Professional Documents
Culture Documents
חצוצרה בוואדי - ניתוח 2015
חצוצרה בוואדי - ניתוח 2015
"חצוצרה בוואדי" הוא רומן ריאליסטי ,המשתמש באירועים ,מקומות וזמנים היסטוריים
מציאותיים ,להצגת מערכות יחסים שונות .הוא כתוב בגוף ראשון ,של גיבורת הסיפור ונקודת
התצפית היא סובייקטיבית.
.1עלילת היצירה-
עלילת היצירה משתרעת על כשנה אחת ,שבה נחשפות מערכות יחסים בתוך משפחה ערבית .הפרק
הראשון הוא פרק האקספוזיציה שחושף לפנינו את הדמויות :סבא אליאס -אבי אב המשפחה
המנוח ,אום הודא -אם המשפחה ,הודא -האחות הבכורה ,היא גם דמות המספרת ואחותה מרי.
בהיג' מוזכר כמי שהיה מאהבה הראשון של הודא ,אבו נחלה -בעל הבית ,ובנו זוהיר ,שהוא
אהבתה של מרי ואזכור לאהבתה של הודא לשירתו של עמיחי (אלכס לא מוצג ,הוא חלק
מהתפתחות העלילה והדמויות).
כמו כן מוצגים קונפליקטים :הבעיה בין ערבים ויהודים ,על ידי גירושם של האחים מהארץ,
בעיות בין ערבים לערבים ,מתוך היחסים בין המשפחה לאבו נחלה ובנו ,ובעיית התשוקות
המיניות של הודא שאינן מגיעות למימוש.
מוצג גם המקום :ואדי חיפה ,שכונה ערבית בתוך עיר יהודית .והזמן :לפני מלחמת לבנון (לא
מוזכר בפרק הראשון).
א .הסיפור הראשון הוא סיפורה של הודא ,הדמות הראשית .היא שבויה ברגשות נחיתות קשות
שלא מאפשרות לה לבטא את נשיותה ,בשל במערכת יחסים עם גבר ערבי ,משכיל ולכאורה
מתקדם בדעותיו ,שלמעשה ,התנהג אליה בחוסר סובלנות ,ובגישה פרימיטיבית וגרם לה להאמין
שיש בה מום .בהווה העלילתי היא מכירה את אלכס ,עולה חדש מרוסיה ,שהגיע לגור בדירה מעל
ביתם .הוא מסייע לה לשנות את תחושותיה כלפי עצמה וכלפי הסביבה ,באמצעות כוח אהבה
טבעי ,רך ,חם ואמיתי .תודות לו היא משתחררת מן הבעיות שהטרידו אותה עד כה ,מצליחה
להגדיר את נשיותה וצרכיה המיניים ,אך נקלעת לבעיות מסוג אחר.
הודא היא ערבייה ואילו אלכס הוא יהודי ,דבר שמעלה על פני השטח את אחת הבעיות
האקטואליות בארץ ישראל :הסכסוך היהודי ערבי .בעיה נוספת שמעלה הקשר החדש היא בעיה
של זהות והגדרה עצמית .בעיות אלה הן בעיות קשות ביותר ואפילו האהבה אינה יכולה להן.
הסיפור של הודא ואלכס נגמר רע :אלכס מגוייס למלחמה ומת בה בעוד הודא נותרת מאחור עם
תינוקם בבטנה ואינה יודעת באיזו דרך תבחר.
ב .הסיפור השני הוא סיפור הודא ובהיג' .סיפור מן העבר שיש לו השפעות על התנהגותה
והתנהלותה של הדמות הראשית בהווה.
הודא שמרנית בהתנהגותה ואילו בהיג' הפעיל עליה לחץ לעשות דברים שלא הייתה בשלה להם
באותה תקופה .כנראה שגם הדרך של בהיג' לדרוש דברים לא אפשרה לה להפתח ולהנות .בהיג'
היה סטודנט וענה על הצפייה של הודא לאדם משכיל ובעל תפיסות מודרניות ופתוחות לחיים,
לצידה .אלא שהוא מתגלה כהפך הגמור .הוא ייצור בה תחושת נחיתות חמורה באשר למראה
החיצוני ,לגופה ולנשיותה ,תחושה שתלווה אותה ,תתעצם ותשפיע על קשרים עם גברים אחרים.
הוא עוזב אותה לטובת גרמניה צעירה וכשהוא רוצה לשוב אליה ,היא אינה מוכנה לחדש את
הקשר.
ג .הסיפור השלישי הוא סיפורה של מרי .מרי מגלה שהיא בהיריון מזוהיר ,בנו של אבו נחלה ,בעל
הבית בו גרים בני המשפחה .האב והבן עוסקים בעסקים מפוקפקים ובאים במגע עם העולם
התחתון .בעבר ,היה זה אבו נחלה ,ששיתף פעולה והלשין על משפחתה של אום הודא לשלטונות
וגרם לסילוקה של המשפחה מן העיר .מרי מאוהבת בזוהיר אך יודעת כי הוא לא יוכל להיות לה
לבעל .היא מודעת לכך שאינה צעירה וכי היא צריכה להינשא ,בייחוד עכשיו ,כשהיא הרה.
בני דודים של האם מציעים את בנם וואחיד ,העוסק בהתקנת תריסים ,בן כפר פשוט ותמים למרי
היפה ,וזו ,בוחרת בהיגיון ופועלת לפי תנאי המציאות של חייה ועושה את כל המאמצים כדי
להתחבב על אימו ולהינשא .היא מערימה על וואחיד בלילה אחד ,שבו היא מפתה אותו וגורמת לו
לחשוב שההיריון הוא ממנו והשנים נישאים.
ד .הסיפור הרביעי הוא סיפורו של סבא אליאס .סבא אליאס גר במצרים עם כל משפחתו שמתה
כולה בעודו ילד קטן .אנשי הכפר לא האמינו שהוא שרד ולכן ייחסו לו ,עם הזמן ,כוחות על
טבעיים .עיניו הירוקות משכו את האנשים ובעיקר את הנשים והוא סיגל לעצמו חיים נהנתנים.
ביתו היה מקור לעליה לרגל לאנשים שנזקקו לרפואה או ברכה עד שיום אחד הגיעה אישה
שברחה מביתה ואביה .סבא אליאס התאהב בבחורה והיא הרתה לו ,ילדה את בנו ומתה בלידה.
הוא נשאר לגדל את הילד וכשהצטרך לברוח ,עלה עם בנו לארץ ישראל .הילד גדל פרא ולא ידע
קרוא וכתוב .בארץ הוא פגש את אום הודא ,שנותרה לבדה לאחר שמשפחתה גורשה מן הארץ
והוא משיא לה את בנו .לשנים נולדות שתי בנות ,הודא ומרי והבן מת לאחר 4שנים .סבא אליאס
מלווה את המשפחה הצעירה.
ה .הסיפור החמישי הוא סיפור אהבתו של אלכס ואסיה ברוסיה .השנים היו במערכת יחסים
רומנטית אך לאחר שאלכס ומשפחתו נאלצו לברוח ובאו לארץ ישראל ,ניתק הקשר .אלכס אהב
את אסיה עוד זמן רב והיה מיוסר באהבתו אליה .לאחר שאלכס והודא נפגשים ומתחילים
במערכת היחסים שלהם ,הוא שוכח את אהבתו הישנה ומתאהב מאוד בהודא.
ו .הסיפור השישי הוא סיפור הוריו של אלכס .אביו היה קומוניסט ונלקח לשבי בברית המועצות.
אמו הייתה פעילה בממשל וניסתה להחזיר את בעלה אליה בתושיה ,אומץ ,יוזמה וכוח .היא
הייתה בעלת הכוח מבין השנים ,אך בהווה העלילתי ,הם זוג מבוגר שנמצא בבית אבות ,היא חולה
במחלת האסטמה והוא שבוי בייסורי מצפון קשים על מעשיו כנגד המתנגדים לקומוניזם .אלכס
לא מעוניין שהוריו יגורו איתו והאם כועסת ,רודה בו ומאמללת אותו .היא כבר לא מתייחסת
למשפחתה בכבוד ובאה בדרישות כלפי בנה ובעלה.
ז .הסיפור השביעי הוא סיפורה של אום הודא .היא הייתה שייכת למשפחה עשירה וגדולה,
שגורשה ,תודות לאבו נחלה המלשין לירדן .ברכוש המשפחתי טפלו אחיה וכשהם כבר לא היו היא
נותרה חסרת כל ובודדה בארץ .היא נישאת לבנו של סבא אליאס בלית ברירה ונשארת לחיות
חיים עלובים בארץ .אום הודא שומרת על קשר עם בני משפחתה ומתענגת על מעמד השהיד
שמקבל בן אחיה ,בפשיטה על צנחנים ,שבה הוא נהרג .היא קרועה בין אהבתה להודא ,שכנראה
בחרה לחיות עם יהודי ובין התפיסה לפיה היהודים הם גוזלי הארץ שלה ומגיעה להם מלחמה
ומוות.
ח .הסיפור השמיני פורש את מערכת היחסים המשפחתית .אום הודא וסבא אליאס קשורים מאוד
אחד לשני ,עד כי נראה שיש ביניהם מערכת יחסים רומנטית .הסב משמש כאב לבנות ותומך בהן
בניסיון להשרות אווירה נינוחה ונעימה בבית .שתי האחיות מאוד קשורות זו לזו אם כי החלוקה
ביניהן מעמידה את הודא ככנועה ,חלשה ,פחות מושכת" ,בתולה זקנה" ,חכמה וחולמת ואילו את
מרי כחזרה ,גאה ,חושנית ומינית ,הגיונית ומעשית .לאורך היצירה הודא עוברת שינוי משמעותי
וחלק מתכונות אופייה משתנות ומתרככות.
.3הדמויות ביצירה:
א .הודא.
הודא היא דמות המספרת .כל הסיפור מסופר מבעד לענייה ובלשונה הספרותית והיא שלד
היצירה ,פרט לשני פרקים שאינם עוסקים בה ובסובב אותה והם לא מסופרים על ידה :סיפורו של
הסב וסיפור הוריו של אלכס.
הודא היא מספרת סובייקטיבית המעבירה אלינו רק מה שהיא יודעת ,רואה וחשה .כמספרת כזו
היא לא יכולה להיות מהימנה ,כלומר ,לא ניתן לשפוט את הדמויות בראייה כוללת משום
שהחוויות המועברות אלינו ,הן מבעד לעיניה .היא אינה כל יודעת (למשל אינה יודעת על מחלת
הסב ,מגלה זאת רק בסוף היצירה) .היא סובלת מכאבי גב וכתף ,כאבים פסיכוסומטיים שמהם
היא מבריאה בזכות אלכס .המחבר מציג את הודא כערבייה צנועה ,צנומה ,בוגרת ,המזוהה עם
דמות הבתולה הזקנה למרות היותה רק בת .30הוא מציג דרכה את הסבל הפסיכוסומטי של
אישה המפנימה את תשוקותיה המיניות ויוצרת ניגודיות בין התשוקה המינית הארוטית ,הפועלת
בה במלוא הדחף והכוח ,לבין דמות החוששת מכל מגע פיזי( .אפילו באוטובוס היא לא פותחת את
כף ידה מחשש שמא אצבעותיו של הנהג יגעו בידה) .היא אישה מסתגרת ומתנזרת והתנזרותה
מוצגת בניגוד למרי ,אחותה הצעירה ,התוססת ,החושנית ,החופשייה אל העולם ואפילו הגסה
והבוטה.
כבר בהצגת הדמויות בפרק הראשון ובעמוד הראשון עולות תשוקותיה של הודא ,תשוקות שלא
התממשו ,תשוקות בלתי מושגות( .היא חולמת על פועלים ערביים המתגוררים בחדר שעל הגג).
תשוקותיה גם באות לידי ביטוי בתיאור תשוקה אל דמות המשורר עמיחי ,כשאת המסתורין שבה
היא מייחסת ליחסים שבין הסב לאם .את התשוקה המינית היא רואה לעתים כמפלצת הפועמת
בה ואומרת "אפשר שניחשו כי הפחד האמיתי ,הקשה ,המופקר ,מקנן בליבי דווקא"(.)8
בחלומותיה היא רוצה להגשים את נשיותה .היא חוששת שלא תזכה בגבר ולא תהרה ושם היא
מדמה שהתאהבה בסרסור שבא אל משרדה כדי לשלח את זונותיו לפריז.
הודא היא חסרת ניסיון ,לכן אינה מבינה את מהות מגעה עם אלכס .נשיקות פיו מעוררות אותה
לעולם חדש .היא משנה את ערכיה .האישה הסגורה והצנומה הזאת ,מעלה פעם ראשונה חיוך על
שפתיה .חיוך המעורר באם ובאחות התפעלות .היא אפילו העזה ונתנה נשיקה למרי אחותה .נוצר
מצב שבו התשוקה העזה שלה אל המגע המיני ,גורמת לה להירתע ממנו וכשזה קורה היא נרתעת
יותר .בחדר במלון היא מתביישת בתשוקותיה ומתכסה בסדין .רק היא רואה את דמות עץ התמר
המשתקף בחלון חדר המלון ומתארת דרכו את תשוקותיה המיניות ואת אבדן בתוליה (.)179
אובדן הבתולים בא כזעקת ניצחון" :ואני עדיין הרגשת הניצחון מפעמת אותי"(.)180
.2דרך דמויות אחרות. אפיון דמותה של הודא מתממש בשלוש דרכים .1 :אפיון ישיר.
.3דרך הדמות עצמה.
.1אפיון ישיר :הודא היא אישה ערבייה כבת שלושים .צנומה וצנועה ,איננה מתבלטת בין
האחרים .בתחילה מוצגת כאישה סגורה ומופנמת.
.2דרך דמויות אחרות :דרך דמותה של מרי :מרי חושבת שהודא שקועה בחלומותיה ולא קשורה
למציאות "שקרנים גדולים הם סופרים ומשוררים ,מוכרים לך סמים ,אופיום ,הראש שלך עולה
לעננים ואת שוכחת שרגליך תקועות בבוץ".
הניגוד החריף בין מרי לאחותה ,מרי הצעירה ,חושנית ,מלאת חיים ואף בוטה בהתנהגותה ,מדגיש
את חוסר הבשלות והנזיריות של הודא בהתנהגותה ובדרך חשיבתה.
דרך דמותו של בהיג' :הוא חושב שגופה של הודא קפוא ,ולעומת זאת השתוקק לגרמנייה .הוא
גרם להודא לחוסר ביטחון בגופה ובדמותה.
דרך דמותו של אלכס :הוא התאהב בה ,החמיא לחושניותה ,הוא הגורם לתשוקותיה לפרוץ מעל
פני השטח.
.3דרך הדמות עצמה :כאבים :הודא סובלת מכאבים פסיכוסומטיים שנובעים מחוסר אהבה
וחוסר מימוש תשוקותיה .הכאבים הפיסיים והנפשיים לא מייצגים את הכאב הלאומי אלא את
אלה של אישה תלושה מדמותה הלאומית וקרובה יותר לעולמה הפנימי ורגשותיה הכמוסים.
תשוקות :כבר כשהודא שומעת על הימצאו של דייר חדש ,היא משתוקקת אליו בצורה ארוטית,
מתייחסת אליו בתור גמד מסתורי "החדווה שוטפת את גופי שכמו הזיעה בימים הראשונים עם
בהיג'" .ראשה מלא בתשוקות הסוחפות אותה עד כדי שיגעון והן מופנות לגברים שהיא פוחדת
מהם דווקא .מצד אחד היא רוצה ומצד שני מפחדת.
חלומות :היא מתייחסת לחלומותיה כמשהו שהיא רוצה להגשים" :החלומות…הם סחורה ככל
סחורה אחרת .רב בני האדם בוחרים חלומות לפי הכיס שלהם" .היא מעונינת בהם להגשים את
תשוקותיה המיניות ואת נשיותה.
התייחסות לחינוך הערבי :הודא מוחה על ייעודה למצוא בעל מפרנס בחיים כפי שלימדו אותה,
ורוצה יותר מכך.
התייחסות לנישואין בנוסח הישן :הנישואין מצטיירים ,אצל הודא ,כמלחמה או כתיאור של
מאבק בזירה .הודא עומדת בפני שלוש אפשרויות :להישאר בבדידותה ,להיגרר לגורל כמו של
אחותה ,או לברוח מהחיים המסורתיים ולחיות חיים עצמאיים עם אלכס .היא עומדת מול
האפשרות של שבירת מוסכמות.
כמספרת :הודא היא דמות המעבירה את המתרחש דרך עיניה בלבד ולכן היא סובייקטיבית .היא
איננה יודעת כל ולכן לא מהימנה.
היא רואה עצמה כלואה בתוך הבדידות לפני היחסים שלה עם אלכס ,כי הוא מעורר את
תשוקותיה המיניות והופך אותה מדמות המפחדת מגורלה ,מדמות נכנעת לטירוף ,לאישה החיה
את רצונותיה .היא הופכת מאישה הוזה לאישה המממשת את חלומותיה .היא נעתרת להצעת
הנישואין של אלכס ומקיימת אתו יחסי אהבה מלאים ופוריים .ההגשמה העצמית והרצון להיות
אדם בפני עצמו ,חזקים ,אצלה ,יותר מההשתייכות למגזר לאומי והליכה בתלם.
בסוף הספר עומדת הודא מול קברו של אלכס כאישה בוגרת ומציגה לפניו את לבטיה באשר
לעתיד בנם .הודא נותרת לבדה כמי שהייתה על סף השגת כמיהתה ,אך המציאות הקשה מונעת
ממנה להשיג נישואין וילד.
אומץ ליבה :היא דוחה את בהיג' שבא בפעם השניה ובאומץ מתמודדת מולו .היא עומדת מול
משפחתה בהחלטתה להינשא לאלכס ,גם כשנודע על מות בן דודה בלבנון ,ומול התגובות הלא
מרוצות של העובדים במשרד ,על אירוסיה .הודא עומדת מול קשיים רבים ובפניה בעיה חברתית
עמוקה וארוכת טווח .בסוף היא נותרת לבדה בהתמודדות עם הבעיה החברתית הזו.
ב .בהיג'.
בהיג' הוא אהבתה הראשונה של הודא .בן כפר שלמד באוניברסיטה והשתייך לקבוצת
האינטלקטואלים הערביים .בחדרו הייתה תלויה תמונה של צ'ה גבארה ,ומהפכנים ולוחמים
פלשתינאים .כל דמותו של בהיג' עומדת בניגוד גמור לדמותו של אלכס .תיאוריו משלימים
ומחזקים את תיאורו של אלכס .אנו מכירים אותו בשלבים ,הוא לא דמות גלויה ,אנו שומעים
עליו רק בדרך אגב ,ברמזים ,ורק אחר כך אנו מכירים את התייחסותו להודא.
הוא האינטלקטואל המסתיר את דרך חשיבתו האמיתי .בניגוד גמור לאלכס ,הגלוי והפתוח,
שאומר תמיד מה שהוא חושב ,דבריו של בהיג' רצופים בחידות .הודא אומרת" :שמובן שעדיין
אני נוהה אחר אינטלקטואלים ששיחם מרמז ואינו חושף דווקא .ואף על פי כן הנה פיצחתי את כל
חידותיו של בהיג' ומה גיליתי? אפלה של מופרעות נפשית שהרבה מן התחכום האינטלקטואלי לא
נועד אלא לכסות עליה" ( .)79זאת בניגוד גמור לאלכס הגלוי שאינו אינטלקטואל .הוא רצה להיות
מתמטיקאי ונאלץ לוותר על כך .היום הוא עובד כסבל בנמל ומשלים את לימודי ההנדסאות שלו.
בהיג' הסטודנט ניסה להציג עצמו כספונטאני .יום אחד הודא ניסתה אותו .ביוזמתו הלכו ביום
של גשם לראות את הקישון עולה על גדותיו ,הודא יצאה מן האוטו אך בהיג' רצה להסתתר
בתוכו .הוא ראה בה מטורפת.
הוא דמות האינטלקטואל הכפרי שעזב את הכפר פיסית ,אך בתודעתו ובדרך חשיבתו נשאר בו.
הוא למד באונ' ,הפך עו"ד ומשפטן מקובל בחברה הישראלית .הוא אחד הטיפוסים שנפגע מן
המפגש עם הרחוב היהודי ,דבר שהתבטא ביחס לחשיבה הארוטית וביחסים שבינו לבינה .הוא
הגורם לדיכויה הנפשי של הודא .מרי יודעת זאת והיא המגדירה את בהיג' כדמות הכפרי החושש
להושיט ידו ולגעת בנערה .כזו היא גם דמותו של וואחיד.
בהיג' מאמין שיש בהודא מום מלידה ביחס לגוף הקר שהוא רואה בה והיא סבורה כי הוא רוצה
באישה לא יתבייש בה בחברה .היא מסרבת לבהיג' גם לאחר שאביו התחנן בפניה כי היא בוחרת
בעצמאותה .זהו הרקע להתנגשות שבין שתי צורות החינוך ,שבגללן הודא מורדת ומאבדת את
עתידה כאישה ,בניגוד גמור למרי המתחתנת עם ואחיד ,בן דמותו של בהיג' ,אך חסר השכלה
ואיש פשוט לגמרי .מרי מוותרת ,אם כן ,על עצמאותה .דבריו של בהיג' רודפים את הודא וגורמים
לה להאמין בכיעורה ,ביובש שבגופה ולכן ,כשהיא הולכת עם אלכס אל פינת המזמוזים בכרמל,
היא חוששת ממנו .תשוקותיה לאלכס מדוכאות בגלל אותה חשיבה על בהיג' .תסכולה המיני
הגדול הוא על כך שלא הצליחה להגיע לחופש למרות שעזבה את בהיג' .היא משווה את מצבה לזה
של מרי ,ציפור לכודה.
אפשר להצביע על תקבולת בין רצונה של האם להוכיח את נשיותה ורצונה של הודא להוכיח את
נשיותה .האם לא איבדה את גאוותם של העשירים .משפחתה מפוצלת .המשפחה בארץ גרה
בכפרים ,איתם היא מתראה רק בימי אבל ,משום יהירותה הקשורה לעברה .כשאימו של ואחיד,
הכפרית ,שהתעשרה כמו בני הכפר ,פגעה בה והאשימה אותה שאכלה את הנדוניה של בנותיה,
היא מתרגזת ומשיבה לאם מנה אחת אפיים .כשואחיד מזמינם לכפר למסיבת האירוסין
המחודשת ,היא מזכירה להם את עושרה מן העבר ,עת באה עם אביה במכונית לאירוסי אחיה של
אם אוחיד .הסב אליאס מרכך את הנושא ,הוא מזכיר שהוא בסך הכל פלח ,עובד ,חסר כל.
האם מתפארת בקרובי משפחתה :באחיה הפקיד ,באח השני ,המרצה באוניברסיטה ,ובמיוחד
בילד חיסאם ,שאת תמונתו היא מראה מדי פעם .חיסאם ,מסתבר ,הוא אחד ממפקדי הפת"ח .עם
מותו האם רוצה להתפאר בגדולת משפחתה ,שהרי יש במשפחתה קדוש ,קורבן למלחמה
הפלסטינית .זכות זו של השתייכות לקדוש נפגמת קשות בגלל אלכס ובמיוחד בגלל דבריו
הבוטים ,הפשוטים והעניינים שהוא אינו מוכן למות בעד דגל ואין הוא מאמין שחיסאם מת בגלל
דגל .הוא חושב שהיו צריכים להרוג את חיסאם מפני שהוא עצמו ידע שכך עלול לקרות וזאת
מעצם השתייכותו לפת"ח .דבריו הגלויים ,הלא מתרפסים ,בפני עדה של ערבים ,פוגעים בגדולה
שהאם רצתה להפגין .הערבים הלאומניים מסתייגים ממנה ומבתה ,ולא מבינים איך נתנה לבתה
לצאת עם יהודי גאה .האם מתנתקת .קודם הזמינה את אלכס לאכול בביתה ,תמורת תשלום,
עכשיו היא מסרבת לבשל לו .היא לובשת שחורים ,וגאה בלבוש השחור הזה המסמל את הקשר
שלה למהפכה הפלסטינית .אך עם פרוץ מלחמת לבנון היא זו המעלה את השאלה אודות הקשר
שלה עם אלכס ,ההולך להרוג ילדים .היא כואבת את יציאתו למלחמה.
ד .מרי.
מרי הצעירה מהודא בשנתיים ,ומבליטה באישיותה ובהתנהגותה את נזירותה של אחותה הודא.
בניגוד להודא ,שמשתדלת להיות יותר ישראלית מהיהודים ,לפי טענתה של מרי ,היא הנצר
הישראלי המובהק במשפחה ,בהתנהגותה ובאופייה .מרי היא כולה תעוזה והומר .היא מתנסה
ולא חולמת להתנסות כמו אחותה .היא מוצגת כדמות חריגה והודא מתארת את יופייה כמו טל
של רעננות ,בעלת ריסים ארוכים ושיער שחור ונופל ,עור קטיפתי וחלק ,סוערת בהקיץ ושלווה
בשנתה .הודא מעידה על מרי כי היפוכה המוחלט .השכלתה של מרי דומה מאוד לזה של הודא ,אך
הודא מצאה את מקומה במשרד נסיעות ומרי למדה קורסים רבים ,עברה מעבודה לעבודה ולא
מצאה את מקומה .יתכן כי זו דרכו של היוצר לעצב את הבעיה החברתית הערבית בישראל,
שלמרות השכלת בניה אין היא מוכנה עדיין לקבלם כשווים .מרי היא גם בעלת הומור ובכך היא
דומה לסב אליאס .היא נהנית להתעלל בזוהיר וגורמת לו כביכול לאנוס אותה .אביו טוען היא
שגעה את בנו .נראה כי מרי אוהבת להתעלל בגברים וכי זו היתה דרכה ,שהרי היא גם מתעללת
בואחיד .את מרי מועידים לואחיד ,קרוב משפחה ,בן דוד בדרגה שנייה .הודא חושבת כי הוא
פסול ,מרי חולמת על בחור שתכיר במגרש הספורט ,אך מצבה מעט מסובך מזה :היא אינה
בתולה ,חייבת להינשא כדי למצוא מקור פרנסה ולמנוע את הביזוי שבהיריון מזוהיר .היא מציגה
את עצמה כשחקנית מעולה ומטרתה לכבוש את ואחיד ,גבר בוגר ,רווק ,חסר השכלה ,מתקן
תריסים ,שיופיה קונה מיד את ליבו .לא רק אותו היא צריכה לכבוש כי אם גם את אימו הקשה
ואביו .מרי צריכה לכבוש את ואחיד ולגרום לו לפתותה לאנוס אותה .הניסיונות מתוארים
בתמונות מטאפוריות בוטות ,גסות אפילו .היא מתארת את גופה כדוכן ירקות ואומרת שהיא
מציגה לו את עצמה כמו ירקנית והוא בולע אותה בעיניו .ואחיד הוא בתול ,חושש לנגוע בבתולי
אשתו ומתואר כיהודי חרד המחופש לנוצרי .את איבר מינו היא מכנה בשם "בננה" .מרי כשחקנית
בונה את סצינת האונס בעומדה מול המראה ,כשהיא משמיעה צריחות וגניחות ומחפשת את
הפוזה המתאימה ביותר .היא רוצה בהצגה לשתף גם את הודא ואלכס ונותנת להם הוראות.
נראה כי מרי מציאותית יותר מהודא .היא מעודדת את אחותה לנסות את אלכס .היא זאת
שתובעת מן האם להשלים עם הקשרים הלא רצויים בעיניה ,בין אלכס והודא .תובעת מן האם
להתבונן בג'מילה הזקנה שלא ידעה גבר מימיה ושואלת אותה אם הייתה רוצה להביא את הודא
למצבה של זו .מרי היא אישה מפוכחת ומציאותית ,ארצית מאוד ,בניגוד להודא המרחפת בעולם
חוויות לא מוגדר.
את עיקר הידע על סבא אליאס נמצא בפרק .12הוא נוצרי ,הגיע מכפר קטן ליד הנילוס ,בן
למשפחת אריסים (שליטים) ענייה .משפחתו נספתה במגפה הגדולה ,הוא נותר לבדו וממשיך,
כילד ,לעבד את האדמה.
נשים רבות ידע .אישתו מונירה הייתה בת לבעלי הארמון ,אך ברחה ממנו .כאן חושף המספר,
בעזרת הסיפור ,גילוי עריות :מונירה הייתה קורבן של אב הולל ,קלפן חולה זיבה ,שנדבקה
במחלת הארורה ,שסבא אליאס הכיר מניסיונו ,תודות לנשים הרבות שלו .מונירה מתה בלידת
בנה ואז באו מן הארמון לחסל את הסב ובנו .סבא אליאס ברח לקהיר ומשם המשיך לברוח אל
המדבר ,כשהילד על כתפיו .בדואי לקח אותם אל האוהל שלו ומשם הגיע לחיפה .אל חיפה הוא
מגיע לפני מלחמת השחרור .אום הודא התארחה בזמן המלחמה בירושלים ומששבה הביתה לא
היה לה דבר ,היות ולא היה לה למי להינשא נישאה לבנו של סבא אליאס .סבא אליאס גבוה,
תמיר ,חזק ומלא בחוש הומור .דבריו ההומוריסטיים ממלאים את היצירה ועיקר חכמתו נמצא
בפילוסופיה הקיומית שאולי תוכל להסביר מדוע הוא מוכן לקבל גם את היהודי אל משפחתו .היא
לא פוסל אף אדם .הוא מוכן להבין את הצד שמנגד ,להבין את בעיותיו ואת לבטיו לגבי הדרישות
שהחברה שלו דורשת.
סבא אליאס הוא הוא לא אדם מאמין .האלוהים שלו הוא גבר רווק המשוחרר מטרדות
החיים .כל הנאתו היא בהמצאת בדיחות של טעם.
אבו נחלה עומד בניגוד גמור לסבא אליאס ,הוא רמאי מושחת ,ורואה את אלוהים כדרך
לקבלת טובות הנאה .כל זמן שלא נתפס ,הוא חף מפשע כלפי שמים.
אלכס לעומתם אינו מאמין בשום דבר ,הוא רוצה לחיות את חיו בשקט ולא להתעסק בהרג
מסביבו.
שלוש הדעות הללו על האמונה מבהירות אולי במשהו את יחסו של המספר .הסופר אוהב את
דמותו של הסב אליאס ,את אלכס הוא מכבד.
אבו נחלה הוא איש עשיר ,מיליונר לדעתה של מרי .גבר נאה ורב רושם ,לבוש במיטב הלבוש,
חליפתו משובחת ,נעליו מבריקות ,הוא דומה יותר לנסיך .הוא נוכל ,רמאי ושקרן העוסק בשוד
וגניבה .הוא זה שהבריח את אחי אום הודא לחיפה ,שדד את כספם בדרך והסגירם לשלטונות.
הוא טוען שבזכותו הם זכו לדרגתם הגבוהה .אחד מרצה באוניברסיטה ,אחד פקיד בכיר ,אחד
עובד בטלויזיה .אבו נחלה פועל כדי לסלק את משפחת הודא מביתם .בכוונה השכיר את החדרים
שעל הגג לפועלים בני השטחים ,כדי להטריד את בני המשפחה ,ובכוונה השכיר את החדר לאלכס,
כדי להקשות עליהם .אבו נחלה התעשר ממעשי פשע ,ידו בכל ,הוא עוסק גם בהברחת סמים ,יש
לו חנויות ,בניניי מגורים ומשרדים.
הפרק ה 15 -ביצירה מספר על משפחתו של אלכס .הוריו ,ילידי פולין ,אביו תלמיד ישיבה ,אמו בת
רב .אביו אידיאליסט ,החליף אמונה באמונה והצטרף לתנועה הקומוניסטית ,נאסר וברח עם
אישתו לרוסיה .הוא הסגיר נערה לשלטונות על שפגעה בקומוניזם ובאידיאלים שבהם האמין
ואחר כך היה צריך להסגיר לידי השלטונות הקומוניסטים מתנגדים אחרים .המלשנות אפשרה
את קידומו אך הוא נשא עמו כל חייו על מצפונו נטל מוסרי .הוא הופך לצל של אישתו ,אישה
תקיפה וחזקה הפוגעת בו .היא מתוארת כמרשעת ,המעלה את אלכס בכפייה לארץ .אלכס למד
והתחנך בבית יתומים ,משום שהוריו הוגלו לסיביר ,ושם למד להפעיל את שכלו וכוחו כדי להגיע
להישגים .ברוסיה היה מאוהב אסיה ,אישה שאימו לא רצתה ,ובעזרת זיוף חתימות הצליחו
לצאת מרוסיה ועלו לארץ.
ח .אלכס.
על אופיו של אלכס ועל צורתו נוכל ללמוד מפי ג'מילה .היא מגדירה אותו כגמד .אלכס לומד
בבוקר ועובד בלילות כסבל .המספרת מתארת את שריריו ,כמי שמתפרצים מחולצתו ומכנסיו,
והוא אכן מכה בזוהיר שמנסה להתפרץ לביתם ,באחד הימים .אלכס אוהב אדם ולא מאמין
במלחמות .הוא רוצה לחיות בכבוד ,להתפרנס ולממש את חיי המשפחה שלו .אין לו העדפה לדת
או מנהגים אלא לערכים ומוסר .חייו כילד למדו אותו שהחזק שורד וכי יש להתאמץ על מנת
לממש חלומות ולכן הוא מוכן לעבוד קשה וללמוד על מנת להתקיים .יש לו היכולת לראות מבעד
לדברים והוא רגיש מאוד לצרכיה של הודא ולמגבלותיה .בחוכמתו ורגישותו הוא מחלץ אותה מן
התחושות הקשות שלה על עצמה והם ממשים קשר אהבה בריא וטוב.
. 4השוואה בין דמותה של הודא ,הדמות הראשית ובין דמותה של מרי ,הדמות המשנית,
שמאירה את דמותה של הודא.
מרי הודא
מצטיירת כעונת הסתיו בשלכת ,חולה וסובלת מצטיירת כעונת האביב ופורחת בבריאותה.
מכאבים רבים.
מפרנסת את המשפחה והתנהגותה כשל זקנה ,מתנהגת כמו ילדה צעירה ,חסרת דאגות ,מחליפה
עבודות רבות חסרת חיים.
דיבורה רך ועדין ושזור קישוטים ,דימויים לשונה פרובוקטיבית ומושכת גברים ומחוספת
ספרותיים ולירי.
נרתעת מכל מגע גופני ,קרה ומתנהגת כנכה חמה ,חושנית ,מינית ,מנשקת את כל סובביה.
מבחינה רגשית.
מעדיפה את שירי יהודה עמיחי ,שירה על מעדיפה את דליה רביקוביץ' ,שירה על אהבה
וחושניות. בדידות ומוות.
חולמת על קיום יחסי מין ומלאה הזיות ,אך קיימה יחסי מין ותפיסתה מתירנית .נוטה לחלום
על גבר חלומות ,ספורטיבי ,חלומי ,מודל מן נשארת בתולה .תפיסתה שמרנית.
האגדות.
עוברת שינוי -מתחילה כנזירית ,קרה ,חולנית עוברת שינוי -מתחילה כקלילה ומהמרת על חייה,
ובודדה והופכת לאישה שלמה ,אוהבת מורדת ,פורקת כל עול ,והופכת ל"אישה טובה" על
פי מיטב המסורת. ונאהבת ,עצמאית ובעלת ייחוד.
החצוצרה מגלה פן אחר באלכס של רגישות, אלכס מחצרר בחצוצרה כדי לבטא את יחסי
תחושותיו וכדי להגיע לפורקן נפשי ,קולות אלכס מתקשה להתבטא בשפה העברית ודרך אלכס-הודא
החצוצרה מושכות את הודא אל הדמות החצוצרה הוא מדבר עם העולם .אלכס מפיג
החצוצרה את פחדיו ואת פחדיה של בעזרת המסתורית שעל הגג עוד לפני שפגשה בו.
הודא.
אלכס מתאר את היחסים עם הודא בעזרת
הודא יכולה לפענח את צפונות ליבו בצורה החצוצרה" :הודא יודעת לנגן יותר טוב מאלף
עמוקה יותר מהחצוצרה. חצוצרה".
החצוצרה יוצרת קשר קרוב יותר בין אלכס משפחתה של הודא שומעת את נגינות קישור בין
החצוצרה ונזכרת בימים טובים יותר ,שהם היהודי למשפחה הערבית ,יש פה אמירה יהודים
שמוסיקה יכולה לשמש ככלי לקירוב בין העמים. בעצמם היו קרובים לנעימות בעולם שלהם. לערבים
יש תקבולת בין האם היהודיה שנשארת עם הסב והם חשים בבטחה כשהם שומעים את
החצוצרה ,כאילו דרכה הם חשים את הגנתו של החצוצרה לבין הודא הערבייה שנשארת עם זרעו
אלכס .מוצאים ,לדבריהם ,משענת ביללות של של אלכס בחצוצרה ברחמה.
חצוצרה יהודית.
בסוף היצירה אימו של אלכס לוקחת את
החצוצרה ,הודא נשארת לבדה עם התינוק
שברחמה.
אלכס הוא בעל החצוצרה ,הוא נשלח החצוצרה היא סמל לכלי צבאי ,תרועות רמז מטרים
למלחמה ,עוזב את החצוצרה ואיתה את החצוצרה מסמלות תרועות ניצחון במלחמה או
תרועות אזהרה ,התקיעה בחצוצרה של אלכס משפחתו אהובתו ואת חייו
מרמזת על הליכתו למלחמה ומציאת מותו שם.
א .הבעיה המרכזית בה מתעסק הרומן היא היחסים בין יהודים לערבים.
היחסים בין העמים מוצגים לראשונה כשהודא הולכת לעבוד במשרד נסיעות ישראלי .היא מעידה
על תחושת התלישות שלה מהחברה הישראלית .יחסיה עם היהודים במשרד טובים מאוד אם כי
הם מביעים התנגדות ליחסים הללו .בועז ,הבוס מגדיר את העניין "כצרה" שלא כדאי להודא
להיכנס אליה בכלל .כשהיא מתאהבת באלכס היא מתווה למעשה דרך בפני משפחתה .הקשיים
שמעלה האם הם קשיים אוביקטיביים כמו השתייכותה למשפחת פליטים היושבים בירדן .ג'מילה
מעלה את הבעיה החוקית בנישואין ,הרבנים לא ירצו אפילו להסתכל עליה ושם כומר לא יעז לתת
לה את ברכתו .כשבן דודה של הודא נהרג בלבנון היא קרועה נפשית ובולטת ההתנגדות של
המשפחה והחברה שבה היא נמצאת .היא מגהצת את המדים של אלכס ,ומהרהרת בדבר ההרג
"שחוו" ,הרג הילדים הערביים ,ומנגד בדבר אלכס שהופך למטרה לכל חייל ערבי .כשהמלחמה
בלבנון פורצת הודא מתוסכלת מכיוון ששתי החברות קורעות אותה .הערבים דורשים אותה
ביגונם והיהודים לא משתפים אותה בצערם .שיא הקרע בנפשה של הודא מתבטא בסוף היצירה,
כשהיא עומדת מול קברו של אלכס ,היא מציגה שתי אפשריות עתידיות לגבי בנם אשר יולד,
האחת שיגדל בעולם יהודי ויוכיח את עצמו בצבא -כולם יגנו אותו בשל אמו הערבייה .השנייה,
שיגדל בעולם הערבי ויגנו אותו בשל אביו היהודי.
הנושא הזה מתפתח לאורך כל היצירה מן ההתחלה ועד לסוף .הבעיה מחריפה במיוחד כשברקע
מלחמה נגד הפלסטינאים בלבנון .הודא אומרת שכבר קשרה את גורלה עם יהודי ,אבל פחדיה הם
של ערבייה ברחוב ערבי ,שכולו חש בפחדים .היהודים ,אולי ישתפו אותה בצחוקם אך לא ביגונם.
המסר הקשה מן היצירה הוא מסר פסימי שלא רואה כל כך פתרון לסכסוך היהודי ערבי .אפילו
האהבה אינה יכולה לגשר על הפערים והקשיים.
השוני בלאומים יוצר בעיה של זהות .הודא מעלה על דעתה אפשרות להתגייר אך אלכס עצמו הוא
כל כך יהודי בתפיסה שלו את עצמו .ברוסיה הוא לא חיי על פי חוקי הדת ופה בארץ הוא נחשב
יהודי .הודא לא מקבלת את כל מוסכמות החיים המסורתיים הערביים אך היא מוגדרת כערבייה.
הילד המשותף היה חצוי מבחינת הוריו אך מבחינת הדת הוא יוגדר כערבי .הרומן מנסה להציג
מצב שבו האדם מוגדר לפי השתייכותו לקבוצה מסוימת ואלו שאינם בקבוצה נחשבים האויב.
חשיבה זו לקוחה מימי הביניים וזו הייתה האווירה בין היהודים והערבים אז .בנוסף לבעיה של
הזהות הדתית ולאומית עולה בעיה של זהות נשית .הודא היא אישה משכילה ולא מוכנה לקבל
את החיים הפטריארכליים .כמוה גם מרי .אלא שמרי לא יוצאת כנגד כל הסיכויים ונכנעת לחינוך
הערבי המסורתי .הודא ,שלא גבשה לעצמה את נשיותה או הייתה כבולה בתפיסה חמורה את
עצמה ,משתחררת ומתחילה להנות מחיבור עם גבר אהוב .סבא אליאס וגם אלכס ,אינם מייחסים
חשיבות לשייכות לקבוצה .הם מעצבים את המסר של היוצר ביצירה ,לפיו יש להתייחס אל האדם
באשר הוא ,לבחון את איכויותיו ,יכולותיו ,התנהגותו ,מידת המוסר והערכים שלו ולא להגדירו
אחרת.
אלכס תוקף את הרעיון בו מאמינים חלק ממשפחתה של הודא ,שיש למות למען הדגל .הוא
מאמין שהוא יוצא למלחמה כדי להגן על הארץ ,זוהי חובתו והוא מתייחס אליה כאל עבודה ,ואם
הוא ימות במלחמה תהיה זו תאונה כמו תאונת עבודה או תאונת דרכים ולא מוות מקודש למען
הדגל .המלחמה לפי הרומן נתפשת כדבר נורא וכאסון .על ידי עדינה היא נתפשת כמפלצת איומה
וקשה מאיימת לבלוע את בנה .עם זאת עדינה נזהרת מלהפריע למפלצת כדי שזו לא תבלע את
בנה .המפלצת גם נתפסת כרצח ילדים ,הסופר מתאר את המלחמה כדבר איום אשר יש להימנע
ממנו בכל מחיר .המסר הנובע מבעיה זו קשור לראייה את המלחמה כדבר מיותר שיש בו הרג
ומוות לחינם .המחבר מעביר דעה כנגד הדתות המקדשות דם ,הקרבת קורבנות וכדומה .הוא
תוקף את הדתות האלו וטוען שדם אינו דבר קדוש ואל לנו לייחס לו שום תכונות מיוחדות כמו
שמייחסים לדם קדושים.
הרומן מעלה את הבעייתיות של השתלבות אנשים מחוץ לארץ בתוך צורת החיים ,נורמות
החשיבה והתנאים השונים בארץ .הקושי ברכישת השפה ,המעמיד אותם בלעג וגיחוך ,הקושי
במציאת מקום עבודה מתאים להשכלתם ועברם ,הקושי בהבנת תרבות החיים במדינה החדשה
וכו' .דבר נוסף שייך למסורת של הקבוצה שאליה הם משתייכים ,ובזכותה יש להם הזכות להיות
פה .אלכס נדרש להתמודד עם הגדרתו כיהודי בעוד הוא ,לא מרגיש יהודי כלל.
למרות שהסיפור מסופר על ידי משתתפת פעילה המתארת את הווי החיים ,יש אווירה של פחד
מאוים לכל אורך הסיפור:
המשפחה נותרה חסרת כל לאחר שכל רכושה הוחרם על ידי השלטונות ,משפחה נאבקת על
הישרדותה כמשפחה בחיי היום יום.
בתחילת הרומן מתגוררים מעל הדירה פועלים מהשטחים המאיימים על המשפחה מבחינה
חוקית וגם על שלומן של הודא ומרי.
מצבן של בנות המשפחה מערער את ביטחונן החברתי ,הודא רווקה דחויה על ידי גברי החברה
(בהיג') .מרי מתהוללת עם זוהיר ונכנסת להיריון מחוץ לנישואין ,דבר זה אינו מקובל בחברה
הערבית השמרנית.
משפחתו של וואחיד מאיימת על המשפחה לבטל את האירוסין בין בנם למרי ובכך יחשף
פשעה של מרי ויביא עליה ועל בני ביתה קלון חברתי.
הקשר של ואחיד ואלכס מסכן את מעמדה בחברה הערבית (רבים רואים זאת כחוסר נאמנות)
וגורם לחוסר שביעות רצון גם בחברה היהודית שהודא מעורבת בה.
המשפחה מעורבת עם אבו נחלה ,איש מהעולם התחתון המתעסק בזנות וסמים .רוצה להשיא
את בנו למרי ואף מאיים כי יזרוק את המשפחה מהבית.
זוהיר בא שיכור אל הבית ודורש לקחת עמו את מרי .הוא מאיים על המשפחה בסכין
ומתקוטט על אלכס.
בן דודה של הודא נהרג בלבנון.
מפרוץ המלחמה ,הפחד והדאגה שורים תמיד ובנוסף להם סצינות השכול.
.8סמלים ,דימויים ומוטיבים.
א .החסות :מוטיב החסות חוזר בכל יצירותיו של סמי מיכאל והוא קשור לרעיון של קבלה
ונתינה .המדינה תיתן חסות למי שישלם משהו בעד .סבא אליאס מקבל את חסותה של המדינה
וניצל מידי רודפיו אך בתמורה משלם בחיי עוני ועליבות .אלכס מקבל את חסותה של המדינה
ובתמורה משלם בחייו .הודא מקבלת את חסותו של אלכס ובתמורה נשארת עם היריון מחוץ
לנישואין ואלמנות .מרי מקבלת את חסותו של וואחיד ובתמורה משלמת בחיים מסורתיים
וסגורים ,בניגוד לרצונה האמיתי.
ג .ספר שירי עמיחי :הודא מכירה את שירי עמיחי עוד מלימודיה התיכוניים וכבר בפרק הראשון
מוזכרת אהבתה לשירת עמיחי .במשרד שבו היא עובדת ידעו זאת וקנו לה את ספר שיריו מתנה
ליום הולדתה .ההקדשה" :לשכוח אדם כמו לשכוח לכבות את האור בחצר ונשאר דולק גם ביום".
שירי עמיחי יוצרים השלכה לחיי האהבה של הודא עם בהיג' ,אל שירי עמיחי היא בורחת
מבדידותה ועצבונה וחיה דרכם את תשוקותיה לאהבה .היא מזדהה עם עולם הבדידות שהוא
מציג ,עם המוות ,שהוא בשבילה מוות נפשי .כשאלכס אינו נמצא היא מעונינת להתבודד עם הספר
של עמיחי בעליית הגג -קשר ישיר לעולם האהבה ולבדידות שחשה בלעדי אלכס.
ד .מוטיב האב התלוש ודור האבות :מוטיב זה חוזר רבות ביצירותיו של סמי מיכאל :הערבי
השורשי מול הערבי המנותק ,הערבי הנוצרי מול הערבי המוסלמי ,היהודי הלא נאמן לדתו מול
הערבי בעל הערכים המשפחתיים החשובים ,המהגר הפליט חסר הארץ מול האדם המחשיב מאוד
את קדושת הארץ ומקריב חייו למענה ,האם החזקה מול האב התלוש וחסר האופי ,האב החולה
או המת מול הסב הדומיננטי .בדמותו של סבא אליאס יש מסתורין והוא מסמל את העקירה ואת
מעמד הפליט .הוא נעקר מארצו בשל רדיפות ואיומים אך מגיע לארץ תוך שמירה על חיוניות רבה
ושמחת חיים .הוא לא מטיל על משפחתו מרה שחורה אלא מקפיד לשמור על אווירה נעימה
וטובה .תפיסת החיים שלו מבוססת על אהבת האדם באשר הוא אדם ,מה שהופך אותו לדמות
מיוחדת ומרתקת במיוחד .הוריו של אלכס שייכים גם הם לעקורים מארצם ,אך שלא כמו סבא
אליאס ,אין הם שומרים על חיוניות ,שמחה ואהבה אלא מעצבים את דמות העולה החדש חסר
היכולת והמתקשה להתאקלם.