‫העברת שאלת א"י לדיון והחלטת האו"ם ‪:‬‬

‫ב‪ 18-‬בפברואר ‪ ,1947‬לאחר שהתברר לבריטניה כי כל התוכניות שהוצגו על ידה‬

‫אינן מקובלות על הצדדים‪ ,‬וכי למעשה המדיניות הבריטית בא"י נכשלה‪ ,‬החליטה‬
‫בריטניה להעביר את נושא א"י לאו"ם‪ .‬העברת השאלה הושפעה בעיקר משיקולים‬
‫הנוגעים למצבה של בריטניה ומעמדה לאחר המלחמה‪.‬‬

‫הגורמים לסיום המנדט הבריטי ושיקולי בריטניה להעביר את שאלת א"י‬

‫לאו"ם‪:‬‬
‫‪ .1‬האו"ם כגוף חדש וחלש לצד המאבק הבין גושי באו"ם‪-‬‬
‫יש הסוברים כי בריטניה ציפתה לקבל מנדט עם סמכויות נרחבות יותר ו\או ניסתה‬
‫"להרוויח זמן" דרך האו"ם‪ ,‬שהיה חסר ניסיון ללא יכולת לפתור סוגיה כה משמעותית‪,‬‬
‫כסכסוך הערבי‪ -‬יהודי‪ .‬לכן העדיפה בריטניה שמוטב להעביר את השאלה לאו"ם בחשיבה‬
‫שהאו"ם יעכב החלטות בנושא א"י מכיוון שהדיונים יתארכו בשל המאבק הבין‪-‬גושי‬
‫ומאבקי הכוח בין ארה"ב וברה"מ‪ .‬בזמן העיכוב תזכה בריטניה לסמכויות‪/‬תקציבים‬
‫להמשך שלטון בא"י‪.‬‬

‫‪ .2‬חוסר כדאיות של המשך שלטון המנדט – אחזקת צבא גדול בא"י הייתה יקרה והכבידה‬
‫על קופת המדינה הבריטית‪ .‬הפגיעות שביצעו חברי המחתרות היהודיות בבריטים‪,‬‬
‫בשנות המאבק על הקמת המדינה‪ ,‬אילצה את הבריטים להגדיל את ריכוזי צבאה בא"י‪,‬‬
‫נתון שאיים להכביד עוד יותר את הנטל הכלכלי הבריטי‪ .‬בייחוד לנוכח נזקי מלה"ע ה‪,2-‬‬
‫חובותיה העצומים של בריטניה והתרופפות קשריה המסחריים לאחר המלחמה‪.‬‬
‫בריטניה האמינה כי אם תקבל מנדט מחודש‪ ,‬הוא יהיה עם סמכויות רבות וילווה‬
‫בסיוע כספי בינ"ל‪ ,‬דבר שיאפשר לכפות פתרון כפוי על יושבי הארץ וימנע את סיכון‬
‫האינטרסים הבריטיים‪.‬‬

‫‪ .3‬הביקורת הציבורית הפנימית והחיצונית הגואה על מדיניות בריטניה לצד החשש מקרע‬
‫עם ארה"ב – דעת הקהל העולמית זעמה על התייחסותה האדישה והלא אנושית של‬
‫בריטניה בשאלת העקורים‪ ,‬פליטי השואה‪ .‬פרסום זוועות השואה עוררו בלב רוב‬
‫האוכלוסייה הן הבריטית והן העולמית אהדה לתביעה הציונית‪ .‬משלא נענתה ע"י‬
‫הממשלה הבריטית‪ ,‬ששלטה על א"י והייתה בעלת היכולת לסייע לעקורים‪ ,‬הועלתה‬
‫כנגדה ביקורת ציבורית קשה גם ע"י העם הבריטי וגם ע"י מנהיגים בינ"ל‪ ,‬כמו נשיא‬
‫ארה"ב‪ ,‬הארי טרומן‪ ,‬שדרש את העלאתם המיידית של ‪ 100,000‬עקורים יהודים לא"י‬
‫והקמת מדינה יהודית "בת קיום" בחלק משטחי א"י‪.‬‬
‫‪ .‬סירובה של ארה"ב לסייע לבריטניה בשליחת כוחות ובסיוע כספי‪ ,‬לצד נקיטת הביקורת‬
‫על מדיניותה‪ ,‬היוו גורם מכריע בהעברת ההחלטה בשאלת א"י לידי האו"ם‪ .‬בריטניה לא‬
‫יכלה לאבד את ארה״ב‪ ,‬בת בריתה במסגרת ״המלחמה הקרה״‪ ,‬והמשך העימות בין‬
‫שתיהן בסוגיית העקורים היהודים‪ ,‬עלול היה להביא לבידודה הבינלאומי של בריטניה‬
‫בעיתוי מסוכן בו היא חלשה מאוד לאחר המלחמה‪.‬‬

‫ההחלטה הבריטית על פינוי א"י‪:‬‬

‫ב‪ 20-‬בספטמבר ‪ ,1947‬עם פתיחת שלב המכריע במאבק באו״ם‪ ,‬החליט הקבינט‬
‫הבריטי על פינוי ארץ ישראל‪ .‬כאשר הועברה שאלת א״י לאו״ם החלו השרים הבריטיים‬
‫לתמוך בפינוי ההכרחי מתוך אמונה כי המשך שלטון המנדט הבריטי בא"י יסכן את‬
‫המשך האינטרסים של בריטניה בכל הקשר לכלכלה‪ ,‬קשרים מדיניים מול ארה"ב ומול‬
‫העולם הערבי וקשיי התמודדות עם המרי היהודי כנגד המשך שליטת הבריטים בא"י‪.‬‬
 ‫הדיון באו"ם ועמדת המעצמות בשאלת א"י‪:‬‬
‫הדיון בשאלת א"י נפתח במושב מיוחד של העצרת הכללית של האו"ם‪ ,‬שהחל באפריל ‪1947‬‬
‫ונמשך עד ‪ 15‬במאי‪ .‬עצרת הכללית החליטה על הקמת ועדת חקירה לשאלת א"י‪,‬‬
‫"אונסקו"פ"‪ ,‬שהורכבה מנציגי ‪ 11‬מדינות‪-‬ללא המעצמות הגדולות )צ'כוסלובקיה‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫איראן‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬הולנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬פרו אורגוואי)‪ ,‬ביוני יולי ‪ 47‬הוועדה פועלת (במהלך‬
‫סיפור אקסודוס)‪ ,‬מבקרת בא"י ושומעת עדויות ממנהיגי הישוב‪ ,‬הערבים מחרימים את‬
‫הוועדה‪ ,‬בהמשך הוועדה מגיעה למחנות העקורים באירופה‪ ,‬ולאחר כשלושה חודשי פעולה‪,‬‬
‫פרסמה‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1947‬את מסקנותיה‪ ,‬שהפכו בכ"ט בנובמבר להחלטה מחייבת‪ .‬ערב‬
‫הקמת הוועדה נאמו נציגי ברה"מ וארה"ב באו"ם ונציגו את עמדתם‪:‬‬
‫עמדת ברה"מ‪:‬‬
‫נאומו של גרומיקו‪ ,‬נציג ברה"מ באו"ם‪ ,‬הפתיע מאוד את העצרת הכללית ואת היהודים‪ ,‬שכן‬
‫ברה"מ‪ ,‬עוד מימי סטאלין התנגדה לציונות‪ ,‬כמו כן‪ ,‬עקב המלחמה הקרה ותמיכת ארה"ב‬
‫בציונות היה צפוי כי ברה"מ תתמוך בעמדה הערבית ותתנגד לרעיון המדינה היהודית‪.‬‬
‫עיקרי נאומו של גרומיקו היו‪:‬‬
‫‪ #‬המנדט בא"י נכשל‪.‬‬
‫‪ #‬לאור השואה‪ ,‬ברור כי אף מדינה אינה מסוגלת להגן על היהודים‪ ,‬אי אפשר להתעלם‬
‫מהצורך במתן פתרון הולם למאות אלפי היהודים שנותרו בחיים לאחר השואה וכי האו"ם‬
‫מחויב להגן לסייע לאותם פליטים‪ ,‬לכן‪ ,‬שאיפת היהודים להגיע לא"י מובנת וקבילה‪.‬‬
‫‪ #‬היות ואי אפשר להקים בא"י מדינה דו לאומית‪ ,‬יש לאמץ את רעיון שתי המדינות‪ ,‬בשל‬
‫זכויותיהם של הערבים ושל היהודים להקמת מדינה עצמאית‪.‬‬

‫הגורמים לתמיכת ברה"מ בהחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר‪:‬‬

‫‪ .1‬רצון לזרז את הוצאת בריטניה מאזור מזה"ת והשגת "דריסת רגל" סובייטית באזור –‬
‫הרוסים קיוו כי תמיכתם במדינה החדשה שתקום‪ ,‬תהפוך את המדינה היהודית לבת‬
‫בריתם‪ ,‬כך שתנהל מדיניות פרו‪ -‬סובייטית‪ ,‬בייחוד לאור המרכיב הסוציאליסטי הגדול‬
‫בהנהגת המדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדיניותה הפרו‪-‬סובייטית של המדינה היהודית‪ ,‬תבטא‬
‫הכרת תודה של היהודים בתמיכת ברה"מ וגרורותיה בהקמת המדינה היהודית‪.‬‬
‫קשרים אלו יאפשרו את צמצום ואף את הפסקת הנוכחות הבריטית באזור‪ ,‬ויסייעו‬
‫בהגדלת המעורבות הסובייטית במזרח התיכון‪ ,‬הישג נוסף במסגרת המלחמה הקרה‬

‫רצון לפלג את מעצמות המערב ע"י הקמת חזית משותפת עם ארה"ב מול בריטניה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫– בין ארה"ב ובריטניה נתגלעו חיכוכים רבים סביב נושא הטיפול בעקורים היהודיים‬
‫והעלאתם לא"י‪ .‬ברה"מ קיוותה לנצל את מחלוקת זו ולהחליש את המחנה המערבי‪ ,‬שכן‬
‫ארה"ב תמכה בהקמת מדינה יהודית בא"י ובהעלאת היהודים העקורים לארץ‪ ,‬בעוד‬
‫שבריטניה‪ ,‬התנגדה לעמדה זו מחשש ששליטתם באזור‪ ,‬והאינטרסים המקומיים שלה ‪-‬‬
‫ייפגעו‪ .‬ברה"מ‪ ,‬שנקיטת עמדה לטובת אחד הצדדים‪ ,‬תיצור קרע במחנה ה"יריב" ותחזק את‬
‫עוצמת הגוש הסובייטי במסגרת המלחמה הקרה‪.‬‬

‫הסבל היהודי בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים‪ ,‬ע"פ נאום גרומיקו‪– .‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בנאומו באו"ם ציין גרומיקו כי יש להבין את דרישת היהודים להקמת מדינה יהודית בא"י‪,‬‬
‫בייחוד לאור סבלותיהם בשואה‪ .‬סבל לו היו שותפים הסובייטים‪ ,‬ומכאן הזדהותם עם‬
‫היהודים‪ .‬במהלך זה‪ ,‬ביקש גרומיקו "להצדיק" תביעות טריטוריאליות של ברה"מ‪ ,‬לאחר‬
‫המלחמה‪ ,‬כפיצוי על הסבל שנגרם להם ע"י הגרמנים‪.‬‬
 ‫עמדת ארה"ב‪:‬‬
‫נדמה היה כי תמיכת ארה"ב בשאיפות הלאומיות היהודית כבר מונחת בכיסם‪ ,‬אולם‪,‬‬
‫נשמעו בצמרת ההנהגה האמריקנית גם קולות אחרים שהדגישו את חשיבות הנפט‬
‫והאינטרסים הכלכליים האמריקניים בעולם הערבי‪.‬‬
‫העמדה הקובעת הייתה עמדתו של הנשיא טרומן‪ ,‬שדגל בעמדה פרו ציונית מובהקת‪.‬‬

‫הגורמים לתמיכת ארה"ב בהחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר‪:‬‬

‫‪ .1‬לחץ של יהודי ארה"ב ושל מנהיגים ציוניים על הממשל האמריקני‪ – .‬דעת הקהל‬
‫היהודית בארה"ב קראה לנשיא לתמוך בהחלטה על הקמת המדינה היהודית‪.‬‬
‫מנהיגים ציוניים משמעותיים כמו אבא הלל סילבר‪ ,‬שעמד בראש ועד ציוני אמריקה‪,‬‬
‫וייצמן ושרת הפעילו את מלוא השפעתם על הנשיא‪ ,‬ואף איימו באובדן ה"קול‬
‫היהודי"‪ ,‬אם לא תסייע ארה"ב בהשגת התמיכה הנדרשת לאישור החלטת האו"ם‬
‫ברוב של שני שלישים מחברי העצרת‪.‬‬

‫תחושת אשמה בנוגע לעמדת ארה"ב בשאלת העזרה ליהודי אירופה בזמן השואה‪– .‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חשיפת העובדה כי הממשל האמריקני ידע על השמדת היהודים ולא ביצע אף פעולה לעצירת‬
‫השואה במהלך המלחמה‪ ,‬לצד הדיווחים הקשים על מצב העקורים במחנות והסיקורים‬
‫הנרחבים בעיתונות על המעפילים‪ ,‬הבהירו לארה"ב כי יש למצוא פתרון מהיר ואמיתי לבעיית‬
‫היהודים‪ .‬תמיכה אמריקנית בהצעה‪ ,‬תפחית את לחץ דעת הקהל ותכפר במקצת על אדישות‬
‫ארה"ב למצוקת היהודים במהלך המלחמה‪.‬‬

‫תמיכת ברה"מ בהקמת המדינה היהודית דרבנה את ארה"ב לתמוך גם היא כדי לא‬ ‫‪.3‬‬
‫להשאיר לברה"מ את החלל שייווצר עם צאת בריטניה‪ – .‬שבוע לאחר שהצהירה ברה"מ על‬
‫תמיכתה בתוכנית החלוקה שהוצגה ע"י אונסקו"פ מיהרה ארה"ב להודיעה על תמיכתה‬
‫בהצעה גם כן וזאת מחשש שברה"מ תזכה בהשפעה מכרעת בא"י‪ ,‬לאחר פינויה ע"י‬
‫הבריטים‪ .‬ארה"ב האמינה כי בתמיכתה תוכל להבטיח את האינטרסים האמריקנים במזה"ת‬
‫בלי להיכנס למעורבות ישירה‪.‬‬
‫*הפעילות הדיפלומטית של נציגי הישוב מול מדינות האו"ם במטרה לשכנע אותן לתמוך‬
‫בהחלטה האו"ם‪ .‬מופיע בעמודים ‪ 81-82‬בספר‪ .‬יש ללמד לפחות שתי דוגמאות‪( .‬ליבריה‬
‫ואתיופיה מומלצות אך ניתן גם אחרות)‪.‬‬
‫אנשי המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬בראשות משה שרת‪ ,‬פעלו במישור הדיפלומטי לנטרול‬
‫הנטיות האנטי ציוניות בקרב חלק ממדינות העולם ולשכנע את מנהיגי העולם לתמוך בהצעה‪.‬‬
‫לשם כך קיימו את המהלכים הבאים‪:‬‬
‫לחץ כלכלי על ליבריה – הרווי פיירסטון‪ ,‬בעליה של חברת צמיגים גדולה בארה"ב‪,‬‬ ‫•‬
‫איים‪ ,‬לבקשת הארגונים היהודיים‪ ,‬כי יפסיק את ייבוא הגומי מליבריה‪ ,‬ענף הייצוא‬
‫המרכזי של המדינה‪ .‬מהלך שעלול היה לגרום לקריסת כלכלתה של ליבריה‪ ,‬אם‬
‫ממשלתה לא תתמוך בהקמת המדינה היהודית‪ .‬הלחץ סייע וליבריה תמכה בהחלטת‬
‫האו"ם‪.‬‬
‫לורנה וינגייט‪ ,‬אלמנתו של לורד צ'ארלס אורד וינגייט‪ ,‬קצין בריטי פרו ציוני‪,‬‬ ‫•‬
‫השתכנעה לנצל את ידידותה עם קיסר אתיופיה‪ ,‬היילה סלאסי‪ ,‬שהצהיר כי יתנגד‬
‫להחלטה‪ .‬כמחויבותו לוינגייט וכאות תודה על תרומתו של וינגייט לאתיופיה ולקיסר –‬
‫הורה סלאסי לנציגיו להימנע בהצבעה ולא להתנגד לה‪.‬‬
‫שליחת נציגים דוברי שפות זרות לשכנוע מנהיגים בעלי השפעה‪ :‬כך למשל‪ ,‬נשלח‬ ‫•‬
‫משה טוב‪ ,‬דובר ספרדית ויליד ארגנטינה – לשכנע את שליטי מדינות דרום אמריקה‪,‬‬
‫‪ ,‬אליהו אילת‪ ,‬דובר רוסית ויליד הקיסרות הרוסית – נשלח לשכנע את נציגי הגוש‬
 ‫הקומוניסטי‪ ,‬מיכאל קומיי‪ ,‬דובר אנגלית וילד דרום אפריקה – נשלח להפעיל את‬
‫קסמיו על נציגי הדומיניונים הבריטיים‪ .‬אליהו ששון‪ ,‬דובר עברית ויליד סוריה – נפגש‬
‫עם מנהיגי מדינות ערב‪ ,‬אך לא הצליח לרכך את התנגדותם להחלטה‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬ברגע ההכרעה‪ 33 :‬מדינות הצביעו בעד‪ 13 ,‬מדינות הצביעו נגד ו‪ 10-‬מדינות‬
‫(בריטניה ביניהן) נמנעו‪ .‬החלטת האו"ם התקבלה וניתן האישור החוקי להקמת המדינה‬
‫היהודית‪.‬‬

‫החלטת כ"ט בנובמבר‪:‬‬

‫• סיום המנדט הבריטי על א"י לא יאוחר מה‪ 1-‬באוגוסט ‪.1948‬‬
‫• הקמת שתי מדינות בא"י‪ ,‬עד ה‪ 1-‬באוקטובר ‪ ,1948‬תוך שמירה על אחדות כלכלית‪,‬‬
‫מכס ומטבע בין המדינות‪ .‬בין שתי המדינות יהיה שיתוף פעולה בענייני תחבורה‬
‫ומקורות המים‪.‬‬
‫• פורסמה מפה ובה הוברר אילו שטחים יהיו של איזו מדינה‪.‬‬
‫• ירושלים תהיה בינלאומית‪ ,‬נייטרלית ובחסות האו"ם‪ .‬לירושלים יתאפשר מעבר‬
‫חופשי‪ ,‬וכך גם למקומות הקדושים‪.‬‬
‫• שטח המדינה היהודית יתפרס על ‪ 55%‬משטחי א"י ושטח המדינה הערבית יעמוד‬
‫על ‪ 45%‬משטחי הארץ‪( .‬בהצעתה הראשונה של ועדת אונסקו"פ דובר על ‪62%‬‬
‫למדינה היהודית ו‪ 38%-‬למדינה הערבית‪).‬‬
‫• נקבעה תקופת מעבר שבה תכהן ועדה של נציגי המדינות החברות באו"ם וזאת‬
‫במטרה לסייע במימוש החלטת האו"ם ומילוי החלל שייווצר בין פינוי הכוחות‬
‫הבריטיים ועד הקמת שתי המדינות‪.‬‬

‫ההחלטה ההיסטורית בדבר הקמת המדינה היהודית מיום כ"ט בנובמבר ‪ 1947‬התאפשרה‬
‫בזכות הסכמה נדירה בין ארה"ב וברה"מ‪.‬‬

‫התגובות להחלטה‪:‬‬
‫‪ .1‬הישוב היהודי‪ -‬צהלות ושמחה‪ ,‬ריקודים שירת התקווה והנפת דגל ישראל ברחובות‪.‬‬
‫ב"ג כתב כי לא שמח כ"כ‪ ,‬לא כי לא סבר שזוהי החלטה חיובית אלא כי הבין שכעת‬
‫צפויה מלחמה קשה עם כל מדינות ערב‪.‬‬
‫‪ .2‬מדינות ערב‪ -‬ערכו פרעות ביהודים‪ ,‬שביתות והפגנות‪ .‬כינוס ה"ליגה הערבית" בקהיר‬
‫החליט להפוך את א"י למדינה ערבית ולכן שלח כוחות של מתנדבים לכיוון ישראל‬
‫‪ .3‬הערבים שישבו בא"י‪ -‬החלו בירי על יהודים‪ ,‬ולמעשה פתחו במלחמת העצמאות‬
‫ובכך הודיעו לעולם על שלילתם את ההחלטה‪.‬‬
‫‪ .4‬בריטניה הודיעה שתפנה את א"י בהתאם להחלטת האו"ם אך לא תסייע לוועדת‬
‫החלוקה של האו"ם‬
‫הקשיים העולים מן ההחלטה לישוב היהודי‪:‬‬
‫‪ .1‬כ‪ 30-‬ישובים יהודיים לא הוכללו בשטחי ישראל וביניהם י‪-‬ם‬
‫‪ .2‬לקיחת משאבים כלכליים‪ -‬תחנת הכוח בנהריים (של רוטנברג) ומפעל האשלג בצפון‬
‫ים המלח נותקו מן המדינה היהודית‬
‫‪ .3‬הגבולות בין המדינות היו ארוכים צרים ומפותלים והיא חולקה לשלשה גושים‬
‫שביניהם מעברים צרים‬
‫‪ .4‬בגבולות המדינה היהודית הייתה אוכלוסייה ערבית (מובלעות)‪.‬‬