‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫‪COLOR CODE‬‬

‫סגול‪-‬פסקי דין‬
‫אדום‪ -‬סעיפים‪ /‬מקורות‬
‫צהוב‪ -‬מושגים‪ /‬מבחנים‬
‫ורוד‪ -‬אנשים‬
‫כחול‪ -‬חשוב‬
‫ירוק‪ -‬שאלה משפטית‬

‫סמסטר ב׳‬
‫פגמים בכריתת חוזה‬

‫מטרת דיני הפגמים היא לאזן בין עקרון חופש החוזים מצד אחד‪ ,‬לבין הגנה על הסתמכות וצורך השוק בביטחון בעסקאות‬
‫מהצד האחר‪.‬‬

‫סעיף ‪ -14‬טעות‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ -15‬הטעיה‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪-17‬כפיה‬ ‫‪‬‬
‫סעיף ‪ -18‬עושק‬ ‫‪‬‬
‫פגם נוסף שאינו מוסדר בחוק‪ ,‬אך הוכר בפסיקה ‪:‬״לא נעשה דבר״ (‪ )non est factum‬הייתה תכלה בכריתת‬ ‫‪‬‬
‫החוזה‪ ,‬מישהו היה חולה באיזה מחלה לדוגמא‪ ,‬היה נתק בין התנהגות החיצונית שלכאורה העידה על גמירת‬
‫דעת אבל לא באמת‪ ,‬בדיעבד ההתנהגות החיצונית לא שיקפה את הגמירות הדעת‪ ,‬במקרים הללו ביהמ״ש יכול‬
‫להגיד שאין תוקף לחוזה בגלל עילה זו‪.‬‬

‫הבסיס לדין הפגמים בכריתה‪ :‬העדר רצון חופשי‬

‫המשותף לכל הפגמים הוא העדר רצון חופשי ‪ ,‬אמיתי‪ ,‬של מי שנקשר בחוזה‪ ,‬והייתה לאותו אדם הנחה שגוייה (טעות)‪,‬‬
‫או טעות שנבעה מהטעיה‪ ,‬כפייה‪ ,‬עושק‪.‬‬

‫הפגם ברצון החופשי של המתקשר מאפשר את ביטולו של החוזה‪ ,‬מאחר וחסר הבסיס האמיתי של החוזה המאפשר‬
‫חופש חוזים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חוק יאפשר לאותו צד בתנאים מסוימים להשתחרר מהחוזה‪ .‬על ביהמ"ש למצוא את האיזון הנכון‬
‫בין המשך קיום החוזה לבין שחרורו ממנו‪.‬‬

‫הסנקציה העיקרית לנפגע בעת פגמים בכריתית חוזה הוא שכל אחד מהסעיפים אומר שבהתקיים מצב כזה הצד הנפגע‬
‫יכול לבטל את החוזה‪ .‬כלומר שביהמ"ש מעמיד לצד הנפגע הרשאה לבטל את החוזה‪.‬‬

‫איך מבטלים את החוזה?‬

‫סעיף ‪ :20‬דרך הביטול‪ -‬״ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת‬
‫הביטול‪ ,‬ובמקרה של כפיה‪ -‬תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה‪.‬״‬

‫ביטול החוזה יהיה בהודעה‪ ,‬בהתנהגות או בכל דרך אחרת שנקבע ואם לא נקבע אז בכל דרך מקובלת‪ ,‬דרך סבירה‬
‫(סעיף ‪60‬א לחוק החוזים)‪.‬‬

‫ביהמ״ש יחליט כמה זמן זה זמן סביר ותלוי בנסיבות המקרה ‪ ,‬אבל זה ברור שאי אפשר לחכות המון זמן‪ .‬ביהמ״ש‬
‫מאוד הססנים לגבי טעות בחוזה‪ .‬אחת הטענות לדחיית בקשת הביטול היא שהודעת הביטול הייתה אחרי יותר מדי זמן‪.‬‬

‫דגשים לעניין ביטול החוזה‪:‬‬

‫‪-1-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫הביטול כסעד עצמי (חריג‪( 14 :‬ב) לחוק)‬ ‫‪‬‬

‫נדרשת הודעת ביטול‬ ‫‪‬‬
‫ההודעה חייבת להינתן תוך זמן סביר‬ ‫‪‬‬

‫מכונה סעד עצמי‪ ,‬אני יכול לממש בלי ללכת לביהמ״ש‪ ,‬בכדי לבטל חוזה רק להודיע (בדרך הנבחרה)‪ ,‬אם רוצים פיצויים‬
‫או דבר אחר אז כן יפנה לבהימ״ש אבל הביטול עצמו נעשה בסעד עצמי‪.‬‬

‫בפועל מה שיקרה הצד השני שלא יסכים עם הביטול ואז לרוב הוא יגיש תביעה על הפרת חוזה בכדי לחייב קיום חוזה ואז‬
‫ידונו על מהות החוזה ולא רוצים לבטל (לדוגמא בגלל הטעיה)‪.‬‬

‫חובת ההשבה‪:‬‬

‫בעקבות ביטול החוזה חלה חובת השבה‪.‬‬

‫סעיף ‪ :21‬״משבוטל החוזה‪ ,‬חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה‪ ,‬ואם ההשבה הייתה בלתי אפשרית‬
‫או בלתי סבירה‪ -‬לשלם לו את שוויו של מה שקיבל‪.‬״‬

‫מה עם מה שכבר קרה ? יכול במסגרת החוזה כל אחד העביר משהו לצד השני ולכן חלה חובת השבה וברגע שביטלנו‬
‫מכאן ולהבה ולגבי מה שכבר היה החוק חייב להחזיר‪ ,‬עשינו בעצם איפוס (‪ .)reset‬כל צד שקיבל משהו מחזיר את מה‬
‫שקיבל ‪ .‬אבל זה לא פשוט לפעמים אני לא יכול להחזיר כי מה שקיבלתי כבר ביזבזתי או נתתי למישהו אחר‪ ,‬אז אני צריך‬
‫להחזיר ערך כספי שמשקף את הדבר‪.‬‬

‫חובת ההשבה זה או הדבר עצמו או ערך כספי של הדבר אם אין אפשרות להחזירו‪.‬‬

‫לפי פסיקה‪ :‬השבת כסף תהיה בדרך כלל בערכים ריאליים ולא נומיליים (חשוב בעיקר בתוקפות שבהן‬ ‫‪‬‬
‫האינפלציה משמעותית)‪.‬‬
‫בהשבת שווי שכתחליף להשבה של נכס או שירות‪ ,‬ערך ההשבה ייקבע בדרך כלל לפי מועד ההשבה‪ ,‬אם כי‬ ‫‪‬‬
‫יתכנו מקרים חריגים‪.‬‬

‫ביטול חלקי‬

‫סעיף ‪ :19‬״ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו‪ ,‬ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם‬
‫יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה‪ ,‬רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה‬
‫כולו‪.‬״‬

‫צירוף של עילת הביטול לעילה של סעיף ‪ 12‬לחוק‪:‬‬

‫מרבית הפגמים בכריתה נובעים מהתנהגות לא ראויה של הצד האחר (המטעה‪ ,‬הכופה‪ ,‬העושק) בשלב המו״מ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות כזו מפרה גם את חובת תום הלב במו״מ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפיכך הצד שהוטעה‪/‬נכפה‪/‬נעשק יוכל לתבוע‪ ,‬בנוסף לביטול החוזה ולהשבה‪ ,‬גם פיצויים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-2-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫עילת הטעות‪:‬‬
‫סעיף ‪ 14‬לחוק החוזים‪:‬‬

‫(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת‬
‫על כך‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה‪.‬‬
‫(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו‬
‫לדעת על כך‪ ,‬רשאי בהימ״ש‪ ,‬על פי בקשת הצד שטעה‪ ,‬לבטל את החוזה‪ ,‬אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן‪,‬‬
‫רשאי ביהמ״ש לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה‪.‬‬
‫(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה‪ ,‬אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע‪ ,‬לפני‬
‫שבוטל החוזה‪ ,,‬שהוא כן מוכן לעשות זאת‪.‬‬
‫(ד) ״טעות״‪ ,‬לעניין סעיף זה וסעיף ‪ -15‬בין בעובדה ובין בחוק‪ ,‬להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה‪.‬‬

‫לעיתים צד מתקשר בחוזה מתוך הנחות שגויות שהוא מניח (טעות)‪ .‬אם מתקיימים יסודות עילת הטעות‪ ,‬יכול שהטעות‬
‫תיחשב כפגם בכריתת החוזה‪ ,‬אשר תזכה את הצד הטועה באפשרות לבטל את החוזה ואף לזכות בפיצויים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אדם רכש רכב מתוך אמונה כי הרכב מודל ‪ 2016‬אך בדיעבד התברר כי הרכב הוא משנת ‪.2013‬‬

‫תכליתו של דין הטעות‬

‫לאזן בין עיקרון חופש החוזים מצד אחד‪ ,‬לבין הגנה על הסתמכות והצורך של השוק בביטחון בעסקאות מהצד האחר‪.‬‬
‫לכן לא כל "טעות" במשמעות הלשונית הרגילה היא בהכרח גם טעות שתאפשר את ביטול החוזה‪ .‬מצד אחד אנחנו לא‬
‫רוצים שמישהו יכנס לחוזה שהוא לא רוצה להיות בו ומצד שני צריך להטיח את ״בטחון העסקאות״‪ ,‬כי הצד השני גם הוא‬
‫מסתמך על החוזה‪ .‬טעות היא בדרך כלל מתקשרת גם למחשבה סובייקטיבית וקשה להוכיח זאת ולכן בתי המשפט‬
‫קשוחים בנושא זה‪ .‬לא כל מה שבשפת היום יום מכנים אותם טעות בהכרח טעות בדיני החוזים‪ .‬בשפה המשפטית‬
‫לטעות יש משמעות ספציפית וחלק מהדברים שהם טעויות בשפה הרגילה לא הם לא טעות בהקשר הספציפי של חוזים‬
‫ושל ביטול חוזה‪.‬‬

‫מהותה של טעות בדיני חוזים‬

‫מהי טעות?‬

‫טעות היא מחשבה או אמונה סובייקטיבית שגויה ביחס למציאות האובייקטיבית‪ .‬הטעות יכולה להיות לגבי מצב‬
‫עובדתי כלשהו או לגבי מצב חוקי (טעות ביחס לדין)‪.‬‬

‫כרמל נ׳ טלמון‪ -‬בפסק דין זה כרמל מכר לשני בנות הדודות שלו‪ ,‬אודליה ואיריס‪ ,‬את הזכויות שהיו לו בבנין בתל‬
‫אביב‪ .‬בבנין זה‪ ,‬יש קומה אחת רק של חנויות‪ .‬עמיקם כרמל ירש את הזכויות ביחד עם אחיו ועם עוד בנות דודות‪ ,‬אחרי‬
‫שאחיו נמכר הוא קיבל את הזכויות והיו לו ‪ 25%‬מהנכס‪ .‬לבנות הדודות יש ‪ .50%‬בגלל שהוא נקלע לקשים כספיים הוא‬
‫התענייין למכור את חלקו‪ .‬האחיות רצו לקנות‪ .‬עמיקם אומר כשמכרתי להם חשבתי שהמצב העובדתי הוא שמותר לבנות‬
‫על המגרש רק חנויות‪ ,‬שזה בניין מסחרי‪ .‬מה היה המצב כנראה? הוא טוען שבאותו זמן שהוא חשב את מה שהוא חשב‪,‬‬
‫מסתבר שזה לא נכון‪ ,‬אפשר היה לבנות בניין של דירות מגורים‪ ,‬בניין גבוה‪ ,‬וזה משליך על השווי‪ ,‬על המחיר‪ .‬טעות ביחס‬
‫למצב העובדתי‪ .‬אפשר להגיד שהיה צריך לברר אבל לא כל דבר אפשר לברר ולא כל דבר אנחנו חושבים שאנחנו צריכים‬
‫לברר‪ ,‬דברים שחושבים שיודעים ולא טורחים לברר‪.‬‬

‫טעות לעומת ציפייה‪/‬תקווה שנכזבה (עבר והווה לעומת עתיד)‪ .‬לעיתים ההבחנה בין התרחשות שבעבר או בהווה לבין‬
‫התרחשות שבעתיד איננה קלה‪ :‬כגון מאורע בעתיד ששורשיו נעוצים בעבר‪ ,‬או פסק דין (כמו במקרה כנפי) שניתן לאחר‬
‫כריתת החוזה ומשנה את המצב המשפטי רטרואקטיבית‪.‬‬

‫נטילת סיכון של צד לחוזה ביחס להתרחשות מסוימת (לרבות כזו שבעבר או בהווה) מוציאה אותה מגדר טעות‪ .‬נטילת‬
‫הסיכון יכולה להיות מפורשת או משתמעת או לנבוע ממהות העניין‪.‬‬

‫מה לגבי מצב שנכנסתי לחוזה מתוך מחשבה שהשווי של המניות שאקנה יעלה ובסוף הוא ירד? בשפת היום יום הייתי‬
‫אומר טעיתי אבל בשפתו של המשפט זו לא טעות‪ ,‬קיוויתי שזה יעלה‪ ,‬רציתי שזה יעלה אבל זו לא טעות‪ .‬כי כל אחד‬

‫‪-3-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫שנכנס לחוזה יוצא מתוך הנחה שהציפיות שלו ביחס לעתיד יכול להיות שלא יתממשו‪ .‬כל קונה של נכס נכנס לעסקה‬
‫מתוך תקוווה שאחרי כריתת החוזה ערך הנכס יעלה‪ ,‬ויכול לקרות שהערך ירד‪ .‬זו לא טעות במובן של דיני החוזים‪ .‬כי אם‬
‫זו היתה טעות בכל חוזה כמעט היה צד אחד שיטעה‪.‬‬

‫טעות לא כוללת ציפייה או תקווה שלא התממשה !!‬

‫לא תמיד ההבחנה היא פשוטה‪.‬‬

‫פסק דין קנפי‪ -‬נניח שיש ביננו סכסוך משפטי ואז אני מסכים להתפשר בגלל שאני יודע שההלכה של ביהמ״ש העליון‬
‫קובעת משהו שהוא בדיוק לטובתי‪ ,‬שבוע אחר כך ביהמ״ש קבע פרשנות אחרת‪ ,‬שינה את ההלכה ולפי הפרשנות‬
‫החדשה‪ ,‬זה לטובתי‪( .‬הלכה של ביהמ״ש העליון חלים גם רטרואקטיבית על מקרים שקרה ועוד לא הגיע לביהמ״ש או‬
‫מקרה שהגיע לביהמ״ש אבל עדיין לא נפסק פסק דין)‪ .‬זה מה שקרה בקנפי‪ ,‬הוא טען שהוא נכנס להסכם זה שהגביל‬
‫אותו‪ ,‬לפי הלכה שהיתה אבל ההלכה השתנה אחר כך‪ ,‬הוא טען שזה חל רטקרואקטיבית‪ .‬ברוב המקרים שקל להבחין בין‬
‫עבר ועתיד אבל יש מקרים שזה קשה‪.‬‬

‫יסודות עילת הטעות‪:‬‬

‫טעות יכולה לשמש עילה לביטול החוזה בהתקיים היסודות המצטברים הבאים [ סעיף ‪ 14‬לחוק החוזים]‪:‬‬

‫נכרת חוזה‪ -‬בר תוקף‪ ,‬אם כי פגום ‪" .‬מי שהתקשר החוזה"‪( .‬כאשר מדובר בטעות הדדית ייתכן שככל לא‬ ‫‪.1‬‬
‫נכרת חוזה) (אם לא נכרת לא נכנסים בכלל לעניין טעות בכריתה‪ ,‬מכיוון שאם אין חוזה לא נוכל לבטל חוזה)‬
‫[ עמיקם נ' כרמל ]‬

‫מתקיים מצב של טעות‪ -‬ההתקשרות נבעה מטעות של המתקשר בחוזה‪ .‬מתקיים מצב עובדתי של טעות ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פער בין המצב שהצד הטוען לטעות חשב‪ ,‬לבין המצב העובדתי בפועל‪ .‬דהיינו‪ ,‬נדרש קשר סיבתי‪ .‬המבחן‬
‫הנדרש בעניין הוא מבחן סובייקטיבי ‪ ,‬מדובר בטעות של הצד המתקשר‪ ,‬ולא בטעות של אדם סביר במקומו של‬
‫אותו המתקשר [כנפי נ׳ ביה״ד הארצי לעבודה]‪.‬‬

‫טעות יסודית‪ -‬טעות חמורה ויסודית היורדת לשורש העסקה ‪ ,‬ושללא טעות זו לא היה מתקיים חוזה‪ .‬נדרך‬ ‫‪‬‬
‫במבחן הטעות היסודית הוא מבחן אובייקטיבי‪" :‬הטעות הינה יסודית ע״פ מבחני האדם הסביר״‪ ,‬כלומר‪ ,‬אדם‬
‫סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו היה מודע לטעות‪.‬‬
‫[ זנדבק נ׳ דנציגר‪ ,‬ספקטור נ׳ צרפתי]‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ידעה או אי ידיעה‪ -‬של הצד השני על הטעות‪ .‬ידיעה בפועל או בכוח‪ ,‬הן על הטעות והן על יסודותיה‪ .‬הידיעה‬ ‫‪.4‬‬
‫היא זו שמבחינה בין טעות ‪(14‬א) לבין טעות ‪(14‬ב)‪ .‬אם הצד השני ידע או היה עליו לדעת זה יהיה סעיף‬
‫‪(14‬א) ומדובר על ביטול עצמי‪ ,‬ואם לא ידע ולא היה עליו לדעת זה יהיה סעיף ‪(14‬ב) ויהיה צריך לבקש לבטל‪.‬‬
‫בשני הסעיפים ישנו ביטול‪ [ .‬עמיקם נ' כרמל ]‬

‫טעות משותפת‪-‬‬
‫כאשר דימוי המציאוצ היה משותף לשני הצדדים‪ ,‬אך הלה לא תאם את המציאות לאמיתה‪ .‬על טעות משותפת יחול‬
‫‪( 14‬ב)‪ ,‬אלא אם כן מייחסים לאחד הצדדים ידיעה בכוח ("היה עליו לדעת")‪ ,‬שאז יחול ס' ‪(14‬א)‪.‬‬

‫תנאים לטעות משותפת‪:‬‬

‫קיומה של טעות אצל הצד המבקש לבטל את החוזה‬ ‫התנאים הללו רשאי ביהמ"ש‬
‫בהתקיים ‪‬‬
‫העדר ידיעת הצד השני על הטעות‬ ‫ביטול החוזה אם מצא "שמן‬‫להורות על ‪‬‬
‫‪ ‬קש"ס בין הטעות ובין ההתקשרות בחוזה‬ ‫הצדק לעשות כן"‬

‫עמיקם נ׳ כרמל‪ -‬יש מחלוקת בין השופטים‪ .‬למה עמיקם בא ללבהימ״ש ואומר שיש טעות? כי הוא לא העריך את‬
‫השווי‪ .‬הוא מכר את החלק שלו ‪ 1.55‬מיליון‪ ₪‬התברר שהוא יהיה צריך לשלם מס ולא ידע כמה‪ ,‬הוא אמר לבנות הדודות‬

‫‪-4-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫שהן ישלמו את המס‪ ,‬הם התיעצו ואמרו שיקחו על עצמן אבל ישלמו ‪ 500‬פחות‪ ,‬התברר לו שעשה כנראה טעות יום אחרי‬
‫כריתת החוזה‪ ,‬עשה בדיקה לצורך דיווח לרשויות המס והוא הבין את מה שעשה‪ ,‬היה פער גדול לפי מה שמבינים‬
‫מהשופטים בין מה ששלמו לבין השווי‪ .‬השווי האמיתי היה ‪ 4.4‬מיליון‪ ₪‬שזה הבדל משמעותי‪ .‬שנה אחר כך משהו‬
‫שהחזיק בשמינית מהנכס מהמשפחה‪ ,‬מכר את חלקו ב‪ 3-‬מיליון‪ ₪‬לכן השווי נע בין ‪ 4.4‬מיליון‪ ₪‬לבין ‪ 6‬מיליון‪.₪‬‬
‫השופטת חיות אומרת אתה טוען שחשבת שאפשר לבנות רק קומה אחת של חנויות אני מאמינה לך אבל אולי באמת‬
‫צריך היה אפשר לבנות קומה ‪ 1‬של חנויות‪ ,‬בכדי להוכיח את הטעות צריך לבנות שהיה אפשר להוכיח שאפשר לבנות‬
‫בניין‪ ,‬לא הבאת הוכחות על זה‪ ,‬שבזמן כריתת החוזה היה ניתן לבנות בניין‪ .‬מי אומר שהפער מוכיח זאת? אולי‬
‫האפשרות לבנות היתה אחרי כרית החוזה? אנחנו לא יודעים‪ ,‬אם אתה רוצה להוכיח טעות אתה צריך להוכיח פער בין‬
‫מה שחשבת לבין המצב העובדתי בזמן כריתת החוזה‪ .‬השופטת חיות תדחה את התביעה כי אין מספיק הוכחות‪.‬‬
‫השופט מזוז אומר שברור שהוכח טעות מבחינה עובדתית‪ ,‬הוא סבור שהוכחה תשתית ראיתית מספיקה שהשווי האמיתי‬
‫עולה מאוד מהשווי שנמכר‪ .‬הוא אומר שפער זה נבע מטעות משותפת‪ .‬זו מחלוקת עובדתית‪ .‬הוא מצרף גם שיום למחרת‬
‫כשהתסבר לו שאפשר לבנות בניין עם דירות הוא בנה לבנות הדודות והן לא רצו לבטל‪ ,‬וכנראה שגם הן הבינו שהם זכו‪.‬‬
‫בעיניו כל הנתונים‪ ,‬כל זה מוכיח בעיניו שאכן הייתה טעות עובדתית‪ .‬למרות שהוא טען שבנות דודותיו עבדו עליו‪ .‬ביהמ״ש‬
‫העליון אומר ששום דבר מזה הוכח‪ ,‬אין שום בסיס שאומר שהן ידעו‪ .‬לא היה עליהן לדעת אם לא ידע כבעל הנכס לא ידע‪,‬‬
‫איך הן ידעו? זו עסקה פנימית‪ ,‬כמו שהוא לא ידע גם הן לא ידעו‪ .‬זו טעות משותפת ולכן זה ‪(14‬ב)‪ .‬השופטת חיות ‪( 14‬ב)‬
‫רק לצורך הדיון‪ ,‬אם זו היתה טעות זה היה ‪(14‬ב) כי לדעתה זה לא טעות‪ ,‬ולפי מזוז זו טעות וזה ‪(14‬ב)‪.‬‬

‫סוגי טעויות‪:‬‬
‫טעות בעובדה‪ -‬טעות הנוגעת לעובדה שעליה נסב החוזה‪ .‬מדובר בטעות אופרטיבית שיש להתחשב בה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫( סעיף ‪(14‬ד) לחוק החוזים )‬
‫לדוגמא ‪ :‬צד לחוזה סבור שהוא רוכש טבעת יהלום שמדובר בטבעת עם זרקון‪.‬‬

‫טעות בחוק‪ -‬טעות יכולה שתהיה טעות בחוק ‪ .‬טעות ביחס למצב המשפטי השורר בנוגע לעסקה‪ .‬הסקנת‬ ‫‪.2‬‬
‫מסקנה משפטית שגויה מן העובדות‪ .‬מדובר בטעות אופרטיבית שיש להתחשב בה ( סעיף ‪(14‬ד) לחוק‬
‫החוזים )‬
‫לדוגמא‪ :‬צד לחוזה סבור שבנוגע לנכס מקרקעין שהוא רוכש קיימות הקלןת מס ניכרות‪ ,‬בעוד שאין המצב כך‪.‬‬

‫עם זאת בפרשת ארוסטי‪ ,‬נקבע כי שפרשנות הלכתית מאוחרת יותר של החוק אשר שינתה את‬ ‫‪‬‬
‫המצב המשפטי הקיים אינה יכולה להיחשב כטעות בחוק‪ [ .‬ארוסטי נ' קאיש ]‪.‬‬

‫טעןת בכדאיות העסקה‪ -‬טעות בכדאיות העסקה לא תחשב טעות לפי סעיפים ‪ 14‬או ‪ 15‬ולכן לא מאפשרת‬ ‫‪.3‬‬
‫ביטול חוזה‪ .‬זוהי קבוצת טעויות שבהם לא מתאפשר ביטול חוזה‪ .‬זהו מונח נורמטיבי ובהימ"ש יקבע איזה‬
‫מקרים נכנסים להגדרה זו‪:‬‬

‫המתייחסות לערך העסקה‪ ,‬או לשוויה המסחרי או הכלכלי ביחס לשוק‪ .‬טעות לגבי תכונות לעומת‬ ‫‪‬‬
‫טעות שנוגעת אך ורק לשווי (השופט אשר בספקטור נ' צרפתי‪ -‬אמרו הטעות של צרפתי‪ ,‬נכון שהיא‬
‫היתה ביחס לשווי‪ ,‬אבל זה לא רק שווי‪ ,‬זה נגע בתכונות הנכס‪ ,‬הוא חשב שהוא קונה נכס מסוג ‪ ,x‬הוא‬
‫קנה מגרש מסוג ‪ .y‬זו תכונה של המגרש‪ ,‬הקו בין תכונה לשווי לא מספיק ברור‪ ) .‬הטעות נוגעת אך‬
‫ורק למחיר אז זו טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה ואי אפשר לבטל‪ .‬אם הטעות נוגעת בעוד‬
‫דברים אז אפשר לבטל‪[ .‬צנעי נ' אגמון‪ ,‬ספקטור נ' צרפתי ]‬

‫טעות לגבי העבר ‪/‬הווה לעומת טעות לגבי העתיד בה מדובר בציפייה‪ /‬תקווה [ כרמל נ' טלמון]‬ ‫‪‬‬
‫פרופ' טדסקי‪ -‬מציע מבחן אחר)‪ ,‬כל טעות שנוגעת במצב עובדתי‪/‬משפטי בעבר או בהווה‪ ,‬כל מה‬
‫שנוגע לעתיד היא נחשבת בטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה‪ .‬במילים אחרות מבחן זה קל‬
‫ליישמו ברוב המקרים כי הוא נוגע בשאלה של זמן‪ .‬הוא עובד ברוב המקרים וברוב המקרים הוא‬
‫מוצלח‪ ,‬מתי הוא לא מוצלח? לפעמיים קשה להבחין אם זה עבר‪/‬הווה‪/‬עתיד (כמו בפסק דין קנפי) וגם‬
‫יכול להיות שהטעות היא ביחס לעבר אבל היא נוגעת רק לשווי‪ ,‬לא טעיתי בשום דבר אחר‪ ,‬רק במחיר‪,‬‬
‫לפי המבחן הראשון אי אפשר לבטל ולפי המבחן השני כן אפשר‪.‬‬

‫מבחן הסיכון (פרופ' פרידמן; שלזינגר נ' הפניקס; כרמל נ' טלמון)‪ .‬טעות שבכדאיות מבטאת את‬ ‫‪‬‬
‫הסיכון שנטל על עצמו צד לחוזה‪ ,‬או שראוי לייחס לו בהתחשב בנסיבות‪ .‬מדובר בטעות שאינה‬
‫אופרטיבית‪ ,‬הואיל ואותו צד לחוזה לקח על עצמו סיכון חוזי מחושב‪ ,‬ומכאן שלפי סעיף ‪(14‬ד) אין‬
‫להתחשב בטעות זו משיקולי מדיניות ‪( .‬המבחן המועדף והוא אומץ בפסיקה)‪ .‬מבחן הסיכון אומר‬
‫האם מה שהצד שטוען לטעות‪ ,‬היא טעות שהוא לקח על עצמו את הסיכון‪ ,‬הוא אמר לעצמו בזמן‬
‫כריתת החוזה יכול להיות שהוא טוען אבל הוא בכל זאת צועד קדימה‪ ,‬או מניחים שהוא היה אמור‬
‫לדעת‪ ,‬זה מבחן נורמטיב י‪ ,‬ביהמ״ש אומר שהוא לקח את הסיכון או שהיה אמור לקחת הסיכון‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫לדוגמא קונה מכונית יד שניה‪ ,‬לקחתי את הסיכון על האפשרות שהמצב של המכונית לא טוב‪ ,‬עברה‬
‫תאונה‪ ,‬יש בה קלקול‪ ,‬אני מודע לזה שיכול להיות שיש תקלות ואני לוקח זאת על עצמי‪ .‬השופט מזוז‬
‫אומר שיש מלא סעיפים ‪ as is‬לפי מצב קיים ואני מודע שיש אפשרות שיש תקלות ואני לוקח סיכון‪ ,‬אם‬
‫הסתבר שבאמת התממש הסיכון‪ ,‬לא יוכל להגיד שטעה כי הוא לקח את הסיכון‪ .‬מניחים שלפי מבחן‬
‫של טדסקי הוא בעתיד‪ .‬כל קונה לוקח סיכון של הערך של מה שקנה לא יעלה ואפילו ירד‪ .‬מבחן‬
‫הסיכון אומר שדברים כאלה אי אפשר לבטל‪.‬‬

‫החיסרון של מבחן הסיכון לעומת מבחן העתיד הוא מבחן נורמטיבי‪ ,‬אנחנו לא יכולים לדעת מה יקבע‬
‫השופט‪ ,‬קשה יותר לצפות התוצאה מאשר עבר מול עתיד‪ ,‬אבל עבר מול עתיד לא מכסה את כל‬
‫המקרים והוא פחות מדויק‪.‬‬

‫מבחן משולב (השופט מזוז בכרמל נ' טלמון )‪ :‬אך ורק טעות ביחס לעבר‪/‬הווה ורק כזו שלא הייתה‬ ‫‪‬‬
‫לגביה נטילת סיכון‪ .‬מציעים מבחן דו שלבי‪ ,‬הוא מבחן מתוחכם והוא לא הלכה פסוקה כי הוא בדעת‬
‫מיעוט‪ .‬בשלב ראשון נפעיל את מבחן טדסקי‪ ,‬״האם הטעות קשורה למשהו שקרה לפני‪/‬אחרי‬
‫הכריתה?״ אם זה אחרי הכריתה אוטומטית לא נבטל‪ .‬בשלב השני נשארנו רק עם מקרים שטעותם‬
‫היתה על משהו שקרה לפני כריתת החוזה ועכשיו נפעיל על זה את מבחן הסיכון‪ ,‬אם אותו צד לקח‬
‫על עצמו במפורש‪/‬במשתמע את הסיכון‪ ,‬אם לקח את הסיכון הזה הוא לא יוכל לבטל את החוזה‪.‬‬

‫כרמל נ׳ טלמון‪ :‬המערער התקשר בחוזה למכירת חלקו בנכס מקרקעין למשיבות‪ .‬בעקבות בדיקת שמאי התברר‬
‫למערער למחרת ההסכם כי ייעוד הנכס אינו מסחרי בלבד וכי הוא מיועד גם למגורים‪ .‬בשל כך‪ ,‬התמורה שעליה סוכם בין‬
‫הצדדים נמוכה משווי הזכויות שנמכרו בפועל‪ .‬המערער מבקש לבטל את העסקה‪ .‬השאלה המשפטית שנשאלה היא האם‬
‫בנסיבות העניים ישנה עילה לביטול ההסכם או שמא מדובר בטעות בכדאיות העסקה? ביהמ״ש קבע כי המערער לא בדק‬
‫את מצבו התכנוני של הנכס טרם כריתת החוזה ועל כן יש לראותו כמי שנטל את הסיכון שהמצב התכנוני שונה ממה‬
‫שהניח‪.‬‬

‫כנפי נ׳ ביה״ד הארצי לעבודה‪ :‬כנפי שהיה ״נכה עבודה״ ביקש מביטוח לאומי מענק במקום קצבה‪ .‬הקיצבה בגין‬
‫נכותו שהייתה באותה עת חושבה עד למועד בו יגיע לגיל ‪ 65‬וכך שולמה לו‪ .‬בחלוף השנים הוחמר מצב בריאותו ואחוזי‬
‫הנכות עלו במידה ניכרת‪ .‬כנפי הגיש בקשה לביטוח לאומי בהסתמך על נוהג רב שנים לפיו אם הוונה לנכה קצבתו ונכותו‬
‫הוחמרה לאחר מכן‪ ,‬יש לראותו כזכאי לקבל קצבה נוספת‪ .‬פנייתו של כנפי נדחתה משום שבזמן זה יצאה הלכה שלא‬
‫מאפשרת זאת יותר‪ .‬בעתירתו לבג״ץ נשאלה השאלה האם מדובר בטעות בעובדה או בחוק‪ ,‬או שמא בהלכה חדשה‬
‫שנפסקה ויש לראותה כהתפתחות משפטית מאוחרת? ביהמ״ש קבע מתוך שיקולי מדיניות שהתנהגותו של הביטוח‬
‫הלאומי במשך כ‪ 28-‬שנים‪ ,‬היא שהטעתה את כנפי לחשוב שעקב ההיוון אין מתקפחת זכותו לפיצוי בגין החמרה בנכותו‪,‬‬
‫ולכן מדובר בטעות של שני הצדדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬העוול שייגרם אפוא לכנפי‪ ,‬אם ההיוון לגביו יהפוך לסוף פסוק‪ ,‬גדול מן העוול‬
‫שיגרם למוסד לביטוח לאומי אם הסכמתו תבוטל‪.‬‬

‫תוצאות הטעות‪:‬‬

‫הטעות ידועה לצד השני (ס׳ ‪(14‬א) לחוק) – כאשר הצד השני לחוזה ידע (מבחן סובייקטיבי) או‬ ‫‪‬‬
‫היה עליו לדעת (מבחן אובייקטיבי) על הטעות‪ ,‬לצד שטעה עומדת זכות לביטול החוזה‪ .‬על הצד‬
‫השני להיות מודע ליסודות הטעות‪ .‬כלומר‪ ,‬טעות לפי ‪(14‬א) מאפשרת את ביטול החוזה כסעד עצמי‬
‫(לבטל בעצמו עם הודעת ביטול) יש חובת השבה לאחר מכן‪ [ .‬זנדבנק נ' דנציגר‪ ,‬כנפי נ' ביה"ד‬
‫הארצי לעבודה ]‪.‬‬

‫הטעות אינה ידועה לצד השני (ס׳ ‪(14‬ב) לחוק) – כאשר הצד השני לחוזה לא ידע ולא היה עליו‬ ‫‪‬‬
‫לדעת על הטעות‪ ,‬לצד שטעה אין זכות ביטול אוטומטית והוא רשאי לביהמ״ש בבקשה לבטל את‬
‫החוזה‪ .‬במצב זה‪ ,‬ביהמ״ש יפעיל שיקולי צדק ומוסמך להורות על ביטול החוזה‪ ,‬ואף לחייב את הצד‬
‫שטעה בפיצויי הסתמכות בגין הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה‪ .‬יש צורך באישור בית‬
‫המשפט לשם ביטול החוזה‪ .‬הביטול כפוף לשיקולי צדק‪ .‬בית המשפט רשאי לחייב את הצד שטעה‬
‫בתשלום פיצויים (בד"כ פיצויים שליליים)‪ .‬זוהי טעות משותפת‪ .‬ביהמ"ש למעשה ישקול אם יש טעות‬
‫וגם אם יש טעות ישקול למי יגרם עוול יותר גדול‪ ,‬מפני שאף אחד משני הצדדים אין בו אשמה‪ .‬החוזה‬
‫טוב לצד אחד ולא טוב לצד השני‪ ,‬מי יפגע יותר? לפעמיים ביהמ״ש יאפשר לבטל אבל זה יגרום בכל‬
‫זאת עוול לצד השני אז הוא יחייב את הצד שמבטל את החוזה לשלם פיצויים שליליים‪ -‬להחזיר את‬
‫ההוצאות‪.‬‬

‫‪-6-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תיקון הטעות לפי ‪(14‬ג)‬

‫רק אם הטעות ניתנת לתיקון!‬ ‫‪‬‬

‫ורק אם הצד השני הודיע – לפני הביטול – על נכונות לתקן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסעיף משקף את המגמה של קיום חוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בטעות לפי ‪(14‬א) יכול לכאורה הטועה למנוע את התיקון אם יודיע על הביטול בד בבד עם ההודעה על הטעות‬ ‫‪‬‬
‫(אך כוחו זה כפוף לחובת תום הלב)‪.‬‬

‫טעות אינה עילה לביטול החוזה בהתקיים שני תנאים מצטברים‪:‬‬

‫ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצד השני הודיע לפני שבוטל החוזה‪ ,‬שהוא מוכן לקיים את החוזה בתיקון הטעות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שלזינגר נ׳ הפניקס חברה לביטוח‪ :‬המנוח היה מבוטח בחברת הפניקס ובין היתר פוליסת היבטוח כללה כיסוי כנגד‬
‫מחלת הסרטן‪ .‬טרם נודע לו כי לקה במחלת הסרטן‪ ,‬ביטל המנוח את הפוליסה הנ״ל‪ .‬בחלוף תשעה חודשים ולאחר‬
‫שנודע לו כי לקה במחלה‪ ,‬שיגר הודעת ביטול להודעת הביטול של הפוליסות‪ .‬כשנפטר‪ ,‬אלמנתו הגישה תביעה בטענה כי‬
‫הודעת הביטול להודעת ביטול הפוליסה דינה להתבטל משום שניתנה בהתבסס על אמונה מוטעית לפיה המנוח באותה‬
‫עת היה בריא‪ .‬השאלה המשפטית שנשאלה האם זכאי המנוח להתחרט על ביטול הפוליסה או שמא מדובר בטעות‬
‫בכדאיות‪ .‬הערעור נדחה משום שהטעות בדבר מצב בריאותו באי הידיעה כי מקננת בו מחלת הסרטן‪ ,‬נמצאת בגדר‬
‫הסיכון המחושב שלקח על עצמו בביטול הפוליסה‪.‬‬

‫הטעיה‬

‫סעיף ‪ 15‬לחוק החוזים‪ -‬״מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו‪,‬‬
‫רשאי לבטל את החוזה; לענין זה‪" ,‬הטעיה" ‪ -‬לרבות אי‪-‬גילוין של עובדות אשר לפי דין‪ ,‬לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על‬
‫הצד השני לגלותן‪.‬״‬

‫לעיתים צד מתקשר בחוזה כתוצאה מכך שהצד השני הטעה אותו‪ ,‬בנוגע לעובודת מהותיות הנוגעות לחוזה‪ .‬במקרה‬
‫כזה‪ ,‬ובמידה ויעמוד בכל יסודות ההטעיה‪ ,‬יכול שההטעיה תחשב כפגם בכריתת החוזה‪ ,‬אשר תזכה את הצד הטועה‬
‫באפשרות ביטול החוזה‪.‬‬

‫הטעיה הינה מיצג שווא‪ ,‬העלמת אינפורמציה או הצהרה כוזבת אשר ניתנו בשלב הטרום חוזית‪ .‬ההטעיה יכולה‬
‫שתהא בכתב‪ ,‬בעל פה או על ידי התנהגות‪.‬‬

‫לדוגמא ‪ :‬אדם שמבקש לרכוש רכב‪ ,‬הוטעה ע"י איש המכירות שהרכב לא עבר תאונה‪ .‬לכן הסכים לרכוש את הרכב‪.‬‬
‫בדיעבד התברר כי הרכב אכן עבר תאונה קשה‪.‬‬

‫יסודות עילת ההטעיה‪:‬‬

‫קיום חוזה תקף‪ -‬נכרת חוזה‪ ,‬אם כי פגום‪ .‬מדובר ביסודות של הצעה וקיבול‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קיומה של טעות‪ -‬של אחד הצדדים שהתקשר בחוזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הטעיה‪ -‬על ידי הצד האחר או מטעמו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫קשר סיבתי כפול‪ :‬בין ההטעיה לבין הטעות ("טעות שהיא תוצאת ההטעיה") ‪ +‬בין הטעות לבין ההתקשרות‬ ‫‪.4‬‬
‫בחוזה ("עקב הטעות")‪ .‬ההתקשרות בחוזה נבעה מטעות (קשר סיבתי בין הטעות לבין ההתקשרות בהסכם)‬
‫והטעות היא תוצאת הטעיה על ידי הצד השני (קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הטעות)‪ .‬כלומר נדרש קש"ס כפול‬
‫בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות בחוזה‪ ,‬שכן אלמלא הטעות לא היה הצד המתקשר בחוזה‪ .‬אין‬
‫צורך שהטעות תהא יסודית ( מבחן סובייקטיבי)‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫סוגי ההטעיה‪:‬‬

‫הטעיה אקטיבית‪ :‬מסירת מידע לא נכון‪( .‬לדוגמא‪ :‬פרג' נ' מיטל בני הזוג מיטל שאלו את עו"ד של המוכרים‬ ‫‪‬‬
‫אם יש היתר בניה לחדר על הגג והיא אמרה שכן למרות שלא היה – הטעייה אקטיבית)‪.‬‬

‫הטעיה פסיבית‪ :‬אי גילוי מידע שיש חובה לגלותו (לדוגמא‪ :‬ספקטור נ' צרפתי)‪ .‬יש להצביע על מקור החובה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הטעיה משולבת‪ :‬אקטיבית ‪ +‬פסיבית [ סוויסה נ' זאגא ]‬ ‫‪‬‬

‫תוצאת ההטעיה‬

‫הכלל הוא שהצד שהוטעה רשאי לבטל את החוזה‪ ( .‬סעיף ‪ 15‬לחוק החוזים )‬

‫הטעיה או הפרה?‬

‫הטעיה‪ :‬הינו הינה מצג כוזב בזמן המשא ומתן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרה‪ :‬הינה התחייבות חוזית שאינה קוימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההבדל בתרופות‬

‫הטעיה‪ :‬השאיפה הינה לבטל את החוזה ולהעמיד את התובע כאילו לא נכנס לחוזה‪ ,‬התרופה היא ביטול‪/‬השבה‬ ‫‪‬‬
‫ואולי פיצויים‪.‬‬
‫הפרה‪ :‬האינטרס הוא לקיים את ההתחייבות החוזית‪ ,‬ועל כן התרופות של פיצויי קיום יעמידו את התובע כאילו‬ ‫‪‬‬
‫פעל בחוזה כראוי‪.‬‬

‫אם מדובר בחוזה רווחי‪ ,‬תביעה על הפרה תיתן רווח כלכלי טוב יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם מדובר בחוזה הפסדי‪ ,‬תביעה על הטעיה הינה עדיפה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קינסטלינגר נ׳ אליה‪ :‬קינסטלינגר‪ ,‬המוכרת‪ ,‬אחזה ב‪ 2/3‬מקרקע שהועברה בירושה מתגוררת בארה״ב‪ .‬אליה‪,‬‬
‫שהתעניין בקרקע‪ ,‬איתר את המוכרת‪ ,‬יצר עימה קשר וכרת עימה חוזה לרכישת הקרקע‪ .‬בעת המשא ומתן לכריתת‬
‫החוזה‪ ,‬הציג עצמו אליה כחקלאי והתייחס לקרקע זו כקרקע חקלאית‪ ,‬אך התברר לאחר מכן כי ביום החתימה על החוזה‪,‬‬
‫ידע אליה על תוכנית מתאר המתוכננת‪ ,‬אם כי לא ידע שאכן אושרה‪ .‬השאלה המשפטית שנשאלה היא האם בפעולותיו‬
‫של אליה יש משום הטעיה המקנה למוכרת זכות לבטל את החוזה? ביהמ״ש קבע מפי השופט אנגלרד‪ ,‬כי בנסיבות‬
‫מיוחדות כאלה של אישה זקנה שגרה בארה"ב והקונה הוא מומחה‪ ,‬היה חייב לגלות לה את המידע‪( .‬רוב חובות הגילוי‬
‫יינתנו מהדין ‪ /‬חובת גילוי כללית לפי ס'‪ 12‬חובת תום הלב‪).‬‬

‫סוויסה נ׳ חברת זאגא (הטעיה משולבת)‪ :‬בני זוג קשישים שהיו בעלי מגרש בחנו אפשרות למכור זכויותיהם עליו‪.‬‬
‫סוויסה‪ ,‬שהיה מתווך במקצועו יצר קשר עם בני הזוג והודיע שיש קונה פוטנציאל למגרש‪ .‬לאחר משא ומתן נחתם הסכם‬
‫בו התחייבו בני הזוג למכור את המגרש לסוויסה או מי מטעמו‪ .‬למחרת החתימה‪ ,‬התברר לבני הזוג ממתווך אחר‪ ,‬כי חל‬
‫שינוי במצבו התכנוני של המגרש וכי ישנה תוכנית מיתאר להקמת רובע מגורים על השטח בו מצוי המגרש‪ .‬בני הזוג שלחו‬
‫הודעה לביטול ההסכם‪ ,‬וסוויסה הגיש תביעה לאכיפת החוזה‪ .‬השאלות המשפטיות שנשאלו‪.1 :‬האם בפעולותיו של‬
‫סוויסה יש משום הטעיה בשל אי חובת גילוי המקנה לבני הזוג את הזכות לבטל את החוזה? ‪ .2‬האם טעותם של בני הזוג‬
‫היא טעות בכדאיות העסקה‪ .‬ביהמ״ש קבע בדעת רוב מפי השופטת חיות‪ ,‬כי סוויסה הטעה באופן פסיבי את הזוג משום‬
‫ששתיקתו של סוויסה ואי הגילוי לבני הזוג באשר לתוכנית‪ ,‬יש בה משום הפרה של חובת הגילוי החלה עליו לפי הנסיבות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סוויסה הטעה גם באופן אקטיבי בכך שאמר לבני הזוג בעת המשא ומתן ״ הקרקע עומדת כ״כ הרבה שנים ואין‬
‫מה לעשות איתה״‪.‬‬

‫‪-8-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫כפיה‪ -‬לא בחומר‬

‫סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים‪ -‬״(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו‪ ,‬בכוח או באיום‪,‬‬
‫רשאי לבטל את החוזה‪.‬‬
‫(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה‪.‬״‬

‫לעיתים צד מתקשר בחוזה כתוצאה מכפיה‪ ,‬כלומר שהצד השני כפה עליו להתקשר בחוזה‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬ואם יעמדו בכל‬
‫יסודות הכפיה‪ ,‬יכול שהכפיה תחשב כפגם בכריתת חוזה‪ ,‬אשר תזכה את הצד הנפגע באפשרות לביטול החוזה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬ראובן מבקש להתקשר בחוזה עם שמעון שעשוי לשנות את חיו לטובה‪ .‬צד ג'‪ ,‬מתערב ודורש תשלום בגין שירות‬
‫שראובן לא זקוק לו‪ .‬לוי מאיים שאם ראובן לא יתקשר בחוזה איתו‪ -‬הוא יסכל את החוזה של שמעון וראובן‪ .‬בלית ברירה‬
‫משלם ראובן ללוי‪ .‬התשלום ללוי נעשה מתוך כפיה ולפיכך לראובן עילה לביטול החוזה עם לוי‪.‬‬

‫מהי כפיה? סוגי כפיה‪:‬‬

‫איום בפגיעה פיזית (גוף או רכוש)‪ .‬הגישה המסורתית צמצמה את עילת הכפייה למצבים של איום בפגיעה בגוף‬ ‫‪‬‬
‫או ברכוש‪ ,‬אלא שמצב כזה הוא נדיר בהקשרים מסחריים‪.‬‬
‫הפסיקה הרחיבה את הגדרת הכפיה גם למצב של כפיה כלכלית (ע"א ‪ 8/88‬רחמים נ' אקספומדיה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יסודות עילת הכפיה‪:‬‬

‫קיום חוזה תקף‪ -‬נכרת חוזה‪ ,‬אם כי פגום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קיומה של כפיה (למשמעות המושג כפיה ראו הסבר בהמשך)‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מקורה בצד השני (או מטעמו)‬ ‫‪.3‬‬
‫קשר סיבתי‪ -‬צריך להתקיים קשר סיבתי בין הכפייה לבין החוזה (אך אין הכרח שהכפייה תהיה הסיבה‬ ‫‪.4‬‬
‫הבלעדית להתקשרות בחוזה)‪ .‬ההתקשרות בחוזה נעשתה עקב הכפיה‪.‬‬

‫רוב אנשי העסקים לא מאיימים בפגיעה פיזית בגוף או ברכוש ולכן יש מעט מאוד פסיקה שמדברת על כפיה במובן הזה‪.‬‬
‫אבל בפס״ד רחמים נ׳ אקספוצדיה זה כפיה כלכלית‪ ,‬אני אעשה מעשה שיעמיד אותך בפני קטסרופה כלכלית‪.‬‬

‫(ע"א ‪ 8/88‬רחמים נ' אקספומדיה‪ -‬שני חברות‪ ,‬עשו חוזה בינושא יריד‪ .‬קבעו מי משקיע מה והסכמו איך מחלקים את‬
‫הכסף‪ .‬היריד נחל כשלון ותוך כדי היריד‪ ,‬רחמים בעל הקרקע אמר לחברת אקפסומדיה או שתשלמי לי יטתר יקר או‬
‫שמפסיקין את היריד‪ ,‬היא ידעה שאם יםסיקו את היריד היא תכרוס כלכלית ולכן הסכימה אבל אחרי היריד אמרה שהייתה‬
‫פה כפייה‪.‬בימה״ש אומר שכפייה זה תוצאה של איום העלול לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך וזה מה שקרה פה ולכן‬
‫מסכימים שכפיה זה גם כפיה כלכלית‪.‬‬

‫כפיה כלכלית‪:‬‬

‫כפיה יכולה להיות גם כפיה שהיא כלכלית בטיבה כפיה שמתקיימת כאשר אדם מתקשר בחוזה כדי להשתחרר מלחץ‬
‫עסקי‪-‬מסחרי בלתי חוקי המופעל עליו‪ .‬זאת להבדיל מניצול יתרון כלכלי לגיטימי שאינו מהווה כפיה‪ [ .‬רחמים נ'‬
‫אקספומדיה‪ ,‬שפייר נ' דיור לעולה ]‬

‫לדוגמא ‪ :‬אם גוף גדול מבטיח הזמנה גדולה לספק תמורת הנחה‪ ,‬מדובר בניצול יתרון כלכלי לגיטימי‪ ,‬שאינו מהווה כפיה‪.‬‬

‫השאלה מהו לחץ כלכלי לגיטימי ומתי יהפוך לחץ כלכלי לגיטימי להיות כפייה כלכלית בלתי לגיטימית ?‪ -‬תלוי‬
‫בקיומם של ‪ 2‬מבחנים מצטברים ! [ מאיה נ' פנפורד בע"מ]‬

‫מבחן איכות הכפייה‪ -‬הפעלת לחץ שיש בו פסול מוסרי‪-‬חברתי‪-‬כלכלי אשר נוגד חיי עסקים ומסחר תקינים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחן עוצמת הכפייה‪ -‬הפעלת לחץ בעוצמה כזו שיש בה להצדיק את ביטול החוזה‪ .‬לצורך כך יש לבחון האם הייתה‬ ‫‪.2‬‬
‫לנפגע חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע ללחץ‪.‬‬

‫‪-9-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת עוצמת הלחת שתחשב כפייה [ לוטם רהיטים נ' בנק דינסקונט ]‬

‫מבחן קיומה של אפשרות מעשית לפנות לערכאות כדי למנוע את הפעלת האיום – נתפס כדומיננטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבחן היעוץ המשפטי‪ -‬בקבלת יעוץ משפטי עצמאי יש‪ ,‬על דרך העקרון‪ ,‬כדי להחליש טיעון של כפיה ובנסיבות‬ ‫‪‬‬
‫מסוימות אף כדי לשול כפייה מכל וכל‪.‬‬

‫לחץ כלכלי‪-‬עסקי שהוא תוצאה של איום מפתיע העלול לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך‪.‬‬
‫אפשרות סבירה לפנות לעזרתה של המערכת המשפטית תשלול כפיה כלכלית‪.‬‬

‫לצורך הכרעה בשאלה אם קיימת כפיה יש לבחון את מעמדו של הצד הנפגע‪ .‬ככל שמדובר בצד בעל עוצמה גבוהה‬
‫יחסית‪ ,‬כך גם נחלש היסוד לקיומה של כפיה [ מאיה נ' פנפורד ]‪ .‬בין היתר יש לבחון האם החוזה‪ ,‬על מכלול תנאיו‪,‬‬
‫הוא הוגן וסביר במובן זה שגם עניינו של הצד החלש זכה בגדרו להגנה ראויה [ ש‪.‬א‪.‬פ בע"מ נ' בנק לאומי]‪.‬‬

‫מאיה נ' פנפורד‪ :‬כפיה כלכלית שמקורה בלחץ שנוגד חיי מסחר תקינים ושעוצמתו מעמידה את הנכפה במצב של‬
‫היעדר ברירה‪ .‬מאיה קנה יהלומים מהרבה אנשים באשראי (לשלם מאוחר יותר)‪ ,‬הוא לקח את היהלומים וברח מהארץ‪.‬‬
‫הוא חייב להרבה אנשים כסף‪ ,‬ומחו״ל הוא שלח שליח שאמר לאנשים הללו‪ ,‬אם תמשיכו להציק לי לא תראו שקל אחד‪,‬‬
‫הם לא יודעים איפה הוא‪ .‬אם הוא רוצה משהו בחזרה‪ ,‬הם צריכים לחתום לוותר על חלק מהחוב‪ .‬האנשים הללו הם‬
‫אנשים עסקים‪ ,‬מבינים את הסיכויים והתכנסו ביחד עם עורכי הדין שלהם‪ ,‬ועשו התיעצות האם לקבל את ההצעה או לא‬
‫והחליטו שכן לקבל את ההחלטה‪ .‬השופט חשין חושב שזה אכן כפיה כלכלית‪ ,‬הוא מפעיל מבחן אחר‪,‬זה כפיה של לחץ לא‬
‫לגיטימי‪ ,‬נוגד חיי מסחר תקינים וזה מעמיד את האנשים במצב של חסור ברירה‪ ,‬ולכן בעיניו זה לחץ כללכי‪ .‬שני השופטים‬
‫האחרים לא הסכימו‪ ,‬הנשיא שמגר אומר שהאופן הוא באמת נורא‪ ,‬סחיטה באיומים‪ .‬אבל הוא ךלא מסתכל על כמה נורא‬
‫הוא התנהג אלא הפוקוס הוא על מי שקיבל את ההצעה‪ ,‬האם להם הייתה עוד אלטרנטיבה? הוא לא שולל את העניין של‬
‫כפיה כלכלית‪ ,‬אבל אין מספיק בדרך של חשין כדי לקבוע כפיה כלכלית‪ ,‬הוא אומר שהחוזה לא תתקף כי זה לא תקין‪ ,‬ולכן‬
‫חוזה בטל כי הוא בלתי חוקי‪ .‬השופט השלישי לא מוכן לקבל לא את זה ולא את זה‪ ,‬הם יהלומנים‪ ,‬אנשים מקצוע עם יעוץ‬
‫עורכי דין‪ ,‬הם בחרו בחירה עסקית לגיטימית‪ ,‬היה רצון חופשי‪ ,‬הם העדיפו לקבל חלק מהסכום במקום להכנס לבתי‬
‫משפט‪.‬‬

‫״הצד השני או אחר מטעמו״‬

‫מקור הכפיה צריך להיות הצד השני או מישהו מטעמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כפיה מטעמו של צד שלישי איננה בגדר כפייה (ע"א ‪ 8163/05‬הדר חב' לביטוח נ' פלונית)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪(114‬ב) להצ"ח דיני ממונות‪ :‬התקשר אדם בחוזה עקב כפייה‪ ...‬שכפה עליו אדם שלישי‪ ,‬שלא פעל מטעמו של‬
‫הצד השני לחוזה‪ ,‬והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך‪ ,‬רשאי אותו אדם לבטל את החוזה‪ .‬לא ידע‪ ...‬ולא היה‬
‫עליו לדעת על כך‪ ,‬רשאי בית המשפט‪ ...‬לבטל את החוזה ורשאי הוא לחייב את הצד הנכפה לשפות את הצד השני‬
‫בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה‪.‬‬

‫קשר סיבתי‪:‬‬

‫נדרש כי הכפיה השפיעה‪ ,‬או לפחות הייתה אחת הסיבות להתקשרות בחוזה‪ .‬דהינו‪ ,‬אין צורך כי הכפיה תהא הגורם‬
‫הבלעדי או המכריע להתקשרות החוזית‪ ,‬ודי בקיום קש"ס בין הכפיה לבין התקשרות בחוזה‪ .‬המבחן הינו מבחן‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬ומתייחס לאדם שהתקשר בחוזה ולא לאדם הסביר‪ [ .‬שפיר נ' אפל]‬

‫לדוגמא‪ :‬כאשר מאיימים על אדם עדין‪ ,‬ששמו הטוב יקר לו‪ ,‬בתלונה למשטרה ובהכפשת שמו‪ ,‬ולאחר האיום חתם אותו‬
‫אדם על ההסכם שדרשו ממנו‪ -‬מדובר בכפיה [ שפיר נ' אפל ]‬

‫‪-10-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫הגנה‪ :‬״אזהרה בתו״ל על הפעלתה של זכות״‪:‬‬

‫סעיף ‪(17‬ב) לחוק החוזים‪" :‬אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לעניין סעיף זה"‬

‫כאשר צד מזהיר בתום לב את הצד השני כי בכוונתו להפעיל אמצעים חוקיים לאכיפת זכויותיו‪ ,‬אין בכך משום כפיה‬
‫גם אם בעקבות אזהרה זו התקשר הצד השני בחוזה‪.‬‬

‫אזהרה בתום לב‪ ,‬היא אזהרתו של מי שמאמין בכנות‪ ,‬אף אם לא בצדק‪ ,‬כי הוא בעל הזכות‪ .‬תום לב צריך להתייחס‬
‫הן לעצם קיומה של הזכות והן לאמצעי הגשמתה‪ [ .‬לוטם רהיטים נ' בנק דיסקונט]‬

‫דוגמאות לאמצעים מותרים ‪ :‬איום בפנייה לעורך דין‪ ,‬לערכאות‪ ,‬להליכי הוצאה לפועל‪ ,‬מימוש ערבויות וכו‪...‬‬

‫דוגמאות לאמצעים אסורים‪ :‬איום בנקיטת הליכים פליליים [ שפיר נ' אפל ]‬

‫ע"א ‪ 719/78‬איליט נ' אלקו‪ :‬אזהרה בתום לב על כוונה לממש ערבויות שניתנו במסגרת היחסים החוזיים בין הצדדים‬
‫איננה כפיה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 784/81‬שפיר נ' אפל‪ :‬איום בנקיטת הליכים פליליים ובענישה פלילית אינו בגדר "אזהרה בתום לב‪ "...‬מפני‬
‫שנקיטה בהליכים פליליים היא בסמכות המדינה ואינה נושא להסדרה חוזית בין אדם לחברו‪ .‬לפיכך איום בנקיטת הליכים‬
‫הפליליים באותו מקרה נעשה בחוסר תום לב ונחשב לכפיה‪.‬‬

‫תוצאות הכפיה‪:‬‬

‫מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני כאמור‪ ,‬רשאי לבטל את החוזה [ סעיף ‪(17‬א) לחוק החוזים ]‬

‫חוזה ניתן לביטול מחמת כפייה רק כאשר הכפייה הפועלה על המתקשר על ידי הצד השני או מטעמו לפני כריתת החוזה‬
‫[ דיור לעולה נ' קרן ]‬

‫המועד לביטול החוזה הוא תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר כל הפסקת הכפיה ( סעיף ‪ 20‬לחוק החוזים ) – מרוץ‬
‫הזמן‪.‬‬

‫‪-11-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫עושק‪ -‬לא בחומר‬

‫סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים‪-‬״ מי מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר‪,‬‬
‫חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו‪ ,‬ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל‪ ,‬רשאי לבטל את‬
‫החוזה‪.‬״‬

‫עושק‪extorsion -‬‬

‫לעיתים צד מתקשר בחוזה כתוצאה מעושק‪ ,‬כלומר שהצד השני ניצל את מצוקתו או חולשתו כדי לגרום לו להתקשר‬
‫בחוזה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל‪ .‬במידה שמתקיימים יסודות העושק‪ ,‬יכול‬
‫שיחשב העושק כפגם בכריתת החוזה‪ ,‬אשר יזכה את הנפגע באפשרות לבטל את החוזה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬לראובן ישנה חולשה שכלית‪ .‬שמעון חומד את השעון היקר שיש לראובן ומפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת כדי‬
‫לגרום לראובן למכור לו את השעון‪ .‬ראובן מושפע ומוכר לשמעון את השעון במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק‪.‬‬

‫לפי סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים‪:‬‬ ‫יסודות עילת העושק‪-:‬‬

‫קיום חוזה‪ -‬נכרת חוזה‪ ,‬אם כי פגום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מצבו של העשוק‪ -‬מדובר במצב של מצוקה ‪ -‬הצד שרוצה לבטל את החוזה היה מצוי במצוקה‪ .‬מצוקה‪ ,‬חולשה‬ ‫‪.2‬‬
‫שכלית‪ ,‬חולשה גופנית או חוסר נסיון‪.‬‬

‫התנהגות של העושק‪ -‬ניצול המצוקה‪ .‬העושק ניצל את מצשבו של העשוק‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫קשר סיבתי בין העושק לבין כריתת החוזה‪ -‬אלמלא המצוקה לא היה נכרת החוזה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫יסודות עילת העושק אינם רק מצטברים אלא שלובים זה בזה וקיימת בינהם תלות הדדית המתבטאת בכך שכל‬
‫שמתקיים אחד היסודות באופן מובהק יותר כן תטה הכף לכיוון המסקנה שמתקיימים היסודות האחרים‪.‬‬

‫[ע״א ‪ 2041/05‬מחקשווילי נ׳ מיכקשווילי]‪.‬‬

‫מצבו של העשוק‪:‬‬

‫מצוקה‪:‬‬

‫ישנם ‪ 3‬חלופות אפשרויות‪:‬‬

‫"מצוקה"‬ ‫‪‬‬
‫"חולשה שכלית או גופנית"‬ ‫‪‬‬
‫"חוסר ניסיון"‬ ‫‪‬‬

‫"חולשה שכלית"‪ -‬מצבשל רפיון שכל ולא פער בהשכלה בין הצדדים לחוזה [ הש' שמגר‪ ,‬שלום נ' יכין חק"ל ]‬

‫"חוסר ניסיון"‪ -‬חוסר ניסיון כתכונה של אדם‪ ,‬הנובעת ממגבלות חברתיות וחינוכיות‪ ,‬ולא חוסר שיקול דעת עסקי או‬
‫נמהרות כשלעצמה‪ .‬לא די בחוסר מומחיות גרידא חגבי פרטי העסקה הנדונה [ פרופ' ג' שלו ]‪.‬‬

‫[‬ ‫* ניצול לחץ נפשי שאינו מגיע כדי לניצול מצוקה ולכן אינו מהווה עושק‪ ,‬גם אם אינו יכול להוות כשלעצמו חוסר תום לב‬
‫גנז נ' כץ ]‬

‫‪-12-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ככלל‪ ,‬כדי שתתגבש עילת העושק‪ ,‬על המצוקה להיות כבדת משקל‪ ,‬ממשית ומשמעותית‪ .‬זוהי מצוקה מאוד קשה‪.‬‬
‫[ מלון עדן נהריה בע"מ נ' קסל‪ ,‬סאסי נ' קיקאון]‬

‫לדוגמא אדם איבד את דרכו במידבר והוא ימות אם לא ישתה‪ ,‬הצד השני מציע לו בקבוק מיים ב‪ 100000₪-‬אז זה ניצול‬
‫מצוקה קשה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬ניצול אישה בודדה‪ ,‬הסובלת מדכאון‪ ,‬חרדה וחוסר בטחון‪ ,‬ואשר ניתנה בקלות להשפעה ולשכנוע מצד החברה‬
‫[ סאסי נ' קיקאון]‬

‫על ביהמ"ש להשתכנע כי מצבו של העשוק היה גרוע עד כדי כך שהסיט את שיקול דעתו על העשוק סטייה של ממש‬
‫מנתיבו הנכון [ סאסי נ' קיקאון ]‬

‫המועד הקובע לעניין מצבו של העשוק הוא מועד ההתקשרות‪ [ .‬פרופ' ג' שלו]‪.‬‬

‫משך מצב המצוקה‪:‬‬

‫בפסיקה ישנן ‪ 2‬דעות‪:‬‬

‫יש צורך בקיום מצב חמור ומתמשך [ השופט אלון‪ -‬איליט נ' אלקו‪ ,‬השופט טירקל‪ -‬סאסי נ' קיקאון ]‬ ‫‪.1‬‬

‫אין הכרח במצב מתמשך‪ .‬גם קושי ארעי וחולף שאליו נקלע העשוק יכול להיחשב כמצוקה‪ .‬כלומר‪ ,‬ייתכן גם‬ ‫‪.2‬‬
‫מצב זמני של מצוקה ובלבד שמדובר במצוקה חריפה במיוחד [ השופט לנדוי‪ -‬סאסי נ' קיקאון‪ ,‬השופטת‬
‫שטרסברג כהן‪ -‬שפיר נ' אפל ]‬

‫התנהגות של העושק‬

‫נדרש כי העושק יהיה לכל הפחות בעל מודעות לפגם ברצונו של הצד הנעשק‪ ,‬גם אם לפגם זה לא היה ביטוי חיצוני ברור‪.‬‬
‫נדרשת ידיעה מצד העושק על מצבו של העשוק וכן ניצול לרעה של מצב זה‪ .‬אין צורך בכך שהצד העושק הוא זה‬
‫שגרם למצוקתו של הצד השני‪.‬‬

‫גם "עצימת עיניים ברשלנות גסה"‪ ,‬מצדו של העושק בדבר מצבו של העשוק עשוייה לעלות כדי "ניצול" מצוקתו של‬
‫העשוק‪ [ .‬מלון עדן נהריה בע"מ נ' קבל ‪ ,‬סאסאי נ' קיקאון ]‬

‫קשר סיבתי‬
‫נדרש קשר סיבתי בין ההתקשרות בחוזה לבין ניצול המצוקה‪ .‬דהיינו‪ ,‬עלית העושק מתגבשת רק כאשר ההתקשרות לא‬
‫הייתה קמה אלמלא ניצול המצוקה‪ ,‬החולשה‪ ,‬או חוסר הניסיון‪ [ .‬מלון עדן נהריה בע"מ נ' קסל ]‬

‫אין הכרח שהעושק יהיה הסיבה הבלעדית להתקשרות‪.‬‬

‫תנאי חוזה גרועים‪:‬‬

‫נדרש בנוסף‪ ,‬תנאי שהוא אובייקטיבי‪-‬חיצוני במהותו‪ ,‬לפיו תנאי החוזה שנכרת היו "גרועים במידה בלתי סבירה‬
‫מהמקובל"‪ [ .‬מלון עדן נהריה בע"מ נ' קסל ]‪.‬‬

‫על ביהמ"ש להשוות את התנאים של החוזה עליו סב הדיון עם מה שמוכח לפניו כתנאי מקובל‪ ,‬בסוגיה בה מדובר‬
‫בחוזה‪ ,‬או בסוג החוזים עליו מדובר [ איליט נ' אלקו]‪.‬‬

‫נדרשת סטיה מהותית מן המקובל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאשר אין "מקובל" ייבחנו תנאי החוזה ביחס למה שנראה בעיני בית המשפט צודק והוגן (איליט)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-13-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫בחוזה מתנה יבחן ביהמ"ש את מכלול הנסיבות‪ ,‬כגון‪ :‬סבירות המתנה בהתחשב במידת הקרבה שבין הצדדים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סבירותה בהתחשב במצבו הכלכלי של הנותן‪ ,‬האם יש חשש שהמתנה הושפעה מיחסי תלות בין הצדדים‬
‫(מחקשווילי)‪.‬‬

‫תוצאות העושק‪:‬‬

‫הצד העשוק רשאי לבטל את החוזה ( סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים )‬

‫היחס בין עושק לבין הפרת חובת תום‪-‬לב במו״מ‪:‬‬

‫ע"א ‪ 4839/92‬גנז נ' כץ‪ :‬דעת הרוב‪ :‬אם לא מתקיימים יסודות העושק‪ ,‬לא ניתן לתבוע בגין הפרת חובת תום‬
‫הלב‪.‬‬

‫חוזה למראית העין‬

‫סעיף ‪ 13‬לחוק‪ :‬חוזה למראית עין‪-‬‬

‫"חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל‪ .‬אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום‬
‫החוזה‪.‬״‬

‫חוזה למראית עין הוא חוזה‪ ,‬שהצדדים לו מסכימים ביניהם‪ ,‬כלפי חוץ‪ ,‬על הסדר משפטי מסוים‪ ,‬בעוד שכוונתם‬
‫האמיתית שונה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬קיימת הסכמה סמויה בין הצדדים‪ ,‬אשר באה במקום ההסכמה הגלויה‪ ,‬שהיא רק‬
‫למראית עין‪ .‬חוזה מסוג זה נקרא גם חוזה סימולציה‪ .‬כלומר ‪,‬שני הצדדים יוצרים מצב של חוזה אבל לא באמת מתכוונים‬
‫להיכנס לחוזים‪ .‬שני הצדדים יודעים שמה שהם עושים זה הצגה‪ /‬פיקציה‪ .‬לדוגמא עושים חוזה כזה בשביל לקבל משהו‬
‫מהבנק‪.‬‬

‫לדוגמא עושים ביננו חוזה לפיו מוכר את הדירה שלי תמורת ‪ 2‬מיליון שח ובשביל לשלם פחות חוזה בחוזה רושמים‬
‫תמורת מיליון ש״ח (פה הצדדים כן מתכוונים לעשות חוזה אבל לא החוזה שעשו כלפי חוץ)‪ ,‬המקרה הזה נקרא חוזה‬
‫למראית עין בסימולציה חלקית‪.‬‬

‫לפעמיים‪ ,‬הסיבה לכריתתו של חוזה למראית עין יכולה לנבוע ממניע בלתי חוקי‪ ,‬מסיבה לא חוקית (הברחת רכוש‬
‫מנושים‪ -‬עוד מעט יהיה נגדי פסק דין ואני כאילו מעביר את הרכוש שלי לקרוב משפחה‪ ,‬הונאה של רשויות המס‪ -‬עשיתי‬
‫חוזה גלוי על מיליון והחוזה האמיתי הוא על שני מיליון)‪ ,‬אך גם ממניעים שאינם נגועים באי‪-‬חוקיות‪.‬‬

‫בחוזה למראית עין מתקיימת אי התאמה מכוונת בין הצהרת הרצון של הצדדים המשתקפת בחוזה שכרתו כלפי חוץ‪,‬‬
‫לבין רצונם האמיתי‪ .‬לפי רצונם האמיתי של הצדדים‪ ,‬לחוזה שכרתו למראית עין אין תוקף מחייב‪( .‬ע״א בוחסירה)‪.‬‬

‫את כוונתם האמיתית של הצדדים‪ ,‬ניתן להסיק ממכלול הראיות הנוגעות לעניין‪ ,‬כולל ראיות נסיבתיות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬תהיה‬
‫רלוונטית התנהגות הצדדים‪ ,‬אשר יהיה בה ללמד איך התייחסו הצדדים עצמם לזכויות ולחובות אשר נקבעו בחוזה‪( .‬ע״א‬
‫בוחסירה)‪ .‬הנטל להוכיח כי חוזה נכרת למראית עין מוטל על הטוען ונדרשת רמת הוכחה נכבדה נוכח טיב הטענה‪.‬‬

‫‪o‬ע״א ‪ 6295/95‬בוחסירה נ׳ בוחסירה‪ :‬בין אם‪ ,‬בנה ורעייתו נכרת חוזה בו התחייבה האם למכור לבני הזוג את דירת‬
‫מגוריה תמורת סכום מסוים‪ .‬לאחר שנחתם החוזה דווח על כך למס שבח מקרקעין ע״י העו״ד שערך את החוזה‪ ,‬אולם‬
‫הזכויות בדירה לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם בני הזוג‪ ,‬ובינתיים פרץ ביניהם סכסוך‪ .‬לטובת הבן נרשמה‬
‫הערת אזהרה על סמך תצהיר שלפיו ניתנה לו הדירה במתנה‪ ,‬ומאוחר יותר נרשמה הערת אזהרה לטובת האישה‪,‬‬
‫בהסתמך על החוזה‪ .‬האם עתרה לביהמ״ש בטענה כי החוזה הינו חוזה למראית עין‪ ,‬וכן לצו שיורה למחוק את הערת‬
‫האזהרה שנרשמה לבקשת האישה‪ .‬האם טענה שלצדדים לא הייתה כוונה לקיים את החוזה וכי מטרת החתימה עליו‬
‫הייתה להציג מצג עובדתי כלפי הבנק שממנו ביקשו בני הזוג לקבל הלוואה‪ ,‬כאילו רכשו את הדירה וכאילו זו עומדת‬
‫להירשם על שמם‪.‬‬

‫סיבת בטלותו של ״חוזה״ למראית העין‬

‫‪-14-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תוצאת הבטלות משקפת את כוונתם האמתית של שני הצדדים‪( .‬יש התנגשות בין חופש החוזים בחוזה בלתי חוקי לבין‬
‫עקרון אחר שהמדינה לא מסכימה‪ ,‬למרות שרצו את החוזה הוא לא תקף) בחוזה למראית עין הביטול משקפת את כוונת‬
‫הצדדים‪ ,‬לא באמת רציתם את החוזה אין בעיה הוא לא תקף ‪ .‬למעשה שני הצדדים לא גמרו בדעתם לכרות חוזה‪ ,‬אלא‬
‫אך יצרו מצג חיצוני שאינו משקף את רצונם‪.‬‬

‫מקור חובת ההשבה בעקבות הבטלות‪ :‬חוק עשיית עושר ולא במשפט‪ .‬ישנה חובת השבה‪ ,‬הצד השני צריך להשיב‪.‬‬
‫מראית עין מוחלטת ומראית עין יחסית‬

‫סימולציה מוחלטת‪/‬מראית עין מוחלטת‪-‬‬

‫מדובר בחוזה פיקטיבי לחלוטין ‪ ,‬אין מאחוריו כלום‪ ,‬משום שהצדדים אינם מעוניינים לשנות את המצב המשפטי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כאשר הצדדים אינם מתכוונים לכרות חוזה אמיתי כלשהו (לדוגמה‪ :‬הברחת רכוש מנושים)‪ .‬במצב כזה‪ ,‬החוזה בטל‪,‬‬
‫כאילו לא נעשה דבר‪.‬‬

‫סימולציה חלקית‪ /‬מראית עין יחסית‪-‬‬

‫מאחורי החוזה הגלוי‪ ,‬אותו הצדדים אינם התכוונו לקיים‪ ,‬עומד חוזה אחר (החוזה הנסתר)‪ ,‬שאותו הצדדים מתכוונים‬
‫לקיים‪ ,‬והוא שונה מהחוזה הגלוי בכללותו או בפרטים אחדים‪ ,‬ובאמצעותו מבקשים הצדדים לשנות את המצב המשפטי‬
‫בינהם‪ .‬החוזה הגלוי הוא אמנם למראית עין‪ ,‬אך הצדדים מתכוונים לכרות חוזה אחר‪ ,‬שאינו גלוי כלפי חוץ (לדוגמה‪:‬‬
‫חוזה מתנה למראית עין וחוזה מכר סמוי)‪.‬‬

‫במקרה זה ע"פ גישה אחת‪ ,‬החוזה בטל‪ .‬ע"פ גישה אחרת‪ ,‬הבטלות חלה רק על החוזה הגלוי שהוא למראית עין ויש‬
‫לתת לחלק הנסתר של החוזה שהוא הרצון האמיתי של הצדדים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ -‬לגברת סוליקה בן בשם אהרון ולו כלה רות‪ .‬עשו חוזה‪ .‬כי רות ואהרון רצו לרכוש דירה ולעשות הלוואה‪ .‬פקיד‬
‫אמר להם תעשו חוזה שאתם קונים את הדירה בכאילו והבנק יתנו לכם הלוואה‪ .‬הם עשו את החוזה הזה עם גברת‬
‫סוליקה‪ ,‬עם כל הפרטים‪ ,‬הכל נראה לכאורה בסדר‪ .‬בהמשך‪ ,‬אהרון ורות נפרדו‪ ,‬רות טוענת שיש לה חצי מהדירה‪.‬‬
‫ביהמ״ש המחוזי קבע שיש חוזה‪ ,‬וכי באמת רות היא בעלת מחצית מהדירה‪ .‬בית המשפט העליון קבע באמצעות שורה‬
‫של סימנים כי אכן מדובר בחוזה למראית עין (לדוגמא לא העבירו את זכויות הבעלות בטאבו)‪ ,‬כל הראיות מראות כי לא‬
‫באמת היה חוזה‪ ,‬אלה ראיות חיצוניות שמלמדות כי כוונת הצדדים הייתה אחרת‪ .‬אלו דברים שהם מחוץ לחוזה‪ ,‬אלו הן‬
‫הנסיבות‪ .‬הנטל להוכיח את כל זה היא על מי שטוען כי החוזה לא אמיתי‪.‬‬

‫היחס בין מראית עין ואי חוקיות‬

‫כאשר חוזה למראית עין נעשה למטרה בלתי חוקית‪ :‬האם יחול ס' ‪ 13‬או ס' ‪ 30‬לחוק? אמנם בשני המקרים התוצאה‬
‫היא בטלות החוזה ‪ ,‬אך קיימים הבדלים בין שני הדינים (ס' ‪ 31‬לחוק‪ ,‬ס' ‪ 13‬סיפא)‪ .‬קיימת מחלוקת מלומדים‪/‬שופטים‬
‫ביחס לשאלה איזה דין חל‪.‬‬

‫כאשר מדובר בחוזה שכרתו הצדדים‪ ,‬שתוכנו האמיתי הוסתר‪ -‬לשם מטרה בלתי חוקית‪ -‬באמצעות חוזה למראית העין‪,‬‬
‫אין מחלוקת כי אין לתת תוקף לחוזה הפיקטיבי (הגלוי)‪ ,‬וזאת לאור סעיף ‪ 13‬לחוק החוזים‪.‬‬

‫הפסיקה נחלקת בשאלת מעמדו של חוזה שכרתו הצדדים‪ ,‬שתוכנו האמיתי הוסתר‪ -‬לשם מטרה בלתי חוקית‪-‬‬
‫באמצעות חוזה למראית העין‪ ,‬וטרם נקבעה הלכה ברורה‪ ( .‬אילן נ' לוי נ )‬

‫ישנם ‪ 4‬גישות מרכזיות ( דראושה נ' דראושה )‪:‬‬

‫( אילן נ' לוי )‬ ‫גישת השופט פוגלמן‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חוזה למראית העין‪ -‬חוזה שבו הצדדים אינם מתכוונים שההסכם ביניהם עסקה משפטית‪ ,‬ואין‬ ‫‪‬‬
‫בכוונתם לקיימו‪.‬‬
‫חוזה בלתי חוקי‪ -‬מתאפיין בכך שהצדדים המתקשרים בו רואים חוזה מחייב לכל דבר ועניין‬ ‫‪‬‬
‫ומתכוונים להוציאו לפועל‪ ,‬אלא שבכוונתם לעשות כן באופן בלתי חוקי או לשם השגת מטרה‬
‫בלתי חוקית‪.‬‬

‫‪-15-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫לפי גישתו‪ ,‬יש להפעיל את מבחן התכלית הדומיננטית ולשאול האם הייתה לצדדים כוונה להתקשר ביחסים‬
‫מחייבים‪ ,‬והאם הייתה בכוונתם להוציא לפועל את העסקה באופן בלתי חוקי? אם התשובה היא כן‪ -‬זהו‬
‫חוזה פסול וזה אינו חוזה למראית העין‪.‬‬

‫( אילן נ' לוי )‬ ‫גישת השופט הנדלר‪-‬‬ ‫‪.2‬‬

‫טוען כי יש להשאיר בידי ביהמ"ש שיקול דעת רחב יותר וקשת סעדים גדולה‪ ,‬כפי שקיימת בהקשר לחוזה‬ ‫‪‬‬
‫בלתי חוקי‪ ,‬אך אינו קיים בהקשר לחוזה למראית העין‪.‬‬
‫טוען כי יש לקבוע כי חוזה כאמור יסווג גם כחוזה למראית העין וגם כחוזה בלתי חוקי ולכן הסעד יהיה‬ ‫‪‬‬
‫כמו של חוזה בלתי חוקי (קיום‪ ,‬ביטול או השבה‪ ,‬באופן חלקי או מלא)‪.‬‬

‫( ביטון נ' מזרחי‪ ,‬דראושה נ' דראושה )‬ ‫גישת השופט ברק והמלומדים צלטנר וטדסקי‪-‬‬ ‫‪.3‬‬

‫טוען כי כ ל עוד ההסכמה האמיתית בין הצדדים חוקית כשלעצמה‪ ,‬יש לתת לה תוקף‪ ,‬חרף הכוונה הבלתי‬
‫חוקית להונות או רשויות המס באמצעות עריכת חוזה למראית עין‪.‬‬

‫גישת פרופ' פרידמן‪-‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טוען כי מתקן תוקך לחוזה נסתר כאשר העסקה כולה נגועה באי חוקיות מעורר קשיים מעשיים ועלול להוביל‬
‫לתוצאות בלתי רצויות‪ ,‬כגון פגיעה בהרתעה ובגביית המס‪ .‬כאשר מדובר בחוזה בלתי חוקי‪ ,‬אין להחיל את‬
‫תורת החוזה למראית העין‪ ,‬אלא את הכללים החלים על חוזה בלתי חוקי‪ ( ,‬סעיפים ‪ 30-31‬לחוק החוזים )‬
‫המקנים לביהמ"ש שיקול דעת רחב ליתן הוראות בדבר קיום החוזה הבלתי חוקי בנסיבות מסוימות וכן מתן סעד‬
‫של השבה‪ /‬שלילתה‪ .‬בדרך זו ניתן יהיה למנוע מקרים בהם "החוטא יצא נשכר" מאי חוקיות ולללכת בדרך‬
‫המלך אליה התכוון המחוקק‪.‬‬

‫לארבע הגישות שהוצגו ישנו מבנה משותף‪ :‬אף אחת מהן אינה קובעת כי בכל המקרים של "סימולציה יחסית"‪,‬‬
‫ההסכמה האמיתית בין הצדדים בטלה נוכח קיומו של חוזה למראית העין‪ ,‬גישת השופט ברק היא כי לתת תוקף‬
‫להסכמה האמיתי של הצדדים כל עוד היא חוקית‪ .‬גישת שלושת האחרים היא כי יש לקבוע את תוקף ההסכמה האמיתית‬
‫לפי נסיבות העניין והשיקולים הרלוונטיים‪ ( .‬דראושה נ' דראושה )‬

‫הסתמכות צד שלישי‬

‫למרות בטלותו של החוזה למראית עין‪ ,‬ניתנת הגנה לזכותו של צד שלישי – חיצוני לחוזה – שנרכשה בתום‪-‬לב ותוך‬
‫הסתמכות על החוזה‪ .‬בית המשפט עושה הבחנה בין חוזה למראית עין לבין עסקה מלאכותית‪ .‬זה לא אותו דבר‪ .‬בדיני‬
‫המס יש דבר שנקרא עסקה מלאכותית‪.‬‬

‫בטלות חוזה למראית עין‬

‫ביחסים שבין הצדדים‪ ,‬חוזה למראית עין בטל מעיקרו ואין צורך לנקוט בפעולה כלשהי כדי לבטלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין‬
‫בבטלות החוזה כדי לפגוע בזכות אדם שלישי ‪ ,‬שהיה תם לב ולא היה שותף לתרמית‪ ,‬ורכש זכויותיו בהסתמך על‬
‫החוזה‪ .‬משכך‪ ,‬לא תפגענה זכויותיו גם אם יראו את החוזה למראית עין כבטל‪.‬‬

‫סולל נגד צוקרמן‪ -‬צוקרמן בנה שני בתים‪ ,‬בית דו משפחתי‪ .‬הוא היה מהנדס בניין ובנה אותם עבור בניו (הם קנו את‬
‫הקרקע והוא בנה)‪ .‬בעצם הם התכוונו למכור את הבתים‪ .‬כל אחד יוכל למכור את הבית שלו בפטור ממס (פעם היה‬
‫אפשר למכור בית מגורים אחד בפטור ממס)‪ .‬התנאי לכך שיהיה פטור ממס אז היה שהבית מוכן וראוי למגורים‪ .‬אם לא‬
‫מוכן אין פטור ממס‪ .‬סולל (צד שני) רצה לקנות את אחד הבתים‪ ,‬הבית של חים‪ .‬הם עשו זכרון דברים (חוזה? תלוי) שבו‬
‫הבן חיים מוכר לסולל את הבית אבל התברר כי במצב כזה הם לא יקבלו פטור ממס‪ ,‬כי הבית לא גמור‪ ,‬והיה אז בשלב‬
‫שלד‪ ,‬חסר כמה חודשים‪ .‬הם אמרו שמבטלים את זכרון הדברים ועשוים במבקום זה שני חוזים‪ ,‬חוזה אחד שבו סולל‪,‬‬
‫הקונה נותן הלוואה‪ ,‬לאבא שלו ‪ .250,000$‬בשלב מאוחר יותר כשהבית יהיה גמור‪ ,‬הצדדים יעשו עסקת מכר‪ ,‬ובו האב‬
‫לא יצטרך להחזיר את הכסף לסולל‪ ,‬אלא הוא יעביר את הכסף לבן שלו חיים כחלק ממחיר הדירה‪ .‬זו עסקה בשני שלבים‪.‬‬

‫‪-16-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫בדיני המס העסקה הזו היא נקראת עסקה מלאכותית‪ ,‬כי כל הכוונה והמטרה היא לעשות עסקה בלי לשלם מס‪ .‬בדיני‬
‫המס‪ ,‬רשויות המס יכולים להגיד שזו עסקה מלאכותית כי המטרה בסופו של דבר הוא לעשות עסקת מכר‪ ,‬ולכן מתעלמים‬
‫מהפיצול ויגדו שזה עסקת מכר והם יצטרכו לשלם מס‪ .‬טענת הצדדים אומרים כי זה חוזה למראית העין‪ ,‬בית המשפט‬
‫אומר לא נכון זו עסקה מלאכותית‪ .‬אין פה שום חלק מוסתר‪ ,‬הכל מונח על השולחן‪ .‬תכנון מס זה לא חוזה למראית עין‪.‬‬

‫מה יקרה במקרה הבא? א׳ חושש מאנושים שלו שיבואו לקחת את רכושו ולכן עושה מתנה והוא כאילו נותן את כל רכושו‬
‫לקרוב משפחתו‪ ,‬שניהם יודעים כי זה לא נכון וברגע שכבר לא יהיה איום יחזיר את כספו‪ ,‬זוהי סימולציה חלקית‪ .‬לאחר‬
‫שב׳ מקבל את הרכוש הוא הולך למכור לג׳‪ .‬ב׳ מראה את החוזה כדי להוכיח את הרכוש לג׳‪ .‬ג׳ אם פעל בתום לב‬
‫ובהסתמך על החוזה שהוא בטל‪ ,‬ג׳ קיבל זכות טובה‪ .‬למרות שב׳ לעולם לא היה בעלו של הרכוש‪ ,‬ג׳ נהיה בעל הרכוש‪.‬‬
‫מה א׳ יעשה? יכול להגיש תלונה ויכול לתבוע את ב׳‪.‬‬

‫ביהמ״ש מבדיל בין חוזה למראית עין לבית חוזה מלאכותי‪ .‬צוקרמן קנה חלקת קרקע ובנה עליה בית דו משפחתי‬
‫לבניו‪ .‬הוא הציע את הבית למכירה לסולל‪ ,‬ואלו עשו ביניהם חוזה מכר‪ .‬לאחר חתימת החוזה‪ ,‬התברר לצוקרמן שאם‬
‫מוכרים בית שאינו גמור חייבים במס‪ ,‬לעומת אם מוכרים בית גמור ואז פטורים ממס‪ .‬לכן‪ ,‬צוקרמן וסולל ביטלו את החוזה‬
‫ופנו לעו״ד שייעץ להם להתחייב בשרשרת הסכמים – הסכם הלוואה (סולל ילווה לצוקרמן) שיהפוך בהמשך לחוזה מכר‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא שבמקום שהמוכר יחזיר את ההלוואה הוא ישתמש בזה כחלק מהתשלום על הנכס‪ .‬בעשותם זאת‬
‫הם התכוונו להיקשר כבר עכשיו בקשר חוזי על מנת לא להפסיד את העסקה ובד בבד לא לשלם מס‪ .‬השאלה המשפטית‬
‫הינה האם חוזה ההלוואה ייחשב כחוזה למראית עין? ביהמ״ש פסק כי מדובר ב‪-‬״חוזה מלאכותי״ (המוכר לא צריך‬
‫הלוואה והקונה לא רוצה להלוות‪ ,‬אך ההסכם נכפה עליהם משיקולי מס)‪.‬‬

‫טעות סופר‬

‫סעיף ‪ 16‬לחוק‪ :‬טעות סופר‪ -‬״נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה‪ ,‬יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין‬
‫הטעות עילה לביטול החוזה‪.‬״‬

‫טעות סופר הינה אי התאמה בין החוזה "האמיתי" שעליו הסכימו הצדדים‪ ,‬לבין ביטוי הכתוב של חוזה זה‪ .‬מקורה של אי‬
‫התאמה בוא בטעות‪ ,‬בלתי מכוונת (בשונה מחוזה למראית העין)‪ .‬ההנחה היא שקיימת הסכמה בין הצדדים‪ ,‬הגם‬
‫שהסכמה זו לא בוטאה כראוי במסמך הכתוב‪ ,‬אשר מתיימר לשקף אותה‪.‬‬

‫המבחן לשאלת קיומה של טעות סופר הוא מבחן עקרוני מהותי ונשאל האם מה שנתגבש לבסוף להיות המסמך‬
‫שאמור לשקף את החוזה שנכרת בין הצדדים שונה מן החוזה האמיתי שנכרת‪ ,‬אם לאו‪.‬‬

‫כך למשל‪ ,‬טעות סופר יכולה להיות טעות בביטוי‪ ,‬במספר‪ ,‬בחשבון או כיוצא באלה‪ ,‬אך אין מניעה בלהכיר בטעות סופר‬
‫גדולה יותר (כמו החלפת מסמך במסמך) [ פרקש נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ]‬

‫רק בחוזה בכתב‬ ‫‪‬‬

‫הטקסט הכתוב אינו משקף את מה שבפועל הוסכם בין הצדדים (חל שיבוש בתהליך העברת ההסכמה אל‬ ‫‪‬‬
‫המסמך הכתוב)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬טעות כתיב‪ ,‬טעות בציון מספר‪ ,‬השמטה טכנית וכדומה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תוצאותיה של טעות סופר‪:‬‬

‫החוזה אינו ניתן לביטול בשל טעות סופר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיקון הטעות בהתאם לאומד דעת הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פסק דין פרקש נגד שיכון ופיתוח‪ -‬פרקש קנה דירה מחברת שיכון ופיתוח‪ .‬בהתחלה חתם על חוזה זמני‪ -‬טופס‬
‫הרשמה לרכישת דירה‪ ,‬וטופס זה צורך נספח תשלומים‪ .‬באותה תקופה הייהת אינפלציה משמעותית‪ .‬היה כתוב באותו‬
‫מסמך סדרה של תשלומים והיה רשום שאם ישלם בזמן וכמו שצריך את התלשומים הראשונים אז שלושת התשלומים לא‬
‫יהיו צמודים למדד‪ .‬אחר כך חתם על חוזה מלא‪ ,‬והייתה טעות במסמך שהוא צירף‪ .‬היה רשום ששלושת התשלומים‬
‫הראשונים ישולמו בזמן כל מחיר של החוזה‪ .‬פרקש אמר זה מה ששלמנו‪ ,‬לא משלם שקל מפרשי הצמדה‪ ,‬והחברה‬
‫אומרת הייתה טעות אבל חוזרים למה שסיכמנו רק על שלושת התשלומים הראשונים‪ .‬בית המשפט אמר טעות סופר‬
‫יכולה להיות גם כזאת‪ ,‬זו טעות טכנית שלא משקפת את מה שהוסכם בין הצדדים‪.‬‬

‫‪-17-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ביטול החוזה בשל פגמים בכריתה‪:‬‬

‫התרופה העומדת לנפגע עקב פגם בכריתת חוזה היא ביטול החוזה‪ ,‬ולביטול החןוזה נלוות גם חובת ההשבה‪.‬‬

‫ישנם כמה סוגים של ביטול בהתאם לעילה‪:‬‬

‫בטלות מדעיקרא‪ -‬כלומר בטלות מלכתחילה‪ .‬במקרה של חוזה למראית עין (ס׳ ‪ 13‬לחוק החוזים)‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ביטול ע״י ביהמ״ש‪ -‬עקב טעות שהצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת (ס׳ ‪(14‬ב) לחוק החוזים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ביטול ע״י הצד הנפגע‪ -‬במקרה של טעות שהייתה ידועה לצד השני או היה עליו לדעת(בפועל או בכוח)‬ ‫ג‪.‬‬
‫הטעיה‪ /‬כפייה ‪ /‬עושק (ס׳ ‪(14‬א) וס׳ ‪ 15‬לחוק החוזים)‪.‬‬

‫ביטול חלקי – כאשר החוזה ניתן להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו‪ ,‬ניתן לבטל את‬ ‫ד‪.‬‬
‫אותו חלק בלבד‪.‬‬

‫כדי שהביטול יהיה חלקי ישנם כמה תנאים‪:‬‬

‫אפשר להפריד את החוזה לחלקים מבחינה רעיונית (לא כל חוזה ניתן להפרדה)‪ ,‬ועילת‬ ‫‪.1‬‬
‫הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו‪.‬‬

‫ההטעיה הייתה רק ביחס לאחד מחלקי החוזה ‪ ,‬שאר חלקי החוזה לא הוטעו‪ .‬במקרה‬ ‫‪.2‬‬
‫זה‪ ,‬ניתן לבטל את החלק הפגום ולא את כולם‪ ,‬משום שהחוק מעדיף לקיים את החוזה‬
‫ככל שניתן‪.‬‬

‫אם יתברר כי הצד שהוטעה נכנס לחוזה בזכות‪/‬בגלל הפרט המוטעה – יבוטל כל‬ ‫‪.3‬‬
‫החוזה‪.‬‬

‫אופן הביטול‪:‬‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק החוזים‪" :‬ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת‬
‫הביטול‪ ,‬ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה‪".‬‬

‫הודעת הביטול הינה הצהרתית‪ ,‬דהיינו במידה ואין הודעה או כאשר ההודעה אינה עולה על דרישות‬ ‫‪‬‬
‫צורה‪/‬תוכן‪/‬מועד וכו׳ – הביטול אינו משתכלל והחוזה נשאר בתוקפו‪.‬‬

‫ההודעה אינה טעונה צורה פורמלית מסוימת ‪ ,‬אלא אם כן הצדדים לחוזה קבעו צורה מסוימת למשלח הודעות‬ ‫‪‬‬
‫(פס״ד זנדבנק נ׳ דנציגר)‪.‬‬

‫על ההודעה ללמד על כוונה להביא את היחסים החוזיים לידי סיום‪ ,‬עליה ניתן ללמוד לאו דווקא מהודעת‬ ‫‪‬‬
‫ביטול מפורשת‪.‬‬

‫הודעת הביטול צריכה להימסר תוך פרק זמן סביר‪ .‬במידה ולא נעשה כן יראו אותו כמי שמבקש לקיים את‬ ‫‪‬‬
‫החוזה‪ ,‬אך במידה ויבקש לבטל את החוזה לאחר שחלף פרק הזמן הסביר יראו אותו כמפר חוזה‪.‬‬

‫המועד הרלוונטי בו משתכלל ביטול החוזה הוא מועד מתן הודעת הביטול‪ ,‬ולא מועד המסירה או הקבלה ע״י‬ ‫‪‬‬
‫הצד שכנגד‪.‬‬

‫ברירת הביטול כפופה גם היא לעקרון תום הלב לפי ס׳ ‪ 39‬לחוק החוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-18-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫השבה לאחר ביטול‪:‬‬

‫משבוטל החוזה – מתקיימת חובת ההשבת‪ .‬כלומר‪ ,‬כל צד חייב להשיב לצד השני את מה שקיבל עפ״י החוזה‪ ,‬ואם‬
‫ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל‪.‬‬

‫שיעור ההשבה – הכלל הוא שיש להשיב כל מה שהתקבל עפ״י החוזה (השבה בעין) ‪+‬פירות הנכס‪.‬‬

‫בחוזה שהתבטל עקב פגם בכריתה‪ ,‬על הצדדים להשיב איש לרעהו את אשר קיבלו עפ״י החוזה‪ .‬מי ששילם כסף יקבלו‬
‫בחזרה בצורה המשקפת את שהיה צריך להחזיר‪ .‬ומי שמסר נכס בעין‪ ,‬יקבלו בחזרה כערכו במועד ההשבה‪ ,‬וזאת גם אם‬
‫חלו שינויים בערך השוק של הנכס‪.‬‬

‫( סעדים אלו אינם גורעות מכל תרופה אחרת העומדות לנפגע סעיף ‪ 22‬לחוק החוזים‪ ,‬נדבר בהמשך)‬

‫פרשנות חוזים‪:‬‬

‫פירוש של חוזה‬
‫‪( .25‬א) " חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין‪ ,‬ואולם אם אומד‬
‫דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה‪ ,‬יפורש החוזה בהתאם ללשונו‪".‬‬

‫שיטת הפרשנות התכליתית‬

‫תכלית סובייקטיבית‪ :‬מטרתו של הפרשן היא לברר מה הייתה כוונתו הסובייקטיבית של מחבר הטקסט‬ ‫‪‬‬
‫(המחוקק ביחס לחוק‪ ,‬המצווה ביחס לצוואה‪ ,‬הצדדים לחוזה ביחס לחוזה)‪ .‬ביהמ״ש ישאף לגלות בכל דרך‬
‫אפשרית מה אומד דעת הצדדים‪ .‬בפרשנות חוזים תמיד נבחן בראש ובראשונה את התכלית הסובייקטיבית‪,‬‬
‫וננסה להבין את אומד דעתם של הצדדים‪..‬‬

‫תכליות אובייקטיבית‪ :‬מטרתו של הפרשן לפרש את הטקסט לאורן של מטרות מסוימות העומדות ביסוד‬ ‫‪‬‬
‫שיטת המשפט ‪ +‬כללי משפט אובייקטיבים (במקרים אלו‪ ,‬לא נבחן למה התכוון כותב הטקסט)‪ .‬אין חשיבות‬
‫לכוונת יוצר הטקסט‪ .‬הפרשנות צריכה להגשים תכליות אובייקטיביות (עקרונות יסוד של שיטת המשפט ‪ +‬כללי‬
‫פרשנות אובייקטיביים)‪.‬‬

‫פרשנות תכליתית בחוזים‬

‫תכלית סובייקטיבית‪ :‬בפרשנות של חוזים‪ ,‬יש להעדיף את הפירוש המשקף את כוונתם הסובייקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫המשותפת של הצדדים על פני כל פירוש אחר (סעיף ‪(25‬א) לחוק החוזים)‪.‬‬

‫תכליות אובייקטיביות‪ :‬כאשר אין רלוונטיות לכוונה סובייקטיבית משותפת (חוזים אחידים)‪ ,‬או כאשר לא ניתן‬ ‫‪‬‬
‫לברר אותה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 25‬לחוק החוזים‪ -‬״פירוש של חוזה‬

‫(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין‪ ,‬ואולם אם אומד דעתם‬
‫של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה‪ ,‬יפורש החוזה בהתאם ללשונו‪.‬‬
‫(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים‪ ,‬פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל‪.‬‬
‫(ב‪ ) 1‬חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו‪ ,‬פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו‪.‬‬
‫(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים‪.‬‬

‫‪-19-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫(ד) סעיפים ‪ 8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,2‬ו‪ 10-‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪ ,1981-‬וסעיף ‪57‬ג לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪-‬‬
‫‪ , 1971‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪ ,‬גם על פירושו של חוזה‪ ,‬אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או‬
‫בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור‪.‬‬

‫תורת ״שני השלבים״ והלכת ״אפרופים״‬

‫בעבר ‪ :‬פרשנות בשני שלבים‪ .‬רק אם לא ניתן לברר את אומד הדעת מתוך החוזה ניתן לפנות לנסיבות‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב הראשון פונים ללשון החוזה ורק אם לשון החוזה אינה ברורה‪ ,‬ניתן לפנות אל הנסיבות החיצוניות‪.‬‬

‫כיום (אפרופים‪ ,‬ארגון מגדלי ירקות)‪ :‬פרשנות בשלב אחד‪ :‬חוזה ונסיבות‪ .‬הליך הפרשנות הוא חד שלבי‪ ,‬משמע‬ ‫‪‬‬
‫יש להסתכל הן על החוזה והן על הנסיבות‪.‬‬

‫גם במסגרת פרשנות חד‪-‬שלבית‪ ,‬המשקל שיש לתת למשמעות העולה מתוך לשונו הרגילה של החוזה רב יותר מזה שיש‬
‫לתת לנסיבות‪ .‬רק במקרים חריגים תועדף הפרשנות העולה מתוך הנסיבות על פני זו העולה מתוך החוזה‪.‬‬

‫מחלוקת פרשנית לגבי ‪(25‬א) סיפא‪:‬‬

‫רע"א ‪ 3961/05‬המוסד לביטוח לאומי נ' סהר‪ :‬למרות תיקון החוק‪ ,‬הלכת אפרופים והלכת ארגון מגדלי ירקות בעינה‬
‫עומדת‪.‬‬

‫ע"א ‪ 7649/18‬ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (‪ :)20/11/19‬שטיין‪ :‬חוזה "פתוח" לעומת חוזה‬
‫עסקי שלם ("סגור"); גרוסקופף‪ :‬מתקשרים מתוחכמים לעומת "אדם מן הישוב"‪.‬‬

‫אם צד אחד ניסח את החוזה ויש חוזה כי הוא לא ברור? מי אשם בזה ?מי צריך לשלם את המחיר? מי שגרם תקלה‬
‫שישא במחיר של התקלה‪.‬‬

‫‪( 25‬א) יעוסק בתכלית סובייקטיבית‪ ,‬שזהו לב הענין‪ .‬יש ‪ 2‬מקורות מעידה שבאמצעטתה שבהם רואים את הכוונה‬
‫הסובייקטיבית השותפת של הצדדים‪ ,‬עומד דעתם של הצדדים‪ .‬מקור מידע ‪ 1‬זה החוזה‪ ,‬וכל מה שאפשר להפיק‬
‫מהחוזה‪.‬‬

‫זה יכולות להיות נסיבות שנאמרו לפני החוזה‪ ,‬יכול הליות נסיבות כללות (לדוגמא החוזה נעשה בזמן הקורונה)‪ .‬יכטלות‬
‫להיות נסיבות של אחרי כריתת החוזה‪.‬‬

‫חוזה ונסיבות אלו ‪ 2‬המקורות‪.‬‬

‫מה זה חוזה? בחוזה הצדדים עושים לעצמם חוק פרטי‪ ,‬בעקבות החוזה נוצרות חובות וזכויות‪ ,‬זה כמו חוק אבל זה בין‬
‫הצדדים וזה נעשה מרצונן‪.‬‬

‫עד פסק דין אפרופין‪ ,‬ההלכה הייתה שפרשנות דו שלבית ( בתוך התכלית הסובייקטיבית) זאת אומרת שההלכה היתה‬
‫שכאשר יש סכסוך על פרשנות החוזה מותר לבית המשפט בשלב הראשון להסתכל אך ורק על החוזה? אם בית המשפט‬
‫חושב שמתוך החוזה הוא מבין את כוונת הצדדים‪ ,‬אסור לו לפנות אל הנסיבות‪ .‬עד פסק דין אפרופין !! מותר לו לפנות‬
‫לנסיבות אם לא יודע את כוונת הצדדים‪ .‬בשלב ראשון רק החוזה ובשלב השני נסיבות במקרה והחוזה אינו ברור‪.‬‬

‫הלכת ״אפרופים״ מאת השופט ברק –‬

‫ביהמ״ש העליון שינה התייחסותו בעניין פרשנות החוזה בפס״ד המנחה בעניין אפרופים‪ .‬נקבע כי לשון החוזה היא רק‬
‫אחד האמצעים לבחינת אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬וכל מקור נוסף המלמד על אומד דעת זה הוא לגיטימי‪ .‬התפיסה לפיה‬
‫יש לחלק את תהליך הפרשנות לשניים נדחתה‪ .‬פס״ד אפרופים – שינה את ההלכה עוד לפני ששונה החוק‪( .‬קדם‬
‫לשינוי החוק ב‪ 6‬שנים)‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1990‬הגיע גל של עולים מברית המועצות‪ .‬בעקבות זה נוצרה בעיית דיור קשה‪ .‬הוחלט בממשלה שמנהל מקרקעי‬
‫ישראל יוציא מכרזים וישווק את הקרקעות לחברות קבלניות בזול בתנאי שהחברות הקבלניות יתחייבו לבנות מהר והרבה‪.‬‬
‫ניסחה המדינה חוזה לאותן חברות שזכו במכרזים‪ :‬״חוזה הפרוגרמה״‪ .‬חוזה ארוך ומפורט שכלל בתוכו מצד אחד‬
‫תמריצים ומצד שני סנקציות שנועדו לתמרץ את החברות הקבלניות לבנות הרבה ומהר‪ .‬החוזה האחיד הזה – בתוך‬
‫מערך הסנקציות והתמריצים עשה הבחנה בין ‪ 2‬סוגי אזורים‪:‬‬

‫‪-20-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫אזורי ביקוש גבוה – מרכז הארץ (רווחי וקל יותר למכור)‬ ‫‪.1‬‬
‫אזורי ביקוש נמוך – פריפריה (פחות קל ורווחי)‬ ‫‪.2‬‬

‫לכן‪ ,‬באזורי ביקוש נמוך צריך לתת לקבלנים יותר תמריצים וסנקציות בכדי לבנות‪.‬‬

‫תמריצים‪:‬‬
‫המדינה נתנה רשת ביטחון לקבלנים‪ .‬אם לא יהיו להם קונים – היא תקנה את הדירות‪ .‬באזורי פריפריה המדינה מתחייבת‬
‫לקנות עד ‪ .100%‬באזורי ביקוש גבוה מרכז הארץ – המדינה מתחייבת לקנות עד ‪ 50%‬מהדירות‪.‬‬
‫באזורי פריפריה הקבלנים יכולים לבקש מהמדינה שתקנה את הדירות כבר בגמר שלד הבניין (שלב מוקדם)‪ .‬באזורי‬
‫ביקוש גבוה – רק כאשר הדירה גמורה לגמרי‪ .‬גמר השלד ״שלב ‪18‬״ לעומת שלב גמר הבנייה – ״שלב ‪40‬״‪.‬‬

‫סנקציות‪:‬‬
‫איחור בגמר הבניה – אם החברה הקבלנית לא עומדת בלוח הזמנים לגמר הבנייה‪ .‬אם החברה מבקשת‬ ‫‪.1‬‬
‫מהמדינה שתקנה ממנה דירות‪ ,‬מהמחיר שנקבע מראש עבור כל דירה יפחיתו אחוז מסוים על כל חודש‬
‫איחור‪( .‬באזורי ביקוש נמוך זה יהיה ‪ 5‬אחוז לחודש ובאזורי ביקוש גבוה רק ‪ 2‬אחוז)‪.‬‬

‫איחור במועד הצגת הרכישה – בהצגת הדרישה מהמדינה לקנות את הדירות‪ ,‬המדינה רוצה להימנע‬ ‫‪.2‬‬
‫ממצב בו הקבלנים מחכים למכור ורק כשלא יצליחו יפנו למדינה (חשוב למדינה שהזמנים יהיו זריזים)‪.‬‬
‫הבעיה‪:‬‬

‫יש סנקציה על איחור בהצגת דרישת הרכישה באזורי ביקוש גבוה ונמוך‪ .‬הבעיה הייתה שבסנקציה על איחור בגמר הבניה‬
‫לא הוכנס לחוזה שתקפה באשר לשני אזורי הביקוש‪ ,‬אלא רק על אזור ביקוש גבוה‪.‬‬
‫חברת ״אפרופים״ זכתה במכרז באזור נמוך – פריפריה‪ .‬כבר בגמר השלד היא פנתה למדינה ואמרה שהמדינה תקנה‬
‫ממנה את כל מלאי הדירות‪ .‬אבל החברה לא גמרה את הבנייה בזמן (איחור של ‪ 5‬שבועות)‪ .‬המדינה טענה שתשלם‬
‫פחות ‪ 6‬אחוז כי באזורי ביקוש נמוך הסנקציה על איחור – ‪ 5‬אחוז לחודש‪ .‬חברת אפרופים טענה כי חסרה בחוזה סנקציה‬
‫על איחור בגמר הבנייה באזורי ביקוש נמוך‪ .‬המדינה טענה כי אפרופים אינה הבינה נכונה את הסעיף‪ ,‬שכן הוא אינו‬
‫מתייחס לאיחור במועד הצגת הדרישה‪ ,‬אלא לאיחור בגמר הבנייה‪.‬‬
‫המדינה מתקנת כי היא התכוונה בסעיף לסנקציה על איחור בגמר הבנייה ולא בגמר השלד (בניגוד ללשונו של הסעיף‬
‫בחוזה) ‪.‬‬

‫דעת מיעוט השופט מצא‪ :‬פרשנות דו – שלבית‪ .‬השופט המלומד במחוזי קבע כי משנמצא שלשון החוזה אינה מותירה‬
‫כל ספק אין להיזקק לאומד דעתם של הצדדים ע״פ נסיבות חיצוניות‪ .‬שתי תחנות אמור הפרשן לעבור כשהוא מבקש‬
‫לאמוד דעתם של הצדדים לחוזה‪ .1 :‬אומד דעתם כפי שמשתמע מהחוזה‪ .2 .‬אם דעתם אינה משתמעת מהחוזה – אז‬
‫מתוך הנסיבות‪.‬‬
‫דעת רוב ‪ -‬אהרון ברק‪ :‬יש קושי לוגי הגיוני להגיד שאם לשון החוזה ברורה לא הולכים לנסיבות – כי אנחנו יודעים‬
‫האם לשון החוזה ברורה רק אחרי שראינו את הנסיבות‪ .‬כך שפרשנות בשני שלבים נוגדת את השכל הישר‪.‬‬
‫דוגמת הסוס ‪ -‬חבר אומר לחברו אני מציע למכור לך סוס במחיר מסוים‪ ,‬החבר מסכים‪ .‬אבל‪ ,‬שני הצדדים לא התכוונו‬
‫לסוס‪ .‬למוכר יש מכונה ששני הצדדים מכנים אותה בשפתם ״הסוס״‪ .‬צד אחד טוען‪ :‬החוזה היה לגבי סוס והשני מדבר על‬
‫סוס במובנו האחר‪ .‬ברק אומר אילו הפרשנות הייתה דו שלבית‪ :‬בשלב הראשון ללא הנסיבות היו מסיקים כי החוזה הוא‬
‫חד משמעי ולא היה מגלה את כוונת הצדדים‪ .‬אילו השופט למרות שהחוזה נראה ברור מוכן היה לראות את הנסיבות –‬
‫הוא היה מגלה כי הצדדים התכוונו לסוס במובנו האחר ורק ככה הם היו מגלים את דעתם הסובייקטיבית האמיתית‪.‬‬

‫דנ״א ‪ 2045/05‬ארגון מגדלי ירקות נ׳ מ״י‪ :‬בין ארגון מגדלי ירקות לבין המדינה נחתם הסכם לפיו ישולם למגדלי‬
‫הירקות פיצוי בגין ביטול מכסות ייצור עקב פתיחת הייבוא משטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬על פס״ד של העליון התקיים דיון‬
‫נוסף בו נבחנה יישומה של הלכת ״אפרופים״‪ .‬השאלה המשפטית שנשאלה היא האם הלכת אפרופים היא הלכה נכונה‬
‫וראויה וכיצד יש ליישמה על מקרה כזה או אחר לרבות המקרה הקונקרטי שלפנינו? כל תשעת השופטים אישרו את הלכת‬
‫אפרופים בדג נוסף על כך שצריך לתת משקל מרכזי ללשון החוזה על פני הנסיבות‪.‬‬

‫דנ״א ‪ 8100/19‬ביבי כבישים עפר ופיתוח בע״מ נ׳ רכבת ישראל‪ :‬בין הרכבת לבין המבקשת נכרת חוזה לביצוע‬
‫עבודות בנייה ותשתית להרחבה ושדרוג מסילות‪ .‬השאלה המשפטית בדיון הנוסף הייתה האם קביעתו של העליון יש בה‬
‫משום שינוי ההלכה שנפסקה בעניין אפרופים? השופט שטיין סבר כי הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה‪ ,‬אך לא כל‬
‫החוזים נולדו שווים‪ .‬לשיטתו‪ ,‬בקצה האחד של הספקטרום קיימים חוזי יחס פתוחים שנועדו לשרת מערכות יחסים ארוכות‬
‫טווח המנוסחים בקווים כלליים בלבד‪ ,‬ולתוכם נדרש ביהמ״ש לקרוא לעיתים תכופות גם חיובים שלא הוסכמו מראש‬
‫בהתבסס בין היתר על עקרונות כלליים כמו תום לב‪ ,‬הגינות וסבירות‪ .‬בקצהו השני של הספקטרום החוזי‪ ,‬קיימים חוזים‬
‫סגורים עם התניה מלאה שכל תנאיהם מוגדרים באופן ברור‪ ,‬ועל מנת לפרשם יתמקד ביהמ״ש בקביעת עובדות החוזה‪,‬‬
‫וימנע מהתחשבות בשיקולים ערכיים החיצוניים לחוזה‪.‬‬

‫‪-21-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫עקרון תום הלב והשלמת החוזה‪:‬‬

‫קיום בתום לב‬

‫‪ .39‬בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה‪.‬‬

‫עקרון תום הלב חל בשלב התרום חוזי (שלב המשא ומתן עד רגע כריתת החוזה) [ סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים] וגם במהלך‬
‫קיום החוזה או השימוש בזכות הנובעות מהחוזה [ סעיף ‪ 39‬לחוק החוזים]‬

‫מהות החובה‪:‬‬

‫ס׳ ‪ 39‬לחוק החוזים חל מרגע שנכרת חוזה‪ ,‬וזאת לעומת ס׳ ‪ 12‬לחוק החוזים אשר חל בשלב המשא ומתן ועד לרגע‬
‫כריתת החוזה‪ .‬ס׳ ‪ 39‬למעשה קובה את החובה לקיים את החוזה בתום‪-‬לב‪ .‬כלומר‪ ,‬ביושר תוך שיתוף פעולה‪ ,‬וכן‬
‫התחשבות באינטרס המשותף תוך נאמנות ומסירות למטרתם זו‪ .‬כלומר הצדדים לחוזה חייבים לנהוג זה כלפי זה‬
‫ביושר‪ ,‬ועל פי המקובל בין בעלי חוזים הוגנים‪ .‬עליהם לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס‬
‫המשותף להם בחוזה‪ ,‬תוך נאמנות ומסירות למטרה‪ [ .‬שירותי תחבורה ציבוריים נ' ביה"ד הארצי לעבודה‪EXIMIN ,‬‬
‫‪ SA‬נ' איטל סטייל פרארי בע"מ ]‬

‫קטגוריות עיקריות להחלת עקרון תום הלב‪:‬‬

‫הפעלת כוחות חוזיים בצורה דווקנית – הזכויות המוענקות בדין לצד לחוזה לבטלו בשם שנפל בו או בשל‬ ‫‪.1‬‬
‫הפררה שהתרחשה בו‪ ,‬יש להפעיל בדרך המקובלת ובתום לב‪ .‬למשל‪ ,‬סירוב לקבל תשלום המגיע עפ״י‬
‫החוזה רק מפני שנמסר באיחור שולי שנבע מטעות אמיתית של צד לחוזה ולא גרם כל נזק לאיש‪ ,‬ותביעת אותו‬
‫צד על הפרת החוזה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ביהמ״ש אינו יסייע לעמידה על קוצו של יוד‪ [ .‬שירותי תחבורה ציבוריים נ'‬
‫ביה"ד הארצי לעבודה‪ ,‬סגל נ' דניה סיבוס חברה לבניה ]‬

‫הפעלת שיקול דעת – שיקול דעת המוענק לצד מכוח חוזה כפוף לעקרון תום‪-‬לב‪ .‬את שיקול הדעת יש‬ ‫‪.2‬‬
‫להפעיל בהגינות ובסבירות ‪ ,‬תוך התחשבות באינטרסים של הצדדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם עמידה על זכות בלא להפעיל‬
‫שיקול דעת מהווה הפרה של החיוב לנהוג בתום‪-‬לב‪( .‬פס״ד יתח נ׳ מפעל הפיס)‬

‫נקיטת צעדים הסותרים את רווח העסקה ומטרתה – כאשר שני צדדים עושים חוזה למטרת רווח‪ ,‬משתמע‬ ‫‪.3‬‬
‫מכך שאף אחד מהם לא ייעשה פעולה העלולה לפגוע ברווחיות העסקה‪ [ .‬החברה הכלכלית לאילת נ'‬
‫ברטון ]‬

‫הטלת חובת גילוי – החובה לנהוג בתום לב יכולה ללבוש צורה של חובת גילוי עובדות חשובות ע״י צד לחוזה‬ ‫‪.4‬‬
‫בתקופה החוזית‪ EXIMIN SA [.‬נ ' איטל סטייל פרארי בע"מ ]‬

‫אין הכרעה בפסיקה בשאלת יצירת חיובים חדשים מכוח עקרון תום‪-‬הלב‪.‬‬

‫‪-22-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫הסעדים בגין הפרת החובה‪:‬‬

‫ס׳ ‪ 39‬לא מזכיר תרופה אשר ניתנת בגין חוסר תום‪-‬לב בביצוע חוזה ‪ .‬שתיקת הסעיף אין משמעה שאין סנקציה בגין‬
‫הפרת החובה‪ ,‬אלא המשמעות היא שקשת התרופות מגוונת ותלויה בהקשר שבו מתעורר העניין‪.‬‬

‫בג״צ ‪ 59/80‬שירותי תחבורה ציבוריים נ׳ ביה״ד הארצי לעבודה‪ :‬חברת האוטובוסים מקיימת שירותי תחב״צ‬
‫בבאר שבע‪ .‬חברה זו התחייבה לשלם לעובדיה ״פרמיה נוספת״‪ ,‬אשר תשלומה יופסק אם ייגרמו שיבושי עבודה ע״י‬
‫העובדים‪ .‬בחלוף הזמן‪ ,‬עובדי החברה קיימו ״שביתה״ עליה עידכנו את מנעליהם רק כחצי שעה לפני השיבושים בעבודה‪,‬‬
‫על כן החברה עצרה תשלום הפרמיה הנוספת לעובדים‪ .‬תחילה בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשת העובדים‪ ,‬לאחר‬
‫מכן בית הדין הארצי קיבל ערעורם וקבע זכותם לקבלת הפרמיה‪ .‬בערעור לעליון נשאלה השאלה מהי מהותה של החובה‬
‫לנהוג בתום‪-‬לב ובדרך מקובלת בקיום חוזה ומהן התוצאות של הפרת חובה זו? השופט ברק משתמש בס׳ ‪ 39‬פעמיים‬
‫ובאופן שונה בכל פעם‪:‬‬

‫ברק יוצר חובה חדשה לפיה יש להשלים את החוזה מכוח ס׳ ‪ .39‬בחוזה לא הייתה חובת הודעה‬ ‫‪.1‬‬
‫לחברת האוטובוסים‪ ,‬וברק משלים את החסר מכוח חובת תום‪-‬הלב‪.‬‬

‫ברק בודק האם החובה קוימה בתום לב או לא וקובע שהיא בוצעה אך לא בתום לב‪ .‬ההודעה‬ ‫‪.2‬‬
‫נמסרה כחצי שעה לפני השיבושים ונחשבת כאילו לא ניתנה והחוזה הופר‪.‬‬

‫מכאן נקבע‪ ,‬כי אין חובה בחוזה ועל כן ביהמ״ש משלים לתוך החוזה חובה שהצדדים לא חשבו עליה‪ ,‬ולפיכך זוהי השלמה‬
‫של החוזה לפי ס׳ ‪ 26‬לחוק החוזים‪.‬‬

‫ע״א ‪ 701/79‬שוחט נ׳ לוביאניקר‪ :‬שוחט התקשרה בחוזה לרכישת דירה בסך ‪ 420‬אלף לירות‪ .‬שלושת התשלומים‬
‫הראשונים נפרעו כסדרם‪ ,‬ונותרה לתשלום יתרה של ‪ 120‬אלף לירות שאותה היה על המוכר לפרוע במעמד מסירת‬
‫החזקה בנכס לקונה‪ ,‬ובתנאי כי קודם לכן או באותו מעמד יועבר הנכס על שמה של הקונה‪ .‬בפועל‪ ,‬טרם הגיע המועד‬
‫שנקבע לרישום הנכס‪ ,‬נסעה גב׳ שוחט לאוסטרליה מבלי להבהיר למוכרים כיצד תובטח השלמתה התקינה של העסקה‬
‫בכלל‪ ,‬ופירעון היתרה כנגד מסירת החזקה בפרט‪ .‬ב״כ המוכרים הודיע לב״כ הקונה כי לא ניתן יהיה לבצע העברת בעלות‬
‫משלא הובטח התשלום‪ .‬עקב חוסר תגובה מצידה‪ ,‬ולאחר מספר חודשים רב‪ ,‬שלח ב״כ המוכרים מכתב כי אם לא תשולם‬
‫היתרה תוך ‪ 10‬ימים‪ ,‬ישקלו את ביטול החוזה‪ .‬לאחר שזו לא הגיבה גם הפעם‪ ,‬הגישו תביעה למתן פס״ד המצהיר כי‬
‫ההסכם בין הצדדים בטל‪ .‬במקביל הגישה שוחט תביעה נגד המוכרים לאכיפת ההסכם‪ .‬ביהמ״ש קיבל תביעתם של‬
‫המוכרים ובערעור לעליון נשאלה השאלה האם ניתן להחיל את עקרון תום הלב על מנת להפוך חיובים מעצמאיים‬
‫למקבילים? ביהמ״ש העליון קבע מפי השופטת בן‪-‬פורת כי התנהגותה של הקונה מהווה הפרה של החובה לקיים חיוב‬
‫הנובע מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב‪ ,‬על כן התנהגות זו הצדיקה את הימנעות המוכרים מלרשום את הנכס על שמה‬
‫עד שתשלום היתרה יובטח‪.‬‬

‫ע״א ‪ 467/04‬יתח נ׳ מפעל הפיס‪ :‬יתח השתתף בהגרלת היובל של מפעל הפיס‪ .‬יתח השמיד בטעות את כרטיס‬
‫ההשתתפות שלו‪ ,‬שלאחר מכן התברר לו כי מדובר בכרטיס זוכה‪ .‬מפעל הפיס סירב להעביר ליתח את כספי הזכייה‪ ,‬ועל‬
‫כן הגיש יתח תביעה‪ .‬בערעור לעליון עקב דחיית הבקשה במחוזי‪ ,‬נשאלה השאלה כיצד יש לפרש את החוזה האחיד‬
‫שנכרת בין הצדדים? והאם חלה על מפעל הפיס החובה לכבד את זכייתו של יתח? ביהמ״ש קבע מפי השוטפת ארבל כי‬
‫החובה לנהוג בתום לב מחייבת את מפעל הפיס לבחון טענותיו של מי שמבקש לקבל לידיו כספי זכייה אך פגם כזה או‬
‫אחר מאפשר למפעל הפיס שלא לשלם‪ .‬עמידתו של מפעל הפיס על זכויותיו החוזיות לא תוכל לעמוד במבחן המשפטי‬
‫ומהווה הפרה של החיוב לנהוג בתום לב לפי ס׳ ‪.39‬‬

‫‪-23-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫השלמת תוכן החוזה‪:‬‬

‫פרטים חסרים ‪ -‬השלמת חסר בחוזה‬

‫תחילה יש לוודא שאכן נכרת חוזה‬ ‫‪‬‬

‫פרשנות קודמת להשלמת חסר !!‬ ‫‪‬‬
‫מה שעשוי להיראות במבט ראשון כחסר אינו בהכרח כזה‪ .‬יש לבחון האם מדובר בחסר אמתי או מדומה?‬ ‫‪‬‬

‫השלמת פרטים‪ :‬סעיף ‪ 26‬לחוק החוזים‪" :‬השלמת פרטים ‪ -‬פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג‬
‫הקיים בין הצדדים‪ ,‬ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג‪ ,‬ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים‪".‬‬

‫"על פי" החוזה = מנגנוני השלמה הסכמיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נוהג הקיים בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוהג בחוזים מאותו סוג‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מנגנוני השלמה נוספים – עיקרון הביצוע האופטימלי‬

‫מנגנון השלמה שאינו מופיע בחוק‪ ,‬אך אומץ בפסיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הוראות חוק דיספוזיטיביות (עדיפות להוראה בחוק מיוחד‪/‬ספציפי על פני הוראה בחוק כללי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תניה מכללא – מנגנון השלמה שעבר זמנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תום‪-‬לב‪ ,‬סעיף ‪ 39‬לחוק החוזים (כתחליף לתניה מכללא)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמאות להשלמת חסר באמצעות סעיף ‪:39‬‬

‫חובת מתן הודעה על שיבושי עבודה צפויים (בגץ ‪ 59/80‬שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש)‬ ‫‪‬‬
‫התקנת גנרטור חירום בבניין גבוה (השופט בייסקי בע"א ‪ 391/80‬לסרסון ואח' נ' שכון עובדים בע"מ)‬ ‫‪‬‬
‫שערוך בתקופת החוזה המקוים (השופט אנגלרד בע"א ‪ 6136/00‬שועית נ' אשד)‬ ‫‪‬‬

‫‪-24-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫שיערוך חוזים בתקופת אינפלציה‬

‫אינפלציה והשפעתה על המשפט‬

‫ִא יְנְפ ַל ְצָיה‪ -‬היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית‪ ,‬מתמשכת וקבועה של רמת המחירים במדינה‪ .‬תוצאה‬
‫האינפלציה היא ירידה בכוח הקניה של הכסף‪.‬‬

‫מקרה קיצוני של אינפלציה נקרא היפר‪-‬אינפלציה‪ .‬הכוונה היא לאינפלציה גבוהה מאד‪ ,‬ששיעורה הולך וגדל תוך איבוד‬
‫שליטה‪.‬‬

‫נזקי האינפלציה‪:‬‬

‫אינפלציה ברמות גבוהות היא תופעה שלילית ומזיקה‪ ,‬עם השלכות חמורות על תפקוד המשק‪.‬‬

‫בין התופעות הקשות הנובעות מאינפלציה גבוהה‪:‬‬

‫פגיעה בעובדים שהכנסתם קבועה (לא צמודה למדד)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קושי בתכנון תקציבים לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עליה ברמת אי‪-‬הוודאות שבה פועלים משקיעים וכתוצאה מכך קיטון בהשקעות ובחיסכון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיבושים קשים בכל מערכות החיים הכלכליות‪ ,‬ובמיוחד במערכות גבייה ותשלומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השפעות שליליות על מערכת המשפט‬

‫בהעדר מנגנונים לעדכון ערך הכסף‪ ,‬נגרמים שיבושים קשים גם בתחומי המשפט השונים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫בדיני עונשין‪ :‬אובדן המשמעות ההרתעתית של קנסות‪.‬‬

‫בדיני נזיקין‪ :‬פגיעה בעיקרון של השבת מצבו של הניזוק לקדמותו‪.‬‬
‫בדיני המיסים‪ :‬שיבושים בעקרונות שיטת המס‪ .‬לא משולם מס אמת‪.‬‬

‫כדי למנוע את התופעות הללו‪ ,‬יש צורך בהתאמות בתחומי המשפט השונים למצב של היפר‪-‬אינפלציה‪.‬‬

‫השפעות בתחום דיני החוזים ופתרונן‪:‬‬

‫המענה לאינפלציה בתקופת החוזה המקוים‪ :‬הוראות החוזה (עיקרון חופש החוזים)‪ .‬על הצדדים להכניס‬ ‫‪‬‬
‫סעיף בחוזה ״בצמוד למדד״ ובכך תיפתר הבעיה והסכום ישמור על הערך הריאלי שלו‪.‬‬

‫המענה בתקופת החוזה המופר‪ :‬התאמת דיני התרופות‪ .‬מרגע שהחוזה הופר הנתבע מבקש תרופות‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫במצב זה לא נדרוש קיום חוזה אלא פיצויים‪/‬ביטול והשבה‪/‬אכיפה‪ .‬בתקופת החוזה המופר נמצא הפתרון בחוק‬
‫ולא בחוזה‪ ,‬על כן התרופות יתבססו על העובדה שהחוזה הופר וכמענה לאינפלציה מתאימים את דיני התרופות‪.‬‬

‫המענה בתקופת המימוש‪/‬הוצל"פ‪ :‬הוראות פסק הדין והתאמת דיני ההוצאה לפועל‪ .‬בשלב זה‪ ,‬הזכויות‬ ‫‪‬‬
‫והחובות נובעות מפסק הדין (ולא מהתרופות‪/‬חוזה)‪ .‬בדר״כ יקבע ביהמ״ש כי הצד שמשלם כסף ישלמו בצמוד‬
‫למדד מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל‪ ,‬ובכך יישמר הערך הריאלי של הכסף‪ .‬גם אם בפסק הדין זה לא‬
‫נכתב מפורשות‪ ,‬ישנם חוקים שאוכפים זאת (חוק פסיקת ריבית והצמדה)‪.‬‬

‫היפר אינפלציה בתקופת החוזה המקוים (חוזה ארוך טווח) והעדר הוראה בחוזה‪:‬‬

‫‪-25-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫במצב בו הצדדים לא צפו אינפלציה‪ ,‬או צפו בשיעורים נמוכים‪ ,‬והצדדים ויתרו על הסעיף‪ ,‬מתקיים חסר בחוזה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫נדרשת פרשנות – האם שתיקת החוזה מהווה הסדר שלילי (העדר מכוון של הסעיף על מנת שלא תהיה הצמדה‬
‫למדד)? או שמא הצדדים התכוונו לתשלום בערכים נומינליים או ריאליים?‬

‫במקרה בו שתיקת החוזה אינה משקפת הסדר שלילי‪ ,‬נפעיל את מנגנוני ההשלמה‪:‬‬

‫נוהג בין החוזים‬ ‫‪.1‬‬

‫נוהג בחוזים מאותו סוג‬ ‫‪.2‬‬
‫פנייה לעקרון תום הלב כמנגנון השלמה לפי ס׳ ‪( 39‬פס״ד שועית)‬ ‫‪.3‬‬

‫לדוגמה‪ :‬פסק דינו של השופט אנגלרד בפרשת שועית‪.‬‬

‫ע״א ‪ 6136/00‬שועית בע״מ ואח׳ נ׳ אשד‪ :‬בין הצדדים נכרת חוזה אופציה לרכישת נכס‪ ,‬מועד קיומו של החוזה‬
‫נקבע לחמש שנים מיום הכריתה‪ .‬באותה תקופה הייתה היפר‪-‬אינפלציה כך שביום ביצוע החוזה ערך הנכס היה זהה‪ ,‬אך‬
‫בשל שחיקת הכסף הקונה קיבל תמורה מזערית‪ .‬ביהמ״ש קבע כי במצב כזה ניתן לשערך חוזה מכוח ס׳ ‪ 39‬לחוק‬
‫החוזים – שכן עליהם לפעול בהגינות ויושר לצורך הוצאת החוזה לפועל‪.‬‬

‫ע״א ‪ 554/83‬אתא בע״מ נ׳ עזבון המנוח זולוטולוב ואח׳‪ :‬חוזה שנחתם בין אתא שהייתה מפעל לייצור בגדי‬
‫עבודה‪ ,‬לבין זולוטולוב שהתחיל לעבוד באתא כסוכן מכירות‪ .‬שיטת העבודה הייתה לקבל סחורה ולנסות למכור אותה‬
‫לחנויות – אם הסחורה נמכרה‪ ,‬הכסף יועבר לאתא בניכוי עמלה מסוימת שנשארת אצלו‪ .‬אתא שחששה מאפשרות בה‬
‫אחד הסוכנים עלול לקחת את הסחורה‪/‬כסף ולברוח – לקחה מהסוכנים בטחונות‪ .‬בחלוף השנים זולוטולוב נפטר ואלמנתו‬
‫עבדה כסוכנת‪ .‬בשנת ‪ 78‬יורשיו של זולוטולוב הודיעו לאתא על סיום היחסים‪ ,‬ודרשו את קבלת הפקדון בחזרה בהתאם‬
‫לחוזה‪ .‬הבעיה הייתה שהכסף הופקד בשנת ‪ ,62‬בעוד בתחילת שנות ה‪ 70‬החלה אינפלציה‪ .‬הסכסוך הגיע בשנת ‪,83‬‬
‫ובחוזה לא נאמר כי הסכום יוחזר בצמוד למדד המחירים לצרכן‪ .‬היורשים מבקשים שהסכום ישוערך בצמוד למדד בערכו‬
‫הריאלי‪ ,‬ולטענת אתא זה לא נכתב בחוזה ועל כן תחזיר את אותו הכסף שקיבלה‪ .‬ביהמ״ש אינו נוקט גישה כללית ובודק‬
‫כל סוגיה בהקשר שהיא מתעוררת בו‪ .‬בענייננו‪ ,‬אינפלציה לא נלקחה בחשבון ועל כן יש חסר בחוזה‪ ,‬שערוך הסכום תהא‬
‫השלמה של החסר‪.‬‬

‫‪-26-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫התערבות בתוכן החוזה‪:‬‬

‫להבדיל מהשלמת חוזה‪ ,‬במקרה של התערבות בתוכן החוזה‪ ,‬הצדדים מסכימים ולמרות זאת ביהמ״ש מתערב ומשנה‬
‫את תוכן החוזה בחלקו או בכללותו‪ .‬ביהמ״ש יאזן התערבותו אל מול עקרון חופש החוזים‪.‬‬
‫במסגרת התערבות התוכן החוזה נשים לב לשני סוגי התערבויות‪ :‬התערבות עקיפה והתערבות ישירה‪.‬‬

‫הצדקות להתערבות בתוכן החוזה‪:‬‬

‫כשלי שוק – מונופולים‪ /‬חסר במידע‪ ,‬יביאו לחוזים שאינם מאוזנים‪ ,‬ועל כן יש צורך להתערב על אף עקרון חופש‬ ‫‪‬‬
‫החוזים‪.‬‬
‫שיקולים חלוקתיים‪ ,‬הגנה על צדדים חלשים‬ ‫‪‬‬
‫פטרנליזם – עקב הטיות קוגנטיות של בני אדם‪ ,‬אנשים נוטים לקבל החלטות שגויות‪ .‬על כן‪ ,‬נדרשת התערבות‬ ‫‪‬‬
‫של ביהמ״ש על מנת לחסוך את הנטל העתידי שייפול על המדינה‪ ,‬ויתערב בחקיקה קוגנטית‬

‫התערבות חקיקתית‪:‬‬

‫התערבות באמצעות חקיקה כופה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמה‪ :‬חוק המכר (דירות)‪ ,‬תשל"ג – ‪ .1973‬סעיף ‪7‬א‪" :‬אין להתנות על הוראות חוק זה‪ ,‬אלא לטובת‬
‫הקונה‪."...‬‬

‫באמצעות חקיקת משנה‪( .‬חקיקת הרשות המבצעת‪/‬רשות מנהלית)‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמה ‪ :‬תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)‪ ,‬תשס"ו‪ .2006-‬תקנה ‪" :21‬אין להתנות על‬
‫הוראות תקנות אלו‪ ,‬אלא לטובת הצרכן"‪.‬‬

‫התערבות רגולטורית (רשות מנהלית)‪:‬‬

‫התערבות חקיקה – התערבות מראש לחוזים בעלי הוראות סותרות בצורה רוחבית‪ ,‬החלק הסותר אינו תקף‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התערבות שיפוטית – התערבות לאחר מעשה‪ .‬סכסוך בעקבות חוזה יביא את הצדדים לביהמ״ש שבדיעבד‬ ‫‪‬‬
‫יקבע כי אין תוקף לסעיף‪ .‬לרוב מדובר על חוזה ספציפי‪ .‬ביהמ״ש מוסמך איך להתערב בחוזה בצורה מפורשת‪,‬‬
‫מלבד במקרים חריגים בהם נעשה עוול גדול‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬הוראות המפקח על הבנקים‪ :‬ניהול בנקאי תקין‪.‬‬

‫התערבות שיפוטית בתוכן החוזה‪ :‬שיטות עקיפות‪:‬‬

‫התערבות במסווה של פירוש או השלמה‪ -‬מטרת הפרשן הינה לפרש לפי כוונת הצדדים‪ .‬במידה וביהמ״ש‬ ‫‪.1‬‬
‫מגיע למסקנה כי אומד דעת הצדדים איננו ברור‪ ,‬יפנה לפרשנות אובייקטיבית שתפרש את החוזה בצורה הוגנת‪.‬‬

‫התערבות באמצעות הקדמת רגע הכריתה ושלילת תוקפו המחייב של מסמך מאוחר (לדוגמה‪ :‬השופט כהן‬ ‫‪.2‬‬
‫בע"א ‪ 251/64‬גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס)‪.‬‬

‫התערבות עקיפה באמצעות פסילה של תניית הפניה‪ -‬מדובר על תנאי בחוזה שאומר שלא רק מה שנראה‬ ‫‪.1‬‬
‫פיזית על החוזה‪ ,‬ישנם תנאים נוספים במסמך שגם הם חלק מהחוזה (הגבלת מקום במסמך החוזי‪ ,‬כמו כרטיס‬
‫לוטו ‪ /‬ספק שאינו רוצה שהלקוח יראה את כלל התנאים ועל כן משאיר אותם בתקנון שבוודאי הלקוח לא קורא)‬
‫(פס״ד דוד נ׳ דרורי‪ ,‬ע"א ‪ 156/50‬בריטניה אמריקה אינשורנס קומפני נ' מוזס)‪.‬‬

‫‪-27-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ע״א ‪ 236/67‬דוד נ׳ דרורי ומנורה חברה לביטוח‪ :‬אדם הסיע את חברו על האופנוע‪ ,‬התרחשה תאונת דרכים‬
‫והחבר נפצע‪ .‬בעל האופנוע פנה לחברת הביטוח ואלו אמרו שכלל אין לו רישיון נהיגה‪ .‬בזמן התאונה המבוטח היה עם‬
‫כתב כיסוי זמני בו לא נכתב שאם אין רישיון הביטוח איננו תקף‪ ,‬אך זה היה רשום בפוליסה‪ .‬ביהמ״ש קבע מפי השופט‬
‫לנדוי כי ההפניה ברורה‪ ,‬בעל האופנוע היה צריך לעיין בפוליסת הביטוח‪ ,‬ומדובר בתנאי סביר והוגן‪.‬‬

‫התערבות שיפוטית בתוכן החוזה‪ :‬שיטות ישירות‪:‬‬

‫חוזה פסול‪ :‬סעיפים ‪ 30-31‬לחוק החוזים (חלק כללי)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫התערבות מכוח עיקרון תום הלב‪ :‬ס' ‪ 39‬לחוק החוזים (ע"א ‪ 467/04‬חיים יטח נ' מפעל הפיס)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫חוק החוזים האחידים‪ ,‬תשמ"ג – ‪.1982‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪-28-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫חוזה פסול‪:‬‬

‫סעיף ‪ 30‬חוזה פסול‪ -‬״חוזה שכריתתו‪ ,‬תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים‪ ,‬בלתי מוסריים או סותרים את תקנת‬
‫הציבור ‪ -‬בטל‪.‬״‬

‫נקודת המוצא היא כי דרישות ההצעה והקיבול נתמלאו‪ ,‬הצדדים הגיעו לחוזה‪ ,‬ואלמלא הפסלות היה משוכלל כדין ועומד‬
‫בתוקפו (פס״ד ביטון נ׳ מזרחי)‪ .‬הכלל הוא כי אין כל תוקף לחוזה בלתי חוקי‪ .‬מדובר בחוזה בטל‪.‬‬

‫חוזה פסול ובטלותו‬

‫ההסדר החוקי בנושא חוזה פסול נועד להשיג ‪ 2‬מטרות‪:‬‬

‫להרתיע מעריכת חוזים כאלה (ולכן תוצאת הבטלות)‬ ‫‪‬‬

‫וצדק יחסי בין הצדדים (במסגרת ס' ‪.)31‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים מגדיר מהו חוזה פסול‪ :‬חוזה שכריתתו‪ ,‬תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים‪ ,‬בלתי מוסריים או‬
‫סותרים את תקנת הציבור‪ .‬קיימת חפיפה בין מצבי הפסלות השונים (בד"כ אי חוקיות בתוכן חופפת אי חוקיות במטרה‪,‬‬
‫חוזה בלתי מוסרי הוא גם כזה שסותר את תקנת הציבור וכו')‪ .‬חוזה שנכלל בגדרו של סעיף ‪ – 30‬בטל‪.‬‬

‫סוגי אי חוקיות‪:‬‬

‫חוזה בלתי חוקי‬ ‫‪.1‬‬

‫חוזה שכריתתו‪ ,‬תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים‪ -‬בטל (סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים)‬

‫דוגמאות לחוזה בלתי חוקי –‬

‫חוזה שנוגד הוראות החוק הפלילי‬ ‫‪‬‬

‫חוזה בעל רישום מחיר כוזב על מנת להונות של שטונות המס‬ ‫‪‬‬
‫חוזה נעדר רישיון בו ההסכמה או הרישיון הם תנאי מתלה (סעיף ‪(27‬ב) לחוק החוזים)‬ ‫‪‬‬
‫הסכמים להיסוי אשמה (העברה לבוררות בעניינים שנדרשים דיון בבהימ״ש)‬ ‫‪‬‬

‫לא כל חוזה שנוגד הוראת חוק כופה הוא בהכרח פסול ובטל‪ .‬הדבר תלוי בפרשנותה של הוראת החוק‪.‬‬

‫אי חוקיות בכריתה‪ :‬כאשר הוראת החוק המופרת נוגעת לשלב הכריתה (לדוגמה‪ :‬רשות ציבורית‬ ‫‪‬‬
‫כורתת חוזה ללא מכרז)‪.‬‬
‫אי חוקיות בתוכן‪ :‬כאשר התוכן מהווה עבירה פלילית או עוולה אזרחית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אי חוקיות במטרה‪ :‬כאשר שני הצדדים שיוו לנגד עיניהם בעת הכריתה השגת מטרה בלתי חוקית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חוזה בלתי מוסרי‬ ‫‪.2‬‬

‫חוזה שכריתתו‪ ,‬תוכנו או מטרתו הם בלתי מוסריים‪ -‬בטל (סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים)‬

‫בעבר‪ :‬אי מוסריות בתחום האישות תוך פגיעה במוסד הנישואין‪ .‬בעבר היה נהוג לחשוב שחוזים שמקדמים‬ ‫‪‬‬
‫אי מוסריות מינית ופוגעים במוסד הנישואין הם בלתי מוסריים‬

‫‪-29-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫כיום ‪ :‬קטגוריה שאינה בשימוש בפסיקה (מוצע לבטלה במסגרת הצעת חוק דיני ממונות)‪ .‬כיום הסכם זה‬ ‫‪‬‬
‫אינו ייחשב כבלתי מוסרי‪ ,‬אינו עומד בהכרח בסתירה לתקנת הציבור ואינו בטל ככזה‪ .‬במקרים המתאימים‬
‫אי מוסריות תחשב כיום כנכללת בחוזים הסותרים את תקנת הציבור‪.‬‬

‫חוזה הסותר את תקנת הציבור‬ ‫‪.3‬‬

‫חוזה שכריתתו‪ ,‬תכנו או מטרתו סותרים את תקנות הציבור‪ -‬בטל ( סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים)‬

‫"תקנת הציבור"‪ :‬מושג דינמי בעל מרקם פתוח‪.‬‬

‫‪ ‬בעבר ‪ -‬פרשנות צרה ושימוש מוגבל לשם פסילת חוזים (בעיקר בהקשר של הגבלת חופש עיסוק ותניות פטור‬
‫מאחריות לנזקי גוף)‪.‬‬
‫‪ ‬החל משנות ה‪ – 90-‬הרחבת התוכן של "תקנת הציבור" והגברת היקף השימוש‪.‬‬

‫דוגמאות לחוזה הסותר את תקנת הציבור‪:‬‬

‫חוזה הפוטר הורה מאחריות לילדיו‬ ‫‪‬‬

‫חוזה בין שני סוחרים ליצירת מונופול‬ ‫‪‬‬
‫חוזה המגביל את חופש העיסוק‬ ‫‪‬‬

‫הדעות בפסיקה חלוקות בעניין מידת השימוש בעיקרון תקנת הציבור‪ .‬חלקם סוברים כי יש לעשות שימוש חריג‬
‫בתקנות הציבור על מנת לאפשר את עקרון חופש החוזים‪ .‬מנגד‪ ,‬יש הסוברים כי אין הצדקה לרתיעה מהשימוש‬
‫בתקנות הציבור‪ ,‬שכן תקנת הציבור מעגנת בתוכה את ערכי חופש החוזים ושיקולים נוגדים המגבילים את‬
‫החופש החוזים‪ ,‬ותפקידו של ביהמ״ש הוא לאזן בין ערכים אלו‪.‬‬

‫גילוי אי חוקיות‪:‬‬

‫אי חוקיות יכול שתהיה באחד מהשלבים הבאים‪:‬‬

‫כריתת החוזה נוגעת באי חוקיות‬ ‫‪.1‬‬

‫לדוגמא‪ :‬חוזה של עירייה שנעשה ללא התקיימות התנאים המקדמיים הדרושים לכריתתו כגון‪ :‬חובת מכרז‪,‬‬
‫אישור שר הפנים‪ [ ...‬עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה ]‬

‫תוכן החוזה נוגע באי חוקיות‬ ‫‪.2‬‬

‫לדוגמא‪ :‬חוזה המכיל תניות המגבילות את חופש העיסוק [ ‪ AES SYSTEMS‬נ' סער]‬

‫מטרת החוזה ומטרת הצדדים הינה בלתי חוקית‬ ‫‪.3‬‬

‫לדוגמא‪ :‬קביעת סכום עסקה נמוך בחוזה במטרה להונות את רשויות המס‪.‬‬

‫ביצוע החוזה הינו בלתי חוקי (גם אם כריתתו ומטרתו הינם חוקיים)‬ ‫‪.4‬‬

‫תוצאות אי החוקיות של החוזה וסעדים‪:‬‬

‫בטלות (סעיף ‪ .)30‬לעיתים בטלות חלקית (ס' ‪ 31‬שמפנה לסעיף ‪.)19‬‬ ‫‪‬‬

‫השבה (סעיף ‪ 31‬שמפנה לסעיף ‪ .)21‬אם ההשבה בעין אינה אפשרית או אינה סבירה – השבת שווי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במקרים חריגים ומשיקולי צדק ובכדי למנוע תוצאה בלתי צודקת‪ :‬מתן פטור מלא או חלקי לצד מחובת‬ ‫‪‬‬
‫השבה‪ ,‬או חיוב לקיים את החיוב שכנגד וזאת למרות בטלותו העקרונית של החוזה (ס' ‪ 31‬סייפא)‪.‬‬

‫בטלות החוזה – תוצאת הבטלות היא חובה המוטלת על כל צד להשיב לאחר את מה שקיבל לפי החוזה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לביהמ״ש יש שיקול דעת למתן סעדים נוספים מכוח ס׳ ‪ 31‬לחוק אם יראה לנכון שמידת האשמה של הצדדים אינה זהה‬
‫וייתכן ובטלות החוזה תביא לתוצאת רווח לצד האשם‪.‬‬

‫‪-30-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תחולת הוראות‬
‫‪ .31‬הוראות סעיפים ‪ 19‬ו‪ 21-‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪ ,‬גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה‪ ,‬אולם בבטלות לפי סעיף‬
‫‪ 30‬רשאי ביהמ‪,‬ש‪ ,‬אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון‪ ,‬לפטור צד מהחובה לפי סעיף ‪ ,21‬כולה או‬
‫מקצתה‪ ,‬ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החוב שכנגד‪ ,‬כולו או מקצתו‪.‬‬

‫הכלל לגבי חוזה פסול הוא בטלות החוזה והשבה של דברים שנתקבלו על פיו‪ .‬החריג הוא שלילית ההשבה וצו‬
‫לקיום חיוב‪.‬‬

‫ע״א ‪ 630/78‬ביטון נ׳ מזרחי‪ :‬זכרון דברים שנחתם בין הצדדים למכירת נכס תמורת סכום מסויים‪ .‬למחרת נפגשו‬
‫הצדדים אצל עו״ד לחתימה על הסכם פורמלי ומסרו לו מחיר עסקה נמוך יותר‪ .‬בעקבות סכסוך בין הצדדים‪ ,‬החוזה‬
‫הפורמלי לא נחתם‪ .‬ביהמ״ש מחוזי דחה את תביעת הקונה לחייב את המוכר לקיים התחייבותו משום שמדובר בחוזה‬
‫בלתי חוקי לאור השינוי שנעשה במחיר העסקה שמטרתו להונות את שלטונות המס‪.‬‬

‫‪o‬ע״א ‪ 61/88‬חיימוב נ׳ חמיד‪ :‬חמיד שהיה חלפן כספים השאיר בחנות של חיימוב חבילה שהכילה לטענתו ‪ 50‬אלף‬
‫דולר משום שחשש כי המשטרה רודפת אחריו‪ .‬כעבור חצי שעה חזר לחנות של חיימוב שטען שסבלים שהיו עדים לאירוע‬
‫חייבו אותו לתת להם את החבילה ואם לא יקראו למשטרה‪ .‬סוחרים נוספים שנכחו במקום שימשו כבוררים ונתנו פסק‬
‫בוררות שחייב את חיימוב לשלם לחמיד ‪ 40‬אלף דולר‪ .‬חיימוב שילם להם סכום של ‪ 25‬אלף דולר ולאחר מכן לא הסכים‬
‫להמשיך לשלם והגיש תלונה במשטרה‪ .‬בערעור לעליון ביהמ״ש קבע כי הסכם הבוררות נוגד את תקנות הציבור ומכוח ס׳‬
‫‪ 30‬לחוק החוזה בטל ועל כן החלפנים חייבים בהשבת הסכום לחיימוב‪.‬‬

‫‪o‬ע״א ‪ 6667/10‬טנדלר נ׳ קוזניצקי‪ :‬המנוחה‪ ,‬אם המערערת ובעלת מגרש אותו המשיב היה מעוניין לרכוש‪ .‬הצדדים‬
‫חתמו ביניהם על שני הסכמים במקביל בצורה כזו שתפטור את המנוחה ממס שבח‪ .‬בטרם החלה בניית הבית נפטרה‬
‫המנוחה והזכויות על המגרש הועברו לביתה המערערת‪ .‬המשיב הגיש בקשה להצהרת על זכותו לרכוש את המגרש‬
‫וביהמ״ש מחוזי קיבלת טענותיו ופסק כי יש לאכוף את ההסכם תוך הגעה למחיר המוסכם עליהם שידווח לרשויות המס‪.‬‬
‫בערעור לעליון נקבע כי לא ניתן לאכוף את ההסכם שכן מדובר בחוזה שאינו ניתן להפרדה לחלקים‪ ,‬וחלק ממנו אינו חוקי‪.‬‬

‫(מבחנים לקביעת אי חוקיות במיקודית עמוד ‪)74‬‬

‫‪-31-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫חוק החוזים אחידים‪:‬‬

‫חוזה אחיד מוגדר כנוסח של חוזה שתנאיו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬נקבעו מראש בידי צד אחד והוא משמש את אותו צד‬
‫ביחסיו עם אנשים רבים‪ ,‬בלתי מסיומים במספרם או בזהותם ( סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים האחידים) [ יורשי ומנהלי עזבון‬
‫המנוחה מילגרום נ' מרכז משען ]‬

‫תנאי החוזה יכול שיקבע גם על ידי מי שפועל מטעמו של צד אחד‪ ,‬ובלבד שקיימת חפיפה בין האינטרסים שלהם [ ארגון‬
‫שחקני כדורגל בישראל נ' התאחדות לכדורגל בישראל ]‪.‬‬

‫תכילות של חוזה אחיד היא בעיקרה תכלית אובייקטיבית‪ .‬תכליתו האובייקטיבית של החוזה האחיד היא המטרות‬
‫שצדדים סבירים‪ ,‬נבונים והוגנים היו מציבים לנגד עינהם כמונחות ביסוד החוזה האחיד‪ [ .‬יורשי ומנהלי עזבון המנוחה‬
‫מילגרום נ' מרכז משען ]‬

‫באופן כללי‪ ,‬מרבית החוזים בשוק הינם חוזים צרכניים‪ ,‬אך גם חוזים מסחריים (חוזי עבודה וכו)‪ .‬למעלה ‪ 95%‬מהחוזים‬
‫שבשוק‪ ,‬הם חוזים אחידים‪.‬‬

‫לחוזים אחידים יתרונות רבים‪ ,‬בעיקר חסכון בעלויות עסקה‪.‬‬

‫הקושי ‪ :‬קיומם של תנאים מקפחים‪ .‬קיים כשל‪-‬שוק בשל העדר תחרות ביחס לתנאים המשפטיים של העסקה‪ .‬העדר‬
‫התחרות נובע מהמאפיינים של חוזים אחידים‪.‬‬

‫מאפייניו של חוזה אחיד‪:‬‬

‫הספק מנסח את החוזה עבור לקוחות רבים ללא מנגנוני בקרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין מו"מ על מרבית תנאי החוזה (‪.)take it or leave it‬‬ ‫‪‬‬
‫לקוחות לא קוראים חוזים אחידים‪ .‬הסיבות לכך‪ :‬החוזים ארוכים וקשים להבנה; ממילא לא ניתן לשנותם; הלקוח‬ ‫‪‬‬
‫מניח שאם כולם חותמים אזי "אין בעיה"; לא רוצה להיחשב לטרחן‪ ,‬הטיות קוגניטיביות כגון הערכת חסר של‬
‫סיכונים ועוד‪.‬‬

‫כיצד מתמודדים עם בעיית הקיפוח?‬

‫ספקים עשויים לא לממש את התנאים המקפחים בשל חשש ממוניטין שלילי (רשתות חברתיות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסדרה חקיקתית (בנקאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬מכר דירות‪ .)...‬החקיקה איננה מטפלת בכל התחומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כללי פרשנות מיוחדים‪ :‬פרשנות לפי תכליות אובייקטיביות; פרשנות כנגד המנסח; פרשנות בהתאם לציפיות‬ ‫‪‬‬
‫הסבירות של הלקוח‪.‬‬
‫תחולה מוגברת של עקרון תום הלב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחולה מוגברת של עקרון תקנת הציבור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוק החוזים האחידים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהותו של חוזה אחיד‪:‬‬

‫חוזה אחיד הוא חוזה שכן הוא כפוף לחלק הכללי של חוק החוזים‪ ,‬וחלות עליו הדוקטרינות החוזיות; בנוסף הוא חוזה‬
‫מיוחד‪ ,‬שכן הוא כפוף גם לחוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ״ג‪.1982-‬‬

‫מטרת החוק‬
‫‪ .1‬חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים‪.‬‬

‫חוק זה‪ ,‬מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים‪ .‬כלומר‪ ,‬המטרה העיקרית היא לעזור לביהמ״ש‬
‫בפרשנות החוק‪ .‬לפיכך‪ ,‬החוק מצמצם את האפשרות לפרשנות (החוק הראשון שהכנסת חוקקה כסעיף מטרה)‬

‫סעיף המטרה מסייע בפרשנותו התכליתית של החוק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-32-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫בעיקר בנוגע להיקף התחולה‪ :‬פרשנות רחבה של סעיפי ההגדרות ופרשנות מצמצמת של סעיף ‪.23‬‬ ‫‪‬‬

‫הגדרת החוק‪:‬‬

‫הגדרות‬
‫‪ .2‬בחוק זה – ״חוזה אחיד״ – נוסח של חוזה שתנאיו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים‬
‫לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם‪.‬‬

‫הסעיף מורכב משני יסודות מצטברים‪:‬‬

‫צד אחד ניסח את החוזה מראש ‪ ,‬ודי בכך שרק חלק מהתנאים נוסחו מראש על ידו בכדי שיוגדר כחוזה אחיד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ניסוח החוזה הוא עבור התקשרויות רבות – די בכך שהחוזה מיועד לכמה חוזים על מנת שיוגדר כחוזה אחיד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ההגדרה כוללת גם חוזים שאינם חוזים צרכניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפסיקה הרחיבה את תחולת החוק‪ :‬פרשנות מקילה של המושג "רבים"; תחולה על תקנון של תאגיד; תחולה על‬ ‫‪‬‬
‫הסכמים מוקדמים לסוגיהם‪.‬‬

‫היקף התחולה – ספק ולקוח‪:‬‬

‫ספק – מי שמציע שההתקשרות עימו תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואין משמעות לעובדה אם הוא הנותן או המקבל של הדבר‪.‬‬
‫(כל מי שמציע את החוזה האחיד‪ ,‬הספק הוא מי שניסח את החוזה‪ ,‬לא משנה מהו תפקידו הכלכלי)‪.‬‬

‫לקוח – מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד‪ ,‬ואין משמעות לעובדה אם הוא המקבל או הנותן של‬
‫הדבר‪.‬‬

‫אין משמעות לעובדה אם הספק‪/‬הלקוח הוא הנותן או המקבל של דבר ‪ ,‬אלא הדגש הוא על מי שמציע שההתקשרות עימו‬
‫תהיה לפי חוזה אחיד [סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים]‪.‬‬

‫תנאי מקפח‪:‬‬

‫"תנאי" ‪ -‬הכלל – כל תניה בחוזה האחיד המהווה חלק מן ההתקשרות‪ ,‬בין אם התניה מאוזכרת בחוזה האחיד ובין‬
‫אם לאו‪ .‬תניה בחוזה אחיד‪ ,‬לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות‪ ,‬ולמעט תניה שספק‬
‫ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים‪.‬‬

‫"הסכימו עליה במיוחד" – רק אם התקיים מו"מ מהותי שבעקבותיו עוצבה התניה מחדש באופן מאוזן יותר‪.‬‬

‫חריג‪ :‬תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים (סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים האחידים)‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬כאשר נערך משא ומתן בין הלקוח לספק בקשר לתניה מסוימת בחוזה אחיד‪ ,‬תניה זו כבר לא תוכל להות‬
‫מ"מעמד" של תניה בחוזה אחיד ולא ניתן יהיה לתקוף אותה בכוח הוראות חוק החוזים האחידים‪.‬‬

‫תחולה על המדינה‪:‬‬

‫דין המדינה‬
‫סעיף ‪ .22‬לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר‪.‬‬

‫המדינה יכולה להיות בתפקיד ספק‪ ,‬וגם בתפקיד הלקוח ‪ .‬ברוב המקרים המדינה תהיה בכובע של ספק לאור כוחה‬
‫המעמדי‪ ,‬והיא בדר״כ תהיה זו שתכתיב את תנאי החוזה (חוזים אחידים)‪' .‬ריבוי הכובעים' של המדינה‪.‬‬

‫‪-33-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫המדינה בתפקידה כספק‪ :‬פסק דין גרנות‪.‬‬

‫סייגים לתחולה על המדינה‪:‬‬

‫סייגים לתחולה‬
‫‪ .23‬הוראות חוק זה לא יחולו על –‬
‫(‪ )1‬תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא העסקה‪ ,‬ובלבד שהוא מנוסח בלשון פשוטה‬
‫וברורה ;‬

‫חוק החוזים האחידים לא חל על המחיר‪ .‬כלומר‪ ,‬ביהמ״ש לא יוכל להתערב במחיר הנקוב בחוזה‪ .‬בכל הנוגע למי‬
‫ישלם – הלקוח‪/‬הספק‪ ,‬תלוי כמובן במי שיזם את החוזה וניסחו – על המחיר להיות כתוב בצורה ברורה‪ ,‬ובמידה והוא‬
‫אינו ביהמ״ש לא יוכל להתערב‪.‬‬

‫סייגים לתחולה‬
‫‪ )2( .23‬תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק‪ ,‬בהתאם לתכלית החיקוק;‬

‫אם יש תנאי בחוזה אחיד המצוי בחוק של הכנסת או בחקיקת משנה‪ ,‬הדבר מאפשר לו חסינות מהתערבות ביהמ״ש‪.‬‬

‫סייגים לתחולה‬
‫‪ )3( .23‬תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין‪-‬לאומי שישראל צד לו;‬

‫ס׳ זה לא מטיל חובות וזכויות לאזרחים‪ ,‬אלא על המדינה‪ .‬אם יש חוזה אחיד בישראל שנעשה בין ספק ולקוח‬
‫ישראליים‪ ,‬ובחוזה האחיד יש תנאי התואם תנאי מחוזה בין‪-‬לאומי‪ ,‬ביהמ״ש לא יתערב‬

‫סייגים לתחולה‬
‫‪ )4( .23‬הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬תשי״ז‪ ,1957-‬בין שהוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו‪,‬‬
‫לרבות הסדר קיבוצי אחר ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו שיעורים לשכר עבודה‪.‬‬

‫חוק החוזים האחידים חל על חוזי עבודה אך לא על הסכמים קיבוציים‪.‬‬

‫טענות על תנאי מקפח בחוזה אחיד תהיה בשני אופנים‪:‬‬

‫בביהמ״ש – לקוח הטוען לכך שנכנס חוזה אחיד שיש בו תנאי מקפח‪ .‬החלטת ביהמ״ש לא תחול על חוזים‬ ‫‪.1‬‬
‫אחרים של אותו הספק עם לקוחות אחרים‪.‬‬

‫בבית הדין לחוזים אחידים – כמעט ואינו פעיל‪ .‬היחידים שיכולים להגיש תביעה לבית דין זה הם גופים‬ ‫‪.2‬‬
‫ציבוריים (אשר מנויות בס׳ ‪.)16‬‬

‫‪-34-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תנאי מקפח‪:‬‬

‫תנאי מקפח וביטולו‬

‫‪ .3‬בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו‪ ,‬בהתאם להוראות חוק זה‪ ,‬תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי‬
‫החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות‬
‫(להלן – תנאי מקפח)‪.‬‬

‫מטרתו של חוק החוזים האחידים הינה "להגן על הלקוחות מפני תנאים מקפחים מחוזים אחידים ( סעיף ‪ 1‬לחוק החוזים‬
‫האחידים)‬

‫תנאי מקפח הוא תנאי בחוזה אחיד שחש בו משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא‬
‫לידי קיפוח הלקוחות‪ .‬הקביעה האם יש בתנאי משום קיפוח אם לאו תיעשה בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות‬
‫אחרות ( סעיף ‪ 3‬לחוק החוזים האחידים)‬

‫במידה וקיים תנאי מקפח‪ ,‬בית המשפט רשאי לבטל את התנאי המקפח או להכניס בו שינויים (סעיפים ‪ 3‬ו‪ 19-‬לחוק‬
‫החוזים האחידים)‬

‫רע״א ‪ 5860/16‬פייסבוק נ׳ אוהד בן חמו‪ :‬פס״ד בו נקבע קנה המידה להתערבות‪ ,‬במידה מינימלית הנדרשת כדי‬
‫להסיר את הקיפוח‪.‬‬

‫מבחן לקביעת תנאי מקפח‪:‬‬

‫מבחן ההגינות והסבירות‪-‬‬

‫תנאי מקפח הוא תנאי המגן על הערכים והאינטרסים של הספק מעבר למה שנתפס כהוגן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנאי לא מקפח‪ ,‬נועד לשמור על האינטרס הלגיטימי והסביר של הספק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בבסיסו של הקיפוח עומד חוסר השיוויון שביחסי הכוחות בין הצדדים היוצר מעין תלות או היעדר ברירה בהיזקקותה‬
‫של הלקוח אל הספק [ חברת קדישא נ' קסטנבאום ]‬

‫התנאי אינו נבחן באופן "סטרילי"‪:‬‬

‫בחינת הקיפוח איננה נעשית רק ביחס לתנאי עצמו‪ ,‬כשהוא מנותק מכל הקשר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקיפוח נקבע תמיד בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-35-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫חזקות קיפוח‪:‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק החוזים האחידים מונה חלופות שבהתקיים אחת מהן – חזקה כי התנאי בחוזה האחיד הינו תנאי מקפח‪.‬‬

‫חזקה זו ניתנת לסתירה ע״י הספק שנטל השכנוע הועבר אליו‪ .‬במידה והספק לא יעמוד בנטל ויסתור את החזקה‪,‬‬
‫רשאי ביהמ״ש לבטל או לשנות את התנאי המקפח‪.‬‬

‫להלן ‪ 13‬חלופות‪:‬‬

‫תנאי הפוטר את הספק‬ ‫‪.1‬‬

‫‪" )1( 4‬תנאי הפוטר את הספק ‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי‪ ,‬או‬
‫המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;"‬

‫תנאי הפוטר את הספק מאחריות שהייתה מוטלת עפ״י דין או מכוח החוזה על אותו תנאי – כל חוק שמטיל על‬
‫הספק אחריות בעניין מסוים‪ ,‬והאחריות היא מכוח חיקוק דיספוזיטיבי‪ ,‬הרי שהתנאי מקפח‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫תנאי הפוטר את חברת הספנות מאחריות לפגיעה רשלנית בלקוח‪ ,‬לרבות נזקי גוף [ צים נ' מזיאר‪ ,‬לגיל נ'‬ ‫‪‬‬
‫נחמיאס]‬
‫תנאי העומד בסתירה להוראות חוק המכר (דירות)‪ ,‬ולפיו קבלת דירה על ידי הקונה תחשב הוכחה מכרעת‬ ‫‪‬‬
‫כי הקונה קיבל את הדירה במצב טוב ותקין ואין לו כל טענת אי‪ -‬התאמה [ היועמ"ש נ' גד חברה לבנין ]‬

‫תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל‪ ,‬להשעות או לדחות את ביצוע החוזה‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ )2( 4‬תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל‪ ,‬להשעות או לדחות את ביצוע החוזה‪ ,‬או לשנות את חיוביו‬
‫המהותיים לפי החוזה;‬

‫תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל‪ ,‬להשעות או לדחות את ביצוע החוזה או לשנות את חיוביו‬
‫המהותיים לפי החוזה – הספק הכניס לתוך החוזה‪ ,‬גם לאחר שנכרת‪ ,‬באופן חד צדדי שהספק יכול לשנות חובותיו‪.‬‬
‫תנאי זה ייחשב כמקפח כל עוד זה היה במסגרת חוזה אחיד‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫קבלן הקובע מועד מסירה של דירה לפרק זמן בלתי מוגבל ובלתי מתוחם וידוע מראש [ היועמ"ש נ' גד‬ ‫‪‬‬
‫חברה לבנין ]‬
‫תנאי בחוזה הפוטר את הספק מכל התחייבות באשר למועד האספקה‪ ,‬מעניק לספק יתרון לא הוגן ועל כן‬ ‫‪‬‬
‫מקפח [ שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד ]‬

‫תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ .)3(4‬תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי;‬

‫תנאי המקנה לספק זכות להעביר אחריותו לצד שלישי – אם הספק אומר כי ישנו צד שלישי שעימו לא הייתה‬
‫התקשרות רשמית‪ ,‬הרי שזהו תנאי מקפח‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫תנאי בחוזה בין חברת בניה לרוכשי דירות‪ ,‬על פיו קבלן המשנה שביצע את הבניה יהיה אחראי ישירות‬ ‫‪‬‬
‫כלפי רוכשי הדירות בגין ליקויי בניה ולא חברת הבניה ממנה נרכשה הדירה [ ד"ר נזירי נ' תבור גלבוע‬
‫חברה לבנין ]‬

‫‪-36-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תנאי המקנה לספק זכות לשנות‪ ,‬על דעתו‪ ,‬ולאחר החוזה‪ ,‬מחיר‪/‬חיוביים מהותיים אחרים המוטלים‬ ‫‪.4‬‬
‫על הלקוח‬

‫‪ .)4(4‬תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות‪ ,‬על דעתו בלבד‪ ,‬ולאחר כריתת החוזה‪ ,‬מחיר או חיובים מהותיים‬
‫אחרים המוטלים על הלקוח‪ ,‬זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;‬

‫תנאי המקנה לספק זכות לשנות‪ ,‬על דעתו בלבד‪ ,‬ולאחר כריתת החוזה‪ ,‬מחיר או חיוביים מהותיים אחרים‬
‫המוטלים על הלקוח‪ ,‬זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק – הספק הכניס שינוי בחיובים החלים‬
‫על הלקוח‪ .‬כשזה לא תלוי בגורם חיצוני הרי שמדובר בתנאי מקפח‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫בעמוד ‪ 99‬במיקודית‬ ‫‪‬‬

‫תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להתקשר‪/‬לא להתקשר עם אדם אחר‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ )5(4‬תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר‪ ,‬או המגביל בדרך אחרת את חופש‬
‫הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;‬

‫תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להתקשר‪/‬לא להתקשר עם אדם אחר – חיוב הלקוח להמשיך‬
‫להתקשר בצורה בלעדית ‪ ,‬זהו ניסיון של הספק לקשור את הלקוח אליו באמצעות חוזה אחיד‪ ,‬והרי שמדובר בתנאי‬
‫מקפח‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫תנאי המכריח תיקון רכב במוסך ספציפי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תנאי בחוזה בין רוכשי דירות לבין חברת הבניה לפיו מחוייבים רוכשי הדירה להשתמש לצורך ניהול הבנין‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בחברת שירותים בה שולטת חברת הבניה‪ ,‬גם לאחר כינון נציגות הבית המשותף [ היועמ"ש נ' גד חברה‬
‫לבנין ]‬

‫תנאי המגביל או שולל זכות העומדת ללקוח עפ״י דין‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ .)6(4‬תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין‪ ,‬או המסייג באופן בלתי סביר זכות או‬
‫תרופה העומדות לו מכוח החוזה‪ ,‬או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים‪ ,‬או בדרישה בלתי‬
‫סבירה אחרת;‬

‫תנאי המגביל או שולל זכות העומדת ללקוח עפ״י דין– כל חובה המוטלת על הספק יוצרת זכות ללקוח‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫תנאי אשר ישלול או יגביל זכות‪/‬תרופה המוטלת מתוך חובה של הספק‪ ,‬הרי שזה תנאי מקפח‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫קבלן המתנה את זכותו של הקונה לרשום הערת אזהרה בהתקדמות הבניה עד לשלב מתקדם יותר‬ ‫‪‬‬
‫[ היועמ"ש נ' גד חברה לבנין ]‬
‫קביעה בחוזה לפיה אישור רואה החשבון של החברה מהווה הוכחה מכרעת לנכונותו [ חברת בית יונתן נ'‬ ‫‪‬‬
‫היועמ"ש ]‬

‫תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו ע"פ דין‬ ‫‪.7‬‬

‫‪6(4‬א)‪ .‬תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי לדין‪ ,‬לרבות תנאי המתיר לספק לצרף‬
‫תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק‪.‬‬

‫סעדים בלתי סבירים ולא עפ״י דין‪ ,‬או פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק‪ ,‬ייראו כתנאי מקפח‪ ,‬גם‬
‫אם הוסכמו בחוזה‪.‬‬

‫‪-37-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תנאי המטלי את נטל ההוכחה על הלקוח‬ ‫‪.8‬‬

‫‪ .)7(4‬תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;‬

‫תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח ואלמלא אותו תנאי‪ ,‬נטל זה לא היה מוטל עליו – נטל ההוכחה הוא‬
‫עניין דיספוזיטיבי (נתון לפרשנות)‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫הטלת הנטל להוכיח קיפוח על הלקוח‪ ,‬כאשר על התנייה חלה חזקת קיפוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תנאי השולל ‪ /‬מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי‬ ‫‪.9‬‬
‫כל סכסוך בינהם ידון בבוררות‬

‫‪ .)8(4‬תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות‪ ,‬או להיזקק להליכי‬
‫משפט אחרים‪ ,‬והכל למעט הסכם בוררות מקובל;‬

‫תנאי השולל או מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות‪ ,‬או הקובע כי כל סכסוך‬
‫בין הספק והלקוח ידון בבוררות – ביהמ״ש בדרך כלל בעד תניית בוררות‪ ,‬מאחר ומרבית הסכסוכים בין לקוחות‬
‫לספקים הם בהקשרים צרכניים‪ ,‬וכשמדובר בחוזה צרכני הלקוח מצוי בעמדת נחיתות‪ ,‬שכן זהו חוזה אחיד‪ .‬שיטת‬
‫המשפט נותנת שני כלים ללקוח‪ ,‬משום שזהו תנאי מקפח‪:‬‬
‫א‪ .‬כלי לתביעות קטנות‪ ,‬בלי עו״ד‪ ,‬הליך מהיר ופשוט בו הלקוח מגיש תביעה לספק‪.‬‬
‫ב‪ .‬תובענה ייצוגית‪ ,‬לקוח הפונה לעו״ד שיגיש תביעה בשם כל הלקוחות של אותו הספק‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫תנאי לפיו התחייבו רוכשי דירה מחברה‪ ,‬להימנע מלהתנגד להיתרי בניה שתבקש החברה [ מקור הנפקות‬ ‫‪‬‬
‫נ' צבי מוסקוביץ]‬

‫תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית בבחירת מקום‬ ‫‪.10‬‬
‫שיפוט‬

‫‪ .)9(4‬תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או‬
‫הבוררות שבהם יתברר סכסוך;‬

‫תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית בבחירת מקום שיפוט – כל‬
‫סטייה מהוראות הדין בעניין מקום שיפוט בסכסוך בין צדדים‪ ,‬ייחשב כתנאי מקפח‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫תניית שיפוט המעניקה סמכות דיון ייחודית לערכאה במדינה מרוחקת בעוד כל הצדדים לחוזה מתגוררים‬ ‫‪‬‬
‫ומקיימים את עסקיהם בישראל‪.‬‬

‫תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי‬ ‫‪.11‬‬
‫הבוררות‬

‫‪ .)10(4‬תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או‬
‫מקום הבוררות;‬

‫תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות‪ ,‬לרבות‬
‫קביעת הבוררות‪ ,‬מקום הבוררות‪ ,‬תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות‪ ,‬אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין‬
‫בבוררות‪ ,‬וזאת אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה אינה מקפחת – רוב הסכסוכים בין‬
‫לקוחות לספקים הם בהקשרים צרכניים‪ ,‬וכשמדובר בחוזה צרכני לקוח מצוי בעמדת נחיתות ועל כן יש לבחון‬
‫את תנאי הבוררות‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬

‫‪-38-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תנאי הקובע כי הספק יבחר על דעתו בלבד את זהות הבורר ומקום הבוררות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר לפי החוזה למדד כלשהו כך שירידה של המדד או‬ ‫‪.12‬‬
‫עלייה שלו לא תזכה את הלקוח‬

‫‪ .)11(4‬תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר‪ ,‬לפי החוזה‪ ,‬למדד כלשהו‪ ,‬כך שירידה של המדד או עלייה‬
‫שלו לא תזכה את הלקוח‪.‬‬

‫תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר לפי החוזה למדד כלשהו כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא‬
‫תזכה את הלקוח – כתשובה לס׳ ‪ ,)4(4‬אם החוזה מייצר משטר חד צדדי שתמיד יכול לייקר ללקוח את החוזה‪,‬‬
‫אך לא להוזיל אותו‪ ,‬חלה חזקת קיפוח מתוקף ס׳ זה‪.‬‬

‫תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה או תנאי שבו הלקוח מצהיר על‬ ‫‪.13‬‬
‫מעשה שעשה‪ ,‬על מודעתו לעניין מסוים או על עובדה שמתקיימת בעניינו‪ ,‬או מאשר אותו‪ ,‬והכל‬
‫למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה‬

‫‪ .)12(4‬תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה‬
‫שעשה‪ ,‬על מודעתו לעניין מסוים או על עובדה שמתקיימת בעניינו‪ ,‬או מאשר אותו‪ ,‬והכל למעט מידע שהלקוח מסר‬
‫לספק בחוזה‬

‫ס׳ זה מבוסס על ההנחה שהלקוח הרגיל אינו קורא את החוזה‪/‬מבינו‪ ,‬ועל כל פנים אין לראותו כמסכים הסכמה‬
‫אמיתית לתוכנו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק‪ :‬חזקות קיפוח‬

‫חזקות הקיפוח מסייעות להבנת מושג הקיפוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חזקות הקיפוח מסייעות באיתור תנאים חשודים בחוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חזקות הקיפוח מעבירות את נטל ההוכחה מהלקוח לספק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין מדובר ברשימה ממצה של תנאים מקפחים וסעיף ‪ 4‬אינו מייתר את מבחן הקיפוח הכללי שבסעיף ‪ 3‬לחוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כפי שבחינת מכלול תנאי החוזה והנסיבות האחרות מסייעת בקביעת קיומו של קיפוח בגדרו של סעיף ‪ ,3‬כך‬ ‫‪‬‬
‫בחינת מכלול התנאים והנסיבות עשויה לשמש אמצעי בידי הספק לסתירת החזקה בגדרו של סעיף ‪ 4‬לחוק‪.‬‬
‫חשיבותו של הדין הדיספוזיטיבי לקביעת קיפוח במסגרתן של חזקות הקיפוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקושי הקיים בחזקות קיפוח הכוללות דרישה להוכיח אי סבירות‪ ,‬לעומת חזקות הכוללות אך ורק יסודות‬ ‫‪‬‬
‫מוחלטים‪.‬‬
‫חזקות קיפוח בעלות תחולה כללית לעומת חזקות ספציפיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שני מישורי תחולת החוק‪:‬‬

‫הפעלת החוק בבית הדין לעומת הפעלתו בבית המשפט‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דיון במקביל‪ :‬סעיף ‪ 21‬לחוק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בית הדין‪ :‬דגשים עיקריים‬

‫‪( .16‬א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו‪ ,‬הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת הצרכן‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התשמ"א‪ ,1981-‬כל ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בתקנות‪ ,‬וכן ארגון לקוחות שיאשר שר המשפטים‬
‫לענין מסוים‪ ,‬רשאים לבקש מבית הדין לבטל או לשנות תנאי מקפח בחוזה אחיד‪( .‬ב) שר המשפטים רשאי‬
‫לקבוע לארגון לקוחות או לרשות ציבורית שנקבעו לפי סעיף קטן (א) תנאים להגשת בקשות לבית הדין‪...‬‬

‫"לקוח" אינו יכול לפנות לבית הדין!‬ ‫‪‬‬

‫תחולת ההחלטה‪ :‬על כל החוזים של הספק שנוסחם זהה או דומה במהותו לחוזה שנבחן‪ .‬תחולה רטרואקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫כברירת מחדל‪.‬‬

‫בית המשפט‪ :‬דגשים עיקריים‬

‫‪-39-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫טענה שנסמכת על החוק מועלית על ידי הלקוח במסגרת סכסוך קונקרטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחולת ההחלטה רק ביחס לצדדים בהליך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התחשבות בנסיבות הקונקרטיות של המקרה בעת בחינת הקיפוח‬ ‫‪‬‬
‫דיון מקביל‬

‫‪( .21‬א) דיון בבית הדין בחוזה אחיד‪ ,‬שטרם נתקבלה החלטה לגביו‪ ,‬לא יגרע מסמכותו של בית משפט לדון בטענת תנאי‬
‫מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד‪.‬‬

‫(ב) דיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד‪ ,‬אין בו כדי למנוע מבית הדין לדון באותו חוזה‬
‫אחיד או בתנאי מתנאיו; אך בית הדין רשאי‪ ,‬אם יראה לנכון בנסיבות הענין‪ ,‬לדחות את המשך הדיון בפניו עד למתן פסק‬
‫דין בבית המשפט‪.‬‬

‫תנאים בטלים מעיקרם בחוזה אחיד‬

‫תנאים בטלים בחוזה אחיד‬

‫‪( .5‬א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל‪.‬‬
‫(ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון המוטלת עליו עפ״י דין‬
‫– בטל‪.‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק קובע את ההגדרה הכללית ‪ ,‬היא לא אמיתית אלא אומרת שקיפוח מבחן גם עפ מכלול וגם עפ נסיבות‪.‬‬
‫ביהמש אמר שזה מושג עפ רקמה פתוחה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬קובע רשימה של ‪ 13‬שאם יופיעו בחוזה אחיד יש חזקה שהם מקפחים‪ .‬אם תנאי כזה מופיע בחוזה אחיד הלקוח‬
‫בסיכסכך שלו הוא לא צריך להוכיח אלא שהתנאי מופיע ברשימה והנטל עובר לספק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 5‬קובע תנאים שהם מאוד מקפחים‪ ,‬ובניגוד לסעיף ‪ 3‬ו ‪ ,4‬ס‪ 5‬קובע שהתנאים שמופיעים בו בטלים‪.‬‬

‫יותר משמעותי מביהמ״ש יכול לבטל לפי שיקול דעתו‪ .‬אבל ביהמ״ׁש יפעיל שיקול דעת על מנת לבחון האם נכנס לסעיף‬
‫‪.5‬‬

‫למה תנאי שמגביל את ביהמ״ש הוא תנאי כל כך חמור? זכות הפסיקה מאז ומתמיד שזכות הגישה להרקעות הוא זכות‬
‫יסוד לכל משטר דמוקרטי‪ ,‬למרות שלא קבועה במפורש בזכות היסוד לכבוד האדם היא כוללת בה‪ .‬פגיעה בה תחשב‬
‫לבטלה‪.‬‬

‫היקף ההתערבות‪:‬‬

‫ביטול ושינוי תנאי בבית המשפט‬

‫‪( .19‬א) מצא בית משפט‪ ,‬בהליך שבין ספק ולקוח‪ ,‬שתנאי הוא מקפח‪ ,‬יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו‬
‫במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח‪.‬‬
‫(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי ס׳ קטן (א) יתחשב ביהמ״ש במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות‪ ,‬וכן בנסיבות‬
‫המיוחדות של הענין הנדון לפניו‪.‬‬

‫מתי בית המשפט או בית הדין ישנה את התנאי ומתי יבטלו?‬ ‫‪‬‬
‫תפקידו של בית המשפט‪/‬הדין אינו לכתוב את החוזה מחדש‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫האם ההסדר שבחוק מעודד קיפוח?‬ ‫‪‬‬

‫מתי ביהמש יבטל את התנאי לגמרי ובאיזה אופן ישנה אותו?‬

‫חוזה מקפח ‪contrat desaventageux -‬‬

‫שונות‬

‫‪-40-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫הממשק שבין חוק החוזים האחידים לבין דיני התובענות הייצוגיות‪ :‬שימוש בחוק לההסרת חסמי‪-‬סף ועילת הקיפוח כבסיס‬
‫לתובענה ייצוגית‪.‬‬

‫סוגיית ההתיישנות‪ :‬הלכת סלון ירושלים והקשיים שהיא מעוררת‪.‬‬

‫חוזה על תנאי‬

‫חוזה על תנאי‬
‫‪( .27‬א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק)‪.‬‬
‫(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רישיון עפ״י חיקוק‪ ,‬חזקה שקבלת ההסכמה או הרישיון הוא תנאי מתלה‪.‬‬
‫(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה‪ ,‬זכאי על כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו אך לפני שנתקיים התנאי‪.‬‬

‫יטח נ׳ מפעל הפיס‪ -‬היה רשום שהכרטיס היחיד שלא באו לדרוש את הזכייה נשלח באותה חנות בנתיבות ששם הוא‬
‫היה קונה כל שבוע‪ .‬צריכים רמת הסתברות של משפט אזרחי (‪ .)51%‬זה די ברור כי זה הוא‪ .‬אז למה מפעל הפיס לא‬
‫משלם לו? בגלל שכרטיס ההגרלה מפנה לתקנוןן של ההגרלה ורשום בו כתוב כי מםעל הפיס ימסרו רק למי שמוסר להם‬
‫פיזית את כרטיס ההשתתפות (הכרטיס שאין לו)‪ .‬האם תנאי כזה הוא תנאי מקפח ? השופטת ארבל‪ -‬אבל התנאי הוא‬
‫חלק מהחוזה‪ ,‬הסמכנו הוא לא בטל כי הוא חלק מהחוזה ולכן ברמה העקרונית מםעל הפיס יכול לא לשלם‪ .‬אבל בנסיבות‬
‫המיוחדת של המקרה הזה היא שימוש בזכולת הנובעת מהחוזה שלא בתום לב‪ .‬נניח שעושם חוזה בו בוכר לך מגרש‬
‫שיש לי ומסכימים בו שהחוזה הזה יכנס לתוקפו המלא רק אם אפשר יההי לקבל תוך שישה חודשים רישיון בניה לבנות‬
‫שם בריכת שחייה‪ .‬זהו צנאי מתלה‪ .‬נניח מוכר לך את אותו מגרש ומסיכמים שאם תוך ‪ 6‬חודשים לא נעשה רישון לעושת‬
‫בריכה החוזה יתבטל זהו תנאי מפסיק‪ .‬אותה סיטואציה יכולה להיות בחיובי או בשלילי‪.‬‬

‫יש שני סוגים של חוזה על תנאי‪:‬‬

‫תנאי מתלה‪ -‬הצדדים מבקשים לבצע עסקה‪ ,‬וכורתים חוזה שלם‪ ,‬אלא שמכוח הסכמת הצדדים הוא מותנה‬ ‫‪.1‬‬
‫בתנאי חיצוני‪ .‬החוזה למעשה‪ ,‬תלוי באותו תנאי‪ ,‬ורק בהתקיימותו של התנאי ייכנס החוזה לתוקף מלא‪.‬‬

‫תנאי מפסיק‪ -‬הצדדים כורתים חוזה שהינו חוזה קיים ועומד‪ ,‬כל עוד לא נתקיים התנאי החיצוני שאותו קבעו‬ ‫‪.2‬‬
‫הצדדים לסיום החוזה‪ .‬עם התקיימותו של התנאי המפסיק חדל החוזה מלהתקיים‪.‬‬

‫מאפיינים של תנאי (מתלה או מפסיק)‬

‫התנאי יתייחס בדרך כלל לאירוע חיצוני לחוזה‪( ,‬זה משהו חיצוני שמסתכל על החוזה מבחוץ‪ ,‬אני מוכר לך‬ ‫‪‬‬
‫מטריות בתנאי שבשבוע הקרוב ירד גשם‪ ,‬בדרך כלל התנאי לא קשור לעסקה עצמה)‪.‬‬
‫התרחשות התנאי איננה וודאית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנאי הוא הסכמי‪ ,‬אך יכול להיות גם תנאי מכוח הדין (כגון‪ :‬אישור בית משפט הנדרש על פי חוק הכשרות‬ ‫‪‬‬
‫המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬או אישור שר הפנים לפי סעיף ‪(188‬א) לפקודת העיריות)‪.‬‬

‫דוגמה לתנאי‪ :‬החוזה מותנה בקבלת אישור מאת רשות כלשהי (היתר בניה‪ ,‬רישיון עסק)‪.‬‬

‫מדוע יש בכלל צורך בהסדר המשפטי של ״חוזה על תנאי״? אם הם לא בטוחים‪ ,‬אולי שפשוט לא יכרתו עדיין חוזה‪...‬‬
‫אם זה מה שהצדדים רוצים אז למה לא?? המשפט מאפשר לעשות את זה‪ ,‬החוזה נעשה עכשיו אבל לא בטוח שהוא‬
‫יתממש‪.‬‬

‫תנאי יכול להיות מנוסח כמתלה או כמפסיק‬

‫כל תנאי יכול להיות מנוסח או כתנאי מתלה או כתנאי מפסיק‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬קבלת היתר בניה תוך ‪ 6‬חודשים היא תנאי לתוקף החוזה (מתלה)‪ .‬אם לא יתקבל היתר בניה תוך ‪ 6‬חודשים‬
‫החוזה יתבטל (מפסיק)‪.‬‬

‫ההבחנה העיקרית בין תנאי מתלה לבין תנאי מפסיק‬

‫‪-41-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫בחוזה על תנאי מתלה – החיובים "מוקפאים"‪ .‬ממועד הכריתה ועד למועד התקיימות התנאי החוזה אינו‬ ‫‪‬‬
‫אופרטיבי‪.‬‬

‫בחוזה על תנאי מפסיק‪ ,‬החוזה אופרטיבי מיד עם כריתתו‪ .‬הוא יחדל מלהתקיים אם יתרחש התנאי המפסיק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא כל תנאי הוא מתלה או מפסיק‪:‬‬

‫יש להבחין בין תנאי מקדמי לכריתת החוזה לבין תנאי מתלה‪/‬מפסיק‪( .‬הצדדים אינם מעוניינים לכרות חוזה אם‬ ‫‪‬‬
‫לא יתקבל היתר‪ ,‬לעומת כריתת חוזה שקיומו מותנה בקבלת היתר)‪.‬‬
‫יש להבחין בין תנאי מתלה‪/‬מפסיק לבין חיוב שצד לחוזה נטל על עצמו‪( .‬מצב שבו קבלת ההיתר היא תנאי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לעומת מצב שבו צד התחייב להשיג את ההיתר)‪.‬‬
‫בסיס לטענת טעות וביטול החוזה בגינה – ייתכן שהצדדים כלל לא היו מודעים לצורך בהשגת ההיתר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בסיס לטענת חוזה בלתי חוקי – ייתכן שהצדדים הסכימו לבצע את החוזה ללא קבלת היתר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גם כאשר מדובר במצב של חוזה על תנאי‪ ,‬יש לברר האם מדובר בתנאי מתלה או שמא בתנאי מפסיק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אז איך נדע?‬

‫נקבע על פי כוונת הצדדים (אומד דעתם)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כוונת הצדדים נקבעת לפי כללי הפרשנות הרגילים‪ ,‬מתוך החוזה ומנסיבות העניין‪ ,‬אפרופים (ס׳ ‪ 25‬לחוק)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהעדר אפשרות לגלות את כוונתם הסובייקטיבית המשותפת של הצדדים‪ ,‬תחול התכלית הפרשנית‬ ‫‪‬‬
‫האובייקטיבית הקבועה בס׳ ‪(27‬ב) לחוק ולא לפי ס׳ ‪ .25‬אם לא נצליח לברר את כוונת הצדדים האמיתית עפ״י‬
‫חוזה ונסיבות‪ ,‬מניחים שהם התכוונו לתנאי מתלה‪.‬‬

‫ע״א ‪ 1581/98‬נתיבי איילון בע״מ נ׳ בשורה – חברת איילון מכרה קרקע מסוימת לבשורה שלצורך מכירתה נדרש‬
‫אישור משר התחבורה‪ .‬ביהמ״ש דן בשאלה האם השגת האישור הוא תנאי שהיה מוטל על המוכרים או על הקונים‪.‬‬
‫ביהמ״ש פסק כי התחייבותה המפורשת של נתיבי איילון בחוזה הייתה לטפל בכל הכרוך ברישום הנכס על שמה‪ ,‬לרבות‬
‫קבלת אישור השר‪ ,‬ומשלא עשתה כן‪ ,‬הפרה את החיוב המוטל עליה‪ ,‬ולכן לא מדובר בתנאי מתלה‪.‬‬

‫סעדים בתקופת הביניים‪ -‬סעיף ‪(27‬ג)‪:‬‬

‫במקרה של הפרה צפויה במהלך תקופת ביניים‪ ,‬זכאי הנפגע הפוטנציאלי לסעדים לשם מניעת ההפרה (אך לא‬
‫לתרופות הרגילות בשל הפרת חוזה)‪ .‬ס׳ ‪(27‬ג) לחוק‪ ,‬למעשה מקנה סעדים כנגד הפרה‪ ,‬אף שהתנאי המתלה כלל לא‬
‫התקיים עדיין‪ .‬הפרה צפויה לפי ס׳ ‪(17‬ב) לחוק התרופות אומר לנו‪ ,‬שאם צד לחוזה לא יקיים את החוזה‪ ,‬אנחנו נוטים‬
‫להאמין לו כחלק מחובת תום‪-‬הלב‪.‬‬

‫סיכול תנאי ע״י אחד הצדדים‬

‫סיכול תנאי‬
‫‪( .28‬א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי‪ ,‬אין הוא זכאי להסתמך על אי‪-‬קיומו‪.‬‬
‫(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי‪ ,‬אין הוא זכאי להסתמך על קיומו‪.‬‬
‫(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה‪ ,‬לפי החוזה‪ ,‬בן חורין לעשותו או לא לעשותו‪ ,‬ולא יחולו אם‬
‫מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות‪.‬‬

‫הן בתנאי מתלה והן בתנאי מפסיק‪ ,‬הסעד הוא הכרה בתוקף החוזה וזאת למרות אי התקיימות התנאי‬ ‫‪‬‬
‫המתלה‪ ,‬או התקיימות התנאי המפסיק‪.‬‬
‫האם יחולו ס' ‪( 28‬א) או ‪( 28‬ב) גם במקרה של הימנעות מעשייה (או "אי השתדלות")? הסיכון שנוטל על עצמו‬ ‫‪‬‬
‫צד "משתדל" (פ"ד נתיבי אילון בע"מ) לעומת הסיכון שבאי‪-‬השתדלות‪.‬‬
‫‪(28‬ג)‪ :‬הסעד לא יחול במקרה של "אופציה" וגם לא במקרה של העדר זדון או התרשלות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאשר צד לחוזה מתלה את קיומו של תנאי מתלה או שגורם לקיומו של תנאי מפסיק יכול כלל של מניעות (השתק)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הצד שמנע את קיום התנאי המתלה (או שגרם לקיום תנאי מפסיק)‪ ,‬מנוע מלהסתמך על אי התקיימות התנאי‬
‫המתלה (או על התקיימות התנאי המפסיק)‪ .‬לפנינו למעשה השתק סטטוטורי‪.‬‬

‫‪-42-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫דוגמה ‪ :‬חוזה שהיה תלוי באישור שר הפנים‪ .‬העירייה שהייתה צד לחוזה לא פנתה לשר ובכך מנעה את קיום התנאי‪.‬‬
‫נפסק כי העירייה אינה רשאית להסתמך על אי קיומו של התנאי‪.‬‬

‫תוצאות התקיימות התנאי המתלה (או אי התקיימות התנאי המפסיק)‬

‫אם תנאי מתלה אינו מתקיים במועד‪ ,‬החוזה מתבטל‪ .‬אם התנאי מתקיים החוזה הופך לאופרטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם תנאי מפסיק מתקיים במועד‪ ,‬מתבטל החוזה‪ .‬אם אינו מתקיים ממשיך החוזה להתקיים (ומתבטלת‬ ‫‪‬‬
‫ההתנאה)‪.‬‬
‫"במועד"‪ ,‬דהיינו במועד המוסכם או –בהעדר מועד מוסכם ‪ -‬בתוך זמן סביר‪ .‬משך הזמן הסביר תלוי בנסיבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להאריך אותו בהסכמה (מפורשת או משתמעת) של הצדדים (פס"ד מפעלי ברוך שמיר)‪.‬‬

‫אי התקיימות התנאי תוך זמן סביר‬

‫בטלות החוזה או ההתנאה‬

‫‪ .29‬היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך‪ ,‬ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר‬
‫מכריתת החוזה‪ ,‬הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה‪ ,‬ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה‪.‬‬

‫מידתו של הזמן הסביר נקבעת ע״י ביהמ״ש לאור נסיבות המקרה‪ .‬הזמן הסביר מתגבש בעת חתימת החוזה‪ ,‬ושיש‬
‫להניח כי הצדדים התכוונו אליו‪.‬‬

‫נקודת הזמן הרלוונטית היא כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה ‪ ,‬אולם היא יכולה להשתנות מעת לעת‪ .‬משעשו הצדדים‬
‫מאמץ משותף להשגת הרישיון‪ ,‬יש ללמוד מכך שהם האריכו את פרק הזמן הסביר‪.‬‬

‫צד הרוצה לבטל את החוזה כתוצאה מהתקיימות התנאי המפסיק חייב להמתין עד חלוף פרק הזמן הסביר‪ ,‬להודיע‬
‫לצד השני כי אין הוא מתכוון לתת ארכה נוספת‪ ,‬ורק לאחר מכן להודיע על בטלות החוזה (השופט ברק בפס״ד‬
‫מפעלי ברוך נ׳ שמיר)‪.‬‬

‫תלות בין חיובי הצדדים ודחיית קיום‬

‫נושא זה נמצא על התפר בין דיני התרופות לדינים הנוגעים לתוכן החוזה‪ .‬השאלה שנשאלת היא‪ :‬אם צד אחד לא מקיים‬
‫את חיובו‪ ,‬קרי מפר חוזה‪ ,‬האם הצד השני יכול גם כן לא לקיים את חיובו‪ ,‬בלי שיחשב למפר?‬

‫היתרונות בדחיית קיום‪:‬‬

‫מדובר בסעד עצמי‪ ,‬בדומה לביטול‪ .‬מהיר ויעיל‪ .‬דחיית הקיום הינה סעד עדיף על ביטול החוזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הקטנת סיכון של אבדן השקעות בחוזה‪ .‬אם יתברר כי אין עילה לביטול‪ ,‬אזי שמדובר בהפרה חמורה‪ .‬ולכן‪ ,‬אם‬ ‫‪.2‬‬
‫רק נדחה את החיוב‪ ,‬זוהי לא הפרה חמורה‪.‬‬

‫מדובר בסעד מתון‪ ,‬הקטנת החשש מפני הפעלה שגויה‪ .‬שכן עקרונית מגיע לו לבטל‪/‬לאכוף את החוזה בגין‬ ‫‪.3‬‬
‫ההפרה‪ ,‬אך אלו יחרצו גורלות‪ ,‬ובתור התחלה דחיית קיום מקפיאה את המצב‪.‬‬

‫הותרת פתח לשיקום חוזה שהופר‪ ,‬סעד המשדר רצון לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יצירת תמריץ למפר לקיים את חיוביו (אם עדיין מעונין בקיום החיוב הנגדי)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ניתן להפעיל עוד בטרם בחירה בין ביטול לבין אכיפה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪-43-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫מצבי הפרה אפשריים בחוזה הדדי‪:‬‬

‫מדובר בחוזה סינלגמטי שיש בו חיובים הדדיים (בשונה מחוזה מתנה)‪ ,‬על כן השאלה עשויה שתתעורר בשלושה מצבים‪:‬‬

‫חיובים מדורגים‪ ,‬החיוב הראשון בזמן מופר‬ ‫‪.1‬‬

‫דחיית קיום‬
‫‪( .43‬א) (‪ )2‬המועד לקיומו של חיוב נדחה – אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו‬
‫חיוב‪.‬‬

‫לפי ס׳ ‪(43‬א)(‪ ,)2‬רק במידה והייתה הסכמה בין הצדדים שקיים קשר בין החיובים‪ ,‬רשאי הצד השני לדחות חיוביו‬
‫אם הראשון עשה זאת קודם ‪ .‬תחילה פרשנות הס׳ הייתה שסביר שאם קבעו חיובים בזמנים שונים‪ ,‬הרי שלא היה אכפת‬
‫להם שתהיה תלות בין החיובים‪ .‬לאור פסיקה מאוחרת יותר‪ ,‬כיום בעסקה מסוג זה אנו תמיד נניח שהצדדים רצו‬
‫שתהיה תלות בין החיובים‪ ,‬למרות שמועדי התשלום שונים‪ .‬שכן אם לא היו רוצים תלות כזו‪ ,‬היו כותבים זאת‬
‫במפורש בחוזה‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬מוכר התחייב לספר את הממכר לקונה ב‪ 1‬לחודש‪ .‬הקונה מתחייב לשלם ב‪ 10‬לחודש‪ .‬ב‪ 1‬לחודש המוכר לא‬
‫מספק את הסחורה‪ ,‬על כן רשאי הקונה לדחות את קיום חיוביו עד שתסופק הסחורה ולא לשלם ב‪ 10‬לחודש כפי‬
‫שהתחייב‪.‬‬

‫פס״ד ארבוס נ׳ רובינשטיין‪ :‬משפחת ארבוס נקשרה בחוזה מכר לרכישת נכס בתהליך בנייה מחברת רובינשטיין‪.‬‬
‫בחוזה ביניהם נקבע כי הנכס יימסר עד אוקטובר ‪ 1983‬ובתנאי שהקונה יקיים כל התחיבויותיו‪ .‬עוד נקבע בחוזה‪ ,‬כי איחור‬
‫במסירת הנכס שלא עולה על ‪ 120‬ימים‪ ,‬לא ייחשב כהפרת חוזה‪ .‬משפחת ארבוס קיימה התחייבותיה במועד‪ ,‬אולם‬
‫החברה לא מסרה את הדירות במועד‪ ,‬ורק בתום ‪ 120‬ימים ולאחר פניית הקונים לחברה קיבלה המשפחה מפתח‪ ,‬לדירה‬
‫באוגוסט ‪ 1984‬עברה משפחת ארבוס לדירתם החדשה‪ ,‬על אף שעבודות הבנייה לא הושלמו עד לשלב זה (הושלמו אחרי‬
‫שלושה חודשים)‪ .‬בתביעה שהגישה המשפחה למחוזי טענה כי הייתה תלות בין החיובים ולכן האיחור במועד מסירת‬
‫הדירה מהווה הפרה של הסכם המכר‪ ,‬וכן בגין הנזק הכלכלי שנגרם להם‪ .‬ביהמ״ש מחוזי דחה את התביעה בטענה כי‬
‫חיובה של החברה למסור את הדירות הינו חיוב עצמאי‪ .‬בערעור לעליון נשאלה השאלה האם חיובם של החברה למסירת‬
‫הדירות הינו חיוב עצמאי או מקביל? ואם מדובר בחיוב מקביל‪ ,‬מה הנזק שנגרם לקונים? הערעור התקבל‪ ,‬השופטת‬
‫דורנר קבעה כי בכל חוזה בעל חיובים הדדיים‪ ,‬אם לא נקבע במפורש כי מדובר בחיובים עצמאיים‪ ,‬יש להניח כי יש בין‬
‫הצדדים תלות בין חיובים‪.‬‬

‫חיובים בו זמניים‪ ,‬אחד החיובים מופר‬ ‫‪.2‬‬

‫דחיית קיום‬
‫‪( .43‬א) (‪ )3‬המועד לקיומו של חיוב נדחה – אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים‬
‫את החיוב המוטל עליו‪.‬‬

‫בעסקה מסוג זה‪ ,‬ראשית נבדוק מה הצדדים קבעו בחוזה‪:‬‬

‫תלות בין חיובים – קביעה מפורשת לפיה אם אחד הצדדים לא קיים חיובו‪ ,‬רשאי השני לדחות חיובו גם‬ ‫‪.1‬‬
‫כן‪.‬‬

‫חיוביים עצמאיים – קביעה מפורשת לפיה כל אחד מהחיובים הוא עצמאי ואינו תלוי בקיום החיוב של‬ ‫‪.2‬‬
‫הצד השני‪ ,‬ולכן במצב כזה גם אם אחד הצדדים הפר – הצד השני חייב לקיים‪.‬‬

‫אין התייחסות בחוזה – נבצע השלמה של הוראת החוק הדיספוזיטיבית לפי ס׳ ‪(43‬א)(‪ .)3‬ברירת המחדל‬ ‫‪.3‬‬
‫היא שאם לא הייתה התייחסות לכך בחוזה‪ ,‬נצא מנקודת הנחה שאם אחד הצדדים לא קיים חיוביו‪,‬‬
‫הצד השני רשאי לדחות‪.‬‬

‫‪-44-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫כשסכסוך מסוג זה מגיע לביהמ״ש‪ ,‬שני הצדדים לא קיימו חיוביהם מבחינת השופט‪ ,‬ואין זה משנה מי מהם‪ ,‬שכן אחד‬
‫הפר את החוזה והשני הסתמך על ס׳ ‪ .43‬ביהמ״ש יבדוק לפי הנסיבות שהיו לפני מועד הקיום‪ ,‬מי היה מוכן לקיים‬
‫חיובו‪ ,‬ובהתאם ייקבע‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬מוכר התחייב למסור סחורה ב‪ 1-‬לחודש‪ ,‬קונה התחייב לשלם בזמן קבלת הסחורה‪ .‬אם המוכר לא מוסר את‬
‫הסחורה בזמן‪ ,‬רשאי הקונה לדחות את קיום חיוביו בחוזה‪ ,‬על מנת לא לבטל אותו‪.‬‬

‫חיובים מדורגים‪ ,‬החיוב השני בזמן (צפוי להיות) מופר‬ ‫‪.3‬‬

‫מדובר בהפרה צפויה‪ ,‬זהו מצב בו יש צפי שהחיוב השני בזמן עומד להיות מופר‪.‬‬

‫ס׳ ‪ 43‬לא דן בהפרה צפויה‪ ,‬ונושא זה נדון בס׳ ‪ 17‬לחוק התרופות ‪ .‬אולם‪ ,‬אין הסדר של דחיית קיום בחוק בנוגע להפרה‬
‫צפויה‪ .‬השופטת בן פורת נתנה לעניין זה פתרון אפשרי בפס״ד שוחט נ׳ לוביאניקר בהסתמך על חובת תום‪-‬הלב שבס׳‬
‫‪.39‬‬

‫לדוגמה‪ :‬קונה התחייב לשלם למוכר ב‪ 1-‬לחודש על המוצרים שסיפק לו‪ ,‬המוכר מתחייב למסור את הסחורה ב‪10‬‬
‫לחודש‪ .‬הקונה מקיים את חלקו ומשלם בזמן אך צופה כי המוכר לא יספק את הסחורה ב‪ 10-‬לחודש‪ ,‬ולכן מדובר בהפרה‬
‫צפויה‪.‬‬

‫נקודות חשובות בנושא‪:‬‬

‫עד מתי יוכל צד לדחות חיוביו? ‪ ‬עד שהצד המפר יקיים את חיובו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫במצב בו הצד המפר ממשיך לא לקיים ‪ ‬כעבור זמן סביר יצטרך הצד להחליט מה הוא רוצה לעשות (ביטול‬ ‫‪.2‬‬
‫בגין הפרה‪ /‬תביעה לאכיפת החוזה) [מונסנגו נ' מכביאן]‬

‫הפסיקה מבקשת יחס הגיוני בין הצד המפר לצד המעוכב‪( .‬הפרת חיוב שערכה ‪ 100‬ש״ח‪ ,‬לא מאפשרת‬ ‫‪.3‬‬
‫דחיית היום לחיוב שערכו מיליון ש״ח) [ פטר נ' חממי ]‬

‫דחיית קיום של חיוב כספי לעומת קיזוז‬

‫קיזוז מפקיע את החיוב הכספי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דחיית קיום רק דוחה את מועד קיומו של החיוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צד שזכאי לדחות אך מודיע על קיזוז‪ ,‬עלול להיחשב כמי שהפר את החוזה (מקור פיתוח עירוני)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דחיית קיום לעומת עיכבון‬

‫כללי העיכבון מוסדרים בסעיף ‪ 11‬לחוק המטלטלין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעיכבון הנושה מעכב נכס של החייב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדחיית קיום הנושה דוחה את קיום החיוב שחל עליו (לעיתים העברת נכס של הנושה לחייב)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החידושים בהצעת חוק דיני ממונות‬

‫קביעת חזקה כי קיומו של חיוב שני בזמן מותלה בקיומו של חיוב (עיקרי) ראשון בזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דחיית קיום במצב של "חשש סביר" מפני הפרה של חיוב עתידי (עיקרי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסדר תרופתי של "השעיית‪-‬קיום"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-45-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫תרופות בשל הפרת חוזה‪:‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪:1970-‬‬

‫הופר חוזה‪ ,‬זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה‪ ,‬וזכאי הוא לפיצויים‪ ,‬בנוסף על אחת התרופות האמורות‬
‫או במקומן‪ ,‬והכל לפי הוראות חוק זה‪.‬‬

‫תנאי לקיומה של הפרה הוא קיומו של חוזה תקף‪.‬‬

‫בתגובה לטענת הפרה עשוי הצד האחר לטעון כי לא קיים חוזה תקף בין הצדדים‪ .‬הנימוקים לכך עשויים להיות‬
‫מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬פגם בכשרותם המשפטית של הצדדים; העדר כוונה ליצור יחסים משפטיים; לא התקיימו התנאים הנדרשים‬
‫לכריתת חוזה; פגם בצורת החוזה המאיין את תוקפו; החוזה בוטל בשל פגם בכריתתו; החוזה בטל בשל היותו למראית‬
‫עין או בשל היותו פסול; לא התקיים במועדו תנאי מתלה (או שהתקיים תנאי מפסיק); החוזה בוטל בשל הפרה ועוד‪..‬‬

‫תנאי למתן הסעדים עפ״י החוק הוא קיומה של הפרה בהתאם לס׳ ‪ 2‬לחוק התרופות‪.‬‬

‫הפרה היא כל מעשה ומחדל שנעשו בניגוד לחוזה לפי ס׳ ‪ 1‬לחוק התרופות‪ .‬כלומר‪ ,‬פער בין תוכן החוזה לבין קיומו‬
‫למעשה‪.‬‬

‫לא נדרש אלמנט נפשי מצד המפר ועל כן אין משמעות לתום ליבו ואין חשיבות להיקף הסטיה‪ .‬גם הקטנה ביותר מהווה‬
‫הפרה‪.‬‬

‫צד יכול להיחשב כמפר אף בטרם הגיע מועד קיום החיוב (הפרה צפויה סעיף ‪ 17‬לחוק התרופות)‬

‫הפרה למעשה‪ ,‬אינה שמה קץ לחוזה‪ ,‬אלא נותנת לנפגע את זכות הברירה – האם לתבוע‪ ,‬ובמידה וכן‪ ,‬מה לתבוע?‬

‫על מנת לברר אם התקיימה הפרה ‪ ,‬יש לברר מהו תוכנו המחייב של החוזה‪ :‬מה כולל תוכן החוזה; פרשנות התוכן;‬
‫תניות שנוספו במסגרת השלמת חסר; תניות שנגרעו מהחוזה (אי‪-‬חוקיות‪ ,‬תקנת הציבור‪ ,‬תום‪-‬לב‪ ,‬תנאי מקפח בחוזה‬
‫אחיד)‪.‬‬

‫מיהו ״הנפגע״ שזכאי לתרופות?‬

‫‪( 1‬א) כחוק זה "הפרה" מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה; "נפגע" מי שזכאי לקיום החוזה שהופר; "אכיפה" בין בצו‬
‫לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לאתעשה‪ ,‬לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן‪" :‬נזק" לרבות מניעת‬
‫ריווח‪.‬‬
‫(ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע‪.‬‬

‫מי שזכאי לקיום החוזה שהופר‪ .‬כלומר לא מדובר רק בצדדים ישירים אלא גם בצד שלישי‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬כאשר מדובר בחוזה ךטובת צד שלישי או ביורש הכנס בנעלי צד לחוזה שנפטר‪.‬‬

‫הגבלה או שלילה של תרופות‪:‬‬

‫ויתור (מלא או חלקי)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חוזה של משחק‪ ,‬הגרלה או הימור (ס' ‪ 32‬לחוק החוזים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אשם תורם (ע"א ‪ Eximin 3912/90‬נ' טקסטיל והנעלה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקטנת נזק (ס' ‪ 14‬לחוק התרופות)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכול (ס' ‪ 18‬לחוק התרופות)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪-46-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫האינטרסים המוגנים‪:‬‬

‫מגנים על אינטרסים‪:‬‬

‫אינטרס הציפייה‪/‬קיום‪ :‬העמדת הנפגע במצב שהיה עומד בו לו קוים החוזה כראוי (הרווח שיכול היה הנפגע‬ ‫‪.1‬‬
‫להפיק מהחוזה)‪ .‬משתקף בתרופות האכיפה והפיצויים‪.‬‬

‫אינטרס ההסתמכות‪ :‬העמדת הנפגע במצבו לפני החוזה ‪ ,‬אילו כלל לא היה נכרת חוזה (פיצוי על הוצאות‬ ‫‪.2‬‬
‫והשקעות שהוציא הנפגע לצורך קיום החוזה)‪.‬‬

‫פס״ד מלון צוקים נ׳ עיריית נתניה‪ :‬בין עיריית נתניה לבין קבוצת משקיעים נחתם זיכרון דברים‬
‫להקמת בית מלון‪ .‬המשקיעים הקימו לצורך כך את חברת מלון צוקים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התחלף ראש העיר‬
‫באחר‪ ,‬ועיריית נתניה הודיעה כי אינה רואה עצמה קשורה בזיכרון הדברים‪ .‬מלון צוקים תבע את‬
‫העירייה במחוזי בגין הפרת החוזה‪ ,‬היא תבעה פיצויים על הפסד הרווח הצפוי‪ ,‬וכן גם השבת הכספים‬
‫שהוציאה על סמך זיכרון הדברים ושכר ראוי‪ .‬בערעור לעליון נקבע כי אכן זכרון הדברים חייב את‬
‫בעלות הדין והופר ע״י העירייה‪ ,‬עם זאת טעה ביהמ״ש המחוזי בפוסקו פיצויים גלובליים לפי ס׳ ‪.13‬‬
‫משהוחזר התיק למחוזי נפסק לטובת צוקים פיצויים בגין הוצאות שונות בהסתמך על זכרון הדברים‪,‬‬
‫אך נדחתה בקשתם לפיצויים בגין אובדן הרווחים שכן לא הוכח שיעור הנזק במידת הסבירות הדרושה‪.‬‬
‫בערעור לעליון‪ ,‬נשאלה השאלה האם הנפגע זכאי לפיצויי הסתמכות מכוח ס׳‪ 10‬לחוק החוזים‬
‫תרופות‪ ,‬בגין הפרת החוזה? והאם בהנחה שיוכח כי לנפגע עומדת הזכות לפיצויי קיום‪ ,‬אינטרס‬
‫ההסתמכות עולה על אינטרס הקיום? נפסק כי במקרה שלנו בו קיים קושי אובייקטיבי ממשי‬
‫להוכיח שיעור הפיצוי בגין אינטרס הקיום‪ ,‬יוכל הנפגע לקבל פיצויי הסתמכות‪ .‬אינטרס‬
‫ההסתמכות אינו עולה על אינטרס הקיום‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬

‫הסתמכות אגבית‪ :‬הוצאות שהוציא הנפגע בהסתמך על החוזה אך לא לשם קיומו‪ .‬עקרונית אפשר לקבל גם‬ ‫‪.3‬‬
‫עליהן פיצוי כחלק מפיצויי הסתמכות‪.‬‬

‫אינטרס ההשבה‪ :‬העמדת הנפגע במצבו לפני החוזה על ידי השבה של כל מה שהעביר הנפגע לצד השני‬ ‫‪.4‬‬
‫(השבה בעין או בערך כספי)‪ .‬נועד למנוע עשיית עושר של המפר על חשבון הנפגע‪.‬‬

‫קיימים אינטרסים נוספים המוגנים לעיתים בדיני התרופות ‪ ,‬כגון‪ :‬שלילת רווחים שהפיק המפר מצדדים שלישיים עקב‬
‫ההפרה (אדרס); אינטרס עונשי‪ ,‬שחזור השקילות החוזית ועוד‪.‬‬

‫התרופות העיקריות הקבועות בחוק התרופות‪:‬‬

‫לפי סעיף ‪ 2‬לחוק התרופות ‪ ,‬הנפגע מהפרת חוזה רשאי לתבוע את הסעדים הבאים‪:‬‬

‫אכיפה (סעיפים ‪ 3,4,5‬לחוק התרופות)‬ ‫‪.1‬‬

‫ביטול והשבה (סעיפים ‪ 6,7,8,9‬לחוק התרופות)‬ ‫‪.2‬‬
‫פיצויים לסוגיהם (סעיפים ‪ 10,11,13,14,15‬לחוק התרופות)‬ ‫‪.3‬‬

‫הזכות לבחור את התרופה היא על הנפגע‪.‬‬

‫ס׳‪ 2‬לחוק החוזים תרופות מאפשר לנפגע לצרף תרופות (לתבוע גם וגם) בכפוף לסייגים‪ :‬יש לוודא זכאות לתרופה‬
‫בהתאם לתנאיה הפנימיים של כל תרופה‪ ,‬לא ניתן לקבל כפל תרופה בגין אותו רכיב נזק‪ ,‬לא ניתן לצרף תרופות בעלות‬
‫סתירה מהותית‪.‬‬

‫הולכים ביחד‪:‬‬

‫‪-47-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫אכיפה ופיצויים‬ ‫‪‬‬

‫אכיפה ופיצוי מוסכם‬ ‫‪‬‬
‫אכיפה והשבת עושר שלא במשפט‬ ‫‪‬‬
‫ביטול ופיצויים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא הולכים ביחד‪:‬‬

‫אכיפה וביטול‬ ‫‪‬‬

‫פיצוי מוסכם ופיצוי רגיל‬ ‫‪‬‬
‫פיצויי קיום ופיצויי הסתמכות‬ ‫‪‬‬
‫פיצויי קיום ופיצויי השבה‬ ‫‪‬‬
‫פיצויי קיום והשבת רווחי הפרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעדים עצמיים ותרופות שיפוטיות‬

‫חלק מהתרופות ניתנות להפעלה בדרך של סעד עצמי‪ :‬ביטול‪ ,‬קיזוז‪ ,‬עיכבון‪ ,‬דחיית קיום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תרופות אחרות מחייבות צו שיפוטי‪ :‬אכיפה‪ ,‬השבה‪ ,‬פיצויים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היתרון של סעד עצמי הוא במהירות‪ ,‬בנוחות וביעילות של הפעלתו‪ .‬החיסרון העיקרי נעוץ בסיכון של הפעלה שגויה של‬
‫הסעד (והיפוכם של דברים בתרופות המחייבות החלטה שיפוטית)‪.‬‬

‫במציאות ההבדל בין שני הסוגים אינו תמיד כה רב‪.‬‬

‫ברירת התרופות וצירופן‬

‫עקרונית‪ ,‬זכות הבחירה בין התרופות וצירופן נתונה לנפגע‪ .‬צירוף התרופות כפוף לסייגים‪:‬‬

‫יש לוודא זכאות של הנפגע לכל אחת מהתרופות ה"מועמדות" לצירוף בהתאם לתנאים ה"פנימיים" של כל‬ ‫‪‬‬
‫תרופה‪.‬‬
‫לא ניתן לצרף תרופות שיש ביניהן סתירה מהותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא ניתן לקבל כפל תרופה בגין אותו רכיב נזק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אכיפה‪:‬‬
‫אכיפה הינה התרופה הראשונה בחשיבותה מתוך עקרון חופש החוזים והשאיפה לקיום החוזה‪ .‬נקודת המוצא היא כי‬
‫סעד האכיפה הוא הסעד העיקרי‪ ,‬הראשוני‪ .‬הנפגע זכאי לאכיפה‪ ,‬אלא אם כן המפר מרים את הנטל המוטל עליו‪,‬‬
‫ומוכיח כי המקרה נופל לאחד מאותם החריגים המונעים אכיפה (רבינאי נ׳ מן שקד)‬

‫הגדרות‬
‫‪( .1‬א) בחוק זה – ״אכיפה ״ בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא‪-‬תעשה‪ ,‬לרבות צו לתיקון תוצאות‬
‫הפרה או לסילוקן‪.‬‬

‫ביהמ״ש מצווה‪ :‬כשמדובר בחובת הקונה עליו לקיים התחייבותו לשלם‪ .‬כשמדובר בחובת המוכר למסור משהו‪/‬לתת‬
‫שירות ישנו צו עשה לקיום ההתחייבות‪ /‬צו לא עשה‪.‬‬

‫תרופת האכיפה משקפת את אינטרס הקיום‪.‬‬

‫האכיפה‪ :‬תרופה שיפוטית (לא סעד עצמי)‬

‫חלק מיתרונות תרופה האכיפה‪:‬‬

‫‪-48-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫האכיפה מאפשרת את מימוש החוזה המופר באופן הקרוב ביותר לחיוב המקורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינה מחייבת חישוב וכימות של הנזק‪ .‬הדבר חשוב במיוחד כאשר קיימות לנפגע תועלות סובייקטיביות או כאשר‬ ‫‪‬‬
‫מדובר בנכס או שירות ייחודי שאין לו תחליף זהה שוק‪.‬‬
‫אינה כפופה לנטל הקטנת הנזק ולהגנת אשם תורם (אם כי ניתן להתחשב בטענות הללו במסגרתו של סייג‬ ‫‪‬‬
‫הצדק)‪.‬‬

‫סייגי תרופת האכיפה‪:‬‬

‫הזכות לאכיפה‬
‫‪ .3‬הנפגע זכאי לאכיפת החוזה‪ ,‬זולת אם נתקיימה אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬החוזה אינו בר ביצוע;‬
‫(‪ )2‬אכיפת החוזה היא כפיה לעשות‪ ,‬או לקבל‪ ,‬עבודה אישית או שירות אישי;‬
‫(‪ )3‬ביצוע או צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;‬
‫(‪ )4‬אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין‪.‬‬

‫היחס שבין הזכות לאכיפה לבין הסייגים‪:‬‬

‫לפי הפסיקה‪ ,‬יש לפרש את הסייגים בצמצום‪.‬‬

‫הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיים סייג שמונע אכיפה מוטל על המפר‪ .‬כל ספק המתעורר בהקשר זה פועל‬
‫לטובת הנפגע (אזימוב נ' בנימיני)‪.‬‬
‫"על מנת שלא תיהפך 'מלכת התרופות' לחריג ושלילתה – לכלל"‪.‬‬

‫החוזה אינו בר ביצוע‪-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫נבצרות פיסית‪ :‬כגון נכס ייחודי שאבד‬ ‫‪‬‬

‫סיבת המניעה אינה משנה‪.‬‬ ‫לקיים את החוזה‪.‬‬
‫נבצרות משפטית ‪ :‬כגון שהקניין בנכס אינו של המוכר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ככל סייגי האכיפה‪ ,‬גם סייג זה יש לפרש בצמצום‪ :‬רק במקרים של נבצרות מוחלטת (חוסר אפשרות לקיים‬
‫במועד אינו מונע אכיפה) יהיה ניתן להתגבר על סייג הנבצרות אם מתאפשר ״ביצוע בקירוב״ ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬חוזה למכירת דירה עם נבצרות מוחלטת‪ ,‬אם יש דירה דומה בהישג יד‪ ,‬ביהמ״ש יחייב את האכיפה על‬
‫ביצוע בקירוב ויאכפו על אכיפה לא מדויקת אלא נכס דומה‪.‬‬

‫עבודה אישית או שירות אישי‬ ‫‪.2‬‬

‫מטרת הסייג‪ :‬למנוע פגיעה בחירותו האישית של אדם‪ .‬אכיפת חיוב לעבוד "ריח של עבדות נודף ממנו"‪.‬‬
‫הסייג חל הן על עבודה והן על שירות‪ ,‬הן על מתן שירות‪/‬עבודה והן על קבלתם‪ .‬בתחום דיני העבודה‪,‬‬
‫השיקול העיקרי בנוגע לאכיפת החזרתו של עובד תהיה מידת הקשר האישי שבין העובד לבין המעביד (מפעלי‬
‫תחנות נ' יניב)‪.‬‬

‫החריג הנ״ל פועל באופן הדדי ומונע פגיעה בחירותו האישית של אדם‪ .‬מחד‪ ,‬מונע אכיפת זכות העובד לתת‬
‫שירות למעסיקו‪ ,‬ומאידך מונע את אכיפת זכות המעסיק לקבל שירות מעובדו‪.‬‬

‫ביצוע צו אכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח‬ ‫‪.3‬‬

‫חריג המבוסס על שיקולי יעילות‪ .‬ביהמ״ש לא רוצה לבזבז זמנו על פיקוח מערכת יחסים שלא ניתנת לשיקום‬
‫בין צדדים מסוכסכים‪ .‬הסייג הנ״ל פורש בפסיקה בצמצום וביהמ״ש יעדיף בדר״כ לאכוף את החוזה‪ .‬השיקול‬
‫המרכזי בסייג זה הוא מוסדי‪ .‬ניתן להתגבר על הסייג למשל באמצעות מינוי כונס‪ :‬עוניסון נ' דויטש‪.‬‬

‫השיקולים העיקריים המנחים את בית המשפט‪ :‬מורכבות החוזה; משך הזמן הצפוי לביצועו; מידת שיתוף‬
‫הפעולה הנדרש בין הצדדים; עד כמה יחסי הצדדים מעורערים ועד כמה נפגע האמון ביניהם‪.‬‬

‫סייג הצדק‬ ‫‪.4‬‬

‫המבחן בעניין זה הוא הרחב והחשוב מבין הסייגים‪ .‬מותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט‪.‬‬

‫צדק יחסי בין צדדים‪ :‬אזימוב נ' בנימיני‪.‬‬

‫‪-49-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫צדק בהקשר של שיערוך‪ :‬רבינאי‪ ,‬נוביץ (ועוד)‪.‬‬

‫צדק וצדדים שלישיים‪ :‬פרשת ורטהיימר לעומת פרשת לוין‪.‬‬

‫פס״ד אזימוב נ׳ בנימיני‪ :‬אזימוב‪ ,‬אם חד הורית לילד הסובל מפיגור שכלי קשה והיא חוששת שלא‬
‫תוכל לטפל בבנה‪ .‬על מנת לקבל עזרה מאחותה רוצה אזימוב לרכוש דירה סמוכה וכך הגיעה לדירתם‬
‫של בני הזוג בנימיני‪ .‬בני הזוג גם הם שאפו למכור הדירה לאור סבלם הפרטי‪ ,‬בנם האחד שנפטר‬
‫והשני שלוקה בנפשו‪ .‬לאחר זמן מה בני הזוג בנימיני מתחרטים בדבר מכירת הדירה מאחר וחוששים‬
‫בהחמרת מצבו של בנם הלוקה בנפשו‪ ,‬הם מודיעים שמוכנים לשלם פיצויים‪ ,‬אך לא מתכוונים לעזוב‬
‫את הדירה‪ .‬גב׳ אזימוב רוצה את הדירה‪ .‬ביהמ״ש קבע כי סייג הצדק אינו עומד בעניין זה‪ ,‬יש לאכוף‬
‫את החוזה מכוח הזכות לאכיפה העומדת לנפגע‪.‬‬

‫תנאים באכיפה‪:‬‬

‫תנאים באכיפה‬
‫‪ .4‬בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים‬
‫המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין‪.‬‬

‫בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים‬
‫המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין‪.‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫חיוב הנפגע בביצוע חיוביו; שיקול דעת רחב לביהמ״ש‪ .‬יינתן צו האכיפה בתנאי שהתובע יקיים תנאיו שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיערוך (לא מלא); במקרים של אינפלציה‪ ,‬ביהמ״ש יכול לחייב לשלם הפרשי הצמדה אם יגיע למסקנה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעניין ורטהיימר‪ :‬שיפוי הקונה השני על השקעות שעשה בדירה‪.‬‬

‫‪-50-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ביטול‪:‬‬
‫תרופת הביטול‪:‬‬

‫תרופת הביטול מעוגנת בסעיף ‪ 2‬לחוק התרופות ומוסדרת בסעיפים ‪ 6-9‬לחוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תרופת הביטול מופעלת כסעד עצמי‪ ,‬ע"י מתן הודעת ביטול תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה או‬ ‫‪‬‬
‫לאחר שחלפה הארכה שניתנה למפר (ס' ‪ 8‬לחוק)‪.‬‬
‫בעקבות ביטול החוזה ע"י הנפגע בשל הפרתו‪ ,‬פוקעים החיובים (הראשוניים) שנקבעו בחוזה והצדדים‬ ‫‪‬‬
‫משוחררים מחובתם לבצע חיובים אלה‪.‬‬
‫סעד הביטול הינו סעד סופי ואין ממנו חזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההבחנה בין הפרה יסודית לבין הפרה לא יסודית‬

‫הגדרה‬
‫‪ .6‬לעניין סימן זה‪ ,‬״הפרה יסודית ״ – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה‬
‫מראש את ההפרה ותוצאותיה‪ ,‬או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות‬
‫להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן‪ ,‬אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה‪.‬‬

‫הפרה יסודית מקימה זכות ביטול מוחלטת‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לבטל את החוזה ללא תנאי ובאופן מיידי ללא צורך לתת ארכה‬
‫לקיומו [ לוי נ' פייגנבלט ]‬

‫הפרה עשויה להיות יסודית מפני שכך נקבע בחוזה (הפרה יסודית מוסכמת)‪ .‬בד"כ אין תוקף לתניה גורפת‪.‬‬
‫הפרה עשויה להיחשב ליסודית גם על פי המבחן האובייקטיבי שקבוע בסעיף ‪( 6‬הפרה יסודית מסתברת)‪.‬‬

‫‪ 2‬סוגי הפרה יסודית‪:‬‬

‫הפרה יסודית מוסכמת‪ -‬הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתחשב כיסודית‪ ,‬אולם לא ניתן לקבוע כי כל הפרה‬ ‫‪.1‬‬
‫של החוזה תיחשב כיסודית‪ .‬באשר להפרה מסוג זה‪ ,‬הצדדים לפעמים לא רוצים להותיר לביהמ״ש שיקול דעת‬
‫ועל כן קובעים על כך מראש בחוזה‪ .‬במצב בו ישנה תניה גורפת בחוזה העושה שורת הפרות להפרות יסודיות‪,‬‬
‫ללא הבחנה ביניהן‪ ,‬אין לה תוקף ‪ ,‬אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה‪ ,‬ביהמ״ש יבחן עפ״י מבחן‬
‫נורמטיבי ולפי שיקול דעתו‪ ,‬האם אדם סביר היה נכנס לחוזה כזה‪ .‬ייתכן כי הפרה שהייתה מלכתחילה לא‬
‫יסודית (איחור קל בתשלום) תהפוך במרוצת הזמן להפרה יסודית‪ .‬לפי לשון החוק‪ ,‬נבחנת צפייתו הסבירה של‬
‫הנפגע‪ .‬האם יש להתחשב גם בצפיית המפר? (פס"ד ביטון; ס' ‪ 443‬להצ"ח דיני ממונות)‪ ( .‬סעיף ‪ 6‬רישא‬
‫לחוק התרופות )‬

‫הפרה יסודית מסתברת‪ -‬הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה‬ ‫‪.2‬‬
‫מראש את ההפרה ותוצאותיה‪ .‬אותה הפרה אשר אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה מסוג זה אילו ידע מראש‬
‫את ההפרה‪ .‬באשר להפרה מסוג זה‪ ,‬המבחן הוא נורמטיבי‪-‬אובייקטיבי‪ .‬ייתכן מצב בו הפרה שהייתה תחילה לא‬
‫יסודית (נניח‪ ,‬איחור קל בתשלום) תהפוך במרוצת הזמן להפרה יסודית‪ ,‬ככל שהאיחור מתארך‪ .‬אולם הכל תלוי‬
‫בנסיבות‪ ( .‬סעיף ‪ 6‬לחוק התרופות )‬

‫ההבחנה חשובה מפני שהחוק מבחין (בסעיף ‪ )7‬בין ביטול בשל הפרה יסודית לבין ביטול בשל הפרה שאינה יסודית‪.‬‬

‫סייג‪ :‬תניה גורפת העושה שורות הפרות להפרות יסודיות‪ ,‬ללא הבחנה ביניהן‪ ,‬אין לה תוקף‪ ,‬אלא אם היתה סבירה בעת‬
‫כריתת החוזה [ סעיף ‪ 6‬סיפא לחוק התרופות ]‬

‫‪-51-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ביטול בשל הפרה יסודית‪:‬‬

‫‪( .7‬א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה הייתה יסודית‪.‬‬

‫מתן "ארכת חסד"‪ :‬שיקולים בעד וכנגד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מתן ארכה לשם "החייאת" זכות הביטול לאחר שחלף הזמן הסביר למתן הודעת הביטול (שיכון ופיתוח נ' עיריית‬ ‫‪‬‬
‫מעלה אדומים)‪.‬‬

‫הנפגע זכאי לבטל את החוזה בכפוף להפרה יסודית‪ ,‬וכן בתנאי ששלח הודעת ביטול תוך זמן סביר (דרישת ס׳ ‪8‬‬
‫לחוק)‪ .‬מדובר בזכות כמעט מוחלטת‪.‬‬

‫זכות זו אינה כפופה לשיקולי צדק או מתן ארכה‪ .‬כלומר‪ ,‬הנפגע לא חייב לתת הזדמנות לתקן את ההפרה והביטול‬
‫יהיה מידי‪.‬‬

‫מקרים בהם כדאי לתת ארכה‪:‬‬

‫אם הנפגע באמת מעוניין בחוזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אם הנפגע לא בטוח במידה וודאית אם ההפרה היא יסודית או לא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מתן ארכה לשם ״החייאת״ זכות הביטול לאחר שחלף הזמן הסביר למתן הודעת ביטול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫פס״ד שיכון ופיתוח נ׳ עיריית מעלה אדומים‪ :‬חברת שיכון ופיתוח עוסקת במימוש פרויקטים‬
‫לבנייה בארגונם‪ ,‬הקמתם ומכירתם‪ .‬החברה הקימה את המרכז המסחרי במעלה אדומים ומסרה את‬
‫החזקה במבנה לעירייה‪ .‬לאח״כ נחתם חוזה בין הצדדים לפיו מחצית התמורה שחבה העיריה תמומן‬
‫ע״י משרד הפנים‪ ,‬והמחצית השנייה תמומן ע״י משרד שיכון בינוי‪ .‬לימים‪ ,‬מחצית התשלום ממשרד‬
‫שיכון בינוי לא שולמה‪ ,‬והחברה הודיעה לעירייה שאם תוך ‪ 30‬ימים לא יוסדר התשלום החוזה יהיה‬
‫מבוטל והעירייה תאלץ לפנות את הנכס‪ .‬משלא קרה כן‪ ,‬הגישה החברה תביעה כנגד העירייה וזו‬
‫נדחתה משום שהודעת הביטול ניתנה בחלוף זמן סביר‪ .‬בערעור לעליון‪ ,‬נשאלה השאלה האם החוזה‬
‫בוטל כדין? ביהמ״ש קבע כי גם אם חלף הזמן הסביר‪ ,‬יכול הנפגע להחיות את זכות הביטול ע״י כך‬
‫שייתן ארכה סבירה למפר לתקן את ההפרה‪ ,‬ואם המפר לא יתקן אז יוכל לדרוש בביטול החוזה‪.‬‬

‫דוגמאות מהפסיקה‪:‬‬

‫איחור בתשלום‪:‬‬

‫איחור בתשלום שניתן לפצות עליו בכסף ואשר אינו משתרע מעבר למועד שנקבע בחוזה להעברת מקרקעין‬ ‫‪‬‬
‫ולהשלמת העסקה אינו הפרה יסודית [ גולן נ' פרקש ]‬
‫איחור בתשלום סכום משמעותי הינו הפרה יסודית [ גולן נ' פרקש]‬ ‫‪‬‬
‫אי תשלום של סכום כסף יכול להפוך במרוצת הזמן מהפרה לא יסודית להפרה יסודית [ הרשקו נ' וכטר]‬ ‫‪‬‬

‫איחור בביצוע‪:‬‬

‫איחור בן מספר ימים מהוה הפרה רגילה ולא יסודית [ הרשקו נ' וכטר]‬ ‫‪‬‬
‫לא כל איחור בן ימים יהיה הפרה רגילה [ביטון נ' פרץ]‬ ‫‪‬‬

‫‪-52-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫ביטול בשל הפרה לא יסודית‪:‬‬

‫‪(7‬ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית‪ ,‬זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה‬
‫לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה‪ ,‬זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה‬
‫שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול‪.‬‬

‫כאשר ההפרה היא לא יסודית‪ ,‬זכאי הנפגע לבטל את החוזה אחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיום החוזה החוזה לא‬
‫קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה‪.‬‬

‫זכות הביטול כפופה למתן ארכה למפר‪ :‬מה המועד למתן הארכה? מה תוכן ההודעה? מהו משך הארכה?‬ ‫‪‬‬
‫זכות הביטול כפופה גם לשיקולי צדק [ אבוזייד נ' מקל ]‬ ‫‪‬‬

‫בביטול החוזה בשל הפרה לא יסודית ישנם שני תנאים‪:‬‬

‫הנפגע חייב לתת למפר ארכה לתקן את החוזה‬ ‫‪.1‬‬

‫זכות הביטול כפופה לשיקולי צדק‪ ,‬ביהמ״ש יכול לשקול לפי שיקולי צדק ולקבוע כי למרות שהייתה הפרה לא‬ ‫‪.2‬‬
‫יסודית‪ ,‬הוא לא יבטל (ואז יתבע פיצויים אך לא ביטול)‪.‬‬

‫סייג‪ :‬הנפגע אינו זכאי לבטל את החוזה אם בנסיבות העניין ביטול החוזה היה בלתי צודק‪ .‬טענה שהביטול הוא בלתי צוק‬
‫תשמע רק אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר הודעת הביטול על ידי הנפגע ( סעיף ‪(7‬ב) לחוק התרופות )‬

‫ביטול חלקי‪:‬‬
‫‪( .7‬ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק‪ ,‬אין הנפגע זכאי לבטל‬
‫אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה‪ ,‬זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את‬
‫החוזה כולו‪.‬‬

‫כאשר ניתן להפריד את החוזה לחלקים ורק חלק אחד הופר‪ ,‬הנפגע זכאי לבטל רק את החלק שהופר‪.‬‬

‫לדוגמא ‪ :‬חוזה לביצוע‪/‬אספקה בשיעורים‪ ,‬כשלכל ביצוע נקבע תשלום נפרד‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬אם הייתה הפרה זו גם משום הפרה יסודית של כל החוזה‪ ,‬יהיה הנפגע זכאי לבטל את החלק שהופר או‬
‫את החוזה כולו‪ ,‬לפי בחירתו‪.‬‬

‫הסעיף מקביל לסעיף ‪ 19‬לחוק החוזים (חלק כללי) כי הוא משקף את העיקרון לפיו יש עדיפות לקיום החוזה על פני‬
‫ביטולו‪.‬‬

‫דרך הביטול‪:‬‬
‫‪ .8‬ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בס׳ ‪(7‬ב)‬
‫ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה‪.‬‬

‫אין דרך אחת ויחידה למסירת הודעת ביטול‪ ,‬וניתן למסורה בכל דרך שקבעו הצדדים או בדרך מקובלת אחרת בנסיבות‬
‫העניין ובכלל אפשר גם על ידי התנהגות [ סוגנויות (השכרת רכב בע"מ נ' טרבלוס] ( סעיף ‪ 21‬לחוק התרופות)‬

‫"זמן סביר" לעניין הודעת ביטול הינו שונה ממקרה למקרה‪ ,‬ויש לפרשו בהתחשב במהותו ובטיבו של החוזה‬
‫ובהתנהגותם ונבסיבותהם של הצדדים [ שיכון ופיתוח נ' מעלה אדומים]‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬על הנפגע המעוניין לבטל את החוזה להפעיל את זכותו זו בתוך זמן סביר מהיום שבו נודע לו על ההפרה‪ ,‬אם‬
‫הנפגע לא ביטל את החוזה תוך זמן סביר‪ ,‬אין בכוחו לבטל את אלא לאחר מתן ארכה למפר לקיים את חיובו [ שמואל‬
‫רונן חברה לבניין בע"מ נ' ס‪.‬ע‪.‬ל‪.‬ר בע"מ‪ ,‬מרגליות נ' אברנאל]‪.‬‬

‫‪-53-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫כלומר‪ ,‬זמן סביר מאז היוודע דבר ההפרה היסודיות‪ ,‬והנפגע לא שיגר הודעת ביטול‪ ,‬אומנם ההפרה אינה הופכת להפרה‬
‫שאינה יסודית‪ ,‬אך עם זאת היא מקבלת את אחת מתכונותיה של הפרה לא יסודית‪ ,‬כלומר הצורך במתן ארכה עובר למתן‬
‫הודעת ביטול‪.‬‬

‫מכוח ס׳ ‪(21‬א) לחוק‪ ,‬אין דרישה צורנית ופורמלית לגבי דרך מתן ההודעה‪ ,‬אך היא חייבת לשקף רצון ברור‬ ‫‪‬‬
‫וחד משמעי מצד הנפגע לבטל את החוזה‪.‬‬

‫גם הגשת תביעה‪ ,‬למעט תביעה לאכיפת החוזה‪ ,‬עשויה להיחשב כהודעת ביטול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההודעה צריכה להינתן בתוך זמן סביר ממועד ידיעתו של הנפגע על עילת הביטול‪ .‬במידה וניתנה למפר ארכה‬ ‫‪‬‬
‫הזמן הסביר יימדד מתום הארכה‪.‬‬

‫הנפגע לא רשאי לחזור בו מן הודעת הביטול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חובת ההשבה‪:‬‬
‫דרך הביטול‬
‫‪( .9‬א) משבוטל החוזה‪ ,‬חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל עפ״י החוזה‪ ,‬או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל את‬
‫ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל עפ״י‬
‫החוזה‪ ,‬או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך‪.‬‬

‫משבוטל חוזה בשל הפרתו‪ ,‬חלה על שני הצדדים‪ ,‬על המפר וגם על הנפגע‪ ,‬חובת השבה‪ .‬הזכות להשבה משתכללת‬
‫באותו מועד שבו משתכלל ביטול החוזה‪.‬‬

‫חובת ההשבה אינה מותנת בתנאי כלשהו אלא קמה אוטומטית כאשר הנפגע מודיע למפר על ביטול החוזה [ יודפת‬
‫מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ ]‬

‫מטרת ההשבה‪ :‬מניעת התעשרות שלא כדין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ההשבה כפופה להוראת ס' ‪ 2‬לחוק ע"ע (ע"א ‪ 2702/92‬גינזברג נ' בן יוסף; ע"א ‪ 5257/03‬פרג' נ' מיטל)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש בסייג הצדק ייעשה במשורה!‬ ‫‪‬‬
‫השבה בעין‪ ,‬השבת שווי וזכות הבחירה של הנפגע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השבה בערכים ריאליים ולא נומינליים (כלנית השרון השקעות בניין בע"מ נ' הורביץ)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי השבה‪:‬‬

‫השבה בעין‪ -‬השבת הנכס שהתקבל על פי החוזה‬ ‫‪‬‬

‫השבת שווי‪ -‬השבת שווי הנכס‬ ‫‪‬‬

‫אופן ההשבה‪:‬‬

‫כאשר השבה בעין אפשרית‪ -‬הברירה בידי הנפגע לבחור בין השבה בעין או השבת שווי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר השבת בעין בלתי אפשרית‪ /‬בלתי סבירה‪ -‬תבוצע השבת שווי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שווי הנכס ייקבע ע"פ עקרון של מניעת התעשרות שלא כדין‪.‬‬

‫אם ערכו של הכסף עלה‪ -‬יש להשיב את שוויו של הכנס בערכים ריאלים‪ ,‬כלומר על פי ערכו ביום ההשבה בפועל ולא‬
‫ע"פ ערכו בשעת כריתת החוזה‪.‬‬

‫ערכו של הכסף ירד‪ -‬כלומר בתנאי אניפלציה ייקבע השווי ע"פ מועד העברת הנכס על פי החוזה‪ ,‬ולא לפי מועד ההשבה‬
‫בפועל‪.‬‬

‫כלומר ההשבה תיעשה לפי הערך הגבוה מבינהם [ כלנית השרון נ' הורובית]‬

‫‪-54-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫פיצויים‪:‬‬
‫‪ .10‬הזכות לפיצויים‪ -‬״ הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או‬
‫שהיה עליו לראותו מראש‪ ,‬בעת כריתת החוזה‪ ,‬כתוצאה מסתברת של ההפרה‪.‬״‬

‫כאשר מופר חוזה‪ ,‬הנפגע מהפרת החוזה זכאי גם לסעד של פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרה [ סעיף‬
‫‪ 10‬לחוק התרופות] הזכות לפיצויים יכולה לבוא במקום אכיפת חוזה או ביטולו‪ ,‬ויכולה גם להצטרף אליהם [ סעיף ‪2‬‬
‫לחוק התרופות]‬

‫ככלל‪ ,‬פיצויים בגין הפרת חוזה לא נועדו לצורכי ענישה והרתעה‪ .‬מטרתם היא לפצות ולשפות את הצד הנפגע כתוצאה‬
‫מההפרה ולהעמידו במצב שהיה לו החוזה קויים ( ע"י מתן פיצוי קיום‪ /‬ציפייה) או בנקודת הזמן טרם נכרת החוזה ( ע"י‬
‫מתן פיצויי הסתמכות)‪ .‬מדובר בס׳ פיצויים על נזק ממוני‪ ,‬כלומר נזק שניתן לחשב אותו‪ ,‬להוכיח אותו‪ .‬בדר״כ יהיו אלו‬
‫פיצויים קיום שנועדו להעמיד את הנפגע במידה והחוזה לא היה מופר‪ .‬ס׳ זה לא מגדיר כיצד לחשב פיצויים‪ ,‬כל מקרה‬
‫מחושב בהתאם לנסיבות‪.‬‬

‫נדרש מאיתנו להוכיח‪:‬‬

‫קיומו של נזק‪ -‬לציין סוגי הנזק‬ ‫‪.1‬‬

‫קש״ס בין ההפרה לבין הנזק‪ -‬כלומר על הנפגע להוכיח שהפרת החוזה היתה הגורם לאותו הנזק‪ .‬לפיכך נזק‬ ‫‪.2‬‬
‫שלא נגרם עקב ההפרה אינו נזק שיש לפצות עליו‪.‬‬

‫צפיות‪ -‬רק באשר לנזק שניתן היה לצפות באופן סביר‪ .‬הנזק צריך להיות תוצאה מסתברת של ההפרה‪ ,‬כפי‬ ‫‪.3‬‬
‫שניתן לצפות בעת כריתת החוזה‪ .‬די בצפיות כללית‪ ,‬ואין צורך שמהזיק ידע מראש את פרטי הנזק כפי שנתהווה‬
‫או מידת חומרתו‪.‬‬

‫יש להוכיח כי בעת כריתת החוזה התקיים לפחות אחד משני התנאים‪:‬‬

‫מבחן אובייקטיבי ‪ -‬האם הצד המפר צפה בפועל את הנזק המסויים שהתרחש?‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחן אובייקטיבי‪ -‬האם אדם סביר במקומו של הצד המפר היה צופה מראש את הנזק‬ ‫‪.2‬‬
‫שהתרחש‪.‬‬

‫הוכחת הנזק‪ -‬הנפגע חייב להוכיח לביהמ״ש בהוכחות ממשיות את סכום הנזק‪ .‬הנפגע חייב להוכיח במידת‬ ‫‪.4‬‬
‫וודאות סבירה‪ ,‬גם את נזקו וגם את שיעורי הנזק‪ .‬מוטלת עליו נטל ליצור תשתית עובדתית‪ ,‬שתאפשר לבית‬
‫המשפט להעריך את המידת הנזק ואת שיעורי הפיצויים‪ .‬אם יכשל בנטל זה לא יהיה לו פיצויים‪.‬‬

‫פיצויים ללא הוכחת נזק‪:‬‬

‫הפרת חיוב להספקת נכס או שירות‪:‬‬

‫‪ .11‬פיצויים ללא הוכחת נזק‪-‬‬

‫(א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה‪ ,‬זכאי הנפגע‪ ,‬ללא הוכחת נזק‪ ,‬לפיצויים בסכום‬
‫ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה‪.‬‬

‫כאשר הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות והחוזה בוטל בשל ההפרה‪ ,‬זכאי הנפגע ללא הוכחת הנזק‪ ,‬לפיצויים‬
‫בסום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה לבין שוויים ביום ביטול החוזה (סעיף ‪(11‬א) לחוק‬
‫התרופות)‪.‬‬

‫וזאת בלבד שהתקיימו ‪ 3‬תנאים‪:‬‬

‫‪-55-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫הפרת החיוב‬ ‫‪.1‬‬

‫ביטול החוזה‬ ‫‪.2‬‬
‫קיומו של הפרש בין התמורה החוזית לבין שווי הנכס ביום ביטול החוזה‬ ‫‪.3‬‬

‫[ "אזורים" נ' כהן ]‬

‫המטרה של סעיף זה היא פסיקת פיצוי קל לחישוב‪ .‬התרופה מיועדת להעמיד את הנפגע במצב דומה שהייה תמהווה‬
‫אלמלא הופר החוזה [ "אזורים" נ' כהן ]‬

‫כאשר הקונה הוא הנפגע מההפרה‪ ,‬יש לקחת בחשבון את ההפרש הריאל בין התמורה ע"פ החוזה לבין שווי הנכס ביום‬
‫הביטול החוזה (ולא את ההפרש הנומילנלי)‪ ,‬תוך התחשבות בגורם באינפלציוני‪ .‬אולם אם קיימת תניה מפורשת בדבר‬
‫שמירת המחיר הנומינלי או הטלת הסיכון היאנפלציוני על המוכר‪ -‬יש לנהוג כאמור‪ [ .‬אזורים נ'כהן‪ ,‬אמפא בע"מ נ'‬
‫רום כרמל תעשיות]‪.‬‬

‫ס׳ ‪ 11‬רלוונטי לתביעת פיצויים רק לאחר שנפגע ביטל את החוזה‪.‬‬

‫פס״ד איינשטיין נ׳ אוסי‪ :‬משפחת איינשטיין חתמה על חוזה לקניית דירה‪ .‬בשלב מוקדם הם חתמו על החוזה עוד‬
‫לפני שלחברת אוסי היה היתר בנייה‪ .‬המחיר לדירה היה ‪ 140,000‬דולר‪ .‬בגלל שזה היה שלב התחלתי הם שילמו סכום‬
‫ראשוני וסמלי ‪ 1,000‬ש״ח‪ .‬התקבל היתר הבנייה ומשפחת איינשטיין רצו לשלם סכום נוסף על הדירה‪ .‬החברה אמרה‬
‫שהמחיר של הדירה עלה מאוד מאז שהם חתמו על זכרון הדברים וכעת מחיר הדירה זה ‪ 200,000‬דולר והם מוכנים‬
‫למכור להם ב‪ 180,000‬דולר‪ .‬כעת החברה מפירה חוזה‪ .‬בני הזוג איינשטיין לא הסכימו ולכן החברה מכרה את הדירה‬
‫לאחר בסכום של ‪ .190,000‬איינשטיין הודיעו לחברה שהם מבטלים את החוזה בשל הפרה יסודית‪ .‬ותבעו פיצויים לפי‬
‫ס׳ ‪ .11‬לפי הסעיף ‪ :‬זכאי הנפגע ללא הוכחת נזק לפיצויים מאחר והופר חיוב לספק נכס ובוטל החוזה בשל ההפרה‪.‬‬
‫כעת הפיצויים הם ‪ :‬ההפרש בין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שווי ביום ביטול החוזה‪ .‬כלומר פיצויים של‬
‫‪.52,000‬‬

‫הפרת חיוב לתשלום סכום כסף‪:‬‬

‫‪(11‬ב) הופר חיוב לשלם סכום כסף‪ ,‬זכאי הנפגע‪ ,‬ללא הוכחת נזק‪ ,‬לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור‪ ,‬מיום‬
‫ההפרה ועד יום התשלום‪ ,‬בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית‪ ,‬תשכ"א‪ ,1961-‬אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר‪.‬‬

‫כאשר הופר חיוב לשלם סכום כסף‪ ,‬זכאי הנפגע‪ ,‬ללא הוכחת הנזק‪ ,‬לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור‪,‬‬
‫מיום ההפרה ועוד ליו התשלום‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬שיעור הריבית הוא ע"פ חוק פסיקת ריבית והצמדה‪ ,‬אלא אם ביהמ"ש קבע שיעור אחר‪,.‬‬

‫יצוין כי במקרה זה אין חובה לבטל את החוזה כתנאי לקבלת הפיצויים‪.‬‬

‫שמירת הזכות לתבוע פיצויים על נזק שהוכח‪:‬‬

‫‪ .12‬האמור בסעיף ‪ 11‬אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף‪ ;10‬אולם אם היתה התמורה‬
‫שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה‪ ,‬או שלא היתה תמורה כלל‪ ,‬רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי האמור‬
‫בסעיף‪.11‬‬

‫ההוראות בדבר פיצויים ללא הוכחת הנזק‪ ,‬אינן גורעות מזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים בעד נזק שהוכיח‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬אם התמורה שכנגד החיוב שהופר היא בלתי סביר‪ ,‬או שלא הייתה תמורה כלל‪ ,‬רשאי ביהמ"ש להפחית את‬
‫הפיתויים עד להפרש בין התמורה לפי החוזה לשווי ביום ביטול‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬

‫פיצויים עבור נזק שאינו ממוני (עוגמת נפש)‪:‬‬

‫‪ .13‬פיצויים בעד נזק שאינו של ממון‪ " -‬גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון‪ ,‬רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים‬
‫בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין‪.‬״‬

‫מדובר בנזק מסוג עוגמת נפש‪ ,‬הוא מיועד רק לבני אדם ולא לתאגיד‪ .‬סכום הפיצויים בנזק מסוג זה נתון לשיקול דעת‬
‫ביהמ״ש‪.‬‬

‫‪-56-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫דוגמאות לנזקים שאינם ממוניים‪:‬‬

‫עוגמת נפש‬ ‫‪‬‬ ‫כאב‬ ‫‪‬‬

‫סבל‬ ‫‪‬‬
‫הפסד הנאה‬ ‫‪‬‬
‫אכזבה‬ ‫‪‬‬
‫הנזק‪:‬‬ ‫עקרון הקטנת‬
‫‪ .14‬הקטנת נזק‪-‬‬
‫(א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים ‪ 12 ,10‬ו‪ 13-‬בעד נזק שהנפגע יכול היה‪ ,‬באמצעים סבירים‪ ,‬למנוע או להקטין‪.‬‬
‫(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו‪ ,‬או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך‪ ,‬חייב המפר‬
‫לשפות אותו עליהן‪ ,‬בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות‪ ,‬חייב המפר‬
‫בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין‪.‬‬

‫כאשר הנפגע יכול היה באמצעים סבירים למנוע‪ /‬להקטין את הנזק‪ ,‬המפר אינו חיייב בפיצויים בגין הנזק שניתן היה‬
‫למנוע‪ ( .‬סעיף ‪(14‬א) לחוק התרופות)‬

‫המפר יהיה חייב לשפות את הנפגע בגין הוצאות סבירות שהוציא הנפגע לצורך הקטנת הנזק (סעיף ‪(14‬ב) לחוק‬
‫התרופות)‬

‫המבחן לסבירות האמצעים הננקטים הוא השאלה האם אדם סביר וזהיר היה פועל באתות אופן אילו העוול לו היה‬
‫נגרם‪ -‬על ידו בעצמו‪ .‬נפגע יוצא ידי חובתו אם הוא פועל בסבירות‪ .‬אין הוא נדרש לצאת מגדרו כדי להקטין את הנזק‬
‫[איי‪.‬אמ‪.‬איי נר ע‪.‬ר‪.‬מ רעננה]‬

‫זוהי טענת הגנה של הנתבע‪ ,‬על כן נטל ההוכחה עליו‪.‬‬

‫פיצויים מוסכמים‪:‬‬
‫‪ .15‬פיצויים מוסכמים‪-‬‬
‫(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן ‪ -‬פיצויים מוסכמים)‪ ,‬יהיו הפיצויים כמוסכם‪ ,‬ללא הוכחת נזק; אולם‬
‫רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת‬
‫החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה‪.‬‬
‫(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים ‪ 10‬עד‬
‫‪ 14‬או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה‪.‬‬
‫(ג) לענין סימן זה‪ ,‬סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע‪,‬‬
‫דינם כדין פיצויים מוסכמים‪.‬‬

‫אם המפר יוכיח שהפיצויים נקבעו באופן מוגזם לפי מה שאפשר היה בעת כריתת החוזה לצפות כנזק אבל בפועל‬
‫הנזק הצפוי הוא פחות – ביהמ״ש יכול להתחשב‪.‬‬

‫הסכמת הצדדים מראש על שיעור פיצוי‪:‬‬

‫במצב בו הצדדים הסכימו מראש על שיעור פיצויים‪ ,‬זכאי הצד הנפגע לאותו שיערוך פיצויים שהוסכם‪ ,‬וזאת ללא צורך‬
‫בהוכחת הנזק ( סעיף ‪(15‬א) לחוק התרופות)‪.‬‬

‫סכומים שהמפר שילם לפני הפרת החוזה‪ ,‬והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע‪ ,‬דינם כדין פיצויים‬
‫מוסמכים ( סעיף ‪(15‬ג) לחוק התרופות)‪.‬‬

‫הפחתת פיצויים מוסכמים‪:‬‬

‫ביהמ"ש רשאי להפחית פיצויים מסוכמים אם מצא שהפיצויים נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש‬
‫בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה (סעיף ‪(15‬א) סיפא לחוק התרופות)‪.‬‬

‫‪-57-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫שמירת הזכויות‪:‬‬
‫הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים בגין מלוא הנזק‬
‫שנגרם לו תוך הוכחת גובה הנזק (סעיף ‪(15‬ב) לחוק התרופות)‪.‬‬

‫הפרה צפויה‪:‬‬
‫סעיף ‪ 17‬לחוק התרופות‪ -‬גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה‪ ,‬או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יכול או‬
‫לא ירצה לקיימו‪ ,‬זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה‪ .‬ובלבד שבית המשפט בנתנו‬
‫צו אכיפה‪ ,‬לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו‬

‫ככל לא ניתן לתבוע בגין תרופות הפרת חוזה כאשר טרם הגיע מועד לקיומו של חוזה‪ .‬אך לכלל זה ישנו חריג המתייחס‬
‫למקרה של הפרה צפוייה‪ :‬כאשר צד לחוזה מגלה את דעתו‪ ,‬או שמסתבר מנסיבות העניין כי אותו צד צפוי להפר את‬
‫החוזה‪.‬‬

‫במקרה כזה ניתן לבקש סעד צופה פני עתיד גם לפני שההפרה התרחשה בפועל‪ .‬הנפגע העתידי זכאי לתרופות‪ ,‬גם‬
‫לפני המועד שנקבע לקיום החוזה‪.‬‬

‫בפסיקה נקבע כי עיקרון ההפרה הצפויה עשוי לחול גם כאשר בנסיבות העניין לא נקבע בהסכם מועד לקיומו של החיוב‬
‫שהופר [ אברהם נ' מזרחי]‪.‬‬

‫התנהגותו של צד לחוזה צריכה להעיד על כוונתו להסתלק מהחוזה או להתנער ממנו [אברהם נ' מזרחי]‪.‬‬

‫ברירת הנפגע‪:‬‬

‫בפני הנפגע הפוטנציאלי עומדות מספר אפשרויות‪:‬‬

‫להסתמך על ההפרה הצפויה ולהפעיל את התרופות העומדות לטובותו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לא להסכים להפרה הצפויה ולעמוד על זכותו לקיים את החוזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כלומר‪ ,‬לא לתבוע סעדים כבר כאשר ההפרה היא צפויה‪ ,‬אלא להמתין למועד שנועד לקיום החוזה‪.‬‬
‫בנסיבות אלו לא יכול המפר לטעון שהנפגע לא עמד שנטל של הקטנת הנזק‪ ,‬כאשר בחר לחכות‬
‫למועד הביצוע החוזי ובנתיים גדל הנזק‪ .‬חובת הקטנת הנזק תתגבש רק כאשר המפר לא ביצע את‬
‫חיובו במועד שנקבע בחוזה‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬אם הנפגע מקבל את ההפרה הצפויה ומבטל את החוזה‪ -‬מוטלת עליו חובת הקטנת הנזק כבר החל ממועד‬
‫קבלת ההפרה [ בנק איגוד נ' סוראק]‬

‫עיכוב ביצוע חיוביו של הנפגע‪:‬‬

‫הפרה צפויה מקנה לנפגע את הזכות לעכב את ביצוע חיוביו שלו‪ ,‬אם כי חובה עליו להראות נכונות לקיים את חיוביו‪.‬‬
‫עיכוב כזה לא ייחשב כהפרת חוזה [ דלתא הנדסה נ' שכון עובדים]‬

‫תרופות בשל הפרה צפויה‪:‬‬

‫אכיפה‪ :‬ביהמ"ש רשאי להורות על אכיפת החוזה‪ ,‬אולם אין הוא יכול להורות אכיפתו במועד המוקדם בן‬ ‫‪.1‬‬
‫המועד אשר נקבע בחוק (סעיף ‪ 17‬לחוק התרופות)‬

‫‪-58-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫גם אם הנפגע מהפרה צפויה מפר את החוזה‪ ,‬אין בכך כדי לשול ממנו בהכרח את סעד האכיפה‪ .‬ביהמ"ש עשוי‬
‫לקבוע כי למרות ההפרה זכאי המפר לסעד האכיפה [ דלתא הנדסה נ' שכון עובדים]‬

‫ביטול‪ :‬הנפגע העתידי רשאי לבטל את החוזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫פיצויים‪ :‬ניתן לקבל סעד של פיצויים במקרה של הפרה צפויה‪ ,‬גם בנוסף לסעדים אחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫סיכול החוזה‬
‫‪ .18‬פטור בשל אונס או סיכול החוזה‪-‬‬
‫(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר‪ ,‬בעת כריתת החוזה‪ ,‬לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה‬
‫ושלא היה עליו לראותן מראש‪ ,‬ולא יכול היה למנען‪ ,‬וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי‬
‫ממה שהוסכם עליו בין הצדדים‪ ,‬לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים‪.‬‬
‫(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט‪ ,‬בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו‪ ,‬לחייב כל צד להשיב לצד‬
‫השני מה שקיבל על פי החוזה או‪ ,‬על פי בחירה כאמור בסעיף ‪ ,9‬לשלם לו את שוויו‪ ,‬ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על‬
‫ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה‪ ,‬והכל אם נראה לבית המשפט‬
‫צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו‪.‬‬

‫מטרת דין הסיכול‪:‬‬

‫חוזה מופר כתוצאה מכך שבין כריתת החוזה לבין מועד שנקבע לקיומו מתרחשים מאורעות בלתי צפויים המונעים‬
‫מצד לחוזה לקיים את חייביו‪.‬‬

‫מתבטא למשל‪ ,‬במקרים של כוח עליון‪ ,‬הגורם לחוסר יכולת לבצע את החוזה‪ ,‬להבדיל ממצב רגיל של הפרת חוזה ‪5‬שר‬
‫בדר"כ מתבטא במעשה או במחדל של הצד החייב לפי החוזה‪.‬‬

‫הסדרה של חלוקת הסיכונים ביחס לאירועים בלתי צפויים שמתרחשים בין מועד הכריתה לבין המועד שקבוע לקיום‬
‫החיוב‪.‬‬

‫דין הסיכול מהווה חריג לעיקרון הכללי‪ ,‬לפיו האחריות החוזית היא מוחלטת‪.‬‬

‫סיכול ועיקרון תום הלב‬

‫דין הסיכול מתיישב עם עיקרון תום הלב בקיום החוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בנסיבות בהן קיום החיוב אינו אפשרי או שאינו סביר עקב התרחשותן של נסיבות מסכלות‪ ,‬עמידה דווקנית של‬ ‫‪‬‬
‫צד לחוזה על קיום החיוב עלולה להיחשב להפרה של חובת תום הלב מצדו‪.‬‬

‫דין הסיכול‪ :‬מגן או חרב?‬

‫לפי הדין הקיים‪ ,‬אי קיום החיוב בשל נסיבות מסכלות נחשב להפרה‪ .‬טענת סיכול היא טענת הגנה בפיו של‬ ‫‪‬‬
‫ה"מפר"‪ ,‬כנגד אכיפה או פיצויים‪.‬‬
‫לפי הדין המוצע‪ ,‬התרחשותן של נסיבות מסכלות תביא לפקיעת החוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבחן הסיכול‪:‬‬

‫לפי הדין הקיים‪ :‬מבחן הצפיות (בפועל או בכוח)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבחן הצפיות פורש בפסיקה בצמצום רב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בפסיקה המאוחרת מסתמנת נטייה להעדיף את מבחן הסיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהצעת חוק דיני ממונות מבחן הסיכון מחליף את מבחן הצפיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהו "מבחן הסיכון"?‬

‫סעיף ‪(196‬א) להצעת חוק דיני ממונות‪" :‬התרחש אירוע מסכל והסיכון בשל תוצאותיו אינו נופל על מי שחיוביו סוכלו‪ ,‬יפקע‬
‫החוזה החל במועד התרחשותו של האירוע המסכל "‬

‫‪-59-‬‬
 ‫ציפורה אזרד‬ ‫פרופ' משה גלבר‬ ‫מחברת בחינה דיני חוזים‬

‫נטילת הסיכון יכולה להיעשות במפורש או במשתמע‪ ,‬או כהכרעה נורמטיבית של בית המשפט‪ .‬סעיף ‪(196‬ב) להצעת חוק‬
‫דיני ממונות‪" :‬צד לחוזה ייחשב כנושא סיכון כאמור בהוראות סעיף קטן (א)‪ ,‬אם הוא נטל על עצמו את הסיכון במפורש או‬
‫במשתמע‪ ,‬או כשמן הצדק להטיל עליו את הסיכון"‪.‬‬

‫האם סיכול החוזה כולל בתוכו גם סיכול מטרת החוזה?‬

‫ביטול תהלוכת ההכתרה של המלך אדוארד השביעי‪...‬‬

‫תוצאות הסיכול‬

‫לפי הדין הקיים‪ :‬טענת סיכול תחסום תביעה לאכיפה או פיצויים‪ .‬ה"נפגע" יכול לבטל את החוזה‪ .‬ההשבה‬ ‫‪‬‬
‫כפופה לשיקול דעתו של ביהמ"ש‪.‬‬
‫לפי הדין המוצע‪ :‬פקיעת החוזה ‪ +‬השבה (אפשרות לפטור מלא או חלקי בשל שיקולי צדק)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תרופות במקרה של סיכול‪:‬‬

‫( סעיף ‪( 18‬ב) לחוק התרופות)‬

‫ככל קבלת הסיכול מובילה לשלילית סעד האכיפה ןסעד הפיצויים‪ .‬כלומר‪ ,‬מפר החוזה פטור מביצוע החוזה ומתשלום‬
‫פיצויים‪.‬‬

‫אך קיימים סעדים שניתן לתת לפי שיקול הדעת של ביהמ"ש אם הוא סבור כי בנסיבות העניין סביר לתת אותם‪:‬‬

‫השבה‪ :‬ניתן לפסוק השבה‪ ,‬באופן הדדי‪ ,‬לשני הצדדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השבת שווי‪ :‬ביהמ"ש יכול להורות על השבת שווי הנכס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיפוי‪ :‬ניתן לחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן‬ ‫‪‬‬
‫באופן סביר לשם קיום החוזה‪ .‬כלומר שיפוי כל נזקי הסתכות‪.‬‬

‫‪-60-‬‬