‫חצוצרה בוואדי ‪ /‬סמי מיכאל‬

‫"חצוצרה בוואדי" הוא רומן ריאליסטי‪ ,‬המשתמש באירועים‪ ,‬מקומות וזמנים היסטוריים‬
‫מציאותיים‪ ,‬להצגת מערכות יחסים שונות‪ .‬הוא כתוב בגוף ראשון‪ ,‬של גיבורת הסיפור ונקודת‬
‫התצפית היא סובייקטיבית‪.‬‬

‫‪ .1‬עלילת היצירה‪-‬‬

‫עלילת היצירה משתרעת על כשנה אחת‪ ,‬שבה נחשפות מערכות יחסים בתוך משפחה ערבית‪ .‬הפרק‬
‫הראשון הוא פרק האקספוזיציה שחושף לפנינו את הדמויות‪ :‬סבא אליאס‪ -‬אבי אב המשפחה‬
‫המנוח‪ ,‬אום הודא‪ -‬אם המשפחה‪ ,‬הודא‪ -‬האחות הבכורה‪ ,‬היא גם דמות המספרת ואחותה מרי‪.‬‬

‫בהיג' מוזכר כמי שהיה מאהבה הראשון של הודא‪ ,‬אבו נחלה‪ -‬בעל הבית‪ ,‬ובנו זוהיר‪ ,‬שהוא‬
‫אהבתה של מרי ואזכור לאהבתה של הודא לשירתו של עמיחי (אלכס לא מוצג‪ ,‬הוא חלק‬
‫מהתפתחות העלילה והדמויות)‪.‬‬

‫כמו כן מוצגים קונפליקטים‪ :‬הבעיה בין ערבים ויהודים‪ ,‬על ידי גירושם של האחים מהארץ‪,‬‬
‫בעיות בין ערבים לערבים‪ ,‬מתוך היחסים בין המשפחה לאבו נחלה ובנו‪ ,‬ובעיית התשוקות‬
‫המיניות של הודא שאינן מגיעות למימוש‪.‬‬

‫מוצג גם המקום‪ :‬ואדי חיפה‪ ,‬שכונה ערבית בתוך עיר יהודית‪ .‬והזמן‪ :‬לפני מלחמת לבנון (לא‬
‫מוזכר בפרק הראשון)‪.‬‬

‫‪ .2‬הסיפורים השונים ביצירה‪:‬‬

‫א ‪ .‬הסיפור הראשון הוא סיפורה של הודא‪ ,‬הדמות הראשית‪ .‬היא שבויה ברגשות נחיתות קשות‬
‫שלא מאפשרות לה לבטא את נשיותה‪ ,‬בשל במערכת יחסים עם גבר ערבי‪ ,‬משכיל ולכאורה‬
‫מתקדם בדעותיו‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬התנהג אליה בחוסר סובלנות‪ ,‬ובגישה פרימיטיבית וגרם לה להאמין‬
‫שיש בה מום‪ .‬בהווה העלילתי היא מכירה את אלכס‪ ,‬עולה חדש מרוסיה‪ ,‬שהגיע לגור בדירה מעל‬
‫ביתם‪ .‬הוא מסייע לה לשנות את תחושותיה כלפי עצמה וכלפי הסביבה‪ ,‬באמצעות כוח אהבה‬
‫טבעי‪ ,‬רך‪ ,‬חם ואמיתי‪ .‬תודות לו היא משתחררת מן הבעיות שהטרידו אותה עד כה‪ ,‬מצליחה‬
‫להגדיר את נשיותה וצרכיה המיניים‪ ,‬אך נקלעת לבעיות מסוג אחר‪.‬‬

‫הודא היא ערבייה ואילו אלכס הוא יהודי‪ ,‬דבר שמעלה על פני השטח את אחת הבעיות‬
‫האקטואליות בארץ ישראל‪ :‬הסכסוך היהודי ערבי‪ .‬בעיה נוספת שמעלה הקשר החדש היא בעיה‬
‫של זהות והגדרה עצמית‪ .‬בעיות אלה הן בעיות קשות ביותר ואפילו האהבה אינה יכולה להן‪.‬‬
‫הסיפור של הודא ואלכס נגמר רע‪ :‬אלכס מגוייס למלחמה ומת בה בעוד הודא נותרת מאחור עם‬
‫תינוקם בבטנה ואינה יודעת באיזו דרך תבחר‪.‬‬

‫ב ‪ .‬הסיפור השני הוא סיפור הודא ובהיג'‪ .‬סיפור מן העבר שיש לו השפעות על התנהגותה‬
‫והתנהלותה של הדמות הראשית בהווה‪.‬‬
‫הודא שמרנית בהתנהגותה ואילו בהיג' הפעיל עליה לחץ לעשות דברים שלא הייתה בשלה להם‬
‫באותה תקופה‪ .‬כנראה שגם הדרך של בהיג' לדרוש דברים לא אפשרה לה להפתח ולהנות‪ .‬בהיג'‬
‫היה סטודנט וענה על הצפייה של הודא לאדם משכיל ובעל תפיסות מודרניות ופתוחות לחיים‪,‬‬
‫לצידה‪ .‬אלא שהוא מתגלה כהפך הגמור‪ .‬הוא ייצור בה תחושת נחיתות חמורה באשר למראה‬
‫החיצוני‪ ,‬לגופה ולנשיותה‪ ,‬תחושה שתלווה אותה‪ ,‬תתעצם ותשפיע על קשרים עם גברים אחרים‪.‬‬
‫הוא עוזב אותה לטובת גרמניה צעירה וכשהוא רוצה לשוב אליה‪ ,‬היא אינה מוכנה לחדש את‬
‫הקשר‪.‬‬

‫ג ‪ .‬הסיפור השלישי הוא סיפורה של מרי‪ .‬מרי מגלה שהיא בהיריון מזוהיר‪ ,‬בנו של אבו נחלה‪ ,‬בעל‬
‫הבית בו גרים בני המשפחה‪ .‬האב והבן עוסקים בעסקים מפוקפקים ובאים במגע עם העולם‬
‫התחתון‪ .‬בעבר‪ ,‬היה זה אבו נחלה‪ ,‬ששיתף פעולה והלשין על משפחתה של אום הודא לשלטונות‬
‫וגרם לסילוקה של המשפחה מן העיר‪ .‬מרי מאוהבת בזוהיר אך יודעת כי הוא לא יוכל להיות לה‬
‫לבעל‪ .‬היא מודעת לכך שאינה צעירה וכי היא צריכה להינשא‪ ,‬בייחוד עכשיו‪ ,‬כשהיא הרה‪.‬‬

‫בני דודים של האם מציעים את בנם וואחיד‪ ,‬העוסק בהתקנת תריסים‪ ,‬בן כפר פשוט ותמים למרי‬
‫היפה‪ ,‬וזו‪ ,‬בוחרת בהיגיון ופועלת לפי תנאי המציאות של חייה ועושה את כל המאמצים כדי‬
‫להתחבב על אימו ולהינשא‪ .‬היא מערימה על וואחיד בלילה אחד‪ ,‬שבו היא מפתה אותו וגורמת לו‬
‫לחשוב שההיריון הוא ממנו והשנים נישאים‪.‬‬

‫ד ‪ .‬הסיפור הרביעי הוא סיפורו של סבא אליאס‪ .‬סבא אליאס גר במצרים עם כל משפחתו שמתה‬
‫כולה בעודו ילד קטן‪ .‬אנשי הכפר לא האמינו שהוא שרד ולכן ייחסו לו‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬כוחות על‬
‫טבעיים‪ .‬עיניו הירוקות משכו את האנשים ובעיקר את הנשים והוא סיגל לעצמו חיים נהנתנים‪.‬‬
‫ביתו היה מקור לעליה לרגל לאנשים שנזקקו לרפואה או ברכה עד שיום אחד הגיעה אישה‬
‫שברחה מביתה ואביה‪ .‬סבא אליאס התאהב בבחורה והיא הרתה לו‪ ,‬ילדה את בנו ומתה בלידה‪.‬‬
‫הוא נשאר לגדל את הילד וכשהצטרך לברוח‪ ,‬עלה עם בנו לארץ ישראל‪ .‬הילד גדל פרא ולא ידע‬
‫קרוא וכתוב‪ .‬בארץ הוא פגש את אום הודא‪ ,‬שנותרה לבדה לאחר שמשפחתה גורשה מן הארץ‬
‫והוא משיא לה את בנו‪ .‬לשנים נולדות שתי בנות‪ ,‬הודא ומרי והבן מת לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬סבא אליאס‬
‫מלווה את המשפחה הצעירה‪.‬‬

‫ה ‪ .‬הסיפור החמישי הוא סיפור אהבתו של אלכס ואסיה ברוסיה‪ .‬השנים היו במערכת יחסים‬
‫רומנטית אך לאחר שאלכס ומשפחתו נאלצו לברוח ובאו לארץ ישראל‪ ,‬ניתק הקשר‪ .‬אלכס אהב‬
‫את אסיה עוד זמן רב והיה מיוסר באהבתו אליה‪ .‬לאחר שאלכס והודא נפגשים ומתחילים‬
‫במערכת היחסים שלהם‪ ,‬הוא שוכח את אהבתו הישנה ומתאהב מאוד בהודא‪.‬‬

‫ו ‪ .‬הסיפור השישי הוא סיפור הוריו של אלכס‪ .‬אביו היה קומוניסט ונלקח לשבי בברית המועצות‪.‬‬
‫אמו הייתה פעילה בממשל וניסתה להחזיר את בעלה אליה בתושיה‪ ,‬אומץ‪ ,‬יוזמה וכוח‪ .‬היא‬
‫הייתה בעלת הכוח מבין השנים‪ ,‬אך בהווה העלילתי‪ ,‬הם זוג מבוגר שנמצא בבית אבות‪ ,‬היא חולה‬
‫במחלת האסטמה והוא שבוי בייסורי מצפון קשים על מעשיו כנגד המתנגדים לקומוניזם‪ .‬אלכס‬
‫לא מעוניין שהוריו יגורו איתו והאם כועסת‪ ,‬רודה בו ומאמללת אותו‪ .‬היא כבר לא מתייחסת‬
‫למשפחתה בכבוד ובאה בדרישות כלפי בנה ובעלה‪.‬‬
‫ז ‪ .‬הסיפור השביעי הוא סיפורה של אום הודא‪ .‬היא הייתה שייכת למשפחה עשירה וגדולה‪,‬‬
‫שגורשה‪ ,‬תודות לאבו נחלה המלשין לירדן‪ .‬ברכוש המשפחתי טפלו אחיה וכשהם כבר לא היו היא‬
‫נותרה חסרת כל ובודדה בארץ‪ .‬היא נישאת לבנו של סבא אליאס בלית ברירה ונשארת לחיות‬
‫חיים עלובים בארץ‪ .‬אום הודא שומרת על קשר עם בני משפחתה ומתענגת על מעמד השהיד‬
‫שמקבל בן אחיה‪ ,‬בפשיטה על צנחנים‪ ,‬שבה הוא נהרג‪ .‬היא קרועה בין אהבתה להודא‪ ,‬שכנראה‬
‫בחרה לחיות עם יהודי ובין התפיסה לפיה היהודים הם גוזלי הארץ שלה ומגיעה להם מלחמה‬
‫ומוות‪.‬‬

‫ח ‪ .‬הסיפור השמיני פורש את מערכת היחסים המשפחתית‪ .‬אום הודא וסבא אליאס קשורים מאוד‬
‫אחד לשני‪ ,‬עד כי נראה שיש ביניהם מערכת יחסים רומנטית‪ .‬הסב משמש כאב לבנות ותומך בהן‬
‫בניסיון להשרות אווירה נינוחה ונעימה בבית‪ .‬שתי האחיות מאוד קשורות זו לזו אם כי החלוקה‬
‫ביניהן מעמידה את הודא ככנועה‪ ,‬חלשה‪ ,‬פחות מושכת‪" ,‬בתולה זקנה"‪ ,‬חכמה וחולמת ואילו את‬
‫מרי כחזרה‪ ,‬גאה‪ ,‬חושנית ומינית‪ ,‬הגיונית ומעשית‪ .‬לאורך היצירה הודא עוברת שינוי משמעותי‬
‫וחלק מתכונות אופייה משתנות ומתרככות‪.‬‬

‫‪ .3‬הדמויות ביצירה‪:‬‬

‫א‪ .‬הודא‪.‬‬

‫הודא היא דמות המספרת‪ .‬כל הסיפור מסופר מבעד לענייה ובלשונה הספרותית והיא שלד‬
‫היצירה‪ ,‬פרט לשני פרקים שאינם עוסקים בה ובסובב אותה והם לא מסופרים על ידה‪ :‬סיפורו של‬
‫הסב וסיפור הוריו של אלכס‪.‬‬

‫הודא היא מספרת סובייקטיבית המעבירה אלינו רק מה שהיא יודעת‪ ,‬רואה וחשה‪ .‬כמספרת כזו‬
‫היא לא יכולה להיות מהימנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא ניתן לשפוט את הדמויות בראייה כוללת משום‬
‫שהחוויות המועברות אלינו‪ ,‬הן מבעד לעיניה‪ .‬היא אינה כל יודעת (למשל אינה יודעת על מחלת‬
‫הסב‪ ,‬מגלה זאת רק בסוף היצירה)‪ .‬היא סובלת מכאבי גב וכתף‪ ,‬כאבים פסיכוסומטיים שמהם‬
‫היא מבריאה בזכות אלכס‪ .‬המחבר מציג את הודא כערבייה צנועה‪ ,‬צנומה‪ ,‬בוגרת‪ ,‬המזוהה עם‬
‫דמות הבתולה הזקנה למרות היותה רק בת ‪ .30‬הוא מציג דרכה את הסבל הפסיכוסומטי של‬
‫אישה המפנימה את תשוקותיה המיניות ויוצרת ניגודיות בין התשוקה המינית הארוטית‪ ,‬הפועלת‬
‫בה במלוא הדחף והכוח‪ ,‬לבין דמות החוששת מכל מגע פיזי‪( .‬אפילו באוטובוס היא לא פותחת את‬
‫כף ידה מחשש שמא אצבעותיו של הנהג יגעו בידה)‪ .‬היא אישה מסתגרת ומתנזרת והתנזרותה‬
‫מוצגת בניגוד למרי‪ ,‬אחותה הצעירה‪ ,‬התוססת‪ ,‬החושנית‪ ,‬החופשייה אל העולם ואפילו הגסה‬
‫והבוטה‪.‬‬

‫כבר בהצגת הדמויות בפרק הראשון ובעמוד הראשון עולות תשוקותיה של הודא‪ ,‬תשוקות שלא‬
‫התממשו‪ ,‬תשוקות בלתי מושגות‪( .‬היא חולמת על פועלים ערביים המתגוררים בחדר שעל הגג)‪.‬‬
‫תשוקותיה גם באות לידי ביטוי בתיאור תשוקה אל דמות המשורר עמיחי‪ ,‬כשאת המסתורין שבה‬
‫היא מייחסת ליחסים שבין הסב לאם‪ .‬את התשוקה המינית היא רואה לעתים כמפלצת הפועמת‬
‫בה ואומרת "אפשר שניחשו כי הפחד האמיתי‪ ,‬הקשה‪ ,‬המופקר‪ ,‬מקנן בליבי דווקא"(‪.)8‬‬
‫בחלומותיה היא רוצה להגשים את נשיותה‪ .‬היא חוששת שלא תזכה בגבר ולא תהרה ושם היא‬
‫מדמה שהתאהבה בסרסור שבא אל משרדה כדי לשלח את זונותיו לפריז‪.‬‬

‫הודא היא חסרת ניסיון‪ ,‬לכן אינה מבינה את מהות מגעה עם אלכס‪ .‬נשיקות פיו מעוררות אותה‬
‫לעולם חדש‪ .‬היא משנה את ערכיה‪ .‬האישה הסגורה והצנומה הזאת‪ ,‬מעלה פעם ראשונה חיוך על‬
‫שפתיה‪ .‬חיוך המעורר באם ובאחות התפעלות‪ .‬היא אפילו העזה ונתנה נשיקה למרי אחותה‪ .‬נוצר‬
‫מצב שבו התשוקה העזה שלה אל המגע המיני‪ ,‬גורמת לה להירתע ממנו וכשזה קורה היא נרתעת‬
‫יותר‪ .‬בחדר במלון היא מתביישת בתשוקותיה ומתכסה בסדין‪ .‬רק היא רואה את דמות עץ התמר‬
‫המשתקף בחלון חדר המלון ומתארת דרכו את תשוקותיה המיניות ואת אבדן בתוליה (‪.)179‬‬
‫אובדן הבתולים בא כזעקת ניצחון‪" :‬ואני עדיין הרגשת הניצחון מפעמת אותי"(‪.)180‬‬

‫‪ .2‬דרך דמויות אחרות‪.‬‬ ‫אפיון דמותה של הודא מתממש בשלוש דרכים‪ .1 :‬אפיון ישיר‪.‬‬
‫‪ .3‬דרך הדמות עצמה‪.‬‬

‫‪ .1‬אפיון ישיר‪ :‬הודא היא אישה ערבייה כבת שלושים‪ .‬צנומה וצנועה‪ ,‬איננה מתבלטת בין‬
‫האחרים‪ .‬בתחילה מוצגת כאישה סגורה ומופנמת‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך דמויות אחרות‪ :‬דרך דמותה של מרי‪ :‬מרי חושבת שהודא שקועה בחלומותיה ולא קשורה‬
‫למציאות "שקרנים גדולים הם סופרים ומשוררים‪ ,‬מוכרים לך סמים‪ ,‬אופיום‪ ,‬הראש שלך עולה‬
‫לעננים ואת שוכחת שרגליך תקועות בבוץ"‪.‬‬

‫הניגוד החריף בין מרי לאחותה‪ ,‬מרי הצעירה‪ ,‬חושנית‪ ,‬מלאת חיים ואף בוטה בהתנהגותה‪ ,‬מדגיש‬
‫את חוסר הבשלות והנזיריות של הודא בהתנהגותה ובדרך חשיבתה‪.‬‬

‫דרך דמותו של בהיג'‪ :‬הוא חושב שגופה של הודא קפוא‪ ,‬ולעומת זאת השתוקק לגרמנייה‪ .‬הוא‬
‫גרם להודא לחוסר ביטחון בגופה ובדמותה‪.‬‬

‫דרך דמותו של אלכס‪ :‬הוא התאהב בה‪ ,‬החמיא לחושניותה‪ ,‬הוא הגורם לתשוקותיה לפרוץ מעל‬
‫פני השטח‪.‬‬

‫‪ .3‬דרך הדמות עצמה ‪ :‬כאבים‪ :‬הודא סובלת מכאבים פסיכוסומטיים שנובעים מחוסר אהבה‬
‫וחוסר מימוש תשוקותיה‪ .‬הכאבים הפיסיים והנפשיים לא מייצגים את הכאב הלאומי אלא את‬
‫אלה של אישה תלושה מדמותה הלאומית וקרובה יותר לעולמה הפנימי ורגשותיה הכמוסים‪.‬‬

‫תשוקות‪ :‬כבר כשהודא שומעת על הימצאו של דייר חדש‪ ,‬היא משתוקקת אליו בצורה ארוטית‪,‬‬
‫מתייחסת אליו בתור גמד מסתורי "החדווה שוטפת את גופי שכמו הזיעה בימים הראשונים עם‬
‫בהיג'"‪ .‬ראשה מלא בתשוקות הסוחפות אותה עד כדי שיגעון והן מופנות לגברים שהיא פוחדת‬
‫מהם דווקא‪ .‬מצד אחד היא רוצה ומצד שני מפחדת‪.‬‬

‫חלומות‪ :‬היא מתייחסת לחלומותיה כמשהו שהיא רוצה להגשים‪" :‬החלומות…הם סחורה ככל‬
‫סחורה אחרת‪ .‬רב בני האדם בוחרים חלומות לפי הכיס שלהם"‪ .‬היא מעונינת בהם להגשים את‬
‫תשוקותיה המיניות ואת נשיותה‪.‬‬
‫התייחסות לחינוך הערבי‪ :‬הודא מוחה על ייעודה למצוא בעל מפרנס בחיים כפי שלימדו אותה‪,‬‬
‫ורוצה יותר מכך‪.‬‬

‫התייחסות לנישואין בנוסח הישן‪ :‬הנישואין מצטיירים‪ ,‬אצל הודא‪ ,‬כמלחמה או כתיאור של‬
‫מאבק בזירה‪ .‬הודא עומדת בפני שלוש אפשרויות‪ :‬להישאר בבדידותה‪ ,‬להיגרר לגורל כמו של‬
‫אחותה‪ ,‬או לברוח מהחיים המסורתיים ולחיות חיים עצמאיים עם אלכס‪ .‬היא עומדת מול‬
‫האפשרות של שבירת מוסכמות‪.‬‬

‫כמספרת‪ :‬הודא היא דמות המעבירה את המתרחש דרך עיניה בלבד ולכן היא סובייקטיבית‪ .‬היא‬
‫איננה יודעת כל ולכן לא מהימנה‪.‬‬

‫היא רואה עצמה כלואה בתוך הבדידות לפני היחסים שלה עם אלכס‪ ,‬כי הוא מעורר את‬
‫תשוקותיה המיניות והופך אותה מדמות המפחדת מגורלה‪ ,‬מדמות נכנעת לטירוף‪ ,‬לאישה החיה‬
‫את רצונותיה‪ .‬היא הופכת מאישה הוזה לאישה המממשת את חלומותיה‪ .‬היא נעתרת להצעת‬
‫הנישואין של אלכס ומקיימת אתו יחסי אהבה מלאים ופוריים‪ .‬ההגשמה העצמית והרצון להיות‬
‫אדם בפני עצמו‪ ,‬חזקים‪ ,‬אצלה‪ ,‬יותר מההשתייכות למגזר לאומי והליכה בתלם‪.‬‬

‫בסוף הספר עומדת הודא מול קברו של אלכס כאישה בוגרת ומציגה לפניו את לבטיה באשר‬
‫לעתיד בנם‪ .‬הודא נותרת לבדה כמי שהייתה על סף השגת כמיהתה‪ ,‬אך המציאות הקשה מונעת‬
‫ממנה להשיג נישואין וילד‪.‬‬

‫אומץ ליבה‪ :‬היא דוחה את בהיג' שבא בפעם השניה ובאומץ מתמודדת מולו‪ .‬היא עומדת מול‬
‫משפחתה בהחלטתה להינשא לאלכס‪ ,‬גם כשנודע על מות בן דודה בלבנון‪ ,‬ומול התגובות הלא‬
‫מרוצות של העובדים במשרד‪ ,‬על אירוסיה‪ .‬הודא עומדת מול קשיים רבים ובפניה בעיה חברתית‬
‫עמוקה וארוכת טווח‪ .‬בסוף היא נותרת לבדה בהתמודדות עם הבעיה החברתית הזו‪.‬‬

‫ב‪ .‬בהיג'‪.‬‬

‫בהיג' הוא אהבתה הראשונה של הודא‪ .‬בן כפר שלמד באוניברסיטה והשתייך לקבוצת‬
‫האינטלקטואלים הערביים‪ .‬בחדרו הייתה תלויה תמונה של צ'ה גבארה‪ ,‬ומהפכנים ולוחמים‬
‫פלשתינאים‪ .‬כל דמותו של בהיג' עומדת בניגוד גמור לדמותו של אלכס‪ .‬תיאוריו משלימים‬
‫ומחזקים את תיאורו של אלכס‪ .‬אנו מכירים אותו בשלבים‪ ,‬הוא לא דמות גלויה‪ ,‬אנו שומעים‬
‫עליו רק בדרך אגב‪ ,‬ברמזים‪ ,‬ורק אחר כך אנו מכירים את התייחסותו להודא‪.‬‬

‫הוא האינטלקטואל המסתיר את דרך חשיבתו האמיתי‪ .‬בניגוד גמור לאלכס‪ ,‬הגלוי והפתוח‪,‬‬
‫שאומר תמיד מה שהוא חושב‪ ,‬דבריו של בהיג' רצופים בחידות‪ .‬הודא אומרת‪" :‬שמובן שעדיין‬
‫אני נוהה אחר אינטלקטואלים ששיחם מרמז ואינו חושף דווקא‪ .‬ואף על פי כן הנה פיצחתי את כל‬
‫חידותיו של בהיג' ומה גיליתי? אפלה של מופרעות נפשית שהרבה מן התחכום האינטלקטואלי לא‬
‫נועד אלא לכסות עליה" (‪ .)79‬זאת בניגוד גמור לאלכס הגלוי שאינו אינטלקטואל‪ .‬הוא רצה להיות‬
‫מתמטיקאי ונאלץ לוותר על כך‪ .‬היום הוא עובד כסבל בנמל ומשלים את לימודי ההנדסאות שלו‪.‬‬
‫בהיג' הסטודנט ניסה להציג עצמו כספונטאני‪ .‬יום אחד הודא ניסתה אותו‪ .‬ביוזמתו הלכו ביום‬
‫של גשם לראות את הקישון עולה על גדותיו‪ ,‬הודא יצאה מן האוטו אך בהיג' רצה להסתתר‬
‫בתוכו‪ .‬הוא ראה בה מטורפת‪.‬‬

‫הוא דמות האינטלקטואל הכפרי שעזב את הכפר פיסית‪ ,‬אך בתודעתו ובדרך חשיבתו נשאר בו‪.‬‬
‫הוא למד באונ'‪ ,‬הפך עו"ד ומשפטן מקובל בחברה הישראלית‪ .‬הוא אחד הטיפוסים שנפגע מן‬
‫המפגש עם הרחוב היהודי‪ ,‬דבר שהתבטא ביחס לחשיבה הארוטית וביחסים שבינו לבינה‪ .‬הוא‬
‫הגורם לדיכויה הנפשי של הודא‪ .‬מרי יודעת זאת והיא המגדירה את בהיג' כדמות הכפרי החושש‬
‫להושיט ידו ולגעת בנערה‪ .‬כזו היא גם דמותו של וואחיד‪.‬‬

‫בהיג' מאמין שיש בהודא מום מלידה ביחס לגוף הקר שהוא רואה בה והיא סבורה כי הוא רוצה‬
‫באישה לא יתבייש בה בחברה‪ .‬היא מסרבת לבהיג' גם לאחר שאביו התחנן בפניה כי היא בוחרת‬
‫בעצמאותה‪ .‬זהו הרקע להתנגשות שבין שתי צורות החינוך‪ ,‬שבגללן הודא מורדת ומאבדת את‬
‫עתידה כאישה‪ ,‬בניגוד גמור למרי המתחתנת עם ואחיד‪ ,‬בן דמותו של בהיג'‪ ,‬אך חסר השכלה‬
‫ואיש פשוט לגמרי‪ .‬מרי מוותרת‪ ,‬אם כן‪ ,‬על עצמאותה‪ .‬דבריו של בהיג' רודפים את הודא וגורמים‬
‫לה להאמין בכיעורה‪ ,‬ביובש שבגופה ולכן‪ ,‬כשהיא הולכת עם אלכס אל פינת המזמוזים בכרמל‪,‬‬
‫היא חוששת ממנו‪ .‬תשוקותיה לאלכס מדוכאות בגלל אותה חשיבה על בהיג'‪ .‬תסכולה המיני‬
‫הגדול הוא על כך שלא הצליחה להגיע לחופש למרות שעזבה את בהיג'‪ .‬היא משווה את מצבה לזה‬
‫של מרי‪ ,‬ציפור לכודה‪.‬‬

‫ג‪ .‬אום הודא‪.‬‬

‫אפשר להצביע על תקבולת בין רצונה של האם להוכיח את נשיותה ורצונה של הודא להוכיח את‬
‫נשיותה‪ .‬האם לא איבדה את גאוותם של העשירים‪ .‬משפחתה מפוצלת‪ .‬המשפחה בארץ גרה‬
‫בכפרים‪ ,‬איתם היא מתראה רק בימי אבל‪ ,‬משום יהירותה הקשורה לעברה‪ .‬כשאימו של ואחיד‪,‬‬
‫הכפרית‪ ,‬שהתעשרה כמו בני הכפר‪ ,‬פגעה בה והאשימה אותה שאכלה את הנדוניה של בנותיה‪,‬‬
‫היא מתרגזת ומשיבה לאם מנה אחת אפיים‪ .‬כשואחיד מזמינם לכפר למסיבת האירוסין‬
‫המחודשת‪ ,‬היא מזכירה להם את עושרה מן העבר‪ ,‬עת באה עם אביה במכונית לאירוסי אחיה של‬
‫אם אוחיד‪ .‬הסב אליאס מרכך את הנושא‪ ,‬הוא מזכיר שהוא בסך הכל פלח‪ ,‬עובד‪ ,‬חסר כל‪.‬‬

‫האם מתפארת בקרובי משפחתה‪ :‬באחיה הפקיד‪ ,‬באח השני‪ ,‬המרצה באוניברסיטה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בילד חיסאם‪ ,‬שאת תמונתו היא מראה מדי פעם‪ .‬חיסאם‪ ,‬מסתבר‪ ,‬הוא אחד ממפקדי הפת"ח‪ .‬עם‬
‫מותו האם רוצה להתפאר בגדולת משפחתה‪ ,‬שהרי יש במשפחתה קדוש‪ ,‬קורבן למלחמה‬
‫הפלסטינית‪ .‬זכות זו של השתייכות לקדוש נפגמת קשות בגלל אלכס ובמיוחד בגלל דבריו‬
‫הבוטים‪ ,‬הפשוטים והעניינים שהוא אינו מוכן למות בעד דגל ואין הוא מאמין שחיסאם מת בגלל‬
‫דגל‪ .‬הוא חושב שהיו צריכים להרוג את חיסאם מפני שהוא עצמו ידע שכך עלול לקרות וזאת‬
‫מעצם השתייכותו לפת"ח‪ .‬דבריו הגלויים‪ ,‬הלא מתרפסים‪ ,‬בפני עדה של ערבים‪ ,‬פוגעים בגדולה‬
‫שהאם רצתה להפגין‪ .‬הערבים הלאומניים מסתייגים ממנה ומבתה‪ ,‬ולא מבינים איך נתנה לבתה‬
‫לצאת עם יהודי גאה‪ .‬האם מתנתקת‪ .‬קודם הזמינה את אלכס לאכול בביתה‪ ,‬תמורת תשלום‪,‬‬
‫עכשיו היא מסרבת לבשל לו‪ .‬היא לובשת שחורים‪ ,‬וגאה בלבוש השחור הזה המסמל את הקשר‬
‫שלה למהפכה הפלסטינית‪ .‬אך עם פרוץ מלחמת לבנון היא זו המעלה את השאלה אודות הקשר‬
‫שלה עם אלכס‪ ,‬ההולך להרוג ילדים‪ .‬היא כואבת את יציאתו למלחמה‪.‬‬

‫ד‪ .‬מרי‪.‬‬

‫מרי הצעירה מהודא בשנתיים‪ ,‬ומבליטה באישיותה ובהתנהגותה את נזירותה של אחותה הודא‪.‬‬
‫בניגוד להודא‪ ,‬שמשתדלת להיות יותר ישראלית מהיהודים‪ ,‬לפי טענתה של מרי‪ ,‬היא הנצר‬
‫הישראלי המובהק במשפחה‪ ,‬בהתנהגותה ובאופייה‪ .‬מרי היא כולה תעוזה והומר‪ .‬היא מתנסה‬
‫ולא חולמת להתנסות כמו אחותה‪ .‬היא מוצגת כדמות חריגה והודא מתארת את יופייה כמו טל‬
‫של רעננות‪ ,‬בעלת ריסים ארוכים ושיער שחור ונופל‪ ,‬עור קטיפתי וחלק‪ ,‬סוערת בהקיץ ושלווה‬
‫בשנתה‪ .‬הודא מעידה על מרי כי היפוכה המוחלט‪ .‬השכלתה של מרי דומה מאוד לזה של הודא‪ ,‬אך‬
‫הודא מצאה את מקומה במשרד נסיעות ומרי למדה קורסים רבים‪ ,‬עברה מעבודה לעבודה ולא‬
‫מצאה את מקומה‪ .‬יתכן כי זו דרכו של היוצר לעצב את הבעיה החברתית הערבית בישראל‪,‬‬
‫שלמרות השכלת בניה אין היא מוכנה עדיין לקבלם כשווים‪ .‬מרי היא גם בעלת הומור ובכך היא‬
‫דומה לסב אליאס‪ .‬היא נהנית להתעלל בזוהיר וגורמת לו כביכול לאנוס אותה‪ .‬אביו טוען היא‬
‫שגעה את בנו‪ .‬נראה כי מרי אוהבת להתעלל בגברים וכי זו היתה דרכה‪ ,‬שהרי היא גם מתעללת‬
‫בואחיד‪ .‬את מרי מועידים לואחיד‪ ,‬קרוב משפחה‪ ,‬בן דוד בדרגה שנייה‪ .‬הודא חושבת כי הוא‬
‫פסול‪ ,‬מרי חולמת על בחור שתכיר במגרש הספורט‪ ,‬אך מצבה מעט מסובך מזה‪ :‬היא אינה‬
‫בתולה‪ ,‬חייבת להינשא כדי למצוא מקור פרנסה ולמנוע את הביזוי שבהיריון מזוהיר‪ .‬היא מציגה‬
‫את עצמה כשחקנית מעולה ומטרתה לכבוש את ואחיד‪ ,‬גבר בוגר‪ ,‬רווק‪ ,‬חסר השכלה‪ ,‬מתקן‬
‫תריסים‪ ,‬שיופיה קונה מיד את ליבו‪ .‬לא רק אותו היא צריכה לכבוש כי אם גם את אימו הקשה‬
‫ואביו‪ .‬מרי צריכה לכבוש את ואחיד ולגרום לו לפתותה לאנוס אותה‪ .‬הניסיונות מתוארים‬
‫בתמונות מטאפוריות בוטות‪ ,‬גסות אפילו‪ .‬היא מתארת את גופה כדוכן ירקות ואומרת שהיא‬
‫מציגה לו את עצמה כמו ירקנית והוא בולע אותה בעיניו‪ .‬ואחיד הוא בתול‪ ,‬חושש לנגוע בבתולי‬
‫אשתו ומתואר כיהודי חרד המחופש לנוצרי‪ .‬את איבר מינו היא מכנה בשם "בננה"‪ .‬מרי כשחקנית‬
‫בונה את סצינת האונס בעומדה מול המראה‪ ,‬כשהיא משמיעה צריחות וגניחות ומחפשת את‬
‫הפוזה המתאימה ביותר‪ .‬היא רוצה בהצגה לשתף גם את הודא ואלכס ונותנת להם הוראות‪.‬‬
‫נראה כי מרי מציאותית יותר מהודא‪ .‬היא מעודדת את אחותה לנסות את אלכס‪ .‬היא זאת‬
‫שתובעת מן האם להשלים עם הקשרים הלא רצויים בעיניה‪ ,‬בין אלכס והודא‪ .‬תובעת מן האם‬
‫להתבונן בג'מילה הזקנה שלא ידעה גבר מימיה ושואלת אותה אם הייתה רוצה להביא את הודא‬
‫למצבה של זו‪ .‬מרי היא אישה מפוכחת ומציאותית‪ ,‬ארצית מאוד‪ ,‬בניגוד להודא המרחפת בעולם‬
‫חוויות לא מוגדר‪.‬‬

‫ה‪ .‬סבא אליאס‪.‬‬

‫את עיקר הידע על סבא אליאס נמצא בפרק ‪ .12‬הוא נוצרי‪ ,‬הגיע מכפר קטן ליד הנילוס‪ ,‬בן‬
‫למשפחת אריסים (שליטים) ענייה‪ .‬משפחתו נספתה במגפה הגדולה‪ ,‬הוא נותר לבדו וממשיך‪,‬‬
‫כילד‪ ,‬לעבד את האדמה‪.‬‬

‫נשים רבות ידע‪ .‬אישתו מונירה הייתה בת לבעלי הארמון‪ ,‬אך ברחה ממנו‪ .‬כאן חושף המספר‪,‬‬
‫בעזרת הסיפור‪ ,‬גילוי עריות‪ :‬מונירה הייתה קורבן של אב הולל‪ ,‬קלפן חולה זיבה‪ ,‬שנדבקה‬
‫במחלת הארורה‪ ,‬שסבא אליאס הכיר מניסיונו‪ ,‬תודות לנשים הרבות שלו‪ .‬מונירה מתה בלידת‬
‫בנה ואז באו מן הארמון לחסל את הסב ובנו‪ .‬סבא אליאס ברח לקהיר ומשם המשיך לברוח אל‬
‫המדבר‪ ,‬כשהילד על כתפיו‪ .‬בדואי לקח אותם אל האוהל שלו ומשם הגיע לחיפה‪ .‬אל חיפה הוא‬
‫מגיע לפני מלחמת השחרור‪ .‬אום הודא התארחה בזמן המלחמה בירושלים ומששבה הביתה לא‬
‫היה לה דבר‪ ,‬היות ולא היה לה למי להינשא נישאה לבנו של סבא אליאס‪ .‬סבא אליאס גבוה‪,‬‬
‫תמיר‪ ,‬חזק ומלא בחוש הומור‪ .‬דבריו ההומוריסטיים ממלאים את היצירה ועיקר חכמתו נמצא‬
‫בפילוסופיה הקיומית שאולי תוכל להסביר מדוע הוא מוכן לקבל גם את היהודי אל משפחתו‪ .‬היא‬
‫לא פוסל אף אדם‪ .‬הוא מוכן להבין את הצד שמנגד‪ ,‬להבין את בעיותיו ואת לבטיו לגבי הדרישות‬
‫שהחברה שלו דורשת‪.‬‬

‫‪ ‬סבא אליאס הוא הוא לא אדם מאמין‪ .‬האלוהים שלו הוא גבר רווק המשוחרר מטרדות‬
‫החיים‪ .‬כל הנאתו היא בהמצאת בדיחות של טעם‪.‬‬
‫‪ ‬אבו נחלה עומד בניגוד גמור לסבא אליאס‪ ,‬הוא רמאי מושחת‪ ,‬ורואה את אלוהים כדרך‬
‫לקבלת טובות הנאה‪ .‬כל זמן שלא נתפס‪ ,‬הוא חף מפשע כלפי שמים‪.‬‬
‫‪ ‬אלכס לעומתם אינו מאמין בשום דבר‪ ,‬הוא רוצה לחיות את חיו בשקט ולא להתעסק בהרג‬
‫מסביבו‪.‬‬
‫שלוש הדעות הללו על האמונה מבהירות אולי במשהו את יחסו של המספר‪ .‬הסופר אוהב את‬
‫דמותו של הסב אליאס‪ ,‬את אלכס הוא מכבד‪.‬‬

‫ו‪ .‬אבו נחלה‪.‬‬

‫אבו נחלה הוא איש עשיר‪ ,‬מיליונר לדעתה של מרי‪ .‬גבר נאה ורב רושם‪ ,‬לבוש במיטב הלבוש‪,‬‬
‫חליפתו משובחת‪ ,‬נעליו מבריקות‪ ,‬הוא דומה יותר לנסיך‪ .‬הוא נוכל‪ ,‬רמאי ושקרן העוסק בשוד‬
‫וגניבה‪ .‬הוא זה שהבריח את אחי אום הודא לחיפה‪ ,‬שדד את כספם בדרך והסגירם לשלטונות‪.‬‬
‫הוא טוען שבזכותו הם זכו לדרגתם הגבוהה‪ .‬אחד מרצה באוניברסיטה‪ ,‬אחד פקיד בכיר‪ ,‬אחד‬
‫עובד בטלויזיה‪ .‬אבו נחלה פועל כדי לסלק את משפחת הודא מביתם‪ .‬בכוונה השכיר את החדרים‬
‫שעל הגג לפועלים בני השטחים‪ ,‬כדי להטריד את בני המשפחה‪ ,‬ובכוונה השכיר את החדר לאלכס‪,‬‬
‫כדי להקשות עליהם‪ .‬אבו נחלה התעשר ממעשי פשע‪ ,‬ידו בכל‪ ,‬הוא עוסק גם בהברחת סמים‪ ,‬יש‬
‫לו חנויות‪ ,‬בניניי מגורים ומשרדים‪.‬‬

‫ז‪ .‬הוריו של אלכס‪.‬‬

‫הפרק ה‪ 15 -‬ביצירה מספר על משפחתו של אלכס‪ .‬הוריו‪ ,‬ילידי פולין‪ ,‬אביו תלמיד ישיבה‪ ,‬אמו בת‬
‫רב‪ .‬אביו אידיאליסט‪ ,‬החליף אמונה באמונה והצטרף לתנועה הקומוניסטית‪ ,‬נאסר וברח עם‬
‫אישתו לרוסיה‪ .‬הוא הסגיר נערה לשלטונות על שפגעה בקומוניזם ובאידיאלים שבהם האמין‬
‫ואחר כך היה צריך להסגיר לידי השלטונות הקומוניסטים מתנגדים אחרים‪ .‬המלשנות אפשרה‬
‫את קידומו אך הוא נשא עמו כל חייו על מצפונו נטל מוסרי‪ .‬הוא הופך לצל של אישתו‪ ,‬אישה‬
‫תקיפה וחזקה הפוגעת בו‪ .‬היא מתוארת כמרשעת‪ ,‬המעלה את אלכס בכפייה לארץ‪ .‬אלכס למד‬
‫והתחנך בבית יתומים‪ ,‬משום שהוריו הוגלו לסיביר‪ ,‬ושם למד להפעיל את שכלו וכוחו כדי להגיע‬
‫להישגים‪ .‬ברוסיה היה מאוהב אסיה‪ ,‬אישה שאימו לא רצתה‪ ,‬ובעזרת זיוף חתימות הצליחו‬
‫לצאת מרוסיה ועלו לארץ‪.‬‬

‫ח‪ .‬אלכס‪.‬‬

‫על אופיו של אלכס ועל צורתו נוכל ללמוד מפי ג'מילה‪ .‬היא מגדירה אותו כגמד‪ .‬אלכס לומד‬
‫בבוקר ועובד בלילות כסבל‪ .‬המספרת מתארת את שריריו‪ ,‬כמי שמתפרצים מחולצתו ומכנסיו‪,‬‬
‫והוא אכן מכה בזוהיר שמנסה להתפרץ לביתם‪ ,‬באחד הימים‪ .‬אלכס אוהב אדם ולא מאמין‬
‫במלחמות‪ .‬הוא רוצה לחיות בכבוד‪ ,‬להתפרנס ולממש את חיי המשפחה שלו‪ .‬אין לו העדפה לדת‬
‫או מנהגים אלא לערכים ומוסר‪ .‬חייו כילד למדו אותו שהחזק שורד וכי יש להתאמץ על מנת‬
‫לממש חלומות ולכן הוא מוכן לעבוד קשה וללמוד על מנת להתקיים‪ .‬יש לו היכולת לראות מבעד‬
‫לדברים והוא רגיש מאוד לצרכיה של הודא ולמגבלותיה‪ .‬בחוכמתו ורגישותו הוא מחלץ אותה מן‬
‫התחושות הקשות שלה על עצמה והם ממשים קשר אהבה בריא וטוב‪.‬‬

‫‪ . 4‬השוואה בין דמותה של הודא‪ ,‬הדמות הראשית ובין דמותה של מרי‪ ,‬הדמות המשנית‪,‬‬
‫שמאירה את דמותה של הודא‪.‬‬

‫מרי‬ ‫הודא‬

‫יפה‪ ,‬זוהרת ונועזת‬ ‫לא יפה במיוחד‪ ,‬דועכת‪ ,‬נזירית‬

‫מצטיירת כעונת הסתיו בשלכת‪ ,‬חולה וסובלת מצטיירת כעונת האביב ופורחת בבריאותה‪.‬‬
‫מכאבים רבים‪.‬‬

‫מפרנסת את המשפחה והתנהגותה כשל זקנה‪ ,‬מתנהגת כמו ילדה צעירה‪ ,‬חסרת דאגות‪ ,‬מחליפה‬
‫עבודות רבות‬ ‫חסרת חיים‪.‬‬

‫דיבורה רך ועדין ושזור קישוטים‪ ,‬דימויים לשונה פרובוקטיבית ומושכת גברים ומחוספת‬
‫ספרותיים ולירי‪.‬‬

‫נרתעת מכל מגע גופני‪ ,‬קרה ומתנהגת כנכה חמה‪ ,‬חושנית‪ ,‬מינית‪ ,‬מנשקת את כל סובביה‪.‬‬
‫מבחינה רגשית‪.‬‬

‫מעדיפה את שירי יהודה עמיחי‪ ,‬שירה על מעדיפה את דליה רביקוביץ'‪ ,‬שירה על אהבה‬
‫וחושניות‪.‬‬ ‫בדידות ומוות‪.‬‬

‫חולמת על קיום יחסי מין ומלאה הזיות‪ ,‬אך קיימה יחסי מין ותפיסתה מתירנית‪ .‬נוטה לחלום‬
‫על גבר חלומות‪ ,‬ספורטיבי‪ ,‬חלומי‪ ,‬מודל מן‬ ‫נשארת בתולה‪ .‬תפיסתה שמרנית‪.‬‬
‫האגדות‪.‬‬

‫בהיריון מגבר שאינו בעלה‪.‬‬ ‫בהיריון מארוסה‪.‬‬

‫החלטית ורציונאלית‪ .‬פועלת באופן הגיוני‪.‬‬ ‫אימפולסיבית ופועלת מתוך רגשנות‪.‬‬

‫ארוסה ערבי נוצרי‪ .‬והם התחתנו וחיו לפי הכתבת‬ ‫ארוסה יהודי‪ .‬מת במלחמה לפני החתונה‪.‬‬
‫המסורת‪.‬‬

‫עוברת שינוי‪ -‬מתחילה כנזירית‪ ,‬קרה‪ ,‬חולנית עוברת שינוי‪ -‬מתחילה כקלילה ומהמרת על חייה‪,‬‬
‫ובודדה והופכת לאישה שלמה‪ ,‬אוהבת מורדת‪ ,‬פורקת כל עול‪ ,‬והופכת ל"אישה טובה" על‬
‫פי מיטב המסורת‪.‬‬ ‫ונאהבת‪ ,‬עצמאית ובעלת ייחוד‪.‬‬

‫‪ .5‬שם הספר ומשמעותו‪.‬‬

‫משמעות‬ ‫הופעת החצוצרה‬

‫החצוצרה מגלה פן אחר באלכס של רגישות‪,‬‬ ‫אלכס מחצרר בחצוצרה כדי לבטא את‬ ‫יחסי‬
‫תחושותיו וכדי להגיע לפורקן נפשי‪ ,‬קולות אלכס מתקשה להתבטא בשפה העברית ודרך‬ ‫אלכס‪-‬הודא‬
‫החצוצרה מושכות את הודא אל הדמות החצוצרה הוא מדבר עם העולם‪ .‬אלכס מפיג‬
‫החצוצרה את פחדיו ואת פחדיה של‬ ‫בעזרת‬ ‫המסתורית שעל הגג עוד לפני שפגשה בו‪.‬‬
‫הודא‪.‬‬
‫אלכס מתאר את היחסים עם הודא בעזרת‬
‫הודא יכולה לפענח את צפונות ליבו בצורה‬ ‫החצוצרה‪" :‬הודא יודעת לנגן יותר טוב מאלף‬
‫עמוקה יותר מהחצוצרה‪.‬‬ ‫חצוצרה"‪.‬‬

‫החצוצרה יוצרת קשר קרוב יותר בין אלכס‬ ‫משפחתה של הודא שומעת את נגינות‬ ‫קישור בין‬
‫החצוצרה ונזכרת בימים טובים יותר‪ ,‬שהם היהודי למשפחה הערבית‪ ,‬יש פה אמירה‬ ‫יהודים‬
‫שמוסיקה יכולה לשמש ככלי לקירוב בין העמים‪.‬‬ ‫בעצמם היו קרובים לנעימות בעולם שלהם‪.‬‬ ‫לערבים‬
‫יש תקבולת בין האם היהודיה שנשארת עם‬ ‫הסב והם חשים בבטחה כשהם שומעים את‬
‫החצוצרה‪ ,‬כאילו דרכה הם חשים את הגנתו של החצוצרה לבין הודא הערבייה שנשארת עם זרעו‬
‫אלכס‪ .‬מוצאים‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬משענת ביללות של של אלכס בחצוצרה ברחמה‪.‬‬
‫חצוצרה יהודית‪.‬‬
‫בסוף היצירה אימו של אלכס לוקחת את‬
‫החצוצרה‪ ,‬הודא נשארת לבדה עם התינוק‬
‫שברחמה‪.‬‬

‫אלכס הוא בעל החצוצרה‪ ,‬הוא נשלח החצוצרה היא סמל לכלי צבאי‪ ,‬תרועות‬ ‫רמז מטרים‬
‫למלחמה‪ ,‬עוזב את החצוצרה ואיתה את החצוצרה מסמלות תרועות ניצחון במלחמה או‬
‫תרועות אזהרה‪ ,‬התקיעה בחצוצרה של אלכס‬ ‫משפחתו אהובתו ואת חייו‬
‫מרמזת על הליכתו למלחמה ומציאת מותו שם‪.‬‬

‫בנסיעות לאילת במלון מבקש אלכס לנגן‬ ‫סמל מיני‬

‫לפני הודא‪.‬‬
‫לאחר שהודא ואלכס מקיימים יחסי מין‬
‫הוא רוצה לנגן בחצוצרה אך הודא משתיקה‬
‫אותו‪.‬‬
‫גם מרי מתייחסת ליכולת המינית‬
‫במטאפורה של נגינה‪" :‬יש גבר שיודע לנגן ויש‬
‫גבר שאינו מבדיל בין כינור ובין סיר לילה…"‬
 ‫‪ .6‬הרעיונות המרכזיים ביצירה‪.‬‬

‫א‪ .‬הבעיה המרכזית בה מתעסק הרומן היא היחסים בין יהודים לערבים‪.‬‬

‫היחסים בין העמים מוצגים לראשונה כשהודא הולכת לעבוד במשרד נסיעות ישראלי‪ .‬היא מעידה‬
‫על תחושת התלישות שלה מהחברה הישראלית‪ .‬יחסיה עם היהודים במשרד טובים מאוד אם כי‬
‫הם מביעים התנגדות ליחסים הללו‪ .‬בועז‪ ,‬הבוס מגדיר את העניין "כצרה" שלא כדאי להודא‬
‫להיכנס אליה בכלל‪ .‬כשהיא מתאהבת באלכס היא מתווה למעשה דרך בפני משפחתה‪ .‬הקשיים‬
‫שמעלה האם הם קשיים אוביקטיביים כמו השתייכותה למשפחת פליטים היושבים בירדן‪ .‬ג'מילה‬
‫מעלה את הבעיה החוקית בנישואין‪ ,‬הרבנים לא ירצו אפילו להסתכל עליה ושם כומר לא יעז לתת‬
‫לה את ברכתו‪ .‬כשבן דודה של הודא נהרג בלבנון היא קרועה נפשית ובולטת ההתנגדות של‬
‫המשפחה והחברה שבה היא נמצאת‪ .‬היא מגהצת את המדים של אלכס‪ ,‬ומהרהרת בדבר ההרג‬
‫"שחוו"‪ ,‬הרג הילדים הערביים‪ ,‬ומנגד בדבר אלכס שהופך למטרה לכל חייל ערבי‪ .‬כשהמלחמה‬
‫בלבנון פורצת הודא מתוסכלת מכיוון ששתי החברות קורעות אותה‪ .‬הערבים דורשים אותה‬
‫ביגונם והיהודים לא משתפים אותה בצערם‪ .‬שיא הקרע בנפשה של הודא מתבטא בסוף היצירה‪,‬‬
‫כשהיא עומדת מול קברו של אלכס‪ ,‬היא מציגה שתי אפשריות עתידיות לגבי בנם אשר יולד‪,‬‬
‫האחת שיגדל בעולם יהודי ויוכיח את עצמו בצבא‪ -‬כולם יגנו אותו בשל אמו הערבייה‪ .‬השנייה‪,‬‬
‫שיגדל בעולם הערבי ויגנו אותו בשל אביו היהודי‪.‬‬

‫נשאלת שהאלה‪" :‬האם קשר כזה אפשרי בארץ ישראל?"‬

‫הנושא הזה מתפתח לאורך כל היצירה מן ההתחלה ועד לסוף‪ .‬הבעיה מחריפה במיוחד כשברקע‬
‫מלחמה נגד הפלסטינאים בלבנון‪ .‬הודא אומרת שכבר קשרה את גורלה עם יהודי‪ ,‬אבל פחדיה הם‬
‫של ערבייה ברחוב ערבי‪ ,‬שכולו חש בפחדים‪ .‬היהודים‪ ,‬אולי ישתפו אותה בצחוקם אך לא ביגונם‪.‬‬
‫המסר הקשה מן היצירה הוא מסר פסימי שלא רואה כל כך פתרון לסכסוך היהודי ערבי‪ .‬אפילו‬
‫האהבה אינה יכולה לגשר על הפערים והקשיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בעיה של זהות אישית‪.‬‬

‫השוני בלאומים יוצר בעיה של זהות‪ .‬הודא מעלה על דעתה אפשרות להתגייר אך אלכס עצמו הוא‬
‫כל כך יהודי בתפיסה שלו את עצמו‪ .‬ברוסיה הוא לא חיי על פי חוקי הדת ופה בארץ הוא נחשב‬
‫יהודי‪ .‬הודא לא מקבלת את כל מוסכמות החיים המסורתיים הערביים אך היא מוגדרת כערבייה‪.‬‬
‫הילד המשותף היה חצוי מבחינת הוריו אך מבחינת הדת הוא יוגדר כערבי‪ .‬הרומן מנסה להציג‬
‫מצב שבו האדם מוגדר לפי השתייכותו לקבוצה מסוימת ואלו שאינם בקבוצה נחשבים האויב‪.‬‬
‫חשיבה זו לקוחה מימי הביניים וזו הייתה האווירה בין היהודים והערבים אז‪ .‬בנוסף לבעיה של‬
‫הזהות הדתית ולאומית עולה בעיה של זהות נשית‪ .‬הודא היא אישה משכילה ולא מוכנה לקבל‬
‫את החיים הפטריארכליים‪ .‬כמוה גם מרי‪ .‬אלא שמרי לא יוצאת כנגד כל הסיכויים ונכנעת לחינוך‬
‫הערבי המסורתי‪ .‬הודא‪ ,‬שלא גבשה לעצמה את נשיותה או הייתה כבולה בתפיסה חמורה את‬
‫עצמה‪ ,‬משתחררת ומתחילה להנות מחיבור עם גבר אהוב‪ .‬סבא אליאס וגם אלכס‪ ,‬אינם מייחסים‬
‫חשיבות לשייכות לקבוצה‪ .‬הם מעצבים את המסר של היוצר ביצירה‪ ,‬לפיו יש להתייחס אל האדם‬
‫באשר הוא‪ ,‬לבחון את איכויותיו‪ ,‬יכולותיו‪ ,‬התנהגותו‪ ,‬מידת המוסר והערכים שלו ולא להגדירו‬
‫אחרת‪.‬‬

‫ג‪ .‬בעיית המלחמות והמוות‪.‬‬

‫אלכס תוקף את הרעיון בו מאמינים חלק ממשפחתה של הודא‪ ,‬שיש למות למען הדגל‪ .‬הוא‬
‫מאמין שהוא יוצא למלחמה כדי להגן על הארץ‪ ,‬זוהי חובתו והוא מתייחס אליה כאל עבודה‪ ,‬ואם‬
‫הוא ימות במלחמה תהיה זו תאונה כמו תאונת עבודה או תאונת דרכים ולא מוות מקודש למען‬
‫הדגל‪ .‬המלחמה לפי הרומן נתפשת כדבר נורא וכאסון‪ .‬על ידי עדינה היא נתפשת כמפלצת איומה‬
‫וקשה מאיימת לבלוע את בנה‪ .‬עם זאת עדינה נזהרת מלהפריע למפלצת כדי שזו לא תבלע את‬
‫בנה‪ .‬המפלצת גם נתפסת כרצח ילדים‪ ,‬הסופר מתאר את המלחמה כדבר איום אשר יש להימנע‬
‫ממנו בכל מחיר‪ .‬המסר הנובע מבעיה זו קשור לראייה את המלחמה כדבר מיותר שיש בו הרג‬
‫ומוות לחינם‪ .‬המחבר מעביר דעה כנגד הדתות המקדשות דם‪ ,‬הקרבת קורבנות וכדומה‪ .‬הוא‬
‫תוקף את הדתות האלו וטוען שדם אינו דבר קדוש ואל לנו לייחס לו שום תכונות מיוחדות כמו‬
‫שמייחסים לדם קדושים‪.‬‬

‫ד‪ .‬בעיית העולים החדשים‪.‬‬

‫הרומן מעלה את הבעייתיות של השתלבות אנשים מחוץ לארץ בתוך צורת החיים‪ ,‬נורמות‬
‫החשיבה והתנאים השונים בארץ‪ .‬הקושי ברכישת השפה‪ ,‬המעמיד אותם בלעג וגיחוך‪ ,‬הקושי‬
‫במציאת מקום עבודה מתאים להשכלתם ועברם‪ ,‬הקושי בהבנת תרבות החיים במדינה החדשה‬
‫וכו'‪ .‬דבר נוסף שייך למסורת של הקבוצה שאליה הם משתייכים‪ ,‬ובזכותה יש להם הזכות להיות‬
‫פה‪ .‬אלכס נדרש להתמודד עם הגדרתו כיהודי בעוד הוא‪ ,‬לא מרגיש יהודי כלל‪.‬‬

‫‪ .7‬יסודות ליריים ודרמטיים שבונים את האווירה המותחת ביצירה‪.‬‬

‫למרות שהסיפור מסופר על ידי משתתפת פעילה המתארת את הווי החיים‪ ,‬יש אווירה של פחד‬
‫מאוים לכל אורך הסיפור‪:‬‬

‫המשפחה נותרה חסרת כל לאחר שכל רכושה הוחרם על ידי השלטונות‪ ,‬משפחה נאבקת על‬ ‫‪‬‬
‫הישרדותה כמשפחה בחיי היום יום‪.‬‬
‫בתחילת הרומן מתגוררים מעל הדירה פועלים מהשטחים המאיימים על המשפחה מבחינה‬ ‫‪‬‬
‫חוקית וגם על שלומן של הודא ומרי‪.‬‬
‫מצבן של בנות המשפחה מערער את ביטחונן החברתי‪ ,‬הודא רווקה דחויה על ידי גברי החברה‬ ‫‪‬‬
‫(בהיג')‪ .‬מרי מתהוללת עם זוהיר ונכנסת להיריון מחוץ לנישואין‪ ,‬דבר זה אינו מקובל בחברה‬
‫הערבית השמרנית‪.‬‬
‫משפחתו של וואחיד מאיימת על המשפחה לבטל את האירוסין בין בנם למרי ובכך יחשף‬ ‫‪‬‬
‫פשעה של מרי ויביא עליה ועל בני ביתה קלון חברתי‪.‬‬
‫הקשר של ואחיד ואלכס מסכן את מעמדה בחברה הערבית (רבים רואים זאת כחוסר נאמנות)‬ ‫‪‬‬
‫וגורם לחוסר שביעות רצון גם בחברה היהודית שהודא מעורבת בה‪.‬‬
‫המשפחה מעורבת עם אבו נחלה‪ ,‬איש מהעולם התחתון המתעסק בזנות וסמים‪ .‬רוצה להשיא‬ ‫‪‬‬
‫את בנו למרי ואף מאיים כי יזרוק את המשפחה מהבית‪.‬‬
‫זוהיר בא שיכור אל הבית ודורש לקחת עמו את מרי‪ .‬הוא מאיים על המשפחה בסכין‬ ‫‪‬‬
‫ומתקוטט על אלכס‪.‬‬
‫בן דודה של הודא נהרג בלבנון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפרוץ המלחמה‪ ,‬הפחד והדאגה שורים תמיד ובנוסף להם סצינות השכול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .8‬סמלים‪ ,‬דימויים ומוטיבים‪.‬‬

‫א‪ .‬החסות‪ :‬מוטיב החסות חוזר בכל יצירותיו של סמי מיכאל והוא קשור לרעיון של קבלה‬
‫ונתינה‪ .‬המדינה תיתן חסות למי שישלם משהו בעד‪ .‬סבא אליאס מקבל את חסותה של המדינה‬
‫וניצל מידי רודפיו אך בתמורה משלם בחיי עוני ועליבות‪ .‬אלכס מקבל את חסותה של המדינה‬
‫ובתמורה משלם בחייו‪ .‬הודא מקבלת את חסותו של אלכס ובתמורה נשארת עם היריון מחוץ‬
‫לנישואין ואלמנות‪ .‬מרי מקבלת את חסותו של וואחיד ובתמורה משלמת בחיים מסורתיים‬
‫וסגורים‪ ,‬בניגוד לרצונה האמיתי‪.‬‬

‫ב‪ .‬החצוצרה‪:‬דיון במוטיב נעשה בפרק של שם היצירה ומשמעותה‪.‬‬

‫ג‪ .‬ספר שירי עמיחי‪ :‬הודא מכירה את שירי עמיחי עוד מלימודיה התיכוניים וכבר בפרק הראשון‬
‫מוזכרת אהבתה לשירת עמיחי‪ .‬במשרד שבו היא עובדת ידעו זאת וקנו לה את ספר שיריו מתנה‬
‫ליום הולדתה‪ .‬ההקדשה‪" :‬לשכוח אדם כמו לשכוח לכבות את האור בחצר ונשאר דולק גם ביום"‪.‬‬
‫שירי עמיחי יוצרים השלכה לחיי האהבה של הודא עם בהיג'‪ ,‬אל שירי עמיחי היא בורחת‬
‫מבדידותה ועצבונה וחיה דרכם את תשוקותיה לאהבה‪ .‬היא מזדהה עם עולם הבדידות שהוא‬
‫מציג‪ ,‬עם המוות‪ ,‬שהוא בשבילה מוות נפשי‪ .‬כשאלכס אינו נמצא היא מעונינת להתבודד עם הספר‬
‫של עמיחי בעליית הגג‪ -‬קשר ישיר לעולם האהבה ולבדידות שחשה בלעדי אלכס‪.‬‬

‫ד‪ .‬מוטיב האב התלוש ודור האבות‪ :‬מוטיב זה חוזר רבות ביצירותיו של סמי מיכאל‪ :‬הערבי‬
‫השורשי מול הערבי המנותק‪ ,‬הערבי הנוצרי מול הערבי המוסלמי‪ ,‬היהודי הלא נאמן לדתו מול‬
‫הערבי בעל הערכים המשפחתיים החשובים‪ ,‬המהגר הפליט חסר הארץ מול האדם המחשיב מאוד‬
‫את קדושת הארץ ומקריב חייו למענה‪ ,‬האם החזקה מול האב התלוש וחסר האופי‪ ,‬האב החולה‬
‫או המת מול הסב הדומיננטי‪ .‬בדמותו של סבא אליאס יש מסתורין והוא מסמל את העקירה ואת‬
‫מעמד הפליט‪ .‬הוא נעקר מארצו בשל רדיפות ואיומים אך מגיע לארץ תוך שמירה על חיוניות רבה‬
‫ושמחת חיים‪ .‬הוא לא מטיל על משפחתו מרה שחורה אלא מקפיד לשמור על אווירה נעימה‬
‫וטובה‪ .‬תפיסת החיים שלו מבוססת על אהבת האדם באשר הוא אדם‪ ,‬מה שהופך אותו לדמות‬
‫מיוחדת ומרתקת במיוחד‪ .‬הוריו של אלכס שייכים גם הם לעקורים מארצם‪ ,‬אך שלא כמו סבא‬
‫אליאס‪ ,‬אין הם שומרים על חיוניות‪ ,‬שמחה ואהבה אלא מעצבים את דמות העולה החדש חסר‬
‫היכולת והמתקשה להתאקלם‪.‬‬