‫בס"ד‬

‫הערכה חלופית‬
‫בהלכה‪-‬מסלול תלמוד‬
‫שם העבודה‪:‬‬

‫עבודות מסוכנות‬

‫שמות מגישי העבודה‪:‬‬

‫שחר פדרסקי – ת‪.‬ז ‪214738353‬‬
‫עמית גרוסברגר – ת‪.‬ז ‪214895591‬‬
‫מעוז פניגשטיין – ת‪ .‬ז ‪214561862‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תוכן עניינים‬
‫‪2‬‬ ‫מבוא‬
‫‪4‬‬ ‫שמירת נפשות‬
‫‪7‬‬ ‫חשיבות העבודה‬
‫‪8‬‬ ‫עבודה מסוכנת‬
‫‪10‬‬ ‫סיכום‬
‫‪11‬‬ ‫ביוגרפיה‬
‫‪13‬‬ ‫רפלקציה אישית‬

‫‪2‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מבוא‬
‫לעבוד באסדת קידוח בלב ים‪ ,‬להיות פועל בניין או לתקן קווי מתח גבוה הם רק כמה עבודות‬

‫מסוכנות שמצד אחד יכולות להכניס לך לא מעט כסף ולהיות מאוד מעניינות ומרגשות‪ .‬אבל‬

‫הבעיה‪ :‬לא בטוח שתצליח לסיים את יום העבודה בחיים‪.‬‬

‫כולם מכירים את המצווה הידועה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" וכולנו יודעים שפיקוח נפש‬

‫דוחה הרבה מצוות אחרות כמו מצוות שמירת השבת‪ .‬השאלה היא עד כמה אנחנו צריכים‬

‫להישמר‪ .‬זוהי שאלה משמעותית מאוד בחייהם של הרבה אנשים שעובדים בעבודות מסוכנות או‬

‫הולכים בטיולים לאטרקציות ובילויים שיש בהם סכנה ולכן החלטנו לחקור את הנושא‪.‬‬

‫שאלת החקר‪ :‬האם מותר לאדם לסכן את חייו כדי לעבוד בעבודה מסוכנת? ומהי רמת הסכנה‬

‫שממנה פעילות זו תהיה אסורה?‬

‫נבדוק באיזה מצב לאדם מותר לסכן את חייו האם בשביל פרנסה‪ ,‬והאם בשביל בילוי? עד איזו‬

‫רמת סכנה הדבר מותר ומאיזה רמת סכנה הדבר אסור? האם יש בעניין זה דעות שונות? מה‬

‫ההשלכות ההלכתיות של עניין זה כלפי מי שבוחר עבודה? והאם יש תנאים שיהיה מותר להתיר‬

‫גם דברים המוגדרים כסכנת נפשות? והאם יש בעניין זה הידור חוץ מהחובה?‬

‫אנחנו נברר דברים אלה בעבודה‪ .‬נתחיל במקורות של המצווה בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ‪.‬‬

‫לאחר מכן נבדוק את דעות ופסיקות הגאונים והראשונים בנושא שמירת נפשות‪ .‬ולבסוף נבדוק‬

‫פסיקות ומחלוקות של האחרונים ועד פסיקות של רבני וחכמי ימינו‪.‬‬

‫האפשרויות לפתרון השאלה ההלכתית‪:‬‬

‫יהיה מותר לחלוטין כל העבודות והאטרקציות המסוכנות הסכנה בהם לא נחשבת סכנה‬ ‫‪.1‬‬

‫מספיק ממשית‪.‬‬

‫יהיה מותר לעבוד וללכת לאטרקציות שרמת הסכנה בהם לא גבוהה מדי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בס"ד‬

‫יהיה מותר לעבוד בעבודה מסוכנת רק עבור דברים הכרחיים כמו להרוויח כסף בשביל‬ ‫‪.3‬‬

‫אוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬בית וכו'‪...‬‬

‫כל עבודה או אטרקציה שיש בה סכנה כלשהי תהיה אסורה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שמירת נפשות‬
‫המקור בתורה‬

‫בספר דברים נכתב‪ְ" :‬ו ִנְׁש ַמ ְר ֶּת ם ְמ ֹאד ְל ַנְפ ֹׁשֵת יֶכ ם ִּכ י ֹלא ְר ִא יֶת ם ָּכ ל ְּת מּוָנה ְּב יֹום ִּד ֶּב ר ה' ֲא ֵליֶכ ם‬

‫ְּב ֹחֵר ב ִמ ּתֹוְך ָה ֵא ש" (דברים ד‪ ,‬טו) בנוסף כתוב גם‪ִ" :‬ה ָש ֵמ ר ְל ָך ּוְש מֹור ַנְפ ְש ָך ְמ אֹוד" (דברים ד‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫שני פסוקים אלו אינם עוסקים בהקשרם המקורי בשמירת הנפש במובן הפיזי‪ ,‬והם עוסקים‬

‫בעניינים אחרים‪ ,‬אבל מובא בתלמוד בבלי שהגמון אחד למד משם על החובה להיזהר בשמירת‬

‫הנפש (ראה במקורות מהגמרא)‪.‬‬

‫לפי הרדב"ז (על הרמב"ם סנהדרין יח‪,‬ו) הסיבה היא "שאין נפשו של אדם קניינו אלא קניין‬

‫הקב"ה שנאמר 'הנפשות לי הנה' (יחזקל יח' ד')"‪.‬‬

‫לומדים שאדם נדרש לפעול כדי שהוא ואנשים אחרים לא יהיו בכלל סכנה ממצוות מעקה‪" :‬כי‬

‫תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו" (דברים כב‪ ,‬ח)‪.‬‬

‫המצווה בגמרא‬

‫גמרא שבת בדף לב עמוד א ‪:‬‬

‫"לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושים לו נס ואם‬

‫עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו אמר רבי חנין מאי קראה (בראשית לב‪,‬יא) 'קטנתי מכל‬

‫החסדים ומכל האמת'‪".‬‬

‫הגמרא עוסקת בהוראה הפשוטה והמתבקשת שלפיה חייב אדם לשמור על חייו‪ ,‬ובאיסור להיכנס‬

‫לסכנות מיותרות‪ .‬המכניס עצמו לסכנה עלול להינזק‪ ,‬ואף אם לא יינזק‪ ,‬הרי זה בגדר נס‪,‬‬

‫המפחית וגורע מזכויותיו כלפי שמיים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הגמרא בברכות דף לב עמוד ב מספרת על חסיד שמיאן להפסיק את תפילתו כאשר פנה אליו‬

‫הגמון נכרי‪ .‬ההגמון תמה על מעשיו של החסיד‪:‬‬

‫"אמר לו‪ :‬ריקא‪ ,‬והלא כתוב בתורתכם 'רק השמר לך ושמור נפשך'‪ ,‬וכתיב 'ונשמרתם מאד‬

‫לנפשתיכם' ‪ -‬כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי‬

‫היה תובע את דמך מידי?"‬

‫החסיד השיב לו מה שהשיב‪ ,‬והלך לביתו לשלום‪ .‬אבל מכאן לומדים שפסוקים אלה מהווים מקור‬

‫מרכזי לחובת שמירת הנפש מפני סכנה‪.‬‬

‫ראשונים‬

‫כך סיכם את הדברים המאירי את דברי הגמרא שהבאנו (בשבת לב ע"א)‪:‬‬

‫"לעולם יהא אדם נזהר שלא למסור עצמו לסכנות ואל יסמוך על הנס שאינו יודע להיכן המאזנים‬

‫מכריעות‪ .‬כלל גדול אמרו השטן מקטרג בשעת הסכנה‪".‬‬

‫הרמב"ם הביא אף הוא את ההוראות השונות בנושא זה בפרקים י"א‪-‬י"ב מהלכות רוצח ושמירת‬

‫הנפש‪ .‬עצם הכותרת שבחר הרמב"ם להלכות אלה‪ ,‬שמירת הנפש‪ ,‬מראה על כך שמדובר על נושא‬

‫חשוב ומרכזי‪ .‬הרמבם תיאר את מקור המצווה (הלכות רוצח יא‪ ,‬ד)‪:‬‬

‫“כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה‪,‬‬

‫שנאמר (דברים ד‪ ,‬ט)‪ִ' :‬ה ָּׁש ֶמ ר ְל ָך ּוְׁש ֹמר ַנְפ ְׁש ָך ְמ ֹאד'‪ .‬ואם לא הסיר‪ ,‬והניח המכשולות‬

‫המביאין לידי סכנה‪ ,‬ביטל מצוות עשה ועבר על ֹלא ָת ִׂש ים ָּד ִמ ים ְּב ֵב יֶת ָך”‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬הרמב"ם (בפרק יא הלכה ה) מדגיש כי חובות אלה אינן מפורשות בתורה‪ ,‬ומקורן‬

‫בדברי חכמים‪:‬‬

‫"הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן ואמר‬

‫הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד על כך מכין אותו מכת‬

‫מרדות"‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הרמב"ם מצטט פסוק מפורש בתורה‪ ,‬המהווה מקור לחובת שמירת הנפש‪ .‬דברי הרמב"ם נאמרים‬

‫בהמשך להלכות אחדות שעסקו במצות מעקה‪ ,‬אשר בוודאי נחשבת מצוה מהתורה‪ ,‬המורה על כל‬

‫בעל בית לשמור על חייהם של המבקרים בבית‪" ,‬ולא תשים דמים בביתך"‪.‬‬

‫למרות שהפסוק “ִה ָּׁש ֶמ ר ְל ָך ּוְׁש ֹמר ַנְפ ְׁש ָך ְמ ֹאד” (דברים ד‪ ,‬ט)‪ ,‬מזהיר בעיקר שלא לשכוח את מעמד‬

‫הר סיני‪ ,‬מכל מקום למדו ממנו חכמים שיש גם לשמור את הנפש‪ .‬כלומר הפסוק בא להזהיר כל‬

‫אחד ואחד מישראל שישמור את נפשו ממוות‪ ,‬וכמו שמי ששוכח את מעמד הר סיני מאבד את‬

‫נפשו‪ ,‬גם מי שמכניס עצמו לסכנה מאבד את נפשו שלא יוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודת ה’‪.‬‬

‫פסקי הלכה‬
‫נצטט פה את הפניני הלכה של הרב אליעזר מלמד (ליקוטים ב פרק ט' הלכה ז') שמסכם בכלליות‬

‫את פסקי ההלכה הנובעים מהמצווה‪:‬‬

‫"לפיכך‪ ,‬אסור לאדם לגדל כלב רע ולתת לו להסתובב כשאינו קשור‪ .‬ואפילו אם הכלב אינו רגיל‬

‫לנשוך אלא רק נובח ומפחיד‪ ,‬שמא יפחיד אשה הרה ויגרום לה שתפיל את עוברה‪ .‬ואמרו חכמים‬

‫על המגדל כלב רע‪ ,‬היינו כלב מפחיד‪ ,‬ואינו קושרו‪ ,‬שהוא ארור‪ .‬אבל בישובים שליד הספר‪ ,‬מותר‬

‫לגדל כלב רע‪ ,‬כדי שישמור מפני האויבים‪ ,‬וביום יקשרוהו ובלילה יתירוהו (ב”ק פג‪ ,‬א‪ ,‬שו”ע חו”מ‬

‫תט‪ ,‬ג)‪ .‬וכלב שאינו נובח ומפחיד‪ ,‬מותר לגדלו בכל מקום ואין צריך כלל לקושרו (שו”ע הרב הל’‬

‫שמירת גוף ונפש ג)‪.‬‬

‫וכן אסור לאדם להניח בביתו סולם רעוע‪ ,‬שמא יבוא שם אדם שאינו יודע שהסולם רעוע‪ ,‬יעלה‬

‫עליו וייפול (ב”ק מו‪ ,‬א)‪.‬‬

‫ולא ילך אדם תחת קיר נטוי שיש חשש שייפול‪ ,‬ולא ילך על גשר רעוע‪ ,‬שמא ייפול בדיוק כשיעבור‬

‫שם (ע’ ר”ה טז‪ ,‬ב‪ ,‬תענית כ‪ ,‬ב)‪.‬‬

‫ואסור להשאיר חומר רעיל במקום שילדים קטנים יכולים להגיע אליו ולאכול או לשתות ממנו‪.‬‬

‫וכן אסור להשאיר חומר רעיל‪ ,‬כמו אקונומיקה‪ ,‬בבקבוק ששותים ממנו‪ ,‬שמא יבוא אדם שאינו‬

‫יודע שהניחו בבקבוק חומר רעיל וישתה ממנו וימות‪.‬‬

‫וכן אסור להשאיר בבית מכשיר חשמלי מקולקל שהמשתמש בו עלול להתחשמל‪".‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בס"ד‬

‫כלומר מבחינת ההלכה כל דבר שיש בו חשש סביר לסכנת נפשות אסור להכניס את עצמך לגדר‬

‫הסכנה במקרה רגיל וכמו כל הדוגמאות והמקרים שהביא הפניני הלכה שבהם יש חשש למוות‪.‬‬

‫וכן רואים שצריך להזהר גם כלפי חייהם של אחרים כמו במצוות מעקה‪.‬‬

‫חשיבות העבודה‬

‫חשיבות העבודה במקרא‬

‫העבודה בתנ"ך היא חלק בלתי נפרד מהוויית האדם מראשיתו – החל בסיפור גן עדן‪ ,‬כאשר ה' שם‬

‫אותו "ְב ַגן ֵע ֶד ן‪ְ ,‬ל ָע ְב ָד ּה ּוְל ָׁש ְמ ָר ּה" (בראשית ב טו)‪ .‬אך בעקבות החטא גורש האדם מגן עדן ונענש‪,‬‬

‫והוא נדון מכאן ואילך לעבודה קשה ומפרכת‪ְּ" :‬ב ֵז ַע ת ַא ֶּפ יָך‪ֹּ ,‬תאַכ ל ֶלֶח ם" (בראשית ג יט)‪.‬‬

‫בעשרת הדיברות קבעה התורה את הסדר התקין של שישה ימי עבודה – ולאחריהם יום מנוחה‪,‬‬

‫השבת‪ֵׁ" :‬ש ֶׁש ת ָיִמ ים ַּת ֲעֹבד ְו ָע ִׂש יָת ָּכ ל ְמ ַלאְכ ֶּת ָך‪ְ ,‬ו יֹום ַה ְּׁש ִב יִע י ַׁש ָּב ת ַלה' ֱא ֹלֶה יָך" (שמות כ ח)‪.‬‬

‫בנביא יש פסוקים רבים בשבחו של האדם העובד ובשבחה של העבודה‪ ,‬המפרנסת את בעליה‪:‬‬

‫"ֵיֵצ א ָאָד ם ְל ָפ ֳעלֹו ְו ַלֲעֹבָד תֹו ֲעֵד י ָע ֶר ב" (תהלים קד כג)‪ְ" ,‬י ִג יַע ַּכ ֶּפ יָך ִּכ י ֹתאֵכ ל – ַא ְׁש ֶר יָך ְו טֹוב ָלְך"‬

‫(תהלים קכח ב)‪ֹ" ,‬עֵב ד ַאְד ָמ תֹו ִי ְׂש ַּב ע ָלֶח ם" (משלי יב יא; כח יט)‬

‫על הסיפוק מן העבודה אומר קהלת (ה‪ ,‬ה)‪ְ" :‬מ תּוָק ה ְׁש ַנת ָה ֹעֵב ד"‪ ,‬ובעקבות העבודה המעודדת‬

‫חריצות מייעץ שלמה המלך‪ֵ" :‬לְך ֶא ל ְנ ָמ ָלה ָע ֵצ ל ְר ֵא ה ְד ָר ֶכ יָה ַו ֲח ָכ ם… ַע ד ָמ ַת י ָע ֵצ ל ִּת ְׁש ָּכ ב? ָמ ַת י‬

‫ָּת קּום ִמ ְּׁש ָנֶת ָך?" (משלי ו ו – ט)‪.‬‬

‫מכל המקורות האלה בתנ"ך אנחנו יכולים לראות שבסך הכל המקרא מעודד לעבוד ולפרנס את‬

‫המשפחה ושהעבודה חשובה ונדרשת כלפי כל אדם ומשפחתו‪.‬‬

‫העבודה במקורות חז"ל וברמב"ם‬

‫קבעו חז"ל כי אין להתבטל מן העבודה‪ ,‬והדגישו את המצב הרצוי – השילוב בין השניים‪" :‬יפה‬

‫תלמוד תורה עם דרך ארץ‪ ,‬שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עמה מלאכה – סופה‬

‫בטלה וגוררת עוון"‪ .‬וגם אמרו חז"ל‪" :‬גדולה היא המלאכה‪ ,‬שכל מי שאינו עוסק במלאכה הרי זה‬

‫‪7‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מתחייב בנפשו"‪ ,‬ו"אין אדם מת אלא מתוך בטלה"‪ ,‬ומכך גם חובת האב לחנך את ילדיו לחיי‬

‫עבודה‪" :‬כל שאינו מלמד את בנו אּוָמ נּות… כאילו מלמדו ִל ְס טּות‪".‬‬

‫ורמב"ם ‪ ,‬בספרו משנה תורה‪ ,‬הדגיש את חשיבותה של העבודה ופסק‪:‬‬

‫"לעולם ידחק אדם עצמו ויתגלגל בצער – ואל יצטרך לבריות… ואפילו היה חכם ומכובד ְו ֶה ֱעִנ י –‬

‫יעסוק באּוָמ נּות ואפילו באּוָמ נּות מנוולת‪ – .‬בלבד שיוכל לפרנס את עצמו ובני ביתו ולא יזדקק‬

‫לתמיכתם של אחרים‪( ".‬רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה יח)‬

‫וכן נהגו גדולי ישראל כמו הלל הזקן לפני שהתמנה לנשיא התפרנס בדוחק רב מחטיבת עצים‪.‬‬

‫אמנם אחר שהתמנה לנשיא‪ ,‬הציבור נתן לו ממון רב עד שנעשה עשיר‪.‬‬

‫וגם שאר תלמידי חכמים שלא שימשו בהנהגה גם עבדו‪ .‬שמעון הפקולי היה עושה צמר גפן‪ ,‬רבי‬

‫יוחנן הסנדלר היה מתפרנס מתפירת סנדלים‪ ,‬רבי מאיר היה סופר סת"ם‪ ,‬רב פפא היה שותל‬

‫עצים‪ ,‬וכן רבים‪.‬‬

‫עבודה מסוכנת‬
‫עכשיו נברר בנוגע לעבודה על מנת להרוויח כסף‪ ,‬האם מותר לאדם להכניס את עצמו לסכנה‬

‫בשביל לפרנס אותו ואת משפחתו? והאם זה צריך להיות שיקול לאדם שבוחר עבודה?‬

‫בעיקרון אפשר לחלק את העבודות לשניים‪ :‬עבודות שמצילות חיים ועבודות שאינן מצילות חיים‪.‬‬

‫בעניין עבודות שמצילות חיים ברור כמובן שלפי כולם יהיה מותר לעבוד בעבודות מסוכנות כמו‬

‫בשירות בצה"ל‪ ,‬במשטרה‪ ,‬בכבאות‪ ,‬ובאירגוני הצלה מכיוון שיש בהן פיקוח נפש‪ .‬ב"אגרות‬

‫משה" יו"ד סי' קע"ד‪ ,‬הרב משה פיינשטיין מביא את יסוד הדין של "לא תעמוד על דם רעך"‪:‬‬

‫"בדבר אחד בכל זאת שונה דין "לא תעמוד על דם רעך" משאר הלאוין‪ ,‬דאילו בשאר הלאוין קיים‬

‫איסור להסתכן ע"מ להנצל מהאיסור‪ ,‬ואילו כאן להציל נפש חבירו‪ ,‬אף שהוא ג"כ רק איסור לאו‪,‬‬

‫מותר להכניס עצמו בספק‪ ,‬מאחר שעל כל פנים תינצל נפש מישראל‪ ,‬לפי מה שפרש"י בסנהדרין‬

‫ע"ד‪ ,‬לגבי שפיכות דמים שאסור לאדם להרוג את חבירו כדי שהוא ינצל ממיתה‪ ,‬משום שכשיעבור‬

‫ויהרוג והוא יינצל‪ ,‬הרי איכא איבוד נשמה ועבירה‪".‬‬

‫‪8‬‬
 ‫בס"ד‬

‫השאלה המשמעותית היא האם מותר לעבוד בעבודות מסוכנות שאינן מצילות חיים‪ .‬כבר ראינו‬

‫שלפי ההלכה אסור לאדם להכניס את עצמו לסכנה השאלה היא האם בשביל פרנסה זה יהיה‬

‫מותר‪.‬‬

‫הנה ציטוט מהפניני הלכה (ליקוטים ב פרק ט' הלכה ז') בהלכות של שמירת נפשות‪:‬‬

‫"כמו כן אסור ללכת לטיול מסוכן‪ .‬ויש שתי דרגות של סכנה‪ .‬יש דרכים שהן ממש מסוכנות‪,‬‬

‫ואפילו לצורך מסחר אין הולכים בהן‪ ,‬ובהן אסור לטייל משום סכנת נפשות‪ .‬ויש דרכים שיש בהן‬

‫קצת סכנה‪ ,‬ולצורך מסחר ופרנסה הולכים בהן‪ .‬אבל לשם טיול שנועד להנאה ושעשוע ראוי שלא‬

‫ללכת בהן‪ .‬ומי קובע מהי דרך מסוכנת? אנשים שיש להם ניסיון‪ ,‬כמו אישים המופקדים על כך‬

‫במשטרה‪ ,‬או אנשים שאחראים על יחידות חילוץ‪".‬‬

‫ובההערות של הפניני הלכה פה על ההלכות האלה הוא מביא את מקור דבריו‪:‬‬

‫"החילוק בין פרנסה לטיול מבואר באגרות הראי”ה ח”ג ע’ קלב‪ .‬וכן מצינו שאנשים עולים על‬

‫פיגומים(עמודים ששמים עליהם משטחים צמוד לבניין) כדי לבנות בתים‪ ,‬ועל עמודים כדי‬

‫להתקין קווי חשמל ולהחליף מנורות‪ ,‬ואף שיש בזה סכנה‪ ,‬צורכי פרנסה וקיום‪ ,‬אפילו לשם‬

‫הרווחה‪ ,‬הם צרכים חשובים ומותר להסתכן עבורם סיכון קל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הפועלים שעוסקים‬

‫בכך‪ ,‬מתוך ניסיונם‪ ,‬יודעים להיזהר יותר‪ .‬אבל לשם משחק והנאה אין להיכנס לסכנות אלו‪".‬‬

‫ומתוך דברים אלו של הפניני הלכה אנחנו למדים שהוא פוסק ע"פ הרב קוק בספרו אגרות‬

‫הראי"ה שבשביל עבודה ופרנסה מותר להתיר סכנות לא סבירות כל כך שיש בהם סיכון קטן‪.‬‬

‫ולמרות שבצורה רגילה הדברים הללו אסורים במקרה שמדובר בצורך פרנסה אז מותר לסכן את‬

‫עצמך בסיכון קל‪.‬‬

‫למסקנה בכל העבודות שהם מצילות חיים של אחרים מותר לכתחילה לעבוד ולהציל חיים וגם‬

‫אם יש בכך סכנה‪ .‬בעבודות שלא מצילות חיים יהיה מותר במקרה של סכנה שהיא לא כל כך‬

‫שכיחה לעבוד ולסכן את עצמו בסיכון קטן‪ .‬למרות שכאשר לא מדובר בעבודה ההלכה דורשת‬

‫מכל אדם להשמר גם מסכנות שיש בהם רק סיכון קטן ולא שכיח‪.‬‬

‫סיכום‬

‫‪9‬‬
 ‫בס"ד‬

‫אז לפי מה שהראנו לפניכם את דעת התורה ‪,‬הנביאים ‪,‬חז"ל ‪,‬הראשונים והאחרונים נראה‬

‫שהתורה מביאה פסוקים על שמירת הנפש במובן הרוחני ואילו במשך הדורות נלמדות גם על‬

‫שמירת הנפש ממש‪ .‬וכן הראשונים והאחרונים אומרים להרחיק את הסכנה מהבית וכן לא‬

‫להיכנס למצב מסוכן‪.‬‬

‫וכן על העבודה התורה מחייבת בכל שאר השבוע חוץ משבת‪.‬וכן הנביאים וחז"ל משבחים את‬

‫המלאכה וכן אומרים שעדיף מלאכה בזויה מאשר ליפול על הציבור‪ .‬והיו גם תלמידי חכמים שגם‬

‫עבדו ‪.‬וכן בשאלתנו בעניין עבודה מסוכנת האחרונים מחלקים את העבודה המסוכנת לשני‬

‫שלבים ‪:‬עבודה מסוכנת שמצילה חיים כמו ‪:‬משטרה ‪,‬מד"א ‪,‬צבא וכדו' ועבודה מסוכנת שאינה‬

‫מצילת חיים כמו ‪:‬בניית בניינים ‪,‬טכנאי חשמל עבודות רווחה מסוכנות שהם לא מצילות חיים‬

‫ממש‪ .‬שעבודות מצילות חיים ‪-‬מותר בהחלט ואין שום בעיה‪ .‬ובעבודות שאין בהם הצלת חיים של‬

‫ממש ‪-‬מותר אם הסכנה פחות שכיחה ומצויה‪ .‬אך לעומת זאת בילוי לפי הפניני הלכה מובן שיש‬

‫גם שתי שלבים ‪:‬דרך שאין עוברים בה לסחר ‪,‬ודרך שעוברים שם לסחר ‪.‬בדרכים שלא עוברים‬

‫בהם ‪ -‬אסור בכלל לטייל משום הסכנה‪ .‬אבל בדרכים שכן עוברים בהם צריך לבדוק עם אנשים‬

‫שיודעים כמו יחידות חילוץ המשטרה וכדו'‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫מקורות מהעבודה‪:‬‬
‫גמרא שבת דף לב עמוד א‬ ‫‪.1‬‬

‫גמרא ברכות דף לב עמוד ב‬ ‫‪.2‬‬

‫הרדב"ז בחיבורו על הרמב"ם "יקר תפארת" סנהדרין יח‪,‬ו‬ ‫‪.3‬‬

‫המאירי על שבת לב ע"א בספרו "בית הבחירה"‬ ‫‪.4‬‬

‫משנה תורה לרמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרקים י"א‪-‬י"ב‬ ‫‪.5‬‬

‫משנה תורה לרמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י'‬ ‫‪.6‬‬

‫פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד ליקוטים חלק ב' פרק ט' הלכה ז'‬ ‫‪.7‬‬

‫והערה ‪ 4‬בפנני הלכה המביא את אגרות הראי”ה ח”ג ע’ קלב‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫הרב משה פיינשטיין בספרו "אגרות משה" יורה דעה סימן קע"ד‬ ‫‪.9‬‬

‫אתרים ומאמרים שנעזרנו בהם בכתיבה‪:‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בס"ד‬

‫בית המדרש הווירטואלי ונשמרתם מאוד לנפשותיכם‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪http://etzion.gush.net/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2012-11-04.ph‬‬

‫ויקיפדיה "שמירת הנפש"‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9‬‬

‫ויקישיבה אנציקלופדיה תלמודית‪ -‬סכנה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7‬‬

‫_‪%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94‬‬

‫‪%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:‬‬

‫‪%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94‬‬

‫מאמר על עבודה באתר תרבות ‪IL‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪https://tarbutil.cet.ac.il/lexicon/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-‬‬

‫‪%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%9C-‬‬

‫‪/%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA‬‬

‫ביוגרפיה‬
‫המאירי‪ :‬רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי‪ ,‬מכונה בקיצור המאירי‪ ,‬היה מגדולי הראשונים‬

‫מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס‪.‬מחיבוריו המפורסמים הוא "בית הבחירה"‪ .‬חי בסביבות המאה ה‬

‫‪.13‬‬

‫הרמב"ם ‪ -‬רבי משה בן מימון‪ :‬הרמב"ם חי בתקופת הגאונים‪ ,‬הוא היה מגדולי הפוסקים בכל‬

‫הדורות‪ ,‬מחשובי הפילוסופים בימי הביניים‪ ,‬איש אשכולות ורופא‪ .‬יצירותיו הידועות הם ספר‬

‫ההלכה "משנה תורה" המכונה גם "היד החזקה" וספר הפילוסופיה "מורה נבוכים"‪ .‬במשך חייו‬

‫שימש גם כרופא מלך מצרים‪.‬‬

‫הרב משה פיינשטיין‪ :‬הרב משה פיינשטיין היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה‪.‬‬

‫יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל‪ .‬חיבורו המפורסם הוא שו"ת אגרות משה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הרב אליעזר מלמד‪ :‬הרב אליעזר מלמד הוא רב היישוב הר ברכה‪ ,‬מחבר סדרת ספרי ההלכה‬

‫פניני הלכה וראש ישיבת הר ברכה‪ .‬הרב מלמד נולד בשנת ‪ 1961‬לספירת הנוצרים ועדיין חי כיום‪.‬‬

‫רדב"ז ‪ -‬רבי דוד בן שלמה אבן זמרא‪ :‬הרדב"ז היה אב בית דין‪ ,‬מנהיגה של יהדות מצרים חיבר‬

‫שו"תים וספרים בתלמוד ובקבלה‪ .‬חיי בתקופת המאה ה ‪ 15-‬לספירת הנוצרים‪ ,‬נולד בספרד ועבר‬

‫בהמשך חייו לירושלים ולצפת ששם הוא נקבר‪.‬‬

‫רפלקציה אישית‬
‫עמית‪ :‬מהעבודה אני למדתי על החשיבות שיש בתעסוקת האדם ועל החשיבות שיש לעבודה אשר‬

‫לא מסכנת את הנפש (עבודה אשר לא עונה על פיקוח נפש כמו שוטר כבאי…)‪ .‬בנוסף למדתי‬

‫הלכות על שמירת הנפש שלא הכרתי בצורה כל כך טובה‪.‬‬

‫במהלך העבודה ההרגשה בעבודת הצוות הייתה טובה מאוד‪.‬‬

‫הנושא הנלמד תרם לי מאוד בהבנה של עמדתה של ההלכה הגמרא והמקורות השונים בנוגע‬

‫לעבודות שמסכנות את הנפש‪.‬‬

‫כל אחד מאיתנו תרם חלק משמועתי בכתיבת העבודה וכל אחד כתב בה חלק אחר‪.‬‬

‫שחר‪:‬‬

‫אני למדתי מהעבודה המון על ההלכות של שמירת נפשות לא ידעתי בדיוק מה הגדרים והמקורות‬

‫של שמירת נפשות‪ ,‬ועכשיו הבנתי מאיפה לומדים את זה ומה מותר ומה אסור‪ .‬היה לי מעניין‬

‫מאוד לכתוב על המקורות מהגמרא לשמירת נפשות וגם המסקנה בנוגע לעבודה קצת הפתיעה‬

‫אותי כי לא ידעתי שיהיה מותר לסכן את עצמך יותר בשביל פרנסה‪ .‬אני כתבתי עם עמית ומעוז‬

‫את העבודה חלק מהדברים חילקנו שכל אחד יעשה לבד וחלק עשינו ביחד‪ .‬אני עזרתי וכתבתי‬

‫במיוחד בחלק של המקור של המצווה ובמסקנה על עבודה המסוכנת‪ .‬הייתי שמח להרחיב ואולי‬

‫להבין יותר לעומק מה נחשב מסוכן שאסור לעשות ומה לא כי זה נושא קצת מעורפל שאין לי אליו‬

‫עדיין ממש תשובה ברורה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בס"ד‬

‫מעוז‪ :‬אני למדתי מהעבודה כמה חשוב לעבוד ולפעול בעולם ולקדם אותו לטוב והישר בדרכי‬

‫התורה ‪.‬וכן שהתורה משבחת את העובד יותר מירא שמים‪ .‬וכן ידע שיכול לעזור בעתיד‪.‬‬

‫מכך שהתחלתי בעבודה השגתי כלים לכך שאוכל לעשות גם עבודות גדולות וחשובות ‪ .‬עבודת‬

‫צוות שעוזרת לגמור יותר מהר גם מידע ‪.‬‬

‫חלקי בעבודה היה הסיכום חשיבות העבודה ‪.‬היתי מוסיף לעבודה תמונות וגם עוד כמה דוגמאות‬

‫ספציפיות‪.‬‬

‫‪13‬‬