Professional Documents
Culture Documents
07e5afa9 Dcae 4f5d 947d 5d5baecedcf6
07e5afa9 Dcae 4f5d 947d 5d5baecedcf6
,ufkn rcS
asue ,urdtu ,ujha wjWts hrntN
,tn
,ause sucf
vz gucak ,urypvvu oudr, hnuhv oWcnrv hrugha Wouh ouhvW hnuhv anuj hnuhv thb, rugha :vpxuv
w w w w
הוספות כמפורט בתוכן עניינים
ב
ְּב ָכל לְ ַב ְב ֶכם ו ְּב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ֶכם :וְ נָ ַת ִּתי ְמ ַטר ַא ְר ְצ ֶכם ְּב ִע ּתוֹ טוב להרגיל עצמו לומר . . .נוסח זה מודה וכו' ועל ידי זה יזכור את ה'
הניצב עליו:
יוֹ ֶרה ו ַּמלְ קוֹ ׁש ,וְ ָא ַס ְפ ָּת ְדגָ נֶ ָֽך וְ ִתיר ׁ ְֹש ָך וְ יִ ְצ ָה ֶ ֽר ָך :וְ נָ ַת ִּתי
ֽיך ֶ ֽמלֶ ְך ַחי וְ ַק ָּיםֶ ׁ ,ש ֶה ֱחזַ ְֽר ָּת ִּבי נִ ׁ ְש ָמ ִתי
מוֹ ֶדה ֲאנִ י לְ ָפנֶ ָ
ש ָב ְֽע ָּתִ :ה ּׁ ָש ְמר ּו לָ ֶכם ש ְד ָך לִ ְב ֶה ְמ ֶּ ֽת ָך ,וְ ָא ַכלְ ָּת וְ ָ ׂ
שב ְּב ָ ׂ
ֵ ֽע ֶ ׂ ָ
ְּב ֶח ְמלָ הַ .ר ָּבה ֱאמוּנָ ֶ ֽתך:
ּ ֶפן יִ ְפ ֶּתה לְ ַב ְב ֶכם ,וְ ַס ְר ֶּתם וַ ֲע ַב ְד ֶּתם ֱאלֹ ִהים ֲא ֵח ִרים
יתם לָ ֶהם :וְ ָח ָרה ַאף יְ יָ ָּב ֶכם וְ ָע ַצר ֶאת ַה ּׁ ָש ַ ֽמיִ ם
וְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחוִ ֶ ברכות הנחת תפילין
הברכה הראשונה (באמירתה מכוונים הן על התפילין של יד והן על
וְ לֹא יִ ְהיֶ ה ָמ ָטר וְ ָה ֲא ָד ָמה לֹא ִת ֵּתן ֶאת־יְ בוּלָ ּה ,וַ ֲא ַב ְד ֶּתם התפילין של ראש) נאמרת לפני הידוק הרצועה על שריר הקיבורת
ש ְמ ֶּתם ְמ ֵה ָרה ֵמ ַעל ָה ָ ֽא ֶרץ ַה ּט ָֹבה ֲא ׁ ֶשר יְ יָ נ ֵֹתן לָ ֶכם :וְ ַ ׂ של היד השמאלית (איטר ,הכותב ביד שמאל מניח את התפילין על יד
ימין) באופן שהתפילין נוטות לעבר הגוף!
ֶאת ְדּ ָב ַרי ֵ ֽא ֶּלה ַעל לְ ַב ְב ֶכם וְ ַעל נַ ְפ ׁ ְש ֶכם ,ו ְּק ׁ ַש ְר ֶּתם א ָֹתם
יכם :וְ לִ ַּמ ְד ֶּתם לְ אוֹ ת ַעל יֶ ְד ֶכם וְ ָהי ּו לְ טוֹ ָטפֹת ֵּבין ֵעינֵ ֶ ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֱאלֹ ֵ ֽהינ ּו ֶ ֽמלֶ ְך ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ִק ְדּ ׁ ָ ֽ
שנ ּו
ית ָך ,ו ְּבלֶ ְכ ְּת ָך יכם לְ ַד ֵּבר ָּבםְּ ,ב ׁ ִש ְב ְּת ָך ְּב ֵב ֶ ֽ א ָֹתם ֶאת ְּבנֵ ֶ ֽיח ְּת ִפ ִּלין:
ְּב ִמ ְצו ָֹתיו ,וְ ִצ ָּוֽנ ּו לְ ָה ִנ ַ
יתךָ, ַב ֶ ֽדּ ֶר ְך ,ו ְּב ׁ ָש ְכ ְּבך ,ו ְּבקו ֶ ּֽמך :ו ְּכ ַת ְב ָּתם ַעל ְמזוּזוֹ ת ֵּב ֶ
ָ ָ הברכה השניה נאמרת (רק אם דיבר בין הנחת תפילין של יד לשל
יכם ַעל ָה ֲא ָד ָמה ימי ְבנֵ ֶ יכם וִ ֵ יך :לְ ַמ ַען יִ ְר ּב ּו יְ ֵמ ֶ ו ִּב ׁ ְש ָע ֶ ֽר ָ ראש) לפני הידוק הרצועה על הראש.
ימי ַה ּׁ ָש ַ ֽמיִ ם ַעל יכם לָ ֵתת לָ ֶהםִּ ,כ ֵ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַּבע יְ יָ לַ ֲאב ֵֹת ֶ ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֱאלֹ ֵ ֽהינ ּו ֶ ֽמלֶ ְך ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ִק ְדּ ׁ ָ ֽ
שנ ּו
ָה ָ ֽא ֶרץ: ְּב ִמ ְצו ָֹתיו ,וְ ִצ ָּוֽנ ּו ַעל ִמ ְצוַ ת ְּת ִפ ִּלין:
ש ָר ֵאל וְ ָא ַמ ְר ָּת אמר יְ יָ ֶאל מ ׁ ֶֹשה ֵּלאמֹרַ :דּ ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ ְ ׂ וַ ֹֽ ּי ֶ ברכת התורה
יהם ל־כנְ ֵפי ִבגְ ֵד ֶ יצת ַע ַּ ש ּו לָ ֶהם ִצ ִ ֲאלֵ ֶהם וְ ָע ׂ צריך ליזהר בה מאוד ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך.
יצת ַה ָּכנָ ף ְפ ִתיל ְּת ֵכֽלֶ ת :וְ ָהיָ ה לָ ֶכם ּ ל־צ ִלְ ֹדר ָֹתם ,וְ נָ ְתנ ּו ַע ִ ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֱאלֹ ֵ ֽהינ ּו ֶ ֽמלֶ ְך ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ָּב ַֽחר ָּבֽנ ּו ִמ ָּכל
יתם ש ֶיתם אֹתוֹ ,וּזְ ַכ ְר ֶּתם ֶאת ָּכל ִמ ְצוֹת יְ יָ ,וַ ֲע ִ ׂ יצת ,ו ְּר ִא ֶ לְ ִצ ִ ָה ַע ִּמים וְ נָ ַֽתן לָ ֽנ ּו ֶאת ּתוֹ ָרתוֹ �ָּ .ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ,נוֹ ֵתן
יכם ֲא ׁ ֶשר א ָֹתם ,וְ לֹא ָת ֽתוּר ּו ַא ֲח ֵרי לְ ַב ְב ֶכם וְ ַא ֲח ֵרי ֵעינֵ ֶ ַה ּתוֹ ָרה:
יתם ֶאת ָּכל ש ֶ יהם :לְ ַ ֽמ ַען ִּתזְ ְּכר ּו וַ ֲע ִ ׂ ַא ֶּתם זֹנִ ים ַא ֲח ֵר ֶ
קריאת שמע
יכם ֲא ׁ ֶשר ֹ
יכםֲ :אנִ י יְ יָ ֱאל ֵה ֶ ֹ
יתם ְקד ׁ ִֹשים לֵ אל ֵה ֶ ִמ ְצו ָֹתי ,וִ ְהיִ ֶ
� ָר ֵאל ,יְ יָ ֱאלֹ ֵהֽינוּ ,יְ יָ ֶא ָחד:
ׁש ְ� ַמע יִ ְ ׂש
ֽאתי ֶא ְת ֶכם ֵמ ֶ ֽא ֶרץ ִמ ְצ ַ ֽריִ ם לִ ְהיוֹ ת לָ ֶכם לֵ אלֹ ִהיםֲ ,אנִ י הוֹ ֵצ ִ
ָּברו ְּך ׁ ֵשם ְּכבוֹ ד ַמלְ כוּתוֹ לְ עוֹ לָ ם ָו ֶעד:
יכםֱ :א ֶמת: יְ יָ ֱאלֹ ֵה ֶ
יךְּ ,ב ָכל לְ ָב ְב ָך ,ו ְּב ָכל נַ ְפ ׁ ְש ָך ,ו ְּב ָכל וְ ָא ַה ְב ָּת ֵאת יְ יָ ֱאלֹ ֶ ֽה ָ
נכון לומר קודם התפילה: ְמא ֶ ֹֽד ָך :וְ ָהי ּו ַה ְדּ ָב ִרים ָה ֵ ֽא ֶּלה ֲא ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְּוךָ
שה ׁ ֶשל וְ ָא ַה ְב ָּת לְ ֵר ֲע ָך ָּכ ֽמוֹ ָך:
ֲה ֵרינִ י ְמ ַק ֵּבל ָעלַ י ִמ ְצוַ ת ֲע ֵ ׂ ֽיך וְ ִד ַּב ְר ָּת ָּבםְּ ,ב ׁ ִש ְב ְּת ָך
ַה ּיוֹ םַ ,על לְ ָב ֶב ָֽך :וְ ׁ ִש ַ ּננְ ָּתם לְ ָבנֶ ָ
מצוה להתפלל בתפילין את כל תפילת שחרית כולל שיעור תהלים כפי ית ָך ,ו ְּבלֶ ְכ ְּת ָך ַב ֶ ֽדּ ֶר ְך ,ו ְּב ׁ ָש ְכ ְּב ָך ,ו ְּבקו ֶ ּֽמ ָך :ו ְּק ׁ ַש ְר ָּתם
ְּב ֵב ֶ ֽ
שמתחלק לימי החודש. ֽיך :ו ְּכ ַת ְב ָּתם ַעל לְ אוֹ ת ַעל יָ ֶ ֽד ָך ,וְ ָהי ּו לְ ט ָֹטפֹת ֵּבין ֵעינֶ ָ
יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָ
ֽיך יְ יָ ֱאלֹ ֵ ֽהינ ּו וֵ אלֹ ֵהי ֲאבוֹ ֵ ֽתינוֶּ ׁ ,ש ִ ּי ָּבנֶ ה ֵּבית ית ָך ,ו ִּב ׁ ְש ָע ֶ ֽר ָ
יך: ְמזֻ זוֹ ת ֵּב ֶ ֽ
ַה ִּמ ְק ָדּ ׁש ִּב ְמ ֵה ָרה ְביָ ֵ ֽמינוּ ,וְ ֵתן ֶחלְ ֵ ֽקנ ּו ְּבתוֹ ָר ֶ ֽת ָך: מ ַע ִּת ׁ ְש ְמע ּו ֶאל ִמ ְצו ַֹתי ֲא ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ֶּוה וְ ָהיָ ה ִאם ׁ ָש ֽ ֹ
ת־פנֶ ָ
ֽיך: ַא ְך ַצ ִדּ ִיקים יוֹ ד ּו לִ ׁ ְש ֶ ֽמ ָך ,יֵ ׁ ְשב ּו יְ ׁ ָש ִרים ֶא ּ ָ יכם וּלְ ָע ְבדוֹ , ֶא ְת ֶכם ַה ּיוֹ ם ,לְ ַא ֲה ָבה ֶאת יְ יָ ֱאלֹ ֵה ֶ
כדאי שלכל ילד ,בן או בת -גם קטני קטנים -וגם המבוגרים יהיה סידור (תפילה) פרטי משלו -לומר תפילה להשם ,חומש -חמישה חומשי תורה (או ספר אחר של
תורה) משלו ללמוד בו כל יום תורה ,וכן להבדיל קופת צדקה משלו -שלתוכה נותן צדקה (לבד משבת ויום טוב) ,מכספו הפרטי (שניתן לו מהוריו או שקיבל כפרס
. .שבן יכול היה לקנות חיי נפשו ,ולהשתמש בו לצרכיו האישיים ,ושיכתבו על זה "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי תיבות "לה"ו") בצירוף שמם -ודברים אלו יהיו
ברשותו ואחריותו ויניחם בחדרו ,במקום בולט -את הקופה יש לקבוע בחדר על ידי מסמר וכדומה ,ועל ידי זה החדר כולו ייהפך ל"חדר ובית של צדקה".
מזמורי תהלים
קכא
היאך יש מעלה בגן עדן התחתון ומשם עולה לגן עדן העליון והיאך הקב"ה משגיח:
ֹשה ׁ ָש ַמיִ ם ָו ָא ֶרץ :ג ַאל־ ל־ה ָה ִרים ֵמ ַאיִ ן יָ בֹא ֶעזְ ִרי :ב ֶעזְ ִרי ֵמ ִעם יְ יָ ע ֵ ׂ שא ֵעינַ י ֶא ֶ א ׁ ִשיר לַ ַּמ ֲעלוֹ ת ֶא ּ ָ ׂ
ש ָר ֵאל :ה יְ יָ ׁש ְֹמ ֶר ָך יְ יָ ִצ ְּלךָ
ישן ׁשוֹ ֵמר יִ ְ ׂ יִ ֵּתן לַ ּמוֹ ט ַרגְ לֶ ָך ַאל־יָ נוּם ׁש ְֹמ ֶרך :ד ִה ֵ ּנה לֹא־יָ נוּם וְ לֹא יִ ׁ ָ
ָ
ל־רע יִ ׁ ְשמֹר ֶאת־נַ ְפ ׁ ֶש ָך :ח יְ יָ , ַעל־יַ ד יְ ִמינֶ ָך :ו יוֹ ָמם ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש לֹא־יַ ֶּכ ָּכה וְ יָ ֵר ַח ַּב ָּליְ לָ ה :ז יְ יָ יִ ׁ ְש ָמ ְר ָך ִמ ָּכ ָ
את ָך וּבוֹ ֶא ָך ֵמ ַע ָּתה וְ ַעד־עוֹ לָ ם: ר־צ ְיִ ׁ ְש ָמ ֵ
קכב
מספר המשורר משבח ירושלים והניסים שנעשו בירושלים:
ש ַמ ְח ִּתי ְּבא ְֹמ ִרים לִ י ֵּבית יְ יָ נֵ לֵ ְך :ב ע ְֹמדוֹ תָ ,הי ּו ַרגְ לֵ ינ ּו ִּב ׁ ְש ָע ַריִ ְך יְ רו ׁ ָּשלָ ִם:
א ׁ ִשיר ַה ַּמ ֲעלוֹ ת לְ ָדוִ ד ָ ׂ
ש ָר ֵאל ה־ל ּה יַ ְח ָ ּדו :ד ׁ ֶש ּׁ ָשם ָעל ּו ׁ ְש ָב ִטים ׁ ִש ְב ֵטי־יָ ּה ֵעדוּת לְ יִ ְ ׂ ג יְ רו ׁ ָּשלַ ִם ַה ְּבנוּיָ ה ְּכ ִעירֶ ׁ ,ש ֻח ְּב ָר ָּ
לְ הֹדוֹ ת ,לְ ׁ ֵשם יְ יָ :ה ִּכי ׁ ָש ָּמה ,יָ ׁ ְשב ּו ִכ ְסאוֹ ת לְ ִמ ׁ ְש ּ ָפט ִּכ ְסאוֹ ת ,לְ ֵבית ָ ּדוִ ד :ו ׁ ַש ֲאלוְּ ׁ ,שלוֹ ם יְ רו ׁ ָּשלָ ִם
ה־נא ׁ ָשלוֹ ם ָּב ְך י־שלוֹ ם ְּב ֵחילֵ ְך ׁ ַשלְ ָוהְּ ,ב ַא ְר ְמנוֹ ָתיִ ְך :ח לְ ַמ ַעןַ ,א ַחי וְ ֵר ָעי ֲא ַד ְּב ָר ָ ּיִ ׁ ְשלָ י ּו א ֲֹה ָביִ ְך ז יְ ִה ׁ ָ
ט לְ ַמ ַעןֵּ ,בית־יְ יָ ֱאלֹ ֵהינ ּו ֲא ַב ְק ׁ ָשה טוֹ ב לָ ְך:
קכג
המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות:
יהם אתי ֶאת ֵעינַ י ַה ּי ׁ ְֹש ִבי ַּב ׁ ּ ָש ָמיִ ם :ב ִה ֵ ּנה ְכ ֵעינֵ י ֲע ָב ִדים ֶאל יַ ד ֲאדוֹ נֵ ֶ ש ִ יך נָ ָ ׂ א ׁ ִשיר ַה ַּמ ֲעלוֹ ת ֵאלֶ ָ
ְּכ ֵעינֵ י ׁ ִש ְפ ָחה ֶאל יַ ד ְ ּג ִב ְר ָּת ּה ֵּכן ֵעינֵ ינ ּו ֶאל יְ יָ ֱאלֹ ֵהינ ּו ַעד ׁ ֶש ְ ּי ָח ֵ ּננוּ :ג ָח ֵ ּננ ּו יְ יָ ָח ֵ ּננ ּו ִּכי ַרב ָ ׂ
ש ַב ְענ ּו
ש ְב ָעה ָּל ּה נַ ְפ ׁ ֵשנ ּו ַה ַּל ַעג ַה ׁ ּ ַש ֲאנַ ִ ּנים ַה ּבוּז לִ גְ ֵאי יוֹ נִ ים: בוּז :ד ַר ַּבת ָ ׂ
ברכת האילנות
היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח צריך לברךָּ :ברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֶאלֹ ֵהינ ּו ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ ם ׁ ֶשלּ ֹא
יהנוֹ ת ִח ַּסר ְּבעוֹ לָ מוֹ ְּכלוּם ו ָּב ָרא בוֹ ְּב ִר ּיוֹ ת טוֹ בוֹ ת וְ ִאילָ נוֹ ת טוֹ בוֹ ת לֵ ָ
א ָדם ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה (סדר ברכת הנהנין פרק יג הלכה יד).ָּב ֶהם ְּבנֵ י ָ
תוכן עניינים
מאמר דא"ח
ביאור בדרך אפשר ביאור בדרך אפשר
37 ‡e‰ 'ȉL
»»¬∆ ÔÈÚ‰
»¿ƒ» ¯ÒÁ ≈» ¯L‡k‡·∆ ¬« Ï בני ישראל בגלות»¬ , נאמר בנוסח ההגדה של פסח: 1
38 "‡ "eȘÏואין המשכה וגילוי האלוקות למטה במציאות המוגבלתʇ» , ¡ …≈ 'ȉ
»»¬ e‡ÈˆBiÂ
≈ ƒ « ,ÌȯˆÓa ƒ»¿ƒ¿ ‰Ú¯ÙÏ eÈȉאנחנו בני ישראל ¿«¿ …ƒ» ÌÈ„·Úƒ»¬ 2
39 "eÈȉוייתכן
"ƒ» ÌÈ„·Ú
ƒ»¬ ˙BÈ‰Ï Ú·wLכאשר האלוקות היא בהעלם »¿ƒ ÏBÎÈ )«»∆ ÈÙkƒ¿ 1 ‰ÈeË » ¿ «Ú¯Ê·e…¿ƒ ‰˜ÊÁ ·»»¬ „È ÌMÓממצרים ¿» ‡» ƒ eȘÏ
≈… ¡ 3
40 ÌLבמאמרי החסידות » ¯‡·nk
e‚‰nLשבני ישראל יהיו עבדי פרעה ¿»… ¿« ,'eΠ‡„ ¯"BÓהרבי הריי"צ ∆≈»¿ƒ Á"ÂÓ ˜"Î 4כבוד קדושת מורי וחמי «¿
41 ÌÈÈÚ‰
ƒ»¿ƒ» È˯t שב'סידור' ¿» ≈ ¯ÓBÏחלק מההגדה של 5מנהג חב"ד «
42 .‰ÊaL
∆»∆ zay ,ev zyxt zay .c"qa "ÌÈ„·Ú
6פסח ,החל מהפיסקא ¬»ƒ
43 ÈtŒÏÚ
ƒ « ¯e‡a≈ ¯˙Èa ∆∆¿ Ô·eÈÂ
·( ¿ » h"kyz'd ,oqip c"ei ,lecbd ˙aL'a
"eÈȉלאחר תפילת מנחה ¿ «» ƒ» 7
44 ÏL ¯Ó‡naחסידות ∆»¬«« ¯‡·n‰ «¿ …» 2 'ÏB„b‰השבת שלפני חג הפסח »« 8
45 L"¯‰Óבנו וממלאֿ ‡„«¬« ¯"BÓ «¿ )(‰‚ÂÓ È˙Ï· ‰Á‰ 9שנקראת כך לפי שנעשה בה ,לפני
46 מקומו של אדמו"ר ה'צמח צדק'
הוי'
ויּוֹציאנוּ ֲ ָ ָ
בּמצריםֵ ִ ַ , לפרעה ְ ִ ְ ָ ִ היינוּ ְ ַ ְ ֹ ִ ָ ÌÈ„·Ú 10יציאת מצרים ,נס גדול(ƒ»¬ 1 .
47 ,‰Lבשנת»» ‰‡Ó
»≈ ÈÙÏ
≈¿ƒ ¯Ó‡pL
«¡∆∆ 1 ÌÈLe¯caמאמרי
ƒ ¿« ‰Ê∆ ÏÚ« ¯‡·Óe»… ¿ 11
וּבזרע ְ ָ
נטוּיה חזקה ִ ְ ֹ ַ ביד ֲ ָ ָ משּׁם ְ ָ אלקינוּ ִ ָ ֱ ֵֹ 2
48 תרכ"ט ,מאה שנה לפני שנת תשכ"ט 3 '¯ecq'aLהנקרא 'סידור
12החסידות ∆« ƒ
49 4 ˜eÒt‰
בה נאמר מאמר זה «»« ÏÚ לוֹמר
ַ שׁמּנהגנוּ
ֵ ָ ְ ִ ֶ אדמוֹ"ר ְ ַ מו"ח כ"ק שׁקּבעַ ָ ֶ )כּפי
ִ ְ 3
13עם דא"ח ] -דברי אלוקים חיים[ )ובו,
50 ˙‡ÊÂבפרשת השבוע ,פרשת צו…¿ , זה ֶ עלַ וּמבאר
ָ ֹ ְ (. הגּדוֹל' 2 ָ ַ בּ'שׁבּתָ ַ ְ היינוּ" ִ ָ ִ
"עבדים ָ ֲ 4
ÈLe¯cמאמרי
14מלבד נוסח התפילה≈ ¿ ,
51 Á·Êקרבן ˙¯Bzאלה הדינים של ∆«« הזּקן ִעם אדמוֹ"ר ַ ָ ֵ )דּרוּשׁי ַ ְשׁבּ'סּדּוּר' ֵ ְ 3 בּדּרוּשׁים ֶ ַ ִ ִ ְ ַ 5 ÌÚƒ Ô˜f‰ ‡„≈»« ¯"BÓ 15חסידות של «¿
52 ‰Ó« ÔÈ·‰Ï
ƒ»¿ CȯvL
ƒ»∆ , ÌÈÓÏM‰
5 מאדמוֹ"ר « ¿»ƒ והערוֹת ֵ ַ ְ האמצעיָ ֶ ְ ,מאדמוֹ"ר ָ ֶ ְ ָ ִ בּאוּרים ֵ ַ ְ ִ ֵ 6 ÈÚˆÓ‡‰ƒ»¿∆» ¯"BÓ„‡Ó ¿«≈ Ìȯe‡aƒ ≈ 16
53 ""˙‡ÊÂ
…¿ ¯Ó‡ «¡∆ 'ÌÈÓÏL'aL
יכוֹלה ∆ƒ»¿ ƒ מוּבןֵ ,איָ ְ דּלכאוֹרה ֵאינוֹ ָ צדק'(ָ ְ ִ ְ , ה'צמח ֶ ֶ
ֶַ ַ 7 הזקן, אדמו"ר של וממלאֿמקומו 17בנו
54 ,Â"‡Âaאף שפסוק זה הוא תחילת ¿» ÁÓˆ'‰
«∆ « ¯"BÓ„‡Ó ¿«≈ ˙B¯Ú‰Â »∆¿ 18
ויוּבן
לפרעה"ָ ְ . היינוּ ְ ַ ְ ֹ דּ"עבדים ָ ִ המּציאוּת ְ ֲ ָ ִ להיוֹת ַ ְ ִ ְִ 8
55 '˙‡hÁ'Â
»« ¿ '‰ÏBÚ'·e
העניין ¿ » ˆ„˜' נכדו של אדמו"ר הזקן וחתנו ∆∆ 19
56 ") "˙‡Êובלשון הכתוב … ¯Ó‡ הוי' ∆¡« "ויּוֹציאנוּ ֲ ָ ָ
הענין ַ ִ ֵ בּהמשָׁ ְ ִ ָ שּׁנּאמר ְ ֶ ְ ֵ ממּה ֶ ֶ ֱ ַ 20וממלאֿמקומו של אדמו"ר האמצעי(ַ ִ 9 ,
57 "˙‡Ê… ,6 "‰ÏBÚ‰
» » ˙¯Bz "« ˙‡Ê … שׁכּאשׁר
הינוֶּ ֲ ַ ֶ , חזקה" ְוגוֹ'ְ ַ , בּיד ֲ ָ ָ משּׁם ְ ָ אלקינוּ ִ ָ ֵֹ ֱ 10 Cȇ≈ ,Ô·eÓ » Bȇ≈ ‰¯B‡ÎÏc » ¿ƒ¿ 21
58 .Â"‡Â» ‡Ïa
… ¿ (7 "˙‡hÁ‰
»«« ˙¯Bz« "ויּוֹציאנוּ"
ענין ַ ִ ֵ נעשׂה ִ ְ ַ אזי ַ ֲ ָ "אלקינוּ"ַ ֲ , הוי' הוּא ֱ ֹ ֵ ָ ָ ֲ 11 ˙e‡Èˆn‰ƒ¿« ˙BÈ‰Ï ¿ƒ ‰ÏBÎÈ » ¿ 22
59 ]ȯÁ‡Ï
≈¬«¿ ¯Ó‡n‰
8 »¬«« CLÓ‰·e שׁהוי' הוּא ¿∆¿ ≈ הענין ֶ ֲ ָ ָ חסר ָ ִ ְ ָ כּאשׁר ָ ֵ אבל ַ ֲ ֶ 12 "‰Ú¯ÙÏגּוֹ'ָ ֲ , … ¿«¿ eÈȉ ƒ» ÌÈ„·Ú"c ƒ»¬ ¿ 23
60 ˜i„nLאדמו"ר מהר"ש בפרטי היינוּ" ְוכוּ'≈«¿∆ , "עבדים ָ ִ להיוֹת ֲ ָ ִ "אלקינוּ"ָ ,אז ָיכוֹל ִ ְ 24כלומר ,איך ייתכן שבני ישראל יהיו ֵֹ ֱ 13
ההבדלים בין שלושת הקרבנות הללו 61 עבדים לפרעה? 25
שׁבּזה.
הענינים ֶ ָ ֶ
פּרטי ָ ִ ְ ָ ִכּמּבאר ָשׁם ְ ָ ֵ ַ ְ ָֹ 14
62 Ôa¯wM
עולה ,חטאת ושלמים ««¿»∆ ‰Ó CLÓ‰a
≈ ¿∆¿ ¯Ó‡pM
«¡∆∆ ‰nÓ«ƒ Ô·eÈÂ
» ¿ 26
63 ‡ÏÂ
… ¿ ‡˜Âc »¿« ¯ÎÊ »» ‰È‰ »» ‰ÏBÚ » בּמּאמר
המּבאר ַ ַ ֲ ָ עלֿפּי ַ ְ ֹ ָ בּיתר ֵבּאוּר ַ ִ ֶ ֶ ְ Ô·eÈÂ 15ב( ¿ » באותה פיסקה ,כפי שצוטט ÔÈÚ‰
»¿ƒ» 27
64 ‰·˜
»≈¿ ‰˙ȉ »¿» ˙‡hÁ‰Â»««¿ ,‰·˜ לפני ¿≈» שׁנּאמר ִ ְ ֵ מהר"שׁ ֶ ֶ ֱ ַ אדמוֹ"ר ַ ֲ ַ ֶשׁל ַ ְ 16 ‡eȘÏ
≈… ¡ 'ȉ
"»»¬ e‡ÈˆBiÂ
28לעיל≈ ƒ « ,
65 ÌÈÓÏM‰Â
ƒ»¿ «¿ ,¯ÎÊ »» ‡Ï … ¿ ‡˜Âc זבח «¿» תּוֹרת ֶ ַ וזאת ַ הפּסוּקֹ ְ 4 שׁנהַ ,על ַ ָ מאה ָ ָ ָ ֵ 17 ,eȉ
¿« ,'B‚¿ "‰˜ÊÁ
»»¬ „Èa
»¿ ÌMÓ» ƒ 29
66 ‡È·Óe
ƒ≈ ,‰·˜ »≈¿ B‡ ¯ÎÊ »» B‡ ‰È‰ נאמר »» שׁבּ'שׁלמים' ֶ ֱ ַ
להבין ַמה ֶ ִ ְ ָ ִ שׁצּריִ ָ ְ השּׁלמיםִ ָ ֶ ,5 ִ ָ ְ ַ 18 »»¬ ¯L‡kL
'ȉהאלוקות שלמעלה ∆ ¬«∆ 30
67 »¿ƒ¿ 9 'ÈiÁa
ÔÈÚa '¯≈«¿ ea≈« ȯ·c∆‡˙ ≈¿ƒ 31מהעולמות ,עניין הבליֿגבול ‡e‰
68 ∆) ‰Êוזה לשונו" :במה שהיה קרבן
"זאת" נאמר ֹ ו'חטּאת' ֶ ֱ ַ וּב'עוֹלה' ְ ַ ָבּוא"וָ ְ , "וזאת" ְ ָ ֹ ְ 19 "‡ "eȘÏיורד ונמשך לתוך≈… ¡ 32
69 עולה זכר ולא נקבה ,והחטאת נקבה החטּאת" (7 תּוֹרת ַ ַ ָ "זאת ַ העוֹלה" ֹ ,6 תּוֹרת ָ ָ )"זאת ַ ֹ 20 33המציאות המוגבלת שלנו ומתגלה בה
שׁמּדיּק
]לאחרי ֶ ְ ַ ֵהמּאמרֵ ֲ ַ ְ 8 וּבהמשָׁ ֲ ַ ַ בּלא ָוא"וֵ ְ ֶ ְ . ֹ ְ 21 ÔÈÚ
«¿ƒ ‰NÚ
‡» ¬« ÈÊ
34ופועל בה«¬ ,
ולאדּוקא ְ ֹ
נקבה ַ ְ ָ
היתה ְ ֵ ָ
והחטּאת ָ ְ ָ
נקבהָ ַ ַ ְ ,ולא ְ ֵ ָ דּוקא ְ ֹזכר ַ ְ ָ היה ָ ָ עוֹלה ָ ָשּׁקּרבּן ָ ַ 22מה ֶ ָ ְ ַ " 'Bb "e‡ÈˆBiÂכי המשכה
≈ ƒ « 35
בּענין
בּחיּי' ָ ְ ִ ְ 9
'רבּנוּ ְ ַ ֵ
דּברי ַ ֵ וּמביא ֶאת ִ ְ ֵ נקבהִ ֵ , זכר אוֹ ְ ֵ ָ היה אוֹ ָ ָ והשּׁלמים ָ ָ זכרִ ָ ְ ַ ְ , ָ ָ 23 36והתגלות זו מבטלת את השעבוד של
(1הגדה של פסח (2 .ראה הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ע' א .וראה גם אוצר מנהגי חב"ד )קה"ת ,תשנ"ו(
ניסן ע' דֿה (3 .ד"ה עבדים היינו – רצג ,ג ואילך (4 .פרשתנו ז ,יא (5 .ד"ה וזאת תורת זבח השלמים תרכ"ט )סה"מ תרכ"ט
ע' קכב ואילך( (6 .פרשתנו ו ,ב (7 .שם ,יח (8 .סה"מ שם ע' קלא (9 .ויקרא א ,ט )בסופו(.
(10ויק"ר פ"ט ,ח (11 .של"ה קנו ,סע"א (12 .ויקרא א ,ט (13 .תו"כ ופירש"י עה"פ (14 .ראה לקו"ת פינחס עו ,א (15 .ראה
גם ד"ה שה תמים גו' תרכ"ט )סה"מ תרכ"ט ע' קיב( (16 .תו"כ ופירש"י שמיני י ,יז .פסחים נט ,ב .וש"נ.
(17סוף הל' שמיטה ויובל (18 .ראה זח"ב ר"פ תרומה )קכד ,א( .מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע קנז ואילך (19 .ראה
לקוטי הש"ס להאריז"ל מסכת שבת בתחילתו (20 .תקו"ז בהקדמה )ג ,סע"ב( (21 .ראה סה"מ תרכ"ט ע' רד .ובכ"מ.
(22ראה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקו .ה'שי"ת ע' (23 .112זבחים פ"ה מ"וֿז (24 .בראשית ב ,י .תו"א ג ,א .ובכ"מ.
(25ראה ביאורי הזהר להצ"צ ח"א ע' רפח .ע' תקמד (26 .תפלת יו"ט )בהשמטת תיבת "כל"( (27 .פסחים קט ,א (28 .וצ"ע
איך לתווך זה עם מ"ש במאמרי אדה"ז דשנת תקס"ב בענין אין שמחה אלא בבשר ,שזו אכילה גשמית .ואכ"מ.
(29זח"ב קכז ,א (30 .אבות פ"ד מ"ב (31 .ראה תניא פל"ט (32 .ראה תו"ח וישלח קצו ,ד (33 .יתרו כ ,יא .תשא לא ,יז.
(35זח"א רס ,ב ואילך .וראה זח"ג קעט ,ב (36 .סה"מ שם ע' קלב (37 .ראה גם לקו"ת פרשתנו טו ,ב ואילך (38 .סה"מ
22 אחרי מנחה ואמירת "עבדים היינו" – התחיל לנגן "על אחת כמה וכמה"
$
עטר"ת ע' רצד .פלח הרמון שמות ע' שנה .ובכ"מ (39 .ראה תנחומא ס"פ תצא .פרש"י ס"פ בשלח .ועוד (40 .לקוטי תורה
להאריז"ל ר"פ שמות (41 .ירמי' ב ,כז (42 .ראה סידור )עם דא"ח( רצה ,סע"ג ואילך (43 .מיכה ז ,טו.
התוועדויות
‡ .בקביעות שנה זו יש מעלה מיוחדת – ששבת הגדול חל בעשירי בניסן ,כמו בשנת יצי"מ ,שעשור 2
לחודש )שבו קיימו הציווי" 1משכו וקחו לכם גו'"( שבת הי'. 3
ובהקדם המדובר בהתוועדות שלפנ"ז ,2שימי השבוע וימי החודש קשורים זב"ז – הן בנוגע לימים 4
טובים שנקבעים ע"פ ימי החודש ,שכאשר הקביעות היא באותו יום בשבוע כבפעם הראשונה ,אזי ניתוסף 5
עילוי מצד הענין דימי השבוע; וכן לאידך גיסא ,בנוגע לענין שנקבע ע"פ היום בשבוע ,שכאשר הקביעות 6
היא באותו יום בחודש כבפעם הראשונה ,אזי ניתוסף עילוי מצד הענין דימי החודש. 7
וכן הוא בנוגע ל"שבת שלפני הפסח )ש(קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול" ,שאע"פ 8
ש"קבעו נס זה לזכרון לדורות ,"zayaו"לא קבעוהו בעשירי לחודש סתם . .כדרך שנקבעו כל 9
המועדים" ,3מ"מ ,כאשר הקביעות דשבת הגדול היא בעשירי לחודש ,כבפעם הראשונה ,יש בזה עילוי 10
· .הביאור בדיוק לשון 4רבינו הזקן בשו"ע 3בביאור הטעם ש"לא קבעוהו בעשירי לחודש סתם . . 12
כדרך שנקבעו כל המועדים ,לפי שבעשרה בניסן מתה מרים ,וקבעו בו תענית כשחל בחול ,5כמ"ש בסי' 13
תק"פ ע"ש" )אע"פ שמיתת מרים היתה לאחרי הנס ,בסוף הארבעים שנה שהיו בנ"י במדבר – (6שכוונתו 14
במ"ש "עיין שם" 7להדגיש החומר שבתעניות אלו שנזכרו במגילת תענית ,כמ"ש בהתחלת הסימן 15
ש"אע"פ שמקצתם בר"ח ,יש מי שאומר שיתענו בו" ,ורק "טוב שלא להשלים בר"ח" ,8ולכן ,התענית 16
שנקבעה ביום מיתת מרים ,בכחה לדחות את קביעות זכרון הנס ליום השבת ;9וזהו גם הדיוק ש"קבעו 17
עונג" ,כך ,שאין צורך כלל בענין התענית. (1בא יב ,כא.
(6וכבר דובר פעם בענין זה )ראה שיחת ש"פ אחרי ,שה"ג, (2ש"פ ויק"פ בתחלתה )תורת מנחם חנ"ו ע' .(9וש"נ.
י"ב ניסן תשכ"ז ס"ב הערה ) 5תורת מנחם חמ"ט ע' – ((267אם (3שו"ע אדה"ז או"ח סת"ל ס"א.
קודם מיתת מרים הי' זכרון הנס בעשירי בחודש ,ורק לאח"ז (4כמדובר כמ"פ גודל הדיוק של רבינו הזקן הן בנוגע לספר
קבעוהו בשבת ,או שמלכתחילה )גם קודם מיתת מרים( קבעוהו התניא )ראה תורת מנחם חנ"ה ע' .346וש"נ( והן בנוגע לשו"ע
בשבת. )ראה תורת מנחם חנ"ג ע' .29וש"נ( ,אפילו בנוגע לתיבות
(7ואין לומר שכוונתו לההמשך שם" :ונסתלק הבאר" – כי, אחדות ,ועאכו"כ בנוגע לענין שלם ,ובפרט כשמשנה מהלשון
אי משום הא ,הרי במקום לכתוב ב' התיבות "עיין שם" ,הי' יכול שנאמר במקום שלכאורה הוא המקור לדבריו ,הרי בודאי שזהו
להוסיף מלכתחילה "ונסתלק הבאר" .ומה גם שסילוק הבאר אינו בתכלית הדיוק ,עוד יותר מאשר בתניא.
מוסיף לגבי חומר הענין דמיתת מרים. (5ובזה מחדש רבינו הזקן חידוש גדול* – שכאשר חל
(8רמ"א שם. בשבת ,אזי לא חל התענית מלכתחילה )ולכן אין צורך לדחותו**
(9ואף שבנוגע לתענית דכ"ח בכסלו "כתב בשל"ה דאף לי"א ניסן( .ויש לומר הביאור בזה )ע"ד המבואר בחסידות שאין
המחמיר להתענות בכולם לא יתענה בחנוכה" )מג"א שם סק"ה(, תוקעין בר"ה שחל בשבת ,לפי שההמשכות דתק"ש נמשכות מצד
והיינו ,שה"נס גדול" דחנוכה )"נס גדול הי' שם"( בכחו לבטל ענין השבת כשלעצמו )ראה גם לקו"ש שבפנים ע' – ((37כי,
תענית ,ומאי שנא ה"נס גדול" דשבת הגדול – הרי זה מתורץ סיבת התענית היא מיתת צדיקים )מיתת מרים( הקשורה עם
ע"פ הכותרת " bdpnשבת הגדול" ,שזהו רק מנהג ,ולא דין ,ולכן המשכת עונג העליון כו' )כמובן מהמבואר בתניא אגה"ק סי' ז"ך
אינו דוחה התענית. וכ"ח( ,וענין זה נפעל מצד השבת עצמו ,שהרי שבת )ובפרט בזמן
רעוא דרעוין( הו"ע התענוג ,כמ"ש )ישעי' נח ,יג( "וקראת לשבת
*( .eilr jenql owfd epiax `ed i`ck ixd ,xacl xewn `evnl jixvy s`e
**( .(h"nwzq g"e` f"h) leg meil eziprz dgcpe ,bxdp d"xay ,'ilcb mev enk
תויודעוותה 14
וט שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 בו תענית כשחל בחול" ,כי ,אילו הי' נקבע מלכתחילה לעשירי בניסן סתם ,לא הי' נדחה מפני השבת
2 – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ונדפס בלקו"ש חי"ב ע' 34הערה .10
3 וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:
4 וכשם שבשבת הגדול בפעם הראשונה הי' ה"נס גדול" ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,10עי"ז שאצל
5 בנ"י הי' הענין ד"משכו וקחו גו'"" ,משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה" – 11הנה גם עתה
6 נעשה הענין ד"וסכסכתי מצרים במצרים" ,12וכיון שמריבים זה עם זה ,אזי אין להם פנאי לחשוב אודות
7 בנ"י ...ועד לקיום היעוד " 13כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ,בביאת משיח צדקנו ,והרי "בניסן
8 עתידין להגאל" ,14בעגלא דידן ממש.
9 * * *
10 ‚ .בהמשך להאמור לעיל )ס"ב( שמיתת מרים היתה בסוף הארבעים שנה שהיו בנ"י במדבר – יש
11 להבהיר ,שלא יטעו שהכוונה לסוף שנת הארבעים )השנה האחרונה שהיו בנ"י במדבר ,לפני כניסתם
12 לארץ( ,שהרי לאחרי מיתת מרים )בעשירי בניסן( היתה מיתת אהרן בר"ח אב ,15ולאח"ז היתה מיתת
13 משה בז' אדר ,16ורק בניסן שלאח"ז נכנסו בנ"י לארץ ,ונמצא ,שמיתת מרים היתה )יותר מ(שנה לפני
14 הכניסה לארץ; אלא הכוונה היא שמאורע זה הי' בסוף התקופה של ארבעים שנה.
15 „ .ויש להוסיף ולבאר גם דיוק לשון רבינו הזקן 17ש"בשבת הגדול היתה zlgzdהגאולה והנסים" :18
16 כיון שהנס ד"שבת הגדול" קשור עם "פסח מצרים )ש(הי' מקחו מבעשור לחודש" ,נמצא ,שנס זה
17 הי' בכל ד' הימים מלקיחת הפסח בי' ניסן עד שחיטתו בי"ד ניסן* ,וא"כ ,היו צריכים לקבוע זכרון הנס
18 בכל ד' הימים ?19
19 ויש לומר ,ששאלה זו מבהיר רבינו הזקן בדיוק הלשון ש"בשבת הגדול היתה zlgzdהגאולה
20 והנסים" – שקביעת זכרון הנס היא על התחלתו ,בעשור לחודש ,משא"כ לאח"ז – "כיון דדש דש" .19
21 .‰ויש להוסיף גם בנוגע להמוזכר לעיל 20אודות לשון הכותרת בשו"ע אדה"ז bdpn" :שבת הגדול" ,18
22 "מנהג" ולא "דין" – שאין הכוונה להקטין את הענין ,אלא אדרבה ,להגדיל את הענין ,שהרי "מנהג
23 ישראל תורה היא" ,21ועד שמצינו בנוגע ל"הקפות"" ,מנהג ותיקין" )כמ"ש בסידור( ,שיש בזה עילוי
24 אפילו לגבי ההלכה למשה מסיני דניסוך המים בחג הסוכות ,שהיא למעלה מניסוך היין שבכל יו"ט
25 שנתפרש בתושב"כ ,שזהו מצד גודל המעלה דמנהג ישראל דוקא.22
*( וגם לדעת אדה"ז שהנס הוא )לא "שהיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם
דבר" ,אלא( "שעשו הבכורות עמהם מלחמה כו'" – ע"פ סברא ,כשהכו הבכורים במצרים ביו"ד ניסן ובכ"ז `l
שלח פרעה את בנ"י מארצו i`cea ,המשיכו להכות בי"א ניסן וכו' :daxc`e ,ככל שקרב זמן מכת בכורות צ"ל
הכאתם יותר .וק"ל.
(19ראה ב"י לטואו"ח שם .וראה גם שיחת ש"פ צו ,שה"ג, תהלים קלו ,יו"ד. (10
ח' ניסן דאשתקד ס"ג )תורת מנחם חנ"ב ע' .(225 מכילתא ופרש"י בא יב ,ו. (11
(20בהערה .9 ישעי' יט ,ב. (12
(21ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ ,ב .מהרי"ל – הובא מיכה ז ,טו. (13
ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד .מנהגים ישנים מדורא ע' .153שו"ע ר"ה יא ,רע"א .שמו"ר פט"ו ,יא. (14
אדה"ז או"ח סוסק"פ .סתל"ב סי"א .סתנ"ב ס"ד .סתצ"ד סט"ז. מסעי לג ,לח. (15
ועוד. מגילה יג ,ב. (16
(22ראה לקו"ת דרושי סוכות פ ,ג .ובכ"מ. שם ס"ב. (17
ראה גם לקו"ש חל"ז ע' .10 (18
תויודעוותה 15
שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט זט
ולהעיר גם ממה שמצינו בנוגע להאריז"ל ,23שלאחרי שערך הקפות" ,כשהי' הולך לבה"כ אחרת שהיו 1
מתאחרין שם . .הי' מסבב עמהן ומרקד ומרנן בשמחה גדולה" – שלא מצינו זאת בשאר ענינים ,וכמו 2
בנוגע לברכת כהנים ,ש"משנשאו כפיהם וברכו פעם אחת ביום יצאו ידי חובתן" ,24ולא מצינו שיעשו 3
זאת פעם נוספת ,ועד"ז בשאר מצוות ,משא"כ בנוגע להקפות – שזהו מצד גודל הענין דמנהג ישראל. 4
ובפרט שמנהג זה בא במחשבה דיבור ומעשה – לא רק במחשבה ,אלא גם בדיבור ,שלומדים בדיבור 5
את ההלכות השייכות לשבת הגדול ,וכן "המנהג לומר עבדים היינו עד לכפר על כל עוונותינו" ,25והרי 6
עקימת שפתיו הוי מעשה ,26ועד שנמשך למעשה בפועל דפעולת הכפרה – שזהו הדיוק ב"המנהג xnel 7
* 9
.Âישנו ענין נוסף הקשור עם מ"ש בפרשת השבוע בהתחלת המפטיר – "ומפתח אוהל מועד לא 10
תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מילואיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם" .27 11
ובהקדמה – שיש אמנם דינים בשו"ע יו"ד 28בנוגע לניחוש ,שלא ליתן סימנים שאם יהי' כך אזי יש 12
לעשות כך כו' ,אבל אעפ"כ ,כבר נהגו כו"כ מבנ"י שכאשר יש אצלם ספק השקול ,ולא יודעים מה 13
לעשות ,אזי פותחים חומש ,ומתנהגים ע"פ משמעות הפסוק שנפתח להם.29 14
ישנם התלמידים שהגיעו לכאן מארץ הקודש ,ובודאי היתה יציאתם מאה"ק ע"פ דין )כפי שנוהגים 16
יהודים שומרי תומ"צ( – שההיתר לצאת מאה"ק הוא כדי ללמוד תורה ,30כך ,שכל נסיעתם היא בכדי 17
ללמוד תורה ,שזהו ענינם של תלמידיֿישיבה ,שכל מעיינם הוא לימוד התורה. 18
ואע"פ שגם בהיותם בא"י למדו תורה – הרי בלימוד התורה יש חילוקי דרגות ,כך ,שלימודם עתה 19
הוא בדרגא נעלית יותר לגבי דרגת לימודם לפנ"ז ,ועד שיכול להיות שלימודם הקודם נחשב ל"ביטול 20
תורה" לגבי לימודם עתה ,כמדובר פעם 31שמי שיכול ללמוד בעמקות יותר ,ואינו עושה כן ,נחשב לימודו 21
ל"ביטול תורה" ,כדמוכח מדברי הגמרא" 32מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" – 22
דלכאורה ,הרי גם המגילה היא חלק בתורה ,ולמה נחשב מקרא מגילה ל"ביטול תורה" – 33דכיון שיש 23
ביכלתו ללמוד ע"ד הפשט ,רמז ,דרוש וסוד וכו' ,הנה בשעת מקרא מגילה ,שצריך לאחוז עם 24
הבעלֿקורא ,ויכול רק לשמוע פירוש המילות ותו לא ,הרי זה נחשב ל"ביטול תורה" ,כיון שלפי ערכו 25
ולכן מגיע להם "יישר כח" – 34הן מצד ,mnvrשכתתו רגליהם כדי להוסיף בלימוד התורה ,ומה גם 27
שבשביל זה הוצרכו ללוות כסף עבור הוצאות הנסיעה ,והרי "עבד לוה לאיש מלוה" ,35ואעפ"כ עשו 28
זאת בשביל לימוד התורה; והן מצד פעולתם על ` ,mixgשכן ,כשרואים שפלוני כתת רגליו וכו' עבור 29
לימוד התורה ,הרי זה פועל גם על אלו שאינם צריכים לכתת רגליהם ואינם צריכים ללוות כסף כו' ,כי 30
אם למסור את הרצון ללימוד התורה – שגם אצלם יתוסף בלימוד התורה. 31
(31ראה תורת מנחם חמ"ח ע' .133וש"נ. פע"ח שער הלולב רפ"ח. (23
(32מגילה ג ,א. שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"א. (24
(33ראה רש"ש ויד דוד למגילה שם. רמ"א או"ח סו"ס תל. (25
(34ברשימה נוספת :כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שחשב באיזה סנהדרין סה ,א. (26
אופן להביע להם "יישר כח" ,עד שראה זאת ב"מפטיר" דפרשת פרשתנו ח ,לג. (27
השבוע. סקע"ט. (28
(35משלי כב ,ז. ראה גם תורת מנחם ח"נ ע' .90וש"נ. (29
רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. (30
תויודעוותה 16
זי שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 ועד שהפעולה היא לא רק על תלמידי הישיבה ,אלא גם על אלו שכבר יצאו מהישיבה:
2 האבן זיך איינגערעדט"( שהם כבר למעלה מזה ...ולא זקוקים לזה –אע"פ שמדמים לעצמם )"זיי ָ
3 36
הרי גם הם מודים שצריכים לקבוע עתים לתורה ,לכל הפחות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" ,
4 וכמדובר פעם 37שב"פרק אחד שחרית כו'" ישנו כבר הענין ד"לא ימוש ספר התורה הזה גו' והגית בו
5 יומם ולילה" ,38כיון שה"פרק אחד" מתפשט על כל היום.
6 ובכן :גם עליהם פועלים תלמידי הישיבה הנ"ל ,שלימודם יהי' באופן נעלה יותר ,ביתר הבנה )"מיט
7 קאפּ"( וביתר תענוג – כמבואר במאמרי אדמו"ר מהר"ש משנת תרכ"ט )שהשנה היא שנת המאה מער ָ
8 לאמירתם( שלימוד התורה צריך להיות באופן שמשקיע חלבו ודמו כו' .
39
9 וכשם שהם עצמם "זכו וזיכו את הרבים" ,40כמו"כ פעולתם על אחרים היא באופן שלא יסתפקו
10 בלימוד שלהם ,אלא גם הם ישפיעו על אחרים בנוגע ללימוד התורה.
11 ובכן :התחלת נתינת ה"יישר כח" קשורה עם הפסוק הנ"ל – "ומפתח אוהל מועד גו'" ,שהרי ענינו
12 של "אוהל מועד" בפשטות הוא לימוד התורה ,ועז"נ שלימוד התורה צריך להיות באופן ש"מפתח אוהל
13 מועד לא תצאו שבעת ימים" ,היינו ,לא רק ביום השבת ,בימות החול שהם ימי הקריאה ,או ביום ראשון
14 שהוא מחרתו של שבת ,אלא במשך כל ימי השבוע – "שבעת ימים"!
15 ואע"פ שיש זמנים שהם מחוץ לסדרי הישיבה – לא נוגע לו מאומה; הוא צריך אמנם לשמור את
16 סדרי הישיבה ,אבל גם לאחרי כן הנה כל ענינו הוא לימוד התורה באופן ש"לא תצאו שבעת ימים".
17 .Êועדיין יכול לטעון :איך יתכן לומר ש"מפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים" – הרי צריך גם
18 לאכול ולישון ,וע"פ תורה אי אפשר בלאה"כ ,וכדאיתא בגמרא" 41שבועה שלא אישן ג' ימים כו'",
19 היינו ,שהתורה אומרת שהקב"ה קבע את טבע העולם שאי אפשר להיות באופן אחר?
20 אוהל מועד לא תצאו": "gztne אך הענין הוא – שלא נאמר "ומאוהל מועד לא תצאו" ,אלא
21 אהרן הכהן לא הי' תמיד בתוך אוהל מועד ,שהרי לא הי' שם אלא בשעת העבודה; אלא הי' תמיד
22 zeaiaqaאוהל מועד – שזהו ענינו של ה"פתח" בפשטות ,שמשמש לכניסה ויציאה ,כך ,שהי' מוכן תמיד
23 להכנס לאוהל מועד בעת הצורך; ומובן ,שבאופן כזה הנה גם הכניסה לאוהל מועד גופא היא באופן
24 אחר לגמרי.
25 ועד"ז בנדו"ד :גם בעת האכילה והשינה נמצאים תלמידי הישיבה "פתח אוהל מועד" – כיון
26 שהאכילה והשינה הם "לשם שמים" ,42ובאופן ש"בכל דרכיך דעהו" .43
27 .Áאך עדיין יכול לטעון ,שאינו זקוק ל"שבעת ימים" ,אלא ביכלתו למלא ולהשלים עבודתו בזמן
28 קצר יותר; ובידעו שאינו יכול לסמוך על עצמו ,כיון ש"אדם קרוב אצל עצמו" ,44שואל את העומד על
29 גביו ,ראשֿהישיבה ,המשגיח או המשפיע ,וגם הם אומרים לו שהוא כבר מוכן ...ולאח"ז יכול ללכת
30 לטייל!...
31 ובפרט שיש לו ממי ללמוד – בראותו כו"כ בעלי תורה שהולכים לטייל! ...בהיותו ברוסיא ,עמד
32 בתנועה של מס"נ בפועל ,אבל כאן ,טוען הוא שאמריקא בכל זאת שונה ...וכאן קשה לו להיות במעמד
תויודעוותה 17
שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט חי
ומצב ש"דתיהם שונות מכל עם" 45וכו' ,ועד"ז כו"כ תירוצים כיו"ב ,שאין רצוני לפרטם ,כיון שלא באמת 1
אך עז"נ "שבעת ימים ,"mkci z` `lniוהרי "יד" מורה על הענינים שהם ברשותו של אדם ,47שעם 3
היותם מחוץ להאדם ,הרי הם שייכים אליו ,ומזה מובן גם בנוגע לתלמידים שלומדים בישיבה של כ"ק 4
מו"ח אדמו"ר נשיא הדור ,שעליהם להתנהג באופן המתאים לרצונו; וכיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר רצה 5
"א צדיק אין פּעלץ" ,48אלא יפעל גם על הזולת ובחלקו בעולם ,ע"י הפצת
שלא יעסוק עם עצמו בלבדַ , 6
המעיינות חוצה ,הרי מובן ששוב אינו יכול לטעון שהוא כבר מוכן ,ואפילו ראשֿהישיבה כו' אינו יכול 7
לומר שהוא כבר מוכן ,כי" ,אין חכם כבעל הנסיון" ,49וענין זה מתברר רק כאשר רואים את הפעולה 8
בעולם ,ומצד הפעולה בעולם הרי בודאי שאף אחד לא יכול לטעון שהוא כבר מוכן! 9
וזהו גם הדיוק בכתוב "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים גו' ikשבעת ימים ימלא את ידכם" 10
– דכיון שצריך להיות הענין ד"ימלא את ידכם" ,שזוהי הפעולה בעולם ,לכן בהכרח ש"מפתח אוהל 11
מועד לא תצאו שבעת ימים" ,שתהי' העבודה במשך כל שבעת ימי השבוע ,ללא נתינת מקום לטענה 12
.Ëוהנה ,נוסף לכך שהכתוב "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים" הוא ציווי – הרי ע"פ 14
הידוע שעניני התורה נאמרו באופן של "שלישי המדבר" ,50מובן ,שזוהי גם הבטחה שכך יהי' בפועל! 15
אלא שכיון שצריך להיות ענין הבחירה ,כמ"ש" 51ובחרת בחיים" ,כיון שרצונו של הקב"ה שיהי' זה 16
מצד עבודתו של האדם ,ולא באופן של "נהמא דכיסופא" ,52לכן הרי זה גם בלשון ציווי; אבל ברור 17
הדבר שתהי' הבחירה בחיים ,באופן ש"מפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים" ,וכפי שמסיים רש"י 18
בפירוש הכתוב" 53ויעש אהרן ובניו"" ,להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל". 19
.Èויה"ר שתומשך ברכת ה' בנוגע ללימוד התורה ,נגלה וחסידות ,וקיום המצוות" ,מידו המלאה 20
ובפרט בעמדנו בסמיכות לחג הפסח ,שממנו באים לחג השבועות" ,זמן מתן תורתנו" ,ובאופן 22
ועד לגילוי טעמי תורה לעתיד לבוא ,כפירוש רש"י על הפסוק" 55ישקני מנשיקות פיהו" ,ע"י משיח 24
.·Èלפני הביאור בפירוש רש"י ,יש צורך להזכיר אודות המאורע שאירע בשבת שלפנ"ז – 56שהוא 29
(52ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג .לקו"ת פרשתנו ז ,רע"ד. (45אסתר ג ,ח.
ובכ"מ. (46ירושלמי דמאי רפ"ד .רמב"ם הל' מעשר רפי"ב.
(53סוף פרשתנו. (47ראה פרש"י וישלח לב ,יד .משפטים כב ,ג .חוקת כא,
(54נוסח ברכה הג' דברהמ"ז. כו.
(55שה"ש א ,ב. (48ראה גם תורת מנחם חנ"א ע' .204וש"נ.
(56בש"פ ויקרא קודם התפלה הכריז הגבאי אודות פירוש (49עקידה פ' נח )שער יד ד"ה ]הקדמה[ השלישית( .מעבר
רש"י שיתבאר בהתוועדות – d ,a `xwie :הכרזה שיסודה הי' יבוק שער ב.
בטעות – שלא ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א ,שלא הי' (50רמב"ן בהקדמתו לפירושו עה"ת.
בדעתו לערוך התוועדות בשבת הנ"ל ).(l"end (51נצבים ל ,יט.
תויודעוותה 18
טי שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 57ע"ד המשל שנאמר לגבי ירידת גשמים בסוכות מ"עבד שבא למזוג כוס לרבו וכו'" )כפי שמסיים שם(
2 – שלא אירע דוגמתו בשנים שלפנ"ז )ולא שמעתי שאירע דוגמתו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר ואצל רבותינו
3 נשיאינו שלפניו(.
4 ]ואף שבדרך כלל עיקר הדיבור ביום השבת )עליו נאמר" 58וקראת לשבת עונג"( הוא בענינים של
5 תענוג ,הרי ענין זה קשור עם התרת הספקות שאין תענוג כמותו.[59
6 ובהקדמה:
7 מאורע זה הי' אמנם מצד טעות כו' ,60כך ,שמי שעשה זאת הי' אנוס ,אבל אעפ"כ ,הרי איתא
8 בירושלמי 61ש"אונסא כמאן דעביד לא אמרינן" ,וכיון שבפועל אירע הדבר ,ובמקום קדוש ,ובמעמד
9 כו"כ עשיריות מישראל ,הרי זה בודאי בהשגחה פרטית.
10 ומזה מובן שאין נתינת מקום לענין של כעס וקפידא כו' – שעל זה אמרו רז"ל" 62כל הכועס כאילו
11 כו'" ,וכפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק 63טעם הדבר ,ש"אילו הי' מאמין שמאת ה' היתה זאת לו ,לא
12 הי' בכעס כלל" ,ואף שענין זה נעשה ע"י בן אדם בעל בחירה כו' ,הרי "על הניזק כבר נגזר מן השמים,
13 והרבה שלוחים למקום",
14 שנדפס בהשגחה פרטית בערב שבת 64 – ולהעיר ,שענין זה נתבאר בארוכה בלקוטי שיחות
15 הנ"ל– .65
16 והרי ענין זה הוא אפילו כאשר המזיק עושה זאת במזיד ,ועאכו"כ בנדו"ד ,שהדבר נעשה בשוגג,
17 ומתוך כוונה רצוי' כו' .66
18 ]וכמו"כ אין מקום לכעס וקפידא מתוך כוונה לפעול אצל הזולת ענין של תיקון ותשובה – כיון
19 שבענין זה יש ללמוד הוראה ממשה רבינו,
20 – ע"פ דברי רבינו הזקן 67ש"אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג . .ממדרגת . .
21 רעיא מהימנא ,מ"מ ,הרי אפס קצהו ושמץ מנהו כו'" שייך לכל אחד מישראל –
22 שבמאורע דבנות צלפחד נאמר" 68ויקרב משה את משפטן לפני ה'" ] 69ולא כמ"ש בפסח שני" :עמדו
23 ואשמעה מה יצוה ה' לכם" ,70כפירוש רש"י" :כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו ,אשרי ילוד אשה שכך
24 מובטח כו'"[ – כיון שלא רצה להתערב בזה,
*( `l`" :(b ,enw mildz) "'d z` iytp illd 'ielld" xenfna zixgy zltza mixne`y itk ,mdilr jenql mewn 'id `l dligzklny s
.((p"ye .a ,ew zay) "`dz `zxenf xenb `xnb" 'igaa `id dltzdy oeik ,dltza mixne`y dn mirney `l k"``) ..."miaicpa eghaz
תויודעוותה 19
שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט כ
כי ,בנות צלפחד אמרו "אבינו . .לא הי' . .בעדת קרח" ,71וכיון שעדת קרח חלקו על משה ,שזהו 1
ענין הקשור עם כבודו של משה ,אזי נעשה משה "נוגע בדבר" ,72ולכן לא רצה להתערב בענין שבו 2
יכולה להתערב אהבת עצמו ,שעז"נ" 73על כל פשעים תכסה אהבה"[. 3
.‚Èובכל אופן ,כיון שבפועל אירע מאורע כזה – יש לחשוב כיצד להתנהג בפועל מכאן ולהבא.74 4
ובכן :בנוגע לעצם הלימוד דפירוש רש"י – הנה אף שזהו ענין חדש שלא הי' לפנ"ז )ויש מספיק 5
ענינים ישנים שצריכים ללבן לבאר ולחדש כו'( ,ובפרט שיש כאלו שחושבים שלהיותם לאחרי הגיל 6
ד"בן חמש למקרא" ,75הרי זה ענין שאינו נוגע להם כלל )ולכן ישנים בשעת מעשה ,(76אעפ"כ ,לא 7
אבטל זאת )ובפרט שאדם חס על מעשה ידיו( ,אלא אמשיך לדייק ולבאר בפירוש רש"י; 8
אבל בנוגע להודעה לפני שבת שידובר אודות פירוש רש"י על פסוק פלוני, 9
– שזוהי הנהגה שלא מצינו דוגמתה אצל רבותינו נשיאינו שיודיעו הענינים שידברו אודותם; הנהגה 10
זו מצינו בישיבות הליטאיות ,שקודם ה"דרשה" ,כמו הדרשה ד"שבת הגדול" וכיו"ב ,נותנים מראיֿ 11
מקומות לענינים שאודותם ידובר בהדרשה ,כך ,שלכאורה הרי זו הנהגה שאינה שייכת לד' אמות אלו, 12
])כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר (:אין הכוונה בנוגע לעצם הענין דלימוד פירוש רש"י ח"ו, 13
שהרי אדרבה כו' ,וכידוע מאמר רבותינו נשיאינו 77שבפירוש רש"י יש "יינה של תורה"; אלא הכוונה 14
ולאמיתו של דבר ,כל סדר ההנהגה להודיע מראש ,הגיע ע"י בקשתו של מישהו; לא מזקני אנ"ש 16
"ח"ו" ...אלא מאברך שלמד בתומכי תמימים ,ויש לו קביעות עתים לתורה ,ובאופן שמונח ראשו ורובו 17
בתורה ,והוא זה שעורר שכדאי הדבר לתועלת השומעים ,שיוכלו לעיין תחילה במפרשי רש"י וכו' – 18
הרי כיון שאירע מאורע הנ"ל ,יש מקום לומר שזהו "סימן" שמלמעלה יש קפידא על הנהגה זו ,ולכן 19
אבטל את המנהג להודיע ולהכריז מראש איזה פירוש רש"י יתבאר בהתוועדות. 20
.„Èואף שהסדר הנ"ל להודיע מראש הפירוש רש"י שידובר אודותיו הי' ענין טוב לתועלת השומעים 21
כו' – האיר ה' עיני ונזכרתי בסיפור במדרשי חז"ל שממנו מובן שבענין זה יש גם חסרון: 22
מצינו בנוגע להושע בן אלה שביטל פרוזדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל 23
לרגל ,ואעפ"כ בסוף ימיו אירע לו מאורע בלתי רצוי – שהסיבה לכך היתה בגלל ש"העביר קולר מצוארו 24
ונתנו בצואר הרבים" ,78והיינו ,שעד אז הי' זה עון של cigiשבגללו לא עלו ישראל לרגל ,ובגללו נעשה 25
זה עון של miaxd lkשהיו יכולים לעלות לרגל ולא עלו. 26
כאשר לא מודיעים מראש הפירוש רש"י שידובר אודותיו – אי אפשר להאשים את מי שאינו מונח 28
בזה ,כיון שלא ידע במה המדובר כו' .הוא הי' שקוע בענין אחר ,ולא שם לב שנשאלה שאלה או שנאמר 29
תירוץ בפירוש רש"י; משא"כ כשמודיעים מראש שידובר אודות פירוש רש"י זה ,כך ,שיש שהות להתכונן 30
תויודעוותה 20
אכ שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 ולעיין כו' ,הנה כאשר לא מונחים בזה ,הרי זו )לא רק פגיעה בכבודו של פב"פ ,אלא זוהי( פגיעה
2 כביכול ברש"י עצמו!...
3 ולכן ,לעתֿעתה 79יפסיקו להכריז ולהודיע מראש הפירוש רש"י שידובר אודותיו.
4 ועתה יתבאר פסוק בפרשת השבוע עם פירוש רש"י.
5 .ÂËעל הפסוק" 80אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" ,ידועה תורת הרב המגיד שאמרה לפני
6 רבינו הזקן עשר פעמים ,כדי לחקקה בעשר כחות נפשו – שצריכים להבעיר אש על המזבח והקרבן
7 אשר מכם ,ואש זה "לא תכבה" ,שהיא מכבה את ה"לא" ,כמובא ב"היום יום" ;81ובפיסקא שלאח"ז,82
8 שכאשר פועלים ענין זה ,הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.83
9 .ÊËהביאור בפירוש רש"י על הפסוק" 80אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"" ,אש שנאמר בה
10 תמיד היא שמדליקין בה את הנרות שנאמר בה 84להעלות נר תמיד ,אף היא מעל המזבח החיצון תוקד",
11 – דכיון ש"תמיד" יכול להתפרש גם "כל לילה ולילה" או "מיום ליום" בלבד ,הרי אין זו הוספה
12 לגבי "לא תכבה" .ולכן בהכרח לפרש ש"אש תמיד" קאי )לא על אש המזבח ]דאף ש"ריבה כאן יקידות
13 הרבה" ,הרי ש"כולן נדרשו במסכת יומא ,85שנחלקו רבותינו במנין המערכות שהיו שם" )כפי שמביא
14 רש"י לפנ"ז ,(86ויש דעה שהפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" לא קאי על אש המזבח ,שהיו בו רק
15 שתים או שלש מערכות ,[87אלא( על ` dxepnd yשצריך להדליקה מאש המזבח.88
16 ובנוגע להלכה – הרי זה דין )לא במנורה ,אלא( במזבח )שלכן נאמר בפרשת המזבח ,ולא בפרשת
17 המנורה( ,וכאשר אין אש על המזבח ,בטל חיוב זה ,ויכולים להדליק את המנורה מאש אחרת.
18 וההוראה בעבודת ה' ,שכדי שידלק 89אש ואור התורה אצל יושב אוהל בתמידיות ,צריך להיות נוגע
19 לו תחילה שתאיר נשמתו של יהודי שנמצא בחוץ –
20 הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ונדפס בלקו"ש חי"ז ע' 50ואילך.
21 *
22 .ÊÈבהמשך להמדובר אודות המאורע בשבת שלפנ"ז – הנה כיון שבפועל הכריזו אודות פירוש רש"י
23 ויקרא ב ,ה )אף שאינני יודע מה "נטפלו" לפירוש רש"י זה דוקא ,(...הרי זה בודאי בהשגחה פרטית,
24 ולכן יש צורך לבאר גם פירוש רש"י זה :90
25 על הפסוק "ואם מנחה על המחבת" ,מפרש רש"י" :שאמר הרי עלי מנחת מחבת ,וכלי הוא שהי'
26 במקדש שאופין בו מנחה זו על האור בשמן ,והכלי אינו עמוק ,אלא צף ,ומעשה המנחה שבתוכו קשין,
27 שמתוך שהיא צפה ,האור שורף את השמן ,וכולן טעונות ג' מתנות ,יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי קודם
28 לעשייתן".
אחת שבפסוק שלפנ"ז )ראה שיחת ש"פ תשא שנה זו סכ"ב (79יש לציין שלאחר זמן ביקש האברך הנ"ל ופעל שכ"ק
)תורת מנחם חנ"ה ע' .(399וש"נ(. אדמו"ר שליט"א יחזור להודיע מראש הפירוש רש"י שידובר
(88ואעפ"כ ,מ"ש "לא תכבה" – קאי )לא על אש המנורה אודותיו ).(l"end
שמדליקים מאש המזבח ,היינו ,שאין לכבות את האש שנלקחה (80פרשתנו ו ,ו.
מן המזבח לצורך הדלקת המנורה ,אלא( על אש המזבח עצמו, (81כ אד"ש – מאג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' ע.
שלכן מאריך רש"י ומפרש ש"המכבה אש gafnd lrעובר בשני (82כא אד"ש – מאג"ק שם.
לאוין" )וראה לקו"ש שבפנים הערה .(36 (83ראה גם שיחת ש"פ צו ,פ' זכור ,י"ג אד"ש תשי"ז ס"ח
(89ולהעיר מפתגם הבעש"ט שישנם נרות ,אלא שהעבודה ואילך )תורת מנחם חי"ט ע' 133ואילך( .וש"נ.
היא – להדליק אותם )ראה ס' בעש"ט עה"ת ר"פ תשא בהערה (84ר"פ תצוה.
א .וש"נ .וראה גם תורת מנחם ח"מ ריש ע' .110וש"נ(. (85מה ,א.
(90והוסיף בבתֿשחוק :שהרי רש"י אינו אשם בכך שעירבו (86פרשתנו שם ,ה.
)"מ'האט אים ַאריינגעשלעפּט"( בפרשה זו...
ָ אותו (87ולפי דעה זו – מפרש רש"י הפסוק "אש תמיד גו'"
שלאח"ז ,כפי שמצינו עד"ז בכ"מ שרש"י מפרש רק לפי דעה
תויודעוותה 21
שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט בכ
ולכאורה אינו מובן: 1
א( מדוע צריך רש"י להביא ריבוי דינים במנחת מחבת ,שלכאורה אינם נוגעים כלל לפירוש הפסוק 2
ב( בנוגע לתיבות שמעתיק רש"י מהפסוק )כמדובר כמ"פ שגם ענין זה הוא בדיוק( – צריך להבין 4
למה מעתיק גם את התיבות "ואם מנחה על )המחבת(" ,דלכאורה הי' צריך להעתיק רק תיבת "המחבת" 5
)וכמו בנוגע למנחת מרחשת שבהמשך הפרשה ,91שמעתיק רק תיבת "מרחשת"(? 6
ג( גם צריך להבין מדוע לא מבאר רש"י טעם השינוי בין מחבת למרחשת ,שבמנחת מחבת נאמר 7
"מנחה lrהמחבת" ,משא"כ במרחשת נאמר" 91מנחת מרחשת" .ועד"ז בפרשתנו lr" :מחבת" " ,92וכל 8
נעשה aמרחשת lreמחבת" – 93כמדובר כמ"פ שכשם שיש להתעכב על המבואר בפירוש רש"י ,כמו"כ 9
יש להתעכב על ענין בלתי מובן שרש"י אינו מבארו ,שגם זה בדיוק ,כיון שלדעת רש"י הרי זה מובן 10
וכל ענינים אלו צריכים להיות מובנים ע"ד הפשט ,שזהו ענינו של פירוש רש"י .וכפי שיתבאר לקמן. 12
* 13
94 .ÁÈכיון שבעשירי בניסן מתה מרים – הרי כאן המקום לסיים הביאור בפירוש רש"י בפ' ויקהל 14
וענין זה קשור גם עם הגאולה – כי" ,בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל 16
ממצרים" ,95והרי מרים היא זו שהנהיגה אותן ,כמ"ש" 96ותקח מרים גו' ותצאן כל הנשים אחרי' גו'". 17
.ËÈהמשך הביאור באגרת התשובה פ"ד )מה ששאלו בנוגע לדוגמא שמביא רבינו הזקן מ"חנני' בן 20
עזור הנביא" ,ובנוגע לדיוק ד"האריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים"( – נכלל בשיחת ש"פ ויק"פ סי"א.98 21
* 22
.Îהמשך הביאור בפירוש רש"י פ' תשא ,על הפסוק" 99וימהר משה"" ,כשראה משה שכינה עוברת 23
.‡Îבנוגע לתורת המגיד הנ"ל )סט"ו( על הפסוק "לא תכבה" ,שצריך לכבות את ה"לא" – יש בזה 26
כמה פירושים זה לפנים מזה :הפירוש הפשוט הוא ,שיתבטלו כל המנגדים שאומרים "לא" ,וגם הם 27
יאמרו "הן"; והפירוש הפנימי בזה הו"ע הפיכת ה"זדונות" )"לא"( ל"זכיות" ") 101הן"(. 28
וענין זה יהי' לעתיד לבוא ,שאז יהי' שלימות ענין התשובה )תשובה עילאה( ,כמאמר" 102משיח אתא 29
לאתבא צדיקייא בתיובתא" ,ואז יהי' גם הענין ד"זדונות נעשו לו כזכיות" .101 30
תויודעוותה 22
גכ שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 אמנם ,כיון שכל הענינים דלעתיד לבוא תלויים "במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" ,103צריך
2 להיות גם עכשיו מעין זה.
3 .·Îוהענין בזה:
4 ידוע שענינם של מצוות עשה הוא בירור באופן של קירוב והמשכה ,וענין זה יכול להיות בדברים
5 המותרים )"מן המותר בפיך" ,(104שהם מקליפת נוגה ,אבל לא בדברים אסורים שהם מג' קליפות
6 הטמאות לגמרי ,שאינם יכולים להתברר )באופן של קירוב( ,כי אם באופן של דחי'.
7 אמנם ,ישנו גם הענין של ז' מצוות דרבנן ,שאף שהם ענין של עשה" ,הן" ,הרי מבואר בדרושי
8 אדמו"ר מהר"ש ,105שיש בהם המעלה דלא תעשה )כי גם "מצוות" )עשה( דרבנן הם דוגמת ה"גדרים
9 וסייגים" שלא יבואו לעבור על עבירות מן התורה( ,כך ,שזהו"ע של שלילת ה"לא" .106
10 וזהו שגם עתה ישנו הענין שעושים מ"לא" – "הן".
11 וכיון ש"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" – 107מצינו דוגמתו גם בתורה:
12 בנוגע ל"כרת" – שענינו "שנכרת ונפסק חבל ההמשכה כו'" )כמבואר באגה"ת ,(108שזהו ענין של
13 דחי' באופן היותר חמור )לא רק בנוגע לנימא אחת מתרי"ג נימין ,אלא גם בנוגע לכללות החבל( – הנה
14 כל הכריתות הם על מצוות לא תעשה ,מלבד ב' ענינים של מצוות עשה :פסח ומילה.109
15 ובנוגע לפסח ומילה – אף שהם מצוות עשה ,הרי ענינם הוא הסרת הרע ,שכן ,ענין המילה 110הוא
16 הסרת הערלה ]ומודגש בדברי המדרש 111ששאלו אצל תנא "אם הוא )הקב"ה( חפץ במילה ,למה אינו
17 יוצא הולד מהול ממעי אמו" )כפי שאכן מצינו באדה"ר שנולד מהול ,112וכן נח 112ש"איש צדיק תמים
18 הי'" – (113כיון שהסרת הערלה הו"ע עיקרי )אלא שלאחרי מ"ת ,גם מי שנולד מהול צריך הטפת דם
19 ברית ,114וכבר שקו"ט האחרונים בביאור התוכן והפעולה שבזה ,[(115שהיא מג' קליפות הטמאות לגמרי.
20 ונמצא ,שבענין הפסח ומילה נעשה מ"לא" – ענין של עשה" ,הן".
21 וכאמור ,שענין זה יהי' בעיקר לעתיד לבוא ,אלא שגם עכשיו ישנו מעין זה.
22 .‚Îולהעיר ,שבנוגע למילה מצינו בכתוב 116ש"כל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא
23 מלו . .אותם מל יהושע" ,ואיתא בגמרא" :117והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ,118בעשרה
24 לא מהילי משום חולשא דאורחא".
25 אמנם ,בגמרא נתפרש רק ש"בעשרה לא מהילי" ,אבל לא נתפרש אימתי נימולו ,ויתכן שנימולו כמה
26 ימים לאח"ז )שלשה ימים – שעד אז אין דעת האדם מיושבת עליו מפני טורח הדרך.(119
27 אבל ,מפורש בסדר עולם – 120וכן הוא בפירוש רש"י – 121שנימולו בי"א בניסן.122
28 *
(114שבת קלה ,א .רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ז .טושו"ע יו"ד (103תניא רפל"ז.
סרס"ג ס"ד. (104שבת כח ,ב .וש"נ.
(115ראה לקו"ש ח"ל ע' 51הערה .74וש"נ. (105המשך מצה זו תר"ם פמ"א ואילך )סה"מ תר"ם ח"א
(116יהושע ה ,הֿז. ע' ריג ואילך( .וראה גם לקו"ש ח"ה ע' 224הערה .16
(117יבמות עא ,ב. (106ראה תורת מנחם ח"מ ע' 208ואילך .וש"נ.
(118שם ד ,יט. (107ראה תענית ט ,א ובפרש"י .תוס' ישנים יומא לח ,ב.
(119ראה עירובין סה ,א ובפרש"י .רמב"ם הל' תפלה פ"ד זח"ג רכא ,א .זו"ח קה ,א.
הט"ו. (108פ"ה.
(120רבא – פי"א. (109כריתות בתחלתה.
(121ד"ה הזאה – יבמות שם. (110חסר הביאור בנוגע לפסח ).(l"end
(122בהמשך השיחה נזכר עוה"פ מ"ש ב"היום יום" שכאשר (111תנחומא תזריע ה.
פועלים הענין ד"לא תכבה" ,הנה שכרו אתו אשר זכותו לא תכבה (112תנחומא נח ה .אבות דר"נ פ"ב ,ה.
לעד; וחסר הסיום ).(l"end (113ר"פ נח.
תויודעוותה 23
שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט דכ
.„Îהביאור בפירוש רש"י על הפסוק "ואם מנחה על המחבת": 1
כיון שבפסוקים שלפנ"ז 123נאמר "ונפש כי תקריב קרבן מנחה" )סתם( ,הנה בפסוק "ואם מנחה על 2
המחבת" מוכרח רש"י לפרש שזהו רק כ"שאמר הרי עלי מנחת מחבת" )וכפי שפירש רש"י בפסוק 124 3
"וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור"" ,שאמר הרי עלי מנחה מאפה תנור"( ,אבל אם לא פירש כן ,תהי' 4
ומפרש רש"י מהי "מנחה על המחבת" – "וכלי הוא שהי' במקדש שאופין בו מנחה זו וכו'": 6
בנוגע לתנור – לא פירש רש"י שזהו כלי שהי' במקדש ,כי ,משמעות הכתוב "וכי תקריב קרבן מנחה 7
dt`nתנור" הוא ,שכאשר מביא את המנחה הרי היא ,'iet` xakואין הכרח כלל שתהי' אפייתה במקדש, 8
משא"כ בפסוק "ואם מנחה על המחבת קרבנך" ,שמשמעותו ,שמתקדשת למנחה רק בהיותה על 10
המחבת – בהכרח לומר ש"כלי הוא שהי' במקדש" .וכן "ואם מנחת מרחשת קרבנך" " – 91כלי הוא 11
איתא במשנה" 127מה בין מחבת למרחשת ,מרחשת יש לה כיסוי ,מחבת אין לה כיסוי ,דברי ר' יוסי 14
הגלילי .ר' חנינא בן גמליאל אומר ,מרחשת עמוקה . .מחבת צפה כו'". 15
אמנם ,ע"פ פשוטו של מקרא – כיון שגבי מחבת נאמר " lrהמחבת" ,ולא "aמחבת" ,כמו גבי 16
מרחשת שנאמר "aמרחשת" ,הרי מובן ,שמחבת הוא כלי שאינו עמוק אלא צף ,כך ,שהאפי' היא )לא 17
jezaהמחבת ,שהרי אין לו תוך ,אלא( " lrהמחבת"; משא"כ מרחשת שהוא כלי עמוק ,אזי האפי' היא 18
ולכן) :א( הוצרך רש"י להעתיק מהפסוק " lrהמחבת") ,ב( ולא הוצרך לבאר טעם השינוי בין מחבת 20
וכיון ש"מתוך שהיא צפה האור שורף את השמן" ,לכן צ"ל "מתן שמן בכלי קודם לעשייתן": 22
במנחת מאפה תנור – אין הכרח ליתן שמן קודם האפי' ,כי סדר האפי' יכול להיות באופן שלאחר 23
היסק התנור מוציאים ממנו את הגחלים ,ולאח"ז אופים בו את המנחה )בחום שנשאר מההיסק( ,וממילא 24
אין המנחה נשרפת ,מאחר שאין שם אש והחום אינו גדול כ"כ; משא"כ במנחת מחבת ,שנעשית ע"ג 25
האור ממש – אם לא יהי' שמן במחבת ,תישרף המנחה מיד מחמת חום האש ,ולא תיאפה היטב ,ולכן 26
צ"ל לכל לראש "מתן שמן בכלי" ,ואח"כ מניחים בה את הסולת ,ורק לאח"ז מניחים את המחבת ע"ג 27
האור. 28
לכאורה הי' אפשר לפרש "מנחה lrהמחבת" – כמו " mrהמחבת" ,ע"ד מ"ש 129ויבואו האנשים על 30
הנשים" ,ופירש רש"י " mrהנשים כו'" ,היינו ,שמקדש את המחבת יחד עם המנחה :המנחה – נקרבת 31
ע"ג המזבח ,והמחבת – דינה כמו כל הנדבות מ"זהב וכסף ונחושת גו'" 130שהביאו בנ"י. 32
תויודעוותה 24
הכ שיחת ש"פ צו ,שבת הגדול ,יו"ד ניסן ,ה'תשכ"ט
1 ולכן מעתיק רש"י התיבות "ואם מנחה" – כי ,כבר פירש רש"י על הפסוק" 131ואם מן הצאן"" ,וי"ו
2 מוסיף על ענין ראשון" ,ומזה מובן גם בנדו"ד ,ש"ואם מנחה על המחבת" מוסיף על ענין ראשון – על
3 המנחות שנזכרו לפנ"ז ,ולכן ,כשם שבמנחות הנ"ל פשיטא שלא היו צריכים להביא גם הכלי )שהרי לא
4 נאמר בהם "על"( ,כך גם במנחה זו לא צריך להביא גם את המחבת.
5 ולא בתוכה ,כיון ש"הכלי אינו עמוק 'ilr ועכצ"ל ,שהפירוש ד"על המחבת" הוא – שהאפי' היא
6 אלא צף" ,ואין לו תוך ,כנ"ל.
7 .ÊÎויה"ר שיקויים מ"ש " 132וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם גו'" – דקאי על כל
8 הקרבנות שנקראים בשם "מנחה" – 133בביהמ"ק השלישי ,ש"בנוי ומשוכלל" וצריך רק ש"יגלה ויבוא
9 מן השמים" ,134בביאת משיח צדקנו ,בחודש ניסן ,שבו נגאלו ובו עתידים להגאל ,14בעגלא דידן ממש.
10 ]לאחרי אמירת ברכה אחרונה נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א המשקה והמזונות ,כדי לחלק בהתוועדות
11 ד"מלוה מלכה" ובהתוועדות דמחר )י"א ניסן( ,והתחיל לנגן הניגון "ממצרים גאלתנו"[.
אגרות קודש
ב"ה,י"א ניסן ,תשי"ג
ברוקלין.
מר עזריאל שי'
שלום וברכה!
בנועם מקבל הנני ידיעות מהרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מזקני רבני אנ"ש מוה"ר ישראל
נח שי' בעליניצקי ,על דבר יחסו של כבודו אליו טפולו בעניניו והעולה על כולנה שימת לבו לכל
המצטרך להרב מוהרי"נ שי'.
וכבר ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט' ע"ב) אשר הנותן פרוטה כו' מתברך בשש ,משא"כ
המפייסו מתברך באחד עשר ,ואם בכלל דרשו רבותינו ז"ל ורפא ירפא מכאן שנתנה תורה רשות
לרופא לרפאות אלא שהי' חשש בדבר שאולי יסמכו על הרופא בעצמו וישכחו אלקה עשהו שמטעם
זה גנז יחזקי' ספר רפואות לדעת כמה מפרשים ,הנה כשהרופא עצמו יודע אשר הוא הוא שלוחו של
הרופא חולי כל בשר ומפליא לעשות הוא ה' אלקינו ,הרי ממילא אין מקום לחשש זה ורפואותיו
מצליחות ביותר ,והשי"ת ישלח ברכה והצלחה במעשי כבודו להיות השליח הנכון להביא רפואה
למכאובי האנשים אשר ההשגחה העליונה מביאם לידו ,ושכר מצוה מצוה אשר גם בעניניו הפרטים
תומשך ברכה והצלחה להמצטרך לו לזוגתו ולילידיהם שיחיו בגשמיות וברוחניות.
ומענינא דיומא אסיים ,שיחוג את חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ,בכשרות
ובשמחה ,הוא וכל בני ביתו שיחיו.
בברכת החג.
תויודעוותה 25
וכ
ואע"פ שציווי זה הי' קודם יצי"מ ,וקודם מ"ת – הרי זה נמשך "לדורותיכם" ,באופן ד"חוקת עולם". 3
ולא רק בנוגע לזמן שבית המקדש הי' קיים )שאז היו מקריבים קרבן פסח( ,אלא אפילו בנוגע לזמן 4
הגלות – שהרי ישנו סימן שלם בשו"ע )או"ח סת"ל( בנוגע ל"שבת הגדול" )מנהגים ודינים מיוחדים 5
גם בזמן הגלות( ,וכל זה – כתוצאה מהציווי ד"בעשור לחודש הזה": 6
"שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול ,לפי שנעשה בו נס גדול ,שפסח מצרים הי' מקחו 7
מבעשור לחודש ,כמ"ש בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ,ואותו היום שבת הי' 8
)כקביעות שנה זו( ,שהרי בה' בשבת יצאו ממצרים . .וכיון שט"ו בניסן הי' בה' בשבת ,א"כ עשרה 9
בניסן הי' בשבת .וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת ,נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום 10
למה זה הם עושין כך ,אמרו להם ,זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים .הלכו בכוריהם אצל אבותיהם 11
ואל פרעה לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ,ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם. 12
וז"ש למכה מצרים בבכוריהם .וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת ,וקראוהו שבת הגדול". 13
ואע"פ שנס זה הי' "בעשור לחודש"" ,לא קבעוהו בעשירי לחודש סתם ,בין שחל בשבת בין שחל 14
בחול ,כדרך שנקבעו המועדים" ,אלא קבעוהו בשבת שלפני הפסח – כפי שמבאר בשו"ע טעם הדבר. 15
אבל לאידך – מאחר שנס זה הי' "בעשור לחודש" ,מובן ,שכאשר שבת הגדול חל "בעשור לחודש", 16
כקביעות שנה זו ,מודגש כללות הענין בהדגשה יתירה ,מאחר שכך הי' בפעם הראשונה. 17
· .והנה ,כללות הענין ד"נס גדול" שהי' "בעשור לחודש" – נמשך ונפעל מחדש בכל שנה ושנה. 18
וכידוע תורת האריז"ל עה"פ "והימים האלה נזכרים ונעשים" – .שעל ידי זכרון הדברים )"נזכרים"( 19
כדבעי ,ע"פ "תורת אמת" ו"תורת חיים"" ,נעשים" ונפעלים מחדש כל הענינים שהיו בפעם הראשונה. 20
ויתירה מזו :מאחר שהקב"ה עושה כל מה שהוא מצווה לישראל לעשות ,כמ"ש "מגיד דבריו ליעקב 21
חוקיו ומשפטיו לישראל" ,מובן ,שכשם שבנ"י נצטוו להעלות בקודש )"מעלין בקודש"( ,כמו כן מוסיף 22
ומעלה הקב"ה בכללות הענין ד"נס גדול" מידי שנה בשנה – באופן נעלה יותר מכפי שהי' בפעם 23
‚ .הביאור בכללות הענין ד"נס גדול" שהי' ב"שבת הגדול": 25
"שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול ,לפי שנעשה בו נס גדול" ,ולכן קורין אותו "שבת 26
הגדול" ,בה"א הידיעה ,זאת אומרת ,שישנו עילוי מיוחד בנס זה ,שאינו נס סתם ,אלא "נס גדול". 27
דהנה ,גם לפני שאירע הנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,היו כמה וכמה נסים .וכמ"ש "עשרה נסים 28
נעשו לאבותינו במצרים" – כל עשר המכות ,שבכולם הי' הענין ד"והפלה ה' בין . .ישראל ובין . . 29
מצרים" .והנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" אינו נכלל בין "עשרה נסים" הנ"ל – כי זהו נס מיוחד" ,נס 30
גדול". 31
תויודעוותה 26
זכ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 והביאור בזה:
2 ביטול ושבירת מצרים ע"י עשר המכות נעשתה ע"י הקב"ה ומשה ואהרן .אבל הביטול והשבירה בנס
3 ד"למכה מצרים בבכוריהם" נפעל ע"י בכורי מצרים עצמם ,וכידוע ש"בכורי מצרים" מורה על התוקף
4 והמובחר שבדור העתיד דמצרים ,ועל ידם נפעל הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,שבכורי מצרים הכו
5 את מצרים ,ולכן ,הרי זה "נס גדול".
6 זאת אומרת :ה"נס גדול" מתבטא בזה שבכורי מצרים עצמם מנצלים את התוקף שלהם כדי לתבוע
7 מפרעה ומכל מצרים לקיים את ציווי הקב"ה ולשלוח את בנ"י ממצרים ,ועד שמעמידים את עצמם בסכנה
8 על ענין זה – "ועשו הבכורות עמהם מלחמה" ,בידעם שדרך המלחמה היא שנופלים חללים מב' הצדדים
9 )לא רק ממצרים ,אלא גם מבכורי מצרים(.
10 „ .ויש להוסיף בזה )אע"פ שלע"ע לא מצאתי זאת בספרים(:
11 הפסוק "למכה מצרים בבכוריהם" נאמר בתהלים – בפרק )קל"ו( הנקרא "הלל הגדול" )בדוגמת "נס
12 גדול"( ,ובפרק זה גופא – בפסוק העשירי ,שבזה מרומז הענין ד"בעשור לחודש" ,כי נס זה הי' "בעשור
13 לחודש".
14 וענין זה מודגש גם בסידורו של אדמו"ר הזקן – סידור השוה לכל נפש .ובהקדים:
15 אע"פ שסידורו של אדמו"ר הזקן הוא ע"פ נוסח האריז"ל – לא הביא אדמו"ר הזקן בסידורו עניני
16 כוונות האריז"ל ,השייכים לאלו שעוסקים בחכמת הקבלה ,חכמת האמת – כי הסידור הוא דבר השוה
17 לכל נפש.
18 ורק במקומות ספורים מביא אדמו"ר הזקן עניני כוונות – מאחר שכוונות אלו שוים לכל נפש.
19 ולדוגמא :ב"הגדה של פסח" כותב אדמו"ר הזקן שבעת שפיכת היין באמירת עשר המכות צריכים
20 לכוין ענין מסויים.
21 ועד"ז ב"הלל הגדול" שאומרים בתפלת כל שבת – מביא אדמו"ר הזקן שעשר הפסוקים הראשונים
22 דמזמור זה הם כנגד יו"ד דשם הוי' ,חמשה הפסוקים שלאח"ז הם כנגד ה"א ראשונה דשם הוי' ,ששה
23 פסוקים שלאח"ז הם כנגד וא"ו דשם הוי' ,וחמשה פסוקים האחרונים הם כנגד ה"א אחרונה דשם הוי'.
24 ולהעיר – שבענין זה לא כותב אדמו"ר הזקן שזהו ענין של כוונה כו' )כפי שכותב ב"הגדה" –
25 "ויכוין כו'"( ,אלא רק מציין את האות יו"ד לאחרי עשר הפסוקים הראשונים )וכיו"ב בשאר האותיות
26 דשם הוי'( – מאחר שזהו דבר השוה לכל נפש עד כדי כך שלא מדגישים כלל שזהו ענין של כוונה.
27 ובזה מודגש ביותר שהפסוק "למכה מצרים בבכוריהם" הוא הפסוק העשירי שבמזמור זה – כי האות
28 יו"ד דשם הוי' )שכנגד עשר פסוקים הראשונים( כתובה מול הפסוק "למכה מצרים בבכוריהם" )הפסוק
29 העשירי(.
30 )ואפילו אם נאמר שהד' אותיות דשם הוי' הוכנסו במזמור זה ע"י המדפיס וכיו"ב )ולא ע"י אדמו"ר
31 הזקן בעצמו( – הרי כך נדפס בכל הסידורים בהשגחה פרטית .ובפרט שזהו ענין הקשור עם תפלתם של
32 ישראל ,ובפרט תפלת יום השבת )שכל ענינו הוא ענין התפלה( ,ועד"ז תפלת יו"ט – "מקרא קודש"[.
33 .‰ביאור השייכות ד"למכה מצרים בבכוריהם" עם כללות הענין דשם הוי':
34 כאשר משה ואהרן באו אל פרעה ואמרו אליו "כה אמר הוי' . .שלח את עמי" ,אמר פרעה "לא
35 ידעתי את הוי'" ,כי שייכותו היא רק לשם אלקים ,כמ"ש "אלקים יענה את שלום פרעה".
36 ולעומת זאת – באים בכורי מצרים ודורשים מפרעה לקיים את ציווי הוי' "שלח את עמי" ,היינו ,לא
37 זו בלבד שלא יעכב את בנ"י לצאת ממצרים ,אלא אדרבה ,שפרעה עצמו ישלח אותם ויסייע להם לצאת
38 ממצרים.
תויודעוותה 27
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy חכ
וכך הי' אמנם בפועל – כמ"ש "בשלח פרעה את העם" ,היינו ,לא זו בלבד שפרעה לא התערב ,ולא 1
מנע מבנ"י לצאת ממצרים ,אלא אדרבה :פרעה עצמו שלח את בנ"י ממצרים ,וסייע להם לצאת ממצרים 2
במהירות האפשרית ,וכאשר היו "טפשים" שלא רצו לצאת ממצרים – הנה "ביד חזקה ישלחם וביד 3
וכל זה נפעל ע"י מכת בכורות – כי היות שפרעה עצמו הי' בכור ,ופחד שימות גם הוא ,לכן ,הזדרז 5
"למהר לשלחם מן הארץ" .ובהקדמה לזה – הי' הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,שבכורי מצרים עשו 6
מלחמה עם פרעה ,כדי להכריחו לשלח את בנ"י ממצרים )לקיים את ציווי הוי'(. 7
.Âוהנה ,כללות הענין ד"בשלח פרעה את העם" )שפרעה עצמו מסייע לבנ"י לצאת מהגלות( התחיל 8
כאשר "הגיע הקץ" ,בט"ו ניסן" ,בעצם היום הזה" – "לא עיכבן המקום כהרף עין" ,ואז כבר יצאו 10
ממצרים .ומזה מובן שהענין ד"בשלח פרעה את העם" )קודם שיצאו ממצרים( התחיל לפנ"ז – "ויהי 11
בחצי הלילה" ,כאשר היתה מכת בכורות ,כמ"ש "ויקם פרעה לילה . .ויקרא למשה ולאהרן לילה )"שהי' 12
מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה כו'"( ויאמר קומו צאו גו'". 13
ועד"ז מובן שקיום הציווי "וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" ,ובאופן 14
ד"ונצלתם את מצרים" – הי' קודם הגאולה ,היינו ,שקודם הגאולה השאילו כבר המצרים לבנ"י כלי כסף 15
וכלי זהב ,ובפרט ע"פ הפירוש ששאילה זו היתה באופן של מתנה ,היינו ,שהמצרים נתנו לבנ"י כלי כסף 16
וכלי זהב כדי שיצאו ממצרים )ראה פרש"י בא יב ,לו(. 17
ועד"ז מובן שהנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" נפעל קודם הגאולה – היינו ,גם כאשר בנ"י היו בגלות 18
מצרים ,נפעל כבר הענין ד"למכה מצרים" ע"י "בכוריהם" ,שהם דרשו מפרעה לסייע לבנ"י לצאת 19
ממצרים. 20
וזהו כללות הענין ד"נס גדול" – שהגוי עצמו יודע שתפקידו ושליחותו לפעול על גוי שני שיסייע 21
לבנ"י לצאת מהגלות! וכאמור – ענין זה נפעל כאשר בנ"י נמצאים עדיין בזמן הגלות ,קודם הגאולה. 22
ועד"ז מובן בנוגע לגלותנו זה ,שהענינים האמורים נפעלים כבר קודם הגאולה העתידה – שהרי 23
.Êההוראה מכללות הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" – בעבודת האדם )וכמדובר כמ"פ שכאו"א 25
"מצרים" מורה על עבודה באופן של מדידה והגבלה – מיצרים וגבולים .ולמטה מזה – "מצרים" 27
מלשון "מצירים לישראל" ,היינו ,התעסקות בענינים שמצד עצמם הם "מצירים לישראל". 28
ישנם זמנים במשך היום שבהם עוסק יהודי בעניני העולם .זאת אומרת ,תמורת זה שהי' יכול ללמוד 30
תורה ,לקיים מצוות ,ולעסוק בעבודת התפלה – הרי הוא לוקח חלק מסויים משעות היום כדי לעסוק 31
והנה ,אע"פ שהתעסקותו בעניני העולם היא ע"פ התורה ,היינו ,שהתורה מתירה לו להקדיש מזמנו 33
עבור התעסקות בעניני העולם ,כדי שיוכל לפרנס את אשתו ובני ביתו ,ועד שישנו ציווי בתורה "שארה 34
כסותה ועונתה לא יגרע" – אעפ"כ ,ההתעסקות עם עניני העולם היא בבחי' "מצירים לישראל" ,כי מקומו 35
האמיתי של כאו"א מישראל הוא – בד' אמות של תורה ותפלה ,ואילו ההתעסקות בעניני העולם היא 36
באופן שיוצא ממקומו האמיתי לחוץ – "זבולון בצאתך" .וכמובן בפשטות שבעת עסקו בעניני העולם, 37
אינו יכול להתמסר ללימוד התורה מתוך הבנה והשגה ,באופן המתאים ליהודי ששייך ל"עם חכם ונבון". 38
תויודעוותה 28
טכ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 זאת אומרת :אע"פ שיהודי נברא ע"י הקב"ה באופן של נשמה בגוף ,עם ההגבלות דטבע הגוף ,ולכן
2 יש לו רשות לעסוק בעניני פרנסה ע"פ דרכי הטבע – אעפ"כ ,אין הדבר גורם אצלו שמחה ,אלא אדרבה:
3 "מצירים לישראל" והוא עושה זאת מתוך הכרח בלבד ,בלא לב ולב ,ובאופן ד"יגיע בפיך" בלבד ,בידעו
4 שהצורך לעסוק בעניני העולם הוא אך ורק מפני שנמצאים עדיין בזמן הגלות ,כי לעתיד לבוא יקויים
5 היעוד "ועמדו זרים ורעו צאנכם".
6 ולכן ,ההתעסקות בעניני העולם היא בבחינת "מצירים לישראל" ,כי היא נעשית תוך כדי "כאבֿלב"
7 מדוע לא זכינו עדיין לקיום היעוד" ,ועמדו זרים ורעו צאנכם" ,שלכן צריכים עדיין בנ"י לעשות זאת
8 בעצמם!
9 .Áועל זה באה ההוראה ד"למכה מצרים בבכוריהם":
10 גם כאשר יהודי עוסק בעניני העולם ,שהם בבחי' מצרים" ,מצירים לישראל" – צריכה להיות עבודתו
11 באופן ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,היינו ,שמנצל את עניני העולם לצורך עבודת ה' )"כל מעשיך יהיו
12 לשם שמים" ,ו"בכל דרכיך דעהו"(.
13 וזהו כללות הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" :גם כאשר התעסקותו בעניני העולם )"מצרים"( היא
14 באופן של הצלחה רבה )בכורי מצרים( – אין זה פועל עליו שישקיע את עצמו בעסקיו במדה מרובה
15 יותר ,אלא אדרבה :הענין דבכורי מצרים גופא מנוצל להוספה בעבודת ה' – "למכה מצרים בבכוריהם".
16 ובפשטות :התעסקותו בעניני העולם היא באופן של הכרח ,בלא לב ולב ,באופן ד"יגיע כפיך" בלבד,
17 ולכן ,גם בעת עסקו בעניני העולם הרי הוא מהרהר בדברי תורה ,נגלה דתורה או פנימיות התורה ,תורת
18 החסידות ,כל חד וחד לפום שיעורא דילי'.
19 וכידוע סיפור החסידים אודות ר' נחמי' מדובראוונא :ר' נחמי' הי' עוסק בעניני מסחר )טליתות וכו'(
20 וכאשר ערך פעם חשבון בעניני המסחר ,והגיע לשורה התחתונה שבה צריך להופיע ה"סךֿהכל" דחשבון
21 זה – כתב "אין עוד מלבדו"!
22 והנה ,מובן בפשטות שר' נחמי' לא עשה זאת כדי להראות את עצמו כו' ,ח"ו ,אלא כן הרגיש וחש
23 באמת – שה"סךֿהכל" דכל החשבון בעניני המסחר שלו הוא – "אין עוד מלבדו"!
24 זאת אומרת :אע"פ שמדובר כאן אודות עשיית חשבון בעניני המסחר ,רשימת מספרים ,היינו ,לא
25 אותיות בלשון הקודש )המכוונים למספרים( אלא מספרים ממש ,באופן המקובל אצל כל עם ועם ,ומובן
26 שעשיית החשבון צריכה להיות באופן מדוייק כו'" ,משאו ומתנו באמונה" ,ובפשטות – עשיית החשבון
27 היא כדי לדעת כמה צריך לשלם ,או כמה צריכים לשלם לו ,וכיו"ב ,אעפ"כ ,כתב בסךֿהכל "אין עוד
28 מלבדו" ,כי כללות הענין ד"אין עוד מלבדו" הי' חדור אצלו כל כך ,עד שזה התבטא גם בעניני המסחר,
29 שתוכנם והסךֿהכל שלהם הוא – "אין עוד מלבדו".
30 וזהו כללות הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" בעבודת האדם – שמנצל את העסק בעניני העולם
31 לצורך עבודת ה' ,ובאופן שכל העובדים בעסק שלו ,ועאכו"כ בני ביתו ,חשים ומרגישים שהסךֿהכל
32 דכללות העסק הוא – "אין עוד מלבדו"!
33 .Ëעד"ז מובן בנוגע לכללות עניני הגוף – אכילה ושתי' וכיו"ב:
34 אדמו"ר הזקן מבאר באגה"ת )פ"ג( שבדורותינו אלו אסור להרבות בתעניות ,מאחר שזה פועל
35 חלישות בבריאות הגוף ,ובמילא אינו יכול לעסוק בתומ"צ כדבעי .ולכן ,צריכים לאכול ולשתות כדי
36 שהגוף יהי' בריא ושלם ,ואז יוכל לעבוד את ה' באופן המתאים .ובנוגע לענין התענית – צריך לפדות
37 זאת ע"י הצדקה ,כמבואר שם בארוכה.
38 והנה ,מאחר שיודע אודות דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל – הרי הוא מציית ומתנהג כן בפועל )להזהר
39 בכל הקשור לבריאות גופו( ,אבל לאידך ,יודע הוא שכללות ההתעסקות עם עניני הגוף היא בבחי'
תויודעוותה 29
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy ל
"מצירים לישראל" )כי זהו רק מצד הגבלת הגוף כו'( ,ולכן ,עבודתו היא באופן ד"למכה מצרים 1
בבכוריהם" ,היינו ,שמנצל את עניני מצרים )ובכורי מצרים( גופא לצורך עבודת ה'. 2
ועד"ז בנוגע לכללות הענין ד"מזוני" )ההתעסקות בפרנסה כו'( ,שזהו אמנם באופן ד"רויחי" ,וכמ"ש 3
"ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך" )ע"ד הענין דבכורי מצרים( – אבל כל זה נעשה באופן 4
ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,שמנצל ענינים אלו לצורך עבודת ה'. 5
וענין זה נפעל ע"י בכורי מצרים )"למכה מצרים בבכוריהם"( – היינו ,שהנהגה זו )לנצל את 6
ההתעסקות בעניני הגוף וכללות העולם לצורך עבודת ה'( היא לא רק מצד נפש האלקית" ,בני בכורי 7
.Èע"פ האמור לעיל מובן שמידי שנה בשנה ישנה נתינת כח בנוגע לכללות העבודה ד"למכה מצרים 9
בבכוריהם" .ובפרט בקביעות שנה זו ש"בעשור לחודש" חל ביום השבת ,כפי שהיתה הקביעות בפעם 10
הראשונה. 11
ועבודה זו נעשית מתוך תענוג – מאחר שכללות השבת הוא ענין התענוג. 12
והנה ,מאחר שסדר העבודה הוא באופן דקשוט עצמך תחילה ,ואח"כ קשוט אחרים ,מובן ,שכאשר 13
עבודתו בעצמו נעשית באופן ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,הרי עי"ז נפעל הענין ד"למכה מצרים 14
זאת אומרת :גם כאשר בנ"י נמצאים בזמן הגלות ,קודם שמגיע הקץ – נפעל כבר הענין ד"למכה 16
מצרים בבכוריהם" ,היינו ,שאומות העולם יודעים שתפקידם ושליחותם לסייע לבנ"י בכל עניניהם. 17
וגם כאשר בנ"י נמצאים בימי הגלות האחרונים )דגלותנו זה( ,הרי הם נמצאים במעמד ומצב ד"לכל 18
בני ישראל הי' אור במושבותם" – היינו ,שלמרות היותם עדיין בזמן הגלות" ,במושבותם" בארץ מצרים, 19
כאשר "החושך יכסה ארץ" ,הרי "לכל בני ישראל הי' אור במושבותם". 20
ובקרוב ממש יוצאים כל בנ"י מהגלות ,קודם ימי הפסח ,ובדרך ממילא חוגגים את חג הפסח במעמד 21
ומצב של גאולה – "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" ,בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, 22
גם כאשר שבת הגדול אינו חל "בעשור לחודש" – מאחר ש"לא קבעוהו בעשירי לחודש סתם" ,בימי 25
אבל אעפ"כ ,מובן ,שכאשר שבת הגדול חל "בעשור לחודש" ,מודגש כללות הענין ד"למכה מצרים 27
בבכוריהם" בתוקף יותר – כי בקביעות כזו מתבטאת השייכות לא רק בימי השבוע )שבת שלפני הפסח(, 28
אלא גם בימי החודש )"בעשור לחודש"( ,באותו אופן כפי שהי' בפעם הראשונה. 29
וכידוע שהקביעות דימי השבוע שייכת לקביעות דימי החודש )אע"פ שלכאורה הם ענינים נפרדים( 30
– כמדובר כמ"פ אודות הראי' לדבר מיו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. 31
וזהו העילוי המיוחד שבקביעות שנה זו ,ששבת הגדול חל "בעשור לחודש" – שאז נפעל כללות 32
.·Èוהנה ,העילוי שבקביעות שנה זו )שבת הגדול "בעשור לחודש"( צריך להתבטא – לכל לראש – 34
דהנה ,כשם שכללות הענין דיצי"מ הי' אצל כל בנ"י באופן שוה" ,בנערינו ובזקנינו בבנינו 36
ובבנותינו" ,כמו כן מובן שהענינים השייכים ליצי"מ )ובעניננו – כללות הענין דשבת הגדול( הם גם 37
תויודעוותה 30
אל a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 באופן השייך לכל בנ"י בשוה ,ולכן ,לכל לראש צריך הדבר להתבטא בענין של מעשה בפועל ,שבזה
2 שוין כל בנ"י.
3 וכמובן בפשטות שבנוגע לדיבור ומחשבה ישנם חילוקי דרגות ,ובפרט כאשר מדובר אודות תינוק
4 שנולד זה עתה ,שעדיין אינו שייך כלל לעניני דיבור ומחשבה .ולכן ,כאשר מדובר אודות ענינים
5 הקשורים ליצי"מ ,שבזה מודגש השייכות לכאו"א מישראל" ,בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו",
6 שבזה נכלל גם תינוק בן יומו – הרי לכל לראש נוגע הענין דמעשה בפועל ,שזהו ענין השייך לכל
7 בנ"י.
8 .‚Èוהביאור בזה:
9 כאשר שבת הגדול חל "בעשור לחודש" – ישנה הדגשה מיוחדת לא רק בנוגע לכללות הנס ד"למכה
10 מצרים בבכוריהם" )שזכרון הדבר נקבע ליום השבת( ,אלא גם בנוגע לפרטי הענינים שהיו "בעשור
11 לחודש".
12 ולכל לראש – "משכו וקחו לכם" )שפעולה זו היתה "בעשור לחודש"(:
13 מבואר במדרז"ל ש"משכו וקחו" מרמז על כללות העבודה דמשכו ידיכם מע"ז וקחו לכם עניני מצוה.
14 זאת אומרת :לכל לראש צריך להיות ביטול כל הרצונות השייכים לענינים דלעו"ז )"משכו"( ,ואח"כ
15 באה כללות העבודה בעניני קדושה )"קחו"(.
16 והנה ,כללות הענין דמשכו ידיכם מע"ז קשור עם ענין האמונה )היפך ושלילת ענין הע"ז( ,ולכן הרי
17 זה שייך לכאו"א מבנ"י בשוה ,כי כל בנ"י הם "מאמינים בני מאמינים" ,היינו ,גם כאשר מדובר אודות
18 תינוק בן יומו ,הנה לא זו בלבד שהוא בן מאמין ,אלא הוא "מאמין" גם מצד עצמו ,למרות היותו תינוק
19 בן יומו.
20 ]ומאחר שאפילו בהיותו תינוק בן יומו הרי הוא "מאמין בן מאמין" ,מובן ,באיזה אופן צריכים
21 להתייחס אליו כל העומדים מסביבו ,ובאיזה אופן צריכים להעשות כל הענינים הקשורים אליו – בהיותו
22 "מאמין בן מאמין"[.
23 ועפ"ז מובן שכאשר שבת הגדול חל "בעשור לחודש" – ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לכללות
24 העבודה ד"משכו וקחו" ,משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם עניני מצוות.
25 .„Èוהנה ,מאחר שמדובר אודות "בעשור לחודש" שחל ביום השבת ,מובן ,שכללות העבודה ד"משכו
26 וקחו" )העבודה ד"בעשור לחודש"( נעשית באופן של תענוג ,כי שבת ענינו – תענוג.
27 ואע"פ שכללות ענין העבודה צריך להיות באופן של יגיעה דוקא ,כמרז"ל "לא יגעתי ומצאתי אל
28 תאמין" – הרי דובר כמ"פ )ראה גם שיחת ש"פ תשא ס"ט( שזהו עד"מ מאדם הנושא משא כבד של
29 אבנים טובות ומרגליות ,שאע"פ שבאופן חיצוני נראה הדבר למשא כבד הכרוך עם יגיעה רבה ,אעפ"כ,
30 נעשית עבודה זו מתוך תענוג הכי גדול ,כמובן בפשטות.
31 וענין זה הוא בטבע אצל כל בני האדם ,אפילו אינםֿיהודים ,ועאכו"כ כאשר מדובר אודות טבעם
32 של בנ"י" ,עם חכם ונבון".
33 .ÂËישנו ענין נוסף הקשור עם עשירי בניסן – אע"פ שענין זה אינו מובא בשו"ע בנוגע לשבת הגדול
34 )וענין זה פועל הוספה ועילוי בכללות העבודה ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,כדלקמן(:
35 כאשר מתבוננים במאורעות שהיו בדורות הראשונים – "בינו שנות דור ודור" – מוצאים בתנ"ך
36 מאורע שהי' בעשירי בניסן" :והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון" )יהושע ד ,יט(.
37 והביאור בזה:
38 "ירדן" הוא הגבול שבין "מדבר העמים" ל"ארץ טובה ורחבה" ,וכדי שתהי' הכניסה לארץ טובה
תויודעוותה 31
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy בל
ורחבה ,צריך להיות הענין ד"עלו מן הירדן" ,כי ה"ירדן" עצמו אינו נכלל בארץ טובה ורחבה ,אלא זהו 1
זאת אומרת :אע"פ שמבואר בלקו"ת )מסעי צד ,א( שכללות ענין ה"ירדן" הוא באופן שנוטל מזה 3
ונותן לזה כו' )למעלה מ"מדבר העמים"( – הרי זה למטה מ"ארץ טובה ורחבה" ,ולכן ,צריך להיות 4
והדיוק בזה הוא – "עלו מן הירדן" :הכניסה ל"ארץ טובה ורחבה" )לאחרי שבאים מ"מדבר העמים" 6
ועוברים את ה"ירדן"( היא באופן ד"עלו מן הירדן" ,באופן של עלי' דוקא ,שזהו כללות העילוי דיתרון 7
זאת אומרת :עצם העובדה שבאים ל"ארץ טובה ורחבה" לאחרי שהיו ב"מדבר העמים" ועברו את 9
ה"ירדן" – הרי זה פועל עילוי מיוחד במעמד ומצב ד"ארץ טובה ורחבה" )"עלו מן )ועל ידי( הירדן"(, 10
במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר מובא קושיית הזהר על מ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים"" ,כימי" לשון 13
רבים" ,כיום מבעי לי' ,דהא בחד זמנא נפקו"? והביאור בזה – שבכללות הענין דיצי"מ ישנם ריבוי 14
דרגות ,ולכן ,גם לאחרי יצי"מ בדרגא אחת ,הרי לגבי דרגא נעלית יותר נמצא הוא עדיין ב"מצרים" ,ואז 15
החיוב דזכירת יצי"מ הוא בכל יום ויום .וכפי שמביא אדמו"ר הזקן בסידורו – השוה לכל נפש – 18
ב"שש זכירות"" :למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". 19
זאת אומרת :אע"פ שאתמול יצא כבר ממצרים הרי זה רק בערך למעמדו ומצבו דאתמול .אבל כאשר 20
הקב"ה נותן לו עוד שעות וימים ושבועות וחדשים ושנים – נדרשת ממנו העבודה דיצי"מ באופן נעלה 21
יותר ,כי גם לאחרי שיצא ממצרים ,נמצא הוא עדיין ב"מצרים" לגבי דרגא נעלית יותר. 22
ולכן ,גם כאשר מדובר אודות יצי"מ בפעם הראשונה ,בדורו של משה רבינו" ,דור דעה" ,הנה לאחרי 23
הענין דיצי"מ ,ולאחרי כללות עבודת בנ"י במשך ארבעים שנה עדיין לא נמצאים ב"ארץ טובה ורחבה", 24
וטעם הדבר – כי "ארץ טובה ורחבה" מורה על כללות העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה 26
לגמרי ,שזהו אמיתית ענין ההרחבה ]משא"כ כאשר מדובר אודות עבודה שבמדידה והגבלה ,הרי מאחר 27
שישנה הרחבה נעלית יותר ,אין זה אמיתית הענין ד"ארץ טובה ורחבה"[ ,ולכן ,גם לאחרי שיצא ממצרים 28
אינו נמצא עדיין ב"ארץ טובה ורחבה" ,כי לגבי דרגא נעלית יותר ,הרי עבודתו היא במדידה והגבלה. 29
וזוהי כללות ההוראה ד"עלו מן הירדן" – שגם לאחרי העבודה דיצי"מ ,כולל העבודה ד"למכה מצרים 30
בבכוריהם" ,אינו יכול לחשוב שעבודתו היא כבר בתכלית השלימות ,למעלה ממדידה והגבלה – כי 31
אע"פ שלגבי דרגא שלמטה ממנה הרי זה למעלה ממדידה והגבלה ,הנה לגבי דרגא שלמעלה ממנה הרי 32
זה באופן של מדידה והגבלה ,ועדיין נדרשת ממנו העבודה ד"עלו מן הירדן". 33
כאשר יהודי עושה חשבון בנוגע לכללות עבודתו ,ורואה שעבודתו היא באופן שלמעלה ממדידה 35
ויתירה מזו :כאשר שואל ומברר אצל חבירו אודות אופן עבודתו )בידעו שאינו יכול לסמוך על עצמו, 37
כי "אדם קרוב אצל עצמו"( – נותן לו חבירו טפיחה על שכמו באמרו שעבודתו היא באופן ד"ופרצת" 38
תויודעוותה 32
גל a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 עליו לדעת ,שנדרשת ממנו עבודה נעלית יותר – "עלו מן הירדן" ,ואינו יכול להסתפק באופן עבודתו
2 הקודמת ,כי אע"פ שבערך לדרגתו הקודמת היתה עבודה זו באופן שלמעלה ממדידה והגבלה ,הרי לגבי
3 דרגא נעלית יותר נחשבת עבודה זו לעבודה שבמדידה והגבלה ,באופן של מיצרים וגבולים ,ולכן ,נדרשת
4 ממנו העבודה דיצי"מ – לצאת גם ממדידה והגבלה זו ,ולהגיע לעבודה הקשורה עם "ארץ טובה ורחבה",
5 למעלה ממדידה והגבלה.
6 וזוהי ההוראה המיוחדת הנלמדת מקביעות שנה זו ,ששבת הגדול חל "בעשור לחודש" שאז "עלו
7 מן הירדן" – שגם כאשר עבודתו היא באופן ד"למכה מצרים בבכוריהם" ,למעלה ממדידה והגבלה,
8 נדרשת ממנו עבודה נעלית יותר – "עלו מן הירדן" .ולאידך – מאחר שמעמדו ומצבו הקודם הי' בבחינת
9 "מצרים" ,הנה כאשר יוצא ממצרים ,נפעל כללות הענין ד"עלו מן )ועל ידי( הירדן" ,כיתרון האור מן
10 החושך כו'.
11 ומובן שכללות עבודה זו נעשית באופן של תענוג – כאמור לעיל שכללות השבת הוא ענין התענוג.
12 .ÁÈוהנה ,מאחר שמיום השבת "מתברכין כולהו יומין" ,מובן ,שההחלטות הטובות שמחליטים ביום
13 השבת דעשור לחודש )בנוגע לכללות העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה( – נמשכים ופועלים
14 על כל הימים שלאח"ז.
15 ועד"ז מובן גם בנוגע לתיקון ושלימות העבר:
16 אע"פ שבשנה שעברה לא היתה הקביעות דשבת הגדול בעשור לחודש ,ובמילא הי' "תירוץ" שלא
17 היו יכולים ללמוד הוראה הנ"ל )ובפרט שהדבר אינו מפורש בשו"ע( – הרי מאחר שביום השבת נפעל
18 גם עילוי ושלימות בכל הענינים שהיו במשך השבוע ,שכולם עולים ונכללים בדרגא נעלית יותר ,באופן
19 ד"ויכולו" ]נוסף על הענין ד"מיני' מתברכין כולהו יומין"[ ,מובן ,שעי"ז נפעל עילוי ושלימות בנוגע
20 לכללות העבודה שלפנ"ז )בשנה שעברה(.
21 ומובן ,שגם תיקון והשלמת עניני העבר נעשית באופן של תענוג – כשם שכללות העבודה דיום השבת
22 נעשית מתוך תענוג.
23 .ËÈוהנה ,כללות העבודה דשבת הגדול ]כולל – הענינים המיוחדים הקשורים עם הקביעות דשבת
24 הגדול "בעשור לחודש"[ פועלת עילוי בעבודה הכללית דחג הפסח.
25 ובפרט ע"פ המבואר בכ"מ שאחד הטעמים לקריאת שבת זו בשם "שבת הגדול" הרי זה לפי ששבת
26 זו היא לפני חג הפסח שנקרא גם הוא בשם "שבת" ,כמ"ש "וספרתם לכם ממחרת השבת" ,דקאי על
27 יו"ט ראשון דחגה"פ ,זאת אומרת ,שחג הפסח נקרא בשם שבת סתם ,ושבת שלפני הפסח נקרא בשם
28 "שבת הגדול" – וא"כ ,מובן בפשטות ש"שבת הגדול" פועל עילוי בשבת סתם )חגה"פ(.
29 וזוהי המעלה המיוחדת שבקביעות שנה זו – שישנה נתינת כח נוספת בנוגע לכללות העבודה דיצי"מ
30 )העבודה דחגה"פ( ,בהתאם להוראה הנלמדת מהקביעות "בעשור לחודש" ,שאז "עלו מן הירדן" ,כנ"ל
31 בארוכה.
32 ובפרט בעמדנו ביום השבת לאחרי חצות ,בזמן ד"רעוא דרעוין" – שזמן זה קשור במיוחד עם כללות
33 העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה ,כמרז"ל "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים
34 . .כיעקב שכתוב בו ופרצת גו'" ,והרי תכלית השלימות בתענוג דיום השבת הוא בזמן ד"רעוא דרעוין".
35 ומזה מובן גם בנוגע ליום השבת עצמו – שאפילו לאחרי העבודה ד"למכה מצרים בבכוריהם"
36 ]שאומרים בתפלות שחרית דכל שבת ,ובמיוחד – בשבת הגדול[ ,הנה כאשר מגיע הזמן ד"רעוא דרעוין",
37 נדרשת עבודה באופן נעלה יותר – "נחלה בלי מצרים" ,למעלה ממדידה והגבלה לגמרי.
38 וע"י כללות העבודה באופן ד"ופרצת" ,למעלה ממדידה והגבלה – זוכים לקיום היעוד "יעלה הפורץ
39 לפנינו" ,בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
תויודעוותה 33
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy דל
"ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" – בבית המקדש השלישי" ,מקדש אדנֿי כוננו ידיך". 1
ובפרשתנו – ישנו ענין הדורש ביאור בפשוטו של מקרא :מדוע בכמה קרבנות המובאים בפרשתנו 5
ואין לומר שמאחר שכבר נאמר לפנ"ז שבקרבנות ישנו הענין ד"ריח ניחוח לה'" ,שוב אין צורך 7
שהכתוב יחזור ויפרש זאת בכל קרבן – כי בפרשתנו גופא ישנם כמה קרבנות שבהם נאמר "ריח ניחוח 8
לה'" )אע"פ שכבר נאמר לפנ"ז שבקרבנות ישנו הענין ד"ריח ניחוח לה'"(. 9
ולדוגמא" :וזאת תורת המנחה . .ריח ניחוח אזכרתה לה'" )פרשתנו ו ,זֿח( .ואע"פ שכאן נאמר 10
"ריח ניחוח אזכרתה לה'" )ולא "ריח ניחוח לה'"( – הרי מפורש במנחת כהן "ריח ניחוח לה'" )שם, 11
יד(. 12
]דרך אגב :הטעם שצריכים לפרש שגם במנחה ישנו הענין ד"ריח ניחוח לה'" ,אע"פ שכבר נאמר 13
ענין זה בנוגע לעולת בהמה ועוף )בפ' ויקרא( – הרי זה משום שיש סברא לומר שבהקרבת סולת 14
)במנחה( אין ענין של "ריח" )כמו בקרבן בהמה ועוף( ,ולכן צריכים הדגשה מיוחדת שגם במנחה ישנו 15
ואעפ"כ ,ישנם בפרשתנו קרבנות שבהם לא נאמר "ריח ניחוח לה'" – ורש"י אינו נעמד לבאר זאת! 17
.·Îקושיא הנ"ל מתחזקת עוד יותר ע"פ הביאור שנתבאר בהתוועדות הקודמת )דש"פ ויקרא( – 18
מדוע דוקא בקרבנות ישנו הענין ד"נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" ,אע"פ שבכל המצוות כולם 19
בהתוועדות הנ"ל )שיחת ש"פ ויקרא סמ"ה( נתבאר שאע"פ שבכל המצוות ישנו הענין ד"אמרתי 21
ונעשה רצוני" ,אין זה גורם "נחת רוח" מיוחדת – כי אין חידוש גדול בדבר .ובפשטות – כאשר יהודי 22
מקיים את ציוויי הקב"ה ,הנה בהיותו שייך ל"עם חכם ונבון" אין בזה חידוש גדול ,מאי קמ"ל?! – 23
אבל כאשר מדובר אודות קרבנות שענינם הוא – כפרה ,זאת אומרת ,שמדובר אודות יהודי שהתנהג 25
באופן בלתי רצוי ,ואח"כ התחרט וחזר בתשובה ,ומביא קרבן להקב"ה – הרי דבר זה פועל "נחת רוח" 26
ובפרט כאשר מדובר אודות חטא קל שאינו מחוייב להביא קרבן – עשה ולאו הניתק לעשה ,שעל 28
ענינים אלו מכפר קרבן עולה ,כפרש"י עה"פ "ונרצה לו לכפר עליו" )ויקרא א ,ד(" ,על מה הוא מרצה 29
. .על עשה ועל לאו שניתק לעשה" ,והמדובר אודות עולת נדבה )כפרש"י )שם ,ב( "בקרבנות נדבה 30
דיבר הענין"( ,זאת אומרת ,שאע"פ שאינו מחוייב להביא קרבן כדי לכפר על ענינים אלו ,הרי הוא מתנדב 31
ומביא קרבן עולה ,ובפרט כאשר מדובר אודות מנחת עני ,שעל זה נאמר "ונפש כי תקריב" )שם ב ,א(, 32
ובפרש"י" :מי דרכו להתנדב מנחה ,עני ,אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו" – מובן ,שכל 33
ועפ"ז תמוה ביותר :מדוע לא נאמר "ריח ניחוח לה'" בקרבן חטאת ואשם דפרשתנו – הרי כללות 35
הענין ד"ריח ניחוח לה'" קשור עם ענין הכפרה על ענינים בלתי רצויים ,וא"כ ,אם תשובה וכפרה על 36
תויודעוותה 34
הל a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 ענין קל )עשה ולאו הניתק לעשה( פועלת "נחת רוח" מיוחדת ,הרי עאכו"כ שתשובה וכפרה על ענינים
2 חמורים )לאו שזדונו כרת( צריכה לפעול "נחת רוח" מיוחדת ,כאשר הקב"ה רואה שלמרות שנכשל
3 בענינים חמורים ,התחרט ושב בתשובה ,ומביא קרבן להקב"ה .וא"כ ,מדוע בקרבן חטאת ואשם דפרשתנו
4 לא נאמר "ריח ניחוח לה'"?!
5 וכפי שיתבאר לקמן.
6 .‚Îבהערות אאמו"ר על הזהר דפרשתנו )לקוטי לוי"צ ע' ריג( מביא מאמר הזהר "ר' אלעזר הוה
7 אזיל . .והוו עמי' ר' ייסא ור' חזקי' ,פתח ר' חזקי' ואמר ..כל בר נש דאשתדל במלי דאורייתא כו' ,תו
8 פתח ואמר . .מאן דלעי באורייתא לא אצטריך לא לקרבנין ולא לעלוון ,דהא אורייתא עדיף מכלא וכו'".
9 ובהערות אאמו"ר )ע' רס ואילך( מבאר את שמות התנאים ע"פ קבלה ,ומקשר זאת עם מעלת התורה
10 )שבענין זה דיבר ר"א( – ספירת התפארת וכו'.
11 וכמדובר כמ"פ שישנם ענינים שלא נתבארו ע"י אאמו"ר – בהסתמכו על המבואר במק"א .ועד"ז
12 בנוגע לעניננו – אינו מבאר ענין כללי המבואר במפרשי הזהר:
13 הרמ"ק )באוה"ח( הקשה על מאמר הזהר "לא אצטריך לא לקרבנין כו'" – הרי ישנו ציווי בתורה
14 אודות הקרבת הקרבנות ,וא"כ ,איך אפשר לומר שכאשר עוסק בתורה "לא אצטריך לא לקרבנין כו'" –
15 "אין ספק שאם חטא שמקריב קרבן"?!
16 ומבאר בזה" :אפשר דה"ק ,לא אצטריך ,שאינו חוטא מפני זכות התורה" היינו ,שהתורה מגינה עליו
17 שלא יבוא לידי חטא ,ובדרך ממילא "לא אצטריך לא לקרבנין כו'".
18 ומביא פירוש נוסף – "ואפשר לומר עם היות שמקריב ,לא אצטריך ,שתורתם מטהרתם".
19 ועפ"ז מבאר את הפסוק "ואין למו מכשול" – ע"פ ב' הפירושים" :ואין למו מכשול ,עון ,וכן
20 נתיבותי' שלום ,בלא חטא ,וזהו כפי' הראשון .ולאידך פי' אין למו מכשול ,שמתכפרים ממכשולם ,וכן
21 נתיבותי' שלום ,שנתכפרו ונטהרו".
22 והנה ,הטעם שמביא פירוש נוסף ,ואינו מסתפק בפירוש הראשון – הרי זה מפני הקושי שבפירוש
23 הראשון :איתא בגמרא )מנחות קי ,א(" :מאי דכתיב )פרשתנו ז ,לז( זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת
24 ולאשם ,כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם . .כל העוסק בתורת חטאת כאילו
25 הקריב חטאת ,וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם".
26 וכן מובא בשו"ע אדמו"ר הזקן – הן במהדורא קמא )או"ח ס"א סי"א(" :אמרו חכמים כל העוסק
27 בתורת עולה כאילו הקריב עולה ,וכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת ,לפיכך טוב לומר בכל
28 יום פ' העולה ומנחה וכו'" ,ועד"ז במהדורא בתרא )שם ס"ט(" :טוב מאד לומר )בכל יום( פ' הקרבנות,
29 שהן עולה וכו' וכמו שאמרו חכמים ע"פ זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת וגו' ,כל העוסק בתורת
30 עולה כו'".
31 וזהו הקושי שבפירוש הראשון "שאינו חוטא מפני זכות התורה" – הרי מפורש בגמרא "כל העוסק
32 בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת" ,היינו ,שהעסק בתורה פועל את פעולת הקרבן )"כאילו הקריב"(,
33 ולא שהעסק בתורה פועל שלא יחטא ולא יהי' זקוק כלל לפעולת הקרבן?!
34 ובפרט ע"פ הדגשת אדמו"ר הזקן )מהדו"ק שם סי"ב( "אם יודע שנתחייב חטאת ,יאמר תחלה פ'
35 חטאת כו'" – היינו ,שמדובר אודות אדם שחטא ועוסק בפרשת חטאת תמורת הקרבת החטאת כפשוטה
36 )ולא שהעסק בתורה פועל שלא יחטא כלל(.
37 ולכן מביא הרמ"ק פירוש נוסף – "עם היות שמקריב ,לא אצטריך ,שתורתם מטהרתם" ,היינו ,שע"י
38 העסק בתורה נפעל כבר ענין הכפרה )בדוגמת הקרבת הקרבן( ,ומה שמקריב קרבן בפועל )נוסף על
39 העסק בתורה( – הרי זה ענין בפ"ע ,ציווי בפ"ע וכו'.
תויודעוותה 35
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy ול
אבל עדיין אינו מובן – מהו ההסבר בדבר שגם לאחרי שנפעל ענין הכפרה ע"י העסק בתורה ,ישנו 1
עדיין כללות הענין דהקרבת קרבן בפועל .וכפי שיתבאר לקמן. 2
.„Îכללות הענין דפרשת "צו" – מורה על ענין הזריזות ,כפירוש רש"י )ריש פרשתנו( "אין צו אלא 3
וענין זה קשור עם לקיחת השה דקרבן פסח "בעשור לחודש" ,היינו ,שאינו ממתין עד ליום י"ד 5
בניסן ,שאז חל החיוב דהקרבת הפסח ,אלא הוא מזדרז לקחת את השה "בעשור לחודש" ,ד' ימים קודם 6
ההקרבה ,ובכל יום מד' ימים אלו הרי הוא מבקר את השה להיות בטוח שאין בו מום – שכל זה מורה 7
על הזריזות והזהירות )הקשורה עם ענין הזריזות( בכל הקשור להקרבת קרבן פסח. 8
ובהמשך לזה – כאן המקום לעורר ולזרז עוד הפעם בנוגע להתעסקות ב"מבצע פסח" ,שזהו המבצע 9
בעמדנו ימים ספורים לפני חג הפסח ,צריכים להשתדל ביתר שאת וביתר עוז שכאו"א מבנ"י יוכל 11
לערוך את ה"סדר" באופן המתאים ,ועד שבבוא "ליל הסדר" לא יהי' מציאות של "דכפין" ו"דצריך" 12
)שצריכים להזמינו לשולחן ה"סדר"( ,כי לכאו"א מישראל יהיו כל צרכי החג בהרחבה ,ויוכל לערוך את 13
ה"סדר" בביתו כמלך היושב על כסאו ,ועקרת הבית – כמלכה היושבת על כסאה ,מתוך הרחבה ושמחה 14
וכו'. 15
לכל לראש – מבצע חינוך" ,חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" .וענין זה קשור 17
במיוחד עם חגה"פ – כי בחגה"פ )יצי"מ( התחיל כללות הענין ד"כי נער ישראל ואוהבהו". 18
ועד"ז שאר ה"מבצעים" :אהבת ישראל ,תורה ,תפילין ,מזוזה ,צדקה ,בית מלא ספרים – יבנה וחכמי', 19
נרות שבת קודש ויו"ט )ובחגה"פ – בברכת "שהחיינו"( ,כשרות האכילה ושתי' וטהרת המשפחה. 20
ומובן שכל ה"מבצעים" קשורים עם "מבצע פסח" – ע"ד המבואר בחינוך שכל המצוות כולם הם 21
"זכר ליציאת מצרים" .והדבר מפורש בעשרת הדברות" :אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" 22
והנה ,כשם שההתעסקות בעניני הפסח נעשית באופן של זריזות )כאמור לעיל בנוגע ללקיחת השה 24
"בעשור לחודש"( ,כמו כן מובן שההתעסקות בכל המבצעים ,ובכללות הענין דהפצת היהדות ,צריכה 25
ובפרט בעמדנו בזמן ד"רעוא דרעוין" ,הקשור עם "נחלה בלי מיצרים" – ישנה נתינת כח מיוחדת 27
להחליט החלטות טובות – ולקיימן בפועל לעסוק בכל פעולות הנ"ל באופן שלמעלה ממדידה והגבלה 28
ויה"ר שע"י ההוספה והזריזות בכל הענינים דהפצת היהדות והמעיינות באופן שלמעלה ממדידה 30
והגבלה – נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד "יעלה הפורץ לפנינו" ,ובאופן של זריזות – "מיד הן נגאלין", 31
"היום" ,ע"י כללות ההנהגה באופן ד"בקולו תשמעו" ,בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, 32
ענין בפרק תהלים שמסיימים לומר בשנת השמונים – פרק פ' שבתהלים ,וכן ענין בפרק תהלים 35
תויודעוותה 36
זל a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 וכידוע תקנת הבעש"ט לומר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו .וכידוע גם מאמר אדמו"ר
2 הזקן בנוגע לביאור תקנה זו – כפי שנדפס עתה בקשר לימים אלו )ב"קובץ י"א ניסן – שנת השמונים"(.
3 ובנוגע לעניננו – מאחר שנמצאים אנו בסיום שנת השמונים ,ונכנסים לשנת השמונים ואחת ,ובפרט
4 בזמן ד"רעוא דרעוין" ,השייך כבר ליום ראשון )שנת השמונים ואחת( – מן הראוי לבאר ענין מסויים
5 בנוגע לפרקים פ' ופ"א שבתהלים.
6 ובהקדמה:
7 ידוע מכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בנוגע לאמירת פירושים בספר התניא ,שאע"פ שבענין זה
8 צריכה להיות זהירות כו' ,הרי כאשר מדובר אודות פירוש המוסיף בעניני יראת שמים ועבודת ה' ,מותר
9 וצריך לומר ולבאר פירוש זה ,גם כאשר לא בטוחים שפירוש זה הוא אמת לאמיתו.
10 ועד"ז בנוגע לעניננו :אע"פ שלא מצאתי בספרים את הביאור דלקמן ,אעפ"כ ,מאחר ששמיעת הביאור
11 תביא להוספה בעבודת ה' ,ובמיוחד בנוגע לתקוות הגאולה )ובאופן שיפעלו הדברים בי ובהשומעים( –
12 הרי זה דבר טוב ונכון וכו'.
13 .ÊÎלכל לראש – נתעכב על ענין כללי שישנו בפרקים אלו – מספר הפסוקים דפרק פ' ,ומספר
14 הפסוקים דפרק פ"א.
15 ובהקדים:
16 ידוע גודל הענין שבמספר אותיות התורה – דהנה ,אע"פ שמבואר בשעהיוה"א )פ"ז( ש"החשבון
17 מורה על מיעוט האור והחיות . .עד שלא נשאר ממנו אלא בחי' אחרונה שהוא בחי' החשבון ומספר
18 כו'" – הרי מצינו בתורה כמה וכמה הלכות )בנגלה דתורה( שלמדים מענין המספר.
19 ]ולדוגמא" :סתם נזירות שלושים יום ,מנלן ,אמר קרא יהי' ,בגימטריא תלתין" .ולהעיר – שכללות
20 ענין הנזירות קשור עם ענינו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,שהרי "יוסף" נקרא "נזיר אחיו"[.
21 ועאכו"כ בנוגע לדרך הלימוד דתורת הקבלה והחסידות – שישנם ריבוי ענינים של גימטריא וכו'.
22 וכמדובר לעיל )שיחת ש"פ ויק"פ סמ"ד( שהרס"ג הקדיש מזמנו כדי למנות את מספר האותיות
23 שבתורה ,ולא רק בנוגע למספר הכללי דאותיות התורה ,אלא גם בנוגע למספר דכל אות בפ"ע )מספר
24 אותיות אל"ף שבתורה ,מספר אותיות בי"ת ,וכיו"ב בשאר האותיות(.
25 ומפורש בגמרא )קידושין ל ,א(" :לפיכך נקראו ראשונים סופרים ,שהיו סופרים כל האותיות שבתורה,
26 שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת ,דרש דרש חציין של תיבות ,והתגלח של פסוקים,
27 יכרסמנה חזיר מיער ,עי"ן דיער חציין של תהלים וכו'".
28 ומה שהודגש )בהתוועדות הנ"ל( ענין זה בקשר לרס"ג ,אע"פ שמצינו זאת כבר בגמרא – הרי זה
29 משום שאצל הרס"ג ישנו חידוש מיוחד בענין זה:
30 המבואר בגמרא אודות אלו שהיו סופרים כל האותיות שבתורה – מדובר אודות "סופרים" ,שאצלם
31 ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לכללות ענין האותיות שבתורה .ואפילו בנוגע ל"סופרים" – לא מצינו
32 שכולם ספרו את האותיות שבתורה .ולדוגמא :ר' מאיר הי' סופר ,אבל אעפ"כ ,לא מצינו בפירוש שר'
33 מאיר ספר את האותיות שבתורה.
34 ובנוגע לרס"ג – הנה אע"פ שהוא לא הי' סופר ,אלא הי' ראש ישיבה ,ופוסק בישראל וכו' ,אעפ"כ,
35 הקדיש מזמנו כדי לספור את האותיות שבתורה ]וזאת – למרות שימי חייו היו פחות מאשר "ימי שנותינו
36 בהם שבעים שנה" ,כידוע שימי חייו היו חמישים או ששים שנה )כפי החילוקי דעות שבזה([ – וכפי
37 שנדפסו בספריו כל הענינים הקשורים עם מספר האותיות שבתורה.
38 ולכן ,כאשר רוצים להדגיש את גודל ההפלאה שבענין המספר דאותיות התורה ,מזכירים שהרס"ג
39 הקדיש מזמנו למנות את מספר האותיות שבתורה ,למרות שלא הי' סופר ,ועיקר עסקו הי' בלימוד התורה
תויודעוותה 37
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy חל
באופן של הבנה והשגה כו' .ועד"ז מובן בנוגע לגודל הענין שבמספר הפסוקים )לא רק האותיות( 1
שבפרקי תהלים ,ובעניננו – מספר הפסוקים דפרק פ' ופ"א ,כדלקמן. 2
.ÁÎפסוקי פרק פ' שבתהלים מספרם – כ' .ופסוקי פרק פ"א שבתהלים מספרם – י"ז. 3
מספר כ' מורה על בחי' "כה"" ,כדמותינו" )בניגוד לבחי' "זה"( ,שזהו כללות הענין דספירת המלכות. 5
ומספר כ' מורה גם על בחי' הכתר – "כתר עליון איהו כתר מלכות" .וגם בחי' הכתר קשורה עם 6
בחי' "כה" – כידוע המאמר "כתר עליון ,אע"ג דאיהו אור צח ומצוחצח ,אוכם הוא קדם עילת העילות", 7
ועפ"ז מובן שפרק פ' שבתהלים ,שפסוקיו הם במספר כ' – מורה על כללות הענין דסדר 9
ומזה מובן ,שכאשר מגיעים לשנת השמונים" ,ואם בגבורות שמונים שנה" – נמשכת נתינת כה 11
מיוחדת ,באופן של "גבורות" ,ובאופן ד"כיון דאיפליג איפליג" ,בנוגע לפעולות הקשורות עם כללות 12
ולאח"ז – מתחילה העבודה דשנת השמונים ואחת ,פרק פ"א שבתהלים ,שמספר פסוקיו – י"ז: 14
י"ז בגימטריא "טוב" .וכידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בנוגע לאמירת פסוקי "אתה 15
הראת" קודם "הקפות" ,שאומרים י"ז פסוקים ,בגימטריא "טוב" ,וזהו הקשר לענין התורה – "אין טוב 16
אלא תורה" .ומה שאומרים י"ז פסוקים אלו ג"פ – הרי זה ע"ד המבואר בשו"ע אדמו"ר הזקן )או"ח 17
והנה ,בחי' "טוב" בספירות קאי על ספירת היסוד ,שנקרא "טוב" .וזהו הקשר עם שנת השמונים – 19
ועפ"ז מובן שהפרקים פ' ופ"א שבתהלים הם בדוגמת מלכות ויסוד .וע"פ האמור לעיל שפרק פ' 21
שבתהלים )"כתר עליון איהו כתר מלכות"( מורה על כללות סדר ההשתלשלות ,מובן ,שפרק פ"א 22
שבתהלים ,ספירת היסוד ,שהוא המשפיע לספירת המלכות )פ'( ,מורה על בחי' שלמעלה מכללות סדר 23
ההשתלשלות. 24
וזהו הביאור בסדר הפרקים פ' ופ"א – שלאחרי כללות העבודה דשנת השמונים הקשורה עם כללות 25
סדר ההשתלשלות ,באופן של גבורות כו' ,באים לבחי' העבודה שהיא למעלה מכל סדר ההשתלשלות. 26
.ËÎנוסף על הביאור בנוגע לכללות הפרקים פ' ופ"א )כפי שזה מתבטא במספר הפסוקים הכללי( – 27
צריכים לבאר ענין מסויים השייך לפרטי הענינים דפרקים אלו .וע"ד המבואר בשער היחוד לאדמו"ר 28
האמצעי ,שאין להסתפק בהתבוננות ועבודה כללית ,אלא דרושה גם התבוננות ועבודה פרטית. 29
ומובן ,שאם נתחיל לבאר כל תיבה ותיבה שבפרקים אלו ,הרי זה ימשך עד לשנת הפ"ב! ולכן ,מאחר 30
שרוצים לסיים את הביאור קודם הכניסה לשנת הפ"א ,נסתפק בביאור תיבה אחת בכל פסוק דפרק פ', 31
.Ïבהתחלת פרק פ' דתהלים נאמר" :למנצח אל שושנים עדות לאסף מזמור". 33
והנה ,תיבת "שושנים" פירושה – "כלי ניגון עשוי בצורת שושנה" )מצו"צ עה"פ( ומזמור זה נאמר 34
ונוסף לזה" :שושנים" קאי על בנ"י בהיותם במעמד ומצב של גלות – "כשושנה בין החוחים". 36
דהנה ,מבואר בתניא )פל"ז( שכללות הענין דירידת הנשמה בגוף ,מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ,הוא 37
ענין של גלות .וזהו דיוק הלשון "בירא עמיקתא" ,בדוגמת ענין הבור – היפך הקדושה .ועאכו"כ בזמן 38
תויודעוותה 38
טל a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 הגלות ,היינו ,שנוסף על הגלות דירידת הנשמה בגוף ,ישנו גם ענין הגלות כפשוטו – שאז מודגש יותר
2 שבנ"י נמצאים במעמד ומצב ד"שושנה בין החוחים".
3 ומ"ש "כשושנה בין החוחים" ,לשון רבים – הרי זה משום שישנם כמה אופנים בענין הגלות .וע"ד
4 המבואר בענין "ירוד ירדנו" ,ב' הירידות שבכללות ענין הגלות .כידוע שאע"פ שבפרטיות ישנם ד'
5 גלויות ,אעפ"כ ,בכללות יותר נחלקים הם לב' גלויות :גלות מצרים ושאר הגלויות ,או באופן אחר כו'.
6 וכשם שבנוגע לירידת הגלות נאמר "ירוד ירדנו" ,ב' אופני ירידה ,כמו כן נאמר בנוגע לענין הגאולה
7 – "ואנכי אעלך גם עלה" ,ב' אופנים כלליים של גאולה.
8 זאת אומרת :אי אפשר להסתפק בגאולה שהיתה לאחרי גלות בבל ,יון ,מדי ופרס ,אלא צריכים שתהי'
9 גם הגאולה מגלותנו זה ,גלות אדום ,באופן של גאולה שאין אחרי' גלות.
10 ולאידך – מובן שבכל אופן של גאולה ישנו עילוי מיוחד .ולכן ,גם לעתיד לבוא יזכירו את הגאולה
11 דיצי"מ – מצד המעלה המיוחדת שבגאולה זו.
12 .‡Ïלאחרי ההקדמה ד"למנצח אל שושנים גו'" ,ממשיך בכתוב – "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן
13 יוסף יושב הכרובים הופיעה":
14 היות שבנ"י נמצאים בגלות ,במעמד ומצב ד"שושנה בין החוחים" – כבשה אחת בין שבעים זאבים,
15 לכן ,זקוקים הם ביותר ל"רועה ישראל" ,שהוא שומר על הכבשה האחת מפני שבעים הזאבים .והשמירה
16 ד"רועה ישראל" היא באופן ד"יושב הכרובים הופיעה" – באופן של גילוי וקביעות.
17 וממשיך בכתוב – "לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו":
18 ובהקדים :לכאורה אינו מובן ,מדוע מדגיש בכתוב "אפרים ובנימין ומנשה" דוקא ,הרי ישנם יהודים
19 ששייכים לשאר השבטים ,ובפרט כאשר מדובר אודות כהנים ולוים ,ועד"ז גרים שנתגיירו כהלכה?!
20 והביאור בזה :בפסוק זה מדובר אודות מעמד ומצב קשה יותר בזמן הגלות גופא ,שאז זקוקים
21 לישועה מיוחדת .ולכן מדגיש בכתוב "אפרים ובנימין ומנשה" ,כמבואר בפרש"י שאצלם הי' זמן מסויים
22 שהיו זקוקים לישועה מיוחדת – "אפרים במלחמת ארם . .מנשה בימי יהואש . .בנימין בימי אחשורוש,
23 שהיו מרדכי ואסתר בסכנה ,וכל הדור תלוי בהם" .ועז"נ "עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו".
24 זאת אומרת :כאשר בנ"י נמצאים בזמן הגלות במעמד ומצב רגיל ,בשנים כתיקונן )לפי ערך זמן
25 הגלות( ,אזי מספיק הגילוי ד"רועה ישראל . .הופיעה" .אבל כאשר ישנו מעמד ומצב גרוע יותר" ,צוק
26 העתים" – מבקשים בנ"י "עוררה את גבורתך" ,היינו ,המשכה והתגלות מיוחדת ד"גבורתך" )נוסף על
27 כללות הענין ד"גבורות"( ,כדי שיהי' "לכה לישועתה לנו" – ישועה והצלה לבנ"י.
28 ועד"ז מובן בנוגע לגלותנו זה – שבנ"י מבקשים מהקב"ה שכשם ש"לפני אפרים ובנימין ומנשה"
29 הי' הענין ד"עוררה את גבורתך" ,כמו כן יהי' עתה "לכה לישועתה לנו" ,שהרי "לכה לישועתה לנו",
30 קאי על כאו"א מישראל שאומר תהלים גם בימינו אלו!
31 ומסיים – "אלקים השיבנו והאר פניך ונושעה":
32 בהמשכת אלקות ישנם כמה דרגות ואופנים כו' ,ולכן ,מבקשים בנ"י מהקב"ה – "האר פניך" ,עצמותו
33 ומהותו!
34 דהנה ,כאשר הקב"ה אומר "הנה מלאכי ילך לפניך" ,אומרים בנ"י" :אם אין פניך הולכים אל תעלנו
35 מזה" ,כי מעמדם ומצבם של בנ"י הוא באופן ד"ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" ,ולכן
36 אינם רוצים לקבל ע"י מלאכים וכו' ,ופועלים ש"פני ילכו"" ,האר פניך" ,עצמותו ומהותו.
37 ומ"ש "אלקים השיבנו האר פניך ונושעה" – הכוונה בזה שמגלים את הפנימיות דשם "אלקים",
38 בגימטריא הטבע ,העלם והסתר כו' – שפנימיותו הוא "פניך" .ומאחר שמדובר אודות גילוי הפנימיות
39 דשם אלקים – הרי זה באופן דיתרון האור כו'.
תויודעוותה 39
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy מ
ובזה מסתיים סדר הא' שבענין הגלות והגאולה ,וכפי שיתבאר לקמן הביאור בהמשך הפסוקים. 1
כאשר הבן חמש למקרא רואה שישנם קרבנות שבהם לא נאמר "ריח ניחוח לה'" ,מבין שטעם הדבר 3
הוא – לפי שבקרבנות אלו אין "ריח ניחוח לה'" .וכמובן בפשטות )ועד כדי כך שרש"י לא צריך לומר 4
זאת בפירוש( שע"פ פשש"מ ישנו הענין ד"ריח ניחוח לה'" רק היכן שמפורש כן בכתוב ,אבל בקרבנות 5
אלו שלא נאמר בהם "ריח ניחוח לה'" – הרי זה משום שעל ידם לא נפעל "ריח ניחוח לה'". 6
ועפ"ז יובן מדוע לא נאמר "ריח ניחוח לה'" בקרבנות חטאת ואשם שבפרשתנו – כי קרבנות אלו 7
הבן חמש למקרא מבין שכאשר מדובר אודות עבירה חמורה כו' )שזדונו כרת( ,הנה גם כאשר שב 10
בתשובה ומביא קרבן להקב"ה ,לא יתכן שקרבן זה יפעל "ריח ניחוח לה'" ,נחת רוח מיוחדת אצל הקב"ה 11
– כי הקרבן בא בקשר עם ענין של כפרה על עבירה חמורה .זאת אומרת :אע"פ שהקרבן מכפר לו ,אי 12
משא"כ כאשר מדובר אודות קרבן עולה שמכפר על דברים קלים ,עשה ולאו הניתק לעשה – הנה 14
מאחר שע"פ דין אינו מחוייב להביא קרבן על ענינים אלו )בהיותם דברים קלים( ,ואעפ"כ מתנדב מרצונו 15
להביא קרבן לה' ,לכן ,קרבן זה הוא באופן ד"ריח ניחוח לה'" ,כי זהו דבר הגורם "נחת רוח לפני". 16
הבן חמש למקרא למד כבר בפרש"י בפ' תשא )לג ,יא( אודות תפלתו של משה רבינו בארבעים יום 18
האמצעיים – "מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון ,אמור מעתה אמצעיים היו בכעס". 19
זאת אומרת :אע"פ שמדובר אודות ענין התפלה ,ובפרט תפלתו של משה רבינו ובתפלה גופא – י"ג 20
מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם ,הנה גם כאשר נפעל ענין הכפרה" ,וינחם ה' על הרעה אשר דבר 21
לעשות לעמו" ]ועד שסוכ"ס נפעל הענין דלוחות האחרונות ,באופן ד"אחרונים ברצון"[ ,הי' הדבר באופן 22
ועד"ז מובן בנוגע לעניננו – שגם כאשר נפעל ענין הכפרה ע"י קרבן חטאת ואשם ,אי אפשר לומר 24
שזהו ענין שפועל "ריח ניחוח לה'" )"נחת רוח לפני"( מפני חומר הענין שעליו מכפר הקרבן. 25
ובמכ"ש וק"ו :אם תפלתו של משה רבינו במשך ארבעים יום פעלה ענין של כפרה באופן של "כעס" 26
בלבד ]ורק לאח"ז הי' הענין ד"אחרונים ברצון"[ ,הרי בודאי שלא יתכן לומר שכאשר כאו"א מישראל 27
מקריב קרבן חטאת )על ענין חמור( יפעל הדבר "ריח ניחוח לה'"" ,נחת רוח לפני"! 28
.‚Ïאבל עדיין צריך להבין – מדוע לא נאמר "ריח ניחוח לה'" בקרבן תודה*. 29
דהנה ,קרבן תודה אינו קשור עם כפרה על ענין בלתי רצוי ח"ו ,אלא אדרבה :מדובר כאן אודות 30
אדם שנעשה לו נס ,כפרש"י )פרשתנו ז ,יב( שקרבן תודה בא "על דבר הודאה על נס שנעשה לו" )ד' 31
שחייבים להודות( ,היינו ,שנמצא במעמד ומצב נעלה ביותר עד שזכה שהקב"ה יעשה לו נס. 32
וא"כ ,כאשר מקריב קרבן תודה ,ביחד עם ארבעים חלות" ,ד' מיני לחם . .וכל מין ומין י' חלות" 33
)פרש"י שם( – שלא מצינו זאת בשאר הקרבנות – מדוע קרבן נעלה כזה לא פועל "ריח ניחוח לה'"?! 34
*( ואף שבהמשך הפסוקים כאן – "אם על תודה יקריבנו וגו'" )ז ,יב( – לא מוזכר אודות הקרבה למזבח ,וא"כ ,לא שייך לכאורה
לומר "ריח ניחוח לה'" – הרי בהמשך "למטה" )לשון רש"י שם ,יד( מדובר בהקרבה המזבחה )שם ,לא(.
תויודעוותה 40
אמ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 .„Ïהביאור בנוגע להערות אאמו"ר:
2 בכללות ענין הקרבנות ישנם ב' ענינים) :א( הפעולה בנוגע לעצמו) ,ב( הפעולה בנוגע לעולם.
3 ובהקדים:
4 מבואר בתניא )פל"ז( מ"ש בע"ח )שער כ"ו( שהנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל ,וירידתה למטה
5 היא רק כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם .זאת אומרת :ע"י הירידה למטה נפעל אמנם עילוי גם
6 בנוגע לנשמה )שמגיעה לדרגא נעלית יותר מכפי שהיתה קודם ירידתה( ,אבל לא בשביל זה ירדה הנשמה
7 למטה ,אלא כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם.
8 ועפ"ז מובן שכאשר אדם מביא קרבן לכפר על ענין בלתי רצוי – הנה נוסף על ענין הכפרה בנוגע
9 לנשמתו ,צריך להיות ענין הכפרה גם ביחס לחלקו בעולם.
10 וזהו החילוק שבין פעולת הכפרה שע"י העסק בתורה )"כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב
11 חטאת"( לפעולת הכפרה שע"י הקרבת הקרבן כפשוטו :ע"י העסק בתורה נפעל ענין הכפרה בנוגע
12 לנשמתו ,וע"י הקרבת הקרבן כפשוטו נפעל ענין הכפרה בנוגע לחלקו בעולם.
13 והביאור בזה:
14 איתא במדרש )יל"ש תהלים רמז תשב(" :שאלו לתורה חוטא מה עונשו ,א"ל יביא אשם ויתכפר לו,
15 שאלו להקב"ה מה עונשו ,א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו".
16 ולכאורה אינו מובן :הרי התורה היא "תורת ה'" ,חכמתו ורצונו של הקב"ה ,וא"כ ,איך יתכן שכאשר
17 מדובר אודות אדם אחד ,אומרת התורה שיביא קרבן ,והקב"ה אומר שיעשה תשובה?!
18 והביאור בזה :הקב"ה מורה על בחי' שלמעלה ממציאות העולם ,ולכן אומר הקב"ה "יעשה תשובה
19 ויתכפר לו" – שזוהי הכפרה בנוגע לנשמה עצמה .אבל כאשר מדובר אודות הכפרה גם בנוגע לחלקו
20 בעולם ,הנה על זה אומרת התורה ,ששייכת לעולם" ,יביא אשם כו'" ,היינו ,שכדי לפעול את ענין הכפרה
21 בנוגע לחלקו בעולם ,צריכים להקריב קרבן גשמי.
22 וכמבואר בכ"מ שבקרבן ישנם כל ד' הסוגים דדצח"מ :המלח שבקרבן הוא מסוג הדומם; עצי
23 המערכה שעל המזבח הם מסוג הצומח ,ועד שישנו "קרבן עצים" – כאשר מנדבים עצים למערכה;
24 הבהמה עצמה שמקריבים לקרבן היא מסוג החי; והאדם שמביא את הקרבן הוא מסוג המדבר .וכן
25 הכהנים שמקריבים את הקרבן בתור "שלוחי דידן" )משא"כ לפי הדעה שהכהנים הם "שלוחי דרחמנא"(
26 – הם מסוג המדבר.
27 ועפ"ז מובן שע"י הקרבת קרבן גשמי נפעל ענין הכפרה בנוגע לחלקו בעולם )נוסף על הכפרה בנוגע
28 לנשמתו הנפעלת ע"י העסק בתורת הקרבן( – כי בקרבן כלולים כל ד' הסוגים דדצח"מ שמהם מורכב
29 כללות העולם.
30 .‰Ïהאמור לעיל )שנוסף על הכפרה בנוגע לנשמתו ,צריך להיות ענין הכפרה גם בנוגע לחלקו בעולם(
31 מתאים גם עם המבואר בכתבי האריז"ל אודות מאמר רבי על ר' אלעזר בן דורדיא "יש קונה עולמו
32 בשעה אחת" – שראב"ד קנה את עולמו של יוחנן כה"ג )ששימש פ' שנה בכהונה גדולה ולבסוף כו'(.
33 והביאור בזה:
34 עבודת התשובה דראב"ד )ש"געה בבכי' עד שיצתה נשמתו"( היא אמנם גדולה ביותר ,אבל כל זה
35 הוא רק בנוגע להמשכת האור בנוגע לנשמתו .וא"כ ,נשאלת השאלה :כיצד נפעל עי"ז "קונה עולמו"
36 – כדי לבנות "עולם" שלם ,צריכים גם "כלים" )לא רק אורות( ולבושים וכו'?!
37 וכדי לתרץ קושיא זו – מבואר בכתבי האריז"ל שראב"ד קיבל את "עולמו" של יוחנן כה"ג .דהנה,
38 מאחר שיוחנן שימש פ' שנה בכהונה גדולה ,הרי מובן בפשטות גודל העילוי שהי' ב"עולם" שנבנה ע"י
39 כללות עבודתו .ו"עולם" זה קנה ראב"ד ע"י גודל העילוי בעבודת התשובה שלו.
תויודעוותה 41
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy במ
וזהו מתאים עם האמור לעיל שאי אפשר להסתפק בעבודת התשובה בנוגע לנשמתו בלבד )ע"י העסק 1
בתורת חטאת כו'( ,כי צריכים לפעול את ענין הכפרה גם בנוגע לחלקו בעולם )ע"י הקרבת קרבן גשמי( 2
– ע"ד שראב"ד הי' צריך לקנות את "עולמו" )כלים ולבושים כו'( ,ולא הי' מספיק המשכת האורות 3
וזהו כללות הענין דבמקום שבעלי תשובה עומדים כו' – היינו ,שעבודת התשובה היא באופן שפועל 5
גם בנוגע לענין המקום ,מציאות העולם ,ולא בנוגע לנשמתו בלבד. 6
כאשר אומרים ליהודי "אל תבט אל מראהו" של הזולת ,כי אין אדם יודע מה נעשה בלבו של חבירו, 8
ויתכן שעבודת התשובה שלו היא באופן נעלה ביותר כו' – יכול הוא לבוא ולטעון :בשלמא כאשר 9
מדובר אודות ענין של "אורות" – הרי לא כל אחד יודע ומבין בענין של "אורות"; אבל כאשר מדברים 10
אודות ענין של "כלים" – הרי זה צריך להיות באופן גלוי וניכר לכל )עד שיכולים למשש זאת כו'( ,כי 11
כל ענין ה"כלים" הוא כדי לגלות אל הזולת וכו' ,וכאשר עושה "חשבון צדק" בנפשו ,רואה שאין לו 12
"כלים"?! 13
ידוע אמנם פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהודי לא צריך לדבר על עצמו באופן בלתי רצוי כו' ,אבל 14
אעפ"כ ,כאשר עושה "חשבון צדק" בנפשו ,רואה שאין לו "כלים"! 15
הנה על זה אומרים לו – שיאמר קאפיטל תהלים ,ועד"ז כאשר חבירו יאמר קאפיטל תהלים עבורו, 16
וכאשר יאמר קאפיטל תהלים כדבעי ,יתכן שיזכה לקבל "כלים" נעלים ביותר ,בדוגמת ה"כלים" 18
דהנה ,מאחר שיוחנן כה"ג שימש שמונים שנה בכהונה גדולה ,מובן ,שכאשר נכנס לקודש הקדשים 20
בפעם האחרונה ,היתה עבודתו באופן המתאים ,דאל"כ ,לא הי' יוצא משם כו' .וא"כ ,מובן בפשטות 21
גודל העילוי ב"עולם" שנבנה ע"י עבודה נעלית כזו במשך שמונים שנה )אלא שאח"כ הי' ענין מבהיל 22
ועל זה אומרים ליהודי שכאשר יאמר קאפיטל תהלים כדבעי – יתכן שיזכה לקבל "עולם" בדוגמת 24
ה"עולם" שקיבל ראב"ד ,שזהו "עולם" שאפילו רבי נתקנא בו ,ועד ש"בכה רבי ואמר יש קונה עולמו 25
דהנה ,באוצרו של הקב"ה ישנם "כלים מכלים שונים" – כפי שנאמר בנוגע ל"אחשורוש" ,דקאי על 27
הקב"ה שאחרית וראשית שלו ,ומובן שבאוצרו של הקב"ה ישנם "כלים מכלים שונים" ,עד לכלים 28
ועפ"ז מובן שגם כאשר בנ"י נמצאים בזמן הגלות ,במעמד ומצב ד"הושחרו פניהם של ישראל כשולי 30
קדירה" ]כפי שהי' בזמן אחשורוש ,וע"ש זה נקרא "אחשורוש" )מגילה יא ,א([ – הרי כאשר יהודי 31
אומר קאפיטל תהלים כדבעי ,זוכה הוא לקבל "כלים" נעלים ביותר. 32
.ÊÏוהנה ,כללות העבודה דראב"ד באופן דכלות הנפש היא עבודה מיוחדת כו' ,ואין זה סדר העבודה 33
דכאו"א מישראל .וע"ד המבואר בתניא )פמ"ג( בנוגע להקדמת אהבה ליראה – שזהו "דרך מקרה והוראת 34
שעה בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה ,כמעשה דר"א בן דורדיא". 35
וסדר העבודה דכאו"א מישראל הוא באופן דנשמה בגוף דוקא ,ומתוך בריאות הגוף ,וכמ"ש הרמב"ם 36
וע"י כללות עבודתם של בנ"י בימי הגלות האחרונים ,ובפרט ע"י עבודת התשובה – זוכים לגאולה 38
האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ,כפס"ד הרמב"ם "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . 39
תויודעוותה 42
גמ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 וענין זה נפעל ע"י כאו"א מישראל – כפס"ד הרמב"ם שע"י "מצוה אחת"" ,הכריע את עצמו ואת
2 כל העולם כולו לכף זכות ,וגרם לו ולהם תשועה והצלה" – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
3 במהרה בימינו ממש.
* * *
4 .ÁÏבהמשך הכתובים דפרק פ' שבתהלים נאמר – "ה' אלקים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך":
5 מבואר במפרשים )מצו"ד ומצו"צ( ש"עשנת" מורה על ענין הכעס ,כמו "עלה עשן באפו" .והפירוש
6 ד"עשנת בתפלת עמך" הוא – שבזמן הגלות "כעסת למאס תפלת עמך" )מצו"ד( .וזוהי טענתם של בנ"י
7 – "עד מתי עשנת בתפלת עמך"!
8 והנה ,נוסף על הפירוש ש"עשנת" מורה על ענין הכעס ,ישנו גם הפירוש ד"עשן" כפשוטו )כדלקמן(.
9 וכמבואר בכ"מ בדרושי הצ"צ שכאשר ישנם כמה פירושים בתיבה אחת ,בהכרח לומר שישנו קשר
10 ושייכות ביניהם .והמקור לזה – ע"פ תורת הבעש"ט ש"שמו אשר יקראו לו בלה"ק" מורה על חיות
11 ותוכן הענין ,שמזה מובן שב' פירושים דתיבה אחת שייכים זל"ז .זאת אומרת :אע"פ שיש ביניהם
12 חילוקים בנוגע למראה וציור כו' ,בהכרח לומר שישנו תוכן כללי שוה בשניהם.
13 והביאור בזה:
14 "עשן" נעשה משריפת דבר מסויים ,ולדוגמא :עשן המערכה משריפת הקרבן ע"ג עצי המערכה.
15 והנה ,אע"פ שבכל הקרבנות הי' ענין של "עשן" – הרי זה הי' באופן מועט בלבד ,ולא ריבוי עשן.
16 בנוגע לענין הקטורת ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לענין העשן – "מעלה עשן" ,משא"כ בנוגע לשאר
17 הקרבנות שבהם הי' מעט עשן בלבד.
18 ולכן ,מחמשה עשר באב ואילך לא היו כורתים עצים למערכה ,כי אז "תשש כחה של חמה" ,והעצים
19 שכורתים לאחרי זמן זה אינם יבשים די צרכם ,ומעלים הרבה עשן.
20 והביאור בזה – בעבודת האדם:
21 "עשן" נעשה משריפת וביטול הדבר הנשרף אל האש ,היינו ,מאחר שכל דבר כלול מד' יסודות אש
22 רוח מים עפר ,הנה ע"י השריפה מתפרדים ד' יסודות אלו ,וחלקם כלה בעשן כו' )כמבואר באגה"ק
23 )סט"ו((.
24 והנה ,כאשר ישנה לחלוחית )מיסוד המים( יתירה בדבר הנשרף ,היינו ,שישנו חסרון בענין הביטול
25 אל האש )כי אש ומים הם דברים הפכיים ומנגדים זל"ז( – נעשה עי"ז הרבה עשן.
26 וזהו "עשנת בתפלת עמך":
27 ישנו אמנם כללות הענין דעבודת התפלה – ענין האש ,כי ללא אש אין מציאות של עשן .אבל אעפ"כ,
28 הרי זה באופן ד"עשנת בתפלת עמך" – ריבוי עשן ,מפני התגברות החומר כו' ,כאמור לעיל שמהעדר
29 הביטול נעשה ריבוי עשן .ומובן שגם ענין בלתי רצוי זה )ריבוי עשן( הוא מצד כללות ענין הגלות.
30 .ËÏוממשיך בכתוב – "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש":
31 ידוע מארז"ל )שבת מא ,א( "אכל ולא שתה אכילתו דם" ,ולכן ,אין מספיק אכילה בלבד ,אלא צריך
32 להיות גם שתי' – כי השתי' מוליכה את המזון בכל אברי הגוף.
33 והנה ,בזמן הגלות נמצאים בנ"י במעמד ומצב ד"האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש",
34 היינו ,שהן האכילה והן השתי' קשורה עם ענין של "דמעה".
35 ומדגיש "ותשקמו בדמעות שליש" ,המורה על ריבוי הדמעות ,כי "שליש" הוא "שם מדה גדולה"
36 )מצו"צ( ,היינו ,שריבוי תלאות הגלות הוא באופן ד"ותשקמו" ,בדוגמת השתי' שמוליכה את המזון בכל
37 הגוף.
תויודעוותה 43
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy דמ
זאת אומרת :בנ"י יודעים ומרגישים שהגלות אינו מקומם האמיתי ,וכמ"ש "ובגוים ההם לא תרגיע", 1
היינו ,שכאשר יהודי נמצא בגלות לא יתכן שירגיש את עצמו במעמד ומצב של מנוחה ,בידעו שהגלות 2
וכידוע מ"ש המהר"ל שמזמן יצי"מ לא שייך אצל בנ"י כללות ענין העבדות .ומה שאומרים ב"הגדה" 4
"השתא עבדין" – הרי זה רק באופן של דמיון ,לפי ערך מעמדם ומצבם האמיתי. 5
ואע"פ שמבואר בכ"מ שבנ"י צריכים להיות בגלות כדי לברר את ניצוצות הקדושה – טוען יהודי 6
שעבודת הבירורים יכולה להיות כפי שהי' אצל שלמה המלך ,שעליו נאמר "וישב שלמה על כסא הוי'", 7
שהוא הי' במקומו )"על כסא הוי'"( ,ומלכת שבא הביאה אליו את ניצוצות הקדושה שבמקומה כו' ,ולכן 8
ואע"פ שאסור לישב על כסא המלך – הרי ידוע מארז"ל "בכל מתקנא אדם חוץ מבנו ותלמידו", 10
וכאו"א מישראל הוא בנו של הקב"ה ]וכפי שמבאר המגיד בהתחלת ספריו ,המשל מאב המצמצם את 11
עצמו לפי ערך קטנות הבן כו'[ ,וגם תלמידו של הקב"ה ,כמ"ש "וכל בניך לימודי ה'" ,ובפרט כאשר 12
יש לו אות בספר תורה .ולכן ,מקומו של כאו"א מישראל הוא – "על כסא הוי'". 13
ולכן ,כאשר יהודי נמצא בגלות ,הרי הוא מצטער ובוכה "בדמעות שליש" ,וזהו" ,האכלתם לחם 14
וכמובן שרק לעתיד לבוא יאמרו בנ"י "אודך ה' כי אנפת בי גו'" ,משא"כ כאשר נמצאים בזמן הגלות, 16
ידוע פירוש ר' לוי יצחק מברדיטשוב על הפסוק "עם כבד עון" שאומרים בהפטרת "שבת חזון" – 19
שבנ"י נמצאים במעמד ומצב שעשיית "עון" היא אצלם דבר "כבד" מאוד ,היינו ,ש"כבד" להם לעשות 20
"עון". 21
זאת אומרת :אפילו כאשר מדברים אודות הפטרה שאומרים באחד מג' השבתות שענינם הוא היפך 22
הענין ד"שבעה דנחמתא" – אעפ"כ ,משתדלים לבאר את הפסוק הנ"ל באופן דלמעליותא .ועד"ז בנוגע 23
ועד"ז מובן בנוגע לעניננו – שבפסוק הנ"ל )"האכלתם לחם דמעה גו'"( ישנו גם ענין למעליותא: 25
אע"פ שבנ"י יודעים שהגלות אינו מקומם האמיתי ,אעפ"כ ,מקבלים הם את יסורי הגלות באהבה, 26
ועכ"פ – יסורי הגלות אינם מבלבלים אותם מקיום התורה ומצוותי' ,ויתירה מזו :בנ"י מנצלים את כללות 27
ענין הגלות לעבודת ה' ,ועד שהגלות נעשה אצלם בדוגמת ענין ה"לחם" – "האכלתם לחם דמעה", 28
בזמן הגלות גופא ישנם נסיונות קשים יותר – כאשר "אויבנו ילעגו למו" .וכידוע מאמר אדמו"ר 31
הזקן עה"פ "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" ,שענוותנותו של משה רבינו היא 32
במיוחד לגבי הדור דעקבתא דמשיחא ,מאחר שבדור זה ישנם נסיונות גדולים יותר ,מצד ריבוי המלעיגים 33
וכפי שרואים את גודל ההדגשה בציווי השו"ע "אל יבוש מפני המלעיגים" – שציווי זה נאמר בחלק 35
הראשון ובסימן הראשון ובסעיף הראשון של כל ה"שולחן ערוך" ,וכל זה – מפני שזהו נסיון קשה 36
ביותר! 37
יהודים עייפים כבר מרוב קושי הגלות ,ולכן צועקים הם "דאלאי גלות"" ,ווי וואנט משיח נאו", 39
תויודעוותה 44
המ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 וכיו"ב באיזה שפה שתהי' .ולעומת זאת – ישנם כאלו ש"ילעגו למו"! לא איכפת להם להשאר בגלות
2 רח"ל! ועד שמנסים להלביש זאת בלבוש של "דעת תורה"!!
3 ולכן ,צריכים לדעת שאין להתפעל מקשיים אלו ,ובפרט כאשר ישנה נתינת כח מיוחדת הקשורה עם
4 כללות הענין ד"גבורות".
5 וכידוע שיחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע אודות עבודתם של "חיילי בית דוד" )"כל היוצא למלחמת
6 בית דוד"( – כאשר נמצאים במעמד ומצב ד"אשר חרפו עקבות משיחך".
7 ומסיים )בחלק זה של הפרק( – "אלקים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה":
8 היות שלאחרי כל קשיי הגלות הנ"ל העמידו בנ"י "צבאות ה'" ,ועבדו את עבודתם באופן המתאים,
9 ללא התפעלות מקשיי הגלות ,לכן צריך להיות הענין ד"אלקים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה".
10 .·Óהביאור בפרש"י – מדוע לא נאמר "ריח ניחוח לה'" בקרבן תודה:
11 קרבן תודה ענינו – "הודאה על נס שנעשה לו" ,זאת אומרת ,היות שהקב"ה עשה לו נס מיוחד ,לכן
12 הרי הוא מבטא את הודאתו להקב"ה ע"י הקרבת קרבן תודה.
13 וכפי שכבר למד הבן חמש למקרא אודות אברהם אבינו – "ויבן שם מזבח" )לך יב ,ז( ,ומפרש
14 רש"י" :על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל".
15 והבן חמש למקרא רואה זאת בחייו היוםֿיומיים – שכאשר נותנים לו מתנה מודה הוא לנותן המתנה,
16 ויתירה מזו :אפילו כאשר מבטיחים לו מתנה ,הרי הוא כבר מודה ,אע"פ שעדיין לא קיבל את המתנה
17 בפועל.
18 ולכן ,אין זה קרבן שפועל "ריח ניחוח לה'"" ,נחת רוח" מיוחדת – כי אין חידוש כלל בזה שהאדם
19 מודה להקב"ה )ע"י הבאת קרבן( "על נס שנעשה לו".
20 .‚Óוהנה ,האמור לעיל שייך רק כאשר מדובר אודות מעמד ומצב נעלה" ,נס שנעשה לו" – אבל
21 כאשר נמצאים בזמן הגלות ,כאשר "החושך יכסה ארץ" ,ובפרט לאחרי הקשיים ונסיונות הגלות האמורים
22 לעיל – מובן ,שכל עבודה ופעולה שנעשית ע"י בנ"י ,גורמת "נחת רוח" מיוחדת אצל הקב"ה!
23 ולכן ,בודאי שהקב"ה שומע את תפלתם של ישראל באמרם "עד מתי עשנת בתפלת עמך" ,היינו,
24 שבנ"י עייפים כבר מכל קשיי הגלות ,וכמבואר בארוכה בפרק זה אודות קשיי הגלות – "האכלתם לחם
25 דמעה גו'"" ,תשימנו מדון לשכנינו ואויבנו ילעגו למו" ,ולכן ,מבקשים הם מהקב"ה שיבטל כבר את
26 הגלות!
27 ומובן בפשטות שאע"פ שכל עניני הגלות הם מצד גזירת הקב"ה – הרי :לכל לראש – אין זה תירוץ
28 עבור אלו שגורמים את הקשיים והנסיונות בפועל" ,אויבנו ילעגו למו" – ע"ד מ"ש הרמב"ם )הל' תשובה
29 ספ"ו( בנוגע למשפט האומות ,שיישפטו גם על הענין ד"ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" ,אע"פ
30 שענין זה הי' ע"פ גזירת הקב"ה )ובזה חולק על דברי הראב"ד שס"ל שיישפטו רק על מה שהוסיפו
31 יותר ממה שנגזר ע"י הקב"ה( .וע"ד המבואר באגה"ק )סכ"ה( בענין "ה' אמר לו קלל" ,שאע"פ ש"על
32 הניזק כבר נגזר מן השמים" ,אעפ"כ" ,מתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו".
33 והעיקר :למרות שהקב"ה גזר את גזירת הגלות ,אין בנ"י מצייתים לגזירה זו ,אלא הם מהפכים את
34 הגלות לגאולה ,וכידוע שע"י הוספת אות אל"ף ,אלופו של עולם ,עושים מ"גולה" – "גאולה".
35 זאת אומרת :לאחרי כל ההסברים והביאורים שישנם בנוגע לכללות ענין הגלות ,שהקב"ה רוצה לגלות
36 ולהראות את הכחות הנעלים שנמצאים אצל כאו"א מישראל וכו' – טוענים בנ"י" :עד מתי"" ,וויפל איז
37 א שיעור" – הרי נמצאים כבר בגלות למעלה מֿ 1900שנה!!
תויודעוותה 45
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy ומ
ועל פי התורה – אסור להכות את בנו הגדול !! ....וכל זה – אפילו בגיל י"ג שנה בלבד ,ועאכו"כ 1
כאשר מדובר אודות כללות בנ"י ,שמאז יצי"מ ומ"ת נעשו ל"גוי גדול" ,ואעפ"כ נמשך ענין הגלות במשך 2
וכמרז"ל "כלו כל הקיצין"! – והרי זה נאמר בזמן הגמרא ,ועאכו"כ בימינו אלו! ומ"ש "ואין הדבר 4
תלוי אלא בתשובה" – הרי בודאי שכאו"א מישראל שב בתשובה שלימה כו' ,וכידוע פס"ד הרגצ'ובי 5
ויה"ר שתמורת טענותיהם של בנ"י אודות קושי ואריכות הגלות – נזכה בקרוב ממש לגאולה 7
האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ,ובאופן ד"מיד הן נגאלין"" ,נאו" ,למטה מעשרה טפחים ,ובעולם 8
העשי' הגשמי )מאחר שגם ענין הגלות הוא בעולם העשי' הגשמי( – במהרה בימינו ממש. 9
ע"פ המבואר במכתביו של ר' גרשון מקיטוב[ בפירושו להתחלת פרשת צו" ,זאת תורת העולה היא 11
העולה על מוקדה גו'" – ש"בדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון 12
ומבאר שם שמ"ש "היא העולה על מוקדה על המזבח" – קאי על יסורי בנ"י בגלות" ,אשר עינונו 14
בני עולה ויסרונו ביסורי נקמה ,ובפרט בני מערב הפנימי אין לך כוס מר שלא הטעימו תמיד" .וכידוע 15
שהאוה"ח הקדוש חי באפריקה ,ששם היו הרדיפות והיסורים של בנ"י מאוה"ע ביותר. 16
וכפי שממשיך שם – "ואם באת לראות ,הוא יותר מגלות מצרים ,כי גלות מצרים היו משעבדים 17
אותם ומאכילים אותם ומלבישים אותם ,וצא ולמד ממה שאמרו רז"ל בפי' זכרנו את וגו' את הקישואים 18
וגו' ,חנם היו אוכלים הכל .והן גלות ישמעאלים ]ששם חי האוה"ח הקדוש[ – אשרי מי שלא ראם 19
משעבדים וממררים חיי ישראל ,ולא די שלא יתנו שכר ,אלא עוד שואלים ממנו מדוד והבא ,ועוד אדם 20
ועל זה נאמר בכתוב שכללות ענין הגלות" ,היא העולה על מוקדה על המזבח" ,יהי' רק "כל הלילה", 22
"שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה . .עד הבוקר" – בוקר הגאולה. 23
וממשיך שם" :והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי ,לפי מה שקדם לנו מדבריהם ז"ל כי יומו 24
של הקב"ה אלף שנה ,ומהשכל יהיו ת"ק ראשונה מדת לילה ,ות"ק שני מדת יום .והודיע ה' כי עד 25
הבוקר ,כשיגמור ת"ק שנה בגלות ,עד הבוקר שיהי' העלי'". 26
וממשיך שם" :ובוקר זה אין אני יודע אם בוקר של אלף הה' או בוקרו של אלף הג' . .גילה ה' 27
סודו ביד עבדיו הנביאים כי הוא לבוקר ב' ,והוא אומרו הי' זרועם לבקרים ,לב' בקרים ,לבוקר ב' אם 28
לא לבוקר א' .לזה אמר עד הבוקר הידוע ,שהוא ב' ,ולא בוקר הבא ראשון בגלות". 29
והנה ,היות ש"הזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי" ]שזה הי' כבר בזמנו של האוה"ח הקדוש[ 30
– הרי מובן בפשטות שלאחרי שעברו עוד כמה וכמה שנים מהתחלת הבוקר דאלף הששי ,בודאי שהגיע 31
וממשיך בכתוב – "ולבש הכהן מדו בד"" ,ע"ד אומרם ז"ל כי כל נפש שהרגו האומות מישראל על 33
קידוש שמו ית' ,הקב"ה רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש ,ואותו ילבוש יום נקם בלבו כו'". 34
ובפרט שאוה"ע הוסיפו והרעו עוד יותר בקושי הגלות דבנ"י ,וכפי שמביא באוה"ח את מחלוקת 35
הרמב"ם והראב"ד בנוגע למשפט האומות )כנ"ל סמ"ג( ,ומסיק ש"מהתוס' יקח ראי' אל העיקר ,שאם 36
כוונת המענים לקיים מצות ה' ,הי' להם שלא להוסיף ,וממה שהוסיפו גילו דעתם כי לא למצוה יכוונו. 37
והוא אומרו על המזבח ,פי' ביתר על השיעור שהוא לכפרה שקצב ה' להם וכו'". 38
תויודעוותה 46
זמ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 ומסיים בכתוב – "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים"" ,להיות שבגדים הראשונים הם לעשות
2 משפט בעושי רעתינו ,ועכשיו בא להטיב להוציאנו מהגלות ולהטיב אותנו ,לזה ילבש בגדי בחי' ההטבה,
3 כי לא יעכב קיבוץ גליות ,אלא תיכף ומיד יקבץ נפוצותינו כו'".
4 .‰Óוהנה ,הגאולה העתידה תהי' "כימי צאתך מארץ מצרים" – וזהו הקשר לחלק השלישי שבפסוקי
5 פרק פ' שבתהלים ,ששם מדובר אודות כללות ענין הגאולה:
6 "גפן ממצרים תסיע"" :מצרים" קאי על כללות ענין הגלות ,כמרז"ל "כל המלכיות נקראו ע"ש מצרים
7 כו'" ,ו"גפן ממצרים תסיע" – קאי על היציאה מגלות מצרים ,ובפרט היציאה מגלות זה האחרון ,שעז"נ
8 "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
9 ובאופן ד"תגרש גוים ותטעה"" ,פנית לפני' ותשרש שרשי'" – היינו ,שהקב"ה בעצמו מתעסק בענין
10 ד"תגרש גוים" ,ו"פנית לפני'" ,כדי שיוכל להיות הענין ד"תטעה" ,ובאופן ד"ותשרש שרשי'" – באופן
11 קבוע ונצחי.
12 "ותמלא ארץ" – קאי על ההמשכה דאור הממכ"ע .ולא זו בלבד – אלא "כסו הרים צלה" ,מלשון
13 צל ומקיף – המשכת אור הסוכ"ע.
14 "וענפי' ארזי אֿל" :כל עניני הגאולה יהיו לא רק בנוגע לגדולים וגדולות ,אלא גם בנוגע לקטנים
15 וקטנות – "ענפי'" ,שגם הם יהיו בבחי' "ארזי אֿל" .ואדרבה" :הם הכירוהו תחלה".
16 "תשלח קצירי' עד ים ואל נהר יונקותי'" :כללות הפעולה והעבודה דבנ"י היא לא בנוגע לעצמם
17 בלבד ,אלא גם בנוגע לכללות העולם ,ועד שבנ"י פועלים בירור ועלי' בענינים דלעו"ז – בחי' "ים"
18 ו"נהר" ,ע"ד המבואר בתו"א )ר"פ נח( בענין "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" ,ש"מים רבים"
19 קאי על הענינים דלעו"ז המבלבלים ומונעים ומעכבים לעבודת ה' .וזהו "תשלח קצירי' עד ים ואל נהר
20 יונקותי'" – היינו ,שפועלים אפילו בענינים דלעו"ז – "ים" ו"נהר".
21 "למה פרצת גדרי'"" :פרצת גדרי'" קאי על כללות העבודה דהפצת היהדות והפצת המעיינות,
22 ובמיוחד ע"י המבצעים הידועים – באופן ד"ופרצת" ,למעלה ממדידה והגבלה.
23 וכאשר שואלים "למה פרצת גדרי'" ,מדוע תובעים עבודה הנ"ל באופן שלמעלה ממדידה והגבלה?!
24 – הרי התשובה לדבר היא ,לפי שהירידה בענינים דלעו"ז היא באופן נמוך ביותר ,לכן זקוקים לעבודה
25 שלמעלה ממדידה והגבלה – "פרצת גדרי'".
26 וזהו מה שממשיך בכתוב – "יכרסמנה חזיר מיער" :מבואר בכ"מ שהבירור דקליפת "חזיר" הוא
27 קשה ביותר ,לפי שדרכו של ה"חזיר" שפושט את טלפיו ומראה שיש לו סימן טהרה )"מפריס פרסה"(,
28 ומאחר שיכולים לטעות בדבר מצד הסימן טהרה ]ובפרט ע"פ הידוע שסימני טהרה אינם רק בירור
29 והוכחה על ענין הטהרה ,אלא סימנים אלו פועלים את ענין הטהרה[ ,לכן ,בירור קליפה זו קשה ביותר.
30 וע"ד המדובר כמ"פ בפירוש מארז"ל "היום אומר לו עשה כך כו'" ,היינו ,שהיצה"ר עצמו אומר לו
31 לעשות דבר טוב כו' ,בדוגמת ה"דבר אחר" שפושט את טלפיו כו'.
32 .ÂÓוממשיך בכתוב – "אלקים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת":
33 היות שבנ"י עבדו את עבודתם מבלי הבט על גודל הקשיים והנסיונות שבזמן הגלות ,לכן ,מבקשים
34 בנ"י מהקב"ה "שוב נא גו' ופקוד גפן זאת" ,אע"פ שכבר הי' הענין ד"גפן ממצרים תסיע" – בעת יצי"מ.
35 "וכנה אשר נטעה ימינך גו'"" :כנה" מלשון מכון ודירה ,היינו ,שהקב"ה יביא את בנ"י לדירה
36 האמיתית שלהם – בארץ הקודש.
37 "שרופה באש כסוחה" – קאי על המעמד ומצב דבית המקדש בזמן הגלות )לאחרי חורבן ביהמ"ק(.
38 וזוהי טענתם של בנ"י – "עשה למענך אם לא למעננו" ,היינו ,שהקב"ה צריך להביא את הגאולה בראותו
39 שביהמ"ק נמצא במעמד ומצב ד"שרופה באש כסוחה"!
תויודעוותה 47
a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy חמ
ובפרט שלאחרי כל מה שעברו בנ"י בזמן הגלות הרי בודאי שגם מצד זכויותיהם ראויים הם לכללות 1
וזהו מה שממשיך בכתוב – "תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך" ,היינו ,שהקב"ה צריך 3
כבר לגאול את בנ"י מהגלות היות שהם נמצאים במעמד ומצב ד"איש ימינך" .ואפילו אם ישנו מישהו 4
שאינו במעמד ומצב זה – הרי הוא נכלל עכ"פ בסוג ד"בן אדם" ,בנו של "אדם" ,מלשון אדמה לעליון. 5
והראי' על גודל העילוי דבנ"י היא – "ולא נסוג ממך" :יהודי אינו יכול להיות נפרד מהקב"ה .וכידוע 6
תורת אדמו"ר הזקן עה"פ "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" ,ש"יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד 7
מאלקות" ,וכל זה – מבלי הבט על מעמדו ומצבו כו' ,גם כאשר מדובר אודות קל שבקלים! וענין זה 8
ומסיים בכתוב – "הוי' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה" :לא זו בלבד שהענין ד"נושעה" 10
נפעל מצד שם "צבאות" ,הקשור עם מדת הנצח ,ירכין דקדושה ,ולא זו בלבד שענין זה נפעל מצד שם 11
"אלקים" ,מדת הגבורה ,אלא כללות הענין ד"נושעה" נפעל מצד שם "הוי'" .ולאידך – הרי הגילוי דשם 12
וכללות הענין ד"האר פניך ונושעה" נאמר בפרק זה ג' פעמים – באופן ד"חוט המשולש" ,הקשור 14
עם בית המקדש השלישי ,וכללות "אוריאן תליתאי" ו"עם תליתאי". 15
ובקרוב ממש זוכים לקיום היעוד "יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"" ,בנערינו ובזקנינו בבנינו 16
ובבנותינו"" ,מנער ועד זקן טף ונשים" ,ובאופן ד"ביום אחד" ,וכפס"ד הרמב"ם "מיד הן נגאלין" ,ובפרט 17
שהגאולה נמשכת ובאה ע"י שם "הוי'" ,הי' הוה ויהי' כאחד ,למעלה מהזמן. 18
ובאופן ד"כעב תעופינה גו'"" ,וארו עם ענני שמיא" – בגאולה האמיתית והשלימה ,במהרה בימינו 19
ממש. 20
התורה הכלליים ,כמדובר כמ"פ אודות מ"ש בדניאל )יב ,א( "ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב 22
בספר". 23
וכמדובר כמ"פ שעי"ז נפעל כללות הענין דאחדות ישראל ,וכאשר בנ"י נמצאים במעמד ומצב של 24
אחדות ,אזי זוכים הם לכללות ענין הגאולה – כמרז"ל )תנחומא ר"פ נצבים( עה"פ "אתם נצבים היום 25
כולכם גו'"" ,אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת". 26
והנה ,אחדותם של כל בנ"י )"ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"( כהכנה לקראת 27
הגאולה – קשורה עם כללות ענין האחדות שיהי' לעתיד לבוא בכל העולם כולו ,כמ"ש "ביום ההוא 28
יהי' ה' אחד ושמו אחד"" ,כשם שאני נכתב כך אני נקרא". 29
.ÁÓוהנה ,פסוק הנ"ל – "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד" – אומרים בסיום כל תפלה ותפלה 30
אבל אעפ"כ ,ישנו זמן מיוחד בשנה שבו מודגש ביותר כללות הענין דמלכותו של הקב"ה – "והי' 32
ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד" – שזהו "ראש השנה" ,שאז נפעל כללות 33
הענין דהמשכת )ובנין( המלכות בכל העולם כולו "מלוך על העולם כולו בכבודך" ,לאחרי ההקדמה 34
וזהו הקשר עם פרק פ"א שבתהלים – "הרנינו לאלקים עוזנו גו' תקעו בחודש שופר גו'" – כמבואר 36
בגמרא )ר"ה ל ,ב( שמזמור זה היו הלוים אומרים בעת הקרבת מוספי ר"ה. 37
תויודעוותה 48
טמ a"nyz'd oqip 'i ,lecbd zay ,ev t"y zgiy
1 בהתחלת המזמור )פ"א( נאמר "הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב" – דקאי על כללות,והנה
2 . שצריכה להיות בשמחה,'עבודת ה
3 ובסיום המזמור נאמר "ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך" – דקאי על מעמדם ומצבם של
4 ולכן." וכפס"ד הרמב"ם )סוף הל' מלכים( שלעתיד לבוא "כל המעדנים מצויין כעפר,בנ"י לעתיד לבוא
5 ועד"ז,' תהי' באופן ד"חלב" ומובחר כו, שהיא דבר המוכרח," שאפילו ה"חטה, היינו,"נאמר "חלב חטה
6 . המורה על ענין של מתיקות ותענוג,""ומצור דבש
7 כולל – המזמור,ויה"ר שבקרוב ממש נזכה לשמוע את השיר שישירו הלוים בבית המקדש השלישי
8 ."'"הרנינו לאלקים עוזנו גו
9 וכאמור לעיל פס"ד הרמב"ם ש"כל,"ואז יקויים היעוד ד"ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך
10 ' וכמ"ש הרמב"ם בהמשך דבריו "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה,"המעדנים מצויין כעפר
11 לא זו בלבד ש"ישיגו דעת בוראם, היינו," שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. . בלבד
12 בדוגמת הענין, שלמעלה משכל האדם, בחי' המקיף," אלא באופן ד"כמים לים מכסים,"כפי כח האדם
13 ."ד"כמים לים מכסים
14 ' משא"כ בהל,"]ולהעיר – שרק בסוף הל' מלכים מביא הרמב"ם את סיום הפסוק "כמים לים מכסים
15 וענין זה קשור."'תשובה )פ"ט ה"ב( ששם מביא רק את התחלת הפסוק "כי מלאה הארץ דעה את ה
16 .[(עם דברי הרמב"ם בהתחלת ספרו "יד החזקה" – וכפי שיתבאר אי"ה מחר )בהתוועדות די"א ניסן
17 ,"וכללות ענין הגאולה קשור עם הקריאה שהולכים לקרוא בתפלת מנחה – "ויהי ביום השמיני
18 .כמבואר בכ"מ קשר הדברים
19 ומתוך שמחה," "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו," "מיד הן נגאלין,ונזכה לזה – בקרוב ממש
20 .וטוב לבב
21 .כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה
22 "אחרי מנחה ואמירת "עבדים היינו" – התחיל לנגן "על אחת כמה וכמה
$
(ycew zay meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz ` שבת
קודש עמ' א cenr
ליוםbסוטה
sc למסכת
dheqהמשך ביאור
16 xg`n - áéúëc
¦ § ¦ éãéià
¥ § © `l` ,`nhidl eilr daegy weqtdn cenll mby epcnll - 'äàîèð ¨ ¨ § ¦ àì Ÿ àéäå' ¦ § 'äàîèð
¨ ¨ § ¦ àåäå'¦ § aezkl dxezd 1
17 àìŸ Lôðì
¤ ¤ § íäìà
¤ ¥ £ zøîàå
§ © § ¨ § ïøäà
Ÿ £ © éða
¥ § íéðäkä
¦ £ Ÿ © ìठøîàŸ ¡ " aezky dxfg - énð ¦ © áéúk ¦ § ,wtqn eilr dxeq` `l e` dlrap m` reci oi` m` 2
18 ,miznl `nhidl mipdkd lr dxezd dxq`y - "åéîòa ¨ © § àîèé
¨ ©¦ dxezd jxce .'BzLà § ¦ úठàð÷å ¥ ¦ § d`pw gex eilr xar e`' aey dazke 3
19 dl' aezkl dxezd dkxved - 'ànhé ¨ © ¦ dì'
¨ ázëéî
© § ¦ ì§ àëéøèöéà
¨ ¦§ § ¦ ìk¨ ìàòîLé
¥ ¨ § ¦ éaø¦ © éác¥ § àðúc
¨ ¨ § ,ìàòîLé¥ ¨ § ¦ éaø¦ © éác
¥ § àðúãëì
¨ ¨ § ¦ § ok letkl 4
20 oi` j` ,eiaexw lkle ezeg`l `nhidl odkl xzeny epcnll ,'`nhi øác
¨ ¨ ìéáLa¦ § ¦ àlà ¨ ¤ úéðLé𥠧 ¦ àì Ÿ ,aey úéðLéðå ¥ § ¦ § äøîàpL
¨ § ¤ ¤ ¤ äLøt
¨ ¨¨ 5
21 ixd ,`nhidl aiigy el oiipn àáé÷ò ¨ ¦ £ éaøå
¦ © § ,`xnbd zl`ey .daeg ef xefgl dxezd jxcy iptn ,ef zelitkn miyxec `l ¯ da¨ LcçúpL ¥© § ¦ ¤ 6
22 eilr daegy oipne xaca xeqi` oi`y epcnll jxved df weqt iax xaeq jkle .my ycgzny yecigd liaya oiiprd lk lr 7
23 ékî
¦ ¦ " weqtdn cnlp df xacy `aiwr iax xaeq ,daiyne .`nhidl 'ezy`l `pwe' weqtd lr dxezd dxfgy dnn yexcl oi`y l`rnyi 8
24 dxfg dn myl - él¦ änì ¨ ¨ 'ànhé
¨ © ¦ dì¨ ' ,jky oeike ,à÷ôð
¨ § © "BøàL
¥ § ì¦ íঠ`l `ide' aezkl dxezd dkixv dziid ixdy ,ze`pwl aiigy 9
25 `nhidl eilr devny epcnll - äáBçì ¨ § ,'`nhi dl' dazke dxezd .iepiwd oipr lr mb aey dxfg okle ,x`azdy itk 'd`nhp 10
26 aeig oi`y xaeqy ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaøå
¦ © § ok m` ,`xnbd zl`ey .eiaexwl dì̈" .opaxe l`rnyi iax ly diipyd mzwelgn z` `xnbd zx`an 11
27 xeqi` oi`y epcnl ixdy ,'`nhi dl' weqtdn yxec dn `nhdl ,ìàòîLé
¥ ¨ § ¦ éaø¦ © éøác
¥ § ¦ ,eiaexwl `nhidl odkl xzen - úeLø§ "ànhé ¨ ©¦ 12
28 ïéàå
¥ § 'ànhéî
¥ © ¦ dì¨ ' yxec ,daiyne .'ex`yl m` ik' weqtdn xaca zl`ey .eiaexwl `nhidl eilr devn - äáBç ¨ øîBà ¥ àáé÷ò
¨ ¦ £ éaø¦ © 13
29 `l` ,eiaexw ly mixa`l `nhdl odkl xeq`y - äéøáéàì ¨ ¤ ¨ ¥ § ànhé ¦ dxezay dyr zeevn lkay ìàòîLé ¥ ¨ § ¦ éaøc
¦ © § àîòè
¨ £ © éàî© ,`xnbd 14
30 .mteb lkl wx oi`y ,daiyne .zeyx `l` df oi`y yxec o`k eli`e ,mniiwl aiig 15
49 תויודעוותה
נ
לקוטי שיחות
שבת הגדול
כרך יז
מתורגם ללשון הקודש
21 ב( יתרֿעלֿכן ,לא מובן :מהי גדלות נס זה ,עד א.
22 שאין הוא נקרא "נס" סתם ,אלא "נס ?"lecbלכאורה, דברי אדמו"ר הזקן על הטעם ל"שבת הגדול" והדיוק
23 אין נראית שום גדלות הן בנס עצמו ,שלא היה פלאי בלשונו
24 כניסים אחרים ,ובודאי לא בתוצאות הנס ותועלתו:7 על הסיבה לכך ששבת שלפני חג הפסח נקראת 1
25 גם לאחר ש"הרגו הרבה מהם" עדיין נשארו ישראל 1
" 2שבת הגדול" מביא אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ,
26 בגלות מצרים ,ונזקקו לנס של מכת בכורות כדי להגאל 3ואלה דבריו" :שבת שלפני חג הפסח קורין אותו שבת
27 משם – ומהי התועלת שצמחה מכך לישראל? 4הגדול לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים היה
ב. 5מקחו מבעשור לחודש ,כמו שכתוב :2בעשור לחודש
קביעת זכרון הנס בשבת טעונה הסבר 6הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות ...ואותו היום
28 גם קביעת זכרון הנס לדורות לפי היום בשבוע – 7שבת היה ..וכשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת
29 בשבת ,ולא לפי התאריך בחודש ,כנס של יציאת 8נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם
30 מצרים וכדומה ,טעונה הסבר :אדמו"ר הזקן מסביר 9עושים כך ,אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג
31 שם את הטעם לכך "ולמה לא קבעוהו בעשירי לחדש 10בכורי מצרים ,הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה
32 סתם בין שחל בשבת בין שחל בחול כדרך שנקבעו כל 11לבקש מהם שישלחו את ישראל ולא רצו ,ועשו
33 המועדים לפי שבעשרה בניסן מתה מרים וקבעו בו 12הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם ,וזה
34 תענית כשחל בחול ,"...אך בכל זאת ,כל הענינים 13שכתוב :3למכה מצרים בבכוריהם ,וקבעו נס זה לזכרון
35 בתורה מדוייקים לחלוטין ,והכרחי לומר ,שבנוסף 14לדורות בשבת וקראוהו שבת הגדול".
36 לטעם השלילי )"למה `lקבעוהו בעשירי"( ישנו גם 15יש להבין :א( מדוע מדגיש אדמו"ר הזקן "שנעשה
37 טעם חיובי 8לכך שקבעו את הזכרון לדורות דוקא 16בו נס ,4 "lecbשמכך משתמע שדוקא משום הנס lecbd
38 לשבת .זאת אומרת ,שלמשמעות הנס יש קשר מיוחד 17נקראת השבת "שבת ?"lecbdהרי ,אף אם היה
39 לשבת. 18מתרחש בשבת נס רגיל ,ולא "נס ,"lecbהיתה זו סיבה
40 דבר זה הוא הכרחי גם מפני שציווי הקדושֿברוךֿ 19מספקת כדי לייחד את השבת ולכנותה "שבת הגדול" ,5
41 הוא "ויקחו להם איש שה לבית אבות "...היה צריך 20כיוון שיש בה גדלות לעומת שאר שבתות השנה.6
(6ובפרט ע"פ דברי הרשב"א )שו"ת ח"א סי' ט( דיום השבת נכלל (1הל' פסח ר"ס ת"ל .וכנראה הוא מתוד"ה ואותו )שבת פז ,ב( בשם
בימי הבנין ,והם שבעת ימי ההיקף שהם בסדר השתלשלות וטבע :ולכן מדרש )טעם הא' בדעת זקנים מבעה"ת שמות יב ,ג( .הובא ג"כ בב"י
כאשר נעשה qpבשבת ,הרי השבת מיוחד ומרומם עי"ז שבו נמשכה לטור שם .ובלבוש שם )בטעם הב'( .וראה לקו"ש חל"ז שיחה לשבת
המשכה שלמעלה מהשתל' וטבע – וא"כ הרי הוא "גדול" לגבי שאר הגדול.
שבתות .וראה לקו"ש שם הערה .6 (2בא יב ,ג.
(7משא"כ לטעם הב' בדעת זקנים בעה"ת והטור וכו' הי' בזה תועלת (3תהלים קלו ,י ,וראה מדרש תהלים שם .רש"י ומצו"ד שם.
ונס גדול )עשה להם הקב"ה נס וניצולו וכו'( ולכן לטעמם מתאים התואר (4כ"ה בתוס' שם )ועד"ז בטור ובטעם הא' שבלבוש – אלא שתוכן
"נס גדול" – "גודל הנס". הנס מבואר שם באו"א( אבל בב"י בהעתקת לשון התוס' אין תיבת
(8ראה לבוש שם בסופו .ובפרישה )בסי' תל"א השייך לסי' ת"ל( "גדול" )וכן בלבוש לא כתב בנוגע לנס זה "נס גדול"( .וראה לקו"ש
לטור שם .ובהנסמן לקמן הערה – .10וראה לקו"ש חכ"ז ע' 44ואילך. חי"ב ע' 33הערה .5
(5וכמו בשו"ע שם שכתב "מפני הנס" )סתם( .וראה בהערה שם.
21 פסוק זה" :ליום השבת ,למשבית מזיקין מן העולם להיעשות דוקא בשבת ,למרות שהוא כרוך בקנין 1
22 שלא יזיקו וכן הוא אומר 19וגר זאב עם כבש" – תוכן ובמשאֿומתן ,9טלטול בעליֿחיים ,10הוצאה מרשות 2
23 השבת הוא ענין השביתה מן המזיקים ,היכולה לרשות ,ביקור ממום ,ועוד פעולות הסותרות את 3
24 להתבצע בשני אופנים :א( "מעבירם מן העולם" – כל שביתת ומנוחת השבת.11 4
25 מציאותם של המזיקים מתבטלת .20ב( "משביתה שלא כי למרות שהיה זה לפני הציווי על שמירת שבת, 5
26 תזיק" – המזיקים נשארים ,אך השביתה גורמת לכך 6הרי האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא
27 שהם לא יזיקו .האופן השני של שביתת המזיקים הוא 7ניתנה ,12ומובן מכך ,שגם בניהם שמרו על מצוות
28 נעלה מן הראשון ,כנאמר בתורת כהנים ,21מפני שדוקא 8התורה ,ובכללן על שמירת שבת ,אף לפני מרה
29 באופן זה מתבצע הענין של אתהפכא חשוכא לנהורא 9ומתןֿתורה ,13ובנוסף לכך מפורש במדרשי חז"ל,14
30 – המזיקים עצמם הופכים מרע לטוב.22 10שכבר באמצע תקופת השעבוד במצרים ,שכנע משה
31 ולמרות שעיקר הגילוי של שבת באופן ש"משבית 11את פרעה שיום השבת יהיה יום מנוחה לישראל ,ללא
32 מזיקים ..שלא יזיקו" יהיה לעתיד לבוא ,בכל זאת היה 12עבודה.
33 משהו מעין זה בשבת בראשית שבתחילת הבריאה,23 13ואם בלי להתחשב בכך קבע הקדושֿ ברוךֿהוא
34 עד שגם בגשמיות היה כפשוטו ,כדברי חז"ל" 24ל"ו 14את המועד ל"ויקחו להם "..דוקא ביום השבת ,הרי
35 שעות שמשה אותה האורה" ,בשבת בראשית היה 15זאת הוכחה לכך של"ויקחו "...יש קשר מיוחד
36 "ולילה כיום יאיר" – החושך של הלילה הפך לאור 16לשבת.15
37 ויום.25 ג.
ד. שבת – שביתת המזיקים והפיכתם מרע לטוב
זמן – נברא אחר ,בכל יום מימי הבריאה 17ההסבר לכל האמור לעיל יובן לאחר הסבר על
38 הסיבה לכך שבשבת ישנו הענין של אתהפכא היא 18משמעות השבת בכלל:
39 מפני שעצם הזמן של שבת הוא ענין של "אתהפכא", הפסוק 17 19אדמו"ר ה"צמח צדק" 16מסביר את
40 כדלהלן: " 20מזמור שיר ליום השבת" ,לפי המדרש ,18האומר על
לאברהם( .שם כז ,ג .כז ,ט )בנוגע ליצחק( .וישלח לב ,ה )בנוגע ליעקב(. (9ראה מכילתא עה"פ פסחים )צו ,א( :מקחו מבעשור .ראב"ע בא
(13ראה פמ"ג וח"ש שבהערה .11וראה לקו"ש ח"ה ע' 266ואילך. יב ,ג .רא"ם בפרש"י שם .וראה מכילתא ופרש"י שם ,כא :משכו מי שיש
(14ראה שמו"ר פ"א ,כח ,פ"ה ,יח .וש"נ .הובא גם בלבוש שם. לו וכו' מי שאין לו gwiמן השוק )ועד שלמדין מהכתוב דבהמה דקה
ובכ"מ. zipwpבמשיכה – מכילתא שם .ירושלמי קדושין פ"א ה"ד( .וראה פסחים
(15וראה לקו"ש חכ"ז ע' .140 צא ,ב .ובפרש"י שם ד"ה איש זוכה.
(16יהל אור עה"פ )ע' שכח ואילך( .ובמילואים שם )ס"ע תרל (10ראה לבוש בסופו – הובא בפרישה פר"ח ופמ"ג )משב"ז( שם
ואילך( .וכ"ה בהמשך מים רבים תרל"ו פקס"א ואילך. )דהוה מוקצה( .ועוד .והפרישה עצמו כ' מצד קשר בשבת )וכ"ה באליהו
(17תהלים צב ,א. זוטא ללבוש שם( .ובח"ש )למהרש"ק( שם הקשה דאין מקדישים בשבת.
(18ילקוט שמעוני בחוקותי רמז תרעב מתו"כ שם .וראה צפע"נ (11בנוגע לקנין ומ"מ – ראה רמב"ם הל' שבת פכ"ג הי"ב ואילך.
עה"ת בחוקותי שם. ובסוף הל' מכירה .טושו"ע חו"מ סו"ס רל"ה .שו"ע אדה"ז הל' שבת סי'
(19ישעי' יא ,ו. ש"ו ס"ד .ט"ו .סי' שלט ס"ה )ובכ"מ( .בנוגע לטלטול בע"ח – ראה
(20וכדעת ר"י בתו"כ וילקוט שם. טושו"ע )ואדמוה"ז( או"ח סי' ש"ח סל"ט )ע"ח(.
(21שם :אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין מזיקים או בזמן ואף שהאיסור הוא רק מדרבנן כו' ,הרי בקיימו כל התורה כולה
שיש מזיקים ואין מזיקים .וראה לקו"ש שבהערה 23בסופו. )כדלקמן בפנים( נכללו גם מצות דרבנן )וכמובא בנוגע להאבות( –
(22כתועלת וטוב בע"ח שאינם מזיקים מלכתחילה ועוד יותר – וכמ"ש בפמ"ג )משב"ז( לסי' ת"ל .ובח"ש )למהרש"ק( לשו"ע שם .נוסף
שהרי הזאב גבור יותר מהכבש וכיו"ב. לזה )בנוגע למו"מ( לכמה דעות )באופן כבנדו"ד( הוא מדאורייתא – ראה
(23וזה שהחיות לא היו מזיקים ziy`xa zayaאי"ז כמו לפני חטא המובא בשד"ח )כרך ט( שו"ת דברי חכמים ספ"א .וע"פ מ"ש בשו"ת
עה"ד ,שלא הזיקו – כי אז לא הי' בהם מלכתחילה הטבע לטרוף ולהזיק חת"ס חו"מ סי' קצה )הובא בשד"ח שם( דכאשר יושב בחנות ומוכר
וכמרז"ל בנחש שלולא החטא הי' שמש גדול )סנה' נט ,ב( ,אבל בשבת ולוקח כו' דרך קבע הרי זה איסור מדאורייתא – הרי בנדו"ד ,שהיו
בראשית הי' זה מצד zziayוביטול טבעם שנעשה בהם לאחר חטא מצווים מר"ח ואילך בפרסום ל"כל עדת ישראל" "ויקחו גו'" וכו' ,הרי"ז
עה"ד )ראה רמב"ן בחוקותי כו ,ו .לקו"ש ]המתורגם[ ח"ז ע' .(204ֿ5 כאזיל לחינגא )שד"ח שם( והי' בזה איסור מה"ת .ובפרט דמצותי'
(24ב"ר פי"א ,ב .פי"ב ,ו. אחשבי' )ע"ד פרש"י ביצה כז ,ב )במשנה( .וראה צפע"נ כללים מע'
(25ראה יהל אור שם .לקו"ש שם. איסורו חישובו(.
(12קדושין פב ,א .יומא כח ,ב .וראה פרש"י תולדות כו ,ה )בנוגע
מהזמן )משא"כ יו"ט( שהוא שם הוי' שמורה על הי' הוה ויהי' שהוא (26פרש"י בראשית ב ,ב .פרש"י מגילה ט ,א .ד"ה ויכל .וראה ב"ר
למע' מהזמן כו' .שגם בזה מודגש שיש שינויים דהי' הוה ויהי' )דעבר פ"י ,ט.
הוה כו'( אלא שהם כאחד – בחי' אתהפכא .ועד"ז הוא בכל שבת (27הובא בסידור שער הק"ש )עה ,סע"ד ואילך( .וראה )בהבא לקמן(
כבאוה"ת שם .לקו"ת שה"ש כה ,א .אוה"ת ברכה ע' א'תתצא .א'תתצט. לקו"ת בלק ע ,ג .ר"ה סא ,א .אמ"ב שער הק"ש פל"ז ואילך .דרמ"צ
ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד פ"י.n"kae . מצות האמנת אלקות פי"א .המשך תרס"ו ע' מא ואילך .ועוד.
(34ואף שכמו דששת ימי בראשית הוא מו"ק דאצילות גם השבת (28ראה לקו"ש חלק יו"ד ע' 176ובהנסמן שם.
הוא מבחי' מל' מדה הז' ,ראה אוה"ת שבועות ר"ע פז .וראה אוה"ת (29ראה אוה"ת במדבר דרושי שבועות ע' פהֿפו .וש"נ .ברכה ע'
ברכה ע' א'תתצא .ושם ע' א'תתצט :דגילוי שביום השבת "נמשך דוקא א'תתצ ואילך.
אחר *'eהקפות דגלגל היומי". (30זח"ג צד ,ב .זח"א רסד ,ב .וראה שו"ת הרשב"א ח"א סתכ"ג.
(35ראה אוה"ת שבועות ע' פו בהמשך לזה שהשבת הוא העלי' כו': (31ראה ד"ה וכל העם רואים תרס"ה )ושם גם באופן אחר( .ובהנסמן
ובאו"ת פי' שזהו ענין בא שבת בא dgepnכו'. בהערה .29
(36צפע"נ מהדו"ת עא ,ד ואילך .שו"ת צ"פ דווינסק ח"ב סל"ב. (32שער היחוד והאמונה פ"ז )פב ,רע"א(.
מכתבי תורה מכתב קנד. (33ראה אוה"ת שבועות )ע' פו( שבשבת הוא העלי' onfnבלמע'
*( ."zetwd 'f 'iga xg`" (qtcpak) `le .rhwd zlgza my l"vk
32 מצרים בבכוריהם" היה בדרך של "אתהפכא חשוכא dxezdהוא חייב רק לגבי שבת ,בכל דיני השבת ,מפני 1
33 לנהורא" – ה"קליפה" בכל עוזה נלחמה למען שכל רגע בשבת הוא זמן פרטי בפני עצמו ,אך לגבי 2
34 הקדושה. יום הכיפורים הוא פטור ,מפני שזוהי .zg` dcewp 3
35 לפיכך ציוה הקדושֿברוךֿהוא שהציווי על "ויקחו ובדומה לכך לגבי ספירת העומר וכדומה ,לפי 4
36 להם איש שה לבית אבות" ,שכתוצאה ממנו התרחש דעות מסויימות. 5
37 הנס של "למכה מצרים בבכוריהם" ,ייעשה דוקא דוגמא דומה לכך :פעולה ,zkynznכיציאת 6
38 בשבת ,כי מהותה של השבת היא שביתת וביטול 7מצרים ,למשל :היציאה ממצרים צריכה להמשך זמן
39 המזיקים באופן ש)בכור ותוקף( ה'קליפה' והחושך 8מה miiepiyae ,במשך זמן זה :קודם חצות ,חצות ,לאחר
40 עצמו ,פועל פעולה הפוכה -פעולה של אור.. 9חצות ,יום ט"ו בניסן ,וכמצוי בביטויים בגמרא:37
ז. 10נגאלו בערב ,יצאו ביום ,חפזון דמצרים ,חפזון
דוקא טעם זה מסביר את השם "שבת הגדול" 11דישראל .אך יחד אם זאת מתמשך ` ezeתוכן של
41 מכך מובן ,מדוע בוחר אדמו"ר הזקן מבין הסיבות 12יציאת מצרים ומשפיע בכל דור ודור ובכל יום,38
42 השונות לשם "שבת הגדול" 42דוקא את הטעם הקשור 13שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום
43 לנס של "למכה מצרים בבכוריהם" ,ללא הבאת טעם 14ממצרים ,באופן שאילו לא הוציא הקדושֿברוךֿהוא...
44 נוסף ,מפני שדוקא לפי טעם זה מובן מדוע נקראת ...ep` 15משועבדים היינו לפרעה במצרים.39
45 השבת בשם "שבת הגדול": ו.
46 משמעות "שבת הגדול" היא ,שהענין של "שבת" הנס של "למכה ...בבכוריהם" – ענין של אתהפכא,
47 וביטול המזיקים הוא באופן "גדול" .כלומר ,בדרגה כמו שבת
48 הנעלית משביתה .אין זו שביתת ה"קליפה" וביטולה, 16לפי זה תובן הדגשתו של אדמו"ר הזקן "שנעשה
49 אלא הפיכתה למסייעת לטוב ולקדושה. 17בו נס ,"lecbכי בביטוי זה מודגש הקשר לשבת:
50 ענין dfשל "שבת" נתגלה בשבת שלפני יציאת 18כבר הוסבר פעם בהרחבה 40שגדלות הנס של שבת
51 מצרים באמצעות ה"נס הגדול" של "למכה מצרים 19הגדול היתה בכך שהריגת המצרים נעשתה באמצעות
52 ,"mdixekaaשלא כבמכות האחרות ,שבהן היה ביטול – "mixvn ixeka" 20התוקף של "קליפת" מצרים )שהרי
53 ה"קליפה" באופן הראשון של שביתת המזיקים ,43אלא 21מהותו של בכור היא חוזקה ותוקף .(41כאשר ישראל
54 כאן דוקא חוזקה של "קליפת" מצרים עצמה ,נלחם 22נמצאים עדיין בגלות מצרים ,תחת שלטון פרעה,
55 נגד המצרים לטובת ישראל .44 23במלוא עוצמתו ,ופרעה והמצרים מסרבים בכל תוקף
24לאפשר את יציאת ישראל ממצרים – בזמן כזה
ח. 25תובעים ixekaמצרים לשחרר את ישראל ,עד אשר
דיוק נוסף בדברי אדמו"ר הזקן " 26ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם",
56 לפי האמור לעיל ,ניתן לבאר ,בפנימיותם של 27ובשעה זו היה תוקפו של פרעה ושל גלות מצרים גדול
57 הענינים ,דיוק נוסף בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך, 28כלֿכך ,עד שאף לאחר ש"הרגו ,"...הם לא שחררו את
58 כדלהלן: 29ישראל – וזהו "נס גדול" שאין מוצאים כמוהו בניסים
59 בתחילת הסעיף ,באומרו "ואותו היום שבת היה", 30אחרים ,כי ניסים של הצלת ישראל היו באופן של
60 מוסיף אדמו"ר הזקן ואומר "שהרי בה' בשבת יצאו 31שבירת ה"קליפה" וביטולה ,ואילו הנס של "למכה
גם במטה משה סי' תקמב( .ועוד טעמים :חזקוני שמות יב ,ג .אבודרהם (37ברכות ט ,א.
)חודש ניסן בסופו( בשם מח"וו .ובמקומות שנסמנו בהערה .10ובמט"מ (38פסחים קטז ,ב) .במשנה( .תניא רפמ"ז.
שם .ועוד. (39ראה בארוכה הגש"פ )קה"ת ,תשל"ט( "ביאורים" ע' שעא ואילך.
(43ועד"ז לטעם הטור כו' הרי"ז רק בחי' אתכפיא. (40לקו"ש שבהערה 4ס"ב ואילך .וש"נ.
(44ועפ"ז הרי זה הוספה על אתהפכא דהזמן דשבת שהיא בעיקר (41ראה תרגום אונקלוס ויחי מט ,ג.
העלי' בפנימיות העולמות )אוה"ת שבועות שם( ,משא"כ כאן שבא (42טור ,לבוש ,בעה"ת שם )ובסגנון אחר בכ"מ בס' רש"י )ספר
בגילוי גם בחיצוניות העולם. האורה ח"ב סי' סב .ס' הפרד"ס ע' שמג .מח"וו סי' רנט .ועוד( .הובא
27 לפיכך ,כאשר xiaqnאדמו"ר הזקן על שבת הגדול, יש להבין :העובדה ש"בה' בשבת יצאו ישראל 3
46 45
4ממצרים" מוסברת בגמרא ,וב"תוספות" נמצא
28 הוא אומר "שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים"..
29 וכיוון שט"ו בניסן היה בה' בשבת א"כ עשרה בניסן 5החשבון ,שלפיו חלה שבת בעשרה בניסן ,אך לשם מה
30 היה בשבת ,ובכך הוא מציין שהענין של "בעשור 6מביא זאת אדמו"ר הזקן ?jexr ogleyaאמנם ,אדמו"ר
31 לחודש הזה" בא כתוצאה של "בה' בשבת יצאו ישראל 7הזקן מביא בשולחן ערוך שלו את "ההלכות
32 ממצרים.51 "... 8בטעמיהן" ,47אך זהו איננו טעם ,אלא ,oeayg
9ומקורותיו בגמרא ובתוספות ,ובכלל ,הוא איננו מצטט
ט.
10בשולחן ערוך את ההלכות בלשונן המקורית ,ודי היה
אתהפכא חשוכא לנהורא
11באומרו "ואותו היום שבת היה" .48
33 לפי האמור לעיל ,שהנס של שבת הגדול הוא
34 פעולה של "אתהפכא חשוכא לנהורא" ,מובנת טוב ויש לומר שעלֿידיֿזה יובן תוכנו של שבת הגדול. 12
35 יותר ההוספה :בה' בשבת ...כדלקמן: 13כדי להבין זאת יש להקדים ולומר ,שאת כוונת
36 שבת היא ספירת המלכות – "שבת מלכתא" – אז 14הציווי "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית
37 שרויה ספירת המלכות בעליה בספירות העליונות יותר 15אבות ,"...אשר הביא ל"מכה מצרים בבכוריהם" ,ניתן
38 – ז"א ,בינה וכו' .52אך כיוון שמלכות מצד עצמה 16להבין בשתי דרכים:
39 נקראת "נהורא אוכמא ותכילת" )אור כהה ומכלה(. 17א( לקיחת השה בעשור לחודש וניסי שבת הגדול
40 כלומר ,מהשפעתה מתבטלים המתנגדים .53 18לא היוו רק הכנה להקרבת הפסח בי"ד ניסן ולגאולת
19מצרים שלאחריו ,אלא היתה להם מטרה בפני עצמה.49
41 לפיכך מסביר אדמו"ר הזקן שהנס של שבת הגדול
42 תלוי בגילוי של mixvn z`ivie zle`bשלאחריו ,שאז 20ב( מטרת לקיחת השה וכו' היתה wxכהכנה
43 השפיעה ספירת הבינה 54עלמא = ) 55 exigcעולם 21להקרבת הפסח ולגאולת מצרים.50
44 החירות( ,ואולי יש לומר ,שכיוון שבינה היא מקור 22באופן דומה ניתן לומר ברוחניותם של הענינים:
45 ושורש הגבורות ,56נבע ממנה ענין של "אתהפכא" בנס 23הניסים של שבת הגדול באו רק כהכנה ל"נגלה עליהם
46 של "למכה מצרים בבכוריהם" ,מפני שאין הדינים 24מלך מלכי המלכים הקדושֿברוךֿהוא בכבודו
c"re (51התירוץ ע"ז שאומרים "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה (45שבת פז ,ב .טור שם מסדר עולם .וראה ח"י שבהערה .40
על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ" ,אף שנצטוו על (46ד"ה ואותו .טור שם.
המצות קודם לזה )שמות יב( – הקב"ה ציוום לעשות המצה לזכרון הפלא (47ראה "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר" לשו"ע אדה"ז.
שהוא עתיד לעשות להם ,וכן נצטוו בפסח ע"ש ופסח ה' קודם מעשה (48בנוגע למה שהוסיף "שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים
הנס )ז"פ ,שבה"ל ,אבודרהם ולקו"ת צו סד"ה להבין מ"ש בהגדה – כמ"ש בסי' תצ"ד" אפ"ל שהוא בכדי לתרץ קושיית הח"י בסי' ת"ל .ולכן
הובאו בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים )קה"ת( ע' ל. גם ציין "כמ"ש בסי' תצד" ,כי שם מבואר שגם לדעת רבנן היתה יצי"מ
(52ראה פרדס שער ערה"כ פכ"א ע' שבת .לקו"ת אמור )לו ,ב(. בה' בשבת – ראה מחה"ש שם )וראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ג ע' 258
סידור ד"ה מזמור שיר ליום השבת )קפז ,ג ואילך( .יהל אור שם )ס"ע ובהערות שם(* .אבל הוספת "וכיון שט"ו בניסן כו'" לכאורה מיותרת
תרכז ואילך( .ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד שם .ובכ"מ. היא.
(53ראה סידור ד ,סע"ב ואילך .ה ,סע"א ואילך ,אמ"ב שער הציצית (49וע"ד מרז"ל )מכילתא ופרש"י בא יב ,ו( דזה שהי' לקיחתו xeyra
פ"ג ופ"ז .וראה לקו"ת שלח מה ,סע"ב ואילך .ובכ"מ. הוא שיהי' להם זכות שיצאו ממצרים.
(54וכמבואר בענין שרק פסח נקרא )ממחרת( השבת .ראה לקו"ת (50וכמו שהוא ע"פ הטעם שקודם השחיטה טעון ביקור ד' ימים
אמור שם .וראה יהל אור שם )ע' תרלג(. )פסחים צו ,א( .אבל לאידך ,זה שנצטוו ,xeyrn egwilשאינו בפסח דורות
(55ראה לקו"ת אמור שם ,ג .ר"ה ס ,ב .וש"נ. )כבגמרא שם .ומכילתא עה"כ בעשור לחודש )יב ,ג( והי' לכם למשמרת
(56תניא פי"ג .וראה זח"ב קעה ,ב. )שם ,ו(( ,משמע שגם ענין בפ"ע הוא ,כאופן הא' שבפנים )וכמכילתא
ופרש"י שבהערה הקודמת(.
*( `mrhk) dkldl 'eke xehd azk myy "lz 'iqa" `ed (dkldl l"iiw oky) xacd xewn ik l"i ile`e ."lz 'iqa y"nk" o`kl cvz 'iqa oiivl jxved dnl r"vy `l
.(lecbd zayl
18 יכול כל יהודי ,על ידי עבודה של "משכו וקחו miwznpאלא בשורשם ,57ולפיכך נבעה מן ה"שבת" 1
19 לכם ,"...כפי שמוסבר על כך במכילתא" 63משכו שביתה מן המזיקין באופן של "גדול" – הפיכת 58 2
20 מעבודה זרה והדבקו במצוות" ,שהוא מתרחק מכל המזיקין למסייעים לקדושה.59 3
21 עבודה שהיא " dxfלו) 64שהרי לעבודה זרה כפשוטה יש צורך בהסבר זה ,למרות שמהות השבת היא 4
22 אין לשום יהודי קשר ,במיוחד לאחר שסולק יצר הרע 5שביתה מן המזיקין ,אך זה יתגלה רק לעתיד לבוא,
23 של עבודה זרה (65והוא דבק במצוות. 6כאשר תהיה שבת ומנוחה לחיי העולמים ,ואילו לפני
24 ובאופן כללי" :משכו" הוא קו של "סור מרע", 7כן "האתהפכא" של שבת היא רק ב",60 "dbep zetilw
25 "וקחו לכם" הוא הקו של "ועשה טוב". 8ועלֿאחתֿכמהֿ וכמה בתקופה שישראל עדיין היו
26 כאשר יהודי יעבוד עבודה זאת בעוצמה ובמסירות 9במצרים ,לפני ieeivdעל שמירת שבת ,לפני שהיא
27 הדרושים ,וישפיע גם על יהודי אחר לנהוג כך 10השפיעה בגלוי.
28 )בהתחילו בבני ביתו – "ויקחו להם איש שה לzia י.
29 ` ("zeaעל ידי כך הוא יצליח להשפיע גם על העולם העבודה הרוחנית של כל יהודי בהתאם לאמור לעיל
30 שמחוצה לו ,ועל אומות העולם ,עד שבכוריהם ידרשו 11ידוע פירושו של האריז"ל 61לפסוק "והימים האלה
31 בתוקף את טובת ישראל – ו"כימי צאתך מארץ 12נזכרים ונעשים" ,שכאשר הזכירה היא כראוי ,מגיעים
32 מצרים ,"66עוד בהיותם בגלות נעשה נס גדול. 13גם לידי "ונעשים":
33 ויהודים מתכוננים ל"אראנו נפלאות" – בנערינו 14למרות שעתה אנו עדיין שרויים במצב של "אכתי
34 ובזקנינו בבנינו ובבנותינו 67 ...לא תשאר פרסה– 68 15עבדי דאחשורוש" =) 62עדיין עבדי אחשורוש( ושרויים
35 השתחררות מהגלות בגאולה האמיתית והשלמה עלֿ 16בחושך כפול ומכופל ,בדומה למצב של בני ישראל
36 ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. 17במצרים בזמן שבת הגדול,
)משיחת ש"פ צו ,שבת הגדול תשל"ה(
$
(60יהל אור שם )ע' שכח ,תרלא .מים רבים שם פקס"ב( – משא"כ (57תניא פל"א .אגה"ק סכ"ב )קלה ,א( .וראה לקולוי"צ שבהערה
לעת"ל תהי' גם בגקה"ט ,והרי למכה מצרים בבכוריהם כו' הוא אתהפכא .59
– בנוגע לפעולה – בגקה"ט. (58ראה יהל אור שם )ע' של .תרלא .תרלג( שגם בפסח נאמר
(61ראה רמ"ז בספר תיקון שובבים .הובא ונתבאר בספר לב דוד תשביתו ,השבתת המזיקין ,ואדם יוצא יד"ח רק בדבר שיכול לבוא לידי
)להחיד"א( פכ"ט. חימוץ ושומרו מחימוץ כו' .ועי"ז ממתיקים דינים ,עיי"ש.
(62מגילה יד ,א. (59ועפ"ז תובן השייכות דשבת הגדול לפ' מצורע* כי גם התיקון
(63עה"פ )יב ,כא( .ועד"ז שם ,ו ובפרש"י. והתשובה דמצורע הוא ענין "אתהפכא" ובאופן של "והובא אל הכהן"
(64ראה ב"ב קי ,א. – ) oyxya zexeabd zwzndראה לקו"ת פרשתנו כה ,ב .לקוטי לוי"צ לזהר
(65יומא סט ,ב .סנהדרין סד ,א. ח"א ע' רד .תורת לוי"צ ע' קצד(.
(66מיכה ז ,טו. וראה לקו"ש ]המתורגם[ ח"ז ע' 108ואילך ,דאולי י"ל דקביעת שם
(67בא י ,ט. הסדרה ,פרשה בתורה – "מצורע" – כבכל הדפוסים וכו' – הו"ע
(68שם י ,כו. .`ktdz`c
*( .c"q gkz 'iq g"e` r"ey ± gqt mcew rxevn oixew ("d"ga"n ueg) zxaern dpyay
לקוטי שיחות
פרשת צו
כרך כב ,שיחה א
מתורגם ללשון הקודש
ב. א.
מדוע הפריד הזהר בין החסד לבין הגבורה שבאריה החסד והגבורה שבאריה
25 כאמור פעמים רבות ,נכתבו הערותיו של אבי מורי על אש המערכה ,אשר היתה על המזבח "רבוצה 1
26 בקצרה ,ואין הוא מבאר את הענינים שהלומד והמעיין כארי" ,1נאמר בזהר בפרשתנו ,2שזהו המלאך אוריא"ל, 2
27 יכולים להגיע אליהם בכחות עצמם. הנראה בדמות זו ,וב"זהר" מובע הענין בשני ביטויים: 3
בתחילה נאמר ש"אתחזי ..כחיזו דחד אריא תקיפא רביע 4
28 כשלומדים את ההערה שדלעיל ,מתעוררת שאלה על
על טרפיה" ) =נראה כדמות ארי תקיף אחד רובץ על 5
29 דברי הזהר :אם באותו אריה כלולים ipyהענינים ,הן חסד
טרפו( .ולאחר מכן נאמר "ואתחזי כאריה רברבא רביע על 6
30 והן גבורה – מדוע מחולקים הענינים הללו בזהר ipyl
קרבנא" )=נראה כאריה גדול רובץ על קרבנו(. 7
31 חלקים – "אריה תקיפא רביע על טרפיה" ו"אריה רברבא
32 רביע על קרבנא" ,ואין הם מוזכרים ביחד "אריה תקיפא אבי מורי מתעכב 3על הבדלי הלשון בין שני 8
33 ורברבא רביע על טרפיה ועל קרבנא" וכדומה. 9הציטוטים שלעיל) :א( בתחילה נאמר "אריה ,"`tiwz
10ובפעם השניה "אריה ) ."`axaxב( בתחילה נאמר "רביע
34 אמנם ,חסד וגבורה הם שני ענינים שונים ומנוגדים, 11על ,"ditxhולאחר מכן – "רביע על ."`paxwוהוא מבאר,
35 אך בכל זאת ,כדברי אבי מורי בהערה ,שאריה כולל גם 12שבאריה אשר ב"מרכבה העליונה" יש שני ענינים – חסד
36 את החסד וגם את הגבורה לא כשני ענינים ,micxtpאלא 13וגבורה ,כי "אריה" הוא בגימטריא "גבורה" ,אך ,מצד
37 "כמו אור הגבורה בכלי החסד" .7ושני הדברים קשורים 14שני ,נאמר "פני אריה אל .4"oinid
38 לאריה :ezellkaהגימטריא של אריה היא גבורה ,וגם
39 בפשטות הגבורה היא תכונת הארי כנאמר" 8וגבור כארי". וזהו ההסבר להבדלי הלשון: 15
40 ויחד עם זאת "פני אריה אל ."oinid 16בתחילה מדובר בזהר על צד הגבורה שבאריה ,ולכן
17נאמר "אריה `tiwzרביע על – "ditxhהמילה "תקיפא"
41 וכך גם לגבי הקרבנות ,המכונים בזהר בשני הביטויים
) 18תוקף וחוזק( מצביעה על גבורה ,וכן המילה "טרפיה",
42 – "טרפי'" )גבורה( ו"קרבנא" )חסד( lke ,קרבן כולל את
19כי הטורף הוא מצד הגבורה.
43 שתי התכונות :גבורה וחסד –
20לאחר מכן מדובר על צד החסד שבאריה ,ולכן נאמר
44 ההקרבה על המזבח היא העלאה 9מלמטה למעלה,
" 21כאריה `axaxרביע על – "`paxwהמילה "רברבא",
45 גבורה okn xg`le .מביא הקרבן ל" zgpרוח לפני",10 22גדולה ,מצביעה על חסד ,כנאמר" 5לך הוי' הגדולה
46 המשכת תענוג מלמעלה למטה ,חסד – 23והגבורה ,"...וגם המילה "קרבנא" ,מלשון קירוב ,מצביעה
47 ויש לומר יותר מכך :הן החסד והן הגבורה נכללים 24על צד החסד ,ימין ,כדברי חז"ל" 6ימין מקרבת".
30 השני – "כאריה `axaxרביע על – "`paxwמקדים הזהר eze`aענין שבקרבן :ההקרבה לה' ,ההעלאה ,היא באופן 1
31 ואומר: שחלק נשאר למטה לאכילת הבעלים או הכהנים. 2
32 א( שזה כמשל על המלך ששלחו לו דורון אשר מצא ואף קרבן עולה שהוא כליל לה' ,הרי עורו לכהן.11 3
33 חן בעיניו ,והוא אמר לעבדו "זיל וטול דורון דא דאייתיאו ואפילו מנחת כהן ,אשר "כליל תקטר" ,12הרי באמצעותה 4
34 לי" ) =קח דורון זה שהביאו לי( ,כך "אמר קודשא בריך מתחנך הכהן לכהונתו ,או שמטרתה "לכפר עליו",13 5
35 הוא לאוריא"ל זיל וקבל דורונא דבני קריבין קמאי" )=קח במקרה של כהן עני 14המובאת במקום עולת בקר של כהן 6
36 את הדורון שמקריבים לי בני(. עשיר. 7
37 ב( שעל ענין זה נאמר" 15ותצא אש מלפני ה' ותאכל ובדומה לכך בענין של "נחת רוח לפני" הנגרם על ידי 8
38 על המזבח את העולה" – "...דא אוריא"ל דנחית בחיזו 9הקרבנות ,הקירוב – החסד – שבין הקדושֿברוךֿהוא לבין
39 דאשא ...לקבלא =) "`pexecזהו אוריא"ל ,אשר יורד 10מקריב הקרבן ,כרוך עם אמרתי ונעשה רצוני ,ציות
40 בדמות האש ...לקבל את הדורון( .ועל jkנאמר בזהר ,zelhazde 11כפי שמתבטא גם בקיום התורה והמצוות ,שכל
41 "ואתחזי כאריה `axaxרביע על "`paxw 12זה קשור לגבורה :הנהגה דוקא תוך מגבלות ,לפי דיני
42 לפי זה יש לומר ,שבענין של אוריא"ל – האריה 13ומשפטי התורה.
43 האוכל את הקרבנות ,יש שני אופנים:16 14ולפי כל זה jixvהיה ה"זהר" להזכיר את שני הענינים
44 א( כפי שהוא מצד ,envrשאז העיקר בו הוא קו 15ביחד ,כדי להדגיש את zellkzddשל חסד וגבורה
45 הגבורה – "אריא תקיפא רביע על טרפיה". 16שבאריה?
46 ב( כאשר "` `edÎjexaÎyecwd xnלאוריא"ל זיל וקביל ג.
47 דורונא" ,כאשר ניתן לו הציווי והכח מלמעלה לקבל את לפעמים החסד גלוי ,ולפעמים – הגבורה
48 הקרבנות ,על ידי שמורגש בהקרבתו של האדם שהוא ויש לומר שתמצית ההסבר לכך היא: 17
49 מביא את הקרבן ) oexeckכדלהלן( – אז נהפכת הגבורה 18אמנם ,האריה כולל את ipyהקוים ,חסד וגבורה ,ביחד,
50 לחסד ,ולפיכך קו cqgdגלוי אצלו. 19אך בכל זאת יש הבדל באופן גילוים :לפעמים הגבורה
51 iptln ולכן מקשר הזהר דוקא חלק dfעם "ותצא אש 20היא הגלויה והחסד בהעלם ,ולפעמים להיפך.
52 iepiyde – "...'dכי "ותצא אש "...היה בשמיני למילואים, 21לכן מחלק זאת ה"זהר" לשני דברים שונים" :אריא
53 אשר באש שבדמות "אריה "...`axaxלעומת "אריה `tiwz 22רביעא על ,"ditxhכאשר מדובר בדרגה שבה קו
54 ,"...`tiwzאשר התרחש לאחר ש"אמר קודשא בריך הוא 23הגבורה שבארי גלוי ,וקו החסד הוא בהעלם .ולאחר מכן
55 לאוריא"ל" ,כדלעיל ,הוא iepiyl dnecaולחידוש אשר 24נאמר "אריה `axaxרביע על ,"`paxwכאשר מדובר על
56 בשמיני למילואים לעומת שבעת ימי המילואים. 25הדרגה שבה קו החסד שבארי גלוי ,וקו הגבורה הוא
ה. 26בהעלם.
שתי הדרגות שבהשראת השכינה 27אך יש להבין :מהי הסיבה להבדל בין שני המקרים,
57 "שכל חז"ל18
אודות מאמר בהרחבה17
כבר דובר 28אם קו הגבורה יהיה בגלוי או קו החסד?
58 שבעת ימי המילואים שהעמידו משה למשכן ...לא שרתה ד.
59 בו שכינה", השינוי מקו הגבורה לקו החסד נעשה על ידי הציווי והכח
60 שלכאורה :כיון שגם בשבעת ימי המילואים הקריבו מלמעלה
61 קרבנות ,אשר עליהם נאמר "ריח ניחוח לה'" ,19כיצד ייתכן נתן להבין את הדברים מכך שלפני שמובא בזהר הענין 29
קרבנות השמיני למילואים הם כדי לגרום "נחת רוח ה"נמשכת" על ידי אתערותא דלתתא ומדודה בהתאם 8
(27והיינו ,שנוסף לזה שמקודם צ"ל העבודה דז' ימי המילואים – (20ראה תניא פנ"ג.
שפועלת "אתר שלים" שאז דוקא קוב"ה שריא )ראה לקו"ת שה"ש שם(, (21ראה לקו"ת שה"ש כב ,ב ואילך .וש"נ.
בארוכה בלקו"ש )ח"ג שם .חי"ז שם ע' 104ובהערה – (34הנה צ"ל (22ע"ד :אלף פעמים זו משלי היא אבל הוא יברך אתכם כו' )דב"ר
עכ"פ "מעין" עבודה גם בענין ה"שמיני" גופא. פ"א ,יג .ועד"ז בתיב"ע וספרי דברים א ,יא .הובא בפרש"י שם(.
(28רש"י שמיני שם. (23ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 182ואילך .חי"ב ע' 58ואילך.
(29תצוה כט ,א וברש"י שם. ועוד.
(30שמיני ט ,ב וברש"י שם )מתנחומא שם ד ויו"ד(. (24ראה כלי יקר ר"פ שמיני .שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט .לקו"ש ח"ג
(31אגה"ת פרק ב. ]המתורגם[ ע' 233ואילך .חי"ז ]המתורגם[ ע' 99ואילך.
(32כן הובא בכ"מ )המשך תרס"ו ע' קלא .ועוד( .ועיין מגילה כו, (25ראה לקו"ת פרשתנו ז ,ד.
ב .גיטין נ ,ב .ב"מ טז ,א .ב"ב קנו ,א. (26ראה גם לקו"ש ח"ד ]המתורגם[ ע' .112
10 ולכן העיקר בו הוא קו הגבורה,שזהו אור מוגבל ֿ שמכפר לו הקדושricedl" וזהו הדיוק בהתבטאות 1
11 .35ditxh ` רביע עלtiwz והצמצום – אריה שלגביהם," – בשונה משבעת ימי המילואים...ברוךֿהוא 2
12 כדי,' לה36oexec אך כאשר הקרבנות הם בבחינת " – כי הקרבנות של השמיני למילואים...xtkl" נאמר 3
13 מתגלה השפעה אלקית שמעל,"לגרום "נחת רוח לקונו ,33" שהאדם "מרוצה וחביב לפניו יתברך,zeaiagl קשורים 4
14 `ed jixa `ycew xn`" – לסדר ההשתלשלות ." "שמכפר לו הקדושֿברוךֿהואmilbne 34ולפיכך מודיעים 5
18 .`" – גילוי החסדים דוקאpaxw ` רביע עלaxax :הענינים שבאריה לשני מאמרים נפרדים 7
( תש"מ,)משיחות ש"פ צו תשל"ג האש שלמעלה שבדמות אריה הבאה מצד עבודת 8
,הקרבנות בכללותה היא בדרגה של סדר ההשתלשלות 9
. וחטאת עיקרה – כפרה," אלא שעולה – עיקרה "דורון.(סע"א : – ודלא כתו"כ עה"פ.( כ"ה ברש"י )ועד"ז בתנחומא( שמיני שם33
( ע"פ המבואר בפנים יומתק ג"כ מ"ש בלקוטי לוי"צ )לזהר( ר"פ37 .יבא עגל ויכפר על מעשה עגל
שמיני )ע' רסז ואילך( השייכות ד"ותצא אש גו'" לשמיני למילואים .( יט,( ל' חיבה )ראה רש"י וירא יח34
.. `axax ' שאתחזי כארי.. כי "ביום השמיני הי' אש,()וחנוכת המשכן – '( עפ"ז יומתק זה שבמקומות אחרים בזהר שמתאר דמות הארי35
ומשמע שהחסד הוא,( וכלול בו גם גבורה כו'" )ע"ש באורך.. חסד , ח"ג ריא. ב, "ארי' תקיפא" )זח"א ו," כגבר תקיף.. 'אומר רק "על טרפי
העיקר – כי מצד הגילוי מלמעלה דשמיני למילואים היתה המתקת .(סע"א
.הגבורות ואז עיקרו חסדים ב( הובא משל הדורון רק גבי קרבן עולה,( אף שבגמ' )זבחים ז36
, וכמובן גם באגה"ת פ"ג )צב.– י"ל שבכל קרבן יש )גם( ענין הדורון
(iyiy meil) "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz בa'עמcenr a sc
ליום שישי סוטהdheq
המשך ביאור למסכת
19 - d÷ãáéîì
¨ § § ¦ § äèBñ
¨ éî¥ àðãéàä
¨ § ¦ ¨ àkéìå
¨ ¥ § dheq `id ixde ,mipy ipta éaøa
¦ © § éñBé
¦ éaø
¦ © éøáãì
¥ § ¦ § óà© oeyldn ,`xnbd zl`ey .dpyna xfril` 1
20 àøeqéà
¨ ¦ déåléò¥ ¨ ¦ dì¨ øñà÷å
© ¨ ¨ § ,dwceal dheq in dfd onfa oi`e xfril` iax zhiy lr - eðéúðLîì ¥ ¨ § ¦ § àéòaéî
¨ § © ¦ àìå
Ÿ § y rnyn ,äãeäé
¨ § 2
21 lrad `pwi `l okl .mlerl eilr dxeq` didz wtqne - íìBòìc ¨ § ¦ ,aiydl yi iqei iax zhiyl s`y eycige ,aiydl yiy heyt dpyna 3
22 .eilr xq`idl dheq aygiz `l `linne ,dfd onfa ezy`l `piwy - øwéò ¨ ¦ àkéà ¨ ¦ eðéúðLîì¥ ¨ § ¦ § y ,jtidl xazqn - äaøcà ¨ © § © ixde 4
23 lrad ieeiv `xwp dn iptn - éepé÷¦ ïBL l§ äî© ,Lé÷ì ¦ ¨ Léø¥ øîà ©¨ iax zhiyl - íúä ¨ ¨ la` ,el oin`dl xazqn jkle ,micr ipta dl 5
24 íéøçঠ¥ £ ïéáì¥ § dðéa
¨ ¥ äàð÷ ¨ § ¦ ìéènä ¦ ¥ © øác̈¨ `edy meyn ,'iepiw' ezy`l eixacle ,micr ipta dl `pwl jixv oi` ezrcly - øwéò ¨ ¦ àkéì ¨ ¥ iqei 6
25 zwiicn .qrk oeyln iepiwe ,dilr eqrki mixg`y mxeb iepiwd - xn`i eqrk jezny yeygl yiy minkg zaeyz zlawzn xzei 7
26 jixv oi`y - Bîöò § © ét¦ ìò© éepé÷¦ y øáñ÷ © ¨ ¨ àîìà ¨ § © ,eixacn `xnbd jk - øîzéà © § ¦ éëä ¦ ¨ øîzéà© § ¦ éঠàlà ¨ ¤ ,`xnbd zvxzn .dl `piwy 8
27 miyp`d okle - dì¨ ép÷c ¥ © § éòãé
¥ § ¨ àìŸ àîìò ¨ § ¨ éleëå
¥ § ,micr ipta ze`pwl éøáãì
¥ § ¦ § ïðçBé
¨ ¨ éaø ¦ © øîà © ¨ óñBé ¥ øa© ÷çöé ¨ § ¦ éaø
¦ © øîà̈
© ,mixacd exn`p 9
28 iptn exn`ie - äìãa ¨ § ¨ à÷c ¨ § àn÷c ¨ © § éàî© éøîàå ¦ § ¨ § ,dl `piwy erci `l xwir ok`e ,óBñ øácì ¨ ¨ © ïéॠeðéúðLîì
¥ ¨ § ¦ § óà© e äãeäé
¨ § éaøa¦ © § éñBé
¦ éaø¦ © 10
29 e`eaie - dãäa ¨ £ © äàð÷¨ § ¦ ãáòéîì
© ¡ ¤ § eúàå ¨ § ,miyp`dn zwgxzn `id dn s`y eycige ,dcedi iaxa iqei iax zhiy lr `id minkg zaeyz 11
30 éiaàc
¥ © © § déîMî ¥ § ¦ àéîìL¨ § ¤ ¤ éaø ¦ © øa© øîéé © ¥ áøå © § .dnr daixne qrk icil .xfril` iax zhiyl daeyz yi epzpynl 12
31 - dðéáì¨ ¥ § Bðéa¥ äàð÷ ¨ § ¦ ìéènä ¦ ¥ © øác ¨ ¨ `edy meyn 'iepiw' `xwp ,øîà ©¨ äfä¤ © ïîfa
© § © déúzéàì
¥ § ¦ § Léðéà ¦ ¦ àîéì ¨ ¥ àì Ÿ ,àøeqî
¨ ¦ àðéðç¨ ¦ £ éaø¦ © øî੨ 13
32 `xnbd zwiicn .da cyegy lr dlra mr daixne qrk icil d`ay éøzqéz
¦ § © ¦ àì Ÿ ,dheqd z` zewydl ozip `le miiw ycwnd zia oi`y 14
33 éleëå
¥ § `linne ,íéãò ¦ ¥ íéðL
¦ © § ét¦ ìò© éepé÷¦ y epzpynk øáñ÷ © ¨ ¨ àîìà
¨§ © micr `la dpial epia elit`e ,ipelt mr icgizz l` - éðBìt ¦ § éãäa ¥£ © 15
34 àeä eäéàå ¦ § ,qrk icil dy`d mr mi`a mpi`e dì¨ ép÷c ¥ © § éòãé
¥ § ¨ àîìò
¨§¨ éaøa
¦ © § éñBé
¦ éaøk ¦ © § ïì¨ àîéé÷ ¨ § © àîìéc ¨ § ¦ meyn ,ezy`l jk xn`i `l 16
35 mr daixne qrk mxbi lral wxe - dãäa ¨ £ © äàð÷ ¨ § ¦ ãáòéîì
© ¡ ¤ § éúàc
¥¨ § xfril` iax mya øîàc © ¨ § dcedi iaxa iqei iaxk dkld `ny - äãeäé ¨ § 17
36 .dy`d ipelt eze` mr cgizz dy`de - àøzzñéîe ¨ § © § ¦ ,Bîöò § © ét¦ ìò© éepé÷¦ 18
59 תוחיש יטוקל
ס
מרור ,מובן ,שתמכא הוא גבורת הגבורה ,ומרור הוא גבורת ויש ה' מיני מרור ,הם לנגד הה' גבורות בכלל ,שבהה'
ההוד .שהם בקו השמאל ביחוד. מדות מחסד עד הוד.
זהו שאלו הב' לא נשתנו שמותם גם בגמרא ,שתמכא ולפי סידרם במשנה ,חזרת 3תמכא חרחבינא עולשין
הוא תמכתא ,ומרור הוא מרירתא כדאיתא בגמרא שם.
משא"כ השאר נשתנה 4שמותם בגמרא .שחזרת הוא
על שולחנו בג' מצות ...ועליו לימין הזרוע ,וכנגדו לשמאל הביצה,
חסא ,ועולשין הינדבי .וחרחבינא אצוותא דדיקלא .והוא
תחתיהם באמצע המרור ...ותחת המרור החזרת שעושים כורך" ,הרי
מפני כי אלו השנים תמכא ומרור הם בקו השמאל גבורה
דהן מרור והן חזרת הוא באמצע ,למה הם דוקא באמצע?
והוד ביחד .ויש עוד מה להאריך בזה ,וברצות ה' אבאר מזה ז) גם יבואר ,דבשו"ע אדמו"ר הזקן סי' תעג סעיף כו הלשון "והמרור
עוד אי"ה. למטה מעט כנגד אמצעם כעין סגו"ל ...והמרור של כריכה למטה מעט
לקוטי לוי יצחק ,הערות לזהר שמות-דברים עמוד רפ כנגד אמצעם כעין סגו"ל שני" ,מהו הדיוק "כעין סגו"ל ...כעין סגו"ל
שני"?
ח) טעם שינוי הלשון ,דבשו"ע הנ"ל כותב הן בסגו"ל ראשון והן בסגו"ל
שני "מרור" ,ובסידורו מדייק כנ"ל" ,תחתיהם באמצע המרור ...ותחת
"עולשין" – נצח" ,מרור" – הוד. המרור החזרת שעושים כורך" ,מתחיל ב"מרור" ומסיים ב"חזרת"?.
ומבואר בקבלה וחסידות שמדות "חסד תפארת נצח" הוא בקו הימין, ראה שער הכולל פמ"ח אות יא .הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים,
ומדות "גבורה והוד" בקו השמאל. ד"ה ותחת המרור.
(ולביאור שבחי' נצח הוא ענף חסד – ראה אור התורה שבת שובה ט) גם יבואר דיוק בחילוק הלשון בין השו"ע והסידור ,דבשו"ע כתוב
(דברים כרך ג) עמוד א'תקכד ועוד). "והמרור של כריכה למטה מעט בין אמצעם" ,ובסידור מדגיש "ותחת
)4פירוש ,הג' מינים "חזרת חרחבינא ועולשין" שנשתנה שמותם ,זה המרור החזרת שעושין כורך" ,היינו שבסידור מדגיש ד"החזרת" הוא
מורה שנשתנה ונמתקו בחי' הגבורות שלהן ,והיינו שהם שייכים לקו "תחת המרור" ,היינו שיש קשר בין החזרת והמרור( ,משא"כ בשו"ע
הימין בחי' חסד שבגבורה ותפארת שבגבורה ונצח שבגבורה( .וראה מדייק דהחזרת של כורך הוא באמצע החרוסת והכרפס) ,מהו ענינו?
עד"ז לעיל סי' ה' הערות ,)5 .4משא"כ המינים "תמכא ומרור" שלא י) למה דוקא ה"חזרת" הוא המובחר בכל המיני מרור?
שמם הרי זה מורה שהגבורות בתקפם – בחי' גבורה שבגבורה נשתנה ָ וכ"ז יבואר בפנים.
והוד שבגבורה. )3היינו" ,חזרת" – חסד" ,תמכא" – גבורה" ,חרחבינא" – תפארת,
)(ycew zay meil "xcde fer ± dxexa dty" x`eand ilaa cenlz שבת a
קודש עמ' ב cenr
סוטהbליום
למסכת sc
המשך ביאורdheq
21 dxifbdn cnlp dxzqpy xnel on`p epi` cg` cry - df oic m`d - úBçôa ¨ § zecrd úîéi÷úî ¤ ¤ © § ¦ dðéà ¨ ¥ mewn lkne ,dxyk `vnize dheq
1
22 ,'da oi` cre' weqtdn cnlp df oic - à÷ôð ¨ § © 'da'î
¨ ¦ ixde ,deey .dlra lr llk zxq`p dpi` dxzqpy micr ipy oi` m`y ¯ íéðMî 2 ¦ § ©¦
23 àìå
Ÿ § la` ,cg` cr on`p dzpify cirdl ¯ da¨ `weec miyxecy lr íìBò ¨ øeqéঠdzøñBàL ¨ § © ¤ ,dzpify cirdl ¯ äðBøçàä 3 ¨ £ © ¨ úeãò¥
24 'da¨ ' miyxec ok enke ,lrad dl `piwy micr ipy jixvy ¯ éepé÷a §¦ ok oicd oi` .íéðMî ¦ © § ¦ úBçôa ¨ § zecrd íéi÷úz ¥ © § ¦ àlL
4 Ÿ ¤ ïéc¦ Bðéॠ,dlra
25 déì¥ éòaéî
¥ ¨ ¦ df cenile .dxzqpy micr ipy jixvy - äøéúña ¨ ¦ § ¦ àìå
§ Ÿ miyxece ¯ "da¨ ïéॠãòå ¥ § " dxezd dxn` - øîBì 5 © ãeîìz § © y meyn
26 ÷dpynd mb ok` - øîà © ¨ ¨ énð
¦ © éëä
¦ ¨ ,`xnbd zvxzn .`iadl `pzl dpc .on`p cg` cr elit` da¨ LiL ¥ ¤ ìk¨ j` ,dzpify micr ipy oi`y
6
27 meyn `ed dxizq lr on`p epi` cg` cry cenildy zxaeq lwa cnlp ok m` - äzòî ¨ © ¥ äðBLàøä
¨ ¦ ¨ úeãòì ¥ § øîBçå
7 ¤ ¨ ì÷å © § ,dpynd
28 `l` .äøéúña ¨ ¦ § ¦ àìå
'Ÿ § 'da ¨ éepé÷a¦ § àìå
'Ÿ § da¨ 'da ¨ øîBì
© ãeîìz § ©y úeãò¥ äîe ¨ ixdy ,cg` cr witqn dxizq lr zecray ,jtidl xnege 8
29 àìáe
Ÿ § éepé÷¦ àìa Ÿ § àîìòa
¨ § ¨ § äàîeèå
¨ § § y ,sqep oic lr dxaic dpyndy ,dlra lr íìBò ¨ øeqéঠdzøñBàL ¨ § © ¤ ,dzpify cirdl - äðBøçàä
9 ¨©¨ £
30 ,dzpify cg` cr cirne dxizqe iepiw did `ly ote`a - äøéúñ § ¦ ¨ cirdl - äðBLàøä ¨ ¦ ¨ úeãò¥ ,ãçà ¨ ¤ ãòa ¥ § úîéi÷úî
10 ¤ ¤ © § ¦ mewn lkne
31 lr ,ïìðî¨ ¨ § df oice ,mipy jixv `l` ãçà ¨ ¤ ãò¥ ïîéäî
¨ ¥ § àìc
Ÿ § `ed oicd dlral xzid dl yi ixdy - íìBò ¨ øeqéঠdzøñBà ¨ § © ïéàL
11 ¥ ¤ ,dxzqpy
32 úåøò
© § ¤ da¨ àöî "¨ ¨ ék
¦ dexr iabl ,ïàk¨ øîàð © ¡ ¤ ,dpynd daiyn df ef zecr íéi÷úzL
`¥ © § ¦ ¤ ïéc¦ Bðéॠ,dxyk `vnize dheq ina wcaiz m
12
33 ¦ ¥ äL¨ ŸìL§ ét¦ ìò© Bà íéãò
íe÷é¨ íéãò ¦ ¥ éðL
"¥ § ét¦ ìò
© ïläì
¨ © § øîàðå
© ¡ ¤ § "øác ¨¨ iabl dxezd dxn` øîBì © ãeîìz § © y meyn ok oicd oi` .ãçà
13 ¨ ¤ ãòa §¥
34 wx mipin`n ïläì ¨ © § øeîàä '¨ ¨ 'øác
¨ ¨ äî© ,dey dxfba miyxece ,"øác ¨¨ éðL
¥ § ét¦ ìò© " øîBà ¥ àeä ïläìe ¨ © § ,"øáã ¨ ¨ úåøò © § ¤ dᨠàöî
14 ¨ ¨ ék¦ " dexr
35 .íéðL
¦ © § íéãò ¦ ¥ l wx mipin`n dexr iabl ïàk¨ óà© ,íéðL ¦ © § íéãò ¦ ¥l xac' deey dxifb miyxece ,"øác ¨ ¨ íe÷é¨ íéãò ¦ ¥ äL¨ ŸìL§ ét¦ ìò© Bà íéãò
15 ¦¥
36 dpyna z`xwp zecr efi` - äðBLàøä ¨ ¦ ¨ úeãò¥ àéä¦ Bæ éঠ,ïðaø
¨¨ ¨ © eðz íéðL
¦ © § ét¦ ìò© wx mipin`n ,oenn iabl - ïläì ¨ © § øeîàä
16 ¨ ¨ øác¨ ¨ äî© ,'xac
37 zecr efi`e .dxzqpy zecr - äøéúñ '¨ ¦ § úeãò¥ Bæ ,'dpey`x zecr jixv okle ,íéðL ¦ © § ét¦ ìò© wx mipin`n dexr iabl - ïàk¨ óà© ,íéãò
17 ¦¥
38 dlrapy zecrd - äàîeè ¨ § úeãò¥ Bæ ,'äðBøçà
¨ £ © úeãò¥ ' dpyna z`xwp cr .cg` crl oin`dl xnege lwa micnel `le dxzqpy micr ipy 18
39 .dxizqe iepiw xg`l .oldl dpynd ixac o`k 19
à÷ôð
¨ § © 'øác
¨ ¨ úåøò
© § ¤ da¨ àöî
¨ ¨ ék'î
¦ ¦ éàä© ,dpynd lr `xnbd dywn 20
)ליום רביעי( נזיר דף סה עמוד ב תלמוד בבלי המבואר "שפה ברורה – עוז והדר"
המשך ביאור למסכת נזיר ליום רביעי עמ' ב
11 ,dawpl xkfd ywedy xaeq xfrl` iax s` àlà ¨ ¤ :`xnbd zvxzn di`x d`x m` oaxwa aiigzn xkfd s` ,qpe`a dz`xyk s` daf 1
12 - íéúàa
¦ ¤ § e ,aezkd myiwd di`x `¨ ¦ § efi`a minkg mr wlgpy `l .qpe`a ziyily 2
13 ,íéúà
¦ ¤ Léøc ¦ ¨ øæòéìà
¤ ¤ ¦ ¡ éaø
÷¦ © ,éâìôéî
¥ § § ¦ ¨ ,'z`' dlind z` miyxec m`d wlgp øæòìà
¨ ¨ § ¤ éaø
¦ ©y `ziixaa epipy ixd - àéðúäå
¨ § © ¨ § :`xnbd dywn 3
14 aef xn`p eli`k daxn 'z`' dlind 'eaef z` afde' xn`py oeike z` - BúBà ïé÷ãBa¦ § úéLéìL
¦ ¦ § di`xa¦ s`y øîBà
¥ e ,minkg ixac lr 4
15 wxe ,minrt yly weqta 'af' zaiz dazkp eli`ke ,ztqep mrt di`xa§ wxe ,oaxwa aiigzn epi` qpe`a ef di`x dzid m`e ,afd 5
16 mixaeq ok lre ,íéúà ¦ ¤ éLøc
¥ § ¨ àìŸ ïðaøå
¨ ¨ © § ,dawpl xkf ywed okn xg`l ïé÷ãBa
¦ § ïéॠ,miiwp dray zxitqa lgdy xg`l d`xy úéòéáø ¦ ¦ § 6
17 epi` ok lre ,dawpl xkfd ywed ziyily di`xa xaky md iaxy xg`ne ,epipn z` xezql eilr qpe`a d`x m` s`e ,BúBà 7
18 :qpe`a d`xyk oaxw aiigzn jgxk lr ,dawpl xkf ywed ziyilyd mrtay xaeq epi` xfrl` 8
19 wwfedy xg`l mi`nhn afd ly B÷éôñe ¥ § BñðBà
§ y :dpyna epipy ziriaxd mrtay el oipn ok m`e ,ef dyxc xaeq epi`y xnel 9
20 :dipy di`xa daifl .qpe`a d`xyk s` xzeq 10
חומש יומי
פרשת צו
âיום ראשון ד' ניסן â
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
א «ƒ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé ¬¥ © § © (à) å
− ¨Ÿ § øaãéå
‡„» ¯ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙ȇ»¿ Ô¯‰
… ¬« ˙È» „wt
ב «≈ ®¨ Ÿ «¨ úøBz
äìòä − © úà柬 øîàìŸ ½ ¥ åéða-úàå
´¨ ¨ ¤ § Æïøäà-úà
Ÿ £ «© ¤ åö )³© (á
‡„˜BzÓc
»¿ ƒ ¿ ÏÚ« ‡˙ÏÚ
»»¬ ‡È‰ƒ ‡˙ÏÚc
‡»»¬ « ‡˙ȯB
«¿»
‡˙M‡Â
ˆ»» ∆¿ ‡¯Ù
»¿« „Ú« ‡ÈÏÈÏ
»¿ ≈ Ïλ ‡Áa„Ó
«»¿¿« ÏÚ Æäìélä-ìk
¨ § ©¸ © ¨ çaænä-ìò
© ³¥ § ¦ © © äã÷B ¸¨ § î« Áìò© äìò䨿 Ÿ «¨ àåä ¦´
:d·≈ ‡„˜È
»¿» ‡‰z
„≈¿ ‡Áa„Ó
¿ «¿¿» :Ba« ã÷ez
© ¬ çaænä
© − ¥ § ¦ © Làå © © ½ ¤Ÿ
¬¥ § ø÷aä-ãò
לכל
אחת ְ ָ תּוֹרה ַ ַ
לוֹמרָ : לרבּוֹת הוּא ָבּאַ , 'תּוֹרה' ְ ַ
שׁכּל ָ ֶָ אלּא ְלשׁוֹן ֵזרוּז "צו"ָ ֶ ,‡) ∑ Ô¯‰ת"כ( ֵאין ַ… ¬« ˙‡∆ ˆ« £ i"yx
שׁאם ָעלוּ ֹלא ֵ ְירדוּ‡Â‰ƒ . פּסוּליןִ ֶ ,
ואפלּוּ ְ ִ העוֹליםִ ֲ ַ ,
ָ ִ הכּתוּב צריָ ַ
בּיוֹתר ָ ִ
שׁמעוֹןֵ ְ : רבּי ִ ְאמר ַ ִ
וּלדוֹרוֹתַ ָ . מיּד ְ
ִָ
בּהן,
וכיּוֹצא ָ ֶ
הנּרבּע ְ ַ ֵ
ואת ַ ִ ְ ָ
הרוֹבע ְ ֶ
למעט ֶאת ָ ֵ ַ ֵ ַ ְ ∑ ‰ÏÚ‰
» …» ‰ÏÚ‰
»… » ˙¯Bzחסרוֹן ִכּיס« ˙‡Ê… . שׁיּשׁ בּוֹ ֶ ְ בּמקוֹם ֶ ֵ לזרז ְ ָ
ְ ֵָ
לעזרה.
שׁבּאוּ ָ ֲ ָ ָ
קדם ֶ ָשׁנּפסלוּ ֶֹ
בּקּדשְׁ ְ ִ ֶ ,
פּסּוּלן ַ ֶֹ
היה ִ ָ שׁלּא ָ ָ
ֶ ֹ חלבים
הקטר ֲ ָ ִ
ללמּד ַעל ֶ ְ ֵ הזּה ָבּא ְ ַ ֵ הענין ַ ֶ
הרי ָ ִ ְ ָ ¿ֵ ֲ ∑ 'B‚Â
וּזבחים ֶ ֶפּרק ג ֶ ֶוּפרק ד(.
כּהנים ְ ָ ִ
בּתוֹרת ֹ ֲ ִ
הענין ְ ַ
)כּל ָ ִ ְ ָ
ָ הפּסוּלין,
וּללמּד ַעל ַ ְ ִ הלּילהֵ ַ ְ ,
כּשׁר ָכּל ַ ַ ְ ָ שׁיּהא ָ ֵ ואיברים ֶ ְ ֵ
ְ ֵ ִָ
עלה – ֹלא ֵֵירד; ואיזה ִאם ָ ָעלה – ֵֵירדֶ ֵ ְ , איזה ִאם ָ ָ ֵ ֶ
.Ba „˜ez
« ÁaÊn‰
«≈¿ƒ« L‡Â שׁני ֵשׁמוֹת≈¿ :
ְֵ וה"א
הלּילהֵ ְ .
מוֹקדה ָכּל ַ ַ ְ ָ
תּהיה ַעל ְ ָ
ִ ְֶ בּעבוּר
נקראת ֵכּן ַ ֲ ֵ ְ ִ .‰ÏBÚ‰
·( » » ‡È‰ƒ
ממּנּוּb dxez :
ולא חוּץ ִ ֶ
ְ ֹ וּמוֹקדהֵ ,הם
ְָ מוֹקד
נוֹסף .אוֹ ֵ
מוֹקדהָ ,
ְָ וּבכאן
המּזבּחָ ְ .
כּלּהּ ַעל ַ ִ ְ ֵ ַ עוֹלה ֻ ָשׁהיא ָ ִֶ
בּלּילהַ ,רק ִהיא
עוֹלה ַ ַ ְ ָיעלה ָשׁלּא ַ ֲ ֶ
ָרמז ֶ ֹ
ַ
.L‡‰
≈» Ï·z
‡« … ¯L
מבּשׂרוֹ∆ ¬ :
וכן ָזב ִ ְ ָ ִ .B¯Naכּנּוּי ְ ֶ ְ ָ
לערוהֵ ְ . מדּתוֹ» ¿ ÏÚ« :כּנגד ִ ָאמרוּ ֶשׁהוּא ָחנוּק ְ ֶ ֶ ָ .BcÓחלוּקִ ָ ֲ ַ .
וחכמים ָ ְ ‚( ƒ
מזרחc dxez : ִ .ÁaÊn‰מחוּץ ִ ְ ַ
לפאת ִ ְ ָ ‡ˆ«≈¿ƒ« Ïהאשׁ∆≈ : מאכילת ָ ֵ
הנּשׁאר ֵ ֲ ִ ַ
ִַ ְ ָ
Èa
≈¿ d˙È
«» Ôe·¯˜Èc
¿» ƒ ‡˙ÁÓc
‡»»¿ƒ ¿ ‡˙ȯB
»¿« ‡„Â
ז¿» éðôì
´¥ § ¦ Æïøäà-éða
Ÿ £ «© ¥ § dú೨ Ÿ áø÷ä
¸¥ § © äçðnä
®¨ § ¦ © úøBz
− © úàæå
)Ÿ¬ § (æ
:‡Áa„Ó
»¿¿« Ì„˜Ï
˜„»√» »ÈÈ¿ Ì
‡»√ Ô¯‰
«¬ …
:çaænä
© «¥ § ¦ © éðt-ìà
−¥ § ¤ ýåýé § ¨½Ÿ
בּקרן ‡˙ִ ∑ dהיא ַ ָ ָ
הגּשׁה ְ ֶ ֶ »… ·¯˜‰ "תּוֹרת"≈¿« . ַ ַ
לוֹמר: לכלּן
אחת ְ ֻ ָ תּוֹרה' ַ ַ ָ ' ∑ ‰Án‰»¿ƒ« ˙¯Bz « ˙‡Ê …¿£ i"yx
לצד
מערבֶ ,שׁהוּא ְ ַ מערבית≈¿ƒ .
∑ '‰ ÈÙÏהוּא ַ ֲ ָ דּרוֹמית ַ ֲ ָ ִ
ְ ִ שׁיּכוֹלֵ ,אין
בּעניןָ ֶ .
האמוּרין ָ ִ ְ ָ
וּלבוֹנה ָ ֲ ִ
שׁמן ְ ָ להטעינן ֶ ֶ
ְְַ ִ ָ
הדּרוֹםֶ ,שׁהוּא ∑ ÁaÊn‰הוּא ַ ָ
«≈¿ƒ« Èt מוֹעד≈¿ χ∆ . אהל ֵ ֶֹ שׁהיאישׂראל ֶ ִ
מנחת ִ ְ ָ ֵ אלּא ִ ְ ַ
וּלבוֹנה ֶ ָ
שׁמן ְ ָ ִלי ְטעוּנוֹת ֶ ֶ
הרוּח.
שׁהכּבשׁ ָנתוּן ְלאוֹתוֹ ָ ַ מזבּחֶ ֶ ַ ֶ ,
פּניו ֶשׁל ִ ְ ֵ ַ ָָ תּלמוּד מנּין? ַ ְ
כּלילִ ַ ִ , שׁהיא ָ ִ
כּהנים ֶ ִ
מנחת ֹ ֲ ִ
ִנקמצתַ ְ ִ .
ְ ֶֶ
אהרן.
בּני ַ ֲ ֹאוֹתהּ ְ ֵ ָ יקריבוּ
הקרבִ ְ ַ ,
ְֵַ e dxez השּׁלמים:
ַ ְִָ .Ba „˜ez
« ÁaÊn‰ «≈¿ƒ« ÏÚ« L‡‰Â ≈»¿ (‰
אהרןַ .על ֵכּן,מבּני ַ ֲ ֹ אחד ִ ְ ֵ ְוטעמוָֹ ֶ ,
ְַ הפּסוּק, ַ ַ .„˜ez
טעם ֶזה ַ ָ « „ÈÓz ƒ» L‡≈ ( ˙ַ .‰aÎבּיּוֹם:
∆¿ƒ ‡Ï להוֹסיף… :
שׁניתִ ְ , פּעם ֵ ִ
ַַ
הפּרשׁה
והוֹספת ֹזאת ַ ָ ָ ָ ממּנּוַּ ָ ְ . ְוהרים ִ ֶ
ִֵ תּמידf dxez :
להוֹסיף ָ ִ
ְ ִ וּבקר.
בּקר ֹ ֶ
בּכל ֹ ֶָ ְ .¯˜aa
∆… « ¯˜aa
וטעם « …∆ ְַַ
ויּקראg dxez : בּפרשׁת ַ ִ ְ ָהכּתוּבה ְ ָ ָ ַ
ַעל ַ ְ ָ וטעם ‡ֵ .d˙Bשׁם ַ ַ
הפּוֹעלַ ַ ְ . » ·¯˜‰ ≈¿« (Ê אמוּרי
ואחר ֵכּן ֵ ֵ
העוֹלהַ ַ ְ ,
יעלה ָ ָ
וּבתחלּה ַ ֲ ֶ
ְִ ִָ
d˙È
«» ˙È·‰È
ƒ»¿ ÔB‰˜ÏÁ
¿»√ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ ‡Ï» י Lã÷
¤Ÿ ³ éMàî
®¨ ¦ «¥ dúà
− ¨ Ÿ ézúð
¦ ¬© ¨ í÷ìç
²¨ § ¤ õîç
¥½ ¨ Æäôàú
¤ ¨ «¥ àì
Ÿ ³ (é)
‡˙‡hÁk
» »«¿ ‡È‰ƒ ÔÈL„e˜
ƒ ¿ L„˜∆… Èa¯wÓ
»»¿Àƒ
:‡ÓL‡ÎÂ
»» ¬«¿ :íLàëå
«¨ ¨ «¨ § úàhçk
− ¨ © «© àå䦽 ÆíéLã÷
¦ ¨ «¨
שׁלּא
ֹ ֶ קמצהּ
ָ ָ ְ ,לפיכ
ָ ִ ְ .כּאשׁםָ ָ ְ הרי ִהיא
ֵ ֲ נדבה
ָ ָ ְ מנחת
ְִַ אסוּרים ִ ָ ְ ַ ∑ ַאף̘ÏÁ
ִ ֲ השּׁירים »¿∆ ıÓÁ ≈» ‰Ù‡˙
∆»≈ ‡Ï… £ i"yx
.כּשׁרה
ָ ֵ ְ – לשׁמהּ
ְָ ִ הרי
ֵ ֲ חוֹטא
ֵ מנחת ַ ְ ִ (' ∑ )שם בÌL‡ÎÂ
» »»¿ ˙‡hÁk»«« .בּחמץ ְֵָ
;פּסוּלה
ָ ְ – לשׁמהּ ָ ְ ִ שׁלּא ֹ ֶ קמצהּ
ָ ָ ְ ,לפיכ
ָ ִ ְ .כּחטּאת
ָ ַ ְ ִהיא
ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ dpÏÎÈ
«À¿≈ Ô¯‰‡
… ¬« È·a
≈¿ƒ ‡¯eÎc
» ¿ Ïk» יא íëéúøãì
¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ § ÆíìBò-÷ç
¨ ¨ äpìëàé
¨ ¤½ § Ÿ« Æïøäà
Ÿ £ «© éðáa
³¥ § ¦ øëæ-ìk̈
º̈ ¨ (àé)
ÔB‰a¿ ·¯˜Èc
«¿ƒ¿ Ïk… »ÈÈ„
¿« ‡ia¯wÓ
»«»¿Àƒ ÔBÎÈ˙¯„Ï
≈ »»¿
:Lc˜˙È
»«¿ƒ ô :Lc÷é íäa
«¨ § ¦ − ¤ ¨ òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ýåýé
®¨Ÿ § éMàî
−¥ ¦ «¥
»¿ƒ .(ממּנּה )ת"כ
∑ Lc˜È ָ ֶ ִ ויבלעוְּ ְ ִ ְ שׁיּגּעוּ ָבּהְּ ִ ֶ חלּין
ִ ֻ אוֹ נאמר? ִאםַ ֱ ֶ למּה ָ ָ .בּעל מוּם ִ ֲ ∑ ¯ÎÊŒÏk
ַ ַ אפלּוּ »» » £ i"yx
יאכלוּ
ְ ָ ֵ ,כּשׁרה
ָ ֵ ְ ואם
ִ ְ .יפּסלוּ
ְ ָ ִ ,פּסוּלה
ָ ְ שׁאם ִ ֶ ,כּמוֹה
ָ ָ להיוֹת
ְִ אלהיו
ָ ֹ ֱ "לחםֶ ֶ :(כּבר ָאמוּר )ויקרא כא כב ָ ְ הרי
ֵ ֲ ,לאכילה
ָ ִ ֲַ
.(המּנחה )ת"כ
ָ ְ ִ ַ כּחמר
ֶֹ ְ מוּמין
ִ בּעלי ֵ ֲ ַ לרבּוֹת ַ ְ אלּא
ָ ֶ "'הקּדשׁים ְוגוֹ
ִ ָ ֳ ַ מקּדשׁי
ֵ ְִָ
קלּים ִ ָ ָ ∑ 'B‚¿ ÚbÈŒ¯L‡
ִ ַ קדשׁים «ƒ ∆ ¬ Ïk … .(למחלקת )זבחים קב
ֶֹ ֲ ַ ְ
â יום שני ה' ניסןâ
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
ƒ« יב :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé
− ¨Ÿ § øaãéå
¬¥ © § © (áé)
»ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ôe·¯˜È
¿»¿ Ècƒ ȉB·e
ƒ ¿ Ô¯‰‡
… ¬« Ôa¯˜
«¿À ÔÈc≈ יג ÆíBéa§ ýåýéì
À̈Ÿ «© eáéø÷é-øLà
´¦ § © ¤ £ åéðáe ¹̈ ¨ ïøäà Ÿ ¸ £ «© Áïaø÷
© § ¨ ä椿 (âé)
˙Ï˙·
«¿ƒ ‡¯ÒÚ
»¿« ÔÓƒ „Á« d˙È≈» e‡Èa¯c
ƒ«¿ ‡ÓBÈa
» ¿
‡¯Ùˆa
»¿«¿ d˙ebÏt
« ¿« ‡¯È„z
» ƒ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ‡zÏÒ
»¿À ÔȇÒ
ƒ¿ ãéîz
®¦ ¨ äçðî
− ¨ § ¦ úìñ ¤ Ÿ ² äôàä
¬¨ ¥ «¨ úøéNò ¸ ¦ ¦ £ Búà ½ Ÿ çLnä´© ¨ ¦
:‡LÓ¯a
» ¿ «¿ d˙ebÏÙe
« ¿« :áøòa dúéöçîe
¤ «¨ ¨ − ¨ ¦ £ «© ø÷aa ¤Ÿ ½ © dúéöçî´ ¨ ¦ £ «©
וּבחטּאת ָ ְ ִ ַ .ÚbÈ
ָ ַ ַ בּמּנחה «ƒ ¯L‡
∆ ¬ Ïk
… (‡È ָ ִ ָ הוּא.‰Ù‡˙
העקּר ∆»≈ ‡Ï … וטעם ַ ַ ְ (È ֵ ִ ְ .LB„˜» ÌB˜Óa
והנּה »¿ Ï·z
≈»≈ ˙BvÓ« (Ë
ai dxez :לשּׁם ֵ ַ קדשׁ
ֶֹ הוּא,וּבאשׁם
ָ ָָ ֵכּן.ÌL‡ÎÂ
» »»¿ ˙‡hÁk
»«« :פּסח ַ ֶ בּמצות
ְַ ִ ְ ,זכר
ָָ וכל
ְָ .ַמצּוֹת ,שׁתּים
ִַ ְ
מבּניו
ָ ָ ִ אחדָ ֶ אוֹ.Ô¯‰‡… ¬« Ôa¯˜
«¿» ‰Ê∆ (‚È `i dxez :המּנחה
ְִָ ַ i dxez :שׁלישׁית
ִ ְִ
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
יז «ƒ Ÿ « ¥ äLî-ìà
:øîàl ¬¤ − ¨Ÿ § øaãéå
¤ ýåýé )¬¥ © § © (æé
‡c» ¯ÓÈÓÏ
« ≈¿ ȉBa
ƒ ¿ ÌÚ ‡ƒ¿ Ô¯‰
… ¬« ÌÚƒ ÏlÓ
יח «≈ úøBz
− © úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ åéða-ìàå
´¨ ¨ ¤ § Æïøäà-ìà
Ÿ £ «© ¤ øac )³¥ © (çé
‡˙ÏÚ
˙˙»»¬ ÒÎ
≈¿¿ƒ Ècƒ ‡¯˙‡a
»¿«¿ ‡˙‡hÁc
‡» »« ¿ ‡˙ȯB
«¿»
˜:‡È‰ƒ ÔÈL„e
˜„ƒ ¿ L ˜„∆… »ÈÈ¿ Ì
»√ ‡˙‡hÁ
» »« ÒÎ˙z
≈¿¿ƒ èçMz
³¥ ¨ ¦ äìòä ¨¹ Ÿ «¨ èçMz¥̧ ¨ ¦ ÁøLà ¤ £ íB÷îa ¿ § ¦ úàhçä ©« © ¨®
÷:àå䫦 íéLã
÷− ¦ ¨ «¨ Lã ¤Ÿ ¬ ýåýé
¨½Ÿ § éðôì
´¥ § ¦ Æúàhçä©« © ¨
אבן עזרא על התורה -מהדורת בלום ,אברמוביץ
תּהיה
כּליל ִ ְ ֶכּלּהִּ ָ . ְ .ÏÈÏkכּמוֹ ֻ ָ ƒ» (ÂË לאהרן.
סימן ְ ַ ֲ ֹתּביאנּהָ ִ ,
ותי"ו ְ ִ ֶ ָ בּמהרהָ ְ .
ִ ְ ֵָ אשׁרֶ ֲ .B˙B‡ ÁLn‰ תּחתּיו« »ƒ ÌBÈa¿ : ְַָ
לשּׁםfh dxez : ֵַ דּעתּי ִכּי ֵכּן תּקריבְ .ו ַעל ַ ְ ִ וכן ָתּי"ו ַ ְ ִ ְֵ ורבּיםהמּשׁחהִ ַ ְ .
שׁמן ַ ִ ְ ָיוּצק ַעל ֹראשׁוֹ ֶ ֶ ַ
המּנחוֹתִ .כּי ֵאי ˙‡ָ ְ .ÏÎ
כּכל ַ ְ ָ ≈»≈ ‡Ï … (ÊË ואיןוטעמוִֹ ,תּקּוּןֵ ְ . תּפיניְ ַ ְ .
הוּא ַתּי"ו ֻ ִ ֵ והטּעם,
תּחת ֵמ"םַ ַ ַ ְ . אמרוּ ִכּי ֶזה ֵבּי"ת ַ ְַָ
חטּאתוְֹ .מקוֹם מנחתוֹ אוֹ ַ ָ הכּהן ִ ְ ָ
יאכל ַ ֹ ֵ
ֹ ַ שׁתּי
שׁהיא ְ ֵ אמרוּ ֶ ִ והקּדמוֹנים ָ ְ
ֵרע לוִֹ ְ ַ ַ ְ . ַ חיּב
הנּה ֶזה ַ ָ המּשׁח אוֹתוֵֹ ִ , ִכּי ִמיּוֹם ִ ָ ַ
צפוֹנהfi dxez :
חטּאתָ ָ , שׁחיטת ָכּל ַ ָ
ְ ִ ַ יוֹנה
רבּי ָ ויּאמר ַ ִתּאפה ָנאֶ ֹ ַ . ִמלּוֹתֶ ָ ֵ , מנחתוֹci dxez : תּמיד ִ ְ ָלהקריב ָ ִ
ְְִַ
˜„ִ .ÌÈLכּי הוּא ְ ַ ַ
כּאחד ˜„ƒ »» L ∆… (ÁÈ דּוּכיפת.
משׁקל ִ ַ המּדקדּק ֶשׁהוּא ַעל ִ ְ ַ ַ ְַ ְֵ וישׁ ִמי ֵ .˙Îa¯Óאין לוֹ ָאחֵ ְ . ∆∆¿À („È
הקּדשׁיםhi dxez : ֳַָ ִ מעקּלeh dxez : המּשׁקל ְ ַ ֵוזה ַ ִ ְ ְֶָ שׁאוֹמרים
וישׁ ִמי ֶ ְ ִ רכּהֵ ְ .שׁאוֹמרים ַ ָ
ֶ ְִ
dÓcÓ
« ¿ƒ ÈcÈ
ƒ« È„Â
ƒ¿ Lc˜˙È
««¿ƒ d¯Ò·a
«¿ƒ¿ ·¯˜È
«¿ƒ Ècƒ Ïk
כ… Ædîcî
¨ ¨ ¦ äfé
³¤ ¦ øLàå
¤̧ £ «© Lc÷é
®¨ § ¦ døNáa
− ¨ ¨ § ¦ òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk )Ÿ ² (ë
˜:LÈc
ƒ« ¯˙‡a
«¬« ¯eÁ˙z
««¿ƒ dÏÚ
«¬ ÈcÈ
«ƒ« Ècƒ Le·Ï¿ ÏÚ
÷:Lã« ¨ íB÷îa¬¨§ −ñaëz¥ © § äéìò
¨ ¤½ ¨ äfé
´¤ ¦ ÆøLà
¤ £ ãâaä-ìò
© © ½¤ ¤
אשׁר ִ ֶיזּה הבּגד )ת"כ( ,אוֹתוֹ ְמקוֹם ָדּם
הבּגד ֲ ֶ
)ַ ֶֶ מדּמהּ ַעל ַ ֶ ִֶָ ָ אכל ) ∑ d¯N·aשם צז( ָכּל ְ ַ
דּבר ֹ ֶ ‡»» ¿ƒ ÚbÈŒ¯L
«ƒ ∆ ¬ Ïk … £ i"yx
נזּהְ ,כּמוֹ ֵ ְ ∑ ‰fÈ
יהא ִ ֶ ‡∆ƒ ¯Lהעזרה∆ ¬ .
תּכבּס ְבּתוָֹ ָ ֲ ָ
עליה(ֵ ַ ְ ,
ֶָ ָ כּמוֹהִ :אם
להיוֹת ָ ָ ממּנּה»¿ƒ .
ְ ִ ∑ Lc˜È ויבלע ִ ֶ ָ
יגּע ְ ִ ְ ַ
אשׁר ִ ַ
ֲֶ
מנלם"ֵ ְ ,יהא ָנטוּי.
לארץ ִ ְ ָ
יטּה ָ ָ ֶ"ולא ִ ֶ
)איוב טו כט(ֹ ְ : כּחמר
תּאכל ַ ֹ ֶ
כּשׁרה – ֵ ָ ֵואם ִהיא ְ ֵ ָ
תּפּסלִ ְ ,
פּסוּלה – ִ ָ ֵ ְ ָ
הזּה
ואם ֻ ִָ ְ ∑ „‚a‰ŒÏ
∆∆« «Ú dÓcÓ » »ƒ ‰fÈ שׁבּהּ∆ ¬« .
∆ƒ ¯L‡Â ֶָ
̇Â
ƒ¿ ¯·zÈ
˙˙»»ƒ da≈ ÏLa
« «¿ƒ Ècƒ ÛÒÁc
«¬ « ÔÓe
כא » éìëa-íàå
³¦ § ¦ ¦ § øáMé
®¥ ¨ ¦ Ba-ìMáz
− © ª § øLà
¬¤ £ Nøç-éìëe
)¤²¤ ¦ § (àë
ÛhzLÈÂ
≈«¿ƒ¿ ˜¯Ó˙ÈÂ
≈¿¿ƒ¿ ÏMa˙z
« «¿ƒ ‡LÁc
» »¿ƒ ‡Óa
¿»»
:‡iÓa
¿«» :íéna
¦ «¨ © −óhLå ¬©Ÿ äìMa
© ª § ÷øîe ¨ ¨½ ª ÆúLçð
§¸¤
הכּתוּב
למּדָ ַ
חרסְ ֶ ִ ,
כּלי ֶ ֶ
אבל ְ ִ
בּליעתוָֹ ֲ .
לפלט ֶאת ְ ִ ָ
ְִ ֹ נוֹתר,
נעשׂה ָ
שׁנּבלעת בּוֹ ַ ֲ ָ
שׁהבּליעה ֶ ִ ְ ַ ַ ִ ְ ∑ ¯·MÈ
לפי ֶ ַ ְ ִ ָ ≈»ƒ£ i"yx
לעוֹלם.
דּפיוֹ ְ ָ מידי ָ ְ
יוֹצא ִ ֵ
שׁאינוֹ ֵ
ָכּאןֵ ֶ , ְ ∑ ˜¯Óeלשׁוֹן ַ ְ ֵ
"תּמרוּקי הקּדשׁים«… . לכל ַ ֳ ָ ִ
והוּאֿהדּין ְ ָ
ִַ ְ
∑ ÛhLÂ בּלע"ז«… .
«À ¿ ˜¯Óe הנּשׁים" )אסתר ב יב( .אשקורי"ר ְ ַ ַ
ַָ ִ
˜„L
∆… d˙È
·«» ÏeÎÈ≈ ‡i‰Î
»«¬«¿ ‡¯eÎc
כב »» ¿ Ïk ÷:àå䫦 íéLã ¤Ÿ ¬ dúà
÷− ¦ ¨ «¨ Lã ®¨ Ÿ ìëàé
´© Ÿ íéðäka
̈− ¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk
)¬¨ ¨ (áë
˜:‡È‰ƒ ÔÈL„e
¿ƒ
שׁאר
להוֹציא ְ ָ
למעלה – ֹלא ְ ִ
האמוּר ְ ַ ְ ָ
אוֹתהּ" ָ ָשׁ"המחטא ָ ‡˙ָ ∑ dהא ָ ַ ְ ָ
למדתֵּ ַ ְ ַ ֶ , »… Ï·È
« … Ìȉka
ƒ¬… « ¯ÎÊŒÏk
»» » £ i"yx
שׁאינוֹ ָראוּי ְ ִלחטּוּי.
להוֹציא ֶאת ֶ ֵ
אלּא ְ ִ הכּהניםָ ֶ ,
ַ ֲֹ ִ
ÔkLÓÏ
«¿ «¿ dÓcÓ
« ¿ƒ ÏÚzÈ
«»ƒ Ècƒ ‡˙‡hÁ
» »« ÏÎÂ
כג¿» ãòBî
²¥ ìäà-ìà
¤ Ÿ ¯ ¤ dîcî ¹̈ ¨ ¦ àáeé
¸¨ ÁøLà ¤ £ úàhç-ìëå
)¨¿ © ¨ § (âë
‡¯ea
˙˙‡» ¿ ÏÎ
·˜≈¬¿ƒ ‡Ï» ‡L„e
» ¿ ¿ ‡¯tÎÏ
»»«¿ ‡ÓÊ
»¿ƒ
:„˜Bzz
» ƒ ô :óøOz
«¥ ¨ ¦ Làa
− ¥ ¨ ìëàú
®¥ ¨ «¥ àì
Ÿ ´ Lãwa
¤−Ÿ © øtëì
§ © ¬¥
אבן עזרא על התורה -מהדורת בלום ,אברמוביץ
וּמרק
בּשּׁלה ַֹ ַ .Ba ÏM·zגּם ֻ ָ ָ « À¿ (‡Î וכן
הקּלֵ ְ . בּבּנין ַ ַ
בּצר"י ַ ִ ְ ָ ִעם ְ ֵויז הוּא ְ ֵ ֵ הזּוֹרק
טעמוֵֹ ַ , ְ ַ .‡hÁÓ‰ ≈«¿« Ô‰k‰ ≈… « (ËÈ
פּעלוֹ.
נקרא ֵשׁם ָ ֳ שׁלּא ִ ְ ָמבּנין ֶ ֹ ְושׁטּףָ ְ ִ ִ ,ַֻ ויפה
הקּלֶ ָ ְ , מבּנין ַ ַ
נצחם ִ ִ ְ ַ מצאנוּ ְ ֵויז ִ ְ ָ ָָ החוֹטא.
חטא ַ ֵ המּסיר ֵ ְ אמר ַ ֵ ִ כּאילוּ ָ ַ ָדּםִ ְ .
הרי"שׁ בּעבוּר ָ ֵ בּחוֹל"םֲ ַ , וּמרק ְ ָ וּבא ַֹ ָ צוּהקדשָׁ ִ , שׁהחטּאת ֶֹ וּבעבוּר ֶ ַ ַ ָ ִדּקדּקֲ ַ . ְֵ טעםאמרוּ ִכּי ַ ַ המּפרשׁים ָ ְ ְורבּי ַ ְ ָ ְ ִ ֵַ
מוּעטים,
בּמקוֹמוֹת ָ ִ תּדּגשׁ ִכּי ִאם ִ ְ שׁלּא ִ ָ ֵֶ ֹ מדּמהּ ַעל שׁנּפל ִ ָ ָ המּקוֹם ֶ ָ ַ לכבּס ַ ָהשּׁם ְ ַ ֵ ֵַ תּחטּאני
וכן ְ ַ ְ ֵ ִ מטהרֵ ְ .
רוֹחץ אוֹ ְ ַ ֵ המחטּאֵ , ְֵַַ
מרקוּמגּזרת ִ ְ
עליוַ ְ ִ ִ . זוֹרק ָ ָ בּמשׁקל ֹלא ַ ְ ִ ְַ אהלחצר ֹ ֶ בּמקוֹם ָקדוֹשׁ ,הוּא ֲ ַ הבּגד ְ ַָ ֶֶ ואטהרk dxez : בּאזוֹב ְ ֶ ְ ָ ְֵ
שׁרשׁak dxez : המּ"ם ֶֹ הרמחיםִ ,כּי ַ ֵ ְָ ָ ִ וטהוֹר: הפרשׁ ֵבּין ָקדוֹשׁ ְ ָ מוֹעדִ .כּי ֵישׁ ֶ ְ ֵ ֵ החטּאת, בּבשׂר ַ ַ ָ ַ ְ ִ .ÚbÈ ‡«ƒ ¯L ∆ ¬ Ïk … (Î
ִ .‡Â‰עם ˜„ƒ ÌÈL ˜„ƒ »» L וטעם …∆ ַ ַ ְ (·Î יחסר ָמקוֹם אוֹ. ַ ְ ֶ .‰ÈÏÚ
» ∆» ‰fÈ ‡∆ƒ ¯L ¬∆ לכן
יאכלנּוֵּ ָ ,
והכּהן ֹ ְ ֶלשּׁםֵ ֹ ַ ְ . קדשׁ ַ ֵ יהיה ֶֹ ְִֶ
החטּאתלאכוֹל ַ ַ ָ שׁאין ָראוּי ֶ ֱ זכרֵ ֶ , ָכּל ָ ָ עליהֶ ,שׁהוּא אחר ָ ֶ ָ ְוהטּעם ,אוֹ ִאם ַ ֶיזּה ַ ֵ ַַַ .‰fÈ
אחיו∆ƒ : כּחלק ָכּל ֶ ָ הזּוֹרק ְ ֵ ֶחלק ַ ֵ ֵֶ
לכפּרִ ,כּי ִאם והוּבא ְ ַ ֵ
ממּנּה ְ ָ שׁהקריבוּ ִ ֶ ָ ְִִֶ ואחר ָכּ הכּהןַ ַ ְ ,הבּשׂר ַ ֹ ֵ יכבּס ַ ָ ָ הבּשׂרֵ ַ ְ ,ַָ ָ יטּה,הכּהן ֶשׁהוּא ְכּמוֹ ִ ֶ משׁה ַ ֹ ֵ רבּי ֹ ֶ אמר ַ ִ ַָ
מהנּקבה.
תּמים ֵ ַ ְ ֵ ָ והזּכר ָ ִ התּמימיםָ ָ ַ ְ . ְַ ִ ִ אשׁר ִ ֶיזּה המּקוֹם ֲ ֶ יאכלנּוּ .אוֹ ֵפּרוּשׁוָֹ ַ , ֹ ְֶ מהכּבד.
וּבפתּחוּת ַהיּוּ"דֵ ָ ַ ֵ , מבּנין ַקלָ ַ ְ . ִ ִ ְַ
והזּכר ֶשׁהוּא זכרָ ָ ַ ְ . יקּרא ָ ָ קטן ִ ָ ֵ ואפילוּ ָ ָ ֲַ ִ נקבה
בּגדְ ,לשׁוֹן ְ ֵ ָ ויהיה ֶ ֶ
תּכבּסֶ ְ ִ ְ .
מהדּםֵ ַ ְ , ֵ ַָ מדּמהּ
וכן ַ ִויּז ִ ָ ָהמּוּבלע ,נוּ"ןֵ ְ . ְוהאוֹת ַ ְ ָ ָ
העתּיקוּ
כּאשׁר ֶ ֱ ִ שׁנהֶ ֲ ַ , עשׂרה ָ ָ ֶבּן ְשׁלשׁ ֶ ְ ֵ ותי"ו תּשּׂיג ָידוָֹ ְ . אשׁר ַ ִ וכמוֹהוֶּ ֲ , ְוזכרָ ְ .
ָָ בּפתּחַ .רק ויּז ְ ַ ָבּחיר"קִ ,עם ַ ַ הקּיר ְ ִ ֶ ֶאל ַ ִ
אבוֹתינוּbk dxez : ֲ ֵ לכּהן`k dxez : תּכבּס ַ ֹ ֵ ְ ֵַ בּחיר"ק,
הקּיר ְ ִ ֶ מראה ַעל ַ ִ נטה ַ ְ ֶ בּמלּת ָ ָ ְִַ
˜:‡e‰ ÔÈL„e
˜„ƒ ¿ L
∆… ‡ÓL‡c
‡»» ¬ « ‡˙ȯB
»¿« ‡„Â
א¿» ÷:àeä« íéLã
÷− ¦ ¨ «¨ Lã
¤Ÿ ¬ íLàä
®¨ ¨ «¨ úøBz Ÿ¬ § (à) æ
− © úàæå
קרבה.
ואין ְתּמוָּרתוֹ ְ ֵ ָ
קרבֵ ְ ,
הוּא ָ ֵ )תמורה יח .ת"כ( ∑ ‡e‰ ˜„ÌÈL
˜„ƒ »» L
∆… £ i"yx
˙È» ÔeÒkÈ
¿ƒ ‡˙ÏÚ
»»¬ ˙È» ÔeÒkÈ
·‡˙¯‡ ¿ƒ Ècƒ
ב ¿«¿» -úठ−eèçLé ¨½ Ÿ ´¨ ¤ ÆeèçLé
£ § ¦ äìòä-úà £ § ¦ øLà )À § ¦ (á
³¤ £ íB÷îa
¯BÁÒ¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ˜¯ÊÈ
«¿ƒ dÓc
≈ ¿ ˙ÈÂ
‡»¿ ‡ÓL
¬ »»
¿:¯BÁÒ :áéáñ
«¦ ¨ çaænä-ìò
© − ¥ § ¦ © © ÷øæéŸ ¬ § ¦ Bîc-úàå
̈² ¨ ¤ § íLàä
« ¨ ¨®
בּעוֹלה,
וּתלאוֹ ְ ָ
רבּיםָ ְ ,
"ישׁחטוּ" ַ ִ
שׁנּאמר ִ ְ ֲ
בּצבּוּרַ ֱ ֶ ֶ ,
אשׁם ְ ִשׁמּצינוּ ָ ָ
לפי ֶ ָ ִ
הרבּהִ ְ ,
שׁחיטוֹת ַ ְ ֵ ָ ִ ∑ eËÁLÈ
רבּה ָלנוּ ְ ִ ¬¿ƒ£ i"yx
עוֹלת ִצבּוּר ַ ָלצּפוֹן.
להביא ַ ְִָ
˙ÈÂ
‡»¿ ‡˙ÈÏ
» ƒ¬ ˙È» dpÓ
≈ƒ L¯ÙÈ
≈¿« da¯z
≈¿« Ïk» ˙ÈÂ
ג¿» -úàå
¤ § äéìàä
¨½ § © «¨ úॵ epnî
®¤ ¦ áéø÷é´¦ § © −Baìç-ìk
§ ¤ ¨ úàå
)¬¥ § (â
:‡eb
»« ˙È» ÈÙÁc
≈» ¿ ‡a¯z
«¿»
:áøwä-úà
¤ «¤ © ¤ äqëîä
¬¤ © § «© áìçä© ¤−¥
וכבשׂ
ואיל ְ ֶ ֶ
כּבשִׂ ַ ְ ,
איל אוֹ ֶ ֶ אלּא ַ ִ
שׁאשׁם ֵאינוֹ ָבּא ֶ ָ
לפי ֶ ָ ָ
ְִ ַ ∑ 'B‚¿ BaÏÁŒÏkעד ָכּאן ֹלא ִ ְ ָ ְ
נתפּרשׁוּ ¿∆ » ˙‡Â ≈¿£ i"yx
בּאליה.
נתרבּוּ ְ ַ ְ ָ
ִ ְַ חטּאתאבל ַ ָ לפרשׁם ָכּאןָ ֲ ,
הצרָ ְ ָ ְ
לכָ ְ ֻ
בּאשׁםָ ְ ,
אמוּרין ָ ָ ָ
ֵ ִ
"ויּקרא"»¿«» ˙‡≈ .
∑ ‰Èχ‰ בּפרשׁת ַ ִ ְ ָ
נתפּרשׁוּ ָבּהּ ְ ָ ָ ַ
כּבר ִ ְ ָ ְ
– ְָ
Ècƒ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ Ècƒ ‡a¯z
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
ד¿» −øLà
¤ £ ïäéìò
¤½ ¥ £ øLà
´¤ £ Æáìçä-úàå
¤ ¥̧ © ¤ § úéìkä Ÿ ½ ¨ § © ézL
´¥ § Æúàå)¥ § (ã
‡˙ÈÏk
»≈¿» ÏÚ« ‡c·k
»¿« ÏÚc
« ¿ ‡¯ˆÁ
»¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ ‡iÒÒb
«»«¿ƒ ÏÚ
:dpcÚÈ
∆¿«ƒ úéìkä-ìò ¥½ ¨ © © Æúøúiä-úàå
−Ÿ ¨ § © © ãákä-ìò ¤ ¤̧ Ÿ © ¤ § íéìñkä-ìò
© © § ¨ ¦®
:äpøéñé
§ ¦ ¨ «¤
˜„Ì
˜¯»√ ‡a
»»¿À ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡‰k
»¬« ÔB‰˙È
¿» ˜qÈÂ
ה¿«≈ íLà
− ®¨Ÿ «© −
¨ ¨ ýåýéì äMà ¨ ¥½ § ¦ © Æïäkä
¤ ¦ äçaænä ¥ Ÿ © íúà
³¨ Ÿ øéè÷äå
)¸¦ § ¦ § (ä
‡:‡e‰ ‡ÓL
¿»» ¬ »ÈÈ
«:àeä
שׁאשׁם
לפי ֶ ָ ָבּחטּאתִ ְ ,
הכּתוּב ְ ַ ָ שׁדּרשׁוּ – "הוּא" ַ ְָכּמוֹ ֶ ָ ְ למּד ַעל ממּנּוֵּ ִ . שׁיּנּתק ְשׁמוֹ ִ ֶ ‡ַ ∑ ‡e‰ ÌLעד ֶ ִ ָ ֵ » » £ i"yx
הקטרת
לאחר ַ ְ ָ ַ
אלּא ְ ַ ַ
"אשׁם הוּא"ָ ֶ , נאמר בּוָֹ ָ : ֹלא ֶ ֱ ַ בּאחר,
בּעליו ְ ַ ֵ שׁנּתכּפּרוּ ְ ָ ָ
בּעליו אוֹ ֶ ִ ְ ַ ְ שׁמּתוּ ְ ָ ָ אשׁם ֶ ֵ ָָ
כּשׁר
אמוּריו – ָ ֵהקטרוּ ֵ ָ שׁלּא ֻ ְ ְ
עצמוֹ ֶ ֹ
אמוּריןְ .והוּא ַ ְ
ֵ ִ המּזבּח,
לקיץ ַ ִ ְ ֵ ַעוֹלה ְ ַ ִ
דּמיו ָ להיוֹת ָ ָ שׁעוֹמד ִ ְ
אףֿעלֿפּי ֶ ֵ
ַ ַ ִ
. )זבחים דף ד .ועיי"ש ברש"י( לרעיּה.
שׁנּתּק ִ ְ ִ ָ
קדם ֶ ִ ַלעוֹלה ֶֹ
כּשׁר ְ ָ סתםֵ ,אינוֹ ָ ֵשׁחטוֹ ְ ָ
ִאם ְ ָ
לשׁמוֹ, שׁלּא ִ ְשׁיּהא ָפּסוּל ֶ ֹ האשׁם ֶ ְ ֵ ללמּד ַעל ָ ָ ְָואינוֹ ָבּא ְ ַ ֵ
ֵ
˜LÈc
ƒ« ¯˙‡a
«¬« dpÏÎÈÈ
·≈ƒ¿ ≈ ‡i‰Î
»«¬«¿ ‡¯eÎc
ו »» ¿ Ïk ¥½ ¨ «¥ ÆLBã÷¨ íB÷îa
ìëàé ®¤ § Ÿ « íéðäka
³ ¨ § epìëàé ̈− ¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk
)¬¨ ¨ (å
˜:‡e‰ ÔÈL„e
˜„ƒ ¿ L∆… Ï·˙È
≈¬¿ƒ
÷:àeä« íéLã
÷− ¦ ¨ «¨ Lã
¬ ¤Ÿ
נדרשׁ.
כּהנים' הוּא ִ ְ ָ ˜„ַ ְ ∑ ‡e‰ ÌÈL
בּ'תוֹרת ֹ ֲ ִ ˜„ƒ »» L
∆… £ i"yx
וּבאשׁם
אשׁםָ ָ ְ , בּחטּאת ָ ָ
יאמר ְ ַ ָשׁהכּתוּב ֹ ַ
ֶַָ אהרן
יבא ַ ֲ ֹבּזאת ָ ֹ
מוֹעדְ .כּמוֹ ְ ֹאהל ֵ כּנגד ֹ ֶ
ְ ֶֶ dÓcÓ
» »ƒ ‡·eÈ
‡» ¯L
∆ ¬ ˙‡hÁ
»« ÏÎÂ
»¿ (‚Î
הפּרשׁה,
להזכּיר ֹזאת ַ ָ ָ ָ
וטעם ְ ַ ְ ִחטּאתַ ַ ְ .
ַָ חטּאת החטּאתִ ,היא ַ ַ וזאת ַ ַ ָ הקּדשֹׁ ְ .
ֶאל ַ ֶֹ והנּה ְמקוֹם ֵ ִ ְ .L„wa∆… « ¯tÎÏ ¿≈«¿ 'B‚Â
זכר
להם ֵ ֶ שׁאין ָ ֶ
החלבים ֶ ֵ להזכּיר ַ ֲ ָ ִ
ְְִַ הקּהל` dxez : הגּדוֹל אוֹ ַ ָ ָ כּהן ַ ֵָֹ ואם
החצר ְ ִ
קדשִׁ ,כּי ֶ ָ ֵ יקּרא ֶֹ הפּרכת ִ ָ ֵ
ַ ָ ֶֹ
החטּאתa dxez : בּתוֹרת ַ ַ ָ
ְ ַ הוֹדעתּי
כּבר ַ ְ ִ ָ ְ .ÌL‡‰
» »» ˙¯Bz « ˙‡Ê ‡( ¿… מוֹעד ,חוֹל.
אהל ֵ כּנגד ֹ ֶ קדשֶׁ ֶ ְ , ִהיא ֶֹ
ואשׁםַ .אף ַעל ִפּי חטּאת ְ ָ ָ ההפרשׁ ֵבּין ַ ָ
ַ ֶ ְֵ קדשׁ,הפּרכת ֶֹ
לפנים ַ ָ ֹ ֶיקרא ִ ְ ִ ְוהנּה ַגּם ִ ְ ָ
ִֵ
‡˙ÏÚ
»»¬ CLÓ
« ¿ ¯·b
»¿ ˙ÏÚ
«¬ ˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ ‡‰ÎÂ
»¬«¿ח øLà
´¤ £ Æäìòä
¨ Ÿ «¨ øBò³ Léà ®¦ úìò-úà
© Ÿ ´ ¤ áéø÷nä
− ¦ § © © ïäkäå
¥½ Ÿ ¸© § (ç)
:‡‰È
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ ‡‰ÎÏ
»¬«¿ ·¯˜È
≈»¿ Ècƒ
:äéäé
«¤ § «¦ Bì¬ ïäkì
− ¥ Ÿ © áéø÷ä
½¦ § ¦
חוֹלקים
ִ ְ שׁאינן
ָ ֵ ֶ ,ואוֹנן
ֵ ְ כּפּוּרים
ִ ִ וּמחסּר
ָ ֻ ְ לטבוּל יוֹםְ ִ פּרט ָ ְ ∑ ‰È‰È
∆¿ƒ BÏ Ô‰kÏ
≈… « ·È¯˜‰
ƒ¿ƒ ¯L‡
∆ ¬ ‰ÏÚ‰
»… » ¯BÚ £ i"yx
.(ָבּעוֹרוֹת )זבחים קג
ÏÎÂ
»¿ ‡¯ep˙a
» «¿ ÈÙ‡˙˙
≈¬¿ƒ Ècƒ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿ט äNòð-ìëå
¬¨ £«© ¨ § øepza ½ © © Æäôàz
¤ ¨ «¥ øLà À̈ § ¦ ¨ § (è)
³¤ £ äçðî-ìëå
‡‰ÎÏ
»¬«¿ ‡˙ȯÒÓ
» ≈¿« ÏÚÂ
«¿ ‡z„¯a
» ¿ƒ¿ „·Ú˙˙c
≈¬¿ƒ ¿
:‡‰z
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ d˙È
«» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ Bì¬ dúà − ¨ Ÿ áéø÷nä
¬ ¦ § © © ïäkì
²¥ Ÿ © úáçî-ìòå
®© £ «© © § úLçøná
¤ −¤ § © ©
:äéäú
«¤ § «¦
לביתֿאב
ָ ֵ ְ ?כּיצד ַ ֵ ָהא."המּקריב
ִ ְ ַ ַ "לכּהן
ֵ ֹ ַ :לוֹמר
ַ תּלמוּד
ְַ ַ ְ ' ∑ ָיכוֹל לוֹB‚¿ d˙‡
?לבדּוֹ »… ·È¯˜n‰
ƒ¿«« Ô‰kÏ
≈… « £ i"yx
.(אוֹתהּ )ת"כ
ָ שׁמּקריבין
ִ ִ ְ ַ ֶ ֶשׁל אוֹתוֹ יוֹם ?לכלּן
ָ ֻ ְ ָיכוֹל."תּהיה
ֶ ְ ִ אהרן
ֹ ֲ ַ "לכלֿבּני
ֵ ְ ָ ְ :לוֹמר
ַ תּלמוּד ְַ
‡ÏÈÙ
» ƒ ‡Ï„e
»¿ ÁLÓ·
« ¿ƒ ‡ÏÈÙ„
» ƒ ¿ ‡˙ÁÓ
»»¿ƒ ÏÎÂ
»¿י ïøäà
Ÿ ² £ «© éða-ìëì
¯¥ § ¨ § äáøçå
®¨ ¥ £ «© ïîMá-äìeìá
¤ − ¤ © «¨ § äçðî-ìëå
¬¨ § ¦ ¨ § (é)
:ȉBÁ‡k
ƒ »¿ ¯·b
«¿ ȉz
≈¿ Ô¯‰‡
… ¬« Èa
≈¿ ÏÎÏ
»¿
ô :åéçàk
«¦ ¨ § Léà ¬ ¦ −äéäz
¤ § «¦
.שׁמן
ֶ ֶ בּהן
ֶ ָ שׁאין
ֵ ֶ ,קנאוֹת
ָ ְ וּמנחת
ַ ְ ִ חוֹטא
ֵ מנחת »≈¬« .נדבה
ַ ְ ִ ∑ זוֹ‰·¯Á ַ ְ ִ ∑ זוֹÔÓM·Œ‰ÏeÏa
ָ ָ ְ מנחת ∆∆ « » ¿ £ i"yx
$
â יום שלישי ו' ניסןâ
·¯˜È
≈»¿ Ècƒ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎc
«¿ƒ¿ ‡˙ȯB‡
»¿« ‡„Â
»¿יא :ýåýéì
«¨Ÿ «© áéø÷é
− ¦ § © øLà
¬¤ £ íéîìMä
®¦ ¨ § © çáæ
©´¤ úøBz
− © úàæå
Ÿ¬ § (àé)
:ÈÈ
»¿ Ì„˜
»√
˙ÒÎ
«¿ƒ ÏÚ« ·¯˜ÈÂ
≈» ƒ dp·¯˜È
≈ƒ¿»¿ ‡˙„Bz
» ¿ ÏÚ« ̇ƒ יב äãBzä
À¨ © çáæ-ìò ©´¤ © | áéø÷äå
´¦ § ¦ § ¼epáéø÷é
¼¤ ¦ § © »äãBz-ìò
¨ © íà´¦ (áé)
ÁLÓa
« ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ Ô¯Èht
» ƒ« Ԉȯb» ƒ¿ ‡˙„Bz
»¿
‡zÏÒÂ
»¿À¿ ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÈÁÈLÓc
ƒ ƒ ¿ ƒ ÔȯÈht
ƒ ƒ« ÔÈ‚BtÒ‡Â
ƒ ¿∆¿ íéçLî
´¦ ª § úBvî− © é÷é÷øe
¬¥ ¦ § ïîMa ¤ ¤½ © úìeìa
Ÿ ´ § ÆúBvî© úBlç ³©
:ÁLÓa
» ¿ƒ ÔÏÈÙc
» ƒ ¿ Ԉȯb
» ƒ¿ ‡ÎÈ·¯
» ƒ¿ :ïîMa
¤ «¨ © úìeìa
Ÿ ¬ § úlç
−Ÿ © úëaøî ¤ ¤½ § ª úìñå
¤ Ÿ ´ § ïîMa
¤ ®¨ ©
˜¯ÏÚ« da
≈»¿À ·¯˜È
≈»¿ «ÚÈÓÁ
ƒ¬ ÌÁÏc
≈¿ƒ Ԉȯb
יג «» ƒ¿ ÏÚ úãBz
¬© çáæ-ìò
÷©−¤ © Bðaø
® ¨ § ¨ áéø÷é ¥½ ¨ íçì
− ¦ § © õîç ¤´¤ Æúlç-ìò
)Ÿ © © (âé
˜:ȉBL„e
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒÎ
«¿ƒ
:åéîìL
§ ¨ ¨«
וּטבוּלֿיוֹם
בּיוֹצא ְ
לפּסל ְ ֵ
בּקדשּׁת ַהגּוּף ִ ָ ֵ
הלּחם ָקדוֹשׁ ִ ְ ֻ ַ
שׁאין ַ ֶ ֶ
מגּידֵ ֶ ,) ∑ Á·ÊŒÏÚשם דף עו ,ת"כ( ַ ִ
˜¯«∆ « Ba
»¿» ·È¯˜È
ƒ¿«£ i"yx
הזּבח.
שׁיּשּׁחט ַ ֶ ַ
בּפדיוֹןַ ,עד ֶ ִ ָ ֵ
לחלּין ְ ִ ְ
וּמלּצאת ְ ֻ ִִ ֵָ
‡‡˙eL¯Ù
˜¯» »¿« ‡a
»»¿À ÏkÓ »ƒ „Á« dpÓ
≈ƒ ·¯˜ÈÂ
יד≈» ƒ ýåýéì
®¨Ÿ «© äîeøz
− ¨ § ïaø÷-ìkî
¨½ § ¨ ¨ ¦ Æãçà
¨ ¤ epnî
³¤ ¦ áéø÷äå
)¸¦ § ¦ § (ãé
˜‡iL„e
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ˜¯ÊÈc
«¿ƒƒ ‡‰ÎÏ
˜„»¬«¿ »ÈÈ¿ Ì
√»
:ȉÈ
≈¿ dÏÈc
≈ƒ :äéäé
«¤ § «¦ Bì¬ íéîìMä
− ¦ ¨ § © íc-úà
¬© ¤ ÷øfä
²¥Ÿ © ïäkì
© ¥À Ÿ
בּשׁלמים,
חזה ָושׁוֹק ִ ְ ָ ִ
תּנוּפת ָ ֶ
למטּה ְ ַ
שׁמּפרשׁ ְ ַ ָ
ְכּמוֹ ֶ ְ ָֹ ומין,מכּל ִמין ָ ִאחד ִ ָ ֶ ֶ ∑ Ôa¯˜ŒÏkÓ
לחם ֶ ָ ‡»¿» »ƒ „Á »∆ £ i"yx
"שׁלמים".
קרוּיה ְ ָ ִ
והתּוֹדה ְ ָ
ְַ ָ נאכל
והשּׁאר ֶ ֱ ָ
עבוֹדתהָּ ְ ַ ְ .
העוֹבד ֲ ָ ָ
לכּהן ָ ֵ תּרוּמה ַ ֹ ֵ
יטּל ְ ָ ִ ֹ
שׁבּהּ,מחזה ָושׁוֹק ֶ ָ לבּעלים ,חוּץ ֵ ָ ֶ
וּבשׂרהּ ַ ְ ָ ִ
לבּעלים ְ ָ ָ
ְִַָ
˜ÌBÈa¿ ȉBL„e
ƒ ¿ ˙ÒÎ «¿ƒ ˙„Bz
« ˙ÒΫ¿ƒ ¯Ò·e
טו ¿« ìëàé
÷®¥ ¨ «¥ −Bðaø
¨ § ¨ íBéa
¬ § åéîìL
¨½ ¨ § úãBz
´© çáæ © ¤µ øNáe
)©À § (åè
ˆ:‡¯Ù
»¿« „Ú« dpÓ
≈ƒ ÚˆÈ
«¿« ‡Ï» Ï·˙È
̃≈¬¿ƒ da¯À
¿»≈
¤Ÿ « © epnî
:ø÷a-ãò « © ¬¦ © Ÿ
− ¤ ¦ çépé-àì
למּה
אםֿכּןָ ָ ,
הלּילהֵ ִ .
אוֹכל הוּא ָכּל ַ ַ ְ ָ אבל ֵָ ֲ ∑ ¯˜aŒ„Ú
« …∆ ) ∑ ÂÈÓÏLזבחים לו .ת"כ( ֵישׁ ָכּאן
»»¿ ˙„Bz « Á·Ê «∆ ¯N·e « ¿ £ i"yx
העברה
האדם ִמן ָ ֲ ֵ ָ
להרחיק ָ ָ ָ
כּדי ְ ַ ְ ִ
'עד ֲחצוֹת'? ְ ֵאמרוּ ַ
ְָ וחגיגת
ואיל ָ ִנזיר ַ ֲ ִ ַ
ואשׁם ְ ֵ
חטּאת ְ ָ ָ לרבּוֹת ַ ָהרבּהַ ְ :ִרבּוּיין ַ ְ ֵ
ִ
. )ריש ברכות( ∑ Ï·È
˜¯≈»≈ Baולילה»¿» ÌBÈa¿ . נאכלין ְליוֹם ָ ַ ְ ָ
שׁיּהיוּ ֶ ֱ ָ ִ
י"דְ ִ ֶ ,
epnÓ לחמהּ« ƒ« … .
∆ƒ ÁÈpÈŒ‡Ï זמן ַ ְ ָ בּשׂרהּ – ְ ַ וכזמן ְ ָ ְְִַָ
‰‡˙ÈÏz
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ‡˙ÒÎ
»¿¿ƒ ¯ÒaÓ
«¿ƒ ¯‡zL‡„e
יז ¿ «»¿ ƒ :óøOé
«¥ ¨ ¦ Làa
− ¥ ¨ éLéìMä
¦½ ¦ § © ÆíBia© çáfä
©®¨ © øNaî
´© § ¦ øúBpäå
)− ¨ © § (æé
:„˜BzÈ
» ƒ ‡¯ea
¿»
˙ÒÎ
«¿ƒ ¯ÒaÓ
«¿ƒ Ï·˙È
‡˙‡≈¬¿ƒ ‡ÏÎ
»»¬¿ƒ ̇ יח¿ƒ íBia´ © åéîìL ¹̈ ¨ § çáæ-øNaî
© ¤̧ © § ¦ ìëàé ¥Â ¨ «¥Â ìëàä
Ÿ ´ ¨ «¥ íàå )´¦ § (çé
‡ÂÚ¯Ï
»¬ «¿ ‡‰È
˙≈¿ ‡Ï» ‰‡˙ÈÏ
»» ƒ¿ ‡ÓBÈa
˜» ¿ ȉBL„e
¿ ƒ
‡‰È
≈¿ ˜Á¯Ó
» »¿ dÏ≈ ·LÁ˙È
≈ ¬¿ƒ ‡Ï» d˙È≈» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ Bì− áLçé²¥ ¨ «¥ àì Ÿ ¯ Búà
À Ÿ áéø÷nä
´¦ § © © ¼äöøé ¤ ¨«¥ àì Ÿ ´ »éLéìMä
© § ¦ ¦
:Ïa˜È
≈«¿ d·BÁ
≈ dpÓ≈ƒ ÏeÎÈ˙c
≈ ¿ L‡Â
∆¡« :àOz«¨ ¦ dðåò ¬¨Ÿ £ epnî
− ¤ ¦ úìëàä
¤¬¤ Ÿ «¨ Lôpäå ¤²¤ © § äéä鮤 § «¦ ìebt¦´
הקרבתוֹ ֹלאבּשׁעת ַ ְ ָ ָ
וכן ֵפּרוּשׁוַֹ ְ ִ : בּשּׁלישׁיֵ ְ .
ִנפסל ַ ְ ִ ִ
ְָ בּשׁחיטה
בּמחשּׁב ִ ְ ִ ָ ) ,'B‚¿ Ï·Èת"כ( ִ ְ ַ ֵ≈»≈ Ï·‰… »≈ ̇ ƒ¿£ i"yx
יהיה.
חשּׁב – ִפּגּוּל ִ ְ ֶ ואם ִ ֵבּמחשׁבהִ ְ ,
תּעלה ֹזאת ְ ַ ֲ ָ ָ
ֲֶַ ממּנּוּ
אכל ִ ֶ מדבּרָ .יכוֹל ִאם ָ ַ הכּתוּב ְ ַ ֵ בּשּׁלישׁיָ ַ ,
לאכלוֹ ַ ְ ִ ִ
ְְָ
עוֹנהּ
הזּמן – ֲ ָ ִ ֲ ∑ epnÓ
אפלּוּ ְבּתוַֹ ְ ַ ∆ƒ ˙Ï·‰
∆∆… » LÙp‰Â
¿«∆∆ "המּקריב
לוֹמרִ ְ ַ ַ : תּלמוּד ַ למפרע? ַ ְ
יפּסל ְ ַ ְ ֵ ַ
בּשּׁלישׁיֵ ָ ִ ,
ַ ְ ִ ִ
תּשּׂא.ִ ָ ואינוֹ
נפסל ְ ֵ
הקרבה הוּא ִ ְ ָבּשׁעת ַ ְ ָ ָיחשׁב" – ִ ְ ַ ֹאתוֹ ֹלא ֵ ָ ֵ
‡Ï» ·‡ÒÓ
»»¿ ÏÎa
»¿ ·¯˜È
˜«¿ƒ Ècƒ ‡L„e
» ¿ ¯Ò·e
יט ¿« Làa
− ¥ ¨ ìëàé
¥½ ¨ «¥ àì
Ÿ ´ Æàîè-ìëa
¥ ¨ ¨ § òbé-øLà
³© ¦ ¤ £ øNaäå )º̈ ¨ © § (èé
˜Ècƒ Ïk» ‡L„e
» ¿ ¯Ò·e
«¿ „˜BzÈ
» ƒ ‡¯ea
» ¿ Ï·˙È
≈¬¿ƒ
˜:‡L„e
» ¿ ¯Òa
·˜«¿ ÏeÎÈÈ≈ ‡L„e
„» ¿ ¿ ÈÎ
¿≈ :øNa
«¨ ¨ ìëàé
¬© Ÿ øBäè-ìk
− ¨ ¨ øNaä娽 ¨ ¸© § óøOé
¦ ¨ ®¥
∑ ¯Na
» » Ï·È
« … ¯B‰ËŒÏk )» » ¯Na‰Â בּשׂר"» »«¿ . יאכל ָ ָ
ֹ ַ בּכלֿיגּע ְ ָ "אשׁר ִ ַ
שׁלמים ֲ ֶ קדשׁ ְ ָ ִ ֶ ∑ ¯Na‰Âשׁל ֶֹ» »«¿£ i"yx
שׁאםואשׁםִ ֶ ,
בּחטּאת ְ ָ ָ שּׁאסרתּי ְלָ ַ ְ
כּלוֹמרָ :כּל ַמה ֶ ָ ַ ְ ִ
ְ ַ שׁיּצא
אבר ֶ ָ ָ לרבּוֹת ֵ ָ יאכל"» »«¿ .
ַ ְ ∑ ¯Na‰Â טמאֹ ,לא ֵ ָ ֵ ֵָ
"בּחצר
שׁכּתוּבַ ֲ ַ : אסוּרהְ ,כּמוֹ ֶ ָלקּלעים – ֲ ָ יצאוּ חוּץ ַ ְ ָ ִ
ְָ ∑ ¯Na» » ÏÎ‡È « … ¯B‰ËŒÏk מתּר» » . שׁהפּנימי ֻ ָ
מקצתוִֹ ִ ְ ַ ֶ , ְִָ
"כּל
אוֹמר ְלָ :אני ֵ בּבשׂר ֶזה ֲ ִ
יאכלוּה"ָ ָ ְ ,
מוֹעד ֹ ְ ָ אהל ֵֶֹ שׁנּאמר )דברים יב כז(:
לפי ֶ ֶ ֱ ַ לוֹמר? ְ ִתּלמוּד ַ )פסחים עט( ַמה ַ ְ
בּשׂר"ִ ֲ ,אפלּוּ ְ ָבּכל ָ ִהעיר(. יאכל ָ ָ
ָטהוֹר ֹ ַ תּאכל"ָ ,יכוֹל ֹלא והבּשׂר ֹ ֵ ישּׁפְ וגוֹ' ְ ַ ָ ָ
זבחיֵ ָ ִ "ודם ְ ָ ֶ
ְַ
"כּלֿטהוֹר
נאמרָ ָ : לכַ ֱ ֶ הבּעלים? ְ ָ
אלּא ַ ְ ָ ִ
שׁלמים ֶ ָיאכלוּ ְ ָ ִ
ֹ ְ
˜Ècƒ ‡iL„e
»« ¿ ˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ ‡¯Òa
»¿ƒ ÏeÎÈ˙≈ Ècƒ L‡Â
כ∆¡« øLà
´¤ £ ÆíéîìMä
¦ ¨ § © çáfî
©³¤ ¦ øNa
¨À ¨ ìëàz-øLà
´© Ÿ ¤ £ Lôpäå )¤ ¤¹ © § (ë
‡‡L
»»¬ ȈÈzLÈÂ
≈ ≈¿ƒ¿ ȉBÏÚ
ƒ ¬ d˙·BÒÂ
˜„≈¿ ¿ »ÈÈ¿ Ì√»
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
«ƒ :äénòî
¨ «¤ © «¥ àåää
− ¦ © Lôpä
¤¬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § åéìò
®¨ ¨ −Búàîèå ©« ¨½Ÿ
¨ § ª § ýåýéì
אבן עזרא על התורה -מהדורת בלום ,אברמוביץ
המּחשׁבהִ ,כּי
והטּעם ַעל ַ ַ ֲ ָ ָ יחשׁבַ ַ ַ ְ . ֹלא ֵ ָ ֵ גּבּי
ישּׂרף ַעל ַ ֵ האמוּריםַ .רק ֹלא ִ ָ ֵ ֵָ ִ בּצּר
בּשׂפתיו ַ ַ ֵ ִ ֶ .¯„
שׁבּטּא ִ ְ ָ ָ ∆∆ ̇ ƒ¿ (ÊË
והפּגּוּלקדשִׁ ַ ְ , להיוֹת ֶֹ השּׁלמים ִ ְ משׁפּט ַ ְ ָ ִ ִ ְַ המּזבּחgi dxez : ַ ִ ְֵַ לה ִביאשׁנּדבה רוּחוֹ אוֹתוֹ ְ ָ ָ ְ ָ ֶ .‰·„e
לוֹ»»¿ :
שׁמרשׁלּא ָ ַ בּעבוּר ֶ ֹ קדשְׁ .ועוֹדֲ ַ , איננּוּ ֶֹ
ֵ ֶ .·LÁÈ
≈ »≈ ‡Ï … B˙B‡ ·È¯˜n‰ וטעם ««¿ƒ ַ ַ ְ (ÁÈ לתוֹדה:
ולא ְ ָ לנדר ְ ֹ
לשּׁםֹ ,לא ְ ֶ ֶ זבח ַ ֵ
ֶַ
בּהפסדוֹ ִאם שׂכרוֹ ְ ֶ ְ ֵ יצא ְ ָ המּצוהָ ָ ,ֶאת ַ ִ ְ ָ לגבוֹהּ,
קרבים ְ ָ ַ האמוּרים ְ ֵ ִ
שׁיּהיוּ ָ ֵ ִ אחר ֶ ִ ְ ַַ מהבּנין
הפּעל ֵ ַ ִ ְ ָ ֵ .B·È¯˜‰שׁם ַ ֹ ַ ¿ƒ¿« ÌBÈa
עליו
תּתחדּשׁ ָ ָ ואם ֶ ֶנדרֵ ַ ְ ִ , שׁלמיםִ ְ . הוּא ְ ָ ִ אבני
וכן ַ ְ ֵ קדשֵׁ ְ . הנּשׁאר ֶֹהנּה ָכּל ַ ִ ְ ָ ִֵ ˙¯ÁnÓeאוֹתוֹ ַהיּוֹם. הנּוֹסף»√»ƒ . הכּבד ַ ֵַָָ
ישׁלּם
הראשׁוֹןִ ,אם ֹלא ְ ַ ֵ כּנגד ָ ִ ָעוֹן ְ ֶ ֶ קדוֹשׁיםֵ ,אין שׁהם ְ ִ שׁאחר ֶ ֵ המּזבּחַ ַ ֶ , ַ ִ ְֵַ רפ"ה כּפ"א ָ ָ ֵ ְ .epnÓ ∆ƒ ¯˙Bp‰Â ָוי"ו ¿« »
הזכּירוֹ
ולא ִ ְ ִ ֶֹ .‡Oz
ענשֹׁ ְ . » ƒ dBÚ ִ ְנדרוֹ» ¬ : ממּנּוּ ְלחוֹלַ .על ֵכּן שׁיּשּׁאר ִ ֶָראוּי ֶ ִ ָ ֵ ויּעזב ֶאת וכמוֹהוֹּ ֲ ַ ַ ,ישׁמעאלָ ְ . בּלשׁוֹן ִ ְ ָ ֵ
ְִ
בּשׂרשׁיּאכל ְ ַ טמא ֶ ֹ ַ וכרת ַעל ָ ֵ הכּתוּבֵ ָ ְ , ַָ המּתרגּם ֵ ְ ִ ְ .Ïebt
כּדברי ַ ְ ַ ְ ֵ שׁלמוֹתƒ : אבנים ְ ֵ ֲִָ היתה ֹתהוּ והארץ ָ ְ ָעבדּוַֹ .גּםֶ ָ ָ ְ , ְַ
קדשׁhi dxez : ֶֹ כּליהםֵ ְ .וישׁ
פּגּוּלים ְ ֵ ֶ
וּמרק ִ ִ וכן ְ ַ ארמיתֵ ְ .ֲָ ִ ָ ֹ
ובהוּfi dxez :
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
כב «ƒ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé
− ¨Ÿ § øaãéå
)¬¥ © § © (áë
¯Bz ·¯z
«¿ Ïk» ¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
כג «≈ áNëå
¤ ²¤ § øBL¬ áìç-ìk
¤ ¥¹ ¨ øîàì
Ÿ ® ¥ −ìàøNé
¥ ¨ § ¦ éða-ìà
¬¥ § ¤ øac
)²¥ © (âë
˙:ÔeÏÎÈ
¿ ≈ ‡Ï» ‡fÚÂ
»ƒ¿ ¯n‡Â
¿»ƒ
:eìëàú
«¥ Ÿ àì ̈Ÿ ¬ æòå
−¥
ÏÎÏ
»¿ „·Ú˙È
≈¬¿ƒ ‡¯È·z
» ƒ¿ ·¯˙e
«¿ ‡ÏÈ·
» ƒ¿ ·¯˙e
כד ¿« äëàìî-ìëì
®¨ ¨ § ¨ § äNòé ¨½ ¥ § áìçå
− ¤ ¨ «¥ äôøè ¤ ´¥ § Æäìáð
¨ ¥ § áìçå
)¤ ³¥ § (ãë
˙:dpÏÎÈ
≈À¿ ≈ ‡Ï» ÏÎÈÓe
« ≈ ‡z„·Ú
» ¿ƒƒ
«ª § Ÿ « àì
:eäìëàú Ÿ ¬ −Ÿ
ìëàå §¨
אכלוֹ,
שׁאם ֲ ָ חלבִ ֶ ,
וּטרפה ְ ָויחוּל ַעל ִאסּוּר ֵ ֶ
ְנבלה ְ ֵ ָ
ֵָ ) ∑ ‰Î‡ÏÓŒÏÎÏפסחים כג ,ת"כ( ָבּא ְ ִ ֵ
ולמּד ַעל » »¿ »¿ ‰NÚÈ ∆ »≈£ i"yx
תּאמרֵ :אין ִאסּוּר
ולא ֹ ַ
נבלהֹ ְ ,
יתחיּב ַאף ַעל ָלאו ֶשׁל ְ ֵ ָ
ִ ְ ֵַ ‡Ï
… Ï·Âנבלוֹת… »¿ . טמאת ְ ֵ
מטמּא ֻ ְ ַ
שׁאינוֹ ְ ַ ֵ החלבֵ ֶ ,
ֵֶַ
ָחל ַעל ִאסּוּר. תּוֹרהָ :יבוֹא ִאסּוּר אמרה ָ … ¿À
˙‡) ∑ e‰ÏÎחולין פרק גיד הנשה( ָ ְ ָ
ÔBÎÈ·˙BÓ
≈»¿ ÏÎa
˙… ¿ ÔeÏÎÈ
¿ ≈ ‡Ï» ‡Óc
» ¿ ÏÎÂ
כו¿» óBòì ®¤ ¥ Ÿ « § « ìëa
− ¨ íëéúáLBî ½ § Ÿ « àì
−Ÿ § eìëàú Ÿ ´ Æíc-ìëå
)¨ ¨ § (åë
:‡¯ÈÚ·„Â
» ƒ¿ƒ¿ ‡ÙBÚc
¿ »
:äîäaìå
§ © § «¨ ¥
קדּוּשׁין
וּבמסּכת ִ ִ
מוֹשׁבוֹתֶ ֶ ַ ְ .בּכל ָ נוֹהגת ְ ָ
קרקעֶ ֶ ,
חוֹבת ַ ְ ַַ וחגבים.
דּגים ַ ֲ ָ ִ
לדם ָ ִ ∑ ‰Ó‰aÏÂ
פּרט ְ ַ
ְָ »≈¿«¿ ÛBÚÏ» £ i"yx
)שם ס(
לוֹמר.
הצרַ למּה ֻ ְ ַ
מפרשׁ ָ ָ
בּפרק ִראשׁוֹן )דף לז( ְ ָ ְֵ ֶֶ ואינהּ
חוֹבת ַהגּוּף ְ ֵ ָ
שׁהיא ַ ִ ְ ∑ ÌÎÈ˙·LBÓ
לפי ֶ ִ ∆ ≈… ¿ ÏÎa ¿…
ȈÈzLÈÂ
„≈ ≈¿ƒ¿ ‡Ó
‡» ¿ Ïk» ÏeÎÈ˙≈ È„ƒ ‡L
כז »»»¬ Ïk Lôpä
¤¬¤ © äúøëðå
²¨ § § ¦ § íc-ìk ̈´© Ÿ ¤ £ Lôð-ìk
®¨ ¨ ìëàz-øLà )¤ −¤ (æë
:dnÚÓ
««≈ ‡È‰‰
‡ƒ« ‡L
¬»»
:äénòî
¨ «¤ © «¥ àåää
© ¦−
:¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ ‰LÓ
∆… ÌÚƒ »ÈÈ¿ ÏÈlÓe
כח «ƒ :øîàl
Ÿ « ¥ äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé
− ¨Ÿ § øaãéå
)¬¥ © § © (çë
˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ ¯ÓÈÓÏ
» ≈¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÌÚƒ ÏlÓ
כט «≈ çáæ-úà
©³¤ ¤ áéø÷n亦 § © © øîàì
Ÿ ® ¥ −ìàøNé
¥ ¨ § ¦ éða-ìà
¬¥ § ¤ øac )²¥ © (èë
˜¯da
≈»¿À ˙È» È˙ÈÈ
˜„ƒ¿« »ÈÈ¿ Ì
˜»√ ȉBL„e
ƒ ¿ ˙ÒΫ¿ƒ
˜:ȉBL„e
ƒ ¿ ˙ÒÎpÓ «¿ƒƒ »ÈÈ¿ Ì„˜Ï
»√» çáfî
©¬¤ ¦ ýåýéì
− ¨Ÿ «© Bðaø÷-úà
² ¨ § ¨ ¤ àéáé ¯¦ ¨ ýåýéì
¨½Ÿ «© ÆåéîìL
§ ¨¨
:åéîìL
§ ¨ ¨«
ÏÚ« ‡a¯z
„»¿« ˙È» »ÈÈ
˜¯¿« ‡ia
˙»«»¿À ˙È» Ôe˙È
¿« ȉB„È
ל¿ ƒ -ìò© áìçä-úà
¤ ³¥ © ¤ ýåýé
®¨Ÿ § éMà ´¥ ¦ úà − ¥ äðéàéáz
̈¨ ¤½ ¦ § åéãé
)´¨ (ì
‡¯‡Óe
» ¬ d˙È≈» ‡Ó¯‡Ï
» »¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» dp˙ÈÈ
≈ƒ¿« ‡È„Á
∆¿»
:ÈÈ
˜„»¿ Ì
√» éðôì
¬¥ § ¦ äôeðz
− ¨ § Búà
² Ÿ ó éðäì
¬ ¦ ¨ § äæçä
¤À ¨ «¤ úà
´¥ epàéáé
¤½ ¦ § Æäæçä
¤ ¨ «¤
:ýåýé
§ «¨Ÿ
עלֿהחזוֹת
אתֿהחלבים ַ ֶ ָ
"ויּשׂימוּ ֶ ַ ֲ ָ ִ שׁנּאמר )שם ט כ(ִ ָ ַ : ֶ ֱֶ ַ הבּעלים
שׁתּהא ַיד ַ ְ ָ ִ) ∑ 'B‚¿‰È‡È·zמנחות ס"א( ֶ ְ ֵ
» ∆ ƒ¿ ÂÈ„È »»£ i"yx
כּהנים
שׁשּׁלשׁה ֹ ֲ ִ
למדנוָּ ֹ ְ ֶ , המּזבּחה"ְ ַ ָ .
החלבים ַ ִ ְ ֵ ָ ַויּקטר ַ ֲ ָ ִ
ְַ ֵ מלּמטּה
כּהן ִ ְ ַ ָ
נתוּנין ָבּהַּ ְ ,ויד ֹ ֵ
והחזוֹת ְ ִ והחלב ְ ֶ ָ
מלמעלה ְ ַ ֵ ֶ
ִ ְְַָ
בּ'מנחוֹת' )דף סב(∆≈« ∆ .
‡˙·ÏÁ‰Œ מפרשׁ ִ ְ ָ זקוּקין ָלהּ; ָכָֹּ ְ ְ ִ "אתֿהחלב
האשּׁים? ֶ ַ ֵ ֶ וּמה ֵהן ָ ִ ִ ‡ַ ∑ '‰ ÈM וּמניפן≈ ƒ ˙‡≈ .ְִ ָ
להניף
מביא? ְ ָ ִ למּה ֵ ִ החזה ָ ָואת ֶ ָ ֶ ֶ ְ ∑ ep‡È·È
∆ ƒ¿ ‰ÊÁ‰ŒÏÚ
« ∆»∆ המּטבּחים
מבּית ַ ִ ְ ָ ַ ִ כּשׁמּביאוֹ ִ ֵ עלֿהחזה"∆ ƒ¿ .
ִ ְ ֶ ְ ∑ ep‡È·È ַ ֶ ֶָ
לפי
האשּׁיםִ ְ .שׁיּהא הוּא ִמן ָ ִ ִ ולא ֶ ְ ֵ מביאוֹֹ ְ , אוֹתוֹ הוּא ֵ ִ המּניף,
הכּהן ַ ֵ ִ
ליד ַ ֹ ֵ וּכשׁנּוֹתנוֹ ְ ַ
החזהְ ֶ ְ , החלב ַעל ֶ ָ ֶ נוֹתן ַ ֵ ֶ
ֵ
החזה"ָ ,יכוֹלאתֿהחלב ַעל ֶ ָ ֶ
אשּׁי ה' ֶ ַ ֵ ֶ "את ִ ֵ שׁנּאמרֵ :
ֶ ֱֶ ַ האמוּר וזהוּ ָ ָ למטּהֶ ְ . והחלב ְ ַ ָ
למעלה ְ ַ ֵ ֶ
החזה ְ ַ ְ ִָנמצא ֶ ָ ֶ
ְָ
החזה
"את ֶ ָ ֶ נאמרֵ : לכַ ֱ ֶ לאשּׁיםָ ְ , החזה ָ ִ ִ שׁיּהא ַאף ֶ ָ ֶ ְֵֶ התּנוּפה
וחזה ַ ְ ָ אחר )לקמן י(" :שׁוֹק ַ ְ ָ
התּרוּמה ַ ֲ ֵ בּמקוֹם ַ ֵ ְָ
להניף ְוגוֹ'". ְִָ התּנוּפה
וּלאחר ַ ְ ָ להניף ְוגוֹ'"; ְ ַ ַ יביאוּ ְ ָ ִהחלבים ָ ִ
אשּׁי ַ ֲ ָ ִַעל ִ ֵ
וזהוּלמטּהֶ ְ ,
החזה ְ ַ ָ ונמצא ֶ ָ ֶהמּקטירָ ְ ִ ְ ,
לכּהן ַ ַ ְ ִנוֹתנוֹ ַ ֹ ֵ
ְ
ȉÈÂ
≈ ƒ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡a¯z
»¿« ˙È» ‡‰k
»¬« ˜qÈÂ
לא¿«≈ äæçä
¤½ ¨ «¤ Æäéäå
¨ ¨ § äçaænä
¨ ®¥ § ¦ © áìçä-úà
¤ − ¥ © ¤ ïäkä ²¥ Ÿ © øéè÷äå
)¯¦ § ¦ § (àì
:ȉB·ÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ Ô¯‰‡Ï
… ¬«¿ ‡È„Á
∆¿»
:åéðáìe
«¨ ¨ § ïøäàì
§ ©« −Ÿ £
נאכל ְבּעוֹד
הבּשׂר ֶ ֱ ָ
שׁאין ַ ָ ָ
למדנוּ ֶ ֵ
ְַָ )ת"כ( לאהרן",
החזה ְ ַ ֲ ֹ
"והיה ֶ ָ ֶ ‡˙ָ ַ ַ ְ ∑ ·ÏÁ‰Œ
ואחרֿכָּ ָ ְ ∆≈« ∆ Ô‰k‰
≈… « ¯È˘‰Â
ƒ ¿ƒ¿£ i"yx
המּזבּח.
למטּה ִמן ַ ִ ְ ֵ ַ
שׁהאמוּרים ְ ַ ָ
ֵֶָ ִ
‡a¯z
»¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎ
«¿ƒ Ìc« ˙È» ·¯˜Óc
≈»¿ ƒ לג éðaî
´¥ § ¦ áìçä-úàå
¤ − ¥ © ¤ § íéîìMä ²¦ ¨ § © íc-úà
¯© ¤ áéø÷nä º¦ § © © (âì)
:˜ÏÁÏ
»√» ‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ȉz
≈¿ dÏÈc
≈ ƒ Ô¯‰‡
… ¬« ÈaÓ
≈¿ƒ
:äðî쫨 ¨ § ïéîiä
− ¦ ¨ © ÷BL¬ äéäú Ÿ ® £ «©
²¤ § «¦ Bì¯ ïøäà
זריקת
ַ ִ ְ בּשׁעת
ַ ְ ִ טמא
ֵ ָ יצא
ָ ָ ;חלביו
ָ ָ ֲ וּלהקטיר ָ ִ ְ ִ )פסחים נט( ִמי ֶשׁהוּא ָראוּי,'B‚¿ ÌcŒ˙‡
ִ ְ ַ ְ לזריקתוֹ « ∆ ·È¯˜n‰
ƒ¿«« £ i"yx
.בּבּשׂר
ָ ָ ַ חוֹלק
ֵ שׁאינוֹ ֵ ֶ ,חלבים ִ ָ ֲ הקטר
ֵ ְ ֶ בּשׁעת
ַ ְ ִ דּמים אוִָֹ
‡˜BL
» ˙È »¿ ‡˙eÓ¯‡„
» »¬ « ‡È„Á
»¿∆ ˙È» ȯ‡≈¬ לד äîeøzä
À̈ § © ÷BL´ | úàå ´¥ § äôeðzä¹̈ § © äæç-úà¥̧ £ ¤ Áék¦ (ãì)
˙ÒÎpÓ
«¿ƒƒ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ˙È·Ò
ƒ≈¿ ‡˙eL¯Ù‡„
» »¿« ¿
‡‰k
»¬« Ô¯‰‡Ï
… ¬«¿ ÔB‰˙È ¿» ˙È·‰ÈÂ
ƒ» ƒ ÔB‰ÈL„e˜
≈¿ ïzàå
´¥ ¤ «¨ íäéîìL
®¤ ¥ § © −éçáfî
¥ § ¦ ¦ ìàøNé-éða
¥½ ¨ § ¦ «¥ § úàî ´¥ ¥ Æézç÷ì̈
¦ § ¸©
:χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ÔÓƒ ÌÏÚ
»» ÌȘÏ
»¿ƒ ȉB·ÏÂ
ƒ ¿ƒ¿ éða
¬¥ § − úàî
¥ ¥ íìBò-÷çì
¨½ ¨ § Æåéðáìe
¨ ¨ § ïäkä³¥ Ÿ © ïøäàì
Ÿ ¸ £ «© § íúà Â̈ Ÿ Â
:ìàøNé
«¥ ¨ § ¦
.וּמוֹריד
ִ מעלה
ֶ ֲ ַ ,וּמביא
ִ ֵ מוֹלי
ִ ()סוכה לז ∑ ‰Óe¯z‰
» ¿« .‰Ùez‰
» ¿« £ i"yx
‡ia¯wÓ
»«»¿Àƒ ȉBa
ƒ ¿ ˙e·¯e ¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙e·¯¿ ‡c» לה ®¨Ÿ § éMàî
ýåýé −¥ ¦ «¥ åéða¨½ ¨ úçLîe
´© § ¦ Æïøäà
Ÿ £ «© úçL § ¦ úàǽŸ (äì)
Ì„˜
»√ ‡LnLÏ
» »« ¿ ÔB‰˙È
¿» Ôe·¯˜È
¿»¿ Ècƒ ‡ÓBÈa
» ¿ »ÈÈc
¿«
:ÈÈ
»¿ :ýåýéì
«¨Ÿ «© −ïäëì
¥ © § íú਽ Ÿ áéø÷ä´¦ § ¦ ÆíBéa§
ÔB‰˙È
¿» Èa¯c
ƒ«¿ ‡ÓBÈa
» ¿ ÔB‰Ï¿ ÔzÓÏ
«ƒ¿ »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« Ècƒ לו íúà
¨½ Ÿ BçLî
´ § ¨ ÆíBéa§ íäì ¤À ¨ úúì´¥ ¨ ýåýé¹̈Ÿ § äeö¸¨ ¦ øLà
¤Â £ Â(åì)
:ÔB‰È¯„Ï
≈»¿ ÌÏÚ
»» ÌȘ
»¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa≈¿ ÔÓƒ
:íúøãì
«¨ Ÿ Ÿ « § íìBò
− ¨ úwç ¬© ª ìàøNé
®¥ ¨ § ¦ éða
´¥ § − úàî
¥¥
‡˙‡hÁÏe
» »«¿ ‡˙ÁÓÏ
»»¿ƒ¿ ‡˙ÏÚÏ
»»¬« ‡˙ȯB‡
»¿« ‡c» לז íLàìå
®¨ ¨ «¨ § úàhçìå ¨½ § ¦ © Æäìòì
− ¨ © «© § äçðnì ¨ Ÿ «¨ äøBzä
À¨ © úàǽŸ (æì)
:‡iL„e˜
»« ¿ ˙ÒÎÏe
«¿ƒ¿ ‡ia¯˜Ïe
»«»¿À¿ ‡ÓL‡ÏÂ
»» ¬«¿
:íéîìMä
«¦ ¨ § © çáæìe ¦½ ¦ ©¸ §
©−¤ § íéàelnìå
.הכּהנּה
ָ ֻ ְ ַ ∑ ְליוֹם ִחנּוּÌȇelnÏÂ
ƒ ƒ«¿£ i"yx
‡ÓBÈa
» ¿ ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡¯eËa
» ¿ ‰LÓ
∆… ˙È»»ÈÈ¿ „ÈwÙ
ƒ« Ècƒ לח ¹ Ÿ © íBéa
Búeö ¸ § éðéñ
®¨ ¦ øäa´© § äLî-úà
−¤ ²¨Ÿ § äeö
¤ ýåýé ¯¨ ¦ øLà
¤̧ £ (çì)
ÔB‰a¯˜
¿»¿À ˙È» ‡·¯˜Ï
»»»¿ χ¯NÈ
≈ »¿ƒ Èa
≈¿ ˙È» d„wÙ„
≈¿« ƒ
:ÈÈÒ„
» ƒ ¿ ‡¯a„Óa
»¿¿«¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ − ¨Ÿ «© íäéðaø÷-úà
ýåýéì ²¤ ¥ § § ¨ ¤ áéø÷äì ¯¦ § © § ìàøNé¥À ¨ § ¦ éða-úà
´¥ § ¤
ô :éðéñ
«¨ ¦ øaãîa
¬© § ¦ §
.סיני
ַ ִ בּחוֹרב ְוהוּא ַהר ֵ ְ הוּא,עמלק ֵ ֲָ ואתּה
ָ ַ ְ בּפרשׁת ָ ַ .ÌȇelnÏÂ
ַ ָ ָ ְ כּכּתוּב ƒ ƒ«¿ (ÊÏ והחזה
ֶ ָ ֶ ְ ,הדּם ֵ ְ .ÔÈÓi‰
ָ ַ לזוֹרק ƒ»« ˜BL (‚Ï
עשׂרה
ָ ָ ֲ שׁנה ָפּחוֹת ָ ָ ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ישׁבוְּ ָ ְושׁם
ָ gl dxez :תּצוּה
ֶַ ְ cl dxez :הכּהנים ִ ֲ ֹ ַ לכל ְָ
הקריבוּ ִ ְ ִ וּבמּדבּר ֹלא
ָ ְ ִ ַ . ִכּי ֵכּן ָכּתוּב,ימים ִָ '‰Ï« ̉Èa¯˜
∆ ≈¿¿» ˙‡∆ ·È¯˜‰Ï
ƒ¿«¿ (ÁÏ אהרן
ֹ ֲ ַ משׁחתַ ְ ִ שׂכר ַ ְ ֹזאת.˙‡Ê… (‰Ï
הזּבחים
ִ ָ ְ ַ ,הנּביאִ ָ ַ אמרַ ָ ִכּי ֵכן,עוֹלוֹת קרבּן ִ ְ ִ ִכּי ֹלא.ÈÈÒ
ָ ְ ָ הקריבוּ » ƒ ¯a„Óa
«¿ƒ¿ el dxez :נגידוּת ִ ְ בּניו
ָ ָ משׁחת ַ ְ ִ אוֹ
ארבּעים
ִ ָ ְ ַ בּמּדבּרָ ְ ִ ַ הגּשׁתּם ִליֶ ְ ַ ִ וּמנחה
ְִָ הראיתי
ִ ִ ְ ֶ וּכבר
ָ ְ .סיני
ַ ִ שׁבּאוּ ֶאל ַהר
ָ ֶ ַעד בּבּשׂר ֵ ְ . ִמיּוֹם.BÁLÓ
ָ ָ ַ וכן ¿ » ÌBÈa¿ (ÂÏ
פּסחַ ֶ ַגּם ֹלא ָעשׂוּ.ישׂראל ֵ ָ ְ ִ שׁנה ֵבּית ָָ חלוּשׁת
ַ ֲ משׁה ַעל ֶ ֹ שׁבּנהָ ָ ֶ שׁהמּזבּח
ְֵַ ִ ַ ֶ fl dxez :וּבלחם ֶַָ
d˙È
≈» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ‰LÓ
∆… „·ÚÂ
«¬«ד äãòä
½¨ ¥ «¨ Æ ìäwzå
¥ ¨ ¦ © Búà
® Ÿ ýåýé
− ¨Ÿ § äeö¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© äLî
¤½ Nòiå
©´© © (ã)
:‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙Ï
«¿ƒ ‡zLk
»¿ƒ¿ ˙LÈk˙‡Â
« ƒ¿¿ƒ¿
:ãòBî«¥ ìäà ¤ Ÿ ¬ çút-ìà
© −¤ ¤
„ÈwÙ
ƒ« Ècƒ ‡Ób˙t
»»¿ƒ ÔÈc≈ ‡zLÎÏ
»¿ƒ¿ƒ ‰LÓ
∆… ¯Ó‡Â
«¬«ה äeö-øLà
¬¨ ¦ ¤ £ øácä
¨½ ¨ © äæ´¤ äãòä-ìà
®¨ ¥ «¨ ¤ äLî − ¤ øîàiå
¤ Ÿ¬ © (ä)
:„aÚÓÏ
»¿∆¿ »ÈÈ¿
:úBNòì
« £ «© ýåýé
− ¨Ÿ §
הזּה
ֶ ַ הענין
ָ ְ ִ ָ ָכּל.עוֹשׂה ֶ אני ִ ֲ אחיִ ָ ולכבוֹד
ְ ִ ְ לכבוֹדי
ִ ְִ לפניכם
ֶ ֵ ְ ִ עוֹשׂה
ֶ שׁאניִ ֲ ֶ שׁתּראוּ ִ ָ ְ ∑ ¯·c‰
ְ ִ ֶ דּברים »»« ‰Ê∆£ i"yx
.(תּצוּה" )שם ֶ ַ ְ בּ"ואתּה
ָ ַ ְ ִ פּרשׁתּי
ִ ְ ַ ֵ המּלּוּאים
ִ ִ ַ דּפרשׁת
ַ ָָ ְ תּאמרוּ
ְ ֹ ואל ַ ְ ,לעשׂוֹתֲ ַ ֿהוּאהקּדוֹשֿׁבּרוּ
ָ ָ ַ צוּני
ִִָ –
ÈÁÒ‡Â
≈¿«¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙ÈÂ
»¿ Ô¯‰‡
… ¬« ˙È» ‰LÓ
∆… ·È¯˜Â
ƒ»¿ו − ¨ Ÿ õçøiå
íúà ¬© § ¦ © åéða-úàå −Ÿ £ «© ¤ äLî
®¨ ¨ ¤ § ïøäà-úà ¤½ áø÷iå
´¥ § © © (å)
:‡iÓa
»«¿ ÔB‰˙È
¿»
:íéna
¦ «¨ ©
‡ÈÓ‰a
»»¿∆¿ d˙È≈» ʯÊÂ
≈»¿ ‡ezk
» ƒ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ·‰ÈÂ
« ƒז Laìiå ¥½ § © «¨ ÆBúà
³¥ § © © èðáàa Ÿ øbçiå
Ÿ ³ § © © úðzkä-úà
¤Ÿ À ª © ¤ åéìò ¨¹ ¨ ïziå
¥̧ ¦ © (æ)
˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ·‰ÈÂ
« ƒ ‡ÏÈÚÓ
» ƒ¿ ˙È» d˙È
≈» LaχÂ
≈¿«¿
dÏ≈ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ‡„BÙ‡
» ≈ ÔÈÓ‰a
«¿∆¿ d˙È
≈» ʯÊÂ
≈»¿ ‡„BÙ‡
» ≈ À Ÿ øbçiå
Búà Ÿ ´ § © © ãôàä-úà
Ÿ ® ¥ «¨ ¤−åéìò ¨ ¨ ïziå ½¦ § © ¤ ÆBúà
¬¥ ¦ © ìéònä-úà Ÿ
:da≈ חצי התורה בפסוקים:Ba« Bì − ãtàiåŸ ¬ § ¤ © ãôàä
Ÿ ½ ¥ «¨ ÆáLça
¤ ¥̧ §
˙È» ‡LeÁa
»¿ ¿ ·‰ÈÂ
« ƒ ‡LeÁ
»¿ ˙È» ȉBÏÚ
ƒ ¬ ÈeLÂ
ƒ« ¿ח -úठïLçä-ìà
¤ ½ © ¤ Æïziå
¥ ¦ © ïLçä-úà
¤ ® © ¤ −åéìò
¨ ¨ íNiå
¤ ¬¨ © (ç)
:‡iÓz
»«À ˙ÈÂ
»¿ ‡i¯e‡
»«
:íénzä-úàå
«¦ ª © ¤ § íéøeàä̈
−¦ «
:המפרשׁ ָ ְ ∑ Ìȯe‡‰Œ˙‡
ָֹ ְ ַ כּתב ֶשׁל ֵשׁם ƒ » ∆ £ i"yx
אברמוביץ, מהדורת בלום- אבן עזרא על התורה
וכן
ֵ ְ .החשׁןֶ ֹ ַ אבני
ֵ ְ ַ אינםָ ֵ ְוהתּוּמים
ִ ַ כּבר
ָ ְ ִכּי,בּה"אֵ ְ .˙‡hÁ‰ »«« ¯t« ˙‡Â ≈¿ (· ִכּי,סיני
ַ ִ בּהר
ַ ְ ושׁנית
ִ ֵ ְ ,בּמצרים
ִ ַ ְ ִ ְ ִכּי ִאם
ויּתּן ֶאל
ֵ ִ ַ ַעל ֵכּן ָכּתוּב.בּארוֹן
ָ ָ ַהלּוּחוֹת b dxez :המּצּוֹת ַ ַ וכן ֵ ְ .האלים
ִ ֵ ָ וכן
ֵ ְ .הזכּירוְִִֹ ואחר
ַ ַ ְ .מקנה
ֶ ְ ִ להם ֶ ָ בּמּדבּר ֹלא ָהיוּ ְִַָ
ֶֹ ַ
c dxez :החשׁן השּׁבטים ֵ ָ .‰„Ú‰
ִ ָ ְ ַ ראשׁי »≈» Ïk» ˙‡Â ≈¿ (‚ ,בּדּר
ֶ ֶ ַ ֹלא ָמלוּ,סיני ַ ִ מהר ַ ֵ שׁנּסעוּ
ְֶָ
ִ ַ ֶאל.Ô¯‰‡
:הכּיּוֹר … ¬« ˙‡∆ ‰LÓ ∆… ·¯˜iÂ
≈¿«« ( וכאשׁר ֹ ְ ַ ַ ְכּמוֹ.„t‡iÂ
ֶ ֲ ַ ְ .ויּחגּר … ¿∆« :והזּקנים ִ ְֵ ַ ְ אכילת
ַ ִ ֲ וּבעבוּר ֲ ַ .ערלים ִ ֵ ֲ רבּם ָ ֻ ְוהנּה
ִֵ
ִ ְ .Ì˙B‡
f dxez :בּצוּוּי » ıÁ¯i « ¿ƒ« האוּרים
ִ ָ ֵכּן,המּצנפת
ֶ ֶ ְ ִ ַ איננּוּ
ֶ ֵ הזּהבָ ָ ַ ִציץ ַ ֻ ְ אוֹתם
` dxez :יהוֹשׁע ָ פּסח ָמל ֶַ
˙È» Èa¯Â
ƒ«¿ ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLÓ
»¿ ƒ ˙È» ‰LÓ ∆… ·ÈÒe
ƒ¿ י -úठçLîiå ¨½ § ¦ © ïîL-úà
¬© § ¦ © äçLnä ¤ ´¤ ¤ ÆäLî
¤ çwiå ³© ¦ © (é)
:ÔB‰˙È
¿» LÈc˜Â
ƒ«¿ d·≈ Ècƒ Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡kLÓ
»¿¿ «
:íúà
«¨ Ÿ Lc÷éå
− ¥ © § © Ba-øLà-ìk-úàå
® ¤ £ ¨ ¤ § ïkLnä
−̈ § ¦ ©
˙È» Èa¯Â
ƒ«¿ ÔÈÓÊ
ƒ¿ƒ Ú·L
«¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« dpÓ
≈ƒ Èc‡Â
ƒ«¿יא çLîiå
©¸ § ¦ © íéîòt
®¦ ¨ § òáL© ´¤ çaænä-ìò
© − ¥ § ¦ © © epnî
²¤ ¦ æiå ¬© © (àé)
dÒÈÒa
≈ ƒ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡¯Bik
» ƒ ˙ÈÂ
»¿ ȉBÓ
ƒ » Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿«
:ÔB‰˙eLc˜Ï
¿ »«¿ −Bpk-úàå
© ¤ § øikä-úàå
Ÿ² ¦ © ¤ § åéìk-ìk-úàå
¨À ¥ ¨ ¤ § çaænä-úà
© ¥¹ § ¦ © ¤
:íLc÷ì
«¨ § © §
.הלּלוּ
ָ ַ בּהזּאוֹת
ָ ַ ַ נצטוּה
ָ ַ ְ ִ היכן ִ ְ ַ ָ ∑ ֹלאÁaÊn‰ŒÏÚ
ָ ֵ ידעתּי «≈¿ƒ« « epnÓ
∆ƒ ÊiÂ
««£ i"yx
Ô¯‰‡„
… ¬« ¿ ‡Lȯ
» ≈ ÏÚ« ‡˙e·¯„
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ˜È¯‡Â
ƒ¬«יב çLîiå
¬© § ¦ © ïøäà
Ÿ ® £ «© LàøŸ ´ ìò− © äçLnä
¨½ § ¦ © ïîMî
¤ ´¤ ¦ Æ÷öiå
Ÿ ¦ © (áé)
:d˙eLc˜Ï
≈ »«¿ d˙È ≈» Èa¯Â
ƒ«¿
:BLc֓
« § © § Búà−Ÿ
.בּאצבּעוֹ ִ ֶמזּה ָ ֶלזה
ָ ְ ֶ ְ וּמוֹשׁ
ֵ עיניו
ָ ֵ ריסי
ֵ ִ נוֹתן ֵבּין
ֵ ואחרֿכּ
ָ ַ ַ ְ ,יוֹצק ַעל ֹראשׁוֹ ָ ִ ְ ִ ∑ ÁLÓiÂ
ֵ בּתחלּה « ¿ƒ« .˜viÂ
…ƒ«£ i"yx
ÔepLaχÂ
ƒ ≈¿«¿ Ô¯‰‡
… ¬« Èa ≈¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ·È¯˜Â
ƒ»¿יג øbçiå
Ÿ³ § © © Æúðzk
Ÿ ¢ ª íLaìiå
³¥ ¦ § © © ïøäà
Ÿ À £ «© éða-úà
´¥ § ¤ äLî ¤¹ áø÷i帥 § © © (âé)
ÔB‰Ï¿ Ô˜˙‡Â
≈¿«¿ ÔÈÈÓ‰ƒ»¿∆ ÔB‰˙È¿» ʯÊÂ
≈»¿ ÔÈezk
ƒ ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
»¿ ÔÈÚ·Bk
ƒ» ýåýé
− ¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© úBòaâî
® ¨ § ¦ íäì
− ¤ ¨ Láçiå
¬ £ «© © èðáà
¥½ § © Æíúà ¨Ÿ
:äLî-úà
«¤ ¤
.קשׁירה
ָ ִ ְ ∑ ְלשׁוֹןL·ÁiÂ
… ¬««£ i"yx
$
אברמוביץ, מהדורת בלום- אבן עזרא על התורה
וּמלּת
ִַ .כּתּנוֹת
ֳ ֻ הלבּישׁם
ָ ִ ְ ִ ,אהרן
ֹ ֲַ ַ ַ .Ô¯‰‡
פּעם … ¬« Èa ≈¿ ˙‡∆ ‰LÓ ∆… ·¯˜iÂ
≈¿«« (‚È .‰ÁLn‰
»¿ ƒ« ÔÓL
∆∆ ˙‡∆ ‰LÓ∆… Áwi«ƒ« (È
לשׁנים
ִַ ְ ִ יוֹצאה
ְָ ,ויּלבּישׁם
ֵ ִ ְ ַַ אוֹ.הדּברים
ִ ָ ְ ַ שׁארכוּ
ְ ָ ֶ בּעבוּרֲ ַ ,שׁנית
ִֵ משׁיחת
ַ ִ ְ קדם
ֶֹ ,לקח
ַ ָ וּכבר
ָ ְ טעמוֹ ְַ
ci dxez :פּוֹעלים
ֲִ בּני
ֵ ְ משׁה ֶאת ֶ ֹ הקריבִ ְ ִ כּאשׁר
ֶ ֲ ַ ,טעמוֹ
ְַ `i dxez :אהרן
ֹ ֲַ
˙¯˜
«¿« ÏÚ« ·‰ÈÂ
« ƒ ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ·ÈÒe
ƒ¿ ÒÎe
≈¿ טו ¸ § © © ïziå
úBðø÷-ìò Â¥ ¦ ©Â Æícä-úà
¨ © ¤ äLî ³¤ çwiå ¸© ¦ © èçLiå
À̈ § ¦ © (åè)
˙È» Èk„Â
ƒ«¿ dÚaˆ‡a
≈¿¿∆¿ ¯BÁÒ¿ ¯BÁÒ¿ ‡Áa„Ó»¿¿«
‡Áa„Ó„
»¿¿« ¿ ‡„BÒÈÏ
» ƒ ˜È¯‡ ƒ¬ ‡Óc
» ¿ ˙ÈÂ
»¿ ‡Áa„Ó
»¿¿« -úàå ¤ § çaænä-úà
© ®¥ § ¦ © ¤ − àhçéå
¥ © § © Bòaöàa
½ ¨ § ¤ § Æáéáñ ¦ ¨ çaænä
© ³¥ § ¦ ©
:ȉBÏÚ
ƒ ¬ ‡¯tÎÏ
»»«¿ dLc˜Â
≈ ¿«¿ :åéìò
«¨ ¨ øtëì
¬¥ © § − eäLc÷éå
¥ § © § © çaænä
© ¥½ § ¦ © ãBñé-ìà
´ § ¤ Æ÷öé © ¨ ícä À¨ ©
∑ ÂÈÏÚ
»» ≈«¿ .בּעבוֹדה זוֹ
¯tÎÏ ≈ ¿«¿« .לקדשּׁה
ָ ֲ ַ ∑ e‰Lc˜È ָ ֻ ְ ַ לכּנס
ֵ ָ ִ מזּרוּת
ָ ִ וטהרוֹ ְ ִ ∑ ÁaÊn‰Œ˙‡
ֲ ִ ְ חטּאוֹ «≈¿ƒ« ∆ ‡hÁÈÂ
≈«¿«£ i"yx
.הכּפּרוֹת
ָ ַ ַ מעתּה ָכּל
ֵַָ
¯ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ ‡a¯z
»¿« Ïk» ˙È» ·ÈÒe
ƒ¿ טז ¤´¤ Ÿ Æúàå
úøúé ¥ § ¼áøwä-ìò
¤ ¼¤ © © øLà
´¤ £ »áìçä-ìk-úà
¤ »¥ © ¨ ¤ çwiå ©À ¦ © (æè)
˜Ò‡Â
≈«¿ Ô‰a¯z
∆¿¿« ˙È»¿ ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡c·k
»¿«
:‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‰LÓ ∆… äLî
− ¤ øè÷iå ¬¥ § © © ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ § úéìkä
−Ÿ ¨ § © ézL-úàå
¬¥ § ¤ § ãákä ¥½ ¨ ©
:äçaænä
¨ «¥ § ¦ ©
.עמּהּ
ָ ִ הכּבד
ֵ ָ ַ מעט ִמן
ַ ְ נוֹטל
ֵ שׁהיה
ָ ָ ֶ ,הכּבד ַ ְ ∑ „·k‰
ֵ ָ ַ לבד ≈»« ˙¯˙È
∆∆… ˙‡Â
≈¿£ i"yx
dÏ·
≈¿» ˙ÈÂ
»¿ d¯Òa
≈¿ƒ ˙ÈÂ
»¿ dkLÓ
≈¿ « ˙È»¿ ‡¯Bz
» ˙ÈÂ
»¿יז óøN
´© ¨ BLøt-úàå ´ ¨ § ¤ § ÆBøò-úàå
½ § ¦ ¤ § BøNa-úàå Ÿ ¤ § øtä-úàå
³¨ © ¤ § (æé)
È„ƒ ‡Ók
»¿ ‡˙ȯLÓÏ
» ƒ¿ «¿ ‡¯aÓ »»ƒ ‡¯ea
» ¿ „ȘB‡
ƒ
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« :äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé
− ¨Ÿ § äeö
¬¨ ¦ øLàk
²¤ £ «© äðçnì
®¤ £ «© © õeçî
− ¦ Làä
¥½
Ô¯‰‡
… ¬« eÎÓÒe
»¿ ‡˙ÏÚ„
»»¬ « ‡¯Îc
»¿ƒ ˙È» ·È¯˜Â
ƒ»¿יח åéðáe
²¨ ¨ ïøäà
Ÿ ¯ £ «© eëîñiå
º § § ¦ © äìòä
®¨ Ÿ «¨ ìéà
´¥ úà
− ¥ áø÷iå
¾¥ § © © (çé)
:‡¯Îc
»¿ƒ Lȯ≈ ÏÚ« ÔB‰È„È
≈¿ ˙È» ȉB·e
ƒ ¿
:ìéàä
¦ «¨ ¨ Làø-ìòŸ ¬ ©− íäéãé-úà
¤ ¥§ ¤
‡Áa„Ó
»¿¿« ÏÚ« ‡Óc
» ¿ ˙È» ‰LÓ
∆… ˜¯Êe
«¿ ÒÎe
≈¿ יט :áéáñ
«¦ ¨ çaænä-ìò
©− ¥ § ¦ © © ícä-úà
²¨ © ¤ äLî Ÿ ¸ § ¦ © èçLiå
¯¤ ÷øæiå ®¨ § ¦ © (èé)
:¯BÁÒ¿ ¯BÁÒ¿
˜q‡Â
≈«¿ ‡iÓa»«¿ ÏÈlÁ
ƒ« ‡iÚ¯k
»« »¿ ˙ÈÂ »¿ ‡eb
»« ˙ÈÂ
»¿כא Áøè÷iå
¥ § © © íéna
¦ ®¨ © õçø ´© ¨ íéòøkä-úàå
¦ − © ¨ § © ¤ § áøwä-úàå
¤ ¬¤ © ¤ § (àë)
‡e‰ ‡˙ÏÚ»»¬ ‡Áa„ÓÏ
»¿¿«¿ ‡¯Îc »¿ƒ Ïk» ˙È» ‰LÓ
∆…
‡Ók
»¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ ‡e‰ ‡a¯˜
»»¿À ‡ÂÚ¯·»¬ «¿ ‡Ïa˜˙‡Ï
»»«¿ƒ¿ Æççéð-çéøì
© Ÿ ¸ ¦ © «¥ § àeä³ äìò ¨¸ Ÿ äçaænä ¨ ¥À § ¦ © ìéàä-ìk-úà
¦ ©¹ ¨ ¨ ¤ äLî ¤̧
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ :äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé
− ¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk ²¤ £ «© ýåýéì
¨½Ÿ «© Æàeä äMà
¬¤ ¦
‡a¯z
»¿« Ïk» ˙ÈÂ
»¿ ‡˙Èχ
» ƒ¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡a¯z
»¿« ˙È» ·ÈÒe
ƒ¿ כה »áìçä-ìk-úàå
¤ »¥ © ¨ ¤ § äéìàä-úàåÀ̈ § © «¨ ¤ § áìçä-úà ¤ ´¥ © ¤ çwiå º© ¦ © (äë)
ÔÈÏk
»¿» ÔÈz¯z
≈ ¿« ˙ÈÂ
»¿ ‡c·k
»¿« ¯ˆÁ
«¬ ˙ÈÂ
»¿ ‡eb
»« ÏÚ« Ècƒ
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ ‡˜BL
» ˙ÈÂ »¿ Ô‰a¯z
∆¿¿« ˙È»¿ úéìkä
−Ÿ ¨ § © ézL-úàå
¬¥ § ¤ § ãákä ¥½ ¨ © úøúé
¤´¤ Ÿ Æúàå¥ § ¼áøwä-ìò
¤ ¼¤ © © øLà ´¤ £
:ïéîiä
«¦ ¨ © ÷BL¬ − úàå
¥ § ïäaìç-úàå
®¤ § § ¤ ¤ §
‡zˆ¯b
»¿ ƒ¿ ·ÈÒ
ƒ¿ »ÈÈ¿ Ì„˜
»√ Ècƒ ‡i¯ÈhÙ„
»« ƒ« ¿ ‡lqÓe
»«ƒ כו ävî
³¨ © úlç ©¸ © ç÷ì© ¨Â ýåýéÀ̈Ÿ § éðôì
´¥ § ¦ | øLà ´¤ £ úBvnä ¹ © © ìqîe¸© ¦ (åë)
‡„Á
»¬ ÁLÓ« ¿ ÌÁÏ„ ≈¿ƒ ‡zˆ¯‚e
»¿ ƒ¿ ‡„Á»¬ ‡¯ÈhÙ
» ƒ«
‡˜BL
» ÏÚÂ «¿ ‡ia¯z
»«¿« ÏÚ« ÈeLÂ
ƒ« ¿ „Á» ‚BtÒ‡Â
¿∆¿ ÆíNiå
¤ ¸¨ © ãçந ¤ ÷é÷øå ´¦ ¨ § úçà
− © © ïîL ¤ ²¤ íçì ¤¬¤ úlç婸 © § Æúçà
©©
:‡ÈnÈ„
» ƒ«¿ :ïéîiä
«¦ ¨ © ÷BL¬ ìòå − © § íéáìçä-ìò
¦½ ¨ £ ´© ©
הדּם
ָ ַ וכן ִכּי
ֵ ְ .אהרן
ֹ ֲ ַ נפשׁ ֶ ֶ יכפּר ַעלֵ ַ ְ הדּםַָ הוּאוסמ ַ ָ ְ טעם
ַ ַ שׁאמר ִכּי
ַ ָ ֶ ,טעה ָ ָ ָגּדוֹל Ïȇ≈ ÈM‰
ƒ≈ « Ïȇ‰
ƒ«» ˙‡∆ ·¯˜iÂ
≈¿«« (·Î
שׁיּשׁ
ֵ ֶ בּנּפשֶׁ ֶ ַ וטעמוֹ ְ ַ ְ .יכפּר
ֵ ַ ְ בּנּפשֶׁ ֶ ַ הוּא כּלּם
ָ ֻ וסמכוּ ְ ָ ְ .בּניו
ָ ָ ואחר ֵכּן ַ ַ ְ ,לבדּוֹ
ְַ »» Ô¯‰‡
.ÂÈ·e … ¬« eÎÓÒiÂ
¿¿ƒ« Ìȇeln‰
ƒ ƒ«
וקרוֹבָ ְ .נפשֶׁ ֶ תּחתַ ַ נפשׁ ֶ ֶ והנּה
ֵ ִ ְ ,לכפּר
ֵ ַ ְ בּוֹ bk dxez :יחד ַַ .וּבניו
ָ ָ אהרןֹ ֲ ַ וסמ
ַ ָ ְ הראשׁוֹן ִ ָ וּבכּתוּב ַָ
ck dxez :לרגליו ָ ְ ַ ְ ותּגּע
ַ ַ ַ ,הטּעםַ ַ ַ מזּה ִֶ וטעם ַעל ִ ִ ְ ַ ְכּמוֹ.˙ÈÓȉ
ַ ַ ְ .הפּנימית ƒ»¿« (‚Î וּבניו
ָ ָ אהרןֹ ֲ ַ וסמ
ַ ָ ְ הפרשׁ ֵבּין
ֵ ְ ֶ ְוהנּה ֵאיןִֵ
והנּה
ֵ ִ ְ .תּהיה
ֶ ְ ִ בּפרשׁה ֹזאתָ ָ ָ ְ ,בּהןֶ ֹ ְתּנוּ מדקדק
ֵ ְ ַ ְ ִכּי,וּבניו
ָ ָ אהרן
ֹ ֲ ַ ויּסמכוְּ ְ ִ ַ וּבין
ֵ
·È‰B
ƒ ¿ È„È
≈¿ ÏÚÂ
‡«¿ Ô¯‰
… ¬« È„È
≈¿ ÏÚ« ‡lk
»… ˙È» ·‰ÈÂ
כז« ƒ ó¤ðiå
¯¨ © åéðá
®¨ ¨ étk
´¥ © ìòå
− © § ïøäà
Ÿ ½ £ «© étk
´¥ © ìò©µ ìkä-úà
Ÿ ½ © ¤ ïziå
)´¥ ¦ © (æë
:ÈÈ
˜„»¿ Ì
‡¯»√ ‡Ó
» »¬ ÔB‰˙È
¿» ̯‡Â
«¬≈
:ýåýé
«¨Ÿ § éðôì
¬¥ § ¦ äôeðz
− ¨ § íúà ²¨ Ÿ
˜q‡Â
≈«¿ ÔB‰È„È
≈¿ ÏÚÓ
«≈ ÔB‰˙È
¿» ‰LÓ
∆… ·ÈÒeכח ¿ƒ äçaænä
¨ − ¥ § ¦ © øè÷iå
¬¥ § © © íäétk
¤½ ¥ © ìòî ´© ¥ Æíúà
¨ Ÿ äLî ³¤ çwiå)¸© ¦ © (çë
‡Ïa˜˙‡Ï
˜¯»»«¿ƒ¿ Ôep‡ƒ ‡ia
»«»¿À ‡˙ÏÚ
»»¬ ÏÚ« ‡Áa„ÓÏ
¿«¿¿»
:ÈÈ
˜„»¿ Ì
˜¯»√ ‡e‰ ‡a
·¯»»¿À ‡ÂÚ
¿« ¬» àeä− äMà ¬¤ ¦ ççéð
© Ÿ ½ ¦ çéøì
© ´¥ § Æíä¥ íéàlî ¬ ¦ ª ¦ äìòä-ìò
© ¨« ®¨ Ÿ
:ýåýéì
©« «¨Ÿ
ולא
העלהֹ ְ ,
אחר ָ ֹ ָ לבן»… » « .
ַ ַ ∑ ‰ÏÚ‰ŒÏÚ בּחלוּק ָ ָ
המּלּוּאים ְ ָ
ימי ַ ִ ִ שׁבעת ְ ֵשׁמּשׁ ָכּל ִ ְ ַ
משׁה ִ ֵֶ ֹ ∑ ‰ÁaÊn‰
»≈¿ƒ« ¯Ë˜iÂ
≈ ¿««£ i"yx
שׁלמים ָ ֵקרב ְ ָבּכל ָמקוֹם ,חוּץ ִ ֶמזּה.
מצינוּ שׁוֹק ֶשׁל ְ ָ ִִָ
‡¯‡Ó
» »¬ dÓȯ‡Â
≈ ƒ¬« ‡È„Á
»¿∆ ˙È» ‰LÓ ∆… ·ÈÒeכט ¿ƒ éðôì
´¥ § ¦ äôeðú
− ¨ § eäôéðéå
¬¥ ¦ § © äæçä-úà
¤½ ¨ ´¤ ¤ ÆäLî ¤ çwiå)³© ¦ © (èë
˜ÏÁÏ
»√» ‰Â‰
»¬ ‰LÓÏ
˜¯∆… ¿ ‡ia
»«»¿À ¯ÎcÓ
˜„«¿ƒ »ÈÈ¿ Ì
√»
:‰LÓ
∆… ˙È» »ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« È„ƒ ‡Ók
¿» øLàk
²¤ £ «© äðîì
¨½ ¨ § Æäéä
¨ ¨ äLî쳤 § íéàlnä À¦ ª ¦ © ìéàî
´¥ ¥ ýåýé § ®¨Ÿ
:äLî-úà
«¤ ¤ ýåýé− ¨Ÿ § äeö ¦ ¨¬
$
âשבת קודש י' ניסן â
Ècƒ ‡Óc
» ¿ ÔÓe
„¯·ƒ ‡˙e
» ¿ƒ ‡ÁLnÓ
»¿ ƒƒ ‰LÓ
∆… ·ÈÒe
ל ¿ƒ ´¤ £ »ícä-ïîe
øLà ¨ © ¦ äçLnä À̈ § ¦ © ïîMî¤ ´¤ ¦ äLî ¤¹ çwiå )¸© ¦ © (ì
ȉBLe·Ï
ƒ ‡¿ ÏÚ« Ô¯‰
… ¬« ÏÚ« Èc‡Â
ƒ«¿ ‡Áa„Ó
«»¿¿« ÏÚ
˙È» LÈc˜Â
ƒ«¿ dnÚ·≈ƒ ȉB
ƒ ¿ ÈLe·Ï
≈ ¿ ÏÚ«¿ ȉBa
ƒ ¿ ÏÚÂ
¿« -ìòå
© § åéða-ìòå ½¨ ¨ § © Æïøäà-ìò
²¨ ¨ © § åéãâa-ìò Ÿ £ «© © æiå ³© © ¼çaænä-ìò
© © ¦ § © ¼¥
ÈLe·Ï
≈ ¿ ˙È »¿ ȉBa
ƒ ¿ ˙È»¿ ȉBLe·Ï
ƒ ‡¿ ˙È» Ô¯‰
«¬ … -úàå ½¨ ¨ § ¤ Æïøäà-úà
¤ § åéãâa-úà Ÿ £ «© ¤ Lc÷éå ³¥ © § © Bzà® ¦ −åéðᨠ¨ éãâa ¦ § ¬¥
:dnÚ
·≈ƒ ȉB
¿ ƒ
:Bzà
« ¦ −åéðá ¨ ¨ éãâa-úàå
̈¬¥ § ¦ ¤ § åéða ¨²
‡¯ea
» ¿ ‡ÓÁÏ·e
»¿«¿ ‡¯N·a»¿ ƒ¿ ¯‡zL‡„e
לב ¿ «»¿ ƒ :eôøNz
Ÿ « § ¦ Làa
− ¥ ¨ íçláe
¤®¨ © −øNaa
¨ ¨ © øúBpäå
)¬¨ © § (áì
:Ôe„˜Bz
¿
‡Ú·L
˙»¿ƒ Ôe˜t
¿ƒ ‡Ï» ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯zÓe
לג «¿ƒ ãò©µ íéî馽 ¨ úòáL´© § ¦ Æeàöú § «¥ àì Ÿ ³ ãòBî
¥¹ ìäà ¤ Ÿ ¸ Áçútîe
)© Á¤ ¦ (âì
‡¯È
˜¯≈¬ ÔBÎÈa
≈»¿À ÈÓBÈ
≈ ÌÏLÓ «¿ ƒ ÌBÈ „Ú« ÔÈÓBÈ
ƒ
˜¯:ÔBÎa
¿»¿À ˙È» ·¯˜È
≈»¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡Ú·L
»¿ƒ −àlîé
¥ © § íéîé ¦½ ¨ úòáL ´© § ¦ ék¦µ íëéàl ¥ «ª ¦ −éîé
¥ § úàìî ́Ÿ ½ § íBé
:íëãé-úà
«¤ § ¤ ¤
»ÈÈ¿ „Èwt
ƒ« ÔÈ„‰
≈» ‡ÓBÈa
» ¿ „·Ú
«¬ È„ƒ ‡Ók
לד ¿» øtëì
¬¥ © § úNòì
− £ «© ýåýé
²¨Ÿ § äeö
¯¨ ¦ äfä
®¤ © íBia äNò
´© − ¨ ¨ øLàk
)¬¤ £ «© (ãì
:ÔBÎÈÏÚ
≈¬ ‡¯tÎÏ
»»«¿ „aÚÓÏ
¿∆¿«
:íëéìò
«¤ ¥ £
ימים,
שׁבעת ָ ִ
הכּפּוּרים ִ ְ ַ
קדם יוֹם ַ ִ ִ
פּרישׁה ֶֹ
ָגּדוֹל ָטעוּן ְ ִ ָ ורבּוֹתינוּ
היּמיםֵ ַ ְ . ָ ∑ ˙NÚÏכּל ִ ְ ַ
שׁבעת ַ ָ ִ ˆ¬« '‰ ‰e »ƒ £ i"yx
הפּרה.
השּׂוֹרף ֶאת ַ ָ ָ
הכּהן ַ ֵ
וכן ַ ֹ ֵ
ְֵ פּרה, מעשׂה ָ ָ
"לעשׂת" – ֶזה ַ ֲ ֵ דּרשׁוֲּ ַ :ִזכרוֹנםֿלברכה ָ ְ
ְ ָ ִ ְָ ָ
שׁכּהן
וּללמּדֵ ֹ ֶ ,
יוֹםֿהכּפּוּרים; ְ ַ ֵ
ִַ ִ מעשׂה
"לכפּר" – ֶזה ַ ֲ ֵ
ְֵַ
ÈÏÈÏÂ
≈ ≈¿ ÌÓÈ
»¿ Ôe·˙Èz
¿ ≈ ‡ÓÊ
»¿ƒ ÔkLÓ
«¿ « Ú¯˙·e
לה «¿ƒ úòáL
´© § ¦ Æäìéìå
¨ § ©¸ ¨ íîB鳨 eáLz
¸ § «¥ ãòBî
¥¹ ìäà
¤ Ÿ ¸ Áçúôe
)© Á¤ (äì
„»ÈÈ
¿« ‡¯ÓÈÓ
»¿ ≈ ˙¯hÓ
«¿« ˙È» Ôe¯h˙Â
¿ƒ¿ ÔÈÓBÈ
ƒ ‡Ú·L
»¿ƒ
‡˙:˙È„wt
‡¯ƒ»«¿ƒ ÔÎ≈ È
≈¬ Ôe˙eÓ˙¿ ‡ÏÂ
¿» eúeîú Ÿ ´ § ýåýé
® ¨ àìå − ¨Ÿ § úøîLî-úà
¤¬¤ § ¦ ¤ ízøîLe
̈²¤ § © § íéîé ½¦
:éúéeö
¦ «¥ ª −ïë-ék
¦ ¥
מיתה.
חיּבים ִ ָ
אתּם ַ ָ ִ
הרי ַ ֶ ָ ∑ e˙eÓ˙» ‡ÏÂהא ִאם ֹלא ַ ֲ
תּעשׂוּ ֵכּןֵ ֲ , … ¿£ i"yx
ודעת
קצרהַ ַ ְ . דּרָ ָ ְ אחז ֶ ֶ האיליםִ ,כּי ָ ַ ֵָ ִ המּקדּשׁ ֹלא וּמן ַ ִ ְ ָ וכן ִ אחרֵ ְ . ֶאל ָמקוֹם ַ ֵ ֵ .¯Na‰הם ְ ַ ְ ָ
בּעצמם, » »« ˙‡∆ eÏMa ¿ « (‡Ï
בּכליעשׂה ְ ָ לבדּוֹ ַ ֲ ֶ חטּאת ְ ַ ַרבּיםִ ,כּי ַפּר ַ ַ ִ אפרשׁcl dxez : כּאשׁר ֲ ָ ֵיצאֶ ֲ ַ , ֵֵ בּצוּוּיal dxez : בּשׂרוִֹ ְ , וּבשּׁלתּ ֶאת ְ ָ ִכּי ִ ַ ְ ָ
הפּרלהזכּיר ַ ָשׁטּעם ְ ַ ְ ִ דּעתּיַ ַ ֶ , וּלפי ַ ְ ִ יוֹםִ ְ . ֵ .‰f‰פּרוּשׁ ∆« ÌBia« ‰NÚ » » ¯L‡k ∆ ¬« („Ï בּקר,ַ .ÌÁl·eעד ֹ ֶ ∆»« ¯Naa » »« ¯˙Bp‰Â » «¿ (·Ï
העוֹלה ַעל מדּם ֵאיל ָ ָ שׁיּנּתן ִ ַבּעבוּר ֶ ִ ָ ֵ ֲַ צוּהמשׁהֵ ,כּן ִ ָ הזּה ֹ ֶ עשׂה ַבּיּוֹם ַ ֶ ְוכאשׁר ָ ָ
ֲַ ֶ כּתוּבbl dxez : ִכּי ֵכּן ָ
בּשׂרוֹ, יאכל ְ ָ השּׁני ֵ ָ ֵ
והאיל ַ ֵ ִוּבניוִ ַ ָ ְ ,אהרן ָ ָ
ֲַ ֹ והיה
המּלּוּאיםָ ָ ְ .ימי ַ ִ ִ שׁבעת ְ ֵ לעשׂוֹת ִ ְ ַ ה' ַ ֲ מלּתתּחסר ִ ַ ַ ְ ֶ .ÌÎ„È ∆¿∆ ˙‡∆ ‡lÓÈ ≈«¿ (‚Ï
המּזבּח.
לכפּר ַעל ַ ִ ְ ֵ ַ חטּאת הוּא ְ ַ ֵ ַרק ַפּר ַ ָ אלּא ִכּי עשׂיתיָ ֶ , כּאשׁר ָ ִ ִ להיוֹת ַ ֲ ֶ ָראוּי ִ ְ ימים שׁבעת ָ ִאמרִ ,כּי ֵקץ ִ ְ ַ כּאילוּ ָ ַ ֵקץִ ְ .
וטעמוֹ, הכּפּוּריםְ ַ ְ . ְוכן ָכּתוּבַ ,על ַ ִ ִ ֵ והיה
הקּדשְׁ .כּמוֹ ְ ָ ָ דּרְ לשׁוֹן ַ ֶֹ ֵכן ֶ ֶ שׁבעת
תצאוּ ִ ְ ַ אוֹמריםֹ ,לא ֵ ְ זמןֵ .ישׁ ְ ִ אוֹ ְ ַ
כּפּוּריםdl dxez : בּעבוּר ִ ִ ֲַ שׁמוּאל.
ואת ְ ֵ יפתּח ְ ֶ ואת ִ ְ ָ לכם ְ ֶיחזקאל ָ ֶ ְ ֶ ְֵ לצרכּם.
יוֹצאים ְ ָ ְ ָ וּבלּילה ָהיוּ ְ ִ ימיםָ ְ ַ ַ , ִָ
.e·Lz ¿ ≈ „ÚBÓ ≈ ‡Ï‰
∆… Á˙Ùe «∆ (‰Ï לעשׂוֹת ֵכּן, צוּה ה' ַ ֲ שׁפּרוּשׁ ִ ָ ְוהעד ֶ ֵ ֵָ הצּוֹר
בּשׁעת ַ ֶ שׁיּצאוּ ִ ְ ַ בּעיני ֶ ֵ ְ
ְוהנּכוֹן ְ ֵ ַ ַָ
שׁלּא
פּעל ֶ ֹ ˆַ ֹ .È˙Èe
ולא ָתמוּתוּƒ ≈À : להזכּיר ְ ֹ
ְְִַ אשׁרכּכל ֲ ֶ כּכה ְ ָ וּלבניו ָ ָ
לאהרן ְ ָ ָ ְועשׂית ְ ַ ֲ ֹ
ָ ִ ָ אמר ִכּי וחכם ָגּדוֹל ָ ַ וּבלּילהָ ָ ְ .
ַבּיּוֹם ַ ַ ְ ָ
אוֹמריםִ ,כּי ֵכן וישׁ ְ ִ פּעלוֵֹ ְ . נקרא ֵשׁם ָ ֳ ְִָ וּפרימיםְ .ועוֹדַ , שׁבעת ָ ִאוֹתכהַ ְ ִ , צוּיתי ָ ָ ִִ ִ וזהוּמוֹעדֶ ְ .אהל ֵ בּחצר ֹ ֶ חפרוּ ָמקוֹם ַ ֲ ַ ְָ
אוֹתכם.
צויתי ְ ֶ אשׁר ִ ִ ִ כּכל ֲ ֶ צויתיֶ ,זהוּ ְ ָ ֵֻ ִ שׁנים ַליּוֹם תּעשׂה ַליּוֹםְ .כּמוֹ ְ ַ ִ חטּאת ַ ֲ ֶ ַַ ישׂראל
בּני ִ ְ ָ ֵויּבכּוּ ְ ֵ אמר ַ ִ ְוהכּתוּב ָ ַ ָרחוֹקָ ַ ְ .
אהלפּתח ֹ ֶ לשׁבת ֶ ַ פּרשׁ ָשׁם ָ ֶ ֶ ְואם ֹלא ֵ ֵ ִ וחטּאת ַעל
וּכתיב ָשׁםָ ֵ ִ ְ , תמידִ ְ . עוֹלה ָ ִ ָ כּאילוּ ֵאין ָשׁם שׁלשׁים יוֹםִ ְ , משׁה ְ ֹ ִ ֶאת ֹ ֶ
מוֹעדel dxez : ֵ בּכל יוֹם ַעד וּמשׁחתּ אוֹתוָֹ ְ , המּזבּח ָ ַ ְ ָ ַ ִ ְֵַ דּבּרהכּתוּב ִ ֶ בּוֹכיםַ .רק ַ ָ שׁלּא ָהיוּ ִ ֶרגע ֶ ֹ ַ
ˆ ˙˘¯Ù ˙ÏÒÁ ימים שׁבעת ָ ִ המּלּוּאיםְ .ועוֹדַ ְ ִ , סוֹף ַ ִ ִ ולילה.
מוֹעד יוֹם ָ ַ ְ ָ אהל ֵ פּתח ֹ ֶ שׁיּשׁבוּ ֶ ַ ֵֶ ְ
שׁני
הזכּיר ֶאת ְ ֵ ולא ִ ְ ִ המּזבּחֹ ְ ,
תּכפּר ַעל ַ ִ ְ ֵ ַ ְ ֵַ ילכוּולא ֵ ְבּדּבר ְ ֹיתעסּקוּ ְ ָ ָשׁלּא ִ ְ ַ ְְוהטּעםֹ ֶ , ַַַ
Ècƒ ‡iÓb˙t
»«»¿ƒ Ïk» ˙È» ȉB·e
‡ƒ ¿ Ô¯‰ … ¬« „·ÚÂ
לו«¬« äeö-øLà ½¦ ¨ § © ¨ úॵ åéðáe
¬¨ ¦ ¤ £ íéøácä-ìk −Ÿ £ «© Nòiå
®¨ ¨ ïøäà )©¬© © (åì
„Ò Ò Ò :‰LÓ
∆… ¿ ‡„Èa
» ƒ »ÈÈ¿ „ÈwÙ
«ƒ
:äLî-ãéa
«¤ © § ýåýé
§ − ¨Ÿ
וּשׂמאל.
ימין ְ ֹ
שׁלּא ִהטּוּ ָ ִ
שׁבחןֹ ֶ , ִ ַ ְ ∑ ÂÈ·e
להגּיד ִ ְ ָ ‡»» Ô¯‰
… ¬« NÚiÂ
«««£ i"yx
$
àñø ¯ æðø íéãåîò ïî÷ì ú"åîùìå øåáéöì äøèôää
אגרות קודש
ב"ה,ג' ניסן ,תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר מרדכי שי' הכהן
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ט אדר -שנתקבל באיחור זמן מעט -מ"ש בענין המקוה אם להכשירה
בקרח מלאכותי .הנה ידוע ששקו"ט בזה באחרונים ורבו המכשירים (ש"ך לשו"ע סעיף ל"א,
תפארת ישראל ,דברי מלכיאל ,אחי עזר ח"ג ,פורת יוסף .לעומת יד דוד ,הרמ"מ עפשטיין ,דרכי
תשובה ס"ק קמ"ז) אבל בכ"ז קשה עלי לתקוע עצמי לדבר הלכה ובפרט בענין מקוה שמשתדלים
לצאת ידי כו"כ דיעות ,ונוסף בשאלתו שהרב הספרדי אמר בפשיטות שזהו אסור ,וא"כ יעורר
תמי' אם יכשיר ,וכיון שבטח עדיין קיימת המקוה האחרת במחנם הנה יש לתקנה עד כמה שאפשר
ולהשתמש בה ,ובטח ירחם השי"ת וירד הגשם מן השמים והרווה את הארץ.
ולקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הנני בזה לאחל לכת"ר ולכל ב"ב
שיחיו שיחוגו אותו בכשרות ובשמחה מתוך חירות אמיתי ,ומצו"פ מ"ש לאחד בזה ,ובא במכ'
כללי.
עלה ברעיוני שאולי עדיין חסר מה בהמקוה שלהם ,וזה מעכב הגשמים .וכדאי לבדוק כל
עניני' עוה"פ.
בברכת החג.
לוח תהלים
יום שני ,ה' ניסן > פרק כ .מפרק כט עד סוף פרק לד
יום שלישי ,ו' ניסן > פרק כ .מפרק לה עד סוף פרק לח
יום רביעי ,ז' ניסן > פרק כ .מפרק לט עד סוף פרק מג
יום חמישי ,ח' ניסן > פרק כ .מפרק מד עד סוף פרק מח
יום שישי ,ט' ניסן > פרק כ .מפרק מט עד סוף פרק נד
שבת קודש ,י' ניסן > פרק כ .מפרק נה עד סוף פרק נט
תניא יומי
$
ימוי אינת • ןושאר םוי 84
הפ מתוך הספר "שיעורים בספר התניא" )מוגה( — פרק לח — יום שני ה' ניסן
øàLe
¨ § , שמן התורהY ïBænä ¨ © úkøáe
© § ¦ älôúe
¨ ¦ § òîL © § úàéø÷e
© ¦§ Û‚ כך אינה דומה הארת הרצון העליון המאירה ב,ובמדבר
שתי מדריגות אלו במצוות – מעשה, שמדרבנןY ;úBëøa ¨§ עתה.˙ המצוהÂÂÎ להארת הרצון העליון המאירה ב,המצוה
ודיבור ומחשבה,מחד נלמד שכשם שבמשל
מאידך – הן שתיהן בסוג
úðeëå
© ¨ © § ; המצוותÛ‚ של
íéøîà éèå÷éì :ישנם ארבעה סוגים
, חי ומדבר, צומח,דומם
Ba ä÷áãì ¨ § ¨ § úBönä § ¦© ä"äâä *úåèùôúäå íåöîö וארבעה סוגים אלה
על ידי קיוםY ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ úåöîä úðååëù ç"òá ù"îëå) òáøàì ïë íâ ú÷ìçðå מחולקים לשני חלקים
Y àéäL ¦¤ , המצוותøåà úâøãîá àéä äøåú ãåîìúå úåöîä óåâ éë úåâøãî א( דומם וצומח:כלליים
¨ ¨ § ¦ , הכוונהé"òù íåöîö 'éçá íäù íéìë úåâøãî 'á ïä ùîî ïîöò ב( חי ומדבר – כך גם
'éçáå úåâøãî ïä úåöîä óåâå
,óebì© äîLðk
¤ ¤ § ¤ , של המצוהY òåãéë íéìëä ååäúð øåàä íåöîö ùîî úåéùòî úåöî ïäù בנמשל של מצוות וכוונת
ú÷ìçð
,úBâøãî ¥ § © ézL ¥ § ì¦ ïk-íb
¥ © :(ç"éì øåáãá úåéåìúä úåöîå :המצוות – כדלהלן
úBâøãî ¥§© ézL
¥§ Bîk§ äøåú ãåîìú åîë äáùçîå מצוות וכוונתY ú÷ìçðå ¤¤ § ¤ §
óeba© ïäL ¥¤ äîLpä
¨¨§© úåöîä úðååëå .úåëøá øàùå ïåæîä úëøáå äìôúå ù"÷å òaøàì
© § © § ïk-íb
¥ © ,המצוות
éç© :ïäL ¥¤ ¦ § ¨ © éúùì ë"â ú÷ìçð óåâì äîùðë àéäù 'úé åá ä÷áãì óeâ
,éøîçä ék¦ ,úBâøãî
¥§©
˙ÂÂÎ כך גם בY .øaãîe ¥ ©§ éøîåçä óåâá ïäù äîùðä úåâøãî éúù åîë úåâøãî Y Lnî ¨ © ïîöò¨ § © úBönä
§ ¦©
ישנה כוונה,המצוות .øáãîå éç ïäù ïäL ¥ ¤ ,úBâøãî ¥ § © ézL
¥ § ïä¥
כנשמה של, למשל,שהיא Y Lnî ¨ © úBiNòî ¦ £ © úBöî§ ¦
שהיא כנשמה של מדבר, וישנה כוונה עליונה יותר, בעלֿחיúBöîe § ¦ ,˘· כמעשהÁ שהרי הדיבור רק,שלא על ידי דיבור
äøBz
¨ ãeîìz § © Bîk§ ,äáLçîe
¨ ¨ £ © øeaãa
¦ § , בקיומןY úBieìzä § ©
$
:שהוא ברֿשכל – וכפי שיתבאר להלן
– äàøiäהנדרשת כדי להישמר מלעבור על מצותֿלאֿ ¨ § ¦ © íâå שקיומו תורה ומצוות בא לאדם כזה מהאהבה המסותרת § ©
– ìa÷ìעל – ,da¨ äìeìkבאהבה מסותרת זו¥ © § , שבלב כל אחד מישראל להקב"ה .אהבה מסותרת זו ,כוללת תעשה¨ § ,
– ;íBìLå-ñçעל ידי ¨ § © Ba ãøîì Ÿ § ¦ àlL Ÿ ¤ Búeëìî בקרבה גם יראה )כפי שלמדנו בפרק י"ח ובפרק י"ט( .כלומר :עצמו ,עול © §
– Bæ äðeëáeהבאה מהאהבה הוא מקיים תורה ומצוות ,על ידי שהוא מעורר בתוכו את עבירה של מצותֿלאֿתעשה; § © ¨ ¨
הטבעיות והיראה המסותרת. האהבה
שבנשמת כל יהודיàeä ,
– òøîהוא שומר ¨¨ ¥ øñ
íéøîà éèå÷éì ולמרות שאין הוא יכול
להביא את האהבה
ולהפכה øúñäå íìòääî äàéöåîå åáìá úøúåñîä úéòáèäעצמו מלעבור עבירה, המסותרת
– ,áBè äNBòåבקיום § ¤ åçåîáù åðåöø äéäéù ô"ëò çåîá éåìéâä ìà áìä לאהבה גלויה בלבו –
ãîBìå
§ ¥ אבל היא מתגלה במוחו úîàá øåîâ éåöéøá äöøúîå íéëñî åáì úåîåìòúå ,מצותֿעשה,
Leøôa ¥ § Cøáîe
¥ ¨ § ìltúîe¦ § ©¥ ופירוש הדבר שבמוחו '÷áãì éãë 'ä ãåçé ìò ùîî ìòåôá åùôð 'åñîì åúéîàì
àìa
Ÿ § ,Bcáì © § úBlnä קיים רצון גלוי להתדבק ¦ © åúåãçàå åãåçéá ïììëìå äéùåáìå úéäìàä åùôð åá
– eîéçøeבלי ¦ § eìéçc בהקב"ה .דבר זה מביא ¦ § úåöîä íåé÷áå ú"úá ùáåìîä ïåéìòä ïåöø àåäù
אותו ללמוד תורה ולקיים ãåøîì àìù åúåëìî ìá÷ì äá äìåìë äàøéä íâå ì"ðëשתהיה לו יראה ואהבה,
– Bçîe Ÿ Baì¦ úelbúäa מצוות ,כדי שתהיה לו© § ¦ § ãîåìå áåè äùåòå òøî øåñ àåä åæ äðååëáå å"ç åá ,
על ידי כך ,דביקות åìéçã àìá åãáì úåìîä ùåøéôá êøáîå ììôúîåשכן ,אם היו לו יראה
בהקב"ה .ומכיוון שרצון åîë î"ãò åæ äðååë éøä åçåîå åáì úåìâúäá åîéçøåואהבה בלבו ובמוחו ,היו
זה וכוונה זו אינם באים åéúåãî ìëå äøéçáå ìëù ìòá åðéàù éçä úîùðאז לימודו ותפילתו לא רק
אצלו משכלו והתבוננותו íéøáãì åúáäàå åúåà íé÷éæîä íéøáãî åúàøé ïäù ,בפירוש המלות ,אלא גם
אלא על ידי התעוררות åúòãå åúðéáî àìå åìöà íééòáè ÷ø ïä åìöà íéáäàðäבהרגש החיות של אהבה
– Bæ äðek ¨ ¨ © éøä הטבעית úåøúåñîä úåéòáèä äáäàäå äàøéä î"ã ìò ïä êëåויראה – ¥ £ האהבה
)המסותרת( שבנשמתו – òáè åîëå åðéúåáàî åðì äùåøé ïä éë ìàøùé ìë áìáשיש לו בשעת לימוד
התורה וקיום המצוות, :ì"æðë åðéúåùôðá הרי זה ,משום כך ,למשל,
כדי להתדבק עם הקב"ה, כנשמת בעלֿחי ,שאינו
בעלֿשכל ,ואהבתו ויראתו הן טבעיות )ולא "נולדות" משכלו( שרצון זה וכוונה זו אינם באים אצלו ,כאמור ,מתוך אהבה
– זוהי משמעות הדברים שזה עתה למדנו – שמי שדעתו ויראה שמצד השכל וההתבוננות ,אלא מן האהבה המסותרת,
ìëN¤ ¥ ìòa © © BðéàL ¥ ¤ éçä © © úîLð © § ¦ Bîk§ ìLî-Cøc-ìò
קצרה להוליד בתוכו ,על ידי התבוננותו ,אהבה "בהתגלות הרי זה © ¨ ¨ ¤ ¤
Búàøé ¨ § ¦ ïäL – ,åéúBcîשל הבעלֿחי¥ ¤ , ¨ ¦ ìëå ¨ § ,äøéçáe§ ¦ ¨ øøBòîe
¥ § øëBfL לבו" ו"יראה במוחו ופחד ה' בלבו" – ©¥ ¤ ÷ø
íéáäàpä
¦ ¨ ¡ ¤ © íéøácì ¦ ¨ § © Búáäàå ¨ £ © § ,BúBà íé÷éfnä ¦ ¦ © © íéøácî ¦ § ¨¦ dàéöBîe
¦ ¨ ,Baìa¦ § úøzñîä ¤ ¤ ª § © úéòáhä ¦ § ¦ © äáäàä ¨ £ © ¨ úà¤
– Bìöàאצל בעלֿחי, § ¤ íéiòáè – ïä¥ ,Bìöàהמדות הללו¦ ¦ § ¦ ÷ø© , §¤ – ,íéðt-ìk-ìò
¦ ¨ ¨ © çîa © Ÿ © éelbä ¦ © ìठálä ¥ © øzñäå¥ § ¤ § íìòääî
¥§¤©¥
ìLî-Cøc-ìò
¨ ¨ ¤ ¤ © ïä¥ Cëå ¨ § ;Bzòãå § © § Búðéaî
– àìåואינן באות ¦ ¦ ¨ אם אין בכוחו להביא להרגשת אהבה גלויה להקב"ה בלבוŸ § ,
– ,ìàøNé ¥ ¨ § ¦ ìk¨ áìa ¥ § úBøzñnä ¨ ª § © úBiòáhä ¦ § ¦ © äáäàäå
¨ £ © ¨ § äàøiä© ¦§ ¨ äéäiL
הרי ,עלֿכלֿפנים הרי במוחו הוא מגלה אהבה זו¤ § ¦ ¤ ,
éevøaגם הן אינן "תוצר" של שכל ובחירה ,אלא קיימות באופן טבעי ¦ § ävøúîe
¤ © § ¦ íékñî ¦ § © Baì¦ úBnìòúå ª £ © § BçîaL §Ÿ § ¤ BðBöø
,eðéúBáàî
¥ £ ¥ eðì¨ äMøé ãeçé¦ ìò© Lnîבנשמתו של כל אחד מישראל¨ ª § ïä¥ ék¦ , ¨ © ìòôa© Ÿ § BLôð § © øñîì
Ÿ § ¦ ,Bzîàì ¦ £ © úîàa ̈¤ ¡ ¤ øeîb
– :ìéòìבפרק י"ח ,שהאבות ¥ § økæpk
¨ § ¦ © ,eðéúBLôða
¥ § © § òáè © ¤ Bîëe § – ,'äכלומר ,מבחינת ההנחה שלו במוחו ,וכן מן הבחינה של
תעלומות לבו ,של האהבה המסותרת שבלב ,נוצר רצון כן הורישו לכל אחד מילדיהם )"עד עולם"( – נשמה של קדושה,
Ba ä÷áãìובאותה נשמה ישנה האהבה )המסותרת והכוללת בתוכה גם ¨ § ¨ § éãk ואמיתי למסור נפשו על יחוד ה' .וזאת – § ¥
– ,äéLeáìeמחשבה ,דיבור ומעשה ,יראה( להקב"ה .ומכיוון שאהבה זו אינה שכלית ,אלא טבעית, ¨ ¤ § úéäìàä ¦ Ÿ ¡ ¨ BLô𠩧
Laìîäלכן היא נמשלת לנשמה של בעלֿחי .הרי ,שב‚ ÛÂהמצוות, ¨ ª § © ïBéìòä § ¤ ¨ ïBöø¨ àeäL ¤ ,Búeãçàå § © § Bãeçéa ¦ § ïììëìe
§¨§¨
– ,úBöîäכי על ידי לימוד תורה ישנן שתי מדריגות :מצוות מעשיות ומצוות שבדיבור § ¦ © íei÷áe¦ § äøBz ¨ ãeîìúa §© §
וקיום מצוות – מתאחדים הנפש האלקית ולבושיה עם הקב"ה ,ומחשבה ,המשולות לדומם ולצומח; ובכוונת המצוות גם כן
– ;ìéòìשהיות ורצון הנשמה הוא להיות דבוק שני ענינים :חי ומדבר .הכוונה הבאה מן השכל וההתבוננות ¥ § økæpk
© ¦§ ¨
בהקב"ה ,ולא להיות נפרד ממנו ,הרי בשעה שמעוררים היא כמו נשמתו של "מדבר" ,שהוא בעל שכל ובחירה,
ומגלים את האהבה המסותרת ,היא מביאה ללימוד התורה והכוונה הבאה מן האהבה המסותרת )ובה כלולה גם יראה( –
$
היא ,עלֿדרךֿמשל ,כמו נשמתו של בעלֿחי. ולקיום המצוות ,כדי לבצע את רצונו ,להיות דבוק בהקב"ה;
.1יחזקאל א ,י" :‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .2 .לכאורה מבאר כאן בנוגע למלאכים – שאי"ז ÏÏÎמענין סש"ב – בכדי להדגיש
גודל מעלת העובדים בדו"ר שכליים שהם גדולים אפילו ממלאכים וחיות הקודש .וי"ל בדא"פ שעוד ענין למדנו – במעלת העובדים
בדו"ר טבעיים ]שזה נוגע יותר לסש"ב ,שנקודתו לבאר איך שקרוב אליך – [‡"‡ÎÏשלא נטעה לומר ˘ ¯"„‰שלהם אינן בתוקף
כמו ¯"„‰שכליים ]ובמילא גם ה"לעשותו" שלהם )שנמשכת מהדו"ר – כנ"ל פ"ד( אינו בתוקף וכו'[ – ולזה מבאר שדו"ר טבעיים
ה"ז מדרי' המלאכים דהמרכבה דפני ארי' כו' .ומובן תוקף עבודתם )אלא שזהו עבודת המדות ולא דמוחין( כו' .ומזה מובן דקרוב
אליך לכאו"א בלבבך )דו"ר( – הוא לא רק שבכאו"א יש דו"ר ,אלא שבכאו"א קרוב שיהי' דו"ר בתוקף כו' וגם לעשותו בתוקף כו'".
כלומר :לכאורה אינו מובן :מדוע מתעכב כאן רבנו הזקן בענין עבודת המלאכים? הרי אין זה ÏÏÎענינו של ספר ה"תניא'" ,ספר של
בינונים" ,להסביר ענין עבודת המלאכים .ענינו של ספר ה"תניא" הוא להסביר את העבודה ששייכת לבני ישראל ולכל אחד מישראל.
אלא הענין הוא ,שהכוונה היא להדגיש את המעלה המעולה של עבודת קיום התורה והמצוות מתוך חיות של אהבה ויראה שכליות,
שהיא למעלה אף מעבודת המלאכים וחיות הקודש .כך מובנים הדברים בפשטות .ואילו לאמיתו של דבר – ממשיך הרבי שליט"א –
אפשר לומר ,שרבנו הזקן מלמד אותנו בכך ענין נוסף :להדגיש מעלתם של ‡ ‰Ïשעבודתם היא מתוך אהבה ויראה ,˙ÂÈÚ·Ëמתוך
האהבה המסותרת – דבר זה כבר נוגע באופן ממשי לתוכנו של "ספר של · ,"ÌÈÂÈשנקודתו ומטרתו הן להסביר כיצד "קרוב אליך",
כיצד קרוב לכל אחד מישראל לקיים תורה ומצוות "בלבבך" ,ברגשי הלב ובחיות של אהבת ה' ויראת ה' :שאדם לא יטעה לחשוב
ש‡ – Â˙‡¯È Â˙·‰אהבה ויראה טבעיות ,אינן באותו תוקף כמו האהבה והיראה השכליות ,וממילא ה"לעשותו" שלו ,כלומר ,קיומו
תורה ומצוות ,הבא מ"בלבבך" ,מהאהבה והיראה הטבעיות ,אינו גם כן באותו תוקף – לכן מסביר כאן רבנו הזקן ומדגיש שעבודה
זו של אהבה ויראה טבעיות היא עבודתם של המלאכים וחיות המרכבה .שמכאן מובן גדלותה ותוקפה של עבודה זו :אלא – זוהי
עבודה של מדות ולא של מוחין ,וממילא מובן ,ש"קרוב אליך – בלבבך" ,שלכל אחד קרוב הענין של אהבה ויראה – לא זו בלבד
שבכל אחד ואחד Ô˘Èאהבה )מסותרת( ויראה .אלא שלגבי כל אחד ואחד "קרוב הדבר" ,שהאהבה והיראה תהיינה ב˙ ,Û˜Âכי האהבה
שלמדנו שהמלאכים הם ב"עולם היצירה" ,המדובר במלאכים מורגש שאיןֿסוף ברוךֿהוא ,הוא לבדו ואין זולתו .הרגשה זו
סתם .אך ,ישנם גם מלאכים שמקומם ב"עולם הבריאה" ,כי באה מ"חכמה" ,כפי שלמדנו בהגהה בפרק ל"ה; ב"עולם
אופן עבודתם ,הוא באהבה ויראה הבאות מהבנתם הגדולה הבריאה" ,הנקרא "עולם הכסא" ,מאירה ספירת ה"בינה",
*) – eðéäåמה שלמדנו שהמלאכים הם ולכן הוא עולם ההשגה ,שהנשמות והמלאכים שב‡ Â˙Âעולם בגדלות ה'§ © § ääâä .
הם בעלי השגה גדולים; היצירה", ב"עולם
היצירה", ב"עולם íéøîà éèå÷éì íúñaהמדובר הוא¨ § ¦ :
מאירות שש הספירות של ä"äâä *äøéöéä íìåòá 'éëàìîä Lé¥ ìáà ¨ £ ,íéëàìî © §¨ ¦
"עולם האצילות"" ,זעיר
)ùé ìáà íéëàìî íúñá åðééäå éë àåä íäéðéáù ìãáääå íéðBéìò
¦ § ¤ íéëàìî
© §¨ ¦
– äàéøaäהיינו äàéøáä íìåòá íéðåéìò íéëàìî úåøéàî äøéöéä íìåòáאנפין" ,ולכן עבודת ¨ ¦ § © íìBòa § ¨
íééìëù åîéçøå åìéçãá íúãåáòù ä"á ñ"à ìù åéúåãî íù íúãBáòLהנבראים של "עולם ¨ ¨ £¤ מאלה
éðéî éðù ùéù íù î"øá ù"îë åãçôå åúáäà ïäù ïãáì eîéçøeהיצירה" – היא עבודת § ¦ eìéçãa ¦§ ¦
ב"עולם íééìëùå íééòáè ùã÷ä úåéç ù"îëåהמדות; .'åë åúàøéå ואהבה יראה – ,íéiìëN
¦ ¦ ¦ §
:(ç"òá ù"îëå
העשיה" ,מאירה ספירת úéùã [ç"òå íéðå÷éúá] áeúkL שכליות¨ ¤ Bîk§ ,
íéëàìîä úãåáò àéä úàæ ïëìå äøéöéá ïéðð÷î ïéøéôñ ,íL¨ "àðîéäîה"מלכות" ,והעבודה שם ¨ § ¥ § àéòø"a§ © §¨
'åëå ãçôå äàøéá ãåîòì åèå÷ùé àì äìéìå íîåé ãéîú úBiç© éðéîבאה מתוך קבלת עול ¥ ¦ éðL ¥ § LiL ¥¤
äðçî úãåáòå ìàîùäîù ìàéøáâ äðçî ìë åðééäå – íéiòáèמלכות שמים – .הרי, ¦ § ¦¦ :Lãwä © ¤Ÿ
היצירה" שעבודתם היא מתוך úåøéàî äàéøáä íìåòá ìáà .'åë äáäàä àéä ìàëéîשב"עולם
מאירות המדות של איןֿ
אהבה ויראה טבעיותøå÷î ïäù ä"á ñ"à ìù åúòãå åúðéáå åúîëç íù ,
,ïëìå
סוף ברוךֿהוא¥ ¨ § .
– ,íéiìëNåשעבודתם àîéàã íéðå÷éúá àúéàãëå ïäì ùøùå íàå úåãîä § ¦ § ¦¦
úãBáò
© £ היא מתוך אהבה ויראה àéä¦ úàæŸ íìåò àåäù àéñøëá ïøéôñ úìúá àðð÷î äàìéò
– íéëàìnäשמקומם ©© §¨ ¦ áeúkL ¨ ¤ Bîëe שכליות§ ,
̈,ãéîz
ב"עולם היצירה"¦ :
כאן 'ä éãáåò íé÷éãöä úåîùð øåãî àåä ïëìå äàéøáä – :('íéiçעד õò'a
,eè÷Lé
Ÿ § ¦ àì Ÿ äìéìå¨ § © ¨ íîBé
¨
למדנו ¦ © ,שמקומן של ñ"à úìåãâã úòãå äðéáä ïî úåëùîðä åîéçøå åìéçãá § ¥
äðçî
¥ £ © ìk¨ eðéäå – ,'eëå§ ãçôåלפני הקב"ה§ © § , © © ¨ äàøéa
¨ § ¦ § ãîòì
©Ÿ £ נשמות הצדיקים ,שעבודתם באהבה ויראה שכליות ,הוא
– ,ìàîOänLשמבחינת ה"גבורה" הנקראת Ÿ § © ¥ ¤ ìàéøáb ב"עולם הבריאה"; ומקום המלאכים ,שאהבתם ויראתם © § ¦ ¥
"טבעיות" ,הוא ב"עולם היצירה" .להלן – תוסבר השייכות "שמאל" – שמחנה גבריאל עובד עבודתו מתוך יראה ופחד;
– .'eë äáäàäועבודת מחנה ¨ £ © ¨ àéä¦ ìàëéî ¥ ¨ ¦ äðçî ¥ £ © úãBáòåשל אהבה ויראה שכליות ,ל"עולם הבריאה" ,ושייכות אהבה © © £
– íäéðéaLבין מיכאל ,היא תמיד מתוך אהבה להקב"ה .שכן ,כאמור ,ב"עולם ¤ ¥ ¥ ¤ ìcáääåויראה טבעיות ,ל"עולם היצירה"¥ § ¤ © § :
äøéöéäהיצירה" מאירות מדותיו של איןֿסוף ברוךֿהוא ,ולכן ,גם ¨ ¦ § © íìBòa
"עולם הבריאה" ל"עולם היצירה"¨ § ék¦ ,àeä ,
– ,ïcáìולא עבודתם של הנבראים והמלאכים של "עולם היצירה" ,היא ¨ © § àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠìL ¤ åéúBcî ¨ ¦ íL¨ úBøéàî § ¦
íL¨ úBøéàî ¦ § ,äàéøaä ¨ ¦ § © íìBòa¨ § ìáà – ïäLתמיד בענין המדות¨ £ . בחינות חכמהֿבינהֿדעת של איןֿסוף ברוךֿהוא¥ ¤ ,
– ,àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠìL¤ Bzòãåבחינות § © § Búðéáe
¨ ¦ Búîëç ¨ §¨ – ,'eë Búàøéåאהבה ,פחד ויראה, ¨ § ¦ § Bãçôe £ © Búáäà המדות¨ £ © :
– ïäLחכמהֿבינהֿ הן מדות של "חסד" ו"גבורה" .כך מאירות שם גם שאר חכמהֿבינהֿדעת של "עולם האצילות"¥ ¤ ,
– ,ïäìלמדות ,כפי שלמדנו ¤ ¨ LøL够 § íàå ¥ § úBcnä ] – 'íéðewú'aדעת¦ © øB÷î§ , ¦ ¦ © áeúkL ¨ ¤ Bîëe המדות של איןֿסוף ב"ה§ .
– 'íéðewz'aוכמו שכתוב ב'תיקוני ¦ ¦ © àúéàãëå .äøéöéaבפרק ג'¨ ¦ § ¦ § . ¨ ¦ ¦ ïéðp÷î
¦ § © § ïéøéôñ
¦ ¦ § úéLc ¦ § ['íéiç ¦ © õò'å ב'תיקוני זוהר'¥ § ,
– àðp÷î
– äàlòספירת "בינה" דאצילות¨ § © § , ¨ ¨ ¦ àîéàc– שש הספירות ,מ"חסד" עד "יסוד" מקננות ,מאירות ,זוהר'¨ ¦ § :
ב"עולם היצירה" ,כי ארבעה הפרצופים של "עולם האצילות" ,מקננת ומאירה ב"עולם הבריאה" ,הנקרא "כורסיא" ,עולם
– .äàéøaä
¨ ¦ § © íìBò ¨ àeäL ¤ ,àiñøëa
¨ © § ª § ïøéôñ
¨ ¦ § úìúa כלומר ,עשר הספירות כפי שהן מתחלקות לארבעה חלקים הכסא© § ¦ ,
– ïëìåמפני כלליים – )א( חכמה) ,ב( בינה) ,ג( "זעיר אנפין" )=מדות( ,ואלו הן חכמהֿבינהֿדעת שב"אצילות"¥ ¨ § .
)ד( מלכות – מאירות בארבעת העולמות" :אצילות" ,שב"עולם הבריאה" מאירות בחינות חכמהֿבינהֿדעת של
úBîLð "בריאה"" ,יצירה"" ,עשיה" ,והם מהווים האלקות שבכל איןֿסוף ,לכן " – àeäעולם הבריאה"§ ¦ øBãî§ ,
– ,eîéçøeביראה ואהבה, ¦ § eìéçãa ¦ § ¦ 'ä éãáBò §¥ ,íé÷écvä
© ©¦ ¦ עולם :ב"עולם האצילות" מאירה ספירת ה"חכמה" – ולכן,
,àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠúlãâc © ª § ¦ úòãå© © § äðéaä
¨ ¦ © ïî¦ úBëLîpä ©¦§ ¨ תכלית הביטול לאלקות ,היא ב"עולם האצילות" ,כי שם
והיראה הטבעיות בבני ישראל הן עלֿדרך האהבה והיראה של המלאכים וחיות הקודש שבמרכבה ,וממילא יכול גם ה"לעשותו" להיות
בתוקף ,שכל אחד מישראל יקיים תורה ומצוות בחיות וברגש פנימי של אהבת ה' ויראת ה'.
– ,"àaìcרצון שמן הלב ,ביותר מתוארת כבחינת "מוחין דגדלות"; ולא רק השגתם "¨ ¦ § àúeòø
¨ § àø÷ð ¨ § ¦ Bæ äáäàL¨£©¤
שנתעורר על ידי השכל ,ושלא כמו הרצון שלמעלה מהשכל ,ושכלם יש להם שייכות ל"עולם הבריאה" ,אלא גם מדותיהם,
äîLpìאהבתם ויראתם ,יש להן שייכות ל"עולם הבריאה" .כי ,גם ¨ ¨ § © Leáì§ äNòð ¨ £ © "àaìc¨ ¦ § àúeòø"îe
¨ § ¥ ;ìéòì ¥ § økæpk
© ¦§ ¨
– ,ïn÷ìãkכפי מדותיהן נכללות במוחין ובשכל שלהם ,עד ש ÏÎעבודתם ¨ © § ¦ § ,ïBéìòä
§ ¤ ¨ ïãò-ïâ
¤ ¥ © àeäL ¤ ,äàéøaä
¨ ¦ § © íìBòa
§ ¨
כ"עבודת מתוארת Bîëe
§ שיתבאר להלן,
מוחין" .ואילו ,נשמות íéøîà éèå÷éì – øäæaפרשת © Ÿ § áeúkL ¨¤
– .ìä÷iåהרי ,שהנשמות àúåòøîå ì"ðë àáìã àúåòø àø÷ð åæ äáäàù ä"áשהשגתם איננה נעלה כזו, ©© § ¥
שעבודתם מתוך אהבה àåäù äàéøáä íìåòá äîùðì ùåáì äùòð àáìãהרי למרות שאהבתן
ויראתן באות על ידי ויראה הבאות מן השכל ìä÷éå øäæá ù"îëå ïî÷ìãë ïåéìòä ïãò ïâ
התבוננות ושכל ,הרי זה וההתבוננות בגדלות ה' –
מקומן ב"עולם הבריאה" ,שהוא "גן עדן העליון" ,כי "גן עדן רק שהשכל משמש לעורר וליצור את מדות האהבה והיראה,
התחתון" הוא ב"עולם היצירה" ,ו"גן עדן העליון" – ב"עולם אבל עיקר עבודתן היא "עבודת המדות" – ולכן ,שייכות
הבריאה" ,וכפי הידוע ,ענינו של "גן עדן" הוא ,ש"יושבין נשמות אלו ,ל"עולם היצירה" ,שהוא עולם המדות .ומכלֿשכן
ונהנין מזיו השכינה" .תענוג זה בא מהבנתם והשגתם גדלות ה' שאותן נשמות שעבודתן היא מתוך "אהבה מסותרת" – המדות
– וזהו השכר עבור העבודה הקשורה בהשגה והתבוננות הטבעיות ,שאינן באות מן השכל ומן המוחין ,בודאי ובודאי
בגדלות ה' .להלן ,מסביר רבנו הזקן ,שבכך מתכוונים לאותן שמקומן הוא ב"עולם היצירה"; רק בזמנים מסויימים עולות
גם נשמות אלו ב"גן עדן העליון" ,ב"עולם הבריאה". נשמות שהן במדריגת – ˘ÓÓ ‰Ó˘אלה שהשגתם הנעלה
$
âיום חמישי ח' ניסן â
מורה שיעור לשנה פשוטה :מעמ' נב ...à÷åã åðééä êà ,עד עמ' :äîöò äåöî ,104
– eîéçøeביראה ¦ § eìéçãa ¦ § ¦ 'ä úठeãáòL§ ¨ ¤ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ úBîL𦠧 © – Càמה שלמדנו ,ש"מדור" נשמות הצדיקים ,הוא
– ìàøNéולא מתוך אהבה ¥ ¨ § ¦ úeììk¨ § áìa
¥ § úBøzñîä – ,Lnîו"נשמה" היא הרי ואהבה¨ ª § © , ¨ © úBîLð
¨ § à÷åc
¨ § © eðéä
ב"בריאה"§ © ,
úðéçaויראה הבאות מן השכל – – ,íL¨ ì§ úBìBò ïéà¥ל"גן עדן © ¦ § ïäL
ענין השכל ,כמו שכתוב" :3ונשמת שדי תבינם"¥ ¤ ,
,ãáì© § Lãç-Làøå
¤Ÿ Ÿ § úaLa – ,àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠúeìãâcהשגתן היא באופן של העליון" שב"עולם הבריאה"¨ © § ÷ø© , § © § ïéçî
¦Ÿ
– שבת וראשֿחודש הם "מוחין דגדלות" ,שהן
כל לעליית הזמן íéøîà éèå÷éì מבינות אלקות כמו
êàהעולמות ,ככתוב )בסוף שהוא ,בלי לבושי השגה
ובלי משלים של הסברה úåìãâã ïéçåî 'éçá ïäù ùîî úåîùð à÷ååã åðééä ,ספר ישעיה(" :והיה מדי
ולכן עבודתן היא "עבודת ìë øàù ïëå íé÷éãöä ìù çåøä 'éçá ìáà ä"á ñ"àחודש בחדשו ומדי שבת
המוחין" ,שיש לה úåøúåñîä åîéçøå åìéçãá 'ä úà åãáòù ìàøùé úåîùðבשבתו ,יבוא כל בשר
ל"עולם ãáì ç"øå úáùá ÷ø íùì úåìåò ïéà ìàøùé 'åììë áìáלהשתחוות וגו'" – שייכות
בזמנים אלה עולות גם הבריאה" ,ול"גן עדן
íìåò àåäù ïåéìòä ò"âì ïåúçúä ò"âîù ãåîòä êøã
נשמות אלו ל"גן עדן
שב"עולם úåðäéìå 'ä ìò âðòúäì ïåéìòä ò"â àø÷ðä äàéøáä העליון"
ãenòä © ¨ Cøc העליון"¤ ¤ , úðéça
© ¦ § ìáà הבריאה"¨ £ .
íìBò
¨ àeäL¤ ,4 ïBéìòä § ¤ ¨ ïãò-ïâì
¤ ¥ © § ïBzçzä § © © ïãò-ïbnL
¤¥ © ¦ ¤ – ,íé÷écväשעבודתם היא עבודת ה"רוח", ¦ ¦ © © ìL ¤ çeøä¨ ©
úBðäìå¨ ¥ § 'ä ìò© âpòúäì
¥ © § ¦ § ,ïBéìòä
§ ¤ ¨ ïãò-ïb
¤ ¥ © àø÷pä¨ § ¦ © äàéøaä
© §¦ ¨ עבודת המדות .שכן ,גם השגתם בגדלות ה' ,אינה מגיעה
– ,äðéëMäהתענוג וההנאה מאלקות הם בעיקר ¨ ¦ § © åéf לאופן ההשגה של אלה שהם בדרגה של "נשמה" ,כך שכל
עבודתם מתוארת כ"עבודת המדות" ,כי גם המוחין שלהם ב"גןֿעדן העליון" שב"עולם הבריאה" – עולם ההשגה .שכן,
ìk¨ øàLהתענוג שיש לנשמה מאלקות ,בא מהשגתה והבנתה אלקות, ¨ § ïëåשייכים למדות ,בשמשם כמעוררי המדות¥ § .
.3איוב לב ,ח" :‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ .4 .דלכאורה איך אפשרית שייכות בין חי )געה"ת( ומדבר )געה"ע( אלא שהוא ע"י
עמוד )ומזה גם ראי' דעכצ"ל דאף שהן ב' מדריגות אפשרית עלי' כו'" .כלומר :דברי רבנו הזקן שהעליה היא על ידי ה"עמוד",
מסלקות קושי שיש להקשות לכאורה ,כיצד אפשרית העליה מ"חי" )גן עדן התחתון( ל"מדבר" )גן עדן העליון( – ואומר רבנו הזקן
שהעליה היא על ידי ה"עמוד"; ומכאן גם ראיה שמן ההכרח לומר שאם כי הם שתי מדריגות – אפשרית העליה מאחת לשניה.
– ìëNìכיתרון האור הבא מן החושך דוקא ,שכן על ידי שבירתן ¤ ¥ § âeðòúå£ © § äàðä עד כמה שאפשר להשיג – ; ¦¨ ¨ £ ïéॠék
BìëNaאת החושך של ה"סטראֿאחרא" ,המשיכו יתרון באור § ¦ § âéOîe
¦ © òãBéå© ¥ § ïéáîe ¦ ¥ ìékNnM ¦ § © ¤ äîa © § àlà ¨ ¤ àøáð ¦ §¨
– .ìéòìהרי ,למרות שהאהבה ויראה, ¥ § økæpk
" – ,Búðéáeמשכיל"" ,מבין"" ,ויודע" – מכוונות לכוחות הקדושה¨ § ¦ © , ¦ ¨
øBàî¥ âéOäìeבאותן נשמות ,היו טבעיות ולא שכליות ,אך ,כיון שקיומן ¦ © § ïéáäì ¦ ¨ § Bì øLôàM חכמהֿבינהֿדעת¨ § ¤ ¤ äî© ,
תורה ומצוות באהבתן – ,àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéà¥
ויראתן ,בא להן על ידי
בחירה ,לכן עבודתן היא
íéøîà éèå÷éì ומה שנשמות אלו מבינות
בשכל ומשיגות אור איןֿ
למעלה מעבודתם של
ב"גןֿעדן àìà àøáð ìëùì âåðòúå äàðä ïéà éë äðéëùä åéæî סוף ברוךֿהוא
המלאכים שאינם בעלי
äî åúðéáå åìëùá âéùîå òãåéå ïéáîå ìéëùîù äîá שב"עולם העליון"
בחירה .ומכאן זכותן
åúîëç é"ò ä"á ñ"à øåàî âéùäìå ïéáäì åì øùôàù éãé-ìò הבריאה" ,בא¥ § © :
לעלות ,בזמנים מסויימים,
úåëåæù äîå äàéøáä íìåòá íù úåøéàîä 'úé åúðéáå Cøaúé ¥ ¨ § ¦ Búðéáe ̈¨ ¦ Búîëç §¨
– על ידי ספירות åãáòù óà íéëàìîäî äìòîì úåìòì åìà úåîùðב"גן עדן העליון" ,דבר
ה"חכמה" וה"בינה" של åìéçã é"òù éðôî åðééä ãáì íééòáè åîéçøå åìéçãáשאין המלאכים זוכים לו.
האצילות" ïéá íôåâá úùáåìîä à"ñ àéôëúà íäìù åîéçøå ,להלן ,יסביר רבנו הזקן, "עולם
הנקראות חכמת Âובינת 'éçáá ïéáå ïøáùìå úååàúä ùåáëì òøî øåñ 'éçáá ,Âשמה שלמדנו שמקומן
å"ç òøá øåçáì äøéçá éìòá åéä íäå ì"ðë áåè äùòå íìBòaשל הנשמות בעלות ¨ § íL¨ úBøéànä ©§ ¦
והיראה האהבה ä"á÷ã àø÷é à÷ìúñàì à"ñì àéôëàì áåèá åøçáå – .äàéøaäב"עולם © §¦ ¨
מאירות øåãîá àåä äæ ìë äðäå ì"ðë 'åë øåàä ïåøúéë 'åë ,השכליות ,הוא בÌÏÂÚ הבריאה"
כאמור ,ספירות "חכמה" úåììëð ïúãåáòå ïúøåú êà ïúãéîò íå÷îå úåîùðäהבריאה ,ומקומן של
ו"בינה" ד"אצילות" ,ולכן ïäá ãçééúî ñ"à øåàå úåäìà 'éçá ïäù ñ"éá ùîîהנשמות בעלות האהבה
הנשמות שב"גן עדן åîéçøå åìéçã é"ò äàéøáã ñ"éá åðééäå ãåçéä úéìëúáוהיראה הטבעיות ,הוא
ב ÌÏÂÚהיצירה – מדובר העליון" מבינות ומשיגות
אור איןֿסוף ברוךֿהוא ,ומזה בא ה"תענוג" שלהן .ובשבת ביחס לנשמות עצמן .ואילו ,התורה והעבודה של הנשמות,
וראשֿחודש עולות גם שאר הנשמות ל"גן עדן העליון" ,כדי נכללות בעשר ה ,˙¯ÈÙÒשל העולם בו עלו אותה תורה ואותה
úBîLðעבודה .עשר הספירות הן אלקות ,ועל ידי העליה בעשר ¨ § úBëBfM ¤ äîe שגם הן יהיה להן התענוג הבא מהשגה© .
– elà¥שעבדו את השי"ת מתוך מדות אהבה ויראה טבעיות ,הספירות של העולם – הן מתאחדות באיןֿסוף ב"ה ממש.
– ,íéëàìnäîמקומם של המלאכים הוא ,ואילו מקומן של הנשמות הוא ב"היכלות" של העולמות ,שהם ¦ ¨ § © © ¥ äìòîì ¨ § © § úBìòì ©£
כאמור ,ב"עולם היצירה" ,בגלל עבודתם במדות טבעיות ,ואין ענין של "עולם" ולא של אלקות ,ותענוגן הוא מזיו השכינה
אנו אומרים שאיֿפעם הם עולים ל"עולם הבריאה" – © óàבלבד של אותו עולם – כלומר :מתגלה לאותן נשמות "זיו"
– eîéçøeביראה ואהבה ,מהתורה שהן למדו ומהמצוות שהן קיימו בהיותן למטה ¦ § eìéçãa – eãáòLאותן נשמות¦ § ¦ , § ¨¤
– ,ãáìבאותו סוג אהבה ויראה טבעיות כמו בעולם הזה .והן מבינות אותו "זיו" בהשגה אמיתית ,הן © § íéiòáè
¦ §¦¦
המלאכים – מדוע ,איפוא ,ביחס לנשמות אלו ,אנו אומרים מבינות את מהות ההארה ,וזה יוצר בהן את התענוג הנפלא
øBãîa § ¦ àeä äæ¤ ìk¨ ,äpäå ,eðéäשל "גן עדן" .ובלשון ה"תניא"¥ ¦ § : שהן עולות בזמנים מיוחדים ל"עולם הבריאה"? אלא – © §
– ,ïúãéîòלפעמים במקום שלמעלה ¨ ¨ ¦ £ íB÷îe § úBîLpä ©§¨ – íälLיראה ואהבה של ¤ ¨ ¤ eîéçøe ¦ § eìéçc ¦ § éãé-ìòL
¥ § © ¤ éðtî ¦ §¥
úLaìîäממקום עמידתן הקבוע – כמו בשעת עלייתן ב"עולם ¤ ¤ ª § © àøçà-àøèñ
– àéôkúàנכפתה¨ ¢ ¨ ¨ § ¦ , אותן נשמות¨ § © § ¦ ,
– "òøîלהימנע מלעשות רע ,הבריאה" בימי שבתות וראשי חדשים¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ÔÂ˘Ï·Â . ¨ ¥ øeñ" úðéçáa © ¦ § ¦ ïéa¥ ,íôeâa § ¨
– ,ïøaLהתאוה נשברת ˘"' :‡"ËÈÏמקום עמידתן – שזהו לפעמים לא במדורן )וכמו ¨ § © ìe
§ úBåàzä £ © © Laëì ועלֿידיֿזה ¦ § Ÿ
כשלא נותנים לה לבוא לידי פועל במעשה ,בדיבור או אפילו בשבת ור"ח דעולות לבריאה אף שמדורן ביצירה("Cà© .
– ïäL ¥ ¤ ,úBøéôñ ¦ § øNòa
¤ ¤ § Lnî ¨ © úBììëð ¨ § ¦ ïúãBáòå
¨ ¨ £ © ïúøBz ¨ ¨ במחשבה של עבירה – דבר שבא כתוצאה מהיראה שלהן,
ïäa
¤ ¨ ãçéúî
¥ © § ¦ óBñ-ïéॠøBàå§ ,úeäìà ¨ ¡ úðéça
" – "áBè äNòåלעשות מצוות ומעשים טובים עשר הספירות© ¦ § , ¥ £ © úðéçáa © ¦ § ¦ ïéáe ¥
– ;ãeçiäהאור האיןֿסופי ¦ © úéìëúa כנגד הטבע והרצון של הנפש הבהמית ,שהיא נפש של – בעשר הספירות¦ § © § ,
"סטראֿאחרא" .ענין ה"ועשה טוב" בא להן בעיקר מאהבתן המאיר בעולם ,מתאחד עם הספירות של אותו עולם בתכלית
– eðéäåמה שאנו אומרים שהתורה והעבודה עולות – íäåהנשמות בהיותן בעולם הזה ,היחוד; § © § ¥ § ,ìéòì ¥ § økæpk
להקב"ה¨ § ¦ © ,
äàéøác
¨ ¦ § ¦ úBøéôñ ¦ § øNòa
,áBèa§ eøçáeונכללות בעשר הספירות ,הרי זה § ¤ ¤ £ ¨ íBìLå-ñç ¨ § © òøa © § øçáìŸ § ¦ äøéça ¨ ¦ § éìòa ̈¥ £ © eéä
– ,íéiìëNיראה ואהבה שכליות. ¦ ¦ § ¦ eîéçøe ¦ § eìéçc ¦ § éãé-ìò
© §¥ – àøçà-àøèñìלכפות את ה"סטראֿאחרא", ¨ ¢ ¨ ¨ § ¦ § àéôkàì § © © §¨
– ,'eë àeä-C éøa-àLã÷cשיתרומם כשהתורה והעבודה נעשות מתוך אהבה ויראה שכליות ,הן ¦ § ¨ § ª § àø÷é ¨ ¨ § à÷lzñàì
§ ¦ § © §¨
øNòáe
,'eë øBàä¨ ïBøúékנכללות אז בעשר הספירות של "עולם הבריאה"¤ ¤ § , כבודו של הקב"ה ,כביכול ,בכל העולמות§ ¦ § ,
– ;íéiòáèיראה שחכמינו ז"ל אומרים בנוגע ל"אחר" ,שמוטב שידונו אותו ¦ ¦ § ¦ eîéçøe¦ § eìéçc ¦ § éãé-ìò
¥ § © äøéöéc ¨ ¦ ¦ úBøéôñ § ¦
ואהבה טבעיות ,כשהתורה והעבודה נעשות מתוך אהבה בגיהנום ,כדי שיוכל לבוא ל"עלמא דאתי" ,לעולם הבא –
ויראה טבעיות ,הן נכללות אז בעשר הספירות של "עולם לשכר של "גן עדן" .כלומר :כדאים כל יסורי גיהנום )עליהם
úeìéöàcאומר הרמב"ן שכל יסורי איוב במשך שבעים שנה ,אין להם ¦ £ © úBøéôñ ¦ § øNò ¤ ¤ úBLaìî ¨ ª § ïëBúáe היצירה"¨ § ,
ערך כלל ליסורי הנפש ,úéìëúa
¦ § © § ïäa ¤ ¨ úBãçéîe
§ ¨ª
בגיהנום אפילו שעה אחת íéøîà éèå÷éì – עשר הספירות של
"אגרת האצילות") ïëåúáå 'ééòáè åîéçøå åìéçã é"ò äøéöéã ñ"éáå íééìëù ,וכדלקמן "עולם
ומתאחדות 'éöàã ñ"éå úéìëúá ïäá úåãçåéîå 'éöàã ñ"é úåùáåìîהתשובה" פרק י"ב((, מתלבשות
בתכלית ,בעשר ספירות 'åîùðä ë"àùî ä"á ñ"à ïìéöàîá úéìëúá úåãçåéîובלבד שיוכלו לאחר מכן
"עולם הבריאה" ,ועל ידן úåìëéäá úåãîåò àìà ñ"éã úåäìàá úåììëð ïðéàלהגיע לתענוג הנפלא
גם בעשר ספירות "עולם àåä äðéëùä åéæî ïéðäðå äøéöé åà äàéøáã ïéøåãîåשב"גן עדן" .וכאמור,
åéæ àåäå 'éöéã åà äàéøáã ñ"éá ãçåéîä ä"á ñ"à øåà úBøéôñמתבטא תענוג זה בכך, ¦ § øNòå
היצירה"¤ ¤ § ,
שהנשמה נהנית מ"זיו"
äåöî øëù éë [é"øã ìä÷éå øäæ 'ò] ùîî ïúãåáòå ïúøåú úBãçéî § ¨ª úeìéöàc
©¦£
ו"הארה" של התורה
:äîöò äåöî àéä -ïéà ¥ ïìéöàîa
¨ ¦ £ © § úéìëúa
§© § ¦
והעבודה .שכן ,את עצם – .àeä-Ceøa¨ óBñ
שהאציל וגילה את עשר ספירות "עולם האצילות" – כמו התורה והמצוה לא היה בכוח הנשמה לקלוט ב"גן עדן" ,היא
שאומרים לגבי נבראים ובוראם ,כך אומרים לגבי נאצלים היתה מתבטלת לגמרי לעומתן .ה"עצם" של התורה והמצוות
ומאצילם – שעשר ספירות "עולם האצילות" מאוחדות שהנשמה קיימה בעולם הזה ,יתגלה רק לעתיד לבוא .ב"גן
בתכלית עם מאצילן ,הרי ,שהתורה והעבודה של הנשמות עדן" מאיר ,כאמור ,זיו והארה בלבד .בכך מובן מאמר חכמינו
בהיותן בעולם הזה ,על ידי שהן נכללות בעשר ספירות "עולם ז"ל" :5יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה
היצירה" ,או "עולם הבריאה" – הן מתאחדות עם האיןֿסוף מכל חיי העולם הבא" ,כי בעולם הבא ,ב"גן עדן" ,נהנית
– ,úBîLpäכשלעצמן ,ולא תורתן הנשמה מזיו והארה בלבד של תורתה ועבודתה .ואילו, ¨ § © ïk-ïéàM-äî
ברוךֿהוא¥ ¥ ¤ © .
àlàבהיותה בעולם הזה ,יש לה את ה"עצם" של התורה והעבודה, ¨ ¤ ,úBøéôñ ¦ § øNòc ¤ ¤ § úeäìàa¨ ¡ ¤ úBììëð ¨ § ¦ ïðéà
ועבודתן¨ ¥ ,
– ,äøéöéשעל ידו היא מתאחדת עם הקב"ה עצמו .המעלה שבגןֿעדן ¨ ¦ § Bà äàéøác ¨ ¦ § ¦ ïéøBãîe¦ § úBìëéäa ¨ ¥ § úBãîBò §
"היכלות" ו"מדורים" הם ענין של "עולם" ו"יש" ,ואינם מתבטאת רק בכך ששם היא קולטת את ה"זיו" בהשגה
– ïéðäðåהנשמות ,אמיתית ,היא משיגה שם את מהותו של הזיו – והשגת המהות בבחינת ביטול והתאחדות כמו הספירות¦ ¡ ¤ § ,
ãçéîäשל אלקות ,גורמת תענוג נפלא .זהו פירוש מאמר חכמינו ז"ל:
¨ ª § © àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà àeä ,äðéëMä ¨ ¦ § © åéfî ¦¦
" – ,äøéöécזיו השכינה" ממנו "יפה שעה אחת של ˜ Á¯ ˙¯Âבעולם הבא מכל חיי עולם ¨ ¦ ¦ Bà äàéøác ¨ ¦ § ¦ úBøéôñ ¦ § øNòa
§¤¤
הן "נהנין" – הוא אור איןֿסוף ברוךֿהוא המאוחד בעשר הזה" – כולל ,קורת הרוח מהתורה והעבודה בעולם הזה –
ספירות "עולם הבריאה" או בעשר ספירות "עולם היצירה" ,שכן ,קורת הרוח והתענוג האמיתי קיים ב"גן עדן" דוקא ,שם
– Lnîהזיו של תורת Ôועבודת Ôהנשמה משיגה ומבינה אלקות בהשגת המהות .אחרי שרבנו ¨ © ïúãBáòå
¨ ¨ £ © ïúøBz §¨ ¨ åéæ¦ àeäå
äåöîהזקן הסביר ,ש"עולם הבריאה" הוא מקום הנשמות שעבודתן ¨ § ¦ øëN © § ék¦ ,[éø óc© ìä÷iå ¥ § © © øäæ
]© Ÿ ïiò
של אותן נשמות¥ © ,
– :dîöòשמהתורה והמצוות שאדם קיים ,היא מתוך אהבה ויראה שכליות ,ו"עולם היצירה" – מקום ¨ § © äåöî¨ § ¦ àéä¦ Y
ושמאוחדות עם איןֿסוף ברוךֿהוא ,נמשך ומתגלה "זיו" ,הנשמות שעבודתן היא מתוך אהבה ויראה טבעיות – הוא
לנשמה בגן עדן – והתענוג הוא השכר של קיום התורה ממשיך להסביר ש"עולם האצילות" הוא מקום הנשמות של
והמצוות .מכאן אפשר להבין גדלותה ויקרותה של מצוה צדיקים גדולים שעבודתם למעלה גם מאהבה ויראה שכליות.
שיהודי מקיים בעולם הזה ,ושל לימודו תורה ועבודתו את עבודתם של אותם צדיקים היא בבחינת "מרכבה" ,שכל
הקב"ה – אם מזיו והארה בלבד של תורה ועבודה ,יש לנשמה עניניהם היו בתכלית הביטול להקב"ה ,ולא היה קיים בהם
רצון אחר כלל ,אלא מה שהוא רצון העליון בלבד. תענוג נפלא כזה בגןֿעדן! גדלות התענוג אנו למדים ממה
$
.5אבות ד ,יז.
.6ולא שזה )ש"לא יהיו בגדר נבראים כלל"( הוא תוצאה )ממה שיתבטלו ממציאותן() ,כ"א הוא הוספה על זה ,דהיינו שיתבטלו
ממציאותן ,ויתירה מזו ...הם לא יהיו ...גדר נבראים( ,וכדלקמן "וליבטל כו' וליכלל" " .7 .‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ Ù"Úלכאורה
$
âשבת קודש י' ניסן â
מורה שיעור לשנה פשוטה :מעמ' נג ...äåöî øëù äðäå ,עד עמ' .'ä íã÷ ,106
– ,"äåöîהשכר אינו דבר נפרד השכר וההתגלות שמהמצוה לנשמה – אפשר לדעת את מהות ¨ § ¦ Y äåöî "¨ § ¦ øëN
© § ,äpäå
§¦¥
– úBøzñðaלהסביר את ¨ § ¦ © ÷ñò
¤ ¥ eðì¨ ïéàåונוסף על המצוה ,שהנשמה מקבלת כגמול עבור המצוה – ומדריגת המצוה¥ § .
– íäL ¥ ¤ ,íéìBãbä
¦ § © íé÷écö ¦ ¦ © íäL כמו ,למשל ,כסף שאדם מקבל עבור עבודה מסויימת שביצע הענינים הנסתרים¥ ¤ ,
– ,äákøîעבודה שלמעלה משכל, ¨ ¨ § ¤ úðéçáa
– שאז ,אין אנו יכולים לדעת מהשכר ,את מהות העבודה; שעבודתם היא© ¦ § ¦ ,
ואשר משום כך היא אלא שכר המצוה הוא
נקראת "נסתרות"÷ø© ,
íäéøçàL
¤ ¥ £ © ¤ ,eðì¨ úBìâpä
© ¦§
íéøîà éèå÷éì הרי ,כאמור ,ההארה של
המצוה המתגלה לנשמה
– ,CLîéרקŸ § ¦ íãਨ ¨ ìk
ב"גן עדן"äúåäî òãð äøëùîù 'éô äåöî äåöî øëù äðäå :Leøt¥ ,
– døëNnLשל המצוה íéìåãâä 'é÷éãö íäù úåøúñðá ÷ñò åðì ïéàå äúâøãîå ,אל אופני עבודה אלה, ¨¨ § ¦ ¤
íãà ìë íäéøçàù åðì 'åìâðä ÷ø äáëøî 'éçáá íäù dúâøãîeבענינים הגלויים ,על כל ¨ ¨ ¥ § © dúeäî
¨ ¨ òãð ©¥
– של המצוה .שלפי אופן åìéçãá 'ä úãåáò úâøãîå úåäî äðîàð òãéì êåùîéאחד להימשך ולשאוף
צ"ל 'היא' וכלפני זה" – .8 .‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰בראשית רבה מז ,ו .זהר ח"א רי ,ב.
$
" .9ראה לקמן רפ"מ – שאפ"ל גם בעולם היצירה .וצע"ק שהרי אומר כאן ' '‰ËÓÏ ‰¯‡˘ועיין בקו"א¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ – .
˘" .10 .‡"ËÈÏע"פ הנ"ל מובן "העולמות" – לשון רבים ,עשי' ויצירה".‡"ËÈÏ˘ ¯"ÂÓ„‡ ˜"Î ˙¯Ú‰ – .
øçàå .çáæîä úëåðç úàæ â"é íåéáå .íéàéùð á"éî åîåéá íåé øáã åá á"é ãò ïñéð ç"ø ïî íåéå íåé ìëá àåø÷ì ùé
:åúåà íéøîåà íéåìå íéðäë íâå ,íéàéùðä øçà ìù ,ïåöø éäéä øîàé ,íåé åúåà ìù äùøôä àø÷ù
ליום חמישי ח' ניסן ליום רביעי ז' ניסן ליום שלישי ו' ניסן
äMðî
¤©§ íéøôà
¦ ¨§ ¤ ãâ̈
úBLBãwä § © úBøBàä¨ ìëå ¨ § ïéLéc÷
¦ ¦ © ïéöBvð
¦ ¦ ìk¨ éìr © ¨ àð¨ eøéàé ¦ ¨ éæà
© £ ,íBiä© àéNpä
¦ ¨ © ìL¤ äLøt
¨ ¨ ¨ EúøBúa
¤ ¨ § éúàøwL
¦ ¨¨¤
òøæå
© ¤ § érøæå
¦ § © § éðà
¦ £ éiç
© © éîé
¥ § ìk¨ EðBöø
§ § úBNrì £ © Eúàøéáe
¤ ¨ § ¦ § EúøBúa
¤ ¨ § ìékNäìe
¦ § © § ïéáäì
¦ ¨ § èáMä
¤ ¥ © äæ¤ úMã÷a
© ª § ¦ úBìeìkä
§©
:ïîà
¥ ¨ íìBò
¨ ãrå © § äzrî
¨ © ¥ érøæ
¦ §©
אגרות קודש
תשי"ג, י"א ניסן,ב"ה
, הנה בדעתי וכדעת רוב המכריע של האחרונים, במענה על שאלתו אודות ברכת החמה...
עושה מעשה בראשית (ולא עושה בראשית) כיון שכן הוא דעת רבינו הזקן- לברכה בעזה"י ובנוסח
.בענין ברכת הרעמים וכמ"ש בברכת הנהנין
יפים ִע ָ ּק ִרים: בו ַדת ַּבעֲ לֵ י עֲ ָס ִקים ִמ ְתחַ ּ ֶל ֶקת ִל ְ ׁשנֵ י ְס ִע ִ עֲ ֹ
בו ַּבחֲנ ּות וְ כַ ּד ֹומֶ ה,קו ַמ ּ ָמ ׁש ַּב ּ ָׁש ָעה הַ ּ ְפנ ּויָ הּ ְ ,ביָ ְ ׁש ֹמוּ ְ .ב ֵעת ִע ְס ֹבו ָדה ִעם ַע ְצ ֹ א) הָ עֲ ֹ
מו חֻ ּ ָמ ׁש ִמ ְ ׁשנָ ֹיות
לו ֵאיזֶה ִ ּד ְב ֵרי ּת ֹו ָרהּ ְ ,כ ֹ יִ ְלמֹד ִמ ְ ׁשנָ ה ִמ ְ ׁשנָ ֹיותֶ ּ ,פ ֶרק ּ ַתנְ יָאְ ,ויִ ְהיֶה ֹ
ל־פהְ ,ל ַמ ַען ֶׁש ּי ּוכַ ל לַ ֲחזֹר עֲ לֵ יהֶ ם ְ ּבהָ ְל ֹ
כו ְּת ִה ִּלים ּ ַתנְ יָאֶׁ ,ש ִ ּי ְהיֶה ָּב ִקי ָּבהֶ ם ְ ּב ַע ּ ֶ
חובַּ ,ב ׁש ּוק ְוכַ ּד ֹומֶ ה.ָּב ְר ֹ
תוּ ְ .ב ֵעת הַ ִ ּדבּ ּור ְ ּב ִענְ יְ נֵ י ֵעסֶ ק ,יְ סַ ֵּבב הַ ִ ּדבּ ּור ְלסַ ּ ֵפר אֵ יזֶה בו ָדה ִעם ז ּ ָֻל ֹ ב) הָ עֲ ֹ
עו ֵרר ַעל ְ ּדבַ ר ִל ּמ ּוד ְוכַ ּי ֹוצֵ א ָּבזֶה. ִס ּפ ּור ּ ָת ְכנִ יְ ,ו ִל ְמצֹא ִע ּ ָלה ְו ִס ָּבה ְל ֹ
עו ְב ִדים ְ ּבסֵ ֶדר ּו ְבת ֶֹקף ַעל ּ ִפי ירותְ ,ו ֹ הַ ִ ּנ ּ ָס ֹיון הֶ ְר ָאה ,אֲ ֶׁשר ְ ּכ ֶׁש ְּמ ַמעֲ ִטים ַּבח ֲִק ֹ
הַ ְ ּנ ִעימ ּות ֶׁשל ּת ֹו ָרה ,י ִָמין ְמ ָק ֶרבֶ ת ּושְׂ מֹאל ּד ֹוחָ ה ,אֲ זַי ּפ ֹועֲ ִלים ְ ּבוַ ַ ּדאיּ ,ו ִב ְפ ָרט
ָּב ִענְ יָנִ ים הָ ִע ָ ּק ִרים מֵ ִע ְּק ֵרי הַ ָ ּדת.
בו ָדה ּ ְפ ָר ִטית ְ ּבמ ִֹחין ּו ִמ ּד ֹות ְ ּכ ִפי ִט ְב ָע ּה וְ ִענְ יָ נָ ּהּ .ו ְכ ִתיב "מֵ אֹיְ בַ י ָּכל נְ ָׁש ָמה י ֵׁש לָ ּה עֲ ֹ
יש ְ ּב ִמ ּד ֹו ָתיו הַ ִּט ְב ִע ּי ֹותִ ,מ ּזֶה ִמ ְתחַ ֵּכם וְ ֹיו ֵד ַע אֵ ְ
יך עות ֶׁש ּ ַמ ְר ִ ּג ׁ
ְּתחַ ְ ּכמֵ נִ י" ,מֵ הַ הַ ּ ָט ֹיות הָ ָר ֹ
בו ַדת ה' יִ ְת ָּב ֵר ְך.
ֹחות ֶׁש ּל ֹו ַּבעֲ ֹ ְלכַ ְל ֵּכל ִּת ּק ּון ִמ ּד ֹו ָתיו ְו ִ ׁש ְעבּ ּוד הַ כּ ֹ
ניט הייזער און געלד איז דער אידישער רייכטום .דער אידישער אייביקער
רייכטום איז ,אז מען איז אידען וואָ ס היטען אָ ּפ תורה און מצות ,און מ'בריינגט
אויף דער וועלט קינדער און אייניקלאך וואָ ס היטען אָ ּפ תורה און מצות.
תרגום
מון הֵ ם הָ ע ֶֹׁשר הַ יְ ה ּו ִדי .הָ ע ֶֹׁשר הַ יְ ה ּו ִדי הַ ִ ּנ ְצ ִחי ה ּואֶׁ ,ש ָאנ ּו יְ ה ּו ִדים לֹא ָּב ִּתים ּו ָמ ֹ
עולָ ם ָּבנִ ים ּונְ כָ ִדים הַ ּ ׁש ֹו ְמ ִרים ּת ֹו ָרה ּו ִמ ְצ ֹות.
יאים לָ ֹ
הַ ּ ׁש ֹו ְמ ִרים ּת ֹו ָרה ּו ִמ ְצ ֹותּ ,ו ְמ ִב ִ
בו ,יִ ְתבּ ֹונֵ ן ָּבזֶהִ :א ּל ּו יְ צֻ ָ ּיר ,אֲ ֶׁשר ה' מו ָׁש ֹ
ִ ּב ְדבַ ר הַ ּ ַתעֲ מ ּולָ ה ְ ּב ִענְ יַן ָטהֳ ַרת הַ ִּמ ְ ׁש ּ ָפחָ ה ְ ּב ֹ
מוסֵ ר נַ ְפ ׁש ֹו ַעל מו ַׁשב יְ ה ּו ִדים ִמ ִ ּכ ּ ָל ֹיוןַ ,רח ֲָמנָ א ִל ְּצלָ ןִ ,ה ֵּנה ֶּב ַטח הָ יָ ה ֹ ָדו ְלהַ ִּציל ֹ ִא ָּנה ְלי ֹ
דול ָּכזֶהֵּ .כן זֶהְ ,והָ יָה ְמהַ ּ ֵלל ּו ְמ ַׁש ֵּבחַ ֶאת ה' יִ ְת ָּב ֵר ְךַ ,על ּג ֶֹדל הַ חֶ סֶ ד ְלזַכּ ֹו ֹ
תו ִ ּבזְ כ ּות ָ ּג ֹ
ְו ֹיו ֵתר ִמ ֵּכן ִהיא ּ ַתעֲ מ ּולָ ה ֹזוֶׁ ,ש ִהיא הַ ָּצלַ ת נְ פָ ׁש ֹות ַמ ּ ָמ ׁש.
$
מתחלקים בה כולם.
אחרים מאיסור ,אך למינוי של שררה על הציבור אין ויש שכתבו ,שהאיסור של 'ועצומים כל הרוגיה' הוא
$
להשתדל עד שיפצירו בו )ישועות ישראל חו"מ ס"ח סק"ב(. בהוראת איסור והיתר ,שאין להשתמט מכך כי חובה להפריש
$
לארץ ,אבל שאר גזילות "מעשים בכל יום שאנו דנים" כי
"חותר ככל יכולתו להצדיק הבעלֿדין שברר אותו – אם את צדדי הזכות של שולחו אינו עומד על דעתו ואינו מהסס
$
בצדק ואם בעוול" ,ובכך גורם לעיוות הדין. להודות על האמת ,ולכן יש למחות על הנהוג כיום שהבורר
$
טעם נפרד אמורים בדבר התלוי בסברא. כאחד!
$
יש להעניש את מי שאכל דבר אסור. על עבירה של איסור שנקבע על פי עד אחד ,הרי האב העיד
אגרות קודש
ב"ה,י"א ניסן ,תשי"ג
ברוקלין.
מחות' הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
ענף עץ אבות מוה"ר אברהם יהודא שי'
שלום וברכה!
זה זמן רב לא קבלתי מכת"ר שי' כל מכתבים ,ובטח הוא כמנהג הנהוג בין אנ"ש שי' זה
מכבר ,שכאשר הכל שלום אין מודיעים ,ויה"ר מהשי"ת אשר תהי' הטובה בריבוי וכו' וכלשון
רז"ל סוף אסתר רבה בכל המדריגות הנמנים שם ,ובכ"ז יכתוב מזמן לזמן להודיע טובות איש
לרעהו.
בהזדמנות זו נעים לי להביע תודתי תודתינו בעד השתתפותו ועזרתו בעסקנות חב"ד
באה"ק ת"ו בכלל ולהנהלת הרשת דאהלי"י בפרט ,ובודאי למותר לבקשו להמשיך בזה גם על
להבא ,כי כנ"ל זה לא רק תודתי אלא תודתינו היינו גם שלו ,וע"ד מאמר התנא שישו בני מעי.
ולקראת ימי החג הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה הנני בזה להביע ברכתי לחג הפסח
כשר ושמח.
ולקיום היעוד המקווה -כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ,בגאולתנו האמיתית
והשלימה ,בימיו ובימינו ע"י משיח צדקנו.
בברכת החג.
'iÎ'cליום
b"tyz'd oqip פרקים רמב"ם -ג'
- meil שיעוריmiwxt
'b m"anx ixeriy
רבי לא )שם תנא או אמורא( :אם אמרו בפני בית דין .וכן
כתבו בתוספות בבבלי בשם תוספתא )ראה הגהות הב"ח âיום ראשון ד' ניסן â
שם( .ויש לתמוה על הרשב"ם והרב המגיד שלא הביאו כלל
את דברי הירושלמי[ .והרא"ש )פרק ט סימן ט( מחלק בין úBìçð
¨ § úBëìä
¦ § xq
n
ty
ih
m
-
גדולים לקטנים :בקטנים -צריך שיאמר בפני בית דין ,שמא
1éòéLz
¦ ¦ § ÷øt
¤¤
יטרחו בית דין וימצאו אדם שישביח גם בשבילם .אבל
בגדולים מספיק תנאי בפני עדים (9 .מפני שהאחרים, (1מבאר דין אחים ששיבחו נכסים שהשבח לאמצע ,ודין
שאינם משתתפים בהשבחה ,מוחלים .ומה שאמרו )בבבא יורש שהשביח הנכסים ולבא לו אח ממדינה אחרת ,ודין
מציעא כב" :(:קטנים אינם בני מחילה" היינו במקום אחד מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר ,ודין נושא
שמפסידים .אבל כאן אינם מפסידים כלום ,שהרי אינם ונותן בבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ,ודין אחד
יכולים להשביח )תוספות שם דיבור המתחיל ואם .וכן כתב מן האחים ששטר חוב של אביהם יוצא מתחת ידו ודין נטל
הרא"ש שם( (10 .בתנאי (11 .כגון שעלה הנהר על מכספי הירושה כסף ללמוד תורה או אומנות ,ודין מניח
גדותיו והציף שדות והעלה עליהן אדמה שמינה או זבל. בנים גדולים וקטנים שאין הגדולים מתפרנסים פרנסת
הקטנים ולא קטנים ניזונים ממזונות הגדולים ,ודין החזרת
ÏÏÎa
«¿ƒ ˙L¯Bi‰
∆ ∆ « ‡È‰ƒ ˙Ó≈ ÏL
‡∆ BzL
¿ ƒ ‰˙ȉ ‚≈¿ .
»¿» ̇ƒ 12ÔΠשושבינות ,ודין גדול האחים שלובש מתפוסת הבית ,כדי
‰ÁÈaL‰Â
» ƒ¿ ƒ¿ ,14»‰È„Bc
∆ ˙Ba¿ ÏÏÎa
‡«¿ƒ B‡ 13‰È˙BÈÁ
«¿ ∆ » שיהיו דבריו נשמעים.
‡‰Ó« e‡¯¿ :‰¯Ó
»¿» ̇ ƒ¿ .ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» Á·M‰
«∆ « - ÌÈÒÎp‰
«¿»ƒ
ÁÈaL‰
« ƒ¿ ƒ ,˙ÏÎB‡Â
∆∆ ¿ ‰OBÚ » Èȯ‰Â
ƒ ≈¬« ,ÈÏÚa
ƒ¿« Èσ ÁÈp‰M
∆« ƒƒ Ôlk
‡»À ‡l
‡·»∆ ,Ô‰È
∆ ƒ¬ ˙M¯È
« À¿ e˜ÏÁ
¿» ‡Ï
… ÔÈ„ÚL ‡ƒ«» .
ƒ«¬∆ 2ÔÈÁ‡‰
.dlL
»∆ Á·M‰
«∆ « ȯ‰
≈¬ - ‰‡ˆB‰
»» ˙ÓÁÓ«¬≈ ÌÈÒÎp‰
«¿»ƒ ÔÈÙzLk
ƒ»À ¿ Ô‰≈ ȯ‰
≈¬ - Ô‰Ï
∆» ÁÈp‰L
« ƒƒ∆ ‰na
∆« „ÁÈa
««¿ ÔÈLnzLÓ
ƒ ¿«¿ ƒ
ÔÈÙzL
ƒ»À Ô‰≈ ȯ‰≈¬ - ÔÈL¯Bi‰
ƒ ¿ « ¯‡La
»¿ ƒ ÔÎÂ≈¿ .¯·c
»» ÏÎÏ
¿»
(12במשנתנו" :וכן האשה שהשביחה וכו'" וביארו בגמרא Ô‰Ó
‡∆≈ „Á»∆ Ïk» Ô˙Â
«»¿ ‡OpL
»»∆ ÏÎÂ
… ¿ .ÔLȯBÓ
» ƒ ÈÒÎa¿≈¿ƒ
)שם קמד (.שהמדובר באשה יורשת .ורבינו הוסיף .4ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» ¯ÎO‰
»» « - 3‰Ê∆ ÔBÓÓa
¿»
דוגמאות (13 .כגון ראובן נשא בת שמעון אחיו ומת
ראובן בלי בנים ושמעון מת והניח עוד בנות והן קטנות, (2משנה בבא בתרא קמד (3 .של הירושה (4 .חולקים
הרי אלמנתו של ראובן ואחיותיה יורשות את בעלה מכוח בשווה .זה נלמד ממעשה של רב ספרא )שם קמד (.שנשא
אביהן ,שהיה יורשו אילמלי היה בחיים (14 .כגון ,שהיו ונתן בממון של ירושה משותפת ,ובאו היורשים האחרים
לראובן ושמעון עוד אח ,או אחים שהם דודיה ומתו והניחו ותבעו חלקם ופסק רבא ,שאדם גדול כרב ספרא שביטל
בנות .ורשב"ם שם מוסיף עוד דוגמא :כגון שאמר בעלה: תלמוד תורה והקדיש זמן וטירחה ,בוודאי לצרכי פרנסה
תירש אשתי בין הבנים. נחוצים עשה זאת וכאילו התנה בפירוש ,שלעצמו הוא
עושה ,ותנאי כזה מועיל כמבואר במשנתינו .ומכאן,
ÚËÂ
«»¿ ÌÈÒÎp‰
ƒ»¿« ÁÈaL‰Â
‡·« ƒ¿ ƒ¿ ,ÂÈ
ƒ» ˙‡∆ 15L¯iL„«»∆ ÈÓƒ . שבאדם שאינו מסוגו של רב ספרא -השכר לאמצע ואינו
‡:˙¯Á
∆∆« ‰È„Óa
‡» ƒ¿ƒ ÔÈÁ
ƒ« BÏ LiL
≈∆ Ú„B
« Ck» ¯Á‡Â««¿ ,‰·e
»» יכול לטעון :אני טרחתי והרווחתי -ובשבילי טרחתי ,שאנו
‚„,ÌÈÏB
ƒ ¿ eȉ» ̇Â
ƒ¿ ; ÚˆÓ‡Ï
16 «¿∆» Á·M‰
˜«∆ « - Ô‰≈ ÌÈpË
ƒ« ¿ ̇ƒ אומרים שהמשביח מחל ליורשים האחרים את טירחתו.
.17Òȯ‡k
ƒ»¿ BÏ ÔÈÓL
‡ƒ» - ÔÈÁ
ƒ« BÏ LiL
≈∆ Ú„B
« ‡Ï … ¿ ÏȇB‰
ƒ
BÏ ÔÈÓL
ƒ» Ôȇ≈ - ÁÈaL‰Â
˜« ƒ¿ ƒ¿ ÔË
» » ÈÒÎÏ
≈¿ƒ¿ „¯iL
«»∆ Á‡» ÔÎÂ≈¿ eÁÈaL‰Â
ƒ¿ ƒ¿ ,ÌÈp˘e
ƒ« ¿ ÌÈÏB„b ·ƒ ¿ « eȉ» .
ƒ ¿ 5ÔÈL¯Bi‰
.„¯È
«» ˙eL¯a
¿ƒ ‡Ï
… ȯ‰L
≈¬∆ ,ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» Á·M‰
‡«∆ « ‡l»∆ ,Òȯ‡k
ƒ»¿ 8: ‡7e¯Ó
¿ » .ÚˆÓ‡Ï
« ¿ ∆» eÁÈaL‰
ƒ¿ ƒ - ƒ »¿« ˙‡∆ ÌÈÏB„b‰
6ÌÈÒÎp‰ «¿ ƒ
ƒ¿ ¿ ÔÈOBÚ
ÔÈÏÎB‡Â ƒ e‡» ȯ‰Â‡≈¬« ,‡a
»« eÏ» ÁÈp‰M
¿¯‡« ƒƒ∆ ‰Ó« e
(15 ˙ÓÁÓבבא מציעא לט :וֿמ (16 .ואינו נוטל חלק כאריס «¬≈ Á·M‰«∆ « ‰∆ȉiL
¿ƒ∆ 10‡e‰Â¿ .9ÁÈaLÓ
« ƒ¿ « ÏL ∆ Á·M‰
«∆ « -
˙ÓÁÓבחלק הירושה של אחיו .כרב חסדא שם במעשה של מרי «¬≈ ÌÈÒÎ
ƒ»¿ eÁ·L‡·¿» Ï
»¬ ;ÁÈaLn‰
« ƒ¿ «« ‡ÈˆB‰L
ƒ ∆ ‰‡ˆB‰
»»
בר איסק .והטעם ,משום שאין מורידים קרוב לנכסי קטן .ÚˆÓ‡Ï
«¿∆» Á·M‰«∆ « - ÔÓˆÚ
11 «¿»
אפילו הוא שבוי )ראה למעלה פרק ח הלכה א( ולפיכך
נידון כיורד שלא ברשות בית דין ,שאין לו כלום ,ואף על (5משנה שם קמג :וכביאורו של רבא בגמרא (6 .והקטנים
פי שלא ידע שיש לו אחים ולא שייך לומר :מחל לאחיו. (7הגדולים לקטנים לפני אינם יכולים להשביח.
(17נוטל חלק היבול והשבח בחלקם של אחיו ,משום שהשביחו (8 .נוטלים את השבח .רשב"ם במשנתנו
שמורידים קרוב לנכסי שבוי או בורח מחמת סכנה ומקבל מבאר ,שאפילו לא אמרו בפני בית דין אלא בפני עדים -
חלק כאריס )ראה למעלה פרק ז הלכה ד( ואחים אלה מועיל התנאי .ובמגיד משנה כאן כתב ,שכן משמע גם
שיצאו למדינה רחוקה לפני שמת המוריש -בית דין מלשונו של רבינו ,שהרי לא התנה שהאמירה צריכה להיות
מטפלים בנכסיהם כמו בנכסי שבוי ,שהרי אינם בגדר יוצא בפני בית דין] .בירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה ג אמר
ÌÏL
≈» ÔÈcƒ ˙Èa≈ ‰LÏL
» ¿ ÏL ≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .‚È
∆ ÔÈcƒ ˙ÈaL ‡:68e¯Ó
¿» ȯ‰L
‡≈¬∆ ;ÌȯÁ
ƒ≈¬ BnÚƒ ·ÈLBnL
ƒ ∆ ‡e‰ ÌÈÓÎÁ ¬»ƒ
·ËeÓe
» . ÁaLÓ
76 »À ¿ ‰Ê∆ ȯ‰
¯≈¬ - ÌÈaƒ« Ô‰L
≈∆ ÔÓÊ
«¿ Ïk» ,‡e‰ ‡. „Á
69 ‡»∆ ‡l
»∆ È„ÈÁÈ
ƒ ƒ¿ Ôc» ÔȇL
≈∆ ,È„ÈÁÈ
ƒ ƒ¿ Ô„» ȉz
«‡ƒ¿ Ï
ÔÈÎȯˆe
ƒ ƒ¿ .‰¯OÚÓ
»» ¬≈ ¯˙BÈ
≈ ¯OÚ » » „Á‡a
««¿ ÔÈc‰ƒ« C˙ÁiL
∆≈»≈ (64מומחה -שלמד תורה בכתב ושבעלֿפה ויודע לסבור
ƒ»¬ È„ÈÓÏz
77ÌÈÓÎÁ ≈ ƒ¿« ÔÈcƒ ˙È·a
≈¿ ÌL » Ìlk
»À ÌÈ·LBi‰
ƒ¿ « eȉiL
∆¿ƒ ולהשוות דבר לדבר .לרבים -שמפורסם ברבים שהוא כן,
. ÔÈÈe‡¯e
78 ¿ ƒ שבאמת בקי הוא בתורה שבכתב ושבע"פ ,וכמו שאמרו
(76סנהדרין ז ,:רב הונא כשבא דין לפניו ,אסף והושיב עמו )סנהדרין ה ,א( :כגון אני שלמדתי וסברתי )=יודע אני
עשרה חכמים מבית המדרש ,כדי שתגיענו נסורת קטנה מן להוסיף וליישב טעמים מדעתי ,רש"י( דן דיני ממונות
הקורה .כלומר ,שאם יטעה ישתלש העונש בין כולם ויקל ביחיד )ע"פ פירוש המשנה לרבינו שם פ"ג ,מ"א(.
לו )רש"י שם( (77 .שיוכלו לדקדק ולברר הדין לאמיתו. (65שבארץ ישראל -לדון ,כמבואר לקמן פ"ד ,הי"ד.
(78מצד מדותיהם המוסריות ,כמבואר לעיל ה"ז ,וכמו (66אפילו כשהנתבע לא קיבלו עליו לדון ,הרי זה כופהו
שאמרו )שבועות ל ,ב( "מניין לדיין שלא ישב תלמיד בור לידון בפניו ,כמבואר שם ,הואיל והוא מומחה ,ואע"פ
לפניו ,תלמוד לומר :מדבר שקר תרחק". שאינו מפורסם ברבים .אבל אם אינו מומחה ,אין רשות
ביתֿדין מועילה לו כלום ,כמבואר לקמן פ"ד ,הט"ו
ÈÓƒ ÌÚƒ Ú„iL
«≈∆ „Ú« ÔÈ„a
ƒ¿ ·LiL
≈≈∆ ÌÎÁ
»» Ì„‡Ï »¿ .„È
»»¿ ¯e҇ )כסףֿמשנה( (67 .שתהא הודאתו בפניו כמודה בפני
,ÌÈe‚‰
ƒ ¬ ÔȇL‡» ≈∆ ÌÈL
ƒ»¬ ÌÚƒ ۯˈÈ≈»¿ƒ ‡nL
»∆ .79·LÈ
≈≈ ביתֿדין של שלשה ,שאינו יכול לחזור בו עוד ,כמבואר
.81ÔÈcƒ ˙Èa≈ ÏÏÎa
«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,80ÌÈ„‚Ba
˜ƒ¿ ¯L∆ ∆ ÏÏÎa
«¿ƒ ‡ˆÓÂ
¿»¿ƒ לקמן פ"ה ,הי"ח (68 .אבות פ"ד ,מ"ח (69 .הקב"ה
חבר,
(79סנהדרין כג ,א ,והשווה לקמן פכ"ב ,ה"יֶ ֶ (80 . שהוא יחיד בעולמו )רע"ב שם( .אבל בשרֿודם מוטב שידון
ומעין הכתוב )ירמיה ט ,א( "עצרת בוגדים" (81 .כמו בשלשה ,כי ברוב משא ומתן יתברר הדבר יותר .ועוד ,שאם
שאמרו )שם כו ,א( "קשר רשעים הוא ,וקשר רשעים אינו הם שלשה ,לא ידע המתחייב מי חייבו ,שעל כל אחד
מן המנין" ע"פ הכתוב )ישעיה ח ,יב( לא תאמרון קשר לכל יחשוב ,שמא חבריו רבו עליו )תוספות יו"ט ,שם( .ואם
אשר יאמר העם הזה קשר" .וכתב הסמ"ע לחו"מ סימן ג קיבלוהו עליהם -דן אפילו יחידי ,ועל זה סמכו ברוב
ס"ק יג ,שרבי יעקב ווייל כתב למהרש"ל :אם תשמע הגלילות שאין להם אלא דיין אחד ,וכן מנהג קדום במצרים
לעצתי ,לא תשב אצל הקהל בשום דין ,שפסקי בעלי בתים )רדב"ז( .ובירושלמי סנהדרין פ"א ה"א ,אמרו :רבי אבהו
ופסקי הלומדים הם שני הפכים. היה דן יחידי .שאלוהו תלמידיו ,והלא לימדתנו רבינו :אל
תהא דן יחידי?! אמר להם :כיון שהם רואים אותי יושב
éLéìL
1¦ ¦ § ÷øt¤¤ יחידי ,ומופיעים לפני לדון ,הרי זה כאילו קיבלו אותי
(1זמן ישיבת הסנהדרין ושעות ישיבת בית דין של שלושה. עליהם ,ושנינו" :אבל אם קיבלו עליהם -דן אפילו יחידי".
התחלת דין וקבלת עדות בלילה .העמדת דיין שאינו הגון, ומכאן ראיה לדעת הרע"ב באבות שם ,שאם קיבלוהו
וכן היחס לדיין שנתמנה על ידי נתינת ממון. עליהם -דן יחידי אפילו מדרך חסידות )משנהֿלמלך(.
2˜‰pË
»« ¿ ȯ„‰Ò
≈¿∆¿« ?ÔÈ„aƒ¿ ÌÈic‰
ƒ»«« ÔÈ·LBÈ ‡«» ≈ „Ú« .
‡ƒ¿ È˙ÓÈ
3 «« « ˙lÙz
¯ÁM‰ «ƒ¿ ¯Á‡Ó
««≈ ÔÈ·LBÈ
ƒ¿ - ‰LÏL » ¿ ÏL∆ ÔÈcƒ ˙È·e
≈ B„Èa
»¿ LÈ≈ ̇ƒ ,70BÓˆÚÏ
¿«¿ ÔÈcƒ ˙BOÚÏ »»¿ LÈ≈ .·È
¬« Ì„‡Ï
eȉ» ÏB„b‰
5 »¬ . ÌBia« ˙BÚL
‡·»« ÔÈcƒ ˙Èa≈ Ï 4 » LL«≈ ÛBÒ „Ú ·iÁ
»« Bȇ≈ ,‰OBÚ
∆ ‡e‰ ‰ÎωΠ»»¬«¿ ˙cΠƒ .71Ák
»«¿ ÏȇB‰ …«
ÔÈa≈ ÏL∆ „ÈÓzƒ» „Ú« ¯ÁL «« ÏL ∆ „ÈÓzÓ
ƒ»ƒ 6ÔÈ·LBÈ
¿ƒ ÌL» ‰È‰»» ‡lL
… ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« .ÔÈcƒ ˙È·Ï
≈¿ ‡B·ÏÂ
»¿ Á¯ËÏ
«… ¿ƒ
˙È·a
≈¿ ÔÈ·LBÈ
ƒ¿ eȉ» ÌÈ·B˃ ÌÈÓÈ ƒ»¿ ˙B˙aL·e
»« ¿ .7ÌÈa¯Ú‰
»«¿«ƒ ,73CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .ÔÈcƒ ˙È·Ï
≈¿ ‡·e» 72¯Á‡˙
≈«¿ƒ el‡ƒ ÂÈÒÎa
»»¿ƒ „ÒÙ‰
∆¿≈
.8˙Èa‰
ƒ«« ¯‰aL
«¿∆ L¯„n‰«»¿ƒ eL¯„Â
¿»¿ ,ÔÈcƒ ˙È·Ï
≈¿ B‡È·‰Â
ƒ¡∆ BÈcƒ ÏÚa ˜·»» Ï
«« ÂÈÏÚ 74 «» ̇ƒ
Ôȇ≈ - BÓˆÚÏ
‡¿«¿ Ôc» ˙Ó∆¡ ÔȄƒ¿ ,‰Îωk
»»¬« ‰OÚL
» »∆ e‡ˆÓe
»¿
(2של עשרים ושלשה דיינים ,כמבואר לעיל פ"א ,ה"ג. .75BÈcƒ ˙‡∆ Ôȯ˙BÒ
¿ƒ
(3שמתחלת עם הנץ החמה )הל' תפלה פ"ג ,ה"א(.
(4שזוהי שעת מאכל תלמידיֿחכמים )שבת י ,א( ,שנאמר (70אם רואה שלו ביד אחר שגזלו ממנו ,יכול הוא ללקחו
)קהלת י ,יז( "אשריך ארץ שמלכך )=הדיין( בן חורים ממנו ללא כל דיון בביתֿדין (71 .אפילו ע"י הכאה,
ושריך בעת יאכלו" .ומדובר ,שכבר טעמו טעימת שחרית כמפורש בברייתא )בבאֿקמא כז ,ב( "בן בגֿבג אומר :אל
לפני ישיבתם לדין ,שהרי אמרו שם "מכאן ואילך )מאחרי תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות )=בגניבה
השעה הששית( כזורק אבן לחמת" ,שהיא קשה לגוף ,אם ובסתר( שמא תיראה עליו כגנב ,אלא שבור את שיניו ואמור
לא כשהוא טעם משהו בבוקר )כסףֿמשנה( .ובחו"מ סימן לו ,שלי אני נוטל" )=כלומר קח בחזקה ,רש"י( .וכן בשו"ע
ה סעיף ג ,הנוסח" :זמן ישיבת הדיינים מהבוקר עד סוף חו"מ סימן ד ,סעיף א (72 .ממתין )בבאֿקמא שם(.
שעה החמישית" .בהתאם לאמור בשבת י ,א ששעה ששית (73הואיל ואינו חייב לטרוח ולבוא לביתֿדין.
היא זמן סעודה של תלמידיֿחכמים ,וכן דעת הרי"ף (74התאונן ,צעק חמס" .והיה כי יצעק אלי" )שמות כב ,כו(
בעליה )רש"י שם( .וכן בהוריות י ,א "שלח להם ולא באו" ÈBÏt
ƒ ¿ ‡LÈ ƒ „;Ôi
»« ‡ep·ÈLB
∆ ƒ ,‰‡
∆ » ÈBÏt
ƒ ¿ ‡Lȃ :¯Ó‡z
« …
‡ ep·ÈLBשברחו מן הגדולה )רש"י( .וכן הכתוב אומר )שמואלֿא י,
˜¯∆ ƒ ,È·B ƒ ¿ ÈBÏt„ƒ ¿ Lȇƒ ;Ôi ‡»« ep·ÈLB
∆ ƒ ,¯Ba‚ƒ
„ .Ôiכב( "הנה הוא )=שאול( נחבא אל הכלים" (54 .כמו ‡»« ep·ÈLB
∆ ƒ ,ÔBLÏ» ÏÎa »¿ «Ú„BÈ≈ ÈBÏt
„ƒ ¿ Lȇƒ ;Ôi «»
ÈtÓשאמרו )ברכות סג ,א( "בשעת המכניסים )שאין חכמי הדור
≈¿ƒ ‡Ï … .ȇkf‰
««« ˙‡∆ ·iÁÓe≈«¿ ·iÁ‰ »«« ˙‡∆ ‰kÊÓ ∆«¿ ‡ˆÓ
»¿ƒ
‡Ïמרביצים תורה לתלמידים( -פזר" )הגר"א לחו"מ ח ,ס"ק … :¯Ó‡«¡∆ CÎÏ»¿ .Ú„BÈ
« ≈ BȇL ≈∆ ÈtÓ
‡≈¿ƒ ‡l ¯»∆ ,ÚL» » ‡e‰L ∆
יד( (55 .ובכת"י התימנים :תתקלקל (56 .ע"ז יט ,ב
"ועצומים כל הרוגיה -זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו
„ÈÓÚn‰
ƒ ¬ « « Ïk
» : ¿
‡46e¯Ó » „BÚÂ ¿ » ¿
.ËtLna ƒ « ƒ
ÌÈÙ» ƒ
˙e¯Èk«
מורה" .עצומים -מתאפקים מלהורות )רש"י שם( ,ושורת .‰·vÓ
» ≈« ÌȘ‰
ƒ≈ el‡k
ƒ ¿ - Ôe‚‰» BȇL
≈ ∆ Ôic
»« χ¯OÈÏ
≈ »¿ ƒ¿
‡ .EȉÏהדין תתקלקל ע"י תלמידים שלא הגיעו להוראה וקופצים ∆… ¡ »ÈÈ¿ ‡O
‡≈» ¯L ∆ ¬ ‰·vÓ˙˜»≈« EÏ¿ ÌÈ ƒ» ‡ÏÂ
… ¿ :¯Ó‡pL
∆∆¡«
‡ .47‰¯Lלהורות )שם( (57 .בכת"י התימנים :שמכבידים עליהם »≈ ¬ ÚË «» el‡k ƒ¿ - ÌÈÓÎÁ ƒ»¬ È„ÈÓÏz≈ ƒ¿« ÌB˜Ó·e ¿ƒ
»ÈÈ¿ ÁaÊÓהעם והזקנים (58 .מפצירים .מרבים לבקש.
‡ˆ«¿ƒ Ï ‡∆≈ ıÚ≈ Ïk» ‰¯L ˙»≈ ¬ EÏ¿ Úh «ƒ ‡Ï … :¯Ó‡pL
∆∆¡«
שבגזל אין דין כפל ,אבל תוספת יש בו ,כגון הגוזל את ÏȇB‰
ƒ ,85Ï‚¯Â∆∆» 84ÔLa
≈ ¿ ‰˜Èf‰L
» ƒƒ∆ ‰Ó‰a
»≈¿ ÔÎÂ≈¿ .ÂÈ˙BÚÈË
¿» ƒ
חבירו ותבעו הנגזל ,ונשבע לשקר ,וחזר הגזלן והודה, „·¯ »,ÈeˆÓ
»» ‰Ê∆ ȯ‰
≈¬ - 87d˙lÁzÓ
»»ƒ¿ƒ Ô‰Ï∆» 86˙„ÚeÓ
∆∆ ‡È‰Â ¿ƒ
שחייב לשלם חומש נוסף על הקרן ,ככתוב )ויקרא ה ,כד(. ‰Ó‰a
»≈¿ ‰˜Èf‰L
» ƒƒ∆ ÔÈa≈ .ı¯‡Ï
∆»» ‰ˆeÁ
„» Èi≈»« B˙B‡ ÔÈ·B‚Â
¿ ƒ
ואע"פ שכתב רבינו לעיל ה"ח :דיני קנסות כגון גזילות... ‡˙B¯t≈ ‰Ïλ¿» B‡ ,88da» ‰ÎkÁ˙pL
‡»¿«¿ƒ∆ ÔB‚k¿ ,˙¯Á «∆∆
אין דנים אותם אלא ...הסמוכים בארץ ישראל? יתכן ,ששם ‡ÔÈÏÎ
ƒ»√ ‰˜Èf‰L
» ƒƒ∆ ÔÈa≈ ,‰Êa∆» ‡ˆBiÎÂ
≈ «¿ ,ÔÏ·Ï
»¿»¿ dk¯cL
∆«¿»
הכוונה לגוזל ממש מיד חבירו ,וזה לא מצוי ,ולפיכך אין ÔÈ·Bb
ƒ Ïk‰ … « - ÌÏL≈» ˜Ê∆∆ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ˙·iÁ
∆∆« ‡È‰Lƒ∆ 89ÌÈÏÎÂ
¿≈ƒ
דנים אותם אלא מומחים .ואילו כאן מדבר רבינו בכופר 92‰„Úe‰Â
בפקדון שהפקיד אצל חבירו ,וזה מצוי יותר )'נמוקי יוסף'
»¬ ¿ ‰nz
91 »« ‰˙ȉ »¬ . ı¯‡Ï
‡·»¿» ̇ƒ Ï 90 ∆»» ‰ˆeÁ
» Èic«»≈
לב"ק פ"ח( .וכן מצינו בהרבה מקומות בש"ס ,שדנו דיני ¯·ˆB‡ ‰
»¿» B‡ 94‰Ù‚ »¿» B‡ 93‰ÎLpL
»¿»∆ ÔB‚k¿ ,‰˜Èf‰Â
¿» ƒƒ
גזילות בבבל ,ראה ב"ק צו ,ב באחד שגזל צמד בקר Èic
≈»« ÌÏM‰
≈» « ‰f‰ ∆« ˜Êp‰
∆∆« ÔÈ·Bb
ƒ Ôȇ≈ - 95‰Á‚
»¿» B‡ ‰ËÚa
»¬»
מחבירו ,וכן בבבאֿמציעא ה ,א ברועה שמסרו לו בהמות elÙ‡Â
ƒ¬« .96ı¯‡Ï∆»» ‰ˆeÁa
» ¿ „ÚeÓ » ÔȇL≈∆ ,ı¯‡Ï∆»» ‰ˆeÁ
»
וגזלן ,ודנו בהן חכמי בבל .וראה ב'תוספות' גיטין פח ,ב ÔÈ·Bb
ƒ Ôȇ≈ - ˜Èf‰Â ƒƒ¿ ı¯‡Ï
∆»» ‰ˆeÁÏ
» ¿ ‡ˆÈ»»¿ ı¯‡a
∆»» „Úe‰
«
דיבורֿהמתחיל :אי הכי. „·¯ ». ÈeˆÓ
97 »» BȇL
≈∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ,B˜Ê
¿ƒ
„Èi
≈»« epnÓ
∆ƒ ÔÈ·Bb
ƒ BÓˆÚ ¿« Ètƒ ÏÚ« ÌlLÓ‰ … ¿ .„È
≈« ¿« Ïk» ‡Ï (82ב"ק פד ,א (83 .שזה מצוי יותר ,ובית דין פועל
108¯Ùk‰Â
∆… «¿ ˙La‰Â
∆ «¿ Ì‚t‰
107 »¿« ȯ‰L
≈¬∆ . ı¯‡Ï
106 ∆»» ‰ˆeÁ
» בשליחות בי"ד של ארץ ישראל ,כמבואר לעיל ה"ח,
Bzaƒ È˙Èzt
ƒ ƒƒ :¯Ó‡L
«»∆ ÔB‚k¿ ,BÓˆÚ‡„¿« Ètƒ ÏÚ« Ì
»» ÌlLÓ
¿ «≈ וכלשון רבינו בפירושו למשנה ב"ק פ"ח ,מ"א "כדי שלא
ÔÈ·Bb
ƒ ÔȇÂ≈¿ ,110ÈBÏt
ƒ ¿ ˙‡∆ ȯBL
ƒ ˙ÈӉƒ≈¿ 109ÈBÏt
ƒ ¿ ÏL∆ יאבדו זכויות בני אדם" (84 .שאכלה פירות להנאתה.
. ı¯‡Ï
111 ∆»» ‰ˆeÁ
„» Èi‡≈»« B˙B (85שנכנסה לרשות הניזק ,ושברה כלים ברגליה דרך
הילוכה (86 .רגילה להזיק (87 .אפילו בפעם הראשונה,
(106שאל נטעה לומר ,הואיל ומשלם ע"פ עצמו בלא בניגוד לנזקי קרן שאינה מועדת אלא אחרי שהועדה שלשה
העדאת עדים ,זה הופך אותו לדיני ממונות ,שאינם צריכים ימים ,כמבואר בהל' נזקי ממון פ"ו ,ה"א (88 .להנאתה.
מומחים ,כי אילו היה זה חיוב קנס ,אין אדם מתחייב קנס וזוהי תולדת השן ,שיש הנאה להיזקה )ב"ק ג ,א(.
ע"פ עצמו ,כמבואר בהל' נערה פ"ב ,הי"ב (107 .שהאונס (89שדרכה עליהם והזיקתם דרך הילוכה ,שהיזקה מצוי
משלם לאבי הנערה כמה פחתה מדמיה בבעילתו )ראה שם ואלו הם נזקי "רגל" (90 .שם פד ,ב (91 .אינה רגילה,
ה"ו( (108 .שהבעלים משלמים כופר נפש ,כששורם הרג ואין דרכה לעשות נזקים אלה (92 .העידו בבעליה,
אדם ,ככתוב )שמות כא ,ל( (109 .הרי זה משלם פגם שבהמה זו נוגחת היא מתמול שלשום ,ככתוב )שמות כא,
ובושת )כתובות מא ,א( (110 .משלם את הכופר ע"פ (93בשיניה. כט( "והועד בבעליו ולא ישמרנו".
(15שם לד ,א ,שנאמר )תהלים סב ,יב( "אחת דיבר אלוקים, ÔÈkÊÓ‰
ƒ«¿« ÔÓƒ ‰È‰L
»»∆ ˙BLÙ »¿ ÈÈ„a
≈ ƒ¿ ÌÈic‰ ‡»∆ .
‡ƒ»«« ÔÓƒ „Á
שתיים זו שמעתי -מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ,ואין טעם BÏ ‰‡¯p‰
∆ ¿ƒ« ¯·c
»» ¯Ó‡L
«»∆ ÈtÓ
≈¿ƒ ‡Ï … ,ÔÈ·iÁÓ‰
‡ƒ¿«¿« ÔÓƒ B
אחד יוצא מכמה מקראות" ומפרש רש"י :לא נכתבו שני ¯·BÚ
≈ ‰Ê∆ ȯ‰≈¬ - B¯·Á
≈¬ ȯ·c
‡≈¿ƒ ¯Á«« ‰Ë
‡»» ‡l
»∆ ,BzÚ„a
¿« ¿
מקראות לטעם אחד ,ובוודאי אחד מהם )=מהדיינים( טועה. ˙·¯ƒ ÏÚ« ‰Ú
∆¬« ‡ÏÂ
… ¿ :¯Ó‡
«¡∆ ‰Ê∆ ÏÚÂ˙«¿ .‰OÚ
∆ ¬« ‡Ïa
¿…
ואין צריך לומר אם שניהם אמרו טעם ממקרא אחד שאין ˙ÚLa
«¿ ƒ ¯Ó‡z
« … ‡lL
… ∆ ,e„ÓÏ
¿» ‰ÚeÓM‰
3 » ¿ « ÈtÓ
ƒƒ . ˙ËÏ
2 … ¿ƒ
נמנים אלא כאחד )כסף משנה(.ובש"ך לחושן משפט כה, ‡‰Ó« ¯Ó
‡… ¡ ‡l
»∆ !ÈBÏt
ƒ ¿ Lȇk ƒ¿ ‰È‰‡L
∆¿∆∆ Èc« :4ÔÈÓ
»¿ƒ
סעיף קטן יט ,סובר שיש טעות בנוסח שלפנינו והגירסה
הנכונה היא" :שניים שאמרו טעם אחד משני מקראות" וכו',
.5EÈÙlM
∆¿»∆
ותיבת אפילו איננה .ולדבריו אין צורך שיהיו ל"ו טעמים (2לנטות אחר דעת אחרים (3 .שקיבלו חכמינו איש מפי
לכל פסק דין ,וכי יעלה על הדעת ,אם יאמר אחד ,פלוני חייב איש (4 .מניין הדיעות לאן נוטה הרוב (5 .תוספתא
מיתה ,שעבר על לא תרצח ,וכן השני ,וגם השלישי יאמר סנהדרין פרק ג ,משנה ד "לנטות אחרי רבים -שלא תאמר
כמוהו ,שלא יהרגוהו? וודאי שיחייבוהו ,למרות שרובם בשעת הדין דיו לעבד שיהא כרבו ,אמור מה שבדעתך".
דנוהו מכוח אותו פסוק .ולא נתכווין רבינו אלא לומר ,שאם ובירושלמי שם פרק ד ,הלכה ז אמרו" :לא תענה אפילו אחר
שניים אמרו אותו טעם משני מקראות ,וודאי אחד מהם מאה" והכוונה כנ"ל כמבואר ב"מראה הפנים" שם .ורבינו
טעה ,ואינם נמנים אלא אחד ,וכאמור לעיל בשם רש"י. בספר המצוות לא תעשה רפג מביא זה בשם המכילתא ,והוא
ÈÈ„a
≈ ƒ¿ ÔÈÏÈÁ˙Ó
ƒ ƒ¿« ÔȇL ≈∆ ,e„ÓÏ
¿» ‰ÚeÓM‰
» ¿ « ÈtÓeƒƒ . במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי לפסוק זה.
,BzÚc
¿ « ÏÚ« ¯‡M‰
»¿ « eÎÓÒÈ
¿¿ƒ ‡nL
»∆ . ÏB„b‰
16 »« ÔÓƒ ˙BLÙ
»¿ ÈÈ„a
≈ ƒ¿ ˙eÎÊ¿ „nÏÓ‰
≈«¿« ¯ÊÁÈ
…¬« ‡lL ·«¿ƒ .
… ∆ :‰Ê∆ ‡ϻ ÏÏηe
¯Ó‡È
‡« … ‡l
»∆ .18ÂÈÏÚ
»» ˜ÏÁÏ
… ¬« 17Ôȇ„k
ƒ »¿ ÔÓˆÚ
»¿« e‡¯È¿ƒ ‡ÏÂ
˙… ¿ ·¯ƒ ÏÚ« ‰Ú
∆¬« ‡Ï… :¯Ó‡pL
«¡∆∆ ,‰·BÁ» „nÏÏ ≈«¿ ˙BLÙ ¿»
.BzÚ„a
¿ «¿ BÏ ‰‡¯p‰
∆ ¿ƒ« ¯·c
‡»» 19„Á
»»∆ Ïk ; ÔzÓe
7 »« ‡OÓ» « ˙ÚLa
‡«¿ ƒ ?ÌȯeÓ
ƒ ¬ Ìȯ·c
ƒ»¿ ‰na∆« . ˙ËÏ
6 … ¿ƒ
(16אלא מן הקטנים שבהם (17 .בכתב יד התימנים :כדאי. ¯ÊÁÏ
… ¬« ˙eÎÊ
¿ „nÏÓÏ
≈« ¿« LÈ≈ - ÔÈc
ƒ ¯Ób
«¿ ˙ÚLa
« ¿ ƒ ‡·Ï
¬»
(18שם לו ,א ,שנאמר לא תענה על רב )=רב חסר יו"ד . ÌÈ·iÁÓ‰
8 ƒ¿«¿« ÌÚƒ ˙BpÓ˙‰Ïe
¿«¿ƒ
כתוב( ,לא תענה על רב ,כלומר הגדול ,שלא תחלוק על (6לנטות מדעתך הראשונה )רדב"ז( .ומקור הדרש במכילתא
המופלא של בית דין .וסובר רבינו ,שאין הכוונה ,שאסור פרשת משפטים" :אזהרה לדיין שלא יטה אלא לכף זכות"
לענות אחרי הגדול ,שהרי להיפך ,אסור לו לשתוק ,כמבואר ומפרש רבינו ,שהכוונה ,אחר שלימד זכות לא ילמד חובה
בסמוך הלכה ח ,אלא כוונת הכתוב ,שראוי לעשות בסדר )מראה הפנים לירושלמי סנהדרין פרק ד ,הלכה ז( ,והשווה
כזה ,שלא יצריכו לענות אחרי הגדול ,שמא יתביישו ממנו ספר המצוות שם .ורש"י לסנהדרין לב ,א אומר :סברה היא,
ולא ירצו לחלוק עליו )לחם משנה( .וראה בספר המצוות לא שהרי אמרה תורה )במדבר לה ,כה( "והצילו העדה".
תעשה רפג ,שכל זה הוא איסור לאוו (19 .לפני שיפתח (7מתוך שאתה אומר לו שלא לחזור ,הוא מחזר אחר ראיות
הגדול .והשווה לקמן פרק י"א ,הלכה ו. להעמיד דבריו ושמא ימצא ראיות נכונות )רש"י שם(.
‡‡l
»∆ ,‰·BÁÏ
» ¿ ˙BLÙ »¿ ÈÈ„a
≈ ƒ¿ 20ÔÈÁ˙Bt
ƒ¿ Ôȇ≈ ÔÎÂ≈¿ .Ê (8שחיפש כבר הכל ,ועכשיו ראה שטעה )סנהדרין לד ,א
»˙ÈOÚ
ƒ » ‡Ï
… ̇ƒ :‡ËÁL
»»∆ ‰Êχ∆» ÌȯÓB
ƒ¿ ?„ˆÈk« ≈ .˙eÎÊÏ
¿ƒ וברש"י(.
.21̉ȯ·cÓ
∆ ≈¿ƒƒ ‡¯Èz
» ƒ χ« - EÈÏÚ
∆» Ba e„ÈÚ‰L
„·¯ ∆ƒ≈∆ ‰Ê
»» el‡k
¯ƒ¿ B˙B‡ ÔȇB
ƒ - 11˙ÓÂ
≈» 10‰kÊÓ
∆«¿ ‰È‰L ‚ƒ¿« .
»»∆ 9„ÈÓÏz
(20מתחילים במשא ומתן (21 .שם לב ,ב ,שכן מצינו . BÓB˜Óa
12 ¿ƒ ‰kÊÓ
∆«¿ ‡e‰
בתורה )במדבר ה ,יט( "והשביע אותה הכהן ואמר ...אם לא
(9היושב כמתמחה לפני שורות הדיינים ,כמבואר לעיל פרק
שכב איש אותך ...הינקי ממי המרים" )=תחילת התנאי
א ,הלכה ז (10 .שהוציא דבריו וטעמו לאור (11 .טרם
לזכות( -מכאן שפותחים בדיני נפשות תחילה לזכות.
שעמדו למניין (12 .שם מג ,א "רואים אותו כאילו הוא חי
Èσ LÈ≈ :˙BLÙ
»¿ ÈÈ„a
≈ ƒ¿ ÌÈ„ÈÓÏz‰
‡ƒ ƒ¿«« ÔÓƒ „Á «» .Á
‡»∆ ¯Ó ועומד במקומו" .ומכאן ,שאם היה מחייב ומת אינו כלום,
לעיל פ"ב ,ה"י (3 .מבואר לעיל פ"ה ,ה"ג (4 .משאו (27שם לג ,ב ,שנאמר )שמות כג ,ז( "ונקי ...אל תהרוג"
ומתנו של דין (5 .לעיל פ"י ,ה"ז" :אומרים לזה שחטא, ומפרש רש"י :נקי מן החטא ואף על פי שנתחייב בדין.
אם לא עשית דבר זה ...אל תירא מדבריהם" (6 .דיין אחד (28שם ,שנאמר" :וצדיק אל תהרוג" ומפרש רש"י :שנצטדק
המכריע לצד זה או אחר ,והולכים אחר הרוב (7 .מבואר בדין אף על פי שאינו נקי (29 .שאין מחזירים אותו.
לעיל פ"ח ,ה"א (8 .אם ראה ביתֿדין שטעה בדין -סותרו (30הכופרים בתורה שבעל פה (31 .כגון ,שטעו בדבר
וחוזר ודן (9 .פ"י ,ה"ט (10 .היושבים בשלש שורות המפורש במשנה או בדברי האמוראים (32 .המפורש
לפני הדיינים ,כמבואר לעיל פ"א ,ה"ז (11 .מבואר לעיל בתורה (33 .שהרי כל אדם יודע ,שזוהי טעות ,והוראתם -
פ"י ,ה"ח (12 .שנאמר "לא תענה על ריב לנטות", אינה הוראה (34 .אשה האסורה לו ,כלשון הכתוב )ויקרא
וכמבואר לעיל פ"י ,ה"ב (13 .שם (14 .מותר לגמור, יח ,ו( "לא תקרבו לגלות ערווה" (35 .שלא במקום
שנאמר" :ושפטו את העם בכל עת" ,ועיקר משפט -זה גמר בתוליה (36 .שדבר זה מפורש בתורה )שם כ ,יג(" ,משכבי
הדין )ראה לעיל פ"ג ,ה"ד ובביאורנו( (15 .סנהדרין לד, אשה" -מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה )סנהדרין
ב ,שנאמר )במדבר כה ,ד( "והוקע אותם לה' נגד השמש". עד ,א( .ודבר זה גם הצדוקים מודים בו ,כמבואר בהוריות
(16אם רצו (17 .אם לא יכלו לזכותו ביום ראשון -אין ד ,א (37 .הכנסת ראש העטרה בלבד ,כלשון הכתוב :את
פוסקין את דינו לחובה ,אלא מלינים את דינו עד למחר, מקורה הערה )מלשון רבינו הלכות איסורי ביאה פרק א,
.57‰¯BÓe
∆ ¯¯BÒ ≈ Ô·e
‡·≈ .56Bn‡ƒ B‡ ÂÈ
»ƒ )רש"י( .ובגמרא שם עמ' ב שנינו" :משהין אותו עד סמוך
לשקיעת החמה וגומרין את דינו ,וממיתין אותו ,ואח"כ
(42ויקרא יח ,ז "אמך היא ,לא תגלה ערותה" .דרשו תולים אותו ,אחד קושר ואחד מתיר )=אין שהות בינתיים,
חכמינו )סנהדרין נד ,א( לרבות אמו שאינה אשת אביו )כגון רש"י( ,כדי לקיים מצות תליה" .וביהושע ח ,כט וכן שם י,
אנוסה ומפותה( כאמו שהיא אשת אביו ,ובאשת אביו נאמר כו משמע שדין זה נוהג אפילו בנתלים גויים ,שנאמר שם:
)שם כ ,יא( "ואיש אשר ישכב את אשת אביו ...מות יומתו... "ויהיו תלויים על העצים עד הערב" .וכתב הרד"ק שם:
דמיהם בם" ,וכל מקום שנאמר :דמיהם בם ,הרי זה "מפני טומאת הארץ ,היו הנתלים נקברים ,אע"פ שאינם
בסקילה ,כשם שנאמר באוב וידעוני )שם כז( "מות יומתו, מבני ישראל ...כי המת שאינו נקבר הוא טומאת הארץ...
באבן ירגמו אותם דמיהם בם" )שם נד ,א( (43 .ויקרא כ, וכן לעתיד בגוג ומגוג אמר )יחזקאל לט ,יב( "וקברום בית
יב (44 .דברים כב ,כד (45 .ויקרא כ ,יג (46 .שם ,טו, ישראל למען טהר את הארץ" .וראה ברד"ק שם ח ,כט.
"ואת הבהמה תהרוגו" ,ונאמר במסית )דברים יג ,י( "כי ÌBÈa¿ ÔÈcƒ ˙Èa≈ È‚e¯‰
≈ ¬ Ïk» ˙‡∆ ¯a˜Ï
… ¿ƒ ‰OÚ «¿ƒ .Á
≈ ¬ ˙ˆÓe
הרוג תהרגנו" ,מה שם בסקילה ,ככתוב )שם ,יא( וסקלתו
באבנים ,אף כאן בסקילה )סנהדרין נד ,ב( (47 .ויקרא כ,
.‡e‰‰« ÌBia« 34ep¯a˜z
∆¿¿ƒ ¯B·˜» Èkƒ :¯Ó‡pL
«¡∆∆ .‰‚ȯ‰‰
«¬» ƒ
טז" ,דמיהם בם" .וכבר הוכחנו באות מא ,שכל מקום B˙Ó≈ ˙‡∆ ÔÈÏn‰
‡ƒ≈« Ïk» ‡l
»∆ ,„·Ïa
«¿ƒ ÔÈcƒ ˙Èa≈ È‚e¯‰
≈ ¬ ‡ÏÂ
¿…
שנאמר :דמיהם בם ,הרי זה בסקילה (48 .מברך את השם, BÏ ‡È·‰Ï
ƒ»¿ B„B·ÎÏ¿ƒ BÈω
˙ƒ¡ .35‰OÚ
∆ ¬« ‡Ïa
… ¿ ÂÈÏÚ
»» ¯·BÚ
≈ -
וענשו מפורש בתורה )ויקרא כד ,יד( "ורגמו אותו כל .36ÂÈÏÚ
»» ¯·BÚ
≈ Bȇ≈ - ÔÈÎȯÎ˙Â
»‡¯ƒ ƒ¿«¿ ÔB
העדה" (49 .דברים יז ,ה (50 .לאליל ששמו מולך,
(34ירושלמי נזיר פ"ז ,ה"א "כי קבור -זו מצוהֿעשה" וכן
שמעביר בנו על האש ברשות הכהנים ,ולא שהוא שורפו,
ב'ספרי' לפסוק זה ,ורבינו הביאו ב"ספר המצוות" מצוה
אלא מעבירו מצד זה לצד אחר בתוך השלהבת ,וכמבואר
רלא .והשווה הל' אבל פי"ב ה"א ,שהקבורה בשאר מתים
בהל' ע"ז פ"ו ,ה"ג .וסקילה מפורשת בו )ויקרא כ ,ב( "עם
היא מצוה (35 .שנאמר "כי קבור תקברנו" לרבות שאר
הארץ ירגמוהו באבן" (51 .שניהם מפורשים שם פ"ו,
מתים )סנהדרין מו ,ב( (36 .שם עמ' א .וכן אם הלינו כדי
ה"אֿב ,וענשם מפורש בתורה ויקרא כ ,כז "באבן ירגמו
לאסוף עליו עיירות להספידו או להביא לו מקוננות -אינו
אותם דמיהם בם" (52 .את היחיד לע"ז ,וענשו מפורש
עובר עליו )שם מז ,א(.
בדברים יג ,יא "וסקלתו באבנים ומת" (53 .עיר שלימה
אחרי עבודהֿזרה ,ומדיחי עיר הנדחת למדים ממסית שהוא ‡ÏÚ« ‡l
»∆ ,Ú˜¯wÏ
«¿«« ¯aÁÓ‰‡»À¿« ÔÏÈ ƒ Ôȇ≈ .Ë
» ƒ ÏÚ« ÔÈÏBz
בסקילה ,שגם בו נאמרה לשון הדחה )שם ,שם( "כי בקש ıÚ‰L
˜ˆ≈»∆ . ‰ˆÈ
38 » ƒ¿ ¯qÁÓ«À¿ ‡‰È≈¿ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,37LeÏz‰
«»
להדיחך" ,ודנים "גזירהֿשוה" :הדחה -הדחה )סנהדרין Ú¯« ÔB¯kÊ
»ƒ BÏ ‡‰È≈¿ ‡lL… ∆ ,BnÚƒ ¯a˜
»¿ƒ ÂÈÏÚ
»» ‰Ï˙pL
∆∆¿ƒ
פט ,ב( (54 .שנאמר )שמות כב ,יז( "מכשפה לא תחיה", Ô·‡‰
∆∆» ÔÎÂ
≈¿ .39ÈBÏt
ƒ ¿ ÂÈÏÚ »» ‰Ï˙pL
»¿ƒ∆ ıÚ‰ ≈» ‰Ê∆ :e¯Ó‡ÈÂ
¿… ¿
וסמוך לה נאמר )שם ,יח( "כל שוכב עם בהמה מות יומת" Ôȯ„eq‰Â
ƒ» «¿ ,‚¯‰p‰
»¡∆« Ba ‚¯‰pL»¡∆∆ ÛÈq‰Â
ƒ««¿ ,da» ϘÒpL
∆»¿ƒ
מה שם בסקילה )ראה לעיל אות מה( ,אף כאן בסקילה )שם
‡·Ï
»¬ ,40‚¯‰p‰
»¡∆« ˙OÈÙ˙a
« ƒ¿ƒ Ìȯa˜
ƒ»¿ƒ Ïk‰
… « - Ô‰a
∆» ÔȘBÁL
∆ ¿ƒ
סז ,ב( (55 .במדבר טו ,לה "מות יומת האיש ,רגום אותו
באבנים" (56 .ויקרא כ ,א "מות יומת ...דמיו בו" ,וכבר .41BÓˆÚ
¿« ¯·wa
∆∆« ‡Ï…
נתבאר לעיל אות מא ,שכל מקום שנאמר בו "דמיו בו" הרי (37והוא נעוץ בקרקע ,כמבואר לעיל ה"ז (38 .והתורה
זה בסקילה (57 .דברים כא ,כא" ,ורגמוהו כל אנשי עירו אמרה" :כי קבור" -מי שאינו מחוסר אלא קבורה ,יצא זה
באבנים ומת" .וכל אלו הנסקלים מנויים במשנה סנהדרין )המחובר( שמחוסר קציצה וקבורה" )שם מו ,ב( .ואף שגם
נג ,א. עץ הנעוץ מחוסר תלישה ,אין זה מחוסר מעשה ,כקציצה
מן המחובר )שם( (39 .כמו שאמרו שם )נד ,א( לגבי הבא
‰˙fL
»¿»∆ Ô‰k
≈… ˙a« :Ô‰≈ el‡Â
≈¿ ,‰¯OÚ ƒ »¿ƒ« Ïk» .‡È
»» ¬ ÔÈÙ¯Op‰ על הבהמה ,שגם היא נסקלת ,משום "שלא תהא הבהמה
ÏÚÂ
«¿ ,60Bzaƒ ˙a« ÏÚÂ
«¿ ,59Bzaƒ ÏÚ« ‡·e
» .58dÏÚa
»¿« ˙Áz«« עוברת בשוק ,ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה".
˙a« ÏÚÂ
«¿ ,dza»ƒ ˙a« ÏÚÂ
‡«¿ ,BzL
¿ ƒ ˙a« ÏÚ««¿ .Ba¿ ˙a (40בתוך ארבע אמותיו )רש"י שם מה ,ב( .וכן אמרו )סוטה
̇≈ ÏÚÂ
«¿ ,B˙BÓÁ¬ ̇≈ ÏÚ «¿ ,62B˙BÓÁ¬ ÏÚ «¿ .61da
¿» מג ,ב(" ,מת תופס ארבע אמות" (41 .שם מה ,ב וראה
¯Á‡Ï
‡·««¿ χ»¬ ;BzL
¿ ƒ ÈiÁa
≈«¿ Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ‡aL»∆ ‡e‰Â¿ .63ÂÈÓÁ
»ƒ בירושלמי נזיר פ"ז ,ה"א "כי קבור תקברנו -קבורה לו
.64˙Bȯډ
»¬» ÏÏÎa
«¿ƒ ,„·Ïa
«¿ƒ ˙¯Îa
≈»¿ Ô‰≈ ȯ‰
‡≈¬ - BzL
¿ ƒ ˙˙ÈÓ
«ƒ ולעצו ולאבנו".
הוא )סנהדרין פא ,ב( (39 .חדר שגגו עגול ומקומר "ונתת ‡ÏÂ
˙… ¿ eLÁ¬«¿ ‡Ï … :¯Ó‡Â‡«»¿ ,ÌȯÁƒ≈¬ ÔȇÏa
‡ƒ »¿ Ì˙B
»
אותו אל המהפכת" )ירמיה כא ,כו( מתרגם יונתן :ותתן .35BÓˆÚ
¿« ÈÙa
≈¿ƒ ‡Ïa»¿ Ô‰Ó‡∆≈ „Á»∆ ÏkL
»∆ ,„nÏÓ
˙≈«¿ .eBÚ
¿ ≈
יתיה לכיפתא (40 .טעות דפוס ,וצ"ל :ויחלה ,וכן הוא .36‰Êa
∆» ‡ˆBik
≈ « Ïk … ÔÎÂ
¿≈
בדפוסים קדומים ובכת"י (41 .שנופחות בתוך מעיו.
(42מתוך שנתכווצו מעיו ,הן נבקעים )שם( .ודוקא כשעבר (24שהוא כולל :לא לאכול מן הבהמה קודם שתצא נפשה;
על אותו איסור כרת עצמו שלש פעמים ,אבל עבר על שתים לא לאכול בשר הקרבן ועדיין הדם במזרק; ואין מברים
ושלש כריתות נפרדות ,טעם איסורים רצה לטעום ,ועדיין הקרובים על הרוגי ביתֿדין )ראה לעיל פי"ג ,ה"ד(;
לא הפקיר כלֿכך )שם(. וביתֿדין שהרג את הנפש אסור לאכול כל היום )שם(,
ואזהרה לבן סורר ומורה )הכל בסנהדרין סג ,א( .שכל אלה
,ÔÈcƒ ˙Èa≈ ˙˙ÈÓ
« ƒ B‡ ˙¯k «»∆ ÈÓƒ .‰
≈» ¯eq‡ƒ ÏÚ« ¯·ÚL אינם דומים ללאו של "חוסם שור בדישו" ,שהוא לאו
$
קרא על עצמו" :ושנאתי את החיים" (73 .אע"פ שטעם
'iÎ'cליום
b"tyz'd oqip פרק-אחד רמב"ם -
meil m"anx ixeriyשיעורי
cg` wxt
מכבד את אביו ואת אמו ,אמר הקב"ה :מעלה אני עליכם,
כאילו דרתי ביניהם וכבדוני" (8 .ככתוב :כבד את אביך âיום ראשון ד' ניסן â
ואת אמך (9 .ככתוב :איש אמו ואביו תיראו (10 .אלא
מתוך שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו íéøîî
¦ § © úBëìä
¦ § xq
tey
ih
m
-
בדברים ,לפיכך הקדים הכתוב אב לאם -לכיבוד; ומתוך
שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו ,מפני שמלמדו תורה - 1éML
¦ ¦ ÷øt
¤¤
הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב )שם לא ,א(. (1דיני כיבוד אב ואם ומוראם .כיבוד האב לאחר מותו.
החיוב על האב שלא להכביד עולו על בניו ,ולדקדק שלא
„ÓBÚ
≈ ‡Ï … - ‡¯BÓ» ?„B·k» e‰Ê∆ ȇ ‚» e‰Ê∆ ȇ≈ .
≈¿ ,‡¯BÓ יביאם לידי מכשול .איך להתנהג בהורים שנטרפה דעתם.
˙‡∆ ¯˙BÒ
≈ ‡Ï … ¿ , BÓB˜Óa
12 ¿ƒ ·LBÈ≈ ‡Ï … ¿ ,11BÓB˜Óa ¿ƒ חיוב הממזר בכבוד אביו .כיבוד אב ואם מי מהם עדיף.
,BÓLa
¿ ƒ BÏ ‡¯˜È
»¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ . Âȯ·c
13 »»¿ ˙‡∆ «ÚȯÎÓ
ƒ¿« ‡ÏÂ
… ¿ ,Âȯ·c
¿»» כיבוד אשת אביו או בעל אמו.
‰È‰
»» .14ȯÓ
‡ƒ» ‡a‡»« :¯ÓB‡≈ ‡l »∆ ,B˙BÓa¿ ‡ÏÂ… ¿ ÂÈiÁa
»«¿ ‡Ï… ‡¯BÓ» Ô΂„≈¿ .‰ÏB
» ¿ ‰OÚ
≈ ¬ ˙ˆÓ
«¿ƒ - ̇‡≈» ·‡» „eakƒ .
˙‡∆ ‰pLÓ
‡∆« ¿ - ÌȯÁ
ƒ≈¬ ÌLk ≈ ¿ Ba¯« ÌL ‡·≈ B‡ ÂÈ ƒ» ÌL ≈ . B‡¯BÓ·e
3 » ¿ B„B·Îa ¿ƒ ·e˙k‰‡»« Ô˙B
» 2 «» .̇Â
ϘL »‡· »≈
‡e‰L∆ ÌLa‡≈ ¿ ‡l»∆ CÎa
»¿ ¯‰Ê»¿ƒ ÔȇL
≈∆ ,Èσ ‰‡¯È∆ »≈ .15ÌÓL
¿» »ÈÈ¿ ˙‡∆ „ak
≈« :·e˙ÎÂ
‡»¿ ,En
∆ƒ ˙‡Â
‡·∆¿ EÈ
ƒ» ˙‡∆ „ak»≈« :·e˙k
Ôȇ¯BwL
ƒ ¿ ∆ ˙BÓM‰ ‡·≈ « Ï
»¬ ;17Ba ÔÈLc ƒ » Ïk‰
… « ÔȇL
≈∆ ,16‡Ït ∆∆ ,e‡¯Èz
» ƒ ÂÈ·‡Â
ƒ»¿ Bn‡ƒ Lȇƒ :·e˙k» Bn‡Â
ƒ¿ ÂÈ·‡·e
ƒ»¿ .EB‰Ó
≈ ∆
‰LÓ
∆ ·˜ÚÈÂ… ¬«¿ ˜ÁˆÈ
‡·¯»¿ƒ ̉ » »¿« ÔB‚k¿ ,ÌÚ‰ »» ˙‡∆ Ô‰a »∆ „B·k¿ ÏÚ« ‰evL
»ƒ∆ C¯∆„k
∆¿ .‡¯Èz
‡» ƒ EȉÏ
∆… ¡ »ÈÈ¿ ˙‡∆ :·e˙ÎÂ
¿»
Ô‰a
˜∆» ‡¯B≈ - ÔÓÊ «¿ Ïηe»¿ ÔBLÏ» ÏÎa »¿ ,Ô‰a∆» ‡ˆBiÎÂ
¿« ≈ .5̇¯BÓe
» » Ì„B·kˆ» ¿ ÏÚ« 4‰e
»ƒ Ck» ,B‡¯BÓe
» ÏB„b‰ »« BÓL
¿
e‰Ê∆ ȇ≈ . ÌeÏk¿ CÎa
19 »¿ Ôȇ ≈¿ ,ÂÈÙa
»»¿ ‡lL … ∆ ÌȯÁ‡Ï
18 «¬≈ƒ
ÏMÓ
∆ ƒ - ‰qÎÓe∆«¿ LÈaÏÓ ƒ¿« ,‰˜LÓe∆¿ « ÏÈÎ‡Ó »ƒ¬« ?„B·k (3ובכת"י תימן :ככבודו וכמוראו. (2השוה.
(4קידושין לב ,ב (5 .ובירושלמי פאה פ"א ה"א ,אמר רבי
ÔÈÙBk
ƒ - ÔaÏ ≈« ÔBÓÓ» LÈ ≈¿ ,·‡Ï»» ÔBÓÓ» Ôȇ≈ ̇ƒ¿ .20·‡‰»» שמעון בר יוחאי" :גדול כיבוד אב ואם שהעדיפו הקב"ה
‡ÈˆBÓe
ƒ . ÏBÎÈ» ‡e‰M
21 ∆ ‰Ó« ÈÙkƒ¿ Bn‡Â‡·ƒ¿ ÂÈ
ƒ» ÔÊ ‡»¿ B˙B יותר מכבודו ,נאמר :כבד את אביך ואת אמך .ונאמר )משלי
ÌÈLnM‰L
ƒ »« «∆ Ìȯ·c‰ ƒ»¿« ¯‡La »¿ ƒ BLnLÓe ¿« ¿ ÒÈÎÓe «¿ƒ ג ,ט( :כבד את ה' מהונך ,ממה אתה מכבדו ממה שחננך,
‡e‰L∆ C¯„k
∆∆¿ ÂÈtÓ
»»ƒ „ÓBÚÂ
≈ ¿ .22·¯‰ «» ˙‡∆ Ô‰a∆» ÌÈLnLÓ
¿ «¿ ƒ מפריש לקט שכחה ופאה ...ועושה סוכה ולולב ...ומאכיל
.23Ba¯« ÈtÓ
≈¿ƒ „ÓBÚ≈ את העניים ואת הרעבים ...אם יש לך ,אתה חייב בכולם.
ואם אין לך ,אין אתה חייב באחת מהן .אבל...כיבוד אם
(11במקום המיוחד לו ,לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו ואם ,בין שיש לך הון ,בין שאין לך הון -כבד את אביך
בעצה )רש"י לקידושין לא ,ב( או במקום המיוחד לו ואת אמך ,ואפילו אתה מסבב על הפתחים".
להתפלל )יו"ד סי' רמ סעיף ב( (12 .במקום המיוחד לו
להסב בביתו )יו"ד שם( (13 .אם היה אביו וחכם אחר - 6Ûc‚Ó‰Â
≈«¿«¿ ,‰ÏȘÒa
‡·» ƒ¿ƒ - Bn‡ƒ B‡ ÂÈ ·≈«¿« .
ƒ» Ïl˜Ó‰
חלוקים בדבר הלכה ,לא יאמר :נראים לי דברי אבא, ̇Ï
≈¿ ·‡» ÌÈc˜‰
ƒ¿ƒ .7LÚa
‡∆… ¿ Ô˙B
» ‰ÂL‰»¿ ƒ ‰p‰
≈ƒ .‰ÏȘÒa
» ƒ¿ƒ
שנראה כמכריע את דבריו ,אלא אם יש לו להשיב על ̉ÈML
∆ ≈¿ ∆ „nÏÏ
≈«¿ .9‡¯BÓÏ
» ¿ ·‡Ï »¿ ̇≈ ÌÈc˜‰Â
ƒ¿ƒ¿ ,8„B·ÎÏ
¿»
החולק -משיב )קידושין לא ,ב וכפירוש הרמ"ה הובא . „B·ÎÏ
10 »¿ ÔÈa≈ ‡¯BÓÏ
» ¿ ÔÈa≈ ,ÌÈÂL
»ƒ
בכסףֿמשנה( (14 .שם" .חכם -משנה שם אביו" ,ומפרש
רש"י :אם בא לומר דבר הלכה שאמר אביו ...אומר :כך (6מברך את ה' ,ראה ויקרא כד ,טוֿטז (7 .קידושין ל ,ב.
אמר אבא מורי ,וראה לקמן ה"ה (15 .של אחרים, ושם סיימו" :וכן בדין ,ששלשתם שותפים בו ...בזמן שאדם
.39‰˜BÏ
∆ - Ô‰a∆» ‡ÓË
»¿ƒ ̇L
ƒ∆ ,ÌÈ˙n‰
»ƒ≈« Ïk 'עשה' לז (28 .שהכהנים מצווים להטמא לקרוביהם.
(29שנאמר )ויקרא כא ,א( "אמור אל הכהנים בני
(36המנויים לעיל פ"א ,ה"וֿיא (37 .פרשו מדרכי ציבור, אהרן...לנפש לא יטמא" -בני אהרן ולא בנות אהרן
שנאמר" :לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו" וגו' - )קידושין לה ,ב( (30 .כל שישנו ב"לא יטמא" לזרים,
בעושה מעשה עמך )סנהדרין מז ,א( :נפלים ,שנאמר :לאמו ישנו ב"יטמא" לקרובים ,וכל שאינו ב"לא יטמא" -אינו
ולאביו -מה אמו ואביו בני קיימא ,אף בנו ובתו בני קיימא, ב"יטמא" .וכן ב'ספר המצוות' שם .וב"מרכבת המשנה"
יצאו הנפלים שאינם בני קיימא )תורת כהנים(; הרוגי מוסיף לבאר זה ,שהרי רואים אנו בישראל זכר ,שמצווה על
ביתֿדין ומאבד עצמו לדעת ,הואיל ואין מתאבלים עליהם, האבילות )מועד קטן יד ,ב( ובכל זאת אינו מצווה על
כמבואר לעיל פ"א ,ה"ט וי"א ,אין להטמא להם ,שלא התטמאות לקרוביו .והטעם ,כי אין לחוש בו שיתרשל
נדחית הטומאה אלא כדי שיתעסק בקרוביו ויתאבל עליהם, במצות אבילות ,בניגוד לכהן ,הואיל והוא מוזהר על
כמבואר לעיל ה"ו )כסףֿמשנה( (38 .שיתנו המת בקבר התטמאות למתים ,חששה התורה שאם לא יצטווה להטמא
וימלאו הקבר עפר ,ראה לעיל פ"א ה"ב ,ובביאורנו. לקרוביו יתרשל מלהתאבל ,והוצרכה לחייבו להטמא להם
(39שמחות פ"ד ,הי"א" :מעשה שמת שמעון בן יהוצדק בתורת מצוה ,והואֿהדין לגבי נשים כהנות ,שאינן עדיפות
בלוד ,ובא יוחנן אחיו מן הגליל אחר שנסתם הגולל להטמא בזה מישראלים זכרים ,שאינם מצווים להטמא לקרוביהם,
לו ,ובאו ושאלו לחכמים ,ואמרו :אל יטמא ,אלא יפתחו שממילא לא יפרשו מהאבילות .וכשם שלא נתבטלה מצות
חצר הקבר ויראה" כנוסח הרא"ש מו"ק פ"ג ,סימן לט, אבילות מישראלים וכהנות ,למרות שאינן מצוות על
וראה מעדני יו"ט להל' טומאה להרא"ש סימן ז אות ג. היטמאות לקרוביהם ,כך כהן שמתה עליו אחותו הנשואה
אע"פ שאינו רשאי להטמאות לה - ,כי בעלה חייב
ÈÓƒ ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .41dÏ» ‡nhÓ
≈«ƒ Bȇ≈ - 40‰ÏeÒt‰
‡» ¿« BzL ¿ ƒ .Ë בקבורתה ,והוא יתעסק בה -אין זה פוטרו מלהתאבל עליה.
- dÏÚa
»¿« ‡·e
» ,˙‡OÂ≈ƒ¿ dÏÚa
»¿« ˙nL
≈∆ ‰ÚeÓL
» ¿ ‰ÚÓML
∆ »¿» שאין הוא גרוע מישראלים וכהנות ,שמחוייבים להתאבל
‰ÏeÒt
» ¿ ‡È‰ƒ ȯ‰L ≈¬∆ ,dÏ» ÔȇnhÓ
ƒ¿«« Ôȇ≈ Ô‰ÈL ¿≈ ∆ למרות שלא נצטוו על הטומאה ,ולפיכך בצדק פסק רבינו
‡È‰L
ƒ∆ Ètƒ ÏÚ« Û‡« Bn‡Ï
ƒ¿ ‡e‰ ‡nhÓ
‡·≈«ƒ Ï»¬ . Ô‰ÈLÏ
42 ∆ ≈¿ ƒ לעיל ה"ב :אחותו הנשואה מאביו ,מתאבל עליה דין תורה,
B˙BÁ‡ÏÂ
¬«¿ ÂÈÁ‡Ïe
ƒ»¿ Bz·Ïeƒ¿ B·Ï
¿ƒ ‡nhÓ
≈«ƒ ÔÎÂ
≈¿ .43‰ÏÏÁ
¬»» כי שלילת ההתטמאות אינה יכולה לשמש עילה להפקעת
- ÌȯÊÓÓ
‡ƒ≈¿« eȉ» elÙ
ƒ¬ .44ÔÈÏeÒt
ƒ ¿ Ô‰L «‡≈∆ Ètƒ ÏÚ« Û האבילות.
.45Ô‰Ï
∆» ‡nhÓ
≈«ƒ BȇÂ
≈¿ .31BÁ¯k
¿» ÏÚ« dÏ» ‡nhÓ
≈«ƒ - Ô‰k≈… ÏL‡∆ BzL¿ ƒ .Ê
(40שאסורה לו (41 .שהרי עליו להוציאה ,ואינה אשתו ˙Ók
≈¿ ‰e‡OÚ
» » ¬ . ÌȯÙBÒ
32 ƒ¿ ȯ·cÓ
‡≈¿ƒƒ ‡l»∆ dÏ» ‡nhÓ≈«ƒ
)יבמות כב ,ב( (42 .שם צ ,ב "לא יטמא בעל בעמיו ‡ˆÓz
»¿ƒ ‡Ï‡… ,‡e‰ ‡l »∆ L¯BÈ
≈ dÏ» ÔȇL
≈∆ ÔÂÈk
» ≈ ;33‰ÂˆÓ
»¿ƒ
להחלו -יש בעל שמיטמא ,ויש בעל שאינו ‰‡eOÏ
‡» ¿ƒ ‡l »∆ ‡ÓhÓ≈«ƒ BȇÂ
≈¿ .34da» ˜qÚ˙iL
≈«¿ƒ∆ ÈÓƒ
מיטמא...מיטמא הוא לאשתו כשרה ,ואינו מיטמא לאשתו .35dÏ» ‡nhÓ
≈«ƒ Bȇ≈ - ‰Òe¯‡‰
‡·» ¬» Ï »¬ ;„·Ïa
«¿ƒ
פסולה (43 .שמכלֿמקום אמו היא .ומדובר ,שלאחר
שנולד בן זה ,נתגרשה אמו ונשאת לכהן אחר ,ונתחללה. " (31מעשה ביוסף הכהן ,שמתה אשתו בערב הפסח ,ולא
אבל אם נולד כהן זה לאמו חללה ,הרי הבן כהן חלל, רצה להטמא )כדי שיוכל להקריב קרבן הפסח( ,ונמנו אחיו
ומותר לו להיטמא לכל המתים אפילו שאינם קרוביו, הכהנים ,וטימאוהו בעלֿכרחו" )זבחים ק ,א( (32 .כבר
כמבואר לקמן פ"ג ,הי"א .וראה בש"ך ליו"ד סי' שעג ס"ק נתבאר לעיל ה"א ,שרבינו סובר שאבילות בעל על אשתו,
ו .ולשון השו"ע שם" :ומיטמא לאמו ,אפילו נתחללה". אינה אלא מדבריהם .תדע ,שאינו מיטמא לה מדין תורה,
וב"תורת כהנים" דרשו" :לאמו ולאביו" -למה נאמר: שהרי ביחזקאל )מד ,כה( הוא אומר" :ואל מת אדם לא
לאמו ,והלא מה אביו שהוא חזקה )רק חזקה ,אבל אין זה יבוא לטמאה ,כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות
ודאי שהוא אביו מיטמא לו ,אמו ודאי ,אינו דין שיטמא אשר לא היתה לאיש -יטמאו" -הרי שהוא מונה את כולם
לה? אילו כן ,הייתי אומר אביו שאינו מתחלל ,אף אמו ואינו מזכיר את אשתו )רש"ש( (33 .שאין לו קוברים,
שאינה מתחללת ,אמו שנתחללה מנין? תלמודֿלומר: ראה לקמן פ"ג ,ה"ח .שאפילו כהן גדול חייב להיטמא לו
לאמו (44 .חללים ,שנולדו מגרושה לכהן (45 .יבמות ולקברו (34 .יבמות פט ,ב לגבי נישואי קטנה יתומה,
כב ,ב ,שהממזר "בנו הוא לכל דבר" ,והשווה הל' נחלות וסובר רבינו שהוא הטעם לגבי אשתו הגדולה )כסףֿמשנה(.
פ"א ,ה"ז. (35שהרי אינו יורשה ,ואחיה יורשיה יתעסקו בה ויקברוה
)שם כט ,ב( ,והשווה לעיל ה"ג.
Ètƒ ÏÚ« Û‡« ,dÏ» ‡nhÓ » ¿« B˙BÁ‡¬ .È
≈«ƒ Bȇ≈ - 46‰‡eOp‰
‰·B¯w‰
» ¿« ‰Ïe˙a‰
» ¿« :¯Ó‡pL
«¡∆∆ .Ô‰ÎÏ
≈… ¿ ‰‡eO
» ¿ ‡È‰L∆ƒ ,Ô‰ÈÏÚ
∆ ≈¬ ÔÈÏa‡˙Ó
ƒ¿«¿ƒ ÔȇL ≈∆ e¯Ó‡L
‡¿»∆ Ô˙B» Ïk» ÔΠ≈¿ .Á
‰Òe‡Ï
» ¬« ˯t »¿ - ‰Ïe˙a‰
» ¿« .LȇÏ
ƒ¿ ‰˙ȉ
»¿» ‡Ï
‡… ¯L
‡∆ ¬ ÂÈÏ
≈» ÌÈÏÙp‰Â
ƒ»¿«¿ ¯eaˆƒ ÈίcÓ
≈¿«ƒ eL¯tLÂ
¿»∆ ¿ ÔÈcƒ ˙Èa≈ È‚e¯‰
¿≈ ¬ ÔB‚k
˙kÓe
«À 47˙¯‚Ba‰
∆∆ « ˙‡∆ ‡ÈˆBÓ
ƒ ȇLƒ¬∆ ÏBÎÈ» .‰zÙÓe
¿»À .37Ô‰Ï
∆» ‡nhÓ
≈«ƒ Ô‰k‰≈… « Ôȇ≈ - 36˙Ú„Ï
« «¿ BÓˆÚ ¿« „a‡Ó‰Â
¿«¿«≈
.BÏ ‡nhÓ
‡·≈«ƒ Bȇ≈ - ÂÈ ƒ» ÏL ¯‡∆ BL « ¿ƒ .ÂË
… Ú˘ ‡nhÈ
»«ƒ dÏ» :¯Ó‡pL
«¡∆∆ .Ô‰Ï
∆» ‡nhÓ ≈¿« .‚È
≈«ƒ Bȇ≈ - ˙B˜Ùq‰
ÔÓÊa
«¿ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ,ÌÏL
≈» ‡e‰L ∆ ÔÓÊa
«¿ƒ - ÂÈ·‡Ï
ƒ»¿ :¯Ó‡pL
∆∆¡« .53˜Ùq‰
≈»« ÏÚ« ‡nhÓ
»«ƒ BȇÂ
≈¿ ,ȇce‰
««« ÏÚ« ‡e‰ ‡nhÓ
»«ƒ -
‰‡Óh‰
»¿À« .66ÌÈ·B¯w‰
ƒ ¿« ¯‡L »¿ ÔΠ≈¿ .65¯ÒÁ
≈» ‡e‰L ∆ Ôa∆ ˜ÙÒ
≈¿ ‡e‰L∆ Ôa‰Â
≈«¿ ,54e·¯Ú˙pL
¿»¿ƒ∆ ˙B„Ïe‰
»¿« ,CÎÈÙÏ
¿» ƒ
CÎÈÙÏ
» ƒ¿ .68ÏkÏ
… « ‰¯z‰
»¿À ‡ÏÂ
… ¿ ,67‡È‰ƒ ‰ÈeÁc
» ¿ - ÌÈ·B¯wÏ
«¿ ƒ Ïk… ÔÎÂ
≈¿ , ÔBL‡¯Ï
55 ƒ» ‰ÚLz
»¿ ƒ Ôa∆ B‡ ÔB¯Á‡Ï
¬«» ‰Ú·L
»¿ƒ
‡nhnL
≈«ƒ∆ ˙Úa ‡≈¿ elÙƒ¬ 69˙ÓÏ≈¿ ‡nh‰Ï
≈«ƒ¿ Ô‰ÎÏ
»‡≈… ¿ ¯eÒ Ïk» ÔÎÂ
≈¿ .56˜ÙqÓ
≈»ƒ Ô‰Ï
∆» ‡nhÓ
≈«ƒ Bȇ≈ - Ô‰a∆» ‡ˆBik
« ≈
ÌȯÁ‡Ï
ƒ≈¬« ‡nhÓ
≈«ƒ Bȇ≈ - ‡nhÈ
»«ƒ dÏ» :¯Ó‡pL
«¡∆∆ .ÂÈ·B¯˜Ï
» ¿ƒ Bȇ≈ - 58ÏeÒt» Ë‚a
≈¿ B‡ 57ÔÈLe¯b
ƒ ≈ ˜ÙÒ ≈¿ ˙L¯b˙n‰
«∆ ∆»¿ƒ
‡ËwÏ
‡·≈«¬ ,È
ƒ» ÏÚ« È˙‡ÓËÂ
ƒ ≈¿ƒ¿ ÏȇB‰ƒ :¯Ó‡È« … ‡lL
… ∆ .dnÚ
»ƒ .59dÏ» ‡nhÓ
≈«ƒ
Ô‰k
≈… ,CÎÈÙÏ
» ƒ¿ . ÈBÏt
70 ƒ ¿ ¯·˜a
‡∆∆¿ Úb«∆ B‡ ÈBÏt
ƒ ¿ ˙BÓˆÚ«¿ ' (53תורת כהנים' שם :שהייתי יכול לומר ,הואיל והותרה
˙Èa≈ ÛBÒa¿ B¯·˜Ïe
¿»¿ ¯‰f‰Ïˆ¯≈»ƒ¿ CÈ ƒ» - ˙Ó≈ BÏ ˙nL ∆≈ טומאת כהנים מכללה אצל קרובים ,תותר גם אצל הספקות,
‡nhÈ
≈«ƒ ‡ÏÂ
… ¿ ˙B¯·w‰
»¿« ˙È·Ï≈¿ ÒkÈ
≈»ƒ ‡lL
… ∆ È„k
≈¿ ,71˙B¯·w‰
«¿» משמיענו הכתוב לאסור )רדב"ז( .כי הכינוי "לה" הוא
. B˙Ó≈ ¯a˜iLk
72 ‡… ¿ƒ∆ ¿ ÌȯÁ
ƒ≈¬ ˙B¯·˜a
¿¿ƒ מיותר ,אחרי שכבר נאמר :ולאחותו ,והוא מוזר בלשון,
לפיכך עלינו לדרשו :לה -דוקא )מלבי"ם שם( (54 .ואין
(65נזיר מג ,ב .ומפרש רש"י :אע"פ שהראש בצד הגוף, אחד מהם יודע מי אביו ,וכן האבות אינם יודעים מי זה
הואיל וכבר נקטע אינו מטמא ,כי התורה מקפידה שיהא בנם (55 .כגון שלא שהתה אמו אחר מות בעלה שלשה
שלם ,שלא נתפרדו איבריו זה מזה ,וכתב הרדב"ז :אפילו חדשים ,ונשאת וילדה ,ואינו יודע אם בן תשעה חדשים הוא
תפר הראש עם הגוף אין זה חיבור ,ואינו מיטמא לו .ושם לבעל הראשון ,או בן שבעה לבעל השני ,שלא היתה
מד ,א אמרו" :מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק ,ובאו מעוברת מהראשון (56 .שמא אינו אביו הוא ,ואסור לו
והודיעוהו לאחר שלש שנים ,ובא ושאל את רבי יהושע בן להטמא לו )יבמות ק ,ב( .ושם שאלו :אם אמו נישאה לבעל
אלישע וארבעה זקנים שעמו )=להביאו לקברי אבותיו(. השני אחרי מות בעלה הראשון ,איך אפשר לומר שאינו
ואמרו :לאביו -בזמן שהוא שלם ,ולא בזמן שהוא חסר", מיטמא לראשון ,והלא אינו קיים מזמן .ותירצו ,שלא שהתה
המצוות
b"tyz'd oqip ספר 'iÎ'c xtqרמב"ם -
- zeevnd שיעורי
m"anx ixeriy
עשׂרים כלֿעיר ֶ ְ ִ שׁמּמנּים ְבּ ָ ִ מדּרגּהְ ,והוּאִ ַ ְ ֶ : למעלה ִ ַ ְ ָ דּרגה ְ ַ ְ ָ ְַָ
העיר בּשׁער ָ ִאחד ְ ַ ַ בּמקוֹם ֶ ָ כּלּם ְ ָ שׁמּתקבּצים ֻ ָ
דּיּנים ֶ ִ ְ ַ ְ ִ וּשׁלשׁה ַ ָ ִ ְ ָֹ âיום ראשון ד' ניסן â
סנהדרי
וזוֹהי ַ ְ ֶ ְ ֵלמנין ֶזה ― ְ ִ הראוּיה ְ ִ ְ ָ)ָ ְ ָ (oiqelke` xtqn zlra .çîø äùò úåöî
שׁבעים הגּדוֹל ֶשׁל ִ ְ ִ בּירוּשׁלים ֵבּית ִדּין ַ ָ וּממנּים ִ ָ ַ ִ קטנּהִ ַ ְ . ְ ַָ נחלוֹת,
בּדיני ְ ָ
שׁנּצטוּינוּ ְ ִ ֵ המּצוה ָהרמ"ח ― ַ ִ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ ַ ִ ְָ
השּׁבעים ― ְוהוּא ֹראשׁ אוֹתם ַ ִ ְ ִ אחד ַעל ָ וּממנּים ֶ ָ דּיּניםִ ַ ְ , ַ ִָ וּבן ֵאין לוֹ ְ]וגוֹ'[" כּי-ימוּת ֵ "אישׁ ִ ָ יתעלּהִ :
אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ ְוהוּא ָ ְ
והכּל
'נשׂיא' ְ ַ ֹ חכמים ַגּם ָ ִ שׁקּוֹראים לוֹ ֲ ָ ִ הישׁיבהְ ,והוּא ֶ ְ ִ ְַ ִ ָ הבּכוֹר שׁיּהיה ַ ְ
ספקֶ ְ ִ ֶ ,
בּלי ָ ֵ וּמכלל ִדּין ֶזה ְ ִ
)ַ ְ ִ .(g ,fk xacna
מוּעטים, שׁאנשׁיו ָ ִ וּמקוֹם ֶ ֲ ָ ָ להםְ . המיחד ָ ֶ בּמקוֹמם ַ ְ ֻ ָ יתקבּצוּ ִ ְ ָ ְְִַ וּכבר
היּוֹרשׁיםָ ְ .
ממּשׁפּטי ַ ְ ִ
משׁפּט ִ ִ ְ ְ ֵ שׁניםִ ,כּי ֶזה ִ ְ ָ יוֹרשׁ ִפּי ְ ַ ִ
ֵ
עלֿכּלֿפּנים
ממנּים בּוֹ ַ ָ ָ ִ קטנּהִ ַ ְ , לסנהדרי ְ ַ ָ שׁאינוֹ ָראוּי ְ ַ ְ ֶ ְ ֵ ֵֶ בּתרא.
מ]בּבא[ ַ ְ ָ
וּפרק ט' ִ ָ ָ בּפרק ח' ֶ ֶ מצוה זוֹ ְ ֶ ֶ
דּיני ִ ְ ָ
ִנתבּארוּ ִ ֵ
ְ ֲָ
ואלּהקטנּיםֶ ֵ ְ , בּדברים ְ ַ ִ אתֿהדּינים ִ ְ ָ ִ לפּעל ֶ ַ ִ ִ להוֹציא ַ ֹ ַ שׁלשׁה ְ ִ ְ ָֹ ).(dyr zeevnl mekiq ixac m"anxd `ian o`k
וכן
מהםֵ ְ . שׁלּמעלה ֵ ֶ למי ֶ ְ ַ ְ ָ הגּדוֹלים ְ ִ אתֿהדּברים ַ ְ ִ מעבירים ֶ ַ ְ ָ ִ ֲִַ ִ
דּרכי
וּבוֹדקים ַ ְ ֵבּשּׁוקים ְ ִ המבקּרים ַ ְ ָ ִ ונגשׂים ַ ְ ַ ְ ִ שׁוֹטרים ְ ֹ ְ ִ ממנּים ְ ִ ְ ִַ âיום שני ה' ניסן â
בּדבר
אפלּוּ ְ ָ ָ עול ֲ ִ יעשׂוּ ָ ֶ שׁלּא ַ ֲ כּדי ֶ ֹ וּמתּנםֵ ְ ,בּמשּׂאם ַ ָ ָ אדם ְ ַ ָ ָ בּני ָ ָ ְֵ
יתעלּה:אמרוֹ ִ ְ ַ ֶ מצוה זוֹ הוּא ָ ְ שׁנּאמרה בּוֹ ִ ְ ָ והצּוּוּי ֶ ֶ ֱ ְ ָ מוּעטִ ַ ְ . ָ ש
־ש
־הסםא
'יןונרד
.åò÷ äùò úåöî
בּכלֿשׁערי.(gi ,fh mixac) " תּתּןֿלֶ ָ ְ ָ ְ ושׁטרים ִ ֵ ְ "שׁפטים ְ ֹ ְ ִ ְֹ ִ .äò÷ äùò úåöî .ãôø äùòú àì úåöî
שׁמּמנּין ֵבּית ִדּין "מנּין ֶ ְ ַ ִ ספרי )ִ ַ ִ :(mihtey zyxt yix וּלשׁוֹן ִ ְ ֵ ְ ]דּיּנים[
למנּוֹת ַ ָ ִ
שׁנּצטוּינוּ ְ ַ המּצוה ַהקע"ו ― ַ ִ
הצּוּוּי ֶ ִ ְ ַ ִ ַ ִ ְָ
תּתּןֿ ושׁטרים ִ ֵ שׁפטים ְ ֹ ְ ִ לוֹמרִ ְ ֹ : תּלמוּד ַ לכלֿישׂראל? ַ ְאחד ְ ָ ִ ְ ָ ֵ ֶָ ויכריחוּ
התּוֹרהִ ְ ַ ְ ,
צוּוּיי ַ ָ
לפּעל ִ ֵ
להוֹציא ַ ֹ ַושׁוֹטרים ְ ִ שׁוֹפטים ְ ְ ִ ְִ
לוֹמר: תּלמוּד ַ כּלּן? ַ ְ גּבּי ֻ ָ אחד ַעל ַ ֵ שׁמּמנּין ֶ ָ וּמנּין ֶ ְ ַ ִ ְלִ ַ ִ . ויצוּוּ ַעל ַהטּוֹב ללכת ָבּהַּ ִ ,האמת ָ ֶ ֶ מדּרֶ ֱ ָ אתֿהסּוֹטים ִ ֶ ֶ
ֶ ַ ִ
ושׁבט? לכלֿשׁבט ָ ֵ ֶ שׁמּמנּין ֵבּית ִדּין ְ ָ ֵ ֶ וּמנּין ֶ ְ ַ ִ תּתּןֿלִ ַ ִ , ִֶ ְ העברין,
אתֿהענשׁים ַעל ָ ֲ ַ ְ ָ
לפּעל ֶ ָ ֳ ָ ִויוֹציאוּ ַ ֹ ַ
מןֿהרעִ ְ ,ְויזהירוּ ִ ָ ַ
ְַ ִ
גּמליאל
שׁמעוֹן ֶבּן ַ ְ ִ ֵ רבּי ִ ְ בּכלֿשׁעריִ ַ .לוֹמרֶ ָ ְ ָ ְ : תּלמוּד ַ ְַ לרצוֹן מסוּרים ִ ְואזהרוֹתיה ְ ִ
התּוֹרה ְ ַ ְ ָ ֶ ָ מצות ַ ָ יהיוּ ִ ְ ֹ שׁלּא ִ ְ
כּדי ֶ ֹ
ְֵ
כּלֿשׁבטֿושׁבט
מצוה ַעל ָ ֵ ֶ ָ ֵ ֶ ושׁפטוּ ― ִ ְ ָ לשׁבטיְ ָ ְ אוֹמרֶ ָ ְ ִ : ֵ יהיוּ
האלּה ִ ְ שׁהממנּים ָ ֵ ֶ
מצוה זוִֹ ֻ ְ ַ ֶ ,וּמתנאי ִ ְ ָ
ואדםֵ ָ ְ ִ . כּלֿאדם ְ ָ ָ
ָ ָָ
$
ממּנּוּ ).(aiig xehtie i`kf aiigi `ly בּפטּוּר ִ ֶדּבר אוֹ ְ ִ בּחיּוּב ָ ָ ְ ִ תּלמוּדעליו )ְ ַ ― (ezaegl הדּין ָ ָ אטּה ַ ִ )ֶ ַ (xwyn ghale
אגרות קודש
ב"ה,י"א ניסן ,תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מוה"ר אפרים אליעזר שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו העיר על דיוק לשון רש"י הנפלא (תשא לג ,יב) וז"ל ראה תן עיניך ולבך
על דבריך .ואענה גם אני חלקי ,בכוונת רש"י ,וגם מנ"ל לרש"י.
תכלית בקשת משה הנ"ל היתה שאף שחטאו ישראל הנה בכ"ז תהי' השראת השכינה
ביניהם ,עצמותו ומהותו ית' ולא ע"י שליח ואפי' לא ע"י אחר (עיין לקו"ת צו יב ,ע"ג) .וכמו
שמסיים בקרא אם אין פניך הולכים גו' ונפלינו אני ועמך גו' אשר זהו ענין דירה לו ית' בתחתונים
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א ע"י המקדש .ובמילא ידוע לנו כוונת משה מהבטחת
הקב"ה בהנוגע לבית המקדש וכמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים ,היינו גם בעת ריתחא.
ובזה יובן הירושלמי התמוה -ברכות פרק ד' הלכה ה' -פניו למעלה ועיניו ולבו למטה,
עיי"ש .ועפ"ז מובן ג"כ דיוק לשון רש"י וגם מה שמסיים "על דבריך" שהיא ספי' המלכות ,שבה
נברא העולם שתכליתו ופנימיותו הוא בית המקדש ,כי כללות העולם הוא דירה לו ית' ,ובעולם
גופא -זהו ענין בית המקדש ,ועפ"ז יש לבאר ג"כ הענין דעיניו ולבו -עפ"י המבואר בתקוני זהר
תקון כ"א דף נ' ע"ב ורזא דמילה כו'.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח ,המחכה לבשו"ט בהענינים שנדברו בהם כאן ,ויפה שעה
אחת קודם.
נביאים
é-à âì-÷øô ìà÷æçé
áø礮¨ äéìò
¨ − ¤ ¨ àéáà-ék
¬¦ ¨ «¦ õøà ¤ ¤¾ íäéìà ¤½ ¥ £ ´zøîàå ¨ § © ¨ § ÆEnò-éða-ìà
§ © «¥ § ¤ øac ³¥ © íãà-ïaÀ¨ ¨ ¤ á :øîàì Ÿ « ¥ éìà ¬© ¥−ýåýé-øá㨠§ © § éäéå ¬¦ § © à
õøàä-ìò
¤®¨ ¨ © äàa ´¨ ¨ áøçä-úà
¤− ¤ © ¤ äàøå ¬¨ ¨ § â :äôöì «¤ Ÿ § íäì − ¤ ¨ Búà ² Ÿ eðúðå ¬ § ¨ § íäéö÷ ¥ § ¦ Æãçà ¨ ¤ Léà ³¦ õøàä-íò¤ ¹̈ ¨ © eç÷ìå §¨§ ¸
Bîc
¬ ¨ eäçwz宥 ¨ ¦ © áøç ¤ −¤ àBázå ¬¨ © øäæ𠨽 § ¦ àìå Ÿ ´ § ÆøôBMä
¨ © ìB÷-úà ³ ¤ òîMä © ¥¹ Ÿ © òîLå ¸© ¨ § ã :íòä-úà «¨ ¨ ¤ øéäæäå ¬ ¦ § ¦ § øôBMa
−̈ © ò÷úå § ¨ ©¬
äôväå
¤ Ÿ © § å :èlî «¥ ¦ BLôð ¬ § © øäæð − ¨ § ¦ àeäå ¬ § äéäé ®¤ § «¦ Ba´ −Bîc¨ øäæ𠨽 § ¦ àìå Ÿ ´ § ÆòîL © ¨ øôBM䳨 © ìB÷¸ Áúॠä :äéäé «¤ § «¦ BLàø᧠−Ÿ
BðBòa
´ £ © àeäµ Lô𠤮¨ − íäî¤ ¥ çwzå ¬© ¦ © áøç ¤ ¤½ àBázå ´ ¨ © øäæð-àì ¨½ § ¦ Ÿ « íòäå ´¨ ¨ § ÆøôBMa
¨ © ò÷ú-àìå ³© ¨ Ÿ « § äàa À̈ ¨ áøçä-úठ¤¹ © ¤ äàøé-ék ¦« ¦ § ̧¤
øác¨½ ¨ Æétî
¦ ¦ ³zòîLå
¨ § © ¨ § ìàøNé ®¥ ¨ § ¦ úéáì ´¥ § − E ézúð
¦ © § äôö ¬¤ Ÿ íãà-ïá ½¨ ¨ ¤ äzàå ´¨ © § æ (ô) :Løãà Ÿ « § ¤ äôvä-ãiî
¬¤ Ÿ © «© ¦ −Bîãå ¨ § ç÷ìð ¦ § ½¨
ÆòLø ¨ ¨ àeä³ Bkøcî ® §©¦ − òLø ¨ ¨ øéäæäì ¬¦ § © § zøaã ¨ § ©½ ¦ àìå Ÿ ´ § úeîz ½ ¨ úBî´ ÆòLø ¨ ¨ òLøì ¨À ¨ ¨ éøîàa
´¦ § ¨ § ç :épnî ¦ «¤ ¦ íúà − ¨ Ÿ zøäæäå
§ ¦ § © § ¨¬
àeäµ Bkøcî® § © ¦ áL-àìå
− ¨ Ÿ § äpnî ¨ ¤½ ¦ áeL´ ì¨ ÆBkøcî § © ¦ òLø ³¨ ¨ zøäæä-ék
¨ § ¸© § ¦ «¦ äzàå ¨ © § è :Lwáà «¥ © £ Eãiî
¬ § ¨ ¦ −Bîãå ¨ § úeîé ½ ¨ BðBòa
©´ £
øîàì
Ÿ ½ ¥ Æízøîà ¤ § © £ ïk ³¥ ìàøN饽 ¨ § ¦ úéa-ìà ´¥ ¤ Æøîà Ÿ ¡ íãà-ïá À¨ ¨ ¤ äzàå ´¨ © § é (ô) :zìvä ¨ § «© ¦ ELôð ¬ § §© − äzàå ¨ © § úeîé ½ ¨ BðBòa©´ £
:äéç𫤠§ «¦ C éàå ¬¥ § íéwîð − ¦ © § eðçðà § ¬© £ íáe ²¨ eðéìò ®¥ ¨ eðéúàhçå
− ¥ Ÿ © § eðéòLô-ék ¦ « § ¨ ¬¥
i"yx
הניתן להזהיר שלא תאבד נפש ,כן נתתיך להזהיר את )·( .äôåöìבאדי"טא בלע"ז.áøçä úà äàøå (‚) :
ישראל .íúøîà ïë (È) :לפיכך אין אתם חפצים לשוב המה הגייסות .äéäé åùàøá åîã („) :עון מיתתו ידרש
כסבורין אתם שלא תועיל לכם תשובה: מיד עצמו שפשע בנפשו.èìî åùôð øäæð àåäå (‰) :
אם נזהר היה נמלט .êéúúð äôåö (Ê) :כאותו הצופה
םיאיבנ 185
כתובים -דברי הימים פרק כא ופק
כתובים
ì-ë àë-÷øô à íéîéä éøáã
ïðøà-ãò
®¨ § ¨ © ãéåã − ¦ ¨ àáiåŸ ¬ ¨ © àë :íéhç «¦ ¦ Lc¬¨ ïðøàå −¨ § ¨ § íéàaçúî ®¦ § © § «¦ Bnò − ¦ åéða ²¨ ¨ úòaøàå© ¯© § © § Càìnä-úà
¨½ § © © ¤ Æàøiå § © © ïðøàÀ̈ § ¨ áLiå ¨ ´¨ © ë
Æél-äðz
¦ ¨ § ïðøà-ìà À̈ § ¨ ¤ ãéåc ¹¦ ¨ øîàiå
¤ Ÿ¸ © áë :äöøà ¨ § «¨ íétà ¦− © © ãéåãì ²¦ ¨ § eçzLiå ¯© § ¦ © ïøbä-ïî
¤Ÿ ½ © ¦ Æàöiå ¥ ¥ © ãéåc-úà
½¦ ¨ ¤ àøiå § ´©© Æïðøà
¨ § ¨ èaiå © © ³¥
ïðøà
³¨ § ¨ øîàiå ¤ Ÿ¸ © âë :íòä «¨ ¨ ìòî ¬© ¥ − äôbnä
¨ ¥ © © øöòúå ¬© ¨ ¥ § é즽 eäðz ´¥ § Æàìî ¥ ¨ óñëa ¤³¤ § ýåýéì ®¨ © − çaæî
© ¥ § ¦ Ba-äðáàå ¬ ¤ § ¤ § ïøbä ¤Ÿ ½ © íB÷î §´
íéhçäå
¬¦ ¦ © § íéöòì ²¦ ¥ ¨ íébøBnäå ¯¦ ¦ © § úBìòì À Ÿ «¨ ø÷aä ¹¨ ¨ © ézúð ¦ ¸© ¨ Áäàø ¥ § åéðéòa®¨ ¥ § áBhä ´ © Cìnä ¤− ¤ © éðãଦ Ÿ £ Nòéå ÷©²© § Cì-ç ¨½ «© Æãéåc-ìà ¦¨ ¤
ÆEì-øLà
§ ¤ £ àOà-àì ³¨ ¤ Ÿ ék¦ àìî ®¥ ¨ óñëa ¤´¤ § äð÷à ¤ § ¤ äð÷-ék
− Ÿ¬ ¨ «¦ àì Ÿ ¾ ïðøàì
¨½ § ¨ § Æãéåc ¦ ¨ Cìnä ¤ ³¤ © øîàiå ¤ Ÿ¸ © ãë :ézúð ¦ «¨ ¨ ìkä Ÿ ¬ © äçðnì
© ¦ § ¨−
íL¨¸ Áïáiå
¤ ¦ © åë :úBàî « ¥ LL ¬¥ ì÷Lî− ¨ § ¦ áäæ ¨½ ¨ éì÷L
´¥ § ¦ íB÷na ® ¨ © ïðøàì −¨ § ¨ § ãéåc ²¦ ¨ ïziå ¬¥ ¦ © äë :ípç «¨ ¦ äìBò − ¨ úBìòäå ¬ £ © § ýåýéì © ½¨
(ñ) :äìòä «¨ Ÿ ¨ çaæî ¬© § ¦ − ìò© íéîMä-ïî
¦ ©½ ¨ © ¦ ÆLàá ¥ ¨ eäðòiå³¥ £«© © ýåýé-ìà
¨½ § ¤ Æàø÷iå ¨ § ¦ © íéîìLe ®¦ ¨ § úBìò − Ÿ ìòiå ©¬© © ýåýé쨽 © Æçaæî ̈© Æ¥ § ¦ ãéåc ¦³
ïðøà
´¨ § ¨ ïøâa
−Ÿ¤ § ýåýé ¨½ § eäðò-ék ´¨ ¨ ¦ Æãéåc ¦ ¨ úBàøa ³ § ¦ àéää ¦½ © úòa ´¥ ¨ çë :dðãð-ìà «¨ ¨ § ¤ −Baøç § © áLiå ¤ ¬¨ © Càìnì ¨½ § © © Æýåýé ¨ § øîàiå ¤ Ÿ³ © æë
:ïBòáâa
« § ¦ § äîaa
− ¨ ¨ © àéää ®¦ © úòa ´¥ ¨ äìBòä
−̈ ¨ çaæîe ¬© § ¦ øaãná ²¨ § ¦ © äLî ¯¤ Ÿ äNò-øLਸ ¨ ¤ £ ýåýé ¨ § ïkLîe
´© § ¦ èë :íL «¨ − çaæiå© § ¦ © éñeáéä
© § ¦®
(ñ) :ýåýé «¨ § Càìî ¬© § © áøç ¤ −¤ éðtî
¥¾ § ¦ úòáð ©½ § ¦ ék´¦ íéýìà ®¦ Ÿ ¡ Løãì Ÿ ´ § ¦ åéðôì
−̈¨ § úëìì ¤¬¤ ¨ ãéåc ²¦ ¨ ìëé-àì埬 ¨ Ÿ § ì
i"yx
וישב חרבו אל נדנה וכן ויאמר ה' לדג ,ויקא את יונה ) .íéàáçúî (Îמפני המלאך ,לקיים הפסוק )ישעיה
וגו' .'ä åäðò éë ãéåã úåàøá àéää úòá (ÁÎ) :פרשה כ"ז( לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדיך חבי
זו לא נכתבה בשמואל ומשום כבוד דוד נכתבה כאן כמעט רגע עד יעבור זעם ואומר )שמות י"ב( ואתם לא
שעשה מזבח וכל פסוקי דפרשה זו דבוק פסוק אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר .íéèç ùã ïðøàå :לפי
פסוק כאילו כולו פסוק א' .äìåòä çáæîå (ËÎ) :של שאמר לפנינו והחטים למנחה שלא תתמה וכי היאך
משה עדיין בעת ההיא בבמה אשר בגבעוןàìå (Ï) : היו לשם חטים .íéöòì íéâøåîäå (‚Î) :נסרים שדשין
.ãéåã ìëéאז כשהיה אותו מעשה שצוה לו הקב"ה בהם התבואה כמו ששנינו בע"ג עזיא דקירקסא
להעלות קרבן לא היה דוד יכול ללכת לפניו לדרוש דדיישא דישתא דומה למורג חרוץ חדשéì÷ù (‰Î) :
אלהים ,כלומר לפני המזבח אשר בגבעון כי נבעת מפני ) .úåàî ùù ì÷ùî áäæובסוף שמואל( כתיב בכסף
חרב מלאך ה' והלך דוד כדברי ה' ובנה מזבח וענהו שקלים חמשים הא כיצד נטל מכל שבט ושבט חמשים
ה': שקלים הרי שש מאות שקלים כדי שיהיה חלק לכל
ישראל במזבח .êàìîì 'ä øîàéå (ÊÎ) :להשיב חרבו
םיבותכ 186
זפק ` dpyn iriax wxt migqt zkqn
øæBç
¥ – åàì¨ íàå ¦ § ;BîB÷îa§ ¦ BôøBN
§ – íéôBö¦ øáò
÷© ¨ íঠ,Lã ¤Ÿ øNa© § Bãéa
¨ § LiL
¥ ¤ økæðå© § ¦ § íéìLeøéî
¦ © ¨ ¦ àöiL ¥§ Á
¨ ¨ ¤ éî¦ ïëå
äãeäé
¨ § éaø
¦ © .äöéaëa
¨ ¥ © § äæå
¤ ¨ äæ¤ :øîBà
¥ øéàî
¦ ¥ éaø
¦ © ?ïéøæBç
¦ § ïä¥ änk ¨ © ãòå© § .äëøònä
¨ ¨ £ © © éöòî ¥ £ ¥ äøéaä¨ ¦ © éðôì
¥ § ¦ BôøBNå
§ §
.äöéaëa
¨ ¥ © § õîçå
¥ ¨ § ,úéfëa
÷¦ © © § L㤟 øNa© § :íéøîBà
§¦ íéî¦ ëçå¨ £ © .úéfëa
¦ © © § äæå¤ ¨ äæ¤ :øîBà
¥
ÈÚÈ·¯ ˜¯Ù
.ïéNBò
¦ ïéॠ– úBNòì £ © àHL
¤ eâäpL
£ ¨ ¤ íB÷î§ ,ïéNBò
¦ – úBöç£ ãò© íéçñô
¦ ¨ § éáøòa
¥ § © § äëàìî
¨ ¨ § úBNòì ‡ §£ ¨ ¤ íB÷î
£ © eâäpL
íB÷î¨ éøîç
¥ § ª åéìò
¨ ¨ ïéðúBð
¦ § – ïéNBòL
¦ ¤ íB÷îì § ¦ ïéNBò
¦ ïéàL
¥ ¤ íB÷nî
§ ¦ Bà ,ïéNBò
¦ ïéàL
¥ ¤ íB÷îì
§ ¦ ïéNBòL
¦ ¤ íB÷nî § ¦ CìBää
© ¥
`xephxa yexit
etxey :ùã÷îä úéá íéàåø íùîù íå÷î íù .mitev xar m` :[íéì÷] íéùã÷ì äöéçî àéä íéìùåøé úîåçù .àöåéá ìñôðù .ycew xya ecia yiy g
ïðéøîàã õîç .dfe df :åúôéøù åúìéëà íå÷îá ,óøùú ùàá ìëàú àì ùãå÷á ('å àø÷éå) áéúëã .etxeye xfeg e`l m`e :øåæçì åäåçéøèä àìå .enewna
åúøæç øéàî 'ø øáñå .åîå÷îá åôøåù ùãå÷ øùáå ,åáìá åìèáî õîç ,úåçôá ìáà .dviak :åîòù ùãå÷ øùáå ,'åëå åúéá êåúá õîç åì ùéù øëæðå ìéòì
åúøæç øáñ .zifka dfe df xne` dcedi iax :äöéáëî úåçô ìò øæåç åðéà êë ,äöéáëî úåçôá àîèî ìëåà ïéàù äöéáëá ïéìëåà úàîåè äî ,åúàîåèë
ïéìåçã õîç ,úéæë ìò óà øæåç íéùã÷ã àøîåç íåùî .ycew xya :øæåç úéæë ìò êë ,áééç ùãå÷ øùá åà õîç úéæë ìòù úéæëá åøåñéà äî ,åøåñéàë
:íéîëçë äëìäå .äöéáë ìò àìà øæåç åðéà
l`e :äåöî ìù äöî ïå÷éúå çñô úèéçùå õîç øåòéá çëùéå äëàìîá ãåøè àäé àìù éãë .zeyrl `ly :íåéä éöç ãò .zevg cr ebdpy mewn `c
`xephxa yexit
øéëùé åà ìéàùé àîù ïðáø øåæâã .dqb dnda mdl oixken oi` mewn lkae :äñâ øåëîì éúà àîìã ïîöò ìò åøéîçäã .xeknl `ly ebdpy mewn b
àéäå äðå÷ä éðôì êìúù éãë ìàøùéä äì ÷òåöå äëéùç íò úáù áøò åì äøëåîù íéîòô ,éîð éà .åúîäá úúéáù ìò äååöî íãàå ,íéáëåë ãáåòì åúîäá
íéøåáùå .íéìåãâ úøéëîá éôìçî åäðéð äëàìî éðá åàìã áâ ìò óà íéðè÷ .oigiiqe milbr :úáùá åúîäá øçà øîçî àöîðå ,åúîçî úëìåäå åìå÷ úøëî
äëìä ïéàå .äëàìî éðá ååä éìãâ éëìã ïåéë ,äãåî íéçééñå íéìâòá ìáà .íìåòì äëàìî úá äðéàã .dxeaya xizn dcedi iax :íéîìù úøéëîá éôìçî
ïîæá íéáëåë ãáåòì äîäá øåëîì éøù øåñøñ é"òå .àøéúá ïáë äëìä ïéàå .åîöò úà àùåð éçäå ãîåò äáéëøìå ìéàåä .qeqa xizn `xiza oa :é"øë
àëéì éîð àäì øîçî àöîðå åìå÷ úîçî êìú àîùå .åìù äðéà éøäù äðøéëùéå äðìéàùé àîù ùçéîì àëéìã ,äøéëîä úòá íù ïééåöî íéìòáä ïéàù
:åìå÷ úà úøëî äðéàù ,ùçéîì
,äèîä ùéîùúá øåñà íéøåôëä íåéù éðôî .mixetkd meia xpd z` wilcdl ebdpy :õøàì äöåçá íéçñô ìëåàë äàøðù .lek`l `ly ebdpy mewn c
izaa oiwilcne :ùîùéå åéðéòá ïç àùúå åúùà äàøé àîù .wilcdl `ly ebdpy :øðä øåàì åúèî ùîùì íãàì øåñàù ùîùé àì ÷ìåã øðäù ïîæ ìëå
:íù íéãçééúî åúùàå ùéà ïéàù íå÷î ìëáå .zeiqpk
`xephxa yexit
àúùä ã"éá åìéàã .ãòåî ìù åìåçá .dgxay zlebpxze :ã"éá äìçúëì íúåà ïéáéùåî ,íéçåøôà ìãâì íéáùåé åéäéù íéðåé éëáåù .oikaey oiaiyen f
íãå÷ íéîé 'â íéöáä ìò äáùéù àåäå .ïéøéæçîã øîà÷ ãòåî ìù åìåçá äçøáù úìåâðøúä àìà .àéòáéî éøåãäà ,éøùã úøîà äìçúëì ïéëáåù éáåúåà
.crenae :õåçì ïéëéìùî .oitxeb :íéöéáã ãñôä íåùî äéúçú úøçà áéùåî äúî íà êëìä ,àåä ãáàä øáãå äìéëàì íééåàø íéöéáä ïéà áåùã äçøáù
:ãòåîä êøåöì åðéàù ô"òàå .øùò äòáøàá .one`d zian milk oi`iane oikilen :ïéããöì ïé÷ìñî àìà õåçì ïéëéìùî ïéà ,øúåé øåîçù
äùåò äðéà äá÷ðäå úåøéô äùåò øëæäù äá÷ð ì÷ãá åáéëøî øëæ ì÷ã ìù êø óðò .milwc oiaikxn :åçéøé éùðà úåùòì ïéâäåð åéä .egixi iyp` eyr g
åéä àìù øçà ùåøô .òîù úàéø÷á ãòå íìåòì åúåëìî ãåáë íù êåøá íéøîåà åéä àìù .rny z` oikxeke :øùò äòáøàá øîåìë .meid lk :úåøéô
àìå ,øîåòä éðôì ùãçä ïî ùéãâ ïéùåò .oiycebe oixvewe :íéøçà íéøáãì íéîù úåëìî ïéá ÷éñôäìå ãçàá êéøàäì êéøöù ,úáäàåì ãçà ïéá ïé÷éñôî
'â ìòå åçéî àì 'âä åìà ìòù àìà ,ïéùåò åéä íéîëç ïåöøá àìù íìåë ,åùòù íéøáã äùùä ìë .mcia egin `le :äéðéî ìëéîì éúà àîìã ïðéùééç
`xephxa yexit
úåòù ùùî àåäù áøò éììö åèðé éëî ãéîúä úèéçù ïîæã .äöçîå äðîùá äðùä úåîé øàù ìë èçùð íéáøòä ïéá ìù ãéîú .hgyp cinz ` d
éúù åúèéçù ïéøçàîå .åéúçú íãà ìë ìö àìà äèåð ìö ïéàå ,òé÷øä òöîàá úãîåò àéä òáù éöçå ùù éöçù ,áøòîì äèåð äîçù äìòîìå äöçîå
íìùä ø÷åáä úìåò ìò ,íéîìùä éáìç äéìò øéè÷äå (å àø÷éå) áéúëãë íéáøòä ïéá ìù ãéîú øçà íáéø÷äì à"àù úåáãðå íéøãð éðôî åðîæ øçà úåòù
íéáøòä ïéá ìù ãéîú úèéçù ïîæ íéøçàî ,úåáãðå íéøãð íéáø÷ ïéàù úáùá åìéôàå .íéáøòä ïéá ìù ãéîúì øçåàî øáã àäé àìù ,ïìåë úåðáø÷ä ìë
zeidl lg :äöçîå òáùá äéì ïðéãáòå úçà äòù äéì ïðéîã÷î ,íéáøòä ïéá ìù ãéîú øçà áø÷ çñôäù çñô áøòáå .ìåçã úåáãðå íéøãð êøñ íåùî
raya axwe :äöçîå 'åá èçùð äéäéù äéðéãà äéì ïðéáúåîå äéì ïðéîã÷î ,íåé ãåòáî åúåìöì êéøöå úáù àéçã àìã çñôä úééìö éîð àëéàã .y"ra
:åúééùòá úçà äòù ïéäåùù ,äöçîå òáùá åúáø÷ä øîâ .dvgne
אגרות קודש
תשי"ג,ג' ניסן,ב"ה
.ברוקלין
'הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר דוד מאיר שי
!שלום וברכה
וכבר ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה,קבלתי מכתבו מכ"ד אדר וכן הקודם לו
עלינו להתחזק בעניני תורה ומצות, וואס דארפן מיר זיך מישען אין בעלבתישקייט,נבג"מ זי"ע
השכם, וידוע ג"כ מרז"ל גיטין ז' ע"א,ובדרך ממילא יתוקנו הענינים פון וועלט בעלבתישקייט
.) א, בתו"א לב, (ביאור ע"ד החסידות,'והערב עליהם לבית המדרש כו
ולקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הנני בזה לאחל לו ולב"ב שיחיו שיחוגו
. ובא במכ' כללי, ומצו"פ מ"ש לאחד בזה,אותו בכשרות ובשמחה מתוך חירות אמיתי
.בברכת החג
אגרות קודש
תשי"ד,ו' אד"ר,ב"ה
.ברוקלין
!שלום וברכה
בודאי ידוע לו שיטתי שבזמן הזה בפרט הנה בכל השיעורים הנלמדים ברבים צריך להוסיף
.איזה רגעים בלימוד בהלכות הצריכות לדעתן בחיי היום יומים ובודאי גם הוא משתדל בזה
כן- כמו,סוף- הנה אחר יציאת מצרים היה קריעת ים,כמו שביציאת מצרים
לבוא כתיב והניף ידו על הנהר בעים רוחו והיכהו לשבעה נחלים-לעתיד
ה'תשכ"ח,ממאמר שבת פרשת צו
וקריאתו אבא,ידי טעימת טעם דגן יודע הוא [=התינוק] לקרות אבא-אף שעל
מקום הרי אינו מבין- מכל, ולא יפנה לאחר זולתו,היא באופן שנמשך לאביו דווקא
מהו אביו
ה'תשכ"ח,ממאמר שבת פרשת צו
62 המשך בעמוד
מקום- מכל, ועד לאופן דגאה גאה, אותות ומופתים,גם ביציאת מצרים היו נסים
לבוא יהיה אראנו נפלאות- ורק לעתיד,לא היה אז עניין הראיה
ה'תשכ"ח,ממאמר שבת פרשת צו
אגרות קודש
תשי"ג,י"ג ניסן,ב"ה
.ברוקלין
הנהלת אגודת חב"ד באה"ק ת"ו
ד' עליהם יחיו
!שלום וברכה
י"ז כסלו ו' שבט, כ"ה חשון,מפני הסדר מאשר הנני עוה"פ קבלת מכתביהם מו' תשרי
.וכ"ה אדר
הנה א) יקחו על הוצאתם תשלום,ב) בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה
ומובן שצריכה להיות,תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע"י הרב הלפרין
ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהי' התקון,באופן שתתאים לתקנות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע
כי כן הי' המדובר עם הרב ברזל שי' שהציע,על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח
.לפני את כל ענין זה
ג) נוסף ע"ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה"ח דאברוסקין שי' מחיפה וכותב שפונה
. וא"כ לדעתי גם זה נכון, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפ"ע,אלי בהצעתם
.וע"פ הנ"ל שיהי' כדרישת תקנת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע
וכותב הנני, ואיני יודע ממי היא המניעה,ד) כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם
שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה,להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד
. ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה,בלבד
.בברכה לחג הפסח כשר ושמח המחכה לבשו"ט
ומפני,לסיבה לא הספיק הזמן קודם החג שיחתום כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתב
. הנני חותם בשמו,קדושת המועד
המזכיר
קווינט.א
אגרות קודש
תשי"ג,י"ג ניסן,ב"ה
.ברוקלין
'הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר צבי שי
!שלום וברכה
ובטח אף שאין, בו כותב ע"ד הסתדרותו ועסקו באה"ק ת"ו,בנועם קבלתי מכתבו מא' צו
ואשר זהו מענינים שאין להם, משתתף הוא מזמן לזמן בהתועדות חסידית,מזכיר עד"ז במכתבו
אשר, וכמבואר בכמה משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,תחליף בפעולה אחרת
.בטח ראה אותם
כי זוכרת, ונעם לה להודע ע"ד הקורות אותו,מסרתי הפ"ש שלו לאמי הרבנית שליט"א
. וגם סיפרה לי כמה מאורעות בהנוגע אליו בעצמו,היא היטב את כל משפחתו
, ובטח משתמש בהזדמנות זו להרבות אור התורה והיהדות,רואה אני שעוסק הוא במו"ל
ובמילא מובן, וכידוע פתגם הצמח צדק אשר מלה הבאה בדפוס זהו לדורי דורות,באה"ק ת"ו
.הזכות והאחריות שעל המו"ל
,כבקשתו הנה כשאהי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע
.אזכירו ואת ב"ב שיחיו להמצטרך להם
ולקראת ימי החג הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה הנני בזה להביע ברכתי לחג הפסח
.כשר ושמח
בגאולתינו האמיתית, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות,ולקיום היעוד המקווה
. בימיו ובימינו ע"י משיח צדקנו,והשלימה
.בברכת החג
הנה מעונין אני בכל עניני דפוס שיש להם איזה שייכות ליהודים. במענה על שאלתו:נ"ב
ואף שאין, וכבר נהגו רבים ששולחים להספרי' שלי מכל הנדפס על ידם או היו"ל על ידם,ויהדות
, אבל הספרי' שלי מחליפה למי שרוצה בזה על הספרים הוצאת קה"ת,אצלי קופה להוצאה ע"ז
. כי ישנם כמה קטלוגים אצל אנ"ש באה"ק ת"ו,ובטח ראה רשימת הוצאות קה"ת
37 ïkL ¥ § © § .àôéãò
¥ ¤ :DA¨ ixEng`l ¨ ¦ £ äøéúñ ¨ ¦ § :iEPwA¦§ éàî© .óBñ øácì ¨ ¨ © ïéॠäãeäé ¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaø ¦ © éøáãì ¥ § ¦ § ,íéîëç ¦ ¨ £ eáéLä ¦ ¥ .íéðL ¦ © § ét¦ ìò© dì¨ ä÷Lîe ¤§ © 25
38 .äàîèk
¨ § ª § :wtQn
¥ ¨ ¦ lrFAd
¥ © lre © © © lr© .dzøñBà
© § lrAd ¨ §© ,éepé÷a ¦ § àìå Ÿ § 'da' ¨ àîéàå ¨ ¥ § .äøéúña ¨ ¦ § ¦ àìå Ÿ § da¨ 'da' ¨ àø÷ ¨ § øîà © ¨ ,äãeäé ¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaøc ¦ © § àîòè ¨ £© 26
39
40
lrW
© ¤ aEzMd
¨ © Ll§ ciBn
¦ © oOwl
¨ © § opiWxccM
¨ ¦ § © § ¦ zi`Ce
¦ ¨© äàîeèì
¨ § § L÷zéà © § ¦ énð ¦ © äøéúñ ¨ ¦ § .äàîèð ¨ ¨ § ¦ àåäå ¦ § BzLà § ¦ úठàð÷å ¥ ¦ § áéúëc ¦ § ¦ äàîeèì ¨ § § L÷zéà © § ¦ éepé÷¦ 27
sC) ¦ § miOdW
© oiwcFA ¦ © © ¤ mWM
¥ § wxtA
¤ ¤ § ,dxEq`
¨ £ wtQd
¥¨©
41 Dzxizq
¨ ¨ ¦ § iEPTd
¦ © i"ry .dì¨ íøb© ¨ øwò ¨ ¦ ïkL¥ ¤ :(.gk
eáéLä ¦ ¥ .àúàc ¨ ¨ § àeä äàîeè ¨§ éãk¥ § äøéúñ ¨ ¦ § øeòéL¦ änëì ¨ © § àeää© ,äàîèð ¨ ¨ § ¦ àéäå ¦ § äøzñðå ¨ § § ¦ § áéúëc ¦§ ¦ 28
42 mipWA
¦ © § ¦ iEPwC¦ § `"xl§ ipYwC ¥ ¨ ¨ § .'éðúî :DYxqF` ¨ §© .éàp÷ © © øîàå © ¨ § éð÷ ¥ ¨ àìc Ÿ § ïéðîæc ¦ § ¦ § ,eäéð¦ éàî© ,óBñ øácì ¨ ¨ © ïéॠäãeäé ¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaø ¦ © éøáãì ¥ § ¦ § ,íéîëç ¦¨£ 29
43 ¥ ¨ ¨ § .àðz
ipYwC ¨ ¨ éàä© ék¦ àìc Ÿ § :Fnvr § © iR¦ lr© dxizqE
¨ ¦ § óñBé¥ øa© ÷çöé ¨ § ¦ áø© øîà © ¨ ,øzzñéà © © § ¦ øîàå © ¨ § øzzñéà © © § ¦ àìc Ÿ § ïéðîæ ¦ § ¦ ,óBñ øácì ¨ ¨ © Lé¥ eðéúðLîì ¥ ¨ § ¦ § àä̈ 30
44 éøáãì
¥ § ¦ § :Fnvr§ © iR¦ lr© iEPwe ¦ § mipWA
¦ © § ¦ dxizq¨ ¦ § `"xl§
45
éaøa
¦ © § éñBé ¦ éaø ¦ © éøáãì ¥ § ¦ § óà© .óBñ øácì ¨ ¨ © ïéॠäãeäé ¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaø ¦ © éøáãì
¥ § ¦ § óà© ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ © øîà̈ © 31
¨ © § .óBñ øæòéìà
oOwlE ¤ ¤ ¦ ¡ 'ø éøáãì
¥ § ¦ § ïéॠäãeäé¨ § 'øá é"ø
46 :xn`wC
© ¨ ¨ § sFq xaCl ¨ ¨ © oi`¥ .eäéð¦ éàî© :Dl¨ Wxtn ¥¨ §
éঠàlà ¨ ¤ ,øwéò ¨ ¦ àkéì ¨ ¥ íúä ¨ ¨ øwéò ¨ ¦ àkéà ¨ ¦ eðéúðLîì ¥ ¨ § ¦ § äaøcà ¨ © § © ,eðéúðLîì ¥ ¨ § ¦ § àéòaéî ¨ § © ¦ àìå Ÿ § ,äãeäé ¨ § 32
47 Dl¨ iz`Pw ¦ ¥ ¦ xnF`¥ dilr
¨ ¤ ¨ qrFMWM ¥ ¤ § .éàp÷ © © øîàå
©¨§ äãeäé¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaø ¦ © éøáãì ¥ § ¦ § ïðçBé ¨ ¨ éaø ¦ © øîà © ¨ óñBé ¥ øa© ÷çöé ¨ § ¦ éaø ¦ © øîà © ¨ øîzéà © § ¦ éëä ¦ ¨ øîzéà ©§ ¦ 33
48 lM¨ dxizq
¨ ¦ § FOr¦ dxYqPW
¨ § § ¦ ¤ micr
¦ ¥ `ianE
¦ ¥ ipFlRn
¦ § ¦ äfä ¤ © ïîfa © § © déúzéàì ¥ § ¦ § Léðéà ¦ ¦ àîéì ¨ ¥ àì Ÿ àøeqî ¨ ¦ àðéðç ¨ ¦ £ éaø ¦ © øîà © ¨ .óBñ øácì ¨ ¨ © ïéॠeðéúðLîì ¥ ¨ § ¦ § óà© 34
49 àä¨ ¨ £ § ¦ `l
:FA dxdfp Ÿ Dl¨ `Pw
¥ ¦ `lC
Ÿ § oeikC
¨ ¥ § ,`EdW
¤
50 Bîöò § © ét¦ ìò© éepé÷¦ øîàc © ¨ § äãeäé ¨ § éaøa ¦ © § éñBé ¦ éaøk ¦ © § ïì¨ àîéé÷ ¨ § © àîìéc ¨ § ¦ éðBìt ¦ § éãäa ¥ £ © éøzqéz ¦ § © ¦ àì Ÿ 35
:dinzA
¨ ¦ § ¦ xfril`
¤ ¤ ¦ ¡ iAx
¦ © ixacl
¥§ ¦ § .óBñ Lé¥ eðúðLîì ¥¨§ ¦ §
51 dizi`x
¨ ¦ ¦ § xnF`e ¥ § .øzzñà © © § ¦ àìc Ÿ § ïéðîæ ¦ § ¦ àäåLéø¥ øîà
¨§ © ¨ .íìBòìc ¨ § ¦ àøeqéà ¨ ¦ déåléò ¥¨ ¦ dì¨ øñà÷å © ¨ ¨ § d÷ãáéîì ¨ § § ¦ § äèBñ ¨ éî¥ àðãéàä ¨ § ¦ ¨ àkéìå ¨ ¥ § àøzzñéîe¨§ © § ¦ 36
52 àkéà ¨ ¦ § ¦ .eðéúðLîì
¨ ¦ :dinzA ¥ ¨ § ¦ § àéòaéî ¨ § ¨ ¦ àìå Ÿ § :dxYqPW Bîöò
¨§ §¦¤ § © ét¦ ìò© éepé÷¦ øáñ÷ © ¨ ¨ àîìà ¨ § © ,íéøçà ¦ ¥ £ ïéáì ¥ § dðéa ¨ ¥ äàð÷ ¨ § ¦ ìéènä ¦ ¥ © øác ¨ ¨ ,éepé÷¦ ïBLl§ äî© Lé÷ì ¦¨ 37
53 àëä¨ ¨ :qrM© © i"r `NW Ÿ ¤ micrA ¦ ¥ § ligzd ¦ § ¦ xa¨ MW .dãäa
§ ¤ .øwò¨¦ ¨ £ © äàð÷ ¨ § ¦ ãáòéîì © ¡ ¤ § eúàå ¨ § äìãa ¨ § ¨ à÷c ¨ § àn÷c ¨ © § éàî© éøîàå ¦ § ¨ § dì¨ ép÷c ¥ © § éòãé ¥ § ¨ àì Ÿ àîìò ¨ § ¨ éleëå
¥ § 38
54 `Ede§ iz`Pw
¦ ¥ ¦ xnFl © lwp § ¦ ¤ § ¦ § .øwò
¥ ¨ qFrkIWkle ¨ ¦ àkéì¨ ¥
55 ENt` ¦ £ .Léðéঠ¦ àîéì¨ ¥ àì Ÿ :dAxd ¥ § © zFxizq ¦ § Dl¨ `vni
øáñ÷© ¨ ¨ àîìà
¨ §¦
¨ § © ,dðéáì ¨ ¥ § Bðéa¥ äàð÷ ¨ § ¦ ìéènä ¦ ¥ © øác ¨ ¨ ,øîà © ¨ éiaàc ¥ © © § déîMî ¥ § ¦ àéîìL ¨ § ¤ ¤ éaø ¦ © øa© øîéé © ¥ áøå© § 39
56 :eilr
¨ ¨ zxq`pe ¤ ¤ § ¦ § .àøzzñîe
¤ ¤ ¡ ¤ § zxYqpe ¨ § © § ¦ :Dpial dãäa
¨ ¥ § FpiA¥ ¨ £ © äàð÷ ¨ § ¦ ãáòéîì © ¡ ¤ § éúàc ¥ ¨ § àeä eäéàå ¦ § dì¨ ép÷c ¥ © § éòãé ¥ § ¨ àîìò ¨ § ¨ éleëå ¥ § íéãò ¦ ¥ íéðL ¦ © § ét¦ ìò© éepé÷¦ 40
57 iM¦ (al mixaC)
¦ ¨ § l`¥ `lA Ÿ § ipE`Pw
¦ § ¦ md¥ FnM§ qrM © © .äàð÷
¨§ ¦ àîìà
58 ãáòéîì
© ¡ ¤ § éúàc ¦ ¨ § eäéàå ¦ § :DzF`¨ oi`pFU
¦ § opi`e
¨ ¥ § xaCd¨ ¨ © oiNbn ¦ ¥ ¨ ¤ .dì¨ ép÷c
¦ © § micrdW ¦ © § éòãé
¥ § ¨ àîìò
¨ § ¨ élëå
¥ ª § :miWp`d
¦ ¨ £ ¨ on¦ zlcFA
¤ ¤ FGW ¤ eiWkr
¨ § © rxi` ¥ ¨ § WI¥ dn© .àn÷c
© ¥ dn¨ ,Epiptl ¨ © § éàî© :(e ilWn) ¤ ¨ zng
¥ § ¦ xaB © £ d`pw
¨§ ¦
59 :DcWFgW
¨§ ¤ lr© EYhipwn
© ¦ § © FGW ¤ .dãäa
¥ £ © äàð÷
¨§ ¦
àîìà
59 המשך בעמוד
49 המשך בעמוד
37 xaC¨ ¨ xnbinl © § ¦ § opiracM ¨ ¦ ¨ § ¦ .íéðMî ¦ © § ¦ úBçôa ¨ § úîi÷úî ¤¤ © § ¦ íãB÷ ¤ äléçza ¨ ¦ § ¦ ,àcñç ¨ § ¦ áø© øîàå © ¨ § .da¨ ïì¨ úéì¥ àøáâa ¨ § © § ìáà ¨ £ àúzéàa ¨ § ¦ § éãéàå ¦ ¦ § éãéà ¦ ¦ .àîNîeNì ¨§ § § 25
38 xg` © © `idW ¦ ¤ d`nh ¨ § ª .äðBøçàä ¨ £ © ¨ :oFnOn ¨ ¦ xaC ¨ ¨ áø÷a ¤ ¤ § Cìäúî ¥ © § ¦ E éäìà ¤ Ÿ ¡ 'ä ék' ¦ øîàpL © ¡ ¤ ¤ ãçàå ¨ ¤ § ãçà ¨ ¤ ìk¨ íò¦ äøBL ¨ äðéëL ¨ ¦ § äúéä ¨ § ¨ ìàøNé ¥ ¨ § ¦ eàèçL §¨¤ 26
39
40
on`p
¨ ¡ ¤ DA¨ WIW ¥ ¤ zEcr¥ lM¨ .da¨ LiL ¥ ¤ ìk¨ :dxizQd ¨ ¦ § © .'E éøçàî ¤ £ © ¥ áLå ¨ § øáã ¨ ¨ úåøò © § ¤ E᧠äàøé ¤ § ¦ àìå' Ÿ § øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,íäî ¤ ¥ äðéëL ¨ ¦ § ä÷lzñð ¨ § © § ¦ eàèçL § ¨ ¤ ïåék ¨ ¥ ,'E ðçî ¤£ © 27
`we ¨ § ,cg© `N` ¨ ¤ ixY ¥ § DA¨ oi`¥ cre ¥ § lirl ¥ § opiWxccM
¨ ¦ §© §¦
41 `ide ¦ § wilq ¦ § DPn ¨ ¦ `dC ¨ § i`w ¦ ¨ d`nH`e ¨ § ª © § dxEq` ¨ £ xn` © ¨
Bzîc÷î § © © § äfä ¤ © íìBòa ¨ ¨ úçà © © äåöî ¨ § ¦ äNBòä ¤ ¨ ìk¨ ,ïúðBé ¨ ¨ éaø ¦ © øîà © ¨ éðîçð ¦ ¨ § © øa© ìàeîL ¥ § éaø ¦ © øîà̈ © 28
42 crA ¥ § miIwzYW ¥ © § ¦ ¤ .øîçå ¤ Ÿ ¨ ì÷© :DA¨ oi`¥ cre ¥ § d`nhp ¨ § §¦ ,äfä ¤ © íìBòa
¨ ¨ úçà © © äøéáò¨ ¥ £ øáBòä
¥ ¨ ìëå ¨ § 'E÷ãö
¤ § ¦ E éðôì
¤ ¨ § Cìäå'
© ¨ § øîàpL
© ¡ ¤ ¤ ,àaä ¨ © íìBòì
¨ ¨ åéðôì
¨ ¨ § úëìBäå
¤ ¤ § 29
43 DA¨ `vn ¨ ¨ iM¦ zlwlwn ¤ ¤ § © § dX`A ¨ ¦ § .øîBì © ãeîìz § © :cg` ¨ ¤ éaø
¦ © .'eãáàéå ¥ Ÿ § eäzá Ÿ © eìòé £© íkøc ¨ § © úBçøà § ¨ eúôìé' § ¨ ¦ øîàpL © ¡ ¤ ¤ ,ïécä ¦ © íBéì§ åéðôì ¨ ¨ § úëìBäå ¤ ¤ § Bzôtìî § ©© § 30
44 aYknl
¨ § ¦ § il¦ dOl ¨ ¨ opikxtE ¨ ¦ § © :'eM oNdlE ¨ © § xaC ¨ ¨ zexr ©§ ¤
45
ákL © § ì' ¦ ,'dîò ¨ ¦ úBéäì § ¦ dìöà ¨ § ¤ ákL © § ì¦ äéìà ¨ ¤ ¥ òîL © ¨ àìå' Ÿ § øîàpL © ¡ ¤ ¤ áìëk ¤ ¤ § Ba äøeL÷ ¨ § ,øîBà ¥ øæòéìà ¤¤ ¦ ¡ 31
éòaéî
¥ ¨ ¦ 'åk éep÷a ¦ § àìå Ÿ § da¨ :deW ¨ ¨ dxfbA ¨ ¥ § ¦ Dtlinl ¨§ ¥ §
46 'ixnB¦ § © `le Ÿ § `Ed `hErin ¨ ¦ DA¨ aizkC ¦ § ¦ oeikC ¨ ¥ § .déì¥
äðBLàøä
¨ ¦ ¨ úeãò ¥ äîe ¨ ïéca ¦ © äéäL¨ ¨ ¤ ,íúä ¨ ¨ ïðz© § .àaä ¨ © íìBòì
¨ ¨ 'dnò ¨ ¦ úBéäì' § ¦ ,äfä¤ © íìBòa
¨ ¨ 'dìöà
¨§¤ 32
47 EdiizNnA § © § ¦ § Edl§ Enwe ¨ § DPn ¨ ¦ dX`C ¨ ¦ § zFIcr ª ¥ x`W ¨ § øeqéঠdzøñBàL ¨ § © ¤ äðBøçàä ¨ £ © ¨ úeãò¥ .íéðMî ¦ © § ¦ úBçôa ¨ § úîéi÷úî ¤ ¤ © § ¦ dðéà ¨ ¥ ,íìBò ¨ øeqéঠdzøñBà ¨ § © ïéàL ¥¤ 33
48 deW ¨ ¨ dxfbE ¨ ¥ § .øîà÷ © ¨ ¨ énð ¥ © éëä ¥ ¨ :dxFYAW ¨ © ¤ zFIcr ª ¥ lkM ¨§ ì÷å© § .da¨ LiL ¥ ¤ ìk¨ 'da¨ ïéॠãòå' ¥ § øîBì © ãeîìz § © ,íéðMî ¦ © § ¦ úBçôa ¨ § íéi÷úz ¥ © § ¦ àlL Ÿ ¤ ïéc¦ Bðéॠ,íìBò ¨ 34
49 `xQgin¨ § © ¦ ixEqg ¥ £ oizipznE ¦ ¦ § © ,hwp © ¨ izixg` ¦ ¦ £ © `zNnl ¨ § ¦ §
50 ãòa ¥ § úîéi÷úî ¤ ¤ © § ¦ íìBò ¨ øeqéঠdzøñBàL ¨ § © ¤ äðBøçàä ¨ £ © ¨ úeãò¥ äîe ¨ ,äzòî ¨ © ¥ äðBLàøä ¨ ¦ ¨ úeãòì ¥ § øîBçå̈ ¤ 35
dxfbE¨ ¥ § dxizqE ¨ ¦ § iEPwA ¦ § `le Ÿ § DA¨ l"z Dil¥ `pY ¨ ¨ ikde§¥¨
51 DlrA¨ £ © Dl¨ `Pw ¥ ¦ `NW Ÿ ¤ `nlrC ¨ § ¨ § dX` ¨ ¦ z`nhl © § ª § deẄ ¨
ãeîìz § © ,ãçà ¨ ¤ ãòa ¥ § íéi÷úzL
¥ © § ¦ ¤ ïéc ¦ Bðéà ¥ íìBò ¨ øeqéà ¦ dzøñBਠ§ © ïéàL¥ ¤ äðBLàøä
¨ ¦ ¨ úeãò ¥ ,ãçà ¨¤ 36
52 `lCŸ § d`nhPW ¨ § § ¦ ¤ dizi`x ¨ ¦ ¦ § ip` ¦ £ xn`e © ¨ § cg` ¨ ¤ cr¥ `aE ¨ íéãò ¦ ¥ äL ¨ ŸìL§ ét¦ ìò© Bà íéãò ¦ ¥ éðL ¥ § ét¦ ìò' © øîBà ¥ àeä ïläìe ¨ © § 'øáã ¨ ¨ úåøò © § ¤ dᨠàöî ¨ ¨ ék' ¦ øîBì © 37
53 :xacl¨ ¨ § mil ¦ © bxC
§ © § mEXn¦ onidnC ¨ ¥ § ¦ `Ed `kde ¨ ¨ § onidn¨ ¥ § àöî ¨ ¨ ék'î ¦ ¦ ,éàä© .íéðL ¦ © § ét¦ ìò© ïàk¨ óà© ,íéãò ¦ ¥ íéðL ¦ © § ét¦ ìò© ïläì ¨ © § øeîàä ¨ ¨ 'øác' ¨ ¨ äî© 'øác ¨ ¨ íe÷é̈ 38
éãë
éëä
¦ ¨ ,déì¥ éòaéî ¥ ¨ ¦ äøéúña ¨ ¦ § ¦ àìå Ÿ § 'da' ¨ ,éepé÷a ¦ § àìå Ÿ § 'da' ¨ ,à÷ôð ¨ § © 'da'î ¨ ¦ ,à÷ôð ¨ § © 'øác ¨ ¨ úåøò © § ¤ dä 39
ãçà ¨ ¤ ãò¥ ïîéäî ¨ ¥ § àìc Ÿ § äøéúñ ¨ ¦ § àìáe Ÿ § éepé÷¦ àìa Ÿ § àîìòa ¨ § ¨ § äàîeèå ¨ § § ,äøéúña ¨ ¦ § ¦ àìå Ÿ § 'da' ¨ éepé÷a ¦ § àìå Ÿ § da¨ 'da' ¨ øîBì © ãeîìz § © ,øîà÷ © ¨ ¨ én𠦩 40
øeîàä ¨ ¨ 'øác' ¨ ¨ äî© 'øác ¨ ¨ íe÷é¨ íéãò ¦ ¥ äL¨ ŸìL§ ét¦ ìò© Bà íéãò ¦ ¥ éðL ¥ § ét¦ ìò' © ïläì ¨ © § øîàðå © ¡ ¤ § 'øác ¨ ¨ úåøò © § ¤ da¨ àöî ¨ ¨ ék' ¦ ïàk¨ øîàð © ¡ ¤ ,ïìðî ¨¨ § 41
.äàîeè ¨§ úeãò¥ Bæ ,äðBøçà ¨ £ © úeãò¥ .äøéúñ ¨ ¦ § úeãò¥ Bæ ,äðBLàøä ¨ ¦ ¨ úeãò¥ àéä¦ Bæ éঠ,ïðaø ¨ ¨ © eðz¨ .íéðL ¦ © § íéãò ¦ ¥ ïàk¨ óà© íéðL ¦ © § íéãò ¦ ¥ ïlä쨩§ 42
äîëå
61 המשך בעמוד
הלכה ביאורי
– ìöá ïéàåøù [âìùúעצם דק )מחוג( המוצב על גבי – úåòùä ìò [àìùúמכשיר המודד יחידות זמן כמו
לוח באור השמש ,ובאמצעות מעקב אחר התקדמות שעות או דקות ,על פיו ניתן לדעת את משך הזמן
הצל המוטל ממנו על גבי לוח ניתן למדוד את הזמן שעבר.
)שעות או דקות( שעבר מתחילת היום או מהנקודה – ìåç ìù [áìùúשעון חול בנוי משתי שפופרות
הקודמת. שקופות המוצבות אחת מעל השנייה ,בשפופרת
– ìåèìèá åøñåàì [ãìùúשעוןֿפסיקה )סטופר, העליונה ישנה כמות קבועה של גרגירי חול דק הזורם
טיימר( ,בין אם הוא מכני ובין אם הוא חשמלי ,וכן אל התחתונה בקצב קבוע ואחיד דרך מעבר צר המחבר
שעון חול – אין להשתמש בהם 677בשבת וביו"ט .678 ביניהם ,משך הזמן הנצרך לריקון החול שבשפופרת
– ìåèìèá åøñåàì [äìùúשעון ) 679בין שעוןֿיד, העליונה ידוע ,וכך ניתן למדוד את משך הזמן שעבר,
שעוןֿכיס ,שעוןֿמעורר או שעון קיר (680המראה את כדי להתחיל את המדידה מחדש יש להפוך את השעון
השעה 681הוא כלי שמלאכתו להיתר ומותר כך שהשפופרת התחתונה תהיה העליונה והחול יזרום
בטלטול ,682גם מחוגי השעון מותרים בטלטול ומותר שוב אל השפופרת השנייה.
ציונים והוספות
או שעון מכני שלא כיננו אותו ,יש בו משום מוקצה ואסור (677מותר להשתמש בשעוןֿפסיקה שאינו חשמלי ובשעון
לטלטלו .ברם שעון העשוי כתכשיט ,כגון שעון זהב ,אם חול לצורך חולה ,גם אם אין בו סכנה ,כגון להאכילו
כרגיל אינו מסירו מידו גם בזמן שאינו פועל ,הרי הוא לזמנים מסוימים וכגון לחולה האוכל ביום הכיפורים
כתכשיט ומותר לטלטלו גם כשהוא נעמד )שש"כ פכ"ח בשיעורים וצריך לדעת זמן אכילתו ,או למדוד לו לחולה
ס"כ(; ובקצות השלחן סי' קח בדה"ש ס"ק ג :אם עמד את הדופק )שש"כ פכ"ח סל"ה(.
המורה שעות מללכת מותר ג"כ בטלטול כ"כ במנחה חדשה (678צ"ע שלא נזכר בפירוש בשוע"ר בסי' שו סי"ח איסור
שבסוף מנחת שבת ב' מנורה הטהורה ,ודוקא אם פסק מדידת זמן בשבת ,וגם בסעיף זה הובא רק כבדרך אגב,
ללכת מפני שנגמר זמן עריכתו ,אבל אם פסק הליכתו ומשמע ש'המנהג שנתפשט' הוא איסור הטלטול ולא איסור
מחמת איזה קלקול מצדד המנ"ש דהוי מוקצה מחמת גופו המדידה ,ולכאורה הוא משום שלא הוכרע לאיסור ממש
שאין ראוי לשום תשמיש או דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, אלא רק מפני שבעניין טלטולו ,גמגם גדול הדור )כלשון
ואסור בטלטול בכל ענין; ובשש"כ שם אות כד :הנמצא הב"י(.
במקום שיש בו עירוב ,והשעון שעל ידו נעמד ,יורידנו מידו (679טלפון או מכשיר חשמלי אחר שמלאכתו לאיסור
מיד .ואם נמצא במקום שבו השעון עלול להגנב או להנזק שרגילים להשתמש בו גם כדי לראות את השעה או כשעון
אם ישאירנו שם ,מותר -בעוד על ידו -להעבירו למקום מעורר ,לא נעשה על ידי כך כלי שמלאכתו להיתר ,ונשאר
שמור ולהניחו שם .הנמצא במקום שאין בו עירוב והשעון כלי שמלאכתו לאיסור )ראה לעיל הערה רכב( ,ומותר
שעל ידו נעמד ,ימשיך וילך לביתו ויורידו שם .וראה לעיל להרחיקו אם הצלצול מפריע )ראה לעיל הערה קלט(.
הערה רס ובהערה תא דין טלטול שעון שהתפרקה ממנו (680ראה לעיל הערה מז ,אלא שהיינו שעון התלוי על
הרצועה. הקיר ,ואם מחובר לקיר ממש הוא מוקצה מחמת גופו.
(682שעון חול ושעון שמש שבהלכה זו ,היו עשויים (681דין שעון מקולקל :שעון שאינו פועל ,בין אם נעמד
למדידת פרקי זמן קצובים ,אך שעון רגיל המיועד לידיעת מחמת קלקול ,ובין אם נעמד מפני שהסוללה שלו התרוקנה
הלכה ביאורי
– äæ éìë [îùúכגון המניח מורה שעות כדי לדעת לכוונם בשבת ,683ואם צריך ללחוץ על כפתור או
מתי אמור להסתיים לימוד של שעה .689 להניעו כדי לראות השעה ,דינו כלי שמלאכתו
– äåöî äá ùé [àîùúהיינו מדידה שיש בה צורך לאיסור .684
מצוה ,או מדידה של מצוה כגון מדידת שיעורי – øúåîä ùéîùú [åìùúכגון שמטלטלו לראות את
תורה .690 השעה .685
– äå÷îä ãåãîì [áîùúאם יש במקוה שיעור ארבעים – ïîæä úãéãîì [æìùúמורה השעות הוא כלי שמודד
סאה וכשר לטבול בו .691 את הזמן שעבר מתחילת היום או מזמן מסוים .686
– äá àöåéëå [âîùúכגון מדידה לצורך חולה ,692או – ìöä åà [çìùúשעון חול אינו כלי לחישוב כמות
מדידת החור אם יש בו פותח טפח להביא הטומאה ומדידת החול אלא לחישוב הזמן ,אבל שעון שמש
מהחדר שהמת בו להחדר הסמוך לו .693 מיועד למדידת נטיית והתקדמות הצל .687
– äåöî ïéðò [ãîùúמדידת זמן אינה מדידה של מצוה – àéäù éðôî [èìùúרצונו לומר :ואין להתיר מדידת
אלא מדידה של חול .694 הזמן בתורת מדידה של מצוה ,אם לומד על ידי כלי
– äãé ìò ãîåìù [äîùúאף שמדידה של חול מותרת זה .688
ציונים והוספות
פעולה מסוימת. השעה אינו נחשב ככלי מדידה ומותר בטלטול ובשימוש.
(687משמע ששעון שמש נחשב לכלי מדידה יותר מאשר וז"ל שו"ת פנים מאירות )ח"ב סי' קכג( :שהם לא פקפקו
שעון חול ,וכלשון שו"ת מהרי"ל שהובא בב"י :ואפשר אלא על מדידות החול או מדידות הצל אבל האוהר"ן שלנו
דגרע טפי ,דמודד הצל ממש. אין להם מדידות החול ולא מדידות הצל אלא שהוא משער
(688כאן עובר לדון )כבדרך אגב ,ראה לעיל הערה תרעח( הזמן .ע"כ .וראה גם לעיל על סי' שא הערה קז שמשמע
באיסור מדידת זמן בשבת ולא באיסור טלטול הכלי ,אך אין שלא חששו למוקצה בשעון .ועפי"ז מותר להביט ולראות
לפרש שאם מדידת הזמן הייתה מדידה של מצוה היה מותר השעה בשעון שמש שמסומנים בו כל שעות היום ,כי אף
לטלטל הכלי ככלי שמלאכתו להיתר ,כי מכלֿמקום הכלי שהשעון מראה את השעה באמצעות מדידת השעות שעברו
אינו מיוחד למדידה של מצוה ונשאר כלי שמלאכתו מתחילת היום )ואסור בטלטול( ,ראיית השעה כשלעצמה
לאיסור. אינה מדידה כמו שההבטה על גרמי השמיים לידיעת השעה
(689ז"ל השואל בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קכג: אינה נחשבת כמדידה ,אמנם חישוב הזמן שעבר מנקודה
ראיתי בכמה קהילות שאפילו לומדים כשדורשים ברבים אחת לנקודה אחרת דומה למדידה.
לוקחים מכיסם האוה"ר ...ורואים כמה שעות שדורשים (683מותר לכוון את מחוגי שעון לשעה המדויקת ,כלומר
שלא להטריח הציבור .ע"כ .אלא שלכאורה לא היה זה כלי להסבם למקום הרצוי ,ובלבד שזה לא יגרום להפסקת
מדידה )טיימר( אלא שעון בו רואים השעה כתשובת ה'פנים פעולת השעון -ואפילו לא הפסקה זמנית ) -וכפי שמצוי
מאירות' שהובאה לעיל הערה תרפב. בשעון הפועל על סוללה( ,כי אז אין לעשות בו כל שינוי.
(690מדידת שיעורי תורה מותרת אף אם אין בה צורך שעון היכול להשמיע קול כאשר מסובבים את מחוגיו ,כמו
למצוה כי ניכר לכל שאלו שיעורי תורה ואין בזה משום שעוןֿקיר או שעוןֿמעורר ,מותר לכוונו רק אם ברור
עובדין דחול )ראה לעיל על סי' שו הערה קצג(. שאמנם לא ישמיע קול בשעת כיוונו )שש"כ פכ"ח סכ"ו(.
(691ראה לעיל על סי' שו הערה קצא. (684גם שעון שיש בו אפשרויות שונות כגון תאורה,
(692כדלעיל הערה תרעז. מחשבון ועוד ,המופעלות באמצעות לחיצה על כפתורים
(693סי' שו סי"ח; ולהעיר שאם מסיבה כלשהי לא ניתן נחשב ככלי שמלאכתו להיתר ,אף שהלחיצה אסורה )ראה
לראות את השעה בשעון רגיל ,מותר למדוד זמן כדי לדעת לעיל הערה סה והערה רכב(.
מתי אפשר להתחיל תיקון חצות ,זמן קריאת שמע וכיוצאֿ (685ראה לעיל הערה תרפב; וראה פמ"ג )סי' רנב מש"ז
בזה ,כי יש בזה צורך למצוה ,ואינו דומה למדידת זמן ס"ק ז( שאף שהסכים ששעון חול הוא כלי שמלאכתו
הלימוד. לאיסור ,מכלֿמקום הפיכתו כדי לדעת את השעה נחשבת
(694מדידת ארבעים סאה ושאר שיעורי תורה מותרת גם כצורך גופו ומקומו )היינו צורך היתר(.
אם אין המצוה תלויה בה כדלעיל הערה תרצ ,אבל מדידת (686בעזרתו מודדים את משך השעות והדקות שנמשכה
àìå
Ÿ § øáca
¨ ¨© [gnyz øeøa¨ øeqঠïéॠïécä
¦ © ïî¦ ìáà
¨ £ ,[fnyz âäðnä
¨ § ¦ © íòè
© © eäæ¤ ?Cë¨ éãé
¥ § ìò© [enyz øzî
¨ ª äéäéå
¤ § ¦ § øeñàä
¨¨
:[hnyz øeøa¨ øzä ¥¤
סעיף פח, דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת,חלק ב סימן שח
הלכה ביאורי
.לתלות לימודו במדידת הזמן – לא ייהפך להיתר מדידת הזמן נעשית לסידור,אם יש בה צורך למצוה
. – לאסור הטלטולâäðîä íòè [æîùú כי יכול ללמוד גם,זמנו בלבד ואין בה צורך למצוה
– מדידת הזמן אינה מדידהøáãá øåøá øåñéà [çîùú .695 ללא המדידה
.696 גמורה – אם מדידת הזמן הייתה מועילהøúåî äéäéå [åîùú
.697 – כי נתפשט לאסורøåøá øúéä [èîùú אבל בזה שהחליט מדעתו,ללימודו היה זה צורך מצוה
ציונים והוספות
כתוב בתשובות מהרי"ל )סי' ר( טלטול:( ז"ל הב"י697 זמן אינה קשורה כלל לזמני הלימוד וכן הלימוד אינו תלוי
השעות שמעתי כבר שנשאו ונתנו בדבר לפני מה"ר וייפ"ש .בה
ז"ל ולא מצאו איסור ברור ואפילוֿהכי היתר ברור לא אמר והוא זה שתלה לימודו,( כדלעיל על סי' שו הערה קצ695
בה לפי שנתפשט האיסור ויש לומר דהוי כלי שמלאכתו )והבטה בשעון כדי לדעת הזמן שנותר,במדידת הזמן
לאיסור דלמדידה נעשה לא רצו להתירו בבירור כי נתפשט ,ללימוד עד השקיעה וכיוצאֿבזה אינה נחשבת כמדידה
ואחרי אשר גדול הדור גמגם בו מי יבוא אחרי...לאסור .(כמבואר לעיל הערה תרפב
.המלך אשר כבר עשהו .( שו"ת מהרי"ל הובא בב"י696
$
â הלכות פסח- "שולחן ערוך רבנו הזקן לפי לוח "רב יומי â
åæ äìç éøäù äîöò éðôá äñéòå äñéò ìë ïî ùéøôäì
â יום ראשוןâ
äåù äðéà äìç øåòéù ïäá äéä àìù úåñéòäî ùéøôäù
äáøä çéðé àîù ùåçì ùé úåöî ïäî äôàéùë ïë íàå íåìë :˙ˆӉ ˙˘ÈÏ ˙ÂÓÎ ¯ÂÚÈ˘ ,Â˙ ÔÓÈÒ ‚ ˜ÏÁ
ùé íà äìçá åáééçúé æàå ãçà éìëá åììä úåöîî úåöî
øåòéùì ïôøöî éìëäù ãçé [å]ôøèöðùë äìç øåòéù ïäá ãåãîì äìçúëì øäæéì ùé áåè íåéá äñéò ùåìì äöåøùë è
åììä úåöîî äìç ùéøôäì åáì ìà íéùé àì àåäå äìç ãåãîì øåñà áåè íåéáù áåè íåé áøòî ïåøùòá çî÷ä
àöîðå úåñéòäî ùéøôäù äìçä ìò êåîñéù éìëä êåúáù ããî àì íàå å"÷ú 'éñá øàáúéù åîë äåöî øáãì åìéôà
:ìáè ìëåà ìò äáøé àìå úòãä ãîåàá çî÷ ïåøùò ç÷é áåè íåé áøòî
úåçôì åì øúåî ìáà õåîéç ùùç éðôî åúòã ãîåàá ïåøùò
åà) úåñéò éúù ìëî úçà äìç ùéøôé äùòé ãöéë àìà á
.æ"ðú 'éñá øàáúéù íòèî ïåøùòî
ìëá äìç øåòéù ïéà àîù ïäá ÷ôúñäì ùéù (øúåé
(øúåé åà) úåñéò éúù ç÷éù åðééäã åîöò éðôá úçàå úçà ç÷éù åðééäã íéîòô 'áá äñéòä ùåìì áåè øúåé íå÷î-ìëîå
åéäéù åðééäã åæá åæ úåëùåð åéäéù ãò åæá åæ íúåö÷ ÷áãéå øåæçé êë øçàå úçà äñéò åðîî ùåìéå ïåøùò éöçî øúåé
äñéò èòî ùìúé ïãéøôäì äöøé íàù ãò úå÷åáã êë ìë úçà äñéò ãåò åðîî ùåìéå çî÷ ïåøùò éöçî øúåé ç÷éå
éãé ìòå äá ÷áãé äúøáçî äñéò èòîå äúøáçá ÷áãéå åæî ùéøôéå æ"ðú ïîéñá øàáúéù êøã ìò ãçé úåñéòä 'á óøöéå
ùéøôéå äìç øåòéùì úåôøöîå úçà äñéòë úåáùçð ïë ãåãîì êéøö ïéà äìçúëì óà ïë äùåò àåäùëå äìç ïäî
äñéòë úåáùçð íäù ïåéë êëá éãå úçà äìç ïäî ãçàî :áåè íåé áøòî çî÷ä
:úçà
çéðé åæá åæ áèéä ïé÷áãð ïðéàå úö÷ úåù÷ ïä úåñéòä íàå â :‰ˆÓ ˙ÒÈÚ· ‰ÏÁ ˙‚‰‰ ÈÈ„ ,Ê˙ ÔÓÈÒ ‚ ˜ÏÁ
éúùî úçà äìç êåúçéå úéðùä äö÷ ìò úçàä äö÷ àäú àìù äñéòå äñéò ìë øåòéùá íöîöì êéøöå ìéàåä à
åæ áèéä ïé÷áãð ïä êåúéçä ÷çåã éãé ìòå ãçé äñéòä úåö÷ úö÷î àîù ùåçì ùé ïë íàå äìç øåòéùî äìåãâ
:åæá àìù øäæéì áåè êëéôì äìç øåòéù ïäá äéä àì úåñéòä
êøáì äîéìù úåéäì äëéøö äðåéìòäù äðåúçúå äðåéìò è"åéá äìç ùéøôäì åøñà àìù è"åéá äìç ïäî ùéøôäì
äðîî úåùòì äîéìù úåéäì äëéøö äðåúçúäå àéöåîä äéìò äéäù áåè íåé áøòî äìçá äáééçúðå äùåìéðù äñéòî àìà
ùéøôé àìà ä"òú 'éñá øàáúéù åîë øåøîä íò úåëéøë åéäù åììä úåöî ìáà íåé ãåòáî äùéøôäì åì øùôà
äöî åðééäã äîéìù úåéäì äëéøö ïéàù äöî äúåàî øúåî éìë óåøéö é"ò è"åéá åáééçúðå áåè íåé áøòá úåøåèô
íãå÷ ïîå÷éôàì äëéúç äðîî òåöáì úðîåæîä úéòöîàä äùåìéðù äñéòî ùéøôäì øúåîù êøãë è"åéá ïäî ùéøôäì
:äãâää úøéîà .è"åéá
ìëá äìç øåòéù ïäá äéäù äáøä úåñéò åì åéäù éî æè ïë éô ìò óàå äðåùàøä àøáñë ø÷éòä äëìä ÷ñô ïéðòìå
úåñéòä úö÷îî äìç ùéøôäå äîöò éðôá úçà åììä úåöîî íåøúì äðåøçàä àøáñì äìçúëì ùåçì áåè
úåöî åáøòúðå ãçéá úåñéòä ìë äôàå ùéøôä àì ïúö÷îîå .éìëá øáë ïéôøåöî åéäù óà ó÷åîä ïî
åðéà ïáåéçá øáë åøèôðù úåöî íò äìçá ïééãò úåáééçä øäæé éìëá ïéôøåöî ïãåòá ïäî ùéøôîù óàù øéîçäì áåèå
ïìåë ñéðëé íà åìéôà ïìåë ìò úçà äöîî ùéøôäì ìåëé àìà ó÷åîä ïî àø÷ð ïéàù íéøîåà ùéù éôì äæá äæ åòâéù
åæ äöî àîù ùåçì ùéù éôì äæá äæ åòâéå ãçà éìë êåúì àìà ó÷åîä ïî àø÷ð åðéàù íéøîåà ùéå äæá äæ ïéòâåðùë
ïéàå ïáåéçî åøèôðù úåöîî àéä äðîî ùéøôî àåäù àøéå äæá äæ ïéòâåð ïðéàù ô"òà ãçà éìë êåúá íä ïë íà
ìëî ùéøôäì àåä êéøö êëéôì áåéçä ìò øåèôä ïî ïéùéøôî :íäéðù éãé àöåé íéîù
äôàéå äðè÷ äñéò ãåò ùåìé åà äîöò éðôá äöîå äöî
ïë éãé ìòå åììä úåöîä ìë íò ãçà éìëá äôøöéå äúåà úåñéò éúùî úåàá åììä úåöî íà øîåì êéøö ïéàå áé
ìò äðîî ùéøôéå øåòéùë äá ïéàù ô"òà äìçá äáééçúð ïéëéøö ïäù äîöò éðôá úçà ìëá äìç øåòéù äéäù
.ïééãò úåáééçä úåöîä äúøéáç ìò úçàî ùéøôîù äòùá ïéãä ø÷éòî äô÷ä
.äùøôä úòùá äæá äæ åòâéù øéîçäì áåèù
éìëá úåöîä íò äúåà óøöì ïéà äúåà äôàéù íãå÷ ìáà
ïúåà äùåò óåøéöä éøäù ïäéìò äðîî ùéøôäì éãë ãçà äìç øåòéù äá äéäù úçà äñéòî úåàáä úåöî åìéôàå
äñéò àéäù ïåéëå ùîî úçà äëéúçå ãçà øáã ïä åìéàë õøàì äöåçá ó÷åîä ïî ïäî ùéøôäì êéøö ïéà ìëä éøáãìù
úçà äëéúçë åéäéå åôøèöéù øùôà êéà úåéåôà úåöî ïäå êìåäå ìëåà õøàì äöåç úìç åøîà éøäù äìçúëì åìéôà
.ùîî øéîçäì àåä úåãéñç úãî ïë-éô-ìò-óà ,ùéøôî êë øçàå
úòùá éìëä êåúá åæá åæ åòâéù ó÷åîä ïî ïäî ùéøôäì
óåøéö àìá äîöò éðôá äìç øåòéù åæ äñéòá ùé íà ìáà äî éøäù äùøôä íãå÷ ïäî ìåëàì ïéà êëéôìå äùøôä
äôøöì êéøö ïéàå äìç úùøôä íãå÷ äúåôàì êéøö ïéà éìë ïîéñ ïééò ,ïéâäåð ïëå ùéøôéù äî íò ó÷åî äéäé àì ìëàéù
äñéòî ùéøôéå ãçé íôé÷é àìà ïéãä ø÷éòî úåöîä íò éìëá :ñ"ø
.ïééãò úåáééçä úåöîä ìò íâ åæ ïî àìù ùéøôäå øáòù ãáòéãá ìáà äìçúëì äæ ìëå âé
àéäù äá òãåéå ïéò úåòéáèá úçà äöî øéëî àåä íàå äîöò éðôá úçà ìëá ùéù úåñéò 'á åìéôà ó÷åîä
ìò åæ äöîî ùéøôî àìà äæ ìëì êéøö ïéà úåáééçä úåöîî åæå äæ úéáá úçðåî åæ àìà åæì åæ úåëåîñ ïðéàå äìç øåòéù
:ïéãä ø÷éòî úåô÷åî ïðéàù óà úåáééçä úåöî øàù ìë åúòãá äéäå ïäî úçàî äìç ùéøôäå øçà úéáá úçðåî
êéøö ïéàå äøåèô äæ éøä äéðùä úà íâ åæ äìçá øåèôì
ïî íåøúì íéîëç åëéøöä àìù äðîî íâ ùéøôäìå øåæçì
â יום שישיâ :äìçúëì àìà ó÷åîä
øåòéùëî úåçô åúñéò ùåìì íãàì øåñàù éô ìò óà æé
çñô ìù áåè íåéá íå÷î-ìëî ,äìçä ïî äøèåôì éãë â יום חמישיâ
íàù (äæá âåäðì êéà å"ðú 'éñ óåñá ïééò) ïë úåùòì åøéúä
ïîæá äð÷ú åæ äìçì ïéà äìç äðîî ùéøôéå øåòéùë ùåìé éðôá úçà ìëá äìç øåòéù ïäá ïéàù úåñéò 'á ìáà ãé
äòã äøåéá øàáúðù åîë íéðäëì äúåà ïéìéëàî ïéàù äæä åìéôà éìë óåøéö àìá äìç ïäî ùéøôäå øáòå äîöò
äééôàá ïéàù ïåéë áåè íåéá äúåôàì øåñà ë"àå ,á"ëù ïîéñ àì íà åæá åæ úåòâåð åéä åìéôàå åæì åæ úåëåîñ ïäéúù åéä
ïéôøåù ïéàù ìåëé åðéà ë"â äôøåùìå ùôð ìëåà êøåö åæ äåù åæ äìç ïéà êëéôìå úåôøèöî ïðéà åæá åæ úåëùåð åéä
àéäùë êë äðçéðé íàå å"÷ú ïîéñá ù"îë áåè íåéá íéùã÷ :úåøåèô åéäù äòùá äùéøôäù ïåéë íåìë
õéîçú àîù ùåçì ùé äðôøùé æàå áåè íåé éàöåî ãò äñéò äåöî úöî ìù äñéòî äìç ùéøôä àìå çëùù éî åè
êì äàøé àì øîàðù óàå àöîé ìáå äàøé ìáá äéìò øåáòéå íò óåøéö éãé ìò åà äîöò éðôá äìç øåòéù äá äéäù
íå÷î-ìëî ,äåáâ ìù äàåø äúà ìáà äàåø äúà éà êìù 'â åðîî äôàù øçàì øëæðå äåöî úöî ìù úøçà äñéò
äá åì ùéå ìéàåä åìù àìà äåáâ ìù úàø÷ð äðéà åæ äìç ïúåàî ùéøôé àì çñô ìù ìéì øãñì åì úåëéøöä úåöî
ìàùé äìçì äúåà ùéøôäù äî ìò èøçúé íàù øúéä ãö äöî åðééäã äøò÷ä ìò úåîéìù úåéäì úåëéøöù úåöî
êøåö íâ äá äéä äöîä äúåà úééôàù àöîðå áåè íåéá äúéäù äîë ïéìåç úåéäì åæ äìç øåæçúå åì øéúéå íëçì
äùòé íà íâ íå÷î-ìëî ,ãáìá äìçä ìéáùá àìå ùôð ìëåà :úøçà äìç ùéøôéå øåæçéå
éøäù øçà ïéðòá øùôà äéä íà øåîâ øúéä ïàë ïéà ïë
øåñà éøëð ìù äéöçå ìàøùé ìù äéöç äñéò íéîëç åøîà
äñéòä ïî äìç ùéøôé àì äìç øåòéù ùìù òøéà íàå çé
.ïìåë ìò úçà äöîî ùéøôéå úåöî äðîî äôàé àìà
øëë äðîî äùåòù óà áåè íåéá äìåë äúåôàì ìàøùéì
êøåö íâ åæ äééôàá ùéù àöîðå úçà úáá åàôåàå ãçà äðè÷ äâåò úåôàì äöåø àìà äöîä òåöáì äöåø åðéà íàå
úééôàáù ìéàåä íéîëç åøñà ïë éô ìò óà ìàøùé úìéëà íãå÷ øäæéì àåä êéøö äúééôà øçà äìçì äúåà ùéøôäì
ìåëé éøäù ìàøùéä úìéëàì êøåö äá ïéà éøëð ìù äéöç äöî åà äâåò äðàø÷é àìà äìç íù äì àø÷é àìù äúééôà
ïàë óà åãáìá å÷ìç úåôàìå äééôàä íãå÷ éøëðä íò ÷ìçì øçàì ãò äìç úùåã÷ äéìò ìåçúù åúòãá äéäé àì íâå)
êøåö äá ïéà äöî äúåàáù äìçä úëéúç úééôàáù ìéàåä ïî äìç àéä åæù åúòãá äéä) äúééôà íãå÷ íàù (äúééôà
ùéøôî äéä íà óà éøäù äöî äúåà ìù øàùä úééôàì éøä åéôá äìç íù äì àø÷ (íà øîåì êéøö ïéàå ,äñéòä
úéôàð äöî äúåà äúéä äúééôà íãå÷ äöî äúåàî äìçä ïä úåøùòîå úåîåøú úùåã÷ ìë éøäù äìçì äùã÷úð øáë
éåàø äéä êëéôì äìçä íò åéùëò úéôàðù åîë êë ìë äôé øåñà ïë íàå (ãáìá äáùçî éãé ìò åìéôà åà) øåáã éãé ìò
éàù ïåéë íéîëç åøéúäù àìà áåè íåéá äúåôàì øåñàì óà äìçì äùã÷úð àìù ïîæ ìë ìáà áåè íåéá äúåôàì åì
.(øçà ïéðòá øùôà øçàì äìç íù äì àø÷éù äééôà úòùá åúòãá ùéù éô ìò
íù äì àø÷å åæ äñéòî äìç ùéøôäå øáò åà çëù íàå àäéù åúòãá ïéà äúééôà úòùáù ïåéë íå÷î-ìëî ,äúééôà
íéððåö íéîì äðìéèé àìà äðôøùé àìå åæ äìç äôàé àì äìç äöî ùéøôäì ìåëé äéä äöåø äéä íàå äìç úùåã÷ äéìò
õéîçú àìù äúåà íéáëòî íéððåöäù õéîçú àìù ìéáùá øúéä ãö äá åì ùéù àöîð åæ äâåò ìåëàìå äìçì úøçà
úö÷ íéîîçúî íéîäù äàåøùëå äðôøùé áåè íåé éàöåîìå áåè íåéá äúåôàì åì åøéúä êëéôì äúééôà úòùá äìéëà
åðééäã íéððåö íéøçà íéîá íôéìçäì øäæé úéáá íãîòá òãåé åæ äâåò úééôà úòùá éøäù øåîâ øúéä ïàë ïéàù óà
íùì êåôùéå íù úçðåî äìçäù éìëä ïî åììä íéî áàùéù ïë-éô-ìò-óà ,áåè íåéá äðîî ìåëàì àìù åôåñù àåä
åá úçðåî äìçäù éìëä ìèìèé àì ìáà íéððåö íéøçà íéî øúéä åá äéäéù øçà ïéðòá øùôà éàù ïåéë íéîëç åì åøéúä
øáãì ñéñá äùòð äæ éìëù äëåúî åììä íéî êåôùì éãë .øåîâ
øçàì ìåèìèá äøåñà àéäù äìçä åðééäã ìåèìèá øåñàä
éèøô ìë íù ïééò) å"÷ú 'éñá øàáúéù åîë íù äì àø÷ù
äñéò äãåòá äìçì íù äì àø÷é àì äìçúëì ìáà (äæ ïéã â שבת קודשâ
íéîä åéäéù äôé øäæé àì àîù äøéæâ ïéððåö íéîì äìéèäìå àìà äìçì äîéìù äâåò ùéøôäì àìù åì øùôàù óàù)
:ïéððåö ìëàé äöî äúåàî øàùéù äîå úçà äöîî äëéúç ùéøôé
$
â הפרשה החסידית- 'לקוטי תורה' חג הפסחâ
""מצּה זוֹ
ָ ַ :בּהגּדה
ָ ָ ַ ַ שּׁאוֹמרים
ִ ְ ֶ להבין ַמה
ְִָ
øëæ"
¤ ¥ äéä ¨ ¨ úBøBãlL
§ ¤ éeeéväL¦ © ¤ :ïéáäì
¦ ¨ § Lé¥ Bîöò
§ © ÷eñtáe ¨© ¦ § Ep`W
milkF` ¨ ¤ Ff dSn"
¨ © :dcBdA ¦ § ¤ dn© 1 ïéáäì
¨ ¨ © © mixnF`X ¦¨§
øeqéঠâäBð ¥ Bðéॠíéøöî
¦ © § ¦ çñt © ¤ àìäå
Ÿ £ © ,"íéøöî
¦ © § ¦ úàéöéì
© ¦ ¦ ¦ § ¦ `NW
"'eë 'eLø⧟ ék'¦ ,'eë wiRqd Ÿ ¤ mEW lr© ?dn¨ mEW lr©
,íéçñôc ¤¤ àøîba
¦ ¨ § ¦ 'è ÷øt) ¨ ¦ § ¦ !cg`
¨ ¨ § © àúéàãk ¨ ¤ mFi àlà ¨ ¤ õîç
¥¨ :(èì ,áé úBîL)§
.('á ãenò© ,å"ö óc© eéä¨ õéîçäì
¦ § © § ÷étñäå¦ § ¦ § eLøBâ
§ àì Ÿ elঠàä¨ ,òîLîc ©§ © §
ïëìå
¥ ¨ § ,ãçà
¨ ¤ íBé àlà ¨ ¤ âäBð
¥ Bðéॠíéøöî ¦ © § ¦ çñôc
© ¤ § :ïéðòäå
¨§ ¦ ¨ § "'eë äfä¤ © Lãçì ¤Ÿ © øBNòa"¨ ¤ eeèöð
© § ¦ øák Ÿ £ © ,õîç
¨ § àìäå ¥ ¨ íéìëBà
¦§
íb© ävî ¨ © eìëàL
§ ¨ ¤ àeä ,äæ¤ úîçîe © £ ¥ ,"eLøBâ § ék" ¦ à÷åc ¨§© ;(àé ,è øaãna)
¨ § ¦ © "eäeìëàé§ Ÿ íéøBøîe
¦ § úBvî© ìò" © Y (â ,áé úBîL) §
."úàöé
¨ ¨ ¨ ïBætçá
¨ ¦ § ék" ¦ ¨ § ÷eñt¨ ìò© äàø
¦ (â ,æè íéøác) ¥ § úLøôa
© ¨ ¨ § éçøænä
¦ ¨ § ¦ © áúk
© ¨ ïëå
¥ § .2 .(ä"ñ÷ú çñôä âçc
© § 'á íBé øîàð)
© ¡ ¤ .1
,ãàî
Ÿ § áø© éelébäL ¦ © ¤ C éàå ¥ § ,äìâpä¤ § ¦ © àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBàî¥ ïéðò
¨ § ¦ íéc÷äì ¦ § © § Lé¥ ,ävî ¨ © úìéëà © ¦ £ ïéðò ¨ § ¦ úö÷ ¨ § ïéáäìe ¦ ¨§
eéäLå
¨ ¤ § ,(áë ,è øzñà) ¥ § ¤ "äçîNì ¨ § ¦ § ïBâiî ¨ ¦ íäì ¤ ¨ Ctäð" © § ¤ ék¦ ãò© :"äçîNì ¨ § ¦ § íéãòBî" ¦£
øBà éelé⦠àeä ,(à ,è eäéòLé) ¨ § © § "ìBãb¨ øBà eàø¨ Y CLça" ¤Ÿ © ¦ ¨ § áéúëãëe
íéøác) ¦ § ¦ § .äçîOä ¨ § ¦ © úðéça © ¦ § àeä íéãòBnä ¦ £ © øwéòL © ¦¤
úBéäì § ¦ ,äâNäå ¨ ¨ £ © Lé¥ úðéçáa © ¦ § ¦ älbúnä ¤ © § ¦ © àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠ,ànéàc-ïéçBî
¨ ¦ § ¦ éeléb¦ ïîæ © § àeä æàL ¨ ¤ ,"Ebça ¤ © § zçîNå"¨ § © ¨ § :(ãé ,æè
älbúnä
¤ © § ¦ © (åè ,æè éìLî) ¥ § ¦ "Cìî ¤ ¤ éðt ¥ § øBàa" § äâNäå ¨ ¨ £ © àñéôz ¨ ¦ § Bæéॠúø÷ò ¤ ¤ £ éáéLBî"
¦ ¦ :(è ,âé÷ íéläz) ¦ ¦ § ìläa ¥ © © íéøîBàM ¦ § ¤ äî© eðééäc §© §
.æà̈ éelé⦠àeä úaLa ¨ © § äpäå ¥ ¦ § ."dgnU ¨ ¥ § mipAd ¦ ¨ © m`¥ ,úéaä ¦© ©
-íìBòa¨ ¨ úâpòúnL ¤ ¤ © § ¦ ¤ Y äîLpä ¨ ¨ § © ,ìLî ¨ ¨ Cøc ¤ ¤ ìò© Bîëe § éeléb¦ úðéça © ¦ § íL¨ ïéàå ¥ § Y íéðBéìò ¦ § ¤ øúBé ¥ íäå ¥ § ,àaàc-ïéçBî
¨© § ¦
,éîLbä
¦ § © © óeba© úLaìúî ¤ ¤ © § ¦ dúBéä ¨ ¡ úçz © © ,äðéëMä ¨ ¦ § © åéfî ¦ ¦ àaä ¨© ?áBè-íBéák § ¦ äçîN ¨§ ¦
úâpòúnL
¤¤ © § ¦ ¤ Y dáöBç ¨§ øB÷îì § ¦ äúìòå ¨ § ¨ § íMî ¨ ¦ äãøôðå ¨ §§ ¦§ ïáeé
¨ ànéàc-ïéçBî ¨ ¦ § ¦ úeäî© øeàéa¥ äpä ¥ ¦ ék¦ ,ïéðòä ¨ § ¦ ¨ Cà©
ìòå© § .àìô𨠧 ¦ âeðòúå £ © § äàðä ¨ ¨ £ ,'eë åéfî ¦ ¦ úéðäðå ¥ ¡ ¤ § ïBéìòä§ ¤ ¨ ïãò-ïâa¤¥ © § óBñ-ïéॠøBà éeléâa ¦ § úBðéça ¦ § 'á LiL ¥ ¤ òãBpM © ¤ äîa ©§
øBà älbúnL ¤ © § ¦ ¤ ,"Wi¥ éáäBà © £ ìéçðäì" ¦ § © § :(àë ,ç éìLî) ¥ § ¦ øîàð © ¡ ¤ äæ¤ :àeä-Ceøä
,äîLpäì
¨ ¨ § © § àñéôúe ¨ ¦ § äâOä ¨ ¨ © úBéäì § ¦ ,'Lé'¥ úðéçáa © ¦ § ¦ óBñ-ïéà¥
íäL ¥ ¤ ,úBâøãnä ¥ § © © øãñå ¤ ¥ § úeìL§ ìzLää § © § ¦ © úðéça © ¦ § :'àä¨
äâOä
¨ ¨ © LiL ¥ ¤ ,eðééäc § © § ,ì"pä © © øBàå§ "åéfî ¦ ¦ úéðäð" ¥ ¡ ¤ úBéäì §¦
-äøàäå ¨ ¨ ¤ § ,äøàä ¨ ¨ ¤ ,'eë äléòì ¨ ¦ § äléòî ¨ ¦ ¥ úBëLîää ¨ § © © úðéça © ¦§
.'eë ìBãb¨ øBàì§ äìéôàî ¨ ¥ £ ¥ äàöiL ¨ § ¨ ¤ C éॠäðáäå ¨¨ £©
,'eë äáLçîa ¨ ¨ § © § úBcîe ¦ ,úBcîa ¦ § ìëN ¤ ¥ ìLîk © § ¦ .'eë äøàäã ¨¨ ¤ §
,(å ,åñ íéläz)
¦ ¦ § "Ba äçîNð ¨ § § ¦ íL¨ ,ìâøá ¤ ¨ § eøáòé § © © øäpa"¨ ¨ © eäæå ¤§
.WIn ¥ ¦ Wi¥ íéàø÷ð ¦ ¨ § ¦ ììk ¨ § Cøc ¤ ¤ úeìL§ ìzLää § © § ¦ © úBðéça ¦ § ìkL ¨¤
,äðéa¨ ¦ àeäL ¤ ,(é ,á úéLàøa) ¦ ¥ § "ïãòî ¤ ¥ ¥ àöBi"ä ¥ © "øäpa" ¨ ¨ © :Leøét¥
,Lnî ¨ © oi`n ¦ © ¥ Wi¥ Y úeìL§ ìzLää § © § ¦ © ïî¦ äìòîì ¨ § © § :'áäå ©§
øB÷î§ àeä íLå ¨ § ,íéìâø ¦ ¨ § äL¨ ŸìMî § ¦ ìâø ¤ ¤ ìëa ¨ § äéiìòä¨ ¦ £ ¨ àeä
.4 äçîO䨧 ¦ ©
.'eë èìçenä ¨ § © ïéàî ¦© ¥
,àaä-íìBò
¨ © ¨ ,äðéa ¨ ¦ ,ànéàc-ïéçBî
¨ ¦ § ¦ úðéçaî © ¦ § ¦ àeä äæ¤ ìëå ¨§ áø÷úî
¥ ¨ § ¦ ìeìòäLk ¨ ¤ ¤ § ,ìeìòå ¨ § älò ¨ ¦ úeìL§ ìzLäa § © § ¦ § ,äpäå ¥¦§
ìáਠ£ .íúâOä ¨ ¨ ¨ © éôì ¦ § úBîLpä ¨ § © âeðòz £ © éeléb¦ ,ïBéìò § ¤ ïãò-ïb ¤¥ © ïëìå
¥ ¨ § .Búléò ¨ ¦ úठâéOî ¦ © àeä äpä ¥ ¦ ,äìòîì-ähnî
¨ § © § ¨ © ¦ Búléòì ¨ ¦§
"ïéà"
¦ © :(áé ,çë áBià)¦ "àönz ¥ ¨ ¦ oi` ¦ © î¥ äîëçä" ¨ § ¨ © Y àaàc-ïéçBî ¨© § ¦ ïa¤ ìLîk © § ¦ ,äìBãâ ¨ § äçîOä ¨ § ¦ © éäúe ¦ § ;Ba çîNå © ¥ ¨ § NN¨ àeä
äðéa
¨ ¦ úðéçaî © ¦ § ¦ äìòî ¨ § © äìòîì ¨ § © § ,âOeî ¨ BðéàM¥ ¤ äî© àø÷𠨧¦ Ck© ,åéáà ¦ ¨ éðt ¥ § úठäàøå ¨ ¨ § àáe ¨ äéáMä ¨ § ¦ © ïî¦ àöiL ¨ ¨ ¤ Cìnä ¤¤©
àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà úðéça © ¦ § älbúnL ¤ © § ¦ ¤ eðééäc § © § .äâNäå ¨ ¨ £© älòä¨ ¦ ¨ øBà åéìò ¨ ¨ úBìâð § ¦ úBìbäa ¨ ¦ § ìeìòä ¨ ¤ úçîN © § ¦ äéäz ¤§ ¦
,Ba úBðäéì ¨ ¥ ïzéð ¨ ¦ àìå Ÿ § ,"'eë àñéôz ¨ ¦ § äáLçî ¨ ¨ § © úéìc" ¥ § äî© ÷çøî¨ § ¤ äNòðå ¨ £ © § úeìL§ ìzLäa § © § ¦ § ãøé © ¨ øLà ¤ £ úçz © © ,äìòîlL ¨ §©§¤
àeä ,äæ¤ éeléb¦ ïéðòå © § ¦ § .äâNäå ¨ ¨ £ © àñéôz ¨ ¦ § íeL íL¨ ïéàL ¥ ¤ øçàî ©©¥ .úBâøãnä ¥ § © © øúña ¤ ¥ § åéðt ¨ ¨ øBàî¥ ÷çøå © ¨ § ,Búìéò ¨ ¦ ïéáe ¥ Bðéa¥ áø̈
óBñ-ïéॠøBàa§ úeàéöîa ¦ § ¦ úBîLpä ¨ § © ìehéáe ¦ äâOää¨ ¨ © © ìehéa¦ àöiL¨ ¨ ¤ C éॠäâOä ¨ ¨ © Bì Lé¥ äæ¤ éeléâa ¦ § äzòL ¨ © ¤ éðtî ¥ § ¦ àeä ìkäå Ÿ ©§
."'eë äáLçî ¨ ¨ § © úéì"c ¥ § àeä-Ceøa¨ ãeaòMîe § ¦ ¦ ,áBè íBéì§ ìáàîe ¤ ¥ ¥ ,ìBãb¨ øBàì§ äìéôàî" ¨ ¥£¥
:eøîà § ¨ ïëìå ¥ ¨ § .úaLa ¨ © § älbúnL ¤ © § ¦ ¤ àeä äfä ¤ © éelébäå ¦©§ ."'eë äleàâì ¨ §¦
àúééøBà"
¨ §© ék¦ ,"úaLa ¨ © § äøBú ¨ éøáãa ¥ § ¦ § øaãì ¥ © § eøézä ¦ ¦ éLB÷a"¦ § úðéçanL
© ¦ § ¦ ¤ Y äçîOä ¨ § ¦ © éelé⦠Y áBè-íBé ïéðò ¨ § ¦ eäæå ¤§
Bîk§ ,õeçì© úàöBé ¥ Y "ú÷ôð" ¨ § ¨ Leøét¥ ,"ú÷ôð ¨ § ¨ äîëç ¨ § ¨ î¥ ék¦ :Leøét¥ ."äçîN ¨ ¥ § íéðaä ¦ ¨ © íà" ¥ äNòð ¤ £ © "úéaä ¦ © © úø÷ò" ¤¤ £
.äîëçî
¨ § ¨ ¥ úàöBiä ¥ © ãáìa ¨ § ¦ äøàä ¨ ¨ ¤ àéäL ¦ ¤ Y 5 "øáì © § ú÷ôð" ¨§¨ äøcä ¨ ¨ © Bæ äcìeçk" ¨ § § ïBLlîe § ¦ ,'äø÷ò' ¨ ¨ £ ïBLlî § ¦ Y úø÷ò ¤¤ £
äìòî
¨ § © äìòîì ¨ § © § ,äábNðå ¨ ¨ § ¦ § äîø ¨ ¨ àéä¦ äîëçä ¨ § ¨ © úeiîöò ¦ § © ìáà ¨£ .íéçñôã
¦ ¨ § ¦ àøúa ¨ § ¨ ÷øt ¤ ¤ Y àøîba ¨ ¨ § © Y "íézá ¦ ¨ ixTir ¥ § ¦ a§
. àúééøBà
6 ¨ § © úðéçaî © ¦§¦ ,ò"éáa
© ¦ § ìBçc§ ïéîBé ¦ ìk¨ úLaeìnL ¤ ¤ § ¤ úeëìî § © úðéça © ¦ § àéäå ¦§
äçîOä
¨ § ¦ © ïéàL ¥ ¤ ,âeðòúå £ © § äçîN ¨ § ¦ C éiL ¨ © àì Ÿ äæ¤ éeléâáe ¦§ ,úeìéöàa ¦ £ © äìòîì ¨ § © § äìBò ¨ àéä¦ áBè-íBéáe § Y dâBð 3 © útéì÷a © ¦§¦
äâNäå
¨ ¨ £ © àñéôz ¨ ¦ § LiM ¥ ¤ äîa © § àlà ¨ ¤ Lbøðå ¨ § ¦ § äàøð ¤ § ¦ âeðòzäå £© © § óBñ-ïéॠøBàa§ äâNäå ¨ ¨ £ © äðéa ¨ ¦ Y "íéðaä ¦ ¨ © íà" ¥ úðéçáa © ¦§¦
LbøpL
¨ § ¦ ¤ øçàî © © ¥ eðééäå § © § .ìBãb¨ øBàì§ äìéôàî ¨ ¥ £ ¥ àöiL ¨ ¨ ¤ C éॠïôBàa
¤ § æਠãøBéå ¥ § ìL¥ ìzLî § © § ¦ óBñ-ïéॠøBàL ¤ ,æਠäìâpä ¤ §¦ ©
øçàå
© © § ,äìòî ¨ § © äìòî ¨ § © úðéçáa © ¦ § ¦ àeäL ¤ ,ìBãb¨ øBà úðéça © ¦§ âéOäì ¦ © § íéìBëiM ¦ § ¤ äîa © § äâNäå ¨ ¨ £ © àñéôúì ¨ ¦ § ¦ àBáîe ¨ Cøã ¤ ¤ äéäiL
¤§ ¦¤
íLa
¥ § ,"äîìOk
¨ § © © øBà äèBò"
¤ ìéçúnä
¦ § © © øeaãa ¦ § ,øçà
¥ © íB÷îa
¨ § øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîëe)
§ .6 .ì"æ© ï"aîøä
© § © ¨ ãéîìúì
¦ § © § "úBãBñ ïLeL"
© øôña
¤ ¥ § Løét
¥ ¥ ïk¥ .3
øeàéáa
¥ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .äøBz
¨ äìòîlL
¨ § © § ¤ äîëç¨ § ¨ úBìáBð"
§ Leøéôa ¥ § ,ì"æéøàä̈
© ¦£ ¨ §Ÿ § éì¦ äéåä"
.("éøæòa ¨ ¨ £ ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § äfî
¤ ¦ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå)
¥ © § .4
.("éúðBé"
¦ ¨ ÷eñt¨ ìò©
.(à ,äô Lãç
¨ ¨ øäæ
© Ÿ .à ,æð÷ 'à ÷ìç
¤ ¥ øäfä
© Ÿ © ïBL ì)
§ .5
äðBéìòä
¨ § ¤ ¨ äðéça
¨ ¦ § àeä ïéঠ© úðéça
© ¦ § íðîà
¨ § ¨ .Wi¥ àiøèîéb
¨¦§ © ¦ Y ähî-ähnî
¨ © ¨ © ¦ BúBìòa £ © äpä ¥ ¦ ,ähî ¨ ¨ ähî ¨ © ãøiL © ¨ ¤ ïéáiL ¦¨¤
ïéàî
¦ © ¥ äîëçäå"
¨ § ¨ © § úðéça
© ¦ § Y døB÷îa
¨ § ¦ ä÷eácL
¨ § ¤ ,äîëçaL
¨§¨§¤ Ÿ § ãàîa
.ãàî Ÿ § ¦ äçîOä ¨ § ¦ © ìcâz © § ¦ äìòî-äìòîì
¨ §© ¨ §©§
: .(14 "àönz
¥¨ ¦ øBà éelé⦠àeäL¤ ,ànéàc-ïéçBîa ¨ ¦ § ¦ § àlà ¨ ¤ C éiL ¨ © àì Ÿ äæ¤ ìëå ¨§
÷étñä Ÿ ¤ ïéðòå
¦ § ¦ àlL" ¨ § ¦ § ,"úvî Ÿ © eìëàz § Ÿ áøòa" ¤ ¤ ¨ ïéðò ¨ § ¦ .øevé÷¦
.'eë äìòî ¨ § © äìòî ¨ § © àeäL ¤ C éॠ,äâNäå ¨ ¨ £ © Lé¥ úðéçáa © ¦ § ¦ óBñ-ïéà¥
."äçîNì¨ § ¦ § íéãòBî"¦£ àeäL¤ áBè-íBé ïéðò ¨ § ¦ ."'eë ú÷öa ¤¤ § äìòîlM
¨ § © § ¤ äî© éeléb¦ úðéçáa © ¦ § ¦ íäL ¥ ¤ ,àaàc-ïéçBî
¨© § ¦ ìáਣ
øäpa"
¨ ¨ © ."äçîN ¨ ¥ § íéðaä ¦ ¨ © íॠúéaä ¦ © © úø÷ò ¤ ¤ £ éáéLBî"
¦ ¦ úðéça
© ¦§
ähîe¨ © äìòîe ¨ £ © ,ììk ¨ § ähîe ¨ © äìòî ¨ § © C éiL ¨ © àì Ÿ íL¨ ,äâOäî ¨¨ © ¥
.éeléb¦ úðéça
© ¦ § Y úaL ¨ © ïéðòå
¨ § ¦ § ."Ba äçîNð ¨ § § ¦ íL¨ ,ìâøá ¤ ¨ § eøáòé
§ ©© àìŸ CLç ¤ Ÿ íb"L © ¤ ,(áé ,èì÷ íéläz) ¦ ¦ § "äøBàk ¨ ¨ äëLçë"å ¨ ¥ £ © § ,ïéåL ¦¨
."déᥠàñéôz ¨ ¦ § äáLçî¨ ¨ § © úéìc" ¥ § Y "àönz ¥ ¨ ¦ ïéàî ¦ © ¥ äîëçäå"
¨§ ¨©§
.(íL)¨ "'eë C éLçé ¦ §©
ìeìòå ¨ § äléò
¨ ¦ Y úeìL§ ìzLää § © § ¦ © øãñ ¤ ¥ úðéça © ¦ § Lé¥ ék¦ äåäå¨ £ © Y ï"éôë ¦ ¨ éðLa
¥ § ¦ "äøBà ¨ M¨ äëLç ¨ ¥ £ M© " ïBLlä ¨ © ÷ec÷ãå § ¦§
íLå ¨ § ,"ïãòî
¤ ¥ ¥ àöBiä
¥ © øäð" ¨ ¨ áeúkL ¨ ¤ eäæå ¤ § .äðéaäî
¨ ¦ © ¥ BLøML §¨ ¤ ?"äøBàk ¨ ¨ äëLç" ¨ ¥ £ øîéîì © ¥ § déì¥
øãqî
¤ ¥ ¦ äìòîlL
¨ § © § ¤ äðéça ¨ ¦ § Léå ¥ § ;äâOääî
¨ ¨ © © ¥ äçîOä ¨ § ¦ © C éiL ¨© àlà ¨ ¤ ,ébñ ¦ © àì Ÿ ,ãáìa ¨ § ¦ "äøBàk ¨ ¨ äëLç"c ¨ ¥ £ © íeMî¦ àlà ¨¤
ïéò"
¦ © øîàð © ¡ ¤ äæ¤ ìòL © ¤ ,Bîöò § © "ïãò" ¤ ¥ úðéça © ¦ § ,úeìL§ ìzLää §©§ ¦© "äøBà ¨ M¨ äëLç ¨ ¥ £ M© " ìáà ¨ £ .''eë C éLçé ¦ £ © àì Ÿ CLçä ¤ Ÿ © íb'L © ¤ øîBì ©
."'eë äúàø ¨ ¨ ¨ àì Ÿ ,C éLçé¦ £ © àì Ÿ CLçä ¤ Ÿ © íbL © ¤ Bæ àìc Ÿ § ,òîLî © § © ï"éôk ¦ ¨ éðLa
¥§ ¦
:úBáéz¥ éLàø ¥ ¨ Y (âé ,çð eäéòLé) ¨ § © § "bpr ¤Ÿ úaMì¨ © © úàø÷å"
¨ ¨ ¨ § eäæå ¤§ ìëc"
¨ § Y CLçì ¤ Ÿ © äåL ¤ ¨ øBàä¨ óà© àlà ¨ ¤ ,øBàì¨ äåL ¤ ¨ CLçä够 © §
äìòîlL
¨ § © § ¤ 'ïãò' ¤ ¥ úðéçaî
© ¦ § ¦ CLîpL ¨ § ¦ ¤ eðééäc § © § ,ïB© ,øä¨ p¨ ,ïã¤r¥ áb© ìò© óà© ïBéìò § ¤ øúë"å ¤ ¤ § ,"'eë äén÷ 7 ¥ © ïàëLçúî¨ § © § ¦ ïéøBäð ¦ §
: .'øäð' ¨ ¨ úðéçaî© ¦§¦ ."'eë àeä 8 íkeà ¨ Y çöçeöî ¨ § § øBà çö© øBà eäéàc ¦ §
ó"k¨ :"äøBà ¨ M¨ äëLç ¨ ¥ £ k© "c§ ï"éôkä¦ ¨ © 'á ïéðò ¨ § ¦ eäfL ¤ ¤ øL ¨ ôàå
§ ¤ § 9)
,àì úBîL)
§ "`id¦ Wcw ¤Ÿ ék¦ úaMä ¨ © © úठízøîLe" ¤ § © § eäæå ¤§ á
ïéðòk
¨ § ¦ § eäæ¤ "äëLç ¨ ¥ £ k© "c§ ó"ëå ¨ § , ïBéìò-øúk
10 § ¤ ¤ ¤ eäæ¤ "äøBà ¨ k¨ "c§
,äîëç¨ § ¨ úðéça
© ¦ § ,ïBéìòä-Lã÷
§ ¤ ¨ ¤Ÿ úðéça © ¦ § àéä¦ ,dîöòa ¨ § © § àéä¦ :(ãé
óBñ-ïéॠøBà éaâìe
¥ © § .12 zxM
¥ ¨ ïëå ¨ § © § "äöøçðå
¥ § ;11 (âë ,é eäéòLé) ¨ ¨"
¨ ¨ ¡ ¤ § dlM
.úaLa
¨ © § älbúnL
¤ © § ¦ ¤ àaàc-ïéçBî
¨© § ¦
.('eë "äøBàk¨ ¨ äëLçk" ¨ ¥ £ © Y àeä-Ceøa¨
äøàä¨ ¨ ¤ ,"Wcw ¤Ÿ `xwn ¨ § ¦ " àø÷ð ¨ § ¦ áBè-íBé ïk¥ ïéàM ¥ ¤ äî©
.ànéàc-ïéçBî
¨ ¦ § ¦ CBúa§ àaàã-é"äð ¨ © § ¦ ¤ ,ïBéìòä § ¤ ¨ Lãwî ¤Ÿ ¦ àîìòa ¨§ ¨§ ïéàL
¥ ¤ ,(áé ,çé íéläz)
¦ ¦ § "Bøúñ § ¦ CLç ¤ Ÿ úLé" ¤ ¨ øîàð © ¡ ¤ äæ¤ ìòå
©§
C éøö¦ ¨ ànéàc-ïéçBî
¨ ¦ § ¦ éeléâa
¦ § Y áBè-íBéa§ íâ© éøäL ¥£ ¤ ïëìå
¥ ¨ § .äâOää
¨ ¨ © © ìehéa¦ àlà ¨ ¤ ììk ¨ § äâOää
¨ ¨ © © éeléâå¦ § øBà íL̈
úðéça
© ¦ § íäL ¥ ¤ íâä © £ ànéàc-ïéçBî
¨ ¦ § ¦ ék¦ .àaàc-ïéçBî ¨ © § ¦ C éLîäì ¦ § ©§ ,äæ¤ ìehéa¦ úðéça© ¦ § éeléâa ¦ § âeðòúå£ © § äçîN
¨ § ¦ úðéça© ¦ § íL¨ ïéà¥
àlà
¨ ¤ ,íBìLå ¨ § ñç© ãøôð ¨ § ¦ øác¨ ¨ úðéça© ¦ § íðéà ¨ ¥ íB÷î¨ ìkî ¨ ¦ ,Lé¥ äéiìò
¨ ¦ £ úðéçáì
© ¦ § ¦ áLçð ¨ § ¤ Bðéàå ¥ § ,"'eë äáLçî¨ ¨ § © úéìc"¥ § øçàî
©©¥
.ïéàî
¦ © ¥ CLîpL ¨ § ¦ ¤ Liä ¥ © àeä äðéçáì
¨ ¦ § ¦ àa¨ àeäL ¤ ÷ø© äìòîì-ähnî
¨ § © § ¨ © ¦ äìBò ¤ BðéàL ¥ ¤ ,ììk
¨§
àìc¨ § ïéòéø¦ ¥ ïéøz"
¥ § íä¥ Y äðéáe ¨ ¦ äîëç ¨ § ¨ Y Léå ¥ § ïéà
¦ © ék¦
.ì"pk
© © 'eë ïéåL ¦ ¨ ähîe¨ © äìònL¨ £ © ¤ äâøãîe
¨¥§©
àaàc-ïéçBî
¨© § ¦ ìehéa¦ úðéça © ¦ § CLîð ¨ § ¦ ãéîzL ¦ ¨ ¤ . "ïéLøtúî
15 ¦ §¨ § ¦ íঠ:Leøét¥ ,"oi` ¦ ¨ m`¦ ,EpAxwA
¥ § ¦ § 'd Wid ¥ £ " :(æ ,æé úBîL)§ eäæå)
¤§
,âeðòzä£ © © úelbúä © § ¦ Y ànéàc-ïéçBî ¨ ¦ § ¦ úðéça
© ¦ § úBéäì §¦ ìéçðäì"
¦ § © § úðéça © ¦ § àéäL ¦ ¤ úeìL§ ìzLää§ © § ¦ © øãñ ¤ ¥ úðéçaî
© ¦ § ¦ éelébä
¦©
àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà úëLîäî © ¨ § © ¥ ïk¥ íâ© àeä âeðòzäL £© © ¤ äìòîìî
¨ § © § ¦ éelébäL¦ © ¤ Bà ;"eðaø÷a¥ § ¦ § 'ä Wi¥ ä"£ eäæå ¤ § Y "Wi¥ éáäBà
©£
ãøôð
¨ § ¦ øác ¨ ¨ úâOäî
© ¨ © ¥ âeðòú £ © àìå Ÿ § ;16 "'eëå§ äáLçî ¨ ¨ § © úéì"c ¥ § .13 "oi`
¦ ¨ íà" ¦ eäæå ¤ § Y oi`¦ © úðéçaî
© ¦ § ¦ úeìL§ ìzLää
§ © § ¦ © øãqî
¤¥ ¦
úîçî© £ ¥ äæ¤ øBà éeléâa ¦ § úBðäéì¨ ¥ ïzépL¨ ¦ ¤ àlà ¨ ¤ ,íBìLå ¨ § ñç© "äð÷"
¥ § íéîòt
¦ ¨ § 'á Y (ä ,ã éìLî)
¥ § ¦ "äðéá
¨ ¦ äð÷
¥ § äîëç
¨ § ¨ äð÷"
¥ § ,íb©
äî© ïéiòå
¥ © § ."áBhä© ïîMk"
¤ ¤ © ÷eñt¨ ìò© ,'æ óc© ,àø÷iå¨ § ¦ © úLøt
© ¨ ¨ øäBfa
© © ïéiòå
¥ © § .14 .(åéðôì
¨ ¨ § íéëLçð
¦ ¨ § ¤ úBøBàä¨ ìkL)
¨ ¤ .7
."ïîMî
¤ ¨ ¦ íéðt
¦ ¨ ìéäöäì"
¦ § © § ïéðòa
¨ § ¦ § "äðéàøe
¨ ¤ § äðéàö"
¨ ¤ § ìéçúnä¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpM
¥¨ §¦¤ .(øBçMä
¨ © äàønä
¤ § © © Bîk§ ,CLBç)
¤ .8
E éãBc
¤ íéáBè¦ ék"
¦ ïéðòa
¨ § ¦ § ,"íéøéMä
¦ ¦ © øéL"¦ ìéçúnä ¦ § © © øeac¦ óBñ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äîe© ¥ § ¤ Leøéôa
øzñà) ¥ § "äåàðå
¨ ¨ § éðà
¦ £ äøBçL"
¨ § ìéçúnä
¦ § © © øeac¦ óBñ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .9
,è íéèôBL)
¦§ ¦ Ÿ ¡ çnNîä"
"íé÷ìà © ¥ © § © àeä ïéé¦ © úðéça
© ¦ § ék¦ ,(á ,à íéøéMä
¦ ¦ © øéL) ¦ "ïéiî
¦¨ ¦ ."Lek ãòå© § ecBäî¥ CìBnä"
¥ © (à ,à
.ì"pëå
© © § äçîOä
¨ § ¦ © úðéçaî
© ¦ § ¦ äìòîlM
¨ § © § ¤ äî© eäæ¤ "EéãBc"
¤ úðéçáe
© ¦ § ,(âé
."òìqä
© ¤ © éåâça
¥ § © § éúðBé"
¦ ¨ ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîëe
§ .10
"àöé¥ ¥ 'ä úéaî
¥ ¦ ïéòîe"
¨ § © ïéðòa
¨ § ¦ § "úBëìî
¨ § änä¨ ¥ íéML"
¦ ¦ ìéçúnä
¦ § © © øeaãáe¦ § ,íL¨ ïéiòå
¥© §
.'à ãenò© 'â óc© ,'à ÷ìç © Ÿ © økæpL
¤ ¥ øäfa © § ¦ ¤ Cøc
¤ ¤ ìòå
© § .11
."ïBNNa¨ § íéî¦ © ízáàLe"
¤ § © § ìéçúnä¦ § © © øeaãáe
¦ § .'eë
.å"è óéòñ
¦ ¨ ,'ë úBà "øBà éøBàî"a
¥ § ¦ ïéiò
¥ © .12
¦ Ÿ ¨ äàø"
."éëðà ¥ § ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .15
.'á ,ç"ð÷ ,çìL
© § ,'â ÷ìç © Ÿ © ïéiòå
¤ ¥ øäfa ¥ © § .13
.(déa¥ àñéôz)
¨ ¦ § .16
.(øçà
¥ © íB÷îa
¨ § åéìò
¨ ¨ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äîe
© .'á ãenò© ,â"÷ óc© ,øBîà¡ úLøôa
© ¨ ¨ § ïéiò)
¥ © .20 ã"eé-øñà ¤ ¤ © éøñà
© ¨ Y"ïôbì ¦ § Ÿ " :(àé ,èî úéLàøa)
¦ ¥ § ÷eñt¨ ìò© øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå)
¥ © § .17
.(à ,â úBáਠäðLnä
¨ § ¦ © ìò© ééça
¥ § © äàø)
¥ § .21 .('eë ïôâ
¤ ¤ úðéçáì
© ¦ §¦
.(ãåc
¦ ¨ úãeöî
© § Y ñøt
© ¨ úeëìî
§ © ïî¦ äìòî
¨ § © ìL
¤ øN)
© .22 âç© éab
¥ © ,"íëì
¤ ¨ ízøôñe"
¤ § © § ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § äfî
¤ ¦ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå)
¥ © § .18
.(úBòeáMä¨ ©
ãenò© ,æ"ñ óc© ,Bøúé§ ¦ ,'á ÷ìç © Ÿ © .'à ãenò© ,'â óc© ,'à ÷ìç
¤ ¥ øäfáe © Ÿ © ïéiòå
¤ ¥ øäfa ¥ © § .23
.'á .(åè ,áé úBîL§ "eìëàz
¥ Ÿ úBvî© íéîé
¦ ¨ úòáL")
© § ¦ .19
ìëeé
¨ ïëì ¥ ¨ ,"'eë äåLîe ¤ § © äåMä"å ¤ ¨ © § ;"äøBàk ¨ ¨ äëLçk" ¨ ¥ £ © øîàð © ¡¤ í÷öa ¨ ¥ § õéîçäì ¦ § © § çépä © ¦ ¦ àì Ÿ `liOn ¨ ¥ ¦ Cëéôì ¨ ¦ § .éeléb¦ úðéçáa © ¦§¦
ähîì¨ © § Y "éì" ¦ øBàä¨ CLîeiL ¨ § ¤ Y "éì¦ äéåä ¨ ¨ £ äNò" ¨ ¨ úBéäì §¦ .íBìLå ¨ § ñç© ä÷éðé ¨ ¦ § úBéäì § ¦ Y 'eë
.úeiîLbä ¦ § © © äéiNòa ¨ ¦ £© ,]ã"ë éìLîa) ¥ § ¦ § "Cìîå ¤ ¤ ¨ éða ¦ § 'ä úठàøé" ¨ § :áeúkL ¨ ¤ Bîëe §
õøàᤠ¤ § ézøáòå"¦ § © ¨ § :(áé ,áé úBîL) § áéúk ¦ § äpä ¥ ¦ ék¦ :ïéðòäå ¨§ ¦ ¨ § úठäàøéì ¨ § ¦ § CøèözL ¥ ¨ § ¦ ¤ íLk ¥ § :eðééä § © BèeLôk § ¦ Leøétäc ¥ © § ,([àë
úðéça
© ¦ § íäL ¥ ¤ "'eë óøN ¨ ¨ àìå Ÿ § Càìî ¨ § © àìå Ÿ § éðà" ¦ £ Y "íéøöî ¦ ©§ ¦ äæ¤ íòå¦ § ,eäàBø ¥ äzà ¨ © ïéàL ¥ ¤ ét¦ ìò© óà© ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ íMä ¥ ©
úeëìnäL § © © ¤ Y ò"éa © ¦ úðéça © ¦ § Lé¥ dîöò ¨ § © úeìéöàa ¦ £ © ïëå ¥ § .ò"éa
© ¦ Cìnä¤ ¤ © ïî¦ àøéúzL ¥ ¨ § ¦ ¤ Cøèöz ¥ ¨ § ¦ ïk¥ ,äøéáòä ¨ ¥ £ ¨ ïî¦ LBøôz § ¦
äàéøáe
¨ ¦ § äøéöé ¨ ¦ § íä¥ äðéáe ¨ ¦ ú"âçå © © § ,úeìéöàaL-äéiNò ¦ £ © ¤ ¨ ¦ £ àø÷𠨧¦ éàL¦ ¤ ét¦ ìò© óà© E éðt ¤ ¨ çëð © Ÿ Búøeö ¨ íéNúå ¦ ¨ § ,õøàa ¤ ¨ ¨ CìBnä ¥ ©
.úeìéöàã ¦£© ïk¥ Y úeëìnì § © © äúéî ¨ ¦ áeiçî ¦ ¦ ìöpz ¥ ¨ ¦ äæáe ¤ ¨ ,eäàBø ¥ äzà ¨©
àø÷ð ¨ § ¦ úeëìnäL § © © ¤ :"Càìî ¨ § © àìå Ÿ § éðà" ¦ £ Leøét¥ ïk¥ íâ© eäæå ¤§ .äàøé¨ § ¦ Cøò ¤ ¥ ,"çîwä © ¤ © ãë"a © § Løét ¥¥
éãé¥ § ìò© àeäL¤ ,à÷åc ¨ § © "éðà" ¦ £ àlà ¨ ¤ ."'eë Càìnä" ¨ § © © ïk¥ íb© àøé" ¨ § : ì"æø
24 © © eøîàL § ¨ ¤ äîk ¨ § Y ÷eñtä ¨ © Leøéôa ¥ § ãBò Léå ¥§
-úeìéöà ¦ £ àeäL ¤ äîëçä ¨ § ¨ © øB÷î§ ,àaà-øBà ¨© úëLîä
©¨ §© ."Eøöé § § ¦ ìò© CBìîe" § Y "Cìîå ¤ ¤ ¨ éða ¦ § 'ä úà¤
,äàîe訧 íB÷î§ äéä ¨ ¨ íéøöî ¦ © § ¦ õøàL ¤ ¤ ¤ éôì ¦ § .25 úeìéöàaL ¦£©¤ äàøiä¨ § ¦ © éãé ¥ § ìòL © ¤ :eðééäå § © § ,úîà ¤ ¡ íéLeøétä ¦ ¥ © éðLe ¥§
àìŸ CLç" ¤ Ÿ íbL © ¤ äðBéìò¨ § ¤ äëLîä ¨ ¨ § © úBéäì § ¦ à÷åc ¨ § © Cøöeäå
¨§ § äæ¤ éãé¥ § ìò© ,"íéëìnä ¦ ¨ § © éëìî ¥ § © Cìî" ¤ ¤ àeäL ¤ 'äî© úézéîàä̈ ¦ ¦£
ànéਠ¦ àìå Ÿ § àaà-øBà
¨© eðééäå
§ © § ,"äøBàk ¨ ¨ äëLçë"å ¨ ¥ £ © § ,"C éLçé ¦ £© úeiîLbä ¦ § © © úåàz © £ © øçà © © CLnäì ¥ ¨ ¦ § àlL Ÿ ¤ ,"Eøöé § § ¦ ìò© CBìîe" §
.'eë .ìehéaäå ¦ © § äàøiä ¨ § ¦ © úîçî ©£¥ Y
íò¦ ,çéìL © ¦ ¨ Bà Càìî © § © éãé ¥ § ìò© CLîpM ¨ § ¦ ¤ äî© ék¦ ,eðééäå §© § :(ã ,àò íéläz) ¦ ¦ § áeúkL ¨ ¤ Bîëe § ,õîçä ¥ ¨ ¤ àeä òøä ¨ ¨ øöéäå ¤¥ © §
,çéìL
© ¦ ¨ ÷ø© àeä Càìnäå ¨ § © © § ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ eðnî ¤ ¦ ìkäL Ÿ © ¤ úBéä¡ Cìî ¤ ¤ íäéìò ¤ ¥ £ äìâpL" ¨ § ¦ ¤ éãé¥ § ìò© ïëìå ¥ ¨ § ."õîBçå ¥ § ìeòî ¥ © § ókî" ©¦
äæ¤ ìk¨ íò¦ Cà© ,Cøaúé ¥ ¨ § ¦ Bãéa ¨ § àeä "øöBiä ¥ © ãéa © § øîBçë"å
¤ © § àì"Ÿ `liOn ¨ ¥ ¦ éæà © £ ,"àeä-Ceøa¨ LBãwä ¨ © íéëìnä ¦ ¨ § © éëìî ¥§ ©
øB÷nî § ¦ àeä çéìLå © ¦ ¨ § Càìî ¨ § © éãé ¥ § ìò© CLîpä ¨ § ¦ © òôMäå © ¤ © § øBàä̈ úBøBãì§ áeiç¦ äNòð ¨ £ © eðéìöà ¥ § ¤ ìáà ¨ £ ."'eë õéîçäì ¦ § © § ÷étñä ¦ § ¦
éãé¥ § ìò© ,CLîð ¨ § ¦ Bæ äðéçanL ¨ ¦ § ¦ ¤ .úeìL§ ìzLää § © § ¦ © øãñ ¤¥ ,úBcnä ¦ © 'æ íäL ¥ ¤ ,"minId ¦ ¨ © zraW © § ¦ úॠìëàé ¥ ¨ ¥ úBvî" © úBéäì §¦
Bà Càìî ¨ § © úðéçáa © ¦ § ¦ Laìúîe ¥ © § ¦ ,ìeìòå ¨ § äléò ¨ ¦ úeìL§ ìzLä §©§ ¦ 'æa§ äéä ¨ ¨ íéìkä-úøéáML
¦ ¥ © © ¦ § ¤ ,òøä ¨ ¨ øöiì ¤ ¥ © äèéìL ¨ ¦ § Lé¥ íäaL ¤¨¤
øãqî¤ ¥ ¦ äìòîìnL ¨ § © § ¦ ¤ äëLîää ¨ ¨ § © © ïë¥ àì Ÿ .'eë óøN ¨¨ ävî ¨ © úðéça © ¦ § íäa ¤ ¨ C éLîäì ¦ § © § C éøö ¦ ¨ ïk¥ ìòå © § .úBðBzçz §©
éeléâì ¦ § çéìLå
© ¦ ¨ § éìk ¦ § úBéäì § ¦ ìëeé ¨ Càìnä ¨ § © © ïéॠ,úeìL§ ìzLää §©§ ¦© .ìehéáe¦
. "'eë Càìî
26 ¨ § © àìå Ÿ § éðà" ¦ £ ïéðò ¨ § ¦ eäæå ¤ § .'eë Bæ äðéça ¨ ¦§
df¤ xEarA £ © " :(ç ,âé úBîL) § øîàð © ¡ ¤ äðBLàøä ¨ ¦ ¨ äðéça ¨ ¦ § ìòå ©§
ïåékîc
¨ ¥ ¦ § ,"øçà ¥ © àìå Ÿ § àeä éðà" ¦ £ :áeúkM ¨ ¤ äî© ïéáäì ¦ ¨ § Cà© ,"'eë ävî ¨ © LiL ¥ ¤ äòLa ¨ ¨ § Y äæ¤ øeáòa" £ © Y "éì¦ äéåä ¨ ¨ £ äNò ¨ ¨
àìå
Ÿ § ,óøN ¨ ¨ éãé ¥ § ìò© àìå Ÿ § ,Càìî ¨ § © éãé ¥ § ìò© àìå" Ÿ § :Løét ¥ ¥ øákL ¨§ ¤ éelé⦠àeä Y "died ¨ ¨£ äNò" ¨ ¨ ävî ¨ © úëLîä © ¨ § © øeáòaL £© ¤
øîBì© CøèöiL ¥ ¨ § ¦ ¤ øçàä ¥ © ¨ àeä éî¦ ïk¥ íঠ,"çéìMä © ¦ ¨ © éãé¥ § ìò© .àaà-øBà
¨©
?"øçà ¥ © àìå§ éðà"
Ÿ ¦ £ ãBò äæ¤ ìò©
äî© eðééä § © ,"éì¦ äéåä ¨ ¨ £ äNò" ¨ ¨ ïéðò ¨ § ¦ eðééäc § © § :Leøéôe ¥
:àeä ïéðòäå ¨§ ¦ ¨ § íìBòa
¨ § Lnî ¨ © ähîì ¨ © § àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà éeléb¦ CLîpM ¨ §¦¤
úBcî¦ â"é ïéøékæî ¦ ¦ § © íéøetkä ¦ ¦ © íBé ãòå © § ìeìàa ¡ ¤ äpä ¥ ¦ ék¦ äéåä¨ ¨ £ íL ¥ éeléb¦ CLîpL ¨ § ¦ ¤ ,"éì¦ äéåä ¨ ¨ £ äNò" ¨ ¨ eäæå ¤ § .äéiNòä̈¨¦ £
ìòáa© © § úBlbúnä © § ¦ © úBðBéìò § ¤ úBëLîä ¨ § © íäL ¥ ¤ úBéäì § ¦ ,íéîçøä̈¦£© .úeiîLbä¦ § © © äéiNòa ¨ ¦ £©
ìò© àlà ¨ ¤ ?ïweúé ¨ § äna ¤ © Y íâôe © ¨ àèçL ¨ ¨ ¤ øçàî © © ¥ ék¦ .äáeLz ¨ § ãò© ,ähîì ¨ © § Ck© ìk¨ äæ¤ ìBãb¨ øBà CLîeiL ¨ § ¤ øLôà ¨ § ¤ C éàå ¥§
äøBàk¨ ¨ äëLçë"å ¨ ¥ £ © § ,äìòð ¤ £ © ãànL Ÿ § ¤ úBðBéìò § ¤ úBëLîä ¨ § © éãé ¥§ úéîLbä ¦ § © © äéiNòa ¨ ¦ £ © éðàL ¦ £ ¤ íò¦ Y Lnî ¨ © "éì" ¦ CLîeiL ¨ § ¤
àèça § ¥ § íBìMä-åéìò ¨ © ¨ ¨ eðéaø ¥ © äLî ¤ Ÿ íëéLîäL ¨ ¦ § ¦ ¤ íä¥ ïëìå ¥ ¨ § ."'eë äî© eðééäc § © § ,"äæ¤ øeáòa" £ © ÷ø© ,øLôà ¨ § ¤ éঠeäæ¤ ?íéøöîa ¦ ¨§ ¦ §
.àèçä § ¥ © ïwúì ¥ © § Y ìâòä̈ ¤¥ ïéàî
¦ © ¥ äîëçä"L ¨ § ¨ © ¤ .àaàc-ïéçBî ¨© § ¦ CLîð ¨ § ¦ ävnä ¨ © © éãé¥ § ìòM ©¤
äöøਠ§ © ãBwiå¦ © äLî ¤ Ÿ øäîéå"¥ © § © :(ç ,ãì úBîL) § øîàð © ¡ ¤ íL¨ äpäå ¥¦§ íML ¨ ¤ ãò© ,úeìL§ ìzLää § © § ¦ © øãqî ¤ ¥ ¦ äìòîì ¨ § © § àéäL ¦ ¤ ,"àönz ¥¨ ¦
.(íL¨ ïéiò
¥ © .'eë øaãî
¥ ©§ .(âì ,á äaø
¨ © íéøác)
¦ ¨ § .24
¤ Ÿ ìठàø÷iå"
."äLî ¨ § ¦ © ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .26 øöéiå
¤ ¦ © ïéðò
¨ § ¦ øeàéa¥ úôñBúa
¤ ¤ § ïéáäìe"
¦ ¨ § ìéçúnä
¦ § © © øeaãa ¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå)
¥ © § .25
úðéça
© ¦ § àéä¦ äàléò-äîëç
¨ ¨ ¦ ¨ § ¨ Y úeìéöàaL
¦ £ © ¤ î"çöã© § © úBðéça
¦ § 'ãa§ ïë¥ BîkL
§ ¤ ,"'eë
àø÷pä
¨ § ¦ © äàléò-äîëça
¨ ¨ ¦ ¨ § ¨ § íMî ¨ ¦ øéàîe ¦ ¥ CLîpLk ¨ § ¦ ¤ § íðîਠ§ ¨ ,(æ ,äì .27 "'eë íéòLøì
¦ ¨ § ¨ óà© Y äàø ¨ ¨ 'miR`
¦ © © Cøà'"¤ ¤ ék¦ ,"eçzLiå ¨ § ¦©
ïaä
¥ © ìLîk © § ¦ ,àaਠ© úðéçáì
© ¦ § ¦ íéða
¦ ¨ íéàø÷ð
¦ ¨ § ¦ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ úBîLðå § ¦ § ,àaà
¨© úLwa
© ¨ © äéä
¨ ¨ äæ¤ ,ïk¥ íb© íéðBöéçì
¦ ¦ © ä÷éðé ¨ ¦ § äéäé Ÿ ¤ éãëe
¤ § ¦ àlL ¥§
-ïéçBî
¦ ì"pä
© © äëLîää
¨ ¨ § © © àø÷ð
¨ § ¦ éæàå
© £ © Y áàä ¨ ¨ çBnî
© ¦ CLîpL ¨ §¦¤ àlL
Ÿ ¤ Lwéa"
¥ ¦ Y "Enòå § © § éðà
¦ £ eðéìôðå"
¦ § ¦ § :(æè ,âì úBîL) § äL
-àøèña
¨ § ¦ § ÷ø© äëLîää¨ ¨ § © © CLîð
¨ § ¦ äæ¤ éãé ¥ § ìò© ïk¥ íঠ,àaàc ¨© § .28 "äðéëL
¨ ¦ § äøLú
¤§ ¦
. à÷åã
31 ¨ § © äMeã÷ã
¨ § ¦ úठíb" © :(æé ,âì úBîL) § àeä-Ceøa ¨ LBãwä ¨ © Bì çéèáäå © ¦§¦§
ìòå© § ,ànéàå
¨ ¦ § àaà
¨ © íäL
¥ ¤ ,(á ,åè úBîL)
§ "dé¨ úøîæå
¨ § ¦ § éfò"
¦ ¨ eäæå
¤§ Bì çéèáä
© ¦ § ¦ àì Ÿ eléঠàä¨ ."äNòà ¤ ¡ ¤ zøac ¨ § © ¦ øLà ¤ £ äfä ¤ © øácä
¨ ¨©
."'eë il`
¦ ¥ äæ" ¤ :(íL) ¨ äæ¤ éãé
¥§ .'eë íäBæî¨ § äéäL ¨ ¨ ¤ íâä © £ Y íòìáa ¨ § ¦ § Bîëe § .äøBL ¤ äéä ¨ ¨ ,ïk¥
àaà-ãBñé
¨© § éãé¥ § ìò© àeä äàléò-äîëçî
¨ ¨ ¦ ¨ § ¨ ¥ äëLîää ¨ ¨ § © © ,äpäå ¥¦§ íb© ,'eë äøBàk ¨ ¨ äëLçë"å ¨ ¥ £ © § ,ìBëé¨ ìk Ÿ Cøaúé ¥ ¨ § ¦ àeäL ¤ éôì ¦§
úðéçaL
© ¦ § ¤ eäæå ¤ § . "äæ¤ øeáòa"
32 £ © ïéðò¨ § ¦ eäæå¤ § ,à"æ¨ ãBñéa¦ Laìúnä ¥© § ¦ © Y óøBòä ¤ ¨ éøBçàa ¥ £ © äòøt Ÿ § © ú÷éðé© ¦ § äéä ¨ ¨ íMîe ¨ ¦ . "'eë CLç
29 ¤Ÿ
äæ¤ ìk¨ íò¦ ,ìeá⧠éìa ¦ § íéìBãb
¦ § íéîçø ¦ £ © ïäL¥ ¤ íéîçøä¦ £ © ¨ úBcî¦ â"é ."'eë íéøöîa
¦ ¨ § ¦ § äòøôìŸ § © § eðééä ¦ ¨ íéãáò"¦ ¨ £ ïëìå ¥ ¨ § .'eë dBáb© ¨ íB÷î¨
íéîçøä
¦ £ © ¨ ìéaânä
¦ § © © äðéça
¨ ¦ § LiL ¥ ¤ Y 'íéîçøä ¦ £ © ¨ zFCn' ¦ íéàø÷ð ¦ ¨§¦ LiL ¥ ¤ äòLa ¨ ¨ § Y äæ¤ øeáòa" £ © Y íéøönî ¦ © § ¦ ¦ íúàöa ¨ ¥ § Cà©
äò㨠¥ Ba ïéàL
¥ ¤ éî¦ ìk" ¨ ïéðòëe
¨ § ¦ § .éeàøä ¨ ¨ íB÷na ¨ © ÷ø© eëLîeé§ § àlL Ÿ ¤ -àúeøòúàa
¨ £ § ¦ § ähîlnL ¨ © § ¦ ¤ Y àaàc-ïéçBî
¨ © § ¦ úëLîä © ¨ § © Y "ävî ¨©
. "'eë åéìò
33 ¨ ¨ íçøì¥ © § øeñਠ"il¦ " CLî𨠧 ¦ àaà-øB਩ äéä
¨ ¨ ,äåönä
¨ § ¦ © úéiNò © ¦ £ àéäL ¦ ¤ àzúìã
¨©§ ¦
÷eñt¨ ìò© úBaøa © § eLøéôe
§ ¥ ."df¤ øeáòa"
£ © Leøét¥ ïk¥ íb© eäæå
¤§ eäæå¤ § .íéðBöéçì
¦ ¦ © CLîð ¨ § ¦ àìå Ÿ § ,ìàøNé¥ ¨ § ¦ úðéçáa © ¦ § ¦ ,úéîéðôa ¦ ¦§ ¦ Y
,íéèáL
¦ ¨ § á"é eðééä
§ © "äæ"
¤ :"íãਠ¨ úBãìBz
§ øôñ ¤ ¥ äæ"
¤ (à ,ä úéLàøa)
¦ ¥§
øLàk
¤ £ © àìå Ÿ § Y 30 "ìàâð ¨ § ¦ äéä¨ ¨ àìŸ íL¨ äéä ¨ ¨ elঠ,Bì àìå Ÿ § éì"¦
.'eë íéîçøä
¦ £ © ¨ úBcî¦ â"é ãâ𠤤 íäL
¥ ¤ ,â"é íä¥ éåì
¦ ¥ èáL
¤ ¥ íòå
¦§ -øBàî¥ ä÷éðé ¨ ¦ § Bì äéäL ¨ ¨ ¤ ,äòøôìŸ § © § íéãáò ¦ ¨ £ eðééäL ¦ ¨ ¤ älçz § ¦
éãé¥ § ìò© eðééäå § © § ."øçà ¥ © àìå" Ÿ § eäæå ¤ § .'eë íééøBçàî ¦ © £ ¥ ,àaà ¨©
EéúBáLçîe
¤ § § © E éúBàìôð
¤ § § ¦ ,é÷ìà
©Ÿ ¡ 'ä äzà ¨ © úéNò
¨ ¦ ¨ úBaø" © eäæ大
.úéîéðôa
¦ ¦ § ¦ "éì" ¦ CLîð ¨ § ¦ äåönä
¨§ ¦ ©
øác
¨ ¨ ìk¨ Y "úBaø"
© Leøét¥ :([å ,]'î ïîéñ
¨ ¦ íéläúa)
¦ ¦ § ¦ "'Bâå§ eðéìà
¥¥
. íeöòå¨ § áø© àeäL¤
34 "'eë ïBætçᨠ¦ § ék"
¦ íéøönî
¦ © § ¦ ¦ úàöì
¥ ¨ íøâ © ¨ ävnäL
¨ © © ¤ ,àöîðå ¨ § ¦§
Y íéîiä ¦ ¨ © 'æ ìk¨ ìáਠ£ .'eë àaà-øBà
¨© úëLîä
© ¨ § © ,(â ,æè íéøác) ¦¨ §
úBáBè úBcnL ¦ ¤ àöBî
¥ äzà" ¨ © :øzñà ¥ § ¤ úlâî
© ¦ § óBñ úBaøáe ©§
úòáL
© § ¦ úॠìëàé ¥ ¨ ¥ úBvî" © Y íéøöî¦ © § ¦ úàéöé© ¦ § øçà © © àeä
éeaøa
¦ § ,áBhä© éeaøå¦ § éeøôa
¦ § ,òtLäa
© ¥ § © § àeä-Ceøa¨ LBãwä ¨ © ìL ¤
,äæì
¤ ¨ íéëéøö
¦ ¦ § eéä¨ àìŸ eðéúBáà
¥ £ ék¦ .úBøBãì§ eðééäå § © § ,"íéîiä ¦¨©
.íL¨ ïéiò¥ © .'eë éeaøa ¦ § ,íéîçøä
¦ £ © ¨ éeaøa
¦ § ,ãñç䤤©
.'eë àìénî
¨ ¥ ¦ Y "÷étñä ¦ § ¦ àlL"Ÿ ¤ àlà ¨¤
äìòîlL
¨ § © § ¤ úBðBéìò§ ¤ úBcnä ¦ © eðééäc
§ © § :"ziUr ¦ ¨ zFAx© " eäæå ¤§
:"äæ¤ øeáòa"
£ © ïéðò
¨ § ¦ øeàéáe)
¥
,ãì úBîL)
§ "ãñç
¤ ¤ áøå"© § ïéðòk
¨ § ¦ § "zFAx© " eàø÷pL § § ¦ ¤ ,ìeáâe§ äcnäî
¨¦ © ¥
eìL§ ìzLpL
§ © § ¦ ¤ Y "ziUr¨ ¦ ¨ " Y (æ ,âñ eäéòLé)
¨ § © § "'eë áeè áøå" © § ;(å äëLîä
¨ ¨ § © àeäL ¤ äìòîì
¨ § © § øàBáî
¨ § àaàc-ïéçBî
¨© § ¦ Leøét¥ äp䥦
; úeiîLbä
35 ¦ § © © äéiNòa
¨ ¦ £ © eëLîðå
§ §¦§ "äøBàk
¨ ¨ äëLçk"
¨ ¥ £ © dén÷c ¥ © § ,úeìL§ ìzLää
§ © § ¦ © øãqî¤ ¥ ¦ äìòîìî
¨ §©§ ¦
.'eë íã÷
¨ ¢ àeä àîkeà
¨ ¨ ,'eë ïBéìò § ¤ øúk ¤ ¤ eléôàM
¦ £ ¤ äî© ,Ln
øîàîëe
© £ © § ,"Epil`¥ ¥ ± LizFaWgnE ¤ § § ¦ " :äæ¤ ìk¨ íòå
¤ § § © LizF`ltp ¦§
áeúkL¨ ¤ eäæå
¤ § ."øác
¨ ¨ ìëì
¨ § äîã÷
¨ § ¨ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ ìL
¤ ïzáLçî"
¨ § © § © :ì"æø
©© áBià)
¦ "Bì ïzz
¤ ¦ äî© z÷ãö
¨ § © ¨ íà"
¦ úðéça
© ¦ § Y íLc
¨ § úBéä¡ íòå
¦§
¥Ÿ ¡ 'ä eðàéöBiå
."'eë eðé÷ìà ¥ ¦ © ,'eë eðééä
¦ ¨ íéãáò"
¦ ¨ £ ïéðòa
¨ § ¦ § ïn÷ì
¨ © § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå¥ © § .31 .'íétà
¦ © © Cøà'¤ ¤ áúBëå¥ § áLBiL¥ ¤ àeä-Ceøa¨ LBãwäì ¨ © § Bàöî ¨ § íBønì¨ © äLî ¤ Ÿ äìòLk")
¨ ¨ ¤ § .27
äôé÷Lä"
¨ ¦ § © ïéðò
¨ § ¦ éab
¥ © ,"íéiç
¦ © øB÷î§ Enò§ ¦ ék"¦ ìéçúnä ¦ § © © øeaãa ¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå ¥© § øîà
© ¨ .íéòLøì ¦ ¨ § ¨ óà© :Bì øîà © ¨ !íé÷écvì
¦ ¦ © © Y íétà ¦ © © Cøठ¤ ,íìBò
¨ ìL ¤ BðBaø¦ :åéðôì ¨ ¨ § øîà̈©
éðîéN"
¦ ¥ ¦ ìéçúnä¦ § © © øeac¦ óBñå§ .(åè ,åë íéøác) ¦ ¨ § "'eë íéîMä ¦ © ¨ © ïî¦ ELã÷ § § ¨ ïBònî § ¦ äî© äàBø ¤ äzà ¨ © úòk]
¥ ¨ Cì¨ éòaîc¥ ¨ ¦ § éàî© úéæç ¦ ¨ àzLä ¨ § © :Bì øîà © ¨ !eãáàé ¥ Ÿ íéòLø ¦ ¨ § :Bì
."íúBçë
¨ © Cøà'
¤ ¤ éì¦ zøîà ¨ § © ¨ Ck© àì Ÿ :(àeä-Ceøa¨ LBãwä) ¨ © Bì øîà © ¨ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ eàèçLk§ ¨ ¤ § .[Eì§ çðM ©Ÿ ¤
øòL
© © äæå"¤ § Leøét¥ ïéðòa
¨ § ¦ § ,'á ãenò© ,ð"÷ óc© àöiå ¥ ¥ © úLøôa © Ÿ © ïéiòå
© ¨ ¨ § [øäfa] ¥ © § .32 ?'íéòLøì ¦ ¨ § ¨ óà' © éì¦ zøîà
¨ § © ¨ Cë© àìå Ÿ § íìBò
¨ ìL ¤ BðBaø¦ :åéðôì
¨ ¨ § øîà © ¨ ?'íé÷écvì¦ ¦ © © íét঩ ©
äî© ïéiòå
¥ © § .'ò óc© Bøúé§ ¦ .'à ,à"ñ ,çlLa© © § úLøôáe
© ¨ ¨ § .(æé ,çë úéLàøa)
¦ ¥ § "íéîMä ¦¨ ¨ © ."'øîàì
Ÿ ¥ zøac ¨ § © ¦ øLàk
¤ £ © 'ä çk © Ÿ àð¨ ìcâé © § ¦ äzòå'¨ © § :(æé ,ãé øaãna)¨ § ¦ © áéúëc ¦ § ¦ eðééä姩 §
."ïnä
¨ © úठEìéëàiå"
§ ¦ £ © © ìéçúnä
¦ § © © øeac¦ óBñ äfî
¤ ¦ øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .33 úBîL)
§ øîàpL
© ¡ ¤ ¤ ,Bì ïúðå
© ¨ § íìBòä
¨ ¨ úBneà ìò© äðéëL
¨ ¦ § äøLú¤ § ¦ àlLŸ ¤ Lwa") ¥ © .28
.(à ,úBëøa
¨ § "'Enòå
§ © § éðà
¦ £ eðéìôð
¦ § ¦ å'§ :(æè-âì
.'à ,æ"îø óc© ,éçéå
¦ § © úLøt
© ¨ ¨ ,'à ÷ìç © Ÿ ïééò
¤ ¥ øäæ ¥ © .34
.(øãqä
¤ ¥ © éepéLa
¦ § áé ,èì÷ íéläz)
¦ ¦ § .29
."õwî
¥ ¦ éäéå"
¦ § © ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § "øBà äøBú"a
¨ § Løéôãëå
¥ ¥ § ¦ § .35
àìŸ íL¨ äéä
¨ ¨ elঠ,Bì àìå
Ÿ § éì¦ Y "íéøönî
¦ ¨ § ¦ ¦ éúàöa
¦ ¥ § éì¦ 'ä äNò ¨ ¨ äæ¤ øeáòa")
£ © .30
.(äãbää
¨ ¨ © © çñBð
© Y .ìàâ𨠧 ¦ äéä̈
¨
íìòää
¥ § ¤ © CLî𨠧 ¦ íänL ¤ ¥ ¤ ,íé÷ìà ¥ ¥ j"w àiøèîéâa
¦ Ÿ ¡ éôeøéö 43 ¨¦§ © ¦§ .( "'eë Li`xiN
36 ¤ ¥ ¦ zðôö
¨ § © ¨ øLà
¤ £ Eáeè
§
äéäå"
¨ ¨ § :(àë ,çë úéLàøa)
¦ ¥ § áeúkL ¨ ¤ Bîk§ äéäé ¤ § ¦ àlà
¨ ¤ ,'eë øzñäå ¥ § ¤§
ävî¨ © LiL ¥ ¤ äòLa ¨ ¨ § àlà ¨ ¤ ézøîঠ§ © ¨ àì Ÿ Y äæ¤ øeáòa" £ © eäæå ¤§
àéöBî¦ àeä-Ceøa¨ LBãwä" ¨ © Cøc ¤ ¤ ìò© ,"íé÷ìàì ¦ Ÿ ¥ éì¦ äéåä ¨¨ £
ìò© ,'äî¥ B÷eçéøî ¦ ¥ úeøéønäå ¦ § © § øBønä ¨ © éãé ¥ § ìòL © ¤ :"xFxn¨ e
øBøî¨ úðéça© ¦ § C éiL ¨ © ïéॠæਠ,ïk¥ íàå ¦ § ."'eë ä÷zøpî ¨ ¥ § © ¦ änç ¨©
.37 'eë íéîçøä ¦ £ © ¨ úBcî¦ â"é øøBòî ¥ § äæ¤ éãé ¥§
ék¦ Y úåî ¤ ¨ àø÷pä
¨ § ¦ © øzñää¥ § ¤ © úðéça © ¦ § ìò© àeä øBønäL ¨©¤ Y
.Lnî
¨ © úeiîLâa ¦ § © § ïëå ¥ § ,úeiðçeøa
¦ ¨ § "'eë úånä ¤ ¨ © òla"© ¦ æà¨
ìa÷éå
¥ © ¦ ,äæ¤ àáé" Ÿ ¨ :â"ð óc© úBçðîa ¨ § ¦ áeúkL ¨ ¤ Bîk§ ,ïéðòäå ¨§ ¦ ¨ §
àeäå§ ,"äæ"a ¤ § àaðúpL ¥ © § ¦ ¤ äLî ¤ Ÿ eðééäå § © § "'eë äfî
38 ¤ ¦ úàæŸ
Bðéॠõîçäî
¥ ¨ ¤ ¥ øenéLä ¦ © ïéðò
¨ § ¦ àeäL ¤ ,ävî ¨ © úðéça
© ¦ § ïë奧 .39 äøBzä¨ © úëLîä ©¨ §©
Ÿ ¤ Cøc
àlL" ¤ ¤ ìò© äéäé Ÿ ¨ ¦ ¨ ¤ ìáà
¤ § ¦ àáì-ãéúòì ¨ £ ,åéLëò
¨ § © ÷ø© C éiL ¨©
ïëà
¥ ¨ ."äìòîlL ¨ § © § ¤ äîëç ¨ § ¨ úBìáBð" § úàø÷ð ¥ § ¦ äøBzä ¨ © äpäå ¥¦§
Léå¥ § õîç
¥ ¨ úðéçáì
© ¦ § ¦ àáì Ÿ ¨ øLôà ¨ § ¤ éàL
¦ ¤ ,"õéîçäì ¦ § © § ÷étñä
¦ § ¦
äîëç¨ § ¨ úéîéðtnL ¦ ¦ § ¦ ¤ ,äøBzä ¨ © úéîéðt ¦ ¦ § éelé⦠äéäé ¤ § ¦ ãéúòì ¦ ¨¤
.'eë ìehéaä¦ © úîçî© £ ¥ ììk ¨ § éîLb
¦ §©
'á eøîàé § Ÿ ãéúòl"L ¦ ¨ ¤ ¤ úBaøa © § eðåek § ¦ äæ¤ ìòå © § .äìòîlL¨ §©§¤
.íéðBöéçì
¦ ¦ © ä÷éðé ¨ ¦ § äéäé ¤ § ¦ àì Ÿ õîç ¥ ¨ úðéçaî
© ¦ § ¦ íâ© ék¦ Bà ¨ § © § "äéåä
,äë eäéòLé) ¨ ¨ £ df¤ ,'eë df¤ eðé÷ìà ¥Ÿ ¡ äpä" ¥ ¦ Y "äæ" ¤ íéîòt ¦ ¨§
àlà
¨ ¤ ,ätéì÷c
¨ ¦ § ¦ úeqâå © § Lé¥ úðéça
© ¦ § õîçä¥ ¨ ¤ äéäé¤ § ¦ àlL Ÿ ¤ eðééäc §© § ; àaà-úeiîéðt
40 ¨© ¦ ¦ § ïk¥ íâ© älbúiL ¤ © § ¦ ¤ éãé ¥ § ìò© eðééäc § © § ,(è
Bîëe§ ,(å ,æé 'á íéîiä ¥ § ¦ "'ä éëøãa
¦ ¨ © éøác) ¥ § © § Baì¦ daâiå" © § ¦ © Cøc ¤ ¤ ìò© 41 "íúBNòì¨ £ © íBiä" © éãé ¥ § ìò© CLîð ¨ § ¦ äæ¤ éeléb¦ íB÷î¨ ìkîe ¨¦
ì"æø
© © eøîৠ¨ éøäå
¥ £ © . õîç
44 ¥ ¨ úBlç© äøNò ¨ ¨ £ eéä¨ äãBz ¨ ïaø÷aL ¨ §¨§ ¤
äòLa¨ ¨ § àlà ¨ ¤ ézøîà Ÿ
¦ § © ¨ àì Y äæ¤ øeáòa" £ © eäæå ¤ § .(àé ,æ íéøác) ¦¨ §
úBðaøwä Ÿ ¨ ¦ ¨ ¤ :'è äLøt
¨ § ¨ © ìk¨ àáì-ãéúòì" ¨ ¨ ¨ ,åö© äLøt ¨ ¨ ¨ ,úBaøa ©§
æàL
¨ ¤ ,"íúBNòì ¨ £ © íBiä" © úðéçáa© ¦ § ¦ eðééäc § © § ,"øBøîe ¨ ävî ¨ © LiL ¥¤
úBðaøwä
¨ § ¨ © ìk"¨ éøäå ¥ £ © ."'eë ìèá ¥ ¨ BðéॠäãBz ¨ ïaø÷å ¨ § ¨ § ïéìèa
¦¥§
:(åè ,ì íéøác) ¦ ¨ § áeúkL ¨ ¤ Bîëe § .äøéçaä ¨ ¦ § © úðéça © ¦ § C éiLã ¨ © § àeä
úBàa¨ ïäL ¥ ¤ íçlä
¤ ¤ © ézLe ¥ § äãBúaL¨ § ¤ õîçî ¥ ¨ ¥ õeç ,ävî ¨ © úBàä
úånä
¤ ¨ © úàå ¤ § ,áBhä© úàå ¤ § íéiçä¦ © © úठ[..] E éðôì ¤ ¨ § ézúð ¦ © ¨ äàø" ¥ §
íöBò
¤ úîçî Ÿ ¨ ¦ ¨ ¤ ¤ çøëeî
© £ ¥ àáì-ãéúòlL ¨§ äfî
¤ ¦ ïk¥ íঠ,"õîç̈ ¥
.(èé ,íL)¨ "íéiça ¦ © © zøçáe"
¨ § © ¨ Y "òøä ¨ ¨ úàå ¤§
. õîçä
45 ¥ ¨ ¤ íb© älòúéå
¤ © § ¦ § øøaúé¥ ¨ § ¦ éelébä ¦©
.úåî ¤ ¨ àiøèîéb¨ ¦ § © ¦ øBøî¨ :"íéiç ¦ © õò¥ éøô"a ¦ § ¦ àúéà ¨ ¦ äpäå ¥¦§
ävî
¨ © LiL ¥ ¤ äòLa"
¨ ¨ § à÷å㨠§ © eäæ¤ "df¤ øeáòa" £ © úðéça
© ¦ § ïëìå
¥¨ § äìk¤ ¨ àeäL ¤ Y 'òøå¨ § úåî' ¤ ¨ àø÷ð ¨ § ¦ úeiîLbä ¦ § © © ék¦ ,øîBì © äöBøå ¤ §
à÷åc
¨ § © éæà© £ ,"íúBNòì¨ £ © íBiä" © úðéça© ¦ § àeäL ¤ Y "øBøîe ¨ Céøö ¦ ¨ ïk¥ ìòå © § . 'áBèå§ íéiç'
42 ¦ © àø÷ð ¨ § ¦ úeiðçeøäå ¦ ¨ ¨ § ;ãñôðå ¨§¦§
àeä-Ceøa¨ óBñ-ïéॠøBà éelé⦠àeä ,"äæ" ¤ úðéça
© ¦ § íéëéLîî
¦ ¦ §© øçà© © CLîpM ¨ § ¦ ¤ änî © ¦ úeøéøîe ¦ § øBøî¨ úðéça © ¦ § úBéäì §¦
àø÷ð
¨ § ¦ ïk¥ ìò© ,ïéåL ¦ ¨ ähîe
¨ © äìòî¨ § © dén÷c
¥ © § 'ïéîìò
¦ § ¨ ìk¨ ááBq'ä
¥ © CéiL¨ © Bðéॠäæå ¤ § ."'eë íéiça ¦ © © zøçáe"
¨ § © ¨ úBéäìå § ¦ § ,'eë úeiîLbä ¦ § ©©
õøàä
¤ ¨ ¨ úàå ¤ § íéîMä
¦ © ¨ © úà"
¤ :(ãë ,âë eäéîøé)
¨ § § ¦ áeúkL ¨ ¤ Bîëe§ ."äæ" ¤ úånä
¤ ¨ © òla" © ¦ :øîBà ¥ àeä àáì-ãéúòì Ÿ ¨ ¦ ¨ ¤ ìáà ¨ £ ,åéLëò ¨ § © ÷ø©
."`ln¥ ¨ éðণ úeiîLbä ¦ § © © äéäé ¤ § ¦ àlL Ÿ ¤ ,([ç,] ä"ë ïnéñ ¨ ¦ äéòLéa) ¨ § © ¦ "çöðì ©¤¨
,äáeLz
¨ § úðéça
© ¦ § ìéòBî Ÿ ¨ ¦ ¨ ¤ ïk¥ ïéàM
¦ ïéॠàáì-ãéúòì ¥ ¤ äî© .'eë øézñîe ¦ § © íéìòî ¦ §©
."øácä Ÿ ¥ éab
¨ ¨ © äæ¤ øîàì" ¥ © "úBhnä
© © éLàø"
¥ ¨ ìéçúnä
¦ § © © øeac¦ óBñ øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîëe
§ .39 .úBëøaä Ÿ £© àáiL
¨ § © úठìBhéå¦ § á÷òé Ÿ ¨¤
ä÷ãvä § "íëì
¨ ¨ § © :(á ,áé úBîL) ¤ ¨ äfä ¤Ÿ © ÷eñt¨ ìò© ,å"è äLøt
¤ © Lãçä" ¨ ¨ ¨ ,àaŸ äLøôáe
¨ ¨¨ §
øîàå"
© ¨ § äæ¤ ÷eñt¨ ìò© ,ä"ì÷ óc© ,úBãìBz
§ úLøt
© ¨ ¨ æ"îøä
© © ¨ áúkM
© ¨ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .40 .íL¨ ïéiò
¥ © .'eë íëlL
¤ ¨ ¤ íéîçøä
¦ £ © ¨ ,'eë íëlL
¤¨ ¤
."'eë àeää© íBéa§ äNò
¨ ¨ øLà"
¤ £ Leøéôa
¥ § "ìBëਠízìëàå"
¤ § © £ © ìéçúnä
¦ § © © øeaãa¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥© §
BðéॠúBöî
§ ¦ íéi÷ì
¥ © § àa¨ íঠàáì
Ÿ ¨ ãéúòì]
¦ ¨ ¤ íúBNòì
¨ £ © øçîì
¨ ¨ § àìå
Ÿ § .[äfä
¤ © íìBòa])
¨ ¨ .41 .íL¨ ïieòé
© § ."àéìôäì
¦ § © § íënò
¤¨¦
.(é"Løå
¦ © § à ,â äøæ
¨ ¨ äãBáò
¨ £ .à ,áë ïéáeøéò
¦ ¥ .[ìéòBî
¦ ."'eë àa¨ äæ¤ äpä
¥ ¦ éãBc
¦ ìB÷" ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîk§ .37
."íéîMä
¦ © ¨ © eðéæàä"
¦ £ © ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § äfî
¤ ¦ øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîëe
§ .42 ¨ § © § "'eë àeää© íBia© øîàå"
eäéòLé) © ¨ § ïéðòa
¨ § ¦ § ,â"ë äLøt
¨ ¨ ¨ óBñ ,çlLa
© © § úBaøa
© § ïéiòå
¥© §
.[ììBkä
¥ © íò]
¦ .43 .(è ,äë
.("øecéq"a)
¦ © "äãBúì
¨ § øBîæî"
§ ¦ ÷eñt¨ ìò© ,íòhä
© © © øàaúpL
¥ ¨ § ¦ ¤ Bîëe
§ .44 úBîL) § áéúëc ¦ § ¦ äLî¤ Ÿ äæ¤ Y "äæ¤ àáé"
Ÿ ¨ :eæ íòì© § äfî
¤ ¦ úàæŸ ìa÷éå
¥ © ¦ ,äæ¤ àáé
Ÿ ¨ :íLå)
¨ § .38
,ã íéøác)
¦ ¨ § áéúëc ¨ © Bæ Y "úàæŸ ìa÷éå"
¦ § ¦ äøBzä ¥ © ¦ ,"Léàä ¦ ¨ äLî¤ Ÿ äæ¤ ék"¦ :(âë .à ,áì
ézL'
¥ § ïéðòî
¨ § ¦ ¥ ,úBøacä
§ ¦ © úøNòc
¤ ¤ £ © "øaãéå"
¥ © § © ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .45
áéúëc
¦ § ¦ ,àeä Ceøa¨ LBãwä ¨ © äæ¤ Y "äfî"
¤ ¦ ,"äLî ¤ Ÿ íN¨ øLà ¤ £ äøBzä
¨ © úàæå" Ÿ § :(ãî
.õîç¥ ¨ úBàa¨ eéäL ¨ ¤ 'íçl䤤 ©
ïéðò
¨ § ¦ eäfL ¤ ¤ ,(é ,àé÷ íéläz) ¦ ¦ § "'ä úàøé © § ¦ äîëç ¨ § ¨ úéLàø" ¦ ¥ ,'á ãenò© à"ð÷ óc© ,úaLc ¨ © § â"ë ÷øt ¤¤ àøîba¨ ¨ § © áeúkL ¨ ¤ Bîëe §
äàøé¨ § ¦ ïéॠíà" ¦ :(æé ,â úBáà)¨ eøîà § ¨ äæ¤ ìòL © ¤ ,äàzz-äàøé
¨ ¨ © ¨ §¦ Y "õôç ¤ ¥ íäá ¤ ¨ éì¦ ïéॠøîàz © Ÿ øLà" ¤ £ (à ,áé úìä÷) ¤ ¤ Ÿ ÷eñt ¨ ìò©
.'àä¨ ävnä ¨ © © àéäå ¦ § ,"äîëç ¨ § ¨ ïéॠ.46 "'eë äáBç ¨ àìå Ÿ § úeëæ§ àì Ÿ íäa ¤ ¨ ïéàL" ¥¤
ävnä¨ © © àéä¦ "zixg` ¦ £ © " úðéça © ¦ § Ck© øçà © © CLîð ¨ § ¦ äfîe ¤¦ Bæ ävî" ¨ © ïéðòa ¨ § ¦ § ìéòìã ¥ § ¦ àéLewä ¨ § © õøúì ¥ ¨ § ,øîBì© Lé¥ ãBòå§
.'áä© ú÷öa ¤ ¤ § ÷étñä ¦ § ¦ àlL Ÿ ¤ íeL ìò© ?äî¨ íeL ìò© íéìëBà ¦ § eðàL ¨¤
áøòa"¤ ¤ ¨ íãBwî ¤ ¦ eeèöð © § ¦ øák ¨ § àìäåŸ £ © Y "õéîçäì ¦ § © § eðéúBáà ¥ £ ìL ¤
,úéøçà ¦ £ © Cøò ¤ ¥ íééepékä
¦ ¦ © éëøòa ¥ § ¤ § ,"ñcøt"a ¥ § © © áúkL © ¨ ¤ Bîëe §
?"úBvî© eìëàú § Ÿ
úðéçaî
© ¦ § ¦ CLîð ¨ § ¦ íéøöî
¦ © § ¦ úàéöéc © ¦ ¦ òãBpëå ¨ © § .ìáBé ¥ úðéça © ¦ § eäfL ¤¤
.'eë úeøéçä ¥ © CLîð ¨ § ¦ íMnL ¨ ¦ ¤ ,ìáBé ¥
:(é ,åî eäé¨òLé) § © § áeúkM ¨ ¤ äî© Cøc ¤ ¤ ìò© àeäL ¤ ,øîBì © LiL ¥¤
úLøt © ¨ ¨ úBaøa © § áeúkL ¨ ¤ Bîk§ ."úéøçà ¦ £ © úéLàøî ¦ ¥ ¥ ãébî" ¦©
Y ììBkä ¥ © íò¦ "úéøçà" ¦ £ © :Løét ¥ ¥ "øBà éøBàî"áe ¥ § ¦
ááBqä
¥ © àeä" (àé ,á úéLàøa) ¦ ¥ § ÷eñt ¨ ìò© ,å"è äLøt ¨ ¨ ¨ ,úéLàøa ¦ ¥§
éëìî
¥ § © Cìî ¤ ¤ ïäéìò ¤ ¥ £ äìâpL"¨ § ¦ ¤ ïéðò ¨ § ¦ àeäå§ .øúk ¤ ¤ àiøèîéb
¨¦§ © ¦
äzàå ¨ © § äìéåç ¨ ¦ £ äúéä ¨ § ¨ àì Ÿ ïééãò ¦ © £ :"äìéåçä ¨ ¦ £ © õøà ¤ ¤ ìk¨ úà¥
."'eë íéëìnä ¦¨ § ©
."úéøçà ¦ £ © úéLàøî ¦ ¥ ¥ ãébî" ¦ © àlà ¨ ¤ !àäîúà ¨ § § ¤ ?ááBqä ¥ © øîBà ¥
Y "ãébî" ¦ © :ùeøét¥ Y "úéøçà ¦ £ © úéLàøî ¦ ¥ ¥ ãébî" ¦ © eäæå ¤§ "íéìëBà ¦ § eðàL ¨ ¤ Bæ ävî"c ¨ © § ïéðòä ¨ § ¦ ¨ øwéò ¨ ¦ ,ïàk¨ ïë¥ Bîëe §
ìòL© ¤ .47 "÷éôðå ¥ ¨ § ãéâðc
¥ ¨ § Y øeðéc¦ øäð" ¨ ¨ Bîk§ ,äëLîä ¨ ¨ § © ïBLì§ õéîçäì¦ § © § eðéúBáà ¥ £ ìL ¤ ú÷öa ¤ ¤ § ÷étñä ¦ § ¦ àlL Ÿ ¤ íL ¥ ìò" © àeä
úðéçáì
© ¦ § ¦ eëæ¨ ,äàzz-äàøé ¨ ¨ © ¨ § ¦ àeäL ¤ "úéLàø" ¦ ¥ úðéça © ¦ § éãé¥ § eìëàú § Ÿ áøòa" ¤ ¤ ¨ íãBwî ¤ ¦ áeúkL ¨ ¤ äîe © ."'eë äìâpL ¨ § ¦ ¤ ãò©
:(íL¨ úBáà)¨ eøîà § ¨ äæ¤ ìòL © ¤ ,äàléò-äàøé
¨ ¨ ¦ ¨ § ¦ eðééä § © ,"úéøçà" ¦£ © ."úéøçà ¦ £ © úéLàøî ¦ ¥ ¥ ãébî" ¦ © Cøc ¤ ¤ ìò© eäæ¤ ,"úBvî©
."äàøé ¨ § ¦ ïéॠäîëç ¨ § ¨ ïéॠíà" ¦ ,íä¥ ävî ¨ © úBðéça ¦ § 'ác§ ,ì"pk © © ïk¥ íb© úîàä ¤ ¡ ¨ íB÷î¨ ìkîe ¨¦
õeòð" ¨ ïéðòëe
¨ § ¦ § ,"'eë äðéëL ¨ ¦ § éelé⦠Bæ ìBãb¨ àøBîáe" ¨ § eäæå ¤§ :zixg`e ¦ £ © § ziW`x ¦ ¥ Leøét¥ ïk¥ íâ© eäfL ¤¤
: ."'eë ïôBña ¨ § ïúlçz ¨¨ ¦ § ïéðò
¨ § ¦ eäæ¤ ,äìòîì-ähîìî ¨ § © § ¨ © § ¦ Y "ziW`x ¦ ¥" :Leøét¥
.(é ,æ ìàéðc
¥ ¦ ¨ "éäBîã÷
¦ ¨ ¢ ïî¦ ÷ôðå
¥ ¨ § ãâð
¥ ¨ øeð éc¦ øäð")
© § .47 ¥ © § ,àa¨ äæ¤ äpä"
âlãî ¥ ¦ ïéðòa
¨ § ¦ § ,"éãBc
¦ ìB÷" ìéçúnä
¦ § © © øeaãa
¦ § øàaúpM
¥ ¨ § ¦ ¤ äî© ïéiòå
¥ © § .46
."'eë
$
.ב
אדמו"ר האמצעי- הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא דובער
â תורת חיים â
אלה תולדות נח
úåöî ø÷éòù éðôî äìôúå ù"÷ã ø"éåàî êøòá ìãáð ú"úã úåøù÷úäá àîéà ãåñéá 'éñåëîä â"åç 'éçá åäæå (ãé)
ìëå ìëî éîöò ìåèéá 'éçáá 'ä øáã øáãîë ÷ø åðéà ú"ú éìá äáäàä æàù åîöò ãöî ìëùåîä íöòá
ììëå ììë ò"à ùéâøî åðéàù 'åë êúøîà éðåùì ïòú åîë 'áä 'éô åäæå ììë äá ùéâøé àìå àìéîî àéä 'éçøëäå ÷ñôä
øáãä íöò ãöî úåéîöò 'éçáá ïä äæá ùéù ø"éåà íâ ë"ò äáäà ìëéä '÷ðå éååéö ïåùì àìå àìéîî ïåùì úáäàåã
àúééøåàã íåùî 'åë êìîì áåø÷î 'éàøá ãîåòë ì"ðë ùîî åæ ø"éåà 'éçáì àîâåãå) (à"îá ù"îë) 'åë á"åçá ãçàúîù
úåöî ë"ò ùîî ãç àìåë ä"áãå÷å àúééøåàå 'åë ú÷ôð ò"çî íâ ú"ú úåöîá íéàåø åðà ì"ðë á"åçã 'éîéðôá íéìåìëä
éìá íéãéîú ø"éåàä àìéîîå ììë ÷ñôä éìá úåãéîúá ú"ú äî øîàù åîë ú"îá 'éäù åîë ø"éåàá úåéäì êéøöù åéùëò
äðåù 'éäù ò"ø åîëå ììë äùâøä éìáå ì"ðë ÷ñôäå éåðéù éåìéâ 'éä ú"îáù é"ôòàå 'åë úúøå äàøéå äîéàá ïìäì
âðåòä ùà éôùø àåäå äøåúã ùà 'åë åáéáñ úèäìî ùàå ìëå ù"îë ùîî ô"áô 'éçáá áåø÷î 'éàøá úå÷ìà úåîöò
ïëå 'åë äçøô øåáéã ìë ìòù ú"îá 'éäù 'ëçáù úåîöòä úåáäìúäá úå÷éáãá íâù åéùëò ë"àùî 'åë 'éàåø íòä
àúîéàã (à ,âé äãð) é"ø åîë éîöòå éãéîú úúøå äàøéá ø"éåà î"î ãáì äâùäå ìëùá äàøð 'ä ÷åçøî äìôúå ù"÷á
ììë äàîåè íéìá÷î ú"ã ïéàù äîî ãåò 'éàøå 'åë éðîçð úøáãîä äðùîä éðà ãéâîä 'àù ïéðòëå) 'åë 'éìò 'éøàîã
ç"úá èìåù íðäéâä øåà ïéàå ú"ãá øúåî éø÷ ìòá 'éôàã ë"òå ììë íù ã"äòì ùøùå äæéçà ãö ïéàù ('åë êéôá
àåäù ç"äò 'éçáá àéä äøåúäù éôì .ì"ãå à"îá ù"îë 'éä àìå éðåîã÷ä ùçð ìù àîäåæ ïäî '÷ñô ú"îá ìàøùé
ë"àùî òåãéë éøîâì ã"äòî äìòîìù ì"ðë 'åë àáàã 'éîéðô ÷ñåòá åéùëò íâå òåãéë ìâòä àèç éìåì ïäá èìåù úåîä
$
:ì"ãå ì"ðë äìôúã ø"éåàá øá äáøë åéìà áø÷éì ìåëé úååîä êàìî ïéà äîùì äøåúá
.ג
' אדמו"ר ה'צמח צדק- הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם מענדל
â דרך מצותיך â
שורש מצות התפילה
äôèäù éôì) íéøáéà ç"îøä éèøô ìë íìòäá 'éä äôèäá êéà ì"ðä ïéðò áèéä øàá ïéáäì øåàéá úôñåúìå (åî
ùôðä úåçë ç"îø íù ìåìëù áàä çåîî úëùîð úåùòìå åîòè úåðùì ìëåé à÷åã æ"äåòáù
à"ðô ù"òå â"ô à"÷ìá ù"îë íéøáéà ç"îøá íéèùôúîä ïå÷éúäå åäúä ïéðò íéã÷äá ïáåéå ,á"äåòá ë"àùî 'åùú
úàöì òøæä úôèì à"àù æ"é ô"ø äùåã÷ä øòù ç"øá ïééòå 'éçáá ÷ø åéä åäúä 'éçááù êë àåä íäéðéá ùøôää ø÷éòù
úåììëúä 'éçáá åéäù àìà ('åë íéøáéà ìë íåîéç é"ò àìà 'æ íùá '÷ðù íåãà õøàá åëìîù ì"îæ ïäå ãáìá úåãå÷ð
ãìå äæî äåäúð íàä ïèáá äúééäù é"ò ë"çàå äôèäá ãçé íéôåöøô íäî åùòð ïå÷éúáå ,íéãå÷ðä íìåò '÷ðå úåãå÷ð
äôèäáù úåçë úàéöé é"ò åðééäã ùîî íéøáéà ç"îø ïéðáá úåãå÷ð å"éåîå 'åë àáà óåöøô äùòð äîëç úãå÷ð 'éçáî
åìà íéìùî éðùî ïáåîä íðîàå .'åë éåìéâä ìà íìòäî øàåáîë '÷åðä óåöøô äùòð 'æä äãå÷ðîå à"æ óåöøô äùòð
úôè é"ò ãìåäå ïéòøâä úòéèð é"ò äåäúð ïìéàäù ô"òàù àåä äãå÷ðäù óåöøô äøéôñ äãå÷ð ïéá ùøôää ïéðòå ,ç"òá
àåäù õøàáù çîåöä çëä é"ò ë"â à÷åã åðééä æ"ëò íàå áà 'åë äøåáâ ïëå ãáì ãñç 'éçá àéä ãñçä úãå÷ð 'à 'éçá
õøàä úååøì íùâ ë"â ì"ö ïëìå ïéòøâä é"ò äòéèðä çéîöîä 'éçá øùòî ìåìë ãñçä 'éçáù ã"åéî äìåìë 'éçá ìë øùàëå
úåéäì äæä çëä äá ùé äùàá ïëå 'åë äçéîöäå äãéìåäå æàå ìù äîå÷ øåéöá úéðáð øùàëå ,äøéôñ '÷ð 'åë ú"âç ã"áç
äîî ìëåà ãìåä ë"â ì"öå äôèäî äîçøá ãìåä úååäúä úåòåøæ íä ú"âçå 'éçåîä íä åáù ã"áç åðééäã íãà óåöøô
åðééäå 'åë ìãâúî ë"â æ"éòù äãéì éçøé 'èá úìëåà åîàù ïáåéå .óåöøô '÷ð æà î"ãò íéøáéàä éèøô øàù ïëå 'åë àôåâå
ïìéà úåéäì ïéòøâäî éåìéâä ìà íìòäî åæ äàéöéù íåùî ïéòøâä ïî ïìéàä úçéîö ïéðòî ãçàä íéìùî 'á ô"ò äæ
ìåãâ éåðéùáå äëøá úôñåúå äìãâä àéäù ãìå äôèäîå éøôäå õòä íéøáã éåáéø ùé ïìéàäá äðäã õøàá òåèðä
úåøéôä ìù ïúåîöòå ïúåäî éøäù ùîî úåäîì úåäîî ùé äîöò éøôäá íâ ïëå ïéìòäå ïìéàä éôðòå åðîî úçîåöä
ìù åúåîöòå åúåäîî äìòî äìòîì íåöòå áø éåìéòá äìåòî çøëäá ì"öå ãçàä ïéòøâî çîåö æ"ëå ,ïéðéòøâå éøôå äôéì÷
ãàî íåöòå áø éåìéòá äìåòî íãàä óåâ úåäî ïëå ïéòøâä åìãâå åçîö éøäù ïéòøâäá íéìåìë åéä åìà úåðéçá ìëù
íéììåë ïéòøâäå äôèäù ô"òàå 'åë äôèä úåäîî ãàî úåììëúäá íúåéäáù àìà à÷åã ïéòøâä úòéøæ é"ò õøàäî
éåðéùá àåä æ"ëò ïìéàä úåøéôå óåâä éøáéà ïéòî íúåäîá íìåë à"ë ò"ôá 'éçá ìë úå÷ìçúä 'éçáá åéä àì ïéòøâäá
øîàîî õøàáù çîåöä çë é"òù àìà 'åë äáøä úåäîä ïéòøâä úòéøæ é"ò ë"çàå ïéòøâä àåä 'à 'éçáá ãçé íéìåìë
æ"ãòëå 'åë ïéòøâä é"ò úåøéôä çéîöîù àåä 'åë àùãú ìë àéöåî çîåöä çë éæà õøàáù çîåöä çëá ììëðù õøàá
òøåæ ô"ò ÷"äâàá ïééòå) äá÷ðä ïèáá äôèä ïî ãìåä úìãâä çéîöäì éåìéâä ìà íìòäî ïéòøâäá íéìåìëä úåçë éèøô
ïå÷éúäå åäåúä ïéðòá äìòîì ïáåé äæî ìùîðäå .(úå÷ãö ïäéðéòøâå ïúôéì÷á íéáø úåøéôå ïéìòå íéôðò åá ùéù ïìéà
ïéòë àåä ì"ðä åäåúã úåãå÷ð 'éçáî ïå÷éúä éôåöøô úìãâäù úå÷ìçúä 'éçáá ò"ôá éåìéâì úàöåé 'éçá ìëù 'åë ïäéö÷åòå
äãå÷ðäã ,ïéòøâäî úåøéôäå ïìéàäå äôèäî ãìåä ìåãéâ ïèáá ãìåä úååäúäå ìåãéâ ïî àåä éðùä ìùîäå ,äúìåæî
äðîî ë"çà ÷ìçúðù äî íìòä 'éçáá úììåëù ô"òà ùàø íéøáéà ç"îø åá ùé ãìåäù ,íàå áàä òøæî äùàä
'éä äãå÷ðäá éøä 'åë 'éòåøãå 'éçåî àåäù óåöøô 'éçá ïå÷éúá íééòî éðáå ñøëå áìå çåî íéîéðôä íéøáéàå íéìâøå íéãé óåâå
'åë ãìåä éáâì äôèä êøòë õøîð øåöé÷å ìåãâ íìòäá ìëä úîàáù êà 'à äðéçá ÷ø àéäù äôèä ïî åúååäúäå 'åë
éåìéâä ìà íìòääî úåçëä íéàöåéù íðéðòù íéôåöøô íìòääî àöéù ï÷úúðù åðééä ïå÷éúä íìåòá ë"çàù àìà
,äôèä ïî àéìùäå ãìåäå 'åë ïéòøâä ïî ïìéàäå éøôä ìåãéâë î"ãò íãàáù åîë äðäå .íìù óåöøô äæî úåéäì éåìéâä ìà
,åúìåæ úåäîî ìãáåîå ò"ôá øëéð úåäîá 'éçá ìë äùòðå úåøúåîä íäù íéðøôöå úåøòù íâ íéìãâð æà ãìåä ìãâùë
ïåà éìòåô ìë åãøôúéå òøä ïî áåèä ë"â øøáúî æà ë"à ë"îë íéøáéàä ìë íò ãçé íéìåìë åéä äôèäá äìçúîå 'åë
éøôä ïî éøôä úôéì÷ ìãáä åîëå ãçé íéáøåòî åéäé àìå 'à úåììëúäá äéä ìëä åäåúã úåãå÷ð 'éçáá ë"â äìòîì
äãð éîã ïëå ãìåä ïî àéìùä ìãáä ïëå éøôä äìãâùë åðééäã ò"ôá úøëéð 'éçá ìë äùòðå éåìéâá åàöé ïå÷éúá ìáà
é"ò àåä äæ ïå÷éúå äæ øåøéáå ,'åë úìåñô 'éçáá íéàöåéù ã"áç 'éçåîå ùàø 'éçá ë"çàå øúë 'éçá ï÷úð äìçúáù
åäåú 'éçá íéð÷úîä ä"á ñ"àî íéðåéìò úåøåà úëùîä ,òãåðë úåøòùå íéðøôö 'éçá ë"â åàöéù ãò 'åë ú"âç ë"çàå
êùîðù ä"î íù 'éçá àåä åìà úåøåàå ,ì"ðëå ïå÷éúá ììëäì íéëùîð 'éçåîå ä÷éðé øåáéòä éðîæî ïîæ ìëáã ç"òá øàåáîå
àåä ä"î íù éë ïå÷éúì åäåú 'éçá ï÷úì ÷"àã àçöîî ÷éúò 'éçáîå äàìéò àîéàî '÷åðì äìòîìî íéðåéìò úåøåà
äæ øåøéáù ä"î úåà ì"úð øáëå ,åøéøáúà äîëçá øøáîä 'è ìë '÷åðá 'éùáìúîä óåñ ïéà ãò äìòîì äìòîìîå ïéîåé
åäåúã úåãå÷ðã úåöåöéðî øçáåîäù úåáø úåâéøãî åá ùé '÷åðä ïèáá úåîùðä ìåãéâ àåä à÷åã æ"éòù äãéì éçøé 'æ åà
øøáúð 'éöàá ììëð úåéäì ìåëé àìù äîå úåìéöàá ììëð ìåãéâá ìùîá ì"ðë åðééäå 'åë àîéà ïèáá à"æä ìåãéâ æ"ãòå
øøáúð äàéøáá ììëð úåéäì ìåëé àìù äîå äàéøáá ììëðå çîåöä çë é"ò àìà äæ ïéàù ïéòøâäî úåøéô íò ïìéàä
àåä 'éùòä úùåã÷á ììëð úåéäì ìåëé àìù äîå 'éöéá ììëðå ë"â ì"ö ïëìå 'åë àùãú øîàîî 'ä øáã 'éçá àåäù õøàáù
øåøéáä íãå÷ ïééãò àåä æ"äåò äðäå ,úåôéì÷á åçãðù íéâéñä êë ,äáù çîåöä çë äìâúéù õøàä úååøì 'éîùâ úëùîä
àåä íéøúåîä ç"öãä úåéçå íåé÷ù æ"ô à"ç à"÷ìá ù"îëå úëùîä é"ò àåä åäåúã úåãå÷ðäî íéôåöøôä ìåãéâ äìòîì
åëåúá áøåòî áåè èòî ÷ø òø åìåëë åáåø 'åë äâåð úôéì÷î ,'åë äæ ìåãéâ äùòð æ"éòù '÷åðäá ä"á ñ"àî íéðåéìò úåøåà
÷ñò é"òù åðééäå ð"÷ øøáì ö"îåúá åðéúãåáò ìëå 'åë äìçúî 'éäé øùàë ÷ø åîöòî àéöåé àì çîåöä çëäù åîëå
àëåùç àëôäàì øøáîä ä"î íù úà íéëéùîî ö"îåúä çëá ììëðå õøàá øá÷ðù ïéòøâä úòéøæ é"ò ï"î 'àìòä
øøáð øáëù øåøéáä øçàì àåä ò"âå á"äåò íðîà àøåäðì ì"ö äìòîì êë ïìéàä ìéãâäì çîåöä çë êùîð æà çîåöä
'éçáá åùòð øáë åäåúã úåãå÷ðäù åðééäã òøä ïî áåèä à"åàã ç"òá ãéîú øëæðù íéøåøéáä ò"äå äìçúá ï"î 'àìòä
íù úàæì éàå åúåàéöîå åúåäî øëéð 'éçá ìë æàù íéôåöøô øøáîä øåà êùîð æ"éò ë"çàå é"òá åáù ú"æ 'éçáî åìòä
ìëä íù øøáð øáëù ïåéë øøáîä ä"î íù ÷ìúñð éøä ò"âá 'àìòäå 'åë à"åàá äìòîì åìòä ð"åæ æ"ãòå íð÷úìå íøøáì
à"à ë"àå íå÷î åì ïéàù øáã êì ïéàå àá åîå÷î ìò 'à ìëå ï"î 'éçáá íéìåò ïäù åäåúã úåãå÷ðî ìôðù äîî àåä åæ
ì"ðä íéìùîá åîëå àøåäðì àëåùçî àëôäúàì íùì íð÷úì ä"á ñ"àî íéðåéìò úåøåà íùì æ"éò êùîð ë"çàå
úåùòäìå úåðùì à"à úåøéôäå ïìéàä åìãâ øáëù øçàìù äá÷ðä ïèáá ãìåä ìåãéâ ìùîëå íéôåöøô 'éçáá íúåùòìå
ìâøî úåùòäì à"à ãìåä ìåãéâ øçà ïëå 'åë úåøéô ïéìòî íòèä áèéä ïáåé äúòîå :'åë ïéòøâä ïî ïìéàä ïëå äôèä ïî
íðîà ,ùàøä àåä ùàøäå ìâø øàùð ìâøä àìà ùàø íìåò àåäù à÷åã æ"äåòá ÷ø úìòåî äðéà äáåùúäù
ï÷úîå øøáîä ä"î íù øéàîå øåøéáä íãå÷ àåäù æ"äåòá ïéá ùøôää ïéðò øàåáî äðäã ,íúåùòì íåéä äùòîä
åðééäã 'åùúä éðäîå äáåùú úåùòì ïîæä àåä äúò ïëì 'åë ìë ììëðù íä úåãå÷ðäù ïå÷éúã íéôåöøôì åäåúã úåãå÷ð
øøáîä ä"î íù ÷ìúñé àìù ùîùä êùçú àì øùà ãò ìëåéù äî íìòäá ïéòøâá ùéù åîë 'à äãå÷ð 'éçáá úåçëä
úåãå÷ðä ï÷úìå øøáì øéàî øøáîä ä"î íùù øçàî éë 'åë ïäéðéòøâå úåøéôå íéôðòå ïéìòå ïìéà ë"çà åðîî ìãâéì
ò"ëåñä ä"á ñ"à úøàä àåäå ïééãò åøøáð àìù åäåúã äæ ïúåîöòå ïúåäîá íéðåùå íé÷ìåçîä åìà 'éçá éèøô ìëù
øåàì ùîî êùåç êåôäì ìëåéå êéùçé àì êùç íâ 'éî÷ã úå÷ìçúä éìá ãçé úåììëúäá åéä íä ïúçéîö øçàì äæî
àùãú øîàîî çîåöä çëá î"ãò åîëå å÷úéîì ùîî åøéøîå úåäî 'à ìë úåéäì íéàöåé äçéîöä é"ò ë"çàå ïéòøâäá
çéîöäì 'ä úëøá úåéäì ìëåé úåøéôä åìãâ àìù ãåòáù äæå 'åë õòä ìò úåøéôä úìòî åîë åúìåæî äðåùîå ò"ôá
ìëåé ãìåä øééèöðù íãå÷ äôèäá ïëå 'åë íéøòù äàî åäåúã úåãå÷ðäù òåãé äìòîì ë"îëå ,çîåöä çë é"ò äùòð
ìëåé íåé 'î ãò ì"æøàîëå êë åà êë ãìåä úåéäìå úåðúùäì åéäù øçàî äðäå ,òø íäá áøòúðå ë"äáùá åøáùðå åìôð
'é÷ìàä çë åúåàù éðôî åðééäå 'åë øëæ 'éäéù íéîçø ù÷áì òøäù àöîð ãçéá úåðåù úåðéçáä ìë ìåìëù úåãå÷ð 'éçáá
ìéãâäì åúìëéá ùéù åîë ãìåä ìãâî åà úåøéôä çéîöîä òø úö÷ àöîð áåèäî ÷ìç ìëáù úéìëúá áåèä íò áøòúð
åá úåðùì 'ìåëéá ùé ë"îë ãìåä øééèöäìå úåøéôä çéîöäìå ãçàë ùîî õòä çë íò éøôä çë ìåìë ïéòøâáù åîë äæå
÷ìúñî áåù ìåãéâä øîâð øáëù øçàì ìáà ,'úé ïåöøä éôë åäåúã úåãå÷ðùëå ,ãçé àéìùäå ãìåä ììëð äôèäá ïëå
ì"æøà ïëìå ãìåäá øáã äðåùéù êøã ïéà æàå é÷ìàä çë åúåà 'éçá àåä íùù ïå÷éúä íìåòá íéììëð úåéäì íéð÷úúî
àåä æ"äåòù íåùî åðééäã 'à äòùá åîìåò äð÷ù àééãåøã ìùîðá ë"îëå 'åë àåù úìôú àåä íåé 'î øçà ììôúîäù
àëôäàì ìëåé êëìå øøáîä ä"î 'ù øéàîå øåøéáä íãå÷ à"à àá åîå÷î ìò à"åàëå øåøéáä øçàì àåäù á"äåòá
÷éìãéå ïîùì øîàù éî ã"áçø øîàù ã"ò äæå ,'åë àëåùçî ùàø ìâøä äùòéù à"àù åîë áåèì òøä êôåäéù úåðúùäì
óåøéöä éåðéùå úåëôäúä úåéäì ìëåéù ÷éìãéå õîåçì øîàé ìåèéáä äàåø òøä íâù ô"òà êëìä 'åë ãìåä úàéøá øçàì
'éðéî ìéòì ù"îë åðééäã íéî íâà øåöä éëôää ù"îëå 'éçîä æ"ëò íéåçúùî êì íéîùä àáöå íù íéðåéìòä úåîìåòáù
ìåëé ìëä àåä ñ"àä 'úé àåäù 'åë õøà éìåç ïåãà éðôìî øåøéáä øçàìã íåùî åðééäå åìù òøî êôäúäì åì à"à
àëôäúà úåéäì ïë íâ æ"ãòå íéãñçì úåøåáâä åëôåäéù åîòè úåðùì íãàä ìëåé æ"äåòá ìáà 'åë øøáîä ÷ìúñî
:'åë àøåäðì àëåùç ïá øæòìà 'ø åîë òâøë 'åùú úåùòìå äö÷ä ìà äö÷äî
$
.ד
אדמו"ר מוהר"ש- הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל
â תורת שמואל תרל"ג â
בכ"ה בכסלו
,ù"åòé ùéàì ë"çàå çøåàì ë"çàå äìçú êìäì ø"äöéä ìù åúðåîàá åãîòù åéðáå åäéúúî ìò ø"ãîá åøîàù åäæå
ãò 'éô ë"àå .ø"äöéä äæ ìâø éçìùî ïëì ,ìâøá êåìéääå åùáë æ"éòå 'úé åá äðåîàä ÷åæéç 'éçáá åðééä ä"á÷ä
ø"äöéä íâù êéøöé éðùá êááì ìëá ïéðòë àåä ìâø äìëúù êúøåú íçéëùäì äöøù 'åë äîçì ãáåòä ñåëåéèðà úà
.'åë 'ä úáäàì áåùé 'ä úøåúå êìîä úåöî 'éçá íäù êðåöø é÷åçî íøéáòäìå
'ìî íéãøåîä íä éàãåîøúã àìâéø àéìëã ãò ë"â åäæå ïîù ,ìëéäáù íéðîùä ìë åàîèù ïéðò ë"â åäæå .ð"åæ íäù
ïéðòá ìéòì ú"ðùî êôéä àåäù ,äìòá ìò úãøåîä 'éì÷ã 'ëç é"ò àåä íéðîùä úàîåèå ,'ëç 'éçá àåä
úîçî ìá÷ìî íåèàå íèîåèå àìî éìë à"ë ,éìë äàùòù ãçà êô åàöîù ãò ,'åë á"ùñá ù"îë çåîä úà äàîèîä
øæð íéùåòä 'éîëç éúôùù åîë êà .'åë íéøæä åéúåðåöø åîúåçå à"à àåä â"äë 'éô ,â"äë ìù åîúåçá íåúç ïîù ìù
êôéä ä"äå ,íäì ùéù úòã 'éçá ìò äðåîàä 'éçáî äøèòå àåä éîéðôä òôù 'éçá êùîð é"òù à"àã ãåñé 'éçá àåä
é"ò ïë ,ò"äøáð åáù ïë 'éçáá íéãåî íðéàù 'éìéñëä 'éçá àåäù à"îá 'úðù ,ùã÷ úçùî ïîù 'éá 'éúëã ïîùä 'éçá
ñåëåéèðà úà åçöð åéðáå åäéúúîá 'éäù äðåîàä ÷åæéç 'ò ,úåìùìúùä øãñáù 'ëçã ùã÷ 'éçá úà äùåòå çùåî
íéðè÷ íúåéäì äðáìì ïéðåîä åùòðù ãò äîçì ãáåòä ùé àì åæ 'éçá ãâð øùà ,ïåùàøä êúåìòäá ä"ãá ú"÷ìá
úìòî íöåò ìãåâìå .'åë äîçë äøá 'éçáá ò"à íéðéè÷îù .æ"åòì ììë
äìëúù ãò ïîæ ç"ðá åð÷éú äëùîðù äåáâä äëùîääå ñðä äìëúù ãòå äîçä ò÷ùúùî úåøðä ÷éìãäì åð÷éúù åäæå
,'åë òøä íøöé úîçî 'éãøåîä íä éàãåîøúã àìâéø íâ äîçä úòé÷ù 'àä ,'éëøã éðùá ùøôì ùéå ,'åë
'éúë äðäã .ä÷åùúå ïåéìë 'éçáì àåáé ø"äöéä íâù åðééäå äëùîä 'éçá åäæù úåøåäì ,'ä ùîù 'éçá àåä äùåã÷ã
àéáðäù 'éô ,íúéìë àì á÷òé éðá íúàå éúéðù àì 'ä éðà äàéøáá øéàîä 'ùä àåäù 'ãà 'ùá 'ä áåìéù è"îìòîìî
àåä äúàå ììë éúéðù àìù êéà úåððåáúä úîçîù äîúî '÷ðù 'éöàä øåà 'ä ùîù 'éçá àåä äîçä ò÷ùð íù øùà
'éä éåðéù íåù éìá ò"äáðù øçàì àåä äúàå ò"äáðù íãå÷ æ"åòìã äîçä úòé÷ù 'áä .'åë äîëçá 'ä 'éçá ììëá 'éåä
á÷òé éðá íúåéäì õøúî æ"òå ,ùôðä úåìë 'éçáá úåéäì êéøö íåçä 'éçá åðééä ,äîù äîç ñåàéìà íàù äî äîçä àåä
æ"éòù ,åéá÷òá ùã íãàù úåðååòä é"ò åðééäå ,á÷ò ã"åé 'éçá ãò åäæå .'åë úåøæ úåðåöøî úååàúä úåîéîç ,ïòðë éáà íçã
øáâúäì ìåëé åðéàù ãò ë"ë çëä ìùëðù éçë éðååòá ìùë éðôì 'ôá ì"æø ù"îë ø"äöéä àåä ìâø 'éô ,ìâø äìëúù
úìòî íöåò úîçî äëåðçã ñðá íðîà .'åë ø"äöéä ìò ìâø éçìùî íéî ìë ìò éòøåæ íëéøùà ô"ò ä"ã ïäéãéà
åùòð íéãåîøúä íâ äðä ,äðåîàä é"ò êùîðù éåìéâä 'éôå ,íãéá øåñî íøöé ç"îâáå äøåúá ÷ñåòä ìë 'åë øåùä
äåàúîä çë íâù ,êéøöé éðùá 'éçáá úåéäì åëôäúðå ìâø ø"äöéä '÷ðù ìâø éçìùî 'éúëãî å÷ééãù 'ñåúå é"ùø
.'åë úå÷ìàì äåàúî úåéäì áåèì êôäúð íøöéáù ìùîðù ,øéùòä ùéàì êìä àáéå (á"é 'ä á"ù) 'éúëã ù"ò
.ה
אדמו"ר מוהרש"ב- הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דובער
â המשך תער"ב â
תער"ג, ש"פ חקת,'וידבר ה' אל משה כו
'éðéðòá äìëùää ë"â àåä äæ ììëáå ,'åë ìëùáù éðçåøä ììëá øáãîã ,î"çöã 'éøãî 'ã ë"â ùé øáãîá äðäå (åî÷
åäæ á"òîã ì"æ í"áîøä ù"îëå ,òáèä úîëç '÷ðä íéòáè úòãå ìëùá øáãîä ïåøúé äæáù ,ìëù àåä
äùòîå ,ååäúð øáëù íéøáãäá äìëùää åðééä òáèä úîëç äáøä ùé 'éèøôáã ,'éøãî 'ãì ë"â ÷ìçúîå ,ì"ðë 'åë åáù
òáèä 'ëçå ,'åë òáèä éðôìù äîá äìëùää àåä äáëøî àåä íîåãäå ,'åë î"çöã 'éøãî 'ãì ÷ìçð ë"ãá êà ,'éøãî
,ìëùáù çîåö 'éçá ÷ø æ"ä ååäúðù íéøáãäá åäæù úåéäì úåëàìîá úåîëçúää àåäå ,íìåëî êåîðä äùòîáù ìëù
êåìéä ïôåàå ùîùä ìãåâ øåòéù êéà äðåëúä úîëç åîëå úëàìî åà øåãéäá 'éäúù äð÷úìå éìë äæéà úåùòì úåðîåàå
'òîìå .'åë ìëùáù çîåö 'éçá ììëá àåä æ"ë ,â"äëå íéìâìâä ùéù ä"òã ,'éîùâä äùòîáù úåðîåà éøàùá â"äëå øåéöä
óøöì ïè÷áù ìëùä àåäå øåáãáù äìëùää àåä äæî íééøîåç íéøáãá äìåë úùáåìî ä"ä æ"ëò äìëùä äæá
äúåçô äìëùä åäæ 'åàëìù íâäå ,øáãìå úåéúåà øáçìå ä"äå 'éøîåç àéä äìëùääù åðééäå ,øîåçä úìëùä ä"äå
'òîì æ"ä ìëùä 'éøãîå úìòîá íðîà ,ì"ðä úåìëùä éáâì äìòð øúåéä çëä àåä ìëùä éøäã ,ìëùä 'éøãîå 'òîá êåîð
ç"òá 'éà äðäã .ìëùáù éç 'éçá àåäå ,ì"ðä úåìëùäî àáù àåä äùòîä ìëùå ,íöòá 'éðçåøáå úå÷ãá àåäå ùôðá
øáã ìë ïéáîù ô"òà äðù øçàì íâ ÷åðéúäù äî äáñäã ,åáù 'éðçåøä åðééäã ìëùáù éåìéòä äæá ïéàù ãò äîùâäá
'éçá ïééãò åá íìùð àìù éðôî àåä ,øáãì ìåëé åðéà î"îå åîëå ,éøîåç àåä äæá ìëùä íâ éøîåç øáãá äìëùää éë
úåàöåîä ë"â åì ùéå ìå÷ åì ùé ÷åðéúä éøäù ,ä÷éðéã ïéçåî åá äìëùää àìôðå äìòð ïéðòäù ìë éøä 'éìëù 'éðéðòá
àéöåî ïè÷ ÷åðéúù ùåçá íéàåø åðàå ,'éúåàäì íéìë íäù ùáåìî íà íâã ,ë"ë íùâá ñôúð åðéàå äèùôä 'éçáá
åðéà ë"ôòàå ,ë"â 'éúåà åá ùé éøä úåãçåéî úåéúåà åéôî ïéðòäù ìëå ,'åë 'éðçåøå íé÷ã íéùåáìá æ"ä äâùä éùåáìá
íéâãå øùá åîëå áèéä ïéáî àåäù øáã íâ åéôî àéöåäì ìåëé ùéù ãò øúåé äèùôä 'éçáá åá äìëùää øúåéá àìôð
î"îå íéâã äæå øùá äæù áèéä òãåéå ïéçáîù ô"òà ,â"äëå 'éìëù äøòùä 'éçáá ïäå äâùä éùåáìá íéàá íðéàù íéðéðò
éøä åéôî àéöåäì éãëáù éðôî åðééäå ,åéôá øáãä àéöåäì é"à äîë ùé éøä íöòá úîùåâî åìù äâùäù éî ïëìå ,'åë ãáì
ìëå ,øáãä úà øàúîå ìéáâî äæù 'éúåà øáçìå óøöì êéøö ñôåú ä"ä åìëù úîùâä éðôîã ,íâéùäì ìåëé åðéàù íéðéðò
ìåëé åðéà åìëùá úåáùééúä 'éçáá åðéà øáãä íöòù ïîæ àáì íéìåëé íðéàù íéìòð íéðéðòå ,äîùâäá øáã ìë
÷ø åìöà æ"ä øùá äæù òãåéù åúòéãé éë ,øáãä úà ìéáâäì íöòá äìòð åðéàù ïéðòäå ,'åë åúâùäá íâéùî åðéà äîùâäá
ãéâäì ìåëé åðéà æ"åùîå ùîî úåáùééúäá àì ó é÷î 'éçáá éìëùä úìòî ò"ôìù éøä .äîùâäá äâùä éùåáìá àá ä"ä
ïéá ùøôä ùéù ïéàåø åðà ïëìå .(èéð êòæ èâàæ ñò) úàæ äùòîä ìëùå ,'åë åáù úå÷ãä åà ïéðòä úîùâä äæ ò"ôì
ìéçúî áùåéî àåäù ÷åðéúã ,áùåéî éúìá åà áùåéîä ÷åðéú ãò ìëùáù úå÷ãäå éåìéòä åá ïéàù äîùâäá àáù àåä
íéðù êùîá íâù úåéäì ìåëé áùåéî éúìáäå øáãì íãå÷ äìòîä åá ïéàù éðôî äìëùä ììëá áùçð åðéà èòîëù
úà òãåéù íâã ,ïîæ úééäùá àá æ"ä øáã ãéâäì êéøöùë úåðîåàá àåä äæî 'òîìå .'åë úåéðçåøä àåäù ìëùá ùéù
óëéú ãéâî åðéà î"îå äæá áùåçå ãéâäì äöåøù äî øáãä àì úåùòì êéà äîöò äàöîää åðééäå ,øáãä úìëùä àôåâ
øáãä ïéàù éðôî åðééäå ,ïîæ úééäùá ÷ø áùåçù äî ìò äøåîä éìë úåùòì äàöîää åîëå éìëä úééùò íöò
åìöà áùééúîù ãò ïîæ úééäù êéøö ë"ò åìöà úåáùééúäá æ"ëò 'éîùâá ùáåìî ìëùä äæ íâù óà ,äîåãëå úåòùä
åáøî øáã òîåùä ãéîìúá ë"åîëå .'åë äæá øáãî æàå ïéðòä äæá äìëùääù úåéäì ,'åë 'éùòã úåìãâã ïéçåî 'éçá àåä
ãò óëéú åúåà ãéâäì ìåëé åðéà î"îå ìëùä úà ïéáîå øáãä úééùòá äðéàù øçàî íùâä ïî úö÷ úèùôåî àéä
øáãä úà òãåéù íâä äìçúî éë àåäå ò"ôá øáãä áùçîù à"ë øáãä úåùòì é"àù úåéäì ìåëéå) äàöîää ÷ø à"ë
åìöà áùééúî ò"ôá äæá áùåçù é"òå ,ïééãò ó é÷î 'éçáá æ"ä çîåöã ìëùáù çîåö 'éçá æ"äå ,('åë úåùòì êéà àéöîäì
'éúåàá óéìçäì èøôáå ,äìëùää úà ãéâäì ìåëé æàå ïéðòä úö÷îá úåìâúäá àåä úåéçäù ÷ø åúåäî íöòá íîåã àåä
àñéôúå ïîæ úééäù êéøö æ"ë ,åúàî ïéáé úìåæä íâùå íéøçà äìëùää ë"â àåä ìëùáù çîåöã ìëùá àåä ë"åîëå ,ì"ðë
úåìâì ìåëé åðéàù äî ìåãâá ä"ëå ,'åë øúåé úåáùééúäå øúåé åá ùé ë"òå éîùâäá ùîî ùáåìî åðéàù ÷ø 'éîùâá
ד"בח יאישנ וניתובר תרותמ 242
גמר מתורת רבותינו נשיאי חב"ד
äæá íìùð ä"ä ä÷éðéä éîé úåìëá à"ë úàæ úåîìù åìöà ïéðòä ïéàù éðôî àåä úìåæä ìà øéáñäìå åúìëùä
øáçìå óøöì ìåëé æ"éòå ,úåáùééúä 'éçáá àéä åìù äìëùäã íéëùîðå ùôðäî ïä 'éúåàäã òåãéëå) 'åë ùîî àñéôú 'éçáá
.'åë 'éúåà úåáùééúä 'éçáá íä íéåìéâäùëå ,ùôðäî íéåìéâä é"ò
'éçá àåä úåðîåàáù ìëù ,î"çöãî ìåìë øáãîä .øåöé÷ éåìéâä ìà íéìë ïäù 'éúåàä íéôøèöîå íéìâúî æà íéìëá
úåéðçåø åá ïéàå éøîåç øáãá ùáåìîù íîåã úåîìù åá äùòðù íãå÷ã øúåé øáãä øëéð ÷åðéúáù ÷ø ,('åë
,ìëùä øåà ïôåà àåä ïë ùéáìîä ïéðòä éôì éë ,ìëùä åäæù ç"òá 'éàå ,øáãì é"à úåáùééúä 'éçáá úåéäì úàæä
,òáèä úîëç ïëå çîåö 'éçá àåä åîöò øáãä úàöîäå íé÷ìàã ä"é 'éúåà åì øñç ïééãòù àåäå úåðè÷ã íé÷ìà 'éçá
,ïéðòä úåáùééúäá éåìú äæù úåéúåà óøöì øåáãáù ìëùå àåä åðéðòã ,ä÷éðéã ïéçåî úåîìù ò"æå ,íìà óåøö øàùðå
øùàë à÷åã ìëù øáã òîåùä åîëå ,øåáãá àá åðéà ó é÷îäã 'éçáá äøåîâ äâùä 'éçáá äæ 'éäé âéùîå òãåéù äîã
,úåéúåà ó éìçäì íâå åá øáãì ìëåé éæà áùééúîå ïéðòä áùåç óøöì ìëåéù úàæ úåîìù åá äùòð æ"éòå àñéôúå úåáùééúä
.ä÷éðéã ïéçåîá íìùðù é"ò àåäå ,øáãä øëéð ÷åðéúáå ùé àì ïééãò ä÷éðéä êùîáå ,'åë åìëù øåà àéáäì øáçìå
$
.ו
אדמו"ר מוהריי"צ- הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא יוסף יצחק
â ספר המאמרים תרפ"ט â
שמע"צ תרפ"ט,בסוכות תשבו
äìâîä åîëå áåè øáã ùéù äì äàøîå äãîä úà øéàî áåè éëá ïéðòä úà âéùäù úéúéîàä äàøåää äðäå (åì
éàãåáù ,äæì äãîçå ïåöøá øøåòúéù ãîçð øöåà ùéù ãçàì äæî ãìåð øùàë àåä úòãä ÷îåòá åá ïðåáúäå
òãéù íãå÷ù àìà áåèä øöåàäì äãîç åì ùé éøä íöòá úåãîä úåìâúäå úãéì ìëã òåãéëå ø"éåäàá áìáù úåãî
åì äìéâùëå åðéà åìàëå íìòäá äáäàä 'éä øöåàä àöîðù àåä äàì ,íéðá äùù äãìé äàìå ù"îëå äðéáä 'éçáî àåä
äãîä úà øøåòî ìëùä ë"åîë ,äãîä øøåòúî øöåà ùéù 'ä ùéã ,ìçø äðè÷ä íùå äàì äìåãâä íùå ,äðéá 'éçá
àåä êë ìëùä ïôåà éôì ïëìå ,íðéà åìàë úåãîä åãòìáå ,äðéá àåäù 'çî äìåãâ 'ä øåáã äðè÷ 'ä äìåãâ 'äå äðè÷
ïè÷ ïëìå ìëùäî 'éä äãîä úåøøåòúä ø÷éòù øçàî äãîä äðéáäî íéãìåðù úåãî äùù íä íéðá äùù äãìé äàìå
íéøáã åìëùá âéùî åðéàù éðôî íéðè÷ íéøáã äåàúî åìëù éôìå úåãîä íä ùéàã ,ùéà ììåäé åìëù éôì ù"îëå
íéðè÷ íéøáã íä åéúåãî íâ úàæì íéðè÷ 'éøáã à"ë íéìåãâ äåàúî ïè÷ä ïëìå ìëùäî àåä úåãîä úâäðäã ùéà ììåäé
íéøáãá íä åéúåãî íâ ïëì íéìåãâ íéøáã âéùîù ìåãâäå ìåãâäå êøòä éðè÷ 'éøáã âéùî åìëùù éðôî íéðè÷ 'éøáãì
.êøòä éìåãâ ïéðò ìëã íéìåãâ 'éøáãì äååàúî ïëì ,íéìåãâ íéøáã âéùîù
à"äðã ìëùì á"äðã ìëù ïéá ùøôää ë"â åäæ äðäå (æì ùé úåãîäã íâäå ,à÷åã ìëùä ô"ò àåä úåãîä úâäðä
íééîùâ íéøáãá àåä åúìëùä ìë á"äðäã úåìâúäå úãéìù äî ÷ø àåäå ïéçåîä ïî ãçåéî øå÷î íäì
åö øàð êéæ èéö øò äëùîäá íäéøçà êùîð àåäå 'éøîåçå úåãîä ìù åúåàéöî íöòá æ"éà ìáà ,ïéçåîä ïî ïä úåãîä
øòöðàâ ïééæ èâéì íòã ïéà ïåà 'éøîåçå íééîùâ 'éðéðò íéìãáð íéúåäî 'á íä úåãîå ïéçåî àáøãàå ,ïéçåîä ïî íä
äîäáäù íùëå ,éîäáä ùôð '÷ðù àåä ïë åîùëã ÷àîùòâ äðä íéøå÷îä ïéðòáå ãçåéî øå÷î íäì ùé úåãîäå æ"îæ
à ,ììë úòãåé äðéà 'éìëù éðéðòîå ,ù"åëàá äðéðò ìë éøä øäæá 'éàãë ïéçåîä øå÷îî 'òîì àåä úåãîä ìù íøå÷î
åúëùîä ìë äðä á"äðä ïë ,ìëù åö êééù èéð æéà äîäá æ"ë øçàå ,àéìúå ãéçà à÷éúòá à"æå åìéìëúà àìæîá à"åà
êàð úåãîä àåä åø÷éòã åðééäå à÷åã 'éøîåçä 'éðéðòì àåä ìëùäã ,à÷åã ìëùäî àåä äãîä úåìâúäå úãéì î"î äðä
úåðòè äîëá ò"à ÷éãöäìå èåâ èôåø øò ñàåå ïéà êéæ ïáòâ åîëå ,äãîä øøåòúð æ"éòå äãîä úà øéàîù øåà åîë àåä
òãåéù íâ äîå ,úîà åðéàù òãåé åîöòá àåäù åìàá íâ åì 'éä éàãåáù áøòå áåèä øáã íù ùéå êùçá àåäù éî
øéùëî àåä ïëì åîöò éðéòá ø÷éå áéáç åúåéäì ø÷ù àåäù àì àìéîî äàåø åðéàù øçàî ìáà ,àåää øáãì äãîç
àåä ë"â ìëù åá ùéù äîå ,ò"à ÷éãöäì ìéáùá ìëä úà ìëùä ë"åîë ãîåç áìäå äàåø ïéòã äæì äãîçä øøåòúð
éìë úåùòì 'éëéøö 'åúä ô"òã ,äøåúä ô"ò àåäù åîë äååäúðù øçàã åðééäå ,íéòáèä úåîëç åîëå ,éòáèä ìëù
ìëá êé÷ìà 'éåä êëøáå ù"îëå äðåéìòä äëøáä äá äøùéù òãéì ùéä ìù úåàéöîäá àåä åúìëùä ìë äðä ùéä
ìáà ,úåöîä íåé÷å äøåúá ÷ñòúäì 'éëéøöå äùòú øùà 'éøîåçäá àåä ìëäã ,äîåãäå åúìåâñ åà åúãøôäå åúáëøä
éôì úåèù éëøã äîëá åëéùîäì íãàä úà úéñî á"äðä øò) äàøî àåäù äî àåä åðéðò ìëå ùéä ìù 'éîùâäå
,áæë íäù ïåéîã éðéðòá ÷ø àåä åâåðòú ìëã ïè÷ä åîë àåäù åðééäå ,íäéìà äåàúîå áåè íä íìåòä éðéðòù êéà (èæééååòá
âéùîå úå÷ìàá àåä åúâùäå åúìëùä ìë éøä à"äðä íðîà úàæ ãåòå ,êøòä éðè÷ íéøáã ÷ø âéùîù ïè÷ä ìëù åîë
éðéðò úìëùäìã äæì ìâåñî àåäù éôì äøåîâ äâùäá úàæ ïåéîã éøáãá àåä íöôçå íú÷åùú ìëã íéðè÷ä òáèá ø"ðà
àåä åúâùä éøä íìåòä éðéðòá íâå ììë ìâåñî åðéà íìåò ìëå äæá ãàîá íéâðòúîù íâåðòú àåä äæá øùà à÷åã
'å÷ìàù êéà ìëùá äàøîå øáãä úà äååäîä é÷ìàä çëäá íéìåãâ íéðéðá íéðåá íä íéìéäáî 'éøáãá àåä íúåöéìò
øùàë úàæìå ,åãáì 'éåäì àåä åðåöøå åöôç ìë ïëìå áåè íéâðòúî à÷åã äæáå úåðéãî íéùáåëå úåîçìî íéëéøòî
äùòð æà êåëéæäå øåøéáä åá ìòåôå á"äðäá ùáìúî à"äðä ,äæî íéáöò íä àáøãà äæá âðò íäì ïéà úîà ìù íéðéðòáå
òåãéëå øåàì êôäð åîöò êùçäã êùçä ïî øåàä ïåøúé ïåéîã éðéðòá ÷ø àåä åðéðò ìëã á"äðäá äæî àîâåãäå
àéäù íãà úîùð 'éåä øð åäæå ,øåù çëá úåàåáú áøå ïéðòá úåòéñðá òåñðìå øúåéá íéìåãâ íé÷ñò úåùòì äìãâäå
'éçáá äîùðä äùòð æ"éòã ,ïåúçúä íìåòá êùçä äøéàîä äîåãäå åãåáë íåøáå åîöò úìåãâá øôñì úåáøäìå úå÷åçø
úåöîä íåé÷ é"ò àåä ä"á úåîöòä úëùîäù éôì êìäî øåæô äðä úîàáã ììë ùîî íäá ïéàù 'éìáää éøàùî
.à÷åã úåéùòî èøôáå ììëá àéøáä ìëùä ãâð àåä íé÷ñò éåáéøá ùôðä
$
â לקוטי דיבורים – בלה"ק â
אך כל זה הוא בסדר באופן מלמעלה ,כסדר ההנהגה הצמצום ,שזהו בחינת "הוי' לבדך" ,בחינת מלכות
של ההשגחה העליונה ,במקום המדריגות .בסדר העבודה דאיןֿסוף כמו שהוא לפני הצמצום ,להיות הוי' לאחר
הרי הבעש"ט ,המגיד ממזריטש והרבי הם – חכמהֿ הצמצום בפרצופים העליונים הכלליים ,וכדי שיהיה גילוי
בינהֿדעת .וסיים בפסוק:5 זה ,הוא על ידי העשר ספירות שבמלכות דאיןֿסוף ,ואז
– 'iedכדי שתהיה הרגשה של שם הוי' בעולם בהבנה על ידי ספירת מלכות דמלכות היה יכול להיות גילוי זה.
וקליטה, באחת הפעמים – מספר הרה"ח ר' ליב נ"ע –
– ux` cqi dnkgaהבעש"ט, שהייתי ב"יחידות" אצל כ"ק אדמו"ר ושאלתי כמה
– dpeaza miny opekהמגיד ממזריטש, ענינים ,והיה רשום בזכרוני עוד כמה ענינים לשאול ,אך
– ezrcaשהיא הדעת של גליא שבתורה וחסידות כיוון שכבר התארך זמן עמידתי יותר ממדת ההגבלה
עם עבודה שבלב במסירות נפש בפועל, שקבע לי הגבאי ר' לויק משרת ,3הרי למרות שכ"ק
– erwai zenedzהרבי ,שעל ידי זה, אדמו"ר הראה לי פנים מאירות בדיבור ארוך ובמענות
– miwgyeכל הרביים שבעבודתם והדרכתם ממחים ברורות על כל שאלותיי ,אך כיוון שר' לויק משרת פתח
הם את לב האבן ועושים לב בשר, זה פעמיים את הדלת ,4התחלתי לצאת ,וכ"ק אדמו"ר
– lh etrxiעד ביאת המשיח. ברכני ,ובהסתכלו בי אמר לי" :לייבע ,אתה חושב מכוח
.Âהרה"ח הרי"מ נ"ע סיפר אז ,שפעם אחת היה הבעש"ט ,מה ברצונך לשאול? – שאל!" – ואמרתי:
ב"יחידות" ושאל בדבר כמה ענינים שהוזכרו בדרוש של משום מה נקבע בדעתי שהבעש"ט ,המגיד ממזריטש
אותה שבת בענין "א"ק" )"אדם קדמון"( ,וציווה עליו ורבנו הזקן הם כתר ,חכמה ,בינה של חסידות.
ללמוד הדרוש "למנצח על השמינית" שב"לקוטי תורה" ,6 פני קדשו של כ"ק אדמו"ר נשתנו והתלהב מאד ,עמד
ותבקש אצל בני 7הביאור שעל דרוש זה שלא נדפס. מלוא קומתו ואמר :הדבר כך רק בכללות הגילוי
ובהמשך דיבור קדשו אמר: מלמעלה ,כלומר בסדר התגלות תורת החסידות בדרך
– ציור מוחשי על פרצוף א"ק הוא כמו הבעש"ט – מלמעלה למטה ,הרי אצלנו הבעש"ט ,המגיד ממזריטש
אדם ועליית הנשמה כאחד. והרבי ,הם כתרֿחכמהֿבינה של חסידות ,וכך הדבר
)וכיוון שראיתי אשר כ"ק אדמו"ר רוחו טובה עליו, במוחש בפועל ,סדר התגלות הבעש"ט הוא כסדר גילוי
שאלתי(: הכתר ,אשר מתעלם ומתגלה ,ובהתגלותו הוא כתר
ורבנו הזקן? ומקיף ,עומק רום ועומק תחת כאחד .וכך היה סדר
וענה כ"ק אדמו"ר: ההתגלות של הבעש"ט ,תחילה היה נסתר ונעלם ואחר
– הרבי בשרשו הוא "דעת" הנעלם ,אלא שזה רק כך התגלה ,ובהתגלותו היה זה מקיף הכללי ,הסובב
בשרשו ,ובהתגלותו – מוחא סתימאה ,שכל הנעלם מכל ומקיף עומק רום ועומק תחת כאחד ,עליית הנשמה
רעיון ,ועל ידי מסירות נפשו נתגלה הסדר בעבודה בדרך ומופת בהשוואה גמורה.
מלמטה למעלה .הוא היה רבי ,וכשישנו רבי ישנם את המגיד לא "לקח" הבעש"ט לא במופתים ולא
חסידים, במקיפים .המגיד חיפש השכלה ,נקודת החכמה ,וכשמצא
)בתוך כך התחיל הרה"ח הרי"מ לבכות בדמעות אותה אצל הבעש"ט – הוא נעשה שלו.
שליש עד שכל המסובים התפלאו ,והתחילו לבקשו כי על הרבי לא השפיע גם השכלה ,הוא חיפש הבנה.
לא יבכה .ולא הועיל מאומה ,עד שהרה"ח הר' ליב נ"ע אבי – ה"צמח צדק" – סיפר לי שהסבא – רבנו הזקן –
הופמן אמר" :עתה הוא הזמן של שמחה משולשת ,יום סיפר לו :כשעמדתי כבר ברוךֿהשם במעמד בידיעת
הולדת הבעש"ט ,יום ההתגלות ,ואצל הרבי שמחת התורה ,חיפשתי הבנה .אז נשמע בעולם שישנם שני
חתונת בנו יחידו ,מה פשר בכיה זו? רבה של פולטובה! מקומות ,וילנה ומזריטש – בוילנה מלמדים ללמוד,
צריכים לעשות תשובה!" – והתחיל לנגן ,כי הר' ליב ובמזריטש מלמדים להתפלל – אני חיפשתי את ה"בינה
היה מנגן נפלא ,וכל המסובים עזרו על ידו ,והרד"ץ ליבא" ,ועל פי נס באתי למזריטש ,ומצאתי שם ברוךֿ
והחסיד ר' שלום ר' הלל'ס והרא"ש יצאו במחול השם מה שחיפשתי ,ובמדה מרובה.
שש שעות לפני זמן הדלקת נרות לא רצה הרבי ואחריהם כל המסובים ,מלבד הרי"מ שהיה נשען בראשו
לנסוע הלאה ,והעגלה נעצרה באמצע הדרך ,וכשהגנרל על ידיו ובוכה ,וימזגו את הכוסות ,לומר "לחיים" ,ובתוך
והחיילים הבינו שאין זה דבר פשוט ,שלפתע נשברו צירי כך פסק הרי"מ מלבכות ,ויאמר בקול בוכים :הרבי אמר
העגלה ,8וכשתיקנו אותם – נפל סוס ומת ,מביאים סוסים לי אז ,כשישנו רבי ישנם חסידים(,
חדשים ואין הם יכולים להזיז את העגלה ממקומה– , אבל חסידים שפועלים ,כשאדם הוא "חסיד – לא
ביקשו את כ"ק רבנו שירשה לנסוע עד לכפר הסמוך, חסיד" ,עושים את הרבי – "לא רבי" .הרבי היה רבי,
והרבי לא הסכים ,ורק כשביקשו שירשה להעביר את הוא עשה חסידים ,שהיו חסידים בכך שהיו חסידים
העגלה מאמצע הדרך לשדה שבשולי הדרך – הסכים ואנשי מעשה בעבודה שבלב – ובכך חיזקו את הרבי.
הרבי על כך ,ושם שבתו .היה זה במרחק של שניםֿ .Êאתמול סיפרתי ששלוש השעות שהיה כ"ק רבנו
שלשה וויארסט ליד המושב סאליבעֿרודניא שליד העיר הגדול בדירת המנגד ציערו אותו יותר מכל ענין המאסר
נעוויל. כו' ,ושלא רצה לצאת מהמבצר כשבישרו לו על גאולתו.
החסיד ר' מיכאל הזקן מנעוויל היה מספר ,שהכיר כל ענין המאסר היה בהסכמת כ"ק רבנו הגדול .לא
חסידים שידעו והראו באצבע ,על המקום אשר בו שבת רק כ"ק רבנו הגדול ,כי אם כל צדיק וצדיק ,מושל ושולט
כ"ק רבנו הגדול ,והוא בעצמו הלך לשם לראות את על כל הענינים הגשמיים .תורה היא בעלת דעה על
המקום .ובכל הדרך ,משני הצדדים ,עמדו אילנות ישנים העולם ,וכל עניני העולם משועבדים לתורה ,הרי ממילא
ושבורים ,והמקום אשר העבירו אחר כך את העגלה מה שצריך לקרות לצדיק הוא רק בהסכמת הצדיק ,ומובן
לשבות שם ,היה סמוך לאילן גדול ,אילן יפה מאד מרובה שהמאסר היה בהסכמת כ"ק רבנו הגדול.
בענפים ,וכשהיה החסיד הר' מיכאל נ"ע מדבר בזה אילו לא הסכים הרבי – לא היו אוסרים אותו .הוכחה
ומבאר פרטי המקום ,היתה לו חיות ,והיה בהתעוררות לדבר מהנסיעה לפטרבורג ,שביום ששי נעצרה העגלה
של יראת שמים ורגשי מדות תרומיות מראיית האילן – השחורה ,ולא עזרו ארבעת הסוסים למשוך את העגלה,
יותר מאשר מתעוררים בזמננו מלימוד בענין של עבודה. היא לא זזה ממקומה ,מפני שהרבי לא רצה.
$
â אגרת קודש מהרבי הריי"צ לבתו הרבנית חיה מושקא נ"ע â
תרגום מאידיש
חלק ו
ר' מרדכי חשב לעצמו :לוּ ידעו והכירו מיהו אותו 'בעל מלאכה' – בונה התנורים – )=
הכוונה לו עצמו( שהוא כלֿכך גדול בנגלה ובנסתר ,הרי לא היו יוצאים ידיֿחובה בנתינת כבוד
כפי שמגיע לתלמידֿחכם כמוהו ,והודה להשי"ת שזיכהו במצווה זו שהיא מצות הענווה ,להיות
כה "גדול" ושאף אחד לא ידע מזה – הרי זו הענווה הגדולה ביותר.
הוא )= ר' מרדכי( נזכר איזו שמחה ושביעות רצון גדולה מעצמו היתה לו פעם ,בקיץ בשבת
פרשת בהעלותך.
בתקופה ההיא ,כבר היו הנהגותיו עלֿפי חכמת הקבלה ,ביום השישי נהג לטבול עצמו
במקוה ,וכיוון את כל הכוונות .וכל מעשיו ,באכילה ובשתיה ובשאר דברים ,היה מכוון את
היחודים העליונים כפי שגילה האר"י הקדוש.
אך בשבת בבוקר לא היה טובל במקוה ,הגם שכן היה צריך לטבול ,אך עלֿפי למדנותו
בנגלה הוכרע אצלו שמצד זהירות ושמירת השבת דאורייתא לגבי הענין של טהרת אנשים=) ,
ד"בח יאישנ וניתובר תרותמ 246
זמר מתורת רבותינו נשיאי חב"ד
אינו צריך לטבול בשבת( ,אך מלבד זאת ,היתה כל הנהגתו לפי תורת הקבלה ,ואפילו בעת
מלאכתו חשב דברי תורה ,ולעתים קרובות חזר משניות וגמרא בעלֿפה ובלשונם ממש.
בעיירה כינו אותו מרדכי הבנאי ,אמנם ידעו שהוא ב"ה בןֿתורה ,אך שהוא אדם גדול
בתורה ,צדיק ומקובל ,זאת לא ידע אף אחד .אפילו מזוגתו העלים זאת ,עד כמה שהיה אפשרי,
הוא )= ר' מרדכי( היה שמח ושבע רצון מעצמו ,ובעומק לבו לעג אפילו מהרב הזקן הגאון –
כפי שכינוהו בני העיירה – צדיק הדור ר' בייניש מאיר,
– אשר זה ארבעים שנה שאינו אוכל עדשים אפילו בחורף ,מחשש תולעים .ומצד חשש
טהרה ,היה אוכל תבשילים ודברי מאפה כלחם וחלה ,רק ממה שבישלו ואפו נשים זקנות –
הוא עצמו – חושב ר' מרדכי – גאון גדול יותר מהרב ,והראיה לכך היא ,שהרב בעצמו
התפעל מאד משני הפלפולים שאמר לפניו ,ורק בגלל ענוותנותו שלו עצמו ,אמר ר' מרדכי לרב
שאת שני פלפולים אלו שמע בשם אחד הגאונים מאנשי הדור הקודם ,ואת כל זה עשה בכוונה
כדי להיות נחבא מאנשים ולקיים את מצוות הענווה בשלימות ,אבל לאמיתו של דבר הוא )=
בצדקוּת.
ר' מרדכי( הרבה יותר גדול מהרב הישיש הן בגאונות והן ִ ְ
כאמור – היתה זו שבת פרשת בהעלותך ,וכמנהגו כל שבת – השכים קום עם זריחת החמה
ופנה לבית הכנסת לתפילת ותיקין ,בשבת זו קראוהו לתורה – תחילה הרהר האם עלֿפי דין
כדאי לו לעלות לתורה ,מכיוון שלא טבל קודם –
– בדרך כלל קראוהו לעלות לתורה בימי שני וחמישי – הרי אנשי העיר לא ידעו מי הוא
באמת .ידעו אמנם כי הוא בןֿתורה ,אך ידעו גם שהוא בעלֿמלאכה ,בנאי ,ובמילא מספיק
שקראוהו לעלות לתורה בימי שני וחמישי ,אך בשבת לא קראוהו אף פעם לעלות לתורה – דוקא
בשבת זו )= פרשת בהעלותך( – אינו יודע מדוע ,קראוהו לעלות לתורה .יכול להיות )= חשב
ר' מרדכי( שזה בגלל שתוך כדי ריצתו לבית המדרש ,הרהר בלבו בקשר לעליה לתורה .והרי
הקב"ה "רצון יראיו )= כמוהו – כר' מרדכי( יעשה" ,ולכן נתן הקב"ה דעה לבעל הסגל – מחלק
העליות – שיקרא לו לעלות לתורה –
אך כעת שוקל הוא )= ר' מרדכי( בדעתו ,האם כדאי לעלות לתורה – או שאין זה כדאי,
הרי אפילו עלֿפי דין לא כדאי לעלות לתורה קודם שטובלים במקוה טהרה ,ובפרט עלֿפי קבלה.
אך מאידך ,היות שכן קראוהו לעלות לתורה ,הרי זה ודאי שכך גזר הקב"ה ,והרי הקב"ה כן
יודע את ערכו האמיתי ,ולכן אם לא יעלה לתורה ,יגרום צער לקב"ה בזה שהוא )= ר' מרדכי(
לא ביצע את רצונו של הקב"ה ,וכאשר כן יעלה לתורה יהיה לקב"ה נחת מזה שהוא )= ר'
מרדכי( כן ביצע את רצונו של הקב"ה.
והטעם הזה – גרימת נחת רוח להקב"ה – הכריע ,הוא )= ר' מרדכי( ניגש לתורה ,למרות
שאין הדבר רצוי כלֿכך עלֿפי דין ,ונגד דעת הקבלה.
העליה שקיבל – ר' מרדכי – היתה שביעי ,וכאשר קרא ה'בעל קריאה' את הפסוק :והאיש
משה עניו מאד ,חלף בו – בר' מרדכי – רעיון ,נכון אמנם שמשה רבינו היה עניו גדול מאד,
אך עדיין לא עניו כמוהו )= כר' מרדכי( ,הוא ,ר' מרדכי – עניו גדול יותר )= ממשה רבינו(.
הוא – ר' מרדכי – נזכר עכשיו ,איזה מין שוטה גדול היה אז ,אשר אחר התפילה הוא היה
בשמחה גדולה ביותר מהעליה לתורה שנתנו לו ,הוא ראה בזה – שנתנו לו עליה – שליחות
מהקב"ה שבה מודיע לו )= הקב"ה( שהוא )= ר' מרדכי( העניו האמיתי .נכון אמנם שמשה
רבינו היה באמת עניו גדול ,אך בסופו של דבר ידעו כל ישראל את גדולתו )= של משה ,ולא
רק זאת ,אלא( ,משה רבינו עצמו פרסם את גדולתו באמרו :ויהי בישורון מלך ,אבל אני – ר'
מרדכי – יודע ומכיר אמנם את מעלת עצמי ושהנני גדול בתורה ,צדיק ומקובל ,ולא רק שאיני
מגלה זאת לאיש אלא – יתר על כן – הנני מסתיר זאת שאף אחד לא ידע את גדלותי בתורה,
ואפילו מזוגתי הנני מסתיר זאת ,והרי לה )= לזוגתי( היה מותר לי לגלות זאת ,כי יכול היה
להיות לה תענוג גדול מזה ,והרי זו מצווה גדולה לשמח את לבה )= של זוגתו( .אך חושש הנני
לגלות לה ענין כה גדול ,הרי היא יכולה לדבר על זה...
היה לו – לר' מרדכי – קצת לא מובן ,מדוע אומר הקב"ה" :והאיש משה עניו מאד מכל
האדם אשר על פני האדמה" ,הקב"ה הלא ידע שאחרי כמה דורות יהיה יהודי בשם ר' מרדכי
– בנאי – גדול בנגלה ובנסתר שבתורה ,ויהיה עניו כה גדול שגם מזוגתו יסתיר את גדולתו
בתורה וגודל צדקותו ,כדי לקיים את מצוות הענוה באמת ,ואיך אומר הקב"ה את המילים "מכל
האדם אשר על פני האדמה".
כאשר התעמקתי רבות בענין זה )= נזכר ר' מרדכי( ,הגעתי למסקנה ובה תירוץ במה לתרץ
את הנהגתו של הקב"ה ושלא תשאר תמוהה –
הקב"ה אמנם ידע שבעוד כמה דורות יוולד בןֿתורה גדול וצדיק גדול שיהיה עניו גדול
ביותר .אך הרי הקב"ה נותן לאדם בחירה חפשית ,שהאדם יבחר לעצמו באיזו דרך ילך ,אמנם
נכון שאני – ר' מרדכי – בחרתי בדרך זו )= להיות עניו אמיתי( אך יכול היה גם להיות שאהיה,
אמנם ,גדול בתורה וצדיק גדול ולא הייתי עניו כלֿכך גדול ,או שכן הייתי מעריך ומכיר את
ערך עצמי בגלל כבוד התורה ,כמו הרב הזקן ר' בייניש מאיר ,האומר שכבוד התורה וכבוד
תלמידיֿחכמים היא המצווה הגדולה ביותר .הרי גם אני – ר' מרדכי – יכולתי להיות כמוהו,
ולכן לא רצה הקב"ה להכנס לספק זה איך הוא – ר' מרדכי – יבחר ,ולכן אמר )= הקב"ה(
"עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
למרות )= תירוץ( זה ,לא נתן לו )= לר' מרדכי( עניין זה מנוחה .תירוץ זה לא פתר בצורה
מספיקה את השאלה הגדולה על הקב"ה .הקב"ה הרי ידע שבסופו של דבר יהיה בעתיד עניו
כלֿכך גדול )= כמוהו( ,ואיך הוא )= הקב"ה( אומר בתורה הקדושה )= "עניו( מאד מכל האדם
אשר על פני האדמה".
כאשר באותה שבת בצהריים התעוררתי מהשינה ,ושתיתי את הציקוריה השחורה מהדוד
הרותח ,נפל לי רעיון במה לתרץ את הקב"ה:
אמרתו של הקב"ה "מכל האדם אשר על פני האדמה" ,נאמרה בזהירות ובדיוק =) ,כי לוּ
היה באמת משה רבינו העניו מכל האדם עד סוף כל הדורות( היה צריך הקב"ה לומר" :והאיש
משה עניו מאד מכל האדם" )= ותו לא( ,ולשם מה אומר הקב"ה עוד ארבע תיבות מיותרות,
"אשר על פני האדמה" ,אך באמת ,טוב ונכון אמר הקב"ה .הקב"ה לא יכול היה לומר "והאיש
משה עניו מאד מכל האדם" ,סתם ,כי הקב"ה הרי ידע שלאחר כמה וכמה דורות יהיה אדם
ובצדקוּת שבמדת הענווה שלו 'יעפיל' על משה רבינו ,ואיך יכול היה הקב"ה לומר
גדול בתורה ִ ְ
)= "עניו( מכל האדם" ,סתם .לכן אמר הקב"ה "אשר על פני האדמה" .משה רבינו היה אמנם
עניו מאד גדול ביותר מכל אלה שכולם מכירים את גדולתם בתורה ,בצדקותם ובענוותנותם .אך
ובצדקוּת מצד מצוות הענווה ,לא התכוון
לעניו כמוהו )= כר' מרדכי( המסתיר את גדולתו בתורה ִ ְ
הקב"ה לכללו באמירה זו" )= "והאיש משה עניו מאד( מכל האדם" ,הוא )= ר' מרדכי( באמת
עניו גדול יותר ממשה רבינו.
הוא – ר' מרדכי – מתבייש גם כעת מכל השטויות והרעיונות הפראיים שהיו לו בעת ההיא,
ומודה להשי"ת שזכה לראות את רבו הבעלֿשםֿטוב ולעלות על דרך האמת בעבודת ה'.
ובעיניים מלאות רחמנות ,הביט )= ר' מרדכי( ב'פרוש' המתפלל מנחה ואומר "על חטא",
בדמעות שליש .מי יודע – מהרהר לעצמו ר' מרדכי – על אלו שטויות מקונן ה'פרוש' ,ואלו
הגיגי סרק מרחפים במוחו ,ו)=ר' מרדכי( הלך לבית המדרש,
בביתֿהמדרש שוחח עם כמה אנשים וסיפר להם שהוא )= ר' מרדכי( היה בוואהליןֿ
פודוליה .ושם נמצא גאון וצדיק גדול ,בעל מופתים אשר שמו מפורסם בכל הגליל.
האם ר' חיים 'פרוש' שלנו צדיק קטן? – נענה אחד השומעים – זה למעלה מעשר שנים
שהוא נמצא רק בבית הכנסת של הקברנים ,יושב בתענית ולומד יום ולילה ,אינו שח שום מילה
בטילה ,כאשר יוצא לרחוב אפילו לצרכיו ההכרחיים ולבית המרחץ ,הולך הוא בעינים קשורות
כדי שלא יראה מחוץ לד' אמותיו ,אינו אוכל אפילו עדשים ירוקים ,ואפילו פיסת כרוב אינה
נכנסת לפיו הקדוש.
$
â אגרות קודש -אדמו"ר הריי"צ â
øå÷ä çåø ,ìëä ìò óñåðå ,'åëå ùîåç äìôú éøåãéñ ][á"ôøú åìñë úìéçú
é÷ìà úåàáö 'éåä íé÷ìà ìà íðîà .æåòá áùåðä ùôåçäå ä"á
øùà ,òáùð åðéîéáå ,àåä éç ,äåöîäå äøåúä ïúåð ,ìàøùé
'úé åúáäàå åúøåúì ,åðùã÷ íò áì úîåú ,åãñçå åúéøá íéãéñçä íéðáøä ,æåò ééãéãé ãåáë
.ãòì åðúàî ùåîé àì éùåã÷ ìù éðá ìàøùé éãåîò ,íéãáëðä
ú"ùë ,äøåú éáäåà ,à"éà ,ïåéìò
äãåú äðä ,úåøøåòúä èòîá éë äúò åðéàø åðéðéòá
íçðî ø"øäåîå ,ìàìöá äùî ø"øäåî
úéá åðéçà áùåî íå÷îî úåøééò äîëå äîëá ïåéìò ìàì
çøæéå é"ð ìéãðòî
íéøåöòîä ìë íò áùçúä éìáî ,åéçé íäéìò 'ã ìàøùé
ìàøùé éøãç øãúñäì íù øéòæ íéìéçúî ,íéøëæðä ,äëøáå 'åìù
,ïéáäì ì÷ð ïåáðì úòã .íé÷ìàä íøæòé 'åëå äøåú ãåîìú úøàôú éùàø úøèò ç÷ìäá ,éððä ùôð øî ,ééãéãé
ùåøãä ,çåøå øîåçá çëä øñåçá ,áìä áàëå ð"îâòä ìãåâ ãåä ,ùãå÷ä íòå ,úåãäéä úåöîä äøåúä ïéâî ìàøùé
äðåîà éøå÷î ,äøåúä éìäà ,'úé åúøæòá ãéîòäì áàëé éáìå ,ò"éæ í"âáð ä"äìì÷åöæ ÷"äøä ø"åîàà ÷"ë
'úé åéìéàå ,äå÷ð 'ä úòåùúì êà .äðåùàøáë äøåäèä ,äøåúä ãåîéì éðéðòá äúåñéøäå åðéúðéãî áöî ìò
ááìå ,åðááì øøåòé íéîçøáå ãñçá éë úåàåùð åðéðéò ,úåøåâñ íäî áåøä øùà úåáéùéå ,äøåú ãåîìú íéøãçá
úåðáì ,åðéãé éùòîá åúçìöäå åúëøá äøùéå ,é"á åðéçà íâ íéøôñ øãòä ,õçìäå ÷çåãä áòøä ,ø÷åéä éðôî
õøà éë ,äðåëúå úòã íá ïúéå ,ìëä úà òéøëä íééçä úåéçäì ('åë úåòøôäå äîçìîä áöî éðôî) úåñøäðä úà
.'åëå 'åë åðçðà íéîåàìå åðì äùåøã äôù ,åðì ùøãð .äåöî øåàå äøåú ìèá åðéùã÷ íò éãìé
áùåç éðéàå ,úåîå÷îä ìëá åøáã äë éë éàøçà éððéà 'ä ì"åçá íéáùåéä ìàøùé éôìà éùàø éë éúéå÷ äå÷
,åéçé íéàøéä áì ìò íùåø ìòô úàæ íúøáã øùà úàøéå ,äåöîä äøåúä ÷åæéç ãòá íéâàåã ,åéçé íäéìò
úùåã÷ ãåä ééç úåçøàáå ,åéúåöîá 'ä úøåúá íé÷éæçîä éôìàå é"ðá éôìà ïåøëæ ,åðéðåøëæ íâå ,íúðéãîá íé÷ìà
î"âáð ä"äìì÷åöæ íìåò éðéâî íé÷éãöä åðéðåàâ åðéúåáø íùôð êåôùì íéöôçä ¯ åáøé ïë ¯ åðùã÷ íò éãìé íéôìà
àì íìåòì øùà íúåëæå íúçèáä íúøäæà íúãå÷ô ,ò"éæ íéîùä é÷ìà ,øùáäå çåøä ïåãà éðôì ,äðéøå äìéôúá
.äðúùé àìå ,øåñé øùà íåéá äðä ,ïéà
È äìôú éøåãéñ åðááì ïåáàãì ,õøàäå
úåòéãé ,åðéúåáùåîá 'éäé øåà ,ìåáâä éøòù çúôåé
áåèøå÷ åá ùéù íàá ,åîöòì àåäù åîë øáãä ìáà
.ùãå÷ä úáéçå äãåòúå äøåúì úåîéòðî
,äæë ïéðò éîöòì øééöì ìëåà àì .àåä ìéäáî ,úîà ìù
ìåáñà ùôðä éøåñéå ð"îâò áø éë óà ,åá øáãà àì ë"òå øáòî éë òîùð ÷åçøî äùãç äðä ,äå÷úä ìë úøåîú
øáã ùøåù éë ïéîàà àì ìáà ,äæ áúëî éáúëá ìáåñå åøøåòúä ,ïéìåôå ,òååèàì ,àèéì úðéãîá ,åðéúðéãî ìåáâì
.äæá àöîð úîà úøàä åìéôà ïéðá ïø÷" íùá äãåâà ãñéì åéçé íäéìò 'ä é"áçà
åòéøä íéðåéöä ,äô øáãä òîùäáå ."õøàä
'ä úàøéå äøåúä æåò ó÷åú ìëá ùøåã éððä äúòå
íò ,øîàì íéðùøãäå íéôéèîä íä ,íäéúåøöåöçá
øîàðä øáãä éåìâ åùéçëé éë ,åúîùðå ìàøùé ééçì òâåðä
çëá ìàøùé õøà úà úåðáì êìåä úåðéãîä ìëî ìàøùé
.ïéòì éåìâ íúòã åòéãåéå íúòéñð úåãåàå íúåãåà
.éøô õøàì äåùòé íãé òåøæáå ,åì øùà ìëå ,åùåëø ,åðåä
íéãéçéì ÷ø òâåð 'éäé íà íâ úàæ úåùòì äîä íéçøëåî
éãòöî ãòö ìë øôåñ ùãå÷ä íò .ìàøùé ììëì íâ äî íéîñøåôîä íééáøä íéìåãâä íéðáøä íâ ,åðéçà åàø
ç"åå éãéãé éãé éúàìî øáãä øøáìå .ìàøùé éôìà éùàø ,åðéöøà úà úåðáì êìéì ,íúéòøî ïàö ìò íúòôùä åîùÈ
åîò åúàå 'éù á"áë íò à"èéìù øåâî éáøä .íåàìä õøà
åãé ìò øåàéáäå äðòîä úú Å åìéàåé øùà 'éù éçëåðä à"éà
ïéìåô úàî åàöé ,áø øùåòå ïåä éìòá íéãéñçäî íéáø
.éøùôàä íã÷äá éì àéöîé øùà
éúá ,íéðåù úùåøç éúá íäì úåðáì ìàøùé äöøà úëìì
íøé÷åî ù"åãä ò"éãéå ð"åàë 'åìùå äëøá åéäå úåáéñì äìçúî äá å÷éæçäù äåñîä úà åøéñä ,äåèî
,íãáëîå íéðîéä íéðáøä íäéøáç øàù úòôùäî ,úåðåù
ù"éé íðîà ,åúøåúá ÷ø ìàøùé øùåà øùà øúåéá íéðåöé÷äå
$
אגרות קודש
תשי"ג,ג' ניסן,ב"ה
.ברוקלין
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר משה יהודא שי' הכהן
!שלום וברכה
לקראת חג הפסח הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הנני בזה לאחל לכת"ר ולכל ב"ב שיחיו
שיחוגו אותו בכשרות ובשמחה מתוך חירות אמיתי כדרז"ל חירות מיצה"ר אשר במילא יהי' זה ג"כ
עיין שם, וכמבואר ברמב"ם שזהו הענין דימות המשיח,חירות מדאגות הן ברוחניות והן בגשמיות
וידוע אשר יציאת מצרים [שמעוררים הענין עוד הפעם.הלכות תשובה ספ"ט וסוף הלכות מלכים
וכמובא בשם האריז"ל בספר לב דוד להחיד"א שזהו פירוש,בפרט בימי חג הפסח בכל שנה ושנה
ויצימ"צ ה"ז הכנה לזמן דביאת המשיח וכמ"ש כימי צאתך,]והימים האלה נזכרים (ואז הם) נעשים
.]' [ועיין גם במשנה ספ"ג דגיטין בודקין את היין וכו' ובהוצאת סמדר כו,מאמ"צ אראנו נפלאות
.בברכת החג
גּשׁמית
ִ ְ ַ פּעלּה ָ ֻ ְ שׁהיא ִ ֶ דּוקא ָ ְ ַ אלּאָ ֶ ,הרוּחנית
ִ ָ ָ בּעבוֹדה ָ ֲ ָ ִהיא ֹלא
מבטּא ֶאת ֵ ַ ְ שׁזּה ֶ ֶ .המּזבּח
ַ ֵ ְ ִ ַ גבּי ֵ ַ גּשׁמית ַעל ִ ְ ַ בּהמה ָ ֵ ְ שׁחיטת ַ ִ ְ – àåä´¦ äìòä ®¨ Ÿ «¨ úøBz − © úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ åéða-úàå ´¨ ¨ ¤ § Æïøäà Ÿ £ «©
הרוּחניּוֹת
ִ ָ ָ מעלוֹתיהם ֶ ֵ ֲ ַ מצּד ַ ִ ֹלא,בּישׂראלֵ ָ ְ ִ ְ הקּבּ"ה ָ ָ ַ בּחירתוֹ ֶשׁל ָ ְִ -ãr© Æäìélä-ìk ¨ § ©¸ © ¨ çaænä-ìr © ³¥ § ¦ © © äã÷B ¸¨ § î« Áìr© äìòä ¨¿ Ÿ «¨
מעשׂה
ֶ ֲ ַ לכן ֵ ָ .הקּבּ"ה ָ ָ ַ החפשׁי ֶשׁל ִ ְ ָ ַ מפּני ְרצוֹנוֹ ֵ ְ ִ אלּא ָ ֶ ,ישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ֶשׁל ïäkä
¥¹ Ÿ © Láìå ¸© ¨ § â :Ba« ã÷ez © ¬ çaænä © − ¥ § ¦ © Làå ¬¥ § ø÷aä ¤Ÿ ½ ©
.לישׂראל
ֵ ָ ְ ִ ְ הקּבּ"ה ָ ָ ַ העמק ֵבּין ֹ ָ ֶ הקּשׁר ֶ ֶ ַ מבּיע ֶאת ַ ִ ַ גּשׁמי ִ ְַ
שׁ'אילוּלי
ֵ ִ ֶ אוֹמר ֵ המּדרשׁ ָ ְ ִ ַ מדּוּע
ַ ַ להבין ִ ָ ְ נוּכל ַ עלֿפּיֿזהֶ ִ ַ
íéøäå ´¦ ¥ § ¼BøNa-ìr ¨ § © Laìé ´© § ¦ »ãá-éñðëîe © ¥ § § ¦ ãá©À Bcî ´¦
,'עוֹמד
ֵ העוֹלם ָ ָ היה ָ ָ הקּרבּנוֹת – ֹלא ָ ְ ָ ַ בּסדר ֶ ֵ ְ שׁקּוֹרין ִ ֶ ˙B˜BÈz‰ ƒ« -ìr© äìòä-úà− ¨ Ÿ «¨ ¤ Làä ²¥ ¨ ìëàz ¬© Ÿ øLà ¤̧ £ ïLcä-úठÀ¤ © ¤
הדּגשׁ הוּא ֵ ָ ַ עקּר ַ ִ ,הקּרבּנוֹתָ ְ ָ ַ תּוֹרת ַ לוֹמד ֶאת ֵ מבגּר ָ ֻ ְ כּשׁאדםָ ָ ֶ ְ ִכּי -úठÆèLôe © ¨ ã (éåì) :çaænä © «¥ § ¦ © ìöà ¤ −¥ BîNå ¾ ¨ § çaænä © ®¥ § ¦ ©
כּאשׁר
ֶ ֲ ַ ואלּוּ ִ ְ .רוּחנית
ִ ָ פּעלּה ָ ֻ ְ בּעקּרָ ִ ְ שׁזּהֶ ֶ ,העניןָ ְ ִ ָ והבנת
ַ ָ ֲ ַ הלּמּוּד ִַ
כּלל
ָ ְ וּמביןִ ֵ יוֹדעַ ֵ עדין ֵאינוֹ ִ ַ ֲ הוּא,הקּרבּנוֹת ָ ְ ָ ַ בּפרשׁת ַ ָ ָ ְ קוֹרא ֵ ילד ֶֶ
ÆïLcä-úà
¤ ¸¤ © ¤ àéöBäå ³¦ § íéøçà ®¦ ¥ £ íéãâa ´¦ ¨ § Láìå − © ¨ § åéãâa ½¨ ¨ §
פּעלּה
ָ ֻ ְ הקּרבּנוֹת ִהיא ַרק ָ ְ ָ ַ פּרשׁת ַ ָ ָ בּקריאת
ַ ִ ְ ִ פּעלּתוֹ ָ ֻ ְ וכל ָ ְ ,בּענין
ְָ ִ ָ Làäå ¥̧ ¨ § ä :øBäè « ¨ íB÷î-ìà − ¨ ¤ äðçnì ¤½ £ «© © õeçî-ìà ´¦ ¤
.גּשׁמית
ִ ְַ äéìr
¨ ¯¤ ¨ øráe ¥̧ ¦ äaëú ¤½ § ¦ àì Ÿ ´ ÆBa-ã÷ez © « çaænä-ìr
© ³¥ § ¦ © ©
(2 ')לקוטי־שיחות כרך כב ע
äìò䨽 Ÿ «¨ Æäéìr¨ ¤̧ ¨ Cørå ³© ¨ § ø÷aa ¤Ÿ ® © ø÷aa ¤Ÿ ´ © íéör − ¦ ¥ ïäkä ²¥ Ÿ ©
Áïaø÷
© §¨ ä椿 âé :øîàl Ÿ « ¥ äLî-ìà ¬¤ ¤ ýåýé− ¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © áé éðù ãéîz ²¦ ¨ Là¥À å :íéîìMä «¦ ¨ § © éáìç ¬¥ § ¤ äéìr ¨ − ¤ ¨ øéè÷äå ¬¦ § ¦ §
´© ¨ ¦ ÆíBéa§ ýåýéì
çLnä ¨ÀŸ «© eáéø÷é-øLà ´¦ § © ¤ £ åéðáe ¹̈ ¨ ïøäà Ÿ ¸ £ «© úàæ埬 § æ (ìàøùé) ñ :äaëú «¤ § ¦ àì Ÿ ¬ çaænä-ìr
−© ¥ § ¦ © © ã÷ez ¬©
ãéîz ®¦ ¨ äçðî − ¨ § ¦ úìñ ¤ Ÿ ² äôàä ¬¨ ¥ «¨ úøéNr ¸¦ ¦ £ Búà ½Ÿ éðôì
´¥ § ¦ Æïøäà-éða
Ÿ £ «© ¥ § dúà ³¨ Ÿ áø÷ä ¸¥ § © äçðnä ®¨ § ¦ © úøBz −©
úáçî-ìr
©À £ «© © ãé :áøra ¤ «¨ ¨ − dúéöçîe¨ ¦ £ «© ø÷aa ¤Ÿ ½ © dúéöçî ´¨ ¦ £ « © Böî÷a
À § ª § epnî ¤¹ ¦ íéøäå ¸¦ ¥ § ç :çaænä © «¥ § ¦ © éðt-ìà ¥ § ¤ ýåýé
− ¨½Ÿ §
úçðî
´© § ¦ Æéðéôz¥ ¦ «ª äpàéáz ¨®¤ ¦ § úëaøî ¤ ´¤ § ª − äNrz ¤ ¨ «¥ ïîMa ¤ ²¤ © −øLà ¤ £ äðálä-ìk¨½Ÿ § © ¨ Æúàå ¥ § dðîMîe ¨½ § © ¦ Æäçðnä ¨ § ¦ © úìqî ¤Ÿ ³ ¦
ïäkäå
¥̧ Ÿ © § åè :ýåýéì «¨Ÿ «© − ççéð-çéø
© Ÿ ¦ © «¥ áéø÷z ¬ ¦ § © íézt ¦½ ¦ − dúøkæà
¨ ¨ «¨ § © ççéð © Ÿ ² ¦ çéø © ¯¥ çaænä © ¥À § ¦ © øéè÷äå ´¦ § ¦ § äçðnä-ìr®¨ § ¦ © ©
íìBò-÷ç
¨¾ ¨ dúà ®¨ Ÿ äNré ´¤ £«© −åéðaî ¨ ¨ ¦ åézçz ²¨ § © çéLnä © ¯¦ ¨ © åéðáe
®¨ ¨ ïøäà Ÿ ´ £ «© −eìëàé § Ÿ « äpnî ¨ ¤½ ¦ úøúBpäå ¤´¤ © § è :ýåýéì «¨Ÿ «©
ìéìk
¬ ¦ ¨ ïäk ²¥ Ÿ úçðî-ìëå ¬© § ¦ ¨ § æè :øè÷z «¨ § ¨ ìéìk ¬ ¦ ¨ ýåýéì − ¨Ÿ «© ãrBî-ìäà
−¥ ¤ Ÿ « øöça ¬© £ «© Lã÷ Ÿ ½ ¨ íB÷îa ´ ¨ § Æ ìëàz ¥ ¨ «¥ úBvî ³©
äLî-ìà
¬¤ ¤ ýåýé − ¨Ÿ § øaãéå ¬¥ © § © æé ô :ìëàú «¥ ¨ «¥ àì Ÿ ¬ −äéäz ¤ § «¦ dúà
− ¨ Ÿ ézúð ¦ ¬© ¨ í÷ìç ²¨ § ¤ õîç ¥½ ¨ Æäôàú ¤ ¨ «¥ àì Ÿ ³ é :äeìëàé
¨ « § Ÿ«
úà柬 øîàì Ÿ ½ ¥ åéða-ìàå ´¨ ¨ ¤ § Æïøäà-ìà Ÿ £ «© ¤ øac ³¥ © çé :øîàl Ÿ« ¥ :íLàëå «¨ ¨ «¨ § úàhçk − ¨ © «© àå䦽 ÆíéLã÷ ¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ³ éMàî ®¨ ¦ «¥
äìòä
¨¹ Ÿ «¨ èçMz ¥̧ ¨ ¦ ÁøLà ¤ £ íB÷îa ¿ § ¦ úàhçä ®¨ © «© úøBz −© ÆíìBò-÷ç
¨ ¨ äpìëàé ¨ ¤½ § Ÿ « Æïøäà Ÿ £ «© éðáa ³¥ § ¦ øëæ-ìk̈ º̈ ¨ àé
:àå䫦 íéLã÷− ¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ ýåýé ¨½Ÿ § éðôì´¥ § ¦ Æúàhçä ¨ © «© èçMz ³¥ ¨ ¦ íäa
− ¤ ¨ òbé-øLà ¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ýåýé ®¨Ÿ § −éMàî ¥ ¦ «¥ íëéúøãì ¤½ ¥ Ÿ ´Ÿ §
ÆLã÷¨ íB÷îa ³ ¨ § äpìëàé ¨®¤ § Ÿ dúà − ¨ Ÿ àhçîä ¬¥ © § «© ïäkä ²¥ Ÿ © èé øôåöúù
ô :Lc÷é «¨ § ¦
òbé-øLà
¬© ¦ ¤ £ ìk Ÿ ² ë :ãrBî «¥ ìäठŸ ¬ −øöça © £ «© ìëà ¥½ ¨ z «¥ ã נקודות משיחות קודשã
( ב, )ו‰ÏBÚ‰
» » ˙¯Bz
« ˙‡Ê…
ãâaä-ìr
¤ ¤½ © © Ædîcî ¨ ¨ ¦ äfé ³¤ ¦ øLàå ¤̧ £ «© Lc÷é ®¨ § ¦ døNáa −¨¨ § ¦ Ôa¯˜
»¿» ÔȇÂ
≈¿ Lc˜n‰Œ˙Èa
»¿ƒ« ≈ ·¯ÁL «»∆ ÈtŒÏڌۇL
ƒ « «∆ ,EÚÈ„B‰Â
¬ƒ ¿
-éìëe
¦ § àë :Lã÷ « ¨ íB÷îa ¬ ¨ §− ñaëz
¥ © § äéìr ¨ ¤½ ¨ äfé ´¤ ¦ ÆøLà ¤£ ‰È‰
»» ‡Ï
… - ˙Ba¯w‰
»¿»« ¯„Òa
∆≈¿ ÔȯBwL
ƒ ∆ ˙B˜BÈz‰ ƒ« ÈÏel‡
≈ ƒ ,‚‰B
≈
ÆúLç𤠸 § éìëa-íàå
³¦ § ¦ ¦ § øáMé ®¥ ¨ ¦ Ba-ìMáz − © ª § øLà ¬¤ £ Nøç ¤²¤ ‰ÏBÚ
» ˙L¯Ùa
« »»¿ ÌȯB˜Â
ƒ ¿ ÌȘÒBÚ
ƒ¿ Ìz‡ ∆« ̇ƒ . . „ÓBÚ≈ ÌÏBÚ‰
» »
Ìz‡
∆« el‡k
ƒ¿ ÌÎÈÏÚ
∆ ≈¬ ȇ
ƒ¬ ‰ÏÚÓ
∆¬« - ˙Ba¯˜ »¿» ˙L¯Ùa
« »»¿ ÔÈBLÂ
ƒ ¿
íéðäka
− ¦ £ Ÿ « © øëæ-ìk¬¨ ¨ ¨ áë :íéna ¦ «¨ © − óhLå© ª § ÷øîe ¬©Ÿ äìMa ¨ ¨½ ª "‰ÏBÚ‰
» » ˙¯Bz
« ˙‡Ê"… ¯Ó‡pL
«¡∆∆ ,ÈÙÏ
«»¿ ‰ÏBÚ» Ôa¯˜
«¿» Ìȷȯ˜Ó
ƒ ƒ¿«
úàhç-ìë娿 © ¨ § âë :àå䫦 íéLã÷ − ¦ ¨ «¨ Lã÷ ¤Ÿ ¬ dúà ®¨ Ÿ ìëàé ´© Ÿ ()תנחומא
dxez xtqd diabn :epbdpn * .rav`a ze`xdl epbdpn oi` - dxezd z`fe zxin`e dxez xtqd zdabd zra
dtnd jxek xg`e lqtqd lr ayei f`e .envra dllebe dniad lr dgipne xfeg ldwl dze` d`xny ixg`le
envr axwl lczyi mc` lk ,mrl azkd ze`xdl dxez xtqd oidiabnyk * .(lirna shere hpa`a xbeg =)
:xn`ie ,dxez xtqd zdabd zra dxez xtqa aezky dn `xwl lkeiy ick dnial
:l`xUi
¥ ¨ § ¦ ipA
¥ § iptl
¥ § ¦ dWn
¤ Ÿ mUÎxW`
¨ ¤ £ ,dxFYd
¨ © z`fe§
Ÿ
,dðéîéa
¨ ¦ ¦ íéîé
¦ ¨ Cøà
¤Ÿ .íBìL¨ äéúáéúð-ìëå
¨ ¤ Ÿ ¦ § ¨ § ,íòð-éëøã
© Ÿ ¥ § © äéëøc
¨ ¤ ¨ § .øMàî¨ ª § äéëîúå
¨ ¤ § Ÿ § ,äa¨ íé÷éæçnì
¦ ¦ £ © © àéä¦ íéiç-õò
¦© ¥
:øécàéå
¦ § © § äøBz
¨ ìécâé
¦ § © ,B÷ãö§ ¦ ïòîì
© © § õôç
¥ ¨ éé¨ § .ãBáëå ¤ Ÿ dìàîNa
¨ § øLò ¨ Ÿ § ¦
,epnn renyle oiadl lkei llebd mby ick ,dxez xtqd lelbl llebd xenbiy cr xihtdl xihtnd ligzi `l
.dxez xtqay dyxtd enk dxhtdd renyl lkd lr `id daegy
diptl dxhtdd zkxa
íäéøáãá
− ¤ ¥ § ¦ § äöøå
¬¨ ¨ § íéáBè
¦½ íéàéáða
´¦ ¦ § ¦ øça
¸ © ¨ øL೤ £ íìBòä
¨½ «¨ Cìî ¤ ´¤ Æeðéýìà
¥̧ Ÿ ¡ ¸éé¨ § äz೨ © Ceøa
¸¨
ìàøNéáe
´¥ ¨ § ¦ § Bcáò ´¤ Ÿ § äøBza
½ § © äLîáe ¸ ¨ © øçBaä ³¥ © ééÀ̈ § äzà ¹̈ © Ceøa
¸ ¨ úîàa®¤ ¡ ¤ íéøîàðä ´¦ ¨ ¡«¤ ©
:÷ãöå úîàä
¤ «¤ ¨ − ¤ ¡ ¨ éàéáðáe
¬¥ ¦ § ¦ Bnò½©
ipyy mx lewa cg`k dxhtdd mipy e`xwi `l ,jkitl .dxez xtqay dyxtd enk dxhtdd renyl lkd lr `ed daeg
dxhtdd oixew mnvra md `l` ,dcala driny lr jenql `ly ,mdl recid mrhn mibdep yie ,mirnyp oi` zelew
.(xihtnd mr dlna dln) zgpa `l` mx lewa e`xwi `ly xdfil mikixv ,mewn lkne .xihtnd itn zekxad oirneye
`i sirq ctx oniq a wlg ,owfd x"enc` jexr ogley
עטרת מרים
øNá
«¨ ¨ ä© eìëàå
¬ § ¦ § íúBà ¨ eáéø÷úå ¦ § © § íëéîìL © íëéçáæ-ìr
¥ § ¦ ìò−
¤ ¥ § © éçáæ ¤ ¥ § ¦ © íúBà ¨ eôéñBä ¦ eôñ ¬ § ìéìk¦ ¨ ílek
¨ änäL ²¤ ¥ « Ÿ ìûøNé
¨ ¥ ¤ íëéúBìò ´¥ Ÿ ¡ −
®¥ ¨ § ¦ éýìû úBàáö ¨ § ýåýé ¬¨Ÿ § øîà
²© ¨ äk Ÿ ¬ àë
äìBò
− ¨ éøác-ìr
¬¥ § ¦ © íéøöî ¦ ®¨ § ¦ õøàî ¤´¤ ¥ íúBà− ¨ éàéöB䬦 ¦ « íBéa ² § íéúéeö½
¦ ¦ ¦ àìå Ÿ Æ
´ § íëéúBáà-úà
¤ ¥ « £ ¤ ézøaã-àì ¦ § ³© ¦ « ék¦ áë :øNaä
Ÿ Â ¨ ¨ © eãéñôz¦ § © änìå ¨ ¨ § éðôì
© ¨ § ïBöøì
¨ § íðéà
¨ ¥ éøäL ¥£ ¤
íúBà
³¨ éúéeö ¦ ¸¦ ¦ äfä ¤Â Â© øácä-úà-íà
´¨ ¨ © ¤ ¦ ék ´¦ âë :(èé úåîù) äleâñ ¨ § éì¦ íúééäå ¤ ¦ § ¦ éúéøa
¦ ¦ § úठízøîLe
¤ § © § éìB÷a¦ § eòîLz § § ¦ òBîL
© ¨ íঠàlà ¨ ¤ äúéä ¨ § ¨ àì Ÿ éàðz © ¦ § ék¦ çáæå
¦ ¨ § úlçz © «¨ ¨
ãçàk
¨ ¤ § àéä¦ úBðaøwä
¨ § ¨ © úàáäå ¨ ¦ ¨ äæ¤ írì
© ¨ £ © ,øwéòä ®¨ § éì-eéäz
´¦ § «¦ ízàå −¤ © § éòöîà
¦ ¨ § ¤ úìeæa
© § äáBè ¨ íëì ¤ ¨ òétLà
© ¦ § © éîöòa ¦ £ íéýìûì
¦ § © § éðà ¦ «¥ íëì
½ Ÿ Æ ¤ ¨ éúééäå¦ ³¦ ¨ § éìB÷á
¦½ § eòîL ´ § ¦ øîàì¥
Æ Ÿ
úìeæa
© § íäa
¤ ¨ úçð
© © ïéàL
¥ ¤ úBönä
§ ¦ © ìkî
¨¦
-ìëa ¨ § ízëìäå ¤À § © £ «© 'ä ìB÷a§ òBîL © §
øåáéöá äàéø÷ì åö úùøô úøèôä שי למורא
àìŸ íëúà ¤½ § ¤ äeöà ´¤ © £ øLà ´¤ £ ÆCøcä ¤ ¸¤ © àìŸ ,íälL
¤ ¨ ¤ úBöòa
¥§ ,úBöòîa
¥ Ÿ § (ãë
áèéé
¬© ¦ ïrîì −© © § ÷ø© äfî ¤ ¦ úìòBz ¤ ¤ éì¦ àBáé¨ æ ÷øô äéîøé ú"åîùìå íaì
¨ ¦ úeøøLa"
¦ § ¦ C éLînL
¦ § © ¤ éôëe
¦ § ,éúöòa
¦ ¨ £©
´ ¦ Ÿ « § ÆeòîL
ehä-àìå § «¨ àìå Ÿ ³ § ãë :íëì «¤ ¨ íalL éôk ,íaì ¨ ¦ úeøéøLa ¦ § ¦ ."òøä ¨¦ ¤ ¦§ ¨¨
Æeëìiå § «¥ © ,íéøöî
ìûøNé
®¥ ¨ § ¦ éýìû
¦ © § ¦ éàöBé
´¥ Ÿ ¡ úBàáö
¥ § óà© íðæà-úà
− ¨ § ýåýé
¨½ § ¨ ¤
¬¨Ÿ § øîà ²© ¨ äk Ÿ ¬ àë xacna) "epøeLà" ïBL lî .äàBø ¤ £ § ¦ ¤
úeøøLa
− ¦ § ¦ íälL eìëàå
¬ § ¦ § −íëéçáæ-ìr
¤ ¨ ¤ äöòa ¤ ¥ § ¦ © eôñ
¨ ¥ ¨ úBörîa ½ ¥Ÿ ´ § ¬ § íëéúBìò ²¤ ¥ « Ÿ ïBL lî ,íaì ó÷úa ,øçà Leøt .(fi,ck § ¦ ¨¦ ¤Ÿ § ¥© ¥
eéäiå
¬ § «¦ © eeàúäå © § ¦ § eãîçM § ¨ ¤ äî© òøä ®¨ ¨ íaì ´¨ ¦ ïa ïúðBé íebøúáe ."íi÷å øéøL" ¤ ¨¨ §© § ¨©§ ¦¨
eéä¨ íBé ìëa ÆíëéúBáà-úà
¤ ¥ « £ ¤ ézøaã-àì
¨ § øBçàì ¨ § eëìä § ¨ øBçàì ¦ § ³© ¦ Ÿ « ék¦ áë :øNá
− ¨§ «¨ ¨ ,øBçàì ¨ § eéäiå
§ ¦ © .íaì øeäøäa ,ìàéfò ¨¦ §¦ § ¥ ¦ª
àìåŸ ¬ § 'ä úãBáòa
eàöé
³ § «¨ øLà
õøàî ¤´¤ ¥ íúBà
© £ © íéëìBäå
¤̧ £ íBiä-ïîì
− ¨ éàéöBä
À © ¦ § äë :íéðôì
¬ ¦ ¦ « íBéa
¦ § § íéúçBt ¦£
«¦ ¨ §
² § íéúéeö ¦½ ¦ ¦ àìå Ÿ ´ § eéä àìå ,íéðôì
íéëìBäå íéúçBt eéä íBé ìëa ,øîBìk
¦ ¨ § àìå Ÿ § .'ä úãBáòa ¨
¦§
Ÿ §
§ ¦£ ¨ ¨§
©
© §
£©
ãr− © íéøöî ék´¦ âë :çáæå
¦ ½© § ¦ õøàî © «¨ ¨ äìBò
¤´¤ ¥ ÆíëéúBáà −¨
¤ ¥ «£ éøác-ìr
¬¥ § ¦ © íéøöî ¦ ®¨ § ¦ íkLä
¥ § © íBé (äë .íéëìBäå íéôéñBî ¦§ § ¦ ¦
íéëìBäå
¦ § § íéúçBt ¦£ änä¨ ¥ äfä ®¤ © íBiä ´© .çBìLå íkLä íBéa íBé écî ,çìLå ©Ÿ ¨ § © ¨ § ¥§ © § ¥¦
´© ¨ £ ¨ ¤ Æíëéìà
éãár-ìk-úà Æøîàì
Ÿ ¥ íúBà ³¨ éúéeö
¤ ¥ £ çìLàå̈ ¦ ¸¦ ¦ äfä¤ © øácä-úà-íà
³© § ¤ « ´¨ ¨ © ¤ ¦
ìëa¨ § çìLå
àBìå ³ § åë :çlLîe
írì
© Ÿ « ¨ § íkLä
®¨ § éì-eéäz
¬¥ § © íBé− íéàéápä
´¦ § « ¦ −
© ¥ © § íékLî ¦ § © éðà
ízàå¤ © § íéýìûì
¦½ ¦ § ©
¦ £ íBé
¦½ Ÿ «¥ Æíëì ¤ ¨ éúééäå ¦ ³¦ ¨ § éìB÷á ¦½ § eòîL ´§ ¦
ãBòå§ ,äfä :íëì
¤ © øBcä© éLð૤ ¨ áèéé ¬© ¦ ïrîì
¥ § © éìà © −© § íëúà
©½ ¥ ÆeòîL ¤½ § ¤ äeöà
§ «¨ ´¤ © £ øLà ´¤ £ ÆCøcä-ìëa¤ ¸¤ © ¨ § ízëìäå ¤À § © £ «©
ììk
¨ § eöø¨ àì Ÿ ék¦ íðæà-úந § ¨ ¤ ehä − ¦ àìå Ÿ¬ §
-úठÆeL÷iå úeøøLa
− ¦ § ¦ úBörîa
§ © © íéàéápä¦ ¦ § © éøác
½ ¥ Ÿ ´ § Æeëìiå
¥ § ¦ ïBçáì
§ «¥ © íðæà-úà
§¦
¨½ § ¨ ¤ ehä-àìå ´ ¦ Ÿ « § ÆeòîL § «¨ àìå Ÿ ³ § ãë
íäéøBçàì
¤ ¥ £ © BúBà eañä
eàöé³ § «¨ øLà ¤̧ £ íBiä-ïîì
¥ ¥ àì Ÿ íâå À © ¦ § äë :íéðôì
© § ítør ¨½ § ¨ «¦ ¨ § àìå Ÿ ¬ § øBçàì− ¨ § eéäiå ¬ § «¦ © òøä ®¨ ¨ íaì ´¨ ¦
íBé− íéàéápä
¦½ ¦ § © éãár-ìk-úà
´© ¨ £ ¨ ¤ Æíëéìà ¤ ¥ £ çìLàå ³© § ¤ «¨ äfä ®¤ © íBiä ´ © ãr − © íéøöî ¦ ½© § ¦ õøàî ¤´¤ ¥ ÆíëéúBáà ¤ ¥ «£
eòøä
− ¥ ¥ ítør-úà
¨½ § ¨ ¤ ÆeL÷iå§ © © íðæà-úà
®¨ § ¨ ¤ −ehä¦ àìå Ÿ ¬ § éìà ©½ ¥ ÆeòîL § «¨ àBìå ³ § åë :çìLå © Ÿ « ¨ § íkLä ¬¥ § ©
257 רוביצב האירקל שמוח
חנר
עטרת מרים
íäì § § ¦ § E éìà
¤ ¨ eçøáéå ®¤ ¥ eòîLé −§ § ¦ àìå Ÿ ¬ § øLà ¦ § © ¨ älàä
¤ £ ézòãé ¤ ¥½ ¨ íéøácä-ìk-úà
´¦ ¨ § © ¨ ¤ Æíäéìà ¤ ¥ £ øaãz ¤ £ © zøaãå
¥ © § øLàk ³¨ § © ¦ § eäéîøéì
¨ § § ¦ § 'ä øîà © ¨ æë :íúBáàî «¨ £ «¥ eòøä − ¥ ¥ äæáe ¤ ¨ ,úBàøì §¦
ÆéBbä© ä泤 àlà ¨ ¤ ,éðéña
© ¦ § 'ä øác © § eòîL§ ¨ øLठ£ ìàøNé
¥ ¨ § ¦ éðaî
¥ § ¦ älठ¥ ïéॠíäéìà ´¨ § © «¨ § æਠçë :Eì§ eðò飩 àìŸ ék¦ äëeðré
¤À ¥ £ zøîàå ¨ « £«© àìå Ÿ ¬ § ézòãé ¦ § ©¨ − íäéìà
¤ ¥ £ àø÷z ¨ § ¦ íàå ¦ § úàø÷å
¨ ¬¨ ¨ §
| äkŸ ´ áë :da¨ eøëfé Ÿ § íäétî
§ ¨ ¦ àìå «¤ ¦ ¦ äúøëðå
−̈ § § ¦ § íalî
¨ ¦ ¦ äãáਠ§ ¨ ìàä © ¡ äðeîàä
¥ ¨ úðeîà ¨½ ¡ ´¨ Æäãáà ¨ ¥ øñeî
¨ § «¨ íìBòî ®¨ −eç÷ì § «¨ àìå Ÿ ¬ § åéäì਽ Ÿ ¡ ýåýé ´¨Ÿ § Æ ìB÷a§ eòîL-àBì À § «¨ « øLà ´¤ £
úånä
¤ ¨ © ïî¦ BLôð § © ìéväì © ¤ Búøeáâa
¦ © § ìëeiL ® ¨ « § ¦ øBabä −¦ © ìläúé-ìàå
¬¥ © § ¦ © § åéëøãa ¨ ¨ § ¦ Cìä
© ¨ àìå
Ÿ § 'ä úठòãé © ¨ àlL
Ÿ ¤ ïåék
¨ ¥ Bì ìéòBz
¦ àì Ÿ ék¦ Búîëça ½ ¨ § ¨ § Æíëç ¨ ¨ ìläúé-ìà
³¥ © § ¦ © ýåýé ¨ÀŸ § øîà ´© ¨
− øéLr ¦ ¨ ìläúé-ìà ¬¥ © § ¦ © éáMä ¦ ¤ © ïî¦ Bà
שי למורא -ìk-úà ¨ ¤ Æíäéìà ¤ ¥ £ zøaãå ³¨ § © ¦ § æë :íúBáàî «¨ £ «¥ Bà úånä
¤ ¨ © ïî¦ BLôð § © Ba úBcôì § ¦ BøLra «§ ¨§
¨ § § ¦ § ,íäétî
ä÷ñôðå ¤ ¦ ¦ äúøëðå ¨ § § ¦ § (çë ìläúé
´¥ © § ¦ úàæa-íà Ÿº § ¦ ék´¦ âë :éáMä ¦ ¤ © ïî¦
.íäéôa
¤ ¦ § dúøkæä ¨ ¨¨ § © E éìத ¥ −eòîLé § § ¦ àìå Ÿ ¬ § älàä ¤ ¥½ ¨ íéøácä ´¦ ¨ § © »ìkNä ¥ § © Bîöò § © úठçaLé © ¥ © § ìläúnä ¥À © § ¦ ©
øLà´¤ £ ÆéBbä© ä泤 íäéìà ¤À ¥ £ zøîàå ´¨ § © «¨ § çë :äëeðré ¨ « £«© àìå Ÿ¬ § − íäéìà ¤ ¥ £ úàø÷å ¨ ¬¨ ¨ § éðà ´¦ £ ék¦µ ¼éúBà
äNò ¤ Ÿ ¬ ä¨ àeä éðàå
¦ © Ÿ ´ ¨ § ìékNäM
rãéå
¦ £ © ,ãBò ïéàå
¦ § ¦ ¤ äîa
¥ § ýåýé
©§
¨½Ÿ §
äðeîàä
¨½ ¡ ´¨ Æäãáà ¨ § «¨ øñeî ®¨ −eç÷ì § «¨ àìå Ÿ ¬ § åéäìà ¨½ Ÿ ¡ ýåýé ´¨Ÿ § Æ ìB÷a§ eòîL-àBì À § «¨ « äNBòå ¤ § ,éúBöî © § ¦ éøîBL ¥ § ìe © £ § ãñç
§ éáäBàì ¤ ²¤
ä÷ãöe
− ¨ ¨ § íéòLøä © ¨ ¦ § ètLî ¬¨ § ¦
Æíëç ¨ ¨ ìläúé-ìà ³¥ © § ¦ © ýåýé À̈Ÿ § øîà ´© ¨ | äk Ÿ ´ áë è
:íäétî «¤ ¦ ¦ − äúøëðå
¨ § § ¦ § älàá-ék ¤ ¬¥ § «¦ íéáMä
¦ ¨ § ¨ ïî¦ òøtäì
¦ ¨ © úठìa÷ì ¥ © § õøàa ¤®¨ ¨
øéLr
− ¦ ¨ ìläúé-ìà ¬¥ © § ¦ © Búøeáâa ® ¨ « § ¦ øBabä − ¦ © ìläúé-ìàå ¬¥ © § ¦ © § Búîëça ½ ¨§¨§ «¨Ÿ § ª § ézöôç̈
:ýåýé-íàð −
¦ §©
ãñç
¤ ²¤ äNò
¤ Ÿ ¬ ýåýé
¨½Ÿ § éðà
´¦ £ ék¦µ ¼éúBà
¦ rãé© Ÿ ´ ¨å§»ìkNä
¥ § © ìläúnä
¥À © § ¦ © ìläúé
´¥ © § ¦ úàæa-íà
Ÿº § ¦ ék´¦ âë :BøLra
«§ ¨§
:ýåýé-íàð
«¨Ÿ § ª § ézöôç
¦ §− © ¨ älàá-ék
¤ ¬¥ § «¦ õøàa
¤®¨ ¨ ä÷ãöe
− ¨ ¨ § ètLî
¬¨ § ¦
el` zekxa xihtnd xn`i dxhtdd miiqny xg`l
ÆBòaöà ¨ § ¤ ìaèiå Ÿ ³ § ¦ © ¼åéìà ¨ ¥ »ícä-úà ¨ © ¤ ïøäà Ÿ ´ £ «© éða ¥̧ § eáø÷iå¦ § ©Â© è -ïa¤ ìâr ¤´¥ Eì-ç÷
 §  © ïøäà-ìà Ÿ À £ «© ¤ øîàiå ¤ Ÿ´ © á :ìàøNé «¥ ¨ § ¦ éð÷æìe
−¥ § ¦ §
-ìठ÷ö驽 ¨ ícä-úàå ´¨ © ¤ § çaænä © ®¥ § ¦ © úBðø÷-ìr ´ § © © ïziå −¥ ¦ © íca ½¨ © éðôì
¬¥ § ¦ áø÷äå − ¥ § © § íîéîz ®¦ ¦ § äìòì − ¨ Ÿ § ìéàå ¦ ¬© § úàhçì ²¨ © § ø÷ä ¯¨
-úàå ¤ § úéìkä-úàå
Ÿ ¹ ¨ § © ¤ § áìçä-úàå ¤ ¥̧ © ¤ § é :çaænä © «¥ § ¦ © ãBñé − § -øérN «¦ § eç÷ ³ § øîàì Ÿ ® ¥ øaãz ´¥ © § ìûøNé − ¥ ¨ § ¦ éða-ìàå
¬¥ § ¤ § â :ýåýé «¨Ÿ §
äçaænä
¨ ®¥ § ¦ © øéè÷ä − ¦ § ¦ úàhçä-ïî ¨½ © ´© ¦ Æãákä-ïî ¥ ¨ © ¦ úøúiä ¤³¤ Ÿ © −íîéîz ¦ ¦ § äðL-éða ²¨ ¨ «¥ § Náëå ¤¯¤ ¨ ìârå ¤ ¥̧ § úàhçì ¨½ © § Æíéfr ¦¦
−øNaä-úàå
¨ ¨ © ¤ § àé (ìàøùé) :äLî-úà «¤ ¤ ýåýé− ¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk²¤ £ « © ýåý騽Ÿ § éðôì
´¥ § ¦ Æçaæì © Ÿ ¸ § ¦ íéîìL À¦ ¨ § ì¦ ìéàå ¦ ©¹ ¨ øBLå ¸ § ã :äìòì «¨ Ÿ §
èçLiå
− © § ¦ © áé :äðçnì «¤ £ «© © õeçî − ¦ Làa ¥½ ¨ óøN ´© ¨ øBòä-úà宨 ¤§ :íëéìà «¤ ¥ £ äàø𠬨 § ¦ ýåýé −̈Ÿ § íBiä ½ © ék´¦ ïîMá ¤ ®¨ © äìeìa ´¨ § äçðîe −̈§ ¦
ícä-úà
½¨ © ¤ Æåéìà ¨ ¥ ïøäà Ÿ ³ £ «© éða ¥̧ § eàöîiå ¦ § © ©Â äìòä-úà
®¨ Ÿ «¨ ¤ ãrBî
®¥ ìäà ¤ Ÿ ´ éðt-ìà
−¥ § ¤ äLî ¤½ äeö ´¨ ¦ øLà ´¤ £ úॵ eç÷iå À § ¦© ä
eàéöîä ¯¦ § ¦ äìòä-úàå
¨À Ÿ «¨ ¤ § âé :áéáñ «¦ ¨ çaænä-ìr
©− ¥ § ¦ © © eä÷øæiå ¬¥ § § ¦ © øîàiå
¤ Ÿ´ © å :ýåýé «¨Ÿ § éðôì ¬¥ § ¦ − eãîriå
§ © «© © äãrä-ìk ½¨ ¥ ´¨ ¨ Æeáø÷iå § § ¦©
:çaænä-ìr
© «¥ § ¦ © © −øè÷iå ¥ § © © Làøä-úàå Ÿ ® ¨ ¤ § äéçúðì ¨ − ¤ ¨ § ¦ åéìà ²¨ ¥ àøé嬨 ¥ § eNrz ® £ «© ýåýé − ¨Ÿ § äeö-øLà ¬¨ ¦ ¤ £ øácä ²¨ ¨ © ä毤 äLî ¤½
-ìr© øè÷iå ¬¥ § © © íérøkä-úàå
¦ ®¨ ¨ § © ¤ § áøwä-úà ¤ −¤ © ¤ õçøiå ¬© § ¦ © ãé ïøäà-ìà
Ÿ À £ «© ¤ äLî ¤¹ øîàiå ¤ Ÿ¸ © æ (éåì) :ýåýé «¨Ÿ § ãBák ¬ § −íëéìà ¤ ¥£
çwiå
º© ¦ © írä ®¨ ¨ ïaø÷ ´© § ¨ úà − ¥ áø÷iå ¾¥ § © © åè :äçaænä ¨ «¥ § ¦ © äìòä − ¨ Ÿ «¨ Eúìò-úàå
¤½ ¨ Ÿ ´ ¤ § ÆEúàhç-úà § «¨ © ¤ äNrå ¥º £ «© Æçaænä-ìà
© ¥̧ § ¦ © ¤ áø÷ ³© §
eäàhçéå
− ¥ § © § © eäèçLiå ¬¥ ¨ § ¦ © írì ¨½ ¨ øLà ´¤ £ Æúàhçä ¨ © «© øérN-ú೦ § ¤ Æírä ¨ ¨ ïaø÷-úà
³© § ¨ ¤ äNrå ¥º £ «© írä ®¨ ¨ ãráe ´© § Eãra − § © «© øtëå ¬¥ © §
:ètLnk «¨ § ¦ © äNriå ¨− ¤ £«© © äìòä-úà
®¨ Ÿ «¨ ¤ áø÷iå − ¥ § © © æè :ïBLàøk « ¦ «¨ -ìà¤−ïøäà Ÿ £ «© áø÷iå ¬© § ¦ © ç :ýåýé «¨Ÿ § äeö ¬¨ ¦ øLàk −¤ £ «© íãra ½¨ £ «© øtëå´¥ © §
261 שדוק תבש תחנמל הרותה תאירק
לוח זמנים לשבוע פרשת צו -בערים שונות בעולם בסר
זמני יום ראשון ויום שבת
(ק) = שעון קיץ (ח) = שעון חורף
ָּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ ֱאלֹ ֵהינוּ ֶמלֶ ְך ָהעוֹ לָ םֲ ,א ׁ ֶשר ִק ְ ּד ׁ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצו ָֹתיו וְ ִצ ָּונ ּו לְ ַה ְדלִ יק נֵ ר ׁ ֶשל ׁ ַש ָּבת ק ֶֹד ׁש:
לזכות
לוי שי' הלוי בן חנה וזורתו אולגה שרח בת תמג
ויוצאי חלציהם
צבי' ובעלה דוד הלוי אליעזרוב
שלום יצחק הלוי ומשפחתו
רות ובעלה אפרים הלוי יליזרוב
זבולון הלוי וזורתו רות
חגית ובעלה גבריאל סופייב
שמעי' הלוי וזורתו מוריאל
אילת ובעלה גדעון יעקובסון
יהושע הלוי וזורתו מעיין חנה
אור אבנר הלוי שיחיו
לבייב
לעילוי נשמת הגה"ח ג' טובי' ב"ג יעקב ע"ה