‫ממ"ן ‪12‬‬

‫בין ציון לציונות‬

‫שאלה ‪ - 1‬א‬
‫בתשובתי זו אתייחס לטענותיו העיקריות של הרצל ואל דגשיו‪ .‬הרצל נאם לראשונה בקונגרס הציוני הראשון‬
‫אשר התקיים ב ‪ 1897‬בתאריכים ‪ 29-31‬לאוגוסט‪ .‬משך הקונגרס התנהל על ‪ 3‬ימים והתקיים בעיר באזל‪.‬‬
‫בכנס השתתפו כ ‪ 250‬משתתפים כאשר מתוכם ‪ 200‬נציגים של אגודות ציוניות‪.‬‬

‫בתחילת הנאום נשא בברכות והסביר על חשיבות הקונגרס ועל הסיבה העיקרית לקיום הקונגרס‪ " ,‬להניח‬
‫את אבן הייסוד לבית‪ ,‬העתיד להיות בית המבטחים לאומה היהודית"‪ .‬לאחר הפתיחה הרצל מפרט את‬
‫מצבם של היהודים בכל העולם ומפרט להם כיצד האנטישמיות והשנאה ליהודים רק הולכת וגוברת‪ .‬שבעצם‬
‫מאחר והטכנולוגיה המתקדמת והתחבורה הציבורית שמשתפרת ניתן לדעת מה קורה בכל העולם‪ .‬הרצל‬
‫אמר להם שהמצב אינו משמח וזאת הסיבה שנפגשים ומקיימים את הכנס‪ .‬בחלק השלישי של הנאום הרצל‬
‫הוא סיפר לנוכחים שבעצם לא משנה מה היהודים יעשו האנטישמיות לא תעבור ויתרה מזאת‪ .‬הוא נתן להם‬
‫דוגמא על כל היהודים המשכילים שכבר ויתרו על הלאומיות היהודית שלהם וניסו להשתלב במדינתם ככלל‬
‫האזרחים ועדיין לא הצליחו וזכו לאנטישמיות‪ .‬בחלק הרביעי של הנאום הרצל מדבר על החשיבות של להיות‬
‫ציוני וכמה שצריך להשיב את היהודים לארץ ישראל במיוחד כאשר יש אחים (יהודים) אשר נמצאים בעוני‬
‫וצריכים את העזרה‪ .‬הרצל מדבר על כך שהציונות הגשימה דבר מופלא שהיה נראה בלתי אפשרי וזה לאחד‬
‫את המודרניים והשמרניים‪ .‬מבלי לוותר על עקרונותיהם‪ .‬בחלק החמישי של הנאום בקונגרס הוא מסביר את‬
‫חשיבותו של כינוס הקונגרס על מנת להפוך את שאלת היהודים לשאלת ציון‪ .‬וכמה בעצם חשוב לבחור בארץ‬
‫ישראל ולא במקום אחר‪ .‬בחלק השישי הרצל מסביר כמה חשוב שהתנועה הציונית תגדל ומי שבעצם אחראי‬
‫על זה ולעזור זה רק העם עצמו‪ .‬אם אין אני לי מי לי! בנוסף לזה הרצל מסביר את החשיבות בלשתף את‬
‫מדינות העולם בפתרון הבעיה של היהודים ובלעדיהם לא יהיה ניתן לקיים את רעיון הציונות בארץ ישראל‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הרצל נחל הצלחה בנאומו בכך שהצליח לפשר בין כל הזרמים ולתת להם בנאום הבטחות לכל זרם‪,‬‬
‫לכל זרם נתן את תמיכתו והבטחתו לא לפגוע באף יעד או מטרה של זרם כלשהו בדרך להקמת מדינה‬
‫יהודית וזאת על מנת ליצור תחושת לכידות ולא לעורר בהם את הדאגה והספקנות‪ .‬כעיתונאי הוא דאג לכך‬
‫שיהיו נוכחים בנאומו עיתונאים ובכך יהיה סיקור רחב ודרך השפעה שתעלה את הציונות על המפה המדינית‪,‬‬
‫ותגיע דרך סיקור העיתונות לדעת הקהל העולמית‪.‬‬

‫שאלה ‪ – 1‬ב‬
 ‫בתשובתי זאת נתבקשתי לענות מה הם מאפייני הארגון אותו הקים הרצל ומטרותיו לפי הנאום‪ .‬התנועה‬
‫הציונית הינה תנועה שהוקמה על ידי הרצל והיו לה מספר מטרות‪:‬‬

‫להגדיל את הארגון היות וככל שהארגון יותר גדול ככה עוצמתו יותר גדולה‪ .‬הרצל האמין שיש צורך‬ ‫•‬
‫בארגון גדול שיעמוד מאחוריו ולא לפעל כאדם בודד‪ .‬על מנת להגדיל את הארגון עליו ללכד את כל‬
‫האנשים ואת כל הארגונים האחרים תחת ארגון אחד‪ ,‬התנועה הציונית‪.‬‬
‫מטרה נוספת של הארגון לזה לנהל משא ומתן מול הטורקים ששולטים בארץ ישראל ובכך לקבל‬ ‫•‬
‫זכויות בתוך ארץ ישראל ומתוך הארץ החוצה לעולם‪.‬‬
‫במישור הארגוני‪ ,‬בנוסף להקמת התנועה הציונית היה צורך ביצירת ליכודיות ותמיכת העם היהודי‬ ‫•‬
‫המטרה היא לחזק את התנועה כלפי פנים אל תוך החברה והעולם היהודי כלפי חוץ‪.‬‬

‫המטרה של הארגון להכין מבחינת ארגונית את הציונות‪ .‬אך המטרה המרכזית היא להקים בית מולדת לעם‬
‫ישראל ולהקים מקלט בטוח ליהודים בארץ ישראל על ידי הנחת יסודות לבית מבטחים לאומה היהודית‪,‬‬
‫להקים בית לאומי בארץ ישראל בהסכמה בינלאומית וחיזוק התודעה הלאומית‪.‬‬

‫לסיכום ניתן להבין שבעצם צריך להקים ארגון אחד גדול אשר מאחוריו ישנו עם שלם‪ .‬ברגע שישנו ארגון כזה‬
‫גדול אז לא ניתן להתעלם ממנו ומעוצמתו‪ .‬ההסתדרות הציונית מתאפיינת במוטיבציה להתפתח ולרכוש ידע‬
‫היא מקדמת שיח חופשי אקדמי ואינטלקטואלי ולומדת כל נושא לעומקו לפני תחילת פעולה באותו הנושא‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫בתשובתי זו אני ארשום מספר קריטריונים להשוואה בין תנועת חיבת ציון לבין ההסתדרות הציונית‪.‬‬

‫מידת האחידות ‪ -‬חיבת ציון הקומה מכמה ארגונים קטנים ולא הייתה להם אידיאולוגיה משותפת‪ .‬היא לא‬
‫הייתה אחידה ומלוכדת‪ .‬לעומתה‪ ,‬ההסתדרות הייתה ארגון מסודר‪ ,‬עם מטרות ובעקבות זה הצטרפו אליו‬
‫נציגים ופעילים‪.‬‬

‫מנהיגות ‪ -‬הרצל היה מנהיג צעיר‪ ,‬כריזמטי‪ ,‬וסחף אחריו אנשים רבים הוא היה בעל כושר שכנוע הוא הגה‬
‫רעיונות טובים ודאג לכלים שעזרו לתנועה לצמוח ולהצליח‪ ,‬הוא הביא את ההסתדרות להצלחה וידע איך‬
‫לעשות זאת בדרך הכי טובה‪ .‬הרצל ידע לאן הוא נכנס והיה לו חזון ברור לתנועה‪ ,‬הוא ראה את כל השלבים‬
‫בדרך להקמת היישוב היהודי והיה מוכן לעבוד קשה כדי לקיים את חזותו בדרך הטובה ביותר‪ ,‬ואכן עשה‬
‫זאת‪ .‬פינסקר‪ ,‬לעומתו‪ ,‬היה מבוגר וללא כריזמה‪ ,‬סבל מהבריאות‪ ,‬לא קשרים וללא חזון והסיבה שלא הוחלף‬
‫היא היות ולא נמצא מועמד ראוי‪ .‬הוא היה מנהיג חיבת ציון רק בזכות הספר שלו ומכיוון שהיה הוגה דעות‬
‫מפורסם בחברה היהודית‪ .‬הוא אומנם היה אינטליגנט והוגה דעות‪ ,‬אך הוא לא היה מנהיג טוב‪ ,‬והוא לא ידע‬
‫איך להביא את התנועה שלו להצלחה כמו שהרצל עשה‪.‬‬

‫דרך הפעולה ‪ -‬ההסתדרות הציונית הייתה מאורגנת לעומת חיבת ציון ‪ -‬הייתה להם מטרה ברורה ודרך‬
‫פעולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חיבת ציון התמקדה בהעלאת כמה שיותר יהודים לארץ‪ ,‬אך ללא חשיבה מעמיקה על‬
‫התנאים הקשים בארץ ומבלי להכין את העולים כמו שצריך ובלי לדאוג להם לאחר העלייה ארצה‪ .‬לא היו להם‬
 ‫כסף או משאבים‪ ,‬הם לא ידעו כיצד לעבוד בעבודה יצרנית‪ ,‬כפי שרצתה התנועה שיעשו‪ ,‬והתנועה כלל לא‬
‫יכלה לעזור להם‪.‬‬

‫קשרים ‪ -‬להרצל היו הרבה מאוד קשרים‪ ,‬עם פעילים יהודים ולא יהודים‪ ,‬הוא היה דיפלומט ונלחם ליצור‬
‫קשרים דיפלומטיים עם מדינות שונות לטובת הקמת הישוב היהודי‪ ,‬בנוסף לכך שהוא היה עיתונאי ובזכות‬
‫עבודתו הוא הכיר הרבה מאוד אנשים בעולם התקשורת‪ ,‬הוא ידע לדבר עם אנשים בצורה נכונה‪ .‬הקונגרסים‬
‫היו מאוד מתוקשרים מכל מיני סיבות‪ .‬לתנועת חיבת ציון לא היו קשרים כלל‪ .‬פינסקר‪ ,‬שהיה אדם לא‬
‫כריזמטי ולא השקיע ביצירת קשרים אלא התמקד בהעלאת יהודים לארץ‪ .‬הוא לא חשב קדימה‪ .‬העולים‬
‫שהגיעו לארץ היו במחסור והם לא יכלו לפנות לתנועה בבקשת עזרה כיוון שבסופו של דבר גם לתנועה לא‬
‫היו את המשאבים הנכונים‪ ,‬וכיוון שפינסקר לא השקיע ביצירת קשרים היא גם לא יכלה להשיג את המשאבים‬
‫הללו לבדה‪.‬‬

‫כלכלי‪ -‬חיבת ציון גייסה את כספיה על בסיס מקומי קהילתי‪ ,‬כל קבוצה גייסה את הכספים והמשאבים‬
‫בעצמה‪ .‬הכספים הועברו לארץ ישראל אך משאבים אלו נגמרו מהר מאוד וההתנהלות הכלכלית הייתה לא‬
‫נכונה ובעקבות זה הם היו צריכים את עזרתם של אחרים (למשל רוטשילד)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל הרצל הייתה‬
‫פעילות מאורגנת וממוקדת אשר התנהלה על ידי גורמים מקצועיים ומוסדות לגיוס משאבים ‪ .‬התכנון הכלכלי‬
‫של הרצל היה הרבה יותר טוב ובסופו של דבר הציונות לא הייתה צריכה להיעזר בשום גורם חיצוני (למשל‪,‬‬
‫רוטשילד או הברון הירש ) על מנת לקלוט כאן את העלייה השנייה‪ .‬הכסף שבו השתמשו לעלייה השנייה היה‬
‫של התנועה הציונית שנאסף על ידי חברות ומוסדות לגיוס אותם המשאבים וזוהי נקודת חוזק נוספת להרצל‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬ההסתדרות בנתה את האידיאולוגיה והרעיונות שלה על הכישלון של חיבת ציון‪ ,‬היא לקחה‬
‫את הבסיס של חיבת ציון‪ ,‬ושיפרה אותו‪ ,‬עשתה את הדברים בצורה מאורגנת וטובה יותר‪ ,‬ולבסוף גם‬
‫הצליחה הרבה יותר מחיבת ציון‪ ,‬בדיוק מהסיבות שציינתי בהשוואה‪ .‬חיבת ציון כשלה‪ ,‬אבל ההסתדרות‬
‫צלחה את הכישלון והצליחה להגשים את מטרותיה ואף מעבר‪ .‬למרות החסרונות הרבים והכישלון של חיבת‬
‫ציון‪ ,‬ההסתדרות הציונית כנראה לא הייתה קמה ללא חיבת ציון‪ .‬לתנועת חיבת ציון היו הרבה חסרונות‬
‫לעומת התנועה הציונית‪ ,‬אך כישלונה היה הכרחי לעליית ההסתדרות הציונית‪ ,‬שכן חיבת ציון הייתה בסיסה‬
‫של ההסתדרות‪.‬‬

‫לסיכום ניתן לומר שדרכו של הרצל הייתה הרבה יותר מוצלחת ומשכנעת והטיבה עם היהודים הרבה יותר‬
‫מדרכם של חיבת ציון‪.‬הרצל ניסה לרצות את כל היהודים באשר הם‪.‬‬

‫שאלה ‪ 3‬א‬

‫עבודת ההווה ‪ :‬בקונגרס השביעי התעוררה מחלוקת לגבי הצורך בהרחת הפעילות הציונית בקרב הציבור‬
‫היהודי בגולה‪ .‬כיוון שהרצל לא הצליח לקדם את יעדיו המדיניים‪ ,‬בקרב חברי התנועה התגבשה הכרה‪ ,‬כי‬
‫אסור להמתין‪ ,‬בתקווה לקבלת צ'רטר‪ ,‬כפי שהרצל רצה‪ .‬הם החליטו לפעול לשיפור מצבם הכלכלי והחברתי‬
‫של היהודים במקום מושבם‪ .‬ב ‪ 1905‬החלו הציונים בארצות האלה בפעילות לאומית כלל ארצית במטרה‬
‫להשיג הכרה של השלטונות בזכויות הלאומיות של היהודים‪ .‬הפעילות הזו חרגה מן היעדים המקוריים של‬
 ‫תוכנית בזל‪ ,‬שקבעהכי צריך לפעול למען "ארגונה ואיחודה של היהדות כולה על ידי מפעלים מקומיים‬
‫וכלליים מתאימים לפי חוקי הארץ"‪" ,‬עבודת ההווה"‪.‬‬

‫הציונות הסינטטית ‪ -‬הקונגרס הציוני השמיני עמד בסימן של שינוי במדיניות הציונית‪ .‬הוא עסק בדרכים‬
‫לקידום ההתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬הציונים המדיניים המשיכו לתמוך בפעילות המדינית וטענו כי היא חיונית‬
‫להשגת יעדי התנועה‪ ,‬וכי ישוב ארץ ישראל ללא השגת היעדים המדיניים הינו בזבוז משאבים‪ .‬בין שתי‬
‫הדרכים הללו‪ ,‬היו את אלה שראו את החשיבות הטמונה בשילובן‪ .‬בנאום הפתיחה של הקונגרס הציוני‬
‫השמיני‪ ,‬וולפסון יצר נוסח חדש של ציונות‪ ,‬המשלב בין הדרך המדינית לדרך המעשית "לעבודת ההווה"‪,‬‬
‫וקרא לה "הציונות הסינטטית"‪ .‬הציונות הסינטטית אומרת שלמרות שהשגת הערבויות בין לאומיות ויעדי‬
‫תוכנית בזל צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של התנועה‪ ,‬ההתיישבות בארץ ישראל היא הכרחית‬
‫וחשובה‪.‬‬

‫המשרד הארץ ישראלי ‪ -‬ארבעה חודשים לפני התכנסות הקונגרס השמיני‪ ,‬הוועד הפועל הציוני המצומצם‬
‫החליט לנקוט מספר צעדים לקידום הפעילות המעשית בארץ ישראל‪ ,‬וביניהם החליט להקים את המשרד‬
‫הארץ ישראלי עקב המלצותיו של ארתור רופין‪ ,‬שמונה לשליח התנועה בארץ ישראל‪ .‬המשרד הארץ‬
‫ישראלי היה משרד של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל‪ ,‬ובראשו עמד רופין‪ .‬במאי ‪ 1908‬רופין חזר לארץ‬
‫ישראל כדי להקים ביפו את המשרד‪ .‬הקמת המשרד הארץ ישראלי היה אחד מהישגיה החשובים ביותר של‬
‫ההסתדרות הציונית בתקופת נשיאותו של וולפסון‪ ,‬וביטא את המיזוג בין שאיפות המדיניים ושאיפות‬
‫המעשיים‪.‬‬

‫תקופת קלן ‪ -‬תקופת נשיאותו ופעילותו המדינית של וולפסון‪ .‬כשוולפסון מונה לנשיא התנועה התעוררה‬
‫מחדש התקווה שמגעים דיפלומטיים הם אלה שיקדמו את מטרות הציונות והמעצמות ויסייעו בהשגת‬
‫היעדים‪ .‬מהיום הראשון וולפסון פעל על מנת להרחיב את תמיכת ראשי מדינות אירופה במטרות הציונות‪.‬‬
‫הוא נפגש עם שר החוץ ההולנדי ועם אישי ציבור דיפלומטים מהונגריה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬גרמניה וארצות אחרות‬
‫והתמקד בהידוק מגעים עם האימפריה העות'מאנית‪ .‬וולפסון הניח כי יוכל להמשיך את פעילותו של הרצל‬
‫ולהציג בפני הדרג הגבוה של השלטון העות'מאני את התועלות שיפיקו מהתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬אך‬
‫בפועל הוא נפגש עם פקידי ממשל מדרג נמוך‪ .‬הוא הציג בפניהם את התוכנית לכונן ועדת הגירה בישראל‪,‬‬
‫שנדחתה על ידיהם‪ .‬וולפסון היה בטוח שנחל כישלון בקושטא‪ ,‬אך לקלן הגיעו ידיעות על נכונותם של‬
‫העות'מאניים לקיים מגעים נוספים עם התנועה הציונית‪ .‬בעקבות משבר כספי באימפריה העות'מאנית‬
‫בסוף ‪ , 1907‬ראשי האימפריה פנו בעקיפין לתנועה הציונית ורמזו כי בתמורה לכסף הם יוכלו "להסדיר‬
‫דבר מה"‪ .‬באוקטובר ‪ 1907‬וולפסון הגיע שנית לקושטא עם ניסן קצנלסון‪ ,‬ראש הנהלת בנק "אוצר‬
‫ההתיישבות היהודית"‪ ,‬בפגישה עם פקידי השלון הציג וולפסון תוכנית פעולה להתיישבות בארץ ישראל‬
‫בחסות השלטון העות'מאני‪ ,‬והציע חמישה מיליון לי"ש תמורת מתן אישור להתיישבות‪ .‬שאר פעילותו של‬
‫וולפסון בשנים ‪ 1909-1911‬התרכזה באימפריה העות'מאנית‪ .‬לקראת הקונגרס העשירי‪ ,‬מנהיגי התנועה‬
‫הציונית הגיעו למסקנה שמהאימפריה העות'מאנית לא תביא להם תועלת‪ ,‬והם החלו בחיפושים אחר כיוון‬
‫מדיני חדש‪.‬‬
 ‫תקופת ברלין ‪ -‬בקונגרס הציוני העשירי אוטו ורבורג נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית‪ .‬הוא היה פעיל עד‬
‫שנת ‪ 1898‬באגודת "עזרה" בברלין ועסק בקידום ההתיישבות בארץ ישראל‪ .‬פגישתו עם הרצל הטביעה‬
‫עליו חותם ובעקבותיה הוא הצטרף לתנועה הציונית‪ .‬ורבורג תמך בציונות המעשית וגיבש תוכניות לפיתוח‬
‫היישוב בארץ ישראל‪ .‬הוא לא היה מנהיג ולא התמצא בנושאים מדיניים‪ ,‬אך הוא קידם את העבודה‬
‫המעשית בארץ ישראל והצליח לייצג את התנועה הציונית בפני מדינאי אירופה‪ ,‬אישיותו והשכלתו הרחבה‬
‫זיכו אותו בהערכה ובכבוד‪ .‬חברי התנועה תלו הרבה תקוות ואכן הוא הוכיח את עצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתחום‬
‫המדיני לא הושגו הישגים משמעותיים‪ .‬החלו תמורות במצב הבין לאומי‪ ,‬אך לא הושגה הכרה מדינית‪.‬‬
‫לקראת הקונגרס האחד עשר החלו חברי התנועה להרגיש מהפך במערך הכוחות בתנועה הציונית‪ .‬הציונות‬
‫המעשית שלטה באידיאולוגיה ובמעשה‪ .‬ורבורג ביסס את התשתית הארגונית‪ ,‬הוא הרחיב את פעילות‬
‫התנועה‪ ,‬ובעיקר קבע לה יעד ברור ומוצהר‪ -‬מיקוד הפעילות הציונית המעשית בישראל‪.‬‬

‫שאלה ‪ 3‬ב'‬

‫בקונגרס השביעי‪ ,‬מלבד בחירת יורש עצר להרצל לאחר מותו‪ ,‬פרשת אוגנדה הייתה נושא שבו דנו‬
‫באריכות‪ .‬משבר הצעת אוגנדה הגיע לשיאו ואיים לקרוע בין המתנגדים להצעה לבין תומכיה‪ .‬בקיץ ‪,1904‬‬
‫עלי פי החלטת הקונגרס השישי‪ ,‬יצאה משלחת מומחים למזרח אפריקה כדי לבחון את הקרקע‪ ,‬ודיווחה‬
‫בקונגרס כי תנאי המקום לא מתאימים להתיישבות יהודית‪ .‬לאחר ויכוח ממושך גיבש הוועד הפועל של‬
‫התנועה הצעה שקבעה כי פתרון ציוני יכול להיות רק בארץ ישראל ובאזורים שסמוכים לה‪ ,‬ואין מה לחפש‬
‫טריטוריה חלופית‪ .‬בקונגרס גם התקבלו החלטות אחרות שהחלישו את מעמדם של המדיניים וחיזקו את‬
‫מעמדם של המעשיים‪ .‬ההחלטה העיקרית שהתקבלה בקונגרס דחתה "התיישבות זעירה בנוסח‬
‫פילנתרופי"‪ ,‬אך קראה להגברת הפעילות בארץ‪ ,‬לקידום יוזמות פיתוח חדשות ולהכשרת הקרקע‬
‫להתיישבות יהודית גדולה‪ ,‬החלטה כמו זאת לא הייתה מתקבלת בימיו של הרצל‪ .‬החלטות הקונגרס הציוני‬
‫השמיני ביטאו שינוי במאזן הכוחות בין המדיניים לבין המעשיים‪ ,‬משאביה העיקריים של ההסתדרות‬
‫הציונית הוקדשו לקידום הפעילות בארץ ישראל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בקונגרס השמיני וולפסון שוב נבחר לנשיא‪,‬‬
‫קאן וורבורג נבחרו לחברי ההנהלה‪ ,‬והוחלט לא לצרף להנהלה את הנציגים של ציוני רוסיה‪ .‬החלטות אלה‬
‫החלישו את תומכי הדרך המעשית‪ .‬תמיכתו של ורבורג בישוב ארץ ישראל‪ ,‬לעומת עמיתיו בהנהלה שתמכו‬
‫בדרך המדינית‪ ,‬ערערה את תקפות ההחלטות המעשיות של הקונגרס‪ .‬ההחלטות שהתקבלו בקונגרסים‬
‫השביעי והשמיני שמו את התנועה הציונית בדרך המעשית‪ -‬יישוב ארץ ישראל‪ ,‬למרות תמיכתו של הרצל‬
‫בדרך המדינית‪ .‬החלטות אלו גרמו לשמירת הרלוונטיות של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של היהודים‬
‫בכך שהאיצו את התהליך של הקמת בית לאומי בארץ ישראל וביישובה‪ .‬הדרך המדינית הייתה איטית‬
‫ופחות יעילה לעומת הדרך המעשית ולכן הדרך המעשית הייתה יותר רלוונטית לתנועה הציונית בתקופה‬
‫ההיא‪ -‬הם רצו לפעול‪ .‬הדרך המדינית הייתה איטית ודרשה יותר פוליטיקה מאשר פעולה‪ ,‬ולא הביאה‬
‫לתוצאות כמו הדרך המעשית‪.‬‬
 ‫שאלה ‪ 3‬ג'‬

‫בקונגרס הציוני התשיעי‪ ,‬מנהיגי המעשיים לחצו להקצאת משאבים רבים לפעילות בארץ ישראל‪ ,‬ואילו‬
‫המדיניים פעלו נגד מגמה זו‪ .‬ההחלטות בנושא עמדו להכריע את עתידה של הנהגת התנועה‪ .‬הדעה של רוב‬
‫צירי הקונגרס הייתה כי תפיסת המדיניים כבר לא אפקטיבית ונכונה בשבילם‪ ,‬ולכן התנועה צריכה לפנות את‬
‫מקומה להנהגה מעשית‪ .‬בקונגרס העשירי נבחר אוטו ורבורג לנשיא ההסתדרות הציונית‪ .‬ורבורג תמך‬
‫מראשית פעולתו בציונות המעשית ויזם תוכניות לפיתוח היישוב בארץ ישראל‪ .‬ורבורג היה צנוע ובעל תכונות‬
‫נעלות ובזכותן זכה בתמיכת התנועה הציונית‪ .‬ורבורג קידם את הפעילות המעשית בארץ ישראל והצליח‬
‫לייצג את התנועה הציונית בפני מדינאי אירופה‪ ,‬למרות שלא התמצא בנושאים מדיניים‪ .‬בזמן כהונתו‪ ,‬לא‬
‫הושגו הישגים בתחום המדיני‪ ,‬כיוון שהוא התמקד בעיקר בעבודה המעשית בארץ‪ .‬עם התכנסותו של‬
‫הקונגרס האחד עשר‪ ,‬כבר היו בידיה של ההסתדרות הישגים גדולים בהתיישבות בארץ ישראל והיא קיימה‬
‫קשרים הדוקים עם היישוב החדש בארץ ישראל‪ .‬משתתפי הקונגרס הציוני האחד עשר כבר השופעו מן‬
‫המהפך שחל במערך הכוחות בתנועה הציונית‪ -‬הציונות המעשית כבר שלטה באידאולוגיה ובמעשה‪,‬‬
‫והציונות המדינית נדחקה לשוליים‪ .‬לבטי המדיניות והמנהיגות שבאו לידי ביטוי בהחלטות הקונגרסים הללו‬
‫מצביעים על התהליך שעברה התנועה מבחינת האידיאולוגיה‪ .‬הרצל בנה את ההסתדרות הציונית על‬
‫אידיאולוגית הציונות המדינית‪ ,‬ובקונגרסים הללו‪ ,‬לאחר עלייתו של ורבורג בעיקר‪ ,‬החלה אידיאולוגית הציונות‬
‫המעשית להשתלט על התנועה‪ .‬כפי שציינתי‪ ,‬בקונגרס האחד עשר הציונות המעשית כבר השתלטה לגמרי‬
‫על התנועה והציונות המדינית נדחקה לשוליים‪ .‬לאחר מותו של הרצל וירידתו של וולפסון מהנשיאות התנועה‬
‫התפתחה לכיוון הציונות המעשית‪ ,‬תהליך שהחל בקונגרס התשיעי והתגבר לאחר עלייתו של ורבורג‬
‫לנשיאות‪.‬‬