‫בית הבובות‪/‬איבסן‪1828-1906 -‬‬

‫הנריק יוהן איבסן מחזאי נורבגי רב השפעה האחראי במידה רבה להופעתה של הדרמה‬
‫הריאליסטית המודרנית‪ .‬כל דרמה הייתה אמורה להסתיים בסיום "נאות"‪ ,‬דהיינו שהטוב מוביל‬
‫לאושר‪ ,‬וחוסר המוסר ‪ -‬לכאב‪ .‬איבסן הפך תפישה זו על ראשה‪ ,‬קרא תיגר על האמונות של אותה‬
‫התקופה וניפץ את אשליותיו של הקהל‪ .‬הוא נחשב לאבי הדרמה המודרנית‪ ,‬חלק נכבד ממחזותיו‬
‫של איבסן עוסקים בהתמודדות עם קשיים כלכליים‪ .‬איבסן היה במאי ומחזאי‪ .‬המחזה "בית‬
‫הבובות" נכתב ב‪ 1897 -‬ונחשב למחזה הריאליסטי הראשון בדרמה המודרנית‪ .‬איבסן טען כי יש‬
‫לסלק את כל הקונבנציות התיאטרוניות שהצטברו במשך הדורות בתאטרון‪ ,‬ויש לשקף את‬
‫המציאות האמיתית החבויה מאחורי שכבות של העמדות פנים מזויפות‪ .‬היצירה הריאליסטית‬
‫שואפת להציג את החיים "כפי שהם"‪( ,‬כמובן שזאת שאיפה בלתי ריאלית‪ ,‬כי מחזה הוא מחזה‬
‫המציאות היא עניין אחר לגמרי כידוע‪ ).‬אין בה אידיאליזציה של המציאות‪ .‬האדם מוצג כפי שהוא‬
‫על היפה ועל המכוער שבו‪ .‬המחזה הריאליסטי שואף "להתקרב" למציאות הריאליסטית עד כמה‬
‫‪.‬שניתן וזאת באמצעים שונים‬

‫‪:‬המחזה בית הבובות מורכב משלוש מערכות‬

‫מערכה ראשונה – אקספוזיציה‪ :‬השתקפות פסיכולוגית של הנפשות הפועלות ומערכת היחסים‬
‫‪.‬ביניהן‪ ,‬הקונפליקט בין הבעל לאשתו והמצוקה הנפשית של נורה‬
‫מערכה שניה ‪ -‬התסבוכת‬
‫‪.‬מערכה שלישית – ההתרה הקטסטרופה‬
‫הדמויות במחזה‪:‬‬
‫נורה וטורוולד הלמר –נשואים ‪ ,‬הלמר עורך דין שעתיד לנהל בנק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לינדה כריסטינה – חברה של נורה מתקופת ביה"ס‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נילס קרוגסטאד – פקיד בנק שמפוטר ע"י הלמר ‪ ,‬נורה לוותה ממנו כסף בעבר ועתה הוא‬ ‫‪‬‬
‫סוחט אותה כספית‪.‬‬
‫דר' ראנק – ידידם הקרוב של נורה והלמר‬ ‫‪‬‬
‫אנה מריה ‪ -‬המטפלת‬ ‫‪‬‬
‫הלנה ‪ -‬המשרתת‬ ‫‪‬‬
‫הילדים" איבר אמי ובוב‬ ‫‪‬‬

‫תקציר העלילה‬
‫המחזה מספר על משפחה במעמד אמיד‪ ,‬שהינה מתחילה תקופה של שגשוג בתחום הכלכלי‪ .‬הבעל‪,‬‬
‫טורוולד הלמר‪ ,‬מקבל תפקיד בכיר‪ ,‬בתור מנהל בנק‪ ,‬למרות היותו במקצועו עורך דין‪ .‬אשתו נורה‪,‬‬
‫‪.‬שוהה את רוב זמנה בבית ובתפקידה להיות עקרת בית והאישה המסורה והנאמנה של הלמר‬
‫הגרעין אשר מלווה את ההצגה כולה‪ ,‬הוא עניין מערכת היחסים בין טורוולד לאשתו נורה‪.‬‬
‫בתחילת המערכה הראשונה לא ברור אם נורה‪ ,‬היא אשתו של טורוולד או בתו‪ ,‬משום שהוא מכנה‬
‫אותה בכינויים‪ ,‬אשר רגיל לשמוע אותם מפי אב שפונה לילדיו‪ ,‬כנויים כמו‪" :‬בזבזנית קטנה"‪, ,‬‬
‫עפרונית קטנה"‪" ,‬נורה הקטנה והיקרה שלי"‪...‬ועוד פניות רבות‪ ,‬שמרמזות‪ ,‬כי אילו יחסים לא‬
‫שגרתיים‪ .‬החוט שמותח את כל ההצגה הוא הסוד הכמוס שנורה שומרת מבעלה‪ ,‬בעוד שהדמויות‬
‫המשניות‪ ,‬שנוכחות בהצגה‪ ,‬הן לינדה והן נילס נילס קרוגסטאד יודעים על הסוד שלה‪ .‬העלילה‬
‫מתחילה להסתבך כשאר נילס קרוגסטאד‪ ,‬שעובד עם בעלה של נורה מאיים עליה‪ ,‬כי יגלה להלמר‬
‫‪.‬את האמת‪ ,‬משום שזה פוטר על ידי הלמר מהבנק ועל כך הוא זועם עד מאוד‬
‫נורה האומללה‪ ,‬איננה יודעת כיצד לצאת מביש מזל זה‪ ,‬אך בכל זאת היא מחפשת דרכים להסתיר‬
‫‪.‬מאהובה את האמת‬

‫‪1‬‬
 ‫במחזה קיימים תככים‪ ,‬העמדות פנים‪ ,‬שקרים ופחדים שמלווים את ההצגה כולה ועל כך ניתן‬
‫לפרש‪ ,‬כי זהו מחזה ששרוי במחזה פנימי‪ ,‬אך כל זה מתפוצץ בסופו של המחזה‪ ,‬כאשר הסוד הגדול‬
‫עולה לפני השטח ונורה האמיתית נחשפת לעצמה ולשאר הדמויות‪ .‬היא‪ ,‬בתור הדמות הראשית‬
‫במחזה‪ ,‬מבינה שבמשך כל שנות נישואיהם‪ ,‬לא הרגישה כאישה‪ ,‬אלא בתור בובה שניתן לתמרן‬
‫אותה ומאחר והיא מאסה ביחס זה היא מחליטה בסוף המערכה האחרונה‪ ,‬לצאת מ"בית הבובות"‬
‫‪.‬ולהתחיל במסע של חיפוש וגילוי עצמי‬
‫כל מערכה במחזה מסתיימת ב"מסך חזק"‪ -‬כלומר סיומת סנסציונית‪ ,‬המעוררת מתח וסקרנות‬
‫‪:‬לבאות ובגילוי מרעיש נוסף במערכת החשיפה הפסיכולוגית העצמית של נורה‬
‫סוף מערכה ‪ – I‬נורה אינה מוכנה לקבל את רמיזתו הבלתי מודעת לעצמו של הלמר שהיא תפגע‬
‫בילדיה ותרעיל את חיי המשפחה‪.‬‬
‫סוף מערכה ‪ -II‬נורה מהרהרת על עזיבה(או רמז להתאבדות)‪ ,‬לאחר שהיא בטוחה שתוכן מכתבה‬
‫יתגלה לבעלה‪.‬‬
‫סוף מערכה ‪ -III‬נורה טורקת את דלת ביתה ונוטשת את בעלה וילדיה‪.‬‬

‫מערכה ראשונה‪ -‬האקספוזיציה‪ -‬תקציר‬

‫במערכה הראשונה מתואר בית עם הרבה חדרים וחלונות‪ ,‬אשר מעוצב בטוב טעם וצניעות‬
‫מסויימת‪ .‬אנשי הבית מתכוננים לקראת בוא חג המולד ונורה היא הדמות שפותחת את המחזה‪.‬‬
‫מיד אחריה מצטרף הלמר לתמונה ושניהם מפתחים דו שיח‪ ,‬שמתוכו ניתן ללמוד בהתרשמות‬
‫ראשונית‪ ,‬כי לבעל ישנה שליטה מלאה על אשתו והיחס שלו כלפיה הינו ציני ולא רציני‪ ,‬אך יחד עם‬
‫זאת הוא יוצר את הרושם כי איכפת לו ממנה‪ ,‬אבל דאגתו דומה יותר לדאגה של אב אל בתו‪.‬‬
‫האווירה בבית שמחה וחגיגית‪ ,‬אבל האנרגיות משתנות ודועכות מהר למדי‪ ,‬כאשר צלצול הפעמון‬
‫קוטע את הדיאלוג בין השניים‪ .‬למערכה זו מתווספים‪ ,‬גב' לינדה‪ ,‬חברת ילדות של נורה ודר' ראנק‪,‬‬
‫‪.‬חבר המשפחה‬
‫כאשר לינדה ונורה נפגשות‪ ,‬נורה לא מזהה את חברתה‪ ,‬אך לאחר זמן קצר חוט הזיכרון חוזר אליה‬
‫‪.‬והיא מופתעת לראות אותה‪ ,‬מאחר ולא ראתה אותה מזה עשר שנים‬
‫הלמר חוזר למשרדו בבית ואליו מצטרף דר' ראנק‪ ,‬בעוד שנורה ולינדה יושבות בסלון ומצמצמות‬
‫פערים של שנים‪ .‬מהדיאלוג בין השתיים‪ ,‬ניתן לומר‪ ,‬כי לינדה מבוגרת יותר מנורה במספר שנים‬
‫ויתר כל כן מטרת הפגישה עימה הייתה‪ ,‬לבקש מנורה תעזור לה להתקבל למשרה אצל בעלה‬
‫טורוולד הלמר‪ .‬כשנורה משוחחת עם לינדה‪ ,‬היא מחליטה לגלות לה את הסוד ששמרה זמן רב‬
‫בבטן והוא‪ :‬שלפני מספר שנים בעלה היה חולה עד מאוד‪ ,‬הוא היה במצב של גסיסה והיא לקחה‬
‫הלוואה‪ ,‬כדי להציל את חייו‪ ,‬אך היא סיפרה להלמר גרסה אחרת שבה אביה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬תרם את‬
‫הכסף‪ .‬כאשר לינדה שומעת על כך מחברתה‪ ,‬היא מנסה לשכנע את נורה שתספר לבעלה את האמת‪,‬‬
‫‪.‬אך הפחד משתלט על נורה במיוחד החשש מן התוצאות והשלכות של המעשה בעני בעלה‬
‫לקראת סוף המערכה מצטרף נילס קרוגסטאד לתמונה ולו יש עדות מוחלטת לפרשת ההלוואה של‬
‫נורה‪ .‬נורה כל חודש שולחת לנילס כסף‪ ,‬כדי להחזיר את החוב‪ ,‬לכן היא מופתעת לראות אותו‬
‫בביתה‪ .‬מפיו היא מגלה לראשונה‪ ,‬כי הוא ובעלה עובדים באותו סניף בנק או יותר נכון הוא עבד‬

‫‪2‬‬
 ‫שם‪ .‬מר נילס לוחץ על נורה שתשכנע את בעלה להחזירו למשרה ולא הסוד הגדול ייפלט החוצה‪,‬‬
‫שהרי בידיו נמצאים מסמכי ההלוואה עם חתימתה המזוייפת של נורה‪ .‬לאחר שקרוגסטאד יוצא‬
‫‪.‬מביתה‪ ,‬נורה מחליטה לשוחח עם הלמר ולשכנעו שיחזיר את נילס לעבודה‪ ,‬אבל הלמר מסרב‬

‫‪:‬סיכום האקספוזיציה‬
‫מערכה ראשונה מהווה את האקספוזיציה למחזה כולו‪ .‬היא מספקת לצופים נתונים על הדמויות‪,‬‬
‫‪.‬על זמן ההתרחשות‪ ,‬על האווירה במחזה ועל אירועים שקדמו לעלילה‪ ,‬ושיש להם השפעה עליה‬
‫עוד לפני שהדמויות מוציאות מילה לומדים דרך המראות והקולות (כמו במציאות) על החג‪ ,‬על‬
‫מעמד המשפחה‪ .‬הקול הראשון ששומעים הוא קולה של נורה‪" :‬החביאי את האשוח‪ – "..‬מילה זו‬
‫‪.‬מלמדת רבות על מערכת היחסים במשפחה‬
‫במערכה הראשונה יש שש סצנות‪( :‬כל מערכה מחולקת לתמונות= סצנות‪ .‬כל סצנה חדשה‬
‫‪.‬מתחילה עם דמות חדשה שנכנסת)‬
‫סצנה ‪ - 1‬נורה והלמר‬
‫הצופים פוגשים את שני הגיבורים הראשיים של המחזה‪ ,‬נורה וטורוולד הלמר‪ .‬טורוולד הוא עורך‬
‫דין במקצועו‪ ,‬שעומד להתמנות לתפקיד בכיר של מנהל בנק‪ .‬תפקיד זה אמור להעניק למשפחתו‬
‫רווחה כלכלית‪ .‬נורה‪ ,‬אשתו‪ ,‬היא האשה הקטנה‪ ,‬שזוכה למעמד חברתי נאות‪ ,‬לרווחה כלכלית‬
‫‪.‬ולחיי משפחה מסודרים בזכות נישואיה לטורוולד‬
‫בערב חג המולד נורה מגיעה הביתה עמוסה במתנות לחג המולד‪ ,‬אשר אמורות לקשט את עץ‬
‫האשוח שהביאה אתה‪ .‬היא נרגשת ומאושרת לקראת הערב‪ .‬כבר בתחילתה של התמונה נרמז‬
‫לצופים על השקרים במערכת היחסים בין בני הזוג – נורה אוכלת עוגיות מקרון‪ ,‬אך מסתירה‬
‫אותן בכיסה ומנקה את פיה כשבעלה יוצא מחדרו‪ .‬בניגוד לנורה‪ ,‬שדאגה לקנות מתנה לכל אחד‬
‫מבני הבית‪ ,‬כולל המשרתים‪(,‬אך לא לעצמה)‪ ,‬טורוולד הלמר בעלה‪ ,‬לא קנה מתנה לאיש‪ .‬נורה‬
‫‪.‬מבקשת ממנו "מתנה" – סכום כסף שאותו תעטוף בעטיפה נאה ותקשט בו את עץ האשוח‬
‫טורוולד ונורה מנהלים מערכת יחסים שמזכירה לעתים יחסי אב ובתו‪ .‬היא תלויה בו לחלוטין‪,‬‬
‫איננה מתווכחת עמו‪ .‬הוא מכנה אותה "סנאית" ו"עפרונית"‪ ,‬כינויי חיבה לכאורה‪ ,‬אך הם‬
‫מסתירים גם יחס מתנשא ופטרוני (הרגשת בעלות) כלפיה‪ .‬במקביל לכינויי החיבה שבהם מכנה‬
‫הלמר את אשתו‪ ,‬הוא לועג לבזבזנותה וללהיטותה אחרי הכסף‪ ,‬מטיף לה מוסר‪ ,‬ומתנהג כלפיה‬
‫כאילו היתה חסרת אחריות וחסרת דעת‪ .‬נורה מצידה משתפת פעולה במשחק – היא נכנעת‬
‫‪.‬תמיד לרצונו של בעלה‪ ,‬משחקת את תפקיד האשה הקטנה הטפשה והבזבזנית‬
‫נורה מבקשת מהלמר לקחת הלוואה לזמן קצר‪ ,‬כדי שלא תצטרך עוד להדק את החגורה‪ .‬הרי‬
‫בקרוב יתמנה למנהל הבנק‪ ,‬משכורתו תהייה גבוהה ביותר‪ ,‬ולא ייקשה עליהם להחזיר את‬
‫ההלוואה‪ .‬אך טורוולד מסרב בתוקף‪ .‬איננו מוכן לקחת הלוואה כדי לממן את אשתו הבזבזנית‪.‬‬
‫כשהוא מבחין באכזבתה הוא "מפצה" אותה כפי שמפצים ילדים – בעזרת כסף‪ .‬נורה שמחה‬
‫‪.‬כילדה לקבל את הכסף מידי בעלה‬
‫יש לשים לב לדבריהם ולמעשיהם של הגיבורים‪ ,‬שיקבלו מאוחר יותר במחזה משמעות אירונית‪.‬‬
‫טורוולד הלמר אומר לאשתו‪ ,‬כשהיא מבקשת לקחת הלוואה "שום חובות!‪ ,‬שום הלוואות! יש‬
‫משהו לא חפשי‪ ,‬יש משהו מכוער בבית שבנוי על חובות"‪ .‬כשאינו יודע שחייו ניצלו בזכות‬

‫‪3‬‬
‫הלוואה שאשתו לקחה‪ .‬הלמר מאמין שאילו היה לוקח הלוואה של אלף קרונות‪ ,‬משהו היה קורה‬
‫לו‪ ,‬נורה לא היתה מסוגלת להחזיר את הכסף כי היא אשה בזבזנית שאינה חושבת ואינה‬
‫מחושבת‪ .‬הוא איננו מעלה בדעתו שאשתו לקחה הלואה גדולה פי חמישה‪ ,‬ושהיא מחזירה אותה‬
‫‪.‬בכבוד‪ ,‬כולל הרבית‪ ,‬מדי חודש בחודשו‬

‫סצנה שניה ‪ :‬נורה וכריסטינה‬

‫אופי הדמויות ממשיך להתבהר בתמונה השנייה‪ ,‬כשכריסטינה (לינדה)‪ ,‬חברתה של נורה מופיעה‪.‬‬
‫השיחה ביניהן מספקת לצופים אינפורמציה על ארועים מן העבר‪ ,‬שיש להם חשיבות לגבי העלילה‪.‬‬
‫כריסטינה באה אל נורה לאחר שלא התראו עשר שנים‪ .‬בעבר הן היו חברות טובות‪ ,‬אך כריסטינה‬
‫נאלצה לעזוב את העיר ולהנשא לאדם עשיר שלא אהבה‪ ,‬משום שנאלצה לפרנס את אמה הנכה‬
‫ואת אחיה הצעירים‪ .‬כעת האחים כבר גדלו והאם נפטרה‪ .‬בעלה של כריסטינה מת‪ ,‬עסקיו היו‬
‫‪.‬כושלים‪ ,‬והיא נותרה בחוסר כל‪ .‬היא מבקשת מנורה לעזור לה למצוא עבודה בבנק של בעלה‬
‫כשנורה רואה את מצבה העגום של כריסטינה‪ ,‬היא חשה עד כמה היא מאושרת – לה יש בית‪,‬‬
‫בעל אוהב‪ ,‬ילדים‪ ,‬רווחה כלכלית‪ .‬מבחינתה – אין מאושרת ממנה‪ ,‬וכך היא מציגה את המצב‬
‫לכריסטינה‪ .‬אלא שבהמשך השיחה‪ ,‬מסתבר שנורה איננה אותה בזבזנית קלת דעת כפי שחושב‬
‫בעלה וכפי שחושבת חברתה‪ .‬כמו כריסטינה גם היא ידעה סבל‪ ,‬וגם היא הקריבה רבות למען‬
‫משפחתה‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי שמונה שנים קודם לכן‪ ,‬חלה הלמר במחלה קשה‪ ,‬ונשקפה סכנה גדולה‪.‬‬
‫לחייו‪ .‬הוא לא ידע זאת‪ ,‬משום שהרופאים סיפרו על כך רק לנורה‪ .‬היא לא רצתה להדאיג אותו‬
‫ולפגוע בכבודו ובגבריות שלו‪ ,‬לכן שחקה את האשה הבזבזנית‪ ,‬אוהבת החיים הטובים‪ ,‬ובקשה‬
‫ממנו לקחת הלוואה כי היא רוצה לנסוע ולטייל באיטליה‪ .‬הלמר כמובן פסל את רעיון ההלוואה‪.‬‬
‫לנורה לא נותרה ברירה אלא לקחת הלוואה בלי ידיעתו של בעלה‪ ,‬כדי לממן את הנסיעה‬
‫לאיטליה‪ ,‬שהיתה כל כך חיונית להצלת חייו‪ .‬הכל ארע סמוך למותו של אביה של נורה‪ ,‬והיא‬
‫סיפרה לכולם כי אביה הוא שנתן את הכסף‪ .‬לשאלתה של כריסטינה כיצד נורה עומדת בהחזרי‬
‫ההלוואה אם אינה עובדת‪ ,‬נורה עונה כי היא מוציאה רק סכום קטן מן הקצבה שבעלה מעניק לה‬
‫לצרכיה‪ ,‬וכי היא עוסקת בעבודות בית כגון סריגה והעתקה‪ .‬מתברר שהבזבזנות שלה היתה בעצם‬
‫כיסוי לחיסכון‪ .‬לקיחת ההלוואה מעידה על הקרבה‪ ,‬יוזמה ולקיחת אחריות‪ ,‬תמונה זו חושפת‬
‫‪.‬את סודה של נורה‪ :‬היא לא גילתה לבעלה שלוותה כסף כדי לממן את הצלתו‬

‫סצנה שלישית ‪ :‬נורה‪-‬ראנק וכריסטינה‬

‫ד"ר ראנק‪ ,‬ידיד קרוב של נורה ושל טורוולד מגיע כמידי יום לביקור‪ .‬נורה מציגה אותו בפניה של‬
‫כריסטינה‪ ,‬והוא אומר ששמע עליה רבות מנורה‪ .‬הוא נכנס לחדרו של הלמר‪ .‬נורה מרגישה לידו‬
‫חופשייה‪ .‬גם קרוגסטאד מופיע – כשכריסטינה רואה אותו היא נחרדת ומסבה ראשה לחלון‪ .‬נורה‬
‫פונה אליו בטון לא נעים ושואלת אותו מה מעשיו בביתה‪ .‬הוא משיב כי עליו לדבר עם בעלה ונכנס‬
‫אף הוא לחדרו של הלמר‪ .‬ד"ר ראנק מספר לשתי החברות כי קרוגסטאד הוא נוכל שהסתבך‬
‫בעבר‪ ,‬ושגם כיום לא כל עיסוקיו מהוגנים‪ .‬השיחה בינו לבין נורה וכריסטינה חושפת את‬
‫הפתיחות שנורה מגלה כלפי ראנק לעומת המשחק שהיא משחקת בנוכחותו של בעלה‪ .‬בנוכחותו‬
‫של ד'ר ראנק נורה איננה חוששת לאכול עוגיות מקרון ולומר את כל אשר על ליבה‪ .‬בניגוד‬

‫‪4‬‬
‫להתנהגותה בחברתו של טורוולד‪ .‬ד"ר ראנק שמע מנורה על כריסטינה בניגוד לטורוולד‪ ,‬שלא ידע‬
‫‪.‬עליה דבר‪ ,‬משום שנורה העדיפה לא לספר לו עליה‬
‫קרוגסטאד יוצא מחדרו של הלמר‪ ,‬הלמר יוצא מהחדר אף הוא ונורה עורכת הכרות בינו לבין‬
‫כריסטינה‪ .‬היא מבקשת מנו לקבל את כריסטינה לעבודה בבנק והוא נענה לכך ברצון‪ ,‬כי זה עתה‬
‫‪.‬התפנתה משרה בבנק‬

‫סצנה רביעית ‪ :‬נורה והילדים‬

‫כולם יוצאים ונורה נשארת ומשחקת עם ילדיה‪ ,‬היא משחקת איתם מחבואים‪ ,‬אלא שאת‬
‫המשחק מפריע ביקור חוזר של קרוגסאד‪ ,‬שחיכה בחוץ‪ ,‬ראה שכולם יוצאים נורה נמצאת לבדה‪,‬‬
‫‪.‬והחליט לחזור ולדבר אתה ביחידות‬

‫סצנה חמישית‪ :‬נורה וקרוגסטאד‬

‫מסתבר כי קרוגסטאד הוא זה שהלווה לנורה את הכסף בעבר‪ .‬כעת טורוולד בעלה רוצה לפטר‬
‫אותו מן הבנק ולקחת במקומו את כריסטינה חברתה‪ .‬הוא דורש מנורה להפעיל את כל השפעתה‬
‫על בעלה כדי שיחזיר אותו לעבודה‪ ,‬ואם לא – ידאג לכך שטורוולד ידע על ההלוואה שנורה‬
‫לקחה‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי נורה זייפה את חתימתו של אביה כערב להלוואה‪( .‬החתימה של האב בוצעה‬
‫לאחר פטירתו)‪ .‬השטר המזוייף נמצא בידיו של קרוגסטאד‪ ,‬והוא ינצל אותו כדי ללחוץ על משפחת‬
‫הלמר ולדאוג לכך שעבודתו בבנק תוחזר לו‪ .‬זוהי אכן סחיטה‪ ,‬קרוגסטאד מסביר לנורה‪ ,‬כי הוא‬
‫יאבק בכל דרך על משרתו כדי לשמור על כבודו ועל כבודם של ילדיו היתומים‪ .‬נורה איננה מבינה‬
‫במה חטאה‪ ,‬הרי זייפה חתימה למטרה נעלה של הצלת חיים‪ ,‬נורה מגלה לקרוגסטאד על כך‬
‫שזייפה את החתימה וייתכן שהדבר נובע מרצון בלתי מודע שלה‪ ,‬לגלות את הסוד ולהפסיק‬
‫‪.‬להסתיר‪ .‬באמצעות שיחה זו מגלים פרט נוסף‪ :‬סוד זיוף החתימה‬

‫סצנה שישית נורה והלמר‬

‫כשטורוולד חוזר הביתה ושואל אם היה מישהו בבית בזמן שנעדר נורה משקרת ואומרת שאיש‬
‫‪.‬לא היה‪ .‬אך הוא מאלץ אותה להודות באמת ‪ -‬שקרוגסטאד אכן ביקר בביתם‬
‫טורוולד מאיים על נורה באצבע "שהזמיר הקטן לא יעשה יותר דברים כאלה‪ .‬זמיר מוכרח לשמור‬
‫על מקור נקי – שום זיופים!" נורה מבקשת מבעלה שייעץ לה מה ללבוש בנשף שעומד להיערך‪,‬‬
‫ותוך כדי שיחה מנסה לברר מה היה חטאו של קרוגסטאד (משום שהיא סבורה כי הלמר רוצה‬
‫‪.‬לפטר אותו בשל עברו)‪ .‬מסתבר כי פשעו של קרוגסטאד היה זיוף חתימה‬
‫לגבי עברותיו של קרוגסטאד אומר הלמר "רק נסי לתאר לעצמך איך חייב אדם‪ ,‬שאשמה כזאת‬
‫רובצת עליו‪ ,‬לרמות כל הזמן ולהעמיד פנים; איך הוא מוכרח ללבוש מסיכה אפילו לפני הקרובים‬
‫לו ביותר‪ ,‬כן אפילו לפני אשתו וילדיו‪ .‬לפני הילדים‪ ,‬נורה‪ ,‬זה הכי מזעזע"‪" ...‬אוירה כזאת של‬
‫שקרים מדביקה את המשפחה ומרעילה את כל הבית‪ .‬עם כל נשימה סופגים הילדים את חיידקי‬
‫השחיתות" – הלמר מדבר‪ ,‬כמובן‪ ,‬על קרוגסטאד‪ ,‬אך נורה יודעת שגם היא זייפה חתימה – ואם‬
‫כך הוא הדבר‪ ,‬הרי שכל הנאמר מכוון גם אליה‪ .‬היא מרגישה רגש אשמה נורא‪ ,‬על כי היא‬
‫משחיתה את ילדיה‪ ,‬במיוחד כשהלמר מוסיף ואומר כי מנסיונו כעורך דין‪ ,‬כמעט לכל האנשים‬
‫שהתקלקלו בגיל מוקדם היתה אם שקרנית‪ .‬נורה המבוהלת נשארת אובדת עצות‪ .‬היא מבינה‬
‫‪5‬‬
 ‫שלא תוכל לומר לו את האמת‪ ( .‬נוצרת כאן אירוניה דרמטית כתוצאה מהפער באינפורמציה בין‬
‫מה שיודע הקהל לבין מה שיודע הלמר‪).‬‬
‫דבריו של הלמר על הזיוף יוצרים אנלוגיה בין נורה לקרוגסטאד‪ .‬אנלוגיה זו נרמזה כבר על ידי‬
‫קרוגסטאד שאמר לנורה‪" :‬המעשה שאני עשיתי לא היה חמור יותר מהמעשה שלך‪ ,‬והוא הרס‬
‫‪".‬את שמי הטוב‬
‫למראית עין מתנהלים הדברים באקספוזיציה על מי מנוחות‪ :‬הבעל עומד להיות מועלה בדרגה‪.‬‬
‫אשתו זוכה ליחס מפנק מצידו‪ .‬לזוג ‪ 3‬ילדים‪ ,‬עוזרת ומטפלת‪ .‬נורה מציגה את כל אלו כהוכחה‬
‫‪.‬לאושרה‪ .‬אך למעשה המצב הוא על סף אסון ובית הבובות עומד עוד שניה להתמוטט‬

‫סיכום מערכה שנייה‬

‫פחד מתחיל להשתלט על חייה של נורה‪ ,‬כל רעש קטן שהיא שומעת‪ ,‬היא בטוחה שמדובר‬
‫בקרוגסטאד שחזר לספר את כל האמת לבעלה‪ ,‬אך נורה מנסה להרגיע את עצמה שהוא לא יהיה‬
‫‪.‬מסוגל בסופו של דבר‪ ,‬לעשות מעשה לא אנושי זה‪ ,‬ולהרוס את משפחתה‬
‫נורה מתכוננת לנשף‪ ,‬שבו היא מתכוונת להופיע בריקוד הטרנטלה‪ ,‬אך מחשבות רבות מסיחות‬
‫אותה לאחר ביקורו של קרוגסטאד כשאחת המחשבות היא לעזוב את הבית‪ ,‬את המשפחה ולנסוע‬
‫הרחק הרחק‪ ,‬כדי לא להתמודד עם תגובתו של בעלה‪ ,‬מכך עולה המסקנה כי היא תלויה עד מאוד‬
‫‪.‬בדעתו של הלמר וכי היא עצמה בתור אישה ואדם בפני עצמו‪ ,‬לא בטוחה במעשים שלה‬
‫במהלך המערכה השנייה מופיעה לינדה שוב והפעם לדיאלוג מצטרף הלמר ונורה מבקשת ממנו‬
‫‪.‬בפני לינדה‪ ,‬שיעסיק אותה בעסק שלו וזה משתכנע‬
‫לאחר מכן נורה מספרת ללינדה‪ ,‬כי קרוגסטאד ביקר אצלה ואיים עליה שיגלה הכל‪ ,‬אך השיחה בין‬
‫השתיים נקטעת‪ ,‬כאשר הלמר נכנס שוב לסלון ונורה נאלצת להעמיד פנים שהכול במיטבו‪ .‬השניים‬
‫משוחחים על הנשף ונורה מכוונת השיחה לנושא אחר והוא בעניין הפיטורין של מר קרוגסטאד‪,‬‬
‫היא מנסה לשכנעו שישקול את ההחלטה הזו שוב‪ ,‬אך זה סגור בדעתו ובמקום שנורה תאט את‬
‫תהליך הפיטורין של מר נילס קרוגסטאד‪ ,‬היא רק מאיצה את החלטתו של הלמר שמחליט לשלוח‬
‫תיכף ומיד מכתב לאדון הנכבד‪ .‬נורה מבינה כי המצב רק הולך ומסתבך‪ ,‬אך כדי להרגיע את‬
‫האווירה‪ ,‬נכנס דר' ראנק לביקור נוסף ומתחיל לנהל שיחה עם נורה‪ ,‬בזמן שהלמר יושב לו במשרדו‬
‫בבית ושקוע במסמכי עבודה‪ .‬דר' ראנק‪ ,‬אשר חלה במחלה סופנית‪ ,‬משתף את נורה במצבו‬
‫הדיכאוני שהוא שרוי בו ומן הדיאלוג בינהם‪ ,‬עולה כי ראנק נמשך לנורה ובפרט במהלך השיחה‬
‫הוא מתוודה בפעם הראשונה על אהבתו אליה והיא חשה בהלם‪ ,‬אך מהר מאוד הם משנים נושא‪.‬‬
‫אחר כך נכנס הדוקטור למשרדו של הלמר ובינתיים נשמע צלצול פעמון נוסף וקרוגסטאד מופיע‬
‫שוב בפתח הבית‪ .‬השניים מתעמתים והוא מוציא מכיסו מכתב שבו רשומה כל האמת‪ ,‬הוא מכניס‬
‫אותה אל תיבת הדואר‪ ,‬אך לנורה אין המפתח את של התיבה‪ ,‬הוא נמצא אצל בעלה והוא אחראי‬
‫על המכתבים‪ .‬קרוגסאטד הולך ובאותו הזמן‪ ,‬לינדה קופצת לביקור שלישי‪ ,‬היא רואה ממולה את‬
‫חברתה שנראית מבוהלת ומפוחדת ‪ .‬נורה מספרת לה על הזוועה שקרתה לפני רגע ולינדה מחליטה‬
‫לעזור לנורה‪ ,‬היא יוצאת מביתה במטרה לחפש את מקום מגוריו של קרוגסטאד‪ ,‬כדי לנהל עימו‬
‫‪.‬שיחה ולשכנע אותו שירד מהרעיון המפלצתי שלו‬
‫הלמר וראנק יוצאים מהמשרד ומצטרפים לנורה וכרגיל הלמר מתחיל לפסוע לכיוון תיבת הדואר‪,‬‬
‫כדי לבדוק מה הגיע‪ ,‬אך נורה מנסה להסיח את דעתו בכך שהיא מבקשת ממנו שיעזור לה‬
‫‪6‬‬
 ‫להתאמן לקראת הנשף‪ .‬הלמר עונה לה בחיוב‪ ,‬כדי לוודא ש"הציפור הקטנה" שלו לא תעשה צעד‬
‫מביש בהופעתה‪ .‬נורה מתחילה להתאמן על ריקוד הטרנטרלה ובריקוד מורגש כל החנק שהיא‬
‫‪.‬שקועה בו‪ ,‬היא רוקדת כאילו כל החיים שלה תלויים בריקוד הזה וגם הלמר אומר לה זאת‬
‫לינדה חוזרת ומדווחת לנורה‪ ,‬כי קרוגסטאד נסע והיא לא הצליחה לאתר אותו‪ ,‬השתיים‬
‫‪.‬מתלחששות‪ ,‬בעוד שהלמר קורא לנורה שתצטרף לארוחה וזו רצה כמשוגעת אליו‬

‫סיכום המערכה השלישית‬

‫המערכה מתחילה כאשר לינדה מחכה לקרוגסטאד‪ ,‬בביתם של נורה והלמר‪ .‬הוא מגיע ומהשיחה‬
‫שנפתחת בין השניים עולה סימן של רמז‪ ,‬כי הייתה להם היכרות מוקדמת יותר וכבר לקראת‬
‫‪.‬אמצע הדיאלוג‪ ,‬ניתן לדעת בבירור כי לינדה ונילס היו יחדיו בקשר רומנטי‪ ,‬אך היא עזבה אותו‬
‫רגשות ישנים עולים מחדש ומתוך הדיאלוג לינדה‪ ,‬מראה סימנים של רצון לחזור אליו ובנוסף היא‬
‫מנסה לשכנע אותו שיוותר על המכתב שכתב להלמר‪ .‬קרוגסטאד תחילה חושד‪ ,‬כי כל השיחה הזו‬
‫נועדה לעניין הזה בלבד‪ ,‬אבל לינדה משכנעת אותו כי לא מדובר בכך ואכן הוא מחליט לוותר על‬
‫המכתב‪ ,‬אך פתאום לינדה משנה את דעתה ומחליטה שכדאי שהמכתב יגיע להלמר‪ ,‬מפני שלדעתה‬
‫כך האמת תתחיל לדבר בבית הזה ותתפוס מקום‪ .‬המכתב נשאר בתיבה וכאשר קרוגסטאד עוזב‪,‬‬
‫נורה מופיעה ולינדה מספרת לה שלא הצליחה לשכנעו לרדת מכל העניין והיא גם לא מספרת‪ ,‬על‬
‫‪.‬הקשר שקיים בינה למר נילס קרוגסטאד‬
‫לינדה מנסה לשכנע את נורה שתספר להלמר על המצב כלו‪ ,‬אך נורה מתעקשת שלא‪ .‬לאחר שלינדה‬
‫עוזבת את הבית‪ ,‬נורה מבינה שבעוד זמן קצר מאוד‪ ,‬היא כבר לא תוכל להמשיך להעמיד פנים‪.‬‬
‫הלמר פותח את תיבת הדואר (למרות הניסיון של נורה לשבש את וו המנעול) ומוציא את המכתב‬
‫של קרוגסטאד‪ ,‬הוא קורא את כלו ומתחיל לזעוף ולכעוס על אישתו‪ .‬הוא אוסר עליה להתקרב‬
‫לילדים שלהם ולטפל בהם ובנוסף‪ ,‬מכינויים מתוקים וחביבים הוא מכנה אותה בכינויים מעוותים‪,‬‬
‫כגון‪" :‬צבועה"‪" ,‬שקרנית"‪" ,‬פושעת" ואחרי כל ההטחות הללו‪ ,‬נורה מנסה לעזוב את הבית‪ ,‬אבל‬
‫בעלה לא נותן לה וממשיך לתקוף אותה במילים שליליות‪ ,‬באותם רגעים‪ ,‬נשמע בדלת צלצול פעמון‬
‫נוסף והזוג אשר אינו יודע מה הגורל יביא להם‪ ,‬פותח את הדלת בהססנות‪ ,‬כאשר הדלת נפתחת‬
‫נער משלוח מעביר לידו של הלמר מכתב נוסף קרוגסטאד‪ .‬הלמר קורא את השורות הראשונות‬
‫ומבין כי זה‪ ,‬מצהיר לוותר על כל האישומים והאיומים ומבטיח להנחית נחת מצידו על המשפחה‪.‬‬
‫בתגובה למכתב הלמר מתנהג כאילו הסערה חלפה וחוזר לכנות את נורה בכינויים חיוביים‪ ,‬אבל‬
‫היא שחוותה אכזבה רבה מתגובתו הראשונית למכתב הראשון‪ ,‬מחליטה לעזוב את הבית‬
‫‪.‬והמשפחה ולצאת למסע לבדה‪ ,‬במטרה להתבגר ולמצוא את עצמה‬
‫‪.‬המערכה מסתיימת כשהלמר קורא בשמה של נורה‪ ,‬אך היא כבר בדרכה לחופש‬
‫הרקע החברתי של המחזה‬
‫הבורגנות במאה ה‪ 19-‬נשענה על כסף ומעמד‪ .‬הגברים הגיעו למעמדם דרך השכלה וקריירה‬
‫מקצועית‪ ,‬אך בפני הנשים שני מסלולים אלה היו חסומים‪ ,‬והסיכוי הטוב ביותר עבורן היה‬
‫נישואין‪ ,‬שכן אישה ללא בעל נידונה לרדת ממעמדה ולעבוד בעבודות שירות פשוטות או במשק בית‬
‫של נשים אחרות‪ .‬החברה הבורגנית יצרה חלוקת תפקידים קשוחה‪ ,‬לפיה הגבר הוא המפרנס‬
‫והמחליט‪ ,‬בעוד האישה חסרת מקצוע ונסמכת על בעלה‪ .‬תפקיד האשה הוא לייצג את מעמדו של‬
‫‪7‬‬
 ‫הבעל‪ .‬עליה להיות יפה‪ ,‬מחונכת‪ ,‬מארחת למופת המנעימה את זמנם של האורחים בנגינה ושיחה‪.‬‬
‫האישה הבורגנית ויתרה על עצמאות תמורת ביטחון כלכלי‪ .‬היא למדה להסתיר את דעותיה‪,‬‬
‫בעיקר אם הן שונות מאלה של אביה או בעלה‪ ,‬למדה לדכא את הכרתה ולהסתפק בחלומות‬
‫‪.‬רומנטיים ולא מציאותיים‬

‫המחזה מראה חברה שבה שני המינים שבויים במערכת נורמות מעוותת‪ .‬ביתם נראה מושלם‬
‫מבחוץ אך צרכיהם ויצריהם האמיתיים אינם באים לבטוי‪ ,‬והם חיים חיי נוחות שטחיים וריקים‪.‬‬
‫אין מקום בבית שכזה לגילוי חולשה‪ ,‬קירבה או תמיכה‪ .‬כל אחד מבני הזוג שבוי בתפקיד מוגדר‬
‫‪.‬היטב של "בעל" ו"אשה" והוא לא יכול לחרוג ממנו‬

‫ניתוח המחזה‬
‫במחזה "בית הבובות" (‪ )1879‬יש ביקורת נוקבת על התפקידים המסורתיים של הגבר והאישה‬
‫בנישואין הוויקטוריאניים‪ .‬גיבורת המחזה‪ ,‬נֹוָר ה‪ ,‬עזבה את בעלה בחיפוש אחר העולם הגדול‪ ,‬לאחר‬
‫שגילתה כי בעלה אינו הדמות האצילה בה האמינה‪ .‬תפקידה בנישואין היה של בובה‪ ,‬ביתה מהווה‬
‫"בית בובות"‪,‬בעלה טורוולד התייחס אליה כאל ה"ציפור קטנה שלי" או ה"סנאית קטנה שלי"‪.‬‬
‫היא אפילו לא הורשתה לקבל את המפתח לתיבת הדואר‪ .‬כשמנסים לסחוט אותה בשל מעשה‬
‫"בלתי‪-‬הולם" (כביכול) שעשתה למען הצלת חיי בעלה ‪ -‬בעלה מכריז כי ינטוש אותה‪ .‬דאגתו‬
‫היחידה היא למוניטין שלו עצמו‪ ,‬למרות אהבתה אליו ולמרות שאהבתה זו גרמה לה לעשות את‬
‫שעשתה‪ .‬כשהסוחט נסוג בו‪ ,‬הכל יכל לבוא על מקומו בשלום‪ ,‬ובדרמה ויקטוריאנית מסורתית‬
‫בזאת יסתיים העניין‪ .‬אולם עבור איבסן (ועבור נורה) מאוחר מדי מכדי לחזור אל החיים‬
‫הקודמים‪ .‬לאחר שנופצו אשליותיה‪ ,‬היא מחליטה שהיא חייבת לעזוב את בעלה ואת ילדיהם‪,‬‬
‫לעזוב את "בית הבובות" כדי לגלות מה אמיתי ומה לא‪ .‬עבור הוויקטוריאנים‪ ,‬זוהי שערוריה‬
‫‪.‬מאחר וברית הנישואין נחשבה לדבר המקודש ביתר‬
‫הערה‪ :‬הצגה באופן שכזה הייתה בלתי קבילה בעליל‪ .‬כמה בתי תיאטרון סרבו להציג את המחזה‪,‬‬
‫ואיבסן נאלץ לכתוב סיום אלטרנטיבי‪ ,‬שהיה הרבה פחות קודר‪ .‬הדבר ציער אותו מאוד‪ ,‬ולמעשה‬
‫‪.‬מספר פעמים הוא אף מסר לשחקנים "תיקון" בערב הפתיחה‬

‫הסמלים במחזה‬
‫במחזה מופיעים מספר פריטים שמעבר לתפקידם כפריטים בסביבה דמויית מציאות‪ ,‬הם גם‬
‫מאפיינים את הדמות‪ ,‬מלמדים על מצבים נפשיים על התלבטויות ועל החלטות של הדמות וכן גם‬
‫‪:‬ממלאים תפקיד סמלי‬
‫התנור ‪ .-‬התנור מסמל ביתיות ביטחון וחום שאותם מחפשת נורה‪ .‬נורה נסוגה אליו בכל פעם ‪1.‬‬
‫שהיא מרגישה מאויימת‪ .‬כך בשעה שהלמר אומר לה כי יש משהו מכוער בבית שבנוי על‬
‫‪,‬חובות‬
‫כך גם בכניסתו של קרוגסטאד לחדר העבודה של הלמר‪ ,‬בנוסף כשראנק מצהיר בפניה על‬
‫‪.‬אהבתו‬

‫‪8‬‬
 ‫עץ חג המולד – במרכז החדר‪ ,‬טורחים סביבו‪ .‬הוא מסמל בתרבות הנוצרית לידה מחדש‪2. .‬‬
‫אנלוגי‬
‫וסמל להתנתקותה של נורה מחייה הנוכחיים כאשתו של הלמר‪ ,‬ואת לידתה מחדש כאשה‬
‫עצמאית ובוגרת‪ .‬חג המולד והשנה החדשה‪ .‬זהו זמן טעון במשמעות בכל מה שקשור ליחסים‬
‫במשפחה‪ .‬זהו חג של תשומת לב וביטויי אהבה‪ ,‬של חופש מעבודה ובית הספר‪ .‬זהו גם זמן של‬
‫תקוות חדשות ואמנם כל אלה מנוצלים היטב במחזה‪ .‬הזמן תורם למתח לקראת הסיום בו‬
‫נורה‬
‫‪.‬עוברת מעין תהליך של לידה מחדש‬
‫‪,‬בנוסף‪ .‬עץ חג המולד מיצג את ההרמוניה המשפחתית והחברתית באותה התקופה‬
‫המבוססת על שקר והסתרת האמת‪ .‬נורה מביאה את העץ מבחוץ‪ ,‬מן הטבע‪ ,‬על מנת‬
‫לקשטו‪ .‬הדבר הראשון שהא אומרת למשרתת הוא "החביאי את העץ"‪ .‬נורה אינה רוצה‬
‫שבעלה והילדים יראו את העץ "עירום"‪ .‬כבר באמירה ראשונית זו‪ ,‬איבסן נותן לנו להבין‬
‫שישנו פער בין האמת לבין מה שמתור להראות‪ .‬החבאה ראשונית זו‪ ,‬מתווספת להסתרות‬
‫‪.‬נוספות של נורה‪ ,‬כמו ‪ :‬החבאת העוגיות‪ ,‬הצ'ק והיחסים עם רנק‬
‫העוגיות ‪ -‬מסמלות את המרידה של נורה בבעלה‪ .‬היא אוכלת מהן בסתר‪ ,‬מפני שבעלה ‪3.‬‬
‫אוסר עליה לאכול אותן‪ ,‬לעומת זאת היא נהנית לאכול את העוגיות בחברתו של ד"ר‬
‫‪".‬ראנק‪ ,‬ואף לומר לו‪ ,‬שמתחשק לה לומר לבעלה בפרצוף – "לכל השדים והרוחות‬
‫כשנורה מבקשת למנוע מהלמר לפתוח את תיבת הדואר לפני הנשף היא מבקשת מן‬
‫המשרתת לשים על השולחן שמפניה ועוגיות מקרוני‪ .‬העוגיות המוגשות לשולחן מהוות‬
‫רמז מטרים למרד המשמעותי של נורה עם עזיבת הבית‪ .‬ב"בית הבובות" הופכת נורה‬
‫‪.‬מאישה–בובה‪ ,‬לאישה‪-‬מורדת‪ ,‬עצמאית וחופשייה‪ ,‬המחפשת את זהותה האמיתית‬
‫‪ .4‬הבית – בתחילת המחזה‪ ,‬איבסן מתאר במדוייק את ביתה של נורה‪ ,‬כפי שאנו רואים‬
‫אותו על הבמה‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שהבית משקף את המבנה הנפשי של נורה‪ .‬בתחילת‬
‫המחזה החדר מאורגן בצורה הרמונית‪ ,‬סימטרית‪ .‬כאשר נורה יוצאת בסוף המחזה‪,‬‬
‫החדר כבר אינו סימטרי‪ .‬המאבקים המודעים והלא מודעים מערערים את הסימטריה‪.‬‬
‫הדלת – יחסה של נורה לדלת הוא אמביוולנטי‪ ,‬ומסמל את מאבקיה הפנימיים‪ ,‬דרך הדלת‬ ‫‪.5‬‬
‫נורה נכנסת בתחילת המחזה‪ ,‬וממנה היא גם תצא בסוף המחזה‪ .‬האופציה האחרת שעומדת‬
‫בפניה היא להיכנס דרך הדלת המובילה למשרד של הלמר‪ ,‬לספר לו הכל‪ .‬הסכנה שבדלת היא‬
‫תיבת המכתבים המאיימת על קיומה הבובתי‪.‬‬
‫השמלה והצעיף – השמלה אותה לבשה נורה כשרקדה את הריקוד‪ .‬הייתה כמו בובה כמו‬ ‫‪.6‬‬
‫תחפושת עליה‪ .‬והצעיף כשרקדה את הריקוד היה בהתחלה צבעוני ואחר כך שחור‪.‬‬
‫המעיל ‪ -‬כל פעם היא מורידה או לובשת אותו‪ .‬זה מסמל התלבטויות ‪,‬מאבק פנימי‪ ,‬המעיל‬ ‫‪.7‬‬
‫מייצג עולם חיצוני שאליו צמאה נורה‪ .‬בסוף המחזה היא יוצאת מהבית עם המעיל ‪.‬זה אביזר‬
‫בלבד‪.‬‬ ‫שיוצר מסגרת אתו נכנסה ואיתו יוצאת אל העולם החיצוני‪ .‬עם חפץ אישי‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ .8‬הטאראנטלה – נורה רוקדת את ריקוד הטאראנטלה בערב חג המולד‪ .‬בחזרות היא רוקדת‬
‫ריקוד זה בטירוף חושים‪ ,‬במהירות‪ ,‬ומתעלמת מהדרכתו של הלמר‪ .‬הטאראנטלה הוא שמו‬
‫של ריקוד איטלקי מהיר‪ ,‬אך גם של עכביש ארסי שעקיצתו גורמת לשיגעון ואח"כ למוות‪.‬‬
‫ואמנם נורה רוקדת בשיגעון‪ ,‬ובשעת הריקוד היא לובשת צעיף שחור‪ ,‬כאילו מתכוננת למותה‪.‬‬

‫המוטיבים במחזה‪:‬‬
‫‪ .1‬מוטיב המחבואים והתחפושת העמדת הפנים‪ :‬בפתיחת המחזה נורה לא מחביאה רק את עץ‬
‫האשוח כדי להפתיע את ילדיה בחג המולד‪ ,‬אלא היא מחביאה כל דבר כולל את ההלוואה‪.‬‬
‫היא משחקת מחבואים עם ילדיה אך בעצם הינה מתחבאת מעצמה‪ .‬בהמשך היא מתחבאת‬
‫מתחת לתחפושת בנשף המסיכות בערב חג המולד‪ .‬רק בסוף המחזה מחליטה נורה להפסיק‬
‫להחביא ולהתחבא‪ ,‬ומדברת באומץ לב על הכל‪ .‬היא מורידה מעליה את התחפושת‬
‫(מחליפה בגדים)ומוכנה לשיחה הנוקבת עם הלמר‪.‬‬

‫‪ .2‬מוטיב ההחמצה‪ :‬נורה וטורוולד מבינים שבמשך כל שנות נישואיהם‪ ,‬הם לא הכירו אף לא מעט‬
‫אחד את השני וכל מהשהיה ביניהם‪ ,‬היא מערכת יחסים‪ ,‬עם דיאלוגים לא עמוקים וילדים‬
‫משותפים‪ .‬השניים מבינים ובעיקר נורה‪ ,‬כי היא בעצם לא הכירה את בעלה כלל וכל מה שהיא‬
‫חשבה עליו‪ ,‬היה רק בדימיונה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוטיב הכסף‪ -‬המושג "כסף" שזור לאורך כל המחזה‪ .‬כבר בפתיחה אפשר להבין שהכסף הוא‬
‫דומיננטי בעולם של הדמויות‪ ,‬שחיות בעולם חומרני‪ .‬דוגמאות מובהקות‪:‬‬
‫הבנק ‪ -‬הלמר הוא מנהל בנק‪ ,‬יש שיחות על הגדלת המשכורת שלו‪ ,‬והוא מעניק עבודה‬
‫לכריסטינה‪.‬‬
‫ההלוואה – נורה עסוקה כל הזמן בניסיון להחזיר את ההלוואה ולהתמודד עם הריבית‪.‬‬
‫מתנות – מתנת חג המולד של נורה מהלמר היא שטרות כסף‪.‬‬
‫הדמויות ויחסן לכסף‪:‬‬
‫נורה וכסף – בתחילת המחזה אנחנו נוטים לחשוב שנורה היא אישה בזבזנית‪ ,‬וזו תכונת אופי‬
‫שלה מאז הייתה נערה‪ .‬לאחר מכן אנחנו מבינים שהיא מתאמצת להשיג כסף על מנת להחזיר‬
‫את ההלוואה‪ .‬יחסיה עם שאר הדמויות קשורות לעניינים כספיים –‬
‫כריסטינה– היא מוצאת עבורה עבודה בבנק‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש אנלוגיה ניגודית ביניהן על רקע העניין‬
‫הכלכלי – כריסטינה חסרת כל ואילו נורה חיה ברווחה‪.‬‬
‫ראנק ‪ -‬מאוהב בנורה והיא שוקלת לרגע לבקש ממנו את הכספים הדרושים לסיום ההלוואה‪,‬‬
‫אך בסופו של דבר לא עושה זאת‪.‬‬
‫קרוגסטאד ‪ -‬הוא האיש שממנו הלוותה את הכסף‪ .‬הוא כמובן הגורם לכך שחיי השקר שניהלה‬
‫נחשפים‪.‬‬
‫סוף המחזה – בסוף המחזה נורה משתחררת מהשעבוד לכסף והיא אף מפצירה בהלמר לא‬
‫לתת לה אפילו אגורה‪ .‬היא רוצה להסתדר בכוחות עצמה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫הלמר וכסף‪ :‬בעבר הוא עבד מאוד קשה ולכן חלה – היה עבד לכסף‪ .‬העובדה שבהווה חזר‬
‫לאיתנו‪ ,‬למשרה חשובה‪ ,‬מאפשרת לו גם לשלוט בנורה שתלויה בו כלכלית‪ .‬הוא מתנגד באופן‬
‫תקיף ללקיחת הלוואות‪ ,‬והוא זהיר מאוד בענייני כספים‪.‬‬

‫נקודות מרכזיות בעלילה‬

‫‪:‬א‪.‬דרכי אפיון של דמויות בדרמה‬

‫האמצעי החשוב ביותר שממנו לומדים על אופיה של הדמות הוא הדיאלוג‪ .‬מתוך הדיאלוג הקורא‬
‫בטקסט הדרמתי לומד על מחשבותיה של הדמות ‪ ,‬תחושותיה ולבטיה‪ .‬מתוך זה לומד הקורא על‬
‫‪.‬התהליכים והשינויים בהם מתנסה הדמות במהלך העלילה הדרמתית‬
‫מקור נוסף לתיאור הדמות הן הוראות המשחק המופיעות בסוגריים כגון‪" :‬נורה תוחבת את שקית‬
‫‪".‬המקרוני לכיסה ומנקה את פיה‬
‫‪ .‬אביזרים מסויימים אף הם יכולים לשמש כמקור מידע ביחס לאופיין ומעמדן של הדמויות‬
‫בנוסף בתחילתו של הטקסט הדרמתי מופיעה רשימת הדמויות הפועלות ובה מידע ראשוני‬
‫שמקבל הקורא בקשר לדמויות‪ .‬רשימה זו היא מעין מדריך מוקדם ומכילה נתונים אחדים על‬
‫מעמדה ועיסוקה של הדמות‪ .‬על יחסי הקרבה המשפחתיים או יחסים אחרים בין הדמויות כמו‬
‫‪. .‬טורוואלד הלמר העורך הדין ונורה אישתו והיחסים בין טורוולד לדר' ראנק‬
‫הדמות המרכזית מאופיינת גם באמצעות דמויות אחרות‪ -‬באופן יחסן אליה ויחס הדמויות‬
‫‪.‬האחרות אליה‪ .‬בבית הבובות כל דמות מתייחסת אל נורה אחרת ומאירה צדדים אחרים בדמותה‬
‫גם באמצעות האנלוגיה בין הדמויות נתן לאפיין אותן‪ ,‬בדרך של השוואה והעמדה של אחת מול‬
‫השנייה‬

‫‪.‬ב‪ .‬יחסי הדמויות במחזה‬

‫היחסים בין נורה וטורוולד הלמר‪ :‬אלו יחסים שדומים ליחס של אב לבתו‪ ,‬הוא מכנה אותה ‪1.‬‬
‫בכינויים‪,‬שנהוג לשמוע מפי הורים שקוראים לילדיהם‪ .‬לאחר כל מילת חיבה הלמר מוסיף את‬
‫המילה "קטנה" ‪" -‬ציפור קטנה"‪" ,‬בזבנית קטנה"‪ ,‬מה שמראה כי הינו שולט בנורה ושהוא מקטין‬
‫אותה‪ .‬מכאן שמו של המחזה "בית הבובות"‪ ,‬מסופר כאן על משפחה שכל העלילה מתרחשת‬
‫במקום אחד בבית הלמר ונורה ופשר היחסים ביניהם‪ ,‬מזכיר יחס שנותנים ילדים לבובות‪ .‬הלמר‬
‫מתייחס אל נורה כאל ילדה‪ .‬נורה מתייחסת להלמר כאל "תחליף אב"‪ -‬היא בחרה בהלמר לבעל‬
‫כתחליף לאב שאליו הייתה קשורה מאוד בילדותה‪ -‬דבר המביא אותה לאכזבה הגדולה ממנו‬
‫בסיום המחזה‪ -‬בניגוד לאב שהיה מוכן לעשות הכל למען בתו‪ ,‬אין הלמר מוכן אפילו לסכן את שמו‬
‫‪.‬הטוב למענה‬
‫היחסים של לינדה וקרוגסטאד ‪ -‬יחסים הדומים למערכת היחסים בין נורה והלמר‪ ,‬אלא ‪2.‬‬
‫שלינדה ואהובה כבר עברו את המשבר של הזוגיות‪ .‬לינדה בעבר החליטה לעזוב את קרוגסטאד‬
‫מהסיבה שהיא לא הרגישה חופשייה ועצמאית‪ .‬החלטה שזהה להחלטתה של נורה‪ ,‬רק שלא ידוע‬
‫‪.‬אם נורה בסופו של המסע שלה תחליט לחוזור הביתה או לא‪ .‬המחזה מסתיים בסוף פתוח‬

‫‪11‬‬
 ‫ג‪ .‬הדמויות במחזה‬
‫דמותה של נורה‪ -‬אשתו של הלמר‪ .‬אמא ל‪ 3-‬ילדים קטנים ‪ .‬מופיעה לראשונה במחזה כאישה ‪1.‬‬
‫‪.‬בורגנית ‪ ,‬חוזרת הביתה עם חבילות ונותנת תשר‬
‫נורה בתחילה מצטיירת כאישה קלת דעת ‪ ,‬בזבזנית ‪ .‬היא חונכה בבית בורגני‪ ,‬ולפי חינוך זה היא‬
‫צריכה להיות מעין קישוט לבעלה‪ ,‬להסתיר רצונות פרטיים ‪,‬לשרת את תדמית הבעל כאיש בעל‬
‫‪ .‬הכנסה טובה‪ ,‬עליה להיות יפה ‪,‬לדעת לרקוד ולהיות אם מסורה לילדים‬
‫‪.‬היא עוברת תהליך פסיכולוגי שמביא לשינוי תפיסת העולם שלה בעניין מעמד אישי ויחס לחברה‬
‫‪ .‬כאשר בעלה חלה היא גילתה יוזמה ולקחה הלוואה למענו כדי שיבריא ‪ ,‬כאן החל השינוי‬
‫היא מחליטה באופן עצמאי ולא עושה מה שמצפים ממנה ‪ .‬היא שומרת בסוד על ההלוואה בגלל‬
‫החברה ‪ -‬היא יודעת שאמירת אמת תהרוס את הקשר בינה ובין בעלה ‪ ,‬ומחזירה את ההלוואה‬
‫מהכסף שהרוויחה‪ .‬מכסף שקיבלה להוצאות הבית ‪ .‬היא מוכנה לעזור לבעלה‪ :‬לזייף את חתימת‬
‫אביה‪ ,‬ולקחת הלוואה‪ .‬בעלה חושב שהיא בזבזנית ‪ ,‬טיפשה‪ .‬פונה אליה כאל ילדה קטנה ומפונקת‪.‬‬
‫יחסיהם מזכירים הורה וילד‪ .‬היא משחקת עם ילדיה כאילו הם בובות משחק (הרי האומנת‬
‫מטפלת בהם ) ‪ .‬בהתחלה היא משחקת גם עם חברתה לינדה במשחק של הסתרת האמת‪ -‬היא‬
‫אמרה שקיבלה הלוואה גדולה מאביה‪ ,‬אך כשחברתה אומרת לה שהיא אינה יודעת סבל ‪ ,‬נורה‬
‫מחליטה לספר לה את האמת על ההלוואה וכיצד היא מחזירה אותה‪ ,‬ואז גם הצופה מתחיל להבין‬
‫ולדעת זאת ‪ .‬נורה נראית פתאום אחרת – דמות רצינית ‪ ,‬אחראית ‪,‬עצמאית ‪ ,‬לא פועלת לפי הרגש‬
‫בלבד‪ .‬היא יכולה לחסוך כסף על מנת לשלם חובות ‪ .‬היא משלמת על החלטותיה ומשלימה עם‬
‫‪ .‬מעשיה רק בסוף המחזה‪ .‬בינתיים היא צריכה להסתיר את הסוד מבעלה‬
‫היא צריכה לרקוד את ריקוד הטרנטלה‪ .‬ריקוד זה מסמל במחזה את מות הדמות הקודמת‬
‫והיווצרותה של דמות עצמאית חדשה‪ .‬זהו ריקוד איטלקי שהיה מקובל בנשפי החברה‪ .‬השם‬
‫מזכיר שם של עכביש ארסי ‪ .‬עקיצתו גורמת למוות ‪ .‬גורמת לנעקץ לפתוח בריקוד מסחרר עד‬
‫שהוא מת ‪ .‬ריקוד זה הוא ריקוד המוות של דמותה הקודמת ‪ .‬בשעת החזרה על הריקוד היא שמה‬
‫‪ .‬צעיף צבעוני המסמל חיים ותשוקה אך בנשף עצמו היא שמה צעיף שחור המסמל מוות‬
‫כאשר נורה מחליטה לגלות את האמת להלמר היא הופכת דמותה לגמרי‪ .‬היא כבר לא האישה‬
‫הקטנה הטיפשה ‪ .‬היא עשתה מעשה לא מקובל וצריכה לעמוד מאחוריו‪ .‬כאשר הלמר מבקש ממנה‬
‫שתחזור משום שהתברר לו שקרוגסטאד מחזיר את שטר החוב‪ ,‬היאבכל זאת מחליטה לעזוב‪.‬‬
‫אומרת להלמר שהיא הייתה בובה עבורו כמו גם לאביה‪ .‬היא טרקה את הדלת – יצאה לחיים‬
‫חדשים עצמאיים ‪ .‬מחזירה לו את הטבעת ‪ .‬היא צריכה לחנך את עצמה‪ ,‬כבר לא אישה השייכת‬
‫לאחר‪ .‬מסבירה להלמר שביתם היה חדר משחק ובעצם שמונה שנים לא שוחחו בינהם ברצינות ‪.‬‬
‫דמותה של נורה עגולה כי היא משתנה לאורך העלילה‪ .‬במחזה נורה עברה תהליך פסיכולוגי שגרם‬
‫לה להשתנות ‪ .‬כל הדמויות הסובבות אותה משפיעות עליה וגורמות לה להשתנות ‪.‬בהתחלה היא‬
‫בובה בידי אביה ובעלה ‪ .‬היא שומרת על סודה בגלל החברה אך כשמחליטה לגלות אותו ומבינה‬
‫שבעלה לא עוזר לה‪ ,‬היא מחליטה לעזוב אותו ולמרוד במוסכמות החברתיות‪ .‬היא מורדת‬
‫במוסכמות ‪ ,‬עוזבת הכל למרות המחיר שהיא משלמת והאפשרות שתפסיד הכל‪ :‬בעל ‪ ,‬ילדים ‪,‬‬
‫‪ .‬רכוש‬
‫היא בסוף מבינה שהיא צריכה עצמאות וחופש בחיי נישואיה‪ .‬היא מגלה אומץ ביכולתה ללכת נגד‬
‫‪.‬מוסכמות החברה וכך הופכת לאדם שמחליט על גורלו ושמעוניין להיות חופשי‬
‫‪12‬‬
 ‫דמותו של הלמר ‪ :‬הוא עומד להיות מנהל בנק‪ ,‬תפקיד מכובד עם הכנסה יפה‪ .‬כביכול מגן על ‪2.‬‬
‫משפחתו ומפרנס בכבוד ‪ ,‬גאוותן וצבוע‪ .‬כאשר חבר ילדות קרוגסטאד פונה אליו בשמו הפרטי‪ ,‬זה‬
‫לא מוצא חן בעיניו ‪ .‬יחסו לאשתו מתנשא‪ .‬הוא פועל ע"פ מוסכמות החברה‪ ,‬הוא עושה מה‬
‫שהחברה מצפה ממנו כגבר וכמנהל בנק‪ .‬הוא מסתיר את העובדה שמצבו הכלכלי קשה ‪ .‬מתנגד‬
‫להלוואות וחובות ומסתיר את בעיותיו עם נורה‪ .‬חשוב לו שאשתו תראה יפה ותדע לרקוד את‬
‫ריקוד הטרנטלה ‪.‬חשוב לו שהחברה תהנה מהתדמית שלה כי אז יאמרו שהוא בעל של אישה יפה‬
‫היודעת לרקוד‪ .‬הוא איננו מרשה לה לאכול עוגיות מקרוני כדי שלא תקלקל את שיניה ותאבד את‬
‫‪ .‬יופיה‪ .‬מקציב לה כסף ומפקח על הוצאותיה‪ .‬קורא לה בשמות של ילדה קטנה‬
‫דמותו האמיתית מתגלה כשהוא מוצא את שטר החוב של קרוגסטאד‪ .‬הוא מוכן לוותר על אשתו‪,‬‬
‫כועס עליה‪ .‬כשהיא זקוקה לעזרתו הוא מגרש אותה‪ .‬מה שמעסיק אותו זה כיצד להשתיק הכל‬
‫ולשמור על תדמית חיצונית ‪ .‬פוחד שמעמדו ייפגע‪ .‬אך כשקרוגסטאד מוכן להחזיר לו את שטר‬
‫החוב ואף אחד אינו יודע על ההלוואה‪ ,‬הוא מוכן להחזיר את אשתו‪ .‬חוזר להיות בעל אוהב‪ .‬הוא‬
‫אנוכי ועסוק רק בינייניו ובקשיים שלו‪ .‬כשהוא מתחרט על מה שאמר לנורה ומבקש שתישען עליו‬
‫ושהוא יגן עליה‪ ,‬עם החלטתה לעזוב בכל מקרה שוב מעסיקה אותו השאלה מה תגיד על כך‬
‫‪.‬החברה‬
‫דמותו שטוחה‪ -‬נשאר אותה דמות גאוותנית ומתנשאת ‪ .‬ממשיך להיות בובה של החברה כל הזמן ‪.‬‬
‫לא חל בו שינוי דמותו משנית ‪ ,‬מבליטה את הדמות הראשית ‪ .‬חשובה לו התדמית החיצונית ‪,.‬‬
‫‪.‬שהחברה לא תדע דבר על צרותיו‬
‫הלמר מקדם את העלילה‪ :‬הוא גורם לנורה לקחת הלוואה שגורמת לשינויים בגורלה ‪ ,‬ואחר כך‬
‫‪.‬לעזיבה בגלל אטימותו‪ .‬הוא מתגלה כנבל שלא מוכן לעזור לאשתו בעת צרה‬

‫דמותה של לינדה ‪ :‬היא חברתה של נורה‪ .‬דמות משנית ‪ .‬באמצעותה מכירים את המצב של ‪3.‬‬
‫נורה‬
‫בעבר ובהווה‪ .‬היא מקדמת את העלילה בכך שהיא שכנעה את נורה לומר את האמת ‪ .‬לינדה‬
‫אהבה‬
‫בצעירותה את קרוגסטאד אך לא היה לו כסף והיא נשאה לאיש אחר בשל הכספו ‪ .‬בהתנהגותה‬
‫מילאה את ציפיות החברה ממנה‪ .‬מאוחר יותר התאלמנה ונאלצה להתפרנס מעבודות מזדמנות‪.‬‬
‫היא מייצגת דמות של אישה עצמאית‪ .‬היא הגיעה לביתה של נורה כדי לבקש עבודה מהלמר ‪,‬‬
‫ומדרבנת את נורה לספר את האמת להלמר כי אי אפשר לחיות בשקר לתמיד (כמוה)‪ .‬בתחילת‬
‫המחזה היא מייצגת דמות מנוגדת לנורה מבחינה כלכלית וחברתית ‪ .‬במשך הזמן בזכותה נורה‬
‫עוברת שינוי ‪ .‬בסוף המחזה לינדה יוזמת קשה עם קרוגסטאד ואילו נורה יוצאת מקשר הנישואין‬
‫‪.‬‬

‫דמותו של קרוגסטאד‪ :‬דמות משנית ‪.‬חבר נעורים של הלמר‪ .‬עבד איתו בבנק‪ .‬היה לו קשר ‪4.‬‬
‫רומנטי‬
‫עם לינדה‪ ,‬חברתה של נורה‪ .‬הוא נתן לנורה הלוואה עבור נסיעה לאיטליה ‪ .‬לאחר שפוטר מעבודתו‬
‫בשל זיופי חתימות‪,‬הוא בא לסחוט מנורה ומבקש ממנה שתשפיע על בעלה להחזירו לבנק ‪ ,‬אחרת‬
‫יגלה את האמת ‪ .‬הוא היחיד שעושה מה שהוא רוצה‪ .‬דמותו תורמת להבלטת דמותו של הלמר‬
‫‪13‬‬
 ‫כנבל הוא מקדם את העלילה‪ .‬הוא נתן הלוואה ‪ ,‬מנסה לסחוט ומוביל לגילוי האמת‪ .‬יש משהו‬
‫‪ .‬משותף בינו ובין נורה ‪ :‬שניהם זייפו חתימות‬

‫‪:‬ד‪ .‬התהליך שעוברות הדמויות במחזה‬

‫נורה‪ :‬ילדה בובה ‪ >-‬אשה ריאליסטית יוזמנת לא פוחדת לצאת נגד המוסכמות‬ ‫‪‬‬
‫החברתיות‪.‬‬
‫הלמר‪ :‬הגון‪ ,‬סמכותי‪ ,‬שתלטן ‪ >-‬נבל חסר פשרות‪ ,‬אנוכי ‪ >-‬רכרוכי‪ ,‬כנוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קרוגסטאד‪ :‬שחצן‪ ,‬סחטן ‪ >-‬אדם בעל רגשות חיוביים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לינדה‪ :‬אשה קשת יום שאין לה איש ‪ >-‬אשה המתחברת לבן זוג‪ ,‬בעלת משפחה שוב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לינדה מחליפה את מקומו של דר' ראנק בבית הזוג‪.‬‬

‫דר' ראנק‪ :‬חבר של הזוג ‪ >-‬מאוהב באשת חברו הטוב‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ה‪ .‬שם המחזה‪ -‬בית הבובות‬
‫כבר בהתחלה‪ ,‬בשיחה של נורה עם הלמר נאמר שהבת מקבלת מתנה ‪( -‬עמ' ‪ " )10‬בובה ומיטת‬
‫בובות בשביל אימי‪ ,‬לא מי יודע מה‪ ,‬אבל היא בין כה וכו תשבור את הכל אחת שתיים"‪ .‬בית בובות‬
‫זה צעצוע‪ ,‬יש בו בובות‪ .‬זהו רמז לסוף המחזה כאשר נורה מגיעה להבנה שהיא חייה כבובה ואז‬
‫‪.‬מחליטה ל"שבור את בית הבובות" ולעזוב את הבית‬
‫כל הדמויות במחזה משחקות כבובות בידי החברה‪ :‬נורה מתנהגת כבובה‪ .‬גם אביה וגם בעלה גרמו‬
‫‪.‬לה עוול נוראי בגללם איבדה את אישיותה‪ .‬היא קיבלה את השקפותיהם ועשתה כרצונם‬
‫אך גם הלמר פועל בהתאם למוסכמות החברה‪,‬מסתיר מצב כלכלי קשה ומסתיר בעיות עם אשתו‪.‬‬
‫חשובה לו תדמיתה החיצונית של אשתו‪ .‬נורה מסבירה להלמר בסוף המחזה כי ביתם היה חדר‬
‫משחק ובעצם שמונה שנים לא שוחחו בינהם ברצינות ‪(.‬עמ' ‪)100‬‬
‫לינדה לא נישאה לקרוגסטאד בצעירותה כי לא היה לו כסף היא נישאה לאיש עשיר ללא אהבה‬
‫ובהתאם ל ציפיות החברה ‪( .‬רק קרוגסטאד עושה מה שהוא רוצה‪).‬‬
‫באמצעות המחזה "בית הבובות" איבסן מבטא את הביקורת על מוסכמות החברה‪ ,‬על מוסד‬
‫הנישואין שאין בו שיווין ועל מערכת יחסים משפילה בין אנשים‪ .‬והאמירה הברורה ביותר של‬
‫המחבר במחזה זה היא שאישה איננה בובה‪ :‬אישה איננה משחק תפנוקים‪ .‬האישה במאה – ‪19‬‬
‫הייתה חייבת להסתיר את דעותיה‪ ,‬אם אלה היו שונות מאלו של אביה או בעלה‪ .‬היא לומדת לדכא‬
‫את הכרתה וחולמת על פתרון רומנטי לבעייתה‪ .‬כך גם נורה מאמינה שהפתרון לבעיותיה יבוא אם‬
‫ראנק למשל ישאיר לה כסף‪ ,‬או הלמר יקח על כתפיו את הקשיים ואת האשמה‪ .‬וכשמתברר לה כי‬
‫הנס לא ייקרה היא נצבת בפני מה שתמיד חשדה בו ‪ -‬שבעיני הלמר חשובים יותר ערכי החברה‬
‫ומוסכמותיה‪,‬מאשר רגשות אישתו‪ .‬הלמר לכוד בתוך תפקידו החברתי‪ ,‬חושש מהשפלה‪.‬בסוף‬
‫המחזה כאשר נורה עוזבת את הבית בעלה מנסה לשכנעה להישאר גם ע״י עקרונות‬
‫מוסריים(מצפון)‪ ,‬אהבה‪ .‬הוא אומר לה"תראי לי אדם אחד‪ ,‬שהיה מוכן לוותר על כבודו למען אלה‬
‫שהוא אוהב"! ונורה עונה‪" :‬מיליוני נשים"‪)106 .‬היא דורשת את הזכות לקביעת דיעה עצמית‬
‫משלה ואומרת "אני חייבת לבחון את הדברים בעצמי"‪" ,‬אני מוכרחה לגלות מי צודק‪ ,‬החברה או‬
‫אני" (עמ' ‪)105‬‬

‫‪14‬‬
‫נורה מדגישה במיוחד את המסר הפמיניסטי והופכת את איבסן ללוחם למען שחרור האישה‪ .‬משפט‬
‫זה מפנה את תשומת הלב לכך שהמחאה איננה רק מחאה של נורה‪ .‬אלא מחאה חברתית‪ .‬נורה‬
‫מייצגת בעיה‪ .‬המאבק אינו לשם הצגת זכויות בחוק‪ .‬אלא נועד קודם כל להשיג את הכרתן של‬
‫‪.‬הנשים עצמן בזכותן לעמוד ברשות עצמן כבני אדם‬
‫אם כן במחזה זה יש מסר המתבטא בביקורת חברתית‪ -‬ביקורת על מוסכמות מוסד הנישואין‪,‬‬
‫‪.‬שקודש ע״י החברה הבורגנית וביקורת על מערכת היחסים הבין אישית‪ ,‬בין אדם לזולתו‬

‫‪ :‬ו‪ .‬האירוניה במחזה‬

‫הצופה יודע פרטים שאינם ידועים לדמויות במחזה‪ .‬האירוניה נובעת מהסוד שמתגלה באופן‬
‫הדרגתי ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הלמר בהתחלה אומר את דעתו בעניין חובות "שום חובות" (עמ'‪ –)9‬הצופה‬
‫‪.‬והלמר אינם יודעים עדיין את דבר ההלוואה‬
‫לינדה אומרת שנורה אינה יודעת סבל כי חייה הינם טובים וקלים ‪ ,‬אך בעצם נורה סובלת כבר‬
‫‪ .‬שמונה שנים ‪ ,‬ומשתמשת בתחבולות להסתרת הסוד‬
‫הלמר אינו יודע בהתחלה שגם נורה אשתו ‪ ,‬כמו קרוגסטאד‪ ,‬זייפה חתימה‪ ,‬והוא מתאר את חוסר‬
‫‪.‬מוסריותו של קרוגסטאד והשלכותיה על כל בני ביתו‪(.‬עמ ‪)44‬‬
‫קטע אירוני נוסף הוא כאשר הלמר אומר שמוכן לעזור לאשתו בעת צרה ‪ ,‬ורוצה לאחל לעצמו‬
‫שהיא תהיה בסכנה כדי שיעזור לה‪(,‬עמ' ‪ )93‬אבל כשהיא במצוקה ‪ ,‬הוא לא עושה זאת (עמ' ‪)95‬‬
‫‪.‬‬

‫‪:‬ז‪ .‬שחרור האישה‬

‫במאה ה‪ ,19‬נשים באירופה עדיין לא היו שוות במעמדן לגברים‪ .‬נשים לא היו עצמאיות‪ ,‬הן היו‬
‫תלויות בבעלים שלהם מבחינה כלכלית כיוון שלא היו יכולות לעבוד בעצמן‪ .‬ללא הגברים‪ ,‬לא‬
‫‪.‬הייתה להן יכולת קיום בעולם זה‬
‫‪.‬העובדה שנורה לקחה הלוואה ללא ידיעת בעלה היא מעשה חריג ומנוגד לנורמות של התקופה‬
‫תפקידי האישה במאה ה‪ 19‬היו בניהול הבית – היא חינכה את הילדים‪ ,‬דאגה לכך שהבית יהיה‬
‫"חמים וטעים"‪ ,‬וכמובן דאגה לטפח עצמה למען בעלה‪ .‬האישה בתקופה ההיא הייתה כמו בובה‬
‫בידי הבעל‪ ,‬כמו ילדה קטנה‪ ,‬וכך הוא רואה אותה ומתייחס אליה‪ .‬היא לא הייתה רשאית לדעות‬
‫משל עצמה‪ ,‬ובודאי שלא הייתה להן השכלה‪ .‬לא הייתה להן זכות בחירה לגבי שום פרט בחייהן –‬
‫‪.‬ברוב המוחלט של המקרים‪ ,‬גם הנישואים נעשו באמצעות שידוך בין האב לבעל המיועד‬
‫נורה פועלת בניגוד לנורמות‪ .‬היא לוקחת הלוואה על מנת להציל את בעלה החולה‪ .‬בגלל שהיא‬
‫אישה אסור לה לחתום על שטר ההלוואה ולכן היא נאלצת לזייף את חתימת אביה‪ .‬כלומר החברה‬
‫‪.‬היא זו שכופה על נורה לעשות את הדברים הללו‪ ,‬בגלל האיסורים שהיו על נשים‬
‫בסיום המחזה‪ ,‬המרד של נורה מתממש לחלוטין והיא בפעם הראשונה מבקשת לבנות את עצמה‬
‫כאדם‪ ,‬ושגם החברה תאפשר לה זאת‪ .‬כמובן שמעשה כזה הוא מנוגד לחלוטין לנורמות החברתיות‬
‫‪ –.‬אישה לעולם לא יכולה לעזוב את בעלה‬

‫ח‪.‬חוק ומשפט מול מוסר וצדק במחזה‬

‫‪15‬‬
 ‫איבסן מעמיד בפנינו את השאלה מהו הצדק ומהו המוסר וחושף את הבעיות שהיו במערכת‬
‫החוקים החברתית של התקופה‪ .‬מצד אחד קיים החוק המשפטי ומצד שני קיימת הנאמנות‬
‫‪.‬וההקרבה של נורה לבעלה‬
‫)עמ' ‪(40-41‬‬
‫נורה עושה הכל על מנת לסייע לבעלה‪ ,‬ומפרה את החוק הציבורי על ידי זיוף מסמך הלוואה‪ .‬אבל‬
‫‪.‬הרי אם לא הייתה נוהגת כך‪ ,‬ייתכן מאוד שהלמר היה ממשיך להיות חולה ואולי אפילו מת‬
‫איבסן חושף כאן את הצביעות של הלמר‪ ,‬שמוצג כאדם שומר חוק אבל בסופו של דבר חסר‬
‫התחשבות‪ ,‬כפוי טובה‪ ,‬ומשפיל את הזולת‪ .‬ברגע ששטר הערבות מגיע לידיו הוא משליכו לתנור‬
‫‪.‬מוחק ראיות וחושב שעתה אפשר להמשיך כרגיל (עמ' ‪)96-97‬‬

‫‪.‬ט ‪.‬ארבעת יסודות הטרגדיה ‪ -‬על פי אריסטו ודורותיאה קרוק‬

‫המעשה המביש‪.‬מעשה הפוגע במערכת ערכים‪ ,‬מפר את ההרמוניה בעולם‪ .‬אדיפוס‪ :‬רוצח ‪1.‬‬
‫את אביו ושוכב עם אמו‪ ,‬קריאון משאיר את גופת פולינייקיס להרקב‪ .‬מערכת היחסים המבישה‬
‫‪.‬בין נורה להלמר‬
‫הסבל‪ :‬בעקבות המעשה המביש ‪ -‬בא הסבל אשר יש בו אלמנט מכפר‪ .‬יש לסבל השפעה ‪2.‬‬
‫‪.‬ממוטטת ואכזרית אך הוא יביא בסופו של דבר לתיקון המערכת המוסרית שנפגעה‬
‫הידיעה‪ :‬היא ההבנה שאליה מגיע הגיבור או הצופים‪ .‬לעיתים ההבנה מתנסחת בדברי ‪3.‬‬
‫המקהלה ‪ -‬בסוף המחזה‪ .‬זוהי ההבנה העמוקה של הנושאים בהם עוסקת הטרגדיה‪ ,‬היא מופקת‬
‫מהבנת מהות חטאו וגורלו של הגיבור הטראגי ‪ -‬המייצג עבור הצופה את האדם בכלל‪ .‬הטרגדיה‬
‫אמנם מדברת על קריאון ואנטיגונה‪ ,‬המלט ואדיפוס ‪,‬נורה שמבינה את מהות היחסים בתוך ביתה‬
‫‪ -‬אך גם על האדם באשר הוא אדם‪.‬על גדולתו ועל חולשתו האנושית‪ .‬לידיעה זאת יש תוקף‬
‫‪.‬אוניברסאלי ‪ -‬מעל לזמן ולמקום‬
‫האישור מחדש‪ :‬בסוף הטרגדיה יש אישור מחדש לגדולת האדם ולערכם של חייו‪4. .‬‬
‫הטרגדיה מאשרת מחדש קיומם של מערכת ערכים מוסרית אוניברסאלית‪ .‬המעשה המביש חילל‬
‫את אותה מערכת מוסרית‪ ,‬הוא הביא לסבל אשר הביא בעקבותיו ידיעה ‪ -‬ואישור מחדש של‬
‫אותה מערכת שחוללה‪ .‬זוהי עליונותו של הסדר המוסרי האוניברסאלי‬
‫‪.‬ארבעת יסודות אלה נובעים זה מזה ומתקיימים כמערכת שלמה בטרגדיה‬
‫‪:‬בית הבובות כטרגדיה‪ -‬ביטוי ליסודות הטרגדיה במחזה‬
‫המעשה המביש –מערכת היחסים המבישה בין נורה להלמר‪ .‬הוא השולט ‪,‬היא הצייתנית‪1.‬‬
‫והמושפלת אין שיווין‪ .‬מצב שיצר את בית הבובה המשפיל‪ .‬לא הההלוואה והזיוף הוא המעשה‬
‫‪.‬המשפיל כיוון שאלה נעשו מתוך חוסר ברירה‬
‫‪.‬הסבל‪ -‬הסבל של נורה נגרם ע"י המצב המביש‪ .‬חיי נשואין היוצרים סיטואציה של השפלה‪2.‬‬
‫הלמר מיצר את צעדיה וממעיט בערכה כאדם בוגר‪ -‬אישה‪ .‬לאורך ‪ 8‬שנים הסתירה את הסוד‬
‫מפני‬
‫בעלה והחברה‪ -‬לקיחת הלוואה וזיוף חתימה‪.‬היא עובדת בסתר וחוסכת כסף‪ .‬חזיון הסבל הראשון‬

‫‪16‬‬
 ‫שמתגלה לצופה הוא מהדיאלוג שבתום המערכה הראשונה (עמ' ‪ ,)44‬כאשר הלמר בדבריו על‬
‫קרוגסטאד מציין את ההשפעה הקשה שיש לאדם החי חיי שקר על ילדיו‪ .‬לדבריו אדם כזה מרעיל‬
‫את הבית וילדיו נושמים את חיידקי הרוע‪ .‬חזיון סבל נוסף איתו מזדהה הצופה וחווה עם נורה‬
‫את‬
‫סבלה הוא כאשר נורה מחוללת את מחול הטרנטלה על מנת לעכב את בעלה מלפתוח את תיבת‬
‫המכתבים ולהוציא את המכתב הגורלי‪ .‬הלמר מעיר לנורה שהיא רוקדת כאילו חייה היו תלויים‬
‫בזה‬
‫)עמ ‪(76‬‬
‫הידיעה‪-‬בסוף המחזה נורה יודעת שמערכת היחסים בינה ובעלה אינה כפי שצריכה להיות‪.‬היא‪3.‬‬
‫טוענת בפניו שהייתה בובהקודם של אביה ועכשיו שלו‪ ,‬ושבמשך שנים חייתה עם אדם זר‪ .‬היא‬
‫גם הגיעה לתובנות כלפי טיבו של הלמר‪,‬שלא היה מוכן לעמוד לצידה במצוקתה‪ ,‬שחייתה‬
‫כקבצנית‬
‫והתקיימה מההפעות שערכה בפניו‪ ,‬שמעולם לא הייתה מאושרת אלה רק עליזה‪( .‬עמ'‪)100‬‬
‫אישור מחדש‪-‬הצופה מבין שהיא עברה על נורמות החברה וצריך לקבל את העובדה שנורה‪4.‬‬
‫עוזבת את הבית‪ ,‬לכן עליו לעבור תהליך של קתרזיס כלומר הטהרות‪,‬הזדככות‪.‬תהליך פסיכולוגי‬
‫שעובר הצופה‪ ,‬טיהור של רגשות הכעס שלו על החברה ורחמים על נורה‪ .‬צריך לחשוב באופן‬
‫רציונאלי ולא רגשי ‪ ,‬להבין ולקבל שנורה צריכה להלחם על זכויותיה ואפילו לשלם מחיר גבוה‪.‬‬
‫אין כאן השלמה עם נורמות החברה אלא דרישה לשינוי נורמות‪ .‬האישור מחדש נעשה ביחס‬
‫למעשיה של נורה כמורדת‪ .‬אומץ ליבה מותנה בכאב הוויתור‪( .‬עמ' ‪)108‬‬

‫‪:‬י‪ .‬המחזה הריאליסטי מאפיינים‬

‫‪1.‬‬ ‫נושא המחזה‪ -‬מחזה ריאליסטי הוא בעל נושא שיכול להיות במציאות‪ .‬זוהי בד"כ מציאות של‬
‫‪.‬מעמד הביניים והבורגנות כמו בנקאים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬ובעלי מקצועות חופשיים‬
‫בד"כ יסופר על חיי משפחה ממוצעת ועל הבעיותיהם‪ :‬כלכליות‪ ,‬בעיות עם הילדים‪ ,‬בעיות בין בני‬
‫הזוג‪ .‬כך אנו הצופים נוכל להתחבר לדמויות אלה ולסיפור מבחינה רגשית‪ ,‬מפני שאלו נושאים‬
‫שמדברים אל הצופים ומתרחשים גם אצלם (רוב האנשים בקהל הצגות התאטרון הם אנשים‬
‫‪.‬מהמעמד הבינוני‪ -‬לא עניים מדי ובטח שלא נסיכים ומלכים)‬
‫משך הזמן‪ -‬בסביבות יום עד יום וחצי ולא יותר‪ .‬פרק הזמן הקצר נועד לחזק את האשליה ‪2.‬‬
‫‪.‬הריאליסטית‬
‫השפה‪ -‬הטקסט כתוב בשפה יומיומית פשוטה‪ ,‬להבדיל מתקופות קודמות שבהן היו טקסטים ‪3.‬‬
‫‪.‬פיוטיים‪ ,‬לעיתים עם חרוזים‪ ,‬ובשפה גבוהה‬
‫מקום המחזה‪ -‬המחזה מתרחש בד"כ בבית המשפחה‪ .‬המקום בבית הוא בד"כ מקום אחד ‪4.‬‬
‫‪.‬מרכזי‪ ,‬כמו הסלון‬
‫הקונפליקט ‪ :‬קונפליקט הוא התנגשות בין שני רצונות מנוגדים‪ ,‬הקונפליקט מבוסס על תפיסת ‪5.‬‬
‫עולם מסויימת‪ .‬בריאליזם הקונפליקטים הם בד"כ בין שתי תפיסות עולם מנוגדות‪ .‬הקונפליקטים‬
‫יהיו ברוח הריאליזם‪ ,‬כלומר קונפליקטים פסיכולגיים המשקפים את אופיין של הדמויות‬

‫‪17‬‬
 ‫הדמויות‪ -‬דמויות מן המעמד הבינוני‪ ,‬אותו מעמד‪ ,‬שהצופים עצמם משתייכים אליו‪ .‬לכן הן ‪6.‬‬
‫‪.‬אינן מלכים‪ ,‬או אצילים‪ ,‬וגם לא דמויות היסטוריות מן העבר‬
‫תפאורה ואביזרים‪ -‬התפאורה מנסה לחקות את המציאות‪ ,‬אך בצורה אסתטית ונעימה לעין‪7. .‬‬
‫יש ריבוי תפאורה‪ ,‬ולכל פריט יש משמעות‪ .‬השימוש הוא פרקטי‪ ,‬כמו ספה שנועדה בשביל לשבת‬
‫עליה‪ ,‬או סימבולי‪ ,‬כמו פסנתר או שידת ספרים המראים על רמת ההשכלה של המשפחה‪.‬‬
‫‪.‬לאביזרים‪ -‬כמו התפאורה‪ ,‬שעל הבמה יש משמעות פרקטית או סימבולית‬
‫התלבושות‪ -‬מתאימות לתקופה שבה נכתב המחזה‪ ,‬למעמד הכלכלי של הדמויות‪ ,‬לאופיין ‪8.‬‬
‫(ביישניות‪ ,‬פתוחות‪ ,‬שמחות‪ ,‬עצובות וכו')‪ .‬הן בד"כ בלבוש יומיומי‪ ,‬כאשר גם לצבע הלבוש יש‬
‫משמעות‪ -‬צבע אדום יכול להתפרש כמשהו נועז‪ ,‬צבע שחור יכול לרמוז על בן אדם מסוגר ומופנם‪,‬‬
‫‪'.‬וכו‬
‫קונבנציית הקיר הרביעי‪ -‬הקונבנציה החשובה ביותר מבין כל מאפייני הריאליזם‪ ,‬מכיוון ‪9.‬‬
‫שיוצרת את האשליה האמיתית כאילו הצופים מציצים לתוך עולמן של הדמויות‪ ,‬עדים לכל‬
‫הסודות והתככים המתרחשים בבית‪ .‬זוהי מין "חוזה" לא כתוב בין הקהל לשחקנים שכאילו קיים‬
‫קיר בין סוף הבמה לקהל‪ .‬השחקנים משחקים כאילו אף אחד לא רואה אותם‪ .‬הם לא פונים‬
‫לקהל ולא מדברים אליו (בניגוד להופעות סטנד‪-‬אפ)‪ ,‬והקהל יושב בשקט‪ ,‬ואינו מתערב במתרחש‬
‫‪.‬על הבמה‬
‫השפעות המאה ה‪ 20-‬על התאטרון ועל הריאליזם‬
‫ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרבותיות במאה ה‪ 20-‬השפיעו רבות על התאטרון‪ .‬בעקבות מלחמות‬
‫העולם הקשות ובעקבות התיעוש המהיר שקרה בעולם בתחומי הטלויזיה והקולנוע‪ ,‬אנשים חיפשו‬
‫תאטרון חדש‪ .‬הייתה מין אכזבה מהזרם הרומנטי שסיפר על בעלי מעמדות גבוהים שחיים‬
‫בארמונות‪ ,‬אנשים עם בעיות ברומו של עולם‪ -‬כמו מלחמות באלים‪ ,‬קטסטרופות נוראיות‪ ,‬נסיכות‬
‫וסיפורי אגדות‪ .‬הצופים במאה ה‪ 20-‬רצו לראות משהו חדש‪ -‬היותר קרוב ללבם‪ .‬הם רצו לראות‬
‫דמויות מורכבות‪ ,‬בעלי רובד פסיכולוגי כמו בחיים‪ ,‬ולא שטוחות שכל המניע אותן זה רצון אחד‬
‫בלבד‪ .‬שלא תהיה התעסקות באיזה גיבור נעלה‪ ,‬אלא שהקהל יוכל להסתכל על הדמויות "בגובה‬
‫‪.‬העיניים" ולהזדהות עם המתרחש בעלילה‬

‫בית הבובות כמחזה ריאליסטי‬

‫בית הבובות הינה דרמה ריאליסטית‪ ,‬כלומר הדרמה צריכה לעסוק בבעיות חברתיות הקשורות‬
‫לזמן ולמקום ועמדת היוצר היא אובייקטיבית‪ .‬הדגש הוא על האדם בחיי היום יום‪ ,‬ביפה ובמכוער‬
‫שבו‪ .‬נימת היצירה היא ביקורתית‪ ,‬באופן מוסווה‪ .‬דרכי העיצוב ביצירה הריאליסטית מחייבים‬
‫‪.‬שהעלילה תהיה רציפה וסיבתית‪ ,‬שתוביל לתוצאה הגיונית‪ ,‬והמתואר יתואר בפרטנות‬
‫בתיאטרון הריאליסטי צריך ליצור תחושה שאנו בסביבה ממשית‪ ,‬לדוגמא ב"בבית הבובות"‪,‬‬
‫‪.‬התפאורה‪ :‬תיאור החדר‪ ,‬הדלתות הרהיטים ועוד‬
‫במחזה יש המון הוראות במה ומשחק עד לפרטים הקטנים ביותר‪ ,‬וזה מלמד על העיצוב‬
‫הריאליסטי שאיבסן ניסה להעניק ליצירה שלו‪.‬ההמחשה יוצרת תחושה שכל מה שמתרחש על‬
‫הבמה מתרחש בפועל‪ :‬משך הזמן של האירועים‪ ,‬השפה שהדמויות מדברות אינה מליצת‪ ,‬אלא לשון‬
‫מדוברת‪ ,‬הדמויות יום יומיות‪ ,‬המעמד הבינוני‪ ,‬המבנה החברתי שמוצג הוא בד"כ של משפחה‪,‬‬
‫‪18‬‬
 ‫(משפחתם של נורה והלמר)ודגש על צמצום ואחדות‪ :‬מעט דמויות‪ ,‬עלילה אחת רציפה‪ ,‬מקום‬
‫התרחשות אחד וזמן מצומצם‪ .‬במחזה "בית הבובות" יש חמש דמויות‪ ,‬הכל מתרחש בטרקלין‬
‫המשפחה‪ ,‬והאירועים מתרחשים במשך שלושה ימים‪ .‬הכל מוכר ואמין‪ ,‬ילדה שגדלה בבית כבובה‬
‫‪.‬מאפשרת לבעלה להתייחס אליה כבובה‪ .‬לכל ההתרחשויות במחזה יש הסבר הגיוני‬
‫עקרון שלוש האחדויות הוא עקרון החוזר על עצמו בכל הטרגדיות והכוונה היא לאחדות הזמן‬
‫‪.‬העלילה והמקום‬
‫אחדות העלילה‪ -‬העלילה עוסקת בנושא אחד מרכזי ואינה סוטה לעלילות משנה‪ .‬העלילה‬
‫"בבית הבובות" עוסקת בנושא ההלוואה ‪ ,‬ההסתרה והזיוף של נורה תוך הצגת הקונפליקט‬
‫המרכזי בין חוק לצדק מוסרי וגם בין הנורמות החברתיות‪ -‬חברה פטריאכלית לבין הגישה‬
‫הפמיניסטית – נורה בסוף המחזה מבינה כי חיה בשקר ובביטול האני העצמי שלה והיא לא‬
‫מוכנה לחיות כך יותר לכן היא נוטשת ויוצאת לחיים עצמאיים ובחיפוש אחר הזהות העצמית‬
‫‪.‬שלה‬
‫אחדות הזמן‪ -‬קצר אינו עולה על ‪ 24‬שעות (המקרה של בית הבובות שלושה ימים)במידה ויש‬
‫צורך במידע מהעבר הוא יועבר באמצעות דיאלוגים או מונולוגים לדוגמא‪ :‬היחס של אביה לנורה‬
‫‪.‬שמתבהר בדיאלוג הסיום בין הלמר לנורה‬
‫אחדות המקום‪ -‬העלילה מתרחשת במקום אחד (במקרה הזה‪ -‬הסלון של משפחת הלמר )וכל מה‬
‫‪.‬שמתרחש במקום אחר מועבר גם כן באמצעות הדמויות‬
‫חזור‪‬‬

‫יא‪ .‬הוראות הבמה בתחילת המחזה‪ -‬תפאורה‬

‫בעמוד הראשון אנו רואים עמוד שלם שמוקדש כולו לאיך התפאורה על הבמה אמורה להראות‪.‬‬
‫הפירוט הוא רב‪ ,‬כך שאין הרבה מקום לשינויים או לפרשנויות הבמאי‪ .‬חשוב לעצב את הבמה‬
‫בדיוק כמו שאיבסן כתב‪ ,‬מכיוון שלכל דבר יש תפקיד ומשמעות בהתאם לחוקי הריאליזם‪ .‬אנו‬
‫רואים טרקלין בבית משפחת טורוולד‪ ,‬ממנו יש דלתות וכניסות לחדר העבודה של הלמר‪ ,‬לחדר‬
‫‪.‬השינה‪ ,‬לחדר הילדים ולכניסה הראשית‬
‫מהוראות במה אלה אנו מבינים שמדובר במשפחה מהמעמד הבינוני במאה ה‪ ,19-‬שמצד אחד לא‬
‫‪.‬חסר לה כלום‪ ,‬ומצד השני היא חיה בצניעות מסויימת‬

‫יב‪ .‬תפקידי התפאורה במחזה‬

‫תפקידה הראשוני של התפאורה הוא להמחיש לצופים את מקום התרחשותה של הפעולה ‪1.‬‬
‫‪.‬הדרמטית‪ .‬הדגשת המקום הגיאוגרפי‬
‫'מדגישה את הסביבה החברתית‪ :‬מצב כלכלי‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬ארמון או פונדק עלוב וכו ‪2.‬‬
‫‪' .‬מרמזת על תקופה היסטורית ‪ :‬אירוע היסטורי כלשהו כמו מלחמה‪ ,‬מחאה וכו ‪3.‬‬
‫לעיתים קרובות נקבע זמן משוער או מדויק של ההתרחשות עפ"י סגנון הבנייה של התפאורה‬
‫‪.‬או עיצוב הפנים‬
‫'מרמזת או מציינת זמן כמו‪ :‬זמן ביממה ' עונה בשנה חג ‪( ,‬חג המולד בית הבובות)וכו ‪4.‬‬
‫בעזרת התפאורה אפשר לספק מידע לגבי סוג המחזה שאנו עומדים לצפות בו‪ .‬תמונת הבמה ‪5.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫‪.‬יוצרת אוירה ומכינה אותנו לעולמו של המחזה‪ ,‬בין אם הוא מציאותי‪ ,‬דמיוני או אבסורדי‬
‫) ‪,‬מציאותי – בית הבובות‪ .‬דמיוני – הצגת ילדים(‬

‫דרכים לחילופי תפאורה‬

‫פועלי במה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במה מסתובבת או טכניקות מכניות או חשמליות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫השחקן תוך כדי הצגה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אותה תפאורה לשימושים שונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪":‬התפאורה הריאליסטית ואלמנטים אחרים ב"בית הבובות‬

‫בתיאטרון הריאליסטי צריך ליצור תחושה שאנו בסביבה ממשית‪ ,‬לדוגמא ב"בבית הבובות"‪,‬‬
‫‪.‬התפאורה‪ :‬תיאור החדר‪ ,‬הדלתות הרהיטים ועוד‬
‫גם האביזרים והלבוש יוצרים סביבה ריאלית‪ ,‬והם מלמדים על מצב הדמויות אך יש להם גם‬
‫‪.‬משמעות סמלית‬
‫התנור‪ -‬מייצג את החמימות בבית‪ ,‬בה לידי שימוש רק כאשר הדמויות אינן מקבלות את‬ ‫‪.1‬‬
‫החום מבן הזוג (נורה ניגשת לתנור כאשר אינה מקבלת חום מהלמר‪ ,‬הלמר ניגש לתנור כאשר‬
‫הוא מורה לנורה כיצד לרקוד את ריקוד הטרנטלה)‪.‬‬
‫ערימת מתנות‪-‬נורה מחזיקה אותם וזה מסמל נדיבות נתינה ‪2.‬‬
‫‪.‬עץ חג המולד מסמל בנצרות לידה מחדש וזה מה שיקרה לנורה‪ ,‬עם שינוי אישיותה ‪3.‬‬
‫‪.‬עוגיות ‪-‬מסמלות רמז מטרים למרד של נורה כשאכלה אותן בסתר‪ .‬הראתה יכולת למרדנות ‪4.‬‬
‫‪.‬מנורה‪ -‬אור פיזי אך גם אור שעוזר לדמות לעמוד מול האמת ‪5.‬‬
‫השמלה‪-‬אותה לבשה נורה כשרקדה את ריקוד הטרנטלה‪ ,‬נורה נראתה כמו בובה או עם ‪6.‬‬
‫‪.‬תחפושת עליה‬
‫‪.‬הצעיף כשרקדה את הריקוד ‪.‬בהתחלה צבעוני ואחר כך שחור ‪7.‬‬
‫המעיל כל פעם היא מורידה או לובשת אותו‪ .‬זה מסמל התלבטויות ‪,‬מאבק פנימי‪ ,‬המעיל מייצג ‪8.‬‬
‫עולם‬
‫חיצוני שאליו צמאה נורה‪ .‬בסוף המחזה היא יוצאת מהבית עם המעיל ‪.‬זה אביזר שיוצר‬
‫מסגרת איתו‬
‫‪.‬נכנסה ואיתו יוצאת אל העולם החיצוני עם חפץ אישי בלבד‬
‫‪:‬אפיון הדמויות‪ -‬הדמויות מאופיינות באמצעות אביזרים כמו ‪9.‬‬
‫‪.‬א‪ .‬פסנתר‪ :‬מישהו מנגן ומישהו מקשיב‬
‫‪.‬ב‪ .‬שם המחזה‪ -‬יש מי שהוא קטן ושביר ויש מי שהוא המושך בחוטים‬
‫‪.‬ג‪ .‬דמויות חרסינה וחפצי אומנות זעירים‪ -‬דגש על דברים קטנים ושבירים‬
‫יג‪ .‬הקונפליקטים במחזה‬
‫‪:‬הקונפליקטים המרכזיים במחזה הם של הגיבורה נורה‬
‫נורה נדרשה לעשות החלטה ביחס לדילמה של מה קודם למה ‪ :‬חוקי המשפט האזרחי או הנאמנות‪,‬‬
‫ההקרבה‪ ,‬הדאגה וההתחשבות בין בני הזוג‪( .‬עמ' ‪ - 41‬קרוגסטאד מסביר לנורה כי זיוף החתימה‬
‫היא עברה על החוק) נורה מחליטה לפעול על פי צווי הדאגה והנאמנות הבלתי כתובים ובכך מוצאת‬
‫עצמה מפרה את חוקי המשפט‪ .‬בנוסף היא נאלצת להתמודד עם קונפליקט פנימי שלה בין האמת‬
‫לשקר‪ .‬הגיבורה מתלבטת האם לשתף את בעלה בסודה הכמוס או להמשיך ולהסתיר ממנו אותו‪.‬‬
‫היא יודעת שהאמת תפגע בטיב היחסים בינהם ולכן מסתירה זאת ממנו ‪,‬אך לבסוף האמת מנצחת‬
‫‪20‬‬
 ‫(נורה חייה חיי שקר‪ ,‬עם אדם זר)והיא זו שמובילה אותה לעזוב את הבית‪ .‬הקונפליקט הוא של‬
‫‪.‬תפיסת עולם‪ ,‬האם לחיות בשקר אך ביציבות‪ ,‬או באמת ובאי ודאות‬
‫יד‪ .‬אנלוגיות במחזה‪ -‬איפיון דמותה של נורה בעזרת אנלוגיה לדמויות אחרות‬
‫אנלוגיה בין נורה לגב' לינדה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אנלוגיה מפורשת עולה משיחתן‪ :‬נורה מציינת את ההבדל ביניהן‪ :‬לינדה בודדה בעוד לנורה יש‬
‫שלושה ילדים מקסימים‪ .‬לינדה מדגישה את הניגוד הכלכלי ביניהן‪ ,‬לה אין אבא עשיר שיממן לה‬
‫נסיעה למרחצאות מרפא‪ .‬ונורה מחפשת קווי דימיון ביניהן‪ :‬לינדה הקריבה את חייה למען‬
‫משפחתה וגאה בכך‪ .‬גם נורה חושבת שיש לה במה להתגאות‪( .‬ולכן היא מגלה ללינדה את הסוד)‬

‫אנלוגיה סמויה אותה מסיק הצופה ע"י השוואה בין נורה ללינדה‪:‬‬
‫לינדה אלמנה‪ ,‬עייפה‪ ,‬חסרת כל‪ ,‬המחפשת עבודה‪ ,‬רצינית‪ ,‬ישירה וצנועה‪.‬‬
‫נורה נשואה‪ ,‬אם לשלושה‪ ,‬בעלת קסם וחיוניות‪ ,‬גנדרנית ובעלת מעמד חברתי איתן‪.‬‬
‫בסיום המחזה מגיעה האנלוגיה הניגודית ביניהן לשיא‪ ,‬כשלינדה יוזמת קשר חדש‪-‬ישן עם‬
‫קרוגסטאד‪ ,‬ואילו נורה שוברת קשר ויוצאת לממש את עצמיותה‪.‬‬
‫אנלוגיה בין נורה לאנה‪-‬מריה האומנת‬ ‫‪.2‬‬
‫מתוך שיחתן עולה שהאומנת‪ ,‬מתוך השלמה עם הגורל‪ ,‬מסרה את בתה שתגדל אצל זרים‪ .‬גם‬
‫נורה מתעתדת להשאיר את ילדיה לטיפולה של אנה מריה‪ .‬כלומר למרות פער הגילים והמעמד‬
‫ביניהן גורלן דומה‪.‬‬
‫אנלוגיה בין נורה לקרוגסטאד‬ ‫‪.3‬‬
‫כבר במערכה הראשונה מתברר ששניהם עברו עבירות דומות‪ :‬קרוגסטאד נתפס בזיוף ונורה‬
‫זייפה את חתימת אביה‪ .‬האנלוגיה ביניהם מתחזקת‪ ,‬כשהלמר נושא מעין נאום המזכיר דברי‬
‫סיכום של תובע בבית משפט על מי שמזייף וחי בשקר‪ ,‬גם כלפי משפחתו‪ .‬הלמר מתכוון‬
‫לקרוגסטאד‪ ,‬אך הצופים יוצרים אנלוגיה לגבי חייה והשקר של נורה‪.‬‬
‫במערכה הראשונה האנלוגיה מתבקשת כשקרוגסטאד מתייחס לתוכנית ההתאבדות ומנחש את‬
‫רצונה של נורה לעזוב את הבית‪ .‬ביאושה מבקשת נורה שיחשוב על ילדיה הקטנים‪ ,‬והוא בתגובה‬
‫שואל "האם את או בעלך חשבתם על הילדים שלי" (‪)68‬‬
‫קרוגסטאד אינו רוצה כסף‪ ,‬אלא "לעמוד שוב על הרגליים" (‪ ,)70‬דברים דומים אומרת נורה‬
‫להלמר בסיום "אני חייבת להיות עצמאית לגמרי‪ ,‬לעמוד על הרגליים שלי לבד" (‪.)102‬‬
‫באמצעות האנלוגיה מתברר שקרוגסטאד‪ ,‬שנחשב נבל העומד להרוס את אושרם של נורה והמר‪,‬‬
‫הוא זה שמוכן להתעמת עם הלמר‪ ,‬דבר שנורה עושה בעצמה בסיום‪.‬‬

‫‪21‬‬