‫מבחן בית‬

‫א‪ .‬על פי גישת הפער ילד המאובחן כבעל לקות למידה יראה פער בין השגיו האקדמיים‬ ‫‪.1‬‬
‫הממשיים לבין אלו המצופים מבני גילו‪ .‬כלומר פער בין מה שהוא יכול לבין ההשגים שהוא‬
‫מגיע אליהם‪ .‬בעוד שעל פי ה ‪ DSM 5‬אין כלל התייחסות לרמת האינטלגנציה של התלמיד‪.‬‬
‫אלא מדובר כאן על מיומנויות אקדמיות של קריאה‪ ,‬שפה וכתיבה שנרכשו באופן לא תקין‬
‫והשימוש בהן אינו תקני‪ .‬בנוסף קריטריון האינטלגנציה כבר אינו מדד לקביעה כי אכן הילד‬
‫סובל מלקות למידה אלא מובן כי ילד בעל לקות יכול להיות על פני רצף של טווח‬
‫אינטלגנציה‪ .‬אך לא מתחת לטווח התקין‪ .‬וכך למעשה הגדרתו החדשה של ה ‪ DSM 5‬מבטל‬
‫את גישת הפער‪ .‬הדבר מזכיר את מאמרה של מרגלית‪ .‬אשר בשנת ‪ 1998‬הציגה מודל נוירו‬
‫‪-‬התפתחותי רב ממדי ללקות למידה אשר טען כי אף על פי שלקות למידה הינה ספציפית לא‬
‫מספיק להסבירה ע"י תאוריה המתמקדת בגורם אחד ולכן פיתחה מודל דינמי הממחיש כי‬
‫גם הלקות היא דינמית אצל כל אדם ומשתנה עם נסיבות חייו‪ .‬כך גם ההגדרה של לקות‬
‫למידה ב‪ DSM 5‬הדורש קיומם של מספר קריטריונים‪.‬‬
‫‪.2‬‬