‫הרצאה ‪2‬‬

‫‪ 2.1‬מדידה ישירה ומדידה עקיפה‬

‫מדידה של גודל מסוים יכולה להתבצע במספר דרכים‬ ‫‪‬‬

‫ניתן לחלק את המדידות לשני סוגים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מדידה ישירה – מדידה אשר מתקבלת על ידי קריאה ישירה של התוצאה במכשיר‬ ‫‪o‬‬
‫המדידה‬
‫מדידה עקיפה – מדידה של גודל שמחושבת על ידי מדידת גדלים אחרים‬ ‫‪o‬‬
‫דוגמא‬
‫יש למדוד עובי של פלטת אלומיניום‪ ,‬ניתן לעשות זאת על ידי מדידה ישירה או עקיפה‪:‬‬

‫‪ o‬מדידה ישירה – ניתן למדוד את העובי בעזרת סרגל‬

‫צפיפות‬ ‫היא מסת הפלטה‪,‬‬ ‫‪ ,‬כאשר‬ ‫‪ o‬מדידה עקיפה – ידוע כי‬
‫הפלטה‪ ,‬נפח הפלטה‪ ,‬שטח פני הפלטה ו‪ -‬עובי הפלטה‪.‬‬
‫‪ ,‬אם נמדוד את מסת הפלטה ואת השטח‬ ‫‪ o‬ניתן לחשב את עובי הפלטה לפי‪:‬‬
‫שלה ונשתמש בערך ידוע מהספרות של צפיפות אלומניום‪ ,‬ניתן יהיה למדוד את עובי‬
‫הפלטה‬
‫יש תמיד לבדוק איזו דרך עדיפה‪ ,‬לעיתים מדידה עקיפה יכולה להיות יותר מדויקת מישירה‬ ‫‪‬‬
‫ולהיפך!‬

‫‪ 2.2‬מדידות אורך‬
‫יחידת המדידה הבסיסית של אורך לפי שיטת ‪ SI‬היא המטר )‪ (meter‬שסימונה הוא – ‪m‬‬ ‫‪‬‬
‫המרחק בין הקוטב הצפוני לקו המשווה‬ ‫המטר הוגדר לראשונה בשנת ‪ 1793‬בצרפת כ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 1889‬הוגדר המטר מחדש לפי גודל סטנדרטי שנקבע לפי של קורה ממתכת (איור ‪)1‬‬ ‫‪‬‬
‫שנייה‬ ‫ההגדרה בימינו‪ ,‬מאז שנת ‪ ,1983‬היא המרחק שהאור עובר בואקום ב‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 1‬קורות מתכת ששימשו להגדרת מטר תקני‪.‬‬

 ‫קליבר‪/‬מד זחיח – ‪Vernier caliper‬‬

‫מכשיר קטן ונוח למדידת אורכים‬ ‫‪‬‬

‫משמש לרוב למדידת מידות קטנות של כמה מאות מ"מ‬ ‫‪‬‬
‫מאפשר מדידות מדויקות בהרבה מסרגל פשוט‬ ‫‪‬‬

‫מבנה (איור ‪)2‬‬

‫לקליבר שלושה אמצעי מדידה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ o‬לסתות ראשיות )‪ – (1‬למדידת מידות חיצוניות‬
‫‪ o‬לסתות משניות )‪ – (2‬למדידת מידות פנימיות (לדוגמא קדחים)‬
‫‪ o‬מוט זחיח )‪ – (3‬למדידת עומקים‬
‫הקליבר מורכב משני חלקים –סטטי ודינמי‬ ‫‪‬‬
‫החלק הסטטי כולל את הסקלה ראשית )‪ (4,5‬ואת שתי הלסתות (ראשית ומשנית) העליונות‬ ‫‪‬‬
‫החלק הדינמי כולל את סקלת ורנייר )‪ ,(6,7‬את שתי הלסתות (ראשית ומשנית) התחתונות‬ ‫‪‬‬
‫ואת המוט זחיח )‪(3‬‬
‫הזזת החלק הדינמי מאפשרת לתחום את החלק ולבצע את המדידה‬ ‫‪‬‬
‫הזזה של תפס המחלק )‪ (8‬מקבעת את החלק הדינמי לאחר שבוצעה המדידה‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 2‬סכימה של קליבר‪.‬‬

‫לסתות ראשיות ‪1) Outside jaws -‬‬

‫לסתות משניות ‪2) Inside jaws -‬‬
‫מוט זחיח ‪3) Depth probe -‬‬
‫סקלה ראשית (מ"מ) ‪4) Main scale (mm) -‬‬
‫סקלה ראשית (אינצ') ‪5) Main scale (inch) -‬‬
‫סקלת ורנייר‪/‬נוניוס (מ"מ) – )‪6) Vernier scale (mm‬‬
‫סקלת ורנייר‪/‬נוניוס (אינצ') – )‪7) Vernier scale (inch‬‬
‫תפס המחלק – ‪8) Retainer‬‬
 ‫קריאת מדידה של קליבר (איור ‪)3‬‬

‫יש לבדוק את מיקום השנתה האפס בסקלת ורנייר ביחס לסקלה הראשית‬ ‫‪‬‬
‫במקרה זה מיקומה הוא אחרי ‪2.4 cm‬‬ ‫‪‬‬
‫כעת יש לבדוק איזו שנתה מסקלת ורנייר מתלכדת עם שנתה של הסקלה הראשית‬ ‫‪‬‬
‫במקרה זה מדובר בשנתה השביעית ולכן הקריאה היא‪2.4+0.07=2.47 cm :‬‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫איור ‪ – 3‬קריאת קליבר‪:‬‬

‫שגיאת הקריאה של קליבר‬

‫המרחק בין שתי שנתות בסקלה הראשית הוא מידה תקנית‪ ,‬בדרך כלל ‪ l=1 mm‬או ‪l=1 inch‬‬ ‫‪‬‬
‫אורך של ‪ N-1‬חלוקות בסקלה הראשית שווה לאורך של ‪ N‬חלוקות בסקלת ורנייר‬ ‫‪‬‬
‫הרזולוציה של הקליבר הינה ולכן שגיאת הקריאה היא‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא (איור ‪)4‬‬

‫נשים לב כי שתי הסקלות מתלכדות ב‪ 0-‬כאשר הקליבר סגור‬ ‫‪‬‬
‫המרחק בין שתי שנתות בסקלה הראשית הוא ‪l=1 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫האורך הכולל של סקלת ורנייר הוא ‪49 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫סקלת ורנייר מחולקת ל‪ N=50-‬קטעים שווים‬ ‫‪‬‬
‫המרחק בין שתי שנתות בסקלת ורנייר הוא ‪0.98 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫שגיאת הקריאה של הקליבר הינה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 4‬צילום מוגדל של סקלת ורנייר‪.‬‬

‫הערה‪ .‬ניתן לראות כי יש הסטה של ‪ 0.02 mm‬בין שתי הסקלות (הראשית וורנייר) עבור כל שנתה‬
‫בסקלה הראשית‪ .‬לדוגמא‪ :‬במידה וסקלת ורנייר נעה ‪ ,0.12 mm‬השנתה השישית בסקלת ורנייר‬
‫תתלכד עם הסקלה הראשית ותציין תוספת מרחק של ‪ 0.12 mm‬לערך הקריאה‪.‬‬
 ‫סוגים נוספים של מכשירי מדידה דומים‬

‫קליבר שעון ‪( Dial caliper -‬איור ‪ 5‬מימין)‬ ‫‪‬‬

‫קליבר דיגיטלי ‪( Digital caliper -‬איור ‪ 5‬משמאל)‬ ‫‪‬‬
‫קליבר קדחים – משמש למדידת מרחק בין שני מרכזי קדחים (איור ‪)6‬‬ ‫‪‬‬
‫מד עומק עם סקלת ורנייר – ‪( Vernier depth gauge‬איור ‪ 7‬מימין)‬ ‫‪‬‬
‫מד גובה עם סקלת ורנייר – ‪( Vernier height gauge‬איור ‪ 7‬משמאל)‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪– 5‬קליבר שעון (ימין)‪ ,‬קליבר דיגיטלי (שמאל)‪.‬‬

‫איור ‪ - 6‬קליבר קדחים‪.‬‬

‫איור ‪ - 7‬מד גובה (שמאל) ועומק (ימין) עם סקלת ורנייר‪.‬‬

 ‫מיקרומטר –‪Micrometer‬‬

‫מכשיר מדידה המסתמך על מנגנון של בורג ואום‬ ‫‪‬‬

‫מאפשר מדידות מדויקות יותר מקליבר‬ ‫‪‬‬
‫מכשירי מדידה מבוססי בורג נבנו בעבר (איור ‪ )8‬עד לקבלת הצורה המודרנית (איורים ‪)10,9‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 8‬מכשיר מדידה מבוסס על בורג (ימין)‪ ,‬המיקרומטר הראשון (שמאל)‪.‬‬

‫סוגים של מיקרומטר‬

‫יש ‪ 3‬סוגים עיקריים‪ ,‬המוצגים באיור ‪:9‬‬

‫‪ ‬למדידת מידות חיצוניות )‪(Micrometer caliper‬‬
‫‪ ‬למדידת מדידות פנימיות )‪(Inside micrometer‬‬
‫‪ ‬למדידת עומקים )‪(Micrometer depth gauge‬‬

‫איור ‪ - 9‬שלושת הסוגים של מיקרומטר‪.‬‬

 ‫מבנה (איור ‪)10‬‬
‫הסדן‪ ,‬הקשת והשרוול מחוברים יחדיו ומהווים יחידה סטטית‬ ‫‪‬‬
‫הכוש‪ ,‬השפופר והחגר מחוברים יחדיו ומהווים יחידה דינמית שנקראת מנגנון המדידה‬ ‫‪‬‬
‫הגוף הנמדד מונח בין המשטחים של הסדן והכוש‬ ‫‪‬‬
‫חלק מהכוש מהווה בורג מיקרומטרי מדויק בעל מספר כריכות ידוע למ"מ (איור ‪)11‬‬ ‫‪‬‬
‫הכוש מוברג לתוך אום המחובר לשרוול‬ ‫‪‬‬
‫סיבוב של מנגנון המדידה גורם לתזוזה קווית שלו‪ ,‬אותה ניתן למדוד במדויק‬ ‫‪‬‬
‫מנגנון החגר מבטיח כי ברגע שהכוש מפעיל לחץ על החלק‪ ,‬מנגנון המדידה לא יוכל להמשיך‬ ‫‪‬‬
‫לנוע‬
‫בדומה לקליבר גם למיקרומטר יש שתי סקלות – סקלה ראשית (גסה) וסקלה משנית (עדינה)‬ ‫‪‬‬
‫הסקלה הראשית נמצאת לאורך השרוול‪ ,‬בעוד שהמשנית נמצאת על היקף השפופר‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 10‬החלקים השונים של המיקרומטר‪.‬‬

‫)‪1‬‬ ‫קשת ‪Frame -‬‬

‫)‪2‬‬ ‫סדן ‪Anvil -‬‬
‫)‪3‬‬ ‫כוש ‪Spindle -‬‬
‫)‪4‬‬ ‫ידית נעילה – ‪Locking lever‬‬
‫)‪5‬‬ ‫שרוול‪/‬קנה – ‪Sleeve/Barrel‬‬
‫)‪6‬‬ ‫שפופר ‪Thimble -‬‬
‫)‪7‬‬ ‫חגר ‪Ratchet -‬‬

‫איור ‪ – 11‬מנגנון המדידה‪.‬‬

 ‫דוגמא לחישוב שגיאת הקריאה של מיקרומטר (איור ‪:)12‬‬
‫‪ ‬מיקרומטר בעל בורג עם ‪ 2‬כריכות למ"מ – כלומר כל סיבוב של מנגנון המדידה גורם לתזוזה‬
‫קווית של ‪ 0.5‬מ"מ‬
‫‪ ‬הסקלה המשנית מחולקת ל‪ 50-‬חלקים שווים‬
‫הרזולוציה של המיקרומטר הינה‬ ‫‪‬‬
‫שגיאת הקריאה תהיה‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא לקריאת מיקרומטר (איור ‪)12‬‬

‫ראשית יש לקרוא מהסקלה הראשית לפי מיקום השפופר‬ ‫‪‬‬
‫החלק העליון מציין מ"מ שלמים והתחתון חצאי מ"מ‬ ‫‪‬‬
‫במקרה זה הקריאה היא‪5+0.5=5.5 mm :‬‬ ‫‪‬‬
‫כעת נוסיף את הערך עבור הסקלה המשנית שמסומנת על השפופר‬ ‫‪‬‬
‫הקו בסקלה המשנית שמתלכד עם הציר של הסקלה הראשית הוא ‪0.28 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן המדידה מראה‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬ ‫איור ‪ - 12‬קריאת מיקרומטר‪:‬‬

‫אופן השימוש‬
‫ראשית יש לוודא שהקריאה היא אכן ‪ 0‬כאשר המיקרומטר סגור‬ ‫‪‬‬
‫אופן ההחזקה הוא כמתואר באיור ‪13‬‬ ‫‪‬‬
‫יש לסובב את החגר עד שמשטחי המגע נוגעים קלות בגוף‬ ‫‪‬‬
‫כאשר החגר משמיע ‪ 3‬קליקים יש להפסיק את הסיבוב ולנעול את המיקרומטר‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 13‬אופן השימוש במיקרומטר‪.‬‬

 ‫הערות‬
‫הדיוק של מיקרומטר יכול להגיע ל‪ ,0.001 mm-‬עבור מיקרומטר דיגיטלי (איור ‪ )14‬או‬ ‫‪‬‬
‫מיקרומטר עם סקלה שלישית ‪ -‬סקלת ורנייר (איור ‪)15‬‬
‫מיקרומטר יכול להיות מותאם גם למידות גדולות (איור ‪)16‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ – 14‬מיקרומטר דיגיטלי‪.‬‬

‫איור ‪ – 15‬מיקרומטר עם סקלת ורנייר‪.‬‬

‫איור ‪ - 16‬מיקרומטר המתאים עבור מידות גדולות‪.‬‬

 ‫חוגן –‪Dial indicator‬‬

‫מכשיר מדויק למדידת סטיות יחסיות‬ ‫‪‬‬

‫טווח מדידה של עד ‪ 300 mm‬עם דיוק שיכול להגיע עד ‪!0.001 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫משתמש בחוגה המוזזת על ידי מנגנון מכני‬ ‫‪‬‬

‫מבנה (איור ‪ 17‬משמאל)‬

‫ציר החוגן חופשי לנוע למעלה ולמטה כאשר נקודת המגע מוצמדת למשטח על ידי קפיץ‬ ‫‪‬‬
‫תנועה של הציר מפעילה מנגנון מכני שמסובב את המחוגים‬ ‫‪‬‬
‫המנגנון בנוי כך שתנועה קטנה של הציר גוררת תנועה גדולה של המחוג‬ ‫‪‬‬
‫המחוג הגדול מצביע על הסקלה ומראה את ערך המדידה‬ ‫‪‬‬
‫המחוג הקטן מראה את מספר הסיבובים שביצע המחוג הגדול‬ ‫‪‬‬

‫המנגנון המכני (איור ‪ 17‬מימין)‬

‫המנגנון המכני המאפשר את הזזת המחט יכול להיות ממומש בדרכים שונות‬ ‫‪‬‬
‫באיור ‪ 17‬ניתן לראות שימוש בגלגל ופס שיניים )‪ (rack and pinion‬ומערכת גלגלי שיניים‬ ‫‪‬‬
‫פס השיניים הוא חלק מהציר ותנועה שלו מסובבת את מערכת גלגלי השיניים‬ ‫‪‬‬
‫המחוג הגדול מחובר לאחד מגלגלי השיניים ומסתובב בהתאם‬ ‫‪‬‬
‫תנועה של הציר ב‪ 1 mm-‬גורמת לסיבוב שלם של המחוג הגדול‬ ‫‪‬‬
‫הסקלה מחולקת ל‪ 100-‬חלקים ולכן מאפשרת דיוק של ‪0.01 mm‬‬ ‫‪‬‬
‫קפיץ ספירלי דואג להבטיח מגע רציף בין גלגלי השיניים‬ ‫‪‬‬

‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫איור ‪ - 17‬חוגן (משמאל) והמנגנון המכני המבוסס גלגל ופס שיניים (ימין)‪.‬‬

‫)‪1‬‬ ‫נקודת המגע – ‪Contact point‬‬

‫)‪2‬‬ ‫ציר ‪Spindle -‬‬
‫)‪3‬‬ ‫סקלה ‪Scale -‬‬
‫)‪4‬‬ ‫מחוג גדול – ‪Long hand‬‬
‫)‪5‬‬ ‫מחוג קטן – ‪Short hand‬‬
 ‫שימושים‬
‫בדיקת סטיות בגדלים של חלקים‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת צורת משטח (גלילי‪ ,‬אובלי וכו')‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת אוריאנטצייה של משטח (מקביל‪ ,‬בזווית וכו')‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫איור ‪ 18‬מראה מערכת שימושית לבדיקת טורלנסים של חלקים‬ ‫‪‬‬
‫החוגן רתום לעמוד כך שהוא יכול למדוד חלק גלילי המונח מתחתיו‬ ‫‪‬‬
‫הטולרנסים הרצויים מסומנים על גבי החוגן )‪(tolerance locator‬‬ ‫‪‬‬
‫שיטה זו מהירה ויעילה הרבה יותר מאשר למדוד את קוטר כל חלק עם מיקרומטר למשל‬ ‫‪‬‬
‫איור ‪ 19‬מראה שימוש בחוגן על מנת למרכז ציר‬ ‫‪‬‬

‫‪.‬‬

‫איור ‪ - 18‬מערכת למדידות סטיות בייצור של חלק‪.‬‬

‫איור ‪ - 19‬חוגן מודד סטיות של ציר‪.‬‬

 ‫מטול צלליות –‪Optical comparator‬‬

‫מטיל אור על חלק ומציג תמונה מוגדלת של הצל שלו‪ ,‬כמוראה באיור ‪20‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת עדשות ומראות יכולה להגדיל את החלק עד פי ‪ 100‬מגודלו המקורי‬ ‫‪‬‬
‫החלק מונח על במה שיכולה לנוע בשני הצירים‬ ‫‪‬‬
‫התנועה מתאפשרת על ידי שתי ידיות הזזה שיכולות לתפקד גם כמיקרומטר‬ ‫‪‬‬
‫אורך יכול להמדד בעזרת חישוב התזוזה של הידיות או בצורה ממוחשבת‬ ‫‪‬‬
‫שימושי למדידת חלקים מורכבים או עבור מדידות ללא מגע‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 20‬מטול צלליות המציג חלק מוגדל‪.‬‬

‫בלוקי מדידה (יוהנסון) – ‪Gauge (Johansson) blocks‬‬

‫בלוקים בעלי מידות סטנדרטיות מדויקות (איור ‪ 21‬מימין)‬ ‫‪‬‬

‫דיוק של עד‬ ‫‪‬‬
‫פני השטח שלהם כל כך חלקים עד שהם נדבקים זה לזה! (איור ‪ 21‬משמאל)‬ ‫‪‬‬
‫צירוף של כמה בלוקים מאפשר קבלת אורכים שונים‬ ‫‪‬‬
‫משמשים בעיקר לכיול מכשירי מדידה‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 21‬בלוקי מדידה בגדלים שונים (ימין) והדגמה לחלקות המשטח שלהם (שמאל)‪.‬‬
 ‫‪ 2.3‬מדידת זוויות‬
‫עיגול שלם מחולק ל‪ 360-‬מעלות – מעלה מסומנת כ‪°-‬‬ ‫‪‬‬
‫כל מעלה מחולקת ל‪ 60-‬דקות – דקה מסומנת כ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫כל דקה מחולקת ל‪ 60-‬שניות – שנייה מסומנת כ‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫מד זווית – ‪Protractor‬‬

‫מאפשר מדידת זווית בין שני משטחים‬ ‫‪‬‬
‫בעל שתי סקלות‪ ,‬ראשית (שנעה) וסקלת ורנייר (נייחת) להגדלת הדיוק‬ ‫‪‬‬
‫כשהמד זווית סגור האפסים של שתי הסקלות מתלכדים‬ ‫‪‬‬
‫איור ‪ 22‬מציג את החלקים השונים של מד הזווית‬ ‫‪‬‬
‫איור ‪ 23‬מציג קריאה של הזווית‪ ,‬הצורה דומה לקליבר‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 22‬חלקי מד הזווית‪.‬‬

‫‪ 28 -‬מעלות ו‪ 15-‬דקות‪.‬‬ ‫איור ‪ - 23‬קריאה מכשיר של‬

 ‫סרגל סינוס – ‪Sine bar‬‬

‫באיור ‪ 24‬ניתן לראות סרגל סינוס שבנוי מקורת מתכת אליה מחוברים שני גלילים זהים‬ ‫‪‬‬
‫המרחק בין מרכזי שני הגלילים הוא מידה ידועה‬ ‫‪‬‬
‫על ידי שימוש ב‪ gauge blocks-‬ניתן להגיע לגובה ידוע‬ ‫‪‬‬
‫(איור ‪)25‬‬ ‫) (‬ ‫הזווית מחושבת לפי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 24‬סרגל סינוס המודד זווית בין הרצפה לגובה של בלוק מידה‪.‬‬

‫איור ‪ - 25‬סכימה של סרגל סינוס המודד זווית בין משטח לבלוקי מדידה‪.‬‬
 ‫פלס – ‪Spirit level‬‬

‫מכשיר המאפשר לקבוע אם משטח הוא מאוזן או מאונך (ביחס לקרקע)‬ ‫‪‬‬
‫משתמש בשפורפרת גלילית‪ ,‬קמורה מעט‪ ,‬שמלאה בכוהל ובה בועת אוויר‬ ‫‪‬‬
‫כתוצאה מכוחות ציפה הבועה עולה למעלה‪ ,‬נגד כיוון הגרביטציה‬ ‫‪‬‬
‫מיקום הבועה ביחס לסימון על השפורפרת מראה אם המשטח אכן ישר (איור ‪)26‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 26‬פלס נגרים‪.‬‬

‫רגישות של פלס‬
‫רגישות מוגדרת כשינוי בזווית שיגרום לבועה לנוע מרחק של שנתה אחת‬ ‫‪‬‬
‫אם בוחנים את המקרה שבו הבועה זזה שנתה אחת (איור ‪ )27‬אז נקבל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר הוא המרחק בין שתי שנתות‪ ,‬רדיוס העקמומיות של השפורפרת ו‪ -‬היא הרגישות‬

‫דוגמא‬

‫‪.‬‬ ‫ורדיוס עקמומיות של‬ ‫נתון פלס עם מרחק בין שתי שנתות של‬

‫א‪ .‬יש לחשב את רגישות הפלס‬

‫שנתה‬ ‫שנתה‬

‫ב‪ .‬יש לחשב את הסטייה בכיוון הניצב לפלטה באורך‬

‫עבור פלטה באורך מטר הסטייה תהיה‪:‬‬

‫) (‬ ‫(‬ ‫)‬

‫איור ‪ - 27‬סכימה של השפעת זווית ההטייה על הפלס‪.‬‬

 ‫‪ 2.4‬חליפיות של חלקי מכונות‬
‫חלקי מכונות שונים מיוצרים על ידי יצרנים שונים מכל רחבי העולם‬ ‫‪‬‬
‫חלקים אלו אמורים להתחבר אחד לשני‬ ‫‪‬‬
‫חיבור של החלקים יתאפשר רק אם הם ייוצרו בדיוק מסוים‬ ‫‪‬‬
‫קיים תקן בין‪-‬לאומי המבטיח תאימות וחליפיות בין חלקים שונים‬ ‫‪‬‬

‫הגדרות (איור ‪)28‬‬

‫‪ ‬מידת המוצא – המדידה הבסיסית הרשומה בשרטוט‬
‫‪ ‬גבול עליון – המידה הגדולה ביותר המותרת‬
‫‪ ‬גבול תחתון – המידה הקטנה ביותר המותרת‬
‫‪ ‬סטייה עליונה – ההפרש האלגברי בין הגבול העליון לבין מידת המוצא‬
‫‪ ‬סטייה תחתונה – ההפרש האלגברי בין הגבול התחתון לבין מידת המוצא‬
‫‪ ‬סיבולת – הערך המוחלט בין המידה הגדולה ביותר לקטנה ביותר שאפשריות‬

‫‪-‬‬

‫איור ‪ - 28‬הגדרות‪.‬‬

‫אפיצות – מידת ההתאמה בין שני חלקים‬ ‫‪‬‬

‫סוגי אפיצויות (איור ‪:)29‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬אפיצות מרווח – גורמת תמיד למרווח בין שני החלקים‬
‫‪ o‬אפיצות דוחק – גורמת תמיד למדחק בין שני החלקים‬
‫‪ o‬אפיצות בינית – גורמת לפעמים למרווח ולפעמים למדחק בין שני החלקים‬

‫אפיצות בינית‬ ‫אפיצות מדחק‬ ‫אפיצות מרווח‬

‫איור ‪ - 29‬סוגי אפיצויות‪.‬‬

 ‫קיימות שתי שיטות להתאמה‪:‬‬
‫‪ ‬שיטת קדח אחיד (איור ‪)30‬‬
‫‪ o‬המרווחים והמדחקים מתקבלים על ידי צימוד של קדח אחיד עם גלים שונים‬
‫‪ o‬הסטייה התחתונה עבור הקדח היא תמיד אפס‬
‫‪ ‬שיטת גל אחיד (איור ‪)31‬‬
‫‪ o‬המרווחים והמדחקים מתקבלים על ידי צימוד של גל אחיד עם קדחים שונים‬
‫‪ o‬הסטייה העליונה של הגל היא תמיד אפס‬

‫איור ‪ - 30‬אפיצויות בשיטת קדח אחיד‪.‬‬

‫איור ‪ - 31‬אפיצויות בשיטת גל אחיד‪.‬‬

 ‫ניתן להבחין בשלוש קבוצות של אפיצויות‪:‬‬

‫אפיצות מרווח‬ ‫‪‬‬

‫‪ o‬בשיטת קדח אחיד ‪ -‬סיווג של קדח ‪ H‬עם גלים ‪a-h‬‬
‫‪ o‬בשיטת גל אחיד – סיווג של גל ‪ h‬עם קדחים ‪A-H‬‬
‫אפיצות בינית‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬בשיטת קדח אחיד ‪ -‬סיווג של קדח ‪ H‬עם גלים ‪j-n‬‬
‫‪ o‬בשיטת גל אחיד – סיווג של גל ‪ h‬עם קדחים ‪J-N‬‬
‫אפיצות מדחק‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬בשיטת קדח אחיד ‪ -‬סיווג של קדח ‪ H‬עם גלים ‪p-zc‬‬
‫‪ o‬בשיטת גל אחיד – סיווג של גל ‪ h‬עם קדחים ‪P-ZC‬‬

‫רישום בשרטוטים‬
‫צורת הרישום עבור קדח או גל בעל דיוק מסוים מודגמת באיור ‪32‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות לרישום של אפיצויות עבור שרטוטי הרכבה וייצור מודגמות באיור ‪33‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ - 32‬צורת הרישום בשרטוטים‪.‬‬

‫דוגמא‬
‫לשרטוט הרכבה‬

‫דוגמא‬
‫לשרטוט ייצור‬

‫דוגמא‬
‫לשרטוט ייצור‬

‫איור ‪ - 33‬רישום אפיצויות בשרטוטי הרכבה וייצור‪.‬‬