‫חינוך ופוליטיקה במזרח‪-‬התיכון‬

‫ממן ‪13‬‬
‫גל סופר‬
‫‪305686677‬‬

‫‪ 1‬א‪ .‬הרקע החברתי‪ ,‬הפוליטי והבין דורי שהביא לעליית האיסלאם הפוליטי בקרב הצעירים במדינות‬
‫ערב עפ"י ארליך ומוניז‪:‬‬

‫ארליך‪:‬‬
‫מלחמת ‪ - 1967‬תוצאות מלחמת ששת הימים בשנת ‪ 1967‬תרמו לעליית האיסלאם הפוליטי‬ ‫●‬
‫בקרב הדור הצעיר במדינות הערביות‪ .‬התבוסה עוררה תחושת כישלון וחוסר תקווה בקרב‬
‫הדור הצעיר ברעיון הפאן ערבי וחשפה את הכשלונות והחולשות של מדינות הערב במערכת‬
‫הפוליטית‪ ,‬הצבאית והכלכלית‪.‬‬
‫היחלשות הרעיון הפאן‪-‬ערבי ‪ -‬חוסר שביעות הרצון הגובר בקרב אוכלוסיית הצעירים‬ ‫●‬
‫המשכילים במדינות ערב אשר נקלעו לאי שוויון ופערים כלכליים הביא אותם לחיפוש דרך‬
‫אחרת‪ .‬ההנהגה הערבית הייתה מזוהה עם רעיונות מערביים ומודרניזציה והצעירים‬
‫המשכילים באופן אוטומטי התנגדו לכך ומצאו תחליף בזהותם האיסלאמית המייחדת אותם‪.‬‬
‫מהפיכת חומיני בשנת ‪ 1978-79‬הדגישה את התחזקות התנועות האיסלמיות בארצות ערב‬ ‫●‬
‫והביאה לחיזוק מוראלי איזורי של האיסלאם הפוליטי‪ .‬הצעירים המשכילים לקחו חלק פעיל‬
‫במהפיכה‪ ,‬אשר הונהגה בשונה ממצרים דווקא ע"י אנשי הדת השיעים שהיו חלק מהאליטות‬
‫אך לא היו חלק מההנהגה ובית המלוכה באיראן‪ .‬גם כאן‪ ,‬המהפיכה נתפסת כהתנגדות‬
‫לתרבות המערבית שמזוהה עם השלטון המקומי‪.‬‬

‫מוניז‪:‬‬
‫סיבות סוציו‪-‬אקונומיות ‪ -‬המודרניזציה ותהליך העיור הביאו לשינוי בהרכב החברי‪ ,‬כאשר בני‬ ‫‪.1‬‬
‫הנוער הופכים לשחקנים הראשיים האחראיים לשינוי זה‪ .‬מוניז מתארת מצב בו הצעירים‬
‫נהיים משכילים יותר ויותר ובשל תהליכי ההשכלה המדיניים‪ ,‬חתך הגילאים של הצעירים‬
‫מתרחב והם מהווים רוב במדינות‪ .‬כמו כן‪ ,‬גדילת אוכלוסייה מהירה בתקופה הקלוניאלית‬
‫היא גם הסבר לכך‪ .‬הכשל הכלכלי המדיני מביא לשינוי מדיניות הרווחה וצמצומה ותהליכים‬
‫מודריניים‪-‬ליברליים בתרבות הכלכלה אשר פוגעים בעיקר באוכלוסיית הצעירים‪ ,‬הנשים‬
‫והעירוניים‪ ,‬הדבר מביא לניכור גדול ותמיכה בפונדמנטליזם איסלאמי‪.‬‬
‫יחסים בין‪-‬דוריים ‪ -‬הלגיטמיציה שקיבל השלטון לאחר מאבקי השחרור פוחתת בשל דור‬ ‫‪.2‬‬
‫חדש שכוחו גדל בעיקר בערים ובאוניברסיטאות‪ .‬הצעירים המשכילים מנצלים את כוחם‬
‫להבעת עמדה ולהבדיל עצמם מן הדור הקודם‪ .‬הכשל הכלכלי והמרכיב הזהותי האותנטי‬
‫החסר מביאים להתנגדות מול הדור הישן‪.‬‬
‫היחסים עם השלטונות ‪ -‬הצעירים המשכילים מחפשים אלטרנטיביות אופוציוניות לשלטונות‬ ‫‪.3‬‬
‫הנוכחיים‪ .‬הם מתנגדים להשפעה המערבית על הכלכלה והתנועות האיסלאמיות אשר הציגו‬
‫עצמם כאופיזציה למשטר זכו לתמיכה בקרב הצעירים והתשלבות בהן‪.‬‬
‫סיבות תרבותיות ‪ -‬השלטון המקומי זוהה עם תרבות המערב והדור הצעיר חיפש זהות‬ ‫‪.4‬‬
‫אותנטית‪ .‬מוניז מדגישה שהחיבור שנעשה בין הצעירים לבין התנועות האיסלאמיות לא‬
‫בהכרח מעיד על עלייה או הדיקות דתית אלא מבטא שסע וחילוקי דיעות כלכליים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬
‫חברתיים‪.‬‬
 ‫חינוך ופוליטיקה במזרח‪-‬התיכון‬
‫ממן ‪13‬‬
‫גל סופר‬
‫‪305686677‬‬

‫ב‪ .1‬סייד קוטב קוטב נולד ב‪ 9 -‬באוקטובר ‪ .1906‬הוא גדל בכפר המצרי מושה‪ ,‬הממוקם במחוז‬
‫אסיוט במצרים הצפון מערבית‪ .‬אביו היה בעל קרקעות ומנהל האחוזה המשפחתית‪ ,‬היה ידוע בזכות‬
‫הפעילות הפוליטית שלו‪ ,‬וקיים פגישות שבועיות לדיון באירועים הפוליטיים ובקריאת הקוראן‪.‬‬
‫קוטב עבר לקהיר‪ ,‬ושם רכש השכלה גבוה המבוססת על סגנון הלימוד הבריטי‪ ,‬וזאת לפני שהחל את‬
‫דרכו כמורה במשרד החינוך הציבורי‪ .‬במהלך הקריירה המוקדמת שלו‪ ,‬התאפיין קוטב בספרות‬
‫כסופר ומבקר‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬נסע קוטב לארצות הברית כדי ללמוד את מערכת החינוך‪ ,‬בזמן לימודיו‬
‫את הממשל החינוכי בארה"ב ביסס כמה מדעותיו‪.‬‬

‫קרדאווי נולד בכפר קטן במצרים‪ ,‬בדלתא של הנילוס‪ .‬כאשר היה בן שנתיים התייתם מאביו‪ ,‬וגדל‬
‫בבית דודו‪ ,‬בסביבה דתית‪ .‬קרדאווי בחר להיות איש דת‪ ,‬הוא החל את לימודי הדת בגיל ‪ 4‬כשנשלח‬
‫ללמוד בבית ספר דתי‪ ,‬בנעוריו המשיך לבית‪-‬ספר דתי בעיר טנטא‪ ,‬שם החל להתעמק בכתביו של‬
‫חסן אל‪-‬בנא‪ ,‬מייסד תנועת האחים המוסלמים ומי שקרדאווי הגדיר כמעצב הגדול ביותר של תודעתו‬
‫הפוליטית והדתית‪ .‬בגיל ‪ 18‬עבר ללמוד בפקולטה לדתות במוסד האקדמי החשוב ביותר בעולם‬
‫המוסלמי הסוני ושנה לאחר מכן עבר את בחינות ההסמכה להוראה‪ .‬במהלך לימודיו התמסר‬
‫לפעילות פוליטית אסלאמיסטית‪ .‬פעילותו זו הביאה למעצרו הראשון ב‪ .1949-‬ב‪ 1958-‬סיים את‬
‫התואר השני בשפה וספרות ערבית וב‪ 1973-‬קיבל תואר דוקטור בהצטיינות‪.‬‬

‫ב‪ .2‬קוטב ביקר וסלד מתרבות המערב וטען כי אינה יכולה לעמוד בקנה אחד עם האיסלאם ומנגד‬
‫ביקר את מוסדות החינוך שלימדו דת בלבד וטען שצריך לשלב בין השניים‪.‬‬
‫קוטב הצטרף עם חזרתו למצרים לאחים המוסלמים‪ ,‬הוא האמין כי שליטתו של תרבות המערב‬
‫בעולם צריכה להיגמר וזה זמן האיסלאם להנהיג‪ .‬השקפותיו הפוליטיות הבשלות של קוטב התמקדו‬
‫תמיד באיסלאם‪ ,‬האיסלאם כמערכת שלמה של מוסר‪ ,‬צדק וממשל‪ ,‬שחוקי השריעה ועקרונותיה‬
‫צריכים להיות הבסיס היחיד לממשל‪.‬‬

‫למרות שסייד קוטב מעולם לא היה מנהיג רשמי של האחים המוסלמים‪ ,‬הוא היה האינטלקטואל‬
‫המוביל של הארגון‪ .‬קוטב תפקד כגורם המקשר בין האחים המוסלמים לתנועת הקצינים החופשיים‬
‫ועזר לנאצר בהפיכה נגד ממשלת המלוכה‪ ,‬שנתפסה כמערבית ולא איסלמאמית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬שיתוף הפעולה בין האחים המוסלמים לקצינים החופשיים‪ ,‬אשר סימן את הצלחת המהפכה‬
‫קיבל תפנית לאחר שהתברר כי ממשלת נאצר לא עמדה בקנה אחד עם האידיאולוגיה האיסלאמית‪.‬‬
‫הוא ואנשי האחים המוסלמים תכננו להתנקש בחיי נאצר בשנת ‪ ,1954‬הניסיון נכשל וקוטב נכלא זמן‬
‫קצר לאחר מכן‪ .‬האירוע גרר ענישה כלפי האחים המוסלמים וכליאתו ולא מאוחר מכך גם את הוצאתו‬
‫להורג‪.‬‬
 ‫חינוך ופוליטיקה במזרח‪-‬התיכון‬
‫ממן ‪13‬‬
‫גל סופר‬
‫‪305686677‬‬
‫קרדאווי הגדיר את השקפתו הדתית כ"אסלאם מתון"‪ ,‬הוא ביקש איזון ונהג לצטט את הנביא מוחמד‪,‬‬
‫שאמר "קיצונים הרסו את אלו שקדמו לכם"‪ .‬קרדאווי הכריז כי הוא מתעב קיצוניות וגם כאשר מדובר‬
‫בחוק האיסלמי תמיד נהג בביקורתיות‪ ,‬הוא ניסה לאזן בין חיי היומיום ההיכרחיים לבין הדת ופעל‬
‫לכך‪ .‬קרדוואי איגר לקטר שם המשיך את השפעתו בהרחבת המודעות לאיסלאם הפוליטי‪ ,‬פרסם‬
‫עשרות ספרים בינהם ספר האיסלאם הנמכר ביותר באירופה מלבד הקוראן‪.‬‬
‫קרדאווי חזר למצרים לאחר מהפיכת ‪ 2011‬שהדיחה את מובארכ מן השלטון ועליית האחים‬
‫המוסלמים במקומו‪ .‬מאז שובו התחזק עוד יותר מעמדו האיתן ממילא בראשות הארגון‪ ,‬ועד מותו‬
‫טבְּ‬
‫קו ְ‬
‫היה מקובל כסמכות הדתית והאידאולוגית העליונה של האחים המוסלמים‪ ,‬וכיורשו של סייד ּ‬
‫כמנהיג הארגון‪ ,‬אף על פי שדחה הצעות לכהן כמנהיגו הרשמי של הארגון‪ .‬מתוקף מעמדו בארגון‪,‬‬
‫הוא מוחזק כסמכות אידאולוגית עליונה‪.‬‬
‫ב‪-‬שנת ‪ 2011‬נאם קרדאווי בפני שני מיליון מאזינים‪ ,‬נאום שהפך לסמל ההפיכה בשנת ‪ .2011‬נוסף‬
‫על כך הוא הביע את אמונו בצבא המצרי ובכוונתו להחזיר את השלטון לידי העם‪.‬‬
‫ב‪ .3‬ההבדלים המרכזיים בין שתי הדמויות‪:‬‬
‫מנהיגות דתית‪ :‬קרדאווי הגדיר עצמו כאיסלאם מתון‪,‬אך התנגד בתוקף לחילוניות‪ ,‬הוא טען‬ ‫●‬
‫כי חילוניות משמעותה לוותר על חוקי האל‪ .‬הוא פעל להפצת הדת גם במערב והיה גמיש‬
‫יותר בתפיסת הדת ‪ -‬דעתו הייתה ביקורתית ומחושבת‪ .‬לעומתו‪ ,‬קוטב התמקד באיסלאם‬
‫וראה אותו כמערכת שלמה של מוסר‪ ,‬צדק וממשל‪ ,‬שחוקי השריעה ועקרונותיה צריכים‬
‫להיות הבסיס היחיד לממשל‪ .‬קוטב הנהיג פעילויות קיצוניות להביא לכך שהאיסלאם הדתי‬
‫יהיה חלק בלתי נפרד בהנהגת מצרים‪.‬‬
‫ריבונות הלאום‪ :‬קרדוואי ביקר את קוטב והאמין כי יש למצוא איזון בין החיים הרוחניות‬ ‫●‬
‫למציאות‪ ,‬בין האמונה הדתית לבין המדינה‪ .‬לעומתו‪ ,‬קוטב סבר כי אלוהים הוא מקור‬
‫הסמכות היחיד והריבון היחיד ביקום‪ ,‬לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה מוסרית‪ ,‬חוקית‬
‫ופוליטית‪ .‬אף שליט או אומה אנושית אינם רשאים לטעון לריבונות‪.‬‬
‫יחסו לחברה המוסלמית‪ :‬קרדאווי שאף להחזיר את השלטון לעם בעוד קוטב האמין כי‬ ‫●‬
‫השלטון צריך להיות רק לאלו בעלי המידות הטובות‪ ,‬האנשים אשר תומכים באיסלאם ובעלי‬
‫תבונה‪ .‬קרדוואי האמין בדמוקרטיה אמיתית ולעומתו קוטב האמין בדיקטטורה איסלאמית‬
‫אלטיסטית‪.‬‬
‫יחס לעולמא‪ :‬קרדוואי תמך בעולמא ואף כיהן כיו"ר ארגון העולמא‪ .‬קוטב האמין כי חובה‬ ‫●‬
‫להקשיב ךמנהיג התנועה‪.‬‬

‫‪1‬ג‪.‬‬
‫ארליך טוע כי לא צמח דור היסטורי מאז שנות השלושים במזרה"ת‪ ,‬הוא מבסס את עמדתו בכך‬
‫שהוא מגדיר דור היסטורי כדור שבניו עברו אירוע יסוד מהפכני‪ ,‬משותף בתקופת הנעורים ועד‬
‫הבגרות‪ ,‬אירוע שעיצב אופיים והשפיע עליהם ועל נקודת מבטם רבות וגרם להם לפעול פעולה‬
‫משותפת‪ .‬ארליך לא תופס את תהליך האסלמיזציה הפוליטית כאירוע שהצליח לצבור קונצנזוס‬
‫מספק בקרב הצעירים הפוליטים ואף מתאר את הדור כ"צעירי האזור אשר נותרו קרועים בין‬
‫הדרכים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא טוען‪ ,‬שלא קרה אירוע ו‪/‬או פעולה משותפת היסטורית ע"י דורות בזמן זה‪,‬‬
‫אלא עד אירוע ‪ 2011‬והדחת מובראכ בידי האחים המוסלמים‪ .‬מוניז לעומת ארליך‪ ,‬לא מחפשת‬
‫אירועיים היסטוריים מהפכניים אלא גורמים משותפים שעיצבו אותו ואת השפעתו על הסביבה‬

‫בעקבותם‪ .‬צעירי שנות ה‪ 80 -‬עפ"י מוניז‪ ,‬דור שהשפיע רבות משנות ה‪ 60-‬ועד סוף ה‪ ,90-‬השפעה‬
‫רחבה על העולם המוסלמי‪ ,‬היא תופסת אותו כ"שחקנים ראשיים בתהליך ההתחדשות" כחלק‬
‫מהפיכת האיסלאם הפוליטי לחלק בלתי נפרד מכל מדינה ומערכת פוליטית במזה"ת‪.‬‬
 ‫חינוך ופוליטיקה במזרח‪-‬התיכון‬
‫ממן ‪13‬‬
‫גל סופר‬
‫‪305686677‬‬
‫‪2‬א‪ .‬השוו בין יחס המדינה בתורכיה לחינוך הדתי לעומת יחסה של איראן לאחר המהפכה‬
‫האסלאמית‪ .‬א‪ 1.‬קבעו שלושה קריטריונים להשוואה‪ .‬א‪ 2.‬ערכו את ההשוואה לפי הקריטריונים‬
‫שקבעתם‪ .‬א‪ 3.‬הציגו את המסקנות העולות מהשוואה זו‪.‬‬

‫שלושה קריטריונים להשוואה ביחס המדיני לחינוך הדתי בין תורכיה ואיראן‪:‬‬
‫יחס השלטון לחינוך הדתי לפני המהפיכה האיסלאמית‪ :‬תחילת המאה ה‪ 20-‬אופיינה בדור‬ ‫●‬
‫משכיל שהשתלב בפוליטיקה המקומית ובעל השפעה רחבה על מערכות החינוך בעולם‬
‫הערבי ובתורכיה ואיראן בפרט‪ .‬בתורכיה‪ ,‬דור ‪ 1919‬התורכי בהנהגת מצטפא כמאל פעל‬
‫לנתק את בני עמו ממורשת האסלאם וממקורותיו הערביים בנסיון להובילם מערבה‪ .‬מצטפא‬
‫דחה רפורמות חינוכיות בעלות אופי אסלאמי והזמין מדענים מערביים ואף יהודים על‪-‬מנת‬
‫להשפיע על אופי האוניברסיטאות בתורכיה‪ ,‬הקים את אוניברסיטת אסתאנבול כשלוחה של‬
‫הרפובליקה החילונית במטרה להביאה לרמה מדעית ומנהלתית מערבית‪ .‬חוקתה של‬
‫תורכיה המודרנית תחת כמאל אסרה להקים אוניברסיטאות דתיות וסגר מדרסות אסלאמיות‪.‬‬
‫לצד החינוך הגבוה החילוני‪/‬מערבי‪ ,‬פעלה רשת תיכונים דתיים בשם אמאם הטיפ‪ ,‬ששילבה‬
‫לימודי קוראן ודת לצד מקצועות יסוד‪ .‬רשת זו הייתה קטנה יחסית בשנים הללו אך תפצה‬
‫תאוצה וצברה כוח פוליטי לאחר מלחמת העולם השניה שהעמיקה הדמוקרטיה‪ .‬לסיכום‬
‫מדיניותו של כמאל המשיכה גם אחרי מותו‪ ,‬כאשר מערכת החינוך התורכית המודרנית‬
‫המשיכה לבלוט בדומיננטיות חילונית עשרות שנים קדימה‪ .‬באיראן‪ ,‬רזא שאה הדומה‬
‫למצטפא‪ ,‬התעמת עם המורשת האיסלאמית והקים את האוניברסיטה המודרנית של תהראן‬
‫בשנת ‪ .1934‬האוניברסיטאות החדשות שהקים‪ ,‬היו בעלות אופי מערבי‪ .‬בשונה מתורכיה‬
‫בה השלטון הלאומי שלט בהשכלה הגבוהה‪ ,‬באיראן התקיימה מדיניות של הפרדת מערכות‪,‬‬
‫עקב השענותם של חכמי הדת דווקא על ההמון ולא על הממשל‪ .‬הסמינרים הדתיים ה"חוזה"‬
‫המשיכו להתקיים ברחבי הארץ‪ ,‬הם טיפחו חינוך עממי איסלאמי‪ ,‬מוסלמים מוחלטים‪" ,‬האדם‬
‫המכתבי" ויצרו בפועל שכבת מנהיגים של השיעה באיראן‪.‬‬
‫מערכת החינוך והשלכותיה על הממשל‪ :‬בשנות ה‪ 80-‬בתורכיה‪ ,‬התחזקה התרבות‬ ‫●‬
‫האיסלאמית במדינה‪ .‬התפתחות חברתיות ותרבותיות מהירות בתורכיה הביאו לאימוץ‬
‫הממשל מדיניות טיפוח סטודנטים מן הפריפריות וקידום אידיאולוגיה תורכית‪-‬איסלאמית‪.‬‬
‫ההתפחויות הנ"ל הביאו לחברה התורכית אימוץ של ערכים מסורתיים ומנגד כניסה לחיים‬
‫מודרניים‪ ,‬בעלי השכלה‪ .‬המטרה של מדיניות זו הייתה להביא לאיזון בין המסורת‬
‫האיסלאמית לבין המערביות והקדמה אותה קידם מצטפא‪ .‬רשת הימאם הטיפ גדלה וצברה‬
‫תאוצה לאחר שאומצה ע"י הממשל‪ ,‬מצוקת מעמד הביניים בערים והדרישה להשכלה הפכה‬
‫אותה לדומיננטית ביותר וקוראת תיגר על המערכת החינוך התורכית הגבוהה ואופייה‬
‫החילוני בשל גדילתה והפיכתה למקור לימוד של המעמד הביניים‪-‬נמוך בתורכיה‪ .‬הימאם‬
‫הטיפ הפכה לציר המאבק בין תומכי החילוניות לבין האיסלמיסטים‪ ,‬מאבקי כוח פוליטיים‬
‫מבפנים ובמחוץ ושלל רפורמות הביאו בסופו של דבר לניעות מעמדית שהביאה לעליית‬
‫מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון ‪ -‬מפלגה איסלמאמית ברשות ארדואן‪ ,‬נשיא תורכיה עד היום‬
‫שגדל במצב סוציו‪-‬אקונומי נמוך ולמד ברשת הימא הטיפ‪ .‬באיראן כאמור‪ ,‬הממשל לא העז‬

‫להתערב בלימודים של הסמינריים הדתיים ‪ -‬החוזה‪ .‬כאשר לצידה התקיימה מערכת החינוך‬ ‫●‬
‫המודרנית‪ .‬הסמינריים הדתיים "החוזה" לא היו דומים לאותה רשת צנועה בתורכיה‪ ,‬היא‬
‫כללה כמה מהאליטות הבכירות וחכמי דת מדיניים‪ .‬מתוך רשת זו צמחו המנהיגים אשר‬
‫הביאו למהפיכה האיסלאמית בשנת ‪ 1979‬ושולטים באיראן עד היום‪ .‬ישר לאחר המהיפכה‬
 ‫חינוך ופוליטיקה במזרח‪-‬התיכון‬
‫ממן ‪13‬‬
‫גל סופר‬
‫‪305686677‬‬
‫חל עימות בין המשטר החדש שהזדהה עם הסמינריים הדתיים לבין האוניברסיטאות‪,‬‬
‫שכזכור היו חלק מתנועת ההמונים שהפילה את השאה‪.‬‬
‫עם מי מזוהים מוסדות החינוך‪ :‬באיראן האוניברסיטאות המודרניות מזוהות עם הליברליים‪,‬‬ ‫●‬
‫חילוניים‪ ,‬סונים ‪ -‬היו אחראיים על המהפיכה נגד השאה‪ .‬הסמנריים הדתיים לעומת זאת‬
‫מזוהים עם אנשי דת‪ ,‬חכמה‪ ,‬אליטות‪ ,‬שיהים ‪ -‬היו אחראיים למהפיכה הנגדית‪ ,‬האיסלאמית‪.‬‬
‫בתורכיה האוניברסיטאות בעיקר מזוהות גם הן עם חילוניים‪ ,‬תומכי מדיניות מצפטא‬
‫ולעומתם ההמון שצמח וגדל לתוך מערכת החינוך התיכונית הדתית הימאם הטיפ מזוהים עם‬
‫האיסלאם והממשל‪.‬‬

‫‪2‬ב‪ .‬חוסן מדיני‪ ,‬הוא המונח המתייחס ליכולתה של מדינה להתמודד ולהגן על האוכלוסייה‬
‫שלה בפני מגבלות ומשברים משתנים‪ ,‬כגון מגיפות‪ ,‬פרעות טבע‪ ,‬איומים אבטחתיים‪,‬‬
‫מלחמות וכו'‪ .‬החיסון מדיני מתייחס לקיום תהליכים‪ ,‬מנגנונים ותוכניות שמתוודעות מראש‬
‫לאיום ומתמודדות איתו במטרה להקטין את הנזק הפוטנציאלי ולשמר את תפקודה הרגילה‬
‫של המדינה והחברה‪.‬‬
‫‪ 3‬דוג' ממדינות שונות לדכא מחאת הצעירים המשכילים החל משנות ה‪:80-‬‬
‫הצעירים המורדים באיראן עפ"י מאמרו של ליטבק ‪ -‬הנוער באיראן סובל מבעיות‬ ‫●‬
‫סוציולוגיות וכלכליות ותומך במודל הערבי מכיוון שרואה במשטר האיסלאמי ככושל‪.‬‬
‫הצעירים והסטודנטים שהיו גורם מרכזי במאבק לדמוקרטיה באיראן‪ ,‬הם התנגדו‬
‫לממשל המדכא וחווים קושי כלכלי ומצוקה‪ .‬הצעירים באיראן מחאו בשתי דרכים‪,‬‬
‫אחת "עדינה" ‪ -‬ע"י הדגשת זהות לא איסלאמית‪ ,‬מחאות שקטות וחגיגות המוניות‬
‫ברחוב והשניה‪ ,‬הפגנות רחבות אשר דוכאו ביד קשה‪ .‬הסטונדטים באיראן כשלו‬
‫במאבקם במשטר מכיוון שלא הצליחו לסחוף אחריהם את ההמון‪ ,‬ההמון עסוק‬
‫במלחמת הישרדות וקיום יומיומית בשל המצב הכלכלי לכן בעל אופי של "פרולטריון"‪,‬‬
‫עייפות הציבור ממאבקים‪ ,‬מהפיכות ודיכוי המשטר ומחסור בהנהגה לאומית סוחפת‪.‬‬
‫סוריה עפ"י מאמרו של זיסר‪ :‬המחאות של המחנה הרפורמיסטי בסוריה הונהגו‬ ‫●‬
‫דווקא ע"י אנשי רוח וקשישים ולא ע"י צעירים משכילים‪ .‬הצעירים המשכילים בסוריה‬
‫לא גילה אקטיביזם פוליטי נגד הממשל מכיוון שטופח באוניברסיטאות כציבור צייטן‬
‫ולא רדיקלי‪ .‬ציבור הצעירים הסתפק במחאות והפגנות שאורגנו ע"י השלטונות‪.‬‬
‫תורכיה‪ :‬ציבור הצעירים המשכילים בתורכיה‪ ,‬נוקט גישה סבלנית ובוטח כי לימודים‬ ‫●‬
‫ברמה גבוהה יביאו לשינוי‪ ,‬הוא אינו מחפש מהפיכות קיצוניות ומתון יחסית יותר מן‬
‫הציבור הצעיר המשכיל במדינות ערביות מקבילות‪.‬‬