחייא ש ב א ו ב ד י ב ו ב ת ש י ר א ח ר כ ך .ועי׳ הוספות. ח״א .43ו ב ה י ג ד״ו
כ ל ו מ ר דארבעד. סידרי׳ דארבעה ר ה י ג והיג ד*ב( = י ו ד ר א ש י ,173ש נ ע ל ם מ מ נ ו ת ש ו ב ת
ה ר מ ב ״ ם ,עמ׳ .1106 ת ר ב י ץ שיו ,ס פ ר ]ועי׳ במנדעית!(. )'םידרא• = ס י פ ר א .כ מ ו סיפרי
משניות. משונה נופל ששונה התלמוד פירש כ ך מסני ש ק ש ה ה י ה לו לומר רה״ג
ארבעה תלמוד שגמר אבל פירוש ״דמתגי״ הוא כמו שפירש הדי״ף :ופירוש דמתני מ י
ש מ ע ת א ) כ ר ג י ל ב ת ל מ ו ד :מ ת נ י ל ה .מ ת נ י ת ו וכוי(. וכן פירש ר ״ ח :דמתגי סדרי.
ה ל כ ת א ( 8 ד ת ג ו ח ע ״ א :והוא ב נ ד ר י ם ״תני״ ל״מתני״ גם ה ק ד י מ ו וכך
9
ת נ ו ל א ו א י ל י כ א ד ת נ ו ה ל כ ת א א פ י ל ו מ ת נ ו ו ל א ת נ ו >. מ ת נ ו ולא אבל
(1חלבה כא משובשת שם בין בהו׳ צוק׳ ובין נדפו׳ שעירבבו נוסח התלמיד והתוספתא.
לסידור אחר וכדומה( ״ר׳ פלוני מתני״ )יאיכא דמתני לה״, ״מתני• בנבלי (2כשם שמשמש
• f f . I n t e r p r e t a t i o n .ומשמש אצל הגאונים לציטאט I, 4 םוגיא בישיבה אחרת .עי׳ ביחוד .ר״י לוי,
של םוגיא שבתלמוד )בבלי וירוש׳( ,םר״ע וורשוי י עיא .מה ע״א )ומחגינן(* ו ע״ב ,לב ב )מחני(.
(4ב״י א״פ ,רי״ף ואה״ת. (3כתרה של תודח ,ליתא בכי״י וראשוגים.
(6ב״מ קיר ב :בארבעת לא מצינא וכוי. (5״משנה״ ליתא נכ״י מ ,א״פ ואה״ת.
ענין לבאן )עי׳ באכר אינו במטללתא, ומתני( )רש״י :מקרי מקרא ומתנא (7סוכה כח ב:
)עי׳ דיס .וכן הוא נוסח רינ״ג ,ח״א עמ׳ סז ,ושיטוז , ( I ITerminologie,240כי נו׳ כי״י וראשונים
ומשנה. ריב״ב ומאירי( :מקרא
ומדות (8שאיל׳ סי׳ כט וה״ג נדוי ד״ו קח ע״א ,ד״ב :429א מ ר מ ר ז ו ט ר א ו ח ו א ד ג מ י ר י א ב ו ת
)עי׳ העמק שאלה .ולויטרבך שם ] 187ועי׳ תרביץ ש »([0וחוא דגמרי וכו׳ ,גם שע״ת סי׳ מח וליק סי׳ יא.
(9אמנם בכ״י מ ור״ן להיסך :וחוא דמתנו הלכחא וכו׳ ,אבל גו׳ חשאיל׳ וחיג כנו׳ שלגו ,ועי׳ תומ׳ רי״ד שס.
682
ה״תנא״, בכבוד וזלזלו יותר א ת ה״תלמוד* החשיבו שאמרתי. כמו בבבל, אבל
)ר״ל( דישראל דארעא תקיפי בין מה חזי תא בעצמו: מעיר ) ב מ ג י ל ה שם( והתלמוד
ד ב ב ל )רנב״י( י לחסידי
הוא )״כל צורכו׳׳ הני מילי למאן דקרי ותני במגילה כט א: באמת כן אמרו על
( 1
)ועי׳ כו םע״ב(. אלםי או ש ש י ם ריבוא( א ב ל ל מ א ן ד מ ת נ י לית ל י ה ש י ע ו ר א תריסר
אין וכו׳ א״ר יוחנן א: נה ברכות מ ד ר ש י , וביסוס ״ מ ד ר ש ״ במובן ״מתני״
אבהו( <ר׳ א״ל וכו׳ )ה״תנא״( מערבא בר תחליסא שמעה רב ח כ מ ת ך וכו׳ יהב שנא׳
במובן וכו׳ ז חכמה ובלב דכתיב לה מתנינן מהכא אנן לה מ ת נ י ת ו מהתם אתון
) ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ .(684 מ ת נ י ת מ״ט לא כריתות כה ב: ״ ת ל מ ו ד ״ .
,204אבל ישני גם בשאיל׳ סי׳ יד כ״י עפשטיין, ד״ב חסר אמנם בהיג ח׳ אבל ד״ו ,מא ע״ד, !(
אבל בדמו׳ ובכ״י הנעי״ב שם וסי׳ ל ד :ה״מ למאן דקרי ולא תגי אבל למאן דקרי וחגי לית ליה שיעורא.
אבל גם בסי׳ לד בקטע כיי א״פ ) :(d. 63אבל למאן דמתני ליח ליה וכו׳ וכן ריזנ״ג ,ר״ח ורי״ף.
(3כ״י מ ורש״י ועוד. (2ראב״ד ורש״י וד״ח.
(4ועי׳ רש״י כ ע״א ר״ה תגי.
(5חתום׳ בחולין סד ב טחקוהו בחגם ,ועי׳ ס׳ התרומה ח׳ איסור והיתר .סי׳ כז.
683
ח ג י כ ם , פ נ י כ ם ם ר ש ע ל פ ר ש ו ז ר י ת י א ו מ ר ה ו א ו כ ן פ ר ש א ל הבור זה
יח סי״ז וזריתי וכר ,ובתום׳ ש ב ת ש נ א מ ר ילקוט קהלת יב ורי״ף רא״ש, כ ״ י מ,
2
וכן י ד י ה ם , ר׳ יהושע אומר שריפו עצמן )רש״י: בכורות ה ע ״ ב : ה ד ר ש ו ת >, חסרות
מ ר פ י ו ן ב נ י ם אבות אל מדברי תורה וכן הוא אומר לא הסגו עמלק פ״א( במכילתא,
שאינו ב מ כ י ל ת א שם ,ואינו א ל א פירוש ש ל ״ ש ר י פ ו י ד י ה ם ״ )ורש״י נדחק(. ידים.
לה ה ל כ ה .ש ב ת נ ע ״ א :הוא תני לה והוא א מ ר ס ס ק שיש בו ״אמר לה״ ויש
ב: כאותה משנה ,חולין יב ה ל כ ה ד א י ן וכוי! עירובין י ע ״ א :והוא א מ ר ל ה ה ל כ ה
ה ל כ ה א י ן קמיה דר״נ תני תנא מ ע״א: יבמות כרבי נתן: ה ל כ ה והוא א מ ר ל ה
רב ליה ואמר וכו׳ לחייא בר רב בר אשי חייא ומתני ליה רב עירובין מז א : וכו׳»
הלכה כר׳ יהודה. נ מ י ב ה סיים
דעת פלוני יחיד׳ והוסיפו עליה ש ה י א ד ע ת משנה או ברייתא ויש ששנו התנאים
.(680 ) ל ע י ל ע מ י .270 ר ״ ש ד ב ר י זו יבמות מג א :משום דמםיימי בה דווקני וסלוגי.
מ ת נ י ל ה )ד׳ ח כ י נ א י ב ב ן ההוא )פכ״ב מ״ה(: ב ״מתני״ .ש ב ת קמז ואף זה נקרא
מתני לה, י ה ו ד ה ב ר י ו ס י ב ר ׳ יוחנן( .ש ם ק נ ז א :ר׳ יוחגן ה ה ו א )ביצה פ ״ ד מ ״ ג (
בלשון יחיד אני שונה אותה ,משום יחידי אני שונה אותה׳)לעיל ע מ ׳ ברבי יוחנן: וכיו״ב
ח נ י נ א ,וכצ״ל( קמיה ד ר ב א א ש ם 1(241כ ר י ת ו ת כ ה א -ב :ת נ י ר מ י ( ח י י א ) ש מ ״ ק ו ר ״ ג :
ת נ י ת ה זימנין סניאין מ ת נ י ת ו כ ר א מ ר ל י ה ו ה א נ ן ת נ ן ו כ ו ׳ א ״ ל ) ח נ נ י א ,ר״ג> מ ״ ט ל א
א ל י ע ז ר ה י א וכוי; בכורות נ ט א :ו ה ת נ י א קמי מ ד ומנו ר ב א ואמר לי ה א מ נ י ר ב י
בן ר ״ ש ו״מתני״ cהא מני )ברייתא דלעיל, קמיה דרב ששת וכר תני תנא תשיעי
היא. שמעון ה י א ! שם ס ע ״ ב :תאני ת נ א קמיה דרב ש ש ת הא מני ר ״ א ב ר ׳ יהודה
שלנו: ה מ ש נ ה ס פ ר
ש ב מ ש נ ה . מ ל י ם פ י ר ו ש .1
ש נ א מ ר ה א ש כ ו ל ו ת בטלו יועזר וכר בן יוסי משמת (1ס ו ט ה ם ״ ט מ ״ ט :
)״לית נבר דביה עובדין טבין״ ,ו ה כ ת ו ב נפשי אותה ב כ ו ר ה לאכול אשכול אין
וכו׳ ואמר רב הונא ,ועי׳ סנהדרין עא א, ואומר (1ברי״ף כ״י חסר ״שנאמר״ ,בכ״י א״פ:
א ו ה ש ב ד ו וכו׳ וכן אשר עשה אלישע ,נדרים י ע״א :לשון הגדולות בגון םמרה נא לי את בל
ר ו חז כיון שלא ר״ה לא א: עי׳ שמ״ק שם(. מלבו )ובחנם מחקו ב״שיטה״, בדא אומר בחדש אשר
ת ס ותקו מנהם שנאמר ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד )כ״ח בכי״י ,עי׳ ד״ם( נם ש ן תיפח אמרח
א: וכו׳ ו ב״ב עג רגליך את ותפשקי מסח נפש .כתובות לט ב * :ער של פיסוק רגלימ וכה״א
מ ש ו ט י ך ואי בעית אימא מהכא ח מ ש ו ט י ן שלה וכח״א אלונים מבשן עשו מנחיגין .א״ר אבא אלו
וירדו מאניותיהם כל תופשי מ ש ו ס ז זהו פירוש ״משוטין״ שבדברי רבי אגא ולא פירוש מנהיגין .והרשב״ש
בתה, ב ת ה כדכ׳ ואשיתחו נדחק .וזה רגיל גם א»ל הגאונים ,פי׳ הגאונים נדח ם״י י א :וסי׳ טרוקטי
יעי׳ רז״ס בשם ה״ד יחיסף׳ ם״ג ם״א חגיגה מ״ש ועי׳ הע׳ . 1 4 עמ׳ 116 שלי, הגאונים םי׳ עי׳
גמונטםשרימט .263 , 1 8 6 1
684
עי׳ ערך מלין ערך ב א ד ם אין. אבד חסיד מן הארץ וישר ב מ י כ ה ש ם ,ז ב .מ פ ר ש ו : הבא
א ו ת ב(. א ש כ ו ל ו ת ,
ובבבלי ת מ ו ר ה י ד ב, בבבלי הובאה היא ולא ״תנאים״ וכו׳ -ה ו ס פ ת ״שנאמר״
וכן הגיה בו, ש ה כ ל א י ש ש מ ו א ל מאי אשכולות א״ר יהודה אמר מז ב אמרו: סוטה
מתמורה: ה מ כ י ר י ל מ י כ ה ע מ ׳ ,51 ב ת מ ו ר ה )וכ״ה בערוך ע׳ אשכולות( ,ובילקוט גם שמ״ק
ל א כ ו ל ! א ש כ ו ל א י ן ש ג ׳ י ה ו ד ה א מ ר ש מ ו א ל א י ש ש ה כ ל בו א״ר
במשנה פירוש זה כתוב היה לא ובכל אופן ש מ ו א ל , הם איפוא דברי הדברים
שמםרשו בנוטריקון בעלי התלמוד ,השואלים ״מאי אשכולות״ ומביאים דברי שמואל, לפני
״שנאמר״, ב ח ס ר וכ״י לו ובהו׳ .(102 - 1 0 1 ח״ב בהו׳ ב ע ״ מ ש ם א ו ת ג ׳ ,239 )עי׳
במקראות וכרגיל הכתוב לשון אלא היו מוםיםים שהיו מקצרים ולא ה״תנאים״, כדרך
ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .683 ב ל א ״ ד כ ת י ב ״ )רז״ם מ ב ו א ,יז ם ע ״ ב ( , שבירוש׳
(
1כי ם ס ו חסיד גמר כי ה׳ הושיעה שנאמר אמנה י ופסקו אנשי מי״ב: שם (2
2
מ ב נ י א ד ם ! >. א מ ו נ י ם
685
)בברייתות ״כמו שנאמר״ אינו רגיל במשנה ,ועוד פחות מזה ״ כ ד כ ת י ב ״ t ״ככתוב״
של הוספה שהיא אלא מססיקים. עדים עליו אין שנאמר״( ״כענין זה במקום רגיל
ד מ א ו הוא למילואים״( )״שמיני ועל אותה שעה טו־טז: פ״א )מכילתא דמלואיס( שמיני
בבית, שכינה ששרתה חתונתו ביום ביום וכר וראינה בנות ציון בנים המצוינים צאינה
ם״ ,ג סוף )שהש״ר ע״א ה ובפםיקדר״כ בובר. וכר. שירדה אש ש מ ח ת לבו ביום וביום
אהל זה לבו שמחת חיתונים היו וביום <זה םיני> ״ פי״ב סוף ח( :ביום חתונתו במ״ר
ה ז לבו שמחת וביום מועד חתונתו זה א ה ל ד ״ א ביום תורה( מ ו ע ד <במ״ר :זה מ ת ן
( 2
בנין בית העולמים .
( < ציון בלא )שהובאו םתם ה בר י י תו ת ת ע נ י ת סוף ס״ד ,ס ט ע״ג ,אחרי ובירוש׳
במשפחה״. היו אומרות תן עיניך ״והנאות סופן בסוף )לא א(, שבבבלי לאלה הדומות
ה י ר ו ש ל מ י 85 ,נ(. )שרידי צ א י נ ה . . . א ו מ ד ה ו א וכן
שיוצאות וחילות״, ד צ א י נ ה וראינה משמע שהפסוק הוא חלק מן הברייתות אפשר
ת א ו שם, מלין )עי׳ ע ר ך ט ו ב ב ד ב ר ל ס י י ם ר״ן> ,ו מ ן ה ב ר י י ת א נ כ נ ם ל מ ש נ ה ,כ ד י
בסוטה, כמו רגילים המסכת בסוף גוםפים אגדיים וסיומים .(102 ח״ב חדשה, הו׳ ד.
ו ה ו ס פ ו ת ״ . ״ ת ו ס פ ו ת מ כ ו ת ,ת מ י ד )מ״ד( .ע ו ק צ י ן ) מ י ״ מ ,עי׳ ל ה ל ן קידושין,
686
ושנויה בהקבלה ה מ ש נ ה הוא, הוא א ו מ ר צ א י נ ה ״ וכו׳ מ ע י ק ר יו כ ך נ ר א ה כי אבל
ה ב ח ו ר ,אומר צאינה שלפניו? כלומר הן א ו מ ר ו ת בחור וכו׳ והוא, ״ ו כ ך הן אומרות״ אל
טוב בדבר כסיום וההוספה שם(. ומלטר תענית ה א ש כ ו ל ,ח ״ ב ,19 )הר״צ אוירבך. וכו׳
ע ם ״ ב י ו ם ח ת ו נ ת ו זה״ וכו׳. מתחילה
היו ישמעאל ר׳ וכשמת שבנדרים סוף פ״ט: >3מ מ י ן ז ה ג ם ה ״ ר א י ה ״ מ ן ה כ ת ו ב
1 1
ו כ ן בכינה ב נ ו ת י ש ר א ל א ל )״על״> ר׳ י ש מ ע א ל נושאות קינה ואומרות ישראל( )בנות
<וגו׳>. )בשאול( בנות י ש ר א ל א ל ש א ו ל ב כ י נ ה א ו מ ר הוא
ה מ ע ל ה עדי זהר שני עם עדנימ המלבישכן לו וכ׳י מ : ום ו ק ; ״וגו״ ,כך במייר
לבושכן. על
)ירוש׳ שם, שעליה בה ובכלים ישמעאל זכית א מ ר לו ר ב י נ ד ר י ם ם״ד .ו : בתום׳
ב כ י נ ה וגו׳ עליו בנות י ש ר א ל על ר׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר י ן היו <מה> סע״ג( ו כ ש מ ת מא
המלבישכם.(... וכ״י ו: גדפו׳
ת נ א שן ת ו ת ב ת היתד .ל ה ו ע ש ה ל ה ר׳ י ש מ ע א ל ש ן ש ל זהב משלו. סו ב : ובבבלי
ר׳ י ש מ ע א ל הכי בנות ישראל על ם פ ד נ א ה ה ו א עליה ר׳ י ש מ ע א ל פ ת ח ש כ י ב כי
ו כ ש מ ת ר׳ י ש מ ע ׳ . עשה לה תותבת תנא שן בכ״י מ: וכו׳ ז א ב ל המלבישכן בכינה
הפסוק לא נזכר כלל. במשנה!(. כ מ ו )כלומר :וכו׳, ישמע׳. ר׳
בנות ישראל על שאול בכינה כתיב ש ם ,מ א ע ״ ג :ו כ ש מ ת ר׳ י ש מ ע ׳ ו כ ו ׳ . ובירוש׳
ל כ ת ו ב ,ולא למשנה. וגו׳ .ר׳ י ו ד ה ור׳ נ ח מ י ה ח ד א מ ר וכו׳ .ה ם מ ס מ י כ י ם א י פ ו א א ת ד ב ר י ה ם
( 2
ובאמת ר׳ י ש מ ע א ל ״ וכו׳ ע ד סוף ה מ ש ג ה , מן ״וכשמת מ ח ק בהגהותיו לירמא
ש ה ו ס י פ ה :ו כ ש מ ת וכו׳ .ו נ ר א ה ש כ ך ה י ה ג ם ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י היא ש ה ת ו ס פ ת א נראה
הדבר אבל במשנה. כבר זה היה שלפניהם מפני המעתיקים, וקיצרוה מ( כ״י )כנו׳
ההוספה נכנסה במשנה מן הברייתא. להיפך:
בירוש׳. עוד וכאלה ברייתא. מתוך שנתקצרה אפשר שבירוש׳ ״הסיסקא״ ואף
687
כן שבירושלמי רגיל ״והלכה כדבריו״ .ידוש׳ חגיגה פ״ג .עח ע ״ ד :ותני ובברייתות
עירובין תום׳ בתום/ ורגיל כדבריו ,מו״ק פ״ג .פ ב ע ״ ב :ותני כן הלכה כדבריו. הלכה
יום טבול נ ד ה פ ״ ה ז <לפ״ד מ״ד>. א ה ל ו ת פ י ״ ח ז, והלכה כדבריו, )לפ״ו מ ״ א ( : פיח ב
כדבריו ו ה ל כ ה ס״י א: טהרות תום׳ כ ב ״ ה: והלכה פ״י ג: תום׳ פסחים פ ״ א ח»
כ ד ב ר י ו )ועי׳ להלן(. ו ח כ ״ א אבל במשנה שם )פ״ט מ״א(:
ע״י המשנה נכנסו לתוך אחרות ,שהרבה מ ה ן וביחוד הקדומות, ה ו ס פ ו ת על -
ה ״ ת נ א י ם ״ ,עי׳ ב פ ר ק ״ ת ו ס פ ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ ו ב פ ר ק ״ צ י ט ט י ם ״ )בבבלי(.
ה ג א ו נ י ם . ב י מ י ה ״ ת נ א י ם ״ .3
התלמוד חתימת גם א ח ר ואיי בבל בישיבות הלכה ונמשכה ה״תנאים״ משרת
פ ו מ ב ד י ת א )רב האיי(. ג א ו נ י א ח ר ו ן י מ י ביהוד -עד ,לכל המוקדם, ובבבל
ואפילו ו מ ד ר ש י ־ ה ה ל כ ה , ה ת ו ס פ ת א ה מ ש נ ה , את שנו האלה התנאים
ר ב ת י וזוטרתי. ה י כ ל ו ת , הברייתות המיסטיות, את
688
ישיבת ע מ ר ם ראש )רב וכתב אומר: ב ס י פ ו ר ו < JQRח י ״ ז (755 , הבבלי ורב נתן
ויעקרו יבארכוה ואמרהם אן בדלך ו א ל ת ל מ י ד י ם בירב אלי בני םורא םורא( א ל י
)ביוחסין בעברית וכר, אלתלמידים גמיע מע ו א ל ת נ א י ן בירב בנו פנזלו ריאסתה
אותו הנהיג סורא ישיבת אבל ר א ש ה ח כ מ י ם ח״ב: (79 , נויבוייר ,סדר קכ״א5 קרקוי דפו׳
שיברכוהו. ולתנאים שבה לתלמידים ישיבתו אנשי וכתב לכל עצמו זכאי( על )את בן
ו ה ת נ א ׳ והשופט׳ הגאונים ובני והחכמ׳ ״האלופ׳ מן שלום שולח >xxx אגרת,
והסופרים״. והתלמידים
ובהקדמה פרוליגומינא ,28 )ישרוץ ,ח״ה .137לוין, בתשובתו שרירא גם רב ובימיו
רבנן ״מן שלום שולח ס י ׳ ט(( היהדות, מדעי בתה״ג אסף, כולה ל א ג ר ת I,]11XXו ע כ ש י ו
. ז (
מתיבתא״ ומן כל ת נ א י ר ב נ ן <ד>סיומי ומן רבנן רבא ומן דדרא
שרירא! כותב ]רב ( 2 5 9 ,[19231 חס״ז מונטסשריפט א ח ת ) J Q Rח״ט,147 , ובאגרת
אותנו שכחתם מ ה זה אמרנו על בקרבנו שרעפנו וברוב )שר 14־(15 הקהלות: לאחת
תשתכח שלא כדי אחד אחר להביא אחד נעשה ותחבולות בנו מביא איש ועתה אין
הישיבה, והקופה של התמחוי פרנסתם מן ומקבלים בישיבה תמיד יושבים הם היו
תשובה מתוך למדים אנו זה דבר צורך. ובכל שעת בחדשו חודש ומדי ביומו מדי יום
]ועכשיו , 7 6 - 7 5 בגנזי קדם ח״א, אסף ע״י הרב שנתפרסמה ורה״ג רש״ג של חשובה
וגדבות נדרים להון דאתיין אע״ג דכלה ירחי ובאלול באדר לפרנוםיהון דילהון דמנהגא
מנהגא דהכי משום פרנםותא וכו׳ משהו להון עד זמן קרקעות שכר דאית להון ואע״ג
וחדש. ואחד לכל חדש המגיע לכל אחד תנו לו לכל למימר אתו ולא דמעולם דילהון
וכו׳. ט ו ב א ל ה ו ן ד א י ת ו ז מ נ י ן ל ה ו ן ו מ ו ם פ י ן מ ד ע ם ל ה ו ן ד ל י ת
היובל בורנשטיין ,ם׳ , X L REJ 262 לשטרות ,ר ״ י לוי, רל״ג ,א׳ במכתבו מאיר,
ומן ממנו שלום שאו : 1 7 - 1 5 ש ר שבג״ק ס״ב ,34 רם״ג בתשר גם ״משנים״
החכמים במצרים( )סדר )״הנגיד״ םלטיאל שמואל ב״ד לאותו זמן שולח ר׳ וקרוב
המשכילים(, המשכבים ) צ ״ ל : ההיכל ״לאבילי כספים: לאחימעץ( יוחסין בסםר ,130,11
ולחכמי ו ל ת נ א י ם . לתלמידים )בא״י( הישיבה ואל ואבילים, ציון על העגומים הם
הנשיאים״. לישיבת ב ב ל
I, T e x t s and Studiesעמי מאן ] (1וכיו״ב בכמה אנרות הנאונים שנתפרסמו עכשיו ע״י
6
[12־ 1 4׳ י» 1 3 5
ס ג 10׳ 8
10׳ 9 8
(2לא "סומא״.
689
מנהגנו המקצועות בספר כתוב <עמ׳ :(51 - 5 0 וכדיינים -באו״ז ב״ק ,סי׳ ש כ ז
אותו ע ד שיפייסןון מנדין גובין ק נ ם ב ב ב ל ו כ ר שאין שאעפ״י ישיבות )כצ״ל( בשתי
ו ס ב ו ר א י <= ״ ו ת ל מ י ד י ם ״ ( . ת נ א י שיפסקו עליו בכדי
בשאלות על נוסח ב״תנאים״ הגאונים -משתמשים נוסח בהכרעת ו ל מ ע ש ה
ו ה ב ר י י ת ו ת: ה מ ש נ ה
״דביר״ ר ש ״ ג ד פ ר מ ג נ צ א ע מ ׳ 65׳ ו ע י ׳ אגרת א( ר ש ״ ג )תה״ג ה ר כ ב י ס י ׳ ש מ ״ ח ,
בכח בנוי לבן ז כ ה שונין ה א ב המדקדקים כך ה ת נ א י ם כי דע ועוד ב :(323 ,
סא פ״א׳ קידושין וירוש׳ ב ע ד י ו ת פ ״ ב מ ״ ט כהו׳ לו וק ום )הנוסח וכו׳ ו מ פ ר ש י ן
אבל ושנו ופירשו :זכה, וקראו בספריהם :זכה, מצאו הפירוש מוטעה :הם ע״א,א ב ל
ז?ה ,כ מ ו זכין ,ע י ׳ ל ה ל ן ״כתיב״(. הנכון:
האיי: ר ב ובנו
מוציאין שתים היחידים ו ב ר י י ת א )יומא כ ב א( א מ ר ה ב( ב ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ ש ״ ל :
להן מוגין ואין ב תו ס ם ת א הכין ת נ ו ד יל ן ו ת נ א י י מעין להן אלא אחת. ואין
א ת ה י ת י ר ה )תום׳ פ ״ א י צוקי(.
ר ב נ ן מן ג ר א ס י ג( ב ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ ר כ ט :ו א י ל י ן ת ר י ל י ש א נ י ד ח א ל ם י ן ב י נ י
<= מ כ י ל ת א ה י א ר ב ד ב י מ ס י פ ר י בריתא הא עיקר בלחוד .א ב ל ד ת ל מו ד
1 1
ואין ביניהון ת נ א י י כ ו ל ה ו ת נ ו ד ר ש ב ״ י 1 ,ע י ׳ ע כ ש י ו ת ר ב י ץ ש ״ ו ,(1104 ,ו ה כ י ן
] ו ע י ׳ א ו ה ״ ג ל ב ״ ק ,ח ״ ב .1121 לבית דין... ע ד י ד ה יביא חילוף
ש י ד ה בטלה המקדש משחרב בית וששאל׳ ש ב ג ״ ק ,ם״ד:60 , !בתשר רה״ a
היו הראשונים ל א הכי״( .א ף ד״תניא נמי ו ב ר י י ת א )סוטה מ ח ב ,ר ׳ א מ י פ ר י ד ה
מ כ י ר י ן מ ה ה י א ד א מ ׳ ר ׳ י ו ח נ ן )גטין ס ח א( ש ל ו ש ]מאות[ מ י נ י ש י ד ה ה י ו ב ש י ח י ן ו ש י ד ה
ה ת נ א י ץ ש ר ו ב פ י ר ד ה אלא פ ר י ד ה ש י ש ששונין איני יודע מ ה היא ,ואף עצמה
ואין א נ ו י ו ד ע י ן א מ י ת ת ה ד ב ר מהו[. א ו ת ו ש ו נ י ן פ ר י ד ה
ש ו נ י ן ש ה ת נ א י ם )=--ברייתות( מ ש נ י ו ת ה> ת ה ״ ג ל י ק ס י ׳ צ ט :ו י ש ש ת י
ב ד ב ר זה ונקראות היכלות רבתי והיכלות זוטרתי. אותן
דעד ב כ מ ה מקומות )עי׳ ספרי. ודבריו ה ם כאן כמו ו( ר ״ ח ב פ י ר ו ש ו ל ש ב ת ם ו ב ,
א י כ א [ (2 השתא -(5דברי ר ב האיי מ מ ש :ו ע ד בהערה קאממענטאר עמ׳ 5 גאוניאשע
רב בגירםא)ד(. דמסרשי ואיכא רבנן טהורה. דתני ת נ א י טמאה ואיכא דתני ת נ א י
מ ו ק י ם ל ה כ ת נ א י ו ד ׳ י ו ח נ ן ל א מ ו ק י ם ל ה כ ת נ א י ו כ ר ) ל ע י ל ע מ ׳ .(362
גם פירוש הגאונים ל ט ה ר ו ת ה מ י ו ח ם לרה״ג ,וקדום לו ,מ ז כ י ר א ת ה ״ ש ו נ י ם ״ ) א ה ל ו ת
3
ש ו נ י ם כ פ ו י ו ת ) ע י ׳ ס פ ר י ה נ ד ,ע מ ׳ .> (50 כ ן ש ו נ י ם ם ט ״ ו מ ״ א .ע מ ׳ :(91ו י ש
: ( T e x t s . 58 משנת ש י ת למחזור רנ״ב )מאן בשטר איטלקי -ה ש ם ״שונה״ נמצא
ה ו דגרסי להי כיל וסימרי וסיסרא תוספתא ובתר הכין איקבען (1דש״ג באגרתו )לוין:(42 .
ה כ י ן ת ק ג ת א ,ושם :46הבין ראה ר׳ חייה ותרציגין לבריאחה דאינין השת״ השתא ועד רבנן
דמתניין בי רבנן בלחוד וכוי.
(2זוהי סוף ההשלמה שבהו׳ ראם ,ואיני יודע מנין לקחו אותה•
התנאים בזמן הגאוניס השיג עלי ,והוא מכחיש במציאות ג ( פוזננםקי )מונטסשריםט (228 ,1917
שמה מאן שסירסם של רש״ג והאגרת לדביים שאמרתי, שאלו הן רק מליצות .אבל לא ירד ואומר
• [ I . Texts and Studies 69 שם חי׳׳א | (450 ,י ע י ' מאן
690
( 1
ס ה ב ע ל מ ש ג י ו ת ל ש ו נ י מ ש ת מ ש י ם בו גם האחרונים ובזמן ור׳ י ה ו ד ה ה ש ו נ ה .
ישראל(: ב א ר ץ רגילים בימים ה ה ם )שהיו
שונה ה ת נ א הגדול שהיה ר ׳ י ו ס ף ס מ ב ר י ) ם ד ר ה ח כ מ י ם :(1511ר ׳ י ה ו ס ף א ש כ נ ז י
שו״ת רמ״ע מפאנו סי׳ א׳ :ותו שמעינן לתנאי קמאי דתנו ה מ ש נ י ו ת ב ב ג ו ץ! ת מ י ד
)וכ״ה באלססי זוטא ש ל ו בתחילתו( ובשחרין תרוייהו בנון ו ב מ ע ר ב א ה״נ. בערכין
ה ״ ת נ א י ם ״ ש ל ח י ל ו פ י ־ נ ו ס ח .4
ה״תנאים״ -השונים וברייתות בין במשניות נוסחאות חילופי שהיו אף וודאי
עצמה. שבבבל
)באכר, תנאים ב ש מ ו ת רגיל ״ואמרי ל ה ״ כך וכך .בין בחילופים לברייתות
חולין כה ב ת ו ם ׳ ח ל ה פ ״ א א(. ל מ ש ל פ ס ח י ם לז ב )עי׳ בתוכנן, (552ו ב י ן טראדיציון,
כ ת ו ב ו ת סו ב ,ב ״ ב ם ם ע ״ ב ועוד .או ״ר׳ פלוני מ ת נ י ״ מעשרות פ״א ג דפר(, )עי׳ תום׳
מתניתא לה להא דמתני ,עי׳ ד״ם( איכא )בכי״י: מ ת נ י רב אחא כך :םםחים נג ב :
א מ ר ו וכו׳ ר ב משום ר׳ חגיגא בן גמליאל מנחות נד א : בר׳ שמעון )״אמר ר׳ שמעון״(,
ד א י כ א מנילה ב ע״ב :רב אשי שמיע ליה תדדיוןז מ ת נ י לה בר׳ חנינא בן כהנא
שבועות לא א :ת״ל ל ה בר׳ יוסי בר׳ יהודה ז ד ת נ י ו א י כ א ל ה בר׳ יהודה ד ת נ י
2
מ ת נ י מ ל א ת ש א ל א ת ש י א י. מדבר שקר תרחק רב כהנא
מסכת שבין בוודאי לחילופים ש ל תנאים כל אלו החילופים ו ל מ ש נ ה -ש י י כ י ם
לחו, )איבעיא שבבעיות והוספות״( .וכן כ מ ה מן החילופים ״תוספות להלן )עי׳ למסכת
דתני -״ דתני-ומאן ״מאן מן כ מ ה כנראה אף ל ע י ל ע מ ׳ 405ו א י ל ך ( .ו ל ה ם ש י י כ י ם
וב״ק כעירובין םא א א ף חילופי־נוםחאות סתמיים, ש ב י נ י ה ם ) ל ע י ל ע מ ׳ .(438 - 432
ע י ׳ ל ע י ל ש ם 436 ,ו א י ל ך ( . מקורות, ש ר ו ב ם הם חילופי קטז ב )אבל וודאי
וחילוף ש ל ״תנאים״ הוא אף זה:
פי״ב מ י ״ א :ה כ ל מ ע ל י ן ) ״ כ ו ם י ן זה א ת זה לעלות״( לארץ־ישראל ואין כתובות
ה כ ל מ ו צ י א י ן .ה כ ל מ ע ל י ן ל י ר ו ש ל י ם ו א י ן ה כ ל מ ו צ י א י ן ,א ח ד )ה>אנשיס ו א ח ד <ה(נשים
לכוף ז ה א ת זה״ ,ריב״ן( .נ ש א אשד ,ב א ר ץ ־ י ש ר א ל וכר. )״יכולין
וי-נ. כיצד( ועיי .>3 נ ש א ד צ י כ : ס ש ו ) י ״ ד ר . ן מ י ן ו ן מ י ( מ י . כ ״ ) ^ ך כ
תאגא. דאורייתא .אבל בכ״י ווינא של הסמינר: תנא (1בערוך דסו׳ טיזרו בתחילתו:
• I , Interpretation 8
(3כיצד .גם לו ולירפא.
: X I I , H U C Aואחד 2 8 0 , שלים )הצילום בידי( ,ולא כמו שהשלים קאחלי,
]עבדים כאיזה צד[!
691
)״שרבו ע ב ד י ם לאתויי לאתויי מאי. מעלין הכל קי ב )ערכין ג ע ״ ם : בבלי
אחד ששונה: )כלומר ב ה ד י א ע ב ד י ם ו ת נ י ו ל מ א ן עמו״( לעלות אותו כופה
לאתויי וכר. לאתויי מ א י עבדים( ואחד נשים
לאתויי מאי״ יוצא שמי ששונה כך ש נ ה כך בהדיא עבדים דתני ״ולמאן מלשון
״לאתויי מאי״ :א ״ כ יש עליה אנו דנים ושואלים שהרי ) ו ל א ב ב ר י י ת א '>>, ב מ ש נ ת נ ו
2
כ א ן ח י ל ו ף נ ו ס ח ב מ ש נ ה ,ו ל א ח י ל ו ף מקורות ,מ ש נ ה ו ב ר י י ת א י.
אלא מפרשת אינה פ י ״ ג /פ י ״ ב ב( )תום׳ כתובות שם שבבבלי הברייתא אבל
התום׳ לא מכאן ש א ף אומר לעלות וכר. היא אומרת לעלות וכר הוא ״אנשים-נשים״:
המצוי, ה ב ב ל י ם והוא ה י ה אף נוסח במשנתה א ל א ״אחד אנשים ואחד נשים״. שנתה
דתני״. הרוב ,ש כ ן מ ר א ה לשון ״ול מ א ן נוסח
ש ל ש ת ם יחד ,אלא מ נ ו ס ח א ו ת ה מ ש נ י ו ת )חוץ מרי״ד( אופן אין בשום נוסח ובכל
ע ב ד י ם ״ ואחד נשים״ )ד״נ ,מ ב ״ ב ומי״ר ד ״ 0או ״ א ח ד נשים ו א ח ד א נ ש י ם או ״אחד
כ י ״ ל ,לו ,ם ק ו ק מ ב ׳ ו ד י נ ר ד ודי יהוסף(. )מי״ר
ש נ י נ ו ב ת ו ם ׳ ע ״ ז פ ״ ג )פ״ד> י ח ד פ ר ו כ י ״ ו ) ו מ ק צ ת ו ב י ר ו ש ׳ ג ט י ן ש ל ה ל כ ה אלא
אותו כופין לחזור מנת על )״לחו״ל״( שיצא עם רבו עבד ועי׳ פ ״ מ ( : פ״ד ,מו ע״א,
3
לארץ על מ נ ת בא מחוצה לחזור, כופין אותו ש ל א <אין> > לחזור ,ע ל מ נ ת ש ל א לחזור
כללה ז ו תוספתא לחזור. שלא אותו כופין לחזור אותו לחזור ,ש ל א לחזור אין כופין
מ ע ל י ך וכו׳ ,א ף ע ב ד י ם . ב״הכל איפוא
ו ע י ׳ ע ו ד ש ב ת פ ו א ,ל ע י ל ע מ ׳ 362ו ע מ ׳ .690
ה מ ש נ ה ל ה נ כ ת ב ה .5
ל א שהמשנה היו שהוציאו מזו תוצאה משובשת, ה״תנאים״ של מציאותם מתוך
לתורה שבעל פה. ה כ ת י ב ה איסור מפני בימיהם, כ ת ו ב ה היתד, ו ל א נ כ ת ב ה
שדרתה ״מגילת תענית״. מ ו כ י ח ה כ ב ר א( ה ע ו ב ד א ,ש ג ם זו נ כ ו נ ה תוצאה שאין
ומובאה ) ע י ר ו ב י ן ס ב ב( נ ש נ י ת ע ״ י ״ ה ת נ א י ם ״ , ״ כ ת ו ב ה ) ש ב ת יג ב ,ס ו ף מ ג ״ ת ( ו מ ו נ ח ת ״
ר ב ו״תנינא״ )בפי י ב א( )תענית ו״תניא״ מ יז תענית ב, כא רבנן״ )שבת ב״תנו
ו כ ת ו ב )תענית פ״ב ,סו ע״א ,מגילה פ״א ,ע ע״ג(: ובירוש׳:תני ש ם כ ״ י מ(. יוסף,
4
של וב( ה ע ו ב ד א ב פ י ר ב י י ה ו ש ע >. חולין ק כ ט ב מג״ת פ״ב, בברייתא, רק במג״ת,
692
שבוודאי היו גם ה מ ש נ ה גם הבדייתות בשעה ה ג א ו נ י ם , גם בימי ה״תנאים״ מציאות
כבר. כ ת ו ב ו ת
כח א ov ,ב ועוד .על ראיה זו העירו כבר והעיר עליה באחרונה גם צייטלין ב־ J Q Rמהדו״ח חיט 72 ,הערה .2
(1אכתיבו = לאומרן בכתב )עם( ,עי׳ איי הים סי' קפ״ז הערה מ׳׳ג )דף קטו ב(] ,ועי׳ אלבוגן,
,Festschrift jiid. theol. Sem.. I I .עמ׳ 63ואילך[.
693
ואלו ספריהן מוציאין אלו מ ה בינן לאומות נחשבו, לך דובי תורתי לא כמו זד כתבתי
ספריהן .אילו מוציאין דפתריהן ואילו מוציאין דפתריהן. מוציאין
לך את ה ד ב ר י ם משה כתב י״י אל ויאמר ל ד ) פ ס י ק ״ ר ס י ׳ ד:(, תנחומא תשא, (2
כשאמר ש ל ו ם בר י ה ו ד ה א״ר זר נ ח ש ב ו רובי תורתי כמו לו זש״ה אכתב האלה.
שאומות הקכ״ה שצפה בכתב ולפי ה מ ש נ ה שתהא למשה כתב לך בקש מ ש ה הקב״ה
ועד ישראל והם אומרים אנו עתידין לתרגם את התורה ולהיות קודאין בה יונית העולם
שאתם המאזגים מעויין אמר להם הקב״ה לאומות העולם אתם אומרים עכשיו)״ועכשיו״(
ה מ ש ג ה זו ב נ י ו א י זו ה י א )״הוא״( אצלו הם מי שמםטורין שלי איני יודע אלא בני
( 1
הקב״ה איל יהודה בר שלום א״ר )״אלא״( לדרוש? והכל ממך פה. על ש נ ת נ ה
העולם שני א כ ת ו ב לאומות ישראל ומה בין בכתב מה את מבקש שתהא המשנה למשה
( 2
פה. על ו מ ש נ ה בכתב להם מקרא תן נחשבו אלא כ מ ו זר ואם כן לו ר ו ב י ת ו ר ת י
3
ע ל פ ה >. מ ש נ ה כתב לך א ת הדברים הרי מקרא כי על פי הדברים ה א ל ה הרי
כוללת כאן ״תורה שבעל פה״ בכלל )ובמדרשים המאוחרים לקחו ״משנה״ ״משנה״
המוגבל והוסיפו ״אגדה ותלמוד״!(. במובנו
הספר: מתוך ו ה ק ר י א ה ה כ ת י ב ה איסור על ם
י צ ח ק רב בר ש מ ו א ל רבי אמר רבי חגיי ע״ד: עד ירוש׳ מגילה פ״ד. (1
אסיר ליה אמר מ ן גו ס י פ ר א . תרגומא )= מ פ ש ט ( מושט ספר חמא חד לכנישתא עאל
דברים שנאמרו בפה -בפה ודברים שנאמרו בכתב -בכתב. לך
ורבי רבי יוחנן עו ע״ד(: יז ע ״ א ,ח ג י ג ה פ ״ א , )= פ י א ה פ ״ ב . (2י ר ו ש ׳ ש ם ל ה ל ן
( 4
שבכתב מה ושימרת <בםה> שבפה מה שימרת אם אמר חד שמעון בי רבי יודן
( 4
אני כורת אתך ברית ואם לאו איני כורת אתך ברית וחורנה א מ ר אם ש י מ ר ת <בכתב>
ש ב פ ה <בםה> ושימרת מ ה ש ב כ ת ב <בכתב> את נוטל שכר ואם לאו אין את נוטל שכר. מה
ור׳ י ה ו ד ה י ו ח נ ן ר׳ א״פ(: יח ב״י תשא בובר, )=תנחומא פמ״ז ג שמ״ר (3
האלה, הדברים על פי כי האלה הדברים כתוב לך את אמר יוחג ן ר׳ שמעון ב״ר
,
אותם( )תנח : אותה המרת ואם ברית אתך כרתי פה, שבעל ותורה שבכתב תורה
אינך מקבל שכר ,למה פה ב ע ל ש ב כ ת ב ו מ ה ב כ ת ב פ ה ש ב ע ל מ ה ו ע ש י ת
5
כ ת ו ב לך וגוי אומר בעל פה .ורבי יהודה ב״ד שמעון > נתתיה תורה בכתב ותורה שכך
ק ו ר א ש ת ה א מ נ ת על אתך ברית. בכתב ותורה בעל פה כרתי על פי וגר תורה כי
הוי יודע ש א ת ה מ ב ט ל א ת הברית וכר. א ו ת ם ה מ ר ת אם א ב ל כך בהם
ילמדנו ד״א ,בקיצור(: פי׳ ה .ת נ ח ו מ א ת ש א ל ד : ת נ ח ו מ א וירא ,ה )= פםיק״ר, (4
מן תרגומא )־״מפשט ומתרגם בספר תורה מהו שיהא מסתכל בתורה המתרגם רבינו
6
כדי > ולתרגם תורה בםפר לו ל ה ס ת כ ל אסור המתרגם רבותיגו שנו כך םיפרא״( גו
ו ה ק ו ר א א ס ו ר ולו( ל י ת ן ע י נ י ו ח ו ץ ל ת ו ר ה ש ל א נ י ת נ ה י א מ ר ו ת ר ג ו ם כ ת ו ב ב ת ו ר ה *> שלא
בפסיק׳ :היאך ,וצ״ל :חימך .כמו ״לא הכל ממנו״• ,לא כל הימגיה׳׳ .כלומר :כיצד אחה דורש כך ז (1
בפסיקתא. (2מכאן והלאה ליחא
מקוצר וסתם בתגחומא בובר תשא יז ,שמ״ר טמ״ז וכזח במדב״ר סי״ד. (3
( 4על מי תגחופא הנדפס וידא ח׳ ,תשא לד ובובר תשא יח ושמ״ר םמ״ז.
שלום. בתנחומא תשא לד בטעות :בר (5
(6ליתא בפסיקתא
694
( 1
)ברבים( למתרגם ואסור וכתבתם על הלוחות את הדברים, התורה אלא בכתב שנאמר
שנאמר כתב לך את <הוא> מקרא מלא ס ז י בן י ה ו ד ה ר׳ עיניו בתורה א מ ר ליתן
שניתן תרגום האלה הרי הדברים בכתב ,כי על פי האלה הרי התורה שניתנה הדברים
ברית ואת ישראל על פה .א מ ר ר׳ יהודה בר סימון כי ע ל פ י ה ד ב ר י ם ה א ל ה כרתי א ת ך
על פה שבעל פה בכתב ומה שבכתב ע״י כ ת ב לך וע״י על פה ,אם קיימת מ ה ע״י מה.
אתך לא כרתי בכתב שבעל פה פה ומה שבכתב על מה שנית כרתי א ת ך ברית ואם
ברית ,א ״ ר יהודה ב ר שלום וכר.
שישנן כאן שתי ״נוסחאות״ של אותו הפירוש .שבכ״י פ ל א ה י ה כתוב כאן ברור
חלקו הכתיבה על ל א )״ועוד״( אחר״ ה״דבר ולפי הלכות, כתיבת איסור ענין כלל
חכמים ,א ל א על שלקחו דברי התורה ״ככתבן״ ולא שמעו לתורה ש ב ע ל פה. עליהם
ב ב ל י י ם מ ק ו ר ו ת .2
0
מתורגמניה ג י ט י ן ם ע ״ ב ) ת מ ו ר ה י ד ב ,ע י ׳ ל ה ל ן ( :ד ר ש ר ׳ י ה ו ד ה ב ר ג ח מ ג י (1
האלה, הדברים פי על כי וכתיב האלה הדברים לך את כתוב כתיב דר״ ש בן לקיש
שבעל פ ה אי אתה דברים ע ל פה. ל א ו מ ר ן רשאי שבכתב אי א ת ה כיצד דברים הא
( 8
א ת ה ו א י כותב ת ג א אלה אלה אתה י ש מ ע א ל ר׳ ד ב י . לאומרן בכתב רשאי
(1ליתא שם.
בכ-י להמ, שאומר ומי אדם ,בכ״י ) 0נויבוייר( רק: וכשהיה וצ״ל: (2מיותר בטיס,
בסטר לו ומראין שואל ואד• בספר הלכות כוחבין שהיו ביחוםין מיכ׳ 388לשון קצרה:
שהיו גזירתא ספר אחר דבר בספר. להם חכמים והלא כבר נאמר וכו־ שאין כוחבין אמדו
ביתוסים וכוי ,ועל פיו השלמתי למטה.
(3כ־י םרטא ,אשר יורוך וגוי ...ליתא שס )עי׳ הערה .(5
(4כ׳־י מיכ׳ ,וחסר אצלנו מנו׳ כ״י מיכ׳ מן ״התורה״ עד 'התורה׳׳.
ו ע ו ד שהיו וכוי .ובכ״י מ ליחא כלל מן ״אמרו להם חכמים״ ואילך. (5כ״י םיכ׳ ,בנוסחאות:
695
דברים ברית עם ישראל אלא בשביל לא כרת הקב״ה יוחנן ר׳ אמר הלכות. כותב
וכל מאמרנו מ ת א י ם ל ד ב ר י י ו ח נ ן )מתאים לנוסח הירושלמי בדברי רבי פה וכד שבעל
ב י ר ו ש ׳ שם(. ר ש ב ״ נ,
אמר וקאמר וכו׳ לר׳ י ר מ י ה ד י ת י ב כי סליק רב דימי אשכחיה א -ב : יד תמורה
א ש כ ח י ) ה ( ) ד כ ת י ב ( י> א י ג ר ת א ש ל ח י ל י ה ל ר ב י ו ס ף ד ל א ת י ם מ י מ נ ח ת נ ס כ י ם מ מ ת נ י ת א אי
3 2
ח י י א דר׳ ב ד י ה אבא ר׳ וכו׳ .ו א י הוד ,ל י ה א י ג ר ת א > מ י א פ ש ר ל מ י ש ל ח א > ו ה א א מ ר
אמר רבי אבין( בר ה י א ר׳ דאמ׳ )תה׳׳ג שבם׳ היובל בלוי ע מ ׳ צ ו :ה א א ב א ב ר
( 5 4
שכר אין נוטל בהן( )מ ו י ל ק ו ט : והלמד מהן כותבי הלכות כשורפי תורה > י ו ח נ ן
נ ח מ נ י וכו׳ ר׳ י ה ו ד ה בר ד ו ש ״ ו יוחנן!(. בדברי רבי שנדר ותנחומא לנוסח )מתאים
, 7
מלתא דידמא א מ ר י . וכו׳ אלה האלה הדברים את כתוב לך ד׳ ישמעאל דבי ותנא
ודרשי הכי בשבתא דאגדתא ב ס פ ר א מעייני וריש לקיש ר׳ יוחנן שאני ,דהא חדתא
תשתכח א ח ת מן ה > ת ו ר ה ואל <אות תיעקר מוטב אמרי לה׳ הפרו תורתך, לעשות עת
8
וכיון ס מ י כ י א ג י ר ס י י ה ו ר ב נ ן אמרי א ח ר י נא > < ל י ש נ א מישראל. תורה
9
כנוסח בםיפרא>. מעייניץ מילתא משתכחא > וכי ו מ ח ת י ן כ ת ב י ן שכחה דאיכא
אות לח וס׳ ח״א פירוש א״ב או״ז בהקדמה לח״א, עיטור ר״ג שס, ב ש ם ״ם״א׳׳. שמ״ק
שם בתה״: איל ר א ב ״ ן סוף סי׳ מ ב י ; )ועי׳ ע מ ׳ 419 הו׳ מ ק ״ נ סי׳ א ל ף ת ש נ ״ א חסידים
דברי הגאון עצמו! הם
ל״ברכות״ ברור ש ר ח ב ״ א )מעין גי׳ הגאונים( א ל י ב א דר׳ יוחנן משווה ״הלכות״ כאן
מ״ס ק ט ו ב, בבלי סי״ג ד׳ שבת )תום׳ כשורפי תורה ברכות כותבי עליהן: ש״אמרו״
א ס ר כ ת י ב ת ן )שם ושם( .ו ר ב י י ש מ ע א ל ור׳ ד( ,מ פ נ י ש ״ א י ן מ צ י ל י ן א ו ת ן ״ ) ש ש . פט״ו
הוא ש ע ל ה לארץ ישראל והוא הבין כך א ת דברי רבי יוחנן. ב ב ל י בר א ב א חייא
.12 - 1 0 ס פ ר ו ת ) ל ע י ל ע מ ׳ (693ו ב י ח ו ד ש ט ר א ק ,ע מ ׳ ה מ ק ו ר ו ת ל ״ א ג ד ה ״ ,עי׳ על
הלמד ״ברית כרותה היא אומר דרוש׳ כתובות פ״ה ,ט ע״א(: י ו ח נ ן רבי
״כי הכסא למיעל לבית ב מ ה ר ה ה ו א מ ש ב ח ״ ,ו כ י הוד ,ב ע י מתוך הספר לא אגדה
אומר ר י ב ״ ל ב ר כ ו ת כ ג א( .א ב ל )רבב״ח, יהיב לן״ דאגדתא נקיט םיםרא הוד,
א י ן הכוהבה אגדתא הדא ברכות״(: ״כותבי ע״ג ,אצל טו פט״ז, שבת )ירוש׳
אומר בא בר ח י יא ור׳ שכר, השומעה אינו מקבל מתחרך הדורשה ח ל ק לו
דכתבתה• תקטע ידה )שם(:
,ילקוט צי ר ׳ תפיא־ מאן יריב ג ר ת א , א ( . ל י . א ת י ל ׳ ) פ ל ו לי ב י ה י ן א מ ר מ א ., י פ ל י מ ( 1
בגמד* שמ״ק ושדיי״. אי ״]א[ ג ר דאזיל להתם נ ת ב י אשנחית איניש י א ,ר״ :
ג ג ר ת א , א י ו נ ת נ א ר ב ג
696
ה מ ק ו ר ו ת ה א ל ה י ו צ א :א( ש ד ב ר י ר ב י י ו ח נ ן ו ר ב י י ה ו ד ה ב ר ש מ ע ו ן ו ר ב י י ה ו ד ה מן
שאסור ת ר ג ו ם לענין אלא לא נאמרו ה מ ת ו ר ג מ ן ״ בר נחמני פזי ורבי י ה ו ד ה בן
בתורה״ עיניו ליתן למתרגם ש״אסור ז״א התורה, ספר מתוך התרגום את לקרוא
את לקרוא שאסור כשם פה. בעל אותו לקרוא צריך אלא ״בכתב״, אותו ו״לומר״
בעל פה. התורה
משא״כ ב״תנא דבי רבי ישמעאל״, אך ורק ״הלכות״ נזכר בפירוש כתיבת איסור
( 2
על־ החוץ. מן ת ו ס פ ו ת לתוכם שנכנסו ברור שנראה , מסופקים שבמג״ת הדברים
התלמוד והמדרשים. פי
שבתמורה ,חוץ )או :ר׳ ח י י א ב ר א ב י ן ,ה ב ב ל י ( דרחב״א דברי רבי אבא בריח גם
כלל אומרים הירושלמיים - ,אינם במקורות יוחנן רבי לדברי מתאימים שאינם ממה
שאין מפני הוא הטעם אלא הלכות, של כתיבתן איסור מטעם הוא הכתיבה שאיסור
אותן )כ״שורפי תורה״( .וכל ה מ א מ ר לקוח מ״כותבי ברכות״. מצילין
ל ו ע ז י י ם מ ק ו ר ו ת .3
697
ש״המשנה״ ל א נכתבה א ו ג ו ם ט י נ ו ם ) (430-353ה ו א ה י ח י ד ה א ו מ ר ב פ י ר ו ש רק
א ל א נ מ ס ר ה מ פ ה ל ס ה .א ו ג ו ם ט י נ ו ס ב ס פ ר ו C o n t r a a d v e r s a r i u m legis et P r o p h e t a r u m
( 4 2,637P a t r o l o g i a e ):מימי, ...Nescit autem habere praeter scriptures legi-
timas et propheticas Judaeos q u a s d a m t r a d i t i o n e s suas, q u a s n o n scriptas
habent, sed memoriter tenent et alter in a l t e r u m loquendo
.transfundit, q u a s SeuteQcooiv v o c a n t
ששמע מאחרים׳ ו ל א היה א ב ל אוגוםטינום ,נכרי ש נ ר באיטליה ,ל א י ד ע א ל א מ ה
אותה ש ק ר א ו ת ו ר ה זו ו״רשימות״ ,ואם ״ספרים״ ל״תנאים״ גם לדעת אם היו יכול
1
שבעל פ ה ״ היתה באמת רק בעל פה S״תורה
מ ש נ ת ) 553נ ו ב ל א 146י ע ל ה י ה ו ד י ם ״ ( יוסטיניאנום לעניינגו גם פקודת חשובה
לקרוא ליהודים ב כ ל מקום שהם׳ ״מצוים אנו להרשות אומר )פרק א(: יוסט י ני א נ ו ם
יורשה וכו׳ ו ל א )רומית( ב״איטלקית״, ביונית או הקדש ספרי שלהם כנסיות בבתי
שאצלם לאחוז ר ק בעברית )בנוסח העברי( ולקלקל אותו כ ח פ צ ם ״ ל ד ר ש נ י ם )(P'^iYntalc
בעקילם, השבעים או בתרגום להשתמש יוסטיניאנוס ומרשה מייעץ לתרגום יוני וכו׳.
שהיה נכרי ושונה ב כ מ ה דברים מ ן השבעים .והולך וממשיך: אע״ס
מפני לגמרי, אוסרים אנו ) ( S E V T F Q W O I S מ ש נ ה ) (fieזו ש נ ק ר א ת א צ ל ם ״אך
המצאת והיא מגבוה מ ן הנביאים נמסרה הקדושים ולא הספרים בתוך כלולה שאינה
בעצמן הקדושות אלהי. .יקריאו א ת המלים ואין ב ה ם )דבר( שדיבורם מן הארץ אנשים
)uyodqovc כ ת ו ב י ם ש א י נ ם ולא יכסו א ת הנאמר ב ה ן בקבלם מ ן החוץ פטפוטים
שהמציאום לאבדן ההדיוטות״. (xFvoqxuviac
אצל אבות הכנםיה ^ S E I ' T E O C O O I אבל שונות P בפירושה ש ל נובלא זו נאמרו ד ע ו ת
3
ומתוך ב מ ד ר ש י ם )עי׳ לעיל(. ״משנה״ ב כ ל ל > ,כ מ ו ״תורה שבעל פ ה ״ היאעל פי רוב
4 4
( למדרש, ה ע נ י ן י ו צ א ב ו ו ד א י כ פ י ר ו ש ו ש ל ג ר י ץ ) vנ ו ט א 7ע מ ׳ ( 4 1 2ש ה כ ו ו נ ה המשך
5
ו א ג ד ה שהיו מ ש ת מ ש י ם בו א ח ר קריאת התורה > וגם ב ש ע ת קריאתה )כמו תרגום הלכה
והאגדה. ה ה ל כ ה והוא אוםר איפוא עליהם א ת פירוש התורה ו״תרגומה״ ל פ י יונתן!(
ה ק ד ו ש י ם ״ s tai>0? , ע ל ה״דויטירוםים״ ה ו א אומר ״שאינה נכללת בתוך הספרים
6
ב״סטסוטים ש ה ״ מ ש נ ה ״ -״ ס פ ר ״ ה י א כמותם ( .א ב ל ב כ ל אופן יוצא לכאורה מכאן
שבע״פ״ בניגוד לזו ״תודח מדגיש כאן שאוגוסטינוס אמילו חושב II B H אלף6 7 8 . ,
״שבכתב״ .אבל זה קצת דחוק.
הערה .1 I 369 הערה ,2יוסטר Byzant.Studien,57 ל קרויס,
: , A d v e r s u sHaeres,3 3 . וביחוד אפיסניום פרות אצל יוסטר ,שם 372 ,הערה .6
«At ;<Y.0560e1 xdiv .-toeopvte cov 5 u r 0 6 e 0 ״ a
מדרש וכו׳ משנה (4עי׳ גם קידושין מט א :איזו היא
(6כך דן גס שטראק׳ איינלייטונג שב. 3. ^ עי׳ גם מאןIV. A n n u a l ,׳ 280ומסטר 372 ,הערה
69a
ל ג ר ס י נ ה ו ,שבכ״י תימני שבנויורק נשתכחו א ח ר ״ זה מ ת א י ם ע״ז ח ע״ב: ל״לשון
( 2
. ליכתבינהו נשתכחו מ כ ת ב א כ ת י ב א )כצ״ל( ' /והיו גם ס פ ר י ם ש נ ם ח ו : דהא נוסף:
התלמוד בכל ואולם מכתבים. כ ת י ב ת על תשובה בכלל אינו זה ל״א אבל
כתב שדר ליה חולין צ ה ב: והלכות, ב פ ס ק י ם מכתבים כ ו ת ב י ם מוצאים שהיו אנו
ספקי טריםתא )״טעון״ בג׳ כי״י ר ובאגרת תליסר גמלי <טעון> ל ר ב י יוחנן( )שמואל
ב
מ א ה ד׳ טעון מ : בםסחים סב ב ט ע ו ן גמלא .וכן 81ו כ ן ב פ פ י ר י ו ב ת ד מ ו ר י ת : רש״ג,
ששעבדו האחין ח י ט י ב י נ י ל ר ב י רב ל י ה ת ל ה סט א: דדרשא(ז כתובות גמלי
שלמעלה ושלמטה(? בירוש׳ גיטין בגליוגות בשמ״ק: )רש״י :בין השיטים .ולםי ר ה ״ ג מהו
והוד. חייה רבה דרבי דעתיה על )עבדון?( עברון לרבי ר ב הוד .כ ת י ב ע׳׳ד: מו ס״ה׳
גובין ואין הפרנסה ומכרו גובין מן היתומיץ עמדו ש י ט י א ב י נ י כ ת י ב חייה רבי
ה ש י ע ב ו ד הזה איני יודע מהו. המזונות עמדו ושיעבדו. מן
להן אינו וולד» ו כ ת ו ב ליה צא אתא ושאל לרבי אמר נדה פ״ג .נ ע ״ ג : ידוש׳
שלחו קלט א: שבת שרקקה דם וכר: יבמה דשמואל שלחו ליה לאבוה קד .א : יבמות
ל ה ו. ש ל ח ח כ י מ ת לרב מנשיא אי שמואל כ י ל ה מ ה ו וכו׳ א מ ר בני ב ש כ ר ללוי ליה
ביצה טז ב: וכו׳ ן להיתר מצינו לה צ ד ולא כילה על כל צירי חזרנו להו כילה שלח
אוםרין ו ח כ מ י ם מ ת י ר ר׳ ב ב ב ל שונין כ ש א ת ם לא ר׳ א ל ע ז ר ל ג ו ל ה דשלח
בשכוגתיגו ש ל ח ר׳ י ע ק ב בר אידי זקן א ח ד היה כה ב :והא שם וכו׳ ז אוסר ר׳ אלא
לו צריכין ר׳ י ה ו ש ע בן לוי ו א מ ר אם רבים את ושאלו ובאו שלו בגלודקי יוצא והיה
)ר״ח: אפיקתיה אגא דאמר ש ק י א א ח י ד ב ר י על ר ב ו ת י נ ו ו ס מ כ ו מותר
אנא הנכון( ב מ כ״י )כנו׳ א ב א בר ש מ ע ו ן ר׳ ואמר הונא וכו׳ לרב כ ת פתיה(
אידי ובלשונו P ר׳ י ע ק ב ב ר )הכל מדברי וכו׳ לטולא משמשא למר שמואל אפיקתיה
שלחו ליה בגי אקרא ד א ג מ א לשמואל ילמדנו שם פ״א .ס םע״ג( :ב״ב קכז א : ירוש׳ ועי׳
שלח ליה ב -ק כ ח א: ב״ב קכז להו כותבין ה ר ש א ה וכוי, היו מוחזקין וכו׳ ש ל ח רביגו
קכט ב: ח מ א )ה׳ פ ע מ י ם ו כ ו ל ן ה ל כ ו ת .ו ד ו מ ה ל ו ב ״ ק כ ע ״ א ( , בר לרב יוסף אבא רבי
בעו מיגיה מד א: גיטין גכםי לך וכו׳ , לדברי ריב״ק עויא דרב בריר. אחא רב שלח
תורה יוצאת גת ן בר א מ י מיג י ר׳ א מ י לחו שלח וכוי שלח להו וכו׳ אמי מרבי
קמיה דר׳ אלעזר שלחוה שבועות מה א: לגייסות וכר, שהפיל עצמו ישראל עבד לכל
ואזלי אי א ש כ ח י נ ן לה כולי האי שלחי אמי אמר בימי רבי שלחוה להו וכו׳ שלח וכר
ב (
׳ יעיי• ט ע מ א מי לא שלחינן להו)וכזה בב״ק כ ע״ בה
כ ת ו ב ו ת מ ט ב <ב״ב ק ל ט א ( :ד ש ל ח )״איגרתא״(, מ כ ת ב י ם שולח כמה ו ר ב י ן
ד ב ר זה ב א י ג ר ת י ה רבין דשלח א: קיד ב״מ וכר, שמת מי ב א י ג ר ת י ה רבין
א ח ת נשאלה שאלה )״כך ב ר ם כך היתד .ש א ל ה אמרו לי דבר רבותי ולא לכל שאלתי
)משא וכו׳ אמר י ו ח נ ן ור׳ וכו׳ י ר מ י ה ר׳ וכר י ע ק ב ר׳ וכר האומר בביה״מ״(
ד ב ר זה ש א ל ת י ב א י ג ר ת י ה שלח רבין ש ל ם •> ,ב ״ ב ק כ ז א כ י ״ י ו ר א ש ו נ י ם :ו ה א ומתן
א :והא שלח נדה סח ר׳ ינאי ו כ ר , ר ב ו ת י ו ל א א מ ר ו לי ד ב ר ברם כך א מ ר ו מ ש ו ם לכל
וכמה אגרות ״ ב ש ם ר׳ יוחנן״(. אח״כ אשר ,ו כ ר ) ר ב א מ ו ס ר ז ה ש ם ב א י ג ר ת י ה רבין
699
ש ב ת קטו א )אתא איגרתא מ מ ע ר ב א מ ש מ י ה ד ר ב י ישראל, מ א ר ץ נשלחו ס ת מ י ו ת
מ מ ע ר ב א ד א י ן ה ל כ ה וכוי( ,ס נ ה ד ר י ן מייתינא לך א י ג ר ת א דאםיר( .ב״ב מ א ב )והא יוחנן
איגרתא )מייתינא ב שבועות מח וכו׳(, הלכה דאין ממערבא איגרתא )מייתינן א כט
( 1
בט״ת קידש נש ח ד בר ע״ב: לט פ״ו, נדרים ירוש׳ 5 ד ל י ת ה י ל כ ת א וכוי( ממערבא
ר׳ מ נ א וכו׳ אמר ע ו ד ולא בגור, וכתיב א י ג ר ת א קרת אנה חזקיה אמר רבי וכר
ולא עוד וכר. מהו
גם וביניהם בארץ ישראל, בין בבבל בין ב ה ל כ ה מ כ ת ב י ם איפוא כתבו
ז ק ו ל( )ולא ש ל צ י ו ר של סימן ועל כן נתנו ה מ ש נ ה , אותיות את ר ו א י ם שהיו
ואיי הים סי׳ קפז דף קיד ב ושור בהקדמתו לס׳ העתים I IRequisiten,100 לעף (1עי׳
X V I Iבהערה. עמ׳
(2במ״ס םט״ז ח ,כזה על ריב״ז !
(3שבת קנו א :כתוב אפנקסיה תעירי וכו׳ כתוב אמנקסיח דלוי וכוי.
ד ס ס ק ו לן בנוסחי. (4ועי׳ לעיל עמ׳ ,408מריטב״א כתובות עה ב :
(5ואפשר מן ״םתקא״ ,juxxdxiov ,רשם אותה ב״פתקא' נוספת במשנתנו.
700
דליברות, כמורדיא צריך למימתחד ,בזקיפא דויזתא וי״ו ש א מ ר ו ) מ ג י ל ה ט ז ב(: מעין
ל ו א מ ר ו ) :ז ב ח י ם י ט ב( ו י ״ ו א א ו פ ת א כ ת ב י ל ך ) ,ח ו ל י ן ט ז א( ו י ״ ו ד כ ת י ב א א ו פ ת א . ובגיגוד
701
מדוייק. בחשבון גוזמאיים, אמנם אין לקחת את המספרים של הסיפור הזה ,ש ה ם
כתובות. ה י ו ש ל א אבל מ כ ל מקום יוצא מכאן ,שהיו כ מ ה משניות
המדברים המקומות הם אי אפשר, לגמרי אותם אבל גם לדחות מוכיחים. פחות
ב י ד י ה ) ש ב ת י ט ב, מתגיתא ו א י י ת י שנמצאו ושהובאו בידי פלוני :אתא מברייתות
מדחילפיי איתיתיה ב י צ ה כ ו ב ו ס ו כ ה נ ד א ,ו ש ם א ח ר י ו :ה ו א ת נ י ל ה וכו׳(» א ״ ר י ו ח נ ן
א ש כ ח ד ל י ה )כלאים ס״א ,כז ע ״ א ( ז מן דבר א י י ת י ת ה נ ח ע״ג>» )ידוש׳ ח ל ה ם״ב,
)ברכות ואשכח נפק דק מז ע״ג( ז )שקלים פ״ג, ע ת י ק ת א סימא -תוספתא ר׳ אבהו
כ מ כ י ל ת ך תני״ בירוש׳ )רגיל(! םוק עיין ״ א ש כ ח י ט א ,פ ס ח י ם י ט א .ו ה ר ב ה כ א ל ה ( ,
)גיטין מ ד א ,ע י ׳ איי הים ,ק ח ע״ב(.
מ ש נ י ו ת י ה ם ורושמים את כותבים ה״תנאים״ סוף דבר הוא ,ש ב ו ו ד א י ה י ו
ה י ו א ל א בהם׳ ל ל מ ו ד נ י ת נ ו לא ה ס פ ר י ם ש א ו ת ם א ל א ו ה ל כ ו ת י ה ם
מגילה ידוש׳ ועי׳ ק ג ב. כתובות ב, סה חייא )ב״מ וע״כ אמר רבי בע״פ, ש ו נ י ם
ש י ת א סידרי לשיתא ינוקי ,ש ה ר י ו מ ת נ י נא חמשה חומשי ו כ ת ב נא פ״ד ,ע ד ע״ד(:
המקרא!(. את ר ק ובירוש׳ שם מזכיר ז היו ל ו מ ד י ם ב ע ״ ם )איי ה י ם ש ם
ה ס ו פ ר י ם ז״א וירושלים, יהודה עם של השופטים על תנר קורא שהנביא נראה
און״(. חקקי
:72 נזכרה ראשונה בסדר אליהו ר ב ה פ ט ״ ו ) י ד ( הו׳ ר מ א ״ ש ע מ ׳ כ ת ו ב ה משנה
הספד היה ההם בימים כבר כן ואם .(x1 4 להלן ועי׳ ואילך ושם 3 0 2
ומונח״. ״כתוב
בטוליטולא המשתמרים של ב ש ב ו ע ה )(p1 «tum
ac שנית נזכר כתוב משנה וספר
702
Sed et Scripturas omnes, quascumque usus gentis מ ש נ ת :637 ט״לידו(
nostrae in S y n a g o g i s , causa doctrinae, habuit, tarn auctoritatem habentes,
F . V T F Q U S a p p e l l a n t , sive q u a s a p o c r y p h a s nominant
המערביים לגוטים שבא ש נ ו ס ח זה, ובוודאי . ( n o t e ,ibid1,3 7 3 , j u
ל ש נ ת .637 הרבה קדם מ ב י צ נ ץ,
מאי ו מ ש נ ה סי׳ פ ״ ב : דרב אחאי ה ש א י ל ת ו ת גם דברי להזכיר כאן כדאי
כיון גמי ת ל מ ו ד היא לא אתו למסעה מי(ה, למילתא מילתא דלא דמויי כיון טעמא
ביה. לא מיחלף ליה ולא אתו למטעי ג ר י ם ד מג ר ס
בספרים וב״מגלות סתרים״ .שלא ניתנו להיקרא ו״הלכות״ איפוא ״משניות״ כתבו
נכתבה בוודאי ר ב י מ ש נ ת ובישיבה ,אבל ניתנו לעיין בהם ב ש ע ת הצורך .וגם בציבור
רובן גם גכתבו וכך מבא(. יצחק )ר׳ אבדימי בר יצחק רבי ״התנא״ שלו, ידי על
ה ב די י תות. של
ו ל ב ר י י ת א : ל מ ש נ ה ע ל ידי כ ך נבין דברי התלמוד ב כ מ ה מקומות.
אוכלות משלו ואוכלות נ י ש א ו כתובות ב ע ״ ב :פשיט רב אחאי הניע זמן ולא א(
2
וכר אמר רב אשי ' נ י ש א ו לא קתני אלא לא נ ש א ו )כתובות פ ״ ה מ״ב( לא בתרומה
בדידהי וכר. לעולם וכר ואיידי דתני רישא
ידעינן דלא יש מקשים מנא ו ש מ ״ ק שם>: בתוספותיו)לשון חכמים הרא״ש וכתב
נשאו למקרי לא א״כ מצי י ו ״ ד ב ל א נ י כ ת ב נישאו נמי דלא בחירק הנו״ן נשאו
ול״נ דאינו ק ש ה שהרי לא היה להן כתובה בחירק כ מ ו ל א נשאו בנו״ן קמץ .וכר. הנו״ן
ש ב ע ל םה וגורםין על פי הקבלה והיה ידוע להן איך קבלו הקריאה. תורה
המדרש גשאו בבית לשגות רגילין שכן היו יש לומר )בשמ״ק(: הרשב״א וכ״כ
מכל מקום לנשאו אין הבדל והיכר ככתיבתן נשאו בחירק ולא נשאו בקמץ ואע״פ שבין
וכ״כ גם התום׳ ה י ו ע ל ר נ י ל ו ת ה ק ר י א ה .ו ר כ ו ת ה א מ ר י נ ן ב נ ד ר י ם ו כ ר )עי׳ להלן(. סומכין
( 3
. מקובלין היו כך לקרות לא נישאו שם:
703
שניתנה ,כדרכם של ה״תנאים״ -הסופדים. כאן פשוט שנכתב מלא: אף
למחלוקת והיא שגרמה סגול(, )במקום ״ציסוריך מלא י׳ במקום אחר כתבו וכך
בפירושה: אמוראים
בנזיר פ ״ א מ ״ א :הרי עלי צםודין ר׳ מ א י ר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו גזיר. ג(
הו׳ ל ו :צ פ ר י ן ,מב״ב ד י ו :צ י ם ו ר י ׳ ,ס ב י ב :ציפרין )ד״ו :צים׳(׳ וכן ב ג מ ר א )ג ע ״ א -
צ י פ ו ר י ן -צ פ ר י ן ; ב צ י ט ט י ם ש ב י ר ו ש ׳ ,גא ע־ב )ב״פ( :צ י פ ו ר י ן . ע״ב( :צ י פ ר י ן ,ו ב ג מ ר א מ :
ם מ ו כ י ן ציםרין דר׳ מאיר אמר ריש לקיש מאי טעמא בבבלי ג ע״א: ופירשו
שעריה די עד דכתיב לשיער״( הםמוכין צ י פ ו ר י ן י> הן )״והיכן עליו קיבל ל ש י ע ר
ב ח ד קרא כתיבי״( .ר׳ מ א י ר ס ב ר ושיער )״דציפרין כ צ פ ר י ן >
2
וטפרוהי רבה כנשדין
כ״י ירושלים; אב הישיבה, בפירוש המשנה לרבי׳ נתן נשמר המשנה נוסח אבל
במצות שיער.
704
טמא נזיר משום צפרין, ורשב״ל קורא אותו ומפרשו: לחכמים ומותרין כבית הלל. נזיר
( 1
. מביא עוף .ודברי ר׳ יוחנן הובאו על־ידי ה״יורדים״ לבבל ש ל א בדקדוק
ח ס ר : א ב ל יש שכתבו גם
א(. מד )בכורות ם ני שמש יוסף רב מ״ג(-תני )בכורות פ״ז ס כ י שמש .1
חילוף כ ׳ בנ׳.
] (1לכל הענין עי׳ מש״כ ביסמר מאגגס״ ,עמ׳ •[15 -13
ברייא אתיא כאנש וכוי, (2עיי ידוש׳ יומא פ״ו ,מג ע ״ ד :איר ט נ א ואפילו כאוזן תנייא
וכן ידוש׳ סוטה מ״ו ,כא ע״א.
= בר כריכי( רמי בתלמוד: )וגם בר י כ י ארמית־תדפורית: .Baricas, Baric (3סונית
,Bapeixeivברכי ,ברכא.
705
וכד, בוכין מאי שדה מו״ק ה ע״ב: בבלי בוכין, שדה פי״ח מ״ד: אהלות .2
שדה היא ואיזו יא: פי״ז אהלות בתום׳ מפורש וכך כ ו כ י ן, ועוד: ק בכ״י אבל
לצדדין! ה כ ו כ י ן שחופר בארץ ומבליע את כוכין
ו צ ו ע ר י ה ל ו י ם ) ע ר כ י ן פ ״ ב מ ״ - 0ת נ א ו ס ו ע ד י ) ב ב ל י י ג ב ,מ :ו צ ו ע ד י ( . 3
נצרים-נסרים, )כמו וסועדי וצוערי, העיקרי של הברייתא היה בוודאי הנוסח
ש ה ו א ר י כ ו ך ש ל ״ ו צ ו ע ר י ״ ,ו נ ש ת ב ש א ח ״ כ ו נ ע ש ה ״ ו ס ו ע ד י ״ ) ו צ ו ע ד י ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .145 ועוד(,
א י ת מ ר ,ל ע י ל ע מ ׳ 204ס י ׳ .4 מ צ א מצה -מ צ א: .4
ט ע ו י ו ת ש ב א ו ע ל י ד י ק י צ ו ר י ה ת נ א י ם -ה ס ו פ ר י ם )ועי׳ ״ כ ת י ב ״ ( : ויש
ב ע ו ל ׳ ־ ב ע ו ל ה ) ב ע ו ל ם ( ,מ ע י ל ה פ ״ ד מ ״ ב ו ב ב ל י ש ם ,ל ע י ל ע מ ׳ .314 .5
.6ל ו ק ׳ ־ ל ו ק ט ,ל ו ק ח ,ל ע י ל ע מ ׳ .229
ובברייתות:
( 1
עדיות בתום׳ וכיו״ב ע מ ׳ .314 לעיל ) ב ״ ק ק ד ב(, תלמוד-ישתלמו<ן> יש .8
ישתקוה. ש מ א ישתקוה ,דפו׳ :יש תקוה ,וכן בבכורות פ״ב ט בכי״ו: ט צוק׳ וכי״ו: פ״ב
בדור השני כבר נראים המשנה בנוסח ישראל לבני ארץ בין בני בבל הבדלים
ודורשים על נוסח שואלים לאמוראים .וכך אנו מוצאים שהעולים לארץ ישראל והשלישי
ובבבל ה מ ש נ ה של הבבליים. ומגיהים א ת נוסח מתקנים ובני ארץ ישראל אחת, משנה
יצחק(, )ר׳ עדותם על וסומכים לבבל( ישראל מארץ )היורדים את ה״נחותי* שואלים
משנה: על נוסח )חברין בבלאי( הבבליים ה ״ נ ח ו ת י ״ )עולא( ש ו א ל י ם א ת ח ב ר י ה ם ולהיפך
אשכחיה לזעירי אמר ליה איכא תנא דאתנייה ל ר ב א ל ע ז ר ר ב י ס ל י ק כי (1
מ ד ו ת ) ח ו ל י ן ק י א ,ב ״ ב פ ז א ( ,ל ע י ל ע מ ׳ 167ו א י ל ך . כחל,
( 2
לבדיה דקא מתני ליה יוחנן )״לאיסי״( (2כ י ם ל י ק א י ם י ב ר ח י נ י א ש כ ח י ה ר ב י
ו כ ו ׳ ) ח ו ל י ן ק ל ז ב ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .282 ר ח ל ו ת אמר ליה אתנייה ר ח ל י ם
חבריןבבלאי(3 זבחים ל ע״ב :אמר ע ו ל א ואיתימא רב אושעיא אפשר ידעין (3
כ ז י ת ת נ ן ) פ ״ ב מ ״ ה ,ל א כ ו ל כ ז י ת ב ח ו ץ כ ז י ת ל מ ח ר וכו׳( א ו כ ז י ת ו כ ז י ת ת נ ן ו כ ו ׳ ת ״ ש כזית
ל ע י ל ע מ ׳ .17 כ ז י ת וכזית(, ו ל ל ו י כזית, כזית ב ר ב י ל ר ״ ש )שרבי עצמו ש נ ה וכו׳
י צ ח ק ר׳ א ת א וכי דאנן תנן הכי השתא )שבועות לו א(: (4ר ב י ו ס ף א ו מ ר
ש ״ מ ד ו ק א ת נ ן ,ל ע י ל ע מ ׳ S* 149 )משנה או ברייתא( הכי תני
שהירוש׳ מזכיר בפירוש של״בבלאי״ המחלוקת ש ב מ ש נ ה מ ו ח ל פ ת : ויש
די ד ן (5י ד ו ש ׳ ב ״ ב פ ״ ד ,י ד ע ״ ג :ר ב ה ב ר ר ב ה ו נ א ב ש ם ר ב ה ל כ ה כ ר ב י ע ק י ב ה
הלכה רב בשם רבי ירמיה חייה. ד ר ׳ דהוא רבגן וצריך ליקח לו דרך( מ״ב: )פ״ד
א :אמר רב ירמיה בר אבא ובבבלי סד ד ב ב ל א י . עקיבה דרבי חייה דהוא רבגן כרבי
706
והא זימנין סגיאין אמריתה קמיה דרב הלכתא כר״ע ולא אמר לי ולא מידי ,א״ל היכי
תניתה ,א״ל איפכא )עי׳ ד״ם ורשב״ם( )״וצריך ליקה לו דרך רע״א אינו צריך ליקה לו
דרך״(׳ משום הכי לא אמר לך ולא מידי.
רב ירמיה בר אבא שנה איפוא לפני רב מ ש נ ת ר ב י ח י י א ,שהיתר ,מוחלפת
ממשנת ה ב ב ל י י ם ז ז״א ש ה ב ב ל י י ם היו שונים במשנתם ־ .וצריך ליקח לו דרך
ד ב ר י ר ״ ע ו ח כ ״ א א י נ ו צ ר י ך ל י ק ח ל ו ד ר ך ,כנוסח משנתנו .ואמנם בכמה
כי״י ח ס ר במשנה ״דברי ד״ע וחכ״א אינו צריך ליקח לו דרך״ ,וזו היתר ,משנת ב נ י
א ר ץ ־ י ש ר א ל ,שלא נזכרו במשנתם דברי חכמים כלל )ורק נ ר מ ז ו על ידי ״ומודה
ד״ע״( ועל כן הביאו דעת החכמים בשם הבבליים ,לעיל עמ׳ 197ואילך.
ואפילו ב ח ל ו ק ת ה פ ר ק י ם היו מחולקים בני בבל ובני א״י:
ירוש׳ גיטין פ״ח ,מט ע״ג :רב ה ו נ א בשם ר ב כ ל ה ד א פ י ר ק א )פ״ח( דרבי
מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה )סוף מיה ,בבלי פ ע״בא דבי מנא
בעא קומי רבי יםא )רבי יםא ב ,כמו בע״ז פ״ה ,מה ע״א( אף המגרש )פ״ח מ״ט( .אמר
ליה לית פירקא ד י ד כ ו ן אלא ד י ד ן ,ד״ק :ד י ד ה ו 1ן 1אלא דידן.
פ״מ פי׳ ״אף המגרש״ משנה ד׳ של פרק המגרש )פ״ט( ,אבל מלבד שלא יתכן
כלל לציין מ״ד זאת בשם ״המגרש״ ,יוצא מירוש׳ ל מ ש ג ה ז ו )פ״ט ,ג ע״ב( שאין
הדבר כך .שרבי מ נ א ורבי י ו ס י פירשו שם למה אמר רב ש ם ״דרבי מאיר היא״:
אמר רבי מ ג א בגין דאמר רב הונא בשם רב כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ וכר דלא
תסבור מימר קיומיה )״שלשה גטין פסולין״ 1עי׳ תרביץ ש״ג ,עמ׳ ([100דר׳ מאיר היא
תנ)נ(ייה )״ואם נשאת הולד כשר״( דרבנן וכר .אמר רבי י ו ס י בגין דרב ושמואל תריהון
אמרין הלכה כר׳ לעזר וכר .שניהם יודעים איפוא דברי רב המפורשים שפ״ט מ״ד היא
״דרבי מאיר• וא״א איפוא לפרש שאלת ״אף המגרש״ למשנה זו .גם פירוש המפרשים
לילית פירקא דידכון״ וכר .״לא הפרק שאתם ע ו ס ק י ם בו״ וכר ,הוא דחוק ורחוק,
שהרי רבי מנא היה ת ל מ י ד ר׳ יםא .אלא הנכון :ד י ד ה ו ן )כנו׳ ד״ק( ,והכוונה
ל ב ב ל י י ם )שהרי רב ה ו ג א ו ר ב אמרו זה( .״אף המגרש״ ז״א )כמו שפירש בעל שדה
יהושע( פ״ח מ״ט ,כלומר ס י פ א :כנסה בגט קרח וכר .משנה זו ל א היתה שייכת
אא ועל כן שאל ר׳ מנא אם גם משנה זו פ ו כנראה לפרק ח של הבבליים )ועי׳ בבלי
היא דר׳ מאיר ,ור׳ יםא ענהו :לא ל פ ר ק ש ל ה ם כיוון רב אלא ל פ ר ק נ ו ,וגם זו
ר״מ ,כמו שמפורש בתום׳ ם״ח ט :ד ב ר י ר ״ מ ש א מ ר מ ש ו ם ר ״ ע .
ועי׳ עוד להלן ״חלוקת הפרקים״.
ש י נ ו י י ם ו ח י ל ו פ י ם ב מ ש נ ה ש ב י ן ה ב ב ל י י ם ו ב נ י א ר ץ י ש ר א ל יוצאים:
א( מתוך ס ו ג י י ת התלמוד של אחד התלמודים בהשוואה אל השני )המשנה
שבבבלי 1״מב״ב״( והמשנה שבירוש׳ 1״מי״ר״[ אינה יכולה לשמש אלא לכל היותר זכר
לדבר .ואף ציטאט כשהוא לעצמו אינו מכריע ,עי׳ להלן צ י ט ט י ם(.
על חילופים ממין זה בנוםח המשנה נתעוררו ראשונה חכמי קירואן )עי׳ להלן ם ,
ר ב נ ס י ם ו ר ״ ח ,וכנראה שעיי שאלותיהם של חכמי קירואן נתעורר אף הגאון הבבלי
ר ב ה א י י על חילופים ממין זה )עי׳ להלן ,סי׳ 23וסי׳ .>< (24אחריהם העיר ר ב י ׳
T h e Ritual of ר ב גמח בר חיים גאון מורא בתשובתו על אלדד הדני ,אומר )שלאסינגר, (1
707
על מ״ב( פ״ה תרומות ובפי׳ תידום ״ בכורות כ ב ב ד״ד. )בתום׳ מ ש א נץ ש מ ש ו ן
ב נא ופסחים מ״א ב( ש ב י ע י ת פ ״ ט א( ת ר ו מ ו ת ש ם ו ב כ ו ר ו ת ש ם מקומות אלה: שלשה
י ב מ ו ת פ י ״ ב מ ״ ד ו י ב מ ו ת ק ד ב. וגז
פירושם: וזהו
שנפלה לתוך מ א ה חולין טהורין סאה תרומה טמאה תרומות פ״ה מ״ב: א.
תעלה טהורה תרומה היתד• שאם )״שכשם ו ת ש רף תיתם אומר אליעזר רבי
היא שנפלה שאני אומר סאה ותאכל כך אף ט מ א ה תירום ותשרף״( ומאה באחד
שעלתה. םאה
ב״ש טהורה סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה שנינו במ״ד: וכיו״ב
אוסרים ו ב ״ ה מתירין .וכו׳ .ל א ח ר ש ה ו ד ו ) ״ ב ״ ש ל ב ״ ה ״ ( ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ת י ר ו ם ו ת ש ר ף וכו׳.
( 2
הוא וכך . תמורה םיז מ״ה שהיא מן ״הנשרםיך, טמאה תרומה כדין ״תשרף״
, E l d a dha-Dani,146והשוה א .עפשטיין ,אלדד הדני] :(7 ,שהרי[ החכמים שלארץ ישראל והחכמים
שלבבל ]שונים[ משנה אחת ולשון אחת ואין פו״״ין ואין טוסיפין .אבל זו אינה אלא אפולוגיא ולא יותר.
נ ו של מתלמוד ושל בני ארץ ישראל ומחלוקת של בני בבל ועוד יש לפרש לשונו: (1זה
י כ י באותו פרק )מ״ד( דקתני אחר שהודו ששנה אחרת ותלמודא )כ״ה בד״ו( ידוש׳ .וכמו כן בבבא
ו ת ר ק ב ,ואפשר דאיכא דחני הכי ״ ו ד( תירום 0 אליעזר אומר תירוס ותשרף קתני בתוספת׳ )תרומות
גבי קטנה )יט ב ד״ה איש( שפירש) י[ לעיל
ת ואיכא דתגי הכי .וכן נמי אשכחן בפ׳ מצות חליצה
שחלצה דבםסרים שלגו גדסינ׳ חליצתה פ ס ו ל ה ובירוש׳ גרסי׳ כשרה .ובריש מקום שנהגו )פסחים שס(
הםפחים א ס ו ר י ן חוץ מססחי כרוב אין הגי׳ כן בירוש׳ ובמשניות .ועי׳ שו-וו הרשב״א בההיא דבל
ח״א סי׳ רציט.
גמשך, שבמשנת חמורה. (2אמנם וודאי ש׳׳את שדרכו לישרף ישרף ואת שדרכו ליקבר יקבר״
י ן •חמץ בפסח״ ל״חרומה״ו( ,ובבבלי שם לד א : ב ף על תדומח )שהרי יישרף״ מפסיק א ״י, ב ר ש א ל ״
ו ה ע ר ל ה כ ו׳ )וכך אף בכ״י פלו׳ ז מ :תרומה טמאה ,ועי׳ שם״ק( .הא כיצד אוכלין טמאה תרומה
בשרפה משקין בקבורה )ו״יקבר״ חיינו ״ירקב״( - ,אבל •מאה״ ,תבואה או פירות היא ,ואוכלין בשרפה.
708
שנפלה טמאה תרומה מאה במ״א שם: שנינו מ מ א ה /שכן ״נפלה לפחות ובין חולין״
טמאה כתרומה )״שהיא י ר ק ב ו ט ה ו ר י ן ובין בין טמאין וכו׳ חולין ממאה לפחות
ובשרפה טמאה משום באכילה בטהורה -שהרי הכל נעשה תרומה -שאסורה שנתערבה
טמאין יירקבו ? ! י י ר ק ב ו טהורין ניחא ובירוש׳ שם אמרו: טהורה״ ,עיי ר״ש(. משום
זו ה ו ב א ה א ף בבבלי ,נ ד ר י ם נ ט א ,ב ק י צ ו ר )עי׳ ל ה ל ן צ י ט ט י ש . ומשנה
הבבלי מ ה היתה נוסחתו ,ואף הציטאט מ ס ו ג י י ת להוכיח כלום אין אלא שכאן
המשנה, גוםחאות פי על ספרים אלו הוגהו שכנראה אע״ס נוסחאות: חילופי יש בו
מסייעה לנוסח הספרים שלנו בבבלי. והתום׳
מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה מכלל שספיחי כרוב אסורין אומר כל הםסיחין
שאר ומתוך מתוכו, מוכחש נוסח זה אבל בשביעית, כרוב ספיחי שם: (3בתום׳ פסחים
709
ועי׳ ר״ש״. תבואה התיר )״שאף בספיחי זרעים היא ספיחי ירק היא ספיחי המםקנא״(
שקלים פ ״ ד מ ״ א ,וירוש׳ שם ,מ ח ע ״ א ומנחות ה ע ״ ב ,וראשונים(.
י ש ר א ל . א ר ץ ב נ י נ ו ס ח משנתנו הוא איפוא בוודאי נוםח
ר׳ יוחנן בן סח לי דאמר רבה בר בר חנה פסחים נא א -ב אמדו: אבל בבבלי
כ ר ו ב יוסי בן לקוניא לגינה ונטל ס פ י ח י נכנסתי א ח ר ר ״ ש בן רבי פעם אחת אלעזר
ר׳ א ת ש ר א י ת י א נ י לא תאכל, שלא בפני בפני אכול ונתן לי ואמר לי בני ואכל
כ ד י הוא ר ״ ש בן יוחי לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו וכו׳. ש א כ ל בן י ו ח י ש מ ע ו ן
ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה ( רבי שמעון אומר כל הסםיחין ד ת נ י א )על ״תניא״ .עי׳ להלן, מאי ר״ש
ח ו ץ מ ס פ י ח י כרוב וכו׳ ותרוייהו )״ר״ש וחכמים״( א ל י ב א ד ר ׳ ע ק י ב א ד ת נ י א ) ת ״ כ אםורין
זורעין מאחר שאין הן לא נזרע ולא נאסוף א ת תבואתינו א״ר עקיבא וכי ב ה ר פ ״ ד ה(
א ו ס פ י ן מ כ א ן ל ם ם י ח י ן ש ה ן אםורין ,וכו׳. מהיכן
הדוחקים ואין זו ״ ב ר י י ת א ״ ,ו כ ל היה נוסח הבבליים במשנתנו, איפוא שכך ברור
מתנגדת הבבלית המסורת שהרי בכל אופן לסלק ניגוד זה של הראשונים אין בכוחם
מספיחי ח ו ץ ה ת י ר ר״ש כל הספיחין לירוש׳ ,ש כ ן ע ״ פ המסורת ש ל בני א ר ץ ישראל
כ ר ו ב ! א כ ל ר״ש ספיחי ולפי המסורת הבבלית כרוב,
שהוגהה ואחרי האוסר, ר ״ ע דברי מפני בבבל המשנה הוגהה שכנראה אלא
מתחילה במקום ״םפיחין* םתם ,ש מ ס ר ספיחי כרוב, במסורת של רבב״ח: נוסח המשנה
שאף מכיון יוחנן כ״א, ר׳ דברי את כך ניסח עצמו רבב״ח שכבר )ואפשר רבביח
ספחים אין וחכ״א שם: בספרא חולקים על ר״ע ״חכמים״ אבל היד.(, בבלי רבב״ח
שלא ומשנת שקלים ריש פ״ד כפשוטה סופרים, מ ד ב ר י מדברי תורה אלא אסורים
כר״ע ,א ל א או כחכמים או כר׳ שמעון.
החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה ג .י ב מ ו ת פ י ״ ב מ ״ ד :
פ ס ו ל ה . שחלצה תחלוץ משהגדיל ואם לא חלצה חליצתה קטנה פסולה.
סםריס וברוב ים ב: בכורות חוס׳ מ וראשונים, כך הוא במב״ב דםו׳ .כ״י
ו״כן כשרה. ק )בגליון :פסולה( ורי״ף: אבל ד״נ ,מי׳־ר ,לו, פסולה. גרסינן שלנו
דווקני עתיקי• )אצל הריטב״א(. יש במקצת ספרים שלנו• )תום׳ בכורות שם(• ,נסח דספרי
וכן מובאה משנתנו בירוש׳ יבמות פיד ,ה רעיג וסוטה ס״ד ,יט ע״ג.
נוסח זה א פ ש ר שהוא חילוף שבין ב ב ל לארץ י ש ר א ל ,ש כ ן בירוש׳ יבמות שם, חילוף
ק ט נ ה ב י ן מ ה סע״ד ,א מ ר ו :ר ב י י ש מ ע א ל בי ר ב י יוסי ב ע א קומי ר ב י מ ה בין ק ט ן יב
ונגשה בפרשה .ברם ה כ א כתוב כ ש ר ה ״ ( ,אמר ליה איש חליצתה שחלצה )״שקטנה
עיא יד אליו מ כ ל מקום )״אפילו קטנה״( .ר ב י )מכאן ואילך גם בפ״ד ש ם ובפי״ג׳ יבמתו
<כתובה> בשם רבי יו<חנן> ו ב ם ו ס ה שס> מ נ א א מ ר ל ה ם ת ם ,ר ב י י צ ח ק ב ד י ה ד ר ב י ח י י ה
2
ג ( םי״ ידוש׳ ש ם כתחילה לא״. )״לשעבד הא דרבי מאיר היא ו ה ה ק ב ל ו ת >( )ע״פ כי״ל
) י ב מ ו ת מ א ב וש״נ( א י ן ח ו ל צ י ן ו ל א מ י י ב מ י ן א ת ה ק ט נ ה וכו׳. דאמד
ר ב זו ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ד א מ ר א י ש אבל בבבלי יבמות קה ב :א מ ר רב יהודה אמר
ד ע י כללא דמילתא לא דף * 94בשם ״תוספות )״תלמידי״( ריב״א הלוי״: ב״י (1ביתו״א שמ,
איפכא קתני לסלוגתא דר׳ משום ובמשנה ר׳ )״ריב״א תלוי״( לפרושי לגמרי להאי בריית׳ )עי׳ להלן(
שמעון ולית נגר בר נגר דיפרקיגיה !
(2ועי׳ פש״כ בתרביץ ש״ו ,40 ,ועי׳ תום׳ בכורות שם.
710
כ ת ו ב ב פ ר ש ה אשד. אבל חכמים אומרים איש לאיש, אשד, ו מ ק ש י נץ בפרשה כתוב
מאן ח כ מ י ם רבי יוסי היא וכר )סיפור בלשון )״וחולצת לכתחילה״( גדולה בין ק ט נ ה בין
א מ ר ל י ה רבי ל א ב ד ן פוק ב ד ק ה )״אם ה ב י א ה ד ר ב י אדהכי אתיא יבמה לקמיה הבבלי(
א מ ר כך יוסי״( )״בר׳ ישמעאל ר׳ ליה אמר )״אבדן״( דנםק לבתר שערות״(. שתי
א מ ר ל י ה )*רבי ל א ב ד ן ״ ( קטנה, ובין גדולה בין ב ס ר ש ה א ב ל אשד. כתוב א י ש א ב א
לא צריכת )״למיבדקה ש ק ט נ ה חולצת לכתחילה״(. תא
ישראל״, ח ב י ר ו״ -״שלו ושל ושל שלו ע״ז *נכרי מבטל ע״ז פ״ד מ ״ ד : .2
ע מ ׳ .22 לעיל
קטן שלא הביא שתי שערות ר׳ יהודה אומר תרומתו מ״ג: תרומות פ״א .3
ת ר ו מ ה ר׳ יוסי א ו מ ר א ם ע ד ש ל א ב א ל ע ו נ ת ג ד ר י ם א י ן ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה וכו׳.
בכל הנוסחאות .וכך היה נוסח הירוש׳ ,שהרי אמרו בירוש׳ פ״א ,מ ע״ב ,למ״א כך
תאני מאן והקטן(: והשוטה החרש תרומה אין תרומתן ואם תרמו יתרומו לא )חמשה
בשם תני ע״ג אמרו: יג סי״ג, ביבמות וכן מ ע״ג, בה״ג, ושם יודה, כר׳ דלא קטן
מ א י ר לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות. ר׳
קטן שהגיחו אביו א ו מ ר י ה ו ד ה ר׳ )בהקבלה למ״א(: ד תרומות פ״א ובתום׳
תרומתו )״בשבילו״( ידו על לתרום״( לו )״הירשה ״ מדבר ואביו תורם הוא במקשה
)ועי׳ ב נ ל י בד״א כשלא דבר אבל חרשה וכו׳ וכן שמחות ם׳׳י יא כמו בתרומות ט״ג מ״ד: (1
ע1מו ואמ לאו נותן רשות לאחר שידבר על ידו• רו1ה מדבר על ידי מי״ק כא א ( :אם
711
1
שאימן אביו אלא שתרם הוא לא יהודה( לר׳ חכמים )כלומר לו ( א מ ר ו תרומה
וכו׳ שוחטין עליו לכתחילה א י ן אמרנו ואמנם בפירושו: גי׳ ה ר ״ מ היתד, וכך
4
בית ל י ה וכר .א מ ר ר ב ח ם ד א ה א ד א מ ר ת דאבטחוה מפקי > כיון עצמן( )בפני שוחטין
פאגי בית מחומת לפנים אבל פאגי בית לחומת חוץ אלא לא אמרן דגוים האםורין
שוחטין ע ל י ו ) ב פ נ י עצמו( מאי ט ע מ א א פ ש ר ד א מ ט ו ליה ואכיל.
והוא ור״ח, וא״פ מ ב ור״ח ״בפני עצמו״ ליתא ז ״ י ך לי מ ,
נ נ א ת מ צ ע י נ פ ב
712
דאבטחוהו ש ל גוים ואע״ג האסורין ר׳ יוחנן ב ב י ת אוקמה ר״ח: שפירש וזהו העיקר ן
להוציאו שהבטיחוהו כיון ישראל בית אםורין של אבל שוחטין עליו וכו׳ א י ן לאפוקי
ש ל גויס אסורין האסור בבית א מ ר רב ח ם ד א וזה עליו. שוחטץ וכר הלכך משקרי לא
אם אבל וכר סאגי בית לחומת חוץ שהוא שוחטין עליו בבית האסורין א י ן ששנינו
פסחא ליה דמעיילינן דאיפשר עליו שוחטין פאגי מבית בבית האםורין לפנים זה הוא
ואכיל ליה. התם
אחרים. בחבורת אף עליהן״, שוחטין ״א י ן הבבלי נוסח היה איפוא שכך ברור
הר״מ. בא פי׳ ומכאן
אבא בר ר׳ י ו ס ה בי ר׳ בון מ ו ח ל פ י ם ד ב ר י ר׳ י ו ח נ ן : לו ע״א, שם׳ בירוש׳ אבל
אשר גוי<ם> אבל אם חבשוהו י ש ר א ל בשחבשוהו מתניתא בשם רבי יוחנן חנה בר
בנתון חוץ לירושלים )״אין שוחטין עליו ע ד שיבטיחוהו ד ב ר שוא וימינם ימין שקר. פיהם
שהבטיחו. הבטיחו כמי אבל בנתון בתוך ירוש׳ אפי׳ לא להוציאו״(
אבל ז י ש ר א ל ״ ״בשחבשוהו ב ש ם ר׳ יוחנן ״שוחטין עליו״ ,ומסרו שנו איםוא הם
ג ו י ם״ של האסורין ״בבית יוחנן ר׳ בשם ומסרו עליו״ שוחטין ״אין שנו בבבל
)תום׳ שם(. מ ש מ ע ת י ן ״ א י פ כ א מוקי ל ה וכו׳ והיינו ש״בירושלמי
שוחטין לא שנו דאין המשניות: הבבלי על פי נוסח שרש״י נדחק לפרש את אלא
בגמרא ״בפני עצמן״ ,״בפני עצמו״. ועל פיו הוסיפו עצמו. ב פ נ י החבוש על
שחוזה וכו׳ הרי מי עושים פסח יהו הטמאים יכול כל : 259 ב ה ע ל ו ת ך ט י. בס״ז
שהבטיחוהו להוציאו מן בית האםורין ת י ל כי ש ם מ״ר (,ו ה ק ט ן ו ה ח ו ל ה ו כ ו ׳ ו כ ן מ י )פסחים
כאן ״והחולה״ שנין םםח פסח שני אין כל אלו עושים לנפש טמא מת עושה טמא יהיה
א ל א שאין ס״ז דן אלא לענין שאין אלו עושים פ״ש ,ולא לענין מינוי. סתם׳
משמע מביא את ,12ש נ י נ ו : הו׳ הורוויץ פ״ג, סוף בא םםחא גם במכיל׳ ואמנם
ואת ה ז ק ן ו א ת להלן: ל״ט הזקן. )רש״י להלן: ה ק ט ן החולה ואת ומביא את אלו
יכולין ש א י נ ן שאינן יכולין לאכול כזית ת״ל איש לפי אכלו יצאו החולה והקטן הקטן(
לאכול יכולין שאינן והקטן החולה א מ ר ו <מ י כ ן שוחטין עליהן שאין כזית לאכול
ב ע י ק ר נום׳ כי״י ,ככי״י א ומ״ח(. )כך ה י ה אין שוחטין עליהן> כזית
שחטו לאוכליו שלא צד ביזה מ״ג(: )לפיה ב פ״ג פםח׳ בתום׳ שנינו וכיו״ב
יכולין ״ ש א י נ ן במשנתנו שאף הוא ופשוט כזית. יכולין לאכול ש א י ן ולזקן לחולה
כ ז י ת ״ א י נ ו נ מ ש ך א ל א ע ל ח ו ל ה וזקן. לאכול
לאכול כזית יכולין ש א י נ ן העיקר הוא: שאפילו לנוסח הירוש׳ ספק אין א״כ
ופ״ו מ״ו. של פ״ה מ״ג ושלא לאוכליו״ ״לאוכליו בחבורה .שהוא כלומר עליהן, שוחטין
)״אנן במשנה ישראל פ ש ת ן -ל א היה לבני ארץ ובנעורת של פ״ד מ״א: שבת .6
נ ס ו ר ת ״ ( ,א ל א ב ״ ת נ י י ד ב י ת ר ב י ״ ,א ב ל ה י ה ל פ נ י ה ב ב ל י ) מ ט א ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .53 תנינן
אבל בני ארץ ישראל י ת ו מ ה ש נ ת א ר ׳ וכו׳ -כנוסח הבבליים, כתובות פ״נ מ״ו: .7
ו ע ״ פ ב ר י י ת א זו י ת ו מ ה , שנה: דבית רבי״ ש״תני אלא ז נ ע ר ה במשנתם: להם היה
ב י ר ו ש ׳ א ת ה מ ש נ ה ,ו ב ב ב ל ה ו ג ה ה ,ל ע י ל ע מ ׳ .65 פ י ר ש ו
)״הא נופא הבבלי רבוא .זהו נוסח עשחה( אחד עשרה ואחד ברכות פ״ז מ״ג: .9
7V
שאילתא ואף לא בתלמודי ,של ק ש י א ״ וכו׳( ,א ב ל ה ו ס פ ה זו ל א היתד ,ע ו ד ל פ נ י ה י ר ו ש ׳ .
על רב פליגא מתניתא מה םע״ד(: )גיטין פ״ד, שם כט ע״א הירוש׳, נוסח וזהו
ברשות אין תימר בהנייה. מ ו ת ר לאחר הפסח חמיצו על הנכרי את שהלוה ישראל
( 2
. הוא יהא אסור ישראל
שהלוה ישראל בה: ששנו כתנאי״( ן״לימא ברייתא מביא ה ב ב ל י )שם( ואמנם
)והסיפא שם, אמרו עובר מ א י ר ר׳ משום עובר א י נ ו על חמצו לאחר הפסח לנכרי
עובר. ה כ ל ד ב ר י סיפא״ 0אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו לאחר ה פ ס ח ״אימא
א י נ ב
י ץ ־ ב נ ו ס ח משנתנו לסיפא של םתם איפוא ש ל ב ר י י ת א זו שור, ת״ק
ל נ ו ס ח דמתניתין כרישא שעובר, ר״מ מודה אף לישראל שהלווה ובנכרי ישראל,
ה י ר ו ש ל מ י .
חמיצו על ישראל את שהילוד, נכרי שנינו: כא-כב, פ ״ א )פ״ב( בתום׳ אבל
מותר אחר הפסח לך מ כ ו ר ה ו א ה ר י ל פ ס ח ק ו ד ם ב א ת י ל א אם לו ו א מ ר
ו א מ ר ל ו א ם ל א ב א ת י ו א צ י ל ב ה נ א ה .י ש ר א ל שהילוד ,א ת ה נ כ ר י ע ל ח מ י צ ו באכילה
בהנאה ואציל באכילה. א ס ו ר אחר הפסח לך מכור הוא הרי ל פ ס ח קודם
714
וכפירוש הבבלי .אבל אפשר מ ב ״ ב , המשנה, פ י ר ו ש שהיא זו א פ ש ר תוספתא
״אם לא באתי וכר״ אומר לו שאם אחרים, בתנאים ח ד ש ה שאינה אלא הלכה וקרוב
נכרי ב: לא שבבבלי, השניה הברייתא מן נראה וכך אסור. ובישראל מותר בנכרי
עובר א י נ ו * =0י ש ר א ל ש ה י ל ו ו ה א ת ה נ כ ר י ע ל ח מ צ ו ״ ( ישראל פת פורני אצל שהרהין
ב
הפת, הניעתך אם לא באתי ו ב ר ש ״ י ד״ו ,כ ל ו מ ר : מ )כיה בכ״י אמר לו הניעתך ואם
שהבבלי שם פירש ״הניעתך״ -מעכשיו. אלא היא שלך( עובר. הרי
ונו׳ )בבלי לט ם , י ב ש י ן בין לחיץ בין הבבליים: נוסח מ״ו, פ״ב פסחים .13
ב י ן כ ב ו ש י ן ) י ר ו ש ׳ ש ם .כ ט ע ״ ג ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .110 הירושלמיים:
ומוריד הגשם הרוח מ ש י ב אלא אומר אינו הוא אף תענית פ״א מ״א: .14
מב״ב אבל ז ה ו נ ו ס ח מ ש נ ת ה י ר ו ש ׳ ו ה פ י ס ק א )םג ע ״ ד ( ו כ מ ה כ י ״ י ׳ י ר ו ש ל מ י י ם ״ . בעונתו,
משיב וכר. ]להזכיר[ אלא ]לשאול[ א מ ר ת י לא אני אף ועוד:
ו ה י ר ו ש ל מ י :ה ב ב ל י ם )ד ע ״ א -ע ״ ב ( ס ו ב ר י ם ה ב ב ל י תלויה בשיטתם של וזו
״מוחלפת ןעי׳ לסיפא תירצו את הניגוד בין רישא וכך והזכרה לחוד״, לחוד ש״שאלה
ש ב ב ב ל י )ב ע ״ ב ( ,א ב ל ב נ י כבברייתא נסחו במשנה כן ועל ,(251 עמ׳ לעיל השיטה״,
ומיישבים את הניגוד על ידי )סד ע״א( שואליך ״מקום שמזכירין אומרים ישראל ארץ
ל י ת א גם ב ורי״ד מ ״להזכיר״ ליתא בכ״י מ ,ובכ״י ) ב ב ב ל י ו י ר ו ש ל מ י שם(. תנאי״ ״תרי
ופירשוה: אלא מ ש י ב וכר, א מ ר ת י לא א נ י אף הבבלי: וזהו עיקר נוסח ״לשאול״,
אמרתי אלא ״להזכיר״ ולא ״לשאול״. לא
*71
נ ג ר ר י ן ״. וסובר ש״כל הכלים נגררת, שאינה בעגלה לת״ק איפוא רבי יהודה מודה
תני לא )שבת פ״ג ו רע״א ושם סע״ג(: םא ע״ג ביצה שם, נוסחת הירוש׳, וזוהי
וכו׳ מ ו ד י ן ח כ מ י ם רב חונה ר׳ ב א ב ש ם ור״ש מתיר וכו׳ מ פ נ י ש ה ו א ע ו ש ה חריץ יגרד
בי ר׳ בון ד ר ״ ש יוםה א״ר ב ט י ט ש מ ו ת ר ל ט ל ט ל ו וכו׳. משוקעות שרגליו בכסא לר״ש
ה י א .א ״ ר יוסד ,מ ת נ י ת א א מ ר ה כ ן ) ״ ש מ ו ד י ם ח כ מ י ם ל ר ״ ש ו כ ו ׳ ״ ( כ ל ה כ ל י ם )אינן( נ ג ר ר י ן
שגם ומכאן גגררין״, ״כל הכלים גורם שהירוש׳ כובשת , שהיא מפני חוץ מן העגלה
ד ב י י ה ו ד ה מ ו ד ה ש נ ג ר ר י ן ל פ ח ו ת ב מ ק ו ם ש א י ן ח ש ש ל ח ר י ץ ,ו א י נ ו ח ו ש ש א ל א ל ״ כ ו ב ש ת ״ .(1
רבי הוא שבברייתא שת״ק של ר״ש סובר כבבלי, בר׳ בון ר׳ יוסי שגם ונראה
ו ס ו ב ר ש ר ק ב מ ס ה ו כ ס א ו כ ו ׳ א ס ר ו ל א ב ש א ר כ ל י ם )ועי׳ ש ב ת כ ט ב ו ר מ ב ״ ן שם>. יהודה,
מן נשמטת של שידה ,שבזמן שהמוכני ב״מוכני״ מ ״ ב שנינו בכלים סי״ח ואולם
נשמטת אינה ואם מעות״, ע ל י ה ש י ש ב ז מ ן בשבת אותה ״אין גוררין השידה
שגוררין אותה ע״י השידה ,אע״ם מעות״ ,ז״א עליה שיש אע״פ בשבת אותה ״גוררין
ההיא ושם: מ ד ב ובתום׳ שם, בבלי ש ב ת )ועי׳ בוודאי כמו עגלה של קטן ש״כובשת״
ר ״ ש היא׳ וכן בירוש׳ פ״ג ,ו םע״ב(.
כלומר על גבי כלים כלים״. נגררת אלא ע״ג ״ואינה הפשוט של פירושו וזהו
אחת במשנה ב״כלים״ תשתמש שהמשנה שא״א רש״י, כפי׳ ״בנדיס״ )ולא א ח ר י ם
מובנים( ,כ מ ו ה מ ו כ נ י ע ״ ג השידה. בשני
שזהו עיקר הנוסח ב מ ש נ ת ביצה ,א ל א שהוגה נם בירוש׳ על פי המשניות. ובוודאי
אימא הספרים: ברור כ ל כך ,כי נוסח ביצה ,אין הדבר לבבלי אלא שגם בנוגע
ג י ט ל י ן ה כ ל י ם נגררין .הוא בוודאי מוגה ,ונוסח כ״י מ :כל ה כ ל א י ן וכו׳ םיפא
אין שכובשת מ פ נ י כ״י מ: נוסח וגס המשנה(, ע״פ )רב״א הגיה בשבת )= נגדדין(
היה ע״כ שגם הבבליים וקרוב אינו מתאים לנוסח שלנו. ןעי׳ לעיל(, חריץ לא מ פ נ י
והשיבו ״תרי תנאי״, לסיפא. מרישא פשוט ושאלו ננררים״, הכלים ״כל במשנה להם
משנתנו שנתה בשם רבי יהודה מ ה ששנה תנא דברייתא בשם רבי שמעון. ז״א
נראה שכולה רבי יהודה ,ו״רבי יהודה אומר״ כמו ״ א מ ר ר׳ יהודה״ הוא. ואמנם
א ח ד בפניו כראוי ויצא והזיק במוסרה ונעל ב ע ל י ו .19ב ״ ק פ ״ ד מ ״ ט :ק ש ר ו
חייב ד ב ר י ר׳ מאיר ר׳ י ה ו ד ה אומר ת ם חייב ומועד פטור. מ ו ע ד ו א ח ד תם
ק ליתא •אחד תם ואחד מועד״ ,״דברי רימ״ ליתא במי״ר ובהו׳ לו ר מי״ר וכ״י פ
ברא״ש ובכ״י המבורג ליתא •וגעל בפניו כראוי״ )וליתא גם במכילתא ובתום׳ עי׳ וק,
להלן( ,י ל ק ו ט :ש ל א כראוי )ועי׳ מכילתא( ,״בעליו״ ליתא בהו׳ לו.
דר״מ טעמא מאי שם: שאמר,׳ שלנו. משניות נוםח לו היה ) מ ה ב( ה ב ב ל י
כלל אלא מניחו שורו משמר )״אין א ד ם שימור קיימי שוורים לאו בחזקת סתם קםבר
ואמר רחמנא תם ניחייב דנבעי ליה שמירה פחותה ,הדר א מ ר רחמנא ולא ישמרנו ויוצא״(
)״דלבעי נמי תם לתם נגיחה למועד ויליף נגיחה מעולה שמירה מועד דנבעי ליה גבי
קיימי )״אין ל ך א ד ם שאינו מעולה״( .ד׳ יהודה סבר ס ת ם שוורים בחזקת שימור שמירה
מעולה הדר נישלם דניבעי ליה שמידה תם אמר רחמנא פחותה״( שמירה שורו משמר
ריבוי אחר הוי ריבוי דנעביד ליה שמירה מעולה, ולא ישמרנו גבי מועד רחמנא אמר
ריבוי א ח ר ריבוי א ל א למעט ,מיעט הכתוב לשמירה מעולה• ואין
] (1עי׳ עכשיו תרביץ ש״ו 51 ,וס׳ היובל לר״ל גינעבורג עמ׳ סח[.
71(,
:284 ה י ה כ נ ו ס ׳ ה ת ו ם ׳ פ ״ ה ז ו מ כ י ל ת א מ ש פ ט י ם פ״י, ה י ר ו ש ל מ י י ם נוסח אבל
)ובמכילתא שנו :שנא׳ ולא ישמרנו בעליו מאיר ר׳ דברי חייב ו מ ו ע ד סטור תם
דברי א״ר לעזר ד ע״ג: שהרי אמרו בירוש׳ שם, שמור הוא זה דברי ר׳ מאיר(? ולא
0
ל ש ו מ ר ח נ ם י צ א ו ה ז י ק פ ט ו ר וכו׳ )עי׳ ר ״ י לוי ב פ י ר ו ש ו ע מ ׳ <תס> מאיר מםר שור רבי
ו ה ו ר ו ו י ץ ב מ כ י ל ׳ ש ם ׳ ו ע י ׳ ל ה ל ן .(2IX קכט
ויצא שפסק את המוסרה שור לנינגרד: קטע כט. כא ד ר ש ב ״ י במכיל׳ אבל
מ ב ״ ב. ח י י ב ד ב ר י ר׳ מ א י ר ,וזו כנו׳ מ ו ע ד ו א ח ד תם א ח ד )כלשון התום׳( והזיק
)הרי זה נזיר( אהא האומר נזירות כנזירות כל כינויי נזיר ס״א מ ״ א : .20
א ה א נרה נ ז י ר נ ז י ק נ ז י ח פ ז י ח ה ר י ז ה נ ז י ר . או
.ovaש ה י א ק ר י א ה ,vah ו מ כ ״ ו ו ה -מ ל ע י ג עליהוך .כלומר פירושו מהידיגו? ״האח!״
ל א״י :או )בסורית אוף .או שפירושו קריאה ש ) מ ר ק ו ס ט ו כט( ,ב ס ו ר י ת ולעג תימה של
(1כ״ה ברשב״א מה ב .ועי׳ בבלי מה רע״ב :מסר שורו לשומר )חנם ,עי׳ דיס ,ואו״ז שם(.
בגליון טכ״י הסופר עצמו :אהא ,ועל פיו הגיה המגיה בד״ו בפנים. (2
כדפו׳ במעות :ומדרבי ,וחמ דברי ריב״ח להלן גא רע״ב ,וכשמואל בבבלי ב סע״ב לפיםקא שלגו. (3
717
פ״ג ,ו שבת דרוש׳ ובירוש׳ במדרשים רגיל שבמובן זה הוא ו ה ס כ מ ה , ש מ ח ה של
נ
ש ר י ״ ר > ,א י כ ״ ר פ ״ א ה ,ב ו ב ר ,66פ ס י ק ד ר ״ ב צ ז ע ״ ב ו ת נ ח ו מ א ב ו ב ר ר א ה י ( ,ו כ א ו מ ר ע״ג
שמואל: בשם ומפרשו )״אהא״(, פירושו של ״או הא״ חוזר הירוש׳ ל ע י ק ר אח״כ
שנה שמואל שכבר מוכיחים שבבבלי דברי שמואל שאין וודאי אבל ״אהא״. ״אוהא״.
שהרי דבריו יכולים היו לפרש יפה נוסח ״או הא״ ,שכוונתו ״הלואי א ה א כ מ ו ת ן ״ ״אהא״,
הירוש׳ הוא בוודאי ״שכולת״ ,מלה״כ ״שכולים״ .״שכוליך״ .אבל אף ״שכורת״ נוסח
וגו׳, מיין, ולא זאת עניה ושכרת נא שמעי כא: נא ישע׳ ע״פ לקרוא שכורת, יש
] (2ס פ ר מ א ג ג ס ,עמ׳ 11־ ־ . [ 1 3 עי׳ ש .ליברמן ,תרביץ ש״ב » ,״ . !(
718
״תוספות הירוש׳ ,עי׳ לפני הבבלי ולא היו לפני שהיו ה ו ס פ ו ת כמה כיו״ב
ו ל ה ל ן ס י ׳ ב ) 3ע מ ׳ 720ו א י ל ך ( . והוספות״
( 1
ה ג א ו נ י ם : ארבעה חילוםים בין א״י לבבל שהעירו עליהם ובאחרונה
ב ו ד א פ ס ט ,1912ע מ ׳ 15ס י ׳ ט :ר ׳ י ה ו ד ה ב ת ה ״ ג ,Gaoni Responsumok .22ר ס ״ ג
ו ב נ י מ ר ד ו ת )נזיר פ ״ ד מ ״ מ ת ס פ ו ק מכת הארבעים את ס ו ס ק ת אינה אם אומ׳
תספוג. ם ו ס ג ת ב ב ל
״ויש מםרש סופג כמו ויספוק ערוך: ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת גם מי״ר ולו ועוד. ״סופגת״
כפיו גמ״ל וקו״ף מתחלפין״ .ל״םוסק״ השוה ״לוקה״. את
וקאל ,ד ף :b77 m s . h e b . e. ק ט ע א ״ פ 74 לרם״ג, לפטה״ אלםבעין .23ב״שרח
יקולון אלאבא וכדי פי לגה תקדירה וחזרה יעני יקח מכם עמדתו. האצל מספד בית
2
' .ועי׳ ״ כ ת י ב״. ע ו מ ד ו ת יקולון י ש ר א ל א ר ץ ו א ה ל א ו מ ד ו ת אל תרבה לעשר
מערכין לנזיר ביין ולישראל בתרומה .םומכום אומר בחולין .24ע י ר ו ב י ן פ ״ ג מ ״ א :
ב ב י ת ה ס ר ם .ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א פ י ל ו ב י ן ה ק ב ר ו ת וכוי. ולכהן
:(3 ( ד ״ כ ע ה ב ב ל י י ם )ל ע ״ ם .א ב ל ג ו ם ח ה י ר ו ש ל מ י י ם ) צ י ט א ט ב י ר ו ש ׳ פ ״ ,
ג זהו נוסח
4
בתשובתו. ה א י י ר ב ל כ ה ן ( וכר .ו כ ך ה ו א ב מ י ״ ר ,ק לו ופ .ו ע ל י ה ד ן בחולין אף
בחולין וכר אף בתרומה םומכום אומ׳ וששאלתם מערכין לנזיר ביין וליש׳ :142 גאוניקא
משיב: והגאון ואין ב ה ן א ף בחולין א י ל א םומכוס אומר בחולין. ס פ ר י ם ע מ נ ו ו י ש
ב ב ל ח כ מ י י ש ר ׳ אבל בארץ מיהו ודאי י ש שגורסין םומכום או׳ א ף בחולין אילא
ג ו ר ס י ן ם ו מ כ ו ם א ר ב ח ו ל י ן ו י ש ב י ן א י ל ו ל א י ל ו ח י ל ו ף ב ר ו ר ) ה ש א ר חםר(. כולן
)בבלי שם(, בתרומה״ ״ולישראל חולק על שסומכום מפרשים, שחכמי בבל ז״א
״ולכהן בבית הפרם״ כסתם משנה .משא״כ חכמי ארץ ישראל מפרשים שסומכוס ומפרשים
בחולין ולא בתרומה ,שאין בבית הפרם״, ל כ ה ן שמערבין ״בחולין ענין לעצמו, אומר
אומר אפילו בין ת ר ו מ ה )עי׳ ל א א( ,ו ב ב י ת ה פ ר ם ו ל א ב י ן ה ק ב ר ו ת ,ו ר ב י י ה ו ד ה מטמאין
ת נ י א )כי״י וראשונים( ר ב י י ה ו ד ה אומר מ ע ר ב י ן הקברות וכר .וברייתא שבבבלי ל ע״ב:
ב ק ב ר - ,מ ו כ י ח ה כנוסח הירושלמיים .שת״ק לא התיר ט ה ו ר ה ב ת ר ו מ ה טהור לכהן
״אף״(. מ צ ו י י ם : ש י נ ו י י ם )ועי׳ ה פ ר ם ב ב י ת לכהן ח ו ל י ן אלא
בידו א ח ת דברי ר׳ יהודה ש נ י ם .25ס ו כ ה פ ״ ג מ ״ ז :ו ב ג ד ו ל כ ד י ש י א ח ו ז
ישראלי. ״משגיות של ארץ (1ועי׳ גס להלן מרק , X V I״משנה טברנית״ .״משנה ירושלמית״,
(2ן בקטע קמברידג )קלאר ,סםר רב סעדיה גאון ,עמ׳ רפ״ג( משובש ,ו ש ם :ויוקאל ,וכן אלאצול
: 5 3 3
י י ק א ל עומדות .קטע א״פ הנ״ל מ ג א ד״ר קלאר ,אחרי שנדפס המאמר הנז׳ ,ומידו זכיתי בשימושו[.
בבית הפרם ,הוספה מאוחרת היא. ולכהן (3הפיםקא שלפניו:
(4הנקודה שבדפו׳ חדשים לפני ״לכהן״ בטעות היא ,ואינה בדיו.
719
בשתי ידיו. בידו א ח ת ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר׳ יוסי אומ׳ אפילו ש נ י ה ם שיאחוז כדי שונים
בישיבה ו א י ס ת ב ר לן ה כ י ן ו א מ ר נ ו כן. כ ת ו ב ו ת נוםחין )־־כאן .בבבל( כן יש וגם
ו ה ר ב ה דיק טסי גירסא דהדין הזה הפרק את עדן נוח מארי אבא גאון כששיגן
והוא מהם. קיבלגו ולא זאת על הפרק באותו שהיו ז ק י נ י ם נ ג ד י נ ו ה ת ר י ס ו
)גידסת אמר ע״ד: נג שם, מ ירוש׳ והלולב. האתרוג ״שניהם״, לנוסח ראיה מביא
תמרים יאות, וכם)ו>ת לו> ר׳ י ו ס ה אילו ה ו ה כ ת י ב אמר ברין וריטב״א: סבר, הגאון:
אחת. ב י ד ו וזה א ח ת ב י ד ו זה כתיב אלא כפות תמרים אפילו לית
הבבליים כנראה שבזמן התלמוד גם ה ת ל מ ו ד ? ב ז מ ן היה נוסח הבבליים כיצד
׳ הדר דבעי מ ״ ט )דר׳ יהודה( לאו מ ש ו ם לא ב: אמרו בסוכה שונים ״שניהם״ ,שהרי היו
לאסוכינהו ואתי ליה בשמאל זימנין דמיחלפי ואתרוג בימין רבה לולב כיון ד א מ ר לא
הלולב אחת להחזיק בידו שיוכל צריך ״ולפיכך מידיו ויפסל(, )שיפול לאיסםולי ואתי
ואותה גרסינן״(, )הר״ף .אלא שהספרים הוגהו ע״פ רש״י )״שנים בידו א ח ת והאתרוג׳
אומד ר׳ לו ב בברייתא שהרי יס ב ו ר א י ת ( ן םוגיא מאוחרת היא ל א א -ב, הםוגיא,
״ ש א מ ר ו ל ו ) ל ר ״ ע ( א י ן ז ה ה ד ר ״ <ועי׳ ר י ט ב ״ א ,ד ״ ם ו ג ״ ש ש ם ( . יהודה
ד )״כ רוחותיו משלש המקיף א ת חבירו וכך פירושו: הראשונה .כנוסח מי״ר וכי״י, את
את וגדר כך״( )״אחד עמד יוסי-אם ר׳ אותו-אמד מחייבין אין וכו׳ גדר דינו״(:
הוא. מ ק י ף מגלגלין עליו א ת הכל ,ויעמד״ הרביעית
שא)י(ני ישן שא)י(ני קונם וכר מותרין ואלו מ״א-מ״ב: ל( נ ד ר י ם פ ״ ב
אסור. שא)י(ני מ ה ל ך וכו׳ ש ב ו ע ה שא)י(ני י ש ן שא)י(ני מ ד ב ר שא)י(ני מ ה ל ך מדבר
ה ע ש ב ו אוכל לך מותר. לא לא קרבן שאוכל לך, קרבן א ו כ ל לך, )ב> IIק ר ב ן ל א
חומד א ס ו ר II .ז ה לך אוכל לא שבועה לא לך. שאוכל שבועה לך אוכל לא
מבנדריס. בשבועות
ב כ ל נ ו ס ח א ו ת ה מ ש נ ה .ג ם ב פ י ״ ר )לז ע ״ ב :ק ר ב ן ל א א ו כ ל ל ך כו׳( .א ב ל ה י ר ו ש ׳ כך
ה י ה ל פ נ י ו כ ל מ ש נ ה ב ״ ק ר ב ן ל א א ו כ ל לך וכו׳ א ס ו ר ׳ ,א ל א ש נ ש ת ב ש ע ״ י ה ס ו פ ד י ם . לא
א י ג ה שייכת לכאן .הם חולקים ב ה ל כ ה , מחלוקת מומבדיתא ובני מתא מחסיא בכהונות נה א נ(
״ .לעיל עמ׳ .13 ם ב ו ן ״, א ו . י ו י ן ו ן . 0 א א ( < א ל ק ג . ) 3 ן ן ן ן נ א י ס ^
720
אסור, שבועה )ש(לא אוכל לך מותר )קרי: תנינן לא ירוש׳ שם׳ לז ע ״ ב :ו ל מ ה
)קרי: שבועה מ י מ ר ו ס ב ר נ ן מבנדרים. בשבועות חומר דתנינן בגין אלא ק״עא
כן לא תנינן. לפום אסור, ש א ו כ ל ,ק״ע( לך דברי חכמים ק״ע> ל א א ו כ ל ) ק ר י : קרבן׳
אסור״ ומשיב: א ו כ ל ל ך וכו׳ במשנה ״שבועה לא למה לא נשגה שואל: הירוש׳
ש״קרבן שאוכל שבסיפא, מבנדרים׳י בשבועות דנים על פי ״חומר שאם כן היינו מפני
( 1
( שלחכמים מ ו ת ר ״ )כמו ש ש נ ו י ב א מ ת בנוסחאות( .ואנו ה ל א א מ ר נ ו )״וםברנן מ י מ ר ״ לך
בבלי ועי׳ ע״א לז שם, דרוש׳ מ״ד בס״א ששנינו כמו אסור״, לך שאוכל ״קרבן
יכולנו על כן לא מתיר׳ ור׳ י ה ו ד ה א ס ו ר לך אוכל שאני וכו׳ קרבן האומר א(: טז
״ ש ב ו ע ה ל א א ו כ ל ל ך ״ וכו׳. לשנות
)דפו׳ א(: בובר מטות א ב ת נ ח ו מ א במשנה שהובאה באמת ח ס ר ה וההוספה
<קונם שאיני מהלך ,האומר לאשתו> שנו רבותינו קונם שאיני ישן קונם שאיני מ ד ב ר כך
חומר מ ה ל ך אסור. שבועה שאיני <שבועה שאיני מדבר> שבועה שאיני ישן וכו׳, קונם
מ ב נ ד ר י ם וכוי. בשבועות
כמו ירוש׳ פאה ס״ז, כבבלי, ״וקיימא לן״ בירושלמי הוא כמו ״ואמרינן״, ״וםברגן מימר״ (1
רע׳׳ג )ציטאט ממשנת ערכין פ״ו מ״ה!( ,מע״ש מ״ב, מ ג תרומות פי׳ה, לד ע״ב, כ ע־ג ,שביעית פ׳׳ב,
שבת פ״ב ,ד רע״ד ,מו״ק פ״א ,פ ע״ג ,כתובות ספ״ד .כט ע״ב ,נזיר ערלה ס״ב .סב םע״א, נג סע״ג,
ם״ג׳ נב ע״ד ,ע״ז פ״ג ,מג ע״ב ,ועוד.
ב״ק עה ב ותום׳ הרא״ש בשבועות (2עי׳ תום׳ שם יט ב ד״ה השבועה ,ותום׳ הרא״ש בשמ״ק
התום׳ בשבועות שם שבס׳ מגדנות נתן ,והכל דחוק ו בנוגע לב״ק שם ,עי׳ תוס׳ שם ד״ח ברייתא ולהלן.
במםרבין .אמנם הרמב״ן בחידושיו אומר :ה״ג בנוסחי עתיקי התם )וכבר הגיהו כן ב ד י ו ( : מגיהים
ד התם מתגיתין ד ה כ א כשאין מסרבין בו לאכול כי׳ )״כולהו״( ובפירוש רבינו חננאל ז״ל מתגיתין
ד נדרי ם מתני׳ ואי אפשר וכו׳ .אבל ר״ת אומר :ופריק אביי ברייתא במסרבין ורש״י זיל כתב
- ר י ח ,אבל אין זה לשון תלמוד ״מתניתין דהכא מ ת נ י י בשאין וכוי ,והוא לשונו של במסרבין וכו׳
כאן -כאן״ )וכך באמת הביא ה״פירוש״ לנדרימ •חכא -התם״ ,או ״כאן אלא דהתם/ מתניתין
-משבועות(! בסנחד׳ לב רע״ב :טתניתין דהכא -ואידך )ואינך( ,״ואינך״ -ברייתא ומשנה. שבשמ״ק
(3זו תשובה לראייתו של הרמב״ן שם :ועוד והתם וכו׳ וכולה סוגיא איתא התם.
721
א סג ב י ו מ א ״דרב ש ש ת לא קבעוה תנאי״ ,אבל ואמרו ש ם : <והנזיר>״, !והמצורע[
ב כ י ״ י :ו ש ל מ י ה ן ! ) ל ע י ל ע מ ׳ .(346 ח ס ר
בשבת״ ואחד למול השבת ״אחד למול א ח ד (5ש ב ת פ י י ט מ ״ ד ,ל מ ש נ ת ה ב ב ל י :
ו ר ב על פי רבי שמעון בשבת״׳ למול שבת ואחד בערב למול םתם ,ומחלוקת ב״אחד
י ו ח נ ן )שם( ה י ה ל פ נ י ה ם ורבי ינאי ה ב ב ל י <קלז א ( ,א ב ל ה י ר ו ש ׳ ) י ז ע ״ מ ו ר ב י הונ א
וכו׳ ״ואחד למול אחר השבת״ ״אחד למול ערב ש ב ת ואחד למול בשבת״ םתם, להיםך:
במחלוקת ,כר״מ ,וכך ש נ ה גם רב יהודה )שש. -
אחד למול מי שהיו לו שני תינוקות ו ת נ ן י ס ב : וכך הובאה משנתנו בכריתות
ר״א בשבת השבת שלאחר ואחד למול ב ש ב ת )כקטע שכטר( ושכח ומל א ת השבת אחר
מ ח י י ב ו כ ר .ה מ ש נ ה מ ק ו צ ר ת כ א ן ל צ ר כ י ה ם ו נ י א ,א ב ל ה נ ו ס ח נ ו ס ח ה י ר ו ש ל מ י ) ל ע י ל ע מ ׳ .(311
0
( ל מ ק ו ר ו ת ה ב ב ל י בהשוואה )זהירה ו נ ז ה ר ת ן ג( ש י נ ו י י ם ו ח י ל ו פ י ם ה י ו צ א י ם מ ת ו ך
כך למשל: ומדרשי־הלכה(. )תוספתא ל ב ר י י ת ו ת תנאים, של
ה ב ב ל י )יח א( (1ר ״ ה פ ״ א מ ״ ב :כ ל ב א י ע ו ל ם ע ו ב ר י ! ל פ נ י ו כ ב נ י מ ר ו ן ,ז ה ו נ ו ס ח
אבל דוד. ב י ת כחיילות ו ש מ ו א ל אמר: א י מ ר נ א , הכא תרגימו כבני ופירשוהו:
כ ב נ ו מרון ,וכן לו ,פ ו ד י ג ר ד וה! ק ופיוטי יגיי ש כ א :כ ב נ ו מ ר ו ן , במי״ר ופי״ר ד ״ ו ע ז ע ״ ב ( :
נומרון,cohorte , סור׳ ,numerus, VOI^IEQOV והוא כבנומרין, כי״ו: יא פ״א ובתום׳
2
אמר ב י ר ו ש ׳ ש ם ) ש ר י ״ ר (147א מ ר ו :ר ב י א ח א ואפשר ש ג ם ש מ ו א ל כיוון ל ז ה ' . ״גדוד״,
והשני הראשון לא גתפרש עדיין ב י נ ו מ י ן ) כ ך בשרי״ר(. ךידין ורבנן אמרין כ ה ד א כהדין
. • b i n u m u רשs,
ל ע י ל ע מ ׳ .397-396 ׳ א ״ מ ב ״ פ ה ״ ר ( 1 1
ד ו ד על קידושין עו ב ,ששמואל מפרש אף ״אסמרטיא של מלך״ :בחיילות של כית אלון . ג וחבירי
)אלא שהבבלי • י ר ש גם ״של גית דוד״ -ב״ד ממש ,ועי׳ ידוש׳ שם ,סח םע״ד(.
,286 281ואילך ,וזו שם עמ׳ חי״ח סמד״מ, ביאהרגוך פרידמן ] (3נדפס בחלקו ע״י ד״ר
722
בזה .ב ח ג י ג ה יה ם ע ״ ב שנינו :ת״ר הנוטל ידיו נ ח ל ק ו ש ה ת נ א י ם נראה ואמנם
וכן ה מ ט ב י ל ידיו נתכוון ידיו טהורות לא ט מ א ו ת ידיו ידיו טהורות לא נתכוון נתכוון
אמר רב טהורות, ידיו נ ת כ ו ו ן לא בין נתכוון בין והתניא ט מ א ו ת ידיו נתכוון
אבל נראה לפי דעתו, לא קשיא כאן לחולין כאן למעשר .ר״נ פירש את הברייתות נחמן
כברייתא הראשונה והמשנה -כשניה. סוברת מכשירין והתוספתא חולקות, שהברייתות
שהגיהו אותה אח״כ ע״פ התוספתא. אלא
הברייתא השניה היא השגויה בתום׳ ידים פ״ב ג :הנוטל א ת ידיו אם נתכוון ואמנם
ידיו בין כך ובין כך ידיו טהורות .ורבי יוסי מ ח מ י ר ה מ ט ב י ל א ב ל טהורות וכו׳ ידיו
הנוטל לידים הנוטל מתכוין והנותן אין מתכוין הנותן מתכוין והנוטל שם פ״א יג: בנוטל.
ט מ א ו ת . מ ת כ ו י ן ידיו ט ה ו ר ו ת ור׳ יוסי א ו מ ר י ד י ו אין
םטורין מן הסוכה ,קטן שאינו ו ק ט נ י ם סוכה פ״ב מ״ח :נשים ועבדים (4
לאמו חייב בסוכה ,מ ע ש ה וכר. צריך
ל כ א ו ר ה י( נראה מכאן ,(605 )לעיל עמ׳ מעשה לסתור וכר כח ב אמרו: בבבלי
)ת״כ אמור הני מילי דת״ד מנא אבל שם כח א אמרו: במשנתם, ו״קסנים״ שנו שהם
אלא ה ק ט נ י ם . את ל ר ב ו ת כל הנשים את להוציא סי״ז ט( א ז ר ח ז ה א ז ר ח ה א ז ר ח
ו ק ט נ י ם ועבדים שם ע״ב אמרו :אמר מר כל לרבות את הקטנים והתנן נשים שאחריו
וכר. ל ח נ ו ך ש ה ג י ע ב ק ט ן כ א ן מן הסוכה ,לא ק שיא סטורין
א ע ״ פ ד מ ת נ י ת י ן ק ת נ י ל ה ש ם <ד״ה כ א ן ( :כ נ ו ן ק ט ן ש א י נ ו צ ר י ך ל א מ ו התום׳
א״כ היה כבר בנוסח הבבליים ״קטנים״. כן! ולתרץ ל ה ק ש ו ת ה ש ״ ס דרך ב ה ד י א
וכו׳ ז ן ל א מ ו צ ר י ך ש א י נ ו כאן בקטן שקשה למה לא השיב הבבלי ברורות: אלא
אמר ם ו ג י א זו ש ב ס ו כ ה ל ק ו ח ה ב ו ו ד א י מ ח ג י ג ה ד ע ״ א ,ו ל ע ג י ן ח ג י ג ה נ א מ ר ה : אבל
מר כל זכורך לרבות את הקסנים ו ה ת נ ן ) פ ״ א מ״א( חוץ מ ח ר ש שוטה ו ק ט ן ) מ כ י ל ׳ מ ש פ ט י ם
ל ״ ק כאן ב ק ס ן ש ה ג י ע לחינוך וכר. א ב י י א מ ר (333 פ״כ,
שבזמגם שגו סבוראים. ו ק ר ו ב ש ם ו ג י א זו ש ל ס ו כ ה א י ג ה א ל א ס ו ג י א ש ל ואפשר
אלא אבל המשגה לא פירשה ממשנה לת״כ. שוני ה מ ש ג ה ב א ש ג ר ה ״וקטנים״ ,ורמו כבר
של קטן ב״קטן שאינו צריך לאמו״ .ועליה שנו ששמאי מ ח מ י ר אף בקטן שצריך ח י ו ב ו
ו ל א נ ג ע ו כ ל ל ב ח י נ ו ך ״ מ ד ר ב נ ן ״ )בבלי שם( .ו ב מ ש ג ת ח ג י ג ה ש ם ש נ ו ת ח י ל ה ״ ק ט ן ״ לאמו׳
ש פ ט ו ר ו פ י ר ש ו ה ו א ח ר י ו ב מ ח ל ו ק ת ב ״ ש ו ב ״ ה :א י ז ה ו ק ט ן כ ל וכו׳ .א ב ל א י ן זה ר ג י ל סתם
לחיוב. ״קטן שאינו צריך לאמו״ לפטור ,ואחריו ם ת ם ״קסנים״ לשנות תחילה במשנה
(1אע״מ שאין זה מכריע ,שכן ה״םתירה* יכולה ל»את אף מן ״קטן שאינו עריך לאמו״ שאחריו.
723
אינו לפניך הנח לו אמר אבל לפני. לו ה נ ח כ ש א מ ר שמואל אמר יא ם ע ״ א : שם,
י ק ו ב Fol א ב ל לו ריש שיג! ו פ ו ב וכיה בציסאט שפירוש׳ ובמייר במביב כך
ויבואו. :567
מחאה אמר רבא אמר ר״נ שהרי אמרו לט א: ש ה ב ב ל י היה לפניו ״ויבוא״. וודאי
ואי אחרת, לשנה וכר ויבוא בפניו הויא מ ח א ה איתיביה ר ב א לר״נ אמר ר׳ יהודה שלא
ליתיב התם אדוכתיה ולימחי ,וכו/ ל מ י ת י מ ח א ה שלא בפניו הויא מחאה ,למה לי ם״ד
בפניו, ש ל א והמודעה ובאים, חוזרים שהמודיעים פירושו ״ויבואו״, לנר אבל
ואין ר׳ י ה ו ד ה לעולם קםבר )״ת״ק״( מ ח א ה שלא בפניו הויא מחאה, ר ב )לח א(: וכדברי
על ת ״ ק בזה. חולק
שני לדון על נוסח משנה ,ואפילו לא מתוך שמתוך מקורות אחרים אי־אפשר ויש
והרי דוגמא מ א ל י פ ה : ובכל זאת אפשר ללמוד על הנוסח בעקיפין, התלמודים,
מנה היה שם ב ז ו י ת זו כ ר . שני לבנו מ ע ש ר האומר מע״ש פ״ד מי״ב: (7
מ ע ש ר . מ א ת י ם ה ש א ר חולין ,מ א ת י ם ומצא מ נ ה ה כ ל ומצא
ברובם כך מעשר[ שם ,ועי׳ ל ה ל ן - .ה כ ל הרי מייד ו פ ולו ועוד: שם1 היה
חולין. הכל )שטראק!(: כ כ ו ל ם של ה נ ו ס ח א ו ת ,א ב ל מ
אלא תוספת ז אלא אין שם ״שאר״ הרי קשה, חולין״ ״השאר לשון אף ואמנם
שנתפזרו מה ש ל ק ט מעות חולין ומעות מ ע ש ר שני נקט לשון מע״ש פ״ב מ ״ ה : שברישא
724
וכולה מתניתן!(. )כלומר: הרי אילו חולין אחרת מ ע ש ר ש נ י ב ז ו י ת זו ו מ צ א ב ז ו י ת לבנו
ה כ ל ד ב ר י חזר ואמר וכו׳ מאתים יעקב בר אחא בשם רבי יםא דרבי היא דתני רבי
) מ ש נ ת ב י צ ה (1ש נ י י א ב ג ו ז ל י ם ש ד ר כ ן ל פ ר ו ח .ו כ ו ׳ . ה י א
אלא מע״ש. מירוש׳ כאן הועבר ואילך ״תמן תנינך זג מן הירוש׳ סוגיית כל
ו מ צ א ש ח ו ר י ן ז י מ ן תמן תנינן שם: כאן אשגרה ,והעיקר כמו בירוש׳ מע״ש שיש
ומצא ש ל ש ה אםורין ש ל ש ה ומצא שגים ש ח ו ר י ם ו מ צ א לבגים לבנים
כמו אמרו. ביצה ובגוף ידוש׳ )כמו בביצה(. א ח א וכו׳ ר׳ י ע ק ב ב ר מ ו ת ר י ן. ש נ י ם
ממע״ש. ״ מ ת נ י ת א ד ר ב י ד ת ג י וכו׳ חולין״ ,ו ה ש א ר ה ו ע ב ר כרגיל ב ת ח י ל ת הםוגיא, שהוא
אמרו: שם בביצה ואף בבבלי ע ל גו׳ מ ש ג ת מ ע ״ ש . לדון מן הירוש׳ כלום איפוא וא״א
אפילו תימא וכו׳, מאתים ד ת ג י א ה ג י ח מ ג ה וכו׳ ה ג י ח ולא רבגן רבי היא מתני׳ לימא
) ״ ד מ ע ש ר שני״( דר׳ יוחנן ור׳ אלעזר אתמר עלה דההיא וכו׳ ש א ג י גוזלות וכו׳ והא רבגן
חולין הכל דברי אחד בכים אבל וחכמים״( )״רבי מחלוקת כיסין בשגי אמר חד
״הכל שנו שבמשנת מע״ש קרוב והדבר כלל, הזכירו מעשר שני לא משנת ואת וכוי•
כ נ ו ׳ מ. חולין״,
ו״תיקנו״ שיבשו רגיל הרבה ,אלא שהסופרים ר׳ סלוגי, וסיפא ר׳ סלוני שרישא
ה מ ש נ ה כאן. את
725
גברי ל״ש לראות בה רואה הרוצה כל רבא אמר אלא קתני לראות בה רואה הרוצה
x 1צ י ט ט י ם.
ע צ מ ה ב מ ש ג ה צ י ט ט י ם .1
שקדמה ממשנה ראשונה׳, מ״משנה הוא במשנה שלנו שהיא מביאה דברים רגיל
וכדומה. שאמרו(
)סתם מי״א פ״ד חלה מ״ו, פ״ב מע״ש מ״ב, פ״ד תרומות ש א מ ר ו , מ פ נ י
)סתם פםחים פ״ז מ״ז ת ר ו מ ו ת פ ״ ב י(, תום׳ פ״א ה = גטין ח םע״א, כלים ב״ק בתום׳
( 2
)בברייתא שבבבלי סוכה פ״ג מי״ג פ ״ ו ה ו נ ז י ר פ ״ ו ב(. אחריו בתום׳ פסחים ו״כיצד״
3
מ״ב, פ״א מנחות מ״ד, פ״ג מו״ק אמרו >(. מ כ א ן ב: פט״ז אמור ב = ספרא מא
משנה )אותה שם פי״ב יב מ ״ ד ותום׳ פי״ב פרה מי״א, פ״ד נגעים מ״ח, פכ״ז כלים
ב״ש כאן מ״ג ששנה בעדיות פ״ה ש מ ע ו ן כ ר ב י ו ש ל א לקולא, כבית הלל סתמה
זבים ס ״ ה מ י ג פ ״ ד ב י ן ק ו ל י ב ״ ש ( *(. בעדיות שלא חשבו מ א י ר כ ר ב י אלא לקולא.
פ״ב מ״ד. וידים
ד מ א י פ י ה מ״ח ,ועי׳ בסמוך. ש א מ ר ו , א ע ״ פ
ר״מ ורבי יהודה( ,י ב מ ו ת )ודגים ב פ י ר ו ש ה עירובין פ״ד מ״ט ש א מ ר ו . ה י א זו
( ,עי׳ להלן ״שינויים מצויים״ :וי״ו. 5 0נ (1אשר לביצה ם״ה מ״ב )לעיל עמ׳ 428ותרביץ ״ ן ,
ש
726
( 1
רבי יוסי ש ב מ ״ ד ואינו גט״ ובדברי ב ד ו מ ה לו ״ ג ט )במ״ג מ״ט וגיטין פ״ז מ״ג סיג
ואיגד ,מ ג ו ר ש ת ״ ( .ועי׳ ב ס מ ו ך . ״מגורשת
הרוצה אומר ר ש ב״ ג טו: פ״ד תוס׳ ב״ק <עי׳ מ״ח ס״ה כלים אמרו, ב ז ה
לו תנור בטהרה(. לעשות
727
אהלות כלים ם ״ ט מ״א, בכורות ם״ו מי״א, חולין פ ״ ח מ״א, אמרו״. וכן ״באיזה
פ ״ ב מ ״ ג ,מ ק ו א ו ת פ ״ ב מ״י ,מ כ ש י ר י ן פ ״ ג מ ״ ב ) ב א ל ו ( -כ ו ל ם נזכרו ב א ו ת ה מ ש נ ה .
על זה זה וזה מועט חגיגה פ״א מ ״ ה : ב״גאמר״. מ ש ת מ ש ת בזה גם והמשגה
)בתורה!( א י ש )במשנה ב('> מ ע ה כ ס ף ושתי כסף ,זה וזה מרובים ע ל זה ג א מ ר נאמר
2
ש ל ש ג ר נ ו ת ל מ ע ש ר ב ה מ ה )במ״ד.(, ׳ נ א מ ו בכורות פ״ט מ״ו :א״כ ל מ ה כמתנת ידו,
צ י ו ן ,או שאינו רמוז א ל א ע״י כל ב ל א אחרת ממשנה של מסכת ויש ציטאט
זה מ ד ר ש ד ר ש ר א ב ״ ע ו כ ר ״ ה ב נ י ם י י ר ש ו כתובות פ״ד מ״ו: ״אלא ש -״ . או -״ , ש ״
( 3
לפי עדיות פ״ב מ ״ ג : ז מ״א וב״ב פ״ט פי״ג מ״ג וכר־כתובות יזוגו״ מ ה והבגות
כותבת א ת גיטה וכר בחותמין = גיטין פ״ב מ ״ ה ,הוריות פ״ב דרכך א ת ה ל מ ד ש ה א ש ה
דנין אותו, ש ה מ ל ך לא דן ולא מ ״ ה :ד ״ ע אומר הנשיא חייב בכולן חוץ מ ש מ י ע ת קול
4
לחברו ש ה ט ו ע ן שבועות פ״ו מ״ג: הביא: ותחילת דברים ) ת ו י ״ ש >, סמיך ואסיפא
פי״ג והר״ר יתוסף בשם ״כל הספרים״( = כתובות כ מ י ״ ר וס וק ולו וד״נ )״ש-״, וכר
שהבן וכר = בכורות מ ״ ד ! ש ם :שהנכסים וכר = קידושין פ״א מ״ה» ב״ב פ״ח מ ״ ד :א ל א
פ ״ ח מ ״ ט ) ל ע י ל ע מ ׳ (660ז ת מ י ד פ ״ ז מ ״ ב :א ל א ש ב מ ד י נ ה ו כ ר ־ ס ו ט ה ס ״ ז מ י ו ) ל ע י ל ש ם ( .
ב ל ש ו נ ו מ מ ש נ ה ש ל נ ו )עי׳ ג ם לעיל( .ב ״ מ פ ״ ג מ ״ א ; ש ו נ ה -יש שהוא והציטאט
ו י ו צ א ,א ב ל ב ב ״ מ פ״ז מ ״ ח )= ש ב ו ע ו ת פ ״ ח מ ״ א ( : נשבע שומר חנם א מ ר ו ש ה ר י
ש ב ת ו ם ׳ הכל״(׳ אלא משלם את ״והשואל )בהקבלה אל ה כ ל על שומר חנם נשבע
בזמן ו י ו צ א נשבע שומר חנם א מ ד ו א י מ ת י שנינו: )לפ״ז מ״ח!( יג ב״מ פ״ח
ויוצא. נשבע הנייד. שאין לו שומר חנם ש ב ו ע ו ת פי׳ח ,ל ח ע ״ ב : בירוש׳ וכר .וגם
בפרק להלן )ועי׳ ו י ו צ א גשבע ש ל פ נ י ה : במשנה איפוא לה היה ה ת ו ס פ ת א
( 5
. ״משנתנו״!( ס ר מ י ג ו ל ו ג י ה:
)וליתא מע״ש ס״ה מי״ד אמרו״, ״ מ כ א ן שבמשנתנו נמצא גם הלכה במדרשי
6
ב ס פ ר י ת ב א פ י ׳ ש ״ ג ( ,ס נ ה ד ר י ן פ י ״ א <פ״י> מ ״ ה ו מ ״ ו ) = ס פ ר י ר א ה פ י ׳ צ ״ ד ,צ ״ ה ( >.
ה ל כ ה ב מ ד ר ש י צ י ט ט י ם .2
728
ביחוד במדרשים מבית מ מ ש נ ת נ ו ציטטים ש ב מ ד ר ש י הלכה שלנו נמצאים אלא
ו ב כ ן ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה -ב ם פ ר א. ע ק י ב א -ר ב י . ר ב י של מדרשו
איני כאן אחר, במקום ו ב י ת ו -מקומו ל ר ב י ויחוסו מסדרו של הספרא על
ה ״ ם פ ר א ״ ל ת ל מ י ד י ו )ירוש׳ את מתני( )יתיב כ ב ר ,ש ר ב י שנד, אלא מה שרמזתי מזכיר
א קיז חולין רבי״ ששנה ״זו וכן ו ש ״ נ ־ ם פ ד א אמור פ״ז ז -ח ( , ע״ד נג פ״ה. נזיר
( 2 | (
. פ״ג ז ע ״ ג -קדושים יה פ״ד פאה ירוש׳ רבי״, לנו :״מה ששנה פ״כ ד -נדבה
)זבחים מ ד א( :ה א מני ע מ ׳ .49ו ל ב ר י י ת א ש ב ס פ ר א צ ו פ י ״ ג ד -ה ,א ו מ ר ר ב י ו ס ף לעיל
)עי׳ לג א פסחים היא, וכו׳ -ר ב י במעילה סי״א ח :תאמר חובה םסרא היא , ר ב י
כ א א( -י ר ו ש ׳ ש ם פ ״ א ,נ ט וכו׳ )קידושין יגאלנו מה ת״ל בהר פ״ח ג: שם>; ראב״ד
מ ה ת ״ ל וכו׳. א ו מ ר ר ב י בפירוש: ע״ב,
רבי: משנת המובאת בספרא היא ו ה מ ש נ ה
לשחי ליד בעומדין כאורגת מ י כ ן א מ ר ו ה א י ש וכו׳ ס״ד ג: גגעים תזריע. ספרא
ל ש מ א ל י ת -נ ג ע י ם פ״ב מ״ד .והמשנה היא משגת ר׳ יהודה אומר א ף כטוה פ ש ת ן הימנית
״ א ף ״ ס י ׳ ,(73 מ צ ו י י ם : ש י נ ו י י ם )תום׳ פ ״ א ח ,ל ה ל ן , רבי
כל חלב וכו׳. אומר רבי בתמורה לב ב וכריתות כג ב ומעילה טו א ,בפירוש: (1
לוי פירשה א״ר יונה דתני ואל פתח וכו׳ ולא את חליפיו. (2ירוש׳ ר״ה פ״א ,נו ע״ג:
ב ס פ ר א ( ,ברייתא זו נשנית איפוא לפני רבי ,והשוה ב״ב )אינו באומר וכו׳ רבי קומי סיסי בן
»א א ) ל מ ש נ ה ( :פירש יהודה בן נקוסא לפני רבי.
729
וא״כ הברייתא ברייתא מאוחרת. ומ׳. ו ג מ ר ו ג מ ג ו ב ח ב ו ר ה ר׳ ינאי דאמר ע״א:
בה -בלא כל ומקשר למשנה מ ס מ י ך ב ס פ ר א )וגם בססרי( .ש ה ו א הרבה רגיל
ש ל ש ו ל כ מ ו ש ר ג י ל גם ב ב ב ל י וירוש׳ )עי׳ להלן. ״התוספתא״. וציון -ברייתא: הערה
ב ב ב ל י וידוש׳(. ב מ ש נ ה , ב ר י י ת א
ל מ ש ל ס פ ר א ש מ י נ י פ ר ש ה ז ג מיכן א מ ר ו ה ד ק י ם וכו׳ = מ ש נ ה כלים פ ״ ב מ ״ ב . כך
הלכה י = כלים י-יא, שם כלים ב״ק פ״ב ב: ו כ ר -מ תום׳ מן ״נשתקע הדבר״ אבל
ב -ג עד ״טהורים״ = כלים ם״ה ש ם ם ״ י ב -ג, ד. מ״א ,הלכה יא = תום׳ שם פ ״ ד פ״ח
הכותל ועל וכר האבן אמרו מיכן ש ם טי. וכר-תום׳ שם פ״ד ח: לשנים חלקו מ״ז,
שאין נתיצה -מפני ״ מ פ נ י ש י ש לו )אלא ש ב מ ש נ ה חסר הטעם מ״ב ט ה ו ר ה = כלים ם״ו
י ה ו ד ה , ר ב י פ״ה ג בשם ה ס י פ א ״ ע ל י ה ו ע ל ה ז י ז ״ ו כ ו ׳ ־־ ת ו ם ׳ ש ם אבל נתיצה״(, לו
ד -ה ,הל׳ ד = נ ד ה מצורע זבים פ״ה בהערתו שש* ס פ ר א )ווייס כ ס ת ם םתם ובספרא
פ״ח ה ־ מקואות ה -ו ,הלכה זבים פ״ו מצורע מ״ג ,ו ה ל כ ה ה = תום׳ נ ד ה פ ״ ט י ג : פ״י
ב״ת״ד״ גם ה מ ש נ ה שנויה כך בתום׳ ש ם כמו ואמנם כאן פ ״ ו ו, מקואות ו־־תום׳ מ״ג,
רבנן״(, ״תנו )עי׳ ע״א יב פ״ט, שבת שבירוש׳ תנינן״ וב״תמן פו א שבת שבבבלי
פ״א מ ״ א -מ״ב ,מ״ד ,מכאן ואילך מ צ ו ר ע נ ג ע י ם פ ר ש ה ב ד -ו ,ע ד ״ א ״ ר י ו ס י ״ -נ ג ע י ם
י ג ־ ת ו ס ׳ פ ״ ז ט. י א -י ג ,ה ל כ ה י א -י ב = נ ג ע י ם ם י ״ ג מ״י, שם ם״ה = תום׳ נ ג ע י ם פ ״ א א«
כמו חובה הדרשות, בתוך שלובה ״מכאן אמרו״, ב ל א בלשונה, שהמשנה ויש
ח ד -ז = שבועות ם״ד מ״ט -מי״ב בסדר אחר ובלא הדרשות: פרשה
ס ס ר א משנה
ביד ב נ ו ביד עבדו ביד ד .ש ל ח ל ה ן לי כשתדעון עליכם אני משביע ט.
משביעני הנתבע או ש א מ ר להן שלוחו פטורים ותעידוני הרי אלו שתבואו עדות
שתבואו אתם לו עדות עליכם אס יודעין ש ק ד מ ה שבועה לעדות. מפני
ת ״ ל ח י י ב י ן יהו י כ ו ל ותעידוהו אני משביע ואמר בביהכ״נ עמד י.
והוא ע ד עד שישמעו אלה ושמעה קול ש א ם א ת ם יודעים לי ע ד ו ת שתבואו עליכם
מ פ י ה ת ו ב ע )= מ י ״ ב ( . . ן י ר ו ט פ י 1, י א ר ה י נ ו ד י ע ת ו
איש עליכם משביעני לשנים אמר ה. עליכם אני משביע לשנים אמר יא.
פלוני ופלוני א ם יודעין א ת ם לי ע ד ו ת ש ת ב ו א ו לי יודעין אתם ופלוני שאם פלוני איש
עד מפי ש י ו ד ע י ן לו ע ד ו ת והן ותעידוני. שאין ש ב ו ע ה שתבואו ותעידוני, עדות
םסול או קרוב מהן אחד שהיה או עד והם יודעין עדות, לך י ו ד ע י ן אנו
ו ש מ ע ה ת ״ ל ח י י ב י ן י ה ו י כ ו ל אחד מהן ע ד או ש ה י ה עדות עד מפי לו
כשרים שהן בזמן עד והוא קול אלה או פסול הרי אלו פטורין. קרוב
מן פ ס ו ל י ן שהן בזמן לא ל ע ד ו ת להן שאמר או ביד עבדו שילח יב.
<־=מי״א(. ה ע ד ו ת אתם שאם עליכם אני משביע הנתבע
אני משביע ואמר בביהכ״נ עמד ו. הרי ותעידוהו שתבואו עדות לו יודעץ
שתבואו א ת ם לי ע ד ו ת עליכם אם יודעים פטורין עד שישמעו מפי התובע. אלו
ש י ה א ע ד עד ו ה ו א א ל ה קול ו ש מ ע ה ת י ל ח י י ב י ן יה ו י כ ו ל ותעידוני
)־מ״י(. ל ה ן מ ת כ ו י ן
ח י י ב י ן י ה ו י כ ו ל ותעידוני שתבואו עדות לי כשתדעו עליכם משביעני ז.
ל א ל ש ב ו ע ה ע ד ו ת ש ק ד מ ה ב ז מ ן ע ד ו ה ו א א ל ה ק ו ל ו ש מ ע ה ת״ ל
ש ק ד מ ה ש ב ו ע ה ל ע ד ו ת ) ־ מ״ט>. ב ז מ ן
730
אני ״משביע א ח ר י עבדו״ ביד ו״שילח לשנים״ ״אמר איסוא סידרה המשנה
ושדרש המשנה שדרשה הדרשות שבין בשינוי תלוי וזה בביהכ״נ״. ו״עמד עליכם״
לה ע״ד ,למי״ב( לומדות מ ש נ ה יא שם, ידוש׳ וכן ) ל ה א, שבבבלי הברייתות הספרא.
המשנה סידרה כן ועל יגיד(, לא לו אם להגדה, )בראויין ״אם לא יגיד״ מן ומי״ב
״ושמעה כולם מן שדורש הספרא משא״כ כסדר הכתוב: ט -י. אחרי יא ויב משגיות
ל א ה י ה כ ס ו ת ל ס ד ר ז ה י(. אלה והוא עד״. קול
גאגז בם׳ הוציאה את המשניות מן הספרא )כדעת לא שהמשנה למדנו ובדרכנו
ל ש ו ו א ר ץ 248 ,ו א י ל ך ( א ל א ל ה י פ ך .ו ע י ׳ ל ה ל ן . היובל
מ״ב )שבסוף ו״הגלודה״ ומיה, מ״א-מ״ב פ״ג ה -י = חולין פ״ג שמיגי וכן
ח -ס ב ת ״ כ ( נ ש נ י ת ב ס פ ר א ב א ח ר ו נ ה ב ה ל כ ה י ) ו מ ו ד י ם ו כ ו ׳ = ת ו ם ׳ פ ״ ג ז( ,א ח ר י ־־הלכה
המקבילה למ״ה. ההלכה
וכשהוא א -ב : פ״ג תזריע כמו על ידי קשר קל בפסוק, קשורה שהמשנה ויש
ת ו ר ת ו: ״המפלת״ וכר = כריתות פ״א מ״ו כולה ז שם הלכה להביא את או לבת אומר
ה א ש ה וכו׳ = ש ם היולדת. תורת הלכה ז: שם פ״ב מ״ד ו האשד ,וכר -ש ם ה י ו ל ד ת .
וכו׳ = גגעים מ י ״ ז • .מ צ ו ר ע פ ר ש ה ג ד :ז ה ו ש ע ר פ ק ו ד ה ש ע ק ב י א ב ן מ ה ל ל א ל מ ט מ א פ״א
וחכ׳ מטהרין 0שער שעקביה בן מ ה ל ל א ל מ ט מ א . . . : ( S y r . C. 4 מ״ג )ובקטע א״פ פ״ה
( 2
שהסופרים קיצרו א ת המשנה .ועי׳ ל ה ל ף ז .ז״א וגו׳° עקביה בן מהללאל מ ט מ א פקודה
וכן בהר פ ר ש ה ג ה -ח וכו׳ = ג ג ע י ם פ י ״ א מ ״ ז : ) ב ל א כ ל ק י ש ו ר !> :ק י ט א סט״ז ט שם
מ ״ ג -מ ״ ו ,וכאלה הרבה. אוגאה וכר( = ב ״ מ ם ״ ד היא ו כ מ ה ציון. )בלא
ש -״ ) ר ג י ל ה ר ב ה .כ מ ו ב ה ר א ,ו ז(. שהמשנה נקשרת במדרש ע״י ״מגיין או
מ ד ר ש : שהספרא מביא בתוך הציסאמ המובא ע״י ״מכאן אמרו״ גם ויש
כרוז, וטעון מיוחד יום אומר )מאיר( ר׳ אחד -י ב :ביום פ״ח ט אמור ספרא
גתפרשה שמ״ה אלא )סיפא(-מ״ה, ו כ ו ׳ ־־ ח ו ל י ן ם ״ ה מ ״ ג אמרו בארבעה פרקים מ י כ ן
ש כ ל ל פ י זומא בן שמעון ר׳ דרש זו וכו׳ בנו ואת באותו האמור אחד יום שם:
ו ב מ ו ק ד ש י ם ב מ ו ק ד ש י ם א ל א מ ד ב ר א י נ ו ו ש ל מ ט ן ש ל מ ע ל ן ה ע נ י י ן
ה ל י ל ה י ה י ה בנו ו א ת א ו ת ו ל ע נ י י ן אף ל ו כ י ה י ו ם א ח ר ה ו ל ך ה ל י ל ה
וכר. ל ה ל ן וכו׳ ונאמר כ א ן נאמר ה י ו ם א ח ר ה ו ל ך
משא״כ במשנה, על כן סידרה כאן כמו ה מ ש נ ה , הדרשה מן לקח את הספרא
דרשתו ל פ נ י זומא של בן <פג א ( ס י ד ר ה ד ר ש ת ו חולין שבבבלי המקבילה הברייתא
ר ב י הלילה. אחר וכו׳ ת ״ ר א ת זו ד ר ש חילוף רגיל(: ״רבי מ א י ר ״ )״רבי״ בבבלי, של
ב א ר ב ע ה פרקים וכר. א מ ר ו מ כ א ן יום א ח ד יום ה מ י ו ח ד טעון כרוז אומר
3
ראה מן פרשת ( ד ב ר י ם ב ס פ ר י וכדומה גם אמרו״ מובאת ב״מכאן המשגה
(4
בכ״מ מ ק צ ר אבל הספרי >, ישמעאל של דבי מדרשו מבית )עד כאן גה ואילך סי׳
(2וכן בהלכה ה שם :ונר .סערה אחת ו ג ו ׳ ) = ג ג ע י מ מ״ד מיי(. (1עי׳ ווייס בהערה.
(3באכר ,סראדיעיון•186 - 185 ,
(4חוסמן ,יאחרבוך סמדימ ,חיו ,314 ,ועי׳ מש״כ בס׳ חזכרון לרעס׳׳ח ,עמ׳ ס״א•
731
הסופרים. ע״י מקוצרים דברים שכמה אלא לפעמים את לשונה, ו מ ש נ ה המשנה את
אמרו״ שאינם אצלנו. ״מכאן כמה עוד מכילים -ז״א( ובן הלל ר׳ )ופי׳ היד וכתבי
המשניות שקיצרו את ישנים של הספרא ישנם כ ב ר גם בכי״י שראינו. כמו והקיצורים,
״וגר״ ,כמו בכ״י א״פ שהבאתי ,ובכי״י אחרים )שבש״נ בהו׳ פינקלשטיין( ע״י ״וגו׳״ ע״י
ב מ ש ג ה )ספרי ר א ה פי׳ קי״ב ,וזה דבר ,ו ב ט ע ו ת ש ם : ״ ו כ ו ׳ מתגי׳״ .ולפעמים בפירוש: או
שנה, בן מ׳ א ו :״ כ ו ׳ מ ש ג ה )סי׳ קצ״ז ,ו ב ט ע ו ת ב כ י ״ ר : והשאר במשגה, כלומר במתגה(,
וכו׳ *ר׳ יוסי הגלילי״ וכר׳ ובמקומו: ובכ״י א ומ״ח ליתא כלל בן ארבעים שנה, דפר:
) פ ס ח י ם פ ״ ג מ ״ ז > י(. מתני׳ וכולה מ ת נ י ׳( = ס ו ט ה פ ״ ח מ ״ ח .ו פ ע ם א ח ר ת ) פ י ׳ ק ל ״ א ( :
את ד״א ונתצתם וכו׳ 1זו א ב ן ש ח צ ב ה סי׳ ם״א )ונתצתם א ת מ ז ב ח ו ת ם למשל כך
ליתא שבמרובעים וכל שלש1ד [.ב ת י ם ה ם ו כ ר , מ י כ ן א מ ר ו ג׳ א ש י ר ו ת ה ם וכו׳ מזבחותםן
המשנה )ובמכילתא כ ס ד ר כסדר מ״ז שלא פ״ג ש ב מ ״ ת = (60ע ״ ז ולקוח ממכיל׳ בכי״י
שלש הן אבנים הן שלשה בתין שלשה אמרו מיכן הדברים: אבל רק תחילת המשנה
(62 <= מ כ י ל ׳ פ״ב פי׳ מקוצרים! מ״ד -מ״ח פי״ד ס ״ ה =־ ז ב ח י ם פי׳ הן> אשרות
תכה הכה מ״ר) .עם ה כ ת ו ב : פ״י י ו ש ב י ( ־־ ס נ ה ד ר י ן )את צ״ד פי׳ מ״י! = זבחים פ״ח
מ״ב. ם״י א ו מ ר = שביעית א ת ה מ כ א ן קי״ג: פי׳ הוא(: ממדרש כי וגר, את
ומ״ד, מ״ג פ״י ושביעית מ״ג פ״ד מגיטין מ צ ו ר פ ת אחיף. )את שם ומקוצרת:
שבין חילוק זהו סי׳ ק ל ״ א : מ״ה? פ״א וכר-ברכות ראב״ע שאמר היא זו ק״ל: פי
פ״ב וכו׳ ־ ס נ ה ד ר י ן מכאן אמרו עליך שתהא אימתו פי׳ ק נ ״ ז : פ״א מ״א! וכר-ביצה
פי׳ ש ב מ ש נ ה קדום(! המדרש וא״כ ש נ א מ ר )שום( ת ש י ם ע ל י ך ש ת ה א ו כ ר , )ומסיים: מ״ה
מ״ד! פ״ב עמו־סנהדרין שנאמר והיתה וכו׳ א מ ר ו מ כ א ן ו ה י ת ה ע מ ו וכו׳ קם״א:
פי׳ ומקוצר 1 משונה והסדר שם׳ שם ,ת ת ן = חולין פי״א מ״ב: צאנך -חולין קםו, פי׳
ר׳ יוסי ב ״ ר י ה ו ד ה א ו מ ר היה מ כ א ן )וזד = (.מ כ ו ת פ ״ ב מ ״ ח ,ו מ ק ו צ ר ! פ י ־ ק פ ״ ז : קפ״א
ומקוצר(! ה ר ג וכו׳, דן א ת ה מ כ א ן מ ס ע י פי׳ ק ״ ם : )בספרי פדו פ״ב ־ מכות וכו׳
ק פ ״ ח ) ע ל פ י ( ,מ צ ו ר ף מ ס ו ט ה פ ״ א מ ״ א ו פ ״ ו מ ״ ג ) ו ע י ׳ מ ש ״ כ ל ע י ל ע מ ׳ :(657פ י ׳ ר ״ ו פי׳
ציון ב ל א )וכי(, פי׳ ר כ ״ א במשנה(! אינם חכמים )ודברי מ״ב פ״ט )והיתד = (.ס ו ט ה
האיש א מ ר ו > < מ כ א ן בכ״י ר״ה: -ס נ ה ד ר י ן ס״ו מ ״ ד ,ו ה ס ד ר מ ש ו נ ה :ש ם )לא תלין(
מתאים י ה ו ד ה . ר׳ מ ב י א גם מ ״ ד ב ש ם וכו׳ ־ ס נ ה ד ר י ן ש ם מ ״ ג ו מ ״ ד ו מ ש ו נ ה )הספרי
אליעזר!(, ר׳ משום ש א מ ר ר׳ י ה ו ד ה דברי בשם: מ״ג ם״ט ו שהיא שונה לתוס׳
ציון ב ל א ו כ ר ־ כ ל א י ם פ״ז מ ״ ז :שם .הזרע. ציון :מאימתי בלא ר ״ ל )פן ,ו ת ב ו א ת ( פי׳
פי׳ ד מ ״ ה ) ת ח ת ( ־ כ ת ו ב ו ת פ ״ ג מ״ו )עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ פ״ה מ״ח )בהוספת המדרש(, ־־כלאים
וכר־גיטין פיט מ״מ י כ ״ י ר״ה> ב י ת ש מ א י א ו מ ר י ם <מכאן היו> פי׳ ר ם ״ ט )והיה(: ,(66
א ו מ ר א ת ה מ כ א ן ש ב ב ב ל י צ ע ״ א ! שם ,כ ר י ת ו ת : הברייתא, מקשר בה את והספרי
לאחר מ״א(, פ״ט וכו׳ )= גיטין אשתו את המגרש פ ״ ז ז>, גיטין )= תום׳ וכו׳ האומר
גט ל א ש ת ו הזורק א מ ר ו מ כ א ן דיה: בכ״י שם ,בידה, א(, וכו׳ ) ־ ת ו ם ׳ פ ״ ט מיתתו
והתחלתה בידה ־ גיטין פ״ח מ״ב, שם ,ונתן ו כ ו ׳ ־ גיטין פ״ח מ ״ א , בתוך ביתה והיא
קדושים פ״ר מ״ו־-מ״ז )בספרא )קצירך־פאה רס״ב פי׳ ממ״א! גט לאשתו״( )״הזורק
ושכחת פי׳ רפ״ג, פ״ה מ״ז, א ו מ ר = פאר, מכאן אתה בשדך: שם. מ״ו(, רק ו פ״א
אע״פ ״ מ ו ד י ם ״ ,כמו במשגה. ת ש ו ב ־ פ א ה פ״ו מ״ג ,וגם כאן פ״ו מ ״ ה ,שם לא =סאה
732
ש ם <קכד ה מ ש נ ה ! מן העתיק שהמדרש ניצחת וזו ר א י ה ל א הובאה בספרי, שמ״ב
שיבולת ו כ ר ־ סאה פ״ה מ״ב י ש מ ע א ל ר׳ א מ ר מ כ א ן ם״ו מ ״ א :שם: ע ״ מ ־ ם א ה
מכאן היה פי׳ ר פ ״ ה : פ״ב טו ופ״ג ט ז ותום׳ מי״א סוף פ״ד ב פ ״ ד מ״י(, )ועי׳ ס ת ם
קדושים )מכילתא וכו׳ ט״ו ןמיזכן אמרו ו כ ר -פ א ר ,פ״ז מ ״ ז ז פי׳ רפ״ח ,ו ל ק ח ה : רא״א
ס י
פ״א לומר = בכורים כ ש ת מ צ י אשר תביא: רצ״ז, פי׳ י״א( = יבמות פ ״ א מ ״ א ז ״א
ש״ב ומקוצר :פי׳ ש ׳ ־ ב כ ו ר י ם פ ״ ג מ ״ ר ) ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(130פ ״ א מ ״ ח , ריש וסוף פי׳ מ״וז
מ ע ״ ש ם ״ ד .מ ״ ו ) ל ע י ל ע מ ׳ (540י>. -
ראש המעמד היה מעמיד את הטמאים אמרו מיכן שם :לפני ה׳ בשערי נקגור (5
אבל מזרח(, )בשערי מ״ו ספ״ה ה ס פ ר י ־ תמיד נוסחאות בכל כך בקבור. בשערי
וכי״י: ר )מי״ נקנור שער פתח שעל המזרח לשער אותה מעלין מ״ה: פ״א בסוטה
מ ז ר ח ל ש ע ר י נקבור ,ו כ ן ב ר ב ה ם ״ ט יג ,מ ן ה מ ש נ ה ,ו כ ן ב ת ו ם ׳ פ ״ א ד( ש ש ם מ ש ק י ן לשערי
את משקין <ששם נקנור בשערי פ״ז: הורוויץ החזיק בנו׳ וכו׳. ומטהרין הסוטות את
ואפשר סםחים פב א ואדר״נ נר ב פל״ט. ולא בבבלי ליתא אבל בתמיד שם השוטות>,
( 2
. ס״ז חיבר שתי המשניות יחד שבעל
א מ ר ו ־ סוטה פ״ב מ״ד. (6ס י ׳ ט ״ ז ,ב ם ס ר :מ כ א ן
פי׳ י״ז .ו ה נ י ף )= פי׳ ל״ז ,והניף( :מ י כ ן א מ ר ו = מ נ ח ו ת פ ״ ה מ״ו ,א ב ל כ א ן מ ו צ ע (7
ב מ ל ה . מ ל ה ומקוצר ז ספרא צו פט״ז ג בלא ״מכאן אמרו״ אבל
( 3
. מ״ו א י ש ־ גדה ס״ה א י ש ־ פי׳ קג״ג, פי׳ כ״ב, (8
4
משובש, הילקוט ונו׳ ו כ י ״ י >, הדפום )כנו׳ וכו׳ אמרו מיכן יפליא: שם ,כי (9
5
ש ו נ י ם ב ״ מ כ א ן א מ ר ו ״ ד ר ש ה ,ו ע ו ד ד ר ש ה ש כ ב ר נ א מ ר ה >( = נ ד ה ש ם . שאין
(2על ״מכאן אמרו״ בפי׳ קל״א ,עי׳ להלן. (1השאר אגל באבר שם.
היה: שסדר המשנה שלהם הדמום וכי״י הוא עיקר ,אלא שאפשר מוכיחה שנוסח (3סי׳ ק נ י נ
בן שלש עשרה — בן שתים עשרה ,והתחילו ברישא.
פי׳ קנ״ג ,ושם ״מיכן מטות מספרי הועברה אמרו״ שלה שכל ג״ש זו עם 'מיכן *( אלא
אמרו׳ זה מתאים.
] (5א ב ל אפשר -ולזה נתעוררתי עיי הערתו של תלמידי ה׳ ב ר נ ד -שיש כאן ציםאם ממשנת
<ילא א נ ו ס > [ .ועי׳ לעיל עמ׳ .732 ל ר צ ו נ ו ,והם שנו במשנתם :לרצונו ערכין סוף פ״ה :שנא׳
733
ואם מביא כיצד מגלח ואח״כ טומאה תגלחת אמרו מיכן יגלחנו: פי׳ כ״ח, (10
ומוצעה, מקוצרת ז(. פ״ב מצורע <ת״כ מ״ו פ״ו יצא = נזיר לא גלח ואח״כ הביא
) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(46 רבי״ א ף ל ״ ת נ י הלל״ ,נזיר מ ד ב ,ו ב כ ן ״ ד ב י מתאימה
א מ ר ו ־ קנים פ״ב מ״ה. פי׳ כ״ט ,ש ת י תורים :מיכן (11
מ צ ו ר ע של הלוטו ימי פ י ׳ ל ״ א ,כ י ט מ א )־= ב ב ל י נ ז י ר נ ו ב ( :מ כ א ן א מ ר ו (12
א י ן ג מ ר ו ו י מ י ספדו ימי )בבבלי: ב ה ם כ י ו צ א מ צ ו ר ע של ס פ ד ו ו י מ י
א ב ל וכר( א ב ל י מ י וכו׳ = נזיר פ״ז מ ״ ג :ב א מ ת י מ י ו כ ר . ה מ ב י ן מן ין עול
)הברייתא פי׳ ל״ט ,כה ת ב ר כ ו :מיכן אמרו שם ה מ פ ו ר ש אסור לאומרו בגבולים (13
כדבי ב ל א מיכן אמרו שם וכו /אבל ישנו גם ב מ כ י ל ת א יתרו פ י ״ א ש ס ת מ ה ל ח א, בסוטה
ב מ ק ד ש א ו מ ד א ת ה ש ם כ כ ת ב ו ו ב מ ד י נ ה ב כ י נ ו י י ו ) מ ד ו ת פ ״ ז מ ״ ב ( .0 פ״ז מ״ז: יונתן(=סוטה
פ י ׳ ם :מ י כ ן א מ ר ו א ב ן ו כ ר =־־ ת מ י ד פ ״ ג מ ״ ט . (14
נ ס כ י פ ר י ם ב נ ס כ י פרים נסכי מערבין אמרו מיכן במספר: ק״ז, פי׳ (15
מב״ב בנסכי אילים ו כ ו ׳ ) מ נ ח ו ת פ״ט מ ״ ד :מערכין נסכי אילים בנסכי פרים וכו׳, אילים
ב, בבלי פט וכו /ועי׳ תום׳ פ״י ו :ב ד ״ א ו כ ו / נסכי פדים בנסכי אילים ופ וק ו ב : ולו
אילים בנסכי נסכי אילים נסכי פרים בנסכי פרים מערכין איפוא: הספרי שנתה משנת
והשוה אחר, בלשון מ י כ ן א מ ר ו ה א ו מ ר ה ר י ע ל י יין וכו׳ )מנחות פ י י ב מ ״ ד א ב ל וכו׳(.
פ י ״ ב י( .כ א ן נ ס מ כ ו ש נ י ״ מ כ א ן א מ ר ו ״ ז ה א צ ל ז ה . תום׳
גוי ) ם א ״ ד ם י ז : (34 . ־ שקלים פ״ז מ״ו מ י כ ן א מ ר ו נוי וכו׳ האזרח: שם ,כל (16
אבל וכר, קרבין לאו ואם מ ש ל ו ק ר י ב י ן נ ם כ י ם ע מ ה ו ש ל ח וכו׳ ששלח
.(280 ו כ ר )ועי׳ ס ״ ז , נם כ י ה י ק ר ב ו עמה נסכים ש י ל ח ולא קיצר: הספרי
)=חלה פ״ב פוטר פ י ר ו ת וכו׳ אומר אתה מיכן מביא: אני אשר ק״י, פי׳ (17
דברי אבל ר׳ מ א י ד זו ד ב ר י ת נ י נח ע״ב: רפ״ב, )ידוש׳ אומר ו מ ׳ ר׳ יהודה מ״א(
י ה ו ד ה וכו׳(. ר׳
״ועוד״ פ״ג מ״א, )־חלה ועוד וכר קמח אמרו אוכלים מיכן ראשית: שם, (18
גמד היא איזו )ליתא( וכר כשיעור בהן שיהא כדי ומ״ח( ד בכ״י בספרי גם חסד
ו כ ו ׳ ) ה מ ח ל ו ק ת לענין ג ד ,בתום׳ םפ״א ,ודברי ד ״ ע נם ב מ ש נ ה פ ״ ג מ״ו(. מ ל א כ ת ה
ב ה צ ע ה ) ־ ח ל ה פ״ב מ״ז ,אבל שם ,ת ת נ ו :מ י כ ן א ת ה א ו מ ר ש י ע ו ר ח ל ה וכו׳ (19
) = ת ו ס ׳ ח ל ה פ ״ א ז(. א מ ר ר׳ י ה ו ד ה ו מ ׳ ח פ ש י ת(
״ נ ח ת ו ם ״ כ ב ר ה ב י א ה ס פ ר י לעיל(. שם,
(21ש ם ,ל ד ו ר ו ת י כ ם :מ י כ ן א מ ר ו ־ ש ב י ע י ת פ ״ ט מ ״ ט .
וכר כדיי הוא לידחות מן העולם המודעי מיכן אמד ר״א פי׳ קי״ב ,כי ד ב ר : (22
פי׳ קי״ד .וירגמו :כיצד יתקיימו שני כתובים הללו ב י ת הסקילה ו מ ׳ ) ־ ס נ ה ד ר י ן (23
ששם לפרוכת אחורי בית מיכן אמרו מקום היה לפרכת: ולמבית קט״ז, פי׳ (24
מזכיר (1מכיל׳ דרשב״י ) 115מח׳׳ג( לקוח מן הםמרי והמכילתא ,והביא :מכאן אמרו במקדש
׳ ]ועי׳ מש״כ בחרביץ ש״ו ס׳׳ג.[127 , ו כ ו ככתבן
734
מ י כ ן א מ ר ו ב כ ל פודין וכו׳ )פרפרזה ש ל בכורות פ ״ ח מ״ח, ופדויו: פי׳ קי״ח, (25
שם נא ס ע ״ א : מתאים לפירוש הגמרא ״ ו ל א ב ה ק ד ש ו ת ״ ,ש א י ג ו גם ב ת ו ם ׳ פ ״ ו יג, יליתא
והקדשות( רבי אומר בא פי״ח: במכילתא ישנו אבל ו ל א ה ה י ק ד ש ו ת ב כ ל אלו, א י מ א
) ב ר י י ת א ב ב ב ל י שם(. וכו׳
תרומות פ״ד אליעזר, )םתם כרבי שם ,מ כ ל ח ל ב ו :מ י כ ן א מ ר ו ת ר ו מ ה וכו׳ (27
וסתם ב ע ר ל ה פ ״ ב מ״א .עי׳ להלן(. מ״ז,
ערלה פ״ב מ״א!( ש ם :מיכן אמרו תרומה וכר )קיצור של (28
ו כ ר ־ פרה פ״א מ״א! פי׳ ק כ ״ ג :פרה ,ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר (29
ש ם :ו ה ו צ י א א ו ת ה מ י כ ן א מ ר ו ו כ ו ׳ = פ ר ה פ ״ ג מ ״ ז ) ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ .(748 (30
א מ ר ו ־ פרה ס״ג מי״א. פי׳ קכ״ד ,א ת א פ ר :מיכן (31
)־תום׳ ה ל כ ה זו וכו׳ וכבר ) = פ ר ה פ״ט מ״ה( וכו׳ אמרו מיכן שם ,ו ה י ת ה : (32
פ ״ ז יא(. מקואות
משגת ששגה ו כ ר ־ מ ש ג ת ר׳ י ה ו ד ה חבית מיכן אמרו כלי: וכל קכ״ו, פי׳ (33
) כ ל י ם ם ״ י מ ״ א ( ,ו ע י ׳ ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ק ם ״ ז ו. ר ״ א
כח ע״ב: שם, )בירוש׳ מ״ו מיכן אמרו ו כ ו י ־ סנהדרין ם״ז ק ל י א ):(171 פי׳ (34
חכמים(. ש א מ ר ו היא זו
)הנוסחאות מ״א ו כ ר ־ תמיד פ״ד מיכן אמרו של שחר פי׳ קמ״ב ,זה ה א ש ה : (35
שונות(. בספרי
צדוק ברבי אלעזר ר׳ לפר. י ה י ה ה ה י ן ח צ י ו נ ם כ י ה ם קמ״ה: פי׳ (36
וכו׳ = מ נ ח ו ת פ ״ ט מ ״ ב ) ש ם :ר׳ ש מ ע ו ן ,ו כ א ן ר׳ י ש מ ע א ל ( . אומד
הביא כשר )מנחות פ״י ואם וכו׳ אין מביאין אמרו מיכן מנחה: פי׳ קמ״ח, (37
ה פ ר ש ו כ ו ׳ ) ב ר י י ת א ב מ נ ח ו ת ס ח ב(. מה מיו(
פי׳ קג״ג ,איש ,ואשה ,ש נ י ה ם ב נ ד ה פ ״ ה מ״ו. (38
ו כ ר ־ ג ד ר י ם פי״א מ״ב. אמרה צ ד כ א י ז ה פי׳ קנ״ה ,כל נדר: (39
)״אומר״( הרג א ת ה ד ן מ י כ ן הרוצח. את ה ע ד ה ו ה צ י ל ו פי׳ ק״ם: (40
כבמשנה. ו כ ר = מ כ ו ת פ ״ ב מ״ו ,ו כ א ן קיצרו ,א ב ל ב ס פ ר י ש ו פ ט י ם פי׳ ק פ ״ ז )עי׳ לעיל(
ו כ ר ־ מכות פ״ו מ״ז. הרג א ו מ ר א ת ה מ י כ ן מקלטו ישב. כי בעיר שס: (41
א׳-נ״ד: פי׳ ד ב ר י ם ו ב ס פ ר י
)וכנו׳ ה ד פ ו ם ״ י צ א ״ מ״נ פ״ב א מ ר ו ־ ברכות מכאן ןשמע ישראל[ פי׳ ל״א: (42
53 1ועי׳ פ י נ ק ל ש ס י י ן , ד ב ר י ר׳ יוסי בלא בלבד, ת״ ק והובא ר״ד,(. ופי׳ כילקוט ילא
״ ד ב ר י ר׳ יהודה״[. ״שינויים מצויים״: ולהלן,
ש ב ״ ש אומרים ו כ ו ׳ ־ ב ר כ ו ת פ ״ א מ ״ ג ) ב ל א דברי רבי טדפון(. פי׳ ל״ד ,ו ב ש כ ב ך : (43
מ כ א ן א מ ר ו ה ל ש כ ו ת וכו׳ ,מ ע ״ ש פ ״ א מ ״ ח ,ו מ ק ו צ ר ה ר ב ה . פי׳ ל״ו ,ו ב ש ע ר י ך : (44
נ ו ה ג ת ב א ר ץ תלויה שאין הגוף מצות כל <אף פי׳ מ״ד ,ו ש מ ת ם : (45
חוץ בארץ נוהגת אלא ושתלויה בארץ אינה )כנו׳ הילקוט( לארץ> ו ב ח ו צ ה בארץ
ו כ י ׳ = ק י ד ו ש י ן פ ״ א מ ״ ט ) ו ס ד ר ה ס פ ר י כ א ן ו ב פ י ׳ נ ״ ט נ כ ו ן ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(342
י ש מ ע א ל , רבי של מדרשו מבית ל ד ב ר י ם ב מ כ י ל ת א ה מ צ ב גם הוא וכך
735
״תסארת ה י ו ב ל לר׳ י ש ר א ל לוי׳ ת נ א י ם ע מ ׳ 62 - 56ו ם ׳ ממנה נדפסו במדרש שקטעים
ב מ ש נ ה : הנמצאים
ה ן = ע ״ ז פ ״ ג מ ״ ז ) ל ע י ל ע מ ׳ .(732
פ״ב. מיכן אמרו הניתנין מתנה =־ספרי פי׳ הדבר תוסיף על לא (2ע מ ׳ 62י ג :
ב ד יי ת ו ת. והשאר (3ע מ ׳ 70י ו :מ י כ ן א מ ר ו נ כ ם י ו כ ו ׳ = ס פ ר י פ י ׳ צ ״ ד ) צ ג ע ״ מ .
)באכר ,(176-175 ש ב מ י ת ישנם עוד כמה וכמה ״מיכן אמרו״ בברייתות אמנם
מן שנעתקו יש מהם הגדול, הוספות בעל מדרש מפני שרובם אבל א״א לסמוך עליהם
-179 )באכר ה ר מ ב ״ ם ל ש ו ן והציטאט שהובא ע״י ״מיכן אמרו״ אינו א ל א הרמב״ם.
)באכר .(179-178 ה ב ב ל י ,(180ו י ש מ ה ם ש ה ם ע ל פ י
במכיל׳ ו כ ר <־= ד ״ ע מכאן אתה דן על התמיד והיה לכם: ה ע״ב, (3ש ם פ ״ ה ,
פ״ב מ״ה.
(4ש ם ,ש ם ב ס ו פ ו ,ו ש ח ט ו :מ כ ״ א ה פ ם ח ג ש ח ט ו כ ו ׳ =־ פ ס ח י ם פ ״ ה מ י ה .
ליתן אלא נאמר לא בא הכתוב למה עד בקר בלילה הזה: (5ש ם פ ״ ו ,ו ר ע י ב ,
ואכילת זבחים פ ס ח י ם א כ י ל ת מכיא עמוד השחר לבקרו ש ל ב ק ד ואי זה זה תחום
ח ל ב י ם ואיברין מ צ ו ת ן ע ד ש י ע ל ה וכו׳ מ ן ה ע ב י ר ה )= ב ר כ ו ת פ ״ א מ ״ א ,ו ב נ ו ס ח א ו ת והקטר
ל ע י ל ע מ ׳ (77 וכר׳ יהושע ,ספרי ר א ה פי׳ ק ל ״ ג ובבלי ט ע ״ א וירוש׳ ש ם ׳ הירושלמיות,
אומר א ל י ע ז ר ר׳ ) א ד ר ״ נ פ״ב> וכו׳ ולקיים דברי אנשי כנה״ג סייג לתורה ולעשות
וכו׳ א ף כ א ן ע ד חצות.
מ כ ״ א כ ל הזבחים ש ל א נזבחו ל ש מ ן וכו׳ = ז ב ח י ם ושחטו: (6ש ם פ י ״ א ,י א ר ע ״ ב ,
פ״א מיא.
כ ד ב ר י ב ן ז ו מ א ו ח כ ״ א ו כ ר =0ב ר כ ו ת פ ״ א מ ״ ד ( .א מ ר ל ה ם (7ש ם פ ט ״ ז ,י ט ע ״ א :
נ ת י ר ה ,יכיה נקטע אנטונין ] (1נילקוט ובכ״י א״פ ומינכן ,אגל הורוויץ עמ׳ :65ר׳ יהווה נץ
,979ועי׳ על חילוף כזה להלן בפרק ״שינוייט מגויימ״[•
736
(11ש ם .ש ם ,ו כ ל ב כ ו ר :מ כ ״ א ב כ ל פ ו ד י ן ב כ ו ר א ד ם ח ו ץ מ ע ב ד י פ ו כ ו ׳ ו ה ק ד ש ו ה
פ ״ ח מ ״ ח :א י ן פ ו ד י ן ל א ו כ ו ׳ ,ו ע י ׳ ס פ ר י ב מ ד ב ר פ י ׳ ק י ״ ח ) ל ע י ל ע מ ׳ .(735 בכורות
וכו׳ = מ ק ו א ו ת הפולטת אמרו ת ג ש ו א ל אשד ,מ כ א ן אל סד ע״ב: ס״ג, יתרו (12
מ ״ ג )ועי׳ מ״ע(. פ״ח
בגבולין להאמר אסור מכ״א שם המפורש בכל המקום: ע״ב. עג שם פי״א, (13
ס ו ט ה פ ״ ז מ ״ ו ,ו ע י ׳ ס פ ר י ב מ ד ב ר פ י ׳ ל ״ ט ) ל ע י ל ע מ ׳ .(734 -
מ ש פ ט י ם פ״א ,ע ד ע״ב .ואלה :מ כ ״ א גט ה מ ע ו ש ה ו כ ו ׳ = ג י ט י ן ם ״ ט מ ״ ח ) ו ע י ׳ מ״ע(. (14
שם ס״ג ,עח םע״א .א ש ר ל א :מ כ ״ א מ צ ו ת ו כ ר -ב כ ו ר ו ת פ ״ א מ״ז. (15
מ״א פ״ב וכר״= מכות היה מעגל כ י צ ד הא ואשר לא: שם פ״ד ,פ ע״א, (16
ל ה י פ ך • .ח ב י ת ״ ל פ נ י ״ ס ו ל ם ״ ,ו כ ן ב מ ש ג ת ר ״ א .(167 , )במשנה
ש מ י ם וכו׳ בידי שנאמרה אומר כמיתה י ו מ ת :ר ב י שם פ״ה .פא ע״ב ,מות (17
ונשנה כך ) = ם נ ה ׳ פ״ז מ״ג(, וכו׳ הנחנקין( )במכיל׳ דעריות: ח נ ק אמרו מצות מכאן
פ״ט יא: קדושים דעריות, וכן במכילתא רבי״! ובכן לקוח מן ״דבי בסוף העמוד. גם
אומר וכו׳! רבי
פטור כראוי שמרו ולא ישמרגו כראוי לו מ כ א ן אמרו פו ע ״ ב : ש ם פ״י, (18
שגאמר חייב ו מ ו ע ד פטור תם והזיק ויצא במוסרה קשרו חייב כראוי שלא
)ב״ק פ ״ ד א ו מ ר וכו׳ ר״מ ר׳ יהודה דברי זה ה ו א ש מ ו ר ולא בעליו ישמרגו ולא
תום׳ ב, מה שם )ברייתא וכו׳ אומר ראב״י ע מ ׳ (717 לעיל הירושלמיים, וכנו׳ מ״ט
אלא שלשון ״בחזקת פ ״ ה ז( .א ב ל ב ב ב ל י ש ם כ ג ו ם ח מ ב ״ ב ״ א ח ד ת ם ו א ח ד מ ו ע ד ח י י ב ״ ו
םבוראית םוגיא בוודאי אלא שזו ור״ת הגיה ושינה כאן י מ ו ח ל ף מ ב ״ ק טו א, שימור״,
לשלם חייב אומן שקלקל טבח ואמנם אף בב״ק צט ב אומר שמואל: <עי׳ ל ע י ל ש ם ( .0
לכו אנא קאמינא להם שמואל: והשיב מברייתא, עליו והשיבו הוא, פושע הוא מזיק
תם ב י ן בעליו וכו׳ קשרו וכו׳ .ו א מ ר ו ש ם :הי ר ״ מ א י ל י מ א ה א ר ״ מ ד ת נ ן מ א י ר ר׳
ר״מ מחלוקת בוודאי וזו כ פ ש ו ט ה פ ל י ג י. ב ק ר א י ב י ן מועד חייב דברי ר״מ ,התם
בקראי ״התם בלשון כרגיל זה, הוא -ושמור זה הוא שמור ו ל א שבמכילתא: ור״י
ה כ ת ו ב ולא ,כםוגיא ב פ י ר ו ש ) ל מ ש ל פ ס ח י ם מ ט םע״ב ,ס ו ט ה ג ם ע ״ א .ועוד( ,ז״א פליגי״
ד ף מ ה ב ,מ ג ״ ש )ויליף ג ג י ח ה ל ת ם וכו׳( ו ע י ׳ ל ד ר ע ״ ב . של
פ״ה ב״ק משנת של ) פ ר פ ר ז ה אמרו מכאן יכסנו: ולא ע״א, ח פ פי״א, (19
ב ה ו ס פ ת דברים(. מ״ו
וכו׳ בבור אבל ) = ב ״ ק שם( נ פ ל וכו׳ מכ״א הילוכו בדרך ונפל שמה שם, (20
מתאים לב״ק פ״ג מ״ט ולא לתום׳ פ״ג ג )אינו מכ״א פח ע״ב ,וגם: פי״ב, (21
חם אחד האמר (1וכן בנוסחאות בםוגיא הםמוכח שם) :אמרי( אליבא דםאן אי אליבא דר׳׳מ
אלא שנירסא זו שלנו מוגהת ע״י רש״י ,ולפניו היה :אי בעי. מעולה שמירה מועד יאחד
פשיטא(׳ ועי׳ י מ י י • ל ר'מ ) ו ש ם :אי ובן בכ״י ר ם ש י ט א, אליבא דר״מ
737
בסדר רואין וכו׳ לסי ה ד ל ק ה )ב״ק ס״ד מ״ו ר י ש א ה ד ב ר על ע ו מ ד י ם כ י צ ד וכו׳
ארבע גבוה שהוא גדר א :עברה םא שבבבלי ברייתא עי׳ אמות, ד׳ ושם: אחר,
ב י ק פ ״ ו כב>. מ ע ש ה ש ע ב ר ה וכו׳ )תום׳ ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (154 חייב, אמות
ס״ו וכו׳ -ש ב ו ע ו ת הודאה שתהא עד אמרו מכאן יאמר: אשר שם ,צ ב א. (24
ואם אין ה ה ו ד א ה ממין ה ט ע נ ה פטור. מ״א:
אין )אומרין( וביה וכו׳ מחייבין )אומרים( שביש אם לא: ע״ב, צא פטיו, (25
ו כ ו ׳ ־־ ב ״ מ פ י ג מ י ״ ב ב ל ש ו ן א ח ר . מחייבין
מ כ א ן א מ ר ו דיני ממונות ב ש ל ש ה ד ב ר י ר׳ י א ש י ה וכו׳ שם ,ונקרב :הרי ש ל ש ה (26
מ כ א ן ה כ ת ו ב מ ד ב ר וכו׳ ואין ב ״ ד ש ק ו ל וכו׳ ה ר י כאן ש ל ש ה א ו מ ר ע ד וכו׳ ב ש נ י ם רבי
דיני מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ר׳ א ו מ ר ב ח מ ש ה וכו׳ )= תום׳ ר י ש ס נ ה ד ר י ן ובבלי ג ע״ב(. א מ ר ו
סנהדרין וירוש׳ שם בבבלי שהובאה בברייתא ליתא הראשון אמרו״ ״מכאן
מדבר הכתוב אומר בשנים ר ב י י( רבי: מובאים גם דברי ובירוש׳ שם יה ע״א. רפ״א,
2
רבי דבי )שכולו םפ״ג שבועות בתום׳ אבל אמרו״ / ״מכאן בלא שלשה, הרי וכו׳
3
הכת׳ ריבה ב כ ״ ג א ף דיני ממונות כן ת ״ ל ונקרב וכו׳ נפשות או מ ה דיני (: ישמעאל(
דיני א מ ר ו מ י כ ן יאשיהוו )כר׳ דיינין שלשה הכתוב לו ריבה וכו׳ אחד דיין
נם כאן איפוא מ״דבי רבי״. בחמשה וכר. א ו מ ׳ ו ר ׳ בשלשה ממונות
פט״ז ,צ ג ע״א ,ו ל ק ח :מ כ ״ א כל ה נ ש ב ע י ן נ ש ב ע י ן וכו׳ = ש ב ו ע ו ת פ״ז מ ״ א . (27
והלוה שהמלוה ב ר ב י ת וכו׳ כ ש ם המלוה מכ״א לא תשימון: ׳ פי״ט ,צו ע ״ ב (28
4
מתיר <יהודה> > ר ב י עוברים ו ה ל ב ל ר והעדים הערב כך דברים בחמשה עוברין
פוטרין בלבלר. ו ד א ב ׳ י ר׳ נ ח מ י ה ב ״ מ ם״ד ,מ י ״ א ב ל ש ו ן א ח ר ,ו ב ת ו ם ׳ ס פ ״ ו : ללבלר.
)ב״מ ס ״ ט מ י ״ ג : וכו׳ מ מ ש כ נ י ם כסות וכו׳ ומחזירין מכ״א שם ,שם ,ע ד ב א : (29
,
א ת ה כ ר וכו (. ומחזיר
ת״ל, )כאן: מ״ז פ״ג ו כ ו ׳ ־ =-ת ר ו מ ו ת המקדים מכ״א מלאתך: ב, צז שם. (30
שנאמר!( שם:
ומעושרת קלה לא תניק את בניהם מ כ ״ א כל ה ק ד ש י ם לא יניקו שבעת: שם, (31
מתנדבים ואחרים מן המעושרת ולד מעושרת לא יינק פ״ג מ״ו: מעילה במשנה
738
מלך א מ ר ו מ כ א ן עליך אימתו שתהא מלך עליך תשים ת״ל ומה קנ״ז: פי׳ שם וכן
רוכבין וכו׳ ולא בבית המרחץ אין מ״ה: שם -סנהדרין המרחץ בבית ולא וכו׳ רוכבים אין
1
S ( )לעיל ע מ ׳ ע ל י ך א י מ ת ו ש ת ה א מ ל ך ע ל י ך ת ש י ם )שום( 732שנאמר
אלא כאן תבוא בספרי ל י ת א שבמי״ד אמרו״ ו״מכאן ישן, פ ״ ה -מ ד ר ש ובמע״ש
ותום׳(. ממשנה לקוח )ומ״ת־מה״ג בקרבך אשר והלוי אתה לסםוק ש״א, בפי׳
ז ו ט א ס פ ר י
שכטר ע״י ראשונה )ונדפס 3 3 4 - 330 עמ׳ הורוויץ בהו׳ שנדפס הגניזה בקטע
אמרו״. ״מכאן כל ואין ממשניות ציטאט כל א י ן (663-657 עמ׳ ,1894 ש״ז. JQR במ״ע
נמצאים ס״א[ ש״א בתרביץ שפירםמתי ]ובקטע שבילקוט מס״ז בציטטים אמנם
ש ב ם ״ ז -א י נ ה המשנה אבל אמרו״. ״מכאן וכמה ציון, בלי ממשניות ציטטים כמה
קדושות עשר ו א מ ר ו מחיצות חכמים גתגו ו ל ה ל ן :מ כ א ן ש ר 10 228 עמ׳ (1
פ ״ א ו( תום׳ ועי׳ מ״ט. - מ״ו )פ״א כלים למשגת מתאימה א י נ ה זו -משנה וכו׳ הן
משנת לפי שהרי י ו ס י , ר ב י משנת פי על נשנית שהיא ונראה דברים, בכמה
האולם לבין שנכנסין ולמזבח, האולם ובין ההיכל בין חילוק יש מ״ט פ״א כלים
שהכניסה ו(, פ״א )תום׳ מ א י ר ר בי משנת וזו להיכל. נכנסין ואין ידים רחוץ שלא
הוא שבכללו אע״פ קדושות י ״ א בפרטו יצא וע״כ שבפ״א, יוסי רבי משנת לתוך ר ב י
וכו׳, יוסי ) א ״ ר י ו ס י ר ב י חילק לא זו כלים למשנת ובניגוד קדושות. ע ש ר מונה
ביניהם: הס״ז משנת חילקה לא וכך ולמזבח. האולם ולבין ההיכל בין בזה שם( במ״ט
הדוכן״( מן )״לפנים מכאן לםנים נכנסים היו ושתויי יין ראש פרועי כהנים מומין ובעלי
בחמשה י ו ס י ר׳ א מ ר וכו׳ ולהיכל נכנםי׳ לאולם הכהנים ושאר אמות. ארבע המזבח
המסדר, ע״י שנשמט או ידים[, רחוצי ]ושלא בטעות: איפוא נשמט בם״ז וכו׳ ז דברים
ב״ק כמשנתנו ש ל א באיל. תזכה בכסף שזכת משמרה א מ ר ו מ כ א ן :9 231 (2
פטורין בזה זה ו נ ש כ ו קבין שני שעשו נשים שתי א מ ר ו מ כ א ן : 22 283 (3
קב בחלה. נתחייב שכבר מצטרפין> באמצע חלתו שנטלה <דבר מצטרפין אין באמצע
במ״א: שנינו שם בחלה אבל ומ״ד>, ומ״ג )מ״א ס״ד בחלה משגה זו של עיקרה
וכו׳ במינו מין הוא איזה במ״ב: שם שנינו זה יסוד ועל וכר, ח י י ב ב מ י נ ו מ י ן
אורז וקב קבים שני שנינו: ובמ״ג .(101 עמ׳ לעיל <עי׳ ״א מ פ״א על החולקת -מ ש נ ה
ישמעאל,-ומ״ה: לדבי רבי מתחיל מן ״שנאמר״ ,מ״ד ,מדרש הלכה -קרוב בסנהדרין ם״י (1
התמרת ,מ י ה :מכאן אמרו נכסי וכו׳ אמרו מכאן ג״ד: ו כ ו ׳ -ב ס פ ר י פי׳ חכה תכה אח וגו׳ .החמרת
ממשנת הרבה בסנהדרין »=םמרי מי׳ 1״ד ,מ״ו :מכאן אמרו ההקדשות וכו׳ = ספרי שם ומ״ת ,אבל
,(72והוא הכנים מדרש שלו. ש מ ע ו ן )עי׳ לעיל עמ' י׳
739
ק ב ח ד ש וקב י ש ן וכוי. במ״ד: שנינו ואח״כ ״א. מ בלא קשר עם אבל כמו בם״ז, וכו/
א ח ר ת א ש ה של וקב מיכן וקב מיכן קב ע ל י ה ן ה ו ס י פ ו ג: פ״ב תום׳ ועי׳
הרי אילו )כנר הדפוס( באמצע וקב מכאן וקב מכאן וקב דבר שניטלה חלתו ב א מ צ ע
באמצע, וקב ש ל אשד׳ <קב מיכן וקב מיכן בם״ז: איפוא חסר שזה ונראה מצטרפין,
נכלל ״הוסיפו עליהן״ מצטרפין>. באמצע חלתו שנטלה וקב דבר מיכן וקב מיכן קב
ב מ ש נ ה זו. איפוא
ל ו ע י ס ה וכו׳ ־ ח ל ה פ ״ נ מ ״ ה . <לישראל לעשות> : 1 284מ כ א ן א מ ר ו נ כ ר י ש נ ת ן (4
בחלה חייבת ממנה אוכלין שהרועים כלבים עיסת אמרו מכאן ש ר :6 (5ש ם
ו נ ק ח ת ח מ ץ מ ש ו ם ע ל י ה ו ח י י ב מצה משום ויוצא בה טוב ביום ונאפית וכו׳
אינם ממנה אוכלין הרועים אין ואם אוכלין. ט ו מ א ת ו מ ט מ א מ ע ש ר ב כ ס ף
וכוי. בחלה חייבים
״וחייב עליה משום וכו׳ ו מ ט מ א ט ו מ א ת אין פ״א מ״ח ,אבל שם ההתחלה-בחלה
מ ט מ א ה טומאת אוכלין -ב נ י ג ו ד כך ו ב י ן כך בין בסופה: ולהיפך שנינו אוכליך,
שם(, ובמבואו )בהערה הורוויץ העיר שכבר כמו מתאימה׳ ס״ז של זו ומשנה לם״ז.
שהפת שעפשה ונפסלה פ ״ ו י א ו ב ב ל י פ ס ח י ם מ ה ב, בתום׳ נדה נתן, ר ב י של לדעתו
מטמאה .אבל משנתנו מתאימה למשנת טהרות פ״ח מיו :כל המיוחד א י נ ה אדם מאוכל
הם״ז שבין בחילוק הרגיש לא )הילקוט הכלב מאוכל שיפסל עד טמא אדם לאוכל
ו ל כ ן כ ת ב ״וכו׳״ ,א ע ״ פ ש ב מ ש נ ת ה ס ״ ז ה י ה ח ס ר ב ו ו ד א י ״ ב י ן כ ך ״ וכו׳(. ומשנתנו,
משער נתן, ד׳ שבם״ז מובאים במק״א בשם ס ת מ י י ם שכמה מדרשים ומכיון
ש ה מ ש נ ה ש ב ם ״ ז ה י א מ ש נ ת ר ב י נ ת ן ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ י 743ס י ׳ .6 הורוויץ
740
ואבדה בחלון והניחה בנו בכורת שהפריש מי ה ר י אמדו מכאן :1 296 ב(
ש ה ו א פדוי ת ״ ל יהיה לך ו פ ד ה ת פ ד ה וכר. י כ ו ל
בנו ו א ב ד ח י י ב ב א ח ר י ו ת ו ש נ א מ ר וכר. המפריש פדיון בכורות פ״ח מ״ח: במשנת
מ ד ר ש ־ ה ל כ ה. כאן נעתק איפוא בס״ז גם
-מסופקים מ מ ד רש־ ה ג ד ו ל בליקוטים בס״ז שגמצאים אמרו״ ״מכאן אבל
) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (736 דברים במכילתא כמו מפגי ש ב ע ל מ ד ר ש הגדול הוסיף כאן, הרבה,
שהם מהם ויש מ ד ע ת ו , כמה פעמים אמרו״, ״מכאן )עי׳ להלן(, דרשב״י ובמכילתא
ה ר מ ב ״ ם: מלשון לקוחים
וכו׳, והיתה נאמר לכך יעקב בן אליעזר רבי אמר ב ט ב ר י ה וכו׳ בפרה ודורש יושב
741
בשינויים(, ם״ח ב פרה <תוסי וכר והמשקים האוכלים פ ״ א ז( טהרות תום׳ ועי׳ וכר,
יהודה(. ר ב י ש ה י א מ ל א ה מ ש ק י ן וכו׳ )תום׳ ש ם ב ב ש ם קערה
לתוספתא! ו ל א למשנת פרה ל א מתאימה איפוא א י נ ה שורת ההלכות כל
בפותח הנפל את האשה היא מכנסת אמרו : [ * 23
0 עמ׳ ]בהוצאתי 18 309 ה(
)ליתא(. טסה
מפסגין לטבילה ואין מ ם פ ג י ן )= מ ס פ ק י ן ( א מ ר ו ) 5 314ב ה ו צ א ת י ע מ ׳ 32״ : t 0
מספקו הקצר האזוב מ״א: )פדה פי״ב וכו׳ לא מםפגין אין א ו מ ר י ם ו י ש לחזייה
א ו מ ר י ם כ ש ם ש ח ז י י ה ב א ז ו ב וכו׳(. ו ר ״ ש י ה ו ד ה ר׳ ו ב כ ו ש ו ט ו ב ל וכו׳ בחוט
מזה אבל לא והוא אשה את הקטן מסעדת א מ ר ו ז( ש ם ] 7ב ה ו צ א ת י ש ם :122 ,
ותינוק פי״ב מ״י: )פרה פסולה א ם ט ב ל ה ו נ ת נ ה לו ה ז י י ת ו א ת ה א ז ו ב ו ת ת ן לו, תטבול
אם אחזה ומזה והוא טובל ב מ י ם לו ו א ו ח ז ת ומזה מסעדתו האשד, בו ד ע ת שאין
כ נ ר א ה ב נ י ג ו ד ל ס ״ ז ,ו ע י ׳ ת ו ם ׳ פ י ״ ב ח(. פ ם ו ל, ה ז י י ה ב ש ע ת א ם י ׳ בידו
היו תלמידים אדומים ל ב י ת א מ ר ו ] ו ב ק ט ע ש ב ה ו צ א ת י ,ת ר ב י ץ ש ״ א : [251 70 , ח(
ב א ו ת ה ה ש ע ה א מ ר ו ל ה ן צ א ו ו ר א ו מ י ש י ש לו ט ו מ א ה וכו׳[. שמי
א ו מ ר פ ל ו נ י רבי ה י ה מ כ א ן
: 7 244מ כ א ן ה י ו ב י ת ש מ א י א ו מ ר י ם נ ו ד ר י ן ל נ ז י ר ו ת ו כ ו ׳ -ל י ת א .
אומר-אגדה. :8מ כ א ן ה י ה ר׳ א ל ע ז ר בר׳ ש מ ע ו ן 277
צריך רבעת הקן ר׳ יהושע אומר ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר גר ש נ ת ג י י ר : 3 283מ כ א ן ה י ה
ב כ ר י ת ו ת ט ע ״ א ב ר י י ת א )ת״ר( ,ש ר ׳ ש מ ע ו ן מ ו ס י ף ב ה :כ ב ר נ מ נ ה ע ל י ו ר י ב ״ ז ו ב ט ל ה וכר.
במס׳ גרים אבל ל ה ב י א וכו׳ ז א״צ רש״א ור״ש חולק: סוף שקלים םתם. ובתום׳ וכר,
1
ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ג ר ו כ ו ׳ ר ״ ש א ו מ ר א י ג ו צ ר י ך >. ד: פ״ב
בשמה תלויה צפור אומר ר׳ שמעון היה מכאן עמ׳:[!12 ]בהוצאתי :21 303
וכו׳-ליתא.
צ י ו ן בלי ״ מ ש נ י ו ת ״
742
)כנוסח ה ב ב ל י שלנו משנה ו ס ת ם וכו׳. והטהור בגבולין אין משלחיץ כאן וכאן הטמא
ש ב ת ו ם ׳ ! א ב ל ד ב ר י ח כ מ י ם ש ב ס ״ ז ש ו נ י ם ו ד ע ת ר׳ י ה ו ד ה ש ם כ ח כ מ י ם כ ח כ מ י ם העיקרי(
נ ז י ר ברובו(. )כסתם שהיא לפי זה רבי יהודה וכסתם משנה. שבתום׳
הטומאה הבאים עמו יהו דוחין את ה ש ב ת ואת ה ש ל מ י ם )יכול א ף : 10 257 (4
( 1
חגיגה היתה ובמועט. <בטהרה> שהוא בא בחול עמו חגיגה בזמן אימתי מביאת וכו׳(
מן הבקר ומן הצאן P באה
וכן מ ב י א ין. וכי״י: וד״ס וד״נ )ידוש׳ אימתי מביא מ״ג-מ״ד: פ״ו פסחים
ס ט ב ( ח ג י ג ה ע מ ו ו כ י ׳ ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .650 בבבלי
ר׳ חלביו. והקטר קרביו וזריקתו ומיחוי קבול דמו ריבה ויעשו ש ם ש ו ׳ : 13 (5
הרכיבו מירושלם ולוקח משכון ונותן א ר ב ע ה דברים חתיכת יבלתו מוסיף אליעזר
ם״ו פסחים ) ע ד .(1 258 וכו׳ אומר ר׳ יהושע שהיה מחוץ לתחום והבאתו הבית להר
וכו׳(! )השיב ר״ע סט א שבבבלי לברייתא ובהתאם רבים׳ ב ש י נ ו י י ם -מ״ב מ״א
שבת פכ״ג מ״א. משכון ולוקח״. ״נותן
היה נ ש ח ט וכו׳ פסחים נ ש ח ט וכו׳ ע ר ב התמיד היה השנה כל ימות : 8 258 (6
בזמן ש ב ת וכו׳ בזמן שחל ערב םםחים להיות ערב בשמונה ומחצה והפסח אחריו, וקרב
פסחים פ״ה מ״א :בערבי ש ב ת וכו׳. בערב אומר כסדורו ל ה י ו ת ב ש ב ת ר׳ י ש מ ע א ל שחל
כר״ע דס״ז ,ולברייתא ה מ ו ח ל פ ת ב ש ב ת , בין ב ח ו ל בין נ ש ח ט ב ש ב ע ה וכו׳ פסחים
ע ״ ד -כ ר ׳ י ש מ ע א ל .י ר ו ש ׳ ש ם :ת נ י ר׳ נ ת ן א ו מ ר ב כ ל וכוי. לא נח א וירוש׳ שם, בבבלי
אחת הזאה מי שהוזה הרי ע ו ש י ם ם ם ח 1שני[ יהו יכול כל ה ט מ א י ם : 19 259 (7
א ח ת וה1ז[ק)ט(ן ו ה ח ו ל ה ו ט ב ו ל י ו ם ו מ ח ו ס ר כ פ ו ר י ם ו ה א ו נ ן ו ה מ פ ק ח ב ג ל ראיה שראה וזב
מ י ש ה ב ט י ח ו ה ו ל ה ו צ י א מ ן ב י ת ה א ם ו ר י ן ת ״ ל כ י י ה י ה ט מ א ל נ ס ש וכו׳. וכן
פ ״ ח מ ״ ה ו מ ״ ו ,ו ע י ׳ ת ו ם ׳ פ ס ח י ם פ ״ ז י א ו פ ״ ח א .ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .712 פסחים
ובדרך לא היה ,היכן היה בבית המטבחים .ר׳ אליעזר אומר את שהוא :15 260 (8
פטור וכר. ולחוץ ר׳ ע ק י ב א א ו מ ר כל שהוא מן המודעים בהכרת המטבחים חייב בבית
פ״ט מ״ב בלשון אחר. פסחים
עשר חדש מבן שנים איל ולא כ ב ש וטעון נסכי לא איל א ו ה י ת מ י א . 1 8 2 81 (9
א ח ד ע ד בן ש ל ש ה ע ש ר חדש .ר׳ טרפון קורהו ו כ ו ׳ -פ ר ה פ ״ א מ״ג. ויום
]הרי אלו חייבין ב ח ל ה ו מ צ ט ר פ י ן וכו׳ איזהו לחם ה ח ט ה והשעורה :15 283 (10
לפגי מלקצור הפסח מלפגי בחדש אםורין ו ת ב ו א ה ב צ ק ו ת ק מ ח י ם ע ם זה1 זה
ובלבד מ״א-מ״ב( פ״א )חלה בססח זה עובר וכו׳ ה ר י כזית מצה ואוכל מהן העומר,
ב ו מ ר א ה פ ת ו ט ע ם פ ת )עי׳ ש ם פ ״ ג מ ״ ז :א ם י ש ב ה ט ע ם ד ג ן וכו׳(. שיהא
רבי ״תני ו כ ר -נ מ צ א ת כיו״ב בירוש׳ ח ל ה פ״א ,נז ע״ב ,בשם קמחים הברייתא:
עע״ב: מנחות בבבלי מצטרפות! קמחים ובציקות תבואה ש ב ל ל ן ו כ ו ל ן חייה״:
ככולהו אמוראי ו ד ל א התבואה והקמחים והבציקות מצטרפין .ולענין חלה נשנית, ת נ א
3
) ע י ׳ א ה צ ״ ו ש ם ( ( ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .101 שם
השגגה על נידון בש״א מ ת ח ל ה ועד סוף וכו׳ שגגה שתהא בשגגה, : 9 286 (11
743
שתהא אינן חייבין ע ד ח ט א ו ת ח י י ב י כל הכלל זה םתם: פי״א מ״ו שבת
ו ס ו פ ן ש ג ג ה וכו׳. תחילתן
מן אדומה ע ו ב ר ה פרה שלקחו מעשה אמרו 19 עמ׳ ]בהוצאתי 14 300 (12
אומר אין לוקחין אותה מן ר׳ א ל י ע ז ר י ו ל ד ת וכר. והיו משמרין אותה ע ד שהיתה הגוים
וכו׳ א מ ר ו מ ע ש ה ש ל ק ח ו פ ר ה מ ן ה ע ר ב י י ם וכר. הגוים
נלקחת מן פ ר ת ח ט א ת ה מ ע ו ב ר ת כ ש ר ה וכו׳ ר א ״ א א י נ ה ר א ״ א מ״א: פ״ב פרה
אליעזר כרבי אומר וכו׳ כשרה, י ה ו ד ה ר׳ וכו /ו ב מ ״ ד :עלה עליה זכר פסולה הגוים
אומר י ה ו ד ה ובתום׳ פ ״ ב א :ר א ״ א א י ן נ י ק ח ת מן הגוים א מ ר ו לו מ ע ש ה ו כ ר ר׳ במ״א.
א ו ת ה ) ״ ל ז ו ש נ י ק ח ת מ ן ה ג ו י ם ״ ( ו כ ר ) ו ע י ׳ ל ה ל ן ם י ׳ .(14 משמרין
אומר א ל י ע ז ר ר׳ פסולה ותהא בה יהא מכמה שם[: ]בהוצאתי, 3 301 (13
כשרה ה ר י זו חמשים ועד מחמש אומר י ה ו ש ע ר׳ ש ל ש ה ר י זו פ ס ו ל ה ועד משתים
)במכחול( ש י ע ב י ר ם ו ב ל ב ד וכו׳ רע״א וכו׳ בתירא בן יהושע ר׳ ממה״ג(. )ע״כ
וכו׳ השיניים והלשון פ ס ו ל ה וכו׳ אחת גומא שתים לתוך אבל אם היו ליתא( )בילקוט
עיגיה משחיר פרה שגלגל ה ר י זו פ ס ו ל ה , והטלפים הרי זה יגור ואם גרר בזכר הקרגים
מ ב י א י ן פ ר ו ת א ח ר ו ת וכוי. היו
אפילו א ר ב ע וכו׳ רע״א פ ״ ב מ ״ ה :היו ב ה וכו׳ ב ת ו ך ג ו מ א א ח ת פ ס ו ל ה וכו׳ פרה
א ו מ ר וכו׳ז ש ם פ ״ ב מ ״ ב :פ ר ה ש ק ר ג י ה ו ט ל פ י ה ריב ״ב אפילו חמשים ר א ״ א יתלוש
שם פ״ב ובתום׳ בפרה, פ ו ס ל י ם א י נ ם והלשון והשינים העין גלגל יגור, שחורים
מ א י ר אומר פרה שגלגלי עיניה שחורין אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה. ר׳ א -ב :
מאיר. כ ר ב י קרניים וטלפיים והזכר ע מ ה ן פסולה .וא״כ משגת ם״ז היא ניטלו
עוברת בנהר ו ע ב ר וכו׳ היתד. נתן עליה ידו ] ב ה ו צ א ת י ע מ ׳ :[10 ש ם ש ר 13 (14
וכו׳ קיפלה וכו׳ במוסרה קשרה פסולה, שתסעדנו כשרה, לםעדה בזנבה נתלה וכו׳
זכר עליה עלה כשרה, עוף עליה וכו׳ ש כ ן ע ש ה לה םנדלין וכו׳ עליה טליתו פירש
הבעלים פסולה וכו/ לדעת
י ה ו ד ה כ ר ב י דם״ז וסיפא אחר, וסדר אחר בלשון פ״ב מ״ג -מ״ד פרה
במ״ד.
עד שתעשה ממגד. מזין אין אומר מ א י ר ד׳ ] ב ה ו צ א ת י ע מ ׳ :17 12 25 303 (15
פ״ד ותום׳ מ״ד פ״ד פרה וכו/ פוסלת המלאכה ובכהנים. כהונה ותעשה בבגדי אפר
744
ז (
רביעית מן ה מ ת ושמינית מן או׳ ר׳ י ש מ ע א ל ! ב ה ו צ א ת י ע מ ׳ :[7 18 5 307 (19
ה ד ב ר י ם וכר .אהלות ס״ג מ״ה, חלוף ר׳ א ל ע ז ר בן יהודה וכו׳ ר׳ יהודה אומר וכו׳ החי
י ש מ ע א ל ר׳ ד ״ ע דברי במותו שמינית בחייו ושמינית )במשנה: ם״ד י -יא ותום׳
ב ח י י ו ו ר ב י ע י ת ב מ ו ת ו וכו׳(. ר ב י ע י ת אומר
)כלים פ״י וכר אלו כלים ניצולים בצמיד פתיל ! 15 310ב ה ר צ א ת י ע מ ׳ : { ! 2 5 (22
וכו׳ החבית שהוא בתוך בזמן אלא אין במשמע ו ב ״ ה ל י ת א שם( ב״ש ומחלוקת מ״א
פ ״ ט מ״א(. )כלים
] (2ועי׳ לכל אלו בהערותי לס״ז פרשת חוקת[. ] (1כנו׳ הקטע שפירסמתי[.
745
רבי ממשנת בה יש שלנו. משנה כלל א י נ ה ס״ז של שהמשנה אלו יוצא מכל
חשובה י ה ו ד ה. רבי ממשנת והרבה מ א י ה רבי ממשנת נ ת ן, רבי ממשנת י ו ס י ,
משנתנו. של הנוסח לתולדות ל א המשנה ,אבל של חקירת־המקורות בשביל היא
הגניזה קטעי על מבוסס שלשונה דרשב״י במכיל׳ ז״א דרשב״י, מכיל׳ ב ע י ק ר
ורובן המשנה מן מעסים בהם ואף הרבה, רגיל אומר״ אתה ״מכאן אמרו״. ״מכאן אין -
ובקטע )(119-118 הוסמן בהו׳ ומשם ואילך( xviJQR,4 4 3 ) שכטר בקטע כך ת.
e.55 ובקטע א״ס ״שמונה״( ולא ארבעה דפים, ארבעה , 1 4 5 - 137 הופמן )בהו׳ d.63 א״פ
ק ו -ק י ד ( - ,ל א עמ׳ קאהוט, ד״ע לזכרון )מחקרים ניו־יורק ובקטע ( 1 4 - 1 2 הופמן )בהו׳
שפתחו הגנבים א ו מ ר א ת ה מ כ א ן כ ב ד : הופמן 139 בהו׳ אחת. פעם אלא נמצא
וכו׳ והזיקה בהמה )כ״י( ו י צ א ת ירושלש כ״י )מה״ג המחיצה את ופתחו הדיר את
וכלשון מ ״ א -ב , )שם וכר כראוי נעל ״לסטים״( מ״א פ״ו )ב״ק וכו׳ ה ג נ ב י ם הוציאוה
מניה(: אני פיהם שבידי)ועל גניזה בקטעי אף שישנם באלו נמצאים מזו חוץ
מ כ א ן ״ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו״ ,ובספרי ראה פי׳ קל״א: ליתא במה״ג
)-פסחו ורמב״ן וכי״ל בכי״ר וכן מ ת נ י ׳ , ו כ ו ל ה פסחו את לשחוט ההולך א מ ר ו
ההולך א ו מ ר א ת ה מ כ א ן וכי״ל: וכי״ו דפר יב )פ״נ( פ״ב פסחים ובתום׳ מתני׳(.
ר׳ במחלוקת תלויה וכו׳, אירוסין״ סעודת ש״לאכול ארוסין וכוי .אלא סעודת ולאכול וכו׳
על־פי המשנה והתום׳. בספרי ואי־אפשר להוסיף ולגרוע ב ב ל י פ ס ח ׳ מ ט א, ור׳ יוסי, יהודה
סע״א, קח שבת -ברייתא וכו׳ תפילין כותבין אין א מ ר ו מ י כ א ן :34 עמ׳
א. מב וסוכה רפ״א חגיגה תום׳ ם״ז,288 , .68 פי״ז,
מעכבות אין יד ושל יד של מעכבות אין ראש של תפילין א מ ר ו מ י כ ן :37 עמ׳
זו. את זו מעכבות אין ראש ושל יד של תפילין במה״ג: אבל בקטע. -כך וכר ראש של
לו אין אם את זו, זו מ ע כ ב ו ת ראש ושל יד של תםלין יב: פ״ו מנחות שבתום׳ אלא
וח״ד. סע״א מד בבלי ועי׳ מ״א, פ״ד מנחות כמשנת ש ל א וכר»
קכ״א, פי׳ ראה ו כ ר -ס פ ר י רבו את אוהב היה א ו מ ר א ת ה מ כ א ן :121 עמ׳
הוא״ וגו׳ אדוני את ״אהבתי שאחריו )הפסוק א מ ר ו מ כ א ן :252 פ״ב נזיקין מכיל׳
בתו את אדם מוכר ] א מ ד ו ( מ י כ ן ליתא(: ממה״ג 123 )בעמ׳ ז כא משפטים
מוכר אדם אין אמרו מכאן :124 וכן אישות, אחר לשפחות לא אבל וכר ושונה לאישות
פ ״ א ה. עבדים מסכת א. יח קידוש׳ -ברייתא אישות אחר לשפחות בתו את
נזיקין אבות הן עשר שלשה א מ ר ו מ י כ ן ליתא(: ממה״ג 148 )בעמ׳ יד כב שם
שם ידוש׳ אושעיא, ר׳ תני ע״ב: ד ו כ ר -ב ״ ק שואל וההבער והמבער״ והבור השוד
746
מרכין על ה ש כ ר ואין מרכין על ה מ כ ר הא כאיזה אומר אתה מ כ א ן עמ׳ : 1 5 1
פ״ה מ״ב׳ תום׳ רפ״ד. וכו׳-ב״מ צד
אף בו )הרגיל ושלובה בפסוק ציון, בלא קשורה, והברייתא מאלו ,ה מ ש נ ה חוץ
ב ל ש ו ן א ח ר ו ב פ ר פ ר ז ה )ועי׳ ל ע י ל ע מ ׳ : ( 7 1 7 מ ו צ ע ת והמשנה בספרא(,
ונפלה הרבים ברשות כדרכה מהלכת שהיתה בהמה בעירה. ושלח את :7 140
ו כ ו ׳ <ם״ו מ ״ ב ב ל ש ו ן א ח ר ו ת ו ם ׳ פ ״ ו כ א ( ,ל ע י ל ע מ ׳ . 1 1 7 לגינה
)שם מ ״ ה וכו׳ של חבירו גדישו המדליק בתוך שלו ויצתה אש ואכלה פ״ב: שם
ה ת ו ס פ ת א ( . ו כ ל ש ו ן שם כד ותום׳
ז ד.״ה ו כ ו ׳ ־ ר מ ב ״ ם שם מכ״א שור שו׳ : 4 ו כ ו ׳ ־ ר מ ב ״ ם נזקי ממון פ״י ה״ז* 1 3 3 שור
ש ל ש ה נ ש ב ע י ן ו כ ו י ־ טוען ונטען פ ״ א ב׳ ועוד(. 1 3 5לד׳ עי׳ רמב״ם נ״מ פ״ז ה״ח» : 1 4 5
אנו רואים ש ב ע מ ׳ 1 7 9ע ם ה ק ט ע 1 4 1ו ש ם 1 8 0ע ם ע מ ׳ 23 1 4 2 גשוה את מה״ג ואם
למ״תא ובאכר,179 מ ד ע ת ו ״ מ כ א ן א מ ר ו ״ <ועי׳ ה ו פ מ ן ע צ מ ו ע מ ׳ .x - vin1 שהוסיף
מהן אמרו״, ״מכאן פעמים כמה גמצא ש ב ב ב ל י הלכה של מדרש בברייתות
ו מ ה ן ברייתות .חוץ מאלו ש כ ב ר הזכרתי )לעיל עמ׳ (729מוסיף אגי כאן ע ו ד : משגיות
ברייתא( ,יומא ד ע״א )מקצתן ר ״ ע, ) פ ר ט ל־ ,ס ג נ ו נ ן ש ל ד ב י יא א וש״נ ברכות
ו פ ר ה פ״ג מ״א(, מ״א פ״א יומא משנה ״תני ר׳ ישמעאל״, לח ע״ב בשם פ״א, בירוש׳
)בספרי פי׳ חגיגה ח ע״א פ״ג מ״ב(, ת ז ר י ע פ ״ ה ב ,נ ג ע י ם )וליתא ב ס פ ר א ז ע״ב מו״ק
שנכנסה ליתא ,אבל ה מ ש נ ה הובאה שם בפי׳ קמ״ב בסםוק והיית אך שמח ,ונראה קמ״א
ל פ י כ ך ובסופו: אחר, ג בלשון ג׳ )בספרא בהד פרשה ב ״ מ גח ב במקומה(, שלא
ברייתא. מ כ ״ א וכו׳, ע ״ ז יג א )דבי נ ת ן א ו מ ד יום וכו׳ ברייתא(, וכר, שטרותיו המוכר
חסר( ,ועוד. והמדרש
ל ק ו ח י ם ישמעאל״ רבי ״דבי מן שבמדרשים משנה של הציטטים מן הרבה
747
אלא כאלו היו ציטטים לא דבר של ובעיקרו ע ק י ב א ״ . ר ב י ״ ד ב י מן כ נ ר א ה
רמזים מראים זה על ספדי(. )ספרא, -רבי עקיבא רבי של מדרשו מבית במדרשים
בירוש׳: שנאמרו מפורשים ודברים עצמם אלו שבמדרשים אחדים
ב ת ו ך הלכה מבית רבי ישמעאל מובאים כמה פעמים ״מכאן אמרו״ במדרשי א.
ד ב י : ובקשר עם מדרשו של רבי״ מ״דבי ק ט ע
ומלמטה מלמעלה עליו נקוד הארון בנםוע ויהי פ״ד: פי׳ בהעלותך םפרי (1
א מ ר ו מיכן מפני שהוא םפר בעצמו א ו מ ר ר ב י מקומו. זה ה י ה ש ל א מ פ נ י
בנםוע ויהי כפרשת אותיות וחמש ונשתייר בו שמונים שנמחק מ״ר (.ם פ ר פ״ג )ידים
אומר נקוד עליו מ ל מ ע ל ה י ש מ ע א ל ( )ר׳ ו מ ״ ח : ש מ ע ו ן ר׳ מ ט מ א את הידים. הארון
ו מ ה ה י ה ראוי ל י כ ת ב ת ח ת י ו וכו׳. מ ק ו מ ו זה ה י ה ש ל א מ פ נ י ומלמטה
ממקור וכו׳ ע ד ״ מ ט מ א א ת ה י ד י ם ״ -ל ק ו ח עליו* ״נקוד שמן ברור רואים כאן
והשאר בלבד, )ישמעאל( שמעון רבי דברי אלא כי בעיקר הספרי לא הובאו אחר:
ויהי ת ״ ר ש ב ת קטו ב -קטז א : וקצת מ״דבי רבי״ הובא בבבלי מן ״דבי רבי״. לקוח
לומר ולמטה )מ(למעלה סימניות הקב״ה מ ש ה פ ר ש ה זו ע ש ה ל ה ויאמר הארון בנםוע
)חשוב( הוא ב פ נ י שספר הוא זה אלא מפני לא מן השם א ו מ ר ר ב י זה מ ק ו מ ה שאין
)וסיפא ש ל ה מובאה ש ם ל ה ל ן :מ א ן ת ג א ד פ ל י ג ע ל י ה ד ר ב י רבן ש מ ע ו ן בן ג מ ל י א ל עצמו.
א ו מ ר ע ת י ד ה פ ר ש ה זו ש ת י ע ק ר מ כ א ן ו ת כ ת ב ב מ ק ו מ ה ו ל מ ה כ ת ב ה ר ש ב ״ ג דתניא( הוא
ל ה פ ס י ק וכו׳ ) א ד ר ״ נ פל״ד(. כדי
שיש בו כל ספר זה: מ ע י ן ) 266מ ן ה י ל ק ו ט ( נ ש א ר ע ו ד ק ט ע ש ל צ י ט א ט ובס״ז
מה שהעתיק הילקוט )השמיט שיוגד, ע ד בו י ק ר א ו לא ט ע י ו ת וחמש שמונים
מן הספרי(. כבר
א מ ר ו •> מ י כ ן עמה אחרת אותה שלא יוציא והוציא ספרי ח ק ת פי׳ ק כ ״ ג : (2
ש ח ט ו וכו׳ שחורה יאמרו שלא שחורה עמה מוציאין לצאת אין רוצה היתה פרה לא
שנאמר והוציא אותה לבדה. אומר לא מן השם הוא זה אלא משום ר ב י
אומר יוסי גם ב מ ש נ ה ש ל נ ו ב פ ר ה פ ״ ג מ״ז ש נ י נ ו :ל א היתד .פ ר ה וכו׳ ר׳ אמנם
( 2
. מ ש ו ם זה א ל א וכו /ובכ״י פ ר מ א וק ו ב :ר׳ אומ׳ לא
כבר בפסוק מתחיל והמקור הזה אחר, ממקור בספרי שכל זה לקוח נראה אבל
הפרה על ולימד הכתוב בא הכהן, אלעזר אל אותה ונתתם שם: זה ,ש ש נ י נ ו שלפני
א ל א ל ע ז ר ה כ ה ן זו אותה ונתתם!( ד״ א )פ״ז: ונתתם וכו׳. ב ם ג ן נ ע ש י ת ש ת ה א
)כמותה בתום׳ ר׳ יוסי וכו׳ ו ש א ר כל ה פ ר ו ת בכהן גדול ד ב ר י ר׳ מ א י ר באלעזר נעשית
מחלוקת! ואח״כ ס ת ם בכהן הדיוט. גדול ובין ושאר כל הפרות בין בכהן פ״ד n פרה
P םתם ע ו ל א בפרה הביאן לאישיותם של העוסקים הנוגעות כל הדרשות והנה
ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר ולא לדודות ובלשון הזה: יומא מ ב ב, בבבלי
הדיוט בכהן לדורות ד א מ ר י ו אי כ א בכהן גדול לדורות ד א מ ד י א י כ א לאלעזר
בשם ר׳ לעזר )ידוש׳ סובה ס״ד ,גד ע״ג וש״נ( = לשון ממרי ראה סי׳ קמב ,לעיל עמ׳ .294
748
כ ד ת נ ן עמה אחרת והוציא אותה שלא יוציא וכר. ותום׳( שבספרי המחלוקת )קיצור
ותנא קמא הא )־־ ״ מ י כ ן א מ ר ו ״ ש ב ס פ ר י ( ל א ה י ת ד .פ ר ה ו כ ר ר ב י א ו מ ר ו כ ר א ו ת ה ל ב ד ה .
ושחט אותה ) מ ג א( הוא דדריש טעמיה דקרא וכר. ש מ ע ו ן ר׳ אותה ,מאן ת י ק כתיב
וכבס וכר. רואה ואלעזר שוחט זר שיהא לסניו וכו׳ עמה, א ח ר ת י ש ח ו ט ש ל א
ו ט מ א ה כ ה ן ע ד ה ע ר ב כ ה ן בכיהונו ל ד ו ר ו ת וכר .ו א ס ף )״בבגדים״(. הכהן בכיהונו בגדיו
ט ה ו ר א ת א ס ר ה פ ר ה ו ה ג י ח .א י ש ל ה כ ש י ר א ת הזר ,ט ה ו ר ל ה כ ש י ר א ת ה א ש ה ,ו ה נ י ח איש
ש י ש בו ד ע ת ל ה נ י ח י צ א ח ר ש ש ו ט ה וקטן ש א י ן ב ה ן ד ע ת להגיח. מי
דבי׳, מ״דבי הלקוחות וכמה דרשות כמה במדבר בספרי מוצאים אנו ואמנם
ענין באמצע מפסיקות אבל ״רבי״ בשם שהובאו מהן ויש ס ת מ י ו ת שהן מהן יש
ה ס ת מ י ו ת : א(
ספרי נ ש א פי׳ כ״ו :לא י ט מ א להם במותם במותם אינו מ ט מ א וכר ,הובא בבבלי (1
אומר וכר. ר ב י דתניא רבי: מ ה א ) מ ג א( ב ש ם גזיר
(2ס פ ר י מ ס ע י פ י ׳ ק ״ ס ,ו א ם ב כ ל י ב ר ז ל ה כ ה ו :א ו מ ה א ב ן מ ל א י ד א ף ב ר ז ל מ ל א
749
כל זה ש ה ב ר ז ל מ מ י ת ב מ ש ה ו א וכו׳ ואפילו ב צ נ ו ר א ! הקב״ה לפני היה גלוי אמרת יד
וכו׳. ענשת אלא אם א מ ר ת כן וכו׳ הא עד שלא יאמר שלפניו: לדברים מתאים איגו
גלוי וכר. א ו מ ר רבי תנ״ה רבי: בבבלי סנהדרין עו ב מובא בשם אבל
ו ה מ פ ו ר ש ו ת : ב(
אומר משום ר ב י שלום וכר עושה אומר כתוב אחד :15 47 פי׳ מ״ב, (1נ ש א
)(16 48 ביבש״ בוריים *שהם עד )ג״פ!( אומר וכו׳ כתוב אחד יוסי בן דוסתאי אבא
נמשכים צידון וכר, בושי וכה״א אח״כ: שהדברים הבאים באמצע, זו מ פ ס י ק ה הוספה
)עי׳ הורוויץ(. למעלה
וכאן ק ו מ ה ה׳ אומר אתה כאן א ו מ ר רבי ע מ ׳ : 7 85 פ״ד פי׳ בהעלותך (2
מקומו כאן אלא כל זה אין כ ת ו ב י ם הללו וכו׳. יתקיימו שני שובה ה׳ כיצד אומר אתה
שהוסיפה ה ו ס ס ה, ב ה ק ד מ ה ע מ ׳ (XIIא ב ל ה י א סוף עמ׳ פ׳ )כמו ש ה ע י ר הורוויץ למעלה
ולקח ה׳״. שובה יאמר ״ובנחה ה ב א ל פ ס ו ק הקדמה בתור כאן האחרון המסדר
ב ס ״ ז ע מ ׳ ) 266ע י ׳ ש ם ( . םתם -מ ד ב י רבי ,ואמנם ה ד ב ר י ם ישנם הדברים
ר ב י ארץ אשר ה׳ אלקיך דורש אותה, (3ו כ ך ה ו א ה ד ב ר ג ם ב ס פ ר י ע ק ב פ י ׳ מ :
היא ו כ ו ׳ -ה ו ס פ ה דורש והלא כל הארצות הוא הוא דורש א ו מ ר י> ו כ י א ו ת ה ב ל ב ד
נ י ת נ ה ל ד ר י ש ה וכו׳( ו ה י א ח ו ל ק ת ע ל י ה )או י כ ו ל א ף ש א ר ה ב א ה )״דורש אותה, לברייתא
נ ת נ ו ל ד ר ו ש וכו׳(. ארצות
וכו׳-בס״ז אין רע אלא ע״ז כמתאוננים רע א ו מ ר ר ב י : 1 7 84 (4פ י ׳ פ ״ ה ,
יהודה-בשם רבי ודברי ב ש ם -ר א ב ״ י , שם נשנו שבספרי ר״א )דברי ס ת ם 268
ו ב ס פ ר י ד ב ר י ם פ י ׳ כ ״ ד א י ן כ ל זה .א י ן ז א ת א ל א ש ד ב ר י ם ה ל ל ו ל ק ו ח י ם שמעון(. ר ב י
רבי״ לבמדבר ,ש ה ת א י ם ב ד ב ר י ם ה ר ב ה לם״ז. מ ״ ד ב י
750
יותר מן המשנה לעולם הוי ר ץ א ח ר גדולה מזו, ב ת ל מ ו ד א י ן לך מדר. שכר׳ ממנה
ש ל א ע ד ) = ד ר ך א ר ץ זוטא רפ״ד( .א מ ר ר ב י יוסי ב י ר ב י ב ו ן ה ד א ד א ת א מ ר התלמוד
( 2 ( ז
לעולם הוי משניות משש־קע בו רבי רוב מ ש נ י ו ת אבל ר ו ב ו ב י ב ו ש י ק ע
התלמוד יותר מן המשנה. רץ אחר
״תלמוד״ של מ ד ר ש ־ ה ל כ ה, אינו א ל א שנזכר כ א ן ב״דבי רשב״י״, ה״תלמוד״
נמשך אינו ו״בו״ ו א ג ר ת ר ש ״ ג ע מ ׳ ,(51 - 48 ו ה ב ר י י ת ו ת ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 681 התנאים
ב מ ד ר ש י ה מ ש נ י ו ת מ ש י ק ו ע מדבר יוסי ב ״ ד בון ורבי ״ ת ל מ ו ד ״ )זה(. אלא על
)״דבי רבי״( ש י ק ע ״רבי״ א ת המשניות )משנה ותוספתא(. ב״זו ש ש נ ה רבי״ הלכה:
נשנית בימי רבי )״אמר ר ב י יוחנן״(: יוחנן מעיד רבי א -ב לג ב״מ בבבלי
ש ב ק ו כ ״ ע מתני׳ ואזלו ב ת ר ת ל מ ו ד א ה ד ר ד ר ש להו ) ״ ב ת ל מ ו ד א י ן ל ך ״ וכו׳( זו משנה
)ולעולם( ה ו י ר ץ ל מ ש נ ה י ו ת ר מ ן ה ת ל מ ו ד .
״בתלמוד אין לך ״נשנית מ ש נ ה זו״ ש ל אף רש״ג באגרתו ורש״י מםרשים
מ ד ד ,ג ד ו ל ה מזו״ .ו א ף ר ב י יוחנן א י נ ו ח ו ל ק ע ל ז ה ,ש ה ר י ה ו א א ו מ ר ב י ר ו ש ׳ הוריות
למשגה )ובברכות י א ב בכ״י פריז ומ׳ וסרע״ג ועוד: קודם תלמוד ם״ג ,מח ע״ג:
ל ת ל מ ו ד צ ר י ך לברך׳ ו ה ו א ״ מ ד ר ש ״ ש ב י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת פ״א ,ג ע״א(. יוחנן אמר אף ר׳
הוי ולעולם בה: להוסיף ורבי צוה הברייתא עיקר איפוא נשנית ר ב י בימי
״ולעולם זוטא בברייתא של ד ״ א ) ב ה ״ ג ד ״ ב ,650ח ס ר יותר מן התלמוד למשנה רץ
ה ו י ״ ו כ ר !(.
היא ד ב א( ) פ ״ א -ד ,ו פ י ט ז ב ה ״ ג ד ״ ב :647ד ״ א זוטא ברייתא ד ד ״ א ואמגם
וכו׳ העליוגה כאסקופה ספ״ג :י א ל תהא ק פ ר א .ד ״ א זוטא ב ר ברייתא של כנראה
א ל ע ז ר )כ י ״ מ( ד ׳ הקפר״ז פ״ט מתחיל: מובא באדר״נ םםכ״ו ו ב ש ם ״ר׳ אלעזר -
א ו מ ר ]אהוב[ ה ש ל ו ם ו ש נ ו א ה ק פ ד התרחק וכר .ובסופו :וכן ה י ה ר ״ א א ו מ ר ה ק ס ר
עובדין ע״ז וכר ,בספרי נ ש א פי׳ מ ״ ב ב ש ם ״ר׳ אלעזר גדול השלום שאפילו המחלוקת
ב נ ו ש ל ר ׳ א ל ע ז ר ה ק פ ר ״ ) ו ה ש ו ה ״ ת נ י ב ר ק פ ר א ״ ב י ב מ ו ת ק ט א(.
את שואל ו ע מ ׳ .49ר ב י ל ע י ל ע מ ׳ 24 קפרא ,עי׳ הקפד״ ,בר אלעזר על ״ר׳
לבבלי ב ם פ ר אז מדרש אחד פירוש פ ס ח י ם מ ב א ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(49 לבבלי קפרא, בר
ב ר ב י ןעי׳ מ ו ״ ק ט ז א( ,ש נ ה ל ו ר ״ ש שהוא הנכון קידושין ל ג א ,ל פ י לשון ראשון,
מ ן הספרא. חלקים
״שיקע״ ופי׳: נכון, משניות״ שיקע בו רוב אם נוסח מ ״ ם :״ ע ד שלא ואפילו
עדיין נשקעו לא רש ב ״ י״ ב ״ ד ב י הירוש׳ ,כ י מדברי בכל־אופן יוצא ה ש ו ק ע ,
ס פ ר ו ת
179 לבוב מונה״ז שער י״מ ה י ר ו ש ׳ ,עי׳ רנ״ק בזה נדחו ש א ר הפירושים לדברי
751
א מ ר ו ה ר י
ל ב ר י י ת א . או ל מ ש נ ה ציון בבבלי האמוראים גם בפי משמש אמרו״ ״הרי
ב ע י ר׳ פלוני(. א מ ר ו וכו׳ ה ל כ ה ) א מ ר ר׳ פלוגי ה ר י לאותה רוב בא אח״כ בעיא פי על
ב ה צ ע ה : המשנה מלה במלה אלא באה לא נעתקה כרגיל
פ״ה וכו׳ = ז ב י ם הבא ראשו א מ ר ו ה ר י אמר ר׳ ירמיה טז א : גיטין מ ש נ ה .
א: ש ם :א מ ר ר ב פ פ א ה ר י א מ ר ו ב ע ל ק ר י ח ו ל ה ו כ ו ׳ = מ ק ו א ו ת פ ״ ג מ ״ ד » ב ״ ק קד, מי״ב,
בנזיד מ ע״א(. )מובא )נזיר מ ב א( ־ נ ג ע י ם פ י ״ ד מ ״ ד וכו׳ נזיר אמרו הרי רבא ואמר
שם: שם למטה(» בבבלי )מובא א מ ר ו ח ב י ת וכו׳ = כלים פ״י מ״ו ואמר רבא הרי שם:
קישות אמרו הרי אמר אביי חולין קכח א : ר ב א גזל ח מ ץ וכו׳ = ב ״ ק פ ״ ט מ ״ ב , ואמר
מ״ח, וכו׳ = ע ו ק צ י ן פ ״ ג אמר ד״פ הרי אמרו יחור וכו׳ = ע ו ק צ י ן פ ״ ב מ ״ ט ,ש ם ק כ ח ב :
אביי אמר קכט א: חולין מ״ב5 פי״ג וכו׳ = נ ג ע י ם אבן ר׳ זירא הרי אמרו אמר שם:
רוצה ל ע נ י ן ה ט ו מ א ה אם וכו׳ וכן מ״ב: אוכלין ככלים = פסחים פ״ג חיבורי אמרו הרי
באשה אמרו יצירת הולד אמר רב ח ס ד א הרי בכורות כא ב: הרי הוא בעריבה ן בקיומו
לארבעים זה וזה בריית הזכר ואחד בריית הנקבה אחד מ״ז: פ״ג יום = נ ד ה ארבעים
אמרו הרי ש מ ו א ל אמר ב: סג נדה יצירתו(t ע״ב: ל שבבבלי )ובברייתא ואחד
)ועי׳ שם( ו אחת לוסתות ם ד ב( )כרבי ,ש ם ויבמות ימים*(-שנים דווםתות של לימים
עירובין טז ב :אמר רב המנונא הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ ו כ ו ׳ ) ש ם פ ״ א מ ״ ח ו מ ״ ט א
נוהגת אלא שמועה רחוקה אינה אמרו הרי מ ו ״ ק כ ע ״ א :א ״ ל <רבא> ברייתא.
אמר ב ל ב ד = ב ר י י ת א )ת״ר( שם .י ב מ ו ת נ ב ם ע ״ א :א מ ר ר מ י בר ח מ א ה ר י א מ ר ו אחד יום
שהובאה גט וכו׳-,ברייתא זה הרי אגרשנה ללבלר כתוב גט לארוםתי לכשאכנםנה אחד
האומר כתבו ד ת נ י א דשמעיתא להא כו ב בלשון א ח ר :א מ ר ר ב ע מ ר ם ו כ ר כיון בגיטין
מ פ נ י גט זה ה ר י ביבמות: וכר .אבל גט אינו אגרשנה לארוםתי לכשאכנםנה גט
לגרשה ,ובתום׳ ב י ד ו ש א י ן מ פ נ י ב ע ל מ א אינו גט ו ל א ש ה ל ג ר ש ה ש ב י ד ו
סיפא י ד ע )ורמי כ ל ו ם א מ ר לא לכשאקדשנה ל א ש ת י גט תנו ספ״ו: נדרים
תום׳ בוודאי הוא שביבמות ״הרי אמדו״ ב ״ מ ט ז א(. וכר, מאבא מה שאירש דתום׳:
בעלמא״!> )מין ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ״ .ועל זה מ ו כ י ח ״ולאשר, מ ו ג ה ת
הקרקע -ספרא אינו מ ת ח ל ל על הקדש אמר רמי בר חמא הרי אמרו נד א: ב״מ
בכל אלו. ב :אימא ולא הקדשות לעבדים ולשטרות ולקרקעות ,בכורות נא ז :פ ר ט פי״א
ולבעיטת חמש וכר כז ב :ש ל ח ליה רב חםדא לר״נ הרי אמרו לרכובה ש ל ש ב״ק
לבעיטה אחת לרכובה ש ל ש וכר. ק ר נ י רב ת נ י ב״ק פ״ח ,ו ע ״ ג : -בירוש׳
שם אסרה. דלעת לחצי המשתחוה אמרו הרי ירמיה דבי אמר קכח א: חולין
א :א מ ר א ב י י ה ר י א מ ר ו כ י פ ת ש א ו ר וכו׳ -ב ר י י ת א ב פ ס ח י ם מ ה ב ז ש ם :א מ ר א ב י י קכט
בחולין יג ב ב א ה ל -ר ב י יהודה בן בתירא. מטמאין אמרו תקרובת ע״ז של אוכלין הרי
שםיככו בית אמרו הרי מתנה אמר רב א ב י י ו כ ר <עי׳ ל ע י ל ( ,ש ם : אמר שם: בל״א ז
) ד ש ״ י :ו ל א י ד ע נ א ה י כ ן א מ ר ח .ועי׳ ס ו כ ה יג ב. בזרעים
ד ר ׳ לקמיה שדריה חמור פטר ליה הוד, נשיאה״ יהודה ד׳ א: יא בכורות
פ״א עין ר ע ה ב ש ק ל וכו׳ -בתום׳ בכורות בסלע אמרו עין יפה אמר ליה הדי ט ר פ ו ן
אומר לא פחות משקל ,בכורות י סע״ב. י ה ו ד ה ב ר ׳ ד׳ יוסי םו:
ועי׳ יחוסי חו״א ע׳ טרפון ב. ליה! נשיאה ,א ב ל :הוד, דבי בנו״ם סם״ז: (1
752
של ראשוני האמוראים: מ י מ ר ו ת ויש מהם גם
כ ד ב ר י הזקיף ,ש ם בהמה לבהמה, ח ע ״ ב :א״ל רב ש ש ת הרי אמרו טופלין חגיגה
ח ע ״ א )ועי׳ ח ע״ב( וירוש׳ פ״א ,עו ע״ב.
הכתובים הכתובה בין במגילה הרי אמרו הקורא א ״ ל )רב יהודה( יט ב: מגילה
יוחנן. ו ר ב י ש מ ו א ל וכו׳ ,ש ם י ט א ו ב
מעות וכר, להרצות אמרו אסור הרי וכו׳ א ״ ל מריב׳יל בעו מיניה שבת כב א:
למעלה :א״ר יהודה א״ר אםי אסור וכר. שם
. I 373 ז יוםטר II 385 (1עי׳ ראהמר ,דיע חעבראישען טראדיטיאנען ,עמ׳ 10ז שידר ,געשיכטע
סדין וכו׳ שניתי לכס כך (2ודומה לו בשבת כה ב :אמר להן )ר׳ יהודה( בני לא
מאיר. )משנה דעדיות פ״ד מיי( ,שהיא משנת רבי
753
ש ל מ ה בברייתות רבי הושעיא ולוי: והפורמולא
מרתף א ו ש ע י א ר ב י <ב>דבי זב י ד רב ת נ י והא א -ב : צד. ב״ב ג>
״הראשונה״ )במשנה ב מ ש נ ת י נ ו ח כ מ י ם ש ש נ ו ש ל יין א נ י מ ו כ ר ל ך וכו׳ וזהו א ו צ ר
״ מ ש נ ת נ ו * ,ו ל ע י ל ״ ר ׳ א ו ש ע י א ״ ע מ ׳ .(40 עי׳
ח כ מ י ם ש ש נ ו פי על ואף וכו׳ אמו לוי ד ת נ י -ב: ע״א י יבמות ד(
ח מ ש ע ש ר ה י ש ל נ ו ל ה ו ס י ף ש ש ע ש ר ה כ ג ו ן זו. ב מ ש נ ת י נ ו
נם בפי האמוראים: ומצויה
,
גט פסול וכו ! סנהדרין ח כ מ י ם ש ש נ ו כל מקום ש מ ו א ל כד ב :דאמר גטין
״ ל א ש ג ו ״ <עי׳ א ״ ר ה ו נ א כ ל מ ק ו ם ש ש נ ו ח כ מ י ם ד ר ך מ נ י ן ובו׳ .ו ב ק י צ ו ר ״ ש נ י ״ ׳ ב: מט
< ( ה ק ,
כ = ז ״ פ ׳ ) ם י פורמולא ש ה ש א י ל ת ו ת מ צ י ע אותה בלשון ״זו ששנו ח כ מ י ם ״ להלן(,
ותסלין )וחסר: מ״ח פ״א וכר-מגילה בין אין כך שנו חכמים דב״ר א א: (1
ט בבבלי גם שישגו ״רשב״ג״. במקום ו״ר״ג״ אשורית! אלא נכתבות אינן ומזוזות
-ב ובירוש׳ שם ,ע א ע״ג(. ע״א
ו כ ר -ש ב ת םכ״ד מ״א. ש ה ח ש י ך ]בדרך[ נותן א בא :כך שנו חכמים מי (2
(3ב ל א :כ ש ״ ח ק ר א ו ל א ד ק ד ק ו כ ו ׳ -ב ר כ ו ת פ ״ ב מ ״ ג .
(4ג י ב :כ ש ״ ח א י ן כ ו ת ב י ן ו כ ו ׳ -ב ״ ב פ ״ י מ ״ ד .
ו כ ר -מ ג י ל ה פ״ג מיו. ד א :כש״ח אין מפםיקין (5
״מבעוד כבבבלי, )״בדקר״ מ״ב פ״א וכר-ביצה חיה השוחט כש״ח שם ו: (6
ל י ת א גם בדב״ר(. יום״
שם ח :כ ש ״ ח אלו )מוגה ע״פ מ״כ( הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו וכו׳ (7
סנהדרין פ״ג מ״ד. -
>8ש ם ח :כ ש ״ ח מ ל ך ל א ד ן ו כ ו ׳ -ס נ ה ד ר י ן ם ״ ב מ ״ ב .
ש ם י ב :כ ש ״ ח א ל ו ד ב ר י ם א מ ר ו מ פ נ י ד ר כ י ש ל ו ם וכו׳ -ג ט י ן פ ״ ה מ ״ ח . (9
(10ו ח :כ ש ״ ח כ ל ה נ ג ע י ם ו כ ו ׳ -נ נ ע י ם פ ״ ב מ ״ ה .
ו כ ו ׳ -ב ר כ ו ת פ״ה מ״ד. (11ז א :כ ש ״ ח ה ע ו ב ר ל פ נ י ה ת י ב ה
ח :כ ש י ח ה ק ו ר א ב ת ו ר ה ל א י פ ח ו ת וכו׳ -מ ג י ל ה פ ״ ד מ ״ ד . שם (12
בשלשת א י ן )בדב״ר מ״א פ״ד וכר-ברכות השחר תפילת כש״ח א: ח (13
״ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ״ וכו׳!(. הפעמים
ב :כ ש ״ ח ה פ ו ת ח ו ה ח ו ת ם ב ת ו ר ה וכו׳ -מ ג י ל ה פ ״ ד מ״ב. שם (14
ג פ״ ה ת פ ל ה-ברכות ומן ט א :מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת ש מ ע (15
)וכנו׳ מ ב ״ ב ד ״ ו ר ״ פ ו ה י ר ו ש ׳ ,ו ע י ׳ ש ו ״ ת ה ר מ ״ ע ס י ׳ ק י ג א מ״א
׳ ה ש ב ת -י ו מ א פ״ח מ״ו :וכל ספק וכו׳ כ ש י ח כל שספק נפשות דוחה את יא א: (16
754
וטעה -ברכות פ י ה מיג. התיבה לפני כשיח העובר (17י א א :
שאצל לשמיני עצרת מכ״י א״פ חוץ מאלה אנו מוצאים ״כש״ח״ רק ב״פםיקתא״
מ י ש ר א ל מ ה ו ש י ה א לו מותר א ד ם ה ל כ ה בפסיק׳ דר״כ שלו ,ע מ ׳ ק צ ד ב : בובר
הוא מוריד )סוכה פ ״ ד מ״ח( א ב ל ח כ מ י ם ש נ ו כ ך השמיני? ביום בסוכתו לאכול
א ת ה כ ל י ם ו כ ר ,ש ל ק ו ח ב ו ו ד א י מ ן ״ י ל מ ד נ ו ״ ) ע י ׳ ב ו ב ר ק פ ט ע ״ ב ה ע ר ה ב(.
ר ב ו ת י נ ו . ש נ ו כך אבל חוץ מאלה רגיל במדרשים שמסוג ״ילמדנו״:
וכו׳ -א ב ו ת יחידי אלא שאין דן כש״ר אל תהי דן יחידי כך כבר בדב״ר א י:
ו כ ר -פ א ה פ ״ א מ ״ א )״לו״ אין בדב״ר(. פ״ד מ״ח .שם טו :כש״ר אלו דברים שאדם אוכל
מקום בובר ,וכן ב כ ל והוצ׳ דפוסים ר ב ה -ת נ ח ו מ א ב ב מ ד ב ר תמיד וכך
ז
בשעה בה מ י ש ר א ל [ ״ >, ב״הלכה 1אדם השאלה מתחילה שבבמדב״ר אלא בתנחומא.
״ ,(2 נ ן שבתנחומא היא מתחילה ב״ילמדנו רבי
] (1וכן בקטע א׳ של ילמדנו שבגנזי שכטר ח׳׳א 37 ,ואילך ,אלא שבקטע אין בפתיחה אלא ״הלכה״[,
ונכתב במקומם ו׳׳בדפוס הוסרו היל׳׳ר (2בכי׳׳י במדבר רבה נםעא עוד הלשון •ילמדנו רבעו״
755
אין ר ב נ ן ו א מ ר י ו ע י ׳ ב ב ל י ס ב א־. , א ״ מ י » 0 ן י ב ו ר י ע ת ג ש מ ל ש וכר-הצעה חצר
בובר וישלח ב מ ק ו ם גוי ע ד ש י ש כ י ר ז מועיל רשות מועיל במקום גוי ואין ביטול עירוב
ו כ ר -ש ב ת פ כ ״ ד מ״ד »,ש ם י ב ) ד פ ר ה ( :כ ש ״ ר ל א ת צ א א ש ד , כש״ר נשאלין לנדרים ט:
1
בקטלא בכבול ולא בעיר של זהב ולא ולא * ב ת כ ש י ט י ה ב ש ב ת הרבים לרשות
אינה יצאת ואם נקובה שאינה ולא ב מ ח ט עליה חותם בטבעת שאין ולא בנזמים ולא
ולא חותם עליה ש י ש בטבעת בעיר של זהב ולא אשד, כש״ר לא תצא דפר: חייבת,
מ״א: פ״ו ח ט א ת ־ שבת ח י י ב ת הרבים בהן לרשות יצאה נקובה ואם שאינה במחט
וכר ואם בעיר ולא ה ר ב י ם ל ר ש ו ת ולא בכבול צ מ ר וכו׳ ת צ א אשד ,ל א ב ח ו ט י לא
אינה חייבת חטאת ,מ״ג :לא ת צ א א ש ה במחט הנקובה ולא ב ט ב ע ת שיש עליה חותם יצאה
המשניות: ואם י צ ת ה חייבת חטאת» ונראה שבעיקר נוסח תנח׳ של הדפוסים היו שתי וכו׳
במחט ולא וכר !בקטלא ולא בעיר של זהב ב כ ב ו ל ולא[ נוכו׳ ו ל א לא אשד, תצא לא
חותם שיש עליה בטבעת ל א ת צ א אשד[, חטאת. ואם יצתה אינה חייבת נקובה שאינה
לשים ויש בתנחומא. מקוצרות המשניות שתי ובכל אופן ב מ ח ט הנקובה ואם וכר, ולא
ולא במשנה נאמר: כי ה ת נ ח ו מ א כולל כ ו ל ם ב ״ ל א ת צ א אשד ,ב ר ש ו ת הרבים* Pא ב ל לב
םד ב ובבבלי בחצר, נכרית בכבול ובפאה וכו׳ אשה יוצאה ובמ״ה: לרה״ר, בכבול
ובשאר שבכבול מותר בחצר דברים. מ מ ״ ה שמשנתנו מ ב ד י ל ה בין ״כבול״ לשאר הוכיחו
בכבול ״ולא ממ״א הוכיחו שלא מאחר אבל ז a נז )ועי׳ בחצר אפי׳ אסור דברים
תנחומא בובר שם כא: נ ר א ה ש ל א גרסו ״לרשות הרבים״ במשנה. הרבים״, ל ר ש ו ת
המתפלל וכר ,פסיק׳ א ו מ ר ד א ב ״ י וכו׳ כגגד שיכוין את לבו צריך המתפלל כש״ר
ב ח ו ״ ל מ ת פ ל ל ה י ה א ו מ ר ר א ב ״ י וכו׳ נגד אדם לבו כש״ר יכוין פי׳ לג: ר׳
היה יושב מ י ה :ה י ה רוכב וכר יכוין א ת לבו ו כ ו /מ י ו : וכר-ברכות פ״ד ל ב ו י כ וי ן
ט ו -ט ז : פ״ג ב תו ס׳ ו כ ר ־ ברייתא ששנויה םתם אומד מן ראב״י יכוין א ת לבו! וכו׳
משולשלת הברייתא ת״ר! בבלי ל ע״א: תני, ע״ב: ידוש׳ ח וכר, בחו״ל העומדים
ב מ ש נ ה )כמו בספרא( .בובר וישב ח :כ ש ״ ר מי ש נ פ ל ה עליו מפולת ס פ ק וכר -י ו מ א כאן
מפקחין על ר ב ו ת י נ ו ו ש נ ו מחלליה וכר כתיב בשבת בתנחומא: ואחריו מ״ז. פ״ח
ב פה יומא ו כ ר -מ כ י ל ת א ת ש א א, אמד ראב״ע ומה המילה ) ה מ ש נ ה הנז׳( בשבת החי
במקלו הבית להר אדם שיכנס יל״ר מהו ויקרא ח : בובר טז>. ש ב ת פט״ו תום׳ )ועי׳
שברגלו-ברכות ובאבק להר הבית במקלו ובאפונדתו אדם כש״ר לא יכנס ובאסונדתו,
ו ב ת ר מ י ל ו במקלו ת״כ קדושים פ״ז ט: ס ב ב, ברכות ברכות, תום׳ סוף מ״ה, פ״ט
ב מ נ ע ל ו ) י ב מ ו ת ו ע ״ ב ל י ת א ובתרמילו( .ו ב כ ״ י מ י נ כ ן פ׳ ו א ת ח נ ן )ר״א ע פ ש ט י י ן ,מ ק ד מ ו נ י ו ת ,
ובאבק ו ב מ נ ע לו ] .80ד ב ר י ם ר ב ה ה ו ׳ ל י ב ר מ ן : [ 4 3 ,מ ה ו ש י כ נ ס א ד ם ל ה ר ה ב י ת ב מ ק ל ו
)ובריש ואתחנן ו ב ת ר מ י ל ו רגליו כש״ר אםוד לאדם שיכנס לבית ה מ ק ד ש במקלו שעל
ו ב א ב ק ש ע ל רגליו» בובר מצורע א )דפר א( :כ ש ״ ד אלו ש א י ן ל ה ם ב מ נ ע ל ו ( :34 שם
שלשה מלכים חלק לעולם הבא, וארבעה הדיוטות אין להם שלשה מלכים לעוה״ב חלק
ב ק ש ו שלום בר הלוי יהודה א״ר מ״א-מ״ם. פ״י )סנהדרין ומנשה אחאב ירבעם
לא וכוי• בשבח הרבים ברשות ר ו מ י :לא תצא אשה י ״ כ !(
אבל לא תצא באחד מן החצר( בזמן שיצתח בהן בתוך הבית ) ק ר י : (2תנחומא נ ו ב ר מ ו ס י ף :
פ ט ו ר ה ,בגיגוד לירוש׳ שם ,ח * ״ א :אמי׳ במקום התבשיטין לרה״ר ,ובנדםס תחת ז ה 5אבל לתוך ח ג ר
לצאת בו בחצר. אסורה שאמרו לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת
756
לשנות ש ע ה א ו ת ה של ב ״ ד בקשו ודח״ם: א״פ )ב״י לשנות ה מ ש נ ה ח כ מ י
באתה לשנות יום א ח ד ח ז ר ו ואעפ״כ א ר ב ע ה מלכים ולמנות עמהן שלמה וכר ולומר(
ואחאב אחז ומנשה ן ירוש׳ שם, ארבעה מלכים ירבעם וכר .תום׳ ס נ ה ד ר י ן פי״ב יא: אש
בר קפרא א מ ר אחז וכל מלכי י ש ר א ל הרשעים אין להם חלק וכר ע ״ ד )ויק״ר םל״ו(: כז
ו א ח ז י ה ו כ ל וכוי( ז א ד ר ״ נ פ מ ״ א :א ל ו אחז קג ב :ר ש ב ״ א אומר משום ר׳ מאיר )סנהדרין
וכו׳. גדולה מבקשי וששה מלכים חמשה לעוה״ב חלק להם שאין חכמים שד0).תנו
עגולה!( עגולות )דםר: לו ע ו ש ה ב ד ר ך ה ש ו ב ת במדבר ט )דפר ט( :כש״ר בובר
בשבת, אמות ארבע בתוך ומטלטל אגטיגנום בן דברי ר׳ חניגא א מ ו ת א ר ב ע עד
ר׳ ד׳ אמות וכמה הן רוח, לכל אמה אלפים וזכה לו מקומו במקומי שביתתי ואומר
וכן ב מ ד ב ״ ר פ״ב ט : והשובת ב מ ע ר ה וכר, במדינה וכר וכו׳ ו ה ש ו ב ת אומר כדי יהודה
וכו׳ במדינה והשובת וכו׳ וכמה וכו׳ עגולות לו עושה בדרך השובת ת מן ת נ י ג ן
במקומי שביתתי ואמר וכר מכיר אינו אם פ״ד מ״ח: במערה וכו׳-עירובין ותשובת
לו מ ק ו מ ו א ל פ י ם א מ ה ל כ ל רוח ,ע ג ו ל ו ת ד ב ר י ר׳ ח נ י נ א בן א נ ט י ג נ ו ם )ועי׳ ת ו ם ׳ פ ״ ד זכה
( 1
אלא ציטאט אין זה כאן . ) ב ב ל י ס א ב( ם״ד)ג( יא ויג וכר-תום׳ ״וכמה״ ומן יא(.
כריתות שלקו כש״ר כל חייבי ו ב ר י י ת א .כ ו ב ד ב מ ד ב ר כ ח ) ד פ ר כג>: של משנה פרפרזה
מ״א!( )סוטה פ ״ א לאשתו המקנא כש״ר נשא א: בובר ודפו׳ פ״ג מט״ו ז -מכות וכר
גפשות עידי על שמאיימין ש ב י ר ו ש ל י ם וכו׳ הגדול לב״ד )שם מ״ד!( מ ו ל י כ ה היה
לשער המזרח אותה מעלין וכו׳( טהורה אני מעלין ואס אמרה )שם מ ״ ח י.... ו א ח ״ כ
ומשקין ואת המצורעין( את היולדות )דםר: ממהרין את המצורעים ניקנור ששם לשער
וכר ונותן וכו׳!( פ י י ל י ש ל חרם. היה מביא מ״ב: )פ״ב היה מביא כ ה ן הסוסות, את
ו ה י ה ונתן אל המים וכו׳ להיכל רבי יהודה( מחלוקת והחסיר )שם! הכיור ,נכנם מן
ב א לו לכתוב א ת ה מ ג י ל ה מאיזה מקום הוא כותב )שם מ ״ ג : א ת ה מ ג י ל ה ואם וכו׳ כותב
ב י ד ו שיש כהן כש״ר ח>: )דפר יד שם בובר מ ק ו צ ר ת ! וכו׳(-משנה לא מאם
2
בכולו מומין שיש כהן היה שונה ו ר ב י ) מ ג י ל ה פ ״ ד מ״ז( את כפיו > לא ישא מומין
)כצ״ל ה ו ש ע יא ר׳ וכו׳ צבועות ידיו שהיו מי אף אומר יהודה ר׳ וכר ישא לא
כהן ש ג ה א ח ד ר ב י ורח״ם: רומי <כ״י וכו׳ ה ג ד ו ל שונה אם רוב א נ ש י כבדפוםים(
כהן שיש בכולו מומין לא ישא ש נ ה א ח ר ו ר ב י בידיו מומין לא ישא את כפיו שיש
ב ש מ ן ש ר י פ ה וכו׳ כש״ר אין מדליקין א ״ : ודפו׳ בהעלותך בובר ל ע י ל ע מ ׳ .143 וכו׳(,
כך משולשלת התום׳ ש ב ת פ״ב ג(, וכו׳ )תום׳ ע מ ד ר׳ יוחנן בן גורי פ״ב מ״ב( )שבת
כש״ר ) = ב מ ד ב ״ ר טז כ ר : ז הוספה שלח בובר ע״ד. ד ש ב ת שם. גם בירוש׳ במשנה
בובר קרח הוספה ב ת ו כ ה -ש ב ת פ כ ״ א מ״א. ואבן אדם את בנו והאבן בידו כלכלה נוטל
מ״א(, פט״ז )שבת מ צ י ל י ן וכו׳ הקדש כתבי כל כש״ר כא(: בראשית בובר )ועי׳ א
פרה כש״ר הקת ג: בובר ש ב ת פ י ״ ג )יד( ה. וכר -תום׳ מ י ג י ן ס פ ר י אבל אחריו:
בערוך ע׳ עבר בשם ״ילמדנו״. ג ס ש נ ו י ל א ב ר׳ נבמדב״ א י ן ו כ ו ׳ ׳ » מ ע י נ ו ר ה ץ ו ן ן י ו ע י ב ו ר ה . (,
שיש מומין כהן ורבי היה שונה ואח״נ שס: ״כשיר וכ ״ לא ישא את כפיו״, י בד״ו חסר (2
בשמן להדליק מהו רבנו ילמדנו ר׳ שם: בבמדבר ועפשטיין (3וכן בכ״י פריז
ואנו זית שמן ח pב״ה שחיבב מעינו הרי ר ב ו ת י נ ו וכוי, שנו כך בשבת שריפה
מוצאין בהרבה מקומות וכוי ,וכל זה נתקצר בדפוסים )ר״א עפשטיין ,מקדמוניות.(70 ,
757
בבלי וכן )יגוז־(׳ יגור וכר פרה מ״ב: פ״ב כשרה-פרה שחורים וטלפיה שקרגיה
ש ל ״יגור״ .בובר פ ג ח ם יא ) ד פ ר יב>: ה צ ע ה בכורות מ ד א ,ו ב ת נ ח ו מ א א י נ ו כ נ ר א ה א ל א
פ״ה מ״א נילשות בפושרין וכר -מנחות וכר כל המנחות מצה המנחות באות כל כש״ר
אומר ארבע עשרה סעודות וכר חוץ כ ש ״ ר ר׳ אליעזר בובר פנחס יג )דפר ט : 0 -מ״ב.
חוץ מלילי א צ ל ב ו ב ר ה ע ר ה נ ז ־. וכ״י אחד )דפר הראשון של חג בלבד טוב יום מלילי
וכר ה א ח ר ו ן להפטר מן הסוכה ביו״ט ולמה התירו חכמים בלבד!(, ה א ח ר ו ן יו״ט
השמיני( ביום ביתו בתוך שיכנס התורה הטריחה עליו ולמה בובר ,קצד ב: )בפסיק׳
שאיני מ ד ב ר )קונם כש״ר קונם שאיני ישן קונם סוכה פ ״ ב מ״ו .בובר ו ד פ ר מ ט ו ת א : -
שאיני מ ה ל ך ה א ו מ ד לאשתו[ קונם וכו׳ ב ל א יחל דברו .ש ב ו ע ה ש א י נ י ישן ] ש ב ו ע ה שאיני
כיצד מבשבועות ובנדרים מבנדרים בשבועות חומר שבועה שאיני מהלך אסור, מדבר[
סוכה שאיני עושה לולב שאיני נוטל תפילין שאיני מניח ,בנדרים אסור ו כ ו ׳ -נ ד ר י ם קונם
אוכל לך קרבן לא את כל הלכה ב רישא: הביא ל א התנחומא אבל מ״א -מ״ב, פ״ב
שם ל ע י ל עמ׳. 7 2 1 ״ברייתא״, מתוך שהיא הוספה ש ב ו ע ה ל א א ו כ ל ל ך וכו׳ אסור, וכר
)סוכה פ ״ ה מ״ה( את העם ממלאכה תוקעין להבטיל כש״ר שלש תקיעות ודפו׳ ב : כובד
ש ב ת ל ה ב(. חזן ה כ נ ס ת ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ סוכה פ ״ ד יא -יב .ועי׳ כיצד
עוד הרבה: ה נ ד פ ם ובתנחומא
מ״ג: שהחיינו -ברכות פ״ט מברך בית חדש הבונה ז ׳׳ ל כ ש ״ ר ד: בראשית
ל ע ב ד וכו׳ כש״ר הכותב כל נכסיו לך לך ח : שהחיינו ז בית ח ד ש וכו׳ אומר ברוך בנה
כ ש ״ ר מי שנולדו לו ש נ י ב נ י ם וירא ו: ש ב ה ן ) ד ״ ר -פ א ה פ״ג מ״ח, מאחת מרבוא חוץ
ש ב ת של )א( ו א ת בשבת בערב שבת ואחד בשבת ושכח ומל את של ערב שבת אחד
כש״ר חיי שרה א : לעיל עמ׳ 3 1 1ז ח י י ב -ש ב ת פי״ט מ ״ ד כנו׳ הירר, ש ב ת ב ע ר ב
לירד יכול אינו ואם ירד ליתא( )בד״ו <ד״ו> ע ל ה ח מ ו ר ) ו ה ג י ע ז מ ן ת פ ל ה ( רכוב היה
חמורו גבי על שהן ה מ ע ו ת מפני עליו מ י ו ש ב ת דעתו )ד״ו :ואין( ש א י ן
ר ו כ ב כ ש ה ו א מ ת פ ל ל י ה א ה ל ס ט י ם ומן ה ג ו י ם מן מ ת י ר א ש ה ו א או
ירד ואם אינו יכול לירד יחזיר וכר ו ה י ה ר ו כ ב )״רכוב*( ע ל ה ח מ ו ר ברכות פ״ד מ״ה: -
וירוש׳ שם, בבלי ל ע״א עי׳ תום׳ פ״ג יח, ש ב ת נ ח ו מ א -פירוש הוא, וכו׳ דעתו״ ״שאין
א ב ל ומתרגם שמע על סורס סומא כש״ר ז: תולדות סע״אז פ״ב ,ה ושם םע״ב ח
כ פ י ו א ת נ ו ש א ו א י נ ו ב ת ו ר ה ק ו ר א ו א י נ ו ה ת י ב ה ל פ נ י ע ו ב ר א י נ ו
אצל עובר״ וכו׳ שנוי ב מ ש נ ה ש ״ א ב ל אינו ו כ ר -מ ג י ל ה פ ״ ר מ״ו ,א ל א יהודה אומר ר׳
ערים לשלש מקלט לערי גולה בשגגה גפש ההורג כש״ר ויצא א : שלפניו! ״פוחח״
נ פ ש ה ה ו ר ג אלו הן הגולין מ״א: פ״ב כנען-מכות שבארץ ושלש הירדן שבעבר
ו כ ר י(
ז הירדן ולשלש שבעבר לשלש מקלט ל ע ר י ושם מ ״ ד :להיכן מ ל י ן ב ש נ נ ה ,
2
ד :כש״ר אין מבדכין על הנר ולא > על ה ב ש מ י ם ולא על הריח של ע״ז ו כ ר -ב ר כ ו ת שם
מ ״ ו :א י ן מ ב ר כ י ן ו כ ו ׳ ו ל א ע ל ה נ ר ו ל א ע ל ה ב ש מ י ם ש ל פ נ י ע ״ ז ) ו ע י ׳ ל ה ל ן ו י ש ב ג(, פ״ח
כ ש ״ ר היתד ,א ש ת ו מ ע ו ב ר ת ו כ ר -ב ר כ ו ת פ י ט מ ״ ג ; ו י ש ל ח י : בבלי גג א» ויצא ח : ועי׳
של להבדיל על הגר כש״ר אסור וישב ג: מ י ש א י נ ו מ נ י ח וכו׳ -פ א ה פ ״ ה מ ״ ו ! כש״ד
גוים של הבשמים ולא על הנר לא על מברכין אין מ״ו: פ״ח ב מ ו צ ״ ש ־ -ב ר כ ו ת גוי
758
על וכו׳-ברכות פ״ט מ״ב: כש״ר על הגשמים הוא אומר מקץ א: לעיל ויצא ד(! )ועי׳
ה ג ש מ י ם ועל בשורות טובות אומר וכר׳ ויגש א :כ ש י ר ר׳ ש מ ע ו ן בן ננס אומר איזה הוא
ז
בן גגס איל ב י ד הערב חייב -ב״ב פ״י מ״ח: ו ג ת ן ו נ ש א ואני נותן לך וכו׳ ערב
כש״ר אין מברכין על ויגש ו: ״ונשא וגתן ביד״ -בבלי ק ע ד א : ואיזהו ע ר ב וכו׳ ז וכו׳
המאור( ולא על )ד״ו: כש״ר אין מברכין לא על האור ויחי ד : ה נ ר ע ד שיאותו לאורו,
ה נ ר ( -ב ר כ ו ת פ״ח מ ״ ו :ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים )ובשאלה :על הבשמים
מ ״ ד )דב״ר פ״ה כ ש ״ ר ה ע ו ב ר ל פ נ י ה ת י ב ה וכו׳ -ב ר כ ו ת וכו׳ אין מ ב ר כ י ן וכו׳ ן ויחי ז:
ז א ,ל ע י ל ע מ ׳ (754ז ו א ר א א :כ ש ״ ר א ל ו ) ד ״ ו :ו א ל ו ( ש א י ן ל ה ם ח ל ק ו כ ו ׳ ה א ו ׳ א י ן ת ח י י ת
וכו /אבא שאול והלוחש וכו׳ ואפיקורוס בד״ו( ליתא התורה״ )״מן מן התורה המתים
אף ר ע ״א ואפיקורוס פ״י)יא( מ ״ א : באותיותיו -סנהדרין השם ההוגה את או׳ א ף
עליהם הוסיפו והלוחש ו כ ו /ב ת ו ם ׳ סי״ב ט -י : ה ח י צ ו נ י ם ב ס פ ר י ם ה ק ו ר א
שאין להם חלק לעולם הבא .רע״א באותיותיו ה ש ם את ו ה ה ו ג ה ע ו ל וכו׳ הסורק
שבמשגה ״והלוחש״ אומר משום ד״ע אף הלוחש וכו/ ש א ו ל א ב א קולו וכו׳ המנענע
הם שבמשנה שאול אבא ודברי שבמשנה, ע ק י ב א ר ב י דברי המשך איפוא הוא
ע״ב טז פ א ה פ״א, שבירושלמי עליהם״ שב״הוסיפו אלא עליהם״, ש״הוםיפו מדברים
ו ס נ ה ד ר י ן שם ,כז ע ״ ג א י ן ״ ו ה ה ו ג ה א ת ה ש ם באותיותיו״ )ועי׳ א ב ו ת פ ״ ג מ י ״ א ב ש ם ר ״ א
ה ו א היה אומר א ו מ ר א ף ה ה ו ג ה וכו׳ גורי בן יוחגן רבי ובאדר״נ םסל״ו: המודעי(,
)ברכות ה מ ל ך וכו׳ אפילו בתפלה העומד כש״ר וארא ד : קולו והלוחש וכו׳ז המנענע
ח נ י נ א בן ד ו ם א וכו׳ מעשה ברבי ל ה ת פ ל ל א ל א וכו׳ א פ י ל ו וכוי( פ״ה מ ״ א :אין עומדין
ש ל סם לתוך פיו לו מטילין ב פ י ו החושש כש״ר ח: יתרו ובבלי וירוש׳(ז )תום׳
פ״ח מ״ו: )יומא דוחה את השבת נםשות וכל ספק נפשות ספק מפני בשבת ר פ ו א ה
הברייתות בכל בפיו ,וכן החושש בבבלי פד ב: אבל מטילין וכו/ ב ג ר ו נ ו החושש
ב, פה שם )ברייתא וכו׳ מק״ו אליעזר א״ר ת ו ר ה וכו׳ שאמרה פ ד ע ״ א וב( שבבבלי
ד ב ר י ם ש א ד ם א ו כ ל מ פ י ר ו ת י ה ן וכו׳ )וכן כש״ר אילו)ד״ח שם יד: ת ש א פ״א( ז מכילתא
כש״ר כל כתבי שם טו: מבוא -(40פאד .פ ״ א מ״אז עי׳ בובר א ״ פ בריש פקודי, בכיי
תרומה א :כש״ר מותר תרומה רקועי ו כ ו ׳ -ש ב ת פ ט ״ ז מ ״ א <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ (757ז הקדש
מותר תרומה מה היו עושין בה דקועי ז ה ב ה י ו ע ו ש י ן מ ה ן צ פ ו י וכו׳ -ש ק ל י ם פ ״ ד מ ״ ד :
)פםיק״ר תשא א פי״ט מ״הז כש״ר קטן נמול לשמונה -ש ב ת תצוה א: ז ז ה ב צפוי וכו׳
היתד, ובגיםן אדר בר״ח ובאלול, כש״ר ש ל ש תרומות תורמין בר״ח א ד ר ובגיםן פ״י(:
וכו/ ניסן בר״ח ותורמין אדר מר״ח לגבות נ ג ב י ת וכו׳ והיו מ ת ח י ל י ן הלשכה תרומת
נגבית הלשכה תרומת היתד. ולהיכן בשנה. פ ר ק י ם ב ש ל ש ה כש״ר בסםיק״ר:
תשא כד: ז הכל פרפרזה כאן פ״נ מ״א ופ״ד מ״א, ו כ ר -ש ק ל י ם פ״א מ״א, בה לוקחין
כ ש ״ ר )ד״ו :כ ך שנו( ה ש ו ל ח תשא כ״ה: מ״אז פ״ד וכר-ברכות השחר תפלת כש״ר
מי ב י ד או ה ש ו ל ח וכו׳ וקטן פ״ג מ״ב: ערוב -עירובין וקטן אין ערובו וכו׳ עדובו
)עי׳ לא ב לפני הבבלי היה וכו׳ ביד״ ו״או אינו עירוב, ב ע י ר ו ב מ ו ד ה ש א י נ ו
ז פירש אותו ואפשר ש ל א היה לפניו ל א ל ע י ל ע מ ׳ .(608א ב ל י ד ו ש ׳ ש ם ,כ ע ״ ד ב ס ו פ ו ,
שנו כך תשא לג: פ״ד מ״ד: וכו׳ -מ ג י ל ה בתורה לא יפחות כש״ר הקורא תשא כח:
<ד״ו :כ ך ש נ ח ה כ ו ת ב ש ת י א ו ת י ו ת וכו׳ -ש ב ת פ י ״ ב מ ״ ד . רבותינו
ב ס ם י ק ״ ר : וכן
מאימתי פי׳ י א : וכר ־ זבחים פ״ו מ״ג» עולים למזבח כש״ר כל העולים פי׳ ז:
759
ה כ ל א י ם משמיעים על באדר באחד כש״ר )קרי :הכלאים( ה ש ק ל י ם על משמיעים
הזרעים באדר שכל החדשים באחד ולמה השקלים ועל הכלאים( על מ״א: פ״א )שקלים
הגוי מן אדומה פרה אין לוקחין כש״ר יד: פי׳ אין צורך(» יותר )להגיה וכר קטנים
נלקחת אינה ר א ״ א מ״א: ל ו ק ח י ם -פ ר ה פ״ב א ו מ ר י ם וחכמים א ל י ע ז ר ר׳ כדברי
ש ם )דף נו ע ״ ב ( : מ ת י ר י ן1 בבלי ע״ז כג א :וחכמים מ כ ש י ר י ם , הגוים וחכמים מן
עלה ״ואמריגן ו כ ר -פ ר ה ם״ג מ״אז הפרה שריפת ימים קודם שבעה ר ב ו ת י נ ו שנו
השולח כש״ר ע ״ א :פי׳ י ״ ט : ע ״ א וירוש׳ פ ס ח י ם פ״ז ,ל ה בירה״ וכר -בבלי יומא ב מה
כ ש ע ת הוצאהז פי׳ כ ״ ה : כשעת הגזילה ו כ ר -ב ״ מ פ״ג מי״ב: ב ״ ש וכו׳ ו ב ה ״ א בפקדון יד
התרומה את ולא )בנה( ולא א ת ה ט ב ל טהורה התרומה מטלטלים את הדמאי ואת כש״ר
טהורה תרומה מ פ ני ן מ״א: ת ר ו מ ת ו -ש ב ת פי״ח ולא מעשר ראשון שלא ניטלה טמאה
שם, ירוש׳ תרומתו, שלא נטלה ראשון מעשר ולא את הטבל לא את אבל וכו׳ ודמאי
שופר ל״ט: פי׳ טמיאה! תרומה ואחד טהורה תרומה אחד מטלטלין ת נ י ע״ד: טז
ם״ג ל א ו כ ש ר -ר״׳ה ואם פסול התקיעה מעכב הוא כש״ר אם מ ה ו וכו׳ וסתמו שניקב
פי׳ ב הוספה )ביד»0 מ״ט ו כ ר -י ו מ א פ״ח אחטא ואשוב כש״ר האומר פי׳ מ י ד : מ״ו»
לעיל עי׳ ס י ׳ י, מ״א» פ״ד -ברכות קבע לה אין הערב תפלת כש״ר ק צ ה ב(: )דף
ת״ב לעיל לח עי׳ פי׳ וישלח כא ז בובר תנחומא עי׳ לעיל פי׳ לג, א; תשא תנחומא
פי׳ מ ״ ב עי׳ ל ע י ל ת ״ ב וירא ל״ב. לז וידא
ס״א ,50-37 ,פותחות ה ש א ל ו ת שכטר, ילמדנו שםירםם ר״ל נינצבורג בגנזי בקטע
)״כך שנו״, ״שנו רבותינו״ או ב״כך שנו״. מובאה הברייתא( )או והמשנה ב-״הלכה״,
הפתיחה מקום המקומות בשאר ז 32 ב ל א ״ כ ך ״ 50 ,15 45 , ״שנו רבותינו״, » 2 43 ,9 41
ר׳ יוחנן האשה לא אבל ורבייה מצוד ,ע ל סרייה[ האיש 1כך ש נ ו :27 39 ג״ש,
בלשון המשנה, ובובר נח יח ,ושם דפר <תנח׳ ש נ י ה ם נ צ ט ו ו וכו׳ -י ב מ ו ת פ ״ ו מ ״ ו אומ׳
ל ע י ל ע מ ׳ .(755 עי׳
אין מזמנין שנו כך התקינו רבותינו שיהו מזמנין 1 : 9ד[,לכה ב כ מ ה ב נ י א ד ם 41
ד ״ נ ופיזי, מי״ר ומב״ב כי״י, וכנו׳ מ ע ש ר ה -מ ג י ל ה פ״ד מ״ג, בשם בפ1חות ]המזון על
760
ר ב ו ת י נ ו שנו לשלם חיב שיהא מה בניו את והאכיל הגוזל הלכה :15 45
ו מ א כ י ל א ת ב נ י ו מ נ י ח ו כ ו ׳ -ב ״ ק פ ״ י מ ״ א ׳ ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .388 הגוזל
] : 31 46ש נ ו ר ב ו ת י נ ו א י ן מ ג ד ל י ן [ ב ה מ ה ד ק ה ב א ר ץ י ש ר א ל -ב ״ ק פ ״ ז מ ״ ז .
הציבור שליח ואם לו רע סימן! וטעה ]התפלל אם ר ב ו ת י נ ו ש נ ו : 32 50
כ מ ו ת ו -ב ר כ ו ת פיה מיה. וכרן 1הוא
ב ר י י ת ו ת . - )״שנוי( השאר
ע״ב( ט )דף ג׳ פי׳ פםיק״ר מי״חז פיא א -־ א ב ו ת ה דביר ח כ מ י ם . שגו
א ב ו ת פ ״ ב מ״י. =
וכן ג ו ב ר פיד )ג( ח, תום׳ עירובין מסעי א )במדב״ר בג( ברייתא היא. ודסו׳ גם בובר (1
ויקרא ג ) ו פ ו ׳ ב( ברייתא בירוש׳ ברבות פ״ה ,ט ע ״ ג :אשבח ת נ י י ופליג לכל אין מחזירין וכוי .תנת׳
בבבלי ש נ ת קלה א )תוס׳ פ ט י ו /ט ז ה(. כ ש ׳ ׳ ר ־ ת נ י נ ן תפן בכפדב״ר ד ג -ברייתא במדבר יז: יפו׳
761
ה(: בובר נ ש א ז )דפר תנחומא והיינו דתנן(» פג ב: ביומא )ונפלא ש נ ם בחולין קו א
כ״א -מימרא של בובר קרח ז בסוטה ג ע״ב המגאפין וכר -רשב״ל אין רבותיגו שגו
נ (
. רבי יצחק ורבי תנחומא בפםיק״ר פי׳ ל ד ף קצ ב
למשל רבותינו״, ב-״למדונו שאלה( )שאחרי המימרות אבל כרגיל פותחות
פ ם י ק ״ ר פ י ׳ ד <יג א ( .פ י ׳ ח ) כ ח ב ( .פ י ׳ מ ״ ג ) ק ע ט א ( ! ד ב ״ ר ז א ,ח ז ט א xי א א .
רבותינו ר׳ שמיו( :וכך ש נ ו ערוך ע ׳ א ל ם )ילקוט ישעיה מן * י ל מ ד נ ו ״ : בקטעים
שהוא ב כ ל ב מטהר פ״ג מ״ח: שהוא פקח -טהרות משום אליעזר בן יעקב מטהר ר׳
וכו׳ ן ערוך ע ׳ א ר ג ל י א :כ ך ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ה מ ו כ ר א ת ה ס פ י נ ה ו כ ו ׳ -ב ״ ב ם ״ ה מ״א.
וכר-תענית פ״ד חכמים״ .מדרש שמואל לב ה :וכש״ח לא היו ימים טובים ״שנו
ברייתא בהמשך של ת ה ל י ם ) ע י ׳ ב ו ב ר מ ב ו א 10ו ע מ ׳ ,(41 במדרש מ״ח .״שנו רבותינו״
) ע מ ׳ 108ש ר .(1
״ כ ך ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ״ ,ב א ל ה ה ד ב ר י ם ז ו ט א ) ב ״ ת ה ״ ד (251ד ב ר י ם א י = ת נ ח ו מ א ב ו ב ר
ב ש ב ת ו כ ר ) ע י ׳ ש ב ת ק י ג ב(. כ ו ) ע י ׳ ל ע י ל ( ז ש ם ד ב ר י ם ב ג ) ב ״ ת : (274כ ש ״ ר א י ן ר צ י ן
ב״תנו רבגן״. (1בפםיק״ר פי׳ כ ) ג ו ע״ב( ופי׳ ל״ו ) ק ס כ א ,עי׳ מ״ע( מתחילה שורה של אגדות
:לא חמרא דחד מנהין שךוךית )ועי׳ ט ו (2ברכות נו א :דמשחדי לך טרםאי ,חרג׳ במדבר טז
ואיתעדית פ״א ,ב ע״ד• )ידוש׳ שס דמטיית אםא לבי מלכא ברכות ם ע״ב: ועי׳ ערוך ע׳ ש ( .
ו ז ר
חכמים בתלמידי ואברהמ ואםא נעגשו על שעשו אגגריא ל פ ל ט י ן(, הדס מובלא באנגריא
ר ב א( ,ועי׳ לעיל ע מ ׳ • 9 U י א, ם ו ם ה א ׳ כ ^ 0נדרי)
762
ואחר מ ש ת ה עושין ל ה ם א ת ם ולבנותיהן במצרים .אמרו להן מצריים ל מ ה לבניהן
אמרו להן אנו נעשה מ ש ת ה ואחר כך ולעינוי. ל ל ח ץ א ו ת ן מ ו צ י א י ן ש ע ה אנו
ל ש ל ש ה אותו מ ו צ י א י ן יש ימים, לשני אותו מ ו צ י א י ן יש כרצונכם. עשו
נהרג. ו ה נ ה י ג מת. ה מ ת ימים. ל ש ב ע ה אותו מ ו צ י א י ן שהיו יש ימים
אותן ופוגעין בהן אותן ומחרפין אילו מכין ח י י ם .בכל אותן דברים ב ח י י ם ו ה ב א
גולה בתוך ו מ ם ט י ר י ן ל ה ן ו כ ו ׳ ) כ פ י ה ל ש י ת ו ף ו מ ע ש י ״ מ צ ד ק ״ « 1פ ע ם א ח ת ה י י ת י מ ה ל ך
תינוקות ואין ב ה גוים .מ צ א ת י ש ם מ ל מ ד ונכנסתי לעיר גדולה שכולה ישראל, של בבל.
ש נ ה ע ש ר י ן ובני ע ש ר ה ש מ ו נ ה ב נ י ש ר ו ב ן אחד .ויש לפניו מאתים נערים
של מ ק ו ל ק ל י ן מ ע ש י ה ן ב ש ב י ל בן בלבד ״ ואין ר ב ן ביניהן א ל א בן א ח ד ובן
ומתו כל הנערים שרובן בני מ ת רבן ומתה אשתו ומת בנו ומת בן בנו נ ע ר י ם א ו ת ן
( 2
מלאך בא עלי ומתאנח עליהן. בוכה והייתי עשרים שנה. בני ורובן עשרה שמונה
ודברים מ כ ו ע ר י ן )כצ״ל וכ״ה ב ד פ י ( ד ב ר י ם א ח ד .א מ ר לי וכו׳ מ פ נ י מ ה ה ן עושין
)פי״ח, וכו׳ חנם ש ״ ז ו מ ו צ י א י ן ע צ מ ן א ת ומ ק ל ק ל י ן ר א ו י י ם ש א י נ ן
)סע״ז :״וקא מעשה שהוא מזכיר א ת חטאם ש ל נערי מ ר זוטרא ר י ש גלותא ,(101-100
( 4 ( 3
(. ,ש ח ל ב ס ו ף י מ י ם י ר ו ז ) מ ר ד ב ש נ ת 484ו מ ת 491/2ב ק י ר ו ב בבנת-כצ״ל-גוים״( מזנאן
763
ת ל מ ו ד «>( תשובות-״תיובתא״!-של מעי מ ש נ ה .ומאה מ ק ר א .מאה מחשבות של של
פ ע״א, וקידושין ,101 פי״ח )עי׳ מנחתם התלמוד את התלמוד. ס פ ר ידע את -ל א
2
ש ם פ ״ ד ,ס ו ע י ב .מ ב ו א .> 68ו ל ה ל ן ( . וירוש׳
ב ל ש ו נ ם אבל לא ב ע י ק ר ם שבבבלי נמצאים בו אליהו״ דבי ״תנא מן כמה
ר ב ״תנא דבי וכן פ ע״מ. )קידושין במקומו שאינם מהם ויש (47 - 44 )מבוא ממש
)ולא ה ע י ר עליו ר מ א ״ ש כאן(, בשינויים ,84 בפי״ז, ישנו ב מט סוכה שבבבלי ע נ ן״
ובלשון 53׳ בפ״י, מקצתו אלא נמצא ב לא נד שבעירובין ענן״ רב דבי ״תנא אבל
היו ו״תנא דבר״ע״ דב״א״ ״תנא מהדורות של ז״א ש כ מ ה ז ) מ ב ו א 51ו ש ם (142 אחרת
ב ב י ת ה מ ד ר ש )עי׳ מ ב ו א שם(. מצויים
בשם וכן מ ב ו א .(77 ״תני אליהו״ )ב״ד פ נ ״ ד וש״נ, של א״י נזכר בשם במדרשים
״מם1כ[ת ש ע ל ת )כצ״ל( )שהש״ר פ״א ,עד שהמלך(, ה ג ו ל ה ״ בידם מן עלתה ״מםכתא
בחדש, )ססידדיכ פי׳ מ ב ב ל ש ע ל ת )כצ״ל( מ ן ה ג ו ל ה ) פ ס י ק ״ ד פ י ׳ כא( ,ומ1ם1כת בידם
ב ב ב ל . ע ״ ב ,ר מ א ״ ש ב מ ב ו א .(78 - 77 ,ו כ ל ז ה מ ע י ד ב ל א ס פ ק ש ס ד ר א ל י ה ו נ ס ד ר קז
יש חכמים״, ו״שנו במשנה״ חכמים ב״שנו בו כ מ ה פ ע מ י ם נזכרת ש נ ה״ ה״מ
3
)וכתוב לפניו כ ת ו ב ה היתד. ה מ ש נ ה ברייתא > שהן מהן ויש משנה, שהן מהן
עי׳ להלן(: במשנה,
גדולתו וכו׳ -ס נ ה ד ר י ן פ ״ ד להגיד ב מ ש נ ה ח כ מ י ם ש נ ו פ ר ק ב : 10 . םא״ר
שלא מן התורה אחד דבר תורו בדבריכם שמא הזהרו ח כ מ י ם שנו ש ם : 12 מ״ה ז
שלא אחד דבר א ח ר י כ ם יורו מ ש מ י כ ם הבאים התלמידים לשמים ואף מיתה ותתחייבו
נמצא שם שמים מתהלל -אבות ס״א עליו מיתה לשמים וחם ושלום התורה ויתחייבו מן
ר ב ו ת י נ ו שנו כללו של דבר ס ״ ג :15 , פרפרזה ז בםא״ר וכאן פי״א, ואדר״נ מי״א
ש נ ו פ ״ נ :16 , פ״ב מיי ז עשר חודש -עדיות שנים לגיהנם משפט רשעים ב מ ש נ ה
-כתום׳ לעולם חלק להם אין מנשה אחז אחאב ירבעם מלכים א ר ב ע ה ח כ מ י ם
פ י ״ ב י א ,ו ל א כ מ ש נ ת נ ו ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,(756ו ב י ר ו ש ׳ ש ם ,כ ח ר ע ״ ב :ו כ ו ל ה ם ח י ד ש ו סנהדרין
״מקרא נזכר אצלו ג ש מ ו : שימדרש״ ,148 " (1תלמוד״ זה אינו •מדרש״ כדעת מאן 310הערה
764
וכי א ח ז וכו׳ עשה וכי מ ה א ח א ב וכו׳ מה עשה וכי וכי מ ה ע ש ה י ר ב ע ם וכו׳ עבירות.
ר מ א ״ ש ב ה ע ר ה 32׳ ע ש ה מנשה ו כ ו ׳ -ו מ ו ס ב על התום׳ אלא שהשמיטוה ,כמו שהעיר מה
ש ם ל ע י ל ,כ ז ע ״ ד ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(757ו ה ב ב ל י בירוש׳ הובאה ק פ ר א ד ב ר וברייתא
שנו כך לו בני אמרתי ס ״ ז ) פ ״ ו ( : 35 , מ ל כ י ם ״ )קב א a -ו ״שלשה לו ב מ ש נ ה היה
ה ש כ י נ ה וכו׳ ו כנפי פושטין לו יד להכניסו ת ח ת שבא להתגייר נר ב מ ש נ ה ח כ מ י ם
ו א ״ א ע ל כן ל מ ח ו ק א ו ת ה )ולא ה ע ר ה (h׳ ג ד ״ פ 194 )צונץ, ט ב בויק״ר גם ״במשנה״
ושנו ו ג ר י ם פ ״ א א ז ש ם :37 , א -ב מז עי׳ יבמות היא. ו ב ר י י ת א בהערה( כרמא״ש
בדרך מפרשה )סדר אליהו וכו׳ -מ נ ח ו ת פ ״ ה מ ״ ח מרחשת עמוקה ב מ ש נ ה ח כ מ י ם
וכו׳ -יומא ם״ט מ ״ ט ז פ״י האומר אחטא ושנו חכמים במשנה ש ם : 38 ומוסר!> ז אגדה
ו כ ו ׳ -ס נ ה ד ר י ן פ ״ ד מ ״ ה ז פ י ״ ב ) פ י ״ א ( :56 .ו ש ״ ח במשנה שכל המקיים וש״ח :53 )סי״א(,
ועל פיו הגיה בתורה, ממעט בעסק ועסוק )בד״ו וילקוט: ועסוק הוי מ ע ט עוסק במשנה
ו כ ו ׳ -א ב ו ת פ ״ ד מ ״ י ז פ י ״ ד ) ס י ״ ג ( :67 ,ו ש ״ ח ב מ ש נ ה א ל ת ת י א ש והוי ש פ ל רוח רמא״ש>
ב ש ו ג ג ואחד במזיד פ ״ א מ ״ ז ז ש ם :68ו ש ״ ח ב מ ש נ ה ה מ ח ל ל ו כ ו ׳ ב ג ל ו י א ח ד וכו׳-אבות
וכתוב אחד אומר וכו׳ אחד כתוב ס פ ט ״ ו ) ס י ״ ד ( : 72 , פ״ד מ״דז השם -אבות בחילול
( 1
המקום שם :ברוך שקד וכו׳; הוי מי״ד( פ״ב )אבות ב מ ש נ ה ו כ ת ו ב וכו׳ אומר
גולה וכו׳ -אבות פ ״ ד הוי ובתלמידיהם ששנו לנו א ת ה מ ש נ ה הוא שבחר בחכמים ברוך
2
> -ע י ׳ מכילתא יתרו וקדשתם בטבילה ב מ ש נ ה ושנו ח כ מ י ם :72 פט״ז )פט״ח, מי״ג:
כולם. זבחים ובאשם ובכל בחטאת בעולה שכך ש״ח שם: ויבמות מו ב ו וכבסו, פ״ג׳
ושגו חכמים במשגה אם ה ד ם שנפשו ש ם : 73 מ״א! א ח ד בעוף וכו׳ -חולין פ ״ ב השוחט
בזבים ש״ח שכך וכו׳ נידה בשעת :76 שם מכות! וכו׳-סוף הימנו חותה אדם של
וספרה מזובה טהרה ש נ א מ ר ואם שבעה טהורין לבתיהן, שלאחר ויולדות נידות וזבות
בואי ולמדי מ מ ה בתי שם למטה: מ צ ו ר ע זבים פ ״ ט ב )נדה םז בז! וגוי-עי׳ ספרא לה
) א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ב ( ש כ ר מ צ ו ה מ צ ו ה ו ש כ ר ע ב י ר ה ע ב י ר ה ז פ י ״ ח :100 .ש ״ ח בתורה שכתוב
וישראלים גירי ו כ ו י -ק י ד ו ש י ן פ״ד מ ״ א ז ע ש ר ה יוחסין עלו מבבל כהנים לוים ב מ ש נ ה
נשים אדם עם שתי לחכמים לא יתייחד משנה נתנה מידה למה אם כך היא : 101 שם
אין א נ ש י ם )שם( שני עם מתייחדת אחת אשה תאמר אם אבל פ״ד מי״ם. )קידושין
אשה אחת אבל ש א ם י ע מ ו ד א ח ד וןי[בא ע ל י ה ב ע ב י ר ה א י ן כ א ן ע ד ו ת ש ל י מ ה . כן. הלכה
וסוטה ז ע״א(. א בגמרא שם פא )עי׳ י ע מ ו ד וכו׳ שאם שלשה בני אדם עם מתייחדת
אלא בתלמידי חכמים ש נ ו לא שלשה ש ש נ ו זה ה פ ר ש בין שנים לשלשה .אלא ומה
שני לא ישנו ירעה את הבהמה. לא רווק )שם מי״ד(. במשנה חכמים שנו וכו׳ ו ש ם :
מ ת י ר י ם , ו ח כ מ י ם לא ירעה וכו׳ אומר י ה ו ד ה ר׳ אחד-במשנה: בטלית רווקים
כנון )קידוש׳ שם( וכו׳ עם הנשים שעסקו כל בישראל. ר ו ו ח ת ה ל כ ה ו א ף זו שם:
( 3
מאה חניפים שכך שנו חכמים ש ם : 106 פ ב א(« )תום׳ ש ם ו ת ״ ר ב ב ב ל י וכו׳ הסרדין
תשובה א ם ה י ה בנעל[ ב מ ש נ ה ח כ מ י ם שנו שם: פנים -ליתא! מגולה אחד ולא
פ״ג וכו׳-אבות תורה אין אם במשנה חכמים שנו :112 פי״ט. ב״מפ״דמ״יז וכו׳
הוי עז כנמר וקל כגשר ו ג ו ׳ -א ב ו ת ב מ ש נ ה ח כ מ י ם ש נ ו פ י ״ ט ) פ כ ״ א ( :116 , מי״זז
765
והניח מי ש מ ת הלכה. חכמים אותה מאותה שעה תקנו ) פ כ ״ ג ( :122 , פכ״א פ״ו מ״ה!
במשנה חכמים שנו פ כ ״ ג ) פ כ ״ ח ( :127 , ז ״א( מ ו כ ר -כ ת ו ב ו ת פי״ג מ ״ ג )ב״ב ם״ט בנים
שנו ו כ ר -ס נ ה ד ר י ן פ ״ ד מ ״ ה » פ כ ״ ו ) פ כ ״ ח ( :141 , חייב לומד מ י ש ר א ל כל אחד ואחד
מי״א, ה ב א -א ב ו ת פ״ג לעולם אין לו ח ל ק ׳ ו כ המחלל א ת הקדשים במשנה חכמים
ש ם :שנו חכמים ב מ ש נ ה כל א ה ב ה ש ה י א תלויה ו כ ר -אבות ם ״ ה מט״ז.
ציון: ב ל א ציטטים
( 1
התקינו דברים שבעה ג מ ל י א ל בן שמעון ר ב ן ם א ״ ר פ ״ ז : 35 - 34 ,א מ ר
( 2
בית תניי אם שלח וכר. ממדינת הים עולתו ששלח מי דין וזה א ח ד מהן. בית
4 3
וכר היתד ,קריבה .ע ל ה מ ל ח ושלימה י מנחתו וכר. שתהא > דין הוא .כהן גדול ש מ ת
( 5
פ״ז מ״ו: -שקלים ]מספק[ א ת הקיגין ו א ת הפסולות א ו מ ר ה מ ם ם ק )מן( ש מ ע ו ן ד׳
זבחים והניח גר ש מ ת ש ב ע ה ו כ ר גוי ש ש ל ח ו כ ר מ ש ל ציבור .וכן ש מ ע ו ן ר׳ אמר
גם ״רשב״ג״ מספק א ת הפסולות. המספק א ת הקינין אומר יוסי ר׳ ציבור וכר משל
משל אומר ש מ ע ו ן ר׳ )בכה״ג ש מ ת ( : מפורש במנחות סוף פ״ד מ״ה אבל ברבה,
ולעיל ו ח ו ץ מ ז ו כ ב ר ה ע י ר ו ת י ) ת ר ב י ץ ש נ ה ז 148 , אומר מ ש ל יורשים. ציבור ר׳ יהודה
ב״ד״ ״התקינו מ״ה שגם םתם ש מ ע ו ן , כ א ן -ר׳ שקלים משנת ש ס ת ם ע מ ׳ (57
גם ולפיכך מ ״ ה( א ח ד מ ה ן . )כלומר וזה במ״ו: וזהו ש א מ ר שמעון היא, וכר -רבי
לשנות וא״א על כן ת״ק הוא ר״ש׳ מוכרח שהרי אומר״ יוסי שבסיפא :״ר׳ הנוסח
:67א מ ר ל ה ן ה ל א כ ר ש י נ י )פי״ג(, פי״ד ז אומר )וברבה ח ס ר סיפא( ש מ ע ו ן כ א ן :ר׳
פי )מפרשה על מ״ט פי״א ותרנגולין -תרומות ולחיה לבהמה אותם מאכילין תרומה
( 6
. ר׳ חנניה בשם רבי ,בירושלמי סוף חלה ,ם ע ״ מ
עודי• ז ו ט א א ל י ה ו ב ס ד ר
ם א ״ ז ם ״ ד :178 ,ש נ ו ח כ מ י ם ה ו י ע ל ו ב ל כ ל א ד ם .ו ל א נ ש י ב י ת ך י ו ת ר 1מ 1ל כ ל ה ע ם
עלוב בפני כל אדם ,ושם רפ״א: -ד ״ א זוטא פ ״ ב :ה ו י ע ל ו ב )ואהוב( ^ ל כ ל ו ש פ ל ר ו ח
8
וכר-אגדה. ר פ ״ י :189 .ש נ ו ח כ מ י ם ת ש ע מ א ו ת ? ביתו לאנשי ואהוב לכל א ד ם ושפל (
ר ? רון ד שכינוי במרכבה אם חזית גבר פ כ ״ ט )פל״א( :162 ,ש נ ו ח כ מ י ם םא״ר
766
( 1
דע דהוא ביש פוזרות״( ועיניו גדולים אדם שריסי עיניו ראית )״אם עיניה ודבדרן
מיסטית של שרטוטי הפרצוף. אלהן-ברייתא קדם וחטא
פט״ז ואילך אינו מם״א ,ונדפס בנסםחים לסא״ז׳ וינא תרס״ד ,מ ם ״ א ואילך. מםא״ז
במשנה אל תתן עיניך בממון שאינו שלך ח כ מ י ם ש נ ו ש כ ך )פט״ז(׳ :1 בפ״א
( 2
חכמים במשנה אל ת ש מ י ע לאזניך דברים בטלים שכך שנו ש ם :2 פ״ד! -דא״ז וכו׳
-דא״ז שם. וכו׳
צריך(, )ברם שאלה באה ההלכות עיקרי הצעת שאחרי השאילתות, של דרכן
כי״י בכמה וגם שבדפוסים ״דרשה״, שמיה״( ״בריך )אחרי בא זו לשאלה וכתשובה
מתחילות.־ אבל יש מ ה ן שנשארו גם אצלגו ואלה ולא נשאר ממנה אלא הציון! נתקצרה
3
מ ש נ ה ואחריו )״כך שנו ח כ מ י ם במשנתנו״(, ד י ל נ א ב מ ת נ י ת א ח כ י מ י א תנו !
4
:365 גאוניקא משגיות. של ש ל י מ ה שורה או ק כ א ,ק כ ה ג ,ק נ ד ,ק ס ה ,ק ע ( >, )סי׳
ורמוזה השאילתא ב ס ו ף שנכתבה ״דרשה״ והיא מ ו מ י ן ,368 - . . . אילו על דרשא:
בסימן מ ד וחסרה אצלנו הבכור, ע׳ שוחטין על אילו מומין דרשא: :5 364 במקומה,
נאמן דרשא: ש ו ׳ :19 ג א ו נ י ק א 368 ופ״ד מ״ג» פ ״ ו כ ו ל ו 3671ש ו ׳ 120 לגמרי־בכורות
מ ״ א -מ ״ ד באמצע ,וסופה חסר ,וכאן [7 3691ו פ ״ ג מ״ה-מ״ו שם פ״ה לומר,... הכהן
במקומה ,בשאיל׳ האחרונה שבסי׳ מ״ד ,וחסרה אצלנו )הפתיחה :כך תנו חבימיא הדרשה
סד, א, סי׳ כך. מצויינת ב ר י י ת א גם אבל כאן( P גם נשמטה דילנא, במתניתא
צ ב ׳ קםג ,קםו. סו,
סי׳ פז חכמים, ש ג ו כך ו ג ת ק צ ר ו : ל ע ב ר י ת ש ג י ת ר ג מ ו ובשאילתות
6
במקום וכו׳, אלא אמרו לא וכו׳ ח כ מ י ם ש ש ג ו זו ואחריו אמר רב ב = ק כ ה ב >,
שגו״ ב ח ו ל י ן ק ל ד א. 'לא
ד ש כ י נ ו ודבריו ודבר דן עיניה ,ומתוך בהו׳ רמא־׳ש :דשביט ודברור ודבררן עיניה ,דיו: (1
.384 ושם , X I I , 344 ועי׳ J Q Rמהרו׳׳ת ריסי-עין. הם הגהתי .״שכינא״ תרג׳ יונתן דברים לב י׳
(2עי׳ צוגץ גד״פ 122הערה ,bועי׳ שם 53הערה J b
.(290 בסידורים כי׳׳י :כ ך שנו חכמים וכו׳ )בער ,סידור עבודת ישראל, (3
איזה תנו כין בדיך שמיד, 874דף ב ע״ב )שאילתא שאינה אצלנו(: בקטע אנטוגין סי׳ (4
שבסי׳ ל ה ( : אי נמי ברם צריך, )שא-לתא השניה: ושם ב ע׳׳א ב״מ ם׳׳ה מ״א רישא ז הוא נ ש ך , . . .
הדרשה וכוי״. תנו יכך הפתיחה סוטה פ״ט מייא ,והחמירו םנדרי... אמר מי שבטלה שמיה. בדיך
.(20 סוף סי׳ לה שייכת לשאילתא הראשונה ]עיי עכשיו תרביץ ש״ז ,26 ש ב ד פ ו׳
שורה של 488ואילך: שם ש״ו עמ׳ קטע כ״י א״פ שרידי שאילתות, לסוכה, ] (5וכן בשאיל׳
משניות סוכה ,עם חלקים מן הגמרא[.
רבותינו שנו כך לברייתא בסי׳ קסז )שאילתא מקוצרת ,ואותה שאלה מתורגמת ל ע ב ר י ת ( : (6
.[294 ,292 ההולך להקביל וכו׳ ]ועי׳ עכשיו תרביץ ש״י׳ חכמים( )כ״י ע ׳ :
767
ל ה י ו ת חל ח כ מ י ם ש ש נ ו וזה ה: םו סי׳ ומעובדה, מתורגמת שאילתא ובאמצע
כז. 0י׳ 68 גאוניקא ועי׳ ג, סי׳ בראש׳ שבתנחומא מתה״ג לקוח וכו/ כסריס בשבת
ה ס ר ש י ו ת ע ״ ם ה ל כ ו ת ׳ א ב א ד ר ב ה ל כ ו ת
<עי׳ גאון יהודאי רב של תלמידו שהיה א ב א , ר ב ת ל מ י ד י של אלה הלכות
ההלכה עיקרי ומכניסים במקצת השאילתות בדרך הולכים ,(149 ס״ב, היהדות מדעי
ע״ם ״הלכות משנה. לפעמים שהוא ח כ מ י ם , ש נ ו כ ך בפתיחת: - הדרשה, במקום
פ״א )סנהדרין 1 8 265 מ״א(, פ״א )חולין 28 263 להופמן( צבי לדוד )שכטר. הפרשיות״
ס״ב שם ) 2 4שם מ״א(, ם״ד. )נדה 1 ט״ו דר״א״, ״הלכות ז מ״ג( פ״ב )ברכות 1 6 266 מ״א(,
)יבמות ) ש ב ת ק מ א ב(1 5 . ש ב ת מ ד א(7 , )ת״ר, שכטר 1 263 ב ר י י ת א , ופעמים הרבה מ״ד(.
)סנהדרין 9 266 א(. מח )ברכות 1 1 265 מ ו א(, )חולין 21 י ז ב> )חולין 1 1 264 א(, קיד
)תוספתא(, י״א 1 7 )תוספתא(, י״א 5 דר״א, הלכות א( ז קח )שבת 29 264 שנו. כך ע״ב(: ה
הלכות חכמים, שנו שכך ענין: באמצע )תום׳(. יג 1 3 )תום׳(, 7 יב במשנה, חכמים שנו
חכמים ושנו 122 יב שם רפ״ם, )חולין חכמים ששנו זו מ״ד>! פ״ז )אהלות יא 3 דר״א,
ב מ ש נ ה , חכ׳ ושנו יב . 1 4 שם מ״ז/ פ״ב )מכשירין ש נ ו »3 יג שם מ״ו>, ס״ב )חולין
ו ת נ ן ״. הואיל ב: כה ר״ה גם אבל ע״ב, ד סנהדרין )ת״ר, 26 265 שכטר
ב א ב ו י ב ן ם י ר ק ו י
ח״ד בהנרן ראשונה נדפסו מספרו שקטעים באבוי, בן הנזכר, של תלמידו גם
LXX. ב־ REJ חדשים קטעים עם ביחד ואלו ,53 - 50 לגינצבורג ובגאוניקא 74 - 71
םי״ט )שבת חכמ׳ ששנו וזה ז REJ 143 1 2 ,5 73 הגרן מ״,0 פ״ב )ע״ז
היכאןן! ז״ל חכ׳ שנו ועוד : R E J 131 ,4 50 גאוניקא : R E J 140 1
אמוראים: וגם למימרא של גאוגיקא , 1 4 51 : R E J 140 ה ג ר ן ,3 7 4 לברייתא, גם אבל
נחמן רב חכז״ל שנו ועוד :6 50 נאוניקא א -ב ( ז קיח בשבת )מימרות 20 ,18 74 הגוץ
נדססו ]עכשיו וכ׳ חיננא בר רבה אמר חכז״ל שנו שכך : 21 50 וכו׳! אמר יצחק בר
שם 142 ) ש ם .(11142 מ״ב פ״ב -(137מגילה שם REJ) 2 141 ג״ש למשנה חכמים״: שנו
״ . [ , « , שם 147 ולמימרות, ב( מז )ברכות ״־28 147 שם ולברייתות, מ״ד. פ״ב סוטה > ! -״ -
ו ה ז ה י ר ה ש כ ם ז מ ד ר ש
ש נ ו שכך :331 ח״ד, , H U C A ע״א, ה ח״א, הלקוטים ם׳ ה ש כ ם , מ ד ר ש
ב״והזהיר״ גם )וגמצא וכו׳ דברים שלשה על מי״ח( פ״א )אבות ב מ ש נ ה ח כ מ י ם
א לח ע״א, י ח״א במשנה, שיח )שכך( א, קכ א, נא ח״ב ש ״ ח >,
2
כך ל מ ש נ ה ,
ע״ב, פ א, עא ע״א, ם א, נח א. לח ב, יו ח״ב א, קכז א, קכה ב. עו א, ד נ , א ״ ע נ
ב. נו ח״א ב מ ש נ ה , ש נ ו כך ב» קיא ב, צד ב, פז
768
שנו צט ב! צו א, צ ב א, ע ע״א, א׳ נג ח ״ ב ל ד א. למשל ש״ת. ל ב ר י י ת א ,
ע״ב, ב ח״ב וב, א כב א, יב ע״ב, י ח״א למשל )בתוספתא(, ב ב ר י י ת א חכמים
ב מ ש נ ה ״ ״ש״ח )כמו ב ״ ה ל כ ו ת ד ר ב אבא״( כ ע״א ,נ ד ב ,וגם ע״א ,ה ע״ב ,ט ע״ב, ד
ת״ר!( לב ב )ע״ז יב א : ח״א
769
פ ר ק ו י ועי׳ )הקדמה׳ ה״ג ד״ב 5בסופו ( ו א ח קי )״תנא״( ח מ י ש י וכו׳ )פסחים ת נ י א
באבוי(. בן
יש הבבלי מן ו צ י ט ט י ם ל מ י מ ר ו ת ״שנו חכמים״ של ש י מ ו ש זה להבין כדי
סי׳ הרכבי ו״שנינו״: ב״שוניך כזה ציטוט לצורך הגאונים של שימושם את להזכיר
סי׳ תג״ק ומתנין על וכר ז ) ב ״ מ צ ד א( ת א נ א ש ו ני ן אנו שכך )עמ׳ רע״ד(: תקנ״ב
תנו רבנן שנינו כן ת נ י א א׳ ר׳ ח נ נ י ה וכו׳» ש ע ״ צ ס ב ם ע ״ ב :כי ש נ י נ ו ש כ ך םז:
םר״ע והירושלמי: לציטוט מן הבבלי הארמי ״מתני״ וכר ,והוא על פי ה ש י מ ו ש נשבית
הני )בוורשוי בטעות :ומתבינן( מ נ א ו מ ת נ י נ ן :(228 ו ו ר ש ו י ז ר ע ״ ב )הו׳ פ ר ו מ ק י ן ח ״ א
כנגד הני תמני סרי ב ג מ ר א ומתני נ ן א ״ ר א ל ע ז ר ו כ ר ,י ע ״ א ) ס ר ו מ ק י ן :(275 , מילי
מן תני חדא אור היוצא מ ת נ י נ ן פ ר ו מ ק י ן ח ״ ב ) 122ו ו ר ש ו י ל ב ר ע ״ ב ( :ו ת ו ק א ז מ)א(י
ו מ ן ה א ב נ י ם מ ב ר כ י ן ע ל י ה ) ח ס ר ב ד ״ ו ( ו ת נ י א א י ד ך ו כ ו ׳ ז מ ה ע ״ א ) פ ר ו מ ק י ן : (294 העצים
ז
מ ת נ י וקא ח ״ א : (223 ו ם ע ״ ב )פרומקין מ ד ק ת נ י ו ב ש ע ת ה ה ל ל מ כ ל ל וכו׳ > ; ומתנינן
ובגמרא ע ל ה ב ת ל מ ו ד י ר ו ש ל מ י ) ״ א ״ י ״ ( ר ׳ ס י מ ו ן ו כ ו ׳ ז י ס ע ״ א ) פ ר ו מ ק י ן :(276 )״מתנינץ״(
ובגמרא :(122 לב ב )פרומקין ח״ב וכו׳» אבין בר׳ ר׳ יוסי הכי )״מתנו״( מתני דא״י
הכי מ ת נ י בסורא בבבלי: הרגיל השימוש וכו׳-מעין ר׳ לוי <אמר> מ ת נ י דא״י
ו כ ו ׳ ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 682ה ע ר ה .(2 מ ת נ י בפומבדיתא
ע׳ ט פ ל : שבערוך ב ת ש ו ב ת גאון גם דר״א״ן, ״הלכות )עי׳ ל ע י ל למשנה ״שנו״
וכו/ הטהור ב מ ש נ ה שנו :(35 )וינא, מח לשבת במפתח רנ״ג אחריה; שנו וכן
ב א י ז ה מ ק ד ח ו כ ר ,ל ע י ר ו ב י ן י ד ) : (57ו ב ה י ל מ י ש נ ו ב מ ש נ ה ל ע י ר ו ב י ן ז )וינא נו ב(:
ש נ ו ב מ ס כ ת ש ב ת בפרק ח׳ שרצים אמ׳ ר׳ יוסי וכר.
ושאחריהם. ש ב י מ י ה ם ה״רבנים״ אצל
שנו )כך קכג קו, סי׳ תג״ק מלוקא, ק ל ו נ י מ ו ם רבי׳ למשנה, חכמים״ ״שנו
שו״ת מהר״ם בנו, מ ש ו ל ם רבי׳ )פעם ראשונה(; קלט ב״פ, קלב במשנתינו(, חכמים
תגמו״מ חנוך, רבי׳ מ״»0 פט״ז וכר-יבמות הלבנה לאור )מעידין קיג םי׳ אלשקר
ר ע ה )מה ע״א(. סי׳
שבת בפרק כלל במסכת ח כ מ י ם שגו חכמים ,למשל אף יראים רםי׳ ק ב : שנו
הזב וכר. יאכל לא חכמים ושנו י ר א י ם ס י ׳ ק פ ב ) ו ו י ל נ א ת ר מ ״ א : (55 אבות וכו׳; גדול
שיב התם(, תגן םי׳ צז: הקצר )שה״ל רצד רעב, סי׳ ר כ ה השלם הלקט בשבלי וכן
( 2
. שנא ,שעב ב״פ,
ב ד פ ר ק ו ש ט א ה ׳ פ ס ח ט ו ע ״ א ) = מ ח ״ ו ,(285ל ח למשל פרדס ר ב ו ת י נ ו , ש נ ו
,35ס ד ו ר ר ש ״ י ס י ׳ ק ב ,ע מ ׳ .(51ש כ ל ט ו ב ח ״ א ,149 ,13ח ״ ב .249 )מח״ו
בראשית למשל רבותינו״ ב״שנו הרבה פעמים למשנה בציון משתמש הילקוט
3
בראשית וגם -לבבלי, ב ר א ש י ת כט, לברייתא > א ב ל גם בא רח ,יתרו שד. ר מ ז כ ,כ ח ,
א .ו ע י ׳ ג ם ״ ת מ ן ת נ י נ ך ,״ ת נ ן ה ת ם ״ .
) = סדור רש״י סי׳ שס״ז( 334 ,ב״שגינו״) 374 .בוודאי גאוני( :שכך שינוי (1וכן במח״ו 259 ,75
) = שנוי( ,לגמרא )״שינוי־ = שנוי גם בתשו׳ שבערוך ע׳ ט פ ל :הרי שינוי מבואר מודין וכו׳ אבל בסידור
ן ( חמשה עיגויים כנגד מי וכו׳. א ע ו מ א , ) י ן נ ת . ט מ ן י א > ג . ו י צ י ש נ י ג ו ( ז : ט ף , ס י ר ש ״ י
)הרגיל :חנן החם(• ן נ ב ר תגו י ׳ לב = תגיא סי׳ ו : ם (2
לברייתא גם תשו׳ חצ״ל סי׳ כג ן רגמ״ה ,בחשו׳ מהר״ם סי׳ תתס״א. (3
770
ב ר י י ת א , אלא גם מ ש נ ה איםוא לא רק מציין רבותינו״ חכמים׳ וישנו ישנו
(
של אמוראים ' . -מ י מ ר א ואפילו
כשימושו של וראשונים הוא איפוא גאונים במדרשים, ״שגו חכמים״ של שימושו
רבנן׳ בבבלי. ״תנו
ו י ר ו ש ל מ י ב ב ב ל י צ י ט ט י ם .5
ב מ ש נ י ו ת . ה א מ ו ר א י ם ב ק י א ו ת א.
לדבר־משנה ו כ ש נ צ ר כ ו ״ ח כ מ י ם ״ )רבנן( ה״משניות״ ששנו את הם הם ה״תנאים״
אמנם הרבה מן החכמים הגדולים עצמם שנו כ ר ג י ל א ל ת נ א י ם א ל ה ) ל ע י ל ע מ ׳ .(673 פגו
ורב ששת )רב גחמן( אנא ״דהא בהם, בקיאים והיו ה״משניות״ את ה״תנאים״( )מפי
ו ם י פ ר א ו ס פ ר י ו ת ו ס פ ת א ו כ ו ל י ת ל מ ו ד א ״ ) ש ב ו ע ו ת מ א ב(. ה י ל כ ת א דתנינא
את כל ששת שונים היו ולא כולם במשנה, בקיאים היו לא כל האמוראים אבל
ר ב םשא אומר ל א ב י י :בשני ד ר ב י ה ו ד ה כולי תנויי בנזיקין הוה ואנן ק א מתנינן הסדרים!
םידרי )בסנה׳ :ט ו ב א ,כ נ ר דפוי״י וכי״י( וכי הוה מ ט י ר ב י ה ו ד ה )בעוקצין( )ליתא שיתא
בכי״י ובםנה׳( האשד ,ש כ ו ב ש ת ירק ב ק ד י ר ה )טהרות פ ״ ב מ״א( ו א מ ר י ל ה זתים ש כ ב ש ן וכו׳
בעוקצין ) ע ו ק צ י ן פ ״ ב מ ״ א ( א מ ר ה ו י י א )כי״י( ד ר ב ו ש מ ו א ל ק א ח ז י נ א ה כ א ו א נ ן ק א מ ת נ י נ ן
מ ת י ב ת א )י״ג ״ י ש י ב ו ת ״ ,ש י ע ו ר י ם ( ,ב ר כ ו ת כ ע ״ א ,ת ע נ י ת כ ד ב ו ס נ ה ד ר י ן קו ב. תליסר
שוגה משניות וברייתות( השיב לאליהו, ש ל ר״ג ,ש ה י ה )רבו א ב ו ה בר ו ר ב ה
2
לא מציגא בשיתא ב א ר ב ע ה ט ה ר ו ת ״ : םדר > מר תגי ״לא אותו אליהו כששאל
ו א מ א י ,א מ ר ל י ה ד ח י ק א ל י מ י ל ת א ) ב ״ מ ק י ד ב(. מצינא.
במאן דמתני לשתמיש איניש ) מ ג י ל ה כ ח ב>: אמר בן ארץ ישראל, ע ו ל א, ואף
הא כי א ר ב ע ה , ע מ ׳ (682 לעיל הגאונים, )כנו׳ ד ת נ י במאן לשתמיש ולא ארבעה
)משנה(. ם י ד ר י א ר ב ע ה ת נ י נ א תנית, וכו׳ דר״ל
)התלמוד מוכיח!( לא עסקו כ נ ר א ה בזרעים שבארץ ישראל עסקו בוודאי ואעפ״י
)בנו ש ל ר׳ בר׳ א מ ר ר׳ סידור יהודה ט ע״ג: פ״ז, שבת ירוש׳ אלא יחידים, בטהרות
עשיר רש לאותו אמר אותו ובויק״ר פל״ד: ע ב ח י ן ( הווי במכשירין ש י ת א ירחין. חייא(
ב מ שקי ן ה ש נ י נ י פ ר ק א ח ד ו ל א ה ש נ ה ו א מ ר לו מ ה א נ א ב ע י מ י ת ב ומןזניחך )״בתורה״(
או בפרק םדר מועד, ב מ ס כ ת מו״ק שהיא סוף השלחיך, )ב״משקין בית ב מ א י מ ת י או
היה ש כ ר ג י ל מכאן משמע קצת זרעים(, ת ח י ל ת בברכות שהוא קוריך, ״מאימתי
לימודם בשני סדרים א ל ה :זרעים ומועד. עיקר
בארבעה רק כמה חכמים עסקו ישראל וגס ב א ר ץ בבבל רואים איפוא שגם אגו
מ ו ע ד ־ ק ד ש י ם ,בארץ י ש ר א ל כ נ ר א ה :זרעים־נזיקין(. )בבבל: םדרים
״עתידה אשה שתטול ככר של כשהביאו את הברייתא א מ ר ו ב ש ב ת ק ל ה ב, אמנם
ואין טהורה היא היא ואם מדרשות לידע אם ט מ א ה ותחזור ב ב ת י כנסיות ובבתי תרומה
2
(1כש״ח ,כש״ר* ,ונץ גד״ם 246הערה 368 ,3הערה •g
)ד״ר(, בחקתי תרעה ובילקוט ביראים סי׳ שי׳׳א )השלם סי׳ שכ״ב( (2כי׳׳י ,עי׳ ד״ס ,וכ״ה
) = סור( טהרות סם ר ובחידושי הרמב״ן ליבמות סא א )״גמר׳׳( ,וכ״ה בפי׳ ס׳ יצירה לברצלוני:94 ,
)עיי הגהות ותיקונים.(300 ,
771
מ ת נ י ת י ץ נ מי מ ב י ן -ה א היא ואין היא ואפ שניה אלא לידע אם ראשונה : ך י ב מ
נ
אפילו אלה שהמשניות, איפוא הונח כאן )כלים ם״ח מ ״ ה ( , ה ש ר ץ וכו׳ <כדתנן> > היא
ע״ב התום׳ בחולין קי כדברי להשתכח״(, יכולות היו )״לא ידועות היו טהרות, של
שאפשר אלא בהן. בקיאים היו עצמם שהחכמים אומרת זאת אין אבל רתנן(. )ד״ה
ה כ ת ו ב ה . או ע״י עיון ב מ ש נ ה ה״תנא״ ד ב ר ־ מ ש נ ה -ע ״ י שאלת פי למצוא
2
את לא ידע ר ש ב ״ ל הרי ב מ ש נ י ו ת >: בקיאים לא ת מ י ד היו האמוראים ואמנם
שלא ב נ ג ע י ם פ י ״ ד מ ״ י ) א י ת י ב י ה ר׳ י ו ח נ ן ל ר ש ב ״ ל ( ,מ נ ח ו ת ט ע ״ א ) ת ו ם ׳ :ו ת י מ ה המשנה
מ״ט פ״א מ ש נ ת כייאים ה ו נ א ורב ש מ ו א ל י ו ד ע ]אותה! רשב״ל( .וכך ל א י ד ע ו היה
השיב וכך נ ע״ב ,תום׳ מ נ ח ו ת שם ,ועי׳ תום׳ ש ב ת מ נ ב ם ד ״ ה דכ״ע ,שנדחקו( P )שבת
הרא״ש וכתב נ י ט י ן, ממשנת )*רב ז ב י ד מ ת נ י ״ ( קידושין נט ב ר ״ ל, על יוחנן רבי
וי״ל זו מ ש נ ת י נ ו ר ״ ל י ד ע לא וכי תימא )ב״שמחה לצדיק״(: שם בתוספותיו
לסדרו התלמוד בעל בעיני כדאי ולא היה שום חילוק בין נט לקידושין מחלק שהיה
מ ת ו ך ה א מ ו ר א ד ב ר י ש ס ו ת ר מ ק ו ם ב כ ל ל ס ר ש יש וכן וכו׳ בתלמוד
אמרו: נ ו ח ל י ן ׳ יש ממשנת רבא וםשטה שאלה חמא בר רמי וכששאל ה מ ש נ ה .
לומר רצו ובמו״ק ה ע״א א -ב . קטז ב״ב בה, עיין לא חורפיה אגב חמא בר ורמי
שבמשגת מו״ק בא רק לאתויי א ש י ( ,כי ״ועושין כל צרכי הרבים״ החולק על רב )םתם
לה, ק ת נ י ב ה ד י א הא והשיבו ע״ז: הדרכים וכר, את לקווץ יוצאין ד ת נ י א הא
הך דמקשה האי וכתבו שם התום׳: המקואות, ואת הדרכים ואת הרחובות את ומתקנין
<״לא ל א ת ו י י וכו׳״( ל א ה י ת ה מ ת נ י ת ׳ ש ג ו ר ה ב פ י ו ו ל א ה ו י י ד ע ד ג ר ס ב ה ו מ ת ק נ י ן קושיא
הדרכים״ את
)בבלי בתלמוד מפורשות רבות מ מ ש נ י ו ת אמוראים על דברי כאלה ותשובות
)״פתילת ש ב ת משנת אהבה בר אדא אושעיא ורב ר׳ פירשו כח ב ובשבת וירוש׳(.
יוסף: רב אמר וע״ז מצומצמות״, שלש על ״בשלש חלוקין הדלקה שלענין הבגד״(.
ושם כט א הילכתא, ל מ א י י ד ע נ א ולא שלש על שלש מצומצמות ד ת נ י נ א היינו
טומאה דתנן לענין הילכתא למאי ר ב י ו ס ף נ׳ ע ל נ׳ מ צ ו מ צ מ ו ת דתני אלא הא אמרו:
נ׳ מכוונות, על נ׳ וחכ״א דברי ר״ש חוץ מן המלל ע ל ג׳ ש א מ ר ו פ כ ״ ח מ״ז( ג׳ )כלים
מ ש נ ה זאת ,מקומו העיקרי ש ל ״ ש ל ש על שלש״ d ידע דב יוסף ה״םיני״ ולא
לנדרים דתנן ר׳ זירא אמר )רביעה( שנייה למאי, ע ״ א -ב אמרו: ו ו ב ת ע נ י ת (5
6
הנאה מחבירו( > המודד )בשביעית: ה נ ו ד ר ם״ט מ״ז ,ועי׳ נ ד ר י ם פ ״ ח מ״ה( )שביעית
772
ר ב זביד א מ ר לזתים ד ת נ ן ) פ א ה פ״ח מ״א( מ א י מ ת י שתרד רביעה שניה, הגשמים עד עד
(
ר״פ אמר שניה, רביעה בזתים משתרד מ ש י ל כ ו ה נ מ ו ש ו ת וכו׳ אדם מותרין בלקט י כל
ושורפין מתי נהגין ע ד ד ת נ ן ) ש ב י ע י ת פ ״ ט מ״ז( פירות שביעית אמר לבער רנב״י וכו׳
משנת שביעית סוף ובקש של שביעית עד שתרד דביעה שניה .והנה רנב״י מביא בתבן
ג (
הביאו וכולם לא זירא, ר׳ שהביא ר י ש א והניח ( ורא״ש ר״ש עי׳ הנוסח )לענין
שנייה. רביעה דברים שזמנם ששנויים שם כמה מ ״ ז, ו ת ח י ל ת מ ״ ו פ״ט משביעית
(1עי׳ ד״ם•
ע ד אימתי עניים נכנסים לפרדסות ע ד שתרד וכו׳. (2ונראה שהחליפו זו בבבא שלמעלה:
(3ר״ש.
אמר ד״ח מםורא ת״ש )מעילח ם״ו ם״ד( וכו׳ אימא בכתובות עט א )מעילה כא ב ( : (4אבל
)יסל״ם הבא לי אתרוג וכו׳ א״ל פרוטות נתן לו שתי ולא הביאו רישא! סיפא סיפא וכו׳ ,שהביאו
לסיפא. בשביעית ט״ם מ״ז( - ,מ פ נ י :דיקא נמי דקתני )תום׳ פ״ב( וכוי ,שהיא סמוכח גתוס׳ שם
773
שרץ טהרות פ״ד מ״ב( פ״ב מ י ז , )עדיות רב שימי מתיב ט עיב אמרו: ובחולין
ספיקו לא נגע ספק נגע ספק תרומה ככרות של מהלכת על גבי וחולדה חולדה בפי
התם נמי הילכתא מםכנתא״(, ד א ל מ א שאני איסור ואילו ספק מים מגולין אםורין טהור,
ש י ש בו ד ע ת נמי דבר לישאל אף הכא דעת ד ב ר ש י ש בו מה סוטה לה מסוטה גמירי
שהטעם הוא ״מפני מפורש בטהרות אבל לישאל״א ת דע )״אבל ככרות אין בהן לישאל
שהרי לישאל» ב ד ב ר ש י ש בו ד ע ת ואפילו עוברת. שהיא טומאה לטומאה מקום״, שאין
ועברו בין הטהורים או ש ע ב ר ו והנבלה בפי הכלב השרץ בפי החולדה במ״ג שם: שנינו
ע ל בהן מנקרין היו מקום, ל ט ו מ א ה ש א י ן מ פ נ י טהור ספקן ביניהם טהורים
טמא מפני ספקו אם לא נגעתי הלז ואין ידוע אם נגעתי למקום ואמר הילכתי ה א ר ץ
משגת וידעו נ ז י ר ס ד א(. ובבלי התום׳ ע״פ הר״ש מ ק ו ם )וכמו ש פ י ר ש לטומאה שיש
ט ה ר ו ת ! ולא ידעו משנת ע ד י ו ת
תמורה אלא לפי חשבון״, המדומע מדמע )יאיץ תנא מאן יב א אמרו: ובתמורה
)תרומות פ ״ ה מיו( א ״ ר יוחנן ד ל א כרבי אליעזר דתנן ר׳ ח י י א ב ר א ב א מ ״ ח אמר פ״א
ד׳ אחר למקום ונפל מן המדומע ונדמעו לפחות מ מ א ה חולין שנפלה תרומה של םאה
וחכיא שעלתה( סאה שנפלה היא )שאני אומר סאה כתרומה ודאי מדמע אומר אליעזר
מ ד מ ע ת א ל א לפי חשבון ש ב ה :ואין ה מ ח ו מ ץ מ ח מ ץ וכר )״עיסה של חולין ש נ ת ח מ צ ה אינה
אחרת של חולין עיסה לתוך של תרומה הרי כולה אסורה ואס נפל מאותה עיסה בשאור
<חייא אינה אוסרתה א ל א לפי ח ש ב ו ן שאור ת ר ו מ ה ש מ ע ו ר ב בה* וכר( א מ ר ר׳ וחימצתה
שאור פ״ב מ י ״ א ( )ערלה דתנן כר׳ אליעזר דלא מתניתין א״ר יוחנן )כי״מ( א ב א בר>
ולא בזה כדי להחמיץ ולא בזה כדי להחמיץ העיסה חולין ושל תרומה שנפלו לתוך של
וחימצו רא״א אחר אחרון אני בא וחכ״א בין ש נ פ ל איסור )ל(כתחילה ובין ש נ פ ל ונצטרפו
בסוף לעולם אין אסור ע ד ש י ה א בו כ ד י להחמיץ. איסור
שהוזכרה מ״ו ס״ה תרומות משנה של שבאותה ידעו ולא ערלה משנת הביאו
ל ר ב י כ מ ח ל ו ק ת מ״ד פ״א ת מ ו ר ה מ ש נ ת כל נשנית ב ש ם ר ב י יוחנן, תחילה
שהקשו על פירושו )וגם ה ת ו ם ׳ אין ה מ ד ו מ ע מ ד מ ע וכו׳ אומרים וחכמים אליעזר:
שהביא משנה מההיא ״אלא אחרת משנה להביא צריך שלפירושו לא היה רש״י של
משנתנו, ע״כ לפרש כר׳ אליעזר״ ,ונדחקו שפיר דלא מצי לאוכוחי מדומע ,דמינה גבי
מ ד מ ע ת א י נ ה וחכ״א קיצורו של ה ב ב ל י : הם לא ידעו מ ש נ ת תרומות אלא מתוך גם
לשגים שחלקוה היתה, א ח ת מימרא ודברי רבי יוחנן שבהי(. ח ש ב ו ן ל ס י א ל א
ע ר ל ה . מ ש נ ת ע ל י ה ו ה ו ס י פ ו
בזורע לד״ע חכמים מודים פ״ג מ ״ ב ( )סאה התם תנן םע״א-ע״ב: נא ובנדה
דמחייב שבת והא סאה מכל א ח ד ואחר. שנותן ושלשה מקומות או חרדל בשנים שבת
ומדמחייב במעשר בסאה חייב כל שחייב )נדה פ״ו מ״ו( במעשר דתנן )ו(מחייב בפאה
במעשר מטמא טומאת אוכלין> < ד ת נ ן )שם מ״ה( כ ל ש ח י י ב מטמא טומאת אוכלין במעשר
עבידא. לטעמא דהאי שבת טומאת אוכלין אלמא כל מידי דעביד לטעמא מטמא )כי״מ(
מ ע ש ר ואין נקחין בכסף ו ה ח י מ ר ו ר א ש י ב ש מ י ם וכו׳ הקושט )עוקצין פ ״ ג מ״ה( ורמינהי
נמנו וגמרו )כ״ה כנכון בכי״מ( ר׳ ע ק י ב א וכו׳ וא״ר יוחנן טומאת אוכלין דברי מטמאין
נקחין ב כ ס ף מ ע ש ר ואין מ ט מ א י ן ט ו מ א ת אוכלין. שאין
גם לענין ט ו מ א ת אוכלין מעשר ו ה ר י ט ב ״ א י ג ם לענין התוס׳ שהעירו והנה-כמו
)והובאה בע״ז ז במעשרות פ״ד ם״ה לענין מעשר שגינו מ פ ו ר ש ו ת : מ ש נ י ו ת ישנן
774
בעוקצי! אוכלין שנינו טומאת ולענין וירק וכו/ מתעשר זרע ר״א אומר השבת ע״ב(:
ב ק ד ר ה אין בו מ ש ו ם השבת משנתן טעמו להלן בםוגיין(: )והביאה רב כהנא, מ״ד פ״ג
ואינו מ ט מ א טומאת אוכלים ,הא עד ש ל א נתן ט ע מ ו בקדרה מטמא .התום׳ השיבו: תרומה
דהני מדוקייא לאתויי ליה ליה למיםרך דריע אדר״ע .והריטב״א :דניחא דניחא
התלמוד מוסיף: אבל אם כך הדבר היה נינהו. דוקני ד כ ללי לא שמו עינן כללי
ה ש ב ת מ ש נ ת ן וכו /וגם ת ש ו ב ת התוס׳ אינה, ותנן נמי נמי הכי ה ש ב ת מתעשר וכר ותנן
וכר. ו ג מ ר ו נ מ נ ו התלמוד מסיים :ואיר יוחנן שהרי
ב מ ש נ ה : מ ש נ ה ש ה ח ל י פ ו ויש
אטו ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר א ף ה נ ו ש א , הנוגע ואחד המסיט כתנאי אחד קכד ב: חולין
ל א ו מ ס י ט ה ו א ,ו כ ר « ל ע י ל ע מ ׳ .565 נושא
וכר הלכה אמר נחום הלבלר כך מקובלני אף אנן נמי תנינא ארנב״י נו ב : נזיר
מ ס י נ י ) ס א ה פ ״ ב מ ״ ו ( ב ז ו ר ע ש ב ת ו ח ר ד ל ב ש נ י ם ו ש ל ש ה מ ק ו מ ו ת ו כ ו ׳ ) ש ם ם ״ ג מ ״ ב .(1 למשה
הזורע שדהו ב׳ מיני )תום׳ ו ת ו ס ׳ ' ה ר א ״ ש ( ,ו ה ם ה ג י ה ו : היא גירסת הספדים״ ״כך
ב ם״ ב ה״ג לרש״י: המיוחס גם כתב וכך מ״ב׳ פ״ג פאה פי משגת על וכו/ חטים
הזורע בהו דכתיב ס פ ר י ם ו א י ת וכו׳ הטין מיגי שגי שדהו את ה ז ו ר ע א ה דפ
וגם שבשמ״ק בחידושים וגם וכר. וחרדל שבת בזורע וכן ב כ י ״ מ : ו ח ר ד ל וכו׳״. שבת
של ב״בזורע״ פ״ב של ״בזורע״ ש ה ח ל י פ ו איםוא נ ר א ה נ ו ס ח זה. פירשו המאירי
ו ב ת נ ח ו מ א בובר ב מ ד ב ר כז ל י ת א כ ל ל )עי׳ שםן. פ״ג,
מ ש ג ה ם ת ם שהיא ברייתא על ואמרו במשגה. ברייתא שהחליפו גראה וכך
מ א י ר : ו ר ב י
דתנן מ א י ר ר׳ אלא הא ״תנןי(: להלן )מ ו ע ו ד .עי׳ כי״י בנוסח ק ע״א ב״ק
הכרם ש נ פ ר צ ה אומר לו גדור )״שלא תוסיף ה ת ב ו א ה א ח ד מ מ א ת י ם בעוד ש ה מ ח י צ ה מחיצת
באחריותו וחייב קידש גדרה ה״ז ולא הימגה נתייאש א ו מ ר לו נ ד ו ר נפרצה פרוצה׳(
מ ש נ ה ד ם ת ם מ א י ר ר׳ ו מ נ י ר א ב ״ ן )צ ע י א ( :ד ת נ ן ו כ ר היא. מ א י ר ר׳ ו מ נ י
היא. מ א י ר ר׳ ו מ נ י ה מ כ ר י ע סי׳ ח :ד ת נ י א וכר מאיר, ר׳
ב ת ו ם ׳ פ י ד מ ״ ד ת ב ן :מ ח י צ ת ה ק ג י ם וכו׳ ,ג ד ר ש נ פ ר ץ ו כ ר .ו ע ל ה ת נ י א בכלאים
פ י ג ג :מ ח י צ ת ה כ ר ם ש נ פ ר צ ה וכו׳ ג ד ר ה ו ג פ ר צ ה א ו מ ר י ם לו ג ד ו ר ג ת י י א ש ה י מ ג ה וכר. כלאים
)פ״ז מ י ד ( כלאים סמך על מ ש ג ת בב״ק שהתלמוד ע״א אומר ב בתום׳ ב י ב דית
״שעל שהיא-ר״מ, א ת גפגו ע י ג תבואתו של חבירו ה״ז קדש וחייב באחריותו. המםכך
ב ר י י ת א ר ״ מ היא ,ד א י ר׳ יוסי ו ר ״ ש ה א אינהו ם ב י ר א להו ד א י נ ו אוסר״ ו כ ו ׳ ) מ ה ר ״ ם ( . כדחגו
קנסו שוגנ אטו לד״מ האומר ת״ש )״תיובתא בגיטין נד א: כיוצא בו אמרו אבל
וכו׳. מ א י ר ר׳ אמר לך הורצה, לא במזיד בשוגג הורצה וזרקו שנטמא דם מדד״(
)ר״מ(. מ ש נ ה ם ת ם
והוא הדין ד מ צ י לשנויי ה א מני ר׳ יהודה ה י א וכו׳ העיר ע״ז רש״י ,וכתב: וכבר
רבה ב ה ק ו מ ץ ב מ נ ח ו ת ה י א ב ר י י ת א א ל א ה י א מ ש נ ה ם ת ם לאו ד ה א
אסתם דםמיך אומרים: והתום׳ היא, מאיר ר׳ תימא דאסילו לשנויי ליה ניחא מיהו
הציץ טמא נודע שהוא ואח״כ שנזרק דמו )בפ״ז מ״ז( ה פ ס ח צולין דתנן דכיצד מתני׳
ומייתי לא, נזרק נודע ואח״כ כך נודע הא דאחר ב ג מ ר א )פ ע ״ ב ( ט ע מ א ודייק מרצה
דמיפדשא בהדיא. ברייתא
775
הלכה״ ש נ ר א ה ש כ י ו ן ש ש ג ו א ת ה ב ר י י ת ו ת ס מ ו ך ל מ ש נ י ו ת )עי׳ ל ע י ל • מ ד ר ש י אלא
ב״חסורי נ ד ר י ם נ ט ב, )עי׳ לאחת לפעמים אותן חשבו ״תנן התם״( ולהלן ו״ילמדנו״,
בברייתא וברייתא במשנה. משנה ,(625ו ה ח ל י פ ו ל פ ע מ י ם לעיל עמ׳ מחםרא״,
)שמן רבנן סבוראי ה א ח ר ו נ ו ת ה מ ה ד ו ר ו ת ב מ ש ך שנשתבשה משנה ויש
ותהי לברייתא .ועל ידי כך נ ש ת ב ש ה הסוגיא: ה ת ל מ ו ד ש ל ואילך(
ל מ א י וכו׳ א ל א א מ ר רב א ד א בר א ה ב ה ל ו מ ד ש כ ב ת ז ר ע ו ) ט מ א ה ( י>: סו א : נזיר
אם ראה זיבה אחרי קרי ב׳ ראיות, שכבר ראה תולין בה )״לאחר שנזקק לטומאה, שאין
( 2
איידי <דאמרינן> למימר דרבא קמיה פפא רב םבר בקרי״(. הזיבה תולין את אין
3
מטמא בזיבה מיד ג<וי שראה קרי ו>נתנייר > הוא דחזי אמר ליה רבא והתניא חולשא
5
)אלא( > לך חולי גדול מזה. אמר ליה אין ה כ א ד ל י כ א ח ו ל ש א ו א י ן ת ו ל י ן ב ה > *>. <והא
ור׳ יוטי לעת מעת כל ב מ ש א מ ט מ א זב של זרע ש כ ב ת דתניא ה י א ת נ א י
אשר לא יהיה ד ש מ ו א ל רמי כתיב כי יהיה בך איש יומו .ב מ א י ק מ י ם ל ג י ב ד ש מ ו א ל אומר
ד א מ ר מ א ן סיימו דבריו״(, )״ולא ירחץ במים לפנות ערב וכתיב לילה מקרה טהור
ע ר ב ואידך דייק מ ק ר ה לילה וכר. מ ל פ נ ו ת ד י י ק ל ע ת מ ע ת
נתחיל ורנליהם. ידיהם מצאו ולא והאחרונים הראשונים נדחקו זאת בסוגיא
סוטר שהקרי מלמד והיה לפנות ערב ירחץ במים ת צ א פי׳ רנ״ו שנינו: בספרי מסוסה.
6
ואנו רואים מ כ א ן מלפנות ערב״, לעת דייק זהו כ ״ מ א ן ד א מ ר מ ע ת מ ע ת לעת. בזיבה >
ל ע ת ״ פירושו ש ״ ה ק ר י פוטר בזיבה מ ע ת לעת*. ש״מעת
מטמא בזיבה הרואה קרי אינו מ ״ נ : פ ״ ב ב ז ב י ם במשנתנו, כן שנינו ואמנם
יומו. א ו מ ר י ו ס י ר׳ ל ע ת מ ע ת
התלמוד ם י ר ו ש ה מ ש נ ה ש ב ה נ ח ל ק ו רבי יוסי וחכמים ,ו ע ל י ה נ מ ש ך איפוא זוהי
הזכירה!(. ש ל א א ע ״ פ ש ה ת ל מ ו ד כיוון ל מ ש נ ה זאת כתב )המאירי
לי נראה לעת, מ ע ת בה תולין שאין סתם: אמרו כאן בירוש׳ שגס ומכיון
שאין לומר רב אדא בר אהבה אלא אמר נאמר תחילה: של םוגיא שלנו ש ב ע י ק ר ה
)בתור גדול מזה רב פ פ א וכו׳ א מ ר ליה אין לך חולי סבר לעת>. < מ ע ת בה תולין
ור׳ יוסי א ו מ ר יומו דתניא כל מעת לעת תנאי היא מוסגר ל פ ר ש ד ב ר י ר ב אדא(. מאמר
ושיעור ש ל ת ל י ה ש ה ז כ י ר רב א ד א חלוקים בו תנאים )״ולשון כלומר: ם״ב מ״ג!(. )זבים
ש ה מ ש ך זה נ פ ס ק אלא אדא, רב ל ד ב ר י המשך הוא היא״ ו״תנאי משונה״(. נזיר
ידי ה ה ע ר ה ״ ס ב ר ר ב פ פ א ״ וכו׳ Pעל ידי כך טעו ה ח כ מ י ם ו ח ש ב ו שזהו סיום ת ח י ל ת על
והכניסו במשא״( מ ט מ א זב של ז ר ע ש כ ב ת דאמר ליה שמעת )״מאן הםוגיא
מן ועשו במשא״, זרע של זב מ ט מ א ״שכבת ״דתניא״(: )אחדי זו משנה של בציטאט
שאין ל ה כל מקוד וכל יטוד .ועי׳ להלן ״תניא״. ב ר י י ת א המשנה
776
ו ב ר י י ת א . מ ש נ ה ב.
מברייתא ומותיב מ ת נ י ת י ן ש ב י ק מ״ט רב שמן בד אבא כח ב אמרו: בר״ה
איםוא, הניחו כאן וכר. נמי ברייתא מ ו ת י ב וכו׳ מ״ט לא מתניתין ממתניתץז לותיב
ש ה ת ש ו ב ה במקום אלא ושאין מביאים ברייתא ל ב ר י י ת א , ק ו ד מ ת ש ה מ ש נ ה
כך. כל ו מ ו כ ר ח ת מ ו כ ח ת א י נ ה ה מ ש נ ה מן ה ר א י ה או
במקום שהיו יכולים ב ר י י ת א זאת מביאים האמוראים והתלמוד כמה פעמים ובכל
או ד ב ר ד ו מ ה לו מ מ ש נ ה ,א פ י ל ו מ מ ש נ ה ש ל א ו ת ה ההלכה. ה ד ב ר א ו ת ו להביא
וכוי, ב צ ו ר יד במגל השוחט והתנן חולין: של המשנה מביאים מא ב בב״ק
ש ם -ל ה ב י א ה מ ש נ ה ומכל מקום סמיך אברייתא דשריא ל י ה -כ מ ו שהעירו התום׳ ״דניחא
מ י ל ת א א ה ך ה ב ר י י ת א מ י י ת י ב( )גו מ ק ד ש ו ב ה א י ש לכתחילה. אפילו
ש ו ח ט י ן בין בצור וכר. ו ע ו ד ת נ י א )תום׳ ח ו ל י ן פ״א( ב כ ל גופה״:
נ מ י ת נ י נ א )תום׳ מ כ ו ת פ ״ א 0מ ע י ד י ם אנו ב א י ש פלוני אף אנן סע״ב: פח בביק
י ר ש נ ה מ ת ה ואם נ ת א ר מ ל ה או נ ת ג ר ש ה שאם את א ש ת ו ונתן כ ת ו ב ת ה וכו׳ שגירש
מוציא ומתה הבעל בגכסי מלוג )״האשד .ש מ כ ר ה ואי ם״ד ליתא לתקגת אושא בעלה,
)פ״א וכבר תמהו התום׳ ״דשביק מתני׳ דמם׳ מכות הלקוחות״( אמאי ירשנה בעלה. מיד
ומייתי ברייתא״ ,ותירוצם דחוק מאד. מ״א(
)״אם מ ת בחיי בעו מיניה מרב ש ש ת בן מהו שירש את אמו בקבר קנט ב: בב״ב
א״ל רב ש נ ש ב ה וכו׳ האב תניתוה ששת אמר להו רב לאחין מן האב, להנחיל אמו״(
עליו ועל אמו אלו נפל הבית לאביי אף אנן נ מ י ת נ י נ א )ב״ב פ ״ ט מ״י( בר מניומי אחא
לה מ י י ת י לא אמאי ש ש ת רב תימא התום׳: וכתבו וכר. שיחלוקו מודים ואלו
מ ש ב ש ת א ב ר י י ת א ד ה ך ד מ ש ו ם והלא פשוט הוא וכר .ואומד רבי ל מ ת נ י ת י ן
זהו אמנם דרך ה ת ל מ ו ד כ מ ה זה ד ח ו ק : אבל ל ת ר צ ה . ר ו צ ה ו ה י ה ה ב י א ה ה י א
דבר משנה אבל שיניח המדרש, בבית שהובאה דרך אגב את המשנה והברייתא לפרש
ולפרשה ולהביא ממנה ראייתו?! ל ה ג י ה ה משובשת-כדי ויביא ברייתא פשוט
בצדה'>:
ו ה ת ג י א )תום׳ קדושות על כוס אחד״(. ולא )וכי ״ א י ן א ו מ ר י ם ש ת י קב ב: פסחים
מ ב ר ך ע ל היין ו ע ל ה מ א ו ר וכו׳ ואם אין לו א ל א כוס פ ״ ו ו( ה נ כ נ ס ל ב י ת ב מ ו צ ״ ש ברכות
התוספות: בעלי ואמרו אין לו שאני. ומשלשלן כולן לאחריו. המזון מניחו לאחר אחד
) ק ג א( בסמוך דמייתי מ״ה( ס״ח )ברכות דברים דאלו מ ת נ י ׳ מ למיםרך מצי הוה
פריך מברייתא אלא וכו׳ והבדלה ובשמים אין לו א ל א בום אחד״( א ם ן )״ ו ז מ ו ר ב א ״ ש ב
ו ד ר ך א ח ד וכו׳ לו א ל א כוס אין בברייתא כדקתני לשנויי אין לו ש א נ י דבעי משום
)כלומר שהברייתא מ פ ו ר ש ת ב פ ש י ט ו ת ל ת ר ץ ש מ ו צ א מ מ ק ו ם ל ה ק ש ו ת ה ש ״ ס
ו ב ב ר י י ת א זו -ת ש ו ב ת ה ש ל ה ק ו ש י א ב צ ד ה ( . יותר,
הכפויים יום פר והלא מ א י ר ר׳ א מ ר לו ד ת נ ן <= ד ת נ י א ( יומא נ ע״א: וכזה
י ע ק ב״(. ב״ד׳ )ושם כ ל ל ש נ י ה ם פ ״ א יז תמורה וכר -תום׳ ו פ ס ח כהן גדול ותביתי
מ ש נ ת תמורה פ״ב מ ״ א :אמר ר״מ וכר ,אלא מפני תשובתו :ולטעמיך יכול להביא והיה
אלא לת״ק קא מהדר ליה ד ב ר וכו׳ ר׳ י ע ק ב והלא פר העלם שם( א מ ר לו דקתני)תום׳
777
כאן כלל ,ולא )״לפסח• לא היה צריך התום׳ פשוטה וברורה יותר מתוך והתשובה וכו/
778
א ל א ש ב ר י י ת א זו ה ו ב א ה ב ב י ת ה מ ד ר ש ) ב ״ ק ק ע ״ א ( ל ע נ י ן ״ ר ״ מ ד ד א י ן ד י נ א בחידושיו(.
)ועי׳ ע ו ד להלן(. א ל א ה א ר ״ מ ד ת נ י א מ ח י צ ת ה כ ר ם וכר ,ו ה ש ת מ ש ו ב ה גם כ א ן דגרמי״:
ש ש ה אומר יהודה רבי ד ת נ י א י ה ו ד ה בר׳ י ו ס י ור׳ ב ש ב ת עז א : וכן
מטמאין וב״ה מטהרין ביש נבלה דם ב ״ ה ו מ ח ו מ ר י ב ״ ש מ ק ו ל י ד ב ר י ם
לדברי צריך ב ״ ח וכו׳ -כ א ן הוא יהודה אף כשטמאו ב״ר א ״ ר יוסי ם״ה מ״א( )עדיות
לברייתא צריכים היו ל א במנחות קד א אבל במשנה, שאינם יהודה ברבי יוסי רבי
הוה ואורי דבי נשיאה מוריינא י ה ו ד ה ר׳ ואעפ״כ הביאו א ו ת ה :אמר רב יוסף כלל-
בר׳ יהודה וכר! דתניא( ר׳ יהודה אומר וכר א מ ר ר׳ יוסי דתנן )מ: כ ש מ ע ת י ה ליה
( 1
שבשבת ונראה . כא א קיצרו :דתנן דם נבילות ב״ש מטהרין וב״ה מטמאין( )ובכריתות
מקולי ב״ש״ דברים ו״ששה )עי׳ להלן(, במשנה ברייתא אין כאן אלא שלשול ומנחות
מוכיח שתחילתה לקוחה מ מ ש נ ת עדיות. וכו׳
תהא א״ר יצחק דמלקות הוא ביקורת לישנא דהדין ומנין יא א: בכריתות וכן
ו כ ר -ז ו ברייתא של ״ת״ר״ בבבלי מכות גדול הדיינין מ ק ר א )״קורא״( כ דת ג יא בקראי
ולא ו א ח ד קורא, מכה ואחד מונה מכות בשלשה אחד א ,ו ב ת ו ם ׳ ס ו ף מ כ ו ת ב ק י צ ו ר : כג
והקורא קורא אם לא תשמור וגר .אלא משום שהיה את המשנה ,מכות ס״ג מי״ד: הביאו
קורא שבדיינין גדול והתגיא מגי הוא אטו )רבא( א״ל ב: לב בב״ק לברייתא צריך
מ פ ו ר ש ב מ ש נ ה ,וכיון ש ה ו ב א ה ב ב ״ ק ה ו ב א ה גם בכריתות. אינו וכר ,שזה מונה והשני
יש אומרים חכמים אבל ר״מ דברי ר ב זו אמר אמר רב יהודה כו כ: ובחולין
( 2
ד ת נ י א ) ת ו ם ׳ נ ד ה פ י ו ד (.ע ד מ ת י חכמים ד׳ יהודה היא> <ומאן חליצה במקום מיאון
השחור אומר עד שירבה ר׳ י ה ו ד ה ר ״ מ ד ב ר י שערות ממאנת עד שתביא שתי הבת
לאתויי אבל מייתי ברייתא משום -״מתני׳ ד ב א סימן )נדה פ״ו סוף מי״א( הוה מ צ י וכו׳
״חכמים״ לדעת מביא ראיה התלמוד אבל כאן הלא )תום׳(. מאיר״ ר׳ בה דמפורש
כולה וכי ת י מ א לו א : בכתובות אבל ל״דברי ר״מ״. כלל צריך היה ולא )ר׳ יהודה(,
ו ה ת נ י א ומי סבר לה )״דאמר נערה ממאנת״( כר׳ י ה ו ד ה סבר לה מאיר ובממאנת ר׳
)תום׳ כולה הברייתא ר״מ. לדברי מ ת י ה ב ת וכו׳ ד ב ר י ר ״ מ וכו׳ -כ א ן היו צ ר י כ י ם עד
ה 0 -ה ו ב א ה ב נ ד ה נ ב ב. שם
ב ב ר י י ת א זו י ו ת ר מפני שיש משנה, במקום ברייתא הביאו מקומות בכמה אבל
ב מ ש נ ה ,ו ל א ו ת ו י ת ר ד ו ו ק א ה י ה צ ר י ך ה ת ל מ ו ד או ה א מ ו ר א : מאשר
של היא )תום׳ כ ל י ם ב ״ מ פ ״ ג יג( רבנן דתניא הא ר׳ נ ח מ י ה ה א שבת נט ב: .1
ט ה ו ר ה מ ת כ ת של ו ח ו ת מ ה א ל מ ו ג של ה י א וחותמה של אלמוג טמאה מתכת
(1אבל בסוכה נ עיא )״נשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הניוד׳׳ ו נ ו ׳ ( :ואמאי ליעביד במסננת,
מה ע״ד: פ״ח, ירוש׳ תרומות משמרת, )תוס׳ תרומות פ״ז י ג : דתניא כר׳ נחמיה לא ד לימא מתני׳
הביאו וכו׳, מנולה שהתחתונה אימתי בזמן א״ר נחמיה ל יין( מסננת יש בו משום גילוי ש המשמרת
ר׳ נחמיה גילוי משום המשמרת של יין אסורה פיח מ׳׳ז: דתרומות, את הברייתא ולא את ה״משנה׳׳
)בב״ק קטו ב :דעבד ליה במסננת כר׳ נחמיה דתניא וכו׳, מתיר ,אע״פ שכאן לא היו צריכים לנרייתא
וכו׳ -כאן טרקו ל״ש אלא שלא ״ר׳ לעזר״[ ]בירוש׳ שם בשם לאו איתמר עלה א״ר סימון א ר ע ״ ל
היא וליתא ״ברוב הספרים״ תוספת הברייתא יצף ועומד״( — ,מפני שהמשנה של לטעם היה צריך
עי׳ בפרק ״תוספות והוספות״. ת ו ס פ ה, )ר׳ יהוםף( ,ובקטע כ״י קמברידג׳ כתוב עליה בפירוש:
779
מ ט מ א )בסיפא!( ש ה י ה ר׳ נ ח מ י ה אומר ב ט ב ע ת ה ל ך א ח ד ח ו ת מ ה ו כ ר -ה ב י א ו נחמיה ורבי
ה ב ר י י ת א מ פ נ י ש ב מ ש נ ת כלים ,פ י ״ ג מ״ו ,ל א נזכרו ד ב ר י ר ב י נ ח מ י ה . את
דרבי ה מ ש נ ה : גם את ח עיב, ם״ו, שבת הירושלמי, הביא אף כאן ואעפ״כ,
טהורה. של אלמוג וכר טבעת וכר מתכת של טבעת ת מן ד ת ני נץ ״ ר היא נחמיה
שישנה שאפשר אלא וכר. בטבעת אומר נחמיה ר׳ היה וכן מחליף ר׳ נ ח מ י ה ת נ י
)עי׳ ל ה ל ך . ב מ ש נ ה מ ש ו ל ש ל ת בבבלי-ברייתא כאן לפנינו
ברירה*( ליה דלית י ה ו ד ה לד׳ )״דהא שמעינן ליה ע י ר ו ב י ן לו ם ע ״ ב ו ש ״ ג : .2
וכר להפריש עתיד שאני לוגין שני אומר הכותים מבין יין הלוקח )״דתניא״( דתנן
אוסרין ור׳ ש מ ע ו ן ור׳ יוסי ר׳ יהודה דברי ר״מ, )דמאי פ״ב מ״ד( מיד ושותה ומיחל
משום ״ ד ב מ ש נ ה ב ד מ א י ס״ז ליכא א ל א מ י ל ת י ה ה ב ר י י ת א ד מ א י פ י ח ז ,ו ה ב י א ו -תום׳
)תום׳ ש ם ו ב כ ״ מ ( .° דר״מ״
)דמאי ס״ז ,כו ע י ב ה ל כ ה ב( :ת מ ן ת נ י נ ן גיטין פ״ג ,מ ה ע״א ב י ר ו ש ל מ י אבל
ר׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן אוסרין )באיי ש נ ו ב ב ר י י ת א ״זוגי זוגי״, תני יין מבין הכותים. הלוקח
ב ע י ר ו ב י ן ל ז א(. כעולא
יוסי ל ט ע מ י ה ו כ ר ד ת נ י א ס פ ק ור׳ ר״מ לטעמיה וכר פ ס ח י ם טו ם ע ״ ב -טז א : .3
,
אומר כדבריו, א ל ע ז ר ר ל י ט מ א ט מ א ל ט מ א א ח ר י ם טהור דברי ר״מ ,וכן ה י ה משקין
ט ה ר ו ת ם ״ ה י, וכו׳ -ת ו ם ׳ א ו מ ר י ם ו ר ״ ש יוסי ר׳ טמא לכל אומר י ה ו ד ה ר׳
יוסי. ו ר ב י מ ש נ ה ם ת ם ב מ ש נ ה פ״ד מ״ז ומ״ט ומ״י רק אבל
בטעות, ר״א אומר כדבריו״ בנדרים יט א נוסף בספרים ״דברי ר״מ וכן היה אבל
ר ״ ת ב ם ׳ ה י ש ר סי׳ ק כ ח ו ר ש ב ״ א ב ח י ד ו ש י ו כ א ן )ועי׳ דין( ו ל י ת א גם ב כ ״ י מ. עי׳
א מ ר ר״ס האי ת נ א ת נ א ד ל י ט ר א ק צ י ע ו ת הוא וכו׳ ע י ב )זבחים עג א(: ביצה ג .4
ל י ט ר א ק צ י ע ו ת וכו׳ ר מ ״ א וכו׳ ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ו כ ר -ת ו ם ׳ ת ר ו מ ו ת פ י ה יא, דתנן)״דתניא״(
יהודה. ס ת ם כר״מ .וכאן בבבלי היו צריכים לדברי רבי במשנה ,תרומות ם״ד מ״י. אבל
יוחנן ה ס נ ד ל ר ד ת נ י א )״דתנן*( ה מ ב ש ל לה כר׳ כתובות לד א וב״ק עא א :סבר .5
וכר-הביאו הברייתא, וכו׳ ד ב ר י ר ״ מ ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ד וכו׳ ר׳ י ו ח נ ן ה ס נ ד ל ר א ו מ ר בשבת
במשנה״ דליתא הסנדלר ור׳ י ו ח נ ן יהודה דר׳ פלוגתא ״משים ש ב ת פ ״ ג )ב( ה , תום׳
יהודה אדר׳ ורמי דר׳ אדרימ ורמי דרימ נג ב: ובגיטין תרומות פ״ב מיג. )הגרי״ב(.
ד ת נ י א וכו׳ ,ו ב ח ו ל י ן ט ו א :ר׳ י ה ו ד ה ד מ ב ש ל ה י א ד ת נ ן ) ״ ד ת נ י א ׳ ( ו כ ר . יהודה
ה מ ע ש ר ה מ ש נ ה ,ובירוש׳ ש ב ת פ״נ ,ה ע״ד :ד ת נ י ב ב י צ ה יז ב ה ב י א ו א ת אבל
מ ש נ ה אומר שם א ח ״ כ :אני אין לי אלא יוחנן ב ש ב ת ו כ ר ו ל א ל א ח ר י ם .ור׳ והמבשל
ו ה מ ב ש ל ב ש ב ת שוגג יאכל מזיד לא יאכל. המעשר
ד׳ יוסי תורמין וכו׳ אין ד ת נ י א ר ב ג ן הא י ו ס י ר׳ הא מנחות כה ב: .6
םפ״ג תרומות בתום׳ תרומות סיב מ״ב ,אלא במשנה רבי יוסי אינם וכוי-דברי אומר
ע ״ ג :ת נ י מא שם, ובירוש׳ בין וכר(. התורם מן הטמא על הטהור )ר׳ י ו ס י א ו מ ר יח
ר׳ יוסי א ם ת ר ם וכר .א ב ל ב ב ב ל י י ב מ ו ת ס ט א ו פ ס ח י ם ל ג א ה ב י א ו א ת ה מ ש נ ה . בשם
דיין ד׳ נשים רא״א דתניא לימא מתני׳ ר׳ דוםא היא ולא רבנן נדה ד ע״ב: .7
״משום הברייתא וכו׳ -הביאו אשר, כל אומר דוםא רבי )נדה ס״א מ״ג( וכו׳ שעתן
דר׳ ד ו ם א ״ )הגרי״ב(. פלוגתא
780
ת ״ ר כ ה ן ג ד ו ל מ ק ר י ב אונן ואינו א ו כ ל )הוריות פ ״ ג מ ״ ה ( ר׳ י ה ו ד ה יומא יג ב : .8
אלא ר ב א וכו׳ אמר היום, מאי כל אותו ז ב ח י ם פ י ״ א ג(, )תום׳ היום כל אותו אומר
פ ״ א מ״א( )משנת יומא ל ר ב ה וכו׳ ו ה ת נ ן אהבה בר אדא אמר ליה רב ר ב א וכו׳ אמד
תשובת ומשום לפרשה כדי הברייתא הביאו את וכו׳ -כאן אשד. אף אומר יהודה ר׳
יומא. אדא ממשנת רב
מתני׳ מני רבנן אין ,ליטמויי לא. ) ״ ב ט ב ו ל יום״( ליפםל מעילה ח ע״א: .9ו כ ז ה
)תום׳ וכו׳ ר מ ״ א וכו׳ ו ח כ ״ א וכו׳ א ו מ ר ט ב ו ל יום ת ח י ל ה ל ק ו ד ש דתניא אבא שאול היא
״וה״מ לאתויי מתני׳ ו כ ו ׳ -ה ב י א ו את הברייתא, שאול רבא לאבא אמר n פ״א טהרות
שיפרש כדי אבל כלל, היה צריך ל א שאול )תוי״ט( .ו ל ד ב ר י א ב א פי״א מ״ד״ דפרה
רבא הביאם. אותם
*] (1תרביץ שנה טו ,עמ׳ .[8 מ ותום׳ ורש״י וכן נג א. (1
ואלו הן נדרי עינוי נפש שלא אוכל בשר וכוי ,כבר בכתובות עא א בסיום למשנת נ ו ר י ם : (2
וליכא למימר דהך דמייתי הכא ברייתא היא מחקוהו התום׳ ע״פ ספרים ישנים )וליתא גם בכ״י ר ו מ י ( :
ילא משנת דכיון דמ!י לממרך ממחניתין וכוי•
ה ר א ש ו ן חרומה .פורח ,לשון א י ן תרומת ] ( 3בקטע גניזה קמב׳ ] : 1 E 25וחכמים[ אומרים
,166מוסר בשם אלבעק ,שהעיקר כ״אית דגרסי״ ,ולא שם לב לבבלי ולירוש׳[. חכ.זיש
781
״ ״ פ ח ב י ר י י < ש ר י ' י :חניייז• ו כ ן י ־ ״ י א ו -ז . אי כשיעור או•״ הטה א״״.- ,׳דהיינו
. -, לית ״ ,״ , ,אין תעבייניה כשיעור תורי. . 0 י ש 0 ״ w 8
ו פ ר פ ר ז ו ת ק י צ ו ר י ם ג.
ד מ ו א י א ״ ( בחריש ובקעיר תשבית ד' עקיבא י ת ג )״ י ת ג ז . ו ע ו ד ( , . א ע ט ח . ) ד ב ״ ע ג ב מ ו ״ ס ^
ף שי,ו ,
ם היא׳ בוודאי משנתנו לר״ע - ,זו י ק י א ,אל י ש פ , ל ר ן ן י ל כ ת א א ל א . . א ע ד ם ע ן ל ״ א א
782
מסדר טהרות ועוד יש כמה משניות כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ב ח י ד ו ש י ו ל ש ב ת )פג א(: וכזה
)ד״ה ר׳ יהודה(. וכר .וכיו״ב בחידושיו לב״מ מח ב ו י ת י ר ב ח ס י ד בתלמוד שהובאו
והריטב״א כולן. ב מ ש נ י ו ת הדבר כך אלא לא רק בסדר זרעים וטהרות אבל
ש ל א משנה שמביא לפעמים הש״ם ודרך אומר: תנן ד״ד• ע״ב ה שבועות בחי׳
פעמים מקצר פעמים מאריך. ב מ ק ו מ ה
בדוגמאותיהם הבטוחות של הראשונים: נתחיל
שירד עריבה מ״ה( פ״ד )מכשירין לסיפא אלא דמיא לא הא א: יב שבת (1
ז ו -ש י ר ד ( דלף נתנה-לעריבה רש״י: שירד ,וגי׳ כ ד י א ר ו ב ה ת ח ת נ ת נ ה )מ:
במשנה: יותן. בכי זה הרי ו ש ב ת ו כ ה מים הניתזין והניצפין אינן בכי יותן לתוכה
ב ש ״ א והניצפין לתוכה הניתזין שירד הדלף ה נ י ח ה ש י ר ד ה ד ל ף לתוכה וכו׳ עריבה
התלמוד( של ״ושבתוכה״ )מכאן לשופכה נטלה בכי יותן, אינן ב ה״ א י ו ת ן בכי
רש״י מביא ונצטמצם הלשון. ש ה ן בכי ייתן - ,נ ת ק צ ר ה ה מ ח ל ו ק ת מ ו ד י ם ו א ל ו אלו
ה מ ש נ ה ומעיר :ומ״מ יש לשמוע מהך סיפא כדגרםי׳ בספרים וכב״ה .התום׳ :ושבתוכה את
הרי זה בכי יותן .אין זה ב מ ש נ ה א ל א ש ה ת ל מ ו ד מ ד ק ד ק מ ד נ ק ט הניתזין והניצפין אינן בכי
מ ש מ ע ה א ש ב ת ו כ ה הרי הן בכי י ו ת ן ) א ב ל ה ש ״ ם מ ד ק ד ק זה מן ״נטלה ל ש ו פ כ ה ״ וכר(. יותן
בנבלי וכן ליתא לו וק ופ וב ור׳ יהוסף, ליתא אף במשנת בד״ג, ובהם, קלחים (1שלשה
ב
בלבד. וט׳ בכ״י מ ו מ בי״ח ויתו״א ע׳ יוון,
?78
כנגד וכו׳ ט ו מ א ה שבבית ארובה מ״א-מ״ב( )אהלות פ״י דתנן (5ס ו כ ה י ה א :
טהור־״ובדברים כל ה ב י ת כולו טהור ,אין ב א ר ו ב ה פותח ט פ ח וכר כל הבית כולו ארובה
שדרך כולה לה מייתי לא והכא י פרק אהלות במסכת חילוק ביניהם יש אחרים
ב י ן ה ט ו מ א ה הבית טהור. במ״א: <תוס׳>. טהרות״ משניות של סדר לקצר הגמרא
ה ט ו מ א ה מ ״ ב :א י ן ב א ר ו ב ה ס ו ת ח ט ס ת וכו׳ טמא, ה ט ו מ א ה ו כ נ ג ד וכו׳ ב ב י ת
וכר. ב ב י ת
במשנה: ר׳ יהודה. סטור דברי סטה׳ מח ב :והאנן תנן שיאור ישרף והאוכלו (6
כאן ואף יהודה. ר׳ דברי וכו׳ ש י א ו ר א י ז ה ו וכו׳ ס י ד ו ק פטור והאוכלו
כ מ ו ב ס י ׳ .4 המחלוקת, קיצרו
מ״ד: פ״ו במשנה ,מעילה מעל. לבלן נתנה )= והתנן( והתניא מח א: ב״מ (7
ס ת ו ח ה ה מ ר ח ץ ה ד י לו א ו מ ד ש ה ו א מ ע ל ר ח ץ ש ל א א ע ״ ס לבלן נתנה
ורחוץ. ה כ נ ס
קידש ק י ד ו ש י ן נו א ו ב כ ו ר ו ת ט ע ״ ב :ו ה א נ ן ת נ ן ) ״ ו ת נ ן ״ ( ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ב מ ז י ד (8
במזיד קידש. ק י ד ש לא ב ש ו ג ג ב מ ש נ ה קידושין ס״ב מ ״ ח :ר׳ יהודה אומר -
נכנסין הכד״נים אין <לעולם> אומר ר״א הכי האנן לא תנן ב: כו ערכין *(8
ע ד שיגאלנה אחד ,ולהלן שם :אף אנן נמי תנינא ר״א אומד ו כ ו ׳ ) כ ל ע י ל ( -ב מ ש נ ה לתוכה
א ל א וכי׳ לעולם אין ה כ ה נ י ס ו כ ר . נותנין ולא נ כ נ ס י ן לא :aר״א אומר )כה שם
כתרומה מדמע1ת( רא״א וכו׳ סאה מ״0 פ״ה )תרומות דתנן יב א : תמורה (9
א י נ ה וחכ״א שעלתה )מ ו ש מ ״ ק ( <םאה> היא שנפלה ס א ה א ו מ ר ש א נ י ודאי
כלשון )״אינה מדמעת״( א ל א ל פ י ח ש ב ו ן )שבד ) (,נ מ ח ק ב ש מ ״ ק ( -ק י צ ר ו ב מ ״ ו מ ד מ ע ת
שם ,והוסיפו ״שאני אומר״ וכר -מתוך דברי ר״א ב מ ״ ב ! מ״ה
מ ד מ ע ה מ ד ו מ ע ודאי וחכ״א אין רא״א מדמעת כתרומה בשבת קמב א: אבל
יב א גרם שבתמורה והקיצור עליה. הוסיפו בה ולא כאן לא קיצרו חשבון, לפי אלא
רחוקה ראיה ולהביא יוחנן ר׳ של המימרא את לחלק האחרונים התלמוד למסדרי
א י ן מכסין> ואם שחטו ביו״ט אותו שוחטין אין כוי מיתיבי ח ע״א: a10ביצה
חיה כדם כסוי טעון דמו לחיה )״כוי״( כ י צ ד שוד. מ״ט: פ״ב דמו-בבכורים את
שוחטין וכר. ו א י ן
אלו ) -תנן( תניא והא באהל מטמא אינו המת מן וכזית ע״ב: ה מו״ק (11
וכזית המת. באהל. מטמאין אלו ״א: 0 פ״ב ה מ ת ־ באהלות כזית מן באהל שמטמאין
ה מ ת ו כ ר )ועי׳ נזיר מ ט ב א מן
המקדש פ״ב מ״י: מקודשת -במשנה, בתרומה ותבן ה מ ק ד ש קידושין נג א : (12
ו ב מ ע ש ר ו ת ו כ ר ה ר י זו מ ק ו ד ש ת ו כ ר . בתרומות
מקודשת זו הרי חטאת באפר חטאת במי המקדש ודמינהי בכורות כט א : (13
ובמעשרות ״בתרומות שהשמיט מקוצרת, הנ״ל קידושין -משנת ישראל שהוא אע״פ
ועי׳ תום׳ בכורות שם. ״ ת נ ך לפיסקא(, )עי׳ שלמה אבל בקידושין נח ב היא ובמתנות״,
במזיד לא יאכל -כאן קיצרו יאכל בשוגג בשבת ת״ש המעשר גיטין נד א: (14
שכבר הביאו מכיון )״המעשר והמבשל״(, ״והמבשל״ פ״ב מ״ג, תרומות המשגה, מתוך
בבות, לבבות המשנה את חילקו ב יז בביצה אבל ברייתא. מתוך ״המבשל״ ם <נג
ה מ ט ב י ל כליו במזיד לא יאכל -ת״ש יאכל בשבת בשוגג תנן ה מ ע ש ר פירותיו והביאו:
בבות כאילו היו יאכל, לא במזיד יאכל בשוגג בשבת ה מ ב ש ל וכו׳ -ת ״ ש בשבת
שוגג בשבת ש ו ג ג וכו׳ ה מ ע ש ר ו ה מ ב ש ל בשבת המטביל כלים במשנה: אבל מיוחדות,
,
)על ד ב ר ס ד ר ה ת ״ ש ,עי׳ להלן(. וכו
785
ה ב א א ח ר י ו ב כ ו ר ל נ ח ל ה ו א י נ ו ב כ ו ר ל כ ה ן דב׳ ד׳ מ׳ .קיצרו את הרישא
איזהו בכור לנחלה וכר ,וסמכו על החזרה שבסוף ״הבא אחריו״ וכר.
b17כריתות סו ב :תנן התם )מכשירין ס״א מ״ר (.המוחק את הכדישה והסוחט(
בשערו ובכסותו משקין )מ ורש״י( שבתוכו אינן בכי י ו ת ן -במשנה :ה מ מ ח ק א ת
הברישה והסוחט שערו בכסותו ר ׳ י ו ס י א ו מ ד ה י ו צ א י ן ב כ י י ו ת ן ואת שבו
אינן בכי יותן.
c17יבמות םה א :ושור המועד דחנן א י ן ה ש ו ד נ ע ש ה מ ו ע ד עד שיעידו(
בו שלשה ס ע מ י ם )מ :י מ י ם ( -קיצרו את המחלוקת של ב״ק פ״ב מ״ד )״כל״ אין
במב״ב שם כי״י ,ד״נ ומי״ד( ,ותסםו כר׳ יהודה )כנר כ״י מ(.
(18חולין קד א :ומנא תימרא דלא גזרינן גזירה לגזירה ד ת נ ן )חלה פיד מ״ד(.
חלת חו״ל נאכלת עם הזר על השלחן וניתנת לכל כהן שירצה-״אין המשנה שנויה כך אלא
הגמרא מביאה בקוצר וכן היא שנויה בס׳ בתרא דמםכת חלה א מ ר ר ״ ג )״רבן גמליאל
אומר״( שלש ארצות לחלה מארץ ישראל עד כזיב חלה אחת מכזיב ועד הנהר ועד אמנו׳
שתי חלות וכו׳ מן הנהר ועד )״ומן״( אמנו׳ ולפנים )״חוצה לארץ ממש״( שתי חלות וכו׳
וכו׳ ונאכלת עם הזר על השלחן ונתנת לכל כהן״ )תום׳ ורא״ש כאן ,תום׳ בכורות כז ב(.
(19שם קד ב :והתניא )= והתנן( ר׳ יוסי אומר ו׳ דברים מקולי ביש ומחומרי
ב״ה ו ז ו א ח ת מ ה ן עוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל דברי ב״ש ובה״א
לא עולה ולא נאכל -קיצרו משנת עדיות ס״ה מ״ב ,ולא הביאו מששת הדברים אלא
המחלוקת בעוף וגבינה ועל כן הוצרכו להוסיף :וזו אחת מהן )וכיו״ב ״וזו אחת מהן״
בבכורות י ע״א בציטאט מטהרות פ״א מ״א(» אע״ס שבדומה לו ,בציטאט מעדיות פ״ה
מ״א )אמנם מתוך ברייתא או משנה משולשלת בברייתא!( שבשבת עז א ומנחות קד א
<עי׳ לעיל עמ׳ (779לא הוסיפו ״וזו אחת מהן״.
• (19נדרים כו א :איתיביה ד״פ לרבא כיצד א מ ר ר ׳ ע ק י ב א נ ד ד ש ה ו ת ר
מ ק צ ת ו ה ו ת ר כ ו ל ו קונם שאני נהנה לכולכם וכו׳ -בנדרים פ״ט מ״ו־־מ״ז :ע ד
ש ב א ד ״ ע ו ל י מ ד שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו .כ י צ ד אמד קונם וכו׳ ,ומשנתנו
היא ולא ברייתא.
b19שבועות טו ב :והתנן הלוחש על המכה א י ן לו ח ל ק ל ע ו ל ם הבא(
-במשנה סנהדרין פ״י מ״א :ו א ל ו ש א י ן ל ה ם ח ל ק ל ע ו ל ם ה ב א האומר וכו׳
ו ה ל ו ח ש על ה מ כ ה וכר.
c19בכורות יא ב :איכא דמתני להא דר״נ אהא ה מ ק ד ש בפטר חמור אינה(
מקודשת )קידושין נז ב(» זהו ״ופטר חמור״ שבמשנת קידושין פ״ב מ״ט ,וכיו״ב בידוש/
להלן עמ׳ .796
(20חולין כ ע״ב :אמר ר״ח אף אגן נמי ת נ י נא מלק בסכין מטמא בגדים אבית
הבליעה .ושם כח א :ת״ש )כריתות ל״ל ש״ג סי׳ נא וה״ע דף כא ב :ת נ ן( מלק וכד,
וכתב הכריתות שם ואחריו בעל ה״ע :ואין זו משנה אלא מ ד י ו ק א דמשגה אחרנייתא,
וה״ע הוסיף :ואין זו משנה ו ל א ק י צ ו ר ממשנה וכר .אבל זהו קיצור ממשנת זבחיס
0
פ״ז מ״ח :מ ל ק ב ס כ י ן מלק חולין בפנים ומ׳ מ ט מ א ב ב י ת ה ב ל י ע ה !
ה ע ו ף םלק ב ס כ י ן חטאת גפ׳ דתנן r״ :
B ]ומעאתי ע כ ש י ו ש כ ך ה ב י ן כ ב ר ה ר ו ק ח סי׳ !(
786
בהרת עזה ארבעה, שנים שהן מראות נגעים ה ת ם ת נ ן שבועות ה ע״ב: •(20
מקצר ביצה -״השים כקרום לה שניה לבן שאת כצמד לה כסיד ההיכל, שניה כשלג
שניה לה כצמר ביצה כקרום שאת מ ס כ ת ננעים )פ״א מ״א( בדיש דר״מ דאמר ומדלג
ר ״ מ ד ב ר י ל ב ן כ צ מ ר ל ה ש נ י ה ב י צ ה כ ק ר ו ם והשאת )תום׳ שם(: לבך
ה ש א ת כ צ מ ד לבן וכר. ו ח כ ״ א
( 1
מ ש נ י ו ת צ י ר ו פ י ע ״ י ל ק י צ ו ר י ם באים אנו א-ובזה קלב חולין (21
ד ר כ י ם בו ויש ד׳ זידא כוי י ש בו דרכים שוין ל ב ה מ ה ו ר ת ו ק ו ת -מ ת י ב קרובות
2
)בכורים פ״ב מ״ח( כיצד חלבו אסור ויש בו ד ר כ י ם שוין ל ח י ה ו ל ב ה מ ה לחיה > שוי ן
ש ד מ ו ולחיה לבהמה שוין דרכים ה ח י ה , כ ד ם ל כ ס ו ת ח י י ב בהמה ודמו כחלב
)שם מ ״ ט ורבי אליעזר סוטר והקבה כבהמה וחיה וחייב בזרוע ולחיים א ם ו ד י ן יגידו
ודמו ודמו טעון כיסוי וכר( ה״ע: )וכן בתום׳, חיה טעון כיסוי כדם ודמו מ: -מ״י(.
שהגמרא בםננון זה אלא שנויה ו ח י י ב ו כ ר -״ ו מ ש נ ה זו א י נ ה וחיה כבהמה אסור וגידו
בו ויש א ו ת ה לסי מ ה ש צ ר י ך ל ה ב י א וכך ה י א ה צ ע ה ש ל מ ש נ ה )״כוי יש בו ו כ ר קיצר
כיסוי דמו טעון כיצד שוה לחיה לבהמה״( ולא ל ח י ה לא שוה ש א י נ ו ד ר כ י ם
כ י צ ד שוד• ל ב ה מ ה ח ל ב ו א ס ו ר ו כ ר ״ ) ה ״ ע ( . וכר,
( 3
שנתערבה בעולה וכר, איתיביה דיה בר יהודה לרבא חטאת עג ב: זבחים (22
)פ״ג מ״א!( גמלך שאינו בכהן אבל נמלך בכהן בד״א מ״ב( פ״א )קינים כולן ימותו
שלש כאן וצירף קיצר מ״ג - aהתלמוד )פ״ג קריבה למטה ועולה וכר למעלה עשאן
ה ש י י כ ו ת ב א מ ת זו לזו. משניות
)מקואות וכר םפיקו ט מ א והתנן טמא שירד לטבול ספק טבל עירובין לה ב: (23
,
מ ט מ א )מ״ב( -ה ד ב י ק מ ״ ב ל מ ״ א ו ה ש מ י ט יוסי ר ב ד ״ א ב ט ו מ א ה ח מ ו ר ה וכוי מ״א( סיב
ש נ מ ד ד ונמצא חסר״ וכר ,שבאמצע. ״מקוה
שאין לו א ש ה וכר ואע״פ טמאים הגוים מי לא תנן מדורות פסחים ט ע״א: (24
מ״ז בדיקה-נתקצרו א״צ להלך יכולין וחזיר שחולדה מקום וכל ם י ״ ח מ״ז( )אהלות
והעסר בש״א אף האשסתות מ ה הם בודקים את הביבים וכר את שנינו: ובמ״ח ומ״ח.
כ ״ מ שהחזיר והחולדה יכולים וכר וקיצרו והביאו רק דברי ב״ה .אלא ו ב ה ״ א התיחוח
מב ליתא אלא ״מי לא תנן כל מקום שחולדה״ וכר. שבכ״י
ומי במנורה ומי שזכה מזבח הפנימי ורמינהי מי שזכה בדישון יומא יד ב: (25
מי שזכה בדישון מזבח הפנימי וכר, מי שזכה בדישון מ ״ א : ב ק ט ר ת -ת מ י ד ס״ו שזכה
״שלש )דש״י: וכר מי שזכה בקטרת מ״ג: ב מ ח ת ה וכר, מי שזכה וכר ,מ ״ ב : המנורה
ה ן ב ס ד ר ה ת מ י ד ס ד ו ר ו ת זו א ח ר זו״(. משניות
ועד וכר שביעית ערב האילן בשדה חורשין כדתנן עד מתי מו״ק ג ע״ב: (26
4
הראשונה הן משניות וכר עד העצרת > -שתי שביעית ערב שדה הלבן חורשין מתי
פ״א מ״א והשניה בפ״ב מ״א! בשביעית
ש ל ש ה בית הסרם הן ש ד ה ש)נ(אבד בה קבר מו״ק ה ע ״ ב :והתנן )״והתניא״( (27
ש ל ש ה ב י ת פ ר ס ו ת הן ,ה ח ו ר ש שנחרש בה קבר ו ש ד ה בוכין -באהלות פי״ח מ ״ ב : ושדה
ה ק ב ר וכר ,מ ״ ג :ש ד ה ש א ב ד ב ה קבר וכר .מ ״ ד :ש ד ה מ כ י ן וכר. את
787
)בכל ו מ כ ר י ז נ ו ט ל הרי אלו שלו ברה״י ב״מ כב ב :תנן כריכיה ברה״ר (28
)כריכות ברשות ה ר ב י ם ו כ ו ׳ פ״ב מ״א של רישא, -זהו צירוף ל ה כ ד י a ח י י ב כי״י:
א ל ו שלו( .ו ס י פ א ,ש ם מ ״ ב ) כ ר י כ ו ת ב ר ש ו ת ה י ח י ד וכו׳ ה ר י א ל ו ח י י ב ל ה כ ר י ז ( . י ר ה
ליה למה והקשה: ומכריז. נוטל ברה״י ה א כאן: לפניו היה הריטב״א אבל
ברה״י כריכות וקא חשיב חייב להכריז בהדיא ואלו מדיוקות הא במתני׳ קתני למיקשי
מיהו ו ס י פ א , ר י ש א ד מ י י ת י ו נ ר א ה הא. ב ה ו כ ת י ב ד ל א ו י ״ ס בהדייהו.
מאלה ואף רחוקים כאלה כמה צירופים )אבל כבר ראינו דה״ל למימד וקתני סיפא צ״ע
״וקתני סיפא״(. בלא
שלו ככרות של נחתום הרי אלו ת נ ן( ב ו ש ם כ ג ד ע ״ א :ת ״ ש )ה ו ר « ו ר ב : וכיוצא
נוסף בגליון(. פ וה )ושם בכ״י ליתא ״הא״ הבית חייב להכריז -אף כאן של בעל )הא(
תני לה במתניתיץ דבהדיא ואע״ג להכריז. הבית חייב של בעל ה א רש״י אומר: אבל
מרישא לאותבי׳ איידי דנקט ה ב י ת וכר הרי אלו חייב להכריז( וככרות של בעל )מ״ב:
דרישא. מדוקיא לרבה נקט נמי לאותובי׳ לרבא, מינה דאותיב הרבים ברשות כריכות
שבת במסכת חרא גונא. כהאי בעלמא אשכחן ומיהו מוסיף: שם בחידושיו והרמב״ן
חייבת, חותם עליה יש הא עליה חותם. ולא ב ט ב ע ת שאין )נט ב : אשד, במה בפרק
)״בברייתא והא קתגי לעז יונית לכל כשד ב ס מ ו ך ( ו ב פ ר ק ה ק ו ר א א ת ה מ ג ל ה )יח א( עי׳
קתני בהדיא יונית לא יצא, יונית ליונים אין לכ״ע לא ורישא )״דברייתא שם״( דלעיל״(
שני אילנות מביא ואינו ק ו ר א ג ד ו ל ה מ ה ם ו א ח ר ת ב ב ת ד א פ ׳ ל א י ח פ ו ר )בז א( ה ק ו נ ה וזו
ה א ג ׳ מ ב י א וקורא ו א ע י ג ד ק ת נ י ל ה ב ס י ם א )שם מי״א( ב ה ד י א ג׳ מ ב י א ס ״ א מ״ו( )ביכורים
ו ק ו ר א ד י י ק ל ה מ ר י ש א )וכן ב ת ו ם ׳ ב ״ ב ש ם ד ״ ה הא( ו ה ת ם ל א ה ו ה מ צ ט ר י ך ל א ת ו י י ר י ש א כ ל ל .
דהוה נ ט ב ה ו א א ו מ ר ־ .ה א ד א מ ר י נ ן ] ה א [ י ש ע ל י ה ח ו ת ם ח י י ב ת ב ד י ן ה ו א ובשבת
ס מ י ך א ס יסא לאתויי מ ס י פ א ד ק ת נ י ) פ ״ ו מ״ג( ואם י צ א ת ח י י ב ת ח ט א ת )תום׳ ש ם : ליה
בסדק לעיל כההוא דאמרינן ןהוא[ בהדיא דחייבת חטאת( אלא אורחא דתלמודא דקתני
)״דברייתא״, מרישא לאתויי יכול דהיה ) מ ו ב( כ ב ת ה א י ן ל א כ ב ת ה ל א ו א ף ע ״ ג כירה
)שם> בה בס׳ אלו מציאות בשבת וכיוצא חוץ מן הנר הדולק בהדיא מ ד א( ד ק ת נ י שם
פירוש( ה א יש ב ה וכר ,א ל א ש כ א ן אין ״הא״ זה אלא ב ה ב פ ״ ק ד ב ״ ב )ב ע ״ ב : וכיוצא
א ח ר ו ת )עי׳ תום׳ ש ב ת ל ט ב ד ״ ה א ל א פניו ו ה ג ה ו ת ה ג ר י ״ ב שם(. ורבות
עם הסיפא את המקשרת מלת־הקשר אלא אלו ל כ ב ״הא״ אין שלדעתי אלא
ל ס י ס א ו מ כ ו ו ן ר י ש א מ ב י א
788
)בתום׳ ר׳ י ה ו ד ה שירליאון( ורשב״ם הראשונים, העירו דחוק ,כמו שכבר פירש״י
ליחלק אבל רשאין וסיפא ד ה ך ב ב א ש ש ה שלשה שאכלו כאחת אין דשאין ליחלק פי׳:
נחלקין ויהיו ג׳ לכל שלשה הן כלומר כשהן דפריך ו א ר ב ע ה ]וחמשה[ ל א והיינו שלשה
בשנים זימון איכא אמאי והא אי הוו שנים מ צ ד א ח ד לא, ליחלק א ב ל צ ד אז רשאין
נקט ב ב א ד ה ך ו ר י ש א ואמאי אין רשאין ליחלק ד׳ וה׳ הואיל ואיכא זימון לכל צד,
ב ה ר ב ה ת מ צ א ו כ ה ״ נ התום׳ שלנו: )והוסיפו וכו׳ מ ס י פ א הוי פ י ר כ א ועיקר
מן להקשות יכול שהרי ודוחק הוא בצדק: ד׳ יהודה א ל א ש ע ל זה העיד מקומות(.
ואינו ע ״ י דיוק מסיפא אקשי והוא ה׳ ו כ ן ד׳ ו כ ן מ ד ת נ י בפשיטות האמצעיתא
מקשה אלא מכח האמצעיתא.
בטעות ״שלשה אין שנים לא״ ,ובא כאן א ב ל הנכון כנוסח כ ״ י פ ,שאין בו כ ל ל
)״תנן ג׳ ש א כ ל ו כ א ח ת ח י י ב י ן לזמן ,ג׳ א י ן ש נ י ם לא״( ו ה ״ ס י ר כ א ״ )או ה פ ש י ט ו ת ( מלמעלה
״וכן ד׳ וכן ה׳״. ה מ צ י ע ת א היא באמת מן
דתנן אמינא לה אר״נ מנא וכו׳ אסיר ינוקא רב נחמן אםובי ב .ש ב ת ק כ נ א :
רש״י בשבת. ״סם של הקאה״( ).Aniwtxvaiq אפיקטויזין ) ש ב ת ם פ כ ״ ב מ״ו( א י ן עושין
אינה מובנת יפה מאםיקטויזין הראיה ס ד ר איבריו״ ,א ב ל ״להחליק פי׳ ״אםובי ינוקא״
הקטן״, את מעצבין ״אין להביא מן הסיפא צריך שהיה התום׳, וכבר כתבו לפירושו,
וע״כ פ י ר ש ר ״ ת ש כ ך ה ו א ב א מ ת ,שכוון לסיפא ינוקא ו ד מ י ט פ י ״ וכו׳, ד״הוי נמי תקוני
מ ע צ ב י ן״. א י ן ע ד רישא אין עושין אפיקטויזין כו׳ ״ונקט
החיה משימה ערלת הגרון ש ל תינוק סי׳ כשנופל א מ נ ם ד ״ ח ם י ר ש )וכן ה ע ר ו ך :
שמקיא התינוק ועל זה אקשינן עלה אותה ערלה ופעמים בסיו ומסלקת אצבעותיה את
כר. והא אין עושין אסיקטויזין ב ש ב ת
בהגהותיו הגרי״ב העיר ב ם י ר ו ש זה ,ה נ ה כ ב ד שישנם אבל מלבד קשיים אחרים
מותר, ב י ד לא שגו אלא בסם אבל ב: יוחגן ב ד ף קמז מדברי דבי כאן לרא״ש
יגוקא״ לסי סירוש זה ה ל א הוא ״ביד״! ו״אםובי
ל ק מ ן ) ס ו א( )גיטין ס ״ ח מ״ה( .״ור״ת גרים מלכות והאיכא שלום ג .ג י ט י ן פ ו א :
א ל א מלכות משלום פריך ו כ ו ׳ ולא מלכות שלום והאיכא בסירוש ד״ח וכן נמצא
)תום׳ פ ע ״ ב ד ״ ה זח. במערב״ ו כ ת ב במזרח ד ה י ה ש א ח ר י ה מ ב ב א
הדברים ת ו כ ן משנה אלא הדברים של אותה א ב ל כיון ש ל א ה ב י א כ א ן ת ח י ל ת
)״שלום מלכות״( רחוק שכוונו לסיפא. בקיצור
סטור, בידי לך בידך אין )שבועות פ״ו מ״א( מ נ ה לי דתגן ד .ב ״ מ ה ם ע ״ א :
ר׳״נ, בדברי ישנם שני לשונות בשבועות מ םע״ב שבועת היםת. משביעין אותו ואר״נ
מ נ ה לי בידך א ״ ל הן שמשנה אותם על הסיפא )מ״ב: שמשנה אותם על הרישא ויש יש
ומאן )בתום׳ ש ם מ א א ד ״ ה נ ת ת י ו ל ך פטור( .ו ע ל זה אומר ר ״ ת תניהו לי א״ל למחר
נקיט ר י ש א ד מ י ל ת א שאין להוכיח מ ב ״ מ כלשון ראשון ,״דאיכא למימר ד ה ת ם דתני(
(1
פייר • ו מ ס י פ א
ומשתתפין חוץ מן אף אגן נמי חנינא בכל מערכין בעירובין כז א : (1הגר״א מפרש כ ך ג0
ופי׳ הוא כי למידין מן חכללוח וכו׳. ופטריות אלא ש״מ אין והאיכא כמהין חמים וחמלה ותו ליכא
אסיםא קאי ״והבל ניקח נ כ ם ף מעשר חוץ מן המים וחמלח״ .אבל הפירוש איגו בכוןו כי משנתגו -ר״ע
)ידוש׳ שם( ורבי אליעזר ) ב ב ל י כז ב( היא ,שאיגם דורשים כלל ופרט )ורישא •בכל מערבין• מפורשת
789
ו פ י ר ו ש י ם ה ר ח ב ו ת פ ר פ ר ז ו ת , ד.
משנה אינו ה ז ה ה ל ש ו ן - ביצה ד ע ״ ב :ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה a
ממאה מקום ,אלא שנתקצר מ מ ש נ ת תרומות ס״ה מ ״ ט :סאה תרומה ש נ פ ל ה ל פ ח ו ת בשום
הא כמו ש כ ת ב ה ר ״ ש ש ם : אסור, מ ז י ר ואם מותר נפלו שם חולין אם שוגג ואח״כ
א ל א מ ק ו ם ב ש ו ם ש נ ו י זה ל ש ו ן אין וכר אין ותנן ביצה בריש דאמרינן
לה. ד י י ק ד ה כ א מ מ ת נ י ׳
האי סוד י ן כל ב י ר ו ש ׳ )שם ,מ ג ע ״ ד ,ח נ י נ ה ם פ ״ א ,עו ע״ד( ב ש ם ר׳ י ו ח נ ן : ואמרו
ו א ם מ ו ת ר ש ו ג ג אם מתניתא היא ולא אסור. ובמזיד עליהן בשוגנ מותר שריבה
)כבחגי׳( א ת א מימור לך ,א ם י ל ו <דרובה> מתניתא בתרומה. אםוד. מ ז י ד בחגי׳( )כ״ה
כל הדברים. שאר
ש ב מ ש נ ה גם על שאר איסורים ,ו ״ ת נ ן ״ איסוא את ההלכה הזאת יוחנן הרחיב רבי
הרחבתה של משנתנו. הוא איפוא זה
המשנה מקודשת -פרפרזה של שביעית כפירות ותנן המקדש קידושין גג א : (2
מ ״ ז )נ ע ״ ב ( ,״ ש ״ מ ״ ,ש ם נ ב א . פ״ב
אין הבן ו ת נ ן הדשב״ם: היה נוסח וכן פלו׳ ודי, כ ״ י מ. רע״ב, קמב ב״ב (3
ת נ ן ב ה ד יא ו ל א שם: הרשב״ם ופי׳ האב, מן את אמו בקבר להנחיל לאחין יורש
דאם דמשמע כו׳ עליו ועל אמו א ל א מ ד ו ק י א ד ה ך ד ת נ ן ל ק מ ן )קנח ב( נ פ ל ה ב י ת לה
דייקינן ל ה נ ו ח ל י ן ) ק י ד ב( נ מ י וביש האם ממון הבן יורשין אמו אין יורשי קודם מת
את יורש הבעל אין בעלה את מה האשה והאשה את בעלה את בנה דהאשה ממתני׳
בקבר אף ה א ש ה א ת בנה אין הבן יורש את אמו ב ק ב ר להנחיל לאחיו מן ה א ב ו כ ו / אשתו
1 1
ולא זרק בשמאל פסל ו ת נ ן והרי זריקה וכר ע״מ: זבחים כד ב )מנחות י (4
ורבי שמעון סםל קיבל בשמאל דתניא ב ב ר י י ת א א מ ד אביי פליג רבי שמעון, פליג
2
היא ,שהרי בהקבלה מ ש נ ה זו ו ו ד א י מכשיר. שמעון ב ש מ א ל םםל ורבי זרק מכשיר >
אומר: קסו( )סי׳ סע״ד מ דף הישר, בס׳ ור״ת בברייתא״. יפליג אביי אומר לזו
שקיבל בכל הזבחים שהרי ה ת ל מ ו ד ב כ ל זו מ ש נ ה מ צ א ת י ו ל א ו ב ד ק ת י
ומנחות שנ« זבחים )תום׳ ל א וכו׳ ותו קבלות אלא )כצ״ל( לא אשכחן ס ו ב( )זבחים
בשמאל ובו /״ומשנה היא לקמן בפרק חטאת מ ל ק מ ל י ק ה וכו׳ ותנן מגיה :והרי והוא
גרםינן גמי ובסמוך וכו׳ בקוצר הביאה והתלמוד וכו׳ ס ח א( )זבחים פ״ז מ״ה. העוף
)שם ושם( הקשו אבל )תוס׳ ז ב ח י ם שם(» מכשיר״ ור״ש פסל בשמאל מ ל ק בברייתא
״ ק י ב ל בזבחים הברייתא לשון לפי להגיה, שאין ובוודאי קושיות, גי׳ ר ״ ת כ מ ה על
<פ״ג מ ״ ב , בזבחים דתנן דהיינו הא פי׳ ״ו ר י ב ״ א בשמאל״ וכו/ ז ר ק וכו׳ בשמאל
ל י מ י נ ו ולא פליג ד ״ ש וע״כ מ ש ו ם י ח ז י ר ל ש מ א ל ו ו נ ת ן ב י מ י נ ו ק ב ל א( לב
לימינו״ )תום׳ ר ״ פ ש ב ש מ ״ ק יחזיר דאל״כ אמאי לימינו יחזיר בעי ימין קאמד דזריקה
ופטריות גקחין בכסף מעשר ו ל ר ב י ואמרו בירוש׳ בפירוש ,שלר״ע כמהין במשנתנו ,ם ע״ב ,בשם ר״א(
בכי״י ואין שבבבלי, אייך )תניא ישמעאל דרבי ברייתא היא תיכ דריש וברייתא לא, ישמעאל
מוציא )=ד״ע( )ברכות מ ע״ב( ולבבלי ר״א קרקע• ״גדולי והס »י!או כמהין ופטריות״( וראשונים
״ ו אות יח והגהות מהר״ב רנשבורג. מ 8 י׳ ס רק מים ו מ ל ! ועי׳ ביאורי הגריא או״ת ח
(1כ״ח בזבחים ומגמות בדסוי״י ובכי״י )עי׳ דים מגמות שם( ,ובזבתים בדםוי״י גם ברש״י ו ת ו ם /
(2בםבחות ליתא בכי״י ״קיבל וכו׳ מכשיר״ ,ומחקו בשמ״ק אבל בזבחים איחא.
790
גידםת הספרים וצ״ע אי מצינו לפרש זבחים שם ,כ ה א : שם ,וכיו״ב םתם בתום׳ מנחות
ו ח נ ן ז ר ק ב ש מ א ל פ ס ל וכו׳(, הכי
מעין אלו שלפניה. פ ר פ ר ז ה איפוא זוהי
להתעשר לדיר נכנסין ה ם ם י ק ו ת לך דמםייע תניא ע״ב: ו מציעא >5ב ב א
)שם בברייתא וםירושו להתעשר(, לדיר נכנם מ״ד: )ס״א דבכורות במשנה -״עיקרו
א( ו ד ר ך ה ש ״ ם ל ק צ ר ״ ) ה ג ר י ״ ב ( . יא
ותטמא ואל תרד ואם לאו ר א ״ א א -ב : מח סםחים טו א ושם כ ע״ב ומנחות (6
מ״ט :ואל פ״ה -בתרומות ב י ד י ט מ א נ ה אף א ו מ ד י ה ו ש ע ור׳ ביד יטמאנה
היא זו לא י ה ו ש ע ר׳ ב י ד י ו ,ו ת ו ל א מ י ד י ו א ב ל ב מ י ״ א :ע ל זו ו ע ל זו א מ ר יטמאנה
וכר ,וזהו ש ק י צ ר ה ב ב ל י :ור׳ י ה ו ש ע א ו מ ד מ ל ט מ א ה ע ל י ה מוזהר שאני ת ר ו מ ה
יטמאנה ביד. אף
בחלון ה מ ו נ ח ין ב״ב יט ב :מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות •(6
ואם ח ו צ צ י ן עצמן בפני לעמוד וגרוגרות״ ויכולין ת ב ן שאילו ינטלו כל ר ואי ן
של גרוגרות או קופה של חבית וכן מ״ב: פ״ו אהלות ח ו צ צ י ן -במשנה אין לאו
ט ה ו ר י ן עצמן בפני לעמוד והתבן הגרוגרות יכולין אם בחלון נתונות שהן תבן
ט מ א י ן. לאו ואם
791
כמו עד״ וכי׳ ״או ליתא מ״י• ס״ז מבגדים -בנגעים בהדתו שתתמעט עד או בכולו
ש ת ת מ ע ט בהרתו לא גרםינן לה ב מ ס כ ת נגעים״, ״עד גם רש״י )בשמ״ק ובתום׳(: שהעיר
נגע כלומר דההוא ר״ג ורש״י: )תום׳( ו פ י ר ש ו ה בתלמוד הוא כתוב בכל הספדים״ ״אבל
ד ק צ י ץ ב מ ת כ ו י ן א י ל א ה ו ה ב י ה כ ג ר י ם ו כ ו ׳ ט ה ו ר מ י ד ו כ ו ׳ ז(. ראשון
בכולו או עד שתסרח וחכ״א טומאה״: ״תולש סימני אצל במשנה ,במ״ד וישנה
והעבירוה רע״ב(. )עי׳ נקצצה כל הבהרת וכאן מ כ ג ר י ם , ב ה ר ת ו ש ת ת מ ע ט עד
בטעות מ מ ״ ד לכאן. כגראה
ב ת נ ו ר ו ש ר ץ לתנור עומד חוץ היה ד ת נ ן ) ס ר ה ס ״ י מ״ד(. זבחים צג א: (10
ידו ל ח ל ו ן ו נ ט ל א ת ה ל ג י ן ו ה ע ב י ר ו ע ״ ג ה ת נ ו ר וכו׳ -ב מ ש נ ה אין ״ ו ש ר ץ ב ת נ ו ר ״ , והושיט
סרה ובתום׳ שם. שבמ״ד כתנור ל ח ט א ת , טמא אבל ט ה ו ר תנור הוא זה ו״תנוד״
מכאן נראה ד״ע מטמא, ה ש ר ץ וע״ג נבילה העבירו על תנור ועל גבי ה שנינו: ס״י
ת נ ו ר ש ש ר ץ בתוכו .״ ו ש ר ץ בתוכו״ ב ב ב ל י גם ב כ ״ י מ. א י נ ו זה שתנור
רב אשי ת״ש צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מ כ ו ס ה אמר חולין ט ע ״ ב : (11
הניחה מכוסה ובא ו מ צ א ה וכיסה, ל ש ם נ כ נ ם ט מ א א ד ם א ו מ ר ש א נ י ט מ א ה
פ ס ו ל ה . ומצאה מכוסה ו כ ו ׳ -ב פ ר ה פי״א מ״א: ממנה אם יכולה חולדה לשתות מגולה
אדם אומר )מעין ״שאני לדבר כטעם וכר, אומר״ ״שאני נוסף ובתלמוד וכר. הניחה
כשם יד(, פ״ו נדה בתום׳ שאינו ע״ב, םםחים י שבברייתא ונטלו״ לשם נכנם טמא
מתוך אמנם שם ע מ ׳ .784 )לעיל שהזכרתי בתמורה יב א ״ ש א נ י א ו מ ד ״ וכו׳ שהוםיסו
״ ש א נ י אומר א ד ם ט מ א ״ וכו׳ -ש נ ו ומפני שאמרו ו״טמאה״ היא לחטאת שלפניה(, משנה
כ ב מ ש נ ה )ועי׳ תום׳(. ולא ״סםולה״ ״טמאה״
ח הי מכגריס ומה משייר נתרפא מקצתו מעצמו שאמי׳ *שאם קצצת ומיעטה (1התום׳ מפרשים:
על שקצצה נחלקו שלא בו מה שנק צצה לא היח בו בגדים״ ,אבל רכי יחורה )תום׳ פ״ג ה( אומר
ושייר הימנו כל שהוא שאמ פרחח בבלו הרי הוא מתור וכוי.
792
כלב )במשנה: ״אכילתו״ להוסיף הוצרך מן המשנה שהעתיק רק מקצת התלמוד אבל
ב ש ר ה מ ת וכר( והוצרך להוסיף :ויהא טמא ,בכלב. שאכל
וגדר א ת ה ר ב י ע י ת מנלנלין עליו ניקף ת ״ ש א״ר יוסי אס ע מ ד ב״ק כ ע״ב: (16
א ל א ל״ג בהדיא ניקף ה מ ש נ ה )ב״ב פ ״ א מ״ג( הכל ט ע מ א ד ג ד ר ניקף וכו׳ -״ ב ס ד ר את
ה כ א ״ )תוס׳(. ד י י ק א נ י ק ף ד ק א י ה ת ם ד מ ס ר ש ל ל י ש נ א
-מקיף ש״עמד״ שסוגיית הבבלי בב״ב היא. ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(720 כבר העירותי אבל
ב״ק ש ״ ע מ ד ״ ניקף ,וסוגיות מ ו ח ל ס ו ת הן. וסוגיית
ר ב נ ן א מ ו ר מר, א מ ר ה.
ד ה א תבן( ה ר ח ו ק י ן )בדסר: מר ד א מ ר ר״ה ל ע״א כי״י ודפר קרקוי ורש״י: .2
< ש י ו ד ע י ן > ״ ש א י ן ב ״ ד מ ת ע צ ל י ם ב ו ־־= מ נ ח ו ת פ ״ י מ ״ ה . מ ח צ ו ת היום ולהלן ,לפי מותרין
ד ה א תנן. שבסוכה מא א: אבל בהקבלה את הדברים מסוף המשנה מפני הטעם» והביאו
דוחה את ואינה שבות הזאה דתנן ,ד״ם( )בכי״י: מר דאמר א: צב פסחים .3
שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה וכר. השבת = םםחים רם״ו :הזאה תוכיח
אלא קידושין מ ג א :כיון ד א מ ר מ ר שלוחו ש ל א ד ם כמותו = ברכות ם״ה מ״ח, .4
)ויקחו( שם פ״ג י ש נ ן ג ם ב ר י י ת ו ת :ק י ד ו ש י ן מ א ב ,מ כ י ל ת א ב א ס ר ש ה ה )ושחטו(. שכאן
מ ש פ ט ׳ ס ״ ב ) ו ר צ ע אדוניו( ,ת ו ם ׳ ת ע נ י ת ס ״ ד ב. מכילתא
ד א מ ר מר ש ש ם היו יושבים מייחםי כהונה ומייחסי לויה .עיקרו קידושין עו ב : .5
וכר. ודנה את הכהונה יושבת גדולה של ישראל םנהדרי שם היתה ם״ה מ״ד: במדות
הלשון הזה נמצא רק בתום׳ חגיגה ס״ב ט וסנהדרין פ״ז א :ושם יושבין ובודקין את אבל
וכו׳. ל ו י י ה י ח ו ס י ו א ת כהונה יחוםי
יוצאי ירכו ־ ב״ב פ״ח מ״ב. יבמות מ ע״א :דאמר מר אב קודם לכל .6
ובשניה ונלכדה ביתר ר״ה ית ב :ד א מ ר מר ב ת ש ע ה ב א ב ח ר ב ה ב י ת בראשונה .7
ל א ר ץ י כ נ ס ו ש ל א א ב ו ת י נ ו על ג ג ז ר בת״ב ״ו: מ ה ע י ר ־ ת ע נ י ת ס״ד ונחרשה
הבית וכר. וחרב
א נ ן אף לה א: ובסםחים במעשר. אוכל מר טבל ועלה דאמר עא ב: נדה .8
טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה = נגעים פי״ד מ״ב: ת נ י נ א נ מ י
אוכל במעשר יום ט ב ו ל ה ו א ו ה ר י כ ש ר ץ מ ל ט מ א ט ה ר ו ט ב ל ב ג ד י ו כ ב ם
ש מ ש ו אוכל בתרומה. העריב
מ״ט: פ״ב ה מ ו ק ף ־= ח ל ה מן לתרום מצוד, מר דאמד ומקפת. שם: נדה .9
וכוי• ה מ ו ק ף מן
הראשון=שס ס״ד מ״ד: יבמות פה א :כיון ד א מ ר מר כתובתה על נכסי ב ע ל ה .10
ש ת ה א כתובתה על נכסי ב ע ל ה הראשון. הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד כנסה
ב
כ י י מ ,יכ״ח בעירונין לב *• (1
793
.11מנחות קא א :כיון דאמר מר כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח
)לעיל סה ב :תנן התם כל עץ וכו׳( = מדות ס״ב מ״ח :וכל עץ שנמצא בו תולעת
פ ס ו ל מעל נבי המזבח.
.12נזיר נד א) :או בקבר זה קבר סתום( דאמר מר טומאה בוקעת ועולה ביקעת
ויורדת ,וכן בחולין סא םע״א :דאמר מד טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד ל ר ק י ע ־ אהלות
רס״ז :כותל השנית וכו׳ נסש אטומה וכו׳ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת .שם מ״ב,
ושם סייד מ״ו :כנגדו עד הרקיע טמא.
.13בכורות ט ע״ב :שביעית נמי סדיונה אסור דאמר מר אחרון אחרון <נתפם
בשביעית ופדי עצמו אםור> )כי״מ ושמ״ק ור״ג( = שביעית פ״ח מ״ז ,וברייתא בטוכה מ
ע״ב .קידושין נח א וע״ז נד ב.
.14ערכין כא א :בחטאת נזיר ,דכיון דאמד מר אם גילח על אחד משלשתן יצא
)נזיר ס״ו מ״ז( ואס נזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות יין וליטמא למתים
)שם מ״ס(-כאן קיצור של ש ת י משניות ,הסתם שבמ״ז ודברי ר״ש )ריש אומד( שבמ״ט.
.15מגילה כט ב :כיון דאמר מר בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה
ובעשרים וחמשה יושבין במקדש = שקלים פ״א מ ״ ג ) ה י ו יושבין -י ש ב .0
.16כתובות יח א :והאמד מר אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן״ שבועות
פ״ו מ״ד.
.17כתובות צט ב :איקלע ר״ג לםורא עול לגביה ד״ח ורבה בד רב הונא וכו׳
אמרו ליה ו ה א מ ר מ ר אין אונאה לקרקעות ,כך ה ג י ה רש״י :״והאמד מר וכו׳
ג ד ס י נ ן ומשנה היא בסרק הזהב״ <ב״מ ס״ד מ״ט :אלו דברים שאין להט אונאה
העבדים והשםרות ו ה ק ר ק ע ו ת /אבל התום׳ כתבו :הכי גרסינן בכל הססרים )וכן
הוא בכיי מ ובכ״י רומי קובץ (113ו ה א מר ה ו א ד א מ ר ,פי׳ רבי)דיי הזקן ,התוס׳
כאן הם תום׳ שאנץ( אפי׳ נבי שליח דשמעינן ליה בהמקבל )ב״מ קח א( דאמרי נהרדעי
משמיה דר״נ אין אונאה לקרקעות אפילו זבין במאתים ושוה מאה וכר .ולפירוש הקונטרס
קשה חדא שהוא מ ג י ה הספרים וגרים והא אמר מר .ועוד דהוה ליה למימר והא תנן
הואיל והוא פריך ממתני׳ דהזהב .אבל הקושיא האחרונה אינה קושיא׳ הרי ראינו בכמה
מקומות ״והאמר מר״ במקום ״והא תגן״ אלא שאין צורך להגיה׳ כי ״והא מר הוא דאמר״
מקביל אל ״שגית ל ״ <עי׳ שם( .או ״אמרת״ .״את אמר״ בפיםקאות של משגה )עי׳ שם(.
נו
)תמורה בט ב :דתגן( = קידושין ם״א מ״ו ,ופירושו בתום׳ קידוש׳ פ״א ם )בבלי כח ב(,
תוס׳ ב״ק פ״ ד ג וערכין פ״ד ד.
.20גדה לג ב :דאמר מר בגדי עם הארץ מדרס לפרושין-חגיגה פ״ב מ״ז.
.21ב״ב ה ב :ואע״נ ד א מ ד מד )ועיי ״אמור רבנן״( הבא ליפרע מנכסי יתומים
לא יפרע אלא בשבועה =-כתובות פ״ט מ״ב :שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין
שבועה ,ושם מ״ז ושבועות ס״ז מ״ז :מנכסי יתומימ וכו׳ לא תפרע אלא בשבועה ,ובשבועות
שם :וכן היתומימ )לפי׳ התלמוד ״מן היתומים״( לא יפרעו אלא בשבועה .ובברייתא
שבכתובות פז א :אבל מה אעשה שהרי א מ ר ו ח כ מ י ם הבא ליפדע וכר <תוס׳ ב״ב שםא
לברייתות
למשל יומא כה א ושינ :והאמר מר אין ישיבה ו כ ר -ב ר י י ת א היא ,תום׳ סנהדרין
794
ס׳׳ד ד ,״ ת נ י ד ״ ח ב י ר ו ש ׳ פ ס ח י ם ם פ ״ ה ,ל ב ע ״ ד )תום׳ ס ו ט ה מ ע ״ מ .א ב ל ב י ו מ א ס ט א :ד ת נ ן .
׳דחניא״ ברייתא היא, ה פ ס ח ובו׳. דאמר מר שואלין בהלכות כיון ז ע״א: ר״ה
מנילה תום׳ כט ב % ע״ב ומגילה ע״ז ה ס נ ה ד ר י ן י ב ב, ב כ ו ר ו ת נ ח א. ו ע״א. בפסחים
ה ) ו ע י ׳ מ ג י ל ה ל ב א ו ת ״ כ א מ ו ר פ י ״ ז יב>. פ״ד
הברייתא והוא סוף לט א סתם. מר שיימיגן להו כארים. כיון ד א מ ר לח ב: ב״מ
ל ח ב )תום׳ כ ת ו ב ו ת ס ״ ח ג( :וכולן ש מ י ן ל ה ם כארים. דדף
ד א מ ר מ ר כלי א ב נ י ם וכו׳ אין מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ל א מ ד ״ ת ולא מ ד ״ ם , סט ב: מנחות
נח א :והתניא ,ועי׳ כלים ס״י מ״א. בשבת
ל מ י מ ר א
ש ל י ש בתר וזיתים תבואה חנטה בחר רבנן אילן יג ב :א מ ר ר ב ה אמור ר״ה
795
ב י ר ו ש ל מ י קיצורים של משנה ו.
ה י ר ו ש ל מ י א ת המשניות .ואינו לפעמים אלא כ מ ר מ ז : 0 יותר מן הבבלי מ ק צ ר עוד
)מ(בין ה ש מ ש ו ת ) מ ש נ ת נ ו שם בסוף פ״א( ה ד א ד ת נ י נ ן ) ש ב ת כב ע״ב: פ״א, דמאי
מה אנן וכד ,כלומד הכום. מ ז י ג ת ל ע נ י י ן כיני מתני׳ כו ע ״ ב : ס״ז, דמאי
796
מחלפה שיטתיה נ ש ע ה שהוא מביא דעת תנא אהד: דברימ רגילה בירוש/ והצעת
ו ע י ׳ ג ם ר ז ״ פ ,ש ם ל ו א ,ו ע י ׳ ״ מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה ״ , )בכ״מ, םלוגי ת מ ן הוא א מ ד וכו׳ דרבי
ע מ ׳ 245ו א י ל ך ( ,א ו ב ״ א י ת ת נ י י ת נ י ״ ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 76ו א י ל ך ( . לעיל
כ״ג יוחנן שהרי מ״ד( פ״ב )אבות וכו׳ תאמין אל ת נ ן והא א: כט ברכות
)ברייתא(. וכר
)ברייתא, וכו׳ זכינו עקיבא א״ר מ״ג( )עדיות פ״ב ת נ ן ה ת ם וכו׳ יט א : פסחים
ה ל ו י ח ״ ה .(879 , ועי׳
ערב תשעה תגן בתעניות חתם » 1ייי^ p (1הדיבור נחלק בטעות ,וחוא דיבור אמד :יחייגו
אבל וכוי• בברייתא ותנא כו׳ באב
797
צ ע ״ א :ד ת נ ן נ ת ן ל ה מ ו ק ד ש י ן וכו׳ )תמורה פ״ו מ״ד( ק״ו ל מ ו ק ד ש י ן מ ע ת ה פסחים
ע ו פ ו ת וכו׳ )ברייתא ,ת ו ם ׳ ת מ ו ר ה פ ״ ד ט :ו ה ד י ן נ ו ת ן ש י ה ו א ם ו ד י ן מ ה א ם ה ע ו ף וכו׳(. מה
ויהיו מ ו ק ד ש י ן א ת נ ן ומחיר חל עליהן מ ק ״ ו ומה עופות וכו׳. ל ע׳יב ב ל א צ י ו ן : ובתמורה
ש מ ע ו ן ר׳ )0אמר וכר דתני ס י פ א )עוקצין ם״ג מ״ג( ר ש ״ א י םע״א: בכורות
א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן וכוי. ד ה ה י א ע ל ה ד ק ת נ י ובע״ב: וכר
ח ע ״ א :ל כ ד ת נ י א ש ח י ן וכו׳ )נגעים פ ״ ג מ ״ ד ופ״ט מ״א( ו ל מ ה חלקן ה כ ת ו ב חולין
השחין וכו׳ )תום׳ נ ג ע י ם ם ״ ג י נ :ל מ ה נ ח ל ק ו ש א י ן ו כ ו /ו ה מ ש נ ה ש נ ו י ה ש ם ב ל ש ו ן א ח ר :
שניהם סימן א ח ד ושניהם טומאה אחת(. והמכוה
798
ע ז ב :ס ו ל ם ה מ צ ר י ו כ ו ׳ <עי׳ ת ו ם ׳ פ ״ ט טז(. שם
צ ח ב :מ ק צ ת ן א ח י ן ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ פ י ״ ב ג(. יבמות
) ת ו ם ׳ פ ״ ז י( = י ר ו ש ׳ וכו׳ רשב״ג פירש גדולים ואלו הן מומין ע״ז א : כתובות
פ״ז ,ל א ע״ד. שם
עם פתיחה של הבבלי ״וכל כך למה״ ,וכולם סדורים למשנה ב מ ק ו מ ה : (3
יד ברכות פ״ט. ירוש׳ )סוטה מ רע״ב, וכו׳ אמן לפי שאין עונין סג א: ברכות
תום׳ ב ר כ ו ת פ״ז כב. ע״ג(,
מדרשי־ מלמד, ועי׳ ע .צ. פ ״ ז יז, )תום׳ וכר שהשם מפני םע״ב: מב סוטה
ד ב ר י ם סי׳ ר כ ג ו מ ש ״ כ שם(. הלכה,
(1ואחריו כנו׳ כי״י :אמר ר׳ אחא בר חנינא מנין שאין קובי־ין וכי׳ .ולא ״ואמר״ ,ועי׳ תום׳ שם.
(2עי׳ רש״י וד״ס ותח״ג שע״ת סי׳ קים וליק םי' נח.
799
לכל נפש הוא יאכל אך אשר הרי הוא אומר ר׳ י ה ו ש ע א״ל בבתיכם ימצא לא שאור
עובר וכו/ עושה בידי נמצאתי כשאני אני אכריע וכו׳ א ״ ל ר׳ י ה ו ש ע יעשה לכם לבדו
כלשונה בתום׳ זבחים .עי׳ להלן בסמוך. ממש
ר׳ י ה ו ש ע א ו מ ר י נ ת נ ו מ ת ן ת מ ן ת נ י נ ן ה נ י ת נ י ן ב מ ת ן א ח ת וכו׳ בירוש׳ עוד: ושם
לו אמר בל תגרע על עובר נ מ צ א ת לא א מ ר לו ר׳ אליעזר )זבחים פ ״ ח מ״י( אחת
)כלמעלה, מוטב לעבור וכו׳ ל ו)!( א מ ר עובר על בל תוםיף נ מ צ א ת לא יהושע ר׳
המשנה הוסיפו על זבחים פ ״ ח כג, ובתום׳ ברייתא היא בדוגמת הברייתא שלמעלה(. וזו
יהושע א ״ ל ר׳ א מ ר ר׳ אליעזר עדיין ה ד ב ר שקול מי מ כ ר י ע ״אלא כשהוא בעצמו״: על
א מ ר ״ועוד כבתוס׳ פסחים ,וזהו עובר וכו/ בידי נמצאתי עושה כשאני אכריע אני
בפסחים שם העתיק גם כאן וגם אבל הירוש׳ ש ב מ ש נ ת זבחים, י ה ו ש ע כ ש נ ת ת ״ וכר, ר׳
משנה!( )כלומר, וכו׳ אחת במתנה דתנינן תמן הניתנין שם: ובפסחים ברייתא, בזה
פ״ב פי׳ ראה בספרי גם של המשנה וראשיתה וכו/ עובר נמצאת ולא לו ר ״ א אמר
ש ב מ ״ ת ) 62ה ס ו ף ח ס ר ! ( ו ב מ ״ ת 63כ ו ל ה ב ל ש ו ן מ ש נ ת נ ו . ובמכיל׳
אמרו פ״ז ,כ ע ״ ג :ת מ ן תנינן )פסחים פ ״ ד מ״ח( מתירין בגמזיות ש ל הקדש. פאה
םתם: פסחים פ״ד ,לא ע״ב ש ם פ ״ ב כב( א י א ת ם מ ו ר י ם וכו׳ .ב י ר ו ש ׳ ח כ מ י ם )תום׳ להן
התום/ היו מתירין בגמזיות של הקדש .אמרו להן וכר ,הכל מן כ י צ ד
פ״א ,טז ע ״ ב :ת מ ן תנינן אילו ש א י ן להם ח ל ק וכו׳ ה ה ו ג ה א ת ה ש ם ב א ו ת י ו ת י ו םאה
סנהדרין )תוס׳ ס נ ה ד ר י ן פ י ״ ב ט( .ו ב י ר ו ש ׳ ס ״ י מ״א( .ה ו ס י פ ו ע ל י ה ן ה פ ו ר ק וכו׳ )סנהדרין
הוסיפו עליהן וכו/ םתם: כז ע ״ ג שם,
ת מ ן תנינן ו כ מ ה היא שרייתן בפושרין מ ע ת ל ע ת )נדה פ״ז מ״א(. פ״ג ,נ ע״ג: נדה
,(1 א ( ב ן נ ק ו ם א א ו מ ר ו כ ר )תום׳ פ ״ ו י יהודה
ע ״ ד :ד ת נ י ג ן ת מ ן זה גיטך א ם מ ת י ו כ ר )גטין פ״ז מ״ג( ורבותינו א מ ר ו ה ״ ז נ שם
)ברייתא ה י א ש ש נ ו ה ב ב ב ל ב מ ק ו ם אחר ,ב ב ל י גיטין ע ב ב ו ע ״ ז לז א׳ תום׳ פ״ז ,כא(, גט
סתם. ה כ ל שם ,מ ח ע״ד, ובגיטין
)פ״ד א ו ת ה וכו׳ פ ״ א טז )שם פ״ד ,כ ע״א( :ו ה א תנינן כ ש ם ש ה מ י ם בודקין סוטה
וכר ביאה כל על אותה בודקין שהמים כשם וכו׳ לאחיו אסורה שהיא וכשם מ״א(.
ס ו ט ה פ״י׳ י ע״ד(: )יבמות בפ״א ,טז םע״ג ו ס ת ם ו ע י ׳ ת ו ם ׳ פ ״ ב ד(. היא, )ברייתא
כ ש ם וכר. מיבמות!( )לקוח
סוטה שפרשת זהב של טבלא עשתה תמן תנינן אף היא ע״א: יח פ״ב, סוטה
מ מ נ ה והיו מנתזין זורחת היו הניצוצים שהחמה שבשעה פ ״ ג מ״י(. ע ל י ה )יומא כתובה
פ״ג, יומא בירוש׳ וכן עליה וכר. כתוב מה היה ) ת ו ם ׳ פ ״ ב ג(. שזרחה החמה יודעין
תרין )יומא שם(. היכל של על פתחו זהב של נברשת עשתה אמו הילני ע״א: מא
וכר זורחת חמה שהיתה עשתה טבלא וכר שבשעה אף היא וכו /ואחריו סתם: אמורין
ה מ ש י כ ו ל כ א ו ר ה א ת ה ת ו ם ׳ י ו מ א פ ״ ב ג ,ש ה י א החמה .ומה היה כתוב עליה וכר. שזרחה
(1במקומו ,נדה ם״ז ,אין לנו ירושלמי ,ובבבלי .שם נו א הובאה כל הברייתא.
800
היכל של זהב על פתחו של נברשת עשתה המלכה יהילני כולה יומא משנת מביאה
שהחמה וכ״י n גדפו׳ שבשעה ל ר י ש א : ומוסיפה וכו׳( ט ב ל א ע ש ת ה ה י א ואף
אבל היא ש י י כ ת ל נ ב ר ש ת של זהב וכך היא מובאה לסיפא, ו כ ר -ת ו ם ׳ זו ה מ ש י כ ו זורחת
בשביל אלא הובאה לא סוטה ובירוש׳ וכר. שהחמה בשעה תנא ב: יומא לז בבבלי
הביאו ושם ביומא יומא, הכל מירוש׳ סוטה העבירו שבירוש׳ אלא שאפשר ה ט ב ל א .
ד ו מ ה היה כתוב ״טבלא של זהב״ כולו כמו ש ה ו א ל ר י ש א ו א ח ״ כ פירשו ה ת ו ם ׳ לשון
הביאו מלשון ה מ ש נ ה ו ה ו ס פ ת התום׳( )המורכב זה ו צ י ט א ט הסיפא, וכו׳( ש ל עליה״
יומא מתוך התום׳ נמצא וציטאט כעין זה שבירוש׳ ת נ י נ ך )עי׳ להלן(. ע״י ״תמן בסוטה
ת נ י כ ל ה מ ת נ ה וכו׳ ו ת נ א ו ב ט ל )תום׳ ק י ד ו ש י ן פ ״ ג ז -ח ( . בירוש׳ ב ״ מ פיז .יא ע ״ ג : גם
ו א נ ט י פ ט ר ס ב ג ל י ל ע ו ת ג י ו כ פ ר ה כ ל ל ש ה י ה ר ב י יודה וכו׳ מ ת ק י י ם ב כ ת ב . זה
-ט(, ח פיז גיטין )תום׳ ל ח ו מ ר ו א ו ת ו מ ט י ל י ן ש ב נ ת י י ם את ב י ה ו ד ה
ו ט ׳ -ל פ ״ ז מ״ז! ו -ח היא תום׳ ל מ ש נ ה פ״ז מ״ו, גיטין פ״ז ותום׳
ת מ ן תנינן מדלגין בנביא ואין מדלגין מ ד ם ע ״ א )סוטה פ״ז ,כ ב ע״א(: ס״ז, יומא
)תום׳ מ ג י ל ה וכו׳ לנביא מנביא מדלגין בנביא ואין מדלגין )מגילה פ״ד מ ״ ח . בתורה
)ועי׳ ״ ת ו ס פ ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ ( . ם ת ם פ ״ ד יח> .ו ב מ ג י ל ה פ ׳ ׳ ד ,ע ה ע ״ ב ה כ ל
)מקואות טהורין ומקוותיה ארץ ישראל טהורה תנינן תמן םע״ד: מד ם״ה, ע״ז
מ ״ א ( .א ר ץ כ ו ת י ם ט ה ו ר ה ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ש ם פ ״ ו א(. פ״ח
)סוף עדיות א מ ר ה כן מתניתא בן לקיש שמעון א״ר סח םע״ג: פ״ד, קידושין
תאנא( ד ,בבלי ק י ד ו ש י ן ע א א : פ״ג )תום׳ שם ו ל א בזרוע. וכו׳ צריפה בני משפחת
ח כ מ י ם ל פ ר ס מ ן א ב ל וכו׳. ביקשו
רבנן״. ״ת נ ו כ א ל ה עי׳ גם לשילשולים
מ ת נ א ד ״ ו ל ז ע ״ ב ) ד ״ ב :(187 ל מ ש ל גם ב ה ״ ג ה׳ יו״ט ) ש א י ל ת א שאבדה(, וכזה
תום׳ ע״א, מ שם )ברייתא וכו׳ מדבריות הן ואילו מ ש ק י ן וכו׳ )סוף ביצה( אין תגן
ה״ג ד״ו פב ע ״ א :ד ת נ ן ה א ו מ ר לחבירו צ א ו ק ד ש לי וכר )קידוש׳ פ״ג מ״א( ביצה(: סוף
בקידושין )״תנא״ רבגן ותנו פ ״ ד ד( )תום׳ י ב מ ו ת צ א ו ק ח לי וכו׳ האומר לחבירו וכן
ש ע ש ה ובו׳ )אף זה מ ש א י ל ת א ש א ב ד ה ( . ב ,ת ו ם ׳ ש ם ( מ ה נח
ס י פ א ח.
801
לא ם״ד דקתני סיפא וכן ה י ה ר ״ א א ל ח נ ן ב ת ו ס פ ו ת י ו ) ה ו ס י א ט י ן ת ר ס ״ א ,ד ף מ־ ע ״ א ( : ר׳
דתניא .ואי גרסי׳ לא ס״ד אלא באותו מ ש נ ה דמם׳ פרה. דאינו דקתני סיפא ל״ג וכר.
נקחת מן מילתא דאינה דתוס׳ קאמר דבתר דקתני םיסא )חיש לסרש דבברייתא גרםינן
שכתוב קתני סיפא וכן היה ר״א וכו /וכן כ ת ב ר ״ א גם שם כ ד א ד ״ ה ור״א :ועוד הגוים
קתני דבמשנה לא דאע״ג לעיל כדפי׳ ופירושו סיפא דקתני ס״ד דלעיל לא בספרים
ד ק ת נ י ס י פ א וכן ה י ה ר ״ א פוסל וכו׳ אלא בסיפא דברייתא דתוססתא קאמר תלמודא ליה
דתניא ם״ד ה״ג לא הערה ל: ע מ ׳ 57 לע״ז בד״ם שהובא בתום׳ הר״ש משאגץ )אבל
ה י ה וכו׳ ול״ג ד ק ת נ י ס י פ א ד ל י ת א ב מ ת נ י ׳ ד פ ר ה ,ועי׳ חי׳ הריטב״א(. וכן
כלים פכ״ז וזו ל י ת א ב מ ש נ ת מ ו ד ה ר׳ יוסי וכו׳, מ ס י פ א מנחות כד ב :אלא ג(
א ב ל ה ו א ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ ״ ו ה. מ״ט,
׳ תום׳ פ״ב י וכו׳ ר׳ י ה ו ד ה מודה ס י פ א מעילה כא ב :ה״נ מסתברא דקתגי n
)דיקא נמי סע״א צט בשמ״ק ,וליתא גם בכתוב׳ ונמחק ״סיסא״ שבכ״י מ ליתא ואע״ס
ש ה ס פ ר י ם הוגהו ,והנכון *סיפא״. מודה( ,קרוב דקתגי
<באלו> ר״נ ור״ש מטהרין ה ק י ש וכו׳ ט מ א י ן דתנן)״דתניא״( עירובין לו א : ה(
כלי ואינו טמא׳ אהל וניסט והתניא ותיסברא מ א י ל א ו וכו׳ )עי׳ ד ״ ס ( )זבים פ ״ ד מ״ג(,
היו ואם ס י ד ו> זבים תום׳ שידה״, ע״ג דהקיש דדקמייתא סיפא וקתני טהור ניםט
שם הר״ש כדברי את הברייתא )ולא תחילה את המשנה העתיק וכו׳. טמאין ניסוטין
ה ב י א מ ה ש ש נ ו בתום׳ ש ם :בזמן ש ב א י ן ב מ ד ה טמאין> ואחריו התום׳ לא שהרי
מ ש נ ה , והשניה ברייתא הראשונה )ב״מ ל ע״א( א -ב כו בפסחים י( ו ל ה י ם ך
עי׳ תום׳ פ ״ ב ג׳ פרה <תוס׳ וכו׳ ודשה לרבקה הכניסה ת״ש ״סיפא״: לשניה וקורא
ב
וכ״ה ובגליון כיי מ , א״פ בכ״י )כ״ה בפסחים ל ס י פ א הא לא דמיא אלא וראשונים(
והתום׳ עוף וכו׳ )פרה פ ״ ב מ ״ ד , עי׳ להלן( שכן ע ל י ה ברמבין ,רשב״א וריטב״א, בב״מ
ל ס י פ א אלא דמיא לא הא בשמעתין הכא וה׳׳ג בב״מ: הרמב״ן ג!(. למשנה היא
גוסחי .ר ש ב ״ א :ול״ג הא לא ב מ ק צ ת ד מ י א א ל א ל ה א וכן כתוב גרםי הא לא ורבוותא
אדומה בפרה פירשוה ואחרים להאי. אלא הא לא דמיא אלא ה״ג לסיפא אלא דמיא
היא דההיא עוף סיפא עליה דשכן וההיא מיתגיא גבי פרה אדומה בתוספתא ובודאי
2
ו ה ר י ט ב ״ א א י נ ו מ ז כ י ר נ ו ס ח א ח ר >. במשנה 0.וה״ג הא לא דמיא אלא לסיפא, )כלומר
j (1עי׳ גם אלבק עם׳ 156והערה 2שם ,אבל בדברי אלה תשובה לדבריו[.
ברייתא מ ס י פ א וכן אתה אומד בגיטי נשים וכו׳ -גם הסיפא ואלא (2אבל ב״ב מח א:
בת״כ שם )נדבה סוף פרשה גי( וכנו׳ כי״י וראשונים שם )הו׳ רמא״ש ,עמי 51׳ ואישתמיטתיה לרמא״ש
גמרא זו דב״ב(.
802
קמייתא!(. מ מ ך וכו׳ ת נ י ה כ י וכו׳ ,א י ה כ י ה י י נ ו ר י ש א ) ״ ב ר י י ת א ק מ י י ת א ״ ,רי״ד־ .ה י י נ ו
״אע״ג דברייתא שאני אוכל ו כ ו /והם אומרים: סיפא קתני א ל א ש כ א ן גי׳ ה ת ו ם ׳ :ו ה א
דקאמר זהב בדינרים א ח ר י ת י ה י א ק ר י ל ה ס י פ א ו כ ן א י ת א ב פ ר ק ג ט פ ש ו ט ) ב ״ ב ק ס ו א(
אע״ג דהיינו וראשונים ,עי׳ ד״ס( בכי״י )״רישא נמי״ ,כ ״ ה רישא ופריך אי ה כ י היינו
וכו׳ היינו אי הכי רישא נמי התום׳: פירשו אחריתי״ ,א ל א שבב״ב ש ם כבר ברייתא
שאמר בכל א ח ת ת״ר לחלקו לשתי ברייתות שהגמרא רצה ק מ י י ת א וכו׳ ו א ע ״ פ ברייתא
שנויה תחילה קודם ברייתא דזהב אין פחות מדינר זהב ש ל נ ו ש ב ת ו ס פ ת א א ע ״ ס
מברייתא היא יודע שכן והגמרא היה שבתוספתא אינה דההיא נראה דכםף ההיא
א ח ת שנויה וכו/
ולא ממקור אחד, הלקוחות בברייתות רישא אלא היינו אבל א״כ א״א לשאול
שלדעתי ״מיתיבי״ ה ע י ר ו ת י ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,(580 - 579 שכבר ב ר י י ת ו ת .א ל א בשתי
הדבר וא״כ הראשון ,ש נ ש ת ב ש בספרי הגמרא(, ש ל נ ו )וסמי ״ ה ר י ז ה אסור* הוא המשנה
אי וע״ז ש ו א ל : ש ע ל י ה , דתוםפתא םירושו בברייתא כנו׳ התום', סיפא״, קתני ״והא
כלומר משנתנו. ר י ש א ה כ י היינו
.xטרמינולוגיה של הציטטים
מ ו ב א ת בתלמודים ו מ ד ר ש י ם בטרמיגים שוגים ,מ ה ם ע ב ר י ת ו מ ה ם ארמית. ה״משנה״
חיצונה״(, )״משנה ב ר י י ת ו ת אינם מיוחדים ל״משנתנו״ א ל א מציינים הם גם ר ו ב ם
ש ע ד ש ל א נ ת ק ב ל ה מ ש נ ת נ ו ל ״ מ ש נ ה ״ ם ת ם ש ל ב י ת ־ ה מ ד ר ש גקראו גם ה ן ״ מ ש נ י ו ת ׳ םתם.
שבתלמודים ומדרשים עלינו כ ד י לעמוד איםוא ע ל טיבם ש ל הציטטים מ ן ה מ ש נ ה
הטרמינולוגיה של הציטטים. לברר א ת כל
ע ב ר י ת א.
מ ש נ ת נ ו משנה, .1
)במקרא( מובנו שעיקר ״שנה״, ״משניוית״ ,מן ״משנתנו׳, ״משנת -״ , ״משנה״,
הוא ״חזר ע ל דבר״ ,ה ת פ ת ח )כמשנית( למובן ״גרם״ .״שנן ב ע ל פה״.
האמוראים א ב ל אבות הכנסיה קראוה ביונית )ובוודאי שמעו כך מ פ י ח כ מ י י ש ר א ל
(15י> 2 , H a e r e sוכן 3 3 3 . ) ואפיםניוס ? , S e t f r e p w a i״משנה״, שבזמנם( שראל
משנת מ ש נ ת ) -תורת( מ ש ה ,מ ש נ ת בני חשמונאי, א ר ב ע ״ מ ש נ י ו ת ״ ;,SevreQcaaei מונה
פירוש מ ב י א )ע׳ מ ש נ ה ( גם רבי׳ נתן בעל הערוך ו מ ש נ ת ר ב י י ו ד ה )רבי(. עקיבא רבי
803
ג א ו ן ( :ל מ ה נקראת משנה בשביל שהיא שנייה לתורה ו כ ר , א ח ד )שהוא בוודאי םירוש
)•><><׳1rK׳<.1 ישנה״׳ הפועל את תירגמו ״ מ ש נ ה ־ ה ת ו ר ח ״ י( ו כ ך איפוא הוא ״מש;ה״
( 2
. (v 1 e v r e p a > a: ot aoqpoi 8 ׳ ם י
״לימוד״ ו״לימודד״״: שבכתב״ ״תורה שפירושו כ״מקדא״ א( הוא: ״משנה״
מ מ ש נ ת ו המהלך בדרך ושונה ומפסיק ) ע י ר ו ב י ן נ ד ב(, מ ש נ ה ״ ״כיצד ס ד ר ״שינון״.
)אבות פ ״ ג מ״ז(.
ז ה ש נ ו י ה ( ב כ ל ל .מ ק ר א ו מ ש נ ה )קידושין ם פ ״ א מ״ט> )התורה ב( ״ ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ״
)ברייתא קידושין מ ד ר ש אומר ה ל כ ו ת ר׳ יהודה אומר מ ש נ ה ר׳ מאיר איזו ה י א
הלכות והגדות משולשת-תלמוד מ ש ו ל ש ת -ת ו ר ה נביאים וכתובים .מ ש נ ה מ ט א(? תורה
י ת ר ו י ב ש ם ר ׳ י ה ו ש ע ב ר ״ נ ( ,״ ה מ ש נ ה ״ » ־ = ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ) ל ע י ל ע מ ׳ .(698 ,694 )תנחומא
. 1 > ; j t a Q a b o o F i c ; nov ^>ecj)UTK
״מקרא-משנה הלכות )לעיל(! משנה רמ״א איזו ה י א ג( כ ל א ו ס ף ש ל ״ ה ל כ ו ת ״ ,
ת ל מ ו ד ״ ,ב ״ מ ל ג ם ע ״ א )״תני ר ש ב ״ י ״ בירוש׳ ,וגשגית בימי ר ב י ,ב ״ מ ש ם ,ועי׳ לעיל(, -
וכו׳, מקרא בעלי חגיגה יד סע״א» )שמואל(, קידושין ל ע ״ א )ריב״ל(, ה ע״א ברכות
מ ש נ ת ר׳ אליעזר בן חגיגה שם ,ב ״ ב ח ע ״ א ועוד ן ש ש מאות סדרי משנה ,חגיגה שם»
ר״ע ס נ ה ד ר י ן פ ״ ג מ ״ ד )זו מ ש נ ת משגת ר׳ עקיבא, י ב מ ו ת מ ט ב ,ג י ט י ן ם ז א ! יעקב.
א ב ל מ ש נ ה ר א ש ו נ ה וכר( ועוד.
חולין נז ב )ריב״ל( :מ ש נ ה ש ל מ ה שנינו, מ ש נ ת רבי, משנתנו, n ובאחרונה
י ר ו ש ׳ כ ל א י ם פ ״ א ,כ ז ע ״ א ) ר ש ב ״ ל ( :מ ש נ ה ש ל י מ ה ש נ ה ל נ ו ר ׳ ) ב ״ ק פ ״ ה ,ה ע ״ א :ש נ ה ר׳(,
משנה )סנהדריןפ״ח .כו ע ״ א : שלימה ש נ ה ר׳ משנה )רשב״ל(: פסחים פ״ז ,ל ה ע ״ א
)פסיק׳ פכ״א ה ויק״ר שלימהז משנה ואמינא אנא )רשב״ל(: זבחים ה ע ״ א תמימה(,
שבת ז ד ר ״ כ פ י ׳ כז ,ק ע ו א ( :ר ׳ א ל ע ז ר ב ש ם ר י ב ״ ל א מ ר ע מ ו ד ברזל -מ ש נ ה )ועי׳ להלן(
פסחים י ט א )חגיגה כ ד א( ,זבחים כ ה ב הלכה כסתם משנהן ועוד )רבי יוחנן(: מו א
)רבי ועוד חולין ל ב ב׳ ק ט ז ב מ ש נ ה זו? נשנית פלוני מעדותו ש ל רבי )רבי יוחנן(:
ו מ ש נ ה ל א זזה מ מ ק ו מ ה )סתם ה ת ל מ ו ד :י ב מ ו ת יוחנן( :כ א ן קודם חזרה כ א ן ל א ח ר חזרה
ב >
ויעקרו אותה * ירוש׳ ש ב י ע י ת פ ״ א ,לג ע ״ א)רבי יוחנן(: ל ע ״ א ,שבועות ד ע ״ א ועוד(
<רבי י ו ח נ ן ( :א ם ב א ת ה ל כ ה ת ח ת י ד ך ו א י ן א ת י ו ד ע מ ה מן המשנה .פ א הפ״ב ,י ע ״ א
ז
: V I I I״מקוך.״ ו״מקןי.״ J E 610 ״ מ ק נ ת -״ .עי׳ (1כמו ״מק^ה״ )ג 0״מקנה וקנין״( ״?קנה״,
)ישעיה נב י א ( ,״מע$ה״ ו״נתןפה״.
עי׳ לעיל עמ׳ .753 ,676 רח ד,ע I 372 (2שירד ,געשיכטע Iהו׳ ג׳ ,113יוסשר
(3״זו אינה משנת״ .אינה משנה מתוקנת ,אינה הלכה .יבמות מג א חולין מב א ; ב׳׳ש בםקיס
ביה אינה משגה ,ברכות לו ב ,ביצה יא ג ויבמות מ ע**•
(4שבת ם״ג ,ו ע״ג )רבי יוחנן( :אני אין לי אלא משנה כל הנרות וכו׳ )דברי רבי שמעון
שבמשנח ,בבלי מה םע״ב :אני אין לנו אלא בגר כ י י ס ( •
804
נ (
םתם משניות )בבלי פ ״ ד ,ו ע ״ ב )רבי יוחנן ,ר ש ב ״ ל ( : ירוש׳ יבמות , מ ש נ י ו ת
הוריות פ״ג, ) ר ׳ י ו ס י ב ר ׳ בון>, םט״ז ,טו ע ״ ג שבת ירוש׳ סתם מתני׳(, פו א : סנהדרין
הגליות אין כל ע״מ: פ י ׳ ו )ם םםידר״כ לעיל(: )ועי׳ משניות רוב )סתם(: ע״ג מח
)רב הונא( y ה מ ש נ י ו ת אלא בזכות מתכנסות
בין רבא ר׳ ה ו ש ע י א פירושי ״ברייתות״: מצייגות גם ו״משניות״ ״משנה״ אבל
המשנה אבי הושעיא ר׳ כך פירשה בלשון: בירוש׳ מובאים ל ב ר י י ת א בין למשנה
מ ע ד ו ת ו ש ל ר׳ נ ח ו נ י א קידושין פ״א ,ס ע״א ,ב״ק פ״ד ,ד ע״ג( ז פ״ט ,לב ע״ד, )כתובות
מ ש נ ה זו ) ש ב ת רבי פלוני נשנית בימי מ ; )ברייתא שלמעלה .נדה כה מ ש נ ה זו נשנית
עי׳ ל ע י ל , - ב -ד ב ר י רשב״י. ש ל ה ב ר י י ת א , -ב ״ ק צ ד ב ,ב ״ מ ל ג ב - ,״ ב ר א ש ו נ ה ״ קכג
י ג ב׳ ב כ ו ר ו ת ל ע ״ ב -ב ר י י ת א י ש נ ה ( ז ש ה ר י כ מ ה ש נ י ם נ ש נ י ת מ ש נ ה ז ו ) ״ ס פ י נ ת הוריות
) ש ב ת פ ג ב ,רב(, ולא נ ת ג ל ה ט ע מ ה וכו׳ שפירשה רבי חנניה בן עקביה( טמאה״ הירדן
ל ב ר י י ת א תמיד ורבי יוחנן( חנינא בר רבי יוסי )בפי של משנה״ הצעה היא ״כך
כאותה הלכה אין מט ב וקיא ב : חולין ב, נז מנחות נ א א, סנהדרין )מדרש־הלכה(,
3
) ש ב ת ם א א ,ע י ר ו ב י ן י ס ע ״ א ) ת נ י ל ו י ( >(» ו מ ש נ ה ל א ז ז ה מ מ ק ו מ ה ) ק י ד ו ש י ן כ ה א ( ן משנה
מ ש נ ה ולא א מ י נ א לך מ ש נ ה ש ל י מ ה )רבי יוחנן ,מ נ ח ו ת ט ע״ב ,״והתניא״ ח ע״א(. אנא
ש ל מ ע ל ה ש ם ,ת ו ם ׳ ת ר ו מ ו ת ס״ז( ע ש י ת י ) ר י ב ״ ל ל א ל י ה ו ( .א ״ ל וזו מ ש נ ת ה ח ס י ד י ם ? )״תני״
)ירוש׳ ת ר ו מ ו ת פ״ח ,מו ע ״ מ ן ה מ ש נ ה היטעת1נ1י )ב״ב פ״ב ,יג ע״ב .״ ת נ י ״ ש ל מ ע ל ה ( וכו׳.
הושעיה מ ש נ ת ו ש ל ר׳ ר׳ חניי(ה, כגון משנתו של ״משגיות גדולות״ ״משניות״,
)של נזירות( לשונות ק ה ״ ר ו ב(, ע״ג, מח פ״ג, הוריות )ידוש׳ קפרא של בר ומשגתו
ל ה ן מ ש נ י ו ת ) מ ש נ ת נ ו ו ״ ת נ י ר׳ ח י י ה ״ ,ירוש׳ גזיר פ ״ א .גא ע״א(. שביררו
נ ק ר א ת ״ מ ש נ ה ״ ג ם מ ש נ ה ג ם ב ר י י ת א ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ :(755 וילמדנו ב ת נ ח ו מ א
תנחומא א! נט ברכות תנא, המשנה = במתניתא מן הרי נח ז: בובר תנחומא
גרינהוט( רבותינו ב ש ל ש ה מקומות פינקםו למדונו. )קרי: שנו וישלח ח :כך דפוסים
]היוצא משלם. והנודר ואינו בבית המרועע אדם נפתחת היוצא יחידי לדרך והיושב של
והנודר נ פ ת ח ת -מ ן המשנה, השטן מקטרגו ופינקםו המרועע היושב בבית וכו/ לדרך(
ב ר י י ת א ״ ה י ו ש ב ״ ובו׳ א י נ ה מ ש ג ה א ל א ק י ד א(. מ ש ל ם מ נ י ן וכו׳ )הלקוטים ח״ו, ואינו
ם׳ תשצ״ג, )ילקוט דברים ילמדנו ינאי(. רבי בשם ע״ב כ ותענית א לב שבת )עי׳
קיימין דברין אימתי וכו׳ פ ״ ח מ״ה> )ב״ב כך שנו רבותינו ע״א(: פו ח״ה, הלקוטים
מנין ומן המקרא ה מ ש נ ה הרי מן א ו ת ו וכו׳ בודקין ) ת ו ם ׳ ג י ט י ן פ״ר(. רבותיגו אמרו
: 544 פי׳ במח״ו )כך ש נ ו ח כ מ י ם ב ל ש ו ן ה מ ש נ ה ! > פ״ו ולאבות ) ש ב ד ק ו א ת משה*. וכו׳
שאנו אומרי׳ כ ך שנו חכמים בלשון ה מ ש נ ה דברייתא היא ובלשון משנה היא שנויה וזהו
או״ז ח״א סי׳ קח. ה ב ר י י ת א נ ק ר א ת מ ש נ ה ,מ ש נ ת ר׳ חייא ,מ ש נ ת ר׳ א ו ש ע י א וכו׳: שאף
תה״ג 39 ,17ועוד. אגרת רש״ג סי׳ רמ״א, כמו תה״ג הרכבי ׳׳משנאות״, הגאונים: א לצ (1
אסף סי׳ כג ,עמ׳ לה ועוד.
בנאה לעולם ישקיע דא׳״ר קרא כמשניות ר׳ בנאה פתר ופסידר״כ שם: (2מסופק ויקיר שם
)ז״א שהמשנה כוללת אדם עצמו במשניות שאם ירתק יפתחו לו אם לתלמוד לתלמוד אם להגדה להגדה
גמ תלמוד נם אנדה( .ר׳ בנאה חבירו של רבי.
)ר׳ אלעזר(, בנורות נו א )ר׳ יוחנן(, ביצה יב ב שבת ק ע״א, (3״אינה משנה״ לברייתא,
כתובות סא ב )רב נחמן(.
805
מ ש נ ת נ ו
יבמות ל מ ש נ ת נ ו . ש ק ד מ ה זו רבי, ש ל פ נ י ה מ ש נ ה א( היא: ״משנתנו״
עלי חברו בן ש מ ו ע ר׳ א ל ע ז ר אצל תורה ללמוד כשהלכתי רבי אמר תניא א: פד
וכו׳ ו ל א ה נ י ח ו נ י ל ל מ ו ד א ל א ד ב ר א ח ר ב מ ש נ ת נ ו )ר׳ א ל ) י ( ע ז ר א ו מ ר ( א נ ד ר ו ג י נ ו ס תלמידיו
יהושע )ר׳ מ ש נ ת נ ו של טעמה נתגלה רבי אמר נז ב : בכורות וכוי! עליו חייבין
רבי, ת ל מ י ד י גם בברייתות ש ל נ ש ח ט ה א מ ו ו ה ש ל ח ק י י ם ובו׳ ,פ ״ ט מ״ד> ? אםי׳ אומר
ידתני לוי(: משנתנו .יבמות י ע״ב ה י ש נ ה : לוי ור׳ א ו ש ע י א ע ד י י ן הם ק ו ר א י ם ל מ ש נ ה
ושם ט ע ש ר ה כ ג ו ן זו. שש להוסיף ח מ ש ע ש ר ה יש לנו במשנתנו חכמים ששנו ואע״פ
)השונה!( ט״ו ליתני ט ״ ז ) ע י ׳ כ ר י ת ו ת ח ״ ה ש ״ ב ד תני מאי איריא לרבי א ״ ל לוי ע״א:
( 2
של יין וכו׳ מרתף רבי אושעיא בדבי והא תני רב זביד א -ב : ב״ב צה נח(י(; סי׳
למאה קוםסות י׳ עליו ומקבל יפה יין ש כ ו ל ו אני מ ו כ ר ל ך נותן לו זה ש ל יין מרתף
מ ר ת ף ״מרתף׳: מ״ב, פ״ו א ב ל גם ב מ ש נ ה שם, ששנו חכמים במשנתנו, א ו צ ר וזהו
מרתף היינו כלומר הרשב״ם לפרש: ונדחק למאה׳ קוםםות עשר עליו מקבל יין של
ולמשנה ע מ ׳ ,(40 לעיל )עי׳ א ו צ ר שנו כאן: שקדמה שבמשנה הנכון אבל דמתני׳.
ד ב ע א מיניה לוי מ ר ב י וכו׳ ע״ב: ה ד ב ר גם בזבחים ל וכך הוא רמז רבי הושעיא. כזאת
דאתניתך תרתי ה י א ל א כ ו ל וכו׳ א ״ ל וכו׳ ל ד י ד ך מ ש נ ת נ ו לא ברבי ר״ש לפניו אמר
ש ש נ ה אותה רבי לתלמידיו ב כ מ ה פנים. ה י ש נ ה , ״ מ ש נ ת נ ו ״ זו ה י א ה מ ש נ ה וכר:
גידלתי ימים א״ר יוחנן י״ח עירובין גג א : רבי, מ ש נ ת שלנו, ה מ ש נ ה ב(
וכו׳ז כיצד ב מ ש נ ת י נ ו אחד דבר אלא ממנו למדתי ולא בריבי אושעיא ר׳ אצל
3
וכו׳ ( ב מ ש נ ת נ ו שנינו וכר וכולן מנדין ריב״ל בכ״ד מקומות ואמר יט א: ברכות
היא, והא ברייתא קאמרינן במשנתנו ב נ ט ״ י וכו׳ ואשכח תלת המזלזל )ר׳ א ל ע ז ר ( נפק
אלא בכ״ד במתני׳ לא תנן, וכר נידוי חוליות חתכו הא דתנן ליכא והא איכא ובמתני׳
גם כאן כולל ש״משנתנו״ וודאי אבל ר י ב ״ ל מ ד מ ה וכו׳ ז לה, משכחת היכא מקומות
וארבעה עשרים שעל ר י ב ״ ל וכו׳ ע״ד: פא פ״ג, בירוש׳ מו״ק וכך מפורש ב ר י י ת א ,
במתניתא מבדרין אית םגין מיגהון ל ע ז ר ר ב י בי י צ ח ק א ״ ר מנדין וכו׳ דברים
ת מ ן תגינן ש ל ח לו ר ״ ג בן ש ט ח וכוי, שלח לו ש מ ע ו ן תנינן תמן וברייתא״(. )״במשנה
א ״ ר יוסי תודום וכר ,ת מ ן תנינן א ת מ י נידו וכר ,ת מ ן תנינן תני פ ״ א מ״ר (,ו כ ר . )ר״ה
השקוה וכר .רבי י צ ח ק ב״ר א ל ע ז ר ח ש ב איפוא גם ה ב ר י י ת א בתוכן .מ נ ח ו ת לא ב : דכמה
5
או״ז ח ״ א <מ .ה ״ ג , בכתובות קט א וכך / קאמר כל מקום ששנה במשנתנו קאמר מי
מי א״ל בברייתא אפי׳ א״ל רבא לר״נ ד י ה דאי ודין(: ע״א מ רמב״ן שבת קח, סי׳
לה סי״ג, כתובות ידוש׳ ב ב ר י י ת א ; ו א פ י ׳ קאמ׳ מקום בכל ב מש נ ת י נ ו קאמ׳
גיטין בכל מקום ששנינו א מ ר רבן גמליאל וכר. )וכן ב ״ ב פ ״ ט ,ט ז ע ״ ד ( : ע״ד ע״ד-לו
י ד ו ש ׳ ב ״ ב ם״י .יז ע ״ ד : א״ר יוחגן כל מקום ששגה רשב״ג במשנתנו וכוי; א ועוד: לח
סי׳ ע ״ ט : שאילתות במשגתיגו! ב כ ל מ ק ו ם ה ל כ ה כ ר ש ב ״ ג וכו׳ א מ ר י ן ו ב ל ב ד מרין תמן
ועי׳ מ ור בחולין בכ״י ל ע״ב ,וליתא גם חות במנ שבחולין עה ב ליתא (5״משנתנו*
הגהת הגרי״ב.
806
הלכה במשנתינו רשב״ג בכל מקום ששנה וכר ואע״ג דאמרי׳ קורדום )ברייתא!( דתנן
ו כ ר ב ה ד א לא ,ובכן ״ מ ש נ ת נ ו ״ ה י א גם ב ר י י ת א P כמותו
אלא לנו בעירובין שמואל אין והאמר עירובין סו ב )עד א(: למשל: מאלו חוץ
נד א קידושין למשנתנו, דומה ה כ י א מ ר ש מ ו א ל זו א י נ ה פח א: ב״ק משנתנו, כלשון
ב״ב משנתנו? ואם תאמר )רבי יוחנן(: ומשנתינו בכתנות כהונה וכר ,ב״מ י ע״א )רב>:
ורגיל בפי משנתנו איני יודע מי שנאה ז א )רבי יהודה בן רבי ש מ ע ו ן ל ר ב י יוחנן(: קטו
היא לא משנתנו צ ב ב ,ב ״ ב ק נ ד ב ו מ כ ו ת כ א ב ( : )יבמות יוחנן שאומר לרבי ינאי רבי
שבת אצל אמוראים אחרונים: ולא מ ת נ י ת א היא ן בירוש׳ )יבמות פ״א ,ב ע״ג ועוד(: זו,
שם משנתנו בשני וכר ו )רבי י ר מ י ה ( : חולין ל א -ב תהא משנתנו, )רבי זירא(: א מו
ושנינו ם ה א ,כ׳׳י ה :א מ ר א ב י י ד ב ר ז ה כ ת ו ב ב ת ו ר ה ש נ ו י ב נ ב י א י ם ו מ ש ו ל ש ב כ ת ו ב י ם
םי״ב )כלים טמא לטמא במשנתינו כל המחובר שנינו וכר בתורה כתוב ב מ ש נ ת י נו
בב״ק צב ב :ותגן במתניתין וכו׳ תגן ב מ ת נ י ׳ וכר. מ״ב(,
ש נ י נ ו .2
גרמב׳׳ן שם :ואפשר שמה שאמרו מי קאמר נמשנתינו אינו כלל ללמוד הימנו שהרי אפי׳ התם (1
א י * רבעי ליה מיבעיא ובמנחות נמי שלח ליה וכו׳ ולא א״ל מי קאמר במשנתינו ואע״נ דקשי בה כ בכתובות
ר׳ חנינא מסורא פשיטא ,אנן לאו אקושיא סמכינן אלא אעיקר מימריה ,ועי׳ או״ז שם ,ויד מלאכי סי׳ ש״ז.
ועי׳ לעיל )לעיל ק ע״ב, מזונות ממאנת אין לה ת״ש כיעד אמרו כתובות קז ב: (2כיו״ב
(! 9אי אתה יכול לומר וכו׳ שהרי וכו׳ אלא וכוי. 8 ע ׳
מ
807
ה א מ ו ר א י ם : אצל ב(
)ועי׳ ״ מ ש נ ה ״ ,״ מ ש נ ת נ ו ״ ,ל ע י ל ( :ע י ר ו ב י ץ כמו בברייתות הנזכרות עם הציטאט א(
חולין נ ע״ב )סוכה ם״ג מ״א( ו ציני הר הברזל כשירות א < ר י ב ״ : 6וזו ה י א ש ש נ י נ ו יט
ש ם כ ט א )רשב״ל( :מ א ח ר ש ש נ י נ ו רובו וכו׳ <רבי א ל ע ז ר ( :ז ו ה י א ש ש נ י נ ו ב ג ד ו ל ה ו כ ו ׳ ?
לפי )שמואל(: כתובות ב ע״א ה ב י א ו וכו׳ ל כ ך שנינו וכו׳ ז ש נ י נ ו וכו׳ ל פ י ש ש נ י נ ו למה
שנינו א ח ד ב ר כ ו ת ה ע ״ ב )יז א ( : ה ג י ע וכו׳ ל כ ך ש נ י נ ו ב ת ו ל ה וכו׳ )ועי׳ ל ה ל ן ( ז ששניגו
אלא שבכ״י מ חסר ״דיבנה״( :טרמין רגיל בבבלי ד י ב נ ה, ו כ ו ׳ )ר׳ יוחנן־ .ר ב נ ן המרבה
ב ר כ ו ת ם ג ב <ר׳ א ב ה ו .א ב ל כ ״ י ם ו ב ״ נ :ש כ ך ש נ י נ ו ב מ ש נ ת נ ו ( , ששנינו, כאותה הוא:
טז א כריתות ב ״ ב ז ע ״ א )ר״נ(. )רב הונא(, א כז קידושין אלעזרא )רבי נא ב סוכה
לא שנינו ס ע ״ ד )ר׳ ל ע ז ר ( : פ״א, ידוש׳ קידושין )רבי יוחנן(? מעילה כ ע״א )שמואל(.
וכו׳? באמת ששנינו מקום כל )רבי א ל ע ז ר ( : נו ע ״ ג נזיר פ״ז, וכו׳? כל הנעשה אלא
א ר ״ ג וכו׳ )עי׳ לעיל(. ששנינו בכל מקום <ר״י ב ר ה ק ו ל א ( : םי״ג ,לה ע״ד כתובות
שהכשר שנינו )-כאן( כך כ ה ע ״ ד )רב ח ס ד א ( : ד מ א י ס״ו, ירוש׳ שנינו. כך
צ נ ו ע ? ש ב ת פ ט ״ ז ,ט ו ע ״ ד ) ר ׳ א ב א מ ר י ( < :ל(כך ש נ י נ ו נ ק ר א פ י ק ח י>. נקרא
בזה אלא שנינו לא במשנה ששנינו )מה המשנה ב פ י ר ו ש הציטאט, בלי ב(
פירושו כך וכך(: ובזה,
שנינו זריקה שנינו או היתר היתר שחיטה ד ע ״ ב -ה ע ״ א )בר קפרא!( : מעילה
)רב>-שתות שנינו מקח שתות ב: מט ב״מ ידו שנינו? כתב ג י ט י ן פ ו א )רב( וכו׳:
גיטין עח ב שנינו; של זהבים קורגס ש ב ת ק כ ג א )רבי יוחנן(: שגיגו )שמואל(? מעות
שנינו )רבי י ו ח נ ן ( - .א ת כל שדרכו לימנות קרוב לה שנינו? יבמות פא א : <רבי י ו ח נ ן ( :
ל י מ נ ו ת שנינו )רשב״ל( ,גיטין ס ח א )רבי ירמיה( :ח ת ם סופר שנינו? פ ס ח י ם צו ב שדרכו
ה פ ס ח -א ח ר הפסח״ ששנינו זירא( :קודם ש ח י ט ה ולאחר ש ח י ט ה שנינו )״קודם )רבה-ר׳
חצות ולאחד חצות הוא( -קודם הפסח שחיטת ולאחר הפסח קודם שחיטת במשנתנו.
כבברייתות הוא במשנה הנכון הנוסח הוא. זמנו -קודם וכר הפסח״ )״קודם שנינו
ה פ ס ח -א ח ר ה פ ס ח ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(516 קודם שבבבלי:
שבת וכר> שנהגו מקום ש נ י ת לרשב״ל( :ל ד כאן לא )רבי יוחנן ב יג יבמות
)כלים פכ״ו מ״ד, ש נ פ ס ק ה וכו׳ סנדל לנו ש נ י ת רבי ב :א ״ ל ר ׳ י ו ח נ ן )לחזקיד(. קיב
כבר ר׳ זירא ר ב י אםי מר׳ יוחנן וכו׳ א ״ ל מיניה בעא מעילה ז ע״א: ז שם( שהובאה
לנו )חולין ם ״ ט מ״א( אלל. שנית
באן שנח רבי ,להלן• דגי, שנה ך כ ׳ ו ק י ן(
(2למטה שם :ואס לחשך אדם לומר זו הלכה שנויה.
806
)חולין פ ״ ט ר ב י נ ו ל י מ ד ת נ ו א ״ ל <ד״ל ל ד ׳ י ו ח נ ן ( לו ב ח ו ל י ן ק כ ב ב : ודומה
משנה רשב״ל: )ובירוש׳ פ ס ח י ם פ״ז ,ל ה ע ״ א א ו מ ר וכו׳ כבשרן אלו שעורותיהן מ״ב!(
לרבי פנחס בן יאיר :לא כן רבי פ״א ,כב ע״א אומר דמאי ובירוש׳ ש נ ה ר׳(, שלימה
חייה בר א״ל רבי ע״א: םא פ״א, קידושין הלוקח ל ז ר ע וכו׳ )משנה!(? רבי א י ל פ ן
סנהדרין א ם ה ת ח י ל ו אין מ פ ס י ק י ן )שבת פ ״ א מ״ב(? ר ב י א י ל פ ן )לריב״ל( לא כן בא
דן אל ת ה א רבי א ל פ ן כן ולא )לרבי אבהו( תלמידוי ליה אמרין םע״א: יח פ״א,
)תלמיד בלשון זה של כבוד משתמשים הם ב פ ס ו ק י ם )אבות פ ״ ד מ״ח( .ואפילו יחידי
רבי א י ל פ ן א מ ר ו ל י ה ת ל מ י ד ו י )לד׳ יוחנן( ל א כן ע״ד: ידוש׳ דמאי פ״א ,כא לרב(:
א מ ר ליה )רבהון דרוחיא לר׳ כא ע״ב: פיאה ספ״ח, זרעך? תבואת תעשר את כל עשר
אל תסג גבול רעך. ר ב י א ו ל פ ן בר פפא( לא כך חיננא
ובקשר עם שם ת נ א : ת נ א י ם דברים אלו גם בפי מתפרשים וכך
1
ר׳ יהודה אסור ל א ד ם וכו׳ לנו * ש נ ה בשלשה מקומות קיז ב :א״ר יוחנן ב״מ
אומר רבי נתן כ ט ע ״ א ) ב ״ ב פ ״ ח ,ט ז ע״ב> ידוש׳ כתובות פ״ד, יהודה שבמשנה(? )רבי
שניתר .לנו כן אינון )״ואת לא כן ירתון לנו ש ש ני ת ה לא את הוא לרבי: )הבבלי(
)ברבים( ,והכוונה ל מ ש נ ה מ ש נ ת כ ם ש נ י ת ם ב ב ב ל י ) ב ״ ב ק ל א ב( א ו מ ר ר ״ נ : ירתון*(,
פ״ב )חגיגה לא כך שגיתי לכם )ריב״ז( להם אמר חגיגה יד ב: ורומה לו ה ק ד ו מ ה .
ולא כך א מ ר לו ע״א: עז פ״ב, חגיגה בירוש׳ וכר, ביחיד ולא במרכבה סתם!( מ״א
ח כ מ י ם וכר, ששנו ח כ מ י ם א ל א אם ו כ ר )ועי׳ פ ס ח י ם מ ח ב :א ל א אין לך א ל א מ ה שנו
)עדיות לכס לא כך שניתי לתלמידיו( יהודה )רבי אמר להן שבת כה ב: לעיל(! ועי׳
,
מ״י ,מ ש נ ת ר ב י מ א י ר ! ( ס ד י ן ב צ י צ י ת ב ״ ש ו כ ו . פ״ד
תפילת הערב לא מצאו במה כלומר ״חכמים״ ,ירוש׳ ברכות פ״ד ,ז ר ע ״ ב : ״שנו״,
ברכות כה ב: אין לה ק ב ע ! הערב תפילת היא דתנינן הדא ושנו אותה סתם לתלותה
במים )רבי!( רבינו בר אחא משום ב״נ ופסקי רי״ד( )עי׳ ד ״ ם , אבא אלעאי א״ר א״ר
(2
ב פ ט ו ט ר ו ת י ה ן ש נ ו ? ב ר כ ו ת מ ד ב )רב א ש י ( :ב ק ל ח ? ע״ז יד א )רבי יוחנן(: שנו עכורין
ב״ק כאן! שנו גדולות הלכות )שמואל(: ק י ב ב ) ש ב ו ע ו ת מ ה א( ב״מ שנו? כרוב של
והלא )רבה בר רב חנן(: ב ״ ק םו ב כאן? ערכין שנו והלא חייבי ב )רב אושעיא(: קב
קי ב )ב״ב כתובות שנו כאן! רביעיות מקולי ש ם ק א ב )רב כ ה נ א ( : שנו כאן? עיצבא
פ״ג. ירוש׳ פיאה שנו כאן? כתובה מקולי חנינא(: בר ר׳ יוסי ב ,ב כ ו ר ו ת נ ב א, קלב
מקולי ק פ ר א בר ו כ ר וכן תני ם ע ״ ד )כתובות ספי״ב ,לה רע״ג( :ר׳ יוסי בן חנינא יז
נג ע״ג סובה פ״ג, שנו ז בערים המעוקם ל ע״ב )רשב״ל(: כלאים ם״ה, שנו? כתובה
באומן השני בשם רבי הושעיא(: )ר׳ ל א פיאה ס״ה ,יח ע״ד במשחירות שנו? )רשב״ל(
שנו ,ועוד כ״פ׳
ל ב ר י י ת א : נם אבל
שנו, בגלילא !רב יוסף(: כה א חגיגה בצבור שנו? )רבי יוחנן(: ל ע״ב ברכות
ז ע ״ ב )אביי( :ו ב י ה ו ד ה שנו. כתובות
(2מ ו פ :עגיגו.
809
ל מ י מ ר א . ואפילו ל ב ר י י ת א ובין ל מ ש נ ה שנו״ .רגיל בין ״לא
ואמוראים ר א ש ו נ י ש : )תנאים רגיל מאד ואני מזכיר רק את הקדומים למשנה,
אלא מ ט ב ע ואבן וכו׳ ז בבלי גיטין שנו לא ש ב ת ם״ו ,ח ע ״ ג :ת נ י ר ש ב ״ ג א ו מ ר ידוש׳
ם ע ״ א :ד ת נ י א א מ ר רבי א ל ע ז ר ב ר ר ב י צ ד ו ק ל א שנו א ל א כ ש א י ן עסוקין וכו׳ ז כ ת ו ב ו ת יח
ש א מ ר רבי לפני יוסי ב״ר י ש מ ע א ל ר׳ א :אמר רב יהודה אמר רב העיד קד
י ש מ ע א ל י> ר׳ מ ש ו ם חולין קכג ב :אמר רב הונא וכו׳? שגו לא א ב י ו מ ש ם
לא שנו אלא ר ב י ל א ש נ ו א ל א וכוי» ש ב ת מ ט ב :כי א ת א ר ב י ן וכו׳ א מ ר יוסי בר׳
לא שנו ק ם ר א בר מ ש ו ם ריב״ל ר׳ ש מ ע ו ן בן פזי א מ ר אמר כ ת ו ב ו ת ק ד א:. וכו׳ ז
)לרשב״ל( לא כך היה מ ע ש ה א ״ ל ר׳ י ו ח נ ן ב: קכא יבמות בברייתא(! )ועי׳ ל ה ל ן וכו׳
אלא וכו׳» שנו לא זקנים א מ ר להם שהתרים עם שמנים וחמשה ב ר ב י ב א ו ש ע י א
ע״ב עה ס״ג, חגיגה ש ק וכו׳ ז אלא לא שנו <ריב״ל>: םס״ט ,לב םע״ד כלאים ידוש׳
( 2
והרבה אלא, שנו לא מה א )שמואל(: פסחים וכו׳ « דבילה אלא שנו לא )חזקיד:(,
בתלמודים. כאלה
לא ג מ ל י א ל בן ח נ י נ א ר׳ ב :א מ ר ר׳ אבהו משום נדרים נג ל ב ר י י ת א ,
לא ק ם ר א בר משום ריב״ל בן פזי א מ ר ר׳ שמעון אמר שם פז א : אלא וכו׳, שנו
)ב״ת״ר״( א ל א וכו׳. ש נ ו לא ש ב ת קמא ב :תני בר קפרא שנו וכו׳ ז
אמר )למימרא דריב״ל( וכו׳ שנו לא ר׳ זירא אמר כג א: ברכות ל מ י מ ר א ,
א ״ ר יוסי בר׳ חנינא לא שנו א ל א פסחים מו א : ל א ש נ ו וכו׳ )למימרא ד ר ׳ יוחנן(. אביי
ב ״ ב נ ב ב )ועל זו כ ב ר ה ע י ר ר ׳ י ו ס ף ק א ר ו ב כ ל ל י ה ג מ ר א ,ד ״ ו )למימרא דרשב״ל(, וכו׳
אבל כיון שדברי של רב בע״א(׳ )למימרא א ל א וכו׳ אמר רב חםדא לא שנו ע״א(: קג
חסדא שרב אפשר )דתניא(, שהובאה שם להלן ב ב ר י י ת א ישנם ממש בלשונם רב
לאו ברכות מח רע״ב: אלא שנםדרו על מחלוקת רב ושמואל; דבריו על הברייתא אמר
ל א ש נ ו א ל א וכו׳. ר ב ע ל ה )על מ י מ ר א דרב( א מ ר רב מ נ ש י א בר ת ח ל י פ א א מ ר אתמר
זו בפרפרזה: )=קכה> םי׳ פ״ז בשאילתות קלד א נמצא של חולין שנו״ -״ ל א
ש נ ו לא :(36 )עמ׳ למו״ק ט ע״ב בפירושו היתום בן שלמה ר׳ וכר: חכמים ששנו
810
ש נ ה ר ב י א ח ו ת ג ר ו ש ה מ ד ב ר י ת ו ר ה וכו׳ )ולגיטין עי׳ לעיל מא א :אמר דיל כ א ן יבמות
ידיעות אומר וכו׳ ו א מ ר ר״ל כ א ן ש נ ה רבי רבי ד ת נ י א וכו׳ שבועות יט ב: :(287 עמ׳
( 1
״וכן א מ ר ר ״ ל ״ ( ן ר״ל לא א מ ר ה על דברי רבי וכו׳)כריתות יח ב אמר כן ר׳ זירא ספק
כ ר י ת ו ת פ ״ ד מ ״ ב ) כ ש ם ש ה ו א מ ב י א ח ט א ת וכוי( ז מ ש נ ת נ ו , ם ת ם אלא על שבברייתא
ה מ ע ו ת כ ד ת נ י א וכו׳ ז לבעל הכל רבי שנה כאן אמה צח סע״א :אמר רבה בר כתובות
מ ד א :א מ ר רב יוסף כאן ש נ ה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם. יבמות
רבי״: ש נ ה ״כך )גם ב פ י ר ש ב ״ ל ( בירוש׳
״שנו )עי׳ הגאונים גם למשנה אצל רגיל במשנה״. חכמים חכמים״ ,״שנו ״שנו
)הלכות דר״א ,והזהיר ,ועוד(. ל ב ר י י ת א ל ע י ל (770 - 767ג ם חכמים״,
שנינו ז ב מ ש נ ה וכן כט ב: רגיל .למשל םר״ע וורשוי ל מ ש נ ת נ ו ״משנה״,
ל מ ש ל ס ד ר ״ ע וורשוי ״שנינו״, א ג ר ת ר ש ״ ג ל ו י ן ,41ת ה ״ ג א ס ף ס י ׳ ט ו ! ״משנתנו״.
ט ו א ,ב ״ פ ,י ח ב ,כ ה א ,ו ע ו ד .
ב מ ש נ ת י נ ו מ : ת ה ״ ג הרכבי טי׳ ת כ ט )תגמו״מ סי׳ קלח ,ד ף לג ו ל ב ר י י ת א ,
ברייתא: מו ב שמואל, א: מו )ב״ק המע״ה בדין גדול אומ׳ זה כלל וחכמ׳ ששנינו
באותה )שע״ת: רבותינו ששנו ואם ישנו כאותה םי׳ כג(: )שע״ת שם םי׳ שפ תנ״ה(!
אינו מן הישוב ארץ בדרך ולא במשנה ולא במקרא לא שאינו כל ששנינו( מ ש נ ה
ו ל י ת א ״כאן ד ״ ו רם״ב :אמר רבי זירא כ ך שנה רבי ,ולהלן ש :0וכן אמר ריש לקיש. ב !(
שנה רבי ידיעות סמק מחלקות״ ,ולא היה אף לפני ר״ג בפירושו ,עי׳ שם.
במתני׳ פ״ח כך שנה רבי, טעה שכתב! נב א סד״ה ולא האשה ,וחפ״מ עי׳ תוס׳ בכורות ( 2
וכו׳ אם אומי־ את תורה אשה דבר שירושת ״אם אומר את )עי׳ מה״פ(: ״ ל בירוש׳ ו צ דבכורות,
אשה ד״ת מעתה יירש הבעל בראוי׳׳ וכוי ,והרי ״אמר ר׳ יוסי״ וכוי ,ומשני :הרי בכור וכו׳. שירושת
811
ריצ״ג ח״ב ע״א ק י ד ו ש י ן מ ע*ב>: וברייתא, )צירוף של מ ש נ ה ל ע ד ו ת פ ס ו ל וי״א
משנתייאשו יא( פ״ב )שמחות ב מש נ ת י נ ו רבנן אמןוור הכי ורה״ג(: רש״ג )תשר
( 1
דאמדין וברייתות מ ש נ י ו ת על כן ויותר נח(: )ליק סי׳ יט שע״ת וכר! מלשאול
כולהי מש נ א ו ת והנך ו ת נ י א ו ל א י ד ע י נ ן ה י כ א א מ י ר ן ו כ ו ׳ :ד ש ״ ג א ג ר ת ,ל ו י ן :19 ת״ר
מ ש נאות ב ת ר ד ת ר י ץ ר ב י מ ת נ י ת א ד י ל ג א :ש ם :39ו ב ר ק פ ר א נ מ י ת נ א ב דית א הויין
קדמוניות א׳ )״ברייתות״( מ ש נ י ו ת שהרי ב ת ״ ד סי׳ ק י ט : רה״ג אחרות : )״משניות״(
ודשאלתון צט: )= כ מ ש נ ת נ ו ( וא׳ א ו מ ר ת וכו׳» ל י ק סי׳ ת ר ו ע ה ג׳ י ב ב ו ת ב מ ש נ ת נ ו אומרת
משנה נשנית שעליה ) ח ג י ג ה י ד ב( א ר ב ע ה ו כ ו ׳ כ י פ ם ק א ד מ ת נ י ת י ן ר ב נ ן ד ת נ ו הא
אמר להם ה מ ש נ ה ) ב ר י י ת א ב ח ג י ג ה ט ו א( מ ע ש ה ו כ ו ׳ ו ס ו ף ש ש נ י נ ו זו ו כ ו ׳ וזו ה י א
היא ב ר ו ר ה מ ש נ ה וכו׳ ומעשה דמאה צאן הרכבי סי׳ ר ע ט : תה״ג יהושע וכר: ר׳
ורבינו האיי ז״ל כ ת ב וכו׳ כ ו ״ פ םי״ב:51 , ב ק י ד ו ש י ן כ ו ב( מ ע ש ה ב א ח ד ו כ ו ׳ ז )ברייתא
בשלשה דיני ממונות ש ל י מ ה מ ש נ ה רבנן דתנו שורת הדין כדמר רב נחשון אבל
:(768 ה י ה ד י י ן מ ו מ ח ה ל ר ב י ם ד ן ו א פ י ל ו י ח י ד י )עי׳ ה ל כ ו ת ע ״ ם ה פ ר ש י ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ ואם
) ב ר י י ת א ב מ ו י ק י ב ב( ד ב ר ב מ ש נ ה ועקרו שנוי בשערי ש מ ח ה לריצ״ג ה״ב טז: רה״ג
)ת״ר ,ב י צ ה ל ד א( ל א מ ש ו ם ג ו י ם ו כ ו ׳ ש כ ך ש מ ש נ ה זו ג א ו נ י ק א : 222 מותר וכו׳: האבד
ב מ ש נ ה מ ת ח י ל ת ה ו ע ד ס ו פ ה מ ו ל ג י ן ו כ ו י :ש ם :126ו ד ב ר ז ה מ פ ו ר ש רואה הילוכה אתה
כ ה נים תורת ש ב מ ש נ ת ואע״פ ת ו ס פ ת )תום׳ זבים פ ״ א ( :ת ה ״ ג ה ר כ ב י םי׳ מ ט : של
את המליז דבר ואמר ללמד הזה הנון את אלעזר ר׳ הםיע ם ״ ד יה( קדושים )ספרא
( 2
לגאון פי וראית (: קיז כויפ פנ״ד, ,348 ש ר ) 14ה ש ר ש י ם 495 אלאצול וכו׳: ישראל
אבל מסכת סי׳ צ : חמ״ג המפסיד כרמו וכר: )ב״ק נח ב דתניא( קול א ל מ ש נ ה תפסיד
,
שהתנאים מ ש נ י ו ת צט :ויש שתי ת ה ״ ג ליק סי היא ויש בה הלכות אבלות: ו מ ש נ ה
חיצונה במשנה ש ו נ י ן א ו ת ן ב ד ב ר זה ו נ ק ר א ו ת ה י כ ל ו ת ו כ ר :ת ג מ ו ״ מ סי׳ ק ל ב :ואנו ש ו נ י ן
)חיצזונה ,חיצונה. מ ש נ ה ת ש א וכו׳ ) פ ם י ק ״ ר פי׳ כ ב ,עי׳ מ י ל ר ( :ת ה ״ ג א ם ף סי׳ טו: לא
ש כ ך שנינו ת נ י א וכו׳. תג״ק סי׳ םז: הבבלי, ולציטאט מן פ י ה ״ ג ,2 93 למימרא,
) ל ע י ל ע מ ׳ .(770 ועוד
שכך אנו ש ו נ י ן ) כ ת ו ב ו ת )ר׳ ח נ נ י ה ( : י ׳ יז ם ש ע ״ צ ד ף נז למשנה, ש ו נ י ן. אנו
א נ ו ת ג ״ ק סי׳ קי ) ׳ קלוגימום ,ל י ק םי׳ טו -דה״ג( :וכך י מ״א( נשא ראשונה וכו׳: פ״י
שונין אנו ועוד )ר׳ ק ל ו נ י מ ו ם ( : םי׳ קיז שם מילין וכו׳: שלשת םפ״ח )יומא ש ו נ י ן
ש א נ ו זה ג א ו נ י ק א 57ם י ׳ א ) ר ׳ מ ש ו ל ם ל ר ב ש ר י ד א ( : היה אוכל. ם״ח מ״ג( )תרומות
בזבחים )פ״ד מ״ה(. ש ו נ י ן
.358 חיה, ( עי׳ ירושלים 2 . 3נ 2 ם , ,
ת ח ׳ ב 0 ח ״ ן כ ב ו י י ת א ׳ ת ו י ג ע מ . ל י ק ( 1
812
מ ן ה ב ב ל י .ת ה ״ ג ה ר כ ב י סי׳ ת ק נ ״ ב ) ל ע י ל שם(. ל צ י ט א ט גם אבל
ו ע ו ד )לעיל שם(. ה ל כ ו ת ד ר ב א ב א י ב .14 ל מ ש ג ה שגו,
ה ״ ג ד ״ ב 16ש ו ׳ ) 20ל ע י ל ( . ל מ י מ ר א ,
א ר מ י ת ב.
ב
מתניתין. בטעות: ור (1ם
מתגיתא יוענא ,לממל ברבות גג סע׳׳ב. לברייתא: (2
?81
) כ מ ת נ י ת ן -כ ר ב י ( ! ״ר׳ פלוני יומא פ״ח ,מ ה ע ״ א ז ל ט ע ״ ד <מתניתין(ז פ י א ה פ ״ ג ,יז ע ״ ב
פםחים ש ב י ע י ת פ״ב ,לג ע ״ ד ן ש ב ת ם״ז .ט ע ״ א ,ש ם פי״ז ,טז ע ״ ב )במתני׳(! כמתניתך.
״ ו ,ל ע ״ ב ) כ מ ת נ י ת י ן ( .ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .164 פ פ״ג ,ל ע״ב ,תענית פ״ד ,סח ע ״ ב ! כלאים
חדא אמרה וכו׳, תרתי מתנייץ )שתי משניות( ר׳ מתמיין /ש ב י ע י ת פ״ד .ל ה ע ״ א :
פ י ״ ב ,י ב ע ״ ד :ת ר ת י מ ת נ י י ן ו כ ו ׳ ו ה ד א מ ת נ י ׳ ו כ ו ׳ ) ל ע י ל ע מ ׳ .(259 יבמות
ל ב ר י י ת א ובין למשנה בשאילתות בין ד י ל נ א ! מ ת נ י ת א הגאונים: אצל
א צ ל ר ב ש ר י ר א ב א ג ד ת ,19 ,״ מ ש נ ה ״ . )סי׳ ס ד ,םו ,צ ב כ ״ י פ ״ פ ,וקםו(»
״התם״ א י ן מכיון שאצל ״תניא״ מפני שכאן הנוסח בטוח, ביתנן התם״, נתחיל
מקום: בשום
כדי לשאת והובאה לכאן אחר, מציין משנה שהיא שנויה במקום התם״ ״ת נ ן
שהובאה משנה עם עומדים בה או שאנו והמשנה עם הםוגיא אותה בה ולקשר ולתת
שבת כמו בו )רגיל, שעוסקים כדי לקשרו עם הענין ולפעמים רק ל פ נ י ה ) ש ב ת ק י ב ב(,
י ו ח נ ן -ק מ ד ב(. א -ע נ י ן ת״ח ומימרות דד׳ קיד
אחרת בין במסכת באותו סדר, א ח ר ובין שנויה במקום אחר .בין בסדר המשנה
המבדיל המובהק הסימן ובין באותו פרק ,ולא זהו באותה מסכת ,בין בפרק אחר ובין
ש נ א מ ר ו ד ב ר י ם על ל ה ש י ב בא ש״תנך זה, אלא התם״, ל״תנן ״תנך בין
זהו עם מ ש נ ה שלנו. לרוב ומקשת )ועי׳ להלן( ו ״ ת נ ן ה ת ם ״ פ ו ת ח ב מ ש א ו מ ת ן לפניו
ק ר ו ב ה משנה מציין ש״תנך בזה גם נבדלים שהם אע״ס שביניהם. האופיי הסימן
!( עי׳ גם מונמסש׳ חנ״ה !637 ,378םי׳ הגאונים שלי 49שו׳ .22
814
דברי ״רס״ג״ בדרכי התלמוד לא הייתי צריך ל ה ע י ר על זה ,א ל א מ פ נ י ר ח ו ק ה י>. ו ל א
ת נ ן אמרם שבין לדעת אתה וצריך :(196 צבי לדור לרב״א, התלמוד )כללי שלו
הם התם מלת שיצרכו מבלתי תנן שכשאומרים רב והוא הפרש ה ת ם ת נ ן לאמרם
ז ו ל ת ה אל לא ע צ מ ה ה מ ם כ ת א א ו ת ה או פ ר ק ש ב א ו ת ו אל הלכה רומזים
2
ה ל כ ה על כ ו ו נ ת ם א י ן ה ת ם ת נ ן וכשאומרים / ה א ח ר י ם ה מ ס כ ת ו ת מן
תהיה ה מ ס כ ת ו ת מן ב ז ו ל ת ה א ל א ה מ ם כ ת א ב א ו ת ה או פ ר ק ש ב א ו ת ו
בזד ,ו ל ש ו ן המשפט עצמו או בסדר אחר לא יתחלף באותו הסדר המםכתא האחרת אותה
שהוא ת נ ן ואמנם אמרם מ ה ט ע י ו ת. ה נ ו ס ח א ו ת נ צ ו ל ו אם זה יאמת התלמוד
את המקיף תנן ) ב ״ ב ד ע״ב> השותםין בתלמוד שאמ׳ הפרק הוא ממה על אותו נאמר
וממה השותפין. פרק לומר עצמו רצוני הפרק באותו הוא וזה רוחותיו משלש חבית
תגן ד ׳ מ י ת ו ת <נב ב( בתלמוד הפרק בזולת אותו עצמה המסכתא נמצא באותה שהוא
וזאת הן( אילו פ י ר ק י ן ב א י ד ך ד ת נ ן ו ה א הנוסחאות: )בכל הנהרגין הן אלו
אמרם ואמנם סנהדרין. ממסכת מ מ ס כ ת זו ר ״ ל ה נ ש ר ם י ן )עו ב( בפרק ואלו היא ההלכה
הוא באמרם בתחלת מסכת מסכת אחרת מאותו הסדר עצמו נאמר על שהוא התם תבן
מסדר עירובין מסכת בתחלת הוא המאמר וזה שגבוה. מבוי תנן התם )ב ע ״ א ( סוכה
ואמנם שגבוהה. סוכה התם תגן ו כ ן א מ ר ו ב ת ח ל ת מ ס כ ת ע י ר ו ב י ן )ב ע ״ א ( עצמו. מועד
השותפין בתלמוד אחר הוא באמרם מסדר אחרת מסכת התם על מה שהוא תגן אמרם
) פ י ח מ״ז( בפאה וזה למקום ממקום העובר לעני םוחתין התם אין תנן ט ע״א( )ב״ב
זרעים. מסדר
3
הנוסחאות עם כלל התם״ > אינו מתאים ב״תנן ״רם״ג״ שכלל הכלל הזה אבל
ברצועה -באותו ולא ה ת ם ת נ ן נב א: ם״ה. (1ש ב ת בידינו: אשר וכי״י( )דסוםים
-כך וכו׳ אוכלין אומר ר״מ ה ת ם ת נ ן ע״ב: ד בפסחים (2 ם. )נד לקמן פרק
4
(3פ ס ח י ם היא! ד ב פ י ר ק י ן ו א ע ״ ג גרםי׳ התם תגן רש״י: >.-וכתב בגוםחאות
שהיה התם תגן (4ס ו ט ה ג ע ״ ב : בסוף פ״י! וכו׳-משנה הפיגול ה ת ם ת ג ן א: פה
צ וכו׳ -בפ״ט, התוקע תנן התם פ״ד ,לו ב : >5ב ״ ק לא א, ״ו, ב פ וכו׳ -מ ש נ ה בדין
פ aב ״ מ פ״ו, קח ב 1 ה ת ם היכן פ ק ד ו נ י וכו׳ -בפ״ט, תגן ב: םג (6ב ״ ק פ ״ ז , ע״א ז
רמי וכו׳ מר הוגא פא א: )ושם צח ב וכר -בם״ח, שואל לו אמר התם תנן ע״ב:
פיח, ( tב״מ 8 וכו׳( לו ש ו א ל אמר ו ר מ י נ ה י וכו׳ וכולן תגן ומשגי. אהדדי מתגי׳
(9ב ״ ב פ ״ ט .ק נ ז א :ת נ ן ה ת ם ז צג א ת ג ן ה ת ם א ר ב ע ה ש ו מ ר י ם ה ם וכו׳ -בפ״ז. ב: צד
וכר-בפ״ה, (10ש ב ו ע ו ת פ ״ ג .כ ג ב :ת נ ן ה ת ם ת ן ל י ח י ט י ן וכו׳-בפ״י ,קעה א, המלוה
)יז א ו ע י ׳ הסמוכה במשנה ו כ ר -ב א ו ת ו פרק הנוטל התם תנן מכות טז א: ב (11 , לו
פ״א. (13נ ד ה טז ב ז בפ״ב. ה ת ם -ש ם תנן ע״ב: ה (12ב כ ו ר ו ת ומםה״ת(! ריטב״א
ב :ת נ ן ה ת ם ת י נ ו ק ת וכו׳ -ב ר י ש פ ״ י .ס ד ב. יא
טי א ושם מנ״ק לקוחה הניזק והמזיק בתשלומין וכו׳ — כל הםוגיא תנן כתובות מא א : (1
)ואפשר שהועבר מסובה( ו מנחות חנן מבלאי מכנסי כהנים וכי׳ : N היא משנה שבענין .ועי׳ שבת כא
אברמסון|. ] (3ונמצא אף בתה״ג אסף )תש״ב( עמ׳ 30סי׳ כה. 1. עי׳ לעיל הערה ( 2
״ושורפין בתחלת בכ״י א״פ ו״יש ספרים״ בה״ע :תנן ו בר״ח ליתא כלל מן ״תנן התם״ עד (4
שש ,אלא מתחיל :דכ׳׳ע ,ועי׳ ריטב״א מכות טז א.
815
ובסנהדרין כ מ ה וכו׳ ה ב א מ א י ־ נ ד ב> )בריש פ״ז, התם תנן כב ב: פ״ג, בנדה
דקתני ה ת ם ומאי שנא לחץ ומים צר מ ת נ י ן לו ל ח ם דקתני הכא שנא מאי ב: פא
מ ש נ ה )שם פ א רע״ב(. ב א ו ת ה אותו שעורים ו כ ו ׳ -ב ר י ש א מאכילין
״תמן וחוץ מזה גם ש י מ ו ש ו של נשתבשו, המקומות אלה שכל לומר אפשר ואי
שבבבלי. ש ב י ר ו ש ׳ )עי׳ ל ה ל ן ( שוד ,ב ז ה ל ״ ת נ ן ה ת ם ״ תנינך
)מ״ש ל ח ל ה מ צ י י ן -ב ר י י ת א שהוא יש אבל משנה, לרוב מציין התם״ ״תנן
בתום׳ מגיח :ליג תנן חתם אלא תביא דאינח משגת אלא ברייתא חי* בתוםמתא י כ ל י ם . י -, ר ( 1
816
ה ת ם ״ היתד .גם נ ו ס ח ת ו ש ל ה א ו ״ ז ) ע ״ ז סי׳ רפו( :ותו ה ב י א ר א י ה ר ״ ת מפ׳ ה ת ע ר ו ב ו ת ״תנן
חרסו ש ל זב וכר. ת נ ן ה ת ם דמםיק
בשום משנה ״אינה ו כ ו ׳ -זו טהורין המת התם כל משקה תנן חולין פז ב : (8
טו ותום׳ םפ״ג מכשירין תום׳ ב מ כ ש י ר י ן ם״ו מ״ז(, )ר״ש ה י א זו״ ברייתא אלא מקום
כאן: כתבו גם התום׳ ) ר ״ ש שם( ,ו כ ך התם״ ת ג ן ״בכל הספרים ם ״ ד ט ,א ב ל טהרות
אמנם )ואפשר וכר. אשכחן וה״נ היא דברייתא וכו׳ ונראה ה י א מ ש נ ה אי תימה
״תנן התם״ באגררא של ״תנן ה ת ם ״ שלמעלה(. שאמרו
ת נ י א (3
זה. היה שנוי דבר המקור שבו ציון בלא ״שנויה״, הוא׳ פעיל בינוני ״תניא״.
ת ש ו ׳ ר ש ״ ג ב ת ה ״ נ ה ר כ ב י ס י ׳ ר י ״ ח ):(103 ובין משגה. יכול להיות בין ברייתא והמקור
ובין בםיסדי ובין ב ת ו ס פ ת א בין ב מ ש נ ת י נ ו בין שנוי שהוא ד ב ר שכל
( 3
ואין מ פ ו ר ש מי ואמורה שנויה כ ל ו מ ר זו ת נ י א עליו לומר יש ב ר י א ת א בכל
מ חסר ״בשעתן" ,ובוודאי שהוא הנכון .אע״פ שחיה כבר לפני ר״ג ורש״י. (1
(2ליתא בכמה כי״י ,עי׳ ד״ם׳
ובכתובות שם ע ו ד :חי למשנה, בדלא תניא, תניא כתובות ב ע״א וב״ב קלר ב :תלי (3
טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא .ועי׳ תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא .אלא תלי תניא דמםרש
לעיל עמ׳ : !53תני חדא -ותניא אידך ,למשנה.
817
אנו שנינום שלא בהו חנן לא אמרינן במשנתינו אבל דברים שאינן ומי אמרה. שנאה
818
מחט ו ה ת נ ן מ ת כ ת וכו׳ של טבעת ו ה ת נ ן וכו׳ כל הכלים דת נ ן נב ב: ב(
ד ת נ י א -והתניא -והתניא -והתניא ,ובכ״י והתנן מ ח ט ש ה ע ל ת ה וכו׳ -מ : וכו׳ שניטל
ד ת נ ן -ו ה ת נ י א -ו ה ת נ י א -ו ה ת נ י א ,וכולן משניות בכלים. ובכל דפוי״י: א״פ
עי׳ הגהות הגריא לשבת שם. והתנן, (1והראשון שירעה ,הגר״א ,הניה:
819
ש י ד ה וכר ובור ס פ י נ ה א ל כ ס נ ד ר י ה ה כ י נ מ י ת נ י א שונצינו: דפ׳ ב יד א( 4
עירובין פיז, ירוש׳ )ועי׳ של אהלות המשנה תחילת רק איפוא הביא התלמוד
ולעניין ׳וביטלו״, ואסשר שהונהו ע״ם התום/ דתנן, ע״גא בסוכה שם בכל הספרים: כד
ל ה ל ן ב ס ר ק ״ ש י ג ו י י ם מצויים״ ,וי״ו. עי׳
(2מ וא״ם וד״ש. •על•( וד״ע. מ ן שידה ,ונשתבש של ואיט )ושט :דלת מ (1
הן כאין )כיה בדיו(• (3כנו׳ כ״י ו וריש ן בדשו׳ :א זנ ״ 0
820
מסופקים:
ג ע י א :ד ת נ ן ח מ ש -ב ד י ש :ד ת נ י א tכ ן״א :ד ת נ ן ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר -מ :ת נ י א ,ד י ש :
ש א מ ר ו -ב ד י ש :ד ת נ י א )ועי׳ י ת נ ו ר ב נ ן • ( ; לז ב :ו ה ת נ ן ת ר ו מ ת ד ת נ י ) נ ( א ; ל ע י ב :ד ת נ ן יש
והתניא ,והוגה ו ה ת נ י א ; מ ה א :ו ה ת נ ן ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר וכו׳ -ב כ ל ד פ ו י י י : הכרי־-בד״פ:
סב ב: t דתניא ד ת נ ן ו ל מ ו ד ד — בדיש.־ נב ב : ב ד י ח ז מ ה ב :ד ת נ ן ב ו ר -בדיש :ד ת נ י א ;
ד ת נ ן שמן ו ה ת נ ן ה מ נ י ת -ב ד פ ו י ׳ י :ו ה ת נ י א ן עא א :ד ת נ ן א מ ר ר י ש -מ :ד ת נ י א :עא ב :
ד ת נ ן ר ׳ יהודה פ ו ט ר ה מ ש ל ש ל -ב ד י ש :ד ת נ י א ז צז ב : דתנן ד ת נ י א ,פו ב : וכוי-א״פ:
מ :ד ת נ י א ' .
(
ר י ח ( -ד ״ ש וכיי ד ת נ י א ן ק ד ס ע י ב :ד ת נ ן מ ה י כ ן וכו׳ )גם -דפוייי:
פסחים
א( ג עיב :והא תניא אין בודקין ,כך גם מ )אבל מוגה :דתנן( ר״ח :תנן.
ז
ב( ח ע״א :והתניא חמץ שנפלה ו כ ר -כ ך בכל דפוי״י )והוגה בד׳ פסד״מ( ,כ״י
מ וא״פ וקטע הגניזה )הר לר.
ג( יא א :אלא הא דתניא קוצרין-כך מ .מ ב וא״פ )ד״ח :דתנן ,גאוגיקא :10
הרי שנינו( .וכן למטה בכ״י מ :אלא 1הא דתגיא[ קוצרין.
ד( שם :והתניא בכור וכר )בד״ו ר״פ ועוד :והתנא ,והגיהו הרש״ל( ,כך גם
בכ״י מ ומב.
ד (.יט א :מעדותו של ד״ע נשנית משגה זו דתגיא הוסיף ו כ ר -כ ך גם בכל דפוי״י
)חוץ מד״ו ש״ח!( ,מ ומ .כ״י א״ם :דתגן. ב
ו( כג א :ותניא ציידי חיה וכו׳ -כך גם מ ,ילקוט שמיני תקמ״ד ומסורת התלמוד
והעיר :א י ת ס פ ר י ם דגרםיגן ותגן״ והיא בשביעית ם״ז.
ז> כו א :דתניא לולין וכר-כך גם בדסוי״י)עד ד״ו שיח uוכ״י ם! מ ור״ח :דתנן
ב
ח( לג ב :והא תניא )״והתניא״( מדליקין בפת ובשמן ו כ ר -כ ך בכל הנוסחאות.
והיא משגה בתמורה פ״ז מ״ה ירוש׳ תרומות ריש פיה ,מג םע״ב :תמן תגיגן! ׳
)כדתניא( ,בכורים פ״א מ״ו .אבל זו ב ר י י ת א היא ,להלן ״תנן״ סי׳ .17
י( מב ב :והא תגיא המתמד-כך גס בכל דםוי״י )חוץ מד״ו ש״ח ,>1מ ומ .וכן
ב
ופיזרו בד״ש וכוי ,אבל שבריו ר פ ב ושת נשתבש מן ״דתני״ כותל וכוי, רתני׳ (1פז ב 5
וד״ו רפח וכ״י מ וא״פ ורא״ש ורימב״א :דתנן.
821
בשם מביא ד ף »94 ושם •,92 דף אלעזר יוחנן בן ב״י ע׳ ואמוראים תנאים וביחוםי
אבל אע״ש ש צ י ט א ט זה מוחלף בריית׳. ר י ב ״ א :ל א י ד ע ר׳ ל פ ר ו ש י ל ג מ ר י ל ה א תוספות
הירושלמי שבין מן החילופים שהוא אלא ברייתא, וירושלמי -אינה שביעית ממשנת
1
S ( ה מ ש נ ה )לעיל עמ׳ 709והבבלי ב נ ו ס ח
ב
וא״ם, מ מ. דפוי״י, בכל -כך וכו׳ סמדר אומר יוסי ר׳ דתניא ב: יד> נ ב
) ת מ י ד ם״ד ,מ ״ ב ו ת ו ם ׳ וכר המעלה אומר דתניא רבי אליעזר בן יעקב ב( כ ו א :
ד ת נ ן הגיהו: התום׳ אבל הכ״י״, ו״בכל בכ״י מ כך ס״א יא בהוספת דברים(, יומא
ה בתמיד פרק דתני בדפוסים ,ריח: מ ש נ ה היא ב ת מ י ד וכר ,ועל פיהם הגיהו גר ס ינץ
3
ו כ ו ׳ >. המעלה
סמ״ג עשין א ״ ם ול, כך מ. ד ת נ י א מ ל מ ד י ן אותו וכו׳ ) ת מ י ד פ״ו מ״ג(, ג( ג ב ב :
ובדפוסים הגיהו. ש ל א )וטעו ל ח ש ו ב ש ה י א ״ברייתא׳!(, ותום׳ נג א ד י ה ר״ט
)חוץ כי״י מ״ט( ,כך גם בכל םי״ד אין לו ב ה ן יד וכו׳ ג ג ע י ם דתניא סא ב: ד(
( 4 ב
. < ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 259ו ל ה ל ן ( ב מ :דתנן( ,ו כ י ה גם בנזיר מו מן
גם :דתנן ר׳ יוסי אומר וכו׳ ,מ :דחני׳ )״ר׳ י י אומר' שאיני במשנח ,ליתא
וס (4 K ס ב
822
כ ך גם ב כ ״ י מ ו א ״ פ , שבהן וכו/ הא ד ת נ י א חוץ מאחרון כמאן אזלא ה( םז א :
ד ת נ ן ,וכן נזכרו בתום׳ ״יש ספרים כ״י ל: ובתום׳? שהוזכרו בתו״י, ו״בםסרים הרבה״
ב
תימא לי אמאי מ :והא ד ת נ ן חוץ וכו׳ רבי מ א י ר ה י א ז ת ו ם ׳ : דתנן״ז בהן שהוגה
לא ק א מ ר כ מ א ן אזלא ה א ד ת נ ן וכו׳ ד ה א ב מ ת נ י ת י ן נ מ י ק ת נ י לה .ו ל י כ א ל מ י מ ר ד ג ר ס י נ ן
מרישא הוה מצי אםיפא דא״כ אמאי מיבעי ליה קאי ואמתניתין ד ת נ ן כמו יש ספרים
מיל מ י ר ו ש ל ם ע ד צ ו ק צ ׳ ר י ס ז׳ ו מ ח צ ה ל כ ל דקתני אתיא כר׳ מאיר לאוכוחי דמתני׳
ברייתא דאתינן ו נ ר א ה לי דגרם ד ת נ י א ו ס י פ א ד ה א ד א מ ר י״ב מיל. כר׳ מ א י ר דהיינו
ם״ד יג )אבל בתום׳ וכו׳ ד ר ״ מ ור׳ י ה ו ד ה ור׳ יוסי ק ת נ י ל ה פלוגתא ובתר עלה היא
ודומה לזה בתו״י. ליתא!(,
ב
ול ולקמן סד א ומגילה כא ב( ,אבל סד א ומגילה שם :דתנן ,גס בכ״י מ ! סג א :והתנן מחוסר מ
ב
ורש״י, ותוס׳ ״דתניא״ בכ״י מ ו מ ליתא עבדי כהנים היו, ד תניא (3בא רע״א :כתנאי
י היא דתנן בערכין פ״ב עבדי וכו׳. ת נ א ר״ :
ח
(5ליתא בכ״י מ ,ועי׳ ד״ס. מ :ת״ש דתניא• (4נ ו ב :והא תגן חלבי שבת וכוי,
823
להגיה על ואין ספ״ד, ודעת המשנה בתמיד בתום׳ ש ם יח, של חנניה בן ע ק ש י ה דעתו
ב י צ ה
דתניא ע ״ א :ותניא כרם רבעי וכר ,כך בדפוסים וכי״מ ורש״י .וכן ב ר ״ ה ל א ב : ה
ע ״ מ ותה״ג ליק םי׳ א :ותבן . ° ל ע י ל ( ; כ ״ י א ״ פ 1ד ״ ם ל ב י צ ה ד ף נד, )עי׳
ת ע נ י ת
ז ור״ח בכיי מ כך ) פ י א ה ס ״ ח מ״א>. וכר אדם כל מאימתי דתניא א( ו ע ״ ב :
ד ת ג ן ) ״ ב ש כ ח ה ו ב פ א ה ״ ל י ת א ב כ ״ י מ ב ו ב ״ מ כ א ב(. בדפר:
ב
(1שאע״פ ,חסר בכ״י מ ,וישנו בכיי מ .
:הוא דאמר כי האי חנא ד ת נ י א ר׳ יהודה אומר וכו׳ -בכל כי״י וראשונימ :דתנן ב ( 2כו
)וליתא יהיו״ ,״כפוםין'( ,ומשנתנו היא.
וחתניא. י ,לם ב :והתנן האחין השותפין וכו׳ ,מ : א ד ת נ ג ( לג ! דחנן שובר אדם יכו׳ ,מ : ב
824
ציל ״גייס״ במקום מ״א» פ״ג )תענית וכו׳ מתריעין אלו דתניא על יד א: ט
׳ ׳ נ כ ר י ם ״ ( ,כ ך ב ד פ ו ׳ ו כ ״ י מ ) כ ״ י מ ב ו ר ״ ח :ד ת נ ן ( י(. ״גויס״,
מ ג י ל ה
כאן, ובדסוסים כך בכי״י ) ע ד י ו ת ם ״ ח מ״ז>, וכו׳ ע ״ א :ד ת נ י א אמר ר׳ אליעזר י
( 2
. דתניא דתנן( וגם בזבחים קז ב בכ״י ר : שם: ב ש ב ו ע ו ת ו ע ״ א ב ד פ ו ס י ם )מ ו ר ״ ח וגם
ח ג י ג ה
המת, מן כזית באהל שמטמאין אלו )אהלות ריש פ״ב( תניא והא ע״ב: ה א(
וריטב״א :ורמינהי. ותנן )הצעת דברים( ,מ ר״ח:
שנחרש ושדה קבר שנאבד בה הפרם הן שדה בית שלשה ו ה ת נ י א שם: ג(
ושיטה )עי׳ שם!( וריטב״א מ וערוך ע׳ ב י ת הםרם, ב ו כ י ן -כ ך בדפוי״י, קבר ושדה בה
,787 עמ- לעיל עי׳ מ״ב-מ״ד, פי״ח קיצור של אהלות היא, ו מ ש נ ת נ ו מו״ק, על
״ברייתא״. הריטב״א מניח שהיא אבל
כך ד> ו ע ״ ב :ו ה ת נ י א ה ת ק י נ ו ש י ה י ו מ ם ק י ר י ן כ ל ה ש ד ה כ ו ל ה ) ש ק ל י ם פ ״ א מ ״ ב ז ,
ורש״י ז מ ור״ש בן היתום :והתנן .א ל א שבסמוך מ ב י א התלמוד ברייתא ,ש כ ו ל ל ת גם בדםו׳
4
פ י ם ק א זו :ד ת נ י א ב ר א ש ו נ ה וכו׳ ה ת ק י נ ו ש י ה ו מ פ ק י ר י ן ו כ ו ׳ :י ד ו ש ׳ ש ק ל י ם ש ם ,מ ו ע ״ א :ת נ י ' .
במכילתא דוזניא ) ר ש י י : ותו הא שם: דתניא! »ב: אלא הא דתנן ניסוך וכוי, (1ג ע״א:
זה שבכ״י דתנן ,מפני מוגה: ב מ י -, נ כ ׳ , ו כ ו ר ג ו ע ה ב ת י ר ה ב ן Q V f f f t ר מ י א י ן ן ו ד ה , י ^ א ח ר י ן ן י
ב ן בתירה ,וכן בסיסקא ד ע״ב בנ״י זה בגליון :משום בן בחירה. משום ר׳ יהודה אומר במשנה:
הבבלי ותירוש׳ בסי׳ כ״י לרייף )דיס( .אבל מתוך במשנה גם אצל ר׳ אהרן הלוי *משום בן בתירה'
לעיל עי׳ שלו(. הנוסח לתוך זו גי׳ שהכניס מאלטר ערק במשנה )ולא למניחם חיה שלא יוצא
ועי׳ משתרד, וכו׳ מאימתי )בשביעית פ״ט מ״ז: דתניא מ: וכו׳ דתנן עד מתי עמ׳ .251ו ע״ב:
ריש ורא״ש שס(.
יצא וכו׳ הקורא דתניא מ: בכיי יצא ר׳ יוסי אומר לא יצא, דתנן הקורא וכו׳ (2יט ב :
.(355 )״דברי ר״י• גם בכיי ל ,ועי׳ לעיל עמ׳ יהודה ר׳ דברי
ב
מ :והא תניא ז כו א :דתנן אם יש גכרי (3כוז א :ורמינהי הנומר ובו׳ )טהרות פיט מ״ד(,
ב דאי כ א הנכאים שנכנסו לתוך הבית נאמנים לומר לא נגענו .אוקימנא עמהן וכוי ,מ :דתניא ,ד״ח:
דתגינן)!( הגבאין שנכנסו נכרי בהדייהו נדתנן אם יש נכרי נאמן לומר נכנסנו אבל לא נגענו וכו׳ והא
חגיגה שם ,עם וירוש׳ בהדייהו ,וזר ,כני׳ ד״נ ,לו וכוי, בדליכא נכרי לתוך הבית כולו טמא אוקימנא
ב
חסר מ אלא שבכ״י ז ה ע״ד במשנת טחרות ם״ז מ״ו׳ וכפי׳ הרמב״ם )עי׳ ד״ס( ,וכתום׳ טהרות פ״ח
לנמרי ״רתגן אם וכו׳ אבל לא ננענו״•
כד ת נ י א . (4ר רע״ב :כדתנן המידל וכו׳ ־־ שיטח על מו״ק )הו׳ מכון ה .פ י ש ל ( :
825
י ב מ ו ת
וכ״י מ הדפו׳ כך בכל ) ה ו ר י ו ת פ ״ ב מ״ג>. וכו׳ לכדתניא אין חייבין ע״ב: א( ח
נגרד בכ״י מ ״יא״ ונתקן ״לכדתנן״(. )אח״כ
ד ת נ י א ר א ב ״ י א ו מ ר ו כ ו ׳ ) ב כ ו ר י ם פ ״ א מ״ר ,(.כ ך ב כ ״ י מ ,ו נ ו ס ח ה ד פ ו ס י ם נז א : מ
במסכת היא דמשנה וכו׳ דתנן ה ״ ג תוס׳: והראשונים, התום׳ על פי מוגה ״דתנך
נשתבשו והספרים וכו׳ היא שלימה ומשנה ד ת נ ן וכו׳ ה״ג וכן רמב״ן: וכו/ ביכורים
ל כ ת ו ב בהן דתניא)!> .וכן ר ש ב ״ א וריטב״א. כאן
וכ״ה ותנן(, )ברסו׳: בכ״י מ כך מ״ג>. פיו )תמורה א ת נ ן וכו׳ ותניא גט ב: ג(
ב ד פ ו ׳ ב ס ו ט ה כו ב )אותה הםוגיא!( ,ועי׳ ת מ ו ר ה ל ע ״ ב )להלן(. גם
ו כ ״ י מ. כך בכל הדפו׳ ע ב ב :ד ת ג י א הכל כשרים ל ק ד ש וכו׳ )פרה פ ״ ה מ״ד(, ד(
כך בכ״י )מקואות פ״ז מ ״ ב / ס א ה וכו׳ ו ה ת ג י א מקוד .ש י ש ב ו א ר ב ע י ם ד (.ס ב ב ־.
ש ש ׳ ב ד ס ו ׳ :ו ה א ת ג ן י(. ו מ א י ר י )ואין ל ה ג י ה מ
וגם בדםו׳ )גם מתנייתא והתניא כל הני צא ב: בכלל: ״תניא״ של ולשימושו
הן! מ ש נ י ו ת כ ״ י מ(׳ ו כ ל א ל ה ש ה ו ב א ו ל פ נ י ו
כ ת ו ב ו ת
קובץ כך בכ״י מ ורומי פ ״ ב מ״ז(, )מכשירין א( ט ו ם ע ״ א :ו ה ת נ י א מ צ א ב ה ו כ ו ׳
דפו׳ :והתנן )ביומא פ ד ב :והתנן(. *113
מ :דתנן כ ך ב ד פ ו ׳ וכ״י ר? )נגעים פ ״ ד מי״א(, דתניא אם בהרת וכר ב> ע ה ב :
פז ב :דתנן(. )סנהדרין
הנוטל וכר׳ כך בדפו /מ ורי״ד ו ה ת נ י א ק ה א :ו ה ת נ ן הנוטל ש כ ר לדון וכו׳ ג(
)והוגה :והתנן( .ובד׳ לובלין ו ה ת נ י א כ״י ר בשניהם: מעתיק אלא את השני(; )שאינו
)מוגה מן והתני׳(! ו ה ת נ י ן בשני: שעח.
ד( ק ו ב :ת נ א י ה י א ד ת נ י א ) ש ק ל י ם פ ״ ד מ ״ ח מ ו ת ר ת ר ו מ ה ו כ ו /כ ך מ ור ) ו ל מ ט ה :
( 2
. דתנן מותר שירי לשכה ,שם מ״ג( ז דפו׳: דתנן
ה י ת נ י א וכו׳ וכר תניא בדלא תניא תלי עיא: בכלל ,ב של ״תניא״ ולשימושו
וכר תניא תלי ב: קלד ב״ב וכיו״ב שנויות(, משניות )שתיהן תניא והא תניא הא
3
ש נ ו י ה ( >. )משנה
ג י ט י ן
)״והכא אמר ד״ה ותום׳ רפ״ו -ד״ו וכר לארץ חוצה עפר דתנן ע״ב: ז א(
הספינה אין לא מסיים בה אבל ) פ ״ ב מ*ב> חלה במסכת במשנה היא דהא ב ר י י ת א
שכן ״אבל כלל. מכריע אינו שדיוקם של התום׳ אלא כדמםיים הכא״, ס ט ו ר גוששת
דתגן ן שם: מ: דחניא יש אוכל ונו׳, לד א : דתנן, דתניא כלל אמר ונוי ,מ ! (1יד א :
)קיצור דרך הוצאה בכך וחתניא הוציאו במרפקו ובפיו שטור למי שאין מ נוסף: והוציאו בפיו חייב,
דאוכל הוא דחייב )אבל אוכל הוא הכא במידי במידי דלאו של משנת שבת םיי מ״ג( לא קשיא התם
מ: דתניא, וד״ו: פיזרו בד׳ וכוי, שם :דתנן היה אוכל ז עצמם!( ותירצו כך מדעת חתוס׳ הקשו
והתני' מצא כלי קטו ב : דתנן, דתניא ,מ ותום׳ רי׳׳ד: דתנן» מג א :דתנן שבת יכו' ,בד״ט ו ד י ו :
כך בד״ס ודיו ,ב ד י ח :וחתגן ,וכן מ . וכו/
:אין והתגן )גפ מ ( ,ר :וחתגיא ,והוגה :והתנן. ב קב (2
שגויה(. )ברייתא בשבת כב ב :תלי תניא וכו׳ (3
826
״פטור״. במקום לא, ובכ״י מ: הספינה גוששת פטור״ ,אינו אלא דיוק של הגמרא, אין
בספינה הבא דתניא עפר חוצה לארץ ב נם חי הגמרא( ורמב״ן )ה״ג וודאי מלשון וזה
י ״ ל וכו׳ ו מ ש מ ע נמי הצרפתים ז״ל ועוד וכו׳ ו ב ר י י ת א ה י א וכו׳ כן מ צ א ת י ל ח כ מ י לארץ
גרםי׳( ו ר י ט ב ״ א )אף הוא מ ס י י ם :א ״ נ י״ל וכו׳ ו ה ש ת א ד א ת י ת ו ת נ ן הוא מביא דמשנה
ד ת נ י א. דמשנה היא במס׳ חלה(: גרםי׳ ד ת נ ן הכא לחכי
ט ז א :ד ת נ ן מקוד .וכו׳ )גם מ( ,ב ר ש ״ י :כ ד ת נ י א . aא(
ד ת נ י א . ד ת נ ן נ ט י ע ה וכוי ,ד ״ ו ר ם ״ ו ו מ : נד ב: ב(
והתניא. ס א ב :ו ה ת נ ן ה נ ו ת ן ל פ ו נ ד ק י ת ) ד מ א י פ ״ ג מ״ד (.וכו׳ ,מ : ג(
ע א ר ע ״ ב :ו ה ת נ ן ש נ י א ח י ם וכו׳ ,מ :והתני׳. n
ק י ד ו ש י ן
ובם׳ הקנה .סוד ד ת ני׳, מ״ -0מ: ד ת נ ן היה מ ד ב ר וכו׳ )מע״ש פ ״ ד א( ו ע ״ א :
דתניא. ה ב ר י י ת א אומרת היה מ ד ב ר וכר :וודאי שהיה לפניו: )קראקא תרנ״ד(: קידושין
ד ת נ י א גופו ש ל ג ט וכר ,כ ך ב ד פ ו ׳ ו כ ״ י מ. ב( ו ע ״ ב :
ו ע י ׳ ל ה ל ן ח ו ל י ן ק ל ה א. ע ״ א :מ י ל א ת נ י א ה א ו מ ר ר ג ל ה וכו׳ ,כ ך ב ד פ ו ׳ ומ׳ ג( ז
ב ד פ ר וכ״י כך )ב״ק פ ״ ח מ״ט(, התוקע לחבירו נותן לו סלע ד ת נ י א יא ב: n
)בבכורות נ ע ״ ב :דתנן(. מ
0
נוחה חכמים רוח ו ה תג יא לוה מ ע ו ת מ ן ה ג ר וכו׳ )ברייתא( ה( יז ב :ד ת נ י א
רוח חכמי׳ תנן אנן והא ה״ג רמב״ן: כך בדסר וכ״י מ ן )משנה סוף שביעית(, הימנו
היא משנתנו שהרי ת נ י א ו ה א ב נ ו ס ח א ו ת ש כ ת ו ב מה הימנו ותמהנו על נוחה
וכיו״ב כתב הריטב״א. וכר,
2
ראשי וארבעה עשרים מ״ז( פ״ו )גגעים דתנן מינך בעו מתניתא > א: ח כ ה
ד ת נ י א. וכו׳ ותני ע ל ה בכולם וכו׳ -ד״ו ו מ : אברים
ו כ ר -כ ך ב ד ״ ו ומ ,ו כ ״ ה ב ח ו ל י ן נ ד ב .עי׳ ש ם . ו ה ת ג י א כל בעלי אומניות ז( ל ג א :
ספק דתגן )לח ב מ ו ד ״ ח : ומ בדפר כך וכר, ערלה םפק והתגיא א: לט ח(
827
ו כ ו ׳ -ר י ט ב ״ א :ו ת נ י א .ו ע י ׳ ה ״ ג ד ״ ב ) 287ל ה ל ן ( . (4כ ז ב :ו ת נ ן ע ל מ ה
נ ד ב :דתנן כרם .מ :דתני׳. (5
דתנן. (6ם ג א :ד ת נ י א ק ו נ ם ו כ ו י .מ :
דתנן ש ל ש נשים ,מ :דתני׳. (7ע ג ב :
נ ד ר י ם
)עד האומר וכר .כך בכל דפוי״י ותו ה א ת נ י א ד א ד ם א ו ס ר וכו׳ ד ת נ י א מב א: א(
והתני׳ דאוםר ,ר״ן דתנן)!( וכו׳ ,וכן ב ר ש ״ י ב ד ם ו י ״ י : ד א ד ם וכו׳ מ :ועוד התני׳ אמ״ד(,
בתרא בהגוזל היא מ ש נ ה )גם ב ד ״ ח ( :ו ע ו ד ת נ י א :ר א ״ ש :ד ת נ ן ה א ו מ ר ל ב נ ו כו׳ ותום׳
וע״כ דתניא, היה לפני בעל נמק״י: וכן דתניא!(, לפניו: העיר כך מפני שהיה )וודאי
מ פ ו ר ש ת היא ד א ד ם וכר. ד ב ר י י ת א אותה לברייתא :ועוד חשב
ן (
. ד ת נ י א ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר וכו׳ פ ד א ,ד פ ו י ״ י ו מ : ב(
נזיר
מ ורש״י, ד״ו -כך וכו׳ החמה ימות כמנין נזיר הריני והתניא ע״ב: ח א(
והתנן .וכן בד״ח. ותום׳:
בדםוםים כך וכר. ל א ש ת ו כל נדרים האומר ואילו גבי ד י ד י ה תניא יב ע ״ ב : a
מ ,ו מ ש נ ה ה י א ב נ ד ר י ם ם״י מ״ז. וכ״י
מ! וכ״י בדםר כך וכר, מעות המפריש מ״ב( פ״ג )מעילה דתניא ב: כד a
דמשנה היא בפ״ג דמעילוד ג ר ס י ׳ דתנן תום׳:
סא ב וכן גם ביומא וכ״י מ ורש״י, ד ת נ י א אין לו ב ה ן וכר ,כך ב ד ם ר מו ב: a
שם לנזיר ושמ״ק ואיכא, ד״ח ב נח עי׳ תום׳ מ נ ח ו ת המשנה לענין נוסח לעיל(. )עי׳
א י ת ד ג ר ם י .ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .822 םד״ה
ב ד פ ר וכ״י מ. כך כ ש ע ו ר ה ש נ ח ל ק ו כ ר ) א ה ל ו ת פ ״ ב מ״ז(. דתניא עצם ב: נב ה(
יש א ו מ ר א ל י ע ז ר ר ב י פורחין ב א ו י ר וכו׳ לכדתניא היתר נדרים ו> ס ב א :
)עי׳ ל ע י ל במשנה משולשלת בבבלי חגיגה י ע״א( )שהובאה ברייתא כאן וכר. ל ה ם
.(797״ ל כ ד ת נ י א * ג ם ב כ ״ י מ . עמ׳
ספק ) ט ה ר ו ת פ ״ ד מ ״ ח ,א ב ל ב ת ו ם ׳ ם ״ ד .ו א י נ ה ב ל ש ו ן הזד(. דתניא ז( ם ג ס ע ״ ב :
צ פ ה וכוי ,כ ך ב ד פ ר ו כ ״ י מ׳ ר ש ״ י ותום׳. טומאה
מ )״בזיבה מיד״( -כך בד״ו, מיד בזיבה מטמא שגתגייר גר והתניא סו א : ח(
מסמא גוי ש ר א ה קרי וגתגייר )גי׳ ר ש ״ י ו ר ״ ש : ומשגה היא שם ) ז ב י ם פ ״ ב מ״ג>. ור״ש
דליכא הכא והא מהול שנתגייר בזמן בד״א ] ת ו ם ׳ ש ם פ ״ ב ז( עלה ותני מיד בזיבה
ו ה ת נ ן . א״ל וכר( :ר ש ״ י ופי׳ ה ר א ״ ש : חולשא
ש כ ב ת ז ר ע ש ל ז ב מ ט מ א ב ז י ב ה כ ל ו כ ר ) ז ב י ם ש ם ( ל ע י ל ע מ ׳ .776 דתניא ושם: ט(
ס ו ט ה
ס״ד )תענית עומד על גביו אא״כ קרב של אדם אין קרבנו דתניא עיא: ח א(
מביאו ורש״י גביו״. ״על עד •דתניא״ כלל מן מ ליתא שבכ״י אלא פרפרזה(. מ״ב.
)סנחם פי׳ ק מ ״ ב :ת ש מ ר ו שיהו כ ה נ י ם לויס ו י ש ר א ל י ם ע ו מ ד י ם ע ל גביו( P מ״םפרי״
מי ב : )״גי׳ ״חוסמות'( ו חגרייב בחגחות הי* ,עי׳ וכו׳ — ברייתא חותר דתגיא (1כו ב :
ותניא. ותגן שניחן ו ׳ — ד״ו:כ ו
יתנן ,אבל מעות חיא ,שחיא ״ ו וד׳ לובלין » ע ״ ם : ג ד מכםין ו כ ו / דתניא תאי* ״ :
א ם ע ח (2
828
ו ת נ י א א ת נ ן ו כ ר ׳ ד פ ׳ ו כ ״ י מ ,מ ש נ ה ב ת מ ו ר ה .ע י ׳ ל ה ל ן ל ת מ ו ר ה ל ע ״ ב . ב( כ ו ב :
ש ו י ן -כ ך בדפו׳ שלשתן אלעזר אומר רבי ) ט ה ר ו ת פ ״ ב מ״ז> דתניא ג( ל ע ״ א :
חסר ״ר״א דתניא״(. )מ
ק מ א ב ב א
בדפר ושאר כי״י :דתנן. ו כ ו - /כ ך מ וה» דתניא למעלה מהן כה םע״א: א(
והוגה ה ופלו/ מ, וד״ו, פיז׳ ד׳ שונצ׳, ־ כך עליו וכר כבש דתניא ב( כ ז א :
בזי :ד ת נ ן ! בד׳
תום׳ ד ״ פ כ ״ י ר. ודיו, ש ו נ צ /פיז׳ ק ר ע וכו׳ ־ כך בד׳ <האומר> דתניא שם: a
בשאר כי״י וד״ח :דתנן. ושמ״ק»
שאם הזיק משלם ר׳ י ה ו ד ה מודה לימא מתני׳ ד ל א כר׳ י ה ו ד ה וכר, ל םע״א: ד(
מאי לאו ברשות, שהוא מפני ו ה ת נ ן ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ב נ ר ח נ ו כ ה פ ט ו ר שהזיק. מה
ר׳ י ה ו ד ה אומר בנר ח נ ו כ ה פטור מ פ נ י ד ת נ י א ר ש ו ת ב ״ ד ל א מ ש ו ם ר ש ו ת מצור, משום
ר׳ י ה ו ד ה ו ה ת נ י א סלו׳: אבל בכ״י וה, מ וכ״י בדפוסים מ צ ו ה -כך רשות שהוא
)וכן ב כ י ״ י ר וה ,ו ר ש ״ י ו ה ת נ י א ב נ ר ח נ ו כ ה פ ט ו ר מ א י ל א ו וכו׳ ל א מ ש ו ם מצוד. אומר
וכיו״ב בנר חנוכה וכר. אומ׳ ר׳ יהודה ״ ד ת נ י א ״ ,ולא כ ר ב י נ ו ב י ץ בד״ם> ש ה ג י ה הוא
וכן שהוא ברשות״, ״מפגי )וליתא פטור בנר חגוכה יהודה אומ׳ ר׳ ו ה ת נ ן ה: בכ״י
ו ה ת נ י א דמצוה משום וכו׳ לאו מאי בגליון!( עי״א ונו׳ ]שטראק[ מ בכ״י ליתא
)ונוסף ע י ״ א : ה ו ג ה ״ ד ת נ י א ״ ( ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ׳ ב נ ר ח נ ו כ ה פ ט ו ר מ פ נ י ש ה ו א ב ר ש ו ת יועי״א
ב י ת ר ש ו ת ל א ו מ א י ה( בכ׳׳י שאחריו וכר, לאו״ ״מאי מוחק שהוא ז״א מצוה׳
ב״ק פ״ו מ״ו ,והשגיה -תום׳ מ ש ג ת א״כ הראשוגה היא ד מ צ ו ה. ר ש ו ת לא דין
שגיה׳ פירכא כ״י ה היא ולפי בניחותא הוא השני ״והתניא״ פלו׳ כ״י לפי כח. פ״ו
שם אין ב ״ מ ם י ׳ יג> ״תגן״, )להלן, ב קיח בב״מ ואף ובירוש׳ בתום׳ שהרי וגדחית
כי״י כנר מוכיחה ב״מ של והסוגיא םתם. ״רשות״ אלא ״ ר ש ו ת מצוד,״ זו ב״משנה״
) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (797ז ב מ ש נ ה ב ר י י ת א ש ל ש ו ל אלא שנראה שבב״מ יש כאן בב״ק׳
תנן״ ש ב כ ״ י ה׳ שם ,מסייע. א נ ן ״והא ולא כל שכן *והתנן״,
את זה פטור להרוג את זה והרג ד ת נ י א ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר אפילו נתכוין ה> מ ד ב :
ו מ ש נ ה ה י א ב ס נ ה ד ר י ן פ ״ ט מ ״ ב ) ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ! (72 כ ך ב כ ל ה ס פ ר י ם ) ח ו ץ מר,׳(, -
׳והתנן״. הגיה
ו כ ר -כ ך בכל דפוי״י וכל כי״י! עה ב :דתניא הרי עלי עולה a
צ ט ב :ו ה ת נ י א < מ נ י ן > ל כ ש י צ א ל א י א מ ר א נ י מ ז כ ה וכו׳ ו ע ל זה נ א מ ר ה ו ל ך ר כ י ל ח(
ס נ ה ד ר י ן ס י ג מ ״ ז )עי׳ ה מ ש נ ה ב ד פ ו ס י ם ומ וה )וכ״י פלו׳ז> ,ו א ״ כ ה י א סוד-כך מגלה
ר כ י ל ת ל ך לא ת ״ ל ת ו י ״ ט ו מ ״ ש ,ו ל ה ל ן ב ״ ת ו ם פ ו ת והוספות״(« א ב ל ב כ י ״ י מ .ה ו ד :
א ״ כ ה י א ה ב ר י י ת א ,ת ״ כ ק ד ו ש י ם ס ״ ד ו ) ס נ ה ד ר י ן ל א א(. וכוי! הולך ו א ו מ ר ב ע מ ך
מ ,ה ור ו ש א י ל ׳ בגבנשתי עד וכו׳-בדפוי״י ד ת נ י א גזל א ח ד מ ח מ ש ה קג ב: ט(
: 360 )בד״ב צ ע״ד ד״ו בה״ג וכ״ה ד ת נ י א, הגיה: בד״ר ורש״ל דתגן, ע״א: סי׳
דתנן> ום׳ ה מ ק ח ש ע ר לט.
את ועל כן הביאו משם לקוחה וכל הסוגיא )תום׳ שם פ״ט ו(, בסנהדרין מה א שהובאה הברייתא
״ותניא״(. הברייתא ) מ ליתא כלל
829
ההיא )*מתניתין״( וכו׳ ת נ י א הגוזל וכר אמר לך רב חםדא כי ת נ ן י( ק י א ב :
ואפשר מתני׳(. תנן ההיא .ו כ י י ר :כי ת נ ן ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת )חוץ מ כ ״ י מ :כ י -כ ך
ואפשר אושעיא, דר׳ לברייתא ע״ב( )סוף דלקמן באשגרה כאן נאמר זה שלשון
לברייתא נאמר והועבר לכאן. ש ב ע י ק ר ו
מסופקים!
-פלו׳ :דחניא. (1כ ע״ב :דוזנן נ ט ל א ב ן וכו׳
(2לד ר ע י ב :כ ד ו מ ן ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר וכו׳ -פ ל ו ׳ :ד ת נ י א .
ב ע ל י ו -ר :דחניא. (3נה ב :ד ת נ ן ק ש ר ו
)וברשיי ש ם : דתנ׳ שונצ׳ ו פ י ז י : א ו מ ר -ד י ו :דתניא, (4סא א :ד ת נ ן ר׳ א ל י ע ז ר
ר׳ אליעזר .ב מ ת נ י ה ׳ ( .
(5סו ב :ד ת נ ן כ ל מ ק ו ם -ס ל ו ׳ :ד ת נ י א .
ש ם :ו ת נ ן על ה מ ר י ש -ר ׳ :ו ת נ א ) ׳ ו ת נ י א ׳ ( . (6
(7עא ב :ד ת נ ן ריש א ו מ ר -ס ל ו ׳ :ד ת נ י א .
(8עג ב :ו ה ת נ ן הרי זו ת מ ו ר ת ע ו ל ה -פ ל ו ׳ :ו ה ת נ י א ) ב נ ד ר י ם ס ט כ :ד ת נ ן ( .
(9צב א :ד ת נ ן עשירים ו כ ו ׳ -ר ׳ :ד ת נ י א .
מ צ י ע א ב ב א
נכנסין לדיר ה ם ס י ק ו ת ד ת נ י א ( דמםייע לך )ד״ח מוסיף: ת נ י א א( ו ע ״ ב :
פ ד י ו ן ס פ ק אלא וכו׳ בכורות ספק אילימא ספיקות מאי ע״א: ז ושם להתעשר,
וכר. ח מ ו ר ס סר
לקצר* הש״ס ״ודרך נכנס לדיר להתעשר( פ״א מיד: )בכורות במשנה״ ״עיקרו
ת״ר )תום׳ פ ״ א סו(: ב ב כ ו ר ו ת יא א ה ב י א ה ת ל מ ו ד ל מ ש נ ה זו ב ר י י ת א ואמנם )הגרי״ב(.
חמורים פטרי א ל א ב י ש ר א ל שהיו לו ע ש ר ה ס פ ק ל ה ת ע ש ר וכו׳ נכנם לדיר אמרו כיצד
ל ה ת ע ש ר י ש ר א ל ש ה י ו לו ס ס ק ו ת לדיר הנכנס פטר חמור איזהו פדיון תום׳ שם: וכו׳»
ופדאן וכר. ועמד
י ח ד מ ק ו צ ר ו ת ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .791 ו ב ר י י ת א מ ש נ ה איפוא זוהי
בז׳ ו ק ו ש ט א , שלפניו וכר ,כ י ה בד״ו, ל כ ד ת נ י א ב( י א ע י א :ו א כ ת י מ י ב ע י ל י ה
לכדתנן! ש ה ג י ה : וילקוט תצא תתקל״ז ,והמהרש״א הוא מ ,פ ל ו ׳ וג׳ כ י ״ י ר כ״י
ב ד פ ר :והתנן. ג» ו ר ג( י ב ע ״ א :ו ה ת נ י א מ צ י א ת ח ר ש ו כ ר ,כ ״ ה ב כ ״ י מ ,פ ל ו ׳
)מנלן( וכו׳ מ ת נ י ת א ליה לר״ל מסייע ו מ ת נ י ת א אמד רבא קרא ד> מ ח ע י א :
וכן דתנן׳ <ר* ו פ ל ו ׳ ו ר ״ ח : ג ר ו ב ר ה, מ, כך בדפוסים ,כ״י מעל, לבלן נתנה דתניא
ור״ח מ ע ל ,° רחץ שלא לבלן א ע י פ נתנה מיד: פיה משנה במעילה בשמ״ק(, מוגה
כ ל ה מ ש נ ה ב ל ש ו נ ה כ ד ר כ ו ) ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(784 הביא
מ ט ע ״ א :ד ת נ י א מ ע ש ה בר׳ י ו ח נ ן ו כ ד .כך מ ,ד « ורב < ב ד פ ר :דתנן(. ד(.
בדפו׳ ״דתניא״, או המקבל עליו לספק וכר -כך ״כדתניא״ כ ד ת נ י א י( נ ז ב :
ברייתא!( מ כ י י רי ,0ר י ח ב ש מ ״ ק ו ר מ ב ״ ן ו ר י ט ב י א ) ר מ ב ״ ן ו ר י ט ב ״ א ק ו ר א י ם ל ה : וכי״י)חוץ
המקבל וכר. ש ש נ י נ ו כאותה ר׳ יוחנן א מ ר מנחות צ ע״א: ז מ״ט שקלים פ״ד ועוד.
ב
בכ״י ה ומ: ודג. ר דיי, ו כ ר -כ ך בדפר ,פלד, פוםקין אין והתניא סב ב: a
במתני׳ גרםינן דלא משום ו ה ת נ י א אית דגרםי סוםקין אין ו ה ת נ ן תום׳: והתנן ז
והתנן. ר״ח: (1והתניא נתנה לספר מעל ,תוספתא היא במעילה פ״ב ח ,
810
ליתא מבב״ב פוםקין )״יצא ה ש ע ר פוםקין ואע״פ שאין לזה יש לזה״, ) ע ב ב> י צ א ה ש ע ר
ב
יצא השער הא כאן: ותום׳ ב ג מ ר א ב כ ״ י מ ,ה ו ר ושם עב ב ועוד: מ וד ,ו מ י ״ ר , כ״י
״ ת ו ס פ ו ת ועי׳ ,1788 עמ׳ ]לעיל ״הא״ לענין א כג ב״מ רמב״ן עי׳ אבל סוםקין,
ועי׳ שמ״ק. והוספות״(,
ב
שמור. ד ת נ י א ו כ ר -ד * ור :ת״ש ת י ש שמור לי ח> פ א ב :
בשבועות מב ב וכ״ה תני׳, )שטראק(: -מ זמנו עבר תנן אלמה ב: ט> ק י ב
בהשפעת ״אלמה תניא״ הראשון ,שהוא ברייתא. )עי׳ להלן( ,כ נ ר א ה בדפוסים
מכ״י ה וכן רמ״ה ועליות ו כ ר -כ ך דפר וכי״י)חוץ דתניא בראשונה קמו ב : ה(
כ״י(. וריטב״א
ה דתניא: פלו׳ ורשב״ס דפוי״י: )שטראק!>, וכר-כ״י מ דתנן בקעה ו( ק ג ג ב :
משניות. וכולן ההיא(, כל הני ,ה :וכי ת נ י א תניא ) ד מ י ה :וכי ור״ג
מ ס ו ס ק י מ:
)ועי׳ תום׳ ודים(. כ ד ת נ יא (1כ ר ע י ב :כ ד ת נ ן חרם ו כ ו ׳ -פ ל ו ׳ :
בדיה התוס׳ שכן א ו מ ר י ם דתניא, (2כא ב :ד ת נ ן ר׳ יהודה א ו מ ר ו כ ו י -ת ו ם ׳ :
ד ל ע י ל וכו׳. הברייתא ת נ א י :ת י מ א ל ר ש ב י א דאמאי ל א מ י י ת י
(2והתנן בן כ׳ שנה ,שבפי׳ רינ הוא טיס ,וצ״ל :והתניא ,אבל המגיהים הגיהו :״המשנה״ ,״משנה״ י
831
(3נד ,א :ד ת נ ן ו א י ל ו מ פ ם י ק י ן ו כ ו ׳ -פ ל ו ׳ :ד ת נ י א .
מי וכו׳. מי וכו׳ -מ :ת נ י נ א ד ת נ י א תני נא קלדב:האנמי (4
ו כ ו ׳ -מ :והתני׳. ר׳ ד ו ם א בן ה ר כ י נ ם א ו מ ר חמש ר ח ל ו ת תנן (5ק נ א :והא
(6ק נ ם ב :ו ה ת נ י א נ פ ל ה ב י ת -בדיו ר פ י ח וד׳ ל ו ב ל י ן וכי״י וד״ג ו ר מ ״ ה :ו ה ת נ ן .
ס נ ה ד ר י ן
״ ד ת נ ך בד׳ פ ס ד ״ מ )והוגה ראב״צ אומר ו כ ו י -כ ך בדפוסים ד ת נ י א א( י ע ״ ב :
פ ל ו ׳ ו ק ר ל ס ׳ )מ ו ר ״ ח :ד ת נ ף . וזולצבך/
ו כ ו י -כ ך בכל דפוי״י, נ י מ א ה נ י ת נ א י כ ה נ י ת נ א י ד ת נ י א ר׳ מ א י ר א ו מ ר ב( ט ו א :
דתנן(. מ ,פ ל ו ׳ ו ק ר ל ס ׳ ! ) ר י ח ו ר מ ״ ה :
וכ״י בד׳ פפד״מ> דפוי״י )והוגה ו כ ו ׳ -כ ך בכל והתניא אין העדים ג( ל ב ס ע י ב :
דתנן. ר מ ״ ה )בפרפרזה(: קרלס׳ז
כ״י ב ה ן יד וכו׳ -כך בכל ד פ ו י ״ י )חוץ מד׳ קושטא(, א י ן לו ד ת נ י א ב: מה n
א: פח לקמן דתנן ז ש ה ג י ה : הוא והרש״ל תתק״ט, שופטים מ ,פ ל ו /ק ר ל ס ׳ וילקוט
״דתניא׳ ה י ה לו יוגה רבי׳ ואף ) ל ע י ל ע מ ׳ (828 דחניא ונזיר: א ב ל גם ביומא דתנן,
בסוסו אסורים ב פ ׳ ג׳ נ ז י ר י ם בנזיר אבל כאן זו ש נ ו י ה ב ר י י ת א כך נמצאת בכולם:
כמו ל ב ר י י ת א ה ת ם וכו׳ ו ב מ ׳ יומא ב פ ׳ ה ו צ י א ו לו י ש נ ה ד ת נ י א שנויה בחילוף היא
מ ת ח ל פ ו ת וכו׳. ש ה ב ר י י ת ו ת א ל א וכו׳ וכן רבות ב ת ל מ ו ד בכאן
כ ה ן -כ ך ד פ ו ס י ם וכי״י .וכן ב כ ר י ת ו ת ו סע״ב. נא א :דתניא בת ה(
מ ופ ו ד מ י ה :והתנן. ו כ ר -כ ך דפו׳ ועיי ורשייז והתניא תודום הרופא צג א: 0
מותר המתים למתים מותר ) ש ק ל י ם פ ״ ב מיד(. אבל מח א בדםוי״י וכי״י :ת״ש -
המת מותר למתים מותר המתים ד ת נ י א הא לא תני הכי וכו׳ הב״ע ליורשיו המת
ליורשיו גבו וכר כיצד אמ״ד!( בד׳ ונוסף ותני עלה, בדפוי״י וכייי: )ואין ליורשיו
דימום וכר יעשנו ר׳ נ ת ן א ו מ ר ב ה ן וכו׳ אומר לא יגע ר״מ ס י פ א א י מ א ולטעמיך
תני בשם מז א : שם, ידוש׳ )תום׳ ש ם ס ו ף פ ״ א / ל ב ר י י ת א ״ ד ת נ י א ״ זה הוא ציון -
ר׳ נתן ,א ב ל ב מ ש נ ה א י ן * ר נ ״ א ״ וכו׳ ב כ י ״ י מ ד ו י י ק י ם .ו ה ו ס פ ה ה י א ב מ ש נ ה ,ע י ׳ ״ ת ו ס פ ו ת
ד ב ר י י ת א. ו א ״ כ ״ ס י פ א ״ זו ה י א ס י פ א והוספות״.
מ ס ו פ ק י ם
ו( ד ע י א :ד ת נ ן ביש א ו מ ר י ם — ר מ י ה :ד ת נ י א .
ר ע ״ א -מ )בגליון( :דתנייא. (2ם ע י א :ד ת נ ן
(3כה ב :ד ת נ ן ש ו ר ה ב ר -פ ל ו ׳ :ד ת נ י א ,וכן ב ח ו ל י ן פ עיא עיש.
(4מ ב א :כ ד ת נ ן ג מ ר ו א ת ה ד ב ר -ק ר ל ס ׳ :ד ת נ י א .
מחט. ד ת ני א (5פ ד ב :ו ה ד ת נ ן מ ח ט יד -ש א י ל ת ו ת סי׳ ס א :א ל א הא
שנא׳ כ ל ח ר ם ושם: דתניא, וכו׳-קרלס׳: ד ת נ ן ר׳ יהודה בן ב ת י ר ה (6פ ח א :
ב י ש ר א ל ל ך יהיה .ועי׳ ל ע י ל עמ׳ .193
מ כ ו ת
׳דתנן״ )מוגה בדסוייי וכר-כך מי צבע אומר ד׳ יוסי ד ת ני א א( ג ם ע ״ ב :
קראקא( ,מ וריטב״א. בד׳
)מוגה בדפוסים וכו׳ -כך בירושלים מ״י( פ״ג )מעשרות דתניא םע״א: יב ב(
וכן ריטב״א. ר ב אשי(. ע״ב דיה )שם שנץ תום׳ מ, מהר״ם/ וכן ה ג י ה קראקא, בד׳
ל ר ש י י <שס ע ״ ב ד ״ ה ר ב א ש י ( ,ש כ ן ה ו א א ו מ ר )וכן ב ש מ ו ב ת ו ס ׳ ש נ ץ ש ם ! ( :מ ת נ י ׳ היה
832
במעשרות(. תנן דהא ) ד ״ ח י. וכו׳! הנוף > אחר מקלט < בערי ו ב ר י י ת א דהכא
פ״ג כריתות )משגה ב ד פ ו ס י ם ומ וכו׳ -כך שאלתי ר״ע אמר דתניא יד א: a
דתגץ. ה גיה: ב״ח מ״ז(»
מ ״ ח ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ה ו ד ה א ו מ ר מ ש ו ם ר׳ י ו ס י וכו׳ ד> כ ע ״ א :ו ה ת נ י א ) מ ע ״ ש פ ״ ג
דםוסים ,מ וריטב״א. -כ ך
ש ב ו ע ו ת
833
ו כ ר -כ ך ד פ ר .מ ,ד״ח ,רי״ף ורא״ש. מ ח ב :ו ה ת נ י א ר׳ יוסי א ו מ ר נוטעין ד(
קיפוי להו איבעיא וכו/ מ״ז( פ״א )מעשרות יין מ ש י ק פ ה ו ה ת נ י א ה( נו א :
ק ו ל ט מ ן ה ג ת ו כ ר )שם( -כ ך ד פ ו ׳ ו מ שקפה אע״פ משיקפה ו כ ר ת ״ ש ד ת ג י א יין דבור
ושגה ב מ ע ש ר ו ת וכו׳(, דתנן )אבל ב ת ״ ש : ור״ח התלמוד, מסורת שם ״דתגיא״(. )וליתא
נ ע ש ה משיקפה איגי ו ה ת ג י א ל ח ש ו ב ש ה י א ״ ב ר י י ת א ״ ו ש נ ש נ י ת לעגין י י ן ג ם ך: ד״ח
ד״ה בדםוי״י התום׳ וכן שגו ר׳ ע ק י ב א . ב ר י י ת א וסרקינן מתניתין רבנן נסך. יין
ד א ע ״ פ ש ק פ ה ,ו ה ג י ה ו ב ד ״ ח ע ״ ס מ ה ר ש ״ א :ו מ ת נ י ׳ )עי׳ ד ״ ס ב ה ג ה ו ת , וברייתא תרצה:
ב ש ת י ה ן :והתנן ,דתנן .ועי׳ להלן ״ ת נ ך ע״ז שם. ש א ף הוא טעה( ,והגרי״ב ה ג י ה אלא
ומ: מ״א( -ד ״ פ פ״ג )מע״ש וכו׳ לחבירו אדם לא יאמר כדתנן םע״א: סב 0
אפשר אבל מ ו ג ה ?( אף הוא גבי מ ע ״ ש ז כדתנן. רש״י: כדתנןז )מוגה בד״ו: כדתגיא
ברייתא ,תום׳ ש ב י ע י ת פ י ו כג ,ולעגין ש ב י ע י ת ! שהיא
ורי״ף בחולין סי׳ רנה )ד״ה א מ ר רבא( ואו״ז ו כ ר -מ ותום׳ ז> ס ו ב :ד ת נ ן ת נ ו ר
ד ת נ י א. ת ת כ ״ ג )ב״פ(: ר׳
ח> ס ח א :א מ ר ר ב ע מ ר ם א פ ש ר א י ת א ל ה א ד ר ׳ י ו ח נ ן ו ל א ת נ י א ) ד ״ פ ו ד ״ ו ו ד ״ ש :
ד׳ במתנית׳, )ד״ו: לה במתניתין ו כ צ ״ ל ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 239ה ע ר ה (6 תנינא, מ: תני׳,
מיו(-כך בדםר שאור וכר )ערלה פ״ב ד תניא וד״ש :במתניתא( נפק דק ואשכח יוסט׳
)ועי׳ ד ״ ם שם(. ומ
דפר ) ח ל ה פ ״ ג מ״י> -כ ך ט ב ל וכו׳ הכי במה אמרו נמי ו ת נ י א םע״ב: עג ט(
גמי הכי א״כ ו ת ג ן מהדו׳ ג׳: רי״ד ובתום׳ ומ )״תניא נ מ י הכי״(. ו ת נ י א במד(. )ד״ם:
ת נ י א נמי הכי דמשנה היא בחלה. ולא ה״ג אמרו הטבל אוסר כל שהו במיגו כ ו ׳ למה
מ ס ו ט ק י ם:
ד ת נ ן. (1ו ע י ב :ד ת נ י א ה נ ו ת ן צ מ ר וכו׳ — מ והיג דיו ק ב ב עיד וד״ב : 5 8 4
(2ז ע י ב :ד ת נ ן בן ב ת י ר א מ ת י ר כ ס ו ם -מ :ד ת נ י א .
(3כ ד ב :ו ה ת נ י א ס ר ה ו ח מ ו ר וכו׳ -מ ור״ח )וכן היה ל ר ש י י ( :ו ה ת נ ן .
ו כ ו ׳ -מ וילקום :והתנן. (4מ ד א :ו ה ת נ י א א ל ו ו א ל ו מ ת ע ר ב י ן
והתנן, וכו׳ )שביעית פ י ח מיד( -דים ויוסט׳ ו מ : (5ס ב א :ו ה ת נ י א ה א ו מ ר ל פ ו ע ל
אסור, ל ק ו ם לי בו י ר ק ש כ ר ו מ: ה נ ו ס ח בכ״י וכו׳ )שם האומר ותגן וכבדםוסים לעיל:
מ ד ל ע י ל :ל ק ו ם לי בו י ר ק ש כ ר ו א ס ו ר ל ק ט לי )בו( י ר ק ה י ו ם וכוי ,ועי׳ י ד ו ש ׳ ש ם , ובכיי
לח ע״א :מה בין ה א ו מ ר ל ק ט לי בו( ,ו נ ש ת ב ש כאן ב ד י ו ר י פ .
ה ו ר י ו ת
רבנן, תנו בדסוי״י: אבל הגהת מהרש״א. זו 1תנן 1ה ו ר ו ב י ד ו כ ר , רע״ב: ג
דתנן בפרקין וכו׳ לר״ח )בדפ׳ ווילנא ד ע״ב( :תו אותיבא מ ה א ובמיוחס מ י ת י ב י, מ:
שלו מוחלף(. )הסדר
834
ז ב ח י ם
בה״ז(. )ומוגה ע״י דםוי״י ,מ ור ו כ ר -כ ך בכל מי לא תניא והנותר א( ו ר ע ״ ב :
ב( י א ע ״ א :ד ת נ ן ש ל א ב כ ל י ש ר ת ו כ ו ׳ -ב כ ל ד פ ו י ״ י ) ו ה ו ג ה ב ד ׳ פ פ ד ״ מ ( .מ ו ד א :ד ת נ י א .
בו מטבילין ברייתו מן המים אומר כל שתחילת רשב״ג ת נ י א דהא ג( כ ב א :
ת נ ן א מ ר ר ש ב ״ ג וכוי .מ ש ג ה ב מ ק ו ו א ו ת ם ״ ו בדפוסים וכי״יז ערוך ע׳ יבחוש :ד ה א -כ ך
מ ״ ז וידים פ ״ ב מ ״ ב ! ו ש ם :טהור ,ד״מטבילין בו״ אינו א ל א פרפרזה.
( 1
התערובת ממלא מדם היה כוס )אחד( אומר רבי יהודה דתניא ד( ל ד ם ע ״ ב :
ה י ס ו ד -כ ך ב ד פ ו ס י ם כ א ן )ובקצת כי״י( ,ו ב ה ק ב ל ה ש ב מ נ ח ו ת כנגד זריקה אחת וזורקו
א
ושם: פ ס ח ׳ פ״ד ,מ ״ ח , משנת והיא דתנן(, ור : )בזבחים מ נט ב ״תניא״ אף בכי״י
)בדברי רבי ה י ט ו ד כ נ ג ד במ״ו :זריקה אחת אבל ה מ ז ב ח , ג ב י על אחת זריקה
ש ת י ו ב צ י ר ו ף ב ה צ ע ה המשגה ע ל גבי המזבח( ז זוהי סוף פ ״ ג : אף בתום׳ יהודה
אומר יהודה רבי )תום׳ שם( תניא גופא ולקמן: ואינה הברייתא דלקמן. ה מ ש נ י ו ת ,
2 ( 1
רא, בכ״י ״גופא״ וכו׳-ליתא ישפך שאם התערובת ( מדם ממלא היה )אחד( כוס
ה פ י ס ק א על שבסדרה כ ל ה ס ו ג י א מ ן ״ ת נ י א ״ ו א י ל ך ל ק ו ח ה מ ס ס ח י ם ס ה א -ב, ואמנם
ה מ ש נ ה שם ,ואין מקום כ א ן ל״גוםא״. של
ד ב ר י ר׳ מ א י ר פיגול משום עליו חייבין לוג שמן ש ל מצורע דתניא ד>( מ ד א :
רש״א אין חייבין עליו לוג שמן של מצורע -כך ב כ ל הנוסחאות ,ו מ ש נ ת נ ו ה י א )מג א(:
פ י ג ו ל וכר ,״והש״ם קיצר משום עליו חייבין אומר מאיר ורבי פיגול משום
״ת״ר״ במגחות )תום׳ ז ב ח י ם פ״ד ,ב , הברייתא אבל אינה )הגרי״ב>, דמתגיתין״ לישנא
ט ו ב( ,מ פ נ י ש א י ן ב ב ר י י ת א זו י ו ת ר מ ן ה מ ש נ ה ש א נ ו ע ו מ ד י ם ב ה .
)מע״ש לקדש והתניא ואי בנויות בחול ופתוחות לשכות למעוטי ואלא ו( נ ו א :
( א ר בכ״י וכן תנינא, מד״ו רפ״ט וש״ח: דפוי״י )חוץ ק ו ד ש -כ ך בכל תוכן פ״ג מ״ח(
3
שלרביגו״ > מספדו ״הגיה רש״י בד׳ פפד״מ(* ו ה ת ג ן )וכן ה ג י ה ו מ: קהיראז וכ״י
ת נ ן. ו ה א ג ן )עי׳ ש מ ״ ק ,וכ״ה ב ר ש ״ י כ״י ירושלים(:
אשם הוא אשם ד ר ש יהוידע הכהן ) ש ק ל י ם פ ״ ו מ״ו> ז ה מ ד ר ש ד ת נ י א aקג א
ד ת נ ן( .ו כ ן ו כ ר -כ ך בדם׳ ,מ ור« )רב ו ק : אשם לה׳ כל ש ב א משום חטאת ומשום אשם
ב ת מ ו ר ה כ ג ב ד פ ר ,מ ופלו׳ ור״ג .א ל א ש ש ם :להביא כל ד ב ר ה ב א מ מ ו ת ר ח ט א ו ת ״דתגיא״
י ל ק ח ו כ ר ,ש ה ו א צ י ר ו ף ש ל ש ק ל י ם פ ״ ו מ ״ ו ו פ ״ ב מ ״ ר ) ,ו ע י ׳ ת ״ כ ח ו ב ה פ כ ״ א S* n ואשמות
׳ ) י ו מ א ס ו ף פ״ד - (,כ ך ד פ ר ,מ כ ו אומרים ו ח( ק י ב :ד ת ג י א ר ׳ א ל ע ז ר ו ר ׳ ש מ ע ו ן
ו ת ו ם ׳ ד ״ ה ו מ ו ד ה ,ר׳ ו ר ש ״ י :ד ת נ ן ,א ב ל ל ע י ל מ ב א ב כ ל ה ג ו ם ח א ו ת :ד ת ג ן . )וקה׳(
מסופקים:
(1ג ע ״ א :ד ח נ ן ת נ ו ר ש ח צ צ ו ו כ ו י -מ :ד ת נ י א .
(2ל א א :ד ת נ ן ה א ו כ ל ו כ ו ׳ -כ י י ק ה ׳ ) ב ד י ם ס ו ף מ נ ח ו ת ,ד ף ק ל ז ע ״ א ( :ד ת נ י א .
א
(1ליתא בכ״י ר .
ה מ ז ב ח שאם וכו׳ )מעין התום׳( ,אבל ושופכו ע״ ג (2בזבחים ס ע״א הנוסח בברייתא:
גס בפסחים שם ליתא בברייתא.
שהעתקתי בו הגהות הםסכתא ובדקתי בדף אחד (3עי׳ תשו׳ רש״י שבחופש מטמונימ סי׳ י א :
)״זבחים*( מספר רבינו יצחק ביר יהודה זצ״ל וממנו הגהתי בספרי וכוי.
] (4ועי׳ מש״כ בתרביץ ש״ז.[145 ,
835
דת ניא. (3עד א :ד ת נ ן ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ו כ ו ׳ -ר א ב י ״ ה ח״ב סי׳ תי״ב:3 ,
מ וקה׳: ב נ א כ ל ו ת -טיס הוא t מדבר אלא הכתוב ו ה ח ב י א אע״פ שאין (4צב ב :
ת נ א אע״פ וכו׳ ב נ א כ ל ו ת ק א מ ר )ועי׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(570 ת נ א ! ר ב ,רש״י ו ש מ ״ ק :ו ה א והא
(5קז ב :ד ת נ ן א מ ר ר׳ א ל י ע ז ר כ ש ה י ו ב ו נ י ן ו כ ו י -ר :ד ת נ י א ,וכן ב ש ב ו ע ו ת )עי׳ שם(.
מ נ ח ו ת
-כך )תרומות ם״י מ י ב ( וכו׳ שריסקו תפוח דתניא הא אזלא כמאן א: נד א(
תרומות במסכת ה י א מ ש נ ה תפוח: ד״ה תוס׳ ז פפד״מ( )והוגה בד׳ מ ור בדפוי״י,
בוודאי מפני שאף לפניהם היה ״דתניא״. פ״י,
ת נ י א רבי יהודה אומר כוס ו כ ר -כ ך בכל הנוסחאות. נט ב :ואילו היכא דבידו ב(
ל ע י ל ב ה ק ב ל ו ת ז ב ח י ם ל ד ב. ועי׳
)בשבת קלג ב בכל דתניא ו כ ר -מ .ףב וקה׳: דתנן בין ש נ ר א ה בעליל סד א: ג(
ה ג ו ם ח א ו ת :דתגן(.
בד״ה להלן רש״י והתניא. וקה״. ו כ ר -ר * כשר הלילה כל והתנן א: עב a
דתני. פסול ,אבל בד״ו: ד ת נ יא והא שנקצר:
א
צז א בפסחים ד ח נ י א ׳ וכ״ד• וקד.׳: וכר-מ ,ר דתנן הפריש חטאתו פ ע״א: ה(
ו כ י ״ י ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(822 בדפוי״י
ב
שלח וילקוט וקה׳ מ״ג(-ר )פרה פ״א מ ב י א עליו וכו׳ דתנן הקריבו ו( צ א ב :
״דתני׳״ וכן )רא :דתנן ,מ חסר(. ד ת נ י א פפד״מ(: ורש״י דפוי״י )והוגה בד׳ תתקמ״ו
ו כ ר -מ ש מ ע קצת כ ג א ב כ ״ י רב .ו ב ר ש ״ י ש ם :ה ק ר י ב ו .מ ש נ ה ה י א ב מ ס כ ת פ ר ה בחולין
״דתניא״. לפניו היה שגס
, ב
תום׳ יקה :והתניא! י וכר-מ, צד א :והתנן בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר ז(
משנה היא במסכת תמיד ,משמע שהיה להם ״והתניא״. בזמן: ד״ה
מסופקים :
ו ב ו ׳ -ר ב :דתניא. (1ד ע י ב :ד ת נ ן האשה
ד ב ר י ם -ר ב :ו ה ת נ י א )לעיל ל א ציין ד״ס כ ל ו ם ( . (2יד םע״א ) ב פ ע ם ב( :ו ה ת נ ן א ל ו
ד ת נ י א. :145 (3ל א א :ד ת נ ן ר׳ מ א י ר א ו מ ר ה ש מ ן ו כ ו ׳ -ת ה י ג א ס ף )תרם״ם(,
(4מ ח א :ו ה ת נ ן א ב ר י ח ט א ת -ק :והחביא.
ואפייתן. ד תניא בפנים-קהי: :א ל א אי ק ש י א הא ק ש י א ו א פ י י ת ן ב (5צר,
ח ו ל י ן
בשני אחד מטמאין בשבוע ומכור, לכדתניא שחין למאי נםקא מינה ח ע״א: א(
לך לומר הכתוב חלקן ולמה מ״א( ופ״ט )גגעים פ״ג מ ״ ד ובפסיון בשער לבן סימנין
ל מ ה נחלקו( -כך וב: מ צ ט ר פ י ן זה ע ם זה )תום׳ ש ם פ ״ ג יג ,ה מ ק ב י ל ה ל פ ״ ט מ ״ א שאין
<עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(798 ב מ ש נ ה ב ר י י ת א ש ל ש ו ל יש כאן איפוא הנוסחאות: בכל
ש ם :ותניא )נגעים פ ״ ט מ״א( איזהו שחין וכר ואיזהו מכוה נכוה ב ג ח ל ת ב ר מ ץ ב(
והיא מ כ ״ י ר ב :ותנן(, )חוץ וכי״י בדפר וכו׳-כך ר ו ת ח ב ג פ ס י ס ר ו ת ח ב ס י ד
הברייתא מתוך בציטאט שגוםף רותח׳, שאין בה ״בסיד רותח בגפםים אע״פ משנתנו,
רותח בגיפסיס או ב ס י ד מנין נכוה ב ג ח ל ת או ברמץ ת״כ תזריע פ״ז ד : ע ה א, פסחים
וכר )במקום ׳ ׳ ה א ו ר ״ -ב מ ש נ ה ובברייתא ״האש״(. רותח
לא ישן ד ב ר י אבל חדש ג( י ד ם ע ״ ב :ר ׳ י ה ו ד ה ד נ ר ו ת ה י א ד ת נ י א מ ט ל ט ל י ן נ ר
836
מ״ו, ם״ג שבת מ ש נ ת שהיא וקרוב דתנן(. וכי״י )חוץ מ ה ׳ : בדפי יהודה-כך רבי
ת ו ם ׳ פ ״ ג /פ ״ ד יג(, ) ש ב ת מ ד א, הברייתא פי על ״ ד ב ר י ר׳ יהודה* בציטאט והוסיפו
מפני אותה והביאו הברייתא שהיא ב ב ר כ ו ת ט ו א .א ב ל א פ ש ר למשל שהוםיפוהו כשם
(
ר ׳ י ה ו ד ה ״ ׳ ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 780ו א י ל ך ' . ״דברי
דתניא גרסו: -התום׳ מ״ה( פי״א )פרה וכו׳ הטעון כל דתנן םע״א: לג n
להלן(. ןעי׳
דוהתניא* מ״א(-,״תניא״ ם״ג )ידים וכו׳ ידיו הכניס דתניא אין ב: ד (.ל ג
( 2 ג א ב
. ו ר :דתנן ר בניחותא( גם מ ז ר :דתנ׳, כלומר
ו כ י ״ י )חוץ פ״ב מ״ב( -כך בדפו׳ )טהרות וכו׳ אומר ר׳ אליעזר דתניא שם: ו(
ג
ר ,ו ה ג ה ה כ״י בד׳ שונצינו ש ה י ה בידי רבינוביץ(. מכ״י
כדג(-כך )גדה ם ״ ה וכו׳ דמםייע לך תינוק תניא רבא לר״נ םע״א :א״ל ז( נ א
הנוסחאות! בכל
דםוי״י: בכל מ״ג(-כך פ״ג וכו׳ )בכורים אומנות כל בעלי והתניא נד ב: ח(
״והתנן״!(. בד״ר הוא שהגיה ב וףג )ורש״ל ר , מ וקראקא, ד״ו ,שלוגיקי ,בזיליא שונצינו,
התם במסכת תענית אמרי׳ כלומר שכן הוא אומר: ש א ף ר ״ ג ה י ה לו ״ ו ה ת נ י א ״ . וגראה
עלי וכר. גונבי
אגא שנחתכו רגליה וכר )ס״ד מ ״ ו ( -ה: בהמה א״ל אנא מתני׳ ידענא ט( נז א :
א
וכן ר . ״ ד ת נ י א ״ גם ד׳ שונצינו(. גם )״מתניתא״ בהמה ד ת נ י א ידענא מ ת נ י ת א
בהמה .ה :אנא מתניתא ידעגא דתנן )״מתניתא* ד ת נ י א גז ר ע ״ ב ב כ ״ י ר א ורב: לקמן
גם ד׳ שונצ׳ .י ו ס ט /בז׳ ו ק ר א ק א .ה נ ו ב ר ואמ״ד(. כאן
לגבי אומר לא יקרב )״דתגן״( ולד ט ר ס ה ר׳ א ל י ע ז ר ד ת גיא א :אלא הא י( ג ח
ו כ ר ,ע י ׳ ל ה ל ן י ת נ ך סי׳ יג. מזבח
מ״ב( -כך בכל ב :ד ת נ י א ר׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר ה נ ו צ ה מ צ ט ר פ ת )טהרות ם ״ א נח יא(
ג
ב ט ה ר ו ת וכו׳ משנה שהוא תום׳ :ור״ת אומר )מאי היא דתניא(» רב ור מ וה, דפוי״י,
דתנן מםה״ת: דתניא. לפניהם: אף היה ד״ס(-בוודאי עי׳ התום/ כנו׳ כי״י )ובכל
גרםי׳ לא ברם פ״ק טהרות לכזית( ור»: ה ב ז ר ל כ ב י צ ה )כנו׳ כ ״ י מצטרפת הגוצה
ואינו במשנה. בכביצה
ס ט ב -ע י ׳ ל ה ל ן ק ל ה א ) ם י ׳ כ(. ים
)שם!( א מ ר ו ת נ י א ר״מ וכו׳ דברי שלשה )כלים פ כ ״ ז מיי( ד ת נ ן עב ב: יג(
ב
ור : ותבן, מכי״מ: )חוץ וכי״י בדפוסים ״ותניא״ וכו׳-כך מדרס באיזה ובי ר׳ יוסי
משנה נגע זה מדרס באיזה יוסי וכי א״ר מסה״ת: וכי!( ז אומר ר׳ יוסי ר״מ דברי
במם׳ כלים וכר. היא
)ומוגה דפוי״י ו כ ר -כ ך בכל הבר שור )כלאים ם״ח מ׳׳0 ד תג יא פ ע״א: יד(
פ פ ד ״ מ ! ( מ ור ,וכץ ב ס נ ה ד ר י ן כ ה ב ב כ ״ י פ ל ו ׳ ) ע י ש ( . בד׳ ״דתנן״
וכר-כך שמעון אומר חולין ) ת מ ו ר ה פ ״ ז מ ״ ד ( ר׳ והתני א פה ב :א״ל אין טו(
(2הערה ט בד״ס שייכת ל כ א ן ! ד״ה אבל. ב כ ו ועי׳ תום׳ חולין !(
837
ובכי״, בדפוסים וכו׳-כך נוטלין מי רביעית טז> ק ז א :ד ת נ י א ) י ד י ם פ ״ א מ ״ א (
מחשבה צריך בכפרים נ ב ל ה הא דתניא חלב לרבא א״ל רב פפא קכט א: יז(
838
דתנן(, מכ״י רא: )חוץ דפו׳ וכייי וכו׳-כך יחוד של תאנה דתניא קכט ב: יח>
פ ״ ג מ ״ ח )תום׳ כלים ב ״ ק פ ״ א יג כחכמים(. עוקצין
,
לכדתנ/ וכו ־דיו: לכדתנן )ביכורים פ״ג מי״ב( ל מ ה אמרו נכסי כהן יט> ק ל א א :
ל כ ד ת נ י א. ורב ,ו ה ג ה ה ב ד ׳ ש ו נ צ י נ ו -מ י נ כ ן : מ
א
וכו׳-מ ור : האומר במוקדשין ר׳ י ו ס י ו ה ל א דאמר תימרא ומנא א: קלה כ(
אבל בכי״י דתנן, ב: לעיל סט א מ ר ר׳ יוסי )תמורה פ ״ א מ ״ ג ( ; ד תגי א תימרא ומגא
<עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(827 ה א ו מ ר ר ג ל ה וכו׳ ת ג י א מי לא ע״א: דתניא ,וכן בקידושין ז ר:
)עד דפוי״י וכו׳-בכל כל גרני האומר א י ן ו ה ת נ ן ) ח ל ה פ ״ א מ״ט> קלו ב: כא(
ב ( I
דהא תניא. ר : ו ה תניא, גם ברש״י ,ו מ : גם ב ג מ ר א פפד״מ(,
בדפו׳ וכ״י: ו כ ו ׳ -ר א ורש״י תרומה עין יפה <שיעור> קלז ב :והא אגן תנן כב(
)תום׳ :ו ה א א נ ן תנן(. והתניא
וכן וכי״י, בדפו׳ וכו׳-כך נדר איזהו מ״א( פ״א )קינים והתניא א: קלט כג(
ע ״ א :ת ג ן התם(. ב כ י ״ י וילקוט .עי׳ ש ם )מגילה ח ו ע״א בר״ה
פ י ה מ״ד (.ן ש ם :והתבן )האומר( שור זה וכו׳ -בכל כי״י :והתגיא )ערכין כד(
מ ם ו ם קי מ:
ב
ד ת נ י א. (1כג א :דוזנן ה ק ר י ב ו כ ו ׳ -ר :
א
(2כה ב :ד ת נ י א ה מ ת מ ד -מ ,ה ו ר :ד ח נ ן .
ד ת נ יא. ו ב ו ׳ -מ )בגליון(: (3ל א ב :ד ת נ ן ס י ר ו ת
(4מ ו ב :ד ת ג י א איזו היא יבשר .ו כ ו ׳ — מ ,ה ,ר א ו ר * :ד ת ב ן ,ר ב :ד ת נ ׳ .
ו כ ו י -פ :םשיטא א ל א בזה א ח ר זה ו ב ח ד א ה ת ר א ה ו ה ת נ י א (5ס ב ב :ת נ י נ א נ ז י ר
ב
נזיר. ר :פשיטא ד ת נ י א נזיר,
ו כ ו ׳ -ה :דתניא. (6צט ב :ד ת נ ן דג
ד ת ני׳. (7ק א א :ד ת נ ן ט מ א ו כ ו ׳ ) ז ב ת י ם םי״ג מ ״ א ( -ד י ו :
ד ת נ ן .וכצ״ל.
וכן מ ו נ ה והתנן, (9ק ד ב :ו ה ת נ י א ר׳ יוסי א ו מ ר ששה ד ב ר י ם ו ב ו ׳ -ב כ ל כ י י י :
ב כ ו ר ו ת
והצירעין טהור ומותר באכילה ה גז י ן דבש ד ת נ י א כמאן אזלא הא א( ז ע ״ ב :
ראשית ודי קראקא( - .״הא כל גזיי )לפניי ד״ו רםיא ,ד׳ שלוגיקי דתניא בו״ם בשעות: (1
דבריו קיימין״ ,דיוק הוא של הגמרא ,ולא היה שנוי בשום ״משנה״ ,וטעה בזה אהרנטרוי ,בהערה.
839
״כמאן אזלא הא סי׳ תלו: הישר ר״ת בם׳ ז צב ו ה מ כ ר י ע סי׳ ד פ ר ומ ורא״ש וכו׳-כך
אין פ״ו מ״ד( )מכשירין דבמשנה ומותר טהור והצירעין ד ב ש הגזין ג ר ם י נ ן דתני׳
בה המשנה משום דלא קחני אינו״ ,״והאי ד ל א אייתי ה כ א והגזין אלא ד ב ש צירעין, בה
הגזין ד ק ת נ י ב ב ר י י ת א ״ )רי״ד ש ם ותום׳ כ״י ש ב מ ז ב ח כ פ ר ה ב ש ם ר״ת(, דבש
הברייתא של באשגרה ״הגזיך, במשנה שהוסיפו אלא ״ברייתא״, ש א י ן זו אלא
ומש״כ חגזים ,ועי׳ סי׳ הגאונים 1 2 9״ )ה״ג ד״ו ח ע ״ א : יכול אף ד ב ש הגזין שלפגיה:
וירוש׳ )עי׳ ד״ס( ״ צ י ר ע י ך א ף ב ש ב ת קו ב וכן ה ם ב א י ם י ח ד ע ם וכו׳, והצירעין שש
פ י ״ ד ,י ד ע ״ ב ,ו ל ע נ י י נ ג ו ״ ט ע ם א ח ד ל ה ן ״ ) ר ״ ת שם(. שם
ב( ל א ב :מ א י ש נ א מ ה א ד ת נ י א ה ל ו ק ח ל ו ל ב ו כ ו ׳ -כ ך ד ם ו ׳ ו מ .
ש נ ר א ה בו נ ג ע ״ ( חתן ״דתנן )מ ח ס ר דתני׳ וכו׳-בד״ו: חתן דתנן ג( ל ד ב :
פ י ׳ ה ג א ו נ י ם נ ג ע י ם פ ״ ג מ ״ ב ) ע מ ׳ (95ו מ ש ״ כ ש ם . ועי׳
ע ר כ י ן
ל א מ ו -מ :דתניא. א( ב ע ״ ב :ד ת נ ן ק ט ן ש א י נ ו צ ר י ך
היודע!( ש ם :ד ת נ ן ק ט ן ה י ו ד ע וכו׳ -ד י ו ו מ :ד ת נ י א ) ו ש ם :ק ט ן ד ת נ י ׳ ב(
ש ם :ד ת נ ן מ י ש ח צ י ו וכו׳ -מ :ד ת נ י א . ג(
ו כ ו ׳ -ד ״ ו ומ :דתניא. ג ע״א :דתנן הכל כשרים ל ק ד ש n
ח ל צ ה מן ה א ר כ ו ב ה וכו׳ )יבמות ם י ״ ב מ״א( -מ :ד ת נ י א . ו ת נ א ד (.י ט ב :
ת מ ו ר ה
וכו׳ -כ ך ד פ ר ,מ את הקבר החורש מ״א( )אהלות שם כ ד ת נ י א רע״א: יג ב(
ו פ ל ו /ו כ ן ב מ ו ״ ק ה ע ״ ב <עי׳ ש ש .ש מ ״ ק מ ג י ה :כ ד ת נ ן ? א ב ל ב א ו ת ו א ו ת א ׳ )״וכדתניא״(
אהלות שם, )כמשנת ב י ת ארבע1ת 1ם א י ן ר׳ יוסי א ו מ ר ח מ ש ה הציטאט: משלים את הוא
ק י צ ו ר י ם ו פ ר פ ר ז ו ת כ א ל ו ר ג י ל י ם ב ב ב ל י ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 782ו א י ל ך ( ו כ א ן ה י ה ל ו אבל
שלא הביא את הרישא של המשגה ,מכיון ״בבמת יחיד״ במקום ״בבמה״ ״לשנות״ צורך
)״במת יחיד״( א ל א פסחים״ .אבל בחום׳ מגילה ם פ ״ א : בין במה גדולה לבמה קטנה *אין
קרב בבמת יחיד כל שאין נידר לבמת צבור אלא כל שנידר ונידב י ח י ד בין במת אין
שהבבלי מצטט את משנתנו ,אלא שהשתמש אנו רואים איפוא ציבור. קרב בבמת ונידב
של התום׳ ל״במה״ של משנתנו. בפירושה
קג א בזבחים וכן ור״ג. ופלו׳ מ דפו/ -כך וכו׳ מדרש זה דתגיא ב: כג ח
ל ע י ל ע מ ׳ .(835 )עי׳
840
ד׳ ולא ב׳ שנאמ׳ מותדין זונה ומחיר כלב אתנן ה כ י נ מ י ת נ י א רע״ב: ל ה(
שני׳ )״מותרין ומ בד״ו הוא -כך ולדותיהן ולא הם שניה׳ גם שנ׳ מותרי׳ ולדותיהן
ומ בדפו׳ וכן ו ת נ י א . מ: ו כ ו ׳ -ב כ ״ י שנא׳ משום מותרין זונה ומחיר כלב אתנן ותנן
אף היה כך ליתא שם ושם(: ולדותיהן״. ולא )״הם וכר כלב אתנן ו ת נ י א ב: כו בסוטה
אמאי ד׳ ולא דב׳ ב ר י י ת א מייתי כי ועוד מנא: ד״ה תוס׳ וביבמות. כאן התום׳ נוסח
לה. גרסינן כ ו ׳ הכי נמי תניא בד״ו: רש״י וכר: הכי נמי דקתני מתניתין מייתי לא
מ נ י ן הכי נמי תניא הגיה: רש״ק אבל גרסינן לה, כו׳ כלב אתנן תניד. בצ״ק: והגיה
וכן ל ה, ג ר ם י נ ן ד ל א ו נ ״ ל ו ג מ ג ו ם ל ה מ י י ת י ל ה כ י ב ה ד י א ו מ פ ר ש ה
היא,(... מתני׳ וכו׳. הכי נמי תניא ירושלים: ברש״י כ״י כיי: רש״י )ע״פ בשמ״ק הוסיף
ו א ם מותרין זונה ומחיר אתנן כלב הכי נמי תניא ושמ״ק: ר״ג ז בגמרא הגיהו פיו ועל
גם ה׳ ת ו ע ב ת כ י ת ״ ל ב ז ה ז ה ו ש ל ב ז ה ז ה ש ל ה א מ ו ר ל י ת ן ת א מ ר
לקו׳ :(381 ש״ה, מהדו״ח <JQR חפץ לרב המצות בם׳ גם אבל וכוי. ולא ב׳ שגיהם
ולםגיו וכר, ארבעה ולא שנים שנ׳ מותרין שניהם זונה ומחיר כלב אתנן ר ב נ ן ת נ ו
הכי נמי ״תניא כאן לפניו אף שהיה מזה(-,משמע )חוץ כולה המשנה שם את הביא
ופלו׳, מ וכ״י ד״ו כנו׳ הוא הגוםח שעיקר מוכיחות. וסוטה ביבמות והמקבילות
היא. ו מ ש נ ת נ ו
מסופקים:
ו ת נ ן. (1ה ר ע י ב :ו ת נ א ל א שאדם וכו׳ -דיו ו מ ו פ ל ו ׳ :
ב ד ף יא הוא וכן חנן, והא ה ו ל ד — שמ״ק .מ ו פ ל ו ׳ : אין תניא והא ( 2י ע״ב:
רע״א .אף ב ד פ ו ס י ם .
( 3יא א :ת נ י א ר י א א ו מ ר — שמ״ק מ ו פ ל ו ׳ :תיש.
( 4בג ב :ו ה ת נ י ׳ שלשה ע ש ר ש ו פ ר ו ת -מ .פ ל ו ׳ ו ד י ג :והתנן.
רימה הבאה ת ר ו ד איל ר ב א )ירבה׳( ל ר ב ה ו נ א ת נ י א דמםייע ל ך מ ל א (5ל א א :
תרוד רימה תני מלא הריי אתי מ ו ר י דהכא •והקשה ר״א מ ט מ א ובו׳ .ת ו ס ׳ : ת י מאדם
מ ט מ א ה ד ב ר י ר׳ מתה בין חיה בין רימה בזית )אהלות פ י ב מ״ב( ת נ ן ובמשניות
צ ר י ך ל״הבא היה החולקת ,ורבה ב ר י י ת א היא. שבגמרא שזו נראה אבל וכוי, אליעזר׳
ח״. מאדם
כ ר י ת ו ת
)ד״ו: דפר ו כ ר -כ ך כפרה מחוסר גר אומר יעקב בן אליעזר ר׳ דתניא ע״ב: ב א(
מחוסר גר ב ת ו ס פ ת א דתני מדר״א לאסוקי מנינא אומר: הוא שכן ור״ג, מ דתני(,
גר אומר ראב״י יא: פ״א בתוס׳ ואולם מ״א, בפ״ב היא משנה אבל וכר. הוא כפרה
הקטרת מותר כד ת נ י א וכו׳ בה עושין היו מה הקטרת מותר דתניא םע״א: ו ב(
מ״ה(. פ״ד שקלים חדשה, מתרומה בשניה: גס )מ דפר ומ ו כ ר -כ ך
מ״מ פ״ז )תרומות וכו׳ לישראל שנישאת כהן בת דתניא רע״א: ם ע ״ ב -ז ו 0
841
מ ס ו ס ק י ם:
חוס׳ :דתנן. ו כ ו ׳ -מ :ד ח נ י א ,ד י ו :דחג׳, גדול אמרו ב ש ב ת (1טז ב :ד ת נ ן כ ל ל
)משנה ל ק מ ן כה א( -מ : וכו׳ עבירה ססק שבא ל י ד ו הרי איל ת ג י א (2יח ב :
וכן ב ק ט ע ש כ ט ד -ז י ג ג ר :ת ג י ת א . ת ג י ת ה,
(3יט ב :ו ת נ ן מי שהיו לו ש נ י ת י נ ו ק ו ת וכו׳ -ש כ ט ר ־ ז י נ נ ר :ו ת נ י ,א ב ל זו ב ו ו ד א י
ט י ס או־דסום מן ׳ ו ת נ ך )ועי׳ לעיל עמ׳ .(311
מ ע י ל ה
הרצפה והיה מקומה )רש״י ודיג ו ר י ש נשפך על )מ( ד ת נ י א א :ומנא תימרא יז
דם״( טהור א י ה ל רביעית )״של מקצתו על איהל )״מדרון״( קטפרם מקומו( באהלות:
( 1
מקומו אם היה בארץ( )מ: ב א ו י ר .באהלות פ״ג מ״ג שנינו :נשפך כולו ט מ א על
וכו׳ מ ש נ ה מהך מייתי דלא ותימה שם: ר״ש טהור ז מקצתו על והאהיל קטפרם
נמי ק ש ה וכר. ד ה ת ם ואברייתא
ת מ י ד
ג פ ן -ש מ ״ ק ומ :דתנן. א :דתניא כט
נ ד ה
842
אמ״ד תיו, עד בד״ו, מ״א(-כך )זבים פ ״ א ה ר ו א ה וכו׳ ת נ י א ועוד א: ג( ע ב
״ ת נ ך בגמרא וברש״י הוגה ובד״ח )מ :מתיבי!(, וכ״ה בתום׳ ב ג מ ר א בין ברש״י, בין
בתום׳. ולא
ו כ ר -כ ך בכל הנוסחאות. בפיאה״!( בשבת ההיא )״משנתנו תניא נא ב :כי ושם
מ םו Dק י ם:
והתנן. (1ז ע״א :ו ה ת נ י א אשד .שהיא וכו׳ -מ ו ר :
ד ת נ ן. (2ח ע״א :ד ח נ י א ר׳ יהודה בן ב ב א העיד וכו׳ -מ ו ר :
מ ור: אבל אמיד, עד בד״ו, וכו׳ -כך במים יהא כמה כדתניא (3ט ם ע ׳ א :
כ ד ת נ ן.
כ ד ת נ ן )פרה פייב מיה, -מ ור: (4יג ע י ב :כ ד ת נ י א ר׳ יהודה א ו מ ר רואין וכו׳
ועי׳ ת ו ם ׳ פייב יג(.
ת נ ן (4
843
ב ר כ ו ת
בגמרא בדפוי״י ד״ם(-כ״ה ועי׳ א תרומות ם״ז )תום׳ דתגן השותה (1ל ה ב :
מ ,פ ו א ״ פ .ה ״ ג .ר י ״ ד ו ש מ ״ ק ) ו ה ו ג ה בד״ח(. ורש״י
ל ״ ג תום׳ ר״י: ו ש ״ ג ( -כ ן מ ,פ ו ר י ״ ד ! (2ל ו א :ד ת ג ן ה ח ו ש ש ) ת ו ם ׳ ש ב ת פ י ״ ג
; מ כ״י בגליון יהוםםיה ר׳ העיר וכן דתנן. היה איפוא לפגיו: היא. דברייתא דתנן
ג ר ס י נ ן ד א י נ ה מ ש נ ה וכוי. ותניא
ותניא(. ש ם :ד ת נ ן ע ל ה מ ל ח ו כ ו ׳ -כ ן ג ם ב כ ״ י מ י ב ב ״ נ :ד ת נ י א ,ב נ ד ר י ם נד .ב : (3
ומ )חוץ מ ח ד ש י ם ש ב ח ד ש י ם ( בכל הדפוסים נצפה-״ותנך שם :ותנן על מיני (4
פ, נצפה-מ. על מיני ו ר מ י נהי וכן שם להלן: ו ה ת נ ן . ותני׳( ן ב ״ נ : שם: )והוגה
י ב כ ר ה ג , ה ת ב ן ר כ )והתגן( ,ו ה ו ג ה ב כ ״ י מ :ו ה א תניא, ת ג ן ו ה א או״ז סי׳ קםג ו ש מ ״ ק :
שעח :והתניא. סי׳
וכן והתנן(, )מ: וכי״י הדפוסים בכל וכר-כך בית בנה והאתנן (7נ ט ב :
)אבל מ ל י ת א ״ ש ל ו ו ש ל א ח ר י ם א ו מ ר ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ״ ,ואם כן מ ש נ ת נ ו היא(. ברש״י
מסופקים:
בדיטב״א כיי ירושליס דף קנז ב :ואיכא דקשיא ליה מאי דאםרי׳ הכי כדתנן .ואילו לישנא (1
דםתני׳ לא קתגי נ ו ל י האי דהכי לישנא דמתני׳ במסכת זבים הזב בכף מאזנים ואוכלים ומשקים בכף שניה
דמתני׳ פירושא )׳מתניהא׳י( דקת׳ כהדיא כדאמרי׳ הכא והיא מ י׳ ת נ דהא איכא ]טמאין[• ויש טתרצין
שנויה שבברייתא ואפשר )כציל( הימב״ן: ואילו הס דברי כדתנן וכוי. בשמעתי׳ גרסי׳ ומשום הכי
בלשון הזח בגמ׳ ולפי שהענין הזה שנויי׳ במשנה קאמר דתנן ונו׳ 0ני׳ מה שהבאתי לעיל(•
844
כלאים במסכת מצאתי )״לא ומסה״ת רי״ף ׳ -מ כישות ד ת נ י א א: קלט (7
דתנא(. ח־״ו: ד ת נ ן לי ש ה י א ב ת ו ס פ ת א ״ ,תום׳ כלאים ספ״ג(: וכמדומה
הוא( סתם ות״ק ה, פט״ו )תוס׳ וכו׳ אומר יהודה ר׳ דתניא רע״ב: קמב (8
מעלין וכר. אף וכר דת נ ן )שטראק!(: -מ
ע י ר ו ב י ן
מ וא״פ .בד״ח ו כ ר -כ ך ב כ ל ד פ ו י ״ י )חוץ מ ד ״ ש ( , לב א :דתנן האומר לחבירו (2
ד ת נ י א :ת ו ם ׳ מ ע ש ר ו ת פ ״ ב ה. הגיהו:
וא״ם מ דפוי״י, בכל -כך פ ״ ג טו( )תום׳ כ ל א י ם וכר הקנים דתנן ב: לד (3
פםד״מ(. בדפר )והגיהו
וכתבו פ ״ ח ז>, דמאי )תום׳ וכו׳ הכותים מבין ה ל ו ק ח יין ד ת נ ן סע״ב: (4ל ו
ג ר ם י נ ן ד ת נ י א ד ת נ ן הלוקח יין מ ב י ן הכותים. כ א ן )וכן ב מ ק ו מ ו ת ה מ ק ב י ל י ם ( : התום׳
הנוסחאות: ב כ ל אבל לחוד. דר״מ מילתיה אלא ליכא 1מ״ח פ״ז בדמאי דבמשנה
גיטין וריטב״א(, הרא״ש תום׳ ר״ח. ב, מ כ ג ב )מ, סוכה ב י ו מ א נד ,ב ׳ וכן הוא דתנן.
)מ ,ת ו ם ׳ יד א חולין ב ״ ק ס ט א, כ ח א, וכו׳(, דבמשנה ברייתא היא )מ ,ת ו ס ׳ : א כה
ור״ג( ומעילה כ ב א ! ורשב״א
ב״י א״פ מד״ש(. )חוץ בכל דפוי״י וכו׳-כך קרובה שמועה ו ה ת נ ן (5מ ו א :
״ת״ר״ ) ש ה ב א ת י ל ע י ל ע מ ׳ (814ן בם׳ החכמה התלמוד ,וכבר הזכירו רבי׳ ברוך ומסורת
ש מ ח ו ת ריש םי״ב. כ ע״א, במו״ק
מ ח א :כ ד ת ג י א ש ב ו א י ש ת ח ת י ו ו כ ו ׳ -ד פ ו י ״ י ו מ :כ ד ת ג ן ,ו ר ש ״ ל ה ג י ה כ ל פ נ י נ ו . (6
חמשה ד תג ן וכן מ ט א א ״ פ : ד ת נ ן, ו כ ר -מ וא״פ: דתניא חמשה מח ב: (7
חסר כאן הרבה(. מ )בכיי
א ( -כ ך בכל פ ג ה ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ש ב ת פ ט ״ ז י .״ ת ״ ר ״ ב ש ב ת ק כ ג תגן עז א :והא (8
)חוץ מ ר י ש ( .כ י י מ ו ר י ט ב ״ א ,ו ה ג י ה ו ב ד פ ו ׳ פ פ ד ״ מ . דפוייי
מסופקים:
והתביא .וב״ה ב ש ב ת מז א : מ וריטביא כנכון: עניים -בד״ש, ב :והתנן בגדי בט
ואלא כא ו כ ן הוא פז א : דתניא, בן ע ק ב י ה וכו׳ -בד״ש: ד ת נ ן ר׳ ח נ נ י ה דתניא .פו ב :
ד ת נ י א )אלא ש ב כ י י מ ש ם ל י ת א כ ל ה ב ר י י ת א ( .
פ ס ח י ם
מר. דאמר ריח: כ ד ת ב ן» ה נ ו ד ר -ת ו ם ׳ כאן ויבמות עא א: ד ת נ ן עיא: (1ב
ו כ ר -מ :דתני׳׳ אבל הלכות פסוקות ד ת גן גבי תענית ציבור עד מתי (2ב ע ״ ב :
דתנן מ ת נ י ת י ן מר להא לא סבר לה בברכות מב א: גורסים ח י י ב (112 . השנה )ם׳
ת ע נ י ת יחיד ע ד מ ת י וכו׳ )ה״ג :ל ה א דתניא(» תוס׳ ת ע נ י ת פ ״ א ה! ת ע נ י ת יב א :ת״ר. גבי
מ -דפוי״י, ים פ״ג מעשרות )תום׳ וכו׳ תאנים סופי ו ה ת נ י א עיב: ו (3
ו ה ת נ ן . וערוך:
ת ש ע ח נ ו י ו ת ו כ ר )תום׳ ד מ א י פ ״ ד ט .ר נ ״ נ ב ג ״ ש ד ת נ ן סיפא היינו ט ע״ב: (4
וכן בכתובות ד ת ש ע חנויות(, ב ורש״י )היינו ס י פ א ד מ ת נ י ׳ מ , מ - ( 3 3 4כ ך גם בכ״י ס״ב
א ) מ ( :ב נ ד ה י ח א :ד ת נ י א )גם מ(. טו
שתי קופות״( ) ׳ מ מ ש נ ת ב ורש״י מ ו מ ו כ ר -כ ך גס שתי קופות דת נ ן שם: (5
845
כבדםו׳ ש ת י קופות )מ :והתניא, ו ה ת נ ן א ד פ ר פיזרו וד׳ וויניציא: פב ביבמות וכן
מ ש ב ת פי״ב טז בלא מחלוקת( -דפוי״י, )תום׳ וכו׳ דלי חבל דחניא (9י א א :
ב ור״ח: מ ה ת מ צ י ת וכו׳ )תום׳ כ ר י ת ו ת פ ״ ב יח( -ד פ ו י י י , דם דתניא א: םה (15
מ )עי׳ ח ו ם ׳ פ״ב ה ו ת ו ם ׳ מ נ ח ו ת פ״א יז(. והתנן ו ה ת נ י א אין ל ש י ן -מ : לו א : והתניא.
ש מ ,מ ב וא״ -דסוי״י, וכי׳ אוכלין ח נ ן ד א: ב נ דתניא. ד׳ יוסי ו כ ו ׳ -מ : ע״ב :ד ת ג ן
ד ׳ ח״א סי׳ ק » ו כ ן בראבי״ה ן, נ ד ת א ה סי׳ ק ב : 74 , השלם ח ט א ת וכו׳ -י ר א י ם השוחט
ב
.232קד ,ב :והא ת נ י א ה נ כ נ ם -מ :ו ה ת נ ן .
ת נ ן > ד בסמוך :חיינו סיפא ד ת נ י א הניח מאחים ,ליתא ״ ד י א ״ בכ״י מ ועיטיי׳ ובדפוי״י וא״פ:
תנ (1
846
י ו מ א
בכל הנוסחאות, א מ ר )לו> ר ״ מ ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ת מ ו ר ה פ ״ א י ז ( - .כ ך ד ת נ ן (1נ ע ״ א :
תמורה ם״ב מ״א. ב )״דתניא״( .דברי רבי מ א י ר גם ב מ ש נ ה מ מן חוץ
(2נד ,ב :ד ת נ ן ה ל ו ק ח י י ן ו כ ו ׳ -כ ך ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ו ב ה ק ב ל ו ת ) ל ע י ל ע י ר ו ב י ן ל ו ס ע ״ ב ( .
ב
)״ותניא״( ,תום׳ מ הנוסחאות ,חוץ מן ו כ ר -כ ך בכל גמי גבי סר ותגן (3נ ז א :
ת נ י א נ מ י וכר כי זה אינו מ ש נ ה ! ה ״ ג ישגים:
ותנן ה נ ו ס ח א ו ת )מ: ג ו ו נ א -כ ך בכל מצורע כי האי נמי גבי ותנן (4ו כ ן ס ב ב :
ב )ו״תניא״(. מ חוץ מן ד ת נ י א!(, וכו׳ כי ה א י גוונא נמי
ל א ב :ו ה ת נ י א ם ר ס ו -ל :ו ה ת נ ן .ל ב סע״ב: ד ת נ י. יד ב :ד ת נ י א לא י י ס י ב -ל :
מ סע״א :ד ת נ י א יעמד תי -א י פ :ד ת נ ן .פג ב :ו ה י י נ ו וכל. ו ה נ ן כ ל -ב כ ל כה״י ו ר י ׳ ד :
)מימרא דאמרינן והיינו ריאליקים: דתניא. וכו׳-מואויז: מים ר א ש ו נ י ם דת נ ן
בירוש׳( ר׳ ח י י א ׳ )•תני בעזרה ובו׳ אין י ש י ב ה והא אנן תנן סט םעיא: ב ח ו ל י ן ק ו א(.
ב
כל דחניא סת א : עי׳ ה ג ר י י ב . וכן כ ה א וש״נ, מר. ו ר.א מ ר וא״פ: מ והתנן, -מ :
ועי׳ רש״י. בלילה, ) ו ש ם :ט ב י ל ת ן ביום ,נ ד ה ו י ו ל ד ת ט ב י ל ת ן ד ת נ ן חייבי ט ב י ל ו ת -מ :
ו ש ם ו ע״א» פ ס ח ׳ צ ע י ב :ב ד ת נ י א ( .
ס ו כ ה
)עירובין פה ב: ו כ ו י -כ ך בכל הגוםחאות ד ת נ ן עירובי חצרות בחצר (1ג ע ״ ב :
ד מ ס י י ע ל ך ( ,ת ו ם ׳ ע י ר ו ב י ן פ ״ ט /פ ״ ו ז ,ו ע י ׳ י ר ו ש ׳ פ ״ ו ,כ ד ע ״ א . תגיא
ד ת ג ן. א ו מ ר י ם -מ ומב: (2ז ע ״ ב :ד ת ג י א א ח ר י ם
וד״ו, פיזרו -בדפר )תום׳ עירובין פ ״ א 0 וכו׳ היוצאה קורה דתניא (3י ה א :
אבל להלן כב א : )והגיהוהו בד׳ קראקא(. ד ת ג ן וריטב״א: ב מ , מ ״י כ וקושטא, בזיל׳
ת״ר. בעירובין יד א : ת נ י א ! והא
שבחדשים( מחדשים )חוץ דםוי״י בכל ס ו כ ת ו -־ כ ך העושה ד ת נ ן ב: (4י ט
מ ב : תיקנוהו. רש״ל דתניא( ,וע״ס :25 וה״פ לב ע״ג בד״ו )אבל 162 ד״ב וה״ג ומ
ו״תוםפתא״ היא ל מ ש נ ת סוכה. דתניא.
ה ל ו ק ח יין ו כ ר ־ ־ מ ,מ ב ,ר י ט ב ״ א ותום׳ )״ברייתא היא ד מ י י ת י ד ת נ י א (5כ ג ב :
ד״רא״ש: ותום׳ שביעי״( בפרק רמאי במסכת היא אחרת ומשנה דתנאי םלונתא בה
ו כ ב כ ל ה ה ק ב ל ו ת ) ל ע י ל ב י ו מ א ס י ׳ 2ו ע י ר ו ב י ן ס י ׳ .(4 ד ת נ ן,
ת נ ן -כך בכל הנוסחאות. (6ל ו ב :ם ש י ט א .כ מ י ן ב ר י ר .א ח ר ת
עלי קנים -כך בכל הנוסחאות. ד ת נ ן (7מ ע ״ א :
רס״י( ופסחים )תום׳ ב ר כ ו ת ר פ ״ ו ב״ש וכר דברים שבין רבנן דתנו ן א: נ (8
ב
וסםחים נא ב ברכות דתניא(; ורי״ד: )מ דתנן, ומ: רש״ל( בכל דפוי״י )והגיהו -
מסופקים:
)ברייתא דחוס׳ והתניא וכי׳ ש ה ו ב א ה שם( פ״ג, עדיות )משנת אמר מר כ ע״ב:
847
מב: וכן׳ תגן כ ד ב ר י ו -מ :ו ר,א נ ן וכן היה ר׳ דוםא א ו מ ר ש ה ו ב א ה שם בע״א( פ״א,
לא כ :ת״ש א ת ר ו ג ה י ש ן ד ת ג ן. א ד ם -מ וריטב״א: ו ה ח נ י א .בו א :א ל א הא ד ת ג י א ישן
שלשה .נד ב :הא ד ת נ י א ד ת גן לו ב :ד ת נ י א ב ש ב ת ש ל ש ה ו כ ו ׳ -מ : והתנן. ב : מ _
ב
• ה א דתנן״. חסר )והגיהו ר ש ״ ל ( מ ו מ
ז דתנן י ו ה י כ ו כ ו ׳ -בדפוי״י:
ה ש נ ה ר א ש
)תום׳ כ ל י ם ב ״ ב פ י ו ט ,ל מ ש נ ה ם ״ ל וכו׳ שניקבו זכוכית כלי ד ת נץ (1י ט א :
בכל הנוסחאות וברש״י ור״ח .ב ש ב ת טו ב :ד ת נ י א . מ״ג(-כך
לרבים דן אפילו מומחה דיני ממונות בשלשה ואם היה ו ת נץ הואיל (2כ ה ב :
)לדוד צבי וכך הובאה ב י ה ל כ ו ת ע״ס הפרשיות״ הנוסחאות ,גם בר״ח. בכל יחידי-כך
)כצ״ל( ד ן לרבין מומחא ממונות אם היה ב ש ל ש ה הן דיני במשנה ושנו חכמים :(265
״ת״ר״ בסנהדרין ד ע״ב. ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (768ז וכו׳
מסופקים:
ב
דתנן. יא ב :ד ת נ י א ב ש נ ת ו כ ו ׳ -מ :ד ת נ ן .כה סע״ב :ד ת נ י א ס נ ה ד ר י ן ו כ ו י -מ :
ב י' צ'.ה
תרומות ס י ד תרומות פ״ה ,למשנת וכו׳ )תוס׳ ליטרא קציעות ד ת נ ן (1ג ע ״ ב :
ד ת נ י א. בזבחים עג א: ״ ד ת נ ך בכל הנוסחאות. מ״י(-כך
אין ע ו ש י ן ו כ ר )תוס׳ פ ״ א יח( ו ה ת נ י א כ ו ת ש י ן ו כ י כי ת נ י א ר ב נ ן תנו (2י ד א :
ת ג ן כי בגמרא ורש״י ותוס׳: הדפוי״י ת נ י א -ב כ ל מכתשת גדולה מ ת נ י ת א נמי
נמי אין כותשין תני וכן מאירי ושמ״ק? מ :כי ת נ ן. מכתשת גדולה מ ת נ י ת ין נמי
״תבן״ = ״ת״ר״. ת נ ן. גדולה במכתשת
רשב״א מאירי, מ, דפוי״י, -בכל וכו׳ טבילות חייבי כל דת נ יא ב: (3י ח
)אלא שבנו׳ מ :טבילתן ביום ד ת נ ן כיויב ביומא פח א בכ״י מ: וכן דתנן, ושמיק:
דתניא. עי׳ ל ע י ל שם( .ב ש ב ת ק י א א : וכו/
מוללו דתנןן מוללו ו מ ר י ח בו וכר[ ו מ ״ ש ]מהא ד ת נ ן א מ 1 :מ״ש מ ח א כנ (4
וכר ,וכן * ד ת נ ן ״ ב ר א ״ ה ומאירי .ב ר י י ת א לג ר ע ״ ב )״תני חדא״( ,תוס׳ ש ב ת פ ״ ה ט )״תניא
ד ת נ י א. ש״נ :מהא באו״ז סי׳ אידך״(.
ם פ ״ מ -כך בכל הנוסחאות כאן. )תום׳ ב י צ ה וכר גורר רש״א ד ת נ ן (5כ ג ב :
ד ת נ י א .וכן פ ס ח י ם ק א א ו מ נ ח ו ת מ א ב. כב א ומו ב : בשבת
1
הגיה(, )ורש״ל דפוי״י בכל ו כ ר -כ ך לשבת יו״ט אין בין ד ת נ ן כחב (: (6
תוס׳ מנילה פ״א דתניאז בא רמז ר״א ,רי״ף ,ר א ״ ש דפוי״י ושה״ל .א ב ל מ ור״ח: ילקוט
כל ליתא ע״א כח בביצה דתניא. קלז ב: ושבת במגילה ז ע״ב מ״ח(. פ״א )למשגה
של כאן. ד ת נ ן ,ע ל פי1ע״ב ב כ י י מ וראשונים .והב״ח הגיה ש ם : הציטאט
ד ת ג ן כ ל י ח ר ש ו כ ר )תום׳ כ ל י ם ב ״ ק פ ״ ג ינ ,ו ד ב ר י ר ב י י ה ו ד ה (7ל ב א :ר ״ מ ה י א
שהרי מ״ד, כלים פ״ד ור״ש מאירי, רשב״א, דפוי״י ,מ, בכל במשנה( -כך ליתנייהו
ו ג ד ם י׳ התם ד ת ג י א ! כתב:
* (7ל ד א :ת נ י א א ח ד מ ב י א ־ ו כ ר -ע י ׳ ״ ת נ ן ה ת ם ״ ,ל ע י ל | ע מ ׳ .816
מחתכין ו נ ו /הגיה הגרי״ב בטעות :דתניא ,שהיא משנת שבת שהוסישו רש״ א :דתנן ב (1כז
ובגיטאט שבנל התלמוד אין נדי לפרש את "לימא תנן סתמא דלא נר״ע״, אומד״, ״רבי שטעון בה:
״ ר ש ״ א /וליתא גם כאן באו״ז ח״ב סי׳ שנו.
848
) ״ ה מ ע ב י ר ״ ( -כ ך ב כ ל ד ם ו ״ י ו מ )תום׳ מ ע ש ר ו ת פ ״ ג ד( ו דתנן המעמר (8ל ה ם ע ״ א :
ר ״ ח :דתניא.
המאור ו כ ו ׳ -כ ך ג ם ר ש ״ י ) ש ה ג י ה ה נ ו ס ח ( ,וכץ הלוקח כ ד ת נ ן (9ל ה ב :מ ק ח
פירות מ ע ם הארץ״( כדתנץ הלוקח דהלוקח סירות מ ע ם הארץ ו ה ״ ג מתני׳ )״וכסתם
מ ש נ ה ״ .ר ״ ח :ל א ס ו ק י )וזהו ש ה ג י ה ו ! ( ו כ ן ש מ ״ ק :כ ד ת נ ן ,ו ח ש ב ה )הוא ורבו( ל ״ ם ת ם
מעשרות ועי׳ תום׳ )ועי׳ ד ״ ם ב ה ג ה ו ת ( , פ י ר ו ת הלוקח כ ד ת נ י א מ :מקח מדתניא,
פ ״ ב ב -ג.
ל ק מ ן ובספרי ה ו א , ליתא כלל בכיי א״ס ,וגם רשיי אומר :והא במרחשון הוא .כ ד ת נ י א
״ת״ר׳ ו ע״א ,םםרי עקב פי׳ מ״ב .םו ב :והתגן רבי אומר בגדולה—מ ,מ נ ,איפ וראשונים:
האומר וכו׳ )תום׳ כתובות פיו י( והתניא .כ א א :תנא ליה בברכות ס א א : וה ת גיאו
האומר» בריח פרפרזה :ושאליה הא ד ת ג י א. -מ :א״ל ת נ ן
מ ג י ל ה
מסופקים:
כא ב :דתניא אל מול ו כ ו י -ד י ו :ד ת נ ן ,מ :דתני! כב א :ותניא הקורא בתורה
כמו בתענית כז ב ) ע י ׳ לעיל(. י ת נ ן, וכו׳-ל:
849
ח ג י ג ה
שהגיה הוא ורש׳׳י ל כ ד ת נ ן, -בד״ו וקושטא: וכו׳ נזכר לכדתניא ! ,י ע י ב :
ו ה כ י א( <כא דמעילה בחרא בפרק ב ר י י ת א כר. הבית בעל נזכר ״לכדתגיא״:
נזכר :תוט׳ ד ת נ ן וכ״י מ : בדפוסים ל כ ד ת נ יא .אבל גם בקידושין נ ע ״ א ג ר ם י ג ן
)למשגה פ״ו מ״ב(. פ״ב ז מעילה
ו כ ר -מ ו ב :ד ת נץ ,ו כ ״ ה ב ח ו ל י ן ל א ב ב ג מ ר א מ (2י ט א :ד ת ג י א מ ט ב י ל י ן ב ר א ש י ן
) ״ ת י מ א ד א י מ ש נ ה ה י א ״ וכוי( tת ו ם ׳ מ ק ו א ו ת פ ״ ד ה. ובתום׳
ד ת נ י א. ב: בחולין לה ו כ ר -כ ך בכל הנוסחאות כאן. חולין ד ת נ ן (3כ ע ״ א :
מסופקים:
י ד י ם פ״ד מ״ג( ד ת נ י א מעשה וכו׳ )תום׳ ידים ס י ב ,א ב ל ע י ק ר ה גם ב מ ש נ ה , ג ע״ב:
ב
דתניא. י ל ק ו ט ו ל ק מ ן ז ע״ב : -מ ,מ , ד ת ג ן אחרים א ו מ ר י ם ד עיא: ד ת נ ן. — מב:
ב
רשביג ד תניא -מ ,מ ,א ה י ת ׳ עיי ו י ל ק ו ט : )דםוי״י( א מ ר ר ש ב י ג דתנן ה ע י ב :היינו
ב
והתניא, ותג״ק: מ -מ. א ו מ ר ,ו כ ב ר הגיהו כן בחדשים .כ ב ב :ו ה ת נ ן )דפוייי( ח ב ר וכו׳
ב
ת נ י א -מ :תנן .בו א :ד ת נ ן א ם יש -אלמה ו כ ב ר הגיהו כן ב ח ד ש י ם .בנ ב :א ל מ ה ת נ י א
ב
העיםאם. כל חסר מ דתגיא, ריש(-מ: ועי׳ גאמגין, סיז מ י ו : )בטהרות וכו׳ נכרי
ועי׳ ל ע י ל עמ׳ 825ה ע ר ה .3
קטן מ ו ע ד
מסופקים:
דת נ יא וריר׳ ט ע י א : סי׳ כ ם מ ומכריע ובזיל׳, -בדיו בחריש ג סעיב :דתנן
ו ה ת נ ן .ה עיב :והא תניא מעא ש ד ה -ב ת ו ם ׳ בורות-מ: ) ו נ ש ת ב ש בדיח( .ה ע י א :ו ה ת נ י א
ב
ו כ ו י -מ ׳ מ ,כיי ת י מ ן ו ח ו ל י ן נ ע י א :ד ת נ י א . כ ב א :ד ת נ ן ב נ י מעיים והתנן. הראיש:
ב
ו ס נ ה ד ר י ן כ עיא ל י ת א ,ו נ כ ו ן שהרי ע ו ס ק בה ,ו ב נ ד ר י ם נ ו א מ -מ, כ ז א ) :דתנן( ד ר ג ש
ב
ו ה ת נ י א, מ ק תני, והא הכופה-מ: האתנן שם: דתניא. ושם: ע ו ס ק בה, אינו
וכו׳-מב: ד ת נ י א אם היתד .מ ט ה שם: א ב ל כאן ע ו ס ק בה )ד״ם(. וכן ב נ ד ר י ם ו ס נ ה ד ר י ן ,
ד ת נ ן ,מ :ד ק ת נ י ,ו כ י ה ב ם נ ה ד ׳ כ ע״א ,א ב ל מ ש ם :ד ת ג י א ,ו כ ן ב נ ד ר י ם נו ב ד פ ו ׳ ו מ .
י ב מ ו ת
a ש ד ה מ ק ח ו כ ר )תום׳ פ ״ ד עדים החתומים על ד ת נ ן כה ב :מאי שנא מחא א(
כ ך ד פ ר ומ. -
ד פ ר ו מ ) ת ו ם ׳ פ ״ ד ה(. וכר-כך הנטען מן האשה ד ת נ ן ב( כ ו א :
ז(-כך שבת פט״ו /פט״ז ר ש ב ״ ג א ו מ ר כל ש ש ה ה ו כ ר )תום׳ תגן ג> ל ו ב :ה ת ם
ח ״ ב סי׳ תרי״גז אבל תום׳ בכורות או״ז תום׳ חולין פ״ז ב ד ״ ה תנן. ומ וראשונים, דפר
ת נ י א ! להלן פ ע ״ ב :דתניא ,וכן ״תניא״ ב ש ב ת ק ל ה ב. מט ב ד״ה מ ת ופםקי רי״ד :התם
בשאיל׳ אחרת קטע לגיגגרד !תרביץ )והשאר ליתא(» התם אמר מר מת סי׳ י ג : בשאיל׳
ד ת נ י א .ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .817 :293 ע״ב ,ד״ב א ס ד ת ג ן ר ב ן ש מ ע ׳ וכו׳ ,ה ״ ג ד״ו, ש״ח:(14
ו ה ת נ ן וד״ו: -ד״פ יז( גתום׳ ת ר ו מ ו ת פ ״ ו וכו׳ והתני׳ שתי קופות א: פב ד(
)עי׳ שם(. מ :והתניא .וכן בתום׳ ה ר א ״ ש ומאירי( .וכן ב פ ס ח י ם ט ע ״ ב )אבל
ח )במשנ מ ק ו ד ש ת א ו מ ר מ א י ר ר ב י ה א ו מ ר לאשר .וכו׳ ד ת נ ן צג ב: ד(.
בהקבלה וכן ד פ ר ומ -כך ״רמ״א מקודשת״( פ״ד ט ליתא ותום׳ מיה, פ״ג קידושין
ח בכיי ב טז בב״מ וכן שם(. <עי׳ דתנן מ ורמב״ן ורשב״א: פג א בכ״י שבקידושין
בכתובות נח ב גם מ :והתגיא(. דתנן )אבל ורא:
850
ב א נ פ י ל י א ולא חפות בפרגוד נכנם לא התורם אין נמי ו ת נ ן ב: קב 0
) ב ר י י ת א ה י א ׳ עי׳ ה ג ר י ״ ב ( -כ ך ד פ ר ומ. וכו׳ לפי ו ס נ ד ל ב מ נ ע ל ו א צ ״ ל
ו כ ר -כ ך בד״ס וד״ו ומ )והוגה בד*ח(ן שוטה וקטן שנשאו דת נ ן םע״ב: ז> ק י ב
םט ב וצו ב :ת נ י נ א ל ה א דת״ר ,תוס׳ סוף סי״א. לעיל
ק ד ש י ם -כ ך ג ם מ. הסמוכה לפנינו״( פסח וקתני )״בברייתא תנן עד א :מי לא ח(
מסופקים:
) ג ״ ש ,(334 המפתח בס׳ אף ר ורנ״ג וכו׳ ־ כך חנויות תשע והתניא טו א : א(
ו כ ״ ה ב פ ס ח י ם ט ע ״ ב ו ע ו ד )עי׳ ם ם ח ׳ ו ח ו ל י ן ונדה(. והתנן, מ: אבל
ד ת נ ן ,וכן לובלין ש ע ״ ח :ד״ו רפ״א :דתנ׳. וכר-מ: דתניא תרומה לכהן ב( כ ו א :
מ ור ת ו ר מ י ן ע ל ה א ב ו ד ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ש ק ל י ם פ ״ ב ח( -כ ך ד פ ר , ד ת נ ן א: קח ג(
דתגיא( ,176ו כ ן ר ש ״ י י ו מ א סד ,א ) ת ו ם ׳ ב ״ מ ג ח א : ותה״ג אסף, רש״י ורי״ד ומסה״ת,
דתניא. לובלין: דםו׳
מסופקים:
(1לז ר ע י א :ו ה ת ג י א ה ג י ו ר ת ש נ ת ג י י ר ה וכו׳ — מ :ו ה ת נ ן ,ת ו ם ׳ :ו ה ת נ י א .
חצי ע ר כ י וכו׳ )תום׳ ערכין פ״ג ג ועי׳ שמ( -מ : תנן האומר אין ו ה א (2מ ו א :
והתנן. והוגה: ר כ ת ו ב :והתניא. והתניא,
י ב -י ג ( -ו ב ן אף גזיר פיג )תום׳ ב ג ז י ר וכו׳ שגדרה האשד• והתגיא (3עא א :
ק י ד ו ש י ן
דתנן״/ ו כ ר -כ ך ד״ו וסביוניטא ומ )״והא ו ה ד ת נ ן האומר לשלוחו צא מג א: א(
851
ק ט נ ה מן האירוסין ו כ ו ׳ -כ ך בדפו׳ ומ ,א ב ל ה מ כ ר י ע ותנן מג ם ע ״ ב -מ ד א: ב(
נ ס ; ותני׳ ,ובתום׳ רי״ד לקידושין ש ם קורא ל ה ״ברייתא״. םי׳
וכו׳ אותו יכול שכופין מלמד אותו יקריב ן נ ד ת מהא אילימא סע״ב: מט a
וב״ב קו א ביבמות וכן דתניא, ומ )בר״ה ו ע ״ ב : דפר נ ד ב ה פ ר ש ה ג טו> -כ ך )ת״כ
ב מ ש נ ה ערכין פ ״ ה מ״ו. ו ע י ק ר ה מ ז ב(
ה ב י ת וכו׳ -כ ך ג ם מ )וכן ב ח ג י ג ה י ע ״ ב ב ד ם ו י ״ י , בעל נזכר ד ת נ ן נ ע״א: a
ה ג י ה :ל כ ד ת נ י א .ו כ ן מ(. ורש״י
פג <ד״ה ה א ( ו ש ב ת ו כ ר -מ ורמב״ן ב״מ קיח ב לאשר, דתניא האומר ה> ם ג א :
וכ״ה ביבמות צג דתנן, מ: ) ד ״ ה ד״״ג> ו ר ש ב ״ א נ ד ה ח ע ״ ב ו ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ח ״ ה ס י ׳ א
לא ר ״ מ בה שנינו במתני׳ תנן אינה מקודשת םתם ולא <ורשב״א(: רמב״ן ב )עי׳ שם(.
סריש דלא ומאי במשנתינו שהיא רמוזה מפני אלא ר״י הסנדלר ולא ר״י הנשיא ולא
פ ר י ש ב ב ר י י ת א מ ז כ י ר ה ב ש ם מ ש נ ה )לשונו בשבת(. במתני׳
א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן מ ע ש ה ו כ ו ׳ -כ ך ג ם מ ) ת ו ם ׳ מ ק ו א ו ת פ י א יז>. ד ת נ ן ו> ס ו ר ע ״ ב :
ע י ס ה בתוך ה ב י ת וכר -כ ך גם מ. כ ד ת נ ן ז( פ ע ״ א י.
מסופקים:
מ״ט: טיי שביעית -דסוייי ו מ ו ר י ש וכוי מ ע ו ת מן הגר ד ת נ ן לוה (1יז סע״ב:
ועי׳ ל ע י ל עמ׳ .827 ד ת נ י א.
(2נ ו ב :ד ת נ י א ע ר ל י ם לא י א כ ל ו כ ו ׳ -מ :ד ת נ ן .
(3עד א :ד ת נ י א י כ י ר י כ י ר נ ו ו כ ו ׳ -ה ׳ ג ד״ב : 6 0 1ד ת נ ן )אבל ד״ו ק מ ע ״ ב :ד ת נ י א ( .
בנדה וכן ת ר ו מ ו ת ס״ד י(. )תום׳ דתנן וכו׳— מ: בודק היה דתניא א: (4עט
מסופקים:
-מ :והתני׳. (1טו א :ו ה ת נ ן )תום׳ פ״א ה( ח ו מ ר ב ש ב ו ע ו ת ו כ ו ׳
ג( -מ ת ר ו מ ו ת ס״ט )תום׳ וכו׳ חסיות הן אלו חב ן הא דפוי״י: ב נח (2
ה ת נ י א. ורש״י:
גזיר
ו כ ר -כ ך ד פ ר ומ. הרי עלי כבכור דתנן א( ד ע ״ ב :
ה ק ו ב ר א ת מתו וכר -כך ד פ ר ומ. ד ת נ ן טו א : מ
ו כ ר -כ ך ד ״ ו ומ ורש״י. ששחטן לשמן כבשי עצרת ת נ ן כח ב :מי לא a
ו כ ר -כ ך ד פ ר ומ )חוס׳ א ה ל ו ת פ ״ ב ב .
( רקב שאמרו מלא תרוד תבן ד> נ ע ״ ב :
סוף פ״ב( -כ ך )תום׳ זבים התהום וכו׳ איזוהי טומאת ה ( ם ג א :ו א ל א ד .ד ת נ ן
ומ )״הא דתגן״(. דפר
ס ו ט ה
דתני׳. א( ח ע ״ א :ד ת נ ן א י ן מ ש ק י ן ו כ ר -מ :
האיש מכסין אותו פרק ו כ ו ׳ -כ ך בר״ו ,מ ליתא ,בסנהד׳ מ ה א :ת״ר. רתנן שם: ב(
ק מ א ב ב א
ו כ ר -כ ך מ )שטראק!( ,ה וסלו׳. ב :ת נ ן שוד .כ ס ף מ ל מ ד וכו׳ ו ה ת נ י א י ש י ב א( י ד
והתנן. נ פ ח -ה ור״ח: ב( ל ב ם ע ״ ב :ו ה ת נ י א ה נ כ נ ס ל ח נ ו ת ו ש ל
852
ו ת נ ן צ י נ ו ר ש ח ק ק ו ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ מ ק ו א ו ת פ ״ ד א ( -כ ך ב ד פ ו י ״ י ,מ ,פ ל ו ׳ ור. םז א : ג(
ושותה מיד !דמאי פ״ז ה ל ו ק ח יין מ ב י ן ה כ ו ת י ם וכר ומיחל ד ת נ ן סט סע״א: a
- aכ ך בדפוסים ,ה ופלו׳; ר ש ב ״ א :דתנץ הלוקח וכר ד ב ר י ר ״ מ וכו׳ )תום׳ ש ם פ ״ ח מ״ד(
ר׳ מאיר תני לה אלא דבברייתא לא מתנינן בה בהדיא םלוגתא דהני תנאי אלא במתני׳
וכן נהגו בתלמוד מתני׳ גבי ד ב ר י י ת א פ ל ו ג ת א בגמ׳ והביא פלוגתייהו מיתניא
וחולין וכ״ה בהקבלות שבעירובין ויומא מקומות כאלו נחלקו כן בהדיא במתני׳. בהרבה
) ע י ׳ ש ם ( ,ו כ ן ב פ י ר ו ש י ב ״ ק ש ב ג א ו נ י ק א .248 ,
ורביגוביץ בד״ס לא )שטראק!( ד פ ר ומ וכר-כך גשברה כדו ד ת ג ן ו( צ ט ב :
ורמינהי, פלו׳ ור«: פ״ב ב בכ״י בב״מ ב :והתניא, כאן על שום שינוי )לעיל כח העיר
ל ע י ל ע מ ׳ 299׳. ועי׳
מסופקים:
ד ת נ י א א כ ל ה מ ת ו ך ה ר ח ב ה ו כ ו ׳ מ ה שהזיקה )משבה פ״ב מ״ב( ד ב ר י ר״מ (1בא ב :
)בנזיר ו כ ן ר״ח דתניא. כי״י: ש ל זב ו כ ו ׳ -ב כ ל זרע שכבת דתנן א: (2כ ה
םו א גם מ :דתני׳(.
וכן דתניא, וילקוט ואה״ת: ש נ א מ ר וכו׳ -מ ה ו פ ל ו ׳ כדתנן ממשמע (8מ ם א :
הגיה ר ש י ל )ר ל י ת א ״ כ ד ת נ ך ( .
(1בד״ס בטעות "ובנ״י ה ליתא )רתגיא רמ״א(״ ,וכגראה ש 1״ ל :וגנ״י פ.
854
היד׳ וכן כח: פ״ו ביק תום׳ ) א ב ל ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ; (829 ברשות וכו׳ אומר יהודה ר׳
וכו׳ תני ה ע״ג: שם, ירוש׳ ברשות, שהניח מפני פטור בנר חנוכה אומר יהודה ר׳
שהוא רשות. מפני
היוצא מן הגזע <אילן> דתניא ל ט ע מ י י ה ו ואזדא ם ע ״ ב -ק י ט א: קיח יד(
ה ק ר ק ע ) ״ ה א י ל ן ׳ ,ה ורמב״ן( ד ב ר י ר׳ מ א י ר וכו׳ ו ת נ ן ה ש ר ש י ן )הרי אלו( ש ל ב ע ל ומן
״א: ר פ וכו׳-ך״ו ע ר ל ה פ ״ א ד( א י ל ן ה י ו צ א מ ן ה ג ז ע ג ב י ע ר ל ה כ י ה א י גוונא )תום׳ גמי
ב א
אילן היוצא ,מ ותום׳)״ותניא״ שבתום׳ דת נ ן לטעמייהו ו ר :ואזדא דתנ׳ ,ר לטעמיהו
נמי ותנן מ: סי׳ ח״ר. הרשב״א ושו״ת רי״ד ורשב״א בחי׳ נדה ח ע״ב ותום׳ מוגה!(
אילן נמי גבי ותבן ה ורמב״ן: וכו׳; היוצא אילן גיונא כי האי וממכר מקח גבי
ג ר ם י נ ן וממכר כה״ג .תניא ותניא)!( נמי גבי מ ק ח אילן .ת ו ם ׳ : ד ת נ ן ה א י גוונא כי
והא אומר: ה״ג, ד״ה ע״ב פג ובשבת כאן, אבל הרמב״ן בשום מקום, משנה דאינה
ששנינו מקצתה אלא מפני ד ת נ ן וכו׳ אינה מ ש נ ה <כה*ג> ותבן נ מ י גבי אילן דאמרינן
שלו ומן השרשים של בעל הבית דקתני והיוצא מן הגזע ה מ ו כ ר א ת ה ס פ י נ ה ) פ א א( בפ׳
רמ״א ר י ש א )שם( דקתני ר״מ סיפא לאו הוי ר״מ מדרישא קתני לה יהודה <ו>רבי
ב ש מ ״ ק ו ב ר ש ב ״ א ש ם ושם( )כצ״ל ,וכ״ה ב ש ם קרקע ומ״ה אייתו בגמ׳ הך ברייתא קנה
אמרי׳ דהאיך לתא ואטו מ ש ו ם ד ב מ ת נ י ׳ ר מ י ז ׳ ו כ ן זו ש ל ע ר ל ה א י נ ה מ ש נ ה מתני׳
וכן אחריו ר ש ב י א ש ם ושם. ד ת נ ן,
מסופקים:
פיאה תוס׳ והתנן, וכוי-ה: ילקט בנו אח הפועל השוכר והתניא (1י ב א :
פ י ג א ,עי׳ שם.
ב
דתני( ה ת ם עלה א ח ד ב ב ד אחד -בכיי ר : (2כ ד א :כי ההוא ד ת נ ן )בד״ו ר צ ״ א :
כי הא ד א מ ר י נ ן ע ל ה ,ר י י ף ו ד א י ש :כי הא ד א מ ר י ׳ ב ס ו כ ה ,פ ל ו ׳ ור*י ו ה :כי ההיא ד ה ת ס ע ל ה ,
מ ש ו ב ש ,ש מ י מ ר א היא ב ס ו כ ה מ ד ב .ו ב כ ל ל כ ל ל ש ו ן זה מן • ו א מ א י ק ר ו ליה בדי• ובדסוסים
-מ פ י ר ו ש י ה ג א ו נ י ם ה ר א ש ו נ י ם ה ו א ,ש ה ר ב ה מ ה ם ב ב ב א מציעא. וכו׳
ת ג ׳ ,ו ב כ ל כי״י :ת נ א , )גותן ל ו ש כ ר ו ( כ פ ו ע ל ב ט ל -בדיו ר פ י א : תגן (3לא ב :
וכן ר י ח )ועי׳ להלן • ת ו ס פ ו ת והוספות״( ,ו כ י ו י ב סח א.
להא כייי: ה ו צ א ו ת וכוי -ב כ ל המוציא דתנן אלא להא הא ל א ד מ י א (4ל ט א :
ו כ י ה ב כ ת ו ב ו ת פ עיא ,ו ב ר י ט ב י א ל י ת א י ד ת נ ן י . חסדא׳ איר יעקב דאיר
)חוץ מד׳ ראם(, ואילך ד ת נ ן פ ר ו ט ה ש א מ ר ו ו כ ו ׳ -כ ך בדיח ל מ ן א מ ״ י (5מד ב :
לעיל ועי׳ יא-יב, פיה ביב )תוס׳ דתניא וראיש: ר״ח כייי, ובכל דפוייי בכל אבל
עמ׳ 20הע׳ .(7
א
ו -ז ( -ר :והתנן. (6גד א :ו ה ת נ י א נ ת ן א ת ה ק ר ן ו כ ו ׳ )עי׳ תום׳ מ ע י ש פיד
ברייף ובראיש ו כ ר ־ ב כ ל כי״י, ה ש ו כ ר את ה פ ו ע ל (7פז ם ע י א :ל א ת ו י י הא ד ת נ ן
רבנן. דתנו ובשמיק:
ב ת ר א ב ב א
ו כ ר -כ ך מ ,ה ור ,ד ׳ ל ו ב ל י ן ו ב נ ב נ ש ת י , כ ד ת נ ן מחיצת הכרם שנפרצה ב ע״א: א(
סי׳ הישר וס׳ שבתום׳ ב״םפרים׳ וכן ובז׳, וד״ו בד״פ ז ב״ב ריש ואו״ז רש״י ר״ג,
עיא ג ולהלן כדתניא. הדפיסו: קראקא ובד׳ כדתגן, רש״ל: והגיה דתגן, תןקךכ:
)עי׳ דת נ ן ובכל כי״י וד׳ לובלין :כדתנן ,וכן ב ב ״ ק ק ס ע י א ב כ י י י : דתנן, בדפוסים:
וכר ,וכן ר״ת ואומר ר״ת שאינה משנה בשום מקום יש ספרים דגרםי דתנן תום׳: שם(.
855
ה ס פ ר י ם ש י ב ש ו הכי משום וכו׳ משנה דליתה גרםיגן כדתניא שם: הישר בס׳
עי׳ אחרים, במקומות לשיטתו )בניגוד כאן רמב״ן ואחריהם וכר. ד ת נ ן לגרום
)בפי׳ ר ״ ח ש ב ג ״ ש , בפי׳ ד ״ ח ז״ל וכן כ ת ו ב הכרם מחיצת כדתניא הכי גרםינן לעיל(:
כ ד ת נ י נ א .ו צ ׳ ׳ ל :כ ד ת נ י א •>( ו ל א ג ר ם י ׳ כ ד ת נ ן ד ל א מ ת נ י ׳ ה י א א ל א מ ת נ י ת א ד מ י ת נ י א :352
םםרים. מ ג י ה י ה ג י ה ו וכן כדתנן גרים ז״ל ורש״י ) פ ״ ג ג( דכלאים בתוספת׳
דינא דגרמי ר׳ מ א י ר היא ד ד א י ן הגוזל עצים לו׳ כן משום ד א מ ר י ׳ ע ל ה בפרק והוזקקו
קים לן ד ר ״ מ הכי דמשום מתני׳ ר״מ .ולא היא דםתם אלא משום לך דר״מ היא ומנא
,
ק ת נ י ]לד [.מ ש ו ם ד ת נ ן ה ת ם ב מ ם ׳ כ ל א י ם פ ר ק ז ) מ ״ ח ,ו מ י י ת ו ל ה ב פ ׳ ה ג ו ז ל ב ג מ ,ה מ ם כ ך
וכו׳ ו ק י מ א לן כ ל ס ת ם מ ת נ י ׳ באחריותו ע״ג תבואתו של חברו הרי זה ק ד ש וחייב גפנו
ותגיא מסה״ת: ע מ ׳ »(775 )אבל עי׳ לעיל וכו׳ ר״מ בריתא לן ד ה ך קים ולפיכך ר״מ
שיבוש ששיבשו ״מגיהי הספרים״ ,אלא להיפך הםכימא א י גו אבל ״ כ ד ת נ ך )דתנף גרםי׳.
שכל ״תגן״ הוא מ ש ג ה מוטעית היא. המקובלת
מ :והתנן, ד ת ג ן, ותניא(-א״פ: דתניא טומנין בגיזי צ מ ר וכר )פלו׳: יט א: י ב(
ו א פ ״ ה ק ת נ י ל ה ו וכו׳(. ותנן» ב ר י י ת א היא א ב ל ע י ק ר ה במשנה ,ש ב ת פ ״ ד מ ״ ב )ר״ג: ר:
סי׳ נן: וכו׳ -מ וה ואו״ז הכרם את מכר ר׳ מ א י ר א ו מ ר ר״מ דתניא עח ב: גו
א ד ל ה״ג דתניא ר״מ אומר מכר את הכרם כר. ורשב״ם הוא שהגיה ״דתניא״: ד ת נ ן,
אחריס שאגב אלא ) פ ״ ג .0 בתוספתא לה אשכחן שאול וכאבא ב מ ת נ י ׳ לה תבן
אף כאן ״דתנך. אמרו
ירשו שטר חוב וכו׳ בכור ט ו -י ז ( אין ד ת נ י א )תום׳ בכורות פ״ו רע״א: קכד ד(
וכן או״ז םי׳ ם ״ ד :תנן ירשו וכר. ד ת נ ן, וכר־ר״ג:
פיזי: )בד׳ ותום׳ -ר״ג וכו׳ המחוברין את שמין תניא והא רע״א: קלט ה(
( 2
גר׳ ד ב ר י י ת א ה י א וכו׳( :והתנן ,מ וה :והאבן תנן ,ו ר ש ב ״ ם ו ה ת נ י ׳ ש מ י ן ו ה ת נ ן
דכתובות ובתוספתא שהגיה ״והתניא״ :ה״ג והתניא שמין את המחוברין ללוקח. הוא
) ס ״ ח ד (.ה י א ש נ ו י ה ו כ ו ׳ ,ו כ ן ה ת ו ם ׳ א ח ר י ו .
ד ת נ י א מ צ ו ה לזון וכו׳ )תום׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ח ,ו ד ב ר י ר ב י י ה ו ד ה ל י ת נ ה ו קמא א: 0
הרשב״ם לפני וכן היה ד ת נ ן, -מ: מ ט א( בכתובות ישנם ריבב״ק דברי אבל שם,
ש ה ג י ה :ה ״ ג ד ת נ י א מצוד ,לזון א ת ה ב נ ו ת כ ר .ב ר י י ת א ה י א ב כ ת ו ב ו ת )ושם :ד ת נ י א ( . אלא
גגעים גבי גמי ותבן פ״ר-מ: ב י ת ע ג ו ל וכו׳ )תום׳ נ ג ע י ם ת״ר קםד ב: ז(
נ מ י ו כ ר )כבכ״י מ!( בנזיר ח ע ״ ב :ת״ר. ותנא בית וכר ,ר : ג וו נ א האי כי
מסופקים:
ג גמ דא וכו׳ ,אבל חברם מחי*ת והא יתגיא 'כדתניא•״ גם דמיה ז ראב״ן דף בג ע י ב : (1
נדפס בטעות במקומו שבסוף קלח ב ,אבל כאן ן א ״והתנן׳ בשומר־ הדפים של התום׳ ה p (2
856
(4ק מ ו ב :ד ת נ י א ה ד י שהלך ב נ ו וכו׳ )תום׳ כ ת ו ב ו ת פ״ד יד( -ר :דתנן.
ד ת נ י ,ועי׳ ר ש ב י ם , (5ק נ ע״ב :ד א מ ר מ ר מ ב ר ח ת צ ר י כ ה ש ת כ ת ו ב כ ל נ כ ס י ה -מ :
ו ש י ט פ א ד ם פ ר י הוא אגב ״ ד ח נ ף ש ל פ נ י ו ו ש ל א ח ר י ו .
ו ל י ת א גם באו״ז ״דתנך. -מ ור ליתא ל פ ו ס ל ו וכו׳ ד ת נ ן אין נ א מ נ י ן (6ק נ ד ב :
סי׳ ק צ ט ,ו ל ה ל ן ב ס ו ף ה ע מ ו ד :והא ת נ י א ,א ב ל ב א ו ׳ ז ל י ת א .
איל ד ת נ י א ה ר ח י ק את העדים וכו׳ )תום׳ גיטין פ ״ ט /ס״ז י א ( -מ ם ד ,י ת : (7ק ם ב א :
דתניא. היא מת ני תא וכ׳ .לא מ צ א ת י ה ו א י ת ד ג ר ס י ד ת נ י א .ו ב ש ל ש ה כ י י י : דת נ ן
ם נ ה ד ר י ן
מםה״ת: ורמ״ה: ד״ח וכי״י. דפוסים וכוי-כך תרומה סאה ד ת נ ן א: כו א(
ה י א ב ת ו ס פ ת א )תרומות פ״ו ג(! י ת ו ״ א כ״י ע ר ך ר׳ ח י י א בר זרנוקי :א ע ״ ג ד ג י ר ם ת ברייתא
בתוספתא דתרומה וכי. אינה משנה אלא ברייתא היא ד ת נ ן הספר
ו כ ו ׳ -כ ך דפו׳ ,מ )וסלו׳( :כ י י ק ר ל ׳ ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ל ע ו ל ם ד ת נ ן סע״א: ב( ס א
ורמ״ה :דתניא.
)ושאר ומ בדפו׳ -כך כיחיד שבשעירה ושוין ת ג ן ואילו בע״ז סע״א: ג( ס ב
ו ר מ ״ ה :רש״י בדפוי״י :תניא )והגיהו בו בד״ח( .לעיל םא ס ע ״ ב :דתניא. כי״י(
ה מ ע ר י ך וכו׳ -כך ב כ ל הנוסחאות. ד ת נ ן פח א: ד(
שבמכות טז וכן ב ה ק ב ל ו ת הנוסחאות, מ צ ו ת פ י א ה וכו׳ -כך ב כ ל ד ת נ ן שם: ה(
ותמורה ו ע״א. ב
מסופקים:
(1ד ע י א :ד ת נ י א ש ת י ם כ ה ל כ ת ן ו כ ו ׳ )תוס׳ ס ו כ ה םפיא( -מ :ד ת נ ן .
(2י ע י ב :ד ת נ י א ר י א א ו מ ר בין ב ז מ נ ו ו כ ו ׳ — ר י ח :דתנן.
(3כ ג ב :ד ת נ י א ה ב א לידון -מ :ד ת נ ן ) ב ב י ב :ד ת נ י א ( .
לא תגי הכי הביע וכו׳ הא ) ש ק ל י ם ט י ב מיה( וכו׳ תיש מ ו ת ר המתים (4מ ח א :
ע ל ה כ י צ ד גבו ל מ ת י ם ס ת ם זה מ ו ת ר ה מ ת י ם ל מ ת י ם וכוי ותני מ ו ת ר המתים וכו׳ דתגן
ו ק ר ל ס ׳ )ושם ל י ת א כ ל ל וכייי מ ו פ ל ו ׳ ב ב ל ד פ ו י ׳ י כ ד פ ו ׳ ש ו ג צ י ג ו ,דיו ו י ו ם ט י ג י א ן ובזי׳ -
מ ו ת ר ה מ ת י ם ו כ ו ׳ ל י ו ר ש י ו כ י צ ד ג ב ו וכו׳ ,ו ה כ ל ב ר י י ת א ) ב ת ו ם ׳ ש ק ל י ם ד ת נ י א ידתנ״(:
שהגיה הוא ורש״ל שם ישנה(, שבבבלי ו כ ו ׳ וה״םיפא״ גבוי ׳כיצד ליתא כלל ס ו ף פ״א
כ ב ד פ ו ס י ם ״ובדפו׳ ב נ ב נ ש ת י ש ב ש ו ו ה ד פ י ס ו ד ת נ י א כוי ו ת ג י עלה״ )ד״ס( .ל ע י ל עמי .832
(5ם ב א :ד ת נ י א ה ב ע ר ה ל ל א ו ו כ ו ׳ -מ :ד ת נ ן ) ב ה ק ב ל ו ת :ד ת נ י א ( .
מ כ ו ת
מ צ ו ת ם י א ה ו כ ו ׳ -כ ך ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ,ו ע י ׳ ס נ ה ד ר י ן ) ס י ׳ ה(. ד ת נ ן טז ב: א(
ה מ נ כ ש ו ה מ ח ס ה וכו׳ )תום׳ כ ל א י ם פ ״ א טי( — כ ך ב ד פ ו י ״ י )והוגה ד תג ן בא ב: ב(
ד ב ר י י ת א דתנן גרםינן ולא פפד״מ( ,וכן היה לפני הריבין .והגיה * ד ת נ י א ״ : בד׳
מ :דתני׳ז בהקבלה ע״ז סד א :דתניא. היא:
מ םו ט ק
)וכיויב דכתיב מ: ד ת נ ן )והוגה בד׳ ם ם ד י מ ( , ב :ד ת נ י א ש ד ך וכו׳ -ב ד פ ו י י י : כא
בעיז סד א( ז ב מ ו ״ ק ב ע י ב :ד ת נ י א .
ש ב ו ע ו ת
ו כ ר -כ ך ב ד ס ו ם י ס ו ס ל ו ׳ )מ ח ס ר ״ ד ב מ י ת ה ה י נ ו ה ת נ ן אלו ש ב מ י ת ה א( לו ר ע ״ ב :
857
והתניא( )צ״ל: והתנן ה״ג ריטב״א: ורש״י, ראש״( והתנן-ופרועי לר״מ ליה דלית
ש ב מ י ת ה ד ל א א ש כ ח ן מ ת נ י ׳ ב ש ו ם ד ו כ ת א ) ת ו ם ׳ ז ב ח י ם פ י ״ ב יז .ס נ ה ד ר י ן פ ג א(. אלו
ו כ ו ׳ -כ ך ד פ ו /מ ) ו פ ל ו ׳ ( ! ת ו ם ׳ י ו מ א ם״ד / ,ם ״ ד אלו הן קלות והתנן ב> ל ט א :
ה ) י ו מ א פ ה ב(.
מסופקים:
כד א : לקמן דתנן ו וכד-סלו׳: למכות כ ל שהו אומר ריש דתניא (1כא ב :
גם ר מ ב ״ ן פיג מ ״ ב ( ! שם במשנה ועיקרו ו מ כ ו ת יז א )יתניהי. ב נ ז י ר ד ע״א דתניא ,וכן
שבת פט ב :כ ד ת נ ן רשיא וכוי.
(2לז ב :ד ת נ ן ה ג ו ז ל שדה וכו׳ -מ ו פ ל ו ׳ ו ר ״ ח :ד ת נ י א .
(3מ ט ב :ד ת נ ן ש ו כ ר וכו׳ -מ ו פ ל ו ׳ :ד ת נ י א ) ב ה ק ב ל ו ת :דתניא(.
זרה ע ב ו ד ה
מ .ד ״ ח ׳ תום׳ ותום׳ ו כ ר -כ ך דפר. הפסח בהלכות שואלין ו ה ת נ ן א( ה ע ״ ב :
א ל ח נ ן ז ת ו ם ׳ מ ג י ל ה פ ״ ד /פ ״ ג ה. ר׳
א ׳ ע״ )צ שבת במסכת פי׳ כר כבר עיקר לו שיש כל דתנן והא ריטב״א: והתניא(:
אותה כלשון כלשונה שלא מצינו ד ף ק ם ח ב( ש ל א נ א מ ר ה ה מ ש נ ה ) ז 0 כ״י שם. ריטב״א
858
מסופקים:
(1גו א :דחגן יין מ ש י ר ד ל ב ו ר -דפוייי ו מ ו ר י ח :ד ת נ י א )והוגד .ב ס ע ו ת ,עי׳ ד״ם(•
(2ס ב א :ד ת נ י א ה ח מ ר י ן וכו׳ -מ :ד ת נ ן » תום׳ שביעית פ י ו בו.
-ד׳ פיזי ,מ .תום׳ ר י י ד ו ד י ט ב י א :תניא. (3ס ב ב :מי לא ת נ ן א ח ד אבן ובו׳
ה ו ר י ו ת
לריח: המיוחס וכץ דתניא. ו כ ר -מ : נסשך מה ריא אמר דתנן ה םע״א: א(
תניא ע י ק ר ה ב כ ר י ת ו ת )יט א : אליעזר דר׳ והא ח ו ב ה פ ״ ז ז( )ת״כ ב ס פ ר א וכו׳ דתניא
בכריתות חלב ה י א מ ש נ ה מה נפשך. וכו׳( וכר .א ב ל גם ר ש ״ י ב ש ב ו ע ו ת י ח ב : אמר
כו׳! וכו׳ א מ ר רבי אליעזר מ ה ג ם ש ך ונותר
ז ב ח י ם
מ נ ח ו ת
ד ת נ ן. ו כ ר -ב כ ל כי״י: טו רע״א :דתניא נטמא א ח ד מן הבזיכין א(
)רבינוביץ לא כי״י וכר -כך ד פ ר ומ ושאר במעשרות המרבה ו ת נ ן ב( נ ד ב :
ה ע י ר ע ל שינוי( ,וכן ר ״ ג :ואבן ת נ ן ד מ ע ש ר ו ת י ו מקולקלין .ועי׳ ב ה ק ב ל ה ש ב ע י ד ו ב י ן נ ע י א .
ההיא -כך ת נ י א לקרקע א״ל כי במחובר לא מצינו תרומה ו ת נ ן ע ע״א: ג (
859
ה ג י ה כלפנינו .ועי׳ הגרי״ב( ,מ ,ר וקד,׳ :ד ת ג י א ,א ב ל ג ס ב ש ב ת ע ז ע ״ א מ ו א ״ פ ו ד פ ו י ״ י :
אבל נראה שאין כאן אלא דתניא ,ועי׳ ד ״ ם ש ם בהערות. ורש״ל הוא שהגיה שם: דתנן.
ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .797 ב מ ש נ ה , ב ר י י ת א ש ל ש ו ל
מסופק:
ב
דיס ל ק מ ן כו א ל א העיר א ו מ ר וכו׳ -ר :ד ת נ ן .א ב ל ט ע י א :ד ת נ י א ר׳ יהושע
ב ה ק ב ל ו ת :דתניא. ז כלומ
ח ו ל י ן
מ הנובר(, בדסוי״י )עד וכו׳ -כ ך בצור בין שוחטים בכל ד ת נ ן ע״א: ג א(
וה ודא )תום׳ פ ״ א ה א )שטראק!(
א
ו כ ר -כ ך ג ם מ )ה ו ר :ד ת נ י א ( ה ל ו ק ח יין ל ת ת לתוך ה מ ו ר י י ס דת נ ן ו ע״א: מ
ום׳ ה י ש ר ל ר י ת ס י ׳ ש נ ״ ה ן ת ו ם ׳ ד מ א י פ ״ א כ ד .
תום׳ סוטה ו כ ר -כ ך ד ס ר ומ )ושאר כי״י(» משרבו זחוחי הלב דתנן ג( ז ע ״ א :
ם י ״ ד ט ) ״ ת ״ ר ״ י( ב ס ו ט ה מ ז ב(.
מ וכי׳-כך הכותים מבין יין הלוקח מ ד ת נ ן לן אי נימא מנא םע״א: ד> י ד
פ י ה ומיהו בדמאי ד ד ת נ ן הלוקח יין מ ב י ן הכותים .מ ש נ ה ה י א ובכל כי״י ,ר ״ ג ו ד ש ב ״ א
ואודחא אוסרין ור׳ ש מ ע ו ן ור׳ יוסי לא מסיים בה דברי ר״מ ורבי יהודה במתני׳ התם
( 2
: תוס׳ דתנץ״( ז עליה אמרי׳ במשנה עיקר ליד, דאית בריתא דכל הוא דתלמודא
מילתיה דרבי מאיד. דבמשנה לא תני אלא דתנן ג ר ם י נ ן לא ה ל ו ק ח יין. מ ד ת נ י א
. ם ( פ י ה ם ה ו ג ה ב ד פ ו ס י ם :ד ת נ י א :א ב ל ג ס ב ה ק ב ל ו ת ש ב ע י ר ו ב י ן וכו׳ :ד ת נ ן )עי׳ ש ועל
א
ג ר ו ורב ר ו כ ר -כ ך ד פ ר ,מ )והתנן(, ר׳ יהודה אומר דת נ ן אין ד (,י ד ם ע ״ ב :
בשבת ד ה א תניא. ד ה א ת ב ן ( :ב כ ״ י ה :ו ה ת נ י א ,ו כ ן ב ק ט ע פ י ר ו ש ) ג ״ ק ם ״ ג :(30 )דהתנן,
א :והתניא. מד
וכן P הנ״ל ובקטע ומ דפר -כך וכו׳ בשבת המבשל ד ת נ ן רע״א: ו( ט ו
דתניא. ה ורב ו ר ש ב ״ א : ז ב ״ ק סי׳ ה )עי׳ ש ם ( בהקבלות
ב ו -כ ך בכל יוה״כ אינן כשרות אלא כל עבודת )״עבודות״( ותבן כט רע״ב: a
שם ביומא כתוב וכן ו ת נ ן בכל הספרי יד כתוב ש ב ד ״ ס )בדפר :דתניא( ,ש מ ״ ק : כי״י
)לב א( .ו כ ן ב ר ׳ ׳ ג ,ר מ ב ״ ן ,ר ש ב ״ א ו ר ״ ן .כ ל ה ב ר י י ת א ת ו ם ׳ ה ו ר י ו ת פ ״ ב א ) י ו מ א ע ג א(.
היא מפרכסת הרי היא ועדיין ש ח ט בה שגים או רוב שגים ו ה ת נ ן ח( ל ע ״ א :
תום׳ כ א ן : ז ב ד פ ו ס י ם וכי״י ,ר ״ ג ותום׳ כאן ו ד ף פ ד א ד ״ ה ב ע י נ ן דבריה-כך לכל כחיה
( )לקמן קיז ב דהעור והרוטב ןמ[מתניתין לה דדייק אלא מקום בשום כן המשנה אין
טומאת לא אבל אוכלין טומאת מטמאה ומפרכסת לנכרי טמאה בהמה השוחט דתנן
וברמזו בשבועות יא ב )ד״ה הא דאמרינן, הרמב״ן ואלה הם דברי ר״ח שהביאם נבלות.
(1שלא בדקדוק כתב הגרי״ב tושם איתא ד ת נ י א ז שם ברייתא זו היא המשכו של ״ת״ר״.
ב: לו ל עי ר ו ב י ן כפירוש גסים, רב בשם 28ואילך(, )ג״ק ס״ג. (2ובקטע מםי׳ חולין
האחרת שםםייעא חמשגח אחרת דמסיעא ליה וכו׳ ואיזו היא משנה וחישבנו לא סל׳ דע׳ וכו׳ יש
שמיני פרק לדאיו היא השנויה בתוספתא דדמאי בפרק עם הארץ מאמר לחבר קח לי אגודת ירק והוא
א ול נשנית מסכת דמאי אלא מיהו סתמ בסוף הלוקח יין וכו׳ וזו הברייתא ישנה נמי שנויה במשנתנו
הוזכרה בה חלוקה ובתוספתא הוא שהוזכרה חלוקת ר׳ מאיר עם ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון•
״דתנן במסכתא' )בתוספתא (rדשבת פרק ]כירה[ .תום׳ שבת פ י ב /פ ״ נ ה -ו. (3
860
לא חניא אלא מתני׳ רבינו חננאל ז״ל דההיא כבר פי׳ עי׳ להלן(: ח ו ל י ן פ ד א, בתום׳
והא ב ר י י ת א ו ל א משנה אינה מםה״ת: ל ה ר ב נ ן מ מ ת נ י ׳ ד ה ע ו ר ו ה ר ו ט ב וכו׳ ז דדיקי
חולין פד א הביאו בשם בתום׳ אבל דהעור והרוטב קא מוכח וכר. ממשנה מוכח דקא
שנים או ד ש ח ט בה דברי רבי׳ ש מ ע י ה לדברי ר״ח « : )אלא שהתום׳ הישוו שמעיה ה״ר
בטהורה ונכרי בטמאה דישראל ב( )קכא והרוטב בהעור כדאמרינן היינו שנים רוב
תום׳ אהלות פ״ב א: ר׳ א ו ש ע י א ״ . ״דתני ברייתא בפ״ב ו כ ו ׳ -ז ״ א לעיל ר״ח כדפירש
מטמאה מפרכסת ש ח ט בה שנים או רוב שנים ועדיין ששחט בהמה טמאה לנכרי ישראל
במשנת חולין לה עיקר ש ב ר י י ת א זו י ש ברייתא ,אלא אוכלין ו כ ר .זוהי איםוא טומאת
העברי מקביל אל בה״פ ו״תני״ בה שנים וכו/ שחט דתני : 142 ובה״ם שלוםברג, זו!
בה״ם הארמי. ״דתניא״
והתניאכזית. ו ה ת נ ן נ י ט ל < ה > ה כ ב ד ונשתייר הימנה כזית כ ש ר ה ,ה : י( מ ו א :
ממנה ונשתייר הכבד ניטלה ו ה ת נ י א לקמן בגמ׳ גרסי׳ והכי מג רע״א: רמב״ן וכן
ארוכה( ומגיהי כדי להעלות ו ב ת ו ס פ ת א ה י א ש נ ו י ה כ ע נ י ן )כצ״ל( ה ז ה )תום׳ פ ״ ג י : כזית
צורך אין אבל ע מ ׳ .(25 לעיל )עי׳ ובו׳ והתנן הספרים!( )בכל בכולן הגיהו ספרים
כ ר מ ב ״ ן .ש א י ג ה א ל א ב ר י י ת א ) ב ר י י ת א ד ת ״ כ ש מ י ג י פ ״ ג ח׳ עי׳ ל ע י ל שם( ע ם ״תגן״. להגיה
מי לא וכו׳ -ה : גצרר הדם מי לא ת נ י א ו ש א ר ש ק צ י ם וכו׳ ד ת ג י א מו ע ״ ב : יא(
ק כ ח ב. גם בד״ו ו כ ן ב ה ״ ג ד ״ ב . 525״ מ י ל א ת ג ן ״ )״דתנן* גם ר« ו ר 0 ן -ד תגן ת נ
ג ב
וה: ור ו כ ר -כ ך דפר ,מ ודא )ר כל ש ל ש ה ימים הראשונים ד ת נ ן יב( נ ע ״ א :
״ ת ״ ר ״ ב מ ו ״ ק כ א ב. דתניא(»
ר א ״ א ל א י ק ר ב ל ג ב י מ ז ב ח ור׳ י ה ו ש ע ולד טרפה ד ת ג ן אלא הא נח רע״א: ינ(
סבר וכו /וכן להלן שם י ה ו ש ע ור׳ יקרב ,ב מ א י קא מ י פ ל ג י וכו׳ ר ״ א ס ב ר וכו׳ אומר
ד פ ו /ר ש ״ י ) פ י ר ש ה ו ב פ ע ם א ׳ ( ו ר ״ ג ) פ י ר ש ה ו ב פ ע ם ב׳!> ו ת ו ם ׳ ) ב ד פ ו ׳ ב ד ״ ה :א ל א ה א -כ ך
ת מ ו ר ה פ ״ ד י( )תום׳ ה י א ב ר י י ת א א ב ל זו ה ג ה ה ה י א .ו כ ן ה ג י ה ב ש מ ״ ק ( : דתגיא,
מותרין ולדותיהן לגבי מזבח כל האסורים )ל ע ״ ב ( מתניתין דתמורה לאתויי מצי והוי
ברייתא שרבי ניחא ליה לאתויי אלא מזבח ולד ט ר פ ה לא יקרב לגבי אליעזר אומר ר׳
דר״א שבתמורה לא א: בהקבלה הוזכר בה. וחכמים אומרים יקרב( )בתום׳ שם: יהושע
ו ר ב ג ן ם ב ר י וכר .וא״כ אין כאן אלא פרסרזה .״ר׳ יהושע״ במקום ״חכמים* וכר סבר
מ צ ו י י ם ״ : ״ ש י נ ו י י ם להלן שהיא פרפרזה ש ל משנתנו ,ועי׳ ואפשר ״תיק״, שהם
ושם הענין יהושע אומר יקרב״ אף בבכורות ז ע״א, ״ור׳ -״וחכ״א״. אומר״ פלוני ״ר׳
כמו שהובאה לר׳ י ה ו ש ע )ועי׳ ת ו ם ׳ ש ם ד ״ ה והא( .ו א פ ש ר ש ה ״ מ ש נ ה ״ ה ו ב א ה כ א ן צריך
ן ע י ׳ ל ע י ל ״ מ ש נ ה ו ב ר י י ת א ״ ,ע מ ׳ 778ו א י ל ך ( . בבכורות
)וכן ש א ר דת נ ן בפעם ב׳: רב ורג!(, לא ב פ ע ם א׳ :ד ת נ י א ,וכן ה ודא )אבל מ
יהוסף ור׳ ב פ, ק, לו, ד״נ, במב״ב אין תמורה פ״ו מ ״ ה במשנת חוץ מה׳!(. כי״י,
אומרים יקרב״. *וחכמים
ד פ ר וכי״י וכר-כך דברי ר״מ )גיד הנשה( נוהג ב ש ל י ל וכו׳ דת נ ן סט א: יד(
א
)מ דת נ ן ופט״ב: ר ו כ ו ׳ -ב כ ״ י ה, ד ת נ י א ג י ד הנשר. מן מ :דתני׳( .וכן ע ד ב : )חוץ
ת ו ם ׳ פ ״ ז ב. ד ת נ ן. ו כ ר -ה : דתני׳( .וכן צ ב ב :ד ת נ י א נוהג ב ש ל י ל ורש״י:
861
ב: ד ל ע י ל ׳ עי ב ב ר י י ת א ת ג ןן ) ר ש ״ י : ט י ( ע ז א :מ כ ד י נ ש ב ר ה^ע ״צ ם״ ו י״ צ א ל? ׳ח ״ו rץ
R s י
ך כ _ a פיט )תום׳ א ה ל ו ת וכו׳ מטה חבילי אומר יוסי ר׳ ד ת נץ קכה ב: o
ו מ ) ו ש א ר כי״י(. דפר
( ב ר ״ ע ש ו ג ה וכו׳ )תום׳ ע ו ק צ י ן פ ״ ג יהודה כך היה א מ ר ר׳ ד ת נ ן קכח א: כא(
א
ושמ״ק(. ר כך בדסו׳ וכי״י)חוץ מכ״י -
מ ״ ב ם י כ ס י ת ) ר כ י ה ש ד ח ת מ
* Pיעקב״, "יי י' ^ ' ׳ ח והתנן קלח רע״א :אין כב(
ג ם ב ב ב ל י ב כ ״ י ר ב ( -כ ך ד פ ו ׳ וכי״י. ליתא
מסופקים:
8ה וק, ו ה ת נ י א אשת ח ב ר וכו׳ )תום׳ ט ה ר ו ת פיח ד( -בתום׳ דיה א ש ת : (1ו ע׳׳ב:
ט ה ר ו ת ו ל פ י ׳ ה ק ו נ ט ר ס הוד ,ליה ל מ י ת ג י ב מ ס כ ׳ ד מ י ,
א במסכת מתניא משנה ד ה ך
מ ד ב ר י ה ם א ל ו מ ש מ ע שהיו ג ו ר ס י ם • ו ה ת נ ן • ן בגטין סא ב :ו ה ת נ י א .
(2לג ב :ד ת נ י א אין ידים וכו׳ )תוס׳ ט ה ר ו ת פ״א ו( -מ :ד ת נ ן .
(3מ ח א :דהא ת נ י א )תום׳ י ב מ ו ת פ״י ד( נ י ק ב פ ס ו ל וכו׳ -ג א ו ג י ק א ) 53ג-ש :(558
ג
תניא(. ב ו ד :מי ל א ר נ י ק ב פ ס ו ל )כיי ת נ ן מלא )־־־מי לא(
מ ת י כ כי״י: )תום׳ פ״ג /ס״ד כד( -ב כ ל ביצים וכו׳ לוקחים והתנן (4ק ט ז ב :
; )שמיק מ ור״ג דפר. -כך וכר חולצין לא וקטנה קטן ד תגן םע״ב: יט א(
בהקבלות שביבמות ונדה :דתניא. דתניא(.
, ס ו ת ה וכך היה לפני ו כ ר -כ ך ד פ ר ומ. היו לפניו שתי ח ט א ו ת ד ת נ ן א: ג ל a
נהי«1 1ד1ברייתא ד ת נ ן > נ ר סי נ ן <לא שתי חטאות דתניא היו לפניו שמ״ק(: )לסי
ס ת ה אחר והכי תנן <של שם תנן בענין וכו׳ ו ב מ ש נ ה ( א כ ד < חטאת בפ׳ ולד בתמורה
ס א אומר ראב״ש בתמורתה אחרת ויביא מוכרה ח ט א ת ו והרי היא ב ע ל ת מום המפריש
: ה כ ס ד וב״תוס׳ חיצוניות״ שבמזבח ע ד ש ל א נ ש ח ט ה ר א ש ו נ ה ת מ ו ת וכר. השני > ה קרבה
862
ד ב ר י י ת א היא בתמורה בפ׳ ולד חטאת. ד ת נ ן ו ל ״ ג ד ת נ י א ה י ו ל פ נ י ו ב׳ ח ט א ו ת ה ״ ג
דתניא ,גם מ ופלו׳. כד א: בתמורה
דתניא(. בד״ח: )והוגה ומ בד״ו וכו׳ -כך חוטין כמה ד ת נ ן םע״ב: לט a
ו (
. מא ב :ת״ר במנחות
וכן ביומא וכו׳ -כ ך ב ד פ ו ׳ ומ. אין מ ק ד י ש י ן ואין מעריכין ד ת נ ן ד( גג ס ע ״ א :
א )עי׳ שם(. םו
מסופקים:
כ ד ת נ י א • בד״ו :כ ד ח נ ׳ , א(-מ: (1כ ב א :כ ד ת נ ן גוש ה ב א ו כ ו ׳ )תום׳ כ ל י ם ב״מ ס״ז
ו פ ש ט ו ה ב ט ע ו ת בדםו׳ ש א ח ר י דיו.
ר׳ י ה ו ד ה ר׳ מ א י ר דברי וכו׳ סומך יורש ד ת נ ן כר׳ יהודה ודלא ב ע״א: א(
״דתניא ״גליוך: בשם ומביא ״דתניא״. מגיה שמ״ק ז ופלו׳ מ -כך דפר, וכו׳ אומר
הר״פ״. דברי ר״מ. ר׳ יהודה א ל א דברי לא גזכר ) מ נ ח ו ת צ ב א( אבל במשנה ג ר ם י ׳
שבמנחות וערכין :דתניא. בהקבלה
ו כ ו י -כ ך ב ד ״ ו ) ו ה ו ג ה בד״ח> ,מ ו פ ל ו /ו כ ן ב ת ו ם ׳ שגירש אוגם דת נ ן ד ע״ב: ב(
שאם גירש וכר .ב מ כ ו ת טו א :דתניא. ת נ ן וכל :וכן גבי אונם ד״ה
המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אף על פי שהוא בלא תעשה ו ת ג ן ה ם ע ״ ב ־. ג(
( 2
מ ש נ ה א י ג ה : בהשמטות שבשמ״ק תום׳ ופלו׳ ז ומ דפו׳ -כך עשוי שעשה מה
הקדשים ) י ד א( כ ל ואומר רבינו ברוך דהיינו האי דתנן בפ״ב דבכורות מ ק ו ם ב ש ו ם
וכו׳ ז עליהן קדושה חייל אלמא פטורין כו׳ ה א לא נפדו מום נקבוע! ל ה ק ד י ש ן שקדם
שיש לה עיקר במשנה. ב ר י י ת א ב ו ו ד א י ש א י ן זו א ל א אבל
א ע ״ פ וכר, לבדק הבית תמימין המקדיש ו ת נ ן שבדף ו רע״א: ״ותנן״ ואף n
אע״פ ל ב ר י י ת א , אלא ציון -אינו שבשמ״ק( תום׳ )ועי׳ גם בכל הנוסחאות שנמצא
ל ה ע י ק ר ב מ ש נ ה )עי׳ ת ו ם ׳ שם(. שיש
a )תום׳ מ ק ו א ו ת פ ״ ד מקוד .ו כ ר אומר ר׳ אליעזר בן יעקב דתנן ה( י ב ם ע ״ א :
כך ד פ ר ,מ ופלו׳ ,ר ״ ג ושאיל׳ םי׳ צו ו ב ע ל י ה נ פ ש ,ש ע ר המים. -
מה שהיא משגה פיז מ״ה, א ו מ ר -ה ג י ח הגרי״ב בטעות ״1״ל דתניא״, דתגן ר״א (1מ ע״ב:
)בדמוי :הדלדולין ,אבל כבר הגיה שמ בשמ״ק :התלתולין ,ועי׳ ״פירוש הגאונים״.(3 96 , עיב
ו ת ג ן המקדיש (2ד״ה גשתבש מן העיםאט השגי של התום׳ שבשמ״ק ו עיא אות ב ,וכאן צ״ל:
למזבח. מומים בעלי
?86
ו כ ר -כ ך דפו׳ יפלו׳ בלילה שדרכן ליקרב דברים א ל א ל, ץ א ן נ ת ה ו : א r ו (
<ת״כ צ ו פ ״ א יג(. א י נ ת : ב כ ו )מ ו ש מ ״ ק :ו ה ת נ י א ( .ב מ נ ח ו ת
, ( א ות ינ 1ר״ג: -כך ד פ ר .מ וסלו׳ ותום׳ המנחות והנזירות וכר ותנן ז( י ד ב :
ב ז ב ח י ם ק י ז א. ״ת״ר״
מ ע י ל ה
חטאות המתות וכר -כך גם מ ושמ״ק .וכן בערכין. ו ה ת נ ן א( ג ע ״ א :
מ ,ר ש ״ י ,ר ״ ג ו ת ו ם / -כך דפר, ה ל ו ק ח יין מ ב י ן ה כ ו ת י ם ו כ ר ב( כ ב א :י ד ת ג ן
ב ה ק ב ל ו ת <עי׳ ש ם ( . וכן
נ ד ה
ח ( -כ ך ד פ ו ׳ מ .ר ו ר ש ב ״ א , ה י ה ב ו ד ק וכו׳ )תום׳ ת ר ו מ ו ת ם ״ ד דת נ ן א( ב ע ״ ב :
ב ק י ד ו ש י ן ע ט א ב כ ״ י מ )ב״ב צו א :דתניא(. וכן
כ )ע* טמאות וכו׳ טהרות כל חסר ונמצא שנמדד מקוד. ד ת נ ן ב( ש ם ם ע ״ ב :
)תום׳ ש ם פ ״ א טז( ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר וכו׳ והובאה לעיל רע״ב( מקואות פ״ב מ״ב, במשנה
כך ד פ ר ,מ ור )בקידושין ש ם :ד ת נ י א כ ל טהרות(. -
ר מ, -כך דפי׳׳ ט ה ר ו ת פ ״ ד ד> )תום׳ וכו׳ ע״ג הדף ככר ו ה ת נ ן ד ע״א: a
ה ר א ״ ש )ריטב״א :והתניא ,וכן ר ש ב ״ א :ה א ד ת נ י א ש א נ י א ו מ ר וכר(. ותוס׳
מ ו דפר הגז -כך מראשית פוטר א ת הטרסה שמעון ר׳ ד ת נ ן סע״א: ד( נ א
קלו ב :דתניאא )בחולין
ו ת בהקבל וכן -כך ד פ ר ומ׳ זה הכלל כל ש י ש לו עיקר וכו׳ ו ה ת נ ן סב א: ה(
ו ע ״ ז )עי׳ שם(. שבשבת
(1יח א :חתיכה דתנן המפלת יד חתוכה וכו׳ -מ ו ר :ד ת נ י א )״תירי ,כח א(.
(2כו א :דתניא כמה יהא שיעור שופר וכו׳ -כך גם ר ,אבל מ :דתנן.
(3לא א :והיינו דתבן חבלי )של( נקבה וכו׳ -מ ו ר :ת ג א חבלי בקבה.
(4םמ א :דחבן םועה שאמרה וכו׳ -מ :דתבי׳.
(5עא א :א ל א הא דתנן בשיא כל הבשיס וכו׳ -מ :דתבי׳.
ן כ ו טהורה, בהמה נבלת דלעיל ב ב ר י י ת א עלה דקתני ומגלן: ד״ה י ע״ב בכורות
, נ ס מ א י ר שמעון )חשבו כנראה ש ה י א ברייתא ב ר י י ת א ד ה ד.יא שם :דקתני עלה ר״ג
י א מ ׳ ^ להלן בכיי סיפא׳ ז ״דקתני ומפני הכשר״ ולא מחשבה לא צריכין ״אינן
864
שהביא קרבנותיו מצורע בגמ׳ ב ב ר י י ת א כדאמר ע ר כ י ן יז ב ד ״ ה א ב ל : ז שמעון( ר׳
ו ב ר י י ת א מעלה: אתה כא ב ד״ה תמורה והתניא(: לפניו ב ג מ ר א : )וודאי ש ה י ה כו׳
ד״ה ור״ש: נד א מנחות להלן(: בתום׳ ב״ק עי׳ וכן בע״א שם, )ודמינהי. קיבלו דלא
״תנו לפניו והיה בגמרא )״תבן ה ת ם ״ דלכמות שהן שנינו ל ב ר י י ת א מפרשי דאינהו
שני בפרק ב ר י י ת א ד ה ך סיפא ודקתני ה״ק: תמורה יא א ד״ה עי׳ להלן(» רבנך.
נתנתו דוקא )״מיתיבי״׳ וברייתא מ ח א ד״ה אזמניה: סנהד׳ איתיביה(; םע״ב: )כאן י
דהאיברין ב ר י י ת א קאי אהאי ל ע י ל ע מ ׳ (549ז מ ע י ל ה ט ז ב ד ״ ה ו א מ ר ר׳ י ו ח נ ן : ועי׳
)מתיבי. ו ד א י וכו׳ דברייתא אברייתא לא קאי רבא: וד״ה אמר וכו/ ב ר י י ת א והך
שיבוץ ובלבד הממעיט ואחד המרבה אחד צו א : שבת ועי׳ רש״י מ״ז/ פ״א אהלות
וכו/ אחד שנינו א: ויז ע״ב ה בברכות מנחותז סוף )משנה היא ב ר י י ת א וכו/
רש״י: א מב ביומא ,833 עמ׳ לעיל והתניא, המשנה: כל הובאה א טו בשבועות
זו ת ה א ל ך ס י מ ן ש ש נ י נ ו א ח ד ו כ ו ׳ / מ ש נ ה
וברייתא תום׳ ב ״ ק יב ב: ז ב ר י י ת א וכו׳ יומא נג א ד״ה שלא :ד י ל מ א הא תוססות
ב ר י י ת א על הך ורמינהי: נ ד ה לג ב תום׳ ד״ה ב ת מ ו ר ה כ א א ,עי׳ ל ע י ל ( ; )ורמינהי,
)משנת מ ע ״ ש ב ר י י ת א ו׳ ס פ ק ו ת ו כ ו ׳ ב ה ה י א ב ר י י ת א ; ב ״ מ מ ו א ד ״ ה א ל א :ד ה ך יעל
תנאי: ב ד״ה כא ב״ב פריך» א ב ר י י ת א ונקנינהו: ד״ח ושם ב/ מה שם שהובאה
דתניא(; ד ל ע י ל )משבת ב ״ מ סוף ם״ד .וודאי דגרםו כ א ן : ה ב ר י י ת א לא מייתי דאמאי
תום׳ ברכות יא ב :וגם אילו דברים ע ״ ז שם( ז <עי׳ ל ע י ל ״ ת ג י א ״ , נו א ד ״ ה ת ר צ ה ע״ז
שהיא פ י ר ו ת י ה ן כו׳ להם שיעור שהיא מ ש נ ה )ריש פיאה( ואלו דברים ש א ד ם אוכל שאין
וכנוסח סידורים שלנו מימרא. <רש״ל ת מ ה ש ה י א מ ש ב ה שם ,ו ה ג ר י ״ ב ה ג י ה : ב ר י י ת א
ועי׳ קידושין ב ם ד ר ״ ע ו מ ח ״ ו 58כ נ ו ס ח ה מ ש ג ה , מ י מ ר א דר׳ יוחנן ש ב ת קכז א ,א ב ל ע״ם
בסוף ע״א ב ד פ ו / )״דתנך וברייתא לג ב ד״ה ודילמא: חולץ תום׳ ורמינהי(; ב: לט
שגירםתם ה י ת ה :דתניא(. ובוודאי
שהובאה ב״מתיבי״. ברייתא ,למשנה קשיא: ב״ב קכז א ם ד י ה ת נ א וד״ה רשב״ם
י ו נ ה ם נ ה ד ׳ מ ה ב :כ ך נ מ צ א ת ב ר י י ת א זו ש נ ו י ה כ א ן ו כ ו ׳ ) ל ע י ל ם נ ה ד ׳ סי׳ ד / רבי׳
ב ״ ב יג א )הובא ב ש מ ״ ק ( :ו מ ק צ ת נ ו ס ח א ו ת מ צ א ת י ש ס י י ע ו נ י ש א י ן מ ב י א י ם רשב״א
כאן דמסיימי ספרים אותם לפי אםי׳ א ת רבו כו׳ תקנתם אלא עד ב ר י י ת א מאותה
כו׳ ) ב ג מ ר א ״מיתיבי״(. ב ר י י ת א כלה
רש״י פסחים ט ע״ב ,חולין כט )מפני ״תנן״( ב ר י י ת א במקום מ ש נ ה ולהיפך
ע כ ״ י מ <עי׳ ד ״ ם > ,ב ״ ק נ ט א ד ״ ה כ ר ו ך ,ו ע ו ד ) ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ (812 ,811 ב
865
) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(320 ר ב ת י כ ל ה .11
ס״ג x ב ״ ת נ ך .״תנינא״ ,״ ת נ ן התם״ ,אבל גם ב״תנו ר ב נ ן ״ : מובאות כאן משניות
) ה י ג ר : (218 שם אומר )אבות פ ״ ד מ״ד(» יבנה לויטם איש ר׳ כדתנן )הו׳ ה י ג ר :(214
דתנן ) ה י ג ר : (223 שם פ״א מי״מ» )אבות מתלמידיו של וכר הלל אומר הוי התם תנן
ד ב ר י ם ה ע ו ל ם ק י י ם ו כ ר ) א ב ו ת פ ״ א מ י ״ ח ( ז ש ם י ם ) ה י ג ר : (243ת נ ן ה ת ם ה מ ק ב ל בשלשה
ד ם״ד ר ב נ ן ! תנו בכ״י פ ר מ א )היגר שב(: )דמאי פ ״ ב מ״ג(. ח ב ר וכו׳ להיות עליו
דתנן משילין ) א ב ו ת פ״ד ,מ ״ ז ( ז פ״ד .ד : :(251ת נ ן ה ת ם ש ב ע ה ד ב ר י ם ב ג ו ל ם ו כ ר »היגד
)שבת כליו מי שנשר דתנן וכו׳ ) ב כ ו ר ו ת פ ״ ו מ״ז> השחול דתנן ) ב י צ ה פ״ד ,מ ״ א ( וכר
ל ע י ל ע מ ׳ , (319 ועי׳ ל ה ב׳ ביצה )כלים פי״ג מ״א. מ״ד( וכר דתנן השחור וכר פכ״ב
תנן :(306 ת נ ן ה ת ם כל ה מ ס ת כ ל וכו׳ )חגיגה פ ״ ב מ״א( :ש ם ד )היגר :(302 ם״ו א )היגר
מ״ר, פיח )סנהדרין וכר לצדיקים כינוס רבנן( תנו ריב: )םרמא ו מ נ ו ה ״ מ סי׳ התם
וכר ״בזמן שהרשעים נעקרין״ ההמשך יותר ז שונה א עב שם והברייתא אחר בסדר
:(320 פ״ח א )היגר פי׳ ר״כ>» תצא ספרי ק י ג ב. א -ב .סנהדרין סוטה פ״י -בתום׳
בן י ע ק ב ר׳ אליעזר והתנן ס ״ ח ה ) ה י ג ד :(322 ז )אבות פ״ב מ״ד> וכו׳ אל תדין והתנן
ה א ר מ ר אי ד ,ת ם תנ
תפלין וכר 1 1 1 ( 3 4 1 י ג ר
אומר אף הרוצה ו כ ו ׳ ) נ ד ר י ם פ ״ ג מ״א(ז פ ״ ט כ < ה
א אל :(337 ועי׳ ש ם ב ש ם ר׳ ראובן בן אצטרובילי( .פ ״ ט יב )היגר שמואל, ב בשם יח
ה י ג ר ,318 ה נ כ נ ס ל ב י ת ה כ ס א וכו׳ ׳ ד א ״ ר סוף פי״ד. דתנן לסוף םרקא )״בסוף פרק״( הא
)בברייתא זו :וכל מ י תנן איבעיא להו עצל ו ע י ׳ פ ״ ב ג ) ה י ג ר :(194 ם רע״ב(. ברכות
וכו׳. תגן עצמו ע צ ל מן העבירה( או א צ ל ששם
ד ת ם י ל י ן . ר ב א ש י מ ו ש א ווו.
ל ב ר י י ת א : מ ש מ ש כאן גם ״תנך
ת פ י ל י ן מ ר ו ב ע ו ת ה ל מ ״ מ -״ ת נ א ״ ב מ נ ח ו ת ל ה א ,״תניא* ב ש ב ת כ ח ב, ד ת נ ן (1
ב מ ג י ל ה כ ד ב• ״ת״ר״
השערה חוט אות לאות כמלא צריך שיהא בין א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם ד ת נ ן (2
אבל ב. פ״ב סופרים השערה, חוט אות לאות כמלא ובין ת״ר וכר ל ע״א: -מגחות
866
עורות של תפילין ידועה :דתניא ו מ ש מ ש בו ״ ת נ י א ״ אף ל ׳ ׳ ב ר י י ת א ׳ א ח ת ש א י נ ה
בין ל כ ת י ב ה בין ל ח פ י פ ה בין עורות נבלות בין עורות ט ר פ ו ת בין בגויל בין בקלף ובלבד
טהורה״(-זו בחיין )״עורות של בהמה הנאכלים בעורות בד״א כהלכתן עבודין שיחו
פ ״ א א ולא במס׳ א ע ״ ס ש ב ל ש ו ן זה א י נ ה ל א ב ש ב ת ק ח א ו ל א ב מ ס ׳ ס ו פ ר י ם ברייתא,
א -ג ו ל א ב מ ס ׳ ת פ י ל י ן א .ו כ ו ל ה ע ו ש ה ר ו ש ם ש ל ״ ה ל כ ו ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ . ספר תורה פ״א
בדיו ודיהרנסורצ 1גאוניקא : 364דתנן .והערתו של בכור שנםל וכו׳ — כך דת נ ׳ (1שם:
שבגאוניקא 379 .שו׳ דתניא The printed text hasוכי׳ ,אינה מדויקת .בשאילתא גינצבורג שם ,
ברייתא, :22ותגיא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה וכו׳ -אין הציטאט משנר ,אלא
ו א :דתניא על מה וכוי. פ ן ם א י ב
כדתגן כלל כדתנא תפלת השחר וכוי ,וסי׳ לז :דתנא כלל אמר וכוי .סי׳ י: (2סי׳ ח:
-ב כ י י י :כדתנן ,דתנן - .לסי׳ ס׳ שאיל׳ ב ,עיי סנהדרין סד ב ,לעיל עמי .832
867
בשכל לעיל-וכן כדתנן-עי׳ :362 שבגאוניקא וכן ב ש א י ל ׳ סי׳ מ ד דתנן, ע״ג: ט קל
שם ובש״ט בשאיל׳ יוכן א ד ם ר ו א ה וכו׳ דתניא כל הבכורות ד״ב שם: .(152 טוב ח ״ ב
ה ״ ג ד ״ ו ש ם :דתנן>. שם,
דורם ובני הגאונים תשובות .3
שהוא קרקע כל אומ׳ ו ת נ י א ר׳ ע ק י ב א )בפי השואלים(: רעם סי׳ הרכבי בתה״ג
מ״ו, פ״ג )פיאה וכו׳ מעשר ובוידוי ובביכור׳( )צ״ל: ו כ ו ל ׳ ו ב ב ׳ בפיאה חייבת
)הלכות שיא סי׳ שע׳״ת והוספות(. ת ו ס פ ו ת עי׳ הבבלי, וכנוסח א כו קידושין
:199 )סוכה פ ״ א מ״ג( .ג א ו נ י ק א , עליה סדין וכו׳ בהדיא פרם דתניא סי׳ קפג>: פסוקות
0 ג ( ד ת נ י א היו שם נכםין בראוי אינן כ ב מ י ח ז ק )כתובות ם״י מ ״ ומגלן
שכל דבר ס י ׳ ר י ״ ח : 103 . הזכרתי לעיל את דבריו של רה״ג בתה״ג הרכבי וכבר
עליו לומר יש בריאתא ובין בכל בםיסרי שנוי בין ב מ ש נ ת נ ו בין ב ת ו ס פ ת א ובין שהוא
הילכך תניא סתם כ ל ו מ ר זו ש ג ו י ה ו א מ ו ר ה ו א י ן מ פ ו ר ש מ י ש נ א ה ו מ י א מ ר ה ו כ ו ׳ תניא
תנאי שאר ובין תניוה רבנן ובין תנינה אנן בין דתניא ומיתמר על כל מ י ל ת א הוא
א כ ולי למיתיניה מילתא הא דצריכה וכיון :34 סי׳ סט, הרכבי ועי׳ גם ת ה ״ ג תניוה.
ת ר ת י זימני ובו׳. דתניא ולמאן דםבר )״במשנתנו״( ל י ת לן ל מ י מ ר ה וכו׳ ד תני א ראיה
ל ע משלשה פחות תניא ואיצא : v 435 מהדו״ח בס׳ ה מ צ ו ת ׳ J Q R חפץ, רב
ש ה ת ק י נ ן וכו׳ )כלים פ כ ״ ח מ ״ ב ,ש ב ת כ ט א :דתנן(. שלשה
המפתח: בס׳ י ע ק ב בר נ ס י ם רב
י נ ש הבית זה מעשר הקדש מן בערתי ותניא )לברכות ב ע״א(: ד׳ ווינא ט ע ״ א
. ( 3 נז )ברכות ע״א כו דף תבוא פי׳ שיג(. לספרי שוה ואינו מ״י, פ״ד. <מע״ש וכו׳
ף ד )סנהדרין פ״ז מ״.0 ל מ ר ק ו ל י ס וכו׳ הזורק אבן בפרק ד׳ מיתות בסנהדרין כדתניא
א , נ ת ד לוגי הויא דארבע ערב פסחי׳ וקבא מגלן בפר׳ ובתלמו׳ )שבת טו א(: ע״א כט
ן נ ת ד הין וחצי הין וכו׳ )בבבלי פ ס ח י ם שם ב כ י ״ י : ד תניא דארבע רביעיתא הויא מנלן
/ ו כ ו דתניא הין א ו מ ר ונו׳ דתנן הלל טז ע ״ ג : ב ה ״ ג ד״ו. הין ו כ ר , דת נ יא הלל וכו׳
כמו במפתח(. ד ת נ י א, בשתיהם: שמעיקרו היה ובוודאי
כ ל ה א ו כ ל י ן מ צ ט ר ם י ן ל פ ס ו ל א ת ה ג ו י ה ב כ ח צ י 01דס1 תניא :96 העתים, ם׳ .4
וכמזון כ׳ אמר מר עירובין כט א: פ״י מ״ו, )מקוואות ש ת י ס ע ו ד ו ת ל ע י ר ו ב וכו׳ וכמזון
]צריכץ בשמן ולזה ביין לזה ש ו ת ף וכו׳ שהיה בעה״ב ת נ י א :98 וכו׳( .ש ם סעודות
ר ״ א בן ת ד א י תניא ) מ ש נ ה ע י ר ו ב י ן ע א א ( א ל ע ז ר ב ן ת ד א י א ו מ ר ו כ ו ׳ <שם ע א ב : לערב(
: 266כ ד ת נ י א ב פ ׳ ה ק ו ר א ) מ ג י ל ה פ ״ ד מ ״ ד ( ה ק ו ר א ב ת ו ר ה ל א י פ ח ו ת ו כ ו ׳ . א ו מ ר וכו׳( .ש ם
וכו׳ דרכים ישבו כוי כדתניא יב ע ״ א : לבוב. שחיטה ,ד׳ ח״ב עיטור, *.4
ד ב כ ו ר י ם ״ , ב׳ ״בפרק <צ״ל: דבכורות אהרון בפרק וכ׳ ביו״ט. אותו שוהטין ואין
אדם ובו׳ שהוא מה לפי הכל יש שאמרו ותניא רע״ג: מד יוה״כ. שם, ואילך(. מיח
עי׳ רעיב. לא דיו, מ ה ׳ ג לקוח אבל הכל דתנן, פייז מי״א ,עירובין ל ע״ב: )כלים
140ו ל ה ל ן י ת נ ו ר ב נ ן ׳ ( . עמ׳ לעיל
הבית הוא ולא כנית הבגסח הין, דסוכה לאו בהר ( 1בתשו׳ רהיג שבשערי שמחה לריג׳־ג:
י ה 0 0 ״ ( ולא יעשנה קפנדריאה -בתיקונים שבסיף ג מ מ״ה וצגילה פ־ג פ ״ ט ) ב ר כ י ת ד ת נ יא בהן
ע״ס נה״י :ד ת נ י נ א•
868
ו כ ו ׳ ) ב ר כ ו ת פ״ג מ ״ ב ז ח ״ א :75 ,ד ת נ י א ק ב ר ו א ת ה מ ת ו ח ז ר ו טוב שכל .5
ק ב ר ו א ת המת ,...א ב ל ב ה ע ר ה :ת נ ן ק ב ר ו א ת ה מ ת וחזרו״ תנו ל ע י ל ש ם שו׳ 4ב פ נ י ם :
ש ל א ס ט י ת י וכי׳ דתניא אמן דפסקי ליה מהא בפגים( .ע מ ׳ : 232 וא״כ טעות דפוס הוא
1
<עי׳ ה ״ ג .ל ע י ל ע מ ׳ .> (867
ויטרי מחזור פרדס, .6
ד ״ ק ה ]י[ ס ע ׳ ׳ א )סוף ה׳ צ י צ י ת ( :כ י ה ה י א ד ת נ י א ב ס ו כ ה ה ד ל ה ע ל י ה א ת פרדס
ב ה ד י י א ת נ ו ר של א ב ן ועוד תניא )הגעלה׳: ה ג פ ן ו כ ו ׳ ) ס ו כ ה פ ״ א מ״ד .1ש ם י ב ר ע ״ ב
שם טז ע ״ ב :ד ת נ י י א השוחט בשב׳ ו ש ל מ ת כ ת ט ה ו ר ו ט מ א מ ש ו ם וכו׳ ) כ ל י ם ם ״ ה מי״א(.
וכו׳ )חולין פ ״ א מ״ב .ה ת ש ו ב ה היא ב ו ו ד א י ה ש ו ב ת ר״ג ,ו נ מ צ א ת בלשונה וביו׳ הכפורים
ם ״ ד מ״י(. )ב״מ ה י ה בן גרים וכו׳ אם תניא ג ם ב מ ע ש ה ה ג א ו נ י ם .(77 ,ש ם כ ד ר ע ״ ד :
)תרומות ד ת נ י ה ח מ ש ה ל א י ת ר ו מ ו וכוי שם מ א ע ״ א )בפסקי ב ר כ ו ת לר׳ יוסף בן פלט(:
<ברכית פ ״ א מ״ד> .ש פ מ ג כגון הא ד ת נ י ה ב ע ר ב מ ב ר ך שתים פ ״ א מ״א( .שם מ ג ס ע ״ ג :
ד ת נ י א א י ל ו ד ב ר י ם ש א ד ם א ו כ ל ם י ר ו ת י ה ן ב ע ו ל ם ה ז ה כ ו ל ׳ ו א מ ר ) ב ק י ד ו ש י ן מ ע״א( ע״ד:
דתניא שמשון(: בר ) ת ש ר ר׳ ש ל מ ה םע״א שם מה תגן(. )בקידושין: ט ע מ ׳ וכו׳ מאי
ח ו מ ר ב ד ב ר י ס ו פ ר י ם וכו׳ ) ס נ ה ד ר י ן ס י ״ א מ״ג(.
ד ת נ י א נ מ י ה כ י מ צ ו ת ק ״ ש ע ד ח צ ו ת ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ׳ וכו׳ מ ח ״ ו ) 7 ,מ ם ר ע ״ ג ( :
כדתני׳ ב כ י צ ד מברכין בירך על ש ם :277 ד ה נ ן ג ב י ק״ש(. בסר״ע: )ברכות פ״א מ ״ ב ;
ואע״ג דתניא בנדה בבא סימן יש טעון ה י י ן ש ל פ נ י ה מ ז ו ן ו כ ר )שם ס ״ ו מ ״ ה ( .ש ם :279
ל פ נ י ו ו כ ר ) נ ד ה פ ״ ו מ״י(.
.7ר א ב ״ ן ד׳ פ ר א ג
סי׳ מח .דף יט ע ״ א :ונרגא ד ש ד א ב י ה קרובי מ ה א ד ת ג י א אבל יורשין מ ש ב י ע י ן
כתובות פ״ט אבליורשיןז מדתנן גרגא ביה איהו ושדא ברע״א: וכו׳ )לעיל אותה
ת ש מ י ש ש ל ג ו י ם )ע״ז ם פ ״ ה מי״ב(. כלי הלוקח כדתניא דף נט ע״א .סי׳ שטו: מ״ה(.
פ ״ ד מ״ד( .ס י ׳ שכו, נ ש ת ה ו ל ב א ו כ ו ׳ )ר״ה פעם אחת ס י ׳ שיז ,נ ט ע ״ ב :ו ה א ד ת נ י א
ד ף צ ה ס ע ״ ג )סוף פ ״ ח מ״ה.1 )מקואות ק מ ט י ן ובי׳ הסתרים וכו׳ דתניא בית ס ע״ג:
ד ת נ י א ה י ט ה א ת ה ח ב י ת ו כ ו ׳ ) ב ״ מ פ ״ ג מי״ב(. המפקיד(:
יראים םפר .8
עולים הכרם וכלאי הערלה בערלה ותניא( ד ת נ י א <צ״ל: ה ש ל ם סי׳ ע ו : יראים
ב א ח ד ו מ א ת י ם ו א י ן מ צ ט ר פ י ם זה ע ם זה ו א י נ ו צ ר י ך ל ה ר י ם ) ב נ ד פ ס ס י ׳ ק נ ד :ו ת נ ן ,ע ר ל ה
) ם ״ ד מ ״ ר ה נ ו ט ל ש כ ר ו וכו׳ בבכורות ותניא סי׳ ק כ ח : פ״ב מ״א .ועי׳ תועפות ראם(;
ו ה ת נ י א ׳ ע י ׳ שם( ן ס י ׳ ר י א :ד ת נ י א ו ת נ ן ,א ב ל גם ב כ ת ו ב ו ת ק ח א : )בנדפם סי׳ ר מ ב :
) כ ת ו ב ו ת פ׳־ד מ ״ ג .ב נ ד פ ס : )צ״ל :ותניא( באלו גערות הגיורת ש נ ת ג י י ר ה ב ת ה ע מ ה וכו׳
מעשרים מעשרה בלח ואחד כ ד ת נ י א היה שוקל לו וכר א ח ד הגיורת( .סי׳ ר י ח : ותנן
כדתניא ו ד ב ר י ת ו ע ״ ר ר ח ו ק י ם ו ד ח ו ק י ם ( וכו׳ ב י ב ש ) ב ״ ב פ ״ ו מ י ״ א ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,418
טפח>. לו להכריע וחייב ע ת ( ח י י ב ל ה כ ר י ע )שם! ב נ ד פ ס סי׳ ר ם :כ ד ת נ ן וכר כדתנן
סנהדרין פ״ז ) ב נ ד פ ס סי׳ פ ב :וחנן, מ ע ש ה וכו׳ העושה ה מ כ ש ף זה ותניא סי׳ ר ל ט :
צדוק וכר ו כ ש נ ת נ ו לו ל ד ׳ פ״ב בסוכה דתניא וההיא ס י ׳ ר נ ג )דף ק ט ז ע״ב:1 מי״א(;
משנעאת וכוי נחייה נפלו לה )כתובות עח ב( ה ת ג י א דוזני ומחר1יגין (1שש עמי : 12
דתגי. מתגי׳ בחייה׳ וכ!״ל כאן: מחני׳ -בבבלי:
869
בנדפס )גם בהמקשה דתניא והא )דף קבב ב(: רסח םי׳ ו ה א דתנן>» סי׳ כ ד : )בנדפס
בזמן וכו׳ אימתי ר׳ י ה ו ד ה אמר ואת בנח אותו וצ״ל: המקשה, בפ׳ ב ה מ ה םי׳קכח:
ד ת נ ן ,ח ו ל י ן פ״ד ,מ״ג>; ש ם :והבי ז מ נ י ם ד ת נ י א י ״ א י י ב י ״ ג ו כ ו ׳ ) ב נ ד פ ס :ד ת נ ן , )בנדפס:
ביום ) ב נ ד ס ם : אלא י א אין קורין את המגילה נ ת ו : א ״ ע ג כ ק ף ד שם פ״א מ״א(! מגילה
)ד(.קורא ת נ י א מה1י1כא1ןו מגילה פ״ב מ ״ ד ; להלן ק כ ד ע ״ א :תגן אין קורין( :ש ם : ותבן,
ראוהו פ׳ ברה״ש ותניא שם: תגן מהיכן ,מגילה פ״ב מיג( ז )בנדפס: ה מ ג י ל ה וכו׳ את
והיינו קנו ע״א(: סי׳ ר ע ז )דף ותגן(; ב ״ ד ) פ ״ ג מ*ח> ז ה ה כ ל ל כ ל ש א י נ ו ו כ ו ׳ ) ב נ ד ס ס :
ב נ ד פ ס סי׳ )נדה פ״ו מ״ג« סמא מת המטמא מדרס מטמא פ׳ ב א ס י מ ן כ ל בנדה דתניא
דתניא איזה טמא שהיה בפ׳ מי בפסחים מפרש ודרך רחוקה סי׳ ר פ ג : דתנן׳» שכה:
כדתניא סי׳ ר צ ג )קםד ע״א(: דתנן ,פ״ט מ״ב(! תה: סי׳ דרך ר ח ו ק ה וכו׳ ) ב נ ד פ ס היא
סי׳ בנדפס )וכן ארבעה שנים ולא זונה מותרין כלב ומחיר אתנן כל האסורין בשלהי
שפח(: סי׳ ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ !(841ס י ׳ ר צ ה ) ב נ ד פ ס פ״ו מ״ג, דתגיא בשילהי תמורה. רז:
כדתניא ע״א>: )קםי שא סי׳ מ״ח(! סי״א )מנחות וכו׳ השלחן על הם אפילו ותניא
ג פ״ פסחים כדתנן, סי׳ ק ה : )בנדפס וכו׳ עריבה בצק שבסדקי באלו עוברין בפסחים
א פ״ כ ד ת נ י א אור לי״ד בודקין א ת ה ח מ ץ לאור הנר ) ב נ ד פ ס :כדתנן ,פ ס ח י ם שם: מ״ב(;
ג : קי )בנדפס סי׳ )״במדוך״( של עץ סי׳ ש ד )קסט ע״א( :כ ד ת נ י א ו ה מ ל ח ב מ ד ו כ ה מ״א(;
כדתניא מוכרי כסות מוכרי! )בנדפס סוף סי׳ סא(: סוף סי׳ ש ל ג ביצה פ״א מ״ז(; דתנן,
, ד בס׳ בסנהדרין דתניא והא סי׳ פט(: )בנדפס שלד םי׳ מ״ר!(, )כלאים פ״ט כדרכן
כ בת״ ותניא סי׳ שפג(: )בגדסם סי׳ ש מ ד <ם״ז מ י ״ א ( ; האוחז את העינים פטור מיתות
פ ר ש ה ז ח -י( ש ל מ י ם ו כ ו ׳ מ כ א ן א מ ר ו ה א ד ת נ י א ב ב כ ו ר ו ת ס ׳ כ ל פ ס ו ל י ה מ ו ק ד ש ל ן )אמור
א דתגי שנב: סי׳ דתנן(» הא שט״ו: לאוין )בסמ״ג וכו׳ דם שאחזו בכור )פ״ד .מ ״ ב >
סנהדרין הנשרפין. בפ׳ ותנן שכט: םי׳ )בנדפס בו סוגעין קנאים הקםוה את הגונב
ותבן סי׳ כ ח : )בנדפס וכו׳ ממשנתו ותניא כל השוכח דבר אחד סי׳ ש נ ט : מ״ח; ם״ט
ב ע ״ ז פ ״ א )מ״ט( א ף ותניא עג(: סי׳ )ובנדפם שסד סי׳ ; מ״ח( אבות פ״ג אבות, במס׳
ה ב״ טעות הקדש בנזיר כדחניא )קצח ע״א(: שסו סי׳ להשכיר וכו׳! שאמרו במקום
)בנדפס ד ת נ י א יורדין ל ע ז ר ת נ ש י ם וכו׳ סי׳ ש ע ו : א י נ ו ה ק ד ש <נזיר ס ״ ה מ ״ א ( ! אומרים
עושין לו ב ס ו ט ה פ׳ אלו נ א מ ר י ן כדתניא ע״ב: שם .ר׳ סי׳ םו :דתנן .סוכה ם״ה מיב(!
ותניא בס׳ סי׳ ש פ ד : מ״ח(! פ״ז סוטה כדתנן. שם: )בנדפס ש ל ע ץ ב ע ז ר ה וכו׳ בימה
ותנן ,ס נ ה ד ר י ן פ״ו מ״ד(! סי׳ ש צ ט ה ד י ן כל ה נ ס ק ל י ן נ ת ל י ן וכו׳ ) ב נ ד פ ס סי׳ ד נ ב : נגמר
שנים בכתף )בנדפס אבריו של אדם אחד בזרוע באהלות פ״א במנין כדתניא ע״מ: )רי
בםסת יד וכו׳(, שלשים פ״א דתנן באהלות טז :כדתנן ,ואף בשלם להלן ריא ע״א: סי׳
פ״א מיא(, )חגיגה ב ר א י ה וכו׳ חייבין הכל בחגיגה ותניא )בנדפס סי׳ ת ג ( : תכה סי׳
תם סי׳ וכו׳; נוטל היה ם ״ ג )מ״א( בסוטה ותניא )ובגדפס סו״ס שעב(: סוף סי׳ תנב
ע ״ ם :ו ת נ י א כ י צ ד ה ו א ע ו ש ה מ ו ל י כ ה ו כ י ׳ ) ב נ ד פ ס ס י ׳ ק צ ד :ו ת נ י ,ס ו ט ה פ ״ א מ ״ ג ( י(. )רםז
עוד ו ב נד פ ם
ברכות כדתנן. )השלם סי׳ ר נ ב : חצות וכר חכמים עד כדתניא לא אמרו יג: סי׳
שר׳ ב מ ס כ ת כ ל א י ם ל א י ק ש ו ר ס ר ק וכו׳ ד ר ׳ יוסי ק ת ג י ל ה ד ת נץ מ״א(; םי׳ םא: פ״א
מ ש י ח ה של א ר ג מ ן וכר )כלאים פ י ט מ י ט , אומר ר׳ יוסי ת ג י א דהכי לעיל איירי יוסי
870
)השלם וכו׳ יטול א ד ם ותניא לא ד ה א ת נ ן ר׳ יוסי אומר(! םי׳ ס ב : סי׳ ש ל ג : השלם
)השלם סי׳ רלז: ה מ ס י ת זה הדיוט ותניא סי׳ פ ג : מ״ד(.ו סי״ב חולין ותבן, םי׳ ש פ ז :
למפרע )פ״ב מ ״ 0כל בפרק הקורא במגילה ותניא סי׳ ק י ד : סנהדרין ס״ז מ״י(ז ותגן׳
בפרק בפיאה ותניא ותבן( ז ס י ׳ ק נ ט : סי׳ ת ס ד : )השלם העומר לקצירת כשר הלילה
ו כ ס ד ר כ ״ י מ ולו ועוד ז וכו׳ כ ר ם ר ב ע י וכו׳ )מ״ו ומ״ז. עוללות ו ) צ ״ ל :ז> כ ר ם ש כ ו ל ו
מקומה ד ס ו ט ה ) ס ״ ט מ״ר(, בתרא בפרק תניא והכי ותנן(» סי׳ ד נ א : סי׳ ק כ א : השלם
רבי ותניא סי׳ רנב: א ס ו ר וכו׳( ז ותנן מקומה )לעיל ש ם סי׳ ר מ ט : וכו׳ לעבוד אסור
וטעמא וכו׳ האיש וחכמים או׳ נתלין האשד, ואחד האיש א ח ד א1ו1מר אליעזר
ותבן .ס נ ה ד ר י ן ם״ו מ ״ ד ,והיראים ק י צ ר ( .סי׳ ר ם ג :ותניא מ ס ׳ בגמרא )השלם סי׳ ש פ ד :
אימתי ותגיא ד ת ג י א א ח ד ש כ ר א ד ם וכו׳ וכו׳ שכיר יום גובה כל היום המקבל בסרק
שכיר בהמקבל א מ ר י נ ן השלם סי׳ קכו: מי״א-מי״ב, ש ת ב ע ו וכו׳ )ב״מ ס ״ ט בזמן
בם׳ ד ת נ ן ובנדםס סי׳ ר ס ה : אימתי וכר. ו ת נ ן וכו׳ שכיר!![ א ד ם ו ת נ ן יום וכו׳
ותניא בבבא ק מ א פרק סי׳ רסז דפוי״י: ה מ ק ב ל א ח ד ש כ ר א ד ם וכו׳ א י מ ת י בזמן ו כ ר ( .
וכולו ותגן, <בד״ח: וכו׳ ואחד כל בהמה הפרה )פיה מיז( א ח ד שור את שנגח שור
וכר חמור אבידה מצא א י זו ה י א כדתניא ותבן(» ם י ׳ ר ע : השלם סי׳ ר ח : משובש.
)ס״ט דבכורות בתרא תניא בפ׳ כדתנן ,ב ״ מ פ ״ ב מ ״ ט ( .םי׳ ת א : ס״ רםח: )השלם
בבכורות פ ר ק אחרון( .סוף סי׳ ת ג : מ ״ ג ( ה ל ו ק ח ו ש נ י ת ן לו וכו׳ ) ה ש ל ם םי׳ ת כ ד :ת נ ן
איזהו ק ט ן ו כ ר )השלם םו״ס ת כ ה :כדתגן .חגיגה פ ״ א מ״א( כדתני׳
במקום ב״תניא״ השתמש הרבה השלם והנדסם יוצא בלא־םסק שר״א ממיץ מבין
* ת נ ך )וכן ב ״ ת ג ן ״ ב מ ק ו ם * ת נ י א ״ ,ע י ׳ להלן( .א ל א ש ה ס ו פ ר י ם שיגו והגיהו ב כ מ ה מקומות.
)ועי׳ ב ה ע ר ו ת י ו ( : א פ ט ו ב י צ ר הו׳ ראבי״ה, .9
במסכת ותניא ס י ׳ ק צ ג :221 , דתגיא ואלו גאמריס ב כ ל לשון. ח ״ א ם י ׳ ק י ד :95 .
בספר על הקורא דעירובין תגיא בפרק בתרא ג מ ל י ם ו כ ר .ם י ׳ ר א :261 , צמר כלאים
ו ת ג י א ב פ ר ק ש ו א ל ) ש ב ת ק ג א ב( ע י ר ש י ש ר א ל ו ג ו י ס ו כ ו ׳ ו כ ו ׳ .ס י ׳ ר ב : 284 . האםקוסה
כדתגן( בשילהי מםכתין ומודדים את כדתגיא )כי״א: ) ע י ׳ ל ה ל ן • ת נ ו ר ב נ ן ״ ( ! ש ם :285 ,
וכדתנן(. )או״ז: ק ו ש ר ת אשר ,ו כ ר קשרים בסרק אלו וכדתניא ס י ׳ ר ו : 295 , המקוה.
ס י ׳ ק צ ג : 225 , מדיות פרופות )אבל בתשר ר ״ ת ש ם כדתנן( <כי״א: כדתניא ש ם : 296 ,
ס י ׳ ש צ א :430ו ע ו ד ת נ י א ב ב כ ו ר ו ת ו ב פ ס ח י ם ) י א א ( ב כ ו ר ש א ח ז ו מדיות פרופות(. כדתנן
כדתנן( בקידושין ד ם ו כ ר ) ו ע י ׳ ל ע י ל פ ס ח י ם ש ס > .ח ״ ב ס ו ף ס י ׳ ת י ו : 25 ,כ ר ת נ י א ) כ י ״ א :
בשנים דערכין בפרק קמא תניא ג ב י א י ס ו ר י ה ג א ה מ כ ר ם ו ק י ד ש ו כ ו ׳ » ס י ׳ ת ש ט : 411 .
הציר כדתנן( )כי״א: כדתניא ת ת כ א :509 , ע ש ר יום בשנה החליל מ כ ה ו כ ר .ש ם סי׳
והקורה וכו׳ )מויק ס ״ א מ״י(. והצינור
וכמה כמה אצל עוד נמצא ״תנן״ במקום ב״תניא״ א ק ר א י ושימוש .10
כנון: ר א ש ו נ י ם .
ו ת נ א תוספת ו כ ו י -ב נ ד פ ס (1תשלם סי׳ קנב )עא ע ״ ב ( :תולדות הביכורים תוססותן ועיסורן
)בנדפס סי' קב, קלה ע״ב סי׳ רעד, וכצ״ל ז )ביכורים פ״נ מ׳׳י(, תוספת וכו׳ דת ני א סי׳ קסה:
סי׳ בביצה יה א )עיי תוע״ר(. *בבגדיה> -מימרא היא ומובלת מערמת והא דתניא נדה המלבן(:
ונו׳ -בנדפס סי׳ טז: דרעא ביומא ס׳ א י ל הממונה ) ל נ ב( עבורי והיינו דתניא עצם ,רמז ע״א:
דאפרינן• והיינו
871
עצמה שבדקה נדה ם׳ ת י נ ו ק ת בהדיא ותניא ע״ב: מד םי׳ שלח. ״א. ח ״ ז ו א
והיוצא הגוסס דערכין בס״ק ותניא ה: סי׳ ח״ג פ ״ י מ״ב>« )נדה וכו׳ השביעי ביום
ליהרג ו כ ר י פ ״ א מ״ג>.
שפמו שניקב )מושגסגם שאסור :דהיינו לע״ז .ה ע ״ ב ד ״ ה אלחנן ר׳ תוססות
דתניא הקליץ דתני׳ בפרק אלו מומין )בכורות פ״ו מ״ד( ,יד ע ״ א ד ״ ה מוכםםין: ושנםדק
וכו׳ ו ח ש י ב ב נ ו ת ש ו ח ב מ ם ׳ ד מ א י ) פ ״ א מ ״ א ( ו מ י י ת י ל ה ב פ ׳ כ י צ ד מ ב ר כ י ן ) מ ע״ב>. שבדמאי
א י )תענית וכו׳ חסוכי בנים דתנן שם: )ביב צ עיב(. ד ת נ ן ע ו צ ר י פ י ר ו ת וכו׳ לב: סי׳
(
. כ ע סי׳ כ ד ת נ ן ת ש ע ח נ ו י ו ת וכו׳ ) פ ס ח י ם ט ע ״ א ו ש ״ נ ,ו ע י ׳ ל ע י ל שם(. א( י .ס י ׳ ס ח ג :
א ו ל ר וכו׳ ר׳ יוסי ת״ש דתנן סי׳ ע ה : בסוף ש ט ב ל וכד ,וכן ד ת נ ן ר׳ יוסי א ו מ ר א ע ״ פ
ב
ל ע י ל שם(. יעי׳ ד ת נ ן קורדום ש א ב ד ב ב י ת וכו׳ )םסחים י ע ״ ׳ קיד ם .םי׳ ע ט : )פסחים
תרומות וכו׳ ,תוס׳ ת נ ן פ :ד ת נ ן ק ד י ר ה ש ב י ש ל ב ה ב ש ר וכו׳ )חולין ק י א ב :מ י ל א סי׳
ס ״ ח ,עי׳ ל ע י ל שם( .ס י ׳ פ ד :ד ת נ ן מ נ י ן ל ר ב ו ת ב ו ר ו ת וכו׳ )חולין סו ב :ת ״ ר ,ת ״ כ ש מ י נ י
הראב״ד פ ״ ג א( .ס י ׳ צ ו :ד ת נ ן ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב א ו מ ר ו כ ו ׳ ) ת מ ו ר ה י ב א ,ע י ׳ ל ע י ל ש ם ז
תנץ אלמ׳ סי׳ ק נ ד : דתניא(. משאילתות: הביא 1כב ס ע ״ א [ המים שער הנפש, בבעלי
מקצת דתנן אסור לרחוץ קסז: סי׳ תניא ,מ :תניינא(. א: ישא א ד ם וכו׳ )יבמות מ ב לא
ו כ ו ׳ <ר״ה כ ו ב ,ע י ׳ בר״ה דתנן ר׳ יהודה אומר קעא: גופו וכו׳ )יומא עז ב :ת״ר( .םי׳
) מ י מ ר א וכו׳ עליהן כדתגן כל המצות כולן מ ב ר ך ע מ ׳ 824ה ע ר ה .(2ש ם ל ה ל ן : לעיל
ב פ ס ח י ם ו ע ״ ב וש״נ>. דשמואל
ג ד ו ל ו ת ה ל כ ו ת ב.
ועי׳ םע״ב, ה ש ו ת ה ש מ ן של ת ר ו מ ה וכו׳ )ברכית ל ה דתנן ח ע ״ א ) ד ״ ב : (59 ד״ו
ע ״ ג :ד ת נ י א ,ב י ק צ ד א(. ל ע י ל שם( .ד ״ ב :61ד ת נ ן ר׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב א ו מ ר וכו׳ ) ד י ו ט
לעיל בד״ב ע״ד חסר, )כאן ב ד י ו ח כ ל א י ם ב כ ר ם וכו׳ אומ׳ דתנן בית שמאי : 72 ד״ב
בעלייתו ועלה טבל דתנן :107 ד״ב ה * פא ועי׳ ע״ב, ז בד״ו שם וכן דתניא, :56
ד״ב ל ע י ל שם(. ועי׳ ע״ .ב פסחים ז דתנן, ב ה ״ פ :1 . אבל דתני׳, כד א: )בד״ו וכו׳
קדירה דתנן :137 ד״ב רבנן(. דתנו ע״ד: )ד״ו כ ס וכו׳ פת ד ת נ ן גוי ש ה ר ה י ן :135
דיו דתניגן .ה״ג ה ״ פ :14 .137 ב ה ב ש ר וכו׳ )שאיל׳ סי׳ פ .ה ״ פ ש ש ו ן א ה ל ד ו ד שבשל
דת״ר .פסח׳ מה ב .
( :138 ד ת נ ן ע ר י ב ת ה ע ב ד נ י ן וכו׳ )ד״ב ע״ג: דתניא( .ד״ו כט ב: כט
ו • כ י בכיי אומר יהושע בן קפוסאי דתנן ]ר׳[ מד. סי׳ סעאיל׳ ג15׳ ח״ב. סוב (1ס כ ל
872
פח א: יומא רבנן, דתנו ד ת נ ן ה ר ו א ה ק ר י ב י ו ם ה כ י פ ו ר י ם ו כ ו ׳ ) ד ״ ב :153 ד״ו ל ע״ג:
ת ״ ר ( .ד ״ ב :235ת ״ ש ד ת נ ן ס ד י ן ב צ י צ י ת ו כ ו ׳ ) מ ת ו ך ש א י ל ת א .ע י ׳ ש ר י ד י ש א י ל ת ו ת ,(1171
יהודה ״לא כך שניתי בשבת כה ב בסי ר׳ ת״ר» מנחות מ ע״אז אבל לפניו בה״ג שם:
ד ״ ב : 258ד ת נ ן ה נ ט ע ן ו כ ו ׳ ) י ב מ ו ת כ ו א ו ש ״ נ .ע י ׳ ל ע י ל ש ם ,ד ״ ו נ ג ע ״ ב :ד ת נ י א 5 לכם״(.
כ א ב י ל י ם וכו׳ ויושבין מתעטםין דתנן ד ״ ב 305ל מ ט ה ו ד ״ ו ס ד ע ״ ב :ת ״ ר ( .ד ״ ו ק ה א :
< 564ד״ו ד״ב י ד ב .ת״ר(. תענית ט ו א, מו״ק ב ש א י ל ׳ ס י ׳ ל, דתניא ,וכן :428 )ד״ב
ועי׳ )חולין נ ח א, וכר טרפה ולד ד ת נ ן ואלא הא וכר דאמרת והשתא קלה ע״א(:
ל ע י ל שם> ו ה א א ב ן ת נ ן < ד ״ ו :ו ה ת נ ן ( ה ש ו ח ט ת ר נ ג ו ל ת ו כ ו ׳ ) ב י צ ה ו ע ״ ב :ו ה א ת נ י א ,מ א י ר י :
ד ״ ב ,178ד ״ ו ל ה ע ״ ג :ד ת נ י א ( .ד ״ ב : 5 6 8ד ת נ ן ר ׳ י ו ח נ ן רי״ד :הא נמי תניגא. תניינא,
דיו קלח א מ ׳ ו כ ו ׳ ) ד ״ ו ק ל ה ע ״ ד :ד ת ג י א ר ב י ג ת ן ב ן י ו ס ף א ו מ ר ,ח ו ל י ן פ ג ב(. )׳יונתן׳(
כא רע״א(. ס ה ב וחולין )ברייתא זבחים כ י צ ד היו מולקין וכר כדתנן ע ״ א ) ד י ב :(589
קידושין כט דתניא, <ד״ו ק ל ס א : ומניין ש א ם י ש לו ח מ ש ה בנים וכו׳ דתנן ד ״ ב : 595
ב :ת ״ ר ( .ד ״ ב :638ד ת נ ן נ ו ת נ י ן ס י א ה ל ל ס ת ו כ ר ) ד ״ ו י ד ע ״ ב :ד ת נ י א ,ס ס ח י ם נ ו ב א
פ ס ו ק ו ת )הו׳ ש ל ו ס ב ר ג ( ה ל כ ו ת ג.
ד ת נ ן נכגם ל ב י ת ה כ ג ם ת וכו׳ )ד״ב ד ת נ ן ט ב ל ו ע ל ה ו כ ר ) = ה * ג ד ״ ב : 1 1 .(107 :1
)הים ש ב ש ל ב ה ב ש ר וכו׳ דתנינן קדירה : 14 ד ת ״ ר .מ ג י ל ה י ח ב(. ודיו לט ע״ד: 195
ד ת ג י ג ו ) ב כ ה ״ י :דתגי( גוי ש ה פ ק י ד פ ת וכו׳ א ה ל ד ו ד :137ד ת נ ן ,ה ״ ג ד ״ ב :15.(137 ששון,
) ה ״ ג ד ״ ב :135ד ת נ ן ( : 17 .כ ד ת נ ן י י ן ת ו ס ס ו כ ו ׳ < ה ״ ג ד ״ ו ל ח ע ״ ד :ד ת נ י א ,ת ע נ י ת ל ס ע ״ א :
,
ת ר ו מ ו ת ס ״ ו ,ס ג ה ד ר י ן ע ע י א :ו ת ג י א ,ע י ז ל ע י ב :ת ״ ר ( :21 .ד ת ג ן ) ב כ ה ״ י :ד ת נ י ( תנא .תום
ו ע נ י ת ם א ת נ פ ש ו ת י כ ם ו כ ו ׳ < ה ״ ג ד י ו ל ם ע י ד ו ד ״ ב :155ד ת נ י א ,ש א י ל ׳ ס י ׳ ק ס ז :ת ״ ר ( .
106ו א י ל ך יאהרבוך חי״ב, ״ ש ר י ד י ש א י ל ת ו ת ״ .(1821 )והשוה שלי ה ״ פ ד .ק ט ע
ו (
השרוי יוצאין ברקיק דיתגן גבי מ צ ה ש ר :12 106 : ל ש ו ר ה (12 ע מ י .121 )ועי׳ שם,
) ב ר כ ו ת ל ח ב ו ם ם ח י ם מ א א :ד ת ג י א ז ה ״ ג ד ״ ו ז ע ״ ב ו ד ״ ב : 6 0ד ק ת ג י ( 107 .ש ר : 20 וכו׳
ד ת נ ן ( .ש ם ש ו ׳ :25ד י ת ג ן לענין ש ב י ע י ת ע ל י קנים ועלי גסנים וכו׳ )סוכה מ ע ״ א : דתנן
שבלולב מינין ארבע כי דתנן ש ם ש ו ׳ :28 ותגן(. )ברכות לו א : מיני ג צ א פ א וכו׳ על
109ש ו ׳ : 30 ו ת נ י א ,מ נ ח ו ת כ ז א(. ו ד י ב : 171 )היג לולב ,ד י ו ל ד ע ״ ב שניים מ ה ם וכו׳
112 מ ה ב(. ברכות דתניא. )ה״ג ד״ו י ע״א: א מ ר וכו׳ ר׳ א ל י ע ז ר א ר כ ל ש ל א דיתגן
ש ם ש ר : 25 תאנא(. ותנא, ) ה ״ ג ד ״ ו י ע ״ ג ו ד י ב : 65 ש מ ש וכו׳ ותגן אם היה ש ר : 16
: 65 וד״ב <ה*ג ד ״ ו י ס ע ״ ג יחיד וכר תעגית גבי לה מר להא מתגיתין דתגן לא סבר
ל ה א דתניא ,ברכות מ ב א :לה מר ג מ ר אסור מלאכול ,תענית יב א :ת״ר ,ססחים ב ע ״ ב :
ד י ת נ ן הביאו לו ש מ ן והדם וכו׳ )ה״ג ד ״ ו ח ע ״ ד 117ש ו ׳ : 6 צ ב ו ח . גבי תענית דתנן
:71ד ת ״ ר ,ב ר כ ו ת מ ג ב :ת ״ ר ( .ש ם ש ר :15ו ת ב ן א צ ל כ ל א י ם כ ל ש ת ח י ל ת ב ר י א ת ו וד״ב
ש ם ש ר : 16 כלאים ם״ג ט.0 תום׳ גבי כלאים, ותניא גמי < ה ״ ג ד ״ ו ש ם ו ד ״ ב : 72 וכו׳
וה״ג ד״ו ז ע י ב ו ת נ ן צ ל ף ב י ת ש מ י ] א ו מ ר י ם [ ו כ ו ׳ ) ד ת ג ן ,ג ם ב ה י ג ד ״ ב ,72א ב ל ש ם 56
2
ד ת נ י א ,ב ר כ ו ת ל ו א :ד ת נ ן ,ת ו ם ׳ כ ל א י ם ס י ג יז> ( . סוף סי׳ ק: ושאיל׳
873
לכוהן כדתנן פודין את השבוים מלך קודם VI,430ש ר :17 מהדו״ח ״ פ JQR . ה
< ( 0 ש עי׳ וכו׳ )כתובות ק ח א׳ דתנן תורמין על האבוד םה א דיה נשבעין: יומא
׳ ב םי שהבעלים וכר)= גיש מלמד נזק תשלומי גבי נזקין והתנן צז א ד ״ ה ד י נ א : ב״מ
ובצקות הקמחין דתנן מ ה ו : ד ע״א ד״ה חולין שם(. גינצבורג ב״ק ו ע״ב .ועי׳ ,390
)פסחים מ עיא ,מ י מ ר א ד ר ב הונא ,ועי׳ רש״י שם ,ו א פ ש ר ש ה י ה כאן י א מ ר רב ה ו נ א וכו׳
הברייתא מן אשגרה כאן שיש אפשר ואף ע מ ׳ .311 לעיל עי׳ בכ״מ, כרגיל תנא״,
הקמחין מר ד א מ ר פ ר ד ס דיק ,יב ע״ב: ז ו ה ד ו ב ש נ י ן ׳ וכר .פסחים קיט ם ע י ב ״הסופגנין
אדם וכרא ד א מ ר י נ ן של גויים וכו׳ :שם ע ״ ג :ובצקות ש ל גויים והםלתות
רשיי. וסידור פ ר ד ס ויטרי, מחזור .2
מ ח ״ ו ס י ׳ כ ) 14 ,ו כ ן ב ס י ד ו ר ר ש י י .ס י ׳ כ ד : (18 ,ד ת ג ן ג ב י ע י ר ו ב י ן ב ז מ ן ש ת ש ע ה
מצוד, ראשונים דתנן מים ס י ׳ מ ח : 27 . ע י ׳ שם(. ד״ע. ב ס ד ר )כמו וכר אחד במקום
ווכן ב ס י ד ו ר ר ש ״ י ע מ ׳ 205 והיינו דתנן(. וכו׳ )עי׳ ח ו ל י ן ק ה א ,ו ה ש ו ה י ו מ א פ נ ס ע ״ ב :
עי׳ ש מ א ו ב כ ו ר ו ת נ נ א. )יומא םו א וכו׳ ותנן הקדיש והעריך והחרים ש כ ה :(159 , סי׳
נוסו ו כ ר מקצת לרחוץ אסור דתנן וכן ברחיצה ס י ׳ ק ם ז : (87 , ) 375ו ס י ד ו ר ר ש ״ י עמ׳
ע ז ב׳ ו ע י ׳ ש א י ל ת ו ת ל ע י ל ( .ע מ ׳ :591ד ת נ ן ב פ י ר א ל י ע ז ר ג ר ש מ ל ו ל א ס ב ל כ א י ל ו )יומא
מ ל ) ב ש ב ת ל י ת א .ו ע י ׳ י ב מ ו ת מ ו א(. לא
האפוי וכו׳ כגון חימוץ לידי באין דברים שאין כדתנן ד י ק יב רע״ד: פרדס,
כג ע י ג :ד ת נ ן אין מ ת נ ו ת נ ו ה נ ו ת א ל א ב א ר ץ וכו׳ )חולין קלו א : מ ס ע ״ ב :ת״ר(. )פסחים
כדתניא, :118 בובד. )בהו׳ אומר יאודה ׳ ר כדתגן האורה(: )מם׳ רע״ב מו והתגיא(.
ל ב א(. סוכה
.3ר ׳ י צ ח ק ב ן ג י א ת .ש ע ר י ש מ ח ה .
והתם עמ׳ לג: ת״ר(. )ברכות מ ע״ב: ח״א .עמ׳ ד :דתנן על ה ס ת ש ע ס ש ה וכר
א גיון שלו אבל ה ו • מנוף נ ח ״ י * ,י ׳ מח״ו סי׳ כ ) ל ה ל ן ( . ה ו (1םרומקין הכניסובמרובעים ובסטימ כאילו
874
חבריא/ דמן זעירא אושעיא ר׳ תנא )נדה כו א: שיעוריהם ט פ ח וכו׳ חמשה תנן נמי
ע מ ׳ פו ) צ ו מ ב ר מ ו ״ ק כ ה א(. ד ח כ ם סתם תנן )בברייתא ש ה ב י א בעמי כח, עמ׳ כט: ח״ב,
ר ל ת ו כ ה ״ ( ק מ ח וכו׳ )פסחים לתוכן דתנן נותנין העבדנין מעריכת מידי דהרה ע״מ: ז
ב -ג ( גבי הדדי. להו בתוספתא יפ״ב תנץ ב :ת״ר( וכן מה
ע י ט ו ר .4
וכן ב ח ״ ב ובו/ בלא ברכה כלה כדתנן יבמין: כתובת מו ע״ב, ד׳ ל ב ו ב ח״א,
ט ר פ ו ת ד׳ ח״ב, וכו׳. בלא ברכה כלה כלה כדתנן במס׳ ש״ד ,כח ע״א: חתנים, ברכת
ב ח ו ל י ן נ ׳ א ,ו ל ע י ל )״תני לוי״ ב ב ה מ ה וכו׳ יד ע״א :ותנן כל טרפות שמנו חכמים לבוב
אומר על בעלייתו דתנן והא כג ע״א: מילה ח״ד. שם, לוי(. והא דאמר שם: בעיטור
וכו׳ )פסחים ז ע״ב(. הטבילה
ר א ב ״ ן .5
ד ת ג ן ח ו מ ר וכו׳ .וכן בסי׳ שיח ,ד ף גט ע ״ ג :א ב ל ב ר י ש ד ף יד ע׳׳ב: סי׳ כה, סוף
מ ג י ל ה ס ״ א יד!. תום׳ ועי׳ פ ״ ג א. )תום׳ זבים ח ו מ ר וכו׳ דתניא ע״ב: שכו ,ד ף ס סי׳
קסב ב: )ב״ב וכו׳ על השטר היו ה׳ ח ת ו מ י ן דתנן בגט פשוט והא ס י ׳ ל ,ד ף ט ו ע ״ ב :
סי׳ ש כ ח ד ף <שם ק ם ב א :ד ת נ י א ׳ . ה ר ח י ק א ת ה ע ד י ם וכו׳ ותבן דתנן( מםה״ת: דתניא.
ד ף ע ב א. שם וכן ועלה. טבל דתנן דהא מפרשים ויש וכו׳ דתנן טבל ועלה א: םא
ד ת נ ן ט ב ל וכו׳ )וכן ב ע י ט ו ר ,ע י ׳ לעיל ,ב ר כ ו ת נ א א :ד ת נ י א ( . ב״פ:
ה ש ל ם י ר א י ם ם׳ .6
ס י ׳ כ ,ע מ ׳ ) 40ב נ ד פ ס ס י ׳ ק צ ב > :כ ד ת נ ן ) ב נ ד פ ס :ד ת נ ן > צ נ ו ר ש ח ק ק ו ו כ ו ׳ י ב ״ ק ס ז
ע ה א: יבמות ותניא, קצט: ע י ׳ שם> .ס י ' כ ח : 6 6 ,ו ת נ ן א ס י ל ו נ י ק ב ו ו כ ו ׳ ) ב נ ד ס ם ס י ׳ א,
דבש מה אמרו מפני כ ד ת נ ן ב ב כ ו ר ו ת פ ״ א <ז ע ״ ב ( )בנדפס סי׳ קלב(: סי׳ ס ט ת ״ ר ( .°
:142ו ת נ ן מ צ ו ר ,ל ה ב י א ב ז ׳ כ ל י ם ) ת ו ס ׳ ב כ ו ר י ם מ ו ת ר ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ פ ״ א ח> .סי־ ק נ ב , דבורים
ו ה ש ב ו ת ו לו ר א ה וכו׳ ) ב נ ד פ ס דתנן :158 סי׳ קסח, ק ם ה :ותניא(. סי׳ בנדפס ח, פ״ב
)בנדפס וכו׳ כדתנן הגוים והרועים קעה: סוף סי׳ ת״ר(. ב: ב״מ כח רע :כדתניא. סי׳
עיר הנדחת כמה עושין ותבן ב ס נ ה ד ר י ן פ ״ א <טוב( :215 כ ד ת נ י א ( .סי׳ רלז, רמח: סו״ם
2
) 410ב נ ד פ ס ס י ׳ ק נ ב > : סי׳ שפט, בסנהדרין ש ם :דתניא(> . )בנדפס סי׳ פ ג :ותניא, וכר
ש נ פ ר צ ה וכו׳ ) ב ״ ב ב ע ״ א ,עי׳ שם(. מחיצת הכרס כדתנן
עוד: ה נ ד פ ס י ר א י ם ובם׳
ואח״כ בישלו צלאו דתנן בפסחים בסרק כל שעה בסופו •האופה״: קב ,סוף סי׳
א: מא שם בבבלי דתניא, :268 רעד, סי׳ )השלם וכו׳ אמאי תלמודא ומתמה חייב
ת״ר(. ב: ם י ׳ ק י ז :ת נ ן צ י ס ה ו ז ה ב ו כ ר ) ה ש ל ם ס י ׳ ת י ט : 469 ,ת נ י א ,ר ״ ה כ ז לכדתניא(.
סוכה כ ע״א: כדתניא, ס י ׳ ת כ א : 475 , מ ח צ ל ת ש ל ח ש י ס ה וכו׳ )השלם דתנן קכג: םי׳
) ה ש ל ם סי׳ וכר ממון בגונב בסנהדרין לא תגנובו ותנן בפרק נחנקין סי׳ ר נ ה : ת״ר(.
תשיבנו השמש ותניא ,ס נ ה ד ר י ן פו א :ו ת נ י א אידך( .סי׳ ר ע ד :ותבן ב ג מ ר א ע ד ב א קכד:
סי׳ ר ע ה : ר ב שיזבי(. תני ב: ב״מ קיד ותניא. קלג: סי׳ )השלם זה כ ס ו ת יום וכו׳ לו
ו ד ר ש י נ ן ב ה מ ק ב ל וכוי, סי׳ ק נ ז : הכתוב מדבר )השלם ב״ד המקבל דבשליח בפרק ותנן
(1סי׳ סג :38 ,מאן תנא להא דחנן האוכל מנבלת וכו׳ )בי1ה ז ע״א :דת׳׳ר(.
(2סי׳ שנ 334 ,ובנדםס סי׳ קה :ותנן באלו עוברין בפסח )מט א( י״ו שחל להיות בשבת וכו׳
ומשיירין מזון יכו׳ )'ומשיירין״ וכוי ,בברייתא ינ א ושם כ עיב(.
875
וכו׳ בבהמה מכאן שממירין בהמה )״בתמורה״( סי׳ ש פ ה :ותנן התם דתניאא שם: ב״מ
בהדיא איברים ותגן שפח: סי׳ דת״ר(. ע״א: ט תמורה ותניא התם, סי׳ ר מ ז : )השלם
שמ״ח: םמ״ג לאוין ותניא בהדיא, י׳ רצה: ם שלנו( בעזרה וכר )השלם שלא היו )צ״ל:
דאיתמר(. זבחים פז א: ותניא.
הו׳ א ם ט ו ב י צ ר ר א ב י ״ ה .7
ס י ׳ ק ז : 89 ,ו ה כ י נ מ י ת נ ן נ פ ל ו ו נ ת פ צ ע ו ) ג ט י ן נ ד ב ,ע י ׳ א פ ט ו ב י צ ר ב ה ע ר ה ( . ח״א
א: עז עירובין ת״ר, וכו׳ ) ש ב ת ק כ ג א : ס י ׳ ק צ ז :255 ,ו ל א ד מ י ל ה א ד ת נ ן ס ג ה ש ט מ נ ה
לח ב )ברכות וכו׳ השרוי ברקיק יוצאין וכדתנן :256 שם לבדה(. ורישא תניא. והא
סי׳ ר ע ט :ו מ י ה ו והא ד ת נ ן ב ת ו ס פ ת א ד כ ל א י ם וכר. ד ת נ י א ( .ס י ׳ ר ו :296 , מא א: ופסחים
לפדותו חייב דקידושין האב קמא בפרק כדתנן מוטלת על אביו ע י ק ר מצוד*) ,מילה״(
)כי״א ואו״ז ח ״ כ כ ד ת נ ן ב ס ו ף פ ר ק י ן )נ ע ״ ב ( מ י ש ב א ב ד ר ך ו כ ר :417 סי׳ שסו. ולמולו.
ו :כ ד ת נ י א ( .ש ם ) 418 ,נ ש ל ם מ א ו ״ ז ח ״ כ ס י ׳ ו א ו ת ג ( :ד ת נ ן כ ל ת ה מ ד ת ו ב ח צ י ה ע י ר סי׳
ועי׳ ם ע ״ ב ותום׳ ד ״ ה כלתה( .ח ״ ב , סע״א -רע״ב :דתניא, מב )עירובין בכולה מטלטל
דתנן :45 תכ׳ דתנן( .סי׳ )פסח׳ ט ע ״ ב : הרוב דתנן ובנמצא הלך אחר :20 תטו, סי׳
דתניא, נא א: )ססחים ח מ צ ו וכו׳ אדם ימכור לא אומרים בית שמאי דתניא( )כי״א:
׳ ד ס ת ד ת נ ן כ ל ה נ ש ר פ י ן א פ ר ן מ ו ת ר ) פ ס ח י ם כ ז ב( .ס י ׳ ב :ת ״ ר ( .סי׳ ת נ ו :74 , יח ושבת
:264 ע״ז ע ה ב :תנא( .סי׳ ת ק נ ב ׳ דתניא, )כי״א: וכו׳ טבילה דתנן וכולן צריכין :93
סי׳ ת ק צ ב :324 , תני אהבה(. )ר״ה כט א: תנן כל המצות מ ל ן אע״ס שיצא מוציא דהא
. ר ( ת״ סע״א: ערכין ו תניא, )כי״א: ה א ו מ ר ס ל ע זו ל צ ד ק ה ו כ ו ׳ התם )״בערכין״( ותנן
<שם בערכין ישראל שהתנדב מנורה וכר דתניא( )כי״א: ש ם : 326 ,ו א י ק ש י א ה א ד ת נ ן
)סוכה ס ע ״ ב .
( וכו׳ כהלכתן שתים דתנן הא דלא תימא ס י ׳ ת ר כ ט :361 , ת״ר(. ע״ב:
צולין כיצד בפרק כדתנן בפסח נמנין עליהן א ב ל ב נ י ד י ן ה ר כ י ן וכו׳ ת ש כ ד :427 , סי׳
אין בפרק דתנן :499 ת נ י א כ ו ו ת י ה וכו׳( .ס י ׳ ת ת ט , פסחים פד א : כדאמרינן! )כי״א:
אע״פ דאינו עומד :506 סי׳ תתכא, ש ש ת ימים ו כ ו ׳ ) ח ג י נ ה יח א :תניא א י ד ך . דורשין
ותנן ש ם : 508 , ת״ר(. )מו״ק יב ב : בפרק מי שהסך כדתנן המועד לצורך אלא לםחון
פ ר ק מ י ש ה פ ך ח נ ו ת פ ת ו ח ה לסטיו וכו׳ )מו״ק יג םע״ב(. בסוף
ז ר ו ע אור .8
)ב״ב לבעלה סי׳ ת ש ס ג ) ת ש ר ר׳ שמחד :(,א ע ״ ג ד ת נ ן ק י ב ל מ ן האשד ,יחזיר ח״א
ח״ג ,ב ״ ק ש ב ע ק ר י ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ת ר ו מ ו ת ם״ז(. התולעים כדתנן ס י ׳ ר נ ו :119 , חיב בא נא
ח״ד .ע״ז סי׳ ר צ ו : מ מ א נ ת וכו׳ )כתובות קז ב א כיצד אמרו ק כ ה ) :ד ת נ ף ! ד ת נ י א [ י( סי׳
גללים כלי דתנן )בפ״י מ״א( כלים במסכת זציל בפירושיו יצחק מםימפו׳ רבינו כתב
א ב נ י ם ו כ ו ׳ ) ש ב ת נ ח א :ו ה ת נ ן ,ע י ׳ ש ם ( ,א ב ל ב ר א ב י ״ ה ס י ׳ ת ם ד .82 .ל י ת א ׳ ד ת נ ן * . כלי
ת נ י נ א (5
ג ס ב ד פ ו ס י ם ג ם ב כ י ״ י ־. ת ג י י נ א,
2
נז 3 כח א מ; יבמות. פ ה ב ד ס ו ם י ם >. פ ב א, עו סע״א, ע י ר ו ב י ן . למשל
מ: ואפילו שם קא ב ) נ ם ב ר ש ״ י ( ו מ ,ק א א ד פ ר פ י ז ׳ ו ד ״ ו ו מ ,כ״ד ,א ׳ ד ׳ פ י ז י . דפוי״י
ג( בד״ח שבחדשים בכולם :תניגא. נ( כעיל ובדמוס חסרים המרובעים.
876
,
ת נ י נ א ג ר ס /ל ה ו צ י א מ ן ״ ת נ י י נ א ״ ועי׳ להלן(. יהודה תניינא )רש״י: א״ל רב שמואל בר
ע ע ״ ב כ ל דפוי״י. נדרים. ורא״ש. קא א מ פ ב ב מ» מש א מ? כז א מ ! כתובות.
ע ד א ה ל י כ ו ת ע ו ל ם ש ע ר ב׳ פ ״ ב )כג ע ״ ב ד ״ ח ״ :ש ם ע א קידושין. נו ב ד ״ ו . נזיר.
כה א ברא״ש ב״מ. )בדפוי״י(! ותים׳ מ א קי קמא. ב ב א ורש״י. גמיא דםוי״י א
תניינ׳. ד״ו: כו ב שבועות. ע״ב ד״ו. וח ע״א ה ע״ב׳ ג מכות. ס י ׳ ח. דםוי״י
)בד״ו-גם ובתום׳ בגמרא שבחדשים( מחדשים )חוץ הדפוסים בכ^ א יא ב כ ו ר ו ת
הא׳( ז לו ב ב ר א ״ ש סי׳ ט ותוס׳. בפעם
עוד. וכאלה
תנינא ל ה א דתנו רבנן. מאי ק מ י ל תנינא, תנינא, לרוב מ ש נ ה : ו .״ ת נ י נ א ״ מ צ י י ן
2
. א ף א נ ן נ מ י ת נ י ג א )רגיל(
שהזכרתי: בס׳ החכמה ברוך ש כ ב ר העיר רבי׳ כמו ב ר י י ת ו ת, מציין גם אבל
מ ע י ד י ן וכו׳ = תום׳ תנינא נמי אנן אף בר אבין אמר רב אידי סח ב: ב׳־ק
א מ ר ר ב יוסף א ף אבן נ מ י ת נ י נ א היו ב ה וכו׳ = ת י ר ,ש ם סנהדרין מז א: פ ״ א ו> מכות
אומר אליעזר ר׳ נמי תנינא אנן א״ר אשי אף צג ב: שבת )רבי׳ ברוך שם(! ב קיב
) ז ב ח י ם כ ד א :ת נ י א י א מ ר ר ב י נ א א א נ ״ ת ק י ב ל ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ז ב ח י ם פ ״ א ה( ,א ח ר י וכו׳ רגלו
" א ף אנן נמי תנינא״ של משניות ש ב ע ״ א שם ז שם בע״ב )אחרי א א נ ״ ת של מ ש נ ה ( :א מ ר
שנים אאנ״ת אשי רב אמר דתניא( עה ב: )ב״ק ה ש ו ת פ י ן ש ג נ ב ו וכו׳ אאנ״ת רבינא
א מ ר ר ב א אף א״נ תנינא ונתן עליו מים חיים אל כלי סםחים לד ב: קנה וכו׳! שהוציאו
3
יומא ו ה ב ש ר וכו׳ ז אאנ״ת אמר רב אשי אאנ״ת של משנה( (: )אחרי שם לה א וכו׳ ז
כתובות מט א: ס״א א(: צו )= ס פ ר א ת ״ ל וכו׳ מה בשרו על אאנ״ת ארנב״י ב: יב
( 4
:ז ב ח י ם כז ב :א ר נ ב ״ י א א נ ״ ת ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר וכו׳ ) = ם פ ר א א ף א נ ״ ת ה ב א וכו׳ ארנב״י
הוריות ב ע ״ ב :דתניא(: תניא דמםייע. תניא ,נדה מ ע״א: שם פד א: פ ״ א ז— ח» צו
ארנב״י כריתות כב א: דת״ר(: )יבמות פג ב : א א נ ״ ת ה נ ר ב ע וכו׳ ארנב״י פה ב: שם
אומר, יהודה ר׳ דתניא )כריתות ד ע ״ ב : סיפרא״ ״סתם וכוי. דם ד ת נ י א אנ״ת אף
ד ב ר י ר׳ יהודה(. אחרי פ ר ש ה ח ג: ספרא
ל ב ר י י ת א : מאלה מצוי ״תנינא* וחוץ
שהובאה שם תחילה היא הברייתא מאי קכדל תנינא הניתנין וכר, כז ב: זבחים
וכו׳ שמע תנינא קמ׳׳ל מאי מה ב: ברכות שם( ז ברוך )רבי׳ תנינא׳ אגן נמי ב״אף
ע״א: עירובין ח לח ב(: סוכה ועי׳ תני, מתניתא תני. ע״ג: יב ברכות ס״ח, )ידוש׳
ת נ י נ א פסחים ד ע״א :א מ ר לחו רנב״י ח צ ר וכו׳ )תום׳ ט ה ר ו ת ספ״ז(» והא נמי תנינא
והא תניא( ן )חולין ק ל ב ב : ב ד ״ א וכו׳ א ״ ל )ריפ( ת נ י נ א כתובות פו א : וכו׳» המשכיר
פ״ג לערב )במשנה בהוריות ואינו חולק לאכול ת נ י ג א כ ״ ג וכו׳ מאי קמיל קי א : ןב״ק
)חולין מצעו תניינא ממשנה לברייתא פרק אותו ואת בנו וכן (1הליבות עולס שם מוסיף:
נזיר וכוי. תנינא סב ב ,עי׳ תוס׳ שם( גבי הזורע כלאים לוקה וכו׳ ומקשי׳
אמר רבי זירא אפשר איתא להא דרבי יוחנן ולא ת נ י נ א לה במתני׳ ג( ועיי זבחים נח א:
נסק דק ואשכח ד ת נ ן וכוי )ועי׳ לעיל עמי .(834
ומשנה חנינא, אף אגן :מי ת " ש — מ וכיח בשם יסיא־׳: אמר רבא (3קידושין י םעיא:
י-יא ,נדה פיה מ״י•
(4עי׳ תוס' סגהד׳ פ״י ט.
877
לערב״ ״ואינו חילק לאכיל זבחים פי״א ג. כ ״ ג מקריב אונן ו ל א אוכל .וכן בתום׳ מ״ח•
׳ ו כ ו למאי אילימא מנחות סט א: וצירופי משניות הן!, במשנת זבחים םי״ב מ״א נמצא
א נ ת נ י ,חולין עז א -ב :ל מ א י אי לטומאת אוכלין ג ( ח ט י ן וכו׳ )תום׳ ט ה ר ו ת ם ״ ס י תנינא
א י ל ט ו מ א ת נבילות ת נ י נ א ט ו מ א ת אוכלין ד ת נ י א וכו׳ ט ״ נ נ מ י ת נ י נ א ב נ ב ל ת ה וכו׳.
ב״תנינא״ גם באלו: ב״ת״ר״ נזכרת אח״כ שהובאה תחילה ברייתא אותה
ב
ב״ב וד״״ג( א ם דפי־» מ ו ״ ק כ א א :ת ״ ר ואלו ו מ ׳ א ״ ל ר׳ ח נ י נ א ת נ י נ א )כך מ .מ
א: בכורות לא א ת א לקמיה ד ר ב יוסף א ״ ל תנינא אם א מ ר ו כ ו ׳ * -ת ״ ר ״ ,סז ב : סח א:
חזרו רבה אמר תנינא וכו׳ ר ב ה ו נ א ב ר ח י י א וכו׳ ר ב י ו ס ף א מ ר ת נ י נ א פ י ר ש וכו׳ ת ״ ר
ת ו ם ׳ ד מ א י פ ״ ג ד(. וכו׳ ) ש נ י ה ם ב ״ ת ״ ר ״ , לומר
בב״ק יוכן ג ם ת נ י נ א ת ש ל ו מ י נזק מ ל מ ד וכו׳ ויש להזכיר כאן גם :כתובות מ א א:
תנא הא וםירש״י: רישא, ל י ה ת נ א הא ובספרים: תנינא, ופ: בכ״י מ וה טו א
בנבילה ל י ה רישא ,חבתי בתשלומי נזקו וקתני ע ל ה תשלומי נזק מ ל מ ד ש ה ב ע ל י ם מ ט פ ל י ן
נזק תשלומי תנינא להא דת״ר ואמרינן ע ל ה לא נצרכה א ל א לפחת נבילה ,ושם י ע ״ ב :
שבבבא בלשונה שנויה כן היא ק מ א ,ו ע ל מ ב ב א לקוחה הםוגיא כל וכו׳. מלמד
כתשלומין( ״. ק מ א :תנן הניזק והמזיק
״אני שונה״)מסדר( ב ר י י ת א : .11ו י ש ״ ת נ י נ א ״ ש ה ו א ג ו ף ר א ש ו ן י ח י ד < ת נ י נ א ,ת נ י נ א ( ,
חייא ר׳ א״ל וכו׳ ר׳ תניא אמר מז ב: שבועות ר ב א, ח יי א ר ב י א( א צ ל
2
שהובאה ה ב י ת ,היא הברייתא מ ב ע ל שניהם נשבעין ונוטלין )״אני שונה״( > תנינא
דר״ח לקמיה אתא יבמות צג א: ש נ י ה ם וכו׳ ז ח י יא ר׳ ד ת נ י בבא מציעא ו ע״א:
כו דמאי סיז. בירוש׳ ב ד פ ׳ פיזי( וכו׳, ת ל מ ד )כך למען ד ת נ י גא עבדת א״ל שפיר
ע י א :א ״ ל )ר׳ ח י י ה ר ו ב ה ( ל מ ע ן ת ל מ ד ל י ר א ה א ת ה ׳ א ל ה י ך כ ל ה י מ י ם ו א פ י ל ו ב ש ב ת .
)ספרא ד ת נ י נ א היינו הכי אי יוסף רב איל קידושין יב א: יוסף. ר ב ב(
אמד וכו׳ מ א ל פ י ם י ת ר סלעים בשני פרוטות כמה וחשוב פ ר ש ה י ב ט( צ א חובה
כח שבת בספרא(. )כנו׳ ש ל נ ו ל א ל פ י ם ק ר ו ב לה ת נ י נ א א נ א סבא ההוא להו
י ד ע נ א ל מ א י ה י ל כ ת א )־ -כ ט מצומצמות ולא א״ר יוסף היינו ד ת נ י נ א ש ל ש על ש ל ש ב:
דתנן טומאה לענין למאי הילכתא ג׳ ע ל ג׳ מ צ ו מ צ מ ו ת יוסף רב ד תני א :אלא הא
)־תום׳ פ כ ״ ח מ״ז[ וכו׳( ,ש ם כ ג ב כי״י :א מ ר ל ה ר ב יוסף תנינא ל א י מ י ש ו כ ר וכלים
ד ת נ י נ א :א מ ר ר ב יוסף וכו׳ ב חולין כ ט בשלח םוף הפתיחה(, ס ו ט ה פ ״ ד ב ,מ כ י ל ת א
) כ ס א :ד ת נ י ר ב י ו ס ף ( ת ז ב ח ו כ ו ׳ ) = ס פ ר א ק ד ו ש י ם פ ״ א ג(.
ארנב״י תענית כא ב :א״ל תנינא ו כ ר ,מנחות נט ב : יצחק. בד נחמן ג> ר ב
רצ״א(, תצא פי׳ ספרי אל. ו מ ש לכדתני רב ולפניו ש ם : ק א ב )רב ש מ ו א ל ב ר י ה ו ד ה ,
ב ״ מ ע ג ב )רבא>•
״ ״ י ׳ ונו׳י״נינא בבריייזאיכו׳-נכיי :0יתני״. נ ת ג ן ׳ י כ י ת א ״ נ נ ר י ת נ י ג א ׳ ו ת נ ן נ מ ת ג י ב : נ ג ק ״ ב ן (
אכל ׳ ,אבל לזד .מתגגי גס נ־ס ,orיעי׳ תיס׳׳ ו כ ו ב ם מ נ ה ו ס ת פ ת ל נ ו ש נ י ת כ ב ר . . י י ״ ״
,׳ ) ע ׳־נשנדין ל״ניני' לרבי שהן ג ג מ י י ,״•, וזב מ נ ע ל wי ן _ ב י ן ל ו י ה כ ו נ י ^ ^ ״ ^
878
)= ב ר י י ת א ד ף ע מ ו נ י ת וכו׳ עמוני ולא ת נ י נ א א ב נ ר אמר ליה עו ב: יבמות
ב מ ש נ ה :עמוני ומואבי אסורים אבל נקבותיהם מותרות(. א. עז
)תני אנא׳׳ ״אני ש ו נ ה ״ והמיוחס לרש״י יחיד א ל ה ״ ת נ י נ א ״ הוא גוף ראשון בכל
תני כמו עירובין יא ב : ו י ב מ ו ת ק א ב>. כתובות נג א כ ג ב. שבת רש״י כ א ב, תענית
בשכיר מידי מר תני שבועות מה ב: וכו׳: ת נ י נ א אין א״ל הפתח בצורת מידי מר
כהנא רב א״ל ח מ ו ר ה וכו׳ ת נ י נ א " ליה א מ ר ו א: שם לז ת נ י נ א וכו׳ ז אין א״ל
והני מילי מט ב: קידושין לה וכו׳: תנינא והכי לה תנינא ד א נ א דההיא מינה בר
וכר. א נ א ת נ א אבל אמר לה ת נ י נ א לה דאמר
ר ב נ ן תנו (6
ילמדנו. שבמדרשי חכמים* ״שנו השאילתות, של כ״תנו חכימיא״ רבנן״. ״תנו
משנה. וגם ב ר י י ת א גם מציין
החכמים שונים אותה .ביצה טז ב :ת״ר וכר שכל ידועה, ברייתא היא הברייתא
ב ב ב ל ר ב י וכוי .ר ב ש ר י ר א ב א ג ר ת ו , שוני ן כ ש א ת ם ד ש ל ח ר׳ א ל ע ז ר ל ג ו ל ה ל א משום
שבשתא אית בהי אושעיה ור׳ חייה ד ב ר י ת א ד ל א ו ר׳ חזו רבגן וכד אומר: 39׳ לוין
ו ה נ י ד ת ר י צ י ג ו ן ר׳ ח י י ה ור׳ ה ו ש ע י ה ע ד י פ ן מ כ ו ל ה י ל ק ט ו ג י ן ) = נ ק ט י נ ו ף ר ב ג ן ותגוגין וכו׳
בריאתא לא איקבען ר ב נ ן ו ע ל י ה ו ן א מ ר י נ ן ב ג מ ר א ת נ ו ר ב נ ן ,ו כ ו ׳ ו כ ו ל ה י <עמ׳ (41ה נ י בי
ת נ ו בהי כולי ע ל מ א כ ד א י ק ב ע ן ב ר י א ת א ד ר ׳ ח י י ה ור׳ ה ו ש ע י ה ו ל א א מ ר י נ ן למיגרסאנין
א ל א ת נ י א ו ת ו נ א »= ו ת נ א ( .ו פ י ר ש ד ב ר י ו ב ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ ר י י ח ) ל ה ל ן ע מ ׳ .(888 ר ב נ ן
התלמוד עצמו מבדיל בפירוש בין ״תנו רבנן״ ל״תני רבי חייא״ ,לא רק בזה אבל
אותם אלא שהוא מקביל ״תנו רבנן״, בלשון ״תני רבי חייא״ מדייק ואינו מ ב י א שהוא
וכר, חייא רבי תני והא ת ״ ר ) ת ו ם ׳ פ ״ ג א( ו כ ו ׳ ב ״ ב םז א: זה ל ע ו מ ת זה. לפעמים
)אבל עי׳ ) ת ו ם ׳ ש ם ג( ו כ ו ׳ א ת א ל ק מ י ה ד ר ב י ו ס ף א ״ ל ת נ י ג א ו כ ו ׳ ת ״ ר ב -םח א: סז
) ת ו ם ׳ ם ״ ד י( ו כ ו ׳ ו ש ת י ת״ר נדה כה א: וכר, חייא ר׳ תני והא א״ל אביי ד״ס(
כשתי חוטמין -שני ומרוחקין זה מ ז ה ח י יא ר׳ -ת נ י טיפין של זבוב כשתי עיניו
)ועי׳ י ד מ ל א כ י ס י ׳ ת ר נ ״ ח ( . ומקורבין זה לזה ,ועוד ח יי א ר׳ -ת נ י של זבוב טיפים
משנץ הר״ש צדק ואמנם ה י א וכר. ת ו ס פ ת א שכל תנו רבנן םה: סי׳ םתו״א
ולימא(, ד״ה ע״ב מנחות ל ועי׳ תום׳ ב״ק יט א ד ״ ה ולימא, )שמ״ק יח ב ב״ק בתום׳
ר׳ א ל ע ז ר ה ל כ ה כםומכוס ולימא ולימא רב יהודה הלכה התלמוד שם על דברי שהקשה
לאמוראים ידועים יש שאינם ברייתות והרבה משנה ברייתא היא ולא ״והלא כרבנן:
יש ו ש מ א דפלוני. ואומר ע ל י ה ה ת ל מ ו ד ת נ י א כותיד, פעמים אמוראים חולקים והרבה
)יזם למעלה שנויה הברייתא וזאת מ ש נ ה כ מ ו ל כ ל י ד ו ע ד ת ״ ר ל ו מ ר
רבנן״. בתנו
ל מ ש נ ה . ר ב נ ך מצוי בתלמוד ,ועוד יותר אצל הגאונים .גם ״תנו ואמנם
ת נ י נ א " ,ברכות :ע׳א ,שנת קמא א ,נלכית ׳ ׳ א מ ר י בי רב עין •אמרו -תנינא׳ הוא מ !(
ת נ י ת ו ה )ירש״י איל כיי מ וי־שב״א: כנוסח בשבועות אלא שהעיקר ביק סם א. ,ועי׳ ב כג
הוא שחניה ,עיי להלן עמ׳ .(885
879
מקומות: בכמה החכמים והמגיהים הסופרים. הגיהו רבנן״ ״תגו שבמקום אלא
ויותר בכי״י: ת נ ן ה ת ם .ו ב כ ל ז א ת נ ש ד ד ו א ח ד י ם מ ה ם גם ב ד פ ו ס י ם ש ל נ ו ״
שלנו: בדפוסים
ככ״י ה ם ו פ ג נ י ן וכו׳ )חלה פ ״ א מיד( ,כך ב ד פ ו ס י ם רבנן תנו א( פ ס ח י ם לז א :
ר ב נ ן ד ת נ ן )= ד ת נ n מ .א ב ן ג ד ל י ה ב מ ס ו ר ת ה ת ל מ ו ד ו ע ר ו ך ע ׳ ח ל ם .ו כ ן ג ״ ג : 339
.n ה ת ם .ו כ ן א צ ל ה ר א ש ו נ י ם )עי׳ ד ״ ם ה ע ר ה תנן ב וא״פ: מ ״י כ הפופ׳ וכר .אבל
בדפוסים כך פ ״ ה מ״ו>, )אבות ד ב ר י ם וכו׳ עשרה רבנן תנו ב> ש ם נ ד א :
וכי״י ,ו כ ן ב ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ כט.
לקרן ר־סוגין ימין דרך עולין ר ב נ ן כל העולים למזבח תנו ג> ס ו כ ה מ ח ב :
דרך ויורדין העולה שהכבש בדרומו של מזבח״( ומקיסין דרומית שהיא לימין מזרחית
חוץ מן ה ע ו ל ה במערבו של כבשי( לכבש ויורד שמאל )״מקיף סביב למזבח ע ד ש מ ג י ע
לג׳ ד ב ר י ם הללו ש ע ו ל י ן ד ר ך ש מ א ל וחוזרין על ה ע ק ב ו ״ ב ד ר ך ש ע ל ו ם ״ ( ואלו ה ן נ י ס ו ך
בשיבתה העוף דרומית״( ועולת מערבית בקרן נעשים )״שהנסכים וניסוך היין המים
במזרח ש י ש ״וכשעולת העוף רבה במזרח )״מקום עולת העוף על קרן דרומית מ ז ר ח י ת ׳ .
שם כהנים רבים מולקין עולת העוף באין ועושין א ו ת ה ב מ ע ר ב י ת דרומית״( .כך גם ב ד ם ׳
( 2
״ ב ר י י ת א זו כ ו ל ה מ ש נ ה ו ב כ ״ י מ ,ו כ ן ה ת ו ם ׳ ) מ ה א ד י ה ועולת( ,ש ה ר י כ ת ב ו : פיז׳
תנץ ובר״ח: ת נ ן׳ מב: שבכ״י אלא קדשים״. פרק קדשי היא במס׳ זבחים שלימה
ז ו התלמוד ואין רבינוביץ בהערותיו לד״ם .אין זה סגנון ה ת ם .אבל ,כ מ ו ש כ ב ר ה ע י ר
דרכו ל ה ב י א מ ש נ ה ב ״ ת נ ן התם״ ,בלא מ ש א ומתן ,פירוש או בעיא .אחריו.
חטאת ב ס ד ר הבבלי ,וכך היא שנויה ש ם : בזבחים ס״ו מ ״ ב -מ י ג אינה המשנה
משמשת אותה הקרן ה ע ו ף ה י ת ה נ ע ש י ת ע ל ק ר ן ד ר ו מ י ת מ ע ר ב י ת וכו׳ ו ג ׳ ד ב ר י ם היתד.
והיין ניסוך המים מ ל מ ט ה ) ״ ל מ ט ה מ ח ו ט ה ם י ק ר א ״ ( ו ג ׳ מ ל מ ע ל ה ,מ ל מ ט ה וכו׳ ,מ ל מ ע ל ה
ויורדין ימין ומקיםין דרך עולין למזבח רבה במזרח .כל העולים כשהיא ועולת העוף
אלא מכיון שהיו עולים וחוזרים לעקב. דברים אלו לשלשה דרך שמאל חוץ מן העולה
ואלו ה ן והביאה בפרפרזה: ל א ה י ה צ ר י ך ל מ ש נ ה ב׳ כלל ,ק י צ ר א ת ה מ ש נ ה , שהתלמוד
י ׳ ל ע י ל ב ״ ק י צ ו ר י ם ״ ,ע מ ׳ .(786 ) ע ניסוך המים ובר
אבל סלורנץ• בדסוםים וכ״י כך ת ״ ר עלו וכו׳ )זבים פ ״ ג מ״א(, קה א: ב״מ a
שלפניה המשניות ואמנם בכ״י פלו׳, מוגה גם ה ת ם ,וכך תגן ב כ ״ י מ ,ה ו ר « ו ר ב :
תנן התם פריצי זיתים א ב ל ג ם זו ש ל פ נ י ה : ושלאחריה בבבלי שם מובאים ב ״ ת נ ן התם״.
פליטי ששגינו ברייתא ׳ברייתא״: בשם )עמ׳ (179 אגדה״ בימדרש וכו׳-מובאה
שהיה איפוא ז י ת י ם יכו׳ .ו נ ר א ה ה פ ל י ט י ם וכו׳( כפריצי זיתים כה: חקת <עי׳ ת נ ח ו מ א
רבנן! תנו ל פ נ י ו גם כ א ן :
ה ו א ל פ ד ו ת ו ב נ ו ל פ ד ו ת ה ו א ק ו ד ם ל ב נ ו ר׳ י ה ו ד ה א ו ס ר ת״ר ד (.ק י ד ו ש י ן כ ט א :
ו עליו )בבכורות מ ט ב ב ״ ת ״ ר ׳ :ש מ צ ו ת ו נ ב ו ז ה מצות ש ז ה מצותו על אביו בנו קודמו
ע ל א ב י ו ו מ צ ו ת ב נ ו ע ל י ו .כ ב מ ש נ ה ( .ז ה א י נ ו כ ל ל ב ת ו ם ׳ ב כ ו ר ו ת ) ה צ י ו ן ש ב ג ל י ו ן מ ו ט ע ה ( (3
(1ו ע י ׳ רש״ש ל ס י ט ה ט י כ דיה םיילי של חרם•
י ק ״ ל י ו ח נ ן ,וחזר הישיל והגיהו כבדים• (2בדיו הגיהו:
מ א מ
מ י ד )ת״ר( יו* ל ל יכי־. (3בתום׳ בכירות •״ו ט ישנו רק) :תי ( לפדות את נ מ ולעלות ליגל
ר
880
כ ו ל ו ו ה מ ת ן ו ה מ ש א הענין שאותו אלא מ׳׳ו! פ״ח בכורות ה מ ש נ ה , אלא היא
לפדות ובנו לפדות הוא קודם פיסקא :הוא אחרי ב ב כ ו ר ו ת מ ט ב ,ו ש ם במלה גם ישנו מלה
מבכורות אותה שהעבירו סוגיא, היא וזו וכו׳. לפדות היא ת ״ ר הואי כ ו ׳ <מ: לבגו
רבנן(. תני ״םיסקאות״: להלן )עי׳ כ פ ו ל ה ״פיםקא״ ובבכורות היא כלשונה לקידושין
בדפוס כך )מקואות פ ״ ט מ״א(. וכו׳ חוצצין ואלו ר ב נ ן ת נ ו א: נז 0שבת
סו: ש ע ר ב סי׳ הכריתות ל״ל -בס׳ וכו׳ יעמוד לא ה ת ם ת נ ן (1ש ב ת י א א :
ר ב נ ן . ת נ ו
שהוא משובשת גירסא נראה שיש בסירש״י ״גם אומר: )המאור רש״י הגהתו של היא
דתנן סובר דהא שהוא מדבריו ונראה כוותיה דרב ותניא דשמואל כוותי׳ מתני׳ דיקא
מ: בכ״י משגה״ .1א ב ל ואינה אלא ב ר י י ת א ש ה י א בה דרים ונכרים שישראל עיר
ברא״ש וכו׳ .°וכן תם״ב :ת״ר עיר פט״ז ר׳ ברי״ף וכ״ה שישראל וכר. עיר ר ב נ ן ת נ ו
ת נ ו <עמ׳ : ( 3 3 9 רנט סי׳ ח״א ובראבי״ה (225 העתים סי׳ ק נ ט )עמי ובם׳ שם סי׳ יד
שואל ובפרק בפרק כל כתבי הקדש במסכת שבת מדאמרינן וראייתי סי׳ ש ״ פ )עמ׳ : (406
בהלכות דא ב ר י י ת א וכתבתי יעמ׳ :(384 עיר וכו /ושם סי׳ שסד ר ב נ ן ת נ ו אדם
כאן היה להם התוספות גם ר א ב י ״ ה ע מ ׳ .407 ועי׳ עוד <עמ׳ . ( 3 3 9 כירה בסרק רחיצה
כר ארון לו עשה דקתגי דל״ג ליה להא אומר רבי מיהו אומרים: שהרי הם זה. נוסח
שמואל. דברי מקצר ד״ב (116 כ ע״ב, )ד״ו ה״ג וכוי. )ד״ו> ת ״ ר בסמוך גמי ול״ג
וכו׳ עיר דקתני דיקא נ מ י : 858 אנטונין קטע וכו׳: עיר ה כ י נ מ י ת נ י א ואחריו:
לעיל עי׳ רס״ג, אצל גם כך )מובא וכר סוכה התם תגן ע״א: ב עירובין (3
ר״ח. ר ב נ ן ׳ וכן ת נ ו ״י א״פ: כ - הנחתומין וכו׳ ה ת ם ת נ ן יומא ח ע״ב: (7
ג׳ ת ״ ר לרש״י: במיוחס - וכו׳ מגלחין שלשה ה ת ם ת נ ן ע״א: מ (12נזיר
גם גגעים בסוף והיא ג ר ס י ׳ ה ת ם ׳ ת ג ן בדפוסים: לפניו ושכתוב שם מגלחין ו כ ו /
כשמואל והלכד תקס״ט: ר׳ פכ״ג כאן, נרי״ף משנתנו. של וחלק ת״ע, א: קכב שם בגמרא (1
ריקא רבא אמר שס : במאור ט. סי׳ שם רא״ש וכן וכו׳ במכשירין ד תג ן כוותיח מתניתין ייייקא
וכוי. עיר מ ד תניא דשמואל וסייעתיה דין: וכו׳, עיר טהרית בסדר דתנן רשמיאל כיותיה מתגי'
881
ם ג אבל זאת א ו מ ר ת שהגליון מגיה וחולק, ״תוספת״, כלומר ת ו / אחריו: כתוב ובד״ו
משתמעת. ו ב ר י י ת א מ ב א <ד״ה מ ת ק י ף ( ה י ה ל פ נ י ה ם ״ ״ ״ ו ע ״ כ א מ ר ו :
ר ת התום׳
וכו׳-רש״י. ת״ל קאמר ה• ג וכו׳ בדין שהיה ה ת ם תנן סוטה ג ע״ב: (13
ליה תנא והכי מחסרא הסורי ומתניתין( שהגיה: הוא ורש״ל )כ״ה בד״ו, ו ב ר י י ת א
בס׳ ״ ת נ ו ר ב נ ן ״ ב מ ק ו ם ״ ת נ ן ה ת ם ״ <וד״ה ״ ת נ ן ה ת ם ו כ ו ׳ -נ ר א ה ברור ש ה י ה לפניו ת״ל
׳ ( ג מ״ )פ״ו משנה שהיא אע״פ ואמנם בוודאי(. הוא גליון שברש״י, וכו/ שקינא״ מי
גם בספרי שופטים פי׳ ק פ ח )מכאן א מ ר ו / נמצאת
n סי׳ ת ״ ר ׳ ועי׳ אין תודמין וכו׳ ־ ב ר י ט ב ״ א : ה ת ם תנן קידושין סב א: (14
ת״ר. ב ״ ב ט ע ״ א :ת ג ן ה ת ם א י ן ס ו ח ת י ן )גם א צ ל ר ם ״ ג ׳ עי׳ ל ע י ל י -כ ״ י ס ל ו ׳ : (15
ר ב נ ן ת נ ו רש״י: לפני כאן -היה העגל בשר התם תנן נד א: מנחות (16
לברייתא(. מפרשי ד״ה ור״ש: )שם
ת נ ו למו״ק: ס פ י ח י ן -ה י ה כ נ ר א ה ל ב ע ל תום׳ שומרי התם תנן שם פד א: (17
במנחות(. ד תני א )שיטה על מו״ק ,ד ע ״ א ד ״ ה וקציר: רבנן
ר ו מ בכ״י -כך ב ב י ת חורון וכו׳ מעשה ר ב נ ן ד ת נ ו וכיו״ב ב״ב קלד א : (18
השלישי וכו׳ פולטת ש כ ב ת זרע ביום )מקואות פ״ח מ״ג( ר ב נ ן תנו שם: שבת
ואס מ ק ו א ו ת פ ״ ו ו> בתוספתא״, ואילך מכאן במשנה כאן )״עד ה׳ לעולם אומר ר״ע
מ ק צ ת ע ו נ ה ר א ש ו נ ה נותניץ ל ה מ ק צ ת ע ו נ ה ש ש י ת . יצתה
עונה מקצת יצאת חמש ואם ה פ ו ל ט ת ש״ז וכו׳ ר ע ״ א לעולם שם: מקואות בתום׳
אמרו מיכאן ה-ו: בספרא מ צ ו ר ע זבים ם״ו עונה השישית ז משלימין לה מ ק צ ת ראשונה
וכו׳ ע ו נ ה ש ש י ת ) כ ב ת ו ם פ ת א / הפולטת
אבל מתוספתא. ו ה כ ל שבה ההוספה מפני התוספתא שהביאו את אפשר כאן
ב ס פ ר א ו ג ם ב ת ל מ ו ד ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(797 אפשר גם ש ש י ל ש ל ו כאן ת ו ס פ ת א במשנה ,כרגיל
שכבת זרע ביוס הפולטת תמן תנינן ע״א: ש ב ת פ״ט ,יב נהג כאן הירוש/ באמת וכך
מ ש ל י מ י ן וכו׳ ר׳ ע ק י ב ה א ו מ ר לעולם ה ן ח מ ש אם י צ א ת מ ק צ ת ע ו נ ה ה ר א ש ו נ ה השלישי
וכו׳ ביניהון שלימות עונות ביניהון. וכו׳ מ ה ה א ר׳ י ש מ ע א ל ששית. עונה מקצת לה
ה ל משלימין ראשונה עונה מקצת אם נכנסה לפיכך ע ק י ב ה ד ר ׳ על כן ותני
ט א שבציט קרבן. שירי בעל מוציא וכו׳ ביניהוך ״מה מן השאלה עונה ששית. מקצת
אחר הירוש׳ וזה מ ב י א היה בעיקרו ״אם יצאת״ וכו/ לא ב״תמן תנינך לעיל שהובא
כן על ד ר א ב ״ ע * ״ותני וכמו וירוש׳>. בבבלי עלה״ )״ותני דר״ע* על כן ב״ותני כך
במשנה שאינו גם בתום׳! א ב ל הירוש׳ ש י ל ש ל כאן .כדרכו תמיד ,א ת הברייתא הסמוך
ן ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(799 ״ .,
ה מ ש ב כ ח א ה א י ב מ א ן ה ש פ ע א צ י ן ן ׳ ל כ א 1,ב
להעלותו עליו לגת וחשב שנפל גוזל ר ב נ ן תנו גם ב נ ד ה נ ע ״ ב : הדבר וכך
במשנה <עד כ א ן ט מ א ל כ ל ב אף י אומר ר ו נ בן יוחנן רבי טמא לכלב טהור לנכרי
א ל א מ ר ו לו וכו׳ ק״ו יוחנן בן נורי א מ ר ר׳ מטמא(. ריבינ ושם: סיד ,מ״ו. טהרות
הי, נכריט ראיה ת ו כ י ח וכו׳ א מ ר ו לו מ ש ם תמנולת שביבנה אמר להן י כ ו ת ר מ א אם
וחשבו עליה לאכילה. שם
882
אלא: שנו בה שלא פ י ט יד, טהרות וגם לא בתום׳ במשנה אינו והמתן המשא
ף ע ל י ה • ( י( עליו ו נ מ נ ו מ ע ש ה ה י ה זה מטמא וריב״נ ע ק י ב א ר׳ ד ב ר י
לתוך הבור שנפל גוזל שגויה שם בסגנון אחר: והמחלוקת וטמאוה. זקנים ח מ ש ה
( 2
ברייתא כאן שישנה אפשר, כן ועל וכו׳. ולכלב טמא לאשפה עליו חשב גת של
במשנה ,אף שאפשר שכולה ברייתא .והביאו את הברייתא מפני ההוספה שבה. משולשלת
שכתב ואעפ״י חנינא: בר זעירא ע׳ ואמוראים כ״י, תנאים ביחוסי עכשיו !ומצאתי
עם ט ה ר ו ת בם׳ ה ד ר שנויה במס׳ כי משנה היא ה ת ם ת ג ן יש לגרוס ת ״ ר בספרים
ת״ר עיקר לסי שגורםין הספרים ונ״ל גי׳[ וכו׳ ו מ י ה ו )לסי( התם הארץ והכי תנן ועם1
ה י אן. ב ר י י ת א תשוב׳ ח כ מ י ם ור׳ יוחנן בן נורי שנוי ב מ ש נ ה היל׳ שאין
עי׳ להלן ״ ם י ס ק א ו ת ״ :תנו רבנן. ל פ י ם ק א. על ״תנו רבנן״ בתור ציון -
ג א ו נ י ם
ה ג א ו נ י ם : במקום ״תגן התם״ אצל רגיל יותר הוא ״תנו רבנן״ עוד
ב ש א י ל ת ו ת (1
היתד. וכו׳ לומדת היתה ם״ט מ״י( )גדה ר ב נ ן תנו : ?71 ג״ג הגניזה, קטע
משולשלת ברייתא ז״א איפוא: להיות רואה וכו׳: ב ב ב ל י נ ד ה ס ד א!( )ברייתא לומדת
היבמה לא תחלוץ. ת ״ ר סי׳ ק נ ד : שאילתות רבנן״. ושניהם יחד הובאו ב״תנו במשנה
3
התינוקות וכו׳ ד ת נ ן ה מ ק ו צ ר ת ׳ ס י ׳ ק ם ז :ת ״ ר > ת י ג ו ק ו ת ו כ ו ׳ .ג ״ ג : 375כ י ובשאילתא
״ ש ג ו ח כ מ י ם ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ .(767 ייעי׳
ק צ ו ב ו ת ב ה ל כ ו ת (2
אין א ו ג א ה ב ק ר ק ע ו ת וכו׳. ר ב נ ן תנו ח ״ א 30 ,ש ו ׳ : 3 תשיר
ס מ ו ק ו ת ב ה ל כ ו ת (3
( 4
זה ת ״ ר : בהגהה שבידי( ע מ ׳ 11 כ״י ששון. )ה״פ ש ל ו ם ב ר ג 14 הו׳ ראו ה׳
במיגו מין ר ב נ ן ד ת נ ו ת״ש :(137 )ד״ב ב כט ד״ו וכו׳ = ה ״ ג במיגו מין הכלל
שבמח״ו ו כ ו ׳ = ד.״ג כיצד שבעה ד ת ג ו ר ב ג ן 1סוכה( ש ם :27 )משאילתא שאבדה(. וכו׳
)בה״ג ד״ו לג א וד״ב וכו׳ סוכה ר ב ג ן דת ג ו :(123 ס י ׳ ר ג ז <עמ׳ רש״י וסידור 408
ו כ ו ׳ ־ ה ״ ג ד ״ ב ) 175ו ח ס ר ב ה ״ ג ד ״ ו ל ד במרחשון ת״ר בשלשה ש ם :31 ד ת גן(. :165
<עי׳ מ ה ש כ ת ב ת י ב מ ו נ ט ס ש ר י ס ט והיה כבר לפגי השואל בתשובה שבה״ג ד״ב שם ע״ד(,
( 5
. (128 חס״א,
ג ד ו ל ו ת ב ה ל כ ו ת (4
מאלה שהזכרתי .הלקוחים מהים .ישגם עוד: חוץ
י ש ש א מ ר ו ה כ ל ו כ ו ׳ ) = מ ח ״ ו -378 ר ב נ ן תנו י ו ה ״ כ ד ״ ו ל א ב ) ד ״ ב :(156 ה״ג
טהור. שם: (2 וטמאוהו. בלוד זקינים חמשה עליה שם: ניתו״א (1
לעיל )עי׳ ובו׳ התינוקות חכמים שנו א(: קמו )דף שי״ב סי׳ בונד בשהיל גם ג(
חכמים*(. ל״שנו
ששון ע מ ׳ י א [ . בהו׳ ] ע כ ש י ו בקטלוג ששון ,עמ׳ ,137ובאחרונה ונססקה בווינא הדפסתה שהתחילה (4
חמשה ת״ר וכו׳ חוטי חמשה ת״ר :147 ה״ס משתמשימ ה״ס ב ״ ת ״ ר " גמ ל מ י מ ר א : אחר ! ו ט (5
רב׳ דתנו סי׳.ענג: הרכבי בי.ה״ג וכן בבבלי(. כמו 550 ד״ב בה״ג אברמסון[ תו ב! ))בכה״י: יכו'
וסי, כ' פי׳ ססיק״ר -ל ד ר ש ו ת, ע״ב(. ז )פסח׳ וכו׳ המצות כל קצו: סי׳ שע״ת )אגדה(, וכו׳ אין
עין(. מאיר עי׳ ד״ס, סע״א קסב ודף ב צו דף פריד' )הו׳ ל״י
883
ריצ״ג לעילש ם ( , ד ת ג י א <עי׳ בד״ש: ,ן ל ע״ב ב ו ר י ע , א ,״ ז מ . י פ ם י ל כ 9 0 י . ע ר
וכו׳ שנתערב ד ת ״ ר דם לעיל ע מ ׳ , 1 4 0ה״ג ד ״ ב : 5 6 8 ועי׳ תנינן, ח״ב נא• תמן
מ ק אתנן ו ב ר ת ״ ר א י ז ה ו כ ר וחסר בד״ו ת״ר דתנןא ה ״ ג ד״ב : 6 0 7 <ה -ד״וקלה ע״ד: ג
וכר . ( אתנן כלב ר ב נ ן ל ק ו ׳ ת נ ו :381 , ה מהדו״ח ח ״ בי( ו כ ן א צ ל ר ב ח פ ץ ) מ ״ ע J Q R
דתנן . ( »ד״ו כ ב א : לביראות פסין עושין רבנן( ד ת נ ו ר ב נ ן)צ״ל: ד ת נ ן ה״ג ד״ב :132
ה ג א ו נ י ם ב ת ש ו ב ו ת (5
שע״ת וכוי. יחפור ת ״ ר לא הכי שע״צ דף לא א סי׳ ט ו : מוציאיןוכר. ד ת ״ר אין
אותו ומלמדי׳ וכו׳ יוצא ר ב נ ן אין אדם ו ת נ ו מי״ג ,פ״ד מ״ד(: )סוכה פ ״ ג סי׳ ש״ג
להכירו, נודע לא ר ב נ ן ת נ ו מלחמות ה׳ 7 1״ : ירוחים, סלמון בן לומר ו כ ר .ו כ ן א צ ל
ה ר א ש ו נ י ם א צ ל
מוחקו(. <ד״ת וכו׳ עשרים רבנן תקצ״ח :תנו קידושין ר׳ ר י ״ ף . א(
ת ׳ ר <עמ׳ : ( 3 9 3 שע״ט ראבי״ה ח״א סי׳ בהערה ? ( ! 1 9 אפטוביצר בכי״י, ו כ ו ׳ <כך
מ״ו>, פ״ה עירובין )משנה וכו׳ יחיד מעברין ,ע י ר של כיצד הערה (!11 בכי״י. »כ״ה
ועושהו מעברין׳ כיצד ״ת״ר״ :פ ר ק במקום מניה )אםטוביצר כיצד ]בפרק[ ת״ר וצ״ל:
ד , )שם , 6 5 ל מ ד ר ש גמרא( .514 ,אבל גם ואחריה )משנה ע י ׳ לעיל ע מ ׳ 304 :(755
ם ו ע י א -ע ״ ב = 543 ,ידוש׳ פיאה פ״א, ו ל י ר ו ש ׳ <שם = 2 8 0י ר ו ש ׳ (331 : 329 : 2 3 1
התם :תנן P 445 הרמב״ם )שם 530 .464 .341 של ה ח ז ק ה ואפילו ל י ד התקון .(792
הרמב״ם י(.
4
אחרי בוודאי 1כ״י ק :ת״ר!,
ה
ת נ י ת 17ת נ י ת ו ה ,
ב , 0 ברוך רבי׳ שהעיר כבר לברייתא ,כ מ ו גם מצוי אבל ל מ ש נ ה י', רגיל
ו נ י א ) ז״ל רש״י ״ופירש נ י ת ו ח ת <רב ש ש ת ( להו א׳ ״ א : ע ן ע ת ו מ ב י
ב״פ ת נ י י ז י י ״ להו רב ששת אמר א: ה פ שם ת 1י ״ ״ » , א״ל דה״ג אצלגו(
שבועות ת נ י ת ו ה . ר״ש ע״א :אמר להו צ שם תניתוה .וכן להו ר ״ ש כג ב :א מ ר
, ר נ נ ז ת ג י ב ב ט י י ת מ ע
' ״ " ' ' ״י•'״ ' ה״ האיב י ן
ם ס 'מסני )כדברי ייייזין ש(0 ק ר ו ל א נ (
884
( I
ה״ג רש״י: הגיה וכאן לעיל(׳ יעי׳ תניתה )סלו׳: תניתוה א״ל ורשב״א: מ א לז
א״ל רע״ב: מה סוטה תניתוד;, רגב״י א״ל ע״א: ד פסחים תניגא. ליה אמרו
ועוד. תניתוה, )״אביי״(
״ ת נ א תני״( מציין בין מ ש נ ה )כמו )התנא( שונה״ ״הרי הוא ״ ק ת נ י " <= --ק א ת נ י ( ׳ ז
עדיין נזכרה ולא בה עומדים אנו ש א י ן ברייתא( )או משנה שאף יש אבל
)שמ״ק מגיה ח ל ב וכו׳ )מכשירין ס ״ ד מ*ח( דקתני כ ר י ת ו ת יג א : ״קתני״. ע״י הובאה
צ ו ר ך ־ .ד ת נ ן > ,ש ם י ח ב :ד ק ת נ י ) י ו מ א פ ״ ח מ י ג ( ש ת ה ו כ ו י ,ת ע נ י ת ב ע י א ו ע י ׳ ד ״ ם . ללא
ו כ ו י -כ ל הסוגיא מן מתני' נמי ד י ק א ד ק ת נ י )ב״מ סוף פ״ז( כל ש א י פ ש ר א: סד ובגיטין
איסשת .ובםגהד׳ כתיב: ״ ת נ ו ר ב נ ן ״ ו א י ל ך ה ו ע ב ר ה מ ג י ט י ן ל ב ״ מ צ ד א )עי׳ ל ה ל ן ב פ ר ק
שם(. )סיפא א ם ה י ה מ ו מ ח ה וכו׳ ו ה ק ת נ י א :ו ר מ י ג ה י ) ב כ ו ר ו ת ם ״ ד מ ״ ד ( ד ן וכו׳ לג
י ב מ ו ת ע ב ב :ו ל א ו ה א ק ת ג י ה ע ר ל וכו׳ )בר׳ ש ל א ג ז כ ר ה עוד(, ב ב ר י י ת ו ת. וכן
ו ש ם ל ה ל ן )כגוי כ ״ י א מ ר לו וכוי, ) ת ו ם ׳ ת מ ו ר ה פ ״ א יז( דקתני ולטעמיך נ ע״א: יומא
רש״י הגיה: ה כ י פ ו ר י ם וכוי. פ ר ש ל יום ק ת נ י והא ו״ססרים ישנים״ .עי׳ תום׳(: א״ם
כ ב ר וזה אינו דאייתינן והא קחני בברייתא ״ולהכי ל״ג ליה דוהא קתני מ ש מ ע והתניא,
אבל אם )תום׳ שם(. וכו׳ היא בעלמא״ אחריתי גרסינן וברייתא אלא ודאי והתניא וכו׳
קתני לא והא סוכה י ע״ב: בבבלי, כיו״ב ראיגו שיש שהרי להגיה, א״צ זה משום
לקוחה מ ו ד ה וכו׳ -הסוגיא דקתני דיקא נמי צט א: כתובות ואולם וכו׳. דתניא הכי
״ ס י א ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ .(802 ס כ א ב ו ש ם מ ק ו מ ה <ועי׳ ממעילה
ה מ ש נ ה )עי׳ ע ל שמוסיפה ב ר י י ת א מציין כרגיל עלה. ו ת נ י ״עלה״, עם
2
ק ת נ י ״, ע ל ה ״ ו ה א אבל יש א ח ר >. מקום או במקום באותו אם א(, ציון ״תנא״
נטא: כתובות סיפא״(. ש ה ו ב א ה כבר )במקום ״והא קתני ה מ ש נ ה של סיפא שמציין
)בסיפא שם( מ ה ק ת נ י ע ל ה ו ה א נותן ל ה וכו׳ אם אינו ימשנה שם פ״ה מ״ט( ת״ש
א״ל אביי סבר רב יוסף ו כ י וב״ה אומרים בפרוטה. ע ו ש ה לו וכו׳ ז ק י ד ו ש י ן יב א : היא
גירים תרארא תניחא : תגייתה .בריחות יח נ שכטר: (1בכתובי־; מג א )למשנת( ,בכיי מ;
חניתי( ,ב־׳ב שב ב דיש: ח נ י ת ה ,סנהד׳ 0ב ב דייו רם״ו :איל תניתה )כיי מ : ״ל א : ך׳׳ן א י^י
איל תניחה ,וברשבים שס :תניתא.
• (2ותני עלה' במוכן זה רגיל אף בירוש' ,למשל מעיש פ״ג ,נר *׳־א ,חגיגה ש׳־ב׳ njrרעיג,
כתובות מייב ,לד ע״ד.
885
לתך תנן להביא ב״מ פ ע״א: היא פרוטה ו כ ר , כמה ו ד א זולה פ ת נ י ) ״ ב ס י פ א ד מ ת נ י ׳ ״ (
)והשוה וכר משאו על יוסיף וכמה )״בסיפא״( קתני עלה והא היא״( )״משנתנו וכר
ק א י ״ ,ח ו ל י ן ב ע ״ ב ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ״ ת ו ס ס ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ ס י ׳ .(10 ה ״ ל
ע
: ב נדה יד )אע״פ שאינו סיפא(. ענין״ ״באותו במובן קתני״ ״והא עלה וכיו״ב
א ו ה אחר אחר במתני׳״( »״דקתני אר״ח מאי אחר ורמינהי וכר זמן וכו׳. אחר איזהו
אחר איוהי ל א ח ר זמן ו כ י נמצא על שלה ע ל ה <ר ו מ ו ר ש ״ י :ו ה א ע ל ה ק ת נ י ( קתני
א: זמן ו כ ר ,כ א ן אין ״ ע ל ה ״ ס י פ א ,א ל א פ י ר ו ש ו ״ ו ה ר י ש נ י נ ו ב א ו ת ו ענין״ .וכן ס ו כ ה נ א
ר
היה וכך מ קתני״ עלה ״והא כך השואבה וכו׳, חליל של בית קתני זהו ע ל ה והא
אבל הססרים, הוגהו ועל פיו קתני״. ״והא שהגיה ורש״י הוא ש ל פ ג י רש״י, בספרים
(
להגיה ' . א״צ
שנויה שהיא אע״פ ענין באותו שעוסקת למשנה עלה״ ״ותני משמש וכיו״ב
)מעילה עלה ותני ס ו כ ה יז ב :ו ה ת נ ן )כלים ס כ ״ ז מ״ב> ה ב ג ד וכו׳ אחרת. ב מ ס כ ת
פ ״ ד מ״ו> ה ב ג ד ו ה ש ק ו כ ו ׳ ה ת ם כ ד ק ת נ י ט ע מ א א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן ו כ ר .
)תום׳ דתניא )מנחות ע ה ב(: על ברייתא .ברכות לז ב מ ש נ ה ״ותני עלה״ ויש
ו ת נ י למ״ה מברך המוציא נטלן לאכול פ ״ ה כב( ה י ה ע ו מ ד ו מ ק ר י ב מ נ ח ו ת וכו׳ ברכות
א
כ ז י ת י ם וקה׳> במנחות ר כאן וכן וד״ו ר י פ שונצ׳ דפר )כך פ ת י ת ן וכולן עלה
היא ומשנתנו ו ת נ ן, במנחות: שש. ורש״י במנחות ושמ״ק ומ כאן, ורש״י מ עליון
פיוטי יניי ע מ ׳ שעו, פ ת י ת ת ן ,לו ו פ , )ד״נ וכי״י ב , פ ת י ת ם פ״ו מ ״ ה :וכולן במנחות
כזיתים .וכיו״ב בתוס׳ מ נ ח ו ת פ ״ ח ט :פ ת י ת י ה ן כזיתים )אבל בלא *וכולן״( ,כ ל ו מ ר בש״נ(
מחבת מנחת המנחות על ותנן כלומר עלה. ו ת נ י רש״י: מנחות•, של ענין באוחו
עלה. ותני ואפילו הכי גרסי׳ מ ש ג ה מ ר ח ש ת ו כ ר ,ר׳ יהוםפיה בגליון כ״י מ: ומנחת
כזיתין םתיתתן ומלן תמן ד ת נ י נ ן כיי אחר(: )לענין ע״א י ״ו, פ ברכות ובירוש׳
.(24 »שרי״ר,
,ע י ׳ תום׳ כג א דיה בםיל. ו מ ו ת (1ובכלל לשון סוכה מיוחד בנמל ,ם ק
וני׳(, בריא חני *לא: י • בך גס הדיש .שלא הביא פ (2ולא במ״מ בתרומות )אעיפ שכנראה
בדיא. תנא כדרכו: הניח רשים
886
לאכול בני אדם שדרך משעה תני ר׳ ח י י א ברכות פ״א ,ב ע ״ א : ו ל ב ר י י ת א .
ע מ ׳ (32ז )לעיל ״ א נ ן תנינץ״. להיות שיין ותני עלה קרובים דבריהן בלילי שבת. שיתן
וכר לכותשן והוא ע ת י ד הזיתין זיתין על הדא מן נישמעינה םע״ד: פ״א ,מ תרומות
ז״א בה!( ת ר ו מ ה ויתרום. )רש״ס הגיה: ע ל ה ו ת נ י וכו׳ הרי ויתרום. ויחזור תרומה
אבידה אלא שבורה )״אין כתיב בשואל ש ב ו ע ו ת ם״ח ,לח רע״ג שנזכר לפניו; בציטאט
זו כ ו ל ה שאין עליו תשובה» קל וחומ׳ ותני ע ל ה הרי זה וכו׳( מניין ודין הוא״ וגניבה
ב ב ב ל י ב ״ מ צד .א ,מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ״ י .147ו ״ ע ל ה ״ ס י פ א ה י א . א ח ת ברייתא
הוא הרי תנאים, מדברי חייא( ר׳ )אפי׳ עצמו לדברי מביא ראיה כשהאמורא
תונא״. ב״ותנא לפתוח את הציטאט רגיל
887
ת משניו שגם ראינו שהרי בו״, עוסקים שאנו ״במקום ״כאן״, הארמיים, האפיםורין
פותחות ב״ותנא תונא״. ס פ ר א וגם ברייתות של א ח ר מ מ ק ו ם שהובאו
כזה ריכוך חדשה ואמנם מ מ ש בפועל זה אנו מוצאים בסורית ׳ ( ל ו ד ג ץ מ ק ל ש י ז נ כ ש א ה
: כ מ פסחים קי ע״ב קמם. ר א ה פי׳ כספרי )שלא והיית אך שמח ת ו נ א ו ת נ א שם:
כ ד ת נ ן כל )אצלנו :וסימנך׳. ת ו נ א זה הכלל ,ב״י א״פ ור״ח: ו ת נ א
״ ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 153ו ל ה ל ן ״ ס י ס ק א ו ת ״ .ו ע י ׳ צ י ו ן א . ע ל ״ ת נ א ״ ,״ ת י ״. ,
ה נ ש ם נ
)ומדרשים( ב י ר ו ש ל מ י
ת ני נ ן ת מ ן תנינן, .1
מציין אחרים( במדרשים אף אבל ביחוד. רבא ויקרא בב״ר. )וכן בירושלמי
כלומר שגינו במשנתיני נשמעחיה דרי חי,,, שגאה. והתנא : . ,ותנא תינא סירושו א ג ( 1
ע־א :אלא אי איתמר והתנא שנאה על אידך וכוי • ד דתנן וכוי ,שם
נ( בשאר נוסחאות האגרת שיבש ,״ותנא תינא'׳ 'ותנא ותונא' ,וכדוני _
ה י .653 ר ח , ל ו י ( 2
888
(
״ ת נ י נ ך מציין ברייתא אבל יש שגם ו״תני״־ ב ר י י ת א . משנה. י על פי רוב ״תנינך
ותני נ ן תרומות סי״א ,מז ר ע ״ ד : בכמה מקומות נשתבש ״ותנינן״ מן ״ותני כן״(: )אבל
»תוס׳ לארץ והא תנינן חוץ רע״ד: וכו׳ )תום׳ פ ״ ט ח ( ; מ ע ש ר ו ת פ״ה .נ א תמרים דבש
ואינו שבכסותו בזוגין הוא יוצא ו ת נ י כן( )צ״ל: ותנינן ע״ד: ז ם״ו, שבת ח(! פ״ג
אמדה מ ת נ י ת א ב ז ו ג י ן ש ב צ ו א ר ו ) ת ו ם ׳ פ ״ ה ז .ב ב ל י נ ח א ( :י ו מ א פ ״ ה ,מ ג ע ״ א : יוצא
זבחים פ ר ש ה ג ד. ד ת ״ כ צו )ברייתא ל ת ח ת ו נ י ם וכו׳ מה ד ת נ י נ ן מעכבין שהשיריים
אחרי )ספרא וכו׳ וכפר דתנינן מעכבין שהשיריים אמרה מתניתא ב( ,ו ש ם ל ה ל ן : נב
חם כלב ועורב וכו׳)ברייתא(: ד ת נ ינץ ת ע נ י ת ס״ב ,סד ע ״ ד : א ,י ו מ א ס א א :ת ״ ר ( ז סח
שם פ ״ א ה>, ידים )תום׳ ל מ ק ד ש וכו׳ הנוטל ידיו ת ני נ ן והא עח ע״ב: פ״ב, חגיגה
ם ם ח י ם יז א ( : בבלי ב ״ מ פ ״ ה ז, )תום׳ כ ל י ם וכו׳ משקה ת נ ינץ והא ע״ד: עח ס״ג,
( 2
והא ע״ד: טז פ״א, סוטה : לי ו כ ו ׳ בידה אין ונתן והא תנינן מז ע״ד: ס״ו. גיטין
.(800 כ ש ם וכו׳ )לעיל ע מ ׳ ת נ י נ ן
והתנן ד סע״ד: שנת סיב׳ נשתבש ע׳׳י לשון הבבלי: בדםוסים לפעמים (1״תנן" שנמצא
]יבמית בדא תנינן! וצ״ל: חכמים, שלא ברצון דתנן כדא שם סש״ה ,ז ע*ג: אליעזר וכוי ז ר׳
נזיר פ׳׳ו ,נה ע ״ ג : דתני תמן )חולין צא א ( [ ! וכו׳ צ׳׳ל: דתנן תמן אנל מזה כזית פי'א ,יב ע ״ :
ב
חנינא אוף אנן )שקלים ,פ׳׳ג מז ע״נ(, תמן תנינא בא לפעמים בט״ס: גם ׳׳תגינא״ והתנן הנודר!
פיג ,ט סע״א(• )ב״מ
אוננין וכוי. חייה רבי אמר והתנינן יבמות פי״א ,יב סע׳׳א :א״ל (2
ארון שעשה משה וכוי. דתנינן (3גם במדב״ר פ״ד ב :
סנהדרין פיט ,כז ע״ב :ת מ ן ת נ י נ ן תני ר׳ יוסי וכוי ,הברייתא גם בבבלי פא א )תום׳ מייב(. (4
הסיניא לקוחה כאן מ מ ק ו ם א ח ר ,וכשהעבירוה כאן השמיטו את לשון המשנה ,ולא השאירו אלא את הברייתא.
889
שהסוגי* אלא במקומה שהיא משנה משנה ,אפילו ב ר ו ב ו ת נ י נ ך הוא יחמץ
לפעמיס בבבלי שמציין ״תנן התם״ מ מ ק ו ם א ח ר י( ,א ב ל כ מ ו הועברה כאמור שבירוש׳
ב ר י י ת א או משנה, שעיקרה ב ר י י ת א לפעמים תנינך ״תמן -מציין אף ברייתא,
2
פטורין המקלקלין כל ת נ י נ ן ת מ ן ע״א. ה ש ב ת פ״ב. ב מ ש נ ה ( : מ ש ו ל ש ל ת
אינו אפילו קפרא אמר בר חבורה. המבעיר ומן העושה מן )שבת פ י ״ ג מ״ב( חוץ
}
ברייתא צריך ל ד ם אפי׳ אינו צריך ל א פ ר <ר׳ יוחנן א מ ר והוא ש י ה י ה צריך ל ד ם ואסר> >.
)״והמבעיר״( מ״ב פ״ ז שנויה בתוס׳ ש ב ת פ ״ ח ד .כ ת ו ס פ ת א מ ק ב י ל ה ל ש ב ת כ ו ל ה זו
בלשון במשנה משולשלת שנויה במשנתנו בפי״ג הביאוה כברייתא אבל מפני שתחילתה
הובאה ת נ י נ ך .א ב ל ב ה ק ב ל ו ת שבירוש׳ עירובין פ״י ,כו ע ״ ג ו פ ס ח י ם פ״ו .ל ג ע ״ ב , ״תמן
הברייתא אף הובאה םפ״ג ,ג סע״ד ובב״ק המקלקלין וכר. כל ד ת נ י ״תני״: בלשון
המקלקלין ע צ מ ה ב ש ם ״ ב ן פ ד י י א ״ ) = ב ר ק פ ר א ״ ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ :(587ב ן פ ד י י א א מ ר כ ל
יוחנן, ר׳ לפני אבהי ר׳ ו ב ר י י ת א זו ש נ ה וכו׳. ר׳ יוחנן במבעיר פ ט ו ר י ן ח ו ץ וכוי א מ ר
לברא בבלי ש כ ת קו א :ת נ י ר׳ א ב ה ו ק מ י ה דר׳ יוחנן כ ל ה מ ק ל ק ל י ן ו כ ר א ״ ל ם ו ק ת נ י
ו כ ר חובל בצריך לכלבו וכר.
הכל בש״א וכו׳ וחללן לחוץ לפנים שפתחיהן הבדים מ ע ״ ש ם״ג ,נד ע ״ ב ) :בתי
רבי אמר ולחוץ כלחוץ״( מכנגד החומה כלפנים החומה ולפנים ובה״א מכנגד כלפנים
הכדין בתי ת מ ן ד ת נ י נ ן יונה ה ד א לחומרין א״ר בעי מהו לחומרין ר ב י יוסי לעזר
ולחוץ כלחוץ. לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה שפתחיהן
פודין כ ל ח ו ץ ( ולא כ ל פ נ י ם )צ״ל: א ו כ ל י ן ( שם קדשים קלין ש ו ח ט י ן )צ״ל: אין
4
מכנגד לפנים וחללן לחוץ פתחיהן אין י כלפנים(. כ ל ח ו ץ )צ״ל: שם מעשר שני
שם א ו כ ל י ן( ש ו ח ט י ן )צ״ל: ולחוץ כלחוץ מ כ נ ג ד ה ח ו מ ה ולפנים ]כלפנים[ אין החומה
כלפנים(. כ ל ח ו ץ )צ״ל: כ ל ח ו ץ ! ולא פודין שם מ ע ש ר שני כ ל פ נ י ם )צ״ל: קלים קדשים
פ״ב יב מע״ש שבתום׳ כ ך צ ״ ל בירוש׳ א ב ל א י ן ל ה ג י ה יותר .וזו פ ר פ ר ז ה ש ל ה ב ר י י ת א
פתחיהן לחוץ וחללן לפנים או שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ )ערכין פ ״ ה טו( :ב ת י בדין
קלים כאילו בהם קדשים ואין אוכלין בש״א אין פודין בהן מ ע ש ר שני כאילו הן בפנים
ן כ ו לחומרא כלפנים ב ״ ש הכל ומאמר בפירושו: הר״מ מכנגד וכר. הן בחוץ ובהיא
ו א ף זו כ פ ש ו ט ה ש ל התום׳. ב״ה שלא פירשו על דברי בתוספתא ,אבל ריבמ״צ נתבאר
בערכין. ב מ ק ו מ ה , ש ל א משולשלת במשנה ,אלא ששנויה כמקומה ואף ברייתא
או כדבר ש י ש לו מתירין להון. נדרין מה את עביד אילין נדרים ס״ו ,ל ט ע ״ ד :
ץ ת מ ד ת נ י נ ן לו מתירין שיש כדבר מיעבדינון מםתברא מתירין. ש א י ן לו כדבר
, א 0 כי׳. וזנייי שדה ל״וך מ , י ג מ ה ׳ ג ה ל כ ה . . נ ע ס ״ ן ׳ . ע ק י נ ^ ״
ל ע ח נ י ר י ה ד ל ת י ד ש י ד ג מ ה ג י
יי ' י׳ ת«ז : 4 24 בשדה ככלים בבית - ,כשדייר, ר׳ יזתק גדישין
סעיד: ס״ה ,ד מירוש׳ ביק וזי הועברה ׳ ״ ולא םיםקא. נ 'הלכה יכי׳ וליתא ׳ י,חק ר ׳ א ברשות
חני׳ המגדיש בתוך שיה ״נירי שלא ברשות .גיישים בשדה יכי׳ ,יזיל גס כאן :יזמן תנינן תמן
)'תנינן־( ,ושם חסר יאמר ר׳ י»חק'.
(2לעיל עמ־ 797ואילך•
(3כך בחי ׳ הרמנין שנת קו א וכיי״ב בעירובין וססחיס • ד
זן י ' א כני׳ רינ הנוסחאות :אין שימע מ שבמשנה ותום׳ ,יאסי ,ובן ״דרים סיג, ( 4
ו ״ י ׳ הר״ן שם נייש סיר ,וד״ן ננדריס. ״.״ .לו ע״א, ת ו , ו נ ע , נ י י ו ״ ב . ו כ י י י י ) | ״ נ ^ ל ן •
890
1 2
)״עיקור״( עיקרו אינו ״ ״אמריך׳( )״אמרי״ אמרו מעיקרו. הנדר את עוקר שהזקן
אצל הלכה צ י ו ן ־. ו ב ל א ע״ג לא פ״ז׳ כתובות בירוש׳ ישנה כ ו ל ה הברייתא
ומה בין זקן מה מקודשת. אינה וריפאה הרופא אצל מקודשת. זו הרי לה והתיר הזקן
א י ת ולבא. מיכן אלא מרפא אינו רופא מ ע י ק ר ו . ה נ ד ר א ת ע ו ק ר זקן רופא. בין
ברייתא <״הך מתניתא מקודשת. אינה ו ה ת י ר לה הזקן אצל הלכה אפילו ת נ י ת נ י י
אצל הלכה ר ב נ ן ת נ ו ב: עד כתובות בבבלי וכיו״ב וכי. אלעזר דרבי בתרייתא״(
רבא אמר מקודשת אינה וכו׳ והתירה חכם אצל ת נ י א ו ה וכו׳ מקודשת והתירה חכם
סתם״: ״כנסה ובין מנת״ יעל המקדש בין מחלקת ח ם״ז כתובות שהתוס׳ אלא
)משנה מקודשת אינה נדרים עליה ונמצאו נדרים עליה שאין מנת על האשה את המקדש
נדרים עליה ונמצאו סתם כנסה מקודשת זו הרי לה והתיר חכם אצל הלכה מ״ז( ם״ז
ברייתא זו וכר. יקיים הרי זה ו ה י ת י ר לה אצל חכם הלכה שם( )משנה בכתובה שלא תצא
החולקות. הברייתות שתי בין שפישרה אלא כתובות. וירוש׳ שבבבלי זו ואינה אחרת
( . 3
ב כ ת ו ב ו ת ועיקרה במשנה משולשלת ברייתא ב ע י ק ר ה זו אף
שר 5 ב ו ב ר 107 תהל׳ במדרש גם נמצא ל ב ר י י ת א אף תמן( )תנינן תנינך ״תמן
12 מבוא בובר. עי׳ ועוד(. אדר״נ )ספרי לברייתא משלי במדרש וכיו״ב ב ו ב ר .(10 . יעי׳
אומר יהודה ר׳ תנינן ת מ ן ע״ד: כד פ״ז, סנהד׳ שבירוש׳ תנינך ״תמן ואולם
כ י בירוש׳( <כלעיל וכו׳ אומר יהודה ר׳ ת נ י א א: נג שם הבבלי מן אף יוצא שכן
ומכיון .150 עמ׳ לעיל ת נ י י ן . תמן צ״ל: ובירוש׳ כדתנן. תנא י צ ח ק ר׳ א ת א
ידעו - עליה וחלק הבבלית הברייתא את בבבל בוודאי שמע מא״י שבא יצחק שר׳
ת מ ן ת נ י י .2
.1 סי׳ סוף לעיל תניין. תמן הירוש׳: ב ס ת ם לא״י : ל ו ע ש
וחבירו לא״י שעלה הבבלי אםי ור׳ יוחנן ר׳ תלמיד א ח א , ב ר י ע ק ב ר ב י
ע״ד, מח פ״א. )נדה לאיי שעלה בבלי יעקב ר׳ מבבל ,ואף הוא שעלה אף זעירא ר׳ של
בר יעקב ר׳ אמר ע״ד(: םז פ״ד, )תענית ע״ג ז פ״ד, ברכות . ( 4
רע״ד> ט פ״ח, יבמות
וכו׳ חובה אניד גמליאל רבן מהו הערב תפילת ת מ ן ותניי( )בתענית: ת נ י י אחא
רמב״ן ה׳ נדרים בר״ן נדרים נב א ומאירי יגסק׳׳י עם ז בלל ליתא (1 2״אמרו -ולהבא״
א מ ר י אין עיקור׳ ר״ן לרי״ף רשב״א נדרים נא ב: עיקור, שם וחיד׳ ע״ז עג ב :א מ ר י ן אין
*אמרי", אמר ר׳ אין( ו "אמר" )=אמור(, בטעות! )ברסו׳ א מ ר אין עקור ע״ז שב דפ׳ קושםא:
דחנינן הזקן ,וחסר ' ח מ ן , / ד ח נ י נ ן ת מ ן' )מאירי: "אמריך ,דחייה היא של סתם הירוש׳ .בכולם:
חמן. חיץ מרעניא שם :ד ת נ י
»] (4ורי ,ר' יוסי בר חנינא ,עבי 17ן (3ועי׳ להלן ״תוספות והוםמוח״•
! 89
דאמר רב יהודה אמר «. L״.,י• י י -י ׳ ב ב ב ל י ב ר כ ו ת כ ז ב :
מעשר (.ב ת ל מ י ד א ח ד ו ב ו .ב ב ^ )בתענית: ומעשה
תנו )ד״ם(. רשות — י *,״1״» sא ו מ ר ח ו ב ה ר ׳ י ה ו ש ע א ו מ ר • .
י מ ו א
. רבן גמליאל ערבית תפילת ש מ ו א ל
וכו, תפילת ערבית ר״ג א מר ר ב נ ן תנו : 2 8 ד״ , ב ג ״ ה מעשה בתלמיד וכו, רבגן
) ל ע י ל ע מ ׳ 212ו א י ל ך ( . ש מ ו א ל ״ ד ב י א נ ״״ ל ש א ת י י ר 3 ה א ף נ כ ״
יבםורא בבבלי ״מתני״ כמו כאן ו״תניי״ )״אולפנא•(. ״מימרא״ איפוא היא זו
א ב י השותפין לחצר חלוגיו שפתח מעשה באדם אחד ת ״ ר שבבבלי נט ב: הברייתא
אמד חייא ר׳ אמר לו החזקת בני החזקת ובא לפני יוסי בד׳ י ש מ ע א ל ר׳ לפני
3
׳. ר״ח( <ד ב י ופתחת יגע וסתום יגעת
)בבתו׳: ת נ יי ע ״ א ( :א ס ר ר׳ י ע ק ב ב ר א ח א ג םפ״ח .טז ע ״ ג ) כ ת ו ב ו ת פ״ט ,ל ב״ב
ת מ ן קבורה כ מ ז ו נ ו ת -ב ב ל י כתובות ק ע״ב )וש״ :דאמרי נהרדעי לכרגא ולמזוני נ ( תני(
4
מ ז ב נ י נ ן ב ל א א כ ר ז ת א ) ו ע י ש פ ז א >(. ולקכורה
זול ראה ת מ ן ת נ י י ועירא א מ ר ר׳ ע״א: יד פ״ט, ברכות זעירא. רבי
אומד אביו אמרו לו מ ת והמטיב הטוב ברוך אומר וכר לעולם ושובע בא לעולם בא
״ירו»ו* 0*3 .נדחקו בד .כמת מ ״ י י .
כ מ נ ״ ״ ל ,נדחק
נ ו ג ו ס ל ן ״ י ן י ח . כ א ן נ ג י כ ו ת ן י ן פ א י ר י ( 1
* ל םימ ניזוק ג (4 חייא. י ג ר nn -כניאח m י י• ר ב ( ג
892
ברוך דיין האמת .מת והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב .בבבלי נט ב :ודש מת אביו
והוא יורשו בתחלה אומד ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב.
ביכורים ס״א .םג ע״ד :אמר ר׳ זעירא ו ת נ י י ת מ ן תאנים סוכות מנוקבות
ענבים מאובקות ומעושנות אין מביאין וכר.
פסחים םס״ז .לה דע״ג :אמר רבי זעורא ו ת נ י י ת מ ן יחיד שהוציא כזית חוץ
לחבורה חייב וכו׳ -ת ו ם ׳ כאן ם״ו י.
סםחים ס״ט ,לו ע״ד :אמר ר׳ זעורה ו ת נ י י תמן היה נתון מן המודיעית ולפנים
ורגליו רעות י כ ו ל יהא חייב ת י ל וכר-״ת״ר״ בבבלי פסחים צד א ,ברייתא שאינה
במדרשי הלכה שלגו .ושהיו לבבליים מדרשי־הלכה שלהם ,יוצא מירוש׳ ססחים פ״ה .לב
ע״א )שקלים ס״ב .מו ע״ד( :א״ר יוחנן על דא עלי אבא בר אבא )אבוה דשמואל(
דאי נון א מ די ן מניין שהססח משתנה לשם שלמים ת״ל וכר )ודיברתי ע״ז לעיל עמ׳ .(174
יבמות ס״ז .ח ע״ב :מיליהון דרבנן סליגין דמר 1רין זעיר׳ תני חמן ארוסה ושומרת
יבם ומעוברת )״שאכלו תרומה״( משלמות את הקרן ואינן משלמות החומש -ברייתא
שאינה במקורות שלנו.
סנהדרין ס״א ,יט ע״ב )למשנת שבועות ס״ב מ״ג( :ר׳ יםא בשמ ר׳ יוחנן על סי
נביא נאכלת <־ בבלי שבועות טו םע״ב( אמר ר׳ ז1ע[ירא ת נ י י ת מ ן נביא יש כאן
אודים ותומימ למה אני צריך .אשכח תני ר׳ יהודה אומר צריך אורים ותומים.
הוריות םס״א ,מו ע״ב :ר׳ זעירא בשם רב המגוגא )בגמרא ד״ו :רב אדא ,אבל
להלן בפ״ב .מו ע״ג ,גם בגמרא ד״ו :רבי י ר מ י ה ( כר׳ מאיר .ת ני י <כ״ה בד״ו שם(
ת מ ן הורו ב״ד ועשו קהל מת אחד מבית דין פטורין וכר אמר להן ר׳ מאיר וכר*
ובפ״ב ה״ב .מו ע״ג :ר׳ זעירא בשם ר׳ ירמיה מתגי׳ דד׳ מאיר היי דין'> ר׳ מאיר
אמ׳ ר׳ יוסי ר׳ מאיר דו אמר חובת בית דין הוא .אמד ר׳ מגא כר׳ מאיר תגיי)ד״ו שם(
תמן הורו ב״ד ועשו קהל מת וכר.
בבבלי ו ע״א :ת ״ ר מת אחד מן הצבור חייבין אחד מבית דין פטורין .מאן תגא
אמר רב חםדא אמר ר׳ זירא אמר רב ירמיה <בר א > אמר ר ב ד ׳ מאיר היא
2
ב א >
891
הכל דברי אבל אם מעלה לה מזונות מ ע ל ה לה מזונות כשאינו ד ו א מ ר ל<י>ה ״ פליגיז
נ ו בשאי ליה לרבי יוחנן במה דברים אמורים מסייע ת מ ן ת נ י אמר רבי זעירא קדשו
לה מזונות אבל אם היה מ ע ל ה לה מזונות דברי ה :ל קדשו. מעלה
שהיא ב ב ל י ת זו א פ ש ר ו א ם ש ר וברייתא ב ב ב ל י נ ח ב, ו ש מ ו א ל כרב יוחנן ר׳
אבל מלשונה .תום׳ זה אינו בתום׳ שלנו. ״בד׳׳א״ ״תני דבי שמואל״. ד ב י ר ב ״ או ״תני
והשאר מתוכן פרנסה לה וכר הרי זה מ ע ל ה המקדיש )ערכין ם״ג : m פ״ה ג כתובות
ערכין ש ם שאחריו בתום׳ כמו בעבד בשאין מ ע ל ה לה מזונות, כפשוטה -נראה הקדש.
שם., )ידוש׳
במרחץ הדירה שלא תרחצי תמן תני ש ם פ״ז ,ל א ע ״ ב :א מ ר ר ב י ז ע י ר א ירוש׳
חדשים שלשה בכפרים מנעל תנעלי שלא שבתות. שתי ובכפרים אחת שבת בכרכים
מעת לעת. ובכרכים
םליג ת מ ן תניי נזיר פ״ז ,נו ע ״ ד :רבי זריקא ב ש ם ר ב ה מ נ ו נ א זריקא. רבי
3 2
שורסין אומר <ר׳ א ל י ע ז ר וחציו מן הגללים שחציו מן ה ח ל מ ה י כלי אילא > רבי על
5 ( 4
( שחציו מן החלמה מפני חייבין עליו על ביאת המקדש. ואין> את התרומה עליהן
5
מן ה ג ל ל י ם א ב ל אם ה י ה כולו מן ה ח ל מ ה > ח י י ב וכו׳. וחציו
ועשה שטרפן זה בזה החלמה והגללין פ״א ה: ב״מ בכלים היא ת ו ס פ ת א זו
עליהן שורפיז ר׳ אליעזר אומר כלים אם רוב מן ה ט מ א ט מ א וכר מ ח צ ה על מ ח צ ה מהן
ת מ ך ש״תניי כאן אפשר וקדשיו. מקדש על טומאת עליהן את ה ת ר ו מ ה ואין חייבין
ש ם ב כ ל י ס -סירושו:
נתתיו ונם )מע״ש פ״ה מ״ר תמן תנינן ע״א: םה ס״ב, בכורים א י ל א. ר ב י
תרומה אין וידוי .ו ה כ א א ת א מ ר טעונה תמן את אמר תרומה זו ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר .
טברין ד ת מן ר ב נ ן א מ ר ר׳ זעירה טעונין וידוי. אחד הנותנן ואחד הנוטלן והבכורים
לו שיש מי שמענו וכר מתודה עצמו בסני לו מ ע ש ר שיש מי אמרין ד ה כ א ורבנן
ל ט ל ט ל ו . א ס ו ר ב א ר ץ
ר מ א מ א ב>: בבבלי )ומשם סס״ב י סוכה בתום׳ ב ע י ק ר ה ישנה זו ברייתא
הכנסת וכר לקרות ב ת ו ד ה נכנם לבית עושין ירושלם אלעזר בר׳ צ ד ו ק כך היו א נ ש י ר׳
ל ש ל ו ח ו או ל ע ב ד ו נותנו וכר נכנס לבית המדרש בארץ מניחו את כפיו ולישא
לביתו. ו מ ח ז י ר ו
3י ״ » • ח ל י ת ם״א מ י ב ירי״י כ מ י י ג, ר ( 2 ל ״. םת ד (1בנדרים םי״ב ,מב ,״ י :דו
אין חייבין.
ר ״ » ירי׳׳י• (5
694
ברייתא שכן וכר. בארץ הניחו עליה: חולקת שבירוש׳ הברייתא הבבלית אבל
הניחו שנתה: ב ש ב ת ו ל ד ב ר י רבי יוסי .ו ע ״ כ ללולב זו מ מ ש י כ ה ד ב ר י ר א ב ״ צ ב ב ל י ת
שבבבלי-״נותגו אםוד לטלטלו .ושנתה במקום ״מניחו בארץ״ של התום׳ והברייתא בארץ
פ״ב׳ סוף ותום׳ מ ב א( )בבלי כאביי שלא סטור בו יצא כבר אפי׳ ז״א לחבירו״,
כ ן ה י ה צ ר י ך ה י ר ו ש ׳ ל ב ר י י ת א ב ב ל י ת זו. ומפני
י ב מ ו ת ס״י ,י ע ״ ד )סוטה פ״א .טז ע״ד :1א מ ר ר׳ יודן א ת י א )תום׳ י ב מ ו ת פי״ד ג:
)בםיטה: ת מ ן ו ת נ י י ד א מ ר ר׳ הילא ד ת מ ן כ ר ב נ ן ב א ש ת אחיו( בה ומותר אסור
ר׳ ע ק י ב א אומר בלבד. איש מאשת גט חוץ ממנו צריכות אינן ת מ ף כל העריות תניי
ד ה כ א .ר׳ א ח י י ה ב ש ם ר׳ יוחנן ה כ ל מ ו ד י ן ב א ש ת א ח י ו א ח ו ת א ש ת ו וכו׳ ברם כרבנן אף
ג ט -ב ר י י ת א ש ה ו ב א ה )בשינויים קטנים( ב ב ב ל י י ב מ ו ת צ ד ב )דתניא(. צריכה הימנו שהיא
ת מ ך -״ ר ב נ ן דתמן״. כאן ״תניי גם
א״ר עשר חדש. שנים כ ת ב י ע ה )כצ״ל( תני הבגד כט ע״ד: כתובות פ״ה. ירוש׳
שלשים ו ל א ל מ נ ה נותנין לבגר שנים ע ש ר חדש ונותנין לה קידושין תמן תני הילא
ת נ י נ ן נותנין לבתול׳ ש נ י ם ע ש ר ח ד ש ו א ת א מ ר אכין .רבי א ב י ן ב ש ם ר׳ ה י ל א ל א ח ׳ יום.
הונ א אמר רב בכתובות נז ב : ע ש ר ח ד ש נ ו ת נ י ן ל ה ק י ד ו ש י ן ש ל ש י ׳ יום. שנים בוגרה
את המארס ת״ש וכוי. כ א ל מ נ ה . יום שלשים לה נותנין ונתקדשה אחד יום בגרה
ניתנין לה שגים ונתקדשה כ י צ ד ב ג ר ה יום א ח ד כתבועה ובגרה הרי היא וכו׳ הבתולה
שלשים ולארוםה מאי דרב הוגא תיובתא. יום ת י ו ב ת א שלשים ו ל א ר ו ם ה חדש עשר
מתנין וגתקדשה בבגרות שנים עשר חדש שעברו עליה ה״ק בוגרת אמר רב פפא יום
אלא שבירוש׳ ״ולאלמגה״ שבירוש/ זוהי הברייתא הבבלית כ א ל מ נ ה . ש ל ש י ם יום לה
המשנה לשון מתוך אשגרה אלא בירוש׳ שאיגה וגראה שבבבלי. ״ולאריסה״ במקום
ש ל ש י ם י ו ם ״ .ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(531ו ה ע י ק ר ב י ר ו ש ׳ כ ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ״ ו ל א ר ו ס ה ״ . )״ולאלמנה
מניין בב״ד שלא בבית דין חבול ת מ ן ת נ י י פ ״ ם .י ב ע ״ ב :א מ ר ר׳ ל א ב״מ
מדרש־הלכה לו. שיש עובר על כל שם ושם משכנו שלא ברשות תחבול אם חבול ת״ל
וכו׳. ברשות שמשכנו אלא ץ לי א ל ו ב ח ת חבול )בלא ציון(: לא ב ב״מ בבלי בבלי.
ל ע י ל ע מ ׳ .546 ועי׳
ר כ ו ב ה אשד .ש ה י ת ה תמץ ת נ י י א מ ר ר׳ חונא ב״מ פ״א ,ז ע״ד: ח ו נא. ר׳
שלי והמשאוי עבדי והחמור אותה ואומרת אילו מ נ ה י ג ין ושנים ב ה מ ה גבי על
ושניהן ש נ י ה ן את ל ש ח ר ר ו צ ר י כ ה גט משניהן וכו׳ צ ר י כ ה א ו מ ר זו א ש ת י וזה
שוין. ש ל ש ת ן ו ב מ ש א ו י בחמור זה. את זה מ ש ח ר ר י ן
אמי בר א ח ד ב ו י מתיב רב קידושין םה ב: בבבלי ד ו מ ה לזו ה ו ב א ה ברייתא
זה אומר וכר צריכה ע מ ה ם ו ח ב י ל ה ע מ ה ם ואשד, הים מ מ ד י נ ת שבאו שנים
פ י ר ו ש ה ב ב ל י ש ם ל ב ר י י ת א זו א י נ ו מ ת א י ם החבילה. מן כ ת ו ב ת ה וגובה גטין שני
א ל א ש ת נ א י ם שונים שנו אותן. ב ב ל י ו ת שבירוש׳ ז אבל נראה ששתיהן לברייתא
תמן אבינא ;זני ר׳ בשם חייה בר ר׳ בון ע״ג: ד פ״ג, יבמות אבינא. ר׳
ה צ ר ו ת -ז ו מ י מ ר א aft1מ ו א ל לא( ח ל צ ו ה א ח י ו ת ל א נ פ ט ר ו האחיות), הצרות נפטרו חלצו
אשי כוותיה ת נ י א כזו: ב ר י י ת א מביא גם שם והבבלי י ב מ ו ת כז א, בבבלי
בשםי״תניי וחידוש׳ הביאה בבלית. ל א ח י ו ת ל א נ פ ט ר ו צ ר ו ת וכו׳ ,א ב ל זו ב ר י י ת א חלץ
ו ג ם ז ו כ נ ר א ה ״ ד ב י ש מ ו א ל ״ ,כ מ ו ב ב ר כ ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ .892 תמך,
פ ״ ה ,ם ג ע ״ ב :מ ה ו ל ה ד ל י ק נר ש ל א ב ט ל ה יחזקי׳ א מ ׳ אסור .מ ת נ י ת ה פ ל י ג א ביצה
895
אכל מבעיר את בשבת אין השבת. ביום מושבותיכם חזפיה ל א תבערו א ש בכל טל
שמאי ו ת נ י י ת מ ן י> ב י ת ב י ר ט ו ב )מכיל• ס ו ף ויקהל( .ו כ ר א מ ר ר ב י ו ו ג י נ ה ת א ו « י מ
א ב י ן ןככ״י סלו׳ ומםה״ת( א מ ר ר ב )כנו׳ והנוסח הנכון בבבלי הוא :א מ ר ר ׳ ח י י א בר
מוסר כמה מימרות ורבי חייא בר אבין בשבועות( .וזהו ״ ת מ ן א מ ר י ך ש ל הירוש׳. התום׳
לרב. אבין איתיביה רב חייא בד והיה תלמיד ח ב ר ל ר ב הונא ,וכן להלן צ ״ ל : של ר ב
ב״איכן שורי המשנה בסגנון וכו׳ ג ג נ ב״ ב ר י י ת א זו ש נ ת ה ״ א י כ ן ש ו ר י א מ ר ל ו
״איכן שורי א מ ר לו נגנב״ וכר בכ״י םלורנץ, א מ ר לו א ב ד ״ וכו׳ )ובכלל ח ס ר ה ב ב א זו
בב״ק )כמו מאיר כרבי פירשוה במשנה משולשלת ברייתא שהיא ומכיון ד״ם>. עי׳
ו ב ג י ט י ן ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(775
ו א פ ש ר ש ג ם ה י א ״ ת נ א ד ב י ש מ ו א ל ״ .(4 ב ב ל י ת זו ח ו ל ק ת איפוא ע ל ר ב , ברייתא
מיי• ס
י ״ ׳ ״״*׳ נ י ר ה
' מ ל נ ז י ת י מ ת ם
י ׳ ״ ת ו ע י י :״תגי' , , ,עי׳ א ה 1״ .יעי׳ בריית*
י (1 ת ם ם ר נ פ
קרבת קימנא ו נ ו ׳ ורקת קימגא רוק י פ י ת ״ ז , ׳ יבמות םי״ב ,יג ע • ״ :ת מ ן א מ ר י ן י ו ״ (4י
י ש כ הרוח הפריתתו א״ילו ״ י ו « ,פ ״ ו ך פיר. n r ח ר י ק ה א ר נ מ מ כ י ו ן א ב ה ו ו ״ א ^ ל ?
י חליעה .ת ם ן א ס ר דקרבת ק י י מ נ ״ י ט ״ ה ן א י ל י : א . ע כ פ ^ ק . נ פ ן , ( ב ק י ב ג ל י
, כ י ו םדא״קין ר ב יהייה בגיטא יחליצה ״ לט נ : נ מ י , ״ י ת י י ר נ ר ל , ה נ י 0ח ג < י ק ף ו m q ^ ^
י , ה ו ב י /אבל בתום׳ יבמי״ פי״ב ט ו ־ בראשיגה א , ר א ל , א מ י , ל נ ד מ ו | י ז ז י א ק ן ר ^
בידו״׳, רגיל ו״תמן א פ ר ק ״ ת וכי׳. א ס י י דמיתחזי m א נ מ י ק ו ר ק ת ׳ ו כ ו ת ב י ק ה ג י ל ח ^ ^
.יב רע״י• ק ו 8 ב א ו ״ ו ל ״ 0 ל
996
היבמה תמן תני ירמיה אמר רבי ידוש׳ כ ת ו ב ו ת פ״ה ,בט ע ״ ד : ירמיה. ר׳
כמי חלה משלו. ניזונה ע מ ד יבמה בדין וברח ש ל ש ה חדשים ניזונת משל בעלה. כל
והלך לו ל מ ד י נ ת הים כ מ י שברח. דמי. ש ב ר ח
בכולם אבל י ב מ ו ת מ א ב ) ו כ ת י ב ו ת ק ז ב( ז בתום׳ יבמות פ״ו ז ובבלי ברייתא זו
״ ח ל ה כמי שברח״ ,ועי׳ כתובות ב ע״א ותום׳ יבמות שם ד ״ ה עמד. אין
םב פ״ב, לעזר וכו׳ -בקידושין רבי אמר דתני תמן לא ע״ג: פ״ז, בכתובות -
תמן תני אמר להם דתנינן תמן ,ו מ ש נ ה היא בגטין פ ״ ד מ״ז» בברכות פ״א .ג ע״ג: ע״ג:
ת נ י נ ן. ט״ס בדפ׳ קרוטושין ואילך ,ובדיו: הממונה,
אחר: שבמקום יש ״ ר ב ג ן ד ת מ ך ,גם ל ת ״ ק ש ל מ ש נ ת נ ו ,או ל ס ת ם מ ש נ ת נ ו , אבל
ש ב י ע י ת רם״ט ,לח ע ״ ג )ביצה ם״א ,ם ע״א( :כרבנין ד ה כ א וכרבנין ד ת מ ן )שביעית למשל
יבמות סיג, חולק בתוספתא( ז יהודה ורבי ס״א-םתם, וביצה ורבי יהודה, פ״ט-ת״ק
כמה דרבנן ה ע״ג: ופ״ה, ג רע׳׳ד, פ״ב. )שם אמרין ד ת מ ן דרבנין כמה סע״ד: ד
מויק ס״א, דתמן, דהכא -רבנין רבנין לח עיב» שביעית פיח. דהכא, רבנין אמרין( ז
בין דהכא כרבנין יבין נ ע״ב: היו, פיג חלה אף בירוש׳ פירושו הוא וכך ע״ג. ס
םתם משגת פ״ג ובין כ ס ת ם ש ל שם, ס ת ם ס י ב מ״ו, ד ת מ ן ׳ -בין כ ס ת ם ש ל כאן. כרבנין
134ו א י ל ך . ( 1 שיג, בתרביץ ]כמו ש ב י ר ר ת י א ת הםוגיא חולק עליו בתום׳, מ״ז)שרשב״ג
הוא א מ ר ת מן שיטתיה דר׳ פלוגי*: ״מחלפה בירוש׳ אצל שרגיל שייך גם מ ה ולכאן
הוא אמר. ו כ א -
ב ר י י ת ו ת ב ב ל י ו ת ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .172 על
״ ת ג י ״ = מ ש ג ה ) ב י ר ו ש ל מ י ( ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 890ו ל ה ל ן ע מ ׳ .903 על
.xiהמסורת שבכתב
בשגי כבר גראים המשגה של ש ב כ ת ב ״ ״המסורת של הראשוגימ הרשמים
ה מ ש ג י ו ת . ו ב ח ל ו ק ת ב ״ ם י ס ק א ו ת ״ התלמודים
״ ה ס י ם ק א ״ א.
המשניות לפרקים ו״הלכות״ קדומה ,שהרי היא נזכרת כבר בשני התלמ,דים חלוקת
לצרכי אבל להלן(. ובפרטות וכדומה, ה י ל כ ת א , ר י ש א -ם י פ א : בבא, )סירקא.
קטנה של המשנה לפני ״פיםקא״ התלמוד האחרונים והבנתו סידרו כבר מסדרי התלמוד
והדעת להלן(. )עי׳ מאוחרות שהן מהן ויש קדומות שהן מהן יש ז שעליה הםוגיא
הם שהכניסו אף את התלמוד שסיימו את סידור האחרונים ס ב ו ר א י ש ר ב נ ן נותנת
א י ן ל נ ו ע ל זה ,כ מ ו ש ב כ ל ל כל מ ע ש י ה ס ב ו ר א י ם • ה ד ע ת נותנת״ אבל ראיות ה״פיםקא״ ?
ו מ כ ו ס י ם מ מ נ ו ) ו ד ו מ ה ה י א ב ז ה ת ק ו פ ה זו ל ת ק ו פ ת ה ס ו פ ר י ב ( . מעורפלים
דברי סדר תנאים סובר ש ד ב ר זה יוצא מתוך ר א ה ר ב י כ ר ה ״ ב (67 , ב ד י ל אמנם
כלום אלא :(189ל א ה ו ס י פ ו ו ל א ה פ ל י ג ו מ ד ע ת ) מ ח ״ ו 484ז ל ו צ א ט ו ,כ ״ ח ח ״ ד ואמוראים
2
$ondem nur die מתרגמו: שהוא כסדרן, ת נ ויי ( ש ב כ ל י ( ס ד ק י ם ת י ק נ ו
897
gemaristischen d e n Mischna's nach d e r Reihenfolge״ Erlauterungen z derselben
ה״פיםקאית״ מירירבי ״ אבל אמנם נעשתה למשניות החלוקה ״ , r d n 0 ״ n g g e b r a c h t
הסבוראים. ו כ ת י ב ת ו ע י י ה ת ל מ ו ד
לבדר בדבר יסרק״ ו י ש צורך בפירושו ש ל ששגה לאמת ,א ל א מתקרב פירוש ז ה
סוף ׳הללויה ובארמית )סוכה ל ח ב ו . פרקים׳ •ראשי ) ת מ י ד פ ״ ז מ״ד,(, תקעו״ לפרק
)נדרים פ בא( .ועוד. פירקין כוליה פי״ט(, )ויק״ר פ ר ק י ם נזיקין ל׳ )אבות פ י ו ג ( !
ב )עירובין נ ד פרקו שונה הימשנה׳, ידוע מ ן שיעור של פרק מ ו ב ן ב( מכאן י צ א
תורה׳)ערוך( .ואצל הגאונים :ולא ה ו ו יכלין ל מ י ק ב y ומלמד וקובע ס ר ק ״שיושב ל ו ב(.
מתוך לוין »(99כ י רש״ג, )אגרת דגאונות מנהגי ומידבר מתיבאתא ואותובי פ י רק י
דבלה מסכת ונורםים וכלא החכמים בכל כלא האלופיםו א ת אוספים א ת וצערא נ ו דוחק
,(118 סעדיאנא )דש״ג J Q Rחי״ד.488 , ם ר ק י ם ו ק ו ב ע י ם אחרת מסכת ומגלים > ע ו ד 3
ד ס ת א ח א י ו מ א נשימה החדש מראש אלהינו ברצון באדר הזה אנו כי ובטוחים
שיניח עוסק ב ה ן כ ל י מ י ומ ה ו א ו ה ו פ ר ק י ם בידו חכמים .(109 ,ת ג ר ש י ש שבקבוצת
תגי« ,,
נ )נשאי כ״י: דהגה תאני ״גויי ך נ ה : ם ו א י . 3 ג י 30 ״ l . m w ) ד ר ב ג ן בתנויי
תנו,״, נתדא םסכתא -גבוליה ״ > .ש נ ח קיד : . ת נ ו : א ,. כ ם . ג ) , ג א י נ ת ה מ כ ד : ,. נ 4 4 ( > . י
5 )ברכית ל ל ח ן ' ( בנזיקין הוה ג מ י א ה ״ )י ל כ ת נ ו ( ס ״ ד ׳ ) ע י כ ן ל ) ן ו י ן ן ו ד ה ג ר י י ג מ נ : ב י ק ן י ר ד ה נ ם
(1ר ״ ״ ג ,לוין :32אבל ודאי הילכתא ופרקי דכל מםכתא ומסכתא הנין תייעינון י ב י וכי׳.
(2עי׳ גם פראנקל ,מוננוסש׳ 267 ,1861הע׳ •6
,ועי׳ להלן עמ׳ •900 א ג נ ל ו מסכתא ,עירובין ג ו מ כ ( 3
תםלה וכוי ,מאן ש.,69 0 קבענו נשאנו ובכל הםרקי׳ אשר | (4י ׳ ר ם י ג דביר .ס י א :!84 ו ע
n הישי ב מושבי ) ר ש ג י ח ( ,מאן שם) !08 .רש״ג( נ בכל ו׳ ו נ ו קובעים ועערד, א נ ח נ ר מ א ק ר ״ ל כ ב ו
ל ו שייכים כ ב ר למובן ג שלזזלן[. א , נ 9 5 ם ש ן א ט , ,י׳ י ו מ ״ ו ר 1 ע ו ו נ י ק ר ״ ל כ ג ו
898
ו מ ו ש ב שנזכרו( מתתיה פלטוי ו ר ב א ח י ורב הגאונים רב )מן דוכתיה דחד חד וידעינא
איי שע״ת )רש״ג במתיבתיה איתמר ומאי ומאי דרש יתיב הוה היכא פרקיה(( : E 58
איסי ק מ ז ) נ ד ר י ם פא א(: ובשאיל׳ סי׳ נ ם פ ח ג(. אגרת לוין גמו״מ סי׳ קמ׳ ה י ם צ ו ע״ב,
וכו׳ דאבא לפ י ר ק י ה אתית דר׳ יוסי ו כ ר א״ל מ״ט לא ל פ י ר ק י ה יהודה לא על בן
מכנפי זוטרא הוו מרימר ומר ז ל״כלה״( בהקבלה ו ע״ב ושם גם )ברכות בשבתא לפירקא
רבה יתיב )ברכות ל ע״א( ז ל פ ר ק א גפקי והדר ומצלו דרגלא ב ש ב ת א עשרה בי
וקאמר וכו׳ ויתיב רב ששת הדרשה( שסיים )לאחר פרקיה דרב ששת בשילהי ו ר ב יוסף
טוא( )חולין וכו׳ בס י ר ק יה דריש וכו׳ וכי ל ת ל מ י ד י ה מורי רב ) ע י ר ו ב י ן סד ,ב ( ז כ י
שבקיר. פ י ר ק א ולא למיעבד ובעא מתיבתא חנינה ר י ש למתא ד ר ב נלותא דריש דיינא
ד שאל ת א פשטאי גמרינן מן רבנן נקטינן והכי אנחנא הכי בסופו(! )םע״ז ר י ש מתיבתא
)גאוניקא ב ס ד ק י ם כזאת דורשים ואין ז סוף ס י ׳ םא( היהדות מדעי )תה״ג אסף וכו׳
שטסין כסא. מ פ י ר ק א אתיין כי״י: ובכמה מילר בהו׳ הגדה ש ל סםח ובתחילת .(206
של בפקודתו פירקי״( דרישי apxiq^eexitai םידרא״(, *ריש )לסנים שבבבל מתיבתא״
םירקיה, יומא מן )ויומא וקבוע ידוע שיעור ״שיעור״, בעיקר איםוא הוא ״פרק״
מתיבאתא״, ״א ו ת ו ב י פיףקי, )מותיב בכלל קבוע ו״שיעור״ בישיבה פירקי( למיקבע
)״מתיבתא״( >
3
ה״שיעורים״ שבישיבה הם כנראה וה״סירקי״ המדרש(. ובבית בביהכ״נ גם
ש ב ע בערך וא״כ היו ש נ י ן . ב ת ל ת י ן כוליה תלמודא והאדר ויתר מתיבאתא חסר
)חוץ התלמוד שפרקי כלות .ומכירן ששים כשלשים שנה שהן מתיבתא ו ע ש ר י ם מ א ו ת
כ״ד כלות, בשתי בכל ש נ ה איפוא למדו הגאונים, בישיבות למדו ונזיר שלא נדרים
פסחים ק ע׳׳א! ואת דרשת ליה בפירקא ,נדרים נג ג , נ( ורגיל ,במו נסירקיה דרב מנחם,
רבא כי הוה רריש בפירקא ,קידושין לא ב•
]XII,301ועכשיו בתרביץ שיו•464I , J Q Rמהדויח (
] ( jעי׳ על ״מתיבתא״ גם אסף ,תרביץ ש״ג.[350 ,
899
בישיבה, שלמדו המסכות מ ש ת י בסורא בימי רב עמדם גאון למדו ,כ א ח ת ואולם
של באדר המסכת!(: )אמנם שלא בסדר ״ ה נ ש מ ר ת מ ( ם י ק ו ם ה נ מ ש ) א מ ן י ת כ ם מ _
באדר אתיאן :326 גאוניקא ק ״ ע -ב ס ״ ד , ת נ ש ל ש כ ה ובחנו ז . פ ב ן ד מ ע ט . ם ק ת נ ע
שאל׳ חוב :70 אסף, ותה״ג <ס״ז,1 הגוזל ע צ י ם ובא לו כ ה ן א י ת נ י כד קם״ס דשנת
ט ר ף )בקלפי .ס״ד( והחולץ. גלו בחנוכה שנת ק״ע כד דאתין
( ע״א )ברכות כ או ר״ס כי״י( כנו׳ כ ד ב, ותענית )סנהדרין קו ב ר ב א ובימי
הסירוש )זהו ז״א מתיבתא״, רש״ג> של <= ת ר י ס ר ״תליסר סדקים( )ג׳ בעוקצין למדו
פעמים כמה נמצא ״תריסר* במובן ״תליםר״ עשר, שנים )או עשר שלשה העיקרי(
( 2
. שיעורים .״כלה* ש ל י מ ה בתלמוד(
השיעורים ה ק ט נ י ם , בםתו״א הם ה״סרקים״ שנזכרו שה״סרקים״ על כן וקרוב
סידרו הישיבות, ״שיעורי״ את התלמוד, כל של ה א ל ה הפרקים ואת הישיבות. של
רבנן סבוראי. וערכו
התלמוד את ש כ ת ב ו אין כ א ן ב כ ל אוסן כל זכר .א ב ל ב ו ו ד א י ש א ל ה ל״סיסקאות״
הן בוודאי מגוף הסידור האחרון. ה ק ד ו מ ו ת גם את םיםקאותיו .וה״סיסקות״ סידרו
ה י ש נ ו ת . ה ״ ס י ס ק ו ת״
הקדומות פותחות: הפיסקות
משנה: של
יצא רבנן תנו כר. ש מ א י ונכנס מ נ ח ם יצא (1ח ג י ג ה ט ז ב ב כ ל ד ס ו י ״ י :
המהרש״א הזה מחק הישן ואת הגוםח י צ א א ב י י א מ ר וכו׳. להיכן שמאי, נכנם מנחם
להיכן וכו׳. יצא מנחם ונכנס שמאי.. ה א ח ר ו נ ה : בכ״י מ רק הפיסקא כלפנינו. והניה
י צ א לא נחלקו ומנחם הלל ע״א: עז ס״ב, כאן גם בירוש׳ ישנה ישנה סיסקא
סיסקא שזוהי הבינו לא הזמן שבמשך אלא ל א י כ ן יצא וכר. ו נ כ נ ם ' ש מ א י. מנחם
שמאי כר. שניה :יצא מנחם ונכנם בבבלי פיםקא והוסיפו
חומץ הא סטור. <מ :ה ש ו ת ה ( צ י ר א ו מ ו ר י י ט שתה וכ״י מ : (2י ו מ א פ א ב ד פ ר
הא סטור• מ ו ר י י ס או ציר ש ת ה ת״ר פטור. או מוריים אבל בכ״י א״ס: וכר.
ד ד ב« נ י בוודאי ועי׳ ס׳ העתים : 247 . י ו ק בדק *ל« י ״ פ מ נ י מ ת ״ ( 1עי׳ אםף בהערה ש , 0
נ ץ בע ע » ח ג״מרקי״!( וחוץ מאלו שחיו ג ז ח ו י ו מ א ומוכה )אבל היו דורשי! בםסתים וכן באלול בר״ה
900
ליתא ב ן מ מ מ ״ ט וכן׳. )־־ מ ש נ ה ( . גשמים מרוב חוץ עליה מתריעין על הציבור תבא
״על רא״ש ליחא )ולא יותר(, וראי״ להן צאו ״אמר וכר ,רי״ף )אחרי המשגה(: ״ת״ר״
צרה שלא תבא על הציבור וכר ת״ר״ .והיא םיםקא ב״ת״ר״ שהוכפלה. כל
)בכ״י מ :הוא(. קודם לבנו כ ר הוא לפדות ובנו הוא לפדות מט ב: בכורות (5
בנו א ו מ ר י ה ו ד ה ר׳ ל ב נ ו ק ו ד ם הוא ל פ ד ו ת ו ב נ ו ל פ ד ו ת ה ו א ת ״ ר
) ־ ־ מ ש נ ה ( .א מ ר ר׳ י ר מ י ה ה כ ל ע ל י ו בנו ו מ צ ו ת א ב י ו על ש מ צ ו ת ו ק ו ד מ ו
וכר. מודים
שכ: וגם א -ב , כט לקידושין מכאן נעתקה וכל הםוגיא כפולה. זו פ י ס ק א אף
ה ו א ל פ ד ו ת ו כ ו ׳ ) ל ע י ל ע מ ׳ .(880 ת ״ ר
רבנן תנו כו/ היו ב ר א ש ו נ ה מב: המשנה(, )אחרי ראש השנה ל ע״ב (6
מה ת ״ ר ר״ח: קילקול מה קילקלר ,וכן מה והוגה: )ונמ׳ ״ ת ״ ר ״ , הלוים קילקלו מה
ונתקלקלו הלוים בשיר ,וכן היה ב מ ש ג ת ג ו ש ש נ י ג ו הלוים בשיר ק ל ק ל ו ק ל ק ו ל
קילקול מ א י היו כר. בראשונה כ״י מ: ת״ר!(. )ולא גרםינן בספרו של רש״י ״ת״ר״
ק ל ק ו ל מ ה ת ״ ר כ ב ב : ג ם ב כ ״ י ל( .ו ע י ׳ ״נתקלקלו״ )״מאי״ ,גם ברש״י, נתקלקלו
כר. ק ל ק ל ו
(1אבל אינה הוספת במשנתנו ,מהדי כבד מידעה ר׳ יצחק נירוש׳ שם.
] (3אבל ן י ׳ תרביץ ש׳׳ח .[383 ש ׳ בן סור׳. נ ע (2כיי מ רק :אינו
901
א ב ל זוהי פ י ס ק א כ פ ו ל ה ב כ ״ י מ ו ר א ש ו נ י ם <עי׳ ד ״ ס ( . מותרים״-ליתא וכו׳ ״ח״ר
את שקיצרה יקבר(. הנזיר שער א: ד ל ה ר ו 0 ת ב ו מ כ ) ת ר צ ן ק מ א ק ס י פ ״ . ו ״ | ן ״ ב
עראי וביתו סוכתו קבע עושה אדם הימים שבעת כל ת ״ ר כח ב: סוכה (11
תדורו מכאן כעין מה״מ דת״ר תשבו ומסייל בסוכה. ה י ו לו כ ל י ם ו כ ר כיצד <= מ ש ג ה (
כל ש ב ע ת הימים וכר. אמרו
ובכיי מכ: מגה״מ דת״ר וכר! וכו׳. הימים ש ב ע ת כל סיסקא*. מ בכיי
בסוכה וכו׳ ומטייל מגה״מ דתיר כל ש ב ע ת וכו׳ ת ״ ר וכו׳. ה י מ י ם ש ב ע ת כל
ע ר א י וביתו ק ב ע סוכתו א ד ם ע ו ש ה ה י מ י ם ש ב ע ת כל הכי נמי תניא
ומשנן בסוכה. ב ס ו כ ה ו ש ו ת ה אוכל לסוכה מ ע ל ן גאים כלים לו היו כ י צ ד
ה ר א ש ו נ ה ,מ ה שאי אסשד .וודאי שיש כאן שתי נוסחאות. כפולה הברייתא וכאן
כיצד כ מ ו ב כ ״ י מ ,ש נ ו ס ף ב ה ב ט ע ו ת : פיםקא. ש ב נ ר שלנו ״ת״ר״ הראשון הוא וקרוב
כל ש ב ע ת ת י ר העיקרי: הנוסח היה וכך הלכה(, )מדרש השניה הברייתא מן וכר,
א ד ם ע ו ש ה סוכתו ק ב ע וביתו עראי .מ ה ״ מ ד ת ״ ר וכר .ועי׳ ת ״ כ אמור פי״ז ה הימים
כדי בדרום ויוצאין בצפון( חולקין )והיוצאין נכנםי׳ שהן שיראו כדי בצפון[ חולקין
•ת״ר׳ כי איפוא. ונראה ם. כיי צריך להגיה כך יוצאין(. ״קרי: שהן חולקין שיראו
ס י ס ק א. כאן ציון של הוא
ב״ד בראשונה היה עושה ח ״ ר :337 ה״ג ד״ב ׳ ת ״ ר ״ בתור סיסקא גס בה״ג, -
ף ס ע״ד ע״ד ח ס ר ה כל הסיםקא. ד במקום !אחר[ ומבטלו .ת״ר ביטלו וכר .בד״ו
)יתנןי היא כך בכל דסוייי הורו ב ״ ד וכר, ר ב נ ן ת נ ו גם הוריות ג ע״ב: ועי׳
ל א ללמד. 9 לו מה ראי״ י 1 אם ס : נ וא״מ .ישם ח ס י נ ט ״ מ י . כ > 2
902
ה ג ה ת רש״ל( .כ״י מ :מ ת י ב י .ו ב כ ן ה ש ת מ ש ו ב ״ ת ג ו ר ב נ ן ״ מ מ ש כ מ ו ב ״ ת נ ך גם לפירכא.
תגן ב.
ב מ ק ו מ ו ת א ח ד י ם ג מ צ א גם ״ ת נ ך ל פ י ס ק א .א ע ״ פ שאין זה ר ג י ל כ ״ כ :
ב י צ ה ל ה ב :ת נ ן מ ש י ל י ן פ י ר ו ת ד ר ך א ר ו ב ה בי״ט ע ד כ מ ה א ״ ר זירא וכר.
ב ת ר ו מ ו ת ו ב מ ע ש ר ו ת ו ב מ ת נ ו ת ו כ ר ואע״פ י ש ר א ל המקדש תגן נה ב: קידושין
״פיסקא״ היא אלא רומיא של א י נ ו ״תגן״ ״ ת נ ך זה אמר אביי וכר. וכו׳ ורמינהי
)כמו ש ה ע י ר ו ב ג ל י ו ן הש״ס(.
ואינו עושה... פיס׳: ת ב ן איגו ע ו ש ה ו כ ר ,ב ד פ ו ס י ם ר ק ע״ז נו א ,ב״י מ :
ה ר כ ב י סי׳ שצ״ו ,עמ׳ :212 אבל בתה״ג ב ש ״ א וכוי, סיס׳: ב ר כ ו ת נ ב א״ א צ ל נ ו
ב״תנן״ ,א ב ל ב י ת ש מ א י אומ׳ גוטלין ל י ד י ם ו א ח ״ כ מוזגין א ת הכוס .ו ב כ ן ם י ם ק א ת נן
א פ ש ר ש ה י א פ ר פ ר ז ה של ה ג א ו ן ב מ ק ו ם ״ מ ת נ י ׳ ״ ,כ מ ו ש ה ע ת י ק ה שם ב ס י ס ק א הבאה.
ת ג ן וכן -ם י ס ק א כ ז א ת גם ב ה ״ ג ה׳ כ ת ו ב ו ת ד ״ ו ע ב ע ״ ד :ה פ ו ג מ ת כ ת ו ב ת ה וכו׳.
ה י ת ו מ י ן ל א י פ ר ע ו א ל א ב ש ב ו ע ה י ת ו מ י ם מ מ א י ו כ י ׳ ,ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ס ח א :ת נ ן ה ת ם וכן.
ז(
)בבבלי(. תנא )בירוש׳(, תני מדק תני? , ק ת ני ג.
(3בבל כה״י. ( בכל כה׳׳י. X I I316.2 מהדו״ח חיי J Q R ,235
נ
(5כ״י א״ש ורי״ד ,ועי׳ להלן• ] :בא ל ו כה״ג לקרות ו כ ו ׳ | מדקתגי. (4ב״י מ
:148מדקא ]• . (6ה״ג ד״ו לז ג :מדקאמר .אבל ד״ב
(7אחרי המשגה .בכ׳׳י מ אחרי פיסי :המפריש.
903
א )משנה אדמ׳ כ ר ם ר ב ע י מ צ י י נ י ן אותו בקוזזו׳ ת נ י ר י ש פ ״ ה .נד .ע ״ ד : מע״ש
( ם )ש בסיד קברות ושל וכר. בחיוורא ( <שם בחרסית עורלה של לשעה. שהר שם(
מר א מ ד ד.
א ב ו י ר ו ש ל י ם ש ם .(237 , 0 א ״ מ נזיר ל ב א ,ד״ם ברכות ב ע״א ,סנהדרין )עי׳
,מי״א ,עמי .ידיעות המכין ,ס״־ב .(11אבל לעני, . 2 5 n !( ]ועי׳ ע » י ו גם ת י 160-\26
r ץ י נ ב
,״ ,עי׳ לעיל עמ׳ 890בהעיה. ר ס ר , . ב -״״,,
ס ע ה ק . נ ע ב י ד ו מ < ת נ י ״ ו ן ־ ן ן
904
וכו׳ אומרים מר ב״ה אמר רע״א: ח׳ חגיגה מ ומב>! בכ״י חסר )א״מ, וכו׳ והתניא
כנו׳ נ ש א ל י ץ וכו׳, אמר מר אין ע״א: נדרים כ זה ז לפני שנתפרשה במקומה משנה -
שישנה במקומה נ פ ל וכו׳ -מ ש נ ה א״מ ננ א : ב״ק )ולשון נ ד ר י ם מ ש ו נ ה הוא( ז התום׳
א מ ר מ ר מי ש ל ק ה ו ש נ ה וכו׳ ז שבועות יח א : סנהדרין פא ב כ״י מ : בברייתא שםז גם
הוריות ד ע״ב גם בגמרא Jדקתני(; לפניו הובאה )והמשנה חייב מיד פירש מר אמר
שוגגין מר א מ ר נאמר שם עדה, מר א מ ר או ש ל א ה י ה מופלא, מר א מ ר מ: כ״י
לפי נוסח המשנה )פיס׳ ת י כ ף א ח ר י ועשה שוגג אמר מר שוגג מזידין :ו ע״ב מ: ועשו
נכרי שחיטת מר אמר חולין יג ב : זבח ן יש אם אמר מר עט ב: מנחות הדפוסים( x
ש נ ח ב ט ה )בדפוסים רק פיסקא(* להלן שם מ :א מ ר מר מ :אמר מר וגלגלת נב ב נבילה:
מ ת נ י ׳ אתם וכר )רש״י: א מ ר מר אי נזיר לב א : החופה )בדפוסים רק פיםקא(: ובשר
אמר מר אוסרין בכל שהן : כח א: תמורה אבל לשון ירוש׳ כך היא׳ ועי׳ להלן( x ה י א
אמר מר בא ושמ״ק: כס ב מ המשנה(» )שניהם אחרי הן מ א ה ואפי׳ אמר מר א: כט
< ד ״ ו ו כ ״ י מ!> כ ל ה א ס ו ר י ם מר א מ ר ו כ ו ׳ ״ ל ע״ב :כל האסורים לגבי מזבח עליה;
מר א מ ר מ ז ב ח ו ל ד ו ת י ה ן מ ו ת ר י ם ו ת נ י ע ל ה ו כ ר » ל א ב :י ש ב ק ד ש י ב ד ק ה ב י ת כו׳. לגבי
3 2
אמר ואלו הן הגשרסין. ורש״י > ז לד א : כך גם בכ״י מ > הבית. לבדק הקדשות סתם
( 4
. הן ...אמר מר חמץ ח מ ץ ב פ ס ח ישרף ,וכך גם בכיי מ :ואלו מר
עגין: ב א ו ת ו ש ה ו ב א ה א ח ר מ מ ק ו ם ל מ ש ג ה a
א מ ר מ ר ו ק ו ד י ן ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת וכוי ,מ ש ג ת ת מ י ד ש ה ו ב א ה יב א ע״י ד ״ ר : ברכות
א ״ מ ו ב מ ז ו ן ) ו כ מ ז ו ן ( ב ׳ ס ע ו ד ו ת ל ע י ר ו ב ־־ מ ש ג ת מ ע י ל ה פ ״ ד מ ״ ה עירובין כט א : ב ז יא
שהובאה מ״ד פ״ג עדיות וכו׳ -מ ש ג ת החוצלות מר כל אמר ע״ב: סוכה כ שהובאה»
( 5
א: מב ג׳ מ ג ל ח י ן ן וכר אמר מר מ״ד( )נגעים פ י ״ ד התם תנן נזיר מ ע ״ א : בע״א:
)מע״ש פ״א( אין לוקחים ותגן קידושין נו א : ו כ ר -ה מ ש נ ה דלעיל; שגילחו וכולם א״מ
שמונה ועד מארבע מד אמר קב א: ב״ב כנגדן* אמר מר אם לקח יאכל וכוי בהמה
חולין קכד א :אמר מר )משנת ז )נזיר פ ״ ט מ״ג( ש ה ו ב א ה ש ם משנה אהלות פט״ז מ״ג -
מ״א( תנור )כלים פ ״ ה ורמינהי לשלשה חולקו ק כ ג ב( בדף שהובאה מ״ז, פ״ה כלים
)מדות פ״א תגן התם ת מ י ד כז א : שיריו ברובו וכו׳ ז מ ר א מ ר וכר ארבעה תחילתו
( 6
. שערי עזרה ה׳ על ה ׳ מ ר א מ ר מקומות וכר בג׳ מ״א(
וכו׳ אי בעיא מר א מ ד מד א: דגמרא ,כתובות מ ס ת מ א גם בפיםקא ורגיל
ש״א )עי׳ מ ש ״ כ ב ה ע ו ל ס , אמר מר הכא תרגימו וכר מדף פט ב!( :גיטין סח א : )ולקוח
ה ת ם ד ק ת ב ע י ליה. א מ ר מ ר ) ס ת ם ה ת ל מ ו ד ש ל ס נ י ר ב ?( ! ת ר ם ״ ז [ ג ל י ו ן כ ה »(307ב ״ מ ל ז א :
ה מ ש ג ה : של ל ס י ס ק א ו ת ג ד ו ל ו ת ב ה ל כ ו ת הרבה ורגיל
בבבלי כג ד ש מ ו א ל וכו׳, אמ׳ אבוה משנשאת אם מ ר א מ ר ד״ו ,ע ע ״ א : ה״ג
וראשה בהינומה שיצאת בסלונית הייתי זכור אמ׳ מד העמוד: בסוף שם סיםקא! א
פיסקא! עב א :אמר מר מפני שהיא ממקתו, אין אמר רב הונא וכו /בבבלי כח א פרוע
הםיגיא x בהמשך אלא שנתפרש אין כאן פיםקא ב עז בבבלי וכר, לא צריכא פשיטא
905
חסדא למקום שהיא אמה ,אמר רב ע ד ׳ ו כ ו ו מ ע ה ק ם פ ו ה ש א א ש ו נ ה ר מ ף מ א
מר רבי אמר ם ע ״ ג ) ד ״ ב :(334 הראשון! יאמר לא ס־םקא: קב ב רק בבבלי וכר
אם מר סע״ג :אמר פט הבבלי!(: מן וכו׳ )לא יוסי וליתא לר׳ אומ׳ כזה גט, יוסי
)ד״ב צ ע״א »ב״ק ק ט ז ב פיםקא(1 ח י כ י ד מ י וכו׳ ל ה ע מ י ד לו ש ד ה הגזלן חייב מחמת
סיסקא אין ורמינהי ו כ ר )ב״ק קיח א במדבר לו יחזיר לא ביישוב אמר מר : ( 3 5 7
את אמר מר מ כ ר לו צ ו א ) ד ״ ב :(385 חבידו.-(. א ת הגוזל בכי״י פיס׳: בדפוסים,
בכי״י בדפוסים ,א ב ל סיסקא פ י ר ו ת וכו׳ ) ב ״ מ ם ה ב א י ן כ א ן מי אוכל וכו׳. השדה
לפניך שלך אומ׳ לו ה ר י באנגריא שנשאת או מר צ ו ע ״ ד ) ד ״ ב : (589א מ ר ישגה(,
דבר ק א ע ״ ד ) ד ״ ב :(414א מ ד מ ר ש ל א א מ ר ל י א ד ם אמ׳ ר ב ו כ ר )ב״מ ע ח ב סיסקא>»
בכי״י המשנה, אחרי פיס׳ בדפוסים אין פ ש י ט א וכו׳ ) ב ״ ב מ א א חזקה אינה מעולם
השותסין אמר מר האחין ק י א ע ״ ד ) ד ״ ב :(457 עמו!(., ש א י ן ח ז ק ה כל סיםקא:
המשנה שנפל א ח ד מ ה ן לאומנות נ פ ל ל א מ צ ע ת נ א וכו׳ ) ב ״ ב ק מ ד ב ב ד פ ו ס י ם י ש נ ה כ א ן
א ח ד ש נ פ ל ה ש ו ת פ י ן ה א ח י ן בכ״י ה׳ פיסקא: פיסקא ז ע ד ״משל עצמו״ ואין
ת נ א ו כ ר ( .ק י ח ע ״ ב ) ה פ י ס ׳ ח ס ר ה ב ד ״ ב :(496א מ ׳ מ ר ו א י ל ו נ ש ב ע י ן לאומנות. מהן
א מ ר מר <בד״ב נשבעין( קכב ע״א:ז ואלו )שבועות מ ח ב פיס׳: ש ל א ב ט ע נ ה א ט ו וכו׳
של והמשנה ״גת 581ל י ת א ( ח ו ץ מ ד מ י י י ן נ ם ך ש ב ו א מ ר ר ב ו כ ו ׳ < ע ״ ז ע ד א א י ן פ י ס ׳ ,
שאינו בזמן בקמיע מ ר ולא ב ה ״ ג ד ״ ב ,ע ו ד : 87א מ ר ב ד ף ע ד ב(. כתובה וכו׳ אבן״
( רע*ד יז בד״ו ב ש ב ת )כל זה ח ס ר בו לצאת מותר ומומחה קמיע הא המומחה מן
ד״ו ה״ג עצמו, מן ה״ג בםיםקא א מ ר ר ב פ פ א וכו׳ ) ש ב ת ם א א סיס׳( .ו כ ן ג ו ה ג ה ״ ג
מר״, ״אמר מובאה בלא שהסיסקא גיכ רגיל מ א ע ״ ד ) ד ״ ב 204מ ש ו ב ש ( .א ב ל ב ה ״ ג
למשל ד״ו ג ע״ד .קיז ע ״ ג וכאלה הרבה.
אמרי?(. ו א ת מ ו ל א מ ר ת ה.
ובו׳ אמרת״ )בכי״מ נ ש ת ב ש ״ ה א גופא קשיא נוטלו וכר א מ ד ת א: לה סוכה
)לברייתא ש ה ו ב א ה א מ ר ת ת ג ל ח ת וכו׳ ע״א: ם נזיר ב שתי נוסחאות מעורבות(! מ ובכ״י
)-אמדת( שלשה מנלחין)ולא ״אמר מר״ ,כבנוםחאות(. אמר׳ שםז .וכן ש ם מ ע ״ א כ ״ י מ :
א י ת מ ר )היתר( רצועות מ נ ע ל ו ס נ ד ל ת נ י ח ד א ו כ ו ׳ -ב ג ל י ו ן כ ״ י א ״ פ שבת קיב א:
ל י ת א כלל ״איתמר״ וכר ,״ והוא פים׳ז איתמר רצועות ,ובכ״י מ וא״ם ורא״ש:
חנק )שרי״ר :אמרתה( ס ד ר א מ ר ת סנהדרין ס״ז .כ ד ע ״ ג : גס בידוש׳ ״אמדת״
כך ה ו א זה מושך אצלו וזה מ ו ש ך אצלו .כהנא ב ע א קומי ר ב ת מ ן )זבים ס ״ ג מ ״ ב ( א ת מ ר
היא מ וסיםקא ישנה אצלו וכר. מושך מושך הילך ובא א ת מ ר זה זה מושך הילך וזה
ולית, תגי חדא וכי׳ ונמעא רע לשולחני דינר המראה ר את מ נ־ ג י ק *ם (1וכיו״ב
ל מן •אזלו״ על •הילך'. ו א ״ כ ה נ א ב י תעתיקו לשון חמשנח כדרכס( ,ואילו
906
נ ד ר י ם סם״א ,לז ע ״ א :א ת א)0מר )משנה ספ״א( ידי עושה עמך אמר״ ,ידוש׳ ״את
א ת א מ ר בכניסתה שלו. וכן בירוש׳ כתובות פ״ה ה״ה ,לב םע״א: אסור,
א מ ר י ?
אמרי תחתיו ד מ א ן אילימא וכר )ליתא כוי. מסרה לרועה נכנם הרועה נו ב : ב״ק
א מ ר י ע צ י ם ו ע ש א ן כ ל י ם א י ן ו כ ר ) ל י ת א ב כ ״ י ר> .ו פ י ם ק א ה י א ? ו ח ! צג ב: ה ,פ בכ״י
ו (
. ג ו פ א ו.
כל ידות גופא ואחריה: מ״א פ״א עוקצין משנת התלמוד מביא (1ס ו כ ה י ד א
) ש ב כ ״ י א י נ ו ,ד ״ ס ה ע ר ה ד( ,ו כ נ ר א ה ה ו א ה ו א א ו ת ו ברש״י אחד כאן הוסיף תלמיד וכר.
(2 ם ( מהרש״א וד״ )עי׳ ואומ׳ ר׳ וכו׳ מ ה כ א וכו׳ ש״מ שהוסיף גם בדף ט ע ״ ב : התלמיד
ה ר י ב ״ ן )תום׳ ש ב .ועי׳ ״הר׳ יהודה״, שהיא הוספת ל ח ץ וכר, מיהו בעודן ב: יג ובדף
ב ש מ ע ת י ן גררא אגב ד מ י י ת י ד מ ש נ ה מ ג ו פ ה רבי את ש א ל ת י ד״ס(:-
משום דהך משנה רבי ב מ י מ ר ו ת האמוראים ואמר לי כדגר׳ גופא ל מ ת נ י ש י י ך מי
לפיכך גוהג המשניות כשאר שאין מ ה ן שום גמרא בעולם ולא מפורשת ה ט ה ר ו ת מן
לומר גופא כדי לפרש. הש״ם
ע ד י ו ת קדשים. זרעים, משגיות של שאין ה ד ב ר כך ,ש ג ם תיכף גראה, אבל
פרק. באותו מצויינים ב״גופא״ ,ואפשר אפילו למשנה השגויה ו נ ד ר י ם
שהובאה מ״א, ם״ד תמיד -משנת וכר, לקרן לו בא גופא א: טו יומא (2
י ד ב. למעלה
כתובות טו ב :גופא מ צ א ב ה תיגוק וכר -מכשירין פ״ב מ״ז. (3
וכו׳ חזרו רבותינו ב מ ק ו מ ה ( ) מ ש נ ת נ ו וכו׳ המורדת גופא ב: םג שם (4
.(798 פ״ה> .״ ר ב ו ת י ג ו ״ ו כ ו ׳ ה ו א צ י ט א ט ב ל א ציון ,ו כ י ו ״ ב ה ר ב ה )עיי ל ע י ל ע מ ׳ )תום׳
מ״ז ם״ד נדרים -משנת וכר מחבירו הגאה המודד גופא ע״ב: ע כתובות (5
״מעשה עד ״גופא״ ׳ ליתא מן ר שבכ״י אלא )עי׳ ה ג ה ו ת ה ג ד י ״ ב ( . לעיל שם שהובאה
ח ו ר ו ך .עא רע״א ,וגשלם עי״א בגליון. דבית
מ״ז. ם״ד מע״ש וכוי-משגת האשה עם מדבר היה גופא ע״א: ו קידושין (6
!( אגל מימרות שהובאו כבר באותו ענין רגיל ,למעל חולין קה א ,נ נורות ג ע״א ועוד .וכן
בביייתות ,ב״מ גב *< ב״ק קיד ב ,עירובין בא א .בויק״ר גמעא ״גומא״ בס״ה ,פ״ו ,ם״ז ום״ח )עי׳
( I Iאבל כולם חסרים בכ׳׳י רומי וכ״י בריט׳ מוז׳ ]ועי׳ עכשיו א. 26 הושמן .76ובאכר טרמינולוגיא
ווייס ,לקורות התהוות הבבלי )גופא ואמר מר( ,וורשה .(1929
] (3ועי׳ א .ווייס ,שם עמי .[8 ( ועי׳ מח״ו 413ועוד. ג
907
״גופא״. כבד בגמרא אמרו ומכירן ש ה מ ש נ ה ה ו ב א ה א פ ש ר שזהו ענין חדש, וע״כ
שקצת ק ש ה לשון ״תדגמא״ ,שאינו רגיל בקושיות של םתם התלמוד. אלא
״ ת נ ך .ע מ ׳ .903 עי׳ לעיל פיםקא. שגם ״ ת נ ך מציין כאן ואפשר
ה מ א ו ח ר ו ת . ה ם י ם ק ו ת
״
• ״ פ ס ו ק ״ )קטן( .ק ט ע ״םיםקא״,
ושאלת :(118 )עמ׳ םי׳ ר מ ״ ג הרכבי תה״ג ה ג א ו נ י ם : כבר אצל נמצא השם
) ר ״ ה י ד א(. ל א י ל ן וג׳ ראש שנה באחד בשבט ד מ ת ג י ׳ פ י ם ק א גמרא דהאי לפרש
שאין בהם נכסים והא דתנן :(162 )עמ׳ של״ד ש ם סי׳ טעמא וכר: מאי אמרינן הכין
בעיתון קדישי מיקדש הא בהו דלית הוא מעילה a יב )ב״ק עלה ואמרינן מעילה
מדקאמר אין בהן מ ע י ל ה )יג רע׳׳ב(. ד מ ת נ י ת ין ס י ס ק א סידושא רויחא עד לפרושה
ודשאלתון ל מ כ ת ב וכו׳ )הולך ו מ פ ר ש ע ד ה פ י ם ק א י ג ב ,ע ד ״ ק מ ״ ל ״ ( ז ת ח כ מ ו נ י ח ״ א :41 ,
ד מ ת נ י ׳ ס ם ק א )םח ב( ע ד הגהי אסותא דמי שאחזו קורדיאקום מן רב ושמואל לכון
סס ק א כי במקומו ברור זה ודבר צם: סי׳ ליק תה״ג קרייתו; האיך רע״מ )ע
ביחיד ולא במרכבה זו ת״ר( )ברייתא דדף יד ב: משנה נשנית שעליה ד מ תני ת י ן
ביחיד(; אם כן היה חכס ומבין מ ד ע ת ו )חגיגה יג א בדפוסים ס י ם ק א :ולא ב מ ר כ ב ה אלא
ד מ ת נ י ת י ן ס ס ק א הכין הוא. ) ת ש ו ׳ ר ש ״ ג ,ג א ו נ י ק א 57ס י ׳ : ( 7 ש ל מ ה סי׳ יג קהלת
יטלגו יעשה כיצד סד ב סיםקא: )גיטין לה ויתנגה ויחזור יטלינו ממנה יעשה כיצד
ד מ ת נ י ת י ן ס י ם ק א ח ״ א :8ו ה א י גנזי קדם וגמרא מאן תנא וכר» וכו׳(. הימגה
ס י ם ק א הא שם: אסילו וכר! חםדא רב עלה ואמ׳ א( טו )גיטין הגט נכתב בפני
חוץ )קידושין לז א : החדש אף אומ׳ חוץ מ ן ה ע ר ל ה ו ה כ ל א י ם ר׳ א ל ע ז ר ד מת נ י ת י ז
)אוה״ג לב ב מ ת א ע ד ס ו פ ה ) ל ט ב( ז ס י ר ו ש ר ה ״ ג ב ר כ ו ת לפרשא הערלה והכלאים( מן
וסיםקא דמתניתין ב ת ר ה כ י חסידים הראשונים היו שוהין. :(45
בתה״ג מתשובותיהם: כמה מתוך אנו למדים אצלם היו הפיםקאות סדורות ואיך
גמרא והאי א ־ ב : ברכות נב הגמרא לשון הגאון מעתיק ) ע מ ׳ (212 סי׳ ש צ ״ ו הרכבי
ו א ח ד ל י ד י ם נוטלין אומ׳ ש מ א י בית רמתני״ו( תרתי הילכאתא .תנן דהני
לנטילת ידים וכו׳ ת כ ף נוטלין אומ׳ שמאי בית רבנן תנו הכום. את מוז גי ן כך
תנו רבנן בית שמאי וג׳. ב מ פ ה י ד ו מ ק נ י ח א ו מ ׳ י א מ ש ב י ת מתני׳. סעודה.
פירוש הכולל מקירואןא ל ׳ יעקב ר היא )שלוחה גם תקמ״ט וכן בסי׳ מ ק נ ח וכו׳. אומ׳
דיני ממונות גומרין שלנו ה ם י ס ק א ל ה א <עד ״ ו א י ד ך ״ ה ב ׳ ( ו ב ת ו כ ו ב מ ק ו ם לסנהדרין
דיני נ פ ש ו ת גומרין בו ביום לזכות. מ ת נ י / כ ו ׳: ביום בו
פיסק*. )״חלכח״(: ומשנה לכל משנה קורא הנפש בעלי ובספרו (1הראכיד במי׳ עדיות
י )מנילה יח א( ,גאוניקא :342םיריגין פ ס ק ע״א( ,עיילו פסקי ג ק י דארזא )עירובי! פ ס ׳ ,״ ק ט ״ ״. פ י ס ק א ״
פיסק״ והרי פירשנו את השמועה | : , 2 פ מ ,, ו כ י ת י 3ו ת ״ י ן ת י כ ן ת , כ י י ק ס ם י ק ס פ ה א ו ק ע כ ג י ן
:212 תח״ג הרכבי שכתבנו את ת ג י ר ס א ן באר היטב אחר ]פיסקא[ )חתיכה של גמרא ואח״כ שירוש״(
« ק סי׳ עט .כד ב :ואחרי כן חזכרג, ת ג וכו׳ ו ח א בריי והדרינן בתר הנין לההוא פיםקא ראשון דמן הא
,וזו* פסוק ופרשה ק ט נ ה ; בםר״ע •פיסקא״ -פ ר ש ה , 3ם פ ר ש פיםקא אחריגא מן ברייתא וכו׳ ז ח״פ־סקא״
)־סיסקא( ״טסיקא״ ועוד .ביריש׳ ב מ ג ב ״ ת , א ג מ ת ן ע ן ב מ ר ד ס פ < . ג י י ר מ י י א ב מ ^ ^ ^
כ ו / ״ ק ם״ג ,שג ב :מחו שלש דלתות וארבעת .ת ל ״ ארבע ססיקן .כיון שהגיע לפסוק ו מ ו , י ר ו ש , ) 1ם ו ק ,
908
דרב ושמואל )שבת פד םע״ב( פלוגתא לכו וכו׳ לפדושי ושש׳ תכ״ה: סי׳ ושם
)״מתני׳״( היתד. המשנה מ פ ר ש ע ד פו ר ע ״ א ז והגאון ה מ ש ג ה , ע ד דבתרה ושמעתא
תחילתה, רק אצלו כאן שהיתה שאפשר אלא אצלגו, כמו כאן לפניו איפוא כתובה
,
מ ת נ י ׳ מ נ י ן ל פ ו ל ט ת ש ״ ז ו כ ו ) ב כ י י מ כאן ,כ ר ג י ל .ר ק פ י ס ק א :מ נ י ן ל פ ו ל ט ת ש״ז(. כפיםקא:
ב ע י ר ולא על וקאמרינן וכו׳ בכבול ולא ד ת נ ן ) ש ב ת נ ז א( עח: סי׳ ובח״ג
עליה שאין בטבעת קאמרינן ולא ותוב א ש ה בעיר וכו׳ רבנן לא תצא תנו זהב של
ה א יש וכו׳. חותם
: aוששאלת הא דתנן בית שמאי אומרין בערב כל אדם ה ״ ב < 85 - 84 ,םי׳ ובהקדם
ת ר ת י ד ה ני דגמרא ופרשת וכוי ר׳ טרפון אמ׳ וכו׳ יעמדו ויקראו ובבקר יטו
בשלמא הכי גמ׳ ופירושיה. למיכתב גמרא אית ביה גביכו שיבוש ותבעת ה י ל כ א ת א
א מ ר ר׳ ט ר פ ו ן מ י ת ה ]דתנן[ חייב עשה כדברי בית שמאי ורב נחמן בר יצחק אמ׳ וכו׳
מברך. ב ש ח ר מתני׳ ו ב ת ר ה מתניתין. וכלה הייתי בא בדרך. אני
ס י ׳ ר ל ״ ד :ו ש ש ׳ ה א ד ת נ ן ה מ ל ו ה א ת ח ב י ר ו ע ל ה מ ש כ ו ן ) ש ב ו ע ו ת מ ג א( ובתגמו״מ
כ ך ה י א פ י ר ו ש ה מ ש ג ה וכו׳ והוא הולך ו מ פ ר ש פ י ר ק א. סוף ע ד לפרושה דשאילתון
ס ו ף ה פ ר ק ) מ ד ב(. עד
הוא ה״פיסקא״ וכו׳ )ב״ב ה ע״א. דכשורי קבעת׳ פ י ס ׳ :42 ח״ג קדם ובגנזי
לו כ ו ת ל א ח ר מ ג ל ג ל י ן עליו א ת הכל״(. ״סמך
כתובה היתה ה״פיםקא״ ,והמשגה גם אצל ״מתני׳״ איפוא רשום היה בספריהם
רשומה רק בסי׳ ויש שהפיםקא היתה אנו יודעים(, )אם גם ל פ נ י ה פ ר ק א י ן במקומה גם
מעין ה ר ש י מ ה ״ ה ל כ ה ״ )בלא לשון המשנה( שבירוש׳. ״פים׳״,
909
לאשה האומר סה א: קידושין ו כ ו / ונמלך את אשתו לגרש כתב כד ב: במחובר(
א: סה סנהדרין ב״ב ק ל ד א :זה בני גאמן, קדושין. שיש כ״מ םו ב : קדשתיךיוכר.
שנה נרה עושה כיצד מנחות פה א: מ׳, חטאת דם זבחים צב א : המסית זה הדיוט,
מבפנים, כלי מעשה בהן יש כל המנחות א: ו צ כיצד הוא עושה(, )במשנה: ראשונה
לשם השוחט מא ב: המשנה!(, )כל והודה לו ר ״ ע וכר שחט את הוושט חולין ל ב א :
א: חמורה יד עולה ,א ש ם תלוי בר וכר )וא״כ סיםקא רגילה ש מ צ י י נ ת רק ראשי דברים(,
ש ע ר תמורה( ,ל ד א : עושין )במשנה :שקרבנות היחיד כ ו ׳ עושה תמורה יחיד קרבן
גם אבל נזיר, ושיער ואלו הן הנקברין ו כ ר )במשנה: ר מ י ל י ה וכו׳ יקבר, הנזיר
ת נ ן ש ע ד הנזיר יקבר ,משנה מקוצרת!( ,נ ד ה יא א :חוץ מן הנדה. בגמרא:
)סאם( שאלוניקו ד׳ בעירובין ת מ י ד נהוגות המשנה אחרי תיכף סיסקאות
ז (
ב סו עי׳ ד״ם לעידובין ה ת ל מ ו ד .(30 , על הדססת מאמר ח ״ א ,54 , בד״ם )רבינוביץ
ב מא ל ט א ),(145 ל א ב ),(120 כ ג א ),(82 כ ב א ),(80 י ז א ).(52 ) ,(47 ,46ט ז ב ),(50
ה ע ר ה ה ( ,מ ה א ) ,(169מ ט ב ) ,(189נ ב ב ) ,(196ש ם ) ,(197ג ז א ) .(230נ ט א ),(236 )156
),(304 עו ב ה ע ר ה א(. ע ו א )302 ע ה א ,(297 ע ב ב ),(291 ע ב א ),(289 ס ט ב ),(281
ה ע ר ה ג ( ,ס ב ב ),(326 ס ב א )323 פ א ב ),(319 פ א א ),(318 פ ע ״ ב ),(316 ע ט א ),(311
א פט פ ח א ),(347 פ ז ב ),(344 פ ז א ),(342 פ ו א ב ״ פ ),(338 פ ה ב ).(336 פ ג ב ),(330
ש ם )שם ה ע ר ה ש׳(, צ ח ב ),(382 צ ה א ),(368 ) 350ה ע ר ה ג ׳ ( ,צ ב א ) ,(358צ ד א ),(366
צ ט ב ) ,(387ש ם ) ,(388ק א ב ) ,(399ק ב ב ג ״ ם ) ,(404 ,402ק ד א ) ,(409ק ד ב ).(414
2
מ י ו ח ד ת .זאת אומרת בעמודה ש ה מ ש נ ה כתובה בו וכולן > נ מ צ א ו ת ב כ ת ב יד מ
ש ה י א ל א היתד, שלאחריה, לפיםקא מ א ו ח ר ת ס י ם ק א זו שלסני ש ה מ ש נ ה איסוא,
)וע״ז מ י ו ח ד בעמוד או ה פ ר ק לפני אלא או במקומה, הםסרים בעיקר תחילה
א ד ב ר ע ו ד .ע מ י ,(921ו י ש א י ס ו א מ ק ו ם ל ס י ס ק א ב מ ק ו מ ו ,א ב ל א ח ״ כ כ ש ה כ נ י ס ו א ת ה מ ש נ ה
מסכות וכמה שאלוניקו כדסוס הסיםקא. את נם בהם שהשאירו ספרים במקומה-היו
שלנו .ויצאה על כן כפילות ושניות. מדפוםים
לרוב שאלוניקו בד׳ מצויינות שנזכרו אלה אחרי שבאות החלקיות הסיםקאות
והרחב מעשר אמות ס י ס ק א ״פיס׳״ ,גם ב ג מ ר א וגם ברש״י ,למשל י ע ״ א : ב״סיםקא״,
) ר ב י נ ו ב י ץ מ א מ ר שם(• ימעט
״מתני׳״ ,״מ׳״, על־ידי )רע״ר י ב מ ו ת במם׳ הסיםקאות פיזרו מצויינות בדסום
מאמר )עי׳ רבינוביץ ה מ נ ה ג בו בכלל ע ד סנ ב ״ ג מ -אחריהן ,וכך בציון או בלא ציון
(18א ב ל ב ל א כ ל ש י ט ה .
כשהפיםקא מציינת ״מתני׳״. פיזרו לציין מנהג דפר בת ר א ב ב א במסכת אבל
איזו מ ש נ ה )במקום ה מ ש נ ה ש ב ד פ ו ס י ם שלנון ,א ב ל א י נ ה מ צ י י נ ת כלום ל א ״ ס י ס ׳ ״ ה ת ח ל ת
ולא *מתני׳״ ,כשחפים׳ ה י א רק פיס׳ קטנה .חלקית ,ש ב א ה אחרי הםיםקא הראשית.
כל של התלמוד: כי״י בכמה נהוג ב ת ר א ב ב ב א סיזרו הזה של דפוס המנהג
כל ו ה ת ח ל ת ה מ ש נ ה ה ר א ש ו נ ה ) ב ל א ציון(. ה ת ח ל ת כתוב לפני הפרק ,ואחריו המרק
ס ג או •פיס׳״ בציון החלקיים הקטעים ואחריהם במקומו ״מתני׳״ יון צ עם משנה
השם. ציון בלא
910
נוהג כ״י כריתות מ ש ג ת ת ת ס ״ ג )קונטרסים ,הו׳ שכטר וזינגר קנטבריא תרנ״ה(, כך
ב״פא ה ע״א )מתני׳, שכטר ד׳ ע״ב ד׳. בסרק ב ע ״ א )פיס׳( ,ג ע ״ ב )פיס׳( ,וכן שכטר
י ע ״ א ב״פ )מתני׳ )סס׳ -מ ת נ י ׳ -ס ס ׳ -סם׳ -מתני׳(, שכטר ט ע״ב וכן בס״ו, )מתני׳(,
ספק העוף חטאת עליה האשה שיש ״ מ ת נ י ׳ הציון השני: כאן אלא שגם מתני׳(, -
ש ל פ נ י ה ׳ שהגמרא שייכת למשנה מסני כ ו ל ׳ ״ - .מוטעה הכיםורים. ע ל י ה יום ועבר
יא ב י ע ״ ב )סיס׳(, חטאות!... חייבי ק ת נ י ה י ש נ ה : הסיסקא היא שלה והסיםקא
רק ה ס ר ק ב ת ח י ל ת אבל ב. יג -מתני׳(, )מת׳ ב״ס ב יב )מתני׳ -מתני׳(, ב״ס
ש ל ה מ ש נ ה ה ר א ש ו נ ה ב ל א צ י ו ן <ו ע ״ א ,ח ע ״ ב ( . התחלתה
לסיםקא )מת׳( ״מתני׳״ בציונים: שבס״ה של הקטע הזה ערבוביא גדולה אלא
וכבר זה )ז ע ״ ב ! (26 ״מתגי׳״ במקום ו״םים׳״ )ז ע ״ ב ש ו ר ה ,28 .4ח ע ״ א (10 חלקית
ש ה ס י ם ק א ו ת ה ג ד ו ל ו ת נ כ נ ס ו ב ר ו ב ן א ח ר כ ך ע ״ י ה ס ו פ ר י ם ה ש ו ג י ם )ועי׳ להלן(. מראה
שהמשנה )הו׳ ג ו ל ד ש מ י ד ס ( . ל ו ) א ב ל ב ל א צ י ו ן ״ ס י ס ׳ ״ ( ג ם כ ״ י ה מ ב ו ר ג 165 תמה
עם ציון ״מתני׳״ בראשו ,ובםוסו ד ב ר י ם ובמקומה-התחלת לסני הסרק, שם כתובה
ציון. בלא )אבל ג ס ב ל א ״וכו׳״( ,ו א ח ר י ה ם ה ס י ם ק א ו ת ה ח ל ק י ו ת ״וכר״
)הו׳ לו, ל ע ו מ ת זה ב ק ט ע ק נ ט ב ר י א ) ס י ׳ .(6 כך גם מנהגו של כ״י מ השני וממש
(1879מ ע ט ו ת ה ס י ס ק א ו ת ב ל א צ י ו ן ״ מ ת ג י ׳ ״ . קנטבדיא
הפיםקאות ו כ ל הפרק, לפני פ ״ ב -ם״ג( -ה מ ש נ ה )ברכות א נ ט ו נ י ן 871 ובקטע
מתני׳. כאן גדולות וכוללות ״הלכה״ שלמה .מצויינות: שהן
סנהדרין למשל גם בע״י ונמצא הרבה בד״ר •פיםקא״ מצויין גס ברי״ף יוסף(. )נמוקי
)והמשנה הפרק באמצע למו״ק בפירושו ש ל מ ה בן היתום ר׳ מציין זאת לעומת
911
שהמו״ל ״פיס׳״ )אלא פ י ם ק א. הפרק( ת מ י ד : ב ר א ש כתובה אצלו ה פ ר ק כל של
ה נ כ ו ן ( .ל מ ש ל ״ פ י ס ׳ ״ ע מ ׳ 1 0 ,8׳ , 1 2 , 1 1 ויפים״ /ש ל א במקומו ״ מ ש נ ה ׳ בכי :
מ הגיה
הרבה. 28 ,27 ,24 , 2 3 , 2 2 ,21 .19 ,14 ,13ג ״ פ . 3 9 - 3 6 ,35 ,29 .ו כ ן
ב״פיםקא״ פלונית מציינים הראשונים :״בהלכה ) ד ( -י ,״ ב נ מ ר א ) ד ( -י .ל מ ש ל : במקום
ה ל כ ה בתחילת אמרו כאשר ד׳ ווינא ד ע ״ ב : בהקדמה, במפתח. נ ס י ם רב
א לא ולי פי הלכה מ ה ת ל מ ו ד )ב ע ״ א ( ו ב א ה ש מ ש ו כ ר ) ת ר ג ו ם ש א י נ ו מ ד ו י ק מ ן ה ע ר ב י :
ח נ ג א ל ,ב ״ מ מ ז ם ע ״ א :ד ג ר ם י ׳ רבי׳ של התלמוד(? ר א ש ו נ ה אלתלמוד = בהלכה מן
שבת ד י ״ ף aע ב ד ו ע ו ב ד א וכר» וםדאוהו )לט שנשבה עבד ה ל כ ה בס׳ השולח נ ט
בערוך נ ת ן ר ב י ׳ ב ש ב ת ) ק ב ב( ו רטיה מחזירין ה ל כ ה שפ״א :בגמרא דעירובין ר׳
דוחייב ב ה ל כ ה )=בפרק( דכל המנחות באות בגמרא כ״פ ,למשל ע׳ אכל א :במנחות
שואלין הלכה עד מתי ד ת ע נ י ת בסוף בם״ק ע ל ל י ש ת ה )נז א ,ה פ י ס ׳ נ ו א( .ע ׳ ח כ ש ר ת :
בם״ק ד ש ב ת בסוף ה ל ב ה ל א י ש ב לפני הםסר )יא ב, )ו ע ״ א ,ה מ ש נ ה ה ע ״ א ( ,ע ׳ ח ל י ב :
)נ ע ״ א , נקבה הקיבה ה ל כ ה בסוף סרפות אלו בפרק ובחולין ט ע ״ מ וכר, המשנה
הלכה בסוף ד ס ׳ ה ע ו ר ו ה ר ו ט ב <קכ א ( ,ו ר ג י ל א צ ל ו : ק מ א ב ה ל כ ה מט mוכר הפיס׳
ב ה ל כ ה בסנהדרין ד׳: את בע׳ א ש ר ד׳» אליה, באלה, חלזון, למשל ערך קמא,
הלכה בסוף בתרא בבבא ע׳ אלם ב : ת״ר וכר. ה ן ה נ ש ר ם י ן )עו ב( דאלו ר א ש ו נ ה
הבא בסוף הלכה בפרק אלו נערות ד ח ז ק ת ה ב ת י ם ) ל ד ב> ,ע ׳ ח ב ט א :ב כ ת ו ב ו ת ראשונה
ד כ ת ו ב ו ת )י ע ״ א > ,ע ׳ כ ל ר א ש ו נ ה ה ל כ ה בסוף א ח ו ת ו ) ל ו ב ,ה ס י ס ׳ ל א ב( ו כ ר על
ק מ א ד ס ם ח י ם )ו ע ״ ב , בסוף הלכה וכו׳ ב ס ר ק ר א ש ו ן ד ם ו ט ה ב ה ל כ ה ש נ י י ה )ה ע ״ א ( א׳:
גגמר הדין בסרק ב ג מ ר א צ ע ר ב ו א ו ) פ ד ב( ו כ ו ׳ בב״ק ״סוף״( וכו׳ ב ר י ש ה ח ו ב ל ואינה
בנמרא ואס החמיצו ב ג מ ר א כ ל ה נ ס ק ל י ן נ ת ל י ן ) מ ה ב( ו כ ו ׳ ו ב פ ר ק כ ל ה מ נ ח ו ת בסנהדרין
עלי זהב הרי ב ג מ ר א סרק בתרא ובמנחות ע׳ כל ב׳: נה א משנה(. ואצלנו )נד ,ב ,
בגמרא בקידושין וכו׳ ובסוף פ ר ק י׳ יוחסין אחרות( םיסקאות מפסיקות ואצלנו )קז א.
אומ׳ צריכה ב׳ בית שמאי ב ג מ ר א וכו׳ ו ב פ ר ק כ ל ה י ד )בנדה( א ד ם ) ס א ב( מתייחד
ו ב ב ״ ק ס ר ׳ מ ר ו ב ה ב ג מ ר א א י ן מ ג ד ל י ן )ס ע ״ ב ( ו כ ו ׳ ב פ ר ק ע ד י ם )יז א( ו כ ר ,ע ׳ ח ל ד א :
,ועי׳ לעיל( וכו׳ ו ב ם ר ק ק מ א )דחולין( ב ג מ ר א א ״ ע קמא דתעניות בגמרא עד מתי שואלין)ח
וכו׳ חלדה מאי )כ ע ״ מ קםבר a יט מ. בכיי סיסקא )״השוחט מן העורף״, השוחט
במה פרק בשבת חלזון ג׳: ע׳ , ב ( א ת ה ז ר ע י ם )יט מרחיקין בגמרא לא יחפור ובפרק
גדול ובפרק כלל ב ע י ט ר ן )כו א( ו כ ר א ץ מדליקין אומד ר׳ י ש מ ע א ל בגמרא מדליקין
כהגיס אבל עצי בגמרא דמגילה קמא בפרק וכו׳ ו ה ש ו ח ט ו ) ע ה א( צבי הצד בגמרא
וכאלה ) מ ד א( ו כ ר . התכלת וכו׳ ב מ נ ח ו ת ס ו ף ה ל כ ה ק מ א ד פ ר ק )ו ע ״ א .ה פ י ס ׳ ה ע ״ א (
912
הערוך מגוף אלה ציונים של רובץ השמיטו חדשים שבדפוסים אלא בערוך לרוב
,
ש ב ת בו ,ש ם ש ם ע ״ ה . )בע חלזון ל מ ש ל : במוקסים את הציונים החדשים שלהם והכניסו
גזלו ח ל ק ידי כך ועל ט ע י ו ת ואי הבנה, לכמה ועל ידי כך גרמו ו .מ נ ח ו ת מ ד ! ( מגלה
מ ם ס ר ה ע ר ו ך ה נ ו ג ע ל נ ו ס ח ה ת ל מ ו ד שלו. חשוב
ה א ל ה רגילים גם אצל ראשונים אחרים ,ל מ ש ל : הציונים
ה פ י ם ק א ו ת של ו ס ד ר ן מ ק ו מ ן טיבן,
יש ענין, שבאותו השניה בסיםקא שנית מיותר רגיל הרבה( והעודף בא אחריו )״ובו׳״
סט א: ה ג ד י ל ו ל א י ש ס ה וכו׳, פב א: )למשל ב״ב א י נ ו והעיקר מ ד י יותר ק צ ר ו ת מהן
יש בכותל(, נפלה לאור ,ש ם :ד ר ס ה וטרפה ב: נ ו חולין כ ר , בגסה למוד ש נ ה ג ו מ ק ו ם
913
כיצד? כ פ ו ל ו ת
מר״, ״אמר ״קתני״ ״. ב״ת״ר״- המצוינות הםיםקאות שאצל הכפולות מן חוץ
החזירה א: מכפולות פשוסות .ש ב א ו על ידי איזו אי הבנה .כמו ל מ ש ל בכתובות סב וחוץ
כ ר ־ ש ב כ ״ י תנינא קמ״ל )החזירה( מאי כתובתה(: הנשים )ואין ל ה א ל א היא ככל הרי
ולא )אכל בשר ש ת ה כל מ ש ק ה סנהדרין ע ע ״ ב :אכל כל מ א כ ל ולא ז אין כל המוקף מ
ש ת ה לאיתויי דבילה קעילית בשר( אכל ולא מ א כ ל כל )אכל יין( ו כ ר : שתה
2
(, הרבה יין ל א י ת ו י י ו כ ר -ש כ ל ה מ ו ק ף ל י ת א ב כ ״ י מ .ו כ ד ו מ ה ש ת ה ולא מ ש ק ה כל
בלשון ש ל ו ב ה השניה על ידי שהסיםקא שבאו כסולות. חוץ מ א ל ה ישנן סיםקאות -
מאי מנלן, )אין, ח ת י מ ה האי( או הי, היכי דמי, )מאי ,מאן, פ ת י ח ה עם התלמוד
ח ד ש ה : סיםקא עוד ש ה ו ס י ס ו א ה י י א ( י ד ו ע ה ,וזו ש ג ר מ ה ל ס ו ם ר י ם ניהו,
עם ס ת י ח ה :מאי ,מאן« היכי דמי .ה י ; האי. א.
מאי קבע, י״ח ,כט ב : ט ע ״ ב :מ א י בין תכלת ללבן ,כט א :מאי מעין ב ר כ ו ת
מאי זועות, מאי א: נט זיקין. מאי מ א י נובלות ,נח ב : העיבור .מ ע ״ ב : פרשת מאי
מ א י רוחות ,מ א י ברקים )והסיםקאות ש א צ ל ן קצרות :ע ל הזיקין ,הזועות ,וכר(. רעמים,
]אנטיכי .מאי1 מ: א מא רחיצה. מאי א: לט שרסה, שמן מאי ב: כנ ש ב ת
לבובין, ב :מאי נג נמשכין. ומאי מאי נאקה בחטם ,נב א :מאי יוצאין נא ב: אנטיכי,
סע״ב: קכה וקשר הםסנין׳ הגמלין מאי כבונות .קיא ב :מאי קשר מאי כבולות, א: נד
מאי אבל לא על המנות. בין כך ובין כך ,ק מ ם ב : מאי
כאילו התחום• בתוך מאי אם היה מד ב: הודו לו, מאן לא א: לט ע י רוב י ן
מ א י ויתן. ו א י ת מ ר
נחושת והמצרף ל י ת א מ .ש ם : מאי מקמץ -המוקף עז א ) :והמקמץ(: כ ת ו ב ו ת
של כוס לסניה א ) :העבירו יז קולנית, ב :מאי עב נחושת. מצרף מאי ו ה ב ו ר ם י:
ב ש ו ר ה -מ ליתא ,סד א :ע ד מתי הוא סוחת וכר :מאי ט ד פ ע י ק י ן מאי כוס של בשורה(:
״ ע ד מ ת י וכר״(. ל פ נ י במשנה נזכרו כבר )״טרפעיקיך
)ושם מ א ן וכבר סירשו מא א: א ו מ ר י ם שנים אפילו מאי בין חקירות )כר(: מה
״ לא ב ) :גדה( מאי טעמא כ ר ,ר ״ ״ י :ה״ג בגדה .מ ליו!א ,ע״י :על ״ ל ש עבירות ש ב ׳ ע י ( 2
914
1:
)מ :והמטלטלין!( :מאי ערכין המטלטלין ,כה א : כו׳ יד ב :הערכין ס נ ה ד ר י ן
יונים :מ א י מ פ ר י ח י יונים. ומסריחי
מ ע ״ ב :וכן ל ת ר ו מ ה :מאי וכן לתרומה. ז ר ה ע ב ו ד ה
וכו /קכג א :ועור ב י ק ו ר כ ד י וכו׳ מ א י ש ח י ט ה כ ד י לב א :מאי ח ו ל י ן
הסרםות. בית מאי הםדםות: בית
אסי׳ הסוחת״ יכל נו ב : חייב, דאינו הוא ב ת ו ״ ״במזונות א: מט כ ת ו ב ו ת
ע ט ב :״לכשיוציא״ אשתו היא. ב ת נ א ה ,
915
םב א :מחזיקין ידי נכרי ב ש ב י ע י ת :״מחזיקין״ והא וכר. גי טי ן
ב מ ק ו מ ן ש ל א ס י ם ק א ו ת
אלא אף ישנן )כאשר רמזתי כבי( בכי״י רק לא במקומן ישנן ש ל א פיםקאות
שנכתבו סיסקאות זאת אומרת ה ס פ ר י ם ) ד פ ו ס י ם וכי״י>, ב כ ל כאלו הנמצאות סיםקאות
ר ב נ ן עד ש״טעותן״ קדומה יותר ,ומגיעה ל פ ע מ י ם אלא סופר שהוא, איזה בטעות לא
פיםקאות כאלו הן: סבוראי.
כמוהו להצניע ומצניעין ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר מ ת נ י ׳ שבת עה ב: (1
והוציאו כמוהו שאינו כ ש ר להצניע ואין מצניעין ב ש ב ת ח י י ב ח ט א ת )עליו( ו כ ל והוציאו
ש ב ת רפ״י, כשיעורו׳, עליו אלא )״וכל א ד ם אין ח י י ב המצניעו אלא אינו חייב בשבת
לאפוקי ורא״ש(, רי״ף )ר״ח. להצניעמ( הכשר כל גמ׳ ותום׳(. ועי׳ רש״י כאן, ור״ח
שמעון כר׳ דלא ר מ ב ״ ן :הא( ור״ח, ה א י )מ ו ר ש ״ י חנינא בר׳ וכו׳ א מ ר ר׳ יוסי מאי
שאינו וכל למניעיהן: הללו אלא לא אמרו כל השיעורין ( D V האמר ) כר׳ שמעון דאי
׳ א ל ע ז ר ה א )״אינו חייב א ל א ה מ צ נ י ע ו ״ ( ד ל א כ ר ש ב ״ א וכר. ר ר מ א : ע י נ צ ה ל ר ש כ
ה כ ו ל פירוש כריש. דלא הא חנינא בר ר״י אפר בחידושיו: הרמב׳ין וכתב
דעלמא רובא דמתני׳ דקתני כל הכשר להצניעו ומצניעין כמוהו אזלי׳ בתר מ ת נ י ת י ן
המצניעו אלא אינו חייב וסיפא נמי דקתני ממש מצניעיהן אלא חייב לא ר״ש ואלו
קאמר כל השיעודין ר״ש לו א ד שמעון כר׳ דלא כלל שיעורא מצניעו לא בעי דאלמא
ב ג מ ר א מ י י ת י ׳ ה כ י ד ב ת ר ו א ע ״ ג ז״ל. רש״י פירש כך למצניעיהן הללו
בכללא משום ד א ר י ש א א י ת מ ר מתני׳ ד ל א כר׳ שמעון וכולה פ י ם ק א ד ם י פ א ד מ ת נ י ׳
ם ם ק א ו מ צ י נו גבן א ל ע ז ר ( כר׳ שמעון אתיא דלא מייתי לסיפא דהיא בלחוד והדר
מ ב י א י ם ואחר ר א ש ו נ ה ב ג מ ר א א ו ת ה ש ה ב י א ו ש ב מ ש נ ת נ ו א ח ר ו נ ה
ו א ח ת מ ה ן ב פ ׳ ח ז ק ת ה ב ת י ם <עי׳ ל ה ל ן ( . עליה ומדברים ה ר א ש ו נ ה
אלא שהפיסקא ״וכל שאינו כשר להצניע״. ה י א
פ ס מוסב על מאי״ ״לאפוקי ל ב א
אחיכ שנכנסה משנה במקום ונכתבה שבספרי התלמוד קדומה למשנה המשנה שאחר
ק ד חסרה רי״ף ודאיש, )הפיס׳ ישנה גם בר״ח, המשנה וכוונתה לסוף התלמוד, לספרי
י ק א השניה באה איפוא בטעות ,אלא ש ה ט ע ו ת קדומה )מ :מי שאינו כ ש ד .
( ם פ ה ו ( מ בכיי
916
ח ז ק ת ן ש ל ש ש נ י ם מ י ו ם ל י ו ם )וכו׳( . ° לה ב םיסקא: ב -ל ו א. לה בבא בתרא (2
נ
א מ ר )רי״ף :ואמר( צ נ א ד פ י ר י ל א ל ת ר הוי חזקה, אי ד ל י ליה )איהו גופיה( רבא ( אמר
( 3 נ (
א: לו בדף ואחריו וכר! נאמן הורדתיו לפירות ואמר טעין אי הביד> דב<א>
( 4
ע ב ד י ם י ש ל ה ם חזקה ו ה א מ ר וכר. . )וכו׳( והעבדים
דחזקתן מתניתין מייתי דלעיל תימה )בשמ״ק(: בתוספותיו הרא״ש תמה וכבר
ושמא אגב דאיירי לעיל משנה. ל א ו ת ה מ ו ק ד מ ת ד ה ע ב ד י ם ו ה ך שנים שלש
ג׳ ש נ י ם דחזקתם אייתי מתניתין דחזקה עובדי בהנהו ירדתי באומר לסירות ב!( )לג
הוא ולזו הורדתיו. לסירות ואמר טעין אי דקאמר דבעי לאיתויי הא דרב זביד משום
הרמב״ן בחי׳ שבת שהזכרתי. שרמז
כי באמת המימרא מקורותיו של התלמוד: לתהום ויורד נוקב הדבר שכאן אלא
שנכנסו אלא ב ה סירי״(, ״אי נמי משטחא )אחרי של כס ב המשך הוא רבא לה ב של
הראשונה כט ב -ל ואחת סימן שלה ז שלש קבוצות של מעשים ,שיש לכל אחת באמצע
( 5
דין, נוחים, דברים, בעל ומחוזא. דנהרדעא מ ם ו ר ת א : א״ם בכ״י וסימנה רע״א
( 6
מ ס ו ר ת א ר ע ״ א -ל ג א ,ו ס י מ נ ה ב כ ״ י א ״ פ : והשגיה לא סימןו )מה לי לשקר( ארבע
ה ש ל י ש י ת לג א -ל ה ב והקבוצה א ב ה ת א ותרי שטרי ,ע ר ב א ד ר ב א בר שרשום סימן, תרי
ב א ב ה ת א ,תרתי ,תלתא ,ארבא ,ד א ב ה ת א סימן. דיקלא, הסיסקא( וסימנה בכ״י מ ור: )עד
ב ה )לג ר ע ״ ב ^ כ ס ו ל השלישית איגה מבית מ ד ר ש ה של השגיה ,ועל כן והקבוצה
<מה ו ד ע ת ו ש ל ר ב א ה י א ל ס י ק ב ו צ ה ג׳ כ א ב י י זה א ו מ ר ש ל א ב ו ת י ש ב ד ף ל א רע״א, דין
) כ ג ר כי״י .ה ״ ג , רב א ל ש ק ר ב מ ק ו ם ע ד י ם ל א אמרינן( ,מ ה ש א י ן כ ן ב ק ב ו צ ה ב׳ ״ א מ ר לי
לשקר״. לי מה שהגיהו!( הם והתום׳ לו א, בכתובות כז ב ובכורות וכיו״ב ורי״ף,
שרבא השניה, הקבוצה רבא ואליה נסמכה המעשים שלה הראשונה עוסק בכל בקבוצה
שבדף מ י מ ר א ש ל ר ב ז ב י ד )רבא( ח ל ק בשני ה מ ע ש י ם הראשונים שלה .וכך כפולה נוטל
)או אחר מקובץ כאן הוכנסו האלה המעשים כל כי ב ב ק ב ו צ ה ה ש ל י ש י ת )לג ב(! לה
כאן הוסיפו באמצע המעשים ואחרי שנכנסו כאן מעיקרו. היו ולא אחדים(, מקובצים
על בירור. ליתד ליום״ מיום שנים שלש ״חזקתן הפיםקא: סבוראי את רבנן ב( )לח
מי שמת, מביגים גם א ת העובדות הכפולות כאן ,בדף כט ב -ל ע״א ובסוף כך אגו ידי
ב ,ש כ ב ר ת מ ה ו ע ל י ה ן ה ת ו ם ׳ ש ם ,מ פ נ י ש ב ש כ ב ה זו ש ל ה ת ל מ ו ד ל א נ ק ב ע ו ה מ ע ש י ם קנט
)ולפחות ה מ ע ש י ם שבקבוצה ראשונה( בחזקת הבתים. האלה
חרזו אלא שנים״, שלש ״חזקתן של סיסקא כל איפוא כאן היתה לא מעיקרו
מ ד ף כ ט א ולהלן בלי סיםקא. הדברים
י י ך כבר לקובץ הבא שיש לו בכ״י א״פ סי׳ חדש. ע מיותר בט״ם ,שזוז (6
917
השומירה <את> ולא דקטיני: ואע״ג רובע בית שהיא הקנים חיצת את ולא
השקמה, סדין <את> ולא את חרוב המורכב ולא : א ע ר ב א בטיט ואע״ג דמחברא העשויה
של מלבנות ר׳ זירא מהו וכר בעי מלבנות של פתחים בעי רבי אלעזר דקטיני. ואע״ג
בד חייא א״ר ה מ ט ה מ ה ו וכו׳ תיקו. מלבנות של כרעי ב ע י ר׳ ירמיה מ ה ו וכו׳ חלונות
ולא דפלניא: ערוגה וכר אפי׳ אלא <אמרו> בלבד הקנים יוחנן לא חיצת א״ר אבא
ס ד ן ה ש ק מ ה )ובו׳( .מ נ ה ״ מ ו כ ר . <את> חרוב המורכב ולא את
הקנים״)ובכ״י מימרא של רבי חייא בר אבא שייכת לפיםקא ״ולא את חיצת והנה
ר׳ אלעזד׳׳ ו״בעי רובע(, בית ולא את חיצת הקנים שהיא לפניה שנית: ופלו׳ כתוב ה
כ ו ׳ הקנים ולא את חיצת התום׳: ואמרו )עי׳ רשב״ם(, ״ולא את השומירה״ אל שייך
)בעי ובההיא דשומרה דרחב״א( )מימרא ל ק מ ן ע ל מ ש נ ה זו יאריך עוד דקטיני. אע״ג
ה מ ש נ ה מ פ ר ש ש מ ת ח ל ה ה ג מ ר א ד ד ך כן א ל א )מגה״מ( וחרוב ר״א(
מ א ר י ך . ו א ח ״ כ
אע״ס יסיק בו ו כ ו / ולא בפסחים כו ב פ י ם ק א : למשל כזה אגו מוצאים ואמגם
כא ב -כ ד ב, )וביניהם סוגיא דחזקיה ורבי אבהו, נאמרה פיסקא זאת בדף כא ב שכבר
ופלוגתא ב, ב -כה יוחנן ,כ ד דרבי ומימרות בהנאתו״, אסור זמנו ל״עבר ששייכת
( 1
• ו ר ב א ,כ ה ב -כ ו ב( דאביי
של שורות זה בעמוד ישנן כי עמוקה יותר» הסיבה בתרא בבבא שכאן אלא
לרבנן וכו׳ )עח ב!( לר״מ דאוכסא״, אבני תרגימו א( • ה כ א מרבנן סבוראי: הוספות
קנים מאי ע ב י ד י י ה ו א מ ר י ד ב י ר׳ ינאי ק נ י ם ב( א ח ״ כ ב א ב ע י ק ר ה ת ל מ ו ד : דסדדן! הוא
שאח״כ, הםירושים כל הגסנים» תחת שמעמידים וערוך( ר״ג )״הקלוסיך, המחולקים
פירושים שאין בהם שום שם אמורא ,ושבהן ״בעי ר״א״, עד ד מ ש פ י י ן ״ וכו׳ ״לר״מ מן
ה ב א -ש ל סבוראים הם. ברייתא שנזכרה בסרק ר מ ו ז ה
לגסנים. במחלקין אמרין ינאי רבי דבית יד םע״ג: ה ס ד ר גם בירוש׳. הוא וכך
טבליי בר ר׳ י צ ח ק ד ל כ ר ו ת ״ ?(, לבדות מחולקות חליות היו שם שאל רובה חייא ר׳
ישמעאל שאל )בעיא ר׳ יורן בר רבי לכתלין, שייש מחולקות היו שם ט ב ל א ו ת של שאל
בשם ר׳ ח י י ה בעיות(. )וקושיות הן ולא לחלונות מחולקות היו שם מלבנין זירא!( דד׳
ר׳ י ו ח נ ן י ש ש ם ע ר ו ג ה ו כ ו ׳ ) ר ח ב ״ א ש ב ב ב ל י ( .
אינו בבבלי הבעיות שלסנינו וסירוש שבכרם״, ל״קנים איפוא נסמכות הבעיות
לירושלמי. מתאים
הובאה ב -י ב א .ש ב ד ף י א ב ב פ י ס ק א ״ פ ע מ י ם ה י א צ ר י כ ה וכו׳״ כיו״ב נ ד ה יא (4
בר ירמיה ר׳ א ב א אמר זירא ר׳ דאמר שמואל: בשם ירמיה ר׳ א ב א ב ר של מימרא
בענין, הנוגעות בעיות שתי ואח״כ בדף יב א וכו/ וסת שאין לה אשד, שמואל אמר
ו ת ל מ ו ד ש ל ה )= י ד ו ש ׳ ר י ש ס״ב ,מ ט ע ״ ד ( , ״ ו ב ש ע ה ש ה י א ע ו ב ר ת ובו׳״ הפיםקא ואח״כ
חמדין ופועלין והבאין ת״ר א מ ר ר׳ ז י ר א א מ ר ר׳ א ב א ב ר י ר מ י ה וכו׳ ג ו פ א ואח״כ:
״גוסא״ ,״דהא מסםיק במתני׳ ובשעה ש ה י א מ ו ח ק עד סוף הפרק .ה ר א ״ ש בפירושו וכו׳
)טו א(, מ ״ ד לס״ ב ״גופא״ נאמר ראשוגה ז ה מן כל לשמש א ת ביתה* אבל עוברת
2
(. פ ״ ב ה״ג ,נ ר ע ״ א )ועי׳ שם( ב י ד ו ש ׳ הנשים בחזקת טהרה לבעליהן* וכר ,כמו ״כל
י » ל ״ולא יסיק״ ,שבדף כ ״ בהנאתו״ שהגמרא של ״עבר זמנו אסור (1אע״מ שגם כאן נראה,
,(122 ] (2תרביץ ,שיג י ׳ ע״ג• ס ת ו ת ׳ ועי׳ ש א י ל ה י ר ו פ ר ו ם כ ה ו א י י א ,והסדר ב ל .
כ נ ח ס ב ו ר א ב-דרבנן
918
נ י ס ו ך ה מ י ם כ י צ ד וכו׳ ה ג י ע ו ל ש ע ר ה מ י ם ת ק ע ו וכו׳ מ ת נ י ׳ א -ב : סוכה מה (5
היו סיד של אומר ר׳ י ה ו ד ה שם כסף היו שני ספלים של ופנה לשמאלו. בכבש עלה
וכר. מושחרין שהיו אלא
המשנה: ב ג מ ר א בד׳ פיזרו ובכי״י שונה מ ס ד ר והסדר
) מ ה ב( כ ל ה ע ו ל י ם וכו׳ גמ׳ ת״ר לשמאלו. ניסוך וכו׳ ס נ ה מ ת נ י ׳ סיזרו: בד׳
ר ע ״ ם ומלינן מ נ ה ״ מ וכו׳ )מה גמ׳ שני ססלים של כ ס ף וכר. מתני׳ במזבח. שרבתה
מיא .אלא שהיו משחירין .ב ש ל מ א וכר. ביה
)המשניות סיזרו ושבדסוס בדש״י שבכ״י מב, ב כ ״ י מ, בגמרא, הסדר הוא וכך
המשניות שאין מ. ובכ״י ובריטב״א. הרא״ש ובתום׳ בתום׳ יחד(, שתיהן מפורשות
שגי במזבח.. ...שרבתה ת״ר העולין וכו׳. עלה בכבש בסיסקא: מתחיל במקומן,
מ ם נ י מ ו ש ח ר י ן ש ה י ו א ל א היו ס י ד של או׳ י ה ו ד ׳ ר׳ כ ס ף ס ס ל י ם
מ ד ק ו א ח ד מ ע ו ב ה א ח ד ח ו ס מ י ן ש נ י כ מ י ן היו ו מ נ ו ק ב י ן ה י י ן
ניסוך ה מ י ם . .מ נ ה נ י מ י ל י וכו׳ ומלינן ב י ה אחת.. ב ב ת כלין שני׳ שיהיו כדי
בשלמא וכר. מ ו ש ח ר י ן ס נ י ה ם שהיו אלא מיא.
919
כדי חרסית זםת, דבק, שעוה. כחול, בגמרא: הסיםקאות סדר ע״א פ ב> ש ב ת
זפת, דבק, )כחול. שבדסוסים המשגה כסדר ם י ד -א י ג ו סובין, כר, פי כור לעשות
לעשות זפת וגפרית כדי גוםח ה ג מ ר א : ובדפוי״י ע ד לובלין ח ר ס י ת ,סובין ,סיד(, שעוה,
הב״ח, ומחקו ) מ מ ש כ מ ו ב פ י ם ק א ש ל ״שעוד.״(, תנא כדי ליתן ע״פ נקב קטן של יין כר.
א ח ד י בכ״י מ )ודפוי״י מעורבים איפוא מ ש ת י נוסחאות( .ובכ״י א״ס הסיס׳ ״שעוד.״ וליתא
ב מ ש נ ה ש ב כ ״ י מ .(1 שבכ״י הוא ל ה י פ ך :זפת ,שעוה ,וכן המשנה ״זפת״ ,אבל סדר חפים׳
ה מ ש נ ה ר ב ו ת )עי׳ להלן(. שאינן מתאימות עם נוסח ופיםקאות
מודים ב: לג ברכות למשל )חוץ מ ן ה״כפולות״(. מיותרות וישגן כ מ ה פיסקאות
שהרי מ ו ד י ם וכו׳. שמע כאומר מודים א״ר זירא כל האומר שמע משתקין אותו. מודים
אחד הסבו א: שם מג ״ מ ו ד י ם מ ו ד י ם ״ ל ע י ל ב ג מ ר א ,וזו ר ק ה ל כ ה נ ו ס פ ת ? נתפרש כבר
הסבו אין מב ב: סירשו, )מ :לכולם( .א.זר רב .ל א ש נ ו א ל א פ ת ו כ ר ,ש ה ר י כ ב ר מברך
הסבו לא וכר ,וכדומה הרבה. לא
בכ״י חולין סז ב )עי׳ ד״ם( ,ל מ ש ל : שחסרות אצלנו בכי״י פיסקאות ה ר ב ה וישנן
א
ת״ר הולך על גחון וכר ,ו ה ם י ס ק א ק ש ק ש י ם . ש נ י א ו מ ר י ה ו ד ה ר׳ ורב: ור ה
ק ש ק ש י ם א ל ו מ(: בכ״י גם אין )״תניא״ דורמסקית בן יוסי רבי לדברי שייכת
וכר, אלא שאינה מדוייקת וכיוונה לסוף ה מ ש נ ה :ואלו הן קשקשין ם נ פ י ר י ן, -א ל ו
חסדא פירכוס אמר רב וכוי. י ד ה ש פ ש ט ה ד ק ה ב ה מ ה שם לח א בכ״י רא ורב:
ש א מ ר ו וכו׳ ,א ב ל ד ב ר י ר ״ ח ש י י כ י ם ל ר י ש א ,ו כ ב ר ע ס ק ו ב ה וב״םירכוס״ .ו כ א ל ה ה ר ב ה מ א ד .
בראש בהם כתובה )שהמשנה וק ור מ בכ״י וכר, ולא פליגי קז ב : ובמנחות
ע ל י ה ד י שור. ע ל י ה ר י תודה. ע ל י ה ר י ו ב מ ק ו מ ה רק פ י ס ק א קצרד:(. הפרק
ואינו ו ל א פ ל י ג י וכו׳. יוגה. בן או ת ו ר א ו מ ר ר א ב ״ ע כ ב ש י ב י א ע ו ל ה
ה מ ש נ ה )שהרי עולה שגויה תחילה( וגם לא היה צריך כאן כלל ל ת ו ד ה ושור )ד״ם(, כסדר
aהרי עלי עולה וכר! ש ת י ס י ם ק א ו ת :א( ה ר י ע ל י ת ו ד ה .ה ר י ע ל י ש ו ר . שישנן כאן אלא
מסכות בכמה הכסולות החוזרות הסוגיות הן הםיסקא, תולדות בשביל חשובות
ב ש ע ה ש ל ש ו ן ה מ ש נ ה א י נ ו שוד ,ל ג מ ר י ב כ ל ה מ ק ו מ ו ת .ו מ כ י ו ן עם אותן הפיםקאות, בתלמוד
כמו אחרים למקומות העבירוה ומשם במקום אחד ראשונה נאמרה שהסוגיא שברור,
שהפיסקא מתאימה כאן לכל המקומות ,זאת אומרת ש ה פ י ם ק א היתד, -יוצא איפוא שהיא
א -ב -ע י ר ו ב י ן כך הדבר למשל בםוגיא שבברכות מא ו ב פ ר פ ר ז ה ־ מ ש ו ל ב ת היתד.
א -ב -ם ס ח י ם ל ה ב ו מ ק צ ת ה ג ם ב ש ב ת ק כ ז ב• לא
3 2
ש ג ט ל ה ר א ש ו ן מ ע ש ר וכו׳. הא <דמאי> ( ( : ד מ א י א כ ל בברכות:
( 4
סבל . ס ב ל א כ ל פ ש י ט א וכוי. שנפדו. מעשר שני והקדש פ ש י ט א וכר. תרומתו.
5
פשיטא וכר. וכו׳ > פ ש י ט א וכר .מ ע ש ר שני נ ו / וכו׳ .מ ע ש ר ר א ש ו ן פשיטא
) ש נ ט ל ה ו כ ו ׳ (6
( ראשון ו ב מ ע ש ר ה א וכר. ד מ א י המשנה״: )אחרי ובעירובין
ב ט ב ל . לא א ב ל פ ש י ט א וכר. ש נ פ ד ו . ו ה ק ד ש ש נ י ו ב מ ע ש ר וכו׳. פשיטא
ו ל א וכר. פשיטא ת ר ו מ ת ו . נ י ט ל ה ש ל א ר א ש ו ן ב מ ע ש ר ולא פשיטא
שלא נפדו .פשיםא וכר. ו ה ק ד ש ש נ י ב מ ע ש ר
920
ב
מ :בדמאי ו ב ד מ א י . )מ : וכו׳ ו ב מ ע ש ר ב ד מ א י יוצא)!( ובפסחים:
0
פשיטא וכר. וכו׳. )שנטלה תרומתו( ר א ש ו ן מ ע ש ר ה א וכר. ד מ א י ובמעשר(.
> 2 2
. )וכר ( ב ט ב ל לא א ב ל וכר. פשיטא S )וכר( ו ב ת ר ו מ ה ב ח ל ה ו ה כ ה נ י ם
2
ו ל א . ר כ ו פשיטא תרומתו( S נטלה )שלא ר א ש ו ן ב מ ע ש ר ולא וכר. א
3
פ ש י ט א וכר. ) ו כ ו ׳ ( >. נ פ ד ו ש ל א ו ה ק ד ש שני ב מ ע ש ר
( 4
תרומתו )שניטלה <0מעשר ראשון האובר. ד מ א י . )וכר( ו ד מ א י ובשבת:
לא א ב ל פשיטא וכר. והקדש שנפדו(. )מ: וכו׳ שני ומעשר פשיטא וכר. P וכו׳(
6
וכו׳ ) מ :ש ל א נ י ט ל ה תרומתו(. ראשון מ ע ש ר ולא )וכו׳( /פ ש י ט א וכר. הטבל את
7
פשיטא וכר. )וכו׳( >. ש נ י מ ע ש ר )את( ולא וכו׳. פשיטא
הא ד מ א י ב כ ו ל ן : הקדומות היו שהפיםקאות מתברר משווים אותם וכשאנו
ש נ פ ד ו ו ה ק ד ש שני מ ע ש ר פ ש י ט א וכוי. ת ר ו מ ת ו ש נ ט ל ה ראשון מ ע ש ר וכר.
פשיטא וכר. ת ר ו מ ת ו נטלה שלא ר א ש ו ן מ ע ש ר פ ש י ט א וכר. טבל וכר. פשיטא
בשבת המתאים ב ס ד ר וכזה, וכר. םשיטא נ ס ד ו ש ל א ו ה ק ד ש ש נ י מ ע ש ר
פ ר פ ר ז ה ! ו ש ל מ ש ו ל ב ת ם י ס ק א וסםחים: עירובין
קבועה: )חוץ מ א ל ו ה ם ו ת ח ו ת ב ם ו ר מ ו ל א בוודאי הצורה הקדומה של הסיסקא וזוהי
8
כ ת ב י ה י ד ה ן ק ד ו מ ו ת (. בכל מ ה גופא( .וכך ג ם פ י ס ק א ו ת ש י ש נ ן רבנן ,קתני ,א מ ד תנו
שבגמרא. ה מ ש נ ה אני בא אל ובזה
)״מב״ב״(. ש ב ב ב ל י ה מ ש נ ה ב.
ב
ליתא. ומ (2מ ב )צילום שבידי( ליתא ,מ אין גם ״וכו׳״. מ !(
ב
(4מ ליתא ״וכו׳״. ליתא יוכו׳׳׳. מ מ :והקדש שלא גסדו) .ולא יותר(, (3
בד״ו :ומעשר ראשון וכוי ,שניטלה תרומתו םשיטא ,מ :מעשר ראשון .פשיטא. (5
מ :ולא מעשר שני .םשיטא. (7ד״ו ליתא יונו׳׳׳. מ ליתא ״וכו׳״. (6
איר יהודה כמו חולין פג א: בכתבי יד גורת הפיסקאות כ״פ נכונה יותר מאשר בדפוסים, (8
אחד ביום שוחטין ששניהן מ :א״ר יהודה אימתי. אימתי .למה לי למיתני את האם ונו׳ -בכיי
ב
לכלה׳ הבת ואת לחתן האם את במוכר יהודה ר׳ ומודה ר : )ז״א כל הענין( ,ובכ״י
׳ יהודה אומר א ף )כך גמ במשנה :ר״י אזמר אף המוכר ,בח״ג( המוכר. ר א: ר י ו ״
ב כ
921
סי׳ רומי )דים חי״א כ מ ה כי״י ק ו ב ץ .17ןן ) .ד ״ ם ש ס > , וקינין> מעילה, מדות. תמיד,
) ק ט ל ו ג ן, כ ״ י א ״ ם ם י ׳ 366 ,9 ( 1 3 - 2 0׳>! כ ״ י פ ר י ז ס י ׳ ) 671 .3ב ר כ ו ת ,ד ״ ס ה ״ א ; ( 3 9
: (6 ח״ד ד״ם במקומן, כתובות שהמשניות ותענית, ממגילה ומועד )חוץ ברכות (78
2 8 2 6 ,8 .14 ) 2676 ,1ש ם (77ז ס י ׳ ) 368ק ט ל ו ג ו .79ד ״ ם ש ם < 2661 32 » ( 8ק ט ׳ (68 11ן
5530 < 2933שם ,(264ש ם ) 27ש ם 1(265ב ר י ט ׳ מ ו ז ׳ א ו ר ׳ ,12 ש ם ) 16ש ם ( ז ) ש ם ,(248
) ש ם ס י ׳ 400ע מ ׳ ,53ד ״ ס ח ״ ד A d d . » ( 7 Hariey 5508 3ע מ ׳ ,(52 - 5 3ש ם
בקטע .25 ,717ו כ ן ב כ י ״ י א ח ר י ם ש ה י ו ב י ד י ר ב י ג ו ב י ץ ) ע י ׳ ד ״ ם ח ״ ד 8כ ״ י ק ה י ר א ( .ו כ ן
לו הו׳ .(00 ק ג ט ב ר י א ).6 .70 ,2 בקטע גם המשגה כתובה היתד, ,871ו כ ן אגטוגין
) ק נ ט ב ר י א .1879ב מ ק ו מ ו ר ק ה ת ח ל ו ת ק צ ר ו ת ע ם ״ מ ת נ י ׳ ״ ( .
בו כתובות שהמשניות )שטראק( 95 סי׳ מינכן יד כתב הוא הכלל מן יוצא
.(912 )לעיל עמ׳ מ י ו ח ד ת ב ע מ ו ד ה
כמו )מ ת נ י ׳ -ו כ ו ׳(, א ל א או התחלות קצרות ב מ ק ו מ ו כי״י א ל ה אין ברוב
כמו ציון, קנסבריא ,או סיסקאות קטנות בלא מינכן 6וכ״י נזיקין ,כ ״ י המבורג בכ״י
ר ט כ ש
<עי׳ ל ע י ל ( . יעיל או בציון ״סיס׳״ ,או שניהם יחד ,כ מ ו בקונטרסים מ ,95 בכ״י
בקטע כמו ״מתני׳״, עם ציון ב מ ק ו מ ה גם כ ס ו ל ה המשגה אבל יש שכל
כמו *פיםקא״, בציון או ח ״ ח ,(3 פט״ב )ד״ס של אחד בכ״י וכן שהזכרתי, אנטונין
בכ״י כמו )וכו׳(, ו מ ק ו צ ר ציון כל בלא או למו״ק, היתום בן של ר״ש בספרו
1 2 נ סי׳ וברומי לסנינו״. קטנות יותר מ ה מ ם ו ד ר בפיםקאות ולפעמים במקומן נ ס ד ר ו
ו ה ל ח י י ם ״ ) ש ם ע מ ׳ .(18 בראש הפרק ״מלבד בפרק הזרוע המשניות
267 א״ס סי׳ כמו בכ״י בלבד, מאוחרים בכי״י במקומן נמצאות המשניות כל
אחת כל ״המשניות )יבמות( 114 סי׳ דומי ובכ״י ח ״ ד .(7 ד״ם -קידושין, )יבמות
בתחילת ״המשניות ס י ׳ 123 ,ובכ״י דומי ( ו 5 י״א ח )ד״ס ה ע מ ו ד ״ ב צ ד ב מ ק ו מ ו
מ א ו ח ר ת ב כ ת י ב ה המשניות נכתבו בתחילתו שחסר טרפות ובםרק אלו סרק כל
, ) ד ״ ם ש ם ע מ ׳ .(19 ב מ ק ו מ ך ב ג ל י ו ן
לסעמים ציינו מתחילה והשתלשלותו: הדבר התמתחות א ת כל רואים אנו כאן
ה י רו ש׳ ,
( העמוד״ )מה ש ג מ צ א גם בכי״י או ״בצד ״ב ג ל י ו ך המשניות במקומן את
במקומן. ב ס נ י ם הכניםון ואח״כ
גס סרק( ת ח י ל ת שאין בקטע זה במקומן היו כנראה )״כנראה״ מפני המשניות
א ב ל ב ל א כל ציון, במילואן המשניות כתובות כאן א נ ט ו נ י ן ) 864פ ס ח י ם נ ד -נ ה > . בקטע
)החלוקה הפיםקא ובמקום המשנה במקום נ ק ו ד ה של בלא הפסק אפילו ולפעמים
ציון עם במקומן כתובות שהמשניות )ר״ה>, 673 אנטונין בקטע כנראה וכן אחרת׳.
וכן ל מ ט ה צד,... כאיזה מתני׳ שלמה: משנה ״מתני׳״ )גס ב מ ק ו ם הסיס׳ שלנו כ ג א
922
בדף כג ב דבר חשוב: מוצאים אנו קטע ובאותו משי׳,(... ומנין היו מ ת נ י ׳ שם:
מתחלת: הסמוכה והמשנה לבוא״, רגילין שיהו ב״בשביל הראשונה המשנה נגמרת
זאת בודקין,... כאיזה צד מ ת נ י ׳ )ותיכף אחריה!( ב ר א ש נ ה . . .ל כ ל ר ו ח ורוח. מ ת נ י ׳
גמרא. ב ל א משנה אחרי משנה אומדת
שהרי אינה מגוף הבבלי, בכ״י לפני הפרק הכתובה שהמשנה יוצא איפיא מכאן
ודבר עליהן גמרא, שאין כן לא היו צריכים להשלים בסוף הפרק א ת ה מ ש נ י ו ת אילמלא
בתחילת הסרק סיום אחר תיכף כי״י בכל שישנן הקטנות הסיסקאות יוצא גם מן זה
״וכר״. עם הגמרא
אחרי המשגה ת י כ ף שכבר העירותי ,הסיסקאות הבאות אחר מוכיחות .כמו מצד
בהן כתובות שהמשגיות במקומן ,מ מ ש כמו בכי״י שהמשגיות כתובות בהן בדסוםים, גם
לפיסקא. מאוחרת שהיא מתחילתה אלא כאן ה פ ר ק - ,ש ה מ ש נ ה ל א היתד .כ ת ו ב ה בראש
״מתני׳״, קטנה עם ציון היא איסוא סיםקא שבבבלי המשנה הקדומה של הצורה
מ ש ו ל ב ו ת חלקיות, ומספר קטן של םיםקאות במקומו, ״ ס י ס ׳ ״ ,או ב ל א כ ל ציון, או
השאר הכניסו הסופרים והחכמים מעט מעט כדי להקל על הלומד. ברובן.
ושאסילו ב ב ל י ת . משנה מעיקרה אינה שבבבלי שהמשנה איפוא יוצא מכאן
שבפיםקאות אינה תמיד בבלית. המשנה
שבבבלי המשנה שבין בכי״י. ובין בדפוסים בין הרבים. הניגודים גם מכאן
פסחים למשל כך בידם. עלה ולא לטשטשם המגיהים שהשתדלו שבבבלי, והפיםקא
שבכל הלילות שבבבלי: אנו מטבילין םעם אחת ,ובמשנה שבכל הלילות א בפיס׳: קטז
יהודה ר׳ ע ״ א ־. מו״ק ז ש ם •. ועי׳ ב ב ב ל י אחת, אפי׳ פעם לטבל ח י י ב י ם אנו אין
)״סמוכות של קיטע״( ו ח כ מ י ם אומרים ז ש ב ת םו ב ב פ י ס ׳ :ט מ א י ן מ ד ר ס ובמשנה: אומר,
סמוכות שלו ל מ ש נ ה )רישא( נכנסין בהן לעזרה ,בניגוד ו א י ן יוצאין בהן ב ש ב ת ו א י ן
והשוחטן בפיסקא: א טז בכורות ז ו נ כ נ ס י ן )לעיל ע מ ׳ (284 וכו׳ ויוצאין מדרס טמאין
שבבבלי :חייב :ושינויים ד ס י פ א ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(301ב נ י ג ו ד ל מ ש נ ה פ ט ו ר )והיא סיס׳ בחוץ
השינויים ואלה וד״ם(, עי׳ ג מ ר א ) ל מ ש ל ר ״ ה כ ה א, מאד רבים ובלשון בסגנון קטנים
מתנגדים ברובם גס לגוף ה ת ל מ ו ד ה ב ב ל י ולםוגיא. שהזכרתי
כ״י, שבאותו הסיסקא מנוסח שונה הפרק שלפני המשנה שנוסח רגיל ובכי״י
בשינויים למשנה. בד״ם על כגון זה רבינוביץ ב כ י מ והעיר
923
ב שנוסח המשנה שלפני הפרק בכי״י מתנגד לבבלי עצמו ,כמו כ״י מ ב ב ר כ ו ת ויש
שיש < ל י ל ע מ ׳ ,(76ב ״ י מ ס ו כ ה פ ״ ג מ ״ א :ל ו ל ב ע א ר מ ל ג ״ואכילת פסחים״ ,בניגוד ע״א
במשנה: ע״א א בתענית ב מ כ״י ,(273 ל י )לעיל עמ׳ ב ב ל טפחים ,בניגוד א ר ב ע ה ו ב
ד אותו ב״י בפיס׳ ש ב ד ף ב ג ל י ו ן ה ו ג ה וכך ב ת י ר ה , בן מ ש ו ם יהודה אומר ר׳
הא בדף ג ע ״ א :ותו משום בן בתירה ,ו ב ה ת א ם לזה ה ו ג ה )ללא צורך!( באותו כ״י ע״ב:
פקפוק בלא וכך ה ד ס י ם ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ד מ ש ו ם בץ ב ת י ר ה ה ע ו ב ר ו כ ר -ד ת נ ן. ד ת נ י א
ב מ ם ׳ ת ע נ י ת ש ל ו י פ י ל ד ל פ י ה תרפ״ח> ]וגם ב ה ו צ א ה ה ג ד ו ל ה ,ניויורק ת ר ״ ץ ו .א ב ל ז ה מלטר
דר׳ אליבא ת נ א י תר י עולא אלא אמר ד ע״ב: הבבלי לדברי גמור ניגוד מתנגד
בשם חדא הירוש׳ ש ם : ל מ ס ק נ ת ואינו אלא סר ע״א, לירוש׳ ס״א, ומתנגד יהודה,
ע״א שבבבלי ג ועל סי הברייתא על פי הירוש׳ ר׳ י ו ד ה בן ב ת י ר ה : וחדא בשם גרמיה
ב
ה ב ב ל י י ם נוסח לא כלל א י נ ו אבל ועוד, מ שבכ״י המשנה בנוסח הוסיסוהו
ה י ר ו ש ל מ י י ם . נוסח ולא
הלוכד דרך עד: מ י זורק וכו׳ מי שוחט השני הפייס מ ת נ י ׳ כה א: יומא א(
שוחט מי )״כגון מסייםין אחת לעבודה מפייםין כשהן להר איבעיא ג מ ׳ קרב. היה
כה נים אלא עבודות עשר שנים לשאר סיים אין שוב לשחיטה שזכה מי ולכשיזכה
ת״ש ועבודה הן מפייסין לכל עבודה וכר( או ד י ל מ א נמשכים אחריו״ לימינו שמוקםין
השני סיים סי ס ק א: ושם ע״ב ד ר י ש פ ר ק י ן ,כ ב א> א ר ב ע ם י י ם ו ת ה י ו ש ם ו כ ר . )משנה
שאחד כהן ומשמע מנה לו ב מ ש נ ת נ ו שלא התמיד )״דם א י ב ע י א להו מי מ ק ב ל וכו׳.
ש ו ח ט מ ק ב ל וכו׳ או ד י ל מ א זורק מ ק ב ל וכר. הנזכרים עושה אותה״( מן
שום ציון מן ה מ ש נ ה , נרשם אצל ״איבעיא להו כשהן מפייםיך לא ב מ ו מ ״י כ ב
׳׳כשהן ו כ ר -ש א ל ו גם במה מפייםין וכר, למה מפייםין ) כ ר ב>: שאמרנו לעיל שכיון
במקום ובדף כה ב םייסות היו שם״. •ארבע ר א ש ו נ ה ממשנה וכר״ ,ופשטוה מפייסין
)סוף מ ש נ ה א וכוונו ל ס י פ א :ה ס י י ס ראשון. פייס זה שלנו כתוב בכ״י מ: הסיםקא
הדםיסו א ר ב ע פ י י ם ו ת ה י ו ש ם ) .ס ו ף מ ש נ ה א( ,ו ב ד ״ ו ד צ ״ א ו ש ״ ח ב: מ וכו׳( ,ו ב כ ״ י השני
מפרש היו ש ם וזה ה ס י י ס הראשון ,ור׳ א ל י ק י ם ב פ י ר ו ש ו ארבע סייםות כה א שנית: בדף
ב ד ף כ ה ב א ת כ ל מ ש נ ת ״ ה ס י י ס השני״ .וכן ס ד ר ר י ״ ד ב ס ס ק י ו כ א ן מ ש נ ת ״הסייס ה ש נ י ״ ,
כ א ן היתד .כ ת ו ב ה א י פ ו א ל פ נ י ה ם ה מ ש נ ה .ה מ ש נ ה ש ב ד ף כ ה א ה ו כ נ ס ה א י ס ו א ש ל א ב מ ק ו מ ה .
הדפנות הרחיק א ת הסיכוך מן בד״פ נ ד פ ס כאן בסוף ה מ ש נ ה גם: ס ו כ ה ט ז א. a
שאחריו ובד״ו בד״פ, א י נ ו ושם ש ב ד ף יז ר ע ״ א , במשנה הכתוב אצלנו סםולה, ג״ט
רי״ד ובסםקי וברא״ש א ב ל גם ברי״ף מ ד ף טז א ליז א ס י ס ק א זו ש ל ה מ ש נ ה העבירו
ובירוש׳ )״אויר״ א צ ל גס במשניות ( המשניות כמו בד״פ .וכך סדורה ה מ ש נ ה )מ״ט נםדרו
המוקסת חצר שנפחת, בית הצריכותא של תחילה ש ב ד ף יז א נ ס ד ר ה ומכיון *אויר*(.
שכך סםול״.־מכיון ו״םכך ״אויר סםול״ הםוגיא של ו א ח ר י ה סוכה גדולה, אכסדרה.
בגמרא דין שסידרו כאן ן ,אלא א כ הםיכוך״ ״הרחיק את שאין מקומה של משגת נראה
אלא נמי לא ליסםיל פסול סכך ״סכך סםול״ .ומשום היןושיא: משום ״ פסול״ ׳ א ו י ר
כו׳. ה ר ח י ק אם א מ ו ת ד ת נ ן ב י ת ש נ פ ח ת וכר .א ב ל גם ב כ י ״ מ י ש כאן סיסקא: בארבע
924
וכו׳ גנב״ך ת״ר וכר סוכות שתי ר״מ רבי לוי משום אמר סוכה ח רע״ב: •ב(
וכך ה מ ש נ ה שבדף ט ע״א. א ח ר י במקומה ,ומקומה כל הםוגיא עד סוף העמוד שלא ־
פ״א ,נב ע״ב ,מובאות הברייתות שבבבלי ,ח ע ״ ב -א צ ל ה מ ש נ ה שלהלן. בירוש׳
את מביאין ואין וכו׳ האבל בבית ומרביצין רבנן מכבדין תנו כז א : מו״ק ג(
לבית האבל לא בסבלא אין מוליכין מ ת נ י ׳ וכו׳: לבית האבל הבשמים ואת המוגמר
זאת האבל. ל ב י ת מ ו ל י כ י ן ואין ו ה ע י ר 1ד׳ ש מ ו א ל ב ן ד ב י ׳ א ל ח נ ן [ ב ת ו ם ׳ : וכר.
)שהיתה צריכה לבוא לפגי הברייתא הנזכרת!( ב ה י פ ך נ ס ד ר ה כרחין על ה מ ש נ ה
( l
ותמיהני מדוע בההיא דלעיל כל זה מן ה ב ר י י ת א ד ל מ ע ל ה כ מ ו ש פ י ר ש ב ת ו ס פ ת ושמא
הברייתא מגוף כתובה הרב היתה בספר למעלה ושמא םירשו גם כאן כמו ש פ י ר ש לא
וכן מוכיח מתוך פי׳ כו׳ מוליכין הוצרך לפרשו או לא היה כתוב בספרו כלל ואין ולא
וכו׳ או ובשמים אמוגמד היו מוליכין בראשוגה האי שסי׳ לא ידענא אי קאי התוססת
אין מוליכין לבית ם י ס ק א : ב יש כאן מ בכ״י קאי ד ק ת נ י מ ב ר י ן וכר .ו א מ נ ם אמתניתין
בן ת״ר וכר ,וכן בסי׳ ר ״ ש בסלים. אלא בקנון ולא בסקוטלא ולא בטבלא לא האבל
אסילו כאן אין ור״ח מ בכ״י אבל כול׳. האבל בבית מוליכין ואין ס י ס ׳ היתום:
תלמיד מרדכי <ר׳ י צ ח ק ב ״ ד של ״הרב״ היתה גם לםני ״התוססות״ שלא כמו סיסקא,
והמשנה נכנסה איסוא שלא במקומה. הריב״א(.
ל ן ע״א :ר׳ יהודה אומר ו כ ו /שפי׳ ר׳ שלמה בן היתום שם :םיונלא וברייתא וכו׳. ש ניוון כנראה לפיםקא (1
925
אין א וכאן צג הסמוכה קוצץ וכי׳ בכ״י ר« נ כ ת ב ה ב ד ף צ כ א גם ה מ ש נ ה והנה
מדינה שומרי סירות אוכלין מהלכות פירות״ .ו ב כ י י פ י ש נ ה : ״שימרי זהיהפיםקא בכיי
בנטע ובכיי ה :השוכר כו׳ כו/ ב :השוכר את הפועלים לעשות ר א מ ר רב ,ובכ״י ׳ ו כ
התורה/ אבל לא מן מדינה מהלכות שומרי פירות אוכלין וכר. )ונשלם בגליון: רבעי
פימת. שומרי ה פ ו ע ל י ם . את ה ש ו כ ר אדם. ק ו צ ץ מ מציין כאן: ובכ״י
וכאן, ה מ ש נ י ו ת . ש ל ש על נמשך שבדף צב א להוי ש״איבעיא ברור אבל
במקומה שלא כאן נכנסה המשנה ושאר פירות״, ״שומרי הפיסקא היא הנכון א. צג
נכונה ם י ס ק א בצד
שנגוזה מכות ועל שוא חייבין על זדונה שבועת ש ב ו ע ו ת כ ז ב ,ב ס ו ף ה מ ש נ ה : ה(
על א׳ שבוע׳ שוא חייב׳.. פיסקא: כט א זה לקמן נדפס וד״ו רפ״ו בד״ו השני פטור,
על אמר )פרפרזה!( כיצד שוא, שבועת סיסקא: שם מ ובכ״י וכר, א׳ עולא עמוד..
כלל ליתא ש ב כ ״ י סלו׳ ובמשנה שבועת שוא, ובכ״י פלו׳ שם ם י ס ק א : של אבן, העמוד
ש ו א חייבין ע ל זדונה מ כ ו ת ״ ו ל י ת א גם בד״נ .ו ב כ ל אופן מ ק ו מ ה ב ד ף כ ט א ו ל א כ א ן ״שבועת
ריבה )כיצד הוא ע ו ש ה פ ו ש ט א ת א צ ב ע ו ת י ו על פס ידו( מתני׳ מנחות יא א: ו(
בדף במשנה הוסיפו )ולא ו כ ו ׳ -כ א ן אין מקומו של ״כיצר״ וכר ,ו ב ש מ י ק מ ח ק ו שמנה
ס״א מתום׳ ונראה שכ״ז נוסף שהרי מעשה הקמיצה כבר נתפרש לפני המשנה. ו ע״א(,
ש ב ד ף יא א :ה א כיצד וכר. ברייתא דכפרא כ י צ ד וכו׳ ,ועי׳ גם יז:
אוחזין שנים כשרה שחיטתו כאחד ) ה ש ו ח ט ב׳ ר א ש י ן מ ת נ י ׳ ז( ח ו ל י ן ל ע ״ ב :
מה״מ ג מ ׳ וכו׳ פסולה אחת בבת התיז את הראש א ח ד וכו׳(. אפילו ושוחטין בסכין
ש מ ו א ל ד א ״ ק חץ שחוט לשונם וכר. פסולה״( אמר )׳שדרסה
שחיטתו ה ש ו ח ט בשנים וג׳ מ ק ו מ ו ת ב ד ף ל ע ״ א :א מ ר ר׳ יהודה א מ ר ש מ ו א ל והנה
ב
וגליון ר א ר וכר׳ וכאן בכ״י מ וגליון בסכין אוחזין ב׳ וכו׳ מ ת י ב ר׳ א ל ע ז ר כשרה
רא ורב מ, שבע״ב-בכ״י המשנה ובמקום ורא׳ש, וכיה ברי״ף שנים אוחזין, פיסקא:
וכר. ה ר א ש א ת ה ת י ז פיסקא:
״שנים וגם א ־ ב ׳ דרך אגב בדף כט נתפרש ראשיך ״השוחט שני ענין ואמנם
יכולים שכך ומכיון _ ל ע״א, ב דרך אגב בדף כט ס ע ״ נתפרש ושוחטין״ בסכין אוחזין
המשנה אבל בלא פיסקא, ב ש נ י ם וג׳ מ ק ו מ ו ת ״ שמואל ״השוחט להמשיך מימרא של היו
ל ע ״ ב היתד ,צ ר י כ ה ב כ ל אופן ל ה ת ח י ל ״ ה ת י ז א ת ה ר א ש וכר״. בדף
הושעיא רב בעי ע ב ב(: דדף )המשנה י״ ח שמנה ״בן בפיםקא א עד שם ח(
)במשנה לרבנן ותבעי לר״מ תבעי ו ש ח ט בן ט׳ ח י מהו, בהמה למעי א ת ידו הושיט
טרפה שנולדה ) מ מ ש נ ה ד ד ף ע ב ב!( ה ר י רב חנניה ת ״ ש אמר העמוד!( בסוף הסמוכה
תשעה מ צ א בן ש מ נ ה חי וכו׳ בה בן ומצא השוחט את הבהמה מ ת נ י ׳ ה ב ט ן וכר. מן
שלא במקומה ,שבוודאי בעיית רב הושעיא שייכת למשנה הסמוכה. וכר .והנה ה מ ש נ ה חי
ן כ ״ כתובה לפני הסיסקא טרפה״-,היתד, ״הרי שנולדה היתה נסמכת למשנת שאילמלי
א ר כאן בכ״י ובאמת מצוין ק ו ד ם לו ב מ ש נ ה . שנולדה טרפה״ ש״הרי מפני חי״, שמנה
ב ו ׳ .ב ע י ר ב ה ו ש ע י א .ו ה ו א ה נ כ ו ן «(. ה ב ה מ ה את השוחט המשנה הסמוכה: של פיםקא
המשנה היא סוף המשנה וכר-כל לאשתו א נ המק מ ת נ י ׳ כריתות ט ע״ב: ט(
אחת במשניות. וכך היא מ ש נ ה ה ( הרב <אלו מ ב י א י ן ק ר ב ן א ח ד ע ל ע ב י ר ו ת א ״ ע ד שבדף
ג ב
ופ הםיםקא כתובה במקום המשגה שלגו• ור ר ״ ד , מ י . ב = ( 1
926
לא: אחה אין מביא אלא קרבן ו ה א מ ר ת ציפריך: ״הביא אמרו על הפיםקא ובגמרא
א ל ה ש ב ד ף ט ע״א(: )כבכל מ ש ו ל ב ת פ י ס ק א ובכ״י מ יש כאן רק רישא. והאמרת
מגלן וכר. ו מ צ ו ר ע מגלן דכ׳ וכר. ל א ש ת ו ו ה מ ק נ א
)ת״ב ב ע ל י ם וכו׳ ואם אמר הריני נותן כר .ת״ר מנין שאם אמרו כה א: ובערכין
בין מה א ד ם כל ואחד ב ע ל י ם א ח ד ש י ה א כסף כולו כ א ח ד . עד פ ״ י ט( בחקותי
חומש. נ ו ת נ י ן אין א ד ם וכל ח ו מ ש נ ו ת נ י ן ש ה ב ע ל י ם אדם לכל ב ע ל י ם
הקדישה( .וכל זה מן ״ א ח ד בעלים״ ו כ ר אינו שייך פיםקא: ה ק ד י ש ה ו ג א ל ה ) . . .מ מ ת נ י ׳
ם ו ף )שבספרים שלנו היא ה ב א ה ה מ ש נ ה ה ת ח ל ת ואינו בת״כ ,אלא הוא ל״ת״ר״
כולה המשנה אצלה את אח״כ והכניסו כפיםקא כאן תחילה שהיתר, שלפניה(, המשנה
מ ב ו א ע מ ׳ .(46 בתלמודים״ ״מדרשי־הלכה מלמה )ע .צ. לברייתא צירפו הםיםקא ואת
)עי׳ ב מו וסוטה (916 עמ׳ )לעיל סע״ב יג ופסחים גב ב )עי׳ להלן( נדרים וכיו״ב
״תוספות והוספות״(. להלן
כתובה והיא ישא את מוכת עץ״. ״ולא בד״פ וד״ו ב מ ש נ ה כאן נט א אין יבמות
ב מ ש נ ה מט רע״א .ובר״ן מ מ ע ש ה קדרה.״ ,וכבר שנויה הנודר מתני׳ נא א: נדרים
רק כאן היתד, ומובן שלא ולא כאן, לעיל וברא״ש בשניהם, כאן ,ובמיוחם לרש״י רק
שם נב ב בד״פ ובכי״יז כמו שרגיל ״מתני׳״ ו״גמרא׳, פיםקא עם מתחילתה׳ פ י ס ק א
927
אסור־. י ש בו ט ע ם יין הרי ז ה אם א מ ו הונם יין זה ש א י נ י ט ו ע ם ו נ פ ל ל ת ו ך ה ת ב ש י ל יי,
והנה *הנודד ד ו ק א וכו׳. אלו בעי רמי בר ח מ א ג מ ׳ הנודר מן הענבים וכר מ ת נ י ׳
מ פ ר ש ה כבד בדף נב א והר״ן השנויה מן הברייתא אלא המשנה אינו וכר ייך ה
ד מ י בעי היין. מן ה נ ו ד ר קצרה: הברייתא רק םיסקא מ יש כאן אחר אן 'ובכיי ׳ כ
ס ע הענבים״ ׳הנודר מן המשנה את איפוא והכניסו ע מ ׳ ,(927 כיו״ב לעיל ומי')ועי׳
א ח ר י ה מ ש נ ה <סיםקא( ש ל פ נ י ה . ״ מ ת נ י ״ .
העירותי, סיםקאות גדולות התוססות ק ט ע גדול ש ל ה מ ש נ ה ישנן עוד ,כמו ש כ ב ר -
כ ח א ו מ ה א )מן י ד ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א ח ד כותב״(. בנדרים
כ, יז שבדף במשנה כבר וכר-ישנה ועבדים נשים מ ת נ י ׳ כ םעיא: ברכות
ועבדים. נשים סיסקא: רק יש כאן הפרק. בתחילת בו שהמשנה כתובה מ ופ, ובכי״י
יפסיק לא בעל קרי שהוא ונזכר עוד :היה עומד בתפלה בד״ו המשנה ע״ב בסוף שם
שראה זב בד״ו: שם כב ב בסוף המשנה ב ד ף כ ב ב. במשנה ונשנה למטה יקצר, אלא
סוטר, יהודה ור׳ טבילה צריכה דם וראתה המשמשת זרע שכבת שפלטה ונדה קרי
הסיםקא: ושם כה ב במקום נדה. שראתה והמשמשת ב מ ש נ ה ב ד ף כו א ,ו ש ם : ונשנה
ה צ ו א ׳ ומן מהם ירחיק ו כ מ ה זלא יתכסה ..מים מ ת נ י ׳ יתכסה ...מים ,בד״ו: ולא
ב, כב במשנה כבר שנשנה בד׳ אמ״ד ,אע״ם וכ״ה וכמה מים וכר, ג מ ׳ אמות ארבע
ב ד ף כו א .ל ג ב ,א ח ר י ה מ ש ג ה ב כ ל ד פ ו י ״ י ש״כמה ירחיק״ וכר ,היא סיסקא לעצמה ואע״ם
ש ט ע ה . מ מ ק ו ם מהיכן הוא מתחיל ה ע ו ב ר לסני ה ת י ב ה וטעה... אמ״ד ועד בכלל: עד
דרכי הרי זה טובים יברכוך האומר שלנו: וכסולה לד א בנוסח ל פ נ י התיבה,... העובר
משנתנו ששנה מי והנה מ ח ק ו שם. ורש״ל שטעה,... הברכה מתחלת העובר... מינות.
״האומר יברכוך טובים* כ י י מ ו ב ״ נ וס. שנה כסדר ״האומר על קן צסור׳, אחרי לעיל,
גם אבל בברכות, ורא״ש וברי״ף כה א במגלה וכםידורם ׳ ה א ו מ ר על קן צ ם ו ד ׳ לסני
בזמנים אלה משניות נכנסו ב ד ף ל ד א ,ואם כן יברכוך׳ ״האומר אלה נשגה בדפוסים
בזיליא ווינ׳ שונצינו, בד׳ המשנה מ ע״ב אחרי ש ו נ י ם ! ס ו פ ר י ם ועל ידי שונים
לא ״אף עד וכר ״ברך על היין״ מן א. מב דלקמן המשנה גם כאן כתובה וקושטא
קדרה״ .ושגויה גם ש ם ו מ ח ק ה ר ש ״ ל כאן• מעשה
ב: קכו קבה ב אחרי ה מ ש נ ה נדסםה בדפוי״י עד לובלין כאן כל ה מ ש נ ה של שבת
מעין בנוסח להלן ושנויה כלים.... בכיסוי אבל אחיזה.. בית כלים שיש להם כיסויי
מ ז ב ח . לך יוסי מ ז ב ח לך י פ ו י ׳ א ו ן ה ה מ ן ת ר י ט פ ת ע ש ב : ז א כ ™ ™ ' ^
926
וכו׳׳ משתף קא והא מ ז ב ח ולך ל י ה מ ז ב ח ולך ליה או׳ בן יעקב אליעזר ר׳
אומר ר׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב מזבח יופי לך פטירתן מה הן אומרים בשעת ב : מ בכ״י וכן
אחרי סיום ה מ ש נ ה ו ל ך מ ז ב ח ו ה א וכוי׳ ו ב מ ש נ ה ל י ת א כ ל ל ב ש נ י ה ם ׳ ו כ ן בע׳יי ד ״ ר ׳ ליה
ב ש ע ת פ ט י ר ת ן . . .ר׳ א ל י ע ז ר בן גמרא יום היו מ ק י פ י ן א ת ה מ ז ב ח ש ב ע פ ע מ י ם ״ : ״ואותו
ובד״ו רפ״ו )סם ח י י ם / רי״ד וכעין זה מסודר בפסקי אומר ...ולך מ ז ב ח והא וכר, יעקב
כ ״ י ס׳ א י ג ו ג ם ב ה ר לו, במשגה אבל הפיסקא! ושנית כאן במקום במשנה, הדפיםוהו
פטירתן׳ בשעת כאן: שכתב לפני רש״י, ו ל א היתד ,גם ב ד ״ נ וד׳ פיזי׳ ו ש נ י כ י ״ י ב, ה
הוא והיא מן דתלמודא ״אלא מדברי סתמא הרשיל: וכמו שהעיר ק אי. א מ ת נ י ת י ן
) פ ״ ג א :ר׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב א ו ׳ כ ך ה י ו א ו מ ר י ן וכו׳( ו כ ן ב ם ״ א א י נ ו ב מ ש נ ה ״ , התוספתא
פירוש פטירתן מ ה הן אומרין, שכתב :בשעת בחידושיו, גראה גם מ ד ב ר י הריטב״א וכן
ק א י כ ש ג פ ט ר י ן מ ן ז ק י פ ת ) ה ע ר ב ה ח ה ק פ ת ה מ ז ב ח היו א ו מ ר י ם וכו׳. אדלעיל
לעיל )עי׳ ׳ ת ״ ר ״ או ״תגיא״ בלא ציון של ב ר י י ת א הזאת היא איפוא הפיםקא
ו ק י צ ר ו ה אחרי שטעו והוסיפוה ב מ ש נ ה -ח ז ר ו וטעו וחשבוה כאן לפיסקא ,(798א ב ל עמ׳
ע י ר ו ב י ן )עי׳ להלן(. ב י ר ו ש ל מ י לפיםקא גם ועשאוה שקיצרוה וברייתא יוכו״, ע״י
וגבורתו שכחו אומר על הרוחות גט א: את הברייתא בברכות ) ע מ ׳ (919 וכבר הזכרגו
הרוחות׳, ״ועל סיסקא ממגה ועשו שקיצרוה שירליאון(, ר״י ותום׳ )תום׳ עולם מלא
ש ה כ נ י ס ו ת ו פ פ ה זו ל מ ש ג ה . אחרי
ואלו קרעין שאין מ ת א ח י ן וכו׳ ומוסיף ת ״ ר בו במו״ק כ ה ם ע ״ ב -כו א: וכיוצא
ועל ״ת״ר״, ום׳ ה ס ד ר י ם א י ן רייף ש א י ל ת ו ת ס׳ ויחי ,היג, י ר ו ש ל י ם -ב כ ״ י מ ומי, על
גם אבל ה מ ש ג ה ! ל ת ו ך מ בכיי אותה והכגיםו משגה. שזוהי וחשבו טעו כן
)משגת בה״ז א -כ ז א. כה הכגיםו כל הברייתות שבבבלי פ״ג ,פג ע״א -ע ״ ד בירוש׳
קורעין״(. ״אין
ה מ ש ג ה ו ה ו ם ם ו ת י ו <עי׳ ל ה ל ן ״ ת ו ס פ ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ ( . זו ח ש ו ב ה ל ת ו ל ד ו ת גוסח ועובדא
לא עדים באו מ ש ג ש א ת ואם ישגה בכתובות כג א: מ ו ג ה ת כפולה ופיםקא
ש א מ ר ה א ש ת א י ש הייתי וגרושה אגי, )כר( .ר ב י א ו ש ע י א מ ת ג י ל ה א ר י ש א )״אאשר. ת צ א
1
)״אנשבתי מתגי לה אםיפא א ש ת איש״( ר ב ה ב ר אבות > משניסת באו עדים שהיתה אם
הקילו דבשבויה אםיםא מאן דמתגי לה ארישא כל שכן אגי והתירוה להנשא״ן. וטהורה
ע ד י ם ב א ו מ ש ג ש א ת ואם וכו/ לימא אבל ארישא לא, אםיפא לה דמתגי ומאן
דשמואל לא א מ ר אבוד. תצא(. לא זו ה ר י )כך ג ס מ ו ר א ״ ש » תום׳ ד י ״ ד ו ר : וכו׳
גשביתי אמרה ) ת ו ם ׳ ס ״ ב ב( ת ״ ר וכו׳. ק ת נ י תצא והא לא נשאת ממש וכר נשאת
אלא עדים שיבואו נמתין עד אומרים אני אין אנו שטהורה א נ י ויש לי ע ד י ם וטהורה
1 2
ל א ה ר י זו )ואמרו לא ידענו( עדים ואח״כ באו להנשא התירוה מיד אותה מתירין
למיתני נ ש ב י ת י וטהורה אני ל מ ה לי משום דקא בעי וכו׳ .ו ב צ ר י כ ו ת א ב ד ף כ ד א : ת צ א
למאן אלא דמתני לה אםיסא למאן הניחא ה ד י זו ל א ת צ א עדים באו משנשאת )ואם
שנשבו)משנה, נשים בעי למיתני( שתי משום דקא לה ארישא מאי איכא למימר דמתני
(1כ״י מ ורא״ש.
ט ה ר ה ,וזח בוודאי פירוש משובש ,וגפ עירי ליתא ברייף ,ובח״ג שם :ואח״כ באו עידים (2
היא ו א מ ר ו גש ב י ת ש נ ש ב י ת וכוי :בתום׳ :אם משחוחרה באו עדים פ י ׳ :ואזז״כ באו עדים רש״י
929
התום׳ בעלי של בםפדם כנראה גס ,ולא היה מ ׳ י כ ב ו כ ר ־ אין כל המוקף ד נ רס״ב,
ע ד י ס למתני אם יש דבעי משום לא משני י א מ א . ו ש ק ה ש / ס ו ת ב ש ד ״ ה ^ ^
א ב נ שבדף המשנה מ ש נ ה זו ג ם נדפס בסוף ווינ׳ בד׳ שונצינו מ ט ב. סנהדרין
א א ל אחריה ״הנוטל״ ו״גמ׳״ לפני ולמטה אין בד״ו זה ׳מתני׳״ הנוטל א ם ע ל הבנים,...
ע שבת יץ שנה יח ע ם ׳ .(29יב ב ק ט י ח פ ג ב ן ע ״ ר !( ]וזו היתד .נוסחת
(2אע״ס שיש כזה למשל במנחות יא Kוב•
׳ .903 ע ם נ מ י ס ק א ,לעיל • (4״ני׳ • ,״ .
י ד נ ת ו ס ל״ ״ ש מ ו א א מ ר ״ ך ב ( 3
930
הראשונה ,ורש״ל ל מ ש נ ה זו כ ת ו ב ב ד ״ ו ז ה ב ס ו ף ה מ ש נ ה וגם רש״י ארוכה, םיםקא היא
בגמרא ורש״י כלפנינו. שהגיה הוא
במקומה-אין גם בדפוי״י ש ל ה ב ב ל י וגם באותם כי״י ש ה מ ש נ ה כ ת ו ב ה בהם בכלל
ש ל ה ק ט ע ו מ ק ו מ ו שוד .ת מ י ד : גדלו
א
לקוצרים תחלה היה הוא המשנה לקטעים קטנים: מחולקת בכ״י ר ע ב ב. ב״מ
הגבוה עמו בשער ופוסק בפ״ע, וכר-משנה עמו על הזבל ופוסק בפ״ע, וכר-משנה
ה ל ס ט י ם הרי זה אונם וכר והן סדורות כ״א במקומה בגמרא .צג ב במשנה: וכו׳-בפ״ע,
בפ״ע וכר-משנה כדרכה״ ו״מתה בגמרא, במקומה וכתובה בפ״ע משנה -ב כ ״ י ר א
ע ם ה מ ש נ ה צ ד א. ומחוברת
כ ת ו ב ו ת בו )שהמשניות א״פ בכ״י ומרחיקין א ת הריחים וכר. יז א ב מ ש נ ה : ב״ב
את הריחים בדף כ ע״ב במקום הסיסקא: מזה( כ ת ו ב כ ל זה )ויותר במקומה!( אחת כל
כתוב ב:״י א״ם א במשנה בסופה סא שם. הסמוכה שבמשנה מלשלם״ עד ״פטור וכר
בוודאי רק פיסקא :ולא )ובמקומו ה מ ש נ ה הסמוכה )שבדף ס ד א( :לא א ת הבור וכר גם
א״ס גם המשגה כתוב כאן בכ״י המשגה סח ב בסוף ה ב ו ר .כ מ ו ב כ ״ י ה ,ר ,פ ,ומ(. את
שבדף כאן גם ה מ ש ג ה בכי״ר כתובה במשנה, ע א א ,וכך מ ח ו ל ק גם בד״נ .ע ג א שבדף
ב ע ד ״אין ה ד מ י ם ראיה״ .ע ט א במקום ה ס י ס ק א ״מכר א ש פ ה מ כ ר זבלה וכו׳״ -ב כ י י עז
המשגה מ כ ר בור וכר ,וגם ה מ ש ג ה : ובכ״י ר כאן מימיו, מ כ ר בור וא״פ :מכר ה
כאן כתובה המשגה ב בסוף קטז ״שתי גרוםיות״. עד פירות״ ״הלוקח פ ע״א שבדף
במקום הפיםקא ה מ ש ג ה ה ס מ ו כ ה ש ב ד ף ק כ ב ב .ק ם ה א ב ד ׳ פיזרו ג ד פ ם כ א ן ר גם בכ״י
עדיו שנים וכר ,וגם גט פשוט קם א: שלמעלה המשנה הרש״ל( וכו׳ .ש ה ג י ה ה )פשוט
ולא עד בכלל, מגה״ וכו׳ ע ד ״כתוב בו מ ל מ ע ל ה כ ת ו ב בו זוזין שבדף קםה ב: המשנה
הגיה כלפנינו, והמהרש״ל נדפסה כאן כל המשנה שבע״ב. הדפוסים הישנים כל ובשאר
מ ת נ י ׳ פיםקא: וכן ב כ ״ י ה פשוט עדיו שנים, גט גם ב כ י י מ י ש נ ה כאן פ י ם ק א : אבל
פ ש ו ט ע ד י ו ש ג י ם ) ו ר ב י ג ו ב י ץ ל א ה ע י ר ע״ז( .ק ם ז ב בד׳ פיזרו ג ד פ ם ו ה ח ל ק י ם ״ כ ו ת ב י ן גט
שכר. נותן ללוה... שטר כותבין מ ת נ י ׳ קסח א פסקי פסקי: להלן וכו׳ ללוד.״ שטר
אבל הסיםקא: שאצלנו שם, הפיםקאות במקום קטע וכן כולם ק ט ע פ ש י ט א וכר, ג מ ׳
אומד ,...ה י א גם ב ד ׳ פיזרו כלפגיגו ב ל א ציון ״מתני׳״ ,״גמ׳״. רשב״ג
ח ל ו ק ת ה ר א ש ו נ י ם איגד .שוד .ת מ י ד ל ש ל ג ו ,י ש ש י ש ל ה ם מ ש ג ה ב מ ק ו ם ה ס י ס ק א גם
) ל ע י ל ע מ ׳ (911 לפירושי ר״ח בנוגע כבר וםיסקא במקום ה מ ש נ ה שלנו .כך ראינו שלנו
בלבד ,מ פ נ י שפירושיו געשו לגוף א ח ד עם הנוסח שלגו, ר ש ״ י מעיר כאן עוד על ואני
281 עמ׳ הו׳ ח ד ש ה המשנה דרכי )עי׳ ע ל י ו ה מ ג י ה י ם יד בחזקת קרובות לפעמים
ב מ כ ת ב ו ל ס ׳ ה ג י ו ן ה נ פ ש ל ר ״ א ב ן ח י י א ה נ ש י א ,ע מ ׳ .(XXXIII ושי״ר
ב כ ל ל ב מ ק ו מ ן ,א ל א ש א י ן ה ח ל ו ק ה ש ל ו שור .ת מ י ד ל ש ל נ ו . סדורות אצלו המשניות
מ פ ר ש ה ו ה נ נ י ה מ ש נ ה מ ל פ ר ש ש כ ח ת י רש״י: אומר מב א בשבועות
אבל הפרק, בראש כולה אצלנו, כמו היתד .א צ ל ו הזאת שהמשנה זאת אומרת כאן.
כ ב ר כו׳ מ נ ח ו ת ש ת י כגא: מנחות ב פ י ם ק אז ששכח לפרשה שם פירשה מכיון
המשנה של אצל א צ ל ו ל מ ע ל ה כ ב א, כתובה היתר, שהמשנה ז״א למעלה, פ י ר ש ת י
ל א ש א מ ר לו כ ת ו ב מ ת נ י ׳ שבועות מז ב: ש ת י מ נ ח ו ת ) פ י ס ק א ( י(. וכאן בכ״י מ: שם,
931
*
ואצלנו וכו/ גמ׳ וכר בטענה שלא מ ת נ י ׳ א: מח וכן וכר. גמ׳ וכד. פנפסי *ל
שאמרו ״כשם מה א הפיםקא במקום וכן הפרק. בתחילת האלה ת כל המשניות דהוי
/ ר פ ל וכן היתומים ל א יפרעו״ היה לפני ר ש ״ י ה מ ש נ ה כולה .כמו ש ה י א כאן ב כ ״ י הפוגמת
D*0 ם״ח. וכן בסנהדרין ה י ת ו מ י ם וכר .כ ל ו מ ר כאן. כ ד ת נ ן י> כתב )בד״ה אותה(: וע״כ
פירש״י ו פ ר ק ־ נדפס אלה לפני כל פרק המשניות של פרקים נדפסו ש ב ד ׳ פיזרו ופי״א
היו ) ש ב ד ף י ט א( פירוש של הסיפא כה ב וכן ב ת ע נ י ת ב מ ק ו מ ה . משנה ומשנה לכל
בראש המשניות אע״פ שאצלנו כל וכר, החמה ה נ ץ ק ו ד ם וירדו להם גשמים מתעגין
)״מתני׳״ שלפני ״היו מתענין״ ב ד ף י ט א ־ א י נ ו בדםוי״י והכניסוהו בטעות בד׳ א מ ״ ד ( . הפרק
שבדף נ ה הסמוכה במשנתנו גם ה מ ש נ ה כאן רש״י בסוכה נ ע״א היה לפני וכך
גס מחולקת שהיא כמו מימיו״, השואבה לא ראה שמחה בית ״מי שלא ראה שמחת א
,
)שכך ״בית השואבה״ ואח״כ דוחה וכו ״, ובירוש׳ ,וע״כ פירש ת ח י ל ה ״שאינו במשניות
וכן הסמוכה. כ ל ו מ ר זו ש ב מ ש נ ה בד״ח(, והגיהו וכל הדפוי״י, כ״י ברש״י הסדר הוא
בדף נדפס )עד פ פ ד ״ מ תנ״ח( בכל דפוי״י וכר, מכולן מ ת נ י ׳ ברש״י: עז ב במנחות
אבל בה״ז הגיהו כלפנינו. ם ע ״ א ס י ר ש ״ י ש ע ל מ ש נ ת ״ ה מ י ל ו א י ם ״ ,ע ח א ,א ל א ש ב ע ל עז
א
שהוא כמו ) ע ח א(. משנת ״המילואים״ א ח ר י ״ מ כ ו ל ם ״ ) ע ז ב( כתובה משנת ר בכ״י
וע״כ משלנו, הסוך בסדר יחד המשניות שתי כאן ז״א שנכתבו )פ״ז מ״ב(, במשניות
א
ב עז כסדר הדפוס )ובכל כי״י ר הוא גם בכ״י ה ג מ ר א סדר כך רש״י ,אבל פירשם
המילואים(. א: ועח נוטל, ה י ה מ כ ו ל ן פיסקא:
ש ב י ר ו ש ל מ י ו ה פ י ס קא ו ת ה מ ש נ י ו ת ג.
)ואחריו רס״ג ואחריו בד״ו ליידן בכ״י כתובה ש ל כל הפרק )״מי״ר״( המשנה
חוץ ובמקומה ישנן רק סיםקאות קצרות, קראקא וקרוטושין( -לפני כל פ ר ק ופרק, בדפ׳
כ ל והלכה ה ל כ ה כל ב ת ח י ל ת ישנה הקטנות הפיםקאות מן שחוץ מ ב ר כ ו ת
הסרק* בנוסחתה מן המשנה ש ב ר א ש לסעמים משונה של אותה הלכה ,ו״היא ה מ ש נ ה
שהמשנה בברכות בכ״י אחר׳ השתמש ד ה ״ מ ,(219ו ו ד א י מ פ נ י ש ס ו פ ר כ ״ י ל י י ד ן )רז״פ,
כ ת ו ב ה בו ב מ ק ו מ ה ו ל א ב ת ח י ל ת ה פ ר ק . היתד.
כ״י הסוסר של העתיק שממנו בכ״י המשנה לא היתה מעיקרה לסני הפרק אבל
טו םט״ו, מסוף סט״ו חסר בכ״י ליידן בירושלמי, ביבמות מוכיח: עצמו וכייל ליידן׳
את להעמיד הסופר יכול ע״י כך לא היה ״ >, ד ע ם ו ט )דף פט״ז לסוף קרוב עד רע״ב
סטיו. ופט״ז־לסני פט״ו המשניות של שני הסדקים, סרק סז לםני הסרק ,וכתב משנת
ועשה סימן בירוש׳ מחק שם כל סט״ז, בזה ה מ ג י ה של כה״י ,ה מ נ י ה ש ל דיו, וכשהרגיש
רבים, ובשינויים המשנה אחר של )על־פי כ״י הכל והשלים לגליון, כציון <טו ר ע ״ ב ( ,
כ ״ י ש ס ו פ ר עליה תשובה. י ן א ש ו ה ר י זו ר א י ה )שאבד(. בד״ 0על קלף מיוחד ומשם
( 2
. הוא הוא שהוסיף את המשניות לפגי הפרק ל י י ד ן
אחר, מ כ ״ י ד״ו ר ס ״ א )אחרי ה ב ב ל י הוריות( ב ב ב ל י שנדפס ה ו ד י ו ת בירוש׳
ובירושלמי של משנה. כל קטע בלי רק ציון ״הלכה*. יש ובמקומה משנה. שום אין
מתוך כבר אבל לפני הפרק. ולא ק ו מ ה מ ב כתובה המשנה ד״ו שבבבלי ש ק ל י ם
932
והפיסקאות גמ׳. מ ת נ י ׳... ,X ה ל כ ה שבגמרא: בירוש׳ שבמשנה הכפולים הסימנים
ס״ד ה״ב ,ה״ד .פ״ה פ״ג ה״ג, ה״ג, ה״ד ,פ״ב ה״ב, ה״ג, )פ״א ה״ב, למשגה התכופות
או ב ל א פיסקא .אלא בםיסקא ״ ה ל כ ה x״. ש מ ת ח י ל ה לא היה כאן רק סימן יוצא ה״ב(,
הוסיפו ה מ ש נ ה עם ״מתני׳״ -״גמרא״ ,כדרך הבבלי שבדפוסים. שבד״ו
שבפ״ג של מכות מבינים את העובדא, אנו חידוש/ שהמשנה אינה מעיקר ומכיון
אבל משנת בגמרא, אחת קטנה ברייתא וכן בנדה ם״ד רק גמרא, ב ל א משנה ישנה
המשניות את ד״ו הירוש׳ מדפיסי הוסיפו שבת ובפכ״א -פכ״ד של הפרק לפניה, כל
1ו ע י ׳ ת ר ב י ץ ש ״ ג .1245 בכ״י ליידן ו א י נ ן גמרא, ע ל י ה ם ש א י ן סדקים אלה, של
כתובה ב ס ו ט ה לזרעים. סוטה בין הבדל יש ,133 וזרעים( )סוטה רומי בכ״י
לסני ה ס ר ק וגם במקומה ,אם ש ל מ ה או מ ק ו צ ר ת ע״י ״וג׳״ ,וסימן ל ס נ י ה ד ה ל כ ה ״ ( המשנה
אחרי תיכף וגם ״ ה ל כ ה . - .Xה ל כ ה .״ ת ל ׳ י>(: או: )״הלכה״ לאחריה סימן גם ולרוב
) ב ל א ציון(. ש ג י ת הראשוגה המשגה בגמרא הפרק כתובה משגת
א ב ל גם בכ״י זה אין ה מ ש נ ה ש ל פ נ י הפרק ,ואף לא ה מ ש נ ה ש ב מ ק ו מ ה ,מ ע י ק ר הירוש׳.
) ב א מ צ ע י ת ו :ה מ ק נ א ,היד(. עלך הדרן [ 1 בסוף הגמרא פ״א: על זה מוכיחים הסיומים:
) ב א מ צ ע י ת ו :ס ר ק ב( .ו ב ס ו ף ס ״ ב סירקא״ ״סליק 1 1 ה מ ש נ ה ש ל ס״ב ,ו א ח ר י ה ואחריו
ה ד ר ז היה נוטל את ע ל ך ,ובסוף ה מ ש נ ה ש ל שאחריה: ג /ובשורה שורה!( :סרק )באותה
מגחתה מתוך
וכן תמיד .והגה בסוף פ״ג של הגמרא ,בשורה ל ע צ מ ה : פ י ר ק א . ס ל י ק היה נוסל הסרק:
את מנחתה
)ובשורה שאחריה 0 ה ל כ ה.
עלך היה נוטל.. הדרן
ארוסה
ה מ ש נ ה של הסרק( <כל יבם... ושומרת
פירקא סרק ד / סליק
ארוסה
הלכה. ולא נוטלות כתובתן. יבם לא שותה... ושומרת
וישקינה...
. . .מ ר א ש השנה .הלכה. בסוף פ״ז: וכן
ח׳. פרק
עלך ואילו נאמרין הדרי
1
משוח
בשעה שהוא מדבר אל העם... מלחמה
פירקא משוח סליק ס״ח: ובתחילת
מלחמה
כאן. כתוב היה )או ש ל פ נ י פניו( שלפניו הירוש׳ שבגוף ברור רואים אנו כאן
ל ס ו ף פ ״ נ :ה ל כ ה .ו י ש ק י נ ה וכוי ,ז ״ א ש ה ת ח י ל ת י כ ף ב פ ״ ד .ב ל א כ ל ק ט ע ש ל מ ש נ ה , תיכף
כל ציון ש ל סרק ,ורק סימן ש ל מ ש נ ה :הלכה. ובלא
המשניות נוספו וכך איסוא, נוספה הגמרא שבתחילת א׳ ומשנה הסרק משנת
(1בך בפ״א ה״ב ] :ו [ ג ׳ ת ל ׳ ,ה ׳ ׳ ז :וכו׳ חל' ,ש״ב ה״ד :תל׳ ,ה״ה :תל׳ ,ס״ד ה״ג :תל׳ ,ועוד.
953
המשנה ש א ח ר י הסימן אותו ״הלכה׳, אלא ן א כ כתוב היה לא ומתחילה במקומן.
בפ״א כמו חדשה, כהלכה מקומות בכמה וספור מגוי עוד גם בכ״י ר ושהוא שנשאר
לפני ט/ בהלכה וכן ח׳• הלכה ואחריה: ד, הלכה שבמקומה: המשנה לפני ה״ד,
היתה שהחלוקה של הפרוטוטיפוס זאת אומרת הלכה י׳! ואחריה: ט/ הלכה המשנה:
׳ ר בכ״י וגם בסרוטוטיסום קבוע גם אינו )המבין של כ״י ר ושונה מן החלוקה אחרת
גם כי״י(. ובכמה שלנו בדפוס שרגיל גם כמו ״הלכה״, םי׳ אצלם רק אין שלפעמים
כאן, נוספה שהמשנה ע״ז. מראה שבמקומה המשנה שבסוף )תלמוד( ״תל׳״ הציון
ה ת ל מ ו ד . שב אל ושהסופר
בפ״א: בלא כל מ ש נ ה במקומה, ההלכה רק ציון בכ״י ר סוטה יש גם ולסעמים
וכן ״הלכה״, ״הלכה״. רק: ב ׳ ״ -״ ה ל כ ה ח׳״ שלנו ״הלכה במקום ובם״ז ג׳.״, ״הלכה
אין ״הלב׳״. .ובסוף ם״ח ״הלכה״, ב ׳ ״ -״ ה ל כ ה י׳״ שבדפוסים ר ק : במקום ״הלכה בפ״ח
סיום ,א ל א מ ת ח י ל ת י כ ף ב ש ו ר ה ה ב א ה א ח ר י ה : כל
216 ואמרו ,...מ מ ש כ מ ו ב ק ט ע ש ל ה ג נ י ז ה .ש ר י ״ ר , פ ר ק ט .ל א מ ם ת ב ר א ד ל א ועגו
וגס בפ״ט אין כל מ ש ג ה במקומה ,רק ציון ״הלכה״ ,״הלכ׳״! ) ס ר ק ה ט>.
)גם במקומה כתובה אין ל פ נ י הפרק כל משנה ,אלא ה מ ש נ ה פ״א. ו ב ב ר כ ו ת
הפרק לפני כתובה המשנה ב פ ״ ב אבל מתני׳, בציון: הפרק(, שבראש א משנה
עם םיסקאות קטנות ובמקומה ה י ה קורא א מ ׳ רבא,... פ ר ק ב. ) פ ר ק ב( ו ה ג מ ר א מ ת ח י ל :
ד׳ הלכה ה ל כ ה ג׳ .א ״ ר י ה ו ש ע ב ן ק ר ח ה . אילו ה ם בן הפרקים. ה ל כ ה ב׳. ההלכה: ציון
וכשמת טבי, הלכה ח׳ הלכה רחץ, חתן פטור, ה ל כ ה ז׳ ה א מ ו נ י ם <!(, ה ל כ ה ה׳ הקורא.
ת נ י וכו׳, פ ר ק ג׳ .מ י ש מ ת ו . הפרק: שלפני בלא משנה שוב ו ב פ ר ק ג׳ חתן. ט׳ הלכה
בפ״ד-פ״ט. צ י ו ן ה ה ל כ ו ת כ מ ו ב פ ר ק ב ,ו מ מ ש כ ז ה ובמקומו
בו היו כתובות שהמשניות אחר בכ״י הסופר השתמש ש ב פ ר ק א׳ אומרת זאת
954
(1ב ת ח י ל ת ב ר כ ו ת ) ש ר י ״ ר : ( 1 כך
ברכות תלמוד. ב ש ם י״י נ ע ש ה ונצליח.
אנן תנינן... בערבים. ש מ ע את קורים מ א י מ ת י
ב ת ח י ל ת ב י צ ה ) ש ר י ״ ר :(154ב ש ׳ י ״ י י ו ם ט ו ב ת ל מ ו ד (2
ו ג ׳ ט ו ב ביו׳ ש נ ו ל ד ה ב י צ ה
טעמוץ... מה
ואילך׳ עי׳ ה ק ט ע ה י ש ן ו פ ל י מ פ ם ס ט ( ה כ ו ל ל ם ו ף ת ע נ י ת ו מ ו ״ ק ) ש ר י ״ ר 185 באותו ואפילו
ב מ ק ו מ ץ - ,א י ן ב י ן ת ע נ י ת ל מ ו ״ ק כ ל מ ש נ ה )אפ־ילו פיסקא!(־• ש ה מ ש נ י ו ת כתובות בו להלן(.
< (9ש מ ח ת ל י ב ו ז ה ב י נ י י ן ב י ת ה מ ק ד ש י ה י ר צ ו ץ ש י ב נ ה ב י מ ה ר ה ב י מ י נ ו o
ללמד בשלום. ) (10ח ז ק ה כ ו ת ב ז כ י נ ו ל ה ש ל י ם ב ש ל ו ם נ ז כ ה
) (11מ ס כ ת ה 1מ ( ש ק י ם ב ש ם א ב ה ר ח מ י ם .
< ע מ ׳ .(185 בתחילה... ) (12נ י ח ר ,מ 1ע [ י ו ן [ ש ל א י צ א
מ ת ח י ל ה ק ט ע ל ש ב ת ) ע מ ׳ :(62 וכך
א ר ב ע ש ת י ם ] ל ח י י ו ב ו ש ת י ט ל1פטור או... מהו שתים שהן[ 1שבת ת ל מ ו ד ן
קטע של משנה. שום בקטעי הגניזה ברובם שאין לפרק, פרק בין הדבר וכך
״פרקה חסל״ ,״פרקה״: מ ס פ ר ה פ ר ק א ו ם ת ם :״ פ ר ק x״, אלא
ר׳ יוחגן ם ת ם א ש ה אחת... א׳ פ ר ק פ ״ ג ו פ ״ ד ) ש ר י ״ ר (30) : ( 6 0ג י ד י ן בחלה
ולא ובלגש פ ״ ב ב י ן פ ״ א ו פ ״ ב ) ש ר י ״ ר 70ש ו ׳ (23) : ( 2 4 - 2 3כ ל ש ה ן בשבת
ח י י ה ב ר ב א א מ ר ל ו ג ש א .ר ב י א ח א ב ש ם ר ב י [ ) (24ל י א 1ד 1ד י ג ו ן . רבי
כימי פ ר ׳ ג׳ תורה הן תחומין דבר < ע מ ׳ 75ש ו ׳ : ( 3 1 ש ב ת פ״ב ופ״ג
תבשיל... מקיימין[ עליה מתגיתא
גדול כלל פ ר ק ז׳ ש ב ת פ ״ ו ו פ ״ ז ) ג נ ז י ש נ ט ר . . . :(437ד י א י ת ר ח י צ ו ע ל ו ה י :
מ ה ו גדול... ב ש ב ת אמרו
935
ד ׳ מהתחלת פרק בן יאיר א ו מ ר וכר( ,ש י ש נ ה ב ש ב ת פ ״ א ,ג ע ״ ד ,ו א ח ״ כ ה ש מ י ט ה ס ו פ ר
שייך הראשון בתענית פ״ד .סח ע״ב .״גרש״ שישנה ״ ע ד והיינו מתענים ולא מ ש ל י מ י ם ״
מאוחו־ בה״, עושין היו מ ה ה ת ר ו מ ה ד: ״פרקה הציון לסוף פ״ג .וא״כ י וא
פ א
מהו מקרין...
עלובין לבוא ...לעתיד :(32-31 שר 234 עמ׳ )שרי״ר וס״ד פ״ג קידושין
חללי וישראלי[ לייי כה1ני מבבל! עלו יוחסיס !עשרה ס ר ק ה ה ד ו ר ח ת ו י> הן
א ל , ד ו׳ פ ר ׳ 0 בזה זה ...כלאים :>5 שר 242 )שרי״ר ופ״ו ס״ה ב״ק
ב ש ם ר׳ ע י י . . .
0 חייב בהן ואחר והוזק ...ובא ) 245ש ר : ( 3 7 - 36 וכן ב ״ ק פ״ו ופ״ז
, ופריז׳?[ מנן תיתי ליה.
10 מילין : ( 2 3 - 22ל פ ר ו ח פ ו ר ח ת ה י א א פ ) י ל ו א ר ב ע ת ו כ ן פ ״ ח ) 248ש ר
תני... ח׳ פ׳
2
צמר גזל ]ת<?(גי > )ר׳( ט׳ פרי 0 פטור :(22-19 שר )252 ופ״ט וכן פ ״ ח
3
כשעת משלם ושיפן[ אבנים וניקהו פשתן ולימנו טבימוויי! > וליבנו שלח וליבנו[
[ ר מ את חולין( )במשנת והכה כשינוי ליבון ןמר את הכה ב!( פ״י )תום׳ הנזילה
אן ליבון בשינויו...
]ובקי גיזבר נאמן רבכם ...משה :(24-23 ) ע מ ׳ 256ש ר ופ״ב פ״א סנהדרין
אנטילר דנין אותו וימנה( 1כה״ג ד ן ודניןן אותו ניח1ה ד ן ס ר ק ב׳ היה... בחשבונחת
עצמך... הגע
936
טובים... ובימים בשבתות ...בהם :(22-21 ) ש ר י ״ ר 270ש ו ׳ ופ״ב פ״א ע״ז
ר׳ זעורה ר׳ אבהו... ב׳ פ רק א
:(6-4 ק צ ת י ו ת ר מ ן ה מ ש נ ה ב ת ח י ל ת ה פ ר ק י ש ל ק ט ע ב ר כ ו ת א ח ד ) ש ד י ״ ר 12ש ר
פ ״ ג 0מי שמיתו ואת שלאחר המיטה שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים ש ע ה א ח ת 0
ואילו ואילו המטה צורך ב ה ם חויבין שלאחר ואת שלפני המיטה צורך ב ה ם םטרים ואת
הקטעים לסוג שייך שקטע זה אפשר אבל התפילים,... מן תני מן התפילה: פטורים
ב מ ק ו מ ן )עי׳ להלן(. שהמשניות כתובות בהן לברכות
בתחילת המשניית ח ל ו ק ת המשנה שלפני הפרק מגוף הירוש׳ מוכיחה כבר שאין
המשניות שאינו מתאים ס ד ר שאינה שוה לעולם לחלוקת ההלכות שבירוש׳ ,וגם הפרק,
מקומות לסדר שבירוש׳. בכמה
)״מכבדין את הבית״ מ״ד-מ״ג בגמרא סדורות בברכות ם״ח מ״ג ומ״ד למשל
״ מ ק נ ח ידיו״(. ואח״כ
אינה מתאימה ובפאה פ״ד .פ״ה ,פ״ו ופ״ז חלוקת כ״י ליידן במשנה שלפני הפרק
כך הסדר ליידן כבכ״י אבל כבד״ו. המשניות והוגהו שם שבירוש/ ההלכות לחלוקת
ב כ ״ י פ ו ה ו ׳ ל ו ו ע ו ד ,ו כ י ו צ א ב ו ה ר ב ה ) ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ .(940 גס
עם ולא הפיםקא עם לא מקומות בכמה מתאימה איגה הפרק שלפני והמשנה
ה י ר ו ש /ו פ י ר ו ש ו ) ע י ׳ ד ר כ י ה מ ש נ ה 223ו א י ל ך ( .
ב פ י ם ק א ,ג ם ש ר י ״ ר ע מ ׳ (2 ב מ ש נ ה ש ל פ נ י ה פ ר ק )וישנו ח ס ר בברכות פ״א מ״א
מ״ג ס״ז ובברכות פסחים״. אכילת ת נ י נ ן ״א נ ן אומד: וחידוש׳ פסחים״, ״ואכילת
עי׳ להלן וכו׳׳ ריה״ג י א ע ״ ב <זו ד ב ר י לירוש׳ בגיגוד רבוא, אחד עשרה ואחד עשר
והוספות״( .וכאלה הרבה. ״תוספות
בה בשעה שאותו הנוסח פעמים מוגהת המשגה בירוש׳ ע״י ״כיני מתניתא״, וכמה
בפחמין כל שהן ,בירוש׳: א ף כבר כתוב במשנה שלפגי הפרק׳ למשל ש ב ת פ״א מי״א:
כיני ניסה ,בירוש׳ )כג ע ״ א ( : נפילה שתחילת )ד ע״ב(ז סוטה ם ״ ח מ ״ ו : מתניתא כיני
ו ה ר ב ה כ א ל ה ,ו כ ב ר ה ע י ר ע ״ ז ה ר א ״ פ ב פ י ר ו ש ו לירוש׳ ז ר ע י ם )עי׳ לעיל(. מתניתא,
ל ב ר כ ו ת בקטעים אחדים של הנניזה׳ רק בקטעים ה מ ש נ ה כתובה ב מ ק ו מ ה
ו ב ס ו פ ה ( 5 -ש ר 15 )בסימן 0בראשה 5-2 3 - 2 5 - 2 4שו׳ 2 : 5 - 2ש ר ,15 שרי״ר
בקטע של , 6 - 5ש ר 3 0ז 11ש ר ) 2ב ס י מ ן ,(0ו ע י ׳ ל ע י ל .ו כ ן ) 1 8 -ב ל א ס י מ ן ( ? 10ש ר
שר ,7-2 ש ר 40 , 2 2 - 1 6 שר ,4-1 ש ר 39 . 5 - 1 37 ש ר י ״ ר ע מ ׳ : 4 3 - 37 פיאה
41 , 2 0 - 1 8ש ר 41 , 1 3 - 1 1ש ו ׳ 4 2 - 2 3ש ר ,2ו ב כ ל א ל ה ב ל א צ י ו ן ו ס י מ ן מ י ו ח ד . שר
)קטנות( י ש נ ה ב ק ט ע י ש ן א ח ד )פלימסםסט( א ח ר ו ת ב א ו ת י ו ת ב מ ק ו מ ה משנה
937
T a y l o r . C a i r o G e n i z a Pa- .189-191 ) ש ר י ״ ד 1 8 8 - 185 הכולל סוף תענית ומו״ק
/ 9 - 6 1 t VI),191ש ו ׳ )טבלא Vin-iv).187ש ו ׳ 188 ,1ש ו ׳ 2 3 - 2 1 . limpsesטבלא
26 ש י 193 גינצ׳(. אצל ו אין חופרים ,...ח ס ר מתחיל: ) ט ב ל א ,vm 192ש ר 3 3 - 2 9
ט מעמידים ,...ש ר 16 ח ס ר א צ ל ג י נ צ ׳ ( 194 .ש ר : 8 ח ההדיוט,... ,vmמ ת ח י ל : )טבלא
:17-16 195ש ר ותחילת פ״ב!׳, מטושטשות ,סוף פ״א י ע ו ש י ם ו כ ר )3 4 - 30 :19-
) ט ב ל א (V 196 ותחילת ה״נ!( ה״ב מטושטשות ,םוף 28-26 שהיה וכר )שר מי וכן
מחפים ה א י ן ן ל ו ק ח י ן ב ן ת י ם ) . . .״ א י ן ״ ע ״ פ ה ס ק ס י מ י ל י א ( 197 ,ש ר : 6 - 4 ד שר :24-22
א אילו מגלחים וכר .א ל א ש ג ם בקטע זה אין כ ל ׳ ג פרקה 0.. :19-17 וכר• .ש ר
שבמקומה המשנה אין כאן שגם הוא סימן :(935 עמ׳ )לעיל ק ״ ו מ ת י ל ח ת ב ה נ ש מ
כמו אחריה, וסיסקא או ״חםלת״ . 1 7 9 - 175 קטע תענית ל ׳ x״, ה או ״חם׳)לת(
נ( בעם׳ 190 - 189הכניס גיגג׳ קטע אחר מקביל ,א״ם 1 .1ד6נ•
׳ 7בגליין׳ י ״ למחוק ״היו״ ,מאינו בגוף הקטע. ש ו מ 6 ( 2
938
ישנה ערבוביה של כל השיטות כמו בכ״י ליידן שממנו נדפס, ו י נ י צ י א, בדפוס
בוודאי מפני שהסופר ה ש ת מ ש בכי״י שונים: שהזכרנו,
מעשהו מפני שזהו קונסקבנטי, בדרך ה פ ר ק ל פ נ י כתובה של הפרק המשנה
1
)״מאימתי קורין את ש מ ע רק ראשי דברים הסופר האחרון ,ובראש כל פרק בכולם > של
כו׳״ וכדומה( .א ב ל מכאן ואילך מ ת ח י ל ה אי־שיטה. בערכין
)המספרים ״מתני׳״ פ״ז כתובות המשניות שנית במקומן בציון פ״א ב ב ר כ ו ת
משנה במקומן: מתחילות הולכות ומתקצרות המשניות אבל בפ״ז אינם בד״ו!(. שבד״ק
כ וי במאה אומר דברים: בראשי יא ע״ג, שם סיפא, )אבל מ״ג שלמות וג׳ ע ו ד ן ב׳
משנה במקומה כ ל א י ן בפ״ח דברים. במ״ד -מ״ו ראשי ״מתני׳״( אבל ציון ו ב ל א
בפ״ט -מ״ב ומ״ג פ י מ ק א. ובלא בד״ו!( אינם שבד״ק )המספרים ״הלכה״ ציון רק
״הלכה״ רק ציון מ כ א ן ואילך )יד ע״א באמצע( במ״ב מיותר בט״ם(; )״כוי״ שלמות
חדש בנה בית לה פיםקא: ורק ה ״ ד יש ובלא פיםקא, בדיו!( שבד״ק אינם )המספרים
ב פ ״ א -פ״ג מצויינות המשנה שאחרי הקטנות והפיםקאות כוי. חדשים כלים וקנה
ב ע ״ ד )ב״פ( ,ד ע ״ א ,ד ע ״ ד ,ו ר ע ״ ד . ב״פים״/
בפאר, במספרה. )פאר ,פ ״ א ( ו ל ר ו ב מספרה בלא ״הלכה״ ולהלן רק ציון מפאר.
ולהלן בלא כל קטע של דברים של ההלכה .אבל מפ״ג ה״ג עם ראשי ופ״ב ורפ״ג, פ״א
פ״ט ה״ב -ה״ד ,שביעית פ״ג ה ״ ב -ה״ו ,פ״ח, כח ע״א, )חוץ מ כ ל א י ם פ ״ ב ה״ח, משגה
פ״י ה״ב, תרומות ה ״ ט -ה״י, פ״ח ה״ב. פ״ו ה״ב -ה״ח, פ״ה פ״ד, ה ״ ב -ה״ז, פ״ב
פ ״ א ה ״ ד -ה״ח ,ביכורים פ ״ א ה ״ ג -ה״ח(. ערלה
פ א ה ״ ב וה״ג ישגן פ י ם ק א ו ת חלקיות עם קטע של מ ש ג ה וציון ״ פ י ס ׳ ״ . ובכלאים
״ מ ת ג י ׳ ״ )ב ע ״ ג -ז ע ״ ב ( . מ ש נ ה ב מ ק ו מ ן עם ציון פ״א -פ ״ ה ,קטעים של ב ש ב ת
יכן ברוב פ״ז .מ ה ״ ג משולבות וקטנות(, )רק ם י ם ק א ו ת חלוקה ולא אין כל ציון בפ״ו
)ולפעמים עם קטע וכך ה ד ב ר נ מ ש ך ע ד סוף פ ט ״ ו ההלכה, מ ס פ ר )י ם ע ״ ג ( ר ק ולהלן
פיםקאות <רק ח ל ו ק ה ולא כל ציון בפט״ז-פ״כאין ה״ג(. פ״ט פ״ח. משנה. של
קטנות ומשולבות(.
״פיס׳״. ציון בפ״א .בפ״ב -פ״י קטעים של משנה עם וכן ב ע י ר ו ב י ן
ו ל פ ע מ י ם רחוקות גם קטע של מ ש נ ה x״׳ ״הלכה ע ד םוף מ ו ע ד קטן ב פ ס ח י ם
פ״ד ה״ב, פ״א-פ״ג, שקלים ה״ט. יומא פ״ג ה״ז-ה״ח, ה ״ ב -ה ״ ד ,פ״ד פ״א )פסחים
ה ״ ג -ה״ד .פ״ג ה״ו ,ב י צ ה פ ״ ד ה ״ ב וה״ו, פ״ב פ ״ א ה״ו, ראש השגה ה״ב-ה״ג, פ״ה
מועד קטן ה״ד, חגיגה פ״ב הי״ב, ה״ג, פ״ד וה״ח, פ״ג ה״ו ה״ד-ה״ז, פ״ב מגילה
ה־׳ז ,פ ״ ג ה״ז>. פ״א
ה ל כ ה יד אי פ״ד ,ו םע״ב: x״ ע ם ק ט ע ש ל מ ש נ ה . ״ ה ל כ ה פ״א-פ״י ביבמות
ה ל כ ה ו׳ ח ל ץ פ״ה ,ז ע״א: כוי, בן עזאי רבי שמעון אמר טו הלכה כו׳. ממזר זהו
ה ל כ ה ג׳ פ״ז ,ח ר ע ״ ב : כו / חלץ ועשה מאמר ה ל כ ה ז׳ כ ו ׳. מאמר חלץ ועשה וחלץ
ע״ד: ט פ״ח, ו ה י ב ם ו ה א י ר ו ס י ן כוי, העובר הלכה ד׳ כ ו ׳. לכהן שנישאת ישראל בת
וכן איילונית ה ל כ ה ה׳ כו׳. הסרים לא חולץ כוי. שמעתי יהושע אמר רבי ד׳ הלכה
ה ל כ ה ד׳ א ס ו ר ו ת ל א י ל ו כוי. פ״ט ,י ע ״ א :ה ל כ ה ג׳ א י ל ו מ ו ת ר ו ת ל י ב מ י ה ן כו׳, שחלצו
ה ל כ ה ז׳ ב ת י ש ר א ל ש נ י ש א ת י ע״ב: ז כו׳ ה ל כ ה ה׳ שניות מ ד ב ר י סופרים כו׳. ולאילו
כלאים פ״א -פ׳׳ז ,שבידית פ״ו -פ״ז ,שבת פ״ט. חוץ מסאה פיה -ם״ח ,דמאי ם״א -פ״ז, !(
939
כ ו י , הלכה ט׳ ב ת כהן ש נ י ש א ת ל י ש ר א ל כו׳. ה ל כ ה ח׳ מ ת ב נ ה ל א ת א כ ל כוי לכהן
׳ ג הלכה כו׳. הראשון כתובתה על ניכסי בעלה ה ל כ ה ב׳ ר ב י יוסי א ו מ ר י ע״ג: ״י פ
אמדו ה ל כ ה ז׳ כו׳. יא ע״א :הלכה ר אמרו לה מת בעליך כ ר , על סי בית דין נישאת
י׳ הלכה כו׳: י א ר ע ״ ב :ה ל כ ה ט ׳ א מ ר ו לו מ ת ה א ש ת ך כוי: מת בעליך ונתקדשה לה
אם הלכה יב כו׳: ה ל כ ה י ״ א א מ ר ו לו מ ת ה א ש ת ך כו׳ רבי יוסי אומר כל ש ה ו א סוסל
הלכה י״ ד כוי: סוםל הוא ויום א ח ד שנים ה ל כ ה י״ג בן ת ש ע כוי: השנייה על א ב
ויום שנים תשע בן ט״ו הלכה סע״ב: שם <!(! כו׳. שנים ויום א ח ד תשע בן כיצד
׳!(. ו כ הלכה י״ז בן ת ש ע שנים כוי: ה ל כ ה י״ו בן ת ש ע ש נ י ם כוי: אחד
מתני׳ ע״ב: יד בםי״ד, )״מתניתי׳״( עם ק ט ע של משנה. מ ת נ י ׳ בפי״א-פט״ו:
שני שם :מתני׳ כוי: ה ע י ד ר ב י יוחנן ב ן נורי)!( מתני׳ כו׳. רבי יוחנן בן נורי אמר
מ ת נ י ת י ׳ רע״ב: טז ספט״ו, כו׳» פקחים שני אחים מתני׳ כו׳. אחד חרש אחים
דבי אליעזר מ ת נ י ת י ׳ כוי הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא מתוך
כ ו ׳. י ה ו ש ע אומ׳ אין מ ש י א י ן א ת האשד. ורבי
נמצא ההלכה ובתוך ״ ה ל כ ה x״ ו ל ר ו ב ג ם ק ט ע ש ל מ ש נ ה . ב ס ו ט ה -ק י ד ו ש י ן :
סיס׳. פ ״ א ,טז ע ״ ד ו ב ק י ד ו ש י ן ם ס ״ ד ,םו ע ״ ב ס י ס ק א ח ל ק י ת ע ם צ י ו ן : בסוטה
אחרי ישנן ס״א-ס״ג קמא ש ב ב ב א אלא ונדה, נזיקין בכל המנהג וכן
גם םיסקאות ח ל ק י ו ת עם ציון ״פיס׳״ ,ב עיב ,ב ע ״ ג ) ב ״ ס /ג ע״ג .ו ב ס נ ה ד ר י ן ה״הלכה״
אין )יט ע״א( בה״ג אבל כ ו / בשלושה מכות ב׳ הלכה כדרכה: ה״ב מצויינת פ״א,
סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי ש מ ע ו ן משנה: ציון אלא קטע של שום
שהיא )אע״ס בכ״ג נסשות דיני ס י ס ׳ ע״ם: )יט ואחריה בחמשה, אומר יהודה רבי
י ט ע י ב -י ט ״ ה ל כ ה x״. במקום מתני׳, הסרק: בכל מצויין ואחריה לעצמה. משנה
ה מ נ ה ג ה ר ג י ל :״ ה ל כ ה x״ ו ס י ם ק א . מפ״ב ולהלן שוב ע״ג.
וראשי המכריע של הירוש׳ מצויינות איפוא המשניות שבמקומן ב״הלכה x״ ברובו
הציון מיוחד. להם שוס ציון או ש א י ן ופיםקאות חלקיות משולבות, של המשנה, דברים
/ ז הלכה ב ה ר לו ה י א אבל בכ״י פ ובמשניות, וכן של הפרק, למשנה מתאימה הכ״י
שכבר ש ב ת ח י ל ת ה ס ר ק )כמו מתאים לחלוקה ובכלל אין המםסר שבפיםקאות הרבה. וכן
יב מתאים לגוף הירוש /כך ברכות ס״ח ה פ י ס ק א ו ת ם דר וכמה סעמים אין העירותי(.
ה ״ ג ו ה ״ ד ) ל ע י ל ע מ ׳ .(937ב י צ ה ס ״ א ,ם ע ״ ג ה ״ ה ,ב ״ ק פ ״ ג ,ג ע ״ ד ה ״ ט ) ע י ׳ ר ״ י ל ו י ע״א,
( ׳ נו ל פ של קומתו וכמלוא תני אמרו: <וע״ז ׳ ו כ ו קומות גבוה שתי היה הסקילה בית
ל ם ע פיה ,ל סע׳־א׳ ע״א ,כתובות ט י ,״״ ,
ג ה ל ב ה ( _ ) ו ן ל כ ח ^ י ח ב > . ם ם ה ם י ם ב ^ ^
ע״ג ,פ״ס ,לג םע״ב ,לג ע״ג. א ל ,״ ,
ב ס א ל , ,
ז פ פ ע , 9 ב ״ ע ם ל Q מ 0 א כ ב ״ ע
940
ר ח ו ק מ ב י ת ה ס ק י ל ה ע ש ר א מ ו ת וכו׳׳ ו א ס איבו י ו ד ע ל ה ת ו ד ו ת וכו׳ מ״ג-מ״ה א ח ר י ה
מלסניו אותו מכםין האיש בגדיו את מפשיטין אמות היו ארבע הסקילה מבית רחוק
יהודה ש י ט ת רבי )וע״ז א מ ר ו :מ ח ל פ ה ד ב ר י ר ב י יהודה וכו׳ מלפניה ומלאחריה והאשה
טעמא מה אמרו: <וע״ז ליעזר וכר רבי דברי נתלין הנסקלין כל מ״ז: ואח״כ וכו׳(,
עם הפרק ש ל פ נ י המשנה ס ד ר של אי־התאמה על העירונו וכבר ל י ע ז ר וכו׳(, דר׳
ה י ר ו ש ׳ 1ועי׳ ת ר ב י ץ ש ״ ג ׳ . ( 1 2 3 - 1 2 1 סדר
941
וראיתי ביריש׳ ועיינתי ר ב י ׳ א פ ר י ם <שם (166ב י ר ו ש ׳ : של לפירושו בניגוד יואל י׳ ר ב
ד ו א של דקאמר אמתניתין ש ק ב ו ע ה וכו׳ דפריך ויפריש לאוד ולא יפריש לכהן הא
3 כ ת ו נמצא ובספרי הדפוס )בדפ׳ ווילגא ,י ס ע ״ ב ( : ה״א פ״מ בערלה פ״ב ובעל
ש נ מ צ א ו צ י ו ג י ם על ל ס מ ו ך ו א י ן מאי פליגין על ציון הלכה ב וט״ס הוא האי
ב ה ע ת ק ה נ מ צ א וכזה פלוגתא שום ב׳ בהלכה ד א י ן ו ב ד פ ו ס ב ה ע ת ק ה
ש ״ ם ב כ מ ה ו כ מ ה מ ק ו מ ו ת לאין מ ס פ ר )וכבר ט ע ה ב ז ה ה ד ״ ש שם׳ עי׳ מ ה ״ ם ( . דהאי
ד׳ בשורה העמוד להיות בתחילת הלכה ה /צריך למשל יומא פ״ג ,מ רע״ג: כך
״ ה ל כ ה ח׳׳- פג רע״ד: מו״ק פ״ג, ״ ד ב י לעזר ב ש ט רבי ה ו ש ע י ה ע ד שישחוט״ וכר. לפני
)כמו שהובאו בה״ז של הברייתות מפני שהברייתא הבאה היא המשך ומוטעית, מיותרת
שהירוש׳ מפני מוטעה כ ו ׳, א ו מ ר ת א ח ת מ ת נ י ׳ טו ע״א: יבמות פט״ו. בבבלי( ,
לא כתובתה הפוגמת ה ל כ ה ח׳ לג ע ״ ב : כתובות פ״ט, מוכיח*: ״שהכתב לה״ד: שייך
לפני ה״ז׳ לתחילת קרוב ומקומה היה ומפסיקה, מיותרת כאן אלא בשבועה כר, תפרע
כתובתה הפוגמת תנינן תמן ה פ ו ג מ ת ל א ״ וכר ,וכך הוא ב ש ב ו ע ו ת פ״ז ,ל ח ע ״ א : *תני
היתומיץ וכן ט׳ ה ל כ ה הציון: תני הםונמת וכר ,ושם בשבועות נכנם כאן בטעות וכו׳
אחריו שם» בכתובות גם שישנה המשך הםוגיא שזהו כ ו ׳, בשבועה אלא יפרעו לא
כ ו ׳ א ל ף זוז כתובתה היתה כיצד כתובתה הפוגמת הלכה ט׳ בטעות: שם בכתובות
מתניתא כיגי כ ו / ועד אחד מעידה שהיא פרועה ה ל כ ה י׳ הובא ב ג מ ר א לעיל(. )שכבר
ו כ ו ׳ ) ו ז ה ש י י ך ל ה ״ ח ! ( ז ב ״ ב פ ״ א ,י ב ע ״ ד ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(941 והנפרעת
הירוש׳ במשנה על פי שנוספה ה ו ס פ ה פי״ג ,יג ע״ד ישנה פיםקא מן וביבמות
״מ״ט עי׳ ״ ת ו ס פ ו ת והוספות״ ,א ב ל כו׳, ומודין חכמים מ ת נ י ׳ )בבלי ק ט א(: וברייתא
דד׳ ליעזר* שייך לה״ו .ובכי״ל יש עוד לפניו< :מתני׳ ה מ ג ר ש א ת ה א ש ה .כ ו ל ׳ > )עי׳ ל ה ל ן ( .
ב ר י י ת א : ב א מ צ ע ואפילו ו מ ת ן מ ש א ב א מ צ ע מפסיקה שהפיםקא ויש
)תום׳ פ ״ ה י ־ י א ( ,ו ה ט ע ו ת מססיקה באמצע ברייתא ה ל כ ה י׳, מג ע״א: פ״ד, בתרומות
גם שישנו ב א מ צ ע ענין. מסםיקה ה ל כ ה ט׳, מו ע ״ א : תרומות פ״ח, בכ״י ר , גס ישנה
חבית של תרומה וכר א״ר יוםה בי רבי בון וכו׳ ת נ י נ ן ת מ ן ס״א ,כח ע ״ א : בפסחים
ישנם שניהם אבל משובש, ״ה״ח״ הציון וגם לה״ז, שייך הכל וא״כ וכר, חברייא
ש ה ע ב י ר ן ו ה ק ד י ר ה ה א י ל ס ס מ ת נ י ׳ ה״ג: ע״ב פ״ג ,ו שבת ר» בכ״י גם
ואינו כ א ן ע״ב, מט ״א, פ גם ב מ ע ש ר ו ת שישנו באמצע ענין מסםיק כר. מ ר ו ת ח י ן
מפסיק כו׳. י ש ן לא א ב ל ח ד ש נר מ ט ל ט ל י ן מ ת נ י ׳ .78ש ם ה ״ ד : בשדי״ר
פ י ס ׳ םוגיא .ה מ ק ב י ל ה ל ב ב ל י מ ג א .ואינו ב ש ר י ״ ר ש ם ,עירובין ס״ג ,ב א ס ע ״ ב : באמצע
/ ו כ ו דאיתסלגון כו׳. ת ת ע ב ר ש מ א ירא ש ה י ה ה ש נ ה ר א ש אומר יהודה ר״
וחכמים ר״א לפניו התוספתא פ״ה א מחלוקת שכבר הביא הירוש׳ ב א מ צ ע ענין, מפסיק
רע״ב מח ס״ד, ו כ י ו צ א בו ב ש ק ל י ם ב ש ר י ״ ר .100 וליתא אחת, וקדושה קדושות בשתי
ע ו ש י ן. היו מ ה ה ק מ ו ר ת מותר ״דאיתםלגון״: מ סיםקא ב א מ צ ע ענין ,לפני בכ״י
/ ו כ ו ר׳ י ה ו ד ה אמ׳ תני ד׳ ה ל כ ה םע״ב: מ יומא פ״ג, <ועי׳ ל ה ל ן ( . ד כ ו דאיתפלמן
שאלו את בן שלפניה: המשך של הברייתא יא ה והברייתא ב א מ צ ע ענין, מפסיק הציון
״ א טז ,ו נ ר א ה ש ג ם ״ ת נ י ״ מ י ו ת ר כאן בט״ם ,ו מ פ נ י ש ה פ ס י ק ה ת ל מ ו ד ב פ י ר ו ש פ תום׳ זומא
/ י ד הלכה ה ר א ש ו נ ה ט ע ה ה ס ו פ ר והוסיף ״ ה ל כ ה ד ׳ ״ ו ״ ת נ י ״ ,נזיר פיו ,נ ה ע ״ ב : הברייתא
ברייתא, ב א מ צ ע מפסיק ר, הלכה ושם: ׳ ל ״ך ה ך יי ש שהכל ענין באמצע מפסיק
942
ברייתא באמצע מפסיק כר, פירות אוכלין מאימתי ה ל כ ה ז׳ לה ע״ג: פ״ד, שביעית
מ ש ב י ע ל ש נ י ם א מ ר יב ה ל כ ה סע״ד: לה פ״ה כא(ז ש ב ו ע ו ת שביעית פ״ג )תום׳
לשאלת שייכים ורבי יוסי שדברי רבי מנא ענין, באמצע מפסיק כ ו ׳. ע ל י כ ם א נ י
)שהיא שייכת להן מתכוין שאין יודע בהן או משום למה משום שאינו בה״י: התלמוד
א ח ד של דין בית הורו ח׳ ה ל כ ה הוריות פ״א ,מו ע״ב: עמד בביה״כ(: להי״א:
והפיסקא )עי׳ מ ה ״ פ ( , רבי יוסי ברבי בון דברי באמצע מפסיק כוי. ה ש ב ט י ם מן
הבבלי. בהו׳ גם
הסיסקא ונמחקה וכר, יוסי רבי ש ל י ח ר. הל׳ ו ה ש ל י ח . בכי״ל: ע״א, סד ה״ו,
ע״י המגיה בכי״ל ,מפני הפיסקא המשולבת ״שליח״ )שישנה נם בר״ש ביכורים ״והשליח״
פ י ס ק א ו ת כ פ ו ל ו ת כ א ל ו א ף ב ב ב ל י ׳ ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .914 ו ד מ ב ״ ן ב ״ ב פ א ב( ז שם
כהונה(. )ייחוס ב נ י מ י ן ם ״ ח ,מט ע ״ ג בכי״ל ,וכן לא ״ לא״ אין א !(
943
י נ א , דביתןר׳ו א ס ו ר ב מ א ת י ס ה ו ם י ף אם ו ת ו ב םא ע״א: פ״א, בערלה
<בע״א~ע״ב> בהוספה התלמוד אחרי שכבר עסק וכר ,זוהי פיסקא עם ״ותוב״. משערין
פ ש ו ט ה : ושם פיסקא ) ל מ ש נ ת כלאים(, ,ל ע״א ה ״ 0 ם י א ל כ ב ם ג ו א ב ו ה י א נ י ף ב י » י
אסורין, מאתים הוסיף אם ם י ם ק א )ובד׳ ק ו ש ט א גם כ א ן : אסור במאתים הוסיף ואם
הסיםקא שלפני הסוגיא שכל ע״ג, גה ס״ו. בגזיר זה וכנגד ב ע ל ס״מ(, גם הבין וכן
ש ם -א י ן ״ ו ח ו ב ״ ו כ ר )ובעל א ה צ ״ ו ל א דק( .ו ב כ ״ י ר ח ס ר ״ותוב״. ישגה
מותו־ סיסקא: נמצא בכ״י מ ״ ה ל כ ה ה׳״, שבמקום מח ע״א, בשקלים פ״ד, וכזה
מ ו ת ו ומותור התרומה. מ ה ה י ו ע ו ש י ן ו כ ר .ו ב כ י י ה ג נ י ז ה .ש ר י ״ ד 130ש ר : 2 4 1תרו1מה
אינס בירוש׳ )המססרים וגם ה ״ ה התרומה. מותר כלומר גם ה ״ ד : תובן, ה ק ט ו ר ת
ה ה ל כ ה בסוף הירוש׳ כי גם בה עוסק ש ל פ ג י הסרק(, שבמשגה עם המספרים מתאימים
לפני ע״ב׳ בריש למטה עושין״, היו מה הקטורת ״מותר סיםקא הכניסו מ )בכ״י
״ ד א י ת ס ל ג ו ך ן ל ע י ל ע מ ׳ .(942
שבירוש׳ ע״ם הברייתא ש נ ו ס פ ה ממשגה ס י ס ק א הסוסדים שהכניסו וכשם
םי״ג ,יג ע״ד( כ ך ס ע ו ל ס ע מ י ם וקיצרו ב ר י י ת א ש ה ו ב א ה ב י ר ו ש ׳ ) ע ם ״ ת נ י ״ א ו ב ל א )יבמות
בם סדי ה ם ״ ת נ י ״ ( או ה ש מ י ט ו א ת ה ״ ת נ י ״ ,מ פ נ י ש ח ש ב ו ה ל ס י ס ק א ׳ א ח ר י ש ב ר י י ת א זו נ כ ג ס ה
״משנה״: והוספות״ -וחשבוה ״תוססות במקצת לגבול -ואנו עוברים בזה המשנה לתוך
כך סקועות. בשמן <תני> השמנים. בכל מתירין וחכמים ע״ג: ד פ״ב, בשבת
שבמשנה )״בשמן סקועות״( בכי״ל ונמ׳ עי״א .א ב ל הנכון כבכי״ל ,כי ״ ש מ ן סקועות״ הוא
ב מ ש נ ה מ ח ק ו א ת ״ ת נ י ״ י(. היא ,עי׳ להלן .א ב ל אחרי ש נ ו ס פ ה ה ו ס פ ה
וראה <תני סתחיה זה מרדכי> .בוא סתחיה על הקינים. ע״ד: ס״ה ,מח ובשקלים
אחרי אבל ובכ״י מ )״תניא״(. בע״י כך הוא וכר, האיש כוחו של אותו גדול הוא מה
השמיטו ב מ ש נ ה :ס ת ח י ה ז ה מ ר ד כ י ו ל מ ה נ ק ר א ו כ ו ׳ <עי׳ ״ ת ו ס ס ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ ( ״ . שהוסיפו
ן מ ת נ י ת א ב ש מ כ ר לו[ ש ד ה ו כ ר .
ואצלנו נשמטה הברייתא מפני דמיונה למשגה•
ד ב י כוי. מהן אומר אם היה אחד יהודה רבי פיס׳. כא ע״ב: ס״ג, בעירובין
איםוא הכל אחת, לרוח וחכמים אומרים מערב כו׳ רבי אליעזר אומר אומר י ה ו ד ה
יהודה ל אין הדבר כך א ל א ״רבי ג א , ך ו מ ס ה . א ת י נ ת מ י ע כ , ל ( ט . ה _ ז . ה ) א כ ה א ר נ
)סיסקא לסיסקא שקיצרוה הסופרים ,מפני שחשבוה ב ר י י ת א השני הוא התחלת אומר׳
ילך לו ד ג ו ל מהמ אחד ר׳ יודה א ר אם היה הלכי: ו כ ך ה ו א ב ש ר י י ר :99 כפולה!(,
תוספתא כני מ ת נ י ת ה וכר ,וזוהי ה ל כ ילך: ה צ ר י ש ם ו ק מ ל ץ ,ל ג ר פ ה שני ]ר1גול אצל
שביניהם. בחילוק ה פ י ק א ולא הרגישו ם שהשמיטוה הסופרים אחרי שהכניסו א ת א, ס״ד
/ י פ ״ ח ,נ א ד ע ״ ב :ה ל כ ה ג ׳ ת נ י ה ס כ י ן ק ש ו ר ה לו ה ר י זו כ מ ו ת ה .ה ל כ ה ד ׳ ו כ שקלים
944
פרכת בה״ב!(. נתפרשה כבר היא אבל ה״ב, של )פיםקא הכלים כל מ: בכ״י כאן
וודאי חסרה. והברייתא וכו׳(, או׳ רשב״ג לה״ה: שייך )אבל ה ג מ ר א וכו׳ שנטמאת
״נמצאת עד יחד( מחוברות )שהיו מ״ב -מ״ג של פיםקא של מ כאן לסופרו שהיתה
)הרי הברייתא את גם השמיט הפיםקא שקיצר ומכיון ה ר י זו כ ס כ י ן ״ , לםכין קשורה
חסר כ ״ פ בירוש׳(. ״תני״
בן ר׳ לעזר )תני כו׳. אומר ליעזר בן יעקב ר׳ מתני׳ ע״ד: יג פי״ג, יבמות
ונשלמה חסרה כל הברייתא בכי״ל ב מ י א ו נ י ש . וכו׳ ב ג ט וכר או׳ כל ע כ ב ה יעקב
שנשמטה הברייתא בעטייה של הפיסקא .מפני דמיונה למשנה. בגליון .וודאי עי״א
ע ״ ד :הגוזל עצים ועשאן כלים כ ו ׳ .הכא א ת מר וכר .בשרי״ד קמא רפ״ט ,ו בבא
שלח וליבנו! ]גזל צ מ ר פ ר ׳ ט ׳ ר ׳ )ת1ני>?1 :(936 עמ׳ לעיל )שכבר העירותי עליו 252
)תום׳ ב״ק רפ״י( וניקהו אבנים ושיפן[ מ ש ל ם כ ש ע ת הגזילה וליב1נו פ ש ת ן טוויי וליבנו
א ת ו כ ר .ו נ ש מ ט ה ה ב ר י י ת א בכ׳״י ל י י ד ן וד״ו ,ע ם ס ו ף ה פ י ם ק א . הכה
פ״ג ,מ ח ע״ב :כהן קודם ללוי לוי לישראל י ש ר א ל לממזר כר .חכם קודם בהוריות
וכר שמת חכם ב ב ל י י ג א( .ח כ ם ק ו ד ם ל מ ל ך . )תום׳ פ ״ ב . וכו׳ מ ש ו ח מ ל ח מ ה וכו׳ למלך
וחסרה רבי יוחגן וכר, אמר וכוי. כהן קודם ללוי ה ל כ ה שבבבלי: בירוש׳ למלכות.
באשמת הפיםקא. הברייתא, כל
שקלים ס״ה, למשל ל ס י ם ק א ואיגו א ל א ב ר י י ת א ב ל א ציון. דומה שהוא קטע ויש
)ועל ס י ה היא זו ב ר י י ת א ז פחות משגים אין עושין שררה על הציבור בממון ע״א: מט
וליתא בפי״ר שבוהזהיר קיב א ומי״ר. בגוסחאות( שמוסיפה ״בממון״ הוםיסוה
שבירוש׳ למשגה ירושלמית ,מפגי שברובן א ס ש ר ע ל כן לחשוב א ת הסיםקאות אי
אלא הוסםות־םוםרים ,והרבה מאוד בטעות. אינן
שהכניסה אלא משנה י ר ו ש ל מ י ת , משנה כלל אינה המשנה שלפני הפרק אף
ה א י ט ל ק י ) ל ע י ל ע מ ׳ (932ו ד ו מ ה ה י א ב ר ו ב ה ) ע ד ש ל א ה ג י ה ה ה מ ג י ה ש ל כ ״ י ל י י ד ף הסופר
ל כ ״ י ם ר מ א .ו כ ב ר ה ז כ ר נ ו ) ל ע י ל ע מ ׳ (934ש ב כ י ״ י י ש נ י ם א י ן כ ל ה ס ם ק ו ס י מ ן ב י ן פ ר ק ל ס ר ק .
הסופרים לסעמיס גם בחלוקת הירוש׳ לסדקים. ש ט ע ו נראה ואמנם
ב פ ס ח י ם ם פ ״ ב .כ ט ע י ג :ש ר ה ח ט י ן ו ש ע ו ר י ם ב מ י ם נ ת ח מ צ ו א ס ו ר ו ת וכו׳ )תוס׳ כך
בגין ש ע ד י ן בגויה יהב קוסם יין א ל בר ר ב י צ ח ק ה י ה לו ו מ ש י( .ר ב ס״ב/ס״ג
הודי ב ס ו ל ת וכו׳. ב ר י ר .ד ר ׳ כ י ר י י ) כ צ ״ ל ( הוד• ל י ה ד ב ש מ ז ו י י ף וכו׳ ר׳ חניגה ד י ח מ ע
כ ו ת ח ג׳: פ ר ק ל ת ח י ל ת שייך זה וכר -כל ד כ ו ת ח א גרביא באילין אימי ר׳
דיחמע״!( בגין שערין בגוויה יהבין )״דהוון ה א ד ו מ י ו ח ו מ ץ המדי ושכר הבבלי
״אין לשין״ שהובא ל פ נ י שהוא בתוס׳ א ת ה ב ר י י ת א ש ל ת ו ם ׳ ם״ג. זו ה ס מ י ך ולמשגה
הוא ״אית תניי תגי שוסכן בתום׳ שם :מי ת ש מ י ש ו של נחתום וכר, פ״ב ,ואחריהן בסוף
אשבורן״ ,שהובא בירוש׳ לסני ה ב ר י י ת א שלנו. במקום
הפירושים. את ואח״כ והשייך לה תחילה את הברייתא איפוא פ״ג הביא בריש
אותם מ נ א וכולהון ע ל ידי מויי״ וכו׳ .ש י י ך ע ו ד ל מ ע ש י ם ש ל סוף פ״ב .וכך פ י ר ש ו״א״ר
דאלו היה וכמתניתן ]על ידי מים[ סי׳ צומבר ו ע״ב: בה׳ פ ס ח י ם הו׳ הריצ״נ מעצמו
סי׳ על ידי מים ה י ה וסי׳ נז: נד סי׳ ומצה וכן בא׳״ח ח מ ץ )עי׳ שם בהערות(, עוברין
לשאר הראשונים(. )בניגוד
שתי שבן כותל ל י ב ר מ ן ( : מר שאול )ועל זה ה ע י ר נ י בסוף ב״מ ,יב סע״ג וכן
945
ושמואל ונסרץ .ר ב ה צ י ר ו ת ( )בעיטור הלוקת קרקעות ,ד״ו ע ע ״ ב כ ה ו ג ן :ש ת י מ״יצות
המקום הכותל אט נפל )לפיכך לב״ב פ״א מ״א שייך מחצה לזה וכו /וזה אמר חד
מספד לקחו )בוודאי ב ה ש ו ת פ י ן ידוש׳ הנזכר ב ש ם : בעיטור הביא זה וכר( ,וכן
1
, , כדרכו( '. ה מ ת י נ ו ת ,
אי אפשר על כן לסמוך אפילו על חלוקת הפרקים בירוש׳ ב ל א פיקםוק ובדיקה.
דרך קטנות אחריה ע ל בציון ״מתני׳״ .״ ג מ ר א ״ זםיסקאזת ב מ ק ו מ ה המשנה את
ומדגיש והוא מבליט ם י ר י ל י ו . ש ל מ ה ר׳ ראשונה הכניס בדרך קונטקבנטי הבבלי
במקומה ו מ ש נ ה מ ש נ ה זאת בהקדמתו :״ואערוך לפניך הגירסא המדוייקת בס״ד ו כ ל
כך. הדבר שלפניו לא ה י ה ומכללו א ת ה שומע שבספרים במקומה״, ופסקא פםקא וכל
מיעוט מפני כי בהקדמתו זאת: למעלה נם ה פ י ם ק א ו ת הוספות על מעיד והוא
ה ן וכי׳ חסרות שיבושים הן משיטות הספרים נתמלאו )״סדר זרעים״( הסדר רגילות
אחריו שכולו ענין א ח ד . והלשון רצוף כולו ו מ ט ע ה ה א ד ם לומר פ י ם ק א ו ת מ ח י ם ו ר
בעל םדנקיל ור״ד ושקלים זרעים בפי׳ הרא״פ ואחריו יהושע״ ״שדה גהג כך בעל
עדה״ ,ור״מ מרגלית בעל ״פגי משה״ .ואחריהם בכל הוצאות הירוש׳ ש ע ם פירושים. ״קרבן
.xnת ו ס פ ו ת ו ה ו ס פ ו ת
<עי׳ במשנתנו המשניות, שוני ה״תנאים״, שקבעו והפירושים ההגהות מן חוץ
מחלוקות שלמות ושל נכנסו והוכנסו למשנתנו גם הוספות ש ל הלכות תנאים(, זעירי,
ומהן )״תוספתא״( במובנן הראשון. ״תוססות״ מתוך ברייתות וברייתות מפרשות: תנאים,
2
/ ל ״רבי״ נזכר בהן ,במחלוקת עם ״חכמים״ ובלא מחלוקת ש תוספות ששמו גם כמה
הכל. ל א ״כמי׳״ א ב ל בהן«. תוספות ששמו ש ל ״רבי״ נזכר » כ מ ה אומר אני
שנהג אינו מוכיח עדיין שזוהי תוםסה .ש כ ן כ ש ם כי זכרון ש מ ו ש ל ר ב י כ ש ה ו א לעצמו
a )הוריות י ג רשב״ג בישיבת ה״תנא״ קורשאי בן ר׳ יעקב רבי עצמו ,ובוודאי כ ב ר
ר׳ יהודה לשונו ש ל ר״מ. שבמקום וכדומה, י ה ו ד ה ור׳ יוסי, ר׳ ש ל ר׳ מאיר. במשניות
״ ס ל ו נ י אומר״, אומדים-ואני ״ ח ב ר י י היו אומרים״, אומד-ו ה ן ״אני ור׳ יוסי
אלו לשונות שבמקום ובברייתות P לשונות הרגילים בתום׳ אומר״, אומר־ ו א נ י היה
אומר״-.כך ״ ) ס ת ם ( -ר ׳ סלוני אומרים״, אומר-וחכמים שינה רבי וסידר :״ר׳ סלוני
אומד־וחכ״א, ר ב י ושנה: הוועד של רבי, בבית משנתנו ה״תנא״-השונה גם נהג
ה״מתורגמן״ גם ה״חכם״ גם י ש ר א ל ב א ר ץ אומר ,וכדומה .הרי כך נהגו )םתם(-רבי
4׳ 32 - מ ש ג ה ,מונ׳׳ש ח ״ נ 431 ,320 ,י ו ן דר א ק רד בססרויני ,צור ועי׳ 6 -נ,2 ד ה ״ מ 215 (2ע י ׳
׳ ( ד 0ע ״ ל ס״ו, וירוש׳ כתובות סוף פ״ו תוס׳ «י א-ם« כ א ג י )עירובין אומר היה מאיר (3
, ס ו ת ) אומרים היו חבריי חגיגה יט א(, דמו׳. ד )תוס׳ מקואות ס י ג אומר -ו א ג י ר מ ו א ה י ה ף , א ם
שכת׳ )תוס׳ אמרו -והן אמרתי אגי (, ז ט פ״ אהלות )תו ׳
ס אמרו אומר -והם ג י א , ( א ג « ג 0 י ל 3
ן כ ו אומרימ וכו׳( ו ה ן אומר אין שאני ) כ ל ו מ ר שר׳ימ ש נ ה : א ו מ ר אין וכו׳ ר׳ מ א י ר ח ,י מ ד (, ח מיט
946
)ידוש׳ ש ם מגילה ספיד שכן שגינו בתוס׳ ר ב ם, שונים דבר בשם כשהיו )׳האמורא׳(
ע ה עיג ,ב ב ל י קידושין לא ב( :ת ו ר ג מ ן ה ע ו מ ד לסני ח כ ם אינו ר ש א י לא ל פ ח ו ת ולא פ״ד,
רבו. או ה מ ת ו ר ג מ ן ״ ( רשל אביו ה י ה כן אם א ל א ל ש ג ו ת ולא להוסיף
וכוי. כן אם אלא להוסיף ולא ל כ נ ו ת ולא ל ש נ ו ת לא רשאי אינו שם: ובירוש׳
ד ש מ ע מן אבוי מילין )״בנו ש ל רבי אלעזר״( הוה א מ ו ר א דר׳ יםא )יר׳ אםי״( סדת רבי
ר ב י מילין דלא ש מ ע מן אבוי הוה אמר כך אמר אבא. בשם ר ב י אמר כך אמר הוה
בחבורתח מורי מנא כד דהוה רבי וכר. שם(. קידושין )שלא כ ב ב ל י ל ע ז ר ר׳ בשם
מן דשמע מילין א מ ר כן א מ ר ]אבא[ ״. הוה בביתא ד ש מ ע מ ן א ב ו י )״ר׳ י ו נ ה ״ ( מילין
( 2
. י ו נ ה ר׳ הוה אמר כן א מ ר ו ו ע ד א ב ב י ת אבוי
״רבי )במקום אומר״ ״רבי ושונה רבו שמו של איפוא ״משנה״ היה ה״חנא״
ולא כל שכן ל ע י ל ע מ ׳ .(677 )סוטה מט םע״ב, אומר״( ,כשם שהיה גם ״מכנה״ ס ל ו ג י
ויכול היה צריך ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(167 ,14 בר אבדימי ר׳ י צ ח ק תלמידו של רבי, שה״תגא״
מכיון ש ״ ר ב י ״ הוא שמו ה ר ש מ י ש ל ר׳ יהודה הנשיא, ״רבי אומר״, כך ,בלשון ל״שגות״
נקרא בסי בגי דורו ואחריו. וכך
ש ב מ ש נ ה )ב״ק בדברי רבי וחכמים ר א ש ו נ י ם א מ ו ר א י ם שכבר עוסקים ויש
ב ,ר ב ו ש מ ו א ל ז ע ״ ז נ ג ב ,ר ב ו ר ׳ י ו ח נ ן » מ כ ו ת ז ע ״ ב ,רב(. מח
אין םסק ש כ מ ה מ ה ם נוסםו והוכנסו לתוך משנתנו מתוך ברייתות ,כ ך : אבל
לצרף צריכים זה אומר זה כ ת ב ידי וזה אומר זה כ ת ב ידי מ״ד: כתובות ס״ב א(
נאמן אחר אלא לצרף עמהם אינן צריכין אומרים אחר דברי רבי וחכמים עמהם
לומר זה כ ת ב ידי. אדם
ל ע ר ף ע מ ה ם אחר״ ונשלם אינן צריכין אומרים ״דברי ר ב י ו ח כ מ י ם בכ״י ק ל י ת א
ב ג ל י ו ן בכ״י מ א ו ח ר )ולא ע״י המגיה(.
כנוסח כו רע״ג. כתובות שם, ידוש׳ דבית רב״, ״כתובות מתוך היא תוםסה זו
א׳ כ ת ו ב ו ת : (21 , 1עכשיו אוצר הגאוגים. ) כ ״ י ר ו מ י (291ד ף כ ע ״ א בסירושו הנגאל ר׳
<זה או׳ זה כ ת ב י ד י וזה או׳ זה כ ת ב ידי צ ר י כ י ן ש י צ ט ר ף זעירה תני בכתובות דבי רב ר׳
במעיד על דברי רבי א״ר זעירה> כול׳. א ח ר ד ב ר י ר׳ וחכמים או׳ אינן צריכין עמהם
ו כ ו ׳ .ו ג י ר ם ת ר ״ ח ב י ר ו ש ׳ ו ו ד א י מ ק ו ר י ת ו ע י ק ר י ת .(3 השטר
947
א ב ל הירוש׳ ז במשנת עדיין » ל א היתד, שבמשנה וחכמים רבי שמחלוקת ז״א
המיוחד, ה א ח ד הרי זה המקום מזו, חוץ אבל הוספה, של חשד מעורר לתום׳ הזה
דבי הכרעת במשנתנו נשנית כרגיל שכן ב מ ש נ ה , רבי הכרעת מפורש בו שנמצא
וכי״״, דפר פ ״ ח ג׳ תום׳ שביעית ע ש א ה מלוה וכר, )ואם ״ א מ ״י פ שביעית כ ס ת ם
ק ט ב>, מ ״ נ ) נ י ע ר ו כ ו ׳ ,ת ו ם ׳ ס ״ ח ו ,ב ב ל י חולין פ״א במק״א(, וע״ז ״א, ע ז לי ב ב וכי״ו
)ליד מ״ד פ״ב נגעים ת ו ס ׳ א ה ל ו ת פ ט ״ ו ח>, וכר .כנר כי״י, )בזמן סט״ו מ״ח אהלות
נכנם לא ה״נראיך. מ ס ת מ ו ת אלו על פי ,ועי׳ ״אף״( ,אבל חוץ ח וכר ,תום׳ פ ״ א הימנית
ושאמרו, כ ״ י מ. במב״ב ל י ת א המשנה סוף עד וכר״ אומר ״רבי מן ואמנם
משמש ו כ ר -א י נ ו מוכיח כלום ,שכן ״םיסא* א מ ר ר׳ נראין סי ס א והא מדקתני א: כח
כ , . גרסינן התם והכי *,נרים: כמאה אבל האחרונים. ׳ זעירא ר ביברי רב״ רבי״ בכתובות ״״גי
׳ ר דברי אחר עמהם שי*סרף » יך
ר י י
י ב ת כ ] ך ה [ ד מ י א ה ״ י י י כ ת כ M ר מ י א ה ך י ? ( . א ק 0 י | מ )•
אבל וכי׳• ר׳ דברי בכתובות דבי רב תגי י*וי ) * ״ ל :רבי זע״-׳( והביא אין עריך .א ם ר רב
׳ ״ ,היא מיסקא של הרישא )״וזה כתב י י י של תביר.״(. כ ו ,י ד כ י ן ב ז ה ר מ ו א ז ח • ״ , ד ה מ י ר ב י נ ל ״ א ק ס י פ ה
0 יגי «ני כאן שנן ,192 דדויד ח״ב, שמחליט הזקיה במשנה ,כ מ ו ל א ה י ו לשני א ש , ס נ ״ י ב ר י ר נ ד ע
948
אף בערכים כן אני אומר ב ה ו ס פ ה א ף ה( ע ר כ י ן פ ״ ד מ ״ ב :ר ב י א ו מ ר ו ח ש ו ד
שנמצא במשנה לשון זה ואף זה המקום ה א ח ד ד ׳ ג, שור ,ל ת ״ כ מ צ ו ר ע ם ר ש ה וכר-,זה
וע״כ נראה שנוסף )עי׳ כ ב ר מ ״ ש שם(. אומר אומר אני״ ,ש נ מ צ א ה ר ב ה בברייתות ״רבי
ר׳ א ו מ ר מ ור״ג(: )והתניא. שבערכין כד ב בברייתא שנינו מן הספרא .כיו״ב במשנה
ר׳ ס״ה י: שביעית בתום׳ וכן מ״ב. ל מ ש נ ת נ ו ם״ז כתוססת סלע וכו/ אני נותן אומר
אומר אני ל א ימכרנו וכר ,כ ת ו ס ס ת ל ש ב י ע י ת ם״ז מ ״ ד .וכיו״ב עוד. אומר
!( ועי׳ לעיל במרק ״רבי ור׳ שמעון ברבי׳׳ ,עמ׳ 19ואילך.
(2הרמב׳׳ן בחיי׳ ע״ז לז א שכתב :ונר׳ שהיא תוספת שהוסיף בר קסרא— על משנת עיז אמרו.
949
י ש מ ן ה ת ו ס פ ו ת ה א ל ה ש ה ן מ ז מ ן ה ת ל מ ו ד ) ו ע ל י ה ן ע י ׳ ל ע י ל * ת נ א י ם ״ ע מ י 683ו א י ל ך
ה ב ב ל י י ם ״ ו כ ו י ,ע מ י (720ו י ש מ ה ן ש מ א ו ח ר ו ת ,ו י ש נ ן ר ק ב ק צ ת כ י ״ י ו ל א ב כ ו ל ם . ״נוסח
האמוראים פירושי ע״פ הוספות ישנן גם כ מ ה מן התוספות ש ע ״ פ ברייתות. חוץ
ק ד ו מ ו ת -מ י ן ״קבעוה תנאי״ ,וישנן שהן מאוחדות. התלמודים ,וגם מ א ל ה ישנן ש ה ן ושני
מחקו. לירמא וכו׳. היא שאלמלא מילה גדולה דבר אחר נדרים ס״ג מט״ז: .2
מילה גדולה דבר אחר היא וכר. שאילולי גדולה מילה דבר אחר ת ו ס ם ה לו: ובהו׳
נוספה ליידן ובכ״י ה וב וס. וכזה )בלא ״תוםםה״( בכ״י )כבירוש׳(, ש ק ו ל ה וכו׳ שהיא
ב ג ל י ו ן. )ר״א השני( הי״ז
ו -ז ) ו כ נ ו ׳ כ ״ י ,0ו כ ס ד ר ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ל ב א . ס״ב ת ו ם ׳ והיא
בקטע מ ש ו ם גלוי ר׳ נ ח מ י ה מ ת י ר . ה מ ש מ ר ת ש ל יין אסורה תרומות פ״ח מ״ז: .3
מתיר: משמ1דת( ושליין אסורה מ ש ו ם גלוי ר׳ נחמיה[ תום פ ה ז׳ א ״ פ :heb. e 77 , כ״י
חבית וכר .והיא בתום׳ פ״ז יג באורך. חי
950
א ל נ ם ך בעץ ופי משנה אל הי מן נץ אלנםך בעץ פי אל הלכה הדה טולידאנו(:
תוספתא. הי הדה אל הלכה )וכן ב ד ׳ פיז׳!( ,ו ב מ ה ד ו ר א ב׳: ת ו ס פ ת א עלי ה א י כ ת ב
ב מ ב ״ ב כ״י מ׳ וכו׳ -ל י ת א תורה אם זכה הבן וכן בתלמוד כריתות סוף פ י ו : .5
כאילו אין זה מן ה מ ש נ ה אלא ת ו ס פ ת א קודם מלות וכן ב ת ל מ ו ד תורה גרסינן ״ובס״א
ת ו ס פ ת א ,ה ר ״ ר י ה ו ס ף ז״ל״ )מ״ש(. היא
ל ה ל ן ב ,ס י ׳ « » 2 8ג ,״ ה ו ס פ ו ת ש ב ס ו ף ה מ ס כ ת ״ ,ס י ׳ .10 ,6 ,5 ,1 ועי׳
נוספו ב מ ש נ י ו ת בכי״י גם דברים שאינם בספרים שלנו בציון ״תום׳״: וכך
ביום הראשון וכר ,עי׳ ר ״ ה לא א ואדר״נ פ״א. תום׳ ב ת מ י ד ם״ו מ ״ ח ב ה ר לו: א(
הקהלה של באוה״ס ש״ו ד״ו משניות ב גל יון מצאתי מ״א ס״א בסיאה ב(
ע״ז וג״ע לע״ה ו א י ן ]לו ח ל ק [ ו כ נ ג ד ן ד ׳ ד ב ר י ם גס]רעין 1מ א ד ם ב ע ה ״ ז ת ו ם ׳ בווינא:
ידוש׳ והיא בתום׳ רס״א, יד. כ ת י ב ת ב מ ש נ ת ה ל ש ו ן [ ה ר ע כ נ ג ד כ ו ל ם :כ״1מ1 וש״ד
טו םע״ד ,ואדר״נ ס״מ. שם,
רובן ש ל ה ו ס פ ו ת מ מ י ן זה א י נ ן מ צ ו י י נ ו ת בתור ״ ת ו ס פ ה ״ : אבל
) ו א ב נ י ם ( ועשבים וכר. (1ש ב י ע י ת ס ״ ד מ ״ א :ב ר א ש ו נ ה ה י ו א ו מ ר י ם מ ל ק ט א ד ם ע צ י ם
ן
)ונו׳ ע י ״ א ( . במי״ר כי״ל ואינו ס .מ ו ה ו ע ר ו ך ע ׳ ג ם >, לו, אין בד״נ, ״ואבנים״
מססרו מחק יהוםף ז״ל ״וה״ר ובסי׳ הר״מ, והלאה רס״ח לירמא וד״ו ב כ ״ י ב. ואיתא
ואבנים וכתב ויש ססרים אחרים שגרסיגן ואבגים וג״ל ד ט ע ו ת הוא ד ה א לעיל )בס״ג מלת
שלמה(. )מלאכת באבנים״ דלעיל בסרקין חילוקים יש באבנים וכמה אסר ולהלן( מ״ו
ב ה צ ע ת ה מ ש נ ה שבירוש׳ שם ,לח ר ע ״ א יש רק ״עצים ועשבים״. וגם
א ש כ ח כן. ב א ב ג י ם על סי הברייתא שבירוש׳ שם :אף ת ו ס ס ת שזו היא אלא
צרורות אדם מלקט אומרים היו בדאשוגה ט: בם״ג התום׳ והיא באבנים. אף תני
)־־־אבגים( ו ח ר ס י ן מ ת ו ך ש ל ו ו כ ו ׳ ) ו ע י ׳ ם ״ ג מ ״ ז :ו כ ן ג ר ג ר ש ל צ ר ו ר ו ת א ו ג ל ש ל א ב נ י ם וכר(.
כדבריו. ו ה ל כ ה (2ש ם ס ״ ט מ ״ ה :
ל י ת א ,״ ו כ ן ב מ ש נ י ו ת מ ד ו י ק ו ת א י נ ו כ ת ו ב ״ ) מ ״ ש ( ו א י נ ו ב כ ״ י מ ,פ .ו ה י ר ו ש ׳ במי״ר
ועי׳ ת ו י ״ ט לט רע״א, )ירוש׳ שם, כדבריו תני והלכה זה על סי ברייתא: שהוסיף הוא
גם ב צ י ט א ט ש ב ב ב ל י ס ם ח י ם נ ב א. ו מ ש ם גוםף ב ה ר ס ״ ג ה. מספרא והוא לקוח ומ״ש(.
לא היה שגם לפגיו זאת אומרת כדבריו, תגי והלכה בפירושו: הוסיף כאן ריבמ״צ וכן
ב מ ש נ ת ג ו ) א ב ל ה ר מ ב ״ ם ב ס י ר ו ש ו מזכירו כבר(. עדיין
דגים בשמן >3ש ב ת פ ״ ב מ ״ ב :ב ש מ ן ש ו מ ש מ י ן ב ש מ ן א ג ו ז י ם ב ש מ ן צ נ ו נ ו ת ב ש מ ן
951
עדיין ״בשמן פקועות״ .ואמנם ״ ב ש מ ן פ ק ו ע ו ת ״ א ו פ י א ה הי א של הידוע׳ ל במשנתו
מינה אצל אותה שנו לא ולמה ״עיטרן׳/ ובין דגים״ ״שמן בין מפסיק שבמשנתנו
א ל א וכו/ בעיטרן דגים בשמן סקועות בשמן צגוגות בשמן צמחים!(: אצל )צמחים
ה י א ב מ ש נ ה ,ו ב מ ת ג י ׳ זוגי זוגי ק ת ג י •° שתוספת
ש מ ו נקרא למה מרדכי זה )פתחיה הקינין. על פתחיה מ״א: פ״ה שקלים (4
ש ה י ה ס ו ת ח ב ד ב ר י ם ו ד ו ר ש ן ו י ו ד ע ש ב ע י ם לשון(. פתחיה
ב, ב ד י נ ,לו ,ה, )ותלוי ע ״ י אחר(, אינו ב כ ״ י מ .במי״ר כ י ״ ל זה מ ר ד כ י ״ ״פתחיה
ק ו פ .ו ה ז ה י ר ת ש א ,215ו ת ה ״ ג מ ה ״ ג ) 345ו ת ל ו י :ס י ר ׳ מ ר ד כ י ! ( ,ו מ ח ק ו ג ם ר ׳ י ה ו ס ף א ש כ נ ז י .
סי על במשגה היא תוספת וכו׳( נקרא״ למה מרדכי זה )״פתחיה הכל אבל
( 2
הוא בוא וראה מ ה גדול מרדכי> <תני פתחיה זה ש ב י ר ו ש ׳ )שם ,מ ח ר ע ״ ד ( : הברייתא
ש ל אותו ה א י ש שהוא סותח דברים ודורשן ויודע ב ש ב ע י ם לשון. כוחו
סתחיה וכר פ ת ח י ה ד ת נ ן הברייתא שנכנסה למשנתנו .ובמנחות םה א :והיינו זוהי
3
ל מ ש נ ה בלא ציון ,ו כ א ל ה ה ר ב ה )לעיל ע מ ׳ / ( 7 9 7 שנסמכה מרדכי וכו׳-ברייתא היא זה
שם, ב ע י ן לו נ ס ש על קברו .ב י ר ו ש ׳ אומר מותר המת נ ת ן ר׳ שקלים םס״ב: (5
םס״א, תום׳ מ ו ת ר ה מ ת י ב נ ה לו נ ס ש ע ל ק ב ר ו ו כ ר , נתן רבי בשם תני רע״א: מז
ס נ ה ד ר י ן מ ח א ה ו ב א ה ה ת ו ם /ואינו בכ״י ק מ ב ׳ ומ .ולסוף ב ר כ ו ת ׳ עי׳ ל ה ל ן . ובבבלי
מ, )כך ר י ב ו ת ושתים נוסחאות( בכמה )כך ובשמונים מ״ה: פ״ה שקלים «(5
ול״א ור״ג השיטין ומ בין כ״י ה חולין צ ע״ב כ ״ י מ .ו ב ב ל י נא רע״ב, שם, ובירוש׳
ו כ ן ב נ ״ א )שמ״ק> ב ת מ י ד כ ט ב ו כ מ פ ר ש ו ר א ״ ש שם( נ ע ש י ת . ברש״י,
שם בירוש׳ והסיסקא במשניות, שנוםסה היא ב ר י י ת א אלא משנה אינה יזו
דריבות״( ריבו׳ ושתים בשמוני׳ עי״א( )ונמחק ת נ י ליידן: בכ״י שכן סיםקא. אינה
כל ליתא וכן .1261 ]תרביץ ש״ה. ברייתא איםוא מתוך הביאה הירוש׳ נעשית, היתד,
ד י׳ ס ס״ג שמ״ר < ד ם ר ס י ׳ ז ,ב ו ב ר ס י ׳ י ( , ויקהל שבתנחומא בציטאט של המשנה זה
בבבלי, הרגיל אף במשנה, ברייתא ובבבלי שם אינו א ל א שלשול ס ״ ד ס י ׳ יג. ובמדב״ר
ל ע י ל ע מ ׳ ] 797ת ר ב י ץ ש י ״ א 25 ,ה ע ׳ .(3 עי׳
ב ק ל ב ו ן א ח ד ר מ ״ א ,ע י ׳ ל ה ל ן ס י ׳ .28 ״ו: מ ״א פ (bש ק ל י ם 5
הטועין(. <מסני י ״ א :שאין המשוחות ממצין את המדות מ ד ״ פ ם ן י ב ן ר י ע ( 6
אין ״ מ פ נ י שאלוניקי דסו׳ וכן ברש״י וכן באו״ז ח״ב י ׳ ק-ם, ם בכ״י א״פ ל י א ת
952
ב
אשד ,ה י ת ד ׳ ת נ א מ כ נ ס י . מבלא.י דסוי״י: וכל ומ כ״י מ םע״ב נב בבבלי
ח צ ר היה ולא םיםקא: שהגיה הוא )ורש״ל השואבת בית לאור של חטים בוררת
ב י ר ו ש ל ם!(.
מאירה היתד, שלא בירושלם חצר היה לא תני ע״ב: שם .נ ה ובירוש׳
אשה לבור חיטיה לאור המערכה. יכולה תני ה ש ו א ב ה. בית מ א ו ר
מדלג )ועד כ מ ה הוא בתורה ואין מדלגין בנביא מדלגין מ״ד: ס״ד מגילה (10
)״יססיק״( התורגמן(. כדי שלא יסםוק עד
)יומא ם״ז מ״א( קורא ורמינהי בתורה מדלגין מ ד ל ג י ן בנביא ואין א: כד בבבלי
אביי לא קשיא אמר מדלג ? ) ש ם כ ג בו( ,ו ה א ק א ואך בעשור ) ו י ק ר א ט ז א( מות אחרי
מד לגין קתני ע ל ה התורגמן .והא בכדי שלא יסםוק התורגמן וכאן בכדי שיסםוק כאן
התורגמן, שלא יססוק מדלג עד כדי הוא כמה ועד ב ת ו ר ה מ ד ל ג ין ואין ב ג ב י א
)״מותר״( כאן בשתי אחד אביי ל״ק כאן בענין אמר כלל כלל לא .אלא דבתורה מכלל
ו ה ת נ י א ) ״ ב נ י ח ו ת א ״ ( וכר. עניינות
ורמינהי מדלגין מות ואך בעשור. וקורא אחרי זו ש נ ו י ה ג ם ב י ו מ א ס ט ב : וםוגיא
אמר אביי קתגי מדלגין וכר ע ל ה כאן וכר והא קשיא לא ואין מדלגין בתורה. בגביא
ב ס ו ט ה מ ד א. ו כ ו /וכן ל״ק
ואחריו עלה״, גדםיגן ולא גרםיגן ״והא קתגי ״עלה״: במגילה דש״י מחק והגה
אבל ביומא בגביא(... )בסוטה :והא מדלגין קתני וסוטה במגילה ״עלה״ בכ״י מ השמיטו
״והא מוצאים אנו ואמנם הנוסחאות. בכל נמצא ו״עלה״ כלום, רש״י לא כתב וסוטה
את ר ק מביא התלמוד אלה אבל בכל .(885 משנתנו )לעיל עמ׳ קתני״ לסיסא של עלה
הכל(, את מעתיק לרישא, צריך שהוא ב. יד )ובנדה הרישא ״על״ השנויה הםיסא
ל ם י פ א -למה הביא את הרישא ? כאן שהוא צריך אולם
מדלג״ הוא כמה ״ועד במשגה לסגיהם היה שלא יוצא מן הירוש׳ לזד, ונוסף
)־משנה(. ב ת ו ר ה מ ד ל ג י ן ואין ב נ ב י א מ ד ל ג י ן ע״ב: עד, , ד ״ ס במגילה וכר:
מ ו ת ר )תום׳ מ ג י ל ה ס ״ ד בנביא ואין מדלגין מגביא לגביא ובנביא ש ל שנים עשר מדלגין
מדלגין אין ל ג ב י א וכו׳( מנביא מדלגין ואין בתורה מדלגין ואין א י ב נ ב מדלגין יח:
אחרי מות והא חנינן קורא וכר. ברבים םסר תורה שאין גוללים ר׳ ירמיה וכו׳ בתורה
)במ״ם פי״א אחא ר׳ אמר איכן עד מ ם וכו׳. בעשור .שנייא היא שהוא סדרו של ואך
כגון סרשת ב נ ב י א מדלגין היכן עד כלומר גדול. יהוידע כהן פרשת יוסי( כגון ג:
מ ג י ל ה ס ״ ג )פ״ד( א ותום׳ כט א במגילה הגזכרת שקלים סרשת הסטרת והיא יהוידע,
ק ו ר א י ם י א יז שהיו מ ד ל ג י ן בה, (157 מ״ם מילר, י א -י ב .ועי׳ )מ״ב הכהן״ ״ביהוידע
מ ת ח י ל י ם י א יז ו ה א ש כ נ ז י ם י ב א(. וקורים מי״ב א ולהלן )הספרדים ומדלגים
וכר. מ ד ל ג הוא כ מ ה ועד במשנה יוצא ,ש ל א היה לפניהם כבר מכאן והנה
שכן ם״ז .כ ב א(. <= ס ו ט ה םע״א -רע״ב מד ם״ז, יומא מירוש׳ יוצא כן גם מזו וחוץ
מדלגין מגילה(. )משנת בתורה מדלגין ואין בנביא מדלגין ת נ יגן ת מן שם: אמרו
ת ו ם ס ת א כ א ן ו נ ס מ כ ה במגילה(. )כמו וכר לגביא מנביא מדלגין ואין בנביא
בירוש׳)עי׳ לעיל ״תנן התם״(. ב״תמן תנינן״ .כרגיל שלפניה מצויינה והמשנה ל מ ש נ ה ,
שהיסיסא״ ה ״ ס י ס א ״ ־ ־ סימן הוא, מםיימין את ואין ב ר י י ת א שהם מסמיכים לה וכיון
953
כלל. להם לא היו ידועות של הבבלי ו ה ב ר י י ת ו ת במשנה, לפניהם ל א היתד, ו נ ל ש
מנה( כתובתה כהן אלמנת ואחת ישראל )אחת אלמנה מ״ה: פ״א כתובות (11
ד י ן ש ל נ ה נ י ם ה י ו ג ו ב ץ ל ב ת ו ל ה א ר ב ע מ א ו ת זוז ו ל א מ י ח ו ב י ד ם ח כ מ י ם . בית
גובין היו ב״ד של כהנימ )כלומר מאתים ולאלמנה ת נ י שם ,כ ה ע ״ ג : בירוש׳ י
1
א מ ד / ה ז ה כ ס ד ר נהנים ואחד אלמנת אחד אלמנת ישראל תני מאתים(. לאלמנה
תגבה לישראל כהן בת זו( את זו הסותרות את הברייתות מיישב )רבי יוסי ר׳ י ו ס י
גובה ,ב ת ישראל לכהן לא ת ג ב ה וכר• ששבטה
שאלמלי חולקות ולא הביא כלל א ת משנתנו, ב ר י י ת ו ת הביא איפוא שתי הירוש׳
החולקת מה ופליג )כלומר: ה ר א ש ו נ ה : שואל ממשנתנו היה אומר אחרי הברייתא היה
מין: אלא שזהו מנה׳ אחת וכר כתובתה ו ה ת נ י נ ן או היה א ו מ ר : ע ל ה מ ש נ ה ?>, היא
שרגיל בירוש׳ ,וא״כ לא היה לפניו ב מ ש נ ת נ ו :א ח ת א ל מ נ ת וכר. חורן, תני-תגי
במ״ב )כמו בתולה להקדים צריך היה שהרי אינו יפה, במשנתנו הסדר ואמנם
ומ״ד> ו ל ש נ ו ת א י פ ו א ת ח י ל ה :ב י ת ד י ן ש ל נ ה נ י ם ו כ ר ,ו א ח ר י ו ! :ו ב א ל מ נ ה [ א ח ת א ל מ נ ת ו כ ר .
א : יב וכר, ישראל״ אלמנת ״אחת במשנתנו כבר היה לו כ נ ר א ה הבבלי אבל
ת נ ן והא נ ן כתובתה מאתים נהנים אלמנת( )מ: ואלמנת שבירוש׳( )הברייתא ת נ א
שתי תקנות הוו וכר. אשי רב אלמנת ישראל ואחת אלמנת נהנים כתובתן מנה אמר אחת
ואפשר תירץ רק את הסתירה )רב א ש י ה ס ב ו ר א י ם כן לסחות בזמנם ש ל ואם
ר א ש ו נ ה מ ב ר י י ת א ל ב ר י י ת א כ ב י ר ו ש ׳ ( היתד ,כ ב ר ה ו ס פ ה זו ב מ ש נ ת נ ו .א ל א ש א ס ש ד ששאלו
ה ו ס פ ה זו שהכניסו אבל אחרי א ח ת וכר, ו ה ת נ י א התלמוד היה כאן: נוסח שבעיקר
)וכיוצא בו רגיל בנוסחאות(. ת נ ן ו ה א ב ן ב מ ש נ ה -ה ג י ה ו :
)מפני דמיו את שיטיל בבירה שבנאו הגזול המריש ועל פ״ה מ״ה: גיטין (12
בכל וליתא בעדיות ס״ז מ ״ ט לו ופ ומי״ר בד״נ וכר ״מסני״ -ל י ת א ( ם ה ש ב י תקנת
הברייתא נכנס מתוך צ ה א <״תנן״>. סו ם ע ״ ב . ב״ק שבבבלי בציטאט אבל הנוסחאות.
ב״ק רפ״י ,ב ב ל י גיטין נה א וירוש׳ גיטין שם .מז םע״א. תום׳
נדרים פ״ב מ ״ ב :קרבן לא אוכל לך וכר לא שבועה לא אוכל לך אטור. (13
ג
וכו׳ אוכל לך ]אסוזר > שלא שבועה ת נ י נץ לא ו ל מ ה לז ע ״ ב : שם בירוש׳
מ ״ ח אסור וכר. ל (2ל ך ד ב ר י ח כ מ י ם ) ל ע י ל ס ״ א כ ו א [ ש ׳ ר מ י מ ן נ ר ב ס ו
הקרכן ק: הקרבן! כקרבן הקרבן לו: ובנמק״י, הראש בפסקי וכ״ד, הקרבן, כקרבן
,״ ״ )לענין « ת י ( , ד יבמות ס״ב, ׳ ר ו ש י ב לבריית !.זי לגמרי בלשונה ישנה (1ברייתא דימר,
954
באומר יהודה לר׳ חכמים מודים להקשוח :והתניא ובבבלי יג א הוסיפו ע ו ד כאן: גם
בחיי ש ל א נ ד ר זה א ל א שאוכל לך שמותר חטאת והא מנחה והא קרבן והא עולה הא
טעמא מאי הקרבן"> דאמר והא קרבן ה א דאמד )״ברייתא״( הא קשיא לא קרבן,
שיישבוה אצל איסוא את הסתירה בדרך יישבו הבבלים חיי קרבן קאמר. )״דברייתא״(
ב .י ג ב ( ,ל ח ו ל י ן <שם> ,ל א י מ ר א ) י ג א ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 622ו א י ל ך . ״לקרבן״)יא
ע מ א כל ומנחה כר. עולה קרבן האומר אמרו: ע״א לז םס״א, בירוש׳ אבל
האומר קרבן ר׳ י ו ד ה א ו מ ר קרבן. מ ה םליגין אסור. כקרבן מ ו ת ר ה ק ר ב ן מ ו ד י י
ולא והוא אסור. כקרבן קרבן כאומר א מ ר י ן 1האומר[ והוא מותר .ורבנין הקרבן כאומר
לסניהם כלל במשנה ה י ת ה ש ל א ואין ססק כקרבן קרבן״. ״הקרבן כלל בםיסא נגעו
״הא אין בוודאי שכן הקרבן: בברייתא: גם להם והיה הרישא את אלא סירשו ולא
הבבלית אלא כתיב מלא של ״הקרבך. של הברייתא קרבן״
קרבן עולה מנחה באומר יהודה לד׳ חכמים מודים וכי״ו: ם״א ב דסו׳ ובתום׳
ש מ ו ת ר וכו׳ ,ו צ ״ ל ב ו ו ד א י :ה ק ר ב ן . תודה ושלמים שאני אוכל לך חטאת
שם(. להלן <עי׳ כחולין״ החולין ״חולין בסגנון שנשנית ברייתא בוודאי וזו
במשנה. ו נ ו ם ס ה
ביום לכהן ומתנות ח ל ה אומרים אין מוליכין שמאי בית ביצה ס״א מ״ו: (15
בין שהורמו מ א מ ש וכר. טוב
חלה ,מ פ נ י ח ל ה שהורמ׳ ביום טוב. ת נ י נ ן <לא> ו ל מ ה שם .ם רע״ד: בירוש׳
ה ל ש ע י ס ה ב י ו ם ט ו ב מ פ ר י ש ח ל ת ה ב י ו ם ט ו ב וכו׳. ד ת נ י )עי׳ ת ו ם ׳ ס ״ א יד( כהדא
<עי׳ ג ל י ו ן א פ ר י ם ( תנינן״ ,היה בירוש׳ לפני הרשב״א בחידושיו ל א ״ולמה כך,
שבירוש׳ בציטאט שישנו ואע״פ בה ״חלה״. גרםו משנתנו נאמרו דברים אלה ולא ועל
ם ע ״ א ״ -ה צ י ט א ט מ ו ג ה ע ״ ס נו׳ ה מ ש נ י ו ת .כ כ מ ה צ י ט ט י ם כ א ל ה שבירוש׳. ס״ד ,כד דמאי
אח״כ שהרי המשנה בעיקר ״חלה״ היה במשנתנו שלא מוכיח, משנתנו ולשון
(1חרייץ גשמ״ק :הקרבן -חא קרבן! ״רי׳׳ף׳׳ ,רמב״ן ,מ נ ״ י )בשמ״ק( ,ריטב״א ונמק״י :הא
קרנן -הי קרב!•
( ״אומר״ ליתא בכ״י ר. X V472].3 תרביץ
955
״ ב ל א מזין״, ״בלא וליתא במשניות. ומשם ׳ ו ם ד במב״ב ל ו י ה -כך ל א ב ״ ״ • ״ ״
כ י מ ובגמרא ולו וק וב )ונר עי״א( וכ״י י ד ו ש ׳ ו מ י ״ ר ו מ ב ״ ב מ ו ר ש ״ י וע״י. נ ״ ד ב "L
ו א ו ׳ פיםקא: עריפתה של עגלה״( וכר זקני ״ת״ר וכל ה ב ר י י ת א )אחרי מ בכ״י
לא, ת נ א בע״י: ב ל א מזונות וכר ,ו כ ״ ה ופטרנוהו לא בא לידינו תנ׳ לא. ו נ י ד י
ואף ש(0 נמחקו )ובחנם 244 פינקלשטיין הר ר״י פי׳ שופטים דםפרי ברייתא והיא
ורבנין ד ת מ ן״: כג סע״ד בשם ״רבנין שם. בירוש׳ אבל ב, סוטה לח ריב״ל בדברי
פתרין קרייא בנהרג לא בא על ידינו ופטרנוהו בלא הלוייה וכר. דתמן
)ונשלמה ו כ ר -ל י ת א בכ״י ק אומר שמעון בן אלעזר ר׳ מי״ג: סוטה פ״ט •(17
א ט מ בבבלי וכן ״תני״ וע״י ומאירי ,והובאה כולה בירוש׳ שם ,כד סע״ב ,בשם בגליון(
״ ו ח כ ״ א ״ )ועי׳ ל ה ל ן ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :וחכ״א( ,ו ת ו ס ס ח א ה י א )חוץ מ ן ״ ו ח כ ״ א ״ ו כ ו ׳ ( עד
ב .ו ע י ׳ ל ה ל ן ״ ה ו ס פ ו ת ש ב ס ו ף ה מ ס כ ו ת ״ ס י ׳ .5 פט״ו
לו נותן אלא סלע לי תן לו יאמר לא מסלע בטל היה מ״ט: פ״ב ב״מ (18
בטל. כפועל שכרו
)ומחקו רש״ל(, ב מ ש נ י ו ת ) מ ד ״ נ ו ל ה ל ן ( ,ב מ י ״ ר ו ה ו ׳ ל ו ,ב .567ב ב ב ל י ב ד פ ו י ״ י כך
,568 בכ״י ב ״בטל״ וליתא צ ב ג. וה״ג ד״ו ל א ב. שבדפר ובפיםקא ורי״ף, רא בכ״י
במשנה ובדא״ש כ ״ י ה )מ ח ס ר ג ם כ פ ו ע ל ( ב מ ש ג ה ,ו ל י ת א ב ס י ם ׳ ב כ ״ י פ ל ו ׳ ו ר ״ ח . בבלי
ופיסי ,וכן ב מ ״ ש ב ש ם ״ ס פ ר י כ״י״.
(
)וכבר ב ט ל כסועל )ונותן לו שכרו( • ת נ א היא בגמרא ל א ב : ו ב ר י י ת א
א ת ש ל אביו. מניח
נ ו ש א י ן ורבו אביו א ״היו ג שבדף ל ב מ ש נ ה ב כ ״ י מ .ה ,ו ר ב ,ו ה ס י ס ק א ליתא
רבו, ו א ב י ד ת אביו א ב י ד ת ב כ י ״ י מ ,פלו׳ ור« ,ו ב מ ק ו מ ה : א י נ ה וכו׳״, מ ש א ו י
נ ו ש א י ן ורבו( )קרי: ו א מ ו א ב י ו ( תגא )קרי: ת נ י א ס י ס ׳ זו ב כ ״ י ר ב : ואחרי
ב ב י ת ו ר ב ו א ב י ו א ב י ו ל ש ת א ח י נ מ כ . ח א ו ן ב ר ת א מ נ י ח מ ש א ו י
ח כ ם ת ל מ י ד אביו היה אם אביו ת א פודה ו א ח ״ כ רבו את סודה ה ש ב י
ת ״ ר ר ב ו וכי׳• רבו. סודה ו א ח ״ כ אביו סודה
אינה וכו׳, משאוי נושאין ורבו היה אביו שלסנינו: שהפיםקא איפוא וברור
לעיל(. )עי׳ במשנה כבר שמצאוה מפני הסופרים. ע״י שנתקצרה ברייתא אלא סיס׳
שכתב: ס״א(, )נר ד ׳ כ ל ל ד ׳ ח ״ ב י ׳ רע״א ם מנוה״מ בעל במשנה גם לסני היתד, ולא
956
נ מ י ו א ב ד ת ר ב ו וכו׳ ו א מ ר י נ ן אביו אבדת מציאות במציעא פ׳ אלו ששנינו כמו
ב
ש ס ע ל ה ה י ו אביו ורבו נושאין משאוי ו כ ר )כעין כ ״ י ר (.
פודה א ת אביו פודה א ת רבו ואח״כ א ב ל ג ס ה ס י פ א :היו אביו ורבו בבית השבי
ו א ם ה י ה א ב י ו ה כ ס ס ו ד ה א ת א ב י ו ו א ח ״ כ ס ו ד ה א ת ר ב ו ־ א י נ ה ב כ ״ י ה )ונוספה בגליון(.
המשנה שהעתיק את כל והרא״ש בד״נ, וכו׳ ־ אינו ג ס אביו ח כ ם והסיום :ואם היה
ש ל ס נ י ו ל א ה י ה ״ כ ך )ד״ם(. ״משמע א ל ס ם ז•ל. כ ך ה י א ג י ׳ ר ב סיים: כלםנינו,
מ ב ר י י ת א ש ל ס נ י נ ו ) ו ע י ׳ תום׳ הוריות פ ״ ב ה .י ד ו ש ׳ ש ם ,מ ח ע ״ ב ובוודאי ש ג ם ז ה נוסף
ו ב ב ל י י ג א(.
957
רגיל אלא שזה שבשמיק(. ועי׳ גם תום׳ ה ר א ״ ש ת מ ה ו בו ה ת ו ם ׳ ) ב ע ״ ב ש ם וכבר
,(801 )לעילעמ׳ ה מ ש נ ה שעל ל ב ר י י ת א סיפא״, ״והאתני שאומרים: בתלמוד,
שבנדרים התוספת וכמו שקראו בשבועות כ ע״א את ו א י ן ז ו מ ש נ ה כ ל ל ) ל ע י ל ע מ ׳ .(803
<עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ (721ק ר א ו ה כ ך ג ם כ א ן • ״ברייתא״
מצויים״: ״שינויים עי׳ להלן וכו/ זה הכלל כל ה מ ש נ ה שבועות ס״ה מ״ו: •(21
הכלל• זה
כי היא, ב ש נ י כ י ״ י ב ,ו ת ו ס ס ת ליתא בשלשה, ההקדשות סנהדרין ס״א מ״ג: (22
במקדיש דתימר ההקדשות בשלשה .הדא ת נ י אמרו: שם ,יט םע״א, סנהדרין בירוש׳
המיטלטלין ערכין מהדא נישמעינה להקדש, מנה עלי הרי אמ׳ אבל אס השדה, גוף
)ועי׳ י ד ו ש ׳ מ ג י ל ה ס ״ א ,ע ה ע״ב(. בשלשה
הקדישות ב: יד הבבלי, לסני היה כבד אבל ההוםסה. לקוחה הברייתא ומן
מ ת נ י ׳ ד ל א כ י ה א י ת נ א ו כ ר .ל ע י ל ע מ ׳ .547 בשלשה.
לגדולה וכו׳ מ נ י י ן ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה היתד .ש ל ש ב ע י ם ו א ח ד סנהד׳ ס״א מ״ו: •(22
ע ל ו מ ש ה ישראל מזקני איש שבעים לי אססה שנאמר ואחד שבעים של שהיא
ד׳ יהודה אומר שבעים. ג ב י ה ן
אומר יהודה ״ר׳ בכל הנוסחאות .א ב ל ה ״ ד יהוםף אשכנזי מ ו ח ק )״דלא גרם״( כך
לסרש של ת י ק היו צ ר י כ י ם ט ע מ ו אחרי שהרי כאן, העיקר ז שכן ובוודאי שבעים״.
נשנו ל א )ודברי ת ״ ק ם״נ ששנינו בתוס׳ סוף כשם ש ל ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה החולק, טעמם
אמרו לו ה מ נ י י ן מן ע מ ה ן ו מ ש ה שבעים של סנהדרין אומר ר׳ י ה ו ד ה בתום׳!(
אלא כאן, מקומם שבמשנה-אין יהודה ר׳ דברי של ובצורתם שקול. דין בית אין
בלשון זה ואמנם כך היא שנויה ״ ס נ ה ד ר י ן ג ד ו ל ה היתד .ש ל ש ב ע י ם ו א ח ד ״ . אצל ברישא
שבעים. ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר היתד ,ש ל ש ב ע י ם ו א ח ד סנהדרין גדולה ד ת נ ן ג ע״ב: בבבלי
מ ק ו צ ר ו ת מ ש נ י ו ת כמה בבבלי ״ ד ת נ ך ואע׳׳ס שישנן בלשון שנויה שהיא ואע״ס
)לעיל עמ׳ - ( 7 8 2ה ר י כאן שייכותה ל ״ מ ש נ ה ״ מםוסקה ,״ ו ת נ ך אינו מ כ ר י ע שזו ה י א מ ש נ ה ,
ב מ ש נ ה . ש נ ו ם ס ה ה ו ם ס ה זו ע ל ־ כ ן ״ ת נ ך מ צ י י ן ג ם ב ר י י ת א ) ל ע י ל ע מ ׳ .(843 שהדי
ב ר י י ת א : מתוך ת ו ס ם ה עדותם בצידם ,אבל ברור שהן ושאין
ב ר כ ו ת ס ״ מ מ ״ א :ו ע ל ה ר ו ח ו ת .ל ע י ל ע מ ׳ .919 (23
שעות(, שבע אומד עד )ר׳ י ה ו ד ה כל היום מוםסין ושל מ״א: פ״ד ברכות (24
א : ( ה ת ו ם ׳ <כז וכך כתבו ברי״ף וברא״ש, וליתא בכ״י פריז, וב״נ, ובכ״י מ בד״נ ישנו
במשנה אותו שהגיהו ספרים ויש אינו במשנה ד שעות שאומר עד ר׳ יהודה שדברי
ו ל י ת א ב מ י ״ ר ,לו ,ס ,ב ו ה , אינו, ה י ש נ י ם ה ם ס ר י ם בכל ומיהו ב וה נוסף( )ב״י
: ב כ )מ״ש( ,וכן ר מ ״ ע ב ש ו ״ ת סי׳ ר׳ יהוםף אשכנזי ״שברוב הםסרים ל״ג ליה״ כתב וכן
הברייתא ומן המשנה המדוייקים. בססרי וליתא היא ב ר י י ת א יהודה כר׳ סיפא הך
שעות, ר׳ י ה ו ד ה אומר ע ד ש ב ע מוםפין כל היום ושל ס יםא אימא כז ע ״ א : שבבבלי,
,(801 )לעיל ע מ ׳ )ועי׳ ת ו ס ׳ ד פ ״ ג ( ,ו ״ ם י פ א ״ ל ב ר י י ת א ש ע ל ה מ ש נ ה ר ג י ל ב מ ש נ ה נוסף
להגיה הספרים ולמחוק ״ א י מ א סיפא״ ,כ ד ע ת התום׳ שם. ואין
התוי״ס בהו׳ שהכל. אומר על ה ח ל ב ועל הגבינה ועל הביצים שם ס״ו מ״ג: (25
. כ כ ת ל ״ ג ,ו א י נ ו ב ד ״ נ .מ ב ״ ב ו מ י ״ ,לו .פ ,ה וב ,א ב ל ל י ר מ א הוסיפו ,ו מ ״ ש
ר א ״ ם : ן י ל, ג ב
מ ש נ ה ו ל א ג ד ס י נ ן ליה. אינו
היא בבבלי מ ע״ב. ו ב ר י י ת א
958
יו׳
שנתבשלו קדשים ושל פיגול ושל נותר ח ת י כ ה ש ל )קדשי( ערלה פ״ב מט״ז: (26
<ר׳ לנהנים ומותר מצטרפין״( שמות )״ששני לזרים אסור רשלחולין״( החתיכות עם
מתיר לזרים ולכהניס(. שמעון
ר׳ מ א י ר אומר( אחד )בקלבון חייב ועל יד חבירו ע ל ידו שקלים פ״א מ״ו: (28
קלבונות. שני
.288 (2כיו״ג גירוש׳ םסח׳ ם׳׳י ,לז רע״ד :סבר רשב״ל וכוי ,לעיל עמ׳
אלא שהוא גורס :על י מ ש ל חגירו ,אבל זה אינו מתאים ללשון משנתנו ,שהיה לו לומר: (3
• 959
הידוש׳ ולא היתד ,ל פ נ י שם ,מו ע״ב(, התום׳ פ״א ח )ידוש׳ תוםםה ע״ס והשאר
אמרו )רש״ס( tש כ ן כר״מ״ ד ס ת ם לן ת נ א •דבירוש׳ אמרי׳ דמתני׳ ר״מ היא מ ש מ ע שם
אע״ש דרבי מאיר אמר מאיר מתניתא דרבי קאי>. א פ )א י
ם אילו חייבין בקלבון כו׳ שם:
ת נ י הבבלי: קולבנו תורה ,ובירוש׳ שבדםו׳ תורה, ששקלו( )שרי״ד: שקלו ש א י ן
א׳ קולבון א׳ וכר( קולבון תני וכן נכון אלא שכאן 1״ ל : ב ק ו ל ב ו ן ) ל י ת א מ. חייבי׳ אלו
קולבונו כך ששקלו תורה כשם אומר שני קולבנות מתניתא דר״מ היא דר״מ אמד ר״מ
ואף ס י פ א ״ נ ת ן ם ל ע ליטול ש ק ל ״ ר׳ מ א י ר היא ,כ מ פ ו ר ש בידוש׳ ותום׳ שם. תורה.
יומא פ״ו מ ״ ח :ר׳ י ש מ ע א ל אומר והלא סימן א ח ר היה להם לשון ש ל ז ה ו ר י ת •(28
קשור על פ ת ח ו ש ל ה י כ ל וכו׳ )עד סוף המשנה(. היה
י ה ו ד ה ר׳ א מ ר ועוד ב מ ב ״ ב מ ול ,ק ו פ וב ו פ י ז ׳ ז ד ״ נ ו מ ב ״ ב א ״ פ ו ה : ליתא
המשנה ם״א אינו בגירםת מיש: מ ש נ הז א י נ ה ר׳ י ה ו ד ה ל י ר מ א :ועוד א מ ד והלא!
כתב וכן ה י ה ל ה ם וכו׳ סימן אחר והלא יהודה א״ר ואית דגרםי ועוד ברייתא שהיא
בידי המויס שוואגר( )שראיתי הרימ עם תימן ובכיי אחד. בםפר שמצא יהוסף היד
״ ב ר י י ת א ר׳ י ש מ ע א ל י וכר ,גם ה ב ״ ח בהגהותיו ר ש ם עליה :ב ר י י ת א ה י א . ליתא ,ובגליון:
קשר חציו קשר בסלע וחציו מה היה עושה חולק לשון של זהורית שנינו: ובמ״ו
וכן המשתלח. שעיר בראש של זהורית קשר לשון ובס״ד מ״ב: קרניו וכר, שתי בין
ומתוך וכר. דמשתלח שעיר בראש מניין שקושרין לשון של זהורית פיט מ״נ: בשבת
) י ו מ א ם ז א( ו ד ב ר י ר׳ א ל ע ז ד ה ק ס ר )שם( א נ ו ל מ ד י ם ש כ ך ה י ו ע ו ש י ם ״ ב ר א ש ו נ ה ״ : הברייתא
ה א ו ל ם וכו׳ ה ת ק י נ ו ש י ה ו ק ו ש ר י ן א ו ת ו פתח על בראשונה היו קושרין לשון של זהוריח
בסלע וחציו בין קרניו .ובשקלים פ ״ ד מ ״ ב ליתא •ולשון שבין קרניו״ ב מ ש נ י ו ת ד ״ פ . חציו
לולביהן את אוגדין שהיו ירושלים באנשי מעשה אר״מ מ״ח: פ״ג סוכה (29
ש ל זהב )אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה(. בגימוניות
ומ ב ב״י בגליון במינו( ונוסף ר א י ה )משם ס ב מ ב ״ ב ובמשניות ובמי״ר, כך
ברי״ף וכר,וכ״ה מ מ י נ ו ר א י ה מ ש ם ממינו( ו ב ד ״ נ :א מ ר לו ר׳ י ה ו ד ה ראיה )משם
מ״ש מ ו ב ורי״ד .וכן מ מב״ב כ״י ״משניות פיזרו״, ה ,ב, ל ל לו. כ ןלי״א ז < ״ ו א ן ש ״ א ו ן
960
הבהמה את ומנהיגין שבבבלי: בברייתא גם העיקרי הנוסח היה שכך ואסשר
וצ״ל במוקצה וע״כ תמהו שר״א בר״ש חילק על אביו אוסר׳ ביו״ט ור״א בריש במקל
כאבוד. <דלא> בריש לימא ר״א כמה מן הראשונים(: לסני שנוסח שלנו כבר היה )אף
ליה( ,ו ה ש י ב ו ב ה א אסי׳ ר ״ ש מ ו ד ה ו כ ר )ולנוסח ש ל נ ו נ ד ח ק ו בפירושו(. )סבירא
ליתא בהו׳ סטור - .כולה המוציא גחלת לרה״ר חייב ושלהבת שם ס״ה מ י ה : (31
לו ,ס׳ ה ,ב ,ד י נ ו ד ׳ ש ו נ צ י נ ו ב ס י ׳ ה ר מ ב ״ ם ,ו מ י י ד ,ו ל י ח א ב כ ״ י מ ו ד ׳ ש ו נ צ י נ ו ) ו ה ו ם י ם ו ה
ע ״ ס רש״י( ,וליתא ברי״ף וראיש .ו ה מ א י ר י כ ת ב ב מ ש נ ה :ול״ג ה כ א ה מ ו צ י א ש ל ה ב ת בד״ו
חלוקה ורי״ף אין שם וירוש׳ ז״ל בנכ״י דילונזאנו ״וכתב הר״מ ורש״י גרים לה. פטור
״גם ה ״ ד יהוםף ז״ל מ ח ק ז ו ה ב ב א ״ הכא״, לה ד ל ״ ג לי נ ר א ה ה ב ב ל י מן גם זו
המוציא גחלת לרה״ר חייב ו ב ג מ ר א .ל ט א ,ה ב י א ו ה ב ר י י ת א ,ת ו ם ׳ ס ״ ד ז ,ו א מ ר ו : )מ״ש(.
שלהבת כל שהו המוציא ״ א מ ר מ ר ״ ( ו ה א ת נ י א )תום׳ ש ב ת ס ״ ט ד( )כמו סטור ושלהבת
<כ״ד .ב כ ל ד ם ו י ״ י ו כ ״ י מ ,ו ר ש ״ ל ה ג י ה * ד ת נ ן ״ ע ״ ם ר ש ״ י ! ( ד ת נ י א וכר אלא הא חייב
מהר״ם שהביא הבבלי מן הראיה וכו׳)וזהי לה משכחת היכי פטור שלהבת המוציא
חייב לד ה ״ר גחלת המוציא דת נ יא הא ובברכות נג א בכ״י א״פ ופריז: לונזאנר.
ה ב ר י י ת א . ע״פ ת ו ם פ ה פטור וכר .וזוהי ושלהבת
961
ש ל א יוצא וגם מכאן תיבעי לך וכר. ועדיין ( ״ ת פ תנור )״דהיינו פי כמלא בברייתא״(
ל פ נ י ה ם ב מ ש נ ה )מ״ש וד״ס( .ובירוש׳ לא פ י ר ש ו כלום. היה
פ ״ ט )כלים עם ״כמלא פי מ ר ד ה ״ שנחלף לו ל ת נ א ד ב ר י י ת א ״ כ מ ל א תנור״ ונראה
) * ו א פ ו -ב ת נ ו ר אחד״(. פת ו ה מ ש נ ה כיוונה ל מ ל א תנור מ״ז>,
פוםקין )יצא ה ש ע ר השער אין פוםקין על חפירות ע ד שיצא פ״ה מ״ז: ב״מ (34
בשער)!> אלא משובש: אלא שבו ד״נ, )למן כך במשניות לזה י ש לזה(. שאין ואע״פ
א ע פ ״ י וכר( ו מ ב ״ ב . פוםקיץ
ולירמא, ושני כי״י ב )ושם ״ :י צ א :״ בתור ס י מ ן לם״א(, ל י ת א ב מ י ״ ר ,לו ,פ אבל
כ ״ י מ וה ) ״ ו א ע ״ פ ש א י ן ל ז ה י ש ל ז ה ״ א י ן ג ם ב כ ״ י פלו׳( .ו כ ן מ ח ק ו ה ״ ד י ה ו ס ף . מב״ב
ה ש ע ר יצא השער עד שיצא אין פוסקין על חפירות ו ה ת נ י א ס ב ב : ובגמרא
ד ל א משום ו ה ת נ י א דגרםי אית פוסקין. )מ וה( א י ן ו חת ג ן וכתבו התום׳: וכר.
ב
דגרםי )מ ו ה ו ר ( אית ספרים ) ע ב ב( וכן לקמן סוםקין השער יצא במתניתין גרסינן
ולססריס לה וכר משכחת היכי פוםקין השער יצא ה א פוםקין וכר דאין מתני׳ אלא
ה א. ה כ א והתנן גרסי׳ במתני׳ יצא ה ש ע ר פוסקין ולא גרםי׳ לקמן דגרסי
שאומרים הוא רגיל במשגה ע י ק ר לה שיש ש ב ר י י ת א אמרנו שכבר אלא
להכריע אלו כדי טרמינים בידי ואין גם ל מ ש נ ה , ״תניא״ ״תנך .ומצד אחר בא עליה
שבזמנם אלא אבל ב מ ש נ ה ״יצא השער״(. ב ג מ ר א עב ב ״הא״, ב ר ה מ ש נ ה )ובכ״י בנוסח
ה ״ ע טרמינים אלו ע ל הסוסרים ו ה ח כ מ י ם כ ד י להוסיף ולהגיה במשניות .וכן ב ע ל השםיעו
שהיה שכשהברייתא מפורשת יותר מ ק ש ה מברייתא אע״ס ב פ ״ ב .א מ ״ ד י ב א( א ו מ ר )שער
שמשנה ל ה ק ש ו ת מ מ ת נ י ׳ :כ י ה א ד ס ר ק א י ז ה ו ג ש ך ו ה ת ג י א א י ן ם ו ס ק י ן כי׳)!( ו א ע ״ ג יכול
וכו/ לקמן ,אלא משום דלא מסיים בה בהדיא יצא השער סוסקין כדמסיים בברייתא היא
ב א ה מ ב ר י י ת א ש ב ד ף ס ב ב ,ת ו ם ׳ ס ״ ו א. ה ת ו ם פ ה
ל ז ה כ ד י בהן הטרקלין)״הקרמלין״( וכר עד שיהא ״ ו :ולא את מ ״א פ ב״ב (35
חולקין ואם לאו אין חולקין(. עליו ושמו )זה ה כ ל ל כ ל ש י ח ל ק לזה וכדי
ב כ ל מצאתי זה )״לא אשכנזי יהוסף ור׳ לירמא ב, ק, פ, לו, בהר אין כ״ז
ומי״ר ,ו ל י ת א ב מ ב ״ ב כ ״ י מ ,ה ובה״ג ,ר י ״ ף ר א ״ ש ו י ד ר מ ״ ה . הספרים״(,
ו כ ד י לזה כדי בהן אין : ו ו מ א א -ב ג י ן ל ה ל , ד ה ש ׳ י ל ב ב ה י נ פ ל ך י ה א ל ן
א י ת י ב י ה > )א״ס ור׳: וכר ת״ש דיגא דגול או אגוד רב יהודה אמר אית מהו. לזה
ואם חילקין עליו ושמי ל ו יחלק א ש כל( ה כ ל ל זה )מ ור׳ ו ד פ ר ל ו ב ל י ן ו ר מ ״ ה : כל
כל ת״ש בחידושיו כ״ י ש ם )ד״ם(: וכבר כתב הריטב״א בדמים, אותו מ ע ל י ן לאו
ומאן דנרים במתני׳ משתבש ,דא״כ היכי לא מדכרינץ היא ו כ ר -ב ר י י ת א יחלק שאלו
יהודה דרב סלוגתא מתני׳ וכר ותו ד ה א אםתם עד השתא ועוד היכי הוה םליג ר״נ לה
א ח בנום אבל אומר: כאן שערים ומאה א, א ע ״ו ד קרקעות, בחלוקת והעיטור
ל כ והכיאיתא בדמים אותו אם לאו מעלין א בתר שמע בתא ל י ת א ילן ד ע ת י ק א
א ק דמתגיתין פ א ומםו בדמים( אותו מעלין לאו ואם ל מ ע ל ה ו מ ו ג ה וכר. חולקין
כימין אית ליה י א ד ו א ם ל א ו ]אין[ ח ו ל ק י ן ש ״ מ ל י ת ד י נ א ד ג ו ד א ו א ג ו ד דקאמר פריך
לחלוק. אוחו
962
למשנה הברייתא חשבו את במשנה ״הכלל• את שהוסיפו שאחרי אומרת זאת
ב ד מ י ם• א ו ת ו מ ע ל י ן לאו ואם גם ב מ ש נ ה : ור ובכ״י א״ם ״וכו״/ ע״י וקיצרוה
שם ש א י ן כל דבר כללו של ב״מ סי״א ט : ש ב ת ו ם ׳ ה ב ר י י ת א זו ה י א ואולם
האבולום, )אגור: איבולים את חולקין אין לחולקו. רשאי אינו עליו קרוי הראשון
שבנוסחאות המשנה( ע ד שיהא בה , D o p p e i m a n t e l , aboiia, apoUa,״ ה מ ל י ת ״ apoXog
הסחות וכו׳)הברייתא שיעור לזה וכדי שיעור לזה ,א מ ר א ח ד מ ה ם לחבירו טול א ת ה כדי
בידו ה ד ש ו ת ע ל י ה ם קרוי ה ר א ש ו ן ש ש ם ה ד ב ר י ם כל ו ש א ר ב/ יג שבדף
ל א נזכר ב ת ו ם ׳ כלל(. )״עילוי*
לזה כדי שיהא בהן ח ו ל ק ת על המשנה ,שהמשנה אמרה ״עד הברייתא ובאמת
לין״!(. ע ב״ש ו
מ א ת הכל ב״שם הראשון״, תולה ״כדי שימוש״ ,והברייתא לזה״, וכדי
זו י ש ת ו ם ם ה ש נ י ה : ובמשנתנו
באש למולך ויעביד הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור (39ש ם ס ״ ז מ ״ ז :
חייב ע ד שימסור אינו למולך מסר באש ולא העביר באש, העביר ולא למולך )מסר
( 3
ונמק״י. ויעביר באש( .ליתא במב״ב בכ״י מ וקהירא ופלו׳ למולך
גדולה בעיני שמחק הר״ר יהוסף זיל (1והתימה שתמה בעל מ ״ ש ע ל ר ׳ יהוסף אשכנזי )״ותימה
הספרים*( אינה איטוא תימה. שיתלק וכו׳ וכתב ל א מעאתי זה ב כ ל מלות זה הכלל כל
?96
לקוח הכל ואמנם פסוקים, בלא הלכה מדרש ולשון לשון. יתור הוא ובאמת
םע״ >:ב כה ס ר ש ה י ג )ידוש׳ ס נ ה ד ר י ן פ״ז, ש ב נ מ ר א ס ד ב ,ו ם ס ר א ק ד ו ש י ם מ ב ר י י ת א
3 ח י י יכול י ה א העביר ת י ל לא תתן ,מ ס ר למולך ולא מסר יהא חייב ה ע ב י ר ולא יכול
למולך מסר מסר למולך באש ולא העביר ״ א ם במ״ש: וכבר הביא ל ה ע ב י ר וכר. ת״ל
העביר באש ,מ מ ש כלשון הברייתא. ולא
* (39ב ע ד י ו ת י ש נ ן ת ו ס ס ו ת ש ל ה ל כ ו ת ש ל מ ו ת ,ש נ כ נ ס ו ב ע ד י ו ת מ ת ו ך מ ש נ י ו ת מ ק ב י ל ו ת :
מתירין -ל י ת א שני וכו׳ ו ח כ מ י ם מעשר עדיות פ״א מ י ט :הסורט סלע ממעות א(
לקוחה וכולה ור׳ י ה ו ם ף א ש כ נ ז י מ ח ק ו ע ל ־ ס י ס ״ א , )ונוסף בגליון עי״א>. מ ולו וס בכ״י
פ״ב מ״ח. ממע״ש
ש ה י א כ ו ל ה ש ל ש ו ר ה זו ש ב ע ד י ו ת , למסגרת כלל מתאימה אינה מ ״ ט זו ואמנם
שכולה אלא והראב״ד(, נדחקו רש״ס )וכבר ב ״ ש -ב ״ ה ו ש מ א י של מחלוקת שורה
(
מאוחרת ' . תוססת
ש כ ח ה א י נ ו אומרים ב״ש ה ש ד ה ש ל ק ב ק ב וכו׳ עומרי כל שם ם״ד מ״ג: ב(
א ו מ ר י ם ש כ ח ה .א ב ל ב פ י א ה פ״ו מ ״ א כ י ״ ל )והוגה עי״א( וס )והוגה( ולו ו ה )והוגד,(, וב״ה
שם נוסחת הירוש׳ ש כ ח ה ,וזוהי א י נ ו ובית הלל אומ׳ ש כ ח ה שמי אומ׳ בית ועוד:
פ״ד מ״ד> ־ ה״ב ,יט סע״ב .מ״א ומ״ב שבפיאה תרי תנאי ,ומי ש ש נ ה במ״ב )עדיות ה״א
2
ש ם י ט מיחש׳ ויוצאת אף , S לב״ש במ״א ״שכחה״ ד,
רבי וכו׳ רבי ס נ ח ם ב ע א ק ו מ י האשד ,ש נ ס ל ו תמן תנינן )כתובות פ״י .ל א ר ע ״ ג ( : רע״ג
אלא מתני)תא( אתינן ליה לא אמר ב״ה. מקולי ב״ש ומחומרי ולמה לא תנינתה יוסי
הבקר אומרי׳ שמאי והתנינן בית וקל משני צדדין וכר. משני צדדין שהוא חומר דבר
ולבקר ולכלי׳ ו ש כ ח ו , ולגדיש לגסה סמוך שהוא עומר והתגינן אמר ליה וכר. לעניים
פ״ד ותניתה )בעדיות )״אינו ש כ ח ה ״ לב״ש( הוא קל לבעל הבית וחומר הוא לעניים הרי
ד״ס שאל שלא בפירושו. ורז״פ אחריו המשניות בגליון וכבר תמה רעק״א מ ״ ח יוכר.
הירוש׳ אלא שגי׳ וכי. במ״ג סיפא :כל עומרי השדה בעדיות שלפניה ממחלוקתב״ש
אחר, תנא משנת בדברי ב״ש שהיא ״שכחה״ כנוסח כי״ל ששנו זו ש ב פ י א ה במחלוקת
פ״א, )ידוש׳ ב י צ ה מ א י ר ר׳ שהוא משנת היתד ,ש נ ו י ה ל פ נ י ה ם ב ע ד י ו ת פ ״ ד , לא וזו
מ״א על־פי פיאה פ״ו של מ״נ סיפא המחלוקת בספרים ובעדיות נוםסה ע ״ ב וש״נ(. ם
1׳ , שלנו. בנוסח
בעדיות P י הר״ש פ נ ל ה ת , ה א ל ן מ ״ כ ב ת ן י ד ע ב n ל כ ^
פ ו לו בכ״י מ, אלו-ליתא ג ״ ע י ל א ר כ ן ן י ל ם ן פ ש ״ ב ן צ ל ן ן : ן ן ״ ם ^ ^ ג (
פ״א מ״ד ,וסיפא ״אע״פ שאלו מיבמות לקוחה וכולה ל״ג(, המשניות )בכל יהוםף ור׳
עד וכולה י-יא. תום׳ פ״א י ד א -ב , )יבמות היא א ל עז ר ר׳ וכו׳ -מ ש נ ת אוסרין״
964
ב י ר ו ש ל י ם .כך בכל הנוסחאות שלנו. ל ח ב י ת צר לי המקום שאלין ולא אמר אדם מעולם
במקדש נסים שנעשו מעשרה וזה א ח ד משנתנו: יומא כא א הביאו בבבלי אבל
ושאלו וכר. ע ש ר ה נימים וכר ולא אירע קרי לכ״ג ביוה״כ ולא נמצא פסול בעומר דתנן
מעולם ד תני א אחרנייתא במקדש איכא תרתי ב מ ק ד ש וסיים בירושלים, פתח עליה:
ה ר ו ח ו ת כל א פ י ל ו ה מ ע ר כ ה ו ע ש ן המערכה גשמים אש של עצי כ ב ו לא
וכבר העיר ר״ח מ מ ק ו מ ו . א ו ת ו מ ז י ז ו ת אין ו מ ג ש ב ו ת ב א ו ת ש ב ע ו ל ם
ש נ ע ש ו נ ס י ם ע ש ר ה זו ב ג מ ר א ש ב י ר ר ו א ח ר ו מ ש נ ת ג ו בע״ב: שם,
הרוח ה מ ע ר כ ה וכן לא נצחה ד ה א תניגן בה ולא כבו גשמים אש של נ ש נ י ת ב מ ק ד ש
ש ה י ת ר יתכן ולא שבירושלים נסים ב מ ק ו ם להו דחשבינן העשן עמוד את
וכ״כ ה ת ו י ״ ט שם .ש מ כ א ן מוכח ״ ד ל א ת נ ן להו ב מ ש נ ה כלל. כך שנויה ה מ ש נ ה ז י
איפוא )ונראה אבות במשנת נ ו ס ח א ו ת ב כ מ ה שם: ביומא ריטב״א וכן באבות״,
ומכאן תרתי הני עצמה במשנה גורסי׳ הנוסחאות היה כתוב לפניו כן a ב כ ל ש ל א
משום ל הו תני ולא בה קצר דמתני׳ דתנא במתני׳ וליתנהו היא דטעותא נראה
לא ב מ ש נ ה כ ת ו ב אומר: באבות שם לרש״י גם המיוחס סובא. ידיעי דהוו
ג ש מ י ם ולא נ צ ח ה הרוח ו כ מ ד ו מ ה לי ש ה ו א ש ב ו ש ד ה א ב פ ר ק א ק מ א ד י ו מ א קתגי להך כבו
ותפשוט ב ב ר י י ת א להו ומוסםיגן מ ש נ ה אגב גררא ולא קתני בה הני תרתי )כצ״ל(
חשיב להו בתלתא הפנים גרסינן להו ב מ ש נ ה והנך ת ל ת א עומר ושתי הלחם ולחם דלא
ל ה ו ג מ י ע ש ר ה .ו כ ן ב מ ח ״ ו : 539ל א כ י ב ו .ו ל א ג צ ח ה .ה ן כ ת ו ב י ן ב מ ש ג י ו ת .א ב ל ל פ י והוו
)נר א ח ר גצחה והא לא כיבו ולא מקשי׳ ב פ ״ א ש ל יומא ע ל ולא הזיק .ותו ליכא. שאנו
למדנו שניה(. קושיא ובתור אחרת. מברייתא והתני״. ליכא ״ותו ואצלנו לפניו, היה
דרכם ליכתב במשניות. שאין
שני את הוציאו ש ל א אלא הברייתא. את במשנתנו איפוא קבעו ה״תנאים״
באדר״נ בי אותה, שנו ת נ א י ם שני שמשנתנו נראה ואמנם ש ב י ר ו ש ל י ם . הנסים
המוסר שבם׳ הנכון )כנוסח ב י ר ו ש ל י ם לאבותינו נשנו ״עשרה נסים שנעשו רפל״ה
עשרה ביחוד ונשנו משנתנו. של הנסים שם שני ונשנו בהערותיו( שכטר ועי׳ ,152
)וכן ב נ ו ״ ב פל״ט(. ש ב מ ק ד ש נסים
כבוס במקום טעונין העור ואחד השק ואחד אחד הבגד סי״א מ״ד: זבחים (41
קדוש(, במקום בכלי נחושת ושטיפה )ימריקה קדוש במקום חרם כלי ושבירת קדוש.
חומד בחטאת מקדשי קדשים. זה
ה״ר יהוסף וכתב: פ ו ב ׳ כ י ״ י ב ,ו ל י ת א ב מ ב ״ ב כ ״ י ק ,ו כ ן מ ח ק ו ב ד ״ נ ,לו, ליתא
ה ס פ ר י ם ל א מ צ א ת י זה. בכל
ו ש ט י פ ה ישנן גם מריקה המשנה שהרי מעיקר מוכיח שאינו ״זה חומר״ וכר גם
ע״פ הברייתא שבגמרא צד ב: תום פה. ק ד ש י ם )עי׳ ר ש ״ י ותוי״טז .א ל א ש ז ו ה י בקדשי
במים .אבל ב ס פ ר א ושטיפה בכלי נ ח ש ת מנין ת״ל ואם בכלי נ ח ש ת ומורק ושוטף מריקה
ו מ ס י י ם )ח( :מ כ א ן א מ ר ו ב ג ד ו כ ר )מ״ה ומ״.0 אינה, פיו ז צו
המולק מן העורף מליקתו השוחט מן העורף שחיטתו סםולה חולין ס״א מ ״ ד : (42
כשרה) .השוחט מן ה צ ו א ר ש ח י ט ת ו כ ש ר ה המולק מ ן ה צ ו א ר מליקתו סםולה( ,ש כ ל העורף וכר.
וכן מ ח ק ו ה״ר יהוסף היא. ותוםסה ב ד ״ נ ,לו ,פ וב ,ר י ״ ף ו ר א ״ ש ד פ ו י ״ י , ליתא
ו כ ת ב :ב כ ל ה ס פ ר י ם ל ״ ג זה.
(43ש ם פ ״ ג מ ״ ה :א ח ו ז ת ה ד ם ו ה מ ע ו ש נ ת ) ו ה מ צ ו נ נ ת ( ,ל י ת א ב ד ״ נ ,ל ו ,פ .ב .ו ב ר י ״ ף
965
הברייתא שבגמרא, מן ו נ ו ס ף ״ברייתא״. בשם מביאה בסירושו והר״מ קושטא» ד׳
ב )תום׳ ס ״ ג יט( ,כ י ב נ מ ר א ב כ ל כ י ״ י ,ה ״ ג ,ר י ״ ף ו ר א ״ ש :ו ה מ ע ו ש נ ת ו ה מ צ ו נ נ ת . נח
פותח ט ס ת יאיץ ב י צ י א ת ה מ ״ ב ־ מ ״ ג :תיבת המגדל יש בה םותח אהלות ס״ד (44
לצאת הטומאה שדרך בבית מ ה שבתוכה טהור טומאה הבית טמא, בתוכו טומאה טפח
ד ר כ ה ל ה כ נ ם ) .ר׳ י ו ס י מ ס ה ר מ ס ג י ש ה ו א י כ ו ל ל ה ו צ י א ה ל ח צ א י ם א ו ל ש ר ס ה ב מ ק ו מ ה ( . ואין
הבית בתוכו טומאה )״וםתחו לחוץ״( לחוץ ונסתח הםתח בתוך )״המגדל״( עומד היה
ש ד ר ך ה ט ו מ א ה ל צ א ת ואין ד ר כ ה להכנם. ט מ א טומאה בבית מה שבתוכו טהור
ו ק ת נ י בחולין ק כ ה ם ע ״ ב ה ו ב א ה מ ש נ ה ב׳ כלשונה ב ס ס ר י ט שלנו ,ו א ח ר י ה : והנה
העמידה בסתח וסתחה לחוץ טומאה בתוכה הבית טהור טומאה בבית מ ה ש ב ת ו כ ה ם יסא
מ ט ה ר ק א ט הוד י ר׳ יוסי מ ט ה ר ,א ה י א א י ל י מ א אסיסא ת ״ ק נמי עלה ותני סהור
ש ה ג י ה אלא רש״י׳ של בםםרו היה וכך )כנו׳ כ ״ י מ וקאמר א ר י ש א לאו א ל א
משום ואי לצאת הטומאה דדרך משום אי טמא הבית בתוכה טומאה ת״ק כלסנינו(
להוציאה הוא יכול לצאת דרך טומאה ר׳ יוסי ד ק א מ ר ת וקא״ל טמונה בוקעת דטומאה
וכר. לחצאין
״ולא גרסינן לשון י ם ה כלל(׳ )שאינו ה ג י ה כ ל פ נ י נ ו :א ל א ד ק א מ ר ת ״ ק וכו׳ רש״י
מטהר״. יוסי ור׳ בה תנן ב ה ד י א לאו ארישא דהא ברישא אלא
לחוץ וטומאה ה -ו שנינו :היה עומד בתוך הסתה ונםתח בתום׳ אהלות ס״ה אבל
דרכה לצאת ואין שדרך הטומאה טהור, בבית מה שבתוכו הבית טהור טומאה בתוכו
אוהלים סתיל או מ כ ח להציל מכח צמיד אימתי יפה כח א מ ר ר׳ יוסי כן ה ל כ ה . ליכנם.
מ צ י ל הוא מ כ ח צ מ י ד סתיל בגולל )כחבית ש ב א ה ל ו ת םט״ו מ ״ ט ש ע ש א ה גולל לקבר( אם
ע״י אוהלים. ק״ו
)ור״ש וםסרים ובבבלי שבתום׳ ו״טהור״ אסיסא, רבי יוסי שנויים איסוא דברי
וכו׳, מטהר״ ״ר׳ יוסי במשנה לסניו שלא היה יוצא התלמוד דברי מתוך אבל
שבבבלי. בציטאט גם אח״כ ונוסף נוסף במשנה היא ,ועל פי הברייתא שברייתא אלא
עוד. וכאלה
)עי׳ ל ע י ל ( : ו ה ב ר י י ת ו ת ה ת ו ס פ ת א
)״משום״( כ ב ו ד משם שהיא ]מה אם נעילה מק״ו ורקיקה פ״ט מיה: ברכות א(
הרמב״ם ד׳ שבפי׳ במשנה ב״ה ב ז י ו ן ד י ן הוא.1 משום שהיא ליכנם בה רקיקה אסור
ש ו נ צ י נ ו ,לו ,פ ,מ ב ״ ב כ ״ י א ״ ס וסריז.
מקסנדריא, יליף )״דקיקה״( ממנעל ואת א מ ר ת ת נ א ב: בבלי סב היא, וברייתא
ס״ז יס ,
( )תוס׳ וכו׳ מנעל ומה ורקיקה מק״ו ממנעל וכו׳ לא יכנס ד ת נ יא היא מאי
בטעות, הן שבאמצע )הנקודות ת נ י מ ב ר י י ת א : הובא ע״ג, יד שם, בירוש׳ וכן
בתוספתא(. שהכל
966
]לשון E 1.41 קנט׳ וכו׳-בקטע הביכורים את מעלין כיצד מ״ב: פ״ג ביכורים ג(
ו ד ב ר ל מ ע ל ה נ י ת ץ ש נ ש מ ר ד ב ר ס ו ד ר ן צ ד כ א י ז ה -1168נוסף: חכמים,
חיטין נביהן, על אחר ודבר מלמטה שעורין נותן עושה הוא כיצד ח: פ״ב בתום׳
מ״ב: פ״ג )עי׳ ל מ ע ל ה ניתן וכו׳ ל מ ט ה ניתן שנשמר דבר שצ״ל: ונראה
אויר כל אלעזר בן שמעון ר׳ אמר ]כלל מ: בכ״י מ״ג סוף פ״ב עירובין ד(
עשרת בית ואפי׳ כורין חמשת בית אפי׳ וחצר מוקצה וסהר דיר כגון לדירה שתשמישו
יותר מותר סאתים בית שבשדות בורגנין כגון לאויר שתשמישה דירה וכל מותר כורין
)ב( ט. פ״ג תוספתא א׳ כב בגמרא שהובאה הברייתא והיא אםור.1 םאתים מבית
כל ישנין היו לא ירושלם מיקירי מ: כ״י בגליון נוסף מ״ז סוף פ״א ביומא ד(,
בכ״י אין יט ב ובגמרא חוטפתו, שינה תהא ולא הברה קול כה״ג שישמע כדי הלילה
היו לא ירושלים מיקירי שם: בר״ח וכן ירושלם. מיקירי קצרה: פ י ם ק א אלא זה
פירשו וכן ד״ר, ובע״י א״פ ובכ״י ב מ כ״י בגליון במשנה וכ״ה הלילה. כל ישינים
זמן שיגיע עד אותו ומעםיקין ב: יט שבבבלי, הברייתא מתוך היא הוספה אבל
מעסיקין היו לא ת נ א וכו׳(. אותו ומעםיקין ול: מ ובכ״י מ , ב
בכ״י ליתא )וכו/ שחיטה
שישמע כדי הלילה כל ישנין היו לא ירושלם מיקירי וכו׳ בכנור ולא בנבל לא אותו
ישינין היו לא ט: פ״א תום׳ ה״תנא״, מן )הכל חוטםתו שינה תהא ולא הברה קול כ״ג
אף א ו מ ר ש א ו ל א ב א ת נ י א בהברא( לעסקו גדול כהן כנגד שוקדין אלא הלילה כל
זכר הבית חורבן אחר בגבולין גוהגין היו ו כ ך שם: )תום׳ וכו׳ כן עושין היו בגבולין
ראשונה ״תוספתא״ ולא היא, אחרת ו כ ר -ב ר י י ת א אומר״ שאול ״אבא וכו׳(. למקדש
סיםקא. שלפניו שמה איפוא מוכיח זה ואין ״תניא״, שוב אמרו וע״כ )״תנא״(,
ה ב ב ל י ת . במשנה כבר שהיתה אפשר אבל אינה, המשנה כי״י בכל
ביו״ט שנולדה בהמה : F o i 567 ב וכ״י בהר לו נוסף למ״ג מ״ב בין פ״א ביצה ו(
אסור. שהוא מודים הכל הביצה מן היוצא ואפרוח )״שמותרת״( מותרת שהיא מודים הכל
בהמה : F o i 567 ב ובכ״י בד״נ מ״ב פ״ד בעדיות אבל הנוסחאות, בשאר ואינו
־ אפרוח, עגל א(: פ״א ביצה תום׳ ע״ב )הא׳ שבבבלי ו הברייתות פי על ונוסף
נוסף: ב
מ בכ״י לילד. הבאה החכמה אף אלא בלבד אלו ולא מ״ו: ס״ב ר״ה 0
כתוב(. אינו בנ״א )ובגליון: ה ובכ״י )ליטול!( F0I 567 ב בכ״י הקטן ,וכן את למול והבא
הקטן את למול בא אף ת נ י ע״א: נח שבירוש׳ הברייתא סי על ה ו ס פ ה וזוהי
בימים לא אבל בלילות יין לשתות מותרין משמר אנשי מ״ז: ס״ב תענית ח(
ע ס ו ק י ן ש ה ן מ • נ י נוסף: ב
מ שבכ״י שלמה( )משנה ש ב פ י ם ק א במשנה
שבמשנה משמע י ז א( )ת״ר. עלה דאייתי מברייתא רבינוביץ( שהעיר אבל )כמו בעבודה,
ביום לא אב בית אנשי א מ ר ו מ ה ) ״ ו מ פ נ י בעבודה* עםוקין שהן ״מפני ליתא
967
ת ו ם ׳ פ ״ ב ג .ו ב מ ש נ ה ש ל פ נ י ה פ ר ק א י נ ו בלילה מ פ נ י שהן עםוקין )תמיד( ב ע ב ו ר ה ״ / ולא
968
אומרים וחכמים וכו׳ שתיהן אומר אליעזר ר׳ וכו׳ מכוון נמצא והשניה: וכו/
ב ש ו ת פ ו ת .ו ל א ה י ה לפניו ב מ ש נ ה ד ע ה ח ו ל ק ת ,ובתום׳ נגעים א ח ת ע ג ל ה י ב י א ו
פ ״ א יג שנינו :ואין עורפין ש ת י עגלות כ א ח ת ור׳ אליעזר אומר וכר.
הקרובה העיר והיתד, דכתי׳ דרבנין מה טעמא כג ע״ג: ומן הירוש׳ סוטה שם,
הירוש׳, במשנת מ ה ט ע מ א דר׳ א ל י ע ז ר ו כ ר -א י ן ר א י ה )עי׳ מ ״ ש ( ש כ ך ה י ה אל החלל.
הדברים נסדרו חולקים ,ואף ל א שחכמים ש ב מ ש נ ה יוצא ״דברי ר״א״ שכן כבר מתוך
המשנה. על סדר
] (1כ ך הוא בכ׳׳י )הגילום בידי( ולא נ מ ו שנדפס א נ ל פרנקMischna mit arab. Glosscn ,
,1937עמ׳ .(10
(2בין השיםין :פ׳ יגוה )״ק*ף״(•
(3בבבלי ליתא ״ושערה לקוי״ .׳׳קץ״ כמו ידוש׳ עקליס פ״ג ,מז ע״ג :ק י ו ו ץ לא יתרום מפני
ם ת ס, החשד תני הגיזברין היו מסםפםין בקילקין ,עי׳ ערוך ע׳ קווץ ב׳ - .ה״סימניג• הם סימני סריס
אפילו למי הנו׳ שלנו והתום׳ :איזהו סרים חמה )ברי״ף ורא״ש ורי״ד ליחא ״חמת״( ו ׳ ,ואין כל יסוד
ב ו
969
המאירי ש ב ב ב ל י ע ז ב. הברייתות כאן נוספו בקצת ססרים ים> נ ד ר י ם ם ״ י מ ״ ח ,
(
מה שנאמר בגמרא בשם ברייתא י ב מ ש נ ה עוד שגורמי׳ םסרי׳ ויש שםלמשנה:
א פ ש י אי )או( כאן נדר אין ב ה ם )או( אפשי אי שתדורי לאשתו כל נדרים האומר
2
נדרת לא א מ ר כלום וכר י פ ה ע ש י ת אין כמותך א ם לא ( נ ד ר ת כן אם א ל א בהם
אלא אלא אם כן נדרת גורסין אין וכר ומכל מקום בתוססות דבריו קיימין אגי מדירך
ותום׳ )ועי׳ ר י ט ב ״ א וכו׳ כלום כאן נדר לא אמר בהם אין נדרי׳ שתדורי אי אםשי כל
לא יאמר אדם לאשתו בשבת מוסר ליכי זו ב מ ש נ ה עוד גורסין יש וכן פ ״ ו א(.
שנדרת ויאמר לה טלי ואכלי מ מ ה שהוא אומר בחול אלא י ש נ ה מפני כבוד ה ש ב ת כדרך
בטל מ א ל י ו ) ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י שם( והנדר
ז ע י ר י : )עי׳ במשנתנו התנאים ״קבעו״ אמוראים של וסירושים הגהות הרבה
<עי׳ התלמודים שני סי על נוססו זה ממין הוססות והרבה ״תנאים״( תנאי, קבעוה
איני וכאן וכבר העירותי על כ מ ה מהן במקומן, וה״ק״(, ״ח״מ ״תני״, מתניתא״, ״כיני
שם: נכנסו אלא מקצת מאלו שלא מוסיף
א ח ד ע ש ר ה ו א ח ד ע ש ר ר י ב ו א ,ל ע י ל א צ ל ר ב י ו ס ף ,ע מ ׳ .411 ברכות ס״ז מ״ג: (la
שבבבלי בציטאט ובבכורים. בפאר. חייבת שהוא כל קרקע מ״ו: פ״ג (1פ י א ה
ודשב״ם ודש״י ו כ ו י ד ו י, ובביכורים ב ״ ב כז ב יקב א ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת : כ ו א. קידושין
במתני׳ ליה גדסי׳ ״ולא המעשרות״, על מתוודה קרקע לו שאין י מ ף א ש ״ > ו ה ן ק ח מ
המשנה״(״. )״בסדר
שלא שהוכיחו התום׳ בקידושין( )כמו יוצא יז ר ע ״ ד מן הירוש׳ ס א ה שם, ואמנם
קרקע לו אמ׳ מי שאין )״סי׳ לית אנן״( ו ל מ ה לבבן בעי מנא ר׳ במשנה: לסניו היה
יוחנן ר׳ בשם בון ר׳ בי ר׳ יוסי לנו. נתת אשר דכתיב מן ה א ד מ ה מן הוידוי סטור
כן מ י ש א י ן לו ק ר ק ע סטור וכר. ש מ ו ע ת ה אמר
״ומיהו ע ״ כ בוידוי, אף תני לפניהם בירוש׳: שהיה בב״ב שם נראה והתום׳
מדתני ומכל מקום לא גרסינן ליה בוידוי אף אין וידוי ב ל א קרקע ד ת נ י ע ל ה בירוש׳
וכן ה ר מ ב ״ ן כלסנינו, את הירוש׳ הביאו )בקידושין דבמשנה ליתיה בידוש׳ מכלל עלה
ב ״ ב ו ה ר ״ ש כאן(. בחי׳
ה נ ו ס ח א ו ת ,ו ג ם ב ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ ר ע ״ ט :ב ס י א ה ו ב ב י כ ו ר ׳ י( בכל בבבלי ישנו אבל
מעשר ,וכן ב ת ה ״ ג מ ד ע י ה י ה ד ו ת סי׳ קה :ובוידוי .א ל א ש ה ו ם י ס ו ה ה ב ב ל י ם ב מ ש נ ת ם . ובוידוי
וכוי. לא לח א׳ א ״ כ שתדורי אםשי אי . מ י ״ כ ( 2
970
מאי ט ע מ א דר׳ יוסי בר׳ חנינא אמר קרא חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים בר
ו ד מ ע ך ל א ת א ח ר מ ל א ה א ל ו ב י כ ו ר י ם ו ד מ ע ך < ז ו > ת ר ו מ ה < ו א ׳ ר ח מ נ א > י( ל א ת א ח ר . מלאתך
פי״ט: כספא משפטים, ממכילתא הוא והמדרש ש ל ו ק ה , ריב״ח זו ל ד ע ת אבל
וכר עשוי המקדים אמרו מ כ א ן וכו׳ אלו ביכורים מלאתך ודמעך לא תאחר מלאתך
מ ל א ת ך וכו׳ )וכך שירשהו ר ש ״ י נ א מ ר ל כ ך ודמעך לא תאחר ,כלומר: מלאתך ת״ ל
ובכל ש נ / ו ב כ ״ י א נ ט ׳ :239 ת ״ ל וכר, כלל ובילקוט אין ד ס ע ״ א ור״ג שם(, בתמורה
אלה הם דברי ה מ ד ר ש ולא מן הציטאט של המשנה. אופן
יוצא גם מירוש׳ תרומות שם ,מ ב ע״ב ,שלא היה לפניהם במשנה ,שהרי אמרו: וכך
קומי מתיבין ר׳ זעירא אמר א מ ר לוקה. ר׳ יוסי בי ר׳ חנינא בשם חמא בר עוקבא ר׳
יוחנן ר׳ מ ק י י ם מה לוקה. אינו לוקה או )שבמשנה( עובר מה ושתיק, יוחנן ר׳
על פליגא ״מתניתא קאמד: ולא בביעור. לה פתר ת א ח ר . לא ו ד מ ע ך מ ל א ת ך
שעובד. המקדים מכאן על לומדת שהיא תאחר״, ודמעך לא מלאתך שנאמר יוחנן ר׳
בה נדחקו וכבר במקומה. שלא שנוספה היא ותוספת במשנה. גורסו היה שלא אלא
מה אעפ״כ וכו׳ מלאתך שנאמר בל״ת עובר שהוא אע״פ ״ה״ק ופירשוה: המפרשים
עשוי״ .וע״פ הבבלי והמכילתא נוספה. שעשה
שלא ובלבד ועם בני ביתו על ה ש ל ח ן ומיפים אדם עם בניו שבת פכ״ג מ״ב: (3
ל ע ש ו ת מ ג ה ג ד ו ל ה כ נ ג ד מ נ ה ק ט נ ה )משום קוביא(. יתכוין
היובל )ס׳ 328 אנט׳ ה וב, פ, לו, משנה(, )רק מי״ר למן ד״נ, במשניות כ״ה
י ש ר א ל לוי( ,מ ב ״ ב כ ״ י מ ו א ״ פ ו ר י ״ ף ו ר א י ש .א ב ל ל י ת א ב ב ב ל י ד פ ו ס י ם . לר׳
היא על פי הגמרא קמט ב :מגה גדולה כגגד מ נ ה קטנה אף בחול לאחרים ותוספת
ב ח ״ מ. וזהו ע ״ פ פירוש ה ב ב ל י ק ו ב י א. מ ש ו ם מ ״ ט אסיר
יתכוין ו״שלא בחול, ולא אמורים הדברים שבשבת משגתגו, של פשטה אבל
אומר ר ש ב ״ א ד: )פי״ח( פי״ז בתום׳ שאמדו כעין כנגד קטגה״, מנה גדולה לעשות
וכל בגי ח ו פ ה מ פ י ם י ן ע ל מ נ ו ת י ה ן וכר ,מ פ י ס א ד ם א ת אורחיו ואורחים מ פ י ס י ן שושביגים
שיש וכנראה ושל חבירו, שלו ח ל ק ש י ט ו ל עם זה כ ד י שיטול חלקו ת ח ל ה ולא זה
) ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(628 ח ש ב ו ן משום בזה
שומעים שם המפורש כשהיו בעזרה והעם העומדים )והכהנים יומא פ״ו מ ״ ב : (4
בשכמל״ו(. ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים יוצא מפי כהן גדול היו כורעים שהוא
אחריו עוג י ן והן אלא: ר פ ״ א -ש ״ ח אין כאן וד״ו ו ב וא״פ מ כ״י מ במב״ב
ו א ח ״ כ וכר. אחדיו עוגין והם לו וה: ובהו׳ בשני כי״י ב ולידמא. וכ״ה בשכמל״ו,
כ״י בגליון וכתוב ועד, ל ע ו ל ם ו ה ע ם . . . ) 0ה כ ה ג י ם ד׳!(: חדשה: הלכה )לו
ובירוש׳ וכ״י ואילך. בהם מן הכהנים כתו׳ שאין מצאתי סדרי( ב ב ׳ ש ׳ ׳ ם <= ש ש ה ה:
וסמכו הסופרים על פ״ג מ״ח וס״ד מ״ב, אנא השם כפר נא וגר, מ ק ו צ ר ת : המשנה פ
ושפשעו לפניך עמך ישראל וויניציא: בבבלי כ״י ל ע״י ״וכו׳״ ,וכן בדפוסי מקוצר וכן
והן עונין א ח ר י ו . . . וכו׳
ואין שם ״והן עונים אחריו״ ,אלא מתחיל ב ס ״ ג, זה נ מ צ א בכ״י ב ולירמא כגגד
971
מ סע״ד :עשרה םעמים היה כה״ג מזכיר את ה ש ם וכו׳ בפ״ג, בירוש׳ פירשו אבל
ה ד ח ו ק י ם היו אומרים ברוך וכו׳. פניהן. על נופלין היו הקרובים ) ב ב ל י ל ט ב(.
והעם והכהני׳ א ו מ ׳ ש א נ ו וזה ע״א(: ם עה פראג, )ד׳ יוה״כ בה׳ והדאב״ן
ו ת נ י א ר ו מ א לז א( ר ב י א ו מ ׳ כ י ש ם י ״ י א ק ר א וכו׳ ו ת נ ן ) פ ״ ד מ ״ א ( וכו׳ בעזר׳ העומדין
196 ח״ב ודאבי״ה אחריו בשכמל״ו, והם עונין השעיר׳ ואמ׳ לי״י ח ט א ת על שני נתנם
ה ח י צ ו נ י ם ב ס פ ר י מוסיף :ועל כל אזכרה היו מברכים וכורעים לכבוד השם ,וכן נמצא
לכרוע ר ב ת י םםכ״א( כ ש מ ס ר ר׳ נחוניא בן ה ק נ ה א ת ה ש ם ל ת ל מ י ד י ו ש צ ו ה ל ה ם )היכלות
ואמר מוסיף: סי׳ רפ״א והאו״ז ח ״ ב ודוגמא. לזכרון פניהם וכן אנו עושין וליפול על
שהרי הקרובים וכו׳ .גם התום׳ ב ס ו ט ה מ ע י ב ד ״ ה וכל כ ך א ו מ ר י ם : דםרקין בירוש׳
כדאיתא על סניהן נוסלין היו הגרלה בשעת גדול כהן מסי שומעין את השם כשהיו
ה ק ר ו ב י ם וכוי. בירושלמי
״והכהנים לסניהם היה ש ל א בד״ם( רבינוביץ העיר שכבר )כמו איםוא ברור
ראשונים מימים נאמרים שהיו ה ע ב ו ד ה , ס ד ר י במשנה .אלא שהוםיפוה מתוך וכו״׳
״אתה וסדר (Elbogen, Studien, ה מ ש נ ה ,כ י ו מ א נ ו ב ,ו ס ד ר ״ ש ב ע ת י מ י ם ״ ) 0 3ו בלשון
,ו ע ל בס״ו, כאן שהוסיסוה ויש א(. קח וורשוי, ד׳ )עיסור ה׳ יוה״כ, כוננתה״
סרשה אחרי בםסרא וליתא גם שהוםיסוה בס״ג. ויש שלגו ,ויש ששיגו הלשון. המשנה
ב ד ,פ ״ ב ט ו פ ר ש ה ד ו.
c ו מ י נ ד ב א כ
ואו״ז יע״י ייי י ל י ״יי ״ ז וקראו הלל הגדיל• םפ״ג מ״ט: (5ת ע נ י ת
הודי ל א ל ה י חסדו( כי לעולם )הודו ל ה ׳ כי ט ו ב אי זה הוא הלל הגדול ח״ב סי׳ ת ״ ט :
ליתא המוקף וגי׳ז מייד: וכו׳, )בד״נ: כ ל ״ח כל״ח הודו לאדוני האדונים האלהים
הגדול וקראו הלל החכם הר״ר יהוםף אשכגזי מוגה וז״ל: ״במשגת ס ובמי״רא גם בכ״י
סוב כי הודו לה׳ ם ״ א הודו לאדני האדונים. האלהים הודו לאלהי הלל הגדול איזהו
ל א ל ה י ה א ל ה י ס כ ל ״ ח ע ״ כ ״ )מ״ש(. ״ א ם ל א ל ה י וכו׳. הודו
בשם רבי סרנך רבי הנדולה א י זו ה י א ה ל ל םז םע״א א מ ר ו : בירוש׳ כאן, אבל
חסדו. לעולם כי האדונים לאדוני הודו חסדו. האלהים כי לעולם לאלהי הודו חנינה
שהעיר כבר בעל יפה מראה בס׳ תמיד נשחט .ובעל מ ״ ש כאן ודבינוביץ יוצא )כמו מכאן
הלל היכן הוא אמוראים עד גם בסםחים קיח א נחלקו במשנה. שנוי היה בד״ס( ש ל א
והשיב שהוא נשאל מ ה זה הלל הגדול שבתענית, והרשב״א בשו״ת ח״א סי׳ ת״ג הגדול.
כתוב ובכ״י ה )מ״ש וד״םא לסניהם במשנה משמע שלא היה ב פ ס ח י ם . שאמרו אותו
)והשאר וכר .עי״אא ב ה ע ת ק כתו׳ אינו ו ה ש א ר פיס׳. בגליון:
972
רבי הוא בתום׳ סתם ״רבותינו״ וכר. שלח וכבר וכו׳. בתרומה אוכלת האשה אין
אבל כאן כבר רבי יהודה בן בתירא אומר ״שהרי אמרו״. וחבריו.
היה שכבר אלא והתוספתא. הירוש׳ ב מ ש נ ה על פי שזה נוסף נראה אופן בכל
דתנן אחד דבר אמרו ראשונה ומשנה ר״א רבה אמר ב: עג בנדרים הבבלי לפני
נח א ובכתובות כרגיל(. במשנה. ברייתא ששילשלו שאפשר )אע״פ וכו׳ זו מ ש נ ה וכו׳
ב ר י י ת א ב ל א ציון אפשר שהיא ו כ ו ׳ :מאי טעמא וכר :אבל זו מ ש נ ה ר א ש ו נ ה ״פיסקא״:
ממשנה לאפוקי מאי לעולם ובדף מח ב: שחשבוה לפיסקא. על ידי הסופרים שנתקצרה
דתנן הגיע זמן ולא נישאו אוכלות מ ש ל ו ואוכלות בתרומה .רמזו לכאן. ראשונה
)ואפילו כולן בפני היבם וששה חדשים חדשים בפני הבעל עשתה ששה שם: (7
הבעל( בפני אחד יום חסר היבם בפני היבם או כולן ה ב ע ל ח ס ר יום א ח ד ב פ נ י בפני
בתרומה. אוכלת אינה
היבם בפני כולן ״או ליתא אשכנזי יהוםף ור׳ ורא״ש ורי״ף מי״ר לו. בד״נ,
יום א ח ד ב פ נ י ה ב ע ל ״ )ועי׳ מ ״ ש א חסר
כט שאמרו שכ, במשנה, לפניו וכו׳ -לא ה י ה יוצא ,ש כ ל ״ואפילו״ מירוש׳ אבל
בתרומה. אוכלת אינה בפני היבם וששה חדשים הבעל לפני חדשים עשת ששה ע״ד:
ח ס ר יום א ח ד בפני היבם היבם א ל א אפילו כולם ששה חדשים לפני ד ב ר סוף ולא
)בניגוד לתום׳ נח א ורש״ל( ,״שאפי׳ בצדק מ״ש אוכלת בתרומה .וכבר העיר בעל אינה
הירוש׳ בא ולזה גרםי הוו היבם לא בםגי אחד ח ס ר יום הבעל דאו כולם בפני בבא
ב מ ש נ ה נזכר שלא א ח ד ח י ד ו ש ו ל ל מ ד נ ו וכו׳ ששה דבר סוף לא ל פ ר ש
דלא סוף לאשמועי׳ רבותא לישנא כדרכו בכמה דוכתי דנקיט האי הידוש׳ בא כלל
נזכר במשנה״. שלא
נוסחאות של ידוש׳ שתי אפילו או שלנו נכנסו ש ת י נוסחאות של גליון, ובמשנה
הבעל(. ה ר א ש ו נ ה היתד .נו׳ ה ת ו ם ׳ ש ם ב י ר ו ש ׳ :א ל א א פ י ל ו כ ו ל ם ב פ נ י )וזו
אין וכוי, ״או כולן בפני היבם״ ע ג ב ,א ב ל גדרים הבבלי שהיה כבר לפני אלא
ואפשר שנוסף בגמרא. בפגי היבם! כולן בפגי הבעל וכולן ואפילו ב כ ״ י מ ,ו ב ד ״ ו : שם
ר׳ אליעזר יום ל׳ ו א ל מ ג ה חודש ש ש ה ת ה י״ב בוגרת נדרים פ״י מ״ה: (9
הואיל ו ב ע ל ה חייב במזונותיה יפר. אומר
ש ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת נז ב ל י ת א ״ ו א ל מ נ ה ל ׳ יום״ ,ו נ ר א ה ש נ ו ס ף ב נ ד ר י ם ע ל פ י בציטאט
שבוודאי לא היה הבבלי מקצר כאן את משנתנו ,ש מ ב ד י ל ה בין כתובות ס״ה מ״ב, משנת
נ
וכן מ צ א ת י ב ס ס ק י ר י ״ ד ב נ ד ר י ם ש ם )סי׳ ש ל א כ ר ב ה ו נ א )ועי׳ תום׳( >. ואלמנה, בוגרת
ו א ל מ נ ה ל׳ י ו ם ג ״ ל ד ל ״ ג ל י ה וכו׳. ח(:
שתכנס לרשותו. נדרים שם :וחכ״א אין הבעל מיפר עד (10
דברי הדבר תלוי וכר. שם ,מב ע ״ א :מיםבר סבר רבי אליעזר דבמזונות בירוש׳
לעולם אין הבעל מיפר ע ד שתכנס לרשותו. יוחנן ר׳ בשם אחא בר יעקב ר׳ חכמים
רבי פי דברי ועל ״וחכ״א״ וכר, הירוש׳ לא היה שנוי ב מ ש נ ה ספק שלפני ואין
ה ו א י ל ״ וכו׳ מוכיח ,ש ה י ה לו לומר :״ ב ו ג ר ת א ו מ ר ״ר״א הוםיפוהו .ולשון משנתנו יוחנן
רבי אליעזר דברי אלא השונה כאן אלא שלא שנה ר״א״, דברי הואיל וכר יפר וכר
,(895 )לעיל עמ׳ ם ט״ ל )ולאלמנה( ל׳ יום ,שב״תני תמן״ ,ירוש׳ כתובות ם״ה ,כם ע״ד, א ב !(
ובד׳ קושםא ליתא ״ולאלמנה״ ,וזהו ולארוסה שלשים יום ,שבברייתא שבבבלי שם.
973
ש ״ ג בכתובות א ו מ ר -כ ר ג י ל ב מ ש ג ה )כמו ל מ ש ל מ ו ס ג ר ־ ר״א והכנים שמו ב מ א מ ר בלבד
וכי׳! מיפי ' ו כ ב ר נ ד ח ק בו ב ע ל ש י ר י ק ר ב ן :ו ק ש ה ה א מ ת נ י ׳ ה י א ו ח כ ״ א אין ה ב ע ל מ״ח
ד ר ך וכ״ה משנתנו. כלשון לשון דבי יוחנן ק״ע ופימ דוחקי־דוחקים הם ,שהדי ופירושי
( i אמוראים )אפילו שהוא מביא בלשון ״דברי חכמים״ את ד ע ת ה״חכמים״ תמיד, הירוש׳
1 1
על המשנה! החולקים
)כתובית עג ב אמרו :אמר רבה ר״א ומשנה ראשונה אמדו דבר אחד דתנן בבבלי
ו ׳ ל ד ״ נ ׳ כ ״ י ב .מ י ״ ר , וםטוסרותיהם. שוח ובנות אצטרובלין ע״ז פ״א מ״ה: (12
רי״א(. מנקד וכן ביסטוסרותיקם, )לו מ נ ו ק ד : בסטוסרותיהם אשכנזי: יהוםף וד׳ ק ,פ
א מ ד חנה בר בר רבה אמר פטוטרותן(. )כ״י מ :פ י ופטוטרות א: ד י ובגמרא,
שבמשנה ״בפטוטרותיהן״ שכל מוכיחים שאינו במשנה, אלא םירוש ה ה ה נ מקום בשום
יוחנן, לרבי המשנה מ ס ש ר בין משובש, אלא נוסח אינו של הבבלי ל״פטוטרות״
פירש יוחנן ״איצטרובלין״ רבי וכשם שפירש המונחים. שלנו הססרים נוסחאות ואחריו
כדי לסייס יש מהן ומימרות. נוםסו בסוסי המסכות מתוך ברייתות דברים הרבה
שישנן יש מהן בהלכות של התוםסתא, להשלים את המשנה כדי ויש מהן טוב. בדבר
בםסדים שלנו ,ויש מהן שאינן אלא בכתבי יד בלבד. גם
974
ואמנם כ מ ה סיומים הם כ ב ר משוני ה מ ש נ ה עצמם או ממםדריה:
א ש ר י כ ם ישראל וכר. ד ״ ע א מ ר א .בסוף יומא:
ת ע נ י ת :א מ ר ר ש ב ״ ג ל א ה י ו ימים טובים וכר. בסוף
וכר ממונות בדיני יעסוק הרוצה שיחכים ר׳ ישמעאל נזיקין ,ב ״ ב :א מ ר בסוף
ישמעאל למשנת רבי וכזה נסמך ר ב י יוסי בסיומו ש ל רבי ישמעאל, ר ב י יוסי )משנת
לה לא פסק יוסי א״ר שעורים קבין מארבעה או בכתובות ס״ח מ ״ ח : ה ס ת מ י ת
ש ע ו ר י ם א ל א ר׳ י ש מ ע א ל וכו׳(.
עבירה אחת וכר ר ״ ש ס נ ה ד ר י ן -מ כ ו ת :אמר ר׳ חנניה ב״ג מ ה אם העובר סוף
ד ה ״ מ ה ו ״ ח 227 ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ( ׳ א ו מ ר וכו׳ )ועי׳ ברבי ר״ ש ממקומו ה ו א ל מ ד וכו׳ אומר
ב ס פ ר י ת צ א פי׳ רפ״ו )חוץ מ ד ב ר י ר ח ב ״ ג האחרונים(. והכל
ס ו ף ק נ י ם :א ״ ר י ה ו ש ע ) ת נ א ד ק נ י ם ,ז ב ח ׳ ס ח א( ז ה ו ש א מ ר ו כ ש ה ו א ח י קולו א ח ד ו כ ר .
סוף כ ל י ם :א ״ ר יוסי א ש ר י ך כלים וכר.
ב .סוף מ ו ״ ק :א ב ל ל ע ת י ד ל ב ו א ה ו א א ו מ ר ב ל ע וכר.
סוף מנחות :נאמר בעולת ה ב ה מ ה וכר.
)וכבר מובא בספרי ת צ א פי׳ ר כ ״ ח וכנו׳ כ״י סוף חולין :ומה אם מצוה קלה וכר
מ י כ ן א מ ר ו ה נ ו ט ל וכו׳ מ צ ו ת ח מ ו ר ו ת שבתורה ,וכנו׳ המשנה(. ר:
סוף ידים :וכשלקה מהו אומר ה׳ הצדיק.
המסכת בסוף אגדות להוסיף ו ה ס ו פ ר י ם ה ״ ת נ א י ם ״ אחריהם גם וכך נהגו
ב ד ב ר ט ו ב )עי׳ ד צ ה ״ ח בהגהותיו בסוף אבות(. ולסיים
1
(1ס ו ף ב ר כ ו ת :ר ׳ ג ת ן א ו מ ר ה ס ר ו ת ו ד ת ך ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳ .ב כ ״ י ק ) ו ג ש ל ם ב ג ל י ו ן ( (
נזכר איגו ע ת לעשות ל ה ׳ הסרו תורתך עת( .רבי גתן מ ליתא ,וכן בב״נ )ושם: ובכ״י
ב ש ו ם מ ק ו ם ) ח ו ץ מ ש ק ל י ם ם פ ״ ב .ו ג ם ש ם ה ו ם ם ה ה י א מ ת ו ך ב ר י י ת א ,ל ע י ל ע מ ׳ .(952 במשנה
הסרו מסרם קראי תורתך :רבי נתן הםדו לעשות לה׳ עת םע״ג: ובירוש׳ ,י ד
ת נ י א: שמואל א ובמדרש במשגה. לסגיו מוכח ש ל א היה לעשות לה׳, עת תורתך
זוטא בספרי וגמצא םתם תורתך ע ת לעשות לה׳. הפרו ב ש ם ר׳ נ ת ן ס ר ס א ת המקרא
ס נ ח ם כ ז א ,ה ו ד ו ו י ץ ע מ ׳ 316ש ר : 1 3א ל ת ה י ק ו ר א כ ן א ל א ה פ ר ו ת ו ר ת ך ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳
משלי ובמדרש בםסרי סוף סי׳ ק ל ״ ד ב ש ם ר ב י נתן(, שבם״ז שם מובא הענין )ותחילת
אומד הפרו תורתך ע ת לעשות לה׳ )אבל בד״ו: מאיר ה טז בובר )אחרי דברי הלל( :ר׳
וכן ואולי ה י ה לו כנו׳ ב״נ(, תורתך״, ״הפרו וליתא לעשות לה׳, עת לעשות לה׳ עת
ברכות פ ״ ז כ ד צוק׳. בתום׳
צריכותא התלמוד בברכות םג א עושה שהרי במשגה, הבבלי ולא היה גם לסני
אמר ומסמיך לו: תורתך״, הסרו המשגה עד ״ואומד ע ת לעשות לה׳ ״ואומר״ של אל
ומה וכר. מידרש לרישיה מםיסיה מידרש לסיפיה מרישיה האי קרא )״רבה״( רבא
היה ש ה ע י ר ב ע ל ב״נ( ,א ל א ש ל א במשנה )כמו דברי רבי נתן הם רבא ,הלא חידש
במשנה. לפניהם
וע״י ה מ ש נ ה -א י נ ו בכ״י ק וב ולירמא (2ס ו ף ס י א ה :ו כ ן ד י י ן ש ד ן ו כ ר ,ע ד ס ו ף
וברייתא היא. ד ״ ר ו מ ״ ש )״אינו מ ס ד ר נוסח המשנה״( ורי״א )לא מ צ א ת י ה ב כ ל הםםרים(.
( :עת לעשות לי״י הפירו 0ת׳ )בגליון :תורתיך( ר׳ נתן d )H U C A , X ,209 א״פ 19
אומר וכוי; הגליון שייך ל פ נ י ״ת׳״ ,ואינו פירוש של ״תי״׳=״חורתיך״ אלא ה ש ל מ ה ,ו״ת׳״ פירושו :ח ו ס ס ה .
975
אלא: אין ) ו ה ש א ר נ ש ל ם בגליי?( ליידן ״י כ וירוש׳ כיי ק פ וה ומ וגליון ובכיי
שנא׳ כהות עיניו שיהו מ ת מן הזקנה עד אינו שוחד ומטה את הדין דיין שלוקח וכן
ל א ת ק ח ) כ י ה ש ח ד י ע ו ד פ ק ח י ם ( .ו ע י ׳ כ ת ו ב ו ת קד .א . ושוחד
מ ו פ וק> )אע״פ שישנו בדינ -בלא פירוש -ובכיי אינו מ ש נ ה >3ב י כ ו ר י ם פ ״ ד ,
שו״ת עי׳ לקוח׳ ) פ ״ ב ג -ז( ד ״ ו ו ב כ ״ י ב וה .ו מ ת ו ם ׳ שבבבלי ובמשניות בירוש׳ ואינו
בסופו ומ״ש וראשון לציון. רמ״ע
)בכורים ב ר י י ת א מקמי )= יבמות( למתניתין ליתא רב אמר פג א: וביבמות
הלבנון )נדסם ראשונה בכבוד פריז והד״ש כ״י וכו׳. אנדרוגינוס ר׳ יוסי א ו מ ר ה׳ ס״ד
:(82ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א נ ד ר ו ג נ ם ו כ ו ׳ .ו כ ו ל ו מ ו ב א ס ת ם ב ה ״ ג ה ׳ י ב מ ו ת ד ״ ו נ ע ״ ב ־ ע ״ ג . שיד
ו כ ר -ה ו ס פ ת ״ ת נ א י ם ״ ) ל ע י ל ע מ ׳ .(686 ביום חתונתו זה מ ת ן תורה סוף תענית: (4
בסוף סוטה ,במשניות שלנו הסדר במט״ו :מ ש מ ת ר״מ בטלו מושלי משלים וכו׳ (3
בן ר״א משמת וכו׳ טובה ר׳ י ה ו ש ע פ ס ק ה )משמת הדרשנים. בסלו זומא בן משמת
בטל מ ש מ ת רבן יוחנן בן זכאי ססק העושר מן החכמים( מ ש מ ת ד״ע וכו /ואח״כ: עזריה
משחרב ב ט ל ה ע נ ו ה ויראת חטא) .רבי ס נ ח ס בן יאיר א ו מ ר ר ב י החכמה וכר משמת זיו
וכו׳. חכימיא שרו ביה״מ שחרב מיום אומר ה ג ד ו ל וכו׳ ר ״ א חברים בושו בהמ״ק
וכך וכו׳(. מביאה זריזות אומר ר׳ פ נ ח ס בן יאיר וכר, יסגא חוצםא משיחא בעקבות
ב מ ב ״ ב ד י ו וכ״י מ ,חוץ מ ן ״ ר פ ב י ״ א ׳ וכר .ש א י נ ו בשניהם. הוא
חטא. ויראת מ ש מ ת ר ב ן יוחנן בן זכאי וכו׳ ומי״ר ה ס ד ר : ב כ י ״ י )לו .ב ,ק( אבל
בירושלמי כיי ליידן מ ש מ ת ר ״ מ וכו׳ ש ל חסידים .ו ה מ א מ ר י ם ה ב א י ם א ח ״ כ אינם ואח״כ:
תעיין הפירוש: ל י ו ן ע י ״ א ( ו ל א ב ד ״ נ .ב ״ י ה וב ,א ל א ש ב ד ״ נ כ ת ו ב כ א ן א ח ר י ב ג )ונוספו
ובסוף קידושין. בסוף סוטה׳ מ צ א נ ו בנום׳ א ח ר ת משנה סדר נשי׳ ו ש מ ה ת מ צ א א׳ בסוף
בן ר׳ ם נ ח ס אמר סוטה בסוף הראויה זאת היא המשנה המתרגם כתוב: חתימת אחרי
אומר ר׳ ם נ ח ס בן י א י ר וכר אומר הגדול ר׳ אליעזר וכו׳ המקדש בית משחרב יאיר
( כ סע״ ג -ה )ידוש׳ כ ד ע״ג ו ב ב ל י מ ט סט״ו אלה הן הוספות מתוך התוססתא וכל
ר׳ נ ה ו ר א י א ו מ ר אומר-תניא ר׳ י ה ו ד ה )תניא צז א סנהדרין שבבבלי ו הב די י תו ת
א ע ״ מז םס״ג, ושקלים ג ע״ג ״א, פ ידוש׳ שבת <ת״ר> ש ב ע ״ ז כ ע ״ ב , והברייתא וכר(
מ מ ד ר ש הלכה(. )כולם
ב ר י י ת א . שהיא והתוי״ט מ״ש בעל העירו כבר האחרונה זו ועל
ק בהמ״ משחרב אומד ד׳ פנחס בן יאיר ( ת״ר 1גמ׳ במשנה: הגיה המהרש״א
אינה לא מ ש נ ת הבבלי ולא מ ש נ ת הירושלמי. ו נ ל ש הוא גם בע״י ,והמשנה ך כ ל ב א ׳. כ ו ו
976
והמשנה התוספתא, ע״ס היא ה ו ס פ ה של חסידים״ ר״מ וכר ״משמת גם אבל
רב יוסף לםני ה״תנא״ כבר ששנה חטא״. ויראת ענוה בטלה רבי ״משמת נסתיימה
)בבלי שם(. ורנב״י
ל ע י ל ע מ ׳ ,(949ו כ ל )עי׳ הרמב״ם כדברי רבי, ת ל מ י ד י ג ם זו ה ו ם ס ת ואולם
ק ש ו ר ה ב מ ״ ט ) ו ר ב ן י ו ח נ ן ב ן ז כ א י ה ס ם י ק ן ו כ ר ,מ ש מ ת י ו ס י בץ י י ע ז ר ו כ ו ׳ ( ,ש ה ס מ י כ ו המשנה
מ ש מ ת ריב״ז ,ר״ג הזקן ו י ש מ ע א ל בן סאבי ,ובזה נ ג מ ר ה מ ש נ ת רבי. לה:
ילמד ולא כל שעסקיו עם הנשים לא יתייחד עם הגשים מי״ד: קידושין, סוף (6
א ת בנו אומנות בין הנשים. אדם
)כן ה נ י ד ׳ ספר ספן לא ילמד א ד ם את בנו ח מ ר גמל ברי״ף וברא״ש: בד״נ, כאן
חנווני ורועה )רי״ף :סםן קדר( שאומנותן אומנות ליסטים. לירמא(
המםכת .וכן מ ״ ש :ל א ילמד א ד ם א ת בנו אומנות בין הנשים .כך הגיה סוף וזה
עד וכו׳ גמל חמד בגו את אדם ילמד כאן לא גרםיגן ס ״ א יהוסף זיל וכתב הר״ר
כהגהת )והגר ב בכיי וכ״ה ע״כ. ב מ ש נ ה , י ו ת ר ו ל ״ ג ליסטים אומגות אומגותו
ואיני שבעולם כל אומגות אני מניח אמ׳ רבן גמליאל נוסף עוד: אלא ששם לירמא(,
)מעין בניך שלום ורב י״י ל מ ו ד י בניך וכל תורה שנ׳ אלא את בני מלמד
לא ילמד אדם א ת בנו חמר וכר. אומר מאיר ק :ר׳ רבי נהוראי שאצלנו( .ובכ״י דברי
( 1נשם שנוספו ד נ ר י ר׳׳ש בן עקשיה בסוף קינים ,עי׳ להלן סי׳ .10
977
מ ק ו ם מפני מה מכנים שמו של הקב״ה מכות מ ם כ ת בסוף (777ו ב י ר ו ש ל מ י תיאודור
)כצ״ל(״ ,ו ז ה ו הל ו קי ן וכן במ״כ שם בשם ״ירושלמי ב מ ס כ ת מכות סוף סר׳ אלו הן וכו׳
שנתפרסם הגניזה למשנתנו .סירוש ״המקום״! .ואמנם ה ח ס ר בירוש׳ ישנו בקטע ירושלמי
מכנים ברוך הוא וג׳ מ ס נ י מ ה ר׳ ח נ ג י ה בן ע ק ש י ה או׳ ר צ ה ה מ ק ו ם :135 שי״ז, בתרביץ
שהסמיך זו, ברייתא קיצרו שהסופרים ואסשר וכו׳[ מקום אותו וקורין של קוד׳ שמו
למשנתנו ,ע ל ידי ״וג׳״ ,כמו כ מ ה קיצורים כאלו. )בלא ציון כדרכו( הירוש׳
בסידורי שהכניסוה המסדרים וכבר רמזו ע״ז כולו ברייתא, אבות סרק ו הוא (8
ברייתא והיא וכו׳ )רש״י( ה מ ש נ ה ב ל ש ו ן שנו חכמים שהוסיפו ב ת ח י ל ת ה : התפלה,
בסר״ע רשש״ג והלאה: כלה רבתי פ״ח ,פרק ״קגין תורה״ ,שכך שמו למן הגאונים של
)למשל מאירי ״פרק דר׳ או וקנין תורה, א ב ו ת שונין ל ע״א(: )וורשוי לשבת מנחה
1
פסח השבתות שבין שש להשלים כדי ו סרק והוסיסו (173י , עקנין, לן׳ המוסר ס׳
2
וכו׳ ר״ח בן ע ק ש י ה עוד: ובםוסו הוםיםו ע י ׳ ל ה ל ן ( >, מב״ב, )רשב״ץ בסיד, לשבועות
אותם שאנו מוצאים זוטא, ד ״ א של ו ס ״ ג ס ״ א קוראים גם רש״י( .ויש שהיו )עי׳
ד ׳ וורשוי )ואיגו ב ש א ר כי״י(. בםר״ע
נגמרת אבות משנת כי בר י י תו ת: של הוםםות כבר ישנן בספ״ה גם אבל
כך שיעד וכבר הסיום, שזהו מוכיח וכו׳ עירך״ שתבנה וכו׳ רצון ו״יהי במ״כ,
גודסין ססרדיות ישנות במשניות וכו׳ אומר עז סנים הוא היה ב מ ש נ ה זו: ה מ א י ר י
אפשר וכו׳ ב מ ה ר ה בימינו. עירך שתבנה רצון יהי סנים כו׳ עז אומר היה הוא כאן
כאן יש גורםין וכן אח״כ דברים. בה ש נ י ת ו ם ס ו אלא ה מ ס כ ת א סיום שהיה
ישנות, במשניות הוא בס״ד וכן הביאנוה וכבר כר. אויבך בנפול הקטן אומר שמואל
זו ש ל ע ז אחד אלא הוא היה אומר בן ח מ ש שנים כ י ׳ ישנות אין גורםין במשניות וכן
כתב: ובמכ״ג ו ה ו א סיום ה מ ם כ ת א וכו׳. ה ב י א ו זו ש ל ב ג ב ג ע ד ל ס ו ם צ ע ר א א ג ר א סגים
עם וצירסוה גדולה ב ר י י ת א נתוספה שבםםרינו אלא נשלמו משניות המםכתא ובכאן
ה י א ו ה ב ר י י ת א ו ס ר ק משנה עם אותה מ מ נ ה ש ע ש ו ע ד בן בג בג משנת
י ה ו ד ה ה נ ש י א א ו מ ר עז סנים ל ג י ה נ ם ו ב ש ת סניס ל ג ״ ע עז פ ג י ם ר׳ ת נ י א זה ב נ ו ס ח
על כולם )קידושין ע ע״א( ז ו בברייתא א ח ״ כ ו א מ ר ( )מסכת כלה מ מ ז ר יוכו׳ רא״א
וכל הפסול סוסל וכו׳ ו א מ ר ש מ ו א ל וכו׳ סוף א ד ם וכו׳ א ח ״ כ ו א מ ר כוסתו וכו׳ אליהו
ר ״ י א ו מ ר א ש ר י מ י ש ג ד ל ב ת ו ר ה ) ב ר כ ו ת י ז א( ו כ ו ׳ ) ה כ ל כ מ ו ב כ ״ י מ ו ב מ ח ״ ו 552 תניא
בג בן ובכ״י מ כתוב: המאירי(. שבסוף משניות״ ביתקוני ועי׳ ורשב״ץ. רשיי ואצל
ס״ו! וכר-בסוף אומר הסוך בג
ע ש א ו ה ו החמישי ובסדורי תפלות סוף הפ׳ זהו במכ״ב-כ״ג: אומר והרשב״ץ
גוהגים לקרות מ ס כ ת א זו ו ה כ נ י ס ו בו ב ר י י ת א ל פ י ש ב ס פ ר ד ו ב צ ר ס ת ש ש י ס ר ק ר א ש
שקורין הברייתא עם אחר פרק הסוף מזה ועשו שבתות שש והם לעצרת ססח בין
ש ש י ת ו ה ו א ס ר ק ש נ ו ח כ מ י ם ) ו ע ׳ מ ח ״ ו .(554 בשבת
משנה. א י נ ה מ״כ שאחרי ב א מ ת כל זה כי יסוד, זה לדבר שיש ברור אבל
בשימושא רבא אע״פ שהובאה ט ( )עי׳ מ ״ ש ו מ ד ר ש ש מ ו א ל ו ת ו י ״ אינה בכמה כי״י ומכ״א
במשנה( וכר. דתנן שמואל הקטן אומר )כנר קצת םסדים ב״דתנך:
,ועי׳ לעיל עמ׳ .767 ״ 3 ב ־ ח ו פ (1עי׳ גס צונץ ,ג ד ״
. Q V , 438 - 439 צונץ
978
ת מ י ד ס ד ר ה ו א זה הקדום של מ״ג: וכזה נוסף ב ת מ י ד ם״ז א ח ר י הסיום (9
שבירוש׳ ד״ה םפ״ב. )סיום ש כ ב ר ה י ה לסני ש ו נ ה ה ב ר י י ת א א ל ה י נ ו ב י ת ל ע ב ו ד ת
שהיו ב י מ י נ ו - ,ע ו ד מ״ד :השיר ע״ג ,מגילה םפ״ב ,עג ע״ג( יהי רצון ש י ב נ ה ב מ ה ר ה גז
ר׳ ת נ י א ברייתא: שם הביאו אלא ל א א, בר״ה נזכרה שלא וכו/ אומרים הלוים
וכבר )ועי׳ א ד ר ״ נ ס״א(. וכו׳ אומרים בראשון מה היו ר ״ ט מ ש ו ם א ו מ ר י ה ו ד ה
הובאה אע״ס שכבר ש ב ה ו ׳ לו י ש כאן ע ו ד ״ ת ו ם ס ה ״ שניה .ו מ ״ ד הוםסה היא, העירותי,
השיר וכר. ת מ ן ד ת נ י נ ן ד א )כמגדל דוד(: בשהש״ר
היא וכו׳-ברייתא הארץ זקני עם אומר ר׳ ש מ ע ו ן בן ע ק ש י א קנים: בסוף (10
העיר )וכבר וכו׳ אומר יוסי בר׳ י ש מ ע א ל ר׳ תניא א: קנב ובשבת והוספה,
ב ר י י ת א ב״מתני׳׳(: משנה כל לפתוח )הרגיל שם הראב״ד ובפי׳ המפרש(. ע״ז
ברייתא. שמעון בן עקשיא אומר ,...ז״א שכך היה כתוב בספר המשגה שלו כאן: ר׳
979
.xinח ל ו ק ת ה מ ש נ ה
והמסכות-לפרק י ם והסדרים-ל מ סכו ת ס ד ר י ם ל ש ש ה שלנו חלוקה המשנה
ה ל כ ו ת. והפרקים-ל
כ י צ ד שאול בן ננס: אבא בפי )אדר״נ פכ״ט( בברייתא נזכרו כבר ה״סדרים״
ו״הםרקים״ סדרים וכו/ ושלשה סדר אחד שנים וכו׳ אדם סרק אחד שנים ושלשה שנה
שני קורא שהוא כל מי 6ו: בובר א יז תהל׳ מדרש קסרא, בר ובסי ס״ו, -באבות
שחרית וכו׳( אחד פרק ב: מנחות צט )בפי ר׳ אמי, ערבית ושני פרקים שחרית פרקים
עקב בספרי זו ו כ ר . מסכתא סרק זה )אשנה( ואשנה אשכים ע״א: נדרים ח רב״ ובסי
א ב ל א צ ל ״ פ ס ו ק י ם ״ -כ נ ר כ י ״ י -ו ״ ס ר ש י ו ת ״ '>. מ״ח בפי רשב״י, פי׳
ח יי א: משנה׳ ,נזכרים ראשונה בפי רבי ״שיתא סדרי משנה״. ס ד ר י ״ ש ש ה
חסר )בכ״י רומי בכתובות קג ב ה ב ב ל י במסורת סדרי, שי ת א שיתא ינוקי ומתנינא
אחד ותלמיד ע״ד. עד ס״ד. מגילה בירוש׳ שאינו אלא ב, פה וב״מ כל הענין( כאן
2
לאליהו אומר אבוד. בר ר ב ה וכן )משנה( / ארבעה םידרי תנינא לדיש לקיש: אמר
לא ב א ר ב ע ה ל ע י ל ע מ ׳ 771ו ל ה ל ן ( : <עי׳ טהרות״ סדר מר ״לא תני אותו כששאל
ג (
. ק י ד ב( מצינא ? ! )ב״מ בשיתא מצינא
וםםיק׳ ד ו שהש״ר משנה״. ע ר כ י ׳׳ששה בעברית או משנה״. סדרי •ששה
סי״ב, במדב״ר משנה, <= ס ד ר י משנה ע ר כ י שש שש כגגד םע״א: פי׳ א ,ז דר״כ
ב: פ״א אסתר שבמדרש אחרת ובדרשה תלמוד(. של סדרים ששה טו: טי׳ תג״ק
)הלכות מ ו ע ד סדר זה עתך ז ר ע י ם סדר זה אמונת ודעת״: חכמת ישועות חוסן
נ ז י ק י ן סדר ישועות זה ה״עזר״( )הלכות נ ש י ם סדר ו״המועדים״( חוסן זה ה״זמנים״
זה ודעת ותורה( חכמה )שיש בו ק ד ש י ם סדר זה חכמת ל״נזקין״( כינוי )״ישועות״
) ש ב ת ל א א(. ט ה ר ו ת םרר
מכאן אבל אין ה כ ת ו ב , ב ס ד ר לכתוב הסדרים סידור איסוא מסמיך דשב״ל
מפני אותם כך שסידר אפשר שהרי בזמנו. ה מ ש נ י ו ת שכך היה סדר מכרעת ראיה
הכתוב. סדר
לפסוק אותם מסמיך טז> סי״ג )במדבר יט יד תהלים מדרש ת נ ח ו מ א . ורבי
ה׳ תורת משנה. סדרי בשיתא ליה סתר ר׳ ת נ ח ו מ א אחר: בסדר אותם ומסדר אחר
סדר זה נאמנה בך ע ד ו ת ה׳ ומום אין רעיתי וכה״א כלך יסה נ ש י ם זה סדר תמימה
׳ ד ״ יראת וזורע, בחי העולמים( שבת שם: )בתום׳ העולם בחיי מאמין שהוא ז ר ע י ם
״משנה' אין בכי". (2 . ו ב א ׳ מ ב ״• ת ו כ ר ג נ ש ,״ ם פ ר ק ״ כ ש ו א ל א ן א י נ ו | (
980
מ ש מ ח י לב זה פקודי ה׳ ישרים ש מ פ ר י ש בין טומאה לטהרה״ ט ה ר ו ת זה סדר טהורה
מצות ו ש מ ח ת בחגך, השנה שכתוב בהן ולולב וכל מועדי סוכה ש י ש ב1וו מ ו ע ד סדר
מ ש פ ט י ה׳ א מ ת חכמים, של עיניהם שמאיר ק ד ש י ם עינים זה ס ד ר מאירת ברה ה׳
ר׳ תהלים ובילקוט וכי״י בדםוםים הוא כך הדינים. כל בו שיש נ ז י ק י ן סדר זה
בד״ר ב מ ד ב ״ ר שם, וכך הוא הגוסח גם מפני סדר הכתובים. ואין לשנות ה ס ד ר תרע״ד,
ע״ ס מ״כ ו ש ה ו ג ה אלא וד״ו,
הסדרים היה שונה מפני שסדר וודאי הכתובים, את סדר איפוא ש י נ ה הדורש
מועד׳ טהרות, זרעים, נשים, היה: שלו הסדרים שסדר הכתובים, מסדר בימיו
עי׳ תוי״ט בהקדמתו׳• ששינה את הסדר, בעל כף נחת, )ועליו ס מ ך ונזיקין ק ד ש י ם
ה י ה כך. לא המשנה הסמיך אותם לכתוב שלו בסדר הכתוב ,ואפשר שסדר ור״ל
)רש״י: בנזיקין תנוי כולי יהודה דרב בשני וש״נ(: ע״א כ )ברכות וכשאמרו
ואנן קא מתנינן נזיקין( ה ו ה ב ס ד ר וסנהדרין: בבי ,המיוחסים לרש״י ב ת ע נ י ת בתלתא
)בעוקציף יהודה רבי הוה מטי וכי סדרי( א ר ב ע )אגרת ר ש ״ ג : 6 9- 6 8 ט ו ב א י>
לה ואמרי מ״א( פ״ב ׳ ט ה ר ו ת ש כ ו ב ש ת ירק ב ק ד ר ה האשד. בכי״י ולא בארש״ג( )אין
חזיגא ושמואל קא אמר הויות דרב )עוקצין פ״ב מ״א( טהורים בטרפיהן שכבשן זיתים
וליתא בה, בסנה׳ באה״ת וילקוט: התם, ואנן קא מתנינן בעוקצין )בתענית מ ב : הכא
ה ס פ ר ד י ו ב כ מ ה כי״י בנ״צ( ת ל י ס ר מ ת י ב ת א )חצי שגה ,י״ג שיעורים: בארש״ג בנוסח כלל
)בניגוד כלל בידות( - .ל א א מ ר ו העוסק בקשר עם פרק העור והרוטב ש ל חולין אפשר
אלא א ח ר י נזיקין. טהרות זה, ב ס ד ר שלמדום ( W i s s . Zeitschrift 11 487
הסדרים שבהם בעיקרם אלא ד׳ באיזה סדר שהגיעו .ולא היו לומדים אליהם ש״הגיעו״
ל מ ע ש ה )ארבעה םידרי ,ב א ר ב ע ה לא מציגא(. גוהגת הלכה
ל מ ס כ ו ת וגם לא לסדרים, קבוע הראשוגים לא היה סדר גראה שבימים ואמגם
ועי׳ ידוש׳ ש ב ת ס״א ,ב מ״א, ס״ט סוטה תוי״ט ק ב א .ועי׳ ב״ק סדר למשגה״. )״אין
בהא מםכתא לא תשייליה במםכתא רבי במקום ״כי קאי ת נ י י ג א. ב מ ח ז ו ר ה ע״ד:
שנמדדו לפי הצורך אלא ש ב ת ג ע ״ ב ועי׳ ידוש׳ ת ע נ י ת פ״ב ,םו ם ע ״ א וש״נ(. אחריתי״,
ה ע נ י י ג י ם ה ש כ י ח י ם י ו ת ר )עי׳ ג י י ג ר שם( .ו ב ב ב ל ש ר ו ב ה ל כ ו ת ז ר ע י ם ל א היו ג ה ו ג י ם ולפי
נ ש י ם )עי׳ להלן(. אחרי ונדה מועד אחרי )ברכות( תלמודה של זרעים שם-סידרו
היה תלוי ה ש י נ ו ן של רבי: לסידורו דומה בישיבות ה ש י נ ו ן לא היה סדר ובכלל
ה ש ע ה ו ה מ ק ו ם )עי׳ ג ם מ א י ר י ר י ש נ ז י ר וסוטר.(. בצורך
גזכרו שמות הסדרים ה א ל ה : ב ב ב ל י
)גזיר ב ע״א( ,ס ד ר גשי ם ב כ ו ל י ה ובו׳( ,ס ד ר וש״ג: )סוכה ד ע ״ ב מ ו ע ד סדר
ו״נדה״ בסדר סהרות: נדה ח ע״א, עי׳ לעיל ז ) ב ״ מ ק י ד ב ,כ ״ י מ ו ר א ש ו נ י ם , ט ה ר ו ת
ב כ ו ר ו ת ל ע ״ ב ל ס י ה נ ו ס ח ש ה ב י א ר ש ״ י ומחקו ,ו א צ ל ג ו ב ה ג ה ת ו :ב ט ה ר ו ת ו ב כ ״ י מ ל י ת א כלל(.
חלוק ל״מםכות״. ה״םדר״
באדר״נ ראשונה נזכרה ל ה ל ן ,ויםך>, )ועי׳ tractatus ״מסכת הארג״, ״מסכת״,
חדשים כ״ד מסכתותיו, ר א ש י משכה נמצא ולא חזר לאחוריו י״ח חדשים םסכ״ד:
ו ב ש ה ש ״ ר ם״ו ט : מ ש ל י א זא )= מ ד ר ש סדקים ראשי משבח נמצא לאחוריו חוזר ואין
ש ל ה ל כ ו ת )= משניות( ,ב מ ד ב ״ ר פ י ״ ח כא. מ ם כ ת י ו ת המה מלכות אלו ששים ששים
981
הדוד כ ו ב ד :26כ ך ש ה ״ ש זוטא, ״ מ ש נ ה ״ : א ב ל ״ מ ס כ ת ״ ה י ה מ ש מ ש גם במובן
טעמי ק ו ל י ן ו ח מ ו ר י ן <= מ ד ר ש י ה ל כ ה ( א ל א א ל י )= משגיות, מ ס כ ת ו ת הזה איגו מ ב ק ש
אלו וי״א ה מ ס כ ת ו ת מספר אלו האגדות וכר .ובמדרש תחלים ק ד כ ב :ש ם ר מ ש ואין
מ ש ג י ו ת ד ב ר קסרא ודרבי חייא ו כ ר )כלומר אלו ה מ ס כ ת ו ת ד ב ״ ק וכר(. ה
אמיגא ראשוגה בסי רבי חייא ,ש ב ת ג ע ״ ב :א״ל ר״ח לרב בר םחתי לאו בבבלי:
לסי )ובאמת השיב לו במסכתא אחריתי לא תשייליה מ ס כ ת א בהא ר ב י לך כי קאי
במחזורה תגייגא!( .ש ב ת קיד א :אי בחדא מ ס כ ת א -ב א ת ר י ה הירוש׳ ש ב ת ס״א ,ב ע ״ ד :
מםכתא בהא ״דקאי המשניות, תנויא )בכל בכוליה אותו פרנס במקומו״( ואי )״ממנין
דשלים מרבנן צורבא ק י ח ב )אביי(: שם מתיבתא» בריש אחריתי״( במסכתא ומהדר
מסכתאז ב ״ מ צז א :א״ל )רבא לרבנן( ו כ ר אתון שאילתון לי דאילו א נ א מצינא א י ש ת מ ו ט י
רבנן עבידי בהני ת ל ת מילי ל מ ם כ ת א ו כ ר ! שם כ נ םע״ב )שמואל(: מ מ ס כ ת א לכו
שביעית והשוה ידוש׳ סלונית -לאו״, וכר )״יש בידך מסכת במםכתא במילייהו דמשנו
מימור וכר צריך ״ברייתא״[ ]״מכילתא״, מ י כ ל א חדא םס״י ,ל ט ם ע ״ ד :ב ר נ ש ד ת נ י
ואשנה סרק זה )אשנה( האומר אשכים נדרים ח ע ״ א )רב(: לון ח ד א מ י כ ל א א נ א חכים(.
מ ס כ ת א זו נ ד ר ג ד ו ל נ ד ר ו כ ר ז ה ו ר י ו ת י ע ״ ב :א ״ ל <רבא ל ר ״ ס ו ר ״ ה ב ד י ה ד ר ״ י ( א ו ק י מ ת ו ן
רבנן לד׳ אבהו הצםינגו )״גלה לגו אמרו ליה עירובין ננ ב : מםכתא סלן ומסבתא סלן,
מסדר ואמרי לה מסכתא )״אהרונית״, היכן ר׳ א ל ע א י צםון א מ ר ל ה ן ע ל ץ ו כ ר צסונות״(
דד״ח קמיה ואתא איתעקרא ליה )״דמנחות״( מסכתא אבימי מנחות ז ע״א: ז קדשים(
מ ס כ ת א -ב ח ד א בתרי א )עיז ז ע״א(: קב ב״ק ותלמוד(. )משנה ג מ ר יה לאדכורי
ג ז י ק י ן ) ת ל ת א בבי( ח ד א מ ם כ ת א היא. מםכתא-כולה
״הלכה״ ״משנה״, במובן ב״מסכתא״ הבבלי גם משתמש במדרשים כמו וממש
982
ע מ ׳ , 1 5 - 1 1נ ר ש ם ל ם נ י ״ ה ש ו כ ר א ת ה פ ו ע ל י ם ״ :ס ר ק י״ז ,ו ל פ נ י ״ ה מ ק ב ל ״ :ס ר ק י״ט. ח״ד
היא ב ת י״ד סדקים ,כמו ש נ מ נ י ת בה״פ שם׳ א ח ת מסכת ו ם נ ה ד ר י ן -מ כ ו ת
נקשרת היא מ כ ו ת מ ס כ ת אבל המשניות: בהקדמתו לפירוש הרמב״ם של וכעדותו
ו ב כ ל ל ה ה י א מנויה ,ואמרו ש ב ש ב י ל ש א מ ר ואלו הן ס נ ה ד ר י ן מ ס כ ת עם ב נ ו ס ח א ו ת
ה ד ב י ק אליו ואלו הן הלוקין .ואין זה ט ע ם א מ ת ,א ב ל היא מ ס כ ת בפני ע צ מ ה וכר. הנחנקין
וכן הוא בכ״י י״ד, פ׳ סנהדרין גם בכ״י ק נחשבו סנהדרין ומכות ל א ח ת : אבל
ו ב ק ט ע ק נ ט ב ר י א א ח ד ) ג י נ צ ב ו ר ג ,ג נ ז י ש כ ט ר ס ״ ב .(395ו כ ן ב פ י ר ו ש א ב ו ת ל ד ׳ י ע ק ב סרמא
סנהדרין במסכת היא סוף סרק אלא :(188 שם )על פי כה״י ש מ ש ו ן ש ב מ ח ״ ו 461 בר
סנהדרין היא במסכת אלא משנה :(196 )שם וכן שם בסוף פ ״ ה אלו הן הלוקין. בפרק
סנהדרין אחר מכות גרסינן בכל הספדים כותב: יהוסף ״וה״ר אלו הן הלוקין. בסרק
וקאי י״ג סרק וקאי אםגהדרין* )מ״ש( ,ושם ריש ס״ב :ם״א ע ש ר שגים ם׳ ובם״א
ברוב ם״א סרק א ר ב ע ה ע ש ר וקאי אםנהדרין ,ובסוף מכות: ס״ג: ושם ריש אסגהדרין,
שמסכת משמע י״ד, סרק ס ג ה ד ר י ן נ ג מ ר ה המסכתא זו בסוף כתוב ה ס פ ר י ם
ה״גאוך ,בקטע כ מ ו ה ב ב ו ת ״ )עי׳ לעיל( .ו כ ך ה י ה ב נ ו ס ח לסנהדרין שייכא גם היא מכות
סנהדרין ומכות מ ס כ ת אחת ,ולא עוד אלא ה ב ב ל י ש כ ט ר ש ם 4 0 2 - 401׳ א ס י ל ו שבגנזי
(
) מ כ ו ת ס ״ א ( נ כ ל ל ש ם ב ס ר ק א י ל ו ה ן ה נ ח נ ק י ן ) ג י ג צ ב ו ר ג ש ם . ' (395 כיצד העדים שסרק
ס י ו ם באמת ם״א של מכות הוא כ ב ר ה ע י ר ה ו ס מ ן ) ה מ ם ד ר ו נ ה ח ״ א רטו( ,ש ס ו ף ואמנם
אופן בכל אי אפשר איסוא ההורגת וכר. גוהגת וכו׳ סנהדרין סנהדרין ל ס נ ה ד ר י ן :
בכל דלא תניגן מה הכא תנינן ביניהם .וכך יוצא מירוש׳ מכות ם״א ,לא ע״ב: להסריד
)סבוראי!(: אלא שבבבלי שבועות ב ע״ב אמרו היא. שגם מכות מסנהדרין ס נ ה ד ר י ן .
תגא ובמכות ב ע״א אמרו )סבוראי!(: שבועות, סליק מ״ש דתני מ מ כ ו ת תנא מכדי
מ ס כ ת )סוכה קאי״ באותה והנה יש ״התם )סוף הנחנקין(. כל הזוממין וכו׳ קאי ה ת ם
) ת ע נ י ת ב ע ״ א ,ש ב ו ע ו ת י ז ב(. א ח ר ת במסכת ל ז ב( ו י ש
וסנהדרין -מכות אחת, מסכת אחת חשבו נזיקין ישראל אוםן ברור שבארץ בכל
מועד מגילה, תענית ראש השנה(, טוב ,ר א ש ה ש נ ה ,ת ע נ י ת )ברשימה ש ב ס ו ף מ ו ע ד : יום
חגיגה ,כסדר ה ר מ ב ״ ם בפתיחתו )״כפורים״ ״תעניות״( ,וכסדר המשניות שבדסוםים 1 קטן,
קטן ז מועד חגיגה, מגילה, תעניות, ביצה, ראש השנה, יומא ,שקלים ,סוכה, בירוש׳:
משקים, חגיגה, מגילה, תעניות, השנה, ראש ביצה, סוכה, שקלים, כיפורים, ק: כ״י
מ ו ע ד ז חגיגה, ר״ה וכר, ביצה ,סוכה, שקלים, כיסורים, בכ״י ס: בהו׳ לו ז הוא וכך
נחשבו בין ע ׳ (19 ה The Mishna T a m i d 39 )נינצבורנ, שבקנטבריא רשימה אחת
983
יומא, שקלים׳ :Qu כ״י ב מ ו ע ד . וכו/ ר״ה יום טוב, סוכה, יומא, שקלים, ה: כ״י
ביצה, יומא, סוכה, ר״ה, חגיגה. פסחים, מ: כ״י בבבלי חגיגהז מועד, וכר, םוכה
מגילה ,תענית .מו״ק» בדפוסים :יומא ,שקלים ,ר״ה ,סוכה ,ביצה ,תענית ,מ ג י ל ה , שקלים.
ר ש ״ ג ) א ג ר ת >33מ ס ד ר :פ ס ח ד ם ( ,ש ק ל י ם , t חגיגה )אבל אין ה ס ד ר קבוע ב ד פ ו ס י ם ( מו״ק,
:(6 )שם מסדר נסים( בר יעקב )ר׳ והשואל תעניות, ר״ה, ביצה. סוכה, יומא. סדר
תעגית, ביצה, ר״ה ,סוכה. יומא, הרי״ף: שקלים .סוכה ,יום טוב ,ר א ש ה ש נ ה ז כפורים,
מו״ק» ע״י :פסחים ,יומא ,סוכה ,ביצה ,ר״ה ,מגילה ,תענית ,מו״ק ,חגיגה ) ש ק ל י ם מגילה,
שבת. ברכות. מועד. סדר התלמוד: הגדות בין הירוש׳(. ג ם ד ר בו בו רק ידוש׳ שיש
מגילה .פסחים .חגיגה .יום טוב .מ ו ע ד קטן .ר א ש השגה .יומא .סוכה .תעניות. עירובין.
כ ״ ה ש ס ד ק י ם ,ע י ר ו ב י ן ]י׳ ,1פ ס ח י ם ]י׳,1 :173ש ב ת שבסדר החכמים ח״א וברשימה
ח ׳ .י ו מ א ח /ס ו כ ה ה ׳ ,ב י צ ה ה ׳ ,ר א ש ה ש נ ה ד ׳ ,ת ע ג י ת ד׳ ,מ ג י ל ה ד׳ ,מ ו י ק ג׳ ,ח ג י ג ה שקלים
מועד ומסדר הגאונים: ,(135ש ל ה מ ס כ ו ת ש ל מ ד ו ב י ש י ב ו ת ו ב ר ש י מ ה ,ש ב ה ״ ם )שם ז ג׳
ה׳ ו ס ו כ ה ח׳ סי׳ יומא ו ס ד ר פי׳ י׳ סס ח י׳ םירקי, ועירובי כ״ד פירקי, ש ב ת
פירקי. ג׳ מ ש ק י ן ו מ ו ע ד ח ג י ג ה ג׳ פ י ר ק י ד׳ ו ת ע נ י ו ת ד׳ פי׳ ה ש נ ה וראש פי׳
ישנן חילופים בבבלי עצמו: נשים, לסדר המסכות בסדר ואשר
תנא מכדי סוטה: נזיר נדרים כ ת ו ב ו ת היה: ב ע ״ א יוצא .ש ס ד ר ם מסוטה
סרשת נסמכה רבי אומר למה כדרבי דתניא סוטה. סליק מאי שנא דקא תנא מנזיר
ו ל י ת נ י יזיר ע צ מ ו מן היין. בקילקולה סוטה ל פ ר ש ת סוטה לומר לך שכל הרואה נזיר
ואיידי נדרים המדיר תנא ותנא כתובות דתנא איידי נזיר, ל י ת נ י ו ה ד ר סוטה
כדרבי. ס ו ט ה ת נ א נזיר ד ד מ י לנדרים וקתני נ ד ר י ם דתנא
)כמו ט ו ט ה א ג ב אלא בסדר נשים נ ז י ר שנו שלא מנזיר ב ע״א יוצא אבל
נ ש י ם ב ס ד ר תנא מכדי ועי׳ רש״י שם ושמ״ק(: ובנזיר, בסוטה התום׳ העירו שכבר
והיה אם לא ת מ צ א חן בעיניו ו כ ר וה״ק ק אי א ק ר א תנא נזיר, מאי טעמא תני קאי
אלא מן היין. עצמו יזיר בקלקולה סוטה הרואה כל יין ו ק א מ ר לה לעבירה נרם מי
אחרי בא שנזיר וכר-יוצא קאי״ אקרא א נ ת ״ מלשון שהרי מוקשה. זה כולו שנוסח
הדחוקים וכל אחרי סוטה׳ מסודר שנזיר ״ ו ק א מ ר כ ל ה ר ו א ה ״ וכו׳ ,נ ר א ה ומן ג י ט י ן,
שהתלמוד כלל אי אםשר שהרי הרבה, לא הועילו נזיר( <עי׳ ג ם מ א י ר י הראשוגים של
אחר לגמרי?! במסכת שהיא מבית מדרש ב ס ו ט ה . סמך על מה שגאמר בגזיר
והגוסח ונזיר. להשוות בין סוסה כדי מגיהי־ספרים מוגה ע״י שלגו שנוסח אלא
מ ע ג ל ה תנא מכדי גורםיך: ״יש בשם בגזיר המאירי שהביא הגוםח הוא העיקרי
סרשת גזיר למה נסמכה ד א מ ר ר׳ משום דר׳ ד ק ת נ י נזיר. קא סליק מאי שנא ע רו ס ה
ס ו ט ה לומר לך כל ה ר ו א ה ס ו ט ה ב ק ל ק ו ל ה יזיר ע צ מ ו מן היין. לסרשת
שהביא אחד ״גאון״ גם לסגי וסדר כזה היה נזיר, ס ו ט ה הוא איסוא: הסדר
למשנה אין סדר מםכתיות שבשני לומר נדחקו ה ר א ש ו נ י ם )= דה״ג( וגאונים המאירי:
4ן )בארש״ג לכדר׳ ותרויהו לנזיר ס ו ט ה ד מ ק ד י ם איכא (32 רש״ג, אגרת )עי׳
שהרי תשובה, אינה סוטה זה מתחילת על נוסח ותשובתו של המאירי גם בנ״ם(. אינו
של לסידורם בגוגע וגם התלמוד. ישגם בין גזיר ל ש א ר וחילוסים שינויים וכמה כמה
על ) ש ה ב י א ה מ א י ר י ל ר א י ה ג ג ד ה נ ו ס ח הזה( ,ר א י נ ו ש ה ג א ו ן מ ע י ד ב א מ ת המשניות ססרי
עצמו כך היה: וסידורו של המאירי בישיבות אירוםא ה ל י מ ו ד י ל ו סדר פ א ו , ז ה כ סדר
נ ז י ר <עי׳ ס ת י ח ת ו ( . סוטה
964
הוא איפוא :יבמות ,כתובות .נדרים )מפני ״ ה מ ד י ר ״ ו כ מ ה דברים משותפים(׳ הסדר
נזיר ,קידושין. ס ו ט ה ש ל ש נ ש י ם י ו צ א ו ת וכו׳(, )מפני סוף נדרים: ג י ט י ן
נדרים נזיר לו: קידושים ז ס ו ט ה נזיר ג י ט י ם ק :יבמות כתובות נדרים בכ״י
ד״נ קידושין! נזיר גטין נדרים כתובות סוטה יבמות בירוש׳: סוטה: קדושין גטין
גטין כתובות יבמות מ: כ״י וקידושין, סוטה גטין גזיר נדרים בפתיחתו: והרמב״ם
נ ד ר י ם נזיר סוטה. קידושין
כ״י ארפורט ווינא :נדרים נזיר סוטה גטין וקדושין .ועי׳ להלן. בתוספתא
נ ז י ק י ן : כאלו ישנן גם בסדר סתירות
הוריות׳ אבות. ע״ז, עדיות, שבועות נזיקין ,סנהדרין, בקי: במשניות הוא הסדר
ס׳ שבסוף ברשימה )אבל אבות הוריות ד״נ: אבל ורמב״ם, )סנהדרין-מכות( לו וכן
אין ואבות לעריות )שהרי הוריות ע״ז, שבועות, בירוש׳: -הוריות!>. אבות קדשים:
ה ו ר י ו ת ,ע״ז ,ע ד י ו ת )אבות בסוף כה״י(. סנהדרין ,מכות ,שבועות, בכיי מ: תלמוד(;
)ומכות(, סנהדרין באבי, ג׳ בישיבה: הנלמדות המסכות מן שבה״ס ברשימה
ע״ז ואבות. שבועות,
בשבועות ה ס ב ו ר א י ם שעל כן אמרו בישיבה ,ואפשר נשנית איפוא לא הוריות
מ מ כ ו ת סליק וכר. ע״ב :מכדי תנא ב
מתאימה ,שהרי פרק ה ו ר י ו ת )סנהדרין-מכות( היתה ס נ ה ד ר י ן אחרי ואמנם
באחרונה לסי מ ס פ ר סרקיה. עוסק ב״זקן ממרא״ והוראותיו ,אלא שםידרוה י״א
כ י ב ר ו ר ו ג ר א ה ל ע י ן ה ו א ,כ מ ו ש כ ב ר ר א ה ג י י ג ד ) .ז ז (Wiss. ZeitschriFtii r i 8 3 6 1 , 4 8 8
תר״ם )הגן רזובםקי הרב סנחם ואחריהם [ ווו ( R E J s e q ד ר ג ב ו ר ג )2 0 5 .18811. ואחריו
פרקיהן: שהמםכות מסודרות לסי גדלן ומספר צט(. עמ׳
מועד
שבת כ״ד פרקים .1
0
ע י ר ו ב י ן י׳ .2
//
פ ס ח י ם י׳ .3
יומא
או: ״ 1 שקלים ח׳ .4
שקלים יומא ח׳ .5
985
י ם נw
.1י ב מ ו ת ט ״ ז ס ד ק י ם
״ .2כ ת ו ב ו ת י ״ ג
נדרים י״א .3
!נזיר !גטין \גטין ״ .4נ ז י ר ט ׳
גטין או: נזיר או: סוטה או: ״ .5ס ו ט ה ט ׳
יסוטה סוטה ינזיר ״ .6ג ט י ן ס ׳
״ .7ק י ד ו ש י ן ד ׳
נזיקין
סדקים ל׳ .1נ ז י ק י ן
״ ס נ ה ד ר י ן י״ ד .2
״ ש ב ו ע ו ת ח׳ .3
עדיות ח׳ .4
ע ב ו ד ה זרה ה׳ ״ .5
!הוריות ״ אבות ה׳ .6
או י
יאמת י ״ ה ו ר י ו ת ג׳ .7
קדשים
סדקים .1ז ב ח י ם י ״ ד
מנחות י״ג .2
חולין י״ב .3
בכורות ט׳ .4
ערכין ט׳ .5
ת מ ו ר ה ז׳ .6
כ ר י ת ו ת ו׳ .7
מ ע י ל ה ו׳ .8
) ו ל א ז׳ a ״ ת מ י ד ו׳ .9
מ ד ו ת ה׳ .10
.11ק י נ י ם ג ׳
שהראב״ד גייגר. העיר אבל כבר סדקים, ז׳ שלנו בססרים אמנם היא ת מ י ד
וכיה נ ש ל ם ס ר ק החלו עולים .סליק מ ס כ ת תמיד .והוא מ ס ר ש גם י ס ״ ז י . סירושו: מסיים
ולירמא, ברלין ובכייי א ש ת א( וק )תמיד בכיי ם ב כ י י מ ,ב ה ו ׳ לו. סדקים ששה רק
נכנס שכ״ג בזמן וכן ב מ ״ ש : ) ת מ י ד ו(. ושבהיס ה ח כ מ י ם ) ת מ י ד ו> שבסדר וברשימה
והרא״ש וכו׳ וכן נראה מ ה ר א ב י ד א ח ד סרק הכל יד כ ת ב י ב ש ל ש ה להשתחוות.
ס ש שכתב אחד סרק שהכל משמע זוטא זיל ריס איל הממונה הרמב״ם מסירוש וגם
כמו התמיד אחר גמר עבודת האולם הידוע היא נאמרת על מעלות כהנים ברכת אבל
מצאתי כך מ ח ק ס ד ק ז׳ ו כ ת ב יוסף ז״ל וגם הר״ר עיכ. זה ש א ח ר ב ס ר ק שיתבאר
ומה שלמעלה בסרק אחד עיכ. זה
986
טהרות
פרקים ל׳ .1כ ל י ם
״ אהלות י״ח .2
נגעים י״ד .3
פרה י״ב .4
ןנדה ״ ט ה ר ו ת י׳ .5
מקואות או: ״ מ ק ו א ו ת י׳ .6
]טהרות ״ נ ד ה י׳ .7
״ מ כ ש י ר י ן ו׳ .8
.9ז ב י ם ה ׳
)ידים * ט ב ו ל יום ד׳ .10
או:
יטבול יום ״ ידים ד׳ .11
״ ע ו ק צ י ן ג׳ .12
מפירוש חוץ וםה״ח. שבה״פ הנזכרות וברשימות וכי״י בדפוסים הוא הסדר כך
ל ט ה ר ו ת ) ע י ׳ ס פ ר י ,ד ע ר נ א ו נ א י ש ע ק א מ מ ע נ ט א ד 47 ,ו ר ז ״ פ ד ה ״ מ ,(263ש ס י ד ו ר ו : הגאונים
מכשירין ,זבים, טהרות, מקואות )והיא ששית(, )והיא רביעית( ,נ ד ה )והיא ח מ י ש י ת ( , פרה
ה ת ו ס פ ת א . ט ב ו ל יום ,עוקצין ,וזהו ס ד ר ידים,
מסכות בחלוקת ישנה מטעות אחת העיקרי יוצא הוא יומא ש ק ל י ם שהסדר
-ב ת ו ס פ ת א: אלו
מ ס י י מ ת ב א מ ת ב פ ר ק ג ה ל כ ה כ״ד )מפני מ ה אמרו ביכורים אין שקלים תוספתא
ב ס נ י ה ב י ת וכר( .א ב ל מ ה ש ב א א ח ״ כ ,ה ל כ ה כ ״ ה -כ ״ ז ,ש י י ך כ ב ר ל מ ס כ ת י ו מ א : נוהגיןאלא
)בבלי יומא שבעה וכר אא״כ גמשח לעבודה לעזרה איגו גכגס כהן גדול )כ״ה>
ג כ ג ם ל ע ז ר ה ל ע ב ו ד ה וכו׳ לוי איגו )כ״ו> ב ן ל ח ע ״ א -ב(. ידוש׳ שם, ע״א -ה ע״א, ב
ליומא. כםתיחה ו כ ר -ה כ ל למ״א של יומא, ב ל ש כ ת הגזיז זקן אין מושיבין אותו )כ״ז(
טעו וחילקוה שקלים, מסודרת בתוםםתא ,כמו בהו׳ צ ו ק /אחרי ש יומא ומכיון
להתאימה עם המשגה, מסגי ההשתדלות רוססת, )חלוקת הסדקים בתום׳ במקומה ש ל א
ה ש פ י ע ה גם על חלוקת המסכות(. וזו
יומא. ש ק ל י ם ראיה חותכת ,שכך היה עיקר הסדר: וזו
ש א י ג ו ג כ ג ם ל מ ס ג ר ת זו ו ג ד א ה כ מ ת נ ג ד ל ש י ט ת נ ו : זרעים, לגו רק סדר גשאר
ואילך הסדר מתאים למםסר הסדקים: ת ר ו מ ו ת למן ואמגם
סדקים י״א .6ת ר ו מ ו ת )(4
!מעשר שני ״ מ ע ש ר ו ת ה׳ .7
)ק ו ה ו ׳ ל ו ו ת ו ם ׳ כ ״ י א ר ס ו ר ט ( ת או[ :
ן ף ש ע מ ״ , ך י נ ע ר ש ע מ g
דמאי ז .3
987
ב ת ו ס פ ת א <כ״י ו ו י נ א ו ד פ ו ס י ם ( ס ד ר ה ס י מ נ י ם 4־ 6ה ו א .4 :ת ר ו מ ו ת .5 ,ש ב י ע י ת , אבל
.6כ ל א י ם .מ ת א י ם ל ס ד ר ה פ ר ק י ם .ו נ ש א ר ו ר ק ש ל ש ה מ ס כ ו ת ה ר א ש ו נ ו ת .
מתאים אינו ״זרעים״, ש ש ם הסדר, )שם (210-209 ד ר נ ב ו ר ג כבר העיר אבל
שבת איקרי ה׳, מועדי )אלה מועד -שבת בשמות הסדרים: כמו שרגיל ל ה ת ח ל ת ו ׳
ק ד ש י ם -ש ח י ט ת קדשים ,טהרות נ ש י ם -י ב מ ו ת )נשים ,עי׳ להלן( .נזיקין -נזיקין׳ מועד(,
לטומאות ,עי׳ ערוך( -א ב ו ת ה ט ו מ א ו ת )כלים ,״ ט ה ר ו ת ״ ,עי׳ להלן(. )כינוי
הזרע כלאים ,פן ת ק ד ש ה מ ל א ה ת ז ר ע )שדך לא ל כ ל א י ם זה מ ת א י ם ב י ח ו ד שם
כל את תעשר )עשר ולמעשרות שדך( ת ז ר ע שנים )שש ולשביעית תזרע( אשר
!
למעשרות להקדימה היה אפשר אי ב ס פ ק עוסקת שהיא ו ד מ א י , ז ר ע ך י. תבואת
ו ב ר כ ו ת העיקרים. נתבארו שלא עד הספק את לבאר אםשר אי שהרי ולתרומות,
מ ו ע ד ,כמו שהיא מסודרת לסדר יותר היא הרבה ש י י כ ת כ ל ל ל ס ד ר זה ,ו ק ר ו ב ה אינה
ששייכת אע״ס פיאה, ו ב א ח ר י ם -ב ס ו ס ו )עי׳ להלן( .וגם בתחילתו, התלמוד בהגדות
אין מ ק ו מ ה ב ת ח י ל ת ו מתאים כלל לשמו ולחובות הסדר. זה לסדר
ל ש ב י ע י ת וקודמת ל ת ר ו מ ו ת בתוספתא כ״י ארפורס מ א ו ח ר ת ד מ א י ואמנם
ולפיכך יהיה ה ס ד ר :תרומות .שביעית ,כלאים, ערלה(. שלפניה נכנסה שם בטעות )אלא
ה ס ד ק י ם . ל ס ד ר מעשרות ,מתאים דמאי,
)בכורים מ צ א ת י ב ק ט ע א נ ט ׳ ,328ש נ ד ס ס ב ס ׳ ה י ו ב ל ״ ת ס א ר ת י ש ר א ל ״ 194 , ואמנם
הנוסחאות, מכל שונה המסכות בסדר זרעים בסדר רשימה של ביכורים, שבת( ,בסוף -
תשעה סרקי ב ר כ ו ת זרעים קדמאה חסל סידרא הסדקים: למנין ברובו מתאים אבל
עשרה ש ב י ע י ת סרקי ת ר ו מ ו ת פרק חד עשר ד מ א י פרקי שבעה פרקי תמניה פיאה
ח מ ש ה וכר. פרקי ש נ י מ ע ש ר חמשה פרקי ר א ש ו ן מ ע ש ר פרקי תשעה כ ל א י ם
968
סידורן על המסכות של והקירבה התוכן גם השפיע ש ל פ ע מ י ם ברור אבל
הכלל. מן היוצא
כמו שראינו׳ וברייתות א ב ל מ כ ר ו כולם, במשניות נזכרו לא ה ס ד ר י ם שמות
ו ב מ ד ר ש י ם ) ל ע י ל ע מ ׳ .(980 בבבלי
1
ומדרשים ובבבלי וירוש׳ ״ כ ל י ם ״ )סוף כ ל י ם ( / נזכר ב מ ש נ ה ה מ ס כ ו ת משמות
הצופה מ א ר ץ הגר ,ש״ד ,תרע״ד: [ 2 0 - 1 9 , 1המםדרונה שיא ,תרמ״ה ,דף כ ז נזכרו
ב ״ ק ל ע ״ א ,י ד ו ש ׳ פ ס ח י ם ס ם ״ ג ,ל ס ע ״ ב ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ .993 ברכות, .1
פ י א ה ,ב ״ מ י ע ״ א :מ ו ת י ב ר ״ ח בר יוסף פיאה ,ו ש ם ה מ ס כ ת הוא ,כמו ״נזיקין״ ,שם. .2
ירושלמי כלאים פ״ו ,ל ע״ג. כלאים, .3
ירוש׳ ברכות פ״ב ,ד ע ״ ד ו ב ה ק ב ל ו ת ז תרומות פ״א ,מ םע׳׳אן פ״ח, תרומות, .4
תנו לד א: פסחים בבלי פי״א ,מז ם ע ״ ד ז תרומות ע״ב, כח פ״א. רע״ב = פסחים מו
בי רבה. ת ר ו מ ו ת
ידוש׳ ע״ז פ״ח ,מ ה ע ״ ב :כד מטון לערלה. ערלה, .5
שאלון ליה ולא אגיבון דלא הוה ב ש ב ת ש ב ת רפי״ט ,טז ע״ד: ידוש׳ שבת, .6
א מ ר לון וכו׳־־ירוש׳ לעירוב י ן באתרה כד אתון רבי יוסי א מ ר א ל א כל מילה <ומילה>
פ״ו .כ ד ע ״ א )וכצ״ל שם(. עירובין
פ״ג. כא רע״ב = קידושין עירובין פ״ג. ירוש׳ ש ב ת ועירובין שם ז ע י ר ו ב י ן, .7
ע״א ו בבלי עירובין ע ט א :מ א ן ת נ א עירובין. סד
ועי׳ סנהדרין יומא, סדר תנא מאן ב: יד יומא כיפורים. יומא, ס ד ר .8
כ י פ ו ר י ם . ע״א: ב» י ד ו ש ׳ ס ו כ ה פ ״ ד ,נ ד ע ״ ד = י ו מ א פ ״ ב ,ל ט מט
י ד ו ש ׳ ס ו כ ה שם» ע י ר ו ב י ן כ ג א. סוכה, .9
ת ע ג י ת ב ע״א ,ברכות כז ב )עי׳ ד ״ ם ורש״י(. השגה, ר א ש .10
מעשה כלל ח׳ פ״ה: ג ר ג׳ הובא במגורת המאור מדרש תגחומא, ח ג י ג ה , .11
וכו׳ ולא ה י ה ח ג י ג ה ב מ ס כ ת ל מ ד בו והיה אחד במקום אחד שהיה מתיחד בחסיד
ש מ י וכוי. ח ג י ג ה מ ס כ ת א ח ר ת מן ה ת ל מ ו ד וכו׳ מ ה ש מ ך יודע
<רב כ ה נ א בשם כהנא פא ע״ב, םפ״ב, ידוש׳ מו״ק משקין׳ <קטן(, מ ו ע ד .12
״הלכות מועד״, ועי׳ גגעים, ומן דקשיין מן אהילות ב מ ו ע ד הבבלי( :אית מילין הא׳
א ו ב מ א מ ת י ) ל ע י ל ע מ ׳ .(988 ב מ ש ק ין א ,ויק״ר פ ל ״ ד : ט ע״ב .יב מו״ק
כתובות ירוש׳ ע״א ז נ וקידושין ב עב כתובות ב ע״א, םוטה כ ת ו ב ו ת . .13
כו ע ״ ג :כתובות ד ב י ת רב. פ״ב,
מה דלא ב נ ז ק י ן ז ע״א :תנינן פ״ט, ב״ק ידוש׳ סוטה ב ע״א, נ ד ר י ם . .14
ור׳ י ה ו ד ה בן ג ר י ם ת נ ו ד׳ יונתן בן ע כ מ י י מו״ק ט ע״א ,ר״ח וכי״י: ב נ ד ר י ן ז תנינן
) 44ו ע י ׳ ש ם :(92 שכטר ש ה ״ ש זוטא םס״ז, נדרים! מ ס כ ת בי רשב״י ,רש״י: נדרים
ש ש נ י ת נדרים אם יבא אליהו בימי אני אומר לו ס ר ש לי ם ר ש ת יוסי א מ ר ר׳ ועוד
״ נ ד ר י ם ד ר ׳ י ו ס י ״ ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(602ו ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ .993 ל י,
נזיר ב ע״א ,סוטה ב ע״א. נזיר, .15
סוטה ב ע״א. סוטה, .16
) כ ל ך מדברותיך אצל נגעים ואהלוח(, ״ננעים ואהלות״ שנזכרו נברייתות ,חנינה יד א וש׳׳נ (1
989
ירושלמי תרומות פ״א ,מ םע״א־ גטין, .17
קידושין לוי, דבי קידושין ב! עב וכתובות ע״א קידושין נ קידושין. '18
שאיל את עליבא ולינאי סד ע״א: פ״ג. קידושין מ םע״א, י מ ש ׳ תרומות פ״א, ב, עו
ס ע ״ ד -ע י ר ו ב י ן פ״ג ,כ א ס ע ״ א )לברייתא(. בקידושין ,שם פ״ג ,סג מילה
ק ב א ו ע ״ ז ז ע ״ א : )ובבא בתרא( .ב״ק מ צ י ע א בבא קמא, בבא נזיקין, .19
ו״ברכות״, ״אבות״ כמו הוא מסכת ל ע״א ,ושם ק ״ ב מםכתא היא, חדא נזיקין כולה
כל הבור תולדות ב סע״א: ב״ק פ״א. ידוש׳ מב״מ, הוא והציטאט ב״מ י ע״א שם,
ב״מ דלא תנינן בנדרין, מה ב נזק י ן תליתאי דנזיקין ,ב״ק פ״ט ,ז ע״א :תנינן פירקא
)לעיל ויק״ר פי״ט ב בנזקין כלום, לא סבר מילתא הא סבר דלא מאן י ע״ג: רס״ד.
,(982״ נ ז י ק י ן ד ב י ק ר נ א ״ ,ב ״ ק מ ז ב ,ס נ ה ד ר י ן ל ע ״ ב . עמ׳
בי ) ם נ ה ד ר י ן ־ מ כ ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(983ס נ ה ד ר י ן מ א ב :ת נ ו ס נ ה ד ר י ן ס נ ה ד ר י ן .20
ידוש׳ סנהדרין, גבי ע״ב: ג כריתות גרידתא, -סנהדרין רבה דבי רבה-סנהדרין
ידוש׳ ד״ה סס״א ,נז סנהדרין, בכל תנינן ס״א ,לא ע ״ ב :תנינן ה כ א מ ה דלא מ כ ו ת
כל ההיא דםנהדרין. והקבלות: ע״ג
מ כ ו ת .שבועות ב ע״ב. .21
ב: לו ש ב ו ע ו ת בי ר ב ה ׳ תני עיסא כח ב: שם שבועות ב ע״ב, ש ב ו ע ו ת . .22
גמירי ב: יד <״בן ש ש ״ ( , בשית שני דתני ע״ז ע ״ ז נו ב : זרה, ע ב ו ד ה .23
ד״ו, סי׳ כ ס ו ה ״ ג השאילתות נדרים ח ע״א ,למסורת ביק ל ע״א, אבות, .25
ס ש אלא המסכות שמות א י נ ם -ע ח א. ב שבפסחים עז ״זבחים״ 'ו״מנחות׳ -
וההלכה. העגין
ידוש׳ בו א , נדה )עי׳ ר ש ״ י וד״ס(, כז ב ברכות א. כח ביצה ב כ ו ר ו ת , .28
י היא מסכת עדיות״• ו ם א • , ת א ״ , ר נ ג . 0 9 כ ו ת לבר « ל רנ״ג נ (1
990
ירושלמי מריק ם פ ״ א שם. נגעים, .36
ירוש׳ סוכה פ״ד .נ ד ע ״ ד = יומא פ״ב ,ל ט ע״א. פרה, .37
ירוש׳ תרומות פי״א ,מז סע״ד• טהרות, .38
דפירקא דרישיה הילכתא כל ההיא ע״ב: ה פ״ב, ברכות ירושלמי נדה, .39
דנידה. אחרייא
מכשירין,ירוש׳שבתפ״ז,טרע״ג:יהודהבר׳עבדדן(הווייבמכשיריןשיתאירחין. .40
פרק ט ב ו ל יום א ל א מ ס כ ת אינו ו ע״ג, פ״ג, ברכות שבירוש׳ יום, -טבול
י ו ם ,ז ב ח י ם ם י ״ ב ,כ י ה ם ד ב ר י ר א ב ״ ש ש ב ב ב ל י ז ב ח י ם ק ב ב. טבול
ה ו ר י ו ת י ג ב ,ב י מ י ר ש ב ״ ג ,ב ר כ ו ת כ ע ״ א ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .981 ע ו ק צ י ן, .41
991
י ש י ג 83ו ע ו ד ׳ פ י ׳ ה ג א ו נ י ם ,82 בכ״י ב ודיג ,ואצל הגאונים: נ ז י ר -נ ז י ר ו ת.
ערוך ועוד, שבועות ט ע״ב רש״י יומא טו ב ועוד, ס ה ב, ל ה א .ר ״ ח ס ם ח י ם יז ב, ב,
992
הגאונים ובפי׳ שבה״פ וברשימה ודרנבורג כ ך ב כ ״ י פ וק מ ק ו א ו ת -מ ק ו ו ת .
117ו ב ה ק ד מ ת ה ר מ ב ״ ם . עמ׳
ms. h e b .״ ו כ ן c. כ כ ״ י פ ו א ״ פ 17 כי״י, בקצת כך ש מ ה מ כ ש י ר י ן -מ ש ק י ן .
ש ב ם ה ״ ח ,ע ל ש ם ה ת ח ל ת ה :כ ל מ ש ק ה וכו׳. ברשימה
ה פ ר ק י ם .
דפירקא וחדא ס יד ק א ד ה אי לא ב :שית ר״ה תנן, חמשה ואנן יד ב : ע״ז
ע ״ א :כל ב ב״ק רפ״א, ירוש׳ קמא, אפירקא א ה א י פרקין וכו׳ כתובות טז א : קמא ,
הילכתא אמר כל ההיא שמואל ה ע״ב: ברכות פ״ב, דתנינן בנזיקין , תליתייא פירקא
ט פ״ז, ירוש׳ שבת אבל לא למעשה, להלכה ד נ י ד ה א ח ר י י א ד פ י ר ק א ד ר י ש י ה
תענית ב, סוכה כב בבבלי: רגיל פירקין״ ״באידך פירקא, בהדין עבדין הוויי ע״ג:
ס נ ה ד ר י ן נ ב ב ,ז ב ח י ם ט ו א ,כ ו ב ,א מ ת נ י ׳ ד ה ך פ י ר ק א ד כ ל ה מ נ ח ו ת ב א ו ת ) מ ג ח ו ת א, יד
את דפירקא בראשה לז ע ״ ג : פ״ו, שביעית ידוש׳ )נדה סח ב(, אריש סרקין ב(, צב
1ר׳[ ה ו ש ע י ה אמר ראשה דסירקא ר׳ יוחגן -ו כ א א ת א מ ר ,ס ם ח י ם ס״ח ,לו ם ע ״ ב : אמר
)רב של סרק ראשו זהו יא סע״א(: )=שם י ב מ ו ת ס״י ,י ע ״ ד דהכא, ההן אמר רבה
שם יא ע״א :והיידין איסור קל א״ר א״ר אמי ארישא(, ור׳ זעירא ,בבלי צ ב ב : המנוגא
מז פ״ג, הוריות דפירקאז ראשה והגי ע״ב: לא פ״ז, כתובות דפירקא, ראשה יוחנן
מ ה מםקה מביניהון .ר י ש א ד פ י ד ק א כהן מ ש י ח ש ח ט א וכר. עיא:
ברכות וכר, סירקין בכוליה אמר רב הלכתא בכורות כג ב : ס י ר ק י ן, כול י ה
כוליה ד א מ ר רב הונא סב ב: נדרים בכוליה סירקין הלכה וכר, אמר רב הונא ב: נב
ד ב י יוסי היא. סירקין
משהתרה ס י ר ק א ה ה ן כל ר׳ ינאי ר׳ יוחנן בשם כ ע״ד: ס ו ט ה רס״ו. ידוש׳
פירקא• ו א ה ן ) = ש ם כ א םע״א( ,סוטה פ״ח ,כ ר ע ״ ב : בה
לסרקין אמר רב יוסף נ ד ה מ ח א )ערכין יח ב(: נזכרו עוד: הפרקים ו מ ש מ ו ת
נדה ה מ פ ק י ד הוה, קמיה דר״נ ופרקין אמר רבה הוה יתיבנא א: ה ל ב״מ דופן, דיוצא
תה״ג תנוקת, ששמה בהאי פרקא )רש״י: בתגוקת ור״ל ר׳ יוחנן בה כי הוו ב: םה
ם ׳ ה ש נ ה ח ״ ט 294ו ת ה ״ ג א ס ף ס י ׳ מ ״ א ו ר א ב ״ ן ס י ׳ ש י ״ ט ( , עי׳ ב״תגוקת״ ממש, פירשו
נדרים! באלו מומין תנינן ע״ג(: סב ס״ב. )= ק י ד ו ש י ן ע״ג לא ם״ז. כתובות ידוש׳
ב מ א מ ת י(. פ ל ״ ד :ב מ ש ק י ן או )ויק״ר
כאן על חלוקה לדבר ואי א פ ש ר לעצמה. ספר כל אחת יחידות, הן המסכות
ו״בבות״ ובהן ל ח ל ק י ם אח״כ מסכות שגחלקו נכונה ,אבל כמו שהזכרתי ישנן שאינה
סי רוב אין ה ח ל ו ק ה נכונה: על
אבל כמו שכבר ראה פרקים. עשרה עשרה בבות בנות לשלש נחלקה נ ז י ק י ן
ל ב ב א )הבית והעליה( מציעא ש י י ך פ ר ק י׳ ש ל ב ב א ב ה מ ם ד ר ו נ ה שם( )ראשונה הופמן
ז (
פרקים ,חלוקה לאחד עשר א ח ד שהמסכת מכילה בה ל״ג בתוספתא, ולהיפך . ב ת ר א
ב ת ר א הא דתנן ר׳ יהודח *ו׳ התחתון קי* (1ברשיבזה אחת של תה״ג )גאוגיקא (66ר ע ו ם :
993
מציעא. בתרא-לבבא השותפין של בבא לפרק המקביל פרקים ומשכו את הפרק עשר
שייך מכות בוודאי שפ״א של ב ס נ ה ד ר י ן -מ כ ו ת גם נכונה אינה והחלוקה
ל ע י ל ע מ ׳ .(983 י׳ ) ע לסנהדרין
ב ר א ש הגאונים סי׳ ב כ י ״ י )= כ י ״ מ , שחילקוה גם בכלים, כך הוא בנזיקין וכמו
ב ב א כ״א בבא מציעא ופרק לבבות ,פרק י״א שש והגאונים ,עי׳ מ ש ״ כ ב ה ע ר ו ת י פי״א,
מ ס כ ת לקבוע והיו צריכים עץ. כ ל י באמצע בתרא, החלוקה נכונה בבבא בתרא-אין
והחלוקה לפי מספר הפרקים, לגמרי, ח י צ ו ג י ת פ ט ״ ו )כלי עץ( א ל א ש ה ח ל ו ק ה בתחלת
הותאמה כאן לחלוקת המשנה ,בלי שים לב למספר הפרקים שלה. בתוספתא
גיסי ן ה פ ר ק ל א ה י ת ד ,ק ב ו ע ה ושוד .,ו י ש ב ה ח י ל ו פ י ם ו ט ע ו י ו ת .ב י ר ו ש ׳ מ ד ת אבל
שמו חוץ מ ש י נ ה מאיר דר׳ פ י ר ק א בשם רב כל הדא רב הונא אמרו: מ ט ע״ג, פ״ח,
אמר המגרש. ר׳ יסא אף ר׳ מ נ א ב ע א קומי ע״ם. ש ם ע י ר ו ו ש ם ע י ר ה < =--ב ב ל י פ ושמה
של פירושו )כצ״ל( ״דידהון״ אלא דידן. דידהוןן!( קושטא: ד י ד כ ו ן )ד׳ לית פירקא ליה
כי יסא שענהו רבי וזהו ורב(, הונא )רב ב ב ל י ת מימרא היא שהמימרא בבל, בני
ישראל. ״שלהם״ אלא הפרק ״שלנו״ ,של בני ארץ ש א מ ר ר ב אין זה ה פ ר ק פירקא״ ״הדא
״כנסה )מ״ט(,ז״א א ת א ש ת ו ולנה עמו״ וכו׳ ד ״ ה מ ג ר ש פירושו סיפא ו״המגרש״
ד ה מ ג ר ש ב י ר ו ש ׳ ו ב ה ו ׳ ל ו ו ע ו ד ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .707 ק ר ח ״ וכו׳ )שהוא ס י פ א בגט
יוחנן שרבי אע״פ יסא׳ ר׳ לדעת דר״מ איפוא איגה קרח״ ״גט זו ש ל משנה
פ״ח ואע״פ שגם בתוס׳ גטין ל י ת כ ה )כצ״ל( ת צ א , עליה בירוש׳ )מט ע״דך. אומר
ושלשה תצא ש כ ת ו ב בו שני עדים ש נ י נ ו :ס ש ו ט ש כ ת ו ב בו ע ד א ח ד מ ק ו ש ר <פ״ח
חותמין וחנ״א אין העדים עקיבא> < ש א מ ר משוס ר׳ ד ב ר בה ד ב ר י ר׳ מאיר עשר
גס והאיכא )פו א(: וגם בבבלי )כרבי אלעזר(. העולם מסני תיקון הגט אלא על
למימר הניחא לר״מ אלא לרבנן מאי איכא התם הוולד ממזר ה כ א הוולד כשר קרח
כדבריו לרבנן, תצא לא קרח גם בגט שבירוש׳ יוחנן ולרבי וכר. ת צ א התם
מ ש ״ כ ל ע י ל ע מ ׳ .266 ל ע ו ל ם ל א ת צ א ,עי׳ : ב ו פ בבבלי
תמהו וכבר ל פ ר ק טי. אלא >, ח לפרק איפוא נחשבה לא של פרק ח׳ ט׳ משנה
את לגרש ״כתב לפני ולא ן א כ ז ו ה משנ על מקומה של בגט קרח( )פא ב ד ״ ה התום׳
ו כ ו ׳ ) ע י ׳ ש ם ( י(. אשתו״
בר אדא מש׳ דעולא תחתון ) ־ ב ׳ ־ מ ק י ז ב ( , א ח א ב ר , ד א פ א ה א ר ן ן ב א ., ק . ב ( « מ י . פ מ . ב = ) ת א ג ו ת ן
נאמתפ״ילב״נ, ט״ס וגיגצבורג משער ע״כ שחשבו ק ר ש י 1י א ר מ י ל ה מ ק ״ ב ת ר א ״ פ ו ע ר ק ־ { ש . י 0 ^ < ״ ן א י
ד > , ה וס״ח-מ״ז להם הממונה, אמר סרקיס ,והחמישי: חמשה (2ה ר ל נ ״ ג בהקדמתו מונה רק
עי׳ לעיל עפ׳ .988 .לשביעית׳ ח ו א לפניו מ ד ק
994
ב ה כ ״ ג -ל :מנין צרור אבן ו כ ר = ם״ח מ״ו .ו א ח ר י ה ם״ח שנו בהכ״ב: ובתוספתא
נ ס ר י ם ) = נ צ ר י ם ( וכו׳ המוציא שני ואח״כ ל״א: א-ד, מ״ז-פ״ט לפ״ח וכוי-,תוספת
מ ק ב י ל ה ל ס פ ״ ט סוף מ״ז .והיא מ מ ש י כ ה דיני הוצאה ה מ ו צ י א ב ה מ ה ח י ה ו ע ו ף וכו׳ והל״ד:
ופ״ט שפ״ח נראה מ ״ג. ל פ ״י מקבילה וה״ח נימין וכר, המוציא שתי א -ז : בפ״ט
ה ת ו ס פ ת א . אחד היה במשנה שלפני -
לענין גטין, העולם״ תקון ״מפני הזקן ר״ג תקנת מ״ב בפ״ד שנו בגטין וכן p
והסמיכו לה תקנתו השניה שבמ״ג ואחריה שורה של הלכות ״מפני תקון העולם״ ,מ״ג-מ״ט.
-מ פ נ י ת ק ו ן המזבח( וגם מ ״ א -מ ״ ד ומ״ה )מפני תקנת השבים ב פ״ ה הוא ו ה מ ש כ ן
במ״ח־מ״ט ״מפני דרכי שלום״ ואחריהם מ״ו־מ״ז,
של פ״ד ופ״ה אינה מדוייקת איפוא לפי הענינים ,אלא היא חיצונית לגמרי החלוקה
א ח ד ,ובכיי פרק ה כ ל ה ה ל כ ו ת <ט ט מ ש נ י ו ת ב כ ל פ ר ק ( .ב ת ו ס פ ח א ש ב ד פ ו ׳ כמות לפי
מ ת ח י ל פ ״ ה ב ה ק ב ל ה ל פ ״ ה מ״ו. ארפורט
ג> ו כ ן מ נ ח ו ת פ ״ ד מ ״ א ה ו א ה מ ש ך ש ל ה ״ מ ע כ ב י ן ״ ש ב פ ״ ג ,ש ב נ י ג ו ד ל ה ם א ל ו ״ א י נ ם
בוודאי שאיגו גכון וה״פרק״ ל״תכלת ולבן״ ״ארבע ציציות״ אבל ההפסק בין מעכביך,
צריך להתחיל בפ״ג מ ״ ה :הקומץ מעוטו מ ע כ ב את רובו וכר .ואמנם בתוספתא מתחיל היה
) = פ ״ ג מ״ר ,ושאר השגויים ה׳ ב ה ת א ם לזה ב״שני כבשי ע צ ר ת מעכבין זה א ת זה״ פרק
ש ה ח ל ו ק ה ב מ ש נ ה היא לפי גודל הפרקים וכמותם. א י נ ם בתוספתא .אלא דרך אגב במשנה
וברכות פ״ג מ ״ א :מי ש מ ת ו מוטל לפניו פסור ו כ ר -ה מ ש ך הוא של ״חתן פטור n
ב פ ״ב. מ״ה-מ״ח ,ובתוספתא נכלל פ״ג של המשנה וכר ,פ״ב מק״ש״
מ ״ ו -מ ״ ט ש ב פ ״ א ; ו ״ מ ו ד ה ר׳ י ה ו ש ע ״ ו כ ר וכתובות פ״ב מ״א .ה מ ש ך היא של ה(
אלא שהסדר חלוקה לסדקים, אבל גם בתום׳ יש כאן -מוסב על מ״ו של ס״א, שבמ״ב
המשנה. שונה מזה של בתוספתא
-הוא תחילת ענין היטהרות״ ו פ ״ ג גוטלין ל י ד י ם וכו׳ מ ״ ה: ו( ו ב ח ג י ג ה פ ״ ב
מ ק ב י ל ל מ ״ ו )והוחזק( איזו היא חזקה, הוא המשכו ,ואמנם בתוספתא מתחיל פ״ג: מ ״ א
ולעומת זה ב מ ״ ה. ע ד סוף המסכת .ה פ ר ק היה צ״ל איפוא ב כ ל אופן א ח ד סרק והכל
בשלשה״ וכר ,שאינו אלא ב ע ר י ו ת להבדיל בין פ״א מ״ח ופ״ב מ״א ״אין דורשין א״א
היא פ״א של שמ״ח ש ע ר יג( )מוגה״ז רנ״ק של דעתו מאד שקרובה מ״ח. של המשכו
היתר נדרים וכר אין דורשין שהקדימו לה בתור סתיחה: מסכת חגיגה הקדומה, תחילת
שלמים וכר מביאין בש״א ואח״כ: הראשונה(, )המחלוקת יוסי בן יועזר א ו מ ר וכו׳ וכו׳
גם בביצה ס״ב מ״ד( ,ואח״כ הלכות ה״טהרות״. )השגויה
החלוקה בזה כמו במשנה. בתוסםתא אבל
סוף ונמשכים עד ה ל כ ו ת יין נ ס ך ב א מ צ ע סרק ,מ ש נ ה ח, ז( ו ב ע ״ ז ס ״ ד מ ת ח י ל ו ת
סרק ז )חן! ח ד ש , ובתוספתא באמת מתחיל כאן סרק ט. ס ר ק
מתחילים דיני בור ב א מ צ ע סרק! ובב״ק ס״ה מ״ה ח(
גרמה החלוקה המוטעית לאי־הבנה: ולפעמים
וכאן מתחיל פרק ו כ ר -ש י י כ ת לפי״ט, הבהמה ש ב ת פי״ח מ״ג :אין מילדין את ט(
ו״כל ר כ ל ״ ,כ״י ק ,פ וב ועוד( צרכי מ י ל ה עושין ב ש ב ת ״ הוא ב ת ו ס פ ת א . גם )פט״0
ח י ה, כל צרכי בסוף פי״ח: ואין צורך להגיה ומ״ב סירושו הוא, לסי״ט מ״א. הקדמה
) ל ע י ל .(457 שם כירושלמי
בראשונה אחר עמו להעירו. משלחין מכירין אותו אינן אם מ״א: ובר״ה פ״ב י(
995
מ ק ב ל י ו ע ד ו ת ה ח ו ד ש מ כ ל א ד ם ו כ ו ׳ .מ ש נ ה זו ה ג י ה ה ר׳ י ו נ ה ) י ד ו ש ל מ י כ א ן ( ו ד י י ו ס ה היו
לס״א, -שייך עוד אותו״ וכו׳ מכירין ״אס אינן אבל ש ב ר א ש ו נ ה וכו׳. ל מ ה פירשה•
מ כ ל בראשונה היו מקבלין עדות ה ח ו ד ש אנו עוסקים ,וכך מ פ ו ר ש בתום׳ פ ״ א סו: ובשבת
אינן ריש ם״ג של צו?( עד סרק אחד הוא בדסוסים אבל א ם ) צ ו ק /פ ״ ב א, וכר. אדם
בשבת ב ש ב ת מ ע ש ה בר׳ נהוראי ש ב א עם ה ע ד ואסילו אותו משלחין עדיו עמו מכירין
ו ה ע י ד ע ל י ו ) ל ע י ל ע מ ׳ .(397 לאושא
)״בראשונה״ בא אחר ממקור מ״ט - )בראשונה( סיס א שנראה שס״ב מ״א אלא
כל ב מ ״ ב ומ״ה( .ופ״ג מ ״ א ה מ ש כ ו ש ל ס ״ ב הוא ,וס״ג ה י ה צריך ל ה ת ח י ל ב ס ״ ג מ ״ ב : גם
ו כ ר )ה׳ ש ו פ ר ( . השופרות
ו ב מ ג י ל ה פ ״ ד מ ״ א :ה ק ו ר א א ת ה מ ג י ל ה ע ו מ ד ו י ו ש ב <ם״א :י צ א .ע י ׳ ד ״ ס ( ק ר א ה יא(
כיני ה י ר ו ש ל מ י מ פ ר ש ה ) ל ע י ל ע מ ׳ : (492 יצא(. קראוה שנים יצאו )ם״א וראשוגים: אחד
אבל פשוטו של ״יצא״ אינו כן. לקרותה יושב. ו מ ו ת ר לקרותה עומד מ ו ת ר מתניתא
וחמישי״ מ ג י ל ה בין הקריאות ש ב ת ו ר ה ובין ״שגי וחמישי״ של פ ״ ג מ״ו ל ״ ש נ י ענין ומה
י״ב: בפ״ד שנינו )פ״ד מ״א( שלנו ל מ ש נ ה ב ה ק ב ל ה ובתוספתא ס״ד מ״א?! של
ו י ו ש ב קורא ע ו מ ד ו י ו ש ב הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד ע ו מ ד קורא בני
״החליף״ השונה והתנא ולא במגילה. אנו עוסקים ס ״ ת ובקריאת פעמים, שבעה אפי׳
פ ר ק י ם <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,(981״ ה ק ו ר א ״ ש ל ג ו ב ״ ה ק ו ר א א ת ה מ ג י ל ה ״ ) ר י ש פ ״ ב ( .ו ש נ ה ראשי
אחד ק ר א הקורא עומד ויושב, כאן ״הקורא את המגילה״ .אבל עיקר המשנה הוא: אף
מ ת ח י ל ת פ ״ ב )ויותר ל ע י ל שם( .ב ר ו ר נ ש ת ב ש לו ג״כ יצא ,ו״קראה-קראוה״ שנים קרא
ה מ ש כ ו של ם״ג מ״ו ה ו א .ו ה ה פ ם ק שאינו נכון הוא איפוא במקום הזה ישן נ ו ש ן . מ״א שפ״ד
ה פ ר ק י ם . ב ס י ד ו ר ו ח י ל ו ס י ם ש י ג ו י י ם
996
כיצד אלו דברים ,אבל הסדר א ח ר שנסדר בטעות וודאי ״תמיד נשחט״ והנה
וצלו יצאו חשיבה מ״י: בם״ה שגמרו שאחרי מאד, יפה ד ב ר י ם אלו ין צול
לו ״ כ י צ ד צ ו ל י ן ״ ,ו א ח ר י ש ע ס ק ו ב פ ר ק זה ב ב א י ן ב ט ו מ א ה )מ״ד( ,ב ט ו מ א ת סםחיהן-הסמיכו
לו א ל ו ד ב ר י ם ב פ ס ח ד ו ח י ן א ת ה ש ב ת וכוי ,ו א ח ר י ש ע ס ק ו ב פ ר ק ז ה )ט״ו ציבור-הסמיכו
ב ש ח ט ו ש ל א ל א ו כ ל י ו ו ש ל א ל מ נ ו י י ו -ה ס מ י כ ו לו ה א ש ה )ס״ח( .א ל א ש ס ד ר ה ת ו ס פ ת א מ״ו(
שחלוקת הסדקים היא אחרת .ואנו צריכים לומר ,שמכיון ששנו ל ס ד ר שלנו ,אע״ס מתאים
ארבעה עשר שחל ר״א אומר וכו /מ״מ: בשבת מעשהו כך בחול כמעשהו מ״ח: בס״ה
ב ש ב ת ו כ ר -ה ס מ י כ ו לו :אלו ד ב ר י ם ב פ ס ח ד ו ח י ן א ת ה ש ב ת )ואח״כ חזרו לצלייתו(. להיות
)ד״ס )משילין( שלנו פ״ה א ח ר י כתוב )יום ט ו ב ( פ ״ ג א״פ בכ״י ב ב י צ ה ,
ח ״ ד ,ע מ ׳ ,(6ב ג י ג ו ד ל כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ו ב נ י ג ו ד ל ת ו ס פ ת א . בהקדמת
אבל בבבלי -פ״ד, ו״הקורא״ הוא פ״ג ״בני העיר״ הנוסחאות בכל ב מ ג י ל ה
דםוםים וכ״י מ ו ב ר א ש ו נ י ם )חוץ מרי״ף( ״ ה ק ו ר א ״ הוא פ ״ ג ר׳בני ה ע י ר ״ -פ ״ ד ,וכך מציינים
ב כ ל מ ק ו ם )עי׳ מ ״ ש ר י ש ם״ד( ו כ ן ה ר ל ב ״ ג .א ב ל מ ן ה ת ו ם ׳ י ו צ א ש ס ד ר ה י ר ו ש ל מ י התום׳
ה נ כ ו ן ) ל ע י ל ע מ ׳ .(996ו כ ן מ ס ו ד ר ג ם ב ב ב ל י בכ׳־י א ״ ס . הוא
997
י ש מ ע א ל ״ הוא פ״י ,אבל בבבלי הוא ס״ו בכל נוסחאות המשניות ״ר׳ ו ב מ נ ח ו ת ,
ו מ נ י י נ ם . ה פ ר ק י ם ס י מ נ י
י 1 הבש אל* שדברי בעל ד״ס סותרים זה אח זה ,שחרי הוא אומר :והיא ע י אחר שרק כ ל (1
998
ח[ בטעות: ופ ןשם ק בכ״י במקומו ) 89 = 31615161616א ב ל
ת מ ו ר ה ז פ ר ק י ם ,ו ב ק ב ס ו ף ה מ ס כ ת :ח ס ל ת מ ו ר ה פ ר ק י ן ז!(
ל א סוכם ,פ ו ק :מ א ה ועשרים ושיתא 126ט ה ר ו ת
פרטיו א ת ה מוצא: ובפרטי
74ע ד ז ר ע י ם ) ב י כ ו ר י ם ג(
88פ ח מ ו ע ד
71ע א נ ש י ם
73ע ג נ ז י ק י ן
90צ ק ד ש י ם ) ת מ ו ר ה ז /א ו ו .ת מ י ד ו(
126ק כ ו ט ה ר ו ת
) 522/1ק ר ו י ס ב מ ו נ ש ׳ ש ם 6 5־ 6 6ט ע ה ב ח ש ב ו נ ו ( .
-ד )אנדרוגינוס( וא״כ החשבון עולה: א ל א שבכ״י ק ופ ומ יש בביכורים
523׳ ו א ם נ ו ס י ף א ב ו ת פ ר ק ו = . 5 2 4
א ל א שהמסורות הללו ישנות הן והועתקו מכ״י לכ״י ,מבלי שים ל ב למספר הפרקים
)״שובען ותרין״ ,״ א ש ת ה ״ מוכיח( היה בכתובות י ש ר א ל ש ב כ ״ י הזה .וא׳׳כ ב מ ס ו ר ת א ר ץ
כתובות הוא כגראה פי״ג מ ״ י -מי״א ,ובתמורה )סי״ד ש ל ובתמורה ו סרקים יד פרקים
ס״א ופ״ב אחדי(.
ישראל לחכמת בהצוסה ל ת ו ם ס ת א )ש .ח .ק ו ק העבירו גם הללו המסורות ואת
ש ״ ח (317ב ל י ש י ם ל ב ל מ ס פ ר ה פ ר ק י ם ש ב מ ם כ י ת ה ת ו ס פ ת א :
פירקי וסליקה ס ד ר זרעים סליק ) צ ו ק ׳ 102ב ה ע ר ה ( : זרעים ארפורט סוף בכ״י
פ י ר ק י. ו ח מ ש ל ש ב ע י ן )קרי :ושבעין( כולו ח ד סדי מ ס ב ת א
סוף בכ״י ארפורט לתוספתא .וכן ל מ ש ג ה )עי׳ לעיל( ולא ו מ ס ו ר ה זו מ ת א י מ ה
למשגה ש ב ע י ן ו ח ד .ו ג ם זו מ ת א י מ ה ופרקין ) צ ו ק ׳ : (344ס ך מ ס כ ת ו ת ש ב ע ג ש י ם
מ ת א י מ ה ל ת ו ס פ ת א ) ק ו ק ש ם .(318 ואיגה
)ה״משניות״(. ה י ה ל כ ו ת ״
999
)כלים ל מ ע ל ה וכוי ש נ י י ה ב ה ל כ ה ששנו והם :3 הגאונים, פי׳ : מ ״ כ ב ם י נ ן
שאד ו ג מ ר א י ב מ ו ת <תג״ק סי׳ סח ,ד ף םו ע״א> :ו כ ן ל מ ש נ ה מ״ב( ,בפירוש אחד פ״א
ה י ל כ א ת א ת ר ת י דהני גמרא לכם לפרש ושש׳ ת ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ שצו־. ה ל כ ה ,
שמאי בית וכול׳ הכוס את מוזגין כך ואחר לידים אומ׳ נוטלין וטעמיהי״ביתישמאי
דהני גמרא והאי :112 ושם ומ״ג(, מ״ב )פ״ח וכול׳ את ידו ב מ פ ה אדם מקנח אומ׳
ה י ל כ א ת א ת ר ת י ן דהני גמ׳ פיר׳ גד: סי׳ ,63 גאוגיקא וכר, הילכאתא תרתי
אדם בערב כל בית שמאי אומרין וששאלת הא דתנן ג י ט י ן ,ה ק ד ם ח ״ ב 84ס י ׳ ג ׳ : שני
גביכון ביה אית הי ל כאת א תרתי וםרשת דגמרא דהני ו כ ר א מ ר ר׳ ס ר ס ו ן ו כ ר . יטו
וכו׳ ,ש ע ״ ת סי׳ ר ע :ו ש ש א ל ת ם ה א ד ת נ ן ואלו עוברין ב ס ם ח כ ו ת ח ה ב ב ל י כ ר ל מ ד נ ו שיבוש
ושלוקה. ה ה ל כ ה שכל וכוי ,פי׳ הגאונים ,עוקצין ס״ב מ״ו :שאו׳ בסוף ה ה ל כ ה מזה
בברייתא ״משנה״ ,גם ״הלכה״, יחידית״: ״משנה מציינים ו״הילכתא״ ״הלכה״
: (17 סרידמן הו׳ ס״ב, ד״א סרקי א. ס״ח רבתי כלה ם ״ ו ג, )אבות תורה קנין של
א: לג ב״מ סרק-הלכה, ע״ב: כ פי״ח, נו״ב אדר״נ אחת, ה ל כ ה או אחד פרק
מוסיף ח ה ל ׳ א יז, מדרש במשנתו(, הוריות ס״ב וירוש׳ ש ם : )בתום׳ א ח ת ב מ ש נ ה
וכר, ) ל ע י ל ע מ ׳ : (980מ א ן ד מ ו ס י ף ת ר ת י ן ה ל כ ו ת ב צ ס ר א לדברי ב״ק חייא בר אבא ר׳
יח :אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק א ח ד או ה ל כ ה אחת. שם
הדא כל סע״א: ס״ז ,ט שבת ידוש׳ יחידית. למשנה ״הילכתא״ משמש בירוש׳
ה י ל כ ת א ל י ת נאת! א״ר יצחק הדא ז ע״ד: ב״מ ס״א, כ ע״ג. וכן ב ס י א ה ס״ז. הילכתא,
הילכתא ההיא ע״ב: ה ס״ב, ברכות מ ם י ם ה, ולא מ ר א ש ה לא מ י נ ה כלום שמע
כל על מז ע״ג(: ס ״ ה ,לו ע ״ א )= ג י ט י ן ס ״ ה , שביעית דפירקא אחרייא דגידה, דרישיה
)שביעית פ״ה מ״ט = גיטין פ״ה מ״ט( א י ת א מ ר ת ה י לכת א ה ד א א י ת א מ ר ת או על פירקא
א י ת א מ ר ת י(. מן מה דלא תנינן בגטין הדא הילכתא הדא אמרה על הדא הילכתא וכו׳
; עיג ח ש ב ת פיו, םופא׳, ״אמור ונמצא גם נדרים רס״ח ,מ ע״ד, ס״ה ,כ עיא, סוטה
כתובות )הכל ב מ ש נ ה אחת .מ ״ ד ( , ס ו ס ה -א מ ו ר ראשה וכר אמור םפ״ו ,כא ע ״ א : סוטה
: כ סע״ עט ס״ג, וחגיגה ע״ד ביכורים ס״ב .סד על ראשה, לה סתר לג ר ע ״ ב : ס״ט,
ל כ כנסת הגדילה ״ ו י ק היה משיירי מ ע י ן » ת נ י ג ן י ן מ ן . ( ב ״ ן פ ק ) י ט , ם י כ ״ ר ד ( j
,ל המימרימ ביריש׳ נ ק ש ר עם • ג ר ש ׳ . א ,ל ו ר ג , B f • 1 6 לי מ ז ״ ב ס י ב ן , ו 3ו = א ת נ ל י ח
1000
)פ״ט מ״א ומ״ב( ק מ י י ת א מ ת נ י י ת א תרתי ב ״ מ ק ד א :א מ ר ר ״ פ הבי בבבלי
ליתא בקבלנותא דאיתא ו א י ל ך מ כ א ן בקבלנותא, בין בחכרנותא בין לה משכחת
וכו׳ ) כ ח ל ו ק ה שלנו(. בחכרנותא
ו ״ ס י פ א ״ ) = ם ו פ א ,ו ר ג י ל ב כ י ״ י ו א צ ל ה ג א ו נ י ם ( ר ג י ל ב ב ב ל י .פ ס ח י ם ט ע״ב־. ״רישא״
ר י ש א היינו א: יד נדרים במ״ב(, עומדים ואנו מ״ג. סוף )בפ״א סיפא קתגי והא
ס י פ א והקתני וכו׳ )פ״ב מ ״ א רישא( תגן קידושין מד א: קמא״!( ! דפירקא )״מתני׳
שם רחוקה, )משנה ר״מ מ ד ס י פ א צט א :הוא סבר עירובין אחר>, אכל ענין )שם,
א ,ו ע י ׳ תום׳( ר י ש א נ מ י ר ״ מ ) א ב ל נ ר א ה ש ה י א מ ש נ ה ד ד ף צ ט ס ע ״ א ( ! נ ד ה כו םע״ב׳• קא
א״ר יהודה וכר, ) כ ל י ם פ ״ ה מ ״ א ( ו כ ו ׳ ד ק ת נ י ס י פ א ) ב ס ו ף מ ש נ ה ב ,ו ל ע נ י ן א ח ר ( דתניא
הביאו )פ״ד מ״ד!( סיפא כרבנן אימא דהכא למתניתין במאי אוקימתא טו א: וביומא
מ״ג!( אבא שאול )רש״י: )פ״ב ו מ צ י ע ת א רבגן ו ס י פ א ר י ש א א ת ה ת מ י ד וכו׳ לו
ר י ש א נדרים. בירוש׳ וכו׳!( ,מ מ ש כ מ ו ש ר א י נ ו א ח ת כ מ ש נ ה זו מ ס כ ת ד כ ל
פ ד א. ל מ ש ל גם יבמות -ס י פ א -מ צ י ע ת א .
יש ספרים שכוליה פירקין משגה אחת ויש חולקים אותו לשחיפ (1ועי׳ מ״ש מדות ס״ה מ״ב:
1001
הלכה בין ט ב ע ת ק ט נ ה (o בהוספת )לפעמים ק ט ן ה פ ס ק אלא במםפריס, מצייינת
הסופרים התחילו שאח״כ אלא ברכות. במסכת ד״ו בירוש׳ שהוא גם כמו להלכה.
( ך כ י כך הלכה סרק X כי״י: בכמה )כך ופרק פרק כל בסוף ה ה ל כ ו ת את למנות
שלפני מספרים גם בפנים .וכך אנו רואים בירוש׳ ש ה מ ס פ ר י ם והחלוקה ש ב מ ש נ ה והוסיפו
ה פ ר ק א י נ ם מ ת א י מ י ם ל מ ס פ ר י ם ו ל ח ל ו ק ה ש ב פ י ס ק א ו ת )ועי׳ ל ה ל ן ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :ו י ״ .
״
״ ( קורמת למשנת כרם שכולו עוללות )מ״ז( ,ם״״• ח ) מ sהר״ש משנת המקדש M (,
1002
מנה שוד, שור י״א ה ל כ ה מן ה מ ב ע י ר והעושה חבורה וכר והתנינן שורו וכר. חוץ
ש ו ר ש ו ה מ נ ה ש ג ג ח ל ש ו ר ש ו ד ,מ נ ה ה כ ח י ש ו ח מ ש י ם ר ז ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ב י ק פ ״ ג ה(. כו/
משובשות )הפיסקאות ה״ט של הגמרא שכן שלנו? המשניות כסדר ש ל א זה
שייכת הי״א והגמרא של וכו׳(, שחבל )שורו שלנו שייכת למ״י עי׳ לעיל( ומאוחדות,
,(97 )עמ׳ בפירושו לוי ישראל ר׳ ואחריהם ופ״מ, יהושע שדה הגיהו וע״כ למ״ט.
והפכו א ת הירוש׳. וסירסו
רשמים של סדר בתום׳ אבל ישנם המשניות. כסדר ה״ב-ה״ד ב״ק פ״ג בתום׳
מנה שוד, שור ש ה י ה ה״ג: <=מ״ח>. וכר שחבל תם אף או׳ ר׳ ע ק י ב א ה״ב: אחר:
כי זה אבל ה״ה: וכו׳ )תום׳ למ״י( t חייב על גזקי עצמו יש ו כ ו ׳ )= מ״ט> .ה ״ ד : שגגח
ל מ ״ ח ! משלם במותר חצי נזק ו כ ו ׳ -ת ו ם ׳ היא צד
אין מםלקין את מ: לו ,ק ,פ ה ו ב ו מ ב ״ ב למן ד״נ. במשניות פ״א מ״ה ובביצה
אבל ז בפיה״מ ר״מ וכן העור, את נותנין ה ע ל י -אין ה ת ר י ס י ן -אין נוטלין את
וכן עלי -עור -תריםין ז הסדר: ורע״ב ד״ו, ומי״ר ורא״ש, רי״ף ורש״י, דפר מב״ב
שם ם הירוש׳. אבל סדר שם י ע״אן הציטטים, וכן ס ד ר א -ב , בבבלי יא הסדר הוא
ת ר י ם י ן -ע ל י -ע ו ר )עי׳ ת ו י ״ ט וד״ם(. הוא: ע״ג,
וכד. אחד במקום ראשו נמצא ומב״ב: במשניות בסוטה פ י ט מ״ב -מ״ג, וכיו״ב
ג מ צ א ר א ש ו במקום כד. היו מ ו ד ד י ן וכר .וכ״ה סדר ה ב ב ל י ,ש כ ן אמרו ,שם מ ה ב: מאין
היו מודדין מכלל מאין ס י פ א מדקתגי הא מדידה, לעגין אילימא קא מפלגי במאי
ב מ ד י ד ה עסיקיגן ,וכד. לא ריש א ד
ומאיין היו מודדין ו כ ד ג מ צ א ראשו, ב מ י ״ ר ,לו .ק ו ה ״ ר י ה ו ם ף ב ש ם ״ ס ״ א ״ : אבל
והגוף מלמעלן הראש כשהיה פליגי מה ואמרו: םע״ג. כג שם, בירוש׳ הסדר וכ״ה
שמוליכין את הראש מודיי מלמעלן כל עמא והגוף מלמטן הראש אבל אם היה מלמטן
הגוף )שכן בוודאי נתגלגל ה ר א ש למטן ,ולעגין מ ד י ד ה גשניתא אצל
ועי׳ )מ״ב!(, וכו׳ לספר״ סמוך -״נמצא למ״ג תכוף ד״ה פי׳ שופטים בספרי
שם. פינקלשטיין
אצל מעות וכד-המפקיד חבית אצל מעות המפקיר מ״י-מי״א: פ״ג בב״מ
וכד. שולחני
גרםינן משנה ״ב ס ״ א אבל והירוש׳ ז בכל ה נ ו ס ח א ו ת שלנו ,וכן ס ד ר ה ב ב ל י כך
) מ י ״ א ( ק ו ד ם מ ש נ ת ה מ ם ק י ד 1מעות 1א צ ל ח ב י ר ו צ ר ר ן ״ ו כ ר ) מ ״ ש ב מ י ״ א ( . זו
פ כ ״ ד מ ״ ג -מ ״ ר :ש ל ש עריבות הן וכר -ש ל ש ת י ב ו ת הן וכר. ובכלים
יותר של יד ישן נושן הר״ש ז״ל כתיבת ״בפי׳ אבל שלנו ז בכל הנוסחאות כך
עריבות-וכן שלש לבבת קודמת תיבות מצאתי בבת שלש שנה מאות ושלשים משלש
שכן וכך היה סדר הבבלי» ) מ ״ ש ש ם במ״ד>. יד״ כתיבת בפי׳ רבינו א ש ר ג״כ מצאתי
בתמיהת למ״ב, תכופות יחד .אע״ם שלא היה צריך אלא ומ״ד הביא מ״ב פד א בשבת
שם ,א ל א ש מ ״ ד ה י ת ה ת כ ו פ ה ל מ ״ ב ) ב ה ל כ ה א ח ת ( ו ה ב י א ש נ י ה ם ) מ ״ ש שם(. התום׳
ש ל ש מ ט פ ח ו ת הן ו כ ו ׳ -״ ה ר ״ ש ז״ל גרים ל ה בסוף הפרק קודם שם מי״ד: ובכלים
שלוש סבכות. י ״ ה, וכן ק: )שלש סבכות(, ד ש ל ש קופות״ )מ״שא ז״א אחרי מט״ז בבא
1003
י״א מפציץ, שלשה י׳ ק: ככ״י במי״ד אבל מבולבל, סדר מ בכ׳׳י מטפחות. שלש י״ו,
שלשה ט״ו עורות, שלשה י״ר חמתות, שלש י״ג סבכות, שלש י״ב פרקליניץ, שלשה
חנונים של מאזנים -חוט זהבים וכו׳ של מאזנים חוט -מיה: מ״ד סכ״ט כלים
זהבים של מאזנים חוט קודם חנונים של מאזניים חוט דגרים נראה זיל ״הדיש
ג ר ס י ׳ ב ס ״ א כתב זיל יתוסף ה״ר -וגם יד בכתיבת זיל בסירושו גיכ מצאתי שכן
של מאזנים חוט ז ה ב י ם -ה ׳ של מאזנים ד׳ ח ו ט שלנו: כסדר כתוב היה ק ובכ״י
שלחנווני מאזנים <חוט במ״ד: והוסיף המגיה והגיה שלשולחני(. והוגה: )נגרד ןחנוזזני
בגג זיתיו המניח - )״בכוםש״( בכותש זיתים המניח מ ״ ה -מ ״ ו : ס״ט טהרות
דהמניח בבא קודם לגרגרם בגג זיתיו דהמגיח בבא גרםי ז״ל והרא״ש לגרגרם-,״הר״ש
זיל הרמב״ם ״בסי׳ - כמעין. -הזוחלין הימים כל מ ״ ד -מ ״ ה : ס״ה מקוואות
הימים דכל לזו קודמת במעין דהזוחלין בבא ז״ל והרא״ש הר״ש מסי׳ יד גם כתיבת
מאירי וכן ,262 אנט׳ ק, ס, לו, בהו׳ וכן במ״ד(. )מ״ש כן״ הגיה ז״ל יהוםף ה״ר גם
וכו׳. כמעין הזוחלין שאמר והוא וכו׳ ה ש ל י ש י ת המשנה : 5 4 - 5 1 עמ׳ שם, מקואות
מיטמא דהיד. בבא בתר זו בבא גרסינן -״בס״א וכר מגלח היה מ״ד: ס״ו נזיר
זק. בהו׳ לו בנזיר הוא מ״ח ,וכן פ״ג מכות )מ״ש(. דמכות״ בתרא בפרק וכדאיתא
וכר, מילין עשרה זו אפילו וכר בהר להוליכה החמור את השוכר מיג: פיו ב״מ
במשניות למן וכר .כך בהר להוליכה החמור את השוכר וכר, והבריקה החמור את השוכר
פ אבל לו וק. ו כ ״ ה ל ו ו ס יק>׳ וד׳, ג׳ )הלכה מי״ר ונמק״י, ורא״ש רי״ף ה, מב״ב ד״נ.
את שכר וכו׳ מילין עשרת אפילו זו וכו׳ בהר להוליכה החמור את נ׳)השוכר הלכה -
)כלומר ב -א עייא: ונםמן והוגה )החליקה(. ד׳ הלכה א ח ר י וכו׳( והבריקה החמור
וריטביא. ת ו י ״ ט ומ״ש> )עי׳ ורש״י ומ דפר מב״ב אף כיי פ וכסדר להפוך(,
החליקה אם וכו׳ בהר להוליכה החמור את השוכר הוגה(: ב ) ו ש ם ד ו א ר במב״ב
ס י ס א ומ״ש להוחמה׳( הוחלקה )יבין קמסליג דלא ר י ש א מ״ש א: עח ובבבלי
ס י פ א מ״ש ב: י בכ״י )והוגה וכר שמתה כגון ס י ס א וכר מסליג ד ל א סיפא ומ״ש
היתד, וזו במשנה. להגהתו בהתאם וכו׳ רישא וכו׳ מסליג דלא ר י ש א ומ״ש דמסליג
החליקה-השוכר וכו׳ השוכר במשנה: לנוםחתם מתאים בגמרא שלהם שנוסח ז״א
וכו׳. והבריקה החמור את -השוכר וכר מילין עשרה אפילו זו וכו׳
וכו׳ הרבים ברשות בור החוסר וכו׳ היחיד ברשות בור החוסר מיה: ס״ה ב״ק
ובכי״, בד״נ אבל המשניות. הוגהו סיו בבבלי ,ועל הגמרא סדר הוא וכן במב״ב הוא כך
1004
ה״ז לעצמה׳ הלכה היא וכר בדה״י״ ״ ה ח ו פ ר בור )באלו ה א ר ב ע ה ב׳ לו וק ו פ ו מ י ״ ר
ברשות בור ) ר א ו ז׳( ה ח ו פ ר הוא: הסדר ורע״ב ד״ו ו פ וק( במי״ר או ה״ח ב ה ו ׳ לו,
היחיד וכר חייב ,וכן הגיה ברשות בור ו כ ו ׳ ו א ם ח ו ז ק ב ו ח י י ב ) .ז׳ א ו ה ( ה ח ו פ ר הרבים
י ה ו ם ף )מ״ש( ,והוא ה ס ד ר הנכון. הר״ר
ו ה מ ס ו ר ת ה ס י מ נ י ם
לימד ב: כא עירובין לזכרון, ושימשו בזמן קדום, היו רגילים כבר ה״םימגים״
בתיבות וםימגין בין מםודת ״קבע לה )רש״י: בםימגי טעמים דאגמריה את העם דעת
נקגית אלא א מ ר רב חםדא אין תורה ב: שם נד משנה״(, של ב גידם א בין המקרא
אתון אמר אבהו דר׳ קמיה אמרה אזל ממערבא רב תחליסא וכו׳ ש מ ע ה ב ם י מ נ י ן
יהודה בני א: גג מ ת נ י נ ן ל ה ה צ י ב י ל ך צ י ו נ י ם וכו׳ .ושם מתניתו לה אנן מהבא מהכא
תורתן בידן וכר. נתקיימה ס י מ נ י לישנא ומתנחי לחו דדייקי
ת ט ע ה ש ל א ס י ״ א מ ״ ד :ר׳ יהודה א ו מ ד מנחות סימנים, רבי יהודה נתן וכבר
)עי׳ באח״ב עד״ש דצ״ך )״סימן״( סימנים נותן בהם היה ור׳ י ה ו ד ה י ה ״ ז. ד זד״
תטעה שלא ס״ו'מ״ב: ורבי יוסי אומר בנזיד בריטב״א( ,ספדי ת ב א ו ה ג ד ה ש ל סםח, שם
בהמה. של כזוג
סימן א י ן כל סימן( .ש ב ת כ ה ב : ב ־ ד וערוך ע׳ תבטש .בת״כ שם לתו״כ צו פ ״ ד וראב״ד
ברשות הרבים והיזיק ב ר ע ו ת ח ר ב י ם )ונגרד והוגה :היחיד( בגוף ב״י ק :המבקיע ברשות (1
ברשות היחיד והזיק וכו׳ ,ו נ ש מ ט ע ״ י הסופר ״והזיק ברשות הרבים״ ,והמגיה הגיה בגו׳ המשניות. היחיד
1005
כ א ל ה !(. מ א י ר -ט ר ס ו ן -ע ק י ב א -י ו ם י ( ,נ ד ר י ם פ ט א :ו ס י מ נ א ילל״י .ו ה ר ב ה מ״ט ה״ם ) ׳
י
פ ט ו ר וכוי. חייב
ה מ ש נ ה אנו מוצאים כבר בתלמודים: לנוסח ס י מ נ י ם
פ״ג, כלאים ,פסחים םימנא דכלים כלאים פ״ו .ל ע ״ ג :א מ ר ד ב י יודן ירושלמי
, ב ר אמר סח ע״ב: תענית ם״ד, ל ע ״ ב :א מ ר ר ב י יורן ס י מ נ א מ ן ה ה י א ד ב ר כ ו ת ו ב ר ,
נ ע י ל ה -ע צ י ם -נ ע י ל ה ( .ל ע י ל ע מ ׳ .126 ]יורן[ ם י מ ) 0ן ס ו כ ר א ד ק י ס א ט ר ד ) ״ ב ר י ח ע ץ ס ו ג ר ״ :
ש ב ת םו א :א ר נ ב ״ י ו ס י מ נ י ך ס מ ך ס מ ך )״יוסי אוסר״(. ו ב ב ב ל י
אלא מצאתים רגילים ,ו ל א סימנים אלו ה מ ש נ ה אין ש ל יד ב כ ת ב י אבל
תודה שבבבלי ,בדפוסים ב מ נ ח ו ת קו ב )לפני ה מ ש נ ה ( :סימן עצים ז ה ב יין ע ו ל ה במשנה
ב
למשניות סימן יש ובכ״י ר המתחילות ב״הרי עלי״, שוד ,והוא סימן לראשי המשניות
קפץ ה א סימן חץ קץ חף קף חקף קחף ח צ ף קצף ח פ ץ <עי׳ ד ״ ם ש ם ( : בחולין ר י ש ס״ה
חולין פנים ,ו ב ו / חולין חוץ ,קדשים חוץ, אותו ואת בנו וכר ,והוא סימן לסדר ההלכות:
קדשים סנים וכר .חוץ מאלה לא מצאתי סימנים במשנה. חולין
ה ת ל מ ו ד , בםסרי שריד לה שנשאר ה מ ש נ י ו ת אין כל מסורה אלא בספרי
2
סדקיה הדרן ע ל ך וכו׳ למשל בסוף ססחים בכ״י א ״ פ : ה פ ר ק י ם ו ס ד ר ם >: למנין בנוגע
מטויין, אילין, תדירא׳ )כצ״ל(, אתרא אילין, לאורתא ,כל, להון: י ד ומסורת עשר
לרמשא .וכיו״ב בסוף ש ב ת )אוה״ג סוף שבת(. למהוי, לאיתתא.
)שקלים שם ,מ ו מן הקולבון ופטורין בהמה במעשר ושחייבין בהמה ממעשר ופטורין
את לחלוק עליגח שבאתה לא א ) א׳ ׳ל׳ ׳
ע ש על חלוקים אנו מצטערים • 5 ע ״ ב ( ו 127ש ר
ה נ ו ל ד י ם מ׳ב׳ רע׳רב׳ א׳ מ ח ׳ )צ״ל :א׳מ׳ח׳( ל׳ר׳ש׳ ש ם ש ר :7ת מ ן ת נ י נ ן כ ל השווים,
בתשרי א׳מצ׳(־מאחד ״ל: צ ) ״ ל :לאי( ה נ ׳ א מ צ ׳ צ ) אינן מצט׳ ח׳ל׳ הג׳ וח׳ לה׳ ול׳ר׳ש׳
לאחר השנה וחמשה חמשה לפני ראש ב א ל ו ל 1הרי[ א ל ו מ צ ט ר פ י ן ותשעה ועד עשרים
מצטרפין אלו הגורן ]הרי[ לאחר וחמשה הגורן לפני חמשה אינן מצט׳ השנה ראש
) י ר ו ש ׳ ש ם פ ״ נ ,מ ז ע י ב ( 128 ,ש ר : 1 6ו ש ת י ה ל ח ם מ ׳ ש ׳ כ ׳ ) ב ׳ ( מ ׳ ה ׳ ־ מ ה ש א י ן מ ב י א י ן
ש נ י ם אומ׳ ניט׳ העידי( א׳ ל׳ ני׳ כ ן מ כ ל ה א ר צ ו ת ) ש ם פ ״ ד .מ ז ע ״ ד ( ,ש ם 212ש ר : 2 9
ניטמאת לא היתה שותה )סוטה אומר לא ש ׳ ־ נ י ט מ א ת מעד( אחד ל ׳ ה ׳ י׳ ) צ ״ ל :היי(
העיד לבני נ ש ב ע י ם ל ׳ ה׳ ו׳ ה׳ ש ׳ ת ח ת י ה ם = נ ש ב ע י ם :10 שר 124 , ( א כא ע ״ פיו,
העיר שוקלין תחתיהם. ובני
ב ס י ם ק א ו ת .ש ס 124ש ר : 7ו ב נ י ה ע י ר ש ׳ א ׳ ש ׳ נ ׳ א ׳ ש ׳ = ש ש י ל ח ו א ת וכן גס
ג ג נ ב ו א ו ש א ב ד ו ) ש ק ל י ם פ ״ ב .מ ו ע״ג>• שקליהן
.קוק ,מסורה לחמשגה )ו״נוסה לחכמת ישראל שיח עמ׳ .(317 ח . 9 ( 2
1006
.xivשינויים וחילופים מצויים
ומהם בספרי המשנה. הרבה שהם מצויים שינויים וחילופים בנוסח ה מ ש נ ה ישנם
מקורות לחקירת פתח פותחים אף ולפעמים ההלכה, צורת כל את המשנים שינויים
ורובם חשובים לפירוש המשנה. המשנה,
הם: ואלו
ב ם ו ר מ ו ל ו ת ש י נ ו י י ם א.
.1א ף
,
נראה שהוא במקום ״אף ׳ מוצאים שאנו יש הרבה. מצויים ב״אף״ החילופים
להימצא .הכלל ״לית ויש שהוא חסר במקום ש נ ר א ה שהיה צריך ומקשה פירושה, מיותר
ב ר ג ש א מ ר א ף א ל א מ כ ל ל דו מורי ע ל ק ד מ י ת א ״ ,י ד ו ש ׳ ש ב ת פי״ט ,יז ע ״ ב )חגיגה פ״א ,עו
יש לו ה ר ב ה גג ע״ג( ופ״ג, סוכה פ״א ,גב ע״ב ״אפילו״ או יבמות פ״ח ,ט ע״א. ע״א,
הם ההגהה. בדרך הירוש׳ תופסים בכמה מקומות ע ד שגם ה ב ב ל י גם מן הכלל יוצאים
״ א ף ״ ,י ד ו ש ׳ מ ו ״ ק פ ״ ב ,פ א ע ״ ב ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(466ק י ד ו ש י ן ל ט א ) ל ע י ל ״ א י מ א ״ מוחקים
מוסיפים או ) ש ם ס י ׳ .(103 ומגחות לא א ) ש ם ס י ׳ (92 ס י ׳ ,(53ח ו ל י ן ק כ ד ב ו״תני״
510ס י ׳ ,(1 עמ׳ )שם מט ב ברכות ,(454 עמ׳ )לעיל ד ע״ב פ״א, שבת ידוש׳ אותו,
נ ט א ) ס י ׳ .(5ש ם פ ד א :מ א י ל ח צ ר ) ם ״ ח מ ״ ג ( א ף ל ח צ ר ,ס ו כ ה כ ע ״ א ) ס י ׳ .(21 עירובין
ב ״ ק כ ג ב ) ס י ׳ (76ו ש ב ו ע ו ת כ ט ב ) ס י ׳ .(81 ג י ט י ן ג ט א ) ם י ׳ ,(51 ג ב א ) ס י ׳ ,(36 יבמות
ע״י וכו׳ ו כ ״ ת מ א י ע״י עצמו א ף ע״י עצמו מאי תימא וכי אמרו: כג א ובקידושין
( 1
חידוש׳ לז ע״ד ,מזכיר פ״ג, במקום אחד ,ידוש׳ גדרים . ע״י א ח ר י ם וכו׳ א ף אחרים
אף תני תניי אית הרוצה תני תניי אית ל ב ר י י ת א מ ש נ ה בין כ ז ה ח י ל ו ף
.(115 )לעיל עמ׳ הרוצה
פ״ג מ״א מנדרים חוץ )״אפילו״(, ב״אף״ וניגודים חילופים נמצאים ב מ ש נ ה
בו )לעיל שם( ,ב מ ק ו מ ו ת א ל ו : שעסקנו
,
ט ״ ם הוא, אבל על, אף הכםת״-ד״נ • על אומרים וב״ה מ״ג: פ״ח .1ב ר כ ו ת
גו׳ ש ל ג ו מ ק ו י י ם מ ן ה ת ו ם ׳ פ ״ ו ג ,ה ב ב ל י ו ה י ר ו ש ׳ ש ם . שכן
מייד, נאמן׳-ליתא ע״ה המתארח אצל אף ד מ א י ס ״ ב מ ״ ב :ר׳ יהודה אומד .2
ק ב .ו כ ״ י ש ש ו ן ,61ו ״ א י ת ד ל א ג ר ם י ״ ב מ ״ ש ! ב ד ״ נ :כ ל ,ו מ ח ק ו ל י ר מ א . פ
ו כ ר -ל י ת א בציטאט ה מ ק ב ל ש ד ה אבותיו אף ד מ א י פ״ו מ״ב :ר׳ יהודה אומר .3
א
כגראה היה ולא ומםה״ת(, ור פלו׳ בכי״י שם )לפו׳ ומ וה ורב ,וישנו קא א שבב״מ
בכ״י ק עומד ף של ״אף״ ר׳ י ה ו ד ה וכו׳(, על חולק רואה )ואיני בפיה״מ הרימ לפני
המחק )״איך?(. על
ש ל ה ן -ל י ת א ב מ י ״ ר ,פ ק ,לו ,ה ב, המעשרות אף שם מ ״ ג :ר׳ אליעזר אומר .4
לא מ צ א ת י הגי׳ אף ה ס פ ר י ם ד ב כ ל ואע״ג ר׳ יהוםף: לירמא ,מ ואגודה, ששון, כיי
מ ״ מ א י נ ו ר ״ ל ד ו ק א מ ע ש ר ו ת ו ל א ת ר ו מ ה וכו׳. המעשרות
1007