Professional Documents
Culture Documents
ארחות ותולדות - סלושץ (תשע''א)
ארחות ותולדות - סלושץ (תשע''א)
ארחות ותולדות - סלושץ (תשע''א)
זצ"ל ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל ר' מרדכי אליהו סלושץ
תשע"א תשע"א
הגה"צ הגה"צ
זצ"ל ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל ר' מרדכי אליהו סלושץ
תשע"א תשע"א
הקדמה הקדמה
בעזר ה' נגשנו לאסוף את הנהגות וארחות חייו ,במילי דמצוה ובמילי דעלמא ,של אבינו בעזר ה' נגשנו לאסוף את הנהגות וארחות חייו ,במילי דמצוה ובמילי דעלמא ,של אבינו
הגה"צ מוה"ר מרדכי אליהו זצ"ל .התלבטויות רבות היו לנו אם רצוי לעשות זאת ,אולם מכיון הגה"צ מוה"ר מרדכי אליהו זצ"ל .התלבטויות רבות היו לנו אם רצוי לעשות זאת ,אולם מכיון
שמאז פטירתו עברו ארבעים שנה ,ואיידי דחביבי לנו הליכותיו והנהגותיו ,וכלשון הגמ' "מילתא שמאז פטירתו עברו ארבעים שנה ,ואיידי דחביבי לנו הליכותיו והנהגותיו ,וכלשון הגמ' "מילתא
אלבישייהו יקירא" [שבת י' ע"ב וברש"י שם] .חשבנו שהגיע הזמן לעשות למשפחתנו -לדורות אלבישייהו יקירא" [שבת י' ע"ב וברש"י שם] .חשבנו שהגיע הזמן לעשות למשפחתנו -לדורות
הבאים -שידעו ארחות חייו .לבניו היו הדברים טבעיים ולא ראינו צורך להעלותם בכתב ,אלא הבאים -שידעו ארחות חייו .לבניו היו הדברים טבעיים ולא ראינו צורך להעלותם בכתב ,אלא
ככל שהשנים עוברות ,חשנו שמן הראוי להעלות בדפוס ההנהגות והמנהגים שקבל על עצמו, ככל שהשנים עוברות ,חשנו שמן הראוי להעלות בדפוס ההנהגות והמנהגים שקבל על עצמו,
למען יעמדו ימים רבים בשביל יוצאי חלציו .כן מצאנו כעין זה בקונטרס "נפש דוד" לאדר"ת, למען יעמדו ימים רבים בשביל יוצאי חלציו .כן מצאנו כעין זה בקונטרס "נפש דוד" לאדר"ת,
המדגיש בריש דבריו שרק ליוצאי חלציו הוא כותב את הליכותיו ,למען ידעו לדורותם איך המדגיש בריש דבריו שרק ליוצאי חלציו הוא כותב את הליכותיו ,למען ידעו לדורותם איך
שהתנהג .צרפנו הערות במקומות שיכלנו לאשש ההנהגות שיסודם בקודש .ובפליטת הקולמוס שהתנהג .צרפנו הערות במקומות שיכלנו לאשש ההנהגות שיסודם בקודש .ובפליטת הקולמוס
הרחבנו לפעמים מענין לענין. הרחבנו לפעמים מענין לענין.
זאת לדעת ,אע"פ שאבא ז"ל היה "מתנגד" ומתפלל נוסח אשכנז ,מ"מ התנהג בחסידות זאת לדעת ,אע"פ שאבא ז"ל היה "מתנגד" ומתפלל נוסח אשכנז ,מ"מ התנהג בחסידות
בכמה וכמה ענינים .הרבה מן הדברים שחשבנו שנהג על פי עצמו ,התברר שהיו על פי מקורות, בכמה וכמה ענינים .הרבה מן הדברים שחשבנו שנהג על פי עצמו ,התברר שהיו על פי מקורות,
ומה שנהג גם לפי הרגשותיו ,פעמים רבות כיוון לדעת גדולים .הנהגותיו לא נעשו ע"י התעוררות ומה שנהג גם לפי הרגשותיו ,פעמים רבות כיוון לדעת גדולים .הנהגותיו לא נעשו ע"י התעוררות
רגעית או חד פעמית ,התעוררות כזו קורה אצל כל יהודי ירא שמים ,אלא מעשים שנהג כן, רגעית או חד פעמית ,התעוררות כזו קורה אצל כל יהודי ירא שמים ,אלא מעשים שנהג כן,
בקביעות ובעקביות נהג .לא עמדו בפניו קשיים או חולשה ודוחק זמן ,הכל נעשה בחשיבות בקביעות ובעקביות נהג .לא עמדו בפניו קשיים או חולשה ודוחק זמן ,הכל נעשה בחשיבות
ובהתלהבות ,גם דברים שלכאורה ניתן לוותר עליהם בעת הדחק. ובהתלהבות ,גם דברים שלכאורה ניתן לוותר עליהם בעת הדחק.
על אבינו זצ"ל ניתן לומר דברי רבינו יונה ביסוד התשובה" :ואל ילך אדם במצות הבורא על אבינו זצ"ל ניתן לומר דברי רבינו יונה ביסוד התשובה" :ואל ילך אדם במצות הבורא
כאדם העושה במקרה ,פעמים עושה ופעמים מניח ,אלא כולם יעשה בלב שלם תמיד" ,עכ"ל .כל כאדם העושה במקרה ,פעמים עושה ופעמים מניח ,אלא כולם יעשה בלב שלם תמיד" ,עכ"ל .כל
מצוה ומצוה אפילו המצויות והתדירות בחיי יום-יום ,שיש בהן לכאורה מעט התעסקות והכנה, מצוה ומצוה אפילו המצויות והתדירות בחיי יום-יום ,שיש בהן לכאורה מעט התעסקות והכנה,
לא ויתר על הכנות אפילו בכי הוא זה ,כמובא בספרים שהכשר מצוה והכנה למצוה חשובות לא לא ויתר על הכנות אפילו בכי הוא זה ,כמובא בספרים שהכשר מצוה והכנה למצוה חשובות לא
פחות מהמצוה עצמה. פחות מהמצוה עצמה.
לפי שראינו אצלו התייחסות רצינית ושמחה עצומה של העשיה ,לא רק אל מצוה חד לפי שראינו אצלו התייחסות רצינית ושמחה עצומה של העשיה ,לא רק אל מצוה חד
שנתית כנטילת לולב או הדלקת נרות חנוכה וכדו' ,אלא אפילו מצוות יומיומיות כעטיפת ציצית, שנתית כנטילת לולב או הדלקת נרות חנוכה וכדו' ,אלא אפילו מצוות יומיומיות כעטיפת ציצית,
הנחת תפילין ,ברהמ"ז וכדו' ,וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב)" :השמחה שישמח אדם הנחת תפילין ,ברהמ"ז וכדו' ,וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב)" :השמחה שישמח אדם
בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן ,עבודה גדולה היא" .לא נמנענו מלהביא גם הנהגה בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן ,עבודה גדולה היא" .לא נמנענו מלהביא גם הנהגה
שאין בה מן החידוש .אעפ"י שאינה דומה ראיית המעשים בפועל מקריאתם מתוך הכתב ,מ"מ שאין בה מן החידוש .אעפ"י שאינה דומה ראיית המעשים בפועל מקריאתם מתוך הכתב ,מ"מ
ציינו זאת .השתדלנו לא להפריז ולהיות אובייקטיביים כמה שאפשר. ציינו זאת .השתדלנו לא להפריז ולהיות אובייקטיביים כמה שאפשר.
רושמי הנהגות ומנהגים מציינים גם דברים של מה בכך ,ומשלו זאת לציור נוף מרהיב. רושמי הנהגות ומנהגים מציינים גם דברים של מה בכך ,ומשלו זאת לציור נוף מרהיב.
האחד נהנה משדה המרעה הירוק ,השני מצל רכסי ההרים ,ואלו השלישי מתלהב דווקא האחד נהנה משדה המרעה הירוק ,השני מצל רכסי ההרים ,ואלו השלישי מתלהב דווקא
מהשקיעה היפה ,כל אחד נתפס לזווית מסוימת שבציור .אולם האמן היה חייב לצייר ולהכניס מהשקיעה היפה ,כל אחד נתפס לזווית מסוימת שבציור .אולם האמן היה חייב לצייר ולהכניס
"ספר בלא הקדמה ,כגוף בלי נשמה" עמ"י עש"ו "ספר בלא הקדמה ,כגוף בלי נשמה" עמ"י עש"ו
פתגם עתיק פתגם עתיק
הקדמה הקדמה
בעזר ה' נגשנו לאסוף את הנהגות וארחות חייו ,במילי דמצוה ובמילי דעלמא ,של אבינו בעזר ה' נגשנו לאסוף את הנהגות וארחות חייו ,במילי דמצוה ובמילי דעלמא ,של אבינו
הגה"צ מוה"ר מרדכי אליהו זצ"ל .התלבטויות רבות היו לנו אם רצוי לעשות זאת ,אולם מכיון הגה"צ מוה"ר מרדכי אליהו זצ"ל .התלבטויות רבות היו לנו אם רצוי לעשות זאת ,אולם מכיון
שמאז פטירתו עברו ארבעים שנה ,ואיידי דחביבי לנו הליכותיו והנהגותיו ,וכלשון הגמ' "מילתא שמאז פטירתו עברו ארבעים שנה ,ואיידי דחביבי לנו הליכותיו והנהגותיו ,וכלשון הגמ' "מילתא
אלבישייהו יקירא" [שבת י' ע"ב וברש"י שם] .חשבנו שהגיע הזמן לעשות למשפחתנו -לדורות אלבישייהו יקירא" [שבת י' ע"ב וברש"י שם] .חשבנו שהגיע הזמן לעשות למשפחתנו -לדורות
הבאים -שידעו ארחות חייו .לבניו היו הדברים טבעיים ולא ראינו צורך להעלותם בכתב ,אלא הבאים -שידעו ארחות חייו .לבניו היו הדברים טבעיים ולא ראינו צורך להעלותם בכתב ,אלא
ככל שהשנים עוברות ,חשנו שמן הראוי להעלות בדפוס ההנהגות והמנהגים שקבל על עצמו, ככל שהשנים עוברות ,חשנו שמן הראוי להעלות בדפוס ההנהגות והמנהגים שקבל על עצמו,
למען יעמדו ימים רבים בשביל יוצאי חלציו .כן מצאנו כעין זה בקונטרס "נפש דוד" לאדר"ת, למען יעמדו ימים רבים בשביל יוצאי חלציו .כן מצאנו כעין זה בקונטרס "נפש דוד" לאדר"ת,
המדגיש בריש דבריו שרק ליוצאי חלציו הוא כותב את הליכותיו ,למען ידעו לדורותם איך המדגיש בריש דבריו שרק ליוצאי חלציו הוא כותב את הליכותיו ,למען ידעו לדורותם איך
שהתנהג .צרפנו הערות במקומות שיכלנו לאשש ההנהגות שיסודם בקודש .ובפליטת הקולמוס שהתנהג .צרפנו הערות במקומות שיכלנו לאשש ההנהגות שיסודם בקודש .ובפליטת הקולמוס
הרחבנו לפעמים מענין לענין. הרחבנו לפעמים מענין לענין.
זאת לדעת ,אע"פ שאבא ז"ל היה "מתנגד" ומתפלל נוסח אשכנז ,מ"מ התנהג בחסידות זאת לדעת ,אע"פ שאבא ז"ל היה "מתנגד" ומתפלל נוסח אשכנז ,מ"מ התנהג בחסידות
בכמה וכמה ענינים .הרבה מן הדברים שחשבנו שנהג על פי עצמו ,התברר שהיו על פי מקורות, בכמה וכמה ענינים .הרבה מן הדברים שחשבנו שנהג על פי עצמו ,התברר שהיו על פי מקורות,
ומה שנהג גם לפי הרגשותיו ,פעמים רבות כיוון לדעת גדולים .הנהגותיו לא נעשו ע"י התעוררות ומה שנהג גם לפי הרגשותיו ,פעמים רבות כיוון לדעת גדולים .הנהגותיו לא נעשו ע"י התעוררות
רגעית או חד פעמית ,התעוררות כזו קורה אצל כל יהודי ירא שמים ,אלא מעשים שנהג כן, רגעית או חד פעמית ,התעוררות כזו קורה אצל כל יהודי ירא שמים ,אלא מעשים שנהג כן,
בקביעות ובעקביות נהג .לא עמדו בפניו קשיים או חולשה ודוחק זמן ,הכל נעשה בחשיבות בקביעות ובעקביות נהג .לא עמדו בפניו קשיים או חולשה ודוחק זמן ,הכל נעשה בחשיבות
ובהתלהבות ,גם דברים שלכאורה ניתן לוותר עליהם בעת הדחק. ובהתלהבות ,גם דברים שלכאורה ניתן לוותר עליהם בעת הדחק.
על אבינו זצ"ל ניתן לומר דברי רבינו יונה ביסוד התשובה" :ואל ילך אדם במצות הבורא על אבינו זצ"ל ניתן לומר דברי רבינו יונה ביסוד התשובה" :ואל ילך אדם במצות הבורא
כאדם העושה במקרה ,פעמים עושה ופעמים מניח ,אלא כולם יעשה בלב שלם תמיד" ,עכ"ל .כל כאדם העושה במקרה ,פעמים עושה ופעמים מניח ,אלא כולם יעשה בלב שלם תמיד" ,עכ"ל .כל
מצוה ומצוה אפילו המצויות והתדירות בחיי יום-יום ,שיש בהן לכאורה מעט התעסקות והכנה, מצוה ומצוה אפילו המצויות והתדירות בחיי יום-יום ,שיש בהן לכאורה מעט התעסקות והכנה,
לא ויתר על הכנות אפילו בכי הוא זה ,כמובא בספרים שהכשר מצוה והכנה למצוה חשובות לא לא ויתר על הכנות אפילו בכי הוא זה ,כמובא בספרים שהכשר מצוה והכנה למצוה חשובות לא
פחות מהמצוה עצמה. פחות מהמצוה עצמה.
לפי שראינו אצלו התייחסות רצינית ושמחה עצומה של העשיה ,לא רק אל מצוה חד לפי שראינו אצלו התייחסות רצינית ושמחה עצומה של העשיה ,לא רק אל מצוה חד
שנתית כנטילת לולב או הדלקת נרות חנוכה וכדו' ,אלא אפילו מצוות יומיומיות כעטיפת ציצית, שנתית כנטילת לולב או הדלקת נרות חנוכה וכדו' ,אלא אפילו מצוות יומיומיות כעטיפת ציצית,
הנחת תפילין ,ברהמ"ז וכדו' ,וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב)" :השמחה שישמח אדם הנחת תפילין ,ברהמ"ז וכדו' ,וכלשון הרמב"ם (סוף הלכות לולב)" :השמחה שישמח אדם
בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן ,עבודה גדולה היא" .לא נמנענו מלהביא גם הנהגה בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן ,עבודה גדולה היא" .לא נמנענו מלהביא גם הנהגה
שאין בה מן החידוש .אעפ"י שאינה דומה ראיית המעשים בפועל מקריאתם מתוך הכתב ,מ"מ שאין בה מן החידוש .אעפ"י שאינה דומה ראיית המעשים בפועל מקריאתם מתוך הכתב ,מ"מ
ציינו זאת .השתדלנו לא להפריז ולהיות אובייקטיביים כמה שאפשר. ציינו זאת .השתדלנו לא להפריז ולהיות אובייקטיביים כמה שאפשר.
רושמי הנהגות ומנהגים מציינים גם דברים של מה בכך ,ומשלו זאת לציור נוף מרהיב. רושמי הנהגות ומנהגים מציינים גם דברים של מה בכך ,ומשלו זאת לציור נוף מרהיב.
האחד נהנה משדה המרעה הירוק ,השני מצל רכסי ההרים ,ואלו השלישי מתלהב דווקא האחד נהנה משדה המרעה הירוק ,השני מצל רכסי ההרים ,ואלו השלישי מתלהב דווקא
מהשקיעה היפה ,כל אחד נתפס לזווית מסוימת שבציור .אולם האמן היה חייב לצייר ולהכניס מהשקיעה היפה ,כל אחד נתפס לזווית מסוימת שבציור .אולם האמן היה חייב לצייר ולהכניס
הכל למסגרת תמונתו .הוא הדין בכותבי הנהגות ,הבא להנציח הנהגות אדם מסוים לדורות, הכל למסגרת תמונתו .הוא הדין בכותבי הנהגות ,הבא להנציח הנהגות אדם מסוים לדורות,
חייב להרחיב ולכלול כל מה שביכולתו ,והבוחר יבחר. חייב להרחיב ולכלול כל מה שביכולתו ,והבוחר יבחר.
ברור ,מה שאבא זצ"ל נהג ,אין שום טעם לחקותו ,וכמ"ש מר עוקבא (חולין ק"ה). ברור ,מה שאבא זצ"ל נהג ,אין שום טעם לחקותו ,וכמ"ש מר עוקבא (חולין ק"ה).
דבכה"ג מקרי חלא בר חמרא .אמנם ,אנו הבנים ,האם יש לנו ,להפנים ארחותיו ולהשתדל לנהוג דבכה"ג מקרי חלא בר חמרא .אמנם ,אנו הבנים ,האם יש לנו ,להפנים ארחותיו ולהשתדל לנהוג
כמותו? עיין שו"ת "חות יאיר" (סימן קכ"ו) ,מדבריו נראה שאין זה מחייב את הבנים לנהוג כן. כמותו? עיין שו"ת "חות יאיר" (סימן קכ"ו) ,מדבריו נראה שאין זה מחייב את הבנים לנהוג כן.
וכן כתב ה"פרי חדש" או"ח הלכות יו"ט סימן תצ"ו (בדיני מנהג איסור ,סעיף השביעי)" :מי וכן כתב ה"פרי חדש" או"ח הלכות יו"ט סימן תצ"ו (בדיני מנהג איסור ,סעיף השביעי)" :מי
שנהג אחרי אביו איזה דבר משום סייג או חסידות וכו' ,ברור הוא שאין הבן אחריו חייב לנהוג שנהג אחרי אביו איזה דבר משום סייג או חסידות וכו' ,ברור הוא שאין הבן אחריו חייב לנהוג
אותה חומרא ,אלא אם כן עשאה פעם אחת בחיי אביו או אחר מיתתו ,דהשתא הרי קבלה על אותה חומרא ,אלא אם כן עשאה פעם אחת בחיי אביו או אחר מיתתו ,דהשתא הרי קבלה על
עצמו ,הא לאו הכי פשיטא דלא שייך בזה שמע בני מוסר אביך" .וב"פתחי תשובה" יו"ד סימן עצמו ,הא לאו הכי פשיטא דלא שייך בזה שמע בני מוסר אביך" .וב"פתחי תשובה" יו"ד סימן
רי"ד (ס"ק ה') ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמ"ט (ד"ה "אבל") מביאים משו"ת "זכרון יוסף" רי"ד (ס"ק ה') ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמ"ט (ד"ה "אבל") מביאים משו"ת "זכרון יוסף"
(יו"ד סי' י"ד) ,דהא דאיתא שם ב"באר היטב" דהבנים צריכים ג"כ לקיים מנהג אביהם כמו (יו"ד סי' י"ד) ,דהא דאיתא שם ב"באר היטב" דהבנים צריכים ג"כ לקיים מנהג אביהם כמו
דאמרינן בגמרא גבי בני ביישן (פסחים נ' ע"ב) ,זהו דווקא אם הנהיגו כן ביניהם ,אבל לא שמענו דאמרינן בגמרא גבי בני ביישן (פסחים נ' ע"ב) ,זהו דווקא אם הנהיגו כן ביניהם ,אבל לא שמענו
מעולם דאם האב נהג בפרישות בהרבה דברים שיהא הבן חייב לנהוג כן אחריו. מעולם דאם האב נהג בפרישות בהרבה דברים שיהא הבן חייב לנהוג כן אחריו.
לנגד עינינו עמדו דברי המאירי על מסכת שבת (נ"ו רע"א) וז"ל" :אע"פ שמדת חסידות לנגד עינינו עמדו דברי המאירי על מסכת שבת (נ"ו רע"א) וז"ל" :אע"פ שמדת חסידות
מדה יתירה היא ולא נתנה לכל עד שיענש הנמנע ממנה ,מכל מקום מי שנתפרסמו אבותיו במידה מדה יתירה היא ולא נתנה לכל עד שיענש הנמנע ממנה ,מכל מקום מי שנתפרסמו אבותיו במידה
זו באיזו ענין ,ובא הבן למלא מקומו באותו ענין ,הרי אותה מידה ָש ָבה אצלו במדה ממוצעת זו באיזו ענין ,ובא הבן למלא מקומו באותו ענין ,הרי אותה מידה ָש ָבה אצלו במדה ממוצעת
שכל אדם ראוי לאחוז בה ,עד שאם יניחנה ראוי לו ליענש עליה" ,עכ"ל .דברים אלו חיזקו את שכל אדם ראוי לאחוז בה ,עד שאם יניחנה ראוי לו ליענש עליה" ,עכ"ל .דברים אלו חיזקו את
ידינו לאסוף ולחקוק בעט את מנהגיו ,וכאמור ,עבור משפחתנו ויוצאי חלציו בלבד. ידינו לאסוף ולחקוק בעט את מנהגיו ,וכאמור ,עבור משפחתנו ויוצאי חלציו בלבד.
צרפנו גם תולדות חייו שנכתבו ע"י הסופר הרב אביעזר בורשטיין ז"ל ונדפסו בספר צרפנו גם תולדות חייו שנכתבו ע"י הסופר הרב אביעזר בורשטיין ז"ל ונדפסו בספר
"מצבא העבודה" על התורה שיצא לאור בשנת תשכ"ח ,בשינויים קלים .הוספנו גם עובדות מחיי "מצבא העבודה" על התורה שיצא לאור בשנת תשכ"ח ,בשינויים קלים .הוספנו גם עובדות מחיי
אבינו זצ"ל שנשמטו מאתנו בשעתו .כדי לקבל תמונה מלאה על תולדותיו ,הוספנו גם המאמרים אבינו זצ"ל שנשמטו מאתנו בשעתו .כדי לקבל תמונה מלאה על תולדותיו ,הוספנו גם המאמרים
שנכתבו אודותיו ונדפסו שם בספר .כמו"כ מצאנו לנכון להציב את תמונת אבינו ז"ל. שנכתבו אודותיו ונדפסו שם בספר .כמו"כ מצאנו לנכון להציב את תמונת אבינו ז"ל.
ראוי לציין שתי גישות מנוגדות אודות כתיבת תולדות ומעשיו של אדם חשוב ,ואודות ראוי לציין שתי גישות מנוגדות אודות כתיבת תולדות ומעשיו של אדם חשוב ,ואודות
הכרת תואר פניו ע"י תמונה: הכרת תואר פניו ע"י תמונה:
ידועים דברי החזו"א ועוד ,שאמרו דתולדות ועובדות של אדם גדול ,בימינו הוי ספר ידועים דברי החזו"א ועוד ,שאמרו דתולדות ועובדות של אדם גדול ,בימינו הוי ספר
מוסר מצויין ומביא ליראת שמים וחיזוק רוחני נעלה עבור הקורא אותם .בספר חסידים (סי' מוסר מצויין ומביא ליראת שמים וחיזוק רוחני נעלה עבור הקורא אותם .בספר חסידים (סי'
תקכ"ג) :אדם מגיד לבניו וכו' ,כך אני עושה כך היה אבי עושה וכו' ,כדי שהם יעשו כך וכו' ,עיי"ש. תקכ"ג) :אדם מגיד לבניו וכו' ,כך אני עושה כך היה אבי עושה וכו' ,כדי שהם יעשו כך וכו' ,עיי"ש.
[בשע"ת שער ג' אות רכ"ו כתב :מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים .ובשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט [בשע"ת שער ג' אות רכ"ו כתב :מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים .ובשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט
(ד"ה "והנה שם") כתב :לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה .עיי"ש] .מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין (ד"ה "והנה שם") כתב :לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה .עיי"ש] .מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין
זצ"ל בשם אביו הנצי"ב דאמר :השטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל כל שאר עבירות זצ"ל בשם אביו הנצי"ב דאמר :השטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל כל שאר עבירות
שבתורה וכו' ,וזו אחת מהדרכים האלה לשים לב לסיפורי תולדות גדולי ישראל ...ולכן כשהגיע שבתורה וכו' ,וזו אחת מהדרכים האלה לשים לב לסיפורי תולדות גדולי ישראל ...ולכן כשהגיע
לעיניו (הנצי"ב) תולדות הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל לא רצה להביט עליו אף במעוף קל. לעיניו (הנצי"ב) תולדות הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל לא רצה להביט עליו אף במעוף קל.
(הקדמת ריש ספר "מרומי שדה" על הש"ס). (הקדמת ריש ספר "מרומי שדה" על הש"ס).
ברור הוא ,משום שבתקופות הקודמות כל העיסוק היה בתורה בלבד ,לא היו זקוקים ברור הוא ,משום שבתקופות הקודמות כל העיסוק היה בתורה בלבד ,לא היו זקוקים
לסיפורים ,עובדות ומעשיות .וקריאת ספרים אלו הוי ביטול תורה ,משא"כ בימינו אנו. לסיפורים ,עובדות ומעשיות .וקריאת ספרים אלו הוי ביטול תורה ,משא"כ בימינו אנו.
הכל למסגרת תמונתו .הוא הדין בכותבי הנהגות ,הבא להנציח הנהגות אדם מסוים לדורות, הכל למסגרת תמונתו .הוא הדין בכותבי הנהגות ,הבא להנציח הנהגות אדם מסוים לדורות,
חייב להרחיב ולכלול כל מה שביכולתו ,והבוחר יבחר. חייב להרחיב ולכלול כל מה שביכולתו ,והבוחר יבחר.
ברור ,מה שאבא זצ"ל נהג ,אין שום טעם לחקותו ,וכמ"ש מר עוקבא (חולין ק"ה). ברור ,מה שאבא זצ"ל נהג ,אין שום טעם לחקותו ,וכמ"ש מר עוקבא (חולין ק"ה).
דבכה"ג מקרי חלא בר חמרא .אמנם ,אנו הבנים ,האם יש לנו ,להפנים ארחותיו ולהשתדל לנהוג דבכה"ג מקרי חלא בר חמרא .אמנם ,אנו הבנים ,האם יש לנו ,להפנים ארחותיו ולהשתדל לנהוג
כמותו? עיין שו"ת "חות יאיר" (סימן קכ"ו) ,מדבריו נראה שאין זה מחייב את הבנים לנהוג כן. כמותו? עיין שו"ת "חות יאיר" (סימן קכ"ו) ,מדבריו נראה שאין זה מחייב את הבנים לנהוג כן.
וכן כתב ה"פרי חדש" או"ח הלכות יו"ט סימן תצ"ו (בדיני מנהג איסור ,סעיף השביעי)" :מי וכן כתב ה"פרי חדש" או"ח הלכות יו"ט סימן תצ"ו (בדיני מנהג איסור ,סעיף השביעי)" :מי
שנהג אחרי אביו איזה דבר משום סייג או חסידות וכו' ,ברור הוא שאין הבן אחריו חייב לנהוג שנהג אחרי אביו איזה דבר משום סייג או חסידות וכו' ,ברור הוא שאין הבן אחריו חייב לנהוג
אותה חומרא ,אלא אם כן עשאה פעם אחת בחיי אביו או אחר מיתתו ,דהשתא הרי קבלה על אותה חומרא ,אלא אם כן עשאה פעם אחת בחיי אביו או אחר מיתתו ,דהשתא הרי קבלה על
עצמו ,הא לאו הכי פשיטא דלא שייך בזה שמע בני מוסר אביך" .וב"פתחי תשובה" יו"ד סימן עצמו ,הא לאו הכי פשיטא דלא שייך בזה שמע בני מוסר אביך" .וב"פתחי תשובה" יו"ד סימן
רי"ד (ס"ק ה') ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמ"ט (ד"ה "אבל") מביאים משו"ת "זכרון יוסף" רי"ד (ס"ק ה') ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רמ"ט (ד"ה "אבל") מביאים משו"ת "זכרון יוסף"
(יו"ד סי' י"ד) ,דהא דאיתא שם ב"באר היטב" דהבנים צריכים ג"כ לקיים מנהג אביהם כמו (יו"ד סי' י"ד) ,דהא דאיתא שם ב"באר היטב" דהבנים צריכים ג"כ לקיים מנהג אביהם כמו
דאמרינן בגמרא גבי בני ביישן (פסחים נ' ע"ב) ,זהו דווקא אם הנהיגו כן ביניהם ,אבל לא שמענו דאמרינן בגמרא גבי בני ביישן (פסחים נ' ע"ב) ,זהו דווקא אם הנהיגו כן ביניהם ,אבל לא שמענו
מעולם דאם האב נהג בפרישות בהרבה דברים שיהא הבן חייב לנהוג כן אחריו. מעולם דאם האב נהג בפרישות בהרבה דברים שיהא הבן חייב לנהוג כן אחריו.
לנגד עינינו עמדו דברי המאירי על מסכת שבת (נ"ו רע"א) וז"ל" :אע"פ שמדת חסידות לנגד עינינו עמדו דברי המאירי על מסכת שבת (נ"ו רע"א) וז"ל" :אע"פ שמדת חסידות
מדה יתירה היא ולא נתנה לכל עד שיענש הנמנע ממנה ,מכל מקום מי שנתפרסמו אבותיו במידה מדה יתירה היא ולא נתנה לכל עד שיענש הנמנע ממנה ,מכל מקום מי שנתפרסמו אבותיו במידה
זו באיזו ענין ,ובא הבן למלא מקומו באותו ענין ,הרי אותה מידה ָש ָבה אצלו במדה ממוצעת זו באיזו ענין ,ובא הבן למלא מקומו באותו ענין ,הרי אותה מידה ָש ָבה אצלו במדה ממוצעת
שכל אדם ראוי לאחוז בה ,עד שאם יניחנה ראוי לו ליענש עליה" ,עכ"ל .דברים אלו חיזקו את שכל אדם ראוי לאחוז בה ,עד שאם יניחנה ראוי לו ליענש עליה" ,עכ"ל .דברים אלו חיזקו את
ידינו לאסוף ולחקוק בעט את מנהגיו ,וכאמור ,עבור משפחתנו ויוצאי חלציו בלבד. ידינו לאסוף ולחקוק בעט את מנהגיו ,וכאמור ,עבור משפחתנו ויוצאי חלציו בלבד.
צרפנו גם תולדות חייו שנכתבו ע"י הסופר הרב אביעזר בורשטיין ז"ל ונדפסו בספר צרפנו גם תולדות חייו שנכתבו ע"י הסופר הרב אביעזר בורשטיין ז"ל ונדפסו בספר
"מצבא העבודה" על התורה שיצא לאור בשנת תשכ"ח ,בשינויים קלים .הוספנו גם עובדות מחיי "מצבא העבודה" על התורה שיצא לאור בשנת תשכ"ח ,בשינויים קלים .הוספנו גם עובדות מחיי
אבינו זצ"ל שנשמטו מאתנו בשעתו .כדי לקבל תמונה מלאה על תולדותיו ,הוספנו גם המאמרים אבינו זצ"ל שנשמטו מאתנו בשעתו .כדי לקבל תמונה מלאה על תולדותיו ,הוספנו גם המאמרים
שנכתבו אודותיו ונדפסו שם בספר .כמו"כ מצאנו לנכון להציב את תמונת אבינו ז"ל. שנכתבו אודותיו ונדפסו שם בספר .כמו"כ מצאנו לנכון להציב את תמונת אבינו ז"ל.
ראוי לציין שתי גישות מנוגדות אודות כתיבת תולדות ומעשיו של אדם חשוב ,ואודות ראוי לציין שתי גישות מנוגדות אודות כתיבת תולדות ומעשיו של אדם חשוב ,ואודות
הכרת תואר פניו ע"י תמונה: הכרת תואר פניו ע"י תמונה:
ידועים דברי החזו"א ועוד ,שאמרו דתולדות ועובדות של אדם גדול ,בימינו הוי ספר ידועים דברי החזו"א ועוד ,שאמרו דתולדות ועובדות של אדם גדול ,בימינו הוי ספר
מוסר מצויין ומביא ליראת שמים וחיזוק רוחני נעלה עבור הקורא אותם .בספר חסידים (סי' מוסר מצויין ומביא ליראת שמים וחיזוק רוחני נעלה עבור הקורא אותם .בספר חסידים (סי'
תקכ"ג) :אדם מגיד לבניו וכו' ,כך אני עושה כך היה אבי עושה וכו' ,כדי שהם יעשו כך וכו' ,עיי"ש. תקכ"ג) :אדם מגיד לבניו וכו' ,כך אני עושה כך היה אבי עושה וכו' ,כדי שהם יעשו כך וכו' ,עיי"ש.
[בשע"ת שער ג' אות רכ"ו כתב :מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים .ובשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט [בשע"ת שער ג' אות רכ"ו כתב :מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים .ובשו"ת חת"ס ח"ו סי' נ"ט
(ד"ה "והנה שם") כתב :לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה .עיי"ש] .מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין (ד"ה "והנה שם") כתב :לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה .עיי"ש] .מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין
זצ"ל בשם אביו הנצי"ב דאמר :השטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל כל שאר עבירות זצ"ל בשם אביו הנצי"ב דאמר :השטן מוסר נפשו על ביטול תורה יותר מעל כל שאר עבירות
שבתורה וכו' ,וזו אחת מהדרכים האלה לשים לב לסיפורי תולדות גדולי ישראל ...ולכן כשהגיע שבתורה וכו' ,וזו אחת מהדרכים האלה לשים לב לסיפורי תולדות גדולי ישראל ...ולכן כשהגיע
לעיניו (הנצי"ב) תולדות הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל לא רצה להביט עליו אף במעוף קל. לעיניו (הנצי"ב) תולדות הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל לא רצה להביט עליו אף במעוף קל.
(הקדמת ריש ספר "מרומי שדה" על הש"ס). (הקדמת ריש ספר "מרומי שדה" על הש"ס).
ברור הוא ,משום שבתקופות הקודמות כל העיסוק היה בתורה בלבד ,לא היו זקוקים ברור הוא ,משום שבתקופות הקודמות כל העיסוק היה בתורה בלבד ,לא היו זקוקים
לסיפורים ,עובדות ומעשיות .וקריאת ספרים אלו הוי ביטול תורה ,משא"כ בימינו אנו. לסיפורים ,עובדות ומעשיות .וקריאת ספרים אלו הוי ביטול תורה ,משא"כ בימינו אנו.
הוא הדין אודות הצבת תמונת המחבר בראש ספרו .בהקדמת הספר תולדות המהרש"א הוא הדין אודות הצבת תמונת המחבר בראש ספרו .בהקדמת הספר תולדות המהרש"א
להרב ר' ראובן מרגליות זצ"ל (לעמבערג תרע"ב) כתב שכן נהגו המדפיסים לעשות לפני מאות להרב ר' ראובן מרגליות זצ"ל (לעמבערג תרע"ב) כתב שכן נהגו המדפיסים לעשות לפני מאות
בשנים ,כגון באמסטרדאם שנת שפ"ט ובשנת תמ"א .בוינציה שנת תס"ז ובשנת תע"א ועוד .עוד בשנים ,כגון באמסטרדאם שנת שפ"ט ובשנת תמ"א .בוינציה שנת תס"ז ובשנת תע"א ועוד .עוד
ציין הרב מרגליות ז"ל את דברי ר' אבטליון ב"ר שלמה מקונסיליא בספרו "פלגי מים" (ויניציאה ציין הרב מרגליות ז"ל את דברי ר' אבטליון ב"ר שלמה מקונסיליא בספרו "פלגי מים" (ויניציאה
שס"ח) וז"ל" :ואני הלא הייתי הראשון שבקשתי להציב את תמונתו (של רבו) ,על ידי צייר, שס"ח) וז"ל" :ואני הלא הייתי הראשון שבקשתי להציב את תמונתו (של רבו) ,על ידי צייר,
ואותה לקחתי לי והצבתי לנגד עיני בבית מדרשי לקיים מה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך ואותה לקחתי לי והצבתי לנגד עיני בבית מדרשי לקיים מה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך
(ישעיהו ל' ,כ')" ,ע"כ .כמו"כ הביא את דברי החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (ערך ציור) המבאר (ישעיהו ל' ,כ')" ,ע"כ .כמו"כ הביא את דברי החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (ערך ציור) המבאר
את הירושלמי בשבת (פ"א ה"ב) :כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה כאילו בעל השמועה את הירושלמי בשבת (פ"א ה"ב) :כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה כאילו בעל השמועה
עומד לנגדו ,והטעם הוא :כאשר יצייר המדבר בדעתו ...זו הצורה תשלם שכלו ,ע"כ .והוא משום עומד לנגדו ,והטעם הוא :כאשר יצייר המדבר בדעתו ...זו הצורה תשלם שכלו ,ע"כ .והוא משום
דאדם מבין יותר מחברו ומרבו כשרואה אותם בפנים ,כלשון ח"א מהרש"א ב"ק קי"ז סע"א. דאדם מבין יותר מחברו ומרבו כשרואה אותם בפנים ,כלשון ח"א מהרש"א ב"ק קי"ז סע"א.
וע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע (ד"ה "ברם") ובסוף ספר "תולדות חכם צבי" שכתב וע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע (ד"ה "ברם") ובסוף ספר "תולדות חכם צבי" שכתב
בנו היעב"ץ (ד"ה "הן") ,שמתאר בפרוטרוט את דמות דיוקנו של אביו החכם צבי. בנו היעב"ץ (ד"ה "הן") ,שמתאר בפרוטרוט את דמות דיוקנו של אביו החכם צבי.
מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין שם בשם אביו" :דמה לנו לדעת תואר פרצוף תמונת מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין שם בשם אביו" :דמה לנו לדעת תואר פרצוף תמונת
האדם הגדול ,אם כה היה או כה היה ,העיקר לשום עין ולב על דברי תורתו" עיי"ש .כמדומה, האדם הגדול ,אם כה היה או כה היה ,העיקר לשום עין ולב על דברי תורתו" עיי"ש .כמדומה,
אם כתיבת תולדות חיי ראש משפחתנו ותמונת תואר פניו מיועדות עבור יוצאי חלציו בלבד ,לא אם כתיבת תולדות חיי ראש משפחתנו ותמונת תואר פניו מיועדות עבור יוצאי חלציו בלבד ,לא
תהיה כאן שום צד של התנגדות. תהיה כאן שום צד של התנגדות.
לקראת סוף עריכת חוברת זו ,מצאנו תמונות ומסמכים שונים מתקופת שנותיו לקראת סוף עריכת חוברת זו ,מצאנו תמונות ומסמכים שונים מתקופת שנותיו
הראשונות לעליתו ארצה .וכן מודעות אבל שפורסמו בעת פטירתו .כדי שהכל ירוכז למקום הראשונות לעליתו ארצה .וכן מודעות אבל שפורסמו בעת פטירתו .כדי שהכל ירוכז למקום
אחד ,לא נמנענו לצרפם בקובץ זה. אחד ,לא נמנענו לצרפם בקובץ זה.
התודה והברכה לכל המסייעים והעוזרים .בפרט לצעיר נכד אבינו זצ"ל ,הרב אברהם דוד התודה והברכה לכל המסייעים והעוזרים .בפרט לצעיר נכד אבינו זצ"ל ,הרב אברהם דוד
נ"י ,על עבודתו העצומה וללא לאות להצלחת הוצאת קובץ זה. נ"י ,על עבודתו העצומה וללא לאות להצלחת הוצאת קובץ זה.
אנו מלאי תפילה ותקוה שלא תצא תקלה מתחת ידינו ,והדברים יתקבלו ברצון ובאהבה אנו מלאי תפילה ותקוה שלא תצא תקלה מתחת ידינו ,והדברים יתקבלו ברצון ובאהבה
ליוצאי חלצינו שיחיו ,גם לאלו שלא הכירו את ראש המשפחה זצ"ל. ליוצאי חלצינו שיחיו ,גם לאלו שלא הכירו את ראש המשפחה זצ"ל.
הוא הדין אודות הצבת תמונת המחבר בראש ספרו .בהקדמת הספר תולדות המהרש"א הוא הדין אודות הצבת תמונת המחבר בראש ספרו .בהקדמת הספר תולדות המהרש"א
להרב ר' ראובן מרגליות זצ"ל (לעמבערג תרע"ב) כתב שכן נהגו המדפיסים לעשות לפני מאות להרב ר' ראובן מרגליות זצ"ל (לעמבערג תרע"ב) כתב שכן נהגו המדפיסים לעשות לפני מאות
בשנים ,כגון באמסטרדאם שנת שפ"ט ובשנת תמ"א .בוינציה שנת תס"ז ובשנת תע"א ועוד .עוד בשנים ,כגון באמסטרדאם שנת שפ"ט ובשנת תמ"א .בוינציה שנת תס"ז ובשנת תע"א ועוד .עוד
ציין הרב מרגליות ז"ל את דברי ר' אבטליון ב"ר שלמה מקונסיליא בספרו "פלגי מים" (ויניציאה ציין הרב מרגליות ז"ל את דברי ר' אבטליון ב"ר שלמה מקונסיליא בספרו "פלגי מים" (ויניציאה
שס"ח) וז"ל" :ואני הלא הייתי הראשון שבקשתי להציב את תמונתו (של רבו) ,על ידי צייר, שס"ח) וז"ל" :ואני הלא הייתי הראשון שבקשתי להציב את תמונתו (של רבו) ,על ידי צייר,
ואותה לקחתי לי והצבתי לנגד עיני בבית מדרשי לקיים מה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך ואותה לקחתי לי והצבתי לנגד עיני בבית מדרשי לקיים מה שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך
(ישעיהו ל' ,כ')" ,ע"כ .כמו"כ הביא את דברי החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (ערך ציור) המבאר (ישעיהו ל' ,כ')" ,ע"כ .כמו"כ הביא את דברי החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (ערך ציור) המבאר
את הירושלמי בשבת (פ"א ה"ב) :כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה כאילו בעל השמועה את הירושלמי בשבת (פ"א ה"ב) :כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה כאילו בעל השמועה
עומד לנגדו ,והטעם הוא :כאשר יצייר המדבר בדעתו ...זו הצורה תשלם שכלו ,ע"כ .והוא משום עומד לנגדו ,והטעם הוא :כאשר יצייר המדבר בדעתו ...זו הצורה תשלם שכלו ,ע"כ .והוא משום
דאדם מבין יותר מחברו ומרבו כשרואה אותם בפנים ,כלשון ח"א מהרש"א ב"ק קי"ז סע"א. דאדם מבין יותר מחברו ומרבו כשרואה אותם בפנים ,כלשון ח"א מהרש"א ב"ק קי"ז סע"א.
וע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע (ד"ה "ברם") ובסוף ספר "תולדות חכם צבי" שכתב וע"ע בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן ק"ע (ד"ה "ברם") ובסוף ספר "תולדות חכם צבי" שכתב
בנו היעב"ץ (ד"ה "הן") ,שמתאר בפרוטרוט את דמות דיוקנו של אביו החכם צבי. בנו היעב"ץ (ד"ה "הן") ,שמתאר בפרוטרוט את דמות דיוקנו של אביו החכם צבי.
מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין שם בשם אביו" :דמה לנו לדעת תואר פרצוף תמונת מאידך גיסא כתב הגר"ח ברלין שם בשם אביו" :דמה לנו לדעת תואר פרצוף תמונת
האדם הגדול ,אם כה היה או כה היה ,העיקר לשום עין ולב על דברי תורתו" עיי"ש .כמדומה, האדם הגדול ,אם כה היה או כה היה ,העיקר לשום עין ולב על דברי תורתו" עיי"ש .כמדומה,
אם כתיבת תולדות חיי ראש משפחתנו ותמונת תואר פניו מיועדות עבור יוצאי חלציו בלבד ,לא אם כתיבת תולדות חיי ראש משפחתנו ותמונת תואר פניו מיועדות עבור יוצאי חלציו בלבד ,לא
תהיה כאן שום צד של התנגדות. תהיה כאן שום צד של התנגדות.
לקראת סוף עריכת חוברת זו ,מצאנו תמונות ומסמכים שונים מתקופת שנותיו לקראת סוף עריכת חוברת זו ,מצאנו תמונות ומסמכים שונים מתקופת שנותיו
הראשונות לעליתו ארצה .וכן מודעות אבל שפורסמו בעת פטירתו .כדי שהכל ירוכז למקום הראשונות לעליתו ארצה .וכן מודעות אבל שפורסמו בעת פטירתו .כדי שהכל ירוכז למקום
אחד ,לא נמנענו לצרפם בקובץ זה. אחד ,לא נמנענו לצרפם בקובץ זה.
התודה והברכה לכל המסייעים והעוזרים .בפרט לצעיר נכד אבינו זצ"ל ,הרב אברהם דוד התודה והברכה לכל המסייעים והעוזרים .בפרט לצעיר נכד אבינו זצ"ל ,הרב אברהם דוד
נ"י ,על עבודתו העצומה וללא לאות להצלחת הוצאת קובץ זה. נ"י ,על עבודתו העצומה וללא לאות להצלחת הוצאת קובץ זה.
אנו מלאי תפילה ותקוה שלא תצא תקלה מתחת ידינו ,והדברים יתקבלו ברצון ובאהבה אנו מלאי תפילה ותקוה שלא תצא תקלה מתחת ידינו ,והדברים יתקבלו ברצון ובאהבה
ליוצאי חלצינו שיחיו ,גם לאלו שלא הכירו את ראש המשפחה זצ"ל. ליוצאי חלצינו שיחיו ,גם לאלו שלא הכירו את ראש המשפחה זצ"ל.
ב .היה נוהג לרשום חידושים ששמע או ראה ,כדי לשננם ולזכור אותם .כמו כן כשגילה מקור ב .היה נוהג לרשום חידושים ששמע או ראה ,כדי לשננם ולזכור אותם .כמו כן כשגילה מקור
1 1
להלכה או להנהגה שלו ,היה מציין בסידור או במחזור כדי שלא ישכח ממנו להלכה או להנהגה שלו ,היה מציין בסידור או במחזור כדי שלא ישכח ממנו
ג .אחר חג הפסח או חג הסוכות כשהלך ברחוב שינן לעצמו מאה פעמים ואחת "מוריד הטל" או ג .אחר חג הפסח או חג הסוכות כשהלך ברחוב שינן לעצמו מאה פעמים ואחת "מוריד הטל" או
"משיב הרוח"" ,ותן ברכה" או "ותן טל ומטר"( ,כשיטת החתם סופר אורח חיים סימן כ'). "משיב הרוח"" ,ותן ברכה" או "ותן טל ומטר"( ,כשיטת החתם סופר אורח חיים סימן כ').
בכלל ,כשהיה לו ענין מיוחד במשנה או בקטע גמרא או בקטע זוהר ,היה משנן בלכתו בדרך בכלל ,כשהיה לו ענין מיוחד במשנה או בקטע גמרא או בקטע זוהר ,היה משנן בלכתו בדרך
2 2
את הקטעים ,כדי לזכרם היטב. את הקטעים ,כדי לזכרם היטב.
ד .דרכו בקודש היתה תמיד לת בל את דבריו במליצות ובלשון חז"ל ,גם כאשר שח במילי ד .דרכו בקודש היתה תמיד לת בל את דבריו במליצות ובלשון חז"ל ,גם כאשר שח במילי
דעלמא .כ"ש בעניני חינוך ,כאשר הבין שיש להעיר דבר מה ,היה מוצא מיד את מאמר החז"ל דעלמא .כ"ש בעניני חינוך ,כאשר הבין שיש להעיר דבר מה ,היה מוצא מיד את מאמר החז"ל
המתאים להערתו[ .ב"תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא (ח"ב פ"ב ,דף י' ע"א) איתא ,דהיתה לו הנהגה זו]. המתאים להערתו[ .ב"תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא (ח"ב פ"ב ,דף י' ע"א) איתא ,דהיתה לו הנהגה זו].
ה .כשהיה צריך לכתוב שם ה' ,כתב אות ד' ולא ה' .עיין שו"ת מהר"ץ חיות סימן י"א אות ג' ה .כשהיה צריך לכתוב שם ה' ,כתב אות ד' ולא ה' .עיין שו"ת מהר"ץ חיות סימן י"א אות ג'
(עמוד תרמ"ו). (עמוד תרמ"ו).
ו .צדקה היה מקפיד לתת ביד ימין .וכשהיה תורם לישיבה או למוסד ,היה מעדיף לתרום דרך ו .צדקה היה מקפיד לתת ביד ימין .וכשהיה תורם לישיבה או למוסד ,היה מעדיף לתרום דרך
3 3
"משולח" ולא לשלוח ישירות למוסד .היה מסביר זאת" :עדיף שעוד יהודי יתפרנס". "משולח" ולא לשלוח ישירות למוסד .היה מסביר זאת" :עדיף שעוד יהודי יתפרנס".
ז .היה חושש מאד לנדר ,וכשהיה נותן כסף לצדקה ,היה כותב בכל פעם כמה נתן ,והיה מדגיש: ז .היה חושש מאד לנדר ,וכשהיה נותן כסף לצדקה ,היה כותב בכל פעם כמה נתן ,והיה מדגיש:
כך תרמתי בחג זה ,ולכל השנים אתן כמה שארצה ,כדי שלא יהא חלילה מעין נדר לדבר כך תרמתי בחג זה ,ולכל השנים אתן כמה שארצה ,כדי שלא יהא חלילה מעין נדר לדבר
מצוה ,וכן נהג בכל דבר מצוה שיש בו חשש לנדר( 4.עי' שו"ע יו"ד סי' ר"ג ס"ד). מצוה ,וכן נהג בכל דבר מצוה שיש בו חשש לנדר( 4.עי' שו"ע יו"ד סי' ר"ג ס"ד).
1עיין מעדני יו"ט על הרא"ש ברכות פרק ו' סימן ט' (אות ש') שכתב :דרכם של הראשונים לכתוב הדינים הנוהגים על 1עיין מעדני יו"ט על הרא"ש ברכות פרק ו' סימן ט' (אות ש') שכתב :דרכם של הראשונים לכתוב הדינים הנוהגים על
כריכות המחזורים שהאדם משתמש בכל יום ,וזהו מה שהרא"ש מביא שם שבמחזור דר"ת היה כתוב וכו'. כריכות המחזורים שהאדם משתמש בכל יום ,וזהו מה שהרא"ש מביא שם שבמחזור דר"ת היה כתוב וכו'.
ע"ע בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"ב פ"ב (דף י"א ע"א) .וז"ל :בעניני הציונים והסימנים המעוררים הזכרון ,כל ע"ע בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"ב פ"ב (דף י"א ע"א) .וז"ל :בעניני הציונים והסימנים המעוררים הזכרון ,כל
אחד יעשה שביל לעצמו כפי טבעו עיי"ש .וע"ע בספר "מקור ברוך" ,לבעל ה"תורה תמימה" ,ח"ב פט"ו סעיף ב' הערה א' אחד יעשה שביל לעצמו כפי טבעו עיי"ש .וע"ע בספר "מקור ברוך" ,לבעל ה"תורה תמימה" ,ח"ב פט"ו סעיף ב' הערה א'
(עמוד ) 4411המביא בשם אביו שהיה אוהב לתת סימנים לתכלית הזכירה ,והיה אומר כי גם חז"ל הוקירו דבר הסימנים (עמוד ) 4411המביא בשם אביו שהיה אוהב לתת סימנים לתכלית הזכירה ,והיה אומר כי גם חז"ל הוקירו דבר הסימנים
עיי"ש .גם מהר"י אבוהב בהקדמה לספרו "מנורת המאור" (הקדמה ג') כתב :לפעמים חז"ל דרשו הפסוק חוץ מהפשט עיי"ש .גם מהר"י אבוהב בהקדמה לספרו "מנורת המאור" (הקדמה ג') כתב :לפעמים חז"ל דרשו הפסוק חוץ מהפשט
הנראה ,לזכירה בעלמא[ .ע"ע תפא"י אבות א' ,ט"ו ב"בועז" ,חמשה כללים לזכרון]. הנראה ,לזכירה בעלמא[ .ע"ע תפא"י אבות א' ,ט"ו ב"בועז" ,חמשה כללים לזכרון].
2 2
פעם ישב בבית הכנסת לפני תפילת ערבית של מוצש"ק ולא היה אור .שמע נו שהיה משנן בע"פ ,בקול ובניגון את כל פעם ישב בבית הכנסת לפני תפילת ערבית של מוצש"ק ולא היה אור .שמע נו שהיה משנן בע"פ ,בקול ובניגון את כל
סימן תקס"א משלחן ערוך אורח חיים מלה במלה .לשאלתנו "מאי האי"? השיב ,כשהיה בארץ הולדתו והתכונן לעלות סימן תקס"א משלחן ערוך אורח חיים מלה במלה .לשאלתנו "מאי האי"? השיב ,כשהיה בארץ הולדתו והתכונן לעלות
לארץ ישראל ,שינן ולמד סימן זה – הלכות הרואה את ארץ ישראל ומקום המקדש .עתה כשאין אור בבית הכנסת לא לארץ ישראל ,שינן ולמד סימן זה – הלכות הרואה את ארץ ישראל ומקום המקדש .עתה כשאין אור בבית הכנסת לא
רצה לישב דומם ,ושינ ן סימן זה[ .המעשה היה שנים רבות לאחר עלייתו לא"י] .אגב ,כשרצה בשעתו לקיים את כל רצה לישב דומם ,ושינ ן סימן זה[ .המעשה היה שנים רבות לאחר עלייתו לא"י] .אגב ,כשרצה בשעתו לקיים את כל
האמור בש"ע שם ,מנעו זאת ממנו אנשי ירושלים באומרם שנוהגים לבוא בש"ק לכותל המערבי כדי שלא יצטרכו לקרוע האמור בש"ע שם ,מנעו זאת ממנו אנשי ירושלים באומרם שנוהגים לבוא בש"ק לכותל המערבי כדי שלא יצטרכו לקרוע
קריעה ,ואכן כן נהג .עי' בספר "ארץ ישראל" (הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל) סי' כ"ב סעיף י"א .וזה לא כ"אגרות משה" יו"ד קריעה ,ואכן כן נהג .עי' בספר "ארץ ישראל" (הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל) סי' כ"ב סעיף י"א .וזה לא כ"אגרות משה" יו"ד
ח"ג סי' נ"ב (אות ד') .וע"ע "מעדני שלמה" (הגרש"ז אויערבך זצ"ל) סוף "בין המצרים". ח"ג סי' נ"ב (אות ד') .וע"ע "מעדני שלמה" (הגרש"ז אויערבך זצ"ל) סוף "בין המצרים".
3 3
מצאתי הנהגה כזו בספר "פרדס יוסף" ר"פ ויקרא עה"פ "וסמך ידו" (עמ' י"ג במאמר מוסגר) :הגר"ח מוולאזין לא רצה לקבל מצאתי הנהגה כזו בספר "פרדס יוסף" ר"פ ויקרא עה"פ "וסמך ידו" (עמ' י"ג במאמר מוסגר) :הגר"ח מוולאזין לא רצה לקבל
כסף לישיבה מאדם שלא רצה ליתן למשולח ,בטענה שלוקח חלק מהתרומה עבור טרחתו .ואמר לו הגר"ח שזה מנהג כסף לישיבה מאדם שלא רצה ליתן למשולח ,בטענה שלוקח חלק מהתרומה עבור טרחתו .ואמר לו הגר"ח שזה מנהג
עכו"ם לא ליתן ע"י אמצעי ,אבל אנו נותנים ע"י אמצעי שגם ישראל אחר יהנה מזה עיי"ש. עכו"ם לא ליתן ע"י אמצעי ,אבל אנו נותנים ע"י אמצעי שגם ישראל אחר יהנה מזה עיי"ש.
עוד סבר אאמו"ר זצ"ל דאם המשולח רכש את לב הנדיב לישיבה והתרגל לתרום לפני החגים ,וקרה שפעם הקדים הנדיב עוד סבר אאמו"ר זצ"ל דאם המשולח רכש את לב הנדיב לישיבה והתרגל לתרום לפני החגים ,וקרה שפעם הקדים הנדיב
לש לוח התרומה לישיבה טרם בא אליו המשולח ,גם מגיע למשולח האחוז מהתרומה[ .אין זה דומה כלל למה שכתוב לש לוח התרומה לישיבה טרם בא אליו המשולח ,גם מגיע למשולח האחוז מהתרומה[ .אין זה דומה כלל למה שכתוב
בשו"ת "מנחת יצחק" ח"ג סי' ק"ל במקום שהנהיגו לעשות פעדיירעשאן עי"ש]( .הגר"נ רענן זצ"ל אמר שחותנו הגראי"ה בשו"ת "מנחת יצחק" ח"ג סי' ק"ל במקום שהנהיגו לעשות פעדיירעשאן עי"ש]( .הגר"נ רענן זצ"ל אמר שחותנו הגראי"ה
קוק זצ"ל היה אומר בבדיחותא ,בעצם כל התרומה מגיעה למשולח ,הרי דרכו הישיבה רכשה ידיד .בפרט שפעמים רבות קוק זצ"ל היה אומר בבדיחותא ,בעצם כל התרומה מגיעה למשולח ,הרי דרכו הישיבה רכשה ידיד .בפרט שפעמים רבות
המשולח מתבזה עד דחזי צורה דזוזא .גם בהקדמת הספר "באר לחי רואי" מובא בשם הגר"י סרנא זצ"ל ,שלאסוף כסף המשולח מתבזה עד דחזי צורה דזוזא .גם בהקדמת הספר "באר לחי רואי" מובא בשם הגר"י סרנא זצ"ל ,שלאסוף כסף
טבול בזיון של שפיכות דמים ויש בזה מן הגהינום) .אין זה כפי שכתוב בשו"ת "משנה הלכות" ח"ד (סי' רל"ז) עיי"ש .וע"ע טבול בזיון של שפיכות דמים ויש בזה מן הגהינום) .אין זה כפי שכתוב בשו"ת "משנה הלכות" ח"ד (סי' רל"ז) עיי"ש .וע"ע
שו "ת "מנחת יצחק" ח"י (סי' פ"ו) אם השדר משפיע שירימו תרומה ולולי השפעתו לא הייתה נעשית הצדקה ,הוא בכלל שו "ת "מנחת יצחק" ח"י (סי' פ"ו) אם השדר משפיע שירימו תרומה ולולי השפעתו לא הייתה נעשית הצדקה ,הוא בכלל
עושי מצוה שצריך לעמוד מפניו ,אף שמקבל על זה שכר[ .עי' בספר "קהלת יצחק" פרשת ויקהל הסיפור עם המשולח של עושי מצוה שצריך לעמוד מפניו ,אף שמקבל על זה שכר[ .עי' בספר "קהלת יצחק" פרשת ויקהל הסיפור עם המשולח של
הגר"ח מוולאוזין זצ"ל]. הגר"ח מוולאוזין זצ"ל].
4מצאנו פתק ישן נושן ובלוי שהיה רשום עליו ,שהרויח מאגרת "מלוה עממי" לכן תרם כך וכך לצדקה ,וציין שאין זה 4מצאנו פתק ישן נושן ובלוי שהיה רשום עליו ,שהרויח מאגרת "מלוה עממי" לכן תרם כך וכך לצדקה ,וציין שאין זה
מחייב אותו לנהוג כן מאגרת אחרת שיש ברשותו. מחייב אותו לנהוג כן מאגרת אחרת שיש ברשותו.
ב .היה נוהג לרשום חידושים ששמע או ראה ,כדי לשננם ולזכור אותם .כמו כן כשגילה מקור ב .היה נוהג לרשום חידושים ששמע או ראה ,כדי לשננם ולזכור אותם .כמו כן כשגילה מקור
1 1
להלכה או להנהגה שלו ,היה מציין בסידור או במחזור כדי שלא ישכח ממנו להלכה או להנהגה שלו ,היה מציין בסידור או במחזור כדי שלא ישכח ממנו
ג .אחר חג הפסח או חג הסוכות כשהלך ברחוב שינן לעצמו מאה פעמים ואחת "מוריד הטל" או ג .אחר חג הפסח או חג הסוכות כשהלך ברחוב שינן לעצמו מאה פעמים ואחת "מוריד הטל" או
"משיב הרוח"" ,ותן ברכה" או "ותן טל ומטר"( ,כשיטת החתם סופר אורח חיים סימן כ'). "משיב הרוח"" ,ותן ברכה" או "ותן טל ומטר"( ,כשיטת החתם סופר אורח חיים סימן כ').
בכלל ,כשהיה לו ענין מיוחד במשנה או בקטע גמרא או בקטע זוהר ,היה משנן בלכתו בדרך בכלל ,כשהיה לו ענין מיוחד במשנה או בקטע גמרא או בקטע זוהר ,היה משנן בלכתו בדרך
2 2
את הקטעים ,כדי לזכרם היטב. את הקטעים ,כדי לזכרם היטב.
ד .דרכו בקודש היתה תמיד לת בל את דבריו במליצות ובלשון חז"ל ,גם כאשר שח במילי ד .דרכו בקודש היתה תמיד לת בל את דבריו במליצות ובלשון חז"ל ,גם כאשר שח במילי
דעלמא .כ"ש בעניני חינוך ,כאשר הבין שיש להעיר דבר מה ,היה מוצא מיד את מאמר החז"ל דעלמא .כ"ש בעניני חינוך ,כאשר הבין שיש להעיר דבר מה ,היה מוצא מיד את מאמר החז"ל
המתאים להערתו[ .ב"תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא (ח"ב פ"ב ,דף י' ע"א) איתא ,דהיתה לו הנהגה זו]. המתאים להערתו[ .ב"תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא (ח"ב פ"ב ,דף י' ע"א) איתא ,דהיתה לו הנהגה זו].
ה .כשהיה צריך לכתוב שם ה' ,כתב אות ד' ולא ה' .עיין שו"ת מהר"ץ חיות סימן י"א אות ג' ה .כשהיה צריך לכתוב שם ה' ,כתב אות ד' ולא ה' .עיין שו"ת מהר"ץ חיות סימן י"א אות ג'
(עמוד תרמ"ו). (עמוד תרמ"ו).
ו .צדקה היה מקפיד לתת ביד ימין .וכשהיה תורם לישיבה או למוסד ,היה מעדיף לתרום דרך ו .צדקה היה מקפיד לתת ביד ימין .וכשהיה תורם לישיבה או למוסד ,היה מעדיף לתרום דרך
3 3
"משולח" ולא לשלוח ישירות למוסד .היה מסביר זאת" :עדיף שעוד יהודי יתפרנס". "משולח" ולא לשלוח ישירות למוסד .היה מסביר זאת" :עדיף שעוד יהודי יתפרנס".
ז .היה חושש מאד לנדר ,וכשהיה נותן כסף לצדקה ,היה כותב בכל פעם כמה נתן ,והיה מדגיש: ז .היה חושש מאד לנדר ,וכשהיה נותן כסף לצדקה ,היה כותב בכל פעם כמה נתן ,והיה מדגיש:
כך תרמתי בחג זה ,ולכל השנים אתן כמה שארצה ,כדי שלא יהא חלילה מעין נדר לדבר כך תרמתי בחג זה ,ולכל השנים אתן כמה שארצה ,כדי שלא יהא חלילה מעין נדר לדבר
מצוה ,וכן נהג בכל דבר מצוה שיש בו חשש לנדר( 4.עי' שו"ע יו"ד סי' ר"ג ס"ד). מצוה ,וכן נהג בכל דבר מצוה שיש בו חשש לנדר( 4.עי' שו"ע יו"ד סי' ר"ג ס"ד).
1עיין מעדני יו"ט על הרא"ש ברכות פרק ו' סימן ט' (אות ש') שכתב :דרכם של הראשונים לכתוב הדינים הנוהגים על 1עיין מעדני יו"ט על הרא"ש ברכות פרק ו' סימן ט' (אות ש') שכתב :דרכם של הראשונים לכתוב הדינים הנוהגים על
כריכות המחזורים שהאדם משתמש בכל יום ,וזהו מה שהרא"ש מביא שם שבמחזור דר"ת היה כתוב וכו'. כריכות המחזורים שהאדם משתמש בכל יום ,וזהו מה שהרא"ש מביא שם שבמחזור דר"ת היה כתוב וכו'.
ע"ע בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"ב פ"ב (דף י"א ע"א) .וז"ל :בעניני הציונים והסימנים המעוררים הזכרון ,כל ע"ע בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"ב פ"ב (דף י"א ע"א) .וז"ל :בעניני הציונים והסימנים המעוררים הזכרון ,כל
אחד יעשה שביל לעצמו כפי טבעו עיי"ש .וע"ע בספר "מקור ברוך" ,לבעל ה"תורה תמימה" ,ח"ב פט"ו סעיף ב' הערה א' אחד יעשה שביל לעצמו כפי טבעו עיי"ש .וע"ע בספר "מקור ברוך" ,לבעל ה"תורה תמימה" ,ח"ב פט"ו סעיף ב' הערה א'
(עמוד ) 4411המביא בשם אביו שהיה אוהב לתת סימנים לתכלית הזכירה ,והיה אומר כי גם חז"ל הוקירו דבר הסימנים (עמוד ) 4411המביא בשם אביו שהיה אוהב לתת סימנים לתכלית הזכירה ,והיה אומר כי גם חז"ל הוקירו דבר הסימנים
עיי"ש .גם מהר"י אבוהב בהקדמה לספרו "מנורת המאור" (הקדמה ג') כתב :לפעמים חז"ל דרשו הפסוק חוץ מהפשט עיי"ש .גם מהר"י אבוהב בהקדמה לספרו "מנורת המאור" (הקדמה ג') כתב :לפעמים חז"ל דרשו הפסוק חוץ מהפשט
הנראה ,לזכירה בעלמא[ .ע"ע תפא"י אבות א' ,ט"ו ב"בועז" ,חמשה כללים לזכרון]. הנראה ,לזכירה בעלמא[ .ע"ע תפא"י אבות א' ,ט"ו ב"בועז" ,חמשה כללים לזכרון].
2 2
פעם ישב בבית הכנסת לפני תפילת ערבית של מוצש"ק ולא היה אור .שמע נו שהיה משנן בע"פ ,בקול ובניגון את כל פעם ישב בבית הכנסת לפני תפילת ערבית של מוצש"ק ולא היה אור .שמע נו שהיה משנן בע"פ ,בקול ובניגון את כל
סימן תקס"א משלחן ערוך אורח חיים מלה במלה .לשאלתנו "מאי האי"? השיב ,כשהיה בארץ הולדתו והתכונן לעלות סימן תקס"א משלחן ערוך אורח חיים מלה במלה .לשאלתנו "מאי האי"? השיב ,כשהיה בארץ הולדתו והתכונן לעלות
לארץ ישראל ,שינן ולמד סימן זה – הלכות הרואה את ארץ ישראל ומקום המקדש .עתה כשאין אור בבית הכנסת לא לארץ ישראל ,שינן ולמד סימן זה – הלכות הרואה את ארץ ישראל ומקום המקדש .עתה כשאין אור בבית הכנסת לא
רצה לישב דומם ,ושינ ן סימן זה[ .המעשה היה שנים רבות לאחר עלייתו לא"י] .אגב ,כשרצה בשעתו לקיים את כל רצה לישב דומם ,ושינ ן סימן זה[ .המעשה היה שנים רבות לאחר עלייתו לא"י] .אגב ,כשרצה בשעתו לקיים את כל
האמור בש"ע שם ,מנעו זאת ממנו אנשי ירושלים באומרם שנוהגים לבוא בש"ק לכותל המערבי כדי שלא יצטרכו לקרוע האמור בש"ע שם ,מנעו זאת ממנו אנשי ירושלים באומרם שנוהגים לבוא בש"ק לכותל המערבי כדי שלא יצטרכו לקרוע
קריעה ,ואכן כן נהג .עי' בספר "ארץ ישראל" (הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל) סי' כ"ב סעיף י"א .וזה לא כ"אגרות משה" יו"ד קריעה ,ואכן כן נהג .עי' בספר "ארץ ישראל" (הגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל) סי' כ"ב סעיף י"א .וזה לא כ"אגרות משה" יו"ד
ח"ג סי' נ"ב (אות ד') .וע"ע "מעדני שלמה" (הגרש"ז אויערבך זצ"ל) סוף "בין המצרים". ח"ג סי' נ"ב (אות ד') .וע"ע "מעדני שלמה" (הגרש"ז אויערבך זצ"ל) סוף "בין המצרים".
3 3
מצאתי הנהגה כזו בספר "פרדס יוסף" ר"פ ויקרא עה"פ "וסמך ידו" (עמ' י"ג במאמר מוסגר) :הגר"ח מוולאזין לא רצה לקבל מצאתי הנהגה כזו בספר "פרדס יוסף" ר"פ ויקרא עה"פ "וסמך ידו" (עמ' י"ג במאמר מוסגר) :הגר"ח מוולאזין לא רצה לקבל
כסף לישיבה מאדם שלא רצה ליתן למשולח ,בטענה שלוקח חלק מהתרומה עבור טרחתו .ואמר לו הגר"ח שזה מנהג כסף לישיבה מאדם שלא רצה ליתן למשולח ,בטענה שלוקח חלק מהתרומה עבור טרחתו .ואמר לו הגר"ח שזה מנהג
עכו"ם לא ליתן ע"י אמצעי ,אבל אנו נותנים ע"י אמצעי שגם ישראל אחר יהנה מזה עיי"ש. עכו"ם לא ליתן ע"י אמצעי ,אבל אנו נותנים ע"י אמצעי שגם ישראל אחר יהנה מזה עיי"ש.
עוד סבר אאמו"ר זצ"ל דאם המשולח רכש את לב הנדיב לישיבה והתרגל לתרום לפני החגים ,וקרה שפעם הקדים הנדיב עוד סבר אאמו"ר זצ"ל דאם המשולח רכש את לב הנדיב לישיבה והתרגל לתרום לפני החגים ,וקרה שפעם הקדים הנדיב
לש לוח התרומה לישיבה טרם בא אליו המשולח ,גם מגיע למשולח האחוז מהתרומה[ .אין זה דומה כלל למה שכתוב לש לוח התרומה לישיבה טרם בא אליו המשולח ,גם מגיע למשולח האחוז מהתרומה[ .אין זה דומה כלל למה שכתוב
בשו"ת "מנחת יצחק" ח"ג סי' ק"ל במקום שהנהיגו לעשות פעדיירעשאן עי"ש]( .הגר"נ רענן זצ"ל אמר שחותנו הגראי"ה בשו"ת "מנחת יצחק" ח"ג סי' ק"ל במקום שהנהיגו לעשות פעדיירעשאן עי"ש]( .הגר"נ רענן זצ"ל אמר שחותנו הגראי"ה
קוק זצ"ל היה אומר בבדיחותא ,בעצם כל התרומה מגיעה למשולח ,הרי דרכו הישיבה רכשה ידיד .בפרט שפעמים רבות קוק זצ"ל היה אומר בבדיחותא ,בעצם כל התרומה מגיעה למשולח ,הרי דרכו הישיבה רכשה ידיד .בפרט שפעמים רבות
המשולח מתבזה עד דחזי צורה דזוזא .גם בהקדמת הספר "באר לחי רואי" מובא בשם הגר"י סרנא זצ"ל ,שלאסוף כסף המשולח מתבזה עד דחזי צורה דזוזא .גם בהקדמת הספר "באר לחי רואי" מובא בשם הגר"י סרנא זצ"ל ,שלאסוף כסף
טבול בזיון של שפיכות דמים ויש בזה מן הגהינום) .אין זה כפי שכתוב בשו"ת "משנה הלכות" ח"ד (סי' רל"ז) עיי"ש .וע"ע טבול בזיון של שפיכות דמים ויש בזה מן הגהינום) .אין זה כפי שכתוב בשו"ת "משנה הלכות" ח"ד (סי' רל"ז) עיי"ש .וע"ע
שו "ת "מנחת יצחק" ח"י (סי' פ"ו) אם השדר משפיע שירימו תרומה ולולי השפעתו לא הייתה נעשית הצדקה ,הוא בכלל שו "ת "מנחת יצחק" ח"י (סי' פ"ו) אם השדר משפיע שירימו תרומה ולולי השפעתו לא הייתה נעשית הצדקה ,הוא בכלל
עושי מצוה שצריך לעמוד מפניו ,אף שמקבל על זה שכר[ .עי' בספר "קהלת יצחק" פרשת ויקהל הסיפור עם המשולח של עושי מצוה שצריך לעמוד מפניו ,אף שמקבל על זה שכר[ .עי' בספר "קהלת יצחק" פרשת ויקהל הסיפור עם המשולח של
הגר"ח מוולאוזין זצ"ל]. הגר"ח מוולאוזין זצ"ל].
4מצאנו פתק ישן נושן ובלוי שהיה רשום עליו ,שהרויח מאגרת "מלוה עממי" לכן תרם כך וכך לצדקה ,וציין שאין זה 4מצאנו פתק ישן נושן ובלוי שהיה רשום עליו ,שהרויח מאגרת "מלוה עממי" לכן תרם כך וכך לצדקה ,וציין שאין זה
מחייב אותו לנהוג כן מאגרת אחרת שיש ברשותו. מחייב אותו לנהוג כן מאגרת אחרת שיש ברשותו.
ח .מנין שם הוי"ה היה חביב עליו ביותר .לפיכך כל דבר מצוה שאין לה שיעור ,מכל מקום היה ח .מנין שם הוי"ה היה חביב עליו ביותר .לפיכך כל דבר מצוה שאין לה שיעור ,מכל מקום היה
עושה כמנין שם הוי"ה ,כגון דמי "פדיון כפרות" ,דמי "הזכרת נשמות" ,או הטבילות במקוה עושה כמנין שם הוי"ה ,כגון דמי "פדיון כפרות" ,דמי "הזכרת נשמות" ,או הטבילות במקוה
בערבי שבת ויום טוב( .עי' תוס' פסחים ק"ד רע"א דעושים כנגד שום דבר). בערבי שבת ויום טוב( .עי' תוס' פסחים ק"ד רע"א דעושים כנגד שום דבר).
ט .כשהטיל ציציות בבגד ,על כל כריכה וכריכה אמר "לשם מצות ציצית" ,כגון "א' לשם מצות ט .כשהטיל ציציות בבגד ,על כל כריכה וכריכה אמר "לשם מצות ציצית" ,כגון "א' לשם מצות
ציצית ,ב' לשם מצות ציצית" וכו' .5לא דיבר ולא הסיח דעתו בעת הטלת הציצית( .עיין שו"ת ציצית ,ב' לשם מצות ציצית" וכו' .5לא דיבר ולא הסיח דעתו בעת הטלת הציצית( .עיין שו"ת
"מנחת יצחק" ח"ט סי' ח' אות ו' שכתב מידת חסידות לא להפסיק בדיבור בעת קשירת "מנחת יצחק" ח"ט סי' ח' אות ו' שכתב מידת חסידות לא להפסיק בדיבור בעת קשירת
הציצית). הציצית).
י .כשנסע מחוץ לעיר לקח אתו תמיד דבר מה לאכול ,כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה ולהסמיך י .כשנסע מחוץ לעיר לקח אתו תמיד דבר מה לאכול ,כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה ולהסמיך
לתפילת הדרך( .עי' מ"ב סימן ק"י ס"ק כ"ח). לתפילת הדרך( .עי' מ"ב סימן ק"י ס"ק כ"ח).
יא .לפני עשיית מצוה הקפיד מאד לומר בנעימות ובהתאמה" ,לשם יחוד" או "יהי רצון", יא .לפני עשיית מצוה הקפיד מאד לומר בנעימות ובהתאמה" ,לשם יחוד" או "יהי רצון",
6 6
המודפס בסידורים( .ידועים הם דברי הנובי"ק יו"ד סי' צ"ג השולל זאת). המודפס בסידורים( .ידועים הם דברי הנובי"ק יו"ד סי' צ"ג השולל זאת).
יב .היה שומר כל קבלות הצדקה שנתן ,כמו שכתוב בספר "אור צדיקים" הלכות דרך ארץ יב .היה שומר כל קבלות הצדקה שנתן ,כמו שכתוב בספר "אור צדיקים" הלכות דרך ארץ
(סימן כ"ד ,סוף סעיף ל"א)" :מדת חסידים לעשות פנקס חשבון מצדקה וממעשר וכו'.7 (סימן כ"ד ,סוף סעיף ל"א)" :מדת חסידים לעשות פנקס חשבון מצדקה וממעשר וכו'.7
8 8
כמו"כ היה שומר הקבלות מהתשלומים השונים ,כמבואר בשל"ה. כמו"כ היה שומר הקבלות מהתשלומים השונים ,כמבואר בשל"ה.
יג .לא נתן רשות לבני הבית לזרוק המעיים של עוף או של דג לאשפה ,והרגילם להניחם דוקא יג .לא נתן רשות לבני הבית לזרוק המעיים של עוף או של דג לאשפה ,והרגילם להניחם דוקא
בנפרד משאר האשפה בניי ר מיוחד .כשהוריקו את פח האשפה ,הניחו את בני המעיים סמוך בנפרד משאר האשפה בניי ר מיוחד .כשהוריקו את פח האשפה ,הניחו את בני המעיים סמוך
לפחי האשפה ,בריחוק מקום ,כדי שבעלי חיים כמו חתולים או כלבים יוכלו להנות מהם. לפחי האשפה ,בריחוק מקום ,כדי שבעלי חיים כמו חתולים או כלבים יוכלו להנות מהם.
היה אומר "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב ,והקפיד מאד על בני ביתו אם חלילה לא עשו כן. היה אומר "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב ,והקפיד מאד על בני ביתו אם חלילה לא עשו כן.
מנהגו היה כך כל השנה ולא רק בערב יום הכפורים( .עיין הלכות יוה"כ או"ח סס"י תר"ה ובמ"ב מנהגו היה כך כל השנה ולא רק בערב יום הכפורים( .עיין הלכות יוה"כ או"ח סס"י תר"ה ובמ"ב
שם ס"ק ט'). שם ס"ק ט').
יד .כאשר ירד גשם שוטף ומישהו מבני הבית אמר "יורד מבול" ,היה מעיר לא לומר כן .הקב"ה יד .כאשר ירד גשם שוטף ומישהו מבני הבית אמר "יורד מבול" ,היה מעיר לא לומר כן .הקב"ה
נשבע שלא ירד מבול לעולם ,ולמה לומר "יורד מבול". נשבע שלא ירד מבול לעולם ,ולמה לומר "יורד מבול".
טו .ליארצייט של אביו ז"ל ,היה מדליק מנורת נפט קטנה .היה לו פתק מיוחד בו רשום "נר ה' טו .ליארצייט של אביו ז"ל ,היה מדליק מנורת נפט קטנה .היה לו פתק מיוחד בו רשום "נר ה'
נשמת אדם" לעי"נ שם אביו ושם סבו ותאריך הפטירה -תנצב"ה .כמו כן פתק דומה מיוחד נשמת אדם" לעי"נ שם אביו ושם סבו ותאריך הפטירה -תנצב"ה .כמו כן פתק דומה מיוחד
לעי"נ אמו ע"ה ,והיה תולה פתק זה על המנורה .הפתקים היה שומר משנה לשנה. לעי"נ אמו ע"ה ,והיה תולה פתק זה על המנורה .הפתקים היה שומר משנה לשנה.
5עי' במ"ב סי' י"ד (ס"ק ח') דצריך לכתחילה קודם תליית הציצית בבגד ,לומר בשפתיו "לשם ציצית" .וגם על חידוש זה 5עי' במ"ב סי' י"ד (ס"ק ח') דצריך לכתחילה קודם תליית הציצית בבגד ,לומר בשפתיו "לשם ציצית" .וגם על חידוש זה
פליג הנצי"ב ב"משיב דבר" (סי' ג') וס"ל דא"צ להוציא בשפתיו .והוסיף דלא ראינו אבותינו שנהגו כך( .וע"ע שו"ת "מנחת פליג הנצי"ב ב"משיב דבר" (סי' ג') וס"ל דא"צ להוציא בשפתיו .והוסיף דלא ראינו אבותינו שנהגו כך( .וע"ע שו"ת "מנחת
שלמה" ח"ב סי' ד' אות ב'). שלמה" ח"ב סי' ד' אות ב').
6 6
בשו"ת "תשובה מאהבה" (בסוף סימן א') מעיד שראה אחד שרצה לברך על האתרוג המהודר של רבו ה"נודע ביהודה", בשו"ת "תשובה מאהבה" (בסוף סימן א') מעיד שראה אחד שרצה לברך על האתרוג המהודר של רבו ה"נודע ביהודה",
וכאשר ראה שאותו פלוני אומר היה"ר קודם נטילת לולב ,כעס ורגז ואמר בקצף גדול :האומר יה"ר לא יברך על האתרוג וכאשר ראה שאותו פלוני אומר היה"ר קודם נטילת לולב ,כעס ורגז ואמר בקצף גדול :האומר יה"ר לא יברך על האתרוג
שלי ,ולא הניחו לברך .אולם רבים כבר אמרו שהנוב"י הקפיד רק ל דורו שאז התפשטה הכת של ש"צ ימ"ש ,וכמו שהזכיר שלי ,ולא הניחו לברך .אולם רבים כבר אמרו שהנוב"י הקפיד רק ל דורו שאז התפשטה הכת של ש"צ ימ"ש ,וכמו שהזכיר
זאת ב"תשובה מאהבה" שם .וע"ע בשו"ת "חסד לאברהם" (לרבי אברהם תאומים) ,מהדו"ק או"ח סי' ט' (ד"ה "והשנית") זאת ב"תשובה מאהבה" שם .וע"ע בשו"ת "חסד לאברהם" (לרבי אברהם תאומים) ,מהדו"ק או"ח סי' ט' (ד"ה "והשנית")
על דברי הנוב"י הנ"ל ,ועוד .ואכמ"ל[ .עי' גם במנהגי החת"ס פ"ח ס"ה ובהערות שם ,שאין דעתו מסכמת לכוין באיזו על דברי הנוב"י הנ"ל ,ועוד .ואכמ"ל[ .עי' גם במנהגי החת"ס פ"ח ס"ה ובהערות שם ,שאין דעתו מסכמת לכוין באיזו
מצוה בכוונות שכתבו המקובלים]. מצוה בכוונות שכתבו המקובלים].
7 7
לכאורה יש סמך ורמז להתנהגות זו מהגמ' כתובות (ס"ז סע"ב) :לפני פטירתו מן העולם ,בקש מר עוקבא חשבונות של לכאורה יש סמך ורמז להתנהגות זו מהגמ' כתובות (ס"ז סע"ב) :לפני פטירתו מן העולם ,בקש מר עוקבא חשבונות של
צדקה. צדקה.
8 8
ח"א ,שער האותיות אות ד' (ד"ה "דרך ארץ בשלימות ממונו" .דף מ"ו טור ב')" :כתב אבא מורי ע"ה בצוואת יש נוחלין ח"א ,שער האותיות אות ד' (ד"ה "דרך ארץ בשלימות ממונו" .דף מ"ו טור ב')" :כתב אבא מורי ע"ה בצוואת יש נוחלין
וז"ל; קבלה ישנה מאבותי ז"ל שלא להשליך שום חשבון ישן אע"פ שנחשב ונפרע הכל ואין יוצא עתה מזה החשבון וז"ל; קבלה ישנה מאבותי ז"ל שלא להשליך שום חשבון ישן אע"פ שנחשב ונפרע הכל ואין יוצא עתה מזה החשבון
כלום ,מ"מ לא יושלך אלא יהא מונח במקום מוצנע ,כי מי יודע מה יולד יום באולי יבוא עת שצריך להוכיח איזה דבר כלום ,מ"מ לא יושלך אלא יהא מונח במקום מוצנע ,כי מי יודע מה יולד יום באולי יבוא עת שצריך להוכיח איזה דבר
מתוכו עכ"ל" .ע"כ .וכ"ה ב"אור צדיקים" שם ,סעיף פ"ה. מתוכו עכ"ל" .ע"כ .וכ"ה ב"אור צדיקים" שם ,סעיף פ"ה.
ח .מנין שם הוי"ה היה חביב עליו ביותר .לפיכך כל דבר מצוה שאין לה שיעור ,מכל מקום היה ח .מנין שם הוי"ה היה חביב עליו ביותר .לפיכך כל דבר מצוה שאין לה שיעור ,מכל מקום היה
עושה כמנין שם הוי"ה ,כגון דמי "פדיון כפרות" ,דמי "הזכרת נשמות" ,או הטבילות במקוה עושה כמנין שם הוי"ה ,כגון דמי "פדיון כפרות" ,דמי "הזכרת נשמות" ,או הטבילות במקוה
בערבי שבת ויום טוב( .עי' תוס' פסחים ק"ד רע"א דעושים כנגד שום דבר). בערבי שבת ויום טוב( .עי' תוס' פסחים ק"ד רע"א דעושים כנגד שום דבר).
ט .כשהטיל ציציות בבגד ,על כל כריכה וכריכה אמר "לשם מצות ציצית" ,כגון "א' לשם מצות ט .כשהטיל ציציות בבגד ,על כל כריכה וכריכה אמר "לשם מצות ציצית" ,כגון "א' לשם מצות
ציצית ,ב' לשם מצות ציצית" וכו' .5לא דיבר ולא הסיח דעתו בעת הטלת הציצית( .עיין שו"ת ציצית ,ב' לשם מצות ציצית" וכו' .5לא דיבר ולא הסיח דעתו בעת הטלת הציצית( .עיין שו"ת
"מנחת יצחק" ח"ט סי' ח' אות ו' שכתב מידת חסידות לא להפסיק בדיבור בעת קשירת "מנחת יצחק" ח"ט סי' ח' אות ו' שכתב מידת חסידות לא להפסיק בדיבור בעת קשירת
הציצית). הציצית).
י .כשנסע מחוץ לעיר לקח אתו תמיד דבר מה לאכול ,כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה ולהסמיך י .כשנסע מחוץ לעיר לקח אתו תמיד דבר מה לאכול ,כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה ולהסמיך
לתפילת הדרך( .עי' מ"ב סימן ק"י ס"ק כ"ח). לתפילת הדרך( .עי' מ"ב סימן ק"י ס"ק כ"ח).
יא .לפני עשיית מצוה הקפיד מאד לומר בנעימות ובהתאמה" ,לשם יחוד" או "יהי רצון", יא .לפני עשיית מצוה הקפיד מאד לומר בנעימות ובהתאמה" ,לשם יחוד" או "יהי רצון",
6 6
המודפס בסידורים( .ידועים הם דברי הנובי"ק יו"ד סי' צ"ג השולל זאת). המודפס בסידורים( .ידועים הם דברי הנובי"ק יו"ד סי' צ"ג השולל זאת).
יב .היה שומר כל קבלות הצדקה שנתן ,כמו שכתוב בספר "אור צדיקים" הלכות דרך ארץ יב .היה שומר כל קבלות הצדקה שנתן ,כמו שכתוב בספר "אור צדיקים" הלכות דרך ארץ
(סימן כ"ד ,סוף סעיף ל"א)" :מדת חסידים לעשות פנקס חשבון מצדקה וממעשר וכו'.7 (סימן כ"ד ,סוף סעיף ל"א)" :מדת חסידים לעשות פנקס חשבון מצדקה וממעשר וכו'.7
8 8
כמו"כ היה שומר הקבלות מהתשלומים השונים ,כמבואר בשל"ה. כמו"כ היה שומר הקבלות מהתשלומים השונים ,כמבואר בשל"ה.
יג .לא נתן רשות לבני הבית לזרוק המעיים של עוף או של דג לאשפה ,והרגילם להניחם דוקא יג .לא נתן רשות לבני הבית לזרוק המעיים של עוף או של דג לאשפה ,והרגילם להניחם דוקא
בנפרד משאר האשפה בניי ר מיוחד .כשהוריקו את פח האשפה ,הניחו את בני המעיים סמוך בנפרד משאר האשפה בניי ר מיוחד .כשהוריקו את פח האשפה ,הניחו את בני המעיים סמוך
לפחי האשפה ,בריחוק מקום ,כדי שבעלי חיים כמו חתולים או כלבים יוכלו להנות מהם. לפחי האשפה ,בריחוק מקום ,כדי שבעלי חיים כמו חתולים או כלבים יוכלו להנות מהם.
היה אומר "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב ,והקפיד מאד על בני ביתו אם חלילה לא עשו כן. היה אומר "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב ,והקפיד מאד על בני ביתו אם חלילה לא עשו כן.
מנהגו היה כך כל השנה ולא רק בערב יום הכפורים( .עיין הלכות יוה"כ או"ח סס"י תר"ה ובמ"ב מנהגו היה כך כל השנה ולא רק בערב יום הכפורים( .עיין הלכות יוה"כ או"ח סס"י תר"ה ובמ"ב
שם ס"ק ט'). שם ס"ק ט').
יד .כאשר ירד גשם שוטף ומישהו מבני הבית אמר "יורד מבול" ,היה מעיר לא לומר כן .הקב"ה יד .כאשר ירד גשם שוטף ומישהו מבני הבית אמר "יורד מבול" ,היה מעיר לא לומר כן .הקב"ה
נשבע שלא ירד מבול לעולם ,ולמה לומר "יורד מבול". נשבע שלא ירד מבול לעולם ,ולמה לומר "יורד מבול".
טו .ליארצייט של אביו ז"ל ,היה מדליק מנורת נפט קטנה .היה לו פתק מיוחד בו רשום "נר ה' טו .ליארצייט של אביו ז"ל ,היה מדליק מנורת נפט קטנה .היה לו פתק מיוחד בו רשום "נר ה'
נשמת אדם" לעי"נ שם אביו ושם סבו ותאריך הפטירה -תנצב"ה .כמו כן פתק דומה מיוחד נשמת אדם" לעי"נ שם אביו ושם סבו ותאריך הפטירה -תנצב"ה .כמו כן פתק דומה מיוחד
לעי"נ אמו ע"ה ,והיה תולה פתק זה על המנורה .הפתקים היה שומר משנה לשנה. לעי"נ אמו ע"ה ,והיה תולה פתק זה על המנורה .הפתקים היה שומר משנה לשנה.
5עי' במ"ב סי' י"ד (ס"ק ח') דצריך לכתחילה קודם תליית הציצית בבגד ,לומר בשפתיו "לשם ציצית" .וגם על חידוש זה 5עי' במ"ב סי' י"ד (ס"ק ח') דצריך לכתחילה קודם תליית הציצית בבגד ,לומר בשפתיו "לשם ציצית" .וגם על חידוש זה
פליג הנצי"ב ב"משיב דבר" (סי' ג') וס"ל דא"צ להוציא בשפתיו .והוסיף דלא ראינו אבותינו שנהגו כך( .וע"ע שו"ת "מנחת פליג הנצי"ב ב"משיב דבר" (סי' ג') וס"ל דא"צ להוציא בשפתיו .והוסיף דלא ראינו אבותינו שנהגו כך( .וע"ע שו"ת "מנחת
שלמה" ח"ב סי' ד' אות ב'). שלמה" ח"ב סי' ד' אות ב').
6 6
בשו"ת "תשובה מאהבה" (בסוף סימן א') מעיד שראה אחד שרצה לברך על האתרוג המהודר של רבו ה"נודע ביהודה", בשו"ת "תשובה מאהבה" (בסוף סימן א') מעיד שראה אחד שרצה לברך על האתרוג המהודר של רבו ה"נודע ביהודה",
וכאשר ראה שאותו פלוני אומר היה"ר קודם נטילת לולב ,כעס ורגז ואמר בקצף גדול :האומר יה"ר לא יברך על האתרוג וכאשר ראה שאותו פלוני אומר היה"ר קודם נטילת לולב ,כעס ורגז ואמר בקצף גדול :האומר יה"ר לא יברך על האתרוג
שלי ,ולא הניחו לברך .אולם רבים כבר אמרו שהנוב"י הקפיד רק ל דורו שאז התפשטה הכת של ש"צ ימ"ש ,וכמו שהזכיר שלי ,ולא הניחו לברך .אולם רבים כבר אמרו שהנוב"י הקפיד רק ל דורו שאז התפשטה הכת של ש"צ ימ"ש ,וכמו שהזכיר
זאת ב"תשובה מאהבה" שם .וע"ע בשו"ת "חסד לאברהם" (לרבי אברהם תאומים) ,מהדו"ק או"ח סי' ט' (ד"ה "והשנית") זאת ב"תשובה מאהבה" שם .וע"ע בשו"ת "חסד לאברהם" (לרבי אברהם תאומים) ,מהדו"ק או"ח סי' ט' (ד"ה "והשנית")
על דברי הנוב"י הנ"ל ,ועוד .ואכמ"ל[ .עי' גם במנהגי החת"ס פ"ח ס"ה ובהערות שם ,שאין דעתו מסכמת לכוין באיזו על דברי הנוב"י הנ"ל ,ועוד .ואכמ"ל[ .עי' גם במנהגי החת"ס פ"ח ס"ה ובהערות שם ,שאין דעתו מסכמת לכוין באיזו
מצוה בכוונות שכתבו המקובלים]. מצוה בכוונות שכתבו המקובלים].
7 7
לכאורה יש סמך ורמז להתנהגות זו מהגמ' כתובות (ס"ז סע"ב) :לפני פטירתו מן העולם ,בקש מר עוקבא חשבונות של לכאורה יש סמך ורמז להתנהגות זו מהגמ' כתובות (ס"ז סע"ב) :לפני פטירתו מן העולם ,בקש מר עוקבא חשבונות של
צדקה. צדקה.
8 8
ח"א ,שער האותיות אות ד' (ד"ה "דרך ארץ בשלימות ממונו" .דף מ"ו טור ב')" :כתב אבא מורי ע"ה בצוואת יש נוחלין ח"א ,שער האותיות אות ד' (ד"ה "דרך ארץ בשלימות ממונו" .דף מ"ו טור ב')" :כתב אבא מורי ע"ה בצוואת יש נוחלין
וז"ל; קבלה ישנה מאבותי ז"ל שלא להשליך שום חשבון ישן אע"פ שנחשב ונפרע הכל ואין יוצא עתה מזה החשבון וז"ל; קבלה ישנה מאבותי ז"ל שלא להשליך שום חשבון ישן אע"פ שנחשב ונפרע הכל ואין יוצא עתה מזה החשבון
כלום ,מ"מ לא יושלך אלא יהא מונח במקום מוצנע ,כי מי יודע מה יולד יום באולי יבוא עת שצריך להוכיח איזה דבר כלום ,מ"מ לא יושלך אלא יהא מונח במקום מוצנע ,כי מי יודע מה יולד יום באולי יבוא עת שצריך להוכיח איזה דבר
מתוכו עכ"ל" .ע"כ .וכ"ה ב"אור צדיקים" שם ,סעיף פ"ה. מתוכו עכ"ל" .ע"כ .וכ"ה ב"אור צדיקים" שם ,סעיף פ"ה.
טז .היה נזהר לא לזרוק ניי רות הראוים לכתיבה .כשהיה צריך לכתוב דבר מה לבני ביתו ,לקח טז .היה נזהר לא לזרוק ניי רות הראוים לכתיבה .כשהיה צריך לכתוב דבר מה לבני ביתו ,לקח
9 9
ניר פחות משובח ,כי ידע שלא יקפידו ,ואילו לאדם זר הקפיד לכתוב על ניר טוב ומשובח. ניר פחות משובח ,כי ידע שלא יקפידו ,ואילו לאדם זר הקפיד לכתוב על ניר טוב ומשובח.
יז .מחבר ספר שנפטר ,אם היה לו הספר בביתו ,היה רושם ליד שם המחבר תאריך פטירתו. יז .מחבר ספר שנפטר ,אם היה לו הספר בביתו ,היה רושם ליד שם המחבר תאריך פטירתו.
כמו"כ היה רגיל לציין בשולי כל ספר שקנה ,מחירו (ברמז) ותאריך הקניה( .מצאנו שכן נהג כמו"כ היה רגיל לציין בשולי כל ספר שקנה ,מחירו (ברמז) ותאריך הקניה( .מצאנו שכן נהג
הגר"י קמינצקי זצ"ל). הגר"י קמינצקי זצ"ל).
יח .בהגיעו לתיבת הדואר לשלוח מכתב ,לחש לעצמו שיגיע במהרה ושיהיה בהצלחה. יח .בהגיעו לתיבת הדואר לשלוח מכתב ,לחש לעצמו שיגיע במהרה ושיהיה בהצלחה.
יט .לאחר שהיה מתעטש היה מושך מעט באזנו ,וכשנשאל ,אמר "כך מקובלני"[ .מפורסמים יט .לאחר שהיה מתעטש היה מושך מעט באזנו ,וכשנשאל ,אמר "כך מקובלני"[ .מפורסמים
דברי הרשב"א בתשובותיו סימן ט ' ,דיש לנהוג בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות דברי הרשב"א בתשובותיו סימן ט ' ,דיש לנהוג בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות
10 10
מעמנו ולא לסתור קבלתם ,עיין שם( .וכן בסימן תי"ג)[. מעמנו ולא לסתור קבלתם ,עיין שם( .וכן בסימן תי"ג)[.
תפילה תפילה
ערבית ערבית
א .כאשר נאלץ להתפלל תפילת מעריב ביחידות ,עכב חולשתו הרבה ,היה מקדים לומר במקום א .כאשר נאלץ להתפלל תפילת מעריב ביחידות ,עכב חולשתו הרבה ,היה מקדים לומר במקום
"ברכו" את הברייתא" :חיה אחת יש ברקיע" וכו'. "ברכו" את הברייתא" :חיה אחת יש ברקיע" וכו'.
ב .בפסוק "שמע ישראל" שבק"ש ,היה מעלה משקפיו למצח ,כדי לכסות היטב את העינים ב .בפסוק "שמע ישראל" שבק"ש ,היה מעלה משקפיו למצח ,כדי לכסות היטב את העינים
בידו ,והיה קורא ק"ש במתיקות נפלאה ובמילים מלוטשות ונעימות( .כברכות ט"ו סע"ב :כל בידו ,והיה קורא ק"ש במתיקות נפלאה ובמילים מלוטשות ונעימות( .כברכות ט"ו סע"ב :כל
הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום) .בהגיעו ל"וחרה אף" וכו' ,היה מנמיך הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום) .בהגיעו ל"וחרה אף" וכו' ,היה מנמיך
את קולו עד "ושמתם את דברי אלה"[ .כן נוהגים בביהכ"נ הספרדים ,שהחזן אומר כל את קולו עד "ושמתם את דברי אלה"[ .כן נוהגים בביהכ"נ הספרדים ,שהחזן אומר כל
הקריאת שמע בקול ,חוץ מפסוק זה].11 הקריאת שמע בקול ,חוץ מפסוק זה].11
ג .היה עומד מתחילת תפילת ערבית עד סוף קריאת שמע ,וב"אמונה כל זאת" היה יושב. ג .היה עומד מתחילת תפילת ערבית עד סוף קריאת שמע ,וב"אמונה כל זאת" היה יושב.
הסביר הנהגה זו ע"פ המשנה במסכת ברכות (דף י' ע"ב) "בית שמאי אומרים בערב כל אדם הסביר הנהגה זו ע"פ המשנה במסכת ברכות (דף י' ע"ב) "בית שמאי אומרים בערב כל אדם
יטה ויקרא ובבוקר יעמו ד שנאמר בשכבך ובקומך ,ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו". יטה ויקרא ובבוקר יעמו ד שנאמר בשכבך ובקומך ,ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו".
ואף שהלכה כבית הלל מ"מ שם במשנה איתא מעשה ברבי טרפון שהטה לקרות כבית שמאי ואף שהלכה כבית הלל מ"מ שם במשנה איתא מעשה ברבי טרפון שהטה לקרות כבית שמאי
וסיכן עצמו .נמצא שאם נשאר לעמוד מ"ברכו" יש בזה הדגשה טובא שאין עושה כבית וסיכן עצמו .נמצא שאם נשאר לעמוד מ"ברכו" יש בזה הדגשה טובא שאין עושה כבית
שמאי .וז"ל הב"ח סי' ס"ג (ד"ה "כתב רב עמרם")" :שמעינן מהכא דלב"ה בערבית אם היה שמאי .וז"ל הב"ח סי' ס"ג (ד"ה "כתב רב עמרם")" :שמעינן מהכא דלב"ה בערבית אם היה
זקוף אסור לו להטות"( .וע"ע מ"ב שם סס"ק ז'). זקוף אסור לו להטות"( .וע"ע מ"ב שם סס"ק ז').
ד .לפני כל תפילה ,תמיד ובכל מקרה ,הרגיל עצמו לנקיות( .יותר ממה שכתוב במ"ב צ"ב סק"ה עי"ש). ד .לפני כל תפילה ,תמיד ובכל מקרה ,הרגיל עצמו לנקיות( .יותר ממה שכתוב במ"ב צ"ב סק"ה עי"ש).
ה .לפני כל שמו"ע מג' התפילות היה מקפיד בקביעות לקנח אפו היטב( .שו"ע סי' צ"ב ,ג'). ה .לפני כל שמו"ע מג' התפילות היה מקפיד בקביעות לקנח אפו היטב( .שו"ע סי' צ"ב ,ג').
כמו"כ נהג לעשות כשנקרא לעלות לתורה ,טרם עלייתו. כמו"כ נהג לעשות כשנקרא לעלות לתורה ,טרם עלייתו.
ו .לקראת כל תפילת שמו"ע היה משלב ידיו על לבו ומתפלל בעיניים עצומות( .שו"ע סי' צ"ה, ו .לקראת כל תפילת שמו"ע היה משלב ידיו על לבו ומתפלל בעיניים עצומות( .שו"ע סי' צ"ה,
ב'-ג' .ונהג כהרמ"ק והאר"י המובא שם במ"ב ס"ק ו'). ב'-ג' .ונהג כהרמ"ק והאר"י המובא שם במ"ב ס"ק ו').
9מצ אנו מידה כזו בדיוק אצל הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל ,עיין בספר "תולדות יצחק" פרק ט' (עמוד .)23וע"ע בספר 9מצ אנו מידה כזו בדיוק אצל הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל ,עיין בספר "תולדות יצחק" פרק ט' (עמוד .)23וע"ע בספר
"הגדול ממינסק" פרק "תוים ורשימות" (עמוד ) 451מעין אותה מידה( .כחולין צ"א סע"א :יעקב נשתייר על פכין קטנים). "הגדול ממינסק" פרק "תוים ורשימות" (עמוד ) 451מעין אותה מידה( .כחולין צ"א סע"א :יעקב נשתייר על פכין קטנים).
יש לציין דנייר חלק ,בעבר היה לו חשיבות .עי' מ"ב סי' ש"ח סק"ג דכתב בשם המג"א דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס. יש לציין דנייר חלק ,בעבר היה לו חשיבות .עי' מ"ב סי' ש"ח סק"ג דכתב בשם המג"א דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס.
כמובן שבתקופתנו אין הדבר כן. כמובן שבתקופתנו אין הדבר כן.
10 10
מקור למשיכת האזן אחרי התעטשות הוא ,מדאמרינן בב"מ (פ"ז ע"א) ,דעד יעקב אבינו לא הוה חולשא .ובפרדר"א (פנ"ב) מקור למשיכת האזן אחרי התעטשות הוא ,מדאמרינן בב"מ (פ"ז ע"א) ,דעד יעקב אבינו לא הוה חולשא .ובפרדר"א (פנ"ב)
וילקוט (רמז ע"ז) איתא ,דאם היה בדרך או בשוק היה עו טש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו [מובא בגהש"ס ברכות נ"ג ע"א וילקוט (רמז ע"ז) איתא ,דאם היה בדרך או בשוק היה עו טש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו [מובא בגהש"ס ברכות נ"ג ע"א
על רש"י ד"ה מרפא] .והרי אדם הראשון הביא מיתה לעולם שלא שמע בקול ה' אשר צוהו לאמר" :לא תאכל מעץ הדעת על רש"י ד"ה מרפא] .והרי אדם הראשון הביא מיתה לעולם שלא שמע בקול ה' אשר צוהו לאמר" :לא תאכל מעץ הדעת
כי ביום אכלך ממנו מות תמות" .לכן מרמזים במשיכת האזן ,כי האזן שלא שמעה היא שגרמה מיתה לעולם .דומיא לעבד כי ביום אכלך ממנו מות תמות" .לכן מרמזים במשיכת האזן ,כי האזן שלא שמעה היא שגרמה מיתה לעולם .דומיא לעבד
עברי שנרצע באזנו על שלא שמע בהר סיני (קידושין כ"ב :ומובא ברש"י שמות כ"א ,ו')" .אוצר כל מנהגי ישורון" עמ' .14 עברי שנרצע באזנו על שלא שמע בהר סיני (קידושין כ"ב :ומובא ברש"י שמות כ"א ,ו')" .אוצר כל מנהגי ישורון" עמ' .14
11בספר "תפילת דוד" (לאדר"ת) סוף אות י"ב כתב על עצמו שהיה נזהר לומר פסוק "וחרה אף" וכו' בלחש כמ"ש במסכת 11בספר "תפילת דוד" (לאדר"ת) סוף אות י"ב כתב על עצמו שהיה נזהר לומר פסוק "וחרה אף" וכו' בלחש כמ"ש במסכת
שבועות כה"ג .המהדיר שם ציין דהכוונה לדף ל"ו סע"א :רב כהנא יתיב קמיה דרב יהודה ושונה משנתו כמות שהיא שבועות כה"ג .המהדיר שם ציין דהכוונה לדף ל"ו סע"א :רב כהנא יתיב קמיה דרב יהודה ושונה משנתו כמות שהיא
שנוייה; יככה ,וכן יככם .א"ל רב יהודה הפוך דבריך כנגד אחרים ,אמור יכהו וכן יכהם שלא תקללני( .כך פרש"י שם). שנוייה; יככה ,וכן יככם .א"ל רב יהודה הפוך דבריך כנגד אחרים ,אמור יכהו וכן יכהם שלא תקללני( .כך פרש"י שם).
טז .היה נזהר לא לזרוק ניי רות הראוים לכתיבה .כשהיה צריך לכתוב דבר מה לבני ביתו ,לקח טז .היה נזהר לא לזרוק ניי רות הראוים לכתיבה .כשהיה צריך לכתוב דבר מה לבני ביתו ,לקח
9 9
ניר פחות משובח ,כי ידע שלא יקפידו ,ואילו לאדם זר הקפיד לכתוב על ניר טוב ומשובח. ניר פחות משובח ,כי ידע שלא יקפידו ,ואילו לאדם זר הקפיד לכתוב על ניר טוב ומשובח.
יז .מחבר ספר שנפטר ,אם היה לו הספר בביתו ,היה רושם ליד שם המחבר תאריך פטירתו. יז .מחבר ספר שנפטר ,אם היה לו הספר בביתו ,היה רושם ליד שם המחבר תאריך פטירתו.
כמו"כ היה רגיל לציין בשולי כל ספר שקנה ,מחירו (ברמז) ותאריך הקניה( .מצאנו שכן נהג כמו"כ היה רגיל לציין בשולי כל ספר שקנה ,מחירו (ברמז) ותאריך הקניה( .מצאנו שכן נהג
הגר"י קמינצקי זצ"ל). הגר"י קמינצקי זצ"ל).
יח .בהגיעו לתיבת הדואר לשלוח מכתב ,לחש לעצמו שיגיע במהרה ושיהיה בהצלחה. יח .בהגיעו לתיבת הדואר לשלוח מכתב ,לחש לעצמו שיגיע במהרה ושיהיה בהצלחה.
יט .לאחר שהיה מתעטש היה מושך מעט באזנו ,וכשנשאל ,אמר "כך מקובלני"[ .מפורסמים יט .לאחר שהיה מתעטש היה מושך מעט באזנו ,וכשנשאל ,אמר "כך מקובלני"[ .מפורסמים
דברי הרשב"א בתשובותיו סימן ט ' ,דיש לנהוג בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות דברי הרשב"א בתשובותיו סימן ט ' ,דיש לנהוג בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות
10 10
מעמנו ולא לסתור קבלתם ,עיין שם( .וכן בסימן תי"ג)[. מעמנו ולא לסתור קבלתם ,עיין שם( .וכן בסימן תי"ג)[.
תפילה תפילה
ערבית ערבית
א .כאשר נאלץ להתפלל תפילת מעריב ביחידות ,עכב חולשתו הרבה ,היה מקדים לומר במקום א .כאשר נאלץ להתפלל תפילת מעריב ביחידות ,עכב חולשתו הרבה ,היה מקדים לומר במקום
"ברכו" את הברייתא" :חיה אחת יש ברקיע" וכו'. "ברכו" את הברייתא" :חיה אחת יש ברקיע" וכו'.
ב .בפסוק "שמע ישראל" שבק"ש ,היה מעלה משקפיו למצח ,כדי לכסות היטב את העינים ב .בפסוק "שמע ישראל" שבק"ש ,היה מעלה משקפיו למצח ,כדי לכסות היטב את העינים
בידו ,והיה קורא ק"ש במתיקות נפלאה ובמילים מלוטשות ונעימות( .כברכות ט"ו סע"ב :כל בידו ,והיה קורא ק"ש במתיקות נפלאה ובמילים מלוטשות ונעימות( .כברכות ט"ו סע"ב :כל
הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום) .בהגיעו ל"וחרה אף" וכו' ,היה מנמיך הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום) .בהגיעו ל"וחרה אף" וכו' ,היה מנמיך
את קולו עד "ושמתם את דברי אלה"[ .כן נוהגים בביהכ"נ הספרדים ,שהחזן אומר כל את קולו עד "ושמתם את דברי אלה"[ .כן נוהגים בביהכ"נ הספרדים ,שהחזן אומר כל
הקריאת שמע בקול ,חוץ מפסוק זה].11 הקריאת שמע בקול ,חוץ מפסוק זה].11
ג .היה עומד מתחילת תפילת ערבית עד סוף קריאת שמע ,וב"אמונה כל זאת" היה יושב. ג .היה עומד מתחילת תפילת ערבית עד סוף קריאת שמע ,וב"אמונה כל זאת" היה יושב.
הסביר הנהגה זו ע"פ המשנה במסכת ברכות (דף י' ע"ב) "בית שמאי אומרים בערב כל אדם הסביר הנהגה זו ע"פ המשנה במסכת ברכות (דף י' ע"ב) "בית שמאי אומרים בערב כל אדם
יטה ויקרא ובבוקר יעמו ד שנאמר בשכבך ובקומך ,ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו". יטה ויקרא ובבוקר יעמו ד שנאמר בשכבך ובקומך ,ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו".
ואף שהלכה כבית הלל מ"מ שם במשנה איתא מעשה ברבי טרפון שהטה לקרות כבית שמאי ואף שהלכה כבית הלל מ"מ שם במשנה איתא מעשה ברבי טרפון שהטה לקרות כבית שמאי
וסיכן עצמו .נמצא שאם נשאר לעמוד מ"ברכו" יש בזה הדגשה טובא שאין עושה כבית וסיכן עצמו .נמצא שאם נשאר לעמוד מ"ברכו" יש בזה הדגשה טובא שאין עושה כבית
שמאי .וז"ל הב"ח סי' ס"ג (ד"ה "כתב רב עמרם")" :שמעינן מהכא דלב"ה בערבית אם היה שמאי .וז"ל הב"ח סי' ס"ג (ד"ה "כתב רב עמרם")" :שמעינן מהכא דלב"ה בערבית אם היה
זקוף אסור לו להטות"( .וע"ע מ"ב שם סס"ק ז'). זקוף אסור לו להטות"( .וע"ע מ"ב שם סס"ק ז').
ד .לפני כל תפילה ,תמיד ובכל מקרה ,הרגיל עצמו לנקיות( .יותר ממה שכתוב במ"ב צ"ב סק"ה עי"ש). ד .לפני כל תפילה ,תמיד ובכל מקרה ,הרגיל עצמו לנקיות( .יותר ממה שכתוב במ"ב צ"ב סק"ה עי"ש).
ה .לפני כל שמו"ע מג' התפילות היה מקפיד בקביעות לקנח אפו היטב( .שו"ע סי' צ"ב ,ג'). ה .לפני כל שמו"ע מג' התפילות היה מקפיד בקביעות לקנח אפו היטב( .שו"ע סי' צ"ב ,ג').
כמו"כ נהג לעשות כשנקרא לעלות לתורה ,טרם עלייתו. כמו"כ נהג לעשות כשנקרא לעלות לתורה ,טרם עלייתו.
ו .לקראת כל תפילת שמו"ע היה משלב ידיו על לבו ומתפלל בעיניים עצומות( .שו"ע סי' צ"ה, ו .לקראת כל תפילת שמו"ע היה משלב ידיו על לבו ומתפלל בעיניים עצומות( .שו"ע סי' צ"ה,
ב'-ג' .ונהג כהרמ"ק והאר"י המובא שם במ"ב ס"ק ו'). ב'-ג' .ונהג כהרמ"ק והאר"י המובא שם במ"ב ס"ק ו').
9מצ אנו מידה כזו בדיוק אצל הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל ,עיין בספר "תולדות יצחק" פרק ט' (עמוד .)23וע"ע בספר 9מצ אנו מידה כזו בדיוק אצל הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל ,עיין בספר "תולדות יצחק" פרק ט' (עמוד .)23וע"ע בספר
"הגדול ממינסק" פרק "תוים ורשימות" (עמוד ) 451מעין אותה מידה( .כחולין צ"א סע"א :יעקב נשתייר על פכין קטנים). "הגדול ממינסק" פרק "תוים ורשימות" (עמוד ) 451מעין אותה מידה( .כחולין צ"א סע"א :יעקב נשתייר על פכין קטנים).
יש לציין דנייר חלק ,בעבר היה לו חשיבות .עי' מ"ב סי' ש"ח סק"ג דכתב בשם המג"א דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס. יש לציין דנייר חלק ,בעבר היה לו חשיבות .עי' מ"ב סי' ש"ח סק"ג דכתב בשם המג"א דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס.
כמובן שבתקופתנו אין הדבר כן. כמובן שבתקופתנו אין הדבר כן.
10 10
מקור למשיכת האזן אחרי התעטשות הוא ,מדאמרינן בב"מ (פ"ז ע"א) ,דעד יעקב אבינו לא הוה חולשא .ובפרדר"א (פנ"ב) מקור למשיכת האזן אחרי התעטשות הוא ,מדאמרינן בב"מ (פ"ז ע"א) ,דעד יעקב אבינו לא הוה חולשא .ובפרדר"א (פנ"ב)
וילקוט (רמז ע"ז) איתא ,דאם היה בדרך או בשוק היה עו טש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו [מובא בגהש"ס ברכות נ"ג ע"א וילקוט (רמז ע"ז) איתא ,דאם היה בדרך או בשוק היה עו טש והיה נשמתו יוצאה מנחיריו [מובא בגהש"ס ברכות נ"ג ע"א
על רש"י ד"ה מרפא] .והרי אדם הראשון הביא מיתה לעולם שלא שמע בקול ה' אשר צוהו לאמר" :לא תאכל מעץ הדעת על רש"י ד"ה מרפא] .והרי אדם הראשון הביא מיתה לעולם שלא שמע בקול ה' אשר צוהו לאמר" :לא תאכל מעץ הדעת
כי ביום אכלך ממנו מות תמות" .לכן מרמזים במשיכת האזן ,כי האזן שלא שמעה היא שגרמה מיתה לעולם .דומיא לעבד כי ביום אכלך ממנו מות תמות" .לכן מרמזים במשיכת האזן ,כי האזן שלא שמעה היא שגרמה מיתה לעולם .דומיא לעבד
עברי שנרצע באזנו על שלא שמע בהר סיני (קידושין כ"ב :ומובא ברש"י שמות כ"א ,ו')" .אוצר כל מנהגי ישורון" עמ' .14 עברי שנרצע באזנו על שלא שמע בהר סיני (קידושין כ"ב :ומובא ברש"י שמות כ"א ,ו')" .אוצר כל מנהגי ישורון" עמ' .14
11בספר "תפילת דוד" (לאדר"ת) סוף אות י"ב כתב על עצמו שהיה נזהר לומר פסוק "וחרה אף" וכו' בלחש כמ"ש במסכת 11בספר "תפילת דוד" (לאדר"ת) סוף אות י"ב כתב על עצמו שהיה נזהר לומר פסוק "וחרה אף" וכו' בלחש כמ"ש במסכת
שבועות כה"ג .המהדיר שם ציין דהכוונה לדף ל"ו סע"א :רב כהנא יתיב קמיה דרב יהודה ושונה משנתו כמות שהיא שבועות כה"ג .המהדיר שם ציין דהכוונה לדף ל"ו סע"א :רב כהנא יתיב קמיה דרב יהודה ושונה משנתו כמות שהיא
שנוייה; יככה ,וכן יככם .א"ל רב יהודה הפוך דבריך כנגד אחרים ,אמור יכהו וכן יכהם שלא תקללני( .כך פרש"י שם). שנוייה; יככה ,וכן יככם .א"ל רב יהודה הפוך דבריך כנגד אחרים ,אמור יכהו וכן יכהם שלא תקללני( .כך פרש"י שם).
ז .שלש פעמים ביום היה אומר בברכת "שומע תפילה" "אנא ה' חטאתי" וכו' ,ותפילה על ז .שלש פעמים ביום היה אומר בברכת "שומע תפילה" "אנא ה' חטאתי" וכו' ,ותפילה על
הפרנסה כמג"א רסי' קי"ט ומ"ב ס"ק ד' ובשעה"צ שם .ולא כהעה"ש (אות ב') דשדא נרגא על המוסיפים הפרנסה כמג"א רסי' קי"ט ומ"ב ס"ק ד' ובשעה"צ שם .ולא כהעה"ש (אות ב') דשדא נרגא על המוסיפים
בקשות בברכת שומע תפלה .וב"אלקי נצור" הוסיף" :יה"ר שלא תעלה קנאת אדם עלי" וכו'. בקשות בברכת שומע תפלה .וב"אלקי נצור" הוסיף" :יה"ר שלא תעלה קנאת אדם עלי" וכו'.
ח" .ספירת העומר" היה סופר פעמיים ,פעם "היום ...בעומר" ופעם "היום ...לעומר" .בשנותיו ח" .ספירת העומר" היה סופר פעמיים ,פעם "היום ...בעומר" ופעם "היום ...לעומר" .בשנותיו
האחרונות ספר" ,היום ...בעומר -לעומר" .כאמור היה אומר לפני הספירה "לשם יחוד" האחרונות ספר" ,היום ...בעומר -לעומר" .כאמור היה אומר לפני הספירה "לשם יחוד"
ולאחר הספירה כל המזמורים והתפילה לתיקון פגימת הספירה. ולאחר הספירה כל המזמורים והתפילה לתיקון פגימת הספירה.
ט .ביום גשום כאשר הלך עם כיסוי ניילון מיוחד ,הדוק היטב על המגבעת ,היה מסיר הניילון ט .ביום גשום כאשר הלך עם כיסוי ניילון מיוחד ,הדוק היטב על המגבעת ,היה מסיר הניילון
12 12
מהכובע לפני התפילה ,כי סבר שאין כבוד להתפלל עם כיסוי זה. מהכובע לפני התפילה ,כי סבר שאין כבוד להתפלל עם כיסוי זה.
י .ברכת "המפיל" היה אומר כפי שנדפס בסדורי "נוסח ספרד" (לא אשכנז) .כנראה בגלל י .ברכת "המפיל" היה אומר כפי שנדפס בסדורי "נוסח ספרד" (לא אשכנז) .כנראה בגלל
תוספות של הבקשות "ותן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה" וכו' .כמו"כ היה אומרה רק תוספות של הבקשות "ותן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה" וכו' .כמו"כ היה אומרה רק
לאחר שקרא קריאת שמע והמזמורים( ,עי' מ"ב סימן רל"ט ס"ק ב'). לאחר שקרא קריאת שמע והמזמורים( ,עי' מ"ב סימן רל"ט ס"ק ב').
שחרית שחרית
א .כל בוקר היה רוחץ פניו בסבון כולל האזניים ,היטב היטב[ .מ"ב סי' ד' סס"ק ב' .עי' רש"י ע"ז א .כל בוקר היה רוחץ פניו בסבון כולל האזניים ,היטב היטב[ .מ"ב סי' ד' סס"ק ב' .עי' רש"י ע"ז
ל' ע"ב ד"ה "היינו" ,דמדבריו משמע דגם האזניים נכללים ב"פנים" .וע"ע נדה כ"ג ע"ב ]. ל' ע"ב ד"ה "היינו" ,דמדבריו משמע דגם האזניים נכללים ב"פנים" .וע"ע נדה כ"ג ע"ב ].
ב .לתפילת שחרית היתה לו כיפה מיוחדת וחגר עצמו בגארטל (אבנט) .לשבת ויום טוב היו לו ב .לתפילת שחרית היתה לו כיפה מיוחדת וחגר עצמו בגארטל (אבנט) .לשבת ויום טוב היו לו
כיפה וגארטיל מיוחדים .את שתי כנפות הציצית האחוריות שלשל תחת הגארטל[ .עי' שע"ת כיפה וגארטיל מיוחדים .את שתי כנפות הציצית האחוריות שלשל תחת הגארטל[ .עי' שע"ת
סוס"י כ"א]. סוס"י כ"א].
ג .ראשו היה מכוסה בטלית מרגע שגמר העיטוף עד להורדתה לאחר התפילה לקפלה ,אפילו ג .ראשו היה מכוסה בטלית מרגע שגמר העיטוף עד להורדתה לאחר התפילה לקפלה ,אפילו
בימות הקיץ הלוהטים .יותר ממה שכתוב במ"ב (ח' סק"ד) בשם הב"ח דצריך שיהא הטלית בימות הקיץ הלוהטים .יותר ממה שכתוב במ"ב (ח' סק"ד) בשם הב"ח דצריך שיהא הטלית
על ראשו מתחילת התפילה עד סופה( .בימינו חזון נפרץ לראות ראשי ישיבות ובני תורה ליטאים על ראשו מתחילת התפילה עד סופה( .בימינו חזון נפרץ לראות ראשי ישיבות ובני תורה ליטאים
וטליתותיהם על ראשם גם בעת אמירת הקרבנות ,פסוד"ז או קרה"ת וכדו' .אולם ,כידוע ,בעבר לא היה כן). וטליתותיהם על ראשם גם בעת אמירת הקרבנות ,פסוד"ז או קרה"ת וכדו' .אולם ,כידוע ,בעבר לא היה כן).
ד .בירך והניח תפילין של יד בלא מכסה המנוקב[ .עי' בספר "מאסף לכל המחנות" סי' כ"ז סי"א אות ד .בירך והניח תפילין של יד בלא מכסה המנוקב[ .עי' בספר "מאסף לכל המחנות" סי' כ"ז סי"א אות
צ"ד ,ובספר "חכו ממתקים" ,תפילה ,עמ' ש"כ הערה ה' דיון על זה] .לאחר הנחת תפילין של ראש צ"ד ,ובספר "חכו ממתקים" ,תפילה ,עמ' ש"כ הערה ה' דיון על זה] .לאחר הנחת תפילין של ראש
כשאמר "ומחכמתך" וכו' ,כשהגיע לפסוק "פותח את ידך" ,לקח רצועת ימין של ראש ואמר כשאמר "ומחכמתך" וכו' ,כשהגיע לפסוק "פותח את ידך" ,לקח רצועת ימין של ראש ואמר
הפסוק כשמונה ונוגע עם הרצועה בכריכות שעל היד מכיוון כף היד לזרוע .אח"כ משמש הפסוק כשמונה ונוגע עם הרצועה בכריכות שעל היד מכיוון כף היד לזרוע .אח"כ משמש
ברצועה זו בתפילין של יד ובתפילין של ראש ונשק .לאחר אמירת "וארשתיך" וכו' כיסה את ברצועה זו בתפילין של יד ובתפילין של ראש ונשק .לאחר אמירת "וארשתיך" וכו' כיסה את
התפילין של יד בכיסוי המנוקב. התפילין של יד בכיסוי המנוקב.
ה .בעת אמירת הקרבנות והקטורת לפני תפילות שחרית ומנחה ,ובש"ק גם בקטורת שב"אין ה .בעת אמירת הקרבנות והקטורת לפני תפילות שחרית ומנחה ,ובש"ק גם בקטורת שב"אין
13 13
כאלקינו" (עי' לקמן אות ט') ,היה עומד .דומיא דמקדש שהקטירו בעמידה. כאלקינו" (עי' לקמן אות ט') ,היה עומד .דומיא דמקדש שהקטירו בעמידה.
ו .באמירת "בריך שמיה" שבהוצאת ספר תורה מההיכל ,כשהגיע למלים "ומלכותא דילך ו .באמירת "בריך שמיה" שבהוצאת ספר תורה מההיכל ,כשהגיע למלים "ומלכותא דילך
היא" היה מגביה קולו ואומר ג' תיבות אלו בהתלהבות עצומה .כאשר התכבד ב"הוצאה היא" היה מגביה קולו ואומר ג' תיבות אלו בהתלהבות עצומה .כאשר התכבד ב"הוצאה
14 14
והכנסה" ,היה מוציא את הס"ת מאה"ק לאחר שאמר המלים "ומלכותא דילך היא". והכנסה" ,היה מוציא את הס"ת מאה"ק לאחר שאמר המלים "ומלכותא דילך היא".
12 12
בספר "אשי ישראל" (תפילה) פרק י' בהערות אות כ' מביא בזה פלוגתא בין חכמי דורנו. בספר "אשי ישראל" (תפילה) פרק י' בהערות אות כ' מביא בזה פלוגתא בין חכמי דורנו.
13עי' "שערי תשובה" ומ"ב ריש סימן מ"ח ,דיש חולקין על זה .וב"ערוך השלחן" שם (סכ"ו) כתב דרק כהן יעמוד וישראל אינו 13עי' "שערי תשובה" ומ"ב ריש סימן מ"ח ,דיש חולקין על זה .וב"ערוך השלחן" שם (סכ"ו) כתב דרק כהן יעמוד וישראל אינו
צריך לעמוד. צריך לעמוד.
14בספר "שערי אפרים" (ריש שער י') כתב דיש לומר "בריך שמיה" אחר שהוציאו הס"ת מארון הקודש .ובספר "זר התורה" 14בספר "שערי אפרים" (ריש שער י') כתב דיש לומר "בריך שמיה" אחר שהוציאו הס"ת מארון הקודש .ובספר "זר התורה"
(פ"א אות ו') וכן בספר "דרכי חיים ושלום" ,סדר קרה"ת (אות קצ"ו) כתבו דמוציאין הס"ת אחרי שאמרו "בריך שמיה"[ .וכן (פ"א אות ו') וכן בספר "דרכי חיים ושלום" ,סדר קרה"ת (אות קצ"ו) כתבו דמוציאין הס"ת אחרי שאמרו "בריך שמיה"[ .וכן
משמע מ"כף החיים" לר"ח פלאג'י סי' כ"ח סעי' ע"ד עיי"ש] .אולם ,בספר "הליכות שלמה" (מהגרש"ז אויערבך זצ"ל) הלכות משמע מ"כף החיים" לר"ח פלאג'י סי' כ"ח סעי' ע"ד עיי"ש] .אולם ,בספר "הליכות שלמה" (מהגרש"ז אויערבך זצ"ל) הלכות
קרה"ת (אות ט') כתוב :כיון שמלשון הזהר אין הוכחה אם לאומרה קודם הוצ את ס"ת או אח"כ ,אין קפידא בדבר .אכן, קרה"ת (אות ט') כתוב :כיון שמלשון הזהר אין הוכחה אם לאומרה קודם הוצ את ס"ת או אח"כ ,אין קפידא בדבר .אכן,
ב"אגרות משה" או"ח חלק ד' (סי' ע' אות ט') כתב :כמדומה שאין מדקדקין בדבר. ב"אגרות משה" או"ח חלק ד' (סי' ע' אות ט') כתב :כמדומה שאין מדקדקין בדבר.
ז .שלש פעמים ביום היה אומר בברכת "שומע תפילה" "אנא ה' חטאתי" וכו' ,ותפילה על ז .שלש פעמים ביום היה אומר בברכת "שומע תפילה" "אנא ה' חטאתי" וכו' ,ותפילה על
הפרנסה כמג"א רסי' קי"ט ומ"ב ס"ק ד' ובשעה"צ שם .ולא כהעה"ש (אות ב') דשדא נרגא על המוסיפים הפרנסה כמג"א רסי' קי"ט ומ"ב ס"ק ד' ובשעה"צ שם .ולא כהעה"ש (אות ב') דשדא נרגא על המוסיפים
בקשות בברכת שומע תפלה .וב"אלקי נצור" הוסיף" :יה"ר שלא תעלה קנאת אדם עלי" וכו'. בקשות בברכת שומע תפלה .וב"אלקי נצור" הוסיף" :יה"ר שלא תעלה קנאת אדם עלי" וכו'.
ח" .ספירת העומר" היה סופר פעמיים ,פעם "היום ...בעומר" ופעם "היום ...לעומר" .בשנותיו ח" .ספירת העומר" היה סופר פעמיים ,פעם "היום ...בעומר" ופעם "היום ...לעומר" .בשנותיו
האחרונות ספר" ,היום ...בעומר -לעומר" .כאמור היה אומר לפני הספירה "לשם יחוד" האחרונות ספר" ,היום ...בעומר -לעומר" .כאמור היה אומר לפני הספירה "לשם יחוד"
ולאחר הספירה כל המזמורים והתפילה לתיקון פגימת הספירה. ולאחר הספירה כל המזמורים והתפילה לתיקון פגימת הספירה.
ט .ביום גשום כאשר הלך עם כיסוי ניילון מיוחד ,הדוק היטב על המגבעת ,היה מסיר הניילון ט .ביום גשום כאשר הלך עם כיסוי ניילון מיוחד ,הדוק היטב על המגבעת ,היה מסיר הניילון
12 12
מהכובע לפני התפילה ,כי סבר שאין כבוד להתפלל עם כיסוי זה. מהכובע לפני התפילה ,כי סבר שאין כבוד להתפלל עם כיסוי זה.
י .ברכת "המפיל" היה אומר כפי שנדפס בסדורי "נוסח ספרד" (לא אשכנז) .כנראה בגלל י .ברכת "המפיל" היה אומר כפי שנדפס בסדורי "נוסח ספרד" (לא אשכנז) .כנראה בגלל
תוספות של הבקשות "ותן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה" וכו' .כמו"כ היה אומרה רק תוספות של הבקשות "ותן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה" וכו' .כמו"כ היה אומרה רק
לאחר שקרא קריאת שמע והמזמורים( ,עי' מ"ב סימן רל"ט ס"ק ב'). לאחר שקרא קריאת שמע והמזמורים( ,עי' מ"ב סימן רל"ט ס"ק ב').
שחרית שחרית
א .כל בוקר היה רוחץ פניו בסבון כולל האזניים ,היטב היטב[ .מ"ב סי' ד' סס"ק ב' .עי' רש"י ע"ז א .כל בוקר היה רוחץ פניו בסבון כולל האזניים ,היטב היטב[ .מ"ב סי' ד' סס"ק ב' .עי' רש"י ע"ז
ל' ע"ב ד"ה "היינו" ,דמדבריו משמע דגם האזניים נכללים ב"פנים" .וע"ע נדה כ"ג ע"ב ]. ל' ע"ב ד"ה "היינו" ,דמדבריו משמע דגם האזניים נכללים ב"פנים" .וע"ע נדה כ"ג ע"ב ].
ב .לתפילת שחרית היתה לו כיפה מיוחדת וחגר עצמו בגארטל (אבנט) .לשבת ויום טוב היו לו ב .לתפילת שחרית היתה לו כיפה מיוחדת וחגר עצמו בגארטל (אבנט) .לשבת ויום טוב היו לו
כיפה וגארטיל מיוחדים .את שתי כנפות הציצית האחוריות שלשל תחת הגארטל[ .עי' שע"ת כיפה וגארטיל מיוחדים .את שתי כנפות הציצית האחוריות שלשל תחת הגארטל[ .עי' שע"ת
סוס"י כ"א]. סוס"י כ"א].
ג .ראשו היה מכוסה בטלית מרגע שגמר העיטוף עד להורדתה לאחר התפילה לקפלה ,אפילו ג .ראשו היה מכוסה בטלית מרגע שגמר העיטוף עד להורדתה לאחר התפילה לקפלה ,אפילו
בימות הקיץ הלוהטים .יותר ממה שכתוב במ"ב (ח' סק"ד) בשם הב"ח דצריך שיהא הטלית בימות הקיץ הלוהטים .יותר ממה שכתוב במ"ב (ח' סק"ד) בשם הב"ח דצריך שיהא הטלית
על ראשו מתחילת התפילה עד סופה( .בימינו חזון נפרץ לראות ראשי ישיבות ובני תורה ליטאים על ראשו מתחילת התפילה עד סופה( .בימינו חזון נפרץ לראות ראשי ישיבות ובני תורה ליטאים
וטליתותיהם על ראשם גם בעת אמירת הקרבנות ,פסוד"ז או קרה"ת וכדו' .אולם ,כידוע ,בעבר לא היה כן). וטליתותיהם על ראשם גם בעת אמירת הקרבנות ,פסוד"ז או קרה"ת וכדו' .אולם ,כידוע ,בעבר לא היה כן).
ד .בירך והניח תפילין של יד בלא מכסה המנוקב[ .עי' בספר "מאסף לכל המחנות" סי' כ"ז סי"א אות ד .בירך והניח תפילין של יד בלא מכסה המנוקב[ .עי' בספר "מאסף לכל המחנות" סי' כ"ז סי"א אות
צ"ד ,ובספר "חכו ממתקים" ,תפילה ,עמ' ש"כ הערה ה' דיון על זה] .לאחר הנחת תפילין של ראש צ"ד ,ובספר "חכו ממתקים" ,תפילה ,עמ' ש"כ הערה ה' דיון על זה] .לאחר הנחת תפילין של ראש
כשאמר "ומחכמתך" וכו' ,כשהגיע לפסוק "פותח את ידך" ,לקח רצועת ימין של ראש ואמר כשאמר "ומחכמתך" וכו' ,כשהגיע לפסוק "פותח את ידך" ,לקח רצועת ימין של ראש ואמר
הפסוק כשמונה ונוגע עם הרצועה בכריכות שעל היד מכיוון כף היד לזרוע .אח"כ משמש הפסוק כשמונה ונוגע עם הרצועה בכריכות שעל היד מכיוון כף היד לזרוע .אח"כ משמש
ברצועה זו בתפילין של יד ובתפילין של ראש ונשק .לאחר אמירת "וארשתיך" וכו' כיסה את ברצועה זו בתפילין של יד ובתפילין של ראש ונשק .לאחר אמירת "וארשתיך" וכו' כיסה את
התפילין של יד בכיסוי המנוקב. התפילין של יד בכיסוי המנוקב.
ה .בעת אמירת הקרבנות והקטורת לפני תפילות שחרית ומנחה ,ובש"ק גם בקטורת שב"אין ה .בעת אמירת הקרבנות והקטורת לפני תפילות שחרית ומנחה ,ובש"ק גם בקטורת שב"אין
13 13
כאלקינו" (עי' לקמן אות ט') ,היה עומד .דומיא דמקדש שהקטירו בעמידה. כאלקינו" (עי' לקמן אות ט') ,היה עומד .דומיא דמקדש שהקטירו בעמידה.
ו .באמירת "בריך שמיה" שבהוצאת ספר תורה מההיכל ,כשהגיע למלים "ומלכותא דילך ו .באמירת "בריך שמיה" שבהוצאת ספר תורה מההיכל ,כשהגיע למלים "ומלכותא דילך
היא" היה מגביה קולו ואומר ג' תיבות אלו בהתלהבות עצומה .כאשר התכבד ב"הוצאה היא" היה מגביה קולו ואומר ג' תיבות אלו בהתלהבות עצומה .כאשר התכבד ב"הוצאה
14 14
והכנסה" ,היה מוציא את הס"ת מאה"ק לאחר שאמר המלים "ומלכותא דילך היא". והכנסה" ,היה מוציא את הס"ת מאה"ק לאחר שאמר המלים "ומלכותא דילך היא".
12 12
בספר "אשי ישראל" (תפילה) פרק י' בהערות אות כ' מביא בזה פלוגתא בין חכמי דורנו. בספר "אשי ישראל" (תפילה) פרק י' בהערות אות כ' מביא בזה פלוגתא בין חכמי דורנו.
13עי' "שערי תשובה" ומ"ב ריש סימן מ"ח ,דיש חולקין על זה .וב"ערוך השלחן" שם (סכ"ו) כתב דרק כהן יעמוד וישראל אינו 13עי' "שערי תשובה" ומ"ב ריש סימן מ"ח ,דיש חולקין על זה .וב"ערוך השלחן" שם (סכ"ו) כתב דרק כהן יעמוד וישראל אינו
צריך לעמוד. צריך לעמוד.
14בספר "שערי אפרים" (ריש שער י') כתב דיש לומר "בריך שמיה" אחר שהוציאו הס"ת מארון הקודש .ובספר "זר התורה" 14בספר "שערי אפרים" (ריש שער י') כתב דיש לומר "בריך שמיה" אחר שהוציאו הס"ת מארון הקודש .ובספר "זר התורה"
(פ"א אות ו') וכן בספר "דרכי חיים ושלום" ,סדר קרה"ת (אות קצ"ו) כתבו דמוציאין הס"ת אחרי שאמרו "בריך שמיה"[ .וכן (פ"א אות ו') וכן בספר "דרכי חיים ושלום" ,סדר קרה"ת (אות קצ"ו) כתבו דמוציאין הס"ת אחרי שאמרו "בריך שמיה"[ .וכן
משמע מ"כף החיים" לר"ח פלאג'י סי' כ"ח סעי' ע"ד עיי"ש] .אולם ,בספר "הליכות שלמה" (מהגרש"ז אויערבך זצ"ל) הלכות משמע מ"כף החיים" לר"ח פלאג'י סי' כ"ח סעי' ע"ד עיי"ש] .אולם ,בספר "הליכות שלמה" (מהגרש"ז אויערבך זצ"ל) הלכות
קרה"ת (אות ט') כתוב :כיון שמלשון הזהר אין הוכחה אם לאומרה קודם הוצ את ס"ת או אח"כ ,אין קפידא בדבר .אכן, קרה"ת (אות ט') כתוב :כיון שמלשון הזהר אין הוכחה אם לאומרה קודם הוצ את ס"ת או אח"כ ,אין קפידא בדבר .אכן,
ב"אגרות משה" או"ח חלק ד' (סי' ע' אות ט') כתב :כמדומה שאין מדקדקין בדבר. ב"אגרות משה" או"ח חלק ד' (סי' ע' אות ט') כתב :כמדומה שאין מדקדקין בדבר.
ז .בעת חיבוק ונישוק הס"ת היה אומר בלחש את הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים ז .בעת חיבוק ונישוק הס"ת היה אומר בלחש את הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים
דודיך מיין ,כמובא בספרים (ראה ליקוטי מהרי"ח ב"סדר קרה"ת בחול"). דודיך מיין ,כמובא בספרים (ראה ליקוטי מהרי"ח ב"סדר קרה"ת בחול").
ח .ב"ובא לציון גואל" ,כשהגיע למילים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" היה קם ופניו ח .ב"ובא לציון גואל" ,כשהגיע למילים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" היה קם ופניו
למזרח ,מרים ידיו כלפי מעלה ואומר מילים אלו בכוונה עצומה עד כדי השתפכות הנפש( .עי' למזרח ,מרים ידיו כלפי מעלה ואומר מילים אלו בכוונה עצומה עד כדי השתפכות הנפש( .עי'
מ"ב מ"ז ,י'). מ"ב מ"ז ,י').
ט .בימות החול לא אמר "אין כאלקינו" לאחר התפילה ,כפי נוסח אשכנז המקורי (רמ"א קל"ב ט .בימות החול לא אמר "אין כאלקינו" לאחר התפילה ,כפי נוסח אשכנז המקורי (רמ"א קל"ב
סס"ב) ,וכמו שנהגו בחו"ל .אולם היה אומר את הסיום" :תנא דבי אליהו וכו'" ,אמר רבי סס"ב) ,וכמו שנהגו בחו"ל .אולם היה אומר את הסיום" :תנא דבי אליהו וכו'" ,אמר רבי
15 15
אלעזר אמר רבי חנינא" וכו'. אלעזר אמר רבי חנינא" וכו'.
י .אם לא הספיק לומר הקרבנות לפני התפילה ,היה אומרם אחר התפילה .אולם את הפסוק י .אם לא הספיק לומר הקרבנות לפני התפילה ,היה אומרם אחר התפילה .אולם את הפסוק
"ושחט אותו על ירך המזבח" לא רצה להחסיר ,והיה אומרו לפני "ברוך שאמר" .והוא ,ע"פ "ושחט אותו על ירך המזבח" לא רצה להחסיר ,והיה אומרו לפני "ברוך שאמר" .והוא ,ע"פ
מה שכתב הט"ז בסימן א' (ס"ק ח') בשם המדרש" :אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ, מה שכתב הט"ז בסימן א' (ס"ק ח') בשם המדרש" :אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ,
בין עכו"ם בין ישראל ,בשעה שקורין מקרא זה ,אני זוכר "עקידת יצחק". בין עכו"ם בין ישראל ,בשעה שקורין מקרא זה ,אני זוכר "עקידת יצחק".
יא .אחר תפילת שחרית היה אומר י"ג עקרים ,שש זכירות ובסוף זכירת עמלק היה מוסיף מה יא .אחר תפילת שחרית היה אומר י"ג עקרים ,שש זכירות ובסוף זכירת עמלק היה מוסיף מה
שמודפס בסדורים אחדים מתוך יוצרות לפרשת זכור" :ימח שמו וזכרו ונמח זכורו שמודפס בסדורים אחדים מתוך יוצרות לפרשת זכור" :ימח שמו וזכרו ונמח זכורו
מלהזכירו" .כמו"כ היה אומר "פרשת המן" (שו"ע א' ,ה' ומ"ב ס"ק י"ג)" ,פרשת היראה" (כמובא מלהזכירו" .כמו"כ היה אומר "פרשת המן" (שו"ע א' ,ה' ומ"ב ס"ק י"ג)" ,פרשת היראה" (כמובא
בסוף ספר היראה לרבינו יונה ,ועוד) ו"פרשת התשובה". בסוף ספר היראה לרבינו יונה ,ועוד) ו"פרשת התשובה".
יב .לאחר התפילה היה רגיל לומר המזמור "מזמור שיר חנוכת הבית" בעת שקיפל את הטלית. יב .לאחר התפילה היה רגיל לומר המזמור "מזמור שיר חנוכת הבית" בעת שקיפל את הטלית.
בימי חנוכה היה אומר מזמור זה בשחרית ג' פעמים ,דהיינו לפני "ברוך שאמר" ,אחרי שיר בימי חנוכה היה אומר מזמור זה בשחרית ג' פעמים ,דהיינו לפני "ברוך שאמר" ,אחרי שיר
של יום ,משום חנוכה ,ופעם בעת קיפול הטלית[ .לא ידוע לנו למה בחר לומר דוקא מזמור של יום ,משום חנוכה ,ופעם בעת קיפול הטלית[ .לא ידוע לנו למה בחר לומר דוקא מזמור
61 61
זה לאחר התפילה]. זה לאחר התפילה].
יג .חנך את בני ביתו לא לדלג בפסוקי דזמרה .היה רגיל לומר בבדיחותא ,מה שכתוב בשו"ע יג .חנך את בני ביתו לא לדלג בפסוקי דזמרה .היה רגיל לומר בבדיחותא ,מה שכתוב בשו"ע
(סי' נ"ב) שאם בא לביהכ"נ ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה שאפשר לדלג ,היינו מי (סי' נ"ב) שאם בא לביהכ"נ ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה שאפשר לדלג ,היינו מי
שהתנהג על פי השלחן ערוך מסי' א' עד הכא ,דהיינו מ"יתגבר כארי ...שיהא הוא מעורר שהתנהג על פי השלחן ערוך מסי' א' עד הכא ,דהיינו מ"יתגבר כארי ...שיהא הוא מעורר
השחר" וכו ' ,ואם קרה שאיחר לבוא לביהכ"נ ,בכה"ג אמרו ידלג חלקים מפסוקי דזמרה. השחר" וכו ' ,ואם קרה שאיחר לבוא לביהכ"נ ,בכה"ג אמרו ידלג חלקים מפסוקי דזמרה.
61 61
אבל מי שקם מאוחר ממטתו לא ניתנה לו אפשרות של דילוגים( .עיי"ש במ"ב בריש הסימן). אבל מי שקם מאוחר ממטתו לא ניתנה לו אפשרות של דילוגים( .עיי"ש במ"ב בריש הסימן).
יד .בגלילת רצועת תפילין של ראש היה מניח את הקשר מעל המעברתא ולא מתחתיה ,ואת שתי יד .בגלילת רצועת תפילין של ראש היה מניח את הקשר מעל המעברתא ולא מתחתיה ,ואת שתי
הרצועות היה גולל בצד ימין של הקציצה .בתפילין של יד גלל את כל הרצועה בצד שמאל הרצועות היה גולל בצד ימין של הקציצה .בתפילין של יד גלל את כל הרצועה בצד שמאל
הקציצה[ .יתכן משום דכשהם מונחים בשקית (של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל) הוי שני הקציצה[ .יתכן משום דכשהם מונחים בשקית (של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל) הוי שני
התפילין ביחד ככנפי יונה ,כמש"כ במ"ב סי' כ"ח (סק"ט) .או משום דרצה ששני הקשרים, התפילין ביחד ככנפי יונה ,כמש"כ במ"ב סי' כ"ח (סק"ט) .או משום דרצה ששני הקשרים,
של יד ושל ראש ,יהיו סמוכין זה לזה בלא הפסק רצועה באמצע .מעין מה שכתבו התוס' של יד ושל ראש ,יהיו סמוכין זה לזה בלא הפסק רצועה באמצע .מעין מה שכתבו התוס'
בשבת (צ"ח רע"א) בשם הרב פורת לעניין קרשי המשכן ,עיי"ש]. בשבת (צ"ח רע"א) בשם הרב פורת לעניין קרשי המשכן ,עיי"ש].
15מה שנוהגים לומר בארץ ישראל "אין כאלקינו – פיטום הקטורת" אף בימות החול ,הוא משום שהיתה כאן מגפה רח"ל, 15מה שנוהגים לומר בארץ ישראל "אין כאלקינו – פיטום הקטורת" אף בימות החול ,הוא משום שהיתה כאן מגפה רח"ל,
וחכמי א"י ראו צורך להנהיג לומר זאת .לפי ש הקטורת מצילה ממגפה( .כשבת פ"ט ע"א ,מובא ברש"י במדבר י"ז י"א). וחכמי א"י ראו צורך להנהיג לומר זאת .לפי ש הקטורת מצילה ממגפה( .כשבת פ"ט ע"א ,מובא ברש"י במדבר י"ז י"א).
41 41
ראה בפירוש מלבי"ם לתהילים (פרק ל') שכתב ש"חנוכת הבית" הכוונה לגוף של האדם ,וכשמתרפא אדם מחוליו הוי כעין ראה בפירוש מלבי"ם לתהילים (פרק ל') שכתב ש"חנוכת הבית" הכוונה לגוף של האדם ,וכשמתרפא אדם מחוליו הוי כעין
חנוכת הבית ,שהוא הגוף ,דהיינו בית לנשמה. חנוכת הבית ,שהוא הגוף ,דהיינו בית לנשמה.
ובסידור "עולת ראיה" מביא הגראי"ה קוק מאב יו זצ"ל שאם היה שותה לפני התפילה ,היה אומר אחר ברכה"ת גם מזמור ובסידור "עולת ראיה" מביא הגראי"ה קוק מאב יו זצ"ל שאם היה שותה לפני התפילה ,היה אומר אחר ברכה"ת גם מזמור
זה ,ובפסוק "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" ,יוצאים בשעת הדחק בשיעור מועט של תפילה ,משום "לא תאכלו על הדם - זה ,ובפסוק "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" ,יוצאים בשעת הדחק בשיעור מועט של תפילה ,משום "לא תאכלו על הדם -
לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם" (ברכות י' ע"ב). לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם" (ברכות י' ע"ב).
בעיתון "יתד נאמן" עש"ק פר' בהר תשס"ג בחוברת "שבת קדש" (גליון 23עמ' )1מודפס צילום כת"י של הגר"ע אלטשולר בעיתון "יתד נאמן" עש"ק פר' בהר תשס"ג בחוברת "שבת קדש" (גליון 23עמ' )1מודפס צילום כת"י של הגר"ע אלטשולר
זצ"ל ,בעל ה"תקנת עזרא" שכתב לעצמו "סדר היום" ובו נאמר :כל בקר לומר פר' מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ,אח"כ זצ"ל ,בעל ה"תקנת עזרא" שכתב לעצמו "סדר היום" ובו נאמר :כל בקר לומר פר' מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ,אח"כ
לשתות טהיי בלי חלב ,אח"כ להתפלל תפילה של שחרית בציבור ,עכ"ל. לשתות טהיי בלי חלב ,אח"כ להתפלל תפילה של שחרית בציבור ,עכ"ל.
41 41
ב"כף החיים" שם כתב :ופשוט דכל זה שהתירו לדלג הוא אינו אלא במקומות שאין מתפללים בציבור אלא תפלה אחת ב"כף החיים" שם כתב :ופשוט דכל זה שהתירו לדלג הוא אינו אלא במקומות שאין מתפללים בציבור אלא תפלה אחת
בלבד ,אבל במקומות שמתפללים בציבור אחת ושתים וכו' ,צריך לילך להתפלל עם הציבור כדי שלא להפך הסדר שתקינו בלבד ,אבל במקומות שמתפללים בציבור אחת ושתים וכו' ,צריך לילך להתפלל עם הציבור כדי שלא להפך הסדר שתקינו
חז"ל .עכ"ל .וכן ב"מעשי למלך" שבספר "חפץ חיים" על התורה ,פרשת אמור (עמ' קס"ז) כתוב שכן נהג מרן בעל החפץ חז"ל .עכ"ל .וכן ב"מעשי למלך" שבספר "חפץ חיים" על התורה ,פרשת אמור (עמ' קס"ז) כתוב שכן נהג מרן בעל החפץ
חיים זצ"ל .לפי"ז כיום ,בישובים הגדולים ,אין היתר לדלג בפסוקי דזמרה ,כי בקל משיגים מנין אחר להתפלל בו. חיים זצ"ל .לפי"ז כיום ,בישובים הגדולים ,אין היתר לדלג בפסוקי דזמרה ,כי בקל משיגים מנין אחר להתפלל בו.
ז .בעת חיבוק ונישוק הס"ת היה אומר בלחש את הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים ז .בעת חיבוק ונישוק הס"ת היה אומר בלחש את הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים
דודיך מיין ,כמובא בספרים (ראה ליקוטי מהרי"ח ב"סדר קרה"ת בחול"). דודיך מיין ,כמובא בספרים (ראה ליקוטי מהרי"ח ב"סדר קרה"ת בחול").
ח .ב"ובא לציון גואל" ,כשהגיע למילים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" היה קם ופניו ח .ב"ובא לציון גואל" ,כשהגיע למילים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" היה קם ופניו
למזרח ,מרים ידיו כלפי מעלה ואומר מילים אלו בכוונה עצומה עד כדי השתפכות הנפש( .עי' למזרח ,מרים ידיו כלפי מעלה ואומר מילים אלו בכוונה עצומה עד כדי השתפכות הנפש( .עי'
מ"ב מ"ז ,י'). מ"ב מ"ז ,י').
ט .בימות החול לא אמר "אין כאלקינו" לאחר התפילה ,כפי נוסח אשכנז המקורי (רמ"א קל"ב ט .בימות החול לא אמר "אין כאלקינו" לאחר התפילה ,כפי נוסח אשכנז המקורי (רמ"א קל"ב
סס"ב) ,וכמו שנהגו בחו"ל .אולם היה אומר את הסיום" :תנא דבי אליהו וכו'" ,אמר רבי סס"ב) ,וכמו שנהגו בחו"ל .אולם היה אומר את הסיום" :תנא דבי אליהו וכו'" ,אמר רבי
15 15
אלעזר אמר רבי חנינא" וכו'. אלעזר אמר רבי חנינא" וכו'.
י .אם לא הספיק לומר הקרבנות לפני התפילה ,היה אומרם אחר התפילה .אולם את הפסוק י .אם לא הספיק לומר הקרבנות לפני התפילה ,היה אומרם אחר התפילה .אולם את הפסוק
"ושחט אותו על ירך המזבח" לא רצה להחסיר ,והיה אומרו לפני "ברוך שאמר" .והוא ,ע"פ "ושחט אותו על ירך המזבח" לא רצה להחסיר ,והיה אומרו לפני "ברוך שאמר" .והוא ,ע"פ
מה שכתב הט"ז בסימן א' (ס"ק ח') בשם המדרש" :אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ, מה שכתב הט"ז בסימן א' (ס"ק ח') בשם המדרש" :אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ,
בין עכו"ם בין ישראל ,בשעה שקורין מקרא זה ,אני זוכר "עקידת יצחק". בין עכו"ם בין ישראל ,בשעה שקורין מקרא זה ,אני זוכר "עקידת יצחק".
יא .אחר תפילת שחרית היה אומר י"ג עקרים ,שש זכירות ובסוף זכירת עמלק היה מוסיף מה יא .אחר תפילת שחרית היה אומר י"ג עקרים ,שש זכירות ובסוף זכירת עמלק היה מוסיף מה
שמודפס בסדורים אחדים מתוך יוצרות לפרשת זכור" :ימח שמו וזכרו ונמח זכורו שמודפס בסדורים אחדים מתוך יוצרות לפרשת זכור" :ימח שמו וזכרו ונמח זכורו
מלהזכירו" .כמו"כ היה אומר "פרשת המן" (שו"ע א' ,ה' ומ"ב ס"ק י"ג)" ,פרשת היראה" (כמובא מלהזכירו" .כמו"כ היה אומר "פרשת המן" (שו"ע א' ,ה' ומ"ב ס"ק י"ג)" ,פרשת היראה" (כמובא
בסוף ספר היראה לרבינו יונה ,ועוד) ו"פרשת התשובה". בסוף ספר היראה לרבינו יונה ,ועוד) ו"פרשת התשובה".
יב .לאחר התפילה היה רגיל לומר המזמור "מזמור שיר חנוכת הבית" בעת שקיפל את הטלית. יב .לאחר התפילה היה רגיל לומר המזמור "מזמור שיר חנוכת הבית" בעת שקיפל את הטלית.
בימי חנוכה היה אומר מזמור זה בשחרית ג' פעמים ,דהיינו לפני "ברוך שאמר" ,אחרי שיר בימי חנוכה היה אומר מזמור זה בשחרית ג' פעמים ,דהיינו לפני "ברוך שאמר" ,אחרי שיר
של יום ,משום חנוכה ,ופעם בעת קיפול הטלית[ .לא ידוע לנו למה בחר לומר דוקא מזמור של יום ,משום חנוכה ,ופעם בעת קיפול הטלית[ .לא ידוע לנו למה בחר לומר דוקא מזמור
61 61
זה לאחר התפילה]. זה לאחר התפילה].
יג .חנך את בני ביתו לא לדלג בפסוקי דזמרה .היה רגיל לומר בבדיחותא ,מה שכתוב בשו"ע יג .חנך את בני ביתו לא לדלג בפסוקי דזמרה .היה רגיל לומר בבדיחותא ,מה שכתוב בשו"ע
(סי' נ"ב) שאם בא לביהכ"נ ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה שאפשר לדלג ,היינו מי (סי' נ"ב) שאם בא לביהכ"נ ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה שאפשר לדלג ,היינו מי
שהתנהג על פי השלחן ערוך מסי' א' עד הכא ,דהיינו מ"יתגבר כארי ...שיהא הוא מעורר שהתנהג על פי השלחן ערוך מסי' א' עד הכא ,דהיינו מ"יתגבר כארי ...שיהא הוא מעורר
השחר" וכו ' ,ואם קרה שאיחר לבוא לביהכ"נ ,בכה"ג אמרו ידלג חלקים מפסוקי דזמרה. השחר" וכו ' ,ואם קרה שאיחר לבוא לביהכ"נ ,בכה"ג אמרו ידלג חלקים מפסוקי דזמרה.
61 61
אבל מי שקם מאוחר ממטתו לא ניתנה לו אפשרות של דילוגים( .עיי"ש במ"ב בריש הסימן). אבל מי שקם מאוחר ממטתו לא ניתנה לו אפשרות של דילוגים( .עיי"ש במ"ב בריש הסימן).
יד .בגלילת רצועת תפילין של ראש היה מניח את הקשר מעל המעברתא ולא מתחתיה ,ואת שתי יד .בגלילת רצועת תפילין של ראש היה מניח את הקשר מעל המעברתא ולא מתחתיה ,ואת שתי
הרצועות היה גולל בצד ימין של הקציצה .בתפילין של יד גלל את כל הרצועה בצד שמאל הרצועות היה גולל בצד ימין של הקציצה .בתפילין של יד גלל את כל הרצועה בצד שמאל
הקציצה[ .יתכן משום דכשהם מונחים בשקית (של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל) הוי שני הקציצה[ .יתכן משום דכשהם מונחים בשקית (של ראש בצד ימין ושל יד בצד שמאל) הוי שני
התפילין ביחד ככנפי יונה ,כמש"כ במ"ב סי' כ"ח (סק"ט) .או משום דרצה ששני הקשרים, התפילין ביחד ככנפי יונה ,כמש"כ במ"ב סי' כ"ח (סק"ט) .או משום דרצה ששני הקשרים,
של יד ושל ראש ,יהיו סמוכין זה לזה בלא הפסק רצועה באמצע .מעין מה שכתבו התוס' של יד ושל ראש ,יהיו סמוכין זה לזה בלא הפסק רצועה באמצע .מעין מה שכתבו התוס'
בשבת (צ"ח רע"א) בשם הרב פורת לעניין קרשי המשכן ,עיי"ש]. בשבת (צ"ח רע"א) בשם הרב פורת לעניין קרשי המשכן ,עיי"ש].
15מה שנוהגים לומר בארץ ישראל "אין כאלקינו – פיטום הקטורת" אף בימות החול ,הוא משום שהיתה כאן מגפה רח"ל, 15מה שנוהגים לומר בארץ ישראל "אין כאלקינו – פיטום הקטורת" אף בימות החול ,הוא משום שהיתה כאן מגפה רח"ל,
וחכמי א"י ראו צורך להנהיג לומר זאת .לפי ש הקטורת מצילה ממגפה( .כשבת פ"ט ע"א ,מובא ברש"י במדבר י"ז י"א). וחכמי א"י ראו צורך להנהיג לומר זאת .לפי ש הקטורת מצילה ממגפה( .כשבת פ"ט ע"א ,מובא ברש"י במדבר י"ז י"א).
41 41
ראה בפירוש מלבי"ם לתהילים (פרק ל') שכתב ש"חנוכת הבית" הכוונה לגוף של האדם ,וכשמתרפא אדם מחוליו הוי כעין ראה בפירוש מלבי"ם לתהילים (פרק ל') שכתב ש"חנוכת הבית" הכוונה לגוף של האדם ,וכשמתרפא אדם מחוליו הוי כעין
חנוכת הבית ,שהוא הגוף ,דהיינו בית לנשמה. חנוכת הבית ,שהוא הגוף ,דהיינו בית לנשמה.
ובסידור "עולת ראיה" מביא הגראי"ה קוק מאב יו זצ"ל שאם היה שותה לפני התפילה ,היה אומר אחר ברכה"ת גם מזמור ובסידור "עולת ראיה" מביא הגראי"ה קוק מאב יו זצ"ל שאם היה שותה לפני התפילה ,היה אומר אחר ברכה"ת גם מזמור
זה ,ובפסוק "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" ,יוצאים בשעת הדחק בשיעור מועט של תפילה ,משום "לא תאכלו על הדם - זה ,ובפסוק "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת" ,יוצאים בשעת הדחק בשיעור מועט של תפילה ,משום "לא תאכלו על הדם -
לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם" (ברכות י' ע"ב). לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם" (ברכות י' ע"ב).
בעיתון "יתד נאמן" עש"ק פר' בהר תשס"ג בחוברת "שבת קדש" (גליון 23עמ' )1מודפס צילום כת"י של הגר"ע אלטשולר בעיתון "יתד נאמן" עש"ק פר' בהר תשס"ג בחוברת "שבת קדש" (גליון 23עמ' )1מודפס צילום כת"י של הגר"ע אלטשולר
זצ"ל ,בעל ה"תקנת עזרא" שכתב לעצמו "סדר היום" ובו נאמר :כל בקר לומר פר' מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ,אח"כ זצ"ל ,בעל ה"תקנת עזרא" שכתב לעצמו "סדר היום" ובו נאמר :כל בקר לומר פר' מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ,אח"כ
לשתות טהיי בלי חלב ,אח"כ להתפלל תפילה של שחרית בציבור ,עכ"ל. לשתות טהיי בלי חלב ,אח"כ להתפלל תפילה של שחרית בציבור ,עכ"ל.
41 41
ב"כף החיים" שם כתב :ופשוט דכל זה שהתירו לדלג הוא אינו אלא במקומות שאין מתפללים בציבור אלא תפלה אחת ב"כף החיים" שם כתב :ופשוט דכל זה שהתירו לדלג הוא אינו אלא במקומות שאין מתפללים בציבור אלא תפלה אחת
בלבד ,אבל במקומות שמתפללים בציבור אחת ושתים וכו' ,צריך לילך להתפלל עם הציבור כדי שלא להפך הסדר שתקינו בלבד ,אבל במקומות שמתפללים בציבור אחת ושתים וכו' ,צריך לילך להתפלל עם הציבור כדי שלא להפך הסדר שתקינו
חז"ל .עכ"ל .וכן ב"מעשי למלך" שבספר "חפץ חיים" על התורה ,פרשת אמור (עמ' קס"ז) כתוב שכן נהג מרן בעל החפץ חז"ל .עכ"ל .וכן ב"מעשי למלך" שבספר "חפץ חיים" על התורה ,פרשת אמור (עמ' קס"ז) כתוב שכן נהג מרן בעל החפץ
חיים זצ"ל .לפי"ז כיום ,בישובים הגדולים ,אין היתר לדלג בפסוקי דזמרה ,כי בקל משיגים מנין אחר להתפלל בו. חיים זצ"ל .לפי"ז כיום ,בישובים הגדולים ,אין היתר לדלג בפסוקי דזמרה ,כי בקל משיגים מנין אחר להתפלל בו.
טו .את טליתו קיפל מבפנים ,דהיינו צד העטרה כלפי פנים .לשאלתי ,ענה לי -כדי שלא יתלכלך. טו .את טליתו קיפל מבפנים ,דהיינו צד העטרה כלפי פנים .לשאלתי ,ענה לי -כדי שלא יתלכלך.
(עי' בספר "מרן הרב שך" ח"א עמ' 621 [עי' רש"י שמות כ"ו ,י"ג :למדה תורה ד"א שיהיה אדם חס על היפה]. (עי' בספר "מרן הרב שך" ח"א עמ' 621 [עי' רש"י שמות כ"ו ,י"ג :למדה תורה ד"א שיהיה אדם חס על היפה].
בהערות ,עניין בקיפול הטלית). בהערות ,עניין בקיפול הטלית).
טז .היוצרות והפיוטים שלא נהגו לאומרם בא"י ,היה אומרם לאחר התפילה ביחידות ,הן טז .היוצרות והפיוטים שלא נהגו לאומרם בא"י ,היה אומרם לאחר התפילה ביחידות ,הן
היוצרות של ד' הפרשיות והן פיוטי שלוש הרגלים של מעריב ושחרית .כיו"ב פיוטים מימים היוצרות של ד' הפרשיות והן פיוטי שלוש הרגלים של מעריב ושחרית .כיו"ב פיוטים מימים
הנוראים ,סליחות או קינות של ט' באב שדילגו בביהכ"נ ,היה משלים בביתו[ .בכלל ,הדברים הנוראים ,סליחות או קינות של ט' באב שדילגו בביהכ"נ ,היה משלים בביתו[ .בכלל ,הדברים
המיועדים לכאורה שיאמר ו רק ע"י החזן ,כגון "שיר היחוד" בליל יו"כ ,או "שיר הכבוד"" ,הקדמות" .או המיועדים לכאורה שיאמר ו רק ע"י החזן ,כגון "שיר היחוד" בליל יו"כ ,או "שיר הכבוד"" ,הקדמות" .או
דברים האחרים הנאמרים בימים הנוראים ע"י הש"ץ וכדו' ,היה נוהג לאומרם בלחש עם החזן]. דברים האחרים הנאמרים בימים הנוראים ע"י הש"ץ וכדו' ,היה נוהג לאומרם בלחש עם החזן].
יז .כל חדש היה מסיים ספר תהלים ,והקפיד לומר ה"יהי רצון" שלפני ואחרי אמירת יז .כל חדש היה מסיים ספר תהלים ,והקפיד לומר ה"יהי רצון" שלפני ואחרי אמירת
61 61
התהילים. התהילים.
יח .כשהיה אנוס להתפלל ביחידות ,כששכב בביה"ח או בבית עקב חולשתו הרבה ,והפסיד יח .כשהיה אנוס להתפלל ביחידות ,כששכב בביה"ח או בבית עקב חולשתו הרבה ,והפסיד
קדיש ,ברכו ,קדושה וברכת כהנים .כשחזר להתפלל בביהכ"נ הלך ממנין למנין (בשטיבלך) קדיש ,ברכו ,קדושה וברכת כהנים .כשחזר להתפלל בביהכ"נ הלך ממנין למנין (בשטיבלך)
לשמוע ולענות כדי להשלים את שהחסיר( .עי' שו"ע סי' נ"ו ס"א :להשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש). לשמוע ולענות כדי להשלים את שהחסיר( .עי' שו"ע סי' נ"ו ס"א :להשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש).
ב .בכל סעודה אחר אכילת כזית פת ,היה אומר הפרק "מזמור לדוד" כמ"ש במ"ב (קס"ו ,ג') ב .בכל סעודה אחר אכילת כזית פת ,היה אומר הפרק "מזמור לדוד" כמ"ש במ"ב (קס"ו ,ג')
בשם השל"ה. בשם השל"ה.
ג .בצעירותו היה נוהג לעיין בקביעות בעת סעודתו ב"ספר חסידים" .ספר זה היה חביב עליו ג .בצעירותו היה נוהג לעיין בקביעות בעת סעודתו ב"ספר חסידים" .ספר זה היה חביב עליו
מאד כי הוא רובו ככולו דברי מוסר ומדות טובות וד"א ,והעיד על עצמו שהרבה מדות מאד כי הוא רובו ככולו דברי מוסר ומדות טובות וד"א ,והעיד על עצמו שהרבה מדות
*61 *61
טובות קבל ממנו. טובות קבל ממנו.
ד .אי אתקרי שהוגש פצוחים בסוף הסעודה ,היה מקלף כמות גדולה של גרעיני החמניות ,כדי ד .אי אתקרי שהוגש פצוחים בסוף הסעודה ,היה מקלף כמות גדולה של גרעיני החמניות ,כדי
שברכת "בורא פרי האדמה" תחול על שיעור גדול וטעם מרובה ,ולא בירך על גרעין אחד. שברכת "בורא פרי האדמה" תחול על שיעור גדול וטעם מרובה ,ולא בירך על גרעין אחד.
ה .לפני ברכת המזון היה אומר "על נהרות בבל" בעינים עצומות -מ"ב (א ,י"א) בשם השל"ה. ה .לפני ברכת המזון היה אומר "על נהרות בבל" בעינים עצומות -מ"ב (א ,י"א) בשם השל"ה.
היה שוטף היטב את הפה משיורי מזון .היה לובש בגדו העליון והמגבעת -מ"ב (קפ"ג ,י"א). היה שוטף היטב את הפה משיורי מזון .היה לובש בגדו העליון והמגבעת -מ"ב (קפ"ג ,י"א).
[ ובסעודות שבת היה מוסיף הזמר של האר"י ז"ל שתיקן לומר "ידי אסחי אנא" וכו']" ,הנני [ ובסעודות שבת היה מוסיף הזמר של האר"י ז"ל שתיקן לומר "ידי אסחי אנא" וכו']" ,הנני
מוכן ומזומן לקיים מ"ע של ברהמ"ז" וכו' .רוחץ מים אחרונים ,השתדל ליטול ברביעית מוכן ומזומן לקיים מ"ע של ברהמ"ז" וכו' .רוחץ מים אחרונים ,השתדל ליטול ברביעית
מים כהגר"א במעשה רב (סי' פ"ד) ,22או קרוב לרביעית .ומברך בנעימה ובעינים עצומות. מים כהגר"א במעשה רב (סי' פ"ד) ,22או קרוב לרביעית .ומברך בנעימה ובעינים עצומות.
41 41
ב"מצבא העבודה" עה"ת (עמוד ק"א) הבאנו ,דאבא ז"ל סבר ,אף שב"מטה אפרים" (תקפ"א ,ח') ובמ"ב שם (ס"ק ג') כתוב ב"מצבא העבודה" עה"ת (עמוד ק"א) הבאנו ,דאבא ז"ל סבר ,אף שב"מטה אפרים" (תקפ"א ,ח') ובמ"ב שם (ס"ק ג') כתוב
לדלג ב"יהי רצון" את המלים "שבעים שנה" ,דמה יאמר אדם שעבר גיל זה .מ"מ נראה שכן אפשר לומר זאת ,עפ"י לדלג ב"יהי רצון" את המלים "שבעים שנה" ,דמה יאמר אדם שעבר גיל זה .מ"מ נראה שכן אפשר לומר זאת ,עפ"י
הירושלמי ברכות פ"ב ה"ח ושהש"ר פ"ו ,ח' :יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה. הירושלמי ברכות פ"ב ה"ח ושהש"ר פ"ו ,ח' :יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה.
וה"פ :שלא יקחני מעוה"ז קודם זמני עד מלאות בהם שבעים שנה מתוקנות ,ואם עברתי גיל זה ולא הספקתי לתקן נפשי וה"פ :שלא יקחני מעוה"ז קודם זמני עד מלאות בהם שבעים שנה מתוקנות ,ואם עברתי גיל זה ולא הספקתי לתקן נפשי
בשלמות ,אני מבקש לחיות עוד ,באופן שאוכל לתקן את אשר שחתתי וישארו לי שבעים שנה מתוקנות. בשלמות ,אני מבקש לחיות עוד ,באופן שאוכל לתקן את אשר שחתתי וישארו לי שבעים שנה מתוקנות.
לאחר זמן רב מצאתי ב"פנים יפות" [לבעל ההפלאה] פרשת חיי שרה עה"פ "ואברהם זקן בא בימים" ,דכתב על דרך זה. לאחר זמן רב מצאתי ב"פנים יפות" [לבעל ההפלאה] פרשת חיי שרה עה"פ "ואברהם זקן בא בימים" ,דכתב על דרך זה.
41 41
אמנם במ"ב (קס"ה ,ב') מבואר דלכתחילה לברך שתי ברכות בנטילה אחת הוא רק בדוחק מים וכיו"ב .אולם החזו"א (סס"י אמנם במ"ב (קס"ה ,ב') מבואר דלכתחילה לברך שתי ברכות בנטילה אחת הוא רק בדוחק מים וכיו"ב .אולם החזו"א (סס"י
כ"ד) כתב דכן נוהגין לכתחילה ולא חילק אם דוחק מים או לא( .עי' שו"ת "באר שבע" סי' נ"ז). כ"ד) כתב דכן נוהגין לכתחילה ולא חילק אם דוחק מים או לא( .עי' שו"ת "באר שבע" סי' נ"ז).
* 19בספר "מצבא העבודה" חלק החידושים על הש"ס ,עמ' ( 412נדפס בשנת תשס"א) הדפסנו חדו"ת בענין "אי מותר לשנות * 19בספר "מצבא העבודה" חלק החידושים על הש"ס ,עמ' ( 412נדפס בשנת תשס"א) הדפסנו חדו"ת בענין "אי מותר לשנות
בדברי שלום" ,שהוא חלק מחיבורו על "ספר חסידים" שהכת"י אבד ,עיי"ש. בדברי שלום" ,שהוא חלק מחיבורו על "ספר חסידים" שהכת"י אבד ,עיי"ש.
20 20
לא סבל המניחים טיפה אחת או שתיים על האצבעות ל"מים אחרונים" ,וכמו שזעק על זה המ"ב בסי' קפ"א סק"י. לא סבל המניחים טיפה אחת או שתיים על האצבעות ל"מים אחרונים" ,וכמו שזעק על זה המ"ב בסי' קפ"א סק"י.
על דברי המע"ר דמביאו המ"ב (שם סקכ"א) ,כתב בספר "ארחות רבנו" [ח"א עמ' פ"ג אות ע' ,ח"ה עמ' צ"ו אות ל"ב] בשם על דברי המע"ר דמביאו המ"ב (שם סקכ"א) ,כתב בספר "ארחות רבנו" [ח"א עמ' פ"ג אות ע' ,ח"ה עמ' צ"ו אות ל"ב] בשם
החזו"א דאין לסמוך על זה ואין צריך רביעית. ה החזו"א דאין לסמוך על זה ואין צריך רביעית. ה
טו .את טליתו קיפל מבפנים ,דהיינו צד העטרה כלפי פנים .לשאלתי ,ענה לי -כדי שלא יתלכלך. טו .את טליתו קיפל מבפנים ,דהיינו צד העטרה כלפי פנים .לשאלתי ,ענה לי -כדי שלא יתלכלך.
(עי' בספר "מרן הרב שך" ח"א עמ' 621 [עי' רש"י שמות כ"ו ,י"ג :למדה תורה ד"א שיהיה אדם חס על היפה]. (עי' בספר "מרן הרב שך" ח"א עמ' 621 [עי' רש"י שמות כ"ו ,י"ג :למדה תורה ד"א שיהיה אדם חס על היפה].
בהערות ,עניין בקיפול הטלית). בהערות ,עניין בקיפול הטלית).
טז .היוצרות והפיוטים שלא נהגו לאומרם בא"י ,היה אומרם לאחר התפילה ביחידות ,הן טז .היוצרות והפיוטים שלא נהגו לאומרם בא"י ,היה אומרם לאחר התפילה ביחידות ,הן
היוצרות של ד' הפרשיות והן פיוטי שלוש הרגלים של מעריב ושחרית .כיו"ב פיוטים מימים היוצרות של ד' הפרשיות והן פיוטי שלוש הרגלים של מעריב ושחרית .כיו"ב פיוטים מימים
הנוראים ,סליחות או קינות של ט' באב שדילגו בביהכ"נ ,היה משלים בביתו[ .בכלל ,הדברים הנוראים ,סליחות או קינות של ט' באב שדילגו בביהכ"נ ,היה משלים בביתו[ .בכלל ,הדברים
המיועדים לכאורה שיאמר ו רק ע"י החזן ,כגון "שיר היחוד" בליל יו"כ ,או "שיר הכבוד"" ,הקדמות" .או המיועדים לכאורה שיאמר ו רק ע"י החזן ,כגון "שיר היחוד" בליל יו"כ ,או "שיר הכבוד"" ,הקדמות" .או
דברים האחרים הנאמרים בימים הנוראים ע"י הש"ץ וכדו' ,היה נוהג לאומרם בלחש עם החזן]. דברים האחרים הנאמרים בימים הנוראים ע"י הש"ץ וכדו' ,היה נוהג לאומרם בלחש עם החזן].
יז .כל חדש היה מסיים ספר תהלים ,והקפיד לומר ה"יהי רצון" שלפני ואחרי אמירת יז .כל חדש היה מסיים ספר תהלים ,והקפיד לומר ה"יהי רצון" שלפני ואחרי אמירת
61 61
התהילים. התהילים.
יח .כשהיה אנוס להתפלל ביחידות ,כששכב בביה"ח או בבית עקב חולשתו הרבה ,והפסיד יח .כשהיה אנוס להתפלל ביחידות ,כששכב בביה"ח או בבית עקב חולשתו הרבה ,והפסיד
קדיש ,ברכו ,קדושה וברכת כהנים .כשחזר להתפלל בביהכ"נ הלך ממנין למנין (בשטיבלך) קדיש ,ברכו ,קדושה וברכת כהנים .כשחזר להתפלל בביהכ"נ הלך ממנין למנין (בשטיבלך)
לשמוע ולענות כדי להשלים את שהחסיר( .עי' שו"ע סי' נ"ו ס"א :להשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש). לשמוע ולענות כדי להשלים את שהחסיר( .עי' שו"ע סי' נ"ו ס"א :להשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש).
ב .בכל סעודה אחר אכילת כזית פת ,היה אומר הפרק "מזמור לדוד" כמ"ש במ"ב (קס"ו ,ג') ב .בכל סעודה אחר אכילת כזית פת ,היה אומר הפרק "מזמור לדוד" כמ"ש במ"ב (קס"ו ,ג')
בשם השל"ה. בשם השל"ה.
ג .בצעירותו היה נוהג לעיין בקביעות בעת סעודתו ב"ספר חסידים" .ספר זה היה חביב עליו ג .בצעירותו היה נוהג לעיין בקביעות בעת סעודתו ב"ספר חסידים" .ספר זה היה חביב עליו
מאד כי הוא רובו ככולו דברי מוסר ומדות טובות וד"א ,והעיד על עצמו שהרבה מדות מאד כי הוא רובו ככולו דברי מוסר ומדות טובות וד"א ,והעיד על עצמו שהרבה מדות
*61 *61
טובות קבל ממנו. טובות קבל ממנו.
ד .אי אתקרי שהוגש פצוחים בסוף הסעודה ,היה מקלף כמות גדולה של גרעיני החמניות ,כדי ד .אי אתקרי שהוגש פצוחים בסוף הסעודה ,היה מקלף כמות גדולה של גרעיני החמניות ,כדי
שברכת "בורא פרי האדמה" תחול על שיעור גדול וטעם מרובה ,ולא בירך על גרעין אחד. שברכת "בורא פרי האדמה" תחול על שיעור גדול וטעם מרובה ,ולא בירך על גרעין אחד.
ה .לפני ברכת המזון היה אומר "על נהרות בבל" בעינים עצומות -מ"ב (א ,י"א) בשם השל"ה. ה .לפני ברכת המזון היה אומר "על נהרות בבל" בעינים עצומות -מ"ב (א ,י"א) בשם השל"ה.
היה שוטף היטב את הפה משיורי מזון .היה לובש בגדו העליון והמגבעת -מ"ב (קפ"ג ,י"א). היה שוטף היטב את הפה משיורי מזון .היה לובש בגדו העליון והמגבעת -מ"ב (קפ"ג ,י"א).
[ ובסעודות שבת היה מוסיף הזמר של האר"י ז"ל שתיקן לומר "ידי אסחי אנא" וכו']" ,הנני [ ובסעודות שבת היה מוסיף הזמר של האר"י ז"ל שתיקן לומר "ידי אסחי אנא" וכו']" ,הנני
מוכן ומזומן לקיים מ"ע של ברהמ"ז" וכו' .רוחץ מים אחרונים ,השתדל ליטול ברביעית מוכן ומזומן לקיים מ"ע של ברהמ"ז" וכו' .רוחץ מים אחרונים ,השתדל ליטול ברביעית
מים כהגר"א במעשה רב (סי' פ"ד) ,22או קרוב לרביעית .ומברך בנעימה ובעינים עצומות. מים כהגר"א במעשה רב (סי' פ"ד) ,22או קרוב לרביעית .ומברך בנעימה ובעינים עצומות.
41 41
ב"מצבא העבודה" עה"ת (עמוד ק"א) הבאנו ,דאבא ז"ל סבר ,אף שב"מטה אפרים" (תקפ"א ,ח') ובמ"ב שם (ס"ק ג') כתוב ב"מצבא העבודה" עה"ת (עמוד ק"א) הבאנו ,דאבא ז"ל סבר ,אף שב"מטה אפרים" (תקפ"א ,ח') ובמ"ב שם (ס"ק ג') כתוב
לדלג ב"יהי רצון" את המלים "שבעים שנה" ,דמה יאמר אדם שעבר גיל זה .מ"מ נראה שכן אפשר לומר זאת ,עפ"י לדלג ב"יהי רצון" את המלים "שבעים שנה" ,דמה יאמר אדם שעבר גיל זה .מ"מ נראה שכן אפשר לומר זאת ,עפ"י
הירושלמי ברכות פ"ב ה"ח ושהש"ר פ"ו ,ח' :יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה. הירושלמי ברכות פ"ב ה"ח ושהש"ר פ"ו ,ח' :יגע ר' בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שלא יגע תלמיד ותיק למאה שנה.
וה"פ :שלא יקחני מעוה"ז קודם זמני עד מלאות בהם שבעים שנה מתוקנות ,ואם עברתי גיל זה ולא הספקתי לתקן נפשי וה"פ :שלא יקחני מעוה"ז קודם זמני עד מלאות בהם שבעים שנה מתוקנות ,ואם עברתי גיל זה ולא הספקתי לתקן נפשי
בשלמות ,אני מבקש לחיות עוד ,באופן שאוכל לתקן את אשר שחתתי וישארו לי שבעים שנה מתוקנות. בשלמות ,אני מבקש לחיות עוד ,באופן שאוכל לתקן את אשר שחתתי וישארו לי שבעים שנה מתוקנות.
לאחר זמן רב מצאתי ב"פנים יפות" [לבעל ההפלאה] פרשת חיי שרה עה"פ "ואברהם זקן בא בימים" ,דכתב על דרך זה. לאחר זמן רב מצאתי ב"פנים יפות" [לבעל ההפלאה] פרשת חיי שרה עה"פ "ואברהם זקן בא בימים" ,דכתב על דרך זה.
41 41
אמנם במ"ב (קס"ה ,ב') מבואר דלכתחילה לברך שתי ברכות בנטילה אחת הוא רק בדוחק מים וכיו"ב .אולם החזו"א (סס"י אמנם במ"ב (קס"ה ,ב') מבואר דלכתחילה לברך שתי ברכות בנטילה אחת הוא רק בדוחק מים וכיו"ב .אולם החזו"א (סס"י
כ"ד) כתב דכן נוהגין לכתחילה ולא חילק אם דוחק מים או לא( .עי' שו"ת "באר שבע" סי' נ"ז). כ"ד) כתב דכן נוהגין לכתחילה ולא חילק אם דוחק מים או לא( .עי' שו"ת "באר שבע" סי' נ"ז).
* 19בספר "מצבא העבודה" חלק החידושים על הש"ס ,עמ' ( 412נדפס בשנת תשס"א) הדפסנו חדו"ת בענין "אי מותר לשנות * 19בספר "מצבא העבודה" חלק החידושים על הש"ס ,עמ' ( 412נדפס בשנת תשס"א) הדפסנו חדו"ת בענין "אי מותר לשנות
בדברי שלום" ,שהוא חלק מחיבורו על "ספר חסידים" שהכת"י אבד ,עיי"ש. בדברי שלום" ,שהוא חלק מחיבורו על "ספר חסידים" שהכת"י אבד ,עיי"ש.
20 20
לא סבל המניחים טיפה אחת או שתיים על האצבעות ל"מים אחרונים" ,וכמו שזעק על זה המ"ב בסי' קפ"א סק"י. לא סבל המניחים טיפה אחת או שתיים על האצבעות ל"מים אחרונים" ,וכמו שזעק על זה המ"ב בסי' קפ"א סק"י.
על דברי המע"ר דמביאו המ"ב (שם סקכ"א) ,כתב בספר "ארחות רבנו" [ח"א עמ' פ"ג אות ע' ,ח"ה עמ' צ"ו אות ל"ב] בשם על דברי המע"ר דמביאו המ"ב (שם סקכ"א) ,כתב בספר "ארחות רבנו" [ח"א עמ' פ"ג אות ע' ,ח"ה עמ' צ"ו אות ל"ב] בשם
החזו"א דאין לסמוך על זה ואין צריך רביעית. ה החזו"א דאין לסמוך על זה ואין צריך רביעית. ה
ו .כשהיו רבים מסובים ,נהג ליטול מים אחרונים מחמשה האחרונים כמ"ש בשו"ע סימן ו .כשהיו רבים מסובים ,נהג ליטול מים אחרונים מחמשה האחרונים כמ"ש בשו"ע סימן
*22 *22
קפ"א (ס"ו) .אע"פ שלא ראינו נוהגין כן. קפ"א (ס"ו) .אע"פ שלא ראינו נוהגין כן.
ז .הקפיד כאשר ראה מי שנוטל מים אחרונים מתוך כלי חשוב ,כגון גביע של קידוש .אמר :הרי ז .הקפיד כאשר ראה מי שנוטל מים אחרונים מתוך כלי חשוב ,כגון גביע של קידוש .אמר :הרי
מים אלו ניתנים לסיטרא אחרא כמבואר בספרים( ,עי' ב"דרך סעודה" מהר"ם פאפירש מים אלו ניתנים לסיטרא אחרא כמבואר בספרים( ,עי' ב"דרך סעודה" מהר"ם פאפירש
ב"תיקון הסעודה קודם ברהמ"ז" וז"ל :מים אחרונים המה חולקא דמסאבא וכו') .וכן הוא ב"תיקון הסעודה קודם ברהמ"ז" וז"ל :מים אחרונים המה חולקא דמסאבא וכו') .וכן הוא
בחרוזים "ידי אסחי אנא" .א"כ למה להשתמש למים אלו מכוס שעושים בו ברכה. בחרוזים "ידי אסחי אנא" .א"כ למה להשתמש למים אלו מכוס שעושים בו ברכה.
כמו"כ לא נתן שיטלו מים אחרונים מבקבוק מלא משקה וימשיכו לשתות מהנותר .וזאת, כמו"כ לא נתן שיטלו מים אחרונים מבקבוק מלא משקה וימשיכו לשתות מהנותר .וזאת,
מלבד מה שאמרו בגמרא (הוריות י"ג רע"ב) דהשותה מים של שיורי רחיצה משכח את מלבד מה שאמרו בגמרא (הוריות י"ג רע"ב) דהשותה מים של שיורי רחיצה משכח את
הלימוד[ .אמנם היעב"ץ כתב שם דהיינו ברחיצת כל הגוף ,אבל בנטילת ידים גרידא מבעיא ליה] אלא הלימוד[ .אמנם היעב"ץ כתב שם דהיינו ברחיצת כל הגוף ,אבל בנטילת ידים גרידא מבעיא ליה] אלא
כנ"ל ,דלמה לשתות משקה של שיורא הניתנים לסיטרא אחרא. כנ"ל ,דלמה לשתות משקה של שיורא הניתנים לסיטרא אחרא.
ח .בש"ק ויו"ט ,אם היה זימון ,וגם היה יין על השלחן ,היה משתדל לזמן על הכוס כמבואר ח .בש"ק ויו"ט ,אם היה זימון ,וגם היה יין על השלחן ,היה משתדל לזמן על הכוס כמבואר
במ"ב (קפ"ב סס"ק ד') .בספר "סדר היום" (סדר קידוש ליל שבת) כתב לברך על היין אפי' שאין במ"ב (קפ"ב סס"ק ד') .בספר "סדר היום" (סדר קידוש ליל שבת) כתב לברך על היין אפי' שאין
דרכו בחול לנהוג כן ,והוא מפני כבוד היום .עי' ערוך השלחן (קפ"ב סס"א) דכתב דרכו בחול לנהוג כן ,והוא מפני כבוד היום .עי' ערוך השלחן (קפ"ב סס"א) דכתב
דהמדקדקין נוהגין כן. דהמדקדקין נוהגין כן.
ט .כשזמנו על הכוס ,היה מוזג כמה טיפות מים לכוס בתיבות "על הארץ הטובה אשר נתן לך", ט .כשזמנו על הכוס ,היה מוזג כמה טיפות מים לכוס בתיבות "על הארץ הטובה אשר נתן לך",
26 26
שבברכת הארץ( ,כשו"ע קפ"ג ,ב'). שבברכת הארץ( ,כשו"ע קפ"ג ,ב').
י .הבין מדעתו שנכון לומר בברהמ"ז "ממרום ילמדו עלינו" וכו' ,ולא "במרום" .שוב מצא שכן י .הבין מדעתו שנכון לומר בברהמ"ז "ממרום ילמדו עלינו" וכו' ,ולא "במרום" .שוב מצא שכן
כתוב בסידור "תהילת ה'" לבעל התניא. כתוב בסידור "תהילת ה'" לבעל התניא.
יא .בברכת הנהנין היה יושב תמיד ,אף לשתיה קלה (גיטין ע' ע"א) .ובעת הברכה הקפיד מאד יא .בברכת הנהנין היה יושב תמיד ,אף לשתיה קלה (גיטין ע' ע"א) .ובעת הברכה הקפיד מאד
להחזיק המאכל ביד ימנית (שו"ע ר"ו ס"ד). להחזיק המאכל ביד ימנית (שו"ע ר"ו ס"ד).
יב .לא נחה דעתו מאלו שאוכ לים פת מרוחה במרגרינה ועליה בשר נקניק ,משום מראית עין ,אף יב .לא נחה דעתו מאלו שאוכ לים פת מרוחה במרגרינה ועליה בשר נקניק ,משום מראית עין ,אף
שרבים אכלו כך ,מ"מ משום שלא ראה בעודו בחו"ל השומן הצמחי הנקרא מרגרינה ,ושם שרבים אכלו כך ,מ"מ משום שלא ראה בעודו בחו"ל השומן הצמחי הנקרא מרגרינה ,ושם
22 22
מראה כזה היה רק לחמאה ,לכן נמנע מלאכול מרגרינה עם בשר. מראה כזה היה רק לחמאה ,לכן נמנע מלאכול מרגרינה עם בשר.
יג .שמענו מאבא ז"ל ,דמה שהחסידים נוהגים ליתן "תיקון" ביארצייט לאחר התפילה ,היינו יג .שמענו מאבא ז"ל ,דמה שהחסידים נוהגים ליתן "תיקון" ביארצייט לאחר התפילה ,היינו
דווקא משקה שברכתו "שהכל נהיה בדברו" .משום דהוי כעין צידוק הדין על פטירתו, דווקא משקה שברכתו "שהכל נהיה בדברו" .משום דהוי כעין צידוק הדין על פטירתו,
כלומר הכל נהיה בדברו. כלומר הכל נהיה בדברו.
*31בגליון המ"ב שלו ציין שלא ראה נוהגים כן[ ,כבר העיר זא ת ב"לחם הפנים" על קיצור שו"ע ריש סימן מ"ד עי"ש] .וכתב *31בגליון המ"ב שלו ציין שלא ראה נוהגים כן[ ,כבר העיר זא ת ב"לחם הפנים" על קיצור שו"ע ריש סימן מ"ד עי"ש] .וכתב
אבא ז"ל ,שכנראה סומכים על ה"כסף משנה" שכתב בפ"ז מהלכות ברכות (הי"ב) :השתא שאין מסלקין השלחן מלפני אותו אבא ז"ל ,שכנראה סומכים על ה"כסף משנה" שכתב בפ"ז מהלכות ברכות (הי"ב) :השתא שאין מסלקין השלחן מלפני אותו
שנטל ידיו ,אפילו הם מאה ,גדול נוטל ידיו תחילה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות .ובמלבושי יו"ט על הלבוש (קפ"א ,ט') כתב שנטל ידיו ,אפילו הם מאה ,גדול נוטל ידיו תחילה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות .ובמלבושי יו"ט על הלבוש (קפ"א ,ט') כתב
מכיון שלא מקפידים על מים אחרונים ,לכך גם אין מדקדקין ,ומתחילין ליטול מהגדול ומביאו א"ר במקום. מכיון שלא מקפידים על מים אחרונים ,לכך גם אין מדקדקין ,ומתחילין ליטול מהגדול ומביאו א"ר במקום.
34כן כתוב בסידור "עולת ראי"ה" (ברכות – "כוס ברכת המזון" אות ב') .ועי' מ"ב קפ"ג סק"ד דמוזג כשמגיע לתחילת ברכת 34כן כתוב בסידור "עולת ראי"ה" (ברכות – "כוס ברכת המזון" אות ב') .ועי' מ"ב קפ"ג סק"ד דמוזג כשמגיע לתחילת ברכת
ה הארץ .וע"ע בחוברת "לשלושה באלול" [א'] אות ע"ח ,דהגראיה"ק זצ"ל נהג במזיגת הכוס גם בקידוש ושאר שתיות מצוה, ה הארץ .וע"ע בחוברת "לשלושה באלול" [א'] אות ע"ח ,דהגראיה"ק זצ"ל נהג במזיגת הכוס גם בקידוש ושאר שתיות מצוה,
א אך לא בהבדלה. א אך לא בהבדלה.
33 33
ושאני מלשתות קפה עם חלב צמחי (הדומה בכ ל לחלב רגיל) לאחר סעודה בשרית ,דשם לא שותים הקפה ביחד עם הבשר ושאני מלשתות קפה עם חלב צמחי (הדומה בכ ל לחלב רגיל) לאחר סעודה בשרית ,דשם לא שותים הקפה ביחד עם הבשר
אלא לאחר הסעודה משא"כ הכא אוכלים הנקניק עם מרגרינה( .עי' שו"ת "יביע אומר" ח"ו יו"ד סי' ח') .אולם בשו"ת אלא לאחר הסעודה משא"כ הכא אוכלים הנקניק עם מרגרינה( .עי' שו"ת "יביע אומר" ח"ו יו"ד סי' ח') .אולם בשו"ת
"משנה הלכות" (ח"ה סי' צ"ו) מתיר לאכול בשר עם מרגרינה ,אבל מסיים והנח להם לישראל אם אינם נביאים ,בני נביאים "משנה הלכות" (ח"ה סי' צ"ו) מתיר לאכול בשר עם מרגרינה ,אבל מסיים והנח להם לישראל אם אינם נביאים ,בני נביאים
הם ,וכנראה לא ניחא ליה כ"כ בזה .וכן בשו"ת "חשב האפוד" (ח"א ,סי' כ') מתיר לאכול בשר עם מרגרינה. הם ,וכנראה לא ניחא ליה כ"כ בזה .וכן בשו"ת "חשב האפוד" (ח"א ,סי' כ') מתיר לאכול בשר עם מרגרינה.
ו .כשהיו רבים מסובים ,נהג ליטול מים אחרונים מחמשה האחרונים כמ"ש בשו"ע סימן ו .כשהיו רבים מסובים ,נהג ליטול מים אחרונים מחמשה האחרונים כמ"ש בשו"ע סימן
*22 *22
קפ"א (ס"ו) .אע"פ שלא ראינו נוהגין כן. קפ"א (ס"ו) .אע"פ שלא ראינו נוהגין כן.
ז .הקפיד כאשר ראה מי שנוטל מים אחרונים מתוך כלי חשוב ,כגון גביע של קידוש .אמר :הרי ז .הקפיד כאשר ראה מי שנוטל מים אחרונים מתוך כלי חשוב ,כגון גביע של קידוש .אמר :הרי
מים אלו ניתנים לסיטרא אחרא כמבואר בספרים( ,עי' ב"דרך סעודה" מהר"ם פאפירש מים אלו ניתנים לסיטרא אחרא כמבואר בספרים( ,עי' ב"דרך סעודה" מהר"ם פאפירש
ב"תיקון הסעודה קודם ברהמ"ז" וז"ל :מים אחרונים המה חולקא דמסאבא וכו') .וכן הוא ב"תיקון הסעודה קודם ברהמ"ז" וז"ל :מים אחרונים המה חולקא דמסאבא וכו') .וכן הוא
בחרוזים "ידי אסחי אנא" .א"כ למה להשתמש למים אלו מכוס שעושים בו ברכה. בחרוזים "ידי אסחי אנא" .א"כ למה להשתמש למים אלו מכוס שעושים בו ברכה.
כמו"כ לא נתן שיטלו מים אחרונים מבקבוק מלא משקה וימשיכו לשתות מהנותר .וזאת, כמו"כ לא נתן שיטלו מים אחרונים מבקבוק מלא משקה וימשיכו לשתות מהנותר .וזאת,
מלבד מה שאמרו בגמרא (הוריות י"ג רע"ב) דהשותה מים של שיורי רחיצה משכח את מלבד מה שאמרו בגמרא (הוריות י"ג רע"ב) דהשותה מים של שיורי רחיצה משכח את
הלימוד[ .אמנם היעב"ץ כתב שם דהיינו ברחיצת כל הגוף ,אבל בנטילת ידים גרידא מבעיא ליה] אלא הלימוד[ .אמנם היעב"ץ כתב שם דהיינו ברחיצת כל הגוף ,אבל בנטילת ידים גרידא מבעיא ליה] אלא
כנ"ל ,דלמה לשתות משקה של שיורא הניתנים לסיטרא אחרא. כנ"ל ,דלמה לשתות משקה של שיורא הניתנים לסיטרא אחרא.
ח .בש"ק ויו"ט ,אם היה זימון ,וגם היה יין על השלחן ,היה משתדל לזמן על הכוס כמבואר ח .בש"ק ויו"ט ,אם היה זימון ,וגם היה יין על השלחן ,היה משתדל לזמן על הכוס כמבואר
במ"ב (קפ"ב סס"ק ד') .בספר "סדר היום" (סדר קידוש ליל שבת) כתב לברך על היין אפי' שאין במ"ב (קפ"ב סס"ק ד') .בספר "סדר היום" (סדר קידוש ליל שבת) כתב לברך על היין אפי' שאין
דרכו בחול לנהוג כן ,והוא מפני כבוד היום .עי' ערוך השלחן (קפ"ב סס"א) דכתב דרכו בחול לנהוג כן ,והוא מפני כבוד היום .עי' ערוך השלחן (קפ"ב סס"א) דכתב
דהמדקדקין נוהגין כן. דהמדקדקין נוהגין כן.
ט .כשזמנו על הכוס ,היה מוזג כמה טיפות מים לכוס בתיבות "על הארץ הטובה אשר נתן לך", ט .כשזמנו על הכוס ,היה מוזג כמה טיפות מים לכוס בתיבות "על הארץ הטובה אשר נתן לך",
26 26
שבברכת הארץ( ,כשו"ע קפ"ג ,ב'). שבברכת הארץ( ,כשו"ע קפ"ג ,ב').
י .הבין מדעתו שנכון לומר בברהמ"ז "ממרום ילמדו עלינו" וכו' ,ולא "במרום" .שוב מצא שכן י .הבין מדעתו שנכון לומר בברהמ"ז "ממרום ילמדו עלינו" וכו' ,ולא "במרום" .שוב מצא שכן
כתוב בסידור "תהילת ה'" לבעל התניא. כתוב בסידור "תהילת ה'" לבעל התניא.
יא .בברכת הנהנין היה יושב תמיד ,אף לשתיה קלה (גיטין ע' ע"א) .ובעת הברכה הקפיד מאד יא .בברכת הנהנין היה יושב תמיד ,אף לשתיה קלה (גיטין ע' ע"א) .ובעת הברכה הקפיד מאד
להחזיק המאכל ביד ימנית (שו"ע ר"ו ס"ד). להחזיק המאכל ביד ימנית (שו"ע ר"ו ס"ד).
יב .לא נחה דעתו מאלו שאוכ לים פת מרוחה במרגרינה ועליה בשר נקניק ,משום מראית עין ,אף יב .לא נחה דעתו מאלו שאוכ לים פת מרוחה במרגרינה ועליה בשר נקניק ,משום מראית עין ,אף
שרבים אכלו כך ,מ"מ משום שלא ראה בעודו בחו"ל השומן הצמחי הנקרא מרגרינה ,ושם שרבים אכלו כך ,מ"מ משום שלא ראה בעודו בחו"ל השומן הצמחי הנקרא מרגרינה ,ושם
22 22
מראה כזה היה רק לחמאה ,לכן נמנע מלאכול מרגרינה עם בשר. מראה כזה היה רק לחמאה ,לכן נמנע מלאכול מרגרינה עם בשר.
יג .שמענו מאבא ז"ל ,דמה שהחסידים נוהגים ליתן "תיקון" ביארצייט לאחר התפילה ,היינו יג .שמענו מאבא ז"ל ,דמה שהחסידים נוהגים ליתן "תיקון" ביארצייט לאחר התפילה ,היינו
דווקא משקה שברכתו "שהכל נהיה בדברו" .משום דהוי כעין צידוק הדין על פטירתו, דווקא משקה שברכתו "שהכל נהיה בדברו" .משום דהוי כעין צידוק הדין על פטירתו,
כלומר הכל נהיה בדברו. כלומר הכל נהיה בדברו.
*31בגליון המ"ב שלו ציין שלא ראה נוהגים כן[ ,כבר העיר זא ת ב"לחם הפנים" על קיצור שו"ע ריש סימן מ"ד עי"ש] .וכתב *31בגליון המ"ב שלו ציין שלא ראה נוהגים כן[ ,כבר העיר זא ת ב"לחם הפנים" על קיצור שו"ע ריש סימן מ"ד עי"ש] .וכתב
אבא ז"ל ,שכנראה סומכים על ה"כסף משנה" שכתב בפ"ז מהלכות ברכות (הי"ב) :השתא שאין מסלקין השלחן מלפני אותו אבא ז"ל ,שכנראה סומכים על ה"כסף משנה" שכתב בפ"ז מהלכות ברכות (הי"ב) :השתא שאין מסלקין השלחן מלפני אותו
שנטל ידיו ,אפילו הם מאה ,גדול נוטל ידיו תחילה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות .ובמלבושי יו"ט על הלבוש (קפ"א ,ט') כתב שנטל ידיו ,אפילו הם מאה ,גדול נוטל ידיו תחילה כדי שלא ישב וידיו מזוהמות .ובמלבושי יו"ט על הלבוש (קפ"א ,ט') כתב
מכיון שלא מקפידים על מים אחרונים ,לכך גם אין מדקדקין ,ומתחילין ליטול מהגדול ומביאו א"ר במקום. מכיון שלא מקפידים על מים אחרונים ,לכך גם אין מדקדקין ,ומתחילין ליטול מהגדול ומביאו א"ר במקום.
34כן כתוב בסידור "עולת ראי"ה" (ברכות – "כוס ברכת המזון" אות ב') .ועי' מ"ב קפ"ג סק"ד דמוזג כשמגיע לתחילת ברכת 34כן כתוב בסידור "עולת ראי"ה" (ברכות – "כוס ברכת המזון" אות ב') .ועי' מ"ב קפ"ג סק"ד דמוזג כשמגיע לתחילת ברכת
ה הארץ .וע"ע בחוברת "לשלושה באלול" [א'] אות ע"ח ,דהגראיה"ק זצ"ל נהג במזיגת הכוס גם בקידוש ושאר שתיות מצוה, ה הארץ .וע"ע בחוברת "לשלושה באלול" [א'] אות ע"ח ,דהגראיה"ק זצ"ל נהג במזיגת הכוס גם בקידוש ושאר שתיות מצוה,
א אך לא בהבדלה. א אך לא בהבדלה.
33 33
ושאני מלשתות קפה עם חלב צמחי (הדומה בכ ל לחלב רגיל) לאחר סעודה בשרית ,דשם לא שותים הקפה ביחד עם הבשר ושאני מלשתות קפה עם חלב צמחי (הדומה בכ ל לחלב רגיל) לאחר סעודה בשרית ,דשם לא שותים הקפה ביחד עם הבשר
אלא לאחר הסעודה משא"כ הכא אוכלים הנקניק עם מרגרינה( .עי' שו"ת "יביע אומר" ח"ו יו"ד סי' ח') .אולם בשו"ת אלא לאחר הסעודה משא"כ הכא אוכלים הנקניק עם מרגרינה( .עי' שו"ת "יביע אומר" ח"ו יו"ד סי' ח') .אולם בשו"ת
"משנה הלכות" (ח"ה סי' צ"ו) מתיר לאכול בשר עם מרגרינה ,אבל מסיים והנח להם לישראל אם אינם נביאים ,בני נביאים "משנה הלכות" (ח"ה סי' צ"ו) מתיר לאכול בשר עם מרגרינה ,אבל מסיים והנח להם לישראל אם אינם נביאים ,בני נביאים
הם ,וכנראה לא ניחא ליה כ"כ בזה .וכן בשו"ת "חשב האפוד" (ח"א ,סי' כ') מתיר לאכול בשר עם מרגרינה. הם ,וכנראה לא ניחא ליה כ"כ בזה .וכן בשו"ת "חשב האפוד" (ח"א ,סי' כ') מתיר לאכול בשר עם מרגרינה.
שבת קודש שבת קודש
["טבילה" עי' לקמן "טהרה" עמ' כ"ה] ["טבילה" עי' לקמן "טהרה" עמ' כ"ה]
א .לא היה מרשה שהכביסה התלויה על החבל ביום ששי תשאר תלויה גם בשבת ,אף שמעיקר הדין א .לא היה מרשה שהכביסה התלויה על החבל ביום ששי תשאר תלויה גם בשבת ,אף שמעיקר הדין
22 22
מותר כמ"ש במ"ב (ש"א ,קס"ז). מותר כמ"ש במ"ב (ש"א ,קס"ז).
ב .היה משתדל כל עש"ק וחג להוריד הפתק הדבוק על החלות ,וכן השעם שעל גבי בקבוקי היין, ב .היה משתדל כל עש"ק וחג להוריד הפתק הדבוק על החלות ,וכן השעם שעל גבי בקבוקי היין,
משום מוחק ובורר. משום מוחק ובורר.
ג .לא נתן לבני הבית לרחוץ הכלים בשבת עם סבון נוזלי ,כוונתו היתה משום מראית עין לסבון ג .לא נתן לבני הבית לרחוץ הכלים בשבת עם סבון נוזלי ,כוונתו היתה משום מראית עין לסבון
22 22
ממש ,לא כמו שכתוב בעה"ש (שכ"ו ססי"א) :יש שמכינים מערב שבת בורית שניתך וכו'. ממש ,לא כמו שכתוב בעה"ש (שכ"ו ססי"א) :יש שמכינים מערב שבת בורית שניתך וכו'.
ד .לפני קבלת שבת היה אומר "שיר השירים" בנעימות בניגון ובהטעמה ,ואם קרה דלא הספיק ד .לפני קבלת שבת היה אומר "שיר השירים" בנעימות בניגון ובהטעמה ,ואם קרה דלא הספיק
לאמרו ,היה אומר זאת בביהכ"נ לאחר תפילת מעריב. לאמרו ,היה אומר זאת בביהכ"נ לאחר תפילת מעריב.
ה .לפני קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום [אפילו רק חלק מהפרשה] ,היה אומר הפסוק ה .לפני קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום [אפילו רק חלק מהפרשה] ,היה אומר הפסוק
"ואתם הדבקים בה' ...חיים כולכם היום" .*22היה נוהג לומר כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום "ואתם הדבקים בה' ...חיים כולכם היום" .*22היה נוהג לומר כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום
אונקלוס כמ"ש בשם האר"י ז"ל (שע"ת רפ"ה סס"ק א' ובכה"ח שם אות ג') .מלבד "שמע אונקלוס כמ"ש בשם האר"י ז"ל (שע"ת רפ"ה סס"ק א' ובכה"ח שם אות ג') .מלבד "שמע
ישראל" שבפרשת ואתחנן ,שלא אמר פסוק פסוק ,אלא את כל הפרשה עד "ובשעריך" פעמיים ישראל" שבפרשת ואתחנן ,שלא אמר פסוק פסוק ,אלא את כל הפרשה עד "ובשעריך" פעמיים
22 22
ואח"כ התרגום ,לחוש למה שכתוב בשו"ע (סימן ס"א ס"ט) דאסור לומר "שמע" שני פעמים. ואח"כ התרגום ,לחוש למה שכתוב בשו"ע (סימן ס"א ס"ט) דאסור לומר "שמע" שני פעמים.
ו .לאחר שגמר תרגום פסוק האחרון של הפרשה ,היה חוזר וקורא שוב הפסוקים האחרונים של ו .לאחר שגמר תרגום פסוק האחרון של הפרשה ,היה חוזר וקורא שוב הפסוקים האחרונים של
הפרשה מ"מפטיר" .אח"כ קרא ההפטרה ,וסיים בקריאת פרשה הבאה עד שני ,כמו בקריאת הפרשה מ"מפטיר" .אח"כ קרא ההפטרה ,וסיים בקריאת פרשה הבאה עד שני ,כמו בקריאת
21 21
התורה במנחה של ש"ק. התורה במנחה של ש"ק.
ז .אי אתקרי אונס ולא הספיק לסיים שנים מקרא ואחד תרגום עד לאחר תפילת שחרית של שבת, ז .אי אתקרי אונס ולא הספיק לסיים שנים מקרא ואחד תרגום עד לאחר תפילת שחרית של שבת,
אעפ"כ היה קורא גם את ההפטרה למרות שלכאורה א"צ לזה( .עי' מ"ב רפ"ה ס"ק י"ט).*21 אעפ"כ היה קורא גם את ההפטרה למרות שלכאורה א"צ לזה( .עי' מ"ב רפ"ה ס"ק י"ט).*21
32 32
במנהגי החזו"א ,המובאים בסוף ספר "ברייתא דמלאכת המשכן" כתוב שכן נהג מרן בעל החזו"א אצל בני ביתו. במנהגי החזו"א ,המובאים בסוף ספר "ברייתא דמלאכת המשכן" כתוב שכן נהג מרן בעל החזו"א אצל בני ביתו.
31 31
עי' שו"ת "אגרות משה" או"ח ח"א (סימן קי"ג) דגם נהג לא לתת לבני ביתו לרחוץ כלים עם סבון נוזלי ,וטעמו משום עי' שו"ת "אגרות משה" או"ח ח"א (סימן קי"ג) דגם נהג לא לתת לבני ביתו לרחוץ כלים עם סבון נוזלי ,וטעמו משום
שלדעתו יש בזה קצת ממחק. שלדעתו יש בזה קצת ממחק.
* 24ב"ליקוטי צבי" (תרנ"ט ,עמ' )11מביא די"ל פסוק זה .ובס' "שפתי חכמים" ברכות (ח' רע"ב) כתב ,משום דאמרינן שם בגמ' * 24ב"ליקוטי צבי" (תרנ"ט ,עמ' )11מביא די"ל פסוק זה .ובס' "שפתי חכמים" ברכות (ח' רע"ב) כתב ,משום דאמרינן שם בגמ'
כל המשלים פרשיותיו מאריכין לו ימ יו ושנותיו ,לכן יש לומר פסוק זה .וז"ל "בעל הטורים" ריש פ' שמות :ואלה שמות כל המשלים פרשיותיו מאריכין לו ימ יו ושנותיו ,לכן יש לומר פסוק זה .וז"ל "בעל הטורים" ריש פ' שמות :ואלה שמות
ב בני ישראל ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם ב בני ישראל ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם
ע עכ"ל( .בעה"ט זה אינו מודפס בכל החומשים) .וע"ע ב"ספר המטעמים" ערך קריאה בס"ת ,אותיות א' ,ה' ,עוד טעמים לאמירת ע עכ"ל( .בעה"ט זה אינו מודפס בכל החומשים) .וע"ע ב"ספר המטעמים" ערך קריאה בס"ת ,אותיות א' ,ה' ,עוד טעמים לאמירת
פ פסוק זה קודם הקריאה[ .יש מהתימנים הנוהגים לומר טרם קריאת שמו"ת ,את הפסוק" :ברוך אתה ה' למדני חוקיך" .דע, פ פסוק זה קודם הקריאה[ .יש מהתימנים הנוהגים לומר טרם קריאת שמו"ת ,את הפסוק" :ברוך אתה ה' למדני חוקיך" .דע,
ד אין זו ברכה אלא לשון בקשה כרש"י ותוס' ברכות י"א ע"ב]. ד אין זו ברכה אלא לשון בקשה כרש"י ותוס' ברכות י"א ע"ב].
35 35
כן מובא בספר " משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן כ"ד (סעיף ג') .אולם בשו"ת "תורה לשמה" (לבעל "בן איש חי") סימן כן מובא בספר " משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן כ"ד (סעיף ג') .אולם בשו"ת "תורה לשמה" (לבעל "בן איש חי") סימן
קצ"ו כתב דאין צריך לעשות כן ,משום דאינו אומר בשביל כוונת היחוד אלא קוראו דרך לימוד. קצ"ו כתב דאין צריך לעשות כן ,משום דאינו אומר בשביל כוונת היחוד אלא קוראו דרך לימוד.
31 31
בספר "כף החיים" (רפ"ה ,ל"ג) כתב בשם האר"י והשל"ה אחר שגמר שמו"ת יקרא פסוק אחרון פעם שלישית .ובספר "נוהג בספר "כף החיים" (רפ"ה ,ל"ג) כתב בשם האר"י והשל"ה אחר שגמר שמו"ת יקרא פסוק אחרון פעם שלישית .ובספר "נוהג
כצאן יוסף" ערך "שבת" סוף אות ו' (עמוד קנ"ב) כתב דנ"ל שיקרא פסוק אחד מהסדרא שלאחריה. כצאן יוסף" ערך "שבת" סוף אות ו' (עמוד קנ"ב) כתב דנ"ל שיקרא פסוק אחד מהסדרא שלאחריה.
ראה "לקט יושר" עמ' ( 51סד"ה "וזכורני") דכתב :אם היה שבת ור"ח וכדו' שהן הפטרות נכריות ,היה מעביר את שתי *26
ראה "לקט יושר" עמ' ( 51סד"ה "וזכורני") דכתב :אם היה שבת ור"ח וכדו' שהן הפטרות נכריות ,היה מעביר את שתי *26
ההפטרות ,אבל אמר שאין צריך להעביר ההפטרות מכל וכל ,ע"כ .וע"ע בספר "ארחות רבנו" ח"א ,שבת (אות צ"ז) ,דבשבת ה ההפטרות ,אבל אמר שאין צריך להעביר ההפטרות מכל וכל ,ע"כ .וע"ע בספר "ארחות רבנו" ח"א ,שבת (אות צ"ז) ,דבשבת ה
שקראו שתי פרשיות ,היה קורא שתי ההפטרות ,אף את זו שלא קוראים למחרת. ש שקראו שתי פרשיות ,היה קורא שתי ההפטרות ,אף את זו שלא קוראים למחרת. ש
["טבילה" עי' לקמן "טהרה" עמ' כ"ה] ["טבילה" עי' לקמן "טהרה" עמ' כ"ה]
א .לא היה מרשה שהכביסה התלויה על החבל ביום ששי תשאר תלויה גם בשבת ,אף שמעיקר הדין א .לא היה מרשה שהכביסה התלויה על החבל ביום ששי תשאר תלויה גם בשבת ,אף שמעיקר הדין
22 22
מותר כמ"ש במ"ב (ש"א ,קס"ז). מותר כמ"ש במ"ב (ש"א ,קס"ז).
ב .היה משתדל כל עש"ק וחג להוריד הפתק הדבוק על החלות ,וכן השעם שעל גבי בקבוקי היין, ב .היה משתדל כל עש"ק וחג להוריד הפתק הדבוק על החלות ,וכן השעם שעל גבי בקבוקי היין,
משום מוחק ובורר. משום מוחק ובורר.
ג .לא נתן לבני הבית לרחוץ הכלים בשבת עם סבון נוזלי ,כוונתו היתה משום מראית עין לסבון ג .לא נתן לבני הבית לרחוץ הכלים בשבת עם סבון נוזלי ,כוונתו היתה משום מראית עין לסבון
22 22
ממש ,לא כמו שכתוב בעה"ש (שכ"ו ססי"א) :יש שמכינים מערב שבת בורית שניתך וכו'. ממש ,לא כמו שכתוב בעה"ש (שכ"ו ססי"א) :יש שמכינים מערב שבת בורית שניתך וכו'.
ד .לפני קבלת שבת היה אומר "שיר השירים" בנעימות בניגון ובהטעמה ,ואם קרה דלא הספיק ד .לפני קבלת שבת היה אומר "שיר השירים" בנעימות בניגון ובהטעמה ,ואם קרה דלא הספיק
לאמרו ,היה אומר זאת בביהכ"נ לאחר תפילת מעריב. לאמרו ,היה אומר זאת בביהכ"נ לאחר תפילת מעריב.
ה .לפני קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום [אפילו רק חלק מהפרשה] ,היה אומר הפסוק ה .לפני קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום [אפילו רק חלק מהפרשה] ,היה אומר הפסוק
"ואתם הדבקים בה' ...חיים כולכם היום" .*22היה נוהג לומר כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום "ואתם הדבקים בה' ...חיים כולכם היום" .*22היה נוהג לומר כל פסוק פעמיים ואח"כ התרגום
אונקלוס כמ"ש בשם האר"י ז"ל (שע"ת רפ"ה סס"ק א' ובכה"ח שם אות ג') .מלבד "שמע אונקלוס כמ"ש בשם האר"י ז"ל (שע"ת רפ"ה סס"ק א' ובכה"ח שם אות ג') .מלבד "שמע
ישראל" שבפרשת ואתחנן ,שלא אמר פסוק פסוק ,אלא את כל הפרשה עד "ובשעריך" פעמיים ישראל" שבפרשת ואתחנן ,שלא אמר פסוק פסוק ,אלא את כל הפרשה עד "ובשעריך" פעמיים
22 22
ואח"כ התרגום ,לחוש למה שכתוב בשו"ע (סימן ס"א ס"ט) דאסור לומר "שמע" שני פעמים. ואח"כ התרגום ,לחוש למה שכתוב בשו"ע (סימן ס"א ס"ט) דאסור לומר "שמע" שני פעמים.
ו .לאחר שגמר תרגום פסוק האחרון של הפרשה ,היה חוזר וקורא שוב הפסוקים האחרונים של ו .לאחר שגמר תרגום פסוק האחרון של הפרשה ,היה חוזר וקורא שוב הפסוקים האחרונים של
הפרשה מ"מפטיר" .אח"כ קרא ההפטרה ,וסיים בקריאת פרשה הבאה עד שני ,כמו בקריאת הפרשה מ"מפטיר" .אח"כ קרא ההפטרה ,וסיים בקריאת פרשה הבאה עד שני ,כמו בקריאת
21 21
התורה במנחה של ש"ק. התורה במנחה של ש"ק.
ז .אי אתקרי אונס ולא הספיק לסיים שנים מקרא ואחד תרגום עד לאחר תפילת שחרית של שבת, ז .אי אתקרי אונס ולא הספיק לסיים שנים מקרא ואחד תרגום עד לאחר תפילת שחרית של שבת,
אעפ"כ היה קורא גם את ההפטרה למרות שלכאורה א"צ לזה( .עי' מ"ב רפ"ה ס"ק י"ט).*21 אעפ"כ היה קורא גם את ההפטרה למרות שלכאורה א"צ לזה( .עי' מ"ב רפ"ה ס"ק י"ט).*21
32 32
במנהגי החזו"א ,המובאים בסוף ספר "ברייתא דמלאכת המשכן" כתוב שכן נהג מרן בעל החזו"א אצל בני ביתו. במנהגי החזו"א ,המובאים בסוף ספר "ברייתא דמלאכת המשכן" כתוב שכן נהג מרן בעל החזו"א אצל בני ביתו.
31 31
עי' שו"ת "אגרות משה" או"ח ח"א (סימן קי"ג) דגם נהג לא לתת לבני ביתו לרחוץ כלים עם סבון נוזלי ,וטעמו משום עי' שו"ת "אגרות משה" או"ח ח"א (סימן קי"ג) דגם נהג לא לתת לבני ביתו לרחוץ כלים עם סבון נוזלי ,וטעמו משום
שלדעתו יש בזה קצת ממחק. שלדעתו יש בזה קצת ממחק.
* 24ב"ליקוטי צבי" (תרנ"ט ,עמ' )11מביא די"ל פסוק זה .ובס' "שפתי חכמים" ברכות (ח' רע"ב) כתב ,משום דאמרינן שם בגמ' * 24ב"ליקוטי צבי" (תרנ"ט ,עמ' )11מביא די"ל פסוק זה .ובס' "שפתי חכמים" ברכות (ח' רע"ב) כתב ,משום דאמרינן שם בגמ'
כל המשלים פרשיותיו מאריכין לו ימ יו ושנותיו ,לכן יש לומר פסוק זה .וז"ל "בעל הטורים" ריש פ' שמות :ואלה שמות כל המשלים פרשיותיו מאריכין לו ימ יו ושנותיו ,לכן יש לומר פסוק זה .וז"ל "בעל הטורים" ריש פ' שמות :ואלה שמות
ב בני ישראל ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם ב בני ישראל ר"ת ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם
ע עכ"ל( .בעה"ט זה אינו מודפס בכל החומשים) .וע"ע ב"ספר המטעמים" ערך קריאה בס"ת ,אותיות א' ,ה' ,עוד טעמים לאמירת ע עכ"ל( .בעה"ט זה אינו מודפס בכל החומשים) .וע"ע ב"ספר המטעמים" ערך קריאה בס"ת ,אותיות א' ,ה' ,עוד טעמים לאמירת
פ פסוק זה קודם הקריאה[ .יש מהתימנים הנוהגים לומר טרם קריאת שמו"ת ,את הפסוק" :ברוך אתה ה' למדני חוקיך" .דע, פ פסוק זה קודם הקריאה[ .יש מהתימנים הנוהגים לומר טרם קריאת שמו"ת ,את הפסוק" :ברוך אתה ה' למדני חוקיך" .דע,
ד אין זו ברכה אלא לשון בקשה כרש"י ותוס' ברכות י"א ע"ב]. ד אין זו ברכה אלא לשון בקשה כרש"י ותוס' ברכות י"א ע"ב].
35 35
כן מובא בספר " משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן כ"ד (סעיף ג') .אולם בשו"ת "תורה לשמה" (לבעל "בן איש חי") סימן כן מובא בספר " משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן כ"ד (סעיף ג') .אולם בשו"ת "תורה לשמה" (לבעל "בן איש חי") סימן
קצ"ו כתב דאין צריך לעשות כן ,משום דאינו אומר בשביל כוונת היחוד אלא קוראו דרך לימוד. קצ"ו כתב דאין צריך לעשות כן ,משום דאינו אומר בשביל כוונת היחוד אלא קוראו דרך לימוד.
31 31
בספר "כף החיים" (רפ"ה ,ל"ג) כתב בשם האר"י והשל"ה אחר שגמר שמו"ת יקרא פסוק אחרון פעם שלישית .ובספר "נוהג בספר "כף החיים" (רפ"ה ,ל"ג) כתב בשם האר"י והשל"ה אחר שגמר שמו"ת יקרא פסוק אחרון פעם שלישית .ובספר "נוהג
כצאן יוסף" ערך "שבת" סוף אות ו' (עמוד קנ"ב) כתב דנ"ל שיקרא פסוק אחד מהסדרא שלאחריה. כצאן יוסף" ערך "שבת" סוף אות ו' (עמוד קנ"ב) כתב דנ"ל שיקרא פסוק אחד מהסדרא שלאחריה.
ראה "לקט יושר" עמ' ( 51סד"ה "וזכורני") דכתב :אם היה שבת ור"ח וכדו' שהן הפטרות נכריות ,היה מעביר את שתי *26
ראה "לקט יושר" עמ' ( 51סד"ה "וזכורני") דכתב :אם היה שבת ור"ח וכדו' שהן הפטרות נכריות ,היה מעביר את שתי *26
ההפטרות ,אבל אמר שאין צריך להעביר ההפטרות מכל וכל ,ע"כ .וע"ע בספר "ארחות רבנו" ח"א ,שבת (אות צ"ז) ,דבשבת ה ההפטרות ,אבל אמר שאין צריך להעביר ההפטרות מכל וכל ,ע"כ .וע"ע בספר "ארחות רבנו" ח"א ,שבת (אות צ"ז) ,דבשבת ה
שקראו שתי פרשיות ,היה קורא שתי ההפטרות ,אף את זו שלא קוראים למחרת. ש שקראו שתי פרשיות ,היה קורא שתי ההפטרות ,אף את זו שלא קוראים למחרת. ש
תפילות שבת תפילות שבת
א .בערב שבת קודם מנחה היה אומר מאמר הזהר "פתח אליהו" וכו' ,וכן הפרק תהילים (ק"ז) א .בערב שבת קודם מנחה היה אומר מאמר הזהר "פתח אליהו" וכו' ,וכן הפרק תהילים (ק"ז)
21 21
"הדו לה'" וכו'( ,כמנהג החסידים). "הדו לה'" וכו'( ,כמנהג החסידים).
ב .בקבלת שבת קודם "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" היה אומר :בואו ונצא לקראת כלה ב .בקבלת שבת קודם "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" היה אומר :בואו ונצא לקראת כלה
מלכתא[ ,כמובא בגמ' שבת קי"ט ע"א ,ב"ק ל"ב רע"א .שו"ע רס"ב ,ג' ] ובסוף "לכה דודי" אמר בואי כלה מלכתא[ ,כמובא בגמ' שבת קי"ט ע"א ,ב"ק ל"ב רע"א .שו"ע רס"ב ,ג' ] ובסוף "לכה דודי" אמר בואי כלה
שבת מלכתא( ,כמנהג החסידים) ,והיה נשאר לעמוד ב"מזמור שיר ליום השבת"( .יעויין בספר שבת מלכתא( ,כמנהג החסידים) ,והיה נשאר לעמוד ב"מזמור שיר ליום השבת"( .יעויין בספר
"יוסף אומץ" סימן תקפ"ט). "יוסף אומץ" סימן תקפ"ט).
ג .במעריב אחר ברכת השכיבנו היה אומר "ושמרו" ,ובכל ליל חג את הפסוק לחג .ואם התפלל ג .במעריב אחר ברכת השכיבנו היה אומר "ושמרו" ,ובכל ליל חג את הפסוק לחג .ואם התפלל
בביכ"נ שאין אומרים פסוקים אלו היה אומרם לעצמו בלחש. בביכ"נ שאין אומרים פסוקים אלו היה אומרם לעצמו בלחש.
21 21
ד .כשהיה חולה והתפלל ביחידות היה אומר "מגן אבות" ,כמובן בלי ברכה( .רמ"א רס"ח ,ח' ). ד .כשהיה חולה והתפלל ביחידות היה אומר "מגן אבות" ,כמובן בלי ברכה( .רמ"א רס"ח ,ח' ).
*21 *21
ה .לפני "עלינו לשבח" היה אומר המזמור "ה' רועי לא אחסר" ,כמנהג הספרדים והחסידים. ה .לפני "עלינו לשבח" היה אומר המזמור "ה' רועי לא אחסר" ,כמנהג הספרדים והחסידים.
ו .לאחר תפילת מעריב של שבת או יו"ט היה אומר "אדון עולם" .והוסיף גם את מנהג הספרדים ו .לאחר תפילת מעריב של שבת או יו"ט היה אומר "אדון עולם" .והוסיף גם את מנהג הספרדים
האומרים "יגדל". האומרים "יגדל".
ז .בש"ק היה קם לפנות בוקר והיה מזמר במתיקות את הפיוט "אודה לא-ל לבב חוקר" וכו', ז .בש"ק היה קם לפנות בוקר והיה מזמר במתיקות את הפיוט "אודה לא-ל לבב חוקר" וכו',
**21 **21
ובדרך כלל היה רגיל אז ללמוד לאור המנורה בספר הזהר הקדוש. ובדרך כלל היה רגיל אז ללמוד לאור המנורה בספר הזהר הקדוש.
ח .היה עומד בעת קריאת התורה .ויושב בין גברא לגברא כדי שיהיה ניכר שעומד אח"כ לכבוד ח .היה עומד בעת קריאת התורה .ויושב בין גברא לגברא כדי שיהיה ניכר שעומד אח"כ לכבוד
הס"ת וכמו שכתוב בספר "אור צדיקים" סי' כ' סעיף ו'[ .ראה רמ"א קי"ג ס"ב :לזקוף מעט בסוף הס"ת וכמו שכתוב בספר "אור צדיקים" סי' כ' סעיף ו'[ .ראה רמ"א קי"ג ס"ב :לזקוף מעט בסוף
זכרינו כדי שיהא נראה שכורע משום חיוב .מעין זה יש בספר "מסילת ישרים" פי"ט (ד"ה "ונחזור לענין השבת") זכרינו כדי שיהא נראה שכורע משום חיוב .מעין זה יש בספר "מסילת ישרים" פי"ט (ד"ה "ונחזור לענין השבת")
ד מבאר את דברי הגמ' בשבת (קי"ט ע"א) :רב ענן לביש גונדא ,דהיינו לבש בגד שחור בערב שבת כדי שיהיה ניכר ד מבאר את דברי הגמ' בשבת (קי"ט ע"א) :רב ענן לביש גונדא ,דהיינו לבש בגד שחור בערב שבת כדי שיהיה ניכר
יותר כבוד השבת בלובשו אח"כ בגדים נאים .ופירושו לא כפרש"י שם]. יותר כבוד השבת בלובשו אח"כ בגדים נאים .ופירושו לא כפרש"י שם].
ט .בפרשת "זכור" היה עולה למפטיר וקורא בעצמו הפרשה ,כמ"ש ב"מעשה רב" (סימן קל"ג), ט .בפרשת "זכור" היה עולה למפטיר וקורא בעצמו הפרשה ,כמ"ש ב"מעשה רב" (סימן קל"ג),
וכשחזר בפסוק "תמחה את זכר עמלק" היה קורא בתחילה זכר בסג"ל ופעם שניה קרא בציר"י. וכשחזר בפסוק "תמחה את זכר עמלק" היה קורא בתחילה זכר בסג"ל ופעם שניה קרא בציר"י.
נימק זאת :המסורת הכתובה בחומש היא בציר"י וכמו שכתוב בסוף פרשת בשלח ,על כן ,כמו נימק זאת :המסורת הכתובה בחומש היא בציר"י וכמו שכתוב בסוף פרשת בשלח ,על כן ,כמו
21 21
תמיד מי שטעה מתקן עצמו ושפיר דמי ,הוא הדין הכא. תמיד מי שטעה מתקן עצמו ושפיר דמי ,הוא הדין הכא.
י .בקדושת מוסף שבת ויו"ט היה מוסיף "להעריצו" ,כנוסח ספרד ,והיה אומר שלתיבות "משרתיו י .בקדושת מוסף שבת ויו"ט היה מוסיף "להעריצו" ,כנוסח ספרד ,והיה אומר שלתיבות "משרתיו
שואלים זה לזה" מתאים להוסיף מלת "להעריצו" .פירוש משרתיו רוצים להעריצו ,לכן שואלים שואלים זה לזה" מתאים להוסיף מלת "להעריצו" .פירוש משרתיו רוצים להעריצו ,לכן שואלים
"איה מקום כבודו". "איה מקום כבודו".
31 31
המקור לאמירת מזמור זה במנחה עש"ק מובא בהוספות לשו"ע הרב ,בעל התניא ,או"ח ח"ב בסדר "תפלת מנחה לע"ש" המקור לאמירת מזמור זה במנחה עש"ק מובא בהוספות לשו"ע הרב ,בעל התניא ,או"ח ח"ב בסדר "תפלת מנחה לע"ש"
וז"ל :הודו הוא כעין ברכת הודאה ,ד' צריכין להודות על אשר מעובדין דחול (טרדת הפרנסה) לא נזוקו בגוף ונפש וז"ל :הודו הוא כעין ברכת הודאה ,ד' צריכין להודות על אשר מעובדין דחול (טרדת הפרנסה) לא נזוקו בגוף ונפש
ברוחניות וגשמיות[ .בדפוסים אחרים הוסיפו שהבעש"ט יסד לומר זאת עפ"י ספר מאיר עינים ס"פ בשלח]. ברוחניות וגשמיות[ .בדפוסים אחרים הוסיפו שהבעש"ט יסד לומר זאת עפ"י ספר מאיר עינים ס"פ בשלח].
31 31
ב"אליה רבה" סי' רס"ח (אות י"ז) כתב דמשמע קצת מרמ"א דיחיד המתפלל שלא בציבור אינו אומר כלל ,אולם סיים ב"אליה רבה" סי' רס"ח (אות י"ז) כתב דמשמע קצת מרמ"א דיחיד המתפלל שלא בציבור אינו אומר כלל ,אולם סיים
דמע"ת משמע שאומרו ,ומ"מ לאו חיובא הוא .גם בשו"ע הרב שם (ס"ס י"ג) כתב :אף המתפלל ביחידות שרוצה לומר, דמע"ת משמע שאומרו ,ומ"מ לאו חיובא הוא .גם בשו"ע הרב שם (ס"ס י"ג) כתב :אף המתפלל ביחידות שרוצה לומר,
הרשות בידו. הרשות בידו.
* 28בכתב עת "שמעתין" גליון ,31אדר -ניסן תשל"א (עמ' ,) 31כתב אחינו הרב צבי אברהם שליט"א טעם הגון מדוע בחרו * 28בכתב עת "שמעתין" גליון ,31אדר -ניסן תשל"א (עמ' ,) 31כתב אחינו הרב צבי אברהם שליט"א טעם הגון מדוע בחרו
לומר דוקא פרק זה מתהילים עיי"ש. לומר דוקא פרק זה מתהילים עיי"ש.
אחינו הצעיר הרב שמואל יצחק שליט"א סיפר בהתרגשות ,פעם התעורר בש"ק בעוד החושך יכסה ארץ[ ,משום מה אחינו הצעיר הרב שמואל יצחק שליט"א סיפר בהתרגשות ,פעם התעורר בש"ק בעוד החושך יכסה ארץ[ ,משום מה
המנורה ש הייתה אמורה לדלוק ,לא דלקה] ,וראה את אבא זצ"ל באפילה ,עומד על כיסא ומעיין בספר שבידו לאור נורה ה המנורה ש הייתה אמורה לדלוק ,לא דלקה] ,וראה את אבא זצ"ל באפילה ,עומד על כיסא ומעיין בספר שבידו לאור נורה ה
צבעונית קטנטנה ,הקבועה בקצהו של קשוט דקורטיבי שעמד בראש הארון. צ צבעונית קטנטנה ,הקבועה בקצהו של קשוט דקורטיבי שעמד בראש הארון. צ
31סברא זו ישנה גם בספר "מועדים וזמנים" חלק ב' סימן קס"ז (בסוף הערה שם). 31סברא זו ישנה גם בספר "מועדים וזמנים" חלק ב' סימן קס"ז (בסוף הערה שם).
ב .בקבלת שבת קודם "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" היה אומר :בואו ונצא לקראת כלה ב .בקבלת שבת קודם "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים" היה אומר :בואו ונצא לקראת כלה
מלכתא[ ,כמובא בגמ' שבת קי"ט ע"א ,ב"ק ל"ב רע"א .שו"ע רס"ב ,ג' ] ובסוף "לכה דודי" אמר בואי כלה מלכתא[ ,כמובא בגמ' שבת קי"ט ע"א ,ב"ק ל"ב רע"א .שו"ע רס"ב ,ג' ] ובסוף "לכה דודי" אמר בואי כלה
שבת מלכתא( ,כמנהג החסידים) ,והיה נשאר לעמוד ב"מזמור שיר ליום השבת"( .יעויין בספר שבת מלכתא( ,כמנהג החסידים) ,והיה נשאר לעמוד ב"מזמור שיר ליום השבת"( .יעויין בספר
"יוסף אומץ" סימן תקפ"ט). "יוסף אומץ" סימן תקפ"ט).
ג .במעריב אחר ברכת השכיבנו היה אומר "ושמרו" ,ובכל ליל חג את הפסוק לחג .ואם התפלל ג .במעריב אחר ברכת השכיבנו היה אומר "ושמרו" ,ובכל ליל חג את הפסוק לחג .ואם התפלל
בביכ"נ שאין אומרים פסוקים אלו היה אומרם לעצמו בלחש. בביכ"נ שאין אומרים פסוקים אלו היה אומרם לעצמו בלחש.
21 21
ד .כשהיה חולה והתפלל ביחידות היה אומר "מגן אבות" ,כמובן בלי ברכה( .רמ"א רס"ח ,ח' ). ד .כשהיה חולה והתפלל ביחידות היה אומר "מגן אבות" ,כמובן בלי ברכה( .רמ"א רס"ח ,ח' ).
*21 *21
ה .לפני "עלינו לשבח" היה אומר המזמור "ה' רועי לא אחסר" ,כמנהג הספרדים והחסידים. ה .לפני "עלינו לשבח" היה אומר המזמור "ה' רועי לא אחסר" ,כמנהג הספרדים והחסידים.
ו .לאחר תפילת מעריב של שבת או יו"ט היה אומר "אדון עולם" .והוסיף גם את מנהג הספרדים ו .לאחר תפילת מעריב של שבת או יו"ט היה אומר "אדון עולם" .והוסיף גם את מנהג הספרדים
האומרים "יגדל". האומרים "יגדל".
ז .בש"ק היה קם לפנות בוקר והיה מזמר במתיקות את הפיוט "אודה לא-ל לבב חוקר" וכו', ז .בש"ק היה קם לפנות בוקר והיה מזמר במתיקות את הפיוט "אודה לא-ל לבב חוקר" וכו',
**21 **21
ובדרך כלל היה רגיל אז ללמוד לאור המנורה בספר הזהר הקדוש. ובדרך כלל היה רגיל אז ללמוד לאור המנורה בספר הזהר הקדוש.
ח .היה עומד בעת קריאת התורה .ויושב בין גברא לגברא כדי שיהיה ניכר שעומד אח"כ לכבוד ח .היה עומד בעת קריאת התורה .ויושב בין גברא לגברא כדי שיהיה ניכר שעומד אח"כ לכבוד
הס"ת וכמו שכתוב בספר "אור צדיקים" סי' כ' סעיף ו'[ .ראה רמ"א קי"ג ס"ב :לזקוף מעט בסוף הס"ת וכמו שכתוב בספר "אור צדיקים" סי' כ' סעיף ו'[ .ראה רמ"א קי"ג ס"ב :לזקוף מעט בסוף
זכרינו כדי שיהא נראה שכורע משום חיוב .מעין זה יש בספר "מסילת ישרים" פי"ט (ד"ה "ונחזור לענין השבת") זכרינו כדי שיהא נראה שכורע משום חיוב .מעין זה יש בספר "מסילת ישרים" פי"ט (ד"ה "ונחזור לענין השבת")
ד מבאר את דברי הגמ' בשבת (קי"ט ע"א) :רב ענן לביש גונדא ,דהיינו לבש בגד שחור בערב שבת כדי שיהיה ניכר ד מבאר את דברי הגמ' בשבת (קי"ט ע"א) :רב ענן לביש גונדא ,דהיינו לבש בגד שחור בערב שבת כדי שיהיה ניכר
יותר כבוד השבת בלובשו אח"כ בגדים נאים .ופירושו לא כפרש"י שם]. יותר כבוד השבת בלובשו אח"כ בגדים נאים .ופירושו לא כפרש"י שם].
ט .בפרשת "זכור" היה עולה למפטיר וקורא בעצמו הפרשה ,כמ"ש ב"מעשה רב" (סימן קל"ג), ט .בפרשת "זכור" היה עולה למפטיר וקורא בעצמו הפרשה ,כמ"ש ב"מעשה רב" (סימן קל"ג),
וכשחזר בפסוק "תמחה את זכר עמלק" היה קורא בתחילה זכר בסג"ל ופעם שניה קרא בציר"י. וכשחזר בפסוק "תמחה את זכר עמלק" היה קורא בתחילה זכר בסג"ל ופעם שניה קרא בציר"י.
נימק זאת :המסורת הכתובה בחומש היא בציר"י וכמו שכתוב בסוף פרשת בשלח ,על כן ,כמו נימק זאת :המסורת הכתובה בחומש היא בציר"י וכמו שכתוב בסוף פרשת בשלח ,על כן ,כמו
21 21
תמיד מי שטעה מתקן עצמו ושפיר דמי ,הוא הדין הכא. תמיד מי שטעה מתקן עצמו ושפיר דמי ,הוא הדין הכא.
י .בקדושת מוסף שבת ויו"ט היה מוסיף "להעריצו" ,כנוסח ספרד ,והיה אומר שלתיבות "משרתיו י .בקדושת מוסף שבת ויו"ט היה מוסיף "להעריצו" ,כנוסח ספרד ,והיה אומר שלתיבות "משרתיו
שואלים זה לזה" מתאים להוסיף מלת "להעריצו" .פירוש משרתיו רוצים להעריצו ,לכן שואלים שואלים זה לזה" מתאים להוסיף מלת "להעריצו" .פירוש משרתיו רוצים להעריצו ,לכן שואלים
"איה מקום כבודו". "איה מקום כבודו".
31 31
המקור לאמירת מזמור זה במנחה עש"ק מובא בהוספות לשו"ע הרב ,בעל התניא ,או"ח ח"ב בסדר "תפלת מנחה לע"ש" המקור לאמירת מזמור זה במנחה עש"ק מובא בהוספות לשו"ע הרב ,בעל התניא ,או"ח ח"ב בסדר "תפלת מנחה לע"ש"
וז"ל :הודו הוא כעין ברכת הודאה ,ד' צריכין להודות על אשר מעובדין דחול (טרדת הפרנסה) לא נזוקו בגוף ונפש וז"ל :הודו הוא כעין ברכת הודאה ,ד' צריכין להודות על אשר מעובדין דחול (טרדת הפרנסה) לא נזוקו בגוף ונפש
ברוחניות וגשמיות[ .בדפוסים אחרים הוסיפו שהבעש"ט יסד לומר זאת עפ"י ספר מאיר עינים ס"פ בשלח]. ברוחניות וגשמיות[ .בדפוסים אחרים הוסיפו שהבעש"ט יסד לומר זאת עפ"י ספר מאיר עינים ס"פ בשלח].
31 31
ב"אליה רבה" סי' רס"ח (אות י"ז) כתב דמשמע קצת מרמ"א דיחיד המתפלל שלא בציבור אינו אומר כלל ,אולם סיים ב"אליה רבה" סי' רס"ח (אות י"ז) כתב דמשמע קצת מרמ"א דיחיד המתפלל שלא בציבור אינו אומר כלל ,אולם סיים
דמע"ת משמע שאומרו ,ומ"מ לאו חיובא הוא .גם בשו"ע הרב שם (ס"ס י"ג) כתב :אף המתפלל ביחידות שרוצה לומר, דמע"ת משמע שאומרו ,ומ"מ לאו חיובא הוא .גם בשו"ע הרב שם (ס"ס י"ג) כתב :אף המתפלל ביחידות שרוצה לומר,
הרשות בידו. הרשות בידו.
* 28בכתב עת "שמעתין" גליון ,31אדר -ניסן תשל"א (עמ' ,) 31כתב אחינו הרב צבי אברהם שליט"א טעם הגון מדוע בחרו * 28בכתב עת "שמעתין" גליון ,31אדר -ניסן תשל"א (עמ' ,) 31כתב אחינו הרב צבי אברהם שליט"א טעם הגון מדוע בחרו
לומר דוקא פרק זה מתהילים עיי"ש. לומר דוקא פרק זה מתהילים עיי"ש.
אחינו הצעיר הרב שמואל יצחק שליט"א סיפר בהתרגשות ,פעם התעורר בש"ק בעוד החושך יכסה ארץ[ ,משום מה אחינו הצעיר הרב שמואל יצחק שליט"א סיפר בהתרגשות ,פעם התעורר בש"ק בעוד החושך יכסה ארץ[ ,משום מה
המנורה ש הייתה אמורה לדלוק ,לא דלקה] ,וראה את אבא זצ"ל באפילה ,עומד על כיסא ומעיין בספר שבידו לאור נורה ה המנורה ש הייתה אמורה לדלוק ,לא דלקה] ,וראה את אבא זצ"ל באפילה ,עומד על כיסא ומעיין בספר שבידו לאור נורה ה
צבעונית קטנטנה ,הקבועה בקצהו של קשוט דקורטיבי שעמד בראש הארון. צ צבעונית קטנטנה ,הקבועה בקצהו של קשוט דקורטיבי שעמד בראש הארון. צ
31סברא זו ישנה גם בספר "מועדים וזמנים" חלק ב' סימן קס"ז (בסוף הערה שם). 31סברא זו ישנה גם בספר "מועדים וזמנים" חלק ב' סימן קס"ז (בסוף הערה שם).
יא .בתקופת מחלתו שהוכרח להתפלל ביחידות ,היה אומר כדרך לימוד פסוק "ויהי בנסע הארון" יא .בתקופת מחלתו שהוכרח להתפלל ביחידות ,היה אומר כדרך לימוד פסוק "ויהי בנסע הארון"
ומאמר הזהר "בריך שמיה" ,והיה קורא את הקריאה מתוך החומש .22כמו"כ היה מציין אצלו ומאמר הזהר "בריך שמיה" ,והיה קורא את הקריאה מתוך החומש .22כמו"כ היה מציין אצלו
26 26
שבל"נ בשנה הבאה ,אי"ה ,יצטרך לשמוע פעמיים קריאה זו שלא שמע. שבל"נ בשנה הבאה ,אי"ה ,יצטרך לשמוע פעמיים קריאה זו שלא שמע.
ב .היה אומר "שלום עליכם" בעמידה ,אח"כ התיישב ואמר "רבון כל העולמים" עד סופו [עי' ב .היה אומר "שלום עליכם" בעמידה ,אח"כ התיישב ואמר "רבון כל העולמים" עד סופו [עי'
שע"ת או"ח סי' רס"ב ס"ק ב' ,ובלקוטי מהרי"ח סדר התנהגות ליל שבת]. שע"ת או"ח סי' רס"ב ס"ק ב' ,ובלקוטי מהרי"ח סדר התנהגות ליל שבת].
ג .לפני כל סעודת שבת היה אומר קטע מן הזהר .בליל שבת" :זכור את יום השבת לקדשו ר' יצחק ג .לפני כל סעודת שבת היה אומר קטע מן הזהר .בליל שבת" :זכור את יום השבת לקדשו ר' יצחק
פתח ואמר" וכו' .בשבת בבוקר" :ביומא דשבתא" וכו' ,ובסעודה שלישית" :תא חזי" וכו'. פתח ואמר" וכו' .בשבת בבוקר" :ביומא דשבתא" וכו' ,ובסעודה שלישית" :תא חזי" וכו'.
(שלושת הקטעים הללו מקורם בזהר יתרו מדף פ"ח ע"א עד דף פ"ט ע"א) .אם ראה שבני הבית עייפים (שלושת הקטעים הללו מקורם בזהר יתרו מדף פ"ח ע"א עד דף פ"ט ע"א) .אם ראה שבני הבית עייפים
ורוצים שכבר יקדש ,היה אומר זאת באמצע הסעודה. ורוצים שכבר יקדש ,היה אומר זאת באמצע הסעודה.
ד .היה מוזג היין לכוס של הקידוש לפני אמירת "אתקינו סעודתא" שחיבר האר"י ז"ל ,אח"כ היה ד .היה מוזג היין לכוס של הקידוש לפני אמירת "אתקינו סעודתא" שחיבר האר"י ז"ל ,אח"כ היה
מזמר "אזמר בשבחין" -בלילה .ובבוקר "אסדר לסעודתא" .נימק זאת ,דתחילת סעודת ש"ק מזמר "אזמר בשבחין" -בלילה .ובבוקר "אסדר לסעודתא" .נימק זאת ,דתחילת סעודת ש"ק
מתחילה מעת שאומרים "אתקינו סעודתא" ,אי לכך נכון למזוג אז היין לתוך הגביע. מתחילה מעת שאומרים "אתקינו סעודתא" ,אי לכך נכון למזוג אז היין לתוך הגביע.
ה .בזמירות ליל שבת בשיר "אזמר בשבחין" היה אומר "אסדר לדרומא" בלחש .אע"פ שבכמה ה .בזמירות ליל שבת בשיר "אזמר בשבחין" היה אומר "אסדר לדרומא" בלחש .אע"פ שבכמה
22 22
סידורים כתוב שאם אין המנורה בדרום והשלחן בצפון לדלג קטע זה. סידורים כתוב שאם אין המנורה בדרום והשלחן בצפון לדלג קטע זה.
ו .לפני הקידוש של הלילה היה אומר "ויהא רעוא" וכו' ,וכשהגיע לתיבות "וייתי לנא ולכל ו .לפני הקידוש של הלילה היה אומר "ויהא רעוא" וכו' ,וכשהגיע לתיבות "וייתי לנא ולכל
נפשתנא" היה שוהה מעט והזכיר במחשבתו כל בני ביתו. נפשתנא" היה שוהה מעט והזכיר במחשבתו כל בני ביתו.
ז .בעת אמירתו את הכתוב ב"לשם יחוד" שלפני הקידוש" :לקיים מצות עשה לקדש על היין ז .בעת אמירתו את הכתוב ב"לשם יחוד" שלפני הקידוש" :לקיים מצות עשה לקדש על היין
כדכתיב זכור ושמור זכרהו על היין" ,לא רצה שיבואו לכלל טעות ,והיה מדגיש ואומר דקידוש כדכתיב זכור ושמור זכרהו על היין" ,לא רצה שיבואו לכלל טעות ,והיה מדגיש ואומר דקידוש
על יין לאו דאורייתא ,והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא כמ"ש התוס' בפסחים ק"ו( .ד"ה על יין לאו דאורייתא ,והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא כמ"ש התוס' בפסחים ק"ו( .ד"ה
22 22
"זוכרהו") ונזיר ד'( .ד"ה "מאי") .ואף ציין זאת בגליון זמירות השבת שלו. "זוכרהו") ונזיר ד'( .ד"ה "מאי") .ואף ציין זאת בגליון זמירות השבת שלו.
21 21
בספר "משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן י"ג (ס"ב) כתב אם מתפלל ביחידות יקרא הפרשה מתוך חומש שהוא מתקוני בספר "משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן י"ג (ס"ב) כתב אם מתפלל ביחידות יקרא הפרשה מתוך חומש שהוא מתקוני
העולמות ,עיי"ש. העולמות ,עיי"ש.
24 24
בתוס' מעשה רב (סקל"ד) כתוב דכשיצא הגר"א מבית האסורים ,הזמין בעל קורא שיקרא לפניו כל מה שחיסר בעת תקופת בתוס' מעשה רב (סקל"ד) כתוב דכשיצא הגר"א מבית האסורים ,הזמין בעל קורא שיקרא לפניו כל מה שחיסר בעת תקופת
מאסרו[ .מובא גם בספר "הגאון החסיד מוילנא" מאת הרב בצלאל לנדוי פ"ד (עמוד מ"א)] .אע"פ שדעת הגר"א עצמו מאסרו[ .מובא גם בספר "הגאון החסיד מוילנא" מאת הרב בצלאל לנדוי פ"ד (עמוד מ"א)] .אע"פ שדעת הגר"א עצמו
דהשלמת קרה"ת שייך לומר רק לפרשה האחרונה שחיסר ,דומיא דהשלמת תפילה הסמוכה בלבד( .מובא במ"ב סי' קל"ה דהשלמת קרה"ת שייך לומר רק לפרשה האחרונה שחיסר ,דומיא דהשלמת תפילה הסמוכה בלבד( .מובא במ"ב סי' קל"ה
סק"ו ובשעה"צ שם). סק"ו ובשעה"צ שם).
23 23
עי' "ביאור הלכה" סימן קכ"ח ס"א (ד"ה "דזר ") .ובספר "נוהג כצאן יוסף" עניני שבת אות כ"ג (עמ' קנ"ז) כתב לברך בשתי עי' "ביאור הלכה" סימן קכ"ח ס"א (ד"ה "דזר ") .ובספר "נוהג כצאן יוסף" עניני שבת אות כ"ג (עמ' קנ"ז) כתב לברך בשתי
ידיו על המתברך ולא ביד אחת .וכ"ה ב"שאילת יעב"ץ" ח"ב (סי' קכ"ה) ,ובסידורו "בית יעקב" הנהגת ליל שבת (עמ' ק"נ ידיו על המתברך ולא ביד אחת .וכ"ה ב"שאילת יעב"ץ" ח"ב (סי' קכ"ה) ,ובסידורו "בית יעקב" הנהגת ליל שבת (עמ' ק"נ
אות ז') סיים :ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דוקא ביד אחת .באגרות רעק"א [הוצאת מכון דעת סופר ,תשנ"ד אות ז') סיים :ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דוקא ביד אחת .באגרות רעק"א [הוצאת מכון דעת סופר ,תשנ"ד
סוף איגרת קל"ח] מסופר שפעם נפרד תלמידו ממנו והניח שתי ידיו הקדושות על ראש התלמיד וברכו. סוף איגרת קל"ח] מסופר שפעם נפרד תלמידו ממנו והניח שתי ידיו הקדושות על ראש התלמיד וברכו.
22 22
ב"אור צדיקים" סי' כ"ט (סעיף ח') כתב דצריך תחילה לנשק יד המברך ואח"כ יברכו המברך ביד ימנית( ,ועי' בספר "נגיד ב"אור צדיקים" סי' כ"ט (סעיף ח') כתב דצריך תחילה לנשק יד המברך ואח"כ יברכו המברך ביד ימנית( ,ועי' בספר "נגיד
ומצוה"" ,סוד הנשיקה ע"ג יד"). ומצוה"" ,סוד הנשיקה ע"ג יד").
21 21
בפסחים (נ"ו ע"א) התקינו לומר בשכמל"ו בחשאי .עי' שו"ת "תורה לשמה" (סימן פ') דיכול לומר בלשון רבים אסדרו בפסחים (נ"ו ע"א) התקינו לומר בשכמל"ו בחשאי .עי' שו"ת "תורה לשמה" (סימן פ') דיכול לומר בלשון רבים אסדרו
לדרומא ,ויכוין בזה על ישראל שבלילה זה כך מסדרין :המנורה בדרום והשלחן בצפון (עיי"ש דיש ט"ס בספר). לדרומא ,ויכוין בזה על ישראל שבלילה זה כך מסדרין :המנורה בדרום והשלחן בצפון (עיי"ש דיש ט"ס בספר).
25 25
מצאנו הדגשת הבדלה בין דאורייתא לדרבנן ,בעניית " אמן" אחר ברכת עצמו בסוף ברכה שלישית של ברהמ"ז (שו"ע קפ"ח מצאנו הדגשת הבדלה בין דאורייתא לדרבנן ,בעניית " אמן" אחר ברכת עצמו בסוף ברכה שלישית של ברהמ"ז (שו"ע קפ"ח
ס"א) .וגדולה מזו כתב בספר "בן איש חי" שנה א' פ .תשא (סעיף י"ח) דזו הסיבה שהעולה לתורה אצל הספרדים ,טרם ס"א) .וגדולה מזו כתב בספר "בן איש חי" שנה א' פ .תשא (סעיף י"ח) דזו הסיבה שהעולה לתורה אצל הספרדים ,טרם
שמברך ברכות התורה מכריז ואומר "רבנן" ,וכן לפני אמירת "ברכו" שבסוף התפילה נוהגים לומר "רבנן" .למען נדע דאין שמברך ברכות התורה מכריז ואומר "רבנן" ,וכן לפני אמירת "ברכו" שבסוף התפילה נוהגים לומר "רבנן" .למען נדע דאין
"ברכו" זה מתקנת אנשי כנסת הגדולה כמו ה"ברכו" שבברכת התורה ובברכת "יוצר אור" ,אלא החכמים היותר מאוחרים "ברכו" זה מתקנת אנשי כנסת הגדולה כמו ה"ברכו" שבברכת התורה ובברכת "יוצר אור" ,אלא החכמים היותר מאוחרים
תקנו אותו לומר. תקנו אותו לומר.
יא .בתקופת מחלתו שהוכרח להתפלל ביחידות ,היה אומר כדרך לימוד פסוק "ויהי בנסע הארון" יא .בתקופת מחלתו שהוכרח להתפלל ביחידות ,היה אומר כדרך לימוד פסוק "ויהי בנסע הארון"
ומאמר הזהר "בריך שמיה" ,והיה קורא את הקריאה מתוך החומש .22כמו"כ היה מציין אצלו ומאמר הזהר "בריך שמיה" ,והיה קורא את הקריאה מתוך החומש .22כמו"כ היה מציין אצלו
26 26
שבל"נ בשנה הבאה ,אי"ה ,יצטרך לשמוע פעמיים קריאה זו שלא שמע. שבל"נ בשנה הבאה ,אי"ה ,יצטרך לשמוע פעמיים קריאה זו שלא שמע.
ב .היה אומר "שלום עליכם" בעמידה ,אח"כ התיישב ואמר "רבון כל העולמים" עד סופו [עי' ב .היה אומר "שלום עליכם" בעמידה ,אח"כ התיישב ואמר "רבון כל העולמים" עד סופו [עי'
שע"ת או"ח סי' רס"ב ס"ק ב' ,ובלקוטי מהרי"ח סדר התנהגות ליל שבת]. שע"ת או"ח סי' רס"ב ס"ק ב' ,ובלקוטי מהרי"ח סדר התנהגות ליל שבת].
ג .לפני כל סעודת שבת היה אומר קטע מן הזהר .בליל שבת" :זכור את יום השבת לקדשו ר' יצחק ג .לפני כל סעודת שבת היה אומר קטע מן הזהר .בליל שבת" :זכור את יום השבת לקדשו ר' יצחק
פתח ואמר" וכו' .בשבת בבוקר" :ביומא דשבתא" וכו' ,ובסעודה שלישית" :תא חזי" וכו'. פתח ואמר" וכו' .בשבת בבוקר" :ביומא דשבתא" וכו' ,ובסעודה שלישית" :תא חזי" וכו'.
(שלושת הקטעים הללו מקורם בזהר יתרו מדף פ"ח ע"א עד דף פ"ט ע"א) .אם ראה שבני הבית עייפים (שלושת הקטעים הללו מקורם בזהר יתרו מדף פ"ח ע"א עד דף פ"ט ע"א) .אם ראה שבני הבית עייפים
ורוצים שכבר יקדש ,היה אומר זאת באמצע הסעודה. ורוצים שכבר יקדש ,היה אומר זאת באמצע הסעודה.
ד .היה מוזג היין לכוס של הקידוש לפני אמירת "אתקינו סעודתא" שחיבר האר"י ז"ל ,אח"כ היה ד .היה מוזג היין לכוס של הקידוש לפני אמירת "אתקינו סעודתא" שחיבר האר"י ז"ל ,אח"כ היה
מזמר "אזמר בשבחין" -בלילה .ובבוקר "אסדר לסעודתא" .נימק זאת ,דתחילת סעודת ש"ק מזמר "אזמר בשבחין" -בלילה .ובבוקר "אסדר לסעודתא" .נימק זאת ,דתחילת סעודת ש"ק
מתחילה מעת שאומרים "אתקינו סעודתא" ,אי לכך נכון למזוג אז היין לתוך הגביע. מתחילה מעת שאומרים "אתקינו סעודתא" ,אי לכך נכון למזוג אז היין לתוך הגביע.
ה .בזמירות ליל שבת בשיר "אזמר בשבחין" היה אומר "אסדר לדרומא" בלחש .אע"פ שבכמה ה .בזמירות ליל שבת בשיר "אזמר בשבחין" היה אומר "אסדר לדרומא" בלחש .אע"פ שבכמה
22 22
סידורים כתוב שאם אין המנורה בדרום והשלחן בצפון לדלג קטע זה. סידורים כתוב שאם אין המנורה בדרום והשלחן בצפון לדלג קטע זה.
ו .לפני הקידוש של הלילה היה אומר "ויהא רעוא" וכו' ,וכשהגיע לתיבות "וייתי לנא ולכל ו .לפני הקידוש של הלילה היה אומר "ויהא רעוא" וכו' ,וכשהגיע לתיבות "וייתי לנא ולכל
נפשתנא" היה שוהה מעט והזכיר במחשבתו כל בני ביתו. נפשתנא" היה שוהה מעט והזכיר במחשבתו כל בני ביתו.
ז .בעת אמירתו את הכתוב ב"לשם יחוד" שלפני הקידוש" :לקיים מצות עשה לקדש על היין ז .בעת אמירתו את הכתוב ב"לשם יחוד" שלפני הקידוש" :לקיים מצות עשה לקדש על היין
כדכתיב זכור ושמור זכרהו על היין" ,לא רצה שיבואו לכלל טעות ,והיה מדגיש ואומר דקידוש כדכתיב זכור ושמור זכרהו על היין" ,לא רצה שיבואו לכלל טעות ,והיה מדגיש ואומר דקידוש
על יין לאו דאורייתא ,והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא כמ"ש התוס' בפסחים ק"ו( .ד"ה על יין לאו דאורייתא ,והפסוק הוא רק אסמכתא בעלמא כמ"ש התוס' בפסחים ק"ו( .ד"ה
22 22
"זוכרהו") ונזיר ד'( .ד"ה "מאי") .ואף ציין זאת בגליון זמירות השבת שלו. "זוכרהו") ונזיר ד'( .ד"ה "מאי") .ואף ציין זאת בגליון זמירות השבת שלו.
21 21
בספר "משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן י"ג (ס"ב) כתב אם מתפלל ביחידות יקרא הפרשה מתוך חומש שהוא מתקוני בספר "משמרת שלום" (קאידינאוו) סימן י"ג (ס"ב) כתב אם מתפלל ביחידות יקרא הפרשה מתוך חומש שהוא מתקוני
העולמות ,עיי"ש. העולמות ,עיי"ש.
24 24
בתוס' מעשה רב (סקל"ד) כתוב דכשיצא הגר"א מבית האסורים ,הזמין בעל קורא שיקרא לפניו כל מה שחיסר בעת תקופת בתוס' מעשה רב (סקל"ד) כתוב דכשיצא הגר"א מבית האסורים ,הזמין בעל קורא שיקרא לפניו כל מה שחיסר בעת תקופת
מאסרו[ .מובא גם בספר "הגאון החסיד מוילנא" מאת הרב בצלאל לנדוי פ"ד (עמוד מ"א)] .אע"פ שדעת הגר"א עצמו מאסרו[ .מובא גם בספר "הגאון החסיד מוילנא" מאת הרב בצלאל לנדוי פ"ד (עמוד מ"א)] .אע"פ שדעת הגר"א עצמו
דהשלמת קרה"ת שייך לומר רק לפרשה האחרונה שחיסר ,דומיא דהשלמת תפילה הסמוכה בלבד( .מובא במ"ב סי' קל"ה דהשלמת קרה"ת שייך לומר רק לפרשה האחרונה שחיסר ,דומיא דהשלמת תפילה הסמוכה בלבד( .מובא במ"ב סי' קל"ה
סק"ו ובשעה"צ שם). סק"ו ובשעה"צ שם).
23 23
עי' "ביאור הלכה" סימן קכ"ח ס"א (ד"ה "דזר ") .ובספר "נוהג כצאן יוסף" עניני שבת אות כ"ג (עמ' קנ"ז) כתב לברך בשתי עי' "ביאור הלכה" סימן קכ"ח ס"א (ד"ה "דזר ") .ובספר "נוהג כצאן יוסף" עניני שבת אות כ"ג (עמ' קנ"ז) כתב לברך בשתי
ידיו על המתברך ולא ביד אחת .וכ"ה ב"שאילת יעב"ץ" ח"ב (סי' קכ"ה) ,ובסידורו "בית יעקב" הנהגת ליל שבת (עמ' ק"נ ידיו על המתברך ולא ביד אחת .וכ"ה ב"שאילת יעב"ץ" ח"ב (סי' קכ"ה) ,ובסידורו "בית יעקב" הנהגת ליל שבת (עמ' ק"נ
אות ז') סיים :ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דוקא ביד אחת .באגרות רעק"א [הוצאת מכון דעת סופר ,תשנ"ד אות ז') סיים :ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דוקא ביד אחת .באגרות רעק"א [הוצאת מכון דעת סופר ,תשנ"ד
סוף איגרת קל"ח] מסופר שפעם נפרד תלמידו ממנו והניח שתי ידיו הקדושות על ראש התלמיד וברכו. סוף איגרת קל"ח] מסופר שפעם נפרד תלמידו ממנו והניח שתי ידיו הקדושות על ראש התלמיד וברכו.
22 22
ב"אור צדיקים" סי' כ"ט (סעיף ח') כתב דצריך תחילה לנשק יד המברך ואח"כ יברכו המברך ביד ימנית( ,ועי' בספר "נגיד ב"אור צדיקים" סי' כ"ט (סעיף ח') כתב דצריך תחילה לנשק יד המברך ואח"כ יברכו המברך ביד ימנית( ,ועי' בספר "נגיד
ומצוה"" ,סוד הנשיקה ע"ג יד"). ומצוה"" ,סוד הנשיקה ע"ג יד").
21 21
בפסחים (נ"ו ע"א) התקינו לומר בשכמל"ו בחשאי .עי' שו"ת "תורה לשמה" (סימן פ') דיכול לומר בלשון רבים אסדרו בפסחים (נ"ו ע"א) התקינו לומר בשכמל"ו בחשאי .עי' שו"ת "תורה לשמה" (סימן פ') דיכול לומר בלשון רבים אסדרו
לדרומא ,ויכוין בזה על ישראל שבלילה זה כך מסדרין :המנורה בדרום והשלחן בצפון (עיי"ש דיש ט"ס בספר). לדרומא ,ויכוין בזה על ישראל שבלילה זה כך מסדרין :המנורה בדרום והשלחן בצפון (עיי"ש דיש ט"ס בספר).
25 25
מצאנו הדגשת הבדלה בין דאורייתא לדרבנן ,בעניית " אמן" אחר ברכת עצמו בסוף ברכה שלישית של ברהמ"ז (שו"ע קפ"ח מצאנו הדגשת הבדלה בין דאורייתא לדרבנן ,בעניית " אמן" אחר ברכת עצמו בסוף ברכה שלישית של ברהמ"ז (שו"ע קפ"ח
ס"א) .וגדולה מזו כתב בספר "בן איש חי" שנה א' פ .תשא (סעיף י"ח) דזו הסיבה שהעולה לתורה אצל הספרדים ,טרם ס"א) .וגדולה מזו כתב בספר "בן איש חי" שנה א' פ .תשא (סעיף י"ח) דזו הסיבה שהעולה לתורה אצל הספרדים ,טרם
שמברך ברכות התורה מכריז ואומר "רבנן" ,וכן לפני אמירת "ברכו" שבסוף התפילה נוהגים לומר "רבנן" .למען נדע דאין שמברך ברכות התורה מכריז ואומר "רבנן" ,וכן לפני אמירת "ברכו" שבסוף התפילה נוהגים לומר "רבנן" .למען נדע דאין
"ברכו" זה מתקנת אנשי כנסת הגדולה כמו ה"ברכו" שבברכת התורה ובברכת "יוצר אור" ,אלא החכמים היותר מאוחרים "ברכו" זה מתקנת אנשי כנסת הגדולה כמו ה"ברכו" שבברכת התורה ובברכת "יוצר אור" ,אלא החכמים היותר מאוחרים
תקנו אותו לומר. תקנו אותו לומר.
ח" .ויהי ערב ויהי בוקר" לא הקפיד לומר בלחש (כפי שמודפס בסידורים) ,וגם לא חש ליעב"ץ ח" .ויהי ערב ויהי בוקר" לא הקפיד לומר בלחש (כפי שמודפס בסידורים) ,וגם לא חש ליעב"ץ
21 21
דכתב בסידור שלו להתחיל מ"וירא אלקים" וכו' ,כדי שיהיה פסוק שלם. דכתב בסידור שלו להתחיל מ"וירא אלקים" וכו' ,כדי שיהיה פסוק שלם.
ט .בקידוש של לילה ושל יום היה מקפיד שמעט מים יהיה בכוס לפני מזיגת היין .לעומת זאת ט .בקידוש של לילה ושל יום היה מקפיד שמעט מים יהיה בכוס לפני מזיגת היין .לעומת זאת
בהבדלה הקפיד שלא יהיה שום טיפת מים בכוס לפני מזיגת היין ,אמר שזה עפ"י הקבלה .ראה בהבדלה הקפיד שלא יהיה שום טיפת מים בכוס לפני מזיגת היין ,אמר שזה עפ"י הקבלה .ראה
"בן איש חי" שנה ב' פ' ויצא (אות ח') דכתב זאת בשם רח"ו בשער הכונות( .עי' לעיל בהערה מס' .)26 "בן איש חי" שנה ב' פ' ויצא (אות ח') דכתב זאת בשם רח"ו בשער הכונות( .עי' לעיל בהערה מס' .)26
י .כוס של קידוש הקפיד לאחוז בתוך כף ידו ,וכמ"ש המ"ב בהלכות ברהמ"ז (קפ"ג סקט"ו) בשם י .כוס של קידוש הקפיד לאחוז בתוך כף ידו ,וכמ"ש המ"ב בהלכות ברהמ"ז (קפ"ג סקט"ו) בשם
21 21
השל"ה" :נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב" ,עכ"ל. השל"ה" :נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב" ,עכ"ל.
יא .היה משאיר כמה טיפות יין בכוס של קידוש של ליל שבת עד למחרתו בבוקר[ .מובא ב"אור יא .היה משאיר כמה טיפות יין בכוס של קידוש של ליל שבת עד למחרתו בבוקר[ .מובא ב"אור
צדיקים" סי' כ"ט (סכ"א)" .נגיד ומצוה" ח"ב ב"סוד הקידוש של לילה"]. צדיקים" סי' כ"ט (סכ"א)" .נגיד ומצוה" ח"ב ב"סוד הקידוש של לילה"].
יב .את החרוזים "למבצע על ריפתא" וכו' ,אמר בין הקידוש לנטילת הידים לסעודה. יב .את החרוזים "למבצע על ריפתא" וכו' ,אמר בין הקידוש לנטילת הידים לסעודה.
יג .נטילת ידים לסעודות שבת היה נוטל אחרון כמ"ש בשו"ע סוף סי' קס"ה בשם הרא"ש ,ולא יג .נטילת ידים לסעודות שבת היה נוטל אחרון כמ"ש בשו"ע סוף סי' קס"ה בשם הרא"ש ,ולא
כרש"ל בשו"ת סי' ל"ד( .אין זה סותר לדברי המ"ב שם (סס"ק ה') דכתב מן הנכון שהגדול יטול כרש"ל בשו"ת סי' ל"ד( .אין זה סותר לדברי המ"ב שם (סס"ק ה') דכתב מן הנכון שהגדול יטול
תחילה ,דשאני סעודות שבת דבעינן לחם משנה). תחילה ,דשאני סעודות שבת דבעינן לחם משנה).
יד .לא היה רושם בסכין את החלה קודם שבירך ברכת "המוציא" .אמר דקשה למצוא את הרישום, יד .לא היה רושם בסכין את החלה קודם שבירך ברכת "המוציא" .אמר דקשה למצוא את הרישום,
21 21
וע"י החיפוש הוי הפסק יותר גדול ,ובפרט כאשר הסכין חד ובקלות חותכים את הפרוסה. וע"י החיפוש הוי הפסק יותר גדול ,ובפרט כאשר הסכין חד ובקלות חותכים את הפרוסה.
21 21
בחת"ס או"ח (סי' י') כתב לא לנהוג כהיעב"ץ שהרי חז"ל (ב"ר ט' ,ה') דרשו "טוב מאד -זה המות" ,ולא נכון להתחיל בליל בחת"ס או"ח (סי' י') כתב לא לנהוג כהיעב"ץ שהרי חז"ל (ב"ר ט' ,ה') דרשו "טוב מאד -זה המות" ,ולא נכון להתחיל בליל
ש"ק בזה .ובמנהגי החת"ס פ"ה הערה ז' מובא ,שבנו ,בעל הכת"ס נהג להתחיל את הקידוש ב"ויהי ערב ויהי בקר" בקול. ש"ק בזה .ובמנהגי החת"ס פ"ה הערה ז' מובא ,שבנו ,בעל הכת"ס נהג להתחיל את הקידוש ב"ויהי ערב ויהי בקר" בקול.
מדברי החת"ס שם משמע דמה שנוהגים לומר זאת בלחש ,כי שתי התיבות "יום הששי" דכתב הרמ"א (רע"א ,י') שמוסיפים מדברי החת"ס שם משמע דמה שנוהגים לומר זאת בלחש ,כי שתי התיבות "יום הששי" דכתב הרמ"א (רע"א ,י') שמוסיפים
לקידוש כדי לרמוז את ה' בר"ת אין לו שום משמעות ,לכן אומרים גם "ויהי ערב ויהי בוקר" בלחש ,וכדי להתחיל הקידוש לקידוש כדי לרמוז את ה' בר"ת אין לו שום משמעות ,לכן אומרים גם "ויהי ערב ויהי בוקר" בלחש ,וכדי להתחיל הקידוש
בר"ת של שם ה-ו-י-ה ,אומרים "יום הששי" בקול. בר"ת של שם ה-ו-י-ה ,אומרים "יום הששי" בקול.
בספר "זמירות שבת" שלו ציין אבא זצ"ל וז"ל :עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ז :ויהי ערב ויהי בוקר פסוק בפני עצמו הוא, בספר "זמירות שבת" שלו ציין אבא זצ"ל וז"ל :עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ז :ויהי ערב ויהי בוקר פסוק בפני עצמו הוא,
(וכ"ה בירושלמי מגילה פ"ד ה"ב) .ועיי"ש ב"נחלת יעקב" ,וא"כ טוב תקנו ,עכ"ל .כנראה כוונתו; חזינן דמסכת סופרים ס"ל (וכ"ה בירושלמי מגילה פ"ד ה"ב) .ועיי"ש ב"נחלת יעקב" ,וא"כ טוב תקנו ,עכ"ל .כנראה כוונתו; חזינן דמסכת סופרים ס"ל
ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ,ויום שני הם פסוקים בפנ"ע [כמו יום שלישי ,יום רביעי ויום חמישי] .א"כ ויהי ערב ויהי בקר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ,ויום שני הם פסוקים בפנ"ע [כמו יום שלישי ,יום רביעי ויום חמישי] .א"כ ויהי ערב ויהי בקר
יום השישי אפשר דגם הוא פסוק בפני עצמו ,ושפיר אפשר לאומרו. יום השישי אפשר דגם הוא פסוק בפני עצמו ,ושפיר אפשר לאומרו.
ראיתי בסוף שו"ת "נפש חיה" (הרב מרגליות) ב"מילואים" על סי' נ"א דכתב דרק אם מתחיל הפסוק מראשיתו אסור ראיתי בסוף שו"ת "נפש חיה" (הרב מרגליות) ב"מילואים" על סי' נ"א דכתב דרק אם מתחיל הפסוק מראשיתו אסור
להפסיק באמצע ,אבל להתחיל לומר הפסוק מהאמצע לסופו אין שום איסור בדבר .לפי"ז שפיר אפשר לומר ויהי ערב ויהי להפסיק באמצע ,אבל להתחיל לומר הפסוק מהאמצע לסופו אין שום איסור בדבר .לפי"ז שפיר אפשר לומר ויהי ערב ויהי
בקר יום השישי ,שהרי הוא סוף הפסוק. בקר יום השישי ,שהרי הוא סוף הפסוק.
21 21
בענין אחיזת כוס של ברכה וכוס של קידוש ,נראה שיש בזה דיון כיצד יחזיק הכוס .המקור הראשוני הוא בהקדמת הזהר בענין אחיזת כוס של ברכה וכוס של קידוש ,נראה שיש בזה דיון כיצד יחזיק הכוס .המקור הראשוני הוא בהקדמת הזהר
בתחילתו ,וז"ל" :כוס ישועות אשא ,דא כוס של ברכה .כוס של ברכה איצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר כגוונא בתחילתו ,וז"ל" :כוס ישועות אשא ,דא כוס של ברכה .כוס של ברכה איצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר כגוונא
דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען ושושנה דא היא כוס של ברכה" ע"כ .מדברי הזהר משמע שכל דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען ושושנה דא היא כוס של ברכה" ע"כ .מדברי הזהר משמע שכל
כוס של ברכה צריכים להעמיד על גבי חמש אצבעות (לא על כף היד) ולכופף האצבעות מסביב לכוס כדוגמת שושנה. כוס של ברכה צריכים להעמיד על גבי חמש אצבעות (לא על כף היד) ולכופף האצבעות מסביב לכוס כדוגמת שושנה.
והנה הפוסקים שבאים לפסוק להלכה -מנהג זה נחלקו לכאורה בזה .העתקנו את המ"ב בשם השל"ה דצריך להעמיד הכוס והנה הפוסקים שבאים לפסוק להלכה -מנהג זה נחלקו לכאורה בזה .העתקנו את המ"ב בשם השל"ה דצריך להעמיד הכוס
על כף היד .ובס פר "נגיד ומצוה" הלכות ברהמ"ז (ד"ה "באמרך") כתב" :יטול הכוס בב' ידיו יניחהו בימין באופן שיהיה הכוס על כף היד .ובס פר "נגיד ומצוה" הלכות ברהמ"ז (ד"ה "באמרך") כתב" :יטול הכוס בב' ידיו יניחהו בימין באופן שיהיה הכוס
עומד על ה' אצבעות על גביהן ממש" .הרי לפנינו שנחלקו בכוס של ברהמ"ז כיצד להניחו ,על כף היד או על ה' אצבעות. עומד על ה' אצבעות על גביהן ממש" .הרי לפנינו שנחלקו בכוס של ברהמ"ז כיצד להניחו ,על כף היד או על ה' אצבעות.
(עי' באה"ט קפ"ג ס"ק ה') .ובספר "אור צדיקים" סימן כ"ג ,הלכות סעודה (סעיף ל"ז) כתב" :ויחזיק הכוס על כף הימין (עי' באה"ט קפ"ג ס"ק ה') .ובספר "אור צדיקים" סימן כ"ג ,הלכות סעודה (סעיף ל"ז) כתב" :ויחזיק הכוס על כף הימין
והאצבעות זקופים למעלה סביב הכוס ,והסימן ,ואתן את הכוס על כף פרעה" .ובסימן כ"ט ,הלכות קבלת שבת (סעיף י"א) והאצבעות זקופים למעלה סביב הכוס ,והסימן ,ואתן את הכוס על כף פרעה" .ובסימן כ"ט ,הלכות קבלת שבת (סעיף י"א)
כתב" :יקבל הכוס בב' ידיו ומניח הכוס אח"כ על ה' אצבעות יד ימנית" .הנה חילק המחבר הנ"ל בין כוס של ברהמ"ז לבין כתב" :יקבל הכוס בב' ידיו ומניח הכוס אח"כ על ה' אצבעות יד ימנית" .הנה חילק המחבר הנ"ל בין כוס של ברהמ"ז לבין
כוס של קידוש. כוס של קידוש.
ובספר לקוטי מהרי"ח ח"ב ,סדר קידוש דליל שבת (דף ל"ג :ד"ה "נוטלו") הביא בשם השל"ה דכוס של קידוש יעמידנו על ובספר לקוטי מהרי"ח ח"ב ,סדר קידוש דליל שבת (דף ל"ג :ד"ה "נוטלו") הביא בשם השל"ה דכוס של קידוש יעמידנו על
כף ידו הימנית ,ובשם האר"י כתב שיהיה הכוס עומד על גבי חמש אצבעות ממש .עכ"פ נראה שנחלקו הפוסקים כף ידו הימנית ,ובשם האר"י כתב שיהיה הכוס עומד על גבי חמש אצבעות ממש .עכ"פ נראה שנחלקו הפוסקים
המקובלים כיצד לפרש דברי הזהר הנ"ל[ .שתי הדעות מובאות גם בשו"ע הרב קפ"ג סוף ס"ז]. המקובלים כיצד לפרש דברי הזהר הנ"ל[ .שתי הדעות מובאות גם בשו"ע הרב קפ"ג סוף ס"ז].
21 21
עי' מ"ב (רע"ד ,ה') בשם המג"א :המדקדקים רגילים לרשום בסכין .ובלבושי שרד על המג"א שם (ס"ק א') כתב משום עי' מ"ב (רע"ד ,ה') בשם המג"א :המדקדקים רגילים לרשום בסכין .ובלבושי שרד על המג"א שם (ס"ק א') כתב משום
דבריש סימן קס"ז מבואר שיחתוך מעט קודם המוציא ,ובשבת א"א משום דבעינן לח"מ ,לכן רק רושמין ,וב"מחצית השקל" דבריש סימן קס"ז מבואר שיחתוך מעט קודם המוציא ,ובשבת א"א משום דבעינן לח"מ ,לכן רק רושמין ,וב"מחצית השקל"
הוסיף דע"י הרישום ממעט בהפסקה כי חותך במקום הרישום ,ודלא כמנהג ההמונים שמסובבין בסכין סביב הלחם אבל הוסיף דע"י הרישום ממעט בהפסקה כי חותך במקום הרישום ,ודלא כמנהג ההמונים שמסובבין בסכין סביב הלחם אבל
אין רושמים ואינו ניכר שום רושם ,דמאי הועילו בזה ואין טעם לזה ,ע"כ( .המ"ב בסימן קס"ז ,ס"ק י' לא הביא כלל את אין רושמים ואינו ניכר שום רושם ,דמאי הועילו בזה ואין טעם לזה ,ע"כ( .המ"ב בסימן קס"ז ,ס"ק י' לא הביא כלל את
"המדקדקים"). "המדקדקים").
אולם ב"תורת חיים" סנהדרין ק"ב ע"ב (ד"ה "א"ל מהיכא דקדים") כתב דצריך לעשות תחילה רושם בככר עם הסכין כפי אולם ב"תורת חיים" סנהדרין ק"ב ע"ב (ד"ה "א"ל מהיכא דקדים") כתב דצריך לעשות תחילה רושם בככר עם הסכין כפי
שיעור הפרוסה שיפרוס ,כי היכי דליקום הברכה על אותו מקצת שנרשם ,דראשית בעינן ששירים ניכרים ,ע"כ. שיעור הפרוסה שיפרוס ,כי היכי דליקום הברכה על אותו מקצת שנרשם ,דראשית בעינן ששירים ניכרים ,ע"כ.
לפי"ז לכאורה אין הרישום בסכין כדי למעט בהפסקה בין ברכה לאכילה ,אלא הוא משום דליקום הברכה על אותו מקצת לפי"ז לכאורה אין הרישום בסכין כדי למעט בהפסקה בין ברכה לאכילה ,אלא הוא משום דליקום הברכה על אותו מקצת
שנרשם ,דהיינו סימן בעלמא שממקום זה יטול הפרוסה .ואפשר דכלל לא בעינן סימן בסכין דוקא ,ויכול להראות באצבעו, שנרשם ,דהיינו סימן בעלמא שממקום זה יטול הפרוסה .ואפשר דכלל לא בעינן סימן בסכין דוקא ,ויכול להראות באצבעו,
דומיא דתרומה שמייחד לה מקום והוי שיריה ניכרים .א"כ אפשר אולי להמליץ יושר על אילו שרק מסובבין בסכין סביב דומיא דתרומה שמייחד לה מקום והוי שיריה ניכרים .א"כ אפשר אולי להמליץ יושר על אילו שרק מסובבין בסכין סביב
הלחם ואין רושמים ממש ,ובתנאי שיחתכו פרוסה מתוך המעט שסיבבו בסכין. הלחם ואין רושמים ממש ,ובתנאי שיחתכו פרוסה מתוך המעט שסיבבו בסכין.
דע ,דהצל"ח בברכות דף ל"ט ע"ב (על תוד"ה "והלכתא") כתב שלדעתו אין לרשום כלל בסכין על הפת ,עיי"ש טעמו. דע ,דהצל"ח בברכות דף ל"ט ע"ב (על תוד"ה "והלכתא") כתב שלדעתו אין לרשום כלל בסכין על הפת ,עיי"ש טעמו.
ח" .ויהי ערב ויהי בוקר" לא הקפיד לומר בלחש (כפי שמודפס בסידורים) ,וגם לא חש ליעב"ץ ח" .ויהי ערב ויהי בוקר" לא הקפיד לומר בלחש (כפי שמודפס בסידורים) ,וגם לא חש ליעב"ץ
21 21
דכתב בסידור שלו להתחיל מ"וירא אלקים" וכו' ,כדי שיהיה פסוק שלם. דכתב בסידור שלו להתחיל מ"וירא אלקים" וכו' ,כדי שיהיה פסוק שלם.
ט .בקידוש של לילה ושל יום היה מקפיד שמעט מים יהיה בכוס לפני מזיגת היין .לעומת זאת ט .בקידוש של לילה ושל יום היה מקפיד שמעט מים יהיה בכוס לפני מזיגת היין .לעומת זאת
בהבדלה הקפיד שלא יהיה שום טיפת מים בכוס לפני מזיגת היין ,אמר שזה עפ"י הקבלה .ראה בהבדלה הקפיד שלא יהיה שום טיפת מים בכוס לפני מזיגת היין ,אמר שזה עפ"י הקבלה .ראה
"בן איש חי" שנה ב' פ' ויצא (אות ח') דכתב זאת בשם רח"ו בשער הכונות( .עי' לעיל בהערה מס' .)26 "בן איש חי" שנה ב' פ' ויצא (אות ח') דכתב זאת בשם רח"ו בשער הכונות( .עי' לעיל בהערה מס' .)26
י .כוס של קידוש הקפיד לאחוז בתוך כף ידו ,וכמ"ש המ"ב בהלכות ברהמ"ז (קפ"ג סקט"ו) בשם י .כוס של קידוש הקפיד לאחוז בתוך כף ידו ,וכמ"ש המ"ב בהלכות ברהמ"ז (קפ"ג סקט"ו) בשם
21 21
השל"ה" :נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב" ,עכ"ל. השל"ה" :נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב" ,עכ"ל.
יא .היה משאיר כמה טיפות יין בכוס של קידוש של ליל שבת עד למחרתו בבוקר[ .מובא ב"אור יא .היה משאיר כמה טיפות יין בכוס של קידוש של ליל שבת עד למחרתו בבוקר[ .מובא ב"אור
צדיקים" סי' כ"ט (סכ"א)" .נגיד ומצוה" ח"ב ב"סוד הקידוש של לילה"]. צדיקים" סי' כ"ט (סכ"א)" .נגיד ומצוה" ח"ב ב"סוד הקידוש של לילה"].
יב .את החרוזים "למבצע על ריפתא" וכו' ,אמר בין הקידוש לנטילת הידים לסעודה. יב .את החרוזים "למבצע על ריפתא" וכו' ,אמר בין הקידוש לנטילת הידים לסעודה.
יג .נטילת ידים לסעודות שבת היה נוטל אחרון כמ"ש בשו"ע סוף סי' קס"ה בשם הרא"ש ,ולא יג .נטילת ידים לסעודות שבת היה נוטל אחרון כמ"ש בשו"ע סוף סי' קס"ה בשם הרא"ש ,ולא
כרש"ל בשו"ת סי' ל"ד( .אין זה סותר לדברי המ"ב שם (סס"ק ה') דכתב מן הנכון שהגדול יטול כרש"ל בשו"ת סי' ל"ד( .אין זה סותר לדברי המ"ב שם (סס"ק ה') דכתב מן הנכון שהגדול יטול
תחילה ,דשאני סעודות שבת דבעינן לחם משנה). תחילה ,דשאני סעודות שבת דבעינן לחם משנה).
יד .לא היה רושם בסכין את החלה קודם שבירך ברכת "המוציא" .אמר דקשה למצוא את הרישום, יד .לא היה רושם בסכין את החלה קודם שבירך ברכת "המוציא" .אמר דקשה למצוא את הרישום,
21 21
וע"י החיפוש הוי הפסק יותר גדול ,ובפרט כאשר הסכין חד ובקלות חותכים את הפרוסה. וע"י החיפוש הוי הפסק יותר גדול ,ובפרט כאשר הסכין חד ובקלות חותכים את הפרוסה.
21 21
בחת"ס או"ח (סי' י') כתב לא לנהוג כהיעב"ץ שהרי חז"ל (ב"ר ט' ,ה') דרשו "טוב מאד -זה המות" ,ולא נכון להתחיל בליל בחת"ס או"ח (סי' י') כתב לא לנהוג כהיעב"ץ שהרי חז"ל (ב"ר ט' ,ה') דרשו "טוב מאד -זה המות" ,ולא נכון להתחיל בליל
ש"ק בזה .ובמנהגי החת"ס פ"ה הערה ז' מובא ,שבנו ,בעל הכת"ס נהג להתחיל את הקידוש ב"ויהי ערב ויהי בקר" בקול. ש"ק בזה .ובמנהגי החת"ס פ"ה הערה ז' מובא ,שבנו ,בעל הכת"ס נהג להתחיל את הקידוש ב"ויהי ערב ויהי בקר" בקול.
מדברי החת"ס שם משמע דמה שנוהגים לומר זאת בלחש ,כי שתי התיבות "יום הששי" דכתב הרמ"א (רע"א ,י') שמוסיפים מדברי החת"ס שם משמע דמה שנוהגים לומר זאת בלחש ,כי שתי התיבות "יום הששי" דכתב הרמ"א (רע"א ,י') שמוסיפים
לקידוש כדי לרמוז את ה' בר"ת אין לו שום משמעות ,לכן אומרים גם "ויהי ערב ויהי בוקר" בלחש ,וכדי להתחיל הקידוש לקידוש כדי לרמוז את ה' בר"ת אין לו שום משמעות ,לכן אומרים גם "ויהי ערב ויהי בוקר" בלחש ,וכדי להתחיל הקידוש
בר"ת של שם ה-ו-י-ה ,אומרים "יום הששי" בקול. בר"ת של שם ה-ו-י-ה ,אומרים "יום הששי" בקול.
בספר "זמירות שבת" שלו ציין אבא זצ"ל וז"ל :עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ז :ויהי ערב ויהי בוקר פסוק בפני עצמו הוא, בספר "זמירות שבת" שלו ציין אבא זצ"ל וז"ל :עי' מסכת סופרים פכ"א ה"ז :ויהי ערב ויהי בוקר פסוק בפני עצמו הוא,
(וכ"ה בירושלמי מגילה פ"ד ה"ב) .ועיי"ש ב"נחלת יעקב" ,וא"כ טוב תקנו ,עכ"ל .כנראה כוונתו; חזינן דמסכת סופרים ס"ל (וכ"ה בירושלמי מגילה פ"ד ה"ב) .ועיי"ש ב"נחלת יעקב" ,וא"כ טוב תקנו ,עכ"ל .כנראה כוונתו; חזינן דמסכת סופרים ס"ל
ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ,ויום שני הם פסוקים בפנ"ע [כמו יום שלישי ,יום רביעי ויום חמישי] .א"כ ויהי ערב ויהי בקר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ,ויום שני הם פסוקים בפנ"ע [כמו יום שלישי ,יום רביעי ויום חמישי] .א"כ ויהי ערב ויהי בקר
יום השישי אפשר דגם הוא פסוק בפני עצמו ,ושפיר אפשר לאומרו. יום השישי אפשר דגם הוא פסוק בפני עצמו ,ושפיר אפשר לאומרו.
ראיתי בסוף שו"ת "נפש חיה" (הרב מרגליות) ב"מילואים" על סי' נ"א דכתב דרק אם מתחיל הפסוק מראשיתו אסור ראיתי בסוף שו"ת "נפש חיה" (הרב מרגליות) ב"מילואים" על סי' נ"א דכתב דרק אם מתחיל הפסוק מראשיתו אסור
להפסיק באמצע ,אבל להתחיל לומר הפסוק מהאמצע לסופו אין שום איסור בדבר .לפי"ז שפיר אפשר לומר ויהי ערב ויהי להפסיק באמצע ,אבל להתחיל לומר הפסוק מהאמצע לסופו אין שום איסור בדבר .לפי"ז שפיר אפשר לומר ויהי ערב ויהי
בקר יום השישי ,שהרי הוא סוף הפסוק. בקר יום השישי ,שהרי הוא סוף הפסוק.
21 21
בענין אחיזת כוס של ברכה וכוס של קידוש ,נראה שיש בזה דיון כיצד יחזיק הכוס .המקור הראשוני הוא בהקדמת הזהר בענין אחיזת כוס של ברכה וכוס של קידוש ,נראה שיש בזה דיון כיצד יחזיק הכוס .המקור הראשוני הוא בהקדמת הזהר
בתחילתו ,וז"ל" :כוס ישועות אשא ,דא כוס של ברכה .כוס של ברכה איצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר כגוונא בתחילתו ,וז"ל" :כוס ישועות אשא ,דא כוס של ברכה .כוס של ברכה איצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר כגוונא
דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען ושושנה דא היא כוס של ברכה" ע"כ .מדברי הזהר משמע שכל דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען ושושנה דא היא כוס של ברכה" ע"כ .מדברי הזהר משמע שכל
כוס של ברכה צריכים להעמיד על גבי חמש אצבעות (לא על כף היד) ולכופף האצבעות מסביב לכוס כדוגמת שושנה. כוס של ברכה צריכים להעמיד על גבי חמש אצבעות (לא על כף היד) ולכופף האצבעות מסביב לכוס כדוגמת שושנה.
והנה הפוסקים שבאים לפסוק להלכה -מנהג זה נחלקו לכאורה בזה .העתקנו את המ"ב בשם השל"ה דצריך להעמיד הכוס והנה הפוסקים שבאים לפסוק להלכה -מנהג זה נחלקו לכאורה בזה .העתקנו את המ"ב בשם השל"ה דצריך להעמיד הכוס
על כף היד .ובס פר "נגיד ומצוה" הלכות ברהמ"ז (ד"ה "באמרך") כתב" :יטול הכוס בב' ידיו יניחהו בימין באופן שיהיה הכוס על כף היד .ובס פר "נגיד ומצוה" הלכות ברהמ"ז (ד"ה "באמרך") כתב" :יטול הכוס בב' ידיו יניחהו בימין באופן שיהיה הכוס
עומד על ה' אצבעות על גביהן ממש" .הרי לפנינו שנחלקו בכוס של ברהמ"ז כיצד להניחו ,על כף היד או על ה' אצבעות. עומד על ה' אצבעות על גביהן ממש" .הרי לפנינו שנחלקו בכוס של ברהמ"ז כיצד להניחו ,על כף היד או על ה' אצבעות.
(עי' באה"ט קפ"ג ס"ק ה') .ובספר "אור צדיקים" סימן כ"ג ,הלכות סעודה (סעיף ל"ז) כתב" :ויחזיק הכוס על כף הימין (עי' באה"ט קפ"ג ס"ק ה') .ובספר "אור צדיקים" סימן כ"ג ,הלכות סעודה (סעיף ל"ז) כתב" :ויחזיק הכוס על כף הימין
והאצבעות זקופים למעלה סביב הכוס ,והסימן ,ואתן את הכוס על כף פרעה" .ובסימן כ"ט ,הלכות קבלת שבת (סעיף י"א) והאצבעות זקופים למעלה סביב הכוס ,והסימן ,ואתן את הכוס על כף פרעה" .ובסימן כ"ט ,הלכות קבלת שבת (סעיף י"א)
כתב" :יקבל הכוס בב' ידיו ומניח הכוס אח"כ על ה' אצבעות יד ימנית" .הנה חילק המחבר הנ"ל בין כוס של ברהמ"ז לבין כתב" :יקבל הכוס בב' ידיו ומניח הכוס אח"כ על ה' אצבעות יד ימנית" .הנה חילק המחבר הנ"ל בין כוס של ברהמ"ז לבין
כוס של קידוש. כוס של קידוש.
ובספר לקוטי מהרי"ח ח"ב ,סדר קידוש דליל שבת (דף ל"ג :ד"ה "נוטלו") הביא בשם השל"ה דכוס של קידוש יעמידנו על ובספר לקוטי מהרי"ח ח"ב ,סדר קידוש דליל שבת (דף ל"ג :ד"ה "נוטלו") הביא בשם השל"ה דכוס של קידוש יעמידנו על
כף ידו הימנית ,ובשם האר"י כתב שיהיה הכוס עומד על גבי חמש אצבעות ממש .עכ"פ נראה שנחלקו הפוסקים כף ידו הימנית ,ובשם האר"י כתב שיהיה הכוס עומד על גבי חמש אצבעות ממש .עכ"פ נראה שנחלקו הפוסקים
המקובלים כיצד לפרש דברי הזהר הנ"ל[ .שתי הדעות מובאות גם בשו"ע הרב קפ"ג סוף ס"ז]. המקובלים כיצד לפרש דברי הזהר הנ"ל[ .שתי הדעות מובאות גם בשו"ע הרב קפ"ג סוף ס"ז].
21 21
עי' מ"ב (רע"ד ,ה') בשם המג"א :המדקדקים רגילים לרשום בסכין .ובלבושי שרד על המג"א שם (ס"ק א') כתב משום עי' מ"ב (רע"ד ,ה') בשם המג"א :המדקדקים רגילים לרשום בסכין .ובלבושי שרד על המג"א שם (ס"ק א') כתב משום
דבריש סימן קס"ז מבואר שיחתוך מעט קודם המוציא ,ובשבת א"א משום דבעינן לח"מ ,לכן רק רושמין ,וב"מחצית השקל" דבריש סימן קס"ז מבואר שיחתוך מעט קודם המוציא ,ובשבת א"א משום דבעינן לח"מ ,לכן רק רושמין ,וב"מחצית השקל"
הוסיף דע"י הרישום ממעט בהפסקה כי חותך במקום הרישום ,ודלא כמנהג ההמונים שמסובבין בסכין סביב הלחם אבל הוסיף דע"י הרישום ממעט בהפסקה כי חותך במקום הרישום ,ודלא כמנהג ההמונים שמסובבין בסכין סביב הלחם אבל
אין רושמים ואינו ניכר שום רושם ,דמאי הועילו בזה ואין טעם לזה ,ע"כ( .המ"ב בסימן קס"ז ,ס"ק י' לא הביא כלל את אין רושמים ואינו ניכר שום רושם ,דמאי הועילו בזה ואין טעם לזה ,ע"כ( .המ"ב בסימן קס"ז ,ס"ק י' לא הביא כלל את
"המדקדקים"). "המדקדקים").
אולם ב"תורת חיים" סנהדרין ק"ב ע"ב (ד"ה "א"ל מהיכא דקדים") כתב דצריך לעשות תחילה רושם בככר עם הסכין כפי אולם ב"תורת חיים" סנהדרין ק"ב ע"ב (ד"ה "א"ל מהיכא דקדים") כתב דצריך לעשות תחילה רושם בככר עם הסכין כפי
שיעור הפרוסה שיפרוס ,כי היכי דליקום הברכה על אותו מקצת שנרשם ,דראשית בעינן ששירים ניכרים ,ע"כ. שיעור הפרוסה שיפרוס ,כי היכי דליקום הברכה על אותו מקצת שנרשם ,דראשית בעינן ששירים ניכרים ,ע"כ.
לפי"ז לכאורה אין הרישום בסכין כדי למעט בהפסקה בין ברכה לאכילה ,אלא הוא משום דליקום הברכה על אותו מקצת לפי"ז לכאורה אין הרישום בסכין כדי למעט בהפסקה בין ברכה לאכילה ,אלא הוא משום דליקום הברכה על אותו מקצת
שנרשם ,דהיינו סימן בעלמא שממקום זה יטול הפרוסה .ואפשר דכלל לא בעינן סימן בסכין דוקא ,ויכול להראות באצבעו, שנרשם ,דהיינו סימן בעלמא שממקום זה יטול הפרוסה .ואפשר דכלל לא בעינן סימן בסכין דוקא ,ויכול להראות באצבעו,
דומיא דתרומה שמייחד לה מקום והוי שיריה ניכרים .א"כ אפשר אולי להמליץ יושר על אילו שרק מסובבין בסכין סביב דומיא דתרומה שמייחד לה מקום והוי שיריה ניכרים .א"כ אפשר אולי להמליץ יושר על אילו שרק מסובבין בסכין סביב
הלחם ואין רושמים ממש ,ובתנאי שיחתכו פרוסה מתוך המעט שסיבבו בסכין. הלחם ואין רושמים ממש ,ובתנאי שיחתכו פרוסה מתוך המעט שסיבבו בסכין.
דע ,דהצל"ח בברכות דף ל"ט ע"ב (על תוד"ה "והלכתא") כתב שלדעתו אין לרשום כלל בסכין על הפת ,עיי"ש טעמו. דע ,דהצל"ח בברכות דף ל"ט ע"ב (על תוד"ה "והלכתא") כתב שלדעתו אין לרשום כלל בסכין על הפת ,עיי"ש טעמו.
טו .בברכת "המוציא" הוא ובניו (לא היו לו בנות) עומדים ומחזיקים את הלחם-משנה .ומברכים ביחד טו .בברכת "המוציא" הוא ובניו (לא היו לו בנות) עומדים ומחזיקים את הלחם-משנה .ומברכים ביחד
21 21
ובקול את הברכה ,ואוכלים בישיבה. ובקול את הברכה ,ואוכלים בישיבה.
טז .אמר כל הזמירות של ש"ק ומוצש"ק המודפסים בסידורים .בסעודת שבת חנוכה שר את הזמר טז .אמר כל הזמירות של ש"ק ומוצש"ק המודפסים בסידורים .בסעודת שבת חנוכה שר את הזמר
"אכלו משמנים" וכו' ,מבעל אבן עזרא .בשבת פרשת "וישלח" שר "הצילני נא מיד אחי מיד "אכלו משמנים" וכו' ,מבעל אבן עזרא .בשבת פרשת "וישלח" שר "הצילני נא מיד אחי מיד
עשו" וכו' .בשבת "נחמו" שר מההפטרה" :שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" וכו' ,בניגונים עשו" וכו' .בשבת "נחמו" שר מההפטרה" :שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" וכו' ,בניגונים
המיוחדים לפסוקים אלו. המיוחדים לפסוקים אלו.
יז .את הזמר "צור משלו אכלנו" לא היה אומר בתוך ליל סעודת שבת ,וכמ"ש ב"כתר ראש" יז .את הזמר "צור משלו אכלנו" לא היה אומר בתוך ליל סעודת שבת ,וכמ"ש ב"כתר ראש"
להגר"ח מוואלאזין (אות צ"ד) .והטעם מובא בסידור הגר"א "אשי ישראל" (עמוד )222משום להגר"ח מוואלאזין (אות צ"ד) .והטעם מובא בסידור הגר"א "אשי ישראל" (עמוד )222משום
דחרוזי השיר בנויים כנגד הברכות של ברהמ"ז ,ובאם יאמרו זאת לפני ברהמ"ז ,יש חשש דחרוזי השיר בנויים כנגד הברכות של ברהמ"ז ,ובאם יאמרו זאת לפני ברהמ"ז ,יש חשש
22 22
שיוצאים בזה ברהמ"ז דאורייתא .אולם לא ויתר על זמר זה ואמר זאת לאחר ברהמ"ז. שיוצאים בזה ברהמ"ז דאורייתא .אולם לא ויתר על זמר זה ואמר זאת לאחר ברהמ"ז.
יח .קידוש של בוקר גם היה אומר בעמידה ,וכן מביא בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר קידוש ביום יח .קידוש של בוקר גם היה אומר בעמידה ,וכן מביא בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר קידוש ביום
השבת) .לא כמו שנהגו רבנן קדישי בעיה"ק ירושלים ת"ו עפ"י ספר הכוונות לקדש מיושב, השבת) .לא כמו שנהגו רבנן קדישי בעיה"ק ירושלים ת"ו עפ"י ספר הכוונות לקדש מיושב,
כמובא בשערי תשובה (סס"י רפ"ט). כמובא בשערי תשובה (סס"י רפ"ט).
יט .בעת שאמר הפרק כ"ג בתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" בין בקידוש של בוקר ובין יט .בעת שאמר הפרק כ"ג בתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" בין בקידוש של בוקר ובין
בסעודה שלישית ,היה מוסיף ואומר את דברי הזהר בפרשת תרומה (דף קס"ח ע"ב) על "אך טוב בסעודה שלישית ,היה מוסיף ואומר את דברי הזהר בפרשת תרומה (דף קס"ח ע"ב) על "אך טוב
וחסד ירדפוני"" :טוב כליל כלא בגויה ולא אתפשט לתתא ,חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כלא וחסד ירדפוני"" :טוב כליל כלא בגויה ולא אתפשט לתתא ,חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כלא
צדיקי ורשעי כחדא" .ואף רשם זאת בגליון זמירות השבת שלו. צדיקי ורשעי כחדא" .ואף רשם זאת בגליון זמירות השבת שלו.
21 21
עי' בספר "משמרת שלום" סימן כ"ז (ס"ו) דאדמור"י קאידינאוו נהגו לברך בעמידה ואף לטעום מהפרוסה בעמידה. עי' בספר "משמרת שלום" סימן כ"ז (ס"ו) דאדמור"י קאידינאוו נהגו לברך בעמידה ואף לטעום מהפרוסה בעמידה.
לענין עצם ברכת "המוציא" ,כתב ב"קרבן נתנאל" על הרא"ש פסחים פ"י סי' ט"ז (אות ה') :נראה כשהמסובין צריכין לענין עצם ברכת "המוציא" ,כתב ב"קרבן נתנאל" על הרא"ש פסחים פ"י סי' ט"ז (אות ה') :נראה כשהמסובין צריכין
לככרו של בעה"ב בשבת ויו"ט צריכין לכוין לצאת בברכת המוציא ,כמו בקידוש .וכן נהג החת"ס מובא במנהגיו (פ"ה אות לככרו של בעה"ב בשבת ויו"ט צריכין לכוין לצאת בברכת המוציא ,כמו בקידוש .וכן נהג החת"ס מובא במנהגיו (פ"ה אות
י"ג) ,וכ"ה בספר "עמוד אש" -מהרי"ל דיסקין -פי"ב (אות ל"ג) ,וכ"כ במ"ב (רע"ד ,ב'). י"ג) ,וכ"ה בספר "עמוד אש" -מהרי"ל דיסקין -פי"ב (אות ל"ג) ,וכ"כ במ"ב (רע"ד ,ב').
אולם כמדומה ששמענו מאבא ז"ל דהוא לא נוהג כן ,משום חשש שמא יסיחו הדעת בין ברכה לאכילה[ .קידוש שאני ,דהרי אולם כמדומה ששמענו מאבא ז"ל דהוא לא נוהג כן ,משום חשש שמא יסיחו הדעת בין ברכה לאכילה[ .קידוש שאני ,דהרי
אף אם לא ישתה כלל ,יצא יד"ח קידוש] .וביאור דבריו נראה ,לאפוקי ממה שכתוב ב"אשל אברהם" (בוטשאטש) בסי' רע"ד אף אם לא ישתה כלל ,יצא יד"ח קידוש] .וביאור דבריו נראה ,לאפוקי ממה שכתוב ב"אשל אברהם" (בוטשאטש) בסי' רע"ד
דיוצאים ידי חובת לחם משנה בשמיעה גם שהברכה של נהנין (ברכת "המוציא") אינו יוצא ידי חובתו ומברך בפני עצמו ,דזה דיוצאים ידי חובת לחם משנה בשמיעה גם שהברכה של נהנין (ברכת "המוציא") אינו יוצא ידי חובתו ומברך בפני עצמו ,דזה
חידוש גדול מאד .ובאמת מצאנו ב"מעשה רב" החדש (הגר"מ עפשטיין זצ"ל מוילנא ,אות ד') דהגר"א הקפיד מאד שאין חידוש גדול מאד .ובאמת מצאנו ב"מעשה רב" החדש (הגר"מ עפשטיין זצ"ל מוילנא ,אות ד') דהגר"א הקפיד מאד שאין
המסובין יוצאין בלח"מ אלא כשהבוצע מוציאם בבציעה וגם בברכת המוציא דוקא .לכן העדיף שכולם יברכו ביחד. המסובין יוצאין בלח"מ אלא כשהבוצע מוציאם בבציעה וגם בברכת המוציא דוקא .לכן העדיף שכולם יברכו ביחד.
11 11
סמוכין להנהגה זו מצאנו בספר "יוסף אומץ" (סימן תר"ז) שכתב :הזמר צור משלו אכלנו ראיתי נוהגין לומר אחרי ברהמ"ז. סמוכין להנהגה זו מצאנו בספר "יוסף אומץ" (סימן תר"ז) שכתב :הזמר צור משלו אכלנו ראיתי נוהגין לומר אחרי ברהמ"ז.
ונ"ל שהטעם הוא כי אין לומר שבענו והותרנו עד אחר סילוק השלחן מכל וכל .עכ"ל. ונ"ל שהטעם הוא כי אין לומר שבענו והותרנו עד אחר סילוק השלחן מכל וכל .עכ"ל.
14 14
בספר "מעשה איש" (תולדות ומנהגותיו של מרן החזו"א ח"א פ"ח ,עמ' קכ"ח) כתוב דהחזו"א היה מדליק הנר אחר שאמר בספר "מעשה איש" (תולדות ומנהגותיו של מרן החזו"א ח"א פ"ח ,עמ' קכ"ח) כתוב דהחזו"א היה מדליק הנר אחר שאמר
הפסוק" :ה' צב' עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה". הפסוק" :ה' צב' עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה".
13 13
עי' מ"ב (רצ"ו ס"ק ל') אין להניח הכוס מידו ,משום דכל הברכות של הבדלה מצוה להיות על הכוס .אולם בסידור "בית עי' מ"ב (רצ"ו ס"ק ל') אין להניח הכוס מידו ,משום דכל הברכות של הבדלה מצוה להיות על הכוס .אולם בסידור "בית
יעקב" לר"י עמדין ב"סדר הבדלה" ,וכן ב"ערוך השלחן" (רצ"ו סי"ז) כתוב דיניח הכוס על השלחן וא"צ להחזיקו בברכת יעקב" לר"י עמדין ב"סדר הבדלה" ,וכן ב"ערוך השלחן" (רצ"ו סי"ז) כתוב דיניח הכוס על השלחן וא"צ להחזיקו בברכת
הבשמים .וכן נהג החזו"א מובא ב"מעשה איש" (ח"א פ"ח עמ' קכ"ח). הבשמים .וכן נהג החזו"א מובא ב"מעשה איש" (ח"א פ"ח עמ' קכ"ח).
טו .בברכת "המוציא" הוא ובניו (לא היו לו בנות) עומדים ומחזיקים את הלחם-משנה .ומברכים ביחד טו .בברכת "המוציא" הוא ובניו (לא היו לו בנות) עומדים ומחזיקים את הלחם-משנה .ומברכים ביחד
21 21
ובקול את הברכה ,ואוכלים בישיבה. ובקול את הברכה ,ואוכלים בישיבה.
טז .אמר כל הזמירות של ש"ק ומוצש"ק המודפסים בסידורים .בסעודת שבת חנוכה שר את הזמר טז .אמר כל הזמירות של ש"ק ומוצש"ק המודפסים בסידורים .בסעודת שבת חנוכה שר את הזמר
"אכלו משמנים" וכו' ,מבעל אבן עזרא .בשבת פרשת "וישלח" שר "הצילני נא מיד אחי מיד "אכלו משמנים" וכו' ,מבעל אבן עזרא .בשבת פרשת "וישלח" שר "הצילני נא מיד אחי מיד
עשו" וכו' .בשבת "נחמו" שר מההפטרה" :שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" וכו' ,בניגונים עשו" וכו' .בשבת "נחמו" שר מההפטרה" :שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" וכו' ,בניגונים
המיוחדים לפסוקים אלו. המיוחדים לפסוקים אלו.
יז .את הזמר "צור משלו אכלנו" לא היה אומר בתוך ליל סעודת שבת ,וכמ"ש ב"כתר ראש" יז .את הזמר "צור משלו אכלנו" לא היה אומר בתוך ליל סעודת שבת ,וכמ"ש ב"כתר ראש"
להגר"ח מוואלאזין (אות צ"ד) .והטעם מובא בסידור הגר"א "אשי ישראל" (עמוד )222משום להגר"ח מוואלאזין (אות צ"ד) .והטעם מובא בסידור הגר"א "אשי ישראל" (עמוד )222משום
דחרוזי השיר בנויים כנגד הברכות של ברהמ"ז ,ובאם יאמרו זאת לפני ברהמ"ז ,יש חשש דחרוזי השיר בנויים כנגד הברכות של ברהמ"ז ,ובאם יאמרו זאת לפני ברהמ"ז ,יש חשש
22 22
שיוצאים בזה ברהמ"ז דאורייתא .אולם לא ויתר על זמר זה ואמר זאת לאחר ברהמ"ז. שיוצאים בזה ברהמ"ז דאורייתא .אולם לא ויתר על זמר זה ואמר זאת לאחר ברהמ"ז.
יח .קידוש של בוקר גם היה אומר בעמידה ,וכן מביא בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר קידוש ביום יח .קידוש של בוקר גם היה אומר בעמידה ,וכן מביא בספר ליקוטי מהרי"ח (סדר קידוש ביום
השבת) .לא כמו שנהגו רבנן קדישי בעיה"ק ירושלים ת"ו עפ"י ספר הכוונות לקדש מיושב, השבת) .לא כמו שנהגו רבנן קדישי בעיה"ק ירושלים ת"ו עפ"י ספר הכוונות לקדש מיושב,
כמובא בשערי תשובה (סס"י רפ"ט). כמובא בשערי תשובה (סס"י רפ"ט).
יט .בעת שאמר הפרק כ"ג בתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" בין בקידוש של בוקר ובין יט .בעת שאמר הפרק כ"ג בתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" בין בקידוש של בוקר ובין
בסעודה שלישית ,היה מוסיף ואומר את דברי הזהר בפרשת תרומה (דף קס"ח ע"ב) על "אך טוב בסעודה שלישית ,היה מוסיף ואומר את דברי הזהר בפרשת תרומה (דף קס"ח ע"ב) על "אך טוב
וחסד ירדפוני"" :טוב כליל כלא בגויה ולא אתפשט לתתא ,חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כלא וחסד ירדפוני"" :טוב כליל כלא בגויה ולא אתפשט לתתא ,חסד נחית ואתפשט לתתא וזן כלא
צדיקי ורשעי כחדא" .ואף רשם זאת בגליון זמירות השבת שלו. צדיקי ורשעי כחדא" .ואף רשם זאת בגליון זמירות השבת שלו.
21 21
עי' בספר "משמרת שלום" סימן כ"ז (ס"ו) דאדמור"י קאידינאוו נהגו לברך בעמידה ואף לטעום מהפרוסה בעמידה. עי' בספר "משמרת שלום" סימן כ"ז (ס"ו) דאדמור"י קאידינאוו נהגו לברך בעמידה ואף לטעום מהפרוסה בעמידה.
לענין עצם ברכת "המוציא" ,כתב ב"קרבן נתנאל" על הרא"ש פסחים פ"י סי' ט"ז (אות ה') :נראה כשהמסובין צריכין לענין עצם ברכת "המוציא" ,כתב ב"קרבן נתנאל" על הרא"ש פסחים פ"י סי' ט"ז (אות ה') :נראה כשהמסובין צריכין
לככרו של בעה"ב בשבת ויו"ט צריכין לכוין לצאת בברכת המוציא ,כמו בקידוש .וכן נהג החת"ס מובא במנהגיו (פ"ה אות לככרו של בעה"ב בשבת ויו"ט צריכין לכוין לצאת בברכת המוציא ,כמו בקידוש .וכן נהג החת"ס מובא במנהגיו (פ"ה אות
י"ג) ,וכ"ה בספר "עמוד אש" -מהרי"ל דיסקין -פי"ב (אות ל"ג) ,וכ"כ במ"ב (רע"ד ,ב'). י"ג) ,וכ"ה בספר "עמוד אש" -מהרי"ל דיסקין -פי"ב (אות ל"ג) ,וכ"כ במ"ב (רע"ד ,ב').
אולם כמדומה ששמענו מאבא ז"ל דהוא לא נוהג כן ,משום חשש שמא יסיחו הדעת בין ברכה לאכילה[ .קידוש שאני ,דהרי אולם כמדומה ששמענו מאבא ז"ל דהוא לא נוהג כן ,משום חשש שמא יסיחו הדעת בין ברכה לאכילה[ .קידוש שאני ,דהרי
אף אם לא ישתה כלל ,יצא יד"ח קידוש] .וביאור דבריו נראה ,לאפוקי ממה שכתוב ב"אשל אברהם" (בוטשאטש) בסי' רע"ד אף אם לא ישתה כלל ,יצא יד"ח קידוש] .וביאור דבריו נראה ,לאפוקי ממה שכתוב ב"אשל אברהם" (בוטשאטש) בסי' רע"ד
דיוצאים ידי חובת לחם משנה בשמיעה גם שהברכה של נהנין (ברכת "המוציא") אינו יוצא ידי חובתו ומברך בפני עצמו ,דזה דיוצאים ידי חובת לחם משנה בשמיעה גם שהברכה של נהנין (ברכת "המוציא") אינו יוצא ידי חובתו ומברך בפני עצמו ,דזה
חידוש גדול מאד .ובאמת מצאנו ב"מעשה רב" החדש (הגר"מ עפשטיין זצ"ל מוילנא ,אות ד') דהגר"א הקפיד מאד שאין חידוש גדול מאד .ובאמת מצאנו ב"מעשה רב" החדש (הגר"מ עפשטיין זצ"ל מוילנא ,אות ד') דהגר"א הקפיד מאד שאין
המסובין יוצאין בלח"מ אלא כשהבוצע מוציאם בבציעה וגם בברכת המוציא דוקא .לכן העדיף שכולם יברכו ביחד. המסובין יוצאין בלח"מ אלא כשהבוצע מוציאם בבציעה וגם בברכת המוציא דוקא .לכן העדיף שכולם יברכו ביחד.
11 11
סמוכין להנהגה זו מצאנו בספר "יוסף אומץ" (סימן תר"ז) שכתב :הזמר צור משלו אכלנו ראיתי נוהגין לומר אחרי ברהמ"ז. סמוכין להנהגה זו מצאנו בספר "יוסף אומץ" (סימן תר"ז) שכתב :הזמר צור משלו אכלנו ראיתי נוהגין לומר אחרי ברהמ"ז.
ונ"ל שהטעם הוא כי אין לומר שבענו והותרנו עד אחר סילוק השלחן מכל וכל .עכ"ל. ונ"ל שהטעם הוא כי אין לומר שבענו והותרנו עד אחר סילוק השלחן מכל וכל .עכ"ל.
14 14
בספר "מעשה איש" (תולדות ומנהגותיו של מרן החזו"א ח"א פ"ח ,עמ' קכ"ח) כתוב דהחזו"א היה מדליק הנר אחר שאמר בספר "מעשה איש" (תולדות ומנהגותיו של מרן החזו"א ח"א פ"ח ,עמ' קכ"ח) כתוב דהחזו"א היה מדליק הנר אחר שאמר
הפסוק" :ה' צב' עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה". הפסוק" :ה' צב' עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה".
13 13
עי' מ"ב (רצ"ו ס"ק ל') אין להניח הכוס מידו ,משום דכל הברכות של הבדלה מצוה להיות על הכוס .אולם בסידור "בית עי' מ"ב (רצ"ו ס"ק ל') אין להניח הכוס מידו ,משום דכל הברכות של הבדלה מצוה להיות על הכוס .אולם בסידור "בית
יעקב" לר"י עמדין ב"סדר הבדלה" ,וכן ב"ערוך השלחן" (רצ"ו סי"ז) כתוב דיניח הכוס על השלחן וא"צ להחזיקו בברכת יעקב" לר"י עמדין ב"סדר הבדלה" ,וכן ב"ערוך השלחן" (רצ"ו סי"ז) כתוב דיניח הכוס על השלחן וא"צ להחזיקו בברכת
הבשמים .וכן נהג החזו"א מובא ב"מעשה איש" (ח"א פ"ח עמ' קכ"ח). הבשמים .וכן נהג החזו"א מובא ב"מעשה איש" (ח"א פ"ח עמ' קכ"ח).
ג .בברכת "בורא מאורי האש" כיבו האורות כדי שהכל יראו היטב באצבעות כנגד האש .אף כשלא ג .בברכת "בורא מאורי האש" כיבו האורות כדי שהכל יראו היטב באצבעות כנגד האש .אף כשלא
*22 *22
היו הרבה בני בית ג"כ נהגו לכבות האור [ .בספר "דרך שיחה" ח"ב עמ' רע"ח מובא שכך נהג גם הגרח"ע היו הרבה בני בית ג"כ נהגו לכבות האור [ .בספר "דרך שיחה" ח"ב עמ' רע"ח מובא שכך נהג גם הגרח"ע
גרודזינסקי זצ"ל]. גרודזינסקי זצ"ל].
ד .בזמר "המבדיל בין קודש לחול" הנאמר אחר ההבדלה .לאחר הבית האחרון ,בחזרת החרוז ד .בזמר "המבדיל בין קודש לחול" הנאמר אחר ההבדלה .לאחר הבית האחרון ,בחזרת החרוז
"המבדיל" ,לא סיים "וככוכבים בלילה" ,אלא "וככוכבים ברקיע". "המבדיל" ,לא סיים "וככוכבים בלילה" ,אלא "וככוכבים ברקיע".
ה .קיים מצוות "מלוה מלכה" עם פת דוקא כביאור הגר"א בשו"ע (סי' ש) .ועיין ב"שערי רחמים" ה .קיים מצוות "מלוה מלכה" עם פת דוקא כביאור הגר"א בשו"ע (סי' ש) .ועיין ב"שערי רחמים"
סוף הלכות שבת בהערה (אות נ"ח) שהגר"א לא הקיל בזה אף למי שלא בקו הבריאות .22כמובן סוף הלכות שבת בהערה (אות נ"ח) שהגר"א לא הקיל בזה אף למי שלא בקו הבריאות .22כמובן
אמר את כל הזמירות של מוצש"ק. אמר את כל הזמירות של מוצש"ק.
22 22
ו .בברהמ"ז של מלוה מלכה אמר "מגדול" ולא "מגדיל". ו .בברהמ"ז של מלוה מלכה אמר "מגדול" ולא "מגדיל".
בשו"ת "רבבות אפרים" ח"ב סי' קט"ו העיר ,הרי צריך לברך רק על נר שעשוי לאורה (שו"ע רח"צ ,ט'-י"ב) ,והרי נרות בשו"ת "רבבות אפרים" ח"ב סי' קט"ו העיר ,הרי צריך לברך רק על נר שעשוי לאורה (שו"ע רח"צ ,ט'-י"ב) ,והרי נרות
הבדלה אין עומדים להאיר אלא לצורך הברכה .א"כ לכאורה ,יש לכבות את אור החשמל בכל מקרה ,אף אם לא עומד הבדלה אין עומדים להאיר אלא לצורך הברכה .א"כ לכאורה ,יש לכבות את אור החשמל בכל מקרה ,אף אם לא עומד
רחוק מאור הנר .דו"ק. רחוק מאור הנר .דו"ק.
12 12
קצת לפלא מה שכתוב ב"אגרות סופרים" ,איגרת מ"ז (עמ' ) 51בשם חתן רע"א על חותנו וז"ל :הספרים הבאים בש"ק מבי קצת לפלא מה שכתוב ב"אגרות סופרים" ,איגרת מ"ז (עמ' ) 51בשם חתן רע"א על חותנו וז"ל :הספרים הבאים בש"ק מבי
דאר ,לא פתח עד אשר שתה חמין במוצאי ש"ק וכמדומה עם רקיק אחד ,ובו יצא סעודת לוית המלכה. דאר ,לא פתח עד אשר שתה חמין במוצאי ש"ק וכמדומה עם רקיק אחד ,ובו יצא סעודת לוית המלכה.
11 11
עי' מג"א קפ"ט (סס"ק א') בשם אבודרהם (השלם ,הוצאת אושא ,ירושלים תשכ"ג ,סוף עמוד שכ"ו) החילוק בין שבת לימות עי' מג"א קפ"ט (סס"ק א') בשם אבודרהם (השלם ,הוצאת אושא ,ירושלים תשכ"ג ,סוף עמוד שכ"ו) החילוק בין שבת לימות
החול ,לענין אמירת "מגדיל" או "מגדול". החול ,לענין אמירת "מגדיל" או "מגדול".
ב"כף החיים" קפ"ז אות ד' (ד"ה "בשבת" ) ובסימן קפ"ט (אות י"א) כתב דבמוצאי שבת ,מילה ,חתונה ,פורים ,סיום מסכת ב"כף החיים" קפ"ז אות ד' (ד"ה "בשבת" ) ובסימן קפ"ט (אות י"א) כתב דבמוצאי שבת ,מילה ,חתונה ,פורים ,סיום מסכת
גם ראוי לומר "מגדול" .ובשו"ת "תורה לשמה" (סימן קמ"ט) כתב :בסעודה של מוצש"ק שחל במוצאי יוהכ"פ יאמר "מגדיל" גם ראוי לומר "מגדול" .ובשו"ת "תורה לשמה" (סימן קמ"ט) כתב :בסעודה של מוצש"ק שחל במוצאי יוהכ"פ יאמר "מגדיל"
ולא "מגדול" ,כי אותו שבת היו בתענית ,עיי"ש. ולא "מגדול" ,כי אותו שבת היו בתענית ,עיי"ש.
ודאתי להא ,נאר יך מעט בנושא זה :אאמו"ר נימק :בימים חשובים אומרים "מגדול" משום שמעלת הימים גדולה לכן ודאתי להא ,נאר יך מעט בנושא זה :אאמו"ר נימק :בימים חשובים אומרים "מגדול" משום שמעלת הימים גדולה לכן
אמרינן כפי שכתוב בנביאים (שמואל) .משא"כ בימות החול אמרינן "מגדיל" הכתוב בכתובים (תהילים) משום דקדושתה אמרינן כפי שכתוב בנביאים (שמואל) .משא"כ בימות החול אמרינן "מגדיל" הכתוב בכתובים (תהילים) משום דקדושתה
פחות מהנביאים .חילוק זה נמצא גם בספר "בן איש חי" שנה ב' פרשת חיי שרה (אות ה'). פחות מהנביאים .חילוק זה נמצא גם בספר "בן איש חי" שנה ב' פרשת חיי שרה (אות ה').
אולם עי' רמ"א יו"ד סימן רפ"ב (סי"ט) דכתב מותר להניח ספרי כתובים על ספרי נביאים ,או איפכא( ,וכן מוסכם שם בכל אולם עי' רמ"א יו"ד סימן רפ"ב (סי"ט) דכתב מותר להניח ספרי כתובים על ספרי נביאים ,או איפכא( ,וכן מוסכם שם בכל
הפוסקים) הרי דאין שום מעליותא לנביאים על כתובים. הפוסקים) הרי דאין שום מעליותא לנביאים על כתובים.
אמנם המאירי בפתיחה לפירושו על תהילים (עמוד )1וב"בית הבחירה" מגילה כ"ז ע"א (ד"ה "גוללם") כתב בשם י"א אמנם המאירי בפתיחה לפירושו על תהילים (עמוד )1וב"בית הבחירה" מגילה כ"ז ע"א (ד"ה "גוללם") כתב בשם י"א
דקדושת נביאים למעלה מקדושת הכתובים .וגם הר"ן בפ"ד דר"ה (בדפי הרי"ף ט .סד"ה "מתחיל") כתב דבמוסף של ר"ה דקדושת נביאים למעלה מקדושת הכתובים .וגם הר"ן בפ"ד דר"ה (בדפי הרי"ף ט .סד"ה "מתחיל") כתב דבמוסף של ר"ה
מקדימין פסוקי כתובים לנביאים משום מעלין בקודש ,הרי דקדושת כתובים למטה מקדושת נביאים[ .אמנם התוי"ט שם מקדימין פסוקי כתובים לנביאים משום מעלין בקודש ,הרי דקדושת כתובים למטה מקדושת נביאים[ .אמנם התוי"ט שם
בר"ה משנה ו' (ד"ה "מעשרה") כתב דהר"ן במסכת מגילה חזר בו]. בר"ה משנה ו' (ד"ה "מעשרה") כתב דהר"ן במסכת מגילה חזר בו].
וראיתי בספר "לב שלמה" (מבעל "מרכבת המשנה") סימן כ"ג דכתב עפ"י המשנה בשבת (קט"ו ע"א) :מצילין מפני וראיתי בספר "לב שלמה" (מבעל "מרכבת המשנה") סימן כ"ג דכתב עפ"י המשנה בשבת (קט"ו ע"א) :מצילין מפני
הדליקה בין שקורין בהן בשבת (כגון נביאים -רש"י) ובין שאין קורין בהן (כתובים -רש"י) ,ובגמ' (קט"ז ע"ב) נחלקו תנאי הדליקה בין שקורין בהן בשבת (כגון נביאים -רש"י) ובין שאין קורין בהן (כתובים -רש"י) ,ובגמ' (קט"ז ע"ב) נחלקו תנאי
מ"ט אין קורין בכתובים בשבת .א"כ נחזי אנן ,אע"ג שאנו מתפללין פסוקי דזמרא ומזמורים מן הכתובים בשבת ,אלא נוסח מ"ט אין קורין בכתובים בשבת .א"כ נחזי אנן ,אע"ג שאנו מתפללין פסוקי דזמרא ומזמורים מן הכתובים בשבת ,אלא נוסח
תפילה שאני .לכן כל היכי דאיכא ברירא לומר פסוק אחד מן הנביאים בשבת ,מוטב שלא לאמרו מן הכתובים .ומשו"ה אנו תפילה שאני .לכן כל היכי דאיכא ברירא לומר פסוק אחד מן הנביאים בשבת ,מוטב שלא לאמרו מן הכתובים .ומשו"ה אנו
אומרים בחול "מגדיל" שהיא שירה מן הכתובים ,ובשבת מוטב לומר "מגדול" שהוא מן הנביא ,ע"כ[ .לפי"ז אין שום ענין אומרים בחול "מגדיל" שהיא שירה מן הכתובים ,ובשבת מוטב לומר "מגדול" שהוא מן הנביא ,ע"כ[ .לפי"ז אין שום ענין
לומר "מגדול" בר"ח ,מוצש"ק ,מילה וכו' ,ולא ככה"ח שהבאנו לעיל]. לומר "מגדול" בר"ח ,מוצש"ק ,מילה וכו' ,ולא ככה"ח שהבאנו לעיל].
בספר "האשל" (לר' שבתי ליפשיץ ז"ל רב דאורשיווא ,דף מ"ג ):וב"עיון תפילה" שבסידור "אוצר התפילות" מבואר בספר "האשל" (לר' שבתי ליפשיץ ז"ל רב דאורשיווא ,דף מ"ג ):וב"עיון תפילה" שבסידור "אוצר התפילות" מבואר
עפ"י מ דרש "שוחר טוב" על תהילים (סוף פרק י"ח) שאמרו שם :כתיב מגדיל וכתיב מגדול ,א"ר יודן לפי שאין הגאולה של עפ"י מ דרש "שוחר טוב" על תהילים (סוף פרק י"ח) שאמרו שם :כתיב מגדיל וכתיב מגדול ,א"ר יודן לפי שאין הגאולה של
אומה זו באה בב"א אלא קימעא קימעא ,ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל ,לפי שהן עכשיו שרויין בצרות אומה זו באה בב"א אלא קימעא קימעא ,ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל ,לפי שהן עכשיו שרויין בצרות
גדולות וכו' ,ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל ,ש נאמר מגדול ישועות מלכו ,וכתיב מגדל עוז שם ה' בו ירוץ גדולות וכו' ,ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל ,ש נאמר מגדול ישועות מלכו ,וכתיב מגדל עוז שם ה' בו ירוץ
צדיק ונשגב .א"כ לפי"ז ,ימות החול הרומז לצרות אומרים מגדיל ,אבל שבת שהיא יום מנוחה ועונג וחירות אומרים צדיק ונשגב .א"כ לפי"ז ,ימות החול הרומז לצרות אומרים מגדיל ,אבל שבת שהיא יום מנוחה ועונג וחירות אומרים
מגדול. מגדול.
בעל ה"תורה תמימה" בספרו "ברוך שאמר" על התפילה ,בברהמ"ז (עמ' רט"ו) כתב דיש כאן טעות סופר .היה כתוב בעל ה"תורה תמימה" בספרו "ברוך שאמר" על התפילה ,בברהמ"ז (עמ' רט"ו) כתב דיש כאן טעות סופר .היה כתוב
בצד הגליון בש"ב מגדול ,דהיינו בשמואל ב' הנוסח מגדול ,ואחד המעתיקים הבין בשב' היינו בשבת ,עיי"ש .אולם העירו בצד הגליון בש"ב מגדול ,דהיינו בשמואל ב' הנוסח מגדול ,ואחד המעתיקים הבין בשב' היינו בשבת ,עיי"ש .אולם העירו
דדבריו משוללים מכל וכל ,שהרי ספר אבודרהם שדן בחילוק בין "מגדיל" ל"מגדול" ,נשלם בשנת ק' ,ואילו ספר שמואל דדבריו משוללים מכל וכל ,שהרי ספר אבודרהם שדן בחילוק בין "מגדיל" ל"מגדול" ,נשלם בשנת ק' ,ואילו ספר שמואל
נמצא לראשונה בכת"י מחולק לשני ספרים ,בשנת ר"ח. נמצא לראשונה בכת"י מחולק לשני ספרים ,בשנת ר"ח.
ג .בברכת "בורא מאורי האש" כיבו האורות כדי שהכל יראו היטב באצבעות כנגד האש .אף כשלא ג .בברכת "בורא מאורי האש" כיבו האורות כדי שהכל יראו היטב באצבעות כנגד האש .אף כשלא
*22 *22
היו הרבה בני בית ג"כ נהגו לכבות האור [ .בספר "דרך שיחה" ח"ב עמ' רע"ח מובא שכך נהג גם הגרח"ע היו הרבה בני בית ג"כ נהגו לכבות האור [ .בספר "דרך שיחה" ח"ב עמ' רע"ח מובא שכך נהג גם הגרח"ע
גרודזינסקי זצ"ל]. גרודזינסקי זצ"ל].
ד .בזמר "המבדיל בין קודש לחול" הנאמר אחר ההבדלה .לאחר הבית האחרון ,בחזרת החרוז ד .בזמר "המבדיל בין קודש לחול" הנאמר אחר ההבדלה .לאחר הבית האחרון ,בחזרת החרוז
"המבדיל" ,לא סיים "וככוכבים בלילה" ,אלא "וככוכבים ברקיע". "המבדיל" ,לא סיים "וככוכבים בלילה" ,אלא "וככוכבים ברקיע".
ה .קיים מצוות "מלוה מלכה" עם פת דוקא כביאור הגר"א בשו"ע (סי' ש) .ועיין ב"שערי רחמים" ה .קיים מצוות "מלוה מלכה" עם פת דוקא כביאור הגר"א בשו"ע (סי' ש) .ועיין ב"שערי רחמים"
סוף הלכות שבת בהערה (אות נ"ח) שהגר"א לא הקיל בזה אף למי שלא בקו הבריאות .22כמובן סוף הלכות שבת בהערה (אות נ"ח) שהגר"א לא הקיל בזה אף למי שלא בקו הבריאות .22כמובן
אמר את כל הזמירות של מוצש"ק. אמר את כל הזמירות של מוצש"ק.
22 22
ו .בברהמ"ז של מלוה מלכה אמר "מגדול" ולא "מגדיל". ו .בברהמ"ז של מלוה מלכה אמר "מגדול" ולא "מגדיל".
בשו"ת "רבבות אפרים" ח"ב סי' קט"ו העיר ,הרי צריך לברך רק על נר שעשוי לאורה (שו"ע רח"צ ,ט'-י"ב) ,והרי נרות בשו"ת "רבבות אפרים" ח"ב סי' קט"ו העיר ,הרי צריך לברך רק על נר שעשוי לאורה (שו"ע רח"צ ,ט'-י"ב) ,והרי נרות
הבדלה אין עומדים להאיר אלא לצורך הברכה .א"כ לכאורה ,יש לכבות את אור החשמל בכל מקרה ,אף אם לא עומד הבדלה אין עומדים להאיר אלא לצורך הברכה .א"כ לכאורה ,יש לכבות את אור החשמל בכל מקרה ,אף אם לא עומד
רחוק מאור הנר .דו"ק. רחוק מאור הנר .דו"ק.
12 12
קצת לפלא מה שכתוב ב"אגרות סופרים" ,איגרת מ"ז (עמ' ) 51בשם חתן רע"א על חותנו וז"ל :הספרים הבאים בש"ק מבי קצת לפלא מה שכתוב ב"אגרות סופרים" ,איגרת מ"ז (עמ' ) 51בשם חתן רע"א על חותנו וז"ל :הספרים הבאים בש"ק מבי
דאר ,לא פתח עד אשר שתה חמין במוצאי ש"ק וכמדומה עם רקיק אחד ,ובו יצא סעודת לוית המלכה. דאר ,לא פתח עד אשר שתה חמין במוצאי ש"ק וכמדומה עם רקיק אחד ,ובו יצא סעודת לוית המלכה.
11 11
עי' מג"א קפ"ט (סס"ק א') בשם אבודרהם (השלם ,הוצאת אושא ,ירושלים תשכ"ג ,סוף עמוד שכ"ו) החילוק בין שבת לימות עי' מג"א קפ"ט (סס"ק א') בשם אבודרהם (השלם ,הוצאת אושא ,ירושלים תשכ"ג ,סוף עמוד שכ"ו) החילוק בין שבת לימות
החול ,לענין אמירת "מגדיל" או "מגדול". החול ,לענין אמירת "מגדיל" או "מגדול".
ב"כף החיים" קפ"ז אות ד' (ד"ה "בשבת" ) ובסימן קפ"ט (אות י"א) כתב דבמוצאי שבת ,מילה ,חתונה ,פורים ,סיום מסכת ב"כף החיים" קפ"ז אות ד' (ד"ה "בשבת" ) ובסימן קפ"ט (אות י"א) כתב דבמוצאי שבת ,מילה ,חתונה ,פורים ,סיום מסכת
גם ראוי לומר "מגדול" .ובשו"ת "תורה לשמה" (סימן קמ"ט) כתב :בסעודה של מוצש"ק שחל במוצאי יוהכ"פ יאמר "מגדיל" גם ראוי לומר "מגדול" .ובשו"ת "תורה לשמה" (סימן קמ"ט) כתב :בסעודה של מוצש"ק שחל במוצאי יוהכ"פ יאמר "מגדיל"
ולא "מגדול" ,כי אותו שבת היו בתענית ,עיי"ש. ולא "מגדול" ,כי אותו שבת היו בתענית ,עיי"ש.
ודאתי להא ,נאר יך מעט בנושא זה :אאמו"ר נימק :בימים חשובים אומרים "מגדול" משום שמעלת הימים גדולה לכן ודאתי להא ,נאר יך מעט בנושא זה :אאמו"ר נימק :בימים חשובים אומרים "מגדול" משום שמעלת הימים גדולה לכן
אמרינן כפי שכתוב בנביאים (שמואל) .משא"כ בימות החול אמרינן "מגדיל" הכתוב בכתובים (תהילים) משום דקדושתה אמרינן כפי שכתוב בנביאים (שמואל) .משא"כ בימות החול אמרינן "מגדיל" הכתוב בכתובים (תהילים) משום דקדושתה
פחות מהנביאים .חילוק זה נמצא גם בספר "בן איש חי" שנה ב' פרשת חיי שרה (אות ה'). פחות מהנביאים .חילוק זה נמצא גם בספר "בן איש חי" שנה ב' פרשת חיי שרה (אות ה').
אולם עי' רמ"א יו"ד סימן רפ"ב (סי"ט) דכתב מותר להניח ספרי כתובים על ספרי נביאים ,או איפכא( ,וכן מוסכם שם בכל אולם עי' רמ"א יו"ד סימן רפ"ב (סי"ט) דכתב מותר להניח ספרי כתובים על ספרי נביאים ,או איפכא( ,וכן מוסכם שם בכל
הפוסקים) הרי דאין שום מעליותא לנביאים על כתובים. הפוסקים) הרי דאין שום מעליותא לנביאים על כתובים.
אמנם המאירי בפתיחה לפירושו על תהילים (עמוד )1וב"בית הבחירה" מגילה כ"ז ע"א (ד"ה "גוללם") כתב בשם י"א אמנם המאירי בפתיחה לפירושו על תהילים (עמוד )1וב"בית הבחירה" מגילה כ"ז ע"א (ד"ה "גוללם") כתב בשם י"א
דקדושת נביאים למעלה מקדושת הכתובים .וגם הר"ן בפ"ד דר"ה (בדפי הרי"ף ט .סד"ה "מתחיל") כתב דבמוסף של ר"ה דקדושת נביאים למעלה מקדושת הכתובים .וגם הר"ן בפ"ד דר"ה (בדפי הרי"ף ט .סד"ה "מתחיל") כתב דבמוסף של ר"ה
מקדימין פסוקי כתובים לנביאים משום מעלין בקודש ,הרי דקדושת כתובים למטה מקדושת נביאים[ .אמנם התוי"ט שם מקדימין פסוקי כתובים לנביאים משום מעלין בקודש ,הרי דקדושת כתובים למטה מקדושת נביאים[ .אמנם התוי"ט שם
בר"ה משנה ו' (ד"ה "מעשרה") כתב דהר"ן במסכת מגילה חזר בו]. בר"ה משנה ו' (ד"ה "מעשרה") כתב דהר"ן במסכת מגילה חזר בו].
וראיתי בספר "לב שלמה" (מבעל "מרכבת המשנה") סימן כ"ג דכתב עפ"י המשנה בשבת (קט"ו ע"א) :מצילין מפני וראיתי בספר "לב שלמה" (מבעל "מרכבת המשנה") סימן כ"ג דכתב עפ"י המשנה בשבת (קט"ו ע"א) :מצילין מפני
הדליקה בין שקורין בהן בשבת (כגון נביאים -רש"י) ובין שאין קורין בהן (כתובים -רש"י) ,ובגמ' (קט"ז ע"ב) נחלקו תנאי הדליקה בין שקורין בהן בשבת (כגון נביאים -רש"י) ובין שאין קורין בהן (כתובים -רש"י) ,ובגמ' (קט"ז ע"ב) נחלקו תנאי
מ"ט אין קורין בכתובים בשבת .א"כ נחזי אנן ,אע"ג שאנו מתפללין פסוקי דזמרא ומזמורים מן הכתובים בשבת ,אלא נוסח מ"ט אין קורין בכתובים בשבת .א"כ נחזי אנן ,אע"ג שאנו מתפללין פסוקי דזמרא ומזמורים מן הכתובים בשבת ,אלא נוסח
תפילה שאני .לכן כל היכי דאיכא ברירא לומר פסוק אחד מן הנביאים בשבת ,מוטב שלא לאמרו מן הכתובים .ומשו"ה אנו תפילה שאני .לכן כל היכי דאיכא ברירא לומר פסוק אחד מן הנביאים בשבת ,מוטב שלא לאמרו מן הכתובים .ומשו"ה אנו
אומרים בחול "מגדיל" שהיא שירה מן הכתובים ,ובשבת מוטב לומר "מגדול" שהוא מן הנביא ,ע"כ[ .לפי"ז אין שום ענין אומרים בחול "מגדיל" שהיא שירה מן הכתובים ,ובשבת מוטב לומר "מגדול" שהוא מן הנביא ,ע"כ[ .לפי"ז אין שום ענין
לומר "מגדול" בר"ח ,מוצש"ק ,מילה וכו' ,ולא ככה"ח שהבאנו לעיל]. לומר "מגדול" בר"ח ,מוצש"ק ,מילה וכו' ,ולא ככה"ח שהבאנו לעיל].
בספר "האשל" (לר' שבתי ליפשיץ ז"ל רב דאורשיווא ,דף מ"ג ):וב"עיון תפילה" שבסידור "אוצר התפילות" מבואר בספר "האשל" (לר' שבתי ליפשיץ ז"ל רב דאורשיווא ,דף מ"ג ):וב"עיון תפילה" שבסידור "אוצר התפילות" מבואר
עפ"י מ דרש "שוחר טוב" על תהילים (סוף פרק י"ח) שאמרו שם :כתיב מגדיל וכתיב מגדול ,א"ר יודן לפי שאין הגאולה של עפ"י מ דרש "שוחר טוב" על תהילים (סוף פרק י"ח) שאמרו שם :כתיב מגדיל וכתיב מגדול ,א"ר יודן לפי שאין הגאולה של
אומה זו באה בב"א אלא קימעא קימעא ,ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל ,לפי שהן עכשיו שרויין בצרות אומה זו באה בב"א אלא קימעא קימעא ,ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל ,לפי שהן עכשיו שרויין בצרות
גדולות וכו' ,ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל ,ש נאמר מגדול ישועות מלכו ,וכתיב מגדל עוז שם ה' בו ירוץ גדולות וכו' ,ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל ,ש נאמר מגדול ישועות מלכו ,וכתיב מגדל עוז שם ה' בו ירוץ
צדיק ונשגב .א"כ לפי"ז ,ימות החול הרומז לצרות אומרים מגדיל ,אבל שבת שהיא יום מנוחה ועונג וחירות אומרים צדיק ונשגב .א"כ לפי"ז ,ימות החול הרומז לצרות אומרים מגדיל ,אבל שבת שהיא יום מנוחה ועונג וחירות אומרים
מגדול. מגדול.
בעל ה"תורה תמימה" בספרו "ברוך שאמר" על התפילה ,בברהמ"ז (עמ' רט"ו) כתב דיש כאן טעות סופר .היה כתוב בעל ה"תורה תמימה" בספרו "ברוך שאמר" על התפילה ,בברהמ"ז (עמ' רט"ו) כתב דיש כאן טעות סופר .היה כתוב
בצד הגליון בש"ב מגדול ,דהיינו בשמואל ב' הנוסח מגדול ,ואחד המעתיקים הבין בשב' היינו בשבת ,עיי"ש .אולם העירו בצד הגליון בש"ב מגדול ,דהיינו בשמואל ב' הנוסח מגדול ,ואחד המעתיקים הבין בשב' היינו בשבת ,עיי"ש .אולם העירו
דדבריו משוללים מכל וכל ,שהרי ספר אבודרהם שדן בחילוק בין "מגדיל" ל"מגדול" ,נשלם בשנת ק' ,ואילו ספר שמואל דדבריו משוללים מכל וכל ,שהרי ספר אבודרהם שדן בחילוק בין "מגדיל" ל"מגדול" ,נשלם בשנת ק' ,ואילו ספר שמואל
נמצא לראשונה בכת"י מחולק לשני ספרים ,בשנת ר"ח. נמצא לראשונה בכת"י מחולק לשני ספרים ,בשנת ר"ח.
ימים הנוראים ימים הנוראים
ב .בראש השנה הקפיד לא לאכול קליפות ואפילו לא של תפוח עץ. ב .בראש השנה הקפיד לא לאכול קליפות ואפילו לא של תפוח עץ.
ג .כשהקריא את סדר התקיעות לבעל התוקע ,לא היה מקריא בסוף תקיעות דמיושב "תקיעה ג .כשהקריא את סדר התקיעות לבעל התוקע ,לא היה מקריא בסוף תקיעות דמיושב "תקיעה
גדולה" כפי שמודפס במחזורים ,אלא היה מקריא "תקיעה" בלבד ובאטיות .אולם לאחר גדולה" כפי שמודפס במחזורים ,אלא היה מקריא "תקיעה" בלבד ובאטיות .אולם לאחר
תקיעות דמעומד היה מקריא "תקיעה גדולה" .נימק זאת ,הרי תקיעות דמעומד הן העיקרות תקיעות דמעומד היה מקריא "תקיעה גדולה" .נימק זאת ,הרי תקיעות דמעומד הן העיקרות
כמבואר בתוס' פסחים (קט"ו ע"א ד"ה "מתקיף") ובהן נשלמות סדר התקיעות .לכן רק בסוף כמבואר בתוס' פסחים (קט"ו ע"א ד"ה "מתקיף") ובהן נשלמות סדר התקיעות .לכן רק בסוף
תקיעות אלו היה מקריא "תקיעה גדולה"( .עי' לעיל בהערות מס' 22עשיית היכר בין שני עניינים) .וע"ע תקיעות אלו היה מקריא "תקיעה גדולה"( .עי' לעיל בהערות מס' 22עשיית היכר בין שני עניינים) .וע"ע
מ"ב תקצ"ו ס"ק א' דכתב דבסיום תקיעה אחרונה של מאה הקולות המקריא אומר "תקיעה מ"ב תקצ"ו ס"ק א' דכתב דבסיום תקיעה אחרונה של מאה הקולות המקריא אומר "תקיעה
22 22
גדולה". גדולה".
ד .כשהקריא "שברים תרועה" בתקיעות דמיושב ,היה מפסיק מעט בהקראה בין השברים לתרועה, ד .כשהקריא "שברים תרועה" בתקיעות דמיושב ,היה מפסיק מעט בהקראה בין השברים לתרועה,
להזכיר לבעל התוקע לתקוע בשתי נשימות כפי שנוהגין בא"י .ובתקיעות דמעומד הקריא להזכיר לבעל התוקע לתקוע בשתי נשימות כפי שנוהגין בא"י .ובתקיעות דמעומד הקריא
בנשימה אחת[ ,כמ"ש בלוח א"י להגרי"מ טיקוצנסקי זצ"ל בהערות]. בנשימה אחת[ ,כמ"ש בלוח א"י להגרי"מ טיקוצנסקי זצ"ל בהערות].
ה .לאחר אמירת פסוקי "תשליך" היה אומר לאט ובמתינות את כל התפילה הארוכה של החיד"א. ה .לאחר אמירת פסוקי "תשליך" היה אומר לאט ובמתינות את כל התפילה הארוכה של החיד"א.
ו .לאחר אמירת י"ג מדות הנאמרות בעשי"ת בשעת הוצאת ספר תורה ,היה אומר "רבונו של ו .לאחר אמירת י"ג מדות הנאמרות בעשי"ת בשעת הוצאת ספר תורה ,היה אומר "רבונו של
עולם" של הימים הנוראים ,כפי שנהגו בחו"ל ,ולא "שיר למעלות" המודפס בסידורים. עולם" של הימים הנוראים ,כפי שנהגו בחו"ל ,ולא "שיר למעלות" המודפס בסידורים.
ב .בעת שחיטת העופות היה מבקש מהשוחט לבדוק הסכין לפני השחיטה וכן מיד לאחר השחיטה ב .בעת שחיטת העופות היה מבקש מהשוחט לבדוק הסכין לפני השחיטה וכן מיד לאחר השחיטה
(כמבואר במ"ב תר"ה ,ב' בשם מט"א) ,אח"כ ביקש רשות מהשוחט לברך ולכסות הדם .כמו"כ (כמבואר במ"ב תר"ה ,ב' בשם מט"א) ,אח"כ ביקש רשות מהשוחט לברך ולכסות הדם .כמו"כ
בעת שהשוחט שחט עוף ,היה מקפיד לכסות או לסובב לאחור את יתר העופות ,שלא יראו מעשה בעת שהשוחט שחט עוף ,היה מקפיד לכסות או לסובב לאחור את יתר העופות ,שלא יראו מעשה
השחיטה מפני חשש צימוק הריאה כמבואר בשו"ע (יו"ד ל"ו ,י"ד .מובא גם בלוח א"י)[ .לפעמים היה השחיטה מפני חשש צימוק הריאה כמבואר בשו"ע (יו"ד ל"ו ,י"ד .מובא גם בלוח א"י)[ .לפעמים היה
משקה את העופות טרם שחיטתם כמו שאמרו בביצה מ' סע"א לגבי בהמה .ואולי לפרש"י ,ה"ה משקה את העופות טרם שחיטתם כמו שאמרו בביצה מ' סע"א לגבי בהמה .ואולי לפרש"י ,ה"ה
לענין להקל במריטת נוצות העופות]. לענין להקל במריטת נוצות העופות].
ג .מעופות של הכפרות היה שומר את נוצות כנפי התרנגולים עד לערב פסח ,עבור בדיקת החמץ. ג .מעופות של הכפרות היה שומר את נוצות כנפי התרנגולים עד לערב פסח ,עבור בדיקת החמץ.
ד .בליל יוהכ"פ הקפיד להוציא בעצמו הס"ת מארון הקודש (האר"י ז"ל) .וכשהיה מקיף אחרי כן ד .בליל יוהכ"פ הקפיד להוציא בעצמו הס"ת מארון הקודש (האר"י ז"ל) .וכשהיה מקיף אחרי כן
סביב הבימה כדי שהקהל ינשקו הס"ת ,אמר בקול רם "אור זרוע לצדיק" וכו'. סביב הבימה כדי שהקהל ינשקו הס"ת ,אמר בקול רם "אור זרוע לצדיק" וכו'.
15 15
רש"י בביצה ה' ע"ב (ד"ה ת"ש) ובתענית כ"א ע"ב (ד"ה "במשוך היובל") כתב :דרך הוא להאריך ולמשוך התקיעה בשעת רש"י בביצה ה' ע"ב (ד"ה ת"ש) ובתענית כ"א ע"ב (ד"ה "במשוך היובל") כתב :דרך הוא להאריך ולמשוך התקיעה בשעת
סיום .וכתב ב"תורה תמימה" שמות י"ט ,י"ג (אות כ"ח) שזו הסיבה שבר"ה אנו תוקעין תקיעה גדולה בסוף ,כדי שהכל ידעו סיום .וכתב ב"תורה תמימה" שמות י"ט ,י"ג (אות כ"ח) שזו הסיבה שבר"ה אנו תוקעין תקיעה גדולה בסוף ,כדי שהכל ידעו
שהוא גמר התקיעות .וע"ע "מקראי קודש" (הרב פראנק זצ"ל) סי' י"ט. שהוא גמר התקיעות .וע"ע "מקראי קודש" (הרב פראנק זצ"ל) סי' י"ט.
ב .בראש השנה הקפיד לא לאכול קליפות ואפילו לא של תפוח עץ. ב .בראש השנה הקפיד לא לאכול קליפות ואפילו לא של תפוח עץ.
ג .כשהקריא את סדר התקיעות לבעל התוקע ,לא היה מקריא בסוף תקיעות דמיושב "תקיעה ג .כשהקריא את סדר התקיעות לבעל התוקע ,לא היה מקריא בסוף תקיעות דמיושב "תקיעה
גדולה" כפי שמודפס במחזורים ,אלא היה מקריא "תקיעה" בלבד ובאטיות .אולם לאחר גדולה" כפי שמודפס במחזורים ,אלא היה מקריא "תקיעה" בלבד ובאטיות .אולם לאחר
תקיעות דמעומד היה מקריא "תקיעה גדולה" .נימק זאת ,הרי תקיעות דמעומד הן העיקרות תקיעות דמעומד היה מקריא "תקיעה גדולה" .נימק זאת ,הרי תקיעות דמעומד הן העיקרות
כמבואר בתוס' פסחים (קט"ו ע"א ד"ה "מתקיף") ובהן נשלמות סדר התקיעות .לכן רק בסוף כמבואר בתוס' פסחים (קט"ו ע"א ד"ה "מתקיף") ובהן נשלמות סדר התקיעות .לכן רק בסוף
תקיעות אלו היה מקריא "תקיעה גדולה"( .עי' לעיל בהערות מס' 22עשיית היכר בין שני עניינים) .וע"ע תקיעות אלו היה מקריא "תקיעה גדולה"( .עי' לעיל בהערות מס' 22עשיית היכר בין שני עניינים) .וע"ע
מ"ב תקצ"ו ס"ק א' דכתב דבסיום תקיעה אחרונה של מאה הקולות המקריא אומר "תקיעה מ"ב תקצ"ו ס"ק א' דכתב דבסיום תקיעה אחרונה של מאה הקולות המקריא אומר "תקיעה
22 22
גדולה". גדולה".
ד .כשהקריא "שברים תרועה" בתקיעות דמיושב ,היה מפסיק מעט בהקראה בין השברים לתרועה, ד .כשהקריא "שברים תרועה" בתקיעות דמיושב ,היה מפסיק מעט בהקראה בין השברים לתרועה,
להזכיר לבעל התוקע לתקוע בשתי נשימות כפי שנוהגין בא"י .ובתקיעות דמעומד הקריא להזכיר לבעל התוקע לתקוע בשתי נשימות כפי שנוהגין בא"י .ובתקיעות דמעומד הקריא
בנשימה אחת[ ,כמ"ש בלוח א"י להגרי"מ טיקוצנסקי זצ"ל בהערות]. בנשימה אחת[ ,כמ"ש בלוח א"י להגרי"מ טיקוצנסקי זצ"ל בהערות].
ה .לאחר אמירת פסוקי "תשליך" היה אומר לאט ובמתינות את כל התפילה הארוכה של החיד"א. ה .לאחר אמירת פסוקי "תשליך" היה אומר לאט ובמתינות את כל התפילה הארוכה של החיד"א.
ו .לאחר אמירת י"ג מדות הנאמרות בעשי"ת בשעת הוצאת ספר תורה ,היה אומר "רבונו של ו .לאחר אמירת י"ג מדות הנאמרות בעשי"ת בשעת הוצאת ספר תורה ,היה אומר "רבונו של
עולם" של הימים הנוראים ,כפי שנהגו בחו"ל ,ולא "שיר למעלות" המודפס בסידורים. עולם" של הימים הנוראים ,כפי שנהגו בחו"ל ,ולא "שיר למעלות" המודפס בסידורים.
ב .בעת שחיטת העופות היה מבקש מהשוחט לבדוק הסכין לפני השחיטה וכן מיד לאחר השחיטה ב .בעת שחיטת העופות היה מבקש מהשוחט לבדוק הסכין לפני השחיטה וכן מיד לאחר השחיטה
(כמבואר במ"ב תר"ה ,ב' בשם מט"א) ,אח"כ ביקש רשות מהשוחט לברך ולכסות הדם .כמו"כ (כמבואר במ"ב תר"ה ,ב' בשם מט"א) ,אח"כ ביקש רשות מהשוחט לברך ולכסות הדם .כמו"כ
בעת שהשוחט שחט עוף ,היה מקפיד לכסות או לסובב לאחור את יתר העופות ,שלא יראו מעשה בעת שהשוחט שחט עוף ,היה מקפיד לכסות או לסובב לאחור את יתר העופות ,שלא יראו מעשה
השחיטה מפני חשש צימוק הריאה כמבואר בשו"ע (יו"ד ל"ו ,י"ד .מובא גם בלוח א"י)[ .לפעמים היה השחיטה מפני חשש צימוק הריאה כמבואר בשו"ע (יו"ד ל"ו ,י"ד .מובא גם בלוח א"י)[ .לפעמים היה
משקה את העופות טרם שחיטתם כמו שאמרו בביצה מ' סע"א לגבי בהמה .ואולי לפרש"י ,ה"ה משקה את העופות טרם שחיטתם כמו שאמרו בביצה מ' סע"א לגבי בהמה .ואולי לפרש"י ,ה"ה
לענין להקל במריטת נוצות העופות]. לענין להקל במריטת נוצות העופות].
ג .מעופות של הכפרות היה שומר את נוצות כנפי התרנגולים עד לערב פסח ,עבור בדיקת החמץ. ג .מעופות של הכפרות היה שומר את נוצות כנפי התרנגולים עד לערב פסח ,עבור בדיקת החמץ.
ד .בליל יוהכ"פ הקפיד להוציא בעצמו הס"ת מארון הקודש (האר"י ז"ל) .וכשהיה מקיף אחרי כן ד .בליל יוהכ"פ הקפיד להוציא בעצמו הס"ת מארון הקודש (האר"י ז"ל) .וכשהיה מקיף אחרי כן
סביב הבימה כדי שהקהל ינשקו הס"ת ,אמר בקול רם "אור זרוע לצדיק" וכו'. סביב הבימה כדי שהקהל ינשקו הס"ת ,אמר בקול רם "אור זרוע לצדיק" וכו'.
15 15
רש"י בביצה ה' ע"ב (ד"ה ת"ש) ובתענית כ"א ע"ב (ד"ה "במשוך היובל") כתב :דרך הוא להאריך ולמשוך התקיעה בשעת רש"י בביצה ה' ע"ב (ד"ה ת"ש) ובתענית כ"א ע"ב (ד"ה "במשוך היובל") כתב :דרך הוא להאריך ולמשוך התקיעה בשעת
סיום .וכתב ב"תורה תמימה" שמות י"ט ,י"ג (אות כ"ח) שזו הסיבה שבר"ה אנו תוקעין תקיעה גדולה בסוף ,כדי שהכל ידעו סיום .וכתב ב"תורה תמימה" שמות י"ט ,י"ג (אות כ"ח) שזו הסיבה שבר"ה אנו תוקעין תקיעה גדולה בסוף ,כדי שהכל ידעו
שהוא גמר התקיעות .וע"ע "מקראי קודש" (הרב פראנק זצ"ל) סי' י"ט. שהוא גמר התקיעות .וע"ע "מקראי קודש" (הרב פראנק זצ"ל) סי' י"ט.
ה .שנים רבות חבש לראשו ביוהכ"פ כפה לבנה ,וגרב גרבים לבנות מיוחדות ,שהוריש לו הרה"צ ר' ה .שנים רבות חבש לראשו ביוהכ"פ כפה לבנה ,וגרב גרבים לבנות מיוחדות ,שהוריש לו הרה"צ ר'
חיים אליעזר ברנשטיין זצוק"ל ,איש צדיק וקדוש עליון מעיר מינסק .כי סבר סגולה היא ללבוש חיים אליעזר ברנשטיין זצוק"ל ,איש צדיק וקדוש עליון מעיר מינסק .כי סבר סגולה היא ללבוש
21 21
ביום הקדוש חפצי איש קדוש[ .בירושלמי נדרים פ"ט ה"א" :מקלו של ר"מ היתה בידי" .וב"פני משה": ביום הקדוש חפצי איש קדוש[ .בירושלמי נדרים פ"ט ה"א" :מקלו של ר"מ היתה בידי" .וב"פני משה":
להפלגת קדושתו ושבחו של ר"מ אמר כן]. להפלגת קדושתו ושבחו של ר"מ אמר כן].
ו .לא חגר ביוהכ"פ חגורת עור .עי' "לקט יושר" (עמוד )622דכותב על רבו בעל תה"ד וז"ל :וזכורני ו .לא חגר ביוהכ"פ חגורת עור .עי' "לקט יושר" (עמוד )622דכותב על רבו בעל תה"ד וז"ל :וזכורני
שלא היה לובש ביוהכ"פ דבר שהיה בו מעשה עור ,ומסתמא טעמו משום מעשה העגל ,עכ"ל. שלא היה לובש ביוהכ"פ דבר שהיה בו מעשה עור ,ומסתמא טעמו משום מעשה העגל ,עכ"ל.
ז .לא רצה להריח בשמים ביוהכ"פ ,עי' מג"א סימן מ"ו (ס"ק ח') דמביא ממהר"ם מטראני ז .לא רצה להריח בשמים ביוהכ"פ ,עי' מג"א סימן מ"ו (ס"ק ח') דמביא ממהר"ם מטראני
והשל"ה לא להריח ביוהכ"פ .אולם המג"א עצמו פוסק (שם ,ובסי' תרי"ב ,ד') דמותר ,ורצוי והשל"ה לא להריח ביוהכ"פ .אולם המג"א עצמו פוסק (שם ,ובסי' תרי"ב ,ד') דמותר ,ורצוי
להריח כדי להשלים למאה ברכות. להריח כדי להשלים למאה ברכות.
ח .הקפיד מאד שיתפללו נעילה לפני שקיעת החמה ,כדי שהכהנים יוכלו להעלות לדוכן .ואם ח .הקפיד מאד שיתפללו נעילה לפני שקיעת החמה ,כדי שהכהנים יוכלו להעלות לדוכן .ואם
התאחרו מעט אחרי השקיעה גם ציוה שיעלו הכהנים לדוכן עפ"י מה שמובא ב"תוספות חיים" התאחרו מעט אחרי השקיעה גם ציוה שיעלו הכהנים לדוכן עפ"י מה שמובא ב"תוספות חיים"
על ה"חיי אדם" (כלל קמ"ה אות נ"ה) בשם האחרונים דאין מבטלים מנשיאת כפיים אף אם על ה"חיי אדם" (כלל קמ"ה אות נ"ה) בשם האחרונים דאין מבטלים מנשיאת כפיים אף אם
21 21
נמשכה בלילה ,שלא לבטל משנה ערוכה שאומר לשאת כפיים. נמשכה בלילה ,שלא לבטל משנה ערוכה שאומר לשאת כפיים.
ב .כלי חמץ לא הגעיל כלל לפסח .אמנם הגביעים ,דמעיקר הדין אינם טעונים הגעלה ,היה מגעילם ב .כלי חמץ לא הגעיל כלל לפסח .אמנם הגביעים ,דמעיקר הדין אינם טעונים הגעלה ,היה מגעילם
[מלבד הגביע שהיה מקדש בו בכל שבתות השנה ,לא הגעילו והצניעו עם כלי החמץ] .גביע עם רגל היה קושר [מלבד הגביע שהיה מקדש בו בכל שבתות השנה ,לא הגעילו והצניעו עם כלי החמץ] .גביע עם רגל היה קושר
חוט רפוי לרגל הגביע וכך הגעיל [ראה חכמ"א כלל ע"ג סט"ז] .ובכלל ,כשהיו צריכים להגעיל כלים חוט רפוי לרגל הגביע וכך הגעיל [ראה חכמ"א כלל ע"ג סט"ז] .ובכלל ,כשהיו צריכים להגעיל כלים
לא רצה להגעיל בתוך סל מנוקב אפילו כלים מעטים (עי' מ"ב תנ"ב ,כ"א). לא רצה להגעיל בתוך סל מנוקב אפילו כלים מעטים (עי' מ"ב תנ"ב ,כ"א).
ג .לבדיקת חמץ היה מניח בעצמו את עשרת פתיתי החמץ ,ולא ביקש שאחד מבני הבית יניחם ג .לבדיקת חמץ היה מניח בעצמו את עשרת פתיתי החמץ ,ולא ביקש שאחד מבני הבית יניחם
21 21
באופן שלא ידע היכן הם .כמו"כ לא כיבה את אור החשמל בבדיקת חמץ. באופן שלא ידע היכן הם .כמו"כ לא כיבה את אור החשמל בבדיקת חמץ.
ד .היה קושר מספר נוצות כנף ששמרם מעופות הכפרות של עיוהכ"פ ,ובהם היה בודק את החמץ. ד .היה קושר מספר נוצות כנף ששמרם מעופות הכפרות של עיוהכ"פ ,ובהם היה בודק את החמץ.
[איתעביד ביה מצוה ,ליתעביד ביה מצוה אחריתא]. [איתעביד ביה מצוה ,ליתעביד ביה מצוה אחריתא].
ה .לפני בדיקת חמץ לבש בגד עליון וחבש המגבעת לראשו (כמ"ש ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב ה .לפני בדיקת חמץ לבש בגד עליון וחבש המגבעת לראשו (כמ"ש ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב
ס"א .וכ"כ במנהגי חת"ס בתוספת לפרק י' אות ב') .נטל ידים (מג"א ריש סי' תל"ב) .אמר "לשם יחוד" ס"א .וכ"כ במנהגי חת"ס בתוספת לפרק י' אות ב') .נטל ידים (מג"א ריש סי' תל"ב) .אמר "לשם יחוד"
ובודק היטב היטב בחורים ובסדקים. ובודק היטב היטב בחורים ובסדקים.
11עי' בסוף הקובץ אודות איש צדיק זה. 11עי' בסוף הקובץ אודות איש צדיק זה.
11 11
בפרט לדעת המהרי"ל הלכות יוהכ"פ (בסדר הלכות תפילה וסדר נעילה -וכ"ה בבה"ט תרכ"ג ,ג') דכתב שאף אם נמשכה בפרט לדעת המהרי"ל הלכות יוהכ"פ (בסדר הלכות תפילה וסדר נעילה -וכ"ה בבה"ט תרכ"ג ,ג') דכתב שאף אם נמשכה
התפילה בלילה ,מ"מ הכהנים נושאים כפיהם ,אע"פ שאין הקרבנות אלא ביום ,כיון שהפדרים קרבים בלילה ,לפיכך רשאים התפילה בלילה ,מ"מ הכהנים נושאים כפיהם ,אע"פ שאין הקרבנות אלא ביום ,כיון שהפדרים קרבים בלילה ,לפיכך רשאים
הכהנים לישא כפיהם .והסכים עמו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' נ"א) וסיים :יפה עושה הכהן המברך ומתברך ,ואומרין לו עלה הכהנים לישא כפיהם .והסכים עמו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' נ"א) וסיים :יפה עושה הכהן המברך ומתברך ,ואומרין לו עלה
והצלח[ .עי' גלהש"ס על ירושלמי רפ"ד דתענית ,הא דאין נשיאות כפים בלילה הוא משום שאין חזרת תפילה בלילה ,ולא והצלח[ .עי' גלהש"ס על ירושלמי רפ"ד דתענית ,הא דאין נשיאות כפים בלילה הוא משום שאין חזרת תפילה בלילה ,ולא
משום דאיתקש לשירות .משא"כ בנעילה דיש חזרת התפילה ,ממילא נושאין כפיים גם בלילה ,עיי"ש]. משום דאיתקש לשירות .משא"כ בנעילה דיש חזרת התפילה ,ממילא נושאין כפיים גם בלילה ,עיי"ש].
ע"ע קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב שליט"א (ח"ב סי' לד) דכתב שבדיעבד אפשר לסמוך מה שכתב המ"ב בשעה"צ (סי' ע"ע קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב שליט"א (ח"ב סי' לד) דכתב שבדיעבד אפשר לסמוך מה שכתב המ"ב בשעה"צ (סי'
רל"ג ס"ק כ"א) דבשעת הדחק סומכין על ר' יוסי ,ואפשר לעלות לדוכן עד י"ג דקות ומחצה לאחר השקיעה .וכן כתוב רל"ג ס"ק כ"א) דבשעת הדחק סומכין על ר' יוסי ,ואפשר לעלות לדוכן עד י"ג דקות ומחצה לאחר השקיעה .וכן כתוב
במחזור המפורש בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל ,ומובא ב"הליכות שלמה" תפילת יוהכ"פ -תפילת נעילה. במחזור המפורש בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל ,ומובא ב"הליכות שלמה" תפילת יוהכ"פ -תפילת נעילה.
11 11
עי' בספרי פוסקי זמנינו דדעותיהם שונות אי יש לכבות האור או לא .ובהגדה עם פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד )31 עי' בספרי פוסקי זמנינו דדעותיהם שונות אי יש לכבות האור או לא .ובהגדה עם פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד )31
כתוב בשמו :ה נר הוא עיקר התקנה ,אולם ע"י נורת החשמל רואים היטב ,ולכן הקפיד שאור החשמל ידלק בחדר שבדק. כתוב בשמו :ה נר הוא עיקר התקנה ,אולם ע"י נורת החשמל רואים היטב ,ולכן הקפיד שאור החשמל ידלק בחדר שבדק.
גם ב"ארחות רבנו" (הגרי"י קניבסקי זצ"ל) פסח ,אות ו' ,כתב דלא כיבה את אור החשמל. גם ב"ארחות רבנו" (הגרי"י קניבסקי זצ"ל) פסח ,אות ו' ,כתב דלא כיבה את אור החשמל.
ה .שנים רבות חבש לראשו ביוהכ"פ כפה לבנה ,וגרב גרבים לבנות מיוחדות ,שהוריש לו הרה"צ ר' ה .שנים רבות חבש לראשו ביוהכ"פ כפה לבנה ,וגרב גרבים לבנות מיוחדות ,שהוריש לו הרה"צ ר'
חיים אליעזר ברנשטיין זצוק"ל ,איש צדיק וקדוש עליון מעיר מינסק .כי סבר סגולה היא ללבוש חיים אליעזר ברנשטיין זצוק"ל ,איש צדיק וקדוש עליון מעיר מינסק .כי סבר סגולה היא ללבוש
21 21
ביום הקדוש חפצי איש קדוש[ .בירושלמי נדרים פ"ט ה"א" :מקלו של ר"מ היתה בידי" .וב"פני משה": ביום הקדוש חפצי איש קדוש[ .בירושלמי נדרים פ"ט ה"א" :מקלו של ר"מ היתה בידי" .וב"פני משה":
להפלגת קדושתו ושבחו של ר"מ אמר כן]. להפלגת קדושתו ושבחו של ר"מ אמר כן].
ו .לא חגר ביוהכ"פ חגורת עור .עי' "לקט יושר" (עמוד )622דכותב על רבו בעל תה"ד וז"ל :וזכורני ו .לא חגר ביוהכ"פ חגורת עור .עי' "לקט יושר" (עמוד )622דכותב על רבו בעל תה"ד וז"ל :וזכורני
שלא היה לובש ביוהכ"פ דבר שהיה בו מעשה עור ,ומסתמא טעמו משום מעשה העגל ,עכ"ל. שלא היה לובש ביוהכ"פ דבר שהיה בו מעשה עור ,ומסתמא טעמו משום מעשה העגל ,עכ"ל.
ז .לא רצה להריח בשמים ביוהכ"פ ,עי' מג"א סימן מ"ו (ס"ק ח') דמביא ממהר"ם מטראני ז .לא רצה להריח בשמים ביוהכ"פ ,עי' מג"א סימן מ"ו (ס"ק ח') דמביא ממהר"ם מטראני
והשל"ה לא להריח ביוהכ"פ .אולם המג"א עצמו פוסק (שם ,ובסי' תרי"ב ,ד') דמותר ,ורצוי והשל"ה לא להריח ביוהכ"פ .אולם המג"א עצמו פוסק (שם ,ובסי' תרי"ב ,ד') דמותר ,ורצוי
להריח כדי להשלים למאה ברכות. להריח כדי להשלים למאה ברכות.
ח .הקפיד מאד שיתפללו נעילה לפני שקיעת החמה ,כדי שהכהנים יוכלו להעלות לדוכן .ואם ח .הקפיד מאד שיתפללו נעילה לפני שקיעת החמה ,כדי שהכהנים יוכלו להעלות לדוכן .ואם
התאחרו מעט אחרי השקיעה גם ציוה שיעלו הכהנים לדוכן עפ"י מה שמובא ב"תוספות חיים" התאחרו מעט אחרי השקיעה גם ציוה שיעלו הכהנים לדוכן עפ"י מה שמובא ב"תוספות חיים"
על ה"חיי אדם" (כלל קמ"ה אות נ"ה) בשם האחרונים דאין מבטלים מנשיאת כפיים אף אם על ה"חיי אדם" (כלל קמ"ה אות נ"ה) בשם האחרונים דאין מבטלים מנשיאת כפיים אף אם
21 21
נמשכה בלילה ,שלא לבטל משנה ערוכה שאומר לשאת כפיים. נמשכה בלילה ,שלא לבטל משנה ערוכה שאומר לשאת כפיים.
ב .כלי חמץ לא הגעיל כלל לפסח .אמנם הגביעים ,דמעיקר הדין אינם טעונים הגעלה ,היה מגעילם ב .כלי חמץ לא הגעיל כלל לפסח .אמנם הגביעים ,דמעיקר הדין אינם טעונים הגעלה ,היה מגעילם
[מלבד הגביע שהיה מקדש בו בכל שבתות השנה ,לא הגעילו והצניעו עם כלי החמץ] .גביע עם רגל היה קושר [מלבד הגביע שהיה מקדש בו בכל שבתות השנה ,לא הגעילו והצניעו עם כלי החמץ] .גביע עם רגל היה קושר
חוט רפוי לרגל הגביע וכך הגעיל [ראה חכמ"א כלל ע"ג סט"ז] .ובכלל ,כשהיו צריכים להגעיל כלים חוט רפוי לרגל הגביע וכך הגעיל [ראה חכמ"א כלל ע"ג סט"ז] .ובכלל ,כשהיו צריכים להגעיל כלים
לא רצה להגעיל בתוך סל מנוקב אפילו כלים מעטים (עי' מ"ב תנ"ב ,כ"א). לא רצה להגעיל בתוך סל מנוקב אפילו כלים מעטים (עי' מ"ב תנ"ב ,כ"א).
ג .לבדיקת חמץ היה מניח בעצמו את עשרת פתיתי החמץ ,ולא ביקש שאחד מבני הבית יניחם ג .לבדיקת חמץ היה מניח בעצמו את עשרת פתיתי החמץ ,ולא ביקש שאחד מבני הבית יניחם
21 21
באופן שלא ידע היכן הם .כמו"כ לא כיבה את אור החשמל בבדיקת חמץ. באופן שלא ידע היכן הם .כמו"כ לא כיבה את אור החשמל בבדיקת חמץ.
ד .היה קושר מספר נוצות כנף ששמרם מעופות הכפרות של עיוהכ"פ ,ובהם היה בודק את החמץ. ד .היה קושר מספר נוצות כנף ששמרם מעופות הכפרות של עיוהכ"פ ,ובהם היה בודק את החמץ.
[איתעביד ביה מצוה ,ליתעביד ביה מצוה אחריתא]. [איתעביד ביה מצוה ,ליתעביד ביה מצוה אחריתא].
ה .לפני בדיקת חמץ לבש בגד עליון וחבש המגבעת לראשו (כמ"ש ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב ה .לפני בדיקת חמץ לבש בגד עליון וחבש המגבעת לראשו (כמ"ש ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב
ס"א .וכ"כ במנהגי חת"ס בתוספת לפרק י' אות ב') .נטל ידים (מג"א ריש סי' תל"ב) .אמר "לשם יחוד" ס"א .וכ"כ במנהגי חת"ס בתוספת לפרק י' אות ב') .נטל ידים (מג"א ריש סי' תל"ב) .אמר "לשם יחוד"
ובודק היטב היטב בחורים ובסדקים. ובודק היטב היטב בחורים ובסדקים.
11עי' בסוף הקובץ אודות איש צדיק זה. 11עי' בסוף הקובץ אודות איש צדיק זה.
11 11
בפרט לדעת המהרי"ל הלכות יוהכ"פ (בסדר הלכות תפילה וסדר נעילה -וכ"ה בבה"ט תרכ"ג ,ג') דכתב שאף אם נמשכה בפרט לדעת המהרי"ל הלכות יוהכ"פ (בסדר הלכות תפילה וסדר נעילה -וכ"ה בבה"ט תרכ"ג ,ג') דכתב שאף אם נמשכה
התפילה בלילה ,מ"מ הכהנים נושאים כפיהם ,אע"פ שאין הקרבנות אלא ביום ,כיון שהפדרים קרבים בלילה ,לפיכך רשאים התפילה בלילה ,מ"מ הכהנים נושאים כפיהם ,אע"פ שאין הקרבנות אלא ביום ,כיון שהפדרים קרבים בלילה ,לפיכך רשאים
הכהנים לישא כפיהם .והסכים עמו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' נ"א) וסיים :יפה עושה הכהן המברך ומתברך ,ואומרין לו עלה הכהנים לישא כפיהם .והסכים עמו בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' נ"א) וסיים :יפה עושה הכהן המברך ומתברך ,ואומרין לו עלה
והצלח[ .עי' גלהש"ס על ירושלמי רפ"ד דתענית ,הא דאין נשיאות כפים בלילה הוא משום שאין חזרת תפילה בלילה ,ולא והצלח[ .עי' גלהש"ס על ירושלמי רפ"ד דתענית ,הא דאין נשיאות כפים בלילה הוא משום שאין חזרת תפילה בלילה ,ולא
משום דאיתקש לשירות .משא"כ בנעילה דיש חזרת התפילה ,ממילא נושאין כפיים גם בלילה ,עיי"ש]. משום דאיתקש לשירות .משא"כ בנעילה דיש חזרת התפילה ,ממילא נושאין כפיים גם בלילה ,עיי"ש].
ע"ע קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב שליט"א (ח"ב סי' לד) דכתב שבדיעבד אפשר לסמוך מה שכתב המ"ב בשעה"צ (סי' ע"ע קובץ תשובות מהגרי"ש אלישיב שליט"א (ח"ב סי' לד) דכתב שבדיעבד אפשר לסמוך מה שכתב המ"ב בשעה"צ (סי'
רל"ג ס"ק כ"א) דבשעת הדחק סומכין על ר' יוסי ,ואפשר לעלות לדוכן עד י"ג דקות ומחצה לאחר השקיעה .וכן כתוב רל"ג ס"ק כ"א) דבשעת הדחק סומכין על ר' יוסי ,ואפשר לעלות לדוכן עד י"ג דקות ומחצה לאחר השקיעה .וכן כתוב
במחזור המפורש בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל ,ומובא ב"הליכות שלמה" תפילת יוהכ"פ -תפילת נעילה. במחזור המפורש בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל ,ומובא ב"הליכות שלמה" תפילת יוהכ"פ -תפילת נעילה.
11 11
עי' בספרי פוסקי זמנינו דדעותיהם שונות אי יש לכבות האור או לא .ובהגדה עם פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד )31 עי' בספרי פוסקי זמנינו דדעותיהם שונות אי יש לכבות האור או לא .ובהגדה עם פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד )31
כתוב בשמו :ה נר הוא עיקר התקנה ,אולם ע"י נורת החשמל רואים היטב ,ולכן הקפיד שאור החשמל ידלק בחדר שבדק. כתוב בשמו :ה נר הוא עיקר התקנה ,אולם ע"י נורת החשמל רואים היטב ,ולכן הקפיד שאור החשמל ידלק בחדר שבדק.
גם ב"ארחות רבנו" (הגרי"י קניבסקי זצ"ל) פסח ,אות ו' ,כתב דלא כיבה את אור החשמל. גם ב"ארחות רבנו" (הגרי"י קניבסקי זצ"ל) פסח ,אות ו' ,כתב דלא כיבה את אור החשמל.
ו .אחר הבדיקה אמר ג' פעמים "כל חמירא" וכו'[ ,כ"כ היעב"ץ בסידורו ,ו"בן איש חי" פ .צו אות ז' .ובספר ו .אחר הבדיקה אמר ג' פעמים "כל חמירא" וכו'[ ,כ"כ היעב"ץ בסידורו ,ו"בן איש חי" פ .צו אות ז' .ובספר
"משמרת שלום" סי' לד ,א' כתב זאת בשם החיד"א] .והניח את קופסת החמץ במקום גבוה (שו"ע תל"ד, "משמרת שלום" סי' לד ,א' כתב זאת בשם החיד"א] .והניח את קופסת החמץ במקום גבוה (שו"ע תל"ד,
א') אע"פ שבימינו לא מצוי שעכברים יטלו את החמץ. א') אע"פ שבימינו לא מצוי שעכברים יטלו את החמץ.
ז .בבוקר לפני שריפת החמץ לבש בגד עליון ,ולאחר שריפת החמץ אמר שוב ג' פעמים כל חמירא, ז .בבוקר לפני שריפת החמץ לבש בגד עליון ,ולאחר שריפת החמץ אמר שוב ג' פעמים כל חמירא,
ואמר התפילה והבקשה שמודפס בהגדות העתיקות. ואמר התפילה והבקשה שמודפס בהגדות העתיקות.
ח .בערב פסח לאחר חצות אמר סדר קרבן פסח במתינות. ח .בערב פסח לאחר חצות אמר סדר קרבן פסח במתינות.
ט .בערב פסח נהג להוציא את כל ההגדות מהארון (היו לו הגדות רבות מאד) ומניחן על שלחן מיוחד ט .בערב פסח נהג להוציא את כל ההגדות מהארון (היו לו הגדות רבות מאד) ומניחן על שלחן מיוחד
כדי שהכל יוכלו לעיין בהם ,וכך היו מונחות עד לאחר חג הפסח. כדי שהכל יוכלו לעיין בהם ,וכך היו מונחות עד לאחר חג הפסח.
י .בליל הסדר סידר הקערה כהגר"א ,אולם הניח במגש שלוש מצות (ולא שתים כהגר"א) .21כמו"כ י .בליל הסדר סידר הקערה כהגר"א ,אולם הניח במגש שלוש מצות (ולא שתים כהגר"א) .21כמו"כ
22 22
לא הניח התבשילים ,ירקות וחרוסת בקערה אלא בצלוחיות על השלחן עצמו. לא הניח התבשילים ,ירקות וחרוסת בקערה אלא בצלוחיות על השלחן עצמו.
26 26
יא .לפני עריכת הסדר בקש מילדיו לא "לגנוב" את האפיקומן. יא .לפני עריכת הסדר בקש מילדיו לא "לגנוב" את האפיקומן.
22 22
יב .היה אומר בלחש "מה נשתנה" ביחד עם הבן ששאל ,לא כפי שכתוב ברמ"א תע"ג ,ז'. יב .היה אומר בלחש "מה נשתנה" ביחד עם הבן ששאל ,לא כפי שכתוב ברמ"א תע"ג ,ז'.
יג .אמירת ההגדה היתה בקול רם מאד ובהסברה נפלאה .22אשרי מי שראה את פניו הלוהטות, יג .אמירת ההגדה היתה בקול רם מאד ובהסברה נפלאה .22אשרי מי שראה את פניו הלוהטות,
והשמחה והאצילות בליל הסדר. והשמחה והאצילות בליל הסדר.
כמו"כ אמירת "שיר השירים" לאחר גמר הסדר ,היתה בקול שמחה וצהלה ,ראה ב"כף החיים" כמו"כ אמירת "שיר השירים" לאחר גמר הסדר ,היתה בקול שמחה וצהלה ,ראה ב"כף החיים"
סי' ת"פ ס"ק י"ב. סי' ת"פ ס"ק י"ב.
יד .כשאמר את עשר המכות ו"דם ואש ותמרות עשן" ,לא שפך מעט מן הכוס באצבע -כרמ"א יד .כשאמר את עשר המכות ו"דם ואש ותמרות עשן" ,לא שפך מעט מן הכוס באצבע -כרמ"א
(סס"י תע"ג) ,אלא מטה הכוס ושופך ,כהאר"י ז"ל ,מובא בספר "יסוד ושורש העבודה" שער ט', (סס"י תע"ג) ,אלא מטה הכוס ושופך ,כהאר"י ז"ל ,מובא בספר "יסוד ושורש העבודה" שער ט',
(שער הצאן פ"ו) .ובכף החיים תע"ג (אות קס"ג) ועוד .וע"ע שם בשעה"צ (אות פ"א). (שער הצאן פ"ו) .ובכף החיים תע"ג (אות קס"ג) ועוד .וע"ע שם בשעה"צ (אות פ"א).
11 11
בהגדה של פסח "ארזי הלבנון" מובא שכן גם נהג הגרא"ז מלצר זצ"ל[ .עי' הגדה מ"בית לוי"" ,מוציא מצה" (אות י') איך נהג בהגדה של פסח "ארזי הלבנון" מובא שכן גם נהג הגרא"ז מלצר זצ"ל[ .עי' הגדה מ"בית לוי"" ,מוציא מצה" (אות י') איך נהג
הגרי"ז זצ"ל בעת בציעת המצה כדי לצאת גם דעת הגר"א]. הגרי"ז זצ"ל בעת בציעת המצה כדי לצאת גם דעת הגר"א].
51 51
כתב "מטה משה" (סי' תרי"ג) להניח הכל בקערה ולא להניח ע"ג השלחן ,דאיך תחשב אז עקירת הקערה אם נשארו דברים כתב "מטה משה" (סי' תרי"ג) להניח הכל בקערה ולא להניח ע"ג השלחן ,דאיך תחשב אז עקירת הקערה אם נשארו דברים
על השלחן ,ע"כ .ונראה דהיום שלא עוקרים הקערה אלא מכסים המצות ,לכאורה שפיר אפשר להניח ע"ג השלחן. על השלחן ,ע"כ .ונראה דהיום שלא עוקרים הקערה אלא מכסים המצות ,לכאורה שפיר אפשר להניח ע"ג השלחן.
54 54
עי' בהגדת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד ) 431שלא הניח לילדים לחטוף האפיקומן ועיי"ש בהגהות (מס )111 .דיש פנים עי' בהגדת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד ) 431שלא הניח לילדים לחטוף האפיקומן ועיי"ש בהגהות (מס )111 .דיש פנים
לכאן ולכאן .וע"ע "מועדים וזמנים" ח"ז סי' קפ"ח (הערה ב') ובספר הליכות הגר"ח (עמוד ס"ה) דכתבו בשם ר"ח מבריסק לכאן ולכאן .וע"ע "מועדים וזמנים" ח"ז סי' קפ"ח (הערה ב') ובספר הליכות הגר"ח (עמוד ס"ה) דכתבו בשם ר"ח מבריסק
דלכן סימ נו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" ,דהיינו טמון ומכוסה .לפי טעם זה לא טוב שהתינוקות חוטפין ומגלין דלכן סימ נו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" ,דהיינו טמון ומכוסה .לפי טעם זה לא טוב שהתינוקות חוטפין ומגלין
זאת .ובהגדת הגרי"י קניבסקי זצ"ל ב"הנהגות" שבסוף ההגדה (עמוד ש"כ הערה )15מביא דהוא מנהג בדוי והבל וכו', זאת .ובהגדת הגרי"י קניבסקי זצ"ל ב"הנהגות" שבסוף ההגדה (עמוד ש"כ הערה )15מביא דהוא מנהג בדוי והבל וכו',
והמונע מנהג זה ,הרי זה משובח .אולם בספר "נוהג כצאן יוסף" (עמ' רכ"ב) כתב :אין לבטל המנהג שנערים גונבים והמונע מנהג זה ,הרי זה משובח .אולם בספר "נוהג כצאן יוסף" (עמ' רכ"ב) כתב :אין לבטל המנהג שנערים גונבים
האפיקומן כדי ליקח איזו חפץ מאביהם שיחזירו להם האפיקומן ,כי מתוך כך הנערים ינערו משנתם ויספרו ביציאת מצרים האפיקומן כדי ליקח איזו חפץ מאביהם שיחזירו להם האפיקומן ,כי מתוך כך הנערים ינערו משנתם ויספרו ביציאת מצרים
והבן חכם שואל וימלא ה' כל משאלותיו לטובה ,עכ"ל. והבן חכם שואל וימלא ה' כל משאלותיו לטובה ,עכ"ל.
53 53
עי' בהגהות חת"ס שם בשו"ע דכתב שמהרמב"ם משמע דגם קו רא ההגדה יאמר "מה נשתנה" ,וכן הוכיח בהגדת בריסק עי' בהגהות חת"ס שם בשו"ע דכתב שמהרמב"ם משמע דגם קו רא ההגדה יאמר "מה נשתנה" ,וכן הוכיח בהגדת בריסק
(ח"ב עמוד פ') ד"מה נשתנה" הוא חלק מסדר ההגדה ועל כל אחד לאומרו .ובהגהות הש"ס להגר"י בכרך ז"ל לפסחים (ח"ב עמוד פ') ד"מה נשתנה" הוא חלק מסדר ההגדה ועל כל אחד לאומרו .ובהגהות הש"ס להגר"י בכרך ז"ל לפסחים
(קט"ז ,א') כתב דמהגמ' משמע שקורא ההגדה א"צ לומר "מה נשתנה" .וז"ל "לקט יושר" (דף :)11אחד מן המסובין אמר (קט"ז ,א') כתב דמהגמ' משמע שקורא ההגדה א"צ לומר "מה נשתנה" .וז"ל "לקט יושר" (דף :)11אחד מן המסובין אמר
בקול רם מה נשתנה ,ואחרים אומרים בלחש מה נשתנה .ובספר "ויגד משה" סי' כ"א (אות י"ג) מביא בשם מקובל קדוש בקול רם מה נשתנה ,ואחרים אומרים בלחש מה נשתנה .ובספר "ויגד משה" סי' כ"א (אות י"ג) מביא בשם מקובל קדוש
מירושלים ,שנהג כן בביתו שאמר בעצמו מה נשתנה ,אחר שכל אחד ואחד שאל מה נשתנה. מירושלים ,שנהג כן בביתו שאמר בעצמו מה נשתנה ,אחר שכל אחד ואחד שאל מה נשתנה.
52 52
עי' מנהגי החת"ס פרק י' בהג"ה (אות י"ג) דהחת"ס קרא ההגדה בקול חוצב להבות אש ,עד שהיה קולו נשמע למרחוק עי' מנהגי החת"ס פרק י' בהג"ה (אות י"ג) דהחת"ס קרא ההגדה בקול חוצב להבות אש ,עד שהיה קולו נשמע למרחוק
וקרית חוצות. וקרית חוצות.
ו .אחר הבדיקה אמר ג' פעמים "כל חמירא" וכו'[ ,כ"כ היעב"ץ בסידורו ,ו"בן איש חי" פ .צו אות ז' .ובספר ו .אחר הבדיקה אמר ג' פעמים "כל חמירא" וכו'[ ,כ"כ היעב"ץ בסידורו ,ו"בן איש חי" פ .צו אות ז' .ובספר
"משמרת שלום" סי' לד ,א' כתב זאת בשם החיד"א] .והניח את קופסת החמץ במקום גבוה (שו"ע תל"ד, "משמרת שלום" סי' לד ,א' כתב זאת בשם החיד"א] .והניח את קופסת החמץ במקום גבוה (שו"ע תל"ד,
א') אע"פ שבימינו לא מצוי שעכברים יטלו את החמץ. א') אע"פ שבימינו לא מצוי שעכברים יטלו את החמץ.
ז .בבוקר לפני שריפת החמץ לבש בגד עליון ,ולאחר שריפת החמץ אמר שוב ג' פעמים כל חמירא, ז .בבוקר לפני שריפת החמץ לבש בגד עליון ,ולאחר שריפת החמץ אמר שוב ג' פעמים כל חמירא,
ואמר התפילה והבקשה שמודפס בהגדות העתיקות. ואמר התפילה והבקשה שמודפס בהגדות העתיקות.
ח .בערב פסח לאחר חצות אמר סדר קרבן פסח במתינות. ח .בערב פסח לאחר חצות אמר סדר קרבן פסח במתינות.
ט .בערב פסח נהג להוציא את כל ההגדות מהארון (היו לו הגדות רבות מאד) ומניחן על שלחן מיוחד ט .בערב פסח נהג להוציא את כל ההגדות מהארון (היו לו הגדות רבות מאד) ומניחן על שלחן מיוחד
כדי שהכל יוכלו לעיין בהם ,וכך היו מונחות עד לאחר חג הפסח. כדי שהכל יוכלו לעיין בהם ,וכך היו מונחות עד לאחר חג הפסח.
י .בליל הסדר סידר הקערה כהגר"א ,אולם הניח במגש שלוש מצות (ולא שתים כהגר"א) .21כמו"כ י .בליל הסדר סידר הקערה כהגר"א ,אולם הניח במגש שלוש מצות (ולא שתים כהגר"א) .21כמו"כ
22 22
לא הניח התבשילים ,ירקות וחרוסת בקערה אלא בצלוחיות על השלחן עצמו. לא הניח התבשילים ,ירקות וחרוסת בקערה אלא בצלוחיות על השלחן עצמו.
26 26
יא .לפני עריכת הסדר בקש מילדיו לא "לגנוב" את האפיקומן. יא .לפני עריכת הסדר בקש מילדיו לא "לגנוב" את האפיקומן.
22 22
יב .היה אומר בלחש "מה נשתנה" ביחד עם הבן ששאל ,לא כפי שכתוב ברמ"א תע"ג ,ז'. יב .היה אומר בלחש "מה נשתנה" ביחד עם הבן ששאל ,לא כפי שכתוב ברמ"א תע"ג ,ז'.
יג .אמירת ההגדה היתה בקול רם מאד ובהסברה נפלאה .22אשרי מי שראה את פניו הלוהטות, יג .אמירת ההגדה היתה בקול רם מאד ובהסברה נפלאה .22אשרי מי שראה את פניו הלוהטות,
והשמחה והאצילות בליל הסדר. והשמחה והאצילות בליל הסדר.
כמו"כ אמירת "שיר השירים" לאחר גמר הסדר ,היתה בקול שמחה וצהלה ,ראה ב"כף החיים" כמו"כ אמירת "שיר השירים" לאחר גמר הסדר ,היתה בקול שמחה וצהלה ,ראה ב"כף החיים"
סי' ת"פ ס"ק י"ב. סי' ת"פ ס"ק י"ב.
יד .כשאמר את עשר המכות ו"דם ואש ותמרות עשן" ,לא שפך מעט מן הכוס באצבע -כרמ"א יד .כשאמר את עשר המכות ו"דם ואש ותמרות עשן" ,לא שפך מעט מן הכוס באצבע -כרמ"א
(סס"י תע"ג) ,אלא מטה הכוס ושופך ,כהאר"י ז"ל ,מובא בספר "יסוד ושורש העבודה" שער ט', (סס"י תע"ג) ,אלא מטה הכוס ושופך ,כהאר"י ז"ל ,מובא בספר "יסוד ושורש העבודה" שער ט',
(שער הצאן פ"ו) .ובכף החיים תע"ג (אות קס"ג) ועוד .וע"ע שם בשעה"צ (אות פ"א). (שער הצאן פ"ו) .ובכף החיים תע"ג (אות קס"ג) ועוד .וע"ע שם בשעה"צ (אות פ"א).
11 11
בהגדה של פסח "ארזי הלבנון" מובא שכן גם נהג הגרא"ז מלצר זצ"ל[ .עי' הגדה מ"בית לוי"" ,מוציא מצה" (אות י') איך נהג בהגדה של פסח "ארזי הלבנון" מובא שכן גם נהג הגרא"ז מלצר זצ"ל[ .עי' הגדה מ"בית לוי"" ,מוציא מצה" (אות י') איך נהג
הגרי"ז זצ"ל בעת בציעת המצה כדי לצאת גם דעת הגר"א]. הגרי"ז זצ"ל בעת בציעת המצה כדי לצאת גם דעת הגר"א].
51 51
כתב "מטה משה" (סי' תרי"ג) להניח הכל בקערה ולא להניח ע"ג השלחן ,דאיך תחשב אז עקירת הקערה אם נשארו דברים כתב "מטה משה" (סי' תרי"ג) להניח הכל בקערה ולא להניח ע"ג השלחן ,דאיך תחשב אז עקירת הקערה אם נשארו דברים
על השלחן ,ע"כ .ונראה דהיום שלא עוקרים הקערה אלא מכסים המצות ,לכאורה שפיר אפשר להניח ע"ג השלחן. על השלחן ,ע"כ .ונראה דהיום שלא עוקרים הקערה אלא מכסים המצות ,לכאורה שפיר אפשר להניח ע"ג השלחן.
54 54
עי' בהגדת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד ) 431שלא הניח לילדים לחטוף האפיקומן ועיי"ש בהגהות (מס )111 .דיש פנים עי' בהגדת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (עמוד ) 431שלא הניח לילדים לחטוף האפיקומן ועיי"ש בהגהות (מס )111 .דיש פנים
לכאן ולכאן .וע"ע "מועדים וזמנים" ח"ז סי' קפ"ח (הערה ב') ובספר הליכות הגר"ח (עמוד ס"ה) דכתבו בשם ר"ח מבריסק לכאן ולכאן .וע"ע "מועדים וזמנים" ח"ז סי' קפ"ח (הערה ב') ובספר הליכות הגר"ח (עמוד ס"ה) דכתבו בשם ר"ח מבריסק
דלכן סימ נו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" ,דהיינו טמון ומכוסה .לפי טעם זה לא טוב שהתינוקות חוטפין ומגלין דלכן סימ נו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" ,דהיינו טמון ומכוסה .לפי טעם זה לא טוב שהתינוקות חוטפין ומגלין
זאת .ובהגדת הגרי"י קניבסקי זצ"ל ב"הנהגות" שבסוף ההגדה (עמוד ש"כ הערה )15מביא דהוא מנהג בדוי והבל וכו', זאת .ובהגדת הגרי"י קניבסקי זצ"ל ב"הנהגות" שבסוף ההגדה (עמוד ש"כ הערה )15מביא דהוא מנהג בדוי והבל וכו',
והמונע מנהג זה ,הרי זה משובח .אולם בספר "נוהג כצאן יוסף" (עמ' רכ"ב) כתב :אין לבטל המנהג שנערים גונבים והמונע מנהג זה ,הרי זה משובח .אולם בספר "נוהג כצאן יוסף" (עמ' רכ"ב) כתב :אין לבטל המנהג שנערים גונבים
האפיקומן כדי ליקח איזו חפץ מאביהם שיחזירו להם האפיקומן ,כי מתוך כך הנערים ינערו משנתם ויספרו ביציאת מצרים האפיקומן כדי ליקח איזו חפץ מאביהם שיחזירו להם האפיקומן ,כי מתוך כך הנערים ינערו משנתם ויספרו ביציאת מצרים
והבן חכם שואל וימלא ה' כל משאלותיו לטובה ,עכ"ל. והבן חכם שואל וימלא ה' כל משאלותיו לטובה ,עכ"ל.
53 53
עי' בהגהות חת"ס שם בשו"ע דכתב שמהרמב"ם משמע דגם קו רא ההגדה יאמר "מה נשתנה" ,וכן הוכיח בהגדת בריסק עי' בהגהות חת"ס שם בשו"ע דכתב שמהרמב"ם משמע דגם קו רא ההגדה יאמר "מה נשתנה" ,וכן הוכיח בהגדת בריסק
(ח"ב עמוד פ') ד"מה נשתנה" הוא חלק מסדר ההגדה ועל כל אחד לאומרו .ובהגהות הש"ס להגר"י בכרך ז"ל לפסחים (ח"ב עמוד פ') ד"מה נשתנה" הוא חלק מסדר ההגדה ועל כל אחד לאומרו .ובהגהות הש"ס להגר"י בכרך ז"ל לפסחים
(קט"ז ,א') כתב דמהגמ' משמע שקורא ההגדה א"צ לומר "מה נשתנה" .וז"ל "לקט יושר" (דף :)11אחד מן המסובין אמר (קט"ז ,א') כתב דמהגמ' משמע שקורא ההגדה א"צ לומר "מה נשתנה" .וז"ל "לקט יושר" (דף :)11אחד מן המסובין אמר
בקול רם מה נשתנה ,ואחרים אומרים בלחש מה נשתנה .ובספר "ויגד משה" סי' כ"א (אות י"ג) מביא בשם מקובל קדוש בקול רם מה נשתנה ,ואחרים אומרים בלחש מה נשתנה .ובספר "ויגד משה" סי' כ"א (אות י"ג) מביא בשם מקובל קדוש
מירושלים ,שנהג כן בביתו שאמר בעצמו מה נשתנה ,אחר שכל אחד ואחד שאל מה נשתנה. מירושלים ,שנהג כן בביתו שאמר בעצמו מה נשתנה ,אחר שכל אחד ואחד שאל מה נשתנה.
52 52
עי' מנהגי החת"ס פרק י' בהג"ה (אות י"ג) דהחת"ס קרא ההגדה בקול חוצב להבות אש ,עד שהיה קולו נשמע למרחוק עי' מנהגי החת"ס פרק י' בהג"ה (אות י"ג) דהחת"ס קרא ההגדה בקול חוצב להבות אש ,עד שהיה קולו נשמע למרחוק
וקרית חוצות. וקרית חוצות.
טו .למצוות מרור לקח חסה בלבד ,אולם ב"כורך" הוסיף לחסה קצת חריין ,אולי משום "זכר" טו .למצוות מרור לקח חסה בלבד ,אולם ב"כורך" הוסיף לחסה קצת חריין ,אולי משום "זכר"
למה שנהגו בחו"ל שלא היה בנמצא חסה והורגלו לקחת ל"מרור" רק חריין .עי' באה"ט תע"ג למה שנהגו בחו"ל שלא היה בנמצא חסה והורגלו לקחת ל"מרור" רק חריין .עי' באה"ט תע"ג
22 22
סקי"א וב"יוסף אומץ" סי' תשמ"ו דמשמע קצת מהם דרק לכורך לוקחים קלח של חריין). סקי"א וב"יוסף אומץ" סי' תשמ"ו דמשמע קצת מהם דרק לכורך לוקחים קלח של חריין).
טז .כוסו של אליהו היה גביע מיוחד ביופיו וגבוה מכולם .לאחר ה"סדר" היה מכסהו שהיין שבו לא טז .כוסו של אליהו היה גביע מיוחד ביופיו וגבוה מכולם .לאחר ה"סדר" היה מכסהו שהיין שבו לא
יהיה מגולה .ובבוקר מקדש עליו ,כמ"ש במנהגי החת"ס פ"י אות י"ב ובהג"ה שם. יהיה מגולה .ובבוקר מקדש עליו ,כמ"ש במנהגי החת"ס פ"י אות י"ב ובהג"ה שם.
יז" .חסל סידור פסח" היה שר שלוש פעמים ביחד עם הסיום "לשנה הבאה" .ולא ג' פעמים "חסל" יז" .חסל סידור פסח" היה שר שלוש פעמים ביחד עם הסיום "לשנה הבאה" .ולא ג' פעמים "חסל"
וג"פ "לשנה הבאה". וג"פ "לשנה הבאה".
יח .כשנמצא חלק מהמצה כפולה ,או דומה לכפולה ,היה מסירה מהמצה ומיד משליכה על יח .כשנמצא חלק מהמצה כפולה ,או דומה לכפולה ,היה מסירה מהמצה ומיד משליכה על
הריצפה .לשאלתנו ,ענה שראה כן אצל המד"א (מרא דאתרא) האחרון של מינסק ,הגאון ר' מנחם הריצפה .לשאלתנו ,ענה שראה כן אצל המד"א (מרא דאתרא) האחרון של מינסק ,הגאון ר' מנחם
מנדל גלוסקין זצ"ל. מנדל גלוסקין זצ"ל.
יט .בחול המועד פסח ובחוה"מ סוכות ,אם היתה לו האפשרות ,היה משתדל לשתות רביעית יין (או יט .בחול המועד פסח ובחוה"מ סוכות ,אם היתה לו האפשרות ,היה משתדל לשתות רביעית יין (או
קר וב לרביעית) למצוות שמחת הרגל .מובא בשם הגרי"י קנייבסקי זצ"ל שהיה שותה בכל יום קר וב לרביעית) למצוות שמחת הרגל .מובא בשם הגרי"י קנייבסקי זצ"ל שהיה שותה בכל יום
מחוה"מ מעט יין ולא הקפיד לשתות דוקא רביעית[ .עי' "ביאור הלכה" תקכ"ט ס"ב ,וע"ע מחוה"מ מעט יין ולא הקפיד לשתות דוקא רביעית[ .עי' "ביאור הלכה" תקכ"ט ס"ב ,וע"ע
"תורה תמימה" דברים ט"ז ,י"ד אות ס"ג]. "תורה תמימה" דברים ט"ז ,י"ד אות ס"ג].
כ .היו לו שני ספרי "זמירות שבת" עם פירושים .אחד לשבתות השנה ואחד לפסח .כמו"כ היה לו נר כ .היו לו שני ספרי "זמירות שבת" עם פירושים .אחד לשבתות השנה ואחד לפסח .כמו"כ היה לו נר
הבדלה מיוחד למוצאי ש"ק חוה"מ פסח. הבדלה מיוחד למוצאי ש"ק חוה"מ פסח.
כא .לא נחה דעתו כלל ,שמפאת החום ,היו המתפללים מדליקין ביו"ט את הנרות ל"יזכור" בחדר כא .לא נחה דעתו כלל ,שמפאת החום ,היו המתפללים מדליקין ביו"ט את הנרות ל"יזכור" בחדר
הסמוך לביהכ"נ ולא בביהכ"נ עצמו .והיה מדגיש שאכן בחו"ל הדליקו הנרות ל"הזכרת נשמות" הסמוך לביהכ"נ ולא בביהכ"נ עצמו .והיה מדגיש שאכן בחו"ל הדליקו הנרות ל"הזכרת נשמות"
לפני קריאת התורה ,אבל זאת בתוך ביהכ"נ ולא בחוץ -יעויין בשו"ע תקי"ד ס"ה (במ"ב לפני קריאת התורה ,אבל זאת בתוך ביהכ"נ ולא בחוץ -יעויין בשו"ע תקי"ד ס"ה (במ"ב
וב"ביאור הלכה" שם) .שוב מצאנו בספר "עירוב תבשילין הערוך" סי' ג' ס"ח ובהערה שם (אות וב"ביאור הלכה" שם) .שוב מצאנו בספר "עירוב תבשילין הערוך" סי' ג' ס"ח ובהערה שם (אות
כ"א) דכבר התריעו על ענין זה. כ"א) דכבר התריעו על ענין זה.
כב .בשביעי של פסח אכל סעודה שלישית [כהגר"א והבעש"ט] .שר עם בני הבית בהתלהבות "והיא כב .בשביעי של פסח אכל סעודה שלישית [כהגר"א והבעש"ט] .שר עם בני הבית בהתלהבות "והיא
שעמדה" ואת הקטעים האחרונ ים מההגדה שלאחר "חסל סידור פסח" ,ולבסוף (אחר "חד שעמדה" ואת הקטעים האחרונ ים מההגדה שלאחר "חסל סידור פסח" ,ולבסוף (אחר "חד
גדיא") היה שר "חסל סידור פסח" ג"פ[ .לפעמים היה שר גם ברוסית "אחד מי יודע" ,דהיינו גדיא") היה שר "חסל סידור פסח" ג"פ[ .לפעמים היה שר גם ברוסית "אחד מי יודע" ,דהיינו
הגוי שואל והיהודי עונה לו]. הגוי שואל והיהודי עונה לו].
כג .במוצאי חג של כל שלוש הרגלים היה אומר לפני אמירת ההבדלה בבדיחותא שהולך לעשות כג .במוצאי חג של כל שלוש הרגלים היה אומר לפני אמירת ההבדלה בבדיחותא שהולך לעשות
"קידוש" ,ופתח את ברכת "בורא פרי הגפן" בניגון של קידוש .הסביר ,כדי להיות מקושר עם בני "קידוש" ,ופתח את ברכת "בורא פרי הגפן" בניגון של קידוש .הסביר ,כדי להיות מקושר עם בני
חו"ל שעושים קידוש ליו"ט שני של גלויות .להבדלה זו היה מכין הגביע המיוחד של החג ,ולא חו"ל שעושים קידוש ליו"ט שני של גלויות .להבדלה זו היה מכין הגביע המיוחד של החג ,ולא
הגביע המיוחד של הבדלה( ,וכמ"ש לעיל מוצאי ש"ק אות א'). הגביע המיוחד של הבדלה( ,וכמ"ש לעיל מוצאי ש"ק אות א').
51 51
עי' במנהגי מהר"ם שיק (נדפס בריש ספרו על ספר המצוות) דהיה נוהג ל"מרור" לקחת חסה ,ול"כורך" לקחת חריין. עי' במנהגי מהר"ם שיק (נדפס בריש ספרו על ספר המצוות) דהיה נוהג ל"מרור" לקחת חסה ,ול"כורך" לקחת חריין.
ובהגדת "ארזי הלבנון" מובא שהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי ז"ל ,נהגו להוסיף מעט חריין גם ל"מרור" ,וכן נהג ראש ובהגדת "ארזי הלבנון" מובא שהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי ז"ל ,נהגו להוסיף מעט חריין גם ל"מרור" ,וכן נהג ראש
ישיבת פונביז' הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל (מפי בנו הגרב"ד שליט"א). ישיבת פונביז' הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל (מפי בנו הגרב"ד שליט"א).
הנה רש"י בפסחים (ל"ט רע"א) ד"ה ומצטרפין לכזית ,כתב "אם אין לו מאחד מהם כזית" .מדבריו משמע שאם יש לו הנה רש"י בפסחים (ל"ט רע"א) ד"ה ומצטרפין לכזית ,כתב "אם אין לו מאחד מהם כזית" .מדבריו משמע שאם יש לו
כזית ממין אחד שלא יקח משני מינים .הרי לכאורה דלאו שפיר להוסיף למרור ,שהוא חסה ,מעט חריין .אולם לכורך שהוא כזית ממין אחד שלא יקח משני מינים .הרי לכאורה דלאו שפיר להוסיף למרור ,שהוא חסה ,מעט חריין .אולם לכורך שהוא
רק זכר למקדש כהלל ,אולי אין כ"כ קפידא להוסיף מעט חריין לחסה. רק זכר למקדש כהלל ,אולי אין כ"כ קפידא להוסיף מעט חריין לחסה.
ונראה לומר בדעת רש"י דלכן לא כדאי לקחת שני מינים כשיש לו כזית ממין אחד ,משום שטעם אחד יבטל טעם ונראה לומר בדעת רש"י דלכן לא כדאי לקחת שני מינים כשיש לו כזית ממין אחד ,משום שטעם אחד יבטל טעם
השני וכמו הס"ד המובא בר"ן שם (מובא במ"ב תע"ג ,מ')[ .עתה מצאתי דכן כתב בדיוק בספר "הליכות שלמה" להגרשז"א השני וכמו הס"ד המובא בר"ן שם (מובא במ"ב תע"ג ,מ')[ .עתה מצאתי דכן כתב בדיוק בספר "הליכות שלמה" להגרשז"א
זצ"ל ,על פסח ,פ"ט סמ"ח ((עמ' רצ"ז) ונהנתי ,עיי"ש] .או אפשר לומר ,דהרי נפסק בשו"ע שם (ס"ה) יחזור אחר ראשון זצ"ל ,על פסח ,פ"ט סמ"ח ((עמ' רצ"ז) ונהנתי ,עיי"ש] .או אפשר לומר ,דהרי נפסק בשו"ע שם (ס"ה) יחזור אחר ראשון
ראשון כפי הסדר שהם שנויים ,ועל כן אם יש לו כזית חסה למה יקח חלק מהמרור מהמינים שפחות חשובים .נפק"מ בין ראשון כפי הסדר שהם שנויים ,ועל כן אם יש לו כזית חסה למה יקח חלק מהמרור מהמינים שפחות חשובים .נפק"מ בין
שני ההסברים אם יש לו ,למשל ,כזית עולשין וחצי כזית חסה ,להסבר הראשון עדיף שיקח כזית שלם מהעולשין ,אף שני ההסברים אם יש לו ,למשל ,כזית עולשין וחצי כזית חסה ,להסבר הראשון עדיף שיקח כזית שלם מהעולשין ,אף
שהוא השני בסדר ,ולפי הטעם השני יקח חצי הזית מהחסה וחצי זית מהעולשין. שהוא השני בסדר ,ולפי הטעם השני יקח חצי הזית מהחסה וחצי זית מהעולשין.
טו .למצוות מרור לקח חסה בלבד ,אולם ב"כורך" הוסיף לחסה קצת חריין ,אולי משום "זכר" טו .למצוות מרור לקח חסה בלבד ,אולם ב"כורך" הוסיף לחסה קצת חריין ,אולי משום "זכר"
למה שנהגו בחו"ל שלא היה בנמצא חסה והורגלו לקחת ל"מרור" רק חריין .עי' באה"ט תע"ג למה שנהגו בחו"ל שלא היה בנמצא חסה והורגלו לקחת ל"מרור" רק חריין .עי' באה"ט תע"ג
22 22
סקי"א וב"יוסף אומץ" סי' תשמ"ו דמשמע קצת מהם דרק לכורך לוקחים קלח של חריין). סקי"א וב"יוסף אומץ" סי' תשמ"ו דמשמע קצת מהם דרק לכורך לוקחים קלח של חריין).
טז .כוסו של אליהו היה גביע מיוחד ביופיו וגבוה מכולם .לאחר ה"סדר" היה מכסהו שהיין שבו לא טז .כוסו של אליהו היה גביע מיוחד ביופיו וגבוה מכולם .לאחר ה"סדר" היה מכסהו שהיין שבו לא
יהיה מגולה .ובבוקר מקדש עליו ,כמ"ש במנהגי החת"ס פ"י אות י"ב ובהג"ה שם. יהיה מגולה .ובבוקר מקדש עליו ,כמ"ש במנהגי החת"ס פ"י אות י"ב ובהג"ה שם.
יז" .חסל סידור פסח" היה שר שלוש פעמים ביחד עם הסיום "לשנה הבאה" .ולא ג' פעמים "חסל" יז" .חסל סידור פסח" היה שר שלוש פעמים ביחד עם הסיום "לשנה הבאה" .ולא ג' פעמים "חסל"
וג"פ "לשנה הבאה". וג"פ "לשנה הבאה".
יח .כשנמצא חלק מהמצה כפולה ,או דומה לכפולה ,היה מסירה מהמצה ומיד משליכה על יח .כשנמצא חלק מהמצה כפולה ,או דומה לכפולה ,היה מסירה מהמצה ומיד משליכה על
הריצפה .לשאלתנו ,ענה שראה כן אצל המד"א (מרא דאתרא) האחרון של מינסק ,הגאון ר' מנחם הריצפה .לשאלתנו ,ענה שראה כן אצל המד"א (מרא דאתרא) האחרון של מינסק ,הגאון ר' מנחם
מנדל גלוסקין זצ"ל. מנדל גלוסקין זצ"ל.
יט .בחול המועד פסח ובחוה"מ סוכות ,אם היתה לו האפשרות ,היה משתדל לשתות רביעית יין (או יט .בחול המועד פסח ובחוה"מ סוכות ,אם היתה לו האפשרות ,היה משתדל לשתות רביעית יין (או
קר וב לרביעית) למצוות שמחת הרגל .מובא בשם הגרי"י קנייבסקי זצ"ל שהיה שותה בכל יום קר וב לרביעית) למצוות שמחת הרגל .מובא בשם הגרי"י קנייבסקי זצ"ל שהיה שותה בכל יום
מחוה"מ מעט יין ולא הקפיד לשתות דוקא רביעית[ .עי' "ביאור הלכה" תקכ"ט ס"ב ,וע"ע מחוה"מ מעט יין ולא הקפיד לשתות דוקא רביעית[ .עי' "ביאור הלכה" תקכ"ט ס"ב ,וע"ע
"תורה תמימה" דברים ט"ז ,י"ד אות ס"ג]. "תורה תמימה" דברים ט"ז ,י"ד אות ס"ג].
כ .היו לו שני ספרי "זמירות שבת" עם פירושים .אחד לשבתות השנה ואחד לפסח .כמו"כ היה לו נר כ .היו לו שני ספרי "זמירות שבת" עם פירושים .אחד לשבתות השנה ואחד לפסח .כמו"כ היה לו נר
הבדלה מיוחד למוצאי ש"ק חוה"מ פסח. הבדלה מיוחד למוצאי ש"ק חוה"מ פסח.
כא .לא נחה דעתו כלל ,שמפאת החום ,היו המתפללים מדליקין ביו"ט את הנרות ל"יזכור" בחדר כא .לא נחה דעתו כלל ,שמפאת החום ,היו המתפללים מדליקין ביו"ט את הנרות ל"יזכור" בחדר
הסמוך לביהכ"נ ולא בביהכ"נ עצמו .והיה מדגיש שאכן בחו"ל הדליקו הנרות ל"הזכרת נשמות" הסמוך לביהכ"נ ולא בביהכ"נ עצמו .והיה מדגיש שאכן בחו"ל הדליקו הנרות ל"הזכרת נשמות"
לפני קריאת התורה ,אבל זאת בתוך ביהכ"נ ולא בחוץ -יעויין בשו"ע תקי"ד ס"ה (במ"ב לפני קריאת התורה ,אבל זאת בתוך ביהכ"נ ולא בחוץ -יעויין בשו"ע תקי"ד ס"ה (במ"ב
וב"ביאור הלכה" שם) .שוב מצאנו בספר "עירוב תבשילין הערוך" סי' ג' ס"ח ובהערה שם (אות וב"ביאור הלכה" שם) .שוב מצאנו בספר "עירוב תבשילין הערוך" סי' ג' ס"ח ובהערה שם (אות
כ"א) דכבר התריעו על ענין זה. כ"א) דכבר התריעו על ענין זה.
כב .בשביעי של פסח אכל סעודה שלישית [כהגר"א והבעש"ט] .שר עם בני הבית בהתלהבות "והיא כב .בשביעי של פסח אכל סעודה שלישית [כהגר"א והבעש"ט] .שר עם בני הבית בהתלהבות "והיא
שעמדה" ואת הקטעים האחרונ ים מההגדה שלאחר "חסל סידור פסח" ,ולבסוף (אחר "חד שעמדה" ואת הקטעים האחרונ ים מההגדה שלאחר "חסל סידור פסח" ,ולבסוף (אחר "חד
גדיא") היה שר "חסל סידור פסח" ג"פ[ .לפעמים היה שר גם ברוסית "אחד מי יודע" ,דהיינו גדיא") היה שר "חסל סידור פסח" ג"פ[ .לפעמים היה שר גם ברוסית "אחד מי יודע" ,דהיינו
הגוי שואל והיהודי עונה לו]. הגוי שואל והיהודי עונה לו].
כג .במוצאי חג של כל שלוש הרגלים היה אומר לפני אמירת ההבדלה בבדיחותא שהולך לעשות כג .במוצאי חג של כל שלוש הרגלים היה אומר לפני אמירת ההבדלה בבדיחותא שהולך לעשות
"קידוש" ,ופתח את ברכת "בורא פרי הגפן" בניגון של קידוש .הסביר ,כדי להיות מקושר עם בני "קידוש" ,ופתח את ברכת "בורא פרי הגפן" בניגון של קידוש .הסביר ,כדי להיות מקושר עם בני
חו"ל שעושים קידוש ליו"ט שני של גלויות .להבדלה זו היה מכין הגביע המיוחד של החג ,ולא חו"ל שעושים קידוש ליו"ט שני של גלויות .להבדלה זו היה מכין הגביע המיוחד של החג ,ולא
הגביע המיוחד של הבדלה( ,וכמ"ש לעיל מוצאי ש"ק אות א'). הגביע המיוחד של הבדלה( ,וכמ"ש לעיל מוצאי ש"ק אות א').
51 51
עי' במנהגי מהר"ם שיק (נדפס בריש ספרו על ספר המצוות) דהיה נוהג ל"מרור" לקחת חסה ,ול"כורך" לקחת חריין. עי' במנהגי מהר"ם שיק (נדפס בריש ספרו על ספר המצוות) דהיה נוהג ל"מרור" לקחת חסה ,ול"כורך" לקחת חריין.
ובהגדת "ארזי הלבנון" מובא שהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי ז"ל ,נהגו להוסיף מעט חריין גם ל"מרור" ,וכן נהג ראש ובהגדת "ארזי הלבנון" מובא שהגר"א קוטלר והגר"י קמינצקי ז"ל ,נהגו להוסיף מעט חריין גם ל"מרור" ,וכן נהג ראש
ישיבת פונביז' הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל (מפי בנו הגרב"ד שליט"א). ישיבת פונביז' הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל (מפי בנו הגרב"ד שליט"א).
הנה רש"י בפסחים (ל"ט רע"א) ד"ה ומצטרפין לכזית ,כתב "אם אין לו מאחד מהם כזית" .מדבריו משמע שאם יש לו הנה רש"י בפסחים (ל"ט רע"א) ד"ה ומצטרפין לכזית ,כתב "אם אין לו מאחד מהם כזית" .מדבריו משמע שאם יש לו
כזית ממין אחד שלא יקח משני מינים .הרי לכאורה דלאו שפיר להוסיף למרור ,שהוא חסה ,מעט חריין .אולם לכורך שהוא כזית ממין אחד שלא יקח משני מינים .הרי לכאורה דלאו שפיר להוסיף למרור ,שהוא חסה ,מעט חריין .אולם לכורך שהוא
רק זכר למקדש כהלל ,אולי אין כ"כ קפידא להוסיף מעט חריין לחסה. רק זכר למקדש כהלל ,אולי אין כ"כ קפידא להוסיף מעט חריין לחסה.
ונראה לומר בדעת רש"י דלכן לא כדאי לקחת שני מינים כשיש לו כזית ממין אחד ,משום שטעם אחד יבטל טעם ונראה לומר בדעת רש"י דלכן לא כדאי לקחת שני מינים כשיש לו כזית ממין אחד ,משום שטעם אחד יבטל טעם
השני וכמו הס"ד המובא בר"ן שם (מובא במ"ב תע"ג ,מ')[ .עתה מצאתי דכן כתב בדיוק בספר "הליכות שלמה" להגרשז"א השני וכמו הס"ד המובא בר"ן שם (מובא במ"ב תע"ג ,מ')[ .עתה מצאתי דכן כתב בדיוק בספר "הליכות שלמה" להגרשז"א
זצ"ל ,על פסח ,פ"ט סמ"ח ((עמ' רצ"ז) ונהנתי ,עיי"ש] .או אפשר לומר ,דהרי נפסק בשו"ע שם (ס"ה) יחזור אחר ראשון זצ"ל ,על פסח ,פ"ט סמ"ח ((עמ' רצ"ז) ונהנתי ,עיי"ש] .או אפשר לומר ,דהרי נפסק בשו"ע שם (ס"ה) יחזור אחר ראשון
ראשון כפי הסדר שהם שנויים ,ועל כן אם יש לו כזית חסה למה יקח חלק מהמרור מהמינים שפחות חשובים .נפק"מ בין ראשון כפי הסדר שהם שנויים ,ועל כן אם יש לו כזית חסה למה יקח חלק מהמרור מהמינים שפחות חשובים .נפק"מ בין
שני ההסברים אם יש לו ,למשל ,כזית עולשין וחצי כזית חסה ,להסבר הראשון עדיף שיקח כזית שלם מהעולשין ,אף שני ההסברים אם יש לו ,למשל ,כזית עולשין וחצי כזית חסה ,להסבר הראשון עדיף שיקח כזית שלם מהעולשין ,אף
שהוא השני בסדר ,ולפי הטעם השני יקח חצי הזית מהחסה וחצי זית מהעולשין. שהוא השני בסדר ,ולפי הטעם השני יקח חצי הזית מהחסה וחצי זית מהעולשין.
כד .באיסרו חג פסח לא אכל חמץ [לא כהגר"א – "מעשה רב" סימן קפ"ה] ,כנראה "זכר" לאחרון של כד .באיסרו חג פסח לא אכל חמץ [לא כהגר"א – "מעשה רב" סימן קפ"ה] ,כנראה "זכר" לאחרון של
פסח בחו"ל .והיה מדגיש שאינו מתכוון ח"ו להוסיף ולעבור על בל תוסיף 22.כמו"כ בכל איסרו חג פסח בחו"ל .והיה מדגיש שאינו מתכוון ח"ו להוסיף ולעבור על בל תוסיף 22.כמו"כ בכל איסרו חג
היה לובש בגדי יו"ט( .עי' בסוף החוברת בתיאור "ברכת החמה" ,בכת"י אבא זצ"ל ,דכותב מדוע נהג לא היה לובש בגדי יו"ט( .עי' בסוף החוברת בתיאור "ברכת החמה" ,בכת"י אבא זצ"ל ,דכותב מדוע נהג לא
להחליף מלבושי יו"ט עד אחר איסרו חג). להחליף מלבושי יו"ט עד אחר איסרו חג).
[ספירת העומר :לעיל עמ' ח' אות ח']. [ספירת העומר :לעיל עמ' ח' אות ח'].
ח']. ח'].
21 21
כה .בל"ג בעומר היה משתדל ללכת למקום שיש הדלקה להשתתף ולשיר הזמירות של ל"ג בעומר. כה .בל"ג בעומר היה משתדל ללכת למקום שיש הדלקה להשתתף ולשיר הזמירות של ל"ג בעומר.
כו .לברכת עירוב תבשילין לבש בגד עליון ומגבעת[ .מובא כן ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב]. כו .לברכת עירוב תבשילין לבש בגד עליון ומגבעת[ .מובא כן ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב].
כז .בשבועות בעת "הזכרת נשמות" היה מזכיר בקול רם ,גם לנשמתו של הגר צדק אברהם בן כז .בשבועות בעת "הזכרת נשמות" היה מזכיר בקול רם ,גם לנשמתו של הגר צדק אברהם בן
אברהם (הגרף פטוצקי) ,שחי בזמן הגר"א ,ועלה על המוקד ביום שני של שבועות (שנת תק"ט). אברהם (הגרף פטוצקי) ,שחי בזמן הגר"א ,ועלה על המוקד ביום שני של שבועות (שנת תק"ט).
כח .בליל ט' באב ישן על הריצפה -שו"ע תקנ"ה ס"ב( ,עיי"ש מ"ב ס"ק ו') ,מנהגי חת"ס פי"ב (אות ד'). כח .בליל ט' באב ישן על הריצפה -שו"ע תקנ"ה ס"ב( ,עיי"ש מ"ב ס"ק ו') ,מנהגי חת"ס פי"ב (אות ד').
כט .הקינות בט"ב היה אומר בבכי ,והקינה על עשרת הרוגי מלכות "ארזי הלבנון" (קינה כ"א) כט .הקינות בט"ב היה אומר בבכי ,והקינה על עשרת הרוגי מלכות "ארזי הלבנון" (קינה כ"א)
בדמעות שליש. בדמעות שליש.
ל .אם לא הספיק לומר כל הקינות עם הציבור ,היה משלים זאת בעצמו לאחר התפילה. ל .אם לא הספיק לומר כל הקינות עם הציבור ,היה משלים זאת בעצמו לאחר התפילה.
ב .בדרך כלל לא רצה לקחת אתרוג ירוק אע"פ שלבסוף יצהיב ,אמנם כשלא מצא אתרוג כרצונו, ב .בדרך כלל לא רצה לקחת אתרוג ירוק אע"פ שלבסוף יצהיב ,אמנם כשלא מצא אתרוג כרצונו,
21 21
לקח גם ירוק. לקח גם ירוק.
ג .נטל את הלולב בסוכתו טרם התפילה כמ"ש במג"א (תרנ"ב סק"ג) בשם של"ה ,וכמנהג הגר"ח ג .נטל את הלולב בסוכתו טרם התפילה כמ"ש במג"א (תרנ"ב סק"ג) בשם של"ה ,וכמנהג הגר"ח
21 21
מוולאזין המובא ב"כתר ראש" (אות ק"ט) .בירך כשהוא לבוש בגד עליון וכובע לראשו (וכ"כ מוולאזין המובא ב"כתר ראש" (אות ק"ט) .בירך כשהוא לבוש בגד עליון וכובע לראשו (וכ"כ
ב"מקור חיים" לבעל החו"י ריש סי' תל"ב) .לא לפני שאמר בכוונה עצומה את ה"תפילה נאה" של ב"מקור חיים" לבעל החו"י ריש סי' תל"ב) .לא לפני שאמר בכוונה עצומה את ה"תפילה נאה" של
קודם הנטילה. קודם הנטילה.
ד .בנענועים עמד בחרדת קודש כשפניו למזרח ,ובאטיות ובכוונה עצומה התחיל כל נענוע מהלב ד .בנענועים עמד בחרדת קודש כשפניו למזרח ,ובאטיות ובכוונה עצומה התחיל כל נענוע מהלב
וכיסכוס העלים העליוניים שבלולב ולא זז כלל[ .כמש"כ בא"ר תרנ"א ס"ח (אות כ"ד) :מהרי"ל נשאר וכיסכוס העלים העליוניים שבלולב ולא זז כלל[ .כמש"כ בא"ר תרנ"א ס"ח (אות כ"ד) :מהרי"ל נשאר
עומד במקומו ופניו למזרח בכל הנענועים וכו' ,ונגד מערב הרים הלולב על כתפו מאחוריו .מובא במ"ב שם סקמ"ז]. עומד במקומו ופניו למזרח בכל הנענועים וכו' ,ונגד מערב הרים הלולב על כתפו מאחוריו .מובא במ"ב שם סקמ"ז].
ב בהלל נענע גם ב"יאמר נא ישראל" גם כאשר התפלל שלא לפני העמוד[ .ב"אשל אברהם" ב בהלל נענע גם ב"יאמר נא ישראל" גם כאשר התפלל שלא לפני העמוד[ .ב"אשל אברהם"
(בוטשאטש) סי' תצ"ג וסי' תרנ"א ,ו' כתב דלא שייך לא תתגודדו בנענועים דלולב ,כי במנהג לא שייך אגודות .גם (בוטשאטש) סי' תצ"ג וסי' תרנ"א ,ו' כתב דלא שייך לא תתגודדו בנענועים דלולב ,כי במנהג לא שייך אגודות .גם
הנצי"ב בספרו "העמק דבר" עה"ת ,דברים פרק י"ד סוף פסוק א' כתב :שנוי מנהג ,מה שאינו שייך לתורת ה' אין הנצי"ב בספרו "העמק דבר" עה"ת ,דברים פרק י"ד סוף פסוק א' כתב :שנוי מנהג ,מה שאינו שייך לתורת ה' אין
בזה אזהרה ,וכן כתב בספרו "משיב דבר" ח"א סי"ז( .בעצם חזינן זאת במשנה סוכה דף ל"ז ע"ב עיי"ש .אולם יש בזה אזהרה ,וכן כתב בספרו "משיב דבר" ח"א סי"ז( .בעצם חזינן זאת במשנה סוכה דף ל"ז ע"ב עיי"ש .אולם יש
לחלק דשם ר"ג ור' יהושע לא נענעו בבחינת שוא"ת ודו"ק) .אולם ב"מגדל דוד" שעל ה"לבוש" סו"ס תרנ"א כתב לחלק דשם ר"ג ור' יהושע לא נענעו בבחינת שוא"ת ודו"ק) .אולם ב"מגדל דוד" שעל ה"לבוש" סו"ס תרנ"א כתב
שנהג בנענועים כפי שנהגו במקומו ,אף שאין לבו כן .והוא ,מפני פחותי שבישראל שלא יחשבוהו ליוהרא]. שנהג בנענועים כפי שנהגו במקומו ,אף שאין לבו כן .והוא ,מפני פחותי שבישראל שלא יחשבוהו ליוהרא].
ה .בכל הסעודות שאכל בחג הסוכות היה אומר "עולו אושפיזין" ,וגם אמר כל ה"יהי רצון" של ה .בכל הסעודות שאכל בחג הסוכות היה אומר "עולו אושפיזין" ,וגם אמר כל ה"יהי רצון" של
האושפזין ,כמו שאומרים בלילה הראשון כשנכנסים לסוכה( .עי' בספר יסו"ה שער י"א פי"ג). האושפזין ,כמו שאומרים בלילה הראשון כשנכנסים לסוכה( .עי' בספר יסו"ה שער י"א פי"ג).
55 55
באיסרו חג פסח של שנת תשכ"ב היה אבינו ז"ל בברית מילה אצל בן משפחה ,ובסעודת מצוה זו אכל חמץ .הוא הדגיש באיסרו חג פסח של שנת תשכ"ב היה אבינו ז"ל בברית מילה אצל בן משפחה ,ובסעודת מצוה זו אכל חמץ .הוא הדגיש
בפנינו :לראשונה אכלתי חמץ באיסרו חג של פסח. בפנינו :לראשונה אכלתי חמץ באיסרו חג של פסח.
51 51
פעם מרוב חולשתו ומחלתו ,לא היה יכול לרדת מהבית ולהשתתף בהדלקה ,והצטער מאד ,התיישב ליד השלחן ושר בקול פעם מרוב חולשתו ומחלתו ,לא היה יכול לרדת מהבית ולהשתתף בהדלקה ,והצטער מאד ,התיישב ליד השלחן ושר בקול
רם ,ובמחיאות כפיים ,את השירים המסורתיים של ל"ג בעומר. רם ,ובמחיאות כפיים ,את השירים המסורתיים של ל"ג בעומר.
51עי' "מ ועדים וזמנים" ח"ו (סימן ס"א) דיון רחב על אתרוג ירוק ,וכתב שם שהגר"ח ובנו הגרי"ז זצ"ל החמירו מאד לקחת רק 51עי' "מ ועדים וזמנים" ח"ו (סימן ס"א) דיון רחב על אתרוג ירוק ,וכתב שם שהגר"ח ובנו הגרי"ז זצ"ל החמירו מאד לקחת רק
אתרוג צהוב. אתרוג צהוב.
51 51
בשו"ע סימן תרמ"ד כתוב " :אחר חזרת התפילה נוטלין הלולב" וכו' .ומובא שהגר"ח מבריסק זצ"ל היה מקפיד לא להפסיק בשו"ע סימן תרמ"ד כתוב " :אחר חזרת התפילה נוטלין הלולב" וכו' .ומובא שהגר"ח מבריסק זצ"ל היה מקפיד לא להפסיק
בין לקיחת הלולב להלל ,כדי שברכת הלולב תחול גם על הנענועים שבהלל .ועוד ,הרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם בין לקיחת הלולב להלל ,כדי שברכת הלולב תחול גם על הנענועים שבהלל .ועוד ,הרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
ופשיטא דתפילה קודמת .עי' בספר "ארבעת המינים השלם" ,להרב וייספיש ,במילואים אות א' (עמוד תיג) באריכות על ופשיטא דתפילה קודמת .עי' בספר "ארבעת המינים השלם" ,להרב וייספיש ,במילואים אות א' (עמוד תיג) באריכות על
שני המנהגים ,אם ליטול הלולב לפני התפילה או לפני הלל. שני המנהגים ,אם ליטול הלולב לפני התפילה או לפני הלל.
כד .באיסרו חג פסח לא אכל חמץ [לא כהגר"א – "מעשה רב" סימן קפ"ה] ,כנראה "זכר" לאחרון של כד .באיסרו חג פסח לא אכל חמץ [לא כהגר"א – "מעשה רב" סימן קפ"ה] ,כנראה "זכר" לאחרון של
פסח בחו"ל .והיה מדגיש שאינו מתכוון ח"ו להוסיף ולעבור על בל תוסיף 22.כמו"כ בכל איסרו חג פסח בחו"ל .והיה מדגיש שאינו מתכוון ח"ו להוסיף ולעבור על בל תוסיף 22.כמו"כ בכל איסרו חג
היה לובש בגדי יו"ט( .עי' בסוף החוברת בתיאור "ברכת החמה" ,בכת"י אבא זצ"ל ,דכותב מדוע נהג לא היה לובש בגדי יו"ט( .עי' בסוף החוברת בתיאור "ברכת החמה" ,בכת"י אבא זצ"ל ,דכותב מדוע נהג לא
להחליף מלבושי יו"ט עד אחר איסרו חג). להחליף מלבושי יו"ט עד אחר איסרו חג).
[ספירת העומר :לעיל עמ' ח' אות ח']. [ספירת העומר :לעיל עמ' ח' אות ח'].
ח']. ח'].
21 21
כה .בל"ג בעומר היה משתדל ללכת למקום שיש הדלקה להשתתף ולשיר הזמירות של ל"ג בעומר. כה .בל"ג בעומר היה משתדל ללכת למקום שיש הדלקה להשתתף ולשיר הזמירות של ל"ג בעומר.
כו .לברכת עירוב תבשילין לבש בגד עליון ומגבעת[ .מובא כן ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב]. כו .לברכת עירוב תבשילין לבש בגד עליון ומגבעת[ .מובא כן ב"מקור חיים" לבעל החו"י סי' תל"ב].
כז .בשבועות בעת "הזכרת נשמות" היה מזכיר בקול רם ,גם לנשמתו של הגר צדק אברהם בן כז .בשבועות בעת "הזכרת נשמות" היה מזכיר בקול רם ,גם לנשמתו של הגר צדק אברהם בן
אברהם (הגרף פטוצקי) ,שחי בזמן הגר"א ,ועלה על המוקד ביום שני של שבועות (שנת תק"ט). אברהם (הגרף פטוצקי) ,שחי בזמן הגר"א ,ועלה על המוקד ביום שני של שבועות (שנת תק"ט).
כח .בליל ט' באב ישן על הריצפה -שו"ע תקנ"ה ס"ב( ,עיי"ש מ"ב ס"ק ו') ,מנהגי חת"ס פי"ב (אות ד'). כח .בליל ט' באב ישן על הריצפה -שו"ע תקנ"ה ס"ב( ,עיי"ש מ"ב ס"ק ו') ,מנהגי חת"ס פי"ב (אות ד').
כט .הקינות בט"ב היה אומר בבכי ,והקינה על עשרת הרוגי מלכות "ארזי הלבנון" (קינה כ"א) כט .הקינות בט"ב היה אומר בבכי ,והקינה על עשרת הרוגי מלכות "ארזי הלבנון" (קינה כ"א)
בדמעות שליש. בדמעות שליש.
ל .אם לא הספיק לומר כל הקינות עם הציבור ,היה משלים זאת בעצמו לאחר התפילה. ל .אם לא הספיק לומר כל הקינות עם הציבור ,היה משלים זאת בעצמו לאחר התפילה.
ב .בדרך כלל לא רצה לקחת אתרוג ירוק אע"פ שלבסוף יצהיב ,אמנם כשלא מצא אתרוג כרצונו, ב .בדרך כלל לא רצה לקחת אתרוג ירוק אע"פ שלבסוף יצהיב ,אמנם כשלא מצא אתרוג כרצונו,
21 21
לקח גם ירוק. לקח גם ירוק.
ג .נטל את הלולב בסוכתו טרם התפילה כמ"ש במג"א (תרנ"ב סק"ג) בשם של"ה ,וכמנהג הגר"ח ג .נטל את הלולב בסוכתו טרם התפילה כמ"ש במג"א (תרנ"ב סק"ג) בשם של"ה ,וכמנהג הגר"ח
21 21
מוולאזין המובא ב"כתר ראש" (אות ק"ט) .בירך כשהוא לבוש בגד עליון וכובע לראשו (וכ"כ מוולאזין המובא ב"כתר ראש" (אות ק"ט) .בירך כשהוא לבוש בגד עליון וכובע לראשו (וכ"כ
ב"מקור חיים" לבעל החו"י ריש סי' תל"ב) .לא לפני שאמר בכוונה עצומה את ה"תפילה נאה" של ב"מקור חיים" לבעל החו"י ריש סי' תל"ב) .לא לפני שאמר בכוונה עצומה את ה"תפילה נאה" של
קודם הנטילה. קודם הנטילה.
ד .בנענועים עמד בחרדת קודש כשפניו למזרח ,ובאטיות ובכוונה עצומה התחיל כל נענוע מהלב ד .בנענועים עמד בחרדת קודש כשפניו למזרח ,ובאטיות ובכוונה עצומה התחיל כל נענוע מהלב
וכיסכוס העלים העליוניים שבלולב ולא זז כלל[ .כמש"כ בא"ר תרנ"א ס"ח (אות כ"ד) :מהרי"ל נשאר וכיסכוס העלים העליוניים שבלולב ולא זז כלל[ .כמש"כ בא"ר תרנ"א ס"ח (אות כ"ד) :מהרי"ל נשאר
עומד במקומו ופניו למזרח בכל הנענועים וכו' ,ונגד מערב הרים הלולב על כתפו מאחוריו .מובא במ"ב שם סקמ"ז]. עומד במקומו ופניו למזרח בכל הנענועים וכו' ,ונגד מערב הרים הלולב על כתפו מאחוריו .מובא במ"ב שם סקמ"ז].
ב בהלל נענע גם ב"יאמר נא ישראל" גם כאשר התפלל שלא לפני העמוד[ .ב"אשל אברהם" ב בהלל נענע גם ב"יאמר נא ישראל" גם כאשר התפלל שלא לפני העמוד[ .ב"אשל אברהם"
(בוטשאטש) סי' תצ"ג וסי' תרנ"א ,ו' כתב דלא שייך לא תתגודדו בנענועים דלולב ,כי במנהג לא שייך אגודות .גם (בוטשאטש) סי' תצ"ג וסי' תרנ"א ,ו' כתב דלא שייך לא תתגודדו בנענועים דלולב ,כי במנהג לא שייך אגודות .גם
הנצי"ב בספרו "העמק דבר" עה"ת ,דברים פרק י"ד סוף פסוק א' כתב :שנוי מנהג ,מה שאינו שייך לתורת ה' אין הנצי"ב בספרו "העמק דבר" עה"ת ,דברים פרק י"ד סוף פסוק א' כתב :שנוי מנהג ,מה שאינו שייך לתורת ה' אין
בזה אזהרה ,וכן כתב בספרו "משיב דבר" ח"א סי"ז( .בעצם חזינן זאת במשנה סוכה דף ל"ז ע"ב עיי"ש .אולם יש בזה אזהרה ,וכן כתב בספרו "משיב דבר" ח"א סי"ז( .בעצם חזינן זאת במשנה סוכה דף ל"ז ע"ב עיי"ש .אולם יש
לחלק דשם ר"ג ור' יהושע לא נענעו בבחינת שוא"ת ודו"ק) .אולם ב"מגדל דוד" שעל ה"לבוש" סו"ס תרנ"א כתב לחלק דשם ר"ג ור' יהושע לא נענעו בבחינת שוא"ת ודו"ק) .אולם ב"מגדל דוד" שעל ה"לבוש" סו"ס תרנ"א כתב
שנהג בנענועים כפי שנהגו במקומו ,אף שאין לבו כן .והוא ,מפני פחותי שבישראל שלא יחשבוהו ליוהרא]. שנהג בנענועים כפי שנהגו במקומו ,אף שאין לבו כן .והוא ,מפני פחותי שבישראל שלא יחשבוהו ליוהרא].
ה .בכל הסעודות שאכל בחג הסוכות היה אומר "עולו אושפיזין" ,וגם אמר כל ה"יהי רצון" של ה .בכל הסעודות שאכל בחג הסוכות היה אומר "עולו אושפיזין" ,וגם אמר כל ה"יהי רצון" של
האושפזין ,כמו שאומרים בלילה הראשון כשנכנסים לסוכה( .עי' בספר יסו"ה שער י"א פי"ג). האושפזין ,כמו שאומרים בלילה הראשון כשנכנסים לסוכה( .עי' בספר יסו"ה שער י"א פי"ג).
55 55
באיסרו חג פסח של שנת תשכ"ב היה אבינו ז"ל בברית מילה אצל בן משפחה ,ובסעודת מצוה זו אכל חמץ .הוא הדגיש באיסרו חג פסח של שנת תשכ"ב היה אבינו ז"ל בברית מילה אצל בן משפחה ,ובסעודת מצוה זו אכל חמץ .הוא הדגיש
בפנינו :לראשונה אכלתי חמץ באיסרו חג של פסח. בפנינו :לראשונה אכלתי חמץ באיסרו חג של פסח.
51 51
פעם מרוב חולשתו ומחלתו ,לא היה יכול לרדת מהבית ולהשתתף בהדלקה ,והצטער מאד ,התיישב ליד השלחן ושר בקול פעם מרוב חולשתו ומחלתו ,לא היה יכול לרדת מהבית ולהשתתף בהדלקה ,והצטער מאד ,התיישב ליד השלחן ושר בקול
רם ,ובמחיאות כפיים ,את השירים המסורתיים של ל"ג בעומר. רם ,ובמחיאות כפיים ,את השירים המסורתיים של ל"ג בעומר.
51עי' "מ ועדים וזמנים" ח"ו (סימן ס"א) דיון רחב על אתרוג ירוק ,וכתב שם שהגר"ח ובנו הגרי"ז זצ"ל החמירו מאד לקחת רק 51עי' "מ ועדים וזמנים" ח"ו (סימן ס"א) דיון רחב על אתרוג ירוק ,וכתב שם שהגר"ח ובנו הגרי"ז זצ"ל החמירו מאד לקחת רק
אתרוג צהוב. אתרוג צהוב.
51 51
בשו"ע סימן תרמ"ד כתוב " :אחר חזרת התפילה נוטלין הלולב" וכו' .ומובא שהגר"ח מבריסק זצ"ל היה מקפיד לא להפסיק בשו"ע סימן תרמ"ד כתוב " :אחר חזרת התפילה נוטלין הלולב" וכו' .ומובא שהגר"ח מבריסק זצ"ל היה מקפיד לא להפסיק
בין לקיחת הלולב להלל ,כדי שברכת הלולב תחול גם על הנענועים שבהלל .ועוד ,הרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם בין לקיחת הלולב להלל ,כדי שברכת הלולב תחול גם על הנענועים שבהלל .ועוד ,הרי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
ופשיטא דתפילה קודמת .עי' בספר "ארבעת המינים השלם" ,להרב וייספיש ,במילואים אות א' (עמוד תיג) באריכות על ופשיטא דתפילה קודמת .עי' בספר "ארבעת המינים השלם" ,להרב וייספיש ,במילואים אות א' (עמוד תיג) באריכות על
שני המנהגים ,אם ליטול הלולב לפני התפילה או לפני הלל. שני המנהגים ,אם ליטול הלולב לפני התפילה או לפני הלל.
ו .היה משתדל להתפלל כל מעריב בחוהמ"ס בשטיבל שאומרים שם לאחר התפילה את ה"שיר ו .היה משתדל להתפלל כל מעריב בחוהמ"ס בשטיבל שאומרים שם לאחר התפילה את ה"שיר
המעלות" ,שהוא זכר לשמחת בית השואבה( .עי' יסו"ה שער י"א ,שער האיתון ,ספי"ד). המעלות" ,שהוא זכר לשמחת בית השואבה( .עי' יסו"ה שער י"א ,שער האיתון ,ספי"ד).
ז .גם שתיית מים הקפיד שתהיה בסוכה (שו"ע תרל"ט ,ב') .ובכלל השתדל ,ככל האפשר ,לא לצאת ז .גם שתיית מים הקפיד שתהיה בסוכה (שו"ע תרל"ט ,ב') .ובכלל השתדל ,ככל האפשר ,לא לצאת
מן הסוכה .יש שהיה יוצא מהסוכה לרחוב ,כאשר הסתפק אם יוכל לברך "לישב בסוכה" לפני מן הסוכה .יש שהיה יוצא מהסוכה לרחוב ,כאשר הסתפק אם יוכל לברך "לישב בסוכה" לפני
האכילה[ .עי' שעה"צ תרל"ט ,פ"ו]( .סח הרב ש.ד .רוזנטל שליט"א ,פעם ישב בסוכת משפ' קבלקין .לפתע נכנס האכילה[ .עי' שעה"צ תרל"ט ,פ"ו]( .סח הרב ש.ד .רוזנטל שליט"א ,פעם ישב בסוכת משפ' קבלקין .לפתע נכנס
אאמו"ר זצ"ל ואמר דחליש ליבא ויש באמתחתו תפוח עץ ומבקש לאכלו בסוכה .המעשה עשה רושם עז על אאמו"ר זצ"ל ואמר דחליש ליבא ויש באמתחתו תפוח עץ ומבקש לאכלו בסוכה .המעשה עשה רושם עז על
הנוכחים בראותם עד היכן מגיע קפידתו באכילת ארעי]. הנוכחים בראותם עד היכן מגיע קפידתו באכילת ארעי].
59 59
ח .בליל הושענא רבה היה מבערב טובל במקוה (כמובא במ"ב תרס"ד ,ח') .היה יושב בסוכתו ח .בליל הושענא רבה היה מבערב טובל במקוה (כמובא במ"ב תרס"ד ,ח') .היה יושב בסוכתו
ו היה עובר כל משנה תורה כולל פרשת "וזאת הברכה" ,אח"כ היה עובר שנים מקרא ואחד ו היה עובר כל משנה תורה כולל פרשת "וזאת הברכה" ,אח"כ היה עובר שנים מקרא ואחד
תרגום את פרשת "וזאת הברכה"( .כנראה רצה שגם פרשה זו ִתָאמר בס"ה ג' פעמים בדיוק כמו תרגום את פרשת "וזאת הברכה"( .כנראה רצה שגם פרשה זו ִתָאמר בס"ה ג' פעמים בדיוק כמו
כל חומש דברים) .מפטיר ,הפטרה ,ומפרשת בראשית עד "שני" .אח"כ אמר את כל ספר תהילים כל חומש דברים) .מפטיר ,הפטרה ,ומפרשת בראשית עד "שני" .אח"כ אמר את כל ספר תהילים
לאט ,בקול ובהטעמה .אחר כל ספר וספר שבתהילים אמר ה"יהי רצון" ,והיה מנגן ניגון ערב לאט ,בקול ובהטעמה .אחר כל ספר וספר שבתהילים אמר ה"יהי רצון" ,והיה מנגן ניגון ערב
ומיוחד. ומיוחד.
ט .בה ושענא רבה לקח הביתה את ההושענות שחבטן בביהכ"נ ,והניחן על גבי סוכתו לסכך ,כיון ט .בה ושענא רבה לקח הביתה את ההושענות שחבטן בביהכ"נ ,והניחן על גבי סוכתו לסכך ,כיון
דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעביד ביה מצוה אחריתא .ושאני מסי' תרס"ד ס"ט דאסור להינות דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעביד ביה מצוה אחריתא .ושאני מסי' תרס"ד ס"ט דאסור להינות
מהערבה ,היינו תשמיש חול .כמבואר בהגהות אשר"י סוכה פ"ד סס"י א' ובמרדכי סוף סוכה מהערבה ,היינו תשמיש חול .כמבואר בהגהות אשר"י סוכה פ"ד סס"י א' ובמרדכי סוף סוכה
עיי"ש[ .ז"ל תניא רבתי סס"י פ"ו :כשיוצאין מביהכ"נ כל אחד ואחד מוליך הערבה לביתו ומשימין אותה סמוך עיי"ש[ .ז"ל תניא רבתי סס"י פ"ו :כשיוצאין מביהכ"נ כל אחד ואחד מוליך הערבה לביתו ומשימין אותה סמוך
לראש מטתו לחבוב מצוה ,ומנהג כשר הוא]. לראש מטתו לחבוב מצוה ,ומנהג כשר הוא].
י .הפרידה מן הסוכה היתה בהתרגשות רבה ,כמו לפני יום הדין .היה לובש בגד עליון ולראשו י .הפרידה מן הסוכה היתה בהתרגשות רבה ,כמו לפני יום הדין .היה לובש בגד עליון ולראשו
מגבעת ,נכנס לסוכה יושב ומברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה .אכל מהפת הבאה בכיסנין מגבעת ,נכנס לסוכה יושב ומברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה .אכל מהפת הבאה בכיסנין
שיעור כביצה לפחות ,אומר ה"יהי רצון" (כמו ליל א' וכנ"ל באות ה') .שותה ,ולאחר ברכה האחרונה שיעור כביצה לפחות ,אומר ה"יהי רצון" (כמו ליל א' וכנ"ל באות ה') .שותה ,ולאחר ברכה האחרונה
היה שר עם בניו "חסל סידור סוכות כהלכתו" וכו' ,וסיים "כאשר זכינו לישב בסוכה זו כן נזכה היה שר עם בניו "חסל סידור סוכות כהלכתו" וכו' ,וסיים "כאשר זכינו לישב בסוכה זו כן נזכה
לישב בסוכת עורו של לויתן" 60.לאחר כן נשק בדפנות הסוכה בהתרגשות נוראה (שהרי שמות לישב בסוכת עורו של לויתן" 60.לאחר כן נשק בדפנות הסוכה בהתרגשות נוראה (שהרי שמות
הקדושים בדפנותיה) ,עי' מ"ב תע"ז ס"ק ה' בשם השל"ה .ואמר התפילה הקצרה ("יהי רצון" הקדושים בדפנותיה) ,עי' מ"ב תע"ז ס"ק ה' בשם השל"ה .ואמר התפילה הקצרה ("יהי רצון"
61 61
וכו') ,ויצא לאחוריו בהכנעה רבה. וכו') ,ויצא לאחוריו בהכנעה רבה.
יא .בהקפות של שמנ"ע היה שר ,רוקד וצוהל ומוחא כפיים .בהתלהבות מיוחדת היה שר את השיר יא .בהקפות של שמנ"ע היה שר ,רוקד וצוהל ומוחא כפיים .בהתלהבות מיוחדת היה שר את השיר
החביב עליו מאד "אשרי איש שלא ישכחך" וכו' 62היה אומר בין ההקפות את כל הנדפס החביב עליו מאד "אשרי איש שלא ישכחך" וכו' 62היה אומר בין ההקפות את כל הנדפס
במחזור .כמובן טליתו על ראשו כל העת ,אף שהיה נוטף ממנו זיעה. במחזור .כמובן טליתו על ראשו כל העת ,אף שהיה נוטף ממנו זיעה.
יב .כל העת שנמשכו ההקפות והספרי תורה מחוץ לארון הקודש ,לא היה יושב אפילו לא לרגע ,כדין יב .כל העת שנמשכו ההקפות והספרי תורה מחוץ לארון הקודש ,לא היה יושב אפילו לא לרגע ,כדין
63 63
ספר תורה העובר לפניו. ספר תורה העובר לפניו.
59עיין "משמרת שלום" (קאידינאוו ,סס"י מ"ה בהערות) דכתב ,כיון שלא אמר "משנה תורה" בס"ת ,הקפיד לומר דוקא 59עיין "משמרת שלום" (קאידינאוו ,סס"י מ"ה בהערות) דכתב ,כיון שלא אמר "משנה תורה" בס"ת ,הקפיד לומר דוקא
בסוכה ע"פ סוד. בסוכה ע"פ סוד.
60בתפילה כשיוצאים מן הסוכה ישנן נוסחאות "כן אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ויש נוסחאות "כן אזכה לשנה הבאה 60בתפילה כשיוצאים מן הסוכה ישנן נוסחאות "כן אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ויש נוסחאות "כן אזכה לשנה הבאה
לישב בסוכת עורו של לויתן" .ו הנה יש שהעירו דלא כ"כ נכון לומר לשנה הבאה ,דהרי בב"ב (ע"ה ).אמרו עתיד הקב"ה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ו הנה יש שהעירו דלא כ"כ נכון לומר לשנה הבאה ,דהרי בב"ב (ע"ה ).אמרו עתיד הקב"ה
לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן .א"כ למה לקצר החיים ולומר ל"שנה הבאה" .הן אמת דב"כל-בו" סי' ע"א (קרוב לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן .א"כ למה לקצר החיים ולומר ל"שנה הבאה" .הן אמת דב"כל-בו" סי' ע"א (קרוב
לסופו) כתב לשנה הבאה ,אולם הרמ"א המעתיקו (בסימן תרס"ז) לא כתב "לשנה הבאה" .לכן י"א לומר "לעולם הבא". לסופו) כתב לשנה הבאה ,אולם הרמ"א המעתיקו (בסימן תרס"ז) לא כתב "לשנה הבאה" .לכן י"א לומר "לעולם הבא".
עי' ב"נפש דוד" (לאדר"ת) אות מ"ב דלא רצה להגיד כלל המלים בסוכה של לויתן ,שזהו שכר עולם הבא .על כן אמר עי' ב"נפש דוד" (לאדר"ת) אות מ"ב דלא רצה להגיד כלל המלים בסוכה של לויתן ,שזהו שכר עולם הבא .על כן אמר
בסוכה של מצוה לשנה הבעל"ט. בסוכה של מצוה לשנה הבעל"ט.
61האדר"ת ז"ל בסוף קונטרס "נפש דוד" (אות י"א) כתב :באין רואים היה מנשק עצי הסוכה .לא מובן מדוע באין רואים, 61האדר"ת ז"ל בסוף קונטרס "נפש דוד" (אות י"א) כתב :באין רואים היה מנשק עצי הסוכה .לא מובן מדוע באין רואים,
כשדבר זה כתוב בשל"ה? צ"ע[ .עוד כתב שם :לא תתואר עצבות לבו בזכרו שקרוב העת להפרד ממצוה חביבה זאת שנה שלמה] . כשדבר זה כתוב בשל"ה? צ"ע[ .עוד כתב שם :לא תתואר עצבות לבו בזכרו שקרוב העת להפרד ממצוה חביבה זאת שנה שלמה] .
62בי מי "השבעה" ר"ל סיפר לנו בהתרגשות אחד מחבריו לספסל הלימודים ,איך היה הריקוד הנלהב של מרדכי אלי' לשם 62בי מי "השבעה" ר"ל סיפר לנו בהתרגשות אחד מחבריו לספסל הלימודים ,איך היה הריקוד הנלהב של מרדכי אלי' לשם
דבר בישיבה ,כאשר שר בהקפות את השיר "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" וכו'. דבר בישיבה ,כאשר שר בהקפות את השיר "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" וכו'.
פה המקום לציין מה שראינו בשמנ"ע האחרון לחייו (עשרה ימים לפני פטירתו) ,כשהיה חלש מאד ,לא שהה להפצרות בני פה המקום לציין מה שראינו בשמנ"ע האחרון לחייו (עשרה ימים לפני פטירתו) ,כשהיה חלש מאד ,לא שהה להפצרות בני
ביתו שלא ירבה בריקודים ,והוא בשלו ,צהל ורקד לפני הס"ת כמנהגו ,וגם לא התיישב לרגע קט לפוש קמעה .כשכלו ביתו שלא ירבה בריקודים ,והוא בשלו ,צהל ורקד לפני הס"ת כמנהגו ,וגם לא התיישב לרגע קט לפוש קמעה .כשכלו
כוחותיו השעין את שתי ידיו על השלחן וכך רקד וקפץ קפיצות גבוהות .שמענו נער אחד אומר בהתרגשות לרעהו :ראה, כוחותיו השעין את שתי ידיו על השלחן וכך רקד וקפץ קפיצות גבוהות .שמענו נער אחד אומר בהתרגשות לרעהו :ראה,
איך שהרב צוהל ומרקד כאייל( .עיין שמואל ב' פרק ו' כ"א-כ"ב). איך שהרב צוהל ומרקד כאייל( .עיין שמואל ב' פרק ו' כ"א-כ"ב).
63עי' "ערוך השלחן" יו"ד סי' רפ"ב (סעיף ה') דפסק באמת דאסור לשבת ,אבל בין הקפה להקפה שמחזיקין הס"ת בידים 63עי' "ערוך השלחן" יו"ד סי' רפ"ב (סעיף ה') דפסק באמת דאסור לשבת ,אבל בין הקפה להקפה שמחזיקין הס"ת בידים
ועומדים ליד הבימה יש לה קל וא"צ לעמוד .ועי' בספר "פאר הדור" חלק ד' (עמ' קצ"ה) דהחזו"א נזהר מלישב כשהיו ועומדים ליד הבימה יש לה קל וא"צ לעמוד .ועי' בספר "פאר הדור" חלק ד' (עמ' קצ"ה) דהחזו"א נזהר מלישב כשהיו
מרקדין עם הס"ת ,וכשהתעייף ביקש שיתנו לו ס"ת קטן והתיישב עמו .ובספר "הליכות שלמה" (הגרש"ז אוירבך זצ"ל) על מרקדין עם הס"ת ,וכשהתעייף ביקש שיתנו לו ס"ת קטן והתיישב עמו .ובספר "הליכות שלמה" (הגרש"ז אוירבך זצ"ל) על
סוכות פי"ב ס"ט (הערה י"ג) כתב שם כמה סברות להקל ,עיי"ש[ .מובא גם ב"מעדני שלמה" להנ"ל עמ' ק"א]. סוכות פי"ב ס"ט (הערה י"ג) כתב שם כמה סברות להקל ,עיי"ש[ .מובא גם ב"מעדני שלמה" להנ"ל עמ' ק"א].
כג כג
ו .היה משתדל להתפלל כל מעריב בחוהמ"ס בשטיבל שאומרים שם לאחר התפילה את ה"שיר ו .היה משתדל להתפלל כל מעריב בחוהמ"ס בשטיבל שאומרים שם לאחר התפילה את ה"שיר
המעלות" ,שהוא זכר לשמחת בית השואבה( .עי' יסו"ה שער י"א ,שער האיתון ,ספי"ד). המעלות" ,שהוא זכר לשמחת בית השואבה( .עי' יסו"ה שער י"א ,שער האיתון ,ספי"ד).
ז .גם שתיית מים הקפיד שתהיה בסוכה (שו"ע תרל"ט ,ב') .ובכלל השתדל ,ככל האפשר ,לא לצאת ז .גם שתיית מים הקפיד שתהיה בסוכה (שו"ע תרל"ט ,ב') .ובכלל השתדל ,ככל האפשר ,לא לצאת
מן הסוכה .יש שהיה יוצא מהסוכה לרחוב ,כאשר הסתפק אם יוכל לברך "לישב בסוכה" לפני מן הסוכה .יש שהיה יוצא מהסוכה לרחוב ,כאשר הסתפק אם יוכל לברך "לישב בסוכה" לפני
האכילה[ .עי' שעה"צ תרל"ט ,פ"ו]( .סח הרב ש.ד .רוזנטל שליט"א ,פעם ישב בסוכת משפ' קבלקין .לפתע נכנס האכילה[ .עי' שעה"צ תרל"ט ,פ"ו]( .סח הרב ש.ד .רוזנטל שליט"א ,פעם ישב בסוכת משפ' קבלקין .לפתע נכנס
אאמו"ר זצ"ל ואמר דחליש ליבא ויש באמתחתו תפוח עץ ומבקש לאכלו בסוכה .המעשה עשה רושם עז על אאמו"ר זצ"ל ואמר דחליש ליבא ויש באמתחתו תפוח עץ ומבקש לאכלו בסוכה .המעשה עשה רושם עז על
הנוכחים בראותם עד היכן מגיע קפידתו באכילת ארעי]. הנוכחים בראותם עד היכן מגיע קפידתו באכילת ארעי].
59 59
ח .בליל הושענא רבה היה מבערב טובל במקוה (כמובא במ"ב תרס"ד ,ח') .היה יושב בסוכתו ח .בליל הושענא רבה היה מבערב טובל במקוה (כמובא במ"ב תרס"ד ,ח') .היה יושב בסוכתו
ו היה עובר כל משנה תורה כולל פרשת "וזאת הברכה" ,אח"כ היה עובר שנים מקרא ואחד ו היה עובר כל משנה תורה כולל פרשת "וזאת הברכה" ,אח"כ היה עובר שנים מקרא ואחד
תרגום את פרשת "וזאת הברכה"( .כנראה רצה שגם פרשה זו ִתָאמר בס"ה ג' פעמים בדיוק כמו תרגום את פרשת "וזאת הברכה"( .כנראה רצה שגם פרשה זו ִתָאמר בס"ה ג' פעמים בדיוק כמו
כל חומש דברים) .מפטיר ,הפטרה ,ומפרשת בראשית עד "שני" .אח"כ אמר את כל ספר תהילים כל חומש דברים) .מפטיר ,הפטרה ,ומפרשת בראשית עד "שני" .אח"כ אמר את כל ספר תהילים
לאט ,בקול ובהטעמה .אחר כל ספר וספר שבתהילים אמר ה"יהי רצון" ,והיה מנגן ניגון ערב לאט ,בקול ובהטעמה .אחר כל ספר וספר שבתהילים אמר ה"יהי רצון" ,והיה מנגן ניגון ערב
ומיוחד. ומיוחד.
ט .בה ושענא רבה לקח הביתה את ההושענות שחבטן בביהכ"נ ,והניחן על גבי סוכתו לסכך ,כיון ט .בה ושענא רבה לקח הביתה את ההושענות שחבטן בביהכ"נ ,והניחן על גבי סוכתו לסכך ,כיון
דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעביד ביה מצוה אחריתא .ושאני מסי' תרס"ד ס"ט דאסור להינות דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעביד ביה מצוה אחריתא .ושאני מסי' תרס"ד ס"ט דאסור להינות
מהערבה ,היינו תשמיש חול .כמבואר בהגהות אשר"י סוכה פ"ד סס"י א' ובמרדכי סוף סוכה מהערבה ,היינו תשמיש חול .כמבואר בהגהות אשר"י סוכה פ"ד סס"י א' ובמרדכי סוף סוכה
עיי"ש[ .ז"ל תניא רבתי סס"י פ"ו :כשיוצאין מביהכ"נ כל אחד ואחד מוליך הערבה לביתו ומשימין אותה סמוך עיי"ש[ .ז"ל תניא רבתי סס"י פ"ו :כשיוצאין מביהכ"נ כל אחד ואחד מוליך הערבה לביתו ומשימין אותה סמוך
לראש מטתו לחבוב מצוה ,ומנהג כשר הוא]. לראש מטתו לחבוב מצוה ,ומנהג כשר הוא].
י .הפרידה מן הסוכה היתה בהתרגשות רבה ,כמו לפני יום הדין .היה לובש בגד עליון ולראשו י .הפרידה מן הסוכה היתה בהתרגשות רבה ,כמו לפני יום הדין .היה לובש בגד עליון ולראשו
מגבעת ,נכנס לסוכה יושב ומברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה .אכל מהפת הבאה בכיסנין מגבעת ,נכנס לסוכה יושב ומברך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה .אכל מהפת הבאה בכיסנין
שיעור כביצה לפחות ,אומר ה"יהי רצון" (כמו ליל א' וכנ"ל באות ה') .שותה ,ולאחר ברכה האחרונה שיעור כביצה לפחות ,אומר ה"יהי רצון" (כמו ליל א' וכנ"ל באות ה') .שותה ,ולאחר ברכה האחרונה
היה שר עם בניו "חסל סידור סוכות כהלכתו" וכו' ,וסיים "כאשר זכינו לישב בסוכה זו כן נזכה היה שר עם בניו "חסל סידור סוכות כהלכתו" וכו' ,וסיים "כאשר זכינו לישב בסוכה זו כן נזכה
לישב בסוכת עורו של לויתן" 60.לאחר כן נשק בדפנות הסוכה בהתרגשות נוראה (שהרי שמות לישב בסוכת עורו של לויתן" 60.לאחר כן נשק בדפנות הסוכה בהתרגשות נוראה (שהרי שמות
הקדושים בדפנותיה) ,עי' מ"ב תע"ז ס"ק ה' בשם השל"ה .ואמר התפילה הקצרה ("יהי רצון" הקדושים בדפנותיה) ,עי' מ"ב תע"ז ס"ק ה' בשם השל"ה .ואמר התפילה הקצרה ("יהי רצון"
61 61
וכו') ,ויצא לאחוריו בהכנעה רבה. וכו') ,ויצא לאחוריו בהכנעה רבה.
יא .בהקפות של שמנ"ע היה שר ,רוקד וצוהל ומוחא כפיים .בהתלהבות מיוחדת היה שר את השיר יא .בהקפות של שמנ"ע היה שר ,רוקד וצוהל ומוחא כפיים .בהתלהבות מיוחדת היה שר את השיר
החביב עליו מאד "אשרי איש שלא ישכחך" וכו' 62היה אומר בין ההקפות את כל הנדפס החביב עליו מאד "אשרי איש שלא ישכחך" וכו' 62היה אומר בין ההקפות את כל הנדפס
במחזור .כמובן טליתו על ראשו כל העת ,אף שהיה נוטף ממנו זיעה. במחזור .כמובן טליתו על ראשו כל העת ,אף שהיה נוטף ממנו זיעה.
יב .כל העת שנמשכו ההקפות והספרי תורה מחוץ לארון הקודש ,לא היה יושב אפילו לא לרגע ,כדין יב .כל העת שנמשכו ההקפות והספרי תורה מחוץ לארון הקודש ,לא היה יושב אפילו לא לרגע ,כדין
63 63
ספר תורה העובר לפניו. ספר תורה העובר לפניו.
59עיין "משמרת שלום" (קאידינאוו ,סס"י מ"ה בהערות) דכתב ,כיון שלא אמר "משנה תורה" בס"ת ,הקפיד לומר דוקא 59עיין "משמרת שלום" (קאידינאוו ,סס"י מ"ה בהערות) דכתב ,כיון שלא אמר "משנה תורה" בס"ת ,הקפיד לומר דוקא
בסוכה ע"פ סוד. בסוכה ע"פ סוד.
60בתפילה כשיוצאים מן הסוכה ישנן נוסחאות "כן אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ויש נוסחאות "כן אזכה לשנה הבאה 60בתפילה כשיוצאים מן הסוכה ישנן נוסחאות "כן אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ויש נוסחאות "כן אזכה לשנה הבאה
לישב בסוכת עורו של לויתן" .ו הנה יש שהעירו דלא כ"כ נכון לומר לשנה הבאה ,דהרי בב"ב (ע"ה ).אמרו עתיד הקב"ה לישב בסוכת עורו של לויתן" .ו הנה יש שהעירו דלא כ"כ נכון לומר לשנה הבאה ,דהרי בב"ב (ע"ה ).אמרו עתיד הקב"ה
לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן .א"כ למה לקצר החיים ולומר ל"שנה הבאה" .הן אמת דב"כל-בו" סי' ע"א (קרוב לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן .א"כ למה לקצר החיים ולומר ל"שנה הבאה" .הן אמת דב"כל-בו" סי' ע"א (קרוב
לסופו) כתב לשנה הבאה ,אולם הרמ"א המעתיקו (בסימן תרס"ז) לא כתב "לשנה הבאה" .לכן י"א לומר "לעולם הבא". לסופו) כתב לשנה הבאה ,אולם הרמ"א המעתיקו (בסימן תרס"ז) לא כתב "לשנה הבאה" .לכן י"א לומר "לעולם הבא".
עי' ב"נפש דוד" (לאדר"ת) אות מ"ב דלא רצה להגיד כלל המלים בסוכה של לויתן ,שזהו שכר עולם הבא .על כן אמר עי' ב"נפש דוד" (לאדר"ת) אות מ"ב דלא רצה להגיד כלל המלים בסוכה של לויתן ,שזהו שכר עולם הבא .על כן אמר
בסוכה של מצוה לשנה הבעל"ט. בסוכה של מצוה לשנה הבעל"ט.
61האדר"ת ז"ל בסוף קונטרס "נפש דוד" (אות י"א) כתב :באין רואים היה מנשק עצי הסוכה .לא מובן מדוע באין רואים, 61האדר"ת ז"ל בסוף קונטרס "נפש דוד" (אות י"א) כתב :באין רואים היה מנשק עצי הסוכה .לא מובן מדוע באין רואים,
כשדבר זה כתוב בשל"ה? צ"ע[ .עוד כתב שם :לא תתואר עצבות לבו בזכרו שקרוב העת להפרד ממצוה חביבה זאת שנה שלמה] . כשדבר זה כתוב בשל"ה? צ"ע[ .עוד כתב שם :לא תתואר עצבות לבו בזכרו שקרוב העת להפרד ממצוה חביבה זאת שנה שלמה] .
62בי מי "השבעה" ר"ל סיפר לנו בהתרגשות אחד מחבריו לספסל הלימודים ,איך היה הריקוד הנלהב של מרדכי אלי' לשם 62בי מי "השבעה" ר"ל סיפר לנו בהתרגשות אחד מחבריו לספסל הלימודים ,איך היה הריקוד הנלהב של מרדכי אלי' לשם
דבר בישיבה ,כאשר שר בהקפות את השיר "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" וכו'. דבר בישיבה ,כאשר שר בהקפות את השיר "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך" וכו'.
פה המקום לציין מה שראינו בשמנ"ע האחרון לחייו (עשרה ימים לפני פטירתו) ,כשהיה חלש מאד ,לא שהה להפצרות בני פה המקום לציין מה שראינו בשמנ"ע האחרון לחייו (עשרה ימים לפני פטירתו) ,כשהיה חלש מאד ,לא שהה להפצרות בני
ביתו שלא ירבה בריקודים ,והוא בשלו ,צהל ורקד לפני הס"ת כמנהגו ,וגם לא התיישב לרגע קט לפוש קמעה .כשכלו ביתו שלא ירבה בריקודים ,והוא בשלו ,צהל ורקד לפני הס"ת כמנהגו ,וגם לא התיישב לרגע קט לפוש קמעה .כשכלו
כוחותיו השעין את שתי ידיו על השלחן וכך רקד וקפץ קפיצות גבוהות .שמענו נער אחד אומר בהתרגשות לרעהו :ראה, כוחותיו השעין את שתי ידיו על השלחן וכך רקד וקפץ קפיצות גבוהות .שמענו נער אחד אומר בהתרגשות לרעהו :ראה,
איך שהרב צוהל ומרקד כאייל( .עיין שמואל ב' פרק ו' כ"א-כ"ב). איך שהרב צוהל ומרקד כאייל( .עיין שמואל ב' פרק ו' כ"א-כ"ב).
63עי' "ערוך השלחן" יו"ד סי' רפ"ב (סעיף ה') דפסק באמת דאסור לשבת ,אבל בין הקפה להקפה שמחזיקין הס"ת בידים 63עי' "ערוך השלחן" יו"ד סי' רפ"ב (סעיף ה') דפסק באמת דאסור לשבת ,אבל בין הקפה להקפה שמחזיקין הס"ת בידים
ועומדים ליד הבימה יש לה קל וא"צ לעמוד .ועי' בספר "פאר הדור" חלק ד' (עמ' קצ"ה) דהחזו"א נזהר מלישב כשהיו ועומדים ליד הבימה יש לה קל וא"צ לעמוד .ועי' בספר "פאר הדור" חלק ד' (עמ' קצ"ה) דהחזו"א נזהר מלישב כשהיו
מרקדין עם הס"ת ,וכשהתעייף ביקש שיתנו לו ס"ת קטן והתיישב עמו .ובספר "הליכות שלמה" (הגרש"ז אוירבך זצ"ל) על מרקדין עם הס"ת ,וכשהתעייף ביקש שיתנו לו ס"ת קטן והתיישב עמו .ובספר "הליכות שלמה" (הגרש"ז אוירבך זצ"ל) על
סוכות פי"ב ס"ט (הערה י"ג) כתב שם כמה סברות להקל ,עיי"ש[ .מובא גם ב"מעדני שלמה" להנ"ל עמ' ק"א]. סוכות פי"ב ס"ט (הערה י"ג) כתב שם כמה סברות להקל ,עיי"ש[ .מובא גם ב"מעדני שלמה" להנ"ל עמ' ק"א].
כג כג
יג .במוצאי החג היה תמיד מקפיד להשתתף בהקפות שניות .היה אומר כי שמחת הקפות אלו ,היא יג .במוצאי החג היה תמיד מקפיד להשתתף בהקפות שניות .היה אומר כי שמחת הקפות אלו ,היא
השתתפות עם שמחתם של בני חו"ל( .וכמו שכתב אבא זצ"ל בכת"י בתיאור ברכת החמה המובא בסוף השתתפות עם שמחתם של בני חו"ל( .וכמו שכתב אבא זצ"ל בכת"י בתיאור ברכת החמה המובא בסוף
46 46
החוברת) .גם בהקפות הללו אמר הפסוקים והתפילות שרגילים לומר בעת ההקפות הרגילות. החוברת) .גם בהקפות הללו אמר הפסוקים והתפילות שרגילים לומר בעת ההקפות הרגילות.
ב .החליף כל ערב פתילות חדשות ,כהאר"י ז"ל( .גם פתיל השמש החליף) .את השמן והפתילות הקפיד ב .החליף כל ערב פתילות חדשות ,כהאר"י ז"ל( .גם פתיל השמש החליף) .את השמן והפתילות הקפיד
להכין מבעוד היום גדול (מ"ב תרע"ב סס"ק א') .ונהג בה כהכנה רבה למצוה חביבה[ .כלשון הרמב"ם להכין מבעוד היום גדול (מ"ב תרע"ב סס"ק א') .ונהג בה כהכנה רבה למצוה חביבה[ .כלשון הרמב"ם
46 46
סוף הל' חנוכה (הי"ב)" :מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד"]. סוף הל' חנוכה (הי"ב)" :מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד"].
ג .לפני הדלקת נרות חנוכה היה לובש בגד עליון וכובע ,אומר "לשם יחוד" ,ולפני "ויהי נועם ה'" ג .לפני הדלקת נרות חנוכה היה לובש בגד עליון וכובע ,אומר "לשם יחוד" ,ולפני "ויהי נועם ה'"
אמר תפילה קצרה שחיבר ,למען שיאירו עיני בניו בתורה וביראת שמים. אמר תפילה קצרה שחיבר ,למען שיאירו עיני בניו בתורה וביראת שמים.
ד .לאחר שהדליק כל הנרות וסיים לומר "הנרות הללו" ,אמר פרק ל' בתהילים ("מזמור שיר ד .לאחר שהדליק כל הנרות וסיים לומר "הנרות הללו" ,אמר פרק ל' בתהילים ("מזמור שיר
חנוכת הבית") ,ורק אז הדליק את השמש ,כדי להראות שנר זה אינו ממנין הנרות .44והיה שר חנוכת הבית") ,ורק אז הדליק את השמש ,כדי להראות שנר זה אינו ממנין הנרות .44והיה שר
בהתלהבות עצומה את כל החרוזים שבפיוט "מעוז צור" ,ורוקד במעגל עם ילדיו. בהתלהבות עצומה את כל החרוזים שבפיוט "מעוז צור" ,ורוקד במעגל עם ילדיו.
ה .בילדותינו היה אבא ז"ל עושה עבורינו בט"ו בשבט "כאפטיש" ,דהיינו פיזר על כל השולחן מיני ה .בילדותינו היה אבא ז"ל עושה עבורינו בט"ו בשבט "כאפטיש" ,דהיינו פיזר על כל השולחן מיני
פירות וממתקים .אח"כ היה מסתובב עמנו סביב לשלחן ,וכשנתן את האות ,כל אחד ואחד פירות וממתקים .אח"כ היה מסתובב עמנו סביב לשלחן ,וכשנתן את האות ,כל אחד ואחד
מהילדים היה חוטף במהירות מעל השלחן .כמובן הזריז היה נשכר. מהילדים היה חוטף במהירות מעל השלחן .כמובן הזריז היה נשכר.
ו .בר"ח אדר תלה על הקיר תמונה גדולה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"( .כמדומה שהיתה ו .בר"ח אדר תלה על הקיר תמונה גדולה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"( .כמדומה שהיתה
תלויה עד ר"ח אב). תלויה עד ר"ח אב).
ז .כשהגיע הקורא ל"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" ,היה גם הוא קורא עם הש"ץ ומדגיש קצת ז .כשהגיע הקורא ל"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" ,היה גם הוא קורא עם הש"ץ ומדגיש קצת
בקול תיבת "המלך" בניגון של ימים הנוראים ,שהרי מלכו של עולם נדדה אז כמבואר במגילה בקול תיבת "המלך" בניגון של ימים הנוראים ,שהרי מלכו של עולם נדדה אז כמבואר במגילה
46 46
(י"ד ע"ב) .וזה עפ"י מה שכתוב בספר "נוהג כצאן יוסף" ,מנהגי פורים אות ז' (עמוד ר'). (י"ד ע"ב) .וזה עפ"י מה שכתוב בספר "נוהג כצאן יוסף" ,מנהגי פורים אות ז' (עמוד ר').
ח .כששלח משלוח מנות ע"י אחד מבניו ,היה מדגיש לומר בפה :הנני עושה אותך שליח לקיים ח .כששלח משלוח מנות ע"י אחד מבניו ,היה מדגיש לומר בפה :הנני עושה אותך שליח לקיים
מצוות משלוח מנות( .עי' לעיל עמ' ו' אות י'). מצוות משלוח מנות( .עי' לעיל עמ' ו' אות י').
ט .הקפיד ללמוד ולחדש חידוש בתורה קודם אכילת סעודת פורים (רמ"א תרצ"ב ,ב') ,ובסעודה ט .הקפיד ללמוד ולחדש חידוש בתורה קודם אכילת סעודת פורים (רמ"א תרצ"ב ,ב') ,ובסעודה
עצמה היה שותה הרבה עד כדי התבסמות .ומרגלא בפומיה לומר אם רבא ציוה" :מיחייב איניש עצמה היה שותה הרבה עד כדי התבסמות .ומרגלא בפומיה לומר אם רבא ציוה" :מיחייב איניש
46 46
לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ,).יש לקיים דבריו כפשוטם. לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ,).יש לקיים דבריו כפשוטם.
46 46
החיד"א בספרו "לדוד אמת" סימן כ"ו סעיף ו' (אות ה' ואילך) כתב בשם האר"י דנהגו לעשות הקפות במוצאי יו"ט ,וכן נהגו החיד"א בספרו "לדוד אמת" סימן כ"ו סעיף ו' (אות ה' ואילך) כתב בשם האר"י דנהגו לעשות הקפות במוצאי יו"ט ,וכן נהגו
בעיה"ק חברון עיי"ש. בעיה"ק חברון עיי"ש.
46 46
עי' רבינו דוד על מסכת פסחים דף ז' ע"ב (ד"ה "ולכל" ובהערות מס ) 46 .דכתב שהמצוה אינה רק היות הנרות דולקים עי' רבינו דוד על מסכת פסחים דף ז' ע"ב (ד"ה "ולכל" ובהערות מס ) 46 .דכתב שהמצוה אינה רק היות הנרות דולקים
בביתו ,אלא אף התקנת השמן והפתילות בכלל מעשה המצוה. בביתו ,אלא אף התקנת השמן והפתילות בכלל מעשה המצוה.
כתב המאירי שבת (כ"א ).ב"הלכות חנוכה" וז"ל :חידוש הפתילות הוא דרך הידור ודמיון נרות של מקדש .ובד"מ סס"י כתב המאירי שבת (כ"א ).ב"הלכות חנוכה" וז"ל :חידוש הפתילות הוא דרך הידור ודמיון נרות של מקדש .ובד"מ סס"י
תרע"ג כתב בשם אבודרהם ו"כל בו" דנהגו להחליף הפתילות בכל ערב[ ,וכ"ה ב"לקט יושר" עמ' .]261 ת תרע"ג כתב בשם אבודרהם ו"כל בו" דנהגו להחליף הפתילות בכל ערב[ ,וכ"ה ב"לקט יושר" עמ' .]261 ת
44 44
את המלים "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם" ,היה חוזר עליו פעמיים בהתלהבות עצומה( .כנראה אין זה את המלים "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם" ,היה חוזר עליו פעמיים בהתלהבות עצומה( .כנראה אין זה
כמוסיף על התיבות ,המובא במ"ב תרע"ו ,ח'). כמוסיף על התיבות ,המובא במ"ב תרע"ו ,ח').
46ב "בן איש חי" הל' פורים (ש"א ס"פ תצוה ,ז' ) כתב כשאומר פסוק בלילה ההוא ,יסיים תיבת המלך בקול רם ובניגון ביותר. 46ב "בן איש חי" הל' פורים (ש"א ס"פ תצוה ,ז' ) כתב כשאומר פסוק בלילה ההוא ,יסיים תיבת המלך בקול רם ובניגון ביותר.
46 46
בשנותיו האחרונות כשהיה חולה ולמרות חולשתו לא ויתר על "לבסומי בפוריא" .העזנו לספר לרבו הגה"צ ר' אברהם בשנותיו האחרונות כשהיה חולה ולמרות חולשתו לא ויתר על "לבסומי בפוריא" .העזנו לספר לרבו הגה"צ ר' אברהם
אליהו מייזעס זצ"ל שאבינו אינו נזהר והשתיה יכולה להזיק לו .השיב לנו" :קינדערלך ,פון ָטאהן מצוות וועט גאר נישט אליהו מייזעס זצ"ל שאבינו אינו נזהר והשתיה יכולה להזיק לו .השיב לנו" :קינדערלך ,פון ָטאהן מצוות וועט גאר נישט
שאטין" (בעשיית מצוות שום דבר לא יזיק) .שוב ראינו שהגאון האדר"ת העיד על עצמו שלא השגיח על בריאותו ,ומרגלא שאטין" (בעשיית מצוות שום דבר לא יזיק) .שוב ראינו שהגאון האדר"ת העיד על עצמו שלא השגיח על בריאותו ,ומרגלא
בפומיה :התורה אמרה ואהבת בכל מאדך ,היינו בכל המאד שלך ,ר"ל הכתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם ,במקום שיש בפומיה :התורה אמרה ואהבת בכל מאדך ,היינו בכל המאד שלך ,ר"ל הכתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם ,במקום שיש
אהבת ה' צריך לעבדו גם בביטול שמירת הנפש"( .נפש דוד" ,ל"ג) .עוד כ' בסוף הקונטרס :קיימתי מצות לבסומי כפשוטו. אהבת ה' צריך לעבדו גם בביטול שמירת הנפש"( .נפש דוד" ,ל"ג) .עוד כ' בסוף הקונטרס :קיימתי מצות לבסומי כפשוטו.
עי' רבינו יונה משלי (י' ,כ"ז .אבות פ"ב מ"ז) ודבריו מובאים ברבינו בחיי ריש פרשת תשא :יראת ה' תוסיף ימים ,לפי עי' רבינו יונה משלי (י' ,כ"ז .אבות פ"ב מ"ז) ודבריו מובאים ברבינו בחיי ריש פרשת תשא :יראת ה' תוסיף ימים ,לפי
שהדאגה והיראה מחלישין כח האדם בדרך הטבע ,אמר שלמה המלך מי שיש בו יראת ה' יאריכו ימיו ,וזה נס נסתר. שהדאגה והיראה מחלישין כח האדם בדרך הטבע ,אמר שלמה המלך מי שיש בו יראת ה' יאריכו ימיו ,וזה נס נסתר.
כד כד
יג .במוצאי החג היה תמיד מקפיד להשתתף בהקפות שניות .היה אומר כי שמחת הקפות אלו ,היא יג .במוצאי החג היה תמיד מקפיד להשתתף בהקפות שניות .היה אומר כי שמחת הקפות אלו ,היא
השתתפות עם שמחתם של בני חו"ל( .וכמו שכתב אבא זצ"ל בכת"י בתיאור ברכת החמה המובא בסוף השתתפות עם שמחתם של בני חו"ל( .וכמו שכתב אבא זצ"ל בכת"י בתיאור ברכת החמה המובא בסוף
46 46
החוברת) .גם בהקפות הללו אמר הפסוקים והתפילות שרגילים לומר בעת ההקפות הרגילות. החוברת) .גם בהקפות הללו אמר הפסוקים והתפילות שרגילים לומר בעת ההקפות הרגילות.
ב .החליף כל ערב פתילות חדשות ,כהאר"י ז"ל( .גם פתיל השמש החליף) .את השמן והפתילות הקפיד ב .החליף כל ערב פתילות חדשות ,כהאר"י ז"ל( .גם פתיל השמש החליף) .את השמן והפתילות הקפיד
להכין מבעוד היום גדול (מ"ב תרע"ב סס"ק א') .ונהג בה כהכנה רבה למצוה חביבה[ .כלשון הרמב"ם להכין מבעוד היום גדול (מ"ב תרע"ב סס"ק א') .ונהג בה כהכנה רבה למצוה חביבה[ .כלשון הרמב"ם
46 46
סוף הל' חנוכה (הי"ב)" :מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד"]. סוף הל' חנוכה (הי"ב)" :מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד"].
ג .לפני הדלקת נרות חנוכה היה לובש בגד עליון וכובע ,אומר "לשם יחוד" ,ולפני "ויהי נועם ה'" ג .לפני הדלקת נרות חנוכה היה לובש בגד עליון וכובע ,אומר "לשם יחוד" ,ולפני "ויהי נועם ה'"
אמר תפילה קצרה שחיבר ,למען שיאירו עיני בניו בתורה וביראת שמים. אמר תפילה קצרה שחיבר ,למען שיאירו עיני בניו בתורה וביראת שמים.
ד .לאחר שהדליק כל הנרות וסיים לומר "הנרות הללו" ,אמר פרק ל' בתהילים ("מזמור שיר ד .לאחר שהדליק כל הנרות וסיים לומר "הנרות הללו" ,אמר פרק ל' בתהילים ("מזמור שיר
חנוכת הבית") ,ורק אז הדליק את השמש ,כדי להראות שנר זה אינו ממנין הנרות .44והיה שר חנוכת הבית") ,ורק אז הדליק את השמש ,כדי להראות שנר זה אינו ממנין הנרות .44והיה שר
בהתלהבות עצומה את כל החרוזים שבפיוט "מעוז צור" ,ורוקד במעגל עם ילדיו. בהתלהבות עצומה את כל החרוזים שבפיוט "מעוז צור" ,ורוקד במעגל עם ילדיו.
ה .בילדותינו היה אבא ז"ל עושה עבורינו בט"ו בשבט "כאפטיש" ,דהיינו פיזר על כל השולחן מיני ה .בילדותינו היה אבא ז"ל עושה עבורינו בט"ו בשבט "כאפטיש" ,דהיינו פיזר על כל השולחן מיני
פירות וממתקים .אח"כ היה מסתובב עמנו סביב לשלחן ,וכשנתן את האות ,כל אחד ואחד פירות וממתקים .אח"כ היה מסתובב עמנו סביב לשלחן ,וכשנתן את האות ,כל אחד ואחד
מהילדים היה חוטף במהירות מעל השלחן .כמובן הזריז היה נשכר. מהילדים היה חוטף במהירות מעל השלחן .כמובן הזריז היה נשכר.
ו .בר"ח אדר תלה על הקיר תמונה גדולה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"( .כמדומה שהיתה ו .בר"ח אדר תלה על הקיר תמונה גדולה של "משנכנס אדר מרבין בשמחה"( .כמדומה שהיתה
תלויה עד ר"ח אב). תלויה עד ר"ח אב).
ז .כשהגיע הקורא ל"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" ,היה גם הוא קורא עם הש"ץ ומדגיש קצת ז .כשהגיע הקורא ל"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" ,היה גם הוא קורא עם הש"ץ ומדגיש קצת
בקול תיבת "המלך" בניגון של ימים הנוראים ,שהרי מלכו של עולם נדדה אז כמבואר במגילה בקול תיבת "המלך" בניגון של ימים הנוראים ,שהרי מלכו של עולם נדדה אז כמבואר במגילה
46 46
(י"ד ע"ב) .וזה עפ"י מה שכתוב בספר "נוהג כצאן יוסף" ,מנהגי פורים אות ז' (עמוד ר'). (י"ד ע"ב) .וזה עפ"י מה שכתוב בספר "נוהג כצאן יוסף" ,מנהגי פורים אות ז' (עמוד ר').
ח .כששלח משלוח מנות ע"י אחד מבניו ,היה מדגיש לומר בפה :הנני עושה אותך שליח לקיים ח .כששלח משלוח מנות ע"י אחד מבניו ,היה מדגיש לומר בפה :הנני עושה אותך שליח לקיים
מצוות משלוח מנות( .עי' לעיל עמ' ו' אות י'). מצוות משלוח מנות( .עי' לעיל עמ' ו' אות י').
ט .הקפיד ללמוד ולחדש חידוש בתורה קודם אכילת סעודת פורים (רמ"א תרצ"ב ,ב') ,ובסעודה ט .הקפיד ללמוד ולחדש חידוש בתורה קודם אכילת סעודת פורים (רמ"א תרצ"ב ,ב') ,ובסעודה
עצמה היה שותה הרבה עד כדי התבסמות .ומרגלא בפומיה לומר אם רבא ציוה" :מיחייב איניש עצמה היה שותה הרבה עד כדי התבסמות .ומרגלא בפומיה לומר אם רבא ציוה" :מיחייב איניש
46 46
לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ,).יש לקיים דבריו כפשוטם. לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ,).יש לקיים דבריו כפשוטם.
46 46
החיד"א בספרו "לדוד אמת" סימן כ"ו סעיף ו' (אות ה' ואילך) כתב בשם האר"י דנהגו לעשות הקפות במוצאי יו"ט ,וכן נהגו החיד"א בספרו "לדוד אמת" סימן כ"ו סעיף ו' (אות ה' ואילך) כתב בשם האר"י דנהגו לעשות הקפות במוצאי יו"ט ,וכן נהגו
בעיה"ק חברון עיי"ש. בעיה"ק חברון עיי"ש.
46 46
עי' רבינו דוד על מסכת פסחים דף ז' ע"ב (ד"ה "ולכל" ובהערות מס ) 46 .דכתב שהמצוה אינה רק היות הנרות דולקים עי' רבינו דוד על מסכת פסחים דף ז' ע"ב (ד"ה "ולכל" ובהערות מס ) 46 .דכתב שהמצוה אינה רק היות הנרות דולקים
בביתו ,אלא אף התקנת השמן והפתילות בכלל מעשה המצוה. בביתו ,אלא אף התקנת השמן והפתילות בכלל מעשה המצוה.
כתב המאירי שבת (כ"א ).ב"הלכות חנוכה" וז"ל :חידוש הפתילות הוא דרך הידור ודמיון נרות של מקדש .ובד"מ סס"י כתב המאירי שבת (כ"א ).ב"הלכות חנוכה" וז"ל :חידוש הפתילות הוא דרך הידור ודמיון נרות של מקדש .ובד"מ סס"י
תרע"ג כתב בשם אבודרהם ו"כל בו" דנהגו להחליף הפתילות בכל ערב[ ,וכ"ה ב"לקט יושר" עמ' .]261 ת תרע"ג כתב בשם אבודרהם ו"כל בו" דנהגו להחליף הפתילות בכל ערב[ ,וכ"ה ב"לקט יושר" עמ' .]261 ת
44 44
את המלים "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם" ,היה חוזר עליו פעמיים בהתלהבות עצומה( .כנראה אין זה את המלים "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם" ,היה חוזר עליו פעמיים בהתלהבות עצומה( .כנראה אין זה
כמוסיף על התיבות ,המובא במ"ב תרע"ו ,ח'). כמוסיף על התיבות ,המובא במ"ב תרע"ו ,ח').
46ב "בן איש חי" הל' פורים (ש"א ס"פ תצוה ,ז' ) כתב כשאומר פסוק בלילה ההוא ,יסיים תיבת המלך בקול רם ובניגון ביותר. 46ב "בן איש חי" הל' פורים (ש"א ס"פ תצוה ,ז' ) כתב כשאומר פסוק בלילה ההוא ,יסיים תיבת המלך בקול רם ובניגון ביותר.
46 46
בשנותיו האחרונות כשהיה חולה ולמרות חולשתו לא ויתר על "לבסומי בפוריא" .העזנו לספר לרבו הגה"צ ר' אברהם בשנותיו האחרונות כשהיה חולה ולמרות חולשתו לא ויתר על "לבסומי בפוריא" .העזנו לספר לרבו הגה"צ ר' אברהם
אליהו מייזעס זצ"ל שאבינו אינו נזהר והשתיה יכולה להזיק לו .השיב לנו" :קינדערלך ,פון ָטאהן מצוות וועט גאר נישט אליהו מייזעס זצ"ל שאבינו אינו נזהר והשתיה יכולה להזיק לו .השיב לנו" :קינדערלך ,פון ָטאהן מצוות וועט גאר נישט
שאטין" (בעשיית מצוות שום דבר לא יזיק) .שוב ראינו שהגאון האדר"ת העיד על עצמו שלא השגיח על בריאותו ,ומרגלא שאטין" (בעשיית מצוות שום דבר לא יזיק) .שוב ראינו שהגאון האדר"ת העיד על עצמו שלא השגיח על בריאותו ,ומרגלא
בפומיה :התורה אמרה ואהבת בכל מאדך ,היינו בכל המאד שלך ,ר"ל הכתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם ,במקום שיש בפומיה :התורה אמרה ואהבת בכל מאדך ,היינו בכל המאד שלך ,ר"ל הכתוב ונשמרתם מאד לנפשותיכם ,במקום שיש
אהבת ה' צריך לעבדו גם בביטול שמירת הנפש"( .נפש דוד" ,ל"ג) .עוד כ' בסוף הקונטרס :קיימתי מצות לבסומי כפשוטו. אהבת ה' צריך לעבדו גם בביטול שמירת הנפש"( .נפש דוד" ,ל"ג) .עוד כ' בסוף הקונטרס :קיימתי מצות לבסומי כפשוטו.
עי' רבינו יונה משלי (י' ,כ"ז .אבות פ"ב מ"ז) ודבריו מובאים ברבינו בחיי ריש פרשת תשא :יראת ה' תוסיף ימים ,לפי עי' רבינו יונה משלי (י' ,כ"ז .אבות פ"ב מ"ז) ודבריו מובאים ברבינו בחיי ריש פרשת תשא :יראת ה' תוסיף ימים ,לפי
שהדאגה והיראה מחלישין כח האדם בדרך הטבע ,אמר שלמה המלך מי שיש בו יראת ה' יאריכו ימיו ,וזה נס נסתר. שהדאגה והיראה מחלישין כח האדם בדרך הטבע ,אמר שלמה המלך מי שיש בו יראת ה' יאריכו ימיו ,וזה נס נסתר.
כד כד
טהרה טהרה
א .טהרה במקוה היתה חביבה עליו ובכל ערב שבת קודש ויו"ט ,מאז גיל הבר-מצוה הקפיד על זה א .טהרה במקוה היתה חביבה עליו ובכל ערב שבת קודש ויו"ט ,מאז גיל הבר-מצוה הקפיד על זה
46 46
מאד .וכך נהג לטבול :כשירד למ קוה טבל טבילה אחת כדי שגופו ירטב ממי המקוה[ .כעין זה מאד .וכך נהג לטבול :כשירד למ קוה טבל טבילה אחת כדי שגופו ירטב ממי המקוה[ .כעין זה
כתב בספר "לדוד אמת" לחיד"א ,ב"תורת השלמים" סי' ח"י (אות י"ז) וז"ל :הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות, כתב בספר "לדוד אמת" לחיד"א ,ב"תורת השלמים" סי' ח"י (אות י"ז) וז"ל :הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות,
אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין וכו'] .אח"כ היה טובל שבע טבילות כמנין ימי השבוע ,ובטבילה אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין וכו'] .אח"כ היה טובל שבע טבילות כמנין ימי השבוע ,ובטבילה
השביעית האריך יותר לשהות במים ,וחושב מחשבות .אח"כ טבל שש טבילות ובטבילה הששית השביעית האריך יותר לשהות במים ,וחושב מחשבות .אח"כ טבל שש טבילות ובטבילה הששית
נשאר יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה י"ג טבילות כנגד י"ג מידות (גמטריה "אחד") .שוב נשאר יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה י"ג טבילות כנגד י"ג מידות (גמטריה "אחד") .שוב
טבל חמש טבילות ובטבילה החמשית שהה יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה ח"י טבילות. טבל חמש טבילות ובטבילה החמשית שהה יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה ח"י טבילות.
אח"כ טבל שמונה טבילות ס"ה כ"ו טבילות כנגד שם ה-ו-י-ה ,ובטבילה האחרונה שהה יותר אח"כ טבל שמונה טבילות ס"ה כ"ו טבילות כנגד שם ה-ו-י-ה ,ובטבילה האחרונה שהה יותר
זמן במים ,וחושב מחשבות .קם ונשאר עומד במים זמן קצר והרהר וחזר וטבל עוד כ"ו טבילות זמן במים ,וחושב מחשבות .קם ונשאר עומד במים זמן קצר והרהר וחזר וטבל עוד כ"ו טבילות
כנ"ל .אח"כ עמד במים זמן קצר ,הרהר ,וטבל עוד שתי טבילות ארוכות בזמן .אחד כנגד זכור כנ"ל .אח"כ עמד במים זמן קצר ,הרהר ,וטבל עוד שתי טבילות ארוכות בזמן .אחד כנגד זכור
ואחד כנגד שמור( ,ס"ה חמשים וחמש טבילות) .בשנים האחרונות שינה את סדר הטבילות, ואחד כנגד שמור( ,ס"ה חמשים וחמש טבילות) .בשנים האחרונות שינה את סדר הטבילות,
וטבל את הכ"ו הטבילות כדוגמת האותיות ,דהיינו עשר ,חמש ,שש ,חמש .כך פעמיים וכנ"ל[ .עי' וטבל את הכ"ו הטבילות כדוגמת האותיות ,דהיינו עשר ,חמש ,שש ,חמש .כך פעמיים וכנ"ל[ .עי'
"עבודת הקודש" להחיד"א ב"מורא באצבע" אות קל"ז ,ו"בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות ט"ז ,שכתבו את "עבודת הקודש" להחיד"א ב"מורא באצבע" אות קל"ז ,ו"בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות ט"ז ,שכתבו את
מניין הטבילות על דרך הנסתר]. מניין הטבילות על דרך הנסתר].
ב .בדרך כלל היה במרחץ שני מקואות (חם וקר) ,טבל כנ"ל בשניהם (נמצא בסה"כ ק"י טבילות). ב .בדרך כלל היה במרחץ שני מקואות (חם וקר) ,טבל כנ"ל בשניהם (נמצא בסה"כ ק"י טבילות).
כשנשאל להנהגה זו של רבוי הטבילות ,תשובתו היתה הרי כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" כשנשאל להנהגה זו של רבוי הטבילות ,תשובתו היתה הרי כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה"
67 67
(שער העליון ,שער ח' פ"א) כי כל המרבה בטבילה ,הרי זה משובח. (שער העליון ,שער ח' פ"א) כי כל המרבה בטבילה ,הרי זה משובח.
ג .התרחץ דוקא לפני הטבילה .לא כפי שכתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" (שם) ,להתרחץ אחר ג .התרחץ דוקא לפני הטבילה .לא כפי שכתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" (שם) ,להתרחץ אחר
67 67
הטבילה דוקא. הטבילה דוקא.
כשמי המקוה עליו ,כמו שמובא בשם ֵ ד .לאחר שעלה מן המקוה לא היה מנגב גופו ,אלא התלבש כשמי המקוה עליו ,כמו שמובא בשם ֵ ד .לאחר שעלה מן המקוה לא היה מנגב גופו ,אלא התלבש
האר"י ז"ל .וז"ל ספר "נגיד ומצוה" ח"ב" :מורי ז"ל כשהיה עולה מבית הטבילה לא היה מנגב האר"י ז"ל .וז"ל ספר "נגיד ומצוה" ח"ב" :מורי ז"ל כשהיה עולה מבית הטבילה לא היה מנגב
עצמו במטפחת וכיוצא ,ואמר כי הם מימי שבת וראוי הגוף לשאוב אותם" ,עכ"ל .אולם בימות עצמו במטפחת וכיוצא ,ואמר כי הם מימי שבת וראוי הגוף לשאוב אותם" ,עכ"ל .אולם בימות
67 67
החורף היה מנגב את אזניו בלבד מפני הצינה [ .עי' "בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות י"ז דמי שקשה החורף היה מנגב את אזניו בלבד מפני הצינה [ .עי' "בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות י"ז דמי שקשה
לו ,ינגב גופו וישאיר זרועותיו ללא ניגוב]. לו ,ינגב גופו וישאיר זרועותיו ללא ניגוב].
ה .היה מקפיד לטבול בערב שבת ובערב יו"ט לאחר חצות היום ,כמו שמובא בשם האר"י ז"ל. ה .היה מקפיד לטבול בערב שבת ובערב יו"ט לאחר חצות היום ,כמו שמובא בשם האר"י ז"ל.
67 67
[ראה "נ גיד ומצוה" ח"ב ד"ה "טבילה"" .אור צדיקים" כ"ח ,י"ט ועוד]. [ראה "נ גיד ומצוה" ח"ב ד"ה "טבילה"" .אור צדיקים" כ"ח ,י"ט ועוד].
כששבת ויו"ט סמוכים זה לזה ,היה טובל בע"ש וגם בעיו"ט[ .בשבועות ובהו"ר טבל גם לפנות בוקר]. ו. כששבת ויו"ט סמוכים זה לזה ,היה טובל בע"ש וגם בעיו"ט[ .בשבועות ובהו"ר טבל גם לפנות בוקר]. ו.
ז .לפני הליכתו לבית החיים הקפיד לטבול( ,ללא קשר מש"כ המג"א סס"י תקנ"ט .חיי"א כלל קל"ח ,ה' ז .לפני הליכתו לבית החיים הקפיד לטבול( ,ללא קשר מש"כ המג"א סס"י תקנ"ט .חיי"א כלל קל"ח ,ה'
בשם האר"י) .היה מדג יש בפנינו :במקום ששוכבים גדולים וצדיקים וקדושי עליון ,איך אפשר בשם האר"י) .היה מדג יש בפנינו :במקום ששוכבים גדולים וצדיקים וקדושי עליון ,איך אפשר
לבוא במקום זה ללא טבילה .וכן היה טובל כשהלך ללויית אדם גדול. לבוא במקום זה ללא טבילה .וכן היה טובל כשהלך ללויית אדם גדול.
46עי' לקמן בתולדות אבינו ז"ל (עמ' מ"ה ועמ' נ"א) ,איך שסיכן וחירף נפשו עבור טבילת גופו במקוה טהרה. 46עי' לקמן בתולדות אבינו ז"ל (עמ' מ"ה ועמ' נ"א) ,איך שסיכן וחירף נפשו עבור טבילת גופו במקוה טהרה.
67 67
בספר "מועדים וזמנים" ח"א (סימן נ"ה) הביא הערה מחודשת מאחד מגדולי זמנינו זצ"ל :לפי ר' יהודה (מקואות ז' ,ו') בספר "מועדים וזמנים" ח"א (סימן נ"ה) הביא הערה מחודשת מאחד מגדולי זמנינו זצ"ל :לפי ר' יהודה (מקואות ז' ,ו')
הסובר דאמרינן גוד אחית בטבילה ,א"כ מה התועלת של רבוי טבילות ,עיי"ש. הסובר דאמרינן גוד אחית בטבילה ,א"כ מה התועלת של רבוי טבילות ,עיי"ש.
אולם נראה דלא קשה מידי דהרי מצאנו (מ"ב ה' ,י') אלישע הנביא אמר לנעמן שיטבול ז' פעמים בירדן[ ,ופשוט דאין אולם נראה דלא קשה מידי דהרי מצאנו (מ"ב ה' ,י') אלישע הנביא אמר לנעמן שיטבול ז' פעמים בירדן[ ,ופשוט דאין
הכוונה שיצא מהנהר אחר כל טבילה וטבילה] .אלא ע"כ דאין זה מדין טבילה אלא מדין תוספת קדושה וטהרה ,וכמו הכוונה שיצא מהנהר אחר כל טבילה וטבילה] .אלא ע"כ דאין זה מדין טבילה אלא מדין תוספת קדושה וטהרה ,וכמו
דמבדיל המג"א בסי' תר"ו [סק"ח] בין טבילה ליטהר מטומאה לבין טבילה לשם תשובה ,וק"ל( .עיי"ש ב"מועדים וזמנים" דמבדיל המג"א בסי' תר"ו [סק"ח] בין טבילה ליטהר מטומאה לבין טבילה לשם תשובה ,וק"ל( .עיי"ש ב"מועדים וזמנים"
דבלאו הכי דחה את דברי הגדול הנ"ל). דבלאו הכי דחה את דברי הגדול הנ"ל).
62 62
בספר "משמרת שלום" [מנהגי קאידינאוו] סי' כ"ה ס"ב בהערה כתב" :מנהגי לטבול קודם הרחיצה ואחר הרחיצה דבזה בספר "משמרת שלום" [מנהגי קאידינאוו] סי' כ"ה ס"ב בהערה כתב" :מנהגי לטבול קודם הרחיצה ואחר הרחיצה דבזה
יצאנו ידי כל הדעות". יצאנו ידי כל הדעות".
61 61
לכאורה ק"ק הא חזינן דהכהן גדול בעבודת יוהכ"פ היה מסתפג לאחר שטבל (משנה יומא ג' ,ד')? ואמר אבא ז"ל ,דהרי לכאורה ק"ק הא חזינן דהכהן גדול בעבודת יוהכ"פ היה מסתפג לאחר שטבל (משנה יומא ג' ,ד')? ואמר אבא ז"ל ,דהרי
המל"מ (פ"ב מעבודת יוהכ"פ ה"ב) כתב דהוא משום חציצה ,שהרי צריך ליזהר שלא תכנס הרוח בשעת עבודה בין בשרו המל"מ (פ"ב מעבודת יוהכ"פ ה"ב) כתב דהוא משום חציצה ,שהרי צריך ליזהר שלא תכנס הרוח בשעת עבודה בין בשרו
לבגדו ,ופשיטא דלא גרעי מים מרוח ולכן צריך לספוג ,ע"כ .או כמ"ש התפא"י שם ביומא (אות כ"א) ובפ"ק דתמיד (אות לבגדו ,ופשיטא דלא גרעי מים מרוח ולכן צריך לספוג ,ע"כ .או כמ"ש התפא"י שם ביומא (אות כ"א) ובפ"ק דתמיד (אות
כ"ד) דכה"ג מתנגב כדי שלא ילכלך או ילחלח את הבגדי כהונה .א"כ פשיטא דדברים אלו לא שייכים לטבילת עש"ק[ .עי' כ"ד) דכה"ג מתנגב כדי שלא ילכלך או ילחלח את הבגדי כהונה .א"כ פשיטא דדברים אלו לא שייכים לטבילת עש"ק[ .עי'
באחרונים שדנו הרבה בדברי המל"מ הנ"ל]. באחרונים שדנו הרבה בדברי המל"מ הנ"ל].
64 64
בספר "נגיד ומצוה" (רי ש ח"ב) כתב" :לא היה טובל אלא אחר ד' שעות של היום ולא קודם לזה" .ובמ"ב סימן תקפ"א (ס"ק בספר "נגיד ומצוה" (רי ש ח"ב) כתב" :לא היה טובל אלא אחר ד' שעות של היום ולא קודם לזה" .ובמ"ב סימן תקפ"א (ס"ק
כ"ו) כתב בשם ה"חיי אדם"" :לא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום"[ .מ"מעשה רב" סי' ק"י לכאורה משמע דאין קפידא כ"ו) כתב בשם ה"חיי אדם"" :לא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום"[ .מ"מעשה רב" סי' ק"י לכאורה משמע דאין קפידא
לטבול דוקא אחר חצות ,עיי"ש]. לטבול דוקא אחר חצות ,עיי"ש].
כה כה
טהרה טהרה
א .טהרה במקוה היתה חביבה עליו ובכל ערב שבת קודש ויו"ט ,מאז גיל הבר-מצוה הקפיד על זה א .טהרה במקוה היתה חביבה עליו ובכל ערב שבת קודש ויו"ט ,מאז גיל הבר-מצוה הקפיד על זה
46 46
מאד .וכך נהג לטבול :כשירד למ קוה טבל טבילה אחת כדי שגופו ירטב ממי המקוה[ .כעין זה מאד .וכך נהג לטבול :כשירד למ קוה טבל טבילה אחת כדי שגופו ירטב ממי המקוה[ .כעין זה
כתב בספר "לדוד אמת" לחיד"א ,ב"תורת השלמים" סי' ח"י (אות י"ז) וז"ל :הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות, כתב בספר "לדוד אמת" לחיד"א ,ב"תורת השלמים" סי' ח"י (אות י"ז) וז"ל :הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות,
אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין וכו'] .אח"כ היה טובל שבע טבילות כמנין ימי השבוע ,ובטבילה אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין וכו'] .אח"כ היה טובל שבע טבילות כמנין ימי השבוע ,ובטבילה
השביעית האריך יותר לשהות במים ,וחושב מחשבות .אח"כ טבל שש טבילות ובטבילה הששית השביעית האריך יותר לשהות במים ,וחושב מחשבות .אח"כ טבל שש טבילות ובטבילה הששית
נשאר יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה י"ג טבילות כנגד י"ג מידות (גמטריה "אחד") .שוב נשאר יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה י"ג טבילות כנגד י"ג מידות (גמטריה "אחד") .שוב
טבל חמש טבילות ובטבילה החמשית שהה יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה ח"י טבילות. טבל חמש טבילות ובטבילה החמשית שהה יותר זמן במים ,וחושב מחשבות .ס"ה ח"י טבילות.
אח"כ טבל שמונה טבילות ס"ה כ"ו טבילות כנגד שם ה-ו-י-ה ,ובטבילה האחרונה שהה יותר אח"כ טבל שמונה טבילות ס"ה כ"ו טבילות כנגד שם ה-ו-י-ה ,ובטבילה האחרונה שהה יותר
זמן במים ,וחושב מחשבות .קם ונשאר עומד במים זמן קצר והרהר וחזר וטבל עוד כ"ו טבילות זמן במים ,וחושב מחשבות .קם ונשאר עומד במים זמן קצר והרהר וחזר וטבל עוד כ"ו טבילות
כנ"ל .אח"כ עמד במים זמן קצר ,הרהר ,וטבל עוד שתי טבילות ארוכות בזמן .אחד כנגד זכור כנ"ל .אח"כ עמד במים זמן קצר ,הרהר ,וטבל עוד שתי טבילות ארוכות בזמן .אחד כנגד זכור
ואחד כנגד שמור( ,ס"ה חמשים וחמש טבילות) .בשנים האחרונות שינה את סדר הטבילות, ואחד כנגד שמור( ,ס"ה חמשים וחמש טבילות) .בשנים האחרונות שינה את סדר הטבילות,
וטבל את הכ"ו הטבילות כדוגמת האותיות ,דהיינו עשר ,חמש ,שש ,חמש .כך פעמיים וכנ"ל[ .עי' וטבל את הכ"ו הטבילות כדוגמת האותיות ,דהיינו עשר ,חמש ,שש ,חמש .כך פעמיים וכנ"ל[ .עי'
"עבודת הקודש" להחיד"א ב"מורא באצבע" אות קל"ז ,ו"בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות ט"ז ,שכתבו את "עבודת הקודש" להחיד"א ב"מורא באצבע" אות קל"ז ,ו"בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות ט"ז ,שכתבו את
מניין הטבילות על דרך הנסתר]. מניין הטבילות על דרך הנסתר].
ב .בדרך כלל היה במרחץ שני מקואות (חם וקר) ,טבל כנ"ל בשניהם (נמצא בסה"כ ק"י טבילות). ב .בדרך כלל היה במרחץ שני מקואות (חם וקר) ,טבל כנ"ל בשניהם (נמצא בסה"כ ק"י טבילות).
כשנשאל להנהגה זו של רבוי הטבילות ,תשובתו היתה הרי כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" כשנשאל להנהגה זו של רבוי הטבילות ,תשובתו היתה הרי כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה"
67 67
(שער העליון ,שער ח' פ"א) כי כל המרבה בטבילה ,הרי זה משובח. (שער העליון ,שער ח' פ"א) כי כל המרבה בטבילה ,הרי זה משובח.
ג .התרחץ דוקא לפני הטבילה .לא כפי שכתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" (שם) ,להתרחץ אחר ג .התרחץ דוקא לפני הטבילה .לא כפי שכתוב בספר "יסוד ושורש העבודה" (שם) ,להתרחץ אחר
67 67
הטבילה דוקא. הטבילה דוקא.
כשמי המקוה עליו ,כמו שמובא בשם ֵ ד .לאחר שעלה מן המקוה לא היה מנגב גופו ,אלא התלבש כשמי המקוה עליו ,כמו שמובא בשם ֵ ד .לאחר שעלה מן המקוה לא היה מנגב גופו ,אלא התלבש
האר"י ז"ל .וז"ל ספר "נגיד ומצוה" ח"ב" :מורי ז"ל כשהיה עולה מבית הטבילה לא היה מנגב האר"י ז"ל .וז"ל ספר "נגיד ומצוה" ח"ב" :מורי ז"ל כשהיה עולה מבית הטבילה לא היה מנגב
עצמו במטפחת וכיוצא ,ואמר כי הם מימי שבת וראוי הגוף לשאוב אותם" ,עכ"ל .אולם בימות עצמו במטפחת וכיוצא ,ואמר כי הם מימי שבת וראוי הגוף לשאוב אותם" ,עכ"ל .אולם בימות
67 67
החורף היה מנגב את אזניו בלבד מפני הצינה [ .עי' "בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות י"ז דמי שקשה החורף היה מנגב את אזניו בלבד מפני הצינה [ .עי' "בן איש חי" שנה שניה פ' לך לך אות י"ז דמי שקשה
לו ,ינגב גופו וישאיר זרועותיו ללא ניגוב]. לו ,ינגב גופו וישאיר זרועותיו ללא ניגוב].
ה .היה מקפיד לטבול בערב שבת ובערב יו"ט לאחר חצות היום ,כמו שמובא בשם האר"י ז"ל. ה .היה מקפיד לטבול בערב שבת ובערב יו"ט לאחר חצות היום ,כמו שמובא בשם האר"י ז"ל.
67 67
[ראה "נ גיד ומצוה" ח"ב ד"ה "טבילה"" .אור צדיקים" כ"ח ,י"ט ועוד]. [ראה "נ גיד ומצוה" ח"ב ד"ה "טבילה"" .אור צדיקים" כ"ח ,י"ט ועוד].
כששבת ויו"ט סמוכים זה לזה ,היה טובל בע"ש וגם בעיו"ט[ .בשבועות ובהו"ר טבל גם לפנות בוקר]. ו. כששבת ויו"ט סמוכים זה לזה ,היה טובל בע"ש וגם בעיו"ט[ .בשבועות ובהו"ר טבל גם לפנות בוקר]. ו.
ז .לפני הליכתו לבית החיים הקפיד לטבול( ,ללא קשר מש"כ המג"א סס"י תקנ"ט .חיי"א כלל קל"ח ,ה' ז .לפני הליכתו לבית החיים הקפיד לטבול( ,ללא קשר מש"כ המג"א סס"י תקנ"ט .חיי"א כלל קל"ח ,ה'
בשם האר"י) .היה מדג יש בפנינו :במקום ששוכבים גדולים וצדיקים וקדושי עליון ,איך אפשר בשם האר"י) .היה מדג יש בפנינו :במקום ששוכבים גדולים וצדיקים וקדושי עליון ,איך אפשר
לבוא במקום זה ללא טבילה .וכן היה טובל כשהלך ללויית אדם גדול. לבוא במקום זה ללא טבילה .וכן היה טובל כשהלך ללויית אדם גדול.
46עי' לקמן בתולדות אבינו ז"ל (עמ' מ"ה ועמ' נ"א) ,איך שסיכן וחירף נפשו עבור טבילת גופו במקוה טהרה. 46עי' לקמן בתולדות אבינו ז"ל (עמ' מ"ה ועמ' נ"א) ,איך שסיכן וחירף נפשו עבור טבילת גופו במקוה טהרה.
67 67
בספר "מועדים וזמנים" ח"א (סימן נ"ה) הביא הערה מחודשת מאחד מגדולי זמנינו זצ"ל :לפי ר' יהודה (מקואות ז' ,ו') בספר "מועדים וזמנים" ח"א (סימן נ"ה) הביא הערה מחודשת מאחד מגדולי זמנינו זצ"ל :לפי ר' יהודה (מקואות ז' ,ו')
הסובר דאמרינן גוד אחית בטבילה ,א"כ מה התועלת של רבוי טבילות ,עיי"ש. הסובר דאמרינן גוד אחית בטבילה ,א"כ מה התועלת של רבוי טבילות ,עיי"ש.
אולם נראה דלא קשה מידי דהרי מצאנו (מ"ב ה' ,י') אלישע הנביא אמר לנעמן שיטבול ז' פעמים בירדן[ ,ופשוט דאין אולם נראה דלא קשה מידי דהרי מצאנו (מ"ב ה' ,י') אלישע הנביא אמר לנעמן שיטבול ז' פעמים בירדן[ ,ופשוט דאין
הכוונה שיצא מהנהר אחר כל טבילה וטבילה] .אלא ע"כ דאין זה מדין טבילה אלא מדין תוספת קדושה וטהרה ,וכמו הכוונה שיצא מהנהר אחר כל טבילה וטבילה] .אלא ע"כ דאין זה מדין טבילה אלא מדין תוספת קדושה וטהרה ,וכמו
דמבדיל המג"א בסי' תר"ו [סק"ח] בין טבילה ליטהר מטומאה לבין טבילה לשם תשובה ,וק"ל( .עיי"ש ב"מועדים וזמנים" דמבדיל המג"א בסי' תר"ו [סק"ח] בין טבילה ליטהר מטומאה לבין טבילה לשם תשובה ,וק"ל( .עיי"ש ב"מועדים וזמנים"
דבלאו הכי דחה את דברי הגדול הנ"ל). דבלאו הכי דחה את דברי הגדול הנ"ל).
62 62
בספר "משמרת שלום" [מנהגי קאידינאוו] סי' כ"ה ס"ב בהערה כתב" :מנהגי לטבול קודם הרחיצה ואחר הרחיצה דבזה בספר "משמרת שלום" [מנהגי קאידינאוו] סי' כ"ה ס"ב בהערה כתב" :מנהגי לטבול קודם הרחיצה ואחר הרחיצה דבזה
יצאנו ידי כל הדעות". יצאנו ידי כל הדעות".
61 61
לכאורה ק"ק הא חזינן דהכהן גדול בעבודת יוהכ"פ היה מסתפג לאחר שטבל (משנה יומא ג' ,ד')? ואמר אבא ז"ל ,דהרי לכאורה ק"ק הא חזינן דהכהן גדול בעבודת יוהכ"פ היה מסתפג לאחר שטבל (משנה יומא ג' ,ד')? ואמר אבא ז"ל ,דהרי
המל"מ (פ"ב מעבודת יוהכ"פ ה"ב) כתב דהוא משום חציצה ,שהרי צריך ליזהר שלא תכנס הרוח בשעת עבודה בין בשרו המל"מ (פ"ב מעבודת יוהכ"פ ה"ב) כתב דהוא משום חציצה ,שהרי צריך ליזהר שלא תכנס הרוח בשעת עבודה בין בשרו
לבגדו ,ופשיטא דלא גרעי מים מרוח ולכן צריך לספוג ,ע"כ .או כמ"ש התפא"י שם ביומא (אות כ"א) ובפ"ק דתמיד (אות לבגדו ,ופשיטא דלא גרעי מים מרוח ולכן צריך לספוג ,ע"כ .או כמ"ש התפא"י שם ביומא (אות כ"א) ובפ"ק דתמיד (אות
כ"ד) דכה"ג מתנגב כדי שלא ילכלך או ילחלח את הבגדי כהונה .א"כ פשיטא דדברים אלו לא שייכים לטבילת עש"ק[ .עי' כ"ד) דכה"ג מתנגב כדי שלא ילכלך או ילחלח את הבגדי כהונה .א"כ פשיטא דדברים אלו לא שייכים לטבילת עש"ק[ .עי'
באחרונים שדנו הרבה בדברי המל"מ הנ"ל]. באחרונים שדנו הרבה בדברי המל"מ הנ"ל].
64 64
בספר "נגיד ומצוה" (רי ש ח"ב) כתב" :לא היה טובל אלא אחר ד' שעות של היום ולא קודם לזה" .ובמ"ב סימן תקפ"א (ס"ק בספר "נגיד ומצוה" (רי ש ח"ב) כתב" :לא היה טובל אלא אחר ד' שעות של היום ולא קודם לזה" .ובמ"ב סימן תקפ"א (ס"ק
כ"ו) כתב בשם ה"חיי אדם"" :לא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום"[ .מ"מעשה רב" סי' ק"י לכאורה משמע דאין קפידא כ"ו) כתב בשם ה"חיי אדם"" :לא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום"[ .מ"מעשה רב" סי' ק"י לכאורה משמע דאין קפידא
לטבול דוקא אחר חצות ,עיי"ש]. לטבול דוקא אחר חצות ,עיי"ש].
כה כה
הנהגה מיוחדת בקיום מצוות הנהגה מיוחדת בקיום מצוות
א .הקפיד שמחיצות הסוכה ,היינו עצי הדפנות יעמדו כל השנים באותו מקום שהעמידם בראשונה א .הקפיד שמחיצות הסוכה ,היינו עצי הדפנות יעמדו כל השנים באותו מקום שהעמידם בראשונה
66 66
ולא החליף מקומם לשנה האחרת. ולא החליף מקומם לשנה האחרת.
ב .כשהיה מתיר ציציות מבגד בלוי לבגד שלם (כשו"ע או"ח סי' ט"ו ס"א דמותר) ,אזי הציצית ב .כשהיה מתיר ציציות מבגד בלוי לבגד שלם (כשו"ע או"ח סי' ט"ו ס"א דמותר) ,אזי הציצית
66 66
הימנית מהבגד הבלוי היה מטיל לצד הימני בבגד השלם ,וכן כל הציציות. הימנית מהבגד הבלוי היה מטיל לצד הימני בבגד השלם ,וכן כל הציציות.
ג .קודם שהית ה לו חנוכית כסף ,היה מדליק נר חנוכה בפחיות ,והיה מיחד פחית מיוחדת לשמש, ג .קודם שהית ה לו חנוכית כסף ,היה מדליק נר חנוכה בפחיות ,והיה מיחד פחית מיוחדת לשמש,
וציין עליה שפחית זו תהיה לכל השנים עבור השמש .כי אם יקח אחד מהפחיות האחרות של וציין עליה שפחית זו תהיה לכל השנים עבור השמש .כי אם יקח אחד מהפחיות האחרות של
64 64
החנוכיה עבור השמש ,הוי כעין מוריד בקודש. החנוכיה עבור השמש ,הוי כעין מוריד בקודש.
ד .אפילו הנייר המיוחד שהיה לו ל"כורעים" לימים הנוראים ,היה שומר משנה לשנה .66וציין הצד ד .אפילו הנייר המיוחד שהיה לו ל"כורעים" לימים הנוראים ,היה שומר משנה לשנה .66וציין הצד
66 66
שכלפי הרצפה והצד כלפי הפנים ( .עי' לעיל עמ' ו' אות י"ד דהקפדתו היתה לשמור הפתקים משנה לשנה). שכלפי הרצפה והצד כלפי הפנים ( .עי' לעיל עמ' ו' אות י"ד דהקפדתו היתה לשמור הפתקים משנה לשנה).
66 66
המקור להנהגה זו הובא ב"באר ה יטב" או"ח סי' תר"ל (ס"ק ו') בשם מהרי"ל .וז"ל המהרי"ל בהלכות סוכה בהג"ה :מהר"ש המקור להנהגה זו הובא ב"באר ה יטב" או"ח סי' תר"ל (ס"ק ו') בשם מהרי"ל .וז"ל המהרי"ל בהלכות סוכה בהג"ה :מהר"ש
היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א ,ב ,ג ,כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה עכ"ל .וראה ב"באר היטב" היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א ,ב ,ג ,כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה עכ"ל .וראה ב"באר היטב"
שם שמביא ראיה לדברי מהר"ש מירושלמי שבת פרק י"ב (ה"ג) "והקמות את המשכן כמשפטו (שמות כ"ו ל') ,וכי יש משפט שם שמביא ראיה לדברי מהר"ש מירושלמי שבת פרק י"ב (ה"ג) "והקמות את המשכן כמשפטו (שמות כ"ו ל') ,וכי יש משפט
לעצים? אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון ,בדרום -ינתן בדרום" .אמנם ב"ביאור הלכה" שם (ד"ה "לעשות לעצים? אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון ,בדרום -ינתן בדרום" .אמנם ב"ביאור הלכה" שם (ד"ה "לעשות
מחיצות") הביא בשם "בכורי יעקב" שאין לחוש לזה ,דבשלמא במשכן לצפון יש יותר קדושה שקדשי קדשים נשחטין מחיצות") הביא בשם "בכורי יעקב" שאין לחוש לזה ,דבשלמא במשכן לצפון יש יותר קדושה שקדשי קדשים נשחטין
בצפון דוקא ,וכן לדרום יש יותר ק דושה שהמנורה בדרום ,לכן אין מורידין מקדושתן .אבל ברוחות הסוכה אין קדושה בצפון דוקא ,וכן לדרום יש יותר ק דושה שהמנורה בדרום ,לכן אין מורידין מקדושתן .אבל ברוחות הסוכה אין קדושה
לאחת יותר מחברתה לכן אין מקפידין לסמן .גם הנצי"ב בה"עמק דבר" (שמות כ"ו ,כ"ד) כתב דכל תשמישי קדושה בבהכ"נ לאחת יותר מחברתה לכן אין מקפידין לסמן .גם הנצי"ב בה"עמק דבר" (שמות כ"ו ,כ"ד) כתב דכל תשמישי קדושה בבהכ"נ
וכדו' ,אין להם משפט הקרשים ,עיי"ש. וכדו' ,אין להם משפט הקרשים ,עיי"ש.
אולם בספר "סוכת שלום" להאדמו"ר ר' חיים מצאנז "מנהגי סוכה" (דף )41כתוב :מנהג שמסמנים את הקרשים של הסוכה אולם בספר "סוכת שלום" להאדמו"ר ר' חיים מצאנז "מנהגי סוכה" (דף )41כתוב :מנהג שמסמנים את הקרשים של הסוכה
משום שכן היו מסמנים את קרשי המשכן לידע איזה בצפון ואיזה בדרום. משום שכן היו מסמנים את קרשי המשכן לידע איזה בצפון ואיזה בדרום.
66 66
כנראה גם עפ"י הירושלמי בשבת המובא בהערה הקודמת .ודומה למה שכתב המג"א (ח' ,ו') בשם השל"ה :שאותן ציצית כנראה גם עפ"י הירושלמי בשבת המובא בהערה הקודמת .ודומה למה שכתב המג"א (ח' ,ו') בשם השל"ה :שאותן ציצית
שלפניו יהיו לעולם לפניו [ .עי' "שערי אפרים" שער י' (סעיף כ') דיש לעשות סימן במפה שגוללין את הס"ת ,למען דעת שלפניו יהיו לעולם לפניו [ .עי' "שערי אפרים" שער י' (סעיף כ') דיש לעשות סימן במפה שגוללין את הס"ת ,למען דעת
להתחיל תמיד מצד אחד]. להתחיל תמיד מצד אחד].
64 64
מצד הדין נר חנוכה הוא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה כמג"א סימן מ"ב (ס"ק ו') מובא במ"ב שם (ס"ק כ"ב). מצד הדין נר חנוכה הוא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה כמג"א סימן מ"ב (ס"ק ו') מובא במ"ב שם (ס"ק כ"ב).
ובתשמישי מצוה לא אמרינן מעלין בקודש ולא מורידין ,כמ"ש בב"י יו"ד סי' רנ"ט (סס"ג ד"ה "ואהא") .ואף שב"דרכי משה" ובתשמישי מצוה לא אמרינן מעלין בקודש ולא מורידין ,כמ"ש בב"י יו"ד סי' רנ"ט (סס"ג ד"ה "ואהא") .ואף שב"דרכי משה"
שם כתב דהרא"ש פליג על זה וכן מהרי"ק בשם הרשב"א .מ"מ הש"ך שם (ס"ק י"א) מסיק כהב"י ולא כד"מ .אולם שם כתב דהרא"ש פליג על זה וכן מהרי"ק בשם הרשב"א .מ"מ הש"ך שם (ס"ק י"א) מסיק כהב"י ולא כד"מ .אולם
אבודרהם ב"סדר הדלקת נר חנוכה" (הוצאת אושא תשכ"ג עמוד ר') כתב הא דשורפין הפתילות לאחר חנוכה הוא משום אבודרהם ב"סדר הדלקת נר חנוכה" (הוצאת אושא תשכ"ג עמוד ר') כתב הא דשורפין הפתילות לאחר חנוכה הוא משום
דשוינהו רבנן כתשמישי קדושה ,מפני שהוא זכר לשמן של הקדש .ע"כ .א"כ אע"פ שלחנוכיה עצמה אין שום קדושה ,בכל דשוינהו רבנן כתשמישי קדושה ,מפני שהוא זכר לשמן של הקדש .ע"כ .א"כ אע"פ שלחנוכיה עצמה אין שום קדושה ,בכל
זאת הוי כעין תשמיש לשמן שהוא כתשמישי קדושה .דו"ק. זאת הוי כעין תשמיש לשמן שהוא כתשמישי קדושה .דו"ק.
66 66
המ"ב סי' כ"א (ס"ק י"ב) כתב בשם הפמ"ג דטלית של תפילה ,חמור הטלית כמו הציציות עצמן .ושם בשו"ע ס"א איתא המ"ב סי' כ"א (ס"ק י"ב) כתב בשם הפמ"ג דטלית של תפילה ,חמור הטלית כמו הציציות עצמן .ושם בשו"ע ס"א איתא
דהציציות כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם .א"כ אסור להשתמש שמוש של חול עם טלית התפילה. דהציציות כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם .א"כ אסור להשתמש שמוש של חול עם טלית התפילה.
[האדר"ת כתב בקונטרס "נפש דוד" (אות ס"ז) שהיה מנקה את משקפיו גם בטלית ,אבל זהו רק כשעוסק בלימוד התורה [האדר"ת כתב בקונטרס "נפש דוד" (אות ס"ז) שהיה מנקה את משקפיו גם בטלית ,אבל זהו רק כשעוסק בלימוד התורה
בלבד] .והנה בהלכות יוהכ"פ כתב המ"ב (תרכ"א י"ד) דבכורעים יכול לחצוץ בטליתו על הריצפה .וע"כ הא דמותר לעשות בלבד] .והנה בהלכות יוהכ"פ כתב המ"ב (תרכ"א י"ד) דבכורעים יכול לחצוץ בטליתו על הריצפה .וע"כ הא דמותר לעשות
זאת הוא מכיון שזה לשם מצוות כורעים .א"כ ראוי אולי לכאורה ,לא לזרוק הנייר שנעשה בו מצוות כורעים ,ולשמרו זאת הוא מכיון שזה לשם מצוות כורעים .א"כ ראוי אולי לכאורה ,לא לזרוק הנייר שנעשה בו מצוות כורעים ,ולשמרו
לשנה האחרת( .עי' בהערה מס' 66בשם ה"שערי אפרים"). לשנה האחרת( .עי' בהערה מס' 66בשם ה"שערי אפרים").
78 78
דמיון לזה מצינו בתוס' (שבת צ"ח רע" א) דכתבו :גנאי היה לשים על העגלה את צד הקרש שעמד סמוך לקרקע אצל צד דמיון לזה מצינו בתוס' (שבת צ"ח רע" א) דכתבו :גנאי היה לשים על העגלה את צד הקרש שעמד סמוך לקרקע אצל צד
הקרש שהיה למעלה ,מקום שהיריעות פרוסות עליהם ,ודמי להא דאמרינן מעלין בקודש ואין מורידין. הקרש שהיה למעלה ,מקום שהיריעות פרוסות עליהם ,ודמי להא דאמרינן מעלין בקודש ואין מורידין.
כו כו
ב .כשהיה מתיר ציציות מבגד בלוי לבגד שלם (כשו"ע או"ח סי' ט"ו ס"א דמותר) ,אזי הציצית ב .כשהיה מתיר ציציות מבגד בלוי לבגד שלם (כשו"ע או"ח סי' ט"ו ס"א דמותר) ,אזי הציצית
66 66
הימנית מהבגד הבלוי היה מטיל לצד הימני בבגד השלם ,וכן כל הציציות. הימנית מהבגד הבלוי היה מטיל לצד הימני בבגד השלם ,וכן כל הציציות.
ג .קודם שהית ה לו חנוכית כסף ,היה מדליק נר חנוכה בפחיות ,והיה מיחד פחית מיוחדת לשמש, ג .קודם שהית ה לו חנוכית כסף ,היה מדליק נר חנוכה בפחיות ,והיה מיחד פחית מיוחדת לשמש,
וציין עליה שפחית זו תהיה לכל השנים עבור השמש .כי אם יקח אחד מהפחיות האחרות של וציין עליה שפחית זו תהיה לכל השנים עבור השמש .כי אם יקח אחד מהפחיות האחרות של
64 64
החנוכיה עבור השמש ,הוי כעין מוריד בקודש. החנוכיה עבור השמש ,הוי כעין מוריד בקודש.
ד .אפילו הנייר המיוחד שהיה לו ל"כורעים" לימים הנוראים ,היה שומר משנה לשנה .66וציין הצד ד .אפילו הנייר המיוחד שהיה לו ל"כורעים" לימים הנוראים ,היה שומר משנה לשנה .66וציין הצד
66 66
שכלפי הרצפה והצד כלפי הפנים ( .עי' לעיל עמ' ו' אות י"ד דהקפדתו היתה לשמור הפתקים משנה לשנה). שכלפי הרצפה והצד כלפי הפנים ( .עי' לעיל עמ' ו' אות י"ד דהקפדתו היתה לשמור הפתקים משנה לשנה).
66 66
המקור להנהגה זו הובא ב"באר ה יטב" או"ח סי' תר"ל (ס"ק ו') בשם מהרי"ל .וז"ל המהרי"ל בהלכות סוכה בהג"ה :מהר"ש המקור להנהגה זו הובא ב"באר ה יטב" או"ח סי' תר"ל (ס"ק ו') בשם מהרי"ל .וז"ל המהרי"ל בהלכות סוכה בהג"ה :מהר"ש
היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א ,ב ,ג ,כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה עכ"ל .וראה ב"באר היטב" היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א ,ב ,ג ,כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה עכ"ל .וראה ב"באר היטב"
שם שמביא ראיה לדברי מהר"ש מירושלמי שבת פרק י"ב (ה"ג) "והקמות את המשכן כמשפטו (שמות כ"ו ל') ,וכי יש משפט שם שמביא ראיה לדברי מהר"ש מירושלמי שבת פרק י"ב (ה"ג) "והקמות את המשכן כמשפטו (שמות כ"ו ל') ,וכי יש משפט
לעצים? אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון ,בדרום -ינתן בדרום" .אמנם ב"ביאור הלכה" שם (ד"ה "לעשות לעצים? אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון ,בדרום -ינתן בדרום" .אמנם ב"ביאור הלכה" שם (ד"ה "לעשות
מחיצות") הביא בשם "בכורי יעקב" שאין לחוש לזה ,דבשלמא במשכן לצפון יש יותר קדושה שקדשי קדשים נשחטין מחיצות") הביא בשם "בכורי יעקב" שאין לחוש לזה ,דבשלמא במשכן לצפון יש יותר קדושה שקדשי קדשים נשחטין
בצפון דוקא ,וכן לדרום יש יותר ק דושה שהמנורה בדרום ,לכן אין מורידין מקדושתן .אבל ברוחות הסוכה אין קדושה בצפון דוקא ,וכן לדרום יש יותר ק דושה שהמנורה בדרום ,לכן אין מורידין מקדושתן .אבל ברוחות הסוכה אין קדושה
לאחת יותר מחברתה לכן אין מקפידין לסמן .גם הנצי"ב בה"עמק דבר" (שמות כ"ו ,כ"ד) כתב דכל תשמישי קדושה בבהכ"נ לאחת יותר מחברתה לכן אין מקפידין לסמן .גם הנצי"ב בה"עמק דבר" (שמות כ"ו ,כ"ד) כתב דכל תשמישי קדושה בבהכ"נ
וכדו' ,אין להם משפט הקרשים ,עיי"ש. וכדו' ,אין להם משפט הקרשים ,עיי"ש.
אולם בספר "סוכת שלום" להאדמו"ר ר' חיים מצאנז "מנהגי סוכה" (דף )41כתוב :מנהג שמסמנים את הקרשים של הסוכה אולם בספר "סוכת שלום" להאדמו"ר ר' חיים מצאנז "מנהגי סוכה" (דף )41כתוב :מנהג שמסמנים את הקרשים של הסוכה
משום שכן היו מסמנים את קרשי המשכן לידע איזה בצפון ואיזה בדרום. משום שכן היו מסמנים את קרשי המשכן לידע איזה בצפון ואיזה בדרום.
66 66
כנראה גם עפ"י הירושלמי בשבת המובא בהערה הקודמת .ודומה למה שכתב המג"א (ח' ,ו') בשם השל"ה :שאותן ציצית כנראה גם עפ"י הירושלמי בשבת המובא בהערה הקודמת .ודומה למה שכתב המג"א (ח' ,ו') בשם השל"ה :שאותן ציצית
שלפניו יהיו לעולם לפניו [ .עי' "שערי אפרים" שער י' (סעיף כ') דיש לעשות סימן במפה שגוללין את הס"ת ,למען דעת שלפניו יהיו לעולם לפניו [ .עי' "שערי אפרים" שער י' (סעיף כ') דיש לעשות סימן במפה שגוללין את הס"ת ,למען דעת
להתחיל תמיד מצד אחד]. להתחיל תמיד מצד אחד].
64 64
מצד הדין נר חנוכה הוא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה כמג"א סימן מ"ב (ס"ק ו') מובא במ"ב שם (ס"ק כ"ב). מצד הדין נר חנוכה הוא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה כמג"א סימן מ"ב (ס"ק ו') מובא במ"ב שם (ס"ק כ"ב).
ובתשמישי מצוה לא אמרינן מעלין בקודש ולא מורידין ,כמ"ש בב"י יו"ד סי' רנ"ט (סס"ג ד"ה "ואהא") .ואף שב"דרכי משה" ובתשמישי מצוה לא אמרינן מעלין בקודש ולא מורידין ,כמ"ש בב"י יו"ד סי' רנ"ט (סס"ג ד"ה "ואהא") .ואף שב"דרכי משה"
שם כתב דהרא"ש פליג על זה וכן מהרי"ק בשם הרשב"א .מ"מ הש"ך שם (ס"ק י"א) מסיק כהב"י ולא כד"מ .אולם שם כתב דהרא"ש פליג על זה וכן מהרי"ק בשם הרשב"א .מ"מ הש"ך שם (ס"ק י"א) מסיק כהב"י ולא כד"מ .אולם
אבודרהם ב"סדר הדלקת נר חנוכה" (הוצאת אושא תשכ"ג עמוד ר') כתב הא דשורפין הפתילות לאחר חנוכה הוא משום אבודרהם ב"סדר הדלקת נר חנוכה" (הוצאת אושא תשכ"ג עמוד ר') כתב הא דשורפין הפתילות לאחר חנוכה הוא משום
דשוינהו רבנן כתשמישי קדושה ,מפני שהוא זכר לשמן של הקדש .ע"כ .א"כ אע"פ שלחנוכיה עצמה אין שום קדושה ,בכל דשוינהו רבנן כתשמישי קדושה ,מפני שהוא זכר לשמן של הקדש .ע"כ .א"כ אע"פ שלחנוכיה עצמה אין שום קדושה ,בכל
זאת הוי כעין תשמיש לשמן שהוא כתשמישי קדושה .דו"ק. זאת הוי כעין תשמיש לשמן שהוא כתשמישי קדושה .דו"ק.
66 66
המ"ב סי' כ"א (ס"ק י"ב) כתב בשם הפמ"ג דטלית של תפילה ,חמור הטלית כמו הציציות עצמן .ושם בשו"ע ס"א איתא המ"ב סי' כ"א (ס"ק י"ב) כתב בשם הפמ"ג דטלית של תפילה ,חמור הטלית כמו הציציות עצמן .ושם בשו"ע ס"א איתא
דהציציות כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם .א"כ אסור להשתמש שמוש של חול עם טלית התפילה. דהציציות כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם .א"כ אסור להשתמש שמוש של חול עם טלית התפילה.
[האדר"ת כתב בקונטרס "נפש דוד" (אות ס"ז) שהיה מנקה את משקפיו גם בטלית ,אבל זהו רק כשעוסק בלימוד התורה [האדר"ת כתב בקונטרס "נפש דוד" (אות ס"ז) שהיה מנקה את משקפיו גם בטלית ,אבל זהו רק כשעוסק בלימוד התורה
בלבד] .והנה בהלכות יוהכ"פ כתב המ"ב (תרכ"א י"ד) דבכורעים יכול לחצוץ בטליתו על הריצפה .וע"כ הא דמותר לעשות בלבד] .והנה בהלכות יוהכ"פ כתב המ"ב (תרכ"א י"ד) דבכורעים יכול לחצוץ בטליתו על הריצפה .וע"כ הא דמותר לעשות
זאת הוא מכיון שזה לשם מצוות כורעים .א"כ ראוי אולי לכאורה ,לא לזרוק הנייר שנעשה בו מצוות כורעים ,ולשמרו זאת הוא מכיון שזה לשם מצוות כורעים .א"כ ראוי אולי לכאורה ,לא לזרוק הנייר שנעשה בו מצוות כורעים ,ולשמרו
לשנה האחרת( .עי' בהערה מס' 66בשם ה"שערי אפרים"). לשנה האחרת( .עי' בהערה מס' 66בשם ה"שערי אפרים").
78 78
דמיון לזה מצינו בתוס' (שבת צ"ח רע" א) דכתבו :גנאי היה לשים על העגלה את צד הקרש שעמד סמוך לקרקע אצל צד דמיון לזה מצינו בתוס' (שבת צ"ח רע" א) דכתבו :גנאי היה לשים על העגלה את צד הקרש שעמד סמוך לקרקע אצל צד
הקרש שהיה למעלה ,מקום שהיריעות פרוסות עליהם ,ודמי להא דאמרינן מעלין בקודש ואין מורידין. הקרש שהיה למעלה ,מקום שהיריעות פרוסות עליהם ,ודמי להא דאמרינן מעלין בקודש ואין מורידין.
כו כו
תולדות הרמא"ס תולדות הרמא"ס
פעם החליק אבינו ממדרגות ביתו ונחבל קשות ,יצאו השכנים בחפזון ,רעשו ודברו כיצד ואיך יש פעם החליק אבינו ממדרגות ביתו ונחבל קשות ,יצאו השכנים בחפזון ,רעשו ודברו כיצד ואיך יש
לטפל בילד הפצוע .תוך כדי הדברים הגיע אביו לביתו ותמה לפשר המהומה הגדולה ,והפטיר במשפט לטפל בילד הפצוע .תוך כדי הדברים הגיע אביו לביתו ותמה לפשר המהומה הגדולה ,והפטיר במשפט
אחד :האט ער יארין ועט ער לעבין (אם נגזר עליו שנים לחיות אז יחיה) .יותר לא יסף ,ובזה סיים את כל אחד :האט ער יארין ועט ער לעבין (אם נגזר עליו שנים לחיות אז יחיה) .יותר לא יסף ,ובזה סיים את כל
התכונה הרבה. התכונה הרבה.
אהבת התורה שהייתה מופלאה באבינו ,ניתן לומר שבאה מכח אמו מרת חיינא ע"ה ומכחו אהבת התורה שהייתה מופלאה באבינו ,ניתן לומר שבאה מכח אמו מרת חיינא ע"ה ומכחו
העצמית .עוד מעת שהיה תינוק לא פסקה אמו הצדקת לדבר אליו בחיבה :מרדכי אלי'נקע ,יהי רצון העצמית .עוד מעת שהיה תינוק לא פסקה אמו הצדקת לדבר אליו בחיבה :מרדכי אלי'נקע ,יהי רצון
שתגדל ותזכה ללמוד הרבה תורה ותדע לפסוק שאלות ...אכן ,תקוות אלה שהיו באמו נתגשמו וברכות שתגדל ותזכה ללמוד הרבה תורה ותדע לפסוק שאלות ...אכן ,תקוות אלה שהיו באמו נתגשמו וברכות
אם לבנה פעלו את שלהם עליו. אם לבנה פעלו את שלהם עליו.
בעודו נער קטן ,לאחר שהתייתם מאביו ז"ל ,חששה אמו לכשיגדל ילקח לצבא ויש חשש גמור בעודו נער קטן ,לאחר שהתייתם מאביו ז"ל ,חששה אמו לכשיגדל ילקח לצבא ויש חשש גמור
ליהדותו ,הגתה רעיון כיצד לפטור אותו מגיוס לצבא ,החליטה להרבות לבקר עם בנה אצל רופאים ליהדותו ,הגתה רעיון כיצד לפטור אותו מגיוס לצבא ,החליטה להרבות לבקר עם בנה אצל רופאים
והתלוננה בפניהם על שיעולו ללא הרף .את התרופות שקבלה היתה משליכה לפח האשפה ,וכך היתה והתלוננה בפניהם על שיעולו ללא הרף .את התרופות שקבלה היתה משליכה לפח האשפה ,וכך היתה
ממשיכה להתדפק על דלתות הרופאים .לבסוף לקחה מעט ליחה והניחה עליה טיפת דם ,והראתה לרופא ממשיכה להתדפק על דלתות הרופאים .לבסוף לקחה מעט ליחה והניחה עליה טיפת דם ,והראתה לרופא
שהילד משתעל עם דם ,והוסיפה שלדעתה הבן חולה במחלת השחפת .לאחר כל כך הרבה נדנודים שהילד משתעל עם דם ,והוסיפה שלדעתה הבן חולה במחלת השחפת .לאחר כל כך הרבה נדנודים
ובקורים אצל הרופא ,השתכנע הרופא ונתן לה אישור שאכן הנער חולה במחלה איומה זו .כמובן שלא ובקורים אצל הרופא ,השתכנע הרופא ונתן לה אישור שאכן הנער חולה במחלה איומה זו .כמובן שלא
עלה על דעת הרופא שום חשד שמא אלמנה זו צריכה מסמך זה עבור שלטונות הצבא לכשיגדל .אכן עלה על דעת הרופא שום חשד שמא אלמנה זו צריכה מסמך זה עבור שלטונות הצבא לכשיגדל .אכן
כשהגיע לגיל הגיוס הגיש מסמך זה המאשר שהוא חולה בשפחת ,מיד שחררוהו מלהתגייס לצבא .יתרה כשהגיע לגיל הגיוס הגיש מסמך זה המאשר שהוא חולה בשפחת ,מיד שחררוהו מלהתגייס לצבא .יתרה
מזו על סמך אישור זה העניק ו לאמו סכום קיצבה חדשית פעוטה ,מעין "ביטוח לאומי" עבור בנה מזו על סמך אישור זה העניק ו לאמו סכום קיצבה חדשית פעוטה ,מעין "ביטוח לאומי" עבור בנה
"החולה". "החולה".
הגרח"ג צמבליסט שליט"א (שהיה חבר ביה"ד העליון) סיפר :זכור לו היטב שבילדותו הירבו הגרח"ג צמבליסט שליט"א (שהיה חבר ביה"ד העליון) סיפר :זכור לו היטב שבילדותו הירבו
לדבר אודות אותה הצדקת והפיקחית המיוחדת במינה מרת חיינא ע"ה. לדבר אודות אותה הצדקת והפיקחית המיוחדת במינה מרת חיינא ע"ה.
כז כז
פעם החליק אבינו ממדרגות ביתו ונחבל קשות ,יצאו השכנים בחפזון ,רעשו ודברו כיצד ואיך יש פעם החליק אבינו ממדרגות ביתו ונחבל קשות ,יצאו השכנים בחפזון ,רעשו ודברו כיצד ואיך יש
לטפל בילד הפצוע .תוך כדי הדברים הגיע אביו לביתו ותמה לפשר המהומה הגדולה ,והפטיר במשפט לטפל בילד הפצוע .תוך כדי הדברים הגיע אביו לביתו ותמה לפשר המהומה הגדולה ,והפטיר במשפט
אחד :האט ער יארין ועט ער לעבין (אם נגזר עליו שנים לחיות אז יחיה) .יותר לא יסף ,ובזה סיים את כל אחד :האט ער יארין ועט ער לעבין (אם נגזר עליו שנים לחיות אז יחיה) .יותר לא יסף ,ובזה סיים את כל
התכונה הרבה. התכונה הרבה.
אהבת התורה שהייתה מופלאה באבינו ,ניתן לומר שבאה מכח אמו מרת חיינא ע"ה ומכחו אהבת התורה שהייתה מופלאה באבינו ,ניתן לומר שבאה מכח אמו מרת חיינא ע"ה ומכחו
העצמית .עוד מעת שהיה תינוק לא פסקה אמו הצדקת לדבר אליו בחיבה :מרדכי אלי'נקע ,יהי רצון העצמית .עוד מעת שהיה תינוק לא פסקה אמו הצדקת לדבר אליו בחיבה :מרדכי אלי'נקע ,יהי רצון
שתגדל ותזכה ללמוד הרבה תורה ותדע לפסוק שאלות ...אכן ,תקוות אלה שהיו באמו נתגשמו וברכות שתגדל ותזכה ללמוד הרבה תורה ותדע לפסוק שאלות ...אכן ,תקוות אלה שהיו באמו נתגשמו וברכות
אם לבנה פעלו את שלהם עליו. אם לבנה פעלו את שלהם עליו.
בעודו נער קטן ,לאחר שהתייתם מאביו ז"ל ,חששה אמו לכשיגדל ילקח לצבא ויש חשש גמור בעודו נער קטן ,לאחר שהתייתם מאביו ז"ל ,חששה אמו לכשיגדל ילקח לצבא ויש חשש גמור
ליהדותו ,הגתה רעיון כיצד לפטור אותו מגיוס לצבא ,החליטה להרבות לבקר עם בנה אצל רופאים ליהדותו ,הגתה רעיון כיצד לפטור אותו מגיוס לצבא ,החליטה להרבות לבקר עם בנה אצל רופאים
והתלוננה בפניהם על שיעולו ללא הרף .את התרופות שקבלה היתה משליכה לפח האשפה ,וכך היתה והתלוננה בפניהם על שיעולו ללא הרף .את התרופות שקבלה היתה משליכה לפח האשפה ,וכך היתה
ממשיכה להתדפק על דלתות הרופאים .לבסוף לקחה מעט ליחה והניחה עליה טיפת דם ,והראתה לרופא ממשיכה להתדפק על דלתות הרופאים .לבסוף לקחה מעט ליחה והניחה עליה טיפת דם ,והראתה לרופא
שהילד משתעל עם דם ,והוסיפה שלדעתה הבן חולה במחלת השחפת .לאחר כל כך הרבה נדנודים שהילד משתעל עם דם ,והוסיפה שלדעתה הבן חולה במחלת השחפת .לאחר כל כך הרבה נדנודים
ובקורים אצל הרופא ,השתכנע הרופא ונתן לה אישור שאכן הנער חולה במחלה איומה זו .כמובן שלא ובקורים אצל הרופא ,השתכנע הרופא ונתן לה אישור שאכן הנער חולה במחלה איומה זו .כמובן שלא
עלה על דעת הרופא שום חשד שמא אלמנה זו צריכה מסמך זה עבור שלטונות הצבא לכשיגדל .אכן עלה על דעת הרופא שום חשד שמא אלמנה זו צריכה מסמך זה עבור שלטונות הצבא לכשיגדל .אכן
כשהגיע לגיל הגיוס הגיש מסמך זה המאשר שהוא חולה בשפחת ,מיד שחררוהו מלהתגייס לצבא .יתרה כשהגיע לגיל הגיוס הגיש מסמך זה המאשר שהוא חולה בשפחת ,מיד שחררוהו מלהתגייס לצבא .יתרה
מזו על סמך אישור זה העניק ו לאמו סכום קיצבה חדשית פעוטה ,מעין "ביטוח לאומי" עבור בנה מזו על סמך אישור זה העניק ו לאמו סכום קיצבה חדשית פעוטה ,מעין "ביטוח לאומי" עבור בנה
"החולה". "החולה".
הגרח"ג צמבליסט שליט"א (שהיה חבר ביה"ד העליון) סיפר :זכור לו היטב שבילדותו הירבו הגרח"ג צמבליסט שליט"א (שהיה חבר ביה"ד העליון) סיפר :זכור לו היטב שבילדותו הירבו
לדבר אודות אותה הצדקת והפיקחית המיוחדת במינה מרת חיינא ע"ה. לדבר אודות אותה הצדקת והפיקחית המיוחדת במינה מרת חיינא ע"ה.
כז כז
מסירות נפש מסירות נפש
יראת שמים וקנאותו לתורה ולמצוות לא ידעה גבול .לא אחת שבחו אנשים בפני אמו ז"ל את יראת שמים וקנאותו לתורה ולמצוות לא ידעה גבול .לא אחת שבחו אנשים בפני אמו ז"ל את
יראת השמים המופלגת של בנה המצוין .אולם רעדה ופחד היו אוחזים אותה מחשש של הלשנה (שהיתה יראת השמים המופלגת של בנה המצוין .אולם רעדה ופחד היו אוחזים אותה מחשש של הלשנה (שהיתה
מצויה באותם הימים ברוסיה) ,מיד היתה מבטלת ומכחישה זאת מכל וכל. מצויה באותם הימים ברוסיה) ,מיד היתה מבטלת ומכחישה זאת מכל וכל.
פעם אחת באו לביתה אנשים בלתי ידועים ושאלו על בנה ,לבה חשש מאד .נגשה מיד למטבח פעם אחת באו לביתה אנשים בלתי ידועים ושאלו על בנה ,לבה חשש מאד .נגשה מיד למטבח
וקלפה בזריזות צנון גדול וחתכה לפרוסות והניחה במחבת .נכנסה ואמרה להם :אני אשה מבוגרת וקלפה בזריזות צנון גדול וחתכה לפרוסות והניחה במחבת .נכנסה ואמרה להם :אני אשה מבוגרת
ואלמנה ,ברצוני שבני יתפלל לפחות פעם אחת ביום והוא אינו מסכים ,אף דורש ממני לטגן עבורו בשר ואלמנה ,ברצוני שבני יתפלל לפחות פעם אחת ביום והוא אינו מסכים ,אף דורש ממני לטגן עבורו בשר
לבן ("דבר אחר") .אין לי ברירה ואני עושה את רצונו ,ותוך כדי דבריה הטתה מעט את המחבת מול לבן ("דבר אחר") .אין לי ברירה ואני עושה את רצונו ,ותוך כדי דבריה הטתה מעט את המחבת מול
עיניהם שיראו בעצמם שבשר זה היא מטגנת .בדרכים שונות ומשונות סילקה מעליה את האנשים. עיניהם שיראו בעצמם שבשר זה היא מטגנת .בדרכים שונות ומשונות סילקה מעליה את האנשים.
למרות האיסור החמור לשמור על קיום הדת ,הדקדוק במצוות היה אצלו כאילו אין השעה שעת למרות האיסור החמור לשמור על קיום הדת ,הדקדוק במצוות היה אצלו כאילו אין השעה שעת
סכנה .פעם בעת אפיית המצות בקש אבינו ז"ל לטבול את פחי הלישה שעליהם מגבלים את הבצק ,לחוש סכנה .פעם בעת אפיית המצות בקש אבינו ז"ל לטבול את פחי הלישה שעליהם מגבלים את הבצק ,לחוש
לדברי הפמ"ג ,המובא בפתחי תשובה יו"ד ק"כ (ס"ק ז') ,שמצריך טבילה .האנשים לא שעו לבקשתו .הוא לדברי הפמ"ג ,המובא בפתחי תשובה יו"ד ק"כ (ס"ק ז') ,שמצריך טבילה .האנשים לא שעו לבקשתו .הוא
נמוך הקומה לקח בעצמו הפחים הרחבים והגבוהים מקומתו ,ורץ עמם למקוה להטבילם .הדבר היה נמוך הקומה לקח בעצמו הפחים הרחבים והגבוהים מקומתו ,ורץ עמם למקוה להטבילם .הדבר היה
מאד תמוה בעיניהם של המבוגרים ,מנין לבחור צעיר צנום וכחוש זה ,הכוחות ויראת שמים כה מרובים מאד תמוה בעיניהם של המבוגרים ,מנין לבחור צעיר צנום וכחוש זה ,הכוחות ויראת שמים כה מרובים
בימים טרופים כאלו?... בימים טרופים כאלו?...
כאמור ,מילדותו נדבק לתורה וליראת שמים ,אמרו עליו :ככל שצעירי העם פורקים עול בהשפעת כאמור ,מילדותו נדבק לתורה וליראת שמים ,אמרו עליו :ככל שצעירי העם פורקים עול בהשפעת
הבולשויקים ,נער זה מתחזק מיום ליום .הוא הפנים אל קרבו כל מיני מנהגי חסידות וחומרות כדי הבולשויקים ,נער זה מתחזק מיום ליום .הוא הפנים אל קרבו כל מיני מנהגי חסידות וחומרות כדי
להתחזק ביראה מול מלכות הרשעה שהצליחו לעקור כל זיק של יהדות .הוא סבר שהזמן שעת גזרת להתחזק ביראה מול מלכות הרשעה שהצליחו לעקור כל זיק של יהדות .הוא סבר שהזמן שעת גזרת
מלכות ,ואפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יש למסור את הנפש (סנהדרין ע"ד רע"ב). מלכות ,ואפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יש למסור את הנפש (סנהדרין ע"ד רע"ב).
כאשר השלטונות חפצו להפוך את בית הקברות היהודי במינסק לגן צבורי ולסלול לידו כביש כאשר השלטונות חפצו להפוך את בית הקברות היהודי במינסק לגן צבורי ולסלול לידו כביש
רחב ,והוחלט ע"י רבני העיר להעתיק את בית החיים למקום אחר .הרגיש אבינו ז"ל חובה להשתתף רחב ,והוחלט ע"י רבני העיר להעתיק את בית החיים למקום אחר .הרגיש אבינו ז"ל חובה להשתתף
במצוה רבתי זו .אותו יום הלך לטבול במקוה טהרה ועסק בסילודים בהעברת העצמות הקדושות. במצוה רבתי זו .אותו יום הלך לטבול במקוה טהרה ועסק בסילודים בהעברת העצמות הקדושות.
ביניהם קברו של ר' דוד טעביל זצ"ל בעל ה"נחלת דוד" ,קברו של בעל ה"משכיל לאיתן" ועוד. ביניהם קברו של ר' דוד טעביל זצ"ל בעל ה"נחלת דוד" ,קברו של בעל ה"משכיל לאיתן" ועוד.
אביו ז"ל שהיה מתלמידי ישיבת סלבודקה ,לא היה עטור בזקן .אעפ"כ אבינו כשהגיע לגיל בגרות אביו ז"ל שהיה מתלמידי ישיבת סלבודקה ,לא היה עטור בזקן .אעפ"כ אבינו כשהגיע לגיל בגרות
ושערות זקנו התחילו לצמוח ,לא חשש לגדל זקן ופיאות ,אלא אדרבה ,שמח שתווי פניו נראים כיהודי ושערות זקנו התחילו לצמוח ,לא חשש לגדל זקן ופיאות ,אלא אדרבה ,שמח שתווי פניו נראים כיהודי
שומר תורה ומצוות .אכן לא אחת היה נתקל בבוז ובלעג מצעירי ישראל שפקרו ר"ל ,ואף השליכו עליו שומר תורה ומצוות .אכן לא אחת היה נתקל בבוז ובלעג מצעירי ישראל שפקרו ר"ל ,ואף השליכו עליו
אבנים. אבנים.
כח כח
יראת שמים וקנאותו לתורה ולמצוות לא ידעה גבול .לא אחת שבחו אנשים בפני אמו ז"ל את יראת שמים וקנאותו לתורה ולמצוות לא ידעה גבול .לא אחת שבחו אנשים בפני אמו ז"ל את
יראת השמים המופלגת של בנה המצוין .אולם רעדה ופחד היו אוחזים אותה מחשש של הלשנה (שהיתה יראת השמים המופלגת של בנה המצוין .אולם רעדה ופחד היו אוחזים אותה מחשש של הלשנה (שהיתה
מצויה באותם הימים ברוסיה) ,מיד היתה מבטלת ומכחישה זאת מכל וכל. מצויה באותם הימים ברוסיה) ,מיד היתה מבטלת ומכחישה זאת מכל וכל.
פעם אחת באו לביתה אנשים בלתי ידועים ושאלו על בנה ,לבה חשש מאד .נגשה מיד למטבח פעם אחת באו לביתה אנשים בלתי ידועים ושאלו על בנה ,לבה חשש מאד .נגשה מיד למטבח
וקלפה בזריזות צנון גדול וחתכה לפרוסות והניחה במחבת .נכנסה ואמרה להם :אני אשה מבוגרת וקלפה בזריזות צנון גדול וחתכה לפרוסות והניחה במחבת .נכנסה ואמרה להם :אני אשה מבוגרת
ואלמנה ,ברצוני שבני יתפלל לפחות פעם אחת ביום והוא אינו מסכים ,אף דורש ממני לטגן עבורו בשר ואלמנה ,ברצוני שבני יתפלל לפחות פעם אחת ביום והוא אינו מסכים ,אף דורש ממני לטגן עבורו בשר
לבן ("דבר אחר") .אין לי ברירה ואני עושה את רצונו ,ותוך כדי דבריה הטתה מעט את המחבת מול לבן ("דבר אחר") .אין לי ברירה ואני עושה את רצונו ,ותוך כדי דבריה הטתה מעט את המחבת מול
עיניהם שיראו בעצמם שבשר זה היא מטגנת .בדרכים שונות ומשונות סילקה מעליה את האנשים. עיניהם שיראו בעצמם שבשר זה היא מטגנת .בדרכים שונות ומשונות סילקה מעליה את האנשים.
למרות האיסור החמור לשמור על קיום הדת ,הדקדוק במצוות היה אצלו כאילו אין השעה שעת למרות האיסור החמור לשמור על קיום הדת ,הדקדוק במצוות היה אצלו כאילו אין השעה שעת
סכנה .פעם בעת אפיית המצות בקש אבינו ז"ל לטבול את פחי הלישה שעליהם מגבלים את הבצק ,לחוש סכנה .פעם בעת אפיית המצות בקש אבינו ז"ל לטבול את פחי הלישה שעליהם מגבלים את הבצק ,לחוש
לדברי הפמ"ג ,המובא בפתחי תשובה יו"ד ק"כ (ס"ק ז') ,שמצריך טבילה .האנשים לא שעו לבקשתו .הוא לדברי הפמ"ג ,המובא בפתחי תשובה יו"ד ק"כ (ס"ק ז') ,שמצריך טבילה .האנשים לא שעו לבקשתו .הוא
נמוך הקומה לקח בעצמו הפחים הרחבים והגבוהים מקומתו ,ורץ עמם למקוה להטבילם .הדבר היה נמוך הקומה לקח בעצמו הפחים הרחבים והגבוהים מקומתו ,ורץ עמם למקוה להטבילם .הדבר היה
מאד תמוה בעיניהם של המבוגרים ,מנין לבחור צעיר צנום וכחוש זה ,הכוחות ויראת שמים כה מרובים מאד תמוה בעיניהם של המבוגרים ,מנין לבחור צעיר צנום וכחוש זה ,הכוחות ויראת שמים כה מרובים
בימים טרופים כאלו?... בימים טרופים כאלו?...
כאמור ,מילדותו נדבק לתורה וליראת שמים ,אמרו עליו :ככל שצעירי העם פורקים עול בהשפעת כאמור ,מילדותו נדבק לתורה וליראת שמים ,אמרו עליו :ככל שצעירי העם פורקים עול בהשפעת
הבולשויקים ,נער זה מתחזק מיום ליום .הוא הפנים אל קרבו כל מיני מנהגי חסידות וחומרות כדי הבולשויקים ,נער זה מתחזק מיום ליום .הוא הפנים אל קרבו כל מיני מנהגי חסידות וחומרות כדי
להתחזק ביראה מול מלכות הרשעה שהצליחו לעקור כל זיק של יהדות .הוא סבר שהזמן שעת גזרת להתחזק ביראה מול מלכות הרשעה שהצליחו לעקור כל זיק של יהדות .הוא סבר שהזמן שעת גזרת
מלכות ,ואפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יש למסור את הנפש (סנהדרין ע"ד רע"ב). מלכות ,ואפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יש למסור את הנפש (סנהדרין ע"ד רע"ב).
כאשר השלטונות חפצו להפוך את בית הקברות היהודי במינסק לגן צבורי ולסלול לידו כביש כאשר השלטונות חפצו להפוך את בית הקברות היהודי במינסק לגן צבורי ולסלול לידו כביש
רחב ,והוחלט ע"י רבני העיר להעתיק את בית החיים למקום אחר .הרגיש אבינו ז"ל חובה להשתתף רחב ,והוחלט ע"י רבני העיר להעתיק את בית החיים למקום אחר .הרגיש אבינו ז"ל חובה להשתתף
במצוה רבתי זו .אותו יום הלך לטבול במקוה טהרה ועסק בסילודים בהעברת העצמות הקדושות. במצוה רבתי זו .אותו יום הלך לטבול במקוה טהרה ועסק בסילודים בהעברת העצמות הקדושות.
ביניהם קברו של ר' דוד טעביל זצ"ל בעל ה"נחלת דוד" ,קברו של בעל ה"משכיל לאיתן" ועוד. ביניהם קברו של ר' דוד טעביל זצ"ל בעל ה"נחלת דוד" ,קברו של בעל ה"משכיל לאיתן" ועוד.
אביו ז"ל שהיה מתלמידי ישיבת סלבודקה ,לא היה עטור בזקן .אעפ"כ אבינו כשהגיע לגיל בגרות אביו ז"ל שהיה מתלמידי ישיבת סלבודקה ,לא היה עטור בזקן .אעפ"כ אבינו כשהגיע לגיל בגרות
ושערות זקנו התחילו לצמוח ,לא חשש לגדל זקן ופיאות ,אלא אדרבה ,שמח שתווי פניו נראים כיהודי ושערות זקנו התחילו לצמוח ,לא חשש לגדל זקן ופיאות ,אלא אדרבה ,שמח שתווי פניו נראים כיהודי
שומר תורה ומצוות .אכן לא אחת היה נתקל בבוז ובלעג מצעירי ישראל שפקרו ר"ל ,ואף השליכו עליו שומר תורה ומצוות .אכן לא אחת היה נתקל בבוז ובלעג מצעירי ישראל שפקרו ר"ל ,ואף השליכו עליו
אבנים. אבנים.
כח כח
לפני עלייתו ארצה היה צריך להגיש תמונת פספורט ,השלטונות לא היו מקבלים תמונה בכיסוי לפני עלייתו ארצה היה צריך להגיש תמונת פספורט ,השלטונות לא היו מקבלים תמונה בכיסוי
ראש .אבינו ז"ל סירב להצטלם ללא כיסוי ראש .מכריו הזהירוהו שלא יקבלו ממנו תמונה כזו .הם ניסו ראש .אבינו ז"ל סירב להצטלם ללא כיסוי ראש .מכריו הזהירוהו שלא יקבלו ממנו תמונה כזו .הם ניסו
לשכנעו שגם רבנים ותלמידי חכמים גדולים נוהגים להצטלם ללא כיסוי ראש לצורך פספורט .נוסף לזה לשכנעו שגם רבנים ותלמידי חכמים גדולים נוהגים להצטלם ללא כיסוי ראש לצורך פספורט .נוסף לזה
הוא עלול להסתבך עם השלטונות .הוא לא שת לקול יועציו ,וגם לא רצה להצטלם עם כפה לראשו בצורה הוא עלול להסתבך עם השלטונות .הוא לא שת לקול יועציו ,וגם לא רצה להצטלם עם כפה לראשו בצורה
שלא תראה בתמונה ,והתעקש והביא תמונה בכסוי ראש מלא .וראה זה פלא בע"ה השלטונות לא שלא תראה בתמונה ,והתעקש והביא תמונה בכסוי ראש מלא .וראה זה פלא בע"ה השלטונות לא
1 1
התייחסו לכיסוי הראש וקבלו את התמונה. התייחסו לכיסוי הראש וקבלו את התמונה.
לאחר שקבל את האישורים הדרושים מהשלטונות שרשאי לעזוב את ארץ הדמים ,חשב בלבו לאחר שקבל את האישורים הדרושים מהשלטונות שרשאי לעזוב את ארץ הדמים ,חשב בלבו
עתה כשעומד לעלות לארץ ישראל ,ינהג כמנהג בני הישיבות הליטאיות שמגלחים את הזקן .ברם דעתו עתה כשעומד לעלות לארץ ישראל ,ינהג כמנהג בני הישיבות הליטאיות שמגלחים את הזקן .ברם דעתו
נשתנתה בגלל מעשה שהיה :בשבת פרשת יתרו שנת תרצ"ו ,שבת האחרונה שלו על אדמת ברית נשתנתה בגלל מעשה שהיה :בשבת פרשת יתרו שנת תרצ"ו ,שבת האחרונה שלו על אדמת ברית
המועצות ,שהה בעיר הנמל אודסה והתארח בביתו של המרא דאתרא הרב גליקסברג זצ"ל .בש"ק בבוקר המועצות ,שהה בעיר הנמל אודסה והתארח בביתו של המרא דאתרא הרב גליקסברג זצ"ל .בש"ק בבוקר
קבל בביהכ"נ עליה "שביע י" ,בה קראו הפסוק "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ', קבל בביהכ"נ עליה "שביע י" ,בה קראו הפסוק "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ',
י"ז) .בפסוק זה מצא אות ורמז להחליט לא לגעת בזקן ,והסביר זקן הפנים כנראה מהווה סגולה שלא י"ז) .בפסוק זה מצא אות ורמז להחליט לא לגעת בזקן ,והסביר זקן הפנים כנראה מהווה סגולה שלא
2 2
לחטוא .אכן עד יומו האחרון לא נגע בזקנו ואף לא בשפמו[ .ב"לקט יושר" חיו"ד (עמ' 17ד"ה "וזוכרני") כתב על לחטוא .אכן עד יומו האחרון לא נגע בזקנו ואף לא בשפמו[ .ב"לקט יושר" חיו"ד (עמ' 17ד"ה "וזוכרני") כתב על
רבו בעל תה"ד דהיה לו זקן קצר מעל פיו וא"ל משום לא תשחית פאת זקנך ,אבל אינו אמר לי שהוא אסור לגלח ,עכ"ל. רבו בעל תה"ד דהיה לו זקן קצר מעל פיו וא"ל משום לא תשחית פאת זקנך ,אבל אינו אמר לי שהוא אסור לגלח ,עכ"ל.
2 2
וכ"כ בשו"ת "תורה לשמה" סי' ש"צ ,שצ"א .וע"ע ט"ז יו"ד קפ"א ס"ק ג' .רש"י מו"ק י"ח ע"א ד"ה "ואם בקשו"]. וכ"כ בשו"ת "תורה לשמה" סי' ש"צ ,שצ"א .וע"ע ט"ז יו"ד קפ"א ס"ק ג' .רש"י מו"ק י"ח ע"א ד"ה "ואם בקשו"].
אבינו ז"ל קבל לחתונתו מתנה מהגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל (עי' לקמן עמ' ל"ו אודות איש גדול אבינו ז"ל קבל לחתונתו מתנה מהגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל (עי' לקמן עמ' ל"ו אודות איש גדול
זה) ,ספר עתיק "משרת משה" על הרמב"ם [לר' שמחה שמואל במור"פ אבד"ק סטופצי -תרי"ח] .ולא בכדי הדגיש זה) ,ספר עתיק "משרת משה" על הרמב"ם [לר' שמחה שמואל במור"פ אבד"ק סטופצי -תרי"ח] .ולא בכדי הדגיש
הרב הנ"ל בהקדשתו בתוך דברי הברכה החמה בזה"ל..." :עם לבבך הבוערת לתורה ויראה ,אשר עבדת הרב הנ"ל בהקדשתו בתוך דברי הברכה החמה בזה"ל..." :עם לבבך הבוערת לתורה ויראה ,אשר עבדת
במסירות נפש כאחד הגדולים המצויינים". במסירות נפש כאחד הגדולים המצויינים".
התמדתו התמדתו
באותה עת ששלטון הסובייטי הרשעה ,דחקה באזרחיה היהודים לפרוק עול ,ולימוד התורה היה באותה עת ששלטון הסובייטי הרשעה ,דחקה באזרחיה היהודים לפרוק עול ,ולימוד התורה היה
בסכנת נפשות ממש .דווקא אז הילד הקטן ,שרק החל צעדיו הראשונים בלימוד תוה"ק ,נמשך יותר ויותר בסכנת נפשות ממש .דווקא אז הילד הקטן ,שרק החל צעדיו הראשונים בלימוד תוה"ק ,נמשך יותר ויותר
לרוחניות .תשוקתו העזה ללימוד התורה גברה ללא לאות .יום שלא הבין את הנלמד בחידר היה נשאר לרוחניות .תשוקתו העזה ללימוד התורה גברה ללא לאות .יום שלא הבין את הנלמד בחידר היה נשאר
בבהכ"נ לאחר שציבור המתפללים עזב את המקום ,נגש לארון הקודש ,ובאין רואה בכה והתחנן להקב"ה בבהכ"נ לאחר שציבור המתפללים עזב את המקום ,נגש לארון הקודש ,ובאין רואה בכה והתחנן להקב"ה
שיפתח לבו בתורה .גם לרבות היה עושה מעשה להגביר חשקו בתורה ובין תפילת מנחה למעריב ,במקום שיפתח לבו בתורה .גם לרבות היה עושה מעשה להגביר חשקו בתורה ובין תפילת מנחה למעריב ,במקום
להתרועע ולשחק עם חברים בני גילו ,היה מתיישב לשלחן -ללא בושה -עם בעלי בתים מבוגרים להקשיב להתרועע ולשחק עם חברים בני גילו ,היה מתיישב לשלחן -ללא בושה -עם בעלי בתים מבוגרים להקשיב
1ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הפספורט. 1ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הפספורט.
2בפי העם מקובל לומר כשיש לאדם לעשות דבר מה והוא מסופק כיצד יעשה ,יכול לפתור ספקו אם יעיין היטב בפרשה שקוראים 2בפי העם מקובל לומר כשיש לאדם לעשות דבר מה והוא מסופק כיצד יעשה ,יכול לפתור ספקו אם יעיין היטב בפרשה שקוראים
באותה שבת ,וסגולה למצוא פתרון. באותה שבת ,וסגולה למצוא פתרון.
הנה החת"ס על התורה סוף ספר דברים בלקוטים על תהילים (קי"ט) עה"פ "גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי" כתב :אנשי עצתי -על דרך הנה החת"ס על התורה סוף ספר דברים בלקוטים על תהילים (קי"ט) עה"פ "גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי" כתב :אנשי עצתי -על דרך
פסוק לי פסוקיך (חולין צ"ה ):או שמואל בדיק בספרא (שם) .וזהו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" ,כלומר שבס"ת יקרא כל קורות ימי פסוק לי פסוקיך (חולין צ"ה ):או שמואל בדיק בספרא (שם) .וזהו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" ,כלומר שבס"ת יקרא כל קורות ימי
חייו ע"ד בדיק בספרא .והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא .מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל .אבל יותר נפלא כי כמה חייו ע"ד בדיק בספרא .והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא .מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל .אבל יותר נפלא כי כמה
פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בפרשת השבוע מעין המאורע שלו .והוסיף החת"ס דמה שכתב ה"חות יאיר" פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בפרשת השבוע מעין המאורע שלו .והוסיף החת"ס דמה שכתב ה"חות יאיר"
בהקדמה לספרו שבחר בשם זה ע"ש סבתו החסידה מרת חוה זצ"ל( ,לכתוב על רבנית זצ"ל ולא ז"ל ,ראה גם חת"ס שבת כ"ד רע"ב) .הוא משום בהקדמה לספרו שבחר בשם זה ע"ש סבתו החסידה מרת חוה זצ"ל( ,לכתוב על רבנית זצ"ל ולא ז"ל ,ראה גם חת"ס שבת כ"ד רע"ב) .הוא משום
כשהרהר איך יקרא שם ספרו ,ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה ,וקראוהו לתורה ,וקראו לפניו (דברים ג ,י"ד) :ויקרא אותם על כשהרהר איך יקרא שם ספרו ,ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה ,וקראוהו לתורה ,וקראו לפניו (דברים ג ,י"ד) :ויקרא אותם על
שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה .לכן החליט לקרוא את שם ספרו בשם "חות יאיר" ,ע"כ. שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה .לכן החליט לקרוא את שם ספרו בשם "חות יאיר" ,ע"כ.
כט כט
לפני עלייתו ארצה היה צריך להגיש תמונת פספורט ,השלטונות לא היו מקבלים תמונה בכיסוי לפני עלייתו ארצה היה צריך להגיש תמונת פספורט ,השלטונות לא היו מקבלים תמונה בכיסוי
ראש .אבינו ז"ל סירב להצטלם ללא כיסוי ראש .מכריו הזהירוהו שלא יקבלו ממנו תמונה כזו .הם ניסו ראש .אבינו ז"ל סירב להצטלם ללא כיסוי ראש .מכריו הזהירוהו שלא יקבלו ממנו תמונה כזו .הם ניסו
לשכנעו שגם רבנים ותלמידי חכמים גדולים נוהגים להצטלם ללא כיסוי ראש לצורך פספורט .נוסף לזה לשכנעו שגם רבנים ותלמידי חכמים גדולים נוהגים להצטלם ללא כיסוי ראש לצורך פספורט .נוסף לזה
הוא עלול להסתבך עם השלטונות .הוא לא שת לקול יועציו ,וגם לא רצה להצטלם עם כפה לראשו בצורה הוא עלול להסתבך עם השלטונות .הוא לא שת לקול יועציו ,וגם לא רצה להצטלם עם כפה לראשו בצורה
שלא תראה בתמונה ,והתעקש והביא תמונה בכסוי ראש מלא .וראה זה פלא בע"ה השלטונות לא שלא תראה בתמונה ,והתעקש והביא תמונה בכסוי ראש מלא .וראה זה פלא בע"ה השלטונות לא
1 1
התייחסו לכיסוי הראש וקבלו את התמונה. התייחסו לכיסוי הראש וקבלו את התמונה.
לאחר שקבל את האישורים הדרושים מהשלטונות שרשאי לעזוב את ארץ הדמים ,חשב בלבו לאחר שקבל את האישורים הדרושים מהשלטונות שרשאי לעזוב את ארץ הדמים ,חשב בלבו
עתה כשעומד לעלות לארץ ישראל ,ינהג כמנהג בני הישיבות הליטאיות שמגלחים את הזקן .ברם דעתו עתה כשעומד לעלות לארץ ישראל ,ינהג כמנהג בני הישיבות הליטאיות שמגלחים את הזקן .ברם דעתו
נשתנתה בגלל מעשה שהיה :בשבת פרשת יתרו שנת תרצ"ו ,שבת האחרונה שלו על אדמת ברית נשתנתה בגלל מעשה שהיה :בשבת פרשת יתרו שנת תרצ"ו ,שבת האחרונה שלו על אדמת ברית
המועצות ,שהה בעיר הנמל אודסה והתארח בביתו של המרא דאתרא הרב גליקסברג זצ"ל .בש"ק בבוקר המועצות ,שהה בעיר הנמל אודסה והתארח בביתו של המרא דאתרא הרב גליקסברג זצ"ל .בש"ק בבוקר
קבל בביהכ"נ עליה "שביע י" ,בה קראו הפסוק "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ', קבל בביהכ"נ עליה "שביע י" ,בה קראו הפסוק "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ',
י"ז) .בפסוק זה מצא אות ורמז להחליט לא לגעת בזקן ,והסביר זקן הפנים כנראה מהווה סגולה שלא י"ז) .בפסוק זה מצא אות ורמז להחליט לא לגעת בזקן ,והסביר זקן הפנים כנראה מהווה סגולה שלא
2 2
לחטוא .אכן עד יומו האחרון לא נגע בזקנו ואף לא בשפמו[ .ב"לקט יושר" חיו"ד (עמ' 17ד"ה "וזוכרני") כתב על לחטוא .אכן עד יומו האחרון לא נגע בזקנו ואף לא בשפמו[ .ב"לקט יושר" חיו"ד (עמ' 17ד"ה "וזוכרני") כתב על
רבו בעל תה"ד דהיה לו זקן קצר מעל פיו וא"ל משום לא תשחית פאת זקנך ,אבל אינו אמר לי שהוא אסור לגלח ,עכ"ל. רבו בעל תה"ד דהיה לו זקן קצר מעל פיו וא"ל משום לא תשחית פאת זקנך ,אבל אינו אמר לי שהוא אסור לגלח ,עכ"ל.
2 2
וכ"כ בשו"ת "תורה לשמה" סי' ש"צ ,שצ"א .וע"ע ט"ז יו"ד קפ"א ס"ק ג' .רש"י מו"ק י"ח ע"א ד"ה "ואם בקשו"]. וכ"כ בשו"ת "תורה לשמה" סי' ש"צ ,שצ"א .וע"ע ט"ז יו"ד קפ"א ס"ק ג' .רש"י מו"ק י"ח ע"א ד"ה "ואם בקשו"].
אבינו ז"ל קבל לחתונתו מתנה מהגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל (עי' לקמן עמ' ל"ו אודות איש גדול אבינו ז"ל קבל לחתונתו מתנה מהגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל (עי' לקמן עמ' ל"ו אודות איש גדול
זה) ,ספר עתיק "משרת משה" על הרמב"ם [לר' שמחה שמואל במור"פ אבד"ק סטופצי -תרי"ח] .ולא בכדי הדגיש זה) ,ספר עתיק "משרת משה" על הרמב"ם [לר' שמחה שמואל במור"פ אבד"ק סטופצי -תרי"ח] .ולא בכדי הדגיש
הרב הנ"ל בהקדשתו בתוך דברי הברכה החמה בזה"ל..." :עם לבבך הבוערת לתורה ויראה ,אשר עבדת הרב הנ"ל בהקדשתו בתוך דברי הברכה החמה בזה"ל..." :עם לבבך הבוערת לתורה ויראה ,אשר עבדת
במסירות נפש כאחד הגדולים המצויינים". במסירות נפש כאחד הגדולים המצויינים".
התמדתו התמדתו
באותה עת ששלטון הסובייטי הרשעה ,דחקה באזרחיה היהודים לפרוק עול ,ולימוד התורה היה באותה עת ששלטון הסובייטי הרשעה ,דחקה באזרחיה היהודים לפרוק עול ,ולימוד התורה היה
בסכנת נפשות ממש .דווקא אז הילד הקטן ,שרק החל צעדיו הראשונים בלימוד תוה"ק ,נמשך יותר ויותר בסכנת נפשות ממש .דווקא אז הילד הקטן ,שרק החל צעדיו הראשונים בלימוד תוה"ק ,נמשך יותר ויותר
לרוחניות .תשוקתו העזה ללימוד התורה גברה ללא לאות .יום שלא הבין את הנלמד בחידר היה נשאר לרוחניות .תשוקתו העזה ללימוד התורה גברה ללא לאות .יום שלא הבין את הנלמד בחידר היה נשאר
בבהכ"נ לאחר שציבור המתפללים עזב את המקום ,נגש לארון הקודש ,ובאין רואה בכה והתחנן להקב"ה בבהכ"נ לאחר שציבור המתפללים עזב את המקום ,נגש לארון הקודש ,ובאין רואה בכה והתחנן להקב"ה
שיפתח לבו בתורה .גם לרבות היה עושה מעשה להגביר חשקו בתורה ובין תפילת מנחה למעריב ,במקום שיפתח לבו בתורה .גם לרבות היה עושה מעשה להגביר חשקו בתורה ובין תפילת מנחה למעריב ,במקום
להתרועע ולשחק עם חברים בני גילו ,היה מתיישב לשלחן -ללא בושה -עם בעלי בתים מבוגרים להקשיב להתרועע ולשחק עם חברים בני גילו ,היה מתיישב לשלחן -ללא בושה -עם בעלי בתים מבוגרים להקשיב
1ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הפספורט. 1ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הפספורט.
2בפי העם מקובל לומר כשיש לאדם לעשות דבר מה והוא מסופק כיצד יעשה ,יכול לפתור ספקו אם יעיין היטב בפרשה שקוראים 2בפי העם מקובל לומר כשיש לאדם לעשות דבר מה והוא מסופק כיצד יעשה ,יכול לפתור ספקו אם יעיין היטב בפרשה שקוראים
באותה שבת ,וסגולה למצוא פתרון. באותה שבת ,וסגולה למצוא פתרון.
הנה החת"ס על התורה סוף ספר דברים בלקוטים על תהילים (קי"ט) עה"פ "גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי" כתב :אנשי עצתי -על דרך הנה החת"ס על התורה סוף ספר דברים בלקוטים על תהילים (קי"ט) עה"פ "גם עדתיך שעשועי אנשי עצתי" כתב :אנשי עצתי -על דרך
פסוק לי פסוקיך (חולין צ"ה ):או שמואל בדיק בספרא (שם) .וזהו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" ,כלומר שבס"ת יקרא כל קורות ימי פסוק לי פסוקיך (חולין צ"ה ):או שמואל בדיק בספרא (שם) .וזהו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" ,כלומר שבס"ת יקרא כל קורות ימי
חייו ע"ד בדיק בספרא .והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא .מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל .אבל יותר נפלא כי כמה חייו ע"ד בדיק בספרא .והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא .מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל .אבל יותר נפלא כי כמה
פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בפרשת השבוע מעין המאורע שלו .והוסיף החת"ס דמה שכתב ה"חות יאיר" פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בפרשת השבוע מעין המאורע שלו .והוסיף החת"ס דמה שכתב ה"חות יאיר"
בהקדמה לספרו שבחר בשם זה ע"ש סבתו החסידה מרת חוה זצ"ל( ,לכתוב על רבנית זצ"ל ולא ז"ל ,ראה גם חת"ס שבת כ"ד רע"ב) .הוא משום בהקדמה לספרו שבחר בשם זה ע"ש סבתו החסידה מרת חוה זצ"ל( ,לכתוב על רבנית זצ"ל ולא ז"ל ,ראה גם חת"ס שבת כ"ד רע"ב) .הוא משום
כשהרהר איך יקרא שם ספרו ,ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה ,וקראוהו לתורה ,וקראו לפניו (דברים ג ,י"ד) :ויקרא אותם על כשהרהר איך יקרא שם ספרו ,ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה ,וקראוהו לתורה ,וקראו לפניו (דברים ג ,י"ד) :ויקרא אותם על
שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה .לכן החליט לקרוא את שם ספרו בשם "חות יאיר" ,ע"כ. שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה .לכן החליט לקרוא את שם ספרו בשם "חות יאיר" ,ע"כ.
כט כט
לדברי הרב המלמד פרק במשניות ,וקיוה אולי שם יבין משהו מהנלמד .וכמאמרם ז"ל :דגים כיון שיורדת לדברי הרב המלמד פרק במשניות ,וקיוה אולי שם יבין משהו מהנלמד .וכמאמרם ז"ל :דגים כיון שיורדת
טיפה אחת מקבלין אותה בצמאון ,כך הם ישראל וכו' [ב"ר צ"ז ,ה'] .באמת ,לא הרחיק היום והשי"ת טיפה אחת מקבלין אותה בצמאון ,כך הם ישראל וכו' [ב"ר צ"ז ,ה'] .באמת ,לא הרחיק היום והשי"ת
היה בעזרו ולבו נפתח לרווחה. היה בעזרו ולבו נפתח לרווחה.
בצעירותו ,בעת שלמד בישיבה קטנה ,הטילה הנהלת הישיבה על התלמידים ,לקראת סוף הזמן, בצעירותו ,בעת שלמד בישיבה קטנה ,הטילה הנהלת הישיבה על התלמידים ,לקראת סוף הזמן,
לחזור ולשנן בע"פ את דפי הגמרא שלמדו .כדי לדרבנם בלימוד ,הבטיחו ראשי הישיבה להעניק סכומים לחזור ולשנן בע"פ את דפי הגמרא שלמדו .כדי לדרבנם בלימוד ,הבטיחו ראשי הישיבה להעניק סכומים
קטנים של כסף (קאפקעס) למי שיבחן בע"פ .אבינו שהיה מתמיד עצום שינן הרבה דפי גמרא .כשנבחן קטנים של כסף (קאפקעס) למי שיבחן בע"פ .אבינו שהיה מתמיד עצום שינן הרבה דפי גמרא .כשנבחן
בתחילת הזמן אמר בע"פ ,בשטף ובהטעמה את דפי הגמרא שלמד מלה במלה .כשהעירו לו שטעה ושגה בתחילת הזמן אמר בע"פ ,בשטף ובהטעמה את דפי הגמרא שלמד מלה במלה .כשהעירו לו שטעה ושגה
במלה מסוימת ,השיב על אתר שהב"ח בהגהותיו מתקן כפי שאמר .לאחר שסיים לומר ,קבל את סכום במלה מסוימת ,השיב על אתר שהב"ח בהגהותיו מתקן כפי שאמר .לאחר שסיים לומר ,קבל את סכום
הכסף שהובטח[ .ב"עליות אליהו" סוף הערה ט"ז וב"תולדות אדם" ח"ב פ"ב בהערות (דף י"א סע"א) כתוב :טוב השינון הכסף שהובטח[ .ב"עליות אליהו" סוף הערה ט"ז וב"תולדות אדם" ח"ב פ"ב בהערות (דף י"א סע"א) כתוב :טוב השינון
והידיעה אף שאינו ממש כלשון התלמוד] .לקראת בין הזמנים הבא שוב הכריזו על מבצע דפי גמרא בע"פ. והידיעה אף שאינו ממש כלשון התלמוד] .לקראת בין הזמנים הבא שוב הכריזו על מבצע דפי גמרא בע"פ.
כשהגיע תורו להבחן ,אמרו לו שבעצם כל תכנית הלימודים הזו הוכנה עבור התלמידים הרגילים ולא כשהגיע תורו להבחן ,אמרו לו שבעצם כל תכנית הלימודים הזו הוכנה עבור התלמידים הרגילים ולא
עבורו ,שהרי בלאו הכי הוא יושב ולומד בימי החופשה .כמו כן אמרו לו ,ספק ברצינות ,שאם הוא רוצה עבורו ,שהרי בלאו הכי הוא יושב ולומד בימי החופשה .כמו כן אמרו לו ,ספק ברצינות ,שאם הוא רוצה
להכנס לתכנית עליו לומר גם את לשון רש"י .אבא ז"ל סיפר שבשעתו חרה לו מאד .ואמר "בשביל שאני להכנס לתכנית עליו לומר גם את לשון רש"י .אבא ז"ל סיפר שבשעתו חרה לו מאד .ואמר "בשביל שאני
זכר הפסדתי"! (ככתובות ק"ח ,ב'). זכר הפסדתי"! (ככתובות ק"ח ,ב').
כאשר למדו בישיבה הקטנה מסכת נדרים ,פגשו פעם מגיד השיעור באקראי ,שאלו :אמור נא לי כאשר למדו בישיבה הקטנה מסכת נדרים ,פגשו פעם מגיד השיעור באקראי ,שאלו :אמור נא לי
יקירי כמה מימרות של "רב גידל אמר רב" ישנם בפרק קמא דנדרים (דף ז-ח) ,הנער החל לומר כל מימרא יקירי כמה מימרות של "רב גידל אמר רב" ישנם בפרק קמא דנדרים (דף ז-ח) ,הנער החל לומר כל מימרא
ומימרא ומנה באצבעו את מספרם .ענה לו רבו ,על תשובה כזו לא מגיע לך שום הוקרה ,תלמיד כמותך ומימרא ומנה באצבעו את מספרם .ענה לו רבו ,על תשובה כזו לא מגיע לך שום הוקרה ,תלמיד כמותך
צריך לומר בתחילה את מספר המימרות ואח"כ לפרטם. צריך לומר בתחילה את מספר המימרות ואח"כ לפרטם.
פעם לאחר תפילת ערבית בקש ממנו רבו להתלוות עמו לבקר חולה .בעוד שהם הולכים נעצר פעם לאחר תפילת ערבית בקש ממנו רבו להתלוות עמו לבקר חולה .בעוד שהם הולכים נעצר
אבינו ואמר הרי למדנו (נדרים מ' ע"א) שאין לבקר את החולה בשעות הערב! שמח רבו ואמר לו אכן אבינו ואמר הרי למדנו (נדרים מ' ע"א) שאין לבקר את החולה בשעות הערב! שמח רבו ואמר לו אכן
רציתי לבחון אותך וחכיתי שתאמר לי תשובה זו[ .כמו דאיתא בתוספתא פרה פ"ד ה"ד "לא שלא היה רציתי לבחון אותך וחכיתי שתאמר לי תשובה זו[ .כמו דאיתא בתוספתא פרה פ"ד ה"ד "לא שלא היה
יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים" ,ובברכות (ל"ג ע"ב) "ורבה ,לחדודי דאביי הוא דבעי", יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים" ,ובברכות (ל"ג ע"ב) "ורבה ,לחדודי דאביי הוא דבעי",
ובעירובין (נ"א ע"א) "אר"פ בדיק לן רבא" וע"ע תוס' עירובין כ"ז .סד"ה "מאן" – ורבא לחדודי ההוא מדרבנן עבד[. ובעירובין (נ"א ע"א) "אר"פ בדיק לן רבא" וע"ע תוס' עירובין כ"ז .סד"ה "מאן" – ורבא לחדודי ההוא מדרבנן עבד[.
מדי פעם היו שלטונות הסובייטים מתפארים על השגיהם הטכנולוגים .פעם הם פיתחו מטוס ענק מדי פעם היו שלטונות הסובייטים מתפארים על השגיהם הטכנולוגים .פעם הם פיתחו מטוס ענק
ומשוכלל בעל שש כנפים .באחד הימים הציגו הקומוניסטים את המטוס לקהל הרחב ע"י מטס ראווה ומשוכלל בעל שש כנפים .באחד הימים הציגו הקומוניסטים את המטוס לקהל הרחב ע"י מטס ראווה
בשמי הערים הגדולות .בתאריך מסויים ובשעה מיועדת היה המטוס צריך לחוג בשמי העיר מינסק .אכן בשמי הערים הגדולות .בתאריך מסויים ובשעה מיועדת היה המטוס צריך לחוג בשמי העיר מינסק .אכן
המוני בני העיר י צאו לראות במחזה הגדול .גם רבים מבני הישיבה הפסיקו לרגע את לימודיהם ויצאו המוני בני העיר י צאו לראות במחזה הגדול .גם רבים מבני הישיבה הפסיקו לרגע את לימודיהם ויצאו
החוצה לחזות במטוס זה .אבינו חשש מביטול תורה ,ובפרט ֵהיצר על השגיהם של הבולשויקים ששנאם החוצה לחזות במטוס זה .אבינו חשש מביטול תורה ,ובפרט ֵהיצר על השגיהם של הבולשויקים ששנאם
שנאה עזה על דרכיהם לעקירת הדת מישראל ,וכמובן נשאר ללמוד .היטב חרה לו על אלו שיצאו לראות שנאה עזה על דרכיהם לעקירת הדת מישראל ,וכמובן נשאר ללמוד .היטב חרה לו על אלו שיצאו לראות
ב"כחי ועוצם ידי" של הרשעים הללו(.אגב ,אותו מטוס לא האריך ימים רבים ,הוא התרסק כתוצאה מתאונה באויר). ב"כחי ועוצם ידי" של הרשעים הללו(.אגב ,אותו מטוס לא האריך ימים רבים ,הוא התרסק כתוצאה מתאונה באויר).
ל ל
לדברי הרב המלמד פרק במשניות ,וקיוה אולי שם יבין משהו מהנלמד .וכמאמרם ז"ל :דגים כיון שיורדת לדברי הרב המלמד פרק במשניות ,וקיוה אולי שם יבין משהו מהנלמד .וכמאמרם ז"ל :דגים כיון שיורדת
טיפה אחת מקבלין אותה בצמאון ,כך הם ישראל וכו' [ב"ר צ"ז ,ה'] .באמת ,לא הרחיק היום והשי"ת טיפה אחת מקבלין אותה בצמאון ,כך הם ישראל וכו' [ב"ר צ"ז ,ה'] .באמת ,לא הרחיק היום והשי"ת
היה בעזרו ולבו נפתח לרווחה. היה בעזרו ולבו נפתח לרווחה.
בצעירותו ,בעת שלמד בישיבה קטנה ,הטילה הנהלת הישיבה על התלמידים ,לקראת סוף הזמן, בצעירותו ,בעת שלמד בישיבה קטנה ,הטילה הנהלת הישיבה על התלמידים ,לקראת סוף הזמן,
לחזור ולשנן בע"פ את דפי הגמרא שלמדו .כדי לדרבנם בלימוד ,הבטיחו ראשי הישיבה להעניק סכומים לחזור ולשנן בע"פ את דפי הגמרא שלמדו .כדי לדרבנם בלימוד ,הבטיחו ראשי הישיבה להעניק סכומים
קטנים של כסף (קאפקעס) למי שיבחן בע"פ .אבינו שהיה מתמיד עצום שינן הרבה דפי גמרא .כשנבחן קטנים של כסף (קאפקעס) למי שיבחן בע"פ .אבינו שהיה מתמיד עצום שינן הרבה דפי גמרא .כשנבחן
בתחילת הזמן אמר בע"פ ,בשטף ובהטעמה את דפי הגמרא שלמד מלה במלה .כשהעירו לו שטעה ושגה בתחילת הזמן אמר בע"פ ,בשטף ובהטעמה את דפי הגמרא שלמד מלה במלה .כשהעירו לו שטעה ושגה
במלה מסוימת ,השיב על אתר שהב"ח בהגהותיו מתקן כפי שאמר .לאחר שסיים לומר ,קבל את סכום במלה מסוימת ,השיב על אתר שהב"ח בהגהותיו מתקן כפי שאמר .לאחר שסיים לומר ,קבל את סכום
הכסף שהובטח[ .ב"עליות אליהו" סוף הערה ט"ז וב"תולדות אדם" ח"ב פ"ב בהערות (דף י"א סע"א) כתוב :טוב השינון הכסף שהובטח[ .ב"עליות אליהו" סוף הערה ט"ז וב"תולדות אדם" ח"ב פ"ב בהערות (דף י"א סע"א) כתוב :טוב השינון
והידיעה אף שאינו ממש כלשון התלמוד] .לקראת בין הזמנים הבא שוב הכריזו על מבצע דפי גמרא בע"פ. והידיעה אף שאינו ממש כלשון התלמוד] .לקראת בין הזמנים הבא שוב הכריזו על מבצע דפי גמרא בע"פ.
כשהגיע תורו להבחן ,אמרו לו שבעצם כל תכנית הלימודים הזו הוכנה עבור התלמידים הרגילים ולא כשהגיע תורו להבחן ,אמרו לו שבעצם כל תכנית הלימודים הזו הוכנה עבור התלמידים הרגילים ולא
עבורו ,שהרי בלאו הכי הוא יושב ולומד בימי החופשה .כמו כן אמרו לו ,ספק ברצינות ,שאם הוא רוצה עבורו ,שהרי בלאו הכי הוא יושב ולומד בימי החופשה .כמו כן אמרו לו ,ספק ברצינות ,שאם הוא רוצה
להכנס לתכנית עליו לומר גם את לשון רש"י .אבא ז"ל סיפר שבשעתו חרה לו מאד .ואמר "בשביל שאני להכנס לתכנית עליו לומר גם את לשון רש"י .אבא ז"ל סיפר שבשעתו חרה לו מאד .ואמר "בשביל שאני
זכר הפסדתי"! (ככתובות ק"ח ,ב'). זכר הפסדתי"! (ככתובות ק"ח ,ב').
כאשר למדו בישיבה הקטנה מסכת נדרים ,פגשו פעם מגיד השיעור באקראי ,שאלו :אמור נא לי כאשר למדו בישיבה הקטנה מסכת נדרים ,פגשו פעם מגיד השיעור באקראי ,שאלו :אמור נא לי
יקירי כמה מימרות של "רב גידל אמר רב" ישנם בפרק קמא דנדרים (דף ז-ח) ,הנער החל לומר כל מימרא יקירי כמה מימרות של "רב גידל אמר רב" ישנם בפרק קמא דנדרים (דף ז-ח) ,הנער החל לומר כל מימרא
ומימרא ומנה באצבעו את מספרם .ענה לו רבו ,על תשובה כזו לא מגיע לך שום הוקרה ,תלמיד כמותך ומימרא ומנה באצבעו את מספרם .ענה לו רבו ,על תשובה כזו לא מגיע לך שום הוקרה ,תלמיד כמותך
צריך לומר בתחילה את מספר המימרות ואח"כ לפרטם. צריך לומר בתחילה את מספר המימרות ואח"כ לפרטם.
פעם לאחר תפילת ערבית בקש ממנו רבו להתלוות עמו לבקר חולה .בעוד שהם הולכים נעצר פעם לאחר תפילת ערבית בקש ממנו רבו להתלוות עמו לבקר חולה .בעוד שהם הולכים נעצר
אבינו ואמר הרי למדנו (נדרים מ' ע"א) שאין לבקר את החולה בשעות הערב! שמח רבו ואמר לו אכן אבינו ואמר הרי למדנו (נדרים מ' ע"א) שאין לבקר את החולה בשעות הערב! שמח רבו ואמר לו אכן
רציתי לבחון אותך וחכיתי שתאמר לי תשובה זו[ .כמו דאיתא בתוספתא פרה פ"ד ה"ד "לא שלא היה רציתי לבחון אותך וחכיתי שתאמר לי תשובה זו[ .כמו דאיתא בתוספתא פרה פ"ד ה"ד "לא שלא היה
יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים" ,ובברכות (ל"ג ע"ב) "ורבה ,לחדודי דאביי הוא דבעי", יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים" ,ובברכות (ל"ג ע"ב) "ורבה ,לחדודי דאביי הוא דבעי",
ובעירובין (נ"א ע"א) "אר"פ בדיק לן רבא" וע"ע תוס' עירובין כ"ז .סד"ה "מאן" – ורבא לחדודי ההוא מדרבנן עבד[. ובעירובין (נ"א ע"א) "אר"פ בדיק לן רבא" וע"ע תוס' עירובין כ"ז .סד"ה "מאן" – ורבא לחדודי ההוא מדרבנן עבד[.
מדי פעם היו שלטונות הסובייטים מתפארים על השגיהם הטכנולוגים .פעם הם פיתחו מטוס ענק מדי פעם היו שלטונות הסובייטים מתפארים על השגיהם הטכנולוגים .פעם הם פיתחו מטוס ענק
ומשוכלל בעל שש כנפים .באחד הימים הציגו הקומוניסטים את המטוס לקהל הרחב ע"י מטס ראווה ומשוכלל בעל שש כנפים .באחד הימים הציגו הקומוניסטים את המטוס לקהל הרחב ע"י מטס ראווה
בשמי הערים הגדולות .בתאריך מסויים ובשעה מיועדת היה המטוס צריך לחוג בשמי העיר מינסק .אכן בשמי הערים הגדולות .בתאריך מסויים ובשעה מיועדת היה המטוס צריך לחוג בשמי העיר מינסק .אכן
המוני בני העיר י צאו לראות במחזה הגדול .גם רבים מבני הישיבה הפסיקו לרגע את לימודיהם ויצאו המוני בני העיר י צאו לראות במחזה הגדול .גם רבים מבני הישיבה הפסיקו לרגע את לימודיהם ויצאו
החוצה לחזות במטוס זה .אבינו חשש מביטול תורה ,ובפרט ֵהיצר על השגיהם של הבולשויקים ששנאם החוצה לחזות במטוס זה .אבינו חשש מביטול תורה ,ובפרט ֵהיצר על השגיהם של הבולשויקים ששנאם
שנאה עזה על דרכיהם לעקירת הדת מישראל ,וכמובן נשאר ללמוד .היטב חרה לו על אלו שיצאו לראות שנאה עזה על דרכיהם לעקירת הדת מישראל ,וכמובן נשאר ללמוד .היטב חרה לו על אלו שיצאו לראות
ב"כחי ועוצם ידי" של הרשעים הללו(.אגב ,אותו מטוס לא האריך ימים רבים ,הוא התרסק כתוצאה מתאונה באויר). ב"כחי ועוצם ידי" של הרשעים הללו(.אגב ,אותו מטוס לא האריך ימים רבים ,הוא התרסק כתוצאה מתאונה באויר).
ל ל
בין אדם לחבירו בין אדם לחבירו
היה רגיל לבקר בחגים אצל גדולי ישראל לקיים "להקביל פני רבו ברגל" (ר"ה ט"ז ,ב') .כאשר היה רגיל לבקר בחגים אצל גדולי ישראל לקיים "להקביל פני רבו ברגל" (ר"ה ט"ז ,ב') .כאשר
נפטר אחד מהגדולים שהיה רגיל אצלו ,המשיך לבקר אצל הרבנית [אם היה ניתן ,כמובן] .וטעמו :רבנית נפטר אחד מהגדולים שהיה רגיל אצלו ,המשיך לבקר אצל הרבנית [אם היה ניתן ,כמובן] .וטעמו :רבנית
זו היתה רגילה לביקורים בימות החגים ,עתה נוסף על יגונה שבעלה ,הרב ,נלקח ממנה שוב תשאר לבדה. זו היתה רגילה לביקורים בימות החגים ,עתה נוסף על יגונה שבעלה ,הרב ,נלקח ממנה שוב תשאר לבדה.
3 3
ועוד" ,אשת חבר הרי היא כחבר" (שבועות ל' ,ב') וצריך לכבדה( .עיי"ש בתוס' ד"ה "והאמר" .ובספר "אתוון ועוד" ,אשת חבר הרי היא כחבר" (שבועות ל' ,ב') וצריך לכבדה( .עיי"ש בתוס' ד"ה "והאמר" .ובספר "אתוון
דאורייתא" סוף כלל ח' כתב דכבוד התורה הוא גם אחר מיתת הת"ח במה שמכבדים לאשה שהייתה פעם אשת ת"ח .וע"ע דאורייתא" סוף כלל ח' כתב דכבוד התורה הוא גם אחר מיתת הת"ח במה שמכבדים לאשה שהייתה פעם אשת ת"ח .וע"ע
שד"ח ח"א מערכת אל"ף כללים ,אות ק"מ בארוכה). שד"ח ח"א מערכת אל"ף כללים ,אות ק"מ בארוכה).
רגישות והקפדה יתירה היתה לאבינו ז"ל לזולת ,הן בהכרת הטוב והן בכבודו .זכר תמיד לטובה רגישות והקפדה יתירה היתה לאבינו ז"ל לזולת ,הן בהכרת הטוב והן בכבודו .זכר תמיד לטובה
כל מי שעשה לו איזה נחת רוח ,אפילו מזערית .כמו"כ אם חשב ,שיש חלילה חשש של פגיעה במאן דהוא, כל מי שעשה לו איזה נחת רוח ,אפילו מזערית .כמו"כ אם חשב ,שיש חלילה חשש של פגיעה במאן דהוא,
היה נתקף ביסורי מצפון ,והיה מרבה להתנצל בפניו אף שהלה היה טוען שלא נפגע כלל. היה נתקף ביסורי מצפון ,והיה מרבה להתנצל בפניו אף שהלה היה טוען שלא נפגע כלל.
כשהתפלל בימות החול בשטיבלך ולא היה במקום הגבאי .אם נתבקש מהציבור לקרוא בתורה כשהתפלל בימות החול בשטיבלך ולא היה במקום הגבאי .אם נתבקש מהציבור לקרוא בתורה
ולחלק העליות ,היה קורא .אולם סירב לחלק את העליות שמא מאן דהוא יפגע שלא נתכבד בעליה. ולחלק העליות ,היה קורא .אולם סירב לחלק את העליות שמא מאן דהוא יפגע שלא נתכבד בעליה.
מעשה באדם שפלט מפיו מלת סרה על תלמיד חכם .מיד הגיב :כפות רגליו של אותו ת"ח גדול מעשה באדם שפלט מפיו מלת סרה על תלמיד חכם .מיד הגיב :כפות רגליו של אותו ת"ח גדול
4 4
ספוגים בתורה יותר ממה שיש בראשך ,ואיך אתה מעז לפטפט כנגדו. ספוגים בתורה יותר ממה שיש בראשך ,ואיך אתה מעז לפטפט כנגדו.
מאמרם "ויהיו עניים בני ביתך" (אבות א' ,ה') היה מקיים כפשוטו .אחד מעניי ירושלים שהופעתו מאמרם "ויהיו עניים בני ביתך" (אבות א' ,ה') היה מקיים כפשוטו .אחד מעניי ירושלים שהופעתו
החיצונית היתה דו חה ,היה אורח קבוע בשלחן שבת בביתנו .אבא זצ"ל היה מושיבו סמוך לו ,שהרי כתוב החיצונית היתה דו חה ,היה אורח קבוע בשלחן שבת בביתנו .אבא זצ"ל היה מושיבו סמוך לו ,שהרי כתוב
"כי יעמוד לימין אביון" (תהילים ק"ט ,ל"א) ,ואמרו בויק"ר (ל"ד ,ט') שפסוק זה נדרש על הקב"ה העומד "כי יעמוד לימין אביון" (תהילים ק"ט ,ל"א) ,ואמרו בויק"ר (ל"ד ,ט') שפסוק זה נדרש על הקב"ה העומד
ליד ימין האביון .בעת זמירות שבת ,שמחתו של האורח העני היתה עוברת על גדותיה והיה מזמר בקולי ליד ימין האביון .בעת זמירות שבת ,שמחתו של האורח העני היתה עוברת על גדותיה והיה מזמר בקולי
קולות ,ואבא היה מראה לו פנים שוחקות על שירה זו .בשעת פטירתו של אבא ז"ל ,מירר אותו גלמוד קולות ,ואבא היה מראה לו פנים שוחקות על שירה זו .בשעת פטירתו של אבא ז"ל ,מירר אותו גלמוד
בבכי וצעק אבא שלי נפטר. בבכי וצעק אבא שלי נפטר.
מעשה דומה היה עם אשה גלמודה לבושה בגדים בלויים ,וגם היה קשה מאד לעמוד בקרבתה מעשה דומה היה עם אשה גלמודה לבושה בגדים בלויים ,וגם היה קשה מאד לעמוד בקרבתה
מחמת הריח הבלתי נעים שנדף ממנה .אשה זו היתה מבקרת בביתנו תכופות ובכל ביקור היתה מבלה מחמת הריח הבלתי נעים שנדף ממנה .אשה זו היתה מבקרת בביתנו תכופות ובכל ביקור היתה מבלה
שעות מרובות ומספרת מה שעל לבה .בני הבית היו מאיצים בה לסיים כדי שתלך לדרכה ,אבינו זצ"ל שעות מרובות ומספרת מה שעל לבה .בני הבית היו מאיצים בה לסיים כדי שתלך לדרכה ,אבינו זצ"ל
היסה בנו שלא לעשות כן[ .ז"ל המאירי סופ"ה דשקלים" :לעולם יהא אדם זריז בכבוד הבריות ושלא היסה בנו שלא לעשות כן[ .ז"ל המאירי סופ"ה דשקלים" :לעולם יהא אדם זריז בכבוד הבריות ושלא
להקל בכבודם בשום צד כל שכן באותם שהם נכאים ואומללים ושחלישות דעתם מצויה" ,עכ"ל]. להקל בכבודם בשום צד כל שכן באותם שהם נכאים ואומללים ושחלישות דעתם מצויה" ,עכ"ל].
) מסופר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהיתה לו מדה זו ,ונהג לבקר מדי חג את הרבנית הרצוג ע"ה לאחר 3בעתון "יתד נאמן" ( ) מסופר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהיתה לו מדה זו ,ונהג לבקר מדי חג את הרבנית הרצוג ע"ה לאחר 3בעתון "יתד נאמן" (
פטירת בעלה הרה"ר לישראל[ .עתה נדפס ספר "חכו ממתקים" ,ח"א עמ' ח' ,גם הבי א הנהגה זו מהגרש"ז ז"ל]. פטירת בעלה הרה"ר לישראל[ .עתה נדפס ספר "חכו ממתקים" ,ח"א עמ' ח' ,גם הבי א הנהגה זו מהגרש"ז ז"ל].
4 4
ז"ל "אור צדיקים" סי' כ"ד (אות נ"ח) :אסור לשתוק בשמעו זילותא דת"ח ,ומי לנו גדול מר"א בר"ש כדאיתא בגמ' (ב"מ פ"ג ע"ב). ז"ל "אור צדיקים" סי' כ"ד (אות נ"ח) :אסור לשתוק בשמעו זילותא דת"ח ,ומי לנו גדול מר"א בר"ש כדאיתא בגמ' (ב"מ פ"ג ע"ב).
לא לא
רגישות והקפדה יתירה היתה לאבינו ז"ל לזולת ,הן בהכרת הטוב והן בכבודו .זכר תמיד לטובה רגישות והקפדה יתירה היתה לאבינו ז"ל לזולת ,הן בהכרת הטוב והן בכבודו .זכר תמיד לטובה
כל מי שעשה לו איזה נחת רוח ,אפילו מזערית .כמו"כ אם חשב ,שיש חלילה חשש של פגיעה במאן דהוא, כל מי שעשה לו איזה נחת רוח ,אפילו מזערית .כמו"כ אם חשב ,שיש חלילה חשש של פגיעה במאן דהוא,
היה נתקף ביסורי מצפון ,והיה מרבה להתנצל בפניו אף שהלה היה טוען שלא נפגע כלל. היה נתקף ביסורי מצפון ,והיה מרבה להתנצל בפניו אף שהלה היה טוען שלא נפגע כלל.
כשהתפלל בימות החול בשטיבלך ולא היה במקום הגבאי .אם נתבקש מהציבור לקרוא בתורה כשהתפלל בימות החול בשטיבלך ולא היה במקום הגבאי .אם נתבקש מהציבור לקרוא בתורה
ולחלק העליות ,היה קורא .אולם סירב לחלק את העליות שמא מאן דהוא יפגע שלא נתכבד בעליה. ולחלק העליות ,היה קורא .אולם סירב לחלק את העליות שמא מאן דהוא יפגע שלא נתכבד בעליה.
מעשה באדם שפלט מפיו מלת סרה על תלמיד חכם .מיד הגיב :כפות רגליו של אותו ת"ח גדול מעשה באדם שפלט מפיו מלת סרה על תלמיד חכם .מיד הגיב :כפות רגליו של אותו ת"ח גדול
4 4
ספוגים בתורה יותר ממה שיש בראשך ,ואיך אתה מעז לפטפט כנגדו. ספוגים בתורה יותר ממה שיש בראשך ,ואיך אתה מעז לפטפט כנגדו.
מאמרם "ויהיו עניים בני ביתך" (אבות א' ,ה') היה מקיים כפשוטו .אחד מעניי ירושלים שהופעתו מאמרם "ויהיו עניים בני ביתך" (אבות א' ,ה') היה מקיים כפשוטו .אחד מעניי ירושלים שהופעתו
החיצונית היתה דו חה ,היה אורח קבוע בשלחן שבת בביתנו .אבא זצ"ל היה מושיבו סמוך לו ,שהרי כתוב החיצונית היתה דו חה ,היה אורח קבוע בשלחן שבת בביתנו .אבא זצ"ל היה מושיבו סמוך לו ,שהרי כתוב
"כי יעמוד לימין אביון" (תהילים ק"ט ,ל"א) ,ואמרו בויק"ר (ל"ד ,ט') שפסוק זה נדרש על הקב"ה העומד "כי יעמוד לימין אביון" (תהילים ק"ט ,ל"א) ,ואמרו בויק"ר (ל"ד ,ט') שפסוק זה נדרש על הקב"ה העומד
ליד ימין האביון .בעת זמירות שבת ,שמחתו של האורח העני היתה עוברת על גדותיה והיה מזמר בקולי ליד ימין האביון .בעת זמירות שבת ,שמחתו של האורח העני היתה עוברת על גדותיה והיה מזמר בקולי
קולות ,ואבא היה מראה לו פנים שוחקות על שירה זו .בשעת פטירתו של אבא ז"ל ,מירר אותו גלמוד קולות ,ואבא היה מראה לו פנים שוחקות על שירה זו .בשעת פטירתו של אבא ז"ל ,מירר אותו גלמוד
בבכי וצעק אבא שלי נפטר. בבכי וצעק אבא שלי נפטר.
מעשה דומה היה עם אשה גלמודה לבושה בגדים בלויים ,וגם היה קשה מאד לעמוד בקרבתה מעשה דומה היה עם אשה גלמודה לבושה בגדים בלויים ,וגם היה קשה מאד לעמוד בקרבתה
מחמת הריח הבלתי נעים שנדף ממנה .אשה זו היתה מבקרת בביתנו תכופות ובכל ביקור היתה מבלה מחמת הריח הבלתי נעים שנדף ממנה .אשה זו היתה מבקרת בביתנו תכופות ובכל ביקור היתה מבלה
שעות מרובות ומספרת מה שעל לבה .בני הבית היו מאיצים בה לסיים כדי שתלך לדרכה ,אבינו זצ"ל שעות מרובות ומספרת מה שעל לבה .בני הבית היו מאיצים בה לסיים כדי שתלך לדרכה ,אבינו זצ"ל
היסה בנו שלא לעשות כן[ .ז"ל המאירי סופ"ה דשקלים" :לעולם יהא אדם זריז בכבוד הבריות ושלא היסה בנו שלא לעשות כן[ .ז"ל המאירי סופ"ה דשקלים" :לעולם יהא אדם זריז בכבוד הבריות ושלא
להקל בכבודם בשום צד כל שכן באותם שהם נכאים ואומללים ושחלישות דעתם מצויה" ,עכ"ל]. להקל בכבודם בשום צד כל שכן באותם שהם נכאים ואומללים ושחלישות דעתם מצויה" ,עכ"ל].
) מסופר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהיתה לו מדה זו ,ונהג לבקר מדי חג את הרבנית הרצוג ע"ה לאחר 3בעתון "יתד נאמן" ( ) מסופר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל שהיתה לו מדה זו ,ונהג לבקר מדי חג את הרבנית הרצוג ע"ה לאחר 3בעתון "יתד נאמן" (
פטירת בעלה הרה"ר לישראל[ .עתה נדפס ספר "חכו ממתקים" ,ח"א עמ' ח' ,גם הבי א הנהגה זו מהגרש"ז ז"ל]. פטירת בעלה הרה"ר לישראל[ .עתה נדפס ספר "חכו ממתקים" ,ח"א עמ' ח' ,גם הבי א הנהגה זו מהגרש"ז ז"ל].
4 4
ז"ל "אור צדיקים" סי' כ"ד (אות נ"ח) :אסור לשתוק בשמעו זילותא דת"ח ,ומי לנו גדול מר"א בר"ש כדאיתא בגמ' (ב"מ פ"ג ע"ב). ז"ל "אור צדיקים" סי' כ"ד (אות נ"ח) :אסור לשתוק בשמעו זילותא דת"ח ,ומי לנו גדול מר"א בר"ש כדאיתא בגמ' (ב"מ פ"ג ע"ב).
לא לא
מעשה שנפטר בשכונתו ילד .אבא זצ"ל דאג שיהיה מנין קבוע בבית האבל .בין הבאים רצה מעשה שנפטר בשכונתו ילד .אבא זצ"ל דאג שיהיה מנין קבוע בבית האבל .בין הבאים רצה
להצטרף אדם קשה יום שהיה אוסף כסף בשטיבלך עבור מוסד תורני .אמר לו אבא ז"ל :אתה פטור להצטרף אדם קשה יום שהיה אוסף כסף בשטיבלך עבור מוסד תורני .אמר לו אבא ז"ל :אתה פטור
מלהצטרף למנין אצל האבל ,כי בבית הכנסת אתה מזכה את הרבים ,ותוכל לאסוף יותר כסף לצדקה. מלהצטרף למנין אצל האבל ,כי בבית הכנסת אתה מזכה את הרבים ,ותוכל לאסוף יותר כסף לצדקה.
[כוונת אבא ז"ל היתה ,שע"י רבוי התרומות ממילא תגדלנה מעט הכנסותיו הדלות] .5 [כוונת אבא ז"ל היתה ,שע"י רבוי התרומות ממילא תגדלנה מעט הכנסותיו הדלות] .5
פעם ראה אשה מבוגרת היושבת סמוך לבית הכנסת וקבצה נדבות .היו מהמתפללים שניסו פעם ראה אשה מבוגרת היושבת סמוך לבית הכנסת וקבצה נדבות .היו מהמתפללים שניסו
לסלקה משם .אבינו לא הרשה להם זאת ,ואף גער באנשים אלו ,באמרו :עלובה זו צריכה פרנסה ומהיכן לסלקה משם .אבינו לא הרשה להם זאת ,ואף גער באנשים אלו ,באמרו :עלובה זו צריכה פרנסה ומהיכן
תביא טרף לביתה אם לא ליד בית כנסת ,מקום של קיבוץ יהודים חרדים. תביא טרף לביתה אם לא ליד בית כנסת ,מקום של קיבוץ יהודים חרדים.
האדמו"ר מצ'רנוביל ,הגה"צ ר' משולם זוסיא טווערסקי ז"ל ספר :פעם הזדמן עם אבינו ז"ל האדמו"ר מצ'רנוביל ,הגה"צ ר' משולם זוסיא טווערסקי ז"ל ספר :פעם הזדמן עם אבינו ז"ל
להיות יחד בפתח -תקוה בענין מצוה חשובה ,בלילה חלם שנפטר הגה"צ ר' דוד כהן [הנזיר] ז"ל .למחרת להיות יחד בפתח -תקוה בענין מצוה חשובה ,בלילה חלם שנפטר הגה"צ ר' דוד כהן [הנזיר] ז"ל .למחרת
צם כל היום. צם כל היום.
אהבה וידיד ות מיוחדת שררה בין אבינו זצ"ל לבין הגה"צ ר' שלמה צימבליסט זצ"ל ,בנו של ראש אהבה וידיד ות מיוחדת שררה בין אבינו זצ"ל לבין הגה"צ ר' שלמה צימבליסט זצ"ל ,בנו של ראש
הישיבה הגה"צ ר' יהושע הורדנער זצ"ל .בשעה שספרו לאבא ז"ל על פטירתו של ר' שלמה ז"ל (יום ו' ג' הישיבה הגה"צ ר' יהושע הורדנער זצ"ל .בשעה שספרו לאבא ז"ל על פטירתו של ר' שלמה ז"ל (יום ו' ג'
6 6
בכסלו תשט"ז) התרגש מאד ,פרץ בבכי והכה בידו בשלחן שלפניו ונפרץ חור בגב השלחן. בכסלו תשט"ז) התרגש מאד ,פרץ בבכי והכה בידו בשלחן שלפניו ונפרץ חור בגב השלחן.
הרב ר' בן ציון פריימן זצ"ל ספר :בעת מלחמת השחרור נזדמן להיות יחדיו בשכונת רחביה הרב ר' בן ציון פריימן זצ"ל ספר :בעת מלחמת השחרור נזדמן להיות יחדיו בשכונת רחביה
בירושלים .פתאום נפתחה הפגזה כבדה מלגיון הערבי ,מיד נכנסו לבית הכנסת שבסביבה .אבינו ז"ל פתח בירושלים .פתאום נפתחה הפגזה כבדה מלגיון הערבי ,מיד נכנסו לבית הכנסת שבסביבה .אבינו ז"ל פתח
פיו ואמר בקול רם" :רבונו של עולם ,מה רצונך מאתנו ,שנוזיל דמעות ,הרי לך" ,והתחיל לבכות כילד פיו ואמר בקול רם" :רבונו של עולם ,מה רצונך מאתנו ,שנוזיל דמעות ,הרי לך" ,והתחיל לבכות כילד
קטן והחל באמירת תהילים בכוונה עצומה. קטן והחל באמירת תהילים בכוונה עצומה.
שמנו לב ,רוב הפעמים שהיה מאושפז בבית החולים ,היה לאחר חג הסוכות .כשפעם שוחחנו עמו שמנו לב ,רוב הפעמים שהיה מאושפז בבית החולים ,היה לאחר חג הסוכות .כשפעם שוחחנו עמו
אודות זה ,אמר אכן כך הדבר .כנראה משום המאמצים המרובים שעבר עליו בחדש אלול ,הימים אודות זה ,אמר אכן כך הדבר .כנראה משום המאמצים המרובים שעבר עליו בחדש אלול ,הימים
הנוראים ,סוכות ושמנ"ע[ 7.ראה ברכות (ל"ב ע"א) "ויחל משה וכו' ,מלמד שעמד משה בתפילה לפני הנוראים ,סוכות ושמנ"ע[ 7.ראה ברכות (ל"ב ע"א) "ויחל משה וכו' ,מלמד שעמד משה בתפילה לפני
8 8
הקב"ה עד שאחזתו אחילו" וכו'] .ובאמת את נשמתו השיב לבוראו עשרה ימים לאחר החגים. הקב"ה עד שאחזתו אחילו" וכו'] .ובאמת את נשמתו השיב לבוראו עשרה ימים לאחר החגים.
5 5
ראה ב"הנהגות כלליות" אות ה' ובהערה מס' .3 ראה ב"הנהגות כלליות" אות ה' ובהערה מס' .3
6בסנהדרין ס"ח סע"א :כשנפטר רבי אליעזר הכה ר' עקיבא בבשרו עד שדמו שותת לארץ .כתבו התוס' משום "שרט לנפש" ליכא, 6בסנהדרין ס"ח סע"א :כשנפטר רבי אליעזר הכה ר' עקיבא בבשרו עד שדמו שותת לארץ .כתבו התוס' משום "שרט לנפש" ליכא,
דמשום תורה קעביד .וע"ע תוס' ב"ק צ"א :ד"ה "עובר". דמשום תורה קעביד .וע"ע תוס' ב"ק צ"א :ד"ה "עובר".
בספר "חוט המשולש" (עמוד ע"ג בהערה) מובא שהחת"ס רצה לתקן איזה תקנה ,והיה אחד מהמסובים אשר לא הסכים לזה ,והרע בספר "חוט המשולש" (עמוד ע"ג בהערה) מובא שהחת"ס רצה לתקן איזה תקנה ,והיה אחד מהמסובים אשר לא הסכים לזה ,והרע
לחת"ס הדבר ,ותוך דבריו הכה בידו על שפת השלחן אשר היה מעץ עבה וחזק ,ונשבר חלק מן השלחן. לחת"ס הדבר ,ותוך דבריו הכה בידו על שפת השלחן אשר היה מעץ עבה וחזק ,ונשבר חלק מן השלחן.
7 7
עי' לעיל ב"מנהגים" ,פורים אות ז' הערה ( 68עמ' כ"ד). עי' לעיל ב"מנהגים" ,פורים אות ז' הערה ( 68עמ' כ"ד).
8כאן המקום לציין ,אבא ז"ל לא ידע השנה והתאריך המדוייק של יום הולדתו" .חגיגות" ימי הולדת או מאורעות מעין אלו לא היו 8כאן המקום לציין ,אבא ז"ל לא ידע השנה והתאריך המדוייק של יום הולדתו" .חגיגות" ימי הולדת או מאורעות מעין אלו לא היו
מקובלים בילדותו היתומה .הוא רק ידע שיום ה"בר מצוה" שלו היה זמן מה אחר חג הסוכות. מקובלים בילדותו היתומה .הוא רק ידע שיום ה"בר מצוה" שלו היה זמן מה אחר חג הסוכות.
מצאנו טופס שאבא ז"ל נתבקש לציין שם את תאריך לידתו ,ורשם עליו מרחשון תרע"ד .קויים בו המקרא "את מספר ימיך אמלא", מצאנו טופס שאבא ז"ל נתבקש לציין שם את תאריך לידתו ,ורשם עליו מרחשון תרע"ד .קויים בו המקרא "את מספר ימיך אמלא",
שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים (ר"ה י"א ,א'). שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים (ר"ה י"א ,א').
לב לב
מעשה שנפטר בשכונתו ילד .אבא זצ"ל דאג שיהיה מנין קבוע בבית האבל .בין הבאים רצה מעשה שנפטר בשכונתו ילד .אבא זצ"ל דאג שיהיה מנין קבוע בבית האבל .בין הבאים רצה
להצטרף אדם קשה יום שהיה אוסף כסף בשטיבלך עבור מוסד תורני .אמר לו אבא ז"ל :אתה פטור להצטרף אדם קשה יום שהיה אוסף כסף בשטיבלך עבור מוסד תורני .אמר לו אבא ז"ל :אתה פטור
מלהצטרף למנין אצל האבל ,כי בבית הכנסת אתה מזכה את הרבים ,ותוכל לאסוף יותר כסף לצדקה. מלהצטרף למנין אצל האבל ,כי בבית הכנסת אתה מזכה את הרבים ,ותוכל לאסוף יותר כסף לצדקה.
[כוונת אבא ז"ל היתה ,שע"י רבוי התרומות ממילא תגדלנה מעט הכנסותיו הדלות] .5 [כוונת אבא ז"ל היתה ,שע"י רבוי התרומות ממילא תגדלנה מעט הכנסותיו הדלות] .5
פעם ראה אשה מבוגרת היושבת סמוך לבית הכנסת וקבצה נדבות .היו מהמתפללים שניסו פעם ראה אשה מבוגרת היושבת סמוך לבית הכנסת וקבצה נדבות .היו מהמתפללים שניסו
לסלקה משם .אבינו לא הרשה להם זאת ,ואף גער באנשים אלו ,באמרו :עלובה זו צריכה פרנסה ומהיכן לסלקה משם .אבינו לא הרשה להם זאת ,ואף גער באנשים אלו ,באמרו :עלובה זו צריכה פרנסה ומהיכן
תביא טרף לביתה אם לא ליד בית כנסת ,מקום של קיבוץ יהודים חרדים. תביא טרף לביתה אם לא ליד בית כנסת ,מקום של קיבוץ יהודים חרדים.
האדמו"ר מצ'רנוביל ,הגה"צ ר' משולם זוסיא טווערסקי ז"ל ספר :פעם הזדמן עם אבינו ז"ל האדמו"ר מצ'רנוביל ,הגה"צ ר' משולם זוסיא טווערסקי ז"ל ספר :פעם הזדמן עם אבינו ז"ל
להיות יחד בפתח -תקוה בענין מצוה חשובה ,בלילה חלם שנפטר הגה"צ ר' דוד כהן [הנזיר] ז"ל .למחרת להיות יחד בפתח -תקוה בענין מצוה חשובה ,בלילה חלם שנפטר הגה"צ ר' דוד כהן [הנזיר] ז"ל .למחרת
צם כל היום. צם כל היום.
אהבה וידיד ות מיוחדת שררה בין אבינו זצ"ל לבין הגה"צ ר' שלמה צימבליסט זצ"ל ,בנו של ראש אהבה וידיד ות מיוחדת שררה בין אבינו זצ"ל לבין הגה"צ ר' שלמה צימבליסט זצ"ל ,בנו של ראש
הישיבה הגה"צ ר' יהושע הורדנער זצ"ל .בשעה שספרו לאבא ז"ל על פטירתו של ר' שלמה ז"ל (יום ו' ג' הישיבה הגה"צ ר' יהושע הורדנער זצ"ל .בשעה שספרו לאבא ז"ל על פטירתו של ר' שלמה ז"ל (יום ו' ג'
6 6
בכסלו תשט"ז) התרגש מאד ,פרץ בבכי והכה בידו בשלחן שלפניו ונפרץ חור בגב השלחן. בכסלו תשט"ז) התרגש מאד ,פרץ בבכי והכה בידו בשלחן שלפניו ונפרץ חור בגב השלחן.
הרב ר' בן ציון פריימן זצ"ל ספר :בעת מלחמת השחרור נזדמן להיות יחדיו בשכונת רחביה הרב ר' בן ציון פריימן זצ"ל ספר :בעת מלחמת השחרור נזדמן להיות יחדיו בשכונת רחביה
בירושלים .פתאום נפתחה הפגזה כבדה מלגיון הערבי ,מיד נכנסו לבית הכנסת שבסביבה .אבינו ז"ל פתח בירושלים .פתאום נפתחה הפגזה כבדה מלגיון הערבי ,מיד נכנסו לבית הכנסת שבסביבה .אבינו ז"ל פתח
פיו ואמר בקול רם" :רבונו של עולם ,מה רצונך מאתנו ,שנוזיל דמעות ,הרי לך" ,והתחיל לבכות כילד פיו ואמר בקול רם" :רבונו של עולם ,מה רצונך מאתנו ,שנוזיל דמעות ,הרי לך" ,והתחיל לבכות כילד
קטן והחל באמירת תהילים בכוונה עצומה. קטן והחל באמירת תהילים בכוונה עצומה.
שמנו לב ,רוב הפעמים שהיה מאושפז בבית החולים ,היה לאחר חג הסוכות .כשפעם שוחחנו עמו שמנו לב ,רוב הפעמים שהיה מאושפז בבית החולים ,היה לאחר חג הסוכות .כשפעם שוחחנו עמו
אודות זה ,אמר אכן כך הדבר .כנראה משום המאמצים המרובים שעבר עליו בחדש אלול ,הימים אודות זה ,אמר אכן כך הדבר .כנראה משום המאמצים המרובים שעבר עליו בחדש אלול ,הימים
הנוראים ,סוכות ושמנ"ע[ 7.ראה ברכות (ל"ב ע"א) "ויחל משה וכו' ,מלמד שעמד משה בתפילה לפני הנוראים ,סוכות ושמנ"ע[ 7.ראה ברכות (ל"ב ע"א) "ויחל משה וכו' ,מלמד שעמד משה בתפילה לפני
8 8
הקב"ה עד שאחזתו אחילו" וכו'] .ובאמת את נשמתו השיב לבוראו עשרה ימים לאחר החגים. הקב"ה עד שאחזתו אחילו" וכו'] .ובאמת את נשמתו השיב לבוראו עשרה ימים לאחר החגים.
5 5
ראה ב"הנהגות כלליות" אות ה' ובהערה מס' .3 ראה ב"הנהגות כלליות" אות ה' ובהערה מס' .3
6בסנהדרין ס"ח סע"א :כשנפטר רבי אליעזר הכה ר' עקיבא בבשרו עד שדמו שותת לארץ .כתבו התוס' משום "שרט לנפש" ליכא, 6בסנהדרין ס"ח סע"א :כשנפטר רבי אליעזר הכה ר' עקיבא בבשרו עד שדמו שותת לארץ .כתבו התוס' משום "שרט לנפש" ליכא,
דמשום תורה קעביד .וע"ע תוס' ב"ק צ"א :ד"ה "עובר". דמשום תורה קעביד .וע"ע תוס' ב"ק צ"א :ד"ה "עובר".
בספר "חוט המשולש" (עמוד ע"ג בהערה) מובא שהחת"ס רצה לתקן איזה תקנה ,והיה אחד מהמסובים אשר לא הסכים לזה ,והרע בספר "חוט המשולש" (עמוד ע"ג בהערה) מובא שהחת"ס רצה לתקן איזה תקנה ,והיה אחד מהמסובים אשר לא הסכים לזה ,והרע
לחת"ס הדבר ,ותוך דבריו הכה בידו על שפת השלחן אשר היה מעץ עבה וחזק ,ונשבר חלק מן השלחן. לחת"ס הדבר ,ותוך דבריו הכה בידו על שפת השלחן אשר היה מעץ עבה וחזק ,ונשבר חלק מן השלחן.
7 7
עי' לעיל ב"מנהגים" ,פורים אות ז' הערה ( 68עמ' כ"ד). עי' לעיל ב"מנהגים" ,פורים אות ז' הערה ( 68עמ' כ"ד).
8כאן המקום לציין ,אבא ז"ל לא ידע השנה והתאריך המדוייק של יום הולדתו" .חגיגות" ימי הולדת או מאורעות מעין אלו לא היו 8כאן המקום לציין ,אבא ז"ל לא ידע השנה והתאריך המדוייק של יום הולדתו" .חגיגות" ימי הולדת או מאורעות מעין אלו לא היו
מקובלים בילדותו היתומה .הוא רק ידע שיום ה"בר מצוה" שלו היה זמן מה אחר חג הסוכות. מקובלים בילדותו היתומה .הוא רק ידע שיום ה"בר מצוה" שלו היה זמן מה אחר חג הסוכות.
מצאנו טופס שאבא ז"ל נתבקש לציין שם את תאריך לידתו ,ורשם עליו מרחשון תרע"ד .קויים בו המקרא "את מספר ימיך אמלא", מצאנו טופס שאבא ז"ל נתבקש לציין שם את תאריך לידתו ,ורשם עליו מרחשון תרע"ד .קויים בו המקרא "את מספר ימיך אמלא",
שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים (ר"ה י"א ,א'). שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים (ר"ה י"א ,א').
לב לב
הרב אביעזר בורשטין ז"ל הרב אביעזר בורשטין ז"ל
הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל
פרקי חייו פרקי חייו
התינוק מרדכי אליהו עם אסופי בעריסה אחת התינוק מרדכי אליהו עם אסופי בעריסה אחת
זה שבועות וימים שיורד שלג ללא הרף ברחבי רוסיה הלבנה ,השלג מכסה את כל היקום זה שבועות וימים שיורד שלג ללא הרף ברחבי רוסיה הלבנה ,השלג מכסה את כל היקום
המעטה לבן ללא סימני דרך או רחוב ,הבריות מפחדות לצאת בלילות מפתחי בתיהם מאימת המעטה לבן ללא סימני דרך או רחוב ,הבריות מפחדות לצאת בלילות מפתחי בתיהם מאימת
הזאבים המיללים ושוחרים לטרף והמגיעים לפעמים עד לפרברי העיר. הזאבים המיללים ושוחרים לטרף והמגיעים לפעמים עד לפרברי העיר.
באותו חורף שנת תרע"ד נפקדה גם העיר מינסק ,בירת רוסיה הלבנה ,בקור עז ובשלגים באותו חורף שנת תרע"ד נפקדה גם העיר מינסק ,בירת רוסיה הלבנה ,בקור עז ובשלגים
עד לגובה של אדם ,דבר אשר זקני העיר לא זכרו מימיהם .מעשה היה שהשלג כיסה בית עד מעל עד לגובה של אדם ,דבר אשר זקני העיר לא זכרו מימיהם .מעשה היה שהשלג כיסה בית עד מעל
לחלונותיו ,וכדי לפתוח את הדלת נזקקו למאמץ מיוחד לדחוף בחזקה את ערימת השלג לחלונותיו ,וכדי לפתוח את הדלת נזקקו למאמץ מיוחד לדחוף בחזקה את ערימת השלג
שנערמה מסביב. שנערמה מסביב.
נקל להבין ,שהבריות אחרו לקום בבוקרו של אותו יום ,שבו חלה תקופת טבת נקל להבין ,שהבריות אחרו לקום בבוקרו של אותו יום ,שבו חלה תקופת טבת
והתמהמהו בבתיהם כדי להסיק את התנורים וללגום כוסות חמין מהבילות ,על מנת להפיג והתמהמהו בבתיהם כדי להסיק את התנורים וללגום כוסות חמין מהבילות ,על מנת להפיג
צינתם ולהוסיף הבל לגוף לפני צאתם מן הבית. צינתם ולהוסיף הבל לגוף לפני צאתם מן הבית.
בבית ה כנסת של ר' איסרל המכונה "ר' איסר'ס חדר" ,ששכן כבוד בתוככי ה"בלאטה בבית ה כנסת של ר' איסרל המכונה "ר' איסר'ס חדר" ,ששכן כבוד בתוככי ה"בלאטה
געסיל" ("רחוב הביצה") בלב הרובע היהודי של מינסק ,התכונן השמש לקבל את פני המשכימים געסיל" ("רחוב הביצה") בלב הרובע היהודי של מינסק ,התכונן השמש לקבל את פני המשכימים
לתפילה ,אשר אינם פוסחים לבוא גם בימי שלג וקור לקיים מה שנאמר "בבית אלקים נהלך לתפילה ,אשר אינם פוסחים לבוא גם בימי שלג וקור לקיים מה שנאמר "בבית אלקים נהלך
ברגש" ,וכדברי דורשי רשומות ,חובבי נוטריקון" :ברד רוח גשם שלג" 1.הוא העלה אש בשני ברגש" ,וכדברי דורשי רשומות ,חובבי נוטריקון" :ברד רוח גשם שלג" 1.הוא העלה אש בשני
תנורי החמר הגבוהים ,שעמדו מול דלת הכניסה כשומרי הסף והדליק את מנורת הנחושת ,כיבד תנורי החמר הגבוהים ,שעמדו מול דלת הכניסה כשומרי הסף והדליק את מנורת הנחושת ,כיבד
קצת את הרצפה והתיישב במקומו הקבוע ליד הבימה לומר את פרקי היום בתהילים ,כפי שהיה קצת את הרצפה והתיישב במקומו הקבוע ליד הבימה לומר את פרקי היום בתהילים ,כפי שהיה
נוהג בכל יום .מתוך פתחי התנורים נשמעה אוושת גיצי אש המתלקחים ,שהטילו גוון אדמדם נוהג בכל יום .מתוך פתחי התנורים נשמעה אוושת גיצי אש המתלקחים ,שהטילו גוון אדמדם
מסביב והפיצו חום נעים לתוך חלל בית הכנסת .השמש אמר בנעימה את פסוקי התהילים" :ה' מסביב והפיצו חום נעים לתוך חלל בית הכנסת .השמש אמר בנעימה את פסוקי התהילים" :ה'
1על נוטריקון זה עי' בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"א ספי"ב (עמ' .)94במליצה זו משתמש בעל "חוט המשולש", 1על נוטריקון זה עי' בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"א ספי"ב (עמ' .)94במליצה זו משתמש בעל "חוט המשולש",
[ביידיש :בלאטע ,רעגין ,גליצ'ן ,שנעיי]. תולדות רעק"א( ,עמוד קע"ז עיי"ש). [ביידיש :בלאטע ,רעגין ,גליצ'ן ,שנעיי]. תולדות רעק"א( ,עמוד קע"ז עיי"ש).
הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל
פרקי חייו פרקי חייו
התינוק מרדכי אליהו עם אסופי בעריסה אחת התינוק מרדכי אליהו עם אסופי בעריסה אחת
זה שבועות וימים שיורד שלג ללא הרף ברחבי רוסיה הלבנה ,השלג מכסה את כל היקום זה שבועות וימים שיורד שלג ללא הרף ברחבי רוסיה הלבנה ,השלג מכסה את כל היקום
המעטה לבן ללא סימני דרך או רחוב ,הבריות מפחדות לצאת בלילות מפתחי בתיהם מאימת המעטה לבן ללא סימני דרך או רחוב ,הבריות מפחדות לצאת בלילות מפתחי בתיהם מאימת
הזאבים המיללים ושוחרים לטרף והמגיעים לפעמים עד לפרברי העיר. הזאבים המיללים ושוחרים לטרף והמגיעים לפעמים עד לפרברי העיר.
באותו חורף שנת תרע"ד נפקדה גם העיר מינסק ,בירת רוסיה הלבנה ,בקור עז ובשלגים באותו חורף שנת תרע"ד נפקדה גם העיר מינסק ,בירת רוסיה הלבנה ,בקור עז ובשלגים
עד לגובה של אדם ,דבר אשר זקני העיר לא זכרו מימיהם .מעשה היה שהשלג כיסה בית עד מעל עד לגובה של אדם ,דבר אשר זקני העיר לא זכרו מימיהם .מעשה היה שהשלג כיסה בית עד מעל
לחלונותיו ,וכדי לפתוח את הדלת נזקקו למאמץ מיוחד לדחוף בחזקה את ערימת השלג לחלונותיו ,וכדי לפתוח את הדלת נזקקו למאמץ מיוחד לדחוף בחזקה את ערימת השלג
שנערמה מסביב. שנערמה מסביב.
נקל להבין ,שהבריות אחרו לקום בבוקרו של אותו יום ,שבו חלה תקופת טבת נקל להבין ,שהבריות אחרו לקום בבוקרו של אותו יום ,שבו חלה תקופת טבת
והתמהמהו בבתיהם כדי להסיק את התנורים וללגום כוסות חמין מהבילות ,על מנת להפיג והתמהמהו בבתיהם כדי להסיק את התנורים וללגום כוסות חמין מהבילות ,על מנת להפיג
צינתם ולהוסיף הבל לגוף לפני צאתם מן הבית. צינתם ולהוסיף הבל לגוף לפני צאתם מן הבית.
בבית ה כנסת של ר' איסרל המכונה "ר' איסר'ס חדר" ,ששכן כבוד בתוככי ה"בלאטה בבית ה כנסת של ר' איסרל המכונה "ר' איסר'ס חדר" ,ששכן כבוד בתוככי ה"בלאטה
געסיל" ("רחוב הביצה") בלב הרובע היהודי של מינסק ,התכונן השמש לקבל את פני המשכימים געסיל" ("רחוב הביצה") בלב הרובע היהודי של מינסק ,התכונן השמש לקבל את פני המשכימים
לתפילה ,אשר אינם פוסחים לבוא גם בימי שלג וקור לקיים מה שנאמר "בבית אלקים נהלך לתפילה ,אשר אינם פוסחים לבוא גם בימי שלג וקור לקיים מה שנאמר "בבית אלקים נהלך
ברגש" ,וכדברי דורשי רשומות ,חובבי נוטריקון" :ברד רוח גשם שלג" 1.הוא העלה אש בשני ברגש" ,וכדברי דורשי רשומות ,חובבי נוטריקון" :ברד רוח גשם שלג" 1.הוא העלה אש בשני
תנורי החמר הגבוהים ,שעמדו מול דלת הכניסה כשומרי הסף והדליק את מנורת הנחושת ,כיבד תנורי החמר הגבוהים ,שעמדו מול דלת הכניסה כשומרי הסף והדליק את מנורת הנחושת ,כיבד
קצת את הרצפה והתיישב במקומו הקבוע ליד הבימה לומר את פרקי היום בתהילים ,כפי שהיה קצת את הרצפה והתיישב במקומו הקבוע ליד הבימה לומר את פרקי היום בתהילים ,כפי שהיה
נוהג בכל יום .מתוך פתחי התנורים נשמעה אוושת גיצי אש המתלקחים ,שהטילו גוון אדמדם נוהג בכל יום .מתוך פתחי התנורים נשמעה אוושת גיצי אש המתלקחים ,שהטילו גוון אדמדם
מסביב והפיצו חום נעים לתוך חלל בית הכנסת .השמש אמר בנעימה את פסוקי התהילים" :ה' מסביב והפיצו חום נעים לתוך חלל בית הכנסת .השמש אמר בנעימה את פסוקי התהילים" :ה'
1על נוטריקון זה עי' בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"א ספי"ב (עמ' .)94במליצה זו משתמש בעל "חוט המשולש", 1על נוטריקון זה עי' בספר "תולדות אדם" לר' זלמן מוילנא ,ח"א ספי"ב (עמ' .)94במליצה זו משתמש בעל "חוט המשולש",
[ביידיש :בלאטע ,רעגין ,גליצ'ן ,שנעיי]. תולדות רעק"א( ,עמוד קע"ז עיי"ש). [ביידיש :בלאטע ,רעגין ,גליצ'ן ,שנעיי]. תולדות רעק"א( ,עמוד קע"ז עיי"ש).
אדוננו וכו'"" ,מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" .פתאום הגיע לאוזני השמש מעין רחש מעבר אדוננו וכו'"" ,מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" .פתאום הגיע לאוזני השמש מעין רחש מעבר
לדלת הכניסה ,וכאילו היה זה תינוק פועה בקול מעורר רחמים .השמש הפסיק את תפילתו לדלת הכניסה ,וכאילו היה זה תינוק פועה בקול מעורר רחמים .השמש הפסיק את תפילתו
והרכין את ראשו לעבר המיית הקול ,והנה נפתחה הדלת ור' צבי הירש ,אברך הרגיל להשכים והרכין את ראשו לעבר המיית הקול ,והנה נפתחה הדלת ור' צבי הירש ,אברך הרגיל להשכים
ולהתפלל במנין ה"ותיקין" נכנס מכורבל בפרוותו ,וטליתו ותפיליו מתחת לבית שחיו .בצעדים ולהתפלל במנין ה"ותיקין" נכנס מכורבל בפרוותו ,וטליתו ותפיליו מתחת לבית שחיו .בצעדים
מדודים פשט ר' הירשל את אדרתו המשולגת ,חכך בידיו והקריב את גבו לתנור כדי להתחמם מדודים פשט ר' הירשל את אדרתו המשולגת ,חכך בידיו והקריב את גבו לתנור כדי להתחמם
קמעה לפני התפילה. קמעה לפני התפילה.
צעיר בימים היה ר' צבי הירש ,כבן שלושים ושלוש ,אבל זקן בחכמה וביראת שמים, צעיר בימים היה ר' צבי הירש ,כבן שלושים ושלוש ,אבל זקן בחכמה וביראת שמים,
כדרכם של יוצאי סלבודקה אשר עליהם הוא נמנה ונחשב מבחיריה ומטובי לומדיה .לעיר מינסק כדרכם של יוצאי סלבודקה אשר עליהם הוא נמנה ונחשב מבחיריה ומטובי לומדיה .לעיר מינסק
הגיע ר' צבי הירש לאחר שנשא לאשה את מרת חיינא ,בתו של הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן הגיע ר' צבי הירש לאחר שנשא לאשה את מרת חיינא ,בתו של הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן
לייבמן (קפלן) אחד מהותיקים שבחסידי חב"ד ,והקים בעיר זו בית לתפארת .אברך יקר זה לא לייבמן (קפלן) אחד מהותיקים שבחסידי חב"ד ,והקים בעיר זו בית לתפארת .אברך יקר זה לא
רצה להפוך את תורתו קרדום לחפור בה ,לפיכך עסק מעט במסחר עורות ,ורוב זמנו הקדיש רצה להפוך את תורתו קרדום לחפור בה ,לפיכך עסק מעט במסחר עורות ,ורוב זמנו הקדיש
לתורה ולתפילה .אשתו ,עזר כנגדו ,עסקה אף היא בצדקה ובמעשים טובים ,עד ששם שני בני לתורה ולתפילה .אשתו ,עזר כנגדו ,עסקה אף היא בצדקה ובמעשים טובים ,עד ששם שני בני
הזוג יצא לתהילה בפי תושבי מינסק זה לעומת זו כענבי הגפן בענבי הגפן. הזוג יצא לתהילה בפי תושבי מינסק זה לעומת זו כענבי הגפן בענבי הגפן.
ר' הירשל היה נוהג להשכים כל בוקר בראשית האשמורת השלישית וללמוד לפני ר' הירשל היה נוהג להשכים כל בוקר בראשית האשמורת השלישית וללמוד לפני
התפילה .בוקר אחד ,לאחר שהתחמם ליד התנור המוסק ,פתח ר' צבי הירש את הספר והתחיל התפילה .בוקר אחד ,לאחר שהתחמם ליד התנור המוסק ,פתח ר' צבי הירש את הספר והתחיל
להגות בו כמנהגו מדי יום ביומו .והנה חזר ונשמע קול תינוק בוכה .הפעם נחרד השמש וקם להגות בו כמנהגו מדי יום ביומו .והנה חזר ונשמע קול תינוק בוכה .הפעם נחרד השמש וקם
בבהלה ,ואף ר' צבי הירש קפץ ממקומו לעבר הדלת ,שמשם בקע הקול .במחשבתו עלה הפסוק בבהלה ,ואף ר' צבי הירש קפץ ממקומו לעבר הדלת ,שמשם בקע הקול .במחשבתו עלה הפסוק
"ותאמר מילדי העברים זה" ,והוא לא ידע פשר הדבר .בצעדים כושלים ,עצורים מפחד ,צעדו "ותאמר מילדי העברים זה" ,והוא לא ידע פשר הדבר .בצעדים כושלים ,עצורים מפחד ,צעדו
שניהם – השמש ור' הירש – לצד הדלת ויפתחוה לרווחה .בחדר החיצון ,ששימש מקום תפילה שניהם – השמש ור' הירש – לצד הדלת ויפתחוה לרווחה .בחדר החיצון ,ששימש מקום תפילה
לעת הצורך ,ואשר כינוהו בשם "מנין שני" ,שררה אפלולית .אך לנוגה פס האור שחדר מפתח לעת הצורך ,ואשר כינוהו בשם "מנין שני" ,שררה אפלולית .אך לנוגה פס האור שחדר מפתח
בית הכנסת ,הם גילו פתאום חבילה לבנה מושלגת ,שהיתה מונחת בקרן זוית ליד ארון הספרים. בית הכנסת ,הם גילו פתאום חבילה לבנה מושלגת ,שהיתה מונחת בקרן זוית ליד ארון הספרים.
שניהם מבוהלים ואחוזי אימה ,התקרבו לאט לאט וגחנו מעל לחבילה .קול בכי מחניק פרץ ועלה שניהם מבוהלים ואחוזי אימה ,התקרבו לאט לאט וגחנו מעל לחבילה .קול בכי מחניק פרץ ועלה
מתוך החבילה העטופה ,עד שהם נרתעו לאחוריהם .בידים רועדות הרימו את חבילת מתוך החבילה העטופה ,עד שהם נרתעו לאחוריהם .בידים רועדות הרימו את חבילת
הסמרטוטים והניחוה על שולחן העץ ליד התנור .לאחר שהתירו מטלית אחר מטלית ,הזהירו פני הסמרטוטים והניחוה על שולחן העץ ליד התנור .לאחר שהתירו מטלית אחר מטלית ,הזהירו פני
תינוק רך הזקוק עוד לשדי אמו. תינוק רך הזקוק עוד לשדי אמו.
בנתיים נתוספו עוד אנשים בבית הכנסת ,ובמקום תפילה בהשכמה עסק הציבור בטיפול בנתיים נתוספו עוד אנשים בבית הכנסת ,ובמקום תפילה בהשכמה עסק הציבור בטיפול
בילד שנמצא .פלוני הביא בקבוק חלב להזין את הילד ,זה הביא כר מהבית וזה כסת ,אחד אץ בילד שנמצא .פלוני הביא בקבוק חלב להזין את הילד ,זה הביא כר מהבית וזה כסת ,אחד אץ
להביא בגד של בנו שנשתמר מקטנותו ,והנה נמצא גם מי שנשא על שכמו עריסה והביאה לבית להביא בגד של בנו שנשתמר מקטנותו ,והנה נמצא גם מי שנשא על שכמו עריסה והביאה לבית
הכנסת .השכיבו בה את התינוק הרך ושמוהו בתוך מקדש המעט .חזיון נפרץ היה לראות ,איך הכנסת .השכיבו בה את התינוק הרך ושמוהו בתוך מקדש המעט .חזיון נפרץ היה לראות ,איך
אדוננו וכו'"" ,מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" .פתאום הגיע לאוזני השמש מעין רחש מעבר אדוננו וכו'"" ,מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" .פתאום הגיע לאוזני השמש מעין רחש מעבר
לדלת הכניסה ,וכאילו היה זה תינוק פועה בקול מעורר רחמים .השמש הפסיק את תפילתו לדלת הכניסה ,וכאילו היה זה תינוק פועה בקול מעורר רחמים .השמש הפסיק את תפילתו
והרכין את ראשו לעבר המיית הקול ,והנה נפתחה הדלת ור' צבי הירש ,אברך הרגיל להשכים והרכין את ראשו לעבר המיית הקול ,והנה נפתחה הדלת ור' צבי הירש ,אברך הרגיל להשכים
ולהתפלל במנין ה"ותיקין" נכנס מכורבל בפרוותו ,וטליתו ותפיליו מתחת לבית שחיו .בצעדים ולהתפלל במנין ה"ותיקין" נכנס מכורבל בפרוותו ,וטליתו ותפיליו מתחת לבית שחיו .בצעדים
מדודים פשט ר' הירשל את אדרתו המשולגת ,חכך בידיו והקריב את גבו לתנור כדי להתחמם מדודים פשט ר' הירשל את אדרתו המשולגת ,חכך בידיו והקריב את גבו לתנור כדי להתחמם
קמעה לפני התפילה. קמעה לפני התפילה.
צעיר בימים היה ר' צבי הירש ,כבן שלושים ושלוש ,אבל זקן בחכמה וביראת שמים, צעיר בימים היה ר' צבי הירש ,כבן שלושים ושלוש ,אבל זקן בחכמה וביראת שמים,
כדרכם של יוצאי סלבודקה אשר עליהם הוא נמנה ונחשב מבחיריה ומטובי לומדיה .לעיר מינסק כדרכם של יוצאי סלבודקה אשר עליהם הוא נמנה ונחשב מבחיריה ומטובי לומדיה .לעיר מינסק
הגיע ר' צבי הירש לאחר שנשא לאשה את מרת חיינא ,בתו של הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן הגיע ר' צבי הירש לאחר שנשא לאשה את מרת חיינא ,בתו של הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן
לייבמן (קפלן) אחד מהותיקים שבחסידי חב"ד ,והקים בעיר זו בית לתפארת .אברך יקר זה לא לייבמן (קפלן) אחד מהותיקים שבחסידי חב"ד ,והקים בעיר זו בית לתפארת .אברך יקר זה לא
רצה להפוך את תורתו קרדום לחפור בה ,לפיכך עסק מעט במסחר עורות ,ורוב זמנו הקדיש רצה להפוך את תורתו קרדום לחפור בה ,לפיכך עסק מעט במסחר עורות ,ורוב זמנו הקדיש
לתורה ולתפילה .אשתו ,עזר כנגדו ,עסקה אף היא בצדקה ובמעשים טובים ,עד ששם שני בני לתורה ולתפילה .אשתו ,עזר כנגדו ,עסקה אף היא בצדקה ובמעשים טובים ,עד ששם שני בני
הזוג יצא לתהילה בפי תושבי מינסק זה לעומת זו כענבי הגפן בענבי הגפן. הזוג יצא לתהילה בפי תושבי מינסק זה לעומת זו כענבי הגפן בענבי הגפן.
ר' הירשל היה נוהג להשכים כל בוקר בראשית האשמורת השלישית וללמוד לפני ר' הירשל היה נוהג להשכים כל בוקר בראשית האשמורת השלישית וללמוד לפני
התפילה .בוקר אחד ,לאחר שהתחמם ליד התנור המוסק ,פתח ר' צבי הירש את הספר והתחיל התפילה .בוקר אחד ,לאחר שהתחמם ליד התנור המוסק ,פתח ר' צבי הירש את הספר והתחיל
להגות בו כמנהגו מדי יום ביומו .והנה חזר ונשמע קול תינוק בוכה .הפעם נחרד השמש וקם להגות בו כמנהגו מדי יום ביומו .והנה חזר ונשמע קול תינוק בוכה .הפעם נחרד השמש וקם
בבהלה ,ואף ר' צבי הירש קפץ ממקומו לעבר הדלת ,שמשם בקע הקול .במחשבתו עלה הפסוק בבהלה ,ואף ר' צבי הירש קפץ ממקומו לעבר הדלת ,שמשם בקע הקול .במחשבתו עלה הפסוק
"ותאמר מילדי העברים זה" ,והוא לא ידע פשר הדבר .בצעדים כושלים ,עצורים מפחד ,צעדו "ותאמר מילדי העברים זה" ,והוא לא ידע פשר הדבר .בצעדים כושלים ,עצורים מפחד ,צעדו
שניהם – השמש ור' הירש – לצד הדלת ויפתחוה לרווחה .בחדר החיצון ,ששימש מקום תפילה שניהם – השמש ור' הירש – לצד הדלת ויפתחוה לרווחה .בחדר החיצון ,ששימש מקום תפילה
לעת הצורך ,ואשר כינוהו בשם "מנין שני" ,שררה אפלולית .אך לנוגה פס האור שחדר מפתח לעת הצורך ,ואשר כינוהו בשם "מנין שני" ,שררה אפלולית .אך לנוגה פס האור שחדר מפתח
בית הכנסת ,הם גילו פתאום חבילה לבנה מושלגת ,שהיתה מונחת בקרן זוית ליד ארון הספרים. בית הכנסת ,הם גילו פתאום חבילה לבנה מושלגת ,שהיתה מונחת בקרן זוית ליד ארון הספרים.
שניהם מבוהלים ואחוזי אימה ,התקרבו לאט לאט וגחנו מעל לחבילה .קול בכי מחניק פרץ ועלה שניהם מבוהלים ואחוזי אימה ,התקרבו לאט לאט וגחנו מעל לחבילה .קול בכי מחניק פרץ ועלה
מתוך החבילה העטופה ,עד שהם נרתעו לאחוריהם .בידים רועדות הרימו את חבילת מתוך החבילה העטופה ,עד שהם נרתעו לאחוריהם .בידים רועדות הרימו את חבילת
הסמרטוטים והניחוה על שולחן העץ ליד התנור .לאחר שהתירו מטלית אחר מטלית ,הזהירו פני הסמרטוטים והניחוה על שולחן העץ ליד התנור .לאחר שהתירו מטלית אחר מטלית ,הזהירו פני
תינוק רך הזקוק עוד לשדי אמו. תינוק רך הזקוק עוד לשדי אמו.
בנתיים נתוספו עוד אנשים בבית הכנסת ,ובמקום תפילה בהשכמה עסק הציבור בטיפול בנתיים נתוספו עוד אנשים בבית הכנסת ,ובמקום תפילה בהשכמה עסק הציבור בטיפול
בילד שנמצא .פלוני הביא בקבוק חלב להזין את הילד ,זה הביא כר מהבית וזה כסת ,אחד אץ בילד שנמצא .פלוני הביא בקבוק חלב להזין את הילד ,זה הביא כר מהבית וזה כסת ,אחד אץ
להביא בגד של בנו שנשתמר מקטנותו ,והנה נמצא גם מי שנשא על שכמו עריסה והביאה לבית להביא בגד של בנו שנשתמר מקטנותו ,והנה נמצא גם מי שנשא על שכמו עריסה והביאה לבית
הכנסת .השכיבו בה את התינוק הרך ושמוהו בתוך מקדש המעט .חזיון נפרץ היה לראות ,איך הכנסת .השכיבו בה את התינוק הרך ושמוהו בתוך מקדש המעט .חזיון נפרץ היה לראות ,איך
שאנשים זקנים ומזוקנים צפצפו ומצצו בפיהם ובלשונם ,ועשו כל מיני תנועות כדי להצחיק את שאנשים זקנים ומזוקנים צפצפו ומצצו בפיהם ובלשונם ,ועשו כל מיני תנועות כדי להצחיק את
הילד האומלל ,שהופקר על ידי אמו הורתו. הילד האומלל ,שהופקר על ידי אמו הורתו.
מבלי דבר דבר נזרקו שאלות מפי המתפללים שנתאספו סביב הילד :האם הנער הזה מבלי דבר דבר נזרקו שאלות מפי המתפללים שנתאספו סביב הילד :האם הנער הזה
מזרע היהודים הוא? האם אינו מבין הערלים והושם בכוונה ליד בית הכנסת כדי להעליל עלילה מזרע היהודים הוא? האם אינו מבין הערלים והושם בכוונה ליד בית הכנסת כדי להעליל עלילה
על הקהל היהודי ,כפי שארע באותו זמן בעיירה שכנה לגבי תינוק מת? כל אחד שאל בלבו אותה על הקהל היהודי ,כפי שארע באותו זמן בעיירה שכנה לגבי תינוק מת? כל אחד שאל בלבו אותה
השאלה ,אולם פחד מלהביעה בשפתיו ,שמא ,ח"ו ,יתברר שנכון הדבר ,ואין הנער יהודי אלא השאלה ,אולם פחד מלהביעה בשפתיו ,שמא ,ח"ו ,יתברר שנכון הדבר ,ואין הנער יהודי אלא
ערל שהוכנס לקדשי קדשים .ברגע זה הדהד קולו העבה של לייבל הקצב ,בשפה בלתי מחוספסת ערל שהוכנס לקדשי קדשים .ברגע זה הדהד קולו העבה של לייבל הקצב ,בשפה בלתי מחוספסת
הוא גער בנאספים ,ובהרימו ידו הגסה והאדומה למעלה ,הוא הצהיר" :יהודים ,כה ימוגו כל הוא גער בנאספים ,ובהרימו ידו הגסה והאדומה למעלה ,הוא הצהיר" :יהודים ,כה ימוגו כל
שונאי ישראל ,כשם שהילד הנמצא יהודי הוא .הנה מצאתי פתק ,אשר אמנם איני יודע לפענחו, שונאי ישראל ,כשם שהילד הנמצא יהודי הוא .הנה מצאתי פתק ,אשר אמנם איני יודע לפענחו,
כי איני יודע כתב ולשון אבל ליבי ,לב יהודי אומר לי שכתוב בו שהילד יהודי הנהו" .דומיה ירדה כי איני יודע כתב ולשון אבל ליבי ,לב יהודי אומר לי שכתוב בו שהילד יהודי הנהו" .דומיה ירדה
על בית הכנסת שהמה לפני כן .והנה ,הרכיב ר' זאב פרנס הציבור את משקפיו וקרא את הכתוב: על בית הכנסת שהמה לפני כן .והנה ,הרכיב ר' זאב פרנס הציבור את משקפיו וקרא את הכתוב:
"יהודים רחמנים ,מצבי האומלל הביאני למסור את פרי בטני לטיפול בידיכם ,אנא חוסו על "יהודים רחמנים ,מצבי האומלל הביאני למסור את פרי בטני לטיפול בידיכם ,אנא חוסו על
הנער ,חנכוהו וגדלוהו" .כאן נקטע כתב היד .בבית הושלך הס .ר' משה אהרן המוהל הרכין את הנער ,חנכוהו וגדלוהו" .כאן נקטע כתב היד .בבית הושלך הס .ר' משה אהרן המוהל הרכין את
ראשו לעריסת הילד וגילה :אכן נמול הילד .משגמרו את התפילה ובעלי הבתים עמדו לצאת את ראשו לעריסת הילד וגילה :אכן נמול הילד .משגמרו את התפילה ובעלי הבתים עמדו לצאת את
בית הכנסת ,נתעוררה השאלה :מה יהיה גורלו של התינוק? מי יאמצהו ויגדלהו? השתררה בית הכנסת ,נתעוררה השאלה :מה יהיה גורלו של התינוק? מי יאמצהו ויגדלהו? השתררה
מבוכה .כל המטפלים והעוסקים בילד נרתעו לאחוריהם בחרדה. מבוכה .כל המטפלים והעוסקים בילד נרתעו לאחוריהם בחרדה.
"האם אחרי בלותי היתה לי עדנה?" העיר ר' מתתיהו ,סוחר העצים האמיד .דייני בעשרה "האם אחרי בלותי היתה לי עדנה?" העיר ר' מתתיהו ,סוחר העצים האמיד .דייני בעשרה
ילדים והורים זקנים בביתי ,ועוד אקח אלי נתין חדש? "ואשתי בת עשירים ומפונקת ,הוסיף ר' ילדים והורים זקנים בביתי ,ועוד אקח אלי נתין חדש? "ואשתי בת עשירים ומפונקת ,הוסיף ר'
זלמן סוחר האריגים ,והיא לא תטפל באסופי מן הרחוב" .כך דחה כל אחד ואחד מלאסוף את זלמן סוחר האריגים ,והיא לא תטפל באסופי מן הרחוב" .כך דחה כל אחד ואחד מלאסוף את
הילד לביתו ,וכאילו יצא בגורלו של השמש בלבד לשכן את האסופי בביתו .אולם אלמן היה הילד לביתו ,וכאילו יצא בגורלו של השמש בלבד לשכן את האסופי בביתו .אולם אלמן היה
וגלמוד ,ואף הוא לא יוכל לכנוס את הילד העברי. וגלמוד ,ואף הוא לא יוכל לכנוס את הילד העברי.
והנה התעורר ר' צבי הירש ,שסיים זה עתה את תפילת העמידה ,אשר היה רגיל להאריך והנה התעורר ר' צבי הירש ,שסיים זה עתה את תפילת העמידה ,אשר היה רגיל להאריך
בה .במבט אחד הבחין בנעשה ולבו התכווץ בקרבו .ללא אומר ודברים ובצעדים מאוששים בה .במבט אחד הבחין בנעשה ולבו התכווץ בקרבו .ללא אומר ודברים ובצעדים מאוששים
ומהירים התקרב לעריסת הילד .פניו כאילו קרנו מאור זה שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא .הוא חטף ומהירים התקרב לעריסת הילד .פניו כאילו קרנו מאור זה שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא .הוא חטף
את התינוק בידיו מפחד שמא יבוא מישהו ויניא אותו מהחלטתו הפזיזה והכריז" :רבותי! אני את התינוק בידיו מפחד שמא יבוא מישהו ויניא אותו מהחלטתו הפזיזה והכריז" :רבותי! אני
אקח את התינוק לביתי ,ואחסה עליו ,עד אשר יגדל והיה לאיש". אקח את התינוק לביתי ,ואחסה עליו ,עד אשר יגדל והיה לאיש".
אוושת השתוממות עלתה מפי בעלי הבתים .כולם לטשו עינים עליו ועל התינוק שבידיו, אוושת השתוממות עלתה מפי בעלי הבתים .כולם לטשו עינים עליו ועל התינוק שבידיו,
כאילו שלא האמינו למשמע אזניהם. כאילו שלא האמינו למשמע אזניהם.
שאנשים זקנים ומזוקנים צפצפו ומצצו בפיהם ובלשונם ,ועשו כל מיני תנועות כדי להצחיק את שאנשים זקנים ומזוקנים צפצפו ומצצו בפיהם ובלשונם ,ועשו כל מיני תנועות כדי להצחיק את
הילד האומלל ,שהופקר על ידי אמו הורתו. הילד האומלל ,שהופקר על ידי אמו הורתו.
מבלי דבר דבר נזרקו שאלות מפי המתפללים שנתאספו סביב הילד :האם הנער הזה מבלי דבר דבר נזרקו שאלות מפי המתפללים שנתאספו סביב הילד :האם הנער הזה
מזרע היהודים הוא? האם אינו מבין הערלים והושם בכוונה ליד בית הכנסת כדי להעליל עלילה מזרע היהודים הוא? האם אינו מבין הערלים והושם בכוונה ליד בית הכנסת כדי להעליל עלילה
על הקהל היהודי ,כפי שארע באותו זמן בעיירה שכנה לגבי תינוק מת? כל אחד שאל בלבו אותה על הקהל היהודי ,כפי שארע באותו זמן בעיירה שכנה לגבי תינוק מת? כל אחד שאל בלבו אותה
השאלה ,אולם פחד מלהביעה בשפתיו ,שמא ,ח"ו ,יתברר שנכון הדבר ,ואין הנער יהודי אלא השאלה ,אולם פחד מלהביעה בשפתיו ,שמא ,ח"ו ,יתברר שנכון הדבר ,ואין הנער יהודי אלא
ערל שהוכנס לקדשי קדשים .ברגע זה הדהד קולו העבה של לייבל הקצב ,בשפה בלתי מחוספסת ערל שהוכנס לקדשי קדשים .ברגע זה הדהד קולו העבה של לייבל הקצב ,בשפה בלתי מחוספסת
הוא גער בנאספים ,ובהרימו ידו הגסה והאדומה למעלה ,הוא הצהיר" :יהודים ,כה ימוגו כל הוא גער בנאספים ,ובהרימו ידו הגסה והאדומה למעלה ,הוא הצהיר" :יהודים ,כה ימוגו כל
שונאי ישראל ,כשם שהילד הנמצא יהודי הוא .הנה מצאתי פתק ,אשר אמנם איני יודע לפענחו, שונאי ישראל ,כשם שהילד הנמצא יהודי הוא .הנה מצאתי פתק ,אשר אמנם איני יודע לפענחו,
כי איני יודע כתב ולשון אבל ליבי ,לב יהודי אומר לי שכתוב בו שהילד יהודי הנהו" .דומיה ירדה כי איני יודע כתב ולשון אבל ליבי ,לב יהודי אומר לי שכתוב בו שהילד יהודי הנהו" .דומיה ירדה
על בית הכנסת שהמה לפני כן .והנה ,הרכיב ר' זאב פרנס הציבור את משקפיו וקרא את הכתוב: על בית הכנסת שהמה לפני כן .והנה ,הרכיב ר' זאב פרנס הציבור את משקפיו וקרא את הכתוב:
"יהודים רחמנים ,מצבי האומלל הביאני למסור את פרי בטני לטיפול בידיכם ,אנא חוסו על "יהודים רחמנים ,מצבי האומלל הביאני למסור את פרי בטני לטיפול בידיכם ,אנא חוסו על
הנער ,חנכוהו וגדלוהו" .כאן נקטע כתב היד .בבית הושלך הס .ר' משה אהרן המוהל הרכין את הנער ,חנכוהו וגדלוהו" .כאן נקטע כתב היד .בבית הושלך הס .ר' משה אהרן המוהל הרכין את
ראשו לעריסת הילד וגילה :אכן נמול הילד .משגמרו את התפילה ובעלי הבתים עמדו לצאת את ראשו לעריסת הילד וגילה :אכן נמול הילד .משגמרו את התפילה ובעלי הבתים עמדו לצאת את
בית הכנסת ,נתעוררה השאלה :מה יהיה גורלו של התינוק? מי יאמצהו ויגדלהו? השתררה בית הכנסת ,נתעוררה השאלה :מה יהיה גורלו של התינוק? מי יאמצהו ויגדלהו? השתררה
מבוכה .כל המטפלים והעוסקים בילד נרתעו לאחוריהם בחרדה. מבוכה .כל המטפלים והעוסקים בילד נרתעו לאחוריהם בחרדה.
"האם אחרי בלותי היתה לי עדנה?" העיר ר' מתתיהו ,סוחר העצים האמיד .דייני בעשרה "האם אחרי בלותי היתה לי עדנה?" העיר ר' מתתיהו ,סוחר העצים האמיד .דייני בעשרה
ילדים והורים זקנים בביתי ,ועוד אקח אלי נתין חדש? "ואשתי בת עשירים ומפונקת ,הוסיף ר' ילדים והורים זקנים בביתי ,ועוד אקח אלי נתין חדש? "ואשתי בת עשירים ומפונקת ,הוסיף ר'
זלמן סוחר האריגים ,והיא לא תטפל באסופי מן הרחוב" .כך דחה כל אחד ואחד מלאסוף את זלמן סוחר האריגים ,והיא לא תטפל באסופי מן הרחוב" .כך דחה כל אחד ואחד מלאסוף את
הילד לביתו ,וכאילו יצא בגורלו של השמש בלבד לשכן את האסופי בביתו .אולם אלמן היה הילד לביתו ,וכאילו יצא בגורלו של השמש בלבד לשכן את האסופי בביתו .אולם אלמן היה
וגלמוד ,ואף הוא לא יוכל לכנוס את הילד העברי. וגלמוד ,ואף הוא לא יוכל לכנוס את הילד העברי.
והנה התעורר ר' צבי הירש ,שסיים זה עתה את תפילת העמידה ,אשר היה רגיל להאריך והנה התעורר ר' צבי הירש ,שסיים זה עתה את תפילת העמידה ,אשר היה רגיל להאריך
בה .במבט אחד הבחין בנעשה ולבו התכווץ בקרבו .ללא אומר ודברים ובצעדים מאוששים בה .במבט אחד הבחין בנעשה ולבו התכווץ בקרבו .ללא אומר ודברים ובצעדים מאוששים
ומהירים התקרב לעריסת הילד .פניו כאילו קרנו מאור זה שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא .הוא חטף ומהירים התקרב לעריסת הילד .פניו כאילו קרנו מאור זה שנגנז לצדיקים לעתיד לבוא .הוא חטף
את התינוק בידיו מפחד שמא יבוא מישהו ויניא אותו מהחלטתו הפזיזה והכריז" :רבותי! אני את התינוק בידיו מפחד שמא יבוא מישהו ויניא אותו מהחלטתו הפזיזה והכריז" :רבותי! אני
אקח את התינוק לביתי ,ואחסה עליו ,עד אשר יגדל והיה לאיש". אקח את התינוק לביתי ,ואחסה עליו ,עד אשר יגדל והיה לאיש".
אוושת השתוממות עלתה מפי בעלי הבתים .כולם לטשו עינים עליו ועל התינוק שבידיו, אוושת השתוממות עלתה מפי בעלי הבתים .כולם לטשו עינים עליו ועל התינוק שבידיו,
כאילו שלא האמינו למשמע אזניהם. כאילו שלא האמינו למשמע אזניהם.
ר' הירשל לא היה נמנה עם עשירי העיר .את פרנסתו הוא הוציא בדוחק ובעמל רב ,ועל ר' הירשל לא היה נמנה עם עשירי העיר .את פרנסתו הוא הוציא בדוחק ובעמל רב ,ועל
כל זה הניקה אשתו את בנו הרך ,מרדכי אליהו ,שנולד לפני חדשיים ונשא את שם חותנו החסיד. כל זה הניקה אשתו את בנו הרך ,מרדכי אליהו ,שנולד לפני חדשיים ונשא את שם חותנו החסיד.
– "האם תתרצה אשתו להיניק ולגדל ילד נוסף על ילדו הרך"? עלתה השאלה על דל שפתי – "האם תתרצה אשתו להיניק ולגדל ילד נוסף על ילדו הרך"? עלתה השאלה על דל שפתי
המתפללים; ר' צבי הירש לא התמהמה ,לבש אדרתו ,עטף את התינוק ויצא את בית הכנסת. המתפללים; ר' צבי הירש לא התמהמה ,לבש אדרתו ,עטף את התינוק ויצא את בית הכנסת.
מה שהתרחש שם ,בביתו של ר' הירשל ,לא נודע לרבים ,אולם תוך שעה נתפרסם הדבר מה שהתרחש שם ,בביתו של ר' הירשל ,לא נודע לרבים ,אולם תוך שעה נתפרסם הדבר
בכל העיר ,ואף נמצאו זוגות חשוכי בנים ,שהתדפקו על דלת ביתו של צבי הירש ובקשו את בכל העיר ,ואף נמצאו זוגות חשוכי בנים ,שהתדפקו על דלת ביתו של צבי הירש ובקשו את
התינוק כדי לאמצו .אולם כאן גמלה החלטתה של חיינא אשתו" :אם זימן לנו הקב"ה מצוה התינוק כדי לאמצו .אולם כאן גמלה החלטתה של חיינא אשתו" :אם זימן לנו הקב"ה מצוה
נדירה זו ,לא נחמיצנה ולא נמסרנה לידי אחרים .מה שיהיה בידי לתת לילדי ,פרי בטני ,יקבל נדירה זו ,לא נחמיצנה ולא נמסרנה לידי אחרים .מה שיהיה בידי לתת לילדי ,פרי בטני ,יקבל
חלק כחלק גם הילד המאומץ ,כי על כן מילדי העברים הוא" .יתר על כן ,כאשר שני התינוקות חלק כחלק גם הילד המאומץ ,כי על כן מילדי העברים הוא" .יתר על כן ,כאשר שני התינוקות
היו בוכים ,ציוה לרעייתו הצדקת להאכיל קודם את התינוק "המאומץ" ולאחר מכן להאכיל את היו בוכים ,ציוה לרעייתו הצדקת להאכיל קודם את התינוק "המאומץ" ולאחר מכן להאכיל את
תינוקה פרי בטנה .הוא חשש שאם תאכיל קודם את בנה ,מרדכי אלי' ,תרעיף עליו אהבה תינוקה פרי בטנה .הוא חשש שאם תאכיל קודם את בנה ,מרדכי אלי' ,תרעיף עליו אהבה
וחלילה תשכח מהתינוק השני. וחלילה תשכח מהתינוק השני.
כך גדלו שני ה"תאומים" בגיל שאמנם לא היו תאומים מלידה – הילד המאומץ ומרדכי כך גדלו שני ה"תאומים" בגיל שאמנם לא היו תאומים מלידה – הילד המאומץ ומרדכי
אליהו בנם טיפוחם ,בעריסה אחת שכבו אחד ליד השני ,שד אחת הניקה להם את מזונם, אליהו בנם טיפוחם ,בעריסה אחת שכבו אחד ליד השני ,שד אחת הניקה להם את מזונם,
תלבושת זה כתלבושת זה ,ובכלל ,הם השתוו בכל. תלבושת זה כתלבושת זה ,ובכלל ,הם השתוו בכל.
[מה קרה עם אותו ילד לא נדע לספר ,אולם ידוע לנו שלאחר פטירת ר' צבי הירש ז"ל, [מה קרה עם אותו ילד לא נדע לספר ,אולם ידוע לנו שלאחר פטירת ר' צבי הירש ז"ל,
נמסר הילד לבית היתומים]. נמסר הילד לבית היתומים].
ר' הירשל לא היה נמנה עם עשירי העיר .את פרנסתו הוא הוציא בדוחק ובעמל רב ,ועל ר' הירשל לא היה נמנה עם עשירי העיר .את פרנסתו הוא הוציא בדוחק ובעמל רב ,ועל
כל זה הניקה אשתו את בנו הרך ,מרדכי אליהו ,שנולד לפני חדשיים ונשא את שם חותנו החסיד. כל זה הניקה אשתו את בנו הרך ,מרדכי אליהו ,שנולד לפני חדשיים ונשא את שם חותנו החסיד.
– "האם תתרצה אשתו להיניק ולגדל ילד נוסף על ילדו הרך"? עלתה השאלה על דל שפתי – "האם תתרצה אשתו להיניק ולגדל ילד נוסף על ילדו הרך"? עלתה השאלה על דל שפתי
המתפללים; ר' צבי הירש לא התמהמה ,לבש אדרתו ,עטף את התינוק ויצא את בית הכנסת. המתפללים; ר' צבי הירש לא התמהמה ,לבש אדרתו ,עטף את התינוק ויצא את בית הכנסת.
מה שהתרחש שם ,בביתו של ר' הירשל ,לא נודע לרבים ,אולם תוך שעה נתפרסם הדבר מה שהתרחש שם ,בביתו של ר' הירשל ,לא נודע לרבים ,אולם תוך שעה נתפרסם הדבר
בכל העיר ,ואף נמצאו זוגות חשוכי בנים ,שהתדפקו על דלת ביתו של צבי הירש ובקשו את בכל העיר ,ואף נמצאו זוגות חשוכי בנים ,שהתדפקו על דלת ביתו של צבי הירש ובקשו את
התינוק כדי לאמצו .אולם כאן גמלה החלטתה של חיינא אשתו" :אם זימן לנו הקב"ה מצוה התינוק כדי לאמצו .אולם כאן גמלה החלטתה של חיינא אשתו" :אם זימן לנו הקב"ה מצוה
נדירה זו ,לא נחמיצנה ולא נמסרנה לידי אחרים .מה שיהיה בידי לתת לילדי ,פרי בטני ,יקבל נדירה זו ,לא נחמיצנה ולא נמסרנה לידי אחרים .מה שיהיה בידי לתת לילדי ,פרי בטני ,יקבל
חלק כחלק גם הילד המאומץ ,כי על כן מילדי העברים הוא" .יתר על כן ,כאשר שני התינוקות חלק כחלק גם הילד המאומץ ,כי על כן מילדי העברים הוא" .יתר על כן ,כאשר שני התינוקות
היו בוכים ,ציוה לרעייתו הצדקת להאכיל קודם את התינוק "המאומץ" ולאחר מכן להאכיל את היו בוכים ,ציוה לרעייתו הצדקת להאכיל קודם את התינוק "המאומץ" ולאחר מכן להאכיל את
תינוקה פרי בטנה .הוא חשש שאם תאכיל קודם את בנה ,מרדכי אלי' ,תרעיף עליו אהבה תינוקה פרי בטנה .הוא חשש שאם תאכיל קודם את בנה ,מרדכי אלי' ,תרעיף עליו אהבה
וחלילה תשכח מהתינוק השני. וחלילה תשכח מהתינוק השני.
כך גדלו שני ה"תאומים" בגיל שאמנם לא היו תאומים מלידה – הילד המאומץ ומרדכי כך גדלו שני ה"תאומים" בגיל שאמנם לא היו תאומים מלידה – הילד המאומץ ומרדכי
אליהו בנם טיפוחם ,בעריסה אחת שכבו אחד ליד השני ,שד אחת הניקה להם את מזונם, אליהו בנם טיפוחם ,בעריסה אחת שכבו אחד ליד השני ,שד אחת הניקה להם את מזונם,
תלבושת זה כתלבושת זה ,ובכלל ,הם השתוו בכל. תלבושת זה כתלבושת זה ,ובכלל ,הם השתוו בכל.
[מה קרה עם אותו ילד לא נדע לספר ,אולם ידוע לנו שלאחר פטירת ר' צבי הירש ז"ל, [מה קרה עם אותו ילד לא נדע לספר ,אולם ידוע לנו שלאחר פטירת ר' צבי הירש ז"ל,
נמסר הילד לבית היתומים]. נמסר הילד לבית היתומים].
פרק ב' פרק ב'
ר' מרדכי אליהו לומד ומלמד תורה במחתרת במינסק ר' מרדכי אליהו לומד ומלמד תורה במחתרת במינסק
הנער מרדכי אליהו גדל וחונך ,ולבו נמשך לטהרה ולקדושה .ר' צבי הירש אביו ,לא זכה הנער מרדכי אליהו גדל וחונך ,ולבו נמשך לטהרה ולקדושה .ר' צבי הירש אביו ,לא זכה
להוליכו ל"חדר" .היה זה בשנת פטירתו של גאון ישראל וקברניטו ,ר' חיים הלוי סולוביציק הרב להוליכו ל"חדר" .היה זה בשנת פטירתו של גאון ישראל וקברניטו ,ר' חיים הלוי סולוביציק הרב
מבריסק זצ"ל .ר' צבי הירש העריץ את תורתו של גאון ישראל זה ,וכאב פטירתו של גדול הדור מבריסק זצ"ל .ר' צבי הירש העריץ את תורתו של גאון ישראל זה ,וכאב פטירתו של גדול הדור
חדר ללבו .בשעה שערכו את ההספד על ר' חיים באחד מלילות שלהי דקייטא ,ביום השבעה חדר ללבו .בשעה שערכו את ההספד על ר' חיים באחד מלילות שלהי דקייטא ,ביום השבעה
לפטירתו בביהכ"נ הגדול שבמינסק ,עמד ר' צבי הירש בדוחק ובלחץ של הקהל הרב ,שמילא את לפטירתו בביהכ"נ הגדול שבמינסק ,עמד ר' צבי הירש בדוחק ובלחץ של הקהל הרב ,שמילא את
בית הכנסת .בצאתו לאויר ,התכווץ גופו המחומם והמיוזע ,והוא נפל למשכב במחלת דלקת בית הכנסת .בצאתו לאויר ,התכווץ גופו המחומם והמיוזע ,והוא נפל למשכב במחלת דלקת
הריאות. הריאות.
ביום ד' ער"ח אלול שנת תרע"ח ,עם שקיעת החמה ,השיב ר' צבי הירש בר' אברהם יצחק ביום ד' ער"ח אלול שנת תרע"ח ,עם שקיעת החמה ,השיב ר' צבי הירש בר' אברהם יצחק
ז"ל את נשמתו הטהורה לאל צורו וקונו ,הוא בן ל"ז שנה בלבד .ביום ה' א' דר"ח אלול הובא ז"ל את נשמתו הטהורה לאל צורו וקונו ,הוא בן ל"ז שנה בלבד .ביום ה' א' דר"ח אלול הובא
למנוחת עולמים בעיר מינסק .מרדכי אליהו התייתם מאביו. למנוחת עולמים בעיר מינסק .מרדכי אליהו התייתם מאביו.
אמו הצדקנית מרת חיינא נטלה על שכמה את עול הפרנסה ועול חינוך ילדיה .לבנה אמו הצדקנית מרת חיינא נטלה על שכמה את עול הפרנסה ועול חינוך ילדיה .לבנה
הצעיר והמחונן ,מרדכי אלי' ,היא שכרה את טובי המלמדים בעיר כדי להשביע את נפשו של הצעיר והמחונן ,מרדכי אלי' ,היא שכרה את טובי המלמדים בעיר כדי להשביע את נפשו של
הנער ,אשר חשקה בתורה ובמצוות .עם כל השבחים והתהילות ,אשר העטירו המלמדים על הנער ,אשר חשקה בתורה ובמצוות .עם כל השבחים והתהילות ,אשר העטירו המלמדים על
הראש הפתוח של מרדכי אליהו ,על התמדתו וסגולותיו התרומיות ,לא פסקה אמו לדרוש מבנה הראש הפתוח של מרדכי אליהו ,על התמדתו וסגולותיו התרומיות ,לא פסקה אמו לדרוש מבנה
חמודה להוסיף לטרוח ולעמול בתורה" :תגדל ותהיה יהודי טוב!" "היה תהיה צדיק ,באמונתו חמודה להוסיף לטרוח ולעמול בתורה" :תגדל ותהיה יהודי טוב!" "היה תהיה צדיק ,באמונתו
יחיה"! הדברים נספגו בלבו ובדמו של הילד ,אשר הגדיל את חשקו והתמדתו בלימוד התורה. יחיה"! הדברים נספגו בלבו ובדמו של הילד ,אשר הגדיל את חשקו והתמדתו בלימוד התורה.
בביהכ"נ שנקרא "ברעג שול" ,2היתה שם מעין מכינה לישיבה קטנה ,ולשם הכניסו בביהכ"נ שנקרא "ברעג שול" ,2היתה שם מעין מכינה לישיבה קטנה ,ולשם הכניסו
ללימוד משנה ותלמוד – הגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל – מי שהיה רב ודרשן ,מעורה בצרכי ללימוד משנה ותלמוד – הגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל – מי שהיה רב ודרשן ,מעורה בצרכי
הציבור ופעיל במסירות נפש למען הדת .במקום זה התחבר גם לרבו הרה"ג ר' אברהם גולדברג הציבור ופעיל במסירות נפש למען הדת .במקום זה התחבר גם לרבו הרה"ג ר' אברהם גולדברג
זצ"ל ממנו למד הנער לא רק להבין את עמקי התלמוד והגיון החכמים ,אלא גם לאהוב את לימוד זצ"ל ממנו למד הנער לא רק להבין את עמקי התלמוד והגיון החכמים ,אלא גם לאהוב את לימוד
התורה ולשים בה את כל מעיינותיו .אין לתאר את החשק וההתמדה בלימוד של ר' מרדכי אליהו התורה ולשים בה את כל מעיינותיו .אין לתאר את החשק וההתמדה בלימוד של ר' מרדכי אליהו
בצעירותו .בין בחצות הלילה ,בין לפני עלות השחר ,אם רק התקשה להבין נקודה סתומה מדברי בצעירותו .בין בחצות הלילה ,בין לפני עלות השחר ,אם רק התקשה להבין נקודה סתומה מדברי
רש"י או קושיה של התוספות ,התגבר וקם כארי ממשכבו ורץ כצבי אל רבו זה ,היה דופק על רש"י או קושיה של התוספות ,התגבר וקם כארי ממשכבו ורץ כצבי אל רבו זה ,היה דופק על
2ביהכ"נ שכן ליד נהר קטן ,וכנראה לכן קראו לו בשם זה( .מפי הרה"ג ר' אפרים הכט זצ"ל ,יליד מינסק). 2ביהכ"נ שכן ליד נהר קטן ,וכנראה לכן קראו לו בשם זה( .מפי הרה"ג ר' אפרים הכט זצ"ל ,יליד מינסק).
הנער מרדכי אליהו גדל וחונך ,ולבו נמשך לטהרה ולקדושה .ר' צבי הירש אביו ,לא זכה הנער מרדכי אליהו גדל וחונך ,ולבו נמשך לטהרה ולקדושה .ר' צבי הירש אביו ,לא זכה
להוליכו ל"חדר" .היה זה בשנת פטירתו של גאון ישראל וקברניטו ,ר' חיים הלוי סולוביציק הרב להוליכו ל"חדר" .היה זה בשנת פטירתו של גאון ישראל וקברניטו ,ר' חיים הלוי סולוביציק הרב
מבריסק זצ"ל .ר' צבי הירש העריץ את תורתו של גאון ישראל זה ,וכאב פטירתו של גדול הדור מבריסק זצ"ל .ר' צבי הירש העריץ את תורתו של גאון ישראל זה ,וכאב פטירתו של גדול הדור
חדר ללבו .בשעה שערכו את ההספד על ר' חיים באחד מלילות שלהי דקייטא ,ביום השבעה חדר ללבו .בשעה שערכו את ההספד על ר' חיים באחד מלילות שלהי דקייטא ,ביום השבעה
לפטירתו בביהכ"נ הגדול שבמינסק ,עמד ר' צבי הירש בדוחק ובלחץ של הקהל הרב ,שמילא את לפטירתו בביהכ"נ הגדול שבמינסק ,עמד ר' צבי הירש בדוחק ובלחץ של הקהל הרב ,שמילא את
בית הכנסת .בצאתו לאויר ,התכווץ גופו המחומם והמיוזע ,והוא נפל למשכב במחלת דלקת בית הכנסת .בצאתו לאויר ,התכווץ גופו המחומם והמיוזע ,והוא נפל למשכב במחלת דלקת
הריאות. הריאות.
ביום ד' ער"ח אלול שנת תרע"ח ,עם שקיעת החמה ,השיב ר' צבי הירש בר' אברהם יצחק ביום ד' ער"ח אלול שנת תרע"ח ,עם שקיעת החמה ,השיב ר' צבי הירש בר' אברהם יצחק
ז"ל את נשמתו הטהורה לאל צורו וקונו ,הוא בן ל"ז שנה בלבד .ביום ה' א' דר"ח אלול הובא ז"ל את נשמתו הטהורה לאל צורו וקונו ,הוא בן ל"ז שנה בלבד .ביום ה' א' דר"ח אלול הובא
למנוחת עולמים בעיר מינסק .מרדכי אליהו התייתם מאביו. למנוחת עולמים בעיר מינסק .מרדכי אליהו התייתם מאביו.
אמו הצדקנית מרת חיינא נטלה על שכמה את עול הפרנסה ועול חינוך ילדיה .לבנה אמו הצדקנית מרת חיינא נטלה על שכמה את עול הפרנסה ועול חינוך ילדיה .לבנה
הצעיר והמחונן ,מרדכי אלי' ,היא שכרה את טובי המלמדים בעיר כדי להשביע את נפשו של הצעיר והמחונן ,מרדכי אלי' ,היא שכרה את טובי המלמדים בעיר כדי להשביע את נפשו של
הנער ,אשר חשקה בתורה ובמצוות .עם כל השבחים והתהילות ,אשר העטירו המלמדים על הנער ,אשר חשקה בתורה ובמצוות .עם כל השבחים והתהילות ,אשר העטירו המלמדים על
הראש הפתוח של מרדכי אליהו ,על התמדתו וסגולותיו התרומיות ,לא פסקה אמו לדרוש מבנה הראש הפתוח של מרדכי אליהו ,על התמדתו וסגולותיו התרומיות ,לא פסקה אמו לדרוש מבנה
חמודה להוסיף לטרוח ולעמול בתורה" :תגדל ותהיה יהודי טוב!" "היה תהיה צדיק ,באמונתו חמודה להוסיף לטרוח ולעמול בתורה" :תגדל ותהיה יהודי טוב!" "היה תהיה צדיק ,באמונתו
יחיה"! הדברים נספגו בלבו ובדמו של הילד ,אשר הגדיל את חשקו והתמדתו בלימוד התורה. יחיה"! הדברים נספגו בלבו ובדמו של הילד ,אשר הגדיל את חשקו והתמדתו בלימוד התורה.
בביהכ"נ שנקרא "ברעג שול" ,2היתה שם מעין מכינה לישיבה קטנה ,ולשם הכניסו בביהכ"נ שנקרא "ברעג שול" ,2היתה שם מעין מכינה לישיבה קטנה ,ולשם הכניסו
ללימוד משנה ותלמוד – הגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל – מי שהיה רב ודרשן ,מעורה בצרכי ללימוד משנה ותלמוד – הגה"צ ר' אייזיק רבינוביץ זצ"ל – מי שהיה רב ודרשן ,מעורה בצרכי
הציבור ופעיל במסירות נפש למען הדת .במקום זה התחבר גם לרבו הרה"ג ר' אברהם גולדברג הציבור ופעיל במסירות נפש למען הדת .במקום זה התחבר גם לרבו הרה"ג ר' אברהם גולדברג
זצ"ל ממנו למד הנער לא רק להבין את עמקי התלמוד והגיון החכמים ,אלא גם לאהוב את לימוד זצ"ל ממנו למד הנער לא רק להבין את עמקי התלמוד והגיון החכמים ,אלא גם לאהוב את לימוד
התורה ולשים בה את כל מעיינותיו .אין לתאר את החשק וההתמדה בלימוד של ר' מרדכי אליהו התורה ולשים בה את כל מעיינותיו .אין לתאר את החשק וההתמדה בלימוד של ר' מרדכי אליהו
בצעירותו .בין בחצות הלילה ,בין לפני עלות השחר ,אם רק התקשה להבין נקודה סתומה מדברי בצעירותו .בין בחצות הלילה ,בין לפני עלות השחר ,אם רק התקשה להבין נקודה סתומה מדברי
רש"י או קושיה של התוספות ,התגבר וקם כארי ממשכבו ורץ כצבי אל רבו זה ,היה דופק על רש"י או קושיה של התוספות ,התגבר וקם כארי ממשכבו ורץ כצבי אל רבו זה ,היה דופק על
2ביהכ"נ שכן ליד נהר קטן ,וכנראה לכן קראו לו בשם זה( .מפי הרה"ג ר' אפרים הכט זצ"ל ,יליד מינסק). 2ביהכ"נ שכן ליד נהר קטן ,וכנראה לכן קראו לו בשם זה( .מפי הרה"ג ר' אפרים הכט זצ"ל ,יליד מינסק).
תריס חלון ביתו ,והיה מעירו משנתו כדי שיפטור לו בעייתו .רבי אברהם גולדברג הסביר לו תריס חלון ביתו ,והיה מעירו משנתו כדי שיפטור לו בעייתו .רבי אברהם גולדברג הסביר לו
3 3
פנים ,ומעולם לא מנע ממנו להרוות את צמאונו בתורה. פנים ,ומעולם לא מנע ממנו להרוות את צמאונו בתורה.
4 4
בהמשך למד בישיבה הוותיקה ,ישיבה לצעירים שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מים", בהמשך למד בישיבה הוותיקה ,ישיבה לצעירים שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מים",
ולאחר מכן בקיבוץ של ישיבה זו שהיה בביהכ"נ "משכיל לאיתן" אצל רבו הגה"צ ר' אברהם ולאחר מכן בקיבוץ של ישיבה זו שהיה בביהכ"נ "משכיל לאיתן" אצל רבו הגה"צ ר' אברהם
אליהו מייזעס זצ"ל .כל מוסדות התורה הנ"ל היו תחת ניהולו ופיקוחו של הגה"צ המפורסם ר' אליהו מייזעס זצ"ל .כל מוסדות התורה הנ"ל היו תחת ניהולו ופיקוחו של הגה"צ המפורסם ר'
5 5
יהושע צימבליסט זצ"ל ,המכונה ר' יהושע הורדנער. יהושע צימבליסט זצ"ל ,המכונה ר' יהושע הורדנער.
שמי יהדות רוסיה הוסיפו להתקדר בעננים כבדים ,אשר איימו להשבית כל זכר לדת שמי יהדות רוסיה הוסיפו להתקדר בעננים כבדים ,אשר איימו להשבית כל זכר לדת
ולמסורת .כבתקופת ר' יהודה בן בבא בשעתו ,גזרה מלכות הרשעה גזרות קשות על קיום מצוות ולמסורת .כבתקופת ר' יהודה בן בבא בשעתו ,גזרה מלכות הרשעה גזרות קשות על קיום מצוות
ומנ הגי ישראל .כבדה היד על היהודים העוסקים בתורה ,ובמיוחד נתאכזרו מרשיעי בריות אלה ומנ הגי ישראל .כבדה היד על היהודים העוסקים בתורה ,ובמיוחד נתאכזרו מרשיעי בריות אלה
כלפי צעירים ,חובשי בית המדרש .אין דבר ,שעורר את זעמם וכעסם כעלם צעיר ,החבוש על כלפי צעירים ,חובשי בית המדרש .אין דבר ,שעורר את זעמם וכעסם כעלם צעיר ,החבוש על
ספסל הישיבה ולומד תורת ה' – תורת חיים .נתאמתו דברי הכתוב (לפי הדרש)" :מהרסיך ספסל הישיבה ולומד תורת ה' – תורת חיים .נתאמתו דברי הכתוב (לפי הדרש)" :מהרסיך
ומחריביך ממך יצאו" ,ודוקא אנשי מפלגה מזרע היהודים ,הם שהוסיפו לרדוף ללא רחם את ומחריביך ממך יצאו" ,ודוקא אנשי מפלגה מזרע היהודים ,הם שהוסיפו לרדוף ללא רחם את
צעירי ישראל שנשארו נאמנים לאלוקי ישראל .אנשי היבסקציה – זו המחלקה היהודית של צעירי ישראל שנשארו נאמנים לאלוקי ישראל .אנשי היבסקציה – זו המחלקה היהודית של
המפלגה הבולשביסטית – פשטו בבתי כנסיות ,במרתפים ועליות ,לבלוש אחרי שארית ישראל המפלגה הבולשביסטית – פשטו בבתי כנסיות ,במרתפים ועליות ,לבלוש אחרי שארית ישראל
הנאמנים עם א-ל .היה בלימוד תורה ממש משום סיכון נפשו והפקרת גופו וממונו של הנתפס הנאמנים עם א-ל .היה בלימוד תורה ממש משום סיכון נפשו והפקרת גופו וממונו של הנתפס
ב"מעל" .רוב בתי הכנסת בעיר נסגרו והפכו לאורוות ומחסני תבואה .ישיבות ובתי אולפנא ב"מעל" .רוב בתי הכנסת בעיר נסגרו והפכו לאורוות ומחסני תבואה .ישיבות ובתי אולפנא
נמסרו למועדוני נוער ולנשפי ריקודים. נמסרו למועדוני נוער ולנשפי ריקודים.
לעומת המהרסים והמחריבים קמו יחידים עזי לב ,אשר חרפו נפשם ללמוד וללמד תורה לעומת המהרסים והמחריבים קמו יחידים עזי לב ,אשר חרפו נפשם ללמוד וללמד תורה
ולקיים מצוות הבורא .הרב ר' אברהם אליהו מייזעס זצ"ל ,רבו של ר' מרדכי אלי' ,אזר מתניו, ולקיים מצוות הבורא .הרב ר' אברהם אליהו מייזעס זצ"ל ,רבו של ר' מרדכי אלי' ,אזר מתניו,
וכאליהו הנביא בשעתו זעק ברחובות" :ה' הוא האלקים" .בביהכ"נ "משכיל לאיתן" ,מקום קיבוץ וכאליהו הנביא בשעתו זעק ברחובות" :ה' הוא האלקים" .בביהכ"נ "משכיל לאיתן" ,מקום קיבוץ
ישיבתו הק' של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט זצ"ל מהורודנא ,אסף הרב מייזעס את גורי האריות ישיבתו הק' של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט זצ"ל מהורודנא ,אסף הרב מייזעס את גורי האריות
המתמידים ,קיבצם בחסותו ,ושם הגו ועסקו בתורה יומם ולילה ללא חת מהאורב המסתתר .ר' המתמידים ,קיבצם בחסותו ,ושם הגו ועסקו בתורה יומם ולילה ללא חת מהאורב המסתתר .ר'
אברהם אליהו ז"ל מסר בפני תלמידי אהוביו שיחות מוסר ביראת שמים והחדיר בהם עניני אברהם אליהו ז"ל מסר בפני תלמידי אהוביו שיחות מוסר ביראת שמים והחדיר בהם עניני
מסירות נפש .לצורך זה קיים שעורים קבועים ברמב"ם בהלכות קדוש השם (פ"ה מיסודי התורה, מסירות נפש .לצורך זה קיים שעורים קבועים ברמב"ם בהלכות קדוש השם (פ"ה מיסודי התורה,
3מעשה זה מובא גם בספר "לב המשפט" להגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשם אמו .מודפס שם בתולדות אביו ר' 3מעשה זה מובא גם בספר "לב המשפט" להגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשם אמו .מודפס שם בתולדות אביו ר'
אברהם גולדברג זצ"ל ,עמוד שי"ז. אברהם גולדברג זצ"ל ,עמוד שי"ז.
4ראה בספר "הגדול ממינסק" (תשנ"ד) עמוד ,108אודות ישיבה זו. 4ראה בספר "הגדול ממינסק" (תשנ"ד) עמוד ,108אודות ישיבה זו.
5ארבעת רבותיו הדגולים הנ"ל זכו לעלות לירושלים עיה"ק ולהטמן באדמתה. 5ארבעת רבותיו הדגולים הנ"ל זכו לעלות לירושלים עיה"ק ולהטמן באדמתה.
תריס חלון ביתו ,והיה מעירו משנתו כדי שיפטור לו בעייתו .רבי אברהם גולדברג הסביר לו תריס חלון ביתו ,והיה מעירו משנתו כדי שיפטור לו בעייתו .רבי אברהם גולדברג הסביר לו
3 3
פנים ,ומעולם לא מנע ממנו להרוות את צמאונו בתורה. פנים ,ומעולם לא מנע ממנו להרוות את צמאונו בתורה.
4 4
בהמשך למד בישיבה הוותיקה ,ישיבה לצעירים שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מים", בהמשך למד בישיבה הוותיקה ,ישיבה לצעירים שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מים",
ולאחר מכן בקיבוץ של ישיבה זו שהיה בביהכ"נ "משכיל לאיתן" אצל רבו הגה"צ ר' אברהם ולאחר מכן בקיבוץ של ישיבה זו שהיה בביהכ"נ "משכיל לאיתן" אצל רבו הגה"צ ר' אברהם
אליהו מייזעס זצ"ל .כל מוסדות התורה הנ"ל היו תחת ניהולו ופיקוחו של הגה"צ המפורסם ר' אליהו מייזעס זצ"ל .כל מוסדות התורה הנ"ל היו תחת ניהולו ופיקוחו של הגה"צ המפורסם ר'
5 5
יהושע צימבליסט זצ"ל ,המכונה ר' יהושע הורדנער. יהושע צימבליסט זצ"ל ,המכונה ר' יהושע הורדנער.
שמי יהדות רוסיה הוסיפו להתקדר בעננים כבדים ,אשר איימו להשבית כל זכר לדת שמי יהדות רוסיה הוסיפו להתקדר בעננים כבדים ,אשר איימו להשבית כל זכר לדת
ולמסורת .כבתקופת ר' יהודה בן בבא בשעתו ,גזרה מלכות הרשעה גזרות קשות על קיום מצוות ולמסורת .כבתקופת ר' יהודה בן בבא בשעתו ,גזרה מלכות הרשעה גזרות קשות על קיום מצוות
ומנ הגי ישראל .כבדה היד על היהודים העוסקים בתורה ,ובמיוחד נתאכזרו מרשיעי בריות אלה ומנ הגי ישראל .כבדה היד על היהודים העוסקים בתורה ,ובמיוחד נתאכזרו מרשיעי בריות אלה
כלפי צעירים ,חובשי בית המדרש .אין דבר ,שעורר את זעמם וכעסם כעלם צעיר ,החבוש על כלפי צעירים ,חובשי בית המדרש .אין דבר ,שעורר את זעמם וכעסם כעלם צעיר ,החבוש על
ספסל הישיבה ולומד תורת ה' – תורת חיים .נתאמתו דברי הכתוב (לפי הדרש)" :מהרסיך ספסל הישיבה ולומד תורת ה' – תורת חיים .נתאמתו דברי הכתוב (לפי הדרש)" :מהרסיך
ומחריביך ממך יצאו" ,ודוקא אנשי מפלגה מזרע היהודים ,הם שהוסיפו לרדוף ללא רחם את ומחריביך ממך יצאו" ,ודוקא אנשי מפלגה מזרע היהודים ,הם שהוסיפו לרדוף ללא רחם את
צעירי ישראל שנשארו נאמנים לאלוקי ישראל .אנשי היבסקציה – זו המחלקה היהודית של צעירי ישראל שנשארו נאמנים לאלוקי ישראל .אנשי היבסקציה – זו המחלקה היהודית של
המפלגה הבולשביסטית – פשטו בבתי כנסיות ,במרתפים ועליות ,לבלוש אחרי שארית ישראל המפלגה הבולשביסטית – פשטו בבתי כנסיות ,במרתפים ועליות ,לבלוש אחרי שארית ישראל
הנאמנים עם א-ל .היה בלימוד תורה ממש משום סיכון נפשו והפקרת גופו וממונו של הנתפס הנאמנים עם א-ל .היה בלימוד תורה ממש משום סיכון נפשו והפקרת גופו וממונו של הנתפס
ב"מעל" .רוב בתי הכנסת בעיר נסגרו והפכו לאורוות ומחסני תבואה .ישיבות ובתי אולפנא ב"מעל" .רוב בתי הכנסת בעיר נסגרו והפכו לאורוות ומחסני תבואה .ישיבות ובתי אולפנא
נמסרו למועדוני נוער ולנשפי ריקודים. נמסרו למועדוני נוער ולנשפי ריקודים.
לעומת המהרסים והמחריבים קמו יחידים עזי לב ,אשר חרפו נפשם ללמוד וללמד תורה לעומת המהרסים והמחריבים קמו יחידים עזי לב ,אשר חרפו נפשם ללמוד וללמד תורה
ולקיים מצוות הבורא .הרב ר' אברהם אליהו מייזעס זצ"ל ,רבו של ר' מרדכי אלי' ,אזר מתניו, ולקיים מצוות הבורא .הרב ר' אברהם אליהו מייזעס זצ"ל ,רבו של ר' מרדכי אלי' ,אזר מתניו,
וכאליהו הנביא בשעתו זעק ברחובות" :ה' הוא האלקים" .בביהכ"נ "משכיל לאיתן" ,מקום קיבוץ וכאליהו הנביא בשעתו זעק ברחובות" :ה' הוא האלקים" .בביהכ"נ "משכיל לאיתן" ,מקום קיבוץ
ישיבתו הק' של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט זצ"ל מהורודנא ,אסף הרב מייזעס את גורי האריות ישיבתו הק' של הגה"צ ר' יהושע צימבליסט זצ"ל מהורודנא ,אסף הרב מייזעס את גורי האריות
המתמידים ,קיבצם בחסותו ,ושם הגו ועסקו בתורה יומם ולילה ללא חת מהאורב המסתתר .ר' המתמידים ,קיבצם בחסותו ,ושם הגו ועסקו בתורה יומם ולילה ללא חת מהאורב המסתתר .ר'
אברהם אליהו ז"ל מסר בפני תלמידי אהוביו שיחות מוסר ביראת שמים והחדיר בהם עניני אברהם אליהו ז"ל מסר בפני תלמידי אהוביו שיחות מוסר ביראת שמים והחדיר בהם עניני
מסירות נפש .לצורך זה קיים שעורים קבועים ברמב"ם בהלכות קדוש השם (פ"ה מיסודי התורה, מסירות נפש .לצורך זה קיים שעורים קבועים ברמב"ם בהלכות קדוש השם (פ"ה מיסודי התורה,
3מעשה זה מובא גם בספר "לב המשפט" להגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשם אמו .מודפס שם בתולדות אביו ר' 3מעשה זה מובא גם בספר "לב המשפט" להגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשם אמו .מודפס שם בתולדות אביו ר'
אברהם גולדברג זצ"ל ,עמוד שי"ז. אברהם גולדברג זצ"ל ,עמוד שי"ז.
4ראה בספר "הגדול ממינסק" (תשנ"ד) עמוד ,108אודות ישיבה זו. 4ראה בספר "הגדול ממינסק" (תשנ"ד) עמוד ,108אודות ישיבה זו.
5ארבעת רבותיו הדגולים הנ"ל זכו לעלות לירושלים עיה"ק ולהטמן באדמתה. 5ארבעת רבותיו הדגולים הנ"ל זכו לעלות לירושלים עיה"ק ולהטמן באדמתה.
ועוד) .כדי להפנים הלכות אלה הוא גם פעם הדגים בפני התלמידים צורה של קידוש ה' ע"י ועוד) .כדי להפנים הלכות אלה הוא גם פעם הדגים בפני התלמידים צורה של קידוש ה' ע"י
שהעלה אותם הגגה ואמר להם :אפילו אם נצטרך לקפוץ מהגג למען כבוד שמים ,יש לעשות שהעלה אותם הגגה ואמר להם :אפילו אם נצטרך לקפוץ מהגג למען כבוד שמים ,יש לעשות
זאת בשמחה[ .ראה בספר "מרן הרב שך" (ח"א עמ' )148אודות גאון וצדיק זה]. זאת בשמחה[ .ראה בספר "מרן הרב שך" (ח"א עמ' )148אודות גאון וצדיק זה].
לפי הוראת ר' יהושע הורדנער ,התעטפו הבחורים בטליתות והתעטרו בתפילין ,וכך ישבו לפי הוראת ר' יהושע הורדנער ,התעטפו הבחורים בטליתות והתעטרו בתפילין ,וכך ישבו
כל היום ועסקו בתורה בטהרה ובקדושה .ר' יהושע נימק את ההוראה בשני טעמים :האחד כל היום ועסקו בתורה בטהרה ובקדושה .ר' יהושע נימק את ההוראה בשני טעמים :האחד
מטעם הכתוב" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך" – זו תפילין של ראש. מטעם הכתוב" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך" – זו תפילין של ראש.
וטעם שני ,שבאותה שעה גזרו רק על התורה ולא על התפילה .והיה כבקר המבקר ,ומצא את כל וטעם שני ,שבאותה שעה גזרו רק על התורה ולא על התפילה .והיה כבקר המבקר ,ומצא את כל
הציבור מתפלל לתומו( .יעויין בספר "ר' יהושע מהוראדנא" -קובץ לזכרו ,תש"ט ,על פעולותיו הרבות). הציבור מתפלל לתומו( .יעויין בספר "ר' יהושע מהוראדנא" -קובץ לזכרו ,תש"ט ,על פעולותיו הרבות).
ר' מרדכי אליהו היה בין גורי האריות אשר נדר את נדרו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" .הוא ר' מרדכי אליהו היה בין גורי האריות אשר נדר את נדרו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" .הוא
קבל על עצמו כדבר ברור ופשוט שאם יתפס חלילה לא יסתיר מהם את דרכו ואת מהלך חייו. קבל על עצמו כדבר ברור ופשוט שאם יתפס חלילה לא יסתיר מהם את דרכו ואת מהלך חייו.
"בפניהם אשיח את רצוני ומגמת רוחי" – אמר לעצמו – "למדתי ,הנני לומד ואלמד אי"ה גם "בפניהם אשיח את רצוני ומגמת רוחי" – אמר לעצמו – "למדתי ,הנני לומד ואלמד אי"ה גם
הלאה" .רק מאמו האלמנה החליט להסתיר את משאת נפשו. הלאה" .רק מאמו האלמנה החליט להסתיר את משאת נפשו.
במלאת לר' מרדכי אליהו שבע עשרה שנה ,נפטר הרב של בית המדרש " מנורת המאור" במלאת לר' מרדכי אליהו שבע עשרה שנה ,נפטר הרב של בית המדרש " מנורת המאור"
שבמינסק .חברי ביהכ"נ ראו עצמם כצאן בלי רועה ,בפרט בעת כזאת – עת צרה ומצוקה .בצר שבמינסק .חברי ביהכ"נ ראו עצמם כצאן בלי רועה ,בפרט בעת כזאת – עת צרה ומצוקה .בצר
להם פנו לר' יהושע מהורודנא ,שיעמיד להם את אחד מתלמידיו כממלא מקום רבם .ר' יהושע להם פנו לר' יהושע מהורודנא ,שיעמיד להם את אחד מתלמידיו כממלא מקום רבם .ר' יהושע
שגר את תלמידו המצוין ,ר' מרדכי אליהו ,להורותם דרך התורה והמצוה .התלמיד עשה מצות שגר את תלמידו המצוין ,ר' מרדכי אליהו ,להורותם דרך התורה והמצוה .התלמיד עשה מצות
רבו ,הלך והרביץ תורה למתפללי אותו ביהכ"נ "מנורת המאור" .בעלי הבתים התלהבו מידיעותיו רבו ,הלך והרביץ תורה למתפללי אותו ביהכ"נ "מנורת המאור" .בעלי הבתים התלהבו מידיעותיו
בתורה ,מכוח נאומו והסברתו הנפלאה והבהירה ,מיד הכתירוהו כרב ביהכ"נ ,והסכימו בינהם, בתורה ,מכוח נאומו והסברתו הנפלאה והבהירה ,מיד הכתירוהו כרב ביהכ"נ ,והסכימו בינהם,
לבל יוודע הדבר הזה ברבים ,כי בנפשם ובנפשו הוא .ר' מרדכי אלי' לא סיפר לאמו על דבר לבל יוודע הדבר הזה ברבים ,כי בנפשם ובנפשו הוא .ר' מרדכי אלי' לא סיפר לאמו על דבר
הכתרתו ,כי ידע שאמו תחשוש לגורלו פן יבולע לו .והנה קרה מקרה ,ואמו עמדה בתור להשיג הכתרתו ,כי ידע שאמו תחשוש לגורלו פן יבולע לו .והנה קרה מקרה ,ואמו עמדה בתור להשיג
מזון וטרף לה ולבני ביתה .הימים היו ימי רעב וכפן ,והממשלה הסובייטית הנהיגה צנע וקיצוב מזון וטרף לה ולבני ביתה .הימים היו ימי רעב וכפן ,והממשלה הסובייטית הנהיגה צנע וקיצוב
מזונות בכל חומרתו .בהתעטף עליה נפשה תוך כדי עמידה בתור ,שמעה יהודי מלחש לחברו: מזונות בכל חומרתו .בהתעטף עליה נפשה תוך כדי עמידה בתור ,שמעה יהודי מלחש לחברו:
"אשרי האם של ר' מרדכי אלי' ,אשרי יולדתו! איזה פה מפיק מרגליות החודר ללב ולנפש!" האם "אשרי האם של ר' מרדכי אלי' ,אשרי יולדתו! איזה פה מפיק מרגליות החודר ללב ולנפש!" האם
שאלה ברתת" :מי הוא זה מרדכי אלי' ,אשר אתם כה מפליגים בשבחו ?" לשאלתה לא הגיעה שאלה ברתת" :מי הוא זה מרדכי אלי' ,אשר אתם כה מפליגים בשבחו ?" לשאלתה לא הגיעה
תשובה ,ולב אם ידע והבין ,כי המדובר בבנה .בשוב ר' מרדכי אליהו לביתו לארוחת הערב ,דברה תשובה ,ולב אם ידע והבין ,כי המדובר בבנה .בשוב ר' מרדכי אליהו לביתו לארוחת הערב ,דברה
אמו על לבו לבל יסתכן יותר מדי ושלא יתגרה בשטן המשחית ,היא אף הטיחה בפניו על אמו על לבו לבל יסתכן יותר מדי ושלא יתגרה בשטן המשחית ,היא אף הטיחה בפניו על
שהעלים ממנה את דבר התמנותו כרב בישראל .כל אותו הלילה שידל הבן את האם וביקש שהעלים ממנה את דבר התמנותו כרב בישראל .כל אותו הלילה שידל הבן את האם וביקש
ממנה לתת את הסכמתה אחרי הוראת רבו הצדיק ר' יהושע הורודנא ,עד שנתרכך לב האם ממנה לתת את הסכמתה אחרי הוראת רבו הצדיק ר' יהושע הורודנא ,עד שנתרכך לב האם
והסכימה לו .כשלוש שנים ניהל הרב מרדכי אליהו את עדתו בסתר סתרים .הטיף והשפיע על והסכימה לו .כשלוש שנים ניהל הרב מרדכי אליהו את עדתו בסתר סתרים .הטיף והשפיע על
בני עדתו ,שכדאי הוא הסיכון למען עשות רצון אבינו שבשמים .הוא הביא להם לדוגמא את בני עדתו ,שכדאי הוא הסיכון למען עשות רצון אבינו שבשמים .הוא הביא להם לדוגמא את
הארגון של "מקדשי שמים" ,אשר יסד וטפח ר' אברהם אליהו מייזעס בתוך עיר משכנם. הארגון של "מקדשי שמים" ,אשר יסד וטפח ר' אברהם אליהו מייזעס בתוך עיר משכנם.
ועוד) .כדי להפנים הלכות אלה הוא גם פעם הדגים בפני התלמידים צורה של קידוש ה' ע"י ועוד) .כדי להפנים הלכות אלה הוא גם פעם הדגים בפני התלמידים צורה של קידוש ה' ע"י
שהעלה אותם הגגה ואמר להם :אפילו אם נצטרך לקפוץ מהגג למען כבוד שמים ,יש לעשות שהעלה אותם הגגה ואמר להם :אפילו אם נצטרך לקפוץ מהגג למען כבוד שמים ,יש לעשות
זאת בשמחה[ .ראה בספר "מרן הרב שך" (ח"א עמ' )148אודות גאון וצדיק זה]. זאת בשמחה[ .ראה בספר "מרן הרב שך" (ח"א עמ' )148אודות גאון וצדיק זה].
לפי הוראת ר' יהושע הורדנער ,התעטפו הבחורים בטליתות והתעטרו בתפילין ,וכך ישבו לפי הוראת ר' יהושע הורדנער ,התעטפו הבחורים בטליתות והתעטרו בתפילין ,וכך ישבו
כל היום ועסקו בתורה בטהרה ובקדושה .ר' יהושע נימק את ההוראה בשני טעמים :האחד כל היום ועסקו בתורה בטהרה ובקדושה .ר' יהושע נימק את ההוראה בשני טעמים :האחד
מטעם הכתוב" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך" – זו תפילין של ראש. מטעם הכתוב" :וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך" – זו תפילין של ראש.
וטעם שני ,שבאותה שעה גזרו רק על התורה ולא על התפילה .והיה כבקר המבקר ,ומצא את כל וטעם שני ,שבאותה שעה גזרו רק על התורה ולא על התפילה .והיה כבקר המבקר ,ומצא את כל
הציבור מתפלל לתומו( .יעויין בספר "ר' יהושע מהוראדנא" -קובץ לזכרו ,תש"ט ,על פעולותיו הרבות). הציבור מתפלל לתומו( .יעויין בספר "ר' יהושע מהוראדנא" -קובץ לזכרו ,תש"ט ,על פעולותיו הרבות).
ר' מרדכי אליהו היה בין גורי האריות אשר נדר את נדרו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" .הוא ר' מרדכי אליהו היה בין גורי האריות אשר נדר את נדרו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" .הוא
קבל על עצמו כדבר ברור ופשוט שאם יתפס חלילה לא יסתיר מהם את דרכו ואת מהלך חייו. קבל על עצמו כדבר ברור ופשוט שאם יתפס חלילה לא יסתיר מהם את דרכו ואת מהלך חייו.
"בפניהם אשיח את רצוני ומגמת רוחי" – אמר לעצמו – "למדתי ,הנני לומד ואלמד אי"ה גם "בפניהם אשיח את רצוני ומגמת רוחי" – אמר לעצמו – "למדתי ,הנני לומד ואלמד אי"ה גם
הלאה" .רק מאמו האלמנה החליט להסתיר את משאת נפשו. הלאה" .רק מאמו האלמנה החליט להסתיר את משאת נפשו.
במלאת לר' מרדכי אליהו שבע עשרה שנה ,נפטר הרב של בית המדרש " מנורת המאור" במלאת לר' מרדכי אליהו שבע עשרה שנה ,נפטר הרב של בית המדרש " מנורת המאור"
שבמינסק .חברי ביהכ"נ ראו עצמם כצאן בלי רועה ,בפרט בעת כזאת – עת צרה ומצוקה .בצר שבמינסק .חברי ביהכ"נ ראו עצמם כצאן בלי רועה ,בפרט בעת כזאת – עת צרה ומצוקה .בצר
להם פנו לר' יהושע מהורודנא ,שיעמיד להם את אחד מתלמידיו כממלא מקום רבם .ר' יהושע להם פנו לר' יהושע מהורודנא ,שיעמיד להם את אחד מתלמידיו כממלא מקום רבם .ר' יהושע
שגר את תלמידו המצוין ,ר' מרדכי אליהו ,להורותם דרך התורה והמצוה .התלמיד עשה מצות שגר את תלמידו המצוין ,ר' מרדכי אליהו ,להורותם דרך התורה והמצוה .התלמיד עשה מצות
רבו ,הלך והרביץ תורה למתפללי אותו ביהכ"נ "מנורת המאור" .בעלי הבתים התלהבו מידיעותיו רבו ,הלך והרביץ תורה למתפללי אותו ביהכ"נ "מנורת המאור" .בעלי הבתים התלהבו מידיעותיו
בתורה ,מכוח נאומו והסברתו הנפלאה והבהירה ,מיד הכתירוהו כרב ביהכ"נ ,והסכימו בינהם, בתורה ,מכוח נאומו והסברתו הנפלאה והבהירה ,מיד הכתירוהו כרב ביהכ"נ ,והסכימו בינהם,
לבל יוודע הדבר הזה ברבים ,כי בנפשם ובנפשו הוא .ר' מרדכי אלי' לא סיפר לאמו על דבר לבל יוודע הדבר הזה ברבים ,כי בנפשם ובנפשו הוא .ר' מרדכי אלי' לא סיפר לאמו על דבר
הכתרתו ,כי ידע שאמו תחשוש לגורלו פן יבולע לו .והנה קרה מקרה ,ואמו עמדה בתור להשיג הכתרתו ,כי ידע שאמו תחשוש לגורלו פן יבולע לו .והנה קרה מקרה ,ואמו עמדה בתור להשיג
מזון וטרף לה ולבני ביתה .הימים היו ימי רעב וכפן ,והממשלה הסובייטית הנהיגה צנע וקיצוב מזון וטרף לה ולבני ביתה .הימים היו ימי רעב וכפן ,והממשלה הסובייטית הנהיגה צנע וקיצוב
מזונות בכל חומרתו .בהתעטף עליה נפשה תוך כדי עמידה בתור ,שמעה יהודי מלחש לחברו: מזונות בכל חומרתו .בהתעטף עליה נפשה תוך כדי עמידה בתור ,שמעה יהודי מלחש לחברו:
"אשרי האם של ר' מרדכי אלי' ,אשרי יולדתו! איזה פה מפיק מרגליות החודר ללב ולנפש!" האם "אשרי האם של ר' מרדכי אלי' ,אשרי יולדתו! איזה פה מפיק מרגליות החודר ללב ולנפש!" האם
שאלה ברתת" :מי הוא זה מרדכי אלי' ,אשר אתם כה מפליגים בשבחו ?" לשאלתה לא הגיעה שאלה ברתת" :מי הוא זה מרדכי אלי' ,אשר אתם כה מפליגים בשבחו ?" לשאלתה לא הגיעה
תשובה ,ולב אם ידע והבין ,כי המדובר בבנה .בשוב ר' מרדכי אליהו לביתו לארוחת הערב ,דברה תשובה ,ולב אם ידע והבין ,כי המדובר בבנה .בשוב ר' מרדכי אליהו לביתו לארוחת הערב ,דברה
אמו על לבו לבל יסתכן יותר מדי ושלא יתגרה בשטן המשחית ,היא אף הטיחה בפניו על אמו על לבו לבל יסתכן יותר מדי ושלא יתגרה בשטן המשחית ,היא אף הטיחה בפניו על
שהעלים ממנה את דבר התמנותו כרב בישראל .כל אותו הלילה שידל הבן את האם וביקש שהעלים ממנה את דבר התמנותו כרב בישראל .כל אותו הלילה שידל הבן את האם וביקש
ממנה לתת את הסכמתה אחרי הוראת רבו הצדיק ר' יהושע הורודנא ,עד שנתרכך לב האם ממנה לתת את הסכמתה אחרי הוראת רבו הצדיק ר' יהושע הורודנא ,עד שנתרכך לב האם
והסכימה לו .כשלוש שנים ניהל הרב מרדכי אליהו את עדתו בסתר סתרים .הטיף והשפיע על והסכימה לו .כשלוש שנים ניהל הרב מרדכי אליהו את עדתו בסתר סתרים .הטיף והשפיע על
בני עדתו ,שכדאי הוא הסיכון למען עשות רצון אבינו שבשמים .הוא הביא להם לדוגמא את בני עדתו ,שכדאי הוא הסיכון למען עשות רצון אבינו שבשמים .הוא הביא להם לדוגמא את
הארגון של "מקדשי שמים" ,אשר יסד וטפח ר' אברהם אליהו מייזעס בתוך עיר משכנם. הארגון של "מקדשי שמים" ,אשר יסד וטפח ר' אברהם אליהו מייזעס בתוך עיר משכנם.
ויהי כראות המורדים בה' ובתורתו ,כי כל עמלם לשוא ,ובעיר מינסק לא נדם קול התורה ויהי כראות המורדים בה' ובתורתו ,כי כל עמלם לשוא ,ובעיר מינסק לא נדם קול התורה
ונר ישראל לא יכבה ,קמו והתיעצו :מאין בא אותו כח סתר אשר עמד בפני התעמולה ובפני ונר ישראל לא יכבה ,קמו והתיעצו :מאין בא אותו כח סתר אשר עמד בפני התעמולה ובפני
העונשים החמורים ,וקול התורה לא נפסק .הם העמידו בלשים בכל פינה ופינה ,והתחילו לעקוב העונשים החמורים ,וקול התורה לא נפסק .הם העמידו בלשים בכל פינה ופינה ,והתחילו לעקוב
אחר כל חשוד .פעילי הדת נאלצו לברוח ולהסתתר עד יעבור זעם. אחר כל חשוד .פעילי הדת נאלצו לברוח ולהסתתר עד יעבור זעם.
באחד הימים גילה מי שהוא את אזנו של ר' מרדכי אלי' שהעוכרים עלו גם על עקבותיו באחד הימים גילה מי שהוא את אזנו של ר' מרדכי אלי' שהעוכרים עלו גם על עקבותיו
ועומדים לאסרו ולהשליכו לכלא .ללא שהיות ארז הרב הצעיר את מזוודתו הדלה וברח לעיר ועומדים לאסרו ולהשליכו לכלא .ללא שהיות ארז הרב הצעיר את מזוודתו הדלה וברח לעיר
מוסקבה ,בירת מלכות הרשעה. מוסקבה ,בירת מלכות הרשעה.
ויהי כראות המורדים בה' ובתורתו ,כי כל עמלם לשוא ,ובעיר מינסק לא נדם קול התורה ויהי כראות המורדים בה' ובתורתו ,כי כל עמלם לשוא ,ובעיר מינסק לא נדם קול התורה
ונר ישראל לא יכבה ,קמו והתיעצו :מאין בא אותו כח סתר אשר עמד בפני התעמולה ובפני ונר ישראל לא יכבה ,קמו והתיעצו :מאין בא אותו כח סתר אשר עמד בפני התעמולה ובפני
העונשים החמורים ,וקול התורה לא נפסק .הם העמידו בלשים בכל פינה ופינה ,והתחילו לעקוב העונשים החמורים ,וקול התורה לא נפסק .הם העמידו בלשים בכל פינה ופינה ,והתחילו לעקוב
אחר כל חשוד .פעילי הדת נאלצו לברוח ולהסתתר עד יעבור זעם. אחר כל חשוד .פעילי הדת נאלצו לברוח ולהסתתר עד יעבור זעם.
באחד הימים גילה מי שהוא את אזנו של ר' מרדכי אלי' שהעוכרים עלו גם על עקבותיו באחד הימים גילה מי שהוא את אזנו של ר' מרדכי אלי' שהעוכרים עלו גם על עקבותיו
ועומדים לאסרו ולהשליכו לכלא .ללא שהיות ארז הרב הצעיר את מזוודתו הדלה וברח לעיר ועומדים לאסרו ולהשליכו לכלא .ללא שהיות ארז הרב הצעיר את מזוודתו הדלה וברח לעיר
מוסקבה ,בירת מלכות הרשעה. מוסקבה ,בירת מלכות הרשעה.
פרק ג' פרק ג'
ר' מרדכי אלי' שומר בבית ריחיים במוסקבה, ר' מרדכי אלי' שומר בבית ריחיים במוסקבה,
וחותר לפרוץ ולעלות לארץ הקודש וחותר לפרוץ ולעלות לארץ הקודש
ר' מרדכי אלי' עובר לפרבר מאלאחובקה הסמוך למוסקבה ,וקובע את מלונו אצל אחד ר' מרדכי אלי' עובר לפרבר מאלאחובקה הסמוך למוסקבה ,וקובע את מלונו אצל אחד
מחסידי חב"ד ,אשר זכר לו את חסד סבו החסיד הותיק מאנ"ש .אולם גם בפרבר המוסקבאי מחסידי חב"ד ,אשר זכר לו את חסד סבו החסיד הותיק מאנ"ש .אולם גם בפרבר המוסקבאי
רבצה עליו הסכנה שמא יתפס ,ולא יהיה לאל ידו להוכיח איה מקום עבודתו ,שבלעדי אישור זה רבצה עליו הסכנה שמא יתפס ,ולא יהיה לאל ידו להוכיח איה מקום עבודתו ,שבלעדי אישור זה
צפוי היה ליהודי מאסר או הגליה לסיביר .בהשתדלות מכיריו קבל עבודת שמירה בבית ריחיים צפוי היה ליהודי מאסר או הגליה לסיביר .בהשתדלות מכיריו קבל עבודת שמירה בבית ריחיים
של קמח ליד בית הכנסת הגדול במוסקבה .הרב ר' מרדכי אליהו היה ער בלילות כביכול לשם של קמח ליד בית הכנסת הגדול במוסקבה .הרב ר' מרדכי אליהו היה ער בלילות כביכול לשם
שמירה ,אבל לאמיתו של דבר נצל את הלילות לגירסא .הוא ישב ולמד גמרא ופוסקים והעמיק שמירה ,אבל לאמיתו של דבר נצל את הלילות לגירסא .הוא ישב ולמד גמרא ופוסקים והעמיק
בפלפולי דאורייתא .במיוחד נתחבב עליו הספר "שאגת אריה" ,אותו חזר ושינן ,עד שנעשה בפלפולי דאורייתא .במיוחד נתחבב עליו הספר "שאגת אריה" ,אותו חזר ושינן ,עד שנעשה
תוכנו שגור על פיו לכל פרטיו .באותם לילות של שמירה ערך גם "תיקון חצות" ושפך את נפשו תוכנו שגור על פיו לכל פרטיו .באותם לילות של שמירה ערך גם "תיקון חצות" ושפך את נפשו
על חורבן ירושלים בבכי ובהספד .כל ימיו האמין ר' מרדכי אלי' בכל לבו ,שבזכות תיקון חצות על חורבן ירושלים בבכי ובהספד .כל ימיו האמין ר' מרדכי אלי' בכל לבו ,שבזכות תיקון חצות
זה זכה לחונן את עפרות הקודש בירושלים ,כדברי חז"ל" :כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה זה זכה לחונן את עפרות הקודש בירושלים ,כדברי חז"ל" :כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה
בשמחתה" (תענית ל' ע"ב). בשמחתה" (תענית ל' ע"ב).
כל עת שהותו במוסקבה התחבר לחסידי חב"ד ,אשר פעלו במחתרת בלימוד תורה כל עת שהותו במוסקבה התחבר לחסידי חב"ד ,אשר פעלו במחתרת בלימוד תורה
וחסידות .ר' מרדכי אליהו התעמק בתורת החסידות והתעלה על ידיה עד לדרגה שהחסידים וחסידות .ר' מרדכי אליהו התעמק בתורת החסידות והתעלה על ידיה עד לדרגה שהחסידים
כיבדוהו להרצות בפניהם מאמרים ב"תניא" ובמשנת חסידות בכללו .אותם החסידים ,שומעי כיבדוהו להרצות בפניהם מאמרים ב"תניא" ובמשנת חסידות בכללו .אותם החסידים ,שומעי
לקחו ,תמכו בו והמליצו למרכזי חב"ד בחו"ל לחלצו מן המיצר – מארץ הטומאה – ולתת לו יד לקחו ,תמכו בו והמליצו למרכזי חב"ד בחו"ל לחלצו מן המיצר – מארץ הטומאה – ולתת לו יד
עזר לעליתו לא"י .הד הפרסום הגיע לאזניו של מרא דארעא ישראל הגראי"ה קוק זצ"ל ,והוא עזר לעליתו לא"י .הד הפרסום הגיע לאזניו של מרא דארעא ישראל הגראי"ה קוק זצ"ל ,והוא
השתדל אצל הנציב הראשי להקציב לו רשיון עליה (סרטיפיקט) יחד עם קבוצת צעירים ברוסיה, השתדל אצל הנציב הראשי להקציב לו רשיון עליה (סרטיפיקט) יחד עם קבוצת צעירים ברוסיה,
תלמידי חכמים מובהקים מגדולי התורה והיראה.6 תלמידי חכמים מובהקים מגדולי התורה והיראה.6
באחד הלילות ,שעה שר' מרדכי אלי' ערך "תיקון" בקול המיה ובכי ,לא שם לב לקבוצת באחד הלילות ,שעה שר' מרדכי אלי' ערך "תיקון" בקול המיה ובכי ,לא שם לב לקבוצת
קומסומולים ,אשר התקרבה אליו לפתע ומצאוהו מחזיק בידיו סידור תפילה ,וספרי קודש קומסומולים ,אשר התקרבה אליו לפתע ומצאוהו מחזיק בידיו סידור תפילה ,וספרי קודש
מונחים לפניו .אחד הצעירים איים עליו שימסור לשלטונות על מעשיו הקונטר-ריבולוציוניים. מונחים לפניו .אחד הצעירים איים עליו שימסור לשלטונות על מעשיו הקונטר-ריבולוציוניים.
עוד באותו לילה ברח ר' מרדכי אליהו מאכסניתו וממקום עבודתו ,והתחיל לנדוד ממקום עוד באותו לילה ברח ר' מרדכי אליהו מאכסניתו וממקום עבודתו ,והתחיל לנדוד ממקום
למקום ,עד שהגיע למדינת גרוזיה בגבול פרס .גם במדינה זו בערה חמת המציק ,אשר הטיל פחד למקום ,עד שהגיע למדינת גרוזיה בגבול פרס .גם במדינה זו בערה חמת המציק ,אשר הטיל פחד
ומורך בלב היהודים המקומיים מעדת ה"גורג'ים" ,שחיו שם .מחמת היראה לא קבל ר' מרדכי ומורך בלב היהודים המקומיים מעדת ה"גורג'ים" ,שחיו שם .מחמת היראה לא קבל ר' מרדכי
6 6
בשנת תשמ"ט גלינו אצל ר' אליהו קונין ז"ל ,קבלה של תורם מהולנד עבור חצי כרטיס נסיעה באניה לאבינו זצ"ל. בשנת תשמ"ט גלינו אצל ר' אליהו קונין ז"ל ,קבלה של תורם מהולנד עבור חצי כרטיס נסיעה באניה לאבינו זצ"ל.
יש לציין ,עד מציאת קבלה זו ,לא ידענו כלל וכלל שבשעתו הוקם קרן פדיון שבויים להצלת בחורים תופסי התורה מארץ רוסיא. יש לציין ,עד מציאת קבלה זו ,לא ידענו כלל וכלל שבשעתו הוקם קרן פדיון שבויים להצלת בחורים תופסי התורה מארץ רוסיא.
(ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הקבלה). (ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הקבלה).
ר' מרדכי אלי' עובר לפרבר מאלאחובקה הסמוך למוסקבה ,וקובע את מלונו אצל אחד ר' מרדכי אלי' עובר לפרבר מאלאחובקה הסמוך למוסקבה ,וקובע את מלונו אצל אחד
מחסידי חב"ד ,אשר זכר לו את חסד סבו החסיד הותיק מאנ"ש .אולם גם בפרבר המוסקבאי מחסידי חב"ד ,אשר זכר לו את חסד סבו החסיד הותיק מאנ"ש .אולם גם בפרבר המוסקבאי
רבצה עליו הסכנה שמא יתפס ,ולא יהיה לאל ידו להוכיח איה מקום עבודתו ,שבלעדי אישור זה רבצה עליו הסכנה שמא יתפס ,ולא יהיה לאל ידו להוכיח איה מקום עבודתו ,שבלעדי אישור זה
צפוי היה ליהודי מאסר או הגליה לסיביר .בהשתדלות מכיריו קבל עבודת שמירה בבית ריחיים צפוי היה ליהודי מאסר או הגליה לסיביר .בהשתדלות מכיריו קבל עבודת שמירה בבית ריחיים
של קמח ליד בית הכנסת הגדול במוסקבה .הרב ר' מרדכי אליהו היה ער בלילות כביכול לשם של קמח ליד בית הכנסת הגדול במוסקבה .הרב ר' מרדכי אליהו היה ער בלילות כביכול לשם
שמירה ,אבל לאמיתו של דבר נצל את הלילות לגירסא .הוא ישב ולמד גמרא ופוסקים והעמיק שמירה ,אבל לאמיתו של דבר נצל את הלילות לגירסא .הוא ישב ולמד גמרא ופוסקים והעמיק
בפלפולי דאורייתא .במיוחד נתחבב עליו הספר "שאגת אריה" ,אותו חזר ושינן ,עד שנעשה בפלפולי דאורייתא .במיוחד נתחבב עליו הספר "שאגת אריה" ,אותו חזר ושינן ,עד שנעשה
תוכנו שגור על פיו לכל פרטיו .באותם לילות של שמירה ערך גם "תיקון חצות" ושפך את נפשו תוכנו שגור על פיו לכל פרטיו .באותם לילות של שמירה ערך גם "תיקון חצות" ושפך את נפשו
על חורבן ירושלים בבכי ובהספד .כל ימיו האמין ר' מרדכי אלי' בכל לבו ,שבזכות תיקון חצות על חורבן ירושלים בבכי ובהספד .כל ימיו האמין ר' מרדכי אלי' בכל לבו ,שבזכות תיקון חצות
זה זכה לחונן את עפרות הקודש בירושלים ,כדברי חז"ל" :כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה זה זכה לחונן את עפרות הקודש בירושלים ,כדברי חז"ל" :כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה
בשמחתה" (תענית ל' ע"ב). בשמחתה" (תענית ל' ע"ב).
כל עת שהותו במוסקבה התחבר לחסידי חב"ד ,אשר פעלו במחתרת בלימוד תורה כל עת שהותו במוסקבה התחבר לחסידי חב"ד ,אשר פעלו במחתרת בלימוד תורה
וחסידות .ר' מרדכי אליהו התעמק בתורת החסידות והתעלה על ידיה עד לדרגה שהחסידים וחסידות .ר' מרדכי אליהו התעמק בתורת החסידות והתעלה על ידיה עד לדרגה שהחסידים
כיבדוהו להרצות בפניהם מאמרים ב"תניא" ובמשנת חסידות בכללו .אותם החסידים ,שומעי כיבדוהו להרצות בפניהם מאמרים ב"תניא" ובמשנת חסידות בכללו .אותם החסידים ,שומעי
לקחו ,תמכו בו והמליצו למרכזי חב"ד בחו"ל לחלצו מן המיצר – מארץ הטומאה – ולתת לו יד לקחו ,תמכו בו והמליצו למרכזי חב"ד בחו"ל לחלצו מן המיצר – מארץ הטומאה – ולתת לו יד
עזר לעליתו לא"י .הד הפרסום הגיע לאזניו של מרא דארעא ישראל הגראי"ה קוק זצ"ל ,והוא עזר לעליתו לא"י .הד הפרסום הגיע לאזניו של מרא דארעא ישראל הגראי"ה קוק זצ"ל ,והוא
השתדל אצל הנציב הראשי להקציב לו רשיון עליה (סרטיפיקט) יחד עם קבוצת צעירים ברוסיה, השתדל אצל הנציב הראשי להקציב לו רשיון עליה (סרטיפיקט) יחד עם קבוצת צעירים ברוסיה,
תלמידי חכמים מובהקים מגדולי התורה והיראה.6 תלמידי חכמים מובהקים מגדולי התורה והיראה.6
באחד הלילות ,שעה שר' מרדכי אלי' ערך "תיקון" בקול המיה ובכי ,לא שם לב לקבוצת באחד הלילות ,שעה שר' מרדכי אלי' ערך "תיקון" בקול המיה ובכי ,לא שם לב לקבוצת
קומסומולים ,אשר התקרבה אליו לפתע ומצאוהו מחזיק בידיו סידור תפילה ,וספרי קודש קומסומולים ,אשר התקרבה אליו לפתע ומצאוהו מחזיק בידיו סידור תפילה ,וספרי קודש
מונחים לפניו .אחד הצעירים איים עליו שימסור לשלטונות על מעשיו הקונטר-ריבולוציוניים. מונחים לפניו .אחד הצעירים איים עליו שימסור לשלטונות על מעשיו הקונטר-ריבולוציוניים.
עוד באותו לילה ברח ר' מרדכי אליהו מאכסניתו וממקום עבודתו ,והתחיל לנדוד ממקום עוד באותו לילה ברח ר' מרדכי אליהו מאכסניתו וממקום עבודתו ,והתחיל לנדוד ממקום
למקום ,עד שהגיע למדינת גרוזיה בגבול פרס .גם במדינה זו בערה חמת המציק ,אשר הטיל פחד למקום ,עד שהגיע למדינת גרוזיה בגבול פרס .גם במדינה זו בערה חמת המציק ,אשר הטיל פחד
ומורך בלב היהודים המקומיים מעדת ה"גורג'ים" ,שחיו שם .מחמת היראה לא קבל ר' מרדכי ומורך בלב היהודים המקומיים מעדת ה"גורג'ים" ,שחיו שם .מחמת היראה לא קבל ר' מרדכי
6 6
בשנת תשמ"ט גלינו אצל ר' אליהו קונין ז"ל ,קבלה של תורם מהולנד עבור חצי כרטיס נסיעה באניה לאבינו זצ"ל. בשנת תשמ"ט גלינו אצל ר' אליהו קונין ז"ל ,קבלה של תורם מהולנד עבור חצי כרטיס נסיעה באניה לאבינו זצ"ל.
יש לציין ,עד מציאת קבלה זו ,לא ידענו כלל וכלל שבשעתו הוקם קרן פדיון שבויים להצלת בחורים תופסי התורה מארץ רוסיא. יש לציין ,עד מציאת קבלה זו ,לא ידענו כלל וכלל שבשעתו הוקם קרן פדיון שבויים להצלת בחורים תופסי התורה מארץ רוסיא.
(ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הקבלה). (ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום הקבלה).
אליהו מקום איכסון ,והיה נאלץ לחפש מחסה באורוות סוסים .חדשים מספר השתהה בחבל אליהו מקום איכסון ,והיה נאלץ לחפש מחסה באורוות סוסים .חדשים מספר השתהה בחבל
ארץ זרה זו .תקפו עליו געגועים לקיים מצות כבוד אם .הוא חזר למינסק והתראה עם אמו. ארץ זרה זו .תקפו עליו געגועים לקיים מצות כבוד אם .הוא חזר למינסק והתראה עם אמו.
בשבתו במינסק הגיעה אליו הבשורה המשמחת ,שבהשתדלות מרן הגרא"י קוק זצ"ל, בשבתו במינסק הגיעה אליו הבשורה המשמחת ,שבהשתדלות מרן הגרא"י קוק זצ"ל,
נשלח עבורו סרטיפיקט למוסקבה .מיד כיתת רגליו והגיש בקשה למשרד ההגירה בעיר הבירה נשלח עבורו סרטיפיקט למוסקבה .מיד כיתת רגליו והגיש בקשה למשרד ההגירה בעיר הבירה
לקבל היתר יציאה לארץ ישראל .הפעם נפל בחלקו להיות אורח של יהודי יקר ונכבד ,הרב ר' לקבל היתר יציאה לארץ ישראל .הפעם נפל בחלקו להיות אורח של יהודי יקר ונכבד ,הרב ר'
משה אקסלרוד זצ"ל ,שו"ב במוסקבה ,אשר בסוף ימיו זכה להגיע לארץ הקודש וכיהן כרב בעיר משה אקסלרוד זצ"ל ,שו"ב במוסקבה ,אשר בסוף ימיו זכה להגיע לארץ הקודש וכיהן כרב בעיר
רמת גן. רמת גן.
מה שאירע באותו פרק זמן מהגשת הבקשה עד לקבלת הרשיון הוקלט ברשם קול ע"י מה שאירע באותו פרק זמן מהגשת הבקשה עד לקבלת הרשיון הוקלט ברשם קול ע"י
הרב ר' מרדכי אליהו בעצמו: הרב ר' מרדכי אליהו בעצמו:
"ידוע ,שי"ט כסלו נקרא יום הבשורה והגאולה ,אספר בזה מה שעשה "ידוע ,שי"ט כסלו נקרא יום הבשורה והגאולה ,אספר בזה מה שעשה
הקב"ה עמדי חסד ופדה אותי מגלות רוסיה .תחילת הישועה היתה ביום הקב"ה עמדי חסד ופדה אותי מגלות רוסיה .תחילת הישועה היתה ביום
7
הפדות י"ט בכסלו . הפדות י"ט בכסלו.7
ישבתי קרוב לשתי שנים בגלות מוסקבה ,וחתרתי לזכות ברשיון יציאה ישבתי קרוב לשתי שנים בגלות מוסקבה ,וחתרתי לזכות ברשיון יציאה
מרוסיה ,על מנת לעלות לא"י ובפרט לעיר הקודש ירושלים .כמעט מדי מרוסיה ,על מנת לעלות לא"י ובפרט לעיר הקודש ירושלים .כמעט מדי
יום ביומו הייתי הולך ל"אינאסטראנני אטדיזעל" (משרד לבקשת היתר יום ביומו הייתי הולך ל"אינאסטראנני אטדיזעל" (משרד לבקשת היתר
יציאה) ,כדי להגיש בקשה לצאת .עברו כמה שבועות וקיבלתי "אטקאז", יציאה) ,כדי להגיש בקשה לצאת .עברו כמה שבועות וקיבלתי "אטקאז",
ז"א סרוב לאשר את הבקשה ואין מרשים לי לצאת .ניסיתי להגיש את ז"א סרוב לאשר את הבקשה ואין מרשים לי לצאת .ניסיתי להגיש את
הבקשה שוב ושוב כמה פעמים ,אך ללא הועיל. הבקשה שוב ושוב כמה פעמים ,אך ללא הועיל.
פעם אחת אמר לי מכירי ר' ראובן לוין (שעסק בכתיבת בקשות) ,שאנסה פעם אחת אמר לי מכירי ר' ראובן לוין (שעסק בכתיבת בקשות) ,שאנסה
להגיש בקשתי ישר ללשכת יושב ראש הוועד הפועל המרכזי ("פריאומנע להגיש בקשתי ישר ללשכת יושב ראש הוועד הפועל המרכזי ("פריאומנע
איציק") של רוסיה הסובייטית ,מיכאל קאלינין ,שאמנם לא היה לו יום איציק") של רוסיה הסובייטית ,מיכאל קאלינין ,שאמנם לא היה לו יום
קבוע לקבלת קהל ,אך מי שהיה מצליח להשיג אותו בלשכתו (לפעמים קבוע לקבלת קהל ,אך מי שהיה מצליח להשיג אותו בלשכתו (לפעמים
אחת לכמה חדשים) היה מגיש לו את הבקשה ישר לידיו ,ולעתים היה אחת לכמה חדשים) היה מגיש לו את הבקשה ישר לידיו ,ולעתים היה
הוא ממלא גם את מבוקשם של היהודים ,הפונים בדבר רשיון יציאה. הוא ממלא גם את מבוקשם של היהודים ,הפונים בדבר רשיון יציאה.
מאחר ולא היה ידוע יום בואו הייתי הולך מספק מדי יום ביומו לאחר מאחר ולא היה ידוע יום בואו הייתי הולך מספק מדי יום ביומו לאחר
תפילת שחרית לאותה לשכה ,והייתי יושב סמוך לחדרו של ה"פריץ תפילת שחרית לאותה לשכה ,והייתי יושב סמוך לחדרו של ה"פריץ
הגדול" שמא סוף-סוף יבוא בפעם הזאת .ככה הלכתי ללשכה רצוא ושוב הגדול" שמא סוף-סוף יבוא בפעם הזאת .ככה הלכתי ללשכה רצוא ושוב
שבועות רבים ,ונייר הבקשה שלי היה הולך ובלה. שבועות רבים ,ונייר הבקשה שלי היה הולך ובלה.
7פה המקום לציין שרעייתו ,אמנו הצדקת הרבנית מרת אסתר ציפא בת הרה"ח ר' מאיר יוסף ע"ה ,גם נגאלה מיסוריה 7פה המקום לציין שרעייתו ,אמנו הצדקת הרבנית מרת אסתר ציפא בת הרה"ח ר' מאיר יוסף ע"ה ,גם נגאלה מיסוריה
ונפטרה לבית עולמה ,ביום י"ט בכסלו תשמ"ט ,ת.נ.צ.ב.ה. ונפטרה לבית עולמה ,ביום י"ט בכסלו תשמ"ט ,ת.נ.צ.ב.ה.
אליהו מקום איכסון ,והיה נאלץ לחפש מחסה באורוות סוסים .חדשים מספר השתהה בחבל אליהו מקום איכסון ,והיה נאלץ לחפש מחסה באורוות סוסים .חדשים מספר השתהה בחבל
ארץ זרה זו .תקפו עליו געגועים לקיים מצות כבוד אם .הוא חזר למינסק והתראה עם אמו. ארץ זרה זו .תקפו עליו געגועים לקיים מצות כבוד אם .הוא חזר למינסק והתראה עם אמו.
בשבתו במינסק הגיעה אליו הבשורה המשמחת ,שבהשתדלות מרן הגרא"י קוק זצ"ל, בשבתו במינסק הגיעה אליו הבשורה המשמחת ,שבהשתדלות מרן הגרא"י קוק זצ"ל,
נשלח עבורו סרטיפיקט למוסקבה .מיד כיתת רגליו והגיש בקשה למשרד ההגירה בעיר הבירה נשלח עבורו סרטיפיקט למוסקבה .מיד כיתת רגליו והגיש בקשה למשרד ההגירה בעיר הבירה
לקבל היתר יציאה לארץ ישראל .הפעם נפל בחלקו להיות אורח של יהודי יקר ונכבד ,הרב ר' לקבל היתר יציאה לארץ ישראל .הפעם נפל בחלקו להיות אורח של יהודי יקר ונכבד ,הרב ר'
משה אקסלרוד זצ"ל ,שו"ב במוסקבה ,אשר בסוף ימיו זכה להגיע לארץ הקודש וכיהן כרב בעיר משה אקסלרוד זצ"ל ,שו"ב במוסקבה ,אשר בסוף ימיו זכה להגיע לארץ הקודש וכיהן כרב בעיר
רמת גן. רמת גן.
מה שאירע באותו פרק זמן מהגשת הבקשה עד לקבלת הרשיון הוקלט ברשם קול ע"י מה שאירע באותו פרק זמן מהגשת הבקשה עד לקבלת הרשיון הוקלט ברשם קול ע"י
הרב ר' מרדכי אליהו בעצמו: הרב ר' מרדכי אליהו בעצמו:
"ידוע ,שי"ט כסלו נקרא יום הבשורה והגאולה ,אספר בזה מה שעשה "ידוע ,שי"ט כסלו נקרא יום הבשורה והגאולה ,אספר בזה מה שעשה
הקב"ה עמדי חסד ופדה אותי מגלות רוסיה .תחילת הישועה היתה ביום הקב"ה עמדי חסד ופדה אותי מגלות רוסיה .תחילת הישועה היתה ביום
7
הפדות י"ט בכסלו . הפדות י"ט בכסלו.7
ישבתי קרוב לשתי שנים בגלות מוסקבה ,וחתרתי לזכות ברשיון יציאה ישבתי קרוב לשתי שנים בגלות מוסקבה ,וחתרתי לזכות ברשיון יציאה
מרוסיה ,על מנת לעלות לא"י ובפרט לעיר הקודש ירושלים .כמעט מדי מרוסיה ,על מנת לעלות לא"י ובפרט לעיר הקודש ירושלים .כמעט מדי
יום ביומו הייתי הולך ל"אינאסטראנני אטדיזעל" (משרד לבקשת היתר יום ביומו הייתי הולך ל"אינאסטראנני אטדיזעל" (משרד לבקשת היתר
יציאה) ,כדי להגיש בקשה לצאת .עברו כמה שבועות וקיבלתי "אטקאז", יציאה) ,כדי להגיש בקשה לצאת .עברו כמה שבועות וקיבלתי "אטקאז",
ז"א סרוב לאשר את הבקשה ואין מרשים לי לצאת .ניסיתי להגיש את ז"א סרוב לאשר את הבקשה ואין מרשים לי לצאת .ניסיתי להגיש את
הבקשה שוב ושוב כמה פעמים ,אך ללא הועיל. הבקשה שוב ושוב כמה פעמים ,אך ללא הועיל.
פעם אחת אמר לי מכירי ר' ראובן לוין (שעסק בכתיבת בקשות) ,שאנסה פעם אחת אמר לי מכירי ר' ראובן לוין (שעסק בכתיבת בקשות) ,שאנסה
להגיש בקשתי ישר ללשכת יושב ראש הוועד הפועל המרכזי ("פריאומנע להגיש בקשתי ישר ללשכת יושב ראש הוועד הפועל המרכזי ("פריאומנע
איציק") של רוסיה הסובייטית ,מיכאל קאלינין ,שאמנם לא היה לו יום איציק") של רוסיה הסובייטית ,מיכאל קאלינין ,שאמנם לא היה לו יום
קבוע לקבלת קהל ,אך מי שהיה מצליח להשיג אותו בלשכתו (לפעמים קבוע לקבלת קהל ,אך מי שהיה מצליח להשיג אותו בלשכתו (לפעמים
אחת לכמה חדשים) היה מגיש לו את הבקשה ישר לידיו ,ולעתים היה אחת לכמה חדשים) היה מגיש לו את הבקשה ישר לידיו ,ולעתים היה
הוא ממלא גם את מבוקשם של היהודים ,הפונים בדבר רשיון יציאה. הוא ממלא גם את מבוקשם של היהודים ,הפונים בדבר רשיון יציאה.
מאחר ולא היה ידוע יום בואו הייתי הולך מספק מדי יום ביומו לאחר מאחר ולא היה ידוע יום בואו הייתי הולך מספק מדי יום ביומו לאחר
תפילת שחרית לאותה לשכה ,והייתי יושב סמוך לחדרו של ה"פריץ תפילת שחרית לאותה לשכה ,והייתי יושב סמוך לחדרו של ה"פריץ
הגדול" שמא סוף-סוף יבוא בפעם הזאת .ככה הלכתי ללשכה רצוא ושוב הגדול" שמא סוף-סוף יבוא בפעם הזאת .ככה הלכתי ללשכה רצוא ושוב
שבועות רבים ,ונייר הבקשה שלי היה הולך ובלה. שבועות רבים ,ונייר הבקשה שלי היה הולך ובלה.
7פה המקום לציין שרעייתו ,אמנו הצדקת הרבנית מרת אסתר ציפא בת הרה"ח ר' מאיר יוסף ע"ה ,גם נגאלה מיסוריה 7פה המקום לציין שרעייתו ,אמנו הצדקת הרבנית מרת אסתר ציפא בת הרה"ח ר' מאיר יוסף ע"ה ,גם נגאלה מיסוריה
ונפטרה לבית עולמה ,ביום י"ט בכסלו תשמ"ט ,ת.נ.צ.ב.ה. ונפטרה לבית עולמה ,ביום י"ט בכסלו תשמ"ט ,ת.נ.צ.ב.ה.
משראה מר ראובן לוין ,שאין סוף לטילטולי הרבים ,וקאלינין אינו משראה מר ראובן לוין ,שאין סוף לטילטולי הרבים ,וקאלינין אינו
מופיע ,יעץ הוא לי שאכנס ל"חדר השמיני" שבמשרדם ,שם יושב מזכירו מופיע ,יעץ הוא לי שאכנס ל"חדר השמיני" שבמשרדם ,שם יושב מזכירו
של קאלינין ,המכונה ג'ון ,ואגיש באמצעותו את הבקשה ,שכן אם רק של קאלינין ,המכונה ג'ון ,ואגיש באמצעותו את הבקשה ,שכן אם רק
ירצה המזכיר ,יוכל לאשר לי את בקשת היציאה לשם עליה לא"י. ירצה המזכיר ,יוכל לאשר לי את בקשת היציאה לשם עליה לא"י.
שמעתי בקולו ונגשתי ל"חדר השמיני" .אותו ג'ון ימ"ש היה רשע מרושע שמעתי בקולו ונגשתי ל"חדר השמיני" .אותו ג'ון ימ"ש היה רשע מרושע
שונא ישראל מובהק ,ואנכי לא ידעתי .כשהגשתי את כתב בקשתי לפניו, שונא ישראל מובהק ,ואנכי לא ידעתי .כשהגשתי את כתב בקשתי לפניו,
הוא הפנה מבטו אלי ואמר" :אתה מושם מיד במאסר ,בחור צעיר כמוך הוא הפנה מבטו אלי ואמר" :אתה מושם מיד במאסר ,בחור צעיר כמוך
רוצה לנסוע לא"י – סימן שציוני אתה ,אני לא ארפה ממך ,ומיד אשים רוצה לנסוע לא"י – סימן שציוני אתה ,אני לא ארפה ממך ,ומיד אשים
אותך במאסר!". אותך במאסר!".
התחלתי לטעון בפניו שאדם חולני אני וסובל מדלקת ריאות ,וחייב אני התחלתי לטעון בפניו שאדם חולני אני וסובל מדלקת ריאות ,וחייב אני
להיות במקום אויר חם (מכתבים מזויפים מרופאים המאשרים זאת היו להיות במקום אויר חם (מכתבים מזויפים מרופאים המאשרים זאת היו
בידי) .הוא ענה לי" :גם פה ברוסיה אפשר למצוא איזורים חמים!". בידי) .הוא ענה לי" :גם פה ברוסיה אפשר למצוא איזורים חמים!".
עניתי לו" :אבל משפחתי איננה כאן ,ובא"י יושבים כל קרובי ,והם יוכלו עניתי לו" :אבל משפחתי איננה כאן ,ובא"י יושבים כל קרובי ,והם יוכלו
לעזור לי" (גם דבר זה היה רחוק מהאמת ,כי היה אסור לדעת שם לעזור לי" (גם דבר זה היה רחוק מהאמת ,כי היה אסור לדעת שם
ברוסיה ,שיש לי משפחה במינסק) .בקושי הרפה מזעמו ,ורשם על טופס ברוסיה ,שיש לי משפחה במינסק) .בקושי הרפה מזעמו ,ורשם על טופס
מיוחד את שמי ,הניח את הטופס על השולחן והזהירני" :אל תעיז לבוא מיוחד את שמי ,הניח את הטופס על השולחן והזהירני" :אל תעיז לבוא
לכאן ,כי ביום ראותי פניך תשב מיד בבית הסוהר". לכאן ,כי ביום ראותי פניך תשב מיד בבית הסוהר".
חזרתי עצוב ונכה רוח אל מר לוין ,ספרתי לו את כל המעשה ,ושאלתיו: חזרתי עצוב ונכה רוח אל מר לוין ,ספרתי לו את כל המעשה ,ושאלתיו:
מה אעשה כעת? הן כבר לא אוכל לגשת אל קאלינין ,שמא אותו ג'ון יצא מה אעשה כעת? הן כבר לא אוכל לגשת אל קאלינין ,שמא אותו ג'ון יצא
מ"החדר השמיני" ויראה אותי ,ואזי כלו כל הקיצים ויעצרני ,שהלא כך מ"החדר השמיני" ויראה אותי ,ואזי כלו כל הקיצים ויעצרני ,שהלא כך
הזהירני .מר לוין הרגיעני מעט ,ואמר לי שהנייר בו רשם את שמי והניחו הזהירני .מר לוין הרגיעני מעט ,ואמר לי שהנייר בו רשם את שמי והניחו
לפניו על השלחן ישאר שם שלושה עד ארבעה ימים ואח"כ ישליכנו לפניו על השלחן ישאר שם שלושה עד ארבעה ימים ואח"כ ישליכנו
לאשפה .כך ניאותי ללכת שוב יום יום לאותה לשכה עם כתב הבקשה לאשפה .כך ניאותי ללכת שוב יום יום לאותה לשכה עם כתב הבקשה
בידי ,וישבתי בפינה מוצנעת מול הדלת בשקט ובפחד ,מבלי להתבלט, בידי ,וישבתי בפינה מוצנעת מול הדלת בשקט ובפחד ,מבלי להתבלט,
שמא יראני אותו רשע ג'ון. שמא יראני אותו רשע ג'ון.
פעם אמר לי לוין" :שמע ,הטופס שלך הוא מנייר עתון ,וכבר בלה מרוב פעם אמר לי לוין" :שמע ,הטופס שלך הוא מנייר עתון ,וכבר בלה מרוב
ימים וקיפולים שאתה אוחזו יום יום ומהלך עמו לשם ,הוא נרקב ממש ימים וקיפולים שאתה אוחזו יום יום ומהלך עמו לשם ,הוא נרקב ממש
בתוך הידים ,שמא תפגוש סוף-סוף את קאלינין ,והוא יראה את הבקשה בתוך הידים ,שמא תפגוש סוף-סוף את קאלינין ,והוא יראה את הבקשה
הרקובה והמלים המחוקות .דבר זה עלול לעשות רושם רע עליו ,וזה הרקובה והמלים המחוקות .דבר זה עלול לעשות רושם רע עליו ,וזה
יגרום שמתוך רוגז הוא יזרוק בפניך את הבקשה ,ואז הנך אבוד ,כי כבר יגרום שמתוך רוגז הוא יזרוק בפניך את הבקשה ,ואז הנך אבוד ,כי כבר
לא יקבל אותך שנית .לכן תן לי את הבקשה ,ואני אמסור לכתבנית שלי, לא יקבל אותך שנית .לכן תן לי את הבקשה ,ואני אמסור לכתבנית שלי,
שתדפיס במכונת הכתיבה מחדש" .עשיתי כדבריו ומסרתי לו את שתדפיס במכונת הכתיבה מחדש" .עשיתי כדבריו ומסרתי לו את
הבקשה. הבקשה.
משראה מר ראובן לוין ,שאין סוף לטילטולי הרבים ,וקאלינין אינו משראה מר ראובן לוין ,שאין סוף לטילטולי הרבים ,וקאלינין אינו
מופיע ,יעץ הוא לי שאכנס ל"חדר השמיני" שבמשרדם ,שם יושב מזכירו מופיע ,יעץ הוא לי שאכנס ל"חדר השמיני" שבמשרדם ,שם יושב מזכירו
של קאלינין ,המכונה ג'ון ,ואגיש באמצעותו את הבקשה ,שכן אם רק של קאלינין ,המכונה ג'ון ,ואגיש באמצעותו את הבקשה ,שכן אם רק
ירצה המזכיר ,יוכל לאשר לי את בקשת היציאה לשם עליה לא"י. ירצה המזכיר ,יוכל לאשר לי את בקשת היציאה לשם עליה לא"י.
שמעתי בקולו ונגשתי ל"חדר השמיני" .אותו ג'ון ימ"ש היה רשע מרושע שמעתי בקולו ונגשתי ל"חדר השמיני" .אותו ג'ון ימ"ש היה רשע מרושע
שונא ישראל מובהק ,ואנכי לא ידעתי .כשהגשתי את כתב בקשתי לפניו, שונא ישראל מובהק ,ואנכי לא ידעתי .כשהגשתי את כתב בקשתי לפניו,
הוא הפנה מבטו אלי ואמר" :אתה מושם מיד במאסר ,בחור צעיר כמוך הוא הפנה מבטו אלי ואמר" :אתה מושם מיד במאסר ,בחור צעיר כמוך
רוצה לנסוע לא"י – סימן שציוני אתה ,אני לא ארפה ממך ,ומיד אשים רוצה לנסוע לא"י – סימן שציוני אתה ,אני לא ארפה ממך ,ומיד אשים
אותך במאסר!". אותך במאסר!".
התחלתי לטעון בפניו שאדם חולני אני וסובל מדלקת ריאות ,וחייב אני התחלתי לטעון בפניו שאדם חולני אני וסובל מדלקת ריאות ,וחייב אני
להיות במקום אויר חם (מכתבים מזויפים מרופאים המאשרים זאת היו להיות במקום אויר חם (מכתבים מזויפים מרופאים המאשרים זאת היו
בידי) .הוא ענה לי" :גם פה ברוסיה אפשר למצוא איזורים חמים!". בידי) .הוא ענה לי" :גם פה ברוסיה אפשר למצוא איזורים חמים!".
עניתי לו" :אבל משפחתי איננה כאן ,ובא"י יושבים כל קרובי ,והם יוכלו עניתי לו" :אבל משפחתי איננה כאן ,ובא"י יושבים כל קרובי ,והם יוכלו
לעזור לי" (גם דבר זה היה רחוק מהאמת ,כי היה אסור לדעת שם לעזור לי" (גם דבר זה היה רחוק מהאמת ,כי היה אסור לדעת שם
ברוסיה ,שיש לי משפחה במינסק) .בקושי הרפה מזעמו ,ורשם על טופס ברוסיה ,שיש לי משפחה במינסק) .בקושי הרפה מזעמו ,ורשם על טופס
מיוחד את שמי ,הניח את הטופס על השולחן והזהירני" :אל תעיז לבוא מיוחד את שמי ,הניח את הטופס על השולחן והזהירני" :אל תעיז לבוא
לכאן ,כי ביום ראותי פניך תשב מיד בבית הסוהר". לכאן ,כי ביום ראותי פניך תשב מיד בבית הסוהר".
חזרתי עצוב ונכה רוח אל מר לוין ,ספרתי לו את כל המעשה ,ושאלתיו: חזרתי עצוב ונכה רוח אל מר לוין ,ספרתי לו את כל המעשה ,ושאלתיו:
מה אעשה כעת? הן כבר לא אוכל לגשת אל קאלינין ,שמא אותו ג'ון יצא מה אעשה כעת? הן כבר לא אוכל לגשת אל קאלינין ,שמא אותו ג'ון יצא
מ"החדר השמיני" ויראה אותי ,ואזי כלו כל הקיצים ויעצרני ,שהלא כך מ"החדר השמיני" ויראה אותי ,ואזי כלו כל הקיצים ויעצרני ,שהלא כך
הזהירני .מר לוין הרגיעני מעט ,ואמר לי שהנייר בו רשם את שמי והניחו הזהירני .מר לוין הרגיעני מעט ,ואמר לי שהנייר בו רשם את שמי והניחו
לפניו על השלחן ישאר שם שלושה עד ארבעה ימים ואח"כ ישליכנו לפניו על השלחן ישאר שם שלושה עד ארבעה ימים ואח"כ ישליכנו
לאשפה .כך ניאותי ללכת שוב יום יום לאותה לשכה עם כתב הבקשה לאשפה .כך ניאותי ללכת שוב יום יום לאותה לשכה עם כתב הבקשה
בידי ,וישבתי בפינה מוצנעת מול הדלת בשקט ובפחד ,מבלי להתבלט, בידי ,וישבתי בפינה מוצנעת מול הדלת בשקט ובפחד ,מבלי להתבלט,
שמא יראני אותו רשע ג'ון. שמא יראני אותו רשע ג'ון.
פעם אמר לי לוין" :שמע ,הטופס שלך הוא מנייר עתון ,וכבר בלה מרוב פעם אמר לי לוין" :שמע ,הטופס שלך הוא מנייר עתון ,וכבר בלה מרוב
ימים וקיפולים שאתה אוחזו יום יום ומהלך עמו לשם ,הוא נרקב ממש ימים וקיפולים שאתה אוחזו יום יום ומהלך עמו לשם ,הוא נרקב ממש
בתוך הידים ,שמא תפגוש סוף-סוף את קאלינין ,והוא יראה את הבקשה בתוך הידים ,שמא תפגוש סוף-סוף את קאלינין ,והוא יראה את הבקשה
הרקובה והמלים המחוקות .דבר זה עלול לעשות רושם רע עליו ,וזה הרקובה והמלים המחוקות .דבר זה עלול לעשות רושם רע עליו ,וזה
יגרום שמתוך רוגז הוא יזרוק בפניך את הבקשה ,ואז הנך אבוד ,כי כבר יגרום שמתוך רוגז הוא יזרוק בפניך את הבקשה ,ואז הנך אבוד ,כי כבר
לא יקבל אותך שנית .לכן תן לי את הבקשה ,ואני אמסור לכתבנית שלי, לא יקבל אותך שנית .לכן תן לי את הבקשה ,ואני אמסור לכתבנית שלי,
שתדפיס במכונת הכתיבה מחדש" .עשיתי כדבריו ומסרתי לו את שתדפיס במכונת הכתיבה מחדש" .עשיתי כדבריו ומסרתי לו את
הבקשה. הבקשה.
ויהי היום ,יום ראשון י"ט בכסלו שנת תרצ"ו ( 51בדצמבר 5991 ויהי היום ,יום ראשון י"ט בכסלו שנת תרצ"ו ( 51בדצמבר 5991
לחשבונם) ,ואני באמצע תפילת שחרית ,והנה הגיע אלי לפתע שלוחו של לחשבונם) ,ואני באמצע תפילת שחרית ,והנה הגיע אלי לפתע שלוחו של
ראובן לוין ובשורה בפיו" :מהר ,קאלינין הגיע היום למשרדו" .אפשר ראובן לוין ובשורה בפיו" :מהר ,קאלינין הגיע היום למשרדו" .אפשר
לשער מה פעם לבי בחזקה .עמדתי אז בסוף התפילה ,קיפלתי במהירות לשער מה פעם לבי בחזקה .עמדתי אז בסוף התפילה ,קיפלתי במהירות
את התפילין ורצתי אל ביתו של לוין לקבל את טופס הבקשה .משבאתי את התפילין ורצתי אל ביתו של לוין לקבל את טופס הבקשה .משבאתי
אליו הגיד לי ,שאת הבקשה עוד לא הביאו מהכתבנית ,כי טרם הספיקה אליו הגיד לי ,שאת הבקשה עוד לא הביאו מהכתבנית ,כי טרם הספיקה
להדפיסה .בלית ברירה נתן לי את טופס הבקשה הישן והוסיף" :מה יש להדפיסה .בלית ברירה נתן לי את טופס הבקשה הישן והוסיף" :מה יש
לך להפסיד; קח טופס זה ,הרי טוב הוא מלא כלום" .רצתי מהר בכל לך להפסיד; קח טופס זה ,הרי טוב הוא מלא כלום" .רצתי מהר בכל
כחותי לתחנת הטראמוואי (החשמלית) ,על מנת להגיע לרחוב בו נמצא כחותי לתחנת הטראמוואי (החשמלית) ,על מנת להגיע לרחוב בו נמצא
משרדו של קאלינין .הרגשתי היתה בכל רע ,נוסף למועקה קדחתי ממש משרדו של קאלינין .הרגשתי היתה בכל רע ,נוסף למועקה קדחתי ממש
מאי סבלנות לגבי התוצאות ומפאת איחור הטראמוואי שלא כרגיל מאי סבלנות לגבי התוצאות ומפאת איחור הטראמוואי שלא כרגיל
התעכב בדרכו הפעם כשעה שלמה. התעכב בדרכו הפעם כשעה שלמה.
בינתיים נאספו בתחנה המון אנשים וגופי ניטלטל מדוחק המצטופפים. בינתיים נאספו בתחנה המון אנשים וגופי ניטלטל מדוחק המצטופפים.
עצמותי רעדו מפחד ומקור .סוף סוף הגיע הטראמוואי כשהוא כבר מלא עצמותי רעדו מפחד ומקור .סוף סוף הגיע הטראמוואי כשהוא כבר מלא
נוסעים .הממתינים בתור נדחקו ומלאוהו מפה לפה .אבל בשעה זו נוסעים .הממתינים בתור נדחקו ומלאוהו מפה לפה .אבל בשעה זו
הופיעו אצלי כוחות נסתרים ,התגברתי על האנשים העומדים לידי, הופיעו אצלי כוחות נסתרים ,התגברתי על האנשים העומדים לידי,
נתליתי על מדרגת הקרון ואחזתי בידית הדלת .החוק הוא ,שבמקום זה נתליתי על מדרגת הקרון ואחזתי בידית הדלת .החוק הוא ,שבמקום זה
אסור לעמוד בזמן הנסיעה .אילו היה רואה אותי שוטר ,היה עוצרני, אסור לעמוד בזמן הנסיעה .אילו היה רואה אותי שוטר ,היה עוצרני,
גרוע מזה ,היה מורידני .כשהגעתי למקום ,קפצתי מהר מהטראמוואי, גרוע מזה ,היה מורידני .כשהגעתי למקום ,קפצתי מהר מהטראמוואי,
ורצתי כחץ מקשת למשרדו של קאלינין .אך הגעתי לשם ,והשוטר, ורצתי כחץ מקשת למשרדו של קאלינין .אך הגעתי לשם ,והשוטר,
השומר בפתח הדלת הראשית ,נטל את ידית הדלת לסגור את פתח השומר בפתח הדלת הראשית ,נטל את ידית הדלת לסגור את פתח
הכניסה .מיד דחפתי בכוח את הדלת ,והשוטר נחבט בפניו מעצמת הכניסה .מיד דחפתי בכוח את הדלת ,והשוטר נחבט בפניו מעצמת
המכה .כרגיל לא מורשה איש להכנס אחרי שהשוטר הזקיף נוטל את המכה .כרגיל לא מורשה איש להכנס אחרי שהשוטר הזקיף נוטל את
ידית הדלת לסגור ,ומה עוד שהוא כבר סגרה ממש ,ואני לא רק שעברתי ידית הדלת לסגור ,ומה עוד שהוא כבר סגרה ממש ,ואני לא רק שעברתי
על החוק והתפרצתי פנימה בלי רשות ,אלא שעוד עשיתי זאת ע"י חבטה על החוק והתפרצתי פנימה בלי רשות ,אלא שעוד עשיתי זאת ע"י חבטה
הגונה בפניו של השוטר בעת מלוי תפקידו ,והנה נס מן השמים :השוטר הגונה בפניו של השוטר בעת מלוי תפקידו ,והנה נס מן השמים :השוטר
התבלבל והתחיל לקללני ולחרפני ולבסוף הכניסני פנימה. התבלבל והתחיל לקללני ולחרפני ולבסוף הכניסני פנימה.
כשנכנסתי ,אמרו לי ,שקאלינין כבר הלך .נפלו פני ולא קם בי רוח עוד. כשנכנסתי ,אמרו לי ,שקאלינין כבר הלך .נפלו פני ולא קם בי רוח עוד.
ממולי אני רואה את הרשע ג'ון ,מזכירו של קאלינין ,ולבי דופק בחזקה ממולי אני רואה את הרשע ג'ון ,מזכירו של קאלינין ,ולבי דופק בחזקה
ומהרהר בפחד" :מה אעשה ,את קאלינין אחרתי ,וג'ון עומד לפני"? אמר ומהרהר בפחד" :מה אעשה ,את קאלינין אחרתי ,וג'ון עומד לפני"? אמר
לי שם אדם אחד שראה אותי רועד ומזועזע" ,אל תדאג ,שמעתי, לי שם אדם אחד שראה אותי רועד ומזועזע" ,אל תדאג ,שמעתי,
שקאלינין אמר למזכירו ג'ון לפני לכתו ,שהיום יאשר כל מי שיגיש בקשה שקאלינין אמר למזכירו ג'ון לפני לכתו ,שהיום יאשר כל מי שיגיש בקשה
לעלות לפלשתינה". לעלות לפלשתינה".
ויהי היום ,יום ראשון י"ט בכסלו שנת תרצ"ו ( 51בדצמבר 5991 ויהי היום ,יום ראשון י"ט בכסלו שנת תרצ"ו ( 51בדצמבר 5991
לחשבונם) ,ואני באמצע תפילת שחרית ,והנה הגיע אלי לפתע שלוחו של לחשבונם) ,ואני באמצע תפילת שחרית ,והנה הגיע אלי לפתע שלוחו של
ראובן לוין ובשורה בפיו" :מהר ,קאלינין הגיע היום למשרדו" .אפשר ראובן לוין ובשורה בפיו" :מהר ,קאלינין הגיע היום למשרדו" .אפשר
לשער מה פעם לבי בחזקה .עמדתי אז בסוף התפילה ,קיפלתי במהירות לשער מה פעם לבי בחזקה .עמדתי אז בסוף התפילה ,קיפלתי במהירות
את התפילין ורצתי אל ביתו של לוין לקבל את טופס הבקשה .משבאתי את התפילין ורצתי אל ביתו של לוין לקבל את טופס הבקשה .משבאתי
אליו הגיד לי ,שאת הבקשה עוד לא הביאו מהכתבנית ,כי טרם הספיקה אליו הגיד לי ,שאת הבקשה עוד לא הביאו מהכתבנית ,כי טרם הספיקה
להדפיסה .בלית ברירה נתן לי את טופס הבקשה הישן והוסיף" :מה יש להדפיסה .בלית ברירה נתן לי את טופס הבקשה הישן והוסיף" :מה יש
לך להפסיד; קח טופס זה ,הרי טוב הוא מלא כלום" .רצתי מהר בכל לך להפסיד; קח טופס זה ,הרי טוב הוא מלא כלום" .רצתי מהר בכל
כחותי לתחנת הטראמוואי (החשמלית) ,על מנת להגיע לרחוב בו נמצא כחותי לתחנת הטראמוואי (החשמלית) ,על מנת להגיע לרחוב בו נמצא
משרדו של קאלינין .הרגשתי היתה בכל רע ,נוסף למועקה קדחתי ממש משרדו של קאלינין .הרגשתי היתה בכל רע ,נוסף למועקה קדחתי ממש
מאי סבלנות לגבי התוצאות ומפאת איחור הטראמוואי שלא כרגיל מאי סבלנות לגבי התוצאות ומפאת איחור הטראמוואי שלא כרגיל
התעכב בדרכו הפעם כשעה שלמה. התעכב בדרכו הפעם כשעה שלמה.
בינתיים נאספו בתחנה המון אנשים וגופי ניטלטל מדוחק המצטופפים. בינתיים נאספו בתחנה המון אנשים וגופי ניטלטל מדוחק המצטופפים.
עצמותי רעדו מפחד ומקור .סוף סוף הגיע הטראמוואי כשהוא כבר מלא עצמותי רעדו מפחד ומקור .סוף סוף הגיע הטראמוואי כשהוא כבר מלא
נוסעים .הממתינים בתור נדחקו ומלאוהו מפה לפה .אבל בשעה זו נוסעים .הממתינים בתור נדחקו ומלאוהו מפה לפה .אבל בשעה זו
הופיעו אצלי כוחות נסתרים ,התגברתי על האנשים העומדים לידי, הופיעו אצלי כוחות נסתרים ,התגברתי על האנשים העומדים לידי,
נתליתי על מדרגת הקרון ואחזתי בידית הדלת .החוק הוא ,שבמקום זה נתליתי על מדרגת הקרון ואחזתי בידית הדלת .החוק הוא ,שבמקום זה
אסור לעמוד בזמן הנסיעה .אילו היה רואה אותי שוטר ,היה עוצרני, אסור לעמוד בזמן הנסיעה .אילו היה רואה אותי שוטר ,היה עוצרני,
גרוע מזה ,היה מורידני .כשהגעתי למקום ,קפצתי מהר מהטראמוואי, גרוע מזה ,היה מורידני .כשהגעתי למקום ,קפצתי מהר מהטראמוואי,
ורצתי כחץ מקשת למשרדו של קאלינין .אך הגעתי לשם ,והשוטר, ורצתי כחץ מקשת למשרדו של קאלינין .אך הגעתי לשם ,והשוטר,
השומר בפתח הדלת הראשית ,נטל את ידית הדלת לסגור את פתח השומר בפתח הדלת הראשית ,נטל את ידית הדלת לסגור את פתח
הכניסה .מיד דחפתי בכוח את הדלת ,והשוטר נחבט בפניו מעצמת הכניסה .מיד דחפתי בכוח את הדלת ,והשוטר נחבט בפניו מעצמת
המכה .כרגיל לא מורשה איש להכנס אחרי שהשוטר הזקיף נוטל את המכה .כרגיל לא מורשה איש להכנס אחרי שהשוטר הזקיף נוטל את
ידית הדלת לסגור ,ומה עוד שהוא כבר סגרה ממש ,ואני לא רק שעברתי ידית הדלת לסגור ,ומה עוד שהוא כבר סגרה ממש ,ואני לא רק שעברתי
על החוק והתפרצתי פנימה בלי רשות ,אלא שעוד עשיתי זאת ע"י חבטה על החוק והתפרצתי פנימה בלי רשות ,אלא שעוד עשיתי זאת ע"י חבטה
הגונה בפניו של השוטר בעת מלוי תפקידו ,והנה נס מן השמים :השוטר הגונה בפניו של השוטר בעת מלוי תפקידו ,והנה נס מן השמים :השוטר
התבלבל והתחיל לקללני ולחרפני ולבסוף הכניסני פנימה. התבלבל והתחיל לקללני ולחרפני ולבסוף הכניסני פנימה.
כשנכנסתי ,אמרו לי ,שקאלינין כבר הלך .נפלו פני ולא קם בי רוח עוד. כשנכנסתי ,אמרו לי ,שקאלינין כבר הלך .נפלו פני ולא קם בי רוח עוד.
ממולי אני רואה את הרשע ג'ון ,מזכירו של קאלינין ,ולבי דופק בחזקה ממולי אני רואה את הרשע ג'ון ,מזכירו של קאלינין ,ולבי דופק בחזקה
ומהרהר בפחד" :מה אעשה ,את קאלינין אחרתי ,וג'ון עומד לפני"? אמר ומהרהר בפחד" :מה אעשה ,את קאלינין אחרתי ,וג'ון עומד לפני"? אמר
לי שם אדם אחד שראה אותי רועד ומזועזע" ,אל תדאג ,שמעתי, לי שם אדם אחד שראה אותי רועד ומזועזע" ,אל תדאג ,שמעתי,
שקאלינין אמר למזכירו ג'ון לפני לכתו ,שהיום יאשר כל מי שיגיש בקשה שקאלינין אמר למזכירו ג'ון לפני לכתו ,שהיום יאשר כל מי שיגיש בקשה
לעלות לפלשתינה". לעלות לפלשתינה".
הסתכלתי בנייר הבקשה הבלוי שבידי ואמרתי לעצמי" :מה יהיה הסתכלתי בנייר הבקשה הבלוי שבידי ואמרתי לעצמי" :מה יהיה
בסופי"? כשהגיע תורי ,הסתכל בי ג'ון בפני ,וראה זה פלא ,דבר אתי בסופי"? כשהגיע תורי ,הסתכל בי ג'ון בפני ,וראה זה פלא ,דבר אתי
הפעם באדיבות ואמר לי" :איני יודע אם יאשרו לך לצאת ,כי בחור צעיר הפעם באדיבות ואמר לי" :איני יודע אם יאשרו לך לצאת ,כי בחור צעיר
אתה ,אבל בכל זאת תן לי את הבקשה" .הגשתי בקשתי באותו יום י"ט אתה ,אבל בכל זאת תן לי את הבקשה" .הגשתי בקשתי באותו יום י"ט
בכסלו – יום הבשורה והגאולה של הרבי הזקן נבג"מ. בכסלו – יום הבשורה והגאולה של הרבי הזקן נבג"מ.
לאחר שבועות אחדים ,בא אלי ראובן לוין ,ובשורה בפיו שהנה ניתן לי לאחר שבועות אחדים ,בא אלי ראובן לוין ,ובשורה בפיו שהנה ניתן לי
רשיון יציאה .שאלתיו" :מנין לך?" ענה לי שהיה באותו משרד והראו לו רשיון יציאה .שאלתיו" :מנין לך?" ענה לי שהיה באותו משרד והראו לו
את הפספורט שלי ,ובקשו ממנו שיודיע לי ,שכן הפקידים שם ידעו שלוין את הפספורט שלי ,ובקשו ממנו שיודיע לי ,שכן הפקידים שם ידעו שלוין
מטפל עבור היהודים בבקשות היתרי יציאה .דמעות חנקו את גרוני מטפל עבור היהודים בבקשות היתרי יציאה .דמעות חנקו את גרוני
ורעיון מוזר עבר במוחי :לא אלך לקבל את הפספורט ,שמא במתכוון ורעיון מוזר עבר במוחי :לא אלך לקבל את הפספורט ,שמא במתכוון
אשרו לי כדי למצוא אותי ,שהרי ממינסק ברחתי ,כי חפשו אחרי על מנת אשרו לי כדי למצוא אותי ,שהרי ממינסק ברחתי ,כי חפשו אחרי על מנת
לאסרני ,ומסתמא הודיעו למשרדי היתרי היציאה ,שאם יבוא סלושץ לאסרני ,ומסתמא הודיעו למשרדי היתרי היציאה ,שאם יבוא סלושץ
יעצרו אותו (כך עשו גם לר' מרדכי חנזין ותפשו אותו) .מר לוין הרגיע יעצרו אותו (כך עשו גם לר' מרדכי חנזין ותפשו אותו) .מר לוין הרגיע
אותי ,אך ללא הועיל .הוסיף לוין ואמר" :ראיתי את הפספורט שלך מונח אותי ,אך ללא הועיל .הוסיף לוין ואמר" :ראיתי את הפספורט שלך מונח
שם על השלחן" .אמרתי לו :ודאי בכוונה הניחו את הפספורט על השלחן שם על השלחן" .אמרתי לו :ודאי בכוונה הניחו את הפספורט על השלחן
כדי שיביאוני על ידי כך למאסר .השיב לוין :ראיתי שיגודא (ראש כדי שיביאוני על ידי כך למאסר .השיב לוין :ראיתי שיגודא (ראש
הג.פ.או ).חתום על הפספורט ,והאיש לא יחתום סתם .לא האמנתי לכל הג.פ.או ).חתום על הפספורט ,והאיש לא יחתום סתם .לא האמנתי לכל
זה .מר לוין נשבע לי" :שכה אזכה לבוא לילדי שכל מה שאני דובר אליך זה .מר לוין נשבע לי" :שכה אזכה לבוא לילדי שכל מה שאני דובר אליך
אמת הוא ,ולך קבל ללא פחד" .נעניתי לו ובאתי לשם .אימה ופחד נפלו אמת הוא ,ולך קבל ללא פחד" .נעניתי לו ובאתי לשם .אימה ופחד נפלו
עלי .לא רק ידי ורגלי רעדו ,אלא גם הלב ,הלשון והמעיים חמרמרו. עלי .לא רק ידי ורגלי רעדו ,אלא גם הלב ,הלשון והמעיים חמרמרו.
פקידי המשרד דברו אתי בצורה נאה ובאדיבות ,קבלתי את הפספורט פקידי המשרד דברו אתי בצורה נאה ובאדיבות ,קבלתי את הפספורט
בידי ,וכך זכיתי לעלות לארץ ישראל. בידי ,וכך זכיתי לעלות לארץ ישראל.
כיון שהבקשה הוגשה ביום הגדול י"ט בכסלו ,יום שקרו בו נסים ,וגם כיון שהבקשה הוגשה ביום הגדול י"ט בכסלו ,יום שקרו בו נסים ,וגם
עמדי קרה הנס הזה ,לכן אני מקל ביום זה ואיני אומר "תחנון" לזכר עמדי קרה הנס הזה ,לכן אני מקל ביום זה ואיני אומר "תחנון" לזכר
8
הנס שהתחולל באותו יום". 8
הנס שהתחולל באותו יום".
קטע זה מיומנו של הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל מוכיח ,מה גדולה היתה חרדתו ,ומה רבה קטע זה מיומנו של הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל מוכיח ,מה גדולה היתה חרדתו ,ומה רבה
היתה מצוקתו עד שזכה לקבל היתר יציאה מארץ הדמים. היתה מצוקתו עד שזכה לקבל היתר יציאה מארץ הדמים.
8כמדומה ,אם יצא התאריך ביום שני או חמישי ,לא רצה להפסיד את ה"והוא רחום" ,והיה אומר את כל התחנון. 8כמדומה ,אם יצא התאריך ביום שני או חמישי ,לא רצה להפסיד את ה"והוא רחום" ,והיה אומר את כל התחנון.
הסתכלתי בנייר הבקשה הבלוי שבידי ואמרתי לעצמי" :מה יהיה הסתכלתי בנייר הבקשה הבלוי שבידי ואמרתי לעצמי" :מה יהיה
בסופי"? כשהגיע תורי ,הסתכל בי ג'ון בפני ,וראה זה פלא ,דבר אתי בסופי"? כשהגיע תורי ,הסתכל בי ג'ון בפני ,וראה זה פלא ,דבר אתי
הפעם באדיבות ואמר לי" :איני יודע אם יאשרו לך לצאת ,כי בחור צעיר הפעם באדיבות ואמר לי" :איני יודע אם יאשרו לך לצאת ,כי בחור צעיר
אתה ,אבל בכל זאת תן לי את הבקשה" .הגשתי בקשתי באותו יום י"ט אתה ,אבל בכל זאת תן לי את הבקשה" .הגשתי בקשתי באותו יום י"ט
בכסלו – יום הבשורה והגאולה של הרבי הזקן נבג"מ. בכסלו – יום הבשורה והגאולה של הרבי הזקן נבג"מ.
לאחר שבועות אחדים ,בא אלי ראובן לוין ,ובשורה בפיו שהנה ניתן לי לאחר שבועות אחדים ,בא אלי ראובן לוין ,ובשורה בפיו שהנה ניתן לי
רשיון יציאה .שאלתיו" :מנין לך?" ענה לי שהיה באותו משרד והראו לו רשיון יציאה .שאלתיו" :מנין לך?" ענה לי שהיה באותו משרד והראו לו
את הפספורט שלי ,ובקשו ממנו שיודיע לי ,שכן הפקידים שם ידעו שלוין את הפספורט שלי ,ובקשו ממנו שיודיע לי ,שכן הפקידים שם ידעו שלוין
מטפל עבור היהודים בבקשות היתרי יציאה .דמעות חנקו את גרוני מטפל עבור היהודים בבקשות היתרי יציאה .דמעות חנקו את גרוני
ורעיון מוזר עבר במוחי :לא אלך לקבל את הפספורט ,שמא במתכוון ורעיון מוזר עבר במוחי :לא אלך לקבל את הפספורט ,שמא במתכוון
אשרו לי כדי למצוא אותי ,שהרי ממינסק ברחתי ,כי חפשו אחרי על מנת אשרו לי כדי למצוא אותי ,שהרי ממינסק ברחתי ,כי חפשו אחרי על מנת
לאסרני ,ומסתמא הודיעו למשרדי היתרי היציאה ,שאם יבוא סלושץ לאסרני ,ומסתמא הודיעו למשרדי היתרי היציאה ,שאם יבוא סלושץ
יעצרו אותו (כך עשו גם לר' מרדכי חנזין ותפשו אותו) .מר לוין הרגיע יעצרו אותו (כך עשו גם לר' מרדכי חנזין ותפשו אותו) .מר לוין הרגיע
אותי ,אך ללא הועיל .הוסיף לוין ואמר" :ראיתי את הפספורט שלך מונח אותי ,אך ללא הועיל .הוסיף לוין ואמר" :ראיתי את הפספורט שלך מונח
שם על השלחן" .אמרתי לו :ודאי בכוונה הניחו את הפספורט על השלחן שם על השלחן" .אמרתי לו :ודאי בכוונה הניחו את הפספורט על השלחן
כדי שיביאוני על ידי כך למאסר .השיב לוין :ראיתי שיגודא (ראש כדי שיביאוני על ידי כך למאסר .השיב לוין :ראיתי שיגודא (ראש
הג.פ.או ).חתום על הפספורט ,והאיש לא יחתום סתם .לא האמנתי לכל הג.פ.או ).חתום על הפספורט ,והאיש לא יחתום סתם .לא האמנתי לכל
זה .מר לוין נשבע לי" :שכה אזכה לבוא לילדי שכל מה שאני דובר אליך זה .מר לוין נשבע לי" :שכה אזכה לבוא לילדי שכל מה שאני דובר אליך
אמת הוא ,ולך קבל ללא פחד" .נעניתי לו ובאתי לשם .אימה ופחד נפלו אמת הוא ,ולך קבל ללא פחד" .נעניתי לו ובאתי לשם .אימה ופחד נפלו
עלי .לא רק ידי ורגלי רעדו ,אלא גם הלב ,הלשון והמעיים חמרמרו. עלי .לא רק ידי ורגלי רעדו ,אלא גם הלב ,הלשון והמעיים חמרמרו.
פקידי המשרד דברו אתי בצורה נאה ובאדיבות ,קבלתי את הפספורט פקידי המשרד דברו אתי בצורה נאה ובאדיבות ,קבלתי את הפספורט
בידי ,וכך זכיתי לעלות לארץ ישראל. בידי ,וכך זכיתי לעלות לארץ ישראל.
כיון שהבקשה הוגשה ביום הגדול י"ט בכסלו ,יום שקרו בו נסים ,וגם כיון שהבקשה הוגשה ביום הגדול י"ט בכסלו ,יום שקרו בו נסים ,וגם
עמדי קרה הנס הזה ,לכן אני מקל ביום זה ואיני אומר "תחנון" לזכר עמדי קרה הנס הזה ,לכן אני מקל ביום זה ואיני אומר "תחנון" לזכר
8
הנס שהתחולל באותו יום". 8
הנס שהתחולל באותו יום".
קטע זה מיומנו של הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל מוכיח ,מה גדולה היתה חרדתו ,ומה רבה קטע זה מיומנו של הרב ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל מוכיח ,מה גדולה היתה חרדתו ,ומה רבה
היתה מצוקתו עד שזכה לקבל היתר יציאה מארץ הדמים. היתה מצוקתו עד שזכה לקבל היתר יציאה מארץ הדמים.
8כמדומה ,אם יצא התאריך ביום שני או חמישי ,לא רצה להפסיד את ה"והוא רחום" ,והיה אומר את כל התחנון. 8כמדומה ,אם יצא התאריך ביום שני או חמישי ,לא רצה להפסיד את ה"והוא רחום" ,והיה אומר את כל התחנון.
אולם בכך לא נתמלאה סאת סבלו של הרמ"א ,היה עליו לעבור דרך ארוכה של עינויים אולם בכך לא נתמלאה סאת סבלו של הרמ"א ,היה עליו לעבור דרך ארוכה של עינויים
ובזיונות עד הגיעו למקום מבטחים .בימי שהותו במוסקבה החליט ר' מרדכי אלי' להתפלל ובזיונות עד הגיעו למקום מבטחים .בימי שהותו במוסקבה החליט ר' מרדכי אלי' להתפלל
ולהשתטח על קברות צדיקים יסודי עולם .תוך עמל רב וכמעט במסירות נפש יצא לעיר רוסטוב ולהשתטח על קברות צדיקים יסודי עולם .תוך עמל רב וכמעט במסירות נפש יצא לעיר רוסטוב
להתפלל באהל רבם של חסידי חב"ד ,הרש"ב מלובביטש זצוק"ל .ואף לאומאן במקום ציונו של להתפלל באהל רבם של חסידי חב"ד ,הרש"ב מלובביטש זצוק"ל .ואף לאומאן במקום ציונו של
רבנו הקדוש רבי נחמן זצוק"ל מברסלב זכה להשתטח ,היה זה באשמורת של "זכור ברית" .קהל רבנו הקדוש רבי נחמן זצוק"ל מברסלב זכה להשתטח ,היה זה באשמורת של "זכור ברית" .קהל
רב התאסף על קברו של אותו צדיק חי ורב פעלים ,ותעל זעקת החסידים השמימה .ביקור זה רב התאסף על קברו של אותו צדיק חי ורב פעלים ,ותעל זעקת החסידים השמימה .ביקור זה
השאיר רושם רב ובלתי נשכח עליו. השאיר רושם רב ובלתי נשכח עליו.
בטלטוליו הרבים עבר הרמ"א דרך ערים ועיירות ,ולבו התפלץ בראותו את ההרס בטלטוליו הרבים עבר הרמ"א דרך ערים ועיירות ,ולבו התפלץ בראותו את ההרס
והחורבן שנעשה ביהדות רוסיה תוך שנים מספר .לעיר סלוצק שהכילה מלפנים גאונים וגדולים והחורבן שנעשה ביהדות רוסיה תוך שנים מספר .לעיר סלוצק שהכילה מלפנים גאונים וגדולים
הזדמן בערב יום הכיפורים ,ופנה ליהודים שפגשם באקראי ,ושאל אותם על מקוה טהרה לטבול הזדמן בערב יום הכיפורים ,ופנה ליהודים שפגשם באקראי ,ושאל אותם על מקוה טהרה לטבול
בערב היום הקדוש .כתשובה לשאלתו פצו עליו פיהם בצחוק ,וצעירים רבים מזרע ישראל כמעט בערב היום הקדוש .כתשובה לשאלתו פצו עליו פיהם בצחוק ,וצעירים רבים מזרע ישראל כמעט
וסקלוהו באבנים .בלית ברירה היה נאלץ לטבול במימי הנהר שכבר העלה כפור. וסקלוהו באבנים .בלית ברירה היה נאלץ לטבול במימי הנהר שכבר העלה כפור.
לבסוף ,חזר הרב ר' מרדכי אליהו לעיר מולדתו מינסק להפרד מאמו מורתו ,מרת חיינא, לבסוף ,חזר הרב ר' מרדכי אליהו לעיר מולדתו מינסק להפרד מאמו מורתו ,מרת חיינא,
ולארוז את חפציו .מטענו הגשמי היה דל וצנום .לעומת זאת קבל עליו משימה להוציא מרוסיה ולארוז את חפציו .מטענו הגשמי היה דל וצנום .לעומת זאת קבל עליו משימה להוציא מרוסיה
ספרי קודש עד כמה שידו מגעת ועד כמה שאפשר .גבאים מסרו לו ספרים שהוצאו מבתי כנסת, ספרי קודש עד כמה שידו מגעת ועד כמה שאפשר .גבאים מסרו לו ספרים שהוצאו מבתי כנסת,
שנסגרו ע"י השלטונות .גורל הספרים כגורל בתי הכנסת ,ואף עליהם חלה הגזירה לפנותם שנסגרו ע"י השלטונות .גורל הספרים כגורל בתי הכנסת ,ואף עליהם חלה הגזירה לפנותם
ולהוציאם ,אחרת ידונו לשרפה או למזבלות .ר' מרדכי אלי' פנה לשלטונות להרשות לו לקחת ולהוציאם ,אחרת ידונו לשרפה או למזבלות .ר' מרדכי אלי' פנה לשלטונות להרשות לו לקחת
עמו הרבה ספרים .הרשיון ניתן ,מלבד לספרים שבהם נזכרים "ציון וירושלים" .היה עליו לערוך עמו הרבה ספרים .הרשיון ניתן ,מלבד לספרים שבהם נזכרים "ציון וירושלים" .היה עליו לערוך
שמות הספרים ולהגישם לבדיקה .הבדיקה היתה קפדנית ,וכל ספר שבשערו היתה תמונת כותל שמות הספרים ולהגישם לבדיקה .הבדיקה היתה קפדנית ,וכל ספר שבשערו היתה תמונת כותל
המערבי או שנדפס בירושלים ,נפסל והוצא מן הרשימה .מקרה מבדח היה לגבי הספר "ציון המערבי או שנדפס בירושלים ,נפסל והוצא מן הרשימה .מקרה מבדח היה לגבי הספר "ציון
לנפש חיה" של בעל ה"נודע ביהודה" .היות והמלה "ציון" הופיעה כציון שם הספר בשער ,הוא לנפש חיה" של בעל ה"נודע ביהודה" .היות והמלה "ציון" הופיעה כציון שם הספר בשער ,הוא
נפסל והוצא מרשימת הספרים .לא הועיל כאן כל הסבר שאין המדובר בציון ,ואין לספר זה כל נפסל והוצא מרשימת הספרים .לא הועיל כאן כל הסבר שאין המדובר בציון ,ואין לספר זה כל
עסק בציונות .ר' מרדכי אליהו מצא פתרון ,הוא שב לביתו ,קרע את דף השער ונשאר על דפי עסק בציונות .ר' מרדכי אליהו מצא פתרון ,הוא שב לביתו ,קרע את דף השער ונשאר על דפי
הספר השם "הסכמות" ,אז הוכשר ונמצא ראוי להוצאה. הספר השם "הסכמות" ,אז הוכשר ונמצא ראוי להוצאה.
באמצע חודש שבט שנת תרצ"ו הגיע ר' מרדכי אליהו לעיר הנמל אודיסה בציפיה לאניה באמצע חודש שבט שנת תרצ"ו הגיע ר' מרדכי אליהו לעיר הנמל אודיסה בציפיה לאניה
המפליגה לארץ הקודש .באודיסה התאכסן אצל הרב דמתא ,הרב גליקסברג זצ"ל ,אשר התיחס המפליגה לארץ הקודש .באודיסה התאכסן אצל הרב דמתא ,הרב גליקסברג זצ"ל ,אשר התיחס
אליו באהבה ובהוקרה ,וכיבדהו להגיד דרשה בבית הכנסת לפני עליתו לא"י. אליו באהבה ובהוקרה ,וכיבדהו להגיד דרשה בבית הכנסת לפני עליתו לא"י.
בחמישי בשבת כ"ז בשבט תרצ"ו ( )20.2.36עלה ר' מרדכי אלי' לאניה שנשאה את השם בחמישי בשבת כ"ז בשבט תרצ"ו ( )20.2.36עלה ר' מרדכי אלי' לאניה שנשאה את השם
"גרוזיא" ובה הפליג לא"י .לאחר חמישה ימים זכה לראות את צוקי הארץ בחוף יפו .ביום ג' ב' "גרוזיא" ובה הפליג לא"י .לאחר חמישה ימים זכה לראות את צוקי הארץ בחוף יפו .ביום ג' ב'
אולם בכך לא נתמלאה סאת סבלו של הרמ"א ,היה עליו לעבור דרך ארוכה של עינויים אולם בכך לא נתמלאה סאת סבלו של הרמ"א ,היה עליו לעבור דרך ארוכה של עינויים
ובזיונות עד הגיעו למקום מבטחים .בימי שהותו במוסקבה החליט ר' מרדכי אלי' להתפלל ובזיונות עד הגיעו למקום מבטחים .בימי שהותו במוסקבה החליט ר' מרדכי אלי' להתפלל
ולהשתטח על קברות צדיקים יסודי עולם .תוך עמל רב וכמעט במסירות נפש יצא לעיר רוסטוב ולהשתטח על קברות צדיקים יסודי עולם .תוך עמל רב וכמעט במסירות נפש יצא לעיר רוסטוב
להתפלל באהל רבם של חסידי חב"ד ,הרש"ב מלובביטש זצוק"ל .ואף לאומאן במקום ציונו של להתפלל באהל רבם של חסידי חב"ד ,הרש"ב מלובביטש זצוק"ל .ואף לאומאן במקום ציונו של
רבנו הקדוש רבי נחמן זצוק"ל מברסלב זכה להשתטח ,היה זה באשמורת של "זכור ברית" .קהל רבנו הקדוש רבי נחמן זצוק"ל מברסלב זכה להשתטח ,היה זה באשמורת של "זכור ברית" .קהל
רב התאסף על קברו של אותו צדיק חי ורב פעלים ,ותעל זעקת החסידים השמימה .ביקור זה רב התאסף על קברו של אותו צדיק חי ורב פעלים ,ותעל זעקת החסידים השמימה .ביקור זה
השאיר רושם רב ובלתי נשכח עליו. השאיר רושם רב ובלתי נשכח עליו.
בטלטוליו הרבים עבר הרמ"א דרך ערים ועיירות ,ולבו התפלץ בראותו את ההרס בטלטוליו הרבים עבר הרמ"א דרך ערים ועיירות ,ולבו התפלץ בראותו את ההרס
והחורבן שנעשה ביהדות רוסיה תוך שנים מספר .לעיר סלוצק שהכילה מלפנים גאונים וגדולים והחורבן שנעשה ביהדות רוסיה תוך שנים מספר .לעיר סלוצק שהכילה מלפנים גאונים וגדולים
הזדמן בערב יום הכיפורים ,ופנה ליהודים שפגשם באקראי ,ושאל אותם על מקוה טהרה לטבול הזדמן בערב יום הכיפורים ,ופנה ליהודים שפגשם באקראי ,ושאל אותם על מקוה טהרה לטבול
בערב היום הקדוש .כתשובה לשאלתו פצו עליו פיהם בצחוק ,וצעירים רבים מזרע ישראל כמעט בערב היום הקדוש .כתשובה לשאלתו פצו עליו פיהם בצחוק ,וצעירים רבים מזרע ישראל כמעט
וסקלוהו באבנים .בלית ברירה היה נאלץ לטבול במימי הנהר שכבר העלה כפור. וסקלוהו באבנים .בלית ברירה היה נאלץ לטבול במימי הנהר שכבר העלה כפור.
לבסוף ,חזר הרב ר' מרדכי אליהו לעיר מולדתו מינסק להפרד מאמו מורתו ,מרת חיינא, לבסוף ,חזר הרב ר' מרדכי אליהו לעיר מולדתו מינסק להפרד מאמו מורתו ,מרת חיינא,
ולארוז את חפציו .מטענו הגשמי היה דל וצנום .לעומת זאת קבל עליו משימה להוציא מרוסיה ולארוז את חפציו .מטענו הגשמי היה דל וצנום .לעומת זאת קבל עליו משימה להוציא מרוסיה
ספרי קודש עד כמה שידו מגעת ועד כמה שאפשר .גבאים מסרו לו ספרים שהוצאו מבתי כנסת, ספרי קודש עד כמה שידו מגעת ועד כמה שאפשר .גבאים מסרו לו ספרים שהוצאו מבתי כנסת,
שנסגרו ע"י השלטונות .גורל הספרים כגורל בתי הכנסת ,ואף עליהם חלה הגזירה לפנותם שנסגרו ע"י השלטונות .גורל הספרים כגורל בתי הכנסת ,ואף עליהם חלה הגזירה לפנותם
ולהוציאם ,אחרת ידונו לשרפה או למזבלות .ר' מרדכי אלי' פנה לשלטונות להרשות לו לקחת ולהוציאם ,אחרת ידונו לשרפה או למזבלות .ר' מרדכי אלי' פנה לשלטונות להרשות לו לקחת
עמו הרבה ספרים .הרשיון ניתן ,מלבד לספרים שבהם נזכרים "ציון וירושלים" .היה עליו לערוך עמו הרבה ספרים .הרשיון ניתן ,מלבד לספרים שבהם נזכרים "ציון וירושלים" .היה עליו לערוך
שמות הספרים ולהגישם לבדיקה .הבדיקה היתה קפדנית ,וכל ספר שבשערו היתה תמונת כותל שמות הספרים ולהגישם לבדיקה .הבדיקה היתה קפדנית ,וכל ספר שבשערו היתה תמונת כותל
המערבי או שנדפס בירושלים ,נפסל והוצא מן הרשימה .מקרה מבדח היה לגבי הספר "ציון המערבי או שנדפס בירושלים ,נפסל והוצא מן הרשימה .מקרה מבדח היה לגבי הספר "ציון
לנפש חיה" של בעל ה"נודע ביהודה" .היות והמלה "ציון" הופיעה כציון שם הספר בשער ,הוא לנפש חיה" של בעל ה"נודע ביהודה" .היות והמלה "ציון" הופיעה כציון שם הספר בשער ,הוא
נפסל והוצא מרשימת הספרים .לא הועיל כאן כל הסבר שאין המדובר בציון ,ואין לספר זה כל נפסל והוצא מרשימת הספרים .לא הועיל כאן כל הסבר שאין המדובר בציון ,ואין לספר זה כל
עסק בציונות .ר' מרדכי אליהו מצא פתרון ,הוא שב לביתו ,קרע את דף השער ונשאר על דפי עסק בציונות .ר' מרדכי אליהו מצא פתרון ,הוא שב לביתו ,קרע את דף השער ונשאר על דפי
הספר השם "הסכמות" ,אז הוכשר ונמצא ראוי להוצאה. הספר השם "הסכמות" ,אז הוכשר ונמצא ראוי להוצאה.
באמצע חודש שבט שנת תרצ"ו הגיע ר' מרדכי אליהו לעיר הנמל אודיסה בציפיה לאניה באמצע חודש שבט שנת תרצ"ו הגיע ר' מרדכי אליהו לעיר הנמל אודיסה בציפיה לאניה
המפליגה לארץ הקודש .באודיסה התאכסן אצל הרב דמתא ,הרב גליקסברג זצ"ל ,אשר התיחס המפליגה לארץ הקודש .באודיסה התאכסן אצל הרב דמתא ,הרב גליקסברג זצ"ל ,אשר התיחס
אליו באהבה ובהוקרה ,וכיבדהו להגיד דרשה בבית הכנסת לפני עליתו לא"י. אליו באהבה ובהוקרה ,וכיבדהו להגיד דרשה בבית הכנסת לפני עליתו לא"י.
בחמישי בשבת כ"ז בשבט תרצ"ו ( )20.2.36עלה ר' מרדכי אלי' לאניה שנשאה את השם בחמישי בשבת כ"ז בשבט תרצ"ו ( )20.2.36עלה ר' מרדכי אלי' לאניה שנשאה את השם
"גרוזיא" ובה הפליג לא"י .לאחר חמישה ימים זכה לראות את צוקי הארץ בחוף יפו .ביום ג' ב' "גרוזיא" ובה הפליג לא"י .לאחר חמישה ימים זכה לראות את צוקי הארץ בחוף יפו .ביום ג' ב'
ב אדר ירד מהספינה ,וכמו ר' אבא בשעתו ,נשק הרב ר' מרדכי אליהו את כיפי דיפו ונשא תפילה ב אדר ירד מהספינה ,וכמו ר' אבא בשעתו ,נשק הרב ר' מרדכי אליהו את כיפי דיפו ונשא תפילה
לקונו וצורו ,שהוציאו מסבל ומצוקה והביאו לחוף מבטחים. לקונו וצורו ,שהוציאו מסבל ומצוקה והביאו לחוף מבטחים.
ביפו השאיר את כל מטלטליו וספריו הרבים ,וראשית מעשיו עלה ירושלימה להתפלל ליד ביפו השאיר את כל מטלטליו וספריו הרבים ,וראשית מעשיו עלה ירושלימה להתפלל ליד
הכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו ותפארתנו[ .עיין ב"הנהגות כלליות" הערה מספר ,2מתי הגיע באמת הכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו ותפארתנו[ .עיין ב"הנהגות כלליות" הערה מספר ,2מתי הגיע באמת
לראשונה לכותל המערבי]. לראשונה לכותל המערבי].
ב אדר ירד מהספינה ,וכמו ר' אבא בשעתו ,נשק הרב ר' מרדכי אליהו את כיפי דיפו ונשא תפילה ב אדר ירד מהספינה ,וכמו ר' אבא בשעתו ,נשק הרב ר' מרדכי אליהו את כיפי דיפו ונשא תפילה
לקונו וצורו ,שהוציאו מסבל ומצוקה והביאו לחוף מבטחים. לקונו וצורו ,שהוציאו מסבל ומצוקה והביאו לחוף מבטחים.
ביפו השאיר את כל מטלטליו וספריו הרבים ,וראשית מעשיו עלה ירושלימה להתפלל ליד ביפו השאיר את כל מטלטליו וספריו הרבים ,וראשית מעשיו עלה ירושלימה להתפלל ליד
הכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו ותפארתנו[ .עיין ב"הנהגות כלליות" הערה מספר ,2מתי הגיע באמת הכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו ותפארתנו[ .עיין ב"הנהגות כלליות" הערה מספר ,2מתי הגיע באמת
לראשונה לכותל המערבי]. לראשונה לכותל המערבי].
פרק ד' פרק ד'
הרב ר' מרדכי אליהו זצ"ל בעיר הקודש ירושלים הרב ר' מרדכי אליהו זצ"ל בעיר הקודש ירושלים
בשעה שעלה הרב ר' מרדכי אלי' לארץ הקודש ,לא ליווהו לא כסף ולא זהב ולא אבנים בשעה שעלה הרב ר' מרדכי אלי' לארץ הקודש ,לא ליווהו לא כסף ולא זהב ולא אבנים
טובות ,אלא מצוותיו ומעשיו הטובים ,משנתו הסדורה בפיו ולב לוהט לעבודת הבורא .לב מלא טובות ,אלא מצוותיו ומעשיו הטובים ,משנתו הסדורה בפיו ולב לוהט לעבודת הבורא .לב מלא
רגשי תודה לבורא עולם שהצילהו מכף העריצים ,שונאי נפשו – נפש יהודי חם .הוכחה לכך רגשי תודה לבורא עולם שהצילהו מכף העריצים ,שונאי נפשו – נפש יהודי חם .הוכחה לכך
שימשו מכתבי הערכה מגדולי מינסק שהחזיק באמתחתו .כותב עליו הרב הגאון ר' אליקים שימשו מכתבי הערכה מגדולי מינסק שהחזיק באמתחתו .כותב עליו הרב הגאון ר' אליקים
געציל אי"ש הורביץ זצ"ל ,מחבר הספר הנפלא "כבוד חכמים"" :אילנא רברבא ,גדול בתורה וגדול געציל אי"ש הורביץ זצ"ל ,מחבר הספר הנפלא "כבוד חכמים"" :אילנא רברבא ,גדול בתורה וגדול
במעשים" .במכתבו מבקש הגאון לחלוק לאברך הצעיר את כבוד החכמים המגיע לו והראוי לו. במעשים" .במכתבו מבקש הגאון לחלוק לאברך הצעיר את כבוד החכמים המגיע לו והראוי לו.
הערכה דומה היתה בידיו מהמד"א (מרא דאתרא) של מינסק ,הרב גלוסקין זצ"ל .בבואו להציג הערכה דומה היתה בידיו מהמד"א (מרא דאתרא) של מינסק ,הרב גלוסקין זצ"ל .בבואו להציג
את עצמו בפני גדולי ירושלים לא היה לו כל צורך להראות את מכתבי ההמלצה אחרי שהיה את עצמו בפני גדולי ירושלים לא היה לו כל צורך להראות את מכתבי ההמלצה אחרי שהיה
מתפלפל עמהם קודם שעות ארוכות .מהר נוכחו לדעת כי לפניהם עומד תלמיד חכם מובהק, מתפלפל עמהם קודם שעות ארוכות .מהר נוכחו לדעת כי לפניהם עומד תלמיד חכם מובהק,
בקי ושנון וירא שמים מרבים. בקי ושנון וירא שמים מרבים.
הרב מרדכי אליהו הרגיש חובה קדושה לתת את פריו לבעל הכרם ,שהוציאו מטיט היון, הרב מרדכי אליהו הרגיש חובה קדושה לתת את פריו לבעל הכרם ,שהוציאו מטיט היון,
הוא גאון ישראל הגר אי"ה קוק זצוק"ל ,ששלח לו לרוסיה "דרישה" (סרטיפיקט) לעלות לארץ, הוא גאון ישראל הגר אי"ה קוק זצוק"ל ,ששלח לו לרוסיה "דרישה" (סרטיפיקט) לעלות לארץ,
לכן נכנס ללמוד בישיבת "מרכז הרב" מיסודו של הכהן הגדול זצ"ל .9תוך זמן קצר הגיע ר' מרדכי לכן נכנס ללמוד בישיבת "מרכז הרב" מיסודו של הכהן הגדול זצ"ל .9תוך זמן קצר הגיע ר' מרדכי
אלי' לכותל המזרח בישיבה ,והתבלט בין המצויינים שבתלמידיה .ראשי הישיבה לא קפחו את אלי' לכותל המזרח בישיבה ,והתבלט בין המצויינים שבתלמידיה .ראשי הישיבה לא קפחו את
שכרו והתייחסו אליו בחמימות ובאהבה רבה .הגה"צ רבי צבי יהודה ז"ל בנו של הרב זצ"ל ,וכן שכרו והתייחסו אליו בחמימות ובאהבה רבה .הגה"צ רבי צבי יהודה ז"ל בנו של הרב זצ"ל ,וכן
חתנא דבי נשיאה הרב רענן ז"ל ,פרשו עליו את חסותם .וכן דאגה למחסורו הרבנית הצדקת חתנא דבי נשיאה הרב רענן ז"ל ,פרשו עליו את חסותם .וכן דאגה למחסורו הרבנית הצדקת
מרת רייזא רבקה ע"ה ,אלמנתו של הרב זצ"ל. מרת רייזא רבקה ע"ה ,אלמנתו של הרב זצ"ל.
הרב ר' מרדכי אלי' עלה והתעלה במעלות התורה והיראה ,וקשר קשרים אמיצים עם הרב ר' מרדכי אלי' עלה והתעלה במעלות התורה והיראה ,וקשר קשרים אמיצים עם
גדולי ירושלים וחכמיה .בקביעות נהג לבקר ,מעת לעת ,את שני הגאונים הגדולים ,מרן הרב ר' גדולי ירושלים וחכמיה .בקביעות נהג לבקר ,מעת לעת ,את שני הגאונים הגדולים ,מרן הרב ר'
איסר זלמן מלצר זצ"ל ,והגאון הנודע ר' שמשון אהרון פלונסקי זצ"ל רבה דטעפליק ,והיה מגיד איסר זלמן מלצר זצ"ל ,והגאון הנודע ר' שמשון אהרון פלונסקי זצ"ל רבה דטעפליק ,והיה מגיד
לפניהם מחדושי תורתו .כמו כן היה מבאי ביתו של הגאון והצדיק ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל לפניהם מחדושי תורתו .כמו כן היה מבאי ביתו של הגאון והצדיק ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל
והגאון הרב ר' יעקב קלמס זצ"ל מי שהיה רבה של מוסקבה. והגאון הרב ר' יעקב קלמס זצ"ל מי שהיה רבה של מוסקבה.
לא היו להרב מרדכי אלי' קרובים בארץ ,אבל הוא מצא קן ומנוח בביתו של הרב הצדיק לא היו להרב מרדכי אלי' קרובים בארץ ,אבל הוא מצא קן ומנוח בביתו של הרב הצדיק
ר' משה גורדון זצ"ל ,מחשובי בעלי הבתים שבמינסק ,שעלה לירושלים לחיות בה את סוף ימיו ר' משה גורדון זצ"ל ,מחשובי בעלי הבתים שבמינסק ,שעלה לירושלים לחיות בה את סוף ימיו
ולהטמן בעפרה .אין לתאר את האהבה והחמימות שהעניקו לו ר' משה גורדון ורעיתו הישישה. ולהטמן בעפרה .אין לתאר את האהבה והחמימות שהעניקו לו ר' משה גורדון ורעיתו הישישה.
9כידוע ומפורסם ,ישיבה זו בעבר הרחוק היתה בנויה רובה ככולה מבני עליה של הישיבות הק' הליטאיות שבאירופה[ .עי' 9כידוע ומפורסם ,ישיבה זו בעבר הרחוק היתה בנויה רובה ככולה מבני עליה של הישיבות הק' הליטאיות שבאירופה[ .עי'
בספר "על משכנות הרועים" (שולזינגר) עמוד ט"ז ,ב]. בספר "על משכנות הרועים" (שולזינגר) עמוד ט"ז ,ב].
בשעה שעלה הרב ר' מרדכי אלי' לארץ הקודש ,לא ליווהו לא כסף ולא זהב ולא אבנים בשעה שעלה הרב ר' מרדכי אלי' לארץ הקודש ,לא ליווהו לא כסף ולא זהב ולא אבנים
טובות ,אלא מצוותיו ומעשיו הטובים ,משנתו הסדורה בפיו ולב לוהט לעבודת הבורא .לב מלא טובות ,אלא מצוותיו ומעשיו הטובים ,משנתו הסדורה בפיו ולב לוהט לעבודת הבורא .לב מלא
רגשי תודה לבורא עולם שהצילהו מכף העריצים ,שונאי נפשו – נפש יהודי חם .הוכחה לכך רגשי תודה לבורא עולם שהצילהו מכף העריצים ,שונאי נפשו – נפש יהודי חם .הוכחה לכך
שימשו מכתבי הערכה מגדולי מינסק שהחזיק באמתחתו .כותב עליו הרב הגאון ר' אליקים שימשו מכתבי הערכה מגדולי מינסק שהחזיק באמתחתו .כותב עליו הרב הגאון ר' אליקים
געציל אי"ש הורביץ זצ"ל ,מחבר הספר הנפלא "כבוד חכמים"" :אילנא רברבא ,גדול בתורה וגדול געציל אי"ש הורביץ זצ"ל ,מחבר הספר הנפלא "כבוד חכמים"" :אילנא רברבא ,גדול בתורה וגדול
במעשים" .במכתבו מבקש הגאון לחלוק לאברך הצעיר את כבוד החכמים המגיע לו והראוי לו. במעשים" .במכתבו מבקש הגאון לחלוק לאברך הצעיר את כבוד החכמים המגיע לו והראוי לו.
הערכה דומה היתה בידיו מהמד"א (מרא דאתרא) של מינסק ,הרב גלוסקין זצ"ל .בבואו להציג הערכה דומה היתה בידיו מהמד"א (מרא דאתרא) של מינסק ,הרב גלוסקין זצ"ל .בבואו להציג
את עצמו בפני גדולי ירושלים לא היה לו כל צורך להראות את מכתבי ההמלצה אחרי שהיה את עצמו בפני גדולי ירושלים לא היה לו כל צורך להראות את מכתבי ההמלצה אחרי שהיה
מתפלפל עמהם קודם שעות ארוכות .מהר נוכחו לדעת כי לפניהם עומד תלמיד חכם מובהק, מתפלפל עמהם קודם שעות ארוכות .מהר נוכחו לדעת כי לפניהם עומד תלמיד חכם מובהק,
בקי ושנון וירא שמים מרבים. בקי ושנון וירא שמים מרבים.
הרב מרדכי אליהו הרגיש חובה קדושה לתת את פריו לבעל הכרם ,שהוציאו מטיט היון, הרב מרדכי אליהו הרגיש חובה קדושה לתת את פריו לבעל הכרם ,שהוציאו מטיט היון,
הוא גאון ישראל הגר אי"ה קוק זצוק"ל ,ששלח לו לרוסיה "דרישה" (סרטיפיקט) לעלות לארץ, הוא גאון ישראל הגר אי"ה קוק זצוק"ל ,ששלח לו לרוסיה "דרישה" (סרטיפיקט) לעלות לארץ,
לכן נכנס ללמוד בישיבת "מרכז הרב" מיסודו של הכהן הגדול זצ"ל .9תוך זמן קצר הגיע ר' מרדכי לכן נכנס ללמוד בישיבת "מרכז הרב" מיסודו של הכהן הגדול זצ"ל .9תוך זמן קצר הגיע ר' מרדכי
אלי' לכותל המזרח בישיבה ,והתבלט בין המצויינים שבתלמידיה .ראשי הישיבה לא קפחו את אלי' לכותל המזרח בישיבה ,והתבלט בין המצויינים שבתלמידיה .ראשי הישיבה לא קפחו את
שכרו והתייחסו אליו בחמימות ובאהבה רבה .הגה"צ רבי צבי יהודה ז"ל בנו של הרב זצ"ל ,וכן שכרו והתייחסו אליו בחמימות ובאהבה רבה .הגה"צ רבי צבי יהודה ז"ל בנו של הרב זצ"ל ,וכן
חתנא דבי נשיאה הרב רענן ז"ל ,פרשו עליו את חסותם .וכן דאגה למחסורו הרבנית הצדקת חתנא דבי נשיאה הרב רענן ז"ל ,פרשו עליו את חסותם .וכן דאגה למחסורו הרבנית הצדקת
מרת רייזא רבקה ע"ה ,אלמנתו של הרב זצ"ל. מרת רייזא רבקה ע"ה ,אלמנתו של הרב זצ"ל.
הרב ר' מרדכי אלי' עלה והתעלה במעלות התורה והיראה ,וקשר קשרים אמיצים עם הרב ר' מרדכי אלי' עלה והתעלה במעלות התורה והיראה ,וקשר קשרים אמיצים עם
גדולי ירושלים וחכמיה .בקביעות נהג לבקר ,מעת לעת ,את שני הגאונים הגדולים ,מרן הרב ר' גדולי ירושלים וחכמיה .בקביעות נהג לבקר ,מעת לעת ,את שני הגאונים הגדולים ,מרן הרב ר'
איסר זלמן מלצר זצ"ל ,והגאון הנודע ר' שמשון אהרון פלונסקי זצ"ל רבה דטעפליק ,והיה מגיד איסר זלמן מלצר זצ"ל ,והגאון הנודע ר' שמשון אהרון פלונסקי זצ"ל רבה דטעפליק ,והיה מגיד
לפניהם מחדושי תורתו .כמו כן היה מבאי ביתו של הגאון והצדיק ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל לפניהם מחדושי תורתו .כמו כן היה מבאי ביתו של הגאון והצדיק ר' יעקב משה חרל"פ זצ"ל
והגאון הרב ר' יעקב קלמס זצ"ל מי שהיה רבה של מוסקבה. והגאון הרב ר' יעקב קלמס זצ"ל מי שהיה רבה של מוסקבה.
לא היו להרב מרדכי אלי' קרובים בארץ ,אבל הוא מצא קן ומנוח בביתו של הרב הצדיק לא היו להרב מרדכי אלי' קרובים בארץ ,אבל הוא מצא קן ומנוח בביתו של הרב הצדיק
ר' משה גורדון זצ"ל ,מחשובי בעלי הבתים שבמינסק ,שעלה לירושלים לחיות בה את סוף ימיו ר' משה גורדון זצ"ל ,מחשובי בעלי הבתים שבמינסק ,שעלה לירושלים לחיות בה את סוף ימיו
ולהטמן בעפרה .אין לתאר את האהבה והחמימות שהעניקו לו ר' משה גורדון ורעיתו הישישה. ולהטמן בעפרה .אין לתאר את האהבה והחמימות שהעניקו לו ר' משה גורדון ורעיתו הישישה.
9כידוע ומפורסם ,ישיבה זו בעבר הרחוק היתה בנויה רובה ככולה מבני עליה של הישיבות הק' הליטאיות שבאירופה[ .עי' 9כידוע ומפורסם ,ישיבה זו בעבר הרחוק היתה בנויה רובה ככולה מבני עליה של הישיבות הק' הליטאיות שבאירופה[ .עי'
בספר "על משכנות הרועים" (שולזינגר) עמוד ט"ז ,ב]. בספר "על משכנות הרועים" (שולזינגר) עמוד ט"ז ,ב].
הם פשוט אמצו אותו כבן ,וחלקו לו מפתם וממלחם .כמו כן התחבב מאד על הצדיק הגדול הם פשוט אמצו אותו כבן ,וחלקו לו מפתם וממלחם .כמו כן התחבב מאד על הצדיק הגדול
הנסתר והמופלא הרב ר' חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל ,שעוד הכירו מעיר מולדתו ,וכשהגיעה הנסתר והמופלא הרב ר' חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל ,שעוד הכירו מעיר מולדתו ,וכשהגיעה
שעתו של הצדיק ר' חיים אלעזר'קה להפטר מן העולם ,ערך את צוואתו ,וציוה להוריש לו את שעתו של הצדיק ר' חיים אלעזר'קה להפטר מן העולם ,ערך את צוואתו ,וציוה להוריש לו את
ספריו היקרים ומטלטליו הדלים .ואף הרב מרדכי אליהו לא שכח את מיטיבו עד יומו האחרון, ספריו היקרים ומטלטליו הדלים .ואף הרב מרדכי אליהו לא שכח את מיטיבו עד יומו האחרון,
שמר על זכרונו וזכרון רעיתו הצדקת ,הגיד קדיש ולמד פרקי משניות לעילוי נשמתם.10 שמר על זכרונו וזכרון רעיתו הצדקת ,הגיד קדיש ולמד פרקי משניות לעילוי נשמתם.10
בראשית שהותו של הרב ר' מרדכי אליהו בא"י ,הקדיש את כל כוחו ומרצו ללימוד בראשית שהותו של הרב ר' מרדכי אליהו בא"י ,הקדיש את כל כוחו ומרצו ללימוד
התורה וחקר דברי חכמים .הוא העלים את כוחו כמטיף ודרשן ,שבזה הצטיין עוד בהיותו התורה וחקר דברי חכמים .הוא העלים את כוחו כמטיף ודרשן ,שבזה הצטיין עוד בהיותו
ברוסיה ,עד שאנה מקרהו ,והיה נוכח בבית הכנסת "ישועות יעקב" שבמאה שערים ,בעת אסיפת ברוסיה ,עד שאנה מקרהו ,והיה נוכח בבית הכנסת "ישועות יעקב" שבמאה שערים ,בעת אסיפת
ציבור שנקראה למען חיזוק חומת השבת ,שהחלו לפרוץ בה פרצים .כשתיארו הנואמים את ציבור שנקראה למען חיזוק חומת השבת ,שהחלו לפרוץ בה פרצים .כשתיארו הנואמים את
חילולי השבת בפרהסיה שקרו בישוב יהודי סמוך לירושלים ,פקעה מידת סבלנותו של הרב חילולי השבת בפרהסיה שקרו בישוב יהודי סמוך לירושלים ,פקעה מידת סבלנותו של הרב
מרדכי אלי' ,הוא אזר עוז ,עלה על הבמה ונטל את רשות הדבור .שעה שלמה רעם בדברים מרדכי אלי' ,הוא אזר עוז ,עלה על הבמה ונטל את רשות הדבור .שעה שלמה רעם בדברים
חוצבי להבות אש ,שהלהיבו את השומעים והשאירו עליהם רושם כביר .הופעה זו פרסמה את חוצבי להבות אש ,שהלהיבו את השומעים והשאירו עליהם רושם כביר .הופעה זו פרסמה את
שמו ברבים כנואם בחסד עליון ,וכל גבאי בתי הכנסת בירושלים השכימו לפתחו ובקשוהו שמו ברבים כנואם בחסד עליון ,וכל גבאי בתי הכנסת בירושלים השכימו לפתחו ובקשוהו
לדרוש בפני הציבור .לא הועילו כל הסבריו ,שבא לא"י על מנת ללמוד ולא לדרוש ברבים, לדרוש בפני הציבור .לא הועילו כל הסבריו ,שבא לא"י על מנת ללמוד ולא לדרוש ברבים,
ושאינו עדיין בדרגה "טופח על מנת להטפיח" ,אך הגבאים נימוקם בפיהם" :עת לעשות לה', ושאינו עדיין בדרגה "טופח על מנת להטפיח" ,אך הגבאים נימוקם בפיהם" :עת לעשות לה',
הפרו תורתך" .מאז ואילך היה נוהג לעתים לדרוך על במתי בתי כנסיות ומדרשות ,ובכל מקום הפרו תורתך" .מאז ואילך היה נוהג לעתים לדרוך על במתי בתי כנסיות ומדרשות ,ובכל מקום
ומקום נשא את דרשותיו באמנות מיוחדת ,דרשות מטובלות בדברי תורה ,פירושים נעימים ומקום נשא את דרשותיו באמנות מיוחדת ,דרשות מטובלות בדברי תורה ,פירושים נעימים
ומתוקים בפרשת השבוע ואגדות חז"ל. ומתוקים בפרשת השבוע ואגדות חז"ל.
לשמע כשרונותיו ולמדנותו החלו השדכנים להתדפק על פתחו .הציעו לו נכבדות עם לשמע כשרונותיו ולמדנותו החלו השדכנים להתדפק על פתחו .הציעו לו נכבדות עם
עשיר פלוני ועם נדיב אלמוני ,אולם הוא בשלו :רק בת תלמיד חכם ממשפחה הגונה בישראל עשיר פלוני ועם נדיב אלמוני ,אולם הוא בשלו :רק בת תלמיד חכם ממשפחה הגונה בישראל
אוותה נפשי. אוותה נפשי.
גם רבותיו החלו לדבר על לבו ,שלא טוב היות האדם לבדו ,והגיע זמנו לבנות בית גם רבותיו החלו לדבר על לבו ,שלא טוב היות האדם לבדו ,והגיע זמנו לבנות בית
בישראל .בו בזמן הציעו לו את מרת אסתר ציפא ,בתו של החסיד הרב ר' מאיר יוסף אברמוביץ בישראל .בו בזמן הציעו לו את מרת אסתר ציפא ,בתו של החסיד הרב ר' מאיר יוסף אברמוביץ
זצ"ל .הרב מרדכי אליהו ניאות לשידוך המוצע ,ובאור ליום ד' טבת תרח"צ נתקיימה החתונה זצ"ל .הרב מרדכי אליהו ניאות לשידוך המוצע ,ובאור ליום ד' טבת תרח"צ נתקיימה החתונה
ברוב פאר והדר בביתו של העומד להיות גיסו האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל – בעל מחבר ספר ברוב פאר והדר בביתו של העומד להיות גיסו האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל – בעל מחבר ספר
הסולם על הזהר הק' .בחתונה השתתפו גדולי ירושלים וחכמיה .בסידור הקידושין נתכבד הרב הסולם על הזהר הק' .בחתונה השתתפו גדולי ירושלים וחכמיה .בסידור הקידושין נתכבד הרב
הראשי לישראל הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ,שבא להשתתף בשמחה ,אולם הוא הראשי לישראל הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ,שבא להשתתף בשמחה ,אולם הוא
העביר את הכבוד לחותנו הגאון הישיש ,ר' שמואל יצחק הילמן זצ"ל ,ראב"ד בלונדון .מתנת העביר את הכבוד לחותנו הגאון הישיש ,ר' שמואל יצחק הילמן זצ"ל ,ראב"ד בלונדון .מתנת
הדרשה של מסדר הקידושין הגרש"י הילמן היתה :קבלת האברך הצעיר בכולל "אהל תורה", הדרשה של מסדר הקידושין הגרש"י הילמן היתה :קבלת האברך הצעיר בכולל "אהל תורה",
10אודות צדיק זה ראה מה שכתבנו עליו פרק מיוחד בסוף הקובץ. 10אודות צדיק זה ראה מה שכתבנו עליו פרק מיוחד בסוף הקובץ.
הם פשוט אמצו אותו כבן ,וחלקו לו מפתם וממלחם .כמו כן התחבב מאד על הצדיק הגדול הם פשוט אמצו אותו כבן ,וחלקו לו מפתם וממלחם .כמו כן התחבב מאד על הצדיק הגדול
הנסתר והמופלא הרב ר' חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל ,שעוד הכירו מעיר מולדתו ,וכשהגיעה הנסתר והמופלא הרב ר' חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל ,שעוד הכירו מעיר מולדתו ,וכשהגיעה
שעתו של הצדיק ר' חיים אלעזר'קה להפטר מן העולם ,ערך את צוואתו ,וציוה להוריש לו את שעתו של הצדיק ר' חיים אלעזר'קה להפטר מן העולם ,ערך את צוואתו ,וציוה להוריש לו את
ספריו היקרים ומטלטליו הדלים .ואף הרב מרדכי אליהו לא שכח את מיטיבו עד יומו האחרון, ספריו היקרים ומטלטליו הדלים .ואף הרב מרדכי אליהו לא שכח את מיטיבו עד יומו האחרון,
שמר על זכרונו וזכרון רעיתו הצדקת ,הגיד קדיש ולמד פרקי משניות לעילוי נשמתם.10 שמר על זכרונו וזכרון רעיתו הצדקת ,הגיד קדיש ולמד פרקי משניות לעילוי נשמתם.10
בראשית שהותו של הרב ר' מרדכי אליהו בא"י ,הקדיש את כל כוחו ומרצו ללימוד בראשית שהותו של הרב ר' מרדכי אליהו בא"י ,הקדיש את כל כוחו ומרצו ללימוד
התורה וחקר דברי חכמים .הוא העלים את כוחו כמטיף ודרשן ,שבזה הצטיין עוד בהיותו התורה וחקר דברי חכמים .הוא העלים את כוחו כמטיף ודרשן ,שבזה הצטיין עוד בהיותו
ברוסיה ,עד שאנה מקרהו ,והיה נוכח בבית הכנסת "ישועות יעקב" שבמאה שערים ,בעת אסיפת ברוסיה ,עד שאנה מקרהו ,והיה נוכח בבית הכנסת "ישועות יעקב" שבמאה שערים ,בעת אסיפת
ציבור שנקראה למען חיזוק חומת השבת ,שהחלו לפרוץ בה פרצים .כשתיארו הנואמים את ציבור שנקראה למען חיזוק חומת השבת ,שהחלו לפרוץ בה פרצים .כשתיארו הנואמים את
חילולי השבת בפרהסיה שקרו בישוב יהודי סמוך לירושלים ,פקעה מידת סבלנותו של הרב חילולי השבת בפרהסיה שקרו בישוב יהודי סמוך לירושלים ,פקעה מידת סבלנותו של הרב
מרדכי אלי' ,הוא אזר עוז ,עלה על הבמה ונטל את רשות הדבור .שעה שלמה רעם בדברים מרדכי אלי' ,הוא אזר עוז ,עלה על הבמה ונטל את רשות הדבור .שעה שלמה רעם בדברים
חוצבי להבות אש ,שהלהיבו את השומעים והשאירו עליהם רושם כביר .הופעה זו פרסמה את חוצבי להבות אש ,שהלהיבו את השומעים והשאירו עליהם רושם כביר .הופעה זו פרסמה את
שמו ברבים כנואם בחסד עליון ,וכל גבאי בתי הכנסת בירושלים השכימו לפתחו ובקשוהו שמו ברבים כנואם בחסד עליון ,וכל גבאי בתי הכנסת בירושלים השכימו לפתחו ובקשוהו
לדרוש בפני הציבור .לא הועילו כל הסבריו ,שבא לא"י על מנת ללמוד ולא לדרוש ברבים, לדרוש בפני הציבור .לא הועילו כל הסבריו ,שבא לא"י על מנת ללמוד ולא לדרוש ברבים,
ושאינו עדיין בדרגה "טופח על מנת להטפיח" ,אך הגבאים נימוקם בפיהם" :עת לעשות לה', ושאינו עדיין בדרגה "טופח על מנת להטפיח" ,אך הגבאים נימוקם בפיהם" :עת לעשות לה',
הפרו תורתך" .מאז ואילך היה נוהג לעתים לדרוך על במתי בתי כנסיות ומדרשות ,ובכל מקום הפרו תורתך" .מאז ואילך היה נוהג לעתים לדרוך על במתי בתי כנסיות ומדרשות ,ובכל מקום
ומקום נשא את דרשותיו באמנות מיוחדת ,דרשות מטובלות בדברי תורה ,פירושים נעימים ומקום נשא את דרשותיו באמנות מיוחדת ,דרשות מטובלות בדברי תורה ,פירושים נעימים
ומתוקים בפרשת השבוע ואגדות חז"ל. ומתוקים בפרשת השבוע ואגדות חז"ל.
לשמע כשרונותיו ולמדנותו החלו השדכנים להתדפק על פתחו .הציעו לו נכבדות עם לשמע כשרונותיו ולמדנותו החלו השדכנים להתדפק על פתחו .הציעו לו נכבדות עם
עשיר פלוני ועם נדיב אלמוני ,אולם הוא בשלו :רק בת תלמיד חכם ממשפחה הגונה בישראל עשיר פלוני ועם נדיב אלמוני ,אולם הוא בשלו :רק בת תלמיד חכם ממשפחה הגונה בישראל
אוותה נפשי. אוותה נפשי.
גם רבותיו החלו לדבר על לבו ,שלא טוב היות האדם לבדו ,והגיע זמנו לבנות בית גם רבותיו החלו לדבר על לבו ,שלא טוב היות האדם לבדו ,והגיע זמנו לבנות בית
בישראל .בו בזמן הציעו לו את מרת אסתר ציפא ,בתו של החסיד הרב ר' מאיר יוסף אברמוביץ בישראל .בו בזמן הציעו לו את מרת אסתר ציפא ,בתו של החסיד הרב ר' מאיר יוסף אברמוביץ
זצ"ל .הרב מרדכי אליהו ניאות לשידוך המוצע ,ובאור ליום ד' טבת תרח"צ נתקיימה החתונה זצ"ל .הרב מרדכי אליהו ניאות לשידוך המוצע ,ובאור ליום ד' טבת תרח"צ נתקיימה החתונה
ברוב פאר והדר בביתו של העומד להיות גיסו האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל – בעל מחבר ספר ברוב פאר והדר בביתו של העומד להיות גיסו האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל – בעל מחבר ספר
הסולם על הזהר הק' .בחתונה השתתפו גדולי ירושלים וחכמיה .בסידור הקידושין נתכבד הרב הסולם על הזהר הק' .בחתונה השתתפו גדולי ירושלים וחכמיה .בסידור הקידושין נתכבד הרב
הראשי לישראל הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ,שבא להשתתף בשמחה ,אולם הוא הראשי לישראל הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל ,שבא להשתתף בשמחה ,אולם הוא
העביר את הכבוד לחותנו הגאון הישיש ,ר' שמואל יצחק הילמן זצ"ל ,ראב"ד בלונדון .מתנת העביר את הכבוד לחותנו הגאון הישיש ,ר' שמואל יצחק הילמן זצ"ל ,ראב"ד בלונדון .מתנת
הדרשה של מסדר הקידושין הגרש"י הילמן היתה :קבלת האברך הצעיר בכולל "אהל תורה", הדרשה של מסדר הקידושין הגרש"י הילמן היתה :קבלת האברך הצעיר בכולל "אהל תורה",
10אודות צדיק זה ראה מה שכתבנו עליו פרק מיוחד בסוף הקובץ. 10אודות צדיק זה ראה מה שכתבנו עליו פרק מיוחד בסוף הקובץ.
שהוא עמד בראשו ,ואשר היה מפורסם בעולם הרבני כבית מדרש גבוה ,שבו למדו אברכים שהוא עמד בראשו ,ואשר היה מפורסם בעולם הרבני כבית מדרש גבוה ,שבו למדו אברכים
עלויים ומצויינים בתורה וביראה. עלויים ומצויינים בתורה וביראה.
במסיבת "שבע ברכות" השווה הגרי"א הרצוג זצ"ל בדרשתו את החתן לארון קודש במסיבת "שבע ברכות" השווה הגרי"א הרצוג זצ"ל בדרשתו את החתן לארון קודש
שבמשכן ,ואף העלה את ערכו של החתן "שתוכו כברו" ,כולו מקשה זהב מבחוץ ומבפנים. שבמשכן ,ואף העלה את ערכו של החתן "שתוכו כברו" ,כולו מקשה זהב מבחוץ ומבפנים.
והנה פרצה מלחמת העולם השניה .הרב ר' מרדכי אליהו נשא נאומים בערי ישראל, והנה פרצה מלחמת העולם השניה .הרב ר' מרדכי אליהו נשא נאומים בערי ישראל,
רצופי ניחומים לחזוק ידים בעת צרה .באחד הנאומים ,שנשא ברחבת ככר "הבימה" בתל-אביב, רצופי ניחומים לחזוק ידים בעת צרה .באחד הנאומים ,שנשא ברחבת ככר "הבימה" בתל-אביב,
עמדו אלפים והקשיבו בקוצר נשימה לדברי העידוד והנחמה ,שיצאו מפיו בטעם ובכשרון רב ,עד עמדו אלפים והקשיבו בקוצר נשימה לדברי העידוד והנחמה ,שיצאו מפיו בטעם ובכשרון רב ,עד
שנחלץ הציבור והתארגן להפגנה רבתי בחוצות ת"א לאות מחאה על שאין העולם מגיב ודן את שנחלץ הציבור והתארגן להפגנה רבתי בחוצות ת"א לאות מחאה על שאין העולם מגיב ודן את
המרצחים לדראון עולם. המרצחים לדראון עולם.
במשך כל עת המלחמה ובפרק זמן לפניה ,לא קבל הרב ר' מרדכי אליהו שום ידיעה מאמו במשך כל עת המלחמה ובפרק זמן לפניה ,לא קבל הרב ר' מרדכי אליהו שום ידיעה מאמו
ברוסיה .כל מאמציו להיודע משלומה לא נשאו פרי .והנה דבר פלא :בליל י"ט שבט תש"ג חלם ברוסיה .כל מאמציו להיודע משלומה לא נשאו פרי .והנה דבר פלא :בליל י"ט שבט תש"ג חלם
הרב ר' מרדכי אליהו חלום וייקץ בבוקר ותיפעם רוחו .בחלומו ,והנה ראש אמו מבצבץ מתוך מי הרב ר' מרדכי אליהו חלום וייקץ בבוקר ותיפעם רוחו .בחלומו ,והנה ראש אמו מבצבץ מתוך מי
נהר וגופה מיטלטל בתוך המים הגועשים" .אין זאת" – אמר לרעייתו – "אלא הודיעו לי בחלומי נהר וגופה מיטלטל בתוך המים הגועשים" .אין זאת" – אמר לרעייתו – "אלא הודיעו לי בחלומי
שאמי נספתה ע"י הנאצים הרוצחים" .אותו יום קבע ליום זיכרון לאמו מרת חיינא בת הרה"ח ר' שאמי נספתה ע"י הנאצים הרוצחים" .אותו יום קבע ליום זיכרון לאמו מרת חיינא בת הרה"ח ר'
מרדכי אליהו ומרת מריישא פרומה נ"ע ,אשר לא זכתה לעלות ולחיות בארץ החיים .לימים נודע, מרדכי אליהו ומרת מריישא פרומה נ"ע ,אשר לא זכתה לעלות ולחיות בארץ החיים .לימים נודע,
שבאותו פרק זמן נתקיימו פרעות ביהודי מינסק ,ורובם נספו – מי בחרב ,מי באש ומי במים. שבאותו פרק זמן נתקיימו פרעות ביהודי מינסק ,ורובם נספו – מי בחרב ,מי באש ומי במים.
יחס לבבי מיוחד היה להרב ר' מרדכי אליהו לציבור עמלים ,פועלים וסוחרים זעירים, יחס לבבי מיוחד היה להרב ר' מרדכי אליהו לציבור עמלים ,פועלים וסוחרים זעירים,
אותם חיבב בכל לבו ועשה למענם רבות .הוא יסד עבורם את חברת "שערי תורה" ,שמטרתה אותם חיבב בכל לבו ועשה למענם רבות .הוא יסד עבורם את חברת "שערי תורה" ,שמטרתה
היתה להושיט עזרה הדדית במתן גמילות חסד וביקור חולים ,שעורי תורה בערבים ואירועים היתה להושיט עזרה הדדית במתן גמילות חסד וביקור חולים ,שעורי תורה בערבים ואירועים
חברתיים בשבתות ,במועדים וביומי דפגרא .לפעולה ברוכה זו זכה לשבחים מרובים מאת גאוני חברתיים בשבתות ,במועדים וביומי דפגרא .לפעולה ברוכה זו זכה לשבחים מרובים מאת גאוני
ירושלים דאז.11 ירושלים דאז.11
בקיץ שנת תשי"ד העתיק הרמ"א סלושץ את מקום מגוריו מצפון העיר לשכונת קטמון, בקיץ שנת תשי"ד העתיק הרמ"א סלושץ את מקום מגוריו מצפון העיר לשכונת קטמון,
שנכבשה מידי הערבים ,ושנקבצו בה פליטי העיר העתיקה ועולים חדשים .כאן נפתח לפניו שדה שנכבשה מידי הערבים ,ושנקבצו בה פליטי העיר העתיקה ועולים חדשים .כאן נפתח לפניו שדה
פעולה נרחב .הרב ר' מרדכי אליהו מצא עסקנים ,שיחד אתם יסד את בית הכנסת "הראל" ,שם פעולה נרחב .הרב ר' מרדכי אליהו מצא עסקנים ,שיחד אתם יסד את בית הכנסת "הראל" ,שם
11ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילומי ההמלצות. 11ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילומי ההמלצות.
שהוא עמד בראשו ,ואשר היה מפורסם בעולם הרבני כבית מדרש גבוה ,שבו למדו אברכים שהוא עמד בראשו ,ואשר היה מפורסם בעולם הרבני כבית מדרש גבוה ,שבו למדו אברכים
עלויים ומצויינים בתורה וביראה. עלויים ומצויינים בתורה וביראה.
במסיבת "שבע ברכות" השווה הגרי"א הרצוג זצ"ל בדרשתו את החתן לארון קודש במסיבת "שבע ברכות" השווה הגרי"א הרצוג זצ"ל בדרשתו את החתן לארון קודש
שבמשכן ,ואף העלה את ערכו של החתן "שתוכו כברו" ,כולו מקשה זהב מבחוץ ומבפנים. שבמשכן ,ואף העלה את ערכו של החתן "שתוכו כברו" ,כולו מקשה זהב מבחוץ ומבפנים.
והנה פרצה מלחמת העולם השניה .הרב ר' מרדכי אליהו נשא נאומים בערי ישראל, והנה פרצה מלחמת העולם השניה .הרב ר' מרדכי אליהו נשא נאומים בערי ישראל,
רצופי ניחומים לחזוק ידים בעת צרה .באחד הנאומים ,שנשא ברחבת ככר "הבימה" בתל-אביב, רצופי ניחומים לחזוק ידים בעת צרה .באחד הנאומים ,שנשא ברחבת ככר "הבימה" בתל-אביב,
עמדו אלפים והקשיבו בקוצר נשימה לדברי העידוד והנחמה ,שיצאו מפיו בטעם ובכשרון רב ,עד עמדו אלפים והקשיבו בקוצר נשימה לדברי העידוד והנחמה ,שיצאו מפיו בטעם ובכשרון רב ,עד
שנחלץ הציבור והתארגן להפגנה רבתי בחוצות ת"א לאות מחאה על שאין העולם מגיב ודן את שנחלץ הציבור והתארגן להפגנה רבתי בחוצות ת"א לאות מחאה על שאין העולם מגיב ודן את
המרצחים לדראון עולם. המרצחים לדראון עולם.
במשך כל עת המלחמה ובפרק זמן לפניה ,לא קבל הרב ר' מרדכי אליהו שום ידיעה מאמו במשך כל עת המלחמה ובפרק זמן לפניה ,לא קבל הרב ר' מרדכי אליהו שום ידיעה מאמו
ברוסיה .כל מאמציו להיודע משלומה לא נשאו פרי .והנה דבר פלא :בליל י"ט שבט תש"ג חלם ברוסיה .כל מאמציו להיודע משלומה לא נשאו פרי .והנה דבר פלא :בליל י"ט שבט תש"ג חלם
הרב ר' מרדכי אליהו חלום וייקץ בבוקר ותיפעם רוחו .בחלומו ,והנה ראש אמו מבצבץ מתוך מי הרב ר' מרדכי אליהו חלום וייקץ בבוקר ותיפעם רוחו .בחלומו ,והנה ראש אמו מבצבץ מתוך מי
נהר וגופה מיטלטל בתוך המים הגועשים" .אין זאת" – אמר לרעייתו – "אלא הודיעו לי בחלומי נהר וגופה מיטלטל בתוך המים הגועשים" .אין זאת" – אמר לרעייתו – "אלא הודיעו לי בחלומי
שאמי נספתה ע"י הנאצים הרוצחים" .אותו יום קבע ליום זיכרון לאמו מרת חיינא בת הרה"ח ר' שאמי נספתה ע"י הנאצים הרוצחים" .אותו יום קבע ליום זיכרון לאמו מרת חיינא בת הרה"ח ר'
מרדכי אליהו ומרת מריישא פרומה נ"ע ,אשר לא זכתה לעלות ולחיות בארץ החיים .לימים נודע, מרדכי אליהו ומרת מריישא פרומה נ"ע ,אשר לא זכתה לעלות ולחיות בארץ החיים .לימים נודע,
שבאותו פרק זמן נתקיימו פרעות ביהודי מינסק ,ורובם נספו – מי בחרב ,מי באש ומי במים. שבאותו פרק זמן נתקיימו פרעות ביהודי מינסק ,ורובם נספו – מי בחרב ,מי באש ומי במים.
יחס לבבי מיוחד היה להרב ר' מרדכי אליהו לציבור עמלים ,פועלים וסוחרים זעירים, יחס לבבי מיוחד היה להרב ר' מרדכי אליהו לציבור עמלים ,פועלים וסוחרים זעירים,
אותם חיבב בכל לבו ועשה למענם רבות .הוא יסד עבורם את חברת "שערי תורה" ,שמטרתה אותם חיבב בכל לבו ועשה למענם רבות .הוא יסד עבורם את חברת "שערי תורה" ,שמטרתה
היתה להושיט עזרה הדדית במתן גמילות חסד וביקור חולים ,שעורי תורה בערבים ואירועים היתה להושיט עזרה הדדית במתן גמילות חסד וביקור חולים ,שעורי תורה בערבים ואירועים
חברתיים בשבתות ,במועדים וביומי דפגרא .לפעולה ברוכה זו זכה לשבחים מרובים מאת גאוני חברתיים בשבתות ,במועדים וביומי דפגרא .לפעולה ברוכה זו זכה לשבחים מרובים מאת גאוני
ירושלים דאז.11 ירושלים דאז.11
בקיץ שנת תשי"ד העתיק הרמ"א סלושץ את מקום מגוריו מצפון העיר לשכונת קטמון, בקיץ שנת תשי"ד העתיק הרמ"א סלושץ את מקום מגוריו מצפון העיר לשכונת קטמון,
שנכבשה מידי הערבים ,ושנקבצו בה פליטי העיר העתיקה ועולים חדשים .כאן נפתח לפניו שדה שנכבשה מידי הערבים ,ושנקבצו בה פליטי העיר העתיקה ועולים חדשים .כאן נפתח לפניו שדה
פעולה נרחב .הרב ר' מרדכי אליהו מצא עסקנים ,שיחד אתם יסד את בית הכנסת "הראל" ,שם פעולה נרחב .הרב ר' מרדכי אליהו מצא עסקנים ,שיחד אתם יסד את בית הכנסת "הראל" ,שם
11ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילומי ההמלצות. 11ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילומי ההמלצות.
הוכתר כרב ומורה הוראה ,12כהונה אשר שימש בה עד יומו האחרון .סביב בית כנסת זה ,התחיל הוכתר כרב ומורה הוראה ,12כהונה אשר שימש בה עד יומו האחרון .סביב בית כנסת זה ,התחיל
בפעולות שונות להתארגנות ופתוח חיי הדת והתורה בשכונה חדשה זו .לדאבון לבו היה צריך בפעולות שונות להתארגנות ופתוח חיי הדת והתורה בשכונה חדשה זו .לדאבון לבו היה צריך
לוותר על חלק גדול מתכניותיו ורעיונותיו ,בגלל השינוי הפתאומי במצב בריאותו. לוותר על חלק גדול מתכניותיו ורעיונותיו ,בגלל השינוי הפתאומי במצב בריאותו.
המאורעות והתלאות שעברו עליו ברוסיה הסובייטית ,נתנו אותותיהם במצב בריאותו. המאורעות והתלאות שעברו עליו ברוסיה הסובייטית ,נתנו אותותיהם במצב בריאותו.
בכ"ו בטבת שנת תשט"ו הרגיש לראשונה חולשה ודפיקות לב ,ונזקק לטיפול רפואי .מאז כמעט בכ"ו בטבת שנת תשט"ו הרגיש לראשונה חולשה ודפיקות לב ,ונזקק לטיפול רפואי .מאז כמעט
לא עברה שנה ,מבלי שיהיה נצרך לאישפוז בבתי חולים ובבתי מרפא ,עקב מחלת-לב שנתקף. לא עברה שנה ,מבלי שיהיה נצרך לאישפוז בבתי חולים ובבתי מרפא ,עקב מחלת-לב שנתקף.
עם כל זאת לא התיאש הרב ר' מרדכי אליהו ,ומתוך חוליו נסה והצליח להכניס רוח חדשה עם כל זאת לא התיאש הרב ר' מרדכי אליהו ,ומתוך חוליו נסה והצליח להכניס רוח חדשה
בשכונה .בבית כנסת "הראל" דרש מדי שבת בשבתו ,ובדרשותיו גלה את מעייני לבו והשקפת בשכונה .בבית כנסת "הראל" דרש מדי שבת בשבתו ,ובדרשותיו גלה את מעייני לבו והשקפת
עולמו .דרשותיו בבית הכנסת נאמרו בקול חוצב להבות אש ,שהיה בסתירה גמורה לכוחו עולמו .דרשותיו בבית הכנסת נאמרו בקול חוצב להבות אש ,שהיה בסתירה גמורה לכוחו
הגופני .אבל אצלו לא הגוף היה המדבר ,אלא הרוח והנפש ,ואלו התגברו על החומר .בני ביתו הגופני .אבל אצלו לא הגוף היה המדבר ,אלא הרוח והנפש ,ואלו התגברו על החומר .בני ביתו
היו מלאי פחד מדרשותיו ,שהרי הם – ורק הם – ידעו כי לאחר שיסיים את דרשתו יחזור גופו היו מלאי פחד מדרשותיו ,שהרי הם – ורק הם – ידעו כי לאחר שיסיים את דרשתו יחזור גופו
למסגרת החומר ,ואז ירגיש בחולשתו הנוראה. למסגרת החומר ,ואז ירגיש בחולשתו הנוראה.
גם תפילותיו היו יוקדות ולוהטות ממש .הרמ"א לא רצה לוותר ,גם בשכבו על מיטת גם תפילותיו היו יוקדות ולוהטות ממש .הרמ"א לא רצה לוותר ,גם בשכבו על מיטת
חוליו ,על שמיעת קריאת התורה .בשבתות ובימים של קריאת התורה ,נערך בביתו מנין לתפילה. חוליו ,על שמיעת קריאת התורה .בשבתות ובימים של קריאת התורה ,נערך בביתו מנין לתפילה.
בהתלהבות ובשמחה קיים מצוות ה' ,ובכל דבר של מצוה היה מתלהב מקיום המצוה ,כמאמרם: בהתלהבות ובשמחה קיים מצוות ה' ,ובכל דבר של מצוה היה מתלהב מקיום המצוה ,כמאמרם:
"הדלקה עושה מצוה" פשוטה כמשמעה ,אפילו בשעת הכנתו למצוה היתה התלהבותו מבטלת "הדלקה עושה מצוה" פשוטה כמשמעה ,אפילו בשעת הכנתו למצוה היתה התלהבותו מבטלת
ממנו את תחושתו הגופנית ,ומשכיחה ממנו את מצב בריאותו .דומה ,שהיה אצלו הסכם חשאי ממנו את תחושתו הגופנית ,ומשכיחה ממנו את מצב בריאותו .דומה ,שהיה אצלו הסכם חשאי
בין גופו לנשמתו ,שלעניני קודש לא יפריע הגוף לנשמה. בין גופו לנשמתו ,שלעניני קודש לא יפריע הגוף לנשמה.
הרמ"א היה לפלא ולחידה בעיני רבים .איך יתכן שבגוף שבור ורצוץ ,המדוכא ביסורים, הרמ"א היה לפלא ולחידה בעיני רבים .איך יתכן שבגוף שבור ורצוץ ,המדוכא ביסורים,
תדלק ותבער שלהבת יה ,ותפעם בו רוח איתנים במרץ וברעננות שכזו? אכן ,האם אפשר לכלוא תדלק ותבער שלהבת יה ,ותפעם בו רוח איתנים במרץ וברעננות שכזו? אכן ,האם אפשר לכלוא
רוח תוססת וסוערת כזאת בגוף שבור? מדי פעם בפעם היתה אש הקודש מתפרצת ועולה רוח תוססת וסוערת כזאת בגוף שבור? מדי פעם בפעם היתה אש הקודש מתפרצת ועולה
מקרבו ,ומדביקה את כל העומדים סביבו. מקרבו ,ומדביקה את כל העומדים סביבו.
בשהותו בבתי חולים לא הרפה משעוריו הקבועים ,ואף שם היה מעלה על הנייר את בשהותו בבתי חולים לא הרפה משעוריו הקבועים ,ואף שם היה מעלה על הנייר את
ציוניו והערותיו תוך כדי למודו .כשבקרוהו ידידיו ,רבני ירושלים ,היה הוא הפותח עמהם בדברי ציוניו והערותיו תוך כדי למודו .כשבקרוהו ידידיו ,רבני ירושלים ,היה הוא הפותח עמהם בדברי
תורה ,והתפלפל שעות ארוכות עם מבקריו .פעם בקרו בבית החולים הגאון ר' יחזקאל סרנא תורה ,והתפלפל שעות ארוכות עם מבקריו .פעם בקרו בבית החולים הגאון ר' יחזקאל סרנא
זצ"ל ,ראש ישיבת חברון ,ומצא אותו שוכב על ערש דויי כשהוא שקוע כולו במסכת זבחים ,ולא זצ"ל ,ראש ישיבת חברון ,ומצא אותו שוכב על ערש דויי כשהוא שקוע כולו במסכת זבחים ,ולא
הבחין בראש הישיבה שהתישב ליד מטתו. הבחין בראש הישיבה שהתישב ליד מטתו.
12ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום כתב ההכתרה. 12ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום כתב ההכתרה.
הוכתר כרב ומורה הוראה ,12כהונה אשר שימש בה עד יומו האחרון .סביב בית כנסת זה ,התחיל הוכתר כרב ומורה הוראה ,12כהונה אשר שימש בה עד יומו האחרון .סביב בית כנסת זה ,התחיל
בפעולות שונות להתארגנות ופתוח חיי הדת והתורה בשכונה חדשה זו .לדאבון לבו היה צריך בפעולות שונות להתארגנות ופתוח חיי הדת והתורה בשכונה חדשה זו .לדאבון לבו היה צריך
לוותר על חלק גדול מתכניותיו ורעיונותיו ,בגלל השינוי הפתאומי במצב בריאותו. לוותר על חלק גדול מתכניותיו ורעיונותיו ,בגלל השינוי הפתאומי במצב בריאותו.
המאורעות והתלאות שעברו עליו ברוסיה הסובייטית ,נתנו אותותיהם במצב בריאותו. המאורעות והתלאות שעברו עליו ברוסיה הסובייטית ,נתנו אותותיהם במצב בריאותו.
בכ"ו בטבת שנת תשט"ו הרגיש לראשונה חולשה ודפיקות לב ,ונזקק לטיפול רפואי .מאז כמעט בכ"ו בטבת שנת תשט"ו הרגיש לראשונה חולשה ודפיקות לב ,ונזקק לטיפול רפואי .מאז כמעט
לא עברה שנה ,מבלי שיהיה נצרך לאישפוז בבתי חולים ובבתי מרפא ,עקב מחלת-לב שנתקף. לא עברה שנה ,מבלי שיהיה נצרך לאישפוז בבתי חולים ובבתי מרפא ,עקב מחלת-לב שנתקף.
עם כל זאת לא התיאש הרב ר' מרדכי אליהו ,ומתוך חוליו נסה והצליח להכניס רוח חדשה עם כל זאת לא התיאש הרב ר' מרדכי אליהו ,ומתוך חוליו נסה והצליח להכניס רוח חדשה
בשכונה .בבית כנסת "הראל" דרש מדי שבת בשבתו ,ובדרשותיו גלה את מעייני לבו והשקפת בשכונה .בבית כנסת "הראל" דרש מדי שבת בשבתו ,ובדרשותיו גלה את מעייני לבו והשקפת
עולמו .דרשותיו בבית הכנסת נאמרו בקול חוצב להבות אש ,שהיה בסתירה גמורה לכוחו עולמו .דרשותיו בבית הכנסת נאמרו בקול חוצב להבות אש ,שהיה בסתירה גמורה לכוחו
הגופני .אבל אצלו לא הגוף היה המדבר ,אלא הרוח והנפש ,ואלו התגברו על החומר .בני ביתו הגופני .אבל אצלו לא הגוף היה המדבר ,אלא הרוח והנפש ,ואלו התגברו על החומר .בני ביתו
היו מלאי פחד מדרשותיו ,שהרי הם – ורק הם – ידעו כי לאחר שיסיים את דרשתו יחזור גופו היו מלאי פחד מדרשותיו ,שהרי הם – ורק הם – ידעו כי לאחר שיסיים את דרשתו יחזור גופו
למסגרת החומר ,ואז ירגיש בחולשתו הנוראה. למסגרת החומר ,ואז ירגיש בחולשתו הנוראה.
גם תפילותיו היו יוקדות ולוהטות ממש .הרמ"א לא רצה לוותר ,גם בשכבו על מיטת גם תפילותיו היו יוקדות ולוהטות ממש .הרמ"א לא רצה לוותר ,גם בשכבו על מיטת
חוליו ,על שמיעת קריאת התורה .בשבתות ובימים של קריאת התורה ,נערך בביתו מנין לתפילה. חוליו ,על שמיעת קריאת התורה .בשבתות ובימים של קריאת התורה ,נערך בביתו מנין לתפילה.
בהתלהבות ובשמחה קיים מצוות ה' ,ובכל דבר של מצוה היה מתלהב מקיום המצוה ,כמאמרם: בהתלהבות ובשמחה קיים מצוות ה' ,ובכל דבר של מצוה היה מתלהב מקיום המצוה ,כמאמרם:
"הדלקה עושה מצוה" פשוטה כמשמעה ,אפילו בשעת הכנתו למצוה היתה התלהבותו מבטלת "הדלקה עושה מצוה" פשוטה כמשמעה ,אפילו בשעת הכנתו למצוה היתה התלהבותו מבטלת
ממנו את תחושתו הגופנית ,ומשכיחה ממנו את מצב בריאותו .דומה ,שהיה אצלו הסכם חשאי ממנו את תחושתו הגופנית ,ומשכיחה ממנו את מצב בריאותו .דומה ,שהיה אצלו הסכם חשאי
בין גופו לנשמתו ,שלעניני קודש לא יפריע הגוף לנשמה. בין גופו לנשמתו ,שלעניני קודש לא יפריע הגוף לנשמה.
הרמ"א היה לפלא ולחידה בעיני רבים .איך יתכן שבגוף שבור ורצוץ ,המדוכא ביסורים, הרמ"א היה לפלא ולחידה בעיני רבים .איך יתכן שבגוף שבור ורצוץ ,המדוכא ביסורים,
תדלק ותבער שלהבת יה ,ותפעם בו רוח איתנים במרץ וברעננות שכזו? אכן ,האם אפשר לכלוא תדלק ותבער שלהבת יה ,ותפעם בו רוח איתנים במרץ וברעננות שכזו? אכן ,האם אפשר לכלוא
רוח תוססת וסוערת כזאת בגוף שבור? מדי פעם בפעם היתה אש הקודש מתפרצת ועולה רוח תוססת וסוערת כזאת בגוף שבור? מדי פעם בפעם היתה אש הקודש מתפרצת ועולה
מקרבו ,ומדביקה את כל העומדים סביבו. מקרבו ,ומדביקה את כל העומדים סביבו.
בשהותו בבתי חולים לא הרפה משעוריו הקבועים ,ואף שם היה מעלה על הנייר את בשהותו בבתי חולים לא הרפה משעוריו הקבועים ,ואף שם היה מעלה על הנייר את
ציוניו והערותיו תוך כדי למודו .כשבקרוהו ידידיו ,רבני ירושלים ,היה הוא הפותח עמהם בדברי ציוניו והערותיו תוך כדי למודו .כשבקרוהו ידידיו ,רבני ירושלים ,היה הוא הפותח עמהם בדברי
תורה ,והתפלפל שעות ארוכות עם מבקריו .פעם בקרו בבית החולים הגאון ר' יחזקאל סרנא תורה ,והתפלפל שעות ארוכות עם מבקריו .פעם בקרו בבית החולים הגאון ר' יחזקאל סרנא
זצ"ל ,ראש ישיבת חברון ,ומצא אותו שוכב על ערש דויי כשהוא שקוע כולו במסכת זבחים ,ולא זצ"ל ,ראש ישיבת חברון ,ומצא אותו שוכב על ערש דויי כשהוא שקוע כולו במסכת זבחים ,ולא
הבחין בראש הישיבה שהתישב ליד מטתו. הבחין בראש הישיבה שהתישב ליד מטתו.
12ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום כתב ההכתרה. 12ראה להלן ב"תמונות ופקסמליות" את צילום כתב ההכתרה.
כל ימיו הקפיד על טהרת גופו .כשם שלא ויתר על הטבילה בשעת סכנת ההפגזות ,בימי כל ימיו הקפיד על טהרת גופו .כשם שלא ויתר על הטבילה בשעת סכנת ההפגזות ,בימי
מלחמת השחרור ,וחרף נפשו תחת מטר אש לחפש מקוה טהרה – כן גם לא ויתר בשעת חוליו, מלחמת השחרור ,וחרף נפשו תחת מטר אש לחפש מקוה טהרה – כן גם לא ויתר בשעת חוליו,
והתחמק מרופאי בית החולים ,התלבש בסתר ויצא החוצה על מנת לטבול את עצמו לכבוד שבת והתחמק מרופאי בית החולים ,התלבש בסתר ויצא החוצה על מנת לטבול את עצמו לכבוד שבת
קדש .חזר מהמרחץ ושב בחשאי למטת חליו. קדש .חזר מהמרחץ ושב בחשאי למטת חליו.
במצוות שבין אדם לחברו החמיר במיוחד ,וקיים מצוות אלו בהידור ובכוונה .חפש בכל במצוות שבין אדם לחברו החמיר במיוחד ,וקיים מצוות אלו בהידור ובכוונה .חפש בכל
לבו ובכל מאודו אמצעים שונים כדי לעזור ,לעודד ,לחזק ולנחם .הוא בקר ללא לאות חולים לבו ובכל מאודו אמצעים שונים כדי לעזור ,לעודד ,לחזק ולנחם .הוא בקר ללא לאות חולים
ותשושי כח .בכל מזג אויר – בין גשום ובין מושלג – לא מנע מלכתת את רגליו ולערוך את ותשושי כח .בכל מזג אויר – בין גשום ובין מושלג – לא מנע מלכתת את רגליו ולערוך את
ביקוריו .כן השתדל ,שיהיו עניים מבאי ביתו ,להם דאג בצרכי אש"ל בצנעא ובענות חן. ביקוריו .כן השתדל ,שיהיו עניים מבאי ביתו ,להם דאג בצרכי אש"ל בצנעא ובענות חן.
בתוך כל הסבך של עסקי ציבור וצרכי רבים לא פסק פומיה מגירסא ולא נתן לבטל את בתוך כל הסבך של עסקי ציבור וצרכי רבים לא פסק פומיה מגירסא ולא נתן לבטל את
שיעוריו הקבועים .בלכתו ברחובות ,שינן בע"פ פרקי משנה ודפי גמרא מסוגיתו שעסק בה. שיעוריו הקבועים .בלכתו ברחובות ,שינן בע"פ פרקי משנה ודפי גמרא מסוגיתו שעסק בה.
משנתו הית ה קב ונקי ,והיה נוהג תמיד להעלות את חידושיו בכתב .בצעירותו התחבב עליו משנתו הית ה קב ונקי ,והיה נוהג תמיד להעלות את חידושיו בכתב .בצעירותו התחבב עליו
"ספר חסידים" ונהג בתוך כל ארוחה לעיין בספר הקדוש ,לציין ולחדש בו חידושים והערות .את "ספר חסידים" ונהג בתוך כל ארוחה לעיין בספר הקדוש ,לציין ולחדש בו חידושים והערות .את
חידושיו העלה על הכתב וצרפם לספר ,שהיה ראוי לדפוס .מחמת טלטוליו הרבים ברוסיה אבד חידושיו העלה על הכתב וצרפם לספר ,שהיה ראוי לדפוס .מחמת טלטוליו הרבים ברוסיה אבד
לו כתב היד וכל ימיו הצטער על אבידה זו ,שאינה חוזרת .שריד מחבור זה ,ששלח בהזדמנות לו כתב היד וכל ימיו הצטער על אבידה זו ,שאינה חוזרת .שריד מחבור זה ,ששלח בהזדמנות
מרוסיה לא"י לידידו ר' משה גורדון זצ"ל ,הוחזר לידיו לאחר שעלה לא"י .13בסוף ימיו עסק גם מרוסיה לא"י לידידו ר' משה גורדון זצ"ל ,הוחזר לידיו לאחר שעלה לא"י .13בסוף ימיו עסק גם
בתורת הקבלה ,ובעיקר למד "תלמוד עשר ספירות" לרבינו האר"י ז"ל. בתורת הקבלה ,ובעיקר למד "תלמוד עשר ספירות" לרבינו האר"י ז"ל.
הוא השתתף בחידושי תורה בירחונים ובכתבי עת שונים .גם משך בעט סופרים לתאר הוא השתתף בחידושי תורה בירחונים ובכתבי עת שונים .גם משך בעט סופרים לתאר
את חיי יהדות רוסיה בעיר מינסק בדברים שפורסמו ביומון "המודיע".14 את חיי יהדות רוסיה בעיר מינסק בדברים שפורסמו ביומון "המודיע".14
מחלת הלב שפגעה בו עם בואו לשכונת קטמון ,הלכה וגברה משנה לשנה .בעצם יום מחלת הלב שפגעה בו עם בואו לשכונת קטמון ,הלכה וגברה משנה לשנה .בעצם יום
הדין ,בראש השנה תשכ"ז ,בעמדו לפני סידור התקיעות הרגיש ברע והתחיל לחשוש שימיו הדין ,בראש השנה תשכ"ז ,בעמדו לפני סידור התקיעות הרגיש ברע והתחיל לחשוש שימיו
ספורים .במוצאי החג ערך מכתב לבנו בכורו ,הרב צבי אברהם ,ובתוך הכתיבה כהה מראה עיניו, ספורים .במוצאי החג ערך מכתב לבנו בכורו ,הרב צבי אברהם ,ובתוך הכתיבה כהה מראה עיניו,
אבל התאמץ לסיים את המכתב ,בו ברך אותו ואת צאצאיו .ביום הכפורים כשלו ברכיו ,וביקש אבל התאמץ לסיים את המכתב ,בו ברך אותו ואת צאצאיו .ביום הכפורים כשלו ברכיו ,וביקש
לשאתו לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה בשחרית ובמנחה ,וכן בסיום הצום – לגשת לתפילת לשאתו לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה בשחרית ובמנחה ,וכן בסיום הצום – לגשת לתפילת
נעילה .בסוכות חלה הטבה קלה במצב בריאותו ,והוא זכה לקיים את מצות סוכה כדת וכדין .אך נעילה .בסוכות חלה הטבה קלה במצב בריאותו ,והוא זכה לקיים את מצות סוכה כדת וכדין .אך
13נושא החד"ת הוא בענין "אם מותר לשנות בדברי שלום" ונדפס בחלק "מצבא העבודה" חלק חידושיו על הש"ס. 13נושא החד"ת הוא בענין "אם מותר לשנות בדברי שלום" ונדפס בחלק "מצבא העבודה" חלק חידושיו על הש"ס.
כל ימיו הקפיד על טהרת גופו .כשם שלא ויתר על הטבילה בשעת סכנת ההפגזות ,בימי כל ימיו הקפיד על טהרת גופו .כשם שלא ויתר על הטבילה בשעת סכנת ההפגזות ,בימי
מלחמת השחרור ,וחרף נפשו תחת מטר אש לחפש מקוה טהרה – כן גם לא ויתר בשעת חוליו, מלחמת השחרור ,וחרף נפשו תחת מטר אש לחפש מקוה טהרה – כן גם לא ויתר בשעת חוליו,
והתחמק מרופאי בית החולים ,התלבש בסתר ויצא החוצה על מנת לטבול את עצמו לכבוד שבת והתחמק מרופאי בית החולים ,התלבש בסתר ויצא החוצה על מנת לטבול את עצמו לכבוד שבת
קדש .חזר מהמרחץ ושב בחשאי למטת חליו. קדש .חזר מהמרחץ ושב בחשאי למטת חליו.
במצוות שבין אדם לחברו החמיר במיוחד ,וקיים מצוות אלו בהידור ובכוונה .חפש בכל במצוות שבין אדם לחברו החמיר במיוחד ,וקיים מצוות אלו בהידור ובכוונה .חפש בכל
לבו ובכל מאודו אמצעים שונים כדי לעזור ,לעודד ,לחזק ולנחם .הוא בקר ללא לאות חולים לבו ובכל מאודו אמצעים שונים כדי לעזור ,לעודד ,לחזק ולנחם .הוא בקר ללא לאות חולים
ותשושי כח .בכל מזג אויר – בין גשום ובין מושלג – לא מנע מלכתת את רגליו ולערוך את ותשושי כח .בכל מזג אויר – בין גשום ובין מושלג – לא מנע מלכתת את רגליו ולערוך את
ביקוריו .כן השתדל ,שיהיו עניים מבאי ביתו ,להם דאג בצרכי אש"ל בצנעא ובענות חן. ביקוריו .כן השתדל ,שיהיו עניים מבאי ביתו ,להם דאג בצרכי אש"ל בצנעא ובענות חן.
בתוך כל הסבך של עסקי ציבור וצרכי רבים לא פסק פומיה מגירסא ולא נתן לבטל את בתוך כל הסבך של עסקי ציבור וצרכי רבים לא פסק פומיה מגירסא ולא נתן לבטל את
שיעוריו הקבועים .בלכתו ברחובות ,שינן בע"פ פרקי משנה ודפי גמרא מסוגיתו שעסק בה. שיעוריו הקבועים .בלכתו ברחובות ,שינן בע"פ פרקי משנה ודפי גמרא מסוגיתו שעסק בה.
משנתו הית ה קב ונקי ,והיה נוהג תמיד להעלות את חידושיו בכתב .בצעירותו התחבב עליו משנתו הית ה קב ונקי ,והיה נוהג תמיד להעלות את חידושיו בכתב .בצעירותו התחבב עליו
"ספר חסידים" ונהג בתוך כל ארוחה לעיין בספר הקדוש ,לציין ולחדש בו חידושים והערות .את "ספר חסידים" ונהג בתוך כל ארוחה לעיין בספר הקדוש ,לציין ולחדש בו חידושים והערות .את
חידושיו העלה על הכתב וצרפם לספר ,שהיה ראוי לדפוס .מחמת טלטוליו הרבים ברוסיה אבד חידושיו העלה על הכתב וצרפם לספר ,שהיה ראוי לדפוס .מחמת טלטוליו הרבים ברוסיה אבד
לו כתב היד וכל ימיו הצטער על אבידה זו ,שאינה חוזרת .שריד מחבור זה ,ששלח בהזדמנות לו כתב היד וכל ימיו הצטער על אבידה זו ,שאינה חוזרת .שריד מחבור זה ,ששלח בהזדמנות
מרוסיה לא"י לידידו ר' משה גורדון זצ"ל ,הוחזר לידיו לאחר שעלה לא"י .13בסוף ימיו עסק גם מרוסיה לא"י לידידו ר' משה גורדון זצ"ל ,הוחזר לידיו לאחר שעלה לא"י .13בסוף ימיו עסק גם
בתורת הקבלה ,ובעיקר למד "תלמוד עשר ספירות" לרבינו האר"י ז"ל. בתורת הקבלה ,ובעיקר למד "תלמוד עשר ספירות" לרבינו האר"י ז"ל.
הוא השתתף בחידושי תורה בירחונים ובכתבי עת שונים .גם משך בעט סופרים לתאר הוא השתתף בחידושי תורה בירחונים ובכתבי עת שונים .גם משך בעט סופרים לתאר
את חיי יהדות רוסיה בעיר מינסק בדברים שפורסמו ביומון "המודיע".14 את חיי יהדות רוסיה בעיר מינסק בדברים שפורסמו ביומון "המודיע".14
מחלת הלב שפגעה בו עם בואו לשכונת קטמון ,הלכה וגברה משנה לשנה .בעצם יום מחלת הלב שפגעה בו עם בואו לשכונת קטמון ,הלכה וגברה משנה לשנה .בעצם יום
הדין ,בראש השנה תשכ"ז ,בעמדו לפני סידור התקיעות הרגיש ברע והתחיל לחשוש שימיו הדין ,בראש השנה תשכ"ז ,בעמדו לפני סידור התקיעות הרגיש ברע והתחיל לחשוש שימיו
ספורים .במוצאי החג ערך מכתב לבנו בכורו ,הרב צבי אברהם ,ובתוך הכתיבה כהה מראה עיניו, ספורים .במוצאי החג ערך מכתב לבנו בכורו ,הרב צבי אברהם ,ובתוך הכתיבה כהה מראה עיניו,
אבל התאמץ לסיים את המכתב ,בו ברך אותו ואת צאצאיו .ביום הכפורים כשלו ברכיו ,וביקש אבל התאמץ לסיים את המכתב ,בו ברך אותו ואת צאצאיו .ביום הכפורים כשלו ברכיו ,וביקש
לשאתו לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה בשחרית ובמנחה ,וכן בסיום הצום – לגשת לתפילת לשאתו לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה בשחרית ובמנחה ,וכן בסיום הצום – לגשת לתפילת
נעילה .בסוכות חלה הטבה קלה במצב בריאותו ,והוא זכה לקיים את מצות סוכה כדת וכדין .אך נעילה .בסוכות חלה הטבה קלה במצב בריאותו ,והוא זכה לקיים את מצות סוכה כדת וכדין .אך
13נושא החד"ת הוא בענין "אם מותר לשנות בדברי שלום" ונדפס בחלק "מצבא העבודה" חלק חידושיו על הש"ס. 13נושא החד"ת הוא בענין "אם מותר לשנות בדברי שלום" ונדפס בחלק "מצבא העבודה" חלק חידושיו על הש"ס.
במוצאי שבת ,אור ליום א' ב' במרחשון תשכ"ז ,ניצחו אראלים את המצוקים ונשמתו במוצאי שבת ,אור ליום א' ב' במרחשון תשכ"ז ,ניצחו אראלים את המצוקים ונשמתו
עלתה בטהרה השמימה ,כשהוא ממלמל תפילה לשלום ישראל ולמפלת שונאי ישראל והוא אך עלתה בטהרה השמימה ,כשהוא ממלמל תפילה לשלום ישראל ולמפלת שונאי ישראל והוא אך
בן נ"ג שנה. בן נ"ג שנה.
פטירתו השרתה אבל כבד בירושלים 15.אחרי מטתו הלכו חברי הרבנות הראשית, פטירתו השרתה אבל כבד בירושלים 15.אחרי מטתו הלכו חברי הרבנות הראשית,
שהפסיקו את ישיבתם הקבועה ,תלמידיו ומוקיריו ,רבני ירושלים ,גאוניה וחכמיה ועם רב. שהפסיקו את ישיבתם הקבועה ,תלמידיו ומוקיריו ,רבני ירושלים ,גאוניה וחכמיה ועם רב.
הספידוהו :הגרש"י זוין זצ"ל; חברו מנעוריו הרב הגאון ר' שאול ישראלי זצ"ל ,חבר בית הדין הספידוהו :הגרש"י זוין זצ"ל; חברו מנעוריו הרב הגאון ר' שאול ישראלי זצ"ל ,חבר בית הדין
העליון; הרב שאר ישוב כהן שליט"א ,כיום רבה הראשי של חיפה; רבו הרב אברהם גולדברג העליון; הרב שאר ישוב כהן שליט"א ,כיום רבה הראשי של חיפה; רבו הרב אברהם גולדברג
זצ"ל ,שהיה ר"מ בישיבה במינסק; הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל ,מראשי ישיבת "מרכז הרב"; זצ"ל ,שהיה ר"מ בישיבה במינסק; הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל ,מראשי ישיבת "מרכז הרב";
הרה"ג ר' אהרן ביאליסטוצקי זצ"ל ,ראש בית מדרש גבוה "אהל תורה" ,שעם חבריו נמנה המנוח. הרה"ג ר' אהרן ביאליסטוצקי זצ"ל ,ראש בית מדרש גבוה "אהל תורה" ,שעם חבריו נמנה המנוח.
בשם מתפללי בית הכנסת "הראל" בקטמון ,נפרד במלים נרגשות ,מר מרדכי מור-יוסף, בשם מתפללי בית הכנסת "הראל" בקטמון ,נפרד במלים נרגשות ,מר מרדכי מור-יוסף,
חבר המועצה הדתית בירושלים. חבר המועצה הדתית בירושלים.
הרה"צ ר' מרדכי אליהו זצ"ל הניח דור ישרים מבורך – הלא הם :הרב צבי אברהם; הרב הרה"צ ר' מרדכי אליהו זצ"ל הניח דור ישרים מבורך – הלא הם :הרב צבי אברהם; הרב
משה אהרן שליט"א ,שנבחר כממלא מקום אביו זצ"ל ,הרב מאיר יוסף והרב שמואל יצחק ,כולם משה אהרן שליט"א ,שנבחר כממלא מקום אביו זצ"ל ,הרב מאיר יוסף והרב שמואל יצחק ,כולם
ת"ח ויר"ש. ת"ח ויר"ש.
אישיות נפלאה ונלבבה היה הרה"ג ר' מרדכי אליהו זצ"ל משרידי דור חכמים. אישיות נפלאה ונלבבה היה הרה"ג ר' מרדכי אליהו זצ"ל משרידי דור חכמים.
חבל על דאבדין ואינן משתכחין. חבל על דאבדין ואינן משתכחין.
ת.נ.צ.ב.ה ת.נ.צ.ב.ה
15לוחי המודעות שבעיר כוסו ב"מודעות אבל" .נוסף למודעת אבל מהמשפחה תחי' ,הודבקו מודעות 15לוחי המודעות שבעיר כוסו ב"מודעות אבל" .נוסף למודעת אבל מהמשפחה תחי' ,הודבקו מודעות
גם מטעם ביהכ"נ "הראל" .הרבנות הראשית ומועצה הדתית בירושלים .ישיבת "מרכז הרב" ,בית גם מטעם ביהכ"נ "הראל" .הרבנות הראשית ומועצה הדתית בירושלים .ישיבת "מרכז הרב" ,בית
מדרש גבוה "אהל תורה" ,ומטעם התאחדות רבני רוסיא. מדרש גבוה "אהל תורה" ,ומטעם התאחדות רבני רוסיא.
לאחר שמחת תורה הוזעק אליו הרופא ,והוא נלקח לבית החולים "שערי צדק" ,כשליד מטתו לא לאחר שמחת תורה הוזעק אליו הרופא ,והוא נלקח לבית החולים "שערי צדק" ,כשליד מטתו לא
משו בניו האהובים הרב משה אהרן שליט"א והרב מאיר יוסף הי"ו. משו בניו האהובים הרב משה אהרן שליט"א והרב מאיר יוסף הי"ו.
במוצאי שבת ,אור ליום א' ב' במרחשון תשכ"ז ,ניצחו אראלים את המצוקים ונשמתו במוצאי שבת ,אור ליום א' ב' במרחשון תשכ"ז ,ניצחו אראלים את המצוקים ונשמתו
עלתה בטהרה השמימה ,כשהוא ממלמל תפילה לשלום ישראל ולמפלת שונאי ישראל והוא אך עלתה בטהרה השמימה ,כשהוא ממלמל תפילה לשלום ישראל ולמפלת שונאי ישראל והוא אך
בן נ"ג שנה. בן נ"ג שנה.
פטירתו השרתה אבל כבד בירושלים 15.אחרי מטתו הלכו חברי הרבנות הראשית, פטירתו השרתה אבל כבד בירושלים 15.אחרי מטתו הלכו חברי הרבנות הראשית,
שהפסיקו את ישיבתם הקבועה ,תלמידיו ומוקיריו ,רבני ירושלים ,גאוניה וחכמיה ועם רב. שהפסיקו את ישיבתם הקבועה ,תלמידיו ומוקיריו ,רבני ירושלים ,גאוניה וחכמיה ועם רב.
הספידוהו :הגרש"י זוין זצ"ל; חברו מנעוריו הרב הגאון ר' שאול ישראלי זצ"ל ,חבר בית הדין הספידוהו :הגרש"י זוין זצ"ל; חברו מנעוריו הרב הגאון ר' שאול ישראלי זצ"ל ,חבר בית הדין
העליון; הרב שאר ישוב כהן שליט"א ,כיום רבה הראשי של חיפה; רבו הרב אברהם גולדברג העליון; הרב שאר ישוב כהן שליט"א ,כיום רבה הראשי של חיפה; רבו הרב אברהם גולדברג
זצ"ל ,שהיה ר"מ בישיבה במינסק; הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל ,מראשי ישיבת "מרכז הרב"; זצ"ל ,שהיה ר"מ בישיבה במינסק; הרב שלום נתן רענן קוק זצ"ל ,מראשי ישיבת "מרכז הרב";
הרה"ג ר' אהרן ביאליסטוצקי זצ"ל ,ראש בית מדרש גבוה "אהל תורה" ,שעם חבריו נמנה המנוח. הרה"ג ר' אהרן ביאליסטוצקי זצ"ל ,ראש בית מדרש גבוה "אהל תורה" ,שעם חבריו נמנה המנוח.
בשם מתפללי בית הכנסת "הראל" בקטמון ,נפרד במלים נרגשות ,מר מרדכי מור-יוסף, בשם מתפללי בית הכנסת "הראל" בקטמון ,נפרד במלים נרגשות ,מר מרדכי מור-יוסף,
חבר המועצה הדתית בירושלים. חבר המועצה הדתית בירושלים.
הרה"צ ר' מרדכי אליהו זצ"ל הניח דור ישרים מבורך – הלא הם :הרב צבי אברהם; הרב הרה"צ ר' מרדכי אליהו זצ"ל הניח דור ישרים מבורך – הלא הם :הרב צבי אברהם; הרב
משה אהרן שליט"א ,שנבחר כממלא מקום אביו זצ"ל ,הרב מאיר יוסף והרב שמואל יצחק ,כולם משה אהרן שליט"א ,שנבחר כממלא מקום אביו זצ"ל ,הרב מאיר יוסף והרב שמואל יצחק ,כולם
ת"ח ויר"ש. ת"ח ויר"ש.
אישיות נפלאה ונלבבה היה הרה"ג ר' מרדכי אליהו זצ"ל משרידי דור חכמים. אישיות נפלאה ונלבבה היה הרה"ג ר' מרדכי אליהו זצ"ל משרידי דור חכמים.
חבל על דאבדין ואינן משתכחין. חבל על דאבדין ואינן משתכחין.
ת.נ.צ.ב.ה ת.נ.צ.ב.ה
15לוחי המודעות שבעיר כוסו ב"מודעות אבל" .נוסף למודעת אבל מהמשפחה תחי' ,הודבקו מודעות 15לוחי המודעות שבעיר כוסו ב"מודעות אבל" .נוסף למודעת אבל מהמשפחה תחי' ,הודבקו מודעות
גם מטעם ביהכ"נ "הראל" .הרבנות הראשית ומועצה הדתית בירושלים .ישיבת "מרכז הרב" ,בית גם מטעם ביהכ"נ "הראל" .הרבנות הראשית ומועצה הדתית בירושלים .ישיבת "מרכז הרב" ,בית
מדרש גבוה "אהל תורה" ,ומטעם התאחדות רבני רוסיא. מדרש גבוה "אהל תורה" ,ומטעם התאחדות רבני רוסיא.
הרב משה צבי נריה זצ"ל הרב משה צבי נריה זצ"ל
בישיבה במינסק ,בביהכ"נ "שואבי -מים" -על יד שולחן אחד ישבנו .בחברותא למדנו .הוא -בן-המקום, בישיבה במינסק ,בביהכ"נ "שואבי -מים" -על יד שולחן אחד ישבנו .בחברותא למדנו .הוא -בן-המקום,
ואני -בן עיירה קטנה ושמה קרוטשא -שגלה מביתו למקום-תורה. ואני -בן עיירה קטנה ושמה קרוטשא -שגלה מביתו למקום-תורה.
הישיבה לצעירים (כמעט ישיבת-מחתרת) שלמדה בעזרת הנשים של "שואבי-מים" ,היתה מן האחרונות הישיבה לצעירים (כמעט ישיבת-מחתרת) שלמדה בעזרת הנשים של "שואבי-מים" ,היתה מן האחרונות
ברוסיה .יחידים-שרידים נתלקטו בה .מקצתם קרובים -בני המקום והסביבה ומקצתם רחוקים -אשר ברוסיה .יחידים-שרידים נתלקטו בה .מקצתם קרובים -בני המקום והסביבה ומקצתם רחוקים -אשר
למרות החשאיות הגיע שמעה אליהם ,ובאו. למרות החשאיות הגיע שמעה אליהם ,ובאו.
(אמרו :זכו שואבי המים במינסק ,שבית-הכנסת שלהם אשר בנאוהו בפרוטותיהם הדלות ,ישמש (אמרו :זכו שואבי המים במינסק ,שבית-הכנסת שלהם אשר בנאוהו בפרוטותיהם הדלות ,ישמש
אכסניא לתורה בימי גזירות ביטולה-של-תורה ואיסור תלמודה ברבים). אכסניא לתורה בימי גזירות ביטולה-של-תורה ואיסור תלמודה ברבים).
בראש הישיבה עמד הרב ר' יהושע צימבליסט ז"ל (ר' יהושע הורודנר) אשר על כתפיו נישאה הישיבה בראש הישיבה עמד הרב ר' יהושע צימבליסט ז"ל (ר' יהושע הורודנר) אשר על כתפיו נישאה הישיבה
כולה .הוא האציל עליה מהודו .הכבוד הרב וההוקרה העמוקה אשר רחשו לו אנשי מינסק ,הוא גם שהגין כולה .הוא האציל עליה מהודו .הכבוד הרב וההוקרה העמוקה אשר רחשו לו אנשי מינסק ,הוא גם שהגין
על הישיבה מ"עינא בישא" של מלכות הרשע .בעלי-הלשון לא דברו עליה ורעי-העין נתעלמו מקיומה. על הישיבה מ"עינא בישא" של מלכות הרשע .בעלי-הלשון לא דברו עליה ורעי-העין נתעלמו מקיומה.
את השעור יום-יום לימד ת"ח מובהק מחניכי ישיבת סלבודקה ,הרב ר' ישראל יהושע הכהן לייבוביץ ז"ל את השעור יום-יום לימד ת"ח מובהק מחניכי ישיבת סלבודקה ,הרב ר' ישראל יהושע הכהן לייבוביץ ז"ל
מראגולי .למדן יסודי ,בעל הסברה טובה ,אשר קומתו הנאה ופניו האצילים עוררו יחס של כבוד בעיני כל מראגולי .למדן יסודי ,בעל הסברה טובה ,אשר קומתו הנאה ופניו האצילים עוררו יחס של כבוד בעיני כל
רואיו. רואיו.
* *
לישיבה זאת הגעתי אחרי "בר מצוה" ,בראשית קיץ תרפ"ו .כיון שהייתי "ירוק" ולא ידעתי סדרי לישיבה זאת הגעתי אחרי "בר מצוה" ,בראשית קיץ תרפ"ו .כיון שהייתי "ירוק" ולא ידעתי סדרי
"חזקות" על מקום טוב ,על עמוד (שטנדר בלע"ז ) ,מצאתי את עצמי יושב על יד שולחן ארוך ,ועל ידי בן- "חזקות" על מקום טוב ,על עמוד (שטנדר בלע"ז ) ,מצאתי את עצמי יושב על יד שולחן ארוך ,ועל ידי בן-
גיל צנום ,שאף לו היה זה "זמן" ראשון של לימוד בישיבה -מרדכי אלי' סלושץ. גיל צנום ,שאף לו היה זה "זמן" ראשון של לימוד בישיבה -מרדכי אלי' סלושץ.
התחלנו ללמוד אז מסכת נדרים .הוא חזר בערנות על הגמ' ושינן במרץ את דברי הר"ן הבהירים .עם התחלנו ללמוד אז מסכת נדרים .הוא חזר בערנות על הגמ' ושינן במרץ את דברי הר"ן הבהירים .עם
היותו מן הצעירים בכיתה ,בלט בידיעתו והבנתו .למד ביסודיות ,רצה להבין כל פרט .לא ויתר. היותו מן הצעירים בכיתה ,בלט בידיעתו והבנתו .למד ביסודיות ,רצה להבין כל פרט .לא ויתר.
מתמיד היה בלימודו ושקוד ללמוד תורה .בוגרים ממנו היו נגשים אליו "לשאול פשט" ,והוא לא התייהר, מתמיד היה בלימודו ושקוד ללמוד תורה .בוגרים ממנו היו נגשים אליו "לשאול פשט" ,והוא לא התייהר,
נשאר עניו ,צנוע .נתון כולו ללימודו ,לשקידתו. נשאר עניו ,צנוע .נתון כולו ללימודו ,לשקידתו.
יתום היה מאביו ,רזה וחיור .ועם זה היה לו חיוך נעים ומלבב ומאור פנים .אפשר שיתמותו הוסיפה לו יתום היה מאביו ,רזה וחיור .ועם זה היה לו חיוך נעים ומלבב ומאור פנים .אפשר שיתמותו הוסיפה לו
רצינות ,כובד-ראש ,אחריות ,אולם היא לא נסכה בו קדרות .סבלו ומרודו לא הצליחו לדכאו ,להכניס רצינות ,כובד-ראש ,אחריות ,אולם היא לא נסכה בו קדרות .סבלו ומרודו לא הצליחו לדכאו ,להכניס
טפה-של-מרה ברוחו ,ביחסיו .עולמו הפנימי שמר עליו ,אמונתו העניקה לו בטחון ושלוה .בעל יראת- טפה-של-מרה ברוחו ,ביחסיו .עולמו הפנימי שמר עליו ,אמונתו העניקה לו בטחון ושלוה .בעל יראת-
שמים טבעית היה .מדקדק במצוות ,ותפלתו בריכוז ,בכוונה ,בחיתוך-דיבור. שמים טבעית היה .מדקדק במצוות ,ותפלתו בריכוז ,בכוונה ,בחיתוך-דיבור.
מדי פעם בפעם היתה אמו האלמנה באה לבקר אותו ,להביא לו משהו (לחמניה ,פרי) ,והיא -אלמנה מדי פעם בפעם היתה אמו האלמנה באה לבקר אותו ,להביא לו משהו (לחמניה ,פרי) ,והיא -אלמנה
שבורה ורצוצה אשר הרויחה פת-לחמה בקושי -היתה מתאוששת-מתעודדת למראה בנה העוסק בתורה. שבורה ורצוצה אשר הרויחה פת-לחמה בקושי -היתה מתאוששת-מתעודדת למראה בנה העוסק בתורה.
ממרחק של זמן ומקום נראים הדברים כה בלתי מובנים :מהיכן שאב ילד יתום כחות נפשיים להתמסר ממרחק של זמן ומקום נראים הדברים כה בלתי מובנים :מהיכן שאב ילד יתום כחות נפשיים להתמסר
ללימוד תורה בתוככי רוסיא הסובייטית עשר שנים אחרי המהפכה? ללימוד תורה בתוככי רוסיא הסובייטית עשר שנים אחרי המהפכה?
דברי ר' יהודה הלוי על "סגולה ולב" מתאמתים מחדש ,לא רק למראה מהלכי הדורות בישראל ,אלא גם דברי ר' יהודה הלוי על "סגולה ולב" מתאמתים מחדש ,לא רק למראה מהלכי הדורות בישראל ,אלא גם
מתוך הסתכלות על יחידים המגלים כחות פנימיים מופלאים ,המחזיקים מעמד במבחנים קשים ביותר. מתוך הסתכלות על יחידים המגלים כחות פנימיים מופלאים ,המחזיקים מעמד במבחנים קשים ביותר.
נד נד
הרב משה צבי נריה זצ"ל הרב משה צבי נריה זצ"ל
בישיבה במינסק ,בביהכ"נ "שואבי -מים" -על יד שולחן אחד ישבנו .בחברותא למדנו .הוא -בן-המקום, בישיבה במינסק ,בביהכ"נ "שואבי -מים" -על יד שולחן אחד ישבנו .בחברותא למדנו .הוא -בן-המקום,
ואני -בן עיירה קטנה ושמה קרוטשא -שגלה מביתו למקום-תורה. ואני -בן עיירה קטנה ושמה קרוטשא -שגלה מביתו למקום-תורה.
הישיבה לצעירים (כמעט ישיבת-מחתרת) שלמדה בעזרת הנשים של "שואבי-מים" ,היתה מן האחרונות הישיבה לצעירים (כמעט ישיבת-מחתרת) שלמדה בעזרת הנשים של "שואבי-מים" ,היתה מן האחרונות
ברוסיה .יחידים-שרידים נתלקטו בה .מקצתם קרובים -בני המקום והסביבה ומקצתם רחוקים -אשר ברוסיה .יחידים-שרידים נתלקטו בה .מקצתם קרובים -בני המקום והסביבה ומקצתם רחוקים -אשר
למרות החשאיות הגיע שמעה אליהם ,ובאו. למרות החשאיות הגיע שמעה אליהם ,ובאו.
(אמרו :זכו שואבי המים במינסק ,שבית-הכנסת שלהם אשר בנאוהו בפרוטותיהם הדלות ,ישמש (אמרו :זכו שואבי המים במינסק ,שבית-הכנסת שלהם אשר בנאוהו בפרוטותיהם הדלות ,ישמש
אכסניא לתורה בימי גזירות ביטולה-של-תורה ואיסור תלמודה ברבים). אכסניא לתורה בימי גזירות ביטולה-של-תורה ואיסור תלמודה ברבים).
בראש הישיבה עמד הרב ר' יהושע צימבליסט ז"ל (ר' יהושע הורודנר) אשר על כתפיו נישאה הישיבה בראש הישיבה עמד הרב ר' יהושע צימבליסט ז"ל (ר' יהושע הורודנר) אשר על כתפיו נישאה הישיבה
כולה .הוא האציל עליה מהודו .הכבוד הרב וההוקרה העמוקה אשר רחשו לו אנשי מינסק ,הוא גם שהגין כולה .הוא האציל עליה מהודו .הכבוד הרב וההוקרה העמוקה אשר רחשו לו אנשי מינסק ,הוא גם שהגין
על הישיבה מ"עינא בישא" של מלכות הרשע .בעלי-הלשון לא דברו עליה ורעי-העין נתעלמו מקיומה. על הישיבה מ"עינא בישא" של מלכות הרשע .בעלי-הלשון לא דברו עליה ורעי-העין נתעלמו מקיומה.
את השעור יום-יום לימד ת"ח מובהק מחניכי ישיבת סלבודקה ,הרב ר' ישראל יהושע הכהן לייבוביץ ז"ל את השעור יום-יום לימד ת"ח מובהק מחניכי ישיבת סלבודקה ,הרב ר' ישראל יהושע הכהן לייבוביץ ז"ל
מראגולי .למדן יסודי ,בעל הסברה טובה ,אשר קומתו הנאה ופניו האצילים עוררו יחס של כבוד בעיני כל מראגולי .למדן יסודי ,בעל הסברה טובה ,אשר קומתו הנאה ופניו האצילים עוררו יחס של כבוד בעיני כל
רואיו. רואיו.
* *
לישיבה זאת הגעתי אחרי "בר מצוה" ,בראשית קיץ תרפ"ו .כיון שהייתי "ירוק" ולא ידעתי סדרי לישיבה זאת הגעתי אחרי "בר מצוה" ,בראשית קיץ תרפ"ו .כיון שהייתי "ירוק" ולא ידעתי סדרי
"חזקות" על מקום טוב ,על עמוד (שטנדר בלע"ז ) ,מצאתי את עצמי יושב על יד שולחן ארוך ,ועל ידי בן- "חזקות" על מקום טוב ,על עמוד (שטנדר בלע"ז ) ,מצאתי את עצמי יושב על יד שולחן ארוך ,ועל ידי בן-
גיל צנום ,שאף לו היה זה "זמן" ראשון של לימוד בישיבה -מרדכי אלי' סלושץ. גיל צנום ,שאף לו היה זה "זמן" ראשון של לימוד בישיבה -מרדכי אלי' סלושץ.
התחלנו ללמוד אז מסכת נדרים .הוא חזר בערנות על הגמ' ושינן במרץ את דברי הר"ן הבהירים .עם התחלנו ללמוד אז מסכת נדרים .הוא חזר בערנות על הגמ' ושינן במרץ את דברי הר"ן הבהירים .עם
היותו מן הצעירים בכיתה ,בלט בידיעתו והבנתו .למד ביסודיות ,רצה להבין כל פרט .לא ויתר. היותו מן הצעירים בכיתה ,בלט בידיעתו והבנתו .למד ביסודיות ,רצה להבין כל פרט .לא ויתר.
מתמיד היה בלימודו ושקוד ללמוד תורה .בוגרים ממנו היו נגשים אליו "לשאול פשט" ,והוא לא התייהר, מתמיד היה בלימודו ושקוד ללמוד תורה .בוגרים ממנו היו נגשים אליו "לשאול פשט" ,והוא לא התייהר,
נשאר עניו ,צנוע .נתון כולו ללימודו ,לשקידתו. נשאר עניו ,צנוע .נתון כולו ללימודו ,לשקידתו.
יתום היה מאביו ,רזה וחיור .ועם זה היה לו חיוך נעים ומלבב ומאור פנים .אפשר שיתמותו הוסיפה לו יתום היה מאביו ,רזה וחיור .ועם זה היה לו חיוך נעים ומלבב ומאור פנים .אפשר שיתמותו הוסיפה לו
רצינות ,כובד-ראש ,אחריות ,אולם היא לא נסכה בו קדרות .סבלו ומרודו לא הצליחו לדכאו ,להכניס רצינות ,כובד-ראש ,אחריות ,אולם היא לא נסכה בו קדרות .סבלו ומרודו לא הצליחו לדכאו ,להכניס
טפה-של-מרה ברוחו ,ביחסיו .עולמו הפנימי שמר עליו ,אמונתו העניקה לו בטחון ושלוה .בעל יראת- טפה-של-מרה ברוחו ,ביחסיו .עולמו הפנימי שמר עליו ,אמונתו העניקה לו בטחון ושלוה .בעל יראת-
שמים טבעית היה .מדקדק במצוות ,ותפלתו בריכוז ,בכוונה ,בחיתוך-דיבור. שמים טבעית היה .מדקדק במצוות ,ותפלתו בריכוז ,בכוונה ,בחיתוך-דיבור.
מדי פעם בפעם היתה אמו האלמנה באה לבקר אותו ,להביא לו משהו (לחמניה ,פרי) ,והיא -אלמנה מדי פעם בפעם היתה אמו האלמנה באה לבקר אותו ,להביא לו משהו (לחמניה ,פרי) ,והיא -אלמנה
שבורה ורצוצה אשר הרויחה פת-לחמה בקושי -היתה מתאוששת-מתעודדת למראה בנה העוסק בתורה. שבורה ורצוצה אשר הרויחה פת-לחמה בקושי -היתה מתאוששת-מתעודדת למראה בנה העוסק בתורה.
ממרחק של זמן ומקום נראים הדברים כה בלתי מובנים :מהיכן שאב ילד יתום כחות נפשיים להתמסר ממרחק של זמן ומקום נראים הדברים כה בלתי מובנים :מהיכן שאב ילד יתום כחות נפשיים להתמסר
ללימוד תורה בתוככי רוסיא הסובייטית עשר שנים אחרי המהפכה? ללימוד תורה בתוככי רוסיא הסובייטית עשר שנים אחרי המהפכה?
דברי ר' יהודה הלוי על "סגולה ולב" מתאמתים מחדש ,לא רק למראה מהלכי הדורות בישראל ,אלא גם דברי ר' יהודה הלוי על "סגולה ולב" מתאמתים מחדש ,לא רק למראה מהלכי הדורות בישראל ,אלא גם
מתוך הסתכלות על יחידים המגלים כחות פנימיים מופלאים ,המחזיקים מעמד במבחנים קשים ביותר. מתוך הסתכלות על יחידים המגלים כחות פנימיים מופלאים ,המחזיקים מעמד במבחנים קשים ביותר.
נד נד
פרופ' הר"ר חיים ליפשיץ ז"ל פרופ' הר"ר חיים ליפשיץ ז"ל
מי שלא ראה ריקוד העליה של הרב ר' מרדכי אלי' בלב לבה של מוסקבה האדומה - ,ריקוד של שמחה מי שלא ראה ריקוד העליה של הרב ר' מרדכי אלי' בלב לבה של מוסקבה האדומה - ,ריקוד של שמחה
והתלהבות העולה על גדותיה -עם קבלתו את הבשורה המרנינה על שחרור מכבלי אותה המדינה ,והיתר והתלהבות העולה על גדותיה -עם קבלתו את הבשורה המרנינה על שחרור מכבלי אותה המדינה ,והיתר
עליה לארץ הקודש - ,לא ראה שמחה של מצוה וריקוד משולהב מימיו... עליה לארץ הקודש - ,לא ראה שמחה של מצוה וריקוד משולהב מימיו...
* *
בימים ההם ,באותה שנת תרצ"ו ,הלך והכביד ביתר שאת האגרוף הקמוץ של המשטר הסטליניסטי .זאת בימים ההם ,באותה שנת תרצ"ו ,הלך והכביד ביתר שאת האגרוף הקמוץ של המשטר הסטליניסטי .זאת
היתה התקופה שלאחר רצח המנהיג הקומוניסטי קירוב ,וגל הרדיפות ,המאסרים וההריגות ,שמאורע זה היתה התקופה שלאחר רצח המנהיג הקומוניסטי קירוב ,וגל הרדיפות ,המאסרים וההריגות ,שמאורע זה
גרר אחריו ,ובפרוס משפטי הראוה המפורסמים על מנהיגי המהפכה הסובייטית (כמו קמינייב ,זינובייב, גרר אחריו ,ובפרוס משפטי הראוה המפורסמים על מנהיגי המהפכה הסובייטית (כמו קמינייב ,זינובייב,
וזולתם) ,שהפכו ,לפי הצו של ה"גרוזיני האילם" ,לקונטר-רבולוציונרים ,בוגדים ומרגלים. וזולתם) ,שהפכו ,לפי הצו של ה"גרוזיני האילם" ,לקונטר-רבולוציונרים ,בוגדים ומרגלים.
אותו ריקוד כמעט בריש חוצות במוסקבה בימים הנוראים ההם ,היה בו משום סיכון של מסירת נפש ,אך אותו ריקוד כמעט בריש חוצות במוסקבה בימים הנוראים ההם ,היה בו משום סיכון של מסירת נפש ,אך
גם סימן של השתפכות נפש ,שביקשה לה פורקן של "כל עצמותי תאמרנה". גם סימן של השתפכות נפש ,שביקשה לה פורקן של "כל עצמותי תאמרנה".
* *
בתוככי מוסקבה -בשכונות ורחובות שונים בירכתי הבירה ,ובפרוורים ועיירות סביבה -התגודדו- בתוככי מוסקבה -בשכונות ורחובות שונים בירכתי הבירה ,ובפרוורים ועיירות סביבה -התגודדו-
הצטופפו אז יהודים -בודדים ואבות למשפחות -מהם זקנים ובני גיל עמידה ,מהם גם צעירים לימים, הצטופפו אז יהודים -בודדים ואבות למשפחות -מהם זקנים ובני גיל עמידה ,מהם גם צעירים לימים,
מהם רבנים ומשמשים בקודש וחניכי ישיבות מחתרתיות ,וגם בעלי מעמדות ומקצועות שונים ,מהם מהם רבנים ומשמשים בקודש וחניכי ישיבות מחתרתיות ,וגם בעלי מעמדות ומקצועות שונים ,מהם
חברים לשעבר של מפלגות ציוניות שהצליחו לא להיתפס עוד למלכות ,ובמיוחד בני משפחות ,שלהם חברים לשעבר של מפלגות ציוניות שהצליחו לא להיתפס עוד למלכות ,ובמיוחד בני משפחות ,שלהם
קרובים ,ולו גם רחוקים ,קרובים ממש וקרובים מדומים -בארץ ישראל .רבים מכל אלה היו מהדופקים קרובים ,ולו גם רחוקים ,קרובים ממש וקרובים מדומים -בארץ ישראל .רבים מכל אלה היו מהדופקים
ב דלתות היציאה כבר שנים על שנים .משאת נפש אחת איחדה אותם -לצאת ולעלות -להגאל מהעול ב דלתות היציאה כבר שנים על שנים .משאת נפש אחת איחדה אותם -לצאת ולעלות -להגאל מהעול
המציק ולהגיע לחופי הארץ -להתאחד עם קרוביהם ,ובכלל ובמיוחד ,לבנות את המולדת הישנה-החדשה המציק ולהגיע לחופי הארץ -להתאחד עם קרוביהם ,ובכלל ובמיוחד ,לבנות את המולדת הישנה-החדשה
ולהיבנות בה ,לחזור ולהיות בני חורין כיהודים מאמינים שומרי תורה ומצוות ,וכיהודים הרשאים להביע ולהיבנות בה ,לחזור ולהיות בני חורין כיהודים מאמינים שומרי תורה ומצוות ,וכיהודים הרשאים להביע
דעותיהם על עמנו ועל ארצנו בריש גלי -לחיות כיהודים בקרב יהודים. דעותיהם על עמנו ועל ארצנו בריש גלי -לחיות כיהודים בקרב יהודים.
כל-כולם -קיבוץ יהודים זה -המפוזר ברחבי מוסקבה הגדולה -שהתכנס מהערים והעירות של רוסיה כל-כולם -קיבוץ יהודים זה -המפוזר ברחבי מוסקבה הגדולה -שהתכנס מהערים והעירות של רוסיה
הלבנה ,אוקרינה ועוד -היה מרוכז במטרה אחת -לבקש אמצעים ותחבולות לצאת ,לצאת לצאת... הלבנה ,אוקרינה ועוד -היה מרוכז במטרה אחת -לבקש אמצעים ותחבולות לצאת ,לצאת לצאת...
ולמה התכנסו כל אלה (ובכללם ,אמי ע"ה ,והרב ר' מרדכי אלי' ,חניך ישיבת מינסק ,וכבר אז -בגיל צעיר ולמה התכנסו כל אלה (ובכללם ,אמי ע"ה ,והרב ר' מרדכי אלי' ,חניך ישיבת מינסק ,וכבר אז -בגיל צעיר
-רב בבית הכנסת שם) בעיר הבירה דווקא? על שום שנפתח אז במוסקבה פתח מיוחד במינו ,שהיה בו -רב בבית הכנסת שם) בעיר הבירה דווקא? על שום שנפתח אז במוסקבה פתח מיוחד במינו ,שהיה בו
סיכוי של יציאה ופדות ודרך להתגבר על השיגרה של התשובות השליליות ההמוניות על הבקשות סיכוי של יציאה ופדות ודרך להתגבר על השיגרה של התשובות השליליות ההמוניות על הבקשות
המרו בות להיתר יציאה של יהודים מחבלים שונים של רוסיה .פתח זה נפתח דווקא מ"החלונות המרו בות להיתר יציאה של יהודים מחבלים שונים של רוסיה .פתח זה נפתח דווקא מ"החלונות
הגבוהים" -מלשכתו של נשיא ברית המועצות באותה תקופה -מיכאל קלינין .כנראה ,היתה בזאת כוונה הגבוהים" -מלשכתו של נשיא ברית המועצות באותה תקופה -מיכאל קלינין .כנראה ,היתה בזאת כוונה
מיוחדת ,שסגירת הגבולות ואיסור העליה לארץ לא יהיו מוחלטים כל-כך ושיוכלו להסתנן מבעד מיוחדת ,שסגירת הגבולות ואיסור העליה לארץ לא יהיו מוחלטים כל-כך ושיוכלו להסתנן מבעד
המחיצות מתי מספר יהודים -וכל זה כדי "לזרוק-עצם" לדעת הקהל העולמית ול"מה יאמרו הבריות". המחיצות מתי מספר יהודים -וכל זה כדי "לזרוק-עצם" לדעת הקהל העולמית ול"מה יאמרו הבריות".
נה נה
פרופ' הר"ר חיים ליפשיץ ז"ל פרופ' הר"ר חיים ליפשיץ ז"ל
מי שלא ראה ריקוד העליה של הרב ר' מרדכי אלי' בלב לבה של מוסקבה האדומה - ,ריקוד של שמחה מי שלא ראה ריקוד העליה של הרב ר' מרדכי אלי' בלב לבה של מוסקבה האדומה - ,ריקוד של שמחה
והתלהבות העולה על גדותיה -עם קבלתו את הבשורה המרנינה על שחרור מכבלי אותה המדינה ,והיתר והתלהבות העולה על גדותיה -עם קבלתו את הבשורה המרנינה על שחרור מכבלי אותה המדינה ,והיתר
עליה לארץ הקודש - ,לא ראה שמחה של מצוה וריקוד משולהב מימיו... עליה לארץ הקודש - ,לא ראה שמחה של מצוה וריקוד משולהב מימיו...
* *
בימים ההם ,באותה שנת תרצ"ו ,הלך והכביד ביתר שאת האגרוף הקמוץ של המשטר הסטליניסטי .זאת בימים ההם ,באותה שנת תרצ"ו ,הלך והכביד ביתר שאת האגרוף הקמוץ של המשטר הסטליניסטי .זאת
היתה התקופה שלאחר רצח המנהיג הקומוניסטי קירוב ,וגל הרדיפות ,המאסרים וההריגות ,שמאורע זה היתה התקופה שלאחר רצח המנהיג הקומוניסטי קירוב ,וגל הרדיפות ,המאסרים וההריגות ,שמאורע זה
גרר אחריו ,ובפרוס משפטי הראוה המפורסמים על מנהיגי המהפכה הסובייטית (כמו קמינייב ,זינובייב, גרר אחריו ,ובפרוס משפטי הראוה המפורסמים על מנהיגי המהפכה הסובייטית (כמו קמינייב ,זינובייב,
וזולתם) ,שהפכו ,לפי הצו של ה"גרוזיני האילם" ,לקונטר-רבולוציונרים ,בוגדים ומרגלים. וזולתם) ,שהפכו ,לפי הצו של ה"גרוזיני האילם" ,לקונטר-רבולוציונרים ,בוגדים ומרגלים.
אותו ריקוד כמעט בריש חוצות במוסקבה בימים הנוראים ההם ,היה בו משום סיכון של מסירת נפש ,אך אותו ריקוד כמעט בריש חוצות במוסקבה בימים הנוראים ההם ,היה בו משום סיכון של מסירת נפש ,אך
גם סימן של השתפכות נפש ,שביקשה לה פורקן של "כל עצמותי תאמרנה". גם סימן של השתפכות נפש ,שביקשה לה פורקן של "כל עצמותי תאמרנה".
* *
בתוככי מוסקבה -בשכונות ורחובות שונים בירכתי הבירה ,ובפרוורים ועיירות סביבה -התגודדו- בתוככי מוסקבה -בשכונות ורחובות שונים בירכתי הבירה ,ובפרוורים ועיירות סביבה -התגודדו-
הצטופפו אז יהודים -בודדים ואבות למשפחות -מהם זקנים ובני גיל עמידה ,מהם גם צעירים לימים, הצטופפו אז יהודים -בודדים ואבות למשפחות -מהם זקנים ובני גיל עמידה ,מהם גם צעירים לימים,
מהם רבנים ומשמשים בקודש וחניכי ישיבות מחתרתיות ,וגם בעלי מעמדות ומקצועות שונים ,מהם מהם רבנים ומשמשים בקודש וחניכי ישיבות מחתרתיות ,וגם בעלי מעמדות ומקצועות שונים ,מהם
חברים לשעבר של מפלגות ציוניות שהצליחו לא להיתפס עוד למלכות ,ובמיוחד בני משפחות ,שלהם חברים לשעבר של מפלגות ציוניות שהצליחו לא להיתפס עוד למלכות ,ובמיוחד בני משפחות ,שלהם
קרובים ,ולו גם רחוקים ,קרובים ממש וקרובים מדומים -בארץ ישראל .רבים מכל אלה היו מהדופקים קרובים ,ולו גם רחוקים ,קרובים ממש וקרובים מדומים -בארץ ישראל .רבים מכל אלה היו מהדופקים
ב דלתות היציאה כבר שנים על שנים .משאת נפש אחת איחדה אותם -לצאת ולעלות -להגאל מהעול ב דלתות היציאה כבר שנים על שנים .משאת נפש אחת איחדה אותם -לצאת ולעלות -להגאל מהעול
המציק ולהגיע לחופי הארץ -להתאחד עם קרוביהם ,ובכלל ובמיוחד ,לבנות את המולדת הישנה-החדשה המציק ולהגיע לחופי הארץ -להתאחד עם קרוביהם ,ובכלל ובמיוחד ,לבנות את המולדת הישנה-החדשה
ולהיבנות בה ,לחזור ולהיות בני חורין כיהודים מאמינים שומרי תורה ומצוות ,וכיהודים הרשאים להביע ולהיבנות בה ,לחזור ולהיות בני חורין כיהודים מאמינים שומרי תורה ומצוות ,וכיהודים הרשאים להביע
דעותיהם על עמנו ועל ארצנו בריש גלי -לחיות כיהודים בקרב יהודים. דעותיהם על עמנו ועל ארצנו בריש גלי -לחיות כיהודים בקרב יהודים.
כל-כולם -קיבוץ יהודים זה -המפוזר ברחבי מוסקבה הגדולה -שהתכנס מהערים והעירות של רוסיה כל-כולם -קיבוץ יהודים זה -המפוזר ברחבי מוסקבה הגדולה -שהתכנס מהערים והעירות של רוסיה
הלבנה ,אוקרינה ועוד -היה מרוכז במטרה אחת -לבקש אמצעים ותחבולות לצאת ,לצאת לצאת... הלבנה ,אוקרינה ועוד -היה מרוכז במטרה אחת -לבקש אמצעים ותחבולות לצאת ,לצאת לצאת...
ולמה התכנסו כל אלה (ובכללם ,אמי ע"ה ,והרב ר' מרדכי אלי' ,חניך ישיבת מינסק ,וכבר אז -בגיל צעיר ולמה התכנסו כל אלה (ובכללם ,אמי ע"ה ,והרב ר' מרדכי אלי' ,חניך ישיבת מינסק ,וכבר אז -בגיל צעיר
-רב בבית הכנסת שם) בעיר הבירה דווקא? על שום שנפתח אז במוסקבה פתח מיוחד במינו ,שהיה בו -רב בבית הכנסת שם) בעיר הבירה דווקא? על שום שנפתח אז במוסקבה פתח מיוחד במינו ,שהיה בו
סיכוי של יציאה ופדות ודרך להתגבר על השיגרה של התשובות השליליות ההמוניות על הבקשות סיכוי של יציאה ופדות ודרך להתגבר על השיגרה של התשובות השליליות ההמוניות על הבקשות
המרו בות להיתר יציאה של יהודים מחבלים שונים של רוסיה .פתח זה נפתח דווקא מ"החלונות המרו בות להיתר יציאה של יהודים מחבלים שונים של רוסיה .פתח זה נפתח דווקא מ"החלונות
הגבוהים" -מלשכתו של נשיא ברית המועצות באותה תקופה -מיכאל קלינין .כנראה ,היתה בזאת כוונה הגבוהים" -מלשכתו של נשיא ברית המועצות באותה תקופה -מיכאל קלינין .כנראה ,היתה בזאת כוונה
מיוחדת ,שסגירת הגבולות ואיסור העליה לארץ לא יהיו מוחלטים כל-כך ושיוכלו להסתנן מבעד מיוחדת ,שסגירת הגבולות ואיסור העליה לארץ לא יהיו מוחלטים כל-כך ושיוכלו להסתנן מבעד
המחיצות מתי מספר יהודים -וכל זה כדי "לזרוק-עצם" לדעת הקהל העולמית ול"מה יאמרו הבריות". המחיצות מתי מספר יהודים -וכל זה כדי "לזרוק-עצם" לדעת הקהל העולמית ול"מה יאמרו הבריות".
נה נה
ה"טכניקה" של הגשת הבקשה לנשיא בכבודו ובעצמו היתה ערמומית מאד ,והיתה מיועדת להעמיד ה"טכניקה" של הגשת הבקשה לנשיא בכבודו ובעצמו היתה ערמומית מאד ,והיתה מיועדת להעמיד
במבחן את ה"עקשנות" וכוח הסבלנות של ה"מעפילים" .כידוע ,היו נוהגים לבוא ללשכת הנשיא ולצפות במבחן את ה"עקשנות" וכוח הסבלנות של ה"מעפילים" .כידוע ,היו נוהגים לבוא ללשכת הנשיא ולצפות
שם לבואו ,ליום שמועדו לא היה קצוב כל עיקר ,והיה המועד מיטלטל בין פעם אחת לשבוע ,לבין ...אחת שם לבואו ,ליום שמועדו לא היה קצוב כל עיקר ,והיה המועד מיטלטל בין פעם אחת לשבוע ,לבין ...אחת
לחצי שנה ויותר .היו מקרים מרגיזים שיהודים התמידו מדי יום ביומו לשבת באותו משרד ולחכות לחצי שנה ויותר .היו מקרים מרגיזים שיהודים התמידו מדי יום ביומו לשבת באותו משרד ולחכות
ל"נשיא הנכבד" .והנה פעם אחת במשך כמה חדשים הם החסירו מלבוא ,ודווקא באותו יום "הואיל" ל"נשיא הנכבד" .והנה פעם אחת במשך כמה חדשים הם החסירו מלבוא ,ודווקא באותו יום "הואיל"
להופיע הנשיא ,שאגב היה נוהג לקבל לידיו עצמו את הבקשה ,והיה שואל שתים-שלש שאלות ,וברוב להופיע הנשיא ,שאגב היה נוהג לקבל לידיו עצמו את הבקשה ,והיה שואל שתים-שלש שאלות ,וברוב
המקרים היו אלה ש"זכו" להגיש הבקשה לו אישית ,גם זוכים כעבור איזה זמן להיות מוזמנים לקבל את המקרים היו אלה ש"זכו" להגיש הבקשה לו אישית ,גם זוכים כעבור איזה זמן להיות מוזמנים לקבל את
הדרכון ,המכיל היתר יציאה. הדרכון ,המכיל היתר יציאה.
* *
א
הארכנו בסיפורנו זה ,כדי לתאר את הרקע של הלבטים ,הדאגות והציפיות של המעפילים מרוסיה ,שלא הארכנו בסיפורנו זהא ,כדי לתאר את הרקע של הלבטים ,הדאגות והציפיות של המעפילים מרוסיה ,שלא
מעטים היו מביניהם מקרב יהודי מינסק ,וגם מרבניה .אחד מהצעירים שבחבורה מלוכדת זו (שהיו מעטים היו מביניהם מקרב יהודי מינסק ,וגם מרבניה .אחד מהצעירים שבחבורה מלוכדת זו (שהיו
מרבים לשוחח ביניהם בענייני יציאה ולמסור אינפורמציה הדדית על הסיכויים ל"חרוג") היה הרב ר' מרבים לשוחח ביניהם בענייני יציאה ולמסור אינפורמציה הדדית על הסיכויים ל"חרוג") היה הרב ר'
מרדכי אלי'. מרדכי אלי'.
היה זה יום הגאולה של האדמו"ר הזקן מלאדי נבג"מ -יום י"ט בכסלו ,שבו הצליח הרב ר' מרדכי אלי' היה זה יום הגאולה של האדמו"ר הזקן מלאדי נבג"מ -יום י"ט בכסלו ,שבו הצליח הרב ר' מרדכי אלי'
ל"תפוס" את הנשיא ולמסור לו את בקשת היציאה (בו ביום הגישה גם אמי ע"ה את הבקשה על היתר ל"תפוס" את הנשיא ולמסור לו את בקשת היציאה (בו ביום הגישה גם אמי ע"ה את הבקשה על היתר
יציאתה -שלה ושלי). יציאתה -שלה ושלי).
משהוגשו הבקשות ,גברה המתיחות של הציפיה לאין שיעור ,והמבקשים היו תלויים ומתנדנדים בין משהוגשו הבקשות ,גברה המתיחות של הציפיה לאין שיעור ,והמבקשים היו תלויים ומתנדנדים בין
קטבי התקוה והיאוש. קטבי התקוה והיאוש.
מתאר אני לפני ,שהרב הצעיר ,שהיה בעל בטחון ומאמין גדול לא איבד מעולם את תקותו לצאת ולעלות. מתאר אני לפני ,שהרב הצעיר ,שהיה בעל בטחון ומאמין גדול לא איבד מעולם את תקותו לצאת ולעלות.
הוא היה מקורב לשתי תנועות חסידיות -לתנועת חב"ד ולתנועת ברצלב ,שרבה הגדול מהר"ן זצ"ל לא הוא היה מקורב לשתי תנועות חסידיות -לתנועת חב"ד ולתנועת ברצלב ,שרבה הגדול מהר"ן זצ"ל לא
התעייף מלשנות ולשנות לתלמידיו ולחסידיו ,שאין בעולם יאוש כלל ,והיה מוסיף ,ש"כל זמן שהנשמה התעייף מלשנות ולשנות לתלמידיו ולחסידיו ,שאין בעולם יאוש כלל ,והיה מוסיף ,ש"כל זמן שהנשמה
בקרבי ,כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי ,אמסור נפשי ואסע בכל כוחי לשם ...על כל פסיעה ופסיעה של בקרבי ,כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי ,אמסור נפשי ואסע בכל כוחי לשם ...על כל פסיעה ופסיעה של
נסיעה לארץ ישראל ,תהיה לי מסירת נפש" ("שבחי הר"ן" -סדר הנסיעה לארץ ישראל). נסיעה לארץ ישראל ,תהיה לי מסירת נפש" ("שבחי הר"ן" -סדר הנסיעה לארץ ישראל).
* *
היינו רגילים לסעוד סעודת צהרים עם הרב ר' מרדכי אלי' במסעדה ביתית ,כשרה למהדרין ,בסימטא, היינו רגילים לסעוד סעודת צהרים עם הרב ר' מרדכי אלי' במסעדה ביתית ,כשרה למהדרין ,בסימטא,
שבה שוכן כבוד בית הכנסת הגדול של מוסקבה .דירתה של בעלת המסעדה היתה בירכתי חצר רחבת שבה שוכן כבוד בית הכנסת הגדול של מוסקבה .דירתה של בעלת המסעדה היתה בירכתי חצר רחבת
ידים ,כמעט מול פני בית הכנסת .באחד מימי החורף המוסקבאיים העזים ,ואני יוצא מאותה מסעדה, ידים ,כמעט מול פני בית הכנסת .באחד מימי החורף המוסקבאיים העזים ,ואני יוצא מאותה מסעדה,
והנה -קופץ אלי מי שהוא בריצה ובכרכורים .מי הוא זה? " -קול דודי הנה זה בא ,מדלג על ההרים, והנה -קופץ אלי מי שהוא בריצה ובכרכורים .מי הוא זה? " -קול דודי הנה זה בא ,מדלג על ההרים,
מקפץ על הגבעות" -הלא זה הרב ר' מרדכי אלי' ,שפתאום כאילו גבהה והתיישרה קומתו ,ומיד הוא מקפץ על הגבעות" -הלא זה הרב ר' מרדכי אלי' ,שפתאום כאילו גבהה והתיישרה קומתו ,ומיד הוא
מחבקני בעוז ,ומתחיל מרקד ומכרכר ומפזם ,ואינו מוציא אותי מזרועותיו .בנשימה כבדה הוא מבשר לי, מחבקני בעוז ,ומתחיל מרקד ומכרכר ומפזם ,ואינו מוציא אותי מזרועותיו .בנשימה כבדה הוא מבשר לי,
שהנה ,ברוך הוא וברוך שמו והוא קבל את דרכון היציאה שלו .כאילו נפתחו לפניו שערי שמים -שערי שהנה ,ברוך הוא וברוך שמו והוא קבל את דרכון היציאה שלו .כאילו נפתחו לפניו שערי שמים -שערי
ארץ ישראל. ארץ ישראל.
א א
עיין על נושא זה גם בתולדות אבינו ז"ל פרק ג' (עמוד מ"ב) ,שם מסופר גם על ה"תקרית" שקרתה לו עם מזכירו של קלינין .דברי עיין על נושא זה גם בתולדות אבינו ז"ל פרק ג' (עמוד מ"ב) ,שם מסופר גם על ה"תקרית" שקרתה לו עם מזכירו של קלינין .דברי
הרשימה הזאת והמסופר בתולדותיו משלימים זה את זה בנושא. הרשימה הזאת והמסופר בתולדותיו משלימים זה את זה בנושא.
נו נו
ה"טכניקה" של הגשת הבקשה לנשיא בכבודו ובעצמו היתה ערמומית מאד ,והיתה מיועדת להעמיד ה"טכניקה" של הגשת הבקשה לנשיא בכבודו ובעצמו היתה ערמומית מאד ,והיתה מיועדת להעמיד
במבחן את ה"עקשנות" וכוח הסבלנות של ה"מעפילים" .כידוע ,היו נוהגים לבוא ללשכת הנשיא ולצפות במבחן את ה"עקשנות" וכוח הסבלנות של ה"מעפילים" .כידוע ,היו נוהגים לבוא ללשכת הנשיא ולצפות
שם לבואו ,ליום שמועדו לא היה קצוב כל עיקר ,והיה המועד מיטלטל בין פעם אחת לשבוע ,לבין ...אחת שם לבואו ,ליום שמועדו לא היה קצוב כל עיקר ,והיה המועד מיטלטל בין פעם אחת לשבוע ,לבין ...אחת
לחצי שנה ויותר .היו מקרים מרגיזים שיהודים התמידו מדי יום ביומו לשבת באותו משרד ולחכות לחצי שנה ויותר .היו מקרים מרגיזים שיהודים התמידו מדי יום ביומו לשבת באותו משרד ולחכות
ל"נשיא הנכבד" .והנה פעם אחת במשך כמה חדשים הם החסירו מלבוא ,ודווקא באותו יום "הואיל" ל"נשיא הנכבד" .והנה פעם אחת במשך כמה חדשים הם החסירו מלבוא ,ודווקא באותו יום "הואיל"
להופיע הנשיא ,שאגב היה נוהג לקבל לידיו עצמו את הבקשה ,והיה שואל שתים-שלש שאלות ,וברוב להופיע הנשיא ,שאגב היה נוהג לקבל לידיו עצמו את הבקשה ,והיה שואל שתים-שלש שאלות ,וברוב
המקרים היו אלה ש"זכו" להגיש הבקשה לו אישית ,גם זוכים כעבור איזה זמן להיות מוזמנים לקבל את המקרים היו אלה ש"זכו" להגיש הבקשה לו אישית ,גם זוכים כעבור איזה זמן להיות מוזמנים לקבל את
הדרכון ,המכיל היתר יציאה. הדרכון ,המכיל היתר יציאה.
* *
א
הארכנו בסיפורנו זה ,כדי לתאר את הרקע של הלבטים ,הדאגות והציפיות של המעפילים מרוסיה ,שלא הארכנו בסיפורנו זהא ,כדי לתאר את הרקע של הלבטים ,הדאגות והציפיות של המעפילים מרוסיה ,שלא
מעטים היו מביניהם מקרב יהודי מינסק ,וגם מרבניה .אחד מהצעירים שבחבורה מלוכדת זו (שהיו מעטים היו מביניהם מקרב יהודי מינסק ,וגם מרבניה .אחד מהצעירים שבחבורה מלוכדת זו (שהיו
מרבים לשוחח ביניהם בענייני יציאה ולמסור אינפורמציה הדדית על הסיכויים ל"חרוג") היה הרב ר' מרבים לשוחח ביניהם בענייני יציאה ולמסור אינפורמציה הדדית על הסיכויים ל"חרוג") היה הרב ר'
מרדכי אלי'. מרדכי אלי'.
היה זה יום הגאולה של האדמו"ר הזקן מלאדי נבג"מ -יום י"ט בכסלו ,שבו הצליח הרב ר' מרדכי אלי' היה זה יום הגאולה של האדמו"ר הזקן מלאדי נבג"מ -יום י"ט בכסלו ,שבו הצליח הרב ר' מרדכי אלי'
ל"תפוס" את הנשיא ולמסור לו את בקשת היציאה (בו ביום הגישה גם אמי ע"ה את הבקשה על היתר ל"תפוס" את הנשיא ולמסור לו את בקשת היציאה (בו ביום הגישה גם אמי ע"ה את הבקשה על היתר
יציאתה -שלה ושלי). יציאתה -שלה ושלי).
משהוגשו הבקשות ,גברה המתיחות של הציפיה לאין שיעור ,והמבקשים היו תלויים ומתנדנדים בין משהוגשו הבקשות ,גברה המתיחות של הציפיה לאין שיעור ,והמבקשים היו תלויים ומתנדנדים בין
קטבי התקוה והיאוש. קטבי התקוה והיאוש.
מתאר אני לפני ,שהרב הצעיר ,שהיה בעל בטחון ומאמין גדול לא איבד מעולם את תקותו לצאת ולעלות. מתאר אני לפני ,שהרב הצעיר ,שהיה בעל בטחון ומאמין גדול לא איבד מעולם את תקותו לצאת ולעלות.
הוא היה מקורב לשתי תנועות חסידיות -לתנועת חב"ד ולתנועת ברצלב ,שרבה הגדול מהר"ן זצ"ל לא הוא היה מקורב לשתי תנועות חסידיות -לתנועת חב"ד ולתנועת ברצלב ,שרבה הגדול מהר"ן זצ"ל לא
התעייף מלשנות ולשנות לתלמידיו ולחסידיו ,שאין בעולם יאוש כלל ,והיה מוסיף ,ש"כל זמן שהנשמה התעייף מלשנות ולשנות לתלמידיו ולחסידיו ,שאין בעולם יאוש כלל ,והיה מוסיף ,ש"כל זמן שהנשמה
בקרבי ,כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי ,אמסור נפשי ואסע בכל כוחי לשם ...על כל פסיעה ופסיעה של בקרבי ,כל זמן שיהיה לי רוח חיים באפי ,אמסור נפשי ואסע בכל כוחי לשם ...על כל פסיעה ופסיעה של
נסיעה לארץ ישראל ,תהיה לי מסירת נפש" ("שבחי הר"ן" -סדר הנסיעה לארץ ישראל). נסיעה לארץ ישראל ,תהיה לי מסירת נפש" ("שבחי הר"ן" -סדר הנסיעה לארץ ישראל).
* *
היינו רגילים לסעוד סעודת צהרים עם הרב ר' מרדכי אלי' במסעדה ביתית ,כשרה למהדרין ,בסימטא, היינו רגילים לסעוד סעודת צהרים עם הרב ר' מרדכי אלי' במסעדה ביתית ,כשרה למהדרין ,בסימטא,
שבה שוכן כבוד בית הכנסת הגדול של מוסקבה .דירתה של בעלת המסעדה היתה בירכתי חצר רחבת שבה שוכן כבוד בית הכנסת הגדול של מוסקבה .דירתה של בעלת המסעדה היתה בירכתי חצר רחבת
ידים ,כמעט מול פני בית הכנסת .באחד מימי החורף המוסקבאיים העזים ,ואני יוצא מאותה מסעדה, ידים ,כמעט מול פני בית הכנסת .באחד מימי החורף המוסקבאיים העזים ,ואני יוצא מאותה מסעדה,
והנה -קופץ אלי מי שהוא בריצה ובכרכורים .מי הוא זה? " -קול דודי הנה זה בא ,מדלג על ההרים, והנה -קופץ אלי מי שהוא בריצה ובכרכורים .מי הוא זה? " -קול דודי הנה זה בא ,מדלג על ההרים,
מקפץ על הגבעות" -הלא זה הרב ר' מרדכי אלי' ,שפתאום כאילו גבהה והתיישרה קומתו ,ומיד הוא מקפץ על הגבעות" -הלא זה הרב ר' מרדכי אלי' ,שפתאום כאילו גבהה והתיישרה קומתו ,ומיד הוא
מחבקני בעוז ,ומתחיל מרקד ומכרכר ומפזם ,ואינו מוציא אותי מזרועותיו .בנשימה כבדה הוא מבשר לי, מחבקני בעוז ,ומתחיל מרקד ומכרכר ומפזם ,ואינו מוציא אותי מזרועותיו .בנשימה כבדה הוא מבשר לי,
שהנה ,ברוך הוא וברוך שמו והוא קבל את דרכון היציאה שלו .כאילו נפתחו לפניו שערי שמים -שערי שהנה ,ברוך הוא וברוך שמו והוא קבל את דרכון היציאה שלו .כאילו נפתחו לפניו שערי שמים -שערי
ארץ ישראל. ארץ ישראל.
א א
עיין על נושא זה גם בתולדות אבינו ז"ל פרק ג' (עמוד מ"ב) ,שם מסופר גם על ה"תקרית" שקרתה לו עם מזכירו של קלינין .דברי עיין על נושא זה גם בתולדות אבינו ז"ל פרק ג' (עמוד מ"ב) ,שם מסופר גם על ה"תקרית" שקרתה לו עם מזכירו של קלינין .דברי
הרשימה הזאת והמסופר בתולדותיו משלימים זה את זה בנושא. הרשימה הזאת והמסופר בתולדותיו משלימים זה את זה בנושא.
נו נו
הכרתיו את הרב ר' מרדכי אלי' עוד לפני ריקוד מצוה זה ,אבל באותה שעה -שעת קודש -הוא התעלה הכרתיו את הרב ר' מרדכי אלי' עוד לפני ריקוד מצוה זה ,אבל באותה שעה -שעת קודש -הוא התעלה
בעיני כאיש העליה ,ולב ללב הביע אומר... בעיני כאיש העליה ,ולב ללב הביע אומר...
* *
שוב נפגשנו ושוחחנו לעתים מזומנות בעלותי ארצה סמוך לאותו מועד ,שגם הוא הגיע .מפעם לפעם שוב נפגשנו ושוחחנו לעתים מזומנות בעלותי ארצה סמוך לאותו מועד ,שגם הוא הגיע .מפעם לפעם
שמעתי את נאומיו ודרשותיו בפרשת השבוע .השתתפי בשמחות המשפחה שלו -החל מנשואיו הוא עם שמעתי את נאומיו ודרשותיו בפרשת השבוע .השתתפי בשמחות המשפחה שלו -החל מנשואיו הוא עם
רעייתו מרת אסתר ציפא תחי' -ממשפחה מפוארה בישראל -והמשך בשמחות "בר מצוה" ונשואין של רעייתו מרת אסתר ציפא תחי' -ממשפחה מפוארה בישראל -והמשך בשמחות "בר מצוה" ונשואין של
ארבעת בניו שיחיו -בנים ,שגדלו בהדרכתו ובהשפעתו ,להיות חשובים בתורה ובמידות ,ולהיות משפיעים ארבעת בניו שיחיו -בנים ,שגדלו בהדרכתו ובהשפעתו ,להיות חשובים בתורה ובמידות ,ולהיות משפיעים
ומזכי הרבים כרמי"ם וכמורים תלמידי חכמים ,מגידי שעורים בתורה. ומזכי הרבים כרמי"ם וכמורים תלמידי חכמים ,מגידי שעורים בתורה.
והאיש הזה -הרב ר' מרדכי אלי' הלך וגדל .הוא למד תחילה בישיבת "מרכז הרב" ,מיסודו של הגראי"ה והאיש הזה -הרב ר' מרדכי אלי' הלך וגדל .הוא למד תחילה בישיבת "מרכז הרב" ,מיסודו של הגראי"ה
קוק זצ"ל .הוא היה לאחר מכן מבחירי האברכים בבית המדרש החשוב "אהל תורה" בירושלים .הוא קוק זצ"ל .הוא היה לאחר מכן מבחירי האברכים בבית המדרש החשוב "אהל תורה" בירושלים .הוא
נבחר כרב בבית הכנסת "הראל" שבשכונת גונן בירושלים ,ורבה היתה השפעתו הרוחנית על המתפללים. נבחר כרב בבית הכנסת "הראל" שבשכונת גונן בירושלים ,ורבה היתה השפעתו הרוחנית על המתפללים.
הוא כתב חידושי תורה .אבל -מעל לכל -עם כל מצוקותיו החמריות וחולשתו הגופנית -הוא התמיד הוא כתב חידושי תורה .אבל -מעל לכל -עם כל מצוקותיו החמריות וחולשתו הגופנית -הוא התמיד
בתלמוד תורה ,בתפילה מכוונת בהתלהבות ,במצוות חסד לרעהו ,בזהירות בדקדוקי מצוות -והכל בתלמוד תורה ,בתפילה מכוונת בהתלהבות ,במצוות חסד לרעהו ,בזהירות בדקדוקי מצוות -והכל
ממקור יראת שמים ויראת חטא. ממקור יראת שמים ויראת חטא.
השלהבת הפנימית שבערה בו היתה אש תמיד -אותה השלהבת ,שדלקה בו בימי תלמודו בעיר מולדתו השלהבת הפנימית שבערה בו היתה אש תמיד -אותה השלהבת ,שדלקה בו בימי תלמודו בעיר מולדתו
מינסק ,בגלגולי החתירות לצאת מרוסיה -במוסקבה ולאחר מכן -בשנות התעלותו הנוספת בירושלים. מינסק ,בגלגולי החתירות לצאת מרוסיה -במוסקבה ולאחר מכן -בשנות התעלותו הנוספת בירושלים.
מריקוד העליה והשמחה בקיום מצות העליה לארץ ,באותה חצר במוסקבה ,ועד ימיו האחרונים על ערש מריקוד העליה והשמחה בקיום מצות העליה לארץ ,באותה חצר במוסקבה ,ועד ימיו האחרונים על ערש
דוי בירושלים ,דלקה והוסיפה להשתלהב האש הפנימית שבערה בו -אש האהבה לאלקי ישראל ,לתורת דוי בירושלים ,דלקה והוסיפה להשתלהב האש הפנימית שבערה בו -אש האהבה לאלקי ישראל ,לתורת
ישראל ולעם ישראל ,ובכל זה הוא קיים את התמימות ,שהתורה ציותה על האדם מישראל" :תמים ישראל ולעם ישראל ,ובכל זה הוא קיים את התמימות ,שהתורה ציותה על האדם מישראל" :תמים
תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח ,יג) -וכפירוש רש"י" :ה תהלך עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח ,יג) -וכפירוש רש"י" :ה תהלך עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר
העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
נז נז
הכרתיו את הרב ר' מרדכי אלי' עוד לפני ריקוד מצוה זה ,אבל באותה שעה -שעת קודש -הוא התעלה הכרתיו את הרב ר' מרדכי אלי' עוד לפני ריקוד מצוה זה ,אבל באותה שעה -שעת קודש -הוא התעלה
בעיני כאיש העליה ,ולב ללב הביע אומר... בעיני כאיש העליה ,ולב ללב הביע אומר...
* *
שוב נפגשנו ושוחחנו לעתים מזומנות בעלותי ארצה סמוך לאותו מועד ,שגם הוא הגיע .מפעם לפעם שוב נפגשנו ושוחחנו לעתים מזומנות בעלותי ארצה סמוך לאותו מועד ,שגם הוא הגיע .מפעם לפעם
שמעתי את נאומיו ודרשותיו בפרשת השבוע .השתתפי בשמחות המשפחה שלו -החל מנשואיו הוא עם שמעתי את נאומיו ודרשותיו בפרשת השבוע .השתתפי בשמחות המשפחה שלו -החל מנשואיו הוא עם
רעייתו מרת אסתר ציפא תחי' -ממשפחה מפוארה בישראל -והמשך בשמחות "בר מצוה" ונשואין של רעייתו מרת אסתר ציפא תחי' -ממשפחה מפוארה בישראל -והמשך בשמחות "בר מצוה" ונשואין של
ארבעת בניו שיחיו -בנים ,שגדלו בהדרכתו ובהשפעתו ,להיות חשובים בתורה ובמידות ,ולהיות משפיעים ארבעת בניו שיחיו -בנים ,שגדלו בהדרכתו ובהשפעתו ,להיות חשובים בתורה ובמידות ,ולהיות משפיעים
ומזכי הרבים כרמי"ם וכמורים תלמידי חכמים ,מגידי שעורים בתורה. ומזכי הרבים כרמי"ם וכמורים תלמידי חכמים ,מגידי שעורים בתורה.
והאיש הזה -הרב ר' מרדכי אלי' הלך וגדל .הוא למד תחילה בישיבת "מרכז הרב" ,מיסודו של הגראי"ה והאיש הזה -הרב ר' מרדכי אלי' הלך וגדל .הוא למד תחילה בישיבת "מרכז הרב" ,מיסודו של הגראי"ה
קוק זצ"ל .הוא היה לאחר מכן מבחירי האברכים בבית המדרש החשוב "אהל תורה" בירושלים .הוא קוק זצ"ל .הוא היה לאחר מכן מבחירי האברכים בבית המדרש החשוב "אהל תורה" בירושלים .הוא
נבחר כרב בבית הכנסת "הראל" שבשכונת גונן בירושלים ,ורבה היתה השפעתו הרוחנית על המתפללים. נבחר כרב בבית הכנסת "הראל" שבשכונת גונן בירושלים ,ורבה היתה השפעתו הרוחנית על המתפללים.
הוא כתב חידושי תורה .אבל -מעל לכל -עם כל מצוקותיו החמריות וחולשתו הגופנית -הוא התמיד הוא כתב חידושי תורה .אבל -מעל לכל -עם כל מצוקותיו החמריות וחולשתו הגופנית -הוא התמיד
בתלמוד תורה ,בתפילה מכוונת בהתלהבות ,במצוות חסד לרעהו ,בזהירות בדקדוקי מצוות -והכל בתלמוד תורה ,בתפילה מכוונת בהתלהבות ,במצוות חסד לרעהו ,בזהירות בדקדוקי מצוות -והכל
ממקור יראת שמים ויראת חטא. ממקור יראת שמים ויראת חטא.
השלהבת הפנימית שבערה בו היתה אש תמיד -אותה השלהבת ,שדלקה בו בימי תלמודו בעיר מולדתו השלהבת הפנימית שבערה בו היתה אש תמיד -אותה השלהבת ,שדלקה בו בימי תלמודו בעיר מולדתו
מינסק ,בגלגולי החתירות לצאת מרוסיה -במוסקבה ולאחר מכן -בשנות התעלותו הנוספת בירושלים. מינסק ,בגלגולי החתירות לצאת מרוסיה -במוסקבה ולאחר מכן -בשנות התעלותו הנוספת בירושלים.
מריקוד העליה והשמחה בקיום מצות העליה לארץ ,באותה חצר במוסקבה ,ועד ימיו האחרונים על ערש מריקוד העליה והשמחה בקיום מצות העליה לארץ ,באותה חצר במוסקבה ,ועד ימיו האחרונים על ערש
דוי בירושלים ,דלקה והוסיפה להשתלהב האש הפנימית שבערה בו -אש האהבה לאלקי ישראל ,לתורת דוי בירושלים ,דלקה והוסיפה להשתלהב האש הפנימית שבערה בו -אש האהבה לאלקי ישראל ,לתורת
ישראל ולעם ישראל ,ובכל זה הוא קיים את התמימות ,שהתורה ציותה על האדם מישראל" :תמים ישראל ולעם ישראל ,ובכל זה הוא קיים את התמימות ,שהתורה ציותה על האדם מישראל" :תמים
תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח ,יג) -וכפירוש רש"י" :ה תהלך עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח ,יג) -וכפירוש רש"י" :ה תהלך עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר
העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". העתידות ,אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".
נז נז
הרב יהודה צבי ברנדויין זצ"ל הרב יהודה צבי ברנדויין זצ"ל
האדמו"ר מסטרעטין האדמו"ר מסטרעטין
גיסי הרב הגאון הצדיק ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל היה אישיות מיוחדת במינה ,מיזוג נפלא של תורה גיסי הרב הגאון הצדיק ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל היה אישיות מיוחדת במינה ,מיזוג נפלא של תורה
וחסידות .דרך בדרכו ותורתו של רבן ומאורן של ישראל מרן הבעש"ט זצוק"ל -ולא סר כקוצו של יו"ד וחסידות .דרך בדרכו ותורתו של רבן ומאורן של ישראל מרן הבעש"ט זצוק"ל -ולא סר כקוצו של יו"ד
מן ההלכה הפסוקה שבשו"ע כגון תפלה וק"ש בזמנה ובנוסח אשכנז דוקא .עוד בימי עלומיו ,בהיותו צעיר מן ההלכה הפסוקה שבשו"ע כגון תפלה וק"ש בזמנה ובנוסח אשכנז דוקא .עוד בימי עלומיו ,בהיותו צעיר
לימים ,הרעיש את העולם במסירת נפשו על התורה בקדושה ובטהרה וכן בחריפותו ובבקיאותו .היה כל לימים ,הרעיש את העולם במסירת נפשו על התורה בקדושה ובטהרה וכן בחריפותו ובבקיאותו .היה כל
ימיו אוהב שלום ורודף שלום ,התרחק מן המחלוקת ומצל צילה ,מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,אוהב ימיו אוהב שלום ורודף שלום ,התרחק מן המחלוקת ומצל צילה ,מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,אוהב
את הבריות ומקרבן לתורה ולחסידות .לעולם היה בורח מן הכבוד שהנחילו לו ,חרד תמיד לכך שיהא שם את הבריות ומקרבן לתורה ולחסידות .לעולם היה בורח מן הכבוד שהנחילו לו ,חרד תמיד לכך שיהא שם
שמים מתאהב על ידו ,שיהא הדור במדותיו ובהליכותיו ,שלא ימצא שום דופי בסדר חייו וביתו .מסודר שמים מתאהב על ידו ,שיהא הדור במדותיו ובהליכותיו ,שלא ימצא שום דופי בסדר חייו וביתו .מסודר
להפליא ,כל דבוריו במשקל זהב .מתמיד גדול היה מימי נעוריו .שקדן נפלא שאין כמוהו ,רכש בקיאות להפליא ,כל דבוריו במשקל זהב .מתמיד גדול היה מימי נעוריו .שקדן נפלא שאין כמוהו ,רכש בקיאות
בכל מכמני הש"ס והפוסקים והגה בתורה יומם וליל .בד בבד בא גם בסוד שיח שרפי קודש ודבק ברועי בכל מכמני הש"ס והפוסקים והגה בתורה יומם וליל .בד בבד בא גם בסוד שיח שרפי קודש ודבק ברועי
החסידות וקלט מהם קניני תורה ובינת קדושים. החסידות וקלט מהם קניני תורה ובינת קדושים.
וכן בתפלתו היה מדקדק בה כחוט השערה ,והיה מתפלל במתיקות ועריבות נפלאה לא בתנועות וברעש, וכן בתפלתו היה מדקדק בה כחוט השערה ,והיה מתפלל במתיקות ועריבות נפלאה לא בתנועות וברעש,
אלא עומד על מקומו ביראה והמלות יוצאות מפיו מלוטשות ונעימות כבן המתחטא לפני אביו ,ולא אלא עומד על מקומו ביראה והמלות יוצאות מפיו מלוטשות ונעימות כבן המתחטא לפני אביו ,ולא
יסולא בפז ובפנינים .וענין מיזוג של תורה ותפלה ,עיין בזהר פרשת בהר אות ע"ט" :ורזא דמלה דרגין יסולא בפז ובפנינים .וענין מיזוג של תורה ותפלה ,עיין בזהר פרשת בהר אות ע"ט" :ורזא דמלה דרגין
אינון לעילא" וכו' .ובאות פ"ג" :בן אתדבק תדיר באבוי בלא פרודא כלל ,לית מאן דימחי בידיה .עבד עבד אינון לעילא" וכו' .ובאות פ"ג" :בן אתדבק תדיר באבוי בלא פרודא כלל ,לית מאן דימחי בידיה .עבד עבד
פולחניה דמאריה ,ואתקין תקוני עלמא .מה דהוי תרווייהו בכללא חדא בחבורה חדא ,דא איהו בר נש פולחניה דמאריה ,ואתקין תקוני עלמא .מה דהוי תרווייהו בכללא חדא בחבורה חדא ,דא איהו בר נש
דאתקין רזא דכל מהימנותא בכללא חדא ,בלא פרודא כלל ומחבר כלא כחדא .דא איהו בר נש דקב"ה דאתקין רזא דכל מהימנותא בכללא חדא ,בלא פרודא כלל ומחבר כלא כחדא .דא איהו בר נש דקב"ה
אכריז עלוי בכל אלין חיילין ומשריין דכל עלמין ובכל אינון רקיעין .אזדהרו בפלניא מהימנא דבי מלכא, אכריז עלוי בכל אלין חיילין ומשריין דכל עלמין ובכל אינון רקיעין .אזדהרו בפלניא מהימנא דבי מלכא,
דכל גנזי דמאריה בידיה .זכאה איהו בהאי עלמא ,וזכאה איהו בעלמא דאתי". דכל גנזי דמאריה בידיה .זכאה איהו בהאי עלמא ,וזכאה איהו בעלמא דאתי".
בשנותיו האחרונות עמל וטרח להשלים את נפשו גם בתורת הנסתר ,והיה מגדולי הלומדים של ישיבת בשנותיו האחרונות עמל וטרח להשלים את נפשו גם בתורת הנסתר ,והיה מגדולי הלומדים של ישיבת
"קול יהודה" להפצת תורת הקבלה .גם בשכבו על ערש דוי בבית החולים לא היתה ידו זזה מתלמודו וגם "קול יהודה" להפצת תורת הקבלה .גם בשכבו על ערש דוי בבית החולים לא היתה ידו זזה מתלמודו וגם
מספר תלמוד עשר הספירות לרבינו האר"י ז"ל עם פירוש אור פנימי למרן הרב ר' יהודה הלוי אשלג זצ"ל, מספר תלמוד עשר הספירות לרבינו האר"י ז"ל עם פירוש אור פנימי למרן הרב ר' יהודה הלוי אשלג זצ"ל,
והיה אומר שהוא משנן את הדברים בעל פה כדי שיהיה תלמודו בידו .נשמתו בגנזי מרומים תגן לביתו והיה אומר שהוא משנן את הדברים בעל פה כדי שיהיה תלמודו בידו .נשמתו בגנזי מרומים תגן לביתו
ולזרעו שהולכים בארחותיו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,ולא תמוש התורה מפינו מעתה ועד עולם. ולזרעו שהולכים בארחותיו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,ולא תמוש התורה מפינו מעתה ועד עולם.
נח נח
הרב יהודה צבי ברנדויין זצ"ל הרב יהודה צבי ברנדויין זצ"ל
האדמו"ר מסטרעטין האדמו"ר מסטרעטין
גיסי הרב הגאון הצדיק ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל היה אישיות מיוחדת במינה ,מיזוג נפלא של תורה גיסי הרב הגאון הצדיק ר' מרדכי אליהו סלושץ זצ"ל היה אישיות מיוחדת במינה ,מיזוג נפלא של תורה
וחסידות .דרך בדרכו ותורתו של רבן ומאורן של ישראל מרן הבעש"ט זצוק"ל -ולא סר כקוצו של יו"ד וחסידות .דרך בדרכו ותורתו של רבן ומאורן של ישראל מרן הבעש"ט זצוק"ל -ולא סר כקוצו של יו"ד
מן ההלכה הפסוקה שבשו"ע כגון תפלה וק"ש בזמנה ובנוסח אשכנז דוקא .עוד בימי עלומיו ,בהיותו צעיר מן ההלכה הפסוקה שבשו"ע כגון תפלה וק"ש בזמנה ובנוסח אשכנז דוקא .עוד בימי עלומיו ,בהיותו צעיר
לימים ,הרעיש את העולם במסירת נפשו על התורה בקדושה ובטהרה וכן בחריפותו ובבקיאותו .היה כל לימים ,הרעיש את העולם במסירת נפשו על התורה בקדושה ובטהרה וכן בחריפותו ובבקיאותו .היה כל
ימיו אוהב שלום ורודף שלום ,התרחק מן המחלוקת ומצל צילה ,מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,אוהב ימיו אוהב שלום ורודף שלום ,התרחק מן המחלוקת ומצל צילה ,מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,אוהב
את הבריות ומקרבן לתורה ולחסידות .לעולם היה בורח מן הכבוד שהנחילו לו ,חרד תמיד לכך שיהא שם את הבריות ומקרבן לתורה ולחסידות .לעולם היה בורח מן הכבוד שהנחילו לו ,חרד תמיד לכך שיהא שם
שמים מתאהב על ידו ,שיהא הדור במדותיו ובהליכותיו ,שלא ימצא שום דופי בסדר חייו וביתו .מסודר שמים מתאהב על ידו ,שיהא הדור במדותיו ובהליכותיו ,שלא ימצא שום דופי בסדר חייו וביתו .מסודר
להפליא ,כל דבוריו במשקל זהב .מתמיד גדול היה מימי נעוריו .שקדן נפלא שאין כמוהו ,רכש בקיאות להפליא ,כל דבוריו במשקל זהב .מתמיד גדול היה מימי נעוריו .שקדן נפלא שאין כמוהו ,רכש בקיאות
בכל מכמני הש"ס והפוסקים והגה בתורה יומם וליל .בד בבד בא גם בסוד שיח שרפי קודש ודבק ברועי בכל מכמני הש"ס והפוסקים והגה בתורה יומם וליל .בד בבד בא גם בסוד שיח שרפי קודש ודבק ברועי
החסידות וקלט מהם קניני תורה ובינת קדושים. החסידות וקלט מהם קניני תורה ובינת קדושים.
וכן בתפלתו היה מדקדק בה כחוט השערה ,והיה מתפלל במתיקות ועריבות נפלאה לא בתנועות וברעש, וכן בתפלתו היה מדקדק בה כחוט השערה ,והיה מתפלל במתיקות ועריבות נפלאה לא בתנועות וברעש,
אלא עומד על מקומו ביראה והמלות יוצאות מפיו מלוטשות ונעימות כבן המתחטא לפני אביו ,ולא אלא עומד על מקומו ביראה והמלות יוצאות מפיו מלוטשות ונעימות כבן המתחטא לפני אביו ,ולא
יסולא בפז ובפנינים .וענין מיזוג של תורה ותפלה ,עיין בזהר פרשת בהר אות ע"ט" :ורזא דמלה דרגין יסולא בפז ובפנינים .וענין מיזוג של תורה ותפלה ,עיין בזהר פרשת בהר אות ע"ט" :ורזא דמלה דרגין
אינון לעילא" וכו' .ובאות פ"ג" :בן אתדבק תדיר באבוי בלא פרודא כלל ,לית מאן דימחי בידיה .עבד עבד אינון לעילא" וכו' .ובאות פ"ג" :בן אתדבק תדיר באבוי בלא פרודא כלל ,לית מאן דימחי בידיה .עבד עבד
פולחניה דמאריה ,ואתקין תקוני עלמא .מה דהוי תרווייהו בכללא חדא בחבורה חדא ,דא איהו בר נש פולחניה דמאריה ,ואתקין תקוני עלמא .מה דהוי תרווייהו בכללא חדא בחבורה חדא ,דא איהו בר נש
דאתקין רזא דכל מהימנותא בכללא חדא ,בלא פרודא כלל ומחבר כלא כחדא .דא איהו בר נש דקב"ה דאתקין רזא דכל מהימנותא בכללא חדא ,בלא פרודא כלל ומחבר כלא כחדא .דא איהו בר נש דקב"ה
אכריז עלוי בכל אלין חיילין ומשריין דכל עלמין ובכל אינון רקיעין .אזדהרו בפלניא מהימנא דבי מלכא, אכריז עלוי בכל אלין חיילין ומשריין דכל עלמין ובכל אינון רקיעין .אזדהרו בפלניא מהימנא דבי מלכא,
דכל גנזי דמאריה בידיה .זכאה איהו בהאי עלמא ,וזכאה איהו בעלמא דאתי". דכל גנזי דמאריה בידיה .זכאה איהו בהאי עלמא ,וזכאה איהו בעלמא דאתי".
בשנותיו האחרונות עמל וטרח להשלים את נפשו גם בתורת הנסתר ,והיה מגדולי הלומדים של ישיבת בשנותיו האחרונות עמל וטרח להשלים את נפשו גם בתורת הנסתר ,והיה מגדולי הלומדים של ישיבת
"קול יהודה" להפצת תורת הקבלה .גם בשכבו על ערש דוי בבית החולים לא היתה ידו זזה מתלמודו וגם "קול יהודה" להפצת תורת הקבלה .גם בשכבו על ערש דוי בבית החולים לא היתה ידו זזה מתלמודו וגם
מספר תלמוד עשר הספירות לרבינו האר"י ז"ל עם פירוש אור פנימי למרן הרב ר' יהודה הלוי אשלג זצ"ל, מספר תלמוד עשר הספירות לרבינו האר"י ז"ל עם פירוש אור פנימי למרן הרב ר' יהודה הלוי אשלג זצ"ל,
והיה אומר שהוא משנן את הדברים בעל פה כדי שיהיה תלמודו בידו .נשמתו בגנזי מרומים תגן לביתו והיה אומר שהוא משנן את הדברים בעל פה כדי שיהיה תלמודו בידו .נשמתו בגנזי מרומים תגן לביתו
ולזרעו שהולכים בארחותיו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,ולא תמוש התורה מפינו מעתה ועד עולם. ולזרעו שהולכים בארחותיו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ,ולא תמוש התורה מפינו מעתה ועד עולם.
נח נח
הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל
"ומרדכי יצא מלפני המלך"; המנוח הגדול המוטל עכשיו לפנינו ,הרב הגאון והצדיק ר' מרדכי אליהו "ומרדכי יצא מלפני המלך"; המנוח הגדול המוטל עכשיו לפנינו ,הרב הגאון והצדיק ר' מרדכי אליהו
סלושץ זכרונו לברכה ,יצא עתה מלפני המלך ומלפני מלכו של עולם. סלושץ זכרונו לברכה ,יצא עתה מלפני המלך ומלפני מלכו של עולם.
בסעיף הראשון של השלחן ערוך כתוב" :שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ...ישים האדם אל בסעיף הראשון של השלחן ערוך כתוב" :שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ...ישים האדם אל
לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו "...וכזה היה תמיד לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו "...וכזה היה תמיד
המנוח היקר .תמיד ראה את עצמו כעומד לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים .בשכבו ובקומו בשבתו המנוח היקר .תמיד ראה את עצמו כעומד לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים .בשכבו ובקומו בשבתו
בביתו ובלכתו בדרך ,לא הסיח דעתו אף רגע .והנה עכשיו יצא מלפני המלך ,אבל לא כגברא ערטילאי בביתו ובלכתו בדרך ,לא הסיח דעתו אף רגע .והנה עכשיו יצא מלפני המלך ,אבל לא כגברא ערטילאי
יצא ,יצא בלבוש מלכות תכלת וחור .בספרי חכמי האמת כתוב כי זהו לבוש של ששה סדרים :מלכות זה יצא ,יצא בלבוש מלכות תכלת וחור .בספרי חכמי האמת כתוב כי זהו לבוש של ששה סדרים :מלכות זה
סדר זרעים ,תכלת זה סדר מועד ,חור זה סדר נשים ,ועטרת זהב גדולה זה סדר נזיקין ,ותכריך בוץ זה סדר זרעים ,תכלת זה סדר מועד ,חור זה סדר נשים ,ועטרת זהב גדולה זה סדר נזיקין ,ותכריך בוץ זה
סדר קדשים ,וארגמן זה סדר טהרות .לא מענינינו ולא כאן המקום לבאור הדברים ,אנו די לנו שכך סדר קדשים ,וארגמן זה סדר טהרות .לא מענינינו ולא כאן המקום לבאור הדברים ,אנו די לנו שכך
אומרים בעלי הקבלה .ומבחינה זו יצא הגאון ר' מרדכי אליהו סלושץ בכל הלבוש המפואר הזה; לבוש אומרים בעלי הקבלה .ומבחינה זו יצא הגאון ר' מרדכי אליהו סלושץ בכל הלבוש המפואר הזה; לבוש
תכלת וכו' .אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו .הוא הרב סלושץ ,תלמודו בידו .קיים והגית בו יומם ולילה תכלת וכו' .אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו .הוא הרב סלושץ ,תלמודו בידו .קיים והגית בו יומם ולילה
לא על דרך המליצה אלא דברים כפשוטם .בכל רגע עסק בתורה ,קור וחום ,קיץ וחורף ,יום ולילה ,שום לא על דרך המליצה אלא דברים כפשוטם .בכל רגע עסק בתורה ,קור וחום ,קיץ וחורף ,יום ולילה ,שום
דבר לא הפריע לו מללמוד בתורה ,בשקידה רבה ובמסירות נפלאה .שום דבר לא הפריע לו אף מלחדש דבר לא הפריע לו מללמוד בתורה ,בשקידה רבה ובמסירות נפלאה .שום דבר לא הפריע לו אף מלחדש
חידושים בתורה כי לא בריפרוף ובשטחיות למד תורה ,אלא בעיון ובהעמקה ,בהכנה וביגיעה. חידושים בתורה כי לא בריפרוף ובשטחיות למד תורה ,אלא בעיון ובהעמקה ,בהכנה וביגיעה.
ולא הפריעו לו אף יסורי הגוף ,מהם סבל הרבה .ברמב"ם כתוב" :כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין ולא הפריעו לו אף יסורי הגוף ,מהם סבל הרבה .ברמב"ם כתוב" :כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין
עני ובין שלם בגופו ובין בעל יסורים" ,הרמ"א סלושץ היה גם עני וגם בעל יסורים .יתכן שמבחינה ידועה עני ובין שלם בגופו ובין בעל יסורים" ,הרמ"א סלושץ היה גם עני וגם בעל יסורים .יתכן שמבחינה ידועה
היה דוקא עשיר ,כלומר :איזהו עשיר השמח בחלקו ,אבל בעצם היה מצבו החמרי תמיד מדוכא ,ובעיקר, היה דוקא עשיר ,כלומר :איזהו עשיר השמח בחלקו ,אבל בעצם היה מצבו החמרי תמיד מדוכא ,ובעיקר,
היה בעל יסורים ,חולה גדול זה שנים רבות ,תמיד עוסק ברפואות ורופאים ,אבל תמיד לא ביטל את חק היה בעל יסורים ,חולה גדול זה שנים רבות ,תמיד עוסק ברפואות ורופאים ,אבל תמיד לא ביטל את חק
לימודו ותמיד הגה בתורה וחידש בתורה" .בכל נפשך -אפילו הוא נוטל את נפשך" ,כלומר מסירות נפש. לימודו ותמיד הגה בתורה וחידש בתורה" .בכל נפשך -אפילו הוא נוטל את נפשך" ,כלומר מסירות נפש.
הרב סלושץ במסירת נפש עסק בתורה ,שהרי אמרו :מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגא ,ומבחינה זו הרב סלושץ במסירת נפש עסק בתורה ,שהרי אמרו :מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגא ,ומבחינה זו
הרי היה גברא קטילא ,וקיים ממש "בכל נפשך ,אפילו הוא נוטל את נפשך". הרי היה גברא קטילא ,וקיים ממש "בכל נפשך ,אפילו הוא נוטל את נפשך".
וכח זה של מסירות נפש היה לו עוד בימי נעוריו ,עוד טרם שבא לארץ ,בעודו במלכות האדומה, וכח זה של מסירות נפש היה לו עוד בימי נעוריו ,עוד טרם שבא לארץ ,בעודו במלכות האדומה,
והעוסקים בתורה נרדפו על צווארם .לא שמע הרב סלושץ לא לקול נוגש ,ולא לשֹוט לוחץ .הדריכוהו והעוסקים בתורה נרדפו על צווארם .לא שמע הרב סלושץ לא לקול נוגש ,ולא לשֹוט לוחץ .הדריכוהו
מנוחה ,הרעו והציקו לו -ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ,לא נכנע ולא נשבר ברוחו וכעמוד ברזל עמד מנוחה ,הרעו והציקו לו -ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ,לא נכנע ולא נשבר ברוחו וכעמוד ברזל עמד
איתן ותקיף ויציב בדעתו ובתורתו ,עד אשר בעמל רב ובקשיים רבים עלה בידו להמלט משם ולעלות איתן ותקיף ויציב בדעתו ובתורתו ,עד אשר בעמל רב ובקשיים רבים עלה בידו להמלט משם ולעלות
לארץ הקודש ולהסתופף בצלו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בישיבת "מרכז הרב" ,מקום שם עלה ונתעלה לארץ הקודש ולהסתופף בצלו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בישיבת "מרכז הרב" ,מקום שם עלה ונתעלה
בתורה ובמידות ,ובמעשים טובים ,ויהי לאחד הגדולים אשר בארץ. בתורה ובמידות ,ובמעשים טובים ,ויהי לאחד הגדולים אשר בארץ.
נט נט
הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל
"ומרדכי יצא מלפני המלך"; המנוח הגדול המוטל עכשיו לפנינו ,הרב הגאון והצדיק ר' מרדכי אליהו "ומרדכי יצא מלפני המלך"; המנוח הגדול המוטל עכשיו לפנינו ,הרב הגאון והצדיק ר' מרדכי אליהו
סלושץ זכרונו לברכה ,יצא עתה מלפני המלך ומלפני מלכו של עולם. סלושץ זכרונו לברכה ,יצא עתה מלפני המלך ומלפני מלכו של עולם.
בסעיף הראשון של השלחן ערוך כתוב" :שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ...ישים האדם אל בסעיף הראשון של השלחן ערוך כתוב" :שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ...ישים האדם אל
לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו "...וכזה היה תמיד לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו "...וכזה היה תמיד
המנוח היקר .תמיד ראה את עצמו כעומד לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים .בשכבו ובקומו בשבתו המנוח היקר .תמיד ראה את עצמו כעומד לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים .בשכבו ובקומו בשבתו
בביתו ובלכתו בדרך ,לא הסיח דעתו אף רגע .והנה עכשיו יצא מלפני המלך ,אבל לא כגברא ערטילאי בביתו ובלכתו בדרך ,לא הסיח דעתו אף רגע .והנה עכשיו יצא מלפני המלך ,אבל לא כגברא ערטילאי
יצא ,יצא בלבוש מלכות תכלת וחור .בספרי חכמי האמת כתוב כי זהו לבוש של ששה סדרים :מלכות זה יצא ,יצא בלבוש מלכות תכלת וחור .בספרי חכמי האמת כתוב כי זהו לבוש של ששה סדרים :מלכות זה
סדר זרעים ,תכלת זה סדר מועד ,חור זה סדר נשים ,ועטרת זהב גדולה זה סדר נזיקין ,ותכריך בוץ זה סדר זרעים ,תכלת זה סדר מועד ,חור זה סדר נשים ,ועטרת זהב גדולה זה סדר נזיקין ,ותכריך בוץ זה
סדר קדשים ,וארגמן זה סדר טהרות .לא מענינינו ולא כאן המקום לבאור הדברים ,אנו די לנו שכך סדר קדשים ,וארגמן זה סדר טהרות .לא מענינינו ולא כאן המקום לבאור הדברים ,אנו די לנו שכך
אומרים בעלי הקבלה .ומבחינה זו יצא הגאון ר' מרדכי אליהו סלושץ בכל הלבוש המפואר הזה; לבוש אומרים בעלי הקבלה .ומבחינה זו יצא הגאון ר' מרדכי אליהו סלושץ בכל הלבוש המפואר הזה; לבוש
תכלת וכו' .אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו .הוא הרב סלושץ ,תלמודו בידו .קיים והגית בו יומם ולילה תכלת וכו' .אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו .הוא הרב סלושץ ,תלמודו בידו .קיים והגית בו יומם ולילה
לא על דרך המליצה אלא דברים כפשוטם .בכל רגע עסק בתורה ,קור וחום ,קיץ וחורף ,יום ולילה ,שום לא על דרך המליצה אלא דברים כפשוטם .בכל רגע עסק בתורה ,קור וחום ,קיץ וחורף ,יום ולילה ,שום
דבר לא הפריע לו מללמוד בתורה ,בשקידה רבה ובמסירות נפלאה .שום דבר לא הפריע לו אף מלחדש דבר לא הפריע לו מללמוד בתורה ,בשקידה רבה ובמסירות נפלאה .שום דבר לא הפריע לו אף מלחדש
חידושים בתורה כי לא בריפרוף ובשטחיות למד תורה ,אלא בעיון ובהעמקה ,בהכנה וביגיעה. חידושים בתורה כי לא בריפרוף ובשטחיות למד תורה ,אלא בעיון ובהעמקה ,בהכנה וביגיעה.
ולא הפריעו לו אף יסורי הגוף ,מהם סבל הרבה .ברמב"ם כתוב" :כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין ולא הפריעו לו אף יסורי הגוף ,מהם סבל הרבה .ברמב"ם כתוב" :כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין
עני ובין שלם בגופו ובין בעל יסורים" ,הרמ"א סלושץ היה גם עני וגם בעל יסורים .יתכן שמבחינה ידועה עני ובין שלם בגופו ובין בעל יסורים" ,הרמ"א סלושץ היה גם עני וגם בעל יסורים .יתכן שמבחינה ידועה
היה דוקא עשיר ,כלומר :איזהו עשיר השמח בחלקו ,אבל בעצם היה מצבו החמרי תמיד מדוכא ,ובעיקר, היה דוקא עשיר ,כלומר :איזהו עשיר השמח בחלקו ,אבל בעצם היה מצבו החמרי תמיד מדוכא ,ובעיקר,
היה בעל יסורים ,חולה גדול זה שנים רבות ,תמיד עוסק ברפואות ורופאים ,אבל תמיד לא ביטל את חק היה בעל יסורים ,חולה גדול זה שנים רבות ,תמיד עוסק ברפואות ורופאים ,אבל תמיד לא ביטל את חק
לימודו ותמיד הגה בתורה וחידש בתורה" .בכל נפשך -אפילו הוא נוטל את נפשך" ,כלומר מסירות נפש. לימודו ותמיד הגה בתורה וחידש בתורה" .בכל נפשך -אפילו הוא נוטל את נפשך" ,כלומר מסירות נפש.
הרב סלושץ במסירת נפש עסק בתורה ,שהרי אמרו :מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגא ,ומבחינה זו הרב סלושץ במסירת נפש עסק בתורה ,שהרי אמרו :מה לי קטליה כוליה מה לי קטליה פלגא ,ומבחינה זו
הרי היה גברא קטילא ,וקיים ממש "בכל נפשך ,אפילו הוא נוטל את נפשך". הרי היה גברא קטילא ,וקיים ממש "בכל נפשך ,אפילו הוא נוטל את נפשך".
וכח זה של מסירות נפש היה לו עוד בימי נעוריו ,עוד טרם שבא לארץ ,בעודו במלכות האדומה, וכח זה של מסירות נפש היה לו עוד בימי נעוריו ,עוד טרם שבא לארץ ,בעודו במלכות האדומה,
והעוסקים בתורה נרדפו על צווארם .לא שמע הרב סלושץ לא לקול נוגש ,ולא לשֹוט לוחץ .הדריכוהו והעוסקים בתורה נרדפו על צווארם .לא שמע הרב סלושץ לא לקול נוגש ,ולא לשֹוט לוחץ .הדריכוהו
מנוחה ,הרעו והציקו לו -ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ,לא נכנע ולא נשבר ברוחו וכעמוד ברזל עמד מנוחה ,הרעו והציקו לו -ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ,לא נכנע ולא נשבר ברוחו וכעמוד ברזל עמד
איתן ותקיף ויציב בדעתו ובתורתו ,עד אשר בעמל רב ובקשיים רבים עלה בידו להמלט משם ולעלות איתן ותקיף ויציב בדעתו ובתורתו ,עד אשר בעמל רב ובקשיים רבים עלה בידו להמלט משם ולעלות
לארץ הקודש ולהסתופף בצלו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בישיבת "מרכז הרב" ,מקום שם עלה ונתעלה לארץ הקודש ולהסתופף בצלו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בישיבת "מרכז הרב" ,מקום שם עלה ונתעלה
בתורה ובמידות ,ובמעשים טובים ,ויהי לאחד הגדולים אשר בארץ. בתורה ובמידות ,ובמעשים טובים ,ויהי לאחד הגדולים אשר בארץ.
נט נט
ותורתו לא שמר לעצמו בלבד" ,אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך" ,טובה זו של התורה, ותורתו לא שמר לעצמו בלבד" ,אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך" ,טובה זו של התורה,
כאותה שאמרו "אין טוב אלא תורה ,שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" ,טובה זו אל כאותה שאמרו "אין טוב אלא תורה ,שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" ,טובה זו אל
תחזיק לעצמך ,אלא תלמדנה לאחרים ותמסרנה לציבור .הרב סלושץ הרביץ תורה ברבים בשעורים תחזיק לעצמך ,אלא תלמדנה לאחרים ותמסרנה לציבור .הרב סלושץ הרביץ תורה ברבים בשעורים
משעורים שונים ,ושומעי לקחו נהנו מתורתו ,כבדוהו והעריצוהו .אף הוא אהב אותם ,אהב בכלל לכל מי משעורים שונים ,ושומעי לקחו נהנו מתורתו ,כבדוהו והעריצוהו .אף הוא אהב אותם ,אהב בכלל לכל מי
שיש לו גישה לתורה ,אהב את כל אדם מישראל ,אבל במיוחד היה רחים רבנן ,וסימן מובהק לכך ,מה שיש לו גישה לתורה ,אהב את כל אדם מישראל ,אבל במיוחד היה רחים רבנן ,וסימן מובהק לכך ,מה
שאמרו חכמים" :מאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן" .השאיר אחריו בנין רבנן ,בנים תלמידי חכמים, שאמרו חכמים" :מאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן" .השאיר אחריו בנין רבנן ,בנים תלמידי חכמים,
יושבים ועוסקים בתורה ,המשך של דורות השאיר כאן ,אצלנו ,ומקומו הוא מובטח שם ,למעלה ,ונשמתו יושבים ועוסקים בתורה ,המשך של דורות השאיר כאן ,אצלנו ,ומקומו הוא מובטח שם ,למעלה ,ונשמתו
צרורה בצרור החיים. צרורה בצרור החיים.
ס ס
ותורתו לא שמר לעצמו בלבד" ,אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך" ,טובה זו של התורה, ותורתו לא שמר לעצמו בלבד" ,אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך" ,טובה זו של התורה,
כאותה שאמרו "אין טוב אלא תורה ,שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" ,טובה זו אל כאותה שאמרו "אין טוב אלא תורה ,שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" ,טובה זו אל
תחזיק לעצמך ,אלא תלמדנה לאחרים ותמסרנה לציבור .הרב סלושץ הרביץ תורה ברבים בשעורים תחזיק לעצמך ,אלא תלמדנה לאחרים ותמסרנה לציבור .הרב סלושץ הרביץ תורה ברבים בשעורים
משעורים שונים ,ושומעי לקחו נהנו מתורתו ,כבדוהו והעריצוהו .אף הוא אהב אותם ,אהב בכלל לכל מי משעורים שונים ,ושומעי לקחו נהנו מתורתו ,כבדוהו והעריצוהו .אף הוא אהב אותם ,אהב בכלל לכל מי
שיש לו גישה לתורה ,אהב את כל אדם מישראל ,אבל במיוחד היה רחים רבנן ,וסימן מובהק לכך ,מה שיש לו גישה לתורה ,אהב את כל אדם מישראל ,אבל במיוחד היה רחים רבנן ,וסימן מובהק לכך ,מה
שאמרו חכמים" :מאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן" .השאיר אחריו בנין רבנן ,בנים תלמידי חכמים, שאמרו חכמים" :מאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן" .השאיר אחריו בנין רבנן ,בנים תלמידי חכמים,
יושבים ועוסקים בתורה ,המשך של דורות השאיר כאן ,אצלנו ,ומקומו הוא מובטח שם ,למעלה ,ונשמתו יושבים ועוסקים בתורה ,המשך של דורות השאיר כאן ,אצלנו ,ומקומו הוא מובטח שם ,למעלה ,ונשמתו
צרורה בצרור החיים. צרורה בצרור החיים.
ס ס
י"ח שנה לחורבן מינסק י"ח שנה לחורבן מינסק
* *
(מעזבונו הספרותי של המנוח) (מעזבונו הספרותי של המנוח)
"ג' נתנבאו בלשון איכה ,משה ישעיה וירמיה וכו' ,משל למטרונה ,שהיו לה ג' שושבינין ,אחד ראה אותה "ג' נתנבאו בלשון איכה ,משה ישעיה וירמיה וכו' ,משל למטרונה ,שהיו לה ג' שושבינין ,אחד ראה אותה
בשלוותה ,וא' בפחזותה וא' בנוולה ,משה ראה בשלוותה ואמר" :איכה אשא לבדי" ,ישעי' ראה אותה בשלוותה ,וא' בפחזותה וא' בנוולה ,משה ראה בשלוותה ואמר" :איכה אשא לבדי" ,ישעי' ראה אותה
בפחזותה ואמר" :איכה הייתה לזונה" ,ירמיה ראה אותה בנוולותה ואמר" :איכה ישבה בדד". בפחזותה ואמר" :איכה הייתה לזונה" ,ירמיה ראה אותה בנוולותה ואמר" :איכה ישבה בדד".
(ריש מדרש איכה) (ריש מדרש איכה)
שלש תקופות אלו עברו על מינסק :מינסק בשלוותה -עד כניסת הבולשביקים ,מינסק בפחזותה - שלש תקופות אלו עברו על מינסק :מינסק בשלוותה -עד כניסת הבולשביקים ,מינסק בפחזותה -
עד מלחמת העולם השניה ומינסק בנוולותה -כיום. עד מלחמת העולם השניה ומינסק בנוולותה -כיום.
אם ווילנא זכתה כבר בתואר "ירושלים של ליטא" ,הרי לא נותר לנו לקרוא את מינסק אלא אם ווילנא זכתה כבר בתואר "ירושלים של ליטא" ,הרי לא נותר לנו לקרוא את מינסק אלא
א
"יבנה של רוסיה" .עיר יהודית אמיתית החל מהווסדה ,מלאה רבנים וחכמים שפארו את ספרותנו "יבנה של רוסיה"א .עיר יהודית אמיתית החל מהווסדה ,מלאה רבנים וחכמים שפארו את ספרותנו
התורנית ,עיר ,שעל כסא רבנותה ומשרותיה האחרות זכו לשבת גאוני עולם כרבי לייב בעל התוספות (על התורנית ,עיר ,שעל כסא רבנותה ומשרותיה האחרות זכו לשבת גאוני עולם כרבי לייב בעל התוספות (על
שם שהיה בקי בתוס').ב הגאון רבי יחיאל היילפרין ,בעל "סדר הדורות" .הגאון רבי אריה לייב ,בעל שם שהיה בקי בתוס').ב הגאון רבי יחיאל היילפרין ,בעל "סדר הדורות" .הגאון רבי אריה לייב ,בעל
"שאגת אריה" (נמנה על גדולי ראשי הישיבות בעיר זו) .הגאון ר' דוד טעביל "המד"א" הראשון (מד"א "שאגת אריה" (נמנה על גדולי ראשי הישיבות בעיר זו) .הגאון ר' דוד טעביל "המד"א" הראשון (מד"א
היינו ,מרא דאתראג ) ,בעל "נחלת דוד" ו"בית דוד" ועוד .הגאון ר' ירוחם יהודה לייב פערלמן המכונה היינו ,מרא דאתראג ) ,בעל "נחלת דוד" ו"בית דוד" ועוד .הגאון ר' ירוחם יהודה לייב פערלמן המכונה
"הגדול ממינסק" בעל "אור גדול" ,ועוד כהנה וכהנה ,שמוניטין יצאו להם בעולם. "הגדול ממינסק" בעל "אור גדול" ,ועוד כהנה וכהנה ,שמוניטין יצאו להם בעולם.
את מינסק זו במצבה הראשון -מינסק בשלוותה ,לא זכיתי לראות; ואת מינסק בנוולותה זכיתי את מינסק זו במצבה הראשון -מינסק בשלוותה ,לא זכיתי לראות; ואת מינסק בנוולותה זכיתי
לא לראותה .על שתי תקופות אלו לא כדאי להאריך ,על מינסק בנוולותה -פן נכלם בה ,ועל מינסק לא לראותה .על שתי תקופות אלו לא כדאי להאריך ,על מינסק בנוולותה -פן נכלם בה ,ועל מינסק
בשלוותה -פן היא תיכלם בנו כי לא ראויים אנו לכך ולא נמצא די שבחיה לה. בשלוותה -פן היא תיכלם בנו כי לא ראויים אנו לכך ולא נמצא די שבחיה לה.
אך גם את מינסק בפחזותה אין אני בא להחיות .לא היסטוריון ולא בן היסטוריון אנכי ,ויראתי אך גם את מינסק בפחזותה אין אני בא להחיות .לא היסטוריון ולא בן היסטוריון אנכי ,ויראתי
פן אשחיתה בגסות עטי .לא אבוא לכתוב על מקומה ,שתפסה בתולדות עמנו ועל תפקידיה החשובים פן אשחיתה בגסות עטי .לא אבוא לכתוב על מקומה ,שתפסה בתולדות עמנו ועל תפקידיה החשובים
ששיחקה בתנועותינו הלאומיות ,לזה יש לה ויהיו לה גואלים ודורשים בין כותבי העת ,ושמה יפאר את ששיחקה בתנועותינו הלאומיות ,לזה יש לה ויהיו לה גואלים ודורשים בין כותבי העת ,ושמה יפאר את
דברי ימינו .ברצוני להעלות רק אילו גרגרי זכרונות מעיר מולדתי מינסק .אין בדעתי לחדש אלא לספר על דברי ימינו .ברצוני להעלות רק אילו גרגרי זכרונות מעיר מולדתי מינסק .אין בדעתי לחדש אלא לספר על
הידוע בטרם יישכח לגמרי .קטעי זכרונות על פינות נידחות ועל אנשים מה"עמך" ,ששום התענינות לא הידוע בטרם יישכח לגמרי .קטעי זכרונות על פינות נידחות ועל אנשים מה"עמך" ,ששום התענינות לא
ימצאו בהם כותבי העבר ,אולם לנו הם אומרים הרבה ובהם -דווקא בהם -מתגלמת פרצופה וצביונה ימצאו בהם כותבי העבר ,אולם לנו הם אומרים הרבה ובהם -דווקא בהם -מתגלמת פרצופה וצביונה
של עיר זו. של עיר זו.
כידוע ,הצטיינה מינסק בבתי כנסיותיה ה"מקצועיים" ,ועדים נאמנים הם על אופיים של יושביה. כידוע ,הצטיינה מינסק בבתי כנסיותיה ה"מקצועיים" ,ועדים נאמנים הם על אופיים של יושביה.
גם האדם הפשוט ביותר העני המרוד ,הוכיח בפועל שגם לו חלק בבית-מקדש המעט .הוא לא רק החזיק גם האדם הפשוט ביותר העני המרוד ,הוכיח בפועל שגם לו חלק בבית-מקדש המעט .הוא לא רק החזיק
באידיאלים הרוחניים שבידו ,אלא גם חי בעד אידיאלים אלו ,ורק הם היוו את תוכן חייו .הוא יגע באידיאלים הרוחניים שבידו ,אלא גם חי בעד אידיאלים אלו ,ורק הם היוו את תוכן חייו .הוא יגע
* *
נדפס בעתון "המודיע" ,בעש"ק פ' ויגש ,ח' טבת תש"ך. נדפס בעתון "המודיע" ,בעש"ק פ' ויגש ,ח' טבת תש"ך.
א בספר "הגדול ממינסק" (פלדהיים תשנ"ד ,עמוד ) 011מתאר את מינסק עיר גדולה לאלקים המטרופולין השניה בליטא ,אחרי ווילנא. א בספר "הגדול ממינסק" (פלדהיים תשנ"ד ,עמוד ) 011מתאר את מינסק עיר גדולה לאלקים המטרופולין השניה בליטא ,אחרי ווילנא.
ב עי' בספר "קרן אורה" בהקדמת בני המחבר שם (ד"ה "אבינו") דכתבו דגאון זה הוא סבו של בעל השאג"א ,והוא קבור בבית הקברות ב עי' בספר "קרן אורה" בהקדמת בני המחבר שם (ד"ה "אבינו") דכתבו דגאון זה הוא סבו של בעל השאג"א ,והוא קבור בבית הקברות
הישן במינסק .כמדומה שאבא ז"ל אמר שר' לייב זה ,הוא ר' אריה לייב מזיטל שחיבר פירוש לספר המצוות לרמב"ם בשם "מרגניתא הישן במינסק .כמדומה שאבא ז"ל אמר שר' לייב זה ,הוא ר' אריה לייב מזיטל שחיבר פירוש לספר המצוות לרמב"ם בשם "מרגניתא
טבא" .ראה שם בהקדמת בן המחבר ובהסכמות הפנ"י ובנו דכתבו דבעל ה"מרגניתא טבא" היה בסוף ימיו אב"ד דק"ק מינסק. טבא" .ראה שם בהקדמת בן המחבר ובהסכמות הפנ"י ובנו דכתבו דבעל ה"מרגניתא טבא" היה בסוף ימיו אב"ד דק"ק מינסק.
ג ג
עיין בספר "הגדול ממינסק" עמוד 302בהערה ,כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל ,מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד אלא רק עיין בספר "הגדול ממינסק" עמוד 302בהערה ,כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל ,מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד אלא רק
בשם מד"א. בשם מד"א.
סא סא
"ג' נתנבאו בלשון איכה ,משה ישעיה וירמיה וכו' ,משל למטרונה ,שהיו לה ג' שושבינין ,אחד ראה אותה "ג' נתנבאו בלשון איכה ,משה ישעיה וירמיה וכו' ,משל למטרונה ,שהיו לה ג' שושבינין ,אחד ראה אותה
בשלוותה ,וא' בפחזותה וא' בנוולה ,משה ראה בשלוותה ואמר" :איכה אשא לבדי" ,ישעי' ראה אותה בשלוותה ,וא' בפחזותה וא' בנוולה ,משה ראה בשלוותה ואמר" :איכה אשא לבדי" ,ישעי' ראה אותה
בפחזותה ואמר" :איכה הייתה לזונה" ,ירמיה ראה אותה בנוולותה ואמר" :איכה ישבה בדד". בפחזותה ואמר" :איכה הייתה לזונה" ,ירמיה ראה אותה בנוולותה ואמר" :איכה ישבה בדד".
(ריש מדרש איכה) (ריש מדרש איכה)
שלש תקופות אלו עברו על מינסק :מינסק בשלוותה -עד כניסת הבולשביקים ,מינסק בפחזותה - שלש תקופות אלו עברו על מינסק :מינסק בשלוותה -עד כניסת הבולשביקים ,מינסק בפחזותה -
עד מלחמת העולם השניה ומינסק בנוולותה -כיום. עד מלחמת העולם השניה ומינסק בנוולותה -כיום.
אם ווילנא זכתה כבר בתואר "ירושלים של ליטא" ,הרי לא נותר לנו לקרוא את מינסק אלא אם ווילנא זכתה כבר בתואר "ירושלים של ליטא" ,הרי לא נותר לנו לקרוא את מינסק אלא
"יבנה של רוסיה"א .עיר יהודית אמיתית החל מהווסדה ,מלאה רבנים וחכמים שפארו את ספרותנו "יבנה של רוסיה"א .עיר יהודית אמיתית החל מהווסדה ,מלאה רבנים וחכמים שפארו את ספרותנו
התורנית ,עיר ,שעל כסא רבנותה ומשרותיה האחרות זכו לשבת גאוני עולם כרבי לייב בעל התוספות (על התורנית ,עיר ,שעל כסא רבנותה ומשרותיה האחרות זכו לשבת גאוני עולם כרבי לייב בעל התוספות (על
שם שהיה בקי בתוס').ב הגאון רבי יחיאל היילפרין ,בעל "סדר הדורות" .הגאון רבי אריה לייב ,בעל שם שהיה בקי בתוס').ב הגאון רבי יחיאל היילפרין ,בעל "סדר הדורות" .הגאון רבי אריה לייב ,בעל
"שאגת אריה" (נמנה על גדולי ראשי הישיבות בעיר זו) .הגאון ר' דוד טעביל "המד"א" הראשון (מד"א "שאגת אריה" (נמנה על גדולי ראשי הישיבות בעיר זו) .הגאון ר' דוד טעביל "המד"א" הראשון (מד"א
היינו ,מרא דאתראג ) ,בעל "נחלת דוד" ו"בית דוד" ועוד .הגאון ר' ירוחם יהודה לייב פערלמן המכונה היינו ,מרא דאתראג ) ,בעל "נחלת דוד" ו"בית דוד" ועוד .הגאון ר' ירוחם יהודה לייב פערלמן המכונה
"הגדול ממינסק" בעל "אור גדול" ,ועוד כהנה וכהנה ,שמוניטין יצאו להם בעולם. "הגדול ממינסק" בעל "אור גדול" ,ועוד כהנה וכהנה ,שמוניטין יצאו להם בעולם.
את מינסק זו במצבה הראשון -מינסק בשלוותה ,לא זכיתי לראות; ואת מינסק בנוולותה זכיתי את מינסק זו במצבה הראשון -מינסק בשלוותה ,לא זכיתי לראות; ואת מינסק בנוולותה זכיתי
לא לראותה .על שתי תקופות אלו לא כדאי להאריך ,על מינסק בנוולותה -פן נכלם בה ,ועל מינסק לא לראותה .על שתי תקופות אלו לא כדאי להאריך ,על מינסק בנוולותה -פן נכלם בה ,ועל מינסק
בשלוותה -פן היא תיכלם בנו כי לא ראויים אנו לכך ולא נמצא די שבחיה לה. בשלוותה -פן היא תיכלם בנו כי לא ראויים אנו לכך ולא נמצא די שבחיה לה.
אך גם את מינסק בפחזותה אין אני בא להחיות .לא היסטוריון ולא בן היסטוריון אנכי ,ויראתי אך גם את מינסק בפחזותה אין אני בא להחיות .לא היסטוריון ולא בן היסטוריון אנכי ,ויראתי
פן אשחיתה בגסות עטי .לא אבוא לכתוב על מקומה ,שתפסה בתולדות עמנו ועל תפקידיה החשובים פן אשחיתה בגסות עטי .לא אבוא לכתוב על מקומה ,שתפסה בתולדות עמנו ועל תפקידיה החשובים
ששיחקה בתנועותינו הלאומיות ,לזה יש לה ויהיו לה גואלים ודורשים בין כותבי העת ,ושמה יפאר את ששיחקה בתנועותינו הלאומיות ,לזה יש לה ויהיו לה גואלים ודורשים בין כותבי העת ,ושמה יפאר את
דברי ימינו .ברצוני להעלות רק אילו גרגרי זכרונות מעיר מולדתי מינסק .אין בדעתי לחדש אלא לספר על דברי ימינו .ברצוני להעלות רק אילו גרגרי זכרונות מעיר מולדתי מינסק .אין בדעתי לחדש אלא לספר על
הידוע בטרם יישכח לגמרי .קטעי זכרונות על פינות נידחות ועל אנשים מה"עמך" ,ששום התענינות לא הידוע בטרם יישכח לגמרי .קטעי זכרונות על פינות נידחות ועל אנשים מה"עמך" ,ששום התענינות לא
ימצאו בהם כותבי העבר ,אולם לנו הם אומרים הרבה ובהם -דווקא בהם -מתגלמת פרצופה וצביונה ימצאו בהם כותבי העבר ,אולם לנו הם אומרים הרבה ובהם -דווקא בהם -מתגלמת פרצופה וצביונה
של עיר זו. של עיר זו.
כידוע ,הצטיינה מינסק בבתי כנסיותיה ה"מקצועיים" ,ועדים נאמנים הם על אופיים של יושביה. כידוע ,הצטיינה מינסק בבתי כנסיותיה ה"מקצועיים" ,ועדים נאמנים הם על אופיים של יושביה.
גם האדם הפשוט ביותר העני המרוד ,הוכיח בפועל שגם לו חלק בבית-מקדש המעט .הוא לא רק החזיק גם האדם הפשוט ביותר העני המרוד ,הוכיח בפועל שגם לו חלק בבית-מקדש המעט .הוא לא רק החזיק
באידיאלים הרוחניים שבידו ,אלא גם חי בעד אידיאלים אלו ,ורק הם היוו את תוכן חייו .הוא יגע באידיאלים הרוחניים שבידו ,אלא גם חי בעד אידיאלים אלו ,ורק הם היוו את תוכן חייו .הוא יגע
* *
נדפס בעתון "המודיע" ,בעש"ק פ' ויגש ,ח' טבת תש"ך. נדפס בעתון "המודיע" ,בעש"ק פ' ויגש ,ח' טבת תש"ך.
א בספר "הגדול ממינסק" (פלדהיים תשנ"ד ,עמוד ) 011מתאר את מינסק עיר גדולה לאלקים המטרופולין השניה בליטא ,אחרי ווילנא. א בספר "הגדול ממינסק" (פלדהיים תשנ"ד ,עמוד ) 011מתאר את מינסק עיר גדולה לאלקים המטרופולין השניה בליטא ,אחרי ווילנא.
ב עי' בספר "קרן אורה" בהקדמת בני המחבר שם (ד"ה "אבינו") דכתבו דגאון זה הוא סבו של בעל השאג"א ,והוא קבור בבית הקברות ב עי' בספר "קרן אורה" בהקדמת בני המחבר שם (ד"ה "אבינו") דכתבו דגאון זה הוא סבו של בעל השאג"א ,והוא קבור בבית הקברות
הישן במינסק .כמדומה שאבא ז"ל אמר שר' לייב זה ,הוא ר' אריה לייב מזיטל שחיבר פירוש לספר המצוות לרמב"ם בשם "מרגניתא הישן במינסק .כמדומה שאבא ז"ל אמר שר' לייב זה ,הוא ר' אריה לייב מזיטל שחיבר פירוש לספר המצוות לרמב"ם בשם "מרגניתא
טבא" .ראה שם בהקדמת בן המחבר ובהסכמות הפנ"י ובנו דכתבו דבעל ה"מרגניתא טבא" היה בסוף ימיו אב"ד דק"ק מינסק. טבא" .ראה שם בהקדמת בן המחבר ובהסכמות הפנ"י ובנו דכתבו דבעל ה"מרגניתא טבא" היה בסוף ימיו אב"ד דק"ק מינסק.
ג ג
עיין בספר "הגדול ממינסק" עמוד 302בהערה ,כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל ,מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד אלא רק עיין בספר "הגדול ממינסק" עמוד 302בהערה ,כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל ,מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד אלא רק
בשם מד"א. בשם מד"א.
סא סא
בכוחות עצמו להקים בעדו את מקום המקדש ,שם יתפלל לאלקיו .שום מכשולים ומעצורים כספיים לא בכוחות עצמו להקים בעדו את מקום המקדש ,שם יתפלל לאלקיו .שום מכשולים ומעצורים כספיים לא
יכלו לשבור את רוחם של ה"עמך" הפשוט ,ובלי מגביות ואמצעים מן החוץ הצליחו לאסוף פרוטה יכלו לשבור את רוחם של ה"עמך" הפשוט ,ובלי מגביות ואמצעים מן החוץ הצליחו לאסוף פרוטה
לפרוטה ,ואף השקיעו את כוחות גופם בעבודת הבניה ,וכל חוג הקים לעצמו מקום קדוש ,בו יוכל לפרוטה ,ואף השקיעו את כוחות גופם בעבודת הבניה ,וכל חוג הקים לעצמו מקום קדוש ,בו יוכל
להקדיש את שעותיו הפנויות לתורה ולתפילה .כך קמו בתי כנסיות "מוזרים" אלו :ביהכ"נ של הקצבים, להקדיש את שעותיו הפנויות לתורה ולתפילה .כך קמו בתי כנסיות "מוזרים" אלו :ביהכ"נ של הקצבים,
של שואבי המים ,של הסמרטוטנים ,הנגרים ,החייטים ,השוליות ,הסנדלרים ,הצבעים ,הכובענים, של שואבי המים ,של הסמרטוטנים ,הנגרים ,החייטים ,השוליות ,הסנדלרים ,הצבעים ,הכובענים,
המסגרים ,הנפחים ועוד ועוד רבים .אולם לא רק בבתי כנסת של "אגודות מקצועיות" נתברכה מינסק, המסגרים ,הנפחים ועוד ועוד רבים .אולם לא רק בבתי כנסת של "אגודות מקצועיות" נתברכה מינסק,
ולא חסרו בה בתי כנסת "פרטיים" .מימיהם לא חשבו להקים לעצמם יד ושם בהנצחת שמם בספרי זהב, ולא חסרו בה בתי כנסת "פרטיים" .מימיהם לא חשבו להקים לעצמם יד ושם בהנצחת שמם בספרי זהב,
מטרתם היתה לייסד מבצרי תורה וזה היה אושרם בחיים .לדוגמא נציין את בית הכנסת של אטינגר ,או מטרתם היתה לייסד מבצרי תורה וזה היה אושרם בחיים .לדוגמא נציין את בית הכנסת של אטינגר ,או
את בית הכנסת של בלומע ("בלומ קע'ס קלויז") שכפי ששמעתי זכתה לבנות ביכ"נ זה בזכות ברכתו של את בית הכנסת של בלומע ("בלומ קע'ס קלויז") שכפי ששמעתי זכתה לבנות ביכ"נ זה בזכות ברכתו של
בעל ה"שאגת אריה"ד שאותו היא קירבה בעת מצוקתוה .עד להלאמתו של בית כנסת זה בשנת תרצ"ד בעל ה"שאגת אריה"ד שאותו היא קירבה בעת מצוקתוה .עד להלאמתו של בית כנסת זה בשנת תרצ"ד
התקיימו בו שעורים תורניים לאברכים עובדים ,שלמטרה זו יסדו לעצמם את חברת "תפארת בחורים", התקיימו בו שעורים תורניים לאברכים עובדים ,שלמטרה זו יסדו לעצמם את חברת "תפארת בחורים",
ומורם ורבם היה בזמני הרב הגאון ר' דוד שחור זצ"ל .אחדים מבתי כנסת אלו עוד החזיקו מעמד זמן רב ומורם ורבם היה בזמני הרב הגאון ר' דוד שחור זצ"ל .אחדים מבתי כנסת אלו עוד החזיקו מעמד זמן רב
בתוך מצוקת הבולשביקים ,וחלקם הלך והתפורר יותר ויותר ובמשך הזמן הולאמו רובם הגדול של בתוך מצוקת הבולשביקים ,וחלקם הלך והתפורר יותר ויותר ובמשך הזמן הולאמו רובם הגדול של
מקומות אלו. מקומות אלו.
אחד ממקומות התורה ,שלא נדם מיד ,וגסיסתו ארכה זמן רב ,היה ביהכ"נ "חדר שול" שגם אחד ממקומות התורה ,שלא נדם מיד ,וגסיסתו ארכה זמן רב ,היה ביהכ"נ "חדר שול" שגם
נקרא על שם מיס דו הגאון הגדול "ר' איסר'ס חדר" .זוכר אני היטב בית כנסת מיוחד במינו זה ,וכדאי נקרא על שם מיס דו הגאון הגדול "ר' איסר'ס חדר" .זוכר אני היטב בית כנסת מיוחד במינו זה ,וכדאי
להקדיש לזכרו כמה שורות ספורות .אין אני בא חלילה למעט מערכם וחשיבותם של מרכזי התורה להקדיש לזכרו כמה שורות ספורות .אין אני בא חלילה למעט מערכם וחשיבותם של מרכזי התורה
האחרים ,ברצוני רק להבליט דווקא את נמוכי הרוח שבמינסק ,ורק כדוגמא ישמש מקום זה ,שנחרת האחרים ,ברצוני רק להבליט דווקא את נמוכי הרוח שבמינסק ,ורק כדוגמא ישמש מקום זה ,שנחרת
בזכרוני בשל קול התורה ,שפעם בו גם בזמנים הקשים בשלטון הסובייטים .הגמ' בסוטה (ה' ,ע"א) בזכרוני בשל קול התורה ,שפעם בו גם בזמנים הקשים בשלטון הסובייטים .הגמ' בסוטה (ה' ,ע"א)
אומרת" :בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה" ,ואכן אף נמוכי הרוח שבמינסק זכו ,שבבית אומרת" :בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה" ,ואכן אף נמוכי הרוח שבמינסק זכו ,שבבית
מדרשם נתרכזו ישיבות ושעורי תורה .נזכיר את הישיבה הגדולה והעתיקה שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מדרשם נתרכזו ישיבות ושעורי תורה .נזכיר את הישיבה הגדולה והעתיקה שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי
מים"ו (נוהלה לאחרונה ע"י הגה"צ ,עמוד החסד רבי יהושע הורודנער צימבליסט זצ"ל) ,ובית הכנסת של מים"ו (נוהלה לאחרונה ע"י הגה"צ ,עמוד החסד רבי יהושע הורודנער צימבליסט זצ"ל) ,ובית הכנסת של
השוליות ("גיזעלין -שול") ,שם התקיימו שעורי תורה וקיבוץ אברכים לומדים .אולם מכולם בלט "ר' השוליות ("גיזעלין -שול") ,שם התקיימו שעורי תורה וקיבוץ אברכים לומדים .אולם מכולם בלט "ר'
איסר'ס חדר" במקוריותו הפשוטה. איסר'ס חדר" במקוריותו הפשוטה.
"ר' איסר'ס חדר" שכן ברחוב בלאטע גאס ,שפירושו רחוב הבוץ .שם הרחוב בלבד דיו לתת "ר' איסר'ס חדר" שכן ברחוב בלאטע גאס ,שפירושו רחוב הבוץ .שם הרחוב בלבד דיו לתת
רושם -מה על מראה המקום ,וכאן ברחוב הזה שעם תחילת הגשמים כבר בוססו בו הרגלים בבוץ ,ובלי רושם -מה על מראה המקום ,וכאן ברחוב הזה שעם תחילת הגשמים כבר בוססו בו הרגלים בבוץ ,ובלי
מגפים גבוהים היתה ההליכה בלתי אפשרית -פה הייתה חבויה מרגלית יקרה .על אף הבוץ והרפש הרב מגפים גבוהים היתה ההליכה בלתי אפשרית -פה הייתה חבויה מרגלית יקרה .על אף הבוץ והרפש הרב
משך זהרו עשרות יהודים עמלים ,שחיו על יגיע כפם ,ועל מקום זה נתן להאמר( :סוטה ה' ע"א) "ואת משך זהרו עשרות יהודים עמלים ,שחיו על יגיע כפם ,ועל מקום זה נתן להאמר( :סוטה ה' ע"א) "ואת
דכא ושפל רוח ...ומסתברא כמ"ד אני את דכא" (אני מרכין שכינתי אצלו ,רש"י). דכא ושפל רוח ...ומסתברא כמ"ד אני את דכא" (אני מרכין שכינתי אצלו ,רש"י).
לא ביכ"נ ,לא קלויז ואף לא בית מדרש נקרא ,אלא שם צנוע ביותר "חדר שול" ,פשוט "חדר" לא ביכ"נ ,לא קלויז ואף לא בית מדרש נקרא ,אלא שם צנוע ביותר "חדר שול" ,פשוט "חדר"
מקום חינוך ולמוד לתינוקות .נכנסת פנימה ,ומיד אוירת קודש אופפת אותך .לא ,אין אתה נמצא כאן מקום חינוך ולמוד לתינוקות .נכנסת פנימה ,ומיד אוירת קודש אופפת אותך .לא ,אין אתה נמצא כאן
בהשראת קדושה דוממת של ציורים ותבליטים על נושאים ודמויות תנכיים ,את אוירת הקודש המיוחד בהשראת קדושה דוממת של ציורים ותבליטים על נושאים ודמויות תנכיים ,את אוירת הקודש המיוחד
ד ד
עי' בספר "ר' יעקב" (תולדות הגר"י קמנצקי זצ"ל) עמוד 01ובספר "שאל אביך ויגדך" ח"א עמ' שנ"ג (בספר זה יש טעות בשם האשה) .שם עי' בספר "ר' יעקב" (תולדות הגר"י קמנצקי זצ"ל) עמוד 01ובספר "שאל אביך ויגדך" ח"א עמ' שנ"ג (בספר זה יש טעות בשם האשה) .שם
מתואר ביתר פירוט היאך זכתה לברכתו. מתואר ביתר פירוט היאך זכתה לברכתו.
ה ה
בספר "החפץ חיים" (הרב י שר ז"ל דף ס"ד) מביא מכתב מאחד מתלמידי הגר"ח מוולוז'ין ,הכותב דזה הקלויז היה הראשון בעולם. בספר "החפץ חיים" (הרב י שר ז"ל דף ס"ד) מביא מכתב מאחד מתלמידי הגר"ח מוולוז'ין ,הכותב דזה הקלויז היה הראשון בעולם.
ו ו
הישיבה היתה קיימת עוד בתקופת "הגדול" עי' בספר "הגדול ממינסק" (עמ' .)011 הישיבה היתה קיימת עוד בתקופת "הגדול" עי' בספר "הגדול ממינסק" (עמ' .)011
סב סב
בכוחות עצמו להקים בעדו את מקום המקדש ,שם יתפלל לאלקיו .שום מכשולים ומעצורים כספיים לא בכוחות עצמו להקים בעדו את מקום המקדש ,שם יתפלל לאלקיו .שום מכשולים ומעצורים כספיים לא
יכלו לשבור את רוחם של ה"עמך" הפשוט ,ובלי מגביות ואמצעים מן החוץ הצליחו לאסוף פרוטה יכלו לשבור את רוחם של ה"עמך" הפשוט ,ובלי מגביות ואמצעים מן החוץ הצליחו לאסוף פרוטה
לפרוטה ,ואף השקיעו את כוחות גופם בעבודת הבניה ,וכל חוג הקים לעצמו מקום קדוש ,בו יוכל לפרוטה ,ואף השקיעו את כוחות גופם בעבודת הבניה ,וכל חוג הקים לעצמו מקום קדוש ,בו יוכל
להקדיש את שעותיו הפנויות לתורה ולתפילה .כך קמו בתי כנסיות "מוזרים" אלו :ביהכ"נ של הקצבים, להקדיש את שעותיו הפנויות לתורה ולתפילה .כך קמו בתי כנסיות "מוזרים" אלו :ביהכ"נ של הקצבים,
של שואבי המים ,של הסמרטוטנים ,הנגרים ,החייטים ,השוליות ,הסנדלרים ,הצבעים ,הכובענים, של שואבי המים ,של הסמרטוטנים ,הנגרים ,החייטים ,השוליות ,הסנדלרים ,הצבעים ,הכובענים,
המסגרים ,הנפחים ועוד ועוד רבים .אולם לא רק בבתי כנסת של "אגודות מקצועיות" נתברכה מינסק, המסגרים ,הנפחים ועוד ועוד רבים .אולם לא רק בבתי כנסת של "אגודות מקצועיות" נתברכה מינסק,
ולא חסרו בה בתי כנסת "פרטיים" .מימיהם לא חשבו להקים לעצמם יד ושם בהנצחת שמם בספרי זהב, ולא חסרו בה בתי כנסת "פרטיים" .מימיהם לא חשבו להקים לעצמם יד ושם בהנצחת שמם בספרי זהב,
מטרתם היתה לייסד מבצרי תורה וזה היה אושרם בחיים .לדוגמא נציין את בית הכנסת של אטינגר ,או מטרתם היתה לייסד מבצרי תורה וזה היה אושרם בחיים .לדוגמא נציין את בית הכנסת של אטינגר ,או
את בית הכנסת של בלומע ("בלומ קע'ס קלויז") שכפי ששמעתי זכתה לבנות ביכ"נ זה בזכות ברכתו של את בית הכנסת של בלומע ("בלומ קע'ס קלויז") שכפי ששמעתי זכתה לבנות ביכ"נ זה בזכות ברכתו של
בעל ה"שאגת אריה"ד שאותו היא קירבה בעת מצוקתוה .עד להלאמתו של בית כנסת זה בשנת תרצ"ד בעל ה"שאגת אריה"ד שאותו היא קירבה בעת מצוקתוה .עד להלאמתו של בית כנסת זה בשנת תרצ"ד
התקיימו בו שעורים תורניים לאברכים עובדים ,שלמטרה זו יסדו לעצמם את חברת "תפארת בחורים", התקיימו בו שעורים תורניים לאברכים עובדים ,שלמטרה זו יסדו לעצמם את חברת "תפארת בחורים",
ומורם ורבם היה בזמני הרב הגאון ר' דוד שחור זצ"ל .אחדים מבתי כנסת אלו עוד החזיקו מעמד זמן רב ומורם ורבם היה בזמני הרב הגאון ר' דוד שחור זצ"ל .אחדים מבתי כנסת אלו עוד החזיקו מעמד זמן רב
בתוך מצוקת הבולשביקים ,וחלקם הלך והתפורר יותר ויותר ובמשך הזמן הולאמו רובם הגדול של בתוך מצוקת הבולשביקים ,וחלקם הלך והתפורר יותר ויותר ובמשך הזמן הולאמו רובם הגדול של
מקומות אלו. מקומות אלו.
אחד ממקומות התורה ,שלא נדם מיד ,וגסיסתו ארכה זמן רב ,היה ביהכ"נ "חדר שול" שגם אחד ממקומות התורה ,שלא נדם מיד ,וגסיסתו ארכה זמן רב ,היה ביהכ"נ "חדר שול" שגם
נקרא על שם מיס דו הגאון הגדול "ר' איסר'ס חדר" .זוכר אני היטב בית כנסת מיוחד במינו זה ,וכדאי נקרא על שם מיס דו הגאון הגדול "ר' איסר'ס חדר" .זוכר אני היטב בית כנסת מיוחד במינו זה ,וכדאי
להקדיש לזכרו כמה שורות ספורות .אין אני בא חלילה למעט מערכם וחשיבותם של מרכזי התורה להקדיש לזכרו כמה שורות ספורות .אין אני בא חלילה למעט מערכם וחשיבותם של מרכזי התורה
האחרים ,ברצוני רק להבליט דווקא את נמוכי הרוח שבמינסק ,ורק כדוגמא ישמש מקום זה ,שנחרת האחרים ,ברצוני רק להבליט דווקא את נמוכי הרוח שבמינסק ,ורק כדוגמא ישמש מקום זה ,שנחרת
בזכרוני בשל קול התורה ,שפעם בו גם בזמנים הקשים בשלטון הסובייטים .הגמ' בסוטה (ה' ,ע"א) בזכרוני בשל קול התורה ,שפעם בו גם בזמנים הקשים בשלטון הסובייטים .הגמ' בסוטה (ה' ,ע"א)
אומרת" :בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה" ,ואכן אף נמוכי הרוח שבמינסק זכו ,שבבית אומרת" :בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה" ,ואכן אף נמוכי הרוח שבמינסק זכו ,שבבית
מדרשם נתרכזו ישיבות ושעורי תורה .נזכיר את הישיבה הגדולה והעתיקה שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי מדרשם נתרכזו ישיבות ושעורי תורה .נזכיר את הישיבה הגדולה והעתיקה שהתקיימה בביהכ"נ "שואבי
מים"ו (נוהלה לאחרונה ע"י הגה"צ ,עמוד החסד רבי יהושע הורודנער צימבליסט זצ"ל) ,ובית הכנסת של מים"ו (נוהלה לאחרונה ע"י הגה"צ ,עמוד החסד רבי יהושע הורודנער צימבליסט זצ"ל) ,ובית הכנסת של
השוליות ("גיזעלין -שול") ,שם התקיימו שעורי תורה וקיבוץ אברכים לומדים .אולם מכולם בלט "ר' השוליות ("גיזעלין -שול") ,שם התקיימו שעורי תורה וקיבוץ אברכים לומדים .אולם מכולם בלט "ר'
איסר'ס חדר" במקוריותו הפשוטה. איסר'ס חדר" במקוריותו הפשוטה.
"ר' איסר'ס חדר" שכן ברחוב בלאטע גאס ,שפירושו רחוב הבוץ .שם הרחוב בלבד דיו לתת "ר' איסר'ס חדר" שכן ברחוב בלאטע גאס ,שפירושו רחוב הבוץ .שם הרחוב בלבד דיו לתת
רושם -מה על מראה המקום ,וכאן ברחוב הזה שעם תחילת הגשמים כבר בוססו בו הרגלים בבוץ ,ובלי רושם -מה על מראה המקום ,וכאן ברחוב הזה שעם תחילת הגשמים כבר בוססו בו הרגלים בבוץ ,ובלי
מגפים גבוהים היתה ההליכה בלתי אפשרית -פה הייתה חבויה מרגלית יקרה .על אף הבוץ והרפש הרב מגפים גבוהים היתה ההליכה בלתי אפשרית -פה הייתה חבויה מרגלית יקרה .על אף הבוץ והרפש הרב
משך זהרו עשרות יהודים עמלים ,שחיו על יגיע כפם ,ועל מקום זה נתן להאמר( :סוטה ה' ע"א) "ואת משך זהרו עשרות יהודים עמלים ,שחיו על יגיע כפם ,ועל מקום זה נתן להאמר( :סוטה ה' ע"א) "ואת
דכא ושפל רוח ...ומסתברא כמ"ד אני את דכא" (אני מרכין שכינתי אצלו ,רש"י). דכא ושפל רוח ...ומסתברא כמ"ד אני את דכא" (אני מרכין שכינתי אצלו ,רש"י).
לא ביכ"נ ,לא קלויז ואף לא בית מדרש נקרא ,אלא שם צנוע ביותר "חדר שול" ,פשוט "חדר" לא ביכ"נ ,לא קלויז ואף לא בית מדרש נקרא ,אלא שם צנוע ביותר "חדר שול" ,פשוט "חדר"
מקום חינוך ולמוד לתינוקות .נכנסת פנימה ,ומיד אוירת קודש אופפת אותך .לא ,אין אתה נמצא כאן מקום חינוך ולמוד לתינוקות .נכנסת פנימה ,ומיד אוירת קודש אופפת אותך .לא ,אין אתה נמצא כאן
בהשראת קדושה דוממת של ציורים ותבליטים על נושאים ודמויות תנכיים ,את אוירת הקודש המיוחד בהשראת קדושה דוממת של ציורים ותבליטים על נושאים ודמויות תנכיים ,את אוירת הקודש המיוחד
ד ד
עי' בספר "ר' יעקב" (תולדות הגר"י קמנצקי זצ"ל) עמוד 01ובספר "שאל אביך ויגדך" ח"א עמ' שנ"ג (בספר זה יש טעות בשם האשה) .שם עי' בספר "ר' יעקב" (תולדות הגר"י קמנצקי זצ"ל) עמוד 01ובספר "שאל אביך ויגדך" ח"א עמ' שנ"ג (בספר זה יש טעות בשם האשה) .שם
מתואר ביתר פירוט היאך זכתה לברכתו. מתואר ביתר פירוט היאך זכתה לברכתו.
ה ה
בספר "החפץ חיים" (הרב י שר ז"ל דף ס"ד) מביא מכתב מאחד מתלמידי הגר"ח מוולוז'ין ,הכותב דזה הקלויז היה הראשון בעולם. בספר "החפץ חיים" (הרב י שר ז"ל דף ס"ד) מביא מכתב מאחד מתלמידי הגר"ח מוולוז'ין ,הכותב דזה הקלויז היה הראשון בעולם.
ו ו
הישיבה היתה קיימת עוד בתקופת "הגדול" עי' בספר "הגדול ממינסק" (עמ' .)011 הישיבה היתה קיימת עוד בתקופת "הגדול" עי' בספר "הגדול ממינסק" (עמ' .)011
סב סב
הזה של אור התורה מפיצים פה הדמויות החיות המתנועעות לפני הספר הקדוש שלידם .לא תפגוש כאן הזה של אור התורה מפיצים פה הדמויות החיות המתנועעות לפני הספר הקדוש שלידם .לא תפגוש כאן
בעילויים ,רבנים ות"ח ידועים .פה תפגוש את הצללים של מינסק .ה"עמך" הפשוט ,שבמשך רוב שעות בעילויים ,רבנים ות"ח ידועים .פה תפגוש את הצללים של מינסק .ה"עמך" הפשוט ,שבמשך רוב שעות
היום עבדו בעשר אצבעותיהם להוציא את פת לחמם ,ואף פרסוהו לכל רעב .עובר אתה בין השורות ,הנה היום עבדו בעשר אצבעותיהם להוציא את פת לחמם ,ואף פרסוהו לכל רעב .עובר אתה בין השורות ,הנה
כאן ר' בנימין קוגיל תופר הארנקים ,והנה ר' שמואל יענקיל החייט .כאן יכול אתה למצוא גם את ר' כאן ר' בנימין קוגיל תופר הארנקים ,והנה ר' שמואל יענקיל החייט .כאן יכול אתה למצוא גם את ר'
משה רעזניק ,אותו צדיק ,שכל ימיו מסר נפשו לתורה וללומדיה ,ואין לתאר את דאגתו לבחורי הישיבה משה רעזניק ,אותו צדיק ,שכל ימיו מסר נפשו לתורה וללומדיה ,ואין לתאר את דאגתו לבחורי הישיבה
ולנוחיותם ,ממש כדאגת אב לבנו .כמה חבבנוהו אנו ,הנערים ,וכמה דמעות הוזלנו בהלויתו! פה תפגוש ולנוחיותם ,ממש כדאגת אב לבנו .כמה חבבנוהו אנו ,הנערים ,וכמה דמעות הוזלנו בהלויתו! פה תפגוש
בשאר בעלי הבתים החשובים ,שכל אחד מהווה פרק בפני עצמו. בשאר בעלי הבתים החשובים ,שכל אחד מהווה פרק בפני עצמו.
לכאורה שעת בין ערביים רגילה בין מנחה למעריב ,ואין זה חזיון נדיר לראות בשעה זו יהודים לכאורה שעת בין ערביים רגילה בין מנחה למעריב ,ואין זה חזיון נדיר לראות בשעה זו יהודים
מתכנסים בצוותא וממתינים לתפילת מעריב וחוטפים שיחת חולין קצרה .אולם הטה אוזנך לדיבורם, מתכנסים בצוותא וממתינים לתפילת מעריב וחוטפים שיחת חולין קצרה .אולם הטה אוזנך לדיבורם,
במה עוסקים כעת יהודים אלו ,ותשאל מיד את עצמך ,אם לא נמצא אתה בין כותלי ישיבה בשעת במה עוסקים כעת יהודים אלו ,ותשאל מיד את עצמך ,אם לא נמצא אתה בין כותלי ישיבה בשעת
ה"סדר" .פה יושבים "תלמידי ישיבה" מוזרים אלו ,החל משעה ארבע לערך ,כפופים על ספרם ,משננים ה"סדר" .פה יושבים "תלמידי ישיבה" מוזרים אלו ,החל משעה ארבע לערך ,כפופים על ספרם ,משננים
את פרקם ולמחרת בבוקר הם כבר משתתפים בשיעור בתלמוד מיד לאחר התפילה ,ובין זה לזה מרשים את פרקם ולמחרת בבוקר הם כבר משתתפים בשיעור בתלמוד מיד לאחר התפילה ,ובין זה לזה מרשים
לעצמם הפסקה ארוכה במקצת לעסוק לצורך פרנסתם .בגודל ענוותנותם ,כנראה ,העדיפו לקרוא לבית לעצמם הפסקה ארוכה במקצת לעסוק לצורך פרנסתם .בגודל ענוותנותם ,כנראה ,העדיפו לקרוא לבית
מדרשם בשם "חדר" .בעת שהתינוקות ,הבנים בורחים מבית רבם בשמחה הביתה ,היו ה"תינוקות" - מדרשם בשם "חדר" .בעת שהתינוקות ,הבנים בורחים מבית רבם בשמחה הביתה ,היו ה"תינוקות" -
האבות והזקנים רצים בשמחה לבית מדרשם אחרי יום עבודה מפרך ,ויושבים רכונים על הספר בדיוק האבות והזקנים רצים בשמחה לבית מדרשם אחרי יום עבודה מפרך ,ויושבים רכונים על הספר בדיוק
כפי שהורגלו בילדותם בחדר .וראה זה פלא ,אנשים פשוטים אלו נעשו כך ברוח שקידתם ורצונם העז - כפי שהורגלו בילדותם בחדר .וראה זה פלא ,אנשים פשוטים אלו נעשו כך ברוח שקידתם ורצונם העז -
ללמדנים ותלמידי חכמים .אמרו עליהם" :בעל בית פשוט הלומד אצל ר' איסר ,יודע הסבר פרק משניות ללמדנים ותלמידי חכמים .אמרו עליהם" :בעל בית פשוט הלומד אצל ר' איסר ,יודע הסבר פרק משניות
בסדר "טהרות" טוב יותר מרב". בסדר "טהרות" טוב יותר מרב".
אני לא הכרתי את הגאון ר' איסר ,בימי כבר תפס חתנו ,הגאון הצדיק החבד"י ר' אריה דרדיק אני לא הכרתי את הגאון ר' איסר ,בימי כבר תפס חתנו ,הגאון הצדיק החבד"י ר' אריה דרדיק
זצ"ל את מקומו .זכורני ,פעם אחת בילדותי נזדמנתי בשבת לשעור השבועי במשניות של גאון זה .דיבורו זצ"ל את מקומו .זכורני ,פעם אחת בילדותי נזדמנתי בשבת לשעור השבועי במשניות של גאון זה .דיבורו
היה בנחת ובאורך רוח ,ודרך לימודו לה תחיל מ"אלף" ולגמור ב"תיו" .בהדרגה ,צעד אחרי צעד היה עולה היה בנחת ובאורך רוח ,ודרך לימודו לה תחיל מ"אלף" ולגמור ב"תיו" .בהדרגה ,צעד אחרי צעד היה עולה
במהלך השעור .מתחיל מהמשנה ועובר על ר"ע מברטנורא ,ומשם פנה לתוספות יו"ט והגיע אפי' עד במהלך השעור .מתחיל מהמשנה ועובר על ר"ע מברטנורא ,ומשם פנה לתוספות יו"ט והגיע אפי' עד
תוספות רבנו עקיבא איגר שבשולי המשניות .והכל בלשון השוה לכל נפש ,בהסברה נפלאה ובצחות תוספות רבנו עקיבא איגר שבשולי המשניות .והכל בלשון השוה לכל נפש ,בהסברה נפלאה ובצחות
הדיבור .ה"תלמידים" ידעו להעריך את רבם ,וחיבתם לרבם הנערץ ויראת הכבוד שרחשו לו אין לתאר, הדיבור .ה"תלמידים" ידעו להעריך את רבם ,וחיבתם לרבם הנערץ ויראת הכבוד שרחשו לו אין לתאר,
ובקשרי עבותות היו קשורים הרב ותלמידיו. ובקשרי עבותות היו קשורים הרב ותלמידיו.
מובן ,שמלבד ללמוד יש גם מצוה ללמד ,ואם לא ממש ללמד ,לפחות לדאוג ,שלא תשכח חלילה מובן ,שמלבד ללמוד יש גם מצוה ללמד ,ואם לא ממש ללמד ,לפחות לדאוג ,שלא תשכח חלילה
תורה מישראל .בעת ההיא ,לאחר עליית הסובייטים לשלטון ,גדולה היתה הסכנה ,שתישכח תורה מילדי תורה מישראל .בעת ההיא ,לאחר עליית הסובייטים לשלטון ,גדולה היתה הסכנה ,שתישכח תורה מילדי
ישראל .ומתוך דאגה וחרדה עמוקה לעתידה של תורה קיבלו על עצמם מספר בעלי בתים פשוטים - ישראל .ומתוך דאגה וחרדה עמוקה לעתידה של תורה קיבלו על עצמם מספר בעלי בתים פשוטים -
מה"חדר" של ר' איסר -מתוך רצון נפשי עז לקיום התורה ,להילחם נגד סופות הזעף שהשתוללו מחוץ מה"חדר" של ר' איסר -מתוך רצון נפשי עז לקיום התורה ,להילחם נגד סופות הזעף שהשתוללו מחוץ
לכותלי ביהמ"ד .ללא עזרה מבחוץ ניסו להקים חברה בשם "קרן קיימת" ,שמטרתה להרביץ תורה לכותלי ביהמ"ד .ללא עזרה מבחוץ ניסו להקים חברה בשם "קרן קיימת" ,שמטרתה להרביץ תורה
ויראה לילדי ישראל ,שחונכו במוסדות החינוך החילוניים של ממשלת הכופרים .לא היה זה מוסד מסודר ויראה לילדי ישראל ,שחונכו במוסדות החינוך החילוניים של ממשלת הכופרים .לא היה זה מוסד מסודר
עם תקציב ,הכל נעשה ע"י יוזמה פרטית מובהקת ,וכל עבודתם הייתה לשם שמים ממש ,בלי פניות עם תקציב ,הכל נעשה ע"י יוזמה פרטית מובהקת ,וכל עבודתם הייתה לשם שמים ממש ,בלי פניות
ונגיעות צדדיות לעצמם .אף שהיה ברור שחברה זו לא תצליח לפעול רבות על בני הנוער שנסחף ונשטף ונגיעות צדדיות לעצמם .אף שהיה ברור שחברה זו לא תצליח לפעול רבות על בני הנוער שנסחף ונשטף
עם הזרם החדש הגועש ,לא נמנעו יוזמיה מלהשקיע בה את כוחם ועשו כל מה שהיתה יכולת לאל ידם עם הזרם החדש הגועש ,לא נמנעו יוזמיה מלהשקיע בה את כוחם ועשו כל מה שהיתה יכולת לאל ידם
לעשות במצב של אז. לעשות במצב של אז.
סג סג
הזה של אור התורה מפיצים פה הדמויות החיות המתנועעות לפני הספר הקדוש שלידם .לא תפגוש כאן הזה של אור התורה מפיצים פה הדמויות החיות המתנועעות לפני הספר הקדוש שלידם .לא תפגוש כאן
בעילויים ,רבנים ות"ח ידועים .פה תפגוש את הצללים של מינסק .ה"עמך" הפשוט ,שבמשך רוב שעות בעילויים ,רבנים ות"ח ידועים .פה תפגוש את הצללים של מינסק .ה"עמך" הפשוט ,שבמשך רוב שעות
היום עבדו בעשר אצבעותיהם להוציא את פת לחמם ,ואף פרסוהו לכל רעב .עובר אתה בין השורות ,הנה היום עבדו בעשר אצבעותיהם להוציא את פת לחמם ,ואף פרסוהו לכל רעב .עובר אתה בין השורות ,הנה
כאן ר' בנימין קוגיל תופר הארנקים ,והנה ר' שמואל יענקיל החייט .כאן יכול אתה למצוא גם את ר' כאן ר' בנימין קוגיל תופר הארנקים ,והנה ר' שמואל יענקיל החייט .כאן יכול אתה למצוא גם את ר'
משה רעזניק ,אותו צדיק ,שכל ימיו מסר נפשו לתורה וללומדיה ,ואין לתאר את דאגתו לבחורי הישיבה משה רעזניק ,אותו צדיק ,שכל ימיו מסר נפשו לתורה וללומדיה ,ואין לתאר את דאגתו לבחורי הישיבה
ולנוחיותם ,ממש כדאגת אב לבנו .כמה חבבנוהו אנו ,הנערים ,וכמה דמעות הוזלנו בהלויתו! פה תפגוש ולנוחיותם ,ממש כדאגת אב לבנו .כמה חבבנוהו אנו ,הנערים ,וכמה דמעות הוזלנו בהלויתו! פה תפגוש
בשאר בעלי הבתים החשובים ,שכל אחד מהווה פרק בפני עצמו. בשאר בעלי הבתים החשובים ,שכל אחד מהווה פרק בפני עצמו.
לכאורה שעת בין ערביים רגילה בין מנחה למעריב ,ואין זה חזיון נדיר לראות בשעה זו יהודים לכאורה שעת בין ערביים רגילה בין מנחה למעריב ,ואין זה חזיון נדיר לראות בשעה זו יהודים
מתכנסים בצוותא וממתינים לתפילת מעריב וחוטפים שיחת חולין קצרה .אולם הטה אוזנך לדיבורם, מתכנסים בצוותא וממתינים לתפילת מעריב וחוטפים שיחת חולין קצרה .אולם הטה אוזנך לדיבורם,
במה עוסקים כעת יהודים אלו ,ותשאל מיד את עצמך ,אם לא נמצא אתה בין כותלי ישיבה בשעת במה עוסקים כעת יהודים אלו ,ותשאל מיד את עצמך ,אם לא נמצא אתה בין כותלי ישיבה בשעת
ה"סדר" .פה יושבים "תלמידי ישיבה" מוזרים אלו ,החל משעה ארבע לערך ,כפופים על ספרם ,משננים ה"סדר" .פה יושבים "תלמידי ישיבה" מוזרים אלו ,החל משעה ארבע לערך ,כפופים על ספרם ,משננים
את פרקם ולמחרת בבוקר הם כבר משתתפים בשיעור בתלמוד מיד לאחר התפילה ,ובין זה לזה מרשים את פרקם ולמחרת בבוקר הם כבר משתתפים בשיעור בתלמוד מיד לאחר התפילה ,ובין זה לזה מרשים
לעצמם הפסקה ארוכה במקצת לעסוק לצורך פרנסתם .בגודל ענוותנותם ,כנראה ,העדיפו לקרוא לבית לעצמם הפסקה ארוכה במקצת לעסוק לצורך פרנסתם .בגודל ענוותנותם ,כנראה ,העדיפו לקרוא לבית
מדרשם בשם "חדר" .בעת שהתינוקות ,הבנים בורחים מבית רבם בשמחה הביתה ,היו ה"תינוקות" - מדרשם בשם "חדר" .בעת שהתינוקות ,הבנים בורחים מבית רבם בשמחה הביתה ,היו ה"תינוקות" -
האבות והזקנים רצים בשמחה לבית מדרשם אחרי יום עבודה מפרך ,ויושבים רכונים על הספר בדיוק האבות והזקנים רצים בשמחה לבית מדרשם אחרי יום עבודה מפרך ,ויושבים רכונים על הספר בדיוק
כפי שהורגלו בילדותם בחדר .וראה זה פלא ,אנשים פשוטים אלו נעשו כך ברוח שקידתם ורצונם העז - כפי שהורגלו בילדותם בחדר .וראה זה פלא ,אנשים פשוטים אלו נעשו כך ברוח שקידתם ורצונם העז -
ללמדנים ותלמידי חכמים .אמרו עליהם" :בעל בית פשוט הלומד אצל ר' איסר ,יודע הסבר פרק משניות ללמדנים ותלמידי חכמים .אמרו עליהם" :בעל בית פשוט הלומד אצל ר' איסר ,יודע הסבר פרק משניות
בסדר "טהרות" טוב יותר מרב". בסדר "טהרות" טוב יותר מרב".
אני לא הכרתי את הגאון ר' איסר ,בימי כבר תפס חתנו ,הגאון הצדיק החבד"י ר' אריה דרדיק אני לא הכרתי את הגאון ר' איסר ,בימי כבר תפס חתנו ,הגאון הצדיק החבד"י ר' אריה דרדיק
זצ"ל את מקומו .זכורני ,פעם אחת בילדותי נזדמנתי בשבת לשעור השבועי במשניות של גאון זה .דיבורו זצ"ל את מקומו .זכורני ,פעם אחת בילדותי נזדמנתי בשבת לשעור השבועי במשניות של גאון זה .דיבורו
היה בנחת ובאורך רוח ,ודרך לימודו לה תחיל מ"אלף" ולגמור ב"תיו" .בהדרגה ,צעד אחרי צעד היה עולה היה בנחת ובאורך רוח ,ודרך לימודו לה תחיל מ"אלף" ולגמור ב"תיו" .בהדרגה ,צעד אחרי צעד היה עולה
במהלך השעור .מתחיל מהמשנה ועובר על ר"ע מברטנורא ,ומשם פנה לתוספות יו"ט והגיע אפי' עד במהלך השעור .מתחיל מהמשנה ועובר על ר"ע מברטנורא ,ומשם פנה לתוספות יו"ט והגיע אפי' עד
תוספות רבנו עקיבא איגר שבשולי המשניות .והכל בלשון השוה לכל נפש ,בהסברה נפלאה ובצחות תוספות רבנו עקיבא איגר שבשולי המשניות .והכל בלשון השוה לכל נפש ,בהסברה נפלאה ובצחות
הדיבור .ה"תלמידים" ידעו להעריך את רבם ,וחיבתם לרבם הנערץ ויראת הכבוד שרחשו לו אין לתאר, הדיבור .ה"תלמידים" ידעו להעריך את רבם ,וחיבתם לרבם הנערץ ויראת הכבוד שרחשו לו אין לתאר,
ובקשרי עבותות היו קשורים הרב ותלמידיו. ובקשרי עבותות היו קשורים הרב ותלמידיו.
מובן ,שמלבד ללמוד יש גם מצוה ללמד ,ואם לא ממש ללמד ,לפחות לדאוג ,שלא תשכח חלילה מובן ,שמלבד ללמוד יש גם מצוה ללמד ,ואם לא ממש ללמד ,לפחות לדאוג ,שלא תשכח חלילה
תורה מישראל .בעת ההיא ,לאחר עליית הסובייטים לשלטון ,גדולה היתה הסכנה ,שתישכח תורה מילדי תורה מישראל .בעת ההיא ,לאחר עליית הסובייטים לשלטון ,גדולה היתה הסכנה ,שתישכח תורה מילדי
ישראל .ומתוך דאגה וחרדה עמוקה לעתידה של תורה קיבלו על עצמם מספר בעלי בתים פשוטים - ישראל .ומתוך דאגה וחרדה עמוקה לעתידה של תורה קיבלו על עצמם מספר בעלי בתים פשוטים -
מה"חדר" של ר' איסר -מתוך רצון נפשי עז לקיום התורה ,להילחם נגד סופות הזעף שהשתוללו מחוץ מה"חדר" של ר' איסר -מתוך רצון נפשי עז לקיום התורה ,להילחם נגד סופות הזעף שהשתוללו מחוץ
לכותלי ביהמ"ד .ללא עזרה מבחוץ ניסו להקים חברה בשם "קרן קיימת" ,שמטרתה להרביץ תורה לכותלי ביהמ"ד .ללא עזרה מבחוץ ניסו להקים חברה בשם "קרן קיימת" ,שמטרתה להרביץ תורה
ויראה לילדי ישראל ,שחונכו במוסדות החינוך החילוניים של ממשלת הכופרים .לא היה זה מוסד מסודר ויראה לילדי ישראל ,שחונכו במוסדות החינוך החילוניים של ממשלת הכופרים .לא היה זה מוסד מסודר
עם תקציב ,הכל נעשה ע"י יוזמה פרטית מובהקת ,וכל עבודתם הייתה לשם שמים ממש ,בלי פניות עם תקציב ,הכל נעשה ע"י יוזמה פרטית מובהקת ,וכל עבודתם הייתה לשם שמים ממש ,בלי פניות
ונגיעות צדדיות לעצמם .אף שהיה ברור שחברה זו לא תצליח לפעול רבות על בני הנוער שנסחף ונשטף ונגיעות צדדיות לעצמם .אף שהיה ברור שחברה זו לא תצליח לפעול רבות על בני הנוער שנסחף ונשטף
עם הזרם החדש הגועש ,לא נמנעו יוזמיה מלהשקיע בה את כוחם ועשו כל מה שהיתה יכולת לאל ידם עם הזרם החדש הגועש ,לא נמנעו יוזמיה מלהשקיע בה את כוחם ועשו כל מה שהיתה יכולת לאל ידם
לעשות במצב של אז. לעשות במצב של אז.
סג סג
כאלה היו בעלי הבתים הפשוטים של מינסק ,ואף פעם לא חשבו שעושים הם משהו מיוחד שיהיה כאלה היו בעלי הבתים הפשוטים של מינסק ,ואף פעם לא חשבו שעושים הם משהו מיוחד שיהיה
ראוי אי פעם באחד הימים להעלות על הכתב את דרך חייהם המופלאה .הקורא יתמה :וכי מה יש כאן ראוי אי פעם באחד הימים להעלות על הכתב את דרך חייהם המופלאה .הקורא יתמה :וכי מה יש כאן
באמת משהו מיוחד במינו? יהודים עמלים מתכנסים ללמוד בצוותא ומחפשים מצוות ומעשים טובים, באמת משהו מיוחד במינו? יהודים עמלים מתכנסים ללמוד בצוותא ומחפשים מצוות ומעשים טובים,
אין דבר שכיח יותר מזה .אולם אינו דומה ראיה לשמיעה ,ומי שזכה להיות ביניהם ולהכירם מקרוב יבין אין דבר שכיח יותר מזה .אולם אינו דומה ראיה לשמיעה ,ומי שזכה להיות ביניהם ולהכירם מקרוב יבין
את מלוא המשמעות של התמסרות ולמוד לשמה ,חיי תורה פשוטים ,שהלימוד בה הוא בגדר של לבישת את מלוא המשמעות של התמסרות ולמוד לשמה ,חיי תורה פשוטים ,שהלימוד בה הוא בגדר של לבישת
טלית קטן מהקיצה עד השינה .קשה להוציא הרגשה פנימית זו מהלב ולהעלותה על הנייר במושגים שלנו טלית קטן מהקיצה עד השינה .קשה להוציא הרגשה פנימית זו מהלב ולהעלותה על הנייר במושגים שלנו
ובציורים תיאוריים מהמציאות כיום .אשרי עין ראתה כל זאת ,בהיות מינסק בתפארתה! ובציורים תיאוריים מהמציאות כיום .אשרי עין ראתה כל זאת ,בהיות מינסק בתפארתה!
סד סד
כאלה היו בעלי הבתים הפשוטים של מינסק ,ואף פעם לא חשבו שעושים הם משהו מיוחד שיהיה כאלה היו בעלי הבתים הפשוטים של מינסק ,ואף פעם לא חשבו שעושים הם משהו מיוחד שיהיה
ראוי אי פעם באחד הימים להעלות על הכתב את דרך חייהם המופלאה .הקורא יתמה :וכי מה יש כאן ראוי אי פעם באחד הימים להעלות על הכתב את דרך חייהם המופלאה .הקורא יתמה :וכי מה יש כאן
באמת משהו מיוחד במינו? יהודים עמלים מתכנסים ללמוד בצוותא ומחפשים מצוות ומעשים טובים, באמת משהו מיוחד במינו? יהודים עמלים מתכנסים ללמוד בצוותא ומחפשים מצוות ומעשים טובים,
אין דבר שכיח יותר מזה .אולם אינו דומה ראיה לשמיעה ,ומי שזכה להיות ביניהם ולהכירם מקרוב יבין אין דבר שכיח יותר מזה .אולם אינו דומה ראיה לשמיעה ,ומי שזכה להיות ביניהם ולהכירם מקרוב יבין
את מלוא המשמעות של התמסרות ולמוד לשמה ,חיי תורה פשוטים ,שהלימוד בה הוא בגדר של לבישת את מלוא המשמעות של התמסרות ולמוד לשמה ,חיי תורה פשוטים ,שהלימוד בה הוא בגדר של לבישת
טלית קטן מהקיצה עד השינה .קשה להוציא הרגשה פנימית זו מהלב ולהעלותה על הנייר במושגים שלנו טלית קטן מהקיצה עד השינה .קשה להוציא הרגשה פנימית זו מהלב ולהעלותה על הנייר במושגים שלנו
ובציורים תיאוריים מהמציאות כיום .אשרי עין ראתה כל זאת ,בהיות מינסק בתפארתה! ובציורים תיאוריים מהמציאות כיום .אשרי עין ראתה כל זאת ,בהיות מינסק בתפארתה!
סד סד
תמונות תמונות
ופקסמליות ופקסמליות
תמונות תמונות
ופקסמליות ופקסמליות
חתן חתן
חתן חתן
נשלחה לתורם עבור הצלת אאמו"ר זצ"ל נשלחה לתורם עבור הצלת אאמו"ר זצ"ל
(ראה לעיל עמ' מ"א ד"ה "כל עת") (ראה לעיל עמ' מ"א ד"ה "כל עת")
קבלה מאת "קרן פדיון שבויים" (שנוסדה ע"י הרב קוק זצ"ל) קבלה מאת "קרן פדיון שבויים" (שנוסדה ע"י הרב קוק זצ"ל)
נשלחה לתורם עבור הצלת אאמו"ר זצ"ל נשלחה לתורם עבור הצלת אאמו"ר זצ"ל
(ראה לעיל עמ' מ"א ד"ה "כל עת") (ראה לעיל עמ' מ"א ד"ה "כל עת")
ן (פספורט) דרכו ן (פספורט) דרכו
(ראה לעיל ריש עמ' כ"ט ,אודות תמונת הדרכון) (ראה לעיל ריש עמ' כ"ט ,אודות תמונת הדרכון)
כרטיסי ה"שנה טובה" שנשלחו בפרוס שנת תרח"ץ כרטיסי ה"שנה טובה" שנשלחו בפרוס שנת תרח"ץ
תמונת מחזור .כולל "אהל תורה" (שנת תרצ"ט) תמונת מחזור .כולל "אהל תורה" (שנת תרצ"ט)
המלצות גדולי ישראל עבור חברת "שערי תורה" המלצות גדולי ישראל עבור חברת "שערי תורה"
(ראה לעיל עמ' נ' ד"ה "יחס לבבי") (ראה לעיל עמ' נ' ד"ה "יחס לבבי")
מצבת אבא זצ"ל בחלקת הרבנים שבהר המנוחות מצבת אבא זצ"ל בחלקת הרבנים שבהר המנוחות
מצבת אבא זצ"ל בחלקת הרבנים שבהר המנוחות מצבת אבא זצ"ל בחלקת הרבנים שבהר המנוחות
מצבת אמא ע"ה מצבת אמא ע"ה
קנתה המקום בחייה ,סמוך ונראה לקבר אביה זצ"ל ,בהר הזיתים חלקת כולל פולין קנתה המקום בחייה ,סמוך ונראה לקבר אביה זצ"ל ,בהר הזיתים חלקת כולל פולין
הדסה -שם זה הוסיפו לה בשנת תשמ"ז בשכבה בביה"ח מחוסרת הכרה מחמת ארוע מוחי .אך הדסה -שם זה הוסיפו לה בשנת תשמ"ז בשכבה בביה"ח מחוסרת הכרה מחמת ארוע מוחי .אך
לאחר שחזרה להכרתה היא לא שבה לאיתנה ,אלא המשיכה להיות כחולה סעודית עד לפטירתה. לאחר שחזרה להכרתה היא לא שבה לאיתנה ,אלא המשיכה להיות כחולה סעודית עד לפטירתה.
תמונת אביה (הסבא) הרה"ח ר' מאיר יוסף אברמוביץ זצ"ל והמצבה ,בהר הזתים תמונת אביה (הסבא) הרה"ח ר' מאיר יוסף אברמוביץ זצ"ל והמצבה ,בהר הזתים
קנתה המקום בחייה ,סמוך ונראה לקבר אביה זצ"ל ,בהר הזיתים חלקת כולל פולין קנתה המקום בחייה ,סמוך ונראה לקבר אביה זצ"ל ,בהר הזיתים חלקת כולל פולין
הדסה -שם זה הוסיפו לה בשנת תשמ"ז בשכבה בביה"ח מחוסרת הכרה מחמת ארוע מוחי .אך הדסה -שם זה הוסיפו לה בשנת תשמ"ז בשכבה בביה"ח מחוסרת הכרה מחמת ארוע מוחי .אך
לאחר שחזרה להכרתה היא לא שבה לאיתנה ,אלא המשיכה להיות כחולה סעודית עד לפטירתה. לאחר שחזרה להכרתה היא לא שבה לאיתנה ,אלא המשיכה להיות כחולה סעודית עד לפטירתה.
תמונת אביה (הסבא) הרה"ח ר' מאיר יוסף אברמוביץ זצ"ל והמצבה ,בהר הזתים תמונת אביה (הסבא) הרה"ח ר' מאיר יוסף אברמוביץ זצ"ל והמצבה ,בהר הזתים
תולדות משפחתנו תולדות משפחתנו
ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם אברמוביץ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק סלושץ ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם אברמוביץ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק סלושץ
מרת אלטע רעכיל ב"ר משה אהרן בורנשטיין מרת חיינא ב"ר מרדכי אליהו הכהן לייבמן מרת אלטע רעכיל ב"ר משה אהרן בורנשטיין מרת חיינא ב"ר מרדכי אליהו הכהן לייבמן
הרבנית אסתר צ'יפא (נפ' י"ט בכסלו תשמ"ט) הגה"צ ר' מרדכי אליהו (נפטר ב' במרחשון תשכ"ז) הרבנית אסתר צ'יפא (נפ' י"ט בכסלו תשמ"ט) הגה"צ ר' מרדכי אליהו (נפטר ב' במרחשון תשכ"ז)
ילידת פורסוב – פולין יליד מינסק – רוסיה הלבנה ילידת פורסוב – פולין יליד מינסק – רוסיה הלבנה
שמואל יצחק -הסה נחמה (רוזנבלום) מאיר יוסף -סימה (סמט) ח .משה אהרן -מלכה (שפיצר) צבי אברהם -חנה (פריזנט) שמואל יצחק -הסה נחמה (רוזנבלום) מאיר יוסף -סימה (סמט) ח .משה אהרן -מלכה (שפיצר) צבי אברהם -חנה (פריזנט)
נולד א' דר"ח אדר תש"ה נולד ט"ו בסיון תש"ג נולד ער"ה של שנת תש"א נולד א' דר"ח מרחשון תרצ"ט נולד א' דר"ח אדר תש"ה נולד ט"ו בסיון תש"ג נולד ער"ה של שנת תש"א נולד א' דר"ח מרחשון תרצ"ט
מרדכי אליהו – אסתר (שטרן) מרדכי אליהו – רבקה (קלופט) ליבא אהובה – שמואל לאפיר חוה יעל – משה פרדס מרדכי אליהו – אסתר (שטרן) מרדכי אליהו – רבקה (קלופט) ליבא אהובה – שמואל לאפיר חוה יעל – משה פרדס
פרומית חיינא – יצחק גרשון זקס חיינא מרב – יוסף דב סמוטני חנה חיינא – זאב אריאלי אפרת – זאב פרל פרומית חיינא – יצחק גרשון זקס חיינא מרב – יוסף דב סמוטני חנה חיינא – זאב אריאלי אפרת – זאב פרל
אלכסנדר צבי – שרה (ברויאר) רעכיל מיכל – יעקב מליק שרה – שמואל כהן רחל חיינא – משה צבי גפני אלכסנדר צבי – שרה (ברויאר) רעכיל מיכל – יעקב מליק שרה – שמואל כהן רחל חיינא – משה צבי גפני
יוסף ברוך – אסנת (רוזנבלום) ישראל חיים – חיה (רוזנר) מרדכי אליהו – נעמי (דיסלדורף) יוסף ברוך – אסנת (רוזנבלום) ישראל חיים – חיה (רוזנר) מרדכי אליהו – נעמי (דיסלדורף)
רחל – אליהו אידלמן שיינא ברכה – יהודה פרידמן דוד – הדסה (שוורצמן) רחל – אליהו אידלמן שיינא ברכה – יהודה פרידמן דוד – הדסה (שוורצמן)
אסתר צ'יפא – מיכאל סוקולובסקי לאה פנינה – יצחק שטינהרטר מאיר יוסף – חנה (סלומון) אסתר צ'יפא – מיכאל סוקולובסקי לאה פנינה – יצחק שטינהרטר מאיר יוסף – חנה (סלומון)
צבי יצחק – איטא ד .טובה (קרסניצקי) רחל רויזה – איתמר שוורץ צבי יצחק – איטא ד .טובה (קרסניצקי) רחל רויזה – איתמר שוורץ
אברהם דוד -לאה (יונגרמן) רות – חיים מאיר נריה אברהם דוד -לאה (יונגרמן) רות – חיים מאיר נריה
מנוחה חיה– יצחק מילר מנוחה חיה– יצחק מילר
יעקב -אילה (פקטר) יעקב -אילה (פקטר)
תולדות משפחתנו תולדות משפחתנו
ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם אברמוביץ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק סלושץ ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם אברמוביץ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק סלושץ
מרת אלטע רעכיל ב"ר משה אהרן בורנשטיין מרת חיינא ב"ר מרדכי אליהו הכהן לייבמן מרת אלטע רעכיל ב"ר משה אהרן בורנשטיין מרת חיינא ב"ר מרדכי אליהו הכהן לייבמן
הרבנית אסתר צ'יפא (נפ' י"ט בכסלו תשמ"ט) הגה"צ ר' מרדכי אליהו (נפטר ב' במרחשון תשכ"ז) הרבנית אסתר צ'יפא (נפ' י"ט בכסלו תשמ"ט) הגה"צ ר' מרדכי אליהו (נפטר ב' במרחשון תשכ"ז)
ילידת פורסוב – פולין יליד מינסק – רוסיה הלבנה ילידת פורסוב – פולין יליד מינסק – רוסיה הלבנה
שמואל יצחק -הסה נחמה (רוזנבלום) מאיר יוסף -סימה (סמט) ח .משה אהרן -מלכה (שפיצר) צבי אברהם -חנה (פריזנט) שמואל יצחק -הסה נחמה (רוזנבלום) מאיר יוסף -סימה (סמט) ח .משה אהרן -מלכה (שפיצר) צבי אברהם -חנה (פריזנט)
נולד א' דר"ח אדר תש"ה נולד ט"ו בסיון תש"ג נולד ער"ה של שנת תש"א נולד א' דר"ח מרחשון תרצ"ט נולד א' דר"ח אדר תש"ה נולד ט"ו בסיון תש"ג נולד ער"ה של שנת תש"א נולד א' דר"ח מרחשון תרצ"ט
מרדכי אליהו – אסתר (שטרן) מרדכי אליהו – רבקה (קלופט) ליבא אהובה – שמואל לאפיר חוה יעל – משה פרדס מרדכי אליהו – אסתר (שטרן) מרדכי אליהו – רבקה (קלופט) ליבא אהובה – שמואל לאפיר חוה יעל – משה פרדס
פרומית חיינא – יצחק גרשון זקס חיינא מרב – יוסף דב סמוטני חנה חיינא – זאב אריאלי אפרת – זאב פרל פרומית חיינא – יצחק גרשון זקס חיינא מרב – יוסף דב סמוטני חנה חיינא – זאב אריאלי אפרת – זאב פרל
אלכסנדר צבי – שרה (ברויאר) רעכיל מיכל – יעקב מליק שרה – שמואל כהן רחל חיינא – משה צבי גפני אלכסנדר צבי – שרה (ברויאר) רעכיל מיכל – יעקב מליק שרה – שמואל כהן רחל חיינא – משה צבי גפני
יוסף ברוך – אסנת (רוזנבלום) ישראל חיים – חיה (רוזנר) מרדכי אליהו – נעמי (דיסלדורף) יוסף ברוך – אסנת (רוזנבלום) ישראל חיים – חיה (רוזנר) מרדכי אליהו – נעמי (דיסלדורף)
רחל – אליהו אידלמן שיינא ברכה – יהודה פרידמן דוד – הדסה (שוורצמן) רחל – אליהו אידלמן שיינא ברכה – יהודה פרידמן דוד – הדסה (שוורצמן)
אסתר צ'יפא – מיכאל סוקולובסקי לאה פנינה – יצחק שטינהרטר מאיר יוסף – חנה (סלומון) אסתר צ'יפא – מיכאל סוקולובסקי לאה פנינה – יצחק שטינהרטר מאיר יוסף – חנה (סלומון)
צבי יצחק – איטא ד .טובה (קרסניצקי) רחל רויזה – איתמר שוורץ צבי יצחק – איטא ד .טובה (קרסניצקי) רחל רויזה – איתמר שוורץ
אברהם דוד -לאה (יונגרמן) רות – חיים מאיר נריה אברהם דוד -לאה (יונגרמן) רות – חיים מאיר נריה
מנוחה חיה– יצחק מילר מנוחה חיה– יצחק מילר
יעקב -אילה (פקטר) יעקב -אילה (פקטר)
אבא ז"ל עם ארבעת בניו ,תשכ"ב אבא ז"ל עם ארבעת בניו ,תשכ"ב
מימין לשמאל :שמואל יצחק ,מאיר יוסף ,משה אהרן ,צבי אברהם. מימין לשמאל :שמואל יצחק ,מאיר יוסף ,משה אהרן ,צבי אברהם.
שבת אחים גם יחד (סיון תשס"ה) שבת אחים גם יחד (סיון תשס"ה)
מימין לשמאל :חיים משה אהרן ,צבי אברהם ,שמואל יצחק ,מאיר יוסף מימין לשמאל :חיים משה אהרן ,צבי אברהם ,שמואל יצחק ,מאיר יוסף
אבא ז"ל עם ארבעת בניו ,תשכ"ב אבא ז"ל עם ארבעת בניו ,תשכ"ב
מימין לשמאל :שמואל יצחק ,מאיר יוסף ,משה אהרן ,צבי אברהם. מימין לשמאל :שמואל יצחק ,מאיר יוסף ,משה אהרן ,צבי אברהם.
שבת אחים גם יחד (סיון תשס"ה) שבת אחים גם יחד (סיון תשס"ה)
מימין לשמאל :חיים משה אהרן ,צבי אברהם ,שמואל יצחק ,מאיר יוסף מימין לשמאל :חיים משה אהרן ,צבי אברהם ,שמואל יצחק ,מאיר יוסף
הגה"צ רבי חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל הגה"צ רבי חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל
בין האנשים שהיו נערצים באופן מיוחד על אבינו זצ"ל ,היה הגה"צ ר' חיים אליעזר בין האנשים שהיו נערצים באופן מיוחד על אבינו זצ"ל ,היה הגה"צ ר' חיים אליעזר
ברנשטיין זצ"ל .1אף אותו צדיק החשיב מאד את אבינו ,וקודם פטירתו הוריש ברנשטיין זצ"ל .1אף אותו צדיק החשיב מאד את אבינו ,וקודם פטירתו הוריש
לאבינו את מטלטליו הדלים שכללו ספריו המעטים שהיו ברשותו .בין חפציו לאבינו את מטלטליו הדלים שכללו ספריו המעטים שהיו ברשותו .בין חפציו
האישיים היו גם כיפה לבנה וגרביים לבנות ,ואבינו ז"ל החשיב כסגולה שני בגדים האישיים היו גם כיפה לבנה וגרביים לבנות ,ואבינו ז"ל החשיב כסגולה שני בגדים
אלה ,והיה לובשם ביוה"כ בלבד. אלה ,והיה לובשם ביוה"כ בלבד.
עד כמה הוקיר אבינו את ר' חיים אליעזר ,ניתן לראות ממה שכתב על גבי פתק עד כמה הוקיר אבינו את ר' חיים אליעזר ,ניתן לראות ממה שכתב על גבי פתק
שמצאנו לאחר פטירת אבינו וזו לשונו: שמצאנו לאחר פטירת אבינו וזו לשונו:
"ההוא סבא קדישא הקדוש והטהור מוה"ר חיים אליעזר ב"ר שמואל אייזיק ,נסתלק מן "ההוא סבא קדישא הקדוש והטהור מוה"ר חיים אליעזר ב"ר שמואל אייזיק ,נסתלק מן
עלמא הדין אור ליום חמישי בשעה ( 0303לפי שעון קיץ) ,לסדר ונאספת אל עמך (פנחס) י"ט עלמא הדין אור ליום חמישי בשעה ( 0303לפי שעון קיץ) ,לסדר ונאספת אל עמך (פנחס) י"ט
תמוז תש"ו ,תנצב"ה. תמוז תש"ו ,תנצב"ה.
זוגתו הרבנית מרת חיה שרה בת ר' דב בער (ב"ר שלמה) ,נסתלקה מוצאי ש"ק י"ב שבט זוגתו הרבנית מרת חיה שרה בת ר' דב בער (ב"ר שלמה) ,נסתלקה מוצאי ש"ק י"ב שבט
תש"ז תנצב"ה. תש"ז תנצב"ה.
אקבל על עצמי בלי נדר לשמור היארצייט במשך 03שנים ,חוץ מן השנה הראשונה ,וגם אקבל על עצמי בלי נדר לשמור היארצייט במשך 03שנים ,חוץ מן השנה הראשונה ,וגם
ללמוד משניות ולומר יזכור וכו' ,ולהשתדל להוסיף עוד" עכ"ל. ללמוד משניות ולומר יזכור וכו' ,ולהשתדל להוסיף עוד" עכ"ל.
באמת שמר אבא זצ"ל היארצייט עד סוף ימיו (מרחשון תשכ"ז). באמת שמר אבא זצ"ל היארצייט עד סוף ימיו (מרחשון תשכ"ז).
כדי לעמוד על מידת צדקותו של ר' חיים אליעזר ז"ל מן הראוי להביא כאן שני כדי לעמוד על מידת צדקותו של ר' חיים אליעזר ז"ל מן הראוי להביא כאן שני
ספורים נפלאים ששמענו מאבינו ז"ל אודותיו ,וישמרו לזכרון. ספורים נפלאים ששמענו מאבינו ז"ל אודותיו ,וישמרו לזכרון.
א) בהיותו בעיר מינסק ברוסיה הלבנה הכירו בו כצדיק נסתר ואלו שהכירוהו א) בהיותו בעיר מינסק ברוסיה הלבנה הכירו בו כצדיק נסתר ואלו שהכירוהו
היו באים להתברך ממנו .סיפר אבינו כי בצעירותו ישב פעם בבית הכנסת היו באים להתברך ממנו .סיפר אבינו כי בצעירותו ישב פעם בבית הכנסת
בלילה ולמד ,בקצה השני של ביהכ"נ ישב גם ר' חיים אליעזר ולמד .והנה בלילה ולמד ,בקצה השני של ביהכ"נ ישב גם ר' חיים אליעזר ולמד .והנה
נכנסה אשה לביהכ"נ ונגשה לצדיק שיתפלל על בנה החולה ורשמה על פתק נכנסה אשה לביהכ"נ ונגשה לצדיק שיתפלל על בנה החולה ורשמה על פתק
את שם בנה .ר' חיים אליעזר אחל לה ברכה שהשי"ת ישלח לו רפואה שלמה. את שם בנה .ר' חיים אליעזר אחל לה ברכה שהשי"ת ישלח לו רפואה שלמה.
לאחר שהלכה האשה קם הצדיק ויפן כה וכה וירא כי אין איש בבית הכנסת לאחר שהלכה האשה קם הצדיק ויפן כה וכה וירא כי אין איש בבית הכנסת
(אבינו היה נמוך קומה והיה רכון על ספרו והוא לא הבחין באבינו) ,ופתח (אבינו היה נמוך קומה והיה רכון על ספרו והוא לא הבחין באבינו) ,ופתח
בבכי כנער קטן והתפלל להקב"ה שישלח רפו"ש לבנה של אותה אשה שלא בבכי כנער קטן והתפלל להקב"ה שישלח רפו"ש לבנה של אותה אשה שלא
הכירה מעולם. הכירה מעולם.
1ראה בספר זכרון לקדושי ישיבת חברון "כנסת ישראל" שי"ל ע"י הישיבה-תר"ץ-עמוד 44הכותבים עליו בתוארים הרב 1ראה בספר זכרון לקדושי ישיבת חברון "כנסת ישראל" שי"ל ע"י הישיבה-תר"ץ-עמוד 44הכותבים עליו בתוארים הרב
המאה"ג ,הצדיק המפורסם מוה"ר וכו'. המאה"ג ,הצדיק המפורסם מוה"ר וכו'.
1 1
הגה"צ רבי חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל הגה"צ רבי חיים אליעזר ברנשטיין זצ"ל
בין האנשים שהיו נערצים באופן מיוחד על אבינו זצ"ל ,היה הגה"צ ר' חיים אליעזר בין האנשים שהיו נערצים באופן מיוחד על אבינו זצ"ל ,היה הגה"צ ר' חיים אליעזר
ברנשטיין זצ"ל .1אף אותו צדיק החשיב מאד את אבינו ,וקודם פטירתו הוריש ברנשטיין זצ"ל .1אף אותו צדיק החשיב מאד את אבינו ,וקודם פטירתו הוריש
לאבינו את מטלטליו הדלים שכללו ספריו המעטים שהיו ברשותו .בין חפציו לאבינו את מטלטליו הדלים שכללו ספריו המעטים שהיו ברשותו .בין חפציו
האישיים היו גם כיפה לבנה וגרביים לבנות ,ואבינו ז"ל החשיב כסגולה שני בגדים האישיים היו גם כיפה לבנה וגרביים לבנות ,ואבינו ז"ל החשיב כסגולה שני בגדים
אלה ,והיה לובשם ביוה"כ בלבד. אלה ,והיה לובשם ביוה"כ בלבד.
עד כמה הוקיר אבינו את ר' חיים אליעזר ,ניתן לראות ממה שכתב על גבי פתק עד כמה הוקיר אבינו את ר' חיים אליעזר ,ניתן לראות ממה שכתב על גבי פתק
שמצאנו לאחר פטירת אבינו וזו לשונו: שמצאנו לאחר פטירת אבינו וזו לשונו:
"ההוא סבא קדישא הקדוש והטהור מוה"ר חיים אליעזר ב"ר שמואל אייזיק ,נסתלק מן "ההוא סבא קדישא הקדוש והטהור מוה"ר חיים אליעזר ב"ר שמואל אייזיק ,נסתלק מן
עלמא הדין אור ליום חמישי בשעה ( 0303לפי שעון קיץ) ,לסדר ונאספת אל עמך (פנחס) י"ט עלמא הדין אור ליום חמישי בשעה ( 0303לפי שעון קיץ) ,לסדר ונאספת אל עמך (פנחס) י"ט
תמוז תש"ו ,תנצב"ה. תמוז תש"ו ,תנצב"ה.
זוגתו הרבנית מרת חיה שרה בת ר' דב בער (ב"ר שלמה) ,נסתלקה מוצאי ש"ק י"ב שבט זוגתו הרבנית מרת חיה שרה בת ר' דב בער (ב"ר שלמה) ,נסתלקה מוצאי ש"ק י"ב שבט
תש"ז תנצב"ה. תש"ז תנצב"ה.
אקבל על עצמי בלי נדר לשמור היארצייט במשך 03שנים ,חוץ מן השנה הראשונה ,וגם אקבל על עצמי בלי נדר לשמור היארצייט במשך 03שנים ,חוץ מן השנה הראשונה ,וגם
ללמוד משניות ולומר יזכור וכו' ,ולהשתדל להוסיף עוד" עכ"ל. ללמוד משניות ולומר יזכור וכו' ,ולהשתדל להוסיף עוד" עכ"ל.
באמת שמר אבא זצ"ל היארצייט עד סוף ימיו (מרחשון תשכ"ז). באמת שמר אבא זצ"ל היארצייט עד סוף ימיו (מרחשון תשכ"ז).
כדי לעמוד על מידת צדקותו של ר' חיים אליעזר ז"ל מן הראוי להביא כאן שני כדי לעמוד על מידת צדקותו של ר' חיים אליעזר ז"ל מן הראוי להביא כאן שני
ספורים נפלאים ששמענו מאבינו ז"ל אודותיו ,וישמרו לזכרון. ספורים נפלאים ששמענו מאבינו ז"ל אודותיו ,וישמרו לזכרון.
א) בהיותו בעיר מינסק ברוסיה הלבנה הכירו בו כצדיק נסתר ואלו שהכירוהו א) בהיותו בעיר מינסק ברוסיה הלבנה הכירו בו כצדיק נסתר ואלו שהכירוהו
היו באים להתברך ממנו .סיפר אבינו כי בצעירותו ישב פעם בבית הכנסת היו באים להתברך ממנו .סיפר אבינו כי בצעירותו ישב פעם בבית הכנסת
בלילה ולמד ,בקצה השני של ביהכ"נ ישב גם ר' חיים אליעזר ולמד .והנה בלילה ולמד ,בקצה השני של ביהכ"נ ישב גם ר' חיים אליעזר ולמד .והנה
נכנסה אשה לביהכ"נ ונגשה לצדיק שיתפלל על בנה החולה ורשמה על פתק נכנסה אשה לביהכ"נ ונגשה לצדיק שיתפלל על בנה החולה ורשמה על פתק
את שם בנה .ר' חיים אליעזר אחל לה ברכה שהשי"ת ישלח לו רפואה שלמה. את שם בנה .ר' חיים אליעזר אחל לה ברכה שהשי"ת ישלח לו רפואה שלמה.
לאחר שהלכה האשה קם הצדיק ויפן כה וכה וירא כי אין איש בבית הכנסת לאחר שהלכה האשה קם הצדיק ויפן כה וכה וירא כי אין איש בבית הכנסת
(אבינו היה נמוך קומה והיה רכון על ספרו והוא לא הבחין באבינו) ,ופתח (אבינו היה נמוך קומה והיה רכון על ספרו והוא לא הבחין באבינו) ,ופתח
בבכי כנער קטן והתפלל להקב"ה שישלח רפו"ש לבנה של אותה אשה שלא בבכי כנער קטן והתפלל להקב"ה שישלח רפו"ש לבנה של אותה אשה שלא
הכירה מעולם. הכירה מעולם.
1ראה בספר זכרון לקדושי ישיבת חברון "כנסת ישראל" שי"ל ע"י הישיבה-תר"ץ-עמוד 44הכותבים עליו בתוארים הרב 1ראה בספר זכרון לקדושי ישיבת חברון "כנסת ישראל" שי"ל ע"י הישיבה-תר"ץ-עמוד 44הכותבים עליו בתוארים הרב
המאה"ג ,הצדיק המפורסם מוה"ר וכו'. המאה"ג ,הצדיק המפורסם מוה"ר וכו'.
1 1
ב) בנו של ר' חיים אליעזר ,הקדוש שמואל אייזיק ז"ל הי"ד ,למד בארץ ישראל ב) בנו של ר' חיים אליעזר ,הקדוש שמואל אייזיק ז"ל הי"ד ,למד בארץ ישראל
בישיבת "כנסת ישראל" שבעיר האבות חברון .בפרעות תרפ"ט הוא נהרג על בישיבת "כנסת ישראל" שבעיר האבות חברון .בפרעות תרפ"ט הוא נהרג על
קידוש השם יחד עם עשרים וארבעה בחורי חמד .כשנודע הדבר לפרנסי העיר קידוש השם יחד עם עשרים וארבעה בחורי חמד .כשנודע הדבר לפרנסי העיר
מינסק על הפרעות האיומים שקרו בארץ ישראל ,רגשה העיר והכריזו עצרת מינסק על הפרעות האיומים שקרו בארץ ישראל ,רגשה העיר והכריזו עצרת
בכי והספד על ההרוגים בני ציון היקרים .הכל התכנסו לבית הכנסת הגדול בכי והספד על ההרוגים בני ציון היקרים .הכל התכנסו לבית הכנסת הגדול
שבעיר אשר נתמלא מפה לפה ,והצדיק ר' חיים אליעזר השתתף גם הוא שבעיר אשר נתמלא מפה לפה ,והצדיק ר' חיים אליעזר השתתף גם הוא
בעצרת ,ועמד בפינה ומבכה בבכי את ההרוגים .משום מה לא הודיעו לאביו בעצרת ,ועמד בפינה ומבכה בבכי את ההרוגים .משום מה לא הודיעו לאביו
שבנו שמואל אייזיק גם הוא בין ההרוגים .המספיד הזכיר את שמות שבנו שמואל אייזיק גם הוא בין ההרוגים .המספיד הזכיר את שמות
ההרוגים בני העיר מינסק כמו שמו של משה אהרן ריפס הי"ד ,ישראל ההרוגים בני העיר מינסק כמו שמו של משה אהרן ריפס הי"ד ,ישראל
לזרובסקי הי"ד וכן את שמו של שמואל אייזיק ברנשטיין הי"ד .כשמוע אביו לזרובסקי הי"ד וכן את שמו של שמואל אייזיק ברנשטיין הי"ד .כשמוע אביו
שגם בנו בין הנרצחים ,מיד פסק מלבכות ,קרע קריעה ושב לביתו לשבת שגם בנו בין הנרצחים ,מיד פסק מלבכות ,קרע קריעה ושב לביתו לשבת
"שבעה" .אבינו ז"ל שהיה נוכח במעשה נדהם ,והדבר היה לפלא ולמופת "שבעה" .אבינו ז"ל שהיה נוכח במעשה נדהם ,והדבר היה לפלא ולמופת
בעיני כולם. בעיני כולם.
2 2
ב) בנו של ר' חיים אליעזר ,הקדוש שמואל אייזיק ז"ל הי"ד ,למד בארץ ישראל ב) בנו של ר' חיים אליעזר ,הקדוש שמואל אייזיק ז"ל הי"ד ,למד בארץ ישראל
בישיבת "כנסת ישראל" שבעיר האבות חברון .בפרעות תרפ"ט הוא נהרג על בישיבת "כנסת ישראל" שבעיר האבות חברון .בפרעות תרפ"ט הוא נהרג על
קידוש השם יחד עם עשרים וארבעה בחורי חמד .כשנודע הדבר לפרנסי העיר קידוש השם יחד עם עשרים וארבעה בחורי חמד .כשנודע הדבר לפרנסי העיר
מינסק על הפרעות האיומים שקרו בארץ ישראל ,רגשה העיר והכריזו עצרת מינסק על הפרעות האיומים שקרו בארץ ישראל ,רגשה העיר והכריזו עצרת
בכי והספד על ההרוגים בני ציון היקרים .הכל התכנסו לבית הכנסת הגדול בכי והספד על ההרוגים בני ציון היקרים .הכל התכנסו לבית הכנסת הגדול
שבעיר אשר נתמלא מפה לפה ,והצדיק ר' חיים אליעזר השתתף גם הוא שבעיר אשר נתמלא מפה לפה ,והצדיק ר' חיים אליעזר השתתף גם הוא
בעצרת ,ועמד בפינה ומבכה בבכי את ההרוגים .משום מה לא הודיעו לאביו בעצרת ,ועמד בפינה ומבכה בבכי את ההרוגים .משום מה לא הודיעו לאביו
שבנו שמואל אייזיק גם הוא בין ההרוגים .המספיד הזכיר את שמות שבנו שמואל אייזיק גם הוא בין ההרוגים .המספיד הזכיר את שמות
ההרוגים בני העיר מינסק כמו שמו של משה אהרן ריפס הי"ד ,ישראל ההרוגים בני העיר מינסק כמו שמו של משה אהרן ריפס הי"ד ,ישראל
לזרובסקי הי"ד וכן את שמו של שמואל אייזיק ברנשטיין הי"ד .כשמוע אביו לזרובסקי הי"ד וכן את שמו של שמואל אייזיק ברנשטיין הי"ד .כשמוע אביו
שגם בנו בין הנרצחים ,מיד פסק מלבכות ,קרע קריעה ושב לביתו לשבת שגם בנו בין הנרצחים ,מיד פסק מלבכות ,קרע קריעה ושב לביתו לשבת
"שבעה" .אבינו ז"ל שהיה נוכח במעשה נדהם ,והדבר היה לפלא ולמופת "שבעה" .אבינו ז"ל שהיה נוכח במעשה נדהם ,והדבר היה לפלא ולמופת
בעיני כולם. בעיני כולם.
2 2
לזכרון עולם משפחת אבינו זצ"ל לזכרון עולם משפחת אבינו זצ"ל
אביו הרה"צ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק וזישא חנה .נלב"ע א' דר"ח אלול אביו הרה"צ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק וזישא חנה .נלב"ע א' דר"ח אלול
תרע"ח. תרע"ח.
אמו האשה החסודה מרת חיינא הי"ד ,בת הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן ומריאשע אמו האשה החסודה מרת חיינא הי"ד ,בת הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן ומריאשע
פרומא לייבמן .נעקה"ש בעיר הבירה מינסק -רוסיה הלבנה .יום היארצייט נקבע פרומא לייבמן .נעקה"ש בעיר הבירה מינסק -רוסיה הלבנה .יום היארצייט נקבע
(עפ"י חלום) ביום י"ט בשבט תש"ג. (עפ"י חלום) ביום י"ט בשבט תש"ג.
אחותו מרת זישא חנה ובעלה מר גדליה רוצ'ייסקי ,ובנם הירשל ובנותיהם אחותו מרת זישא חנה ובעלה מר גדליה רוצ'ייסקי ,ובנם הירשל ובנותיהם
צביה וזלדה הי"ד .ניספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש. צביה וזלדה הי"ד .ניספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש.
אחותו מרת צירה ובעלה ר' ישראל ,ובנם הירשל הי"ד .נספו עקה"ש ע"י הנאצים אחותו מרת צירה ובעלה ר' ישראל ,ובנם הירשל הי"ד .נספו עקה"ש ע"י הנאצים
ימ"ש. ימ"ש.
אחיו הצעיר אליעזר ז"ל ,נקטף בדמי ימיו בצום גדליה (השנה לא ידועה לנו). אחיו הצעיר אליעזר ז"ל ,נקטף בדמי ימיו בצום גדליה (השנה לא ידועה לנו).
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
לזכרון עולם משפחת אמנו ע"ה לזכרון עולם משפחת אמנו ע"ה
אביה הרה"ח ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם ומנוחה אברמוביץ .נלב"ע י"ט בשבט אביה הרה"ח ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם ומנוחה אברמוביץ .נלב"ע י"ט בשבט
תש"א( .מנ"כ בהר הזיתים). תש"א( .מנ"כ בהר הזיתים).
אמה האשה החסודה מרת אלטע רעכל בת ר' משה אהרן בורנשטיין .נלב"ע ו' אמה האשה החסודה מרת אלטע רעכל בת ר' משה אהרן בורנשטיין .נלב"ע ו'
בתשרי תרפ"ח. בתשרי תרפ"ח.
אחיה ר' שמואל ורעיתו .בתם רבקה ,בנם שלמה הי"ד .נספו עקה"ש ע"י אחיה ר' שמואל ורעיתו .בתם רבקה ,בנם שלמה הי"ד .נספו עקה"ש ע"י
הנאצים ימ"ש. הנאצים ימ"ש.
אחותה מרת חיה ברכה ע"ה ,נלב"ע י' מרחשון תרצ"ה .בעלה הרה"ח ר' שלמה אחותה מרת חיה ברכה ע"ה ,נלב"ע י' מרחשון תרצ"ה .בעלה הרה"ח ר' שלמה
יהודה ב"ר שמחה בונים רוזנברג ,בניהם ובנותיהם :משה אהרן ,ביילא מרים, יהודה ב"ר שמחה בונים רוזנברג ,בניהם ובנותיהם :משה אהרן ,ביילא מרים,
פייגא ,אברהם ,רעכל ,שמחה בונים הי"ד שנספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש. פייגא ,אברהם ,רעכל ,שמחה בונים הי"ד שנספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש.
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
שתי אחיות המבוגרות מאמנו ע"ה עלו לארץ טרם השואה ,ומנ"כ בהר המנוחות בירושלים. שתי אחיות המבוגרות מאמנו ע"ה עלו לארץ טרם השואה ,ומנ"כ בהר המנוחות בירושלים.
הבכירה ,הרבנית רבקה רויזא ע"ה אשת האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל (מחבר פירוש הסולם על הבכירה ,הרבנית רבקה רויזא ע"ה אשת האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל (מחבר פירוש הסולם על
הזוה"ק) .נפ' ז' בכסלו תש"ך. הזוה"ק) .נפ' ז' בכסלו תש"ך.
האחות השלישית ,הרבנית לאה ע"ה אשת האדמו"ר מסטרעטין הרב יהודה צבי (הירש) ברנדויין זצ"ל. האחות השלישית ,הרבנית לאה ע"ה אשת האדמו"ר מסטרעטין הרב יהודה צבי (הירש) ברנדויין זצ"ל.
נפ' י"ט בתמוז תשמ"ט. נפ' י"ט בתמוז תשמ"ט.
3 3
לזכרון עולם משפחת אבינו זצ"ל לזכרון עולם משפחת אבינו זצ"ל
אביו הרה"צ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק וזישא חנה .נלב"ע א' דר"ח אלול אביו הרה"צ ר' צבי הירש ב"ר אברהם יצחק וזישא חנה .נלב"ע א' דר"ח אלול
תרע"ח. תרע"ח.
אמו האשה החסודה מרת חיינא הי"ד ,בת הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן ומריאשע אמו האשה החסודה מרת חיינא הי"ד ,בת הרה"ח ר' מרדכי אליהו הכהן ומריאשע
פרומא לייבמן .נעקה"ש בעיר הבירה מינסק -רוסיה הלבנה .יום היארצייט נקבע פרומא לייבמן .נעקה"ש בעיר הבירה מינסק -רוסיה הלבנה .יום היארצייט נקבע
(עפ"י חלום) ביום י"ט בשבט תש"ג. (עפ"י חלום) ביום י"ט בשבט תש"ג.
אחותו מרת זישא חנה ובעלה מר גדליה רוצ'ייסקי ,ובנם הירשל ובנותיהם אחותו מרת זישא חנה ובעלה מר גדליה רוצ'ייסקי ,ובנם הירשל ובנותיהם
צביה וזלדה הי"ד .ניספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש. צביה וזלדה הי"ד .ניספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש.
אחותו מרת צירה ובעלה ר' ישראל ,ובנם הירשל הי"ד .נספו עקה"ש ע"י הנאצים אחותו מרת צירה ובעלה ר' ישראל ,ובנם הירשל הי"ד .נספו עקה"ש ע"י הנאצים
ימ"ש. ימ"ש.
אחיו הצעיר אליעזר ז"ל ,נקטף בדמי ימיו בצום גדליה (השנה לא ידועה לנו). אחיו הצעיר אליעזר ז"ל ,נקטף בדמי ימיו בצום גדליה (השנה לא ידועה לנו).
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
לזכרון עולם משפחת אמנו ע"ה לזכרון עולם משפחת אמנו ע"ה
אביה הרה"ח ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם ומנוחה אברמוביץ .נלב"ע י"ט בשבט אביה הרה"ח ר' מאיר יוסף ב"ר אברהם ומנוחה אברמוביץ .נלב"ע י"ט בשבט
תש"א( .מנ"כ בהר הזיתים). תש"א( .מנ"כ בהר הזיתים).
אמה האשה החסודה מרת אלטע רעכל בת ר' משה אהרן בורנשטיין .נלב"ע ו' אמה האשה החסודה מרת אלטע רעכל בת ר' משה אהרן בורנשטיין .נלב"ע ו'
בתשרי תרפ"ח. בתשרי תרפ"ח.
אחיה ר' שמואל ורעיתו .בתם רבקה ,בנם שלמה הי"ד .נספו עקה"ש ע"י אחיה ר' שמואל ורעיתו .בתם רבקה ,בנם שלמה הי"ד .נספו עקה"ש ע"י
הנאצים ימ"ש. הנאצים ימ"ש.
אחותה מרת חיה ברכה ע"ה ,נלב"ע י' מרחשון תרצ"ה .בעלה הרה"ח ר' שלמה אחותה מרת חיה ברכה ע"ה ,נלב"ע י' מרחשון תרצ"ה .בעלה הרה"ח ר' שלמה
יהודה ב"ר שמחה בונים רוזנברג ,בניהם ובנותיהם :משה אהרן ,ביילא מרים, יהודה ב"ר שמחה בונים רוזנברג ,בניהם ובנותיהם :משה אהרן ,ביילא מרים,
פייגא ,אברהם ,רעכל ,שמחה בונים הי"ד שנספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש. פייגא ,אברהם ,רעכל ,שמחה בונים הי"ד שנספו עקה"ש ע"י הנאצים ימ"ש.
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
שתי אחיות המבוגרות מאמנו ע"ה עלו לארץ טרם השואה ,ומנ"כ בהר המנוחות בירושלים. שתי אחיות המבוגרות מאמנו ע"ה עלו לארץ טרם השואה ,ומנ"כ בהר המנוחות בירושלים.
הבכירה ,הרבנית רבקה רויזא ע"ה אשת האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל (מחבר פירוש הסולם על הבכירה ,הרבנית רבקה רויזא ע"ה אשת האדמו"ר מוהרי"ל אשלג זצ"ל (מחבר פירוש הסולם על
הזוה"ק) .נפ' ז' בכסלו תש"ך. הזוה"ק) .נפ' ז' בכסלו תש"ך.
האחות השלישית ,הרבנית לאה ע"ה אשת האדמו"ר מסטרעטין הרב יהודה צבי (הירש) ברנדויין זצ"ל. האחות השלישית ,הרבנית לאה ע"ה אשת האדמו"ר מסטרעטין הרב יהודה צבי (הירש) ברנדויין זצ"ל.
נפ' י"ט בתמוז תשמ"ט. נפ' י"ט בתמוז תשמ"ט.
3 3
אחינו הקטן איננו אתנו אחינו הקטן איננו אתנו
עם סיום עריכת חוברת זו נלקח מאתנו בפתע פתאום עם סיום עריכת חוברת זו נלקח מאתנו בפתע פתאום
אחינו הצעיר הרה"ג ר' שמואל יצחק זצ"ל אחינו הצעיר הרה"ג ר' שמואל יצחק זצ"ל
בעיצומה של שבת חוה"מ פסח י"ט בניסן תשע"א. בעיצומה של שבת חוה"מ פסח י"ט בניסן תשע"א.
מנ"כ בעיר מגוריו פ"ת מנ"כ בעיר מגוריו פ"ת
תמונתו האחרונה בעת סיום כתיבת ס"ת ו' בניסן תשע"א תמונתו האחרונה בעת סיום כתיבת ס"ת ו' בניסן תשע"א
תמונתו האחרונה בעת סיום כתיבת ס"ת ו' בניסן תשע"א תמונתו האחרונה בעת סיום כתיבת ס"ת ו' בניסן תשע"א
הרב ח .משה אהרן שליט"א הרב ח .משה אהרן שליט"א
צר לי עליך אחי ,נעמת לי מאד .רק לי?! הרי לכל אחד ואחד .הגמ' בברכות (י"ז ע"א) אומרת" :אמרו עליו צר לי עליך אחי ,נעמת לי מאד .רק לי?! הרי לכל אחד ואחד .הגמ' בברכות (י"ז ע"א) אומרת" :אמרו עליו
על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" .אחד הגויים ממדינה שמעבר על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" .אחד הגויים ממדינה שמעבר
לים אמר בטלפון לאחד ה ת"ח בירושלים ,שאתה (הנפטר) היית לו כמו אבא ,לא אח ,אלא אבא כי דאגת לים אמר בטלפון לאחד ה ת"ח בירושלים ,שאתה (הנפטר) היית לו כמו אבא ,לא אח ,אלא אבא כי דאגת
עבורו שילמד לדבר בלשון היהודים ,כדי שיוכל להיות לעזר ליהודים הבאים מדינות העולם ,שאינם עבורו שילמד לדבר בלשון היהודים ,כדי שיוכל להיות לעזר ליהודים הבאים מדינות העולם ,שאינם
מדברים את שפת המקום ,והנזקקים לשירותו כנהג מונית[ .באותה עיר מתגוררים נגידים התורמים מדברים את שפת המקום ,והנזקקים לשירותו כנהג מונית[ .באותה עיר מתגוררים נגידים התורמים
לתורה ,ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים באים לשם להתרימם] ,אותו גוי ביסס על ידיך את פרנסתו לתורה ,ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים באים לשם להתרימם] ,אותו גוי ביסס על ידיך את פרנסתו
והקים חברת מוניות המשרתת את השליחים היהודים הבאים לשם .כשאותו נכרי שמע על פטירתך הוא והקים חברת מוניות המשרתת את השליחים היהודים הבאים לשם .כשאותו נכרי שמע על פטירתך הוא
קונן עליך לא "אחי אחי" אלא "אבי אבי" .לכאורה מה המעלה של רבן יוחנן בן זכאי שהקדים שלום קונן עליך לא "אחי אחי" אלא "אבי אבי" .לכאורה מה המעלה של רבן יוחנן בן זכאי שהקדים שלום
לנכרי? התורה אומרת "לא תחנם" .נכון שאין בהקדמת שלום משום לא תחנם ,אבל מה המעלה שיש לנכרי? התורה אומרת "לא תחנם" .נכון שאין בהקדמת שלום משום לא תחנם ,אבל מה המעלה שיש
בכך? בפשטות משום שזה מצביע על טבע טוב שיש לו .אבל יתכן שכוונת ריב"ז היתה גם שעל ידי הארת בכך? בפשטות משום שזה מצביע על טבע טוב שיש לו .אבל יתכן שכוונת ריב"ז היתה גם שעל ידי הארת
פנים לגוי תצא מזה תועלת ליהודים במועד מאוחר יותר .דאגתו של הנפטר לגוי ההוא היתה גם מתוך פנים לגוי תצא מזה תועלת ליהודים במועד מאוחר יותר .דאגתו של הנפטר לגוי ההוא היתה גם מתוך
טבע טוב לעזור לבריות ,אבל העיקר היתה מחשבתו שתצא מזה תועלת ליהודים. טבע טוב לעזור לבריות ,אבל העיקר היתה מחשבתו שתצא מזה תועלת ליהודים.
הגמ' בתע נית (כ"ב ע"א) מספרת על ר' ברוקא חוזאה ששאל את אליהו הנביא שהיה שכיח אצלו, הגמ' בתע נית (כ"ב ע"א) מספרת על ר' ברוקא חוזאה ששאל את אליהו הנביא שהיה שכיח אצלו,
מי מבין אנשי השוק הוא בן עולם הבא ,אליהו הנביא הראה לו על שני אנשים .כששאלם מה מעשיכם? מי מבין אנשי השוק הוא בן עולם הבא ,אליהו הנביא הראה לו על שני אנשים .כששאלם מה מעשיכם?
ענו לו שהם מבדחים אנשים עצובים ,וכשיש ריב בין אנשים הם עושים שלום ביניהם .יש להבין מה היתה ענו לו שהם מבדחים אנשים עצובים ,וכשיש ריב בין אנשים הם עושים שלום ביניהם .יש להבין מה היתה
כוונתו של ר' ברוקא בשאלתו ,בוודאי שהוא ידע שאת בני עולם הבא יש לחפש בבתי מדרשות של תורה, כוונתו של ר' ברוקא בשאלתו ,בוודאי שהוא ידע שאת בני עולם הבא יש לחפש בבתי מדרשות של תורה,
אבל הוא רצה לדעת האם גם בשוק יכולים להגיע למדרגת בן עולם הבא .יש שני סוגי עוה"ב ,עוה"ב אבל הוא רצה לדעת האם גם בשוק יכולים להגיע למדרגת בן עולם הבא .יש שני סוגי עוה"ב ,עוה"ב
שקונים אותו בבתי מדרש של תורה ,ויש עוה"ב שקונים אותו בשוק דוקא .חז"ל אומרים (ב"ק צ"ז ע"ב): שקונים אותו בבתי מדרש של תורה ,ויש עוה"ב שקונים אותו בשוק דוקא .חז"ל אומרים (ב"ק צ"ז ע"ב):
איזהו מטבע של אברהם אבינו ,זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר ,מטבע משתמשים בו איזהו מטבע של אברהם אבינו ,זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר ,מטבע משתמשים בו
לקנייה ,מה הקנייה העיקרית של אברהם אבינו היתה בעוה"ז? הוי אומר ,אברהם אבינו רצה בעוה"ז לקנייה ,מה הקנייה העיקרית של אברהם אבינו היתה בעוה"ז? הוי אומר ,אברהם אבינו רצה בעוה"ז
לקנות עוה"ב ,ובאיזה מטבע הוא קנה עוה"ב? "זקנה וזקנה מצד אחד" .זיקנה היא סמל של חכמת לקנות עוה"ב ,ובאיזה מטבע הוא קנה עוה"ב? "זקנה וזקנה מצד אחד" .זיקנה היא סמל של חכמת
התורה .אין זקן אלא חכם (קדושין ל"ב .):תורה היתה המטבע לקנות בו עוה"ב ,אבל זה רק מצד אחד. התורה .אין זקן אלא חכם (קדושין ל"ב .):תורה היתה המטבע לקנות בו עוה"ב ,אבל זה רק מצד אחד.
מצד שני -אברהם אבינו צריך לצאת לפעמים לשוק ,לנהל משא ומתן עם עפרון החתי וכדו' " -בחור מצד שני -אברהם אבינו צריך לצאת לפעמים לשוק ,לנהל משא ומתן עם עפרון החתי וכדו' " -בחור
ובתולה" הם סמל של חיי השוק .משא ומתן בעניני הבלי עוה"ז ,אצל אברהם אבינו גם כשהוא הוצרך ובתולה" הם סמל של חיי השוק .משא ומתן בעניני הבלי עוה"ז ,אצל אברהם אבינו גם כשהוא הוצרך
להיות בשוק ,לא היה זה זמן מבוזבז לע ניני העוה"ז בלבד ,אלא גם חיי השוק היו אצלו מטבע לקנות בו להיות בשוק ,לא היה זה זמן מבוזבז לע ניני העוה"ז בלבד ,אלא גם חיי השוק היו אצלו מטבע לקנות בו
עוה"ב .הוי אומר המטבע של אברהם אבינו לקנות עוה"ב היה בישיבתו על התורה ועל העבודה מצד אחד, עוה"ב .הוי אומר המטבע של אברהם אבינו לקנות עוה"ב היה בישיבתו על התורה ועל העבודה מצד אחד,
וביציאתו לשוק מצד אחר. וביציאתו לשוק מצד אחר.
הנפטר היה איש תורה מובהק ,למד ולימד ,מסר שיעורי תורה ,למד בחברותות שאחת מהן היתה הנפטר היה איש תורה מובהק ,למד ולימד ,מסר שיעורי תורה ,למד בחברותות שאחת מהן היתה
קביעות יום יומית עם ת"ח שמעבר לים על ידי תיחכום אלקטרוני .בניו ,חתניו ובני ביתם ,קשורים קביעות יום יומית עם ת"ח שמעבר לים על ידי תיחכום אלקטרוני .בניו ,חתניו ובני ביתם ,קשורים
בעבותות לתורה .אבל גם חיי השוק של הנפטר היו מטבע לקנות בו עוה"ב ,יציאותיו לשוק -לארצות בעבותות לתורה .אבל גם חיי השוק של הנפטר היו מטבע לקנות בו עוה"ב ,יציאותיו לשוק -לארצות
רחוקות -לא היה זמן מבוזבז מהמטרה העיקרית של קניית עוה"ב. רחוקות -לא היה זמן מבוזבז מהמטרה העיקרית של קניית עוה"ב.
סיפר אדם שנסע מביתו לארץ רחוקה כדי לגייס כספים לתורה ,אבל דרכו לא צלחה לו ,בהשגחת סיפר אדם שנסע מביתו לארץ רחוקה כדי לגייס כספים לתורה ,אבל דרכו לא צלחה לו ,בהשגחת
השי"ת הוא פגש בהרב סלושץ (הנפטר) שלא הכירו מעודו .הרב סלושץ הבחין שהוא עטוף בצער .מיד השי"ת הוא פגש בהרב סלושץ (הנפטר) שלא הכירו מעודו .הרב סלושץ הבחין שהוא עטוף בצער .מיד
1 1
צר לי עליך אחי ,נעמת לי מאד .רק לי?! הרי לכל אחד ואחד .הגמ' בברכות (י"ז ע"א) אומרת" :אמרו עליו צר לי עליך אחי ,נעמת לי מאד .רק לי?! הרי לכל אחד ואחד .הגמ' בברכות (י"ז ע"א) אומרת" :אמרו עליו
על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" .אחד הגויים ממדינה שמעבר על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" .אחד הגויים ממדינה שמעבר
לים אמר בטלפון לאחד ה ת"ח בירושלים ,שאתה (הנפטר) היית לו כמו אבא ,לא אח ,אלא אבא כי דאגת לים אמר בטלפון לאחד ה ת"ח בירושלים ,שאתה (הנפטר) היית לו כמו אבא ,לא אח ,אלא אבא כי דאגת
עבורו שילמד לדבר בלשון היהודים ,כדי שיוכל להיות לעזר ליהודים הבאים מדינות העולם ,שאינם עבורו שילמד לדבר בלשון היהודים ,כדי שיוכל להיות לעזר ליהודים הבאים מדינות העולם ,שאינם
מדברים את שפת המקום ,והנזקקים לשירותו כנהג מונית[ .באותה עיר מתגוררים נגידים התורמים מדברים את שפת המקום ,והנזקקים לשירותו כנהג מונית[ .באותה עיר מתגוררים נגידים התורמים
לתורה ,ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים באים לשם להתרימם] ,אותו גוי ביסס על ידיך את פרנסתו לתורה ,ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים באים לשם להתרימם] ,אותו גוי ביסס על ידיך את פרנסתו
והקים חברת מוניות המשרתת את השליחים היהודים הבאים לשם .כשאותו נכרי שמע על פטירתך הוא והקים חברת מוניות המשרתת את השליחים היהודים הבאים לשם .כשאותו נכרי שמע על פטירתך הוא
קונן עליך לא "אחי אחי" אלא "אבי אבי" .לכאורה מה המעלה של רבן יוחנן בן זכאי שהקדים שלום קונן עליך לא "אחי אחי" אלא "אבי אבי" .לכאורה מה המעלה של רבן יוחנן בן זכאי שהקדים שלום
לנכרי? התורה אומרת "לא תחנם" .נכון שאין בהקדמת שלום משום לא תחנם ,אבל מה המעלה שיש לנכרי? התורה אומרת "לא תחנם" .נכון שאין בהקדמת שלום משום לא תחנם ,אבל מה המעלה שיש
בכך? בפשטות משום שזה מצביע על טבע טוב שיש לו .אבל יתכן שכוונת ריב"ז היתה גם שעל ידי הארת בכך? בפשטות משום שזה מצביע על טבע טוב שיש לו .אבל יתכן שכוונת ריב"ז היתה גם שעל ידי הארת
פנים לגוי תצא מזה תועלת ליהודים במועד מאוחר יותר .דאגתו של הנפטר לגוי ההוא היתה גם מתוך פנים לגוי תצא מזה תועלת ליהודים במועד מאוחר יותר .דאגתו של הנפטר לגוי ההוא היתה גם מתוך
טבע טוב לעזור לבריות ,אבל העיקר היתה מחשבתו שתצא מזה תועלת ליהודים. טבע טוב לעזור לבריות ,אבל העיקר היתה מחשבתו שתצא מזה תועלת ליהודים.
הגמ' בתע נית (כ"ב ע"א) מספרת על ר' ברוקא חוזאה ששאל את אליהו הנביא שהיה שכיח אצלו, הגמ' בתע נית (כ"ב ע"א) מספרת על ר' ברוקא חוזאה ששאל את אליהו הנביא שהיה שכיח אצלו,
מי מבין אנשי השוק הוא בן עולם הבא ,אליהו הנביא הראה לו על שני אנשים .כששאלם מה מעשיכם? מי מבין אנשי השוק הוא בן עולם הבא ,אליהו הנביא הראה לו על שני אנשים .כששאלם מה מעשיכם?
ענו לו שהם מבדחים אנשים עצובים ,וכשיש ריב בין אנשים הם עושים שלום ביניהם .יש להבין מה היתה ענו לו שהם מבדחים אנשים עצובים ,וכשיש ריב בין אנשים הם עושים שלום ביניהם .יש להבין מה היתה
כוונתו של ר' ברוקא בשאלתו ,בוודאי שהוא ידע שאת בני עולם הבא יש לחפש בבתי מדרשות של תורה, כוונתו של ר' ברוקא בשאלתו ,בוודאי שהוא ידע שאת בני עולם הבא יש לחפש בבתי מדרשות של תורה,
אבל הוא רצה לדעת האם גם בשוק יכולים להגיע למדרגת בן עולם הבא .יש שני סוגי עוה"ב ,עוה"ב אבל הוא רצה לדעת האם גם בשוק יכולים להגיע למדרגת בן עולם הבא .יש שני סוגי עוה"ב ,עוה"ב
שקונים אותו בבתי מדרש של תורה ,ויש עוה"ב שקונים אותו בשוק דוקא .חז"ל אומרים (ב"ק צ"ז ע"ב): שקונים אותו בבתי מדרש של תורה ,ויש עוה"ב שקונים אותו בשוק דוקא .חז"ל אומרים (ב"ק צ"ז ע"ב):
איזהו מטבע של אברהם אבינו ,זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר ,מטבע משתמשים בו איזהו מטבע של אברהם אבינו ,זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר ,מטבע משתמשים בו
לקנייה ,מה הקנייה העיקרית של אברהם אבינו היתה בעוה"ז? הוי אומר ,אברהם אבינו רצה בעוה"ז לקנייה ,מה הקנייה העיקרית של אברהם אבינו היתה בעוה"ז? הוי אומר ,אברהם אבינו רצה בעוה"ז
לקנות עוה"ב ,ובאיזה מטבע הוא קנה עוה"ב? "זקנה וזקנה מצד אחד" .זיקנה היא סמל של חכמת לקנות עוה"ב ,ובאיזה מטבע הוא קנה עוה"ב? "זקנה וזקנה מצד אחד" .זיקנה היא סמל של חכמת
התורה .אין זקן אלא חכם (קדושין ל"ב .):תורה היתה המטבע לקנות בו עוה"ב ,אבל זה רק מצד אחד. התורה .אין זקן אלא חכם (קדושין ל"ב .):תורה היתה המטבע לקנות בו עוה"ב ,אבל זה רק מצד אחד.
מצד שני -אברהם אבינו צריך לצאת לפעמים לשוק ,לנהל משא ומתן עם עפרון החתי וכדו' " -בחור מצד שני -אברהם אבינו צריך לצאת לפעמים לשוק ,לנהל משא ומתן עם עפרון החתי וכדו' " -בחור
ובתולה" הם סמל של חיי השוק .משא ומתן בעניני הבלי עוה"ז ,אצל אברהם אבינו גם כשהוא הוצרך ובתולה" הם סמל של חיי השוק .משא ומתן בעניני הבלי עוה"ז ,אצל אברהם אבינו גם כשהוא הוצרך
להיות בשוק ,לא היה זה זמן מבוזבז לע ניני העוה"ז בלבד ,אלא גם חיי השוק היו אצלו מטבע לקנות בו להיות בשוק ,לא היה זה זמן מבוזבז לע ניני העוה"ז בלבד ,אלא גם חיי השוק היו אצלו מטבע לקנות בו
עוה"ב .הוי אומר המטבע של אברהם אבינו לקנות עוה"ב היה בישיבתו על התורה ועל העבודה מצד אחד, עוה"ב .הוי אומר המטבע של אברהם אבינו לקנות עוה"ב היה בישיבתו על התורה ועל העבודה מצד אחד,
וביציאתו לשוק מצד אחר. וביציאתו לשוק מצד אחר.
הנפטר היה איש תורה מובהק ,למד ולימד ,מסר שיעורי תורה ,למד בחברותות שאחת מהן היתה הנפטר היה איש תורה מובהק ,למד ולימד ,מסר שיעורי תורה ,למד בחברותות שאחת מהן היתה
קביעות יום יומית עם ת"ח שמעבר לים על ידי תיחכום אלקטרוני .בניו ,חתניו ובני ביתם ,קשורים קביעות יום יומית עם ת"ח שמעבר לים על ידי תיחכום אלקטרוני .בניו ,חתניו ובני ביתם ,קשורים
בעבותות לתורה .אבל גם חיי השוק של הנפטר היו מטבע לקנות בו עוה"ב ,יציאותיו לשוק -לארצות בעבותות לתורה .אבל גם חיי השוק של הנפטר היו מטבע לקנות בו עוה"ב ,יציאותיו לשוק -לארצות
רחוקות -לא היה זמן מבוזבז מהמטרה העיקרית של קניית עוה"ב. רחוקות -לא היה זמן מבוזבז מהמטרה העיקרית של קניית עוה"ב.
סיפר אדם שנסע מביתו לארץ רחוקה כדי לגייס כספים לתורה ,אבל דרכו לא צלחה לו ,בהשגחת סיפר אדם שנסע מביתו לארץ רחוקה כדי לגייס כספים לתורה ,אבל דרכו לא צלחה לו ,בהשגחת
השי"ת הוא פגש בהרב סלושץ (הנפטר) שלא הכירו מעודו .הרב סלושץ הבחין שהוא עטוף בצער .מיד השי"ת הוא פגש בהרב סלושץ (הנפטר) שלא הכירו מעודו .הרב סלושץ הבחין שהוא עטוף בצער .מיד
1 1
הזמינו למסעדה כאורחו הפרטי והטיב את לבו וחיזק את רוחו בדברי עידוד שנתנו לו כח להמשיך ואף הזמינו למסעדה כאורחו הפרטי והטיב את לבו וחיזק את רוחו בדברי עידוד שנתנו לו כח להמשיך ואף
להצליח .במקרה דומה אחר עזב הנפטר את עניניו הפרטיים והלך עם אותו אדם להציגו בבתי נדיבים להצליח .במקרה דומה אחר עזב הנפטר את עניניו הפרטיים והלך עם אותו אדם להציגו בבתי נדיבים
שכיבדו את הרב סלושץ והתחשבו עם המלצתו. שכיבדו את הרב סלושץ והתחשבו עם המלצתו.
בנו של הגר"ח מוולאזין כותב בהקדמת ספר "נפש החיים" בשם אביו :כל אדם לא לעצמו נברא, בנו של הגר"ח מוולאזין כותב בהקדמת ספר "נפש החיים" בשם אביו :כל אדם לא לעצמו נברא,
רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות( ,מובא שם במאמר המוסגר) .ממש כך ראינו באחינו זצ"ל. רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות( ,מובא שם במאמר המוסגר) .ממש כך ראינו באחינו זצ"ל.
ראש ישיבה בארה"ק התכונן לנסוע לברזיל מקום שמעולם לא היה שם .הוא תלה פתק בכניסה ראש ישיבה בארה"ק התכונן לנסוע לברזיל מקום שמעולם לא היה שם .הוא תלה פתק בכניסה
לביהמ"ד ובו ביקש לדעת על אדם שביקר בארץ זו ,ויודע מעט על אישים מיוחדים המתגוררים בארץ זו. לביהמ"ד ובו ביקש לדעת על אדם שביקר בארץ זו ,ויודע מעט על אישים מיוחדים המתגוררים בארץ זו.
אחד מתלמידי הישיבה הכיר את הנפטר על כן התקשר לביתו לשאולו על שמות אנשים היכולים לעזור אחד מתלמידי הישיבה הכיר את הנפטר על כן התקשר לביתו לשאולו על שמות אנשים היכולים לעזור
לראש הישיבה .בעודו מדבר בטלפון עם תלמיד הישיבה חייג מהפלפון שלו לברזיל לנדיב לב והלהיבו לראש הישיבה .בעודו מדבר בטלפון עם תלמיד הישיבה חייג מהפלפון שלו לברזיל לנדיב לב והלהיבו
והודיעו לו שראש ישיבה יבוא בקרוב לבקרו ועליו לסייעו .וכפי שהתברר ,אכן שיחה זו בפלפון עזרה מאד והודיעו לו שראש ישיבה יבוא בקרוב לבקרו ועליו לסייעו .וכפי שהתברר ,אכן שיחה זו בפלפון עזרה מאד
לראש הישיבה שהנפטר לא הכירו כלל. לראש הישיבה שהנפטר לא הכירו כלל.
עולה חדשה מארגנטינה ,הגרה כיום בירושלים טלפנה לברר את מספר הטלפון של הרב סלושץ. עולה חדשה מארגנטינה ,הגרה כיום בירושלים טלפנה לברר את מספר הטלפון של הרב סלושץ.
היא מכירה אותו מחו"ל שם קיבלה יעוץ אודות בתה שהיתה רגזנית ואגרסיבית ,והוא (הנפטר) ,בדרכי היא מכירה אותו מחו"ל שם קיבלה יעוץ אודות בתה שהיתה רגזנית ואגרסיבית ,והוא (הנפטר) ,בדרכי
נועם ובכמה משפטים דיבר עם הנערה והכל התיישב על הצד הטוב ביותר .עתה יש לה בעיה אחרת עם נועם ובכמה משפטים דיבר עם הנערה והכל התיישב על הצד הטוב ביותר .עתה יש לה בעיה אחרת עם
ילד האחר שלה ועל כן רוצה שוב להתייעץ עמו .כששמעה שהוא נפטר קבלה הלם ונשמעה בטלפון ילד האחר שלה ועל כן רוצה שוב להתייעץ עמו .כששמעה שהוא נפטר קבלה הלם ונשמעה בטלפון
כיתומה... כיתומה...
סיפר בעל מכו לת בפ"ת ,דבר שלא היה ידוע כלל לבני ביתו ,הרב סלושץ סיכם אתו שמשפחות סיפר בעל מכו לת בפ"ת ,דבר שלא היה ידוע כלל לבני ביתו ,הרב סלושץ סיכם אתו שמשפחות
מסויימות יקנו אצלו בהקפה והוא ישלם עבורם. מסויימות יקנו אצלו בהקפה והוא ישלם עבורם.
עוד כהנה וכהנה סיפורים לרוב ,שמענו בימי ה"שבעה" על דרכי הנפטר .מטבע שלו מצד אחד עוד כהנה וכהנה סיפורים לרוב ,שמענו בימי ה"שבעה" על דרכי הנפטר .מטבע שלו מצד אחד
ביהמ"ד ,ומצד האחר ,כשיש צורך להיות בשוק ,הרי גם השוק מטבע משובח לקנות בו עוה"ב[ .טוב ויפה ביהמ"ד ,ומצד האחר ,כשיש צורך להיות בשוק ,הרי גם השוק מטבע משובח לקנות בו עוה"ב[ .טוב ויפה
יעשו בניו היקרים שיחיו לרכז ,כמה שאפשר ,את מעשיו הכבירים בתורה ,בצדקה וחסד ולהדפיסם למען יעשו בניו היקרים שיחיו לרכז ,כמה שאפשר ,את מעשיו הכבירים בתורה ,בצדקה וחסד ולהדפיסם למען
יעמדו ימים רבים וילמדו ממעשיו הנפלאים]. יעמדו ימים רבים וילמדו ממעשיו הנפלאים].
כולנו ידועים את זכויותיה של רעייתו שתחי' שעמדה לצידו ,וכדברי ר' עקיבא (כתובות ס"ג" ).שלי כולנו ידועים את זכויותיה של רעייתו שתחי' שעמדה לצידו ,וכדברי ר' עקיבא (כתובות ס"ג" ).שלי
ושלכם שלה הוא" ,היא היתה ה"מסמר" שבלעדיו אי אפשר לתלות את התמונה היפה ,רואים תמונה יפה ושלכם שלה הוא" ,היא היתה ה"מסמר" שבלעדיו אי אפשר לתלות את התמונה היפה ,רואים תמונה יפה
על הקיר ,אבל אף אחד לא רואה את המסמר מאחורי התמונה שעליו תלויה התמונה .ומבלי המסמר גם על הקיר ,אבל אף אחד לא רואה את המסמר מאחורי התמונה שעליו תלויה התמונה .ומבלי המסמר גם
התמונ ה לא היתה ניצבת" ,בטח לב בעלה" ,הוא בטח בה שגם בהעדרותו מן הבית תשמור היא על צביון התמונ ה לא היתה ניצבת" ,בטח לב בעלה" ,הוא בטח בה שגם בהעדרותו מן הבית תשמור היא על צביון
הבית ועל העקרונות בלי סטיה כל שהיא מדרכו .היא גרמה לכך שדמות דיוקנו יתראה בבית ,ותשפיע על הבית ועל העקרונות בלי סטיה כל שהיא מדרכו .היא גרמה לכך שדמות דיוקנו יתראה בבית ,ותשפיע על
הבית ,גם בהעדרותו מן הבית. הבית ,גם בהעדרותו מן הבית.
מצוות כיבוד הורים שלו היתה לנו לאות ולמופת ,ידענו שבזה לא נוכל להתחרות אתו ,משתהה מצוות כיבוד הורים שלו היתה לנו לאות ולמופת ,ידענו שבזה לא נוכל להתחרות אתו ,משתהה
ומשתומם הייתי איך הוא נוטל על עצמו עול שלמעלה מכוחות אנוש ,ומופתע הייתי שאע"פ כן הוא ומשתומם הייתי איך הוא נוטל על עצמו עול שלמעלה מכוחות אנוש ,ומופתע הייתי שאע"פ כן הוא
ביצעם בהצלחה. ביצעם בהצלחה.
התורה אומרת על כיבוד הורים "למען יאריכון ימיך" ,מי שחושב שהנפטר לא זכה לאריכות ימים התורה אומרת על כיבוד הורים "למען יאריכון ימיך" ,מי שחושב שהנפטר לא זכה לאריכות ימים
אינו אלא טועה .הסיכויים שהוא יגיע לגיל שבו הוא הגיע היו כמעט אפסיים .זה שנים שהוא חי על אינו אלא טועה .הסיכויים שהוא יגיע לגיל שבו הוא הגיע היו כמעט אפסיים .זה שנים שהוא חי על
כמויות גדולות של תרופות .לדברי הרופאים כל העורקים שלו היו סתומים בלי אפשרות לטפל בהם כמויות גדולות של תרופות .לדברי הרופאים כל העורקים שלו היו סתומים בלי אפשרות לטפל בהם
באיזו שהיא שיטה הידועה היום .בנוסף ,הרגלים כואבות ולא מהלכות כראוי ,חיי צער וסבל עם התקפות באיזו שהיא שיטה הידועה היום .בנוסף ,הרגלים כואבות ולא מהלכות כראוי ,חיי צער וסבל עם התקפות
2 2
הזמינו למסעדה כאורחו הפרטי והטיב את לבו וחיזק את רוחו בדברי עידוד שנתנו לו כח להמשיך ואף הזמינו למסעדה כאורחו הפרטי והטיב את לבו וחיזק את רוחו בדברי עידוד שנתנו לו כח להמשיך ואף
להצליח .במקרה דומה אחר עזב הנפטר את עניניו הפרטיים והלך עם אותו אדם להציגו בבתי נדיבים להצליח .במקרה דומה אחר עזב הנפטר את עניניו הפרטיים והלך עם אותו אדם להציגו בבתי נדיבים
שכיבדו את הרב סלושץ והתחשבו עם המלצתו. שכיבדו את הרב סלושץ והתחשבו עם המלצתו.
בנו של הגר"ח מוולאזין כותב בהקדמת ספר "נפש החיים" בשם אביו :כל אדם לא לעצמו נברא, בנו של הגר"ח מוולאזין כותב בהקדמת ספר "נפש החיים" בשם אביו :כל אדם לא לעצמו נברא,
רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות( ,מובא שם במאמר המוסגר) .ממש כך ראינו באחינו זצ"ל. רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות( ,מובא שם במאמר המוסגר) .ממש כך ראינו באחינו זצ"ל.
ראש ישיבה בארה"ק התכונן לנסוע לברזיל מקום שמעולם לא היה שם .הוא תלה פתק בכניסה ראש ישיבה בארה"ק התכונן לנסוע לברזיל מקום שמעולם לא היה שם .הוא תלה פתק בכניסה
לביהמ"ד ובו ביקש לדעת על אדם שביקר בארץ זו ,ויודע מעט על אישים מיוחדים המתגוררים בארץ זו. לביהמ"ד ובו ביקש לדעת על אדם שביקר בארץ זו ,ויודע מעט על אישים מיוחדים המתגוררים בארץ זו.
אחד מתלמידי הישיבה הכיר את הנפטר על כן התקשר לביתו לשאולו על שמות אנשים היכולים לעזור אחד מתלמידי הישיבה הכיר את הנפטר על כן התקשר לביתו לשאולו על שמות אנשים היכולים לעזור
לראש הישיבה .בעודו מדבר בטלפון עם תלמיד הישיבה חייג מהפלפון שלו לברזיל לנדיב לב והלהיבו לראש הישיבה .בעודו מדבר בטלפון עם תלמיד הישיבה חייג מהפלפון שלו לברזיל לנדיב לב והלהיבו
והודיעו לו שראש ישיבה יבוא בקרוב לבקרו ועליו לסייעו .וכפי שהתברר ,אכן שיחה זו בפלפון עזרה מאד והודיעו לו שראש ישיבה יבוא בקרוב לבקרו ועליו לסייעו .וכפי שהתברר ,אכן שיחה זו בפלפון עזרה מאד
לראש הישיבה שהנפטר לא הכירו כלל. לראש הישיבה שהנפטר לא הכירו כלל.
עולה חדשה מארגנטינה ,הגרה כיום בירושלים טלפנה לברר את מספר הטלפון של הרב סלושץ. עולה חדשה מארגנטינה ,הגרה כיום בירושלים טלפנה לברר את מספר הטלפון של הרב סלושץ.
היא מכירה אותו מחו"ל שם קיבלה יעוץ אודות בתה שהיתה רגזנית ואגרסיבית ,והוא (הנפטר) ,בדרכי היא מכירה אותו מחו"ל שם קיבלה יעוץ אודות בתה שהיתה רגזנית ואגרסיבית ,והוא (הנפטר) ,בדרכי
נועם ובכמה משפטים דיבר עם הנערה והכל התיישב על הצד הטוב ביותר .עתה יש לה בעיה אחרת עם נועם ובכמה משפטים דיבר עם הנערה והכל התיישב על הצד הטוב ביותר .עתה יש לה בעיה אחרת עם
ילד האחר שלה ועל כן רוצה שוב להתייעץ עמו .כששמעה שהוא נפטר קבלה הלם ונשמעה בטלפון ילד האחר שלה ועל כן רוצה שוב להתייעץ עמו .כששמעה שהוא נפטר קבלה הלם ונשמעה בטלפון
כיתומה... כיתומה...
סיפר בעל מכו לת בפ"ת ,דבר שלא היה ידוע כלל לבני ביתו ,הרב סלושץ סיכם אתו שמשפחות סיפר בעל מכו לת בפ"ת ,דבר שלא היה ידוע כלל לבני ביתו ,הרב סלושץ סיכם אתו שמשפחות
מסויימות יקנו אצלו בהקפה והוא ישלם עבורם. מסויימות יקנו אצלו בהקפה והוא ישלם עבורם.
עוד כהנה וכהנה סיפורים לרוב ,שמענו בימי ה"שבעה" על דרכי הנפטר .מטבע שלו מצד אחד עוד כהנה וכהנה סיפורים לרוב ,שמענו בימי ה"שבעה" על דרכי הנפטר .מטבע שלו מצד אחד
ביהמ"ד ,ומצד האחר ,כשיש צורך להיות בשוק ,הרי גם השוק מטבע משובח לקנות בו עוה"ב[ .טוב ויפה ביהמ"ד ,ומצד האחר ,כשיש צורך להיות בשוק ,הרי גם השוק מטבע משובח לקנות בו עוה"ב[ .טוב ויפה
יעשו בניו היקרים שיחיו לרכז ,כמה שאפשר ,את מעשיו הכבירים בתורה ,בצדקה וחסד ולהדפיסם למען יעשו בניו היקרים שיחיו לרכז ,כמה שאפשר ,את מעשיו הכבירים בתורה ,בצדקה וחסד ולהדפיסם למען
יעמדו ימים רבים וילמדו ממעשיו הנפלאים]. יעמדו ימים רבים וילמדו ממעשיו הנפלאים].
כולנו ידועים את זכויותיה של רעייתו שתחי' שעמדה לצידו ,וכדברי ר' עקיבא (כתובות ס"ג" ).שלי כולנו ידועים את זכויותיה של רעייתו שתחי' שעמדה לצידו ,וכדברי ר' עקיבא (כתובות ס"ג" ).שלי
ושלכם שלה הוא" ,היא היתה ה"מסמר" שבלעדיו אי אפשר לתלות את התמונה היפה ,רואים תמונה יפה ושלכם שלה הוא" ,היא היתה ה"מסמר" שבלעדיו אי אפשר לתלות את התמונה היפה ,רואים תמונה יפה
על הקיר ,אבל אף אחד לא רואה את המסמר מאחורי התמונה שעליו תלויה התמונה .ומבלי המסמר גם על הקיר ,אבל אף אחד לא רואה את המסמר מאחורי התמונה שעליו תלויה התמונה .ומבלי המסמר גם
התמונ ה לא היתה ניצבת" ,בטח לב בעלה" ,הוא בטח בה שגם בהעדרותו מן הבית תשמור היא על צביון התמונ ה לא היתה ניצבת" ,בטח לב בעלה" ,הוא בטח בה שגם בהעדרותו מן הבית תשמור היא על צביון
הבית ועל העקרונות בלי סטיה כל שהיא מדרכו .היא גרמה לכך שדמות דיוקנו יתראה בבית ,ותשפיע על הבית ועל העקרונות בלי סטיה כל שהיא מדרכו .היא גרמה לכך שדמות דיוקנו יתראה בבית ,ותשפיע על
הבית ,גם בהעדרותו מן הבית. הבית ,גם בהעדרותו מן הבית.
מצוות כיבוד הורים שלו היתה לנו לאות ולמופת ,ידענו שבזה לא נוכל להתחרות אתו ,משתהה מצוות כיבוד הורים שלו היתה לנו לאות ולמופת ,ידענו שבזה לא נוכל להתחרות אתו ,משתהה
ומשתומם הייתי איך הוא נוטל על עצמו עול שלמעלה מכוחות אנוש ,ומופתע הייתי שאע"פ כן הוא ומשתומם הייתי איך הוא נוטל על עצמו עול שלמעלה מכוחות אנוש ,ומופתע הייתי שאע"פ כן הוא
ביצעם בהצלחה. ביצעם בהצלחה.
התורה אומרת על כיבוד הורים "למען יאריכון ימיך" ,מי שחושב שהנפטר לא זכה לאריכות ימים התורה אומרת על כיבוד הורים "למען יאריכון ימיך" ,מי שחושב שהנפטר לא זכה לאריכות ימים
אינו אלא טועה .הסיכויים שהוא יגיע לגיל שבו הוא הגיע היו כמעט אפסיים .זה שנים שהוא חי על אינו אלא טועה .הסיכויים שהוא יגיע לגיל שבו הוא הגיע היו כמעט אפסיים .זה שנים שהוא חי על
כמויות גדולות של תרופות .לדברי הרופאים כל העורקים שלו היו סתומים בלי אפשרות לטפל בהם כמויות גדולות של תרופות .לדברי הרופאים כל העורקים שלו היו סתומים בלי אפשרות לטפל בהם
באיזו שהיא שיטה הידועה היום .בנוסף ,הרגלים כואבות ולא מהלכות כראוי ,חיי צער וסבל עם התקפות באיזו שהיא שיטה הידועה היום .בנוסף ,הרגלים כואבות ולא מהלכות כראוי ,חיי צער וסבל עם התקפות
2 2
תכופות .אדם במצב כזה מסתגר בד' אמותיו ,נזהר שלא לצאת מפתח ביתו ,ומבלה את היום בטיפול עם תכופות .אדם במצב כזה מסתגר בד' אמותיו ,נזהר שלא לצאת מפתח ביתו ,ומבלה את היום בטיפול עם
גופו .אמנם כך היה צריך להיות לפי דבריהם של הרופאים .אבל במציאות הוא התעלם מכל המכאובים גופו .אמנם כך היה צריך להיות לפי דבריהם של הרופאים .אבל במציאות הוא התעלם מכל המכאובים
והמגבלות .לא החסיר אף אירוע משפחתי ,לא החסיר שום שיעור בהרבצת תורה שלו .יצא לפעול למען והמגבלות .לא החסיר אף אירוע משפחתי ,לא החסיר שום שיעור בהרבצת תורה שלו .יצא לפעול למען
התורה ולמען כלל ישראל מקצה העולם עד קצהו .שמעתי שפעם מיד בחוזרו מאחת מנסיעותיו טלפן התורה ולמען כלל ישראל מקצה העולם עד קצהו .שמעתי שפעם מיד בחוזרו מאחת מנסיעותיו טלפן
אליו אדם מדרום אמריקה והעזיקו לבוא מיד להציל משפחתו שהיא לא תקרע מעם ישראל ,ואף אחד אליו אדם מדרום אמריקה והעזיקו לבוא מיד להציל משפחתו שהיא לא תקרע מעם ישראל ,ואף אחד
לא יוכל להצלי ח לעשות זאת מלבדו .ועוד לפני שהוא נח כראוי מטרחת הדרך הקשה ,הוא נקרא לעלות לא יוכל להצלי ח לעשות זאת מלבדו .ועוד לפני שהוא נח כראוי מטרחת הדרך הקשה ,הוא נקרא לעלות
שוב למטוס .אדם במצב בריאות כשלו ,גם בעשר שנים לא יוכל לעשות אפס קצהו ממה שהוא עשה בשנה שוב למטוס .אדם במצב בריאות כשלו ,גם בעשר שנים לא יוכל לעשות אפס קצהו ממה שהוא עשה בשנה
אחת. אחת.
יש אריכות ימים בכמות ,ויש אריכות ימים באיכות .אריכות ימים בכמות מסתכמת באכילת יש אריכות ימים בכמות ,ויש אריכות ימים באיכות .אריכות ימים בכמות מסתכמת באכילת
כמויות גדול ות של מזון ,בשאיפת רבבות רבבות גלונים של אויר וכדו' .אריכות ימים מתבטאת בעשייה, כמויות גדול ות של מזון ,בשאיפת רבבות רבבות גלונים של אויר וכדו' .אריכות ימים מתבטאת בעשייה,
בפעולות ברוכות למען קוב"ה ועמו ישראל .זכה הנפטר לאריכות ימים באיכות .כל שנה חיים שלו שווה בפעולות ברוכות למען קוב"ה ועמו ישראל .זכה הנפטר לאריכות ימים באיכות .כל שנה חיים שלו שווה
בכמה וכמה שנים ,בפרט בשנים האחרונות שלו ,שלמרות מצב בריאותו הרופף ,אעפ"כ הוא תסס ופעל בכמה וכמה שנים ,בפרט בשנים האחרונות שלו ,שלמרות מצב בריאותו הרופף ,אעפ"כ הוא תסס ופעל
מה שלא כל אדם בריא יכול .הרי כל שנה ושנה משנותיו האחרונות חשובה באיכותה יותר מעשר שנים. מה שלא כל אדם בריא יכול .הרי כל שנה ושנה משנותיו האחרונות חשובה באיכותה יותר מעשר שנים.
אמור מעתה ,האם לא זכה הנפטר לאריכות ימים מפולגת?! וכדברי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ח) על ר' אמור מעתה ,האם לא זכה הנפטר לאריכות ימים מפולגת?! וכדברי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ח) על ר'
בון שהספיק בכ"ח שנים יותר ממה שאחר במאה שנה. בון שהספיק בכ"ח שנים יותר ממה שאחר במאה שנה.
3 3
תכופות .אדם במצב כזה מסתגר בד' אמותיו ,נזהר שלא לצאת מפתח ביתו ,ומבלה את היום בטיפול עם תכופות .אדם במצב כזה מסתגר בד' אמותיו ,נזהר שלא לצאת מפתח ביתו ,ומבלה את היום בטיפול עם
גופו .אמנם כך היה צריך להיות לפי דבריהם של הרופאים .אבל במציאות הוא התעלם מכל המכאובים גופו .אמנם כך היה צריך להיות לפי דבריהם של הרופאים .אבל במציאות הוא התעלם מכל המכאובים
והמגבלות .לא החסיר אף אירוע משפחתי ,לא החסיר שום שיעור בהרבצת תורה שלו .יצא לפעול למען והמגבלות .לא החסיר אף אירוע משפחתי ,לא החסיר שום שיעור בהרבצת תורה שלו .יצא לפעול למען
התורה ולמען כלל ישראל מקצה העולם עד קצהו .שמעתי שפעם מיד בחוזרו מאחת מנסיעותיו טלפן התורה ולמען כלל ישראל מקצה העולם עד קצהו .שמעתי שפעם מיד בחוזרו מאחת מנסיעותיו טלפן
אליו אדם מדרום אמריקה והעזיקו לבוא מיד להציל משפחתו שהיא לא תקרע מעם ישראל ,ואף אחד אליו אדם מדרום אמריקה והעזיקו לבוא מיד להציל משפחתו שהיא לא תקרע מעם ישראל ,ואף אחד
לא יוכל להצלי ח לעשות זאת מלבדו .ועוד לפני שהוא נח כראוי מטרחת הדרך הקשה ,הוא נקרא לעלות לא יוכל להצלי ח לעשות זאת מלבדו .ועוד לפני שהוא נח כראוי מטרחת הדרך הקשה ,הוא נקרא לעלות
שוב למטוס .אדם במצב בריאות כשלו ,גם בעשר שנים לא יוכל לעשות אפס קצהו ממה שהוא עשה בשנה שוב למטוס .אדם במצב בריאות כשלו ,גם בעשר שנים לא יוכל לעשות אפס קצהו ממה שהוא עשה בשנה
אחת. אחת.
יש אריכות ימים בכמות ,ויש אריכות ימים באיכות .אריכות ימים בכמות מסתכמת באכילת יש אריכות ימים בכמות ,ויש אריכות ימים באיכות .אריכות ימים בכמות מסתכמת באכילת
כמויות גדול ות של מזון ,בשאיפת רבבות רבבות גלונים של אויר וכדו' .אריכות ימים מתבטאת בעשייה, כמויות גדול ות של מזון ,בשאיפת רבבות רבבות גלונים של אויר וכדו' .אריכות ימים מתבטאת בעשייה,
בפעולות ברוכות למען קוב"ה ועמו ישראל .זכה הנפטר לאריכות ימים באיכות .כל שנה חיים שלו שווה בפעולות ברוכות למען קוב"ה ועמו ישראל .זכה הנפטר לאריכות ימים באיכות .כל שנה חיים שלו שווה
בכמה וכמה שנים ,בפרט בשנים האחרונות שלו ,שלמרות מצב בריאותו הרופף ,אעפ"כ הוא תסס ופעל בכמה וכמה שנים ,בפרט בשנים האחרונות שלו ,שלמרות מצב בריאותו הרופף ,אעפ"כ הוא תסס ופעל
מה שלא כל אדם בריא יכול .הרי כל שנה ושנה משנותיו האחרונות חשובה באיכותה יותר מעשר שנים. מה שלא כל אדם בריא יכול .הרי כל שנה ושנה משנותיו האחרונות חשובה באיכותה יותר מעשר שנים.
אמור מעתה ,האם לא זכה הנפטר לאריכות ימים מפולגת?! וכדברי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ח) על ר' אמור מעתה ,האם לא זכה הנפטר לאריכות ימים מפולגת?! וכדברי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ח) על ר'
בון שהספיק בכ"ח שנים יותר ממה שאחר במאה שנה. בון שהספיק בכ"ח שנים יותר ממה שאחר במאה שנה.
3 3