Professional Documents
Culture Documents
BCF 349 e 27 C 4 D 141400
BCF 349 e 27 C 4 D 141400
BCF 349 e 27 C 4 D 141400
"י
-ים -ינ
" הפס פעי = סיי '
- ר, %
,
שניאורסאהן
מליובאוויטש
-שחי
ויקרא
הוצאה חדשה ומתוקנת עם הוספות - - ]
111 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המו " ל הקדמת
ו , . . . . . . . . . . . . , . . . . . . . . . . . . . . . , . , . , . . . . . . לוח המפתחות
341 ' ' ' ' . . . . . . . . , . . . . . . . . . . . . . . . . . לקוטי שיחות -פרקי אבות
הוספרת :
.
] וזטאאו ]
]
,
ע"
01 -אט ] 5
ח ] וו
) ]ח "
2006
() 1
] יק0ן )
" 2006
( ] 98לו זא
", ,חז ,ן " י
,
,חץ1ו ) 0ז8
1 : 4 % ) 718 ( 774 - 2718
ש" א )ץ ו" ]2] 3ן
"
% ) 7 ] 8 ( 77 . 4148וק ) 718 ( 778 . 0226 4
( ( ] ( ) ) ] ( ) .ן ] ווון ) ( 1חטן .ןיעווי "
,
]ן / ]1 ( ) 5ן ,
ע ' ) ' 1וו "1 )
"
טן -ך "1א )(ר ) מו ) ] ) ר ]5 ה ) ויברחטנב1 י ( ) 11 ,ט ( 1ון [ ) ] טחו ) עח ] ] 1 ) ( 5ום4א 1 ) .ת1
10ב1ב [ ) ] 55אח 01 [ 0ץ ] ב ] 6ן ], " ] ! טק -מן -טח , ) בזבלז חםןזב
תן ) 5 "" )1 , 1902 - ( 994טהחט4א ח1טחהחט4ן ,ח ( י5
1טון ]
"
א" 51 )( 1
"
- 5בא ז0ייאמבת ! ב ' ,ב ' טץב ח1ן בא ! מונב ! 0א -ט
] (ח ) . " ,ו "
( 17 .ב ] ווץב
", . ,
שטזחט4ו ח1 5וההיץ נייון .ו]
ט ] ) (ך .ק א ) ן ] 5ט1טוון ]
די
() ]5טע ח1 ) ( 1 .ע ) 15 ( 17
י
) () ) )
ב. 1 - 1 ה, ] %ח ( ) החט] 5 ] ( ( - - 5 . ס]ח ] 2 . 8 ) , "
5 .ו] () ( מ ] ט - - 5ח ) ( ) ט ] ב ) ח ק . .3 . " 5י15ע " 1נ 5 -ח ( 0תן
] ] וול1 (" ) 5ן1ב ) 5 5ח ( ) וחט4 . 5 א. הן1ותט - -שט זב ) 5 .י" ] ] תל ) -ן15הנ ] ץ 5 ,ח ( ) תוזט5 5 נ"
"
](
"
1989 ] 19991
1 9 .ב11וטח ; ו ו -בד ] ] ט ] טר ] ] 5ב ", ,
1 ( 1ט ]
3ין ' בח . , -
] 5814 13 718 - 3ל - 8266 -ס 978 . ) " ן (
4י158 10 0 . 8266 - 57 ] 8 - 4 ס) 5 (,
- 5734 - 3ו) 826ס 1 3 978 -אמ15 ,
נעמדנו בתחלת שנת ה " לב " י לנשיאות כ " ק אדמו " ר שליט" א ,הננו מוציאים
לאור -בהמשך לספרי לקו " ש שהופיעונ -לקוטי שיחות חלק יז על ספר ויקרא
לקו " ש ) . ( כרך השלישי של הספר החמישי של
א ) השיחות לספר ויקרא שנדפסו בקונטרסים בודדים מדי שבוע בשבוע ,במשך
תשל " ו -תש " מ . שנות
ב ) השיחות על " פרקי אבות " שנדפסו בקונטרסים בודדים בין פסח לעצרת שנת
תש " מ ) . תשל " ט ( ושיחה א ' -בשנת
ג ) מכתבים ושיחות קודש כ " ק אדמו " ר שליט " א שיש בתוכנם שייכות וקשר
בספר . לעניני פרשיות השבוע ( המועדים ויו " ט ) הכלולים
מעלת [ בהוספות לל "ג בעומר ( הילולא דרשב " י ) מדפיסים אנו ( :א ) שיחה ם
התניא ] . צפת עיר הקודש ( ,ב ) מכתב ע " ד ה " שער " דספר
. .
ראה רגבים הל ' מלכים פ " ג היו ( וראה בארוכה לקו -ש לפ ' שופטים תש מ -יודפס כלקו " ש חי ט ) :
.
שיחה א ) .אגהיק סי ' לא .ועוד .השייכות ד לב " למספר ל " ב -ראה ( ע " ד הקבלה ) פרדס ,מאן -א וקהלת יעקב
ב .ובכ " מ . מד , לקויית שלח לב . ע'
תשכ " ב ( הוצאה ב ' , הוספות ) , ב ' ( במדבר דברים - ויקרא ) ,כרך א ' ( בראשית שמות ספר ראשון :כרך )2
תשכ ז .הוצאה ג ' ,תשל " ה .הוצאה ד ' ,תשליט ) . .
.
ג ' ,תשל ה .הוצאה ד ' ,חשל .ט ). .
חפר שני ( :ב ' ברכים כנ " ל ) חשכ ד ( הוצאה ב ' ,חשב " ח .הוצאה
- שמות ( ין -ד שבט תשל " ג ) .חלק ז ' חלק ו ' - ב). י א ניסן תשל . ( " מפר שלישי :חלק ה ' -בראשית
חלק ט ' -דברים ( יו " ד כסלו שבט תשל "ד ) . ויקרא ( עש " ק כ " ף מניא תשל " ג ) .חלק ח ' -במדבר ( עש -ק יו -ד
ה. תשל " ה .הוצאה שני' ומתוקנת של כרכים הנ -ל -ט " ו מג -א תשל . )
חלק ' -ב - ו). יו " ד שבט תשל . ( .
ספר רביעי :חלק יו " ד -בראשית ( י " א ניסן תשל " ה ) .חלק י א -שמות
חלק י " ד -דברים ( ימ ' הסליחות תשל " ח ) . .
ויקרא ( יו " ד שבט תשל " ז ) חלק י -ג -במדבר ( פורים קטו
תשל .ח ) .
תש " מ ) . חץ אלול .
ש ' :חלק ט " ו -בראשית ( יו " ד שבט תש מ ) .חלק ט " ז -שמות ( עש " ק .
[~)פר חמ
בראשית ג ,ח .ג ,כד .ועוד . ,
כללי רש -י " ( שנזכר בההקדמה שם ) בעריכת הרב טובי ' שי ' בלוי ( קה -ה ,כפר חב " ד , ספר . ראה גם )4
ל " ועד להפצת שיחות " ,ע " מ להדפיסם להחזירם ) המעינות וכו ' ) ,לשלחם ( ע " מ
הרבים . בספרי לקו " ש ,ויהיו בזה ממזכי
ויה " ר שנזכה בקרוב להו "ל עוד שיחות ומאמרים של כ " ק אדמו " ר שליט " א ,
ימים ושנים טובות , כ " ק אדמו " ר שליט " א ויתן לו אריכות ויחזק השי " ת בריאות
ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה במהרה בימינו ממש ,ובקרוב ממש נזכה ללמוד
תורה מפיו של משיח צדקנו .
.
*
בס " ד .
להוצאה החדשה
נקשר עם יום הבהיר יו " ד שבט -יום מלאות יובל שנה לנשיאות כ " ק
אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע ,
ביאור בתורת אדמו -ר הזקן בטעם שה .אלף -ד . .ויקרא -היא אל -ף זעירא . .הברת
; ,
צו
42 שיחה א נתשל ט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ) "
השערים בפרש " על הלשק ואת תורת בעלה .מנחה .חטאת ,אשם ושלמים "
ר ה אש תמיר ויישוב הסתירה לפרש .י בפסוק הקודם ) :שקו ,ט בגדר ( פרשץ ו , " 1
ביאור אריכות לשון אדמו -ר הזקן ; לתוכן ענין השבת הגרול ) בין הנס ( רשבת
66
האם - ה'
')
תשל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שקו " ט ברין תענית בכורים בערב פסח שחל בשבת ,שמתענים ביום
.
בשולחנו שם ( להוכיח ש ,אותו היום שבת הי -
: ודר המנהג להשתתף בסיום מס ' בערב פסח במקום התעגיח ו' : משלימין ביום
דין תענית בכורים של קטן שהגדיל בע -פ שחל בשבת
חג ויפסח
71 ......................................... ,ח ) ( תשל שיחה א
: חג הפסח -בעבורה רוחנית (ג) ג ' שמות החג ( -א ) חג המצות ( ,ב ) זמן חרותת ,
סוטה מז .א .לעולם תהא שמאל רוחה וימין מקרבת . ) ( ביאור מחז " ל
בפ" * בפו פ תראשאח במתארס " יפוי שבח ישכח 21יתרייפ ) חשעח שיחת ההנח כי *
ח רח 4 :ד
שמיני
92 ו) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ' ( תשל א שיחה
: ושייכותו לימות המשיח ) הכלי יקר ריש פרשתנו ' ( ע ,פ פי ' שמיני ביאור גדר
שהשכר רימות המשיח . .תלוי במעשינו !) פל . דברי אדמו -ר הקן ( תניא ביאור
פו -ש י י ,כ ד -ה וייטב בעיניו והטעם שלא כתב כאן בפירושו בפ מטות ( לא .כאן
' , '
החילוק בין סברת משה וסברת : )- לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות
אהרן ( אם יש חילוק בין קך ,ןי שעה וקדשי רורותן ע -פ פנימיות הענינים
117 ון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . , תשל , ,טיחה ד
עה -פ ,יא ,מב כל הולך על גחון וגו ,החילוק בין . .גחון . .מעיים -
" 1 ) פירוש רש -י
א) בפנימיות הענינים ( ע ' פ חדא ,ג מהרש -א קידושין ל .
תזריע
125 שיחה א ,תשל ו ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . '
י 12השמיני ימול 3 -י ~ ם ולא בלילה תו -כ יכ .ג ) הטעם שמילת בני ישראל
( (
ע .פ נגלה וע " פ - יב ) , שהש -ר פ ' א . במצרים היתה בלילה ( שמו -ר פמ -ט ,ה
ןן /ננרניבן פניבזרדון
דין מצורע שנכנס לבית חבירו . . ,כלים מיד טמאין .ר יהודה אומר אם שהה כרי
'
הדלקת הנר - .הקשר להדלקת נר ע " פ הביאור בתורת לוי יצחק ( ע ' שנח ) :ביאור
-1ברי המפרשים דקאי על . ,הדלקת נר דבי שמשי .ע -פ פנימיות הענינים ,
הח עוררווז על מבצע .נרות שבת קודש
' .
148 .................. ......... , , ... .. תשלה , תזריע --פ ' החירש
המטה , --גאולה מלמעלה ,ו " אושה בי תזריע " -עבודת החיבור ר " החודש -
והנהגה טבעית ( תשרט וההתכללות ( פסן ) ההנהגות -הנהגה נסיח ' מטרת ב
והביאור בעבודת האדם שלהם .
מצורע
157 תשל .ח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . , ( שוחה א
בווזת רשיי כ) : כט , ( והשינויים לגבי פרש -י תצוה תנוך יד ד " ה פרש " י יד .
קורין לו טנררוס - ב . .והפותרים
166 .. . ... , ....... . . ... . ...... .... .. .. . ..... ... ו) ( תשל שיחה ב
יב ר " ה וכלי חרש אשר יגע בו הזב טו , פרש ' .י
אחרי
172 שיחה אןתשל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ,ון
בגרר הדין שכהן גרול ביום הכפורים צ -ל שקו אשתו .ריש יומא
"ט . .ביתו
- ) ( !1
.אלא לאשתי . נשוי ; ביאור מחז " ל ( שבת קיח ,ב ) . ,מימי לא קריתי לאשתי אשתי
יומא . ,אמר ר ' עקיבא אסריכם ישראל לפני מי אתם ביתי : -הקשר לסיום מס '
ביאור מאמר ר -ע והחידוש לגבי מאמר ר .אלעזר בן עזריא שלפניו , כוץ מטהרין
205 ..........................................
: סיום מס ' סנהררין ( ם ,יא ) שמחות י - ' . .כל תגונב כאילו עובר עבורת כוכבים ( -מס
. תשל א . , שיחה א
גלדושינש
.גנבי - -החומר מא [ רשעים . .שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם . . .
המס ' המיוחד באיסור גניבה ,והקשר לתחילת
איך שייך ציווי על מרה שבלבו -ע " פ פרש -י ; ההבדל בין שני המאמרים בענין
מאמר הלל , .זוהי כל )2 , בתורה . ו ) מאמר ר ' עקיבא ..זה כלל גדול : אהבת ישראל
התורה כולה ואידך פירושא הוא .
225 שיחה ג תשל -ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ) (
הטעם שהקדים הרמב ,ם הל כלאים להל פאה -היפך סדרם בכתוב -ע .ד ' '
בארר משמיעין על השקלים ועל הכלאים - ' . ,בא ; הנגלה וע -פ פנימיות הענינים
טעם הקדמת ההכרזה ..על השקלים -להכרזה . .על הכלאים - - שקלים ) ( ריש
אמור
242 ........................................... )1- ( תשל שוחה א
ג ד " ה ששת ימים בג , פרש -י
248 תשל -ח . . . . . . . . . . . . . . - . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ) ( שיחה ב
כג ,יד ד " ה בכל מושבותיכם ב השיטות של . .חכמי ישראל .אם חדש נוהג ' ; פרש " י
והביאור ע " פ פנימיות הענינים בתו -ל ,
בהר
276 ........................................... ')1 אןתשל שיחה
בתו -כ שנוי ' . ,מה עתן שמיטה אצל הר סיני כו ' כך : ר " פ ד -ה בהר סיני פרש -י
' :פלוגתת ר החידוש בפירוש התו ' כ לפי פרש -י - ' כו . ונראה לי שכך פירושה
ופרטותי ' עקיבא ור ' ישמעאל -אם כללותי ' ופרטותי ' מסיני או כללותי ' מסיני
-ע -פ פנימיות הענינים באוהל מוער
.
גביהר --הטעם שרשב ,ק שתורתו אומנתה מדבש מעלת המעשה והרמז בכך
שמאמר זה נשנה במשנה יג :הקשי לל " ג בעומר ולב ' הקצוות שבפ ' בהר ( -א )
בחוקותי
313 תשל .ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . : ( שיחה א
ר ,פ ד ה אם בחוקותי תלכו -החידוש ב . .שתהיו עמלים בתורה - " פרש " י
הביאור ע -פ פנימיות הענינים ( חוקים ) ; והשייכות ללשון " בחוקותי -דוקא
ע -פ המבואר בלקוטי תורה במקומות הצל - ") כי יקריב גו ' תקריבו את קרבנכם
,
המשותפת בין עבודת ר שמעון בן נתנאל בעל המאמר ) ורשב " י המרומזת בזה
.
. .רירה לשכינתא ( זח ,ג רלח , ששניהם שמם . ,שמעון , -הגדר ד . ,תורתו אומנתו - -
ב)
ב) סג , ( יבמות בתורה . עזאי שאמר " מה אעשה שנפשי חשקה
פרק ה '
380 .............................................. מ " ו תששי ,
וי -א אך המזיקין ואף צבת כו ' . .עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות
הטעם שהמזיקין והצבת נבראו בערב שבת בין השמשות ; הענין - עשוי " ' בצבת
ר .,צבת בצבת עשוי .
בעבורה רוחנית '
שני גדרים בתומ ,צ -גרר הנותן ; בגרר תשלום שכר עבור הצער ע -ד ההלכה
הנקודה המשותפת בין מאמר בן הא הא למאמר בן ( הקב -ה ) וגדר המקבל ( בנ " י ) ,
ודקשר לכך ששניהם היו גרים - כא ' בג בג ( שלפנ " ז ) .הפך בה
שקו " ט בדברי הצ " צ ( שו -ת שער המילואים חידושים למס ' פסחים ) בענין אמירת
קרבן תודה למי שאירע לו ' שקו -ט כדין אמירת פ / מזמור לתודה בערב פסח
מנהג אמירה פסוקי קרבנות היחיד / נס
לבריאות כשנוגע במוך שימוש , ילדים אימוץ ענין נרה : בדיני זהירות
הזהירות מלרתות , לידה לאחרי לידה בניתוח קיסרי , בדיקת זרע הבעל , האם
ביאור בד " ה זכור הוי ' בספר המאמרים אידיש בענין ג ' דברים , קיום מצות מילה
הוספת שם לחולה , המורים על יוקר הגוף -טהרת המשפחה .מילה ופקוח נפש
בשם זה ' קריאת שם לתינוק שאביו או סבו החיים נק , ילרת שם אחותה
דין דברי , בור זריעה ובור השקה , גבי בור -הידור מן ההידור .כמו ימי חנוכה
הכרח , מעלה ג ' בורות ,והרקת המקוה מלמעלה , ניילון ופלסטיק לענין טומאה
ענין , שקו -ט בכמה פרטי דיני תיקון מקוה , בנין בית הכנסת מקוה ,ודוחה תיקון
ע-פ בהנהגה שחסר במקומות מקוה תיקון הכרח , לטהרה הטבילה
מזיקה אינה עזרא טבילת , מקוואות בעניני הצ צ . בשו " ת הערות , תורה
הערות למאירי על מקוואות , תיקון על עניני ח -נ -היסח הדעת / לבריאות
שקו -ט וביאור בהקדמת ספר התניא ,שער , מעלת צפת עיר הקורש , בעומר
היחוד והאמונה ואגרת התשובה
לזכרים
ווא
לקוטי שיחות
ויקרא
ויק רא
משה רבינו . .השט אויך געוואוסט א .דער רבי ה8ט טמ8ל דערציילט
מעלת עצמו ,איז ניט נ8ר יי8ס משה ( אין 8פסחידיקו פשרברענגעןי ) דעם
רבינו השט זיך ניט איבערגענומען ב8 סדר ווי דער שלטער רבי ה8ט שריינ -
זיך שליין מיט דעם ,אדרבה ,דים ה8ט געפירט זיין אייניקל ,ב " ק אדמו " ר הצ " צ ,
אים געמשכט 8לב נשבר ונדבה וו8ם אין חדר .צווישן די זעכן וולס דער רבי
ער איז געווען שפליי בעיני עצמו , ה8ט דשן דערציילט איז ,שז דער שלסער
איד ,ניט טרשכטנדיק 8 ,ז שז שנדער רבי ה8ט געהייסן דעם מלמד ער זשל
עמרם ' ם 8זוז און ניט אברהם אבינויס 8 לערנען מיטן קינד די ערשטע פרשה
דור שביעי ,וויולט געהשט שזע הויך פון ויקראנ .נטך דעם ווי דער מלמד
גרויסע נשמה און שזעלכע זכות אבות השט 8פגעלערנט די פרשה מיטן קינד ,
ווי ער ה8ט ,וויולט יענער זיכער גע - ה8ט ד8ס קינד געפרעגט ב 8דעם שלטן
ווען בעסער ווי ער איזי . רבי ' ן :פ8רוו8ס איז דער ווטרט ויקרא
סיט 8ז אל " ף זעירא ?
און דשם איז וולס הקב " ה זאגט אין
מכל מאד עניו משה והאיש תורהי 8 דער רבי השט זיך פשר ' דבק ' ט
פון יעדן האדמה . האדם אשר על פני היפשע צייט ,און נ8כדעם ה8ט ער גע -
אדם וולס איז געווען ,ווי קליין און זשגט :
פשוט אין דעת ער איז ניט געווען ,השט אדם הראשון איז געווען יציר כפיו
זיך משה רבינו מיט אים פשרמטסטן ,טז
של הקב " הי ,און הקב " ה איז מעיד עליו
יענער וויולט געהטט זיינע געשענקטע טז חכמתו מרובה מחכמת מלאכי
ניט פשרדינטע ביגיעת עצמו - השרת 4ער -אדם הראשון -ה8ט .
וויולט אבות , וזכות הנשמה מעלות
געוואוסט מעלת עצמו און ה8ט זיך מיט
אימו . יענער זיכער זיין בעסער פשר
דעם בש זיך שליין איבערגענומען ,איז
אין די תמונות האותיות וואס הקב " ה הדעתי . ער דורכגעפשלן אין חטא עץ
האט געגעכן בסיני ,איז פשראן דריי -
שש " פ ה ' ש -ת ( טה -ש ה ' ש ,ת ע ' בסעודת ם
ערליי אותיות ,אתוון רברבין אתוון )1
( נשוה ' ג 28 הערה 33 ראה לקו -ש חייג ע ' )5 . אדרת ספ א ( ושם הובא תהליב קלט , . בפי. . יציר .
ה) .
ע. וצ . שם , ד .וקרנ . ב " ר פי " ז , )4
ראה ג -כ ד " ה ויספו הענווים בה ' ( לאדה ,ו )6 להעיר מתו -א ס " פ משפטים :עיקר נקודת )5
בסה' מ תקסים ע ' נא 4וראה הנסמן בהערה ש קליפת גסות הרוח שנעשה בטבע האדם בחטאו מעץ
ג. נהעלותר יב , )7 שרואה א " ע ומכיר חסרת ( או יודע , הדעת טו' ר .
.
ח'
.
ש. .
(
ה" ד .
.
ראה בארוכה -בענוה דמשה -לקי ש
ובהערות שם ,
דעות פ " א
37 ואילד ,ע '
להעיר מרמב -ם הל '
30
)8
ובפרט באריכות וועגן דעם אל " ף רבתי און דורך תורה קומט מען צו מדריגת
אדה " ר . פון בינוני .אדם הראשון ,וושס דורך הכרת
פון שלטן ביאור טז דער [ ובפרט מעלת עצמו איז דורכגעפשלן בחטא
עה " ד ,שטייטס אדם מיס 8אלף רבתי :
רבייז " וועגן דעם אל " ף רבתי דאדה " ר
ברענגט שרוים -היפך שבחו של משה רבינו ,וואס דורך דער עבודה פין
אדה " ר .איז מה -דשך שז " בגנות בהמה הכרת שפלות עצמו איז ער צוגעקומען
עאכו " כ הכתוב " 4י , דבר לא טמאה צו דער העכסטער דרגא פון ענוה ,
בנוגע ,ווי ער זשגט ד 8גופא ,יציר כפיו שסייט ויקרא מיט טל אלף זעירא .
8 של הקב " ה ,אדה " ר ( סיידן ס 'איז ד8 לכאורה , איז , סיפור ב .אין רעם
הכרח אויף דעמיי ) ] . צריך ביאור :
אויך דטרף מען פשרשטיין די ג. פשרוושס השט דער שלסער רבי גע -
אריכות וועגן דער ענווה פון משה רבינו דשרפט זלגן ( און דערצו נעך -מקדים
-דלכאורה וויולט געווען גענוג צו זיין ) די ג8נצע אריכות וועגן אדם
זלגן בקיצור ( ווי די מפרשים הנ " ל ) ,טז הראשון און פטרוושס עם שס " ט בש אים
משה רבינו איז געווען 8גרויסער עניו , צו פ8רענטפערן פשר - רבתי ? שז אל " ף
און ווי דער אויבערשטער איז מעיד אין אל " ף איז שז אל " ף פון ויקרא וואס דער
גו ' " . תורה " והאיש משה עניו מאד זעירא איז לכאורה ניט נוגע דער ענין
דער ושגן ,טז מ ' זשל אויב אפילו עס הראשן ; פון אל " ף רבתי פון אדם
שלסער רבי השט געוושלט ערקלערן פיז גענוג דער ביאור טז דער אל " ף
דעם צ " צ ווי עס איז משגלעך 18משה זעירא פון ויקרא איז 8רמז אויף דער
גרויסער ענווה פון משה רבינו ?
רבינו זלל זייז " 8שפל בעיני עצמו "
בשעת ער " הקט אויך געוואוסט מעלת אל " ף נשך מער :ביאור הנ " ל אין דעם
עצמו " ( ביז 8ז קיינער קען זיך ניט ויקרא 8 -ז ד8ס איז 8רמז ייז זעירא
גלייכן צו משה ' ן6י ) -ווייל ער הסט - רבינו משה ענוף פון דער אויף
געטרשכט 8ז אויב 8צווייטער " וויולט שטייט אין כתה מפרשי התורהיי ,און
געהשט זיינע געשענקטע -ניט פשר - זייי דערמשנען ניט דערביי וועגן דעם ]
דינטע ביגיעת עצמו -מעלות הנשמה עאכו " כאל " ף רבתי פון אדה " ר :איז דשך
וזכות אבות ,וויולט יענער זיכער זיין בנדו " ד -ווען דער צ " צ השט נ8ך ניט
אים " - בעסער פשר געלערנט וועגן דעם אל " ף רבתי פון
איז שבער נשך אלץ ניט מובן : אדה " ר ( וושס שטייט ערשט אין דברי
הימים " י ) ,ער ה8ט ערשט 8נגעהויבן
( א ) הא גופא טעמא בעי -למאי
לערנען חומש -טז עס ה8ט לכאורה
נפק " מ דט צו מדגיש זיין 8 ,ז ( אויך ) משה
ניט קיין קרט צו ברענגען דעם ענין
ד. בפנים סעיף תולדות יצחק ימהר -י קארו ) ,צרור המור ,כלי יקר ,
א. ב " ב קכג , ) 14 ש -ך עה ת -ריש פרשתנו . .
ואילך . ע ' 26 ח "י , 281 ראה לקו " ש ח " ה ע ' ) 15 בפענח רזא ותולדות יצחק .וראה הערה לכד ) 12
, ראה שווע יו " ד מו " ס רמב () ) 1 הבאה .
שיחות א ויקרא לקוטי
דערפטר זאגן טטקע מפרשים ' י 8 ,ז ה8ט געוואוסט מעלת עצמו ( ובמילא איז
דער אל " ף רכתי פון אדם הראשון איז 8 מוכרח צו מסביר זיין ווי דשם איז ניט
או . . רמז " שלא הי ' אדם גדול במותו קיין סתירה צו זיין ענוה ) ?
על רוב חכמה שהי' בו עד שקרא ( ב ) אויף צו מסביר זיין פשרוו8ס משה
, שמות " רבינו ה8ט זיך ניט איבערגענומען מיס
נשכמער :דער 8לטער רבי שליין מעלת עצמו -ניט ווי אדם הראשון
שטעלט זיך אין לקו" ת " י אויף דעם יוטס " הטט געוואוסט מעלת עצמו און
חילוק צווישן דעם " אל " ף דויקרא האט זיך מיט רעם בש זיד שלייז איבער -
באל " ף זעירא " און " בד " ה כתיב אדם גענומען " -וויולט געווען גענוג צו
רבתי " ,און איז מבאר ווי אדם הראשון איז דערפשר ווייל משה דים זלגן 8 ,ז
איז הככער פון משה ' ן : 8ז זיינע מעלות זיינען ה8ט געטרשכט
דער אל " ף רבתי פון אדה " ר איז " בחי ' ניט " פשרדינטע ביגיעת עצמו " ,נשר
אדה "ר כמו שה " לפני החטא שה " מצד זיינע געשענקטע מעלות הנשמה
וזבות אבות ;
במדרגה גבוה מאד נעלה " " ( 2און דער -
פשר הלט ער געקענט מקבל זיין פון פטרוו8ס איז ער אויך מאריך ווי משה
אל "ף רבתי ,וו8ם איז " בת " הכתר כמו האט זיך פ8רמאסטן מיט יעדן אדם 8 ,ז
שהוא במהותו ועצמותו " ) :משא "ב אויף ווען יענער וויולט געה8ט זיינע גע -
משה ' ן שטייטס " ( לא יכול משה לבוא גו ' שענקטע מעלות וכו ' וויולט ער זיכער
כי שכן עליו הענן " -וולס דער ענן איז געווען בטסטר פ8ר אים ?
וידבר הנ . און זעיריןיי . און מכל -שכן פון אותיות
וכד -ה ( יקרא ( ד " ה ( ידבר סע -ב - . שם א , ) 20
ד8ס פשרשטייט שפילו 8קינך 8 ,ז ווען
הנ -ל ,שאלף רבתי קא ' על שלימות האדם שיהי ' חורה נוצט 8גרעסערן אות ,איז דשם
החטא ) . לעת " ל ( שלמעלה מאדה " ר קודם דערפשר וושס ע " פ תורת אמת איז אין
מ ,לה . פקודי ) 21
חשיב ( ח , דעם פ8ר 8 18גרויסקייט 8 ,
לקו -ת שם א ,א . ) 22
ריס . א) ע ' ג " כ אוה " ת פרשתנו ( כרר ראה ) 23
. .
פרשתנו ( הובא באוה ת שם ס ע תשכו .סדיה ויקרא .
ה ( -ל ) ,ולהעיר מפענח רזא כאן .ועוד
(פ -ג ) . ותש -ה תריח ( ע ' רלד )
וכפתגם הידועת : ז ') - כדלקמן סעיף 18אל " ף רבתי ,איז דטס גשר ,בהשקפה
ראשונה 8 ,מעשה וסתור :פון דעם איז
ד8רף וויסען די חסרונות ,
מען מען
דשרף
8זוי ווי
"שזוי מוכח שז אדם הראשון שסייט העכער
וויסן די אייגענע
פון משה רבינו ,און נשכמער -ד8ם
מעלות " .
אויף 18ענין ווי " דורכ - ( ניט איז 8רמז
און דערפון גופא קומט שרוים די
פ8ר - נטר עה " ד ) " , (בחטא געפטלן
נפק " מ בנוגע דעם אופן פון
הכרת שפלות עצמו " ,אז דטס איז אין "
18אופן
אדה " ר כמו שהי ' ופני " בת " קערט ) אויף
החטא " ?
( מטס איז ניט שולל
ויים מעלת
הכרתער [
עצמו " יי ,נ8ר ) טז כטסש "
מעלת
נקודת הביאור אין דעם -י " ל ה.
עצמו ,נעמס ער זיך דערמש 2יט איבער , בדרך אפשר :
פון קומט ד8ס אז וויסנדיק הנ " למיטן זטגן דעם צ " צ דעם ביאור
" גע
ביגיעת- שענקטע -ניט פטרדינטע
איז דער שלסער רבי געווען אויסן ניט
עצמו -מעלות הנשמה וזכות אבות " ( נאר ) צו פשרענטפערן זיין שאלה אין
( נוי די ענוה פון משה רבינו8י -וולס פסק ,נטר ( בעיקר ) 8 -לימוד און
יעדערער ה8ט אין זיך 8ניצוץ פון חינוך פון צ " צ ,אים מבאר זיין די הוראה
משהיי ) . וולס מ ' ד8רף שרויס - ה' עבודת אין
[ און נ8כמער :וויב8לד שז ביי אים איז פוז זעירא אל " ף דעם פון נעמען
8דט " הכרת מעלת עצמו " ,פטדערט זיך ויקרא4י ,
תנועה פון שפלות ביז אין דעם קצה ווים ואון דטס קומט בהמשך צו דעם
ההפכי " ,עניו מאד מכך האדם גו ' " , דער רבי הלט דטז דערציילט ( אין 8
כדלקמן סעיף ט ] . פריערדיקן פטרברענגען ' 8 , ) 1ז דער
קיין ניט אויך איז דערפטר און טלטער רבי ה8ט זיך שליין שפגעגעבז
סתירה 8 ,ז דער אל " ף רבתי פון אדה " ר מיס דעם חינוך והדרכה פון צ " צ -
איז מרמז אויף דעם 8ז ביי אים איז שליין אריינ - דערפטר השט ער ם
געווען " הכרת מעלת עצמו " ,און צו - וכו ' ] . געפירט אין חדר
ז8מען דערמיט ווייזט עם אויף זיין גודל און כדי אז די הוראה פון דעם אל " ף
המעלה ( כנ " ל ס " ד ) -ווייל דער ענין זעירא זשל זיין בשלימות ,מוז מען הטבן
פון " הכרת מעלת עצמו " איז 8סדר די גשנצע הקדמה וועגן אדם הראשון :
א. ראה גם לקו " ד ח " ג תל , ) 27 " הכרת מעלת עצמו " ,איז דער 8לטער
ויש לקשר זה עם הא דנשמח משה היא ) 28 זיין די רבי ניט געווען אויסן צו שו
שם ) , בהסיפור ( כמובא ממש " דאצילות חכמה . הנהגה פון אדם הראשון ,נ8ר אדרבה
~
דבחכמה ישו כלי אלא שהכלי הוא בבחי ' ביטול -טז ,אזוי דאה זיין ביי יעדן אידן
בתכלית כמו האור עד שנק ' חיוהי ( לקו " ח מטות פו , ( מצד דער ניצוץ פון אדה " ר שבו ,
שלבז נרמזת מ) - ובכ . סע ד .אוה " ת וארא ע ' קנ . .
קוץ " וכיו " ב ) - . ( לא באות יו " ד שיש לו צורת אזח
המבואר בפנים יומתק זה שהוצרך .
ע פ ) ?4
שמורה על עניו של מציאות -אלא שהיא אות הכי
וראה פ "ר . ( אגה " ת לכד " נקודה בחי ' . קטנה ,
,
אדה " ז לדביקות למשך מן -אף שתוכו התי ' נמצא
כארוכה לקו " ש חי " ט ע ' 418ואילך ) . כמל . במפרשים .
, ) 40 , שחוהמ " פ וסה " ש ה ' ש " ת ע ) 25
וויב8לד 8ז דער אל " ף רבתי פון אדה " ר עבודה ע " פ תורה ,ואדרבה -ד8ם איז
איז " בח " אדה" ר כמו שה " לפי החטא" פשרבונדן מיס עבודת הצדיקים דוקא
( כנ " ל ס " ד ) ,הקט ער דטד געדשרפט ז) : ( כדלקמן סעיף
זלגן אין 8פשרקערטן סדר " :אדם און דערמיט ברענגט ער טרויס ווי
הראשון וולס ביי אים שטייט אדם מיט
אין 98געהיט זיין מ ' דשרף שטטרק
שן אל "ף רבתי איז דורך הכהת מעלת
בחטא דורכגעפ8לן ( דערנשך ) עצמו ג8ר ,שז אפילו שזש
באמתעצמו "
מעלת
הכרתהשט
"וואס
גרויטע מעלות ,
עה " ד " ?
ביז שז תורת אמת שרייבט אויף אים שז
ניר דערמיט איז ער מרמז 8 ,ז אויך אל " ף רבתי ,דטרף ער זיין בשוו8רנט פון
3שך דעם ווי ער " איז דורכגעפשלן מעגליכע ניט געוואונשענע תוצאות פון
בחטא עה " ד שטייט אדם מיט 8אל " ף הכרת מעלת עצמו ,ווייל אפילו אדה " ר
רבתי " (וואם איז " בחי ' אדה " ר נמו שהי ' איז דורך רעם נכשל געוו8רן בחטא
כנ " ל ) ] . החטא " , ( פ3י החטאים . עה " ד ,מקור כל
ז .די נצחיות פון מעלת אדה " ר איז גופו )ו וויבשלד טז אדה " ר איז ( אויך .
ניט נ8ר אין דעם וולס עם איז פטר - געווען " יציר כפיו של הקב " ה " ,איז
בליבן ( בהעלם עכ " פ ) ביי אים אויך נטכן הבריאה ) פטרשט8נדיק ,שז ער ( מצד
פון אים קומט ד8ס 8ז חטא ,נאר וולס השט ניט געהשט קיין שייכות צו ענינים
צו יעדן אידן עד טוף כל הדורות , פון רע( 10וע" ד ד " מפי עליון לא תצא
הרעות " י ' ) ,אויך מצד דער וועלט שרום
וכידועי ,טז אידן ווערן 8נגערופז
ע " ש אדם " -אתם קרויין אד- ' 4 " 0 -איז ידועני ,שז קודם החטא איז ניט
געווען קיין תערובת טוב ורע ,ווייל
דערפ8ר וולס אין יערער " נשמה וניצוץ
מנשמת " הלק 8 דש איז מישראל " קליפות זיינען געווען בשזונדער ,למטה
און דערפטר ווערן איבער - אדה " ר " :
מן העולם .
מעין פון ) די עילויים געגעבן ( עכ " פ
8 און אע " פ טז דורכן חטא עה " ד איז
פון אדה " ר צו יעדן אידן העולם ) געווטרן 8ירידה אין אים ( ובכל
" חכמתו דשם וושם אויך 8ז [ ביז , הקב " ה -וויב8לד שבער 18מעשה ידי
זיינען נצחיים ,איז פטרשטשנדיק ,שז די
מרובה מחכמת מלאכי השרת " -און
8נרופן געקענט ער ה8ט דערפשר עניו נצחימעלה הנ " ל פון אדה " ר איז 18
מטס איז ביי אים פטרבליבן ( בהעלם
"חישמות " צו שלע נבראים לויס דער " נפש
' " ' י פוז יעדן נבראת -איז דש
החטא . עב " פ ) אויך לאחרי
דוגמתו ב 8יעדן אידן .ווי עס שטייט אין [ און אויך דער ענין איז מרומז אין
ספריסי ' 8 ,ז די נעמען וושס עלטערן " אדם רב " ז - רעם לשון הנ " ל פון שלטז
הראשון וולס דורך הכרת מעלת עצמו
ת נצנים מז ,ב .וראה אגהיק ס " י . . לקו ) 31 איז דורכגעפטלן בחטא עה " ד שסייט
רע " א . יבמות מא , ג) 3
אדם מיט טז אלף רבתי " -דלכאורה ,
בראשית ב ,יט . ) 35
בראשית ( ד ,מע " ב פ' ת להה ' מ . או ראה ) 16
,ש.1 . ו, ע' 1 חט 1 - לקו " ש יאילך ) . בכ " ז ס ' הערכימיחב " ד ע , א .וראה תו " א ו , ס) 3
בג . הקדמה הגלגולים ( ס' האריז " ל כתבי ) 37 .1 " ~ 1 קמח -ט ) , (ע' אדה " ר
שם . . .
וראה עמק המלך שער א ' ספ ד ) .הובא באו ת לח . איכה ג , ) 31
ועוד . ז. ' ( ל " ת להאריז " ל פ ' בראשית ,ורכ . ) 32
שיחות ויקוא " לקוטי
ניט 8תנועה פו 7תשובה ,רחוק שבו ) - ( מעין ) גיבן זייערע קינדער איו עם מיס
8 שנעשה קרוב ,נ8ר שן עבודה ווי רוח הקודש :מלמעלה גיט מען זיי דעם
צדיקי * מעיקרא ,וולס ה8ט לכתחילה רעיון צו אנרופן דעם נשמען וולס איז
קיין שייכות ניט צו רע וחטא . מתאים צו דער " נפש חי ' " פון דעם
% און מצד דעם עילוי וושס איז ד 8ב
קינך ] .
יעדער אידן ,קען זיין ביי אים די " הכרת און דעריבער איז פטר8ז ביי יעדן
8 מעלת עצמו " ,וושרום די מציאות פון אידן ,אין וועלכן מצב ער ז8ל זיך נ8ר
צדיק איז ניט קיין אייגענע ח " ו ,נטר 8 געפינען ,פון בחי ' אדה " ר כמו שהי ' לפני
מציאות דקדושה ,אין וועלכער ס 'איז החטא " .דער חילוק איז נטר ,מאס ביי
8 ניטט קייז אחיזה צו לעו" ז ( ניט ווי אדה " ר איז ד8ס געווען אויך מצד הגוף
בעל תשובה ,וושס אויך נשך דער ( וויבטלד שז (אויך ) גופו איז יציר כפיו
תשובה דשרף ער הקבן " 8שמירה של הקב " ה ) ,און בכל ישראל איז ד8ס
מעולה שלא יחזור לסורו " '. ) 4 " חלק אלקה ( בגלוית ) נשר מצד הנשמה ,
ואדרבה -עס דשרף זיין הכרת ממעל ממש " ,46וולס דערפטר איז די
מעלת עצמו ,ביז שז לפעמים איז דטס נשמה ניט שייך צום ענין החטא ( ווי ער
דער וועג ( דורך " ויגבה לבו בדרכי ז8גט אין זהרי אויפן פסוק 41ינפש כי
ה ' " י ) 4ווי שזוי צו בייקומען די העלמות תחטא " " -אורייתא וקוב " ה תווהין עלי '
והסתרים פון עולם הזה -זיין עבודה ואמרי נפש כי תחטא וגו ' " ( בהם " ) ; און
איז מיט 8תוקף דקדושה ,בדוגמא צו אויך ווען 8איד ווערט נכשל ר " ל אין 8
. .
" א צא ,ב קיט ,ג ואילך לק " ת ד ) 4דה " ב יז . 1 ,ש פרשתנו ה ,א . ) 42
ושא סו ,ג .יעוד . ספכ .ד . תניא )4 1 ,
ראה תניא מי " ג . )
' שעי ' ם ,כא . )4
4 "
שיחות ויקוא " לקוטי
.
ולהעיר ממ " ש שם ה ג בנוגע ב. ה. דיעות פ -ב
לענוה ושפלוח ( ושם :לפיכך נאמר במשה רבינו עניו
.
וראה לח " מ שם פ -א היד .שו " ע אדה " ז חאו ח מאד ).
כמהו"ל בראת צדיקים ( ב "ב טז ,א ) וכדאיחא )49
סוס " א .קנו מ "ג . סקנ " ה
אבות בתחלתה . ) 53
א ,ב ) שיש בנשמות ישראל כו ' ( כהקדמה כתיקונים
זה לבאר יש ועפיו 4 שבת קמו ,א. ) 54 פי " ד ). צדיקים והוכיח סופו על תחלתו ( ראה תגש
כי השראת השכינה במשכן היש הסימן דנתכפר להם עפ ' ז יש לבאר ג " כ המשר הסיפור שם , ! )5
וראה בג . חטא העגל ( סרש * י ר " פ פקודי .שמיני ט , שאדה " ז אמר מאמר חסידות עה " פ אדם כי יקריב
ועודן אשר ע " י חטת העגל חזרה ב. רש " י שם , שגם בבחי ' בזה . דאל שמרמז חכם קרבן להי -
ב. וח " א נב ,ב .וח " ב קצג , עה " ך ) - זרהמתן ( דחטא 13 ע, לקמן עה "פ . פרש " י אדם ( הראשת -ראה
עד שהי ' לא רק עניו ושפל בעיני עצמו ,אלא ) 55
.
צ -ל ,מכת קרכן לה " ,ש יקריב את נפש לר)י"4
ודכה " . " 8לב נשפר -בלשון הסיפור -
ג ). החדם שלמסה להי ( -לקו -ת פרשתנו כ ,
שיחות ויעניש " לקוטי
זיינען געשענטקע ,און עס איז רעכט 8 ,ז האט דיך פ8רמשסטן מיס יעדן אידן ,
א צווייטער ווילס געהשט די שלע טראכטנדיק ,שז " יענער וויולט געהשט
מעלות וויולט ער זיין בעסער פ8ר דיר זיינע . .מעלות . .וויולט יענער ויכער
זיין בעסער פאר אים " .
-ובמילא איז די הכרת מעלת עצמו
ניט גורם צו 8נעפיל פון הגבהה וכו ' , ד8ס איז אויך איינע פון די , יו " ד
ואדרבה ,דשם משכס אים פ8ר א הוראות לפועל וואס מען דשרף ארוים -
" שפל בעיני עצמו " ;
סיפור : נעמען פון דעם
און דורך דעם ביטול איז ער זוכה צו איין זייט דארף ער וויסן ,טז פון
מאן אמת ' ע גרויסקייט -כמאמריי : יעדער איד השט בירושה געוו8לדיקע
דאיהו זעיר איהו רב 8 -ז מ 'איז זוכה מעלות ,און ער מוז מכיר זיין מעלת
צו דעם " ויקרא אל משה " ,די קריאה של עצמו .בשעת עם קומט צו 8דבר מצוה
חיבהיי צו בחי ' משה שבנפשו ,און דשס וכו ' ,וידע אינש בנפשי ' מעמדו ומצבו
גיס דעם כח אויף עבודת הקרבנות ,ביז הרוחני ,טענה ' ט ער :מי אני ומה אני שז
צו עבודת הקרבנות ווי זי וועט זיין איך זשל זיך אונטערנעמען דעם דבר
המקדש נבית השלימות בתכלית שבקדושה ? זשגט מען אים ,אז ביי דיר
השלישי " ,ושם נעשה לפניך את קרבנות איז דא איצטער בת " אדם הראשון כמו
כמצות רצונך" 6י ,בקרוב חובותינו .. שהי ' לפני החטא ,ובמילא וו8ם עס השט
ממשג ויד מיט דיר געט8ו ביז שהער -יעצי
ו) תשכ - ניס ) משיחת י -ג דטרפסטו זיך פירן פונקט ווי דו וושלסט
~
געווען איגגשנצן העכער פון ענין
ולהעיר ג " כ א. .
ח ג קמח , ב. וח " א קבב , ) 56
מפענח רזא כאן ,דאל " ף רבתי דאדה " ר קאי על החטאים.
משה ,ע " ש . לאידך גימא ד8רף מען שבער גע -
עה " פ . תו " כ ופרש " י ) 57
דענקען 8 ,ז די שלע געוושלדיקע מעלות
נוסח תפלת מוסף א) 5
9 שיחות לקוטי
ב וייורא
מרצה כו
עליו " " :ונרצה לו - הוא לכפר "על מה
ונרצה לו
דער סדר פון די קרבנות וושס א.
' על עשה ועל לאו זייערע דינים שטייעז אין אונזער מרשה
שניתק לעשה " ,ד .ה 8ז קרבן עולה איז . איז :פריער -קרבן עולה מנחה און
/
טשקע 8קרבן נדבה וושס מחזיז ניט שלמים ,וושס זיינען קרבנות נדבהי ,ווי
מחוייב צו ברענגען ,שבער דער קרבן רש "י טייטשט גלייך בתחילת הפרשהי
איז מרצה און נעמס 8רשפ 8חובה 8 , אויף " אדם כי יקריב מכם " -
חיוב עונש פון מענשכן ,קומט דשך אוים
כשיקריב ,בקרבנות נדבה דיבר הענין"
; "און
שז קרבן עולה איז אויך פשרבונדן מיט דערנ8ד -חטאת און אשם ,וושס
חובה . זיינען קרבנות חובה .
ועפ " ז איז מובן דער סדר -פריער איז ניט מובן :אמת טשקע 8ז רש "י
קרבן עולה ,שפעטער חטאת ,און דער - האט 8הכרח פון פסוק 8ז " בקרבנות
נ8ר אשם :סיאיז מער עלולי 8ז 8איד נדבה דיבר העניו " נ ,יבער די שאלה
זשל ח " ו עובר זיין ,ובמילא ד8רפן שטעלט זיך אויפן פסוק גופא :פ8רוושס
ברענגען 8קרבן עולהי ,וושס איז מרצה הויבט שן די תורה מיס קרבנות נדבה ?
אויף 18עבירה קלה יותר -עשה ולאו לכל לראש איז לכאו ' נויטיק צו וויסן די
הניתק לעשה -ווי 8קרבן חטאת ,וואס דינים פון קרבנות חובה וולס 8איד מוז
קומט און איז מכפר אויף עבירות ברענגען ,און ערשט שפעטער י פון
חמורות " -דבר שזדונו לאו וכרת " ' ; נדבה . קרבנות וושס זחנעו בלויז
און חטאת ,ווידער ,קומט פשר אשם -
דשם איז 8קשיא אין 8י און וויבטלד
וויל חטאת נעמט שרום 8גרעסערע
פשט הכתובים -השט עם רש " י גע -
צשל עבירות ווי אשם וולס מיברענגט
נ8ר אויף ענינים מסויימים
.
דשרפט בשוושרענען מוז מען זשגן 8ז
אין פשוטו של מקרא איז דים מלכת -
דשם איז שבער ניט אויסגעהשלטן , חילה קיין קשיא ניט (שדער 8ז ד8ס
ויערום אויב די תורה איז מקדים עולה 1 דורך פשרענטפערט ווערט
פריערדיקן פירוש פון רש " י ) * .
הרי כל וכיו " ב ) - נכלל ( ח הפרשה ( ולא בפי ' תיבה
אחד . הפרשה הוא המשר ב לכאורה קעז מען ענטפערן .
לפחז ) 6ע " ד הכלל שכתבו רש " י ממ " פ ( בדוחק עכ " פ ) ,ע "פ פרש -י אויפן פסוקי
דיבר . ( משפטים כא ,כח .כב ,יז .שם ,כא .שם ,ל )
דשקעגן קרבנות יחיד ( נדבה וכו ' ) ; יו " ט נשר ) ווייל ס ' איז 8קרבן נדבה , ( ניט
אוז חובה ) קענען ד8ר זייז בכל עת - צוליב דעם וולס עם איז פשרבונדן מיס
דערפשר הויבט ויד %ו פרשת הקרבנות חובה ( " מרצה כו ' על עשה כו ' " ) -השט
מיט קרבנות יחידיי [ און די דינים פון ד8ך ניט קיין קרט צו מפסיק זיין ( צווישן
קרבן תמיד -וושם מיברענגט פעמיים עולה און חטאת ) מיט שנדערע קרבנות
בכל יום -שסייען טשקע פריער אין פ ' נדבה -מנחה און שלמים ?
מסויים ,משא " כ נדבה ואפשר לכאב -א להביא נדבה ( רק ) הוא מצ ' א ה בפט ( ( .א , שצנר ואף ) .
בכד עת -אבל עדיין חסר ביאור ,כי מו " ס הו " ל ) א . ( (1 במש . ר1ף שן הרכה -חידש וראה מר7 . 1 . ל
כח -כט . קאפיטל ) 16 שה מהערה .1 , ע. הי " - ", סה ' מ וךא" , 1 'ס "י ' '
ניט דש מען ה8ט דעריבער און די קרבנות בכדי קענען זיי מקריב זיין
געדשרפט אנזשגן אויף די קרבנות ציבור בשמיני למילואים ' י .
( פון יו " ט וכו ') וושס שסייען אין פ ' אחרי און ווי דשם איז בנוגע די ציווים
זיינען ד8 ועירים אמור און פינחס , לאהרן ובניו 8 ,ז זיי השבן געדשרפט
געזשגט געוושרז נאר טט די קרבנות וויסן ווי צו מקריב זיין די קרבנות
נוגע זיין ) וכטס זיינען ( שדער קענען בשמיני למילואים -שזוי איז עם בנוגע
גלייך בשעת מעשה . די ציווים ( שבפ ' ויקרא און צו ) צו שלע
חון אפילו די קרבנות ציבור וושס אידן 8 ,ז זיי השבן געדשרפט וויסן וולס
ד8רפן ) פ8ר 8קרכן זיי קענען (8דער
ימי די אין געווען מקריב מיהטט
המשכן ברענגען גלייך ביים הקמת
" אותן המילואים וושס זיינען ניט פון
שנצטוו בו ביום " ' ( 2ווי קרבן מוסף למילואים . בשמיני
דשכת ור " ח " ) -וויב8לד לבער 8ז בפרט אויב מ ' זיל ז8גן ' י 8 ,ז ( אויך ) פ '
דער מקריב פון די קרבנות הציבור בימי ויקרא און פ ' צו זיינען געזשגט געווטרן
רש -י המילואים איז געווען משה ( ווי בתחילת שבעת ימי המילואים20
ה8ט שוין פריער ' געז8גט ) ,איז ניטף 2
-קענען דשך די דינים פון פ ' ויקרא
קייו הכרת 8נצוז8גן דש 6לע אידן און צו זיין נוגעי ( ניט נ8ר ביום שמיני
( כהתחלת הפרשה -
השט) י
משה בנ " "
אל וואקום
דבר " סויף די קרבנותי , לכל שמונת ימי המי - נאר ) למילואים ,
לואיס. 22
ווי 8קרבן און וולס פיר געוואוסט דיך
מיהשט עם געד8רפט ברענגעןינ ווי ער
האט געוואוסט די פרטי דינים פון שוע ) 18ראה ? 1ה יב וקילר .ורחה פרש -י שמיני ט ,
קרבנות וושס ער ה8ס מקריב געווען טז " :ויעשה כמשפט -המפורש . .ב ( יקרא ' .
בשבעת ימי המילואים ( כולל -דעם ראה רמב "ז פקודי מ ,ב .ס .פ פקודי .צו ח ,ב . ) 19
ה .עפ " ז איז פ8רשט8נדיק וולס די ימים קודם הקמת המשבז
בתורה
שבעת
ומאוחר
נאמרה
מוקדם -שאין
פרשה 11
תורה הויבט שן מיס קרבנות נדבה ( ניט , -דעפ -ז אפשר לומר דס ' ל דפ
' ויקרא ו ( חלק ) פ ' צו שלפג -ז הן בהמשר
קרבנות חובה ) :אין די ימי המילואים איז לס -פ פקודי ( מ ,יז ואילך ) ששם מדובר בהקמת
.
המשכז בשמדי למילואים ( ראה פרש -מקודי שם ,
.
כס לא ר ,פ שמינק רמב " ן פקודי מ ,ב דלח . .
שהקריב אהרז -ראה פרשיי פקודי מ ,כט . ) 23 שמיני ) - ככראב " ע שם ובר * פ
רחה פרש -י שמיני י ,סו .ורחה ראב .ע פקודי ) 24 אבל י "ל ,כי שם יש הכרת שנאמרה בתחילת
ג. מ ,ב .מפרשי רש -י צו ח , "
זהמילואים ,ולכן פרשיי וכפרשה זו נחמרה (1ב .ר ( ר )י
אף . ( תצוה כט ,כב ,שם כד .פקודי מ ,כט ) 25 משא "כ פ ' ויקרא ' ימים קודם הקמת המשכר ;
). צבור כו' . ביום השמיני כו ' והקריב קרבנות בב' .אופנים . ו( חלק ) פ ' צו ספק בדבר ,וחס -ל
לבאי פ ' החמיד דפ ' תגיה לי נאמרה ו1ם ) 26 ו? 9 -חם עיד ההלכה היו מקריבים קרבנות 21ן
כ " א למשה ( בעיקר ) -לימי המילואים ,והציווי לבאי המילואים . יחיד בז ' ימי
הוא בש ' פינחס לכח ,א ואילכן -ראה ) ( לדויוח רש " - בגוית שמיני (ס ,בג ) כ ' -לדעת ) 22
, פעחס שם ,ד פרש " י הקריב בימי המילואים אלא קרבנות ל% שודאי .
אלא שבחורה לא נאמר בפירוש רק ציווי על ) 27 השיכים למילוטים כו ' כמו שלא הקריב התמידים
קרבו תמיד . .
בו " % -בל ראה פרש י פינחס כח ,ד .וראה
ובהערה שם ( דלדעת 230 בארוכה לקו " ש ח -ו ע '
האדם גשעת ' ן ברענגען דעם קרבן , ניט מסתבר שז אידן זשלז עובר זיין אויף
וכמאמר רז " ל " ' 1אחד המרבה ואחד חטאים ' י און מחוייב ווערן בקדבן חובהי
לשמים " ; הממעיט ובלבד שיכוון לבו ובפרט בשמיני למילואים ,ווען ס ' איז
אויך ביי קרבנות וולס קומען לכפר על געווען השראת השכינה במשכות וו8ם
האדם ,איז די כפרה בעיקר מצד איז " עדות לישראל שויתר להם הקב " ה
מחשבת האדם ,ווי דער רמב " דיי איז עם העגל " 0י. על מעשה
מבאר 8ז ביים ברענגען 8קרבן דשרף
דשקעגז איז יע מסתבר ,טז בנ "י ,וושס
דער אדם המקריב טר8כטן " כי חטא השבן געגעבו אויף מלאכת המשכן מיס
לאלקיו בגופו ונפשו וראוי לו שישפך 8נדיבות גדולה ביותרר ,השבן נ8ר
דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא הקמת המשכן גלייך ביי דער ערשטער
שלקח ממנו תמורה כו ' דמו ( דהקרבן )
געלעגנהייט * יי געברשבט קרבנות נדבה .
תחת דמו נפש תחת נפש כו ' " ,און דשם
דערפשר שטעלט די תורה פריער די
.
מעכס 8ז דער קרבן ז8ל מכפר זיין
קרבנות וולס זיינען עלול וקרוב
מיזעט ד8ס אויך אין דעם נשמען געברטכט ווערן אין ימי המילואים -
קרבן ,ווטס איינער פון זיינע פירושים קרבנות נדבה ,און ערשט דערנטך -די
איז -מל ' קירוב ,וושס מיינט שז די דיגים פון קרבנות חובה .
עבודה פון קרבן איז צו מקרב זיין די
כוחות וחושים צום אויבערשטן. ' 4 ו .דער ביאור פשרווטם די תורה
הויבט 8ד מיט קרבנות נדבה -
ועפ " ז איז ניט מובן :וויבטלד שז דער
בפנימיות הענינים ,וועט מען פטרשטיין
עיקר פון קרבנות איז ( ניט די מעשה
בהקדים :
ההקרבה ,נטר ) די מחשבת האדם לפני
ובשעת ההקרבה ,ווי קומט עם 18אין ס 'איז ידוע בענין הקרבנות 8 ,ז דער
תורה שסייט אינגטנצן ניט וועגן דער עיקר דערביי איז די כוונה ומחשבת
ננ ? מחשבה וכוונה וכו '
דערפ8ר איז די תורה מקדים די דינים 'ז. מפרש " י תצוה כס ,לו .שמינ ' י , להעיר ) 28
פון קרבנות נדבה -וושס זייער גשנצע טז . נשא ז ,
פקודי מ ,לד , ) 29
הקרבה איז נשר מחמת נדיבת הגב
וראה פרש " י שמיני ( ט , ירשיי . פרשיי ר ,פ ) 30
( לשמים) .דערמיט זטגט תורה 8ז כוונת כג ) דבל שבטח ימי המילואים " היו ישראל ( כנמים
ואומרים כו ' כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה
כו ' . - בינינו ונדע שנתכפר לנו קון העגל
יזי . מגחות בסופה .הובא בפרש . .י פרשתנו א , ) 32 ,
לה ,כא ואילך .לי ,ה . - ויקהל ) 31,
.
א. וראה פרשיי פרשתנו כ , ואף שהנשיאים התנדבו " בחנוכת המזבח ) 31
ב .ועוד . פרשתנו א ,ט .וראה ספורנו שם -, ) 33 ( דנה הרי - בז ) לה , ויקהל ( פרשיי תח ,לה '
זח " ג ועייג " כ ( קט ) . ראה ספר הבהיר סי ' סו )%
. ( כפשטות למילואיט בח ' הייתה נשם הנשיאים
פע -ח שער התפלה ב), ה ,א .של " ה מס ' תענית ( ריא , הכתובים ( נשא ז ,א ואילך ) -תיכף כשסייט משיחת
ה. פ. למילואים ) ולאח " ז ( גם ביום השמיני כו') . המשכן
וראה לקמו ג'). ( פסוק לרצונו ' שצ "ל . רק ) 35 ' כלו כל בנ ' ,להביא נדבות ( נוסף לזה שי ' ל ( כנ " ל
ס.ז. בפנים .
בפנים ) שהביאו גם בו ימי המילואים ( לפני חניכת
וכותב משנה גן ( ז, נשא ובפרש " י המזבח . ] ) -
סט -ע ' ע בשכח ; ( הר 'צ (י ; ; קנט . ראה ן . ( ומפרש ) דברי ר " ג ,להתנדב כאן בתחלה " וקאי על
( תבאר בפיתת ש -פ וא ' 1ך ) 15 .
ב ; ק ' ש ח .ב ט , , ( העגלות והבקר -ובהם גם הנתינה ללוים הייתה
'( בשלח חשר .3 הערה 424 בתחלת היום וראה לקו " ש חט " ז ע '.
13 שיחות ב ייקרא לקוטי
-שזוי איז עם בנוגע שלע כוונות וואס און ד8ס איז אויך וושס רש " י איז
פשדערן זיך ביים מקריב הקרכן ,כיז - מדייק בלשונו " נקרכנות נדכה דיבר
קרבן מלשון קירוב הכוחות והחושים דער " ענין " פון קרבנות ,שלע
הענין " 6י :
להקב " ה כנ " ל 8 ,ז דאס איז ד 8בפנימיות קרבנות -זיינען בעצם קרבנות נדבה ,
הזקן ביי יעדער אידן ,וכתורת אדמו " ר ווייל ביי שלע קרבנות איז דער עיקר די
הידועהיי 8 :איד ניט ער וויל און ניט ער נדיבות הלב און כוונה פון מקריב
אלקות . קעז זיין שפגעריסן פון הקרבן .
ח .עפ " ז איז אויך מובן וולס רי תורת ז בעומק יותר :די כוונה ונדיבות .
רופט ד8 8ז בנ " י מיטן נ8מען " אדם ( כי הלב ווטס פ8דערט זיך ביי שלע קרבנות ,
יקריב מכם " ( בנ " י *0צו וועמען מען השט איז בעצם ובפנימיות פ8רשן ביי כאן -א
עס געזשגט ) ) :דער שם " אדם " איז ע " ש מישראל ; ס ' איז נ8ר מטס ביי קרבנות
אדמה *" לעליון " י * -די נשמה וושס
"איז נדבה -וולס דער מענטש ברענגט
8חלק אלקה ממעל ממשה ; און ( ניט ווייל ער איז מחוייב ומוכרח בזה ,
4וולס זי איז דט ב " 8כל איש ישראל ' נטר ) שלס נדבה פון זיין אייגענעם גוטז
ווילן -זעט זיך שז די פנימיות זיינע
בגילוי .
עג .ובכ .מ . ראה היום יום ע ' ) 39
און דערפטר איז אויף דעם ניטש קייז
כפשוטו של מקרא -משא -נ נכרים .וגם ) 40
ע -ד ההלכה ( תו -כ כאז ) הרי ממשיך שזהו לכפר על ציני אין תורה ,נשר רש " י דערציילט די
עשה כו ' כנ " ל .וראה מנחות עג ,ב ( ובכ " מ ) דמכתוב דיבר מציאות " -בקרבנות נדבה
אחר מרבינו גם נכרים .וראה תו -כ כאן אדם לרבות ם 8 הענין " :טלל קרבנות זיינתן
ואכ " מ ,וראה לקו " ש המלבי .ם ) . גרים ( והאריר בפי '
הלט די נדיבות נדבה ,ווייל יעדער איד
ואילך . 5 שם ע ' . ונשמתו . הלב והכוונה מצד פנימיותו
יד . הכתוב -ישעי ' יד , ל' ) 40
של -ה חלק הושב -כ פ ' וישב דרוש צאן יוסף ) 41
ד8ס איז אויך וולס מ ' געפינט ביי יוטס
.
עשיה מאמר אכ ח ח -ב ובכ -מ , ב ). בסופו ( שא ,
קרבנות דעם פסק -דיניי " :יקריב אותו
פל -ג .ועוד .
רפ -ב . תניא ) 42
מלמד שכופין אותו ,יכול בע " כ ת" ל
י " ל דכך נברא .אבל ע -י בחירתו לכאורה ) 43
לרצונו ,הא כיצד כופיו אותו עד שיאמר
אפיל אח " כ באופן דלבי חלל בקרבי שאיו לו יצה -ר רוצה אני " ,ווי דער רמב " ם ' נ איז ד8ס
או להיפך שאין לו חלק באלקי בפ -א ) ( כדלעיל מבאר ( בנוגע לגט ) " :מאחר שהוא רוצה
.
אגה -ק ס -ז וראה ג " כ ואילך . ישראל ( אגה -ת פ -ד
להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל
ויותר נ -ל שכך הוא תמיד ,וכדמוכח ב ). תניא ספל .
בהפס -ד דגט מעושה כשר ( שם ) מטעם הרמב -ם
שזהו גם בנוגע לאלו שאין להם חלק כו ' ,ואע -פ
שחטא ישראל הוא הנאמר בעכז ( סנהדרין מד , הערה ( 2הביאור ע " ד 1 ראה לקו -ש חי -ב ע ' ) 36
צר ל. , ובלבי חלל בקרבי -ה -ז רק שאיז רע -א ) . הפשט ) .
אבל מציאותו גו ' ) כו ' ( ע " ד מש -נ יצר לב האדם הובא בפרש -י כאן א .ושק . קידושיו נ ,רע . ) 37
ולהעיר מסוכה ( נב , - לו , באופו דהרוג -יש ז. פי -ד הט . רמכ -ס הל ' מעה -ק פסוק ג ' .
שנהרג . וספדו כו ' על יצה -ר רע -א ) : ב. הל ' גירושיז סס . ) 38
שיחות ב וייצוא לקוטי 14
דרגא 8ז ער איז העכער 878 ער איז איז אחד צדיק ואחד רשע " * , 4ווטס מצד
פון דעם ענין פון חטאיםל ' ,עכ " פ עם איז דעם איז ד 8ביי שלע אידן די נדיבות
ניט שייך בש עם 8חיוב פון קרבן כפרת הלב והרצון צו זיין קרוב לאלקות .
חטא .אוז ד8ס " ז8גט זיך שרוים " ביי
און ד8ס איז אויך דער טעם ( ע " פ
קרבנות נדבה ,וושם קומט ( ניט אויף 8
חטא ,נשר ) מצד דער נדיבות הלב פון 8 " יינה של תורה " ) וולס רש " י איז מפרש
אידז אויף צו זיין קרוב ( קרבן מלשון אדם הראשנן לאמה הי
שהכל
נאמר ,
הגזל
למה
הקריב "מן
" אדם "
' שלו אף אתם
לאלקות . כנ " ל ) קירוב
לא תקריבו מן הגזל " -דלכאורה איז
שבער לאידך ,איז דטס פשרשד אויך 8ז גמרא " ניט מובן :מ ' געפינט אין
ביי אלם קרבנות ( אפילו ביי קרבנות מ ' איז ממעט גזל פון וושרט " מכם " -
יוטס קומען אויף 8חטא ) ,כנ " ל ,ווזירים פטרוו8ס לערנט רש " י שז מ ' איז ממעט
בשלד ווי 8איד איז מחליט צו ברענגען גזל מיטן ווארט " אדם " וולס איז בלויז א
8קרבן לכפר אויף זיין חטא ,ווערט כו ' " ? " מה אדם הראשון רם - ,
נתגלה דער " אדם " שבו ,וולס איז
בזה : איז דער ביאור
וכאדם העכער פון ענין החטאים
-און כנ " ל ) * 47 הראשון קודם החטא , ד8ס וולס אדם הראשון איז " הכל ה "
בכח זה ווערט לכפר עליו -דער חטא שלו " איז געווען נ8ר בתחילת בריאתו ,
ווערט אינגטנצן 8פגעווישט. 48 זייענדיק אין ג " ע קודם חטא עה " ד ; * 6און
דשס איז דער רמז אין פרש " י :דער
עפ "י כהנ " ל איז אויך מובן וושס ט.
" אדם " " -אדמה לעליון " -וולס איז
די תורה איז ד 8מקדים " ויקרא אל ד 8ביי יערער איד ,איז בדוגמת אדם
הראשון ווי ער איז געווען קמם החטא .
ראה זח -ג טז ,א .וראה שם יג ,ב .וראה ד -ה ) 47
באתי לגני תשאג פ ' ב ,לעיל ע ' 5ואילד . . .אחד . וי " ל שזהו הדיוק כאן פ "א. תניא ) ג
) 47בלקו -ת פרשתנו ( א ,ב ) דאל -ף זעירא
ובדברי הימים נאמר . .. ,היינו הארת הכתר דויקרא
ישראלל.
אישל ,דקמ ' ? אומרו "רשעי
דלכל וי " מאי קמ .ל ב .אחד צדיק
לאחר ואחד " ואחד ' ,ובכלל -
אדם באלף מאתות רבדבז והוא בחי ' אדה " ר נמו .
דהו צדיק והז רשע הם ( לאמתתם ) בורגת " אחד .
ובאוה " ת כאן ( כרך ג ' ע ' כו ' " . שהי ' לפני החטא ,וע -ד פי ' הידוע במחז " ל ( הגש " פ ) :אחד חכם ( אח
תשכו -ז ) -ע -פ לקו -ת להאריז " ל כאן -דאלוף
זעירא דויקרא הוא מצד הירידה במשה מצד חטא
כו ' . העגל ( אדם ) שלא הי ' . א)
. ) 74 כו ' ( ספר השיחות תש -ג ע '
סוכה ל ,רע " א .וראה תוס ' שם ד " ה כי .
כ " ה ע " פ תנחומא ( צו ) 46
)4 .
.
ואין בזה סתירה להמבואר בפנים ד אדם -הנאמר הי ' מאחרים שהוא הי ' יחידי בעולם ' -ואדם גוזל
כאן הוא ט ' ד בחי ' אדה " ר כמו שהי ' לפני החטא - יחידי רק לפני החטא -וגם אז הרי ביום שנברא
רבתי ) כי בגדו ו איז נפק -מ בין צדיק מעיקרא ( אל " ף . ' .כראשית א ,בז ) ,ובו ביום ( פרע ) אדם נבראה חוה
לבע " ת ( שצ -ל בשפלות כו ' -אלף זעירא -כי שם ד ,א .ושם : . " כו ' ( פרש נולדו קין והבל ובנות
לכפר עליו " דכאן בא לאחר החטא ,שמקור כולם . יאה בכ " ז לקו " ש - מגיע ) קורס שחטא ונטרד ,
משה " -פוז דער חביבות וולס דער משה " ,און ווי רשע שרייבט באריכות שז
אויבערשטער ווייזט שרוים צו אידןנ ' . דטס איז " 8לשון חבה לשון שמלאכי
עפ " ז איז אויך מובן וושס רש "י איז השרת משתמשין בו וכו' " -וושס
מסיים " אבל לנביאי או " ה נגלה עליהן לכאורה :א ) פ8רוו8ס שרייבט עם די
בלשון עראי וכו ' " -דלכאורה :וואס ב) הקרבנות ? תורה דוקא ביי פרשת
איז נוגע דש דער חילוק צווישן דעם מאריך שז פשרוושס איז רשא שזוי
ויקרא(" ביי משה און דער " ויקר " ביי "בלעם " ויקרא ' איז 8לשון חבה וכו ' ?
"יצרו הוא שתקפו " ; משא" כ ביי או " ה האדם [ העליון *' ] לאדם " -השט אויד
נוסף יש בהם איזה דבר טוב ה " ז דבר " אם דער אויבערשטער ד8 8רויסגעוויזן די
" '. 4 גודל החביבות פון השם צו אידן .און
און דער שורש החילוק נעמט זיך דערפ8ר איז אויך רש " י מאריך אין דעם .
דערפון וואס ביי אידן איז דש דער
י .נטך שז עניז אין דעם :ס ' איז
פון
בחירהה צו
חיבת הקב "
חיבה און
דער -די ויקראאוןאלמצד
משה " "איזן , ידועי 8ז ייקרא אל משה " איז די נתינת
כח אויף עבודת הקרבנות ,וולס דער
אויבערשטן איז אידן ,זיינען זיי שלע - עיקר פון עבודת הקרבנות איז די
אלקות . תאל פשרבונדן בפנימיות מיס בארוכה . נדיבות הלב ,כנ "ל
) משיחן ש " פ ( יקרא תשליב ,תשל -ג ( און ד8ס איז וושס די תורה איז מקדים
צום
אידן חבה :
די לשון
איז 8
וושספון
משה "הלב ויקרא אל
נדיבות "שט די
בז סו ס. אגה -ק וראה ב. פמ . משרע -ה ' ( תניא
( ביאור ) ) . יט . משלי בז , ) 49
ז. נעתק לעיל בפגים ס . ) 53 וש * נ . , ראה אוה " ת עה " ס ) 50
תרנ -ט . מאמר דשופ בראשית ) 54 ד -ה באתי לגני תשי -ב פיה בתחילתו . ) 51
שיחות לקוטי 16
ג ויערא
אחד ז לכאורה ,אויב רשיי איז אויסד צו א אין פסוק י " והקריבו הכהן אל .
מפרש זייז דעם אופל המיצוי ,האט ער המזבה ומלק את ראשו והקטיר המוכחה
דשם געדשרפט ז8גל אין 8בשיונדערן ונמצה דמו על קיר המזבח " איז רש " י
. 6 דיבור המתחיל מעתיק פון מסוק די ווערטער " ונמצה
ב ) פ8רוו8ס דחרף רש " י ברענגען אפים ' דמו " י און איז מפרש " לשון מיץ
צוויי ראיות אויפן פירוש " ונמצה " און כי * אפס המץ ' כובש בית השחיטה על
? בשנוגנט זיך ניט מיס אייגע פון זיי קיל המזבח והדם מתמצה ויורד " .
ג ) פשרוושס השט רשיי אויסגעקליבן שפציט יטשו די
בפשטות קומט רש "י
צו ברענגען דוקא די פסוקים -מען דעם ווטרט " ונמצה " 8 -וושרט וולס
-
געפינט דיך דעם לשון אין מערערע שסייט ניט פריער אין חומש און איז
ערטער אין נ " ך י ? בכלל נישט רגיל בתורה ,דעריבער איז
ער מפרש ,שז דשם איז " לשון מיץ אפים
ד ) נ8כמער :אין מולי -פון וושנעט
ער בריינגט דעם " לשון מיץ אפים " -
כי אפס המץ כו '" .
איז דשרט רשא מבאר 8ז דער לשון פשרשטיין : מען דטיף אבער
שופטים וגו ' " ( וולס
פריערכמואיןוימץ טל
שטייט איז "
" מיץ * א ) וולס איז דער קישור פון דער
' ) -השט הסברה גלייך נ8כדעם " כובש בית
דשך רש "י ד 8געד8רפט בריינגען די השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה
ראה פון " וימץ טל וגו '" פון שופטים , 9 ויורד " צום 8פטייטש פון וושרט
(ב ) וויבחלד ( :א ) ס'איז פטר 0י משלי ,
" ונמצה " ,וולס רש "י זטגט זיי בהמשך
דעם פירוש אין משלי ווייס מען ( לויס
רש " י ) פון שופטים ? - -
טו . פרשתנו א , )1
מען אויך ב 8עולת עוף ( נשר במקום ה ) אין די געברשכטע ראיות עצמו -
שחיטה איז בש עוף דש מליקה ) ,מען בריינגט ער פריער די ראי פון ,מיץ
געפינט שבער ניט ביי עולת עוף 8ז אפימן וולס שטייפ אין משלי ,און ניט
עבודה דוגמת עבודת זריקת הדם על רעם פסוק " כי אפס המץ' וולס שטייט
המזבח " ץ אין ישע " ד - !0 פריער
דעריבער ,נשכדעם ווי רשיי בריינגט ו ) אין דעם ( ערשטן) פסוק פון מולי
די ראיות אויפן לשון " ונמצה * ,ב- 8 שטייט פריער ( פיר " מיץ אפיס ' ) צווי
וושרנט ער און איז מסביר שז דער משל דער לשון " מיץ * " -מיץ חלב
ולנפעל " פון) " ונמצה ' קומט דורך 8ז יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ' יי -
עבודה ופעולת האדם און 8פעולה און רש "י בריינגט דוקא דעם דריטן
מיוחדת " -כובש (בית השחיטה על ,מיץ " ?
במקום זריקה דבהמה והזאה כחטאת העוף כר" . בפנים . כ " א תוצאה מפעולה אחרת כדלקמן
וראה דעת זקנים בעה -ת ,חזקוני ופענח רזא - בחטאת העוף מי ב) להעיר מזבחים ( סד , ) 13
-כי דוקא לאחר פירושו כאן שיהו עניז הזריקה , שהעבודות מסתבר שחיטה ) במקום מליקה
מקשה לחח " ז ,אפשר לומר כן מאחר שהוא מקטיר העיקריות הם דומות זל " ז ( משא -כ שחיטה שכשרה
הוא מוצתי ,שהרי למדנו שההקטרה היא לתחר ה). בזר -פרשא לעיל א ,
עה -פ . .
הזריקה ראה רמב * ז וראים כאז וראה פנא . ואילך. א ,ה ) 15
שיחות ( ייקפא לקוטי
רש " י זשגט דשרטן " לשון מכבש " ) .און און שרוןסדריקן טרויסקוועטשן דורך
וויבשלד 8ז עס איז שוין געווען כבישה , י לחוץ דעם כעס " -יוציא ריבי
איז מונן 8 ,ז * וימץ טל גו ' " וושס איז ווערט 8קריגעריי .
נ8כדעמ ,בשציט זיך ניט צו דער געווען
זי דא" 8לייז אין שבער ניט מספיק ,
מעולת הכבישה פון ( און אין) דער גזה 8 וושרום דער " מיץ " בש "אפים איז
עצמה נשי צו דער יציאת ה " טל " פון פעולה ניט במעשה ( יין ווי כובש בית
ינ ,ווי דער פסוק איז מסיים -
דעי " גזה " השחיטה ,וולס איז 18עשי ) ; דעריבער
מים " . בריינגט רש " י אויד דעם פסוק " כי אפס
" וימץ טל מן הגזה מלוא הספל
און דעריבער איז דשס ניט קיין דוגמא המץ " ,וושס דשרט מיינט עס ( ווי רש *י
מדויקת לנדו " ד וואו דער " ונמצה דמו " זשגט דשרט ) דעם " חלב וחמאה " וועלכע
קומט מדגיש זיין די פעולה פון " כובש ווערן אויסגעקוועטשט %פח צאז ובקר ,
השחיטה " . בית וושס דשם איז שז עשי ' ,און דער חלב
קומט ניט דורך הכאה ( וכיו " ב ) ,נשר
משא "כ אין משלי וואו רש "י קומט
מפרש זיין דעם צד השווה פון די שלע
דורך קוועטשן ממש .
דריי ענינים וושס דער פסוק זשגט - פון " כי אפס המץ " יבער די רא"
ומיץ אפים גענוג ,וושרום דשרטז שלייז איז אויך ניט
"מיץ חלב גו' ומיץ אף גו '
גו '" -וושס ד8ס איז ניס חין דעם אלן שז דער וושרט * מץ " קען מען לערנען ,
פעולת המיצוץ גופא , איז ניט מדגיש די
אויפן עושר תואר נשר ס ' איז בלויז 8
דם וולס גייס שרוים דורך " קל98ן " הפעולה אין רעם חלב ,אף און אפים
( וכיו"ב ) ב " 8מיץ אף יוציא דם " ,איז עס [ ווזירים אדרבה :סיאיז ב 8יעדערן פון
ניט באופן 8ז דער דם קומט כסדר דורך זיי -דורך שן שנדער משרט פעולה
9ן בגי ק זחן במךרוויגער פעולה .יין ( כנ " ל ס " ג ) ] ,נשר דשם וושס איז בשווה
*
איז גורם די התחלת היציאה פון דעם איז שלע דריי ,איז די תוצאה פון דער
8 דם וועלכער גייט דערנשך מעצמו פעולה ( די פעולה וושס " י1ציא ' ) דער
זמן . משך מיץ .
משא "כ בש משקים וושס קומעו שרוים און אויף דעם 89סט די ראי פון
דורך כבישה ( החולב פון 8בהמה 5י שופטים וואו דער " וימץ גו " רעדט זיך
וכיו" ב ) -איז דער המשך היציאה פון .
וועגן דער יציאת ( וסחיטת יי ) הטל
דער משקה 4תוצאה פון זיין נשכשנשנ -
וע "פ כל הנ " ל איז אויך מובן וושס
הכבישה . דיקער פעולת
רש " י איז מפרש וכובש בית השחיטה "
און וויבשלד 8ז די עבודה פון " ונמצה חיז דעם זעלבן דיבור המתחיל בהמשך
דמו " איז במקום זריקה ( והזאה ) וושס צו דער ראי ' פון די לשונות וכו' -
הכהן , בפעולת אינגשנצן קומט וושרום דשס איז נוגע לגוף פירושו ,היות
דעריבער ,לערנט רשא שז דשס איז שזוי 4ז ער איז אויסן טסיך) צו מסביר זייז 8ז
אויך בש " ונמצה דמו " ,דורך " כובש בית דער " ונמצה " איז ע "י כבישה .
השחיטה ' .
ה עם בלייבט שבער ניט פשר - .
ו .מיינה של תורה וושס איז דש אין שטשנדיק :וושס איז דש נוגע צו מדגיש
פירוש רש " י זה : זיין 8ז דער מיצוי הדם איז דוקא דורך
ס'וויז ידוע וושס דער רמב" ן 26זשגט בית השחיטה' ( וושס דערפשר כובש רש
"דשרף
8 בנוגע די עבודות וושס מיטוט מיס די צוויי " י ברענגען ם
קרבן ( וושס איז מכפר אויפן אדם ) 18 , פסוקים כנ "ל ) אח ניט דורך שו שנדער
דער מענטש דשרף טרשכטן " -כי חטא ? פעולה
לאלקיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך רש" י הנ " ל :וויבשלד 8ז וי " ל ע " פ
הבורא דמו וישרף גופו לולא חסד לערנט 8ז ונמצה " איז במקום ודוגמת .
( דהקרבן ) שלקח ממנו תמורה כו' דמו הזריקה ( הזחה ) על המזבח ,איז מסתבר
כו' " . תחת דמו נפש תחת נפש שז די פעולות השבן 8דמיון צווישן
און דשס איז אויך דער תוכן הענין זיך * - 2און דשס איז דוקא אויב עס
וושס מיאיז מקריב דעם חלב הקרבן ווערט געטשו דורך כבישה " ,כובש בית
ודמו אויפן מזבח ,וושס איז עבודת השחיטה " :
האדם איז דשס דער תענוג ( חלב ) אוו
קשך ( דם ) וושס ער דשרף מקריב זיין ,
. 27 (8וועקגעבן ) צום אהבערשטן
וימץ .. .
משלי שם מיץ סחיטה כמו נפרשע ) 23
שלסער רבי " איז מסביר ,שז בשעת אוז דעריבער ,ביים ( סיום פוז ) ויישטו
הכעס ,נסתלקה ממנו האמונה " ,ווזירים סוג קרבנות וולס שסייט אין דער תורה
אויב ער וויולט געגלויבט 8ז דשם קומט -קרבן עולה ' [ 1וואס אויד עולה איז
מאת ה' וויולט ער דשך ניט געוושרן אין מכפר ( על מ " ע ועל לאו שניתק
כעס ] ,ד .ה .אין דעם ענין הכעס דריקט לעשה ' , ] ) 2איז רש "י מד "ק ביי " ונמצה
זיך אוים זי שפגעריסענק" ט פון דמו" [ בא זריקת הדם ,וולס איז זעם איז
.
אויבערשטו " -כאילו עובד ע " ז " וולס דער עיקר הכפרה " י ] ,שז דער ענין
דשס איז דשך די נקודה פון שלע הכפרה פון קרבן בטשטייט אין דעם
עבירות ,ווי דער שלטער רבי איז ענין ה " מיץ" ,כבישה -די אתכפיא און
מסביר י ' ,ווייל דורך יעדער עבירה ביטול פון זיין מציאות ' -און
]
יי8ס מ ' איז עובר אויפן רצון העליון עם ויורד " מתמצה " הדם דעמשלט
ווערט מען בשעה מעשה 8פגעריסן פון ווערט טרויסגעקוועטשט און גייס פון
.אלקות ,מעין ווי דורכן חטא פון ע " ז תאוות איז " קטך " דער שוועק אים
און ד8ס איז דער פירוש פנימי פון העולם .
סיום הכתוב למיץ אפים ) יוציא ריב " : און דערפשר נ ברענגט רש " י " לשון (
מיט ' ן דורך 8ז עבירה ווערט " 8ריב " מיץ אפים " ,ווייל אין דעם ענין פון " מיץ
נ8ר היות שז ב 8כעס איז אויבערשטן ; ( ברמז ) אפיס יוציא ריב " דריקט זיך אוים
דטס בהדגשה ובאופן בולט ניט ווי ביי דער תוכן כללי פון 8חטא ,און דקר
שנדערע עבירות ( ווי מען זעט טז נשר אופן התשובה וכפרה אויף 8חטא ,
ב 8בטשטימטע עבירות שטייט " כאילו כדלקמן .
עובד ע " ז " ) ,דעריבער ווערט דאס
געזשגט בש " מיץ אפים " ,וולס דשרטן
בנוגע צו כעס זלגן רז" ל " כל ו.
הכועס כאילו עובד ע " ז" יי [ און ווי דער
איז ד8ס בגילוי ,כנ " ל .
און בשעת 8איד בריינגט 8קרבן און הנ " ל הוא בפסוק להעיר שדברי י - 7ם ) 78
הנ " ל און אויך -מרגיז יצ " ט על יצה " ר דיה דם -פסחים עז ,ב .
אויף תשובה ב8 עס איז ( ובכללות שם ) ראה ברכות יז ,א ( הובא כאגה " ת ) 31
און דורך דעם איז אויך " יוציא ריב " - וע ' בר " מ ע "ב . ע ' שבת קה . והערות לתניא ע ' לט
יצה " ר . מיט ' ן ריש עשא .וץ ' באור עולם שבספר ראשית קיט ח "ג
בתחלתו , תני חכ ' פחו ,וע ' זהר ח " א בז ,ב ,ובת " ז
און דערפטר שטייט ד " 8אפים " - זחה הנעלם מז " ח פ ' נח " .יעייג " כ י) יבמד " י ( ובלדי '
לשון רבים ,דער כעס וולס בריינגט .רמתם הל ' דעות מ. . .
' ביה " מ אכוה פ " ב ילד .ב .
מותר ,ביז 8ז דשם ווערט שז עניו מיס 40 דעם ריב מיט' ו אויבערשטו ר " ל ,און
ש - וועלכען מיאיז משבח ארץ ישראל שליין )דער ( כיבוש ה ) כעס לאפרושי ( זיך
מחיסורא 6י ,בשעת התשובה והבאת
פון ; * 1ווים
אתהפכא דשס ודבשיחלב ענין
אויף דעם
ווייזט זבת
"ארץ
הקרבן ,וושס ברענגט דעם ריב מיטין
8 -
זשד וושס ע "פ תורה השם דשס יצה " ר .
געדשרפט זיין אסור ,איז דים די תורה
8 ה ,עם קען דשך שבער ווערן
מתיר און אויך משבח . שאלה :וויבשלד 8ז מציע איז דשך 8איד
ועד 'ז ברוחניות הענינים :די כוונה ניט שייך צו 8ז עבירה ,וכמאמר ינ
פון דעם " מיץ אפים יוציא ריב " ,וושס אדמו" ר הזקן 8 :איד ניט ער וויל און
פריער השט דער מענסש עובר געווען ניט ער קען זיין שפגעריסן פון אלקות :
שז עבירה און ס' איז געווען דערפון דער און דשם וושס 8איד פשלט דורך אין 8ן
מיסו יצה " ר - זשגט מען בל ידח ממנו נדח 8 ,ז סו ' ס
איז צוליב דעם ענין האתכפיא וועט יעדער איד תשובה טשן ' י -איז
והאתהפנא -איבערמשכן דעם רע צוליב וושס השט געדשרפט זחו די ירידה
אויף טוב ,ווי ער זשגט אין תניא ' 2דעם והסתר שע " י החטא ?
" בל פעל ה ' למענהו טייטש אין פסוק " אויף דעם איז רש "י ממשיך " בי אפס
וגם רשע ליום רעה ,פ " שישוב מרשעו המץ " ,וושס גייס אויף דעם חלב וולס
ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה " , מיאיז מוצץ פון די צאן ובקר .ד .ה .דשם
און דורכדעם ווערט " ריח ניחוח וושס קומט שרוים פון דער סחיטה
לה" ** -נחת רוח פשרן אויבערשטן , וכבישה ,נשכדעם וושס ער סוט תשובה ,
פון " דברים חריפים או מחומצים רק איז כדוגמת ענין ה " חלב " :
שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד
פוו
געדשרפט זיין
איז די קס ' ד
עצמוהשט
8ז חלב
מצד
אמת ,
חלב "
תורת
"
שנעשו מעדנים להשיב הנפש ' " ,און
עס ווערט " אסתלק יקרא דקוב " ה אסור ( מצד דעם וולס " דם נעכר ונעשה
בכולהו עלמיז' . חלב" ,שדער מצד " אבר מן החף ) ,נשר
תשל -ו ) ( משיחת ש -פ ( יקרא
תורה השט מחדש געווען 8ז דים איז
נ. בערכו .וש . תניא סע -ב ) , ראה בכ " ז אגהיק סכ " ה 1קמ , ) 36
ד ויקרא
צוז8מען טלס שותפות ' דיקער קרבן פון א פוז פסוק י " ונפש כי תקריב קרבן .
דעך משפחה 3
י
מנחה " )מנחה וגן " ואון ניט " בי תקריב
ב בפשטות וויולט מען געקענט . -לערנט מעז 58אין תו " כ שז 8יחיד
פטרענטפערן ,טז דער דיז פון נדבת קעז מנדב זיין אויד לבונה יין ( שמן ) ,
עצים אין תו " כ ,רעדט וועגל 8ז שנדער וישס קומען צוזשמען סיטו קרכן ,און
סוג קרבז היי דער " קרבן העצים " וושס
אויך עצים " :היחיד מתנדב עצים " נ .
והעם " : שטייט ביי " זמן עצי הכהנים " כשם תו " כ : 4 שסייט אין ווייטער
אין תו " כ רעדט זיך וועגן 8קרבן כך אין מביאת מנחה נדבה שאין שנים
יחיז ,ווי זער לשון אין עצים ( פוז 8 עצים " . מביאיז לא יין ולא לבונה ולא
תו " כ ; " היחיד מתנדב כו'" ) ,וולס מען דשרף מען פטרשטייז :מען געפינט
איז זיי מקריב קלס קרבן אויפן מזבח - ד8ך 8קרבן עצים וולס איז געברשכט
אוז אויף דים איז געזשגט געוושרן דער געוו8רז בשותפות -דער קרבן העצים
דיז שז מען קען עם ניט בריינגען פון די ט ' משפחות ,ווי די משנה ז8גט
בשותפות ; שבער "זמן עצי הכהנים והעם אין תענית י "זמן עצי הכהנים והעם
כו ' " פון די ט ' משפחות רעדט ( ניט וועגן מסביר תשעה כו ' " ,און די גמרא ' איז
עצים וולס מ ' השט מנדב געווען זיי גופא
עצים
מצאומשלהם
והתנדבו
הגולה לא
ועמדו אלו
כשעלו בני
"כלשכה
קלס קרבן ,נשר ) וועגן עצים למערכה ,
ווי עס שטייט אין דער ברייתא ,כנ " ל שאפילו שביניהן נביאים התגו וכך
כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים לשבה מלאה עצים יהיו אלו מתנדביו
.
בלשכה כו ' ככתוב בתורה -ד ה .די משלהן שנאמר י והגורלות הפלנו על
עצים וושס מ ' השט געדשרפט אויפן מזבח והעם הלוים הכהנים העצים קרבן
בכדי עס ז8ל זיין 8מערבה ואש אויף להביא לבית יתנדבי לבית אבותינו
וועלכע צו מקריב ויין קרבנות -אח די לעתים מזומנים שנה בשנה לבער על
עצים קענען געבר8כט ווערן אויך מזבח ה ' אלקינו ככתוב בתורה " -וושס
בשותפות ( ,ובפרט 8ז מ'השט דשך זיי פון פשרות המשך הסיפור און פסוק אוז
סי " ווי געדשיפט איבערגעבן צום ציבור דער משנה איו משמע שז דשם איז
קורס ההקרבה פון קרבנות ציבור ווי עס געבר8כט געוו8רז פון די בני המשפחה
). 9 שטייט אין תוספתא
עס פשרערמ ויך שבער נשך ביאור ,
ווירוס בנוגע רעם לימוד פון " מתנדביו
א. פרשתנו ב , )1
הראב " ד ור " ש משאנץ בתו ' כ עה " ב ראה פי ' )2
. יו "ט שלנו הוא . א) " משמע מתענית ( יב , וכן )8
( פרשתא ח . ) ( ,
שקלים פ-ד ה"א .וש -נ . שם וכיה בירושלמי . )9
!. שם , )3
בבבלי תענית לא הובא זה שמסרו לצבור אבל מובז
כו ' אפילו בישנה לא מצאו עצום הוא ,מזה שכ ' . א. בו , )5
ראה משנה למלך הל ' כלי עצים . - לשכה מלאה
ה. א .תוספתא תענית פ " נ , , שם כח )6
שם . חסדי דוד לתוספתא , המקדש פ .ו ה .ט נחמי ' י ,לה . )7
23 שיחות ויקוא י לקוטי
אויך פשדערט זיך הסברה ,וואס איז פלוגתא : 0י 8 עצים ' ,בריינגט די גמרא
דער טעם המחלוקת פון רבי און די
רבנן דבפשטות איז סיי די רבנן סיי רבי . קרבן
וכן ..
עצים
על שמתנדביו
הפלנו אומרמלמד
והגורלות קרבן יי
"הוא
לערנען דשם 8רויס פון " קרבן מנחה " העצים רבי אומר עצים קרבן הם טעוניו .
און אויך רבי איז זיך סומך אויפן פסוק מלח וטעונין הגשה ( און אויף רעם איז
העציםשז" דוקאקרבן
ווייס מען פסוק על
הפלנו ("יישם פון
והגורלות דעם די גמרא ממשיך ) אמר רבא ולדברי רבי
עצים טעונין קמיצה אמר רב פפא
עצים ווערן שנגערופן קרבן ' י ,ובמילא לדברי רבי עצים צריכין עצים " ,
קעו מען פון קרבן מנחה מרבה זיין אויך איז ממנ " פ :אויב שז " והגורלות הפלנו
עצים ) " . על קרבן העצים " איז דער זעלבער ענין
ג עפ " י הנ " ל איז מובן שז מען קען . דין פון מתנדבין עצים יי - דיר ווי
ניט פשרענטפערן קושי ' הנ " ל ( ס "א ) ע " פ וולס אזוי איז אויך משמע פון לשון
דעם וולס מפרשים לערנען איין יי ,שז התוספתא 3י " מה ראו זמן עצי הכהנים
דשס וושס נדבת עצים קען ניט קומען והעם לימנות ( ,וולס די שאלה איז * י :
בשותפות איז נשר לויס דעם מ " ד וו8ם וויבשלד 8ז נדבת העצים איז 8זשך וולס
השלט שז דעם דין פון מתנדבים לבונה איז שייך ביי יעדן יחיד ,היינט פשרוושס
יין שמן ועצים לערנט מען שפ פון השט מען דעם קרבן העצים פון די ט '
משפחות אויסגעטיילט באופן מיוחד -
" מנחה " ' י ב8 שסחט וושם (" קרבן "
איז דיך מוכח לכאורה 8 ,ז דשם איז דער
ולא
לבונהנדבה
ולא מנחה
מביאין
לן יין
שנים
מביאין
אין שאין
כךכשם
"
ועלבער ענין) -איז ווי שזוי קומען זיי
וושס מיד דעם לויס עצים " ) ,שבער ? ם
לערנט שפ יי 8ז מען קען מנדב זען " יין און אויב לדעת רבנן זיינין זיי צוויי
ושמן " פון פסוק " אזרח " ט וולס שסייט בשזונדערע זשכן כנ " ל ,איז וושס איז די
ראי פון " והגורלות הפלנו על קרבן
העצים " צום ענין וושס 8יחיד קען מנדב
זיין עצים שלם 8קרבן ?
( קראו קרבן והוצרך להביא מנא לן שנקראו קרבן נפש כי תקריב ( מנחות ) ,קרבן - בפרשיי ) 11
בז ' . ,וכן מוכח מפרש -י מנחות ב ,א ד " ה עצים , אבל ג ). .
קרבו מנחה וגו ' -וב -ה בחוד -ה לדברי ( ב ,
שנאמר והגורלות הפלנו גו ' -אף . שהביא הכתוב ב ) הביאו הכתוב ( קו , .
ברבינו גרשום ובפיה מ שם
מפרש דהברייתא אזיל ( ע"ב ) שבמסקנא בגמרא קרבן. - דתחילת פרשתנו -אדם כי יקריב מכם
רבי. לדעת ובדפוסים שלפנינו הובא בסנים הגמרא ( כ ,ב ) קרבן
כא ( . לתו -כ אהרן וקרבן ראב -ד ראה ) 16 . 24 ( מנחה ) וראה לקמו הערה .
שם . וחידושי הרשב *א .34 ראה אוצה -ג -תשובות לתענית ע ' ) 12
פי ' ר -ש משאנץ לתו -כ פ -י ,ו .מלביים ראה ) דו ו. . המגי במלכם פ -ד מהל ' שקלים ה
הנ -ל ) . שם ( אבל לא בתירוץ קופסא שם וכיה בירושלמי שקלים שם .תשיה פיד . ) 13
כבחו ,כ שם ( פרשתא ח ,ג ואילך ) . ) 18 למה הוצרכו . ובבבלי הל ' ה"ד . מגילה פ " א ה -ד .
מנחות קו ,א . ) 19 בווי. עצ ' שמר ומן
שלח סו .יג . ) 20 בקה -ע לירושלמי שם . בו פי ' ) 14
שיחות ר ויקיא לקוטי
טעוניז מלח וטעוניו הגשה און קמיצה ביי נסכים זיינעו זיי ניט גלייך צו מנחה
.
פונקט ווי 8קרבן מנחה " און מ ' קעז זיי בריינגען בשותפותיו ,
ד .אין הסברת התוכן פונעם קרבז פטד - ניט דעך ווערט דערמיט
העצים ( במס ' תענית ) געפינט מען כמה ענטפערט די קושיא הנ " ל ,הניחא יין
דיעות . ושמן ,שבער א ) " והגורלות הפלנו על
זטגט דער מ המשניות אין פירוש קרבן העצים וגו ' " איז דטך 8פסוק וולס
רמב " ם שז אין דעם טטג וולס די וליף שטימעל לייט שלע דיעות ,אויד
משפחות הטבן געברשכט " עצים לאש לויס רעם מ " ר וולס החלט טז עצים
המערכה " " היו מקריביו קרבנות נדבה קומען ניט בשותפות .ב ) ד8ם וו8ם אין
יזהו קרבן העצים והעתים המזומנים 8סברא ,טז דץ איז גמראיי דער
טפגעלערנט
הכתובים בעזרא " ; און -בפרטיות - " מתנדביו שמן " ווערט
( לויט איין מ " ד ) פון ,אזרח " ווטס שסייט
אבל י -ל שע -פ פי ' רבינו גרשום ופיה " מ ) 24 בי " נסכים ,איז ד8ס דוקא לדעת רבי
במנחות ( קו ,ב ) דלא הביאו הכתוב דקרבז מנחה כ " א ( משא " כ לדעת רבנן איז פשוט לכו " ע 8 ,ז
אדם כי יקריב מכם קרבז " ,באים עצים בשותפות . מען לערנט דטס טפ פון " קרבן
עה" פ כפרשתי ) דרשת התו " כ רפ -ג ( הובא יראה מנחה " ) ' י -און לדעת רבי נ 1קעז מען
מלמד שהיא באה נדבת .תקריבו . בהמשר הכתוב
דטך ניט בריינגען דעם קרבן עצים
גרשום שם וטעונה. ברכנו שנים ] .וכן בדעת רבי כ '
ת ' ,ולא כפרש " י שם , . , [( הגשה ומלח כשאר קר בשותפות ,וויבשלד 8י זיי הסבן דעם דין
עצים . ובגמרא לפנינו ( כ ,ב ) בצברי רבי מחה [ פון ט קרבן מנחה ,וושס דעריבער איז 23
וצ -ע הגליון . וראה שטם -ק שם על הן ' . קרבו מחה
.
מדוע חידשו דרשה חדשה ולא כבתו כ שמפורש
שנאמר במנחה ,וע " פ המבואר מ .קרכז . הלימוד
י ) 2במנתות שם הונא רק לענין יין ושמז וכר -ש
.
וראה חידושי . 52 לקמן כפנים י " ל ,ראה הערה
משאנץ -אמאי אין מתנדביו שנים יין ושמז ולבונה
הרשב -א למנחות כ ,ב . עצים ,וכנראה כוונתו ע -ד מ -ש כמלבי ,ם ולפי ' ז . ,
) 25תענית פ -ד ס " ה . יין , יש ללמוד לנונה ועצים במ " מ מן
נוסה לזה גם בהנוגע לשמז מסיים שם ) 22
אינה היכא דמנחה וכי כ. 1 אתרת תנדה קרצן , ( והתנש קרבו מלמד שמתנדביו שמן כו ' מאן שמעת .
[ ש1תפ1ה . . ' 13ותשמט שהי גם לזעה רב ' .וגס לי ' כי ' רבי כו ' א " ל אי תניא תניא , ,שגם ר -פ הודד
דמנח1ת כ' 1 [ החש משאנץ שם כ .אדא למזגי . ' לזה -ראה חוד -ה אי תניא שם .
[ 11נת1 1ח71י כ. " 1 [ ין מח ( ד אין אמאי תימא .
ולכן גם את " ל שהדרשא בתו " כ כשם שאין ) 21
דבר .רב . רק ע " פ ( 7המ [ 7י -ס ) שנים מביאיו מנחה נדבה כך איז מביאיז כו' עצים .
י -ל דוה שצריך קתיצה 7דטת1 הכאורה 71פ 1 , ) . אינו אליבא דרבי ,הרי דעת רבי מפורש ( מנחות .
בכלל . הוא מציון שא ן שייך [ הס שחיטה כבקרבנות . קד ,ב תו -כ שם לפג -ז פרק ח ,ב ) ,לא סילק הכתוב .
. .
71א זפ שה א [) יג . .
( קמיצה במקום שחיטה ( 1בח ם ( ובחוד -ה נפש ( זנחיס ה , . אלא מנחה שנאמר נפש
עצים רכי לדעת דהרי צ-ע אב7 מזחה . כקרה שבזה נכלל עצים . ) דממך ע "מ שכתב .קרבנו . סע ' ב )
7מד 1ה רק התנחה .ואש . הגשה ,שזהו טע ( 1ין לדעת סע " ב ) וראה תוד ה לדברי רבי ( מנחות כ , .
ינ , [ [ר [7 ל .א .כהש " .
(ך) תשחה וראה מזחוח רבי חידושי הרשב "א שם . .
ל ותקיש 7ה 1למנחה :ה1א . [) ט. . ( גרן
71א דייתי . . שיטורא כמה בה , הי3 . דא קא , [ '1
כשותפות . .אתי 1שמ 1כצם כו ' ) .זז [ די ר3י שהד מן
,
( 7 [ 1דבשם אשי יקר ' [ ה [ 7כאים
כ. 7רב . .
שם כ .כ ( שטמ -ק אוח ט ) דגם [ [ רש , - 3אה ( 3ד [ ה . ' תאך [ י [ -וו 7 77 1ה [ 1שם טד תה שכ
. ,
.
ושירי אותן עצים ככהנים . -ולא כבתוד ה . ) גי1רי . 1ב 1לכ7 ( דריהם 7[7 דאב . . הדרשה המא ש ( ' ~-
.לאכ"מ . ) 3דהשריים קרבי ] לעצמן לדב ( ' . 1שם כ . , 1כ171ן . ש7אץז 1 - 1ראר שם בהקמט , . , [ ( דביהם
25 שיחות ד ייקפא לקוטי
רש " י איז מפרש איל דער משנה , '0שז איל ספר " היד " ז8גט דער רמב " ם : 16
איל דעם טשג וושס די " כהנים והעם ה" קרבן העצים ,זמן קבוע למשפחות
" ומהו
מתנדבים להביא עצים והיו מקריבים משפחות לצאת ליערים
קרבן אותו היום ואפילו היו עצים הרבה להביא עצים למערכה ויום שיגיע לבני
למערכה היו אלו מתנדבין ומקריבין משפחה זו להביא העצים היו מקריבין
באלו ט ' זמנים " .פון פרש " י איז משמע עולות נדבה וזהו קרבן העצים וה " להם
לכאורה ,ווי דעת הרמב " ם אין דעם 8 ,ז כמו יו" ט ואסורין בו בהספד ותענית
ניט די עצים זיינען געווען דער קרבן , ובעשיית מלאכה ודבר זה מנהג " -
נשר מיהשט מקריב געווען 8בשזונדער ד ה 8ז " קרבן העצים " משנט ניט 8 . .
קרבן (אין ? וזשמענה8נג סיט די) עצים 8ז אינעם זמן וולס עצים ,ניר קרבן פון
במ 'א " מפרש איז ער ווי און - זיי השבן געברשכט די עצים " למערכה "
השבן זיי געברשכט " עולות נדבה " און די
לצורך
להם ימים
למקדש עצים
שקבוע להביא
ישראל שנה של "בכל
משפחות
עולות ווערן $נגערופן " קרבן העצים "
המערכה ומביאין קרבן עצים עמהן " ; -דער קרבן ( פון עולת נדבה -וואס
רש "י איז שבער ניט מפרש ( ווי דשם סוט מ 'השט געברשכט ביום הבאת ) העצים
דער רמב " ם ) וושס פשר 8קרבן מיהשט ( צוליב די עצים ).
דעמשלט געגרשכט . מסביר " :שהיו דער ריטב "א י 1איז
לדעת א) פשרשטיין : מען ד8רף מבערים במזבח בפני עצמו מן העפים
פון ) הרמב " ם (און אויך לדעת רש "י שהתרבו ( שהתנדבו ) ' י וזה ה " קרבן
וושנעט ווייס מען שז " קרבן העצים " - העצים ,וכן אמרו כו' ששני גיזרין היו
קרבן צוליב מיינט ( ניט כפשוטו ,נער ) 8 קרבין עם תמיד של בין הערביים וזהו
נדבת העצים -מען געפינט דשך טז די 8ז מוכיח כי קרבן עצים ממש הוא " -
עצים למערכה ווערן שנגערופן קרבן , שליין השט מען מקריב געווען די ם
עם זשגט שליין רמב " ם ווי דער 8לס קרבן " .
'. 1במפורש
ב ) לאידך גיסא ,לדעת הריטב ' א 8ז די
( י עצים שליין זיינען געווען 8קרכן
אויפן מזבח -צ " ע :עס שסחט דשך .
מהלכות כלי המקדש ה * ט וכ " כ במאירי פיו ) 26
וכשינוי ל ' קצת ברשע על א. מגילה ה , ) 31 הג" שהתנדבו" .. שם
שם . הרי -ף מגילה ,קרבו ) 34 ובאוצה " ג תענית -תשובות ( ע ' ) 29
מהלכות מעה -ק ,ובבס -מ שם מציין רפחד ) 32 עטים חבמים תקנוהו כמה ששנו חכמ ' הרי עלי עצים
. .בסיפרא פ -ט . מלמד קרבו ותניא גזירים משני יפחות לא
קרבן וראה גבורת ארי תענית במשנה ד " ה . ) 33 שמתנדביז עצים וכמה שני איריס וכו ' והגורלות
עצים * דהקשה עמ ' ש הריטב ' א " וכן אמרינן כו ' .
הפלנו על קרבו העצים -וראה פני משה לירושלמי
ששני אריז היו קריבין עס תמיד של בין הערביים ' שקלים שם בחי ' דברי הירושלמי מתניתא פליגא על
דהא ב ' גזרי עצים חוב הם לתמידים ולא נדבה כו ' , ר -י לקמן הערה , 48 .
שיחות י ויקיא לקוטי 24
די עצים זיינען ( לפי דעת רבנן ) ניט קיין שביניהן כו ' " -און וויבשלד שז די סיבה
קרבן גמור ( ( 9ווי לדעת רבי ) ' .
0 פון דער נדבת עצים איז געוועז דחס
וי " ל שז אין דער מחלוקת צווישן רבי עצים קיין געוועז ניט ס ' איז וולס
און די רבנן -גייען זיי לשיטתייהו , למצו -כה ,דטרף מען דטך זטגן 8ז אין
מטס מען געפינט בכ " מ איו די מחלוקת דער " מתנדבים איז ב8שטטנען דעם
פון רבי ובר פלוגתי ,ובפרט מיס רבנן : משלהם" .
8לשון אין דער תורה טדער אין דברי ג ) לדעת רש " י -וולס פשר 8קרבן
חז " ל ( ועד " ז בל ' בנ "א כדלקמן ) -צי ? " ה8ט מען מקריב געווען אויפן מזבח
דשם ווערט געטייטשט דוקא :א ) כפשוטו
ממש ,ב ) ובכל הפרטים ,שדער דשם קען
ה דער ביאור בזה :לדעת רבנן וולס .
לערנען 8פ פוז "קרבן -מלמד
.מיינען נ8ר 8טייל ,טדער -איין פרט
שמתנדביו עצים " ,געפינט מען בכללות
ובנדו " ד :לדעת רבי ,וויבשלד מ ' - צוויי שיטות בנוגע דעם דין וגדר פון
לערנט 98פון " קרבן מנחה " שז עצים עצים רבינו גרשום י 3ז8גט " :וקסבר .
קרבןמ" און " מתנדבים עצים " ,
ובפרט שז
" מקרי תנא קמא דאותן גזירין קריבין להכשר
' געפינט 8פסוק " קרבן הקרבנות על המערכה " " ' .און שזוי איז
העצים " י , 4זשגט מען כפשוטו -טז די אויך משמע פון לשון הרמב " ם איו
עצים שלייז זינען 8קרבן און 8ז זיי פיה " מ י ' " :לפי שהכרחי להביא בכל יום
השבן דעם דין קרבן בכל הפרטים ; און
שני גזרין נוספים על המזבח לא פחות
דעריבער לערנט רבי 8ז די עצים דטרפן השלט , כו ' " י .דער ראב " ד " ' שבער ( מכך
השבן מלח הגשה וכו ' 8 ,לע פרטים ווי 8
שז לדעת רבנן השט מען די עצים מקריב
כפשוטו , מנחה י * - קרבן געווען בפ " ע ; -סיאיז שבער מובן 8ז
לויס די רבנן שבער ,הגם 8ז מען אויך לשיטת הראב " ד ישל מען זלגן 8 ,ז
מלמד " קרבן טפ לערנט טטקע
שמתנדבים עצים " און דער פסוק רופט
זיי 8ז " קרבן העצים " ,איז ד8ס ניט צלה -ב האריכות בפרש " י תענית יב ,א גם 34ן
מכריח 8חידוש גדול טז עצים זיינען 8 אמרינן המתנדב ,במס ' מנחות ד " ה שיו " ט דמסי ' ם
קרבן ובבל הפרטים ,נשר דיו צו מחדש עצים לא יפחות משני גזירין ועצים סעוניז קמוצה
לעצים כו " .וראה ק -א שם . ומגילה ) וראה ירושלמי שקלים ( ובתענית ) 36
.
ובשטמ -ק מנחות עה ,ג שם ( אות א ' גליוז ) רבי כו ' שם . שם במכשייי קרבן ,ובמפרשים .
ויש לה קדושת הגוף דאילו רבנו איו לה קדושת לפנינו וברפושים ק8פאח. ב " ה בהוצאת ו '13
הגוף ויכול לפדותה ,אבל לרבי הוי קדושת הגוף בשינוי לשון .
ממש כמו מנחה . -ובחוד -ה יצאו ( שם כא ,א ) דלרבי . .
בפירושו לתוש הג ל מגיז שהיחיד מתנדב ) 38
ופיגול . יש בעצים משום נותר רשע וראה קרבו אהרן שם .ולהעיר מלשון . עצים .
. 15 לעיל הערה ראה 141 עצ ' של ,תקרובת קרבן ויעצים - נחמי ' שם
ג. . אבל ראה לעיל הערה 24לדעת ר 142 המערכה למזבח ' .
27 שיחות ד ויקרא לקוטי
ט ' משפחות און 8ז צוליב דעם זאל דער קרבו -זח ווערן פשרברענט אויפן
טשג זען " כמו יו "ט ואסורין בו בהספד מזבח ,ווי 8קרבן ,אדער לדעת הראב " ד ,
ובתענית כו '" :די עצים זיינען דיך נשר . 8ז מיאיז זיי מקריב בפ ' ע אויפן מזבח ' *
8הכשר קרבן און סו " ס איז מען זיי
בנדו " ד :ו .עפ " ז איז אויך מובן
מנדב לצבור י * ,היינט ווי קען מען זאגן
וויב8לד דער רמב " ם פסק ' נט ווי די רבנן
-איז אפילו שז מ ' זשל זשגן 18די עצים
שהרי עצי המעיכה לקרבנות ( גם דשל ) 47
8לייז בריינגט מען אויפן מזבח ( כדעת
וחסדי דוד צ -ל של צבור כמיש במל " מ יחיד )
הראב "ד ) * * ,וויב8לד שבער שז זיי זיינען
וראה מנחות משפחות. בהט ' )9 הערה ( דלעיל
ניט קיין קרבן גמור ,איז ניט מסתבר 8ז
כא ,ב ואילך ,הביא עצים כו ' משל יחיד ) ( בקרבז
א ,ח ( פ " ו ,ה ) ,ב ,יג ( פי -ד ,ה ) . צבור תו ' כ ויקרא . צוליב דעם זאל דער טשג זיין כמו יו " ט
ספיה (וראה שם רפוד דשקליס ) . רמב -ם הל ' איסוימ ואסורין בו בהספד ובתענית ' * -
לח -מ שם פ -ו ה ' ב .ולפי התוספתא שקלים פ "ע ,ג
ובפרט נ8ך 8ז ווי ס'איז משמע השלט
שהובא בחוד -ה מלמד ( מנחות כ ,ב ) יחיד המנדב
עצים לדעת רבנז מוסרו לצבור ,ראה מפרשים
דער רמב " ם 8ז דשם וושס " מתנדבים
לתוספתא שם .וכז תפס הרב המג " במל " מ ( פיד עצים " מיינט נשר למערכה ( און אויך
.
שקלים ה " ו ) בזה שמתנדבים עצים ולפיז י " ל מהל ' דשם איז מספיק אויף צו רופן זיי
שזהו גם כוונה הרמב ,ם ברפי" ד ובפט " ו מהל ' ,'6איז דשך שוודאי שוועד צו
מעה " ק שם .ועס ז מובן בפשטות מש -כ כפט ' ז הי -ג . " קרבן " )
זלגן 8ז די נדבת עצים למערכה איז
שם -ואם רצה להביא דמי עצים יביסו ,ראה ברכת
דאס געווען דער " קרבן העצים " פון די
הזבח למנחות ק ,ב ,חסדי דוד לתוספתא שקלים שם
וראה מכתבי תורה שם .ושם ,דגדר במ " ע ) . ( נדסס
כלל" .עישש . קרבן עצים הרמב ' ם לא ס " ל
ולפיז צ " ל שהחידוש דרבנן מלמד שמהנדבים 3א יעוז ימתוג דגרי הגמרא ישם כ ,ב ) :מאז
עצים הוא :א ) דמהני מסירה לצבור ,וכמ " ש הרמב * ם רבי ,וראה תוד ' ה שמעת לי ' דאמר עצים אקרי ם
הר " ז נקרא ב) ה 'זי. פ " ח מהלכות כלי המקדש בסופו . מלמד
וכיו .ב ) . שהוא התנדב קרבן ( ולא רק נדבה לבדה " ב ראה מל -מ הל ' כלי המקדש שם :דע " כ לא ) 44
שלבז כתבו הרמב " ם ברסי " ד מהל ' מעה " ק ,נוסף על בעינז שיהיו משל צרר אלא במה שהוא צורך
דיז הנ " ל בהלכות כלי המקדש ,ונוגע להדיז דאבל למזבח אבל כל שיש צורך במערכה יכול להתנדב
.
אינו משלח קרבנות כל שבעה אפ " עצים ( רמב ם להביא עצים כמו כל קרכז נדבה וכמ " ש רבינו ריש
אף שלס " ז צע " ק התא .
) הלכות ביאת המקדש פ " ב .
ובמנ ח יג .ועיי" ש . פי -ד ופי " ו מהל ' מעה " ק דיז
דברפהד מהלכות מעה " ק כתבו ביחד דמתנדב או מצוה רפה בסופו דפלוגתת רבי ורבנז אם עצים הם
או לבונה בס -ע או שמן בפ * ע או הן בפוע נודר קרבן החנו במתנדב עצים למזבח לא עצי המערכה
עצים למערכה ,ובז כללם יחד לעניז הדיז דאבל מעה " ק . בהל ' הרמב " ם וכזפ כו'. רק להקריבם
בהלכות ביאת המקדש שם .ובאחרונים הבטוו ראי ' .
וכוונתו בפשטות למ " ש שם פט " ז ההג וראה הערה
מזה ( מס -ש הרמשם אבל אינו משלח עצים .ועוד ) .46ד. 4
אבל המערכה . שהוא דיז קרבן בפגע על שסגל וראה פני משה הנ "ל . משא " כ להמלחה ) 45
הנ 7 - מגסה . ראה יו שומי שקוים חעניח , ) . כ)
.
דעת ר -י ) דהוי עבודה תמה אבל לא כתבו לגבי
.
הגמרא ( יומא כד ,ב צויין בכס " מ ( וראה שם כז ,
.
-
שק . 7ם שם . מד -ת ושעה -מ הוכנת שם . במפרשים שם . .
עצי המערכה בכלל וראה מ -ש בפיה " מ מנחות
7ך . א. ( ד -ה שאפיק נח .א . גבו -א תענית וראה מכתבי תורה מכתב קמו .
שיחות ויקרא י לקוטי 28
און סוחיז קיין קושיא ניט וושס טז8 8ז צולים דעם זשל עם זיין " כמו יו " ט
8נגערופן רמב " ם ) קרבן ווערט ( לויטן ואסורין בו בהספד ובתענית " ביי דער
הכ ' " והגורלות הפלנו גו ' -שהובא בגמרא ,כי הכתוב יחיד שהתנדב עצים או גזרים במערכה אסור באותו
והגורלות הפלנו על קרבו העצים " הקרבן שם הוא . היום בהספד ובתענית ובעשיית מלאמה ודגר זה
ויו " ד ) עולות נדבה לדעתו ( הל ' כל' המקדש שם ה -ט לא מיירי כדמסר לצבור אלא הכוונה היא מנהג .-.
והוצרך להביא ראי ' שהעצים עצמם למערכה נק ' .
שהתנדב עצים משלו כו ' ( כנ ל העהה ) 44יבול
שהתנדב ' היד ( א7 ' 9 . הרמב -ם
קרבן . .המתנדב פצים מביא ) סע -כ צט . ( ובחים .
שהחידוש הוא רק בזה שיחיד התנדב ולא חידוש
עמהן . . בעצם העניו .כ ) הו -ל להביא כאן ראי ' ועצים איקרי
.
חיה -ח הזצאח קאפאח ,קרבן העצים -ו7פי " ן . י ') ק. קרבן כברפי -ד ומעה .
גר ". .והגורלות ה79נו ' להכ ' -ל שכוונהו כוונתו עצים שהתנדב ביחיד דגם י -ל יאולי
29 שיחות ר ויקרא לקוטי
יישם דערפוו גופא ,וולס ער ז8גט 8ז זיי נדבה עולות און ; בשותפות י ' אויך
השבן מקריב געווען 8קרבן און איז ניט בשותפות י. ] 5 קומען ד8ך
מפרש וושס איז געווען דער קרבן ,י " ל ז .רש "י לבער ,וואס איז בפירושו
שז לדעתו ( ולפי פשוטן של קרא ומרז " ל )
(אויך על הש " ס ) 8פשטן ( ניט קיין
איז דער קרבן געווען פון די עצים פסקין ) * נ איז ער מפרש כפשוטו במקרא
גופא 6י 8 :חלק פון די עצים ווחם זיי ובש " ס " :קרבן עצים" איז ניט עצים
השבן מנדב געווען איז געווען למערכה ,
למערכה ,ווזירים זיי זיינען ניט קיין
און 8טייל -השבן זיי מקריב געווען קרבן ופשיטא -ניט בכל הפרטים :און
ממש י ' . בתור קרבן
מהאי טעמא איז ער אויך ניט מפרש שז
עפ " ז וועט אויך זיין מובן דער הסבר נדבה עולות געווען מקריב מיהיט
הריטב " א ; " שהיו מבערים כמזבח כפני וושס וכיו " ב ( ווייל ( נוסף אויף רעם
( שהתנדבו ) עצמו מן העצים שהתרבו ניט דים מ ' קען פרעגן מנה "מ ) איז
וזה מוכיח כי ..
וזה הי ' קרבן העצים עצים " ). מתאים לפשטות הל' " קרבן
קרבן עצים ממש הוא ולא שאר קרבנות
און דעריבער זשגט ער בפירושו יי
שהיו מביאין באותו יום " -אויך לדעתו
ה8ט מען געברשכט די עצים למערכה , והעם
מקריבים
הכהנים
עצים והיו
זמנים היו
הס 'להביא
מתנדבים
" באלו
ווי סיאיז משמע בפשטות הדברים ,ער קרבן אותו היום ואפילו היו עצים הרבה
קומט נאר שולל זיין 8ז ד8ס איז ניט
ומקריביו למערכה היו אלו מתנדביו
געווען קיין בשזונדער קרבן ( פון די סוגי
באלו תשעה זמנים " 8 ,דער ווי ער ז8גט
העצים " מן קרבנות הידועים ) ,נשר " שהיו 8נדער משנה י ' : אין דער
שהתרבו ( שהתנדבו ) " יי -פון ( 8טייל
משפחות של ישראל שקבוע להם ימים
פון ) די עצים וולס זיי האבן מנדב
בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך
געווען פשר דעם מזבח " השט מען
המערכה ומביאין קרבן עצים עמהן " -
גבורת ארי תענית שם סדיה קרבו ראה ) 56 ועפ " ז מובן בפשטות מה שהשמיט הרמב -ם ) 52
כו ' או שמא אפילו עצים כדפרש " י עיקר . עצים כו ' עצים . בפי -ד דמעה ' ק ה " ב הדין ראין שנים מביאיז
כו' . - הביאו וי -ל שלבז הביא הרמב " ם בפיה ,מ מנחות ( וכן
אבל אינו מפרס דיני קרבן עצים זה ,משא -כ ד) 5 רבינו גרשום שם ) הכתוב .אדם כי יקריב מכם קרבן .
בפרש -י תענית יב ,א מסיים -במס ' מנחות אמרינז ולא הכ' .קרבן -שנאמר אצל -מנחה .
כפרש -י ,
המתנדב עצים לא יפחוה משני גזיריו ועצים טעוניו וכמפורש כתו * כ ,כי הרמב * ם מפרש הסתם משנה
.
קמיצה טעוניו הגשה כו ' ,כי עפ ,ז ( שהוא קרבו עצים מביאיו וא -כ כת -ק , אליבא דהלכתא -
גמור ) יובן ביותר מה ש -לא השלמנוהו ( ת -ב ) מפני בשותפות ( כדלעיל הערה . ) 24משא -כ התו -כ דלמד
בפי ' דברי 48 .
שיו " ט שלנו הוא ,וראה לעיל הערה מקרבן מנחה ( מפרש הרמב ' ם ש ) הוא לדעת רבי
הירושלמי שם מלש הל ' כלי המקדש שם ,גבורת . ולדעתו כשם שאין שנים מביאיו מנחה נדבה כך איז .
כו ' ) . ארי למס ' תענית שם ( יב ,א ד -ה דאמר ר -א מביאיו עצים ( -ודלא כנ -ל ( הערה ) 23דלרבי א -צ
עפ -ז מובז מש -כ המאירי בתענית במשנה קרבן לזה ) ,
עצים ,וגדולי הרבנים פרשו קרבן עצים נדרך אחרת . 24ועוד ) . .
מנחות קד ,ב תו ,כ ( הנ -ל הערה ) 53
.
שבדפוס שהתרבו . . .
במשנה תענית דמפרש גם הענין משא " כ ) 55
וכן . שזהו שהביא הריטב -א ( בדוחק ) וי -ל ) 59 דמפרש רק ) 38 בהערה התל ( בפרשיי לנחמי '
אמרו כו ' ששני גיזרין היו קרביז עם תמיד כו ' - התיבות .
שיחות י- ייקרא לקוטי 30
תורה ,אויך אין פרט פון " -ככתבה " . גזיריוכד ,ב .
בבקר ב ' יומא
ראה
שחר ( ,כי
המערכת
תמיד של
לסידור
בהמשך עם
ערניים ולא
באים י,
די רבנן השלטן שבער 8 ,ז ס'איז ובפרש ' שם ד " ה כהאי פליגי .ומי שזכה בתרומת .
מספיק " בכל לשון " :מען דשרף ניט הדשז זכה בסידור המערכה וסדור שני גזרי עצים
השבן 8ז עם ז8ל זיין אויך " ככתבה " , הערביים . ( שט בז ,ב .ושיג ) ) משא " כ דתמיד של ביז
נ8ר ט 'איז גענוג דשס וושס דער תוכן דיחיד עצים כדוגמת זה הרי ולפט ) 60
הענין איז קריאת שמע . שכפשטות -עצים , ) 50 שבירושלמי הנ " ל ( בהערה
שמביא שניהם , הוא למזבח וגיורים למערבה -
און כשטש 8ז די גמרא איז מסביר די העציב מביא למזבח כקרבן ,וגזרים למערכה -
טעמים פון רבי ורבנן " :מ " ט דרבי אמר .
לצבור ( משא -כ דעת הרמב -ם ( הנ -ל שס ) עציס או
מאי ורבנן יהו בהווייתן והיו קרא אסור בהספד ותענית ומלעשות בו . גזר ' ם ' ) ,ולכן
וראה קרבז העדה פסחים שם ביום " . מלאכה בו
קרא שמע בכל לשון טעמייהו אמר
לשיטת " שאתה שומע " ,איז שכער די ועפ -ז הרית כדעת רכי תנא והדר מפרש ( -לר . כר .
-פ ) במנחות ד עצ ' ם צריכין עצים " יראה פרש " י .
הנ " ל די סיבה פשרווטס רבי נעמס שן .
שם ( כ ,ב ) יביא עצים אחרים להסיקז ,ושם ( קו ,כ ) .
דווקא דעם דרש פון " והיו " און די רבנן תורה
הל ' הר.
מכתבי להעיר) .וראה
דבירושלמי קרבנות " בתחלתו .
כשאראבל הקדש -מכ '
בעצי
קמח
בכל לשון וכו' " . -דעם דרש פון " שמע '
עלי עצים כו ' " .ובתוד ,ה מלמד מנחות ( כ ,ב ) ,הא
און חזוי איז אויך מובן פון דעם וואס , ( דפליג הכא כו ' היינו כשאמר הרי עלי כו ' עצים א
די גמרא איז ממשיך " למימרא דסבר בו " . אבה כדתניא בתוספתא ,
אבל צ ע אם יש לפרש כן באוצה " ג ( הובא . 61ן
רבי רכל התורה כולה בבל לשון נאמרה ,
דאי ס " ד בלשון הקודש נאמרה והיו
ע. דשם משמע שהי ' רק קרבן בפ . ) 29 לעיל הערה ,
רק מה שצריך להשמיענו בקרבו דכ ' .
אכל ' ל
.
דכתב רחמנא למה לי איצטריך משום ופז היא ] . העצים משא -כ עצים למערכה פשיטא
דכתיב שמע למימרא דסברי רבנן דכל ד) 2 השני דמי מלוניל ( הנ " ל הערה לפי ' לאידך
התורה כולה בלשון הקודש נאמרה ,דאי .. משמע שהי ' יק עצי המערכה
.
'לני ג .יי
נין היו ; ] רב
. ,
ג
קרבן עציט יו -ט ( אלא ) לכל א ' וא ' ביומו . -אבל י- שטמ .ק שם א ( ] . 1ראב .ך [ פ ' לחן -כ שם , ,
משפחה . בפשטות כוונתו " כל א " י -כל ב ,, הק ( - דנ( צ ' ( 1 דא . הבא ( ( כזונח דאל משמע ,
'ג ,א . ) 63 כבפנ .ס . אלא , מ לעד החסררה . עצ ש; , ,
ח ' ( וד ו
שיחות ד ויקרא לקוטי
יוד .שזוי געפינט מען אויך בנוגע דכתב שמע לשון נאמרה בכל ס "ד
צום לשון ודעת בנ "א אין סדר נשים : איצטריך משום דכתיב רחמנא ל" ל .
והיו " ,ד .ה 8 .ז די עצם מברח איז מכריח
מעכשיורבידמיכל האומר על מנת כאומר
"אמר
ופליגי רבנן עלי " 8 ,ז
69
לויס רבי 8ז קריאת שמע דשרף זין
איינער זשגט ,לדוגמא " ,הרי זה גיטך " בכל ככתבה ' ,און לויט די רבנן -
"לשון
ע "מ שתתני לי מאתים ווו " ,איז וי לויט ' ; און דער לימוד פון די פסוקים ,
רבי " מגורשת מעכשיו" ,און לויט די
70
איז נאר צו בשוו8רענען און שולל זיין
רבנן ווערט זי מגורשת נשך דעם ווי זי די משמעות הפכית פון רעם צווייטן
גיס די מאתים זוז - פסוק .
8 שיטת רבי איו ,שז בשעת סיאיז דש אין סדר מועד ( מס ' סוכה " ) : ט.
דיבור און 8מעשה בפועל וולס ער סוט
אומר כל סוכה שאין בה ארבע
אמות על
" רבי
איצא ( כעטש דערביי זשגט ער " על מנת " ארבע אמות פסולה וחכ " א
פון 8שפעטערדיקן תנאי) ,נעמס מען אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו
הפרטים ,די ובכל כפשוטו 18 דשס כשרה " :
מעשה טוט ער 08גלייך איצט נשר ער שסייט " בסוכות חשבו 6 תורה ' אין
איז מוסיף " על מנת " -שז זי ז8ל דער -
שבעת ימים * זשגט די גמרא " טז עם
נ8ך מקיים זיין די פעולת התנאי ; און
דשרף זיין " תשבו כעין תדורו " -השלט
דעריבער זחט ער ,שז " כל האומר על
רבי שז דער " תשבו כעין תדורו " דשרף
וויולט געזאגט מנת " איז פונקט ווי ער זיין כפשוטו ובכל הפרטים י , 6און דער -
" מעכשיו " . פ8ר ד8רף די סוכה השבן ד " א על ד " א
די רבנן השלטן 8 ,ז מיקען ניט מחדש כעין תדורו ממש פון 8בית ; די חכמים
זיין ( מוסיף זיין ) " מעכשיו " -כעטש שז האלטו ,שז עס מוז ניט זיין " כעין תדור ( "
בלי החידוש וועט די מעשה און די כפשוטו ובכל הפרטים ,נטר עס איז
אמירה ניט זיין כפשוטם ,און דעריבער גענוג " כעין תדורו " אין דעם פרט וושס
זלגן זיי 8ז דער גט איז חל ערשט זי איז מחזקת ראשו ורובו 8 -דירת
שפעטער יי ווען זי איז מקיים דעס ארעי און עס קען ד8רטן זיין ישיבה -
תנאי 2י . 8זתשבו , 66מען דשרף שבער ניט השבן
אויך דער בנין הסוכה זשל זיין " כעין
א .וש ,נ . גיטין עד ,
שתקיימי ע -מ גט יהא מעכשיו .
דה ק .
) 69
) 70
תדורו " .
כאומר , התנאי " -פרש " י שם ד " ה
יש לפרש ( בדוחק עכ " פ ) גם לדעת ר " י וכן ) 71
מעשה נגמר מיד -ראה חודיה אדמיפלגי ( שם , שם ) סוכה שלמה חשק בהגהות ( הובא סוכה
ע"ב ). דשלשתן ב " ש וב " ה ורבי מקרא אחד דרשו בסוכות
וברמב -ם שפסק בקרבן העצים ( ובהשאר ) 72 כו' . תשבו
וכתב ד -כל האומר על מנת כאומר . .
הנ ל ) כרבנו שם כח ,ב .ובמשנה שם -כל שבעת הימיב ) 66
מעכשיו דמי ( -הלכות אישות פ -ו הי " ז ) בפשטות י -ל ארעי ' , אדם עושה סוכתו קבע וביתו
כי ס -ל כריי דלא נחלקו בזה ,ורק בהיום ולאחר בעינן . וראה שם ז ,ב דדעת רבי דדירת קבע ) 67
הי -ד ) מיתה ובזה הרי פסק ( הלכות גירושיו פיט ) 68ראה שם ג ,רעוב לימא רבי היא ולח רבגז
מגורשת . - הרי זו ספק . .
כף אפילו רבנו מודו כו '
שיחות . ייקפא י לקוטי
" לשימת " " יב .עפ " ז י " ל שז דעם שן דער " לשיטתי " פון רבי און יא ,
הנ " ל פון רבי און די רבנן געפינט מען די רבנן געפינט מען אויך ביים ש- 5
אויך אין די מחלוקת וואו ניט די רבנן , לערנען אייז ענין פון 8צווייטן בגז " ש
ניר 8יחיד איז דער בר פלוגתא פון רבי 'י) : -אין סדר נזיקין ( מס ' סנהדרין
( 8ז דער בר פלוגתא פון רבי גייס לפי
הקדש ) השט
רבי אין איינער
בשעת
במזיד הזיד געוועו
במעילה ( "מועל
שיטת רבנן אין די מחלוקת הנ " ל ) :
" כלי 6י ) : אין סדר קדשים ( מס ' מנחות אומר במיתה ,וחכ " א באזהרה .מאי
שרת שעשאן של עץ רבי פוסל ורבי טעמא דרבי ,אמר ר ' אבהו גמר חטא
יוסף ברבי יהודא מכשיר במאי קא חטא מתרומה מה להלן במיתה אף כאן
מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי ור " י ברבי במיתה .ורבנן אמרי אמר קרא בו בו ולא
יהודה דריש ריבויי ומיעוטי ,רבי דריש במעילה " .
כללי ופרטי ועשית מנורת כלל זהב לויס רבי ,וויבשלד דער גשנצער דין
טהור פרט מקשה תיעשה המנורה חזר פון מעילה ביי הקדש ווערט טפגע -
וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא לערנט בגו " ש פון תרומה ,דשרף מען
כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת שננעמען שז די תורה מיינט דעם לימוד
אף כל של מתכת ,ריב " י דריש ריבויי בפשטות ובכל הפרטים -אויך לגבי
זהב טהור ומיעוטי ועשית מנורת ריבה מיתה ; משא " כ לדעת רבנו ,כשטס 8ז
חזר וריבה מיעט מקשה תיעשה המנורה אויך לדעתם לערנט מעז טפ חטא חטא
הכל ומאי ריבה ומיעט וריבה ריבה מתרומה " ,און דערפטר איז לט טז 7
מיעט של ריבה כל מילי ומאי מיעט אזהרה ווען " הזיד במעילה " ,וויבשלד
חרס " : שבער שז לפי שיטתם איז דער לימוד
ובכל כפשוטו דוקא לאו ( בגז " ש )
לימוד 8 לדעת רבי ,וושס השלט 8ז
הפרטים ,השלטן זיי דעריכער אז
וריבוי איז ( וולס מער ) כפשוטו און אין
געפינענדיק 8מיעוט פון " בו " איז מען
וושס מער פרטים גלייך צו דעם ענין פון
וועלכן מען איז מרבה ולומד -איז
מיתה ' י . ממעט " היד במעילה " פון
.
בערכו ,ועצ ע .
33 שיחות ד ויקוא לקוטי
מטהר . מטמא ,רבי יוסי ברבי יהודה ריבויי 9י איז דריש - העצים ) קרבן
במאי קא מיפלגי ,מ " ס אהל זרוק לאו ומיעוטי ,וולס " ריבה כל מילי " ,'0אויך
שמ " אהל ,ומ " ס אהל זרוק שמי ' די וושס ניט בדומה להפרט ' י ,ומיעט
אהל " י.8 " פחות מכל י ' ,וושם איז " של חרס " ניר
לדעת רבי ,כדי 18אהל זשל חוצץ זיין בו " ד " 2י . למלך אפ " הכלים ואינו ראוי
בפני הטומאה ,דשרף ער זיין גלייך צו יג 8ז ענין אין טהרות " :הנכנס .
18אהל ( ככל הפרטים ) ,וושס איז ניט לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי
מיטלטל ** ,דעמשלט השט ער 8דין אהל
אויף ניט חוצץ זין :דטקעגן לשיטת
ריבדי ,הגם 8ז דשם איז ניט גלייך בכל בברייתא קמחתא דר -פ שם ,מר יי וכן ) 79
הפרטים צו שן אהל ,וויב8לד שבער שי סבר מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של (ריביי
8 עם איז גלייך אין דעם וושס דשם איז מתכת ומר ( רבי ) סבר מה הפרט מפורש דבר חשוב
וכו ' אלא מן המתכת בלבד ואם עשאום כו " ,ובכס -מ
סע' ב .וש -נ . עירוביז ל , נ) 8 אף שבפשטות יהודה . . שם ,ופסק רבינו כרץ ביר
א. ולדעת כמה ראשונים ( ר " ח עירוביז לא , ) 84 דרץ שם ,ראה ע " פ ברייתא אחריתי י -ל דפסק כרבי
רשב א בשם הר -ח שם .ועוד ) פי ' אהל זרוק היינו . הר סק -ז . .
חק נחן מגחות שם פר -ח יו " ד ס " פר
שראוי להיזרק ממקום למקום ,אף שעכשיו מונח יו -ד סי ' רג ( מהדו -ה ) וראה נו * ב שם. המור -
הוא .ומ " מ דעה רבי שאינו אהל כיוז שאינו קבוע בהגה -ה .
במקום אחד כל הזמן כאהל גמור .וראה אנציק ' יו ) פרש -י מנחות שם ד -ה של חרס .וראה סוטה
פירושים . תלמודית בערכו כמה
שיחות לקוטי
ויקרא
"
שז " אשר נשיא יחטא " קומט בהמשך צו יחטא נשיא " אשר פסוקי פון א.
דער פריערדיקער מרשה " ואם כל עדת ועשה אחת מכל מצות וגו ' " -און ער
ישראל " און עס מיינט כאילו ס ' וו8לט ד8רף דערפ8ר ברענגען 8חטאת ,ווי
דט געשטשנען " ואם אשר יחטא הוא מבואר אין דער פרשה -איז רש " י
נשיא גו ' " " ב ) דער רמב " ן לערנט 8 ,ז . מעתיק די ווערטער " אשר נשיא יחטא "
דער לשון " אשר " ד 8ה8ט דעם זעלבן און איז מפרש :לשון אשרי ,אשרי הדור
טייטש ווי דער וו8רט " כאשר ( נשיא שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על
יחטא ) " -ווי ,לדוגמא " ,כאשר בא יוסף זדונותיו . שגגתו ק " ו שמתחרט על
אל אחיו " י " ,כאשר כלו לאכול " ' וכיו " כ, דער מקור פון רעם פירוש רש " י איז
יישם ווייזט אויפו ענין הזמן -בשעת דרשת רז " ל ( אין תורת כהנים 2און אין
דער נשיא יחטא ( " ויחסר ב "ף הדעת " ). גמרא י ) ,און כשטש שז רש " י ' ס דרך איז
ואפילו נניח 8 ,ז לדעת רש " י זיינין די צו מפרש זיין נשר פשוטו של מקרא -נ
פירושים הנ "ל ( וכיו " ב ) ניט גלשטיק ,און איז ער מעתיק בפירושו די דרשות רז " ל
דעריבער ד8רף מען אויך דעם פירוש וועלכע זיינען מוכרח אין פשטות הכתו -
פון חז " ל ע " פ דרוש ,ה8ט שבער רש "י בים -און טזוי איז עם בעניננו 8 ,ז
געיטרפט ( פריער ) ברענגען 8פירוש רש "י דטרף שנקומען צו דרשת רז " ל ( ווי
לסי פשוטו און דערנ8ך מוסיף זיין די גמרא ' איז מבאר דעם טעם הדרשה ) :
וויב8לד דער פסוק איז משנה פון דעם
ומדרשו " שדער " ורבותינו דרשו " "וכיו
" ב " ( שז " אשר " איז לשון " אשרי ווי עס דטרף שסייען בפשטות ,ווי דער
כו ' " ) .פטרווטס ז8גט ער נאר דעם לשון ב 8חטא פון " כהן המשיח " און פון
פירוש " לשון אשרי " ,ועוד -ער איז
שסייטעדת ישראל " -וואס ד8רטן " כל
אפילו ניט מקדים 8ז ד8ס איז " מדרשו "
המשיח יחטא גו ' " " ,אם
הכהןישגו גו
ישראל
כל עדת" אם
? וכיו " ב ' " י און ד 8ושגט
ער " אשר נשיא יחטא גו ' " -איז פון
18 ב .אפילו 8ז מ ' ז8ל שננעמען
דעט מוכח 8ז דש מיינט עס ניט כפשוטו .
דער פירוש אשר " לשון אשרי" השט 18
שרט בפשוטו של מקרא -איז ניט מידשרף שנער פשרשטיו :די פשטני
מובן : המקרא לערנען ד8ך איין איגעם לשון
מלכות נתר גיתן ואשר כס 1נרשנ " ם : )6 .
עה פ . )2
בראשו . בראשו כמו וכחה מלכות אשר נתו ה' ב, .
הוריות יוד ,ריש ע ב .ירושלמי שם מיג 3ן
בג . וישב לז , ;) אלא שברש -י הוא בשינויים תוספתא ב " ק פ -ז ,ב - ,
ב. מקץ מג , )8 . 32 הג ' ל ,כדלקמז בפנים וכהערה מכל
צחות דרך להוריות שם : להעיר ממאירי וי ) וראה רשע שם ד " ה שאני . שם . הודיות )4
אמרו . %ו' . ( ד ,כז ) ואם נפש יקמו וכן )5
35 שיחות ה ייקפא לקוטי
לפ " ז איז אינגשנצן ניט מובן :פשר - צום ( ניט
ווטס איז רש "י משמיט דעם סיום פון " אשרי" מיינט ד 8בשייכות
דוקו ? נשיא המפורש בקרא ,נאר ) צום
דרשת חז " ל ( " אם נשיא שלו " ) ,וולס
ב ) אין וושס ב8שטייט דער אושר ,
דערמיט דוקא איז מוסבר דער ענין פון
ברענגט בפי - דער גליק פקרן דור ווען דער נשיא איז
וולס-רש "י רושוין ?הדור " ,
" אשרי שגגתו כו ' " ?
אויב 8בן עשר ואדרבא " נותן לב להביא כפרה על
ביאור ,על 8 למשנה וכו ' דשרף השבו ג ) וולס חרז נוגע צום פשט ותוכן
! בז חמש למקרא אחת כו " כ 8 הפרשה פון חטאת הנשיא דטס וולס
ן ולהעיר -ס 'זיינעז דש מפרשים ' וכו ' " ? " אשרי הדור
וושס זיינען מפרש דעם טעם פון " אשרי ד ) אין די מדרשי חז " ל הנ " ל איז נ8ר
הדור " :וויב8לד דער נשיא ( דער מלך ) דעם " אשרי הדור כו ' " -ד 8 4ביאור :
איז מתחרט " על שגגתו " און " אינו אם נשיא שלו מביא קרבן צריך אתה
מתבייש לומר חטאתי " ,און ער ז8גט ניט לומר מהו הדיוטי ( לערנען מפרשימיי ,
איך אומר חטאתי " 8ז ד8ס איז ) 8נתינת טעם אויף " אשרי
"גדול אני וחשוב אני
-וושס ריס בשווייזט שז ער איז סו הדור " -וושרום בשעת דער נשיא
עניו ושפל -דערפטר איז "אשרי ברענגט 8קרבן אויף 8חטא ,לערנען
הדור " וולס זיי השבן 8נשיא וושס "אינו פון עם 58די אנשי הדור ( הדיוטות ) ,
מתנשא ואינו מתגאה " וואס צוליב דעם בק " ו ,צו טען תשובה און ברענגען 8
וועט זיין מלכות השנעו 8קיים - קרבן אויף זייערע חטאים ,
זייןצום נשיא ומלך ,שז דעמשלט וועט ד " ה צריך ) וצריך להיות אצלו הרגש הרוממות
והנשיאות כמ " ש במפרשים ,וראה לקמז בפנים
מלכות השבעל 8קיום -פשרוושס איז
( ולהעיר ממאירי שם :וכל שהוא בדרך זה אשרין
די הדגשה " אשרי הדור " ?
דורו) . ואשרי
און אויך -מצד דעם ( זיין פריער - להביאי לב נוחן בלשונו : ומאריך
דיקן ) פירוש איז רשא מכריח ,שז דער ? כפרמי על שגגתו
אושר ד( 8אשרי הדור ) מיינט ניט ווי
ב ) פשרוו8ס איז רש " י מעתיק פון
דער ( סיום ו ) ביאור הנ " ל ( מ " ב ) 8 -ז
פסוק נ8ר " אשר נשיא יחטא " ? דער
בשעת דער נשיא ברענגט 8קרבן " על
אושר איז ד8ך דערפטר וולס ער
שגגתו " לערנען זיך 8פ פון זיין הנהגה
ברענגט " 8כפרה על שגגתו " ,השט
ווזירים ( הדיוטות ) - אויך אנשי הדור רשא געדשרפט ברענגען דעם המשך
לפ " ז ווערט די שאלה :אויך פון כהו
פון צווייטן פסוק ( וואו ס ' רעוט זיך
המשיח דשרף מען זיך 98לערנען די
וועגן דעם קרבן וושס ער דטרף ברענ -
הנהגה צו ברענגען 8קרבו לכפרה ,טש גען ) 8 ,דער עכ " פ מרמז זיין דעם המשך
פשרוו8ס איז דער " אשרי " מפורש דוקא
" וגומר " ' י . מיס 8
ב 8דעם נשיא און ניט פרימר ביים כהן
בש כהן - מזו ויתרה ? המשיחי דער ביאור אין דעם : ד.
- היפך איז מודגש דער המשיח בנוגע דעם פירוש " אשרי הדור
" לאשמת העם " , שהנשיא שלו נותן לב כו ' " ,דשרף רש "י
8 די הנהגה פון און כלטש טז י " ל 8ז ניט מקדים זיין שז ד8ס איז " מדרשו "
נשיא איז מער עלול צו פועל זין מ ' ז8ל וכיו " ב ,ווייל ער השט עם שוין פריער
זיך פון אים 8פלערנען -ווייל מה -ד8ך מפרש געוועז -אין זעלבן ענין ( פון
" אין לבו כפוף " ינ ער 8נשיא ,וולס דעם פשרבונד פון דעם גטנצן פשלק
שסייט אין 8מצב כשמו פון התנשאות " אם הכהן חוטא ) .ביים פסוק " מיט דעם
הרמה והגבהה ( ובפרט אויף אנשי דורו ) , י, המשיח יחטא לאשמת העם " פירש "
און פונדעסטוועגז איז ער חוזר בתשובה
בו
הגדול
כשהכהזתלויין
הוא זה שהן
אגדה
ופיהעם
אשמת
ופשוטו
"חוטא
און מביא קרבן על שגגתו יי -איז דשך
עאכו " כ 8ז דטס דטרף זיין די הנהגה פון לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה
שאר העם -הדיוטות -וולס בי זיי מקולקל " -ובמילא דשרף רש "י ניט
2י . איז ניטל די תנועה פון התנשאות איבער ' חזר ' ן אויך ד8 8ז דשם איז
לבער ,לאידך גיסא ,איז ד- 8 8יתרון אגדה " . " פשוטו לפי
אינעם ק " ו בנוגע 8כהו המשיח ,כהן
גדול :זייענדיק מובדל מעם מצד גודל
קדושתומ און אויך מצד זיין שטענדי -
. . הדרש
כ -ה ברוב הדפוסים .וכז בדפוס ראול וכמה " 16ן
ווייטערדיקער ענין איז בהמשך צו דעם קער עבודה אין מקדש ,און נשכמער ,ער
וולס שסייט פריער -איז ניט מובן : איז דאך דער וולס איז מכפר על כל ועל
וולס פשר 8שייכות ה8ט דער ענין פוז כלל ישראל ,און אעפ " כ ברענגט ער 8
פריערדיקן עניז
" אשר נשיא יחטא" צום קרבו על שגגתו -ובפרט טז דער קרבן
וואס " חטאת הקהל הוא " י? 2 ברענגט ער אין דעם אופן ,ווי די תורה
ב ) וויבשלד שז מ ' זשגט שז די תורה זשגט " :והוציא את בל הפר אל מחוץ
וויל דערמיט מדגיש זיין דעם ענין פון למחנהי " -חוץ לג ' מחנות " " ,שז שלע
ג ' מחנות זען ווי ער ברענגט 8קרבן
ברענגטגע -
8 די תורה זייןדשם
נשיא השטוו8ם אשריעלהדור "
שגגתו , "קרבן
אויף 8חטא בשוגגי -איז כש " כ ביי
דשרפט מרמז זיין ( ניט אין די ווערטער שיע אידן ,וולס זיי זיינען ווייט פון זיין
מדריגה ,שז ממנו ילמדו ניט צו שעמען
וועגן
אין דעם
נשר )ריידן
נשיא ,וולס
יחטא "
נשיא פון
אשר חטא
"דעם
זיך ברענגען 8קרבן אויף 8חטא .
צווייטן פסוק ,וואו עם רעדט זיך וועגן דערפון סלעם איז 8הוכחה 8 ,ז דער
" הודע אליו וכו ' ) - זיין כפרה ( תשובה פירוש פון "אשרי הדור " ביי 8נשיא
חטאתו גו' והביא את קרבנו גו' " -ביים מיינט ניט דשם וולס דער דור וועט זיך
ענין החטא פססט לכאורה ניט צו זלגן פון אים שפלערנעו (בק " ו כו' ) 6י ,נשר 8ז
" אשרי " ! 8נדער ענין ( וושס איז ניטש ביי כהן
מצד די צוויי קשיות לערנט רש " י ,שז המשיח ) -און וועלכן רש " י לערנט
דער " אשרי " ביי נשיא איז טשקע ניט כדלקמן . קרוים פון דעם מסוק ,
8 בנוגע זיין פועל -ממש' דיקן ברענגען ה .אין דעם פסוק " אשר נשיא יחטא "
קרבן אויף שגגתו ,נאר בשייכות צו אן שטעלן זיך צוויי שאלות :
ענין וושט איז פשרבונדן מיטן חטא ( און
א ) דער וו8רט " אשר " ( במובנו
וולס ער דטס דייטעט רש "י טז דערמיט
הפשוט :וולס וכו ' ) ווייזט ,בכלל ,טז מען
איז משנה פון לשון רז " ל און ז8גט " ננתן
השלט אין י סיטן שז ענין 8 ,ז דער
, לב להביא כפרה על שגגתו " ) ,כדלקמן
ס ' איז מובז מאליו 8 ,ז ווען 8איד הדיוט כתמי ' כלומר אם המקך שאיו לבו כפוף
כפרה על שגגתו ק " ו שמחחרטו ' על ( און עם מוז זיין ) 78דער הרגש החרטה
זדונותיו " -דערפ8ר איז " אשרי הדור " והתשובה -און שזזי אויך בנדו " ד ,ווי -
-ער בשוושרנט דורכדעם און איז בשלד דער פסוק איז מדגיש " חטאת
מעורר ( באופן ישר ) אנשי דורו וועגן הקהל הוא " 8 ,ז דשס איז 8חטאת וואס
דעם חומר ענין החטא און אויף וויפל ווערט געבר8כט פון גשנצן קהל ,דשרף
מ'דשיף ייז 8פגעהיט ניט נכשל וועדן מען זלגן 8 ,ז דער רגש החרטה
אויך 8חטא בשוגג . ' קהל . והתשובה איז דש ביים ג18צן
איי ולכאורה :ווי איז שייך טז דער גטנצער
און ד8ס איז דער המשך פון " אשר
נשיא יחטא " מיס פריער ,מיט " חטאת קהל זלל חרטה הטבן און תשובה ט8ז
הקהל " :וויבטלד 8ז דער נשיא פילט אויף " 8חטא " וואס זיי זיינעז איבער -
שזוי שטשרק דעם חומר אפילו פון 8 הויפט ניט שולדיק ,אפילו בשוגג ,זיי
חטא בשוגג ,איז מובן ,שז אויך בשעת השבן דשך געט8ז דפס וולס עס
קהל השט געטטז 8חטא דער גשנצער פ8דערט זיך פון זיי ע -פ תורה -צו
( אע " פ 8 -ז ניט זייענדיק כלל שולדיק פאלגן די סנהדרין ,
בהנהגתו נשיא דער איז דעם ) , אין איז רש " י מפרש ,אז דערפ8ר שסייט
פועלט ביים גשנצן קהל דעם רגש וושס אין פסוק " אשר נשיא יחטא " :רש " י
ווערט שרויסגערופו ביי די מביאי דטרף ניט אויסטייטשן ד8ס וושס איז
החטאת -חרטה ותשובה . מובן מאליו ,שז ד8ס מיינט " אם ' י נשיא
ע " פ הנ " ל איז אויך מובן וולס ב8 ז,
יחטא " " ; נשר שרייבן חידושו ,שז ווי -
כהן המשיח זטגט די תורה " לאשמת באלד שז דער פסוק זאגט עס בלשון
זדונותיו . . בדפוס ראשון ,שני וכמה כת " י " ק -ו על ו .ראה מפרשי מח , ייחי , לפפו .
כפרש י ) 29
וראה הלשון בדרז " ל הנ " ל .וכבחיי :אם הנשיא שלו רש " י שם .והרא -ם ראה ' א ,כז סותר עצמו לפירושו
מביא חטאת על שגותו צריך לאמר מה מביא על . . וראה מלביש כא שם ) . בגיחי
ודונו . כ -ה בת -א כאז .אבל כתיב -ע " בזימנא בו " יע ~ ,
ראה גו -א ובאר שבע ( שהובאו לעיל הערה ) 33 ן כברמב .
ולהעיר מסוכה גג ,א :אשרי מי שוא חטא ומי ט ) ). ) !2 ( הערה הנ " ל שבמפרשים דיה יחל ) י3
גו ' , .
כו ' .תהלים מזמור א :אשי האיש אשר לא הוך
פירשי בתו -כ וגמ ' שלמדיו ממס ,כיון שמפורש שם
59 שיחות ה ויקרא לקוטי
, .
ד " ה עשית נודי קודש בתו א פב ,א
ועוד .דרוש ' ב
בהדלקת . ,
ואילך ) .ועוד )
תקפולקו ת ,
הנידת ,
.
בהעלותךשפ (
את ' א ' ואילד ) ואיה ,ת
יאה
עה ,פ
) 31
רש " י :
נשיא
מיינה של תורה אין פירוש
" נשיא " דש מיינט דשך ( ניט 8
ח.
שבט ,נ8ר ) " זה מלך שנאמר מכל מצות
אקר . : .
שיות שע ' ה ' אלקיו שאיז על גביו אלא ה ' אלקיו " 'י
בתחלתי . מלך ביות מינוי
ואוז ווי מובל פון דעם מאמר גופא -
דרמ ' צ 6נ )
פ . 7- תניא ) 37
הדור " ) . אשרי .
.
אוה ק סו ס כח ( מלקוט ' תורה ( להאריז ל )
תולה .
() - ( כא ' , ..
וראה רש ' שבעות ( ב ,א ) ד -ה
משפק " פ )
.
. .
' .נח ,ס ,ה
יקרא .
יקו
-ויהע '
ר ,שמפרש
) .
) 18
וראה
'
פ
8 דער חילוק צווישן 8כהן גדול און
איז זייער השפעה ופעולה אויף מלך
שהא האוהב
ק גמזו . אילך .
ינד (בו '
מד ,ואב: ),כ זהאף ? ד " פי .
י.
תבא ע ' 944
ו
שמתדבק בו באהבה ה
ראה ) 39
.
ניצוצי אורות לזח נ קנג ,א הרמ. )1. ( נשם , הבאה
א -ב . פא , 1 ב' א~ ה. ואייך , סרג קיד . א . תז יבכ
) 10
העיקרשכי
כו ' .אות הקודמת נ ? רוף היא הגונרת והיאפי ,נ : . א. ש ' בהעלותך ' א , .
. .
פקודי ג .זחת לג ,ג תקו ז תסיט וראהמא
אדר ,נ ק ,נ
)112תנח ~ . ,
נ. . תניא פי ),: 1
סא .פי ,א .א ,ג . ראה שבת ו4ן
שיחות ה ויקרא לקוטי
דורכפשלן איז זדונות ,ווייל דער נה " ב נשיא ) לב - " -מועלט דער מוח ( דער
ויצה " ר רוז בש אים געוושרן נשבר די הכנעה אין לבוי " ,להיות נשבר
ונכנע - ונדכה " ,וושס דורכדעם ווערט ניט נשר
און דורכדעם וושס בש יעדז אידן איז די כפרה על שגגתו ,נשר ארך " העכרת
מוח מושל ושולט זיין " נשיא " ,דער רוח הטומאה והסט " א " " בכלל ,און עם
שבראש ,איז דשם ממהר 8ז דים זשל פועלט אויך די שבירה איו נפש
זיין דער דור פון " ודוד עבדי נשיא להם הבהמית .
לעולם " ,אוו " מלך עליהם " יי ,בביאת אוו בשעת ב 8אים איז די תשובה אויך
משיח צדקת מעז עס וועט נתגלה תערן אויר 8שוגג באופן כזה ,איז ,קל וחומר
מלכותו של הקב " ה והי ' ה ' למלך על כל שמתחרט על זדומתיף ,ער לערנט שפ
הארץ ( הדור) . .
פוג דעם " קל " -בס אים איז קלי גיס
. .
1ע ' קר התשובה בלב ותניא פכ ט -לו ,ג . . אגהיק
) 49
. .
ס -יוד -קטו ,בי .וראה אגה ת פ א .ובכ " מ .
יהעיר מלשן הרמנ ,ב הי ' תשובה ( ס -נ ) 50
15
שן
~
גייס טו דער דין פון עולה ( " העולה א .איו ערשטז טייל פוז אונזער
. ,על המזבח " ' ) . סדרה רעדט זיך וועגן פינף סולם י אין
ועד " ז ביי די שנדערע פיר סוגים - קרבנות :עולה ,מנחה ,חטאת ,אשם אוז
מנתה ,חטאת ,אשם און שלמים -שז שלמים -און ביי יעדו פון זיי איז דער
דער ווירט " ( זאת ) תורת " איז ביי ה ." . , ( ו ) זאת תורת מקדים . ; פסוק
יעדערן פון זיי מרבה נ8ר 8מין קרבז דער משוטיער פירוש פון " זאת תורת "
וושס לולי דעס ריבוי ווולט ער ניט איז " -דשם איז די תורה ( די הלכות )
נכלל געוושרן צווישן די שנדערע מינים פון ; " . .און כשטש טז די דינים פוז די
פוז ועלבן קרבןי ( בנוגע צו 8
געוויסן שוין זיינען קרבנות אויבנדערמחטע
דין עכ " פ ) ,און ווי דער תורת כהניק געזשגט געוושרן איז פרשת ויקרא ,פונ -
טייטשט אגיס : דעסטוועגן איז מתאים יער לשון " ואת
גורת " בפרשתנו ,ווייל ד , 8איז דעה
שז
ולבונה " ,לכל
שמז אחת
טעונותתורה
המנחה ,
תורת שיהו
המנחות
" פרשה ,קומען צו נשד פרטי דינים וושס
זיינען ניט געז8גט געוו8רן אין דער
שאיז שיריהם גאכלק ' ( ווי " מנחות אויד
ולבונה " : . .טעונות שמן כהנים ) מנחת פריערדיקער פרשה * . :
אפילו
לכל חטאות
אחת" 8 ,ז
תורהכיבוס
טעון
החטאת ,
תורת דמם
"שיהוא יבער אין תורת כהניסי ( ועד " ז איז
את ש -ס ') לערנט מעז שרוים פון
.
חטאות הפנימיות ( וולס אינן נאכ - "לות "
"
תורת העולה -תורה אחת לכל העולים
תורת לכלכיבום " ;
אשמות " שיהק טעון
דמםאחת
רששם" ) ,תורה .. שאם עלו לא ירדו " ,טז דער ווטרט
אין
סוגריבוי פסוליז ) ,מרבה
וושס זיין
לולי 8דעם תורת " ( קומט
"עולה י
" אשם אויך שז למטה " , ניתן דמם
מצורע " איז דמו " ניתז למטה " ( כלטש וויולט מעז ניט געוואוסט שז ביי אים
" כחטאת שטייטס מצורע אשם ביי
האשם הוא " און דער דם חטאת איז
ניופה ). ם ( 1גח ' פ ישימ . רפי -א ) סבר ' ס "
( משנה
11אח - 1 : ; ו ,ב - )2
שמז יפתו
ולבנת .
א ) ; -ויצל עלי '
.
נאמר . 1
ת)" כ,
תורח המנחה " :שם .יה . -זאת תורת החטאת " :ז א
" וזאת תורת זבח וזאת תורת האשם -שם ,יא - -
השלמים
-
.
ינהו המחטא 'ס -כ ) 1נאמר ( פרשתנו ו , . :: ראהפ .ישב " ם ריש פרשתני .
( -ן : 2עה *
כאז ) . ( ת~ ' כ אוחה 'אכלנה ואשר ' 1ה מדמה שבס.
אבל ראה לקמן נפנ
. 21 יג' ,פ סעיף ד ' פערה מצורע יד , ) 11
מע " א .וש " נ . ובחין סד , ג ) .
פרשתנו . להעיר מרמב ' 1 1מפרש ' יש ' ,ריש י,
43 שיחות " צו לקוטי
8ז אויך ביי חטאת ,אשם און שלמיס לערנט מען 8פ " לעשות זמן 1ן מים "
אויך ביי 8 ( 8ז גבמה בזמן אהל מועד "
קומט עס " לרבות " ,אט ער פטרלאזט זיך
אויפן תלמידיי שז ער וועט שליין זוכן איז ד 8דער דין פון נותר ופיגול" .
)( : " במה
און געפינעו איז וואס ס ' בששטייט דעה
תורת " ביי . חידוש וריבוי פון ווטרט ב .ווי איז שיטת רש " י בהנ " ל -
זיי . יעדו פון בפירושו עה " ת ? -געפינט מען אין
תורת אוו דשם וולס ביי " וזאת רעם 8דבר פלא :
המנחה -פשרלשזט זיך ניט רש " י אויפז ביי די ערשטע צוויי משל וואו עם
תלמיד און טייטשט אויס דעם ריבוי - שסייט " זאת תורת " -ביי עולה און
תורה תחת לכולן להטעינן שמן ולבונה . מנחה -איז רשיי מפרש 8ז " תורת "
האמורין בענין ,שיכול אין לי טעונות .
קומט מרבה זיין -תורה אחת לכל
שמז ולבונה אלא מנחת ישראל שהיא ( לכולן ) כו ' " ,און ברענגט 9878די
נקמצת ,מנחת כהנים שהש כליל מגין לימודים פון תורת כהנים ; שבער ביי די
מנחה ת ל תורת " -איז עס ווייל
כף . לעצטע דריי " -זאת תורת החטאת " ,
איז דש 8מקוס לטעות 8 ,ז דער " תורת "
תורת האשש " " ,וזאת תורת זבח
השלמים "
" וזאת
קומט מרבה זיין שן אנדער דין :
-איז הש "י גטרניט מפרש .
די גמראא לערנט 98פון וזאת תורת . איז תמוה -סמה נפשך :אויב רש " י
נקמט 8ז טז " תורת " איז 8ריבוי ,העט
פרשתנו מפרש :וכאלו יאמר ייש נאברבנאל ) 14
ער געדשרפט מפרש זיין אין וושס ב- 8
ואת שכבר .. התתוב על מה שניבר בסדר ויקרא
שטייט דעף ריבוי פון " זאת תורת " אויך
נכרנו לעיל בדנני שעבר ה א תורה כוללת לכל . ביי די לעצטע דריי ,חטאת אשם אוו
העולות .
ומה
ירי נהיינו שבא ש . 9יש '-ש .תורת .
הוא שלמים ; אוז אויב רש " י הקלט 8ז ע " ד
.
[
.פסולים .וכו ' -שלול ' הריבוי ירנות 711מין כמו הפשט איז תורת " ניט קיין ריבוי און
דא הייני אומר .ם שהוא בכלל - .כבתוית כהססן זיין פירוש איז כפשוטו ( כנ " ל ) -פשר -
שמכ " 1ש~ אמר , ,אח תורח גו . -קשה
יומר . ,על
ש דקאי .-
לפרש
וו8מ איז ער מפרש שז ביי עולה און
מה שננכר נסדר ~ יקרא -נוראה לקמן נפנ
? מנחה איז עס יע 8ריבוי
.
סעיף ו '
כמה) פעמים , 'פ
במדובר ) 11
שאיי .חסר . שכשם נפרש - געקענט מען וויולט לכאורה ג.
בפשוט ,של ושמתרץ כל קושיא שישנה
מקראן ' כך איו . . פ8רענטפערן :רש " י נעמט ט8קע 18
עני שגן , מעממו -טיםכי תר .נפיר ,
יהבין שו ,ולכו 'וכל . חמש למקרא
8לס כלל 8ז " תורת " איז 8ריבוי ,אוז יוי
אמפשטות ' שכבר למד ) , יש. מפירוש א, הכתוניב
ער איז מדגיש בפירושו אויף זאת תורת
.
' 1רש ' סומך נותבו , העולה " " :שכן תורה לרבות הוא בא
שם . יב ,כ
התלמיד .
וברש " מזחוח עי ) 16
[9 .
משוט
יר
.נאה המה
ן
71א
ומחא .
' קראן
ר.. 1 שם הטעם ןר ויבחים
שם .
תו -כ
.
ראהכ
אהר )1לתו
:3
לרבותו .
שיחות , צו לקוטי 44
א ) תיבאלד שז רשא ה8ט שרץ גע - המנחה -תורה אחת לכל המנחות " 4 ,ז
זיגט בפירושו ,כנ " ל 8 ,ז דער דין פון אויך מנחות " דלא כתיבא " ( עם שסייט
מנחת חוטא ששירי ' נאכלין ווערט ניט ביי זיי בפיררש רעם דיל פון שיריהן
8פגעלערנט פון 8פסוק איז פ ' ויקרא נאכלין לכהנים -ווי מנחת חוטא ) איו
ב % 118רענען -איז שוין ניט נויטיק צו לכהנים " יי . " שיריהן
" תורת טז דאס איז ניט דער דין וולס און כדי 8ז מען ז8ל ניט מייגען 18
המנחה " קומט וירבה זיין . ע " ד הפשט איז " תורת ( המנחה ) " מרבה
ב ) וטיקר :עס לייגט זיך ניט אויפן דעם דין פון " שיריהו לכהניט " ביי מנחת
שכל ,טז 8בן חמש למקרא וועט שליין חוטא ( ווי די גמרא לערנט ) ,איז רשאי
ווין אוו פשרשטיין וולס עס לערנען די מעתיק בפירושו די דרשה פון חורת
ריבויים וושס שסייען אין תורת כהנים כהנים :און ורי רש " י הוט שוין פריעת ' י
ביי חטאת אשם און שלמים : מפרש געוועז ,שז דער דיו הנ " ל ( איז
ש " ס ) שז אויד 8מנוזת חוטא " שירי '
זאת תורת החטאת ' -פונווטנעז . לסי . - 98געלערנט ווערט נאכלין ,
ז8ל 8בן חמש למקרא פשרשטיין ןז
אזיף דעם דיז " חטאות הפנימיות . .דמם פון דעם פסוק ( אין דער - 9נ פש1טו '
טעון כיבוס " דטרף מען השבן 8לימוד והיתה לכהן . ) פרשה "י פריערדיקער
כמנחה " .
ונקט פטר - מיוחד י ' -די סברא איז
"
קערט :מה -דשך 8ז חטאות החיצוניות שבער דער ביאור איז ניט מספיק , ' ד
,דמם טעון כיבוס ' ,איז כש " כ וק " ו 18 ורייל :
חטאות ביי דין דער הזוי איז
, הפנימיות י
(
[ די הוה אמינא 8ז חטאות הפנימיות כי לולי הריבוי -. ד " תורת " . והוצרך להבז ) דן
זשיז ניט דשרפן האפז כיבוס ,ווערט בכלליבמנחה ,שהרי מנפת חוטא חבאת
וויקרא ה ,
הדא שאי -ז
היא .
( מתו * כ
שרויסגעלערנט אין תורת כהנים מיס 8 רה " י פרשוננו ו ,יו " ד וראה
עהיס .זבחים יא ,א .מנחות ב ,ב ) ) .
ק " ו פון קדשי קדשים " :ומה אם קדשי
ויקרא שם ,יג , 8
החיצונות לחטאות ששוו קדשים
.
[)
( סו ) יוכו כל ופירש " י שם ( ומה . כליל תהי ' גוי
היינו ,שגם " של כל -ל תהי ' - . מנחת כהן של נדבה
אף שדין זה נחמר כהמשך ל " הכהז כי [ )2 מפרשי רש -י ( ראה חובה תהי " ,וב " ש של שם ) ן
נדכה .כליל
אין טעם יאכלגה ( -כנ
טעון" ל הערה 0נ ) - רדמם איתה
המחטאשהדין
לזמר
כיבום הוא דוקא גס הנאכלות . חטאות _ ייקרא שם ) סג
דהכתוכ רבה ) , לדעת - ב ( צב , כזבחים ) 22
און שוודאי איז 8בן חמש ניט שייך צו ס ' איז שבער לגמרי ניט מסתבר צו
.
פ8רשטיין פון זיך שליין 8ז וזאת תורת זחן 8 ,ז רש " י פשרלשזט זיך שז דער
זבח השלמים " קומט מרבה זייז קרבנות תלמיד וועט פח זיך שליין קומעז צו
במה ( ווי ס ' ווערט טרויסגעלערנט אין רעם ק " ו ( ובפרט ווין דער דיו שז
תו " כ ) ינ :וערד ועיקר -ד8ס זיינען חטאות הפנימיות לא הושוו למריקה
דינים וולס ער רועט ונעגן זיי לערנען איו ושטיפה 73ווערט ביט דערמשנט
ערשט איו פ ' ראה ' .
1 פירוש רש " י אין חומש ) 14ן .
דעם : דער ביאור אין ה. ערשט
דערציילט8ן אשם
האשם " :ררעגן
תורת בכלל
וזאת ווערט
מצורע
"
ייקרא א ,
יב ,ג ,ח וברש " י שס - .אף שכבר נזכר ברש " י , וגא כא ) " רק גבי הדין רכלי חרש ישבר ( ו ,
יא ) , .
( שם ) ןדלא כבתו כ ( שם , ד " מורק ושוטף " גבי הדין
( צה ,ב במשגה .צו ,ב ) .וראה רמב " ם כב )
וראבוזבחים
שם ) נריקה ( כרבון שכ " ל חך .דהא ;, יש , ) . .
" ד הל ' מעשה הקרבנות פ " ח הי ד ] -משמע ,
שהגיז ד " מורק ושוטף -ע " ד הפשט הוא רק בחטאת
ראשם מתורה אחה כן ' הח ' [ הנ - דין דךא ימינן חב -ו ע ' . % ולא בשאר קדשים ,כמשניית כלקו " ש
ד . 1 ..
בשאר א כי אקנא הנרך אחת לכל אשתות הני תידי , כפרש -י אף שאשם מצורע כבר נזכר
כי יט )
ה, ( 125
ויקרא
בז - .. .אף שגם ( י אנך אשם חך אשמת ודאי , בריברי ד תורת " היא .
הצורך כנ
הרייד ,יג ) ,
דמצורע (
- מצד הקרא
רבת מוג [ - .באה , נ רך אדח ( ד ..ה הדרשך .
שישמ .הו א
נב - סעיף א ' .
יליף בפנים ,נ ) "ל
וכריתות ( כב א) ( מח , בזבחים ) 26
. .
ויקרא ) ,נטר עס ] קומט לרבות -מוז דעריבער לערנעז שז " תורה לרכות הוא
מען שגה 8ז ע " ד המשט איז דער ריבוי העולין " ' י - בא לומר תורה אחת לכל
רש"י פון תורת החטאת " 8עי פשוט 8 ,ז . ןועד " ז ביי " זאת תורת המנחה " און
בפירוש . שרייבן גשרגיט דטרף עס
געז8גט
רוב שוין דער
זיינען מטס וזאתזי ,ערע
תורה דיגים
החטאת " - "פון
והביאור בזה :
גלייך נ8ך " תורת החטאת " זטגט דער געווטרן אין פ ' ויקרא ,און אין אונזער
פסוק " במקום אשר תשחט העולה פרשה ווערט צוגעגעבז נטר עטלעכע
סתם ) תשחט החטאת " " 8 ,ז ( " הטחת " דיניט ] .
תלע חטאות -אפילו חטאת פת כהן משא " כ " וזאת תורת האשם " ,וולס די
המשיח וחטאת הקהל ביי וועלכע עס דינים פון קרבן אשם שסייעו ניט אין פ '
שטייס ניט איו פסוק בפירוש 8ז די
שחיטה איז בצפון ( במקום אשר תשחט
ויקרא -דשרט ' ווערט נאר 8נגע - .
זשגט פער עם ד4רף ברענגעו 4ו אשם ,
העולה ) -איז זייער שחיטה בצפוןיי . שבער ניט די דינים פוגעם קרבן טליין ,
עס איז שבער דט אייו מין אין קרבן ד8רף אויסקומעז ,ע " ד הפשט , יבמיהם
חטאת כיי וועלכן מ ' וושלט געקענט 8ז דער פירוש פון " זאת תורת האשם "
איז " דטס איו די תורה ( די דיניס ) פון
טרשכטו 8ז ( אע " פ עס שסייט " תשחט
החטאת סתם ,איז אבער ) זיין שחיטה . אשם " י . ,
( יט בצפון -און דחס איז 8קרבן עולה זבח תורת וזאת . ביי עד " ז און
ויורד ,וולס איז תלוי איו דער יכולת פון השלמים " ,וושס מיינט 8קרבן תודה " ,
מענטשן :אויב ער איז פ8רמעגלעך , ווי דער פסוק איז גלייך ממשיך " אם על
ברענגט ער " נקבה מן הצאן כשנה או תודה יקריבנו גוריי -ווערט דשך
שעירת עזים " ; ואם לא תגיע ידו די שה . קרבן תודה איבערהויפט ניט דערמשנט
שתי תורים או שני בגי יתה גו " , והביא . . איו פ ' ויקרא ,ובמילא איז " זאת תורח
-שן עיף ; " ואם לא תשיג ידו . .והביא זבח השלמים " ניט קיין ריבוי ,ג8ר זייז
, ,עשירית האיפה סולת לחטאת גו " " . וכנ " ל . פירוש איז כפש1ט, 1
קעי וויכשלד שן כיי דעה סוג חטאת עס בלייכט לבער ניט פטרשטטנ - .1
8 זייז די מציאות 4ז מען ז8ל ברענגען דיק פשרוושס רשיי איז גטרניט מפרש
קרבן וושס הלט אינגשנצן ניט קיין יקען אויף " זאת תורת החטאת " ,וואס
שחיטה ,און אפילו ניט מליקה במקום געטייטשט ווערן כפשוטו ( וויכשלד ( ים
שחיטה ( ווי ביי חטאת העוף 0811 - 8ז רוב היון חטאת שטייעו שוין אין פ '
דוס געפיגט מען אויך ביי עולהי ' ) ,נאר
,שוח לחטאת " -איז מסהבר צו זלגו
טז שחיטה איז ניט קיין ענין עיקרי אין .
-אה מלכי ס כאז :9ן
ה ,יד ואילד ) (0
., י, י. , ,. שמא ' ' א .מ . , ו ,לז . יקמו ,
ב - 1כס : תזריע' 11.כ ' . 1
2
וארח .גם ת כ עה 'פ :לרבות ![)
.
עוד -ולא פרש " כלנם כ ' , נט . במקימיה . . .ג .
1
כו . , חטאות כי ו
..
זבחים מח ,ריש ע " כ . כד , ד, גה",כ כ .ויקרא
.
יצעק אלי
לשק רש
. ,
,1
) 12
[ 1
47 שיחות " צי לקוטי
יבער אין דעם פשל פון קרבן מנחה , דער כפרה ובמילא מוז די שחיטה ניט
איז דער ריבוי פון תורת " בשייכות צום . זיין ( בצפון ) " במקום אשר תשחט העולה
דין פון ,טעונות שמן ולכונה " ,וושס .לפני ה ' " ,אפילו ווען מ ' ברענגט 8שה .
( ד8 פרשה אמזער איז ניט שסייט וושס דשרף יע השבז שחיטה .
" והרים ממנו גו ' מסולת שטייט ' ,נטר אויף דעם קומט דער ריבוי " זאת
גו ' אשר על המנחה גו " ,שבער ניט דער תורת החטאת " 8 ,ז " תורה אחת לכל
עצם דין 8ז טעונות שמז ולבונה ) ,נטר החטאות " -און וויבטלד שז אויך 8
; ויקרא "' אין פרשת קרבן עולה ויורד איז 8חטאת ,איז
ווילס מעז דעריבער געמיינט שז ניט און רש " י דשרף עם ; שחיטתה בצפוז
דפס איז מרבה " זאת תורת " ( נטר ס ' איז ג8רניט אויסטייטשן בפירוש ,וויבשלד 8ז
8ריבוי בשייכות צו איינעם פון די דינים דשם איז דער ערשטער ענין וושס שסייט
ווטס שטייען בפרשתנו דט ) -ב- 8 גלייך נשך " זאת תורת החטאת " ,און די
ווןרנט רש " י שז דער ריבוי מיינט שט דינים פון חטאת הטט ער שט ערשט גע -
דיזי '. דעם ויקרא . לערנט איז פ '
נשך 8טעם פשרווטס מ ' וושלט ניט ז .עפ " ז ווערט אבער שווערער צו
טנגענומעז ( שז רש -י" ס פירוש ) 8ז " תורת פשרשטיין פשרוושס רש -י ד8רף ממרש
המנחה " קומט מרבה זיין דעם דין שז זיין " וזאת תורת המנחה ,תורה אחת
מנחת כהנים מעונה שמן ולבונה : ( אויך ולבונה " שמז להטעינן לכולז
די דינים פון מנחת כהנים ,וועלכע וועט פשר -
שליץ מעז" ) אוו
שהיא8ז כליל
כהנים ד4
מנחת זיך ניט
-ל8זט
שטייעז נאד דער פרשה פון " וזאת תורת
המנחה " ,הויבז זיך 8ז מיט 8ב8זונ - פשרשטייז וושס דער ריבוי איז ,פונקט
דערן דיבור -וידבר ה ' אל משה . זאת תורת החטאת " ? ווי ביי .
: גו '" י' לאמר זה קרבו אהרן ובניו איז דער ביאור איו דעם :
וויבטלד שז צווישן זיי איז ניט נ8ר און ( זאת ) .
ע " ד הפשט איז מסתבר 8 ,ז
די הפסקה פון 8כשזונדערער פרשה - תורת " קומט מרבה זיין ( " תורה אחת
וושט די הפסקות הפרשיות זיינעו " ליחן לכל ) " . .דוקא בשייכות צו דינים וושס
ריוח למשה להתבונז בין פרשה לפרשה שסייען איז דער פרשה גופא ( נשך דער
ובין עניז לעניז " " -נטר אויך דורך 8 דשם זאת תורת גו " ) וי - הקדמה .
ב 11נדער 1דיבר ,איז שווער צו זלגן 8ז הייסט ,יו דער נשכקומענדיקער דין איז
מיט " וזאת תורת המנחה ,תורה אחת " שייך ביי שלע מינים פון דעם קרבז
לכולן " מיינט מען מרבה זיין מנחת ( אפילו שזש ,וולס מצד הסברא וויולט
מען אים ניט כולל געווען ( בנוגע דעם
דין ) מיס די _ שנדערע מינים ) ;
." ,1 ] יד
נ .א. ) 40
.
נמתק לשו יש ' . בפק " פ המנואף ע פ. ) י4
שבזה -. האמוין [ ונין ] להטן ' נ 1שמו ולבונה (.
מבאר
אפיי בעזיז , . אמורי . שהריבוי ד
שמכין שסי -ס הפ . א -ב .
) תדד -ה הייכן ( זבח ' פ ח , 1 עד . יאה )%
זה . לוין , .הוא נפוג .נ זא.
תורח .יך ,1 , שסף -ק 1בח ' פ בז ' . ) . ועוד . מוחות ג ב - . , לר -ש
,
42
הוד -ה אמתני זבחים ט ,כ .שטס ,ק 1ע" ג ' כ מה ,א
ניקרא . דש ' -ר ,פ ו4ן ואכ ' מ ] . כריתות כנ ,נ .
שיחות " צו לקוטי
דינים אין דעם זעלבז קרבן בייטן די זי הסט דעם זעלבן דין ווי (יז כהנים
איכות טון קרבו ; און דער צווייטער סוג אין טפגעטיילט מיס א ווים מנחות ) לע
איז 8הוספה איו כמש -נטך 8מץ נייעם דיבור וושס ווייזט אז די מנחה איו "
קרבו ,אדער 8הוספה אין כמות ץ נייער און בשזונדערעי ענין
דין . הקרבנות מיטן זעלבן
:ובמכש " כ פוז דעם וושס אפילו
און פון דעם ווטס די הוספה איז ניט בשוונדערע סוגי קרבנות -מנחה אשם
צוגעבז נטך ( דורך נץר שן איכות ' דיקע און שלמים ' - 4זיינעו ניט שפגעטיילט
פרטי דינים ) ,גשר אויד 8כמות ' דיקע מיט 8ב8זונדערן דיבור ,עם איו צווישו
( דורך צוגעבן נשך 8קרבן ) ,איז דש ש זיי נשר דש ש הפסק פון ש נייער פרשהן ,
,
- 7הוא -פחות מנשי ור . מפני שהפסיק גדיני מנחת כהניס .
49 שיחות " צי לקוטי
אייגענער עבודה ,ביז שז עם ווערט ביי מקרב זיין וולס 8גרעסערע כמות פון
אים גשר שז 8נדער איכות איז עבודה , אסילו 8ז ביז ומצות , לתורה אידו
ער בלייבט צוגעבונדן ,איז עויה אויפ ' ז אזעלכע וולס בחיצוניותם זעען זיי אוים
והגבלה
ומכסל זיין
ממדידה
למעלהזובח
וושס איז
מציאות ,,עלי '
" מזכת "
ניט ראוי למזבח ( " פסולין " ר " ל ) -אויד
זיי אין ער מעלה אויפן מזבח און איז 8ז
" -כל הלילה עד הבקר " ,דורכן ג8נצן ( אם עלו ) יא ירדו ; - אופז פון .
העלם הגלות ביז דער בקר פון אור און דורכדעם איז ,מאיר עיני שניהם
הגאולה '*. ה ' " " 8 -ז ביי אים ווערט נתוסף שז
ג) צו תשו - 9 ש. ( משיחת אור גדול וולס איז ניט בערך צו זיין
עהיפ . כפי ' האוה ' ח הק ' ) 48 בהקדמה . .
' ג תמורה טז ,א תניא . משלי כס , ) 47
שיחות לקוטי
ב צו
מזבח ועניניו -כולל וועגן אש אויפ ' ן פוז פסוקי " אש תמיד תוקד על א.
ע"פ מזבח ,ט 4ווי קומט דש יבפרט המזבח לא תכבה -אט רש " י מעתיק די
פשש " מ 8דיז וועגן אש המנורה ? דטם ווערטער " אש תמיד " אוז אין מפרש :
ווטס דער פסוק איז מוסיף דעם וושרט אש שנאמר בה תמיד הוא שמדליקיו .
ב את הנרות שנאמרי בה להעלות נר
אין
איינלערנעז צוליב
פסוק זטגט עס
פשטות" ,טזקעזדערמעז
" תמיד
.
תמיד 1 רפ ' ב מהל ' ( רמנזס תוקד על המזבי ' , גטנצע פרשה ד 8רע7ט וועגן דעס
1ריש פרשתה מומפיר .סהמ -צ מ .ע כס .וראה רמב .
) פסוק ב
.
ואין להקשות למה איו רש " מפרש אש תמיד ' . .
פרשתנו ו ו . ) ו
תכנה נס ' ופ הכתונ - . ובפרט( נוסי עי הלאו ד .יא
למ " ע תצוה . ר,פ ג)
תכבה .דממשיר ומפרש דר ' בה באו היונף :ב .פ .יא משמע יכאורה דגל הנרות הל ' - מסתימת ג)
1 . וכמש תוקד אש תמת . 'ל להעלות נר תמ . דיא )) נח
נתקי
' ד ' שמביאו כאן ( ועסת מתורץ מה שהעתיק רש . .
תמיד )' הר
ואף [א נר -י כאז י1ה ,כ' איזו שייראמר .
יפשש ' מ ( שגם בפשש ' מ על כל הנרות
.
תיבת להעלות ) . . .ממנה ה
ואש . כ כא 1עה ' פ ( ו ,נ ) ' כאז גב . '
" מתחיל - 0-
פרה ' -שנר המערב '
הזוי צו לערנען ס ' איז שבער שווער בפשוטו ש " מ :ובפרט ווען דער פירוש
פרש " י ,ווייל : אין ווערט איו פירש " י ניט געברשכט מיטז
א ) לפי " ז הטט רש " י געדשרפט זלגן דרשו " וכיו " ב ,ווטס פון ( לשון " רב ( תינ
דעם איו פשרשטחנדיק שז דער פירוש
" מכאן שדער מכאן " ( .
וכיו(" במד "למדו "
רבותינו
איז נטר מער מוכרח פון פשט הכתובים
שצריך
(1 (1 פרש )" 7מ [ ' 1
ההאב (
קמ1ר [ 1ת ( ' ירשש
השמע ". ( ד [ א1 י
ד 'ק ' ( ה , ., י
נג1יריונ ( ד ס
לא ודבי ( א ,ח )
הלילה ) צ - האש (ועי ( .
למזנח ,שגם
וכפרש ' - מחוץ
התמידיות בזמן אויף דעם וושס דער רש " י ז8גט " כולן נדרשו במם ' יומא וכו '
תכבה " , גו ' ) לא פסוק ושגט " (אש תרקד במנין המערכות " איז דטס גשר לצייז ,
ווטרום אדרבא :לא תכבה " -מיינט שז . ביי וועלכז ענין ומס ' חז " ל דרש ' נען די
8ו ברענעז ד8רף " אש " דער פסוקים4י .
איבעררייס " ! לבער " תמיד " קעו מיינעז
לבער ע " פ הידוע אויף וויפל רש " י איז
אויך די תמידיות פון ימים 8לייז 8דער
מדייק בלשונו ,איז מובן 8ז דער תירוץ
לילות טלייןיי ,און אין זיי גופא ,ווי
איז אינגשנצז נישט גלטטיק ,וושרום אויב
עולת תמיד " ,ניט דעם ג8נצן יום שדער
"לילה . נ8ר אויף צו מצייז זיין רעם שרט וואו די
פסוקים ווערן גע ' דרשינט וויולט זיך
און דעריבער לערנט רש " י 8ז מיט רש " י בטנוגנט סיט זלגו " כולו נדרשו
דעם פסוק אש תמיד " קומט די תורה . במס ' ' ומא " ,ווי מען געמינט כמ " פ
מרבה זיין 8ז שנדער אש ,וושס ב 8איר בפירושויי .
טז תמיד " י ! ,
שסייט " להעלות נר
ובמילא מוז מעז טגנעמעו ,אז דטס
מ ' ד8רף איר מדליק זיין מעל המזבח . וולס רשע זטגט " שנחלקו רבותינו במגיז
לויס דעם איו אויך מובן ,וולס ה. המערכות בו'" איו נוגע לפירושו .
רש " י בריינגט פריער 8רש9 בעת
דער ביאור בזה : ד.
זלגןא ) איז ער זיך הרבה מיט
וכו ' ן" ( - מסתפק "ניט
יקידות
דעה תוכו פון אשרט " תמיד " איז רש " '
כאן
זיך טז
פטרל8זנדיקריבה
" ( הרבה " יקידות
מפרש פריער " ן ביי דער מנורה " :כל
מיוועט שלייז איבערציילז ) ,נטר ער שאתה כמו תמיד קרוי ולילה לילה
ברענגט 8לע ערטער ( אויך דעם פסוק אומרי ' עולת תמיד ואינה אלא מיום
( ב ) אריכות הל ' פון רש -י [: , ליום וכן במנחה חביתין נאמר " תמיד
" אש תמיד " )
ואינה אלא מחציתה בבוקר ומחציתה
געקטנט
על ה8ט מאן ארבע ער
יקידות הרבה " - "וטגן
ריבה ( כו '
ובדיוק ) :
כערב כו ' " יי ,
,
אכ :.ס . נשא .רבוחינז נמגין המערכות נאופי
שנחלקו שכתרמייתא
אחר 1ה הגא
נו
אש תמיד
יד
האש ששמר
.
.
.
' דתו ,כ אש שאמרת
ועפיו מ1נ 1מש ' נ רש -
תסיד ימה
נדפוס
רשענד ועקר :לפ " הרא ,ס אשו מונן
ושני :ם
ורש " י כת " " ראשון
.
צדוי .ושנ ' ורש " כת " לא היבאו כל ( 12תמ ' ד '
בדפוס-ראשון " מה " ד בדפוס א ' וב ' .דהרי שם
פרשיי תמיד גו ' . -
התחלתואולי ליתא גם
אש .
הערה הפסוקיי רק הכתוב .אש תמיד ' .ויאה לע -י " ריבה כאז יקידות הרבה " .
ה8ט רש " י נישט וושס צו מפרש זיין איו מוקדה כו ' און ( ג ) וולס נשך רעם ווי ער
דעם פסוק ( ולשיטתו וועט מען מוזן זטגט " כולן נדרשו במס ' יומא " איז ער
בדוחק איינלערנען דעם טייטש פון במניז רבוהינו " שנחלקו מוסיף
רש " י המערכות שהיו שסי -יערום
כיו"" בע " ד 11י דער ראב ' ע לערנט -
"אותמיד
) ): " איז ד 8אויסן צו מדגיש זיין 18דער
( 8ז לויט די 8נדערע דיעות שבער פירוש ד 8איז תלוי אק די חילוקי דיעות
סיזיינעז געווען ניט מער ווי צוויי טדער רשם זיינען ד 8במנין המערכות :
דריי מערכותיי ) ,איז רש " י מפרש ,טז זיי וויבשלד 8ז ריבה כאן -איז מסתבר
השבן אויך 8הוכחה פון פשש " מ וושרום , לומד בפשש " מ אז גלע יקידות רעדז
כנ " ל ( איז גל8טיקער צו זלגן ,שז ) " אש וועגן " כאן " ( מזבח ) -לויס דער דיעה
תמיד " רעדט וועגן דער מנורהיי ,שז וולס השלט 8ז מ ' זיינעז געוועז פיר
תוקד ( מ ) על המזבח -דשם איז דער מערכות יעדן טטג ( ובמילא -איז אויד
פירוש ע " פ משש " מ .און די יקידות דער פסוק " אש תמיד תוקד על המזבח "
כמזבח זיינען " הרבה " ( מער פון איינם ) , נכלל מיס די פסוקים וולס ריידן וועגן
פיר . שבער ניט מערכות המזבחיי ,אח לויט דעם ת " ד
ע" ד מופלאים ענינים די פון .1
ההלכה איז פרש " י :
גם,
אחא ,
מכתוב זה אש תמיד
ממשיך* למאי ולהלןכ :שם
יומא מד ,
שנה בו /
מערכה ראה
) 24
ב 8כמה דיגים ,וואו זייער תוכן איז
צוזשמענגעשטעלט פון צוויי פרטים יימא לענין אש המנורה .וראה תי ' הב ' בתוד ' ה תמיד
ווטס זיינעז תלוי זב " ז ,קומט אויף די , שם .וראה הערות הבאות ,ועצ ' ע
שלפי המסקנא בהסוגיא שם לכל
לדעת ר
וגםגםאת " ל
הסיעות (
. .
-
.
שלפז -ו לא הניא דכתונ אש תמיד נ7עח ר מ ( אף
" מ שס " ל שבב " היו ד ' מערכות וביוהב
כו ' ) .
' ל שלשיטת יש ( ' -ם סומא זו במסקנתה יאגל. . לענין מערכת כתוב( שם
זה ,ב ) שבגמ '
דהדרשאשם המזבח -,פ ה ' ) ,
ומשמעלא הובא
שאמרתי לך כו " קאי לבו " ע
ס ל לר מ ( 1ר ' ' וס ' -ראד נהירה ) 26דהכחונ . . תמיד
אש) ,הרי
הראים
" ( וכמ " ש
.
שאי 1.כוונת יש -י נפיי שו כאף עה .נ ,כנ -ל בפניפ ).
י ) 2והר ' מן ' נ 1גכ ,מ ד7רש ' נ 1כתוב זה לע ( ' 1
פ -ם היא ) שם
מערכההשמועה
שלישית" מסי
מערכות בכ " י -ראה לח ,מ שם פ " ב
. לענין
בה"" ה שם
תמיד
אבל
אשהאש" (
הכתוב
מצות
ה
לקייםהביא
-ד
אש המזבח :א בה 1כ נפ , .ו :תמיד אף נשנת תמיד .אף , מירבי איז
קיום למערכת
המזבח)" דגר
עלם -ג הי -ג והאש
שב ( הביא) .ואף
הכתובשפסק האש .
נסופר . בטומאה ( וראה ' רושלמ ' ' ומא פיד היו
יהרת .. ,
ס 7 : רמב ,ב שנימדד ונקה ,ע שפ ) .נ ) לא הביא שם מדליקיז דאותו אלא ממזבח החיצון ,הרי
הדרשא
( נהערה : ) 5דכתוב ( ן ברמב -ו שפ אש . .תמיד כו ' . . שהרמב *' בם ה " ב .
נקם בלח)" מ שם פ
של :ו
שי "
אף מ "
יותר ",ע[ " ד
הפשוטה תמיד
* אש דרשא
האש . לנהנים בקיופ 1ה הוא מצוה
' ' וסי דס ,ל או . .ל 7לשיטח רשע נס לדעת י שהיך )
26 עכ " פ -סמך גם על הירושלמי דלסמן4 ) 2בדוחק
קאי יהג ,פ מוסיפים אחת , . ו ' מערכות גב -וב מערכתכירושלמי יומא מ " ד ה " ו " :ול -ת לרבי יודא
ב)
.
,
ש כתוב ה לע ( ו מערכת השבח לכו דריש לאש , מנאר ת"א ובלח -מ שם רע -ב . ישא שם חפרם . .
. 24 .
השורה .משא " כ לחידך מ ד .ראה ישל הערה כא ( . ,
בדברי 7 7 ועד -ן , שלפנינ , ומפרש בהגירסא
שיחות ב צו לקוטי
אין דעת ,און מען מעג מקריב זיין שאלה :וולס איו דער עיקר פרט וסיבה
מנחות פון די תבואה חדשהן' . .
און וושט איז דער פרט המסובב
אויב לבער 8ז דטס איז מצד דעה ולדוגמא :ב 8שתי הלחם וולס מ' איז
וואס מ ' ט6ר נישט מקריב זיין 8מנחה מקריב בחג השבועות איז דער דין 8ז
מן החדש איידער די שתי הלחם זיינען פון -.
ד6ס ד8רף זיין מנחה חדשה .
עס מתיר ,איז דער איסור אויך ד8 דער תבואה חדשה -אוו פטר די שתי
נ6כדעם ווי מען השט שויו מקריב הלחם סטר מעז פון תבואה חדשה נישט
געווען 8מנחה מן החדש -כ " ז מ ' השט מקריב זיין קיין שנדער מנחה אין
איז הלחס געברשכס די שתי נישט ביהמ * ק ' י .שטעלט זיך די שאלהט :וזשס
נישטם דער מתיר צו ברעגגעו מנחות איז ד 8דער עיקר וסיבה :צי דאס איז
מן החדש . דין שתי הלחם 8 ,ז 1יי מוזן זיין די
ערשכם מנחה פוז דער נייע תבואה ,אוו
כעיז זה שאלה בעניננו :
שלס מסובב פון דעם טשר מעז פשר
דער חיוב צו מדליק זיין די מנורה פון
מזבח החיצון -צי איז דטס 6דיו איז
.
דעם ניט מקריב זיין פוז הדש -קייו
6נדערע מנחה :טדער לטס איז דין
הדלקת המנורה 8 ,ז דער אש המנורה
מנחות 8ז זיי ד ? רפען הקבן 8מתיר -
דשרף זיין פון מזבח החיצוז ,שדער ד8ס
כדי מ ' ז8ל מעגן מקריב זייז די מנחות
איו 8חיוב ווטס איז ( געזשגט געווטרן מן החדש ,מוז פריער זיין די הקרבת
בפרשת המזבח ,ובמילא ) -נוגע דעם
די 0811 שתי הלחם מן החדש ,ד .ה .דטס
מזבח :פון אים דשרף מען נענוען דעם
שתי הלחם זיינען די ערשטע פון דער
אש 8נצוצינדן די מנורהי ' . תבואה חדשה ,איז עם צוהב מתיי זיין
פון ד ' נפק " מ בזה -אויב מאיזה החדש . דורכדעם ד ' מנחות מז
טעם איז נישט 6קנז אש המזבחי ,צי ענינים , כמה בנוגע ונפקא -מינה
ומהם :
החילט , מ ' ה8ט עובר געווען אוז מקריב אויב
שב שתהייב ) דמתר
שבמשנה וקודם1שס סח ,
שפת אתת דק1דב יאה
הץומר )3 " 8מנחה פון תבואה חדשה -צי געווען
.
דבשתה ' ל הו ' החסרון נמצות שתה ל ~ לא פסול
אויד נשכדעם דער איסור צו בלייבט
אם ענר והקריס קודח בהקרנה שבמוחות ,וכ' שיי
זייז 8 16נדער מנחה פוז תבואה מקריב
שחה ,ל ש נ ישאין אפ -לכתחילה יהב ' א עוד "
הלחם . מנהוה קודי שת' חדשה :
הי להעיר ממחלוקת הרסנ ' ס והראג -ד ) 11
דער טעם איז ווייל שתי הלחם אויב
מערג ' ,או שזה תמ ' ' 7
בעיקר 1פיו היו אם נהו חיוב כנר
.
מכית שלמץ היינו שלא גיא ממזבל הפנימי
די .לא , , דשרפז זיין די ערשטט פון דער נייער
.
איא שיש
בגירים .לדון ) 32
תבואה ,איז וויב8לד די שתי הלחם
ס איו " ההלכה ) (ץ'ד מזבח אם יש להדליק אתבזה קענען שוין סייווי נישט זיין די ערשטע
המנורה ממיש בתוספתא ומניות פ איו במיליל שויו נישט שייך קיין איסור
מץכנ ' ו
כאן.
בזה
) השלחן 1המ11רה 1המן3ה1ח
סן ' נ . נ וארך .פ ( , סד . יאה מנחזה 29ן
28ן
ובפרט 8ז מזוי איז אויך מובן בפשטות די הדלקה פון דער פיז דטס מעכב
הכתובים ,כניל ,היות די תורה ה8ט מנורה :
געשטעלט דעם לימוד אץ דער פרשה ,
אויב דשם פיז 8דיז כמנורה ,אין
פון ) וואו עס רעדט זיך וועגן דעם ( אש
בשעת ס ' איז נישטש קייו אש המזבח ,קעו
פרשת אין און נישט מזבח החיצון ,
מעז נישט שנצינדז די מנורה :אויב
המנורה . שבער דטס איז 8דיו איז מזבח ,דשרף
די הוראה פון דעם בעבודת ה ' : ז. אויסקומען 8ז בשעת סיאיז נישטף קייז
אש המזבח פולט 98דער חיוב און מען
די כלים ווטס זיינעז געווען אין משכן
ומקדש טיילן זיך בכללות אזיף צוויי אש . שז שנדויר איז מדליק המנורה פוז
סוגים :די כלים וולס זיינען געשטשנען 8 ע " ד ההלכה איז משמע 8ז דפס איז
בפנים -מזבח הפנימי ,מנורה ושלחן : דין אין הדלקת האש של המנורה 8 ,ז עם
מזבח החיצן כו ' . דטרף קומען פון מזבח החיצון ' נ .
אין עבודת האדם זיינעז עס די צוויי שבער פון רעם וצם רש " י איז משנה
אופני עבודה :די עבודה מיס זיך שליין .
פוו ל ' רז " ל : ' 4אש תמיד שאמרתי לך
( בפנים ) ,אוו די עבודה צו טטז און פועל לא תהא אלא בראשו של מזבח החידון " ,
זיין אויף 8צווייטן אידן ,צו מקרב זייז היא מעל המזבח .אף
אוו שרייבט
אויך די ווטס זיינעז איז " חוץ " אוו חלקו החיצון תוקד " ,איז משמע שז דאס איז 8
בנחוץ ) -עולם בדוגמת מזבח החיצון דץ איז מזבח החיצוויי ,שז זיין אש דארף
וולס דוקא אויף אים הטט מעז מקריב אויך ( ווי 8נדערע יקידות דט ) זיין דער
געוועו די קרבנות פון אגע אידן ,דטס וולס פון אים ווערט געצונדז דער אש
איז דער שרט פון בירור עניני העולמי ' . המנורה " .
נתקה למשה . נמחתה מעל המזנח ואו דוקא הק ' המקדש . מזבח החיצוז אינו קרוי בית
מו . ,
אחרת -או גב אס דק הכינה במתח ראה ' ומא . העציםמזנח אבי
באב ' ש ישאלד
בנדבת שחסר
מקוס אופז -
המזבח ( על ובכל
אין אש
ה " ו ) ,ואתיל פ -ב ובפרשיי שם .רמב " ם הל ' תמידין ב.
שזהו -רבה תענית כח ,א
ראה סהמ " 1להצ -צ מצות בנין מקדש פ " ב . ובכד3ו
ועד "ז בתו -כ ( כנ " ל הערה ) 22 שם , יומא ) 34
"מ ,
. ) 27 ובירושלמי ( כבהערה
) 35
ה -ה .ובסיה -מ יומא שם ( פיב הל ' עבודת יוהב -ם
כרשמות אלו
האבח . תכרה כך אש התקח .עוד
השתם[ פק -מ אש י .ל
התכבה אור
** ) . , . מערכות ד' המזבח על היו דביוהכ" ם פם " ד ).
ובגמ ' ועד מערכה כדי להדר המזבח ולעטרו . -
מוסיפיו
שם (
,
.המכבה אש על הף בח - 'י משא -ר העשנן שבפרש .
ה1-
ומנורה מחתה אש שלסנינו ) : " ז בתו " כ מניין .
גם תקצה האש ( ראה יבחיה צא .ב ומב " ש שם
פרשתנ" צ רס ' ;
בפיאור
) ,
חמדה ( לסהת פא _פנ '[ ,יאיר
וכד ' הריש וראה מהחח .צקפח
חרה מן . .
י -ל שעם * ז דהדה נ דהמנורה הוא דין ואולי ) 36
ן ) בשוה ; -שרפ ( - , לחיך מהגירסא . רברי הרחב -ן )
מער :בדברי רש " י קומט אוים 8 ,ז נטך ובפרטיות יותר :הדלקת המנורה איז
דער אש ,נ8ר זייענדיק אויף דעם מזבח .
דער עזיז התורהט ,כמ " ש ' ,כי נר מצוה
החיצון ,איז ער שויו פ8רבונדן מימן אש ותודה אור " ,און אזיף רעם שסייט
המנורהי ~ אין דעם ענין פון עבודת
איז,
חיוב סת'" ת
ובפרט( וויפשעת
מצות ) ,תמידי , "משא " כ
להעלות נר
האדם :ככדי 8ז ביים יושג אוהל זאל זיך
אור זיין" אוז
נוגע 8ז דער * ,אש
פריער .
דשרף אים
לייכטז "התורה ,
שנצינדז " אוז תורתו אומנתו ,דעמ8לט איז מען בבחי '
אויבערשטז -שטענדיק מקושר סיטן
" נר תמיד "
אויד ביי 8אידז וולס געפינט זיך ".
ב " תוץ " ז8ל ברעגען און לייכטן דער " 3ר
ערקעו 8יושב אוהל טענהין :וייב8לד
ה ' נשמת אדם " ,און דעמולט ערשט קעז
ער אויסלייכטן זייז " נר ה ' " מיטן " אר
.קען ויין שן " 8נגעצונדענע מנורה
חין 18אופו פון " להעלות נר תמיד " , ין
התורה " ,
דשרף ער ניט טנקומען צו מצות ,אפילו *
און שט דער פ8רבונד פון מנורה מיטן ניט צו 8מצוה עוברת * , ' ,און -
חוץ ) מזבח החיצון ( צו שפגעבן זיך מיט ' ז עאכו "כ :וולס דשרף ער הקבן צו טטז
איז אויף שזויפיל נוגע ,שז ד8ס ווערט מיס עניני העולם 8דער אפילו מיט 8
נרמז אין אתזער פסוק מיסו וושרט צווייטן אידן וולס בערך מקום ( ומעלת )
תמיד " .ווטרום דער ענין פון " תמיד " , . ב " חוץ " ? יושב אוהל געפינט ער זיך
די תמידיות אין דער עבודה פוז 8יושב אויף דעם קומט די הוראה 8 ,ז די
אוהל ,ווערט ביי אים אויפגעטטז דווקא
דערף 8נגעצונדן ווערן ( ווערט ) מנורה
דורכדעם וולס ער גייס דורך אויך פון מזבח ,אוז
נסיונות און שוועריקייטז פון " חוץ " און
פשרנעמט זיך מיט פועל זיין אויך אויף שוודאי איז ד 8דער מזבח הפנימי -
אנדערע אידן דעמטלט דערגרייכט ער די עבודה נעלית פון 8אידז מיט זיך ,
לבער דער אור המנורה לינדט זיר שז
איו זיין עבודה פוז לימוד התורה צו
דער מעלה מון תמידיוהי * . ניט פון מזבח הפנימי ,כטטש ער איז
געשטשנען בסמוך לוי ,וושס ד8ס איז
תשג -ט צו ש1- ( משיחת
)
נ8ר די ונפקא פון פנימיות ( הלבי ,
.
)
' 1ת1ה לעשות שלים בעולם ( רמב -ם סוף הל ' יא ' לר .יבכ .מ .
.
ישוו ) ) .
המנורהד ן באש המזנח ( אבל את ל
) 16המזנח
העדהעל
לעילשהוא
דין גאש גי זהו
איוו שייך למנורה .אבל הרי
ראה כמו
והיינו
מספר ' נשא , 1בו ( בשינוי
.
י4ן
חנוכה -
. שוה ואייך . ש4ן ראה אוה ' ת תצוה ע ' א ' תקננ
' ייש ' ברבות פ "א העב :ולח מזדה
בו . ) 40משיי ו .
יאה
19
רשנ
וכמז
מזבח
ל לי .
.
שעי
,
קסורח ( ואש מחתה )
-שבגס ותזנב באים ביחד ( ראה .
הערה ) 35
שי '
כמערכה שני
.
החיצ11
יולב כו ' .
דאפילי 1עשוח סוכה
שכה ~ לעשות לעשות
להש ס שמפסיקיו טא.
" להקר 1לש .
.
מפסיק .אכ "מ .
,
ולולב
-
שבת הגדול
ניט קייז " נס גד ( ל ' ,ווטלט עס אויד א .דער טעם וושס דער שבת פשר
געווען 8טעם מספיק צו אויסטיילן דעם " שבת הגדול - חגה " פ ווערט שנגערופו
שבת און אים ינרופן " שבת הגדול " י , זשגט דער 8לטער רבי אין שו " ע ,וז " ל :
ן
ב ) נאכמער איז ניט פשרשטשנדיק :איז מקחו מבעשור לחדש כמו ה" מצרים
וושס בששטייט די גרויסקייט פון דעם שכתוב י בעשור לחדש הזה ויקחו להם
נס שז ער ז8ל שנגערופז ווערן ( ניט " נס " איש שה לכיח אבות וגו ' ואותו היום
סתם ,נ8ר ) " נס גד ? " 71לכאורה איז ניט שבת הי . .וכשלקחו ישראל פסחיהם
ניכר קיין גדלות הו איו דעם נס גופא באותו שבת נתקבצו בכורי מצרים אצל
( וו8רום ער איז ניט געווען איז שז אופן ישראל ושאלום למה זה הם עושיו כך
פון 8הפלאה מער ווי די הפלאה פון אמרו להם זבח פסח הוא לה ' שיהרוג
שנדערע נסים ) אוו שוודעי ניט -אין די אצל ככורי מצרים הלכו בכוריהם
תוצאות ותועלת הנס י :אויך נשכו " הרגו מהם אבותיהם ואל פרעה לבקש
געבליבן טלי
הרבה מהם " זיינען אידן ועשו רצו ולא ישראל שישלחו את
אין גלות ( מצרים ) און געדחרפט טנ - הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה
קומען צום נס פון מכת בכורות כדי בש - מהם וז " ש י למכה מצרים בבכוריהם
פרייט ווערן פון מצרים -היינט וושס וקבעו נס זה לזכרון לדורות בשבת
פשר 8תועלת גדולה איז דעיפון הגדול" . וקראוהו שבת
שרויסגעקומען פשר אידן ? פשרווטס א) דשרף מעז פשרשטייז :
רבי מדגיש " שנעשה בו איז דער שלסער
ב .אויך דער ענין ,וושס מ ' ה8ט דעם
זכרון הנס לדורות קובע געווען ניט פון רעם איז משמע שז נם גד1י " ' ווטס
נדון ווערט דער שבת דוקא צוליב נס
לויט יום החדש ,ווי דער נס פון יצי " מ
הגדול " ' ? -אפילו ווען טגגערופן " שבת
וכיו " ב ,נשר -לויטין יום השבוע -
שבת געשען סתם 8נס , מינ עם וויולט
,סתם ). .מסז ' הנס. 1שם שכתב וכמי בשו .וראד בהערה
)5 וכנראה הוא מתנדיה ה -ל . הל ' מסח ריב ) )
שט . ונפרס )6 בשט מדרש טעם הא ' בועת ב) ואותו ( שנת פ ) ,
י .
ע " פ דבר הרשב -א לשו " ת
" א סי ' ט ) יקנים מבעה " ח שמות יב ,ג ) .הובא ג " כ בב " י לטור
דיוב השבת נגלל נימי הכזיז ,זהם שנעת ימי והיקף וראה לקו -ש שבת הכ ' ) . שם ( בטעם שם .
הגדול תש
ובלבוש
(שהם בסור השתלשלות רטבן י ולכן כאשר נעשר יכ ,.ג .
כח " נ ,2
.
השבח מיוחד ומרומס ע ' ז שבו כ בשנת ,הר . (
משכה המשכה שימ1לה מהשתל ' וטבע -וא .כ רשיי , תהלים קלו ,י .וראה מדרש תהלים שם )3
הערההוא " .ודול " יצבי שאר שבתות .וראה לקו .ש שב
הרי 6 ומצו " ד שם .
הא ' ובטעם בטור ( ועד -ז נתוס ' שם כיה
שכלבוש
)4
גדעת זקניפ בקה " ת והטור סשא 'נ לסקס הב ' )7 הנס מבואר שם באו ' או אבל
התוס
שתוכן
אלאלשון
בהעתקת
- כבא
( עשה לבס הקניה נב
דול . ( נס
תוי
לפז יטעמם מתאיב התואר . .
פיצויו' וכו
בנה תולית ננס
( ודל .-
וראה
וכן גדול ( - .
תיבתגדול " ) .
נס לנס איןזה .
' נלבוש לא כתב בנוגע
ושרים אעפ " י שז סיאיז נקד דע - - שבת ,פטדערט הסברה :דער שלסער
אויף ציווי דעם פ8ר געווען מ8לט רבי איו דטרט מבאר דעם טעם " ולמה
שמירת שבת ,איז [ נוסף אויף דעם ,וולס לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם בין
וויבשלד 8ז קיימו האבות כל התורה שחל בשבת בין שחל בחול כדרך
כולה עד שלא ניתנה נן איז פשרשטשנ - שנקבעו כל המועדים לפי שבעשרה
דיק אז אויך ( עכ " פ 8חלק פון ) זייערע בניסן מתה מרים וקבעו בו תענית משחל
קינדער האבן 98געהיט די מצוות שבער פונדעסטוועגן ,ווי - בחול כו ' " ל
התורה ( ובכללן שנזירת שבת ) אויך בטלד טז שלע ענינים פון תורה זיינען
קודם ( מרה ו ) מ " ת ,י -איזן ד8ך 18נוסף בתכלית הדיוק ,מוז מען ושגן
מפורש אין מדרשי חז " ל ' י ,שז נאר אין קבעוהו יא טעם שלילי ( " למה צום
מיטז זמו השעבוד איז מצרים ה8ט משה בעשירי " ) איז אויך ד 8 8טעם ועניו
גע ' 9ועל ' ט ב 8פרעה 8ז יום השבת ז8ל חיובי ' פטרוויס מ ' הטט דעם זכרון
ביי די אידן זיין 8יום מנוחה ,זיי זללן לדורות בששטימט דווקא אויף שבת ,
ניט דשרפן שרבעטן בשבת - ד .ה 8 .ז דעך תוכו הנס האט 8שייכות
און וויב8לד שז ניט קוקעגדיק אויף שבת . מיוחדת צו
דעם ה8ט דער אויבערשטער בששטימט דשם איז אויך מוכרח פון דעם וו8ם
דעם זמן פוו " ויקחו להם גו ' " דוקא ביום דעם אויבערשטנס ציווי " ויקחו להם
השבת ,איז דשם גופא 8הוכחה 8ז דער איש שה לבית אבות גו ' " איז געווען 8ז
מ ,ז8ל דפס טטז דווקא אינעם טטג פון
ס .ד .ט . 1. שעו ס" ס רלה שמע אדה ,ז הל ' שבת . ס~ .
בעשור לחודש הזה " וולס איז דע - . (
שם .
( באופו
ע . .
7יב ; ( 1וכמובא ננוגע להאטת ) -ונמש נפמ ' ;
. .
( משנת ) למל ת ל .ובח ' ש ( למהרש ק ) לש
ס ) שתת דברי הכמיפ ספ ' א .וע " פ מ " ש בשו " ת הץרה יבפרישה (יקמו
בסי בסמו ~ .והנסמן לבש שם
לטני שם . לק) -ראה"
ראההיל )
השחר
. ים ",,
דכאשר שס ) חח ,ס חו מ סי ' קצה ( הובא נשמח . ואייד . .
עה 'ופ ע ' ו .ן
פסחים 1צ ~.
מכייתא
ש חכ יאה
זה קבע 1הר '
מצווים דיך שה .
כו '; , 7 , 17 ומוכר -ולוקח
הרי נ סור נחנות
מדאורי תא 'אושב . . שפ :וראה
מקחו .
ראים נפרש~ ' ,א ) . ג. .
מבעשור .ראנ ע נא ' ב ,
)9
.
(תוהות בו ,ד ( בנ ~ גץ לאברהם ) .שס בו ,ג .בז ,ס
ליעינ ) . יישלה לב ,ד ( בנוגע
ה פמ ,ג וחיש שבהערה . 11וראה לקו ' ש
לשחק ) .
" ר
ביגע
.1ן )
ועוג .ודפר שה
( וניה באייהי זוטא ילביש
.
מוקיה ) .
.
ופמ ' ג
.
' ג הי ' נ ואילד .יגס ~ ף הל ' מכירה .סישו ,ץ חו מ
שיחות טבת תגדול לקוטי
כטטש 8ז דער עיקר גילוי פון און " ויקחו גו ' " איז נוגע במיוחד צו עניז פון
מזיקים . . שבת אין שז אופן פון " משבית י. . שבת *
שלא יזיקו ' וועט זיין לעת " ל ,איז שבער
כעין זה געווען אין שבה בראשית ,שבת
ג דער ביאור בכל הנ " ל וועט זיין .
פשרשטשנדיק לאחר ההסברה אינעם
שבתחלת הבריאה י ! ,ביז 8ז סןויז אויך
תוכן וענין השבת בכלל :
בגשמיות כפשוטו ( ווי רז " ל געווען
ל " ו שעות שמשה אותה )!2 זלגן דער צ " צ ' י איז מבאר אויפן פסוק ' י
האורה " ,בשבת בראשית איז געוועז פסוק :פ
השבתידעם -ע "
זאגט אויף
וולסליום
המדרש יי ,שיר
" מזמור
ויום פוו
חושךלאור
געווטרןדער נתהפך
יאיר " - ולילהאיזכיום
"לילה ,ליום השבת למשבית מזיקע מן העולם
'י. שלא יזיקו וכז הוא אומר ' י וגר זאב עם
ד .דער טעם וושס סשיז ד 8דער כבש " 8 -ז דער פירוש אוז תוכן פון
ענין מוז אתהפכא בשבת איז ד8ס מצד
מן שביתה פון עניז דער שבת איז
דעם וולס דער עצם זמז פון שבת איז שז המזיקים ,וואס ד8ס קעו זיין אויף צוויי
עניו פון " אתהפכא " : אופנים :א ) " מעבירם מן העולם " -די
" מה וועגן עניו פוז שבת זלגן רז " ל ' י : גשנצע מציאות פון מזיקים ווערט
הי העולם חסר משחה באת שבת באת נתבטל ,י .ב ) " משביתה שלא תזיק " -
מנוחה " .דשרף מען פטרשטיין :ס ' איז די מזיקים בלייבן ,נטר די שביתה סוט
8ז זמן איז ת ידוע דער מאמר פון מגיד אויף שז זיי זיינען ניט שייך צו מזיק זיין .
8נברא פונקט ווי שלע נבראים .און דאס אוז דער צווייטער אופן שביתת המזי -
מיינט ,ניט נטר 8ז פשר בריאת העולם קים איז 8העכערער ווי דער ערשטער
זיינעז ניט געווען נבראים וושס אויף זיי יוי ער ז8גט איז תו " כ וי ,וויבשלד 6ז
איז חל די מדידה ( אץ הגבלה ) פוו זמו דוקא דורך דעם אופן טוט זיך אויף דער
[ וו8רום אויך נטך בריאת העולם זיינען עניז פוו אתהפכא חשוכא לנהורא -די
8סברא שכלית ) ד 8כו " כ זשכז ( עד " מ מזיקים שליין ווערז נתהפך מרע
וועלכע זיינעז ניט מוגבל -ובכלל ניט לטוב *"י .
וזד שהח ח לא היו מ1יקיפ בשבת בראש ' ח " ])2 ' ) ] 4וראה יקו .ש חכ . 140 7 1 .
הזיקו -כי או לא שיא חטא עה ,ד , יפז . א" 1כמו ' ) ] 5הל אור עה -פ ( ע ' שבח ואילר ) .וכמייוונם
.
בהב מלכתחילה הטבע לטרוף ולשיק וכמרז ל הי
כנחש .
שם ( ס ע תרל וא לך ) .ושד בהמשר מיפ יניס .
החטא הי ' שמש ודול ( סנה ' וט ,נ ) , שיגי" ואייד .
א, תהלים צב , תרי
),16ו פקס ' א
.
וביטול שניחה
ראה רמב ז ד (
זה מצד.
לארר ח
בראשית הי '
שנעשה נהם אבי
טבעם בשנת
שמעוני בחוקותי רמז תרעב מתו ' כ
.
ילקוט )]7
א. י גראשיח נ נ .פרשיי מתיה ט , . . פרש ) 24 שפ :אימתי הוא שבחו של סקופ נרמז שאין
מזיקיפ או
) 20
שער ט .
הקיש ( עה , .
ביר פ " וראה
כסידור ד -ה) 25ויכל .
הובא בזמז שיש מזיקים ואין מזיקים .וראד יקו
ואילך ) . .
סע ד וראה ( נהגא לקמן ) לקו מזיקיפ שאינפ בסופו .בע -ח -
20ש) שנהערה
כתועלת ] 2וטוב .
. .
-ת כלל 1נ .ר -ה מא א . .
אמ נ שער הק ש פל .
האמנת. ואייך . תרס ו
ואילך ' 1מא
7רמ 1 -מצות1ע1ד 1-. . פייס .המשד אלקוח טלכתחילה ועור יותר -שהרי ה1אכ גבור יותר
.
מהכבש וכיו ב .
שיחות הגדיל שבת לקוטי
ועפ ' ז פטדערט זיך הסברה אין דעם עצם דער נטר זמו ] , פון - בגדר
וטס מעז זטגט " נאת שכת באת מנוחה " מציאות הזמן איו 8נברא :פונקט ווי די
8ז דער חידוש פון שבת איז דער ענין גופי הדצח " מ זיינען נתהווה געוושרן
פון " מנוחה " -דלכאורה :דער גדר פון
איז אויך עצם מאיי .חזוי בשי " מ יש
עולם איז זמו בכל פרטיו ומקום , %איז התהוות אוו בריאה 8 מציאות הזמן
איידער ס ' איז געווען דער זמו פון יום חדשה " .
השביעי ,הקט דטך געפעלט אין וועלט
אוז ממילא איו מובן שז פונקט ווי די
( ניט נ8ר " מנוחה " ,נ8ר אויך ) די מציאות
ערשסע רגע פזז זמן איז 8התהוות
? פוז יום השביעי -זמז
חדשה ,שזוי איז דשם בנוגע דעם זמו פון
איז דערפון פטרשט8נדיק ,טז היינו שיע ששת ימי בראשית ,דער זמן פוז
הך :מ ' קעז ניט מחלק זייז צווישן דעם יעדן טטג איז געוועו 8נייע התהוות ;
עצם יום השביעי זמן און דעם עניו כשם ווי בנוגע די נבראים פון ד.ה.
ה , ,מנוחה " ווטס אין אים ,דער זמן פון 8 שימ " ב איז דןר יעדו ישג געוועז
שבת איז מהותו ענין המנוחה . התהוות פון נייע נבראים ,נבראים
דער ביאור אין דעם :זמן איז מורכב וועלכע זיינעו ש ( דערש פון די נבראים
פון עבר הוה אזן עתיד -אוז אין דעם פון די שנדערע מעג ,מזוי איז בנוגע
( אינעם חילוף ושינוי פון עבר הוה יעדו טטג זרן פוז שימ " ב ,איז דעם
ועתיד ) גלייכט זיך אוים דער זמן פון צ ( 7ערש - געוועז 8התהוות פוז זיין
שלע ששת ימי בראשית ( חאטש דיקטז זמן -דער זמז פוז יום ראשון ,
יעדערער פוו זף הסט איז זיך 8חידוש יום שני וכו ' י ! וואס דערפ8ר ז8גט מען .
און אויפטו לגבי שלע שנדערע ,כניל ) ; אזיף וייונ " כל גמא ויושא עביך
,
לבער דער ( איטט מון ) ) מן פוו שבת לו כהו ". עבידתי ' " און כל ויום ויום יש .
איז " מגוחך " ( אין זמן ) -העכער פוז די [ בנוגע די טעג לאחרי שבעת ימי
ועתיד , שינויים פון ענר הוה כראשית -וויבשלד שז זיי זיינעז שז
" כאח שבת באת מיינט ד8ס און איבער ' חזר ' ונג פון די שבעת ימי
מנוחה " ,טז דער זמן פון יום השביעי , בראשית טדער -פרטים אין זיי ( דער
0811ער איז מוגדר אין די שינויים פוז יום הראשון פוז ז ' ימי בראשית איז כולל
עבר הוה ועתיד ,איז איו עם אויך ד- 8 סלע זונטשגס :יום שני -שלע מ8נ -
ואדרבה ד8ס איז זיין אויפטו אוז עיקר טטגס ,א .ז .וו ' ) .י -דשרף ' ן זיי ניט העבו
-ער ווערט נתהפך אוז נתעלה י ' שלס קיין התהוות מיוחדת ( נשר חידוש
משא " כ די שבעת ימי בראשית הישנות ) :
ראה וקה " ת שכו עדת ניל פרן שבשבת הוא ז)
--
העלי ' נחמו בלמע ' מהזמן (משא " כ יךט ) שהוא שם
הו
שם.- , . חיק ' 1 י
.
זבהוטמן' מה
שעיזת ע )7ן במדבר דורע 'ש ' אותת
ראה לקו ,ש ?)
27
מהומן כר .
דעבר למץ'ויהי ' (
שהוא הוה הזה ויהי '
שינויים דהי ' מודגשה "שיש
שמזרה על
שגם נזה
"
וא ' לר . ש " נ ברכה ע ' איתת ? פו .
1הוה כר אלא שהב כאחד -בסי' אתהפכא .ועז . )
.
תאה ש 1ת ב. רצד . ח"א , זחת צד .ב . א ח .הרשנ
א) 2
אוה בכל שכת כנא1ד .ת שב . .ת שה .ש כה .א.
לקו הוא
, סתכ .ו .
גיא ז ,ה ויהר ותתצא .מ .יתתיכ .
נוכהד 7פץ .וננ .
) .
השמ הני תש ,
'
ושם נם העם רוורס תרס ' ה וכל ראהא ד " ה
' ) 29
משך זמו ,ובשינוים איז דעם משך 8 8זמז וולס איז העכער פוז שינוי - ' :
הזמו :קודם חצות ,חצות ,לאחר חצות , שבת ומנוחה ' י.
יום ט " ו ניסן ,ונל ' הגמרא וו נגאלו און ווייל דער זמן פוז שבת 8ליין איז
בערב ,יצאו ביום חפזון דמצרים ,חפזון . 8ז ענין פון אתהפכא ,דעריבער ווירקט
דישראל און צוז8מען דערמיט איז דער . , ער אויך אויף די עניני העולם ( שבש -
עלבער תוכז פון יצי " מ נמשך ופועל בת ) 8 ,ז זיי זייגען אין 18אופן פון
בכל דור ודור ובכל יום " ' 8ז חייב אדם
אתהפכא " ,שזוי ווי " ולילה כיום יאיר '
"וכיו " ב ,
היום יצא הוא כאילו עצמו לראות
8ז חילו לא הוציא שז חופן ממצרים ,אין
היינו אנו כו ' משועבדים הקב " ה כו ' ה .דוגמא לדבר ( עבר הווה ועתיד
במצרים י ' . לפרעה
און צוז8מען דערמיט -העכער פון
שינויי הזמו ) אין הלכה י " ל :כמה ענינים
וא " ו .לויס דעם וועט מען פטר - וועלכע זיינען פשרבונדז סיט זמז אוו זיי
שטיין ווטס דער 8לטער רבי איז מדגיש מוזען זיין במשך כמה זמן ויטען זיי
שנעשה בו נס גדת : ,אין דעם איז . ( זייער זיין ) אויך בגדר און בדיז פון 8
מרומז די שייכות צו שבת : נקודה אחת .ווי צום כיישפיל :קטז
ס ' הטט זיך שוין גערעדט שמשל שהגדיל באמצע יום השבת שדער
בארוכה " ,טז דער גודל הנס פון שבת באמצע יום הכפורים -לערנט דער
הגדול בששטייט איו דעם וושס הריגת ר8גשטששווער " 8ז מן החורה איז
המצרים איז געווען דורך די .בכורי בנוגע שנת ווערט ער מחוייב בכל עניני
מצרם ( .וושס בכור איז ענינו תוקף ' )
( שבת ווייל כל רגע דשבת איז 8זמן
.
-דער תוקף פון קליפת מפריס און פרטי בפ " ע ,לבער בנוגע ליוהכ " פ איז
בשעת אידן געפינעו זיך נשך בגלות ער פטור ,ווייל עם איז איין נקודה .
מצרים אונטער ממשלת פרעה ,ווי ער דעות ) ספה " ע ( לכמה עד " ז בנוגע
איז נ8ר בתקפו ,און פרעה מיט די וכו '.
מצרים ווילן בשום אופן ניט שרויסל18ן
עגליך צו דעם 8 :פעולה נמשכה .ווי
די אידן פוז מצרים -און אין שזא זמז
צום ביישפיל יציאת מצרים :דער 8רויס -
משעו פכורי מצרים 8ז מען ז8ל בא -
גיין פון מצרים וולס ה8ט און מוז הקבן
פרייען די אידו ,און עד כדי כך אז
,ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו
הרבה מהם " און בשעת מעשה איז תוקף .
ואף שכמז וששת ימי בראשית הוא מו 7 ) 32
ליין בא פי ' שזהו שהשכת הוא העל " כו ' :ובאו ' ת
בה ' בשבת יצאו ישראל ממצרים " איז . מצרים בבכוריהם " ( ניט ברענגענדיק ! 8
מבואר אין גמרא ,און אין תוס ' ' 4איז . (
שנדויר סעס -אפילו ניט שלס טעם
נוסף ) ,וושרום דווקא לייט זעם סעד נרו
דש דער חשבון שז עפ " י זה איז שבת
צוליב געווען עשרה בניסן -יבער ) שבת גוס פשרשסשנדיק וושס דער
וושס כרענגט דפס דער 8לטער רבי ווערט אנגערופו " שבת הגדול " :
בשו -ט ? הן אמת טז איז זיין שו " ע .
דער פירוש פון שבת הגדול " איז 8 ,ז
" ההלכות רבי טלטער דער בריינגט ובירזלשבתי .
אין דעם עניו פוז
ניט דיר " ,שבער ד8ס איז בטעמיהן " . . .
המזיקים ,איז ער " גדול ,ד ה איז דער
גרעסערער אוז העכערער מדריגה פון
כח " רק הי" , נו ' הנזר יטיב עיי ~ י) 4 שביתה :ניט די שכיתה און ביטול פון
.
אתכפ א .
: קליפה ,נשר ווי זיי וייגען במציאותב
אחהפכא דהזמז י ? הר ' יה הוספי ! ועפ .
שד דשבת
)4
ויערן זיי נתהפך 8 ,ז ( ניט נשר זיינעו זה
ת נסנ' מ' ,ה .הןוימ,
. בשלד דגל " "א (א
וב . משא ,נ כאן קנא נקיז שט ) , שבוכח
העולם . 'ה ,ת
בחיצוניות ו - -- -
עד " ז קען מעז זלגן ברוחניות העני - קייז טעם ,נשר מער ניט ווי 8ז ענין פוז
נים :די גילויים און די ניסים בשבת חשב 11אוו מקורו -מפורש בגמרא
הגדול זיינען געקומעז נ8ר 8לס הקדמה ותוס ' ,כנ " ל -און בכלל איז ער ד8ך
והכנה צום נגלה עליהם ממה " מ הקב " ה ניט מעתיק כשו " ע לשון מקורי ההלכות
בכבודו ובעצמו ,וושס ה8ט געברשכט צו המקור ) ( און ברובא דרובא אויד ניט שם
8דער ; יצי " מ -ס ' וו8לט געוועז גענוג ד8ס וושט ער
אין דעם איז געווען אויך 8בשזונדער .
ז8גט " ואותו היום שבת ה " " ' *
יצי" מ . עזיז ,וולס איז ניט עזיז וי " ל 8ז מיס דעם ווערט מבואר דער
תוכן און די סיבה פוז שבת הגדול ,
און דעריבער ,בשעת ער איז מבאר
דעם ענין פוז שבת הגדול ושגט דער ובהקדים :די כוונה ותכלית תונעם
רבי " שהרי בה ' בשבת יצאו שלסער ציווי " בעשור לחודש הזה ויקחו להם
וכיון שט " ו בניסן הי ' .. ישראל ממצרים איש שה לבית אבות גו ' " ,וושס ה8ט גע -
בה ' בשבת א "כ עשרה בניסן הי ' בשבת " בר8כט צו " למכה מצרים בבכוריהם " ,
-דערמיט איז ער מוסיף ביאור 8 ,ז קען מען לערנען אויף צוויי אופנים :
.
דער עניז פון דעם טשג בעשור לחודש
בעשור שה דעם נעמעז ד8ס א)
הוה ' ( דער ציווי " ויקחו להם גו ' " און די
הגדול ) לחודש ( און די ניסים פון שבת
נסים וושס זיינען פון דעם געקומעז )
8הקדמה און זיינען געווען נישט נשר
(א קומט 8לס 8מסובב אץ תוצאה פון
הכנה צו הקרבת הפסח בהד בניסן און
חשבון מיוסד אויף ) " בה ' בשבת יצאו
י. . ישראל ממצרים כו ' " ענין יצי " מ
גאולת מצרים שלאח " ז ,נשר דשם האט
אויך געהשט 8תכלית ומכוון פשר זיך י '.
הנ " ל 8 ,ז דער נס פון שבה עפת ט. ב ) די כוונה און תכלית פוז קיחת השה
הגדול איז ע ד ענין " אתהפכא חשוכא . וכו ' איז געוועו נטר שלס הכנה והקדמה
לנהורא ' ,איז גטכמער מבואר ( בפני - צו הקרבת הפסח וגאולת מצרים " .
מיות הענינים ) די הוספה :בה ' בשבת
כו ' .
שהר בה ' נשבת ' צאו . . בנוגע למה שהוסיף ישראל
) 46
שבת איז דקר ספי ' המלכות " ,שבה במוש גסי ' תצ ' ד ' אפ -ל שהוא ככדי
ממצריםהח
קושית . יתרץ
מלכתא ' ,דעמאלט שסייט ספי ' המל ' איו . .
ולכן גם שיו כמ ש ת "י . ' בס - בס
לקמש ת וראה
רבנו היתד שגסמ י7
שם ( ,
מבוארמחה "
-ראה תצד' ,כי
בשבתשם י ? י ",מ בה .
יכר ' . . ימשמרת
ומכילתא עה -כ נעשור לחודש ( יב ג ) וה שב . . .
הזקפת וכ וו שט ו . ח-ג ע' 1997גהערות שב ) . .אני
.
1שס ,ו ) ) ,משמע שגפ ענין כפ ע הוא , כאופן היא . לכאורה מיותרת נניסז נו' .
הא ' שבפנ ם וכמכילתא ופרשיי שבהציה .
הקודמת ) . .
ופרש ' -כא נ ,זן דוה ( מכייתא 1ע 7מרז ' ל . ) 47
" ,אף שנצטוו על המצות קודם לזה אבל לאידך 1 ,ה א ). ?,1 טעון ביקור ד ' ימיב 1פסחיב
( שמות יב ) -הקב -ה ציוום לעשות המצה לזכרוז שנצטוו 7יקח 1מעש [ ,אינו נפסח דורות 1כבגמרא
הפלא שהוא עתיד לעשות להם ,וכן נצטוו בפסח
שבה -ל , הנסמ (זש" פ ,
בהגדה . מעשה
להביז קודם סדיה ופסח ה '
ולקוש צו ע "ש
אבודרהם
פנאןן
חצן 1ש [ שיין [
מקורסי 'ההד הוצרן [ י
י 7 1א71 בטישצ -
חדע -דמה . .
[ -מ)" ש אדא . .
הובאו בהגש " פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ( קה " ת ) ע '
-
'1 [ 1 הט11 [ 7ה7כה ) הוא .כסי חד -ששט [ ח ( מיי -
יי , ( מתקים אלא בשרשם הדינים איו 8עלי ' אין די העכערע ספי -ז " א ,
מז " שבת " שביתה ווערט מצד דעם דער 8ז מלכות כו ' " ' ,שבער וויב8לד בינה
" גדול" ,דער המזיקיו ,אין 8ז אופן פון מציע ווערט 8נגערופן נהורא אוכמא
פון די מזיקין אז זיי זיינעז י' אתהפכא ותכילת ,זי פשרברענט און זי איז מכלה
קדושה " . מסייע צו ד .ה .מצד איר ווערט דער ביטיל און
בליון המנגד י '
איז ידוע דער פי ' האריז " ל י '
פסוק יי
אויפןד .ס ' . [ איז כאטש 8ז שבת איז דאך ענינו
והימים האלה נזכרים
שביתה מן המזיקיז כו ' כנ " ל ,וויבטלד
ונעשים ,שז בשעת די זכירה איז כדבעי
פועל ' ט מען און מיטוט אויף דעם אבער 8ז דער עיקר גילוי דערפון וועט
ערשט זיין לעת " ל ווען עם וועט זיי ;
" ונעשים " :
שבת ומנוחה לחיי העולמים ,משא " כ
און הגם טז איצט איז נטך דער מצב
און : . ר אכתי עבדי דאחשוורוש " . פון
לפנ " ז איז דער אתהפכא פון שבה נטר
איו ק , ' ( -עאכו " כ אין דעם זמן ווען (
מ ' געפינט זיך אין 8חושך כפול ומכופל אידן זיינען נטך געווען אין מצרים ,פ8ר
[ בדוגמא צום מצב פון די אידן איו
דעם ציווי אויה שמירת שבת ,הקט דלך
מצרים ביים זמן פון עשרה בניסן ,שבת
דפס ניט מאיר געווען בגלוי ]
הנדולל ,
ן יג 1 1ק ן
.
שם הבדרה ,פרשה כשרה , -מצורע - -
. .
] 03
ע ' רד
ייגה
.
שס 1 ,זבפרש ' . 1 .ועד . .
מגילה ( ינד ,א
כא ) .
עה ,פ . 60י
ו6ן
בעניז שרק פסח נקרא ( ממחרת )
(ע ' ים לקי " ת אמור שם ,דראה יהל אור
השבת .ראה
הרלג ) .
1מצרע ר. ) ק( ת .גה .ח . שבשה ממברח ; חוץ ) . , אמור שם ,ג ,ר -ה ס ,ב .יש " ג ראה לש " ת ) 54
חכך ס -ד . או -ח ס . (1 ע; . רוה פסך - תניא פי " ג .וראה זח -ב קעה .ב . ) 55
65 שיחות שבת הגדול לקוטי
וועט ער דורכדעם מצליח זיין צו שוועק ,היט זיך אוים פון יעדער עבודה .
ווירקן אויך אויף דער דרויסענדיקער וולס איו ,זרה לו " " ,פרטמד פשר 8
אומות וועלט שרום אים ,אויך אויף די עבודה -זרה אין פשוט ' ז זין ( צו אידן
בתוקף העולם ,ביז שז בכוריהט פשדערן ( ר " ל ) ה8ט 8איד קיין שום שייכות ניט ,
מארץ טובת ישראל ,און כימי צאתך ובפרט נשכדעם ווי מ ' השט מסלק געוועו
-איז מצרים ' ! נ8ך אין גלות ונפקא און ער '
ו ) זעם יצה " ר פון עבודה -זרה
נס גדול נעשה במצות ; שסייט בדבקות
און אידו גרייטו זיך צום " אראנו ובכללות ומשכו ' דער קו פח יסור
נפלאות " -בנערנו וכזקנינו בבנינו מרע " ,את וקחו לכם -הדבקו במצות ,
- פרסה " ! וכבנותינו גו " לא תשאר
)
איז דער קו פון " ועשה טוב - ,
שרויסגייין פון גלות בגאולה האמיתית ער וועט טשו די עבודה מיס נויטיקז
צדקנו בקרוב ממש . והשלימה ע " י משיח תוקף און איבערגעגעבנקייט און משפיע
תשלה ) הג. ( 17 מש חת ש " פ צו .שבח . , זיין און פועל זיין דורך זיין השפעה 8ז
( 4נ - דפס זשל טשו חויך 8צוו = טער איד
" ויקהו הויכנדיק פון די אייגענע ב " כ -
להם איש שה ובית אבות " ) ,
שם 'י , ,ט .בו . ) 66 א. ב -ב לי , ראה ) 62
א. .
סט ,כ סנהדריז סד , יומא ) 63
שיחות לנווטי
ערב פסח
ב ) הגם שז לכתחילה איז די דחי ' פון זוען ערב פסח איו חל בשבת ,ווי א.
תענית חז ענין של תשלומיז פון ערב די קביעות פון היינטיקז יטר ,איז דער
פסח [ און אויד די הקדמת התענית צו דין י 8 ,ז דער תענית בכורות ווערט
יום ה ' ( און ניט ליום ו ' ) איז מצד 8סיבה נדחה פון ערב פסח צום יום ה ' שלפניו
צדדית -ווייל מיאיז ניט קובע 8תענית -ניט ליום ו ' ערב שיק ,ווייל צוליב
לכתחילה ביום ו ' עש " ק ] -טבער נשך כבוד שבת איז מען לכתחילה ניט קובע
דעם ווי דער תענית איז נקבע געוו8רז ( 8תענית בערב שבת
ליום ה ' ,איז יום ה ' געווטרן דער זמו :אויב שאלה ' עם שטעלט זיך די
החיוב . איינער השט ניט געפ8סט ביום ה ' ( ווייל
וכידוץ מעין דוגמא צו דעם בדיני ער ה8ט פ8רגעסז וכיו " ב ) -צי איז
סוכה - ,די צוויי דעות ב 8נסרים שיש
בהם ארבעה ,אוז " הפיו על צידיהן '
. דעה פשל ז8ל ער פשסטן ביום ו ' עש " ק
1ווייל דאס ווטס מ ' איז ניט קובע 8
( וולס איז " בחות מג ' " י ) ,וושס לויס אייז
תענית ביום ו ' עש " ק -איז עס נשר ( א )
סכך כשר ( וויבשלד " הפכו מ " ר ' איז עס לכתחילה ( ב ) פקרן ציבור :משא " כ
דער צווייטער מ " ד ושגט צידיהן " ) : על בנדו " ד ,היות ( א ) עם איז בדיעבד ,עס
" פסולה " ,ווייל כעטש שז הפכן על יבער איז שוין נטר דעם יום ה ' ,און ' ( ב ) עס
צידיהן ,וויבשלד שבער שז " יש שם פסול
רעדט זיך ד8ך וועגן 8יחיד ' ] .
בהם " יש וולס דעם מצד עליהן "
הסברת השאלה :גדר דחיית התענית
ארבעה " " -נעשו כשפודיו של מתבת "
עניו " ) . ( וואט זיינען פסול לסכך " בכל : קעו מען מסביר זיין אויף צוויי אופנים
ה ' איז דשם וולס משטסט ביום א)
און לויט דער צווייטער הסברה ,אויב
שתה " )
מהשט ניט געפטסט ( מאיזו סיבה תשלומיו פון ערב מסח ( שבת ) ,לבער
איז משלמא אויב דער יום ה ' איז ב .לכאורה קעז מען עס אפלערנעז
געוו8רן דער מ 1התעית ,איז מובן 8ז , פון 8דיז מפורש ביי תענית אסתר :וועז
די השתתפות אינעם סיום ביום ה ' איז פורים איז חל ביום א ' ,וולס דטו ווערט
מכסל דעמ חיוב התענית פון דעם ט8ג : דער תענית נדחה שוו י " ג אדר ? ו יום ה '
אוו נטך דעם יום ה ' איז שוין ניטש קייז ה') שלפניו וי ,איז אויב " חל בו ( ביום
חיוב תענית . ברית מילה -פסק ' נט דער רמ " א יי -
8זמן אויב שבער דער יום ה ' איז מותר לאכול על המילה ולמחר ביום ו '
תשלומיו צום חיוב פון נצכדעמ ,פון יתענו האוכלים " :וושס פוז דעה איז
ערב פסח ( שנת ) -ווי קען דער סיום קלשר 8 ,ז דערמימ וולס תענית אסתר
ביום ה ' יביל ויין 8חיוב תענית וו8מ ין געוושרו נדחה אוז נקבע ביום ה ' ,
אין תיו שן שנדער טשג -פוז ערב פסח הייסט דשם ניט 8ז דער טטג איז *
( שבת ) ( ובמילא -יתענה ביום ו ' 8 ,דער געווארן דער זמן החיוב ,נ8ר ס ' איז
ו') 1 סיום ביום 8 משכז ( טד און - השבת תשלומיו ליום בלויז
דעריבער קעו מען עס משלים זיין ביום
לכאורה יש לדחות ( לויס ווי עס ג. ו' י ' .
ז8גז געוויסע אחרונים יי ) ,טז דער
און לפ " ז דשרף אויסקומעז 8 ,ז אזוי
אויפטו פוגעם סיום בערב פסח איז ניט
( ניר ) איז דעם וולס ער גיס 8היתר איז דשם אויך בענינינו בנוגע צו תענית
וושרום ,אדרבה ,לויט דער סברא ( 8ז סתרפ . שם . 1 ] ])
.
דער סיום גופא סוט אויף דעם זכר לנם .ש נטש שב ( סק -נ ) שיא 'תענה נע ,,שי ומ ) ]2
כו " ) וויולט געד8רמט אויסקומעז ,שז הנא רק משזב וס ניייה -
ויאני סעודת המזיה
חיך איז להתענות בע -ש מפי כבוד השנח . דוס
וראה ' שן
.
' ת שב ,דם יושכח להתי~ וה ביום ה ' ( ם
ד
סק ' ג ( א -א ) שם . ולהעיר נץ
ובפ מפס -
ועשג בע ש
נתר ששם .
זאיסטניס
תעות .
חי
ועפר ()
חףיאו * ח
דמי היום ) -
התענית צבור כל
משלים בתעניתלאכול ששכחהסיום
ואכל ( ומותר ע"י
כשבה יתענה ו' . רק ביום
ובפרט בעניננו -איז דש 8טעם מ ,זשל משכז 8סיום ( אויך ) אין ט8ג פזז
לחלק צווישען תענית אסתר אוז תענית שבת ערב פסח ; ווטרום וויבשלד מיקעז
בכורות :תענית אסתר איז נקבע דעם " זכר לנסי כו ' " מלכו איו דעת טשג
געוושרן בזמנן -בי " ג אדר ,ווייל איז
איז וועלכו ער איז לכתחילה נקבע
דעם טטג " נקהלו לעמוד על נפשם " יי
-אוו ש דחי ' ( וועו סיקומט אוים בשבת
-ליום ה ' ) איז 8חידוש והוספה שף
געוושרן ( ווייל ס ' איז בסמיכוה צום זמו
פטר - פטסירט ) - ועג דער נס השט
וו8ס וטל מעז יוצא זיין מיס דעם וולס
.
עיקר התקנה ( תשלומיז ) :משא " כ תענית זכר " געמ8כט מיט צווי ' . מיהטט דעם
בכורות -איז עיקר התקנה תענית יחו ? טעג 8דער 8טשג פריער
,וושרעם זמנו איז סו ניסו ( זמז
דטס וושס מ ' דשרף איבערהוי9ט -
דמכת בכורות ) נטר מ ' איז עם דוחה ,
משבו 8סיום ביום ה ' ( און ניט יוצא זיין
עיקר
זעלבער אפשר
דאי משום מקדימיז -בי " ד
איז דער ביו " ט " %" מיט משכו 8סיום ביום שבת ע " , ) 9קעז
מען פשרענטפערן :וויבשלד ביום ה ' איז
" אא * פ מצד דחי ' דער ב8 התקנה
פארטז 8חיוב תעניה ,קעו מען דעם
הוא ] . אחד בשבת " -שם דח"
חיוב תענית ניט פ8רבייטז דורך 8סיום
דחיית פון הגדר ד .בהסברת ( און זכר לנס ) 8ט8ג טדער צויי טטו .
התענית ,איז אויך תלוי און 8נפקא מינה שפעטער ' י ; עם ה8ט שבער יע
להלכה -בס 8קטן שהגדיל בערב געדטרפט זיין דער מנהג ( עכ " פ -
פסח שחל בשבת :דער מנהג איז דשך , להידור מצוה ) צו מעכז ( נ8ך ) 8סיום 8 ,
שז דער אב משסט במקום בנו בכורו
כו)' ".איניתם טטג פוז ערב פסח
שבת עצמו (
לנס " זכר
הקטן יי -איז אויב בנו בכורו איז
געוושרז ש גדול בערב פסח שחל כשבת , און פון ועם וולס מיר געפינעז ניט אז
צי דשרף דער פ8טער פשסטן ביום ה ' , עס ז8ל זיין 8מנהג צו משכן 8סיום
שדער ניט ? (
( אייך ) ביום השבת עכ " פ ,איז מוכח ,
אויב מ ' זשל 8ננעמעה 8ז יום ה ' איז כנ " ל 8 ,ז איז דעס ט8ג ( און אויך ביום ו ' )
מן החיב ,אוז ביום ה ' געוו8רן דער , בלייבט ניט מער קיין חיוב תענית ( אוז
קטז ,דשרף ( י " ב גיסז ) איז דער בן נשר 8 מטכן 8זכר לנס ) ,ווייל עד איז נפקע
; זיין פשטער פ8סטז , געוו8רז און זיך איבערגעטרטגז ליום ה '
אויב שבער דער חיוב במיירט אויף יום ( ט ' איז קיין ראי ' ניט וושס ביי תענית
י " ד נימז ( שבת ) ,און וטס ו81ס מ ' פשסט אסתר געפינט מען יע 8 ,ז מ ' קעז משלים
ישבת ביום ה ' איז נטר בגדר תשלומיז ס "ב) -זיין דעם הענית ביום ו ' ( כנ " ל
-ד8רף אויסקומעז ,שז דעי אב סוט ווייל כמה חילוקים בתקנות דרבנן פון
גשרניט אויף מיט זיין פשסטן ביום ה ' אייגע צו ינדערע ,ופשיטא שז ס ' איז
בשביל בנו ,ווייל איז דעם גמז החיוב ניטש קיין הכרח שז אייז תקנה דרכנו איז
פונקט אין איר אופן וסרטים ,צו ש
צווייטער
טור מגילה . ד " ת הובא ברא " ש ור " ז ריש או ) 19
ענינים אויף וועלכע מ ' ז8גט " מקדימיו 8גדול , ( שבת -י " ד ניסן ) איז דער בן
ולא מאחריו " ' י -אויב מ ' וועט זלגן 8ז וועמען דער אב קעו ניט מוציא זיין סיט
עס איז תשלומיז :אין פשל ווען 8קטו תענית ובמילא איז ניט שייך תשלומיו . 8
איז גקוו8רל כר -מצוה ביום החיוב ,ווי
וע " 9ז קומט אוים 8 ,ז סיאיז דא 8
? קעז ער יוצא זייז ידי חיובן שלס גדול יתרון וזען מ ' נעמט 8ז ,שז דער זמן
ולדוגמא :איז 8קביעות ווי היינטיקז התענית איז איבערגעשטעלט געוושרן
ישר ,רוען פורים פון ערי מוקפות חרמה אויף יום ה ' :אויב עם איז בגדר תשלומיו
( ט " ו אדר ) איז חל בשבת ,איז מעז דשרט קטן בכור 8 8ז אויסקומען , ד8רף
מקדים קריאת המגילה לי " ד אדר ' י .איז בערב פסח שחל בשבת איז שהגדיל
אויב דשס איז תשלומיז ת צום חיוב מוז יוצא מן הכלל פונעם גשנצען ענין פון
ט " ו אדר ( בשבת ) ,איז וושט דשרף טשז 8 תענית בכורות :זיין פ8טער קעו דשך
? קטן שהגדיל ביום סקר אדר
26 אים ניט מוציא זייז כנ " ל ; און אויב ער
שלייז זאל פשסטן ביום ה ' ,בעת ער איז
נ8ך 8קטן -איז דשך 8שקו " ט י ; צי 8
ימב
במשגה ) , ריש א (
מגילה . מגילה ה ,
משנה 24ן)
23
" ם הל ' מגילה מפ -א . סושו מצוה וושס 8קטן סוט בתור חינוך קעו
שבת ) ערב ד"ה א סתרפ " ח " 0
מגילהו ( .ה , רש " י ראהח
") 25ע או " מוציא זיין דעם חיוב מצוה חלס גדול
( בנדו " ד -דעם חיוב פון יום שבת ערב
לישנא
ישראל שאחר
נקט האי
להכיחכמי הואילהיא .
ותקנו .להן מינהזמנם
דתשמעשבת
" ערב
הגדיל ) . פסח ,ווען
דרכה ה " ה לנו כיום וזמו
דבריו
משום
להקדים לבל
הקבוע תתחלה
כנה " ג
ה .מבער י " ל 8ז אפילו את " ל אז די
ואע " פ שהוא שלא בזמנו הוי וותרן
דחיית התענית איז תשלומיז צו ערב
מוטל:
למגילה שם
שלמה תו אינו
חשק השבת
הקייאה מיום
וראה הגהות
כיוו דרבנו" [עקרו
פסח ,וועט ( יט פעלו דער עניו התענית
אבליום זבת שום חייב קריאה ,וראה הערה הבאה ]
על
'
קטן שהגדיל ביום הד ניסו בי ' א בכור
.
מסקנת הגמ ' שם היא ד מאי ערב שבת זמנם ( רק )
בשבת . שחל
לאפוקי מדרבי ' ( ולא שהוא זמנם לכל דבריו ) .
וראה תשב
ויוםמגילה .
שלפניו' קרינן
דלא ,
עלייהו.
דרביע והא
סי רחצ :
דאיסוראח -גהוא
"ץ אריא די הסברה כוה ,ובהקדים :כנ " ל יזען
פורים איו תל ביום א ' ווערט תענית
להעיר
אינן אלא לתשלומיו דידי ' כר . - אבל
לקריאה , .
אסתר נדחה ליום ה ' ,און ד8רט איז ד8ר
אבל לר -
התקנהי כנה " ג ,
לרבה שם ,
שאחרדרק מגילה
מחכמים ביים ו ' מלי
הוא " א לקרות
בלויז 8גדר תשלומין ( כנ " ל מ " ב ) .איו 8
ח -י .
וראה לקו ש עיי " ש . (אנשי כנה " ג עצמם תקנו כן , שאלה :קטן שהגדיל בי " ג אדר ( איו 8
שהחסנהג של קריאת
קאחך ' שגזרו לרבה ) שם )
היתה שי * ל , יבהערית
( 50גס ע'
מגילה
קביעות ווען פורים חל ביום א ' ) -ווי
זרכהא. -אלא שמ " מ מקום לשאלה ( ע " ד הנ " ל -רה
בפנים ס "
וועט ער קענען יוצא זיין רעם חיוב
באופן של
לקרוץ אנשי הוא
כנה " ג ) בשבת )
כשחלשל
התקנה (
האם ר (
המגילה :ביום
ובהערה ) 6
את להתענות בתענית אסתר ( ווייל ,כנ " ל ,
טיאיז ד 8 8שקו " ש צי מיט זיין פאסטז
דחי לנד ,או שהתקנה מצד עצמה היא לקרוא אז -
בקטנותו ( י " א אדר ) שלס חינוך קעו ער
שקוהערה . 16
דאה שם
) 26לקו " ש
ראה
יוצא זיין דעם חיוב בגדלותו ( י " ג
למגילה
שלמד הקודמת )
חשקכהערה בהגדות
שהובא שם -עפם -ש " ס
בטו " א (
אדר ) ) ?
אבל גם
הוא דרבנן .
בשבת או" שרקכשחל
מגילהג )בע
אנשי כנה
דקריאת
קבלה (.
מדבריחיוב
האם
איז ביי שלע שאלה זעלבע און די
בדי צו יוצא זיין דעם חיוב וושס וועט ווארומ אויב ער וועט עם 8פלייגן ביז
.
אויף אים חל זיין קלס גדול ביום ט " ו ער וזעט וזערן 8כן י " ג שנה ויום אחד ,
ד .ה .טז זיין לייענען די מגילה שלס קטן וועט ער ך 18ניס יויסן ווי צו מקיים ויין
איז ניט ( נ8ר ) 6לס חינוך ,נשר די תקנת די מצוות :ד .ה ,עס איו דש אזיף אים 8
חכמים איז לכתחילה חל אויפן קטו שלס חיוב וייענדיק %קטן ויך צוגרייטן אזיף
גדול י ' . הכשר צו זייז חיוב שלס מ קענעו מקיים ויין וייגע חיובים ויען
.
' א שבת לא ,א 7ד איי .
שהר ' עכ
חדא ,ופ אבו -
מהרש ללמוד תרך . ראה . . ש 1ת רעק
287
):
.
שם . . .ה בו ,
( סקנ ( כלייפ שמח . . .
השדהא ו 'סמ א
ס1סק ' ה ' פאת
.
1 .ש ח' ן ע'
מכשיר מצוה
לרעיי .
, ",
נמקומ. 1 ..
ו אביי א צ יהתענ1ת ויפי . 2ן )
את
א
שיחות לקוטי
חג הפסח
נשמעז איו לשוז רחל ( אוו לשון בני דער יום -טוב פסח ווערט שנגע - א.
אדם ' ) . א ) איז רות ביט דריי נעמעו
( תוארים ) :
תורה 1 171111ווערט ער 8נגערופז * חג
כ .דער ומז פון יציאת מצרים איז -
לידת עם כמבואר בנבואת יחזקאל - , המצוח " ; ב ) אין נוסח התטלה השט סעו
ישראל ,דער טעם וושס מעיז עס מתאר קובע געווען צוצוגעבו " ( חג המצות
מיטז לשון " לידה " ,איז ניט נ8ר ווייל
הזה ) זמן חרותנו " ; ג ) אין לשון רז " ל ..
נאון שזוי אויך אין לשון בני אדם ) ווערן
דעמשלט איז געווען די צייט ווען אידז
( אויך ) שלע זיבן ( טסט ) טעג נ טנגערופן
זיינעו געווטרו 8פשלק -וושס דשם
פססט צו זשגו ,להבדיל ,אויר בנוגע
סיטן נשמעו חג פסח" . .
אגדערע פעלקער -נ8ר ווייל ווערנ - וי " ל 18דער יום -טוב השט 8נקודה
.
דיק 8פשלק זיינען אידז ' דורכדעם כללית און תוכן עיטרי -אוו די נקודה
פשרוושנדלט געוושרן איז " 8מציאות שנטה8לט דריי ענינים ,וועלכע ווערן
חדשה ' ' : אויסגעדריקט אין יי דריי דערמשנטע
נעמען ;
דער תכלית אוו כוונה ( און שלימות י )
פון יציאת מצרים חיו מתו תורה , אוו וויכשלד 8ז סדר אין תורה איז
" בהוציאך את העם ממצרים כמע "נ ' אויך תורה 8 -הוראה ' ,קומט אוים ,
תעבדון את האלקים על ההר הזה " 8ז די דריי נעמען ( און זייערע ענינים
[ וושס דשס איז איינער פון די ביאורים והוראות ) קומען לויטז סדר פון זייער
,זמז מתן דישבועוה - פשרוו8ס חג חשיבות :
תורתנו ' י -ווערט בטשטימט דורך צום ערשטן קומט דער ענין פון " חג
( ציילן שבע שבתות פוז מחרת ה ) פסח , המצות " וולס איז דער נטמעו פוז חורה
להורות 8ז שבועות ( מתן תורה ) את 8 שבכתב :דערנ8ך קומט דער ענין 0ון
כנסהאיזהגדולה
מטבע* שטבעו אנשיוושס
חרותנו '
חכמים -
" זמן
ושגן עם בתפלה ; און דערנשך ' --צו
להשמות בא בנות פ' לוי קדושת יאה )4
חג
שנגעעמענער
" 8ז איז וושס הססח ' ,
וחה -פ . 1 . חהמ
שם . קאפיטל טז ובמפרשים )5
גוי גדול עצום . שהיו כבר במתהוות של וונ) 5
'
(ץ .
( -) 6ובז
תבוא-כן ,ה )
כיציגה היתה התחלת הגירות דנ
. 1 משסטים בג ,סו .תשא לז ,יח .אמור בג , ])
.
ובמ ת גמר הנירוח לבמות סו ,א ואילך כריתות ט , . ראה סו ,סו .
א ) ,אשר גר שנתגייר כקטו הסולד דמי ( -יבמות כב , . ולא רק יום י " ר וטו ניסן שנק ' טסת " גם )2
ראה השקוים נו ' -בס ' המועדים בהלכה
זוין )
לרשיי" כ (
(כתושב
לא ( ההגבלה ) שתחתוניב המיצר בטל שאן )7 וראה הערה במכתב ואילך . ע ' רשו
גן . . .
תנהומא ואדא סו .שמו ר ס ' נ , .
למעלה ג ' ,נ
עלו שמות,
' )8 בהגש * פ פו -ז)
תשל
ע -ו בתהילתו ( נרסס - תשמ " .
כללית ,לתגה
( קה "
הוראה) ( ,וח
מלשון תרסח )
' דתורה
,
)3
שזהו תוכו העיקר ' דחגה ,ש -ראה לקו " ש 9 " ג גג ,כ .וץוך ) . ברכות לג ,א . )3 .
ש. ה ,ח ע' י , 2עיי.
שיחות " חג הפסח לקוטי
פ8דערן זיך כדי אויפצוט8ז 8מציאות מצרים ,לידת עם המשך " י פזז יציאת
חדשה . ישראלן .
מעז דפס פשרשטייז דורך ג .וועט ד .ה .לידת עם ישראל איו פטיבונדז
דער דוגמא פון דעם סדר ווי 8רב סיט דעם וולס זיי ווערן 8ת ~ רה -
לערנט מיט 8תלמיד 8דבר שכל צו פ8לק ' י -דער גשנצער מהות פון אידן
וועלכן דער תלמיד 8לייז ,מיט יין ( אויד שלס 8יחיד וי ) איז תורה .
אייגענעם שכל ,קעז ניט צוקומעז ,עס
[ און די מציאות חדשה איז ניט נשר
איז ביי אים 8דבר חדש ' י ( ניט ווייל ער
דערפטר וולס איז גלות מצרים זחנעו
הקט עס ביז שהער ניט געהערט ,נשר
אידו געוועו איז 8שפל המצב ביותר און
ווייל עס איז העכער פון גדר השכל של
זיינעז במילא מצד עצמם ניט געווען
התלמיד ) :
קיין כלים אויפצונעמען תורה -
די ערשטע זשך מסנט זיך ביים תלמיד שערי ואדרבה :זייענדיק איז מ " ט
8תנועה פון ביטול ,כמאמר חז " ל יי אז טומאה " איז וייער מצב געוועז בניגוד
ביי " 8ת " ח שיושב לפני רבו " דטרף ז " ז צו תורה ( וקדושה ) ;
.
שפתותיו נוטפות מר " ( מרירות מחמת . נ8ר בעיקר מצד דעם וושס תורה איז
אימה " ' י ) ,
אצת אמון גו ' שעשועים * י ,תמדה גנוזה
מיט צינע כוחות און שכל [ ווזירים זי איז אינג8נצן העכער שגנוזה לך ' - ן
קעו ער ניט אויפנעמעז דעם שכל חדש תוו נבראים ,אוז דעריבער איז עם ביי
ווייל ער איז העכער פון זיין מציאות : אידן ( ווי זיי זיינען למטה ,און דערצו
דוקא ביטול -ניט -מציאות -איז 8 נ8ד -אין מצרים ) געווען ח דבר חדש
": דעם] '.י ; וע" ד לשון חויל
אויףמתויק
כלייריסן
"כלי
לגמרי ,עס איז ניט אין זייער גדר ] .
דערמיט ווערז מוסבר די דריי נעמעז
דערנטר שבער מוז זיך דער תלמיד , -חג המצות " " ,זמן חרותנו " און " חג
משתדל זית צו בשנעמען די סברא ,וושס הפסח " -זיי דריקז אוים די דריי
אויף דעם מוז ער נוצן זיין שכל ( -זיין תנועות ( און אץ דעס סדר דוקא ) וושס
מציאות " ) .
[ צוזשמעז דערמיט וושס דוקא ,כלי
ריקו מחזיק " -מוז עס שבער זיין 8 ,
דשבו ות הק ' . (ב ) ) נ ,1 .ר 1פ.
נקב
איז ניט שים ( ניטש
דעריבערקייז כלי אח
ענינה יו ) .
המבטל און 8
" כלי " , בסי ' .
להעיר משהש
עצרת של
)1
] ]
" .
במאמר הרס -ג :אומתכן איונה אומה כי אב 1
פ .זן . האמונות ~ הדעות מיג (ס' בתורותי '
]2
יקה סה ' מ עת -ר ע ' ג ' .המשר תער -כ פרק
קפח] 1 .ועור .
6
.
פרש ' ב. 'ט, ( סנהדרין המימד א )י דבל
ממיחל יהע '
(, במזנר
1
.
וש "גג, ) . השי ) -ת פ -ו
כליס ( פ [2 .
ונכ מ .
איז דער ביאור איז דעם :דער עזיז ומחזיקן. 8כלי המקבל שכל ,
,פוז מילתא דבדיחותא' וושס דשרף זיק . דער תכלית פון דעם לימוד איז ,שז
מקמי דפתח להו לרבנד איז נשר 8 זשל דער תלמיד זיין " קאי ( איניש ) סו " ס
אדעתה
הכנה כללית צום כללות הלימוד ; דפס דרב " ' ת ; און דעריבער ,כעטש
איז שבער ניט 8טייי טוז דעם לימוד , 8ז איז זיין איצטיקן מצב איז ער נשך ניט
גופא . פון דעם סדר ההשפעה בגדר צו פירשטייז ,דעת " דרבי ' " יי
ווערטער :דשם וולס די איז שנדערע -וושס דעריבער מוז דער רב
משפיע זייז דעם תלמיד 8שכל מצומצם
אויפטשן
משכו אים ראוי
ניט צודשרף
דבדיחותא "
מילתאתלמיד חיו
"איגרף
וולס איז בערך צום שכל התלמיד ( און
צו אויפנעמעז דעם שכל ,נשר צו פועל דער עומק השכל ,ווי ער איז בים רב ,
זיין שז ער ושל ככלל ועלן זיין 8מקבל , איז בהעגם איגעם שכל מצומצם ) א -
8 זייז שכל בכלל זשל שטייז איז שז דשרף שבער ביים תלמיד זיין די
: ,קבלה' 'י תנועה פון
תנועה צו שרויסגייו שוו דער מדידה
( הערך ) שבער דער יחס ושייכות זייז והגבלה פון יין שכל ,און אהפהויכן ,
צווישן דעם רב און תלמיד ,וושס איז הרבן און דוקא דורכ - שכל צום שכל
פשרבונדן מיט דער השפעת השכל צום .
דעם קעו ער סו " ס צוקומען צו זיין קאי
תלמיד ,ששפט זיך ערשט ווען " יתיב ,אדעת " דרב " " ( וושס איז אינגשנצז 8 .
באימתא ינ ( ופתח בשמעתא ) ' . .
העכערער סוג שכל )
ה .לויס דעם ביאור וועט אויך זיין [ 8ז פריטר אויף דעם סדר הנ " ל ד.
פטרשטשנדיק דער סדר אין דעפ מאמר מר " דער " שפתותיו נוטפות קומט
חז " ל וי " לעולם תהא שמאל דוחה וימין ( ביטול ) און דערנטך די תנועה צו זייז 8
(מקרבת " -וושס פוו דעם סדר הלשון י כדי ( מציאות ) ) קעז מעז לכאורה פרעגן :
אוז משמע ,שז לעולם דשרף פריער זיין
זשגט " 18רבה " מקמי מ די גמרא
,שמאל דוחה " און דטרנטך " ימין
מילתא אמר לרבנן להן דפתח
מקרבת " יתיל לסוף רבנן ובדחי דבדיחותא
( 4ון די הדגשה אין דעס מאמר איז באימתא ופתח בשמעתאי -זושס מוז
נשר 8ז דער " דוחה ' דשרף געטשן ווערן דעם זעט מעז 8 ,ז פריער דשרף אויפגע -
יו ( זיין 8 טשז ווערו דער ,נפתח לבם "
כלי הראוי אויף צו קענעז פשרשטיין די
ע " ג -כ ד " ה לכה דודי תרפ " ט פ " ב ( סה " מ ) 28
ע ' תחפו
מקבלת, הרב" ב ח " ב
מבלבלת שכלתער לשמוע אח
מהמשך "כ דגם התשוקה שם. לאחרי ארבע ' 1שניד -ג ' ז . רק ) 23
ונכ -מ . תרז. :. ד -ה ויועח ראה גארוכה ) 24
25
.
מכל וכל ) .
להלכה כיפולהובא לגמרי ,
קז ,נ . סוסה" למז ,כליא ,ריקן
סנהדרין השכל ( כי צ
) 30 שם . שבת שסחים ) 26
רבאט והוא ע " פ גירסת . ז - . פ בתניא היל
ו ,יל " ש שה " ש ב , .- .
בכהובסי " ז
סרס" ז פ ד
לאדה ת "ת
וכיה -י) 3
הל ' .
תשבדק ס יודשם
שגטוראה פסחים שסורכונת 'ר ח
בשיחת .
ופסחיםרמז . .
שבתש מ "ב
'
-ד . פרש ) 71
עה " פ .
ובדחי . .
-שבת שם ד ה
שיחות חג הפשט " לקוטי 7
אגוזים וכו ' ( ווי דער רמב " ם איז מאריך . מיטז שמאל ' -יד כהה ,און " מקרבת " .
אין דעם בפירוש המשניות ! י ) , סיטן " .מין " תן -
וואס פון דעם איז פארשטשנדיק 8ז פרעגן , קעו מען דערויף אויך
ביי 8תינוק דשרף קומעז דער " ימיז כדלעיל :ווי שטימט דער סדר מיסו
מקרבת " פשרן " שמאל דוחה " [ און ווי מאמר הנ " ל 8 ,ז " [וקמי דפתח להו כו '
מיזעט עס במוחש 8 -ז אויב מ ' זשל צו - אמר מילתא דבדיחותא ( 8תנועה פון
גיין צום תינוק פריער מיטן " שמאל (8 יחיב באימתא הפכית ) ךס
כו '( ף ..
"תנועה
מקרבת " )
דוחה " קען עס אים אינגשגצן שוועק - ? "
, שטופעז פזז לערנעזן אויך :עט איו 8כלל " שז ימיז קודמת
.
וע " פ הנ " ל ( סעיף ד ' ) איז עס מזבן י :
אין דעם מאמך " לעולס תהא כוי " רעדט
לשמאל און דש איז שמאל פריער פארו
ימיו ז
זיך נשר וועגו דעם ווי עס דשרף זיין
די קשיא איז נ8ך שטשרקער " :נשכן
דער סדר אינעם אויפטט 1בפועל אויפן מאמר " לעולם תהא כו ' " ווערט
זולת [ און איו דעם איז דער סדר ,טז געברשכט " יצר תינוק ואשה תהא שמאל
און דער - " שמאל דוחה ' מריער קומט דוחה וימיו מקרבח ' -און דער סדר
ג -ד )] ; נטך " ימיז מקרבת ' י ' ( גנ ' ל סעיף
ביי " 8תינוק " איז ,שז מ ' דשרף אים מזרז ,
עס רעדט זיך שבער דש ניט וועגז די ייז צום לערנעז " בדברים שהם אהובים
פעולות ( פון " ימין מקרבת " ) וושט קומעז קרא ואתן לך .. אצלי לקטנות שניו
שלס הכנה מכרחת און הקדמה קדם ---.
פון דער השפעה " -שווי ווי אמירת
ע ' י ' 1עקב יע " סוטה שם . ראה [1ן
מילתא הבדיחותא פשר תלמידכם ,שדער שו " ע אדה ,ז או ה ס " ב ' סעיף ד ' .. ) 31
צוציעו דעם תלמיד קטו סיט " דברים שמאל כ ' במאמר התל אפשר לתרץ ,דיה שהקדט .
. . דוחה ' י.
) 34
שהם אהובים אצלו " . מפג שכו ( יא מקרנת . ימ ו
..
הוא ?
מס ' שקאי שם באלישע כ .ין וגחו הסדר איך ,
' י
כשם ווי עס פשדערן זיך די דריי .1 .
.
השונמית להריגת נו
אלישע ( ועד משענתו' תלמיד ונפקאאיתשנחזי
עפ כגר הי כ , ' :ששלח
תנועות ביים לערנעו 8שכל חדש ( כנ " ל
יא ' כ כבר הי ' הזימי - חילד ) ) (מ ' ב ד ,כס
,. מקרנה .י, . ; 9
(
. ' ל דב ' הדגשות ישנו גמאמר התל :אן . ועפ ,ז
ח. ,
סנהזר ' 1פ ' חלק ד -ה הבת החמש ) 31
שדחי ' . 1רק בשמחי וקירוב בימיו ,בג -ל בפגים . י
..
ב) גפ
.. .
. 359 לקו ש ח " ה ע '
..
. יאה גב
,ד.
) 16
אב כנר ק יס .ימיו מקרנת ולא הזעיי ככל . .
. הדרוש זלכן ציי הנהגה ד .שסאי דויה - .הנה
אשה כו ' .ון 1 צר תינוק במאמר 1 ו ) 17
.
י -ש ה " ה ) ,שהעובד
על דרך
והנשיא והקטניג שמחנכיו
.ראה . .
,
היא .יע
? ובד מ .
רסב ס הל ' השונה ( ס ,י
כד לקבל שכר כי ,נק '
.עמי האר ,
זה
עובדיפ
. , 1ולנוו תהא
. ?
עד שתרבה דעתן ) שמאי ' מאהבהמ ' דאה . 1
( 1יעג17יענוד
אותז
. י
'.מין.ן . . מדרם ( ובפרט ,שבזהר ( חוג קעה בן הובא מאמר
זה סתפ (
.ז ,ב.
) [8
.גתחייההיא צמצופ
נסדר . . חשוכאד והרן
ברייתונהורא ,ע1לפ שי .
ד [ ך ' שאלהעיי . . ת ' נוק
לא מקרבת .ינר - וימ הרי
דוחה -
דאלישען ) כשייכות שמאי
לסיפור תהא
ב. שגת עז , - ) ואח ' כ ,אור . .ימיז '
( שמאל ) , . (
כגפניפ . .
עכ ? ל כו' .
יסדר סידור רעט ,סע ' ב [ ( .נ -ה -אכל זהו ננוגע
ה[
י יני ר" [ן ורשע ר ,י - [ ל5 , .ו י, ),
.
( ) [ )
ורי דגים וים נ ' . סעיף ג ' ) -שזוי איז עם אויך ,ובמכ " ש
וק " ו ,ווען עס רעדט זיך וועגן ענדערז
" אין לך כן חורין אוו ווי חדל " זשגז
תורה " בתלמוד שעוסק מי אנא 8מענטשן ביז צו די גשנצע מציאות פוז
עניז פון [ דלכאורה :תורה איז דאך 8ז חדשה' . " 8מציאות מעכז פח אים
תעבדון " ,פון עבדות ? ] -ווייל די . און שזוי איו עס אויד בעניננו בנוגע
אמת ' ע טבע הבריאה פון 8אידן איז צו צו אידן ,שז זייער ,לידה " שלס עם
טשז תומ " צ ,וכמאמר המשנה י ' :אני ישראל -וולס דער גמר ושלימות טוו
.
נבראתי לשמש את קוני און דעריבער : דעם איז ווען " תעבדון את האלקים על
ווען 8איד איז ( יט מקיים תומ ' צ ר " ל , איז פטר -
ההר הזה " ( כנ " ל סעיף ב ') -
איז כעטש 8ז אים ועט אוים 8ז ער איז בונדן מיס די דריי ענינים :
איז יטאיםמקיים
שזוי וושלט
ער שז ס ' ווי ישד ,
וועז און גרינגער8ן 8
" פריי " א ) 8ז אידז זשלן קענעז נעמעז תורה
דשרף ביי זיי זייז " תטבדון ' 8 -ז עבודה
געווען תומ ' צ -וויבשלד שבער שז דשם ויגיעה אויף צו מבטל זייז זייער פריער -
( פירן 8לעבן גיס ע " פ תורה ח " ו ) איז דיקן " ציור " ( וושס איז מנגד צו תורה ) :
היפך ווי עס פשדערט זייז אמת ' ער מהות און " תעבדוד -ווי עבודת טבד ,וולס
" עבודת פרך " וטבע ,איו עס שז עניז פוז סוט זיין שרבעט מיט ביטול וקבלת
[ ע " ד מאמר חז -ל ' * טז עבודת פרך י ' עול ' [
מיינט " ( מלאכת אנשים לנשים ו ) מלאכת ווייל בכדי צו נענוען תורת ה ' דשרף
נשים לאנשים " -כעטש די מלאכה איז זיין ,נעשה ונשמע " ו ' ,הקדמת י ' נעשה
לכאורה 8גרינגערע ,איז עס ביי אנשים לנשמע .
8ז " עבודת פרך " ,דערפשר וושס ס ' איז
ב ) לאידך גימא ,איז דער " תעבדוו '
ניט לויס זחער רגילות וטבע ] :
ניט אין שן אופן וושס כרעכט די מציאות
ותעבדח , - עם איז דש דער דוקא ווען פון 8אידו ,נשר אדרבה :דאס גופא איז
חורין . איז ער שן אמת ' ער כן .
מינ עצם פוז זיין מציאות " ,וע " ד
ג ) דורך מתו תורה השט זיך אויפגע - דגים וושס רשב " ג שגט שז זיי זיינען ניט
טשז 8שינוי שנא בערך אין אידז ,ביז 8ז
חוצץ י ' :וואס אידן און תורה -זיינעז
אויך דער " תעבדון ' פון 8אידן -וואס
איז לנאורה שן עבודה במדידה והגבלה באימה ונייאה .-. וינ1ע1 יהעיר דבמ -ת . ) 39
.
) 246 י) 41
,
שראל לכ ' ש לי היא משחוה מאמיתית של
רבות פיוסא,מ נ .
אבות 43
) 44
. 11 ) 42ותענוג בענודה
חיות
"ב ,
בכופה . קידושיו ) 45
אלא שאין הלכה מ. .1 פץ , משנה מקואות כמותו
אבל הרי פסקינו -נת ' בד " ה וראיתי אני ,תרס * ב - .
ריש ע " ב .שמו " ר פ " א ,יא .
יא ,רש סוטה
ולגירסת ד4
)146
שטו * ט כוותי בהא דזכחים ( כב ,א ) .וכבר בזה בתויו
" י סוסה שם -נק' " עבודה קשה
ץליות שם -.ט מקויות שמ ' והאריך בזה בם ' גולות
יעיל דר ' 1ל ( הובא ע"פ מ . בכ כמשמת )-48
מקואות ם ,כלל ב ' בסיפו
ועוד ,ואכ * דגמי דחיקא )
לטהרה ,הל' ( לפענ " ד כשנויא
שיחות א הפיח חג לקוטי
,ראשית העבודה ועיקרה ושרשה " איז און דשם זיינעז די דריי נעמען " -חג
געטטז
ניט עבד " " דשרף
עבודת עבודה
עול " , אוןדיקבלת
שבער "-
יראה " זמן חיותנו " און " חג הפסח : - ., המצות -
' וושס דטמטלס דשרף ער פריער דער אמת ' ער ענין זין 8ז אין דים הערס
,
צוברעכז יי " ,לשבר 8 פוז חירות כנ " ל און ער השט אין דעם
הקליסות כוי ע " י שרירת לבו ~ מרידת געשמשק ; " פסח " איו פון לשון " דאג " " '
[ פשו - " - -דער דילוג שלא בערך וולס איז
געווען ( און געמוזט זיין ) ביי אידן י '
אייל איז קדושה מצד עצמה איז ניטט
( מצד דעם " דלוג " שלא בערך וולס איז
קיין ישבירה " דשם וושס עס דשרף זיין .
געקומעז מלמעלה בי ' ( יצי "מ '
ו) מ ' ת) !
די תנועה פון מרירות ,ולב נשבר ורוח
נמוכה " איז " מצד הגוף ונפש הבה -
-די תנועה שרויסגייז פון זייערע
הגבלות אוז צוקומעז צו דאס ווטס איו
.
מית " י ' ,זוען זיי זיינעז שולט ח -ו על
" לב נשבר
דושות " )
האדפ " י ,וושס דשן איז דער
.
. שלא כערך העכער פון זיי .
ומרירות הנפש " ( מון גבורות ז .אייגע פון די הוראות דערפוז איז
"
מבטל וייער שליטה ו ' :שבער " מצו נפש עבודת ה ' פון יעדו אידן :
האלקיח " אין ניטש קייז " שבירה " -נטר
)1 י-
בשעת מ ' השט וועגז דעם גערעדט חרטת ) .יכאריכה -שיחות ומאמרים דחודש ' ע
בפני הצמח -צדק ,אויסדריקנדיק זיך 8ז וש " ג . 148 ע' ,
) 52השל ,
ראה .לקמו :ינן
דער שלטער רבי השט שסגעברשכן דעם
וגם מטעם זה הוצרך להיות עגיו הדלוג -אצל
דעקל פון דער פושקע ,הטט דער צמח -
כי
כניי עוד בהיותם כמצרים ( כניל בהערה הקודמת ),
צזק אויף דעם געושגט ,שן דעם ויידנס
עניז איז ניט געווען צו ברעכז ; ער השט הכנהד למ " ת ,
היא רט ההכנה
מ ( לא ביצי ,מ צ " ל
שמכיוז שיצי " וסף לזה
תיכףלבז: - .
ניט געברשכז -נשר מסתמא איז דער ו ,חירות , -מ " א ) גם להדילוג דמ " ת [ בסגנון "מצה
אחר ":
רבי השט זיכער ניט 8פגעברשכז דעם דעקל געווען מחובר צו דער הושקע
דעקל ] . מיס ש חוט ,אוז דער זיידע העט שרויס -
המחבר , גענומען רעם חוט
אוז דעריבער ,דחרף דער ביטול
וקבלת עול ווטם משנט זיך טלס , .ראשית אפילו ווען דער 6לטער ולכאורה :
העבודה ' -איז דער עבודה פון נפש רבי וויולט א9געבראכן דעם דעקל ,איז
האוקית גופא -זיין מיט 6געשמשק עם דשך געווען לשם קיום מצוה יי ,ניט
און חיות ,וויסנדיק טז דשם איז דער זיך ) ז 8ז ענין פון " שבירה " ( פ8ר
פון 6 !נ אמת ' ער ,חירות " און מציאות נטר דער ענין איז דעם :איז קדושה
אידן . מצד עצמה איז איכערהויפט ניטש קייז
ו) אהרס שן 5סח תשל - תחחת (
.
ענין פון " שבירה " אוז דערם8ר איז ביים
צמח -צדק געווען ברור 6ז דער טיטער
האדו אשלב
קידושי ,בג .
( רשג .
ולהעיר משו 1 -אותז הל ' שמירח גוף נפש
סו .
וגלז) 5
תשחית סחף
שיח לקוטי 75
די מצוה פון סיפור יצי " מ בליל פסח א סשיז ידועי ,שז עם זייגעו ד4 .
לערנט מען 8סי פון דעם פסוק ! " והגדת חילוקים צווישן רעם חיוב ומצוה פון
לבנך " ,וושס דשס איז די מצוה פון זשגן זכירת יציאת מצרים בליל פסח און דעם
הגדה.9 די חיוב בכל ימות השנה .אייגער פון די
וויבאלד 8ז ענינים זלגן זיך מלויס חילוקים אתי ,שז בכל השנה איו גענוג 8
בגילוי ובהדגשה איז דער התחלה און אין
מצוה להזכיר .
זכירה בעלמא -
דעם סיום ,איז מובן ,טז דער תרכן יצי " מ " ' ,און בליל פסת איז די מצוה -
סיפור ביצי " מ ווי אין דעם איז מודגש אז סיפור ביצי " מ ובלשון הרמב " ם * " :מצות .
דטס איז 8תוכן ועניז כללי ,איז בעיקר עשה של תורה לספרי בגסים מפלאות
אין דער התחלה וסיום פוו דעם " עיקר כו '" . שנעשו לאבותינו במצרים
הכל ההגדה שתקנו חכמים חובה על נוסח וויבשלד 8ז דער סיפור וזכירת יצהמ
ושגט " מתחיל
משנה* )" - בגנות" י ( ווי
ומסייםדי בשבח איז 8יסוד גדול ועמוד חזק בחורתינו .
ובאמונתינו " און " באו * ' לנו מצות רבות
" מתחילתי עבדים היינו " ,אווי
ע " ז מ " ע ומהת כו ' וע" כ אנו אומרים
" מתחילה עוע " ז היו
לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר
ליציאת מצרים " ' ,
וכ ד במנין המצות . , סהמ -צ להרמב ' ס שם )7
שנריש ספר היד .הל ,חו " ם רפ " ז ( ושם הוסיף לסנ " ז : איז מובן ,שז איז דעס סיפור יצי " מ
שנאמר זכור את יום הזה גו ' * .ומנין שבליל תמשה
עשר בליל פסח ,ווערט אויך שרויסגעברשכט
ת " ל והגדת לבנך גו ' ) ,חינוך שם ,שו " ע אדה" ז
דער תוכו וענין כללי מוז יצייץ ,ווי דשם
.
סתץיג",ג חסמ ' נ .
חאי)" ח בא
8
איז " 8יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו
* היינו אמירת ההגדה שו " ע אדהיז שם ראה ' )9
כו '" .
שהיא מ -ע מן התורה כו ' שנאמר והנדח לבנך ' .
ובאבודרהם סדר הגדה ופירושה :ונקראת הגדה על
שם ודגרת לבנך .ועוד מפני שמגיד כה ענין יצ " מ
הנסים ונמלאות וכר וי " מ הגדה שהוא לשוו הודאה
.,
עם לקטי ט מ ס .,
מסמנןט. 1נה ש פ
קה ת ) ע '
הובאו. ,
ימ ) :הויב י
ושבח להקב -ה על שהוציאנו מארץ מצרים -הובא דעתן חוות ( לנעל :סים מעשה הגדת )2
.
בהגש " פ הנ ל ע ' ה . ח. סי' מהר . .ד .מלבי .כ בא ' ג . כפתיחה .שבה פסח ,
. .
ששםהוא בעיקר הנאמר בהגדה אחר סימן מגיד ,
אףוכ " ג יראה נארוכה לקף ' 2חנ ' א .
יראה ה ( ש פ ה :ל שב
שאר
בסיף הל '
הענינים של
הרמב " ם
לשון גם
מדיוק כולל
ולהעירננןנ1ת
הסימנים - ,הגדה " אילך .פ הל' קיש פ ,
( 7ן 7רמב ,
בהמצות .שגהגותרת
ומצה רס ו
"א
.
וץד 1חמץ הי .
)4
גאל י47דחל * ( וראה שם ס " ז סוף . הלחמא עניבת עד לשוט ' )5
כל על לכפר הבחירה בית לנו אבותינחת ,און דערנ8ר די פיסקא ,והיא
. 0נ עררנרוזינך * שעמדה ובו " -רעם סיום פון " ענין
מצרים " ' י און שריינפירין צום חלק
צו פשרשטייז דעם תוכו כללי פון ענין
ההגדה און סיפור ביצהרר ,דשרף מען ( לער ויעקב " * י , לבז " ספורי עיקרי
מקדים און מבאר זיין אייניקע דיוקים אבסי . " ודורש מ ) ארמי אובד
אין די אריבנדערמשנטע פיסקאותי. 2 אויך :וויבשלד 8ז לויס דעם " נוסח
ההגדה " ווי דער " מנהג שנהגו כל
ישראל מדורות הראשונות " ין הויבט מעז
ר -א אמר כו' ר " ע אומר כו ' ואחוז אומר כמה מעלות 4ן פון ,הא לחמא ענטף וולס מץ8גט
טובות למקום עלינו וכו ' על אחת כמה וכמה וכו '
ועליו
גשר בתחלה נ8ך פשר ,מה נשתנה " ,איז
ועל כיוצא בו נאמר בל המרכה וכל המאריך
מובן שז אויך איו דער ,התחלה " איז
משובח ' . כיציאת מצרים הרי זה
כמה ד"ה להרשב " ץ שמועה יבין רמה ) 20
כללית . מודגש 8נקודה
מעלות טובות בסופו :ובזה השלמנו לדרוש מארמי
אובד
ועד " ז אין דעם " סיום " פוז די " ניסים
לספר ביציאת מצרים וראה לשונו שם .
בתחלתאביהפי
ונפלאות שעשה לנו הקב " ה באותו
שלאח ובמאירי פסחים שם ,משא " כ חלק
' ההגדה
" כמה זמו " ' י -דער סיום הפיסקא פון
הרמב אמר כו ' "
כל שלא
" ם שם פ " ז
כלקין
אומר
מהרגזה (
חלק ,ר " ג הי '
אף שלז הוא -ו
סה " ת ) וקיום מצות סיפור כיצ ובנה . מעלות טובות למקום עליע " ין -
,
יבינו ראה
י י ) ( מצה
ונאורה ..ב
)
ן עם הנ . יש יקשר פי .האבודרהס נרו של . כישוןאבודרהם הנ .
מרוא לשוו
הערה ( ) 17
הערה ) 9 ל הניל ( ) 19
שה ! נאו נרגש -פ עכ .כ ' א1ר ' ס -ר ; .ק רש ! . - -רא -,
יךךי
פ ,
ף, -יאר - ויין . 1 .פ נתב על הדרשות ד . .י הגלילי אמר כי ר הרמב
שיחות [ חג הפסח לקוטי %
( סיפור היפך - עכדיז און גלות הא נחמא היא רי אכלו אבהתנא ב.
ה ) גאולה : בארעא ומצוים נ ' :
השט די פיסקא איןטש וולס פשר שז טיט די פיסקא הא לחמא עניא " קומט נטך .
דעם סיפור ביציים ? -איז דעם דעם סימן פון " מגיד " 33פון דעם איז
כללות סדר המצוות והענינים בליל זה ס8רשטשנדיק ,שז דשם וושס מ ' זשגט די
השתא ,ובראשם אמירת ההגדה סיפור פיסקא ביים שנהוים פון 8פריכטז דעם
ביצי " מ ,דשרף זייז מודגש וניכר דער סדר ,איז ניט ( נשר ) דערפשר וואס איר
עזיז פון השתא חירות -און דעריבער ,
תוכן איו צו מזמין יין צום סדר -טיש די
יצריך לעשות כל מעשה לילה זה דרך סיע וולס השבז ניט די צרכי הסעודה
און ד 8זטגט מען און מען חירותיי - ( והפסח -ווליום דעמטלט השט מעז
רעדט וועגן " השתא הכא כו ' השתא '
עם געישרפט זלגן איידער מ הויבט 8ן
חירות . עבדיו " ,היפך מון דעם סדר ,ביים קומעז שהיים פון שול
( ידער נשך פריער -זייענדיק אין
ג .לכאורה וואלס מען געקענט זשגן
שול ) ,היות שז " כל דצריך " מיינט אויך
( בדוחק ) ,שז מיט " הא לחמא עניא די
8זש איינעס וועמעז מיד8רף אויך ג- 8
אכלו אבהתנא בארעא דמצרים " איז מען
זשרגו מיס די ד ' כוסות כריי ,ינהויבנ -
אויסז צו מדגיש זיין 8ז נטר "אכהתנא "
דיק פון דעם ערשטן כוס פזז קידוש -
דמצרים ,שבער זיינעז געווען בארעא
ווייל דשס איז די נטר ( אויך ובעיקר )
מיר זיינען ניט אין מצרים :ועד " ז ביי
( הקדמה און ) התחלה פון סיפור ביציית ,
סיום " ,השתא הכא כו ' ( שנה הבאה יעם
( גלייך ) וושס דעריבער קומט דטס דוקא
כו ' י ,שז דער מכוון אין דעם איז ע " ד ווי
די משנה ושגט " מתחיל בגנות ( ומסיים
מגיד " . נשך דקם טימן פון .
בשבח ) , . איז ניט מובזק :וושס פיז די שייכות
,
באמת לבער קע מען שזזי ניט זשגן ,
פון די סלע דריי ענינים איז דער פיסקא
א) ונפ ענין פוז סיפור ביצי " מ ? ואדרבא :
יושרים :
ד ר תוכן פון התחלת העיסקא " לחמא
וויולט מעז די ( ענינים פון
פיסקא געדארפט שגן ניט פשר
א ) לפ " ז
דער )
עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרימץ
ציאת מצרים , . איז ניט 8סיפור וועגן
"
דער שאלה פון מה נשתנה ,נשר נטך נ8ר אדרבא -וועגן עניז העוני איז
איר ( ווי די גטנצע הגדה ) ,היות 8ז מצרים :ב ) אויך איו סיום הסיסקא
ששאלוהו " י ;
לאומרה דרך) שאלותמצותה
ההגדה
אמירת על
"תקצבה סוג
מצב איז
עברין " ,
השתאאיז 8
וולס' מקיז
הכא כו
השתא ד8ס
"מודגש
ס"ז . שו " ע אדד ' ז סתע " ב ) 25 .
פ הנ -ל ביאורים -לסיסקא זו ( ע ' . ואילך )
וראה הגש קב) 24
,
אויך איז ניט מובן וושס מיזשגט , ד אוו דערנשך איז מען ממשיך ( " ומסיים
בשבחי ) וועד איצטער ,ויוצרינו ה " א
אכלו מפרשים
אבהתנא -ווי
עניא" די
דמצרים
בארעאלחמא
" הא
שם מבאר ,דה -נו יחמא באוה -ת סו -ה הא א)
שאכלו קודק הצות כדין אכילת פסח ,ונצטוו
מצווח
המצה
על
וגובח פסח
ועודשוה. ..
אכיוהוזה ובאךכ גם זה
בכלבו אונו .
שם כתב על' טעם וראה לעיל הערה . 16 ד) 2
לא
הל 'ני
ממצריב' די אכלו אבהתנא כיציאתם ראוי לצמר
להעיר מגבורות ה ' למהר " ל פג -ב ,מהר " ל
,
) 28
להגשופ דברי נגידים כו ' .ועוד
) 29
זמן כארעא ימצרים שמורה על ההרגי והתמדה כי הובאו וי - לפיסקא במפרשים כהפי '
בהגדה הנ
ישיבתם שם - 11 . .ע. " ל הערה . 21
שיחות [ תג הפעיה לקוניי 8
זיי ניט גערעכנט פוז זמן הירידה אין וויולט גע - און נוסף לזה :אויב דשם
מצרים ,נשר פון לידת יצחק ; דשם איז וועו די כוונה ,וויולט דער בעל ההגדה
שבער ניט משנה דעם ענין 8 ,ז נשר דעם געבר8כט אויף דעם 8מקור ( ווי עם איז
קצוב ,אפילו לויטז סיום פח דעם זמן זיין דרך בכל המשך ההגדה ) .
חשבון המוקדם ,דשרפו די אידן ווערן
בני חורין בדרך ממילא . .
במצו ים לפרעה ה,י(ו עבדים ה.
שנית ,מיר זשגן " הרי אנו ובנינו זבני
זאת : ' ביד חפה כז אלקינ , ה' 1יוציא ( ו
הר , בז ' (( .
לא הוציא הקב ה את אשתי
ננינ 1משועבדים היינו לפרעה במצרים " נ: ' 1 היינ , ,
אנו 1ב ( 1ז בו .מש עבדיס.
איז דשם ( 8ז אויד " אנו ובנינו וכר "
ס ' איז ידוע די שאלה בזהר :די גזירה
מצרים ) יושלטז נשך 8לץ געווען אין
אויף גלות מצרים איז ד8ד געוועז בלויז
היסך פון " דור רביעי ישובו הגה " יי -
איז ווי זשגט מעז שז אילו לא הוציא . אזיף ( ועבדוס וענו אותם ) ארבע מאות .
הקב " ה אח אבותינו ממצרים הרי אנו
מיינט " :ואילו לא ווים
שנהמי -היינט
הוציא הקב " ה " ? -דער גלות השט ניט
ובנינו ובני בנינו משועבדים הינו
געקענט דויערן מער ווי ד ' מאות שנה
לפרעה במצרים " ז
און בשלד נשכדעם וושלטן אידז געווען
היי ורה הבזדה עבדי מתחלה .1 אוים משועבדים .
עכשיו קרבנן המקום לעבודתו : אביתי1ז ויען אייז יישלטו געווען משועבדים
" קרבנו א) פשרשטייו : מען דשרף מצד וייער מהות ותכונה ,וישלט מעז
המקום לעבודתו " ווערט דשך געמיינט געדשרפט השבן 8בשזונדער אויפטו צו
די דורות ינהויבנדיק פון אברהם אבינו העבדות . שרווסציעז זיי פון דער תכונת
( דער ערשטער וולס קרבנו לעבודתו ית ' וויבשלד שכער 8ז אידן זיינען בעצם
( נשכדעם ווי " מתחלה וכו ' אבותינו " - געווען בני חורין ,נשר מצד גזירת ברית
היינט פ8רוושס זשגט מעז תרח ' ( ) ) - בין הבתרים זיינען זיי געוושרז עבדים ,
איז נשכדעם ווי עס ענדיקט זיך דער זמז
ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו " אוז "ניט
ונפק ,דטרף בדרך ממילא בטל ווערן
דתו " י" ואחר כך קרבנו המקום לעבו -
? ' זייער שעבוד ,אוו זיי ד8רפן ווערן
ווען מ ' ז8ל אפילו זלגן שז דער לשוז צוריק בני חורין .
מען קעו גיס ושגן ,טז מ ' ה8ט גע -
יצי " מ
די ממשבעת
איצט , ניטנשר )
ההגדה
אמירת מעז (
פון* מיינט "ציים
ועכשיו
ד8רפט שנקומעז צו דעם " הוציא הקב " ה
-השט זיך שבער דער " קרבנו " שנגע - כו " צוליב דעם וולס די יציאה איז
הויבז 8סך פריער ,פשר גלות מצרים , שנה ,נשר נשך געחעז גיט נשך ד ' מאות
רד " ו -ומשרום ,ראשית ,השט דים ניט
כו ' . 1 . ובפרש' ' .תרח ומיפניו כוסר . ,
סו' ,בטשם :נ ' מ
נרמב יי ) יר
% )
צו טשז מיטז עצם אויפטו פון דער
יציאה ,נשר סיטן אופן החשבון פון ד '
בז " . ק11ס אברהב
געוושרן קרוב אוז דבוק בה ' ובעבודתו ביז ברית רעם פשר אפילו און
( וכיו " ב ) - הבתרים " * ,ווי עם ווערט דטרט גלייך
פון כל הנ " ל איז מובן 8ז צום סיפור געכר8כט די ראי מון פסוק " ואקח את
איז נוגע דשם וזשס ( " מגידי) ביצי " מ אבינם את אברהם מענר הנהר גו ' ין ' ,
" עכשיו קרבנו המקוכ ' -ניט בלויו ב ) דער תוכו ההגדה איז דער סיפור
אויך
וושס נשד
אידן נשר שלעצודורות
אברהם ) , בשייכות ( צו
בנוגע " אח " כ " בנמים ונמלאות שנעשו לנו ובחירותינף
ביצי " מ .
כדלקמז . אים ביז " עכשיו " כפשוטו ,
" שבער דער גאנצער עניז , שז .
אבותינו'
לעבודתו כד
המקום" ז היו
קרבנועובדי ע
מתחלה
ועכשיו
"
היא שעמדה כ: ' 1 ז.
האט לכאורה ניט קייז שייכות צום
דשרף מען פטרשטיין :
סיפור ביצףמ :מער ניט וושס וויבשלד
א ) וועו די וושס זיינעז " עומדיט עלינו שו מ ' איז " מתחיל בגמת " ולמתחילה
לכלותינו " וושלטן געווען גרעסערע עובדי עבודה זרה היו אבותינו ' ) דשרף
צדיקים ווי די אידן ,דשו וויולט געוועז מען ממשיך ויין %ו דערגיך איו מעז
פשרשטשנדיק דער חידוש ,טז אעפ " כ נתקרב געוושרן לעבודתו ביז עס פיז
.
איז ,הקב " ה מצילנו מידם " וויבשלד געקומעז צו " וירד מצרימה * .לפי" ז איז
שבער זיי זיינען רשעים וזדים כו ' ,טש ניט גלשטיק :וושס איז נוגע ד 8מדגיש
פשרוושס זשל מלכתחילה זיין 8סברא זיז שז דער אויבערשטער השט אונז
שז ז זחלן קענעז ח " ו מכלה זייז אידז , מקרב געווען לעבודתו ? לכאורה השט
.
%
שז מ ' זיל דשרפן גיבן 8שבח והודריי כ )י מעז געדשרפט זלגן " 18עכשיו ( אח
צום אויבערשסו אויף דעם וולס ער איז ) זיינעז כיר ( שדער במפורש :אברהסה
" מצילנו מידם " ?
ובפרט נשך 8ז די וועלט מיס שלעם
וולס איז איר זיינען בשששסו געוושרן אבל ברבינו מנוח לרמב ם שם :ויציאת . ש)
צולים אידן ,כמאמרי * ,בראשית בשביל ממריב שקד א16נתס נז ' ודאה גם פי רפד הובא .
קמט . כהגדה שלמה אות
ישראל שנקראו ראשית " ,שז דער תכלית
ומס -ס בדת . להעיר מלשון הרמב ,ס שם ) 41
פון דער גשנצע מציאות ( כולל פון אףה )
מהאומות וכביילם לו ונפקא שקרבנו האמת
איז בכדי לצוות לזה -שרויסצוהעלפן .
פ מ -ש בהל' ע -ו שם ספ א וקרבנו ל' חודו ..אבל י.
די אידן ; שיי פשרוושס זיי שלייז וחיסו יש יפרש ב' זמניפ נ ועכשיו חרכנו המקום .
עס ניט און דשס ועט זיך ניט שז בגילוי , לעבודתו - -בימי אנרהם ובגמז גאולת מפריס .
בהל' חו מ ,כי כוונתו גס על זמו
סתםובמ
מצרים
נאוית לכך
ואולי .
הנ.י ) .ועצ .י .
איז דער טעם דערפוז פשרשטשנדיק :
" ש סרנינו מנוח . 43 וראה הערה
כדי עס ז8ל זיין 8ז 8רט פשר בחירה ,
פשר דער עבודה פון אתכפיא ואתהפכא שם . .
הל ' הו מ רהבים ) 42
לאמיתתו .אח די הצלה פק ד ' " עזמזיס שם חו מ. כדי
' אנך מיצמץ . לביד שצנררם
עלינו לכלותינו * איז 18ענין וושס קעו וען ו נפיה -מ :נחר בנו המקום לו כו'. . . ..
דש
שקרבנו
לנהלה ) . לו ה' בין הק
ונחרנו שהרגוםהחילוק
קאראט : י( .
ולכאורה זהו
גשר ניט זיין שנדערש . ברמב ס
אברהם כמפרשנימי.
מצרים ' ,רונ גאית להקידוב ב1מ1
' הי נסופר . שם 1 .,
פרש הגוה הכ" ל ע ' כ ד " ה להגני .
ראה 4א)
45 . , 79שס תעיה יד , וז' 18 ריאד יק.1ש י ,נ 'י חכה
בראשית . "י ר " ם שס ) . ( והערה 26 48 ע'
שיחות ב הפטר מג לקוטי
ב ) אוו אויב יע אויסטיטשו די מעלה ב ) דער ג8נצער ענין " שלא אחד
( מצד איזה טעם שהוא ) ,איז דשך ד 8די בלכד וכו ' והקב " ה מצילנו מידם " ,ווי -
מעלה הכי פשוטה וולס שסייט במפורש בשלד ד 8יוערט געז8גט במפורש
אין פסוק " " ועשו לי מקדש ושכנתי
עם וכו ' ,
דוקא
ץ עלינו
עומדיםהשט
ודורשייכות וולסדור
פ8ר 8 שבכל"ט8
בתוכם " -דער ענין עיקרי איז מקדש
איו די השראת השכינהי* ( און אע " פ שז צום סיפור יצי " מ " און פטרוו8ס שגט
דער פסוק רעדט וועגן דעם משבז ,און מען דקם נוסח בלויז אין דער הגדה
דער בעל ההגדה רעדט וועגן דער בליל פסח און ניט אין שנדערע זמני
מעלה פון בית הבחירה לאחר כניסתן הצלה וישועה ( ווי פורים וכיו " ב ) ?
לארץ -איז דשך ,טדרבא :די מעלה פון
ניט איו מצרים בגלות ואדרבה :
דעם ביהמ " ק ( אפ " לגבי המשכו ) איז
געוועו דער " עומד עלינו לכלותינו " ,ווי
ד8ך ט8קע בששטשנען איז דעם " ' וולס
סישטייט ווייטער איז דער הגדה
מיהשט דשרט געזען השראת השכינה ביז
צו גילוי אלקות במוחש ( עשרה נסיסת שפרעה לא גזר אלא על הזכרים " " , "משא " כ
נעשו לאבותינו בבית המקדש ) ) -פשר - און
גזירה; איז ווען די
את הכל " אחשורוש
לעקור בימי
לבז בקש " עד " ז
וויס קלייבט ער אוים דווקא דעם ענין געויען אויף " כל היהודים מנער ועד זקן
פון " לכפר על כל עוונותינו " ?
טף ונשים גו '" .
ג ) נ8כמער :נוסף אויף דעם וושס
ושכנתי בתוכם " איז דער ענין עיקרי . לכפר ק הבחיר , נבנה לנו את בית ח.
על כל עונותינו :
פון ביהמ " ק ,איז ד8ס אויד 8ז עילוי
יושם איז שייך צו שלע אידן ( אויר די ד8רף מעז פ8רשטייז :א ) איז ' עדן מוז
.
וולס דירפז ניט קיין כפרה ) ,משא" ב די שלע פערצן פריערדיקע " מעלות
דער " לכפר על כל ט1ונ1חינו " ,איז 8 טובות למקום עלינו " איז ניט מוסבר איז
מעלה וושס איז נוגע נ8ר פשר די וולס יושם עס בששטייט די " מעלה " -און
דטרפן 8כפרה אויף עונותי ' ? מעלות געוויסע ביי 8ז מ ' געפינט
נו : וכי רשנ ' ס ( להגש ,פ ) ,אבודרהס ראה לוו , .
ש ו) )
.
דיבה וגזבר פסח :גב כי נניהמ ,ק נעשי בו נס פ
'ס .
בפשטות בא בהמשך ללפניו -ההכטהה
שהבטיח הקב
) 46
הם . הסקלותמיה .
שהזכיר נג ' ס וכי
אבות פיד ) י5
יצי לאברהט בין הבתרים כיחד עם
ההבטחה על " ה
יעשה :כח פסח שם :לפי שאט איו באר ן אשר
אבל ראה 2 ,, וראה _ " מ ( כמ " ש ככמה מפרשים הגיש
יחטא . .
ראה נח לופט1נ ולא נין הבטחתו ) .
אמר אריק
יטכ ד " ה
שאח "
אף" ל ע '
ד)"4ם הנ
' נסחאות גדודה שלמה גירסא נראה בההגדה .גר
חרבי בהגש ם שם 4אבל זה לא נזכר .
85 שיחות נ חג הפשה לקוטי
שינוי וחילוף אין זיינע פעולות ; ווי - ה ) ועיקר :וושס איז די לעצטע מעלה
בשלד לבער די גאולה פון יצי " מ איז ( " בנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל
געוועז פון דעם אויבערשטן ,וולס ה ' עוונותינף ) נוגע צו יצ " מ אוו סיטור
אלקים אמחי ' אוז 8לע זיינע מעולות ביצי -מ :בשלמא די שלע מעלות ביז
זיינען אמת ' ע אוו נצחיות ' דיקע ,ה8ט
נשך
מעז היות
שייכות ,
די קעו
ישראל"
פשרשטייז
הכניסנואיולארץ
"ווי עם
דשך די אויסלייזונג פון מצרים גע -
דשרפט זיין 8גאולה נצחית -איז ווי 8ז כל ומז זיי זיינעו במדבר און קומעז
קומט עס וולס סיר געסינען זיך איז ניט איז 18ארץ נושבת איז די גאולה
גלות ? את ניט סתם 8גלות ,נשר איז ניט שלץ נשד ממצרים ויציאה
818ביטערן גלות וולס ,בכל דור ודור און ווי ריס דריקט זיך בשלימות * י-.
עומדים עלינו לכלותינו * ,כדוגמא ( און אויך אוים אין דעם וושס נשך די לשונות
נ8ר מער ) ווי סיאיז געוועו אין גלות " והוצאתי ,והצלתי ,וגאלתי , גאולה " של
ושעבוד מצרים ? ולקחתי " ,וושס דער אויבערשטער השט
ב ) וויבשלד אידו זיינען שרוים " ברכוש געז4גט צו משה ' ן אץ מצרים ,השט ער
גדולי ,ווי דער אויבערשטער השט גלייך ממשיך און מסיים געוועז
מבטיח געווען ,טש ווי קומט עס וושס שבער
בירושלים האט הבחירה
הארץ גו " ' ;
ן בניז בית
אתכם אל "דער
והכאתי
ס ' איז דש עניות ב 8אידז ( ווי ער ועט
דשם ביים סדר -טיש וואו עס זיצו דצריך לכאורה קיין שייכות ניט סיט עניז
אוו דכפיו -אורחים עניים ) ?
הגאולה .
ג ) נ8כמער :די מצוה פון הגדה ביים דער ביאור בכל זה : ט.
סדר " ,והגדת לבנך " ,איז " כנגד ארבעה בשעת מיזעצט זיך צום סדר און
בנים דברה תורה " ,שז ביים סדר -טיש מ ' דשרף טנהויבן שגן די הגדה ,נשך
געפינט זיך ניט נ4ר 8בז חכם ,נשר אויך איידער דער " כן " ( ושם צו אים זשגט
8רשע ( אוז תם ושאינו יודע לשאול ) - מען די הגדה -והגדת לבנך ) הקט 8
איז שווער צו פשרשטייו :ס ' איז דשך ידיעה איז די פרטי עניז השעבוד ונסים
ידועי שז די רשעים וואס זיינען געוועז ונפלאות של הגאולה ,שטעלן זיך ביי
באותו הדור איז לא נגאלו ,זיינען ניט אים כמה קושיות וועלכע ד8רפן ביי אים
ארויס פון מצרים ( זיי זיינען געשטשרבן פשרענטסערט תערן נ8ך פשר אמירת
בשלושת ימי אפילה ) ; היינט וויבשלד שז ההגדה פון עבדים היינו :
די אידן וולס זיינעז טרויס פץ מצרים
א ) פשרוו4ס איז די גאולה פוז יציחת
זיינעז ניט געווען קיין רשעים -איז
פון וושנעט קומט מיט שמשל 8בז -רשע שן אוסו אויף מצריסי ' ניט געוועו איו
וועז די גאולה וויולט גע - שלעמטל ?
ב 8אידו * " ז
קומען פון 8בשר ודם ,איז מובן ,שז
וראה רמנ -ס נתחלתו 1פ .א . ' , -וד .
-יוד
ש ) ' רמי
און ) כשם ווי ער שליין ( איז 8מוגבל
ה.ד ) . 8 שסייט איז שינויים ,שזוי איז אויך ד8
.
תנחומא מרא ' ד פרשיי בא ו. שמתי פיד , כב).
59 , .
01פר אדמו -ר .
מו ה כיק שהקשה .
תשש ) 83 ' 1
כמז 9 -י )
השיחות , וראה זבח פסח ) 54
הספיק להחמיץ עד שיצאו וכו ' " ) ווערט [ און מ ' קעז ניט זשגן 8ז דער רשע מון
ינגערוסו איז דער פיסקא " דאכלו דער הגדה וולס זיצט בשם טיש איז ניט
אבהתנא בארעא דמצרים " -להדגיש , פון דקם סוג רשעים וועלכע זיינעז גע -
8ז דער אופן היציאה ממצרים איז ניט שטטרבז אין מצדים בשלשת ימי אפילה ,
געווען בשלימות און 8ז די אידן מצד יוטרום אין דער הגדה ווערט מפורש
עצמם זיינען נ8ך כאילו ווי " פ8רבליבן " געזטגט אין תשובה צום בן רשע טז
אין מצרים . נגאל"] . הי ' " אילו הי ' שם לא
און דטס איז מסביר דעם המשך און די שאלות זיינען ניט סתם שאלות
כל דצריך " - .. הפיסקא " :כל דכפין ייטס מ ' השט איז שכל והבנה ,נשי עם
דשם ווטס ס ' איז ד 8 8מציאות פון שטערט צום גשנצן תוכן פון סדר און
עניים ,אוו די מציאות פון " השתא הכא סיפור כיצי " מ ,וולס ענינם איז טז " בכל
. ,השתא עבדיך 8 ,י מישי נשר איז גלות דור ודור חייב אדם להראות את עצמו
און אין עבדותי ' -נעמס זיך דשס כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים "
דערפון וולס * אבהתנא ( זיינעז ) בארעא -און דערפשר " יכיז מקום מושבו
דמצרים " ,וושס די אידן זיינען דשו ניט שישב בהסבה דרך חירות כדרך
.
( אינגשנצז ) שרוים סגן שעבוד מצרים שהמלכים והגזולים אונלים " ' ; און
ווערט ד8ך די שאלה :אויב שזוי ,וושס תורה איז דשך תורת אמת ,דשרף עס
ה8ט אויפגעטשז דער ענין פוז יציאת דאך זיין אין טז אופן און סיט 8הרגש
מצרים ,וולס דערפשר דטרף מען אמיתי ווי קעו שבער ביי אידו זיין דער .
5רשוועז דעם סדר " דרך חירות " - הרגש החירות באופז כזה 8ז ער זשל זיך
דערויף איז מעז ממשיך און מ ' זאגט ,שז זען באמת " כאילו הוא עתה יוצא
סשיז טשקע " השתא הכא (שבער ) לשנה משעבוד ממירים " ,בשעת שז ער גע -
הבאה בארעא דישראל " און " השתא פינט זיך איז גלות ,אין 8מצב וואס
עבדיו ( שבער ) לשנה הבאה בני חורין " : ( בכל דור ודור ) עומדים עלינו לכלו - .
תינף ,אוז צם געפינעו זיך עניים בס
גאולת מצרים השט געעפנט דעס דרך
אוו צינור פון גאולהי ' וושס פירט צו אידו ,עניים בפשטות און אויד עניים
דער גאולה שלימה " ' " -לשנה הכאה בדעת ,פיז 8בז רשעז
חוריר . בני .. בארעא דישראל יוד .בכדי צו מבטל זייז דעם בלבול ,
איז מען מקדים די פיסקא " הא לחמא
עניא " ווטס דשם איז אויך 8הקדמה וואו
, .
ראה שמחת הרצל להחיל א נתקלתן ליסוד ) י6 ג ס ' אט מבואר דער כללות התוכן פון
צפוז ) .כימי צאתך תש ' ד
) 62ה ד -ה . דעם סיפור ביצי " מ וואס מיהויבט 8ז
שם
וראהפס * א .
למהר ל
גבורות ח ה 'רפי ' כ .
" נסוף המאמר .וראה וטגן מיט " עבדים היינף .
דמנאר דנגאולת מצרים קבלז בנר מעלה עצמית די מצה וושס אבותינו השעז געגעסן (
-מגידי , וגה מודגש בגילוי בסיום של סימן ) 62 .
סדות
ועל וליעגו
גאלחגוכן בו'
ממצרים כו '
חדש על
גחלנו כו '
לך עיר
ועדהאשר
כברנת "
כר הלידה לא היתה מציאות של רשעם ( כאלון שבשעת
חטא עץ הדעת ,וואס השט געפועלט און דעריבער קעז מען איצט מקיים
.
דעם סילוק השכינה מהארץ לרקיע " זייז די מצוה פון סיפור ביצי " מ בלילה
ץז דער מירוק אויף דעם און דעריבער זה אוו דעם " חייב אדם להראות את
חטא ינגעזשגט געוושרן ?ו אברהמין. " עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד
ווירוס נ8ך דעה חטא עה -ד ,וולס השט מצרים -כשלימות ; ואדרבה ,דורך דעת
גורם געווען די הסתלקות השכינה קיום פון סיפור ביצ " מ און באופו
מהארץ לרקיע ,דינען געווען נשך
מצב"
משעבודפוןמצרים
יוצא שרוים
דעמשלט
כאילוערהוא כו '
"גייט
שנדערע זעקם חטאים וושס יערער פון
זיי השט גורם געווען דעם סילוק ושעבוד מצרים ביז צו ווערן ( לשנה
השכינה פון רקיע צו רקיע ,ביז צום הבאה) בני חורין וכידוע " 8 ,ז דעם .
רקיע השביעי ,און דער ערשטער וושס גשנצן זמן פון זינט יציאת מצרים ביז צו
השט שנגעהויבו צוריק ממשיך זיין די דער גאולה העתידה ,השלט מעז איו
געווען איז למטה מלמעלה שכינה מצרים . אייו שרויסגיין פון
אברהם אבינו ( וושס ער השט ממשיך
אוו די נקודה כללית ,וושס ווערט
געווען די שכינה מרקיע ז' לרקיע הו' ) י ' . שרויסגעברשכט גלייר בים שנפשנג פון
און דעריבער איז דוקא צו אים שנגע -
,מגיד " אזיף צו שרששנעמעז די אויכנ -
זטגט געווארה 8ז שלימות המירוק אוז
דערמשנטע שאלה ,איז מען מדגיש
בירור וזיכוך החטא ,וושס דורכדעם
ומפרט אין דעם סיפור ביצהמ ,נשר דער
קומט 8רש 8די שכינה למטה ווי קודם
שאלה פון מה נשתנה ,כדלקמן.
החטא ,ווערט אויפגעטשו דורך גלות
מצרים. ס'איז ידוע וושם רדל " זשגז 8ז יא .
אויבערשטער הלם אברהם ' ז דער
איז אילו זכו ,וויולט דער גלות מצרים
געווען אויך דער לעצטער גלות ,דער * במה אתה מבקש געגעכז די ברירה :
שישתעבדו בניך בגיהנם או בגלות " ; און
איינציקער גלות ,און במילא וושלט די
אברהם ( אדער דער אויבערשטער -ווי
גאולה ממצרים געווען 8גאולה שלימה
בהדרה " גליות ולא מלאך המות שולט ולא . די צוויי דיעות בזהת ) האט אויס -
גיהנם , געקליבן גלות שנשטשט
-חזוי ווי ס ' איז געוועז לפני
החטא. פוז דעם איז מובן שז דער תיכן ענין
פון גלות ,ולכל לראש גלות מצרים ,איז
וויבשלד שבער 8ז לפועל השט גלות
דער זעלבער עניו ותוכז פח גיהנם ,
מצרים נשך ניט געיפועל ' ט דעם מירוק
וכפרה בשלימות 8וכדלקמן ,דערפשר
.
מירוק ובסרת החטא
דער חטא (בבשומו) ,אטף וועלכן
געדשרפט הלבז דעם מירוק רהיט
.
ס " ה ,א וש " נ .וראה ד " ה באתי לגני שהש " ר ) 67 וכפרה ,איז געוועז דער ( שורש ומקור
הישי
)-68ת .שמגזר רפל ,ב .ושם הוא לענין חטא העגל . כל החט רס ,דער ) חטא הראשון " -
אבל י -ל שיש שיכות זל -ז ,כי האפשריות לחטא
"
שבמ " ת רק " פסקה זוהמתך ( שבת ה " לפי העגל בתחלתו . כימי צאתך שם ד4ה ) 63
למעלה ( -ראה . קמו ,א) ,כי הזיכוך הי ' רק מצד י
ז .ועד " ז בב " ר פם ' ד ,כא ,וש " . במדרשפנס ,
שמו " ר ) 64
65
לקו " ש ח " א ע ' , 10וש " נ ) . שם .
וכו הזיכוך בישראל ובהעולם שיוכלו
שפעלהתורה
אף לקבל)
69 קעו , ואילך , ב קער , בארוכה שלה ראה סמא) .
66
"
ישם פטרבונדז סיטן אויבערשטן -און .
השט געמוזט זיין ויוציאנו ה " א משם
השט פועל געיועז דעם " ברח העם " ב ' ד חנקה " -נגד מדת הדיז .וושרום
[ בדוגמה המבזאר בתניא " ,שז אפילו 8 מצד מדת הדיז והחשבוז הערס זיך די
קל שבקלים ( וושס די כח " חכמה שבנפש טענה 8 ,ז היות דער מכוון ומטרה פון
האלקיח איו ב 8זיי בבחי ' גלות ושינה ) גלות ושעבוד מצרים -צו פועל זיין
ווען זיי קומען צו 8נסיח בדבר אמונה , דעם בירור וזיכוך פון אידן ( און וועלט )
חכמה בבחי ' יערלשנגט דשס וי8ס השט זיך ל ביז צום מצב ווי לפני החטא
שבנפש " ,היא ניעורה משנתה ופועלת נשך ניט דורכגעפירט כשלימות ,השט
פעולתה " און אויד זיי זיינען זיך מוסר ניט קיין שרט די יציאה און גאולה .
ית '] . נפש על קדושת שמו
יב .און דערמיט איו מוסבר דער
" אילו יג .אוו דעריבער ז8גט מען היא משם ביד ,
דיוק הלשון " זיוציאנ
לא הוציא הקב " ה את אבותינו ממצרים חזקה " -שז די יציאה ממצרים איז
הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים געגוען מצד דעם אויבערשטן :מצד
היינו לפרעה במצרים " ,ווייל ווען זייער מצב זיינען די אידן נשך ניט אינ -
ס ' וושלט ניט געוועז די יציאה מצד גשנצן ראוי ויערצו ; וע " פ הידועם ,שז
הקב " ה ,וויולט דער גלות מצרים זיך אידן זיינען אין מצרים געוועז מושקע ,
געצויגן י ביז עם ווערט דערגרייכט די . ר " ל ,אין מ " ט שערי טומאה ,און ווען זיי
שלימות הבירור והמירוק -ביז צו דער יושלטז זיך פ8רז8מט אין מצרים נשך
גאולה העתידה . איין רגע ,וושלטן זיי ח " ו ניט נגאל גע -
און דשס איז מען נשכמער מדגיש יוטרז .
( ערשטער ) ומפרש לויס דער שנדער דער 8לטער ווי החסידות , בלשון
" מתחילה דיעהיי פון מתחיל בגנות - רבייי איז מסביי ,דשם וולס יציאת
עוע " ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקוס מצרים איז געוועו אינעם אופז פון " כי
[ דח העם " יז ( ווי דער פסוק ושגט ) איז
שהרע " מפני דערפון טעם דער
ואחט .שהזבטדה דואולה נסים ת
פי - יזו
)74 בתקפו ה" עדיין ישראל שבנפשות
' שנה וזזי רנ עי ישונו הנה -הר . בחלל השמאלי " ; און די גאולה איז גע -
יולא
(העבד יציאתם 11
נאמר לאחרי אמר .
שהק [ .ה הוציא -מצד 'טבעם ) קומען מצד דעם וולס " נגלה עליהם
ממה " מ הקב " ה " ,וושס דשס השט דער -
אהכת' אח אדוני . .לא אצא חפש" (מרופטים כא. אוז זיי .
נומען זייער נקודת היהדות
ה ה .ובמבש'כ שאפילו לאחרי שהוציא הק .
[ מסבר
)
.בני ישראל ויאמרו גו ' זכרנו את הדגה אשר השבז זיך מער ניט געקענט נקרן פון
.גהעלותר ' א ,ד -ה
' ס הרי בכו
דעם רוח שטות ,וושס איז " מכסה על
) (
",
' יימי י מ " ייי , ואילך ) , מב
ם ריטב ,א .פ המל ע ,ל .וראה ,
היינו .זבכ .מ . שמו נהגש
עשים להוש ,פ פי '
)7 "
,
ולהעיר שגרמב ,ם הלכות תו -מ שם הניא ה 75ן ' ת כמסומז בממתחות ( ע תניא ספל.א .יקו .
,ספה , פסה
) 71
1[1 ומספר ( ואב " כ ממשיך ) מתחיי כיצד בתחלה . פי -נ . ז ,ה נימי צאתר שם ושבועות ) . ע מ. [1ן -
פועל
השבן וועלכן
רע " צו
מצריים
די שזש ,
לנו " ) :אידו
געוועו איז
" וירעו לעבודתו " :דער קירוב צום אויבערשטז
איז אויך עכשיו ( ניט מצד זייער מעמד
אידז זיינען ניט געווען שייך מציע ( מער ומצב ,מצד זייער עבודה ,ניר ) מצד
פון דער בחי ' " רע ' וושס השט גע -
גלות דורך ווערן נתברר ד8רפט
" קרבנו המלם לעבויתויי' .
וושס דעריבער איז מובן ווי שזוי עם
מצרים ). ושעבוד
קען זיין די מציאות פון 8בז רשע אויך
און ע " ד ווי דער תירוץ אויף דער איצט ,נעך גאולת מצרים ,און אויך
קושיא -פשרוושס מ ' היט מעניש פשרוושס עס קען זיין דער מצב מון
געווען פרעה ומצרים ,וויבשלד 8ז דער - בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו " .
מיט השבז זיי דורכגעפירט די גזירה און דשם ווערט ניט אויסגעפירט נשר
איינעריידער
פון וושס) -שז אותם '
דעם( איז וענואיז "דיועבדום
ביאורים דערפ8ר וושס " והקב " ה מצילנו מידם "
-ווייליי כנ " ל ,כל זמו עס פירט זיך
עונש השט זיי געקומט דערפשר וושס ניט דורך די מטרה ותכלית ,דער בירור
אידן השבו ביי זיי געליטן פון קושי כשלימות ,זיינען אידו מצד ענינם
השעבוד ,וולס דשס איז ניט געווען אין ומדריגתם נשר ניט מבורר ומזוכך
דער גזירה מלמעלה . לגמרי פק רע ( ביז שז עס איז דש ח בז
סו ,שבער לאחר כל הנ " ל קעו מעז רשע ) אוז דעריבער איז מצד מידת הדין
ערשט פרעגן :וויב8לד שז גלות מצרים פשרשז 8ז שרט אויף " עומדים עלינו
השט סרס ניט אויפגעטשן דעם בירור
לכלותינו" .
ועילוי הראוי -טש אק וושס בששטייט יד .דש שטעלט זיך שבער די שאלה :
דער רעש וכו ' ומעלה פון יציאת מצרים ווי קומט עס שז אידן זשלז זיין שייר צו
וסיפור יצ " מ ? אויף דעם איז מעז וועדן שזוי " מושקע ' אין טומאה אוז רע
פון מצרים ,ביז זיי זילז מציע ומהותם
.
עונותינו "את בית בשבח ' :על כל
ובנה לנו .
" מסיים
הבחירה לכפר
ניט קענען 8רויס פון מצרימז ונפק צו
דער אמת ' ער עניז סון בחירה " איז בשוושרענען די שאלה איז דער בעל
דוקא אין שזש אומן ,ווען די זחך ווערט ההגדה ממשיר ומדגיש " :וירעו אותנו " ,
אויסגעקליבז ניט צוליב וועלכע עס איו יישם דער פירוש דערפון איזי שז די
סיבות און טעמים ,נשר בלויז מצד דער מצריים השבז א 1 ( 1געמ8כט פשר רעים
בחירה חפשית פון דעם בוחר ; און די ( וושס דערפשר שסייט " אותנו ' ,ניט
בחירה איז שייך נשר ביי עצמותו ית ' מ ,
וושס לגבי ' יה ' איז כלל ניט שייך שז 8
ת -ל דנוו1ת נעל ההגדה דרס באנרהכ -
מציאות שחוץ ממנו ח " ו ושל תופס מקום ) 76
מיט ' ו אויבערשטןז ' ,און " להחליפסיי ומצד עצמותו ית ' איז " הלוא אח עשיו
באומה אחרת איני יכול ' . ' , ליעקב " נ ' -און דוקא מצד דער בחירה
חפשית פון עצמותו ית ' איז ער בוחר
טז ,עפ " ז איז אויך מובן וושס דורך
בעם ישראל " -ואוהב את יעקב ואת
דעם עניז פון " בית הבחירה " סוט זיך
אויף דער וכפר על כן עונותינו " ( ניט . עשיו שנאתי" .
בלויז סליחה ומחילה ) :אין דער מדריגה ענין ואמיתית שרש דער ד .ה " .
פון סדר השתלשלות ,וואו עס זעט זיך הבחירה איז מצד דעם וושס אידו זיינען
ניט בגילוי ווי אידן זיינען איין זעך איין ושך ,כביכול ,סיט עצמותו ית - ,
כביכול מיט דעם אויבערשטן ( בדוגמא .
ישראל וקוביה כולא חד און דער גילוי
ווי ש בן למטה וושס ער איז נפרד פוז דער בחירה למטה איז באחז " ,שז
מהאם * ) ,און וואו דער ענין החטא רירט בחיצוניות ובגלוי זעם אוים שז " אח עשיו
שז און איז פוגע ,דשרט דחרף מעז אויפ - זיינען ביידע בשוה ,ואעפ " כ זץ ליעקב " ,
טשו די כפרה טרטפנטמטן דעם לכלוך שנאתי " .
" ואוהב את יעקב ואת עשיו
ופגש דורך שעבוד וגלות ,שבער מצד אוז דשם איז דער תוכן הענין פון
התקשרות עצמית פון אידו מיטן אוי - גלות ויציאת מצרים :כחיצוניות וכגילוי
בערשטו דורך " בחירה " איז , -לכפר ( -ווי דשם ווערט נתגלה איז וועלט
על כל עונו - ) ( לאיותתה ,כשלימותיי טלר השתלשלות ) ,וושס דשרטן איז דשך
תינף ,מצד דער מדריגה טוט זיך אויף ביד חזקה " נגד מדת הדיד -איז דשס
בנילא די כפרה און מירוק החטא ,ווייל געווען אין 8ז אופו שז ווען זיי ווילטז
דשס איז די מדריגה ,וושס ח חטא ועון געבליכו נשך איין רגע איז מצרים
רירט דשרט מלכתחילה ניט שן " .און וושלטן זיי ניט נגאל געוושרן ,מצד זייער
דשס פועליט אויך אויף זייער מציתות מדריגה זיינעז זיי ניט געוועז ראוי צו
בגווי חז אויר מצד זייער מציאות ווערן יציאת מצרים " -אח עשיו ליעקב " -
סיווערט דער מירוק און זיי נזדכך
דשס
קומטוכו '" '
ו; בפנימיותכו ' והללו
ובאמיתיות
עובדים הללו מינה
"שבער
הנפש ,
ס ' איז נשר שז שרשפקומענדיק אין זמן פון עצמותו ית ' " ,וושס הוא ית '
גלות בימן איו עס מיט ש סדר והדרגה : בבחירתו איז בוחר ב ( נשמות ) ישראל ,
מצד דעם וושס זיי זיינעז עצם אחד
. .
המבואר נפניב הוא ' 1ד משנ ת נלקו ש ) 87
ע ש. . ואילד ) נענין רירה כתחתונים , ( ) 88ע ' 74
פתיחתא ,ב יי
פז , פכחים וראה ג.
שע " י התשובה לזה שעיצומו של יום מכפר ח .יעוד . . .
כח ) ) 86שמו " ר פמ נ ,
1151ד
ובמעיף יו"
ש (ח -ד ע '
ואילך ואילך ,וראה לקייש חיט-ןראה
428לקו " ( הובא לקמן אוה -ת נא ד ים ,וע ' ערב ראה
קומען מצד למעלה ,כאילו 8ז מצד ויציאת מצרים ,השט זיר שנגעזען די
למטה זיינעז אידז ,מצד מדריגתם ,ניט גאולה ווי דשס איז בסדר השתלשלות
ראוי צו דער גאולה ( כנ " ל בארוכה ) ,אוז .
,כי ברח העם ' ,אוז עם ד8רף זיין ביד
מ ' איז * מסים בשבח " שז אויך דש למטה דער גילוי 8ז עס איז גע - חזקה " :און
ווערט נתגלה ענינה האמיתי " -בית קומען מצד בחירת הקב " ה פון עצמותו
הבחירה לכפר על כל עונותינו " ,כנ -ל , ית ' און ס ' השט זיך אויפגעטאז דער גמר
יז .און דורך סיפור ביציאת מצרים
ושלימות הכפרה איז געוועו וועז " בנה
און באופז פון להראות את עצמו כאילו . כד הבחירה לכפר עז לנו את בית
עונותינו " ,
הוא עתה יוצא משעבוד מצרים " ,איז
מען זוכה שז דער " בניסז עתידיו און דשס איז פשרבונדן אויך סיט דעם
להגאל " ווערט מקוים במועל בניסז זה , בית הבחירה כפשוטו ,תשם דטרטן איז
ווי דעת ריי " ( וושס במדרשיי הכריעו די כפרה געקומעז ניט דורך שעבוד
ומתמיי כדעתו ) 8ז " בניסן נגאלו ובניסו ויסוריז כו ' ,נשר דורך קרבנות ,ווייל איז
עהידיז להגאל " 8 ,ז די גאולה קומט פון בית ( הבחירה ) המקדש איז נתגלה גע -
8ז שרט וולס איז " למע ' לגמרי ווירן בחירתו " של הקב " ה .
מאתעדל " ת דהיינו למעלה גם מכח " זייל שז דשס איז דער פירוש הפנימי
תשובה -יי ,ווטס פון דער מדר " ווערט אין " מתחיל בגנות ומסיים בשבח " " :
מזריע
8 איש קיום ,
שיש לה
גאולה ווען
נצחית 8,אפילו
יולדת זכר "
"גאולה בתחילת ההגדה והסיפור ביציאת מצרים
זשגט זיך 8רויס ווי די יציאה איז גע -
תחלה " ,עס קומט מלמעלה ,
8ז עס ווערט " לשנה הכאה בארעא שהרמנ ם קורא הל' ב ' המיק - .
דישראל " ,לשנה הבאה בני תוריד ,ווי . נתחיתז . הלכות ב ת
בסהמ הבח רה ,והרי לדעתו ( שם ועדת -. . . .
להעיר ) 93
.
כ " ק מדח אדמו " ר טייטשט " י 8ז ניס מצות בניו מקדש הוא כ) צ מ"ע
מ ' דשרף וושרטז ח " ו ביז דער שנה הבאה , לעשות גיח לה ' מוכו להיות מקריבים בו הקרבנות
( כר ..
רע ' קר 49 כדעת הרמב -ז הנ " ל הערה החמץ ולא
נ8ר עס ווערט תיכף ומיד בניסן זה ,
במשבו הוא מקום מנוחת השבינה -ראה
לקרש חיא
ובדרך ממילא איז מעז בשנה הבאה
אגל ראה לקו -ש ה -ד ע ' ע'20. 24ןלקוואייד . 1346העיה
בארעא דישראל ,ובני חורק " ונודה לך .)438-9 חט 1
הרשבזך . -ש
שלדעת ולהעיר ) 94
שיר חדש ( לשון זכרתי ) על גאולתנו ועל הערה
לעיללנאורה נסמז
משמע -ח (
שם ) וראה גס לשון המאירי הנ ל . . 20
נפשנו' . פדות
גשנח . שגם כפשוטו 1ה 1הסיום
() לחג הפסח תשב . ב' ( משיחה 7י7
אכ7
היד ( 1מ [ 1 - . .
ספ [ 71פ (
סהמר ,צש שם הבחירה
המצת [ .
)[ 7נ1ח[[, [ 1יח [ מפן .. - .
א. ר -ה יא , י9 ( [ ה ' 7מכריס . יה - ח ע .. בחח7תן התיר 1קאפח
. בחרנ1ס
)
..
) [( [
ראה
) 100
) 101
ן [ יח
-,
[( 1
שמיני
לעצטער אין איין סדרה ,זיינען פטרשז שוין גערעדט פיל מאל וועגז א.
כמה פרשיות המפסיקות ביניהן -איז סדרים ג"ן - הסדרות חלוקת
לבער די נקודה משותפת הנ " ל פשרשז דאורייתא י -טז הגם אין יעדער סדרה
דוקא ביי די פרשיות ( אפילו ניט זיינען ד 8כמה פרשיות ,וולס יעדער
סמוכות ) ווים זיינען אין דער זעלבער פרשה איו שן ענין בפני עימו ,
סדרה ' . פונדעסטוועגן ,פון דעם גופא 0811שלע
פרשיות זיינען איז דער זעלבער סדרה ,
ב ,פוו דעם איז מובן אויך בנוגע צו
איז 8הוכחה שז עם בינדט זיי איין
אוגזער סדרה ,שז טרשץ דעם וואס מצד
אחד השט די התחלת הסדרה " ויהי ביום
נקודה משותפת .
השמיני 8סך מער שייכות צום סיום . און וויבשלד טז דער תוכן מון יעדער
.
הסדרה שלפג " ווי צו דער פרשה זאת זשר ווערט 8רויסגעברשכט אוז טנגע -
החי ' גו ' " ' ( וולס איז ביים סיום פון שמו אשר יקראו לו בלוון דייט אין .
סדרת שמיני ) -וכמובן אויך בפשטות , הקודש " י -איז מובן 8 ,ז די נקודה
8ז ויהי ביום השמיני " קומט בהמשך . התיכונה ( וועלכע איז ד 8אין 6לע
צום ענין פון שבטת ימי המילואים ענינים פון דער סדרה ] איז מרומז אין
שבסיום פון דער פריערדיקער סדרה , דעם נימען פון דער סדרה ( וו8רום די
זאת הח " " השט עס .
משא " כ מיס שמות הסדרות זיינעז ד8ך נעמעז עפ " י
לכאורה ניט קיין שייכות -וויבשלד תורה ) ' .
שבער שז יעדע סדרה ה8ט 8נקווה און אע " פ 8ז בנוגע דעם תוכן הפרטי
מיוחדת ,וולס אין איר איז זי אויס - פון יעדער בטזונדער פרשה ,איז דער
געטיילט פון 5לע 8נדערע סדרות ,איז חילוק צווישו דער ערשטער און דער
פשרשטשנדיק 8 ,ז די פרשיות " ויה ' ביום לעצטער פרשה פון איין סדרה גרעסער
השמיני " און " זאת התה " השבן ביידע ווי דער חילוק צווישן דער ערשטער
אייו תוכו מיוחד וחס איז ניטש איז פרשה פון 8סדרה און דער לעצטער
פרשת " קח את אהרן גו ' " י ; אח דער פרשה פון דער סדרה שלפני ' -
דיזיקער תובן ווערט 8רויסגעברשכט וויבשלד ונ פרשיות זיינעז כסמיכות
אין שם הסדרה " -שמיני" . איינע צו דער צווייטער ( און " טמוכיס "
ג .פון דעם ווים אינעל 81מע 1פוו איז דטך 8לימוד ע " 9תורה ' ) ,בעת טז
צווישן דער ערשטער פרשה און דער
דער סדרה איז ניט טנגעדייט שז ד8
רעדט זיך וועגן ( שמיני ל ) מיוזאים ,און --
הקור ב. כ .ח .ב רי . .
ראה זה ' א ( מהנ ) 1קד ,
.
)
.
תי .ו ( כס רע ' נ ) ~ .ויד .
. 114
שפרשיות שיפחז כזלכ היו
ש ח ,ח ע' יקז .
לך . . ראה ( ב ,
מפרש ..א
שמי. . "
ואילד
.
. . .,.
ראה נכל הנ ל לק ש חזה ע ' 57
,
נ ראה ש1ר ה ח ד והאמבה פ א .
. 1ו
,
,
וידעיר .
את כולם השוה כו ' לפ ' שהזשוו
נ וא
למילואים 1פ פשטות הנתונים . (
' שם :
נים
)
('1
פ .
גם מסדרה אחת לסדרה לפ
וראה בהעי
ברכותתד .כא ,ר 'ג . .
משפטים . .ר פ
במשנה תורה כיש
רק ר ' פ ראהולא
( ס בפששזמ
שלח ) .
- ..
1
שיחות שמיני " לקוטי
וולס איז זיך מתלבש אין דער בריאה יי , אפילו ניט 8ז ס ' רעדט זיך וועגן 18שכטז
און שמיני " איו מרמו אויף דעם אור . ט8ג בכלל -וושרום די סדרה הייסט
וושמ איו העבער פון התלבשות איו וסרס ) ניט " יום שמיני " ו ,נשר -שמיניי
וועלט ,כחי ' האור שלמע ' מהשתל' מ . איו נוגע לער די
-איו מובן ,שז
שבער לאידך גימא ,ווייזט דער טייטש בללות ' דיקער ענין פון " שמיני " -שן
פון וושרט שמיני " גופא -אכטער - . שכסער -אוו ניט דער 9רטיות ' דיקער
8ז דשם איז ניט קיין עניז בסני עצמו , איז ימים ) מילואים שדער עניז ( פון
ג8ר 8זשך וולס השט 8שייכות ( אוז וכסער . וועלכז ער איז דער
פזז ענילס זי צו בהמשך ) קומט
וע " פ המבואר ( לעיל ס " ב ) -איז ועם
שבעה " .
" און חילוק צווישן דער שייכות צוח סיום
דשם איז דער אויפטו אין דעם הסדרה שלפני און דער שייכות צו שז
עניז פוז " שמיני - -איז דעם דריקט זיך שנדקר פרשה אין דער סדרה גופא -
אוים ד ' שלימות איז גילוי אלקות :דער .
קומט אוים ,שז פרשת קח את אהרן " פון
תכלית הכוונה איז 8 ,ז אויך דער אור דער פריערדיקער סדרה איז -בנוגע
וולס איז העכער פון השתלשלות ז8ל נקודה המשותפת -בלויו 8הקדמה צו
נמשך ווער ( בגילוי ) איז וועלט -און , " שמיני " ,שכער ניט שז וי איז 8טייל פון
ד8ס איז מרומז אין וושרט " שמיני " ,טז
שמיני " [ בדוגמא ווי דטס איז בפשטות , "שז די
אויך דטס וושס ס ' איו מובדל אוז העכער
פון דער בריאה ( פו 1בחי ' " שבעה " -
זאת .
זיינעו 8 השמיני ] :
המילואים "
משא " כ שבעתיוםימי
הקדמה" צום
כנ " ל בכלי יקר ) ,זלל זיין איז 8ז אופן גופא . החי ' " איז 8טייל פוז " שמיני "
פון " שמיני " וולס איז שייך צו ( בחינת ז ' )
ד .וועט מעז עם פשרשטייז בהקדים ,
הבריאה . די עניני
וושס איז רעם תוכז פון מספר " שמיני "
און דאס איז אויך דער ביאור ה. געפינט מען צוויי קצוות :מינ אייו זייט ,
המשיח " ' י וולס דער " כנור של ימות ווייזט דער מסדר שמיני אויף שז עניז
וועט זיין פוז " שמונה נימיז " ' י : ווטס איז מנבדד בערך פון די ז ' שלדמו
לו :און ווי דער כלי יקר ' איז מבאר ,טז
דער חידוש וושס וועט זיך אויפט8ו
בימות המשיח -ונגלה כבוד הוי ' וראו . שלע ענינים פוז דער בריאה זיינעז
.
במספר ז ' ,און דער מספר שמיני " איז
כל בשר " ' י 8 ,ז טראץ דעם ווטס " כבוד ..
העכער פוז דער עייר הוי ' " איז באיו " מיוחד אליו יתברך
און דער פירוש דערפון איז ,כמבואר
מסחר דער אז מקומותי , בכמה
איז
ענינים
גופא ,דינשר
בריאה כולל
ניט בלויז
דעראיז איז
שבעה "
"וולס
( יתש" ה ) .
תש " ד ום סוף סעיף יו ד ראה ) 11
המשית נגלה כבו ' ה ' יראו כל בשר כי ה ' אחד רוכב
ישי כייס השמיני דשגת תשיד ראה ח "ד ) ח,
לקי -ש ח "ג ע ' 4ך.9 יתש " ה .
שיחות שמיני " לקוטי
עולם ,וויבשלד 8ז דאס וושס דער אין בגילוי איו ען .דטז זייז בריאה " ,וועט
בשר זעט " כבוד הוי ' איז עס גיס מצד . 8 סו אופן פון " וראו כל בשר " -איו
זיין טבע . ראי ' מוחשית פון בשר הגשמי ,י ,ביז 8ז
דער ( אמת ' ער ) פירוש פח " בדרך דער גילוי בחי ' כבוד הוי ' וועט זיין ( ניט
בדרך חידוש ,נ8ר ) בדרך פשיטות אין
פשיטות " איז ,ןז דטם וולס דער בשר
וועט זעו " כסוד הוי ' " וועט עס זייז מצד הגשמי . עולם
די תכונות און טבע פון דעם בשר ד ה 8 .ז דפס ומס דער בשר הגשמי .
גופא וי איו דעם זעלבן אופן ווי עיני וועט זען ,כבוד הוי ' " ,וועט עט זיין מצד
בשר ועעז דברים גשמיים ,מטס דטס איז ד ' תכונות און טבע פון זיין ( דטמשלס -
מצד דער טבע ותכונה פון די עיני בשר דיקער ) גשמיות ' דיקער מציאות ,ווטס
ג51א יי . דעמשלט איו עס דער אמת ' ער אופן פון
און דטס איז די שייכות פוז ימות " בדרך פשיטות " :
דער " שמוגה " : מספר מיס המשיח בשעת דער בשר " ועט " כבוד הוי ' נשר
דריקט המשיח
בשר)" ( וושס בימות כל
אויפטשז' וראו "ויעט
ונגלהזיךכבוד הוי
מצד דעם וואס דער כבוד הוי ' " איז בלי .
גבול און דערפחר קען ער 8רשפקומען
אוים די צוויי קצוות הנ " ל וושס איו בחי ' אויך למטה מטה ביז צו " געזעעו -ווערן
אויך דורך בשר הגשמתי [ דפס נעמס
העכער
בריאה וולס
דער" איז
כבוד הוי '
בערך פון
מובדל דער "
שמונה " :
"און
זיך לבער ניט מצד די תכונות של הבשר
איז במספד ז ' ,און אע " 8כ וועט ער גופאן -דעמאלט איז דער גילוי אלקות
נתגלה ווערן אין וועלט אין טזש אופו שז אין וועלט ( אפילו וועז ד8ס קומט איו
ד8ס ( זעעז דעם גילוי ) וועט זייז מצד פון אופן 8ז אין מוחשיתיי ) ראי '
אוו 8הוספה 6אויפטו " חידוש " :ס ' איז
. .
יעתיד
גו ' ולא
' שיה
א .ש'נ).
131בביהמ ,ק
י אזה
.
אמנא ל ' ראוח ( חויגה נ ,
אמנם כר
נדרך משיסות מצד כנע המסה אלא גם ש .יטב 1יא
.
כי 7ק ~ 7ואת ע ,כ ה " צ ,ל הפשטת הגשמי וכ טיל
חידוש . הח)~ ש ' כ נו - ' .דבר
.. זה
כאשר
.
. .
משא כ כעת
פשיטות ק ' ס
הוא ה דנדרך .
גופא ,
. . . .
כנ המ ק ש הי ' וילו
. הבשר
הענ 1 נא מצד טנ ' חימ
אוא
מפד הסליי דאוא -ס ' 1ע7
,
.
.
1
שעכשו תפיסת
7 יעת.
יאה בהגשר שם ,דכמו
טבעטבע ,במו ,כ יהי '
.
כדברדגר
.
ל ראה
יראה .
יעת, .
יעתיר ב . . ,
לכו אמיתית הפש טוה תה -
וב ותר מ1ה יהי '
ושלר . (
. .
' ע א ' רס
העג ב
תתקלו ע'
שב ' ס~ .
שב
95 שיחות א שמיני לקוטי
, "ז
( משא " כ. . -במיל בה -א [ ברא .שנעשה . לא , )-
ר * פ בראשית ,וראה גם ב " ר פ " , 1ד . רש " י
פל ויקיר
) 25
"ו ,ד . טוה " ז - :בהתחלת התהוות שנו הוא עוץ -ן הגשמי .
שיחות א שמי גי לקוטי 96
כעטש
טבעי ,און הפכים ?
דבר און זיינען דשך
לכאורה 8 גילוי "
זשס איז "שז אידו דורך תורה ומצותי ' זללן אויפטטז
גילו ' אלקות איז וויולט ,קומט אזיס טז
יוי דער משל גשמי אויף דעם טז איז דער גילוי אלקות ווטס ווערט נמשך איו
עקב שברגל איז דש די שליטת הרצון וועלט דורך ישראל און תורה ,איז ניט
פון נפש מער ווי דשס איז איז ראש , קיין ענין וושס קומט טלס דבר נוסף צו
דשרף מען ד8ס גופא סארשטיין ,פטר - איר מציאות -ווטרום וויבשלד טז דשם
יוטם העט דער אויבערשטער מזוי ישראל ( דער גילוי אלקות שע " י
איינגעשטעלט טבע הבריאה ינ7
והתורה ) איז די כוונה און הכלית פון
איז די הסברה איו דעם : דעה וועלט גופא ,הייטט עם דשר ,שז
דער עלט גמא ( בפנימיותו ) " משנט " שז
בכדי 8עס ושל זיר דורכפירז די ' עס ז8ל זיך וורכפירן ( זיין תכלית ) :דער
כוונת הבריאה פון " דירה לו ית '
בתחתונים " 8ז די וועלט גופא וטל ווערן גילוי אלקות איז עם ( דורך תומ " צ פון
זשל 8רויסקומעז 8העכערער גילוי - אדרבה ,מצד בריאתה איז ענינה העלם
-קומט ד8ך אוים ,שז בנוגע צו דער
געוושרן
איינגעשסעלט דערפטר
וועלטמן החושך " -
די האור "איז
יתרון
מציאות אוז עניו פון עולפ גופא ,איז די
העלם " ז8ל באופן כזה ,טז דוקא דער . המשכת אלקות שע " ' המצוות ווי 8
8 צו ) " כלי " 8 שרויסרומז ( אוו זיין זקר . צוגעגעבענע
העכערן אור . ,
!
און אס די שאלה יוערט בטוושרנט
און וויבשלד אויך איז וועלט גופא ( ווי מיס דעם וולס מען זטגט אז דשס וונוס
זי איז נטך " 8עולם מלשון העלם " , דער גילוי דלעתיד סוט זיך אזיף דורך
-אג-
נו ה 27. , .
כדלקמז ( ,בעיקר ) כל
ועבודתנו " איז עס מעשינו
משך הגלות " , "זמן
שכי בעקב
השכל, משאש פשיסוהוענד ) ,
הנפש ,לפ ' ,
הרצון '-
שנה שב ' מעלס על
, ט.
הגלות המס ' נ שבום
.
, ס ' איז מבואר אין חסידות בכמה
מקומות " ,וו בזמן הגלות איז מאיר
.
שממ " ש 7הק ' ע' ראה לקו -ש ח ' ס
אבלננד ע"ש .
כחוטא 1
דער כח המס " נ מער ווי בגמז הבית ,
משמע כו' . הרגל 7אש פחיתותו )
נקראהוא 1 ,
דדעקב ( מצד' נד
תחיהו סד 'מכי 'שידיש
לבחינת
ספ " ? ) .וכן גס דתה אך ישנה וידאה זמו ( פון וייל דווקא דער העלם והסתר
רופס טרויס זעם גילוי פזז נד ) הגלות
ההרגש
נתחהונים ) דדוקא
לעצמותו מצד מהענ ז
זירה(רדידה הם . התחתונים
גם מוכח
המם " . :
דמציאותו מעצמותו שכעזה -ז ,ומזה מובן גם בכח ' 11קומט עס אז " העלם " ז8ל שרויס -
וב . המם " נ כדלקמז בפנים .וראה הע ' .
רופן גילוי ( מון מס -נ ) -העלם -און
חי -ב ע ' 7 %ואילך , ראה בארוכה לקו " ש ) 28
---
מ "ש בפנים יומתק הלקוון נתניא מל " ו ע ". ) ,וש איד ' ו
.הם תכלית ושלימות בריאת עוה " ז . שימוח המשיח י :מאמרים ספר בארונה יאה "
. )2
בתחייתי _ ד ה אני ימינה הש " ט .ובס -מ ,
97 שיחות שמיני " לקוטי
המשכת אלקות שע " י המצוות בזמן איידער עס .ווערט נתגלה די כוונה וושס
הגלות איז פועל ( ביתר שאת ) און איז דך אין איר ) ש5יגלט זיך 8 58ז די כוונה פון
( מער ) מתלבש אין דער מציאות פון העלם העולם גופא איז בכדי עם זשל
נמשך ווערן אין אים 8תוספות ויחרוז
דשם קומט גופא 8,זביזדער עוהל" ד יי
בגילוי , גשמיותלעת "
-שרוים
" ונגלה כבוד הו דעריבער המצוות ) - אור ( דורך קיום
זיין מצדגופא .
הבשרוועט
טבעבשר " וראו כל
תכונות אוז
" די איז דער גילוי אלקות בעולם ( דורך קיום
המצוות ) פשרבונדו מיס דער מציאות
וועט מען פ8ר - כהנ " ל ע5ץ יוד . פון וועלט גופא .
שטייז דעם חילוק צווישן דער שייכות און דטס איז די הסברה פוו דעם וושס
פון ' 5שמיני צום סיום הסדרה פוו פ ' צו מעז זשגט 8ז דער גילוי דלעתיד איז
שלפגי ' און דער שייכות פון " ' 9זאת דעם זמןמס " נ "'
משך ווייל מצד
ועבודתנו בו במעשינו
הנוות - -
" תלוי
החי ' " צו דער ' 5שמיני גו א :
"
איז די ז ' ימי המילואים ,וולס רעדט
שבזמן הגלות תערס אין דעם העלם מון
דער השראת השכינה במשכן ביום -מ ותחה מ יהי בהמי 'אות . דעוה :.גופא .
השמיני למילואים ,שז דטס זאל זיין אין .
תער ב חיג ס ע א ' רפא . מהמשך להעיר וצחיך
) 34
.
8ז אופז מוז -שמיניי ,ד .ה 8ז בחי ' .
האלקות וושס איז מובדל לגמרי פון פיז ( ועד -ז גהמשד 1 תש. נדיה גצה זו ) י3
דער בריאה ,זלל ווערז פשרבונדן ( אויך ) עתו שביש הננרא יש דוגמת . מייאותופע .ב .ובב -
מעצמותומ ) ,ומע תעריג
שיט די עניני הכריאה ( שבמסכר ) ז ' * " ז נמצא בבלת ' מחאות נמצא ' ,ועפ
.
(
.
גופאנ)
' וראה
לקו "נ1ש ח
ע ;'
מצד אפשר לבאר
שהעולס ( דוה מה
ע ' 74הע ' ' , 1) 30ה "
תניא שם . ) 32
נעשה דירה לו ' ת ' ( אף שטיו וגדר העולם הוא
כ ע ' 62ואילך . . דאה לקויש חי 34ן)
33
העלס ) הוא לפ ' שגס בההעים ועולב גופא ( ההרגש
לבאר א " מ :מכיון שהגילוי שביום השמיני , האור דמצ ' אותו מעימותו ) מתבטא מציאות העצמות ,
.
שלמע ' מהשתל ' ,בא דוקא עץ ההעלם ,כנ " ל אבל ג ' אור ה אינו מספיק עד " ז ,כ ' השיכות של ,
הצורך ) בהקדמה שייכות יש ( ומהו
המסה בז
דעבודת ,איזו
בארוכה שבו ) היש דעולם ( מצד ההרגש דמציאותו מעצמותו
? ימה " מ
בקיצור עב
' והביאור ( שהר ' , יהעצמות ,אינה מתמסת לעניו הג 'לו '
בגילוי
בעולםית ' דירה
שיהי ' לו
וישיר
יומשךבכדי
שאלקות -פ ) : בתחתונים אדרבה :ההרגש ומציאותו מעצמותו שבעולם היא
שאץ
היש ( של לו שייכות לחלקות ) ,ולכו :שנכות וו
ובפנימיות ,צריך ב ' אופני עבודה :עבודה דמס * נן
ועבודה ה" . אינה מספיקה שמצד 1ה (להעגמות ) דעויס .י1
בעולם
דמםפנימיים ,השגת אלקות אהו " ר וכו ' :
-נ מתבטא איך שההעלם דעולט
דכחות
בהגילוי
העצמותשבפתם ,ההעלס דעולם שיך
להביאור
משא ב ' . .
( בנמן הנלוח ) ( גבן לג ' יו ' העצמות ,מכיוז שההעלם
מממטר ה- מלירש ' -פרשתנו ט ,כגל מעיר *) המס נ ( שמצד עצם .
נעצמותונחית ' ) .
את ( ' 17 המערר
המיוחדת .
היא
הנשמה
41 מ כ ! .וראה לקמן הערך ו_ כלר . ( ריו ישראל כ . ,
שיחות שמיני " לקוטי 98
זיכוך פון עולם ,ל ' העלם ,וושס דער אין דער פ ' " וזאת הח " " וואו עם
ווערט שרויסגעברשכט דעס דורך יעדט זיך וועגו חיות ובהמות טמאות
כשלימות שז זיץ כוונה את צוליב גילוי וכו ' און וועגז איסור אכילתם וטומאתם
אלקות -ד .ה .בחי ' האור וולס איו פ' 8חלק פון -דשם איו שייך אוו איז
מובדל אינגשנצז מהבריאה ,דער זיכוך שמיני עצמה :
סוט זיך אויף דורך רעם ווטס סיאיז דט
ד ' מציאות אוז 8נתינת מקום פשי ,
כוונה כלו ' אלקזת ,אכל להיות שיעלם דשות ד ,
( העלם יותר ) חיות ובהמות טמאות כו '
.
הוא %ד השוה שבכל הננראיס ,הרי א נו פועל
וגדרי רשרמ דבל נברא הם ומגיד שגס תכונות
את פונדעסטוועגן איז ד 8דער ,להבדיל
בין הטמא וביז הטהור וביז החי ' הנאכלת הדןלמות
היא שעבודךעל
זמם ; .11עוז :ם כ -א
מכיו: .מתגגריס מתחשבלאיקות 'ם
באופו שא 1 . . כי
וביז החי ' אשר לא תאכל " " [ ובדוגמת והסתרים -א ג אי ,ז שייך יענ ' נ ' העולפ ןצמון , .
מאמר רז " ל , ,אל יאמר אדם אי אפשי ? ר ' ד להענזדה דהשגה זאהו " ר שגם גדיו ולב ,
בבשר חזיר אלא אפשי ומה אעשה אבי
שבשמים גזר עלי ] ,וולס דורך דעם
שכעיד
אור מספיקה
הנאענה
אד ,ז' ר
הנמשך עי
שהאורדהשגד
דענ זה
לאלתית .
ור :ע 1
נוסף. ..
כ' ( '
הוא כל '
.
ננר"
.
דני הפרטי
ולא
ווערט דער זיכוך אויד איו דעם העלם העלב דע ? ס דעולס דזא הוספד הר ' ) מקד על
הבריאה
ומס גיט שז סרט צו חיות ובהמות ( להעכזדה דמס ' ? דיך עצר מציאזתז ,זלכן
טמאות :און ווי דער מדרש ,ז8גט
[
דעולפ הוא כל ' לאלקזת זשידי ' היצס שמבטא שגפ
אויפ ' ן פסוק " זאת הבהמה " " :לא ניתנו הוספה -נחי ' אור דבל ' ג שלמע ' מהשתי ' , 'שאי
תרוו :האור .
המצוות לישראל אלא לצרף בהז את
... .
מ ? ' אזתו שהר ' ההעלם גופא
דעכ1דה ,ז נודה
דהשגד ויגיעה
אדוי .ר הקדמת נ ואי ' ? ע , ולנן ' ע
לזיי כח המס ..
עי
.
מעורר ג
, 37
המט "
' ימדיר ,שנמשך דאר
ע ' -עבודת
.
להיות דירה נתחתוניס ( לקז ת ? ו ,ד .וראה המשד .
כתחלתי ) :
נ
, ',
, . שמתייקת
לגוי ה ' שי ת
נכללת נאתי
שיפ .
בנהנ .ל אוה ' ת פרשתנו ע ' גג .ושפ ע '
ראהההעלס
כזיכוך
נד ) 38 . .
כבוד הריה ":
הנבראים
וגדר ' 1רא בתכונות
דשבי1ה ..
ההקדמההעולמות
שהשראת ע
לו
שהי 'וה ,ז .
מלך שאי
העולס גוירת בו , רצון לזה דזא נמנע מצד
אי אפשי רק י הי ' נז שי .שמיג . , . נאופן יהי ' ,הח '
.
%
ס. ע'
99 שיחות א שמיני לקוטי
ווי עד איז דשרט מבאר כעיסוקן " נ , מון דשם סוט אזיף רעם גילוי
בטרטיות דעם חושך און העלם פון ,שמיני " 8 , ' 1ז דער גילוי אלקות ,וואס
יעדער גלות ,וושרום דער אויפטו און איו העכער אינגשנצן פשר וועלט ,ווערט
גייוי פון זאת החי ' גו ' להבדיל גו ' איז עם ווערט - "שבעה " אין נתגלה
דער ענין וושס טוט זיך אויף ע " י
ונתאחד אין דער
נתגלהבארוכה ם שמיני " -
גופא כנ " ל "בריאה
הגליות ,וושס די המשכה פון דעם קומט
.
שרוים בגילוי לעת " ל ,כנור של שמונה
אוו לויט דעם איז פשרשטשנדיק וולס
נימיו " . דער מדרש זשגט 8ז די חיות טמאות איז
או ווי ער איז מסיים אץ מדרש :מאת , דשס " -משה ראה את המלביות
החויר זו אדום כו ' ולמה נקרא שמה
תויר שמחורת עמרה לבעלי הדא הוא
דיתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט
את הר עשו והיתה לה ' המלוכה " .
בי ~ פ השמיני ..
מך המירושים בו ה יהעיר ) 41
1תש1 - 7 תשד -א שמיני 9 ש. ( משיחת כ. ,, . שה
לשוו שמחה או לשון צער -ראה מוילה
.1 א. לסופו ) .פישתנו .וראה ויקיר פרשתך
קרובח ריש
י-
( פ" -
) תשב -ה ומאמר 1אחש -פ . ם אחרי
נאמר יהדיר שנסוד פ' " את הי ". ) 42
ב שמיני
לבער דער פירוש איז ניט פטר - תורהי דער - א .גאך יעם ווי ד '
שטשנדיק : ציילט וועגן מיתת נדב ואביהוא ,שסייטו
.
מקים שאץ ) לי 1חמש ;1פ ך ט, [ן~ .
למתהרכמשכן .
מובן - . , ,
כאאל כא סו ' :ע1ו
האכרנ : , . , . . ,יענ . ,
דוק : 1פ
א, ' , בפשתת 1
רא ס 1ג
כפנים
שמתי בחוץ
מתי
,
המשכן וצריך הזאה כר ( רכותינו בעה -ת דעת זקנים
( שם . הרא " ש יטור הארוך פרשתנו
ולהעיר מהשקי "ט ראם
..
ראה ע'ל 1ס ,בד ) " ין בל המב ' 1יו .
, 1:
. .
לסהר
.
ו ) ונזה גופא .
. , י
.
([[
האומר לחכירו כו ' " -וולס איז דט איו
זעם פסוק וואס מ ' קעז עם ניט פשר -
[ ש ' .ארא 1ל ) התיבה ( 1ד לשי שטייז סיידן דורך דעם משל
' ..
שהונא לקמן נפזיפ ) " ודו ' י '
?
[
ו:
. [ דפוס א
[ ק .ס , ( .תא ה ,
[ ך " "
1 [ 1כרא
[ ינו ' ,
,
[ [ ף ,מיס
( שתך '- -ש
[ [-
ך [ח - -
) .
,ר, . ' 1רוביז נספה ההיכר - .
7 1 ראה - ,נו ,
.,
, ' י
פסק ו)
.1 , הערה דיקת , [ .[7 .
1 [ 1מחא [ פס קףא
י. כד . - :וו
שיחות ב שמיני לקוטי 102
ממקום מת דעס אריבערפירן דער ר פנעמען רעם צער פון " אבל זה "
למקום גארניט צוהעלפן שז די שמחת ( ועד " ז -עד מתי אביו יראה כו ' . ""
המקום זשל ניט צעשטערט ווערן ( דער לפניו" ) .נטר ער 81גט " כאדם האומר . .
אויבערשטער איז דטך אויך דש " מחוץ מלפני הכלה שלא וערכה אח השמחה " ,
למחנה " ) .מוז דערפשר רש " י לערנעז ,שז 8ז ד8ס איז בכדי מ ' זטל ניט צעשטערן
דרס איז שלא לערבב די שמחה פון אידן הטט זיך טנגע -די שמחת הכלה ( וולס
.
( " כלה " ) י משא " כ ראשיכם אל תפרעו " הויבן נטך איידער ס ' איז געווען דער
- -אז מ ' ז8ל אינגשנצו ניט עוסק זיין מת )
כעניני אכילות -בשוושרנט שז אויך יש לומר :לויטן מדרש גייס " מאת פני
שמחת המקום ואל ניט נתערבב ווערז . הקודש אויף אהרן ' י ( " מאת פני האבל .
לערנען . קעו מעז שבער טזוי ניט הזה " ) :יבער ע " ד הפשט מיינט " פני
ווטרום כעטש שז " מלא כל הארץ הקודש " דעם משבז ,דערפטר לערנט
פשרשט8נדיק כבודו " ,איז יבער רש " י אז דפס אין " שלא לערבב " די
בפשטות ,טז " שמחתן של מקום " איז שמחה וולס איז פ8רבונדז מיט ' ן תשכן :
פשרבונדז מיט טט דעם שרט וושס אויף אבער עפ " ז איו נטך שווערער וושס
אים ושגט דער אויבערשטער " ועשו לי איז יש "י איז מחבר די צוויי 8 ,ז דים
מקדש ושכנתי בתוכם " יי ,דטרט איז
בדוגמת מנהג און -שמחת כלה ווטס
השראת השכינה ( בגילוי ) :אוז דערי - דין ? דארט איז עט 8
בער דשרף מעז 8רויסנעמען " את אחיכם
מאת פני הקודש " שלא לערבב שמחתו אויך דשרף מען פטרשטייז :ווי - ד.
של מקום אין משכן . בשלד טז אין דעם זעלבז ענין איז רש " י
מפרש ,כנ " ל " ,אל תערבבו שמחתו של
דער ביאור בכל זה : ה. תקש " ,השט ער אויך ד 8געדטרפט
לערנענדיק דעם פסוק ,שטעלן זיך שאו את אחיכם מאת פני לערנעו .
גלייך צוויי תמיהות -אייגע איז כללות הקודש " -שלא לערבב שמחתו של
הפסוק ,און די צווייטע איז ווטרט שלא . פ8רווטס לערנט ער דא מקום .
לערבב את השמחה " פון דער כלה ,וולס
רש " י מעתיק און ווערטער
דערפטר איז פסוק [ די "פון
אחיכם "
די
אחיכם
את ( -
ווערטער
" שאו וגו ' " ,ווייל 8ט די
11 " ,דן " מיינט בפשטות די שמחה פוז
.
און ווי דערנטך " ויקרבו וישאום וגו ' ?
ו) ופסוק ממש " ג לאהד וצע " ק , לעיל הערה 6 .
~ כיש -שם ,על . גו ' " , בה " .
ישראל ' [ רי להתאבלבית הכל
ואחיכם כל
ומיכן בפשטוה גם ל " בן חמש " . י ,ג . ישעי , 2 ,
תרומה גה ,ח . 122 ה - . ,להעיר מאגה " ק סייס כה . י פרש ' -ואתחנז יראה
103 חות ש ב שטיני לקוטי
לד . ויצא כס . " שט . . גיח א) 2 להטמאמחוץ למתה -ב
כדיקכן' ר -פ
מפורשאמור )
תיכף להוצקניפ
אותם אל " ידם. .
אמני ) . ר,פ שמחו " נים להטמא להם ( ראה ) 29 ., '1 תצאו יא מוען אהי זמפתד . יאחר ( פסוק ) 1
' סומך על הנאמר באוחז שרש . 11כמדובר כמ -פ ,
., ,
. כולס
~ ([ '7תקון הושב ש9ך
5ה
קומט אוים 8 ,ז דערמיט הטט מען ניט במעכז , השראת השכינה פון שמחה
מבטל געווען די השתתפות פון מישאל יוקלט אוודאי גע89סט טז זיי זטלן זיך
ואלצפן אין דער שמחה פוז חנוכת משתתף זיין איו שמחת המשכו און ניט
המשכן ,ווייל סיטן שרויסטרטגן נדב טרויסטר8גן די גופים פון נדב ואבי -
מאת פני הקודש " ,דערמיט . ואביהוא הוא ,
גופא הלבן מישאל ואלצפן 8חלק אין
מצד די צוויי שאלות איו רש " ' .1
דער שמחה .
וגו ' " .
מכריח ,טז ( א ) דער עניו פון שאו
ז .רש " ' קען זיך שבער ניט בט - איז ( ניט נ8ר צוליב קבורה ,טדער מתם
נוגענען מיט סתם וטגן 8ז דער " שאו צוליב ארויסנעמעז די גופים פון משכן
שלא לערבב את השמחה " , . וגו ' " איז מ ' פ8רשטייט עם בלאו הכי - ווים -
ווייל עס ווערט גלייך שווער :אויב
איז נוגע אין דעם למילואים
זאך וולס איז ) ץ
שסיגי פון נ8י
עניו ס '
מ ' ד8רף ניט מערבב זיין די שמחה פוו דורך
ב ) ד8ם
ווערן "' ,
געט8ו און ( פ8דערט טז עס ושל
חנוכת המשכן ,פשרוו8ס השט דער
אויבטרשטעך מערבב געוועו די שמחה
" אחיכם " .
און גלייך מעניש געווען נדב ואביהוא
דעריבער איז רש -י מפרש ,טז דקר
ניט 8פגעווארט מיטן עונש ביז נטך ( און
בשמיני
משכןהשמחה "
לערבב את
פ8רגעקומעו אין
איז" איז " שלא
שאו גו '
"וולס
שמיני למילואיכ '
)ו ?
די שאלה איז נטך שט8רקער :רשיי למילואים ( אוז דערפטר איז דער פסוק
השט שוין מפרש געווען אין סוף פ ' מוסיף " מאת פני הקודש " -וויבטלד 8ז
משפטים כנ " ל סעיף ב ) ,אז נדב ואבי - , דער עיקר דץ איז אז זיי זטלן זיך ניט
. .
הוא ( והזקנים ) נתחייבו מיתה " ,נ8ר לא געפינען אין קודש און דערמיט צע -
רצה הקב " ה לערבב שמחת התורה שטערן די שמחה ,כג ' ל סעיף א ) .
והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת
און מהאי טעמא גופא מוז עם זיין
המשכו " קומט אוים ,שז ,שמחת התורה " . דורך קרובים דוקא פון שבט לוי ,ווארום
ה8ט דער אויכערשטער ניט געוו8לט
ד8ס איז פשיבונדן מיס עבודת התשכן :
מערבב זיין ,טבער די שמחה פון " יום
נ8ר ד8ס איז ניט חז עבודה איו זעם
חנוכה המשכת הטט אים ניט געטרט צו
אופז פיז חיוב ( שיר וכיו " ב ) ,נטר איז
ואביהוא . מערבב זיין דורך מיתת נדב דעם אופן פון שלילה -שרויסצו -
ובפרט שז מ ' געסינט ב 8די זקנים 8ז בדי נעמען פון משכן ושכן וולס זיינען
ניט " לערבב שמחת התורה " הטט מען חבלנך צו דער עבודה כדבע ' ,וע " ד ד '
טפגעלייגט אויף 8סך 8ליינגערע
עבודה פון הרמת והוצאת הדשן אל
שייטיי. מחוץ למחנה " ,
אויף " שאו גו ' " שלא לערבב שמחת אויבערשטער דקר בשעת השמחה , -
הכלה ( אידן ) -ניט ווי " ראשיכם אל געווען ? שלייז ה8ט די שמחה מערבב
תפרעו " וואס איז ווייל " אל תערבבו
אויף דים זשגט רשא ,שז ע" ד הפשט ,
שמהתו של מקום " :
פשוטו של מקרא ,איז די אמירה פון
וויב8לד 8ז מיתת נדב ואביהוא איז משהיו צו מישאל ואלצפז " שאו וגו ' " ,
' געקומעז דורך " ותצא אש מופני ה ( ניט 8דין 18 ,אמירה איז וועלכער משה
ותאכל אותם גו '" , ' ,שו דער אויבער - .
גיט זיי איבער 8צירי ה ' ,ניר ) כאדם
שטער ה8ט פ8רקוקט אויף זיין שמחה האזמר יחבירו העבר את המת מלפני
כדי צן מעניש זיין דיי במיתה ,איז ד8ך נהגת בני הכלה " -ס ' איז שז עניז איז
ניט שייך צו ולגן ,שן מ ' דשרף זיי צו - " אד: ' 40
נעמען פוז משכו כדי ניט צו מערבב זיין
די טבע האדם איז ,שז ביי שמחת כלה
" שמחתו של מקש " מעגליך שז די סוט מעז וושס ס 'איז נשר
( נטר ווייל משה השט ניט געוושלט ז8ל ניט צעשטערט וועדן :און שמחה
מערבב זיין די שמחה פון אידו ,השט ער דערפ8ר איז מעז מעביר 8מת מלפני
געזטגט " שאו וגו " " ,כאדם האומר מת דורך שז דים הכלה ,ביז 8ז מ ' פירט
לחבירו העבר את המת מלפני הכלה " , יי עג ככדי ניט צו 8נטרעפן ,, שנדער
כלה גייענדיק " לבית חתונתה " ' י ,אוו ניט
משא " כ דער ציווי פון משה לאהרן צו מטריח זיין שז די כלה ושל גייעז
ובניו " ראשיכם אל תפרעו " ,וושס ( א ) איז .
דורך 8ז טנדער וועג
( ניט " כאדם האומר לחבירו " ,נשר ) 8 ועד " ז בעניננו :אע " פ 8ז דער אויבער -
היכה ומס משה השט זיי איבער - שטער השט געברטכט דעם עונש מיתה
( ווי 8לע הלכות פחגעגעכן בשם ה " נ אויף נדב ואביהוא אינמיטז דער שמחה
תורה ) ,און ( ב ) עס רעדט זיך ( ניט וועגן . .
פון חנוכת המשכן ( ד ה שז שזוי איז גע -
מיתת נדב ואביהוא ,נשר ) ווי אהרן זב " ז וועז דער רצון ה ' 8 ,ז עם זלל זייז 18
סטרן ניט 8רויסווייזן קייז אבילות איז עניו פון צער כו ' בשמיני למילואים ) -
מעכז - השט שבער משה געוושלט ,אויף וויפל
ס ' איז מעגלעךיי ,שז די שמחה ( טוו אידו )
דט איז דער טעם " אל תערבבו
שמתחו של מקום " " :שמחתו של מקום " זלל ניט צעשטערט ווערן ,אוז דערי -
( פוז חנוכת המשבז ) איז ד8ך פ8רבונדן בער ה8ט ער געזשגט ( " כאדם האומר
מיס דער עבודה פוז אהרן ובניו יענעם לחבירו " ) צונעמען די מתים ממקום
ט8ג איז משכן -השט ד8ר ניט קייו השמחה ( " העבר את המת מלמני
יי ,
8רט ,שז איז דעם זעלבן טשג ז8לז הכלה " ) .
ט8ז 8פעולה וולס איו בסתירה צו ח .עפ " ז איז אויד פ8רשט8נדיק
שמחתו של מקום " ת , . 8טעם כפשטות פ4ררוימ רשיי גיס
ולהעיר מרפ " י לקמז בבג -א . שתלדי מה פסוק)
36
ראה רא -ם עה -פ . ) 39 יב ,עקב ט ,כ .
שיחות ב שמיני ( לקוט 06נ
קדשי שעה און קדשי דורות ,ביז אז ווען ט ,נעך 18ענין ווטס מינעמט ארויס
ער השט דערהערט " והנה שורף " ,איז פון דעם משל -כאדם האומר לחבירו
גלייך " [ יקצוף " " . . העבר את המת מלפגי הכלה " :
ולאידך גימא :וויב8לד טז ביי משה ' ו פונקט ווי אין משל ,איז מען דקר ניט
איז געווען טזט פשיטות שז קדשי שעה מבטל די אבילות ,מ ' פירט נשר טוועק
וקדשי דורות זיינען גלייך -ווי קעו דעם מת פון דעם מקום ( הכלה
דטס זיין ,אז סיט בלויז זשגן " אם שמעת מהשמחה -עד " ז בעניננו ,אז די אנינות
בקדשי להקל לך אין שעה בקדשי פון אהרן ובני איו נים בטל געוושרן ,
דורות " " השט אהרז ב8ווירקט משהין ס ' איז נטר וולס די אבילות השט ניט גע -
און וישמע משה ( און גלייך ) וייטב . השמחה . טשרט 8נגעזען ווערן איז מקום
בעיניו " ?
פירשטשגייק 8ז יעפ " ז וועט ווערן
גלפי בו " שסבל תלונית נ .: אויפגעט8ו ווי 8חידוש צו משהק ? אוו
בא ולהעיר ,כעס
שמזה עלי הס
נא לכלל פרש . . ..
פעמ (סלאולאכא )קצי
בה 'ב מטות . .
שרק כו
' . ניכמער :ביי משה ' ן איז געוועו אווי
פשוט אז ס ' ןיז ניטע קייו חילוק צווישו
שהי ' כעס א ' 1הברה מוכח ,שבפרשתנו
טע ת .וראה לקמן שם . . ... .המביאטעות
לכלל
לד , פסיק מז וברש .
--
.
)4 ' ה4ן לקמו
21פרס שלא אמר אהרן דגר בזדאזת ,אלא ר;
. .
.חיו לר להקל ן שר ן . שמעת ,ולו ת מיס 1 ., 1 ך שב , .יי שם ,
) 41
41
שזד . קדש שעה ידק קזש ' דירות . ~ ראה טז - . שב . וראה פרשי יט . לקרש חכ
שם ,יכ וברש " י , ) 46 " ו ע ' 66וגילך .
07נ שיחות ב שטיני לקוט '
אייגע פזז די פילע הוראות ו81ס יא . דערמיט הטס ער מדגיש געוועז ,שז
8רויסנעמעז פון דעם פירש " י : מ ' קען
דוקא די הקרבה איו " לפני ה ' " ( ממש ) ,
עס איז ידוע ומס דער רמב " מי ' לבער ניט די אכילת החטאת ( עם מוז
שרייבט 8 ,ז יתדהר איינער קעז זיין תוך הקל - .. " במקום קדוש טאקע ז -ז
בדוגמא צו שבט לוי ,דורך דעם וולס ה ' " ,ניט לעבו " לפני עים " י ' ,טבער ניט
לפני ה '
עול לעמודצוארו לשרתו רוחו
ולעובדו להבדל
ופרק מעל , .. .
" נדבה
דעם מזבחיי ) .
אבל
קדשים " .עבוים
בז ' נננסיס ( להיכל ) ואוכלים שם קדשי " הקיפד
.
שם במופו .
ויובל לשוןשמיטה
הרמב " ם הל ' י5
) 52
( הקם "ד ) מובן שלכתחילה אין אוכלים בהיכל .וראה
גם .שמחת בנ " י
פעלרבו
במקום
אוכל וזה
אדםכד . ) 49שם :דאיו
פרשתנו ס ,
ל בגמ '
ע ,ג .ובכ " מ . לקו " ת בלק ) 53
.
' ט חלק ( לקמש שנתבאר מסה להעיר ) 54
העדה 6
אהרן) לתו " כ שהובא לעיל .לעיל
קרבן ראה גם וירונר ( .
( הוא
שלנן -אתכפיא
כהנס ולוים - .
נודהשבשלדכב זה
אתהפכא לוד מצב ( %
1119 '% ,, ראה ) 50
הערה . 20
שיתות ב שמיני לקוטי 108
מלך מלכי עם א פחסיקע דירה פטרז להבדל .. רוחו " נדבה וולס איינער
המלכים הקב " ה ,וולס דקם וועט זיין לשרתו " . לעמוד לפני ה '
לעתיד לבא " ,בביאת משיח בג לי אוז דורך רעם וולס מעז " רייניקט "
ממש . צדקנו ' בקריב ט 9די וועלט ( דורך סור מרע ,מל " תז ,
חשו , 1 - ( חש .ח1ה ש -פ שמיי .
אוו מ ' איז דטרט מס ,דר ומתקן כלים
צש -ק פ ' שתינ ' תשל " ט ) ת, נחים " ( דורך ועשה טוב ,מ " ע ) -ווערט
ג שמיני
מפורש במ -א ; אוו בפרט בנדו ' ד וושס
רשע א אין פסוק י " וישמע משה וייטב .
צייכנט אפילו ניט 8ן 8ז דער מקור בעיניו ' איז רש " י מעתיק פח פסוק די
גמרא . איו פון זיין פירוש איז ווערטער " וייטב בעיניף אוו איז מפרש
לויס דעם שלעם איז משמע להיפך ,שז
רשא ולא בוש לומר לא שמעתי" . " הודה
לערנען
( פשוטו של מקרא ) לערנט ד 8ניט מפרשים ' דעם פירוש אט רשף
הלימוד ) ווי ( לימוד המקרא ע " ד ההלכה , 8 ,ז ווען משה וויולט געווען " בוש "
אין גמרא ; ובפרט שז דער ענין איז דש וויולט ער געז8גט " לא שמעת " ( אוו
אויך אין תו " כ ,און דארט * איז דער דער פירוש פון ,ולא בוש לומר לא
לשון ניט ווי אין גמרא ,און רש " י קלייבט שמעתי " איז ווי ס ' ווטלט שטייז ולא
תו *כ י . אוים דעם לשון פון אמר ,מצד שה " בוש ,לא שמעתי ) ,ווי -
א) ב .אויך דשרף מען פטרשטיין :
.
בטלד אבער טז " לא בוש השט ער ניט
געזשגט -לא שמעתי " ,נשר " הודה ' אוז
יישם זרז דש ככלל שווער איז פסוק וושס
געזשגט " שמקתי ושכחהף ,ווי די גמרא
רש " י דשרף בשוושרענען ( מיטת מירוש
8ז הודה ולא בוש כו ' ) ? דער פסוק איז
מפרש ' . איז
לכאורה פשרשטשנדיק בפשטות " :וישמע בפרש " י ) עם איז שבער ( ע " ד הפשט
משה ' -לאחרי ווי משה השט געהערט אינגשנצן ניט פשרשטשנדיק :ס ' איז ידוע
טענת אהרן איז " -וייטב בעיניו " : 8 8ז רש " י השט געשריבן זיין פירוש אין
בז קלשרן און שפענעם סגנון ,טז אויך 8
ב ) פוז וושנעו איז דער הכרח אין
חמש ; מקרא ושל קענען פשרשטייז .איז
פשש " מ 8ז ,הודה ולא בוש לומר לא
אויב רש " י וויולט געמיינט 8ז משה השט
שמעת " ?
מודה געווען און געזשגט " שמעהי
ס ' זיינען דש מפרשים י וושס לערנען ,
ושכחתי " וויולט דטך רש " י ניט פשר -
8ז דער הכרח אויף רשי" ס פירוש איז פעלט צו זשגז דעם עיקר -די
פוז דעם לשון הכתוב יישמע משה " , ווערטער וושס משה השט געזשגט
וושס לכאורה איז דשם איבעריק ( וושרום ( ובמכש " כ פון דעם וולס די גמרא דשרף
געוויס העט ער געהערט וושס אהרן עס מפרט זיין ) ;
השט אים געזשגט ) און עס השט בלויו
אויך איז פשוט 8 ,ז מען קען ניט זשגו
משה ' . געדשרפט שטףז " וייטב בעיני
8ז רש " ס8רלאזט זיך אויף דעם וולס
פוז דעם וושס דער פסוק זשגט ( פשר אין גמרא שסייט * שמעתי ושכחתי " ,
דעם ) וישמע משה " איז רשיי מדייק ,שז . וו8רום ,כמדובר כמה פעמים איז רש " י
דשס מיינט 8ז דשס וושס אהרן השט מפרש דעם פשט הכתובים ( עי אתר ) ,
געזשגט האט שויז משה פריער געהערט זיך ניט סומך אויף דעם וולס איז און יסי
כו ' . ששב איתא הודה מיד ולא בוש אלא )4
בתו. .
ל שמפרשי רש ' -הניל יפרשו כפירושם 1ם
)6
ועוד . .
כ. פרשתנו י ,
. .
רא ם 1 ,ו א ,דברי דוד ( להט ז ) ,ש -ח ,
.א -נ. בחים קא ,
. 2:ן)
)3
שיחות שמיני , לקוטי ה נ
~
לכלל טעות י ,אט ד8ד צום ערשטן ( ( פוז דעם אויבערשטן ) ,נשר ער ה8ט
בפרשתנו ,השט רש " י דש געדטרפט " וייטב איו דערפשר און פשרגעסן ,
מפרש זייז 8ז זיין טעות איז געקומעו בעיניו " אהרן ' ס רייד נאכז דערמאנען
צוליב דעם וולס " בא לכלל כעס " ,פשר - זיך .
וושס בשוו8רענט עם רש " י ערשט אין
לכאורה לבער קעו מען טזוי ניט
פרשת מטות און ניט על אתר ,גלייך
ניט ) לערנעז ( ע -פ פשש " מ ,ובמילא
בפרשתנו ?
בפרש " י 811רום [ נוסף עויף די קושיות
ד .דער ביאור בזה :רשיי מיס זיין וולס מפרשים י פרעגן 6ז :א ) עס " ז הלט
פירוש ,הודה ולא בוש לומר לא געדשרפט שטייז " ומשה שמע " וכיו " ב
מיינם דעם עניו כפשטות שמעתי "
נ8 1ן הלשון ( וושס ושל מדגיש זיין שז ער השט ושויו
משה האט מודה געוועז און געהערט בעבר ) ,ב ) רש " י השט זיך
.
השט זיך ניט געשעמט צו זשגן לא געדשרפט שטעלן ( אויך ) אויף די
ימעתי ' יי ,
אויבערשטן שז ער השט ניט געהערט פון ווערטער " וישמע משה " ,איז ] לפי זה
דעס חילוק פון קדשי שעה השט רש " י געדשרפט דאס זאגז ברור , ,
און קישי דורות ' י . ובסרט שן ער איז דערמיט שכטל דעם
פירוש כפשוטו פון " וישמע משה " ( 8ז
דער טעם פשרוואס ער לערנט ניט ווי
דשם גייס אויף דעם וושס ער השט
איז גמרא שז משה האט יע געהערט
געהערט פון אהרן ' ען ) ; שדער עכ " פ
דעם חילוק נטר ער השט עס פשרגעסן
מפרט זיין " שמעתי ( ושכחתיך ,וולס
-און אין דעם איז געווען זיין " הודה
דערפון וויולט מען ( בדוחק ) געקענט
ולא בוש " 8 ,ז ער הקט געזטגט " שמעתי
.
ושכהתי " ' י - ישמע משה " . ( " פשרשטייז זיין פירוש איז
ווייל דעמטלט איז שווזיר בפשש -מ : ג .אויך דשרף מען פשרשטייז :אין ס '
א ) וושס פשר 8שבח איז דשס אויף משה מטות י אויפן פסוק " ויאמר אלעזר הכהו
רבינו 8 ,ז ער השט געזחט דעם אמת וגו " ז8גט רש " י " לסי שבא משה לכלל
כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו
הלכות גיעולי נכרים ,וכן אתה מוצא
ה. להעיר מפרשיי פוחס כ, 1 ) 11 בשמיני למילואים שנאמר ויקצוף על
הדיד קושיית נפשטות מתורצת ועג -ז (
) 12
אלעזר ועל איתמר בא לכלל כעס בא
ואילך . הונא ום בש -ח ) משבת קים ,ב
לכלל טעות .וכן בשמון נא המוריס ויך
( ריב -א ,דגרי דוד ועוד ) דהלא נמד שהקשו ) 13
שוהו מהז ' מבריס נחכם שנינו במס' אבות (פ -ה מ.
)1
את הסלע יי ע " י הכעס טעה " ,וולס פון
על מה שלא שמע אומר לא שמעתי -ראה פרש .י דעם ועט מען 8ז ע " פ פשוטו של מקרא
שט .שאינן , ,רוצה לומר בשפ שאינו אומרו כדאמרינו ( ברכות כ דשרף מעז השבן 8טעם והסבר ישו .
שמע מרבו ווים ב
) האומר דבר שלא
וולס משה השט 8טעות געהשם -איז
לשכינה כו ' .ואינו שיך לנדו . .ולהעיר מאבות דר ,
נ פלא .וע .פ המגיאר לקמן נפניפ י -י גם אפ לא
7
ניט מובן :די שוועריקייט ,ווי קומט משה
אהכערשטן ) השט עס ניט געהערט פון ( " שמעתי ישכחתיי ) אוו ניט רעם היפך
איז האמת ' ( " לא שמעת " ) י ; ב ) ווי פשסט
) ,
כלטש מעז געפינט שז קדשי דורות זיינע
- , ושגן אויף 8זעך וושס ער השט געהערט
בכמה דימם -גלייך צו - פון אהכערשטו ,וייטכ כעיונו " יי ן ג )
.
בין הקב -,הואדרבא
החילוק עי 1 שאמר משה ווז ימה
דורית ולא לקדשי
' קדשי שעה
שלא
שמעו גם
לשיטתו כאן
וגמילא לא
מהקבכי" ה ,רשץ
שמע משה החילוק -ד זו הפרק. 1שם ) ,ונגיז יהושע בסוף
וחלקו נדבר טז כ' רשע . לעיל י , ) 18ם
אהרן -וא -כ דוחק לומר שהשכר מלמעלה הי ' נזה מפני טומאה שנגעה שם ) ירא ,
נשרישראל ( בחים בו
חכמי
משה . שסברת שכלו היתה נכונה ולא סברת פורות בו וי -א מפנ' אנינות ושרף לסי שהוא קדשי
באלעזר ה" .
לומה שפרש " ( י ' ,ט ) יכול מפני שלא
בעיקר -לפי" .אעפ כ בהמשך הפרשה מפרש רש -י .
האמת ) שמשה . ( לפ להשיב כו ' י " ל שזהו יפירושו . . ,
כפי בפסוק זה ( ראה בח ם שם ) ,
השוי וכן ואינו לפי פי '
שמברין
.
שמע ואהרן כויו מסברא דנ6שי ' ,וא כ יל ש ( מ
אלעזר
לא ' זה ,אלא ( כמרובר כס -פ ) לפ
הי מגוון להסברא ,אבל אם הי משה שומע
1ה מהקב
לפ " ' לפרש השנ שרק לס" זה הוצרך רש.
י
משאת '
,
1כיונ , .
הי 'מתק ר
מכוון פי - ויא שרק
אלעט .אהרן
ולהעיר ה שכר )
ושכח ' - מחמת
- שהי הוא ע " פ
קרונ ~.
משמע
הא ' תר שמבתוג
גם~ הפירוש מעצמו ,או
השנ ' סובל יפשש -מ
מובןכפירוש '
ועוז ~ .אנ " מ . ' ט. פשש מן וראה ראים פסוק . .
שיחות 1 שמיני לקוטי 112
ז8גט רש " י 8ז דער פסוק מיינט דער - ס ' איז פשוט שז משה השט געהערט
מיט 4ז " וישמע משה " איז געווען - וולס אהרן ה8ט אים געז8גט ( כנ " ל מ " כ )
נוסף 8ז בש עם זינעז די רייד נתקבל -איז במילא מובן 8ז דער טייטש פון
געווארן ,זיינעז זיי עם שזזי שטשרק דער הוספה " וישמע משה " -ע -ד פון
געפעלן געוושרן ( " וייטב בעיניו " ) 8 -ז
ידעו והם לא
הבנה און ובכ "י1מ " - יוסף " יו
אשתך " שומעלקול
"כישמעת
" לזמר " ' י - מ ער ה8ט עס געזטגט
אויד צו שנדערע קבלה * ע ( שננעמעו ) מוו די רייד ,ד .ה .
און דערציילט אויך שכחו של משה 8ז שז ביי משהיו האבן זיך 8נגענומעז און
נתקבל געוושרן דברי אהרן ,ד .ה .דער
ער .
שמעתשז" :לא
געוועו
לומר לא
ומפרסם
מודיע בוש
הודה ולא
"השט זעלבער תוכן פון לייטב בעיניו " -
שמעתי " מ ,כעטש 8ז דשם איז ניט היינט וולס זטגט דער פסוק בשזונדער
געוועז נוגע צום עצם העזיז ,אוז עט וייטב כעיניו ? . .
וושיט געווען גענוג ווען ער איז מודה מוז מע 1זשגן 8ז " וייטב בעיניו " קומט
ומסכים צו דעת אהרן . מסיף זיין ( אזיף " וישמע משה * ) :אהרן ' ס
רייד זיינעז ביי משהין ניט נטר נתקבל
. 1עפ " ז (8ז דער פירוש איז רש " י איז
געוושרן ,נשר עם איז געוועז 8הוססה
כפשוטו ,שז משה השט געז8גט לא
וחידוש ( איז תוכן פון ) " וייטב בעיניו " -
שמעתי ) איז מובן וולס רש " י איז דש ניט
אין וולס קעז זיך אויסדריקז 8ז 8הוספה
מפרש ווי איז פרשת מטות ,שז בא לכלל
וחידוש און וולס קומט דער פסוק דערו
כעס בא לכלל טעות :וויבצלד 8ז דער
סיט מדגיש זיין און דערציילז ?
חילוק פון קדשי דורות און קדשי שעה
איז 8זלך וושס איז תלוי בסברא ,אוז איו
שבל איז דש 18שרט פשר ביידע --.
סברות ,י ,
בראשית , 1יז .
מקץ י2
22ן)
איז דש ( פשוטו של ,מקרא ) -רש " י בו . מנ , .
ניט מוכרח צו זאגז 8חידוש הכי גדול .
בפרשי ' 1ישנ ( ין ,בו ) דקל שמ עה
.
- ) 22
טז ג 8משהיז איז שייך " (בא לכלל כעס ) שהיא לשון קבלת דבר ם מתרגם וקבל' ובפרשתנו
ב שומע יוסף ' ובב -מ מתחיל מראשית פירושו בפי .
בראשית . . חיכת .
על פל ' י -ל שלא יוסף . ב ש1מע כ. . ולהעיר
.
(
"ראהאהרן. .
מאריך ,רש ,י שב בד ד טעם ש ' ( ' 1
מדברים זהעתו הי שלאחריוינאה
כשהיו שירי .
ואילך .מפריס ופסח .
דודות .אבל ראד ישל
הערה ע ' 19ע
106ד פסח יעיי
) 26
' המליץ ביניהפ ' , . משא " כ נאו שה
. .פ ..
( 1 [ ' רק
113 שיחות נ שמיני לקוטי
איז ,ווי עס שסייט אין מדרש יי " ,חסד דעריבער איז רשיי ממשיך דשרט ,וב )
.
זה אהרן ,ואמת זה משה " פון די . ( דער זעלבער חידוש ) אתה מוצא
אונסערשיידז צווישן אמת און חסד : בשמיני למילואים שנאמר ויקצוף משה
דער עזיז פון אמת איז טז עס זיינעז איז ,
בו " ,נ8כדעם ווי ס ויז מוכרח בפשש ,מ
אים ניטש קיין שינויים -אין יעדו זמן .
שז צוליב דעם וושס בא משה לכלל
און אין יעדעז מקום שטייט ער כשווה 9נ כעס כא לכלל טעות " קעו מעז שויז
ורן דער זעלבער מדרי' און איל דעם אויך מפרש זחל שזוי בשמיני למילואים ,
שלבז מעמד ומצב חסד שבער ,וושס . שו דער ויקצוף ה8ס גורם געוועז שז
ענינו איז משכז סט צו שנדערע מוז מען דטס וושס ור השט ניט געוואוסט דעם
דשך זיך רעכנעז מיט דעם צושט8נד און .
חילוק פון קדשי שעה וקדשי דורות ' נ
,
דרכים מוו יעדערן פון יי בשזינז רע ( כשטש 8ז ב 8אהרן איו עס געוועז
.
מקבלים וושס אינס שווים זל ז .נשכ - בפשיטות) -איז געקומעו מצד כעס יק
מער -בש יערער עשיית חמד %ו %
צווימן איז דש 8שינוי וחילוק איז יער מיינה של תורה בפרש " י : ז.
השפעה ווי זי איז באם משפיע אוו ווי זי 8ז די חילוקי דעות צווישן וויבשלד
ווערט נמשך צו 8צווייטז ,ועש עניז התלוי 8ז איז און אהרן משה
טובה ( רוב ) יי הופעת עליהם מרז " ל א) בסברא -דשרף מעז פשרשטייז :
לעמוד . אינן יכוליז פשרוושס השט סברת משה נוטה געוועו
און דעריבער איז נטית סברת משה ,
שז סשויז תטש קייז חילוק פון קדשי
דורות און קדשי שעה ,און די נט " פון
מדת האמת 8 ,ז בכל עניו וושס עס איז
סברת אהרז איז געוו ? ז 8ז ס ' איז ד8 8
קיין 8ספק -ססק ' נעז שז עס איו ניטש
דש
חילוק ז ב ) וויבטלד 8ז משה השט
שינוי פון ציז ומז און מעמד ומצב
געהשלטז 18ס ' איז ניטע קייו חילוק פון
בי) ש צזזייטן ,דערינער כנידוז דידו -
השט ער געהשלטז שז סנריו ניטש קיד קדשי דורות און קדשי שעה ,אח ד4ס
איז געחען מיס שזש ודאות 8ז זעענדיק
שט . רעדפ" ז בויק* ד. שבזבחיםח שם
הק' ? ה * להעיר
וכקוטרית אוה - ) 27*
)28 ווי זיי השבל זיך נוהג געווען איז די
קדשי דורות ניט ווי קדשי שעה און זיי
אבל
שם .
.
יעיי יאה. הפשט לא
-נרמז
.
אבות דר "ח שם ) אי דאמר אהרן "אי בקדשי דודות
ק -ו ממעשר הקל כו ' מ ' וישמע משה .
הובא ע "זהד ואפילו ) 28 .
בפרשיי לח
הכיאור
פוז
הלבז זיי ניט געגעסז איז ,ויקצוף וגו ' "
געביטז די
געהערט
האט אים
בשעתהשטערזיר ביי
פשרוושס
סברא
-
אהרןנח' יוק
ובסיח בהבא ע 'לקם )
וראה חב " ד -פ ה,
ספר 'הזרבים .
) 29ואהרז
שמתר .
משה ולא * שמעתי ושכחתף -דב ~ שוטו ש " מ
1
' ., 626 .
בסנים . לא ס " ל לרשיי כניל
שם ,ושיג , ן
להעיר מן' הדעות בתו " כ עה " ם אם הכעג
ב .וכנ " מ . "
ראה תניח פי ' ג ,ל ו " ת מסע ' צג , ) 30
מפרשי התו " כ - להיפך ,ראה .
ועוד או.
יהרןהסעות
קרבומיכת
הי
) 27
עבודתו למטה אץ דער המשכת אלקות חילוק פון קדשי דורות און קדשי שעה :
) ידה הטס ער הקט ממעיך מףוש צו די זעלבע קדושה ווטם איו ד " 8בשעה '
מצד בת " אהרן שושבעא דמטרף ( זו ) ,אין רעם זעלבן אופן דחרף זיין די
ניחא ( התעסקות --
[ מטרוניתא ) וייגד - קדושה ל " דורות " .
מלמטה ננס ,י וולס אץ מעלה . ר " מצד בחי ' חסד שבער ,מדריגת אהרן ,
דעם אי
למעלה " ,את די העלאה תלף ' וושס זייז עניז אין געווען " אוהב שלום
מצב אוו מדריגה פון אידו ,אח ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרכן
דעריבער אח אין דער עבודה דש ה8ט זיך איבערגעגעבן לתורה -ו ' ,ער
דעם פזז המצב ערך לפי שיגףים צו אידן בין צו 8זעלכע וושט זיינען איז
מטה " . סוג פון " בריות " און זיי משפיע געווען
ט אעפ " כ נשכזעם ףי משה השט . יעדן לויס זיין דרגא ומצב ' ן -דער -
געהערט פון אהרן שז מצד עבודת פשר השט ער געזען טז ם ' איז ד8 8
הנבראים אץ עולם העש " ל --עוה " ז חילוק צווישן " קדשי שעה " און " קדשי
"
זיינען דש ערנוים און סיאיז 1יט גלייך די
עבודה און קדושה פון " שעה " און
דורות " :מצד המקבלים ,די וולס דשרפן
8נקומעז צום ( חסד ,צום ) קרבן וקדשים
דורוה ' ,איז * ( ישמע משה וייטב בעיני ( , . קעו מעז ניט משנען טז די קדושה זשל
-עם איז נתקבל געוושרן אייך ב8 זייז אין דעם זעלבז אומן ותוקף איז שלע
משה ,און פון דעם איז פ8רשט8נדיק 8ז זמנים . שינויי דרגות אוז
ניט נאר איז דאס אויסגעהשלטן מצד
בח " בחי ' אהרן -חסד ,נשר אויך מצד
ח דער ענין הנ " ל איז מתאים צו .
דעם וושס מדריגת משה איז " שושבינא
האמת י ' . משה -מדת
דמלנא" אוז אהרן " -שושבינא דמטרו -
שנשרי - חוש ( ס השייכות להטעם עפ ,. ) 36 ניתא " " :
מצד נחי ' אנינות ) : כמו שנגעה בו 1א 1מפוי הקדושה
טומאה מפג . מצד משה שושבינא דמלכא ( ,הת -
מצד משה שהיא למעיה משינויים
טומאה
אינה מקבלת ' ש
הקדושה נחי '
היא נמשכת מצד
ינותן ,ש ובחי '
1וא ~כמו
הקדושה
- .
נתקפה ,משא כ . וושס ו " גדריו " , [ תלכא ) - עסקות
איז ממשיך איק1ת איז אידן מלמעלה
אהרן למטה " ,וזערט דער אור גמשך למטה
ועד .יש לנאר כמאמר שמאי אנות פ .א . 1 דן )
שווי ווי ער איז למעלה ( אוז אצילות ) 8ז
.
הוי מקבל את כל האדם נסבר פנים יפות ,אף . מסת
חילוקים -און שזוי איז געווען אופז
שמצנו שהנהגתו היתה כאופן הפכי נהנכריפ שבאו
שגת לא ,א ,והרי גמאמרו .האדם . (יהת ייר אציו
. .
נם בני נח ( תוד ה וא - 1יבמות מא ,
) (
( ראה לק1
.מ
(
שקייב והוי ' ד אח התורה אל .) דלא 1נכ (
נו , ' ע ] -ן מיקו -ש אעיר ) .. ' 1כ " א צ " ל מקרב כמעלה אה י . ולפ ' רוח ) הכריות
דגר
שהה השה [ 771 , ( י0 ש .
ש[ [ 1ך להעיר ) ;
הס:
במצבםלקר החלנשות
שעכ1דת ' שהיא" ל -ומצד
הנרתת צ .
ולהעלזת את
לתורה כסו ' 1ת
לאחלי שהיני [ שבח הא 9 0 .
) ק1דא השיחה אמרה
הפלך ו( ,
ומצד הבריות ישנו ענין ההבינריים
יפי, הה .נ"
" א ,נוהי .
הן [
ה ( )7 -
( 1ח
( שם - . א1ח
[ 9רן שה .ש
]
היא
מלה[ ה [ 9ו ( חא יךמר
-1ק 7
) [ אח~
.
ר'
י)-
[ן[
111א
.
יסו ,ב .ח "ב מט ,ב ,ח " ג כ א ( ברע "מג
זחל כ ,
ע 34.כ) ,ערה ,
'
ייי) לקוית במרבד ב ,ד ואילד .הנחות הר " פ ע '
ובג -מ .
) 35 קיר
15ג שיחות נ שמיני לקזטי
אלקות וושס עם איז דש און מאיר אין עבודת וועד בזה : ביאור דער
נברא . דעם 8ז די איו תניא ,
% הבינונים ,זאגט ער
[ ועד ' ז איז דער כיאור איז דעם וושס מדרגת " לגבי איז זייערע אהבה
עס רעדט זיך בס " א נ * 8ז " מאדוש - הבינונים נקראת עבודה תמה באמת
לאמיתן שלהם איש איש כפי מדרגתו
מאד שלך ,דער בלי גבול של האדם ,איז
מעורר און ממשיך דעם " מאד " " לגביבמדרגת הבינונים ,כעטש 8ז .
.
שלמעלה ,דעם בל " ג האמיתי כשטש 8ז מדרגת הצדיקים עובדי ה ' באמת
לאמיתו איו בת " אהבה זו נקראת בום
מענטש העכער סוג דעם איז בלויז
דעם
שלך "
מאד פון
*גבול
עבודת אמת כלל מאחר שחולפת
יבער ' נס עבודה ,
8ז עבודה ( אהבה ) בצ " ע איז דשם ועוברת אחר התפלה וכתיב ' ו שפת אמת
מוגבלת :און לגבי איינעם וושס השלט תכוו לעד ועד ארגיעה לשון שקר " :
ב 8 8העכערער עבודה איז דשס טשקע דער עניז פון אמת ( בתכלית ) איז ד8
8ז אהבה מוגבלת ממש -שבער ווי - בלויז אין אלקות ,וכמ " ש " " והו " אלקים
בשלד 8ז דער ענין הבלי גבול איז בלויז אמת " ,אין וועלט מצ -ע קעז ניט זיין ק " ו
איז אלקות ,משא " כ נבראים ווטס זיינען פון אמת ,היות שז שלע עניני ענין
71131מוגבלים קעו ביי זיי ניט זיין ; העולם בצנעי נבראים הוחם ונפסדים
( מציע ) 8תנוטה פון בל " ג -איז דער - אח 8ז מ ' זעט אמת אין נבראים -הגם
פשר ,בשעת סיאיז ד 8ביי 8נברא 8 8ז די אמת ' דיקייט פון דער תנועה איז
תנועה שן עבודה ) וושס איז העכער פון נאר לגבי דער מדריגה און ניט לגבי 8
זין מדידה והגבלה ,איז דשס פשרבונדן הנ " ל בתגיא ) ( ע "ד העכערער מדריגה
און נעמס זיך פוו אויבערשטן ושם ער
-מוז מען זשגן 8ז דטס איז מצד
.
איז בל " ג האמיתי און מהאי טעמא איז
.
מאדך " ,מאד שלך 8 ,מעיו פח . דער
" ואמת הוי לעולם י ' -דעם אמת פון
בל " ג האמיתי את איז מעורר דער מאד והו ' . הגבורות שגם הוא ואמר שה " מצח " שמאי
מקבל
שלמעלה ] . .
שמצ ע יפ1ח' ,אי ,דחפו את כל האדם בסגר פויס
יו " ד ועפ " ז איז אויך מובן בנדו " ד : . שם ) . באמת הבזיז 1שגת .
וראד לקמן ק ' 347וקולך ביאור משנה . 11ושם ע '
דער חילוק ה ( עבודה אוו ) קדושה פזז . 59 354הערה
עבודה
אמת הו
דעם 8ז
פון דשס
ובאמיתית ,איז
כשלימותאון ,דורות "
* שעה "
א). פי ג ( יט , . ) 35
במקרס
ס הנט א 97
.
( שמאי :ואן שה ( 77שיא
.
סע 0שס [ ,ה
מקד
צריךחגתה
בהפרק
ש7פ ( 1 -
נ
.
.ג.
ת . 1
.
ר ב.
(
האב -ד
המש ( י [1
.
התפלה פט ז .ד -ה שיש מצדת ד. ת ~ -א לט , ) 42 .
-ראה ת1י ( ט עדי1ח פ
קם ,נ ) . 1 . .
לרוקע פ א 1דרמ הס טמא לאחרי ומצד מאמר ה77 דכיא מ -ג ]
שמאי - - . כ
ע ד האמת שבעבודת הצדיקים ( שכתניא . ) 43
שם ) , ס ההערה . . ,כ[ פ( -. [( ( .הוי מחימיך . ש1 - ( 97
שיחות ; שמיני לקוטי 116
יב די הוראה פון דעם בעבודת . ( רעם אמת ה ' ווי עם איז מאיר אין )
כאו " א :בשעת עס רעדט זיך וועגן זיין נבראים און דעריבער איז בש אים מצ " ע .
אייגענע עבודה דשרף בש אים זייז נ " ט געוועז דער חילוק פון קדשי שעה
עבודת ה ' שז שינויים ,שזוי ווי " אני ה ' דורות. אוו קדשי
לא שניתי " ,שזוי דשרף אויך זיין ב8
ואתם בני יעקב ' .4תביר בשעת עס . יא .פון דעם טבער וושס " וישמן
משה וייטב בשיניו " איו מובן 8 ,ז דורך
קומט צו טשו מיס 8צווייטן אידן ,ביז
אויך מיט בריות " דשרף ער זיך שריינ - . אהרן האט זיך אויפגעטשו שז אויך מצד
בת " משה ,מדת האמת פון אצילת ,איז
טשן איו יענעמס מעמד ומצב און וויסן
8ז לא כל הזמנים שווים ,ער קעז ניט
דשי צווישן " קדשי שעה ' און . 8חילוק
" א מז ,א .לקו " ח ר -ה מא ,ד ד ' פיה בביאור מאמר הח ' : שעי ראה פרדס ) 44
"
מסעי שם ,ב ,.
לקויתפל ' ב
ראה תמא ) 47
48 דיה ( ושתן אזח ד א דאפיקת המשר תעריב פקב ' ט . "
מה ,יא . תהלים ) 49
חכת אשר .
1115 פיה ) 7ע '
יאילר תשת ש( ת.
מלקו . מרפידת ~ י] 4
ימען יהדר
..
ואהרן (הנעשה ע " י יחוד חסד יאמת -רמשה
ע' תצוה שם ) -וראה אוה " ת
) 50
.-
מדובר נה ' ח ד מלמטה למקלד
דוקא ,אחה הראת. יידעת
בפסוק ולא
ואלקיב מלמעיה למטה ' ,עי שבן מבגאי ' חוד ה
.י.
עי ה ום ' שמורה
. .
.
' ש.
שיתות לקוטי
ד שמיני
גחונך * על פשר גיחוו " ( וולס שטייט על גחון וכל הולך על " כל הולך א.
טייטשט רש " י " :גיחת -שה" תלך " ) ארבע עד כל מרבה רגלים וגו ' * י -איז
הולך והומה והמייתו גדולה מאד כמו רש " י מעתיק ( איז ערשטו דיבור
און והומה ' : שמנגח והולך ' וכי יגח המתחיל ) ,הולך על נחור אוז איז
עד ' ז קעז מעז טייטשן " על גחונך תלך ' : מפרש " :זה נחש ולשון גחוז שחח '
וויבשלד 8נחש קריכט אויף דער ערד שהולך שח ונופל על מעיו" .
( ווי רש " י שגט " רגלים היו לו ונקצצו " ) ,
פשרוו8ס רשע טייטשט " הולך על
ווערט זיין הליכה שנגערופן " על גחונך '
גחוז -זה נחש ' ,איז שבז איז פשטות :
.
( -בלשון האבו עזרא ו ) בעבור הרוח דער איינציקער 8רט אין תורה וואו
שיגיח ממנו -ד .ה ,רשא פשרלשזט זיך
מיגעפיגט 18ענלעכו לשון ( ביי שרצים )
אויף זייז פירוש איז פריטרדיקן מסוק -
איז ביים נחש ( אין פ ' בראשיתי ) וואו עם
" גיחון" י . שטייס על גחונך תלך " .איז דערפוו .
כ ) " גחון " מיינט -מעיים ,ווי דער מוכח 8 ,ז אויך " הולך על גחוך מתנט -
תרגום ' טייטשט " על גחונך תלך -על נחש ' .
מעך תיזיל " [ 8דער " חזה " -כפירוש
מ ' דשרף שבער פשרשטייז דעם סיום
האבן עזרא * ן ; און רש " י ד8רף עם ניט
פון פרש " י " -ולשון גחון שחיי ' שהולך
מפרש זיין וושרום דשם איז 8וושרט איז
שח ונופל על מעיו " :ווי געז8גט ,שטייט
לשון -קודש וולס דער תלמיד ווייס זייז
שוין איז פ ' בראשית -על גחונך תלך " ,
פירוש [ פונקט ווי ער ווייס דעם טייטש
שבער ד8רטן איז רש " י ניט מפרש וושס
פון " מעיים " ( 8דער פון " חזה " ) ] י .
איז ושון גחון " ( נטר שז " רגלים היו לו .
גימא : שבער לפי זה איז שווער לאידך ונקצצו " ) -איז ניט מובן :רש " י השט
וושס איז רש ' " ס הכרח 8ז דט איז דער דשך געדשרפט מפרש זייז רעם טייטש
פירוש פון הולך על גחון " ניט ווי ב8 . פון " גחון -דעם ערשטן מ8ל וועז עס
על גחונך תלך -ווי דער ראכ ' ע דט שטייט אין חומש ,און ניט פשרלטזו ייך
איז מפרש [ [ -יט " הולך והומה כו ' " , אזיף זיין פירוש אין פ ' שמיי ?
הוא כ ' " זה דרך דרש " - שהראב " ע שם ואף ד) אחפז פסוק י " ושם הנהר השני א)
.
לשיטתי ' דגם -ב גיחור כתב בז ,אבל רש " י מפרש כן
דרש . שם ) 8סתם
ועד -בלי להוסיף שזהו
ת " י שם ( הובא נערוך ע ' כתיב -ע שם . ועד" ז שחף ) . פרשתנו יא ,מב . ) 1
תיבה זו כלתי
שהרי שקו
-התורה
רגילה .וכפרם שגם מפרשי גם ראב " ע כאז . ראה ) 3
" ט בפירושה . ב ,יג . בראשית 14
שיחות שמיני י לקוטי 118
שרצים וולס זיינען ( ( יט דומה לנחש , ב ) די קשיא ווערט נשך שטשיקער :די
נ8ר ) דומה לשלשול וושס ער אח שליין און דרשה איז ד 8אין תורת כהניס 4י
בלויז 8דמה לנחש יי . .
גמראיי .דער לשון פון רש " י ואת
רש " י קלייבט אויט די גירסא פון און הדומה ודומה " שסייט אין תורת כהנים ,
גמרא , תויכ און ניט די גירסא פון שבער אין גמרא איז דער לשון " ואת
. ן הדומה לשירשור " "
ג ) פשרוו8ס איז רש " י מעתיק פון
פסוק אויך " ( כל ) הלך " -דער ריבוי איו לויס דער גירסא פון גמרא קען
? איז דיך בלויז פון וו8יט " כל " " .
מעז לערדען ( בדוחק עכ " פ) אז בל -אט
.
ידפקכ
המהריי ) לת1 רא'חס" פנאו .ס
ולאחי -הראנ ,ד נארג ,נמיס
וראד
ט1ג )כאן .ראה יי ה11ומפך ד .נל הולר גו ' " וועד -ז ב " וכל ואתיג על
-אדבק הולך
אף " ) .שדרשא כי בן )
. .
שם .ולהע ר מהגירסא ברש ' כת ' :השלשול ואת . רק בפירושו
והיו " כ כדלקמז בפניב -הר ' רשיי -י מקורה
מעתיק בגמ '
לשמה . ואח ד17מה י1 ה17מד
רכו " הש ' לשוי כל לינות . 1ננח1י ' 1שם : 1ינת.1
) 18 דרז " ל השייכים לפשש " מ ,ובפרט בנדו " ד שלא כתב
יהב' א גין . על גינן כי שיך כ שס : בפשטוה דרש ,מובן שפירוש זה מוכרח ע " ז שהוא
) בל ' -ב -ה גם גחולת . %ף שבכתוב טמר ותו
) ),9 הכתובים ,
13ן
ארנק .לנתוב ,כ .א הלק מדיה הקודם ( .הולך על לשיו )
עתםשלשול קטר ( ותו לא ) .
גו )לרבות .
" כל
הבת ~ נ הנגע ( ש11הולך ססחפק .
בהעתקת 1בדיהלכאן . 1בל . .
1ינ 1עד . ( )
סו ,ב , חילץ 6ן) 1
גח. . 11כל הויך . שבחולין ותו.כ שם עי
5
מעתיק , : אף ) 0
ובדק " ס חולין שם מכיח מכתה רגם שם )
1אנל ברי ,ף ירא -ש שם . :כל . .
)
119 שיחות שמיני י לקוטי
מעז אים ע " ש ריבוי הרגלים - רופט הולך מעתיק . רשש דערנ8ך איז ד.
על ארבע " אוו פיז מפרש " :זה עקרב "
אוז
רגלים "די ) .תורה
(1 מאהוועלכן
שרץ
דער( " - "דשס איז
צינטפיד " ש "
( וועלכער איז דער איינציקער שרץ ווטס
רגלים ' . מרבה מיינט מיט . און דערנאך איז ארבע ' ) : איז " הולך על
פשרוושס איז שבער רש " י דש ניט ער מעתיק ,כנ " ל " ,כל " און איז מפרש :
מפרש דעם וושרט " כל ( מרבה רגלים ) ' הדומה לדומה " .
החפושית אשקרבו " ט בלע " ז להביא את
-ואת
וולס שסייט איז פסוק 8 ,ז ער קומט
מרבה זייז אויד שנדערע שרצים וושס הנ -ל איז אויך ד 8ניט מובן ( ע " ד
זיינען מרבה רגלים און דומה לנדל 'נ מ"ג ) :
?2 לדומה * ' דומה ואת הדומה
א ) פון וושנען נעבט רש " י פוז פשט
דער פלא איז נשך גרעסער :מיי איו הכתובים שז דער " כל " איז מרבה צוויי
תו " כ אוז סיי איז גמרא שטייט טשקע שז שכן ( -א ) החפושית ( ב ) ואת הדומה
עד כל ( מרבה ) " איז מרבה " את הדומה . לדומה ינו
ואת הדומה לדומה " -און רש " י
פ8רוושס קלייבט אוים רש " י די ב)
ברענגט די דרשות רז " ל אויף די
גירסא פוז תו * כ און ניט פון גמרא -
ערשטע צוויי מיל וואו ס ' שטייט " ( ו ) כל '
אין פסוק ,אוז ניט ביים דריטן משל ? " ואת הדומה לחיפושית " ז
דער פסוק נוצט דעם לשח " ( הולך על ) ( און צינטפיד " ש * לכאן ולכאן וקורין
גחון " 8 -לשון וושס שטייט נטר ביי סיט דעם איז רש "י מסיים זיין פירוש
נחש -איז מוכח שז דערמיט מיינט ער .
אויף דעם פסוק )
8נחש ( " ה י 1נחשי ) ; ועד " ז " הולך על , דטס ת8ס רש " י איז מאריך 8ז " נדל "
ארבע " :וויבטלד שז דער איינציקער
ועד
צינטפיד ' ש " ,
רגלים מראשו
לו וקוריז
ולכאז
לכאן שיש
זנבו שרץ
" זה
כתנ בז , יא ועקרב , הטט רגלים " ,מראשו ועד זנבו ( און )
.
כפת , .עי ה ס ולעיל ' א ,בז ) ., משא -כ )2
. .
נגון כלנ ודוב וחתול ' ( וגב אינו מפרש פרשיי. :.
הריבו
לכחן ולבאר ,און דערפשר וקורין ינ
הויך וו " ) -אף שבתות שם . :זה הקוף ד . 7 [1
ט. . וראה לקמו נפנים ס הרנות ) . ןו " . רגלים קורין
שיחות ר שמיני לקוטי 120
" הולך על און גחון " על " הולך פון שרץ וולס איז " הולך על ארבע " איז 8ז
פרטים . ארבע " ,טדער איז טנדערע עקרב ,איז דערפון מוכח שז די תורה
פאר . ועפ " ז איז אויך מובן בפשטות עקרב , ) - 1 ' רעדט וועגן עקרב ( " 1ה
" גחון " יו8ס רש " י קען דא ניט לערנעז פסוק דער פארוו8ס זשגט טבער
" -בעבור הרוח שיגיח ממנו " ( ע " ד
פירושו אויף " גיחון " ) -ווייל " כל הולך
" הולך על גחון " ,הולך על ארבע " ( וולס .
ניט זשגט
ועקרב ?
נחש און ובפירוש :
ועקרב ) בקיצור נחש
תכנעי
על גחון " קומט ד8ך מרבה זיין טגדערע
שרצים וולס זיינען " הולך על גחוז " ,און " מרכה שסייט עם וושס [ בשלמא
מ ' געפינט ניט קיין שנדער שרץ וולס איז
רגלים " ( ניט " נדל " ) -קעו מעז
הולך ומגיח רוח. ענטפערן ,יוייל " נדל " איז ניט קיין
עפ " ז איו אויך מובן %ו רש " י קעו ז. לשון -המקרא ווושט ,מעעפינט אים ניט
.
ד %ניט טייטשן ( כפי ' התרגום ) על אין תנ " ך ( נטר בתו " כ ד 8ובמשנה , ,
1
גחון " -על מעוהי " ' י ,ווייל דעמטלט . וולס רש " י בריינגט כו " כ פעמים תו " כ
איז ניט מובן :פשרוו8ס נוצט דער פסוק בפי ' בספר ויקרא ) ; שבער נחש אוז
דעם לשון " גחון " וולס איז מכריח שז עקרב זיינען דשך ווערטער 0811שטייעז
דער לשוו שטייט נ8ר ווייל אוז
כנ " ל ) יה נחש
נחש ( - "ביי
כמה פעמים אין חומש ] .
איז
השט" דטך שרציםכל -עס
הולך גו ' " מרבה טנדערע מוז מען זלגו שז מיס " הולך על גחון "
רעדט די תורה וועגן נחש ניט טלס
געקענט שסיין 8לשוו ווטס איז תיכת - נמות הנחש וולס ה8ט כו ' כ תכונות ,
חייה כולל איע שרצים רסון דעם נ8ר דוקא טלס 8ז 8וולס השט די תכונה
.
סוג ) ' ; ,ווי " הולך על מעיו " יי וכיו " ב ? פון הולך על גחון " ; איז במילא מופז שז .
מוז מעז זשגן ,טז הולך על גחון " איז . שרצים
מרבה אין דעם
נחש דוקא
צו" איז דומה
גחון זיינעז על
ווטס הולך
"כ ;
8תכונה וולס איז ט8קע דט נאר ביים
נחש ; אוז דערפשר טייטשט רש " י " ולשון הולך על גחוז " ( " שלשוליז ענין פון .
על ונזפן שהולך שח ר גחון שחי " ארבע " י ; , בו " ) .ועד ' ז ביי " כל הולך על
דערפשר קעו דער פסוק ניט זטגז און
נחש ) .
( מק
גמקרא .
'
.
ה מ .ו .נראה פרש .
הוא תוללת 1ולא ג ' ז
ינלשו 1אימ ' .
וגלשון מקפאות - 5
..
.שישפל .
משנה
) 26
שהרי
21ן
וכר ,
יערה 14 , .
קס 1ל . 115 ' ע ,ח. וקאש ראה ) . ' פרה הי מי 1עקיב וראה רהבים ..א .
חפושית. איו פיס ן
; .ע ' : עה -ח ק רא רש ' .גס ; תוספתא - , לנעי ))
מאכיותיכ ' ו -ב .
אסורות ) מרמנ, ,ס די
חפשית ,ודל פ ,ב ה .נחשיב
רידמיועקיב ' פ
' !1
ן12 שיחות שמיני י לקוטי
ניט דומה לנחש בכל פרטיו ,אסילו ניט מעיו " :פון טנהויכ גייס ער איינגעבויגן
איז דעם עניז פון " הולך על גחון " ,ס ' איז ( ( יט " על מעיו " ) ,נשר שפעטער איז ער
צווישן זיי בלויז 8קצת דמיון (וושרום 8
שלשוליו "
מרבהכ "פון
איז משא " וולס מ '
מעיו " ; ופןב על
וכיו "
"(
און " נופל על מעיו " ) ; נחש איז סכ " ס
עד ' ז " חפושית ' השט נ8ר 8קצת דמיון
" כל " , מעיהם . קריכן וכתחילה על
צו עקרב איז דעם עניז פון " הולך על יקר עד -ו בל הולך על ארבע ' : . [ און
ארבע ' ( ווייל " עליונים אינם משמשין 6ז עקרב איז " הולך על ארבע " כפשוטו ,
משא " כ " חפושית " וכיו " ב ומס מ ' איז
און וויבשלד שזוי ,קעו דשך דער " כל " מרבה פוז " כל " ,הלבן " יחר מארבעה
.
מרבה זיין אפילו הדומה מזמה " - רגלים אלא שהעליונים אינם משמשיו
אויב נטר עם השט אין זיך שט דעם קצת כ " כ " יי] .
דמיון בענין " הולך על גחון " תעל
אוז דערפשר איז רשש מעתיק פוז
ארבע ". פסוק " כל הזלך " :מיס דעם איז ער
כהנ " ל איז אויך מובן דער ט .עפ " י מדגיש שז די ענלעכקייט צווישן זיי מיטן
חילוק צווישז " כל הולך על גחון וכל נחש איז בלויז אין דער הליכה וולס
הולך על ארבע " און " כל מרבה רגלים " קומט 8רויס שפעטער ביים נחש ,נטכ -
דעם וולס ער איז " נופל על מעיו " ;
( וואו רשע איז ניט מפרש תיבת " כל " ) :
שבער דקר עניז פון " גח " - " 11לשוו
נחש'
נטר עלבייארבע
בשרצים" )הולך
גחוך און
פשרשז (
הולך על
זיינען
" (שחי " שהולך שח " -איז ביי זיי טשקע
יי , יטש
ועקרב ,אוז דערפשר ,ווען דער פסוק
איז מוסיף " כן הולך על גחון וכל הולך עפ " ז איז מובן וושס רש " י ח.
על ארבע ' קען מעז ניט טייטשז כפשוטו קלייבט אוים גירסת התו " כ " ואת הדומה
" על גייען וושס שרצים שוע - דמה " ער לשזט אונו דערמיט וויסן : .
גחוז . . .ארבע * -ווייל חוץ פון נחש א ) דער " כל " קומט ניט מרבה זיין נשך
~
ועקרב איז ניטש 8שרץ וושס איז הולך שרצים אין מין הנחש ועקרב ( ווטס דע -
על גחוז או על ארבע :ובמילא מוז מען משלט איז דשם מרבה אויר שזעלכע
זלגן 8ז " כל " דש איז ניט כפשוטו ,נשר
.
איז בא לרבות
יושם אין דומיז זה לוה " ' ) ,נשר שרצים
( .
יושס השכן 8דמיון צו נחש ועקרב איז
משא " כ " מרבה רגלש ' -מער ווי דעם ענין פון " הולך על גחון . .על
ארבע -איז ד 8ביי 8ריבוי שרצים ארבע ' .
( כעטש -חוץ ב 8נדל -איז כ 8זיי ד8 זיינעז " שלשוליז * לאידך :אפילו ב)
9לשץ בגופם אויף מער מרבה זייז
כרגליים ) ובמילא איז דער טיטש פון
,נו מרבה רגלים " כמשוטו ( און רש " י
, דגם בלשון ארמי לרה"ר ". .כותל הגורד
..
( גמרא
דירף עס ניס מפרש זיין ) :סיע שרצים בכ " מ ) . מצינו " גחיו והלחוש ( -נ " מ נט ,א .ועד " ז
.
וושס זיינעז אין דעם סוג פון מרבה עד " ז בפי ' הראב -ד לתו " כ כאן . משאם כאן .
דא - י3
) 32
לויס דעם ,ווי טייטשט רש " י " מרבה ), לזה . .יש באותו המין שאין דומין זה . למינה
שיחות שכזיגי י לקוטי 122
דערפירט 8 ,ז סוכ " ס ווערט ער ר " ל 8 וכו ' " ,ניט שרייבענ - 1ה נדל רגלים -
כך .
זלגן עשה חז " ל יי
אומר לו יצה"" .ר וויהיום
אומנתועלשלמעיו
" 13פו ?1 נדל" ' נגון דיק אפילו .
איי 18 כיאור כוה :וויבטלד יער אין
ע" ז". כך וכו ' ( ביז ) עבוד
הילך על . די ערשטע צוויי פשלן -
די עצה ווי צו ביי - אוז וערפשר איז גחון גו ' הולך על ארבע " -מיינט דער
איז דורך ליגן איז קומעו דעם ,נחש " פסוק איין שרץ -נחש ועקרב ( וכנ " ל
-תורהט בכלל , ענינים פון מרום באיוכה ) -איז מסתבר צו זשגן ,אז
ופנימיות התורה " , ובמיוחד איו נסתר אויך איז דריטן פשל " -מרכה רגלים "
ענץ פון וואט דאס בשוו8רנט דעם און ; מיינט מען איין שרץ -נדי -
שח " . " הולך פוןמיינט שלע סוגים אין
רגלים "
מרבה ( מין ) " גי
דעם ( 1 ~ 31
אוו אויך ד8ס איז מרומז איז אונ - " מרבה רגלים " ( אוז רש
זער פסוק ,ווי דער מהרש " א איז מבאר " י דשרף עם ניט מפרש זיין ווייל
דעם מרז " ל ' " לפיכך נקראו ראשונים . ס ' איז מובן מאליו ,ס ' איז ע " ד ווי עס
שסייט פריער כמה פעמים " למינו "
סופרים שהיו סופרים כל האותיות
שבתורה שהיו אומרים וי " ו דגחון חציין וכיו " כ ) .
של אותיות של ס -ת וכו ' " :האותיות אינן
פון די הוראות אין עבודת ה ' - יא.
מורים רק על שמותיו של הקב " ה שהוא
ולסי .
הנסתר גמור של התורהי
לכאורה איז נטך 8לץ ניט גלשטיק
וכהקדים :
התורה .יראה הוא בחי ' פנימיות ) כדיקמן בפנים , שרטסגעל8זט ,
איז אים איז
פעלטעס קשח
חיינגעבויגז ,:ואן
" הולך וטח "
זלג ) ד ח, שהוא כח " " , רמס -רנ) אוה ,ת פרשתני ( ע '
" שאו מרום עיניכם וראו גו' "
ע-ש . עה ' ד , כח " הוחש יברר בב, ", " -ןבער דשם
.. .
חדא ג ) שם .
דתושנ כ ש ה א שם (א .א ,רע ,.
תו לא ,סע
קידושיו
וראה . . ן) 4י4
נ. זח 'א לה . ע)
.
שהן שמותיו של הקביה הוה .. רק בחי ' אותיות
.
א ,ט ) ) :בנוצתה עם מוש ( ' -ופרא להעיר י3
שבתורה. .נ ) 4ש%יב
רמב' בחי . נם ועי ' ונצה ל ' דבר המאוס כו ' וזהו שח " א
)
ט. פכ . ו בהקסמתו עה ת ' .ו1ת אלם . 1 . ועד .
באיכלי ' .שעי
36ן
1אויף ספירת התפארת 11י וי איז עולה 8ט זעם " הפסק " פוז כח הנחש יב .
דשרף זייז ניט נשר דורך ד ר עבודה פון
עד הכתר ,און דערפ8ר ה8ט זי בכח צו
.
מהבר זייז די צווי חצאי ס ת ,וולס "
ביטול ואיבוד כח הנחש ,נאר אויד דורך
זיינען כמי ' חסד וגבורה [ עיד ינ הידוע * י בירור הנחש ,ביז ער ווערט נתהסך
בענין חצות לילה ,שז דצם איז מחבר די לקדושה ; ווי חז " ל פ זטגו אויפז פסוק "
,
צוויי חצאי לילה וושס זי ערשטע חצי
לילה איז יונק פוז דיז אוו די צווייטע פון " איביו " ,
.
" גם אויביו ישלים אהף ,זה הנחש "
ד .ה .דער נחש זיז טשקע
חסדן ; און דערסשר איז דער וי " ו דגחוז כמש " ג ' " ואיבה אשית בינך וביז וגו " , .
מפסיק כח הנחש ,וושרום יניקה הנחש גמש מטכז פוגיעממיולוו ווים ריר
מסטרא הצמצומים ריבוי פוז איז אים " . שנום מיס
דשמאלא ,שבער דורך דער התכללות און דער בירור טון נחש דקליפה איז
ספירת ( ע" י שמאל און ימיו פוז דורך מגלה זייז רעם שורש פון נחש
' התפארת ) ווערט נפסק זיין יניקה דקליפה 8 ,ט וטס וושס שטז לשם שמים
ציוישז ו " ל 8 ,ז אהד דער "שלזם " נתכווז י * -בחי ' נחש דקדושה .ווי
נחש דקליפה אוז ( שרשו ) נחש דקדושה ס ' איז מבואר " אין דעם עגיו פון " נחש
איז דורך דעם וי " ו רבתי ,וושרום שם הנחושת " וושס משה רבינו השט
דער חיבור צווישן ,מעלה " און ,מטה " .
געמשכט י * ,טז דורך והביט אל נחש
הנחושת " " המסתכליז כלפי מעיה " וק
- דאהורמיד "
לעילאי 8ז " מפלגך
לתתאי
מפלגך המין
דהורמיז כטעות
-דלל
דקדוקה , דא" פזז נחי נחש דודך זעך
איז דורך דעם קו האמצעי " וזשס איז דער שורש פוז נחש דקליפה ,איז גע -
מבריח מן הקצה ( הכי עליון ) אל הקצה דער בירור פון נחש ווטרז " ות " -
( הכי תתת ) 71י ' ,און דערפשר איז ער דקליסה י ' .
עושה שלום צווישו סמליא של מעלה
און פמליא של מטה " ,ביז שז אויך
.
און אויך דער הישלים " שלום " צווישז
נחש דקדושה אוו נחש דקליפה איז נרמז
איז אונזער פסוק :
רמב ואייר) .יראה רם . אוה ' ת חרשתנו ( ן ' 2נ ) ג
תרכי
שם ( .ריש ע ' רמדן אוה 'בלת הולך
פרשתנו " כ) 53מדיה
לח ,ג .ובכ " מ . סנהדריז לט , % ,לקו -ת שה " ש ) 55
. סו . בראשית ג , ) 45
ע ד הידוע דמ " ת הי * בחודש השלישיי -
חיבור מעלה ומטד ,ביטול הגזירה דעייוניב
) 56
ירדו כו
לא עזינו
גי
ואייך . .
ת בראשית סו ,סע נ . ראה אזה )46
ער שבגערופו " נחש " , ' 9וועט ווערט אינעם נחש דלמטה ווערט נתגלה זיין
אויפטטו דעס " ישלים אתו " ,ובקרוב דקדושה . שורש ,בחי ' נחש
ממש .
אוז שט דער " שלום " וועט זיין בגילוי
שמיני הש -ל ) ( משיחת ומאתר בביאת משיח צדקנו ,וולס אויד משיח
94 ~
ראה אוה " ת פרשתנו ( ע ' רם .רמב ) .וש " ג . ) 59
א., כנ ,
.
כמקוי ש למגריס
כס .כרביה ( ירמי ' בג ,
דוקא , למטה
כאש.
תנה
. ( .
לאידך
דבר היא .
,
(וראה גם ביאוה " ז ( להד " ם ) ע ' תקנו .אוה " ת ואתחנז .
( שכת פח ,סע נ . יש ביניכם ' . .יה ' י רדתם
ועוד . שו ). ע'
25ג שיחות לקוטי
תזריע
כו ' הלכר ונדבקו באותר פסח כו ' נתכנסר א .אויפן פסוק י " וביום השמיני ימול
כל ישראל אצל משה א " ל בבקשה ממך בשר ערלתו " דרש ' נעו רז " ל איז תו " כ נ
לבער 8הסברה ( עכ " פ בפנימיות הענר פרשה ( ווי תוספות י איז דטס מבאר ) ,
נים ) :וויבשלד 8ז אידן ( " הרבה מהן " ) ובמילא איז דאס ערשט נתחדש געוו8רן
השבן זיך דשו מל געווען ( ניט מצד זיך מרת . נ8ד
מליין ,נ8ר ) מצד וושס -גור הקב -ה לד ' ב .דטס צו מסביר זיין ,יש להקדים
רוחות כו ' " ,און דער ריח השט גורם וושס עס שטייט איז מדרש " י ,שז זייענ -
וועלן עסו מפסחו של זילז געווען זיי אידו ) דיק איז מצרים " הרבה מהו ( פון
דער אויבערשטער דטך השט משה , לא היו מקבלים עליהם למול אמר
געקענט טען ד ' 1עלבע ושד שדער הקב " ה שיעשו הפסח וכיון שעשה משה
כיו " ב ) קודם חשיכה און ד8ז זטל משה את הפסח גזר הקב " ה לד ' רוחות העולם
טנזטגן די אידז דעם ציווי " וכל ערל לא
אוז מיזטל זיך מל זיין (ן יאכל בו "
? ביום "
פרשתנו יב ,נ )1
עהיפ
.
, )2
הסריס שט . נעל . 1 .
( פ פרש ' נא ינ , וראד )1 1 ;. שם א( .במשנה ) .
כ, מגילה ,4
)3
..
ר פ -א שב דבתחילה א -ל כל גו
; '. . עבד איש מקנח נכף
וראה נהמצויי1 בו . .
.
לא ' אגל
.וכי
עיי
. ראה שהש
,ואח ,נ -
.
.
כר גו
אח' -נ -כל ~ורק
) 12
תו כ
שבת שם .
)5
)6
ד
.
לא 10דכשא ל משה דכד אמר ל הקב -ד כל ערל
נהירה .
)8
בזמנה ) איו מילה בלילה ( ביי שלא דער יפה תואר ' י וויל ושגן :יתכן ג.
ערשט נתחדש געווטרן נ8ך מ " ת י ; , שהי ' זה קודת חשיכה ( אוז ברענגט
ב ) עד " ז -געפיגען מיר ניט קית דערויף צוויי הכרחים ) שמשחשיכה
איסור מלאכה ביורט ביי פסח מצרים יי . איז מילה שלא בזמנה דוחה שהוא יו " ט
וו8רום כטטש דער פסוק " וביום הראשת בלילה יי . " ,ועוד דאין מילה אותה
מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש מ ' קעו שבער שזוי ניט זשגז ,ווייל פון
לכם כל מלאכה לא יעשה בהם גו ' " יה " רעם סיפור ווי ער ווערט געברשכט אין
מוז מעז לבער - מ שסייט איו פ ' בא שה " ש רבה ' י ( אויפו פסוק " " עד
זשגז 8ן דער פסוק רעדט ניס וועגן פסח שהמלך במסבו " ) אין קלשר 8ז ס ' איו
מצרים ,וו8רום פסח מצרים אינו נוהג געוועז בלילה .דטנט שסייט בפירוש ,שז
אלא יום אחד * י ,און אין דעם פסוק דשם איז פטרגעקומעז " עד שהמלך
שטייט דשך " וביום השביעי מקרא קודש במסבו " " -עד שמשה וישראל מסוביז
גו' " . אכרח ואוכליז פסחיהם במצרים " ,אוז
( און מיקען ניט זטגו שז דער פסוק בגיל ט " ו .
פסח איז ד8ך בלילה הזה " יי , .
שגט דא צוויי נטיונדערע דינים וועלכע .
ניסן ( און ניט קודם חשיכה " " ; ) .
זיינען ניט תלויים זב " ז ( -א ) וביום און די צוויי הכרחים וולס ער בריינגט
הראשון מקרא קודש ,וולס איז געףעז ( -א ) מילה שלא בזמנה איז ניט דוחה
שייך אויד בפסח מצרים ( ,ב ) " וביום יו " ט ( ,ב ) איז מילה בלילה -זיינען ניט
השביעי מקרא קודש " ,וולס איז שייך מכריח ווייל :
נטר בפסח דורות -ווייל :
א ) ווי גע 8גט פריער ,איז לער דין 8ז ,
א ) איז פסוק שטייט " כל מלאכה לא
יעשה בהם " ,ד .ה .שז דער איסור מלאכה
פון יום הראשון און פון יום השביעי
וכ 1תירץ ( ם גשרת תורת חסד שם . שמו " ר )1 ,
שם . יב ' כ נרש ' ש לשהש ' ר פ " א ,ו) יון סביה אוח . , 1
א 1ת .
ועש לראה מיה . פץ בס -ש נתויו -ט פסחיב ) 22 שבת שם ,ב .
ולהעיר
הדיעות בתו " ש מילואים לפ ' בא ( כרך י -יא ) סכ " וג דאברהם נימול כיוהכ " פ ( פדר " א פכ *ט
. .
1כ 1ת רץ נש ~ ת יד אלוהט 1אמשטרדם תעב ) ס ( א
(ע . . "
דפסה ( ראה תודעה אלא - "ט יי או בט " ו ניסן -
ר
המילה עד שלא ניתנה ,ר " ל
שקיים כה " ת
נצטדוה על
שאז -אף דמכיון
יא ,א ) "ה
המהרי " ט ) .רש " ש לשהש " ר שם .וראה תורת
חסדפ שם .
"
רש " י לך ין ,בג ) -דעו בייס שצחוו ( תוס ' שם , מל
שבשאר ר במיי , מ .ש בא1ה . .ח שם :ית .ש . ) .
1כמ -ש בתורת חסד שם ) ראתי כראם -ש ( ביבמות
בלילה . שסו דמילה שלא בזמנה נימולין
[ ) [ המשך ס.ס - " .,
1 " א 117 [ 1חס "י, ] ייי ,1
1ה דמפ [ י שוא הספיק [ לקת ןו ' גת אי ' ךמש ' כ ; פנ יב . בא
שהיש א , י) ); 4
19
ה ' .רק יום אחד הוא ט -מ , אכילת חמ " שתחשר -פסחים צט ,ב ) .
127 שיחות א תזריע לקוטי
ונרע ,נ כליס ( ס ג מ דן :אוגמל -תער קטן שמליו. .. טדערנפק " מ צי דער
זיינער למאי
חרבזייןאיזחרב -
-
.
התתוק .ולהעיר מרמנ .ס ( הי' מילה פ -נ ה א .
את בטשו בו
ועתק פוז אימעצו
טנדערש ?
,נהגו כל ' שראל ד ): -ע יז ,
סרס , נסתו.
7
.
( ( כ את ל עצם , ' ) מצד א ובפרש '.שפ ד .ה מה י אויבענדערמאנטע שאלה :זוען איז מילה
,
דב ה לא שיך הנסור 7לא כירנה הוא רק שבות , האסורה ביו " ט ,ווען זי ווערט 8מלאכה
חסוד מוסד דשנת ( מלאכת מנה
מנחת השקו בפטיש ) .
ראה וראה -
.
כהמתהנקונט ' נר
ולא ושראל
בחמסת מ11ה ( נט ד ואילך ) -ט
יסמיק .
) 25לפסחים קטי ,א .וראה עוד דיעות בזה
שב :אדמיין . ,
הושע ה ,ב ובתרגום ופרשים . . 0ן )
נתו " ש שם .וכן מסיק בתורת חסד שם ( אות ו ' ) .
( להחיד ' א ) שן -ת ' ד אליהו שם .שמחת הרגי שהנ שם .ועד -ז בם ' א שם .
.
) 31 פ" )) 26
27
כר .יעיד . אר -א בו עיר - נ .', .
פ סקא מעשה נר א -ש ג ,ח .
שיחות א תזריע לקוטי 1 ?8
טבע ; וושרום עפ " י טבע העבו אידן פון איו 8ז אופן פון ע) זהר שטייס איו
ניט געקענט שיויסגיין פון מצרים ( מיי ייזי ,פון
און במילא השט די יאיר " '
געה8ט 8 "נשבט
ולילה כיום
בגשמיות " -לא ה " עבד יכול לברוח
"יום . -
ממצרים " י ' ,און סיי ברוחניות -זיינען מען אויף דעם " :אויב די פרעגט
אידן געוועז מושקע אין מ " ט שערי
8דין פון גשכט פון יצי " מ ה8ט געה8ט
' טומאה ר " ל יט ייט ,ווי השבן די אידז דעמטלט מקיים
ווי שווי קען בטל ווערן מדידת הטבע געווען די מצות וולס זייגעז פשרבונדן
ד 8למטה ,דורך דעם וושס עס וועדו מיס טוה ( אכילת פסח ' ,מצה , ' ,מרור
[
.
מוז מען ושגן ,טז דער דין פון יום
בליל יצי " מ איז געווען נטר לגב מצות
מילה ,שבער ניט לגבי די מצות הנ " ל .
פזז כל מדידה והגבלה ,פון כל סדר פארשט8נדיק איז חילוק דער און
השתלשלות ". ציווי 8 געווען איז עם בפשטות :
וויב8לד 8ז קלע ענינים מוזן קומען מפורש ' אויף דעס :ואכלו את הבשר
דורך תורה ' ,דטרפן זיי פריער זיין . בלילה הזה גו ' מתניכם חגורים גו ' ,
(
.
()
געבן דעם ציווי פוז " וכל ערל לא יאכל ' ב. תהל ' ס קלס , ) 4 ,
בו " ניט קודם חשיכה ,נשר דוקא כלילה ,
שם . ( סמן
שובה תורה חסד ()
-נטך מתז תורה 9878 -אין מדידה כיום ' איר היינו כהשכה כאורה שפוליפ . ..
ווייל דער גילוי אור וולס דתורה ) - .. . כו ' . . שתים עלתה לה 11 לייה
' ) דלילה
ונמצאת
ט. תרו יח ' ,א .פרשיי שם , מכייתא . ) י4
הטעם לליווי באופן 1ה י ' ל כי מצות אלי
)
" א שם דבל סדר ההשתלשלות נק ' נשם מצרים ביילה דוקא . שענק החפזון היה תלוי צין וגירס
,
[ ע " ד וף כיי כללות יצי " מ כנ " ל :עס ז פונקט ווי ס ' השט געמוזט זיין וער .
מוזן שרשפגענומעז ווערן שלע מדידות , ענין ה " דילוג " אין תורה בכדי עס ושל
אויך די מדידות פון תורה כביכול ; אויב קענעו זיין י ? " מ ,שזוי השט געדשרפט
ניט -בלייבט מען שטעקז איז מצרים , זייז אויך ביי אידז שז עבודה פזז
.
ארץ מנאה גילולים ) לדילוגי ,למעלה מהשתלשלות שבאום .
אוו דערפשר השט דער גילוי פוז דערסשר איו די הכנה צו יפי -מ
,ולילה כיום יאיר " כיי יצי " מ געדשרפט געווען דם פסח און דם מילה ו ,ווייל די
השבן 8שייכות עיקרית מיט מצות צווי מצות פון פסח און מילה ויגעו
מילה ,ווהל דער ענין פון " ולילה כיום עמידות שלמעלה מהגבלה " " :פסח " איז
יאיר " איז דעם גילוי אור שלמעלה ,איז מלשון דילוג " ' ,אוו מילה איז ענינה
ס8רבונדו מיט ולילה כיום יאיר " איז . שום אויבערשטן
קייו 8 -ז עולם " י ' מיורן
פשרבונד 8ז " ברית
אייביקער
עבודה פון אידן ,וולס דשם איז די
מילה * ' . עבודה פון דם
.
השמינ ת .
) 52
לאחר מ ת ) .ואף את -לשפז ה.
תורה ( ע פ
דמכיוז המדידה ל ) (כפי
כבהערה ה1 ..
.
משנה כגיתית נתחילתי וראה אוה ,ת יתרו ) 53
הציווי , ,יזמ
נמייה .
הציווי ה ו
גזמנה -הרי ה גופא הי ' רק" מצד ,
בהשמטות
ש . .יקו.
. "שימ בביאור נ ' תרצז -ח )
שמו -ר כאז ) דבזכות קיום ב ' מצות אלו נגאיו גם
ממצרים .
.ו
ביום ל
בוש ס -י " ל ,דאי .משום שההקרבה אז יהיתה
גיא צ - 1
,
נסק
) 49
ק)5
. ) 05-6 ראה בארוכה לקו " ש חט -ז ע ' - 'ג . ,1 ' לך ) י5
שיחות תזריע " לקוטי 130
די עבודה פון יצי " מ איז ד8ך פשרשז ח .עפ " י כהנ " ל איו אויך מובז דער
אוו מוז זיין בכל דור ודור וכל יום חילוק אין מצות מילה צווישן פשר מ " ת
ויום " ; ושרום יעדער מדרי ' איז בחי ' און נ4ר מ " ת :
מצרים ( מל ' מצרים וגבולים ) ' ,לגבי 8
מדרה
דער אמת ' ער ענין פון דילוג איז
שלמעלה ממנהגי .איז בשעת מצות מילה איז דוקא אין דער מצות
מיד8רף 8רויסגיין פון מצרים ,ד8רף
מען וויסן 8ז סיזיינעז ניט פשרשז דערביי
מילה פון פשר מ " ת " .דעמטלט השט זי .
אויפגעטטז " 8דילוג " נטך מער ווי מן
קיין שום מדידות והגבלות ,אפילו ניט
הקצה אל הקצה :זי השט שרויסגענומעז
די מדידות פון תורה בלינול די אידן פון רשות הקליפה אוו זיי מכניס
-ע " ד ווי סיאיז מבואר אין תניא י , , געווען לרשות הקדושה .אוז ,איו דעם
שז בשעת עס רעדט זיך וועגן עובר זיין גופא פון מ " ט שערי טומאה -צום
ח " ו ( בחי ' גלות מצרים ) אוימן רצון נגלה עליהם הקב " ה בכבודו ובעצמו י ,
העליון ,איז דשז ניטף קייז חילוק צווישן וולס דשס איז דאך באין ערוך לגמרי ,
קלה שבקלות און חמורה שבחמורות 1י זיינען דעריבער ד 8ניטש ק " ו שום
וואקום מצד רצון העליון -וושס איז קיין חילוק ניטי מדידות ,ובמילא -
העכער פזז טעם ודעת ( אפילו פון טעם צווישן יום ולילה " .
ודעת שלמעלה ) -זיינען אלה מצות משא " כ נטר מ -ת זיינען אידו שוין
גלייך און דאס רופט טרויס אפילו ביי 8 . געווטרן אין שן אופו דציור וסדר פון
קל שבקלים ,שז אויך ער איז זיך מוסר און דער " ברית עולם " דורך קדושה י ' ,
נפש ,אפילו אויף 8דקדוק קל של דברי ; מצות מילה איז אויך אין סדר דקדושה
סופרים ,און טו קיינע חשבונות - ובמילא איז דטס געווטרז סו עבודה
ומכש " כ שז ס ,זיינען ניטש די מדידות שבמדידה והגבלה ,און עם זיינען פטרלו
פון יום ולילה :אים איז קחן נפק " מ ניט אין דעם חילוקי יום ולילה וכו' .
צי ס ' איז ביי אים ליכטיק טדער ח " ו
בעבודה דערפון הוראה די ט,
פינסטער ; אים רירט ניט שן וושס ער איז
בפועל :
פ8רמטטערט ,וולס ער הלט פשר -
שידענע רצונות ותאוות וכו ' ; ער נעבט י .ואשנ' 1ר . דענ ' ז עס זה ש לקשי . 1 ) 54 .
4רויס מיס 8גבורה ( למעלה מטו " ד ) זיין .
שקיטת חפץ די ' אפשרי רק ' 1י שים נא ידר תחח
גד ,ב ,תוס ' .ש חפץ ' היחידי אז ( ח . ירכי ' -
חרב און איז זיך גלייך מל ,פטרבינדט
זיך מיט ' ן אויבערשטו דורך קיום רצונו
ס ' %ב) . שגומת לח ,
) ,,
שלשי דא -ס דאיז סוף ותצחיח מרנות ה?
מיט בבחי ' יסוד והתקשרות וכרית עולם עה ) . מצופ ( סה ' מ אסתיר ' 1
קוביה . ב ' ופ ( ס יק הטעם שמילה במנה הוא ם ) 16
. מ ת הי ' צ " ל ע " מילה פעולה . -כי יפוי קודם מ "ח
) תשב -ה אחם 9 - ( מש חת
.
והל צניס והאוינ פ . נעזיב -יבטל יראת דווים
.1 . ( לך גלילה גיא בג ,וכמע" נ :נעצם היופ הזה ,
זג . .,
שם ) . .
פרש י
תניא פמ " , 7ובכ " מ , ) 58 ועוד :מילה נזמנה מורה על ענודה הקשורה בזמז
(ן ,פ )
תזריע ב *
אחד וכשהוא מת קולו שבעה .כיצד קולו א .בנוגע ט יולדת וולס איז מחויב
שבעה ב ' קרניו לשתי חצוצרות שתי ברענגען " כבש גו ' לעולה " און " בז יונה
שוקיו לשני חליליו עורו לתוף מעיו או תור לחטאת .ואם לא תמצא ידה די .
לנבלים בני מעיו לכינורות וי " א אף שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה
צמרו לתכלת " . אחד לעולה ואחד לחטאתם ,זטגט די
זיינעל מפרשיס 2מנאר דעם פשט אין משנה בסוף מס ' קנים :
כו ' " :
דברי ר " י " זהו שאמרו כשהוא חי האשה שאמרה הרי עלי קז כשאלד .
כשם ווי בס 8בבשנ ,טז דוקא דורך דעם 8 זכר ( זי העט מנדר געוועז צו ברענגעז
ויטס איז אים איז פטרגעקומעז 8קלקול קרבו נוסף אויף דעת ווטס די תורה הקט
( " מת " ) ווערט נתרבה קולו ( " נתרבו בו מחייב געוועו צו ברענגעז " אחד לעולה
שבעה ,טדער שמונה לויט ') - המצות . ואחד לחטאת " ) ,ילוה זכר מביאה שתי
די י " א -עד " ו איז בנדון הקנים ביי 8 קנים אחת לנדרה ואחת לחובתה ,נתנתן
יולדת ,שז מתחלה השט זי בלויז גע - לכהן הכהן צריך לעשות ג ' פריד ' ם
ד8רפט ברענגען " קז לנדרה וקו לחוב - מלמעלז ואחת מלמטן ( תטרום די צוויי
רספיקות6און דוקא צוליב די טעויות
תה " ' , עופות פון איר נדר זיינעז ביידע עולות
" ,אינה יודעת מה קבעה ואין אוז אויד איין עוף פוגעם קן לחובתה איז
טז עולה ( וכנ " ל " :אחד לעולה ואחת
הרדה , פי רעב , להרמב4ם , הערה סיה * מ
וראה ראה
)2 לחטאת " ) -צן דער דיז איז שז " חטאת
.6 )3 העוף נעשית למטה און עולת העוף
כ -ה כפיה " מ ורע " ב שם .אבל בתודה אמר למעלה " ,נוי די משנה זטגט נישית
באיל . א"ר) שם ,פרשיי זבחים ( סח ,א ד " ה
בתחלת הקס ' ) .דערנטך איז די משנה
-
ולהעיר שם . מחילוקהוא בפי ' הראב " ד וררה קנים
ועד " ז
הפי ' כתומ ' ( ועד " ז בהמפרש ופי ' הרא " ש ) ,
מוסיף ומפרט די דינים ווען עס וגערן
אי ר" ה ראב -ד ורז " ה שם אם המדובר בשומר של טעויות וספיקות ווטס די יולדת השט
לשיר על הקרבן ,או בחצוצרת המלכים חצוצרת גענומעז אויף זיך אוו צי דער כהו חטט
( וראה ר " ה טז ,א )
,
זיי מקריב געווען כהלכה ,און איז מסיים
כאן . פיה " מ
מיס דעם גרעסטן חשל ספיקות -שז זי
)4
מצוה
עשירה וכו '
והיתה והיא
ובפיהא"'מ :לחטאת
אלא .עוף
חייבתב כאן
היתהה ברע "
לא ) 5כ -
השט גענומען אויף זיך בריינגען משני
אחת ,ובפי ' הרז " ה :קרבן יולדת שפתח בה הכתוב מינים אח מען ווייס ניט ווי דער כהן
תחלה אינו אלא פרידה אחת מן הקן כו ' . הטט זיי מקריב געווען איז דטמטלס
תחלה כשנדרה וה " 1 שט :
יודעת מה פירשה לא צריכה אלא ד ' פרידין
זבחים ואינה בפרש " י
)6 צריכה להביא עוד ארבעה פרירים .
אחת ,בן
לנדרה ושתים לחובתה וחטאת
עכשיו ואחת לחטאת לעולה אתת לחובתה וב '
צרכה ~ הביא ד' לנדרה וד ' שהביאה כבר ד ' פרידי , עזאי אומר שתי חטאות " .
פי ועד " ז הוא בתות ופי ' הראב " ד קנים שם
לחובתה .
( יראה ווייטער איז די משנה ממשיך " אמר
בנוגע
היא מקן
שהירידה רק
מודגששהמדובר
ואינווהיינו
האחרונה ",שא )שם ) ,
' הרא לבבא
רבי יהושע זהו שאמרו כשהוא חי קולו
א ' או ב ' קנים ,לז ' כו ' .ב ) איז ממורש שהקומונה באו
" שעכזיו המעיות דוהספק _ ימשמן שמפרש נסיכת
שהביאה ככר תזריע ) יב ,
לסדר קדשים ) . מפ (' קנים זסיזם
פרשתנו *)) 1
הרי " ז ( מסמק ) פרידין " ,ונפסלו '
.ח. י
שיחות 3 תזריע לקוטי . 32נ
תוכו . להביז ווטס איז דער וצריך יודע הכהן מה הקריבם ,דטרף זי ברענ -
עזאי ) גען זיבז אדער שבט ( לדעת בן
[ ואיו לומר ,אז די משנה ברענגט ניט
די דוגמא פון ירושה ווייל ביי קנים איו קרבנות .
ניטט ק " ו שינוי אין די קרבנות ווטס זי לפירוש הנ " ל לבער דטרף מעז ב.
הסט פריער געדטרפט ברענגען ,זי איז פטרשטייז :
גשר מוסיף עליהם ,משא " כ בס ירושה
א ) אויף דעם ענין ,טז מלכתחילה איז
איז דער מוריש בטל -ווטרום אויך בש
געווען מער ניט ווי איין ז8ך און דוקא
כבש איז בטל דער קול פין דעם ככש
דורך קלקול וכיו " ב ווערן זיבן זאכז ,קעו
בעת ער השט געלעבטן . מען געבו כו " כ דוגמאות ,ווי למשל א
זוען מ ' ברענגט 8דוגמא און א ב) דוגמא פשוטה פון נכסים ,ווטס גייען
משל איז דטס בבדי עם זלל צוקומען אין איבער בירושה פון דעם פשטער צו זיבן
הבנת הדבר -ובפרט בנדו " ד ,ווי דער טדער ? כט יורשים :כל זמן דער מוריש
רמב " ם ז8גט טז " מפני שהי ' הענין זר "
.
דערפ8ר ברענגט ר " י דעם משל שהוא
א ין. צו נכסים די געהערן לעבט
מענטש :וכשהוא מת און די קינדער
דומה למה שאמר כבש " י -איז ניט ירש ' נעז די נכסים ,געהערן די נכסים צו
מובז :וושס פ8ר א תוס ' הבנה קומט צו זיבן אדער טכס מענטשו ובמילא קומט
אין דעם ענין דורך דעם ווטס מ ' זאגט טז אין דעם צו ריבוי ,און אויך אין מצות
וכוי " ? קולו אחד " זהי שאמרו כשהוא חי בחזוגדער חיוב המצות " ) 8 ( נתרבו בו .
זה שאמחז " , פון פשטות לשוו ר " י , . ג) מצות פאה בכורים וכו ' אויף יעדער חלק
כמו שאמרו " " ,למה הדבר . ניט און השדה וולס איז פשנשגדערגעטיילט גע -
דומה " ,וכיו " ב ,איז משמע שז ער איז ' 11 וושרן צו יעדן בטזונדער ,בדוגמא
מבאר דעם ענין פון ( נ8ר ) דערמיט ניט יולדת . דער ריבוי קרבנות ב 8דער
קנים שבמשנה ,נטר ( אויך -ו ) אדרבה [י פון דעם וולס ר " י ברענגט דוקא
-מיס דעם דין אין קנים ווערט מוסבר דוגמא ,איז מובן 8 ,ז אין דער דוגמא איז
קולו.
כו ' " חי
כשהואאחד
חי קולו .
כשהואפון שאמרו
דער ענין " מה
ולכאורה דש 8תוכן וולס איז מתאים ביותר
לנדו ד מער ווי ינדערע דוגמאות . , .
אחד וכשהוא מת קולו שבעה " איז 8ז
איינפאכער ענין טבעי און מ ' ד8רף אויף
---
הקבן. דעם קיין הסברה ניט
ך ד. אבל ראה תו ס קנים שם .. ,. דיגמת נשהוא מת
ה ,
. . .
הנא שאסרו ,שכחב על דניי הרע נ .זנ כ התיס '
דשא
.
אויך :אפילו יוען דער מאמר " כשהוא
ח ' כו ' " וואלס געפטדערט הסברה -
איז ניט ענינה פון 4משנה ( 8דער -
כשהוא חי
פ " לקה
כ .כ בישוז ר . ' .
. .וראה
דזבחיס 1 1 בפרש ' .פ .
' ז אין מת " שנ
[
ילפ יכו
, , , , ,.זה ,
1
. קיל
. ,
נעשה 1
דנקס ' ז ~אז; ת
מספר הקרנפת משאיב בירושה שא ז ב1ה מספר
שמא 'יומר
.
ר' נ 'דוחק
מצ "
ב1ה )
.
153 שיחות ב תזויע לקוטי
( צו מדגיש זיין שז דוקא דורך זקנה ,ווען 9י מאמר העולם ,
צו גע -
אין קומטד8ס
ה8ט" ,ער לידי עכ " פ
תשות כח באים ) .ד )
"חכמה מוז מעז זטגן ,שז מיס " כשהוא חי
וכו ' " מיינט ר " י ( ניט סתם שגן 8משל
דשרפט זלגן לאחרי פון דעם חידרש אין פון 8מאמר העולם ,נ8ר ) 18עניו וואט
וואט אע " פ דער בבא פון זקני תורה ( שז איו נוגע לדש והלכה ; אוז ד8ס מיינט די
גא זיי איז נתוסף ביישוב דעתם -איז משנה " 1הו שאמרו כו ' " ,שז ' דער ביאור
ע" ה ) . הפכו בש זקני אין דער הוכה ווטס קומט שרוים פון
די נקודת הביאור בכל זה : ד. דעם מאמר " כשהוא חי כו ' " נעמס מען
טרויס פון דעת דיז איז אונזער משנה
פון דעם דין פון קנים קומט שרוים ח
יולדת די ווטס קרבנות די בנוגע
8 חידוש עניז :בעצם ליגט אויף 8יולדת
ברענגט .
ותחד לעולה " אחד אחד , קן חיוב
לחטאתי ,ובנדו " ד ליגט אויף איר אויך ג .ווייטער איז די משנהי ממשיך :
חיוב נדרה ,שתי פרידות לעולה , דער ר " ש בן עקשיא אומר זקני עם הארץ כל
און מצד די טעות ' ן און ספיקות ווטס זמן שהם מזקינים דעתז מיטרפת עליהם
און בא דער אשה וועדן געששפן בש שנאמרי מסיר שפה לנאמנים וטעם
דעם כהו קומט ארויס א חיוב פון כו " כ זקנים יקח אבל זקני תורה איזו כן אלא
שמונה . צו שבעה ,שדער ביי קרבנות כל זמן שהם מזקינים דעתם מתישבת
קרבנות ברענגען מחייב איז מען עליהם שנאמר ' י בישישים חכמה ואורך
ג
ד " ה מביאה קרבן .בב ,מע " ב ד " ה חטאת .ערביו ה ,ג
הרי
וראה גם
אס ילדתי
נדבה ,
היאתנאי
הרי על
רעולה כאד
ואם לאו
נאכל )
לחובתי
היאה ואינו
"
ד
הרא .ש . גפ " . המגרש . ראה ) 11
ם
לאברמב "
אבל ( ועוד )
המוקדשיז פ " י
פסוליסו ,מע " ב ,
זבחים
ובהל '
בנדו " ד
פירושימ חגים
כפיה " בפ ' ה ,מ היא 1 עד . . זו ) שפ ' .נ .
לשל הרע .נ לנים שם .
לו ) משא ופי ' הרשש שם .
1ו
שם .המפרש
הזכיר דכאו על תנאי . יה שמביא " כ בשבת ( קנב ,א ) שמובז המזגים ,כ
כמבואר ספיקות כמה המשנד .
בזה במפרשי דיש ) 7
כארוכה ולהעיר , לידי,
כשבא ; _ 1ע הוא ע "
באדם
ד וקנה הסוגיא שם
שנעשים והשינויים '( בל
לגריעותא )
שיחות 2 תזריע לקוטי 34ג
" זהו שאמרו ר"י"י אויף דעם ושגט ה8ט מחדש געווען ,ט 1אפילו : תורה "
כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו אריר א ספק אויב נטמאהןנ איז וי אויך
שבעה " ולכאורה איז דטס תרתי דסתרי : חייב א קרבן לכפרה ( ורוס איז איר ?:
די שבעה קולות זיינעו " שתי קרניו שתי מהיר לאכול בקדשים ' 2 , ) 2דגגנזא ויי 8ן
חצוצרות בו " ,וולט זיי זיינען קולות פון אשם תלוי " ,וולס די תורה ה8ט מחייב
קרניים ,שוקים כו ' וואט האבן ניט קייו געווען ברעבגען בשעת ס ' איז 8סמק אם
שייכווץ צום " קולו -פון כבש -ואעפ " כ שהוא תלוי אשם הנקרא " וזהר חטא ,
שבעה " , ק1ל1 אמרו כשהוא מת . מכפר על הספק ותולה לו עד שיודע לו
ע י מיתת הכבש ווערט בטל דער . בשגגה ,כו ' " .
2 בודאי שחטא
זיינעז ווטס ספיקות זיינען קרבנות ( הל ' ם הל ' מחוסיי נפרה פ " א ה -ז ראה רמכ . 5ן )
( ערשטע )געש8פז געווטרן לאחרי אירע וראה [, יראה פיש -י שבהערה 6 ), לקמן )
ה4ב בבבא פי " א
(שגגות .
קרבנות תוכה ,זיינען אויך די קרבנות חטאת ערך תלמודית ,
הספק ! ,ת .
אנציקלופדי.' : העוף הבא על
( בדוגמת ) " קולו " ) ,זיי הטבק אויף זיך 8
פונקט * י ווי די ערשטע גדר חובה ' :וכו ' ,
:דר כס ,א . ין ,
( מצורע ) : ול :אתשלמדוהו מהפסוק בסוף פרשתנו
והזב
יאה
זובו לנכר ילנקכה גו ' ) 21
.
ן
מניא אשב תלו ( תיספתא כריתות פ " נ . 1 ,הירתת ד , שט ד -ה מגיז ,ד " ה מה פי ' (
וסבררש * י ) נדר זכר .אידיה
כיפר . א .ובירושלמי פסחים פיח סה ' ב :ספק כפרה , שם , ומאירי שטמניסי ,הרא " ש
לפנינו בגמ ' :. ) 22
. .
האב אנצ' קלופדי ' שפ וש ( ) . באה
שהיא בנזיר
העוף רש " י
לחטאת לשין
על הספק שאינה נאכלת' .יראה
יהעירהערה הבאה .
יאה אנו)
21
יהושעהסאת
קולח העוף שעשאה למצה כמעשה חטאת לשט . לד" ,י
פרש
תמורה (
וראה גם קרא , -
, ) 16 אתה( מחך
שבהערה יכולי ,ב דמילתא נקט
וכריתות ז פסחים
. ., .
אפ סל מ1
למ סק
אחז , . ..
נעשנת נעש ת חמאת העוףני 11ו7כ ,ד
שמלק בה . ,
יץ א ) ד " ה חטאת דהלימוד הוא וגם ) על עצם הדין .
י נסוף רש . לשון ,. לשם חובת חמאת לאמר ' לי , הספק .
רמב " ם הל ' שגגות שס דכאה) על
ראה !1
ל דיה שהניא ה ; מ ' שס משנתנו העמוד שסו , .יפ . . .
1 ד,
.
מדא ' רי רב ' הושע . . הוא לא בהא .סש .מ
7 - 1להוכיח ד נ דאתא קרא שם , ראה תוד " ה אימר זבחים ר, :
חטאתא
שם מת ,
מהמשת
( פרשיי נד .ה א " רי '. :.הרע ) .והקושיא .
היא 1ר ' ' הושע אמרה
_ למיסר להביא על המפק כמו בבהמה אשב הלוי
גם .לרבי יהושע
בגמ ' 1
שם שקאי לפנר" 'ז בתיס
יהושע' ,עיי ,
דסתסא 'פיס
ילתי " ,
.
וסתומה ~ מפורשת גי , שייה
וראה השין . שגם תוכו הסברא ; 1 :ע לתף ב א
מסקת ה ; . ,
שס כתוד ' ה אימר , א). ,סח . הבאה _ שס
מ' ( בהערה
הראב" "ח .ד בסיום הס ' קנים : המב " ס הל '
להעיר מפי
שגגות רמ אבל 25י
26
'. .
אית אף ש כל החטאות האלו
.
יעד
שהם 1ספק '
, אילי . , מקרא במס ' נזיר , ך :ירך 11פקא
הא ' . דך בעיקר על עין
~~י
,
יעל
קאי
. .
נס ' ה מ ק ; ס שב ) .ובפרש י ובחים שב ד ה . . שבחטאת בהמה נשהספק הוא בכפיה אינו
135 שיחות ב תזריע לקוטי
ארבעה און " הפכן על צדיהז שאיז בהט ה ,שז סיבת הקרבן איז נ8ר מצד
ארבעה " " איז דער דיזל אז אויך דע - הספק ,היינט ווי שווי ווערט דער קרבו
מ8לט איז ד8ס פסול " ,דכיוז דיש שם 8חיוב גלייך ווי איר קרבן חובה -גע -
פסול עליהן געשו כשפודיז של מתכת פינט מען כמה דוגמאות 8 ,ז 8מסובב
שהופכן " " . הפסולין לסכך בכל ענין ב8קרמט מער תוקף ווי זיין סיבח :ע
זעט מעןי ' ,שז כטטש די סיבה וטעם ומהם :
" יש שם פסול עליהן " איז מצד יומס
דוקא
איז ווערט
ארבעה , וושס' י ,רחבז
וולס דמם גזירת צד
תקרה " "אויפז באועשי
ואין וחטאות הללו אען גאבלוח שהרי על הספק בו .
, . מליקתן מליקה להתירז באכילה
שבער " כשפודיו של מתכת " 8 , ד8ס כתב ולא בלשונו דשא מדייגה בכפירושו י " ל
ואולי
פסול עצמי ,ובמילא זיינעו זיי פסול ( פסחים תמורה וערכיו מקומות בשאר
אויך על הצד ווען עם איז ניטט גזירת וזיבה ) שמא חוליןכריתות ( בו ,ב ) -לענין ספק לידה
שם .
תקרה . דוה וביי " כ , נבילה , שוי ' ומליקתה הוא
דאס ווטס מ ' מ8כט שבועות צוויי און חובה " שהוא לא רק כהענין דגם בזה נתרבה מצוה
ע
הוא ) " צריך או קרבן זה
לנדרר ( (דכשר לחובתו על
אחר כי נוסף
קלקולו ,
להביא
"
בת1ט - טעג איז בלויז " שלא לחלק
פרש "י ריש מס ' ובחים ) ,
דזח " ".
שלא לשמן כשרים גם בזה דקרבנות אלו ם
( כ"א
ה ., . רמב ,ס הל ' סוכה פיה נ. יד , סוכה ) 33 לזרוק דמם להקטיר אימוריהם ולחבול את .
(ס ,ל ). . .
1ן או ח סתרכ ט ס ' ח . . (ואדה מושו -ע הגחכליז " פירש " י שב ) " ,קמ " ל ד ) בקדושתייהו קיימי
ואסרר
שס .וברש " 1 'ס טרשו -ע ואדה . נרמנ נ'ה שס) 34ד ריש ע " ב ישם ח ), כמה בהוי ( כבגמ ' שם ב , ואלא אם
לשגריי
.
וראה מהרש א .שהוא פחות מג ' . . " ה הפנו שס . .
פרשי שם דיהשנדרת כו ' ואם לא נדבה יהא -וראה
ליה ואש
דכאי ר : ,כ1ותי ' וגפ נרנ ה11א ( בגמ ' שס ) רב) 11
יז ,אם ענגל ) כלל ( להר " י ולהעיר מלקח טוב מצינו
) 32
( הגהת חסדא וינה נר רב הונא חזרו נהו
העיקר . טפל חמור מן
1ן . מימו1יח שם חית
מק " ט . שם ט1 - פסילה . ד"ה ' שם . פרש ) 16
. הל ' חמץ ומצה פ צפע ' 1לרמב ,פ ראה ן3ןכו . . , - ' והשלמה . התחלה תתכיפין . ( וע " ד תו1לת1 _
י ה ב. . שהוא לא בבדי לחד1ד ' ), בעךהא (לחתן בראשיתי
רשות
ר-
.
קמה .וראה לקאש ח ד ע ' שתת אוח , 10ס . 0 ( 0ן
) 19
~ ובאו בקונס עה ח דל -א ) .
" וכו ' - "ה
,ב. . רמב ' פ הל ' קידוש החודש פ ' ו ה ) 41
שיחות [ תזריע ( לקוט 1 6
~
ניר ס ' איז 8קול חצוצרות ,חליליו ,תוף קומט אוים ,טז סיבתו דיו " ט שני של
כו ' ; זיבן אופני קול ווטס השבן קייז חגה " ש איז יו " ט שגי של פסח וסוכות -
שייכות ניט צום " קולו אחדי פוו דעם פק , שלא לחלוק במועדות " -נ8ר א .
כבש חי -ז8גט מען שבער 8ז דשם איז שני ~ פון יו " ט איו לבער ווערט עט
זיינעו
בתוקפה זייער
בלייבט וועז זיי
קולות" :אפילו
שבעה שבעה
" קול
דאי ,מער ווי , שבועות 8תוקף וכח של
וסוכות . אין פסת
שייכות ( בנוגע דיני התזרה -דער
וא " ו .עפ " י הנ " ל ( סעיף ד ) י " ל אויד
איסור לגבוה ) צו דעם " קולו אחד " פון
יאידך גימא מז דער דין פון קנים גיס א
דעם כבש חי און עס ווערט גש קייו
ביאור אין " כשהוא חי קולו אחד וכשהוא
שינוי לגבי דעם דיו נעבד ( לגבי גבוה ) י ' . .
מת קולו שבעה " ,כפשטות לשון ר '
לבער אין דעם קעו מען זלגן צוויי זה שאמרו " -ס ' איז " בא ללמד ונמצא , .
אופנים : למד " :דאס איו נוגע און מבאר גדרים
פסולין קרני ' . די וולס דטס א) כבש צו שייך וייגען וולס ודינים
לחצוצרות ושוקי ' לחליליו בו " " " ,אין כשהוא מת.
חי " און -ת8ס בייט זיך "כשהוא
בלויז -וויבטלד אז זיי נעמעו זיך פון
דעם כבש ,בלייבט אזיף זיי במילא דער א ' מהם 8 -כבש הנעבד לע " ז ,וולס
אישר לגבוה ,ס ' איז טכער אויף זיי ניט דער דיןי * איז 8ז ער איז פסול למזבח ' .
(
האיסור על הבהמד די שגי משתחוה לנהמה . י ' ם .פרש " י שם דוה לסארוח . , 46
דער דין אין דער משנה בז ' " : חי כשהוא ע " ז " ,נעבד ( לגבוה ) ,ובמילא זיינעז זיי
לגבי די קרבנות וושס די יולדת ברענגט , לגבוהת . גופא מאוס
גיס 8ביאור איו דעם ענין פוז -כשהוא און די נפקימ לפועל י " ל :לויס ועם
חי כו ' " : ערשטן אופן וויבטלד 8ז זיי זיינעז גע -
פונקט ווי בץ קנים ,אע " פ 8ז די סיבת ריטרו 8מציארת חדשה ,איז דער איסור
החיוב איז 8ספק ( אין די קנים וולס זי נטר מדרבנזע לויט דעם צווייטז אופו
איז איז זיי געוועז מחוייב ) ,זיינען אויך איו דא שן איסור דאורייתאיי נעבד
די קרבנות בדוגמת " קולו " ,זיי הטבו 8 ( לגבוה ) " י.
גדר חובה פונקט ווי די ערשטע קרבנות
שאמדו בהן ר "י ושגט ד8ס און
-עד " ז בנוגע דעם ענין פון כבש
הנעבד :
אע " פ 8ז קרניו ושוקיו כו ' זיינען ב ' אופנים ילו גם דוגמת י" ל לכאורה באיסור
) 51
נשתנה געוושרז און געוושרו 8מציאות ממנו להדיוט כשנשתנה ,אם * זה שכל שאתה
מהייה ע " ז
חדשה ,און סיאיז לכאורה ניט שייך אזיף הרי הוא כמוהו " ( פרש " י שם מו ,מע " ב
או אין .מאירי שם ד " ה משתחוה ) הוא רק בדיו ,
שאסור
ד "ה
זיי דער פסול למזבח ,ווי וועז זיי זיינען
מחוכר צום כבש כשהוא חי ,זיגט מען
הרי הוא כמוהו " גם בג -ר . בהנאה במיהו ,או
ותוכן האיסור
שם ע " ז " -נעבד ( ובמילא -דער . לחצוצרות שוקיו לחלילין הוא לפי
מהכבש ,ואסוריז בהנאה כמו בשר הכבש
שהם חלק
שמעל ( בי לקיש חטהעדם . העדם בו .ראה -פ .
בארובהטוו את ( שאני ( פסחים בו ,רע " א .ע " ז מח ,ריש ע " ב ד " ה לא )
-ז ן 449 ,ואילך ) ] -ולכו שמשמע שגם בע " ז צ " ל דרך הנאה .וראה מרישה
שם ) . משה קו ,ט [ , ( [[ ני , 7הן ס או גם פסולה שם .אם לחיממ לרמב -ם
כפשטות וראה נפק "
בדיעבד ~.לפין
שיחו כ תזריע לקוטי (8נ
פריער .
ביי כבש איז מען מדגיש איין ( ירידה
און אין דטט פרט איז דטס מער ו ) סיבה ,דעם שינוי " כשהוא מת " לגבי
תוכן ענין קנים דלעיל , צוב בדומה פריער " כשהוא חי " :משא " כ בש קנים
ווין כ . תורה )
ווטרוס עס איז ( בס זקני זטגט די משנה עטלעכע פשלז :הכהן לא
שהם מזקינים " -דטס איז ניט ק " ז~ א" ז נמלך ,אינה יודעת מה נתנה ,איז יודע
מטליקע זאך ( סיבה וירידה ) ,נטר יעדער מה עשה כו ' ( און די פרטי החילוקים פון
טטג ווערט מער חלישות הגוף ,דחרף מין אחד לב ' מינים כו ' ) ,ווטס מצד
מער ט8ג יעדער ווערן טבע ע "פ 8קרבן כו ' , יעדער ספק וכו ' קומט צו
חלישות השכל ( ווי ב 8זקני עם הארץ , ( שמונה ) ביז מ ' דשרף מקריב זיין שבעה
כל ומן שמזקינים דעתן מיטרפת " ) וולס . קרבנות .
-ואדרבא יעדער סוג איז אלץ מער
דעריכער כרענגט די משגה " :ר " ש בז
דעתן מתיישבת עליהן " . . עקשיא אומר זקני עם הארץ גל גזן
[ וי -ל אז ד8ס איז נוגע להלכה לעניו שמזקינים דעתו מטרפת עליהן כו ' זקני
ישיבה בסנהדרין וולס עם דארף זיין תורה כל ומן שמזקינים דעתן מתיישבת
] זקנה " בעלי עליהם כו ' " ,ווטט אין דעם פרט הא ' איז
בדוגמא ווי בש קנים כנ " ל ,וולס דורך הנ " ל . דט די נקודה
יעדער יריזה וספק קומט צו נשך און און דערפשר איו ער מקדים ומסמיך
נאך איז די קרבנות . זקני עם הארץ כל זמן שהם מזקינים .
ח .דער ביאור בפנימיות הענינים דעתו מיטרפת כו ' " :
און דער ביאור השייכות צו ר ' יהושע ר " ש בן עקשיא זאגט ,שז בזמן הזקנה
): יהושע ' , דוקא ( וולס סתם קנים ר ' באים לידי תשות כח " , . איז ( בא ת " ח
סדר קדשים ווייזט בכלל אויף אידן נחלשים ויפסיד גופם " ,אוז פונדעסט - .
ע"פ חכמתם " " ,
גוי קדוש " ,אויד די . זיינעו 8 ווטס
טבער )
טבע ווערט חולשת שכלמך ווי מ ' זעט
" תרבה וועגן
תורה . .
טז די
דעתם מתיישבת עליהם " , "ד .ה .
זקני אע " פ
ת-ח
די, זייערע (
זיינעןאון יתיי
סיבה ראשונה ) את ווטס זיי
שמעון
הל '
לקנ ' ס דיה כב '
,.י .
נעל '
ונם" י") הרשש
להעיר שם .
סנהדל ' 1פ " נ ה
בנהדרת' 1 ) י
. איז דשך לכאורה גענוג אויפטו ד8ם
טאו '1ט ווערט שכל וייער וולס
.
-זהפי ' 7א ' 1
דרמב ם ( שב
מושינו .
,ב) ~ , ( ' 1 1סנהזר ' 1ל , בסנהדי ' 1
קלע ( ערמ -ניט ווי בש זקני עם הארץ
פייער ) דערמטנט הקט ער ( וועלכע
לד .נ . 1 11הוא רק בנוגע בשרפ . . . ( מפי 1ק1 ה , .ן . (
נ ~ א לד . סו 1בחיס 1 ,, 1 , כס , ין ראה אוהיח ויה ' הו
139 שיחות ב תזריע לקוטי
זמ " ז איז פארשידענע סוגים -ווי איז איו מעז מבאר דעם ענין היולדת וולס
שומרה " ? .. בש זיי דער " רועה ווייזט אויף דער גאולה פון אידן ,
( אויף דעם ז8גט ר " י " כשהוא מת קול כידועי אז דער גלות איו נמשל לעיבור
און די גאולה -ללידה .ווי עס שסייט
.
גפן .
שבעה " ,ווי ער זטגט אין מדרשם
ממצרים תסיעי ' . .מה הגפז היא חי ' איז נבואת הגאולה " , 1חלה גם ילדה ציון
את בג " " ,
ונשענת על עצים מתים כך ישראל הם
חיים וקיימים ונשענין על המתים אלו איז ר ' יהושע מסיים וחותם ומבאר ווי
האבות " . טזוי העלט מען אוים בזמז הגלות און
מען קומט צו צום עניו היולדת -
" קולו ווערט עט וושס ז8ס ד .ה.
שבעה " ,זיבן בטזונדערע סוגים בס אידן , גאולה " ,זהו שאמרו כשהוא חי קולו
איז ד8ס ניט ק " ו בטזונדערע מציאות אחד וכשהוא מת קולו שבעה " " :
דדל)
- .
הכית כלל " .
דאה שצ176
ג תזריע
בית ( אוו דער מצורע געפינט זיד ד8רט " כל ימי אשר הנגע בו ן פון פסוק א.
שוא ברשותו ) אוו דערפשר וו8רט מען למחנה מחוץ ישב בדד גו ' יטמא
הנר " . ביזז שיעור פון " כדי הדלקת מושבו " ,לערנט מען 8פ 8 , 1ז אויד דער
8לץ כתכלית איז תורה איז דשך ב. טמא וואו דער מצורע געפינט זיך
מושב " ,
"איז .
און דערפון וולס פון צווישן הדיוק .
פשרשידענע זעכן מיט וועלכע 8בעה " ב
, וועז 8מצורע גייס 8רייז לבית חבר
אור
מצורע
הסתלקות
דערפשר איז
" מצד [ וולס החכמה "
ווייל עס קען זיץ 8ז דער בעה " ב איז
טרוד אין הדלקת הנר און צוליב דעם
י. . חשוב כמת , ,ווייל " החכמה י תחי ' " ן שיקט ער ניט שרוים דעם מצורע פון
.
אילך . . ..
שנח
.: ש
?' חזרת לוי 1 -
1דר
קהלתס
'
לן
)6
)8
פי
תו
אררי נגעים
כשנכנס .
) 21
3ן
..
)9
דערל8זט ניט די טומאת המצורע - און דעריבער ,כל זמן דער בעה " ב איז
דשרף אויסקומען ,שז דער כח אויף ניט " הדלקת ווים טרוד סיט הדלקת הנר -
דעילטזז טומאת מצורע איז בעיקר מצד הנר הוא המשכת אור החכמה " -דער -
לשזט עם ניט 8ז די טומאת המצורע זטל
וויכשלדדער
8ז שמשי " ,זיך פון
דבי נעמס
שיעור
הנר
עיקר -
הדלקת
"דער
זיך מתפשט זיין אין בית יי .און ע -ד ווי
הדלקה. 8כהן דוקא - טהרת המצורע איז דורך
דער ביאור איז דעם :די משנה רעדט והובא אל הכהו ויצא הכהן גו " 1י - .
נירניט וועגן טומאת המצורע פ8ר זיך , ווייל 8כהן איז דער וולס איז ממשיך
וועגן דער טומאת המצורע וושס ווערט רעם אור החכמה ,כמבואר איו לקו " ח וי .
נתסשט איז בית -און דעריבער איז אויף דעם וושס דער מצורע איז ג.
דשם כעיקר ס8רבונדן מיט הדלקת נרות מטמא דוקא נטכן שיעור " כדי הדלקת
שבת
שנדערע נרות
פון די נרות
אוים 8ז
שמשי " ,זיךהיות
קודש טיילו
" דבי הנר " שטעלט זיך די שאלה :אפי ' אויב
דער בעה " ב חיו פ8רנומען אין הדלקת
שום - איז ענינם וושס דערמיט הנר ,איז די טרדא ניט שווי גרוים שז ער
בית " :זיי ב8לייכטו דעם בית ,שלא ז8ל בשעת מעשה גופא גיס קענעז הייסז
יכשל בעץ או באבו " ,י ,זיי פשרהיטז שז ? דעם מצורע 8רויסגייז פון זיין בית
איז בית ז8לז ניט זייו קיינע מאורעות
' י ,טז דער שיעור מ ' פ8רענטפערט אוז
בלתי רצויים .און דעריבער טועז אויף
די נרות אין בית אויך דטס 8ז וי טומאה הנר " רעדט וועגן " הדלקת
שמשי "
הדלקת
כדי דבי
"הנר
.
זלל ניט נתסשט ווערן אין בית שבת קעזנרות
ער ניט הדלקת קודש -און ' י -
דערפשר
פרעגן : איז דעס יבער מען קען ד. הפהק זיין אויף צו היימן דעם מצורע
דער שלום בית על ידי נר שבת ווערט טרויסגייז פון שטוב ; און וויבשלד 8ז בי '
גשמי1ת ' דיקער אויפגעטשן דורך דער
וושך
שיעור ,
דערפון
זיך טעג
אגדערע
פטדערט
ביי די
שמשי "
בי אויך
"איז
ליכטיקייט -ולכאורה יעדער שנגע -
צונדענער נר ,אויך וזען ער איז ניט קייז נקבע געוו8רן דער שיעור " כדי הדלקת
נר מצוה בשלייכט דעס בית " שלא יכשל הנר " מצד " לא פלוג " .
בעץ או באבן " און ברענגט דורך דעם און לויס ווי דער טטטע איז איז דעם
צו שלום בית -היינט אין וושס מבאר -שז יוי טעם השיעור פון " כוי
.
בששטייט דער יתרוו פון הדה " נ דבי הדלקת הנר ' איז ווייל " הדלקת הנר "
שמשי " ,וולס דוקא די הדלקה ווערט
דער עיקר אין ניט דערלשזן 8ז איז בית
זלל זיין והיפר השלום -און דערפטר
אויך ניט ) התסשטות הטומאה ?
.
הר ' אלו ואלו דא ח או שאי הלכה כר - .. ן ו)
ויאה לקוטי לוי -צ אגרות ע ' יוינ ) , ( עירוביו יג ,כ ,
-איז שבער דער אמת מט מזוי :סתם ע שה ,
) 12
' צ ום .
( ועד " ז ברע " ב ) ,או דשאר ימות ההול * .ובהוך לטיר :
( ממרדכי שבת פ " נ טקי " ג -יד שם מגיא ) 17 הדלקת הנר בה " א הידיעה נראה דאנר של שבת קאי
ווערט ליכטיק ביי אים אוו אין דער תנועה און 8שסריך אין 8מענטשן )
וועלט שרום אים -פונדעסטוועגן איז ווטם מ ' קעו ניט פשרליידז ,שזוי 8ז די
אין דעם פרט פשראן 8יתרוו אק די ליכטיקייט קען גשר שרויסרופן רעם
מצוות וולס זיינעז אויד אין גשמיות היפך פון שלום .
פ8רבונדז מיט 8נר ,וושרום איז ויי דוקא די אמת ' ע ליכטיקייט ,די ליבט
דריקט זיך מער אוים דער עניז פון " נר פון נר מצוה ותורה אור " ' י ,וושס " כל .
מצוה " : ההורה ניתנה לעשות שלום בעולם " ' י
ביי שנדערע מצוות ,וויב8לד דער " נר -איו וי די אמת ' ע און זיכערע סיבה
מצוה " איז בלויז 8רוחגיות ' דיקע ליכטי - שלום , און ) וולס ברענגט צו ( אחדות
קייט ,השט עס ניט קיין ווירקונג בגלוי בית. שלום
אויף דער גשמיות פון וועלט ; משא " כ
8הסבר אויף דער ה .דחס שלץ איו
ביי די מצוות ,וויב8לד זייער " נר מצוה "
שייכות פון נרות שבת קודש סיט דעת
איז פ8רבונדז מיט שז אור פון 8נר
עזיז פון ניט דערלאזז התפשטות מון
גשמי ,דעריבער איז די פעולה פון דער
יעדער טומאה אין בית .פון דעם שבער
מצוה " )רוחניות ' דיקער ליבטיקחט ענר
וולס דער שיעור " כדי הדלקת הנר "
אין 18אופז שז זי קומט בגילוי אין
ווערט געבר8כט לגבי טומאת מצורע ,
העולם . גשמיות איז פטרשטשנדיק 8 ,ז פשרהיטונג פון
דערמיט וועט זיין פ8רשטטנדיק ו, דער טומאה חמורה ה8ט 8שייכות
וולס די גמרא יי זשגט וועגן דעם נר קודש . מיוחדת מיט נרות שבת
מערבי איז ביהמ " ק " -עדות היא לבאי בפשטות קען מעז זשגז :אייגע פון די
עולם שהשכינה שורה בישראל * ( מצד סיבות פון צרעת איז לשון הרע וי ,שז
דעם נס וושס איז געשען ביים נר מערבי עניז פון פירוד הלבבות ,דערפשר איז
מסיים " ) . ממנה הי ' מדליק ובה ה" .- תישנו דוקא דורך נרות שבת קודש
איז פשרשטשנדיק : גיס איז לכאו ' וושס ענינם איז שוום בית ,כנ "ל.
ביהמ " ק זיינען דשך געשען 8משד נסים , דער ביאור בפנימיות הענינים ,וועט
עשרה נסים נעשו ווי די משנה י 1זשגט מעז פשרשטיין בהקדים דןס וושס
לאבותינו בבית המקדש " ,היינט פשר - חדל יי זלגו - :הרגיל בנר הוייז לי ' בנים
וו8ס איז דער נס פון נר מערבי אויסגע - רש " י : טתטשט חכמים ". ם
טיילט פון 8לע נסים וושס דוקא ער איז
נר מצוה ותורה אור על " דכתיב יי כי
שורה " שהשכינה עדות שן געוועו
? בישראל "
בג . ו, משיי ) 18
19
עולס . שבת כב ,ב .ונמנחוח פו ,ב :עכל באי ) 22 , מצורי יד ,ד ' ירכין טז ,א ,רשא כאז ) 20
.
אבות פ ה מ " ה . ) 23 שבח שם ) 21
שיחות 1 תזריע לקוטי 44ג
איז ד8ס גופא 8בשווייז ,שז ביי דער נ8כמער :דער מקום המנורה פיז אין
מצוה איז דער " שלום בעולם " מיס מער היכל ,אוז ד ? רט גופא -ניט אין אולם ,
תוקף [ .ולהעיר טז דער מאמר " כל נ8ר -איז רעם ירט וולס ההסט
התורה ניתנה לעשות שלום בעולם " ,קודש " ' י ,וואו ניט יעדער ה8ט געקענט
ווערט געבר8כט אין רמב " ם י בהמשך
)
טריינגיין ; דשקעגו פוז די " עשרה נסים "
צום ענין מון שלום בית ווטס ווערט וייגען געווען ? טייל און שטענדיג
שבת ] . אויפגעט8ז דורך נרות בעזרה " [ און צווישז זיי אויד שזעלכע .
הלבן סמסירט איו ירושלים מחוץ ייטס
די הסברה אין דעם : ז. לעזרה ] און שזוי שרום זיינעו זיי געוועז
איינער פון די פירושים אין " בל מער ידועים לכל ' יי -היינט ווי ז? גט .
התורה ניתנה לעשות שלום בעולי " איז : מען 8ז דוקא דער נס פון גר מערכי
די אמת ' ע מציאות סון וועלט איז - ווטס איז געווען " בתוך הקדש " ה8ט
ג -טליכקייט .ווי דער 8לטער רבי איז עדות געז ? גט " לבאי עולם שהשכינה
מבאר באריכות איו תניא יי 8 ,ז דטס שורה בישראל " ?
וולס די וועלט הקט 8קיום איז עס דורך
דעם וולס דער אויבערשטער בשששפט
.
כנ ל : איז דער ביאור איז רעם ,
וויבשלד די ג -טליכע ליכטיקייט פון דעם
ליש . ) זי שטענדיק בכל רגע ורגע מאי נר מערבי איז 8רשפגעקומעז אויך אין
נור היות וז דער כח אלקי ווירקט וי ה8טגשמיות ' דיקער ליכטיקייט ,
איז וועלט איו 8פשרב8רגענעם אופן , שטטרקערע 8 געהשט דעריבער
דערפשר ועט זיך טז די וועלט ווי 8 ווירקונג אין בשלייכטעז די גשמיות ' -
מציאות פטר זיך ,בת מען קעו מייגעו שז דיקע וועלט ווי עט השבז געה8ט די
ח "ו . " בירה וו בלא מנהיג " " 8נדערע ענינים (און נסים ) איז ביהמ "ק .
און אין דעם בששטייט דער אויפטו און דערפ8ר ה8ט דוקא דער נס בטאיינ -
נר מצוה ותורה אור * , פוז . און תכלית פלוסט ( " עדוח ' ) די " באי עולב " זיי זללן
שז דורך דעם וושס מען לערגט תורה טנערקענען שהשכינה שורה בישראל ,
אוז מען איז מקיים מצוות ,ווערט און עפי " ז איז אויך מובז 8 ,ז עס איז
בטלויכטן די מציאות פון וועלט -אין פ8ר8ז 8מעלה מיוחדת אין נרות שבת
בעל עליו " הציץ פון דוגמא דער קודש :
הבירה " ' י -און מעז דערזעט דעם
אויף גשנז תורה ושגט מען יי גל
אמת ,שז יש מנהיג לבירה זו ,ביז מען
התורה ניתנה לעשות שלום בעולם " -
מלבדו " . דערזעט שז " אין עוד
ווערט אויפ - התורה " כל . דורך 8ז
התורה דיוק פון . און דטס איז דער איז דים
(געטשז " שלום בעולם , -שבער
ניתנה לעשות שלום בעולם " :דשם וושס .
כרוחניותן משא כ ביי יים
בעיקר ) 8
הורה איז " ניתנה " ' י ,זי איז געגטבי נרוח שבת קודש ,וואו דער שלום וושט
ווערט דורך זיי אויפגעט8ז זאגט ויד
שם . ( גר ) חנוכך ברמכ " ם בסים וחותם הל ' נח ) 26, שרוים ( אויך ) אין שלום בית נפשטו -
, בלקו * ש חטיו ע ' 376וחילר
שער היחוד והאמונה ס "א ואילך .אגה" ק ד) 2
כהטל איז אויך מובן דער ט .ע' 5 דורך גרות שיק אויפגעטשז נשכמער ווי
קשר מיוחד צווישז די טהרה פון טומאת איז דורך שנדערע מצוות [ ווי עס שסייט
מצורע אוו נרות שבת קודש : " ' " :כי נר מצוה ,מאי נר מצוה דא זהר
טומאת מצורע איז דאך פון די . .נר דשבת " ; אין נרות שבת קודש איז
טומאות הכי חמורות ,וושס דערפשר איז .
דער ענין פון נר מצוה - -באלייכטז
ביי 8מצורע דער דין " בדד ישב מחוץ די וועלט -מיט מער תוקף לגבי
למחנה מושבו " :ער ווערט 8רויס - שנדערע מצוות ,אפילו די וולס זיינעז
געשיקט מחוץ לג ' מחנותי ,און איז פשרבונדז מיט 8נר גשמי] .
דעם גופא " -בדד ישב " ,שלא יהו והל ,שז ד8ס איז דער טעם פנימי
טמאין אחריו יושביו עמוס - ,דער 8רט וושס ביים עניז פון " שלום בית " ,וושס נר
פון ש מצורע ורז אפ " מחוץ למחנה פון שבת סוט אויף ,שטיט יי דער לשון
טנדערע טמאים ,ד .ה .ער איז אינגשנצן
איז 0811 באבן " . שלאדיוק
יכשל בעץ או "דער
, שרוים פוז מחנה דקדושה
' : -נ8ר דער -פסוק מרמז ם
נאבד ? מעןעץ * או
מיט איז "
אוו דער טעם הדבר איז ,ווייל אויך - פוז יעץ אבי אתה ולאבו את ילדתני " 8 ,ז
אומרים
דער חטא וושס ברענגט צו צרעת -
לשון הרע -איז זייער השרב דערמיט דקם עץ או אכן ווערס געמשכט שן
וושס ער דערפירט ( בלעוז הרמב ' ם " )
.
עבודה זרה רח " ל אוו דרס איז דער
אויפטו פון נרות שבת קודש , -שלא
אינגאנצן
בעיקר " ,וושס
וכופריז רח " ל
ווערט מעז
באלקים
לדבר דעם
"דורך יכשל בעץ או באבר :די מציאות פון עץ
און אבן מצד עצמם ( איידער זיי ווערן
8פגעריסז פון דעם אויבערשטל ה
ב8לויכסו דורך נרות שבת ) קעז שמטל
מכשיל זין ח " ו מעז זחל מ " נעז שן זיי
רש -י עה " פ ( מתו " כ שם ) .וראה פסחים סו ,א . ) 32 . ( דער עץ או אבן ) השבן ח " ו טז אהגענע
בתו " כ "ז יעד , ( מפסחים שם עה " פ רש " י ) 31
, סוףלקו
הל ש חכ * ב ע ' 74ובהערה 49 .
) 33ויאה
שם ) .
צרעת' . 101 .
ח"ז ע ראה גם' לקו -ש
טומאת ) 34 א. ח -נ קמו , נ) 3
שיחות תזריע י לקמיי 146
ומכופל פון דרא דעקבתא דמשיחא ,שז אוו דעריבער ,כדי ניט צו דערלשזן די
דורך דעם " אור " פון נרות שבת קודש התפשטוה פון שזל טומאה ,איז עם דוקא
וועט מעז בשלייכטז דעם חושך הגלות דורך גרות שבת קודש -ווייל זיי השבז
אוז מבטל זיין עם און נשך מער -מען ט ומט8רקערע ווירקונג אויף גשמיות
קומט לגאולה ובניז ביהמ " ק ו " מראה העולם ,ביז טז דוקא זיי בשוושרענעז
לכס נרות של ציוו " " ,און עס ווערט
ענין
-און ? )-ו אול באבו"
בארוכה בעץכנ " שלאע " ז
יכשל
רח " ל ( "פוז
נתהפךטז רעף
וועטי , 4ביז
עצמועולם "
הגלותלאור
חושך לך ה '
" והע
דערפשר דערל8זן זיי ניט די טומאה פון
ווערז לאור
.
" -ולילה כיום יאיר " " מצורע וולס איז פ ?רבונדו מיט " לדבר
בעיקר " . באלקים וכופריו
* * *
יוד .לויט ווי דער ט ? טע איז מבאר
פון כהנ " ל איז פטרשטשנדיק 8 ,ז יא . אין זיינע הערית ,שז לער עניו פוו
אינעם איצטיקן זמו זוען דער חושך פת הדלקת הנר איז ע " ד טהרת המצורע
וועלט איז שזזי גרוים און געדיכט ,איז דורכ ' ן כהן ( כנ " ל ס " ב ) ,איז דטס אויך
אידישע יעדע 8ז וויכטיג ספעציעל פשרשטשנדיק בעניננו :דער כח פון
. ד וואו קרייזן פוו ( אויך ט ? כטער נרות שבת קודש איז ניט נ8ר אין דעם
טעכטער פלעגז ביז איצט טנהייבן יובס יי זיינעז מטכב די התפשטות פוו ,
כענטשן ליכטה נשר ז " ער חתונה און ביז טומאת המצורע ,נטר נטכמער ,זיי השבו
מוטער0 ד ? ז יוצא געווען מיט דער בכח צו משכו שז די כלים בלייבען טהור
ליכט -בענטשז ) ,גלייך ווי הגיעה לחינוך המצורע ) : ( פון טומאת
ד. זיין מסביר איר קעו מען ( 8ז
ובדוגמא שלהם -טהרה ע " י הכהו
ב? דייטונג פון נרות שבת ויום טוב " ) ,
ליכט " . ז8ל שליין בענטשן ווערט ע " ד פוו אתהפכא חשוכא
לנהורא י ,
-
.
(
.
קלט ,ינ .וראה ס ' הערכים -חב ד ח " ב תהייס ) 41
און ? ווי איז ארך בהנוגע צו דעם
דבשך תער -ב . [ ש[ - הקיז ) חלקאוי .ניחס לחושד ( ע '
ע' חושך הגלות " ' ,ובפרט דער חושך כפול
אישמה . ) 44ו ' ע '
סיג . שו 1אדה ו חאו ,ח סשמ -ג . . ראה
אילד . , לקו ,ש שם ע ' 3 ראי בארובה )1 ,
לחעיר -וג ' ז עיקר :בבית שמאיזח
ייגח שתחי ' אין חאג מדליית נרות -
) 45
ו " ב. יומא פו , ) _%
ראה רשימות הצ " צ לאיכר ( אוה -ת כףך ב ' ע ' א ד) 3
עפ " * ( לחדליי חבת צרייח לר -ה
, איכה .א' מב
תשל ואילך ( ושם לענין " בדדי רמצ רט ) ) ,ד " ה ' לד
צ "ל ובמילא מצוחן , גת משגעשית
ספר - ואילך ) פ "ר ( בתחילתו . "א המאמריפ
חשתדלות בזח ככל תאפירי .באפ חבלות
ואילך , -בג ,ט ,
מליקת ח " א ע ' קיט בלק ) 38
בגת ' שימתי תום -צ שבסגיבתח לא
שחצלחת מובן - נרות תדליקנח כת . ברכה ויק
לג , ראה )) 39
;)4
און היינטיקע צייטן -וולס אפי ' אין אוו די ליכטיקייט פון נר שבת ,מיס
שלעמשי פרומע הייוער איז מעז ניט דער ברכה וושס וי וועט משכן אויף
ויכער 8ז די עלטערן וועלן האבז 8דעה דעם ,וועט ב8לייכטז איר לעבן ,שז זי
מחלטת ביי דער טשכטער וועז זי וועט וועט וויסן און געדענקען ( וף זי ז8גט
עלטער ווערז -דשרף מען זיך כשמיעז איז דער ברכה ) 8ז דער אויבערשטער
און משתדל זיין זיך ביוחר שד שזוזי פרי איז דער " מלך העולם " ; אח עם קומט צו
גרי מעגליך ,ד ,ה .ווי נטר ז ' דערגרייכט אין דער זיכערקייט שז בשעת זי וועט
דעם גיל החינוך פרן הדלקת נר שבת השלטן ביי חתונה השבן וועט ב 8איר
קודש ,ז8ל זי טנהויבן בענטשן ליכט ויין " הו " לך לאור עזכם " ,זי וועט 8לס
בכל ערב שבת וערב יו " ט , עקרת הבית -בויעז און איינשטעלז
וושס דשם פשרשטשרקט אויך די מ8ר - איר הויז לויס דעם רצון הוי ' ,על יסודי
זיכערונג פון תורה ,שז מען וועט זי התורה והמצוה .
מגדל זיין " לתורה " ולחוסה ולמעשים
ישראל :פון
נויטיקייט אלעאויף
בנות טעם
פטר ליבט - .נאך
צינדן 8 'ב
טובים " " י ,און זי ורעט חתונה השבן פשר
חכם . 8תלמיד
ווי דערמשנט פריער ( ס " ה ) ,איו מעז
,
משחזה ש -פ מצורע חשן . - (
[ און דורך נר שבת זובה צו קינדער
) ש " פ האזינו השך -ה איידעמסו ' ] תלמידי חכמים .ובכן :
שמ8ליקע ישרן ,וועז סיאיז געוועז דער
בששליסן סדר 8ז די עלטערן השבן
הערד ( דלעיל בנים ( וחתנים ) ת " ח -מפורש בזהר - וועגז 8שידוך פשר דער טאכטער -
ותורה אור -אצל מביא . ד -נר מצוה ' של האשה ) 30 איז כמילא אויך דער עיקר י ' דער זכות
כעלה ( אלא שנאם מאיזו סיבה אינו פיצל על כעלה
אזי פון דער מזטעד ' ס נר שנת ,שז איר
הבגים ) . ועוד
פועל אצל 8 פשר השבז חתונה זשל טטכטער
הא ' ) :אפילו באם נאמר ( אבל ראה שוה -ג
תלמיד חכם :
שלפי הש -ס השכר הוא רק בנים ( וחתנים ) -מכיון
) היא מצד מצוה . . שהדלקת הנר של הבת ( למני כח היינטיקע צייטז ,יועז מצד פ8ר -
מוטלת על האב ,הרי השכר שהי%
החינוךקהאכ
כעיקר מצות
שייך שידענע סיבות איז דער בשוטן -צי
ת" ת . -היינו חתנים
מ ' וויל יע שדער ניט -שז ב " ש שישך
בת ע " פ מכתנ כן הוא הנוסח גם בהולדת כיק
) 49
פ8ר זיך ב8שליסט בעיקר די טשכטער ,
אדמו " ר מהורשם נ " ע ( ע -פ ברכות יז ,א ) .
מי שברך " להולדת בן ובת . . נוסח ) 50
פטדערט זיך נטכמער שז זי שליין ואי
0811 בענטשו ליכט ,און דער ,נר מצוה "
זי וועט צינדן וועט איר געבז דעם זכות
ה ב " ח אי -ח סתרה -א ( ד -ה ומהיר :דב [ ,
ך4 , ) . זי זלל חתונה הקבן פשר 8תלמיד
.
הוא הפירוש בגמלא ,דם -ש בגמרא דוינה 7ב 1ם חכם ' *.
) ת -ח היינו אי הבעל לאי בך הכי .ובלבוש שם ( ם -א
ידבר . ובאיש השלם
צינים באריכך
נפקע חיוב האם ' ראהיב )
כלל
( והשקו -ט
- להר -י עגל [-
להע ,ר להורה
** )
חודש ניסו ,וושס איז דער ענינים הפכיימי ,זה מזה :
" חודש הגריה " . פ ' החודש ווערט 8גגערופן על שם
(ל' " תזריע . משא " כ דער תוכן מוו דעם פסוק * י החודש הזה לכם ראש .
נקבה -ווי ער ז8גט פשרדעם " אשה חדשים גו ' " -חודש ניסן ,וושט ענינו
כי " ) איז -ווי דער 4לטער רבי איז איז חרדש הגאולה 1ויי עם קומט אינ -
מפרש יי דעם מאמר ; י " איש מזריע גשנצן מלמעלה כדרז " ל י שי אזיף דעם
תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה גייס קול דודי הגה זה בא ( אלן נשכמער
יולדת זכר " 8 ,ז " איש " ו " אשה " זיינען ער איז בא אין 78אופן פון ) מדלג ( דילג
( מרמז אויף ) הקב " ה וכנסת ישראל ; און ; על הקץ ' ) ( באתערותא דלעילא ) '
וע " ד מ " ע ימלא -שייכות היא -
- -אף שג ' ז
)1
',
שהתחתון
.
( גירש -י מג לה כס ,א דיה ברכ ע ' ת ) משמע , , . וכהנה בא יב ,ב . ( ) י
.
פרש ' נא שם ' א ראה בא שם נו . . .
כ( . בא שם ,
. ,
)7
, ממן ה( ) ,א
ב, , להם
ך .
ום .ישדש " ההידי י
סס ,דזהש ד) ,
.
פרש ' נא ד .יעדקר1י פסח על שם הסיוג נ- . ' 1 "
ה 1.ל . בענין פלוגתת ד " א ור " י ( ר -ה יא , כידוע )5
.
) (
-ז בפרש ' שם ' ,ו . בזה' א ) אם בתשרי עתידיו ליגאל או בניסו -רוכלי
יע
לשיטתייהו בפלוגתתם ( סנהדרץ צו ,ב ) אט
א-נ. וראה לקוית שה ' ש סו , וסח נכ .מ .
ההודה . פסח( דרושי
)1 " הגאולה תבוא ע " תשובה או " לא במשוכה בי' " * -
.
קרא ד ה . 1 תשיש . .
ת פרשתה 1ה שוש . לק1 ) 11 - -י) ,
1הסם . ( אדם כ יקר נ ספ א .שהיש ד ,ד להניע ע . . . אס ~ בנז ' ו כא ' .א לולה ( אבך רק ( ( ( רסס ,
ךהן 7 מטה . הקב " ה . ( . מעצמם א . (- י1ש ( כה נ .. ל
קומט פשר ש פ ~ יער סיבוב פון דער ווען " איש מזריע חחלה ' -דער אוי -
לבנה ( גם בנוגע למצב החמה ביחס בערשטער איז מעורר " תחלה " 8אידן
לארץ ' י ) און סיקומט דער מולד הלבנה . אויף עבודת ה ' ,איז ,יולדת נקבה " -די
מחדש ) ,ס ' איז שבער גיטט יז דעם עבודה איז ניט קיין בת קיימא יי ( מזוי ווי
"
מהלך הלבנה קייז פרט וושס זחל שפ - נשים וולס דעתו * י קלה * ן ) ,ווען שבער (
( השנתי ) פוז שמש איז שס " ה יום ושש וולס לפ " ז ווייזט דער תוכז פון פ '
שעות יי בערך יי און דער סיבוב ויינער ( ,אשה כי ) תגריע " אויף עבודת האדם
איז באופן 8ז עם ששפט די ד ' תקופות מצד אתערותא דלתתא דוקא ( ( יט ווי
השנה ,שבער איז זיין מהלה איז ניטש
" החודש " וושס קומט מ ( מעוה ) ,
קייז פרט וושס זשל ששפן די גבולים פון
ב .אויף " החודש הזה לכם ראש
חדשים .
חדשים האשוו הוא לבם לחדשי השנה "
און דער פסוק -החודש הזה לכם ראש זיינען דש כמה פירושים ,ומהם :
חדשים גו ' " רעדט וועגז דעם מגיז
א ) ע " ד הפשט -דער אבן עזרא ' י
החדשים -וושס איז שייך צו ( 8שנת )
איז מסביר דעם ענין פון ,חודש " און
לבנה הכמאמר חז " ל יי " ישראל מוניו
ללבנה * ) 8 -ז עס הויבט זיך 8ז פון מון הלבנה איז בכלל
מהלךמצד גדר
שנה " :דער
-ניטש
חודש הראשון ,חודש ניסן ינ [ משא " כ , -דעם
איז ווייל' איז
ללבנה שנה כלל ' " -שנה
דער ר " ה לשנים ( וושס איז שייך צום
סיבוב הלכנה איז קענטיק נשר דער שת -
תשרי יין . שמש ) איז פון
טייל פון חדשים ( יעדער חודש ( " כ " ט
המדרש -אויפז פסוק ע"ד ב) יום וחצי וב ' ידות שעה וע " ג חלקים " ' י )
1 ס. ויכ -פדר -א כב ' , וראה פ " י ה '. 1 קדה -ח ובלקית פרשתו שב . נ ה נלקו ' ת ויקרא . 13ן
ה1- שם
משא " .כ נמעמ7ה ננקע לארץ לנדה - .נהרד .י
) ]6 ~
.
אהבה חטא ' ,ולדת -. רנה ( .קנה .
~ונרששש שם :
אהנדיולדת -.
( ברייתא . ל ' ום ' - ימבשעות
יראהמ ' נ ופ הן .
שהות כ"ז
דשמואל' פ . . . שבתבבלו ,נ .ק ' דוש ' 1פ ,נ . -
) )1314כיה
-ם הל ' קדה ,ח פיד ה ' ב . ושב כפירוש לרפ -ו .
הגיליםשהרי .דיתו -ל' ' חיך ) - . ( .
וראה נע -ח ש ' -מ
ינסמן בג רפ " י , -ו) 18ה . 7 -רמב ' ם שם -,
נכתהאר ' ' ל .וראה ל -ת להאר ' ל תהלים כה .ע -ח ,
סוכהכ .כס ,א .
- החודש . מכילתא עה " פ 9ן ) ( ותשא , .
' דת המוחיו ספ ,ב נהגה1ת סק א י ש'
אבל ניע , .אב -מן . ומע ' מע ' קיה קהי תרנ .א) .
רע " א . ר"ה ז, ) 20 .קלות . . נכ ' מ המרסא
וברש -י ותוס ' שם . ראה ר " ה יב ,א ) 21
עה -
לשוןפ .וראה ד -ה החודש תרז -ד פ " ו . 16
) 15
.
הדאב -ע שם מר " ת כה ,א .רמב * ם הל '
.
הגיהו המפרש ם , , כ *)
ב תי ם שכם ( שה 1שני , . שרן חלק שעוה שטוח
הלגילית ) , * ) . כ 1הוא כרשיי קדושין שם ( שלא שלטו נזה , ) .
), יה .ב ( ע1- אבל ראה רשיי ד -ה ~ איבא ידק ) כ -כ
שיחות החודש
תזריע - חיו
ן
' ! קוט ,
יאה פ 'ראב
צי4 תולדות י " י
) 28 א. פטיו . . שמו " ר ) 22
מערכות הטבע -וושס בשווייזט ווי ולכאורה :ווי קומט איו דער בריאה
טבע איז ניט תופס מקום לגבי ( דעם בלי ( טבע ) שז ענין פון ,חודש " -חידוש
גבול פוז ) אלקות . י ( נם )
דער תכלית פון הנהגה טבעית איז צו מוז מעז זשגז 8 ,ז כשטש בכילות איז
מגלה זין ( ווי דער אויבערשטער איז זיך תשרי פארבונדן סיט טבע ( שנה ) אח
מתלבש איז וועלט שזוי ) 8ז אויך די ניסו סיט נס ( חודש ) -איז שבער ד8 8
מציאות פון וועלט איז מיוחד מיטז התכללות ' צווישו זיי :אויך אין דער .
אויבערשטז ,אויך די חוקי הטבע זיינען בריאה גופא ( איידער " בחר ביעקב
8הנהגה אוקית . ובניו ) -איז דש שז עניז פון נס ( ר " ח י ) ,
(
וויבאלד 8ז די וועלט איז ב- 8 .1 און הזוי אויך לאידך גימא :דער אויפטו
ששפז געוושרו ,בשביל התורה ובשביל פון " בחר ביעקב ובניו ' דריקט זיך אוים
ישראלי ' י ,מוז מעז זלגו 8 ,ז מיץ וושס ניט נשר אין הנהגה נסית ( חודש ) ,נטר
איז ד 8איז דער בריאה איז שפהענגיק אויך אין ( דעם שינוי וואס ווערט דורכ -
אין דער עבודה פון אידן , דעם אין) דער הנהגה טבעית ( שנה ) .
אוו דערפון איז פשרשטשנדיק ,אז ניט ה .דשם צו פשרשטייז ,דשרף מעז
נשר די הנהגה נסית ,וולס איז פשר - פריער מבאר זען דעם תוכן וכרנה
בונדן מיט בחר ביעקב ובניו " איז תלוי . פנימית אין די צוויי הנהגות -טבע און
איז עבודת ישראל -נשר אויך דער נס -וושס ביידע זיינעו נויטיק צו
בחר הקב " ה בשימו " ,די הנהגה . אויססירן כוונת הבריאה און מגלה זייז
טבעית ,איז תלוי אין עבודת ישראל
(( גדולתו ית ' :נאר דער חילוק צווישן זיי
נשר יעדע פוז די הנהגות איז - 98
איז :
הענגיק אין דער עבודת האדם וושס איז דער תכלית פון הנהגה נסית איז צו
דוגמתהא -וושס אופני עבודת ה ' מגלה זייז דעם ,בלי גבול * פון אלקות
טיילן זיך ,בכללות ,איז צוויי סוגים : -ווי דער אויבערשטער איז אינגשנצן
העכער פון וועלט ,און דשס ווערט דער -
ב 8 8אידן דשרף זייז די תנועה פון
קבלת עול אוז מטירת נמש -דינעז הערט איז וועלט דורכן ביטוי פון איר
,
דעם אויבערשטז ניט מצד יין פשר - משדד די מציאות ( -דער נס את )
צוויי אופני עבודה [ מסנ " פ וקב * ע און דהר אופן העבודה איו יעורר די
שלמעלה מטעם ודעת און די עבודה הנהגה נסית ,וולס סוט אויף דעם ' 3ט71
מצד די כחות פנימיים ] ; אח דשם ווערט איז וויולט ,כנ " ל .
אויפגעטאו דורך די התעוררות פוז עצם שבער לאידך דשרף אויך די מציאה
הנשמה ,ווטס מצד דעם זיינען די ביידע
האדם ( " כל לבבך " אוו " כל נפשך " ) זיין
אופני עבודה ( ניט קיין הפכיים ,נ8ר
און ה' דורכגענומעו סיט עבודת
אדרבה ) -בהתאחדות . דעריבער דארף ער מקיים זייז תומ " צ
ח .וויבשלד שז בעצם ובשרשם זיינעז ( ניט נשר מיט קבלת עול ,נאר ) אויך מיט
נס און טבע אי ן עניז ,איו פטר - . פ8רשטחנד און געפיל וכו ' -און אין
שטשנדיק ,שז אויך שרשפקומענדיק איז ו -עם אופן העבודה איז שפהענגיק די
השתלשלות איז וועלט ( וואו בגילוי זעען הנהגה טבעית 0811 ,פשראיינציקט די
זיי אויס ווי בשזונדערע ( הפכיות ' דיקע ) מציאה פון וועלט מיט אלקות ,כנ " ל ,
.
ן ( '
, ח -א רס ' ח עבודת הקודש ) 35
ההתכללות ) 126 - 7 1ע ' 1 חט . .
נלק ש ח . מש ( .
המשך תרצ " ה מ " ח ( בסופו ) שם פל" ד .וראה ) 36 בכ
העתידה .נתאגלת מצריפ וגאולת מצריפ ( 7אויה
נגאזלה העחיזה " ז ס ' הערכים -חב " ד ( כרך ד ' ) ע ' אוא" ס ( ד ) סעיף
הל ' ע " ז פ "א ה -ג , 140 עיין -כ שער האמונה רפטיז . ;') 3
153 שיחות תזריע -פ ' החידש לקוטי
וועגן דעם מצב פון " עולמו * מצד ( דער הגבלה פון ) ויעלט ו ' -נאר עם
דער ווען נשר העולם , בריאת איז 8כח הא " ק ' 3וולס איז חי " ל
איז וועלט " אויבערשטער איז בוחר הטבע . געגעבן געוו8רז ארז דער הנהגת
( ע " ד ווי ובחר ביעקב ובניו " ) ,און מצד
דער בחירה דוקא איז " קבע בו ר " ח
ושנים " " 8 :הוספה " אגיף דעם ובואס בארוכה ד " ה שאו מרום בהוספות לס ' ראה ) 41
ד 8איז עולם מצד עצמו ( מצד עס איז צ .וטד . החקירה להצ .
הבריאה ) . כי בגוף מוגבל א " א שיהיר מלובש בו כח ) 42
כידוע י * -איז טבע און העכער -פוןי ולכן " סדר המציאות לפי הטבע * י כוי יעיד על
טבע איין ענין .און דערפשר איז איז טבע אהיתח מציאוהו ית ' ,דהיינו עצמותו ית ' ( עייז המשך .
תרס "ו ע ' שמג ' ע ' תלא -ב ,סדיה יחייגו
תרצ " ד ( תשי * א ) .ועוד ) ,
תרצ ,נ תשא " כ הנהגה נסית ש ) הם קתלים בכהי משתניה . -
ראה ( ,כ אוד .ת בא ע ' רמח .וראה גם יקו ,ש
(
) 46 תב המק , . להם כפי אלו השכלים האנושה 'ה "
להתחלף .
. 234 ח -א ע' משחנים " , כמו שהם נמצאים ,
. מפ .מ .י-
ולהשתנות
.
1לקו ת חמור לח ,ב המשך ר -ה תש ג . ) 47 בענין ) שצה (ע ' להע ' ד ג " כ מאנה -ת ואתחנן
ש. . ) ,לץ עולם ) ותפלה ( ח " שסה ( חיי ההרהט דהורה
שיחות תזריע -פ ' הקידש לקוטי 154
לרחדרבה -חו " ל ז %גדי ' %ו דוקא גומא פשרשן דער למעלה מן הטבע -
סויף די נסים המלובשים במבע ווערט שניתי " : די נצחיות פוז " אני ה ' לא
לבר ( ") ; " עושה נפלאות געו גמיי
אח דטס מיינט ומשבחר הקב " ה
איז אינ - וף%ס דער נם גופא
*
יבער בעולמו קבע בו ר " ח ושנים " :דאס איז
קומט שראפ גטנצז העכער מון טבע ) דער נס ( חודש ) וואס איז ד 8אין דעם
בהתלבשות אין ( די דרכי ה ) טבע ,אוז ענין סוג טבע ,וושס דריקט זיר אוים איז
סוט אויף 8ז די הנהגת הטבע גומא זטל כנ " ל עניו ה " שנה " ( מלשון " משנה " ,
כיד כגרזו דוקא " כרצונו זיר פירן וע ר -, , סעיף ב ' ) -דער ענין פון
החוצב כו ' " * ' . השינוי " .
ד ,ה אין דער הגהגה נסית שלמעלה . יא .כשם ווי אין טבע גומא איז ד8
מן הטבע איז אויך ד 8די " תכונה " פוז דער למעלה מז הטבע -שזוי איז עם
מושל איז 8נס
משדד טבע , נטר איז באופןניט
8ז ער -ווייל
טבע "טבע
"אויף אויך לאידך גימא :די הנהגה נסית איז
ניט " מוגבל " אין דעם קו פון " נסי וואס
נאר דורכן נס ווערט טבע גופא " דער - דריקט אויס דעם בל " ג פון אלקות ,נשר
הויבן" ביז צו "למעלה מז הטבעי ' איו אים איז אויך דש דער עניז וושס נס
"
וי " ל 8ז דשם איז דער טעם וושס ניסו
טבע גופא ז8ל מטכט איעכר טבע ( 8ז
איז ניט נ8ר " ראש חדשים " נשר אויך אלקיח ) . יוייזו אויף הנהגה
בכלל נסים אין איז דערפשר און
-ראשוז גו ' לחדשי השנה ' -ווייל דער
פ8ר 18אויך דער סוג נסים וושס זיינעו
מלובש -טנגעטטו אין טבע ,וולס אין
ש נראד .
מהסב); ' .
רעת .ק ,א
הין ארלצג ,למעלה
הסבות ( מג .
בחוש מש
שבלכ נהו ,א ד . י ., וייגען פשרשן צוויי קצוות י ' : % ו
א. נדה לא , ד מ איו ש נס וויסת איז העכער פון
. .
) 52
מיובש .
) (15
מען מטכס די זעלבע ברכה " שעשה
ם נטבע שנהם מתבטל הטנף ,הנד 0
ה1ס
,07 שבע (
שבו ו הוא . .
הדבר כ ה
בקיומו ,א
הואבאותו
העולס רל
שמתבטל הוא
מה כללות
אבל . נסים ' מיי בחנוכה ( נס שאינו מלובש
) בטבע ) ,סיי בפורים ( נס מלובש בטבע '
1
כ
.כבפנים ~ .לבו המשכתו בעולס היא נאופן האמונה שפ .א וב גמור הוא ) ( ועכול ): (ל ראה שער ) 50
ו גה -ש חסיד פ -ט ואילך , ). תער " ב ח -ב ע ' א .ד ואילך .
ואינק גלויים ( כ כן הי ממנהג העולם -מלובשים .
155 שיחות התודש '9 חןריע - לקוטי
ה " נס " " :תזריע וושט ורייזט אריף עברדת . תכלית פון דער הנהגה נסית מון ניסן
המטה ( כנ " ל שם ) איז פטרבונדן מיס איז צו איבערמשכו די הנהגה טבעית
מציאות האדם - 39ע " ד ענין ה " טבע " . 60 ( שנה ) ו ' 8 ,ז אויד י ' אין טבע זשל זיך 8ג -
הערן שז עם ווערט געפירט פון ניסן -
און 8ז פ ' החודש איז חל אין פ '
תזריע " - --איז עם מדגיש און דער -
הטבע " . למעלה מן
משנם שז זיי זיינען
( בפנימיות ) איין ענין : כהנ " ל וועט מען טויך פשר - יב ע"פ .
רועט זיין בגילוי לעתיד ריס ארן שטיין דעם קשר צווישן פ ' החודש אוו
לבוא ,זוען ס ' וועט מקויים ווערן דער פ ' תזריע :
יעוד " 62איש ואיש יולד בה * :עס וועט " החודש " און צווישו דער חילוק
טבע :איו ע " ד דער חילוק צווישז נס
תזריע "
"און
ברדיה החודש תרסקו -שליתרי שמביא דברי ווייזט' ) איז
אויף סעיף א החודש *
כנ " לוושס מלמעלה (
" גילוי
העקידה ע " ד ב ' ההנהגות כו ' ממשיך .ולהבין בתום '
העכער פון נבראיסיי -הזוי ווי ענין
גיאור . .למה צריכים עבודה בכח עצמו דוקא ומהו
המעלה בזה וכו ' *
היא
שדוקאבכו * כ
עצמו ,מצואר
בנח הרי
ביאור :
בעבודך
המעלזת דורש
דרושיםדלכאררה
- טבע - 1מה שתגלית וחיבור זה ד .נס. . .
הנס הוא יהפוך הטבע) "י
1 ) 56
כי " ל (
עהזהערה 43 .
המהקיים ,שנת
שם "ש
מה
קיימואשה
דוגמת "
- שקבלו כברי ( שבת פח ,א ) ,אתעדל " ת , [ ח 1ה גס בחי וצומח -ראה 7ק - 1ה שה -ש (1 ש ש .
7ק - 1ש ח -י ע יי ,
' 7א1ה -ע -ראה [((1ע . 0א. ש0
תו *הא ,תו
מגיא צט ,ג ) . תהלים* (פז ,
מזרעת תחלה
)62 ע -ד המשאר אן :0 " מ. שי 7נוה [ ' מ . . 45 [הערה
הב , ( * א סד " ה רני ושמחי ( בסופו ) , וביאורו ק1 ' 1 .
רדי ש הי [ן 1צ1מח. ן חי 7ע. 1 7ק - 1ח ש0
שיחות תזריע -פ ' החודש לקוטי 156
איז דש אין " תזריע " 0811 -די מעלה איש מזריע תחלה " -די מעלה זיין .
דלתתא . אתערותא ( טבע ) - וולס איו דט איו " החודש " וואס קומט
מצורע
תנוך " איז . מען פשרשטיין : דארף מדם הכהן " ולקח ן פון פסוק א.
טשקע ניט קיין לשון הרגיל בתורה ' , האשם ונתו הכהן על תנוך אוזן המטהר
18ער דער וושרט שסייט שוין דיך מעתיק רעם וושרט וגו ' " איו רשא
אין פ ' צו * און פריער אין חומש 4
מפרש " גדר אמצעי ,תנוך " און איז
פריער נשך בפ ' חצרה י :און נטכמער : לי נודע לא תנוך ולשון שבאוזן ,
אין פ ' תצוה איז רש " י מפרש דעם טנדרוס ' י . והפותרים קורים לו
6ירשרט " ,תנוך ,הוא הסחוס האמצעי
שבתוך האוזן שקורין טנרוס " - 7היינט
פרשתנו יד ,יד . )1
וויבשלד שז רש " י השט שוין תריסר מפשטות לשון רש " י משמע שכוונתו להגדר )2
יפגעטייטשט דעם פירוש פון " תנוך ' , שבאמצע החוזו בפני נקב האחן כמ " ש כפרישה
לטור יו
פשרורשס דחרף ער עם ד 8איבערי - סק " ד ,וכן מכח שט סק " ז .ט " ז שם
רשיי" בם
"ד ס מלשון
כת " א באו (יד ,יז . "ז הוא דלא . כח ) כה .
דרשב -
ופי' במכילתא תצוה
עה " ם בפ ' וכןז הוא
תרגם אודנא " (
ועד - דלקמזרוםבפנים ,
" צו
.
גם על היליונה ,אבל פי ' ,תנורי 1סחוס " מציע
רפ " ו דבכורות ) דמוכח
ברש " י בש " ס רגובה של אוזן נק ' סחוס ( הל ' שהובא
חמודות ולחם ממרש' ט
.
הרך תנך ) ע' השרשים
)4 -
כ. כט , )5 מתןי
- ( הובא ז ' -ך 9ר ראה . בשוך עה -ת בפ .צו
ומזה רש -י . כ -ה בדפום א ' יב ' ובכו -כ כתץ )6
נק ' העליונה שכל וצ " צ בתויו " ט כנ " ל משמע
סחוט . . ) 25 הערק
יופרט בוהו " שלאח " ז איז פסוק ,וואס . וממז -פ :אויב עם פיז דט 8טעם פשר -
אין פ ' תצוה איז ער מפרש " הגודל ווטס רש " י בשנוגנט זיך ניט מיס זיין
בפרק האמצעי ' ,משא "כ בפרשתנו זשגט פירוש אין פ ' תצוה און דשרף עם
עי בלויז " גודל " ) -איז ] איבער ' חזר ' ן ד , 8ווען דער פסוק זשגט
אין זיין פירוש דש איז רש " י מוסיף אוו נשכשמטל דעם לשון " תנוך ' ,השט עס
משנה לכב ' זיין פירוש איז פ ' תצוה ,ער רש " י געדשרפט איבער ' חזר ' ן פרבר איז
לת . לייגט צו ( א ) -ולשון תנוך לא נודע פ ' צו ?
.
ערטער ) ניט ( ווי ער זאגט איו שנדערע
לא ידעתי' וכין -ב ז . געוועז גענוג צו מפרש ויין בקיצור "
דרר אמצעי .שבאוזןי ( ע " ד וי ביים
ג ) מיט ,והפותרים קורים לו טנדרוס "
מיינט רש " י בפשטות יי 8ז דשם איז דער -- .
.
י ----
השט דשך רש " תנוך " - לעז .י פוך .
; "
1יתכז ששבו חמש .
ון שהנא לשו :כלת ילת . כ )9
שלפנ . .
1 שפירש שיר חומש
מה כמ וכמו יזור
שמצינו למירא ) לא
() ן )
" אזכרו כאז בפרש " ' זכרון בספר ) , !
.
" פ בפירוש רש י שחוזר
ומפיש פירושו בקיצור פעם ב' מה שכבר פירו
לפנ
והסותרים קורין לו טינדרוס לא ידעתי אם היא
בגדו " ד וכיה יותר . באריכות "ו
שבתחלתכחומש )
(
ארמית או עברית ולבז לא נודע לי לשון חגוך לדעת
פירושי מקצר לגבי פי ' במ ' תצוה שכתב
האיור .ובפרשתנו ן , שם , .
:
הפותרים " .
ונרגמ ' ה שם , "ביעד טנדרום
בנודות שם שליעזים
ברע* ב ) 12 . א ~ םחזס האמצעי שבת
אבל נאו בהמשר פירושו מוסיף
גדר אמצעי שבחוזו ' , רק
' .
. -וראה מ ' השרשים לרד " ק שם . ימשנה כדלקמן בפנים .
159 שיחות מצידע " לקוטי
און ניט " -והפותרים ' ' י - לעכן תואר געדארפט זלגו ( כדרכו בפירושו ) " ובלעז
לשון הרגיל ) " והמפרשים " " ,והמחב - (8 קורין לו טנדרוס " ( 8דער :טנדרוס
רש " י :מנחם .
רים" וכיו" ב ( ע "ד ' י לשוז בלעז ) יי .
כו ' ) . בן סרוק פרשו ,חברו
וורירום סיאיז שווער צו זשגן ,שז
דער ביאור בכל זה : ד. פונקט דער לעז פון דטם ווטרט השט
רשיי בעצמו ניט געוואוסט און געמוזט
דשם ווטס רש " י זשגט ד " 8ולשון תנוך
שנקומען צו " פותרים ' טז זיי זשלז טפ -
לא נודע לי " מיינט ער דערמיט ( שז ע " פ
פשוטו של מקרא -וושס דשס איז דרכו
ולעז " ] . טייטשן דעם וושרט אויף
מוז פרש " י בתורה ,דשרף מען ) שולל זיין ד ) אפילו אויב מ ' זשל געפינען ח
דעם פירוש פון תוש דש אויפז 8רט , הסברה פשיוושס רשם ושגט ניט דעם
שייכות ס ' איז מובן די וועלכז לויט לשוו " בלעז " * י ,איז נשך שלץ ניט מובן
תנוך " און " גדר אמצעי " צווישז . וולס ער נוצט דרגא שוע ניט געוריינ -
( כדלקמז סעיף ה ' ) :וויב8לד 8ז דער
ביאור פון תו " כ איז ניט ע " פ פשוטו של
מקרא ,דעריבער איז עם רש -י שויי
קורין לו " ( ובז כם ' תצוד : . זה שכתב רשך שקורין
) 13
פריערדיקז פסוק ברענגט רש " י די וכתחלת יכתח . 11 וערך .וראה הערה ל. , ויצא ל ,
שלפג -ז ,
התחוה פון 8פירוש פון תו " כ און זשגט
וכו ' בתורת כהנים " ' י 8 ,ז מ .זשל תהיי .
זיין איז תו " כ דעם המשך הפירוש - להרמב " ם גם בריה -מ כ1 תשמט לכאורה *)
נגעים 9י
קא9אח )
שכן י -ל הרב הוצאת
שבאוזן - גדר9יה -מ
אמצמי בציצ" ט (
9י 'וראה .
זעפת -ש -ד מ
, ס -ל נהרמב ם גם בפ -ז מהל ' ביאת המקדש ה -ב .
.
בפרשי נמיא 'כבר
תרו נ ,ח .
וכיו 'נור ,כא
נא פתרו . . הלשין ,
לדושא : ראה י
יפן ], )1 -
כמש -כ ~ דא כפרה מחוטרי מהל ' ס" ה ובריש
לל קושית , מתרצח ן ומ. 9 בתו ו -ט בכורות שם .
משסטים כא .יג .שם בג ,ב .תרומה כה ,יב .שם ,מ . שם ( ועד -ו כתב בשו -ת מקדש בהל ' ביאת הכס -מ
מלבושי
ד ,
ברוב מהנ כז ,
שםאבל ם-
מיה
ל גם -צ
וכדתוכד שהצ
בהרמך) םאבך כנראה
ירד ,סי ' יד
. . ירט
התויו -ט כדטח
כ
וביאור
סירוק משא "
היינובכתוב ,
ממורש שאינו
פתרון - .
התינהל פי '
" המקרא או
ב -יגדיל תורה ( -הנ -ל הלרה ואירךצ ( .נדפס
כז ךהצ .
שהשואל
ע' )2
בנדו ' ד . הנ -ך ע-ד כתב ) מב ' וראה שם ם הרמב בדברי
"
ה .אין תו "ע שטיש ד " : 8יכול על קעו ד ר יייו 18ווען מ ' וועט זעו טז
תוך ודאי ת " ל על נוך אי על נוך יכול על
ת " ל תוך נוך הא כיצד 1 גובה של אוזן "
רש " י ' ס פירוש דט " גדר אמצעי שכאוזו "
איז פון תו " כ וועט מען דעריבער מיינעז
"
האמצעי " , זה גדר שז רש " י נעמס אויך 8ן דעם הסבר פון
צריך לשלוי 11 ' " אתר כתו ' כ וכ ' י ,ב עי בדיבל
שפירושו אנג ' ס קשים מאד ובז הגבוה של האוזן כיל
באב ) .מובנה השלייה נפשטות ( כי אינו ע " ד דפשס
ובפי ' זית רענן לילקוט שם פי '
רבינותנוך דא' :פי הרכה שהוא למטה באוון .ונפי '
נוסחאות
שנאווו דמשמע תחתון .
בחילופי
שס מקום :וראה
דהינו
על
שבא11ן..
. ,
הוא הקשה
היי
נוך . תחת
. נס גפ ' %ו ( שפ ה ,בג -כד ) אף שמפרש
בתו כ שם זה גרר האמצעי -אינו מפרש השייכות .
. );9
ית .
כבפרשתנו . תווך ' ' גת .
נ16 שיחות " מצוךע לקוטי
מפרידם לג ' תיבות ,משא " כ בנדו " ד שה ,וך ' משמש
לכ '
לשוו רוגז
( תוך נוך ) , החיבות דשם הייסט 8 ,ז אויך לויט הפי ' ע " פ
שפירש " י ( בראשית א ,ח ) ,שא מים שמים *
שערבן כר אשג ) "
ומים
. ,
פשש ' מ פון רש " י איז דש ווערטער וושס
" -שעיקר ההוספה היא אות אל * ף ,
שטייעז שמאל מיט אח שמשל שן 8
הרבה
תיבות( פרשיי
לנונכרת -
האל " ף
הברתש יש שאין
ומים ' , לפיאש .
שא" ףמים
חסרות "אל געוויסן אות ( נון ) -
וראה מפרשי דשא שם ( רא " ם ,לבוש , כא) . בא י , דעריבער זשגט רש " י " ולשון תנוך לא
* , -משא " כ התיבות שממרשים בנדךד . 1דער טעם וולס רש " י נעמס ניט %ן
( גם ) ששייכות " וך ' לה דעם פירוש :רש " י השלט 8ז 8וושרט
ועוד . שהנו " ןח .מפסיק . ) ) 3-תיו " אף
בשלח סו , וושס שסייט מיט 8נון אוו 8ז 8נון האט
, פרש " י וירא יח ,בג וראה ) 32
יערער פוו זיי ,ע -פ פשש -מ 18 ,שנדער
( טייטש "
,
שמפרש שבהוראה ו
שםהתוך כר בתלמי -ם
להקטין ח * )ך , -ועפ
הנון -ז צ -ע
שבאמצע , .
.
לפי ' חיבת .חוך -שבתחיבה ,הוא רק -תרדי .אטור
דלכאורה
,
שם נתב דה ( וטחא ת
נכונות ( כי
בתו " כ
נ -ן שאינן
ורש -י .
לכן הוצרך לצרף ב .התיבות
שכחוב
דטת ר הוא
בהפר )
..
.2
ח " ק כה ,ג .
ג.
בתיי דלעיל הערה
תשא לא ,
י2
) 26
ד) 2
) 28
29
כת -י ה -א קלא 3רש -י וליהא כו ' ) . , קתה ( הר -י
טלוכ . )-ח מפירושיא ,יט .
הראב שמיני ) 30
ועוד
שלדעהותויותי וקרבן אהרן
שמפרשים שם " דמשמע במלבתם ) ( וב -ה
אש
שתיםרט ,י
ותפרשי .
הדפוסים רק
ש3י איתא בדפ ס
ברוב ומים שפרנו כרי ~אבו ,
1 -כאן . וכן משמע ברחב אירא מ -תוך. התו -כ חיבת " תנוך -היא מלה מורנבת
שי בוצירע י. לקוטי 162
" גובה . ווייל " אגך " גופא מיינט ניט
מזה משמע ,שז כשטש ,אף ' קעו השבן
[ וכפרט נ8ך שז אותיות ,תנור איז ניט
בדומה י צו אותיות אגך" כנ " ל ] . ' , . . רעם טייטש פון רוגז וכעס ,ווי אנפה ,
איו דשם גלשטיק 187וזען עם שפייט
פשרשטשנ - ע " פ כהנ " ל איז אויך ז " אאריך " " עשז ' ,רוח " דערביי
.
,
והפותרים . רש " י זחט דש יואס דיק ( :ודימיתי ; ו ) וכיו " ב ,שבער דער גושרה
קורים לו טנדרוס " ( ניט ווי איז פ ' תצוה נגז ) ' ו '
ורוגז , כעס מייגט ( ניט
כמשוטו ( אבר האף נשר )" דער
פשר ויד " אף
, טנרוס " ) וואו ער ושגט " שקורין
דער ענין פון פותרים " איז ע " ד ווי . איז יערפחר איז ניט גלחטיק שנ -
דער עניו פון פתרון החלום -ווי מען נעמעז איז פשש " מ 8ז " תנוך " איז לשוו
האט געלערנט פריער ( איז חומש ,תוך " .
בראשית ) שז דער שר המשקים ,השט .
רש " י קעז ניט 5ננעמעז שז תנוך " איז
--,- פון לשון ,נוך " -רום וגובה ווי " הומת
.
ש שב שנת ' נח אזר האל ,ף ה א 1נסרש . .
בפישר ח רוססה ,
)3
ו (, " אנך " ( נוסף אויף דעם שינוי פון
' שמות ג ,נ שלפעמים מוסיפים ח "אנך " גופא כנ " ל ) -ווייל דער לשוו
תנוד -שיש נוה . נכהי' -לשנאוך .
לכאורה נתיבת "ו .ו
השירש? פ ו .. .
רום " ,נשר דשס איז 8 מייגט ניט לשון
פרש י ח ש שם איו לפרש . . שמיד אבל ( נוסף ע -ז צו מעסטו די גלייכקייט פון ש. בדיל "
"חומה
כבתו ,כ -ניד ,גובה ,כנהןוה שלפניו ,הרי ) . " ,ח 11די שייכות פון דעם " בדיל
דמבואר ברש -שמות שם הנא להזד1ה 1 הובפת התי . צו " גוכה ' ו " רום " איז בלויז איז דעם
וושס מעז לייגט דעם " בדיל ' אויף דעם
רשי ( נאר . בנדי ' ד .
דקדוק שתר ראה ענין -שאים
היניקות - יחונ1ת ) עי
: גובה החומה "
2ן נגדר האמצעי הערי ל .
דעריבער איז ניט גלשטיק צו זשגן
נודע
עכז ההיכר יא
מעזיניב וישוו
מ01לאיסתנור שמוסנף אוי' הצ -
שזהצ 1דנ פי: -פ
עשת .
בפרשיי ע "
~( .ן
שכאונו - . .י .
שז דער טייטש פון על תנוך איז " על .
און
ושף נפ " שבתו ' כ , הפ " לשלול יק בזונתו לא ל' . דערפשר וולס דער וושרט גתה - .
נ " א שנ0ק ,מ גב להלכה : .תזיר . " תנוך " איז ענלעך צו תיבת " אנך " -
' ע יש לטרש מי ודר אמשןי שבאוזו' . הלשו
בחלו' .
מקיףב למסה
סחוס ו ,נק דברשישה .
שללאיון
שיש הממצעי כיון
העליונה בל ורר
שקיי , עי ל -.
.
13 להערה ( שוה ' . ימלתב
כגזז נ '
יסרקיסכמי יתנון בו ' ת ' יה ייסוד
. .
" כ לפי ' יתו ,כ נתינת תנוך ' -תוך -נוך ' . ( כהידיר בספר השרשים שלו ) מוכה שלא ס " ל בו .
רוזמצעי בפני נצב האווו גור
ח שם י, שהוא וק יזמי
לתו כ כפי 'מיבדח
הראב " ד - . .. ועד " ו מוזז בגריז .
שם . עמוס ( ועוד ) למרשומצודות
ובפרטפרש " י
ראה )) 35
34
.
( [ ( , :פ
(
--
:גר
.
שין ן:
ן
חי ,
~.
.
[
-י ח " ש ( שם ) נאבל הוא בחצאי
כה רגלים ' . ' יראה ) ראכ
שכהב יחומת אנך שהוא מז בזע
' ד לתו " כ פ ' צו שם
*
הת .נ עין , [ [' א " א [ק -א חפוש ז [ ' : .שן חפץ . 1 ()
דל. -:
,
וא היו ; וה א
פון
קודשזייז
לשון -
שורשפוןפוןרש 8-י זשל זעלבז
די צייטז דעם " אין
" לע , געועז אין חלום " שלשה שריגים ' און
יוסף השט אים פותר געוועז טז דשם
?] איז חומש וושרט און עד " ז ביי ק ימים " ' מיינט " שלשת
איז יתירה מזו געפינט טעו איו פירוש תלום פרעה 11עג 1די אשבע פרות גו "
רש -י ( איז פרשת דברימי * ) :אויף וושס יוסף השט פוהר געוועז שז דשס
שלג
והאמורי
שריון ,הוא
לחרמוןרש " י
יקראו " ושגט
לו שניר
צידונים
"יקראו
. . .
מיינט " שבע שנים " " ד ה שז פתרון
כאשטייט איו רעם ,טז כלטש אין חלום
בלשון אשכנז ובלשון כנעז * .ד .ה .שז השבן זיי ניט געזעז קייז " ימים * טדער
,דער כשמעז פון -שלג " איז לשוז אשכנ
געוועז -
דעם פותר אויף יוסף זיי
שנגעוויזן השם און -שנים " ,
אויפגעדעקט
און אין לשוו כנען בזמן רש -י איז פון
.
זעלבן אויסשפרשך ווי די אמוריים " מכווו פון דעם חלום -די ג ' ימים און
לשוז איז 8 וושס " יקראו לו שניר " - ז ' שנים ,ד .ה ,שז " פותרים ' געפינעז
חורש . דעם צד השווה פון צוויי ושכו וולס
:אויך איצט ווערט " שלג " נייהעיר זץנען ניט גלייך .
שנגערופו אין לשון אשכנז ( אוו שזוי און דעריבער ,נשד דעם וושם רש " י
אויך אין ענגליש ) בדומה צו " שניר ' - ושגט וולשוז תנוך לא נודע לי 8 - -ז
; '.
איו פשוטו של מקרא איו ניט מתאים
ועד ' ז איז דער וושרט " טנדרוס " בימי
רשע
" מנאו " ] " שניי "
.
דער פטרגלייך פון תנוך " צו " תוך " און
ס. ו, י4 " טנדרוס" . " לעז " -
.תייה מ . ,י .שכולם בא" ב משקיש .שיו .
)
' 1 1 ) 42 ח לכאורה :ווי קעז זיין אין פשוטו .
שביה , 7-יא .כ דיש כידי' י
' של מקרא 8זש זשך 8 ,ז 8וושרט אויף
פרשתנו ע .ח של .ח פ . , .היבא ני7י ,ת י ' ש ) 43
נגעים -אין דעם ) רצוא און כלות רצוא ,שרויסצוגייו פון זעו מצשות אוו
הנפש וושס ווערט מצד מוחין דאימא אלקות . ( וועלן ) נכלל ווערן אין
( בינה ) ,שז עס זשל זייז מתאים צום ענין מוחיו דאבא ,פון חכמה ,ושם איז
ה " שוכ ' ( וולס קומט מצד בחי ' כהו - העכער מון בינה ,בריינגט ביטול
חכמה ) ; אוו צוזטמען מיס ( -נשכן לאלקות כתכלית ,אח דחס קומט איו
דער תנועה פון " שוב " ,ניט אין כלות
,- הכהז "גו ' "
רחרח " אין רעם דעם זייז "
תיקוןויצא דערנשך ) קעו (
ייפט)18 * הנפש ,נשר איז דעם ביטול איו עסק
די המשכת אור החכמה אין " מוחיז התורה אוז מעשה המצות למטה .
דאימח " ,וושס איז מבטל די אסשריות
פון נגעים . הסתלקותתכלית
אור פעלט דער ווערן עם
מצד " נגעים " כשעת
החכמה " :
"
און די צוויי סרטים איז דער טהרה שלימות הביטול פון חכמה ( אוו דורכ -
זיינען מרומז אין דעס פסוק אוו איו דעם פעלט דער טרשפטרשגן זץז רצוא
פרש " י :ונתו הכהן על חנוך אין . און כלות הנפש איו " שוב ' -לימוד
המטהר הימנית גו ' " ווייזט אויף דער התורה און קיום המצות ) ,דעמ8לט ( ווען
המשכת אור החכמה ( ,ונתן הכהז " ) אין סיאיז דש ג8ר די התבוננות מצד מוחיו
מוחין דאימא " -אוזר " -שמיעה " דאימא ) קעז דער רצוא געבז שז סרט
והתבוננותה . פשר 8יניקה לחיצונים ( ע " ד ווי פוו דער
און אויף דעם ז8גט רש " י " ולשון תנוך התלהבות אין תפלה שויף קעז נשכדעם
לא נודע לי " -די טהרה און תיקוו איז 8רויסקומען 8הרגש פון ישות וכו ' ביז
איז לא
דורך .
דאימא ,
טליין מוחין
פון זיך קומטאיןניט
תנוך , * ,אוזן " ,
(" ודע "
,
8התלהבות בלתי רצוי ,י *
דעריבער איז דער תיקון פון די נגעים
דער המשכה פון מוחין דאבא ( דורכן און וייער רפואה דורך 8כהן ,ווטס כהן
כהו ) איז ממשיך דעם אור החכמה ,און מצד
[ רשע ולגט דעם לשון " לא נודע " - דעם ווערט די טהרה פון די נגעים -
לשון נפעל " ידיעה " ופעולה וולס איז עס איז דוחה די יניקת החיצונים ( ווי
מאליו וממילא -און ניט " לא ידעתי " סשיז מבואר בארוכה אין חסידותך
וכיו " כ ]
יוד אין דער טהרה דורך דעם כהו .
זיינען פשר8ז צוויי פרטים " " :והבא אל
מחוץ אל הכהו " ויצא און הכהן "
או שההכאה היא בנפשו
פן ,פ ) . ספורנו עה '
כ עד . . הכהי -
של
למחנה " .כדי צו מתקן זיין ענין הנגעים
כו ' . .
נק ,נ נה אזן . להשהות ( חו
מאורק בערבו ( וש נ ) : ראה ) 48 "
איז ניט יוהבא די המשנת אור החבמה
דוא סגנ נה
שמשיג שמיקה . .
במו כח "
במוחיו דא והתבוננות ( ק ,והנא
סעי ) ~ ראה
השגה סדמ ' צ שפ כשועצמה ( " ויצא הנהן גו ' " ) ,נשר עס
הדבר . .מוז ( פריער ) זין דער " והבא אל הכהז
הלרזת , ית
ולהמר ? ' ד הנ " ל ( בפניפ מתורת יו " נ דער תיקון איז דעם ( שרט י ' פון די -
יאילך . .
)'44נגע ם ? ' שוט
פ . ר ( ראה מק " מ הפי' יא
ידענו (ידעתי נפשי צו ) ע ס ע "
בו ,ד לא .
,
לקו ת חקת סד ,א ) איני יודע
.
.
, .
נאיד דרך כו וב " יאדישו
פ.ו ).
סלשת ' ב
. .
עיד
.
) 41
תי .
עהברכות נח ,נ ) מצד פנ מיוח הנפש
.
אוה ,ת פנחס ע ,אקט ואילר ד " ה
..
אשרי ( ו תרפ ה ,תרצ ו נראה .
שלמעיה מיד ' (
אר בגורל תרכ ו .ד ה . .
לק
למקום .שמותר יבוא
בא גדצ ,,לא ואייך
שנמקות ,
..
לקו ת
להעיר ש וה
אלא
.
( מקומו -
"
וכן)
4
ישב
.
~ ת ויקרא נ ,סע ד ) . .
65נ שיחות א סגציו ' ע לקיטי
התלהבות אוז רצוא וושס קומט ארויס דער ( פריער ) ז" ן דחרף ע0 נשר
פון בינה ,שז עס זשל זיין ווי עס משנט דעם פגם פון מוחיו דאימא - תיקון אין
פנימית . דער כוונה יויט זיר ויין בינה עצמה ( ע " ד ווי תשובה דארף
איז
און דערנשר ווערט נמשך דעך אזר נאותו מקום "' ) .
החכמה איו דעם תנוך ,ביז אויד " על און דער תיקון איו מוחין דאימא איז
בוהן ידו גו ' ועל בוהו רגלו " -איז קיום נרמז אין לשון " והפותרים " וושס מיינט
המצות כמעשה ,ביד ורגל ' ,
-ע " ד הנ " ל בפתרם חלומות -שז ס
;
יישם דעמשלט ווערט בטל דער עניו זיינען דש צוויי זשכו וושס אויס -ערלעך'
פון נגעים און " וכפר עליו הכהו זעעז זיי אוים צו וייז ענינים
וסהר " י ' . שוניב ,אוז דער פתרון איו וושס מ ' איז
מגלה אוו מפרש דעם תוכו פנימי וושס
מצרע תשיו ש. ( משיחת
) 9
איז זת מקשר ומאהד .
איז עבודת האדם בכדכד מיינם עם :
מ ' איז סותר די מוחיז דאימא ,די
ב מצורע
איז דעריבער ,כדי צו בטוו8רענעו אין פסוק י " וכלי חרש אשר יגע א.
מ ' זשל ניט טננעמעז דעם חילוק ( בפרט בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים " ,
שז דחס איז מער מתאים ל שש * מ ) איז שטעלט זיר רש " י אויף די ווערטער
"
רש " י מעתיק פון פסוק [ ניט נ8ר די וכלי חרש אשר יגע בו הזב " ,און איז .
ווערטער ( וועלכע ער איז מפרש ) " יגע מפרש , :יכול אפילו נגע בו מאתוריו וכו '
בו " ,נ8ר אויד די ווערטער וולס זיינען כדאיתא כתו " כ י עד איזהו מגעו שהוא .
מבליט דעם חילוק הנ " ל ] " וכלי חרש ככולו י הוי אומר זה היסטו " .
אשר יגע בו הזב " ,און זטגט " :יכול דשרף מען פ8רשטיין :וולס איז ד8
אפילו נגע בו מאחוריו ( וויבשלד ד8 שווער אין משש " מ וולס צוליב דעם איז
רעדט זיך וועגן טומאת וב ) וכו ' כדאיתא רש " י מפרש די ווערטער " יגע בו " לויס
בתו " כ ' [ -דער המשך איז תו " כ איז : דושת חז " ל אין תו " כ -און ניט 8ז " יגע
בו " איז כפשוטו ,שז ד8ס מיינט נגיעה
טימא
אינו דיז
הקל לא
הזבהחמור
מאחוריו ,מת
הוא ומה אם
ודין חרס
"כלי
? אוז יעדע נגיעה ,אפילו מאחוריו
שלא יטמא כלי חרס מאחוריו .לא אם
איז די הסברה אין דעם :מ ' קעז ד 8גיס
אמרת במת שאינו עושה משכב ומושב
טייטשז שז " יגע בו " מיינט נגיעה ממש ,
וכו ' ת " ל אשר יגע בו ולהלז ' הוא אומר וויב8לד שז מ ' הטט שוין פריער ( אין פ '
אשר תבושל בו מה גו האמור להלן
שמיני ' ביי טומאת שרץ ) 8רויס -
מאוירו אף כאן מאוירו " ] ,
געלערנט -ווי רש " י ושגט דטרט -טז
לפי " ז ווערט ד8ך די שאלה :אויש איו אין כלי חרס מיטמא אלא תאוירו " , .
נגיעה " מאחוריו " איז ניט מטמא ,איז דעריבער קעו מעז שוין ד 4ניט טייטשן
וימס מיינט " יגע בו " ' ? -אזיף דעם ןז וכלי חרש אשר יגע בו " זלל טמא .
בריינגט רש " י דעם סיום פון תו " כ : . .
ווערן דורך 8נגיעה מאחוריי " :ה ות
.
מעתיק זיין דעם תו " כ אינגשנצז ( אויך די
ובמישב ) קען 8כלי חרש ם טמא ווערן
יגע בו " קען ניט מייעלו יז . ראי '
בו יגע " מאחורי " ,און דויר נגיעה
פטרל8זטב
נטכקוקן איז תו -
אויכ רש " י
וועטאוןשלייז "זיך טז מ
מאחוריו '" ) ; מיינט ד 8כפשוטו -
איו פרש -י ,נשר ) פון די ווערטער וושס זייד רעם סיום ( " איזהו מגעו וכו ' " ) ,נאר
רש " י איו מעתיק בפירוש פון תו " כ [ אוו ענדיקן זיין פירוש מיט די ווערטער
כדאיתא דשם וושס ער ושגט " וכו '
כדאיתא בהו " כ " נועיד פירושו אין פ '
"ויקרא
נתו *נ -איו נשר ( מס ' ראי ' וביאור
( כדלקמן ) ,אוו דערפ8ר איז ער זיך
שלא לצורך דוא
מקראכ " ] ? נדרשוא -ת
הוא בתו " כבר ' : .
מסתפק מיטר המז " וכו ' כדאיתא
בפשטות וושלט מעז געקענט פשר -
בתו -כ "] . ענטפערן :דשם וושס רש " י בריינגט דעם
לכאורה וואלס מעז געקענט זלגן , ג. סיום " איזהו מגעו וכו ' " איו ווייל דער -
98פון טומאת מת - 8מ ' לערנט עס ' מיט איז געגעבן דער טייטש סוג " יגע
וולס איז אויך 8טומאה חמורה ביותר , בו " ( -היסט ) ; משא " כ דער פריער -
און פונדעסטוועגז איז עס ניט מטמא 8 דיקער המשך פון תו ' כ ,וולס זיין תוכז
כלי חרס מאחוריו -ווי ממועט ווייטער איז בלויו 8לימוד וראי שו כלי חרש
לערנען איז פ ' חוקת - ,פשרשטייט
מען דערפוו 8ז אויך 8זב ( וולס איז ניט
דעריכער מאחוריו ,
פשרלשזט זיך 8ז . מיטמא
עם ניט און " אינו
ברייגגט ער
שזוי חמור ווי מת ) איז ניט מטמא 8כלי תו "כ . מ ' וועט שלייז מעייז זיז אק
חרש מאחוריו . ס ' איז שבער שווער שזוי צו זשגן -
אוו דפס איז כוונת רש " י אינעם מציין וושרום ( ווי גערעט כמה פעמים ) ליץ
זיין צום תו " כ :ער מיינט ניט די גז " ש וושס איז מוכרח צו הבנת פשוטו של
מקרא בריינגט רשיי שרוים
בריינגט
לא החמורוושס
אם" ומת
דעם ק
נשר ומה
ד8רטן" - ,
בו -בו
"זיר . קלשר פאר
8בז חמש אוו מפורש :אוז וויבשלד 4ז
טימא כלי חרס מאחוריו הזג הקל אינו דער פירוש פון " יגע בו -קען מיינעז
דיו שלא יטמא כלי חרס מאחוריו ' ( וולס אויך נגיעה " מאחוריו " ,השט דשך רש " י
.
ק " ו -איז 8מברך פשוטה .פשש " מ * ! ) דעם ענין שרייבן בפירוש געדשרפט
שם דעם און הגם 8ז דער תו ' כ פרעגט עזיי וואס איז מכריח צו מפרש זייז ניט
ק " ו ,ווייל אויך ביי זב איז ד 8 8חומרא -און ניט פשרלשזן זיך אוימן ציון ? ום
( " עושה משכב ומושב " ) וולס איז ניטל תו " כ [ ובפרט ,שז דער תו " כ לערנט עס
" שקולים ביי מת -מיינת עס נשר
18 שפ פון 8גז ' ש -און ניט פון פשטות
8חומרא לגבי הס " (שן יערער הים הכתובים י] .
דעם צווייטן ) ,און לויט פש1ט 1של
מוז מען זשגז 4 ,ז לויס פשוטו של
מקראי איז דחס 8טעם טז זיי זטלז זיין ( ניט פון דער גז -ש רא " מקרא איז די
מאחוריו .פון ניט
אויךכליאיןחרסדעם דין
זיין 8 "מטמא
שקולים "
" בו -בו " וושס ווערט ניט געבר8כט
תרס
שכלי" עושה
שהחומרא ד
שי " לוגורמת
מכריעה ומושתע -ו ,
ד יאההלכה , מוכנ משא " כ
)9
כ
ובנקט .כ " שאישלאיימך
כלימודפשוט הבת1ג ,גם ,
של מזב ,
הפשוטמים
- כפירוש
"
לבער אויך די הסברה איז שוועד . (א ) פ ' חוקת ,ווייל דו הוכחה פוז פסוק
,
איינצולערנעז אין פרש " י -ווייל אויב איז פשרבונדן מיט 18אריכות און וולס
אזוי 811 ,לט דאך רשיי מעתיק געווען ( ב ) אויך נטכדעם איז ניט זיכער טז דער
איז דעם דיבור .המתחיל אויך די בן חמש וועט פטרשטייז כדבע ' דעם
ווערטער וכל כלי עץ " 5 ,דער לכה " פ . תו " כ שבער איז דער לימוד לימוד :אין
אוז " וגו ' " : ווטרט מיט ' ז מרמז זיין זיי בפירוש ובפירוט ] .
וויבטלד שז רש " ' סוט עס ניט ,איז 8 עם איז לבער ניט אויסגעהשלטן -
ראי ' 18ער העלט עס גיט פטר 8הוכחה ווייל ולבד זאת וולס עס בלייבט ניט
8ז " יגע בו " מיינט היסט ,וכדלקמן , גלאטיק :פ8רוואס שרייבט רש " י ניס
( אדער 8ז די ראי ' ומס ער בריינגט איז דעם הכרח בפירוש ,כנ " ל -א ' ז נוסף
בעסערע ) . 8 לזהן :
פשרשטייו דים מען וועט ה. ן טמא מת איז דקר ניט מטמא
בהקדים התמי ' :לכאורה וולס לערנט בהיסט " י -איז אויב מ ' קעו זלגן אז
אונז דער פריערדיקער פסוק " וכל אשר דער פסוק " אשר יגע בו " קומט מחרט )
יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס זיין שז זב איז מטמא בהיסט ( וולס איי י
בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב " - בטא ביי טומאת מת ) ,פשריו8ס ז8ל מעז
עס שסייט דשך שויו פריער ' י " והנוגץ בו " ניט ושגן ,שז דער חידוש איז " יגע
בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא כןשטייט אין דעם ווןס ? זב איז מטמא
עד הערב " ? ? מת אז 8כלי חמס מאחוריו ,כעטש
[ און דער דין ( ווי רש " י איז מפרש ) 8ז קעו עס ניט מטמא זיין ( און דער פירוש
כל זמן וולס לא טבל מסובאתו ואפילו . דשרף זיין עדיף ,ווייל לויס עם דוקא
נפשט ,
מטמא כו ' " ..
פסק מזובו וספר שבעה ) ? וועט מעז טייטשז " יגע בו "
-איז ( :א ) קען מען עס טפלערנען מיט געקענט מען ווולט לכאורה ד.
8כל שבז פוז דעם דיז ביי יולדת 1י , ענטפערז ,שז רש " י ,ס הכרח איז פון סיום
וושס מוז הלכן טבילה ( און אפילו נשד הפסוק " -וכל כלי עץ ישטף במים " :
.
טבילה -בכל קודש לא תגע " ,דחיו . בשלמא אויב " יגע כוי מיינט היסט ,
שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה
של יום ארבעים שלמחר תביא את נפרה
.
איז מובן דער חידוש אין וכל כלי עץ "
טהרתה ' ) ; (; ):ועיקר :צוליב דעם דשרף בהיסט ביי זב איז אויך בלי עץ טמא -טז
איבעריחזר ' ן דעם גשנצז ' 7תורה ניט :אויב אבער " יגע בו " יוי
כפשוטו -אפילו " נגיעה מאתוריו " ,און
פסוק ,עס וויולט געווען גענוג צו שריינ -
שטעלז די ווערטער " וידיו לא שטף
,
דער פסוק איז ד 8מחדש טז ב איז
מטמא 8כלי חרש דורך נגיעה מאחוריו
במים " איז פריערדיקן פסוק " והנוגע
בבשר הזבך . -ווערט דקך לפי " ז קשה :וושס איז
דער חידוש אין " וכל כלי עץ " ? 8ז 8
און צוליב דער תמי ' לערנט טשקע די
כלי עץ ווערט טמא בנגיעה מאחוריו איז
חידוש . ד5ד ניט קיין
--
.
טמאה ,י שם ובפרשיי
קרויד .,פרש "
כאן יכ ,
תזריע
שעד
י.,
מכלל -
פשו
לרע
(
2ןן ))
,
]
שם , ו . פ ( ,רחב ( 1ש ,נ ) :שלא מצינו .
חכך ) ,בכר וו
יאה .שנת 11
169 שיחות ב מצורע לקוטי
ווי ער איז מפרש דעס פשט ) " שאין בית גמרא " 8 ,ז דשם וולס עם שסייט " וכל
הסתרים טעון ביאת מים אלא אבר הגלוי אשר ' גע בו הזב גו " מיינט ניט נגיעה ,
כמו הידים" . נשר -היסט רש -י שבער לערנט ווי .
דער תו -כ 4 ,ז ערשט דער " יגע " פוז
. 1וזען רש " י קומט שבער צו אונזער אונזער ( שפעטערדיקן) פסוק מיינט
פסוק -וושס אויך דש ווערט שווער :
8ז 8 ? וושס איז דער חידוש איו פסוק לויס
קשה פסוק
שטייט דער
בלייבט ד4ך
צוליב וואס "פרש " י
היסט - ":
מאחוריו ( טשטש 8מת קעז עס ( יט יט . בראשית שם , ראה לדוגמא פרש -י 6ן )
מטמא זיין ) .ד .ה .דטס וושס רש " י איז ( בפרשא דילן) ועפ ' ז ימתק דמצייז רשיי לתו
) 17
.
( " עד יי התו " כ המשך אין ) סברא -ג ,וראה המקנה קידושין שם ,
~
נת - היסטו " ,וונוס דורך דעס ווערט ( ובסמיכות צריי ) איזהו מגעו " ) אז עם איז
נדנד " די גשגצע כלי . .
יע דש 8סברא ( " יכול " ) שז אפילו נגע
ומשא " ב אזיב מיווצמ לערנעז שז דער בו מאתוריו " ' י זשל עס ווערן טמא ( און .
חידוש פוז פסוק איז איז דעם וושס 8 מהאי טעמא איז ער דערויף נשר מרמז
כלי חרש איו מיטמא מאחוריו -איז דורך " וכו ' " און בריינגט עס ניט
דער חידוש נטר איז די ווערטער " וכלי בפירוש ) .
חרש " ,קיער אויד אין דעם וו8רט " בו " און דער הכרח 8ז מ ' קעו שזוי ניט
כי " צ , 1אמע.11 ביגע -שכער ניט ארן לערנען ,איז פזז רעם סגם התז ' כ -
הוראה אין עבורת ה ' : ח .ד' שהוא ככולו הוי אומר זה
כדלקמן
איזהו' ,מגעו
"היסטו .
8כלי חרס ,ווילס ווערט געמשכט פוז
עפר ,איז מרמז אויפן מענטשו וושס ז ,די הסברה איז דעם :נוסף אויף
" ויצר ה " א
.
יותר נהמשר הזמן שנשתמש בו הינה באכילי
.והא ' מדת הבינו היא . . הוי אומר זה נכ171 " איזהו מגעו שהוא
יבתר
שם טזנ הבפזת בג . ,וט ע' דיגם
נ .
מט) 24
" ו ,וש
מאחזריו )
כאז, לאחיחרדו
המהר " ל ) (כלי מים חיים
מטמא גס הכאר
דאינו ראה כ .
9ן )ההלכה
ע "ד
מנ טיחות ב ממרע לקוטי
היושר מדרך בצאתו באדם יקרה תעזוב עמו " י , 1משבז פוז זייז גוף וחלקו
וכו ' " . בהתמדה במאכליו בעולם 8דירה לו ית ' ( בתחת [ ( ים ) -
וויולט מען געקענט און דעריבער איו ער ניט שולדיק איז דעם וולס עם
מיינעז שז איז דטם פטל ווערט דער השבז זיך צו איפ צוגעקלעפט ענינים פוז
אפילו מענטש ( כלי חרס " ) טמא . עוה " ז ,חשטש שז סוף סוף דשרף ער רייז
ער מוכרח
משלט 8ז ניט
וויבשלד איז "דורך איז
מאחוריו " 878
-רע וושס
ווערן פון זיי יי . .
[ במה דברים אמורים -אויב ער
האדם . מצד טבע השלט זיך ווי דער אויבערשטער השט
אויף דעם זשגט ( דער תו " כ ו ) רש " י שן אים שכששפן -ש כלי חרס ( וושס ווייזט
כללות שהוא
" מגעו
ווערן ( אפילו
אויף ביטול ) :שבער אויב ער השלט ויד
8 ווי 8כלי עץ -ער איז ביי זיך
צעוושקסענע מציאות ( ווי שז עץ וושס
וושקסט ) 8 ,דער ווי 8כלי מתכת -ער
טנרירן
8 ניט סתם
שבער מאחוריו; ) ",קעז
"פוז 8וב נגיעה ,אפילו
איז הקרט איז זיין ישות ווי 8מתכת ,איז
דעם עצם פון 8אידן ,וכפסק דין וויבשלד שז ער איז שויו ניט איו דעם
0811 הרמב " מו ,שז אפילו 8איד ציור ווי ער איז כששטפן געוושרן ,ווערט
מ ,דשרף אים כופה זיין צו טשז 8מצוה , ער דעמטלט טמא אויד " מאחוריו " ] .
איז עס ( די כפי ' ) נשר מצד זייז חיצוניות און אויף דעם ז8גט רש " י " יכול אפילו
שכער אויד דשו , " יצרו הוא שתקפו " : - נגע בו מאחוריו " :מ ' וושלט געקענט
" רוצה להיות מישראל איז בפנימיותו מייגען 8 ,ז 8טומאה חמורה ווי וב איז
ורוצה הוא לעשות כל המצות " , מטמא אידן ,ח " ו ,אפילו " מאחוריו " -
אוו דורך דער כפי ' ווערט 8רטפ - ווארום דער עזיז הזיבה איז ניט שז עזיז
גענומעו דעם אבק וואס איז מכסה טבעי ווי דם נדה ' י ,גשר 8חמי הגוף -
ומעלים אויף דעם רצון האמיתי פון דפ מערער ווי עס דשרף זיין מצד טבע
דעם אידן ,עס ווערט נתגלה דער " אמת העולם .ובעבודת האדם :דם נדה איז
ה ' " ( אויך " יעולם " ' ) ,טז 8איד זטגט
[ דער רע וושס איז ד 8מצד טבע ביי 8
אזי " " -להיות מישראל " און רצה . אידו ,כי יצר לב יידו רע מנעוריו " ' י : .
דם זיבה איז דטס וושס מגרה יצרו עליו
,המצות " . " לעשות כל
נשכמער ווי דער יצה " ר איז אים מבלבל
.
מצרע חש) 1 7 ש9 - מש הה. ענין הזיבה . [ ,ובלשון החינוך י [ מצ " ע "
ק ,נ , עידוניו "ל - כא . נח ח , ) 29
. 26וש
קעח ,-נ . ) 31ע ' - 8
מצוה חי ' ד
, השמע -צ ( הא ' ) פ " א לשמע " צ ד " ה ביום
שיחות לקוטי
אחרי '
לכאורה דטרף דטס הקבן 8ביאור א .אין דער היינטיקער פרשה י ,ביי
והסברה :די עבודה פגז יום הכיפורים דער עבודה פון כהז גדול ביום הכיפו -
איז דטך בתכלית העילוי ,ס ' קומען זיך רים ,שסייט " :וכפר בעדו ובעד ביתו " -
צוז8מעז די העכסטע דרגות פוז קדושה דרש ' נען חז " ל י " :גיתו זו אשתו " ,און
הו איו מקום ,הו אין זמן אוו הו אין מ ' לערנט דערפון 98דעם דין 8ז דער
דרגות פון נש " י ( בסגנון הידוע :עולם כהן גדול ביום הכיפורים מוז זייז 8
שנה נפש " ) :די עבודה ווערט געטטז איז נשוי ' .
קדש הקדשים -מקום הכי מקודש און דער חיוב 18דער כה " ג ז8ל זיין 8
בעולם ; אץ יום הקדוש ( ווי ער ווערט
נשוי ,איז 8דין מיוחד וולס איז געז8גט
טנגערופן בפי כל ) ,דער הייליקסטער
געווטרן נטר בנוגע יום הכיפורים ,און
און דטס ווערט געט8ז ; זמן פוז יטר
ניט בנוגע 8ג8נץ יטר :
דורכו כהז גדול דער גדול פון כל
אין טלע שנדערע טעג קעו 8כהו
הכהנים אויף וועמען עס שטייט י :
ויבדל גו ' להקדישו קדש קדשים " ,גדול . גדול זיך משתתף זיין אין דער עבודה ,
ואדרבה :איז וועינן משמר עס וטל ניט
מהם אויד בקדושה וכמקרנ :והכהן
זיין איז ער " מקריב חלק בראש " ' -
.הגדת מאחין גו ' כי אני הוי ' מקדשו ,
שבער דערביי איז ניטט קייו תנאי שז ער
היינט ווי קומט עס אז דוקא ( ביי דער דשרף זיין 8נשוי ,ווי ביי יוהכ " פ . ,
עבודה ) ביום הכיפורים מטנט זיך שז
דער כהן גדול זלל מוזן זיין נשוי ?
ס ' ו ואילך . מא .יטייב מחנת ' , )
די תמי ' ווערט נטך גרעסער :אייגע הערה . 14 טז . 1 ,וראה לקמו ( )
פון די הכנוה צו דער עבודה פון יום ( במשנה ) , מא בתחלתה , ' ) (2
הכיפורים איז ( ווי געזשגט איו דער 1ער - אגל אשתו ,
הוא רק תמותשפ ) שמא
במשנה פלגתת
אשה' י אחרת
וחכמים ( גי
מתקינ ( לו אם י .
.. ,
מהרישין כה " גבער משנה ) " :ז ' ימים
מביתו " -און צוז8מען דערמיט איז
שמא )
.
נח א .
מתנ) ע אף .,
דים טז דערפוו גוטא איז
8הוכחה , ' כ, עלפיכה נ שישא נערה בתולה
דמם ב
ס ם איס . ., . ( רמכ
וולס כה " ג ( ביוה " כ ) מוז זיין ן נשוי , לח ) ע . ' 1הי . ; -ספר המצנת מ ה
איא
כולז
להיות ~ .שו' .
עבד . .
לקו ' ש ., ,
באלמנה .
הו ראה
שיתח " נ
.,
ואס רכ 1,נ שמינ
. .
( לא מס '
שאם יא
הבא ע ; ,
מכלל ימא . , .. ,
ראהזהת לא
ועיף) (הר '
.
.
א ) הור -י
הרא , :ש
.
לפ ' המשמע נס ב) במשהן . מדבייו (
בתילה ענבר :שא
ש. ע .. . היו ע 119 ,בדעת הזהר , , כא ,ס '";ה)
המקדש הרמנ 1
גל אמור ( ..
11בדעתיבהל '
עשה ,נ שם .
קוב א ' סו
' ה ' ) דהוי , בהי .
הוא ה ' סון של ספי איו על עניו ; ' כח " אשר )
בתו כ עה ,פ :להניד מה ; רם . ,. ( י כנ . ' א פשוט .
ובסופהןה 'הרד' .וראה
בתחלתהסו -ב שס
' לשב הח ' נ ר מצוה ערב ,
.
אמור כא י -טו . ן "
( 17 שיחות אמרי " לקוטי
פון יוהכ " פ איז פועל אויך אויף די ליגט דערין 16עניו מיוחד וושס גיס צו
עבודות וולס זיינעו ניט יוהכ " פ ' דיגע אין דער שלמות פון כה " ג -און דער -
.
במיוחד ,וכלשון הגמרא יי " אהנאי ,פונ - פטר פשדערט זיך עס פון כה " ג ביום
דעסטוועגו זיינען זיי ניט בדומה צו די הכיפורים .
עבודות וועלכע זיינעז נ8ר ביוהכ " פ - ב .די הסברה פון דעם אויבענ -
און דעריבער קען מען זגגן :
געזטגטן דץ 8 -ז דער כה " ג ביוהכ " פ
אויב מ ' זשל 8ננעמען ,שז ד8ס וולס ושרף זיין 6נשוי -קעו מען לערנעו
דער כה " ג דשרף זיין " 8נשוי " איז 8 אויף צוויי אופנים :
חיוב איו דער אבידה פון יוהכ " פ ,איז ד8 דיז אין דער עבודה פון 8 א ) דטס איו ,
8 18רט צו זלגן 8ז לגבי די עבודות , והכ פ :מצד דער חשיבות און עילוי פון .
ייטוס זיינעז ניט געבונדו מיט יום -כיפור , דער עבודה ,דשרף זי געטין ווערן ניט
איז ביים כה " ג ניטף דער חיוב צו זייז 8 דורך 8כהן סתם נטר דורך 8כה " ג ,און
: נשוי ; י ניט דורך 8כה " ג סתם נ8ר דוקא דורך
לבער לויט דער צווייטער סברא 8 ,ז 8כהן גדול וולס ה8ט אין זיך די מעלה
דחס איז מצד דער שלימות פוז בהא פון ביתו זו אשתו " : .
וו8מ דשרף זיין ביוהכ " פ ,דטרף דע - ב ) דשם איז 8דיו אין דעם כה -ג :אין
משלט אויסקומען 8 ,ז דער חיוב פון דעם ט8ג פון יוהכ " פ מוז דער כמג זיין
אנדערע
לגבי ניט פשר - וויבשלד אויך
דחס איז עבודות :איז חל
" נשוי " איו 8העבערער מעלה און שלימות :את
ע " ד ווי מיר געפינעז כו " כ דרגות איז 8
בונדז מיט דער עבודה נאר מיטת כה " ג כה " ג בכלל ( אויך ככל השגה ) :משוח
-און ער איז דשך דער וולס טוס סלע
.
עבודות פון יוהכ " פ
.
בשמן המשחה ,מרובה בגדים ,וכיו " ב ,
טווי איז ביוהכ " פ ד8רף ביי אים צוקו -
עפ " ז קומט אויס 8ז דער רמב " ם מען אויך 8ט די מעלה און שלימות
נעמס ין די צווייטע סברא ,ווי ער אשתו" . נוספת פון ,ביתו זו
זשגט " :וכן שאר העבודות של יום זה די נפק " מ צווישן די צוויי סברות
כגון הקטרת הקטורת של כל יום והטבת
להלכה :איו יוהכ " פ זיינען דשך פשר8ז
עשוי. הנרות הכל עשוי בכה " ג אויד די עבודות ואס מיטוט זיי יעדו
בהקדים מובן זיין עס וועט ג. טשג .וועלכע זיינען ניט געבונדז דוקא
הביאור איו דער משנה " :וכפר בעדו מיט יום -כיפור -ווי הקרצת התמי -
ובעד ביתו -ביתו זו אשתו " ,ולכאורה : וכו ' דים ,הקטרת קטורת ,הטבת הנרות
וויבטלד דער טייטש פוז ביתו ( דט ) איז -וואט אויך זיי ווערן כיוהכ " פ געטטז
אשתו " ,פירוושס ושגט די תורה ניט . דורכן כה " ג יי .איז הגם 8י די קדושה
( וכפר בעדו ובעד ) אשתו " ' י ? בפירוש . .ג . הי ,נל ' המקדו פיד ד . רמג ,ב )1
.
ענודת יוהכ פ פ " א ה ב .יראה . רמנ ' ם הל ' 1]0
.
:בחיט צא ,א .וראה צפן ,נ עה " ח ר פ קרח . וזן נשם .
ומה שהונא ננסר דהר טנ ,א שפ . נ~ כ.
ראה גבוית ארי שם שאוקו ' ט ביתירה מזו , ) 12 ופי . הדחן
הדת ,ס כ ' שאץ חובה בג ( ,כבר כתני שטי
בית בצנעת כפרת ביתו לי ' דאולי קפיר רחמנא שיהי . .
תרימת וראה ( ם תוד ה משום סמא ג סע נ .אכל . . .
שעירים . דוקא ולא בשעת כפיה שתי .
הדשו סדור המקרנה ודש :המזנח משמע
הרמכ מהנר .
פ " א שב ,ועד ' ז בתיניך מציה קפה. 14ן)
13 (. שי " ה " ' . 1הכה . , ' פ ( רפ ,ד שב
כאז ב " ביתי
~ אנ .מ .
] משא " כ דלקמז הנאמר " שהר -
שיחות אחרי " לקוטי 174
והידורים ,י -איו וולס בששטייט די ברופא דרובא איז תושבע " פ מפרש
מעלה והידור פוז 8ט דער הנהגה צו יוטס שסייט איז ענין טז באריכות
טגרופז " לאשתי כיתי ( ולשורי שדי ) " ? תושב " כ בקיצור ( ליבא מידי דלא רמיוי .
באורייתא " יי ) ,בנדו " ד טבער בששטייט
דער ביאור אין דעם : ד.
אויך דער אויסטייטש פון תושבע " פ איו
איז שט דער הנהגה פון ר ' יוסי דריקט אייז ושרט ואשתו " -איו שנשטטט
זיך אוים זיין דרך איו עבודה ,ווי ער
דעם ווירלי " ביתו " הקט דשר די תורה
ועט די גאנצע בריאה :ניט נשר זעט ער
.
8ז יש בעה " ב לבירה זו ' י ,ניט ניר זעט
? " אשתו . גופא געקענס שטעלן
ענין הטט ער געזען ( נטר ) דעם עיקר " אשתו " ,וולס איז 8נגעדייט מיט ' ז וושרט
ותכלית דערפון ,און ניט די וטד נטר
8 ניטזייז זטגטג דש
ד8רף כה " דער
דיןטזשזתורה
עצם" ה . "דעם
ביתו " ,ד
כשלעצמה ,ועד כדי כך -טז בשם
שנרוכז די זעך השט ער עם געמוזט רופן נשוי ,גשר זטגט אויד טז דטס איז מצד
ווי די זשך איז בע ימו -השא בת עם , דעם וושס דטמשלס דוקא השט ער
ניט געקטנט זיין " קריתי לאשתי אשתי " -די מעלה מיוחדת בוז אשתו ביתו " איז
"יוי זי
ועט ניט " אשתי " ,נטר ער ייקרות ער " ביתו " .
פון יחד ועט " ביתי " י ' :וויבחלד די . צו פחרשטיין שט די מעלה פון ,ביתו
נישואיו ( " אשתו ) איז ט הקדמה און . זו אשתו " ,דטרף מעז מקדים זיין וושס
הכנה צום עיקר ותכלית דערפון ,וולס מען געפיגט אין מס ' שבת ,י :אמר ר '
דטס איז דער קיום פון מצות פו " ר - אשתי לאשתי קריתי לא מימי יוסי
אויפשטעלן 8בית בישראל ,וולס קומט ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי
ווי ט תוצאה פון די נשואין -הטט ער שדי ,ופירש רש " י :אשתי ביתי ,שהיא
אשתי " ,געזעו נשר טלס דעריבער . עיקר של בית ולשורי שדי ,שהוא עיקר .
של שדה דכתיב יי ורב תבואות בכח
" ביתי " .
שור .
המבר- געפינען דעם
שאלה פשר ו ; מיר
אויף דער פוזועי דרר
ראשוניםיני אין פלוג איז שווער צו פירשטיין :
וואס מיהאט ניט מתקן געווען קייז ברכה דער מאמר פון ר " י קומט כסוגיא שם
איי , המשך ( ובמילא -אין תוכן איין
משותף ) איו
מיס נ8ך מאמרים פוז ר '
יעפ " ז קיק מה שפרש " י " לא קריתי לאשתי ) 18
יוסי וועגו הנהגות טובות און זהירות
אשתי -שאף שיחת חוליו שלי יש ללמוד הימנו
ולפ -ו גם מש " כ בחדא " ג שס צ " ע . 11כתו ' ,
ובפרט צ ,
" ( ונציי מוסיף ביאור :
והמעלה דרש י
הזהירות ע ל מהי.
קו - -ווי " - ,וי " שם ע ,פ - .פרש . . הכטים .אח '
1 ,פסיי " .
) שכולל
הלימוז מהי לאחרים ואיך א ' 1נכללה נ ' : בח . ~.כ %ה 'פ .שבועית . , .נ יאייד , תו
סיד עצמם - . יבואי. 25להנהגה בזו .
ראה לקמן הערה
מציו שא ' בנהי נוים כשא 'לו לא שי הנה
שירד, ( ,שהיו ב ' ודכ ,פ
יאה ב " ר רפל -ט , . ראה ( מד .א ) ייהע ' ר ~ ' .
מסוטה ,
.
) או כארוכה: חבורת אר ' ליומא כא
ביתי . לאשת ' אשתי ,ב ) אלא יאשתי ע ' פ העמת ט .א . ן) "
ראה רא " ש כתובות פ " א סי " ב . ) 2)1 ד. .ד . משלי דון
75נ שיחות אחרי " לקוטי
דערמיט איז אויך מוסבר במיוחד ר ' יוסי שבער השט געה8ט 18שנדער
וולס 8ט דער מאמר פון ר ' יוסי - סדר און דרך :די גחנצע מציאות מון
מימי לא קריתי וכו ' " -קומט בסלד . זיינע חיי נישואין איז געווען ניר בכדי
נ8ך זיז מאמר " חמש בעילות בעלתי צו מקיים זיין דעם ציווי פוו " פרו ורבו " ,
ונטעתי חמשה ארזים בישראלי ,ווייל שט אויספירן די כוונה פון " לא תהו בראה
דער פריערדיקער מאמר איז מגלה דעם לשבת יצרה " ' נ -ה8ט ער איו דעם
תוכו הנקודה פון דעם מאמר שלאחריו : ( עניו אשתו ) שוין מלכתחילה געזען נ8ר
אץ יע סדר מיט " אשתי " איז ביי אים , דעם ( שפעטערדיקן ) עיקר ותכלית ,דעס
ניט געווען קיין שום 8נדער מצשות ענין פוז "ביתי".
אויסער דשס אויפשטעלן 8בית בישראל
.
יהודר מרג1ד ,א ( כתובות נט נ ) א ' :אשה ) י2
.
ימתק.
יפת לב א
תמי ) 25
) .י2 אלא יבניב ~ .דפליגי עלי חל שהוא בנוע להדקק
אלא .
( נהירה הניל .. ד וק רש . . .
תצא רנדה( ,דו .ספהמ ? -מ ע ריר.
. ') 2 :
" " .
נמה . השנו ללמוו . ראה )21
])
מעלת צו עי דערגרייכט בית " . נחמשה ארזים " ,און דערפטר האט פון
אדם " ו ' . . ער זי בפלד מלכתחילה ( " מימי " ) שוין
דערפאר א ' ז די תורה מדייק צו זלגן 8נגערופן מיט ' ן נטמעו פון איר תכלית
דעם לשון " ביתו " ( אוז ניט " אשתו " ) , ביתי " . .-
בכדי צו מדגיש זייו שז דער כה " ג דטרף נ8כמער :ניט נ8ר אין דעם מיז
שסייז אין דער דרגא פון " אשתי - המדבר ,ובפרט 8בת ישראל ,ה8ט ער
ביתי " ,ווי תורה שבע " ס טייטשט עם רטוטן נטר דעם תכלית ,נ8ר ער ה8ט
אוים אין דער הנהגה -כל ימיו -פון שור ' " ) , . ( טזוי געזען אויד דעם מין החי
יוסי . ר' וו8ם דאס איז כולל אויך די תבואות כו ' , ,
אוז וויבשלד טז דער דיז 8ז דער כה " ג חלקו בעולם " ככללות :אויך אין . יין
דשרף כיוהכ " פ זייו 8נשוי איז ניס סתם -תכלית
דעם
מציאות
געזען נשר
פון זיין
מטרהער
די הטט
שורי
"און
ט חיוב ,נטר עס טר8גט איו ויד די " שדי " , דעם ענין פון
שלימות המעלה אין כה " ג " -ביתו זו און
וזריעהשור "
תבואות בכח
ורב חרישה
דורך
" קומך ווטס
אשתו " ,כנ " ל -דערפאר איז ( לויס
סבדא שני' הנ"ל ס "נ איו ) דשם ניט ץ יין אויך דטס הלט ער איז שדה . קצירה
אין דער טרדה פון יוהכ " פ ,נטר 8דיז גע1ט 1פון פיראויס ,נטך פטר די
וולס פטר 8 דעם כה -ג .איו וגדר אין תוצאות פון חרישה וזריעה " :מימי " -
דטרף שסיין . דרגא ער הסט ער נ " ט געקאנט רופען שורו שורי ,
טזו ' אויך בנדו " ד :דער ענין פון " ביתו
הקבן בפועל " אשתו . מיינט כנ " ל ,דער
פוז זען דעם ענין פון 8אופן אוז אין
זו אשתו " וושס איז געזשגט געוושרן אין
דער ערשטער משנה פון מס ' יומא ה8ט 8 ,
אויךאי אין
אווצודטס ביתו "
קומט טלס "
וולס .שלימות נטר
המעלה " אשתו '
דער פוו ) 8קשר מיט ( דעם סיום
אים מליין ' י ,ווי חז " ל יי זטגן " כל מי
מסכתאו :
( לעצטער משנה אין דער
שאיז לו בית אינו אדם " 8 ,ז דורך הסבן
אשריכם ישראל לפני עקיבא " " אמר ר '
.
)
רי "
כ. פה ) ננ .
שם :וא ר אלעזר כאשר
קמה ,א ) הי ' זח
יאה איבמות 9נן
וראה .
נ .וט '
. .
דמיוה7ת של ר ע ל ב ' תו אשת . .
ויהעיר משייכות ו ) 11
אדם שאיו בי לי
..עידאן דר
ניותרע באופן !סג , " .,י ,
יימדד התורה
נמב1פי 2ד
שלו 1שה "בתחנות חיה גח ~ ד ,ד שאת :קרקע ישוח , אדב . אחו
"
עליי רקע
שידיר גי .
177 שיחות אחרי " לקוטי .
ד8רף ר ' ע 5נקומען צו ראיות 8ז הקב " ה מטהך אתכם [( .
מי אתם מטהריו מי
איז איז מטהר די אידו פון 8פסוק אביכם שבשמים שגאמר * ' וזרקתי עליכם
נביאים ,פון 8פסוק אין יחזקאל און ( איז מים טהורים וטהרתם ואומריי מקוה
זיך דערמיט ניט מסתפק אוו ברענגט 8 את מטהר מקוה מה [ . ה' ישראל
פון ) ירמי ' -בעת דטס ראי' ' י צ [ [ ייטע ישראל" . הטמאים אף הקב " ה מטהר את
איז 8פסוק מפורש איו שתש ( וולס צו פ8רשטיין דעם קשר דשרף מען
ווערט געברשכט איו דברי ראב " ע כנ " ל ) : זיך פריער 8פשטעלו אויף שאלות
( כי ביום הזה ) יכפר עליכם לטהר . ודיוקים אין דברי ר ' עקיבא :
אתכם מכל חטאתיכם לפני ה ' תטהרו " ?
א ) לכאורה וולס איז ר " ע מחדש -
ואדרבה :דוקא איז דעם פסוק ווערן ס ' איז ד8ך 8זעלכסטפשרשטענדלעכע
במפורש דערמטנט די ביידע פרטים ושך ,שז נשר דער אויבערשטער איז דעי
(א) זיינעו ד 8אע די ךייד פון ר " ע : יי8ס פון ) אידו , וושם איז מטהר ( די חטאים
ה' מי ב )אתם מטהרץ " " -לפני " לפני
הטהר [ " ( וכמפורש גכו " כ פסוקים איז פוטש ונ " ךז
מטהר אתכם " " -יכפר גו ' לטהר " מי
אתכם " ? ובפרט 8ז גלייך פשר דעס מאמר פון
.
ר " ע שטיש אין דער משנה :דרש
מנקען ניס זלגן 8ז ר " ע איז מחולק [ ראב " ע מכל חטאתיכם לפני ה ' תטהרו י
ראב " ע און השלט ,שז דער אוי - מיס עגירות שבין אדם למקום יוהכ " פ מכפר
בערשטער איז מטהר ומכפר ( אויך ) אויף עבירות שביו אדם לאבירו אין יוהכ " פ
עבירות שבין אדם לאבירו אפילו זועו מכפר עד שירצה את אבירו " ,וולס פוז
לא ריצה את חבירו [ און דעריבער קען דעם וולס דש ווערט געזשגט שז די
ער אויד ניט ברענגען די ראה פון פסוק טהרה און כפרה פון יוהכ " פ איז ( .פני
' ה " לפז , ראב " ע ) ברענגט עם ( ווי ה ' " ,איז מבואר שז די כפרה קומט פוגעם
תטהרו -ן -ווייל פון דעם לשון " אמר אויבערשטז -הייגס וולס ,בכלל ,ניט צו
ר ' עקיבא ,אוז ניט ור ' עקיבא אומר " ,. מאמר ר " ע אויף דעפ וושס מיווייס
מיט ע איז מובן 8ז ר -ע איז ניט מחולק שוין פון דברי ראב * ע ?
ער איז מוסיף אויף זיינע ניר ראב " ע " * ,
נטכמער איז די תם " :פשרוו8ס כ)
ווערטער .
, .י שם מונן שצ -ץ נמיש נרדף לע 1 . ועפ ) 40 שיפנינו נש ,ס ~ גמשנ ' ות . גמשנד ובירושלמק ,ה
) 33ג
) 35
והוא כהפסוק ,ה' " . במשניות ליתא תיבת ) 36
תוהר " ש בשך חרו סר תער -ח להיך ) . בירמי ' יד ,ח .וראה על הגליון בש " ס שם שמציין
דברי כן תפרש כאן -י לע נטץ יוסף , ( גארתי ~ אן
הרי - וכ " ה ככפניפ . הוצ ובעי וכרי " ף דבירושלמי ,
באוה
.שהעבירה שבין אדם ההערה ) : שבפנים ף ( יוהכ ".פ ע ,איתקעו .וראה שינויי נוסחאות
במשגיות שמ
"ת
יכ -ז שפא הרצה אח .. חבירו יש נק חלק ומקום
, תניר - אדם למקום אינו , חנירז א " 9מה וסכי ל פרשנו טז ) 37
שיחות אחרי " לקוטי 178
שוי ווי עס הלט ויד גערעדט איז דער קעו מעז ניט זלגן שז ר " ע איז
אויד און
מוסיף
הסברה פון התחלת המסכתא -שז די מדגיש ,טז אויך נ כדעם ווי
8 מעלה פון " ביתו זו אשתו " איז ניט "
ער הקט מרצה געוועו את אבירו מוו
הכ -פ ,נ8ר 8 ,
תנא ' אץ די טב ~ דות פון י אדם שבין עבירות ביי ( אויך מען
מעלה און שלימות איז נהו גדת גופא , לאבירו ) 8נקומעז צו טהרה ע " י אביכם
און דערפשר ה8ט עס 8שייכות גיס שבשמים -ווייל ,ווי מבואר בכויכ
המבחדוה עבודות די מיט בלויז מקומות ,זיינען אויד מצות שבין אדם
ליוהכ " פ ,נטר מיט שלע עבודות היום , לחבירו -בעיקרן מצות שביו אדם
; כפס " ד הרמב " ם למקום , ' :ווארום אויד זיי דטרף מען
עד " ז איז ד8ס אין דעם ענין וולס מקיים זייז דערפטר ווייל זיי זיינעו
רעדט זיך איו סיום המסכתא -די ציווים פזז א ' בטרשטן : ' :איו במלא ,
סשרשטשנדיק טז אויך נטכדעם ווטם ער
כפרה און טהרה וו8ם סוט זיך אזיף
איז מרצה זייז חבר איז עם ניר דעם
כיוהכ " פ :פון דברי ראכ " ע וייירא מען
חלק פון די מצות וולס השט 8שייכות
נשר חז יוהכ " פ איז מכמר ,וולס דטס קען
עיט " חבירו " ,שבער כדי ער זאל א ! ,
זיין מצד דעם טטג פוז ' והכ " פ ( קדושת
אויף דעם איז ר " ע מוסיף , 8 , וכו ' ) : היום
שנצן טהור ווערז ( אויך מצד דעם וולס
לראב -ע )
זיי זיינען ציווי ה ' ) מוז מען ( גם
ד8ס ווטס יוהכ " פ איז מכפר איז עס ניט
טנקומען צו טהרת הקב -ה ווי ב 8מצות
" ,נ8ר ( נ8ר ) מצד דעם טטג פון יוהכ " פ
נתגלה )
.
אשרכם ישראל :די .
מצד ( דעם וולס דעמ8לט ווערט
מעלת ,שרא ? . -
כפרה ביוהכ " פ איז מצד דעם פשרבונד
און ד8ם איז שויו מודגש אין די רייד
מוז ראב " ע " :עבירות שביו אדם לחבירו
ימקם . שבין אדא
אביכט צווישן אידן מיט . ווטס איז ד8 איו ' והמ " פ מכפר עד שירצה כו ' " ,טז
שבשמים " " . נעכן ריצוי מוז מען ערשט טנקומעו צו
ר" ל 1 און אויף דעם חידוש ברענגט דער כפרה פון יוהב -פ ,ווטס איז ד8ך
טהורים וגו ' " ,פון וועלכען ס ' איז מוכח ג ) פטרוושס דארף ר " ע האבן צוויי
אז דער אויבערשטער איז מטהר אידן ראיות ,אוו ווי ער איז מדגיש " ואומר "
אויך ניט ביוהכ " פ ( ווטרום דער פסוק דטס איז 8לשון ווטס ווייזט טז
ערשטע
-וולס די
רעדט ד8ך וועגן דעמ זמן הגאולה ) : ראי ' איז ניט מספיק ,ובל '
וזרקתי גו ' " איז מון פסוק . נ8כמער :
הש " ס ו ' , :מאי ם
בגאולה טהרה אמת ' ע די 8ז מובן , דער ביאור בזה : ז.
העתידה איז מצד דער מעלה פון 8אידו
) .
אפילו כשחטאו בג הם "' ( וולס בפ " ע
המלר על :וסף למקוב אדפ שנ ' : ענ ' רות
.
שמפשטות הל ' דראנ ע משמע שהכפרה על עב ריח .
.
ראה גם רי " ף לע " י שם ,
ראה עד " ז בלחם שמים ולהיעב " ץ ) ' ומא כאן
תהובא ג " כ ב " לקוטים " למשניות כאן .וראה לקו " ש
) 44
( ) 45
1אוב
הקודמה .
שביו אדם למקום והכפרה על עבירות שנ
איז על דרך דער טהרה ע " י " הזאה " " , ניט אפילו מצד דער עבודה ותשובה פון
און " מקוה ישראל " -ע " ד טבילה " לא עם שסייט ד8רט פריער י ' אידן ,ווי
במקוה י . ,פוז די אונטערשיידן צווישן למענכם אני עושה בית ישראל גו '
וזרקתי גו ' " ; ד .ה .די טהרה איז ניט מצד
מן אחר " יאיז .
עא " השה '
הטמא : ",א )
על " טבילה
הטהור" אוו
" הזאה
קדושת היום ( יוהכ " פ ) ,קדושת המקום
' ,אוז טבילה גרז
( עבודה בקדה " ק ) ,טדער אפילו מצד
טומאתב) מת .
דוקא הזאה עצמו " י ' .
זייזי פון
קעו מטהר " ע "
דעם וולס אידן שסייעו איו 8מצב פון
הענינים : ברוחניות אויך שזוי און קדושה -נשר מצד דער מעלה פוז 8
אידן " ' בעצם ,בכל זמו ובכל מקום -
טהרה במקוה איז וולס 8איד קעז אויפ -
טיו בכח עצמו ,דורך זיין אייגענער ובמילא דשרף מען זשגן ,טז אויד
עבודה ; בשעת שבער ער איז אין 8דרגא ביוהכ " פ איו טהרת ישראל ניט בלויז
פון טמא מת ר " ל -עס איז ביי אים מצד דעם טטג פוו יוהכ " פ ,נ8ר ( בעיקר )
" ואתם הדבקים בה " א ניטש ( בגילוי ) דער מצד מעלת ישראל
גו ' " י ' , דער ) חיים ( וממילא -איז ניטש
לבער פון דעם פסוק איז נשך ניטא
דעמאלט דשרף ער טנקומען צו " וזרקתי
קייו ראי ' גמורה שז סשיז מצד דער
גו ' " וושס קומט ין,י1ן, -, 1. %ן ד .ה .ניט מצד מעלה עצמית פון אידן ,ווייל דארט
זיין עבודה ,נשר מצד זיין עצמיות ' דיקן
רעדט זיך וועגן דעם זמז הגאולה ,וולס
פשרבונד מיטן אויבערשטז וולס דער
דשם איז 8זמו פון עת רצון ( און מ ' קעז
אסטמטי גשנץ . פשרבונד איז
זשגו שז הזמן גרסא ,בדוגמת יום הכיפו -
ר " ע וויל ברענ - און דערפשר ,בשעת 8ראי ' דעריבער ברענגט ר " ע נשך רים ) ;
געז 8ראי ' שז טהרת בנ " י איז מצד וייער וושס פון ססוק " מקוה ישראל ה ' " -
עצמיות'דיקער מעלה ,וזשס איז העכיר ,
ישרט רעדט זיך ( א ) ניט וועגן 8זמ פון
פון די הגבלות הזמן ,אץ איז ניט - 98 עת רצון אוז ( ב ) אויך וועז אידז זיינעז
הענגיק אין דעם מעמד ומצב פון בנ " י
איז עבודת ה ' -ברענגט ער צום
ערשטן דעם פסוק הוזרקתי גו ' " -די
דעסטוועגן 8גט דער פסוק " :מקוה ,
געויעו איו 8מצב שלא כדבעי ,און פונ -
ילהעיר ,שדם בנסע לכה " ג מצינו ( בתת 'לת ) 49
נהו ' ימים עי ' המסגתא -ח ,א ) שהיו מד1 ית1קאל שם ,כב . ד) 4
.
1
יגס ) . כי 1לד ' עד א ' - , שמפריש 1אותל
) 50 ביאור
להיות כופיוי-
שזהו ד לתשובה' ב ) -י" ל
שמוברח גירושין ספ ') 47ם ( הל '
וכשצריך הרמב
-
כאן . תדאיגגם חדא " ג
ראה ) 51
אפילו ווען 8מענטש ה8ט אויף זיך ( סך מוכיח אויד אויף דעם פסוק " וזרקתי גו ' "
8טומאה וולס די טבילה קען ניט מטהר הזמנים . 8ז ד8ס איז ד 8בכו
זיין ,העלפט זי טבער צו מטהר זיין דעם יבער לאידך גימא איו ד 8 8מעלה
מענטשן עכ " פ פוז דער טומאה קלה י ' . אין ערשטז פסוק ( ואדרבה :ד8ס איז
מדייק " מה און דערפ8ר איז ר " ע דער עיקר און דערפשר די טרשטע
מקוה מטהר את הטמאים אף הקב " ה ראי ' ) ,ווייל דוקא ד8רטן רעדט זיך וועגן
מטהר את ישראל " " ( :לרמז טז ) כשם ווי דער טהרה וולס קומט מצד עצמיות פון
8מקוה איז מטהר אויך די וולס ואחדי כנ " ל . 8אידן ,
הטבילה בלייבן זיי טמא 8 ,טהרה פון
קומט וושם טהרה די כלטש ט.
מקצת טומאה :אוי איז אויך " הקב " ה
התקשרות דער מצד - מלמעלה
ניט ושל ישראל " 8 :איד את מטהר
עצמית כנ " ל -איז בעיקר ביי הזאה
טר8כטו 8ז ווען ער סוט תשונה נ8ר
וואט איז מטהר פון טומאת מת ,איז
אויף 8חלק פון זיינע עבירות וועט דער
שבער דט 8מעין זה אויך ביי טהרה
זיין זיין מקבל ניט אויבערשטער
במקוה :און דטס איז ווטס ר " ע איז
שלבן
דעםהטמאים
אין את מקוה י ' ,איזנ8ר
מטהר תשובהווי 8 "אופן
מקצת " מחדש מה מקוה כו ' אף הקאה מטהר .
את ישראל " :אויך די טהרה אין דעם
( אויך די וושס בלייבן טמא אויך ואחרי
אופן פון מקוה נעמס זיך פון דעם וושס
הטבילה ) ,מזוי איז דער אויבערשטער ,הקב -ה " מטהר את ישראל " ' . ,
מטהר אידן אויך ווען זיי וייגעו נטך
, שנדערע עבירות " ר " ל פון טמא אוו עפ " ז איז מובן נ8ר 8דיוק איו
דברי ר " ע " -מה מקוה מטהר אח
.
די הסברה אין דעם איז :ווייל " הקב ה
הטמאים - -דלכאורה :ד ' ווערטער
מטהר את ישראל " :וויבשלד טז אויך די
דער בכח ניט קומט במקוה טהרה שסייןזיינען איבעריק ,עם הלט
הטמאים "
געקענט
" את
.הקב -ה - . עבודה פון אידו ,נטר מצד ביאור
אף מקוה דער
מטהר מה נטר
כו ' " ?
הקב " ה מסהר "
מצד דער עצמיזת ' דיקטר התקשרות פון
בזה :
8אידו מיטז אויבערשטן -דערפשר
השט עס ניט קיינע הגבלות :עס ווערט דער דין בי ' מקוה איז 18 ,טבילה איז
מטהר אויך פון " 8מקצת " טומאה .ד .ה .
לקו " ש ויקרא תשמ " ח מ" ש חייט ע ' הקו , הע " ה מ2 הטבילה שדימו מה לבאר יש דעריוהכועפ " ז
) 54
ב .ר
דברי
" ועפ " ז יובן ההמשך של ) 58 ..
ע פ
כגר חשיבה )
- משום טייב
שהיאסתריו להריעה
אדה " ז המתגחך "" פ ( (שו " ע
געטטז ,באיזה עכז שהוא ,איז ער גלייך נמשך איז 8לערליי זממם און מצבים ,
מכמר " -הקב " ה מטהר את ישראל " : ביז אויד צו שזש ווטס אויך לאחרי
און דערנ8ך את דער אויבערשטער הטהרה השט ער נטך אויף זיך שנדערע
אים מסייע " עס ז8ל זיץ -מצוה גוררת טומאות -אויך ביי אים פיז דט דער
מצוה ' - %ער זטל פטור ווערן פון ישראל" . " הקב " ה מטהר את
8לע זיינע עבירות ,ביז ער חערט אע און ד8ס איז די הורחה נפלאה יו"ד .
8ז 8דרגא פון 8בע -ת וולס צ " ג אין וושס בדברי ר " ע :עם קומט צו גייז 8
יכולים לעמוד שם י ' . איד צום אויבערשטן אוז בעט :איך האב
תשנא ) ( משיחת ו תשוי גש קין וכח ,ובמילא -ניט קיץ ) ציט
חרטה צו הקבן אויף שלע מינע עבירות ,
איך השב שבער 8פ8ר פרייע מינוטן ,
ביז איך זיך מתחרט ומתוודה אויף די
אוו די עבירות וולס זיינעו מיר מעיק
דהבא ליטדר מסייעים אותו (שבת קד ,א ,
ביותר .קעו ער מיינונן 8ז דער אוי -
) 59
שבא . ( ק ,ב ) :הבא דייקא מיד ם ת י- וש " ג ) ,ובאנה -
אחרי ב *
אוו יערצו נטך אייגע פון די השרבסטע בסיום מסכת יומא ז8גט די גמרא א.
עבירות ,ווען ס ' איז במזיד ,בנוגע תשובה
ביום
קרי ואם
הרואהכולה
ישמעאלהשנה
ידאג כל
הכיפורים רבי
" תנא דבי
וכפרה ' און פון מזיד איז דיך פשר -
שטשנדיק בנוגע לשוגג ,וולס איז דאך )
עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן
בערך ( קצת ) צו מזיד -כמונן אויך פון העולס הבא אמר רב נחמן כר יצחק
והקרבנות ובמזיד) חילוקי העונשיו תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע
.
וכיו " ב ( בשוגג ) כי אחא רב דימי אמר מתיש חיי סגי
און הגם 8ז די גמרא פירט אוים ,שז ומסגי " .
סוף -טוף איז אדרבה " מובטח לו שהוא בפשטות דארף סעו זלגן 18די גמרא
בו העולם הבא כו ' מפיש חיי סגי ומסגי " בריינגט די מימרות שלס המשך אין
( נשדלאחר ומ1 -איז עס דשך יישם וייער תוכן צו דעם ו81ס עם שטייס
יוהכ " פ ) קומט שרוים דערפון 8ז עניז דשרט פריער " הרואה קרי ביוהכ " פ יורד
טוב ,שבער ביוהכ " פ גופא איז עס 8זשך וטובל וכו ' " י .מעז ד8רף שבער פשר -
ה '. וולס איז היפך פון רצון שטייז :ווי קומט דטס 8ז דעם פרק יום
אויך ד8רף מען פטרשטיין איז עצם הכיפורים -וולס כללות ענינו איו
תשובה ' וכפרה ,און בפרט 18 ( כשמו )
הענין :ווי קומט ד8ס 8ז פון 8דבר (
כיום הכיפורים " ,זחל ארויסקומעז שזש גמרא שלאח " ז איז עניז התשובה דער
תועלת נפלאה -מובטח לו שהוא בן . -ושל די גמרא מסיים וחותם זיין וכו '
העולם הבא " און " מפיש חיי סגי שן עזיז הפכי ' פון תשובה וכפרה , שיט
ליחכךד ח
ולרבים והוא
סיב
וסליחהתשובה
לישראל ; ץ מחילההנא 1מו
( הלכות וכרמכ ' ם )3
ולא ום .נמם וננ ' ננ ' ם . ' - .ל ,כ ' ד . 1ל הוא מכל יטאת ' בם לפק ' ה ' תטהרי ' פרשתנו ט , 1ל ) .
.
(
י
ט" ([ .ת
מ [ 1טק 17שנא [
[ק [ [ה
. ([ [ט
,
[ 1מ[ [ 1
.
משמע בע ' קראה . (1 ,.מ7ש , .
ח' מ ,
ניח נתפגש [ ' ן '
ללאה ל '1 " י -, שבעת ימים . ההדרנים ) בעלי בהחלח1ייהכ -וכמנה,
קודם
מפרישת כהה מביתו בו ,ומתקיניו לו '9
183 טיחות ב אחרי לקוטי
וועלכע די גמרא ני זשגט 8ז ,זדונות " ואם עלתה רש " י איז מפרש איז דעם :
נעשות לו כזכיות " ,פרעגט דער חדא * ג , לו שנה -שלא מת מובטח לו שמעשים
8ז ס ' איז 8דבר תמוה ,ווייל ס ' קומט טובים יש בידו שהגינו עליו וכו ' " " :דפס
.
אוים 8ז " חוטא נשכר * אוז ער פשר - איז שבער לכאורה נ8ר 8הסברה שז
ענטפערט שז וועז 8מענסש סוט תשובה שנשנדער זשך ( מעש " ט ) זינעז מגין שז
מאהבה איז ודאי דעושה תשובה גמורה . דשם ושל אים ניט סארשאטן ,שבער פוז
ומוסיף במעשיו הטובים יתר מכדי דעה וולס מ ' ז8גט " הרואה קרע איז 8
הצורך לגבי אותו עוז והרי אותן מעשים סימן י 8ז מובטח כו ' ,איז משמע 8ז עם
טובים שמוסיף הם נעשים לו כזכיות איז דש 8שייכות ביגיעם " ' ,איז נירט
וקרא רמייתי מוכיח כן שנא ' " ובשוב מובן יי :ווי אזוי פועליט עס דעם יחרוז
רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה נעלה פון ,מובטח לו שהוא בן העולם
עליהם חי' וגו ' ' י דמשמע משפט וצדקה הבא " ,און נשכמער ( אויך בעוה " ז ) :מפיש
שהוסיף לעשות על תשובתו עליהם ה" ? חיי סגי ומסגי בבנים ובני כנים
יחי " . ב .בדומה צו דער שאלה ,איז נטך
דער תירוץ איז תבער לכאורה ניט מער קשה בעניז תשובה מאהבה ,אויף
מובן ,וושרום פון לשון הגמרא " זדונות
נעשו לו כזכיות " איז מוכח שז דש רעדט דשיכם בכל אדש ,משא -כ כניס ובני נניס מייתא
זיך ניט וועגן שגשנדער זשך פון זדונות וכו ' . או
שתלוי בגיל השנים
די
דערפון
היות שז
קומטכזכיותי :
מעשים טובים
נעשות לו
דוגות איז
הוספה "~ .
ר5הכבכתובן ,ובתום ' יראה זרע ימים ( -
אבלולא ימים יאריך
1יאריר - - ..
דכו",הע .עונות ' ון ,
לעיל ד פרי -
ואליבא הפשוט ונשו -ע כתג רק
וושס 8מענטש השט זיך געענדערט אוז
איבערגעמאכט דורך דער תשובה אויף .
וכן עולס הכא הוא ' ,וכש בשו ע . ומסים )8
פרשיי שם ד -ה ,עליהם ( תיון יחי ' , אבל ראה -, .
[ [ מה ד19ר ס - [ 1ה בפרשיי עד ה ' -ף . . [-ה ) ..
" העב ' ר1ח' .( על כל מה שעשר ואף ה1א . 1 . . .,
' [ 1ד19ס ( 7 1א 7חא תשא 7 .בע .
כ אחרי לקוטי ( 84
ר " ע זטגט דט צוויי ענינים :א ) " לפני 'י, 8שטר ע " ד ווי מען געפינט ביי
מי אתם מטהריו " ,ב ) " ומי ' ו מטהר 8שטר איז בחזקת וושט הגם שז סתם
אתכם " ,און אויף דעם ברענגט ער די כשרות ,איז שבער דורכדעם וושס
צוויי פסוקים :א ) וזרקתי עליכם מים . ס ' ווערט אויף אים 18ערעור און מ ' איז
איז -. טהורים " ,ב ) " מקוה ישראל ה ' אים מקיים בב " ד ,בשקומט דער שטר
8ז איז די מבאר דער ר8גטטש8ווער " מער תוקף ווי סתם 8שטר ,וולס הטט
צוויי ענינים דריקט זיך אויס דער חילוק ניט געהטט קייז ערעור 1י .קומט אוים ,
צווישן די צוויי עניני טהרה -הזאה 8ז דער פרטנר ה8ט גורם געווען תנקף
און מקוה ,וושס אויף הזאה דחרף מען השטר יי .
השבז כוונה לטהרה יי ,און די טהרה דפס איז לבער ניט מספיק ,ווירום
במקוה דטרף ניט השבן קיין כוונה 8 , דער ערעור איז נ8ר גורם שז עילוי איז
מקוה איז מטהר אויך שן כוונה דעם שטר ; און עד " ז בנדו " ד ,זיינעו די
לטבילה '; . זדונות " גורם 8ז עילוי אין דעם גברא .
און עפ " ז איז מובז דער חילוק אין וולס סוט תשובה י ! ,לבער פון לשוו
ברענגט : ר" ע ווים הכתובים לשון זדונות נעשות לו כזכיות " איז משמע שז .
די חפצא פון די זדונות עצמז וועדן
פסוקים
מקוה ביידע
און " טהורים "
הגם 18
וולסמים
עליכם
וזרקתיה ' " ,
"ישראל
נהפך לזכיות י ! .
ריידן וועגן דער טהרה ע "י הקב " ה ,איז
וועט עם זיין פשרשטטנדיק ע " 9 ג.
שבער איז ערשטו פסוק געז8גט
הביאור איז דעם סיום מס ' יומא
געוו8רז :יזזרקתי עליכם גו ' " ,דער
במשנהיי " אמר ר ' עקיבא אשריכם
אויבערשטער איז פרק 19 -על זריקה ;
ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר
אין צווייטן פסוק שנער ווערט בכלל ניט
אתכם אביכם שבשמים שנאמר י 1וזרקתי
כוונת ( - פעויה קיין דערמשנט
עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר "
הטהרה ) ,ווייל אין דעם סוג טהרה איז מקוה ישראל ה ' מה מקוה מטהר את
.
כוונה ניט קיין דבר הכרחי אף הקב " ה מטהר את ישראל" . הטמאים
און פונקט ווי ס ' זיינען פשרשן צוויי
אופנים איז טהרה מצד דעם מטהר ,
בנדו " ד מצד דעם אויבערשטן ,מזוי
. .
מו . ראה טושו ע חו ס ר -ס דן )
התשובה והטהרה פון מענטשן -און שקרא עליו ערעור והוחזק ,דאו דקדקו בקיומו ,אבל
איז מבאר ,די די גמרא 'י דשם זיינען ,ווי ערעור . לא משטר " 19מוהו בלא
.
מלקו -ד חלק ( ' ע ' 780דע פ הלכה יהדיר ) 19
.
סי ' אבל . .
במשנה לפנתו בש ס ובמשסות נ) 2 נמצא ש 1די שסארקייס סול זעם שטר ה -גט ויד 8ז .
'.באו . -ומי' .וראה שינו. במשניותוע
בירושלמי ,רי ,ף
נוסחאות ערעור.. פזז) 20דער צי ,ט פון דעם
. כאז צפן ) 26 שס ,ומד הכפות תמרים .
דיקמזביאור
הערה 49 הוא לפי רכז
הרמג ,ב מדש
.
פרהבפץ
סיב ה , תשיבה
הלכות . ..
לרמב',בם מ ב
הלכות
רמב ס ראה ' נפרה פי ) 27
נתיב ל) יהמהר . ( קוים נת בות. התשובהוראה
) 21
שם . ה - 1ח .וראה נהמצוי ' ז בצפע 1 , . (גהגה .ה ). .
ה כח ,סע א ואילך . .שי . פ נ ו. , ( וו
עשאו בתרומה וקדשים שצריך מעלה
חגגנה יח , יאה
( 171 כוונה)
28 ואייך . 110 ע' לקו ,ש חב 1 -
פה ) 22
.
הגח. ).
פו ",אסע א ) 29
ודאה לעיל ע 177 ,הערה . 36 'ו . ' 'ז, . ' רמ ) 24
185 שיחות נ אתרי לקוטי
געט8ז מאהבה ,איז זי מקודשת ,ווייל צוויי כללות' דיקע סוגים אין תשובה :
אירע עבירות זיינעז נעקר געוו8רו פון תשובה מיראה ( וע " י יסוריו ) און תשובה
פרימר ובמילא ה8ט זי אויד בשעת מאהבה .תשובה מאהבה קומט מיס דער
עבירות ,אוןהקדושיו ניט געהשט קיין אמת ' ער כוונה ומבוקש ( שוב אל ה '
ווי די גמרא י ' איז מחלק בנוגע לנדרים ולתקן כו ' ,שבער תשובה מיראה
והתירה חכם אצל " הלכה ומומים : ( ועאכו " כ -ע " י יסוריו ) איז כוונתו ניט
מקודשת אצל רופא וריפא ( הנדרים ) קומען לעונש ובמלא השט ער חרטה
אותה אינה מקודשת " ,ווייל " חכם עוקר וכו ' .
את הנדר מעיקר ( ורופא אינו מרסא אלא
זייער און דער אונטערוייד איו
.
מכאן ולהבא *
אויפטו -איז מבואר אין דער גמרא ,שז
8ט דער חילוק צווישו תשובה ד. בתשובה מיראה זשגט דער פסוק " '
מאהבה אוו תשובה מיראה בכלל 8 -ז
טייטשט משוכתם " ,ווי רשיי י ' " ארפה
תשובה מאהבה איז הכוונה לשוב וכו ' ,
שמו תשובהימיות
מאהבה איז שבער ביי
שנתרפא כבעל מום
"עליו " ;
משא " כ תשובה מיראה -איז פשרטז
בפרט אין די אופני התשובה מאהבה ו ' מתחלתז " י ' . ,נעקר עונו
גומא : וושס דער חילוק איז נוגע אויר
דשם וושס דורך תשובה מאהבה להלכה :כשעת איינער איז מקדש 8ז
ווערט " נעקר עונו מתחלתו " איז נשך אשה על מנת 8ז זי השט ניט קייז
ניט דער תכלית השלימות אין תשובה עבירות -איז אויב זי השט דערנשך
מאהבה :תכלית השלימות אק תשובה ( אויף די עבירות תשם זי השט יע
מאהבה 4רז ,ווען " זדונות נעשות לו געה8ט ) געטשן תשובה מיראה 1נ איז זי
כזכיות " 8 ,ז די " זדונותי ווערן ניט בלויו ניט מקודשת ,היות שז די עבירות פזז
שעת הקידושיז זיינעז ניט נעקר
ווערן " כזכיות " , נשר זי
איז דשך נעקר " ,אהבה
" אין
געוו8רן ' י ; שבער אויב זי השט תשובה
ד 8כו * כ דרגות ,
ובכללות :בכל לבבך בכל נפשך בבל
מאדך -ובמילא ווערז אויד כו * כ הושע יז ,ה . )%
מ בין ג ' . 1 דיש . בצפע -ן שם ובסופו ) מחלק ) 33
מכאן ולהבא ,משא -כ לפ ' התוס ' חכםס .ד .ה
אבל גס שם ד .
דיקמו הבפנ '
עד ,רע -ב . כתובות ) 35 שאף עתה לאחר לפי התוס' . שנתרסאת היא נמאסת נן
ראה המפרש לרמב ' ם רם -ב מהלכות ' סוה ' ת ) 36
.. ' נ ' ו בשמגר שהיו בה כו '
פרשי הנ .י כ ' וז שבתשובה לפרש נ1דו .ד ע -ס . .
באהבת ה ' .ובארוכה שלבה מאמד עשים (ב'
מן ,
מדריגות
) שמו עליו
( 'שמיראה .
מקצת
ואילך ) . ב
[ אחרי פשטי 186
שיחי
פון דעם נידעריקן אופן ווען " נעקר עונו
שז אויך ווען דיך און דער דין איז
זיג -הטעה לשבח * ןצי לשבח יוחסין , [ . . מתחלתו " הייסט ניט קיין כוונה י .
[
ענדיק שז ער איז 8קלענערער מיוחס וע " ד מרז " ל " שז באהבה בכל לבבכם
שלער לשבח ממון , ; ווי ער איז באמת * ' ובכל נפשכם 18 -בכל מאדכם -
יוערט מען 8נגערופן אין עושיז רצונו
שאני עני ונמצא עשיר " ] איז אינהמקודשת
" ע "מ
' 4
של מקום .
יהתירוץ 8ז " שמא הרהר ( מאהבה בכללות איז דשם מוסבר איו דעם
תשובה ' וולס פועליט נטר 8ז ) 878 לשוו פון רשגטטששווער " להעביר החטא
לא בעי כוונה ולתקן החטא בעי כוונה " .
מתחלתו " ,שבער ניט טז נעשו לו
זדונות עונו
" נעקר
כזכיות ,וושס דוקא אזיף דער 8העין הכרח ,וז מיאיז ד 8דער
דרגא איז געשגט געוו8רן 18 , חילוק הנ " ל אין תשובה מאהבה גופא ,
במקום שבע " ת עומדין איו צ " ג יכולין
איז פון 8הלכה מוקה :
לעמוד ' .
איז איינער 8ז "
גמרא ' ,זטגט , די
ויתרה מזה י " ל :בשעת ס ' איז 8חשש מקדש שז אשה " ע " מ שאני צדיק אפילו
פון " הרהר תשובה " בשעתא חדא ורגעא
רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה
הכוונה . הדא ,קען ניט זיין קיין שלימות בדעתו " .פרעגט מען דערויף :ממנ " פ -
ולכן פועל' ט עם ניט זדונות נעשות לו
רעדט זיך ד 8וועגן תשובה מיראה -
כזכיות ,שז ער ז8ל זיין העכער פון 8 תגאי , איז דשר ניט מקוים געווארו דער
צדים " .
ווערט ער ניט וויבשלד שז
מיראה , צדיק ,תשובה
קייןל דורך וי "
8 די הסברה אין דעם י ' :די מעלה פון מקצת שמו
בע " ת לגבי 8צדיק גמור ( וולס מעולם איז געוועו תשובה אויך
זי ס '
אויב
ד8רף עליי " ;
מאהבה ,און
לא חטא ) איז ניט בלויו מצד דעם יתרוו ניט זיין מקודשת , ווייל
בכמות 8 -ז נוסף צו זיינע זכיות בצ " ע 8בע " ת איז דטר העכער פון 8
צדיק ,וכמרז " ל " במקום שבע " ת עומדין
,ראה ינדח עד .ף מצד .ק ; מור כשהוא שב מאהדו. , . אין צדיקים גמורים יכולין י ' לעמוד י ,
העיה ברה " מ תש " ט ל . 183 ,לקו " ש חי " ר ע ' י36
ו4ן
י" .. ק , ה1 לחולק טבל ב) : ( יה , חגיגה 1ע ' ד
, (ן
ין , , .
במשנו ) : בגו וו . יויי " , ,
י1חסוו ן ,ש גשנחממוז אבל " , 4 ן כשבחי ישוו " הצחוק - שם . ; מעשר ( פרשיי אביי .
ל 7
כוונה ) כב '
לשבח הכל אינה
מקודשת ' ,ובנדו -ד דומה לכאורה דברי
הוחזק .לקודש אסרי לחטאת סבי מדרס
לקודשלחמאת כו ' שד ' קומש
אף
יוחסה) (לא .
דהטעם למתגאה ילי ' ( פרשי שם ד ה אבל
מב . שם . .חדא ,.
הכא ) . ש כא .. לקטת שלח כרכות לה ,ב
ב.
38ן
י
פ. יהיש ועיד .קדושת סם ,
.
) 39
? ע ' ק מה שהביא בסועדים להלכה 1 ו ) 41
פ דקדוש הנ ל אה , . עומדין .אבל נרמב ' ם איש בגמרא הגירסא שם ,
דנגמרא
.363 אינו . -יש .ד
לדחוה
שב ע , ' כ הגרת גמור ) 46
א ' ' 1כוליך לעמוד ; .ח .צ. 1נכ מ בדא שפ ~. .ז . . .
ן ) (
שם אנוו נוגע אמיתית הדרגי דצריק ובעית כ ,א מד של -ה ( לו ,א ) דיה שנאמר כגמרא שס רחה ) 42
-,
.. . .
צד ק בל ' בנ א ( ראה לקו ב שפ .לקי ש ח ד ~
שבוק . . . " , הס מחויקיב כל אחד מדגר בענין יבפפל ; 7יכו ' ? .ר ל
דיק ; . . ...
ראה דרמ ,צ קצא ,א ואילך . , 47
מור עד ף מבעש כשהא מייאה , .
187 שיחות ב אתרי לקוטי
מאור פני ה ' בתכלית ולזאת צמאה נפשו השט דער בע " ת אויך די זכיות וולס
ביתר עז מצמאוז נפשות הצדיקים ווערן פון די זדונות -נאר אויך
כמאמרם דל במקום שבעלי תשובה ( ובעיקר ) מצד היתרוו באיכות " :זדונות
עומדים כו ' ועל תשובה מאהבה רבה זו נעשות לו כזכיות " ,זכיות פון שז שנדער
אמרו שזדונות נעשו לו כזכיות הואיל איכות .און דערפשר איו -במקום שבע " ת
.
ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו " ,
עומדיו אין צ ' ג ינאי לעמוד " :וויפל
ז8גט ער ביידע ענינים :דער וולס די זכיות 8צ " ג זשל השבן דורך זיין עבודה
עילוי וושס ווערט אין גברא -זדונות נעלית ,קעז ער ניט צוקומען צו דער
רופן טרויס דעת " צמאה נפשו ניתר עז נייער עבודה 8 ,ן שנדער איכות " איז
מצמאון נפשות הצדיקים " ; דעם שימי זכיות ה .שבער דפס קעז זיין נשר זוען
חפצא 0811ווערט אין די זדונות " ,הואיל די תשובה קומט מצד שלימות האהבה
ועל ידי זה בא לאהבה רבה כו '" . כנ " ל ,ובמילא -שלימות הכוונה
( כדלקמן ) ,וולס דשם פועליט צו מתקן
די הסברה בזה ע " ד ההלכה : זין דעם חטא 8ז די זדונות גופת זשלן
בנוגע דעם ענין פון הכנה והכשרה צו ווערן זכיות ,
.למעייותא , ,כ
מוכרת .
לנריעזתא כ ,הםא ) למעיד , . ,יא .
הדמיי
ודונותהואהנעשות כזכיות ה,
גב ואילד .ייאר ) ש ח " כ ע ' 96 מיקו. להעיר לקמן)
51 והם רק * כזכיות " . שם ) דרמ " צ 49ע) ( ראה
מצ -
ע ' 235ואכלר . אבל גרמב ' ם הלכות תשובה שם - :כאילו לא
שבת קל ,א . ) 52 מעולם ,ולא עוד אלא ששכרו הרבה כר אמרו חיא
א. שם קלא , ) 53 חכמים במקום שבע -ת עומריו כו ' כלומר מעלתן
ה. (- פ ט,. ברכות ) 54 שהן מפנ ' כבשין ממעלת אלו שלא חטאו מעולפ
גדולה
ר .א הניל במכשוריך . יצת וי החידוש נזה דלר
) 55 מהם . -ומשמע שהמעלה הוא יותך הגברא
יצרם מצד
הוא
מכשיריז ,
שידח בהם
הנמצינובגדר
ונשארו
המצוה
חשיבוהשבת ,
כזההרישדוחה
רק " א כזכיות .ת עצמו ,ולא מצד החפצא שיש לו
גם זדונות דבע "
וציונו .ואף שבסוכה משא " כ להירושלמי שמנרך פ "ז . ) 50
י " ל ; סמיך על מש " ג חה " מ תעשה ( ראה טז ,יג ) הרי . וכו ' עצוזן - עולים המאכלות אסורות שאז וכנ* ) 50
בלולב ל " ג זה .וראה לקמו הערה ד, 5 סוס * ב . " ל בפנים
שיחות ב אחרי ( לקוט 188
.
משינוי לשון הרמכ " ם בסהמ " צ :בחטילין ( מ ע י " ב
שצוונו . יד ) כי ' " :בציצית ( מ -ע להני " שצונו . יג ) :
תימוד וסברת . סר חקפ1 א . להעיר מארז ח )%
. טו ) .
לשש ת ציצית כו ' " .במזוזה ( מ ע ,
. .
כו ' . ירושלט
ולשוח מזוזה
וזורע כו ' תורה מה תהא עלהי .ומינה - המצות ( זיינע זכיות ) חין 8העכערן
לדעת רבנו איז עס עכ " פ ניט בסוג פוז אופן ) ,ווערן די זדונות שליין נתעלה און
וכיו" ב ) . רצוי ( מכשירי מצוה קריגז דעם גדר מון זכיות -בדוגמא
איז דער ביאור אין דעם בקיצור : ז. ווי דשם איז ביי מכשירי מצוה .
ניט לכאורה אבער איז . 1דשם
ב 8יעדער מצוה איז ד 8דער ענין
מספיק :
הכללי אח דער צד השווה מיט שלע
מצות -ובלשון חז " ל " עושה רצונו של א ) די מכשירי מצוה שליין ווערן ד8ך
מקום - -אמרתי ונעשה רצוני " ( והפכו בש ניט נתהפך ונעשה מצוה ,זיי בלייבן
יעדער עבירה " -עובר רצונו של הכמירין אפילו לדעת ר -א :
מקום " ) ,און די ענינים פרטים אירע : אויך לדעת הירושלמי ,שז אויף עשיית
וכו' . מילת הערלה ,בסוכות תשבו
סוכה ולולב משסט מען די ברכה " אשר
ביי כל ענינים הפרטים הנ " ל ,כעטש ~ . .ציר ( וכו ' " ,בלייבט עט 8לץ נשר 8
8ז די הכנה און הכשרה איז אין דעם מצוה פון עשיית סוכה אוז ניט די מצוה
חפץ זדער בשייכות צום חפץ וולס פון בסוכות תשבו :עד " ז -הולכת הדם
מ ' טוט דערמיט 8מצוה ,זיינען זיי לבער ב) תמה : למזבח איז ניט קיין עבודה
גיס 8חלק און פרט פוז דער מצוה ועיקר :בכל הנ " ל איז דרס 8הכנה און
עצמה :צוגרייטן דעם איזמל למילה איז פעולה וולס איז איז סוג און נשכמער -
ניט קייו טייפ פון כריתת הערלה :עשיית שייך ממש צו דער מצוה גופא ,ער
סוכה ולולב איז ניט קיין חלק פון מומך משכס 8סוכה ולולב כו ' ,ער איז
כסוכות תשבו וכו ' :היכת הדם איז ניט דפם דם אזבח -משא -כ בנדו " ד השט
קיין טייל פון זריקה . ער דאך מצד אחד ,געטטו 8פעולה
חשובה בכלל -איז ענינה ,בלשון הפנית פוגעם עניז הזכיות ,און מאידך
הרמב " ם " ' " :ומה היא התשובה הוא גיסא ,ושגט מעז גער 8 ,ז זיי שלייז ווערן
שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו " כזכיותי .
ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד י ' ,שנאמר די קושיא ווערט נשך שט8רקער -
יעזוב רשע דרכו וגו ' * י ' - .ד .ה .זי איז זעענדיק 8ז אפילו ווען די מכשיריז און
בסוג אוז נטכסער איז דעם ועלבן " 8רט * זיינען רשות ,ווי די פעולת ההכנה
פון דעם עניו הכללי פוז מצות ( אוז און דער גאנצער חרישה וזריעה כו '
כלבו . -
עבירות ) :החלטה ברצון ו " יגמור דגנך ותירושך סדר מוז " ואסמת
אוו וויבשלד שז די תשובה מאהבה מיט 8ז דעם שלעם קעז ויצהרך " ,איז הגם 8ז
זיין די מצות וולס זיינען מעו ניט ם
.
167
,שניהמת די' קיים -ח :מ . . דשם ושי השבז 8חשיבות פון 8מצוה ,
תשובה ובזם
תשה צד , 1 .כמפורש נקידושיו רשע נמור פיל
כשהרהר "
אפילו ניט שלס מכשירי מצוה * ' .וי " ל
ס ק מד ,. סייח . .
שם .ראה חלקת מחוקק לשו 1אה 1
ב .
ראה . ..
עב ייקוט
' ,
ואילד ' : 97
.
..יכ ,
יבלקו נ
סק . 1ה .
א1ה ת יממשיר
א
פ .א.
ש שם
, ".
הטעם -ווייל לויס דעת רשב " " איז
עס ניט רצוי " :אפשר אדם חורש כו '
' אילדן . יאייר ' 1 .סי ט, ' ע ) ,קה .ח '1 פ ' יין ' ם : . 74 ש ח -ה ע' מיקו. להרר ) 64
שיחות [ אחרי לקוטי 190
היו מצוינים במצרת שכשאתם חוזרים שזף צמאון איו געוו8רז 8רויסגערופן
ועוד , חדשים ח . לא יהיו לכם די ווערז דערפשר זדונות , די דורך
מעיז זדונות נעשו לו כזכיות אין . . זדונ ~ ה גופא כזכיות '
מצות גופא :שעיר המשתלח ופרה דשם איז נ8ר בשעת סיאיז ד 8שלימות
אדומה מועגלה ערופה ) 8 -ז דוקא די האהבה והכוונה הנ " ל ,וולס דעמולט
עבודה ווערט - בחוץ עבודה 4י ווערז ( מצד דער אהבה וכוונה ) די
המכפרת ( חטאת קריא רחמנא יי ) ווי בש זדונוה 8חלק פון עבודת התשובה ,
שלע קרבנות עבודתם בפנים דוקא ,און ובמילא כזכיות :שבער בשעת ס ' איז ניטש
נשכמער 6י ,
די שלימות ,כשטש שז ער סוט תשובה
מעין זה -פר דאלי ' בהר הכרמל מאהבה ,דעמטלט ווערן ניט די זדונות
שעה ) .ועוד . ( בהוראת נעקר עונו כזכיות ,מעיניט וושס .
מתחלש " " ' .
יתרה מזה -מרז " ל :מיני ' יבי ' אב8
לשדי כי' נרגא * 6י . , מעי דוגמאות להנ " ל -עכ " פ ח.
הכלל גדול בתורה -פקו " נ ( אפילו ) הנ " ל וכדרך אפשר -בקיצור :
* ע " י כליי עביררת שבתורה חוץ הפכר מכשירי מצוה איז רעם זעלבן עניו
שלש דיהרג (אף דהמחבד עצמו לדעת פוז דער מצוה און זיי ווערז 8מצוה :
אין לו חלק לעוהיב * יי ) ואל יעבור ,ועוד . ועבודות ימי דחינוך :קרבנות סוג
ואכ "מ . בכ " ז. ויש להאריך פון ( 1ך ה. מנחה ( החנוך יי ) . המילואים
כהנים .דעם פשטער ' ס חינוך הבז לת " ת
וולס איז מז התורהייי .ועות .
קיום המצות בגלות -לויס דעם
חלויות
שאינן הקושיא
מתורצת
במצות המדובר
בפנים - המפורסמת ס שהרי
המבואר 3ד ) וע "
ספרי י ; עה " ט ואבדתם גו ' ושמתם את
, בארץ .וראה רמב " ז אחרי יה ,כה
דברי גו ' :אע " פ שאני מגלה אתכם כו '
להעיר ממרז " ל דחיתו זוהי שחיטתו ( יומא הד )
סד ,א .וראה ? מע " ג :הל ' תשובה פיח ה " ד .הל '
בסופו ( כד ,ד ) .שו " ת דווינסק ח " ב סי ' לג ,
לסנהדרין
בלאים
.
נעשונ דזדונות
בצפע המבוארועפ " יעניו
המשתלח בא
דבשעיר ( דא ,א ) ) ,
שם מובז קיא ,ב , רפ ' ב , ' ו מש כ המן .
, ".
ישראל , -כל עונדת בני לו כזכית בנוגע 7כן
ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם " ( מרשתנו טז ,
כא
אינה מצווה בפר " ירנ "
יבעה ע '
לק "י4מ .
קראה מס ' ,עח
יקרש חי ד
ל שהוא
יאשה : :
כוה שהיא
דקד1שי1יפת '
דאע ג מ מ )
מצות עגלה ערומה - .וסיבת היתרון אשר בזה ראה בחשובהיהירו נ ' נתרנה להגה 7171א ,משא ,נ
7 1 ,,
דרושי ביאור עניו הנס -נות ( עהיפ כי מנמה ( לקו " ח ,
מ ראה ) ותולה עצם מהנתי ,שהוא ט נ . וקדישה
ואילך ,ועוד ) ,מהמ " צ להצ " ן בסוסו
ואילך ) 1
דברים בים ,א
( קטה ,
ה1ד ' נוה מצ ' אוח מתבטלת 1ה ימורק ' מיד ,
מגהדריו לט ,ג .וראה תניא רפל 'א .ולהעיר 6ד ) . 4י
נשלימ ,ת .
חיו ע ' .
בכאצ לק 1ש
בושה ראה :א "
, ( מר ' - ,י ' א ' לר
מ ' איז ניט מהרהר כעבירה ין -איז און ט .עכ " ז וועט תערו פשרשטטנדיק
ד8ס 8בשווייז 8 ,ז דשם איז געקומעז ניט .
דער סיום המסכת :הרואה קרי ביום
מצד דעם יצה " ר ניר כהשגחה עליונה : הכצורים ידאג כל השנה כולה ואם
וויבשלד שז " מ9י עליון לא תצא און עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בז
הרעות " " ,דשרף מעז זשגן 8די כוונה העוה " ב בו - " ,ובהקדים להסביר רעם
עליונה איו דעם איז געווען 8ז ער זשל דיוק הלשון ,ידאג כל השנה " ,און ניט
דורכדעם צוקומעז צו 8העכערז אופן ווי דער לשון הרגיל בכגוז זה " :סימן רע
העבודה ,צו שז עבודת התשובה וושס לו " .
מצד דעם רגילידיקן סדר העבודה פון 8 הביאור בזה :דער תוכן הענין פון
צדיק וויולט ער דערצו ניט געקענט
ידאג כל השנה " איז -עבודת .
בתניא) . הנ " ל צוקומעז ( ע " ד התשובה ' י ,וושרום זיין דאגה איז ( ניט
און בשעת ביי אים איז דש די שלימות ( מזוי ) מחמת דער מורא שז ער וועט ניט
כל " ידאג - התשובה עבודת פון מוצא שנתו זיין ,ניר אויף דעם וולס
השנה " ,קומט צו 8ה01פה ניט נ8ר איז ראה קרי " ) ווי רש " י ,י ז8גט " שמא לא .
עבודה רוחנית ,נשר אויך בגשמיות - קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם
מפיש חיי " -מער ווי סשיז געווען . להשביעו כעבד המוזג בוס לרבו ושפך
אויסגעשטעלט מצד שרש נשמתו און לו קיתון על פניו " ( און ווי דער שלסער
הרגיל . מצד דעם סדר העבודה באופן אי אפשר " כלומר ) - רבי "' איז מוסיף
און דאגה די 8ט און "; בשימושך
יוד .עכ " ז איז מוש וושס מס ' יומא
התבוננות בריינגט אים צו 8העכערן
פרק יוהכ " פ איז מען מסיים וחותם
אופן עבודה ( שימוש ) ווי די וולס ער
במאמר הרואה קרי ביוהכ " פ ,און די
שייכות און המשך צו דער משגה וסוגה
געטשז. השט פריער
וושט פשר דעס : בסגנון אחר קצת :וויב8לד 8ז דער
איו דער מרה רעדט ר " ע וועד די " רואה קרי ביוהכ " פ ,איז ביי אים געויען
צוויי עניני טהרה דורך הקב " ה :הזאה איז דשך 8 מענהפ בה
זיך יוהכ "
מיאיזיי - לא יושם
במתכוין " "זמו
אוו טבילה ,וואס הזאה בעי כוונה און ' עינויים
טבילה לא בעי כוונה ; און נאכדעם איז
די גמרא ממשיך אינעם עניז און איז
מבאר דעם חילוק צווישן די צוויי אופני
תשובה ביי דעם מענטשן : יכתובות קו ,נ . ץ .יענ . .
נסחו ' 7סנר לנ ' מ נט ,א
.
תשובה מיראה און תשובה מאהבה ,
וולס תשובה מיראה איז שז ( שלימות
.
שנה .
ד נ.
ג חט .ש " ת ודא יעלה יו ,ד
שחת בשמיפ
תשונה מאהבה ח .
הגהות נטנזוז ליו.ד שמה .שו .ת אבן יקרה .ו .
רמחיפ י " ת לתדב -א רפי ' ד ע ' . 163
?
ה ) כוונה ,משא" כ תשובה מאהבה . ' ה,נ .ירוש' סנה ' פ . ס יו ' ד שכו .ה " .ת- ראש שמ
וראה תועש 1ח ( ט ,ה ן. רבקה -ע .מתש חבייך קנ .
סקל .א ) .
להעיר מאלף למטה למטה אפרים סי חרטך ) סק ,
1ימהרש ' ק ) שם בפ -יבר ' שימה 7ג ,חכמת "
.
ללביש ' 1קנ לו -כא . 1יבא, .
סב . ,
11
.
המיל אש סי '
שעי לח .
מע
שב תסק -1נצ בשפ שבל לקט דוקא אס לא הרהר .וראה
ש
איכה ג.
יגעיי
. . .
) 82
) 80
ן
195 שיחות קוטי
ג אחרי
דשרף מעז פ8רשטיו :פח סתימת בנוגע דעם וידוי פון כהו גדול א.
לשון הנ " ל איז משמע טז דער וידוי ,אויפז שעיר המשתלח זשגט דער סטוק י
בלשון חטאת " 8ל ( 1 %ניט זשגנדיק . והתודה עליו את כל עונות בב -י ואת
,עויתי ופשעתף ) איז געעג אעויף ניע .
כל פשעיהם לכל חטאתם " אוו פח דעם
.
עבירות ,אפילו אויף זדונות " 1מר - . 8ז דער סדר פון לערנט שפ רבי מאיר נ
דים " * -ולכאורה :פ8רוושס קטל דער וידוי איז ( כיצד מתודה ) עויתי פשעתי .
וידוי פון * חטאת " ( שז ער השט עובר וחטאת" די חכמים י שבער השלטן ניט .
געווען בשוגג ) מספיק זיין צויך אויף ווי ר " מ -ווחל " עונות אלו הזדונות " ,
מרדים וזדונות י ? המרדים " אוו " חטאתם אלו ופשעים אלו
על שהתודה " מאחר אוו השגגות " ,
אע " פ 8ז ועיקר הוידוי " איז דשם ב.
און ער איז יוצא דערמיט זשגו חטאת" . הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על
השגגות ( בתמי 'ץ ; נשר דער סדר איז
ושגן
מעןצוליב
שבער ,
דשרף
לכתחילה
מצות-הוידוי ,
שלימותוידוי "
" מצות
לחטאתי ועהתי ופשעתף ,
( ווי דערמשנט פריער פון רמב ' ם ) ,אנא בשייכות דעם וידוי וושס יעדער איז
השם חטאתי עויתי פשעתי כו ' והרי מחוייב צו ושגו וועז ער סוט תשובה ,
נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר פסק ' נט דער רמב " ם י :כיצד מתודיז
לדבר זה " .נשכמער :אין ספר המצות יי אומר אנא השם חטאתי עויתי משעתי
לסניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי
.
זה וזהו עיקרו של וידוי
וראה גם סר -ח או -ד שם . . שמפרש לעיל רפ ' א
סק ווייטער * שבער ברענגט 8רשפ דער
. ..
פרמנו שם אנא סק ה מנ ח מצוה שסדג( .כסופו ).
- רמב " ם ( תעגן דעם וידוי וושס יעדערער
איז מחוחכ צו זשגן ביוהכ "פ ) * הוידוי
ניל שתי
מוכרח מזכירשם)
וימקאינו שהרי
נטור חטאחי (
ענן אדה 1 שכוונתוגשורק.על. . .
אבי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו
ב כד הקמח 11וידוי ., וראה מדרדל .בעיקר המדוי).
פשעתי און שזוי הוידוי' . והוא עיקר ( כולנו )
ווערט גע ' פסק ' נט אין טור ' און רמ " א ו ,
חמאת ל): ,
להעיר מראב -ע פרשתנו טג אבל )9
ובלשון פון קלטן רב " ן איז שרע י :אם
שם כלל ע.כ תמצא על השגגה ועל הגנוז.
סי ' ) 10מ .ע 5ן .וב -ה נחינוד מצוה שסד .יראים
. .אמר סתם חטאתי יצא ידי מצות וידוי .
שסג ( בדדוי נקח הבאת חטאתי ובחוגת הלבנות
.
שער החיובה רפ -ד ב גדרי התשובה :שיתודה .
ועד ז בחבור התשובה . עייהם. נהם רבקש המהילה כא . פרשתנו ט, 1 ;)
. .
-ג ( בס ' האמונות והדעות מ ה פיה ) בר ' עניני ה -א. פ -א הל ' תשובה )3
" עיקר וידוי זייז די צוויי ענינים :א ) דער זשגט דער רמב " ם ,שז אין וידוי איז מען
הוידוי " וולס דריקט אויס דעם טיקר פון ( " וינקש כפרה בקשת כולל אויך
תשובה ( קיער בלשוז פון 6לטז רב " ן , כפרה " יי )
התשובה ) אין אגרת התשובה 1י :מצות
קומט אוים ,שז אין וידוי זיינען דש
; אוז אויף דעם איז גענוג -חטאתי " - צווה ענינים :א ) " עיקר הוידוי " ( 6דער
ב ) די שלימות ' י פון וידוי ,וואו עס זאגט
זיך אויס די שלימנה " פון תשובה -און סתםוושט אויף דעמ איז גע - מצות זחן
הוידוי " ) "נרג צו
כמה פרטים
שלינזו1ע נ8ך" .ב ) כולל
חטאתי הוידוי ,וושס איז "
אויף דעם זיינען נויטיק די סלע פרטים
וידוי . הנ " ל איז (כנ " ל ) .
ג ,צו פשרשטיין דשם ,דשרף מעו עד ' ז געפינט סעו בנוגע צו כללות
פריער מבאר זיין די פלוגתא פון מצות החשובה :עם איז ד 8די מצוה פון
תנאים ' י וועד " חלוקי כפרה ' : תשובה ,און די שלימות פון מצות
התשובה ( כדלקמן סעיף ה ' ואילך
אלעזר
ארבעה' חלוקי
חרש את ר
שמעת
מתיא בז
עזרי ר 'ברומי
בן " שאל בארוכה ) ;
כפרה שהי ' רכי ישמעאל דורש .אמר וי " ל ,טז וויבשלד דער ענין פון יידוי
שלשה הו ותשובה עם כל אחד ואחד . איו ( ניט 8זייטיקע זשך איד ענין
עבר על עשה ושב אינו זז משם עד ד6ס וואס די תשובה נ6ר ) התשובה ,
שמוחליו לו כו ' עבר על ל " ת ועשה שבלב דשרף 6רויסגעזשגט ווערן אין
תשובה תשובה תולה ויוהכ " פ מכפר כו ' דעריבער מוזען אויך איל דיבור ני 4
ביוהכ " פ לכפר ולא ביסורין למרק אלא הנוך בקשת מחילה כדאי ' ברמב " ם ם * א "בזא :הוידוי
כו'" . כולז חולין ומיתה ממרקת , ' יי - ;
.
ע י " שן . ) " פ פערלא ימהמ -צ רם -ג פרשה מב
רק כ ,ונח , לכאורה מקינה . ב -בקשח י*)
0 .ה ,מ תש ,ד ) 30 7בענין יתודה בלחש בעת בקשח מחירה .וראה ) לא נוכר ( בפירוש שוק -ג
שופר . תשעת שלאחז
לר-,ננ)
1וש סוף .יובא
איות ) 17 ירושלמי 1בדלקמז וראה
בפנים והערה .
יגמא פו ,א
נשי13י
] ) י -
השם ) נכר -בקשה אנא (
שם לא ברמס -ם ואולי שהרי
הכוונה ל וצס " ק _ .
ובהילה .
* ")
שברמס -ס - ( 7הע ר מס . , , עדי ; נסס -ע ) שם , (
. .
יתרומשי ' פ י .ריאד תוסקהא ' ומא פ , 7
מלרשמכילתא ט.
פכ ,ט ,ה . שס ( עיד אמידה -ך ) אנא הסה - .
כ ,ז .
195 שיחות ( אתרי לקוטי
איינע פון די שוועריקייטן 22אין ביאורים : זיינעו דש אויף רעם צוויי
פירוש המהרש ' א איז :לויס זיין פירוש א ) דער טירוש פון מהרש " א * י ( און
קומט אוים ,שז דער שינוי און אויפטו מזוי שסייט בפירוש אץ ירושלמי יי ,ווי
פון ראב " ע ( שז שלשה הו " -ניט . ער ברענגט דשרט שרך ) 8 ,ז תשובה ,
,ארבעה חלוקי כפרה ' ) איז ניט קיין ענין וויכ8לד זי דשרף זין עם כל אחד .
וולס ארז נוגע להלכה ,און גיט קיץ ואחד " ,ווערט זי דערפאר ניט שריינ -
חידוש אין דעם ענין הכסרה -ווייל גערעכנט צווישו די חווקים אין
כפרה יי ; די " חלקי כפרה ' זיינען בלויו
לבד מכפרת הוי חלוקה בם * ע (מביון שאינה דומה .
דריי :יו " כ ,יסורים אוו מיתה
תשובה זו להתשובה שצ " ל בשאר חלוקי כפרה ) ( .ג )
ודוחק
ב ) דער פירוש פון עקידה יי 6 -ז איו
בגא ) חלוקי כפרה ' סירוביו ( לא דברים ההכפרים ,
קצת - .
( לא בנוגע * . העבירות * תלותי לעונש שלהם ,
די " חלוקי כפרה " ווערן גערעכנט נשר
קרבנם וכר -כ "א ) לכמרתם ,שהם די וושס " האדם יתכפר בהם בחתוי
( ווייל " אין המתים נכנסים למנין חלוקי
מודגש ע -ז שרק למירוש העקידה בלשון נוסף
) 22 און : )% היים " יהם כפרה אלא בע -ת
ראב * ע גופא מה הס הגי חלוקים -כי תיכף דעריבער ווערט חילול השם ניט שריינ -
אמרו ג ' הו כר " מתה הג ' חלוקים " עבר על
לתחריכו ' ל
עשה . גענומען אין חשבון פח די " חלוקי
"ת בר כריתות ומיתות בפד כר" ,וחח "כ מסיים
זשר 8 כפרה " יו ,היות ש חילול השם איז
אינו
שם ) מי
שלפעמים
חדש יוהכ " פ
ענין חונך
על גס
וראה
המורה
להקודמו ,
בהמשך* אבך (
, וולס " לא יכומר עד ימותוף
שיש חילול השם בידו בו " :
קאי . הן ' משא "כ לפירוש המהרבתא נמצא ,שחג
ביניהם הבכא
מתחיל ומפסיקה -ז ,כ4א
תיכף לאחכו " ( הבכא ל " ת
שבאה עבר על
מהבבא על
-דא . שס . חדא -ג שם וכ ה נפסקי הרידד יומא . . ) 16
.
שם , 1ג ' הם חוץ מן התשובה 4 ) 17
כו " ) 1 עבר על עשה . כפשטות לשון הגמרא ג ' הן ותששה עט כל . ) 18
ג ' הם כרי . ( ) שגם בירושלמי הלשון -א [ ואף ( נמ ' ש גחדא ' ג א -ל וגמא שם אחד ,הנפרשי ז ' ה .
( כנ " ל ולא קאי על הבבא שלאח " ז " עבר על ס -ע כו ' " -אבל תשונה ג ' נה מז החלוקת שהיא יריבה שם )
לבולון .
.אבי מי גבי חילול השם ? ( , ) 1ב) שנתחללוהערה
בשנים וראה שוהדי הג ' להערה 1נ ) 19
בו ש " ש כו ' * , הרי הונא ראה . פרשתנו שער סג ז ,ה ועתה
בתוספות יוהכ .
ש 0מפרש ,חוץ מן התשובה " ואיו מקום דיה שאל פ ( למהר -ס חביב ) יונא יט ( ושם ,
הם * * ; לטעות ד עבר על מ " ע כו " נכלל כ " ג '
משא . בכס -מ הל ' תשובה ספוח ,עיי -ש4 שכו מ
דעתר משרת וכן מוכח "*
.
אחזבבבלי ,אם כותתו בן הול " ל ( לח חשובה 9ם
כל " כ המאור בהקדמה לנר ה ' . תוסכת יוהב ) ינ
( כבירושלמי ) ן . " ,כ א ) " חוץ מן התשובה ' . ( לשון רשע לבולן. .
צריכה.
ואף שתשונה-פ שם ) 21
: .
שם מ.מ אפשר ימנותה בה ,חלוקי כפרה . .
,כ (א ) ) -
מכפרת
דבשן צריך רק תצוגה ,הרי זה ותשונה [ 7ד מכיוז
שיש חך1קי נפרה
שם ד -ה
א "ל ( משמע [) -ד -ה
פרש י .
זכובכפרתו
שתווקין.
()'*- .
אתחלוקה בפ . .וראה ; ם פסקי הריעד
הוי שם . ן ( ב ) בפרט
הטרה . 16
שהיא לזהי ) .אפך ראה
כבירה צריכה לזה
.
! איזה צריבה
.
-חשובה
,הרי ודאן דוה שבש -ע חשדה .. הנקה יתר רכו
[ כלל שלא מקום ךטעות א' ן בה חךוקי [ פרה , -
-
"
הפורש שם -ארבעה חלוקי שהי - . בחרה -
נח1ספחא נו [ 97ש מוכרח וגואה -כ ) .
אבל - - _ ) ותוספתא שם ( בירושלמי ומה שמדגיש שמצה ארגעה ה17ק ' נפרה . 13נגסן
כ. 1
7חא ) ש0
עשה
עד 11מג .
עבר
אין מזכירין לו דבר כו ' לענשו ע " ז ח " ו . סיי דער שואל רמב * ח און סיי דער עונה
כעש -ב ' " ; -היסט וושס איז פשרט די ראב * ע דינען כשיטה אחת 8 ,ז ביי ,עכר
נפק ' מ יי נאויך לפי פי ' העקידה ) צווישן על עשה ' איו גענוג חשובה שליק -
רמב " ח אוו ראב " ע ז דער אונטערשייד צווישן זיי איז ניט
מער ווי בנוגע צו תשבוז בעלמא ,צי
ד ,דער שלסער רבי אין שנהויכ
אויך תשובה %ז צווישן די חלוקי כפרה
אגרת התשובה זשגט " :תניא בסוף יומא
8דער ניט ינ :
שלשה חלוקי כפרה הם ותשובה עם כל
אחד " ,און ברענגט דערנ8ר די דריי אויך ד8רפ ' ן פשרשטייו :איז וושס בש -
בבות " -עבר על מ " ע כו ' עבר על שטייט די סברא פח דער פלוגתא צווישן
מל " ח כו ' עבר על בריתות ומיתות ב " ד רמב -ח ( און שווי שטייס אין תוספתא " )
* עב -ל כו ' " -און איז דערנטר מסיים ארבעה חלוקי כפרה " השלט שז . וולס
הברייתא " -און כרענגט בכלל ( יט וו8רעם תשובה איז בכללם ,און ראב " ע
שרשפ די כבא וועגן חילול השם ( און איו ? השלט שז " שלשה הז " יוטס
עם אמילו ניט מרמז דורך מוסיף זיין דעריבער לערנט דער עקידה 8ז מיס
דער בבא עבר על כריתות .
ביד " ) ,
ומיתותנשך
" וכו ' " חילול
שוללאויף ,שז
סוט ער
ראב " ע
דערמיט
הר איז
שלשהוושס
"השם ,
דערפוו איז פשרשטטנדיק 8 ,ז דער כפרה איז מחיים דוקא ,שבער לאחרי
טלטער רבי לערנט 8 ,ז דשם וולס לא שייבא בי ' בפרה " ' ו , מיתה .
ראכ ע ז8גט ,שלשה הו " מיינט ער צו . שבער אויך אין רעם פטדערט זיך
שולל זייז ( ניט " עבר על מ " ע כו ' " , ביאור :וויבשלד 8ז אויך ביי חילול השם
כפירוש המהרש ' א ,נשר ) חילול השם
.
איז נאר לא יכופר טד ימותון " ,ד .ה 8 .ז .
( כפירוש העקידה )
ראב " ע ) 8 ( אויך לויס דורך מיתה איז די
לכאורה :וושס איז נוגע אין " אגרת און ; כפרה פשר דער נשמה ( עכ "פ ) '
התשובה " -וואו דער שלטער רבי איז
מבאר " מצות התשובה " אוז עבודת --
23ן
התשובה ע " ד הנגלה וע " ד הסוד כו ' - ראה ששי קיבב ל ' יושלמ ' סנהדייי אבי ר,פ
צו מקדים זיין שז נ8ר " ג ' חלוקי כפרה גם חיי .
אפשר לזמר דלרמב .
הם " און מיט דער הדגשה 8ז חילול למנות
א אפשר בכאו ' הערה) 2 ) 11
שהתשובה כ' " כ "ל ( באופו אחר היא
קען מעז זלגו 8 ,ז היא הנותנת :דורך היא כעיקרד ובנקודה שווה בבאו ,א לכו מה איש
, כפיה . ח17ק ' . אבל
ברענגעז די " חלוקי כפרה " גלייך אין
לאחת כדוחק גדול לומר שהתשובה בכהנ .י
נחשכות -ם
' 11ששווה היא ננהויתה ( משא ' כ נהגפו
1ונצחק לעגל בשואג הב ' ל ) .ומלשון אדה .
ן וע ' הלוקי נפדה מונה ,שגם לראכ. כניי להעזזה" הן
,
)
מיתה - יאהר ' "
האדן הוא נשמתו ועוד שהן רה
.גם כפיה
לאחרי כטלהא רעה זו
מההלוקי באוסמיבו דלא
התשונה בכ , ' שם .
חילוקושה ש '
) 24
ן ,ב ) נגעת גס יהג1ף ,כמרכול ( סנהדרין צא ,ריש .
כבפנים ,ונורקה נגוף ודן אותפ כאחדי ) .ולכן
.
רפמ נ .ננוגע להגוף
דנפק -
אגרית איהר -
לזמר גדול
נראהל ~ שמה
מג '
ודוחק
לשון ) )26
27' במציאות
אחר .
הוא . .כ וכרו בואבל
כפרה .
עצמות רבדם .
שם .
.יא
הןק' 7ד
המוח) אינו הוא
נעקיוה שם : 25
ע. .
ישון
מעט ראב
)2 .
כשיסוב בתחה ' מ , עיקר . אבל ? דיך ביאור ,שהר , נבדל ביראשוו '
197 שיחות ו אתרי לקוטי
-איו חובת הלבבות * ו שטייס 8 ,ז התחלת אגרת התשובה איו דער שלסער
אויך חרטה און וידוי ,צוזשמען סיט רבי מדגיש ,שז די שלימות פון תשובה
עזיבת החטא ( וקבלה על להבא ) ,זיינעז איז דשם וושס זי ברענגט די כפרה [ וושס
פון די גדרי התשובה ; און שלס " תגאי אגרת אין ער ברענגט דערפאר
גדרי התשובה " רעכנס ער דשרס " י אוים התשובה ' נ אויך וועגן די תענית' ים וכו '
צוושנציק ענינים נאויך רבינו יונה איו וושס פשדערן זיך לגמר כפרה -ווייל
שערי תשופה ינ רעכנט אוים די דריי דשס שלץ גייס שריין איז תכלית אוו
זשכן 8לס " יסודות התשובה " ,אוז שלימות פון תשובה ] ,וכדלקמז סעיף ז .,
,עיקרי שלס ענינים צוו8נציק
און דערמיט וושס ער איז מדגיש ,שז
התשובה " נו ) . חלוקי * שלשה דש בלויו זיינען עם
פון דעם וושס דער שלטער רבי שבער כפרה " את חילול השם איז ניט פוז זיי
התשובה איז " עזיבת מצות זיגט 8ז עגיו הכפרה 8ז דער -איז ער מסביר ,
החטא בלבד ' איז מוכח 18 ,דער 8לטער ווי עס איז ש טייל פון ( שלימות ) מצות
רבי נעמס שן :הגם חרטה און וידוי התשובה ואון דערפ8ר דשרפ ' ז עס
זחנעז פון ,גדרי התשוכה ' און " יסודות מבאר זיץ אין " אגרת התשובה " ) -
התשובה " ,זיינען זיי שבער ניט עצם * נו ד .ה דים וולס בפרה איז דער תכלית .
התשובה .עצם התשוטה איז " עזיבת פון תשובה -איז נ4ר 5ט די כפרה
החטא ברבד * " ,און דעריבער איז מעז ו81ס סוט זיך אויף מחיים ( אוז ניט די
מיט עזיבת החטא אליין יוצא מצות כפרה אויף חילול השם וושס קומט
התשובה . לאחרי מיתה ) ,ווייל איינער פון די
עיקרים פון מצות התשובה איז דשס
מצות פ6רוושס טעם . 1דער
וולס ענינה איז מחיים דוקא ,כדלקמן
התשובה איז בעיקר ( ניט דד חרטה על
העבר כו ' ,נ4ר ) די החלטה גמורה בלב
סעיף ח' .
על להבא ,ניט צו בשגיין מער קיין וינד דער ביאור בכל זה : ה,
-איז ווייל מצות התשובה בטשטייט גליך גחכו ברענגען די ברייתא פון
איו דעם וושס זי דשרף אויפטשן איו סוף יומא ,ושגט דער שלסער רבי ( אין
מענטשן מכאן ( להבא :ער זשל ווערז
אגרת התשוכר ) :והנה מצות התשובה
אוים רשע און ווערן 6צדיק גמור : .. מן התורה היא עזיבת החטא בלבד
שבער ניט בנוגע דעם עבר 8 ,ז אים זשל
שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד
לכפלה כו ' ולא יעבור עוד מצות המלך
רפ ' ד . שער התשובץ
פ -ה .
) 29
ס3
31ן)
כו' .
נרסס 1 .ועד . שער א ' בעיקר הח ' ( מי -ט ) וחבור פון רעם דיוק הלשון " מצות התשובה
. 10 דלעיל הערה התשובה
מה " ת היא עזיבת החטא בלבד ' איז מוכן
ואילד . שער א ' מץ ) 32. בפשטות 6 ,ז דער שלטער רכי איז דער -
י -ל מץ ' ן דוגמא בהלכה -בלעו ,ז :משהו איסור )
32
מיט שולל צנע 6נדערע ענינים ( אויסער
וכו ' ) -לס -ד חג ' שתור מותר 1יאובל1 מדית .
עזיבת החטא - ) ,אויד חרטה און .
..
כ
'
. תשובה 1פ ' הי הרמנ ,ם
.
וידוי .
י. 5 הערד יקמץ שענר נ . ' 1וראה עי תנחם . 1[1
שיחות ; אחרי לקוטי 198
כפרה ( כנ " ל ס " ד ) .וושס פון דעם איז נמחל ווערן און נתכפר ווערז דער חטא
פ8רשטשנדיק ,חז אויך כפרה איז נוגע פריער . וולס ער השט געטשן
אין מצות התשובה . תשונה דורך קומט כפועל ד .ה.
איז דער עניז אין דעם :אין תשובה ( אויך ) די כפרה אויפן עבר ,שבער עט
זיינען פשרשז צוחי ענינים :א ) די תשובה איז ניט קיין חלק פון עצם התשובה .
עצמה ,וושס דער מענטש טוט ,און ויחרה מזו י " ל :עס איז נשר וולס רצה
ענינה איז -מכאן ולהבא כנ " ל ,ב ) דער הקב " ה טז בשעת דער מטנטש וועט טשז
חכויה " אוו מבוקש ( ומסובבי ' ) פוו תשובה וועט ער עם מכפר זיין ,
תשובה 8 ,ז דער אויבערשטער ז8ל אים ( אוו דעריבער ,אפילו רבינו יונה ,
מכפר זייו אויף זיינע עבירות ,ביז ער לפי שיטתו איז חרטה על העבר יוטס
זשל ווערו מרוצה וחביב לפניו ית ' . און וידוי מון " יסודות התשובה " ( כנ -ל
כקודם החטא " " ר .און מצד דעם דשרפן [ יט אין דעם * י שבער ס " ה ) ,רעכנט ער
זיין ( צוזשמעו סיט " עזיבת החטא * ) אויך
די בקשת כפרה .בקשת כפרה איז שז
די 8נדערע " גדרי התשובה * -חרטה עניז פון תפלה ,ביים תשובה טשז בעט
על העבר ,וידוי וכו' . , , . מען אויך ביים אויבערשטז ער זלל
[ לבער אע " פ 8ז דער מבוקש פון מכפר זייז די חטאים " :דשם איז שבער
תשובה איז כפרה ( על העבר ) ,פוגדעסט - התשובה ] . ( יט מגדרי
וועגן ,כאמור לעיל ,אויך וועז די תשובה
ג8כמער :סיאיז אפילו ניט קהו תוצאה
ברענגט ניט די כפרה ,איז עס גיס מעכב הכרחית פון תשובה -ועאכו " כ 8ז
די מצות התשובה אפילו ניט די מעולה
עיקרית שלה "* (וושס איז מכאז ולהבא ) ] .
.
סיאיז לגמרי ניט מעכב בתשובה ' ; ווי
ס ' איז מוכח פון דעם ,שז ס ' זיינען ד8
שזוינע עבירות ביז ווי " בא על הערוה
אח שפקודתה -כבכל המצנת -וק -ט 1ה און
והוליד ממנה ממזר " -וושט ווערן ניט
תשובה . לעשות 11 1י1צ , .
עזיבת החטא . היא התשובה שעצב ואף ) (9
נתכפר אפילו דורך יו " כ און יסורים
.
כנ ל סעיף לכפרה ) , שייבח לנאורה ( שאינה ניגד . ו כו ' י , ,און אעפ ,כ ,גלייך ווי ער סוט
התשונה מעים ( ' -מ " מ ,הכפרה היא מ10בנח תשובה ווערט ער אוים רשע ,ער איז
עשיכו
יכולה היא להיות המבוקש ותכלית שלה ) ,כי
מציאותועשה ( בדוגמת ) מציאות אחרת
מזו החטא
שיבת ( "י
ויתרה
.
מעשה עמך " י ' . " עושה
) היך דרשי .
הפכית :צד ק - ז .אעפ " כ ברענגט דער טלטער רבי
אופיו י
שיגוכירוהז דבר וחצי אחר ( ? ד , דבר ע
ואך 1שגעשה
יענישוהו א - . , .. אין " אגרת התשובה " אויך ענינים וועגו
גזר דמנטל
מהרש ' א .
הובאו ' השס
נחדא ג ט1 ) 1ר ,ן .
דין -סמ " ג ( מ ע
.
משא -נ ברי ; ,ד ; ל .ולהעיר אשר בחונת ונ )
מצוה
. . . .
השק[ ) 1ע "
נקש ש פ א
ממש ) מצינו בתפלה ,שעגינה 1ע 7זה ( ולא . ) 40 ש .וראה חלקת מחוקק ישרע ' 7זושיו מס .ב .עי'. אה
( רמב כ ריש הל ' תקלה .ועש ) ,שיש . 1 . בקשת צרכ ועייג ' כ תשובת חת -ט " קובע
תשל חשובותסל *( ח סלם -
ירושליםד ) . -ע .
ינקש - האן5 שעי המקוה א) .
גה נ ' ענינ ם : בא בית אלקים . -ג ) תשובה ( להמכי
ה ' מלא . [ ולהתפלל כו ' ,כ ) הממקש דתפלה ,שהק פיכ .יבמית כב ,ב . התשובה
במשנה ) , שערס ,א ( -ט )
חגיגה ) (7
(ע [ 1ק ן1[ , . . [ . [9 א(ה .ח וין ) . שם . יבמות ן) 3 .
199 שרזות ( %חיי לקוטי
משא " כ רמנ - נד ,ב ) , בבהמות ושבת כי ( - עייו
בקשתו :ומא גם כשיודע שלא תמולא בקשת
"
ולהעיר ישיבה ( סנים לב ,ב- . מתנחומאבתור ראש
שמופגר דיו ) נאמר ( ישעי ' ן סו .רמב -ם הל תשובה פ -ו
ננביי
- בלץ) עפיב )
ולר -דראכ
מפרש .שאוה 1
רו1ומר י . ' ומתק ביותר מה יט ,בסופה. יתר
קידושיז ( ) 43
. ,
מטרש ה ' 1תיוקי בפרה בשיבות 7תש [ ה ( בבסו ם ) , ה רבי אומר היש -ת .
לקרת י .
בתוקוחי מה ,ג .ד
ואילך .ועוד .
44ן
ספרא
י גי הוא המשר הברייתא ד.מנקה הוא לשניו כ.' 1
התחית שם הובאה שלא . .
ג רושלמ משאסב פי.1 . עין תניא ) 45
לעניו בשייכות אנס הכפרה דיוקי הגריתא , ם גא 19התשובה -שצול באופז , מ, ולפק " ששיך
) 46
-
כפרה .
מונה רק ג שראב ע.
( ומהדיוקי .
שיתהה נשמט ( ע 1 ,יז ,סע -א ) רתיחה ע ד הוראת
שעה ( .
' חלוקי כפרה ( ולא ד ' , תניא ספמ ג .מאמרי אדה 1 -תקם -ב ( ע ' . ראה
7ע ,
נן -ת ונס
הוא ( חרץ [ מה [ א
חשם
-
. [
-
י הנלה
ט
)
מהצ '
..
.
( קה " ת ,
-י יאה
ף תרמ.
יצוא [ קי שונ
מוח . אחרי טד -ה
בקרכחם גו . )להעיר
רפך השב -ב
)-
אוה .
(( ,ש רשת
ר "
שיחות 1 חתרי לקוטי 200
אוז דעריבער ,איז איו " אגרת הה . רעכנט ער דעריבער בלויו ג ' חלוקי
שובה " ,וואו וער שלסקר רבי רעזט כפרה -שט די וושם וייער כפרה איז
וועגז עניו הכסרה מצד איר שייכות צו תחית ,ווייל אין דעם בששטייט דער
תשובה ,ברענגט ער " שלשה חלוקי אויסטו ( העיקרי ) פון ( קלע מצות כולל
כפרה ' אוו חילול השם גייס ניט שריין כנ " ל . -מצות ) תשובה , ' ,
אין לעס .
כשם ווי אין תשובה זחנעז פשרשו ט. החלוקות רק לומר ,ולמוגה יש - כרמב " ח )
די צוויי ענימס ( -א ) תשובה עצמה , מתעלו , שבאה מכיון חידוש , (שהכפרה בהז היא
וולס עיקרה איז מכאז ולהבא ( .ב ) שלי - ( כ -כ ), משא " ב בכפרה שמצד תשיבה ,אין בה חידוש
מכיון
מות התשובה ,וושס ברענגט דעם ( להרימשהאדם שב ותיקו עונותיו .ע " ד מש -כ בצפע " נ
תיקוז וכפרה שיפן עבר -שזוי איז עם ועוד " ' ל .ואכ " מן ב ), 'יי
ט ) רלג , ) 49
ריכטיקע חרטה על העבר ,וושרום סיט ל ,ונזכרי ,יש לו י" שע " ז שום איו יעונו
( ח -ב מב , לאדהאמ " 1 ועדמ ' ש בשע " ת *, כפרה
ה " מעשה שהי ' מע " ד ) וראה גם שם ח -א נד ,
בבע "דןת א
סע "
ע קר הוידוי ' א ' 1ו מחב .. גם אלא שמתם , )%
ומתו פתאום ~ .כל ממזרים הנולדים כר' " . . . מעונו
,
[נמצות התשובה עצמה ושהיא ע ינת החטא ,קבלה
זב ) -ראה ירית ספר ריש הל ' תשובה .מ ( -ח
.
שהרמב ' ם 1הל' חשובה פ ב .
הקדה 36 דיעיי עצו ,
שהע 1 ומה שמיתה ממרקה -אף גלו)
* ,
יומתק זה ובזה ) 51
עקידה
וראהבמכשזכ
החוטא ,
מציאוהבמלה , בהערהכי ע
') 25מזהה .
' - -ה בא
ונזכר - - ,
ימי נידו. ושרץ .
מניא הז1גמא ז טזבל דיג )
ולא ,.,
נ 7עו 3וב1 גמר 7 ) 1א , ,.
ש מת זד נדברים יהענ ,ש שבכין איו ולהתיר 9נ בהערה תהלל
יעזי ראה ב) - ה. כדישי .חרטה. כאז .
הערהר . 12
הוכ ר' 1 .
במשל ה חיגך -ז סומא - . הגוף ) ברע , מהדריןאז
(הנשמה (
מההחברה בזה
ריש הבעק ( משנה קונו ; סמא--אע ואילך ) ( ,
במיתת מהעיר צא , ומהאשה
די
אורותאוזוושס
בחי 'כלים ,
דריי איו כחישת (
מתלבש -ד
זיינען' זיך וולס בעיקר מיינט עם זלגן " חטאת " -
ג ' כהי ' , . חלו כח " גוף האדם שהוא הכלי נחלק לג'
מהאור המלובשים נג ' בחי ' דבלים נקי נר * ן חבל
י .פ ויצא . .
להעיר מצפן נ עה ,ת ) 54
אוז , ( ( מקבל ) ( מלכות ) אויף כלים ד' " אוו כלים ( נשמה -אורות ,און גוף -
שזוי אויך איז עם אין עולמות [ ווטס די כלים ) :
ד ' בחינות הנ " ל זיינען כנגד די ד ' דשם ו41ס ער רעכנט ניט חילול השם
עולמות י " ] :דער מספר ג ' ווייזט אויף צוליב דעם וולס זיין מירוק איו דורך
אצילות בריאה ויצירה ,און דער מספר מיתה -יציאת הנשמה מהגוף ,איז
ד ' -אויף אלע פיר עולמות ,אויך עשי' . בהתאם סיטן הסבר שע " פ קבלה ,חז
' קומט אוים 8 ,ז אויך דער ממסר פון ג חילול השם איז כנגד אצילות ,וושס איז
חלוקי כפרה שבירושלמי ( וואו מ " ע - בת " אור שלמעלה מהתלבשות בכלים .
כנגד עשי ' -ווערט ניט גערעכנט ) איו
ווייל די ג ' בחי ' מתאים ע " פ קבלה * '
ווייזן ( לפי ' זה ) אויף אצילות בריאה
-. סיהשט זיך גערעדט פריער ,שז
איז ירושלמי [ אוו לויטן מהרש " א איז
יא .
חזוי אויך דער פשט איו בבלי ] ,איז
ויצירה ,ווטס כנגדם זיינען :חילול השם ,
ראב " ע מוגה יו " כ יסורים אוז מיתה ,און
לא מצות און ב"ד ומיתות כריתות
( יט תשובה ,
תעשה ".
אין אותיות הקבלה הנ " ל ,ער רעכנט
יב .תלע פירושים פוז תורה וועלכע אצילות בריאה ויצירה און ניט עשי
זיינעו בעניז אחד זיינען שייך זל" ז י ' - ( וולס מ " ע ( תשובה " ' ) איז כנגדה ) ,
.
בשיטת
( ולא כפרה
) 48
נ.
( הערה
חיוק '
וש. א, ת מסע עה ,
ע " פ המנואר לעיל
שראנ ' ע מונה ו '
. לקו
הירושלמי ,דוה
)6 .
) 65 . לפ " ז ווייזן די ג ' ערשטע בחינות
אורות אויף ז "א ) בינה ( חכמה
( משפיע ) " ,און די בחי ' הרביעית -
באדחשוגהן הוא מפג שמונה רק החיוקוה שהגפרה
. ,
- . , .
ולא מצל ענוזת דאזם עצם ) -ש
.
שדוקא היא ממשאיל ע כ וכו ' ) אפשרית ר7 ש)
המבואר בפאס -דלנבל ' ג ' חלוק '
עם ביאורו ע ~י .
)1
) 66ע ' פ - ? . בעוה ,ז ( ראה מצות התשובה בסהמ ' צ להצ
פ ד ). .
כפרה קא ' על כליפ ,ויירושלמי על האורות -י -ל ,
בכלל , וירושלמי נבלי דתלמוד בחילוק שהוא
ראה ? יצות התל בהערה 54ממו.נ ח "נ פ . - )6 ,
( ראה ובירוחד עזיז האור הביים
דסק עיקטעענין
נוגע שנכבלי
נאדזכה ד. אגה,ת פ. י כנגד ד ' אותיות שם הוי ' . ונא
) 62
ב ) יו " ד -די עשר ספירות ,און ג ' -די איו עפ " ז די צוויי פירושים הנ " ל [ צי
.
ג ' עולמות בי * ע שלמטה מאצילות מיטן * שלשה הן " איז ראב " ע שולל
[ אוז די צוויי פירושים זיינען מתאים חילול השם (אצילות ) ,שדער מ " ע
צו די צוויי ביאורים הנ " ל איז ג ' און ד ' : ( עש " ) ] ,אע " פ טז זיי זעעז אוים ווי
די עשר ספירות דאצילות טיילן זיך אין סתירה ' דיקע פירושים ,זיינעו ז 5שבער
שייך אייגער מיסז צווייטן :
ד ' בחינות כנ " ל :איז לויטן ערשטן
פירוש שז מיט ג ' ווערט געמיינט די תלת בראתיו " ולכבודי פסוקי" אויפן
ראשי ראשין שלמעלה מאצילות ,קומט לקו "ח " , יצרתיו אף עשיתיו " שסייט איו
אויס 8 ,ז ג ' איז העכער פוז ד ' ; און לויטז " אף ' ( לשוו ריבוי ) איז וישרט ןז מיסו
בהע ) צוויטז פירוש איז ג ' ( עולמות שז עניז וושס איז דער פסוק מרבה נשך
נידעריקער פון ד '] . פוז * בראתיו גו ' " -בחי ' העכער
שטייט אויף דעס עניז בחסידות יי 8 ,ז און דער ריבוי טון " אף " ; אצילותיי
ב" עלא סליגי כלל כי שרש ג ' עולמות . שטייט ביי עשיתיו " דוקא ,ווייל דער .
הם מג ' ראשי ראשים דוקא שהם למעלה גילוי פון אצילות וי קומט דורך דער
מאב " " ,
עבודה איז עשי' דוקא.
ביידע די אויס ,שז קומט ועפ ' ז אח דשם איז די שייכות פון די ביידע
פירושים שבסח " ג ' [ ג ' וולס ווייזט אויף פירושים הנ " ל -וואל דווקא עש " איז
כלים אוו ג ' וולס ווייזט אויף אורותי פשרבונדן מיס אצילות .
זיינען שייך זל " ז ,ואדרבה :אמיתית ענין ויתרה מזה י" ל :די שייכות פוז די יג .
האור ,וושס איז אינגשנצן העכער פון ביידע פירושים איז ( ניט נשר אין דעם
ראשיז ראשי תלת די זיינען כלים , מערסן סוג וועלכו ראב * ע איז שוקי -
שלמעלה מאצילות ,און דעם אור נעמס חצילות שדער עוי -נשר ) אויך אין די
ג ' שמורה על מעז דוקא דורך בח " .
ג ' סוגים ואס ער רעכנט יש ; ד .ה די ג '
[ז הכלים שלמטה מאצילות כח " וושס ועיזן עויף כלים ( כפירוש
כשם ווי די ג ' עולמות בי " ע יד . אדה " ז איו בבלי ) זיינען פ8רבונדו מיט
זיינעז פשרבונון מיט די תלת ראשי די ג ' בח " וושס זיינעז מרמז אויף אורות
ראשין שלמעלה מאצילות ,שזוי איז אויך ירושלמי) . ( ווי איז
ב 5די ג ' חלוקי כפרה -וושס ענינם חיז דער ביאור אין דעם :וועגן דעם
כסרה צו 8נשמה בגוף דוקא ( וושס מספר פון " ג ( מדות הרחמים ) ברענגט
דעריבער איז ראב " ע ניט כולל בזה ער אין סרדס יי צוויי פירושים :א ) דער
חילול הום כנ " ל ) 8 -ז זיי זיינעו פ8ר -
בונדן מיט 8דרגא וולס איז העכער פון
די עשר מספר פון יו ד וו5זט ם .
ספירות דאצילות ,אוו דער מניו ג ' אויף
נשר ווי וי די ד ' בחי ' הנשמה נרצח - תלת ראשי ראשין שלמעלה מאצילות .
במנא דבחי
עיייש'. ".
מהמבואר צ ת ,
ולהעירהמאריך ה
-ה כל ) 73 אצילות שבאצילות * . ' פ בלק
ובאצילות ,גופא - ) 70
הערער ווי י פיז געוועו פשר איר , הרחוק , מקיף מהגוף , מופשטת איז
ירידה ,העכער פוי כחי ' ,טהורה היק יחידה -ביז ווי זי איז איידס מיט יחיד ,
ואצילות יי ) . ניצוץ נברא מיט ניצוץ בורא ,כביכול ' י ,
.ט כסל . ( משיחות , ווטרום דוקא דורך דער עבודה פון ח
1תשכ ,ט ) הח ,עדו , .ת שןאח . נשמה למסה אין ש גוף און קיום התומ " צ
בגשמיות דוקא -וכנ " ל ( ס " ת ) שז אויך
מצות התשובה דשרף געטשו ווערן ( ווי
גלקו ת נלק שם מבואר שעליית הנשמה . ) 75 שלע מצות ) נשמה בגוף דוקא -ווערט
.
לבחי ' הרנ ,ע ' ח לאצילות אלא ששם מבאר ע ,פ
האופן
היא אויפגעטשן שן על " איו דער נשמה
כריאהן . שאצ ' לוח הוא בחי ' כתר ,וחכמה -
קדשא ואילך
ישראל ) , .
תרס 'וו (,סדיהסט ,
ובהמשך א -ב ) .
כבפניםראה ( כ, 1
כלקמת אני
מפורש
שעללת הנשמה היא בנחי ' שלמעלה ( ב מבחי ' י .
אבי ע . ש ' ויוש " ה ". 1 ) 74
ש. מהורה ה'א שקודם הצמיוס ,ע". א הונא "- בד -ה ועתה אם נא ,תרע ' . ונתבאר
"
? 05 שיחות לקוטי
קרושים *
השבז ד8ך שלע באמת , [ ניכמער : א .אין דעם אונטערשייד צווישז
עבירות 8שייכות צו ע " ז ,ווי דער דער אזהרה " לא תגגובו " -בפרשתנו י
8לטער רבי איז מבאר בארוכה איו -און דער אזהרה " לא תגנוב " אין
תניא י 8ז " לא יה " לך " איז " כולל גל עשה " ד ,זאגט די גמרא ( 1אוז רש " י (
שס " ה מצות ל " ת " -ווייל ' דורך ברענגט עם ד 8שרץ ) אז בפרשתנו
יעדער עבירה וולס מ ' איז עובר אויפז רעדט זיך וועגן גונב ממוז ' אח דער
מעשה ' רצון העליון ווערט מען בשעת
נפשות' .פון עשה " ד רעדט וועגן
גונב תגנוב
" לא
8פגעריסז פון אלקות שזוי ווי דורכז
חטא פון ע -ז -
בנוגע דעם איסור גניבת ממון זלגן
און וויבשלד 8ז צוזשמען דערמיט , רז " ל ' ,כל הגונב " איו " כאילו עובד
יישם דאס ( די שייכות צו ע -ז ) איז 8צד - עבודת כוכבים * ,
השוה ביי שלע עבירות ,געפינט מעז
דחס וושס רז " ל זטגן וועגו געוויסע
דשר שז די חז " ל השבן אויסגעטיילט בט - עבירות 8ז דער ווטם איז עובר אויף זיי
.
שטימטע חטאים אינעס סוג פון כאילו
איז " כאילו עובד עבודת כוכבים " "
עובד ע " ד " י ,איז דקר דשם גומא 8בש -
( וכין -ב ) ,איז מוכו ,וויסענדיק הדיוק
וויו 8ז שט די עבירות השבן שז עניו
בתכלית פון לשון רז -ל ,שז דערמיט
מיוחד אין וייער שייכות צו ע " ז ] . שרויסצו - געמינט נטר ניט ווערט
דשרף מעז פארשטיץ :וושס איז דש ברענגעז דעם חומר פץ דער עבירה -
איו גניבה ,וושס איז פון די מצוות שביז 8ז וי איז שזוי השרב ווי די עבירה הב ,
אדם לחבירו ,וולס איז עגליך צו ע " ז זיז עבודת " עובד איז ( וושס חמורה ,
כוכבים " ) ,נשר די עצם עבירה השט איז
פ ,כ ואילד . )7 .
זיך 8ז ענלעכקייט צו ע " ז
ד -כה . שם פכ . )8
1 נאגה .ת סס . אצה -ן שוהו דיוק אלו י,י
שעברותואדיי ) 10
יג .
היבירזת מודגשת ונויסח .י
ביותרק סכיה ( קלח ,גן ביאור מרז וראה אגה -בגסה .ר .נכי )
שט . ברמב ' 1פו ,א .מכילתא יתרו
סנהדרכ , )3
)4
ן. .
.
'- 1
.
ראה תו ש חייט איז - . .
ליקום בו כ מרז ל )6
מאומה גו ' למען ישוב ה ' מחרון ע"פ ב .וועט מעז דשם סשרשטיין ,
אפו " שטייח בסיום הפרשה וועגז עיר מס ' סנהד - הביאור פון טז עניז אין סיום
הנדחת - רין " ,זזאז מעז געפינט ח תומר מיוחד
איז די שאלה :וולס מיינט די משנה ביי גניבה .די גמרא שטעלט זיך דשרט
כל ומז שהרשעים בעולם " ? דשס קעו . אויף רעם וולס עם שסייט איו דער
ניט מייגען די אנשי עיר הנדחת ,וושרום משנה ,ולא ידבק בידך מאומה מן
די ווערטער " ולא ידבק גו ' " שטייעז אין החרם י ,שכל זמו שהרשעים בעולם (
.
פסוק נשך די ווערטער הכה תבה את חרוז אף כעולם אבדו רשעים מז העולם
שיין ישבי העיר " רי ,ד .ה .ס 'רעדט ויד נסתלק חרוז אף מן העולם " ,און די
נטברעם ווי מללהיט מעניש געוועז די גמרא ושגט אויף דעם " :מאז רשעים
אנשי עיר הנדחת אוז ריי זיינעז שוין אמר רב יוסף גנבי " .
ניטש בטולם ,און אין דעם בטשטייט די איז דט ניט פטרשטטנדיק -סיי אין
שאלה פון דער גמרא " מאן רשעים : - דער קשיא פון דער גמרא סי ' איז רב
רעדט זיך דש וועגן וועלכע רשעים יוסף' ס תירוץ :א ) וושס פרעגט די גמרא
הנדחת ? בשייכות צו עיר .
אין מום פון מס ' ט ( הדר " 1מאן רשעים "
און אזיף דעס ענטפערט רב יוסף : , .
נ כדעם ווי דער וושרט רשע " אי שוין ,
' וושס השבז גע ' גנב ' עט פוז "חרם
גנבי , - י יש בתנ " ך ( כו " כ פעמים ) אוז איז 8ז עניז
פסוק ,וושס
פוזהנדחת
שפ עיר
מעז פוז
לערנט שלל
דשס -פון עקרי בהשקו " ט פון די פריערדיקע
פרקים איז דער מסכת ? ב ) וושס איז דער
ולא
ידבק כידך מאומה מז החרם למעז "ישוב
ענטפער שז רשעים מיינט " גנבי " -
ה ' מחרון אפו " ,טז כל זמן סיזיינעז דט יעדער וושם איז עובר אויף ט ל " ת
די רשעים וושס השבן גענומען פוז חרם , ווערט דשך שנגערופו רשע ( און איז
איז פיראז " חרון אף בעולם " . פסול לעדות ,ווי מ ' השט שויו פיער גע -
'י) ? לערנט
עס איז שבער ניט פשרשטטגדיק :
פשרוושס זשגט רב יוסף דעם לשוו מבאר :היות שז דער 'י זיינען מפרשים
סיום המשנה קומט בהמשך צו דעם
גניבה איז דטך
( סתם ) ,הרשעות
הדגשת פון
אינעם חטא
ניט -די "דט
גנבי " ?
יושם רעדט זיך פריער כנוגע עיר
נטר איז דעם וושס זיי השבז גענומעז פוז הנדחת ,און אויד דער מסוק " ולא ידבק
הקט עיר הנדחת -השט ער דשך גע -
דארפס זשגז אזח לשוו וושס איז מדגיש
דעם עיקר חטא ,ווי לדוגמא " :אלה
' ננני ' ~ .כיה ועת רש .
שנמשניות,
הסדר שב ) ,מא ' ר '
שלמה יכמת.
יפ
. הבדר שנוט
. ..
,יפ .
כלבי יכי
סרס רמ ' ,פ חלק
1ראד
1:
.-
במשנה
מהר " ץ
' ומה
שאיית
, ח ( הובא בע
מריי בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון מן גניבה צו בנוגע ניכמער :
חרפה רשע אבד מז העולם טובה באה ד6 פון איסורי הנאה ,איז דיך החרם -
לעולם שנאמרתן ובאבוד רשעים רנה " ; 8ג8נצע שקו ' ט ,אויב עם איז ד 8איז
אח איז מסיים צדיק בא לעולם טובה . .
רעם דער גדר פח גניבה ' י און הגם שז
באה לעולם שנאמרי זה ינחמנו מ ,געפינט דעם לשון " גונב את החרם " יי ,
ידינו ". ממעשנו ומעצבון און 8זוי שסייט אויד אין פסוק בנוגע צו
עכן " :וגם גנבו " י; :מיינט עס נשר ,טז
דחס וולס די ברייתא איז ד ? מער
א ( ין -
דער כשון גניבה קעו זיך לייגן
מאריך ווי די משנה ,איז מובן :די
אויף חרם ; - 2שבער אין ר ' יוסף' ס
משניות ה8ט רבי מסדר געווען ( ווי דער
דבר . קוצר מלי ' " , . '!) רמב " ם שרייבט ענטפער דטרף דטך 8רויסגעברשכט
נשר ) ווערז ( ניט דער סרט פון גנינה ,
קצר וכולל ענינים רבים " ; שכער אין
דער ענין מון חרם -איז פשרוו8ס
שפעטערדיקו דור ,ווען נתמעטו המוחין
השט מען זיד גענויטיקט איז דעם אופו ז8גט ער " גנבי " ( אוז דערמאנט אינ -
גשנצן ניט וועגן חרם ) ?
ווי די ענינים זיינעז אויסגעשטעלט איו
די ברייתות -מיס מער אריכות ג דער עניז וועט זיין פשרשטטנ - .
ופרטים ,ראיות פון כתובים וכו ' ,ווי דיק דורך מבאר דיז איינעם פון די
מ ' געפינט עס כמ " פ בש " ס ,טז די זעלבע שינויים איו די לשונות פון דער משנה
ענינים ווטס שסייען אין דער משנה אוו דער ברייתא בסיום המסכת :
בקיצור קומעו זיי אין דער ברייתא
איז דער ברייתא שטיט " :ת " ר רשע
באריכות ובפרטיות ,
בא לעולמ2נ חרוז בא לעולם שנא -
יומס סיאיז ד 8גיס פשרשטשנדיק איז
דער פצרקערטער שינוי צווישן דער
משגה און דער בריתא :דער לשון כבפנ שבהמשר לוה , -ב ) הו -ל לריי להדגיש
מאומה בידר
העיקר ( .
המשנה איז חרון אף " ,אוו די ברייתא . .
הנסקל . ) .רשב א .
בשור ( כ ' ו כ
החש .
גונבכד ,אחא ( ראה ' ס )
כריתות . ) 18
.
) 21
כשהיתה מעוברת והוכרחה לאדוי מאותו המין
ומתקרובות גנבי ' ,וראה ד רמ ה כאז :זה ' ה בשי אדם ש ( ה ; ' 1
מן . . .
רעה . שוה ( רם שיצא לתרנזת )1 ע. ראה ראב בו : . החרם דמקה
) 22
,
( ([
נף ' וסף לשי כאן ג. ח, . אמת ,למשל '
מרשפת -ע
יעולם - -אף שצדיק ורשן
רשעט, 1באב ) -
קאמר '( נדה הי . יא
חרוז בא יעולם ' -רק . אבל עפת ? ריך לפרש ,שהכוונה מעת שעובר י
בפועל . ) 23ולא
בבת
. ..
משי א ,ה' .,ג .
שפ ) 24
נאק ,
ר0ה .יחן
ננה ' [ 0א , . .
ומצל 1ה ג(
שקשה[ ' 97-רש9צד גסרק
מ1נ1 ע - 5ןהוא ')
שהרשן ' ס
(
מעגו רשע פון חטא ע " ז ( ובפרט שז דמם -נ :אויב די ברייתא ז8גט עם
מ ' הטט שוין מסלק געווען דעם יצר הרע בהמשך צו דער משנה האט אויך די
פון ע " ז י ' ) ,נ8ר וועגו רשעים בכלל ,ניט ברייתא געדטרפט זלגן דעם לשון " חרון
פון שז 4סוג וולס לא שכיחא כלל ( ווי אף " ; אוז אויב דטס איו בקשר צום פסוק
און דער -חטא ע " ז ,ובפרט -עהנ " ד ) וולס ווערט נ8כדעם געבר8כט אין דער
פשר הויבט 18די ברייתא מיסו לשון בו -יתא -ווערט דשך איו דעם פסוק .
ניט דערמשנט דער ענין פזז " חרון " י ,
אויפן שבער ניט
רשע וולס סתם 4 לעולם - -
עבירות ( בא אויף רשע
עובר "איז
.
!
.
דער לשון איו אויספיר חרון ( סתם ) בא לעולם " -בניגוד צום לשוז וולס
לעולם " ,ניט דערמשנענדיק דעם וושרט שסייט ווען " רשע אבד מן העולם טובה
.
,אף " ,וושס קומט בשייכות צו ע ז ,כנ -ל , באה לעולם " ?
'. ן . אין דער משנה
דער ביאור בזה : ד.
סיאיז שבער ד 8 8תוכן משותף איו
עס איז ד8 8ז אונטערשיד איו תוכן
דער משנה און דער ברייתא :די משנה
צווישן דער משנה און דער ברייתא :די
זטגט 8ז " כל זמן שהרשעים בעולם חרון
משנה רעדט וועגן עיר הנדחת ,אח שזוי
אף בעולם " ,מזוי אויך איז דער ברייתא
אויך בסיום המשנה " ולא ידבק בידך
איז דער מכוון פון " רשע בא לעולם
מאומה מן החרם מ ,שכל זמן שהרש -
חרון בא לעולם " ( דער " חרון " קומט
עים בעולם חרון אף בעולם " ,ווערט
געמיינזאם מיס " רשע " ) 8 ,ז כל זמז סיאיז
דערמיט געמיינט דער חטא פוז עיר
איז ד " 8חרון " -ביז דער " רשע " דש
הנדחת ,דער חטא הכי חמור -ע " ז .און
העולסי . " רשע אבד מן צייט ווען
דערפשר ז8גט די משנה דעם לשוו
לפ " ז שבער שטעלט זיך די שאלה : חרון אף בעולם " ,ווייל דער ביטוי .
בשלמא אין דער משנה איז מובן פשר -
מען זשגט
דווקא בשייכות רמב " ם ווי" דער
געפינט חרוןז) (אף
צו ע "
"(
וו8ס ס ' איז ד " 8חרוז אף " בעולם " כל
זמן שהרשעים בעולם ,ווייל ד 8רעדט
"') .
אין דער ברייתא שבער רעדט זיך ניט
זיך בשייכות צו ע " ז אוו כל זמן ס ' איז ד8
8מציאות פון ע " ז ( " חרם " ) איז אויך
פטראן " חרוז אף " ( אוו ווי ס ' שטייט אין
ספרי י ' " :כל זמן שע " ז בעולם חרון אף
כות ' ותר . . .
בתוספתא סוטה פ ' ה ' א הוא גאר ) 27
.
פ1רענ 1ת באה .אלא . וליתא שב .
חר 11כא לעולפ בו
ונכי, .
שםהידחת מוגרתמו -נ
נער שהרי ו .וראה
הפרשהמפרש ' .
אופן מובן ' נכאן ,
חיא פל
המשנה דקאי ב , ,חרון אף " רע . 1 -
ראה יד ,יח .הונא גם בפרש -י עה " פ . ) 32 " .ו. חטא
09ן שיחות 1יישיצ" 4 , לקוטי
" גנבי " -אוז אויף דעם ושגט ר ,יוסף בעולם " ) ; לבער פ8רוושס זלל ביי שנ -
די משנה מיינם די רשעים וולס וייער דערע חטאים מון " רשע ( סתם ) בא
פשרבונד -קייט מיס ע " ז איז דורך גניבה לעולם " פ8רבלייבן ( און נמשך ווערו )
( פון שלל של עיר הנדחת ) ; און וויבשלד דער " חרון ' טויך נ8ך דער מעשה
סיאיז אינעמ אופן פון גניבה ,דערפשר העבירה ,זוען פעולת החטא איז שזיז
איז כל זמז שהרשעים בעולם -חרון . מער ניטע במציאות יי ?
רשגשטששווער " דערמיט איז דער יישם השבז עובר געווען אויף " ולא ידבק
מבאר ,דשם וושס דער רמב " ם * ' רעכנט בידך מאומה מן החרם " ' י -אפילו ווען
די לאווין סון ,לא תגזול " און " לא ניטש שוין חרם איז די חפצא פון
תגנוב " איז דעם כלל פ " 11לאו שניתז במציאות .
לתשלומיך און ניט אין דעם כלל פון אויף דעם פרעגט די גמרא " :מאן
ילאו שניתק לעשה * :בש ח לאו הניתק רשעים " ; וושס פשר ש סוג רשעים מיינה
לעשה איז מעז עובר אויפן לאו נאר מען ד 4וועלכע רשעות איז עס 0811 ,
בשעת מעשה העבירה ,ובמילא טז די איז ממשיך ד 8דעם " חרון אף " פון ע " ז
תורה ה8ט געגעבו 18עשה צו מנתק אויך נ8כדעם ווי די ע " ז חיז שוין ניטה ?
. ניו חילוק נזה שגם ל אפ . ה" לנאורה ) 33
נמר שנע כ ' שהוקשה לר ' יוסף לשון ען
שהרשע ' פ מן , נו . במשנה להברייתא : המשנה
המשנה .כי ומז שהרשע .ס בעויס .ולא כבספר' .כי
זמן . ..
והי נו נע71ט אנוו רשן ' פ נו ' בעולפ חרו אף
שער כר . .וע.ו מתרץ ר' יוסף .גנבי- . כל . ,שישנו כל ומז זה נעולם ,ננרלהא איקא לא ,
זמן , .
החומדים ליקי מן שלל ההר זגורמיז שיגואר
נעולפ ולא נמשר כ,א :הרגן אשר) .רשע בא יעולפ. .
א ) קשה . . .
שיא ע א כו ' עי ש אבל .
( כנ " ל שלי
גפנים ס נ
ההר) עובד
החרו :לאחר הזמן שבא -
הטעם .
שני ,ומא
במשנה נפק ,מ גם הובי. . .
1 ב יק ) יקחוהו . באיזה אופו בהמשנה שהי -
1 - ( 97אזמר הנדחת
הלשוו עיר וינוי
וטעןשאינו .של אבי
שמדונרפשוט
נחרוז אף
ושרום מיגעפינט דיר ניט 8ז דרס איז זלגן שז דער תיקון איז חל למפרע אויף
נטר כיז מ ' פשרברענט דעם חרס . דער מעשה העבירה ; שבער ביי גניבה
אוז יייכשלד די רשעות איז 8פעולה וגזילה איז מען עוכר אויפן לאו כל זמן
נמשכת בוו גניבת החרם פון עיר הנדחת ער השט ניט בשצטלט ,יעדער רגע פון
-ע " ז -איז " כל זמן שהרשעים זמן הפעולה טוי אוז גטכדעם -סיאיז 8
בעולס " ,זיי הלבן נזך ניט תשובה וגזילה ) איז
בשעת דוס
ער גניבה
וממילא פעולהאום ( די
נמשכת " , "קערט
געטשן אויף דער גניבת ע . 1 .איז אויך
נעולם . דער " חרון אף " פון ע " ז נמשך נ8ר ח " לאו שניתז לתשלומיך -בהוה ,
ער ושי מבאו ולהבא ניט עובר זיין
8הסברה אין ח .אוו דטס גיס אויך ( ס ' ווערט נפסק די פעולה נמשכת ) ,דטס
דברי הברייתא רשע בא לעולם חרון . י. , איז שנער ניט מתקו רעם לאו בעבר
בא לעולם " ,אויד נשד דעם עונר זייז די
עבירה : ז .עפ " ז איז פטרשט8נדיק דער
וויבשלד די משנה רעדט ד 8ניט וועגן חידוש בנדו " ד :וויבשלד 8ז גניבה איז 8
אופן ווען די תציאיח פון ע " ז איז ין פעולה נמשכת ,ער איז יעדער רגע
פשרשז בעולם ,נ8ר וועגן המשך פון עובר אויף לא תגנבו " כל ומז ס ' ניט .
דער עבירה מצד דעם גברא וושס השט געווען די " תשלומינו ,קומט דטד אויס ,
; עובר געווען אויפן חטא פון גניבה דער תרם פון עיה " נ איז ויען שז אויד
נקודה די שט מעז קעז ובמילא גמשר ביי די איז נטך שיץ שויז ג ' ט- 8
געפינעז אויך ביי 8גדערע עבירות ,אויך שי , ישעות פון פעילת הגביבה " גנני " די
אפילו ביי די וולס די מעשה העבירה איז
ניט קיין פעולה נמשכת :בשעת ח איד
סוט 18עבירה לייגט זיך גלייך אויף
זה על לאו
הרמבים לוקת מ -ש מתאים ; איז
ביאורי עם ואבידה
גזלהאיך וי הל '
וצע " ל ריש . .
די מצוה וחיוב צו טטז תשובה
אויף דער עבירה י ' -און כל זמן ער
אים ' ,
.
זו מ " ע
לשלם
חיב עלי " ,
אין ה לוקיו
,
לתילומיז שה "
, לעשה
שיינו שב לא
הב -.ש .ב?גה ,ת
:מנחליו ,כו ' הר ' מפורש דכי
מן
ובפרי צ ,
וכו 'פ ע "
,
יכו ' .גמל ה .
ועד 1 . תמרוכו ' .
בסרה
.
דהאירלונייר
מתי . תעאנ '
עז ראהך ין -
שסמך -י,
( ואכורך או נא
שלפניו
..
[ ; לי
תש .נ . . ( 4
יק כמה
ב1ה ,-הוא
מפשט מאע 1
ההל דבבש ס די (
החולשך . ולפיי ' ד (
מסברא )
מהכרח .
פסוקים , 7תש7זווין .
יחשדיבזין - .
ללשה
.ת1
( יחק ! ותה .ה
לפ .שהיא :א בלה -
[ ,אינ
אקל
.
המצות 1כ א דוי ' 17שלה ,ועל ו . הרן [ שאין וסנ ' ת ע א . . :לאו שנ " [ ~ -,
211 שיחות " קדושים לקוטי
עבירות :כשם ווי מען געפינט ביי ע " ז , ה8ט ניט תשובה געט 18איז ער יעדער
8ז אפילו נשך די מעשה החטא ,איז עס רגע עובר אויף דער מצות התשובה יל
נשך שלץ גורם " חרון אף בעולם " , און דעריבער ושגט די ברייתא " רשע
ובלשון הספרי " בל זמן שע " ז בעולם בא לעולם חרון כא לעולם " 8ז כל זמן
חרון אף בעולם " ,ד .ה 8 .ז כל זמו סשיז ער הייסט נטר " רשע ( , 1בא
לערלם ) " -
בעולם ,ווערט דש די מציאות פוו ע " ז ביז ער סוט תשובה -איז שלעמ8ל
חרון אף בעולס ,שווי אויך כסדר נמשך
איז
ברייתא עם
פרטית ,מיינט
עבירה אוו די
לעולם ) " ; מפרט
בא 18 "גיס
חרון (
ביים חטא פון גניבה ,וויבטלד ס ' איז 8
פעולה נמשכת איז כל זמז דער גנב טוט די רשעות פון יעדער עבירה -טז כל
ניט תשובה עויף דעת ,איז ער כסדר זמו עס ציט זיך דער העדר הקיום פון
.
ממשיך חרונו של הקב " ה געולת מצות התשובה ציט זיר אויד דער
משח " כ ביי 8נדערע עבירות ,כעטש תמידי יי . " חרון " ,איו אן אופו
אוור דורר זיי איז דש חרון בעולם לאון לויטן הסבר הנ " ל איז אויך מובן ט.
אויך זיי השבן 8שייכות את ענליכקייט דער חטא פון גניבה איז בדומה יוטס
%ו דעם חטא עיזן אע תבער דער המשך צום חטא פזז ע " ז מער ווי שנדערע
החרון גש מצד דער עבירה גופא ,ניר
דערפשר וושס ער העלט זיך 58מון
מקיים זיין מצות התשובה ,און ניט ווי
ביי גניבה ,וולס די עכירה פון גניבה
,
הלנבור ) -כמש 1ח נאר כה . ותפיה - כטת
.
גופא איז 8פעולה נמשכת כנ " ל ' .
שב -אבל חחים בחיוגה לב ' ע -בפשט הלשוו
מהאחר ותורד הנמאיס ודכתוניפ ,אלא שבכמה
נקראי
יוסף " גנבי " נישט " גזלני " 8 ,דער " גנבי
עשה תשובה עובר שיא 1 מצוה חיונית נמצא דנ .
תשובה . בכל רגץ ורגץ על מ ,ו של
וגזלני - -דער גדר פוו פעולה נמשכת החי עשה .ב .
) (1 שבועות (יב ,בן .ובחים ראה היד
) 42
איז דטר דש סיי ב 8גניבה און סיי ביי וראה א' ולא עבד חששה נבח רשע .ס תועבה . .
גזילה ? ב ) וושס די ברייתא ז8גט " חרב תניא פרא .סו -א לר ,ה כס ,א .וראה ל ' 017פיר ,שיב
כא לעולם און ניט " רעה באה לעולם " ,
יתנש פ -א ע' יב.
וונוס איז דער היפך פון ,טובה באה
%דיק .
יס ס ס " בס .
' ונ 1מה שפרש ' עפת ) 43
,
פון סתם רעה " -פשרוו8ס 8לן די . טמנו .
1ה 'בגמרא "נ .
המובא המובא בגמ ז ג ) משמיט סיום הכתוב .
עבירות גורם זיין ניט נשר " רעה " ,נטר רשע בא . מב וו שבווט הבר -תא והבאזר :
לץ1יס
, ןיססיק )
שמשלם לו .
שיחות קדושים " לקוטי 212
איז במילא מובן וולס די ברייתא ז8גט דברי ע"פ מובן זיין ד8ס וועט
צוליב דער עבירה פון " רשע בא " קומט הגמרא י ' " :שאלו תלמידיו אח ר " י בן
דער עונש פון חרון " ,ווייל ד8ס איז . זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר
מדה כנגד מדה -אוו ווי דער גע - מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד
ברשכטער פסוק איז עם מדגיש " :בבוא לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד
רשע בא גם בוו ועם קלון חרפה " -ווי - לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה
ב8לד שז דורכז חטא איז ער מבזה " עין כאילו אינה רואה ואוזז של מטה כאילו
שלמטה " ,קומט דערפטר דער חרון עזב ה ' את . . אינה שומעת שנאמר
וכו ' " . 8תוצאה פון בוז בעולם - הארץ " " .
און אויך נ8ך דעם ווי די עבירה איז די הסברה איו מוסיף טעם אין דעם
שוין 8פגעט 18געווטרו ,איז נ8ך שלץ ווטס רב יוסף עגטפערט 8 ,ז פיט
פ8רשז יער חרון ,כל זמן ס ' איז דט ,רשעים ' וושס בריינגען " חרון אף "
רשע " -ווייל כל זמן ער הטט ניט . מיינט די משנה " גנבי " ( סתם ,ניט דער -
תשובה געטשז בלייבט נשך שלץ די סיבה .
מ8נענדיק אז ס ' רעדט זיך וועגן חרם " ) ,
פון " חרון " :ער איז נטך 8לץ איו דעם , וו8רום דער עצם החטא פון גניבה איז
עלבז מצב פון " עשה עין של מטה כעיז ע " ז :אויך דער גנב השלט כאילו
כאילו אינה רואה " . און " עזב ה ' את הארץ ואיו ה ' רואה - .
דעריבער קומט אויך דורך
יא .ס ' איז ידוע " ' או דער סיום פון 8 (, דורךגנביע"' ,
" מעין פון ) ,חרון אף " וושס
יעדער מסכתא הטט 8קשר ושייכות צו
מיט דעם נטמעו התחלת המס ' ( און אויך די מבואר אויך איז דערמיט און
המס ' ) ,וולס דערפשר פחר - פיז כללות ברייתא ווטס זטגט 8 ,ז יעדער עבירה אי ,
דעם סיום 8הדרן - בינדס מען -איז נטר ( ניט לעולם " בא " חרון גורם
התחלה . המס ' מיט איר יעדער עבירה איז ענליכער ביי
יחס צו , )18ווירום
רעה "
"דט ,
אזוי איז אויך בעניננו " :איז דער מענטש
כבוד 8קונו ' ווי
וולס
ביי גניבה :ד8ס גופא "
ערשטער משנה ( ווי דטס איז אויס -
) שבגמרא " געשטעלט אין די משניות
8 דערווטגט זיך צו סטו סו עבירה אי ,
ב8ווייז 8ז ס ' דוכט זיך אים כאילו " עין
ווערן מבואר די פרטי דינים פון ב " ר און
אינה רואה " ,אוו ע .ד ווי מטה של
" דיני
כא. 1
,וו שנה .
ראה רש ,ש
סנהדריז ,
.
לן )
איש
.
וייגע
-1 וי .
" אם יסתר
ואני לא אראנו " ,אוו
צו געזשגט
ס ' שטייט איו פסוק ' ,
ה8ט
יו
זכאי בן
לעישע '; .
. ,
ע' י .
ראהוו ' . חט" .ץין מורא שתהא רצון " יהי תלמידים , ' ,
. ד' נ הפשע .שבמשנה מתה 'ל . על ; וסף ,, ] ;
לי שמיס עליהם כמורא בשר ודם אמרו
א" כו ' . .תשלומ ' כפל כו ' . .
1 בשישה עישק ה1.
ומ ; (
כאן אמר להם ולואי תדעו תלמידיו עד
.
שגעים משנ
ואחד ' . של לשש
שנחלק
במשניות" פ ביד '"
משא כ
הניווון אלא ע . ע)
כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני
. ~
ע " מ שאנת ' 1המקדש את האשה . וניע לדינא לענ אדם " .
יימוח " -ה שו .ע אה, .
ס -לח תלקח
ועוז .
מחוקי סק
' ודע
.כד .
---
י ,נ ,ק עיט ,נ ~ .
,יאה לקו .ש חטא
" ,ג
;
ל שוה שנקבע נ ; מרא בל דינ ' ס ; הור ' 1מניד י.. וש ' נ . ' ~ א ' לד ! ' ימי ' כ ( 1 7
לרמו אחת . ע " א במשיה של 7 ב. שלשה עד שי
213 שיהוה א קדישים לקזטי
דעם דיז פוז סנהדרין גדולה " -איז סנהדרין . צו ביז בשלשה " ממונות
ווי מטנט מעז שז זיי ז8לז קושר זייו גדולה של שבעים ואחדי און הגם שז.
ווי ברזל במתניהם . .
מארככותיהם ' ?
ולהגב" למעלהבגדיהם של
" חבלים יעדער ב " ד ( שלש כו ' בג ,עא ) השט זיך
זיין בששטימטן סוג דינים וולס ער פיז
89סט שזש הנהגהי ' פשר שזעלכע דן ,פונדעסטוועגז גלייכז זיי זיך שלע
התורה בעלי דיעה מופלגין בחכמת מין דעם ,וושס דער כללות ' דיקער תוכן
מרובה :ובפרט נשך שוועקגייו פוז לשכת און תכלית פון שלע בתי -דין איז ניט נשר
הגזית -אוז דטס שלץ צו פשרהיטז אוו צו דז זיין דעם חוטא און אים מעניש
לערנעז מיס 8אידו וושס געפינט זיך זיין ,בכו ' ובערת הרע מקרבך ( צו אויס -
ערגעץ וואו איז די " עיירות ישראל " ?
רשמעז יי מציאוה פון רע וחטא ) אח
דעם אין סיום איז דער ביאור אויף למען ישמעו ויראו וגו ' " -נטר צו ב- 8 .
סיאיז דט " 8רשע יז המס ' :בשעת ווארענעז 8ז ס ' זטל מלכתחלה ניט זיין
בעולם " פועל ' ט דשם " חרון " פון אוי - קייז 8רט פשר רע וחטא .
בערשטן בט מ ,און ניט נטר בעת ווי עם שסייט אין תנא דבי אליהו
ס ' איז " 8פעולה נשר החטא ", מעשה רבא ,
8ז די סנהדריז של שבעים ואחד (
נ)
בטלר. ". . . ששוח
מען (קנם ) 1ח הרמנ '1כליו לדין
כהשנותך דך
לסדמ ,צ 1ידעח שתיו
) 56 ,. פי .א .
וי )
.
נפשות ) החלפו בכ ד . ד'נ רק לא , דד ' נ ' 1 [7
פו .נ .ב ( נמשיהן .
סנדדריז 1פ "
סנהרר ' פיה ,ב מ .ד
דל '. ינן יאה
מדות רמנ גי ,
ה'.נ . .
רמנ ,ם שפ פ ' ד
ת .ח בי .
הדוי .להדר ממר 1ל חלוק כב ' סלית של
1 7 .,
מתחתיימנ טפר ( ב " ב נו ,כ ) - .
ראה רע -ב , יעייג " כחלוקו
תענית :כג , שאיו 1 . [ המ ' צתך [ א1ק ה17א ,ך 1ך , [ [ א שגס יגח ) .
אי "פח" נ ח
רס "" דב :- להעיר מרמנ " ם הל ' " א
תשובה ) 58
הכריע
צריך .ובו כל העילם . כל אדם שיראה עצמו ", . ,, ,
התאך .
. יאה
" . ,
שוך ; ) ; 1ס ( ה ' [ ,ו ק 1 [ ' ה
, (:1 אמ . , [:1 ( י ןת , [ 71 ' [ וי של ).-
בל העולם כולו בו " .
יאתפרש
ראהאת59עצמי
[ י [ [1 . 1( ' ; . [ן 7 [ 1 11 . [ 1 קא ע הית " ה , '
שם ) , " דברים א ,יג ( מספרי
שיחות " קיישיפ לקיטי 214
און בשוושרנט די גמרא און ד8ס שטעלט זיך די שאלה בגדו " ז :ופס פ8ר
לערנט 8אידן 8 ,ז עם טשר ניט זייז שזש %הוראה לעריס 8איד חרויס פוז רעם
ניט הקט ער זמז ווייל כל הנהגה , ענין טז רשע בא לעולם חרון בא .
תשובה געטטז איז שטענדיק ד " 8חרון " לעולם . .צדיק בא לעולם טובה באה
העכירה ; געולס ,ניט נ4ר כשעת מעשה לעולס " ?
- --
י' א . יאה תניא 1 : " ראה זחת 2ג ,ב . (א )
215 שיחות לקוטי
ב מגדישים
וולס איז די שוועריקייט די
ועפ " ז - ואהבת לרעך .
א .אויפו פסוקי
אין פסק ,וולס ווערט פשרענטפערט כמוך " ברענגט רש " י דעם מאמר פון
זה . . מיטן מאמר ואהבת לרעך כמוך . רבי עקיבא ( אין תורת כהניסי ) ,זה כלל
בתויה " ? בלל גדול גדול בתורה " .
אויך דשרף מען פ8רשטייו וולס רש " י מפרשיסי זיינעז מבאר ,שז ר ' עקיבא
איז מעתיק דעס שם בעל המאמר -ר ' וויל שרויסברענגען די גרויסקתט פון
עקיבא -וולס רש " י טוס עם נ8ר דלו דער מצוה 8 -ז ד8ס איז 18ענין כללי
ווען דפס איז מוסיף אין הבנת הפירוש , איו גטנץ תורה ,ווי דקר מאמר הידוע
פון הלל * " דעלך סני לחברך לא תעביד
מיל). ( ווי גערעדט פיל
זו היא בל התורה כולה ואידר פירושא
עס איז ד 8שז אויסדרוקי " הקוש - ב. הוא " .
יא טוב והתירוץ פשוט " -און הזוי איז ד8רף מען פארשטתז :פירוש רש " י על
כעניננו : דים התורה איו ,כפשוטו ,ניט 8מוסר -ספר
לערנענדיק דעם פסוק " ואהבת לרעך אויף צו מעורר זיין איון צו קיום
כמוך " 8 -ז די אהבה צו 8צווייטן אידן המצות ,נ8ר -ווי רש " י 8ליין ' גיס
דארף זיין " כמוך" ,ווי וי אהבה צו זיך שרוים דעם כלל - -ואני לא כאתי אנא
אליין -שטעלט זיך גלייך 8שחלה לפשוטו של מקרא " ,
פשוטה :וושס ד8רף מען השבן ב8זונ - [ פון פירוש רש " י קען מען ( ובמילא -
.
דערע ציווים " י אויף גנבה ,גזלה ,לא דשרף מעז ) שרויסנעמעז " ענינים מופ -
תקום " וגו ' וגו ' ( די מערסטע מצות שבין
אדם לחבירו ) -
לאים ' אין סלע הלקי התורה ( ביז אפילו .
רזיו דאורייתא ,יינה של תורהי ) ,כולל
פון מצוה די מקים מ ' איז ווען בפרט ענינים הנוגעים אין הנהגה בפועל
פון יעדערז אוז -יעדער טשג
שלעכטס
טשו וועט מעז
כדבעי ,
אויסגעהיט פח
לרעך כמוך "
ואהבתזיין
"כמתא
-שבער לכל לראש איז יערער
8צווייטן אידן ,ואדרבה -מיוועט זוכן וושרט איז פרש " י נויטיק -כדי צו
צו ט8ן סיט אים טוב וחסד ( און נ8כ - פ8רשטיין פשוטו של מקראן :
וירושלמי1ה שם .
תולדות אדםספר 1תוזכ , -להעיר מטאטר .
נוזהעזא ' נזר שפ נשינוי לשוו )
)1 ( א7ה . 1ואמרסע .ג . פשוטהיניס גג
והקושיא ,סוב לק 1ת
שהתירוץ
)9 . גדול מזה - .יאה מפרשים במקומות הנ -ביי
'). 0ן )
י .
".
1
תקצ - % , %נ .
נתבאר ( ע " ז החכירות ) באוה ת נראשית ברך ו ' .
..נאמרו 91רש
ונכפלו .
בתורך שנדפ
מור לבוין
על מצות כו ' לח " ב ף לענוש
שכהרבה
שפ -ח 7111 . ' 0ה1כרו1 ריב 'א .רא.כ . יאה )3
.ת .ר '. דאיכא למדרש דרשינז ולא מוקמ ' נו בלאזי .[ [1מ . בראשית ג ,ח .שם ,כד . ) ,
הפשט . .
1פסחיפ בו ,ריש ע ב ) .ופשוט דב -ה גם עיד
וראה א). ( קפא , שיו במס שבועות . שליה )6
פרטים ווטס זיינעז תליין " כללים " ) און מער ) -איו דער זטלז _ טר מאס וולס
ד8ם איז [ חזו -ה -גאנץ תורה -בא מען וויל עט פאר זיד 8יייז ( " כמוך ? " ) -
8זא כלל אין ניט מוכרח אוו נ8כמער - ווערט דאס באוו8רענט דורך ברענ -
ניט שייך יז אלע פרטים זטלז שסייעו .
גען " 18ואהבת לרעך כמוך .זה כלל
כסמיכות צום כלל . [ פשטות : גדיל בתורה ' ,וושט מץנט
קושיא ט " דין וצריך להבין - ג. ,ואהבת לרעך כמוך " איז 8כלל ווטס ,
הידועה " ו :ווי איז שייך א ציווי אזיף ץ בלל ,ה8ט ער איז זיך כו " כ יוי יעדער
בעה " ב ח מענטש אית א מזה שבלב ? גרטיס ,וונוס דחס זיינעז די תלע ציווים
אויף זיינע מעשים ,אבער ניט יעדערער הנ " ל :און דערפשר שטייעז איז תורה די
איל מדה א 8הרגש , אויפמשכו קען כמה מען געפינטיי ווי מצות , קלע
הקרצן -היינט ווי קען מען 8נזשגן פעמים ' י 8 ,ז דער פסוק זטגס מיי דעם
' עזעד אידן שז עי זטל החבן אהבה אין כלל און סיי אויד די פרטים ( אפילו -
הארצן צו 8צורייטן אידן ,און נטכמער : מעצמם ) . המובנים
צו ילדתך אידז [ ווארום ע " ד הפשט ,איז מען קען דטך טבער פרעגן :במה
דברים אמורים ,ווען די פיטים פון דעם
כלל וועדן אויסגערעכנט בסמיכות צום
כלל " ,שבער בנדו " ד זיינען דלך כו " כ
ע " ז הפשט אינה קושיי לב " כ) ,שהרי מתוכן ,, , ל פרטים פ8נאנדערגעשפרייט איז כ " כ
החינוך דהבז חמש למקרא ( וגס -קודם ) יעיקר
לגיל מקומות כתורה -היינט ווי איז מתאים
אהבת הוריי ובנ " א בכלל ,אהבת השם , ; זה ) צו זאגן אז די סלע ציוויים שטייעז דער -
כנוגעצ וכי ' .
לאהבה ה , אהבת התום -
) 15
פאר וולס זיי זיינען פרטים פון כלל
( -ראה ס ' הערכים -חב " ד , בערכו בתחלתו ,
שבמקום אחר ורחוק " ואהבת לרעך
ואתחנן ו ה ) -מפורש בכתוב
יאהבת את ה " א ( נ ) . . י- כמוך " ?
שיתבובו ע.
" ( עצמו הטעם ( והדרך לבוא ) לאהבתו -
8ז ב4ווירנט עס רש " י דורך זלגן ,
' - ינו וקין " ( שהוציאו מארץ מצרים " ש ) " ה ' ( הוא )
דץס איז ( ניט סתם 8כלל ,נטר ) " 8כלל
כ ,ב ), עה ' פ יתרי מטרש ' - ילהעיר
ואהבת לרעך כמוך ' . משא " כ בנדו " ד שסתם נקרא
וולס פרטים שסייען דים גדול [ תזרה " :
אחיך נלבכך
והסברה .
תשנא את
לא טעם
לפרש
ושאני ,
מבלי בסמיכות צום כלל איז נטר ב 8סתם 8
" ( לעיל פסוק יז ) וכיו " ב ואהבת לרעך . כלל .וויבטלד לבער 4ז
שעל) בלב .
מדת שנאה) ( מדה
תו " ' ,ט ע ' 9
שדאתרצ
סה " מ ,
מהמבואר (
שהמדובר ולהעיר - " וולס איז כולל גדיי כמוך " איז 8יכלל
א רמו ,פרסים ( צווישן זיי אויך אזעלכע
הציה . הייאה שייך ענין
קפח .אן :יחו ' ! ן , 5חג ' ד ה ,קהמ . ,נקציר ) .
די " ,יההי
" ; ה71ון רבנ ! - -, רמג , ע " ד ההלכה . -היגיר מצוה י יאה - רמבן ,
!
.
נזרך מימן .יצא ו
[
של אדם . .נאמר בו ויראת מאלקיך " רער" ד ההלכד י " א ש " ואהבת לרעך כמוך " פירושו
ע
( ועד " ז איז ער מפרש כמה פעמים שפע - בתומ צ ( ורשע מותר או מצוה לשנאותו - .
פסחים קיג ,ב ) -סמ "ג עשיו ט .הג -מ להל ' דעיח
לפ " ז איז תמוה ,וולס ביים - טעריי )
(פ " ו ח " ג ,וראת רמב " ם הל חבל שם . -יראים טל " ח
ציווי פון " ואהבת לרעך כמוך " יו -
העירוד ) .ועוד .
כבר סרכ " אבל
בהשלם -
וולס ( א ) אהבה בכלל איז מקורה בלב , כאחרונים ( מהר " מ שיק תרי " ג מצות מצוה רמך .
בפרט אז די אהבה דארף זיין (ב ) אוז ות שם קמג ,ז וחילך ) מה .א ,
פערלא הרי" פ
מהא שלמדין ( סנה '
לרעך מואהבת
גם רשע "נ
היינו) שכולל כמוך -ברור לו מיתה יפה ,
" כמוך " נוו8ס דצם איז ויכער מסור
( המחוייב מיתה ) ,וכמפורש ברמ " ה ( שם נב ,ב ) " :יבל
ויראים ) ( סמ " ג שהביאו הנ " ל פסוק געיקר על י כו ' " ; היבא דכחיכ רעך משמע ישראל ואפילו רשע . ורק
מפסחים שם ] .וראה לקמן הערה ה . 3ואב " ד כנ -ל , גו ' , נתמעט בפירוש ממצות ואהבת חס ,ח
להעיר מ לא תחמוד " ( יתרו כ ,יד ) ,ומדשתק . ) 18 ומוכח מזה שהא שמצוה לשנוא רשע הוא לא
מסני
רשיי משמע שמפרשו כפשרסו ( וראה ראב " ע ובחיי היא שנתמעט מהלשון ואהבת לילך כמוך ב " א
ציווי [
חשמ" ו - נקדדת שס ) .ע " ז ההלכה -ראה המש "פ יראת ה ' שנאת דע " והונא . פ -ע ומהפסוק
,
המדובר
נאמר
- בלבבךלטוב
לא כו '
הנ " ל
.
כיונת אחיך
העושה אם תשנא את
שבמקומות
לאביורה והרי גם ב
שאיו .
בפע רק
.
-,עד תוקא
ירכ ' ס ה
שהוא
ע ,בי . '
)
.
והתובא בחג -א שט
ונא רשע ורק בח .ת הל ,
בקות .ע
והשטיט
ם-
" ויראת מאלקיר " .יראה לקמן הערה ד. 2 ן ~ רש ,ש . ., שם
), ט הנ ' א התצוה נשנא רשע
שתך ה[[ו , -נרת ' ה
רעים תפך
רעך ) -לשיןמעיר
- ,
ך אד . נאתר לא קמא אה
כ. . -תרפא שם , 7תב
וך ,א "
ך יאר הרי -
, - -,
שאפשר ( ~ ( .הה -נ
ךנר [
לא ( . ,עוין א) ( לר . מא .. ך, ןונ, ,
אדםתתא והא .שלאח
ירעיד ) --
לומר ,אז דטס איז ע " ד כף הדמ - ייש די ( יטא איז אדם ) של ללבו
.
י -
פרטיו !?ן א הרה ,
8 גלייך איז~ ןרי -
איו " כמוך " -איז אוו דער פירוש פ8רענטפערט שאלות די 8ט ד.
.
הפשט " ,וכפרש ' פריער ע "ד מזוי רש " י מיט זיין פירוש 8ז " ואהבת לרעך
יוסףחשוב
איז רש " י "
טייטשט טז כפרעה " "
כמלך " .ניט כמוך בעיני
"אתה כמוך " איז ץ כול ( פון פרטים ) און
גלשטיק :
רע " ק ) " כמוך " איז ניט געמיינט גלייך
- אמה טטקע שן " חייך קודמים " קודמים " יו . ממש ,וושרום " חייך
8 שבער כל זמן עס הטנדלט זיך ניט אין
פטל וואס רירט " 18חייך " ,איז דעו אג ' ה ' ,כל כ" .:1 יהח ' ר ממדרש יקח טונ ) 21
.
,פ ( 1ש. ,ע ראה הנסמן כהערה הערה . 21 לעיי נסמק 26ן
כדמותנו . .
ראים ' חר א בו דיה
~בראש " 5וש ראה
ראה ראנ :
) (1, ",
ששיטת1ננ .מ .
בתפו . . .
שבע )ו יו "
אלאד
~.
כמ חד שייכת בזה רע ק. , (
ולבן
הרואהשג1נ
אתכ ברוש שמרמה
משא .
מאויו ,
ויראת" - וקוק ) 2איה
לאזהרה שבעש .~ .
.
כדלקמן נפנ ב . ' ,י. קמ .ל , . -מא
מד . מא . מקץ ) 1 .1 ?. דג . ~ חדא ,ג מהרש ,א רמב ,ו סנה
ברור ( ם
חוד [ )ה ראה
9 .
ראה מ .
של שט , ,,
1,ע ) א .באר מים חיים לפרשיי מד . ' כאז .
כהגה .ה . " ה מא ,ב
219 שיחות ב עדדשיט לקוטי
שכעס על .. מלך ץ. הקב " ה איז ווי מער :שט דער רגש של אהבה אוו נ4ך
בנים " . בנו " איז 8 " -נ 1קרוין . איינעס וולס
יערער אידן אויד צו
לרעך " :צו כמוך "מ " ג )
איז , - , ("כנ -ל
ה4ט עובר געווען
עניו וולס רשי איז מרמז י.
דורך נ4ר ין 18עב ה ר " ל ,און תורת
ברענגען דעם שם בעל המאמר - אמת ומגט 8ז מען -דשרף אים מערש
ר' עק ' נא : זיין ?
יגעני ג עייננו
שס5 :35
י
א ,ג8בן ק ,
"
י
תורה --פ8רת8ס את דחס 8תעזשגט 8ז טלל אידן צווישו זיך זיינען " אחים
פ ' קדושים ( אץ 8 -- געורירן ערעור איו ממש " ,פטרשטייט מען שוין ווי מען קען
אט הקמת מתן חדרה נ6ך זמז משך הקבו 8רגש של אהבה צו 8צווייטו
? המשכח אידז (און " -כמוך" ).
לויט ר ' עקיבא לבער איו דשם ניט וועו ער וועט זיך שריינטר8כטן את
קייו קשיא ,ווייל זיין שיטה איז שז דערפילן 8ז דער צווייטער איז זיינער 8
(4ון כללות ופרטות נאמרו כסיגיי * . ברודער ,וועט ער בנילא נתעורר ווערן
וולס עם שסייט חין אונזער פרשה יטס מיס 8רגש של אהבה צו אים ,באהבת
-וולס איז " באהל מועד " -איז ד4ס אחים.
" כשגו" ) . אוז דערפ8ר קען די אהבה זיין צו
קומט אוים ,שן " ואהבת לרעך כמוך " יעדער מידוי ,סין וולס פשר 8מצב ער
סינים . איז שוין געז8גט געוו4רן בהר
זחנען ןיעווי ר '
אידן עקיבא למקום ,
בניס ווייל
זיין , נ4י
( 8לעמ8ל ) שי
פון יינה של תורה אין דעם פירוש ג
השט געז8גטיי צו טורנוסרופוס הרשע ,
רש " י :
8ז אפילו וזען אידן וייגען איו 8מצב 8ז
בנוגע דער מצוה פון אהבת ישראל
זיינען דש צוויי לשונות ( ווי געבר8כט ד. אבות פ .ג מי. יין
א ) דער מאמר פון רע " ק " -זה פריער ) : להע ר מדעת רע -ק לאבות דרת טפט -ז - . און
ב ) דער מאמר ( כמה . . כלל גדול בתורה פ 'ג ' ) לאבות כגירסת המחוור ויסרי ( תימירו זרה
דורות לפכי זה ) פון הללי * " -זו היא עמך ' - יואה ואהבת לרעך כמוך כעושה מ'
אבלא ) ( נוסף . .
הוא*. בל התורה כולה ואידך פירושא ההלבה -ן ממ " ש שם יוכו ייד .
ע ו יפנס .
.
ודמס ' ת ' ם בו " מוכח ושנוא את האמיקורס' , שא
דער חילוק צווישן די צוויי מאמרים . .
לסטיב( הנ ץ 1 .כ כ
ולהעיר" אמחינוך יסהסבאו .
רשעים ,כ כונתו
פרשתנו באוה ,ח
'1
איז -כפשטות הלשון ; -זה כלל גדול רלי ) , מגוה
רשץ מביא הכתוב ד דא שמיוד ישניא שעל
בתורה " מיינט 18 ,מהבת ישרחל חיז א משנאך . ה ' %שוא נו "
כלל אין תורה -אתנער פון כללי ש ולקמום ( כמ "
הערות .
ואפיקורס יעיל מינים
הערה 17 וראה
שקפי על שם) , במז -ת
ס ' איז ט8קע " 8כלל גדול " , התורה. . 66 , 64
גנבה " גזלה נטר סיאיז דוקא " , לאו אין תורה כלל " .
אי 1 ניר שבער דשך -
מצותך , ניאוף ( ו ( -ב " כלל ניט און מתורה " . . ( ,כלל ,-,
מעז דטרף טבער פשרשטיין :וויב8לד
משא " כ הלל זטגט טז " זו היא תורה " ) .
גא ( ץ רז יחרה כסה " -דטס איז
8ז " אלו ואלו דברי אלקים חיים " " ,מוז
מען ז8גז ,שז ביידע לשונות וענינים , בלויז ) " אידך ( איז ( און תורה ' .
ייגען אמת און הסבן א ביאור עכ " פ ע " פ פירושא " ) .
פנימיות הענינים -איז ניט פ8ר - דערמיט איז פשרשטשנדיק ווטס רש " י
שטשגדיק :וויבטלד 8ז אהבת ישראל איז ברענגט מאמרו של רע -ק דוקא ( און ניט
כל התורה כולה " ,וולס גיס ד 8צו דער . פון הלל ) -ווייל איז פשט ( של עניו ,
ענין שז ז8ס איז ( בלויז ) " כלל גדול התורה " כל ניט ישראל אהבת איו
מנה ) ? בכלל מאתים דיך בתורה " ( ס ' איז כולה " , ' ,ט ' איז נטר דער " כלל " פון
ובפרט אז מאמר הלל איז שוין געזשגט לחבירו "' . מצות שביו אדם
געווארו ,כנ " ל ,אסך דורות לפני זה . וולס דערפטר ועט מען ,תו בפירוש ,
פשרשטיין ד8ט מעז וועט ח. רש " י וש -סי ' ( וואט איז אויך ע " ד
בהקדים דעם מאמר פון הלל " : ' ,הוי הייפשט " -ניר פשט דלימוד פון ש " ס )
מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו ' איז ער מפרש דקם מאמר " רעלך סני
לתורה " . אוהב את הבריות ומקרבן לחברך כו ' זו היא כל התורה כו ' " ,שז
י
הפשוט
היי ) לפ "
יכץ פי
ה
לחבב ,
(- .
ה
% ננ , .י אוד . .אזה .
אהבת ' שראל ז נתז
א משת
,%
.
סתקפ נ סל ( .
ייון ,עי מקרא זש .ס י .י -
.
ם ה , . 11נ ,
סהס צ להצ ,צ
, .לדע ' ר מסע א "י
. .
ן[
פרק לב
1 1
ירק.
ו .
חייב .משא " כ
.
ך לא חלביד " ) ולא בלשון של
. .
כפשוטו -דחה דזא " ג
.
להברך
יג ,מי
ב .וש ג .
שהכץנה
אביו!
עירוכיופ " א
' .
טהרש -א שטן . להפי
ה) 4
)) 5 ,
ם- ס .הייכ .
( עהק '
יראה
ועוד . פ ' .ו .א .
ראה
חשי .
~,ד ,
1
. ,.
1
..
אהבתשירי
סרס אהבת '
להמהך : .
שראית נ קה ה
אהנת ריק ' :הימת עלם
ש פס ב ע ' תתלת
הנ ' :ו ע '
בק .
,.
סובה לעשרת הבעש " ט "ג.
מהנהגה להעיר זל ,
כא ":ח ,יעזן .
משכיל .
הובא ,כבשפ
לתי .
נחייא .
במפרשי יאנ
רשיי ד ( ק יאה :ם ו
ד) ,4
.
וצע ג . . . כא
221 שיחות ב קדושים לקוטי
וולס רעך " איז ט איד אוו השט 8נשמה . ב8וו8רענט די משנה 8 ,ז מען ושל ניט
( וושס " כשם מתאימות ואב אחד לכולנה מטכז קיין פשרות ח " ו כתורה צוליב
ממש " ) - ולכו נקראו כל ישראל אחים אהבת ישראל דער " אוהב את הבריות " .
עכר די אהבה ,יין . און דערפשר ד8רף דשרף זייז איז חז אומן פון מקרב זיין די
נפש מישראל למגדול ועד קטן " ( ביז , בריות צו תורה ,און ניט להיפך ח " ו -
בלשון המגיד " 8 " :רשע גמור ווי 8 רוח צו תורה די 8ר98נידערן צו
צדיק גמור " ) : תורה. הבריות ,דורך משכן פשרות אין
היינט וויב8לד שז די אהבה איז ( ניט " 18ומקרבן מבער לפ " ז קומט אוים
מצד יענעם ' ס מצב אין עבודת ה ' ,ג8ר ) לתורה " איז בלויו ( 8זייטיקע ) באזיא -
שז אהבה עצמית מצד הנשמה ,פשר - רטניש איז דעם עניז פון " אוהב את
וו5ס זאל די אהבה זיין פטרבונדז דער - הבריות " .פון פשטות הלשון שבער איז
לתורה " ? מיט וולס " ומקרבן מוכז ,שז דער " ומקרבן לתורה " איז 8
המשך און תוצאה פוז " אוהב את
דער ביאור אין דעם : ט.
הבריות - -די אהבה צו בריות בריינגט
זאגן 8 ,ז ' . עם איז ידוע וולס חז " ל און דריקט זיך אוים אין דעם וולס ער
זיינען ישראל
לכל דבר " ישראל ,טז
קדמה לגבי תורה " -אויך
מחשבתן של איז זיי מקרב צו תורה :
ישראל
ואורייתא
" באורייתא מתקשראיז " הוי דעם מאמר ארש ברענגט
מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו '
בקובייה " ,וושס פוז דעם איז משמע אז
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה " ,אוז
ישראל . תורה איו העכער פון
לסר שאף הרחוקים טפ . : טייטשט עם
שטייס אזיף דעם דער ביאור : ' ,דחס מנכן ( צריך . . ועבודתו ה' מתורת
ווטס אידז זיינעז העכער פון תורה איז בחבלי עבותות אהבה זככי האי זאבי
עס בשרשם ,שבער ווי נשמות קומעו יוכל לקרבן לתורה וענודת ה ' " ,ד .ה 4 .ז
טר8פ למטה ,איז תורה העכער פון צריך למשכן בחבל ' . דער מכוון פון
ישראל ,און די התקשרות פון 8נשמה אהבה בז ' " ,איז " לקרבן לתורה , עבותו
בקוב " ה איז דורך תורה . ועבודת ה ' " ( עס איז נטר 8 ,ז אויב אפילו
און דערפשר זיינען ד 8צוויי קצוות ' - שכר מצות אהבת לא הפסיד "
ריעינו " ) .
" לא ,
דיקע ענינים אין 8אידן :
די קשיא איז נטך ייעינו לויס ווי
"
ש ה ' ש ,ה ע ' . 1 ] 7וראה קינט '
,דקריה " ,
. נסה הונא לן .
ה ,.
,ו .
(
דער שלטער רבי איז מבאר דטרט
( פריער אין פרק ) דעם עניז פון אהבת
ישראל " ,טז עס דשרף זיין מצד דעם
.. ,.
ע ' 7כהצרד .לעיל דערה . 17לקם
.
,
.
א ד .תדנא ,ר פ ' ד 1קר נ לסזפ ~ ) . פ. . ניר 1 , - ' . ' דא היל אדה .ז . עפי ימתק לשו . יין
. .
הזנא נכש נדא ,ח ( לוז ת נצנ ' ב רד ה , כ 7ן גי מכי בז - . . דיכאורה הול .ל .
שכר ,7 יש
וראה מן . [[ ד, . סו . א ; .העש ;ט . וח קרוב .יעה
כ' . יתחרה~ 1,~.של
התא .א ~ הנ את הבר .זת .דזא ~ .מקיכ : שדמכ
. ש .הז יא ' ,יחיד שכר המציה .יראד
.. .
פע . 1אייד .
חיג תעריבפ ג
דבשךהישיח
שם .שיר
ה אז ואילד 1
ששש . .
ע ' אי
א ')ח ( לקו ,ח
ג עג א .
ועבודתו " " -ווייל אין דער דרגא קען 4 מצד דעם וושט בשורש זיינען נש " י
מען ניט מחלק זיין צווישן 8צדיק און א . . ישראל . העכער פון תורה ,איז -
און ; אידן ווטם איז רחוק פוז תורה " וויפל הוא " . ישראל שחטא אע " פ
עד " ז איז די אהבה שפא ניט ב8גרע - עבירות " 8איד זלל ניט ב8גייו ר " ל ,
נעצט צו דער רוחניות פון דעם לווייהן ווערט ער ניט אוים איד ח " ו ,ווייל די
אידן ,נטר זי איז בנוגע אלע זיינע התקשרות פון דער ( עצם ה ) נשמה פון 8
ענינים ,אויך זיין גשמיותי -וויבטלד יפ - אידן צום אויבערשטן איז ניט
8ז דאס איז גשמיות פון א אידן . תורה אין עבודה זיין איו הענגיק
דיא
מעלתשראל( . ,17 .
באיק ' '
ליד ג ' זה )
חלק לבוא . במצבם
להם שיאין
ועד ( 9 .
לתורה
נשמתפ אא . מתורה ,שלכו בכחה למלאות מה שנחסר בתורה כו ' )
-
שראל
.
כו ' )
. אהבת
' ה מתורת
.
כנר יח '. .
..
איתת .
לב .
תרס
דוקא ( המשך תער " ב שם ע '
רלה .פרק
ועוד ) .
הואהמשך
בתורה וררה
-
רמה ,
'
זח4ג (
רע " מ )
יככימ ) ,ולכן מדגיש
חסד ענינו
בהקדמה .
הלל מייכעזיז זה
הנשסה נא נהמשד ימם יפרז דאוהב את ,
דאהבת ישראל
העניו משא
כמרש למעלה מסויידות היתירה : הבריות ענינו שמביא לומקרנז לתורה ,כדלקמן
בפו
רע "ק "כ שענינו הורה ( ראה מנחות כס ,ב ,סנה ' נתניא " ב .עפ ,ז יש יבאר מד שהעתר אדה.
1 ] ) 67
לתורה " " :און אידן ,וואו " ישראל קדם , איז דעריכער ניט שייך צו זלגו ב 4דעם
מצד דעה דרגא איז גטנץ תורה גשר - כולה " התורה " כל איז דטס 8ז
צוליב אידן ,צו שרויסברענגען אוז מגלה ווארעם לס " ז ווילטן דשך 58געפאלו
מעלה מון אידן .און וויבטלד אז יייו די ח " ו גדרי התורה צוליב אהבת ישראל
די מעלה פון אידן ( ווי זיי זיינען " אחים פקו " נ איז דוחה כל התורה ) - ( ע " ד ווי
ממש מצד שורש נפשם " ) קומט ירויס ט כלל " כלל גדול בתורה " , ח ס ' איז נאר
בגלוי אין דער מצוה פון אהבת ישראל , לויס ייערז תורה ,וולס דארף געטטז א' :
איז " -זו היא כל התורה כולה ואידך התורה . די גדרי
פירושא הוא " . הלל שבער רעדט וועגז אהבת ישראל
) : . . ,
ש ח ת קד -ף מש ,חח ש , ד8ס איז ד 8למטה ( לנשמה בגוף ) יוי
נ " לבער בשייכות און מצד דעם שרש פון
225 שיחות לקוטי
ג נידושים
פריער דערפשר ,ווייל זיי קומען בהמשך א .דער סדר המסכתות פון משניות
צום סיום פוז די פריערדיקע הלכות - ( ודמאי )
איו ,שז פריער קומט מס ' פאה
הל ' ערכין וחרמיו :יין שנהויבס פונעמ און דערנשך -מס ' כלאים .חיז דער
לעצטו פרק פון הל ' ערכין וחרמין רמב " ם ן מסביר דעם טעם פון דעם
ופרייבט דער רמב " ם " בחמשה עשר סדר " :וסדר אחר פאה מס ' דמאי כו '
באדר בית דיו נפנין לחפש ולבדוק על ואחר דמאי בלאים שכך סדרם הבחוב
צרכי צבור ועל עניני ההקדשות וכו ' * , בסדר קדושים תהיוי לא תכלה פאת
וושס דער מקור פון דער הלכה איז די שדך ואחריו שדך לא תזרע כלאים " [ אח
משנה בריש מס ' שקלים ' " :בחמשה וושס מס ' דמאי ( און ניט מס ' דשם
עשר בו כו ' ועושין כל צרכי הרכים קומט גלייך נשך מס ' פאה - כלאים )
וכו ' , ,און די משנה איז דערנשך מטיים : איז ,ווי דער רכבים איז דשרט מסביר :
אדר
און" ו עוקר
לוז ט
חרויסגיין
הכלאים "
שלוחיעלב " ד
ויוצאין אף
"פלעגן בפאה " ] .
שיש בשביל
דמאילהם
מס ' שיש
פאה כמו
אחרזכות
לענחם
"בווסדר
א ) דער ערשטער תירוץ -חז הל ' שלו - . המצות נס ' 1עד 1 - ספר . וההיכות שבכל
ובכל
בכתביו שיא
והראש ' 1
הגיעו '
' ו וא
בסו א,
נספרו העקר
.
מקום ביאור זה הוא בהקדמת ספרו 1ה דוקא 1
ההקדשותי -עפמ ' ש בירושלמי שקלים . )6 מביא רק תירוץ 1 הראשךריש הל' כלאיפ .ובפ ' נ הס.
)5
שם ,בם -ש בניה הרמן -ם . .
שישת ן קדושים יקיטו 226
דער צווייטער תירוץ ( שז כלאים ב) איו [ נוסף אזיף דעת וושט ? ס איו
8דבר השבז 8דין קדימה זייענדיק שווער צו זלגן 8ז דער סדר איז רמב " ם
הכולל כמה מינים ) ווטלט געוועז 8 איז מצד דעת סדר איו משנה שנהויבס
תירוץ מספיק ,זוען הל' פאה וו8לטו שקלים -איז ] ניט מזבן :אין אזף פון
געווען געשטעלט ווי 8בשיו ( דער עניו , לעצטן פרק פון הל ' ערכיז וחרמיו
איו רמב " ם לבער קומעז זיי ; לעצמם רעדט ערום דער רמכ " ם ווי עם דטרף
שלס 8טיט פון " דברים הכוללים כו ' , - זייז דער סדר אין מפזר זיין ממון לעניני
פון הל ' מתנות טוויים ו81ס זיינעז כולל קדושה ( הקדשות ) 8 -ז כעטש עס איז
עניים ( פאה לקט מיני " מתנות כל . 8מצוה וושס " ראוי לו לאדם להנהיג
שכחה מעשר עגי צדקה וכו ' ) - ,איז עצמו בדברים אלו כן ,אעפ " כ אם לא
ד8ך הדרא קושיא לדוכתא :משרוו8ס הקדיש כו ' אין בכך כלום " ,ח " 11לעולס
שטעלט ער ניט פריער הל ' מתנות עניים נכסיי . . לא יקדיש אדם ולא יחרים כל
( ובמילא -בראשן די דינים פון פאה ) , כו " : אל יפזר יותר מחומש
,
און דערנ8ך הל ' כלאים -בפרט שז
איז ,אדרבה -אויב דער לפית
הכתוב " ? דשמטלס איז עס ווי ,סדרם
רמב " ם וויל ד 8שטעלז הלכות וולס
ג .ויש לומר ,שז דער סדר איו קומעז בהמשך צו הל ' ערכיז ותרמיז ,איז
רמב " ם ספר זרעים איז לויטז סדר פון מער מסתבר 8ז גטך הל ' ערכיו דיך
ומז חיובם : וחרמיו ,וועלכע ענדיקן זיך מיס הלכות
וועגן פיזור ממון לעניני קדושה ,זללן
ער הויבט שז פיט הל ' כלאים -די
הלכות ווי מידטרף ~ ייעד כו ' " י ( ובהמשך ( וולס יווקש די הל ' מתנות עניים קומעז
צו כלאי רע ם כו ' ברענגט ער 8לע מיני . , התתלתו איז הל ' פאה ) ,
אגב גררא דהל ' מע " ש עיח ) - הרב . בשנה (הוא רק --
רבעי" ש ונטע רבעיי ) .ולכן
הל מע
דנטע משדים באו יהד
ההלכות " - שלכו
דמ ק, שנה הר ' , - ס " יג ערלה (ום קרס יה ,יד .ב " ק קי ,כ ,רמב " ס הל ' בבוריס ) פ א
-א הר ' .
27 שיחות ג וקדישים לקוטי
ולהבא ,עם איז שבער ניט מתקן דעם גי : בבורים 2י און
לאו . צום סוף הל ' שמיטה ויובל ,וושס און
משא " כ שקלים ,איז ( נוסף אויף דעם קומעו נ8ך " שש שנים תזרע גו ' " * י ,נאר
וולס עס איז ניט מזוי חמור יי ,איז) נשים איינמשל איז זיבן ( פופציק ) י8ר ובו /
שאר
(
שנאמר
הנג" ל :פו ,ב ,
וברמכץ וח "
"כ יע , א, בראשית ) 23 הכרס .
א .ולדעת יעיק חולין קטז , ח, כה , פסחים ) דו
בכולם למינהז . ( מדק ב ,ב .וש* נ ) גם המקיים כלאים לוקה .
שיחות ; קדושיט לקיטי 228
הקרבנות איז קומענדיקז ישר ( צבוית מ ' טשר ניט נוצן ד ' שקלים פוז איין ו8ר
דטד פון די עקריות ' דיקע עבודות אין ( פוז פשר ר " ח ניסז ) פ8ר די קרבנות
מקדש , 26און ווערמ שבגערופד יי ניסן ) צבור פוז קומענדיקז יטר ( נטך ר " ח
אין
רוחניים
במילואם
ווערו כחות עבודה " סתם ) -
אויסגענוצטאון די "ד8רפו -מעז מיעט ניט צחשמעז אייו ' 8ר
מיטר צווייטו .און דערפשר איו מען
דער עבודה פון דעם זמז צו וועלכן זיי מכריז בא' באדר 8ז מ ' זשל געבן די
בלבול זיין ק " ז ס טאר ניט , זיינען שייך , ניסן ) 'י . שקלים פטרן נייעם ישר ( ר " ח
זמנים אין סדר העבודה משנה !נ ועירוב
ו .וויבטלד שו " קוב " ה אסתכל באו -
לשנה .
איז פשר - רייתא וברא עלמא " '
(
די ווערט נשתלשל דעם פון און שטטנדיק 8 ,ז יעדע זשך ווטס איז ד 8אין
הכרזה " על הכלאים " 8 -ז אויד אין וועלט איז ניט בלויז 8פהענגיק און
וועלט זטל ניט זיין קיין עירוב וכלאים ווערט 8סגעשסיגלט אין תורה ( אוו
פון איין מין מיטז צווייטן . עבודה פון אידו ) ,גשר כשכיער :פיער
ו .עס " ז וועט אויך זיין פ8ר - דט איו תורה ,און דערנטר און איז עם
שטשנדיק וושט מיר געפינעז ד ' צוויי וועלט . ווערס עס נשתלשל איז דערפ ; ן
זמנים בנוגע צו כלאים -בא' באדר איז און דחס איז דער הסבר פטרוושס
מען משמיט ומכריז " על הכלאים " ,אוו מיאיז מקדים די הכרזה " על השקלים "
בט " ו באדר " יוצאיו אף על הכלאים " : פשר דער הכרזה " על הכלאים " :כדי שז
כאי באדר איז מען משמיע ומכריז וי הנהגת העולם ז8ל וייז כדבעי ,עס
,על השקלים " ,וולס דטס איז בלויז 8 זאל זייז " למינהו " דוקא ,ניט כלאים -
בשווטרעניש ( בנוגע צו נתינת השקלים ) אח עס דורבדעם וולס פריער ,אין דער
תורה (והוראה ) ועבודה פון אידן ,איז
בלויז
אויך אין
דערפוו
ווערט דטז
נשתלשל
דערפשר
העולם
הנהגת ,אוז
" בכח " מען שילל רעם " מערב " זיין זככו וולס
למינהו . דטרפו זיין בטזונדער ,
באתי
ת להעיר מדיה
הבשרה :נ ' ריש כו ' .
הל ' נ ' ת מקרינים ב . .
יאה רמנה
ו : 2להיית
מוכן אוז דערפחר איז ב " ד ( וולס ענינם איז
תזרה והוראה ) מריעה משמיע ומכריז
לוו ,.ה 'שי' ה פ .נ .ז ' ה באתי ינ ' חשי .ב פ .א וא.יר
. אילד , .
. .
יז 7 .יג .
( נאת
אבות פ
( סה
27ןמ
,על השקלים " -וושם דורכדעם ווערט
ב8וו8רנט שז די שקלים פון וועלכע
1
נכ
.
מ "ג . "א
מרמיז
ואייך
הכחות .היגונים .נת ' באוה -ת
להמר
.
) 28
מ ' ברענגט די קרבנות -עבודה -
זחלו גענוצט ווערן אין רעם ריכטיקן
זמז ,מ ' ז8ל זיי ניט מערב זיין מיס די
שקלים וקרבנות פון 8צווייסז יטר ;
ן [ [[ ה הי .ו ; ק "(1 [ ק [ ( 1ך .ן [ " ,י . ,ה שם .ו .
אוו איו טיסערן און ברייטערן זין
מ' [ שא ' ח' ., 1ת ;; 11 ;1 ,קה [ (המן
שה ת ס; [ . ( [ ; 1 . , מיינט עס :ב " ז איו 7אן מכריז וממשיך
(1 (1 ( [,ק[ . ( [ ;
; [ אך ש [א[ ;[ך. הקי ' פ ; ח ; .ע . , ומגלה די 8לע כחות רוחניים וושט
פקרו ה' לעבודת זיך פשדערן
"
יוזשלמי שקלים בה ילתה .
וח ל2ן)
24
אוז דחס איז די הסברה וטס ,בחמשה ומשמיעץ , * .
די בשרושרעניש בכח "
הכלאים " ; על
עשר באדר ב " ד נפנין לחפש ולבדוק על
צרכי צבור ועל עניני ההקדשות " :כשם קיימא זוען באדר , בט " ו דשקעגן
ווי בט " ו באדר הויבט זיך שן דער ענין סיהרא באשלמותא יי [ ניט ווי בר -ח ( בא '
פוז הכנה בפועל לנתינת השקלים צוליב ב ) אדר " י ווען די לבנה שסייט בלויו
די קרבנות פון קומענדיקן י8ר ( וולס
דעמטלט הויבט בפועל 31
נקודה ] - אין א טד, "זיך
בכח "
ד8ס כשו81רנט ,כנ " ל 8 ,ז די כחות וושט די צוגרייטונג במעשה לעבודה פון
8 פוז עבודה ) דער ( צוליב מקיט נתינת השקלים ,ווי עם
בששטימטז ישר זללן אויסגענוצט ווערו שטייט אין משנה 2י " :בחמשה עשר בו
דוקא אין דעם ישר און זיי ניט צו שולחנות היו יושנין במדינה " -
מזוי - לשנה )
מערב " זייז משנה . און דערפון ווערט נשתלשל אויד אין
דשרפו דשו אויר ב8וו8רנט ווערן בנוגע הנהגת העולם ,אז בחמשה עשר איו ביד
8לע צרכי צבור " אוז " הקדשות " ,שז די . ( זיך ניט מסתפק מים דער הנרזה פון א '
אלע ענינים 0811זיינען שייך צו דעת
כאדר ,נ8ר ) " יוצאיי אף על הכלאים " -
י8ר זשלז 8פגעט 18ווערן פשרן גמר
. 33 מיאיז עוקר די כלאים בפועל
השנה ( פשר ר " ח ניסן ) .
כשם ווי עס ט8ר ניט ויין דער ח. בו . זח ' א יכה ,מע " ב ,וראה שמור מט " ו , ) 29
זיינען
ענינים און
איינעט
געוויסע
יעדן
געווארן
כישטימט פאר
" נפש " :
וכל החודש כשר לקריאת מגילה " ו סק ' ה ,
או " ח סתרפ ' ח ס " ז ) - יק מגילה .רמ " א "
שזהו ריש
ירישלמי
אלא
זיין ,
זשכן וושס ער דחרף נוצן און מברר , . שייך
בכח ועפ " ו -עניו
שפוריםשל "
להזמו דקיימח סיהרא
באשלמותא -יומתק זה שנהגו
חון עס טמר ניט ויין קיין צוושמענ -
ישראל להמשיר 0ערדת פירים בליל סו ,בין
מיסו פת איינעם ' ס בירורים מישונג י " ר למז ( ראה אחרונים " ע או ישו
צווייטנס . כי מילוי וכגלימות - סיב ) הואח טתרצ " ח
- הלבנה
איו דער הלכה ,מיט וועלכער דער ר*ד) מס ' ( ריש להעיר מסלוגתת כ " ש וב " ה ) 31
רמב " ם איו מסים הל ' ערבין וחרמין - בנוגע לר " ח לאילן ,דלב " ש הוא בא ' כשבט ילקה
ש
כל .
נכסיו . .
אשרכללו .
אדם כו ' יקדיש
ולא כל לא לו לעולם
אשר "מכל
לקו -לש דפליגו אס אזלינו בתר כח פועל (כמי "
עיןא די .
בו ,ונת ' או " י
בתר
סך וחילך בארוכה ) .ועפ חיא ע ' 46נ ואילך ,ה -ו ע '
ואילך4
שיחות ( קדושיט לקוטי : 30
נקודה ווי זי שפיגלט זיך 98ביי יעדערן געוושרן פון דעם אויבערשטז צו נוצן זיי
בפרט ( ב " נפש " ) איז דעם ענין פזז ערכיו סיט 8בששטימטז סדר :סיאיז דש דקר
וחרמיז -ניט צו מערב זיץ די געלט חלק פון ממון ונכסים וולס זיינען אים
וולס געהערט צו אים מיט די וולס ער געגעבו געוושרן בתורת פקדי ( זיי
דשרף שוועקגעבז ( ווייל עס איז געהערו ניט צו אים ,נ8ר צום עני ,
מלכתחילה 8פקדון -ניט זיינם ) ; הקדש ' 1וכיו " ב ) כד 1צן מקיים זיין די
און פון דעם עניו הכלאים אין עבודת מצוה פון צדקה וכו ' ' י :און ס ' זיינען דץ
האדם ברוחניות ,ווערט דערנ8ך נשתל - די נכסים וממון וולס זיינען בישטימט
של איז הנהגת העולם -הל ' כלאים פטר אים לפרנסתו ולסרנסח בני ביתו .
( כפשוטן ) , אוו דעריבער סטר ער ניט מפזר זיין
דערביי קעו מען קבעי קומען לידי יותר מחומש ,ווייל די טנדערע פיר
טעות ( כטענת טורנוסרופוס הרשע ' , ) 1 .
פינפטל זיינעז בטשטימט פטר א ם -
שז וויבשלד דער אויבערשטער הסט אים איד אויבערשטער דער ה8ט ד8ס
געגעבן לפרנסתו ופרנסת כני ביתו ,און
געגעבז ממון ונבטים אח השט דעם
צווייטן געמטכט פשר טז עני -ד8רף ער דטרף עם ניט " מערב ' זיין מיטז חלק
ער קיין צדקה ניט געשן ,ווייל שלץ איז עני " . יומס געהערט צום
זיינס און ער ט8ר עס ניט אויסמישן ט .עפ " י כהג " ל איז פשרשטשנדיק
דורך געבז 8צווייטן ( -כלאים ) -איז דער סדר ההלכות אין רמב " ם ;
דער רמב " ם גלייך נ8ך הל ' כמאיט
פריער ,איז לעצטן פרק פון הל ' ערכיי
ממשיך בהל ' מתנגח עניים :דער חיוב צו
געבן דעם עני ( דטס וואס עס קומט ותרמיז ,זיגט ער דעה דין 8ז ,בחמשה
עשר באדר ב " ר נפגיז כו ' על צרכי צבור
אים ) .
ועל עניני ההקדשות , -וולס לטס איז
דערמיט וועט מעז אויך פ8ר - יוד . דער עניו פון כלאים ברוחניות ( ב " שגה " )
שטייו דעם טעם השינוי צווישו דעם -די ב8ווטךעניש 8ז עס זלל ניט זיין
סדר הכתוב ( ומשנה ) -פריער מאה און קייו עירור " הכחות וולס מען השט .
דערנטד כלאים ,און סדר הרמב -ם - צבור ,און געגעבו אזיף " צרכי
פריער הל ' כלאים און דערנטך הל '
; " הקדשות " משנה לשנה
כו ' ) : מתנות עניים ( פאה דערנטך איז ער מסיים דעם פרק
איז די מתנות עניים איז מודגש ווי אויך מיט דער בסופן ) ( דנעוץ תחלתן
בלויז 8חלק דשרף מען געבז צום עני
אוו דער רוב בלייבט סערן בעה " ב :פאה מ' : ) 1כל ,1 .ר סי . ( שמו . ,י 1ץפ : ,יומתק מר ) (4
-נסוף " שדהמי ,לקט -מער ווי הל ' ימאים ' . 1וראה " [ן שית למציה איני מחסי את ,
א.י ה ד. ירקה .יאה .ש הי ' :ר 'ו ד ר , ) , (
א .
קונטרסים ח
. 909 ו ע' סה מ יקי . , .
ימנ 'כ חר ''1ש! ח( ,נ ע '
. ויאה : .
שמנאי .בך (
צ'ט ,א ,
עה " פ ,מתו " כ שם .וראה סחה פ "א
.
שם .מתנות עניים פ " ב הי " ב תוי " ט
פרש "י
פאההל '
) 38
ומפרשים
רמב " ם " ג.
מ
,.
ביי
ו ) ואוה
ה
ספ
" ן. 4
מ .ש נאוה 'ת . ,
עפת ' מתק
דלחקן עוינותיו בצדקה ,יוכל לפזר
. .. ל.
)
ו( )
ינכ .
סוס
,
שוהו כי יעשות .
נדרדאף שאב רוצה ..
ויהע ( ר ,
) 19עושה
פאר
, צרכיורפואת ופריו ..
ושאר לל ( ,
הרףוצרכת
רפואתענינו
( גש ,כמיכ ' זהו . ונוי- ,
לאחר שקצר ד 1 -רק 'כ ו ,ב) -
231 שיהית ( קדושים לקוטי
( שלילת )
וכיהב ביי די חנדערע מתנות
וושס דשם איז דער עניז שון
(
משא " כ אין רמב " ם ,וואו דער עניז איז וושס דשס זיין מערב ניט מ ' טשר
כל געבן . מתנות עניים 8ז מיטשר ניט געהערט צרם בעה " ב מיס דשס רסס
ווערט עם וועלכער ( פון לו - אשר געהערט צום עני -און דערפון ווערט
שטייט כלאים ) דער איסור נשתלשל נשתלשל דער איסור כלאים בגשמיות ,
שויז אין סוף הל ' ערכיו ותרמיז , 3נל .
דעריבער קומעז הל ' כלאים בהמשך צו
זיי י וסי ' ( תוס ' דאז נתחייבה שדהו בפאה *) ( לעצמו
אוז דערנשך קומעז הל ' תחפת חיית . הרא " ש נדרים שם ,מירושלמי ריש פאה .שם פ -ג
וואו די הדגשה איז כשמן ( -ניט אויף ולסר " ח ( בם ' מים רמ "א ). ה " ז .וראה הוספתא פאה
.
דעם ( יט טשרז מפזר זיין כל אשר לו " ,
רע " ק
משום
מי
הובא בתוס '
(כלשם הי " א
הקציר) גם
לרמשם ) -
ליתזם
הרמב " שלדעת
יכול אינו
חיים -חידושים
כל מ * 1
שדהו
- שקצר פ " נ
לפאה
נשר ) דאס וושס מ ' איז מחוייב געבן צום
עני ,ואדרבה בזהירות נוותר מכל מצות ולהעיר ג
פאה .
עשה ' ח 11דורבדעם דוקא פיז " כסא " כ ממפרשים לריש פאה .שם פ -א מ -ג . רמב
ישראל מתכונו ודת האמת עומדת " י ' . שם . פאה ט
וספ -א וניה -) 40ם שם
שם י - .א
נתומפתא. ככוריםם
מנחת לרמך -
סאהבכם " מ.
רושהובא
בסת -ג מלאכת - 3ה
שקמה *)
ד קדישים
לבער דער תירוץ דשרף הלבן שפחה א .בנוגע צום דיו פוג
הסברה :איו הכי נמי שז " הכל תלוי בה " , " בן תשע פסקינט דער רכבים נ תרופה ן
ווי קען מען שבער ( צוליב דעם ) מחייב שנים ויום אחד שבא על שסחה חרופה
זייז 8קטן ? און ווי דער ראב " ד זשגט היא לוקה והוא מביא קרבו ,והוא שתהי '
במקיא ' :לואם יאמר האיש נתלה באשה גדולה ובעולה וברצונה ,כמו שביארנו ,
אכל לא האשה באיש מ " מ מהיכא חיתי שאין האיש חייב קרבן עד שתתחייב היא
האשה . ' - לחייב את הקטז על ידי והביא את תה" בקורת שנאמר ' מלקות
[ אויך דשם וואס דער רדב ,ז זשגס י שז אשמו " און דער ראב " ד אין משיג , :זה .
דער רמב " ם השלט 8ז קרבנות זיינעו ניט שבוש שלא מצינו קטן בר עונשין וקרבן
קיין עונש ניר 8כפרה :און דעריבער , זה מן העונשיז הוא והיא כמו כז פטורה
כטטש שן 8קטן איז ניט קיין בר עונשיו , איתא והכי אהדדי מקשו דהא
שבער אויד ער דשרף השבו 8כפרה , בכריתות *" .
איז לכאורה ניט מספיק -ווייל פ8ר - זיינעז דש כמה ביאורים איז פשר -
יישס דשרף 8קטן השבן כפרת קרבן ענטפערן דעם רמב ' ם :
דווקא ב 8דער עבירה פון שפחה חרופה א ) דער מגיד משגה י שגט 8 ,ז דער
און ( מעז געפינט עם ) ניט וועז ער איל רמב " ם לערנט 8ז " הכל תלוי באשה
עובר אזיף שנדערע עבירות ,וולס מ'אי , שתה " בת עונשין אכל הוא אינו צריך
ז] אויף זיי מחוייב 8קרבן להיות בר עונשין וכן אמרו ' בזמן
ב ) דער לחם משנה "י זשגט שז דער שהאשה לוקה האיש מביא קרבן בזמן
מקור דעת הרמב " ם איז מוו תורת כהנים שאין האשה לוקה איו האיש מביא קרבן
אויתן פסוק תאיש פרט לקטז או יכול ולא אמרו בזמז שהוא אינו מביא קרבן
שאני מוציא בן תשע שנים ויום אחד היא אינה לוקה וקרא נמי הכי דרשינז
ת " ל ואיש " ; און דער ראב " ד פסקינט ווי תה" והביא את אשמו ומשמע לי ' בקורת
די גמרא איז כריתות וושס השלט שז הא לא תהי בקורת לא יביא אבל לא
,מקשו להדדי ' ( ניט ווי דער תו ' כ ) ,טז משמע הא אם לא יביא לא תה" בקורת " .
מ ' פשיגלייכט זיי איינעי צום צווייטז אוז אוז וויבשלד שז דער רמב " ם השלט שז
בשעת איינער פון זיי איז ח קטו שדער 8 -. ,הכל תלוי בה " אוז זי איז " לוקה
קטנה זיינעז ביידע פטור . קרבו' . דערפשר איז " הוא מביא
ואכ " מ . דהי ') לושןלהדאב -ד גירסא אחרת .
9 סי ' 1 לרמב,.תם הל
הרדב . שם .שו
ב ,סן ספר' (איסו ,
להמבי גיאי 1נד .לרמב .
קריתס הל
הל ' מגדל עוז לרמב ,ם , -ת הרדנ " ז שם פיסו .
' איס 1ב זהל
שםכסהי""מד .שם . לרמביס
וראה כהל ,צפנ "נ
שגגוח שם , שן . )- 10נ כריתותשם .
שם , )'6ישגגזת
233 שיחות קדישים י לקוטי
נשכמער פוז דעם געפינט מען איו הל ' שבער אויך דשם דשרף מען פשר -
ת " ת וואו דער רמב " ס ' י זשגט " :מי שלא שטייז :ווטם איז דער טעם ,לויטן תו " כ ,
למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר וולס דוקא בס שסחה חרופה איז דש
.
שנאמר בו " את דער צ " צ רי זשגט שמא דער לימוד צו מרבה זיין 8בן תשע
גם על הקטן יש חיוב מדאורייתא " [ פון שנים ויום א' ,און גיס כ 8שנדערע עניני
דעס וולס דער רמב " ם זשגט דעם לשח עריות כיו -ב ,וושט אויך דשרטן חיז
( בלתי רגיל ) " -כשיכיר ' יי ( גש ביאתו ביאה 1י ז
איידער
דש 8זנשךדער חיוב
משמע ,
קטן איז
אויסז ,איז
כשיגדיל' ) ' י
"הלימוד קעו זשגז 8ז אויף דעם איז ניטש מען
.
מהרא תורה ברוקלין אייר תשלש ס " לח ( חשובה טוי " ואייר. היצג
. .
רמב 1הצ צ ).
הובא שוד . ישן ,,ג ,
מחסידי ברבות נ דעיר ה '
האראד מיחמות
- ) 20י מץ .1 . פיה ה ) 13
12
..
בי ה1 .
ספ ' ב דמג ' לה ד ה חוץ .ריטנ -א מגילה יט ,נ ד
ירמנ -ס שם . וראה גב קרית ספר
.
( אבני מילווכם ) ר ' ה כח ,א מג -ח .
מצוה) ה סק
וראה סובא 14
.וראה רשנ .א ר 1קידושיו לא ,א דיה וגרסינז . (הכל . הגרש . ב .מפרשי הרמב ,ם שם ( חידושי ועוד ) .
נמר " . .
א ד ה יח . א ) סוכה ריטנ .
שיחות ן קדושים לקוטי 234
[ און שזיי איז אויך משמע פון ל ' עיקר " ,ובמילא קעו 8קטז ניט מוציא
הרמב " ם בכ " מ י: 2 זיין 8גדול איו ברכת המזון ( וכיו " ב )
שיודע להתעטף חייב כציצית כדי לחנכו מדרבנן ' : 2דעת התוס '
22 נשי מחוייב
במצות " ; אין הל ' ברכות זר " -הקטנים והר " ז יי 8 ,ז 8קטן שהגיע לחינוך הייסט
חייבין בברכת המזון מד " ס כדי לחנכן מחוייב בדבר מדרבנו און דעריבער קען
במצות " ; אין הל ' סוכה " ' , -קטן שאינו ער מוציא זהי 8גדול ידי וזוכתו
צריך לאמו כו ' חייב בסוכה מד " ס כדי , ( כשאכל שיעורא ) דרבנו ' י
לולב י ' - ועד " ז בא במצות " ; לחנכו פסקינט 21 מון דעם וולס דער רמב " מ
אע " פ שמוזהר על הקשירה מד " ס וירושלמי . כח כתב שהוא מחלוקת דבבלי
בחצע ' ג " וגם מד " ס אין אביו
ומש " כ על' " (
כו האנדרה אלא
במצות לחנכו אחדיהס.
ראב " ד שם אותוועי '
ועונה במקרין -מז ,
ועבד ה הט " ו אשה
ברכות פ " וכן .
ומסיים הל '
) 25
האזהרה
לז איז .וכסי ' .
כתבאניו )
הטילו על
האזהרה -הרי
* אלא על אביו * כי
כדעת בירושלם " - וביתא שמריס שחז מה
סיג ; גסן כו ' חייג אביו לקנוח לו תסלין לחגכו שס " י הרמב -ן שם .וע " כ הפרם -ג שם הרי נמצא
במצות ,ובפשסית י " ל דבציצית ותפלין החיוב לקנות בדעת שם דאה נסיה אבל , שהחיזב על האב
ותפלין ולהטיל ציצית א " א להיות על הבן ורק
האב (
ציצית
על הרמב ' ם .
אדה " ז ש ( אף שנתב בהל ' ת " ת בתחלתןוכן מוכת ם
) ?6
הוא דוחק )
פטור ,מכל שתירוץ זה
שס שהקטן
בשדו':ח כיון
בל סוס "
ובסה תעם "
אביו המצותהרי )
וגם כתב התורה , -
מן מכל
פטור
במצות
שהקטן
לחנכו
חייב אע " פ
" אינו
המצות שבתורה וחרגו חייב בהם אלא ( מד " ס ) כדי
לחנכו בסבות . בשו " ע או " ח סקם " ו ט " ג שהקסז ( גם אם לא אכל כדי
שאינם
כיון ( ועוד ) ,
בכלל מ " כ
כסשמ * ג
לשונוהב -ל לדייק ראה
ושונות אין מקום .
ואוליככל
שווים .
שביעה ) מוציא את הגדול בברהזז .ומדיק בלשונו
דשו חייב מדברי סופרים כהותו ( -ב " הבדפוסשם -א 'מ הוא
שם *
. .
רסכ " ה .ועוד .וצ ע .ואכ מ .
ילהעיר
סתע ,ב ובדפוסים ת שלנו ליתא תיבת ,במותרי .רו-אויל -ע ,
כהמרי הלנוה ,
השיימת
לחיוכו כמצית
לחינוךת עיד שלי סוס -ד
כשהגיע כמהד " דחכמים דחיוב חיתך
משי ' ע עם תיבת כמותו כבשוה 'ג כחו".ח דמפרש באדהיי . .
מן התורה כשנעשה כן י " ג שנה ויום אחד .
היט . סיג ) 28 ל- -
רפ" ק . ) 29 ק בי, 3 ( וההיריק שבתב שפ בי ) מגיל .ה הלך ) .
רפ " ו .
הל )3
30 , הסברה שבהם ה ! ' הר ' 1 ה. בהשלוה ,
;, - לבדי קיש
פ -ז התש . ' לזלם ק3 עיר רק ה. , דאייייהא ברה -ן ' 3תצוח 7רנ, 7
ובז נראה . הכס "מ הל ' חו " מ פ " ו דא כחב , 32
235 שיחות ד ושיישים לקוטי
ד ,וי " ל דער ביאור בזה -שז דשם אויך דש איז ניט מובן :ווי קען מען
איז 8סברא כללית פון רמב " ם 6י בכמה זשגן 8חיוב אויף 8קטן אפילו מדרבנן ,
מקומות : וויבשלד י 3ער איז נים קיין בר דיעה * ' ,
ובל ' הגמ ' " 35תיובא לדרדקי ( בתמי ' ) " ?
ובהקדים ,ווי שוין גערעדט פיל
משל יי ,וולס מען געפינט כמה פעמים ,
שז וישרט וואו זי תורה השט געהייסן
ט8ו 8געוויסע מצוה ,וולס איר קיום איז
שפהענגיק פון 8פעולה פריער ( וכיו "ב ), חייביז הכל כתב שלא ( כהרמב -ן ) רבינו דעת
8 כשקומט אויך די פריערדיקע פעולה אפי ' נשים ועבדים וקטנים אלן קטו מיה בחכילת
שיכול לאכול בזית מחנכים וכו ' כלומר דחיובא
מעין חשיבות און גדר פון דער מצוה
אאכוה רמיא וכן כתב פ " א דהל ' מגילה הכל חייבים
8 עצמה -היות שז די פעולה איז .
אגשים ונשים וכו ' ומחנכיו את הקטנים לקרוחה .
הכרח (8ן איר קען די מצוה ניט געטשן דשונה כיון עכ " פ ) לכאורה במצה י " ל ( בדוחק
ווערן ) ,איז עם כאילו ווי צוזשמען סיטן שמדובר ב קטן שיכול לאכול פת " שזהו לפני שהגיע .
לחינוך -אבל חידוש גדול הוא לומר שמחנכים
ציווי אויף דער מצוה השט די תורה אויך
קודם שהגיע לחינוך
8נגעזשגט אויף דער פעולה . וכן במגילה שהוא רק מדרבנו י " ל שבקטו החיוב
1
משכס מען ברבת המצוה :אשר קידשנו דב - -ס ) ( כבכמה י3 וממילא מובן דאיז ) 33
במצותיו וייונו לעשות סוכה ,לעשות שחכמים החמירו יותר כיח שהיא להטיל עליו
לולב י * ,ועוד י ' , חיובים וראה שד -ח שם ד " ה וכן מתבאר דכמו שאין .
סברא לומר דהתורה הטילה חיוב על הקטז בז גם
פון מעיו יגדר 8 שט דעם עניו ( שז להרת ענגעל ) ( בחינוך דרבנן .וראה ציונים לתורה
דער מצוה טרשגט זיך איבער אויף 18 כלל יב שזוהי סברת רש " .
ז. ראה רמב .ס הל' מאבלות אסורות פי" ז הב . ) 34
הל ' קרכן פסח פ " ב ה " ד .וראה פרמ * ג פתיחה כוללת
יהיאב -ד , דהימב " ס כללית ולשיטחי ' ) 36 לאו " ח חיב אות ג ' ,מג " ח מסוה ה סק "ב .סוף מצוה
כהערות . כדלקמן רסג .ציונים לתורה כלל ח ' .וראה צפע -ג הל ' שבת
ואילך , ע ' וש1 לעיל ראה לקמן בהבא ) 37 יראה ה "ט .ובב -מ . הל ' אישות פ " ד הי"א . .
פכ ד
וש -נ . . 1249 לקו -ש ח " ד ע '
א. שבח קל , ) 38 א. פסחים קטו , ) 35
.
שרק בסוכה ריצית נאמר " תעשו ,משא " כ ) 40
שם . בלולב וכו ' ומ " מ מברכיז -ראה לקו "ש
שגם להבבלי שאיו 56 עין לעיל שם הערה ) 41 שם. ט -פ פשטות הישון בהחילם שכחב ) .
מתוה . מברכיו ס -ל דהוי יתש -כ בשוה -ג להערה - 26הוא ע " פ פשמוח
וע " ז לעיל שם יתירד מזז בהולכת דם ) 42 .שמ -מ הוא חייב מדבר . ( הלשון בשו -ע שם בחחלת1
עבודה . למזבח שנעשה כ. ,
' וצ -ט תהו טיקר כמותו . -
) שפייס
שיחות ד קדישים לקיטי 236
איו כל הנ " ל לבער ,אויך בש ה. ז8ך וושס איז 8הכרח פשר דער שניער
מכשירי מצוה ( און ברכת המצוה לדעת 8 מצוה ) ,געפינט מען ניט נשר ביי
הירושלמי ) ,איז דאס וושס מ ' דשרף טנ - פעולה ,כנ ל ,נ8ר אויך אין דער הצטר - .
קומען צו דער פעולה פון הכשר תומ " צ . פות פון מענטשן בנוגע
המצוה ,און עשיית לולב וכיו " ב ,שער ולדוגמא :דער דין אין הל ' ת " ת ' 8 ,ז
(
פו ' ר -הרי יאפילו אתיל שזהו בגדר מצות ) 47
הוא רק בכדי שידעו היאר לעשות המצוה שלהן רפ " ב דקידישין . ) 44 * ,
ובב -ו ( עשה הלימוד ענין בפ -ע ולבז מברכות ה : . .
הל ' ת -ת לאדה -ז ספ -א מסוטה כא ,א .רמ א ) 45
כל שאינו יכול ') קטן (ויפטור מראי טרויפגעלייגט יעם חיוב החינוך נשר
לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים אויפן אב און נש אויפן בז * " ,וויבטלד
" עד הכא גמרא ' להר הבית ,פרעגט די
שבעיבן8יזשלדי מקיים
(
טז
ווערט
לחנך
מצוה ,
האבדי איז
מצות זין דער
עד הכא דמיחייבא אתיי ' ומיני מאן
אימי ' בשמחה ( אייתת" וכו ' ) ,משמע בדרך ממילא אויפן בן 8התחייבות
שזקוקה לעלות משום שלמי שמחה . אינעם קיום פון די מצוות ,הייסט אויך
ומפרש ר " ת בעלה משמחה שהחיוב על דער בן 8מחוייב בדבר . * 9
בעלה ולא עלי ' וכו ' והא דקאמר בחגיגה בסגנון אחר :וויבשלד 8ז דער אב איז
דמחייבה אמי ' משום בעלה ולא משום
מחויב צו מחנך זען את בנו לעשות
היא " ,
המצוה . ,איז כעטש שז עשיית הבן את
זעט מען דערפון לשיטת התוס ' ,שז המצוה רוז מצד רעם (חיוב וושס איז
כעטש אויף דער אשה מצ " ע איז ניטש מוטל על ה ) אב -איז דאס אבער דאך
דער חיוב שמחה ( פון שלמי שמחה ) ,ווי - פעולת המצוה ( בשלימות ) ע " י הקטן
בשלד אבער טז עם איז 8מצוה אויפן מצד ציווי ( שעל האב ) ,און דעריבער
בעל צו משמח זיין את אשתו ,ב8קומט הייסט דער קטן 8מחוייב בדבר ,
אויך איר שמחה 8גדר פון מצוה ,ביז שז
ביז 8ז ער איז מוציא 8גדול ( וושס איז
די גמרא ז8גט אויף איר דעם לשון
מחוייב נאר מדרבנן ) .ועד " ז געפינט מען
דמחייבא . .בשמחה " * ' ( ניט ווי ביי
"פרי ורבי בס מצות דאורייתא ,כדלקמן .
' וולס דער לשון הר " ן איז " יש
לה מצוה " ) יי . ו 8 .דוגמא להנ " ל בס מצות דאו -
רייתא " :בס חיוב שמחה ברגל זשגט .
א. . חגיגה ו ,רע 53ן
אביי ' " אשה בעלה משמחה " .זשגט 0
ל דגם בזה הימב ם והרחב -ד לשיטתייהו . . וי 54ן רש "י יי :בבבל בבגדי צבעוניז כו ' .
הרמב -ם כתב סה * א ) ( פ -א חגיגה דכהל ' אזל' . פרעגט דערויף תוס ' ני פון חגיגה :איזהו
.
ונשים חייבות במצוה זו והראב " ד כתב לא בקרבו . .
אלא בשמחה שתשמח עם בעלה שתעלה עמו והות ראה שר " ח שם ד " ה עתה . ) 48 .
ובלח ' מ ( וראה כס " מ ) שם ,דהרמב -ם אותה . . ישמח וכמה נפק4מ ביז דעה וו להריעה שהקטן ) 49
לא ס ' ל כרשיי אלא כפ " התוס ' וכאבי ' ,והראב -ד מלכתחילה . מחוייב
דכיון דאיז החיוב ןל האשה אלא על הבעל טעמו . .
מהרי ק ( שו " ת ) לדעת דוגמא - עוד
49ו) :ואע
סקכ , -
ועט 1 - זוע . לא הי ' לו לומר ונשים חייבות במצוה ' ג דלוח בריבית פסול לעדות אע -ג שאיו
ישעי ותוס ' וכן הרכב -ם והראב -ד ( ראה לעיל הערה לוקח ממוז שאיז שלו נראה לע " ד דכיון שעבירת
) 25לשיטתייהו אזלי במצות חינור אם ע -י זה שהוא לקיחת הממוז יע ד על יד הלו ' נעשית וא " א
נעשה מחוייב בדבר , בגדר המצרה - והיינו דבשני תלמודא .. "
מבלעדו תשיב עד חמס
ברכת כהנים ' ,שגדר . עוד דוגמא לנדו * ד ) 55 ע"י כלו ' שהלואת הריבי ' נעשית מלוה הבאה בריבית
המצוה הוא שכהנים מברכים לישראל .ועפ " ז תובז זולתה . המלוה והלוה וא " א לה
כו ' לקיימם בפה כי ' התלויות דעת החרדים ( מ " ע ובשמע אדה -ז ריש הל ' רבית -שהוא מפני
ב כד , וההפלאה ( כתובות 'ח) פ ד אות. יום בכל 1 חומר הקון ,וי " ל שזהו טעם על הבא שם תיכף 7אף -
ברש ' -ד " ה דאיסור עשה ) הובא כשע -ת או -ח סקכ -ח שיש אזהרה מיוחדת ללוה -אבל מסגניו הל '
שיתברך . הישראל על עשה מצות שיש .
סק ב וראה בהמצוין בס -מ - , משמע דקאי גם על לפניו
ובהפלאה שם :וכז מציני בכל מקום אע -ג דבתורה שם .
שניהם ,מפורש הציווי אלא על העושה ,המציה על
איני .
ר -ה ו ,סע ב .קדושיו לד ,ב . ) 50
כגוז ביבם יבמה ' בא עלי ' והמצות עשה גם פרש " י קדושין שם . שם .יראה ר "ה ) 51
הנ -ל בפי -ר ,כ ' הביא דברי הר ,ן ( ולא עלי ' כו ' ר " ה שם ד " ה אשה ( וערד קושיית ) .יראה גס ) 52
בפו -ר ) . ' בום היא ייתר מאשר האשה במצות שם . ד " ה הנ " ל קדושין
שיחות ד ולדושים לקוטי 238
רשגשטששווער " ובהקדים וושס דער ע " פ הנ " ל קעו מען עד -ז מסביר זיין
איז מסביר ,שז דער דין אין רמב * ם " אם בנוגע צום חיוב ת " ת אויף 8קטן ,און ווי
שחטו עליו בראשון פטור " רעדט ניר דער צ " צ 6י זאגט בביאור דעת הרמב " ם
בשעת דער אב השט מוגה געווען דעם הנ " ל ( ס " ב ) :כיון דת " ת לא דמי לשאר
קטן אויפן קרבן פסח שלס איינעם פון מצות דבשאר מצות אין האב מחוייב
בני החבורה -דעמשלס איז ער פטור לחנך בנו מדאורייתא אלא מדרס אבל
מן השני ; אויב שבער שחיטת הקרבן איז בת "ת מחוייב האב מדאורייתא ללמוד
געווען באופן 8ז דער קטן איז נכלל את בנו כו ' א "כ שמא גם על הקטן יש
געוושרן אינעם " (שה ל ) בית אבות " חיוב מדאורייתא -
( אפילו ווען מ 'זשל זשגן שז שה לבית
8 די " ל הפי ' :וויבטלד 8ז ס 'איז ד8
אבות איז מדאורייתא ) ,איז ער דשן חייב
חיוב דאורייתא ( מצד דעם אב ) אויף
בשני .וושרום דשם וולס 8קטן קען עמן
דער מעשה הלימוד פון קטן ,ה8ט זיין
מצד " שה לבית אבות " איז עם דערפשר
לימוד 8גדר פון חיוב ; און דעריבער ,
יישם ער איז בטל צום אב ,און ניט ווייל
בשעת שז לא למדו אביו בלייבט דש 8
ער איז 8מציאות בפ " ע .דעריבער איז
'. 6 חיוב מצד תורה
דער קטן שלס 8מענטש בפ " ע ניט
געווען במצות קרבן פסח , ' 9בשעת וי " ל שז ע -ד הנ " ל איז אויך דער ז,
שבער דער אב השט אים מונה געווען ביאור התירוץ פון מהריי קורקוס אויף
על פסחו ,השט מען גע' שחט' ן דעם קרבן דעם רמב " ם בא קרבן פסה [ " אם שחטו
פסח ( אויך ) פ8ר דעם בן ,דעמאלט דוקא דרחמנא " כיון פטור " ] בראשון עליו
בשני . איז ער פטור רבי " לקטן יי שישחטו עליו וממנין אותו
נפטר הוא בכך מן השני ' " -
די הסברה בזה איז ע " ד הנ " ל : 65ווי -
בשלד די תורה ז8גט 8ז 8קטן קען זיין
פון די מנויים ( 8מציאות כפ ' ע ) אויף 8 ואילך נמצות פדיון 44 לקו -ש חרא ע ' ראה ) 56
שט המעם שלא 19 ובשוה ,ג להערה ומילה . הבן
לקטו ,א -כ נכללו במצוה מדאורייתא .ועפ ,ז מובז מה (כבת -ת ). אמרינן כן גם בפדהיב ומילה
שהביא הכתוב ד ,כל זכורך " אף שבבבלי כתב דקרא וע -פ ביאור הג ' ל בפניט יש להעיר כמש " כ הצ ' צ
בעלמא . אסמכתא החילוק דתית לשאר מצות שבהם מחויב מד " ס
ועפ -ז חידוש הוא לכאורה דיש מה -ת חיוב ,כדי משא " כ בת " ת שמחויב האב מדאורייתא וא " ב שמא
שם .ואב -מ . וראה העמק שאלה לחנכו במצות . על הקטו יש חיוב -מהשקו ' ט הידועה האם דרבנו
צפע " נ הל ' תרומות פ -ב הטב ( מג ,סע " ב ) 58 צפע " נ כלליס בערכו .אתוו חל על החפצא ( יקט
.
שוית דווינסק ח -ב סוט -י .אלא שבשו ת שם ואילר ) . ובכ "מ ) . דאורייתא כלל יוד .
מיירי שכבר .. דגמי פסח ברמב ' ם . סי ' יוד כתב ראי ' שמלשוןד ) 5לכאורה י " ל מעין זה במצות
הגיע לייג שנה רק לא נגמרו ב ' שערות השיעור .
הרמב ' ם במ ע גג משמע שהחיוב לעלות עם כל בן .
שלו אז ולכך אם בפ " ש כבר נגמר י " ל דהוה גדול הוא לבדו ' להלך לו שאסשר לו שיש זכר
( מפרט ולכך א צ ' .ועיטש מה שמביא מפסחים צב , . מדאורייתא ,וכ "מ ברמב -ם הל ' חגיגה מ " ב ה ,ג -
ב למ -ד דרך רחוקה רחמנא סטרי ' ומ -מ אם עשה שלא כתב שהוא מד " ס כס -ש בהל ' ציצית ברכות
כו' . פסח יצא וכן שם ) . סוכה ולולב ( אבל ראה לח ,מ וקרית ספר
שבת הל ' בשו " ע להעיר מלשוו אדה ' ז ) 59 .
מפורש בפיה -מ להרמב ם חלה פיד מי " א ( וראה
69 ' הכ " י ע לקו " ש בארוכה וראה מ" ח . משמ " ג פיסקא ) המהחיל קטע סוף א (ו, סו -א חגיגה
ואילך . דמירושלמי חגיגה ס -א היא משמע דקסן ד ( ב ,ש
.
ביאור דברי הרמב " ם ביסוד הנ ל מובז גם ) 60 וראה העמק שאלה לשאילתות ת. מה . ) 1ב ,ה חיב
.
ע " פ שאר מפרשי הרמב ם .אבל יומתק ושייך יותר לקרבן ) , שאילתא קלו סק -ב דלהרמב " ם הוא גם
לנדו -ד -ע -פ הצפע " נ .וראה לקו " ש שם . הרי התורה רבי ' זכורך . כי מכיו שנאמר " כל
239 שיחות י קדושיכן לקוטי
מביא אשם %חד אבל היא חייבת מלקות קרבן פסח ,קומט אוים 8 ,ז מצד מצות
על כל ביאה וביאה כו' כשאר חיבי התורה (אויפין %ב ) איז דער קטן בגדר
. .
לאווין " ,ד ה ב 8איר איז די ביאה 8 מצות קרבן פסח *" ,און דערפשר איז
חייבי לאווין ,משא " כ בא דעם גדר פון אויב שחטו עליו בראשון איז ער פטור
,6 חיש ' בשני . .
וי "ל שז דשס איז די הסברה אין דעם כעין זהח ע " פ הנ "ל קען מען זשגן .
וישם דער מגיד משנה זשגט " מפגי שהוא בא קטן " בן ט' שנים ויום א ' שבא על
סובר שהכל תלוי בה כו ' " :די גמרא שפחה חרופה היא לוקה והוא מביא
ז8גט " בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן" :וויבשלד שז דורך ויין ביאה
קרבן מין המשה לוקה אין הטיש מביא ווערט 8חיוב (מלקות ) מן התורה (אויף
קרבן ,מנלן ,אמר רבא דכתיב ואיש כי דער שפחה חרופה ) ,עם איז 8פעולה
ישכב את אשה שבבת זרע והיא שפחה וולס בריינגט 8חיוב מלקות ,כשקומט
נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או זיין פעולה אויך 8תוקף מן התורה
חופשה לא נתן לה ,מכדי עד הבא באיש קרבן" -ער " מבי % בנוגע להפועל און
קא מישתעי קרא נכתוב והביא את אשמו . 61 8בפרה דשרף הלבן
לה ' ולבסוף לכתוב בקורת תה " %מאי דער טעם אין רעם ערן דעם חילוק
כתב רחמנא ברישא בקורת תהה ולבסוף צווישן חיסור שפחה חרופה און שנדערע
ה " ק אם כתב והביא את אשמו לה ' , עריות ,וואו דער קטן איז פטור
בקורת תהה היא והביא את אשמו לה ' לגמרי )62י "ל -מצד דער שנדערש -
ותם ל %תהי ' בקורת ל %יביא הו% %ת קייט בכלל פון איסור שפחה חרופה
אשמו " . לגבי שנדערע איסורי עריות ,ובלשון
לערנט דער רמב " ם 8ז דים %יז ניט הרמב ' ם נ " 6ביאת שפחה זו משונה מכל
נשר 8סימן ,נשר דשס איז כעין טעם לוקה בישת אסורות שבתורה שהרי היא
וסיבה " :והביא את אשמו לה ' גו' וכפר קרבן שנאמר בקורת תה" והוא חייב
עליו גו' " קומט שלס תוצאה פון דעם אשם שנאמר והביא את אשמו אחד שוגג
וושס ער ה8ט געברטכט צו בקורת תהי ' ותחד מזיד בשפחה חרופה מביא אשם " ,
(געברשכט די אשה צום חיוב מלקות ) ". ושם פון דעם לשון איז משמע שז דשם
און דעריבער ה8ט דשס 8שייכות וולס דער עונש איז שנדערש -איז 8
אויך צו 8קטן :בש שנדערע עריות ,איז ר%י ' שז דער עצם (איסור ) " ביאת שפחה
דער איסור וחיוב אויפן בועל ונבעלת זו משונה ' .
ב 8יעדערו מצד עצמו ,קען מען %ויף 8 אויד ווי יוי רמב *ם %יז ממשיך " הבא
קטן ניט שרויפלייגן קיין חיובים ועונשים על" בימות הרבה בין בזדון בין בשגגה
( %פילו ניט קיין חיוב צוליב כפרה ) און
ער קען אויך ניט נגרר ווערן אין דעם הקהל , במצות "ל מזו ) וענטז ( ויתירה ש) .
חיוב וושס עס איז ד 8אויפן ? ווייטן ,ווי - 363 בנוגע להטף .נתבאר בארוכה בלקו -ש חי " ט ע '
ואילך .
בשלד פעולת הבועל איז 8מציאות
( ד %יסור וחיוב ) בפ " ע ;
.
עהג " כ יד המלך לרמב " ם שם וראה שר " ח ) 61
איסו "ב שם .ושם ,שלדעת ראה צפע ' 2הל ' ) 64 ואילך .
בו ' . החיוב הוא רק בה ולא הרמב -ם . , שם פ " נ הי " ד ) 63
שיחות ד נןדושים לקוטי 240
קרבן " " . 67 מביא " הוא איז " הכל משא "כ ביי שפחה חרופה ,איז
תלוי בה " י , 6דער חיוב אשם אויפן איש
ט .פון כהנ " ל איז אויך דט 8הוראה איז נשר ווייל זיין מעשה איז די סיבה
אין גודל הערך פון חינוך ,ובפרט בת " ת
אויף דעם חיוב האשה ,און אין דעם
-יי8ס חינוך השט 8שייכות מיוחדת ווערט אויך 8קטן ( נגרר ו ) נכלל ( ע " ד
צו דעם זמן פון ימי ספירת העומר וולס הנ " ל 8 ,ז מצד דער מצוה שעל האב צו
איז צווישן פסח -זמן חרותנו און חג לערנען תורה מיס בנו טדער מחנך זיין
השבועות -זמן מתן תורתנו ( און איז 8 8נגערופן קטן דער ווערט אים ,
זיי מחבר ומאחד , ) 61 מחוייב בדבר -עד " ז אויך ד , ) 8ווי -
ב 8חג הפסח זעט מען באופן ויטס בטלד שז די מעשה פון דעם קטן איז
בולט די הדגשה אין ענין החינוך למצות ע " פ תורה 8מעשה * ' וושס בריינגט 6
פון 8קטן :נוסף על הנ " ל ,ווטס ביי אויף איר דעם חיוב מלקות ,דערפשר "
איינעם פון די מצות עיקריות פון יצי " מ
געפינט מען 8ז רחמנא ( קרבן פסח )
חרופה שפחה ביאת ( בחילוק עפהנ -ל ) 65
ל). שבהולכה נעשה עבודה בפ -ע ,כנ . קרי שכשם שדן וי , ,
17תי ש ; , ק ; ,, , .
פסחים . בר -ן סוף ובפרט ע " פ אגדה הובאה ) 69
ן 71 1 1 )
חינוך מצוה שן .ועפ -ז גם ספה -ע שייכת לסברא ף " ב,1 שהיא אסן (, , נ1 . ,
וי ב ; - 11ב1 ; ( 11ה שלקחן
ל בסנים ,שאף שכל עניו הספירה הוא רק הכנה הנ . שה , ,..
( שעד 1 ע- ' 1 ( 1נף אם היא למה נ ה ;י (
"ך
נעשה מציאות וחשיבות בפ -ע 1מ "מ למ , . יהכשרה עו ( אין ] היי זביצ ; 1ה - ,. רוז [-ש " בעול ,
וזלקוק ~
ומברכיו עלי ' .
241 שיחות ולדושים י לקוטי
קטן שליין ווערט חגערופן 8מחוייב רבי " לקטן בז ' בנ "ל ,איו דער סדר פון
בדבר ) ; און נשכמער -בנוגע לת " ת : פסח ,הגדה און סיפור יצי ' מ מיוסד אזיף
בשעת מ' לערנט תורה מיט 8קינד ,וושס לבנך " " י . והגדת . מיס ) ( און פשרבונדן
איז " 8מצוה על כל חבם וחבם מישראל פון יצשה די ווערט בכללות לאון
ללמד את כל התלמידים אע " פ שאינן אידישן פשלק פון מצרים פשרגליכן אין
בניו שנאמר ושננתם לבניך כו' ילו ש נבואת יחזקאל ! י צום געבורט פון
תלמידיך" 6י ,משכס מען אים 8מציאות קינד ,וושס בשלד נשך דעם הויבט זיך 4ן
חדשה -דער תלמיד ווערט פשרבונדן דער חינוך זיינער שלס יסוד לכל ימי
מיט תורה ( און מיטן נותן התורה ) - חייו י; ] 7
וכמחמר חו "ל יי " כל המלמד את בן און שזוי אויך בחג השבועות ,זמן מתן
חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו תורתנו -התחלת לימוד התורה ע " י
ילדו ' . אבינו שבשמים עם בניו -עם ישראל
פון דעם שלעם איז פ8רשטשנדיק דער עליהם נאמר 3י בנים אתם לה ' אלקיכם ,
גודל החיוב וההשתדלות וושס ליגט ועד " ו באב ובן למסה -וושס הגם שז
אויף יעדן איינעם שפצוגעבן זיך מיטן בנוגע מצות בכלל איז " אביו אעו חייב
חינוך פון בגי ובנות ישראל בלימוד לחנכו במצות מן התורה אלא מד " ס " ,
התורה ובקיום המצות ; ובפרט בימים איז דשך ב " ת " ת מ " ע מן התורה על האב
אלו ,וושס דשם איז די ציים וולס ללמד את גנו הקטן תורה " ' י ; נוסף לזה
מיגרייט זיך צו די ימי החופש ,דשרף איז דשך נתינת התורה געקומען בזכות
8 מען זען 18יעדער אידיש קינד , ענין החינוך ,נשר דורך דעם וושס " בנינו
אינגעלע ידער 8מיידעלע ,זשל זיין אין עורבין אותנו " השט דער אויבערשטער
8סביבה פון תורה ויריש במשך חדשי תורה ' י - מסכים געווען צו געבן די
הקיץ ( ומה טוב במשך כל כיד שעות
דוקא דורך דעם וושס מ ' גיט דעם
היום ) ,וושס דשם וועט זין אויך די הכנה
קינד 8חינוך במצוות ווערט ער 8
אויף צו מוסיף ויין אין דעם חינוך פון
מציאות בפ " ע און השט טז אייגענעם
ילדים וילדות במשך הזמן והשנה
פשרבונד מיט דער מרוה (כנ " ל 8ז דער
שלאח *ז .
( משיחות חג השבועות תשכ -ח
ח, שמות יג , ) 70
) וש -פ 3שא תשל -א א. .
טז ,ד ואילך וראה חו " א וארא גה , ) 71
י 7תשמ " ו -ן) ע ' עדרת וחילך ) . ( ( הגש " פ
ה .ב. .
הל ,ת " ת להרמב ,ס פ א 6ד )
כתחלתו.
א.
ת " ת לאדה ' ז
ראה יד ,
הל '
) 73
אמור
ער אפילו ניט טז דורך צוגעבן דעם א .מ ' הטט שוין פיל מיל גערעדט
וועגן דעם דיוק בתכלית פון לשרן
" וגו ' " נין יישרט
פרש "י על התורה ,מט נאר די ווער -
געקענט כ .לכאורה וויולט מען טער פון זיין פירוש ,נטר אויך די ווער -
לערנען 8 ,ז מיט ' ן מעתיק זיין טער פון פסוק וולס ער איז מעתיק ( פטר
" ששת ימים " איז רש "י אוימן ניט די
געברשכ - דעם שנהייב פון זיין פירוש ).
טע צוויי ווערטער כשלעצמם ,נשר ( שלס
8ביאור אין 8 עפ " ז פשדערט זיך
התחלה פון ) דעם גשנצן פסוק -
פרשה :אין 8נהייב פרש " י אין אונזער
ווי מיר געפינען בכמה מקומות 8ז פון פ ' המועדות י ( נטך דער הקדמה
רש " י איז מעתיק די התחלה פון 8פסוק
גו ' דבר אל בנ " י גו ' מועדי ה ' גו '
וידברהם
"אלה
פון 8ענין (ניט צוגעבענדיק ידער מועדי " ) זטגט דער פסוק י :
" וגו ' " ) ,און זיין פירוש ב8ציט ויך אפילו
תעשה מלאכה וביום שבת שנתוןהשביעי ימים
" ששת
ענין . צום ג8נצן פסוק טדער
מקרא קודש כל
" ועשו את ולדוגמא :אויפן פסוק ' מלאבה לא תעשו גו ' " ( און דערנטר איז
האפוד " זטגט רש " י : די תורה ממשיך אין די פסוקים נ8כ -
לפרש
כמות שהוא
מעשיהם באתי
" אם כו ' לכך אני כותב דעם "אלה מועדי ה ' גו' " און רעכנט
כו ' " און איז מפרש ומבאר קלע פרטים אוים שלע מועדים ) .
פון עשיית האפוד וולס שסייען אין דער פון דעם פסוק איז רש " י מעתיק די
גשנצער פרשה ,און פונדעסטוועגן איז ווערטער " ששת ימים " און איז מפרש :
רש " י מעתיק פון פסוק נ8ר די ווער -
המחללשבת אצל מועדות ללמדךשכל ענין
" מה
טער " ועשו את האפוד " ( און 8ן דער את המועדות מעלין עליו
" וגו ' " ) ; הוספה כאילו חלל את השבתות וכל המקיים את
שזוי אויך אין פרש "י ( וושס קומט המועדות מעלין עליו כאילו קיים את
גלייך נ8ך זיין פי ' אויף השבתות " .
" ששת ימים " ) אויפו פסוק
אלה מועדי ה ' מקראי תקראו
" קודש אשר איז ניט מובן :די קושש אין פסוק איז
אותם במועדם " ,וואו דטך -בל ' רש " י " -מה ענין שבת
רש "י איז מפרש דעם טעם הכפל פון אצל מועדות " ,ה8ט ער ד8ך לפי " ז גע -
דעם בשנצן פסוק ,און פונדעסטוועגן איז דשרפט מעתיק זיין די ווערטער
ער מעתיק נאר התחלת הכתוב וכיום
ווערטער
" השביעי שבת " ,און נשר די
" אלה מועדי ה ' " -און 8 18 - טנשטשט
דעם בריינגט ער גשר " ששת
" וגו ' " .
שבער מען קען ניט לערנעז 8זוי שבת " -דייט ימים " און " וביום ם
בנדו " ד ,ווייל רש " י בשנוגנט זיך מיס
השבתות " -און מהאי טעמא הויבט 8ז את האפוד " ,ווייל ד8ס איז די נקודה
רש "י מיט דעם עיקר ( " כל המחלל כו' " ) , וולס רעדט זיך אין זיין פירוש -עשחת
און ערשט דערנ8ך בריינגט ער דעם האפוד ; עד "ז אין פסוק אלה מועדי גו ' ,
המשך (" בל המקיים בר " ). איז ער מעתיק ניט בלויז " אלה " ,נ8ר
טבער דער תירוץ איז ניט מספיק , "אלה מועדי ה ' " -
תשרים וויבשלד 8ז דער דמיון פון יו " ט איו אונזער פשל שבער :אין פרש " י ד8
צו שבת ווערט אין פסוק אויסגעדריקט איז נוגע דער " ( מה ) ענין שבת כו ' " ,און
( ניט דורך 8שלילה -פון חילול שבת , ניט גיבן " ששת ימים " ווערטער די
דורך דעם חיוב וציווי פון נ8ר ) יו " ט , טייל פון ) דעם " ענין 8 שרוים ( אפילו ניט
שמירת וקיום המועדות ( און פון דעם שבת " .
לערנט מען 98דעם ענין פון " כל
נטך 8שאלה אין לשון רש " י : ג.
המחלל כו ' " ) ,השט רש " י געדשרפט אין
דער מיס רש " י הייבט 8ד פשרוושס
פירוש הכתוב אויך שרייבן נאר דעם
שלילה " -שכל המחוו את המועדות
חיוב ,שדער עכ "פ שרייבען לויטן סדר
כו ' " ,און ניט מיט דעם צד החיובי -
ווי מילערנט עס 58פון פסוק " -כל
המקיים כו ' " און דערנשך " כל המחלל 8ז
רעדט
בפרט
פארגליינט' " ,זח
וושסהמועדות כו
המקיים את
דער פסוק
" כל
כו ' " ?
שמירתן ? בחיוב
דער ביאור בזה : ד. (און כלטש דער פירוש (אין דעם
די שאלה " מה ענין שבת אצל סדר ) איז גענומען געוושרן פון תורת
מועדות " בנוגע שבת פטר זיך ,איז ניט כהנים ' -איז ( נוסף וולס דער תו " כ -
קיין גרויסע תם " אין פשוטו של מקרא י , לגירסתנו -שטעלט זיך ניט אויף
ווייל (ווי עס ענטפערן כמה ממפרשי ווערטער פון פסוק נשר אויפן ענין
התורה ) אויך שבת ווערט נכלל איו בכלל ,איז ) ד8ך ידוע (יני גערעדט שוין
כו " כ פעמים ) 18רש" י בפירושו איז ניט
ווערן' גו' " וויבשלד עם קען
מועדי ה
שנגערופן
"אלה
" יום מועד " ' ,זייענדיק
מעתיק מארדל דוקא בלשונם ,נטר יני
8טשג וואס איז אסור במלאכה ; און עם גיס 8הסברה אין פשש " מ און -
אפילו אויב מ ' זאל שננעמען שז שבת קען אויך אין שז 8סגנון ) ,
ברענגט עם שרשפ יי " -כשתבא שכת ה ' אשר תקראו גו ' " ,קען מעז פונ -
יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשוי ' דעסטוועגן איינלערנעז ,שז דער פסוק
וכו ' " ] . דערמטנט בדרך אגב וועגן שבת ,כדי
ד , 8אין פ ' אמור ,וולס איז ניט יבער מודיע זיין דעם חילוק צווישן שבת און
דער עיקר שרט אויף אזהרת שבת ( עס יו " ט " ( -א ) שבת איז ניט תלוי אין ב " ד ,
ווערט דערמטנט דרך אגב צוליב די משא " כ יו " ט ( ; 9ב ) שבת ווערט שנגע -
מועדים ) ,שטעלט זיך די שאלה :וולס רופן אויך " שבת שבתון " וויבשלד אויך
פשר 8שייכות ה8ט די הקדמת ששת מלאכת אוכל נפש איז אסור 0י ,משא " כ
ימים פון שבת צו די " מועדות " -די יו " ט ;
תורה הקט געד8רפט טנהייבן " ביום די תמי ' פון רש "י איז ד 8בשייכות צו
? השביעי שבת שבתון גו' " דער הקדמה צו שבת " :ששת ימים
רש " י און די שאלה פשרענטפערט תעשה מלאכה " -ביים ערשטז ציווי יי
זלגן ) דורכן מקדים זיין (דשם וושס חז " ל אין דער תורה אויף שבת ,איז מובן
ללמדך פטרווטס מ'דשרף מקדים זייז " ששת
" מה ענין שבת אצל מועדות
שכל המחלל כו ' " 8 -ז דער פסוק וויל ימים וגו ' " יי ,ווירום די תורה קומט ד8
דט צוגלייכן די השרבקייט פון עשיית כעשיית אסור טנזשגן שז שבת איז
מלאכה במועדות צו דער השרבקייט פון מלאכה ,בצו8רנט פריער דער פסוק 8ז
עשיית מלאכה בשבת ,וושס דערמיט מען זטל זיך ניט זשרגן וועגן פרנסה
ווערט שוין במילא פשרשטשנדיק פשר - וכיו " ב ,ווייל "ששת ימים תעבוד ועשית
ווטס די תורה שטעלט די הקדמה " ששת כל מלאכתך " ין ,
.
ימים תעשה מלאכה " [ ועוד :א ) די הקרמה " ששת ימים גו ' "
די הסברה אין דעם : ה, איז בהתאם צום המשך הכתוב דטרט ,שז
דער טעם אויף שמירת שבת איז " כי
ניט (טעג ,
בלויו ) 8
נ8ר זעקם בשדייט
בטזונדערע פון ימים " סכום
ששת " ששת יתיש עשה ה ' גוי וינח גו ' " ' י ; ב )
שמונת ששת כו' " איין זעקם -ט8גיקע , הא ' ) .
טדער זיבן -טשגיקע ,טדער טכס -ט8גיקע
, .
וראה רמב ז כאז כאז . רמב " ז ואברבגאל ) 10
ולכן
הציווי .
לשון ). ממכילתא עה -פ ( בשינוי זן
נשנה ג -כ כפ ' תשא ( לא ,סו ) כי מסיים ולכן 4ן )
כב , רליר בא י , נפרש " ח ,וע " ז גם פסוק ) 17 " , ששת ימים גו " יז ) זכי שם ( פסיק
ואכיס , , יב ,טו
שם . יונרו ) :5
245 שיחות " אמוך לקוטי
בשלד שז דעם כללות 'דיקן פשרגלייך פון יערער שנדער זמן -אסור במלאכה 8ן .
יו " ט צו שבת לערנט מען 54פון " ששת וו8ם פשרשטשנדיק איז ובמילא
ימים " ,כנ " ל ,קומט אוים ,שז דער לימוד מ' לערנט 98דערפון 8 ,ז " כל המחלל
איז בנוגע חיסל יו " ט :דער וושס איז את המועדות כו ' כאילו חלל את
מחלל יו " ט מיט עשיית מלאכה -וולס השבתות וכל המקיים כו' באילו קיים את
דערמיט איד ער עובר אויפו גדר און השבתות " ,כעטש שז בנוגע צום עונש
הגבלה פון " ששת ימים " ,טרייננעמענ - וכיו " ב איז ניט גלייך דער איסור פון
דיק אין סוג ההיתר דעם זמן האסור עשיית מלאכה ביו " ט צום איסור בשבת ,
מחוץ פון די " ששת ימים " - וי8ס איז שבער בבלל איז עשיית מלאכה ביו " ט
איז עם במילא " כאילו " ער וויולט מחלל (וויבשלד סיאיז ניט נכלל אין " ששת
געווען שבתות :און מכלל לאו אתה ימים " ) אין זעלבן סוג ווי שבת -כאילו
שומע הן -פון דעם פשרשטייט מען שז כו ' . חלל את השבתות
) 19וגם בר ,פ ויקהל ( ראה הערה - ) 13בז הוא , הכתוב " וביום השביעי גו ' " איז ניט קייז
כי הציווי דמלחכת המשכן בא בפסוקים שלאח . 1 . המשך צו די " ששת ימים " ( בכוינת
) 20מכילתא -היבאה בדרשות ר ' יהושע אבו הפסוק -מלאכה ) ,ניר 8צווייטער סוג
ששב פרשת וישב ובטפר מנחה בלולה .ובמכילתא. זמן וושס איז אסור בעשיית מלאכה -
דרשב ' עתרו כ ,ט ) :כשם שנצטוו ישראל על מצות .
עשה של שבת כר נצטוו על המלאכה .ועל פי זה
ה פט , 1 - מובז בפשטות מאמר רז " ל בראשית רבה ר " פ ויקהל ( הנ -ל הערה בפרשיי ועד -ז יל " פ ) 18
-ולא ביטול ) .וכן איתא שם דבפרשה שגי ' חותר ב. פסחים סד ,ב .וחיא קיא ,ב .קיב , ראה ) 21
; ד [ מלה קצת . -,, וש" ג . גיטין י ,ב , ) 24
החילוק דשבת וששת ימי החול גם וזהו ) 29 פתגם ביק אדמו " ר מוהרש " ב נ " ע -גדפם ) 25
ועוד ) כב . בכלל ,כמבואר בכ " מ ( המשך תרס -ו ע ' בסה " מ קונטרסים ח א ע ' . 150לקוטי דיבורים ח -ד .
דשבת -שבת מהצמצומים ומאיר גילוי אלקות א. תרצב ,
שלא עיי צמצום ,ולכן אסור כמלאכה דמאן דמחוי סיסת חגיגה ה ,כ (וראה לקאש ח -ד ע ' ראה ) 26
החול . במחוג קדם מלכא ,משא -כ בששת ימי . 29 וראה הערה 3ן ) . הערה
247 שיחות " אמור לקוטי
ביז עם נעמס שרוים דעם גוף אויך פון דער גוף געפינט זיך אין הגבלות וגלות
גלות כפשוטה ,אין דער גאולה האמיתית בח אים מאיר זיין דער תוקף
והשלימה ע "י משיח צדקנו בקרוב ממש. הנשמה וושס פיז העכער פון גבול
זעי
משע " ד ) ( משיחת ש " פ אמור וגלות " י ,
. 784ועוד . ראה ג " כ לקו " ש ח -ג ע ' ) 30
שיחות לקוטי 248
ב אנקור
נ4כמער " :בכל מושבותיכם " שסייט ביי אין פסוק י " ולחם וקלי וכרמל לא א.
נחך כמה מצות ( 6ומהם -פטר אונזער תאכלו גו ' עד הביאכם את קרבן גו ' בכל
פסוק ) ,און ביי רובא דרובא פון זיי איז בכל מפרש : מושבותיכם " איז רש "י
עס רש " י ניט מפרש י ,היינט פ8רוואס 2 מושבותיכם ,נחלקו בו חכמי ישראל יש
דחרף עס רש " י מפרש זיין דש ? - שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה
לארץ ויש אומרים נ לא בא אלא ללמד
שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירושה
רק א " י ( ,שמת הצ " צ ין -ד סרי ,ח בתחילתו .וראה
רמב ' ן באו פסוק טז בסופו י ) .
וחלקו * . וישיבה משכבשו
ש ככל . לפרש כדי אינו הרי - ) שם . וצו
מושבותיכם " פירושו שנוהג בכל מושבות גם בחתל 'ד . פרשתנו בג , ] )
,בכל פירש " שלא וכמו ? קמיל מאי 1כי תו -כ עה פ .קידושין לז ,א .ועוד . . )2
הקודמת , מקומות שבהערה בשאר . מושבותיכם שם . קידושיז )3
וראה שוה -ג הב ' להערה זו ] ,כ "א לתרץ קושיא הוספת רש -י ,משכבשו וחלקו 1 ,על לשון )4
בהכתובים שם : לירושה וישיבה -ן -י . הגמרא קידושיז שם
) כלאחר (
בפ ' בא :קשה לרש " ,דחי קרא אחא שיאכל בכל ישיבה ' ] ,שהוא לתרץשממרש מהי . ( נוסף על -
( ו ) הו ' ל לכתוב בכל מושבותיכם .. מושבותיכם .בכל מושבותיכם ,גם לפירוש זה ( ראה הלשון
,ולכן שם . . ) ( גובח בקרא של בערב תאכלו מצות . הערה הבאה ) והביאור : .
הפשט אפ -ל גם ע-ד ,לאחר ירושה ויעובה "
ה1כיר 1בצ -צ שם .וכן מ -ש בצ -צ שיא נצעיק ) . י -ל
רככו -כ
( ואולי
-
אחד
מישראל
דשבט
דעשרה
וישיבה
ישיבה
ירושה
דמספיקה
לאחרי
. 11 בפ ( .יקרא -ראה שוה -ג הג .להערה .. בכו מושבותיכם " דגל ישראל - . כ "א ), . אחד
היא , רש -י שקושיית שם . ושפיח ברא -ם ) וחלקו. . משככיו .
דמכי1ן שמצה היא ח1ןת הנוף הרי פשיטא שנוהגת
לקמז נמסוק יז פרש " ' ( מתוית עה " פ .מנחות )5
לומן ( וכקושיית הוצרך ילמה ברל מ טבוחיכם , ממושבותינם ,ולא מחויה לארץ " - . סע -ב ) פג ,
) הש -מ קידושין רז .ב .וראה רא -מ שם
אבר ( וחף טר מה טהקשה מלין בגויא טן .הרי -
הטעם דבבל מושמתיכם הוא יש לומר . אבל
דמשמע אפילו חיל ,אבל ממושבותיכם לא משמע
' מ1ה שבשאר מקומות שבהערה הקודמת ולבד דפ
מסעי ' ופ צו ( כבפנים ההערה ושוה -ג שלאח -ו
)
אף נאמר . למה פרש -י לא )) הקודם ( ככש ( ה ,ג ואף שהעומר חוכת צכ1ר -1 -אח לקמן הערה , י
ווכמו שהסטה בש -מ הגוי שמצוח הו -ל הן חובת
249 שיחות ב אניור לקוטי
ט
ארץ ישראל ,לבער ) ,לאחר ירושה
מצוה *ב.
וישיבה ' ,וושס השט ,ע "פ הנ "ל ,קיין שרט
ניט אין פשטות הכתובים ז
.
שם -על כמה מהן ( . -האריך גם ברמב ן פרשתנו י
די קשיא איז נ8ך שסשרקער :שוין טז ) , בג .
הפשט מציו בב -מ בחירה ע1- מוכח ,דלרש -י -
גערעדט פיל משל ,שז בשעת רש"י איו
אף אלה שיש שבכך צירי בפ -ע מפרט כל סרטי
מוסיף און ולגט פריער -איידער ער
(
מכאן . לימוד ( יקרא . ' שהרי בבר ( אמר לעיל בפ ), האישר ( דם ,
ולחידודי י4ל עוד :מקום לפרש שקשי על תבואה ל ' 9צו ) כדמ כח ג כ מזה שטה -פ בפ ' ויקרא ( שקדם . ,
שגדלה ביץ שהוציאה לחוסל (כבירושלמי קידושין ( אף שהנא חובה הג ( ף ) יזמר פרש -י למה הנצרך לא
פ4א סה " ח הובא במגיח צרח מו " ס תפס ) -ועפ ' ז . שס רש -י שבווזת שם , ויקרא ( גו -א ( ברא -ם
גם הרווחנו עשרנו בסתירה להכלל דחובת קרקע היא הוה - . יפה מפורש בת -ב כל הפסוק . במש -כ
( נוהגת רק בארץ -ולבז מדייק רשי דייש שימד לדורותיכם בכל . למה הוצרך לזמך ( גם ) יחרץ
לחרץ , 4כלומר :למדים בחיצה מכאן שהחדש נוהג ( כבש -ס ף ). ( מכיף שהוא ח ( בח הג ( מושבוחיכס -
שהחדש ( ההתחדשות ) היתה בחו " ל ונוהג בחולל קידושי שס . ,
באץ). ( משא " כ בהנ -ל -שההתחדשות היתה -ועדיין צריך ביאור שבויקרא ציין רק לתו -כ
ובפ ' צו ריין רם , - ' 13 שהיא חובת הגוף . ולא כתב
לא בא אלא ללמד - - . רש -י בסי ' הב ' ושון ) . ונוצרך רמה כו ' שהוא חובת . לקידושין וכותב
שא "כ לומר לא נצטוו על הסרוס אלא עטלעכע ) (8דער ייינען פאישז צוויי יש
בארץ שהרי סרוס חובת הגוף הוא וכל פירושים ,מיינם ער דערמיט צו מדגיש
חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה זין 8 ,ז אין דרך הפשט זיינעז יי פירו -
לארץ . שים " שקולים " ( און דשם וושס ער איז
ועט מען דערפון ,שז דער כלל " -כל מקדים איין פירוש פשרן צווייטן איז
חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה מ 'קען דשך ניס שרייבןדערפטר ווקל
לארץ ' -איז שזוי שטשרק 8 ,ז אויך אין אחת ) . ביידע פירושים בבת
פשוטו של מקרא ,איז מען צוליב דעם אוו שווי אויך בנדו " ד :סיט דעם וושס
מפקיע דעם וושרט " בארצכם * פון זיין רשי איז מוסיף און פקדים " ונחלקו בו
פשושן 98טייטש ,כדי דשם זשל גיס זיין 8ז חכמי ישראל ' איז ער אוימן צו זלגו ,
אין סתירה צום כלל .
13
דער ( צווייטער ) פירוש "ללמד שלא
8 [אוד דש איז ניט דער פ8ל 8 ,י צוליב נצטוו על החדש אלא לאחר ירושה
שוועריקייט אין דרך הפשט ברענגט וישיבה בו" איז ניט " ווייטער * פון דרך
רשיי 8דרש וושס איז מיישב " דברי
הפשט ווי דער ( ערשטער ) פירוש שז
אופניו* " - המקרא דבר דבור על מיינט שלע מושבות , "אויך
בכל מושבוחיכם '
ווזירים רש"י דערמשנט ניט 8ז דער * חוצה לארץ ' -
פירוש " כל אשר בארצכם " איז 8דרש ולכאורה :תפילו מיוטל שננעמען ,שז
ואון צייכנט אפילו ניט שן טז דער פירוש רש " דשרף ברענגען דעם צווייטן
איז גענומען פון רז "ל - ) 13נ8ר ער פירוש דערפחר ווייל לויטן ערשטן
זשגט עם אין זיין סגנון פון פשט :לויטן פירוש איז ניט פשרשט8נדיק -פשר -
דרך הפשט בייט זיך דער טייטש אין וושס זשל חדש ,וושס איז חובת קרקע ,
הפשוט
כלל) פירוש צום ניט וויזחןזיין
בסתירה ז8ל( ניט "כדי עס
בארצכם "
נוהג זחן אויך בחוצה לארץ ? -ווי קען
מען שבער זאגן 8 ,ז דער פירוש אין
חובת הגוף וכו"ן. יכל
ירושה ("לאחר וישיבה מושבוח? כם "
" בכל
דערפוו איז פירשטשנדיק אויך בנוגע " ) איז אויסגעהשלטן אין דרך
צום צווייטן חלק פון כלל -שז 8 הפשט פונקט ווי דער פירוש הפשוט
בארץ " " הנ "ל פון " בכל מושבותיכם' (וולס שזוי
" חובת קרקע אינה נוהגת אלא איז אויך זיין פירוש בכל מקום ' י ) ץ
8 -ז דער כלל דשרף מתאים זיין
אומעטום אויך ווען אין דרך הפשט בזה : דער ביאור ג.
ולכאורה בנוגע לשילוח עבדים ביובל שהוא 3ן )
" לסרס שום בהמה וחד " ביים איסור
י) חובת הגוף 1קידושיו לח ,כ ) ונאמר ( בהר כה , אונזער איד (וושס שטייס
פריעך
וקראתם דרור בארץ לכל יושבי -זוגקידושין שם , . פרשה יי ) זיגט דער פסוק " ובארצכם לא
שמטעם זה צריך לימוד מיחד שנוהג כחו " ל ] - תעשו " ם רשא אויף דעם מפרש :לכך .
.
ומ " מ לא פירש רשמי בלום וי" ל בפשטות שהרי זו
נאמר בארצכם לרבות בל אשר בארצכם
מצוה שהזמז ( יובל ) גרמא -לשמימה) ויובל אינו
בארץ , אלא זה בא ללמד . וגם בפ ' בא שם שפרשי ) 11
ח. לשוז רשא בראשית ג , ) 14 שתהא ראו" ליאכל בכל מושבותיכם ' -הרי חיוב
) 15חגיגה יד ,טע ' ב .שאילתות דר " א פרשתנו מצה הופ בכל מושביתיבם ברויו ,אלי שמצד
סק ' ה בסופו ( הובא בתוד " ה תיל שבת קי ,ב ) .וראה ניל הערה ( ) 7ימד עוד דיז הקושיא והכתוב שם
תו -כ עה ' פ , מושבותיכם ' . ליאכל בכל
שהמצה צ4ל * רחוי ~
א. לעוז הגמרא קידושיז לו , ) 16 כו . כב , ) 12
251 שיחות ב אמיך לקוטי
בחוצה לארץ " ) -ווייל ,בכל מושבו - דשרף סעו צוליב רעם בייטן דעם שיטש
תיכם * שסייט ביי כמה מצות ,און א1מע - פון 8וושרט ( ניט ווי זיין פשוט 'ער
ט1ם יי מיינט עם 8ז דער חיוב איז אויך טייטש ) :
בחוצה לארץ :
און שזוי אויך בעניננו :רש "י קען ויך
.
קומט אוים 8 ,ז דער פירוש פון בכל ניט כ8נוגענען מיטן פירוש שז חדש איז
מושבותיכמי דש 8 ,ז דשם מיינט " לאחר
8ז לארץ " ,וושס איז היפך פון
בחוצה
נוהג כלל
"דעם
8יוצא מן הכלל פון ירושה וישיבה " ,איז
ברענגט ער
נוהגת דעריבער
קרקע אינה און
חובת אלא בארץ" ; "
שלע שנדערע ערטער וואו עס שטייט
פירוש אין " בכל מושבותיכם ' נשך
.
ערשטן פירוש
דערפ8ר מושבותיכם " !
דעם - " בכל
ברענגט רשע (אויך )
דער לאחר ירושה וישיבה *) ,וושס
8
דערמיט איז פשרשטשנדיק ווי די צוויי פירוש ,הגם ער ליגט ניט שזזי אין די
ווערסער ,בכל מושבותיכם " ,איז ער
"
" שקולים ' אין פירושים פון רשע זיינען
דרך הפשט :ורן ביידע פירושים איז דש שבער ניט בסתירה צום כלל הנ" ל ( ע " ד
די :מבע שוועריקייט " 18 ,בכל מוש - .פירוש המל אין " בארצכם לא תעשו " )
בותיכם " דש איז 8יוצא מן הכלל : ד .שבער אויך דער פירוש איז ניט
לויטן ערשטן פירוש ,איז דער חיוב פון גלשטיק לי (וושס דעריכער ברענגט רשיי
חדש בחו"ל 8ן אויסנשם פון דעם כלל הויך דעם פירוש , 18מכאן שהחדש נוהג
( אויך לויס פשוטו של מקרא בנ " ל ) 8ז
חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ '
; . יח ) זה קשה לכאורה :בפרשא שלח ( סו ,
..
הביא הכלל ד ,כל ביררת שבתורה
לס" לן )
דערמיט איז ער מרמז י ' 8 ,ז דער וראה" פג -י קידושין שם ,דלת " ד זה .בכל
מושב1חיכס
*)
שנוהג רק לאחר ( אף חז " ( מרבה
ואילך לקרש. 201 ראה גם לקרש תש ע ' ) ג ' הא 30ובשואג וראה לקמן הערה ) ירושה וישיבה
חט * ז ע98 ,נ שם .
שיחות ב אמיך לקוטי 252
בכדי שתה " פעולה - ) 22 עליהם ( כדלעיל הערה כב . ראה פרש " י בחטאת הנשיא -ויקרא ד , ) 19
שיעורר . והרגשה כנפשם צ -ל מעשה שלהם מנחות .וש" ג . ויקרא א ,יז .משנה סוף ) 20
.
ודוחק גדול לומר שתספיק ספה ע שבדיבור , חטאת שעירי שגי - (לעיל ) לדוגמא ) 21
ועאכו -כ שאיו די בהסרשת מחצית השקל ה). דיוהכ -פ ( אחרי טז ,
253 שיחות ב אמוך לקוטי
לחסלה -רוממות מתירם כדי למעול מצב הנפש מקדים איין פירוש פשרן צווחטן ] :
- רסדח ) או " ח ( רמ " ח האדם ושפלות הא -ל
דער חילוק צווישן די צוויי אופנים
ד ר ממ :ת הא -ל פועלת על נפהיא העולה יתעלה , . ,. אין זייער אויפטשז אין אידן :
והיא חלק ד הא -ל דבזה עסקינן , :שפלח האדם - . .
למטה . פועלת על נפש הבהמית היורדת
לשוז הכתוב קהלת ג ,כא , ) 29 בפשטות . הערה הבשה -ביאור גם ראה ) 25
שמקדים .
בפשטות , גם "ל ובנדו -ד ) 26
וללמד שהחדש תיבם " קומט לויס אים צוויי די צווישן חילוק דער ז.
לארץ") . נוהג בחוצה
פירושי רשיי איז ניט נשר בנוגע חו " ל
לויטן פריערדיקן ביאור וועט זיין ( צי דשרט איז נוהג איסור חדש ) ,נשר
פשרשטשנדיק ,ווי די צווח חילוקים אויך אין א "י גופא :צי דער איסור חדש
זיינען 8הענגיק איינער אין שנדערן , אין א "י ה8ט זיך שנגעהויבן ערשט
ווייל אויך דער חילוק אין עבודה צווישן * ,
" לאחר ירושה וישיבה " ( כפירוש הב ' )
די צוויי שיטות ואופנים הנ" ל ,איו ניט 8דער אויך פטר ירישה וישיבה ( ווי דער
נאר בשייכות צו די אידן אין חו " ל ,נשר ערשטער פירוש 0נ ,וושס " בכל מושבו -
אויך בנוגע די אידן אין א "י :
דפי ' אחד שהובא במק " א בפירושו ( ראה לעיל הערה
און דעריבער השט זיך דער איסור דשלח הנ " ל אתי ( גם ) לפי ' הכ ' שברשש 17שפרשא
נפש האבקית -ווייל דער אופן אין הנאמר בעומר ,שאפילו ( תכואו ) י שאנ ' ,כי )3
נולה [ דה ס . - 1ה א עה " ח לעיל ~ - - -ו ( עו7ח טן 1יידו .
לויט דער צוויטער שיטה שבער ,טז
דער עיקר וולס ברענגט אידן צו דער ,- , , .,ן , ,
, , ,
הכרה הנול ,איז די הקרבה פון עומר ,
יי8ס דערנעמט דעם נפש האלקית --
חן .
"
"כ
1 ,1
כי
7 7 77
111
, .דא שך
,השך " , ,
ין ק
.
1
'
[,
",
רק
.
קען זיך דשם ערשט אויפט8ז " לאהר דדן , .7י ' ח, [1 [ ,,
ן [ך -- ,ה לאחיו
"ו
וישיבה " . ירושה
הא ' [ 7וו[ 1 ,, כשבאה . לה ' ר, 1
ן1וך ,ךמ -, '
_ ; '; '.ך
1ן ' ', , , ,
" , . -, -עין . חת ' ר,1 , ריי
. ,
11ן ' 11ל1 שלאחת קן1י ( ,
) מש חח ש " פ אמור חשן " ז ., , (, ,,
7י :ר 7 מין שוה - לה[ 1 ' . ן- , " ,..
רק .קא . (
ה פ [
.
[ המקנה קידושין שם כחב .ד כי תבוא
" "
ולא טל חדש לקרא , ברישא שנאמר [ 1מר , עד
ע -ד הפשט ,חדש ( עומר אבד - ) התזתה מתיר העשר ( 1הג רק לאחו ' דושך שנאתר בסיפא דקרא
השיחה , כניל בתחילת , תלויים זה בזה .
דהא ר לאניץ סתן בכ .( מיד " ( ( הד וחדש כו . , '1ש.
255 שיחות לקוטי
ג ונמור
8 קרבן לה ' ,מ ' ה8ט שוין מקיים געווען המועדות פרשת דער א אין .
מצוה מיס דעם קציר פון דער שדה , בפרשתנו נשך רעם וולס די תורה ז8גט
יועלט מעז געקענט מיינען 8ז מ 'איז ניט 8ז יועגן קרבנות און יו" ט פון שבועות ,
מחוייב מקיים זיין אין דער שדה אויך די שסייט איו פסוקי " :ובקוצרכם את קציר
מצוות פון פאה ולקט . ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך
לפ " ז דשרף מען פ8רשטיין וושס רש"י ולקט קצירך לא תלקט גו' " .שטעלן זיך
בפירושו ברענגט 8ר8פ די דרשה פון מפרשי התורה און זיינען מסביר דעם
" אמר רבי אוורדימסי ברבי יוסי תו " כ6 טעם וולס די תורה זשגט שן וועגן די
מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים מצוות פון פאה ולקט ביי דעם ציוויי
פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ " פ אויף מועדות :
וחג מכאן ,ללמדך שכל הנותן לקט א ) דער אבן עזרא ז8גטי :וטעם
שכחה ופאה לעני כראוי מעליו עליו להזכיר ובקוצרכם את קציר ארצכם
כאילו בנה בית המקרש והקריב עליו פעם שניתי כעבור כי חג שבועות בכורי
בתוכו " . קרבנותיו קציר חטים הזהיר שלא תשכח מה
איז ניט מובן -וולס רש " י ברענגט .
שצויתיך לעשות בימים ההם
שלץ תירוץ אויף דער שאלה 8דרשה ב ) דער רמב " ן איז מסביר :כי
( אין אגדה ) פון תורת כהנים -פ8ר - בקוצרכם את קציר ארצכם רמז לקציר
וו8ס איז ער ניט מפרש כפשוטו ע " ד ווי הנזכר בראש הפרשה * יאמר כי כש -
הנול ? די תירוצים תבואו אל הארץ וקצרתם את העומר
דטס וולס רש " י וויל ניט טננעמען , ראשית קצירכם לא תכלה פאת השדה
בפשש " מ ,דעם תירוץ פון רמב " ן ( און ההוא לצורך העומר ולא תלקט הלקט
פון 8טייל פון די שנדערע מפרשים ) לומר שלא תדחה המצוה ההיא את
קען מען מסביר זיין ווייל ' לפי תירוץ זה הלאוין האלה .
ה8ט דער פסוק ( " ובקוצרכם וגו ' " ) גע - ג ) כעין זה זשגן 8נדערע מפרשים ' ,טז
ד8רפט שסיין " בראש הפרשה " ,גלייך די תורה קומט בטוושרענען 8ז אויך די
שדה וולס מ ' השט פון איר געברשכט
דעם עומר ,איז מחוייב אין פאה ולקט
עה -פ . )6
.
כרוב דפוסי חומש שלפנינו -אבדימי ' אכל )7 -ניקרים עם ווילס געווען 8סברא צו
דחומש . וכ " ה בדפוסים אחדים " אוורדימס " . בתו " כ זלגן ,שז היות מיה8ט די " ראשית
ועד " בדפוס ראשוז יבכמה כת " י רשיי " אברדימס " . י 8 קצירכם " פון דער שדה -געברשכט
.
ולכאורה כצ -ל וה כחור זעצער -בראותו שם בלתי
רגיל .תיקן -לשם ה -נכון ' ורגיל ומפורסם " אבדימי.
( ואיז לותר להישד -כי איז מסתבר כלל לומר כב . בג , )1
ובסה -ד לא נמצא ,. וידוע ) שתיקז לשם בלתי רגיל ולהעיר גם מרשב -ם עה .פ . ועד -ז בחזקוני )2
אבדימי ב -ר יוסי ] .ובדפוס שני דרש " י וכמה כת -י עה -פ .
רש -י ,אבדימם ' .וראה טה -ד סדר תו " א סוף אות ט. קדושים יד , )3
. 56 וא " ו .וראה לקמן הערה בג ,יו " ד . )4
כאן . ) וכמ -ש בבאר מים חיים ( לפרש " )8 הב ' . .
אוה -ח אברבנאל כטעם כלי יקר . )5
שיחות ג אמוך לקוטי 256
וכ " ה בדפוסי רשיי ורוב כת " י רשיי .אבל ) 13 ) 10לדוגמא -בראשית פי ' עה " ח ,בראשית "
. שתוקן בדפוס שגי ליתא .וגם בזה ממחבר לומר . . .
וד " ה שני בראשית ברא " .בתחלת פרשתנו בני
הבאה . להתאים לתו " כ ,כבהערה .
אהרן * ודקה שני בני אהרון ,ועוד .
257 שיחות ( אמוך לקוטי
פון דעם וולס ער נעמס 4ן דוקא די משמיט ומעשר עני " -און רש" י איז
גירסא ,איז מוכח שז זי איז ( מער ) מתאים
" 4י ? " מעשר עני
און מסתבר בפשש " מ . )3אין תו "כ איז דער לשון " שכל מי
ד ווייטער איז רש " י מעתיק דעם . שהוא תוציא כו '" ' י ,און רש " י ז8גט
יוגורט " תעזוב " און איז מפרש " הנח כראוי" . שכל הנותן לקט כו' לעני .
לפניהם והם ילקטו ואין לך לסייע לאחד ) 4אין תו "כ " -מעליז עליו כאילו
מהם " . ביהמ " ק קיים והוא מקריב קרבנותיו
פרעגט " 1מען אויף דעם :פשרוואס איז עליו " מעליו רש " י : אין און לתוכו "
רש " י מפרש דעם וושרט " תעזוב " ערשט כאילו בנהי ביהמ " ק והקריב עליו קרב -
אין דער פרשה -און ניט פריער אין פ ' בתוכו " יי . נותיו
קדושים ,וואו עם שטייט ( צום ערשטן און אע " פ חז ס ' איז משמע חז רשא
מטל ) דער זעלבער לשון0י ? החט געהטט שוח גירסא אין תו " כ בדברי
ויש לומר הביאור בכל זה : ה. רבי אוורדימס " ,וויבשלד חז רש " י
ברענגט דאס בשמו ,איז שבער דחס
וולס דער פסוק " ובקוצרכם
וגו ' "
גופא דורש ביאור :פחרוושס החט רש " י
שטייט דח ( אין פרשת המועדות בכלל ,
אויסגעקליבן דוקא די גירסא פון דברי
און ניט אין 8מקום המיוחד פקר די
רבי אוורדימס ( ווי ער ברענגט זי ) ,און
רש " י ( דרך פשש " מ מצוות) ,איז
לפי
ניט די גירסא הרגילה והנפוצה וושס
בפי ' ) קיין קשיא ניט :
שסייט בתו " כ לפנינו ,
ע " ד הפשט קומט דחס בהמשך צו די
פריער געזאגטע ( בפרשה זו ) מצוות ,
וואס דער פסוק זחגט שד בקשר צו כ -ה ברוב הדפוסים שלפנינו ,ובדפוס שני ) 14
קצירת התבואה :ער הויבט שן פריער ' דרשוי אבל בדפוס ראשון וכמה כת" י רעמי איתא .
.
ברש " י גם מעשר עני " ( כבתו -כ ) וכנראה שגם בזה .
" כי תבואו אל הארץ וגו' וקצרתם את הנחור הזעצער ( או שנשתרבב ) ע -פ התו " כ .חיקן.
וכתג " מעשר עני ( כראוי ) - .
במקום לשוו רשע בעני
כראוי ' .
הנחי . בשם שיח כאז ) 19 , וביל ' ש כאן -שכל מי שמניח - ) 15
.
בשם -ח :וע -ק מנ ל למדרש שתי דרשות ) 20 דפוס שני ) וכת -י ( כולל כיה ברוב הדפוסים ) 16
עי " ש ונ -ל דחדא מתרצח לחברתה , אחת . מתיבה כת -י רש -י הוא כסחו -כ . רש -י בדפוס ראשון וכמה .
ולפי פירושו נמצא ,שדרשה אחת נלמדת תירוצו. הי ' אבל גם בזה נראה ושתוקן -ע -פ התו -כ ( כי באם
מ תעזוב - . - והב ' קדושים , שבפ ' מ -תעזוב ' פשוט שלא יתקן לגירסא .קיים . כבתו " כ כתוב
שבפרשתנו ,והרב רצה לכתוב שתי הדרשות בפעם . ). . ,בנה חדשה מלבו דלא כבתו -כ -
. אחת ולפיכך המחיז לכאז. אולי י 1שלרשע זהו פירוש בדברי התו -כ , ) 17
( ודרך אבל :א ) כמדובר כס -פ -אי -ז דרך רש -י הקריב קרבנותיו בביהמ -ק , הול -ל כאילו דאל -כ
ב) בהבנת הכתוב עד לפרשה שנט פשש -מ ) ההמתין איז -. מעסן ע 1 7כאילו ביהם -ק קיים . דההקדמה .
מפשטות לשוז רש י לא משמע שב ' דרשות הן ,כי . לפעולתו . .
קים ביהמ ,ק שייך ל -עליו ,
אם ש אין לך לסייע -הוא השלילה של מ -ש לפג -ז . אבל אינו מוכרח שכז הוא בכל שינוים הנ -ל , ) 18
בו . - , הנח לפניהם . כי ' ל שרשש מבאר דברי רבי אוורדימס אף שאי -ז .
ומש -כ במשכיל לדוד כאן ,הרי ( נוסף על קושיא אגל גם עפ -ז צריך ביאור ), לשונו ( כמדובר כמ .פ .
רשץ לא בפרש -י . ברמז ) ,
הב ' הנ -ל ) אינו ואפילו לא בזה ? מה מכריח ביאור ושינויים
שאז צריך ב) בעמרים , כותב :א ) שפאה ניתנת גם
לחלק לפניהם ,ואדרבה ,הפכו משמע מפשטות לשוז
נתרה -ג . 12 הטרה 46 ע' .
ראה לקמש ח .ד )-
רש . ' .וראה לקמו בפנים סעיף יכ .
שיחות ג אמוק לקוטי 258
דעריבער לערנט רש " י טז דשם וו6ם קצירה והבאתם את עומר גו ' " דערנשך
חדשה " 2 : שטיש דער 8נזשג פון " מנחה
לאוין ושנה " איז " לעבור עליהם בשני
" חזר
" און ס ' איז קיין קשיא ניט פשר - . ווטס מ ' ברענגט בחג השבועות מן החדש
וואס ה6ט די תורה ב8שטימט טז מ ' איז פון חטים ,און בהמשך לזה זשגט 5ו די
עובר " בשני לאוין " דוקא ביי די מצות תורה נשר מצות וושס זיינען פטרבונדו
און ניט ביי שנדערעי - 2און ווי רש " י מיס קצירת התבואה .
בתורה מצות " הרבהיי מפרשם איז ( בעיקר ) בטווטרנט בפירושו רש " י
נאמרו ונכפלו כו ' לחייב ולענוש על מנין פחרוושס די תורה איז מזהיר אויף די
לאוין שבהם " ( און אין פשוטו של מקרא מצות פון לקט ופאה א צווייטן מ6ל
ה8ט קיין 6רט ניט צו פרעגן פטרוושס ( נ8ך רעם ציווי אין פ ' קדושים ,און ווי
זיינען די מצות אויסגעטיילט אין דעם דער אבן עזרא איז מדגיש " :וטעם
,] ) 2 8נדערע ' פון איז און שנית " ) ? פעם וכו ' להזכיר
דווקא נאך דעם פירוש שטעלט ו. וכו ' " . מפרש " :חזר ושנה לעבור עליהם
זיך (בעיקר) די שאלה " מה ראה הכתוב [ און מהאי טעמא גופא איז מובן ד6ס
ליתנם באמצע הרגלים " -און די קשיא רש " י לערנט ניט ווי דער אבן ייטס
דוקא ווען די " אמצע ה6ט טז שרט עזרא " הזהיר שלא תשכח מה שצויתיך
הרגלים " איז באופן פון " פסח ועצרת לעשות כו ' " :
מכאן " , ויוהכ " פ וחג ור " ה מכאן
אין פ ' קדושיס צוז8מען מיטן ציווי
והביאור : פסוק22 אויף פאה און לקט שסייט אין
ווען די אזהרה פון " ובקוצרכם וגו ' "
וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא "תלקט
ווילס געמיינט 8נייעם ציווי אויף פאה " -ובמילל אויב די תורה ד8רף
ולקט ,וויולט מען געקענט מסביר זיין טנזשגז נשכשמשל יי מצות בנוגע 8ז עני
כנ " ל 8 ,ז דער פסוק שטעלט דש די מצות כדי שלא תשכח ,ה6ט די תורה אויך גע -
פון פאה ולקט כשם ובהמשך וושס ער דשרפטיי איבערחזרין דעם ציווי פון
זטגט די טנדערע ציווים בשייכות צו
וגו ' " 4י . " כרמך לא תעולל ופרט
קצירת התבואה .וויבשלד ס ' איז 8ציווי איז פון דעם מוכח שז מ ' הטט ניט
ולאו חדש שטעלט עס דער פסוק דש , מורא פ8ר שכחה ( וכיו " ב ) ביי די מצות
כדי מ ' זטל ניט מיינען 8ז מיט די אויבנ -
-און ווי מ ' זעט ביי רוב המצות 8 ,ז די
דערמשנטע דא מצוות וולס זיינען פטר - תורה ב8ווארנט ניט 8צווייטן משל
בונדן מיט קצירת התבואה ענדיקן זיך
( אפילו ניט שלעמ8ל ווען עם קומט
די מצוות ביים קציר ( ובמילא קען ער זייער זמן ) 8 ,ז מ ' ז8ל זיי ניט פטרגעסן
שוין ענדיקן שניידן און נעמען די
זיין . מקיים ים
ע -ד פי גטנצע תבואה פשר זיך -
לגבי שאר מצות . פירושו -השינוי ודחידוש שבהם " לאחרי חגה ,ס ( ראה לקמו סעיף ט והערה היא הכרם
טש ווי פ8סט ד 4שריין די אזהרה " ובקוצ - גיר שנדערע מפרשים בס "א ),
( לעבור בשני לאוין ) בנוגע צו " פאה רכם את קציר ארצכם " זיינען ד 8נשד
ולקט " . מצוות וושס מ ' דשרף ט8ז איידער מ ' קען
נעמען און הנאה הלבן דערפון " -לא
תירוץ דער קומט דעם אויף ז. תכלה פאת שדך כו ' ולקט קצירך לא
" ללמדך שכל הנותן לקט שכחה ופאה תלקט " .
לעני כראוי מעליו עליו כאילו בנה
ביהמ " ק והקריג עליו קרבנותיו בתוכו " . ניר שו די אזהרה איו יבער וויב8לד
מקריב און גיס שוועק פון זיינע צום ווטרענען דש ,היות מ ' ווייס שוין די
( מזבח וכהן -לויס דעם ציווי טון דעם ) מצוה פון פריער ,כנ " ל ) -
אויבערשטן ,עד " ז איז אויך ב 8מתנות פסוק דער שסייט בנדו " ד שבער
עניים וולס ער איז מקיים דעם ציווי ה ' צווישן ענינים וולס ( עיקר ) תוכנם איז
צו גיבן ( פון זיין תבואה צו די עניים - ( ניט 8זויפיל די מצות שבקצירה 81 ,ר )
ער גיט ) 98פון זינע נבסים צו ( די מצות הקרבנותי ( פון די רגלים ) י ' - (
עניים לויט דעם ציווי פון ) דעם ור " ה מכאן ועצרת " פסח רא " : והא
אויבערשטן . ר " ה ויוהכ " פ ( ווים ויוהכ " פ ( וחג ) מכאן "
און אע " פ שז ד8ס איז בש יעדער (קצירת צו שייכות קיין ניט ה8ט
נתינת צדקה לעניים -איז עס לבער ה)תבואה) ,ומזה גדרו8 ,ז די גשנצע
ביי די מתנות לקט שכחה ופאה ביתר המועדותינ . פרשה איז עיקרה קרבנות
שאת ובאופן מיוחד :
קעו געמטלט זיין שזביי סתם צדקה31 ואולי י -ל לאידך גיסא -שבחם הי זה פעם ) 29
הא ' שנאמר ה" קשה עוד יותר ,מה ראה כו ' , -דאיז
דשם נעלט וושט ער גיט השט ער פשר -
כאן מקומו .אלא שמהחלה מבאר רש " י העיקר -
דינט בלי יגיעה ( דורך 8לייכטן מסחר
.
מה ש -חזר ושגה , -שהוא כדי לעבור עליהם גשגי
נ8ר ס 'איז וכיו " ב ) : טדער ירושה ,מציאה
לאויו * ,ואח * כ ממשיך דגם לפ " ז עדיין ישנה הקושיא
וולס וויבשלד 8ז מיס דעם איז " יכול מה ראה הכתוב כוה .
היינו ,דנוסף לזה שאיו המדובר כאן במצות ) 30
.
וראה גו א כאן . ) 33
ביחס לתבואת הארץ כמו כפ ' ( וזמנם ) הרגלים
ב. פרש -י ויקרא א , ) 34 ( אף משפסים כג ,סו (וברשיי ) ,טז [ ובסרט ששם
נזכרו שזדו פעם הזו שנצטוו עליהם ,אעפ -כ )
אחר . גו -א שם באופז ראה ) 35
שיחות ג אמוך לקוטי 260
דער געבן ( מצד הציף פת דעם ב) לקנות היי כפשו " ,קומט אוים 8ז ער גיס
אתבערשטח ,ר זקר תערס געגעבו צו נפשו " " .
( שוועק " חיי
חל ע . משא " כ די תבואה וושס ער גיט אפ
""
די נפק " מ צותשן ד צתי :אהב דער טלס פאה ולקט כו ' איז דטס 8זעך וושס
עקר הדגשה את דער יקר העמן וולס עם קומט דורך זיין יגיעה אין חרישה
ער נעמט 8וועק פון זיך 8זחך וושס איז זריעה וכו ' און דערנץך די קצירה ,
געבונדן מיט חיות נפשו -איז ניט
לחם " י ' . " בזיעת אפיך תאכל
נוגע אין וועלכן אופן ד8ס ( אזויפיל )
ימם דערפטר איז די דרשה פון רבי
עני . קומט טז צום
אוורדימס בתו " כ " מעלין עליו כאילו
אויב יבער דער עיקר הדגשה איז אין ביהמ " ק קיים והוא מקריב קרבנותיו
דעם געבן -דעמאלט איז נוגע דער לתוכו " שייך בעיקר ביי לקט שכחה
אופן ,די שלימות הנתינה , ופיאה ומעשר עני און ניט ביי צדקה
און דים איז דער חילוק צווישן דעם סתם .
לשון פוז רבי אוורדימס ווי ער שסייט בהדגשה 08 דטס טייטשט רש " י
אין תו " כ און ווי ער ווערט געברטכט אין נוספת ,טז די יגיעה אין דער תבואת
פירוש רש " י :אין תו " כ איז דער חידוש הארץ וולס ער גיט טוועק צום עני -
והשוואה הנ " ל ( פון לקט כו ' צו קרבנות ) ( און ד8ס נ8ך איידער ער נעמס די
אין דעם וושס ער איז " מוציא " די תבואה תבואה צו זיך און דטו גיט ער פון איר
פון זיין שדה כו ' ' ,דעריבער איז ער9 תרומה ,מעשר וכו ' און נ8כדעם איז ער
מוסיף אויך שכחה און מעשר עני ,וואס קייגט ) נהנה ( פונעם לחם וכו ' וולס ער
זיינען לפתרי גלייך צו לקט ופאה אין פון זיין תבואה ) -איז ד8ס ( ניט נ8ר ווי
דעם ,וו8ס ער איז מוציא פון זיין רשות ער ומלט מקריב געווען קרבנות ,נטר
כפיו ; די תבואה ,וואס קומט דורך יגיעת אויך ) " כאילו בנה בית המקדש " -
בנין אין והיגיעה הענודה בדוגמת
ביהמ " ק ,וולס קומט איידער ער איז
) 18ואולי י " ל דתלוי בהטעמים דמצות פאה כו ' דשרט . מקריב קרבנותיו
כי .( ומתנות עגים ) :לטעם החידוד ( מצוה רטן )
עמו אשר בחר מעוטריו בכל רצה להיות השי " ת אין דעם פטרגלייך -מעלין ח.
ורוח ברכה נפש להם ושיהי ' מדה טובה ויקרה עליו כאילו ביהמ " ק קיים ,אדער בנה
הפעולות תתפעל הנפש כו ' - . כי מתוך . . נדיבה
ביהמ " ק ,און " הקריב קרבנותיו " -
עיקר העניו הוא זה שמוציא מרשותו ( ודבר שבא ע " י
זיינען דץ צוויי ענינים :
שעי ,ז מתפעל נפש האדם .ולטעם המו -נ כפיו ) , יגיע
לעזור זה ~ לים העניים .כחמלת ח -ג פל -ט
) ( א ) דער חוועק נעמען פון זיך -מצד
עיקר ההדגשה הוא האביונים כמינים חלוקים - . וולס 8ם הציווי פון דעם אויבערשטן
דגם בחינוך עיקר גרא . , ,אבל י " ל בהנתינה להט
('
המדה טובה הוא זה שנותז לנצרכים -ע " ש בהמשך "8יכול לקנות חיי נפשו " און נטכמער -
בי כי בהותיר האדם חלק א ' כו ' שיהנו . לשונו ז8ד וושס ער קריגט עס דורך יגיעה
מיס זיין חיות וכחות נפשו ;
הצריכה תראה בנפשו שובע ורצון כו ' " .וראה ספר
מעיל צדקה סי ' אלף תלג .
אהרן לתו " כ פרשתנו כאן : מקרב ( להעיר ) _ 19
דינען יו8ס עניים וושס ער קלייבט אוים משא " כ רש " י ,וושס איז מדגיש דקם
קרובים וכיו " ב ) . לעני 40כראוי " ,איז ער וולס " נותן ..
ומהאי טעמא איז אויך מער מתאים מוסיף נטר שכחה ,היות טז נ8ר שכחה
דער פ8רגלייך פון " כאילו בנה בית איז בדומה צו לקט ופאה איז רעם וואס
המקדש " ( ניט ניר " ביהמ " ק קיים " ) , די נתינה איז באופן הראוי -דהיינו :
ווזירים דער כנין איז דורך 8יגיעה וושס די 8לע דריי מצות ( לקט שכחה און
איר תכלית איז די הנאה פון יעדן אידן פאה ) זיינען גלייך איז רעם וושס ( ניט
און פון שלע אידן ,פון כלל ישראל - נשר גיס ער 8וועק זככן וושס זיינען
הוא מקריב קרב - . . ניט נ8ר " כאילו פ8רבונדן מיס היות נפשו ,נ8ר ) די
זיך . נותיו לתוכו " -פ8ר נתינה איז אין 8שלימות' דיקז אופן ,דער
נותן ה8ט ניט דערביי ( אפילו ) קיין טובת
עס ווערט שכער די שאלה :די ט. הנאהד (
8לע פרטים אין לקט שכחה ופאה איז ער
עניים שדערי צו
וולס לעבדו .ולאמתו
כראוי " ) ע " גיט עם " נותן .
דוגמתם ד 8אויך בש עוללות ופרט
כרמך וולס די תורה השט אויף זיי שנגע - יו8ס זיינען אים נ8ענט וכיו " ב .
זטגט צוזשמען מיט די ציוויפ אויף פאה רש" י איז לבער משמיט מעשר עני ,
ולקט צום ערשטן משל -פשרוושס איז היות עז אין דעם הטט דער נותן 8טובת
ר ' אוורדימס ניט מוסיף אויך עוללות הנאהנ ' -ער קעז ד8ס געבן צו די
און פרט .און כאטש זיי שסייען ניט אין
פסוק ד - 8איז ער דקך מוסיף שכחה ,
אין דערמטנט ניט ווערט זי הגם
פסוקם ? קצת לפירש -י
יש קשה אבל הנראה יקר כאן :
עניים וכפי למתנות .
קרבנותמכלי מה40י
עניז להעיר
ויוהכ " פ וחג מכאן " -צו מדגיש זיין ,אז ומובן בפשש " מ מפשטות לשוו הכתוב בפ ' קדושים
ד 8רעדט זיך וועגן דער צייט פון קודם שם .
החג -פשר דעם זמן פון " באספכם את חולק שם ,בחולין שם מעשר עני המתחלק . ) 42
,
ולאלמנה יהי ' ,משא -כ בעוללות ופרט אשר א כבר . ראה רמבים שם ( בוזזים ) . שהעניים לוקחים לבד
מצותה " לעני ולגר ב) למדו ביחד עס פאה ולקט , .
ר " ש ,רע " ב ותוי " ט פאה פיח מ ה .וראה משנה הי ' .%
אותם .
כי לפרטו .
ולקט .
לא הוצרך רש " '
הנאמר בסאה
שלכ ,
מובן מאליו שקאי על עוללות ופרט שנאמרו ביחד
ומר . ידוחק
תעזוב ראשונה שם .
[ה פי , ~ם לין ח, תום . , פי . שלפי זלה ( 1י [ *)
עם פאה ילקט ,משא " כ שכחה שהוצרך לפרטו כיין . [ יש בו מולח [ נא [ תחל די [ שם . נדריך ן [ - ן
שלא נאמר שם . , דחחלקו בבית ריתות השתים ובותר ממנו ריחות
פרשתנו כ . 1לט . )4 ההע תניחו בגרה
שיחות ( אמיך לקוטי 262
און ד8ס איז אויך מוסיף ביאור אין פון קציר ארצכם " ,שבער ניטר די מצות
רעם וולס רש"י ( בריינגט די גירסא פון עוללות ופרט כרמך וושס וייער זמן
וועלכע ) איז משמיט "מעשר עני " , הסוכות ) " . שסעטער ( בימי חג איז בכלל
ווארום אויד די נתינת מעשר עני פון
תבואת הארץ איז ע " ד הרגיל צוזשמען גם מה פירש " י שינה מהסדר מגב ( יעשו ) 45
מיס נתינת המעשרות פון " יקבך " כו ' - כיון שמדבר בפעולת ) 1 1י כקרא ( ראה לעיל הערה
( אויך קומט דשם לאחרי האסיף " אין זמן האדם בזמן קצירתם ,לכן כותב סדרם בהווה וע -ד
הרגיל ,משא " כ בציוויי הכתוב -כוהב חיוב ודאי
די אסיפת התבואה והפירות אין ביתם ) ,
תחלה -פאה ,ואח " כ החיוב שהוא רק לפעמים -
כנ " ל . וושס דשם איז בזמן החג, 59 באם נשרו ,ולא יותר משתים -לקט כו ' -ראה
ויש לומר שז אויך מצד דעם איו מ" ! . תוי " ט פאה פ " ר
שצריך להזכירם דיך אגב דפאה כו ' אף 46ן
מעשר עני ניט לגמרי בדומה צו לקט
שכחה ופאה ( אין דעם וולס " כל הנותן
שלא . ( ראה הערה - ) 24ה " ז [ קו א כיון שהכוונה
נתינה פון מעשר עני איז ניט יעדן יטר יש שנלקטיו אחר הסוכות ( והרי בשיטתו ופרש " י
( ווי לקט וכו') ,נ8ר איין משל אין דריי " דבציר הוי א) ( בתור -ה כנס כ " כ ( כח , עסקינו ) .
ישרה ,דעריבער דריקט זיך אין דעם ניט הקרץ . . בתשרי וכבר כלה
והימים ' מי ככורי . כ) ( יג , אכל להעיר משלח
אוים ( אויף שזויפיל ) 8ז ער ניט דערמיט שהי ' כתקופת תמוז ( ראה [ ש ' ' .דברים א , ענבים - .
טוועק זיין חיות נפשו ווי ביי די שנדערע ולכאורה כן משמע גם מהברכה בפ ' בחוקות ' ב). .
מצות . דערמטנטע והשיג לכם דיש את בסיר ובציר ישיג את . ה) ( כו ,
,שזרע הוא -חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלי " . 1ן ; -ן
8 ועד " ז בנוגע לכרם ,וושס איז ניט ואב גם בציי הוא בתשרי בה ' כב ) , רש " נח ח , ,
( מזון) הכרח פון דעם מענשן ,זאת ועוד הברכה בזהז
-יו8ס די טירחא ,די נטיעה וכו ' בכרם , ובחי ' חת " מ לכ ב שם " מא ' דמיית ' תוס ' מאמוראי . -,
איז ניט במשך זמן רב יעדן יטר יוי ב8 " מ כתשרי ! כבר כלה הקיץ אע " פ [ [ [ דהוה ית
השדה . תבואת
כדכתיב במרגלים והימים בציר טפי . . ךבא ' ' .קדים
ביים ערשטן ציווי אויף די מצות ( אין יהר -ך .שנסתה . [ , , 1 1 ' , ,ן .י ,. ל
" , ,,
הזח [ ה1זצ1ת
"
ואיתןגט , ~ ט
11י -חדק , ,. ,, (1
פ ' קדושים ) ,וואו עם שסייט " לעני ולגר [ ~[ [ן
-
,
" 7ן
(
1
ן[)
בקן . -א ו . ,
' זקק ונצחו,
ך. ,
[
[
ת)
ופס
. . .,
[ ן :ת [ ר ) פ
[
)
,
ו .' 1
-
[
,
י[" א .
, 1
לל
.
4"
יבפרש " י .
וש " ג . , 42 ראה לעיל הערה ה) 4 אבל דיחק לנתר ששן ( ז1תם .- י ,
[ טד - רטוליה ( תח
יא 8 .תלמיד ממולח קען לבער נשד תכלה פאת שדך גו ' ולקט קצירך לא
שלץ פרעגן אויף דעם פירוש פון רבי תלקט ( , .נשר ) לעני ולגר תעזוב
אוורדימס 8 ,ז " בל הנותן לקט שבחה אותם " ,וולס דער פירוש פון " תעזוב "
ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה איז פשוטו כמשמעו :
ביהמ " ק כו ' " : משא " כ בפרשתנו וושס דש ווייס מען
שוין רעם תוכן ואופן קיומן פון די
איו וושס בששטייט פ8רט די גרויסע
מעלה פון דעם וושס ער נעמס צו און מצות 18 ,די פאה און לקט דשרף מען
איבערלשזן פשר די עניים -און דשם
גיס 8וועק 8זשך ,ניט ה8בנדיק קיין
וולס דער פסוק ז8גט דט נשכשמ8ל
אייגענע טובת הנאה
[ ובפרט 8ז ע " ד הרגיל איז עם נאר תכלה פאת שדך " איז
לא שז
מוסיףגו 'זיין
ובקוצרכם
"בכדי
צוויי בכמות =1 :נער ידער ניט חזויפיל " כל הנותן לקט שכחה ופאה
כראוי מעלין עליו באילו
8ר8פגעפשלענע שבלים פון לקט ,די בנה ביהמ " ק והקריב כו ' " ,וכנ " ל צו
9שר פשרגעסענע זשנגען ,שדער די
מדגיש זיין 8ז די נתינה איז באופן הראוי
שבלים בפאת השדה ( וואס אין פסוק ובשלימות ,ביז שז דער בעל השדה ה8ט
שסייט ניט קיין שיעוריי ,און מדאו -
אפילו ניט קיין טובת הנאה -
רייתא איז טשקע ניטש קיין שיעורי ' -
איז מובן שז אויך די הוספה " לעני
חובתו הניח שיבולת אחת יצא ידי " אפי ' ולגר תעזוב אותם " ( היות שז אויך דער
" ' י ,און אפי ' מדרבנן איז עם 8
ענין ווייס מען שוין פון פ ' קדושים ) ,איז
.
שיעור פון אחד מששים וכו ' )
בכדי צו מוסיף זיין אין דעם פרט פון
איז אמת טשקע ,וויבשלד ד8ס קומט
שלימות הנתינה ( ובמילא -שלילת
מיגיע כפיו איז ביי אים טייער אויך דער ההנאה ) פון דעם נותן ; און דעריבער איז
דבר מועט -לויס פירוש רש " י איז דשך
רש "י מפרש " תעזוב הנח לפניהם והם
דער עיקר דער אפן הנתינה " ,נותן לקט
ילקטו ואין לך לסייע לאחד מהם " :
שבחה ופאה לעני כראוי " -ט] 8
ניט נאר השט ער ניט די טובת הנאה
מיט וולס איז דשם טזש דבר גדול ,ביז אויסקלייבן ותמען פון די עניים צו
טז " כאילו בנה ביהמ " ק והקריב עליו געבן ,נאר ער האט אפילו ניט די הנאה
? קרבנותיו בתוכו " צו מסייע זיין אינעם נעמען ,זיי נעמען
אויף דעם ברענגט רש " י ( אויך ) דעם שליילד . אינגשנצן ריס
שם בעל המאמר ,רבי אוורדימס :
הוא מהם . לאחד י5 ולשונו " ואין לר ) 51
8ז אין ירושלמי " , חז " ל דערציילן שיניח הכוונה שאין לפניהם ' , הנח . של הפי '
יהודא איש הוצי השט זיך בחהחלטן דריי לפניהם ,ע -ד ,והנחת כשעריתן דמעשר עני נראה
שם ) , ובמשנה ראשונה 42 שם ( ראה לעיל הערה
שם ,ט כתב " שיניח פאה וברש " י קדושים ) 52 תעזוב ,הנח למניהם . וראה ירושלמי פאה רפ -ד
כסוף שדהו " אף שבכמה מצוות כתב שיעיר ,וכמו תבואה בקשה כו ' , -ועד ' ז כתו " כ קדושים שם .ושם
-שבלים הנושרים בשעת שתיכף לאח ' ז בלקט כתב הנח לפניהט והם יגזבזו . -וראה לקמן בפנים לפ - :ז .
קצירה אחת או שתים אבל כו ' . - יב . סעיף
מס ' פאה . ריש ) 53 כל הכחן לקט ופשיטא שאיז לדייק לשון רש -י .
הרמכ " ם שם הס -ו . לשיו ) 54 שנותנו ביד , .ולומר שכוונתו שכחה ופאה ( עני
עניים וושס זיינען קדימה לגבי די אויף דערגיין " מניין שחיי עיר טעג
ווייטער פון אים . הזאת קודמין לחיי עיר אחרת אתא לגבי
לפי שיטתו מובן דער גרויסער איז רבי יוסי כוי און רבי יוסי ה8ט גערוסן
וענין בנדו " ד ,שז " נותן לקט חידוש ויין זון ר ' אבירודימס8 ' 6ז עי זלל אים
ופאה לעגי בראוי מעליו עליו שכחה " הדיז טעמא מניין שחיי העיר זאגן
בנה ביהמ " ק והקריב כו ' " - כאילו א" ל אחרת עיר לחיי קודמיו הזאת
ווטרום די הנהגה וולס מסנט זיך ביי תהיינהיי הערים האלה תהיינה עיר ועיר
לקט שכחה ופאה ,ער זשל ניט מקדים ומגרש " סביבות " " " . ואח " כ
זיין די ואס וכנען קרובים אליו ( 8דער ולכאורה פשרוושס הלט רבי יוסי גע -
עניי עירו בכלל ) " פשר טנדערע ,איז ד8רפט רופן זיין זון אבירודימס און אים
היפך טבעו ווי עם דשרף זיין ע " פ תורה , שגן שז ער ז8ל ענטפערן -פטרוושס
וכנ " ל . ה8ט ר ' יוסי שליין ניט געזשגט יהודא ' ז '
רעם מקור הדין ? ובפרט 8ז ער ( ר ' יוסי )
יב .ע " פ הנ " ל יש לומר בזה " ענינים
מופלאים" ע" ד ההלכה (וושס מ' קעו איו דער וושס השט געזאגט דעם דין .
שרויסנעמען פון רש " י ) : דערפון איו פטרשטשנדיק ,שז דער
ענין איז געווען רכי אבירודימס לימוד
דער כמב -ם פסק ' נטנ 6שז פאה ( און
מיוחד ( -ע" ד ווי מ ' זשגט אויף ר '
טזוי אויך לקט ושכחה) איז 8לאו הניתק
לעשה ,און אויב 8ז " עבר וקצר את כל יהודא שז כולי תנויי בנזיקין הוה ' י ,אויף
ר ' עקיבא -כלך לך אצל נגעים
השדה " און הלט ניט איבערגעל8זט קיין
ואהלות '0ועוד ) -ער ה8ט זיך ב- 8
פאה במחובר איז " לוקח מעט סמה
שקצר כו ' ונותנו לעניים שנתינתו מצות זונדערס " געקשכט " אין דער הלכה פון
פסוק לעגי גו ' איז ניט קיין נייער חיוב זיינען נעענטער צו אים (אפילו וולס
8קירוב וואם מ 'געפיגט זיך אין נשר
מצוה וועלכער איז מנתק דעם לאו דורך
זעלבער שטשט ) ,האבן 8דין דער
נותנו ,געב 1דשם לעני ;
בסגנון אחר :הנתינה " לעני ולגר " בש אותם " י :6אוו דער צווייטער ציוויה
לקט ופאה באופן פון " תעזוב אותם" ,שז שבפרשתנו67
" לעני ולגר תעזוב אותם "
זי ז8לז שליין נעמען און ער השט ניט די קומטה ,אדרבה ,נ8ך מוסיף זיין אין רעם
טובת הנאה פון געבן ,איז ניט ( 8וייטי - העדר ההנאה ,כולל צו שולל זיין די
קער און ) נוספדיקער פרט אין מצות נתינה ' .
6 הנאה פון
לקט שכחה ופחהסי ,ניר דשם איז גדר
המצוה :דער גדר המצוה איז ניט ( נשר ) ונביומא לו ,נ -תעזוב מעיקרא משמע ' , ) 65
ולדידי ' ל 4הוי לאו הניתק לעשה .וראה פרש -י ותו -י
שכחה לקט " מוציא פון ענין דער
שם .
דער " נותן ( לקט ( אויך ) ניר ופאהאיי שאני התם דאמר א) : להעיר מתמורה ( ו , ) 66
לעני כראוי " " -לעני ופאה ) שכחה קרא תעזוב תעזוב יתירה .ורחה חוד -ה 4מר אביי
אותם " . ולגר תעזוב שם .
בס ' הרחבים ) - ולהעיר מהשקודה ( גם בדעת
פון דעם נעמט מען שרוים אויך יג . .
לימודי ה ' לימוד פה .שעה -מ הל' גירושין פ * ג השט
די הוראה אין יינה של תורה פון פרש " י שן -ת שואל ומשיב מהדורא שתיתאי ס " בו .מפרשים
יצרו " יי -אויף 8וויפיל שז דוקא מצד ופז במניו המצות וקאפח ) , רי ( ראה הוצאת העליר
בריש ספר היד לרוב הכת -י ( ראה רמב -ם ס ' המדע
דעם וולס ער איז מקיים די מצוה פון
-ירושלים ,חשכ " ד).
לקט כו ' היפך ווי עס טרשגט אוים מצד ) 68ולהעיר דלפ ו לא מצינו לפרשיי הדין דפאה .
טבע ע " פ תורה (שז בצדקה סתם -גיט עבר וקצר ( וראה הערה שלס ( -ז י6 בעומרים
ער עניים הקרובים פריער * י ) ,מצד דעם "
ולהעיר מצפע " נ הל ' מת -ע רפש ( ושם פ * ב היד ( לא ,
דוקא " מעלין עליו כאילו בנה ביהמ " ק דמשמע מירושלמי דחיוב פאה בעומרים הוא ב -ג ))
כ. לב , כ-מ ) 73 ויהטיר מכס -מ שם היד לטלין לקט :מפרש ) .
" 0ג , ע יו -ד סרנ * א . שר ) 74 אמור . בחורה פרשת
שיחות נ אמיך לקוטי 266
דער בנין בית המקדש כפשוטו " ,ושם הטבעחם" ,מז " לשנות טבעי מדותיו" יי ,
כמצות רצונך " -אין . . נעשה לפניך " מעלין עליו כאילו " - פון76 ווערט
דעם ביהמ " ק השלישי שיבנה במהרה
בימינן ממש .
ח " א נו ,א ואילך ונת ' בהתמים ראה לקו " ד ) 75
רס " ג . חו ' ג ע ' סו ,ולהעיר מבש " ט סכ " ד ,בשם
) ( משיחת מוצש " ק פ ' אמור תעוק " ח כל עניו . לקו " ד שם מאמר אדה " ז ראה )7
ד אמור
8חיוב שמחה מן התורה ' וושס דשרף פון פסוק י " ושמחתם לפני ה ' א.
אלקיכם " )
זין בבית המקדש ( " לפני ה ' אלקיבם שבעת ימים " ( וולס שסייט ביי
אין חג הסוכות 8לס יו " ט ' ,נוסף אויף חג הסוכות ) לערנט ש 9דער רמב ' ם י ,
דער שמחה וושס ד8רף זיין בכל יו " ט 0י 8ז בחג הסוכות איז געווען " 8שמחה
( און אויך בחג הסוכות גופא - יתירה " -מער ווי ביי די שנדערע
בגבולין ) , מועדות -וז " ל :
און ד8ס וושס די משנה יי רופט עם של
בהןאע " פ שכל המועדות מצוה לשמוח "
פסוק תדי גמרא יי
השואבה " און
דערויף דעם
ברענגט בית
" שמחת במקדש יום *ושמחתם
שנאמרהיתה
יתירההסוכות ',
שמחה בחג
" ושאבתם מים בששון
לפני ה " א
" -מיינט עס 8ז מצד דעם שבעת ימים וכיצד היו עושין ,ערב יו " ט .
פסוק ,וושס איז נשר 8ז אסמכתא ,השט הראשון היו מתקנין במקדש מקום
מען די שמחה יתירה פון חג הסוכות לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי
מצרף געווען צוזשמען מיט ניסוך המים ; שלא יתערבו אלו עם אלו ,ומתחילין
לשמוח ממוצאי יו " ט הראשון .וכן בכל
.
נא ,א ) ,שמחה יתירה -לפי ז הוא ( לא כפרש " י ( ד " ה מ. פרשתנו כג , )1
-.
דברי הכל ) ואינה מז התורה אלא לחבג את המצות
ולא דחי שבת , -כיח ) שהוא ' הרן בהשמחה די ט
. 40 שצ ,ל בלא " ה .אבל ראה לקמו הערה
. הי 'ב . פ"א
.
הל ' לולב
) 3כמ " ש הרמב ם כהל ' יךט פיו הי " ו .סהמ -צ
מ -ע נד.
)2
סוכה פ -ה מ " א . ) 11 ) 4ראה שינוי גירסאות ברמב -ם מהדורת
.
שם נ ,ריש ע -ב .ירושלמי שם וראה פרשיי ) 12 פרענקל ( ירושלים תשל " ה ) ,
ד " ה מנא ה -מ שם מה .ב . ) 5ביאור הרי * פ פערלא יירושל רס ' ג ח " ג
וראה פיה -מ להרמב " ם רפיה ) 13ישעי יב ,ג . ה' . מילואים סי
דסוכה . ולא הזכיר ע -ד ניסוך המים כ " א בהל ' תמידין )6
8 אויך איז וושס ויו " ט ' י , בשבת און דערפטר הייסט עם ניט " שמחת
; דרבנן ' י פון די שאיבה איז די סיבה ( 8ז השואבה "
וויבשלד שבער מ ' לערנט 8ז ד 4שמחה דער שמחה ) ,נטר " שמחת בית השואבה "
יתירה איז 8ציווי מ ( התורה . ,ווערט די -די שמחה ( מצד חג הסוכות ) וואס
חיוב דער זשל פשרוושס קשיא : קומט פשר אין " בית השואבה " ,וושס
דאורייתא ניט דוחה זיין דעם איסור דשם איז דקר " שם המקם שהיו מתקניו
[ ובפרט ינ 8ז 0ן דרבנן פון נוצן כלי שיר לשמחה " " .
און שמחת - 22
" אין שבות גמקדש " מ ' ד8רף שכער פשרשטיין ; ב.
בית השואבה איז דגך געווען בלויז
לכאורה איז דש בהרמב " ם 8סתירה
? ]2 במקדש '
פון שז טז דער חיוב מיני' וב " :ער הויבט
אויך דשרף מעז פשרשטייז : ג.
לערנט מעז טפ פוןוושמחתם" לפני ה
שמחה יתירה
"פסוק
א ) וואו איז דער מקור פון רמב " ם 8ז " א שבצח ימים "
-וולס דערפון איז מוכח שז דער זמן
שבעת ימים " מיינט "דיושמחתם לפני ה " א
נ ? השמחה איז כולל אויך רעם יום הראשון
" שמחה יתירה " '
של חג ,וויבשלד ער איז איינער פון די
כ. לו , א. וראה ביצה ל , א. עירובין קד , ) 18 גלייךערגיכדעם אין
אוןז8גט
הלכה
זעלבער" - "דער
שבעת ימים
ה -ד . רמכ -ם הל ' שבת פכ4ג " ומתחיליו לשמוח ממוצאי יו
ד " ה ורבגז א) . ראה תודש שאינו ( סוכה נ , ) 19 ,
" ט הראשון "
ב ). ( שם ,
אוו כעטש שז דער טעם אויף דעם איז
דאינו דומה לתקוש בשבת כדלקמן הערה ) 20
גלייך שרייבט רמב " ם דער ווי
עלי ' משום שלא צוה פערלא שם . בראפ . 21ומ " ש
ווייטער ' י " :ושמחה זו אינה דוחה לא
הכחוב אלא לשמחה יתירה לא דחיא שכת ' -צריך
ביאור . את השבת ולא את יו " ט " -איז הא גופא
גם בלשיה אינו דומה לתקיעת שופר אבל ) 21 קשיא :בשלמא אויב די " שמחה יתירה "
בר ה שחל להיות בשבת שאיו תוקעיו במדינה משום . איז ניט קיין חיוב מן התורה ,נשר בלויז
כי שם לא עקרו ג) - .וש. ה כס ,ב . (ר גזירה דרכה
8דין דרבנן ' ,איז מובן פטרוושס אין6
המצוה מכל וכל רק בשנה מסוימת ,משא -כ בנדו -ד
ביו -ט יתירה - ,שמחה מצות ( עקרת שואלס די געקענט זיין
געווען יי : ניט איז וולס" השט
אופנה הראשון
שמחה [
" יו "ט
ושמחתם גו ' ובמילא נעקר קיום . הראשון של חג
שנעת ימים , .וטא"ס לחכמים לעקור משה לגמר - . שיר
ובנבלים
בכנורבכלי
ומנגנין ואחד
וכל אחד
ובמצלתיםמכה
" החליל
. ( ראה יד מלאכי כללי היו -ד סי ' רצה ,וש -
שמחה ה ,ג ) : ולהעיר מפרש י סוכה נא ,א ( ד -ה . שהוא יודע לנגן בו כו ' " ] -ווייל דער
יתירה נמי דוחה שבת הואיל ושמחת מצוה היא
חיוב השמחה מדרבנן איז ניט בכח צו
ובחליל איז איסור מלאכה אלא שבות בעלמא ( ולא
במקדש ) . הזכיר דאיז שבות דוחה זיין דעם איסור פון נוצן כלי שיר
ב, פסחים מה ,א .ביצה יא , ) 22
הוא רק אם שמחת שם ) - ועד -הוא ברשב ,א סוכה ,
שם . ביה -ש אינה מדאורייתא ,כדמוכח בתוס '
כקושיית הרי -פ פערלא שם .ועיי -ש השקו -ט ) 24 הרכב -ס שם .וראה מ -ג שם :מאור בית לשון ) 14
הי -א ) סוכה פ -ג ג. ה. פ -ד ( ריה בדברי הירושלמי השואבה .
להרמב .ם . כמקור בהלכה יג ( ממשנה שם נ ,א ) . ) 15
קמך . וידועה השקו " ס ( יד מלאכי כללי הדל -ת סי ' א. שבת כא , . 10 כדעת רש -י דלעיל הערה 6ן )
האם נ' ) אות סט 1 - כללי הפוסקים ( כרך ט ' ) שד ,ח רמב " ם שם הי " ג .וראה משנה שם נא ,כ . ) 17
269 שיחות ד אמיך לקוטי
א ) לפי הנ "ל 8 ,ז לדעת הרמב " ם איז ב ) נשבמער :לבאורה ,ווי קנן מען
די שמחה 8חיוב סה " ת טלס שמחת יו " ט גשר לערנען 8ז דער פסוק איז דש אויסן
המים ) ( און ניט 8דין דרבנן מצד ניסוך 8ציווי אויף דער " שמחה יתירה "
-פשרוו8ס " לא היו עושין אותה עמי בביהמ " ק -וויבשלד שז דער רמב " ם
( און ) כל העם ..
הארץ וכל מי שירצה שליין זטגט אין 8פריערדיקער הלכה ' , :
האנשים והנשים כולן באין ( נשר ) לראות 8ז דער פסוק איז פ8רנומען אויף 8ז
ולשמוע " ( -א ) ווי קומט עס שז עס שנדער לימוד " :מצות לולב כו ' ובמקדש
זללן זיין חילוקים אינעם קיום פון 8 לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת
מ " ע מה " ת וושס איז געז8גט געוושרן ימי החג שנאמר ושמחתם לפני ה " א
סתם ( ,ב ) וואו איז דער מקור אויף גו ' " 6י ?
דער רמב " ם : ז8גט ווייטער יי ה. אסירי עגי וברזל ( -שער . י) הכתוב ( תהלים קז ,
פכם ). הכולל
עבודה המצוה
גדולה אדםבהןבעשיית שישמח
שצוה השמחה הא -ל
"ובאהבת א. .
ת " ז הי ג .וראה סוכה מג , הל ' לולב ) 25
.
כקושית הרי -פ פערלח שם מכתבי תורה ) 26
היא וכו ' וכל המשפיל עצמו ומקל גופו
קנב . מכתב
.כו ' הוא הגדול המכובד העובד מאהבה הי -ד . ך) 2
עכצ -ל שיש חילוק בין זקז זה שקנה חכמה ) 28
דער שמחת יו " ט גומא -מצד דער ונקלותי עוד 33 וכן דוד מלך ישראל אמר
פוןהדגשה אין דער מצוה ( הכלליח ) 77 וכו'" . מזאת והייתי שפל בעיני
יו " ט ' .
נ שמחת
פשרווטס פשרשטיין : מען דשרף
און דטס מיינט דער רמב " ם מיס דעם ברענגט דער רמב " ם רעם ענין ערשט
וולס ער שרייבט ( מיט צוויי הלכות אין הל ' לולב בהמשך צו דער " שמחה
ווייטער ) " מצוה להרבות בשמחה זו " : שירה " פון חג הסוכות ? אפילו אויב
עם מיינט ניט 8ב8זינדערע מצוה כוונתו איז צו מצרף זיין די הלכה פון
וחיוב 9י פון 8שמחה יתירה ,נשר אין דער שמחה צו נשך 8הלכה פון שמחה
דער מצוה פון שמחת יו " ט גופא איז דש -הסט ער דשם געדטרפט בריינגען
'. 0 8הדגשה והוספה בהל ' יו " ט ' וושס איז ( א ) פשרדעם ( ,ב ) 4
עפ "ז איז מובז פטרוושס שמחת ביה "ש 8שמחה כללית יותר ( ,ג ) ועיקר ! סיום
יו " ט :כעטש די שמחה איז
איז ניט דוחה ענין השמחה ד8יט רעדט זיך וועגן
פטרבונדן מיט ' ן פסוק " ושמחתם לפני ד' 8 שמחה בעבודת ה' בכלל ,פונקט ווי
ה " א שבצח ימים " און -דורך דעם איז דערפון משמע ,שז שמחה של
מרבה זיין בשמחה איז מען מקיים די מצוה בכול ,השט 8שייכות צו דער
( כנ " ל ) - מ " ע פון שמחת יו " ט בכלל
וויבטלד שבער סיאיז ניטש קיין חיוב
הסוכות . " שמחה יהירה " פון חג
זה : דער ביאור בכל , ו
מיוחד סה " ת אויף דער " שמחה יתירה "
( און די מ " ע פון שמחת יו " ט איז מען דערמיט וולס דער רמב " ם ברענגט
מקיים אויד אן דער " שמחה יתירה " ) , דעם פסוק " ושמחתם לפני ה "א שבעת
קען זי ניט דוחה זיין דעם איסור ( בשטש ימים " שלס מקור אויף דער " שמחה
ער איז נאר דרבנז ) צו נוצן כלי שיר יתירה " בחג הסוכות ,מיינט ער ניט צו
ביו " ט י ' . זלגן שז די תורה ושגט דט 8חיוב 3ומף
פון חיוב ) יו " ט -דעם שמחת ( על
הערהע
כמצוה בפ '
ראה לעיל
נמנה
לא ט (
שמחח יו " ימתורץ עפ
במצות ז למה ..
אלא ) 3נכללת י : גיר " שמחה יתירה " בחגה " ס -
וויבטלד די תורה איז מדגיש דעם
.)9 חגה " ס ( בביהמ " ק ) ביי חיוב שמחח יו " ט
עפי " ז מתורץ מה שיש להקשות לבאורה על ) 38
" ושמחתם יו "ט " - קלע ביי מער ווי
כללוח השמחה דשמחת ביה " ש -הרי איו מערביו
ה*ז, .
שמחה בשמחה ( סו -ק ח ,ב ירושלמי שם פ " א לפני ה "א שבעת ימים " ( כעטש מ 'ווייס
וראה אגציקלופדיא הט .ז ) . רכבים הל ' יו " ט פ " ז שוין חיוב שמחת יו " ט פון " ושמחת
בערכו .ואכ " מ . תלמודית בחגיך גו ' " ' ) -דערפ8ר איז " היתה 6
מצוה לעשות "כ ): ( בהלכה הול * ל דאו ) 39 ימים ) ם זיך געפירט איז די שבעת (
שמחה יתירה במקדש כחג הסוכות שנאמר ושמחתם
במקדש יום שמחה יתירה " :דשס ה8ט
שרויסגערופן טז מעז השט זיך נוהג
מולי גהי ג כ כוונת רש " ( ילעיל הערה . , ) 40
געיוען דשמטלס " בשמחה יתירה " אין
ואינה מז התורה אלא לחבב את המצות " . ) 10כשש
: ) 23 להעיד ג -כ מרעב -א ( דלעיל הערה ) 41 , שמחות כתיב בחג
יתירה . שואבה שאינה חובה אלא שמחה וכחליל של יד . טז , ראה ')
3 "
271 שיחות י אמוך לקוטי
והנשים " איז זייער שמחה געווען - [ דערמיט איז אויד מובן פשרוושס דער
וויפל עס קומט שרוים פון דעם וולס רמב " ם לערנט 8ז " ערב יו " ט הראשון
היו מתקנין במקדש מקום לנשים וכו' "
" באין לראות ולשמוע " ' * .
" שמחה און לויט דעם -שז די 9נ -בעטש שז פון פשטות לשון המשנה
איז משמע טז מ ' השט עם מתקן געווען
יתירה " איז ניט קיין חיוב מה " ת ,נשר
סיסיו 8הוספה אין מ " ע רריי יו"ט, הראשון של חג " -ווייל , במוצאי יו" ט
אויף דער "היות שז
וולס איו תלוי %ן הרגש האדם בחביבות שמחה יתירה " איזמיוחד מה
" ניטף קיין חיוב
מצוה זו -וועט מען אויך פשרשטיין א ) " ת ,כנ " ל -
איו ווי קען מען צוליב איר דותה ייין
דעם טעם וושס די שלע סוגים (גדולי
איסור עשיית מלאכה בחוה " מ י * ? דערי -
היו מעשה ) חכמי ישראל כו ' ואנשי
בער לערנט דער רמב " ם 8ז מ ' השט עס
עושיו אותה ,ווייל יעדערער פון זיי ה8ט
8מעלה וולס איז
.
געטשן בערב יו " ט ' * ]
( די " שמחה יתירה " ) ,ווייל דוקא ביי די לשונות או -ח . וראה הארוכה שיירי כנה " ג ) 43
סוגיפ איז ד 8די חביבות המצוה באופן שם . הרבב -ם דל -הל ' לולב כסו .ערור לגר סוכה
[ ושם -שהוא ע " ד שיטח הרטבים לעגיו הקהל ,
מיוחד י *. עיטש ] ויומתק יותר עפץ המבואר בפנים ,ששמחת .
ביה " ש אינה בגדר חובה .
כעגך השמחה בעיקרה וביסודה :ולהעיר
.
שהרי זה ש כולו באיו לראות ולשמוע פעל . ) 45
שגם במ " ע סה " ת שבלב מצינו כיו -ב ,כמצות אהבת
) 44
און פוז דעם לערנט דער רמב " ם זטגט : די גמרא ח.
שרוים ,שז " גדולי חכמי ישראל " השבן יהושע בן חנניא כשהיינו ' א ) " אמר ר
זיך משמח געוועו בשמחת בית השואבה . שמחין שמחת ביה " ש כו ' לא טעמנו טעם
" אמרו עליו על רבן שמעון בן ב) דהדדי " . דהוו מנמנמי ' אכתפי
4 שינה
ה" גמליאל כשהי ' שמח שמהת ביה " ש איז די מעלה מיוחדת פון ריב " ח יוטס
כו ' " . נוטל צוליב דעם דערציילט די גמרא ( וושס
ה8ט געז8גט בנוגע זיין ער וולס
ווי דערציילט אין גמרא * נ איז רשב " ג
49
די גמרא איז מדייק ד 8אים 8נצורופן ונלכה ואלכה לנגדיך " ] ) .נסעה מען ויאמר
דעם זעט "פון
שז ריב " ח איז געווען
תוארמקומות
דערבכמה
כשטש שז
דערמ8נט ווערט ניט
הזקן " - " הלל פון די גרעסטע פון חכמי ישראל .
" זקן " -איז מובן ,שז ד8ם איז
8הוראה אין
דעם ענין :ד8ס וולס ער השט זיך משמח
והשם בא רק כטפל להדגיש שאף שהלל ענותן הי '
געווען בשמחת ביה " ש איז געווען מצד
.
בב -ז אמר אם אני כאן הכל כאז ( ולהעיר ש הוא הי '
א ( מ ( רנה לזמר -לאו דוקא בשמחת ביה " ש ) אם
אין אני לי מי לי . ) -ועד " ז בהשאר ..
-.
י -ל ( עכ " פ -לחדודי ) שמכאז מקור לאלה ) 48
שנת סו ,א -שהרי המדובר בזמן שביהמ " ק
ה " קיים ,ברשב ,ג הזקן ( סה " ד בערכו .יעב ,ץ סוכה
) 54
שאיז ישנים בסוכה י ,כי לכאורה גם מנמנמי ,שינת .
פ-י צ " ל בסוכה ( סוכה כו ,א .רמב -ם הל ' סוכה ארעי
גדולי חכמי ישראל ורשב -ג ( -ראש ) סנהדרין . , חגיגה ה ,ב ))5
-כי א " כ אינו אלא חד בדרא ופשיטא שמשתתף יב . וישלח לג , ו5ן
ולכן . 74 וראה גם לקמן הערה ביה -ש . בשמחת
משבעים ואחד היותו אחד מצד שהוא מסתבר
חוק הוא הסנהדריז ראש דגם שבסנהדרין , מי .ז . פ -א אברח ) .
מהסנהדרין ( משא " כ ראש ישיבה ותלמידיו -דהם לקו " ש רארוכון ראו , וולנ_ ר , טחי ,
ו [ -קו -ט ') .
י. ) 6 ב ' סוגים .וראה לקמן הערה ז, " ו נ החדוה יתנטנז , ~ ' הס
273 שיחות ד אמוך לקוטי
ווי קען מען זלגן שז דער טעם וולס ט ד ) אין ירושלמי ווערט צוגע - .
דער ירושלמי דערמשנט ר " ש בן יהוצדק געבן נשך איינער " :בן יהוצדק הי '
איז צוליב זיין תואר " רבי" ,בעת דער בקפיצותיו " . משתבח
ירושלמי דש על אתר רופט אים גשר " בן וויבשלד שז דער סיפור איז געברשכט
יהוצדק " און נים " רבי שמעון בן
אויף 8פלערנען פון עם ,איז דשך זיכער
יהוצדק " ? !
8ז לא בא לסתום .נשר דשם איז 8
איז דער תירוץ אויף דעם " :הי ' גדול בישראל בזמן שביהמ " ק קיים וועגן
משתבח בקפיצותיו " ,ער שליין האט זיך וועלכן ס' ווערט גערעט במק "א .בר -
בפרימט מיס זיינע קפיצות א -און שימות התנחום געפינט מען טשקע -
בשעת מירעדט וועגן אייגענע מעלות , רבי שמעון בן יהוצדק .בנוגע צו רבי
דשרף מען ריידן באופן כזה 8ז מ ' ז8ל שמעון בן יהוצדק י ' געפינט מען שבער
שולל זיין 8חשד ב8 8נדערע שדער 8 ניט שז חז " ל זשלן דערציילן וועגן זיינע
הרגש בט ויד פון גאוה -דעריבער 8מעלה מיוחדת ; מוו מען זלגן 8ז די
ה8ט ער זיך אנגערופן מיט 8לשון פון מעלה ווערט אויסגעדריקט אין זיין
היפך הכבוד נ : 6וע " ד ווי מיר געפינען " שמעון. נימען :רבי
ביי ר' יוחנן בן זכאי 8 ,ז ריידנדיק וועגן בשייכות צום תואר " רבי" שסייט חיו
זיך השט ער געז8גט " :אלמלא הטיח בן
תוספתא " : '0מי שיו לו תלמידים קורין
זכאי את ראשו" -ער השט זיך ניט
בן אותו רבי " .ד ,ה :שן ,רבו %1
9רי און
יהוצדק ' ,איז געגוען 8ראש ישיבה ;
כי - שם ) ראש הישיבה ( -רמב " ם . ונקרא הוא
דסנהדרין וכין -ב 11 הכוונה בזה לראש דישיבה
( חברים ובערך זל -ז ,ואחרי רבים להטות וכו ' ) ,
כמובז . משא כ ראש ישיבה ותלמידים -תלמידיו , . שה " ג כ נשיא ( שכת סו ,א .פסחים סו , . אף ) 58
.משתבח בעיני הרואים . וגפני מנוה שם : ) 62 א ועוד ) -מ " מ ,נזכר כאן להיותו " ( הלל ) הקן , - .
.
( בקרבו העדה שם :היו משבחיז אותו " ואולי היתה. כבפנים ועוד :נשיא ( סנהדרין ) כבר למדנו מרשב ,ג , .
בירושלמי.) - לו גירסא אחרת בפנים . כנ -ל
כ 8- שאי -ז מדברי ר -ש בן יהוצדק עצמו ואף ) 63
הדורות בערכו -שלדעת ספר ראה סדר ) 59
דבעל הסוג ( 81משא -כ בגידע ריב -ז דלקמן בפנים ) .
היוחסיז הי ר -ש בז יהוצדק בזמז דר ' טרפון אבל
כי הוה למד בז זכאי הוה קרי לי ' כו ' כי הוה לימד .
משתבח " ה" הוא שם בקה -ע הדיה )4 הוה קרי ל " רבן יוחנז בן זכאף .ובכ -מ מבואר
קרוב לודאי כהו " ל , בקפיצותיו - -אבל במפרשים שהתואר רבי -ניתן בקבלת סמיכה -וראה אגרת .
הזעצ נר .
( לותר שהד -ה הם דהבחור שם .ואכ ' מ . .
רש " ג שם חסדי דוד לתוספתא
שיחות אמוך י לקוטי 274
יא .לאחרי כל זה איז אויך מובן וושם 8נגערופ 7מיטל אייגענעם נשמעו י , 6נ8ר
בהמשך צו שמחת ביה " ש איז דער בשייכות צום זון ) 8 ( מער ניט שלס
רמב " ם מבאר די מעלה פון שמחה של נטמען . פ8טערס
מצוה בכלל :
רמב " ם יוד .דער טעם פשרוושם דער
וויבטלד 8ז די שמחה פון שמחת בית רמב " ם רעכנט ניט בעלי תשובה :דער
השואבה איז 8הספה אין דער שמחת מוסיף לערנט שז די ברייתא איז ניט
יו " ט מצד דער חבישת המצוה פון ומפרט אויף דער משנה ,נטר איז מפרש
שמחת יו " ט -קומט ד8ך אוים ,שז דקם -כדרך הברייתות -ד8ס וולס שסייט
איז דער שלבער שכן ווי שמחה של במשנה בקיצור " :דער סוג " חסידים "
מצוה בכלל ני ( 8הוספה אויף דעם עיקר יי8ס שטייט אין דער משנה איז כולל מיי
המצוה ) -און אין דעם עיקר -עשיית חסידים בפרט ,און סיי בעלי תשובה ;
בעשיית המצוה
אדםבהן שישמח
שצוה השמחה הא -ל
"ובאהבת טייטשט י6 רש " י לשיטתי ' : ואזיל
".
גל ' 6חסיד הוי חסיד מעיקרו " ,און
"לפ
שבער ועוד בזה :אין שמחה של מצוה " ז קען מען ניט לערנען 8ז עם איז
בכלל איז 8סך 8גרעסערער אויפטו ווי כולל אויך בע " ת ,שבער דער רמב " ם
בשמחת ביה " ש :שמחת ביה "ש ,וויבטלד פסק ' נט אין הל ' דעות " :ומי שהוא
69
ער איז שוין במצב של שמחה בלאה " כ מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה
( ופשיטא שז עצבות איז מושלל ) ,איז ניט בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא
שווער פועל זיין ביי זיך 8הספה אין חסיד " -וולס 8ז 8הנהגה קען זיין סיי
דעם מצב ,לבער שמחה של מצוה בכלל ביי 8צדיק וחסיד מעיקרו און סיי
וולס מען פשדערט ביי יעדער מצוה און ( ואדרבה -בעיקר ) ביי 8בע " ת " . 1
יעדן טשג ,און ב 8וושס פ8ר 8מצב ער דעריבער לערנט ער 8ז " חסידים "
זטל זיין -איז זי דוקא 8ז " עבודה שבמשנה יי מיינט אויך בעלי תשובה .
גדולה " . און מהאי טעמא דערמאנט ניט דער
און דעריבער ברענגט דער רמב " ם 8 ניר רמב " ם דעם סוג " בע " ת " ב8זונדער ,
" מפזז וולס המלך דוד פון דוגמא ( בספרו )שרייבט " חסידים " סתם ,ווייל
ומכרכר לפני ה ' גו ' " ני -צו בטווייזן מיינט עס סיי חסידים מעיקרא און סיי
אויף וויפל עס ד8רף זיין די שמחה ביי בע " ת .
טלע מצות 4י ,הגם סיאיז שווער צו פועל
זיין ביי זיך . קודם שהיו לו תלמידים ה" שזה יימד שיו ) 65
כי - ) 60 שאז נק ' בפי כל " בז זכאיי ( ראה הערה
חוו -ך הרי י 6זה כאשר " ר -ח בן דוסא שהלך לגמוד
ריב " ז , - אצל
זעייג " כ קרית ספר על הרמב -ם כאן , :אע " פ ) 72 .
ראה מיה -מ להרמב " ם בהקדמתו ד ה אחרי ) 66
.. בחגה ,ס היתה שמחה יתירה .. שכל המועדות כן .
ומצוה להרבות בשמחה זו שהשמחה שישמח אדם חסידים . בסוגיין ד " ה אלי ) 67
. בעשיית המצות . .עבודה גדולה היא . ולא רק חסידים שנאמר בברייתא ) 68
סו . ש "ב ו , ) 73 פ " א ה " ה ,וראה נדה יז ,א ובתוד " ה שורפן . ) 69
עזיז זה דדוד בהמשך הובא בירושלמי ) 74 ראה ב " ק קג ,ב :והדך הוי חסיד .וראה ג " כ ) 70
לשמחת ביה " ש ( אבל ברמב ,ם הוא בהמשך לשמחה , ספר חסידים בתחילתו
של מצוה בכלל 1 ,כדמ1כח בקראי שם דקאי כהבאת משא " כ ברייתא שמפורש ג ' סוגים :חסידים ) 71
ועפץ הנ " ל בפגים -ששמחת ביה " ש כו ' ) . הארון ובע " ת . אנשי מעשה
275 שיחות ד אמוץ לקוטי
ייטרים שטענדיק ,אפ " בימות החול ,איז וע " 5ז גייס דער רמב " ם מן הקל אל
יוג ) תנועה פון 8אידן פשרבונדן מיס הכבד :פריער בריינגט ער שמחת יו " ט
עבודת ה' :ס 'איז 8מצוה כפשוטה , לשמוח מצוה המועדות ( " כל בכלל
שדער ס' איז 8פרט פון " כל מעשיך יהיו בהן " ) ,נשכדעם רעדט ער וועגן דער
לש " ש ' ' י ,און " בכל דרכיך דעהו " 6י - שמחה פון חגה " ס וואס איז 8העכערע
ולכן דשרף דשם געט8ד ווערן בשמחה , עבודה ,וכנ "ל שן דשם קומט מצד
בשמחה , כמ " ש יי עבדו את ה' חביבות המצוה ,און דערנשך וועגן
און הגם שז רז " ל ' י זשגן " :אסור לאדם שמחה של מצוה בכלל ,וואס איז 8
שימלא שתוק פיו בעוה " ז" ,איז שבער שווערערע ,שן " עבודה גדולה " .
מובן 8 ,ז שמחה של מצוה אוז ,אדרבה 8 ,
8הוראה בנוגע יב .דשם איז אויך
און דווקא דשס ; חיוב און ענין הכרחי טרשכטן : לפועל 8 :איד קעז דשך ביי זיך
פועליט אויך למעלה ענין השחוק 9י ,ביז בשלמא אין די טעג פון " זמן שמחתינו "
ס ' ווערט " יושב בשמים ישחק גו ' " 0י -
קעו ער ביי זיך 8רויסרופן די תנועה פון
ישחק פון די טלע וושס ווילן ח " ו דריקן שמחה :טבער ווי קעז ער ביי זיך פועלין
אידן ,ביז צום קיום היעוד אז ימלא צו זיין בשמחה אויך נשך דעם זמו
שחוק פינו -בביאת משיח צדקנו זכאין ) יומין - ( ומסוגל המיוחד
ממש . בקרוב לשמתה ?
כ, ( תשיחנה שתחת ביה -ש תש -ט ותש - זשגט דער רמב " ם ,שז נעך דער שמחה
) חשל -א ') שבת בראשית ( החועדוה ב פון שמחת ביה " ש הויבט זיך ערשט טו
די " עבודה גדולה " פון שמחה של מצוה .
בהר
דערנ8ך זטגט רש " י " :כך שנוי ' בתורת א אין התחלת הסדרה שטעלט זיך .
כהנים ,ונראה לי שכך פירושה לפי שלא רש " י אגיף די ווערטער " בהר סיני " און
ן
מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות איו מפרש " :מה ענין שמיטה אצל הר
מואב במשנה תורה י למדנו שכללותי ' סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני ,אלא
ופרטותי ' ' כולן נאמרו מסיני ובא י מה שמיטה נאמרו כללותי ' ופרטותי '
הכתוב ולמד כאן על כל דיבור שנדבר ודקדוקי ' ממיני ,אף כולן נאמרו כללותי -
למשה שמסיני היו כולם כללותיהן הו ודקדוקיהן מסיני " -שז ליס ווטס
ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב " . עם שסייט אויסדריקליך ביי שמיטה שז
ד .ה רש " י קומט בטווטרענען י :ד8ס . זי איז געז8גט געוו8רל בהר סיני (כעטש
8ז " כל המצות נאמרו יוטס מיר ווייסן " כל המצות נאמרו מסיני " ) ,איז עס כדי
8פצולערנעו פון איר אויף 8לע שנ -
מסיני " ,איז עם נחר בנוגע צו כללותי - 6
הן ,שבער דקדוקיהן דטרף מעז אויף דערע מצות 8 ,ז פונקט ווי שמיטה זיינען
דעם 8ראי ' ,און מען לערנט עס טפ פון כללותי ' ופרטותי ' ודקדוקי ' געזשגט גע -
שמיטה ,עס איז לבער קשה :וושס איז ייטרז מסיני ,שזוי אויד שלע מצות ,
זיינען כללותיהן ופרסותיהן ודקדוקיהן
דער הכרח 8ז " בהר סיני " ביי שמיטה
קומט טנווייזן אויך אויף אנדערע מצות מסיני .
( טז אויך דקדוקיהן זיינען מסיני ) ,עס
רעדט זיך דשך דט נחר וועגן שמיטה וידכא ה ' אל משה " . . בדפוס שני מעתיק גם )1
תליין ?
. .
וברש " ' כת " י מעתיק תיבת לאמר .
כ ה בדפוסי רשע שלפנינו ( ובתו " כ ,דפוס א ' . )2
מז ) .
1 על מש .
סיני ( או -שם כו ,
)6
סמך
.
-- ) ודקדוקי ' .
א ,מהרי " ק ( ירושלים תשל -א ) ,באר
פרטותי ' . . ידי
אטי כ ' רוכלי ' כדי .
.
( עוד
רמב , 1רא " ם ,גו
וראה
.
פ ' בהר ) מוכח שהוא שנאמר כאחר . ( כלל פסוק זה מים חיים ( לאח ' המהר -ל ) ,ס ' הזכרון .ועוד .שיחת
.
.וי " ל דמוכרח ע " פ פשט דאל " כ , ' מובן מהנאמי לא
39 ש -פ נשא תשב " ע ( נעתק חלקה כלקו " ש ח " ח ע '
וכז מוכח לילה . . מה עשה משה בהר מ ' יום ומ ' הערה . ) 5 93 חי ג ע ' . . 45 הערה
מכמה כתובים ,ואכ " מ .
לע3י1 החידוש טרש -י ר -ח משפטים -היא , י) גם "3י ,משז דב -,רש . -
, המרסא נראים ) , .
שבו -ח 3ן
שבפרמה . פרטי הונציה ופרטיהן י7קד ,ק .הן מא ' . .
( כל ( 7ח ' ה1 , אך רגל
277 שיחות א בהד לקוטי
דעת ר ' ישמעאל ' טז בלויז " כללות רש"י ,וויבטלד שז זיגט דעריבער
נאמרו בסיני " שבעד " פרטות באהל שמיטת קרקעות שסייט ניט אין משנה
מועד " ,גשר ס' איז כדעת ר ' עקיבא 6שז תורה ,וויולט מען אויך שז די ווערטער
. 9
פרטה נאמרו בסיני " ( " כללות " פרטותי ' 8ז געוואוסט ודקדוק סיני "
" בהר
לויס רעם דשרף מען פשרשסיין : מסיני . " " פון שמיטה נאמרו
במילא ווערט די שאלה ,וושט לאוט אונו
א ) וויבשלד רש "י ' ס שאלה איז פשר -
הערן " בהר סיני" ? איז דערפון מוכרח
שמימה , ייטס שטייט " בהר סיני" ביי
8ז ד8ס וושס " בא הכתוב ולמד כאן " י ,
השט ד8ך רש " י זיך געד8רפט שטעלן
איז עם ניט בנוגע שמיטה 8 ,ז שמיטה
ניט אויף די ווערטער " בהר טיני" שליין ,
איז מסיני ,נ8ר בנוגע " כל דבור שנדבר
נ8ר מעתיק זיין פון דער פרשה אויך
למשה ,שמסיני היו כולם כללותיהן
ווערטער וושס בשווייזן אויך עיקר
ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב " .
הקושיא אויף שמיטה ,פוז צווייטן פסוק
וואו עס רעדט זיך וועגן שמיטה (שדער ווי מעז לערנט די רש" י בפשטות ב,
די שאלה " וגו ' " ) -
לכל הפחות צולייגן -און שזוי לערנעז עס ט8קע מפרשי
איז ד8ר ניט אויף " בהר סיני " ,נ8ר פשר - רש " י -קומט אוים :
וו8ס די ווערטער שטייעז ביי שאלה איז די שאלה פון א ) רש " הס
שמיטהר ?
תו " כ -צוליב וושס ז8גט דער פסוק ביי
ב ) וויבשלד שז דער אויפטו פון רש" י שמיטה 8ז יי איז געז8גט געוו8רן בהר
איז ,שז די פרטים נאמרו ( בהר סיני ,און ) סיני ב ) רש " " ס תירוץ אויף דער שאלה .
ניט באהל מועד כדעת ר ' ישמעאל ,איז -לויטן תו " כ ,שז " בהר סיני " לאזט
ווי בריינגט ער די רא " 8ז ס ' איז גע - הערן שז שלע מצות זיינעז ( כללותיהן
ז8גט געוושרז בהר סיני פון דעם וושס ודקדוקיהן ) מסיני -מיינט צו שולל זיין
.
(לתו ' כ ) ,לבוש ,דבק טוב ,ועוד ) כ ' דנלמד במדה כל
דבר שהי ' בכלל ויצא מן הכלל כו ' " ,ואחרים ( ראב " ד
זבחים ב. חגיגה ו ,סעע ואכלר .מוטה לז , )8 כ ' דנלמד ועוד ) לדוד , לתו -כ ,גו -א ,ט " ו ,משכיל
ב. קטו , ( וכן נתו ,כ ) לא מהיקש או גז ' ש כו ' -אבל ברשיי
.
וכמ -ש ברא " ם ומשכיל לדוד כאן וב ( מוכח . 9ן .
נזכר כלל הכתוב ד "חלה המצות גו ' ,כהל כהערה
מועד . במפרשי רש -י שכ ' דרשתי בא לשלול אוהל הקודמת .
לשוו רשיי מה עגיו שמיטה אצל הר סיגי - . ) 10 ( כו ' למדך ופשוט שהמונה יפשוט כרש -י " לפי
מה עניז הר סיני אצל . הר סיני ל -ל -או . ( ולא היינו כו ' - . כו ' ובא הכתוב ולימד כאן על כל
.
ראה רא -ם ,גו " א ,ק -א ועוד ,וראה ס ' שמיטה - ) - דקרא ( וכמו שהאריך בנמוקי שמואל דנלמד ( ך מ' ת
56ג . י תשמיט ) קה -ת , , השיחות תשף -ח ח " ב וראה גט מהרי -ק ורעוב נו ' . . נאם אינו עניו לגופו
ובק -א ונמוקי שמואל כאן כ ' דזוהי כוונת ) וו
כאז ) . ( בסי ' הנר )
.
עה -פ בשם ' ) וכ " כ באוה " ת ויקרא
ב' ) ( כרך
הק " א ( ולכאורה הוא מדברי הרא " ם שהעתיק כק " א
כ (' .
' ( בם
-,
גין .
( מ -ש שם שב -פ בג ( -א -צ -ע .שהרי בג א
ההערה .
היא באת אי (
כנ 7 -בפנים
רש -י שילל הפי .שכ ( ( ( ת
( מפרש שגמד כהיקש
)
וצ " ט במ " ש ראותיה שם :ומבואר בילקוט שזהו שם ) . טן דרך 77תד ( ( . מיתר . סי .
( כאן :גהר (( שכר
מהח " כ ,
.. ( 1אב שגס כד התצנח כ ב. (
שיתות " בתר לקוטי 278
" בא וועל רש "י טיטשט אוים ב) ער ה8ט געדשרפט לפחות זלגן " לא
הכתוב ולמד כאן על כל דבור כו' מועד באוהל שנשנית כוי מצינו
שמסיני היו כולם כף" ,איז ער מוסיף ובערבות מואב " .
עס שנדבר ומשה " -וולס דבור )
כל איז " ( על
לכאורה רש " י איז מסיים ג ) עד " ז דים וואס
8יתור לשון ? ובפרט ,
8ז אין תו "כ וועלכן רש " י קומט מפרש ד8ךונשנו בערבות מואב" :די שאלה "איז
וחזרו
צי די פרטים זיינען געזשגט גע -
זיין ( מנראה לי שכך פירושה " ) ,שסייט
יי8רו בסיני 8דער באהל מועד -השט
ניט שטייט עס און כו ' " כולן " אף ד8ך רשע געדשרפט זשגן " והזרו ונשנו
למשה " . " שנדבר באוהל מועד " ?
הנ " ל : איז דער ביאור אין כל ד. ד ) וולס איז די אריכות הלשון " ונראה
רש " " ס שאלה איז ניט פטרוו8ס " בהר לי שכך פירושה לפי שלא מצינו וכו ' "
סיני " שטייט ביי שמיטה ,נטר די ווער - -ובפרט 8ז עם איז ניט רש " " ם ענין צו
טער " בהר סיני " שליין יי -נ8ך איידער מפרש זיין תו " כ 2י ?
סיר ווייסו וועגן וושס פשר 8מצוה ד8 מוז מען ושגן ,שז סיאיז דש טז שרט צו
רעדט זיך [ און ד8ס וולס רשוי ברענגט לערנען טז טנדער פירוש אין תו" כ וושס
דץ די שאלה פון תו " כ " מה ענין שמיטה דשו וויולט רש " י ניט געברשכט דעם
אצל הר סיני " ,איז עס דערפשר וולס תו " כ אין זיין פירוש ( ווייל לויס דעם
דורך דער שאלה ותירוץ פון תו " כ פירוש ה8ט דער תו " כ קייו שייכות ניט
ווערט במילא רעכט אויך די קושיא צו פשוטו של מקרא ) ; דעריבער זשגט
בפשוטו של מקרא " -בהר סיני " מאי ער " ונראה לי שכך מירושה " ,וואס לויט
קמ " ל ? ] : זיין פירוש ארז דער תו " כ נוגע צו פשוטו
1ע זיינען המשכן שן הקמת פון של מקרא דשרף מען פשרשטיין וושס .
*
געווען ניט בהר '
סלך , דיבורי ה ' אל משה איז דער פירוש וועלכער מען קען
נשר באוהל מועד ,און ווי רש" י הטט עס לערנען אין ,תו " כ ווטם איז ניט לפי
שוין געזטגט בפירוש פריער (אין פ ' פשש " מ ,וולס דעם פירוש איז רש " י
תשא 6י ) " :ומשהוקם לא נדבר עמו עוד פירוש ? שולל ,און לערנט אין תו " כ זיין
אלא מאהל מועד " .איז ווי קומט עס 8ז ג .אויך זיינען ד 8כמה דיוקים אין
נשך סלע פרשיות וסדרות פון ספר לשון רש " י -ומהם :
ויקרא ( וולס הויבט זיר סו " ויקרא גו '
א ) בתחילת דבריו ז8גט ער " מה ענין
מאהל מועד " ) שטייט " וידבר גו ' בהר
סיני " ?
שמיטה אצל הר סיני " ,שבער דערנאך
יולס ין 18 זטגט ער כסדר דעם לשון "
4י ? דעם ווארט " הר "
הרגש שמבחוץ ב1ה . ובמשכיל לדוד כ ' : ) 15 מוכח ,שבא לשלול פי ' פירושה . ל שכר ו.
( בתו " כ
דלמאי נ " מ הודיענו הכתוב בזה טפי מכל שאר אחר בתו -כ .
כו ' המצות באיזה מקום נאמרה .ושוב מקשה רש " י כהר סינ ' ,ומסיים . בתו " כ מתחיל ועד 1 - ) 13
.
ייייסך מה ענין שמיטה כו ' " , בסיני. , .
, לג ,יא ) 16 בהר . שי " ל שמקצר בלשונו 1ומתחיל אף ) 14
279 שיחות " בפך לקוטי
גשר שווער צו מפרש זיין שז משה בדוחק גדול וויולט מען געקענט
ה8ט איבערגעגעבל אידן דעם דיבור לערנען ,
8ז די פרשה איז געזשגט גע -
נ8ך פילע חדשים זינט ער השט עס ב- 8 וושרן פשר שלע פריערדיקע סדרות פון
קומען -איז לויס פרש -י פריער י8 2ז ספר ויקרא ,פטר הקמת המשכן ,און
ענשו הכתוב " פשר ניט זשגן בזמנו - "אע דשם וואס זי שסייט איל אונזער סדרה
" פ וושס מ 'קען מחלק זיין 8ז דשרט -איז ווייל "אין מוקדם ומאוחר
איז דשס געווען נוגע למעשה . בתורה " יי ( ווי עם לערנט דער אבן
דעריבער לערנט רש"י 8 ,ז פרשת עזרא ' .) 1דשם איז שבער כלל ניט
בהר איז ט8קע געז8גט געווטרן למשה גל8טיק ,ווחל רעם תירוץ " אין מוקדם
נשך דער מעשה פון בן אשה ישראלית . ומאוחר בתורה " ענטפערט מען בלויז
" בהר סיני " - שי וואס עס שטייט דש וואו סיאיז ניטף קייו שנדער ברירה ( און
איז עס מצד דעם וושס אידן מונען דט - עם דשרף זיין עפעס 8טעם אויף דעם ) ,
מ8לס נחך שלץ געווען בש דעם הר שבער אויף וויפל ס'איז נשר מעגלעך איז
סיני ,פשר דעם " ויסעו בנ " י למסעיהם מען זיך משתדל צו לערנען די סדרות
8 ממדבר סיני" יי ,דערפשר איז אויך ופרשיות כסדרן ,ובפרט -ע " פ פשוטו
דיבור וולס איז געזשגט געווירן דט - של מקרא 9י .
מ8לס באהל מועד זאגט מען אויף דעם ע " ד הפשט איז אויך שווער צו
בשםובפרט 8ז דערגערופן" "
בהר סיני.
וידבר ווערט
"מדבר .. לערנען ( ווי דער רמב " ן 8 , ) 20ז דער
" מדבר סיני" דיבור ה' אל משה איז געווען בהר סיני
.
-על שם הר סיני שבו ( וואו ער השט אים געז8גט די גשנצע
נשר חזוי ווי ד8ס איז 6חידוש צו זלגן פרשה מיס די פרטים ) ,און ד8ס וושם די
טז מיט " הר סיני " מיינט מען דעם אוהל פרשה שטייט דש ( נשך פ ' אמור ) ,איז עס
מועד ווייל ער איז געווען בחניית מדבר ווייל משה השט דעם ציווי ( פון שמיטה
סיני נגד ההר -דעריבער ברענגט מיט אירע פרטים ) איבערגעגעבן צו
רש "י פון תו " כ :וושס לויט רש " " ס פשט אידן ערשט דעמאלט ( 21נשך דער
אין תו " כ " -ונראה לי שכך פירושה " - מעשה פון " בן אשה ישראלית " )
-איז מוכרח שז " בהר סיני " דש מיינט ווארום פון פשטות לשון וסדר הכתובים
.
מדבר סיני ,כדלקמן קומט אוים ,שז דער " [ ידבר הוי ' אל
משה " איז געווען נשך די פריערדיגע
אמור . סדרות ,נ8ך פ '
בהעלותך ' ' ,ב . ) 23 עה ' ת , יוים מעמים במרש -י שכלל זה הובא לנ )
( אף ראה צו ז ,לח :אשר צוה גו ' בהר סיני ) 24 . .
לדוגטא :בראשית ו ,ג וישלח לה ,כס ועוד .וראה
וראה שם . .
שהדיבור הי ' מאהל מועד ) ,וברמב -ז . 119 לקו " ש ח " ז ע '
פרש י בהעלותך ט ,ד :כששסע פ ' מועדים מסיני . כעה * ת ,רשב " ם , זקנים דעת גם וראה ) 18
ו). פרשי במדבר ( ג ,א ) ,פינחס ( כח , [ וראה כו ' . , ספורנו וחזקוני כאן
ואכ 'מ ] . להעיר מפרשץ בראשית ו ,ג :וא " ת כו ' .מ " פ ) 19
אלה . ועפ -ז מובן בפשט1ח מש -נ במ " פ בחקותי כו' .ועוד . נח :ולמה הקדים
דקאי על כל המצות אשר צוה זד גו ' בהר סיני - . כאן. וראה גם אברבנאל ) 20
וראה שם בו ,מז , :אלה ויקרא . המצות שבספר היפך לימוד הכתוב בהנהגת משה בעת מ -ת ) 21
החקים גו ' אשר נתן גו ' בהר סיני גר , -ובפרש " י שם :
ולהעיר ג " כ מפרש -י יד ) . ( יט , שמות
לפי( פרש -י יתרו -
. . בסכי .. שכולס . כד ) . ד,
שיחות בהי " לקוטי 280
דטס וואס פרטותי פו 7שמיטה זיינען ז8גט 8 ,ז פון רעם תו " כ דער ה.
געזשגט געוו8רן אין מדבר סיני ( צי בהר וולס עם שסייט " בהר סיני " ביי שמיטה
סיני צי באהל מועד ) ,וויולט מען מיי ווי לערגט מען 98שי אויד סיע ' מצות
1
געוואוסט אויך ווען עס שטייט ניט " בהר מסיני " . ודקדוקיהן
" נאמרו כללותיהן
סיני " [ ווייל " :לא מצינו שמיטת קרקעות וושטים וויבטלד טז " בהר סיני" ביי
שנשנית כערבות מואב " ; ] 11מוז מען שמיטה איז קייז חידוש ניט -ווי רש " י
זלגן טז די ווערטער " בהר סיני " קומען איז מפרש שז אויך טז די יוערטער " בהר
לערנען אויף טנדערע מצות ,טז אויך זיי
סיני " וויולט מעז געוואוסט " ( למדנו )
זיינען געזשגט געווטרן ב ( מדבר ) סיני ,
שכללותי ' ופרטותי ' כולן נאמרו מסיני "
מזוי ווי שמיטה . -מוז מעז זלגן 8 ,ז ד8ס וושס עם
[ און ד8ס איז סיי לויס דעת רע " ק ,סיי שסייט דש " בהר סיני " איז עס ( ניט
לויט דעת ר ' ישמעאל טז די פרטי צוליב שמיטה ,נשר ) " בא הכתוב ולמד
המצות זיינען געזשגט געוושרן ( ניט כו'" . כאן על כל דיבור
אויפן הר סיני ,נטר ) באהל מועד ,אין פון וושנען איז עס מזוי פשוט ביי
מינין . מדבר שמיטה עצמה ( ווען ניט די ווערטער
כולן
לפי " ז ,שז בהר סיני מיינט מדבר ו,
" בהר סיני " ) חז כללותי ' ופרטותי'
סיני -איז וולס איז ד 8דער אויפטו 8ז נאמרו מסיני -איז עס תלוי אין דעם
כללותיהן ודקדוקיהן פוז שלע מצות פשט פון " בהר סיני " :אויב מעז לערנט
אויפן בשיג סיני
זיינען געזאגט געוו8רל מסיני ; וולס " בהר סיני " מיינט שי
קומט מעז ד 8שולל זיין ? ז8גט רש " י ,שז -דטרף " בהר סיני" שטייז צוליב
מעז קומט דש שולל זיין " ערבות מואב " : שמיטה עצמה וושרום טז " בהר סיני " .
עם זיינעז פטישז מצות וועלכע זיינען וושיט מעז -דערפו 7וולס די פרשה
געזיגט געווירן " בערבות מואב במשנה שטייט לאחר הקמת המשכן -גע -
תורה " ; השט מען ד8ד געקענט מייגען , לערנט שז זי איז געזאגט געוו8רז באהד
שז די פרטים פון יענע מצות זיינען גע - מועד [ .ווייל דטס וולס " לא מצינו כו '
ז8גט געוו8רו בלויז אין ערבות מואב - שנשנית בערבות מואב " ,איז ניט קייז
אויף דעם לערנט מעז טפ פון " בהר 8ז עס איז ג ? זשגט געוושרו בהר רא "
סיניי וושס שטייט ביי שמיטה ,שז אויך סיני ,כנ " ל מ " ב ] .און וויבטלד טז די
ווערטער " בהר סיני " דשרף מען הקבן
די מצוות וולס נשנו בערבות מואב
( זיינעז זיי ד8רט געזיגט געוו8רז ניט גיס 8פ - לגופה ,קעז מען ד8ך ם
צום ערשטן מאל ,נ8ר ) " מסיני היו כולם
מצות 6י . לערגען אויף שנדערע
כללותיהן ודקדוקיהן (און ד8ס יוטס זיי דעריבער איז מוכרח טז לויטן תו " כ
שטייעז איז משנה תורה ,איז ווייל ) וחורו .
מיינט " בהר סיני " -מדבר סיני און
ונשנו בערבות מואב " .
און דשם איז וושס רש " י זשגט " ונראה
לי שכך פירושה " :דערמיט איז ער שולל לבד מפ ' נחלות שנתחפשה ע " י טענת במת ) 25
מועד " ) ,איז נאכמער מובן וולס ער איז מצינו כו ' בערבות מואב כו ' וחזרו ונשנו
מוסיף " כך שנוי ' בתורת כהנים ונראה לי מואב " . בערבות
פירושה " : שכך ז .ועפ " ז זיינען אויד מובן די דיוקי
ז8גט 8כלל " ,סתם ספרא גמרא " ' די הלשונות בפרש " י ( דלעיל ס " ג ) :
וכולהו אליבא דר " ח " - , , רבי יהודה א ) וווים ער זשגט כסדר " מסיני" ,און
היינט ווי קען מען איינלערנען דעם ניט " מהר סיני" כלשון הכתוב :ער מיינט
תו " כ כדעת ר ' ישמעאל יי ? -דעריבער דערמיט צו מדגיש זיין 8 ,ז לויס פשוטו
מוז רשא בשווטרענען " :כך שנו " בתו " כ של מקרא -ווייס מען נשר שז ד8ס איז
ונ " ל שכך פירושה " :דשם איז אין תו -כ , געזשגט געוו8רז מסיני :שדער אויפן הר
שבער פונדעסטוועגן קעז מעל דש ( לויט דעת ר ' עקיבא ) ,טדער ניט בהר
לערנען -לויט פשוטו של מקרא טז
.
סיני ,נ8ר אין אהל מועד [ בלויז דעם
ישמעאל י ' דשם גייס אויר לשיטת ר ' ערשטן מ8ל זאגט ( דער תו " כ און ) רש " י
( וכנ "ל ס " ה ) . ,ווייל די
" מה ענין שמיטה אצל הר סיני "
נ8ר רש " י לערנט ואולי י " ל שז ט. שאלה " מה ענין כו' " איז דטך אויפן
פסוק ,וושס דער פסוק זאגט " בהר סיני " ,
" פרטים באהל מועד " אוו כדעת ר " י טז
דעריבער זשגט ער " בהר סיני " בלשון
" בהר " מסיני " טנשטשט לשונו שינוי
סיני" -איז כדי שולל זיין " בהר סיני " ,
הכתובן .
וויל די שיטה איז מער מתאים צום דרך לשון רש " י " ובא הכתוב כו ' כל ב)
הפשט -דער דרך פון פרש " י עה " ת י ' : דבור שנדבר למשה " :מיט דעם איז ער
מדגיש ,שז דער חידוש פון תו " כ 8ז
מיינט
שם , ר " פ דברים .פרשא " כולן נאמרו כו ' מסיני " ( וולס
מדבר סיני כנ " ל ) ,יוו בנוגע די מצות
) 29
ולהעיר ,רר -ש -שגם עליו איתא " כולהו ) 31
וולס זיינען געזטגט געוושרן בערבית
ע דכללות . ס -ל בסוטה שם כר אליבא דר -ע " - און דעריבער איז מואב נטר ימשה -
ופרטות נאמרו בסיני . " שנדבר למשה " :ד 8רעדט רש "י מוסיף
ולהעיר מפי הראב -ד לתו -כ " :ודלא כההוא ) 32
מעז וועגז די מצות וושס וייער דיבור
תנא דאמר כללוח ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל
איז געווען נטר צו משה און ניט צו
שמפרש התו ,כ שלא אליבא מועד ונשתלשו כו ' - . אידן ,ווייל דשם וושס משה ה8ט גע -
עיי-ש ). דר -ע ( אבל מטעם אחר ,
ראה גם לקו -ש חייג שבהערה , 2שרש -י ס -ל ) 33 ז8גט במשנה תורה צו אידן איז עם
בפשש " מ כר -י דכללים נאמרו בסיני ופרטים באהל געווען " מפי עצמו " ' - 1וכמו שנאמר
מועד .יגם פ ' מקושש עצים ומגדף יכו ' יוכיחו .וראה
ב ,ד. יש " י שה " ש
ב. ,
מגילה לא ""
שיחות " בהד לקוטי ? 82
בערבות מואב " שייך צו זייער פלוגתא , א ) לויטן לימוד ע " ד הפשט איז
וושרום לדעת ריי ,פונקט ווי ער השלט מסתבר 8 ,ז סרטי המצות זיינען געז8גט
שז די פרטים זיינען ניט געז8גט גע - וואו עם שסייט דירטן געוו8רז צו אידן
יוטרו בהר סיני (וויבשלד ד8ס שטייט מזוי בפירוש אין תורה * ' י ; און וויבטלד
ניט איו תורה ) ,מזוי זיינען זיי ניט אין תורה שטייט ניט שז אויך די פרטים
מואב יי ] . געזשגט געוו8רן בערבות מצות זיינעז געזשגט געוו8רן סיע פון
8הכרח ע " ד בהר סיני ,דשרף מעז הלבן
ב ) ועיקר :כללות פון שמיטה איז
הפשט צו זשגן שזוי [ דעריבער לערנט
געז8גט געוו8רן נ8ך קודם ציווי המשכן
רש " י 8ז דער חידוש ולימוד פון תו " כ
אויפ ' ן בפרג סיני ' :ושש שנים תזרע גו '
6
ואין כחרץ כי לא שייך כר -ב קודם שניתנה כל י) שת פרש -י חניכה יראך, ( אה הסרה מאח לאמרי
התורה כללותך ופרסותי . .ולכן תדגיש שבסיני כבר טל ( רל ) ע -ד הפשט קאי . [) ( רע -כ :דיה ונשתלש
שכר -ב היא כי אף שפשה ('- - .כל המצגה כ , יחס ( כש " ס ( ך9רש -י , הורה בעושנה שנאררי התצוה
הר ' ככס פרטות . גם טד כ ,א ) , כךל1ח ( ולא רק ט וך ימ שם דיה נשתלשו :תשנה חסה שחזך תשה "
להט ,ר לאח , . : . שיאמר מה על לכר -נ פשר עה -ה בפרש " . אגל נו .
' הסדי לל לרם אמוך
מקיים מצות ,און אפילו ווען מ 'איז עוסק ר " ע ( ווי שוין גערעדט פיל משל 8י ) :ר "י
און מס " נ " . 8 בדברי הרשות -אין איז געווען 8כהן (גדול ) ,און זיין עבודה
זיינידשם מיינט " כל ימי" -אין 8לע איז געווען אין דים אופן פון (ויבדל גו'
ענינים איז ער געשטשנען אין 8תנועה קיש הקדשים * ' נ ) עבודת הצדיקים ,און
פון מם " נ . ר " ע איז געווען 8בו גרים ,און זיין
עבודה איז געווען אין דעם אופן פון
און דשם איז דער טעם המחלו - יא .
כללות " מסיני 8ז קת וואס ר " י האלט
עבודת הבעלי תשובה ' נ .
ופרטותי ' באוהל מועד ,און ר " ע השלט הקט ר "ע וושס אויך איז ד8ס
שז כללותי ופרטות " מסיני : געזשגט " *0כד ימי החתי מצטער כו '
ע ' 7סן . ש ח -ו ע ' 123ואילך .ח " א . ראה לקו ) .%
תו " א כג ,א .אוה " ת ויקרא ליעקב ) - ר פ ויקרא - . דה"י א כג ,יג . *) 38
ע ' רא .די .פ ' ראה ע ' תרצז ,צח ,ובע -מ .וראה מגיע שם . נסמן בלקוחת בכה ( - 7 - ) 39
סי"א . אופו ע -ג הובא בסדה " ד ערך רע ' ק ב. ברכות מא , ) 40
ראה תניא שם :שיזכור חמ " ד כו ' קבוע בלבו ) 44 ובפרט ע " פ מאמר הבעש " ט ( כש " ט הוספות ) 41
.
וראה לקו " ש חט ו ע ' כו , , תמיד ממש יומם ולילה דבמקום רצונו של אדם וש ' נ ) שם . מל " ח ובהערה
. 188 - 9 נמצא . שם הוא
ולהעיר גם מהדיו במס נ כפשוטה -ד -אם . עליו מלכות שמים במסירת ) 42שענינה .י4
.
השעה צריכה לכך ( רמ " א יו " ד סקנ " ז ס " א ) או אדם . נפש ( .תניא ספכ " ה ) .
גדול וחסיד ירא שמים ורואה הדור פרוץ כו " ( כס -מ שאלו . כמרז -ל ( יל ' ש תהלים רמז תשב ) ) 43
רשאי למסור נטשו על כד ה "ד ) הל ' יסוה ' ת פיה , לתורה כו ' שאלו להקב ,ה כו ' "
המצות . .
וי " ל שזהו גם מה שר " ע דריש ווי ' ז ( -יבמות סח ,
ד חיג . ( לקו ראה ג " כ שיחת י ' כסלו תש " ז ) 45 כ ולתירוץ הב ' כתור -ה כמאז יבמות שם -פליג .
( חפז ,א ) הובא ג " כ מס ' תורת ואילך ) .ישם תפו ,א בזה עם ר ' ישמעאל ) -כי מצד עבודת התשובה
העולה . שלמעלה מן התורה נעשה יחרוז והוספה בתורה ,
במדבר ( ב ,ד ד ,ד ) דאהל מועד . ראה לקאת ) 46 בהורה . דריש ווי " - - 1הוספה שזהו -ע .
דתות -צ . הוא העבודה ( נדרים נ ,א ) . נתעשר יברים א1 - ולהעיר אשר מן ,
. , אחת א) : ראה תוד " ה עד אתת מנחות ( ית , ) 47 - יעקב ( ואותיות ) שהוא גלגול ובכתהאריז " ל
אחד . . , אחת ק לשם : יחידה .ובשטמ . .
וביעקב הוספת וא " ו ( והנורא -אות אמת -זח ג
שיחות בהד " לקוטי 284
רעדט וועגן די מצות בדרך כלל ( טשקע ק " ש ,און ( .ב ) בלויו דער כה " ג שליין איז
יעדע מצוה בטזונדער ,אבער אין דער שריין אין קדה "ק ( שבער אויך בשליחות
. .
מצוה גופא -בלויז איר כלל ) ,ד ה שז פון יעדער אידן ,וושס שלוחו של אדם
מען רעדט וועגן דעם יסוד המצות , כמותו -ובדוגמא ווי דער ענין פון
דשרף עס זיין מסיני -מס " נ יי .בשעת אידן ) ] . כה " ג וולס ב 8יעדן
עס רעדט זיך יבער וועגן פרט " -
קיום המצות בפועל בפרטיות ,דש דטרף " סיני " שבער איז געווען 8מדבר ,ניט
.
קייז סרט פון ישוב וסדר וולס דטס
מועד . זייז עבודה מסודרה -אוהל ווייזט אויף עבודה פון העכער ווי סדר
ר " ע יבער -עבודת התשובה - ממדידה ' " . והדרגה -מם " נ שלמעלה
זטגט ,שז (א ) מצד דעם וולס מען השט דיבור " כל על איז דערפטר און
צו טשן מיט ענינים 0811מ ' דשרף זיי
- נשמתן " " יצתה וכו ' ודיבור
מגייר זיין -בן גרים -מוז מען
דלכאורה :דער דיבור " אנכי " און " לא
ןנקומעז צו מם " נ ' 1אויך בשעת עס
יהי ' לך " -איז דער איסור פון ע " ז 8 ,ז
רעדט זיך וועגן פרטים ,און ( ב ) מצד ענין פון יהרג ואל יעבור . ' 0בשעת עם
דעם וולס מען שסייט אין דער תנועה
רעדט זיך שבער וועגן " כבד את אביך "
פון תשובה שלמעלה מסדר ,קצן מען
אויך ביי " פרטי ' " " -כל ימי " -השלטן זיינעז פון
עבודהזיישע
שכליות ,ב ,וושם
תגנוב " ,וכיו "
"דילא מצות
" פ טעם
ביי מם " . 2 ודעת ,איז וולס פשר 8שייכות הלבן זיי
ד8ס איז דער ביאור וולס איו יב .און מיס " יצתה נשמתן " ?
לימוד פשוטו של מקרא לערנט רש " י ווי דטס איז לבער דער ענין פון " סיני "
ר ' ישמעאל און פונדעסטוועגן איז די -מדבר דקדושה ,שז שרט פון העכער
הלכה ווי ר " ע : פון סדר והדרגה ,דעריבער איז על כל
תורה מתן פון ענין דעם מצד דיבור מהר סיני געווען מס " נ [ ובדוגמא
( מלמעלה ) ,וולס תורה על הרוב תדבר ווי גערעדט פריער בנוגע ר " ע 8ז , .כל
י ' ,איז דער און " ועמך כולם צדיקים " ימי " -שטענדיק ,וושס ער זשל נשר
; סדר שז בלויז כללותה מסיני מס " נ ] . טטז -השלט ער ביי
שבער בנטע להלכה --דער סדר און דשם איז פלוגתתם של ר " י ור " ע :
העבודה מצד הליכות עלם " --תי - מצד עבודת הצדיקים -ר " י -איז
מען ה8ט צו סטן מיט עולם -- בילד גענוג וולס כללותי ' מסיני .בשעת מען
ענעים גשמיים ( את על אחת כמה וכמה
) התשובה .וראה שם ( ד ,א ,ה ,רע " א ) ושה " ש ( בג ,ד "
ואילד ) ינפרט ע " פ המבואר בתניא ( כ " כ ) י5 האהבה יבר ,ביטול ; ף דהוא בת " ביטול בתכלית ,ח , ,
כולה . . .
ד אנכי ולא יה " לד הם ה כללוח " כל התורה . ומס -נ בבחי ' עצמיות הרצון שלמעלה מהשכל כי ' .
ת במדבר ( ד ,גן שהתיקון של . לקו ראה ) 52 פכ " ט ,ך . שבח פח ,ב ,וראה שמי " ג ) 49
מדבר דלעו ,ז הוא ע " ' מדבר דקדושה .וראה גם שם .
יסוה ת ס " ה הל ' א .רמב " ם עד , סנהדרין ( )) 5
( ב ,ג ד ,א ואילך ) דדוקא מצד העלי ' ממדבר דלעי -ז . ה " ב .שו " ע יו " ד סקנ " ז ס " א .
כו ' . נעשה צמאון ד ה ' אלקינו ה ' אחדי . ) .
ילהעיר מדב ר ( פ -ב ,לא
גא . ישעי ' ס , ) 53 והרי לך ) - הוא הקבלה על דיבור אנכי ( ולא יהי '
נדה -בסיוטה . ) 54 בפנים . כנ " ל ,1 ש עגינה מס . ק-
285 שיחות בהי " לקוטי
בכל ענין וענין ( " כל ימי " ) דשרף מען ההעלמות גדלו וושס הגלות בזמן
תנועה פון 8 שטענדיק שסייען אין וההסתרים וכו ' ) ,דשרף מען שנקומען צו
מס " נ . 8תוקף אין דער עבודת הבירור ,דעם
ה) ( משיחת ש -פ בהר תשכ - עניו התשובה -פיז הלכה כר " ע 8 ,ז
אויד די פרטים דארפן זיין מסיני 8 ,ז
שיחות לקוטי 286
ב* בהר
הנ " ל י " לשבות מעבודת הארץ ועבודת א .ביי דער מצוה פו 7שביתת הארץ
האילן " ". אין שביעית ,ז8גט דער רמב " ם י " :מ " ע
[ בנוגע צו די לאווין וולס זיינען לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן
די
לא אין דעם :שדך לא תזרע וכרמך בשנה שביעית שנאמר י ושבתה הארץ
תזמור " ש ,איז פשוט 8ז דער איסור ל " ת שבת לה ' ונאמר ג בחריש ובקציר
איז נ8ר אויפן גברא " שלא יעבוד עבודת תשבות " -איז ידוע אין רעם די
הארץ בשנה זו כו ' " יי ] . חקירה : 4צי די מצוה איז טז די ערד זלל
שובת זיין ,ווי ס ' איז משמע פון לשון
פון די נפק " מ בזה :אויב די מצוה איז
הכתובים בפרשתנו " ושבתה הארץ שבת
8ז די קרקע פונעם אידן דשרף הטבן
שנת , . לה ' . .שבת שבתון יה " לארץ
שביתה ,איז דעמשלט קיין חילוק ניט
און וף דער רמב " ם שבתון יה " לארץ " ' ,
ווער עם איז שולל די שביתה און סוט די
8ז די מצוה ז8גט (אע סו שנדער ערס
ארבעט אין זיין קרקע ,אפילו אויב ד8ס
טוט 8גוי 2י ,איז דער בעל הקרקע עובר
איז " שתשבות הארץ בשביעית ממל -
אכתה " :טדער די מצוה איז 8ז דער
" 7
בשנה השביעית שנאמר בחריש ובקציר תשבות ובא פרשתנו כה ,ב . )2
אבל להעיר שבריש הל ' שמיטה וייבל כו ' . . הפי ' כא . תשא לד , ג)
הארץן . ושבתה הקדים הרמב " ם הכתוב . מג -ח מצוה קיב .ביאור הר " פ פערלא ראה 4ן
שמיטה : למצות בהטעמים שתלוי " 1ל )9 רמה ,ב ואילך , לסהמ -צ רם -ג מ " ע סא ( רסג ,ג
.שתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק כעמדה שמוטה . (ע' ובס ' לאור ההלכה להרשף שי ' ( ז " ל ] זוין ואילך ) .
מו .נ ח -ג פל .ט ,שביתת הארץ .או .לקבוע בלבנו
) ( בזה . מציין עוד ספרים דשקו ' ט צד )
כו ' עניז חידוש העולם כי ששת ימים עשה כו ' שם ,ד -ה .ברבב -ס ריש הל ' שמיטה ויובל )5
הכתיב מנוחה על עצמו כו ' " - -איז דבר מיוחד , הארץ . ושכתה . הכתוב רק בפנים ) הניא ( מהנ " ל
.
מרשותו רק שהכל ברשות אדוו הכל ( חינוך מצוה צ מ " ע קלה ( :והוא אמרו . .בחריש ובקציר . . ובסהמ
ובארוכה פרשתנו כה ,ב . וראה רמבין פד .שבח . וכבר נכפל זה הציווי פעמים ואמר שבת תשבות )
שביתת האדם . פרשתנו ) , אברבנאל ריש האי שבתון עשה ( יאת ,נ ) ואמר .. שבתון יהי ' לארץ
ד. פרשתנו שט , ) 10 ובפרש -י ע ז ( טו ,ב ) הביא . .
גם גן ושבתה הארץ .
לשון הרכבים בהכותרת להלכות שמיטה ) 11 הכתוב שות שבתוו יהי ' לארץ . -וראה לקמו הערה .
ויובל מצוה ב ' ( וראה לשונו בסהמ " צ ובמניו המצוח . 12 ,
בתחילת ספר היד מל " ת רב ואילך ) .וראה צפע " נ שבהכותרת להל ' א' ) במנין המצות ( מצוה )6 "
ג. מהד " ת ג ,רע . ויובל . שמיטה
חכמת (מהדו ' ק ) . .
ראה תוס ' רי ,ד ע ז שם ) 12 אז . ) לד .מג ( בחוקותי כו , .
להעיר מתו כ עה -פ )7
ובתוט ' רי -ד ( כשם א. ב" מ צ , ( מהרש ' ל ) שלמה את ותרץ מהם תעזב הארץ גו ' והארץ תרצה
שבת שבתון יהי ' . רש -י ) וא " ש הביאו הכ ' המורה - " בשביל שתדעו שהארץ של ' כו ' והיא שנתותי '- .
לארץ . - . לי . .
תשמט מאילי ,כל שסיטים שה א מינח
287 שיחות ב בתך לקוטי
יישם דער חילוק בפשטות איז אין 8 אזיף דער עשה ; אויב שבער דשם פיז
פשל 9י ווען ער איז זיי בפירוש ניט חובת גברא איז בשעת 8גוי בששרבעט
מפקיר ( גודר שדהו ונועל כרמו ) יי :אויב עובר , די פעלד איז ער ניט
סיאיז 8חובת גברא אויפן בעה " ב צו
8 ב עד " ז איז דש די חקירה און .
מפקיר זיין ני איז ( כשטש ער איז עובר
פלוגתא ביי נשך 8מ " ע אין שביעית -
אויף דער מ " ע ,פונדעסטוועגן ) ט8ר עם
יוהשביעית תשמטנה ונטשתה " ין ,צי די
8צווייטער ניט נעמען ,און אויב ער
מצוה פון שמיטת הפירות איז שז דשם
.נעמס איז ער עובר אויף איסור גזילה
וואס די ערד גיס 8רויס בשביעית דשרף
אויב שבער דשם .איז אפקעתא דמלכא ,
קעו מען נעמעז און זוכה זיין די פירות
.
דער בעה -ב משמיט [ מפקיר ] זיין יי ,ווי
דער לשון הרמב " ם ( אין ספר המצות 4י )
אפילו בע " כ פון די בעלים .
שצונוספר היד
להפקיר כל מה שתצמח " און ("אין
נפק " מ פשוטה ז8גט מען אין 8 נשך יי ) " להשמיט כל מה
דעם :וויב8לד 8ז שביעית איז פטור פון שתוציא הארץ בשביעית " ; שלער די
מעשר מצד דעם וואס די פירות זיינען שמיטה איז אין 18אופן פון " אפקעתא
הפקר -איז אויב דער חיוב איז 8ז דער דמלכא " 6י -די תורה השט מפקיר
מענטש זשל זיי מפקיר זיין ,דעמשלט געווען יי די פירות ' י שביעית און דער
ד8רף אויסקומען שז די פירות שביעית דעם יי . בעה " ב סוט גארניט אויף אין
ישם ער איז זיי ניט מפקיר (גודר שדהו
כו ' ) זיינען חייב במעשרות :אויב שבער
" אפקעתא דמלכא " זיי זיינען הפקר מצד
וראה חיזור מצוה פד יא . משפטים כג , ) 13
מעשרות . פטור פון כשרות . בדיבור ,או שסתמי ' -אוקמי בחזקת
4ן ) מ " ע קלך ,ועד -ז בחינוך ריש מצוה פד .
מען קען שבער זלגן 8 ,ז אויך ווען ג. .
הל שמיטה ויובל פ -ד הכ -ד ובמנין המצות ) 15
איינער איז בפירוש ניט מפקיר די פירות וראה . שבריש ספר היד .להשמיט קרקע . קלד ) (מ"ע
פון שביעית זיינען זיי פטור פון . 18 לקמן הערה
הגמרא ב " מ לט ,רעיל ( ובמרש -י שם : לשון
מעשרות אפילו לויס די סברא 8ז ס ' איז ) 16
ביטלו יובמ ( ובפרש " י : א קו , המלך ) . מצות
8חובת גברא ינ ,וושרום י " ל 8ז דטס
יובל ) . .
מלזורעה כו ' ) קט ,א ( לגבי
להעיר מלשון הרמב ' ם בהכותרת שם ( מצוה ) 17
, .
מנ ח שם ) 20 . שישמט מה שתוציא הארץ. ו ') -
משא -כ או סג שדהו בשביעית ביטל מ .ע. . כרמו ( רחמנא ) אפקרה " היינו ללקוט פירות כמ " ש בריו
בסתם י ל בפשטות דהוי הפקר ממילא לכו " ע .ראה . שם , ורא -ש
שם .ועוד . בהמובא באנצקלפייא ראה בכהנ -ל ( ובהבא לקמן ) :מחלוקת ב -י ) 19
ולשונות הגמרא הנ -ל ( הערה ) 18 , 16תירצו ) 22 מברט רוכל סי' כד .
שו -ת והמבי ,ט ( שו -ת אבקת
. 19 באחרונים לדיעה זו -ראה בהמובא בהערה סי ' מב ,מג ) .מג -ח מצוה פד . .
ח -א סי * א מהריוט ח -א
מחלוקת הב " י והמבי " ט ( הנ -ל בהערה ) 19 ) 23 ובאור ואילך ) . ביאור הרי -פ פערלא שם ( רמו ,א
ובתוך בשביעית . היא בעיקר לגבי פירות עכו " ם ספרים . כמה עוד הביא צו ) ( ע' שם ההלכה
כי לא נפטרו הב " י (אבקת רוכל שם ) . דבריו כתב .
אנציקלופדיא תלמודית בערכו ובצפע -נ ( מאבא -ם
פירות שביעית ממעשרות אלא מטעם הפקר וכל תרומות פ -י הט ( 1 .צ ,ד ) .נדרים פ "ו הרג ( יג ,א ) .
שאינו מופקר לא גפסר ממעשרות ,ומה שטען אסו ועוד ) פ -ב סהי -ב ( מה ,ב ) .מת -ע פ -ו ה" ה ( סג ,ב ) .
' שראל שגדר כרמו ולא הפקיר כו ' דאיכא למימר
א. דפליגי הראשונים ,מחלוקת רשע ותוס ' בר -ה סו ,
שיחות ב בהד לקוטי , 288
. 26 ניט מפקיר געווען וושס פירות שביעית זיינעל פטור פו7
מעשרות מטעם הפקר ,איז ד8ס ניט
לכאורה קען מעז בריינגען 8 ד.
דערפשר ווייל זיי זיינען הפקר בפועל ,
ראי ' ,טז דער הפקר פון שביעית איז
זיין , נשר מצד דעם חיוב זיי צו מפקיר
אפקעתא דמלכא ,פון י 2לשון המדרש " י
און די הסברה אין דעם :ע " ד ווי אין
די פריערדיקע זעקם ישר איז זש 8
יב . תבוא בו , כח . יד , ( יאה ראה ספתי ) 26 חילוק אינעם חיוב פון די מעשרות -
יכול אף שנה שביעית תהא חייבת . שם ) : .
ילקו ש
8ז שנה ראשונה שנ " רביעית וחמישית
במעשר ת " ל שנת המעשר שנה שחרבת במעשר
איז מען מפריש מעשר שני און שלישית
יצאה שביעית שאינה חי בח במעשר . -ובמהרי -ט שם .
סי ' מג מוכיח מזה שפירות שביעיה פטוריו מן וששית איז מען ( 8נשטיט מעשר שני )
המעשר מגזה -כ ולא מסעם הפקר כלל ( וראה שם מפריש מעשר עני ,וושס בפשטות י " ל
ובזית רענן לילקוט ראה שם ) , שהביא מפרש -י ר " ה דעס טעם בכדי מ ' זשל ניט דטרפן געבן
שם ( אות מה ) " שהכל הפקר , -ולפי הנ " ל בפנים י -ל אין איין ישר שלע מעשרות * , 2פונדעסט -
פי ' הספרי בפשטות שפירות שביעית אינן חייבות
וועגן לא אשתמיט בשום מקום צו זלגן
במעשר חכרן שח יב להפקירם [ ולהעיר שבספרי . 8ז אויב ער השט ניט געגעבן ,לדוגמא ,
( וילקוט ) שם ממשיך יכול יהו שני מעשרות נוהגים .
כו'-ן . בה ( בשלישית ) ת " ל שנה המעשר מעשר אחד מע " ש דעם ערשטן יטר ,ז8ל ער גענן
ל. וראה צפע * נ מת " ע הנ . מעשר עני -והטעם ווייל די תבואה
הוי דשביעית להוכיח ( לכאורה ) יש עוד ד) 2 פון דעם יטר השט ניט קיין חיוב פון
אפקעתא דמלכא מזה שהוצרכו לשומרי ספיחים
בשביעית להביא מהו עומר ושתי הלחם ( שקלים פ " ד
עני . מעשר
מ -א .תוספתא מנחות פ -י ה " ה ) ובתוס ' בכ " מ ( יבמות עד " ז בנוגע די תבואה און פירות פון
מנחות לשמור ) . ( ד -ה של ) .ב " מ נח א ( ד " ה ץ קכב , שנת השביעית 8 ,ז וויבשלד די תורה
פד ,א ( ד " ה שומרי ) ועוד ) ,שקו " ט האיך מותר והלא . השט מחייב געווען שז מ ' זשל מפקיר זיין
צריך ממשקה ישראל מן המותר לישראל ובת " כ
שמור בארץ איז אתה בוצר כו ' , ה ) מן פרשתנו ( כה ,
די תבואה ופירות פון דקם ישר ,איז
ולמה לא הקנו את השדות לפני שגת השביעית במילא ניטש דפם ישי ק " 1חיוב
צריכים ואינם נינהו מצוה בני שלאו לקטנים מעשרות ינ ,אסילו ווען מ ' ה8ט בפועל
להפקירם ,והיו יכוליו להביא מהב עומר ושתי
הלחם ,ומוכח לכאורה דאפקעתא דמלכא הוי שלכו
גס השדות דחש -ו הוי הפקר מאליהם ( ראה עד -ז בהא פיז הכ ' נמ ' שהיא חייבת אע -ג דרחמנא
מג -ח מצוה פד ) . - אפקירה כיון דאיהו לא אפקרי ' ואפי ' את -ל דפטורה
אכל אינו -כי מצות התורה לא ניתנו שיהא איבא למימר שאני התם דרחמנא אפקרי ' מה שאיז
אפשר לקימם רק ע " י ערמה וכין -ב ,ופשיטא שפיז
לומר שקיום מצות עומר ושתהלל בשנה השביעית
דמצוה על האדם ייבא הרי דגם . כז כשל גוי כו ' .
ישראל . להפקיר לא פסיקא לי ' מילתא בפירות של
.
ניתן באופן כזה שיהא מח ( ' יב ם ליקח שדה של
כת -כס . שלמדוהו מהכתובים ראה יד , אף ) 24
המחוייב במצות וליתנו להקטז כדי להפקיעו ממצות .
( ראה מסרי שם ,ר -ה יב ,ב רמב " ם הלכות מת ' ע פ -ו
שמיטה .ופשוט . .
הרי י " ל שזהו טעם הכתוב שצ ל רק מעשר היד ) -
שם . תנחומא ר " פ ויקרא ,וראה ויק " ר ) 28 טעם . אתך ולא שוהו גזה " כ כלי
בהיתר
מ " מ איום ) .
םמ [ ך 7יר ( של ם ( שדוח שד קש ( -ק הי .
להניח תפיליז .העושה מלאכה בחוה מ האם מחוייב
הרי זה שיך ההשק ( -ט בנתינת מה .ח . - נזי הקנאה בתפיליז -שן -ת אמרי יושר ח -ב סקט ,ס ( ושם גם
7דאירייחא ל1 דקט 1אפ . משח [ [ 7ןג 7קט 1אם חשי וראה כו ' ) , שקו -ס בהולך גמדבר ושכח מתי שבת
אנד כרעיי . אתך ) ( שפ .ב ' ( ראה שמח כרך ב .
ג ' נ הצ " צ למו -ק פ ג מיד .
289 שיחות ב בהד לקוטי
ניט אפקעתא דמלכא נשר חובת גברא , " גבורי כח עושי דברו 1 אויפן 9סוק '
פון דעם וושס מען פשרגלייכט שמיטת לשמוע בקול דברו " " -אלו שומרי
קרקעות צו שמיטת כספים ינ " :וזה דבר שביעית ,ולמה נקרא שמם גבורי כח
השמיטה שמוט ננ בשתי שמיטות הכתוב רואה ששדהו מופקרת ואילנותיו
מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת ורואה מופרצים והסייגים מופקרים
כספים .בזמן שאתה משמט קרקע כו'" יי סירותיו נאכלים וכובש את יצרו ואינו
[ און הגם שז דשם איז נ8ר דעת רבי און מדבר " וושס פון לשון " רואה ששדהו
ניט דעת רבנן " -איז אבער זייער מופקרת ואילנותיו מופקרים ' איז משמע
פלוגתא נשר אויף דעם וואס רבי זטגט הפקר פון זיך שליין - 8ז זי ייערט
קרקע
השמטת ,שבער
קרקע כו' "
צוגלייכן
דעםמשמט
שאתה
בזמןאויף
"ניט היינו מצד אפקעתא דמלכא ,ניט דורך
דעם וושס ער השט דחס מפקיר געווען .
כספים " ] . אוז השמטת מ ' קען שבער דוחק זיין 18 ,דער מדרש
ביי שמיטת כספים ז8גט די משנה אין איז מתאר דעם מצב פון דער שדה ואילן
מס ' שביעית ' י " :המחזיר חוב בשביעית ווי זיי זיינען בפוער " -שדהו מופקרת
( נעכן זמן השמיטה ) יי יאמר לו משמט ואילנותיו מופקרים כו ' " ,ניט ריידנדיק
אני ,אמר לו אעפ "כ ,יקבל ממנו שנאמר וועגן דער סיבה דערפון ; שבער אויד
וזה דבר השמיטהי -חויב שמיטה איז דער מדרש השלט 8 ,ז זיי זיינען געוושרז
אפקעתא דמלכא און ס'ווערט אוים חוב , הפקר נשר דירך דעם וושס דער מעגטש
איז ניט גלשט לשון המשנה " המחזיר השט זיי מפקיר געווען 0י .און דער
חוב" " ,משמט אני" ,און פי ' המפרשים חידוש בשעת " רואה " -כעטש ער
שליין השט עם מפקיר געווען -איז
ב): להעיר מרע ,מ ריש פרשתה ( זח ' ג קח , ) 31 ווייל ער זעט ווי עס זעט אוים בפועל ,
פקודא דא לשכות בשנה השביעית כו ' ואבתרי ' . לשמיעה . ע " ד אינו דומה ראה
.
להשמיט כספים בשביעית כו ' " ובויק " ר שם :וא " ת
אינו מדבר בשומרי שביעית נאמר כאז עושי דברו ה וי" ל 8מקור והוכחה צו דער .
ונאמר להלן וזה דבר השמיטה מה דבר שנאמר דיעה וסברא 8 ,ז שמיטת קרקעות איז
להלז בשומרי שביעית הכתוב מדבר אף דבר האמור
מדבר . כאז בשומרי שביעית הכתוב
ראה סו ,ב , ) 32
כ. תהלים קג , ) 29
בגיטיז שם :בשביעית בזה -ז ורבי היא ( וראה ) 34 .
האדם כלל -מדוע נקרא שומרי יסעולת שייר
רבא ) . פרש " שם ד -ה בשביעית .שם ע " כ ד " ה , מדבר . [( ( אי עי -ז שיכובש את יצרו שבעית *
.
ובמו *ק ב ,סע ' ב מוסיף אפי' תימא רבנז בו " . ר שם בנוהג שבעולט אדם עושה מצוה ליום . . ובויק
ובסהמ -צ להרמב " ם מ " ע קמא ובחינוך מצוה ) 35 .
לחודש א ' שמא לשאר ימות השנה , א ' לשבת ם
העז :ולשון התוספתא בשחי שמיטות הכתוב מדבר ' מזת השנה הוי מצוה . דמשמע שהץזד דינזדז נגל
.
אחת שמיטת קדקעזת ואחת שמיטת כספים וראה
לאור הלכה שם ע ' קי שרוב הראשונים פוסקים שזו -לי יווה יפה יפה רעבון האומרו רצתן
.
כרבי ,ואשר בז פסק הרמב " ם אבל ראה לקמז הערה
.
ומאריסת אן מהני ( ס בגדש ( ירושלמי שקלים שם
ועיין תוי -ט שקלים שם קיח .א . ב -מ ( ( במפרשים ) .
לשוז ) ' ט " מ ח .גיטין לז ,ריש ע" ב ( בשינוי . ) 36 דמח7ק בי ה [ ( 7 -שקלים דרקבלימ מקטלים ( שקרים
בזמן שהשביעית נוהגת ועברה עליו שביעית ) 37 ( ראה ן. שי ( חי . ( דא ) רע " ב שם ( ראה מ .ה. פ -א
וראה שם .
-פרשיי גיטיז שם הרא ' ש שביעית . ( בכד ד ). ( (ע . ( בארוכה מל -מ ושעה -מ שקדים פ -ד ה -
ר -ש ,פ " מהריי בז מלכי צדק ,רע ,ב ( ועוד ) שביעית י -ל בפשטות שיכולים ליקח מהם בחורת הפקר אופן
שם . ואכ " מ . הפקר , ביר
שיחות ב נהר לקוטי 290
ומבטל זיין דעם חוב לגמרי ,נשר ער פון רעם לווה ' ס זלגן " אעפ " כ " ,שז ער
ל8זט טפ ( משמט ) דעם חוב :ער מקנט ? חוב " ' וויל " לפרוע " רעם
אים ניט ( לא יגוש ) . נשכמער :וויבשלד שז די תורה ז8גט
[ עפי " ז ווערט פטרשטשנדיק וושס דער שז שביעית איז משמט ומבטל דעם חוב ,
זשגט " :מצוח עשה להשמיט נ' רמב " ם ה8ט לכאורה גיר געדשרפט זיין 8ז
וושס המלוה בשביעית שנאמר כו ' " איסור פשר דעם לוה צו ט8ז 8פעולה
דער בפשטות איז דשם שייך ווין הפכית -אומצוקערן די געלט 8לס
משמיט זיין איז 8חיוב אויפן מלוה און חוב -און די משנה ז8גט גשר 8ז ( ניט
ניט ווען ס 'איז 18אפקעתא דמלכא י ' ] . ניר מעג דשם דער לוה טין ,נ8ר ) " רוח
און לויס דעם איז מוסבר וולס דער חכמים נוחה ממנו " ( ווי עם שסייט איו
דער צווייטער משנה " ) ?
זשגט " :וצריך המלוה לומר רמב " ם '
4
לתח יר משמיט אני וכבר נפטרת ממני , איז משמע פון דעם שלעם 8 ,ז שמיטת
אמר ~ לו אעפ " כ רצוני שתקבל ,יקבל כספים בשביעית איז ניט אין גדר פון
ממנו שנאמר לא יגוש והרי לא נגשי , אפקעתא דמלכא 8 -ז דער חוב ווערט
ד .ה .טז דער חיוב ומצוה אויפן מלוה לגמרי נפקע ונתבטל בדרך ממילא - * 0
( " משמיט אניי ) איז מוגדר אין דעם וושס נשר ( א ) ס ' איז 8חובת גברא אויפן מלוה
ער איז מקיים דעם " לא יגוש " -סיאיז צו משמט זיין דעם חוב י ' און ( ב ) שז
ניט 8בטזונדער לאו או 7איסור אין דער גדר החיוב איז ניט צו מפקיע
שמיטת כספים י * ,נטר ( אויך ) דער קיום
פון חיוב השמטה ( שלס מ " ע ) :און ווי
( לדן . . .
בר -ש עברדנ ) שם אני רוצה לפרוע ) 18
) 39
.,
מעצמה כי :א ) רק כשבא הלוה והח י מצינו שצריך .
אכל במרדכי גיטין פ " ד סי ' שפ :דשביעית ) 40
ואיארר משמט אני ,ולא פסיקא מילתא בבל מלוה עד .
הסקעתא דמלכא הוא אע " ג דלא אמר משמט אני .
שיתגנז לומר .מ " ע להשמיט המלוה בשביעית כו ' . וראה סמ ' ע שו " ע תו -מ סס ,ז מקט -ו .וכן פשיטא לי '
ב ) אם לזה כוונתו הו -ל לפרש .וראה רי -פ פערלא .
להמניח מצוה תעז כתחילתו וראה סטר התרומות
.47 לקמן הערה שם . .
א ' ) אות ה ' ( ותשובות הרא ש כלל עז ( חלק שער מה
שם . .
שם פ -ט הכ " ח וראה רדב ז וכס " מ . ) 44
אות ד ' ) בשם תשובת הרמב " ו .שזוניח מפרש " גיטין ,
ועפ -ז יובן מה שבהמצות ל -ת ( סהמ -צ ל -ת ) 45 לו ,א ד " ה מוסרני .שם ,כ ד " ה רבא ) דתירוץ רבא
רל ) כללם יחד :הזהירנו שלא לתבוע משאות בשנת הפקר ב ' ד הי ' הפקר ' קאי גם על קושיא הא ' שם .
שנחמר שמוט כל . השמיטה אבו ' שמטי כלם יהדו ומי איבא מידי דמדאורייתא משמטא והתקין הלל .
בעל משה ידו כוי ואינו מותר לגוש כו' אבל ישמט . - דלא תשמט " ועד -ז בחי ' הרשב -א שם ( ושם - :הפקר .
מ "ע . .
ולהעיר שגם בספר היד שם רפ ט כתב : , הלל ממוגו של לוה לגבי מלוה ומגבי לי " ) .וי " ל
להשמיט המלוה כו ' והתובע חוב כו ' עגר על ל " ת מא. ובז מוכח כתשובת מהרשד ' ם תו -מ סי '
.
) 41
כו ' ואסור ולא כתב מ ע להשמיט כו' . שנאמר אפי ' ושמא סקס -ה ) : ( ועד * ז מקושי ' התומים סם -ז
כו' . לתבוע טעמא דבש אביהז של יתומיז לא איצטריך ליתומים
.אבל יפק לגמר . . . . 50 כמ -ש במג -ח שם .וראה בהנסמן לקמז הערה
291 שיחות ב בהד לקוטי
געווארז י ' . חוב כשלעצמו איז ניט נפקע דער לשון החינוך " : ' 6לעזוב החובות "
לדעת רוב הפוסקים ( אויסער די דעה ס ' איז די משמעות פון לשון הכתובים :
יחידאה פון יראים ני ) איז ניטי קייז גדר ישה
אחיו גו '
רעתוידוואתאשר
בעל אתמשה
כל יגוש
שמוט לא
"ברעהו
דמצוה אויפן לוה צוריקצוצשלן דעם
חוב צום מלוה (אויך פשר דעם ווי דער , לך את אחיך תשמט ידך " י ' יה " ואשר
מלוה השט געזשגט " משמיט אני " ) ; און דער " לא יגוש " איז 18 און וויבשלד
פונדעסטוועגן ווערט ער שנגערופד יי מחייב און מכריח רעם מלוה 8פצולשזן
און ניט משנען דעם חוב ,איז מובן ,שז
לוה איז
הלוואה ,
הגם דער
צוריקצאלן די
חובו " -ווייל
מחזירפון
"פטור
בדרך ממילא פשלט 8פ דער שעבוד
נשך שלץ ד 8דער חוב ,ער איז ביט נפקע וחובת גברא פון דעם לוה צו פורע זיין
דעם חוב ( ווייל ס' איז הא בהא תליא ) "
י ווי דער לשון הרמכ " ם " :משמיט אני
גומא כו ' ובשביעית פטרה התורה לבל יכול לנגוש וכבר נפטרת ממני " 8 ,ז דער לוה ווערט
אותו הפקיעה שעבוד הגוף כו ' אבל בלוה מת
נפטר פון זיין שעבוד צום מלוה "
;
ונשתייר נכסים נכסי אביו ערבים בשביל אביו כו '
נכסיו ערבים מיום הלואה כו ' וגובה מהם .וראה בית
יבער דאס איז נטר ביטול השעבוד אין
רידב ז הל' שביעית ס -י בסופו . . דעם יחס ( פון גדר גברא ) צווישן מלוה
ויומתק ע " פ דעת ר -ת ( ר " 1כתובות פה ,ב ) דשני און לוה ,עם בלייבט יבער דער שעבוד
שעבודים יש לו למלוה על הלוה שעבוד גופו שהוא אויף די נכסי הלוה 0י ,ווייל דער עצם
מחויב לסרובן ושעבוד על נכסיו ,וכשמחלו פקע
שעבוד הגוף וממילא פקע שעבוד נכסים כו ' ,משא " כ
כשמת הלוה כו ' ,והרי בנדו -ד המלוה לא מחל תעו . מצוה ) 46
נכסים . השעבוד ,וא כ מוכז שנשאר איזה ועבוד . ולפ " ז מה שפריר לומר משמט אני לדעת ) 47
וכשהשקע . ומיש הרכב -ם פ -ט מה -ד שם ) 51 הרמב -ם כיון דבל הגדר הוא מצד לא יגוש ,י " ל
חמה בליל ר -ה של מוצאי שביעית אבד החוב - - דס " ל דהוי מצוה שיאמר ההשמטה כפה כפרשי
איז פירושו שבטל החוב או נפקע וכיו -ב ,כ -א גיטיז ושבת שם וכז הוא דעת אדה -ז הלכות הלואה .
שאא -פ לו לתובעו עיד ,וכא כהמשך לס -ש לפנ ,ז .
במרדכי שם ואו ז פ " א דע " ז סי ' קח ( וכיק סליו .
ד ,בשביעית עצמה גובה ח1ב 1כו ' וכשתשקע חמה כו ' לדעתם דשביעית משמטת מאילי .וראה תוס ' רי -ד
החוב . . אבד וסקל -ו ) . ב " ח חו " ל סי ' סז סקל ' ה ב. גיטיז לז ,
.
סי ' רעת ובהשלם -סי ' קסד וראה תועפת . ) 52 ובר" פ פערלא שם בתחלתו ( רטב ,ד ) כ ' דלהרמב ,ם
ראם שם סקט ' ז מהרקאנטי ,דהיראים חזר בו ,עיי -ש יגוש . בלא אמירת משמט אני עובר בלא
שלא חזר בו מהדיז שצריך הלוה להחזירו למלוה סק ,ב קד ס" ראה יתירה שזו בקצה ' ח ) 48
ואינו רשאי לעכבו אלא ע " פ מלוה כו ' .וס -ל כפשוטו דבהלואה ככלל ( לא בשנת השמיטה ) כשאיז המלוה
בפועל . שכל הגדר הוא רק שלא יגוש את רעהו תובע איז על הלוה מצוה לפרוע .וגם לדעת הנתה ,מ
ב. וראה אברבנאל ראה סו , ( שם סק " א ) דחייב כיוז דרחמנא ההבא לפרוע ,היינו
ד כשהוא נותז לו אל יאמר לו בחוב אני . אף ) 53 ד1מצ ה , .
אבל בנדו ד כשחסרה התביעה בפועו,
נותז לך אלא יאמר לו שלי הן ובמתנה אני נותז לך ' ו ) אימור על המלוה לתבוע כו ' ,י -ל שגם לשיטתו איו
.
( גיטיז לז ,ב ) -ראה יראים שם ( סי ' רעח ) ותיקוז וכדמשמע מהלשוז רוח לפרוע . על הלוה מצוה
לשוו דיבור הוא שתקנו לזמר במתנה שיקא הדבר חכמים נוחה הימנו ולא קיום מצות פבעיח וכין -ב
לו . - ניכר ונראה שלא ע -י נגישה נותן ( וכבפנים ) .
ואד שכתבו לדעתו דומינה דקרא אינה מחילה נכבר נפטרת ממני ' היינו שנפטרת ולשונו . ) 49
כו ' ,ויש שכתבו ( נסמז בהערה שלפג -ז ) שהיראים אנף . ממני לא עץ אמירתו עכשיו ,משמיט
חזר בו -הרי כשבא להחזיר חובו לפני אמירת להעיר סתומים שם ,דס ' ל לרש -י בסי ' דברי ) 50
משמט אני ,פשיטא שנקרא מחזיר חובו ( כבהערה ר ש בספרי ,בעל משה ולא היורש ' דעיקר מה .
.
וגם אח " כ מאמירת הלוה אעם -כ -משמע שלפניו ) , שהקפיד התורה הוא ללא יגוש אותו דהוא משועבד
שיוזווג ב בה לקוטי 292
. 1עפ " י הסברה הנ " ל אין דעם ענין בסגנון אחר :ווען ער השט 4י : געווטרן
פון שמיטת כספים ,איז מסתבר שז עד " ז טייל פון זיינע 8 געליען -איז אויף
איז אויך שמיטת קרקעות ,וו8רום דער ( בסכום דההלואה ) -חל מעין נכסים
זעלבער גדר פון שמיטה ( בשנה מלוה . בעלות פון
השביעית ) איז סיי ביי קרקעות און סיי
ס ' איז שווער צו זשגן 8ז דטס איז טז
ביי בספים ; ובפרט 8ז מ ' פ8רבינדט זיי ענין פון פריעת בע " ח מצוה ,ווי שנדערע
צוז8מען אין " [ 1ה דבר השמיטה " [ און ווי
פשט איו חונזער דים מפרשים לערנען
דער רמב " ם ברענגט דשם 9878אין
משנה י , 1והראי ' שז כנ " ל ,איז דטס נטר
ספר המצות ביי דער מ " ע פון שמיטת
8 וושס השלט שז ס 'איז די 8דעת יחיד ,
כספים " ולשון התוספתא בשתי שמיטות חיוב אויפן לוה 8פצוגעבן דעם חוב צום
הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקעות מלוה (אויב ער ה8ט ניט געזשגט משמט
ואחת שמיטת כספים " ] " ,וואס " וזה דבר
אני ) :ועוד ,אויב ס ' איז 8מצוה פון
השמיטה " מיינט בפשוטו 8 ,ז דשם ( וולס
פריעת בע " ח -אפילו לויס דער דעה
ער איז מפרש ווייטער ) איז מצות טז ס ' איז נשר מדרבנן " -איז עס דשך
שמיטה ,ד ה 8 .ז ס ' איז 8מצוה אויפן . " רוח ניט נטר און ממשח 8חיה
פעלד י. 6 גברא צו דבר ' ן ,מפקיר זיין די
ממנו " " . נוחה חכמים ' י
הנ " ל הוא לפרש ' -גיטיז לו ,מע " א דשמיטת ) 60
.
קרקע קאי על השביעית אבל גם לפי ' ר " ת בתום '
ר -ן מאירי .
שם ד -ה בזמן ( וכן פירש ברמב ו ריטב " א י פרש . יראה , 38 ג -כ שהוא מחויר חובו ,כבהערה
שמפרש דברי כרבי ) , שם .ובכמה פוסקים שפסקו גיטיז שם ד " ה עד דאמר .
עבי כהירושלמי והשמטת קרקע מדובר ביובל , ולהעיר מצפע נ כלאים פ " הכ ( 1 -יט ,ג -ד ) . . ) 54
והשמטת כספים פי ' שביעית בכלל -גם דקרקע , בסופו . מהד " ת
.
הרי פשיטא ששוין הו שהרי כוללם יחד ויתירק מזו : שם . משנה ראשונה שביעית מ " ט ) 55
.
קורא לשביעית בכון -שמיטת כספ ם . ואילך . ראה אנציק ' תלמודית כרך ט ' ע ' רכז ) 56
אבל להעיר דלפי ' הא ' דרגה בקדושין ( לח ,ב וש .נ .
. . על מ .
נקט נמי שמיטת כספים דדמיא להן
יובל שביובל חוזרות השדות מלוקח למוכר
ללוה . ושמיטת כספים כמו כן מופקעים ממלוה
השמטת )
. סד ה
וונויב ' ן
ע. דכ1פ ,ן סע " א
) 58ראה בארוכה בצ צ חידושים על הש " ס סוף
שביעית בגדר רוח חכמים נוחה ממנו .
.
ראה כתובות פו , ) 57
הל ' וברמב ' ם שם ) . גיטין הוא ברשב " א ( ועדת ד -ה פריעת ( שם ) אבל להעיר דלפרש -י כתובות
כו ' אלא .
שמיטה ויוכל פ -ט ה " ב פיז שמיטת כספים מצוה עליו לפרוע חובו ולאמת . בע ח מצוה - .
שהרי ישוב הקרקע לבעליו . . בזבז שהיובל נוהג דבריו דכתיב היו צדק שיהא הן שלך צלק כו ' " ,והרי
בלא כסף כר אמרו חכמים בזמז שאתה משמיט כל . לכמה פירושים זהו הפירוש בסוף משנתנו
קרקע בו " .וראה לשונו פ " י ה " ט שם .וכסוף הפרק ר מ . -. המקיים את דברו רוח חכמים נוחה ממנו
יובל משמיט קרקע בתחלתו ושביעית אינה . שם ורע ב .וראה ירושלמי שביעית שזו .אבל ראה לקמן .
ובנ " מ פ " ד הע -ה שם . משמטת כספים אלא בסופה . בפנים - .יראה לקו " ש בהר תשמ " ט ס " ד .
דלהרמב -ם דוקא שמיטת כספים העט ) ( ס -ט ה -ב .פ -י ד רוח . הנ " ל ,י " ל בפשטות היראים ולפי ) 59
שם . הוקשו ליובל .וראה מל ' מ פ -ד חכמים נוחה ממנו -היינו אחר שאמר המלוה משמט
47אולי י -ל ההשתוות ע " פ הנ " ל הערה ) 61 אני שאז כבר איז עליו חוב לפרוע ,וכפשטות סדרם
דשמיטת קרקע ושמיטת כספים גם בזה שגם בקרקע רוח חכמים נוחה ממנו -באה . במשנה ,דהמשנה
היינו הארץ . להשמיט כל מה שתוציא . המצוה לאחרי מ " ח " המחזיר חוב בשביעית יאמר לו משמט
שמניחו הפקר יורק כל הנועל כרמו כו ' ביטל מ -ע - . אני ' .ראה מלאכת שלמה שם .אבל ברמב ,ם מקדים
וגם להפקיר בפה -ראה הכ " ד ) ן ( רמב -ם שם פיד כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים .
.
וראה רי פ פערלא . רבב -ם שם .אלא יפקיר הכל . .
וצריך המלוה לימר למח 1ר ( ואח " כ ) נוחה הימנו
ואילך . שם רמו ,א משמיט אני כו ' . -
293 שיחות ב גהי לקוטי
בדרך " לא זו אף זו " ,דשרף מעז זלגן ,שז דער חילוק איו נשר ,וושס ביי שמיטת
די דריי פשלן אין דער משנה זיינען כספים ,וויבשלד 18די מצוה איז " שמוט
אויסגעשטעלט שזוי ,שז אין יעדער כל בעל משה ידו גו' לא יגוש את רעהו "
ווייטערדיקער בבא איז דש 8הידוש
8 -ער ט8ר בלויז גיס משגעו ,בלייבט
אינעם ענין פון " רוח חכמים נוחה ממנו " שעבוד חפצא פונעם חוב ,כנ " ל :שבער
בבא . לגבי דער פריערדיקער ביי שמיטת קרקע ,וולס דשרט שסייט
,ווערן די
פארשטיין דחס מען ח וזעט . "והשביעית תשמטנה ונטשתה "
בהקדים הדיוק בהמשנה : .
פירות און _ די תבואה הפקר לגמרי
אין דער צווייטער בבא :צוליב וושס ז .עפ" י הנ " ל איז דעם עניו השמטת
דשרף די משנה זשגן " לא יחזיר לבניו " כספים און דער הסברה פון " המחזיר
-ווען ס ' שטייט נ8ר " הלוה מן הגר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה ממנו " ,
שנתגיירו בניו עמו אם החזיר לבניו רוח וועט מען אויד פשרשטיין דום המשך
חכמים נוחה ממנו " ,וואלס מעז פשר - המשנה איז סיום מס ' שביעית " :הלוה מן
יוב - 58 " שטאנעז 8ז סיאיז ניטע קייז הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו
קינדער . געבן דעם חוב די ואם החזיר רות חכמים נוחה ממנו ,כל
המטלטלין נקנין במשיכה וכל המקיים
אין דער דריטער בבא :כל המטלטלין
נקנין במשיכה וכל המקיים את דברו את דברו רוח חכמים נוחה ממנו " -
רוח חכמים נוחה ממנו -איו נין מזבו די שייכות פון די צוויי ווייטערריקע
-כקושיית המפרשים :די משנה איז ד8 משלז צו דעם ערשטו פשל [ " המחזיר
אוימן צו זלגן די מעלה פון " המקיים את חוב בשביעית " ] איז ניט נשר אין דעם
דברו " ,וו8רעם דיני קנינים -איז ניט וושס אין די שלע דריי איז " רוח חכמים
י 8דער שרט מבאר זייז זיי ,און לאידך נוהה ממנו " ,נ8ר אויך אין דעם טעם
גיסא ,קיום דברו איז דשך לאו דוקא פערוושם " רוח חכמים נוחה ממנו " :
בקנית מטלטלין ' , 6איז מאי שייך הכי די כשם ווי ביי " המחזיר חוב בשביעית "
נקניז המטלטליז " כל 8ז הקדמה איז ניטש קייו חיוב ושעבוד גברא צו
במשיכה " . בשצשלן דעם חוב ,נשר בלויז 8שעבוד
בזה : דער ביאור חפצא אוז מהאי טעמא איז דער פרעון
פשטות הפירוש פון " רוח חכמים נוחה החוב נ8ר 8ז ענין פון " רוח חכמים וכו ' "
ממנו " איז ,שז דשם וושס " חכמים אוהבים -מזוי איז עם אויך איז די שנדערע
אותו ע " ז וישר בעיניהם מה שעשה " " צוויי פשלז ,שז ס 'איז ניטש קייז שעבוד
גברא פונעם לוה צו די " בניו " פון גר
איז ניט נשר מחמת דעם וושס ער איז ד8
און פון דעם מובר צופ לוקח ,נ4ר שזור
8שעבוד חפצא -או 7דערפ8ר איז עס
יבשד " ח כללים מערכת ז ' כלל ' א : נ). . סי ' קפ ( וש אויך ביי זיי נאר 8ז ענין פון " רוח
כתבו הראשונים בב -מ דאף שתירוץ זו ואין צריך וכו ' " . חכמים
לומר זו לא נאמר אלא מדוחק אבל תירוץ לא זו אף
זו אינו דוחק כלל - .ולהעיר מתור -ה דחביבה ולהוסיף :לויטז כלל שז דער סדר
א). ( יבמות ל , ) 67 רוב ( ע' 9י הבבות אין משנה איז
ואי לאשמעינן בנוגע למתנת קרקע וכ ' ' 1ב ) 63
הספר . -הרי העיקר חסר מן לכו -כ וש -נ מע " א ) ( די עירוביז ראה ) 62
בארוכה . הר -מ כאז .וראה צ ' צ כאז לשון ) 64
. .
מקומות רזו ואצ ל זו קתגי דרכי שלום כללי הש -ס
שיחות ב בהד לקוטי 294
אויף דעם איז געבליבן 8שעבוד ( הגם מקיים 8זיימיקס מצוה ,שדער ער איז
קיין שעבוד 8ז אויפן לוה איז ניט עובר קיין איסור צדדי (כעטש ער
גברא ,כנ "ל בארוכה ) ,ניטי
דערפשר איז " רוח איז ניט מחוייב בזה ) -נשר צוליב רעם
חכמים נוחה " ווען ער צילט 8פ דעם וולס ער ברענגט דערמיט טוב אין דער
זשך גופא וולס ער האט געט8ז '
" חוב " י ' .
ט ,אין דעס צווייטן פשל "הלוה מן הלואה : ובנדו " ד -ביים ענין פון
הגר שנתגיירו בניו לא יחזיר לבניו ואם דערין ניט
זיין איז צוליב
ער איז
ממנו "
נוחההגם
חכמים זלך (
רוח 8גוטע
"ט8ו
החזיר רוח חכמים נוחה ממנו " -אויך
ד 8איז דער " רוח חכמים נוחה ממנו " מחויב ) ,וולס איר מעלה וטוב איז אין
ניט נ8ר מצד זייטיקע ענינים ( עם זשל דער הלואה גופא ( -ניט אין 8זייטיקן
ניט זיין קיין יחזור לסורו ( וכיו " ב ) ביי די ענין ) .
בנים ) ,נשר אויך .צוליב דער תועלת פעולת ההלואה ( ועד " ז בהקנין ) איז
בנוגע דער הלואה עצמה -שבער נשר צוז8מענגעשטעלט פון (א ) דעם מלוה ,
בשייכות צו צוויי פרטים :דער לוה ,און ( ב ) לוה ,און (ג ) די געלט ,וולס ששפט די
חוב . די " חפצא " פון ולוה . שייכות צווישן מלוה
8 וויבשלד דער לוה השט געהשט ביי " המחזיר חוב בשביעית " איז דער
טובה פוז גר און השט ביי אים געליען די
" רוח חכמים נוחה ממנו " בשייכות צו די
געלט אויף 8פצוצילן ,איז הגם 8ז נשך סלע דריי :דער מלוה וושס איז מקבל
מיתת הגר איז ער מדינא פטור פון דעם חוב -וויבטלד ער השט געטאן 8
תשלומין ,וויבשלד שבער 8ז ער ה8ט " רוח חכמים תלוה " ,איז מצוה " ,כסף
דשם גענומען ע " מ לשלם -איז עס ביי נוחה " פון דעם וולס דורך החזרת החוב
אים 8המשך פון 8חוב -איז 8מדה ווערט בטוו8רנט 8ז דער מלוה זלל
טובה אויב ער איז מחזיר . דורך זיין פעולת המצוה ניט ליידן קיין
עד " ז מצד דער חפצא פון חוב :ס )ויז געלט -ששדן :בנוגע דעם לוה -
טשקע ניטש קייז מלוה צו וועמעז צו ב- 8 וויבשלד טז דער מלוה איז בירא רשתית
צשלן דעם חוב ,שבער דער שיעבוד אויף 8טובה ,מיני ' ,ער השט געהטט פון אים
נכסי הלוה בשווי פון דעם חוב ( כאילו איז " רוח חכמים נוחה " פון דעם וולס
דער לוה ה8ט דעם רגש הלב שפצו -
לווה ) - -שז ד8ס געהערט ניט דעם
מאי בטלי ' " ? ובמילא השט 8 18רט שז [ נוסף אויף דער נ6 צ8לז דעם מלוה
ער ז8י מחזיר זיין דעם חוב , תועלת שבזה פשרן לוה גופא -שז
לכשיצטרך זלל ער פון אים נ8כ8מיל
און וויבשלד 8ז נשר צו " בניו " ה8ט
קענען בטקומען 8הלואה ' , ] 6
דער ממון עפעס 8שייכות ( שלא יחזרו
דער פון " חפצא " דער בשייכות
הליאה -דער עצם חוב :וויבשלד 8ז
) 65 יאה לשון המפרשים ( דלעיל הערה ) 67
.
גוילה ה ד ) שחייב להוציא מתחת ידו ,וגם לר " י שם , שאיוו רוצה ליהגות בממק תבירו אבל לבתחלה אין .
עי "ש. עכ " פ צפיך למחט לנפשי ' לאחר מיתת הגר , .
להחזיר
ראה .במשנה ראשונה לי ) 66
געגעכן געלט " י ) ,איז דש ניטש קיין לסורם ) -איז יחזיר לבניו און דער -
שעבוד פון מוכר און לוקח ( וקונה ) 8 ,ז פשר איז " רוח חכמים נוחה ממנו " .
69
עס ז8ל ייערו 8שייכות צווישו זיי שלס משא " כ לגבי דעם מלוה איז ד 8ניט
מוכר וקונה ( מצד גדר הקנינים ) ; שייך קיין ענין של טוב ,ווייל מת המלוה
נ8כמער :דורך " מקחם דברו " ווערט ( דער גר ) און " בניו " זיינען ניט יורש
ניט בשוושרנט 8טובה בשחכות דעם מלוה . דעם גדר פון
מוכר שדער בשייכות צום קונה ,עס און דערמיט איז מובן וושס די משנה
פעלט גשרניט ביי דעם לוקח (איז 8פשל איז מוסיף " :לא יחזיר לבניו " -כעטש
שז דער לוקח השט אים געגעבן געלט , עם איז מובן פון דעם וולס " החזיר (איז
בשקומט ער ד8ס צוריק) :עס איז בלויו נשר ) ריח חכמים נוחה ממנו" -בכדי
חפצא : שז עניו בשייכות דעם 5רט פון צו מדגיש זיין ,שז דער גוה מיס בניו -
די מיטלטלין השבן בשקומען 8שייכות העט קיין שייכות ניט -ניט נשר מדינא
צום קונה אין און דורך דעם דבור פון גיט ( ווייל זיי זיינען ניט בגדר מלוה אוו
מוכר ( שדער אויך מצד דער נתינת דער לוה הקט צו זיי קיין שום שעבוד
דמים פון לוקח ) ,און אויף דעם זאגט די ניט ) ,נשר אויך ניט מטעם רוח חכמים .
משנה 8ז אויך אין דעם פשל ,ווען ס' איז
ועפי " ז איז פ8רשטשנדיק דער חידוש
דש נטר 8טוב מצד איינעם פו 7די דריי
אינעם צווייטן פשל ( הלוה מן הגר ) לגבי
פרטים ,איז אויר " רוח חכמים נוחה
ממנו " :י . דעם ערשטן פשל ( המחזיר חוב
בשביעית ) בדרך "לא זו אף זו " :צער
יא אין דעם ענין פון שמיטת כספים . ענין פון " רוח חכמים נוחה ממנו " איז
הנ " ל געפינט מען 8דבר והיפוכו : ניט נשר ווען דער טוב פון זחן מעשה
פון איין זייט איז דער תוכן פון איז אין סיע דריי פרטים פון דעם ענין
שמיטת כספים " -שמוט כל בעל משה הנדון ( ביי המחזיר חוב בשביעית ) ,נ8ר
וצי יגוש את רעהו " 1 -שלילה ידו .. אויך אין פשל ווען דער טוב איז נוגע
והעדר ( ומהאי טעמא איז " המחזיר חוב פרטים . נשר צו צווה
בשביעית רוח הכמים נותה ממנו " , " כל המטלטלין נקנין במשיכה יוד .
כנ " ל ) ;
וכל המקיים את דברו רוח חכמים נוחה
עד " ז איז דער תוכן פון שמיטת ממנו " :אויך דש איז " רות חכמים נוחה
קרקעות " -ושבתה הארץ שבת לה ' " , ( צדדי ) ממנו" ניט נשר מצד דעם עניז
און " שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור יישם ער איז " מקיים דברו ' נאר ( אויך )
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי מצד דעם חפצא -המיטלטלין ,
גזירך לא תבצור שנת שבתון יהי '
לבער ניט מצד לי שנדערע צוויי :
דער מוכר און לוקח :
ותויו " ט . לפי הר "מ והרעיב ,משא -כ להר -ש ) 70
שם . וראה צ " צ וויב8לד דער לוקח השט ניט געמשכט
נהג ,דרב מסיים שניץית וכירושלמי ) י7 קיין משיכה (אפילו אויב ער השט
( כשאמר לבני ביתו ליתז מתנה לבר גש לא הוי חוזר
למדת חסידות ' ,ולפי הפי ' שבמשנתינו איירי בו )
בהר תשמ " ט . . אירי לוה מן הגר כו' אפילו לוה מז העכו -ם .
שיחות ב בהו לקוטי 296
הנ " ל 8 ,ז שומרי שביעית ווערן טנגע - לארץ " 8 ,ז די עבד ז8ל ניט בטטרבעט
לשמוע בקול דברו " , ( רופן " עושי דבר שלילה . ווערן -אויד שן ענין פון
" ( עושי ) ניט כלשון הרגיל בכגון דא פון שלילה די דשרף שט לאידך ,
ניצותי [ " " ( עושי) חקותיו " וכיו " ב ,ווייל
שמיטה גופא אויסגעדריקט ווערן אין 8ז
ענין השמיטה איז פ8רבונדן במיוחד אופן חיובי ופעולה -אין דיבור -
מיס דיבור . וכנ " ל " המחזיר חוב בשביעית יאמר לו
און ווי דער מדרש איז מכריח 8ז עס משמט אני כו ' שנאמר וזה דהר
רעדט זיך וועגן " שומרי שביעית " - השמיטה " ,וושס לכמה דיעות איז דער
מצוה 8 אני " ) ( " משמט דיבור
וזה
להלןלהלן
שנאמר
דברונאמר
עושימהדברו
השמיטה
נאמר כאן
"דבר
( מדאורייתא ) ~ י ; [ בהמשך המשנה " רוצח
בשומרי שביעית הכתוב מדבר אף דבר שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר
הכתוב שביעית כאן בשומרי האמור לכבדו יאמר להם רוצח אני אמרו לו
מדבר " . אעפ " כ יקבל מהם שנאמר וזה דבר
הרוצח " ,איז עם 8בשווטרעניש מען ז8ל
אוז עפי " ז יומתק וולס דער סיום
וחותם פון מס ' שביעית איז " בל המקיים אים ניט געבן קיין כבוד בטעות ,ווי ער
איז מפרש אין ירושלמי י ,ע " ד ווי
את דברו רוח חכמים נוחה ממנו " . (
דער אויבערשטער וועט " מקיים " זיין און דעריבער זיינען ד 8אין שביעית
די ביידע ענינים " :ושבתה הארץ " -
דברו " " דבר ה ' זה הקץ " יי " -והיתה
"לה
' המלוכה " ,בביאת משיח צדקנו דער ביטול און שביתה אין ארץ -
.
ויוליכנו קוממיות לארצנו מלכות ,און " לא תזרע גו ' " ,און מזוי אויך
שמיטת כספים :און צוזטמען דערמיט
( משיחות חודש תשרי תשל -ג
איז דן 8מצוה בדבור " דבר השמיטה " .
) -שות השמיטה
עפ " ז איז פשרשטשנדיק דער מדרש
, ראה מנחות בסופה בנוגע לקרבנות ) 75 ראה דרמ " צ מצות קדושת שנה השביעית ) 74
שם . תהלים פה ,ב .שם ,יג .מדרש תהלים ) 76 כספים ) . מכתבי האריז " ל ( ושם גם בנוגע לשמיטת
שם . תרגום תורת לוי יצחק ע ' קלה .לקוטי לוי יצחק אגרות ע '
ב. שבת קלח , ) 77 ד .ועוד . וראה לקות פרשתנו מב , רמד .
297 שיחות לקוטי
ג בהר
8סדר פון " הקרוב כו " כ קרובים און אין א .ווען 8איד ה8ט זיך פשרקויפט
קרוב קודם " ,השט ער 8לס ערשטן קרוב שלס שז עבד צו 8נכרי ,ז8גט דער
געדשרפט זלגן "אביו " ,וולס ער איז פסוקי " :גאולה תהי ' לו אחד מאחיו
מער קרוב אפילו ווי " אחיו " ( ווי דער יגאלנו .או דודו או בן דודו יגאלנו או
דין 6ביי ירושה ,שז ; משאר בשרו גו' או השיגה ידו ונגאל "
" האב קודם לאחיו " )
-ובפועל ווערט " אביו " י אינגשנצן ניט און פון דעם סדר אין פסוק " -אחד
דערמ8נט אין פסוק ? מאחיו גו ' דודו או בן דודו גו ' משאר
בשרו גף " -לערנט מען 8פ , 1שז
די זעלבע שאלה פרעגט מען ' אין פ '
נחלות ,וואו דער פסוקי רעכנט דעם וו8ם
קרוב גואל
פריער צו
-דער
קודם "ער
נעענטער ,איז "איז
הקרוב קרוב
סדר פון ירושת הקרובים " :איש כי ימות
, .
ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו עבד . זיין דעם
לשארו הקרוב ..
לאחיו .לאחי אביו . דטרף מען פשרשטיין :
אליו " -און ל8זט אויס זאביו " ,וועל -
א ) ווען דער נמכר לנכרי טליין איז
כער קומט לירוש פשר " אחיו " בנ " ל ? און אין 8מצב פון " השיגה ידו " ,איז ער
מען פ8רענטפערט ' 8ז " דרך ברכה
: דשך כמובן " קודם " פון שלע קרובים '
ידבר ולא בנכרתים " -דער פסוק און וויב8לד דער פסוק רעכנט אוים די
רעדט ניט וועגן 8פשל פון פורעניות8י ,
קרובים * לויטן סדר ווער איז קודם
8ז דער בן איז מת בחיי אביו . לגאולה -השט ד8ך לפ " ז צום שלעם
שבער [ נוסף לזה 8ז אויך ד8רט אין פ ' ערשטן געדשרפט שסיין " והשיגה ידו
גלשטיק . נחלות איז עם ניט אינגשנצן ונגאל " ,און ערשט דערנ8ך ( אויב לא
וו8רום וויבטלד שז דשם זיינען ענינים השיגה ידו ) " אחד מאחיו גו ' או דודו גו ' "
וולס זיינען נוגע להלכה ,ה8ט לכאורה -פ8רוואס ' שסייט " השיגה ידו " נ8ר
ק " ו שרט ניט צו אויסל8זוי " 1אביו " גאולת קרובים ?
קטו ,א דינים ) . רב קח ,ב ( ושם לגבי עוד )6
סע -א , להעיר גם מב " ב קח , ) 10 , . .
שלא מפורש שם בקרא הסדר ד קרוב קרוב קודם
. . .
משא " כ בכ ב שם שהמדובר ב אתחולי . ) 11 . .גואלו הקרוב אליו . וכלל כולם יחד -
מתחליגן. - לא י " ל הטעם מסגי שזהו רחוק לי אף )5
חץ . 281 .
ע -ד משנח כמ פ ( לקו -ש ח " ה ע ' ) 12 גאולה1עץ קרובים אפשרית תיכף יותר בזמן - .
וש * נ ) זך 41 26ךלך) ננוגע להא שאגדל לפסחים ג ,א . .
,אטרי נמכר " ,משא" כ ע" י עצמו שממצב של מד -
מפיו . עיקם הכתוב כו ' ולא הוציא דבר מגונה ידו " . צ " ל למצב ,ד ,והשיגה
שיחות ( בהר לקוטי 298
, שמשא ) " ברכה " ין ,ובפרט 8ז דשם גיס 18
ווי פשרשטשנדיק אין פשטות ,איז דשם אפשריות לטעות טז דער אב איז ניט
ניט נטר 8ירידה אין גשמיות 8 -ז ער קי " ז יורשי -איזן
מוז פשרקויפן שלע זיינע נכסים כו ' ,ביז בנדו " ד וואו עם רעדט זיך ניט וועגן 8
צו פטרקויפן זיך טליין ( און דערצו נ8ך ) מצב פון " נכרתים " ' ,ה8ט דער פסוק
ן
8 צו 8נכרי -נטר עס בשווייזט אויף געדטרפט זלגן און -גלייך בשם
כסדר' דיקער ירידה און שפל המצב ינהייב ,רעם דין 8ז דער אב איז קודם
בדחניותיי . לגאולה ?
ווטרום שז 8איד זטל זיך פשרקויפן צו קען מען ד8ס מבאר ויין בהקדם ב.
8נכרי ,איז ד8ס ( א ) היפך התורה - וולס תן " ל זטגן4י שז די פרשיות פון דער
מען ט8ר זיך ניט פ8רקויפן צו 8נכריונ, סדרה קומעז " על הסדר " ,זיי ב8ווייזן
און ( ב ) דטס איז 8מצב וולס עס גיט שז דעם סדר הירידה ר " ל ווטס קען קומען
8רט אויף 8קס " ד " הואיל ורבי מגלה ניר דורך ניט טפהיטן די מצוה (אפילו
.
עריות . .עובד ע " א .מחלל שבת אף " -אבקה " יי ) פון שביעית :פריער איז
אני כמותו " ננ :ועאכו " כ דער פשרקויפן
עם גורם 8ז ער איז " מוכר את
זיך " לע " א עצמה " ,וושס עבדות לע " א מטלטליו " ,און נשכדעם גייס ער מירידה
עצמה איז דער היפך ממש פון " לי * נ בני לירידה ,ביז צו תכלית הירידה ,ר " ל -
ישראל עבדים " ' . 2 נכרי ,און 8 טז ער פטרקויפט זיך צו
ג .ווי קעז 8איד 8ר8פפ8לן טזוי גטכמער " -ועקד משפחת גרתי ,וולס
נידעריק ,ביז צום פשרקויפן זיך " לע " א לה ( להיות עצמהיי " לע " א מיינט
עה " פ . לשוו רש " י עה " פ שם .וראה תיב ,ע 20ן ובפרט שזה גופא שמת בלא בן או בת אינו ) 13
זה הנמכר ונעשה משרת לעבודת ב) : (ל , ערכיו כרכה . - דרך .
( וכן ובקידושיז שם בתנא דבי ר " י עצמה . כוכבים ברמב " ז שם ,שהכתוב לא הוצרר להזכיר זה ) 14
,ונעשה כומר לעבודת שם ) כשסמ " ק ערכיו גרס . . בפירוש " כי במשעטי הירושה כל מגחיל נוהל
לחטוב עצים " ( ראה . כוכבים ' ,אבל גם זה פי ' וכיון שאמר הכתוב שהבן ' ורש את אביו גם האב
וראה לקמן סעיף ה ' ), שסם -ק לרש " י ערכיז שם יורש את הבן ועוד כי הירושה היא בשלשלת הזרע
והערה . 45 כו ' א -כ ונתתם את נחלתו לאחיו משמוש ( משמע )
כמובן מזה שאינו חוזר בו ,שאינו מרגיש ) 21 נחלה שהאב יאש בקבר וממגו תבא לאחים " ( וראה
ושלא באת לידו הרהור תשובה ( ראה קידושיז יא ) גם אברבנאל שם ) -אבל להעיר מראב " ע ( שם ,
. ) 16 ופרש -י שכהערה צריכים אנחנו ולדעת הנהלות אם יירש האב . . .
ע " פ תו " כ ) 22רמב -ם הל' עבדים פ "א ה " ג . ( קבלה ' .ולהוסיף שגם אם פשוט שהאב יורש בנו ,
מרשתנו כה ,לט .ספרי ראה סו ,יב . מ " מ הו -ל לפרטו בכתוב להודיע שבא ואחרי ( בז
כארוכה ) 23תו " כ ורש " י פרשתנו כן ,א .נת ' שם ) . לנת ( ראה בסוגיא ב " ב
בלקו -ש ח " ז ע ' 177ואילך . שייך אית ועד " ז תירוץ הב ' ברמב " ן שם ) 15
פרשתנו כה ,גה -הטעם שנמכר לנכרי ) 24 ד. בנדו .
יוצא ביובל ( וראה לקמן בפנים סעיף ד ) . .
קידושיו כ ,א וש " ג .פרש " י פרשתנו כו ,א . ) 15
ראה שן -ת חו " י סקמ ,א :מומר כזה כופר ) 25 שם . ראה רש " י ותוס ' קידושין ) 17
ביחוד ובבורא עולם ( ומש " ש " שאיו במעשיהן נגד מז . פרשתנו כה , ) 18
( פנימי )
ועפ " ז איז מובן דער טעם וולס ער ה8ט זיך שפגעריסן און פשר -
וואס " אביו " ווערט ניט דערמאנט דט געסן ,ר " ל ,אויף אביו שבשמים ( ובמילא
און ניט אין פ ' נחלות :דער ענין המיתה אויך אויף אהבת הבן לאביו ( שבשמים )
ברוחניות " -רשעים שבחייהן קרויין ויראתו6י וכו ' ) ובלשון הכתוביי :בן יכבד
מתים " ' ,שדער בדקות יותר " :מאן ( אב גו ' ואם אב אני אי כבודי גו ' .
דנחית מדרגא . .קארי ב " מיתה " - ' 4 ובלשון החסידות -ביי אים איז ניטע
נעמס זיך דערפון וושס עם פעלט דער
( בגילוי ) די בחי ' פון זיין " אב " -זיין
געדיינקען דעם אביו שבשמים ( ,דער
חכמה 'ו שבנפש .
גילוי פון ) בחי ' חכמה שבנפש " -אב " ;
דטס איז בבחי ' שינה ,וולס " שינה א' ווי דער שלסער רבי איז מבאר
מששים למיתה " " .ווען ביי אים איז דש
בארוכה אין תניא9י ,שז די סיבה פשר -
דער זכרון -איז דט " כבודי " ,ווען יוטס 8איד קען עובר זיין אויפן רצון
העליון ,איז ווייל זיין חכמה שבנפש -
ס ' איז מאיר בחי ' חכמה שבנפש ,איז -
ו " החכמה תח " " : ' 6זי דערלשזט ניט קיין די אמונה בה ' וואס איז העכער פון דעת
מיתה ( רוחנית ) ,אפילו ניט קיין נפילה
והשגה " ' -איז " בבחי ' שינה " ,ובמילא
חכמה בח " מצד ווייל ממדריגתו ,
דערהערט ער ניט ווי דורך יעדער
שבנפש איז די עבודה פון 8אידן מיטן עבירה ,אפילו 8ז עבירה קלה ,ווערט ער
גטנצן תוקף האמונה ,העכער פון נפרד " בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו
שינויים . ית ' " י ' .
ווטלטוי ער דערהערט שז דורך דער
ווי דער מצב פוו נמכר ד .כשם
עבירה ווערט מען נפרד פן " יחודו
לנכרי כנ " ל איז ( בפנימיות) 8ירידה
ע" ז, דורך פונקט ווי ואחדותו ית ' "
רוחנית ,איז פחרשטשנדיק טז חזוי איז
וישיט ער בייגעשטשנעז רעם נסיון מיט7
בנוגע זיין גאתה
זעלבן תוקף -ווי ער און יעדער איד
תה " -וולס תורה זשגט שז " גאולה ישראל ) שבקלים ופושעי ( אפילו 8 קי
לו " יי 8 ,ז זיינע קרובים תוזן * ' אים גואל זיינען זיך מוסר נפש על קדושת ה '
זיין ,און נ8כמער " -גאולה תה " לו "
כאלו
לכפור בה
והתבוננות ,רק
דעתאפשר כלל
שוםשאי
בלי2ידבר
"הוא
אפילו ווען די הבטחה . בלשון ( אויך )
'
קרובים זיינען אים ניט גואל איז " ויצא אחד " .
בשנת היובל גו ' " ' ,און דער פסוק ז8גט 9
נח . ברכות יח ,ב .ועוד .פרש -י ס -פ ) 33 " .
שורש כל שס ה מל " ח ( תניא רפ " ד ( ולהעיר משיווי
ב. ג קלה , . זח ) 34 וראה פי ' בתחלתו ) . חיזור קטן ברפמ .א . הלשון
ברכות גז ,ב . ) 35 רס "ב ) . להרמב -ם הל ' יסוה " ת
מע " ב ). יב .תניא פי " ט ( כד , קהלת ז , ) 36 .1 מלאכי א , ד) 2
פרשתנו כה ,מח . ד) 3 ס' וראה א. רצ , זח * ג ע"פ פ 'ג. תניא ) 28
וראה שם כ ,ריש ) 38קידושין כא ,ריש ע " ב . וש " נ . ( אבא ) , הערכיט -חב " ד ע ' אב
רמב " ס הל עבדים ע " ב .וש"נ .תו 'כ ורש " י עה " פ . א) . פי " ט ( כה , ) 29
פ " א ה "ד .פ" ב ה " ז . א). שם פי " ח ( כד , ) 30
בקה " ת רבותינו וראה , נד שם , פרשתנו ) 39 שם פכ -ד . ) 31
שנעתק לקמו הערה . 53 ספי ' ח . שם ) 32
שיחות ( בוזי לקוטי 300
ה .דערמיט קען מעז אויך מסביר דערויף דעם טעם " כי לי בני ישראל
זיין דעם טעם ( פנימי ) אין פרש " י און איו עבדים 40עבדי הם " ( " שטרי קודם " ) י- 4
.
עה " פ .ועדת בפ " לש ס -קידושיו כ ,ריש ו 15 פרשתנו שם ,גה ובפרש " י ( ועד ' ז בפרשיי ) 41
ע " ב וראה גם פרש " ' ב " ק קיג ,ב .ב " מ עא ,א .ערכיו . וצע " ק שלא דרש 3ן שם . תו ,כ מב . פרשתנו שם ,
ל .ב ( וברבינו גישות שם :שיהא מכבד ומרבץ ). . בתו " כ גם נפסוק נה
לפז " ) . ראה מהר ל בספרו גבורה ה ' פס " א .וראה . ) 42
מזה נמכר
שלא דנלמד אפי '
כתב משמע
שאו הוי במשכיללבסוף
לדוד (כאן לעקר . נאמרן .
" ' ;
שם . . 32 והערה 177 לק ~ ש ח " ה ? .
ברש " י ) ע " ד ההלכה כו ' -ראה תו " כ ( הובא )4 1 .
משפחת גר " ,ללמד שהוא . לשם אלהות ) רק לפני פ. עה .
.
דימיא דמוכר לגוי דהיינו לשמשות אבל בפשרת ,
ראה רש " י משפטים כא ,ז ( מקידושיו כב ,כ : , ' גר
איו להקשות למה נאמר " לעקר " לבסוף ,כ ' בפשטות כי לי נשעה שאמרה ,
' ( אזן ששמעה ( קולי ) .1ר וזח
לעקר , . זה הנמכר לע " א עצמה " , . גם לפי הדרשה עבדים . .
ב' :
עקר של משפחת גר " ) , . ( .
הוא סמוך ל משפחת גר "
ייק שנז .ת יא דקרא למדיו שמרכה גם הנמכר לע " א , ן שתעב , . שוא ,ונא . .טן 7בחש .נ,( . ;7 1 ין
עצמה . ון : דרש , ש ב. ' מב ק בפם , אבך להעם שגם " נים . -
א. להעיר מב " ב קי , ל) 4 טבל . ש7א ימכר המכוח . תג , :ע; ' ידם שטר ' ,
( וש .נ ) . .
ראה הל ' ת " ת לאדה ז פ " ב סוס " י או ) . גן ' . ד ד1ש .ן . , ן 1 ,איל ק " ת ; , , ,ס , . ,
ד ן ; 7ה 1יר מד ,
קדושים . . .
לקו ת ס פ עכו -ך ולא כשטר , , ,7ן '.ן ;1ה טורך יולךא7
301 שיחות ג בהי לקוטי
דורך דעם ווטס שנדערע ( וושס זיינען " בבחי ' התניא ) איז נ8ר ( בדיוק לשון
גואל . גיס משועבד צו הנ " ל ) זיינען אים שינה " .
און דערפשר שסייט צום סלעם ערשטן און דערפטר ' , 4ווען ער קומט צו 8
דער ענין פון גאולת קרוביסי ' -די
אתעדל " ע צו שרויסשלעפן אים פון זיין בדבר אמונה בה ' אחד " ,וולסנסיוןרירט
"ד8ס
8ז זיין פנימיות הנפש ,חכמה
שפל המצב . שבנפש ,איז דטס פועל שז זי איז
דער תכלית איז יבער ( ניט 8ז ער זלל
8ז
ניט און דערליזט
נסיון ; אין דעס
דורכפ8לןאון "ער זטל
ניעורה משנתה "
כסדר דטרפן 8נקומען צו דער התעורר -
ות פון אנדערע ,ניר ) צו מגלה זיין זיין 8 נטכמער :זי דערליזט ניט אפילו
פנימיה ,וולס ער איז עבד ה' ,כנ " ל - שדער דיבור מחשבה חיצ ניוה ' דיקע ,
וואס דורכדעם איז זיין גאולה אין טז מעשה ( " בלי אמונה בלב כלל " ) וולס איז
אופן 8ז ער ( מצד עצתו ) איז שוין מער
אחד " . " נגד אמונת ה '
ניט שייך צו 878ירידה , ארן דערפשר ,קען ניט זיין שז ח איד
ע " ד ווי ד8ס איז אין גשמיות ,טז די זלל זיך פשרקויפן " לאלהות " (אפילו צו
בעסטע אמת ' ע הילף וולס מען קען טען דטס " בלי אמונה בלב כלל " ) :די
געבן 8ז עני ,איז צו שוועקשטעלן אים 8 נידעריקסטע ירידה ,ווטס קען זיין ביי
אין א מצב ווטס ער דארף שוין מער ניט אידן ווען חכמה שבנפש איז בבחי ' שינה
אנקומען צו בריות. ' 4 איז בלויז צו ) ( לולא ענין הבחירה' 9
און ד8ס איז דער טעם ( פנימי ) וו8ם
. , שמש לה " להיות זיך פטרקויפן
ידו " השיגה איז הפסוק סיום דער מים " . לחטוב עצים ולשאוב
ונגאל " ננ :דעך תכלית פון דער גאולת ו .וויבאלד 8ז בחי ' הזכרון ,החכמהי '
קרובים איז דער אויפטו 8ז ער אליין שבנפש פון דעם נמכר לנכרי איז בבחי '
עצמו " . ז8ל זיר קענען גואל זיין בכח שינה ,ביז שז ער איז כאילו געוו8רו
אוים בעה " ב אויף זיך -ער איז
משועבד צו 8ז אדון נכרי ,ביז " לע " א
עצמה " -אין 8ז 8מצב איז פשר אים
מרבותינו בעה ת כאז ,שענין . גם להעיר ) 53
ניט מעגלעך צו זיך שליין גואל זיין ,ויי
מלביות . משעבוד להגאולה מרמז כאז הגאולה
" אין חבוש מתיר עצמו כללה : דער
.
או דודי קא ' על הקב ה " ,בז דודו , . . ו ,אחד מאחיו . .
מבית האסורים "
זה מלך המשיח " ,או השיגה ידו ע -י מצות וזכיות . ;
.
שבידי .יראה שם פסוק נד ואם לא יגאל באלה . . . זיין גאולה מוז קומעז בדרך אתע -
שלא קרמו המצות מ מ לא אניתם בגלות אלא ויצא . רותא דלעילא ( העכער פון זיין מצב ) ,
שימשוך הקב ה ביובל כוי " .וראה . . בשנת היובל .
גס בבתיי לפסיקים הנ " ל .
טושו ,ע ה " ז. ' עניים פ . רמב " ם הל ' מתנות ) 54 תניא פי " ט ( כה ,א -ב ) . ) 49
סרמ " ט ס .ו . ירד משא כ מצד עניו הבחירה ,שאפשר לעשות . ) 50
אחרם שנלמדת ועצ ע ביאור עג ' ו גאולת . ) 55 , כא , לדוד ממשכיל ולהעיר כו ' . טבעו מפך
ידי " ) יהשיגה . גאילת עצמי - ' חך " ך , ממש ' נ .
שהנמכר לשם אלהות הו ל מומר וקי ' ל שזו .
עה " פ . כ .ונגאל - .קידיש ' ן סו ,ב .תי . , ולהעיר מחו -י שהובא לעיל הערה . 25 מעליי . ואיו
ולהעיר -ע ד ההלכה -שלדעת רבי ( קידושיו . .
שו " ת חח " ס יו ד סי ' שכב .
עבדים פ -ב ה " ז ) גאולת עצמו ' שם ,סע .נ .רמב .ם הל סע ' ג . .
דחכמה הוא מוח הזכרון ( תו א פא , ) 51
נאמרה ביז גאולת קרובים יגאולת אחרים כד ' שידא בג -ח ) . , א. קי ,סע ד .לקו -ת קדושים שם .שה " ש לג , .
.
מקרא נדרש בין לפניו ובין לאחריו .ע ש .ואכ " מ . ברכות ה ,ב .וש " ב . ) 52
שיחות ג בהד לקוטי 302
גיס דטס 8ז סרט אויף דער ירידה פו7 סדר דער איז טעמא [ ומהאי
"ל , הנ אופן פון " הקרוב גאולת קרובים אין טז
ב- 8 גלייך אויך ווערט דערפטר קרוב קודם " :וויבשלד זיי דשרפל מעורר
זיין די פנימי %דיקע ' 6און דערנ8ך אויד
8ז וויבטלד וי8רנט בתחילת הסדרה ,
מעז קומט מיטן כח פון " הר סיני " ,איז
8
די חיצונית ' דיקע כוחות פון רעם עבד ,
ביז אז ער ז8ל זיך קענען גואל זיין בכח
זיכערע וטד 8 ,ז ( ניט נשר וועט מען
גאולה תהה לו " בלייבן עצמו ,דעריבער ,וולס נעענטער דער
לי " - אליי
-נשר ) מיוועט אויך פועל זיין 8בירור פנימית איז צום עבד ,איז מובן 8ז טלץ
" קרוב "
יעילוי אין דעם " ארץ " ,טז מען מטכס ' דיקער וועט זיין די השפעה און
פון ארץ כנען -ארץ ישראל , 60און אין ווירקונג אין דער התעוררות פונעם
ארץ ישראל ביז " -ושבתה הארץ שבת עבד ] .
לה ' " י ' : דער אויף ואפשריות סיבה די ז.
8 ס 'איז געווען וושם זה תמורת דעם אין ומודגש מרומז איז ירידה
8 מציאות פון ע " ז אין א " י ( צו וועלכער שנהוים פון דער סדרהי ' " -כי תבואו
איד קען זיך פארקויפן ר " ל ) ,ווערט אל הארץ " :
משפחת גר " ,כפי ' התוס ' י ' - " עקר מצד דעם וולס אידן גייען שריין אין
ניעקר " .
פון עםע ווערט נעקר דער פהי 6עניז
גטנצער
" שס [
אן ארץ נושבת ,וואו מען דשרף זיך פירן
" ז ,ואדרבה - לויס דער הגהגוו הטבע " ,שש שנים
" ושבתה הארץ שבח לה ' " ,מען זעט וגו ' " " - תזרע שדך
.
בגילוי ווי ס ' איז " לי הארץ " ' 6
ניט ווי איז מדבר וואו מ ' איז געוועז
) ( משיחת ש -פ בה " 1ב תשב -ג גע - עוה " ז :מיהשט אויסגעטטז פון עניני
געסן דעם לחם מן השמים -מן ,גע -
טרונקען פון בארה של מרים ,און גע -
טרטגן לבועלם וולס די " ענני הכבוד היו
כו ' גדל לבושם ומגהצים ' שפים כו
עמהם כו ' " " -
--
ואילד .
ולא רק
) 60
)6
) 62
, ב) לו . דע ' קר התשובה בלב ( תניא פכ " ט -
הכוחות .
ב.
כמשד בכל
כה ,
) 56
) 57
.
ולעקרה . ועוד ) ע " ש שהאדם מחוייב לשרש אחרי , ,ג
בג . פרשתנו כה , ) 61 ,ד. שם )5 "
עקב ח פרשיי )5 "
303 שיחות לקוטי
וי " ל ,שז דאס וולס פון די ג8ר פילע און וויבשלד שז שלע ענינים פון (מנהגי
מאמרים פון רשב "י ,ביז 8ז ובכל י פרק ישראל ) תורה זיינען בדיוק ,פיז מובן ,שז
מפרקי המסכתות שבש" ס נוכר ר " ש דער פרק ( רביעי ) השט 8שייכות צו
ואפילו בכלים ובנגעים ועוקצין" ,קומט דער סדרה בהר וושס מען לייענט רעם
אויס שז מילערנט 8ט דעם מאמר פון שבת י .
רשבא בסמיכות צו זיין יום הילולא ,ווען
אויך :אין געוויסע ישרן איז ל " ג
כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד "כל בעומר חל ח ן דער וו8ך פון פ ' בהר -
ימי חייו " " 1שסייען אין זייער
ווי היינטיקן ישרי ,און לויטן בשוואוסטן "
שלימות ,כידוע יי ,איז ווייל אין דעם של " ה * 8 -ז יערער מועד השט 8
מאמר הנ "ל דריקט זיך אויס ( עיקר )
קישור מיס דער פרשה פון דעי וועד
ענינו פון רשב " י ;
ווען ער איז חל -איז מובן 8 ,ז ל " ג
בעומר ה8ט 8שייכות צו פ ' בהר ,
ובמילא אויך -צום פערטן פרק אין
אדה " ז ובש -ס ווילנא הוא משנה יב . בסידור )6 אבות .
( ולכתורה הוא טהרן דמוכח ,שהרי חסרה 09משנה
בשינוים . ובכסה דפוסים דאבות - סו .) געפינט מען י טשקע אין היינטיקן -
וראה שער הכולל ( פ " ל ,ג ) שנתפשר שמזה הטעם
הדפיסם אדמו " ר בסדור - -לקבוע גירסא הנכונה ימר אדמו " ר הוקז בסידורו ( ושם :גוהגין ] )
( גם בנוגע לחלוקת המשניות .ראה לקמש ח " ד ע ' הערה 175 וראה הנסמז מלקו "ש ח " ז ע ' אבות ) , פרקי
בהערה ) . 1 ] 75 .2 , 1
רשע ד " ה משמו דסתם רוש הוא רשבע - )7 ) 2תשליח .
פיה " מ להרמב " ם בהקדמה ד " ה ,הסרק ב ,ב. שבועות פ' משא -כ באץ שקורין בשבח זו י ) 2כחו-ל.
ובנדו " ד מפורש הוא ביל -ש קהלת רמז הששי". בחוקותי .
תתקעג . ראה לקו " ש שם שייכות דפרשתנו למשנה )3
סדור שער הל " ג ע פיז . ספה . פע " ח שער )8 יוד ,
)5
.
לקו " ח אחרי כח ,א וראה בהערות שבסו ,ס )9 מיתת תלמידי רע " ק ( טושו ' ע ושו " ע אדה " ז או " ח
תשד " מ [ בהוצאות ב עא , הוצאת קה " ת לקו " ח ב) - סתצ ג ) על שלא נהגו כבוד זל " ז ( יבמות סב , .
אן . ושלאח " ז -קבה , [ כבוד חברך יהי כבוד תלמידך כר . ( למשנה " ב
( קמו , לטי ' זך בייר אדה " ז אגה " ק לשון ) 10 .
כר " ) ועסמיש בחדא *ג מהרשים שזושי שם ד לא .
סע-א) . חש כ -א מהם על כבוד תירה של חבירו דאיז כבוד
כח ,סדור שם סר אגה .ק מה זך וביאורו .שם ) 11 אלא תורה ' -שייך גם למשנה ר כל המכבד את
ורשב -י ) דש ,סע -ב ואילך . ( בנוגע קפז . .
וראה ג " כ אוה ת בהר~ סיע כר.) , התורה
שיחות בהר -ל " ג בעומר לקיטי 304
ירט ,דער 8רט פו 7מת - 1קרה ,וואו וע " פ הנ " ל 8 -ז ל " ג בעומר איז אויך
אידן זיינען געווען בתכלית העילוי און פשרבונדן מיטן תוכן פון פ ' בהר -איז
סך מער (8 אינגשנצן העכער פון וועלט מסתבר 8 ,ז דער מאמר מון רשב " י השט
און אויך 8נמכר לעכו " ם וושס ע "פ עריות כו ' עובד ע " א כו ' מחלל שבת אף
תורה איז ער משועבד לרבו באופן שז ; אני כמותו " יי
עם איז ד 8 4קס " ד " אף אני כמותו " - און לאידך ,איז דשס שלץ נכלל און
שגט שבער תורה 9י " לא תעשו גו ' " ,טז איז 8טייל פון פרשת *בהר ( טיני ) " ,שן
אויף ענינים פון אידישקייט השט קיינער געהויבענער ) ( און אויפגעהייבענער
אידו] . ניט קיין שליטה אויף 6
כה ,כא . פרשתנו ) 19 נת ' בארוכה עה" פ . מחו " ב , י
כלקו )" ש ח " ז
רשיי ע כו ,א ]
ביי ויי איז "כתר שם טוב " (מעשים גביהן " ,וושס "כתר שם טוב * מ "נט רעם
טונים ) 8גרעסערע מעלה ווי " כתר דורך
תורה " : יוחי ) השטבן איד
שמעון (
" שם טוב * וושס 8
" מעשים טובים ' 1י :ר '
שבער ווי איז עזייך צו השגן ,שז רשב"י , זנ (ביז איז ד8ר געווען " תורתו אומנתו "
וושס תורתו אומנתו (און איז 8תלמיד יי 8ז " רשבי וחבריו ' ווערן געברשכט איז
פון ר ' עקיבא 6י וושס השלט שז " תלמוד ש " ס ופוסקים יי שלס די דוגמא אויף
.
גדול " יי ) ,זשל ער השלטן ,שז כתר שם
" תורתו אומנתו " ) -
טוב עולה על גביהן " -העכער אויך זשגט דשב " י 8 ,ז ניט קוקנדיק אויף
פון " כתר תורה " ' 1ז
רעם גודל העילוי פון תורה ,און איז
8ז אויך לויס און הגם שז סיאיז שובז תורה גופא " כתר תורה " -ווי תורה
רשבא איז תורה אליין ניט גענוג ע , 2נשר איז בתכלית ההלימות ביי 8אידו :
עס מוזן אויך זיין " מעשים טובים' ; %און תורתו אומנתו -איז "כתר שם טוב
נשכמער ,ווי דער לשון איז ירושלמי יי : ( מעשים טובים ) עולה על גביהן" ,ווייל
תורה ) ולא מודה רשב " שמפסיקיו ( פון דער תכלית פון תורה איז 8ז עס זשל
לעשות סוכה כו ' - ברענגעז צו "מעשים טובים " ( וושס טוען
מינט עס ,לכאורה ,נשר 18עס טשרן
אויף אין וועלס ) .
ניט פעלן ח " ו קייז מעשים טובים 32אויך אבער זיך פאדערט לכאורה ג,
מאור :
בשלמא רוב העולם ,די וושס ניט
.
והמיוחד שכהם -ראה ירושלמי סנה ' ( פ א ) 25
כוחך. א " ל ( ר -ע דייך שאני ובוראך מכיריז , ה" כ):
תורתם אומנתם ,עיקר עסקם איז ניט איו
בר ' עשו " הרבה תורה (כמחז " ל *י
וכולהו רע ' א ) : ( פו , מסנהדרין ולהעיר ) 26
מעשה גדול -כי מזה שנקבע מאמר זה באבוס , אומנ1תן ' אבל בטושווע ושו " ע . שבהערה הבאה) .
הוראות צחה ,מוכח ,שזה שכש -ט עולה על גביהז וצעוק ,שהרי אדה "ז ( שבהערה הבאה ) -לאומנתם . .
הוא גם קודם הזמז דלעת * ל ,
אומדת ). .
לכאורה צ " ל אומנ1תמ" ( לקנז
מהרגל ) אבות כאז : ראה גט דרך חחם ) 29
שבת שם .טושו " ע ושו " ע אדה " ז או -ח סווס ) 23
.
איו מפסיקיו ( סו -ק ט ,ב .רמב ם המצוה ) -
) 32
תחסר
,
ת -ת שלו ר - 9ג 1 .רפ -ד -הובא בה ' 7ת -ה ; אדמו
יפ -ד 1בס, 191
שיחות בהר -ל " ג בעומר לקיטי 306
ירושלמי ממשיך און פרעגט ווייטער : ביי דעם וושס "תורתו אומנתו " -שזוי
ולית ל" לרשפיי הלמד על מנת לעשות ווי ביי מארי עובדיו סבין איז דש דער
כו ' שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא חיוב צו לערנען תזרה ( ' 3עכ " פ פרק א '
נברא - שחרית ופרק א ' ערבית ' ; ) 3וושס איז
וו8ם פון דעם איז פשרשטשנדיק 8 ,ז שבער די הסברה ,שז (אויך ) ביי דעם
דער טעם וושס מ ' דשרף מפסיק זיין וושס תורתו אומנתו פשרמשגן מעשים
טובים 8גרעסערע מעלה ווי לימוד
מוז,
נאכמער
נשרווייל ס '
המצות ,נ8ר
מעשהאיז ניט
אויך סוכה "
לעשות
"זיין
? התורה י '
8ז ד8ס איז דער תכלית פון לימוד ,טז געקענט ד .לכאורה וויולטמען
" לעשות " ; דער " למד " איז -
זשגז ,שז דשם איז מובן פון ירושלמי
און וויבשלד שז מעשה המצות איז הנ " ל :נשכן פרעגן " ולא מודה רשב " י
דער תכלית פון לימוד ,איז דערפון שמפסיקין לעשות סוכה בו" ,איז דער
8 האט דשס טז געדרונגען , גופא
וחשיבות " . גרעסערע מעלה
הל ' ת " ת פוג ח " ד ,הל ' ת -ח לחדה ' ז שם ( ושם ,שאין
אבער אין אמת' ן איז די סברא להיפך מפסיקיו גם מלימוד שאינו נוגע עכשיו למעשה
-שז ד8ס וולס מ ' דשרף מפסיק זיין צו מצוהר ש ת * ת מצד עצמה היא ג " כ גדולה משאר
מפני .
טשז 8מצוה איז ( ניט מצד מטלת
)) .
המצות ,נ8ר ) כדי 8ז דער לימוד התורה
. .
רמב " ם הל' ת " ת פ " א ה ' ח טושו -ע יו ד ר -ס 33ן
.
רמו .שו ע אדה ' ז או " ח ריס קנה וראה הל ' ת " ת .
יייל כדבעי ( -אויב דער " למד " זשי ניט
איז בזה . לאדה * ז פ ,ג פרטי דינים
מ ' דשרף מפסיק זיין פון לימוד התורה צו וראה מח " כ שם ,דמה שמסיים כל מי שזוכה לתורה.
כו ' , - .י .ל שזה מ " ש כמשנה במס ' אבות שכש " ט
טשו 8מצוה שא "א להעשות ע" י וראה . . .. עולה על גביהוז כי התורה שם הטוב *
אחרים ) :כי זה כל האדם כמו שאמרו .65 לקמן הערה
חכמים 39תכלית חכמה תשובה ומע " ס
ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא
לעשות כו ' - ע .ד מאמר 1ה איתא ב ( מא טב .ב ספרי קרח . ) .
ת-ת ' הובא בהל . יל ש תשלי רמו תתקפא . . ש ח, .
שז דערמיט מיינט דער שלסער רבי צו אבד במקומרה - [) ( רפ - 1 לאדה . ( ( רפ -גן להרהב -ם
מסביר זיז 8 ,ז דשס וולס מ ' דשרף .
המל אינו מרשב י .
.
ש7אח 1 1 -ג ) הובא מאמך רשב ' י ) אבד בפיסקא .
.חביב שם טוב מארון הבריח כ . 1חביב שם טוב
מכהתה 1מלכ1ח כ. 1
...
'-
.
מביא ב ק יז ,א :אלמא ע -ד פרש -י ד -ה )% תאתר שמביא רפס -א . 1 מאדר . ר . 71הט )
מעשה עדיף .אבל ראה תוגו שם ,וקידושיו שם דיה [ .ש .אח -כ מפרש רק הג .כתרים ונגעלת [ תר תורה ,
תלמוד . 17 על כחך כהדה 1מ7כ1ח וכהר כהרה כיצד אפ '
ואילד . 138 לקו -ש הט " ו ע ' ) 37 אבל כתר חורה ' ( וחן כוי כתר תןכ1ח אפילו ( 1ח 1כ1
סיג . פיד ) 38 יאה [ חב -ם , כגן הרוצה ל ,ט1ל יבוא [ל ['1
אויפטשו יייענדיג אין וועלט ,וושלטן זיי מפסיק זיין רעם לערנען צו טשן די
ניט געקענט מזכך זיין און אויפהויבן מצוה איז ווייל דשם איז דער תכלית
דעם עולם פגו זיין העלם * * והסתר : ( ושלימות ) פון " חכמה " ( תורה ) גופא ,און
דעריבער מוז (אויך) זיין ביי אידן די דעריבער " -אם אינו עושה כן נמצא
תנועה פון אויסטשן זיך און אויפהויבן . .
שלמד שלא לעשות " :ד ה ,ווען ער איז
זיך העכער פון ( העלם ה ) עולם ; ת " ת צוליב 8מצוה ניט מפסיק אינמיטן
אוז דער כח אויף דעם איז פון די ( שא "א להעשות עיי אחרים ) ,איז לער
וושס תורתם אומנתם ,זיי דשרפן אויפ - חסרון ( ניט נשר אין דעם וושס ער השט
טשן שט די תנועה ( פון תורתם אומנתם ) ניט די מצוה ,נשר אויך ) אין דעם וושס
ביי שוע אידז ,ביי מארי עובדין סבין - כדבעי . דער לימוד איז ניט געווען
איז אין די זמנים וושס זיי דשרפן ( ע " פ קומט אוים 8 ,ז דער מחז " ל זשגט 8ז די
תורה ) יפגעבן אויף לימוד התורה , שלימות פון חכמה איז תשובה ומע " ס ,
אפילו ווען ס'איז נשר פרק א' שחרית שבער ניט 8ז זיי שסייען השכער פון
ופרק א ' ערבית י ' ,זבל בשעת הלימוד *6 תורה - '0ועפ " ז הדרא קושיין לדוכתא :
ז -ער לערנען זיין אין דעם ועלבן אופן פשרוושס ושגט רשב " י טז " כתר שם טוב
קיין שנדערע ווי איינער וושס השט ניט עולה על גביהן " ן
התורה .
ובמילא -דאגות ) אויסער "לימוד
אומנות " ( דער ביאור אין דעם :וויבשלד 8ז ה.
די כוונה פון דער בריאה איז צו משכן די
ו כדי 8ז דער איד וושס תורתו . וועלמ 8דירה לו ית ' ,איז פשרשטשנ -
אומנתו של זיך קענען שפרייסן פון זיין דיק 8 ,ז קלע אופנים אין דער עבודת ה '
לימוד און זיך שפגעכן און אויפטשן מיט איז וועלט זיינען נויטיק כדי עם זשל זיך
שנדערע אידן ,איז ניט גענוג שז ער זשל אויספירן שט די כוונה -ניט גשר
טרשכטן וועגן דעם נשר דשו זוען ער מעשה המצות * :וושס ווערן געטשן מיס
דטרף זיך שוין בפועל פשרנעמעו סיטן דברים גשמיים ,נשר אויך לימוד התורה ,
צווייטן אידן -ווחל דעמשלט ,שטייענ - אפילו דעם אופן פון תורתו אומנתו ביי
דיק כסדר אין 8תנועה פון זיין שריינ - וועלכן מיאיז חרנגשנצן אויסגעטשן פון
געטשן נשר איז לערנען ,קען זייז 8 ,ז ער יירה 8 וועלט ,איז צוליב משנן וועלט
וועט דעמשלט ניט קענען פועל זיין ביי ית ' . לו
זיך איבעררייסן דעם לימוד און זיך
י: 4 איינע פון די הסברות בזה
פטרנעמען מיט 878וולס איז נידערי -
אומנותו " ; קער פון 8מצב פון " תורתו סיאיז 8כלל *3שז " אין חבוש מתיר
עצמו " -איז ווען ביי אידן וויולט
ד. דעילם לשיז העלם -לקינת שלח לז , העבודה פון געווען נשר דער
לי
) 44
וערבית . גו ' בק " ש שחרית דיוצאיו מצות לא ימוש ג "כ עהג ' כ תניא ספל " ז ( מט ,מע"א ) ~ .יאה ) 40
וראה קו * א בהל ' ת " ת לאדה -ז רפ ,ג ( חו " א מג -א צח , תניא פ " י ; ,סכ ' ג , המצות ) - ( במעלת התורה על
ואילד , 1004 וראה לקו " ש ח " ג סיע ג ). ועוד .
ד) שעפ -ז מובז מרזחן ( מכילתא בשלח טז , ) 46 ועיגנה אגהיק פליז .ובכ "מ . ראה תניא ) 41
שלא ניתנה תורה אלא לאוכלי המז וביחד עם 1ה ועוד . סוס -ה .סוס " ט .
( ל ' הוזה ) נאו -א מהו -נ נת ,ת ומברד נותז התזרה הנח ץ' . 190 לקמש גהנא לקמן -ראה גם ) 42
דער נלמד " גופא איז געווען " עז מנה לימוד דער דארף דעריבער און
לעשות " :שוין אינעם עצם לימוד דשרף התוו -ה מפא זייז דורכגענומען מיס דער
זיך טנהערו 8ז די כוונה און דער תכלית כוונה 8 ,י דער תכלית פון דעם לימוד
הלימוד איז " -לעשות " ( ווייל טנ - איז כדי אויפצוטשז אין ( ועלט -אויד
דערש וועט שפעטער אפשר זיין אומ - ביי שנדערע -די תנועה פון תורתו
.
מעגלעך צו מפסיק זייז ) אומנתו ,
ז .קען מען שבער פרעגן :בשלמא [ ע " ד ווי ס ' איז מבואר י ' וועגן דער
ווען דער לימוד איז ניט אין 8ז אופן פון " נכנסמעלה מיוחדת פון ר ' עקיבא וושט
תורתו אומנתו -ווען מ ' איז ניט ניט ווי די 8נ - בשלום " " - בשלום ויצא
אויסגעטשן ,אינגשנצן פון עניני העולם דערע וושס " נכנסו לפרדס " און לא יצאו
כו ' -קען מען פטרשטייז ווי שזוי עס בשלום 8 - 49ז דשם וושס ער איז " יצא
קען זיין שז בעת ' ן לימוד גופא זאל מען בשלום " איז געווען דערפטר וושס " [ כנם
קענען טרשכטן וועגן שרשפלשזו זיך אין בשלום " :זיין כניסה איז פרדס -זיין
זולת ; וועלט צו 8
רצוא)" 8 ,רויסצוגיין פון וועלט ( אין
"פרדס
וויבטלד שבער שז עס רעדט זיך וועגן -איז געווען " בשלום " ,מיט
דער כוונה ,שז פון דעם " רבוא " זשל
878וושס תורתו אומנתו -ווי קעז ער ,
דערנשך זייז דער " שוב " אין וועלט ,און
בעת ' ן זיין שריינגעטשז אין ש ש לימוד ,
'
טרשכטן וועגן אויפטשז מיט שזעלכע בשלום " ] , דעריבער " -ויצא
יו8ס זיינען פ8רנומען מיט " ואספת ועפ " ז קען מען מסביר זייז דעם
? ס ' איז דשך תרתי דסתרי י ' דגניך " 0י - אויבנדערמשוטן ירושלמי (בנוגע מפסיק
הפכיות' דיקע תנועות איז מצד מדידת רשב " י שמפסיקיו כו ' ( און דער ירושלמי
הנבראים וסדר ההשתלשלות ; שבער איז מוסיף נשד 8ז ענין ) ולית לי ' לרשב " י
ווען 8איד שסייט למעלה ממדידה ,אין די " ל 8ז הלמד על מנת לעשות כו ' " -
פשוט ' ע ווערטער :ווען ער שטייט
דערמיט מיינט דער ירושלמי צו זשגן ,
צום רצון השם און כל עשיותיו . 1ריט ( ך
שז
איז באופן כזה -איז ,מיי בשם רצוא סיי [ -ניט נטר ה8ט ער מפסיק געווען
בטם שוב איז פנימיותו ומצבו דער זעל - לרעך לעשיית סוכה כו ' ,און ניט נשר
ביטל ( לרצון השם ) " . ב 1ר : , 8ז דער הכלית פון דעם לימוד איז ווען
עם קומט שר8פ איז " לעשות " בפועל
--
ב. עקב יא ,יד ,ברכות לה , )5 1 , ( כנ " ל סעיף ד ' ) ,נ8ר נשכמער ] -
ראה גם ד -ה אחרי מות שם 1לע ( י 1כוונת
שהוא חיבור יאיחוד דשני בה .רצוא . שצ ,ל .
51ן
ה.ש ב .
הפכים ) . --
ע
מות ,
, .,
אחרי ד" ה
והוא האמר ( אספה - ישמעאל ך [ושא '.כ , *)
1ן ,
ית ) . ( נו -ציה ץ דיך אי - ,ן ,יי ( ,ן , [- ; , ,- ו חגיגה שם .ירושלמי שם . ) 49
309 שיחות ל " ג בעומר - בהד לקוטי
מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעת ,כל עוד דוגמא :שלוחו של אדם כמותו " ,
מקום שנותניו עיניהם מיד נשרף " :דוקא עבד מלך תלך י ' -סיי ווען די שליחות
נשך דעם דרייצנטן ישר איז " כל היכא און די עבודה זיינען אין זשכן וועלכע
דהוה מחי ר א הוי מסי ר " ש ,א " ל בני די . זייגען במעלת המשלח והמלך ,סיי ווען
לעולם אני ואתה " : והעבד . זיי זיינען בדרגת השליח
דער דיוק איז " די לעולם ( בעוסקי ויתרה מזה :מצד עצמותו ית' ,וולס
תורה י ' ) אני ואתה " איז ( ניט 8ז
ס ' איז ער איז נושא הפכים ,קען זיין ביידע
גענוג ווען בלויז זיי שליין זיינען " עוסקי תנועות בבת אחת ' . 6
לשו :הגמרא שבת שם . ) 61 יה . ספרי ( ורש -י ) דברים א ,ז .פרש -י לו .סו , ) 55
ד .זו - . א) להעיר מאוה -ת בראשית ( יד , ) 62 בהעלותך יב ,ח .ועוד ( ובשבועות מז ,ב :עבד מלך
-בגימטריא יג ,עיי -ש . שענינו חיבור דשמש ולבנה כמלך ) .
" מדותי א) כי ר " ש הרי אמר ( גיטין סו , ) 63 בא ' ראה שן -ת הרשב ,א סי ' תיח .הובא ) 56
. .
תרומות מתרומות מדותיו של רע -ק ( רכו ) ש נכ ( ס . 68 ,
ההקירה להצ -צ כ
למערה שהכניסה .
ס ו ), בפניפ (כ ( -ל בשלום . ב. שבת לג , ) 57
שיחות בהר -ל " ג בעומר לקוטי ) נ3 י
התורה י. 6 מכוון פון זיין לימוד שפגעזונדערט פון וועלט ,נשר אדרבה ,
וע " ד הרמז י " ל :דערפחר איז דער 6 היינן ( ווייל עם איז קריינק ) די וועלט '
מאמר הנ "ל פון רשבא טריינגעשטעלט אויפטשז אין וועלט די תנועה פון -
געוושרו שלס משנה יג פון דעם פרק ,צו תורה ' . " עוסקי
מרמז זיין ,חז דער ענין פון " כתר שם
ט .דשם איז אויך דער ביאור איז
טוב עולה על גביהן " השט זיך איפגע - דעם וולס ר " ש זשגט " וכתר שם טוב
עולה על גביהן " :עס מיינט ( בפנימיות )
המאמרים -הזהירות באופן לימוד הנרצה :אלא העמוד ) . איכא מילתא דבעי לתקוני ( -שבת שם בסוף
שד ' יהווה ( מלשון הדאה ) מדבר בתחילה העכורה . .
וראה לקו ש ח " ג ע ' 5ו
)[ 0
.
שצריך להגהיר על -שגגת תלמוד ,ואילו רשב ' י ילהעיר כאז . להרמב ' ם פיה -מ עייז גם ) 65
דתורתו ) מדבר ע ד לימוד באופן ( כלימודו הוא - . גדת מלקו" ח סוכות פג ,א דכתר שם טוב הו ,ע .
) (
אומנתו ,שגם לימוד זה צ -ל באופז ד ,כתר שם טובי סו -ח חלמ1ד שמביא לידי מעשה ' :שיחת כ -
ק
( לפעול בהזולת ) . ) שז הערה אדמו -ר ( נעתקה בלקו .ש ח .ד ע '
1215
זד )
א. אד ' ז רמז ,ב ,וראה גם שם רצא ,
שער הל "ג בעומר דש ,סאב .המשך
ואילר .
סדור
י) ,
שגם אלה שיי עליהם דיו ועונש ה רע .א. גם פסחים קיט ,
איחם
ך פשי "
( שזה כולל ג כ העניו שעונשי התויה הם
,
.
. המשך והחרים
חגיגה יג ,א
) 73 .
. - _ _- 4
להגעישן .וראה לקו " ש ח ג סיע ינחו יאי שם ע ,נב ואילך .ותיעש
המשך חיב אדם לברך תרל
-
י6ן ,אייר . ד פכח . -ח
שיחות בהר -ל " ג בעומר לקיטי 312
מענטשן און קומט שרשפ ביי אים אין גו ' " שז קיינער קען ניט מושל זיין אויף
8נמכר לנכרי השגה ; ד .ה ,טז אפילו 8אידן איו ענינים פון תומ " צ ) ,נשר נשכ -
קען זיך אויפהויבן העכער פון דעם מער " -אני ה ' ,נאמן לשלם שכר " ' י :
שעבוד לרבו און צוקומעז צום " אני ה ' " ,
דער ענין פון שכר מצוה ווייזט 8 ,ז
שלמעלה מהטבע . 79 דער אור אלקי וושס ווערט נמשך און
( משיח ת ש " פ בהו -ב תשב -ג , נתגלה דורך קיום המצוה ,לייכט ביים
) תשל , - ש -פ אמך , משכ " ד ,
ואינו אומר בכתיב וברשיי . פרשתנו סוף ) 78
. , 86 - 7 ע' ח ,. ראה בארוכה לקו -ש ) 79 בי . אלקיכם , -עזיו העונש ,כי אינו שייך .
313 שיחות לקוטי
בחוקותי
איז ניט דים פון " בחקותי תלכו " -און א אין התחלת פרשתינו איז רש "י .
אויסגעהשלטו ,חייי דער טייטש פון מעהיק פוך פסוק ואם בחקותי תלכו " און
בחקותי לבדרך כלל ) איז -מצות , איז מפרש :ביכול זה קיום המצות ,
דעריבער מוז רש " י מקדים זיין " יכול - כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו י הרי
די ערשטע סברא איז שז דשם מיינט - אמור ,הא מה אני מקיים קיום המצות
קיום המצות " ,נ8ר היות 8ז קיום המצות עמלים שתהיו תלבו , אם בחקותי
פסוק ,איז פוןשסייט שוין ( ווייטער ) איד בתורה " .
דעם מוכח שז די ( פריערדיקע) ווער -
טער " אם בחקותי תלכו " מיינען ניט
1 פרש " י איז תו " כ דים דער מקור פון
.
קיום היצות ,נשר " עמלים נתורה " שבער וויבשלד טז רש " י בפירושו -
פרשיי
בהם " , יח ,ג .
ללכתוראה שם .ד "
אחרי ה . ראהלאפרש -י
תלכ " ( ,
"שם ) אבל
ובחוקותיהם שיה 1 .נ .ה .
רש י : מכת -י ' [א ראש11 כדפס ) -
לי
שיחות בחוקותי " לקיטי 514
די שאלה " הרי קיום המצות אמור ,הא ד ) אויף " ואת מצותי תשמרו " איו
מה אני מקיים אם בחקותי תלכו " ? רש " י מפרש " :הוו עמלים בתורה ע " מ
דערפון איז רש " י מכריח טז " בחקותי לשמור ולקיים " .ולכאורה ,איז דאך דשם
אין סתירה צו דעם ווטס רש " י זשגט
תלכו " מוז מיינען ( ניט לימוד התורה
מצותי ואת אומר " כשהוא פריער
סתם ,נשר ) 8פרט נוסף אין לימוד
התורה ,וולס מ ' קען אים ניט וויקן פון תשמרו הרי קיום המצות אמור " ,חז
ג .עפי " ז ווערט שבער שווער דער והרי גרסתו בפרש .י כשהוא אומר .ועשיתם אוחם .
.
בכמה רפוטים הובא בפרש " י .ואח מצותי תשמרו "
סדר הענינים אין פסוק :וויבטלד טז
.) 1 ( כנ " ל הערה
א) נוסף לזה ,גם לפי הגירסא שלסגיו ופי ' ,איש :
מצותית תשמרו " איז כולל דעם קיום פון
"מצות
" ת אין שן אופן פון סתם לימוד , .
דהי -ל לרש -י להעתיק בתחילת פירושו גם ואח
למגרס ,השט עם ד8ך געדשרפט שטין .
מצותי תשמרו ' ( או עכ -פ לרמזם ב ,וגו ' ) ,שהרי בא
אין פסוק פריער ,פאר " בחקותי תלכו " , הוא תשמרו. ואת מצותי . להוכיח ולפרש שגם
.
בלימוד התורה ( ובפרט דב ואת מצ1הי חשיר- 1
.
מאשר ב אם שייך יותר .יכול זה קיום המצות .
בח17ה .חות , .ב מנ "ל דגם .ואת מצותי תשמרי . ) ]
ילד יז ,א ) . עהיפ התסלד לפני להעיר מפרש . . )5 ( סתם ) הוא בעממם ע -מ לשמור ולקיים ולא לימוד
בתוככם . וכפרשתנו ( כו ,יב ) והתהלכתי ולקיים . ע -מ לשמור
315 שיחות בחלקותי " לקוטי
בלויז דער לימוד למיגרס דשרף זיין מיט הזוי איז דשך דער סדר הלימוד
אויך דער כוונה לשמור ולקיים ,נשר ) בפשטות :פריער דשרף זיין דער לימוד
דער " עמלים בתורה " דשרף זיין ע " מ למיגרס און ערשט דערנשך קעז זיין
לשמור ולקיים . דער עמל בתורה -לימוד בעיון ( מען
6
און אויף דעם בריינגט רש " י " כמו קען ד8ר ניט שנהייבן סיט פטרטיפן זיך
שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשו - 9
בשלד בעיון ,איידער מ 'לערנט ניט
תם " ,שז לימוד התורה -כלי חילוק , פריער אין 8ז אופן -למיגרס ) ,היינט
כולל אויך עמלים " בתורה -דארף פשרוושס שסייט פריער " בחקותי תלכו"
.
זיין " ע " מ לשמור ולקחם " און דערנשך " ואת מצותי תשמרו " ?
ולפ"ז איז מובן 8 ,ז דשס וושס רש " י יישלט מען געלערנט שז דער טייטש
זיגט " הוו עמלים בתורה כו ' " בנוגע צו פון " בחקותי תלכו" איז לימוד התורה
סתם ,און " מצותי תשמרו " איז מעשה
פריער שז
סתירה ניט צו זשגט קיין
תשמרו " איז
וושס ער
מצותי
"דעם
המצות ,וויולט געווען מובז פשרווטס
" מצותי תשמרו
" מיינט קיום המצות -ווייל דשם שטייט פריער פטר " יאת מצותי
רש " " ס פירוש דש איז ( ניט אויף די תשמרו ' ,ווייל נשר " תלמוד מביא לידי
ווערטער " ואת מצותי תשמרו " ,נשר ) מעשה ' י ,וכמובן בפשטות 8ז כדי צו
אויף "אם בחקותי תלכו " 1י :פריער פשר - וויסן וושס צו טשן און ווי מזוי צו טשז
טייטשט רש "י די ווערטער שליין 8 ,ז זיי דשרף מען פריער לערנען ,שבער בשעת
און בתורה " , עמלים " שתהיו מיינעז מען לערנט 8ז " בחקותי תלבו" מיינט
דערנ8ר -דעם טעם פשרוושס זיי פריער
לכאורה ניט
שויןשטייט
דערפ8ר
תורה " ,טזקעז מען
מסביר זיין
" עמל
שסייען פאר " ואת מצותי תשמרו" ,ווייל
דער עמלים בתורה דשרף זיין " ע " מ דשס איז 8תנאי
בריינגט צו בחקותיוושס
תלכו " ווייל "מוקדם
לשמור ולקיים * ני . " ואת מצותי תשמרו
" ( -מעשה המצות ) -
ובדפוס ראשון ליתא סיום א. ואתחנז ה , )9 ווייל " לידע את המעשה אשר יעשון "
כו ' . פרשיי :כמו שנאמר איז ניט נויטיק דער אופן הלימוד דוקא
להעיר שבכתוב שם כבר נאמר לפני זה ) 10 פון " עמל תורה " ; אויף צו וויסן דעם דין
סתם. שמע ישראל אל החוקים גו ' -החנו הידיעה
לימוד הלכה למעשה איז מספיק
נחם בחקוהי היש שזה כא בהמשך לפירושו ( )1
.
תלכו ' ,אלא שמעתיק בשך פירושו ל ' הכתוב ואת
וכו ' ' . למיגרס אין די ספרי הלכה
מצותי תשמרו ' לבאר למה מקדים " בחקותי תלכו ' , דערפון גופא איז רש "י מכריח 8ז דשס
כנ -ל בפנים ו ,הבחור הזעצער ' לא הבחין בזה - . חרט אין עמלים בתורה ,שז ( ניט 8 איז
בלע . וכבכ " מ עדת -והפרידו בדש
מצותי תשמרו * ואת בכתוב הל ' וכסל ) 12
אינה קושיא )4 יעשיתם אותם ( -ראה לעיל הערה א. ראה שבת סג ,א .ע " ז יט , )6
ע " פ פשש " מ ,כי בא בהמשך אחד ולתוס ' חיזוק א. .
קדושין ס ,ב .ב " ק יז ,א מגילה כז , )7
.
( וכדמודגש גם בהל ועשיתם אותם " ,ולא ועשיתם . מב ' השיטות כפסקי ההלכה ) להעיר ( ע " ד )8
וראה כמ " פ . שיו -כ ) ) ,וכמו שמצינו ( את מצותי ' דעת סק -א ) : קו " הלכות ( הל ' ת -ת לאדהוז פ -ב
.
אחרי יח ,ד -ה ,ובפרש -י שם ,ה ועפ ' ז יומתק כפל הרמב " ם שאפשר לפסוק מחוד הלכה פסוקה בלי
.
הל ' בפרש -י לשמור ולקיים * . .
ידיעת הטעמים ,ודעת הרא ש וכו ' שצריך לידע
ואת מצותי תשתרף מל -ת . ע -ד ההלכה י " ל הטעמים דוקא ,אבל גם בשביל ידיעת הטעמים אעו
עשה ,וכמו שכתב בקיא לתו -כ. ועשיתם - -מצות . בתורה דוקא .ולהעיר סהוריות עמ0 ' 7 מוברח שיהיו
.
כל יקר ובכ " מ אכל ע ד הפשט -הוא כמו בכהוב . . , בסופה .
שיחות בחוקותי " לקיטי 316
מפרט זיין בשזונדערע סוגים פון מצות , פשר - שבער נ8ך דשרף מען ד.
( שפעטער ) רופט ער שז דעם סוג מצות שטיין :
מיט ' ן שם פרטי " משפטים " ,און ניט פון לשון רש " י " יכול זה קיום המצות "
מיט ' ו נשמעו " מצות " סתם -און ווי -
איז מוכח ,שז בפשטות וויולט מען גע -
בשלד ד 8זשגט דער פסוק דעם לשון דשרפט לערנען שז " בחקותי תלכו "
ער מיינט שלע 8ראה 8ז מצותי6י" :איז
"מצות מיינט קיום המצות ,נאר מצד דעם
הכרח פון ( " הרי קיום המצות אמור " אין )
איז עס לבער לכאורה ניט קיין תירוץ די ווייטערדיקע ווערטער " ואת מצותי
8 מספיק ,וו8רום מען געפינט אין תשמרו " ,מוז מעז לערנען שז דער
פריערדיקן 8רט וואו דער פסוק טיילט פירוש פון " אם בחקותי תלכו " איז -
פ8נטנדער די מצות לסוגיהם :יעקב עמלים בתורה
אשר שמע אברהם בקולי וישמור איז ניט מובן :
ין ותורתי " משמרתי מצותי חקותי
עס איז ד8ך ידוע ,שז אין מצות זיינען
מפרש : דטרט איז רש " י און -
און חוקים ( עדות , סוגים דט כמה
מצותי הן -דברים שאילו לא נכתבו "ראויין און דער סוג חוקים איז די משפטים )
להצטוות" ,וושס דשם מיינט מצוה וועלכע זיינען גזירת המלך ,ווי
ונשפטים " .חקותי -דברים שיצה " ר רש " י הקט שוין פריער מפרש געווען
ואוה " ע משיבין עליהם " " .ותורותי - אין פרשת אחרי יי -און וויבטלד מזוי
להביא תורה שבע " פ " ( 8ז " ותורותי " שטעלט זיך די שאלה :מען קעו ד8ר ד8
לשון רבים מיינט תורה שבכתב און לערנען בפשטות " ,בחקותי " מיינט די
פה ) - תורה שבעל וולס מצות אין סוג פון " חוקים " " ,
זעט מעז דשך פון דעם ,שז אפילו ווען זיינען העכער פון שכל ( הזוי ווי חוקים
דער פסוק זשגט לשון " מצות " סתם ,ווי - מקומות בכו " כ געטייטשט ווערט
ב8לד ער רעכנט דערביי אויך " חוקים " , שבתורה ) ,און " מצותי תשמרו " איז כולל
מיינט ער מיס ביידע לשונות צוויי סוגי (משפטים ) . די מצות שע " פ שכל
מצות -השט מען דלך שזוי געקענט בפשטות קען מען ענטפערן 8 ,ז אויב
? איינלערנעז אויך בנדו " ד '
8
מיט ' ן וושרט מצותי איז דער פסוק אוימן
איז דער ביאור אין דעם :דער ה. נ8ר איין סוג פון מצות -משפטים -
יוגורט " מצות " איז מלשון ציווי -זיי לשון ער ניט בשנוצט דעם וויולט
.
זיינען ציוויים פון דעם אויבערשטן איז שם כולל פשר אלה מצות ) דעם( 8לשון "נשר
מצותי "
מובן 8ז דער נימען דן איז מתאים משפטי " ,מזוי ווי מען
געפינט עס אין "פסוק
,
בלויז בנוגע די מצות פון נטך מ " ת * ' , " " אלה החוקים והמשפטים והתורות
" ,טז בשעת ער וויל
ה. בו , תולדות ) 17 רש " לרא " " ישמרתם לעשותם " -מתאים שמביאו
נאמר " לשמור ב) להעיר שגם בואתחנן וו , ) 18 לפשש " מ כאז :ועשיתם אוחם " -משתי " האמורים
1תצ ח ' " ,אבל שם הר -ז בא בהמשך , , את כל הק1ת .
1 , לפני זה
.
וזאת המצוה החוקיפ והמשפטים , להפסיק שלפחז . ד. שם , ) שז
, יעד " ז שם ה ,כח .ואכ " מ להעיר מספורת כאז . ) 14
. 21 ראה לקמן הערה 8ן ) . כי ,מי . פרשתנו 5ן )
317 שיחות בחוקותי " לקוטי
משא" כ דער לשון מצוחי בנדו"ד , וושס דעמשיט השט דער אויבערשטער
יישם שטייט נשך מ " ת ,וויבשלד 8ז דער שנגעזשגט שלע מצות .שבער פשר רעם
לשון "מצות " לייגט זיך אויף שים מצות , ציווי פון אויבערשטז ביי מתן תורה ,איז
וויילע זיי זיינעז שלע ציוויים פון דעם דשך בשם סוג מצוות אויף וועלכען מעז
אויבערשטן ינ ,איז דעריבער שווער צו ז8גט " אשר שמע אברהם גו ' " -ניט
איינטייטשן שז דערמיט איז ער שולל ציווי " י . געווען די מציאות פון דעם
קומט דשך אוים שז דער לשון " מצותי "
וולס שסייט ביי אברהם אבינו ,פשר
.
קיימם ומעצמו י שלא נצטווה ,וגם ב שמע אברהם
מ " ת ,קען ניט מיינען מלשון ציווי
כשנסיתי מפרש ( לא דבר שנצטדה אלא ) . בק71י , -
שם . וראה מפרש ' רש -י אותו . . הקב " ה ,וויבשלד כנ " ל ,ס 'איז נשך געווען
וכ ה גם בפי ' הפנימי דמצוה מל ' צוותא . ) 22
פשר דעם זמן הציווי .
בחוקותי מה ,ג .וככ " מ ) שלאחר מ " ת ( לקהת וחיבור דעריבער מוז מעז דשרטן לערנען שז
זהו תוכן הכללי דבל המצות ,הצוותא וחיבור דנברא
ואילך ) , .
וכזרא ( ראה כארוכה לקו ש ח -ז ע ' 30 שוין עפ "
זיינעזי דטמטיט
וועלכע די" ענינים ".ראוייז
מצותי " מיינט
יהצטוות
משא -כ לפני מ -ת מכיון שהי ' לפני ביטול הגזירה
.
דעליונים לא ירדו למטה ( שמו " ר פי -ב ,ג תנחומא שכל " נ ; און זיי ווערן 8נגערופן מיט ' ן
הרי לא הי ' הצוותא וחיבור דנברא וברא סו ) , וארא נימען מצות ,דערפשר וושם שכל איז
-ופשיטא דלא בז ' מצות בני נח שענינם הוא רק זיי " . שוין מצוה אויף
בשביל ישוב העולם ( ראה לקו -ש ח " ה ע ' 159ואילך ) .
וזהו הטעם ב יינה של חורה ' שבפרש " י שלא .
.
פירש בפ ' תולדות מצותי -ז ' מצות ב " ג ,כי לפני .
מ -ת א א לומר מצוחי מל ' צוותא וחיבור דנברא . קודם גם שהחתה - " תורותי - משא -כ ) 19
ובורא . כמטה . שניתנה
- הפשט ) וא " צ לדוחק ( הכי גדול ע " ד ) 20
כגל ג71
בקטה )
. ה מצוחי .
ודוגמא ( הכי
1 ) - ,טפ 1 -צ 7 -שם -ש
רש -י בד .
שפיכת דמם - .ה -ן .כגן .
מצותי " -
שם . ספורנו
.
להצטוות .
רשש
( ראה
שנקראו כז אז ע -ש שעתידיז
אין להקשות למה לא פי '
נח כני מצות כז '
) 21
שנצטוה
שוה ח, כ( ( 1 17ה .שרא1יין הן 7הצט11ח . -אבד איי הן שבע מצות ב -נ ) ,או . . ובחזקוני על דרך הפשט
הוא , ובלא -ה נז1כרח חהשמ ) . . .מצותי ( -כפך ( צט11 שנצטוו שם ) וחזקוני ( כברשב ' ם מילה מצות
1 בקיצם . .מצ1ח ' - 7סרש כרשיי ה7 - 1 דא - 7כ פרש " י -. כק71 שמע אברהם . אברהם ( וגם נמיש
מצוח בני ( ח . .
1א לך ) . נח ( ט .ד 71העיר אשך מפרשיי טה -פ
מבאר הטעם שנצטווה )
גו " ',כי שמע מצות
אברהם בקולי אשר" ולא
עקב אותו
שנסיתי
-ב .
ט -פ פש1ט 1ש -מ -דרק ט 1 -נצטוו תשמט דם -ל - עד . . להברכות שלפנ " ז -ואהי עמך ואברכך
מפני הי . 1ט1נש ק ' 1 1וד1ר המב1 71כ1 בפירוש . ב -נ והתברכו בזרעך כל גו -הארץ -שהוא מפני
שך ~ כ 7תחייב זה 71 -כן [ קרא , 1ך . .שראוין ? ו ,דו, , המעלות מיוחדות של אברהם " אשר שמע אברהם
~ה; ד.ר, ב1ה 1הי . 1ב ,או ,שך ' ,י . חק , " יל , ין , , 11
א " א לפרש דהכוונה לז ' מצות בני נח וכו ' , גו ' , -וא " כ
,
,וצח .
לי אינה מעלת אברהם דוקא ,כי כל ( ועב -פ כ " כ
השם ט -ז - '1 מצ .נ 1צ , . שדא - ל1- וההכרח מ ) אנשי דורו קיימום וכדמוכח גם מזה שענשו את .
) ב ; .1 ( 7סנה דר. 1 .א 1לכ 1גם לא הב ש -ת. בפש1ט1 אנשי שכם על זה שעברו על א ' מז ' מצות ב ,נ ( ראה
ע ..ד היא גו 1בראשיח ב .ט . ) 1כי איד 1יצ , עה -פ ז: לד , רמב " ם ספ -ט מהל ' מלכים .ובפרש " י וישלח
(1 71הע ר תה 7שם . .מנהני מיי . ' . - הפשט . . .
שהאומות גדרו עצמן מז העריות וראה לקו -ש ח ה
היח .ד ' . הוא המקור ן ינ - משרט דכח1ב ) המצת ע ' ( ) 155 , 15ואילך .ושונ ) .ומטעם זה איז מעלה
עה -פ וב .כד ) בהרצח אדה " ר :רוה " ק עיין מרשיי וחידוש בזה שקיים מצות מילה כיוו ש ( צט11ה ע " ז
דג .וכפרש . - , דב 1ישךח 1ראך כני נח כ. 1 ' כ1 ה "ז ( וראה אגה -ק סכ .א - .נוסף ע" ז ,שמצותי- . )
חצ ( 1ח ' ו המשפטים . כד ואח ג): ( כי . חשכטים רבים . ל'
אב -מ . , ב ' נ כ. 1 שנצטוו , ולבז מפרש כל הפסוק בדברים שרק אברהם
שיחות בחוקותי , לקיטי 318
לימוד התורה ) דריקט אוים דעם ענין בחוקותי " -וולס שסייט אין זעלבן "פסוק
פון עמל תורה ,ד8רף מען פריער -וועלנע זיינען אויד ציווי השם ,
און ווערט געמיינט בלויז דער סוג פון
מסביר זיין 8פרט אין דעם תוכן פונעם
בטנוצט ווערט וולס " חוקים " תואר משפטים -נ8ר מ ' ד8רוי לערנען 8ז
משת . בשייכות צו מצותי תשמרו " גייס אויף שלע מצות ,
"ובדרך
ממילא ד8רף מען 8ננעמען שז
ס ' איז ידוע 8 ,ז חוץ דעם נשמען מצוה ,
בתורה , " בחקותי תלכו " מיינט עמלים
מטם איז 8שם כללי מ8ר 8לע מצות ,
כנ " ל ,ה8ט יערער סוג פון מצות 8 דער ביאור בכל הנ " ל בפנימיות ו.
ב8זונדער נימען :עדות ,משפטים און הענינים :
" עדות " איז דער סוג מצות חוקים י.2 הגם 8ז רש " י ' ס הכרח -שז " אם
וולס זגגן עדות אויף געוויסע ענינים - בחקותי תלכו " מיינט " עמלים בתורה "
אויף בריאת שמים וארץ ,אויף יצי " מ ,
-אין ניט פון לשון בחקותי גופא ,נטר
וכדומה . תפלין ) שבת , ווי ( 8זוי פון ווייטער " :כשהוא אומר ואת מצותי
" משפטים " זיינען כולל די מצות ותם תשמרו הרי קיום המצות אמור " ,פונ -
לשון הסכמי -זיינען שלע ענינים אופן שז דער תוכן הכתוב ז8ל זיין
בדיוק ,איז וויבשלד די מצות וועלכע אויב דער וושרט " בחקותי " ; ליכטיק
הקבן ניט קייז 8רט אין שכל היימן מיט ' ן ( ניר ניט געוויזן אויף תורה כלל וואלט
נ8מען חוקים ,וולס לשון " חוקה " ה8ט -אויף מצות ) ,וויולט דשז שנשט8ט
אויך דעס 98טייטש פון חקיקה ( ווי ער געשט18ען " בחקותי " לשוז זעם
איז מבאר אין לקו "ח " אין דעם וושרט
"אייס
בתורתי " שדער
" בתורותי " ,וולס דריקט
בחקותי " ) ,דשרף מען זשגן 8ז ס 'איז ד8
" 8תוכן קלקר דעם מכוון תורה .וויבשלד
' דיקע שייכות צווישן דעם ענין לבער 8ז תורה הקט אויסגעקליבן דוקא
פון חוקה למעלה מהשכל און ענין דעם לשון " בחקותי " ,איז מוברח 8ז
החקיקה . דוקא אין דעם לשון אט מודגש דער
די הסברה בזה : ,
ענין פוו עמלים בתורה '
אונטערשייד כללות ' דיקער דער צו פ8ישטיין ווי מזוי דער לשון ז.
צווישן מלאכת החקיקה און כתיבה איז כחקותי ( ווען עם ווערט ב8נוצט אויף
און דטס איז אין צוויי ענינים ' נ : אפילו ווען לבו כלב האבן ,איז אויב ער
דטרף זיין " עמל בתורה " דער א) השרעוועט אין תורה ,ווערט זיין פשר -
מערער ווי עס לייגט זיך בשכלו :בשעת און דורכגעקריצט הערץ שטיינערט
מ ' לערנט בלויז אויף וויפל עס פ8דערט
דער שכל ,הייסט עס ניט קיין ריכטי -
גער עמל .ב ) דער עמל בתורה בריינגט ב. .
ראה סנהדרין טה ,א כריתות ג , ) 27
.
ועדת כר ה - ד) בלקו "ח לפרשתנו מז , ) 25
) 32
.
ש~ ןיין על ידם ,שגורמיה חקיקה בנפה ב .וכאן
מבואר ,שגם קיום ( פעילת ) מצות אלו היא דוגמת
ובדברי דוד שם ) . ולכו דא תושבע " פ ( ובלקולוי " צ
. 1014 פט ( ( ח החקיקה ,וראה לקו -ש ח " ג ע '
יהט ז ( בפסוק יד ) שעמלים נתורה הוא תושבע -פ , . הדיוק כתכלית כל העניגימ שבתורה הם 19ן
בתחלתו . להעיר מאוה " ח עה ,פ
ב. .
ח -ת לאדה -ז ספ כ .לקו " ח ויקרא ה ,
.
לכל פרטיהם ומזה מובן ,שלשוו הכתוב ,בחקותי , .
' רושלים סי ' סג ( מאמרי
הל '
וכו ' ( ולא העמל בתורה הוא בעיקר בטעמי התורה זבכן .
בחלק וזהו עצמם ) , ההלכות לידיעת בנוגע .
וראה תניא קו " א סד ה דוד , איוב כח ,כא י .
ב בחוקותי
חין דעם משל גופא :דער לשון ד) אליכם " ופניתי פסוק פון א.
.
1
משל למה " ד ומכד ששכר פועלים " , והפריתי אתכם והרביתי אתכם " איז
דלכאורה :דינגען פועלים איז ניט 8זשך רשע מעתיק די ווערטער " ופניתי
8מלך ( און ב8 וושס איז שייך דוקא ביי אליכם " און איז מפרש :אפנה מכל עסקי
אים איז דשם אויך ניט מצד מעלתו שלס לשלם שכרכם ,מלה *ד למלך ששכר
מלך ) ; יערער מענטש קעז דינגען פועלים וכו ' כדאיהא בתו * כ .
(דינגט ) פועלים -השט געדשרפט
איז דא ניט פשרשטשנדיק :
שסיין " משל לאדם 7ששכר פועלים ' 8
און ער איז פונה מכל עסקיו און בט - א ) וולס פעלט אין רעם פירוש "אפנה
צשלט דעם פועל וואס השט געטאן די מכל עסקי לשלם שכרכם " וושס רש " י
מלאכה מרובה . דטרף דשם מסביר זיין סיט " 8משל . .
ן למלך ששכר פועלים כו "
המשל . המשד לתו -כ רק בשביל ה -וכו ' - . ב ) לאידך גיסא :אויב סעךז עפעס ניט
וכן בפרשתנו לקמז בעניז זה עצמו -עונש ע -ז פשרשט8נדיק אין דעם פירוש -וושס
עה " פ ( כו ,יז ) -ונתתי פני -פרש " י שלא תשמעו לי - גיס דש צו דער " משל ( למלך ששכר
,פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם -ואינו
פועלים וכו') ' ,וועלכער זשגט לכאורה
.
משל למלך כו ' , -אף שבת 1כ שם איחא . 1 ט. מוסיף
ניט מער ווי דער פירוש גופא י ץ
כו ' , - משלו משל למה " ד למלך .
ויחירה מזו :והע שם הביא רשיי התו ' כ -כמו ג ) נ8כמער :פריער אין פ ' אתריי ,
שנאמר בטובה כו' כך כו ' משלו משל למלך כו " ,
ביים איסור פון דם (ועד " ז אין פ '
.
אלא שמקדים שהוא אגדת תו " כ מפרשה זו ,ומזה . קדושים ' ביים איסור פון נותן מזרעו
מביא ש ) רשץ שעה -פ באן ( הוא לח א) מוכח :
( יז ) ונאגדה " אלא שהוא ) משש "מ ,ב ) גם בפסוק שם
למולך ) ,איז רשיי מפרש ע " ד ווי ער איז
.
פירושו על * ונתחי סני ' פנתר שלי פונה אני מכל מפרש דש ( נשר אין היפך הטובה ) :
עסקי כו ' , -הוא פירוש והכרח בפשש " מ ,והוא פי '
( לכאורה ) אחר מתה שהביא לקמז שתו העניו ועוסק-בו פנאי שלי ,פונה אני מכל "עסקי
ונתתי פני
' נ און איז אויף דעם ניט
מ אגדת תוש , -ולהעיר גם על השינוי :בפירושו שם . מוסיף קיין משל
.
מעתיק מהכ ' * ונתתי פני ,משא " כ בהפי ' שמביא
?6
הקב " ה לכן המשל הוא לא מאדם סתם אלא ממלך אהרן . קרבן ( ראה בת41כ מפרשים יש )2
-הרי מצינו בכ " מ שכותב סתם " משל למהלך אבל אתם חשבון רב אני שמדגיש . ועוד ) מלבי" ם .
בדרך כו" 1פרשי בשלח יד ,כ ) , ,משל יאדם כו " .
עתיד לחשב עמכם כו ' ,דהיינו שלישראל הוא שכר
( פרשי שם יז ,ח ,ועוד ) ,אף שגם הם משלים ולאוה " ע שכר גשמי ( בעוה -ז ) , ( בעוה " ב ) - רוח .
(
להקב ה -מלך ועכצ -ל שכאן נוגע ומוסיף בתוכו . . . 20 אבל ראה לקמז הערה
דוקא . שנמשל לסיד הנמשל -עץ יז ,יוד . )3
ולאידך מכיוז שהמחובר במלך הול " ל שבא )8 כ ,ג. )4
לשלם שכר ועבדיו ,וע " ד שכתב בתו " כ בהעונש שם . והוא מתו " כ אחרי וקדושים )5
.
לקמז כו ,יז ( שהובא בפרשיי שם מ אגדת תו " כ ' ופשוט שאין לתרץ שגם בתו " כ שם לא הובא )6
כנ -ל ) -משלו משל למלך שאמר ועבדי פונה אני משל -שהרי ידוע שזוא מפרש פשש -מ ואיז
מכל עסקי כו ' " . .
ענינו העתקה דרשת חז " ל וכו ' וגם כאן לא ציין
שיחות ב בחוקותי לקוטי 322
ד18י וולס עס שסייט " ופניתי אליכם " , לכאורה וואלס מען געקענט דשם ב.
צו וחס מיינט :איך וועל זיך קערן מסביר זיין ,בהקדם השאלה :וויבשלד שז
אייך " -פטרשטייט מעז שוין במילא , רש "י השט שויו פריער מפרש געווען טז
שז ער איז זיך פונה פון שנדערע דעף תוכן הפירוש פון " ונתתי פני"
ענינים4י ] ? ( ועד " ז " ואני אתן את פנ") איז " פונה
איז דער ביאור בזה ,לכאורה :אין פ ' מכל עסקי כו '" -פשרוושס ד8רף רש "י
אחרי ביים איסור פון דם ( ועד " ז אין פ ' דש נשכשמשל איבערוחזרין רעם זעלבן
קדושים ביי נותן מזרעו למולך ) ,רעדט פירוש י [ ובפרט 8ז די בטוו8רעניש שז
זיך וועגן 8יחיד ,איז מובן דער פירוש ונתתי פני" וכיו " ב מיינט " פנאי שלי
"פונה
אני מכל עסקי" איז נויטיק בלויז
סבל דערפונה אני
אויבערשטער פנאי טזשלי ונתתי פני ,
ועוסק בו " , "עסק ' ד8רטן וואו עם וסייט דער לשון " פני"
כביכול איז פונה פון די עסקי רבים און ( וואו מ 'קען 8טעות האבן 8ז דאס
איזם (בלויז ) פון לשון פניסיי ) ,שבער
פ8רנעמט זיך מיטין יחיד יי ,
אין דעם אויבערשטנ ' ס עסקים נישט אחר ' וגומא ) ( ראים רש " מפרשי ראה ) 11
זיך ווערטרעדט
געמיינט כעטש) עס אליכם
עם" (ישראל ופניתיכללות
"וועגן שם . אבל ראה קרבן אהרן אחרי וקדושים כברא " ם ) ,
.
ובפרט ע " פ פרש " י תשא שם וקיא לתו ,כ פרשתנו
יז . בו ,
--
רוגזי " ( ראה ראים . ומה שלא פרשץ כהתרגום
קדושים שם ) וכפירושו באכפרה פניו ( וישלח לב ,
שינוי נפרש י פרשתנו לפירושו בפ '. 2ן ) עיד .,
כא ) -י ל ,לי שם מוכרח הפי ' ממש " נ ,אכפר , .
אחרי וקדושים שם :בפרשתנו מעתיק מהכתוב תיבת .
משא " כ בפ ' אחרי וקדוחכם שנאמר ונתתי פגי '
.
אליכם ,ובפ ' אחרי וקדושים מעתיק רק ונתחי סני " . ,ואני אתן חת פג " ולהעיר מפרש " י נשא , 1כו
.באיש * . .
אתן את פני -ולא ,בנפש ' ,או . . .
1ולהעיר מפרשיי תהלים לד ,יז ועפ ז יש להעיר
דדוחק גדול ע " פ פששימ לפרש כאז שהוא ) 13 במש " כ בראש וגו -א בפ ' אחרי וקדושים שם ,ובק -א
כה ) " יאר ה ' פיו אליך " ופרשי שם , במו ( ושא ו , ה) שם אבל במרשע שם הביא הכתוב ( קדושים כ , .
לשלול באו שרז -ל מפרש לתוים בקיא ] 14 הכ' לסג , . פני באיש ההוא -ולא את ) ושמתי קאני .
שמלת פניתי הוא לא מל ' פני ' ,שהרי כל הברכות בהפרשה וגם לא דם ' אחרי לפנ ' ז ,ובכלל דובר
הוא ע " י השגחת הקב " ה ,אלא מל ' הפנאה וירצה כמ " פ שפרשא בנ " ך אינו בדיוק גמור ע " פ משש " מ
. 30 אפנה משאר עסקי .וראה לקמן הערה עה "ח .ואכיס ] . כמו פירושו
,באינצ ' שם בקדוחכם שממשיך ובפרט ) 15 פנה , שורש לרד ' ק השרשים מספר ולהעיר
ולא בצבר ( וראה פרש " י שם ) באיש ופרש " י ( מתו -כ שהכניס כולם בשרש אחד ושם :ומזה וקראו פנים.
בנפש ולא . ובתו -כ מפרש גם בפ ' אחרי ה). שם , לפי שהם פונות הנה והגה .ולהלז שם " ,ולפי שהכעס
בצב1ר ' . כו ' " 1 .אכ .מ . נראה בפנים
323
שיחות ב בחוקותי לקוטי
משא " כ צו אידן איז 8שכר רוחני לשלם שכרכם " ; און (6 נאפנה מכל עסקי
.
לערה * ב ,ווי נפרשים טייטשן * י דשם איז מוסבר מיס * 8משל למה " ד
און דערמיט איז אויך מובן :א ) פשר - כדאיתא וכו ' למלך ששכר פועלים
וושס אויך כלפי דעם שכר פון כללות בתו "ע " י ! -יוטס איז תו * כ איז ער
עם ישראל פססט צו זשגן " אפנה מכל ממשיך " ששבר פועלים הרבה והי' שם
עסקי " -די " עסקים " פון אויבערשטן פועל א' ועשה עמו מלאכה ימים הרבה
וולס איו כולל דעם עסק מון צשלן שכר נכנסו הפועלים ליטול שכרם ונכנס
צו די סילע אומות 9י ,משא" כ דער אותו הפועל עמהם * ,השט דער מלך גע -
אידן איז 8ספעצ - זשגט 8ז פריער וועט ער זיך אויס -
" לשלם שכרכם* צו
יעלער משרט שכר וושס איז ניט בדומה רעכענען מיט די פועלים הרבה און זיי
צו " כל עסקי " ,מידשרף פונה זיין פון בשצאלן ,און דערנ8ך "אפנה לך ' ; ועד " ז
" משל עוה "ז לעוה " כ .ב) וושס ער שגט איז אין נמשל 8 ,ז " היו ישראל בעוה " ז
למוך כו' " ווזירים די מציאות פון " שכר מבקשים שכר מלפני המקום ואו " ה
פועלים הרבה " איז ע "ד הדגיו בש 8 מבקשים שכר מלפני המקום והמקום
מלך בהרבה ביותר . אומר להם לישראל בני אפנה לכם בו '
עם איז שבער שווער שווי איינצו - אבל אתם חשבון רב אני עתיד לחשב
לערנעז אין פרשיי ע" פ פשוטו "י ,
עמכם " .
יתרום לפי " ז השט דשך רש" י געדשרפט שז : מובן , משל דעם פון איז
מעתיק זיין פון תו "כ אויך די ווערטער א ) ס ' זיינען דש נ8ך מועלים וושס דער
( שדער אויבערשטער דשרף זיי געבן שכר ,און
" הרבה וה" שם פועל א' כו'"
עכ " פ דעם וושרט " ( פועלים ) הרבה " ) - אויך דשם איז פון די עסקים פון דעם
וושס ז" נעז שז עיקר בפירושו -אוד ניט אויבערשטן .ב ) די אוה" ע זיינעו
בשגנוגענען זיך מיט מרמז זיין זיי דורך און די אידן ,אייז
הרבה " , " פועלים
בתו "כ " . " וכו ' כדאיתא
.
אומה ,איז ווי 8פועל אחד ג ) דער שכר
מוז מעז ושגן ,שז דער עיקר הסבר צו אוה " ע איז 8שכר גשמי בעוה " ז ,
וושס רש "י דשרף השבן צו זייז פירוש
שכרכם " איז
" אפנה מכל עסקי לשלם
שוין דט אין די ווערטער וושס רשיי איז ) 16וי " ל ( ע " ד הנ " ל ) שמטעם זה הוצרר רשיי
לפרשו בש ' קדושים -אף שכבר פירש כן ( באיסור
מעתיק " משל למה "ד למלך ששכר
דם ) בפ ' אחרי :בס ' אחרי שמדובר בהפרשה שם
פרטים איבעריקע די ופון פועלים "
ללעז אשר יביאו .
באיסור שחוטי חוץ כתיב ( ה -ו )
פונעם משל ,קומט ניט צו קייו חידוש כנ י גו ' אל פתח אוהל מועד גו ' ונבחו גו ' לה ' גו ' .
.
וזרק הכהן גו' לריח ( יח1ח לה " וכן במסוק שלפג 1 -
.2 נסמז ידי גי' " . ואל פתח שזוג מועד לא הביאו . ט') ( פסוק
פ :שתפני מן אגר . הער ) 18
.
ואית י -ל שרק שם אפשר לפרש טונה אני מכל
ובתישוע מרשתנו עה ) 9י עסקי , -שהוא עניו הקרבת הקרבנות להוי ' במקדש
טכיא. טמהיא למשלטך ונב אגר עוכדיכון
הקופסא המל מדוע הוצרך א) נוסף על : ) 20
.
משא " כ בקדושים א 1 .
הוי ' לריח ניחוח להוי
המדובר עיד עסק מיוחד דהקכ ' ה ולפז ס -ד שאיז
ב) ישראל . יז ) ננוגע לכלל ( כן , לפרש קוה -פ לקנז
עסקיו שם ואני אתז את סניי - -פונה אני מכל
לפרש .
בפרשיי נפשש -מ אא " פ לפרש שהשכר להנץ הוא
.
,ולכז הוצרך רש " י לפרשו גט שם
שכר רוחני לעוה * ב -שהרי הז השכר שבהכתובים
דו ) ועפ -ז מובן גס בנוגע לתו " כ מה שרק
לפג -ז והן השכר שבכתוב 1ה ובהכתוכים שלאח ' ז
גשמי . מפורש שהם שכר
משל למה " ד למלך -ולא באחריבפרשתנו כתב
קדושים .
.
שיחות ב בחוקותי לקיטי 324
אויב מ ' זשל לערנען 8ז " ופניתי אליכם " ברא -פ כאז :פי ' דרר משל ששכרכם הרבה ] )2
מיינט ווי דער " ונתתי פני" פון פ ' אחרי מעד וצריך פנאי כדי לעמוד עמכם בחשכו 7לפרוע
א) לכם כל זכותכם כדאיהא בתו " כ משל כו ' .אבל :
(אוו ווי " ואני אתן את פני" אין פ '
" פונה אני מכל עסקי לשלם קדושים ) -
.
י לא פי ' כאן פניתי ' מלשוו ,פנאי כבאחרי . . ברש
דעריבער ד8רף רש " י מפרש זיין 8ז ל. ששם איו נרמז אפילו בפרש"י כג .
איך ד 8מיינט עס " אפנה מכל עסקי ראה באר יצחק בפרש -י כאז . ) 24
א-ד . כה שרה -מפ ,ר , ' .פכ 7 ,כא ,,נה .
' (ך (
ועד *ז "ואת מצותי תשמרו ,הוו עמלים שסייט באמצע הפרשה און ניט גלייך
ע -מ לשמור לי כן " ; 17 בתורה ביים שנהייב פון די שלע עניני ברכות
און דער אופן אין קיום התורה ומצות ושכר % ,ז עם רש"י מסביר דורכן " משל
-מער ווי ס'איז דער חיוב ע " פ תורה ( כדלקמן ) . פועלים * למנד ששכר ..
-איז בדוגמא צו ( רעם משל פון ) 8 ה .דשם וושס סתם 8מענטש ,שדער
טוען
" מגד ששכר פעלים " ,וושס זיי אפילו 8שר ,דשרף דונגען פועלים ( פשר
?וט ארנעט איז וועלכע די בני המדינה שכר ) ז זשלן פשר אים טשז 8מלאכה , %
זיינען ניט מחוייב ,
איז פ8רשטשנדיק ,ווייל ער קעו ניט
ובמילא איז אויך פשרשטשנדיק ,שז צווינגען 8צווייטן צו שרבעטו פשר אים ;
אויפן ערשטן סוג שכר ,וושס קומט התומ " צ באופן הרגיל ,וולס בכלנזת איו
פשר קיום התומ *צ באופן הרגיל (לויטן דשם דער שכר פון " ונתתי גשמיכם
חיוב ) ,קעו מעז ניט זשגן " אפנה מכל בטתם גו ' " 9י ; און דערנשך ,נ8כ ' ן שכר
עסקי לשלם שכרכם " -ווייל ( 8מעין הנ " ל ,אינמיטן פרשה ,זטגט דער פסוק
פון ) דעם סוג שכר בשקומען אויד די דעם צווייטן סוג שכר ( פטר עמלים
אוה " ע פשר זייער קיום פון די שבע בתורה כו ' ) " -ופניתי אליכם " ,פשר
מצות בני נח ! י (און פשרו לימוד התורה דער עבודה אין 8ז אופן פון עמלים
פון די דינים אין וועלכע זיי זיינען בתורה וכו ' ווערט זיי געגעכן 8נייע
מחוייב ) ; העכערע דרגא פון שבר ,שכר אין טז
משא " כ דער שכר מיוחד פשרן אופן אופן פון " אפנה מכל עסקי לשלם
העבודה פון עמלים בתורה וכו ' ( ע " ד שכרכם " 0י :
שז אופן פון " ופניתי אליכם ,אפנה יי דפ ' עקב ( ' א ' ,ד ואילך ) הם למעלה מהטבע -ראה
ואילך .ולכו גם כמה ) ן 1 , .
באריכה לקו ש חי ט ע ' .
פרטים שלפני הפסוק 7ופניתי אליכם " מפורש שכר .
קוממיותי משא -כ בהקללזת ,ונהת ' סנה איז לומר . אבל בפרטיות ,גם כפרשתנו גופא מהטבע . למעלה
בזה כמו שנאמר בטובה כי בפסוק שלאחז מפורש. . כבפנים . - -ב .הענינים ,
ואם עד אלה לא גר יספח ,ליסרה גו ' שבע גו " , . . .
עפ -ז י " ל שזוהי גם כוונת רש י לקנז ונתתי ) 30
ובז בהפסוקים שלאח " ז מוסיף והחטאים ובהקלטת פני בכם ,פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם -
. .
זו למטה מזו ( פסוק כא -ב כגיד בז -ח ) וא ' כ מופז - -כי גם שם בא לתרץ מה שנאמר לאחרי כמה
הוא לא רעה מופלאה ביותר ( שהרי ש -ונתתי פני. פסוקים של קללה ( ולא כפירושו בפ ' אחרי וקדושים
מוסיף אח -ז והרבה ) ,רק לגבי הרעה שבהקללזה ואם עד אלה גו ' - . שם ) ' ,וגם איגז מקריס בהכי
וזהו עצמו הטעם שלא נאמר מהקללות .1 (- לפ כבכתוב שלאחו ובנמה פסוקים בהמשך התוכחה ,
בטובה . ופנית ' אליכם " כמו שנאמר . וע כ מבאר שזהו פני ' מיוחדת ,להרע לכם , -כי נוסף .
ואול ' י " ל שזהו החילוק בלשי רש -י ,שבעונש על הקללות ( שבפסוק טז ) שבאים ( כעיקר ) מצד " אם
כתב -פרה אני מכל עסקי " ( ועדרי באחרי וקיושים האלה. לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות ,
. .
שם ) וכ לשלם שכרכם ,כהב אפנה מכל עסקי כו ' : . ( ראה פרשיי שם ) ,הוא סוגה מכל עסקי להרע ( כס " .
אפנה - אחד ) , ירגע פרה אני ' הוא לשוו הווה . אס בחוקותי המאס ואם אח . שלא ע -ד הרגיל ,
). דבר ההווה תמיד . . ( עתיד ( ראה גו' . נפשכם גו ' להפרכם את ( משפטי אגע
שזו (
פונה אני מכל . ועס ז יופז גם מה שבפירושו . , בכתוב ) שהם עבירות שלא ע -ד הרגיל
עסקי ,מעתיק רק ונתתי סני " ובפי ' התו -כ מעומק . אבל לאידך לא כתב רשע בפשש " מ כבתו " כ
מהנתוב גם תיבה בכם ' כמו שהעתיק בטובה . כמו שנט בטובה ופנית' שמעתיק שט לקמן .
) (
,ופניתי א ( ' כם ' -ראה הערה . 33 אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פגי משלו משל כי '
ראה רמב " ם הל ' מלכים ספ " ח :ויש לו חלק ) 31
, ועוסק אני עמכם לרעה .
לעולם הגא ,אבל בתו " כ משמע ( ראה הערה
ה ופניתי אליכס ' כטובה " ,לשלם . לפרש" כי
)2
..
ששכר שאר הפועלים הוא רק בעוה ז וי -ל שבתו " כ
השכר לגבי ומופלא מיוחד זה הר . שכרכם , -
צא
.,
1
,
לפ ( .
להט לכך -
אין
;1
מדקר
,
.(1 נפרשה
( כן שט .
בפרשתם
משא -כ
' [ השכו כתב ( . ,שלס שנרכם
לפג -ן
.ועוסק בו -
בךפ10קי0 .נם
ממרם
[
בנש 11עבך - , 1ת ' ד , בלש11 עוסק בישראל ש , 1קב , -
ן
327 שיחות ב בחוקותי לקוטי
אידן אין 8ז י 3פון דער עבודה נוספת שכרכם ' " . מכל עסקי לשלם
אופו פון עמלים בתורה ,און דעריבער [ כעטש שז רש " י זשגט רעם לשון ( פון
איז דער שכר פשר אידן אויסגעטיילט
אין 8ז אופן פון " אפנה מכו עסקי לשלם
רבים 41 מלך ששכר פועוים' - . תו " כ )
שיייז מיינט ( ניט נשר פרה ,נ8ר ) אויך ( ,ופניתי ) לגרדך :בפרשתנו ההדגשה ב) .וסניתי ' .
ושכר מיוחד פג " לשלם שכרכם " שהוא אליכם -
רעם ענין פון רב " " ,אחד מוליד הרבה " ;
לישראל לגבי אוה " ע ( עד שאומרים ע " ז ,אפנה מכל
ד ה סיאיז ניט נשר וושס דער וו4רט . . עסקי " בנ " ל בהערה , ) 30משא " כ באחרי וקדושים
שעיקר ההדגשה שהוא ,פונה מכל עסקי ' של הכלל
והפריתי" איז נילל ביידע ברכות פון
"פרה און
רבי ' ( מוליד א' און דערניך - כר ..
מוליד הרבה ) -נשר ס'איז 8חידוש אין פועלים ' ל ' רכים הוא כי יש ע ' אומות . 1 ) 33
.
דער עצם ברכה " פר " 4 ,ז דער
.
( רבים ) ,ובני ישראל אומה אחת נקרא פועל אחד -
לגביהם . שם ) ( חרכ
" והפריתי " גופא איז אין שן אופן פוו וע -פ פס " ד הרמב -ם שם שזהו כשמקיימין ז ' מצות
" רב " " 9י : בני נח כר ,י " ל ד ,פועלים -ל ' רבים הוא כפשוטו ,
שקאי ( גם ) על חסידי אומות העולם עצמו .ובפרט
( שם דהרמב -ם התימנים ) ( בכתץ שזו ע "פ
) 34
אתה " ( וירא כב ,יב ) דאברהם אבינו .וראה בפרש " י כר . -ושכ "מ .
ואומות . שם שבזה תשובה א). להעיר מדמא בן נתינה ( קידושיו לא , ) 35
כשנאמר הרי מעסקי " ש " אפנה וכיון ) 38 כי בכלל ( גם בקיום התומ " צ רק כפי החיוב ) בנץ
) 36
.
והפריתי -שהוא בעניו ד ,בני -מובן שצ ל לא פחות . ע -י שמקיימים שמוע תשמעו בקולי ושמרתם .
וראה רש " י . מאשר ב ( ישמעאל) עסקי -גם -רבי' . את בריתי נעשו סגתה מכל העמים גר ,כהנים וגוי .
שם יז ,יט ד .א .
) ( קדוש " ( יתרו יט ,ה -ו ) -כחילוק דכהונה וקדושה
כסו . ראה גם ראב " ע ורמב " ן ) 39 חול . לגבי
שיחות בחוקותי י לקוטי 328
דער תשלום שכר שי וכיו " ב ) איז מובן , דער " פרו " ביי אומות העולם מיינט
גייס ( יט שריין אין כגו פון " עסקי " ( פון נשר אין טז אופן פון " אחד מוליד אחד " ,
פשרשטיין , אויבערשטן ) ,דשרף מען שבער ניט 8ז דער געבוירעגער אחד מוז
פשרוושס זשל דשס פשרנעמען זיך מש יייו " 8מוליד " ; ער קען זיין שן עקר
צילן שכר צו די אידן ניט 8ריינגע - .
( 8דער זי שן עקרה ) " משא " ב די ברכה
רעכנט ווערן אין די " עסקים " פון דעם
אידןס איז פירושה ,שז אפילובייווען
והפריתי "
"גלייך
אויבערשטן ? ' איז " אחד מוליד
אחד " ,פיז דער געבוירענער " אחד "
" ופניתי דער 8ז , זשגן , מען מוז
גופא אין דער בחינה פון ריבוי ( " רבי ' " )
אליכם " דריקט אוים 8טיפערן ענין ווי
די צוגעטרשגנקייט וושס פיז דש אינעם 8 ווייל פון דעם ואחד " וועט זיין -
--
באחרי כפירושו כותב
כג 'ל . . שאינו
וקדושים שם .
וטוסק ב "
.כי לא זה הש עיקר רמולקות מה שהעולמות
ובסרט ) 44
) 45
בטנך . ש ) להעיר מעקב ז ,יג :והרבך וברך פרי
ובפסוק יד :לא יהי' בך עקר ועקרה גו' .
ג. יהושע כד , ) 41
מתהוים ממנו ומקבלש חיותם ממנו יח " ( תו -א ? ט , מהנ .ל . .
כמכש כ שזה מובן 42ן
נצטווה געוושרן ,זיינען זיי זיינין זח אפילו צו איזן ,איז נשר פון אורות
וגילויים ,און דערפשר ווערט עם שלץ
מקבלים ' -זי זיינען מקבל און פשלגן
"דעם
ציווי פון אויבערשטן ; בשעת שבער נכלל אין " עסקף פון אויבערשטן ( ווי
ס'איז דש דער " עמלים בתורה ' ,מער ווי עימותו ית ' איז זיך מצמצם אין 8תנועה
עס פשדערט זיך מצד הציווי ,איז עס פון המשכה ,אין עשר ספירות וכו ' ) " ;
שוין שן ענין ( אויך ) פון " משפיע " * * , בשעת שבער די עבודה פון אידן איז
וושס ער איז זיך מייגע און טוט בכח איו 18אופן פון " עמלים בתורה ' ,
עצמו , 56ווערט מען דורכדעם " דומה מערער ווי עס פידערט זיך פון אים
לבוראו " ן - 5ס'ווערט נתגלה ביי 8 מצד הציווי -ד ,ה .זיין קיום התומ " צ
אידן למטה זחן שרש אין עצמות - איז בש עם ניט ווי שן " עסק " וושס ווערט
ובמילא איז אויך דער שכר פון עצמות , געטשן בלויז מיס זיינע כחות הגלויים
1פניחי אליכם ,אפנה מכל עסקי לשלם
"שכרכם און חיצוניות הנפש ,נשר ער איז שריינ -
", געטשן אין רעם מיס זיין פנימי1ח הנפש
און דערפטר קומט דער שכר ( פון ( און דערפשר סוט ער מער ווי ער איז
מחוייב ) י* -דשם רופט שרוים אויך
" ופניתי אליכם " ) 8רשפ לכל לראש אין
מלמעלה 8 ,ז עס זשל זיין " ופניתי
אתכם בפר " ורבי " 18 ,ענין השפעה "פון
והפריתי
-ווייל (נוסף אויף דעם אליכם " :דער אויבערשטער קערט זיך
וושס דער ענין פון הולדה בבלל איז צו דעם אידן מיט זיין פנימיות ועצמיות
דשס דער כח הא " ס י , 5איז ) בשעת 8ז ( העכער פון שלע אורות וגילויים -
דים איז מצד ופניתי אליכם * ווערט . וקובמכל עסקת ) ,ביז עס ווערט
ישראל אני
" אפנה
דער " והפריתי" גופא אין שן אופן פון " ה כולא חד .
אין
אויךאיזיעדע
הולדה
איינצעלנע8 ,ז
דיקע וע " ד התל
ורב " " , " פרי '
פרטיות ' נשך טן ענין אין דעם : ט.
נברא איז וושס ער איז 8 דער גדר פון
18אופן פון א " ס עד סוף כל הדורות ,
כנ "ל . 8מקבל ,וושס דשס איז שזוי אויך ביי די
העכסטע נבראים ; און אפילו אורות
יו " ד מען דשרף שבער פשרשטיין : . וגילוים הכי נעלים איז אויך כללות
אין המשך הברכות נלד " ופניתי אליכם " ענינם וושס זיי זינעז מקבל פון העכער
רעכנט אוים דער פסוק כמה וכמה עניני ( ובמילא איז ניט שייך ביי זיי אמיתיות
הענין פון ,משפיעי) ; דער אמת' ער ענין
', כי מע " ז יט ,א :בתחלה ליעיי ) 49 פון "משפיע* -שן קיין שיינות צו
ד"ה תיס *י בהמשר מהמשאר להעיר ) 50
קבלה -איז מערניט ווי אין עצמות י ' ,
( ע' ואברהם זקן וערלך ,ד -ה אר -ע תרס " ז
ואילך
שצא ) ,ועוד -דעא עמלים בתורה בכח עצמו דוקא און דעריבער ,בשעת אידן לערנעז
א" ק , מוסיף ומחדש בחורה ומגיע בעצמות תורה און זיינען מקיים מצות אויף וויפל
מה ואילך , ע ' 22 ח"ו מלקו -ש להעיר ) 51
, 97 ע' 1 .ולהעיר גם מלקו -ש חט. 74 , 73 שם הערה מ. ובכ.
וש -נ . להעיר מלקו " ח ( מטות פה ,א ) בהמעלה של ) 47
לקו -ת שה " ש מ ,א המשך שמח תשמח . ראה ) 52 .
דקדוקי סופרים על דברי תורה וראה לקו " ש חרא
.
תרן -ז בתחילתו .וראה לעיל ע ' 155שוה ג להערה .87 ע'
ס -ע תצד וגוילך . ראה אוה ' ת ויקרא ) 48
שיחות כ בחוקותי לקיטי 330
ב ) אפילו דעם ענין פון " ופניתי שכר סיט 8ריבוי אין גשמיות ' דיקע
אליכם " גופא רופט שן רש " י " לשלם ענינים -ולכאורה :וולס פשר 8
שכרכם " -ד ,ה עס איז 18ענין פון . שייכות הטט דער ריבוי בגשמיות צום
שכר -ולכאורה :דער מושג " שכר * ענין פון " ופניתי אליכם " פון עצמתו
מיינט 8זשך שלס בשלוינונג פשר דער ' ? יר
8רבעט ,שבער דער " פועל " און דער
איז דער ביאור אין רעם :ווען עם
מציאותששכר כו ' " בלייבן בשזוגדערע
" מלך 8שכר פון ווילס זיך גערעדט וועגן
'ן ; אורות והשפעות וושס זיינען מוגדר אין
איז ניט מובן :בשלמא ווען עס וויולט גדר פון " בל " ג " (שדער עכ " פ אין גדר
זיך גערעדט וועגן 8שכר פון גילויים ,
נתגלה,
ומדריגה
מעלהניט
דערפשר
זייער
קענען
און אין
למטהגילוי" ) ,
"ווערן
איז כשם ווי ס 'איז ניט שייך 8ז אין זיי
ז8ל זיך "אויסזשגן " עצמותו ית ' ( נשר נשר דוקא בדרך צמצום און מיעוט אין
בלויז ווי עצמותו ית ' שסייט אין 8 דער השפעה ,דשז וויולט 8גרעסערע
תנועה פון המשכה וצמצום ) ,שזוי נעמען און העכערע ברכה געמיינט 8 -
זיי אויך ניט דורך דעם עצם פון 8אידן , רוחניות ' דיקע העכערער " גילוי" ,אין
8ז זיי זללו יוערז ימיו זשר מיטץ אידן ; ענינים :
וויב8לד שבער שז דש רעדט זיר ייעגן וויב8לד שבער 8ז דער " ופניתי
דער " ופניתי אליבם " פון עצמות -ווי אליכם " איז פון עצמותו ית ' ,וולס איז
פססט אויף דעם דער לשון " לשלם ניט מוגדר אין קיין גדר ,דערפשר קומט
שנרכס " ?
שט די ברכה אויך נאון דוקא ) אין
יב .איז דער ביאור אין דעם :אין גשמיות 'דיקע ענינים " ,אין 8ריבוי
דער עבודה פון "עמלים בתורה " גופא בגשמיות בטוב הנראה והנגלה 8ן קיינע
-יושם נעמס זיך מצד פנימיות ועצמות צמצומים ,ווי עס איז מצד עצמותו
הנפש -זיינען פשרשז צוויי אופנים " : ית ' * , (
א ) ער סוט עס טשקע מצד עצם נפשו , עם איז שבער נשך שלץ ניט יא .
8חשבון און שבער סיאיז פשרשו דערביי גלשטיק :
מבוקש -ער וויל ווערן אחן זשך מיט
א ) אמת טאקע 8ז מצד עצמותו ית '
עצמות ; און וויבשלד 18סיאיז דש דער - קומט שרשפ די ברכה (אויך ) אין 8ריבוי
8ז בשווייז 8 ביי זיין רצון ,איז ד8ס גופא בגשמיות -שבער וושס פטר 8תפיסת
8 שז שרט פשר עפעס ד8 איז עם
מקום השט דער שכר לגבי דעם וושס
מציאות וושס איז ניט עצמות -סיאיז דורך " פניתי אליכם " פון עצמות ווערט
וויל זיך פשר - דער " ער " ' וושס
6 יש ? איד אייו זשר ,כביכול ,מיט עצמות 8
עצמות . אייניקן מיט
ד -ה ואתם תהיו לי הר -ס ,ד " ה ונאת ראה ) 55 וכידוע שעצמות שייך כביכול דוקא מהגוף ) 53
בסוכות . התרומה עת -ר .וראה שם סדיה תקעו .ד " ה ע ' . ) 120 2ן . ( תורת שלום ע '
יראה ספר הערכים -חב " ד ח " א ע ' שט ,ע ' שנג ,ע ' הנ -ל מתורצת גם שאלת המפרשים מה ע" פ ) 54
בשעת שבער די עבודה איז בתכלית ב ) ער סוט דשם 8ן קיין חשבון שדער
השלימות ,שן קיין מבוקש ותכלית - מבוקש ,אפילו ניט צו ווערן איין זשר
דשן איז דער ענין פון " ופניתי אליכם " מיס עצמות ( נשר צו מקיים זיין רעם
בתכלית השלימות ,ווי דער סיום רצון העליון) ,ובמילא איז אין דעם ניטש
הפרשה " ואולך אתכם קוממיות " 6 -ז קיין הגבלות :און אין דעם אופן העבודה
די קומה פון אויבערשטן און די קומה האט קיין שרט ניט קיין ז8ך אויסער
איין קומה ' ,ישראל3
שזורי
פון אידן עצמות .
בלחודוהי . ומלבא און מצד די צוויי אופנים אין עבודה
תשל " ז ) ( משיחת ש -פ בהו " ב זינען דש צווח אופנים אין דעם " ופניתי
אליכם " :
ווען די עבודה איז אין דעם ערשטן
אופו ,וואו עם פשרבלייבט עפעס 18
שרט פשר זחן מציאות ( וושס וויל ווערן
איין זשך מיט עצמות ) איז אויך דער
צווישן
ווערט דורך
התאחדות
עצמותדיוושס ופניתימיט
אליכם " ( "אידן
.
קוממיות ' ולהעיר . שנכללים בתיבה תחת ) 58 דער,
מציאות
אופן וושס
6ז זיין עמלים בתורה ' )
פ6רבלייבט איןאין "איד
. 201 מלקו " ש ח " ז ע '
זקופה " ובקומה פי ' שם שבסרש " י ולהעיר ובמילא הייסט עס שן ענין פון " שכרי ,
י4ל ועפ ' ז אתכם ". והרביתי . כסירושו כאז עה 'פ
נאון דערפ6ר איז די תורה מפרט די
.
שבפרטיות ב ' עניניט הנ " ל ב ופניתי אליכם " הם ב '
יעודים גשמיים וושס קומען שרשפ מצד
הענינים המבוארים בהמשך הכתוב ,והפריתן אתכם ,
בפרר
ורב " .והרביתי אתכם ,בקומה זקופה ' : דעם " ופניתי אליכם " -וושרום ווי -
מצד אופז הא ' שאינו נעשה חד ממש עם עצמות , ב6לד ס ' איז נשך געבליבו 18שרט פשר
הר -ז בא בפועל בריבוי ( בנמוח ) שנתזוז הימנו , זאן מציאות ,איז ד 8עפעס ש תפיסת
אבל כאשר עבודתו היא בלי שום מבוקש פוער
מקום פ8ר זיינע צרכים ,אויך גשמיות ' -
;
ג בחוקותי
ווערט טרומגערעדט איז די דרושים א .מ ' ה ? ט שוין מערערע מטל
'9אויף התחלת ספר ויקרא און התחלת גערעדט י ,שז ס ' איז דט 8שייכות
בחוקותי -די זעלבע נקודה איז אויך מיוחדת צווישן דער התהלה און דעם
מבואר אינעם סיום פון די דרושים אויף ע " ד ווי סיום פון יעדן ענין אין תורה -
בחוקותי . פ' " נעוץ סופן עס שסייט איז ספר יצירה י :
און נטכמער דבר פלא :אין תורה בתחלתן ותחלתן בסופן " -און עד " ז
שבכתב איז דער סיום פון פ ' בחוקותי איז תושב " כ :די התחלה וסיום פון יעדן
אויך דער סיום פון מסר ויקרא ,טבער ספר און אויד פון יערער סדרה ,הלבן
אין לקו " ת זיינען ד " 8הוספות " נטך די ( בתוכן ) . צווישן זיך 8שייכות וקשר
בחוקותי ' -זעט מען , '9 דרושים פון לויס דעם בפרשתנו -בחוקותי :ווי -
שז אויך אינעם סיום פון די " הוספנה " בשלד טז דער סיום פון דער סדרה איז
רעדט זיך וועגן דעם זעלבן ענין הנ " ל . דער " סופן " מיי פון ספר ויקרא און סיי
די שייכות ( " נעוץ סופן בתחלתן " ) ב. פון פ ' בחוקותי -דשרף מעז זלגן ,שז
איז פשטות צווישן התחלת ספר ויקרא עס איז ד 8 8נקודה משותפת צווישן
און זיין סיום :ספר ויקרא הויבט זיך טז פ' התחלת ספר ויקרא * , 2התחלת
" אדם כי סיט די דינים פון קרבנות *
- 4
בחוקותי . בחוקותי ,און סוף פ '
יקריב מכם קרבן לה ' גו ' " י ,און אויך און דש זעם מען 8דבר פלא :לויט ווי
דער סיום ספר ויקרא רעדט וועגן ( צוויי '9 ויקרא און פון ספר התחלות די
סוגי ) קרבנות ( -א) בכור ( ,נ ) מעשר
6 בחוקותי זיינען מבואר אק לקו " ח -די
. 7 בהמה וואכן -
" חסיד " שע פרשיות " פון די
און וויבשלד 8ז דוקא די צוויי קרבנות ווערט קלטר ריי די ביידע התחלות ( וולס
ווערן דערמטנט בסופו פון ספר ויקרא שכן ) זיינען דשרט מפורש לויטן עלבן
-דשרף מעז זשגן ,טז אין זיי שפיגלט אינעם סיים פון " נעוץ בסופן " - זיינעז
סדרה . אונזער
הצ צ. אדמו " ר שג נ הינאו לדפוס בחיי כיק . )4
און דערביי זעט מען דעם " נעוץ סופן
ובשנת בפ ,ע ) - -בשנת תרי -א ( בפעם הא ' בספר בתחלתן " ( ניט נטר אין שייכות צו תורה
תרכ -ו ( -בפעם הב ' :קיצור מד -ה ראו כי כו ' את אויך אינעם ספר לקו " ת נטר ) שבכתב ,
מלח . ע " פ ולא תשבית פקודי :קיצור .
השבת -בס פ
ווייל טט די נקודה וולס גופא - ,
; להעיז מ -ש כאוצרות חיים -בטיוב ספו ויקרא
לד " ה בהעליתך -בסוף ספר במדבר :ק ' ציר מד " ה
כי כארץ -סיום ספר דברים :קיצוי ע -פ הנד יפה
. ' . .הדרן - .לע ' " יאה ,
להעיר אשר ספר ויקרא נקרא ספר הקרבנות
רעיתי -בסיום שה " ש ) .
)4 .
בשוה ג ע ' ל3 בעתן
ייקרא . -ראה רמב " 7בהקדמת לכו , ייקרא , ן ~ רש ,- התחלת גם שהיא )2 .
ויקרא א ,כ . )5
הנקודה משותפת גם עם סיף נרשי ' יקרא .
פרשתנו כי ,כי . )6
- הצ ,צ כ -ק אדמו " ר ' ע. לי ליפוי 11
שם ,לב . )7
הצ " צ אדמו " ר ראה היום יום ע ' טז .אגה " ק דכ " ק
עפ " ז יומתק הסדר ,וו8ם פריער כללות עניו הקרבנות וולס יער זיך 98
שסייט וועגן בכור אוז דערנשך וועגן ויקרא . רעדט זיך בתחלת ספר
מעשר :אין עבודת הקרבנות ( קירוב דער ביאור אין דעם :דער חילוק
לאלקות ) קומט פריער די המשכת צווישן בכור און מעשר איז :בכור איז
הקדושה מלמעלה למטה ( בכור ) ,און קדוש מעצמו -מלמעלה ( משכס מען
ערשט דערנשך -קעו זיין די עבודת עם ) ,זשגט מען שז ער איז קדוש " ,זיין
האדם מלמטה למעלה ( מעשר ) " . קדושה איז ניט פשרבונדן סיט 8פעולה
און דשם איז אויך די שייכות פון דעם משא " כ קדושת מעשר איז ; ' פונעם אדם
תוכן בסיום ספר ויקרא מיט זיין התחלה תלוי אין עבודת האדם -דער מענטש
דשרף ציילן ט ,און " העשירי י יהי '
אדם כי יקריב מכם קרבן לה ' " :אין"לקו
" ח " איז מבואר שז " אדם כי יקריב קודש " יי .
מכם קרבן לה ' " מיינט דים וולס אדם נשכמער איז עם ניכר בזמן הזה ,וושס
העליון איז מקרב ( קיקריב " ) דעם אדב קדושת בכור איז פשרשז אויד איצט
שלמטה צו אלקות ( " מכם קרבן גו ' " ) 8 ,ז ( וויבשלד ער איז קדוש מעצמו ) ,משא " כ
אתערותא 8 נמשך ווערט פריער קדושת מעשר וושס איז לפועל ניטש
דלעילא צו מקרב זיין דעם אדם שלמטה בזה " ז ,ווייל די חכמים השבן גוזר געווען
צום אויבערשטן ; און נ8כדעם איז דער ניט 8פצושיידן קיין מעשר בהמה ח .
פסוק ממשיך " :מז הבהמה גו ' תקריבו
את קרבנכם " -וואס דשס רעדט זיך
וועגן דעם קרבן וולס דער אדם דטרף בכורות גג ,סע -א .ערכיז כס ,סע' א .תמורה )8
הוא ה -הארה והשפעה א ,ב ש .ויקרא אל משה . ) ( להר -י ענגל -כלל )ר קרוב לסופו ) דקדושת מעשר
כו ' למשה אתעדל -ען כדי שעי ' ז יוכל לעלזת ( ע -י האדם ,שהוא משים כ -א ) מאלי ' , ( לא היא
,אתעדל .ת .ועד -ז להל ,כהמאמר שם ב ,א )- ( הקדושה עליי ,ולכך הוי דבר הנדור ( כנ " ל כהערה
ע' ג' ( כרך ובאוה -ת ויקרא עה ' פ אדם כי יקריב דמעשר נמי איתא . כ ): וכטו ' א לר " ה ( כח , הקודמת .
)
אתעדל ,ע ענין ( ביאור בהנעל ואחר . תשכד ) : הנ -ל .
בשאלה ככל הקדשים הקדושים ברה ( ועפ -י
מלקח טוב מתורץ בפשטות מה שהקשה עליו כמג -ח
הבכר והנעשר . מהרמר " מ כמו שהניא לפנ " ו י) , מצוה שם .ואכ " מ ]
ככורות : זחל . ( בה .כהרת - ', אחד שניהם מסשה , בכורות נג ,סע -א .רמב ,ס הל ' בכורות פ -י 2ן )
, , דברות חשת " ש ' " -ה ל ' -ל ך ן - : .אי ' גח : ר לרך - ' ה ב. .
שיחות ( בחצאיתי לקוטי 334
משא " כ קדושת מעשר -עשר כחות בכור שט די צוויי ענינים - ג.
הנמש והעשירי -איז תלוי אין עבודת ( אתעדל " ת ) - און מעשר ( אתעדל " ע )
האדם ,און וולס דעריבער איז דש אין זיינען אויך פשר8ז אין רעם אדם גופא :
דעם שינויים צווישן זמן הבית ( ווען
ס ' איז מאיר אלקות בגילוי ) און זמן " בכור " איז איינער ,און אויב עם
זיינעו ד 8מערערע איז ער דער
.
הגלות ' י ( וושס קומט בסיבת החטא )
ערשטער -בחינת חכמה ,וכמ " ש 6י
און דשם איז אויך דער קישור צווישן
בכור " ,וולס קדש איז בח "
מעשר חכמה יו
לי; כל " קדש
טוף פ ' בחוקותי מיס התחלתה : -דשרף זיין צען
אויף " אם בחוקותי תלכו ואת מצותי ( עבודה מצד עשר כחות הנפש ) און
לקו " ת ' י : אין מבואר איז תשמרו " חובת כאו " א שז עכ " פ די לעצטע יי -
ומעשה )
הגילוי ( השייך למחשבה דבור
בחוקותי תלכו " מיינט די עבודה פון "הילוך
-בלי גגול -מצד בח " חקיקה יהי ' קודש ( אפילו בט 8בינוני -שהיא
שבנשמה ( " בחוקותי " פון לשון חקיקה ) , מדת כל אדם 9י ) .
דער שורש הנשמה ווי זי איז חקוקה און דערפשר איז ( א ) בנור -קדוש
למעלה . עבודת תלוי אין ניט סיאיז מעצמו ,
וויבטלד לבער 8ז דער הילוך נעמס האדם -ווייל בחי ' חכמה שבנפש ,כח
זיך מצד שרש הנשמה און דער מענטש המסנ " פ ,איז דט ביי יעדן אידן בירושה
געפינט זיך למטה אין 8גוף גשמי ,קען מאבותינו ' י ; ( ב ) קדושת בכור איז אויך .
דער הילוך ניט השבן קיין קיום (" לא דש אין זמן הגלות -ווזירים בחי ' חכמה
תעמוד ולא תקום " ' י ) סיידן טז דער הנ " ל שבנפש 10איז שלעמ8ל 11נשנץ ינ .
אדם למטה ז8ל דורך זיין עבודה ווערן
8כלי דערצו -און דשם איז " ואת
מצותי תשמרו " :דורך עבודת המצות ד8 ואתערל -ת -ע " ד הנ " ל בלקו " ת ] ' וכן ג " כ הפסיק
למטה מ8כט דער אדם די כלים וואס ועם היות זה דרוש כפש .. שלפניו ויקרא אל משה
זיינען ( " תשמרו " ) " שומר " ומקיים דעם ,
מקשר .הד . , , אך שייך בטוב לדרוש דלעיל . .
שרש מצד קומט וולס בל " ג , הילוך .
בא יג ,ב .יראה אוהדת עה -פ בכ ז . ) 16
הנשמה ,טז דשס זשל זייז אין סו אופן מסנ " פ ) , כגרמי ' ( .איינער . מילה . ויש בו : 117
פון " תכון לעד " " . סידיי שער ג" כ מים ( - .יאה . ראשית כחות הפנ
התפלין ח ,ב .ע " פ זח -ג רטב ,א ( ובסידור שם ,שהש
(א ) און די צוויי ענינים הנ " ל - שבבתך .
) חכמה
ראה קהלת יעקב ע ' מעשר כמה דרגות ) 18
בחוקותי תלכו " ,מצד שורש הנשמה ,("ב ) דמעשר ב )) ( ביאוריב ובהם משל " ה תולדות ( רפו ,
המצותי תשמרו " ,מצד דעם אדם
ג " כ בפרדס ( עה " ב ) הוא י ' ספירות ( שבחכמה ) .וראה
למטה -זיינען ע " ד די צוויי ענינים
יבמאי " א ובכ מ .וראה לקוט ' לוי " צ אגרות ( ר " ע .
רמג ) דמצוה דמעשרות בכלל הוא ( בגח את המל ' .
הניא רפי ' ד . ) 19 .
תניא פי " ח . , 19 ,
) ב ( ( בכ . .מ . פ תש " ט דודי קול ד "ה ראה 123 חכמה שהוא ו 1 .ן ( הערה .
מהנ ל להעיר ן) 2
שהעבודה דזמז הבית ,שאו הי ' גיליי אלקות ,היא . שכנחו
בכחות פנימיים דמוחיד ומדות כו ' ,משא " כ בזמן אבל להעיר מהוקעה דבכור כחו " ל הוא רק 121
הגלרת . ) דרבנן -ראה אגציק ' תלמודית בערכו ( ע ' יפה
יביאורו . ~ יה אם כחוקותי תלכו ( הא ' ) ) 24
ווייל ד8ס איז 8סדר פון " מעוין שבסיום הפרשה ( : 26א ) בכור -חכמה
בקודש " 9י :עס איז פשר8ז 8ד עילוי אין מעשר -עשר כחות ( נ) שבנפש ,
אתעדל " ת ( עבודת האדם ) לגבי דער הנפש .
.
וי8ס קומט מצד אתעדל " ע י '
ת " :הכל ד .ס ' איז דשך ד 8דער כלל
און עד " ז איז " מצותי תשמרו " ניט נטר דיר הולך אחר החתום * .און וויבשלד שז
פון ענין צום ו " כלי " " שמירה " 8 סיום וחותם פון ספר ויקרא איז מיס
בחוקותי תלכו " -נ8ר אין דעם גופא "איז מעשר דוקא י דשרף מען ושגן ,שז ד8ס
ד 8סו עיי ' בקודש לגבי די עליות וושס מעשר קומט נשך בכור ,איז ניט
פון " בחוקותי תלכו" . נ8ר יוחל שזיי איז עם דער סדר הענינים
וויבשלד פשרשטיין : מען דשרף די ( כנ " ל מ " ב ) 8 ,ז פריער קומט
אתעדל " ע [ בכור ] ,און דערנשך עבודת
" בחוקותי תלכו " איז בחי חקיקה (ביז
דער העכסטער דרגא אין חקיקה - האדם [ מעשר ] ,נשר אויך ווחל עס איז
אותיות הנפש , שבעצם אותיות דש 8מעלה איז דער קדושה וושס קומט
המיוחדות בעצמנת אוא " ס ,ווי ס ' איז דורך עבודה לגבי דער קדושה וולס
מבואר אין לקו " ח ו ' ) -און כח " הליכה קומט מלמעלה און דערפשר איז דער .
-איז איז וואס בששטייט דער יתרון סיום ותותם פון ספר ויקרא מיט מעשי ,
פון " מצותי תשמרו " ? ווייל דער תכלית פון ענין הקרבנות איז
ענין הנ "ל 8 ,ז די התעוררות וושס קומט און דערפון איז אויך מובן בנוגע רעם
דורך אתעדל " ע איז ניט קיין " דבר סדר אין התחלת ספר ויקרא און פ '
המתקיים " ,סיידן עס איז דערנשך ד 8שו בחוקותי :דשם וושס די אתעדל " ת
אתעדל " ת ,איז לכאורה ניט מובן : (" תקריבו את קרבנכם " ) קומט נשך דער
א .וש " ג . ברבות כח , ) וע כי - ויקרא ספר התחלת של ועד -ז ) 26
.
ראה לקו -ת תזריע ( כ ,ב ) ושה " ש ( כב ,ג כג , ) י3 היא עשיית כלי לשמור גו ' ) האתעדל -ת ( תקריבו
ד ואילךן -דהאתעדל ,ע הנמשכת ע -י אתגדל -ת . שתהי' .דבר המתקיים . יקריב ) האתעדל -ע ( אדם כי
היא מבחי' פנימית יותר ולכו עי -ו דוקא .יולדת זכר . כמבואר בארוכה בלקו -ת ויקרא שם ( ב ,סע ,ב
-אה " ר דוקא .וראה לקו -ת ויקרא שם ג ,ג . יאילד) .
ד. פרשתנו מז ,ב .שם , ) 32 א. ברכות יב , ד) 2
וראה לקו -ת ואילד . שה " ש כג ,ד לקוית ) 33 מע " ב . הלקו -ת ויקרא שם -ב , ל' ) 28
ויקרא ב ,ב .ועוד . ורע* ד . שם רע * ג , ) 29
שיחות בחוקותי י לקיטי (3
"
ז8רט פשרענטפערט ,שו דוקא יוערט אויף צו ממשש זיין די אתעדל " ע ,טווי
איז " אן " ( מקום גשמי ) איז ד 8די מעלה השט אויך דערנשך ניט געדטרפט זיין
פון " דירה בתחתונים " -דוקא דט ,
נויטיק 8ז אתעדל " ת אויף צו א יפ -
למטה איז פטרשז דער " גילוי אור א " ס ; ,אלטן די ( התעוררות ווטס קומט פון
דקמי ' רוחניות וגשמיות שוין " ,ווטם איז ? דער ) אתעדל " ע
העכער פון בחי ' " אין " ,
( און ס ' איז ניט שייך צו זלגן ,לנאורה ,
ד .ה .דוקא אין עבודת האדם פירט 8ז דשם איז צוליבן חסרון אין דעם מצב
זיך אוים די כוונה פון עצמת ( העכער האדם -וושרום די המשכה איז ד8ך ,
באי " ע פון " אין " דחכמה ) וולס נתאווה כג ' ל ,פון 8זא מדריגה ,וואו מ ' רעכנט
' 1 הקב " ה להיות לו ית ' דירה בתחתונים זיך ניט מיס מעשה התחתונים און זי
ווי ער פירט אויס אין מאמר : [ און הוא ). ווערט נמשך נ8ר מצד חפץ חסד
ואילך .
די ) טעם -
יכידוע ראה מכל
בארחה לקו
" ש ח " ו ע ' 21
. שם . 1 , יקרא 14ן
ניט מורכב פון קיין 8נדער ענין ( און דבר המתקיים " -שז דורך עבודת
יוהכ " פ אסור באכילה איז דעריבער האדם דערלטנגט מען אין בחי " כי לא
ושת " ) :דערנשך קומט דער חג הסוכות אדם הוא" ; 46ווייל דקם איז דער
( און שמע " צ נ )4וושס דעמשלט ווערט פנימיות'דיקער טעם פשרוושס אתעדלות
דער תענוג נמשך אין מקיפים און ( דער - סוט אויף ש קיום * איו אתעדל " ע ] . !
( וש.נ ) . דשרט ** איז מבואר 8 ,ז יוהכ " פ ( שבת .
רסג . ח " ב סי ' .
הצ " צ אה ע שבתוו ) איז דער תענוג עצמי וושס איז
נמצא דרוש זה ח "ב ) ( סוף באוה -ח ויקרא ) 48
השמע ' צ עדרית ( ע ' תלה ) בשם הה ,מ -שמיני הוא עליו שלו ) :חביבה ראה רשע שם ( ד " ה קב ) 43
לשון שמז .ובסד -ה ביום השמע -צ תרצ -ד ( טה -מ . ) 47 ( משא -כ בכלל -ראה לקמו הערה
תש " ב ,תש -ג ? השמע . תיש ' א ע ' וש) ורד -ה ביום לי ועדיז בס " ס ויקרא ,שדוקא ע " י " ) 44
( עיד -לשון שמז ודשז . מוסיף חמישיתו ( ראה לקטת . בעצמו לשוב בתשובה
נ " ע). אוה -ת בלק ע ' תתקכו ( כשם אדמ -ו ) 50 ( שה ש כד ,ד ) בבי ' והחמישית לפרעה ) ויחומש על .
( כסופו ) .
וראה ד -ה כיום השמיני שלח בסה -מ תקס ב ובלקו -ת ס -פ ויקרא חומש ( .רש -י ס -ס ויקרא ) . אוחו
.
ותר ? -ג ( סה ' מ קונט ' ח " א רנד ,א .ושם :בשמע ' צ ללבושים . .עיי .ש . ? . .אחרי ה -א ממש תלכו . .וא .
). הוא המשכת התמצית והעצמיות כו ' . ד. נד , ) 44
שיחות ( בחוקותי לקוטי 338
דשם איז אויך וושס דער ענין פון ט, דער " נפש חפצה " פון ( סוכות ו ) שמע " צ
ך איז העכסך פון דעם תענוג הבלחי
נ קומט תשמרו " מצותי " ואת
"
בחוקותי תלכו " " :בחוקותי " איז בחי '
טטקע ניט קיין דבר נוסף ,שבער
חקיקה ;
"
מובן :ווי מורכב פו 7יוהכ " פ -איז ניט
קעו דער תענוג פון סוכות ושמע " צ ,
ניט די פשיטות פונעם אבן טוב שליין . ווען מ ' הטס צו ט 18מיס אכילה ושתי '
ובמילא -אויך דער הילוך ועלי ' גשמית ,זיין העכער ווי דער תענוג פון
( " תלכו " ) וולס קומט מצד בחי ' חקיקה , יוהכ " פ וואס דעמ8לט איז מען אויס -
ערוך העכער באין ס ,איז 8ז אעפ " י ושתי ' ? געט8ז פון אכילה
פונעם הילוך המלאכים י ' ,איז עס שבער כנ " ל :
נשר די הסברה אין דעס איז ,
נשך שלץ מיט 8הגבלה .משא "כ " מצותי אדרבה ,ווייל אין סוכות ושמע " צ איז די
תשמרו " ,קיום המצות בדברים גשמיים , עבודה איז דער בת " פון " אן " -בין צו
עצמות די נעמס ד8ס " אן " , בחי ' . פשרנעמען זיך מיט אכילה ושתה גשמית
הפשיטות וושס איז העכער פון חקיקה , -דוקא דערפשר איז דעמ8לט ד 8דער
ובמילא ווערט אמיתית ענין ההילוך 8 ,ז תענוג ( פון עצמות למעלה -ובמילא
קיינע הגבלות ,וכמאמר 6י " :ולאן אתה ממש . אויד) פון עצם הנפש
הלך " ,דוקא אין " אן " איז אמיתית ענין
ההילוך יי . לכאורה קען מען דערויף פרעגן : ח.
וויבטלד 8ז דער תענוג פון יוהכ " פ איז
און דורך דעס וולס עס וועט זיין דער
דער תענוג הבלתי מורכב -אין וולס
" בחוקותי תלכו " -דער הילוך מצד בששטייט נ8כדעם דער אויפטו און
בחי ' חקיקה ,שורש הנשמה ,בדוגמת העכערקייט אינעם תענוג " ונפש חפצה "
אתערותא דועיוא ; צוז8מען מיט " ואת פון סוכות ושמע " צ ?
מצותי תשמרו " -די עבודה בקיום
איז דער ביאור אין דעם :ע " ד ווי
המצות ,בחי ' " אן " ,אתערותא דותתא -
ס ' רעדט זיך אין לקו " ח איו שנהויב פון
וועט זיין ( ווי ער איז מסיים אין דער אונזער ברשה י ' ,שז די אותיות החקיקה ,
פרשה " ) " והתהלכתי בתוככם " :ב '
הגם זיי זיינען ניט קיין דבר נוסיי אויפן
בחינות הילוך ,הילוך מלמעלה למטה אבן טוב ,נ8ר זיינעו מיני ' ובי ' -
והילוך מלמטה למעלה ' נ .
אדן די ביידע
פוניעסטוועגן קומען זיי ניט צו דער
הילוכים וועלן זיין אינאיינעם ,וולס פשיטות פון דעם אבן טוב טליין ,וושס
דערפטר שסייען זיי אין דעם זעלבן איז " מופשט מכל צורה ממש " :
; ווטרט " והתהלכתי "
עד " ז איז עס בעניננו :דער תענוג מון
יוהכ " פ איז 8תענוג בלתי מורכב ,
בדוגמא צו אותיות החקיקה שבנפש
וי8ס זיינען מינ " ובי ' ; דער " נפש חפצה "
תרוס .ובכ "מ . ד " ה צפינה רראיגה ררה ) 52 פון חגה ' 0ושמע " צ איז שבער ווי די
האי א) כידוע בפי ' מרז ' ל ( עירובין נד , ) 53
פשיטרת פון דעם אבן טוב שליין -דער
עלמא רא ; לי ( ל מיני ,שדוקא עיי הירידה בעוה " ז
.
( עשים בחי ' מהלכים ( אוה -ת בראשית כד ,ב )
תענוג עצמי פון עצם הנפש ממש .
יב . בו , ) 54
פפ -ז. לקו -ת ראה בו ,א .אם -ב שער הק -ש ) 55
איין אין ווערן נכלל וועלן קומות ביז " ואולך אתכם קוממיות " , ' 6וושס
', 9 קומה
,- קומות י '
המקבל צווייקומת
מיינט און קוממיות "
המופיע "קומת
וושס דשם איז דער שכר וושס וועט
זיין פשר דער עבודה פון " אם בחוקותי מלמעלמ " ט ומלמטלמ " ע ' י ,און ביידע
תלכו ואת מצותי תומרו " ,וושס וועט קן
נתגלה ווערן אין דער גאולה העתידה , יג . פרשתנו שם , ) 56
בקרוב ממש . וראה א. דעת ר' מאיר -סנהדריז ק , ) 57
ואילרן שגם ר ' יהודה 200 בארוכה לקו " ש ח " ז ( ע '
ה) ( משיחת ש -פ בחוקותי תשנ - מודה ש " קוממיות -פירושו ב ' קומות ,אלא שסול שכ '
יחד . הקומות יתאחדו
( ע' תרגג . אוה ' ת שם פס "ט . שם אמק ) 58
שם . ראה בארוכה לקו " ש ) 59 תער .ב -ג ) .
4
נ
4 "
1
ן
ש
ס
" י
*
343 שיחות לקוטי
פרקי אבות
יתנהג האדם עם חברון ; וושס די נויטי - א סשויז מנהג ישראל 8 ,ז פשר יעדן .
קייט צו בשוושרענען זיך פון שעלכע פרק פון די פרקי אבות ז4ט מען די
ענינים איז מצד דער חומריות ושפלות משנה ן " כל ישראל יש להם חלק לעולם
החדם וושס קען ברענגען צו מדות רעות הבת שנאמר י ועמך כולם צדיקים
וכו' . 6 לעולם ארשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי
לאידך שבער זלגן חדל י " ,האי מאן להתפארי וושס דערפון איז פשרשטשנ - .
דיק 8 ,ז דער תוכן המשנה ( וועגן רעם
דבעי למהוי חסידא לקחם . .מילי
דאבות " ,שז די הוראות פון מס ' אבות שכר פשר יעדן חרדן לעולם הבא) איז
זיינען שייך צו דער דרגא פון " חסיד " , נוגע ביחוד שלס הקדמה צום לימוד פון
וושס איז עובד ה' לפנים משורת' .הדין . מס' אבות .
דשרף מען פשרשסחן :עולם הבא איז
צווח קצוות געפינט מען די זעלבע
בנוגע דעם לימוד פון מס ' אבות : דשר דער שכר אויף כן העבודה פון
תורה ומצות לכל פרטי -ניט נשר
פון די טעמים וושס מען לערנט די
מסכתא אין די שבתות בין פסח לעצרת
.
פשרן מקיים זין מילי דאבות ' -היינט
פשרוושס זשגט מען די משנה דוקא י
דוקא ,חרז ,ווייל דשו איז 8זמן ווען עם פשרן לערנען מכף אבות * ז
ווערן נתעורר ,התאוות הגופניות ' ,און
דערפשר לערנט מען די מסבתא וושס ב בנוגע צו די הוראות פון מס ' .
איז ומלאה תוכחות ומעוררת האדם אבות געפינט מען צוויי קצוות :
לרדוף אחר כל מדה טובה כו'" ' . פון אייז זיט ,ארז דער תוכן המסכתא
שבער לאידך איז דער מנהג ישרחל , -בלשון הרעיב י " -מוסרים ומדות "
קטן דעם פון - איד יעדער 8ז וושס זיינען ניט " ממצות התורה" ,ביז 8ז
שבקטנים ,וושס השלט ערשט בח תחילת
המוסר כיצד
ספרים בדרכיכ חברו מלבם
העולם ג " ".חכמי
שבדו
אומות .
העבודה ,ביז דעם גדול שבגדולים ,וושס
שסייט לגמרי העכער פון " תאוות
הגופניות " -לערנט פרקי אבות אין
זמן . דעם
חלק.
סנהדריז ר " ת )1
און די הסברה אין די צוויי קצוות און ישע" ס ,כא . )2
( בעיקר ) אויף לימוד התורה * י ,וושס איז ג וועט מען דשם פשרשטחן לויטן .
פשרבונדן בעיקר מיס דער נשמה ( מיט ביאור הידוע פון דער משנה :
9
שכר פשר קיום המצות ,י8ס ווערט * התת " " עולם הבא " מיינט -עולם
נשמות בגופים און דשם איז וער חידוש .
געטשן מיט און דורכן גוף דוקא ( וולס המשנה " כל ישראל יש להם חלק לעולם
דערפשר בבנקומט די נשמה דעם שכר הבא " :דער " י שכר פון גן עדן 7-עולם
פשר דעם ווען זי איז צוזשמען מיט דעם הנשמות -איז ניט גלייך ביי " כל
גוף) * ' י . ישראל" ( ביז שז עם זיינען דש שזוינע
און וויב8לד 8ז ביי השגת התורה וואס זיינען בכלל ניט זוכה צו ג " ע יי ) :
יי ) זיין דשרפן (און פשר8ד זיינען משא "כ עולם הבא -עולם התחח ,וווין
חילוקים צווישן איין איד מיט 8צווייטן נשמות וועלן זיין בגופים -איז
ביז -מן הקצה אל הקצה 6י ,דערפ8ר ( בעיקרו ) " בשוה לכל ישראל " יי " ,בו
זיינען ניט " כל ישראל " גלייך אין דעם ישראל יש להם חוק לעולם הבא " .
3ן
עדן ; שכר אויף דער עבודה -גן דער טעם דערויף איז ' 3י :דער שכר
משא" כ עיקר קיום המצות איז 8ז ענין פון גן עדן -נשמות בלי גופים -איז
פון עשי ' ,וושס יעדערער קען דשס טשן ,
) יאילר פוג ( ה ' 1 עיג " כ הל ' תשובה להימבים )9
און יערער איד חוט עס טשקע און איז
חיבור התשובה להמאידי .ועוד . ופ -ד ,
מקיים מצות ,ביז ( כמאמר רז" ל
ין ) 8ז שמואל רע ' ב ( ועוד ) סנהדרין שם .מדרש )9 .
מצות אפילו פושעי ישראל " מלאין הערה סי ' ח - , כאן .ויאה הנסמן בתשובות יביאורים
כרמון " -און היות 8ז די עבודה פון ,וראה לקמן הערה . 26 ,
ראה בחבא לקמו :תו -א יתרו עג ,ב ( וראה
מצות איז דט ביי שלע אידן " ,דערי - ) 10
ד -ה כי ' שאלך עטר * ת והיש -ת ד ). לקע " ת שלח מז ,
בער איז " כל ישראל יש להם חלק
וראה ואילך. המשך תעריב ח -ב ע ' א ' קיב פ -א.
לעולם הבא " . . תשובות וכיאורים שם . באיוכה
ראה חגיגה ( סו ,ב ) דלולי חמלת ר " מ לא הי '
מען דשרף שבער פשרשסיין :ווי - ד. נטל חלקו . א) אחר נכנס לנ " ע וראה חגיגה ( שם , .
ן) 1
ב8לד 8ז דער עיקר תשלום השכר איז בג .ע . - ( הרשע ) וחלק חברו
בזמן ( לאחרי ) תחיית המתים ,איז דער - הלקו -ת שם וראה המוך תער -ב שם , . ל' ) 12
פון מובן 8 ,ז דער שכר פון תחה " מ איז דאף שגם בחתה -מ יש חילוקי מדרי ' מ -מ יש חילוק
העכער פון דעם שכר אין ג " ע -היינט עיי-ש . בזה ביז ג ' ע לתחה " מ ,
שלמעלה מדרגא זו -בן עוה " ב לי ויש ) 13
ווי שטימט עס דערמיט ,וושס ג ' ע איז רז " ל מאמרי שער ( ראה עוה -ב לחיי ומזומן
דער שכר אויף 8העכערן אופן עבודה 15ה . מאתיים והל דבכלל שם ) . לסנהורק
( השגת התורה ) וושס איז ניט שייך אויף בדיה כי ישתלך הנ -ל ( וראה תצא שם ) ) 13 .
מפאר הטעם ,כי בג -ע מאיר מבת -ממכ ' ע שיש בה
התחלקות ,ובתתה -מ -מבחי ' סוכ ' ע שלמעלה
להעיר אשר בג -ע ישנו לימוד התורה ( תניא ) 14
מופז , מהתחלקות ולכן מאיר לכל ישראל כשזה .אבי
מקומות וראה וזהר . מגמ ' מע " א ) ( נח , פס -א
שסיבת החילוק בין השכר דג ע ותחה ' מ היא מצד .
מצות. שבהערה הבאהז ואין שם קיום
החילוק בהעב1ד ( ח המביאות ב ' סוגי שכר הנ -ל ,
סי " ז .ובארוכה -מהמ " צ
הנ -ל. ד -ה כי ישאלך פ "א .
אגה " ק ראה
תעריב .ועוד . ראה מדשה בשעה שהקדימו ) 16 .
של ט ' א ח א ע . איתו .י נ .ק ק1ד11ו 11 " 1י , ') ,,
בסופה . חגיגה ) 17 זן .המייל
345 שיחות אבית לקוטי
8אידן דערהערט איל דער עצמיות פון 8גליינן אופו ביי יעדער איד ,און דער
. 22 -זיינען שלע אידן גלייך שכר פון תחה " מ איז אויף עשיית
ה און דשס איז אויך דער טעם פשר - . המצות 8 ,פיל " 9שוט' ערע" עבודה ,און
יישם איז דערפשר ד 8ביי שלע אידן ?
וואס דער תשלום השכר אין .עולם הבא
איז צו נשמות בגופים דוקא : איז דער ביאור אין רעם :
מצד דעם וושס די כוונה פון אע"פ שז בחיצוניות ,איז דער טעם
אויבערשטן איז 8ז ער זשל השבן 8דירה יישם שלע אידן גלייכן זיך אוים אין
בתחתונים ,ש9יגלט זיך דשס 95אויך עניני עשי ' ,איז עם דערפטר ווייל עשי '
אין אידן - 21וושס זיי זיינען כביכול איז נידעריקער פון 8לע כוחות ,עס איז
איין זשך מיט עצמות -שז די בחירת שן עניו וושס איז ניט מכריח רגש הלב
הקב " ה אין זיי איז ( ניט נשר בחירת חון גיס ליין הבנה והשגה שבמוח -איז
נשמתם ,נאר אויך ) פון זייער גוף ' נ : יבער דער טעם פנימי דערפון ,מצד
[ וושס דערפ8ר איז אויך דער גוף פון דער מעלה וושס איז דש אין עשי' -
ובלשון המשנה במס' אבות ' י המעשה
8אידן 8מביאות נצחית וועלכע ווערט
ניט נפסד ,וכידוע ' י שז דער " עצם לוז " עיקר :
.
ווערט ניט נפסד ,און פון דעם עצם די פנימיות הכוונה העליונה איז ,שז
לוז" וועט נבנה ווערן דער גשנצער גוף אידן זשלן מעכן 8דירה לו ית '
בתחיית המתים ] . בתחתונים ,אין עוה " ז התחתון שאין
און דעריבער ,בשעת עס וועט זיך תחתון למטה ממנו 9י ,ובמאמר : 20סוף
גוף . נצחיים פון עולם הבא ( אויך ) אין בארוכה . תניא י2
און ווייל שלע אידן זיינען -בלשון
ו .עפ ' ז וועט ווערן פשרשסינדיק
" נצר - שבמשנתנו ) הכתוב ( הראי '
פשריושס מען איז מקדים די משנה ( כל
מטעי מעשה ידי * של הקב" ה -דער -
ישראל ) צום לימוד פון מס ' אבות :
הערט יערער איד די כוונה און פירט
איר דורך בפועל אין " גילויים " זיינען .
2ח יהעיר מהמבואר ( חו * א יד ,ב ד " ה חכמות
. 8 דש חילוקים צווישן איין אידן מיס
כחוץ תרצ -ד ( טה -מ קוגט ' ח " נ ) פ " ב ) שהמאור הוא צוותטן ( ביז עס קען זיין 818וושס איז
כל . בהתגלות ולכז שיש שגור בפי ניט קיין כלי צו זיי ) ,אבער בשייכות צו
להעיר ממכתב כ " ל מן -ח אדמו " ר ( נדפס ) 23
שזו דער כוונת העצמות " לעשות לו
ב התמים " ח -א ע ' לק דבשם שבעולמות התכלית . דירה בתחתונים " -וושס דשם ווערט
"
הס עה " ז התחתון כמכ כ בהאדם התכלית הוא
ע-ש. בעיקר כח המעשה ,
ס ' השיחות תורת * פס -ט .ובארוכה תניא ) 24
והוא ( ב " ק טז ,ב ) . ראה ~ פל " ז . )2 ,
שיחות אבות לקוטי 346
יעדער איד איז מעשה ידי של הקב " ה , קיום דיר
כדי צו 8רויסברענגען ווי
איז ניט שייך 8ז ער ז8ל ניט קענען ווים און לימוד פון מס' אבות -
,
נתברר ווערן 'י און שזו) זחענדיק . ברענגט צו בירור וזיכוך פון חומריות
מעשה ידיו של הקב " ה איז זיכער 8ז בל הגוף -איז נוגע צו יעדן אידן ,איז מען
ידח ממנו נידח ' , 2און ער וואט מו " ס מקדים שז " כל ישראל יש להם חלק
זיכער נתברר ווערן : לעולם הבא" ( עולם החח " ,נשמות
און לאידך :די עבודה איז נש צו בגופים ) ,דערפשר וושס (אויך ) דער גוף
פון " כל ישראל " איז " מעשה ידי" של
.אמוצעוועלכן -ס 'איז אידן
נידעריק "די פשר
"ואדרבה , הקב " ה 6י :ואדרבה ,דוקא אין " מעשה
וזיכוך
דחסידותא"
מילי בירור
זיינען אין דער עבודה" פון ידי" איז דש דער " להתפאר " ,וושרים
הגוף 0י ,ווייל דוקא אין " מעשה ידי" אי " במחשבה איז מעשה " דוקא " סיף
דש דער " להתפאר " ,וכנ " ל 8ז " סוף
תחלה " .
מעשה במחשבה תחלה " . און דערם8ר קען זיך קיין שום איד
ניט להבטל ממנה י , 2אויף ניט מקיים זיין
) ( מתאמרי ( שיחת ש " פ אחרי תשל -ג
מילי דאבות -און אין ביידע קצוות :
סיאיז ניטש קיין גרף וושס קע ( ניט
נתברר ווערן ,ווזירים דער גוף פון
חוץ מאלו שאין להם חלק לעוה " ב ( סנה ' ) 28
פרק ראשון
הדיל :שבער לי דריי ענינים הנ " ל זיינען א " שמאי אומר עשה תורתך קבע , .
לכאורה ניט אין סוג פון " מילי אמור מעט ועשה הרבה ,והוי מקבל את
דחסידותא " -זייער חיוב איז מובן פון ן, כל האדם בסבר פנים יפות "
יך שלתן ,שדער מיקען זיי פשרשטיין און דער פירוש הפשוט פון די דריי בבות
~שפלערנען פון שנדערע ציווים אין תורה פון די משנה איז ( ווי מפרשים זשגןי ) :
און הלבה: 9
וכשתהחעיקר
בתורה " ,שיה " ובלילה
קבע " - עסקך ביום
תורתך " עשה
א ) " עשה תורתך קבע " -רעם זעלבן יגע
לשון געפינט מען שוין אין חיובי רז " ל מן הלמוד תעשה מלאכה ולא שיהה
און סיאיו שרשפגעברשכט להלכה "י : עיקר עסקך במלאכה ' ,ובמארו ' ל ' " עשו
עשה תורתך קבעי ומלאכתך עראי " אמור ; תורתן קבע ומלאכתן עראי "
( היינט אין וושס בששטייט דער חידוש מעט ועשה הרבה " -צוזשגן ווייניק
אויך געפינט ); ד 4שלס מידת חסידות י ' "זשגט
ועשה הרבה ' מער ווי מיהשט צוגע -
תחלה " כמו שמצינו באברהם שאמר
' ואקחה פת לחם ובסוף 5ויקח בן
בקר רך וטוב " ; והוי מקבל את כל האדם
להיחמרי לה הל בחופז דלפגים משורת הדיו (ועד " ז
מילי דברכוח " שם -ע -ד ברכות כ ,ב ) -ראה בסבר פנים יפות " -כשאתה מכניס
הקדמת המהר " ל מפראג לספח דרך תחם ד " ה ופניך להם תתן לא לביתך אורחים
ומסני ודיהוסדר . כבושות בקרקע " .
) 8ראה רמב ם הל ' דיעות פ -א ה -ה .המשך . אבות מס ' אין תמוה : איז לפ " ז
תשצנ 4וידועה ראינת חדה " ז (9 תעריב ח *נ השעץ
ממרגיל ( נדה יז ,א ותוס ' שם ) שורסן חסיד אע " ס מילי דחסידותא ,ווי ( נשר ) רעדט זיך
א. סח , שמזיק לו -לקופד ח "א רז " ל 6זשגן " האי מאן רבעי למהוי
ועד " ז יש להקשות בכמה פירורכם שבמדרש )9
חסידא וכו ' לקיים מילי דאבות " -
בכ"מ .
) שמואל ( ס ' שהובא בדא " ח
ד ה .שז דשם זיינען הנהגות וושס .
( ואדה " ז ) .
רטב " ם הל' ת " ת פ "ג ה " ז טושו ' ע ) 10
.
ריס קנו ,הל ' ת " ת לאדה ' ז סיג סיב ובמקומות ארח
ש איד איז אין זיי ניט מחויב מצד
תורתך קבע " הוא כפשוטו - " ב. הנ -ל מופז שהפ הדין וההלכה ,נשר ער דחרף זיי טשן
בזמז ,שרוב ועיקר זמנו יעסוק בהורה ,ורק מיעוט משורת 7 מצד מידת חסידות -לפנים
זמו במלאכה וראה לקמן הערה . 14 .
וגם :הרי למדין זה מפסוק מפורש ודברת ) 11
.
בם ( ואתחנז , 1ז ובמסרי .יומס ים ,ב שו " ע אדה -ז
הל ' ח "ח שם מ "ב וראה קונא שם סק "א קרוב לסופו , . כסדור אדה * ז 4בפיהימ .
סו ( וכ ה משנה !)
שהרמב " ם סקל דדרשה גמורה היא ולא אסמכחאג יד . להרמביס ( הוצאת קאפח ) הש משנה
סלשוז הטור ( שם סקנץ ) מוכח ,דהנהגה זו ) 12 רמב " ם ,רבינו יונה רע * ב ,וראה גם פרשיי , )2
דתורתו קבע ומלחכתו עראי ,ה א מדח חסידות . 28 ומאירי וראה לקמן סיג והערה .
ראה קו ' א ( כמו שמפינו בחסרתם הראשונים
- ) "- . .
) 3ברכות לה ,ב
הנ " ל בסופו ,אבל ביס כז הופרך שמחי להוסיף ( גם וירא יח ,ה, )4
"
כאז ) ומלאכתך ער ה ( כדלקמז ב " ב קושיא הב ' ) ,כיוז שם ,ז . )5
לקמן הערה . 14 דנזיקין -וגם בזה י " ל דבוונתו שמקיים מילי דגזיקין .
שיחות אבית -פ " א לקוטי 348
מ ' ז8ל ניט נכשל ווערן אינעם איסור יי מען כמה וכמה פסוקים ומארז " ל ,וואו
פון " לא יחל דברו " ' י .אויך אין דעם חיוב דעם וועגן טנגעז8גט ס ' ווערט
אויספיר פון דעם פשל " ועשה הרבה " , תמידי פון לימוד ועסק התורה [ ארן ווי
איז לכאורה ניטש קייד חידוש מיוחד ס ' שטייט אין לנהוים פון דעם פרקיי
מצד מדת חסידותי :אויב 8איד השט גופא " :על שלשה דברים העולם עומד ,
ביכולת צו ט8ז 8סך מצות ומע " ס דטרף על התורה וכו ' " ,און וויבטלד תורה איז
ער ד8ס טין 0י ? פון די " עמודים " אויף וועלכע ס ' השלט
ג ) און שזוי אויך דער סיום פון דעם זיך דער קיום העולם ,איז דערפון אויך
מאמר " :והוי מקבל את כל האדם בסבר קבע " ] ' י . מובן שז עם דטרף זיין " תורתך
8 פנים יפות " -לכאורה איז דשם ציווי איז 8 ב ) "אמור מעט " -ס ' איז
הנהגה וושס פשדערט זיך מצד ועשית " לא יחל דברו " ,וולס דער ציווי תורה ' י
הטוב והישר ,איינפ8כן נימוס און דרך איז מחייב די הנהגה פון " אמור מעט " ,
ארץ ,נשכמער -מצד דעם ציווי י2 שז מ ' זאל זיין געהיט אין רייד און ניט
ואהבת לרעך כמוך ( מה דעלך סני זיכער 8ז צוזאגן סיידן מ 'איז אינגשנצן
לחברך לא תעביד יי ) ,און ניט דוקא מצד זיין ' י ,כדי קענען ממלא עס מ ' וועט
? מדת חסידותי
אויך דשרף מען פשרשטיין ( נשך ב. משנה ב ' . ) 13
מאמר ( וו8רום שמאי ה8ט דיך זיכער ה " ז חיוב מצות והגית בו יומם ולילה ( רמב " ם שם
פ -א ה ח .הל ' ת -ת לאדה -ז שם ס " ד .וראה טושו ,ע .
רסר ' ג . שמע יו " ד ב. ראה נדרים כב ,א .עז , ) דו סקרה ) . .
( ואדה ז )
וראה ג " כ קהלת ( ה ,א ) -ע " כ יהיו דבריך ) 18 הא ' ) ,מגן לכאורה י " ל ( וראה מילי דאבות ( פי '
שם . ובמפרשים מעטים . אבות ( להרשב -ץ ) ,נחלת אבות ( בשם המפרשים ) )
.
שיש לפרש שהחידוש הוא רק ב אמור אף ) 19 שלא למי . .
שהוראת שמאי עשה תורתך קבע " הוא
ע שיותיו .
. מעט ' ,שתמיד תהי ' אמירתו מעט לגבי הגיע למדה זו שיוכל ללמוד מעמי ההלכות כו ' אף
יתרה מזו :צריך כל אדם כו ' לשקול ולבחון ) 20 אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו ונקרא בור
בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחי ' מלחמה עצומה כו ' אינו חיב כו ' לעשות מלאכתו עראי כדי להרבות
כו ' בבח " ועשה טוב כו ' הרבה יותר מחפצו ורצונו ואהבת חסיד ( ח עושה בחדת כו ' אא -כ בלימוד
פ .ל). לפי טבעו ורגילותו כו ' ( עיין תניא התירה ,אבל מן שזוב יוצא ידיח בקביעות עתים
קדושים יט ' ,ח ובפרט שלקבל בספץ הוא . ) 21 .
לת ת ( הלכות ת " ת לאדה -ז שם ס ד .וראה קו -א שם ..
מי -ב ) . פחות מלקבל בשמחה ( פיה ,מ פ ' ג , וזהו מילתא דחסידותא שנדברי לסופי ). סק -א קרוב
ופשוט שאיו למר שזהו חידושו של הלל ) 22 שמאי ,אבל א ) דוחק לומר שהוראת שמאי הוא רק
זו היא כל התורה כולה ואידך . דוקא ( כ -א - ועיקר :אז הו -ל להדגיש ב) .
שנקרא בור כו ' , לזה .
פירושה הוא , ) -ואדרבא זהו פח ( ח מ " ואהבת לרעך . .
ומלאכתך עראי ,ע ד מ -ש לקמו . ( העיקר ) ולסיים
שם ). כמוך ( -ראה שבת לא ,א ובחרא -ג .
פיד מ ' הוי ממעט בעסק ו ? 0וק בתורה -ג ) הוראה ..
ויתירה מזו ,הרי ( לפי ' הרע " ב וכו ' ) זה בכלל ) 23 176 - 7 זו נאמרה באבות פיד שם ( ראה לקו " ש ח 1 -ע ,
מצות הכנסת אורחים גופא ,כי ( בל ' הרע -ב עצמו . ) 12 והערה
מאבות דר -נ פי ,ג בסופו ) כל הנותז ופניו כבושות ג. מטות ל , ) 15
בקרקע אפי ' נתז כל מתנות שבעולם כו ' כאילו לא ולהעיר שנצטווינו ( קדושים יט ,לו ) היז צדק ) 16
( חן כלום .ועד " ז בצדקה דכאשר נותנו בסבי פנים יהי ' לכם -שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ( -ב " מ
רעות ופניו כבושות בקרקע כו ' אבד זכותו והפסידה . .
מט ,א פרש " שם .וראה שן -ע אדה ז או ח ס " קנו .
ה .ד ) . פץ עניים הל ' מתנות ( רמב -ם שם ) , מ " ב ובהמצויל
349 שיחות אבות -פ " א לקוטי
8ד 8רט אויך אויף 8צווייטן טנדערש - געזאגט נשך פיל מאמרים בהנהגות
דיקן פירוש ; און ווי מ ' געפינט אין מס ' האדם ,און נשר די דריי זיינען דט גע -
אבות בנו "כ משניות ,שז עם זיינען דש ברטכט געוו8רו אינאיינעם ) איז משמע ,
גשר 8סך פירושים פון גדולי ישראל 8ז זיי השבן צווישן זיך 8קישור און 8
( ווי רש "י ,רמב " ם ,מחזור וויטרי און נטך צוזטמענה8נג אין תוכן * ?
2
8נדערע אין
תלמידיהם להתעמק ולחדש כיו " ב - פריער ) ? מרז " ל6י ( ווי דערמ8נט
כמובן ,בתנאי עיקרי ומוחלט עס זשל
זיין מתאים לכללי ודרכי לימוד התורה , ג ) ווי גערעדט מערערע מקליי ,הקט
מתוך זהירות רבה ואמתית בכבוד גדולי 8 אויך דער ( נ8מען פון ) בעל המאמר
" קבלו התורה ( ופשיטא ניט " שרייען " - שייכות און גיס צו הבנה והדגשה צום
ענין וולס רעדט זיך אין מאמר -מיט
דעתי " ) ,זהירות הכי גדולה אויף ניט
מגלה זיין פנים בתורה שלא כהלכה מטס ווערן די דריי ענינים הנ " ל מער
ופסק הדין א ז וו . .. מוסבר דערמיט וולס " שמאי " איז דער
מטס הקט זיי געזטגט ?
דערפון איז מובן ,טז דטס איז ווי די
פילצ8ליגע (אויך היפכ 'דיקע ) פירושים כאן המקום להעיר :נעטש דער ג.
אויף תורה שבכתב ,וועלכע זינען שלע מקור פון פירוש הנ " ל ( סעיף א ' ) איז אין
דאורייתא פיטטיא אין עכ " פ נכלל אבות דר ' נתן ' י ,פונדעסטוועגן איז ד8
טביןי " ( 2און בש אמת ' ע גדולי ישראל -
ג ' אזהרות הזהיר ( ועוד ) : ראה רע -ב כאן ) 24
אין די שבעים פנים לתורה ~ י ) ; און בפרט
ובנחלת אבות בסוסו מבאר טעם כו ' . שמאי כנגד
"
בה ב חיוב " לאפשא טז ס ' איז דש דער הסמיכות ,כי מי שיעשה תורתו עיקר בכל מעשיו
-וולס מער צוגעבן ,מחדש זיין אין כו ' שמר מעט ויעשה הרבה לפי שכו צותה תורה
תורה [ און במיוחד ווען לויס דעם אבל לפי -ז . ואם יעשה כן לא יהי ' לו מחלוקת כו' .
פריערדיקן פירוש זייגען פשר8ז ב 8עם אי -ז ג ' הוראות ,כ -א פרטים המסהעפים ממזהרה
אחת .
שוועריקייטז אין דעם ענין -דחרף קצר . שי -ל לפי שהמשנה הוא -דבר אף ) 25
פירושים ,כפשט רמז דרוש וסוד ( ראה לקמן ריבוי שמאי . אבות ,נחלת אבות כאן בסי ' דברי
בפנים ) .
א ). זח " א יב ,ב .וראה אגה " ק סב -ו ( קמה , ) 31 . אדמו " ר שליט -א ח " א ע כ-ק אגרות קודש ) .
ס-ב . .
הלכות ת -ת לאדה -ז פ ב ,א .לך .המו -ל . רפם
שיחות פ"א אבות לקיטי 350
תורתך קבע " ,טז פון די דריי קוים ז8ל מען שודאי זיך משתדל זיין ,אויף וויפל
ער בוחר זיין די הנהגה פרן " תורתך טבלו קען דערגרייכלי ' ,צו מפרש זיין
קבע " " :אמת טטקע 18 ,ער ה8ט רשות באופן אז ס ' ז8ל פטרענטפערט ווערן די
צו אויסקלייבן וועלכן קו ער וויל ~ י ,ער קושיות וכו ' ,היות 8ז טז רעם וועט עם
קען זיך פירן ווי " זבולון " י ' און זיין פון פעל אין דער הבנה פון דעם ענין -
די תיארי עובדין סבין " ( באופן שז זיין און דשם איז דשך 8הכרח אין לימוד
עיקר עבודה זשל זיין אין קו פון גמילות פהיוי ] , ווורה שבעל
חסדים ' י ) ,לבער מצד מידת חסידות
דעם : וי " ל דעם ביאור אין ד,
ד8רף ער אויסקלייבן דעם קו פון תורה ,
8ז זי זטל ביי אים זייז דער " קבע " און די משנה ( " שמאי אומר כו ' " ) קומט
דער עיקר " . בהמשך צו דער דערמטנטער משנה אין
פרק " על ג ' דברים העולם עומד ינהייב
און דעריבער איז ד 8ניט מתאים דער
על התורה ועל העבודה ועל גמילות
אויספיר פון " ומלאכתך עראי " -ווייל
חסדים " 8 ,ז עם זיינען ד 8דריי זעכן ,
ד 8איז ניט די כוונה צו שולל זיין
" עמוד " 18 יעדע איינע פון זיי איז יימס
" מלאכה " ,שז זי ז8ל ניט זיין בדרך ווטס השלט אויף דעם עולם .און דערי -
קבע " ,נשר צו מדגיש זיין און אויסטיילן"דעם בער ,ווען 8מענטש קען זיך ניט פ8ר -
" קבע " פון תורה לגבי די קוים פון נעמען בכל לבבי ונפשו ומאודו מיס די
.
" עבודה " און " גמ " ח " שלע דריי צוז8מען ,דטרף ער זיך אויס -
קלייבן לכל -הפחות איין עמוד -קו פון
ננחלת אבות כאז ( ועד " ז בפרקי משה להר ' מ ) 35 די דריי " ,אין וועלכן ער זלל טריינטשז
רמאותם השלשה עמודים שזכר שמעון אלמושנינו ) : זיין עיקר " חיות און התעסקות ,און די
הצדיק עשה הלל עיקר מהתורה כו ' ושמאי עשה שנדערע צוויי -קומען דערנ8ך * '4
בעבור הוא שהתלמוד שחשבו מהמעשה עיקר ( סיידן עס איז 18ענין שהזמן גרמא
כו ' , עצמו אמר עשה תורתך קבע המעשה כו '
אגל כו ' ) . להעיר שיהי ' העיקר במעשה ולא בלימוד
( ולזה
( ניצב ,כמבואר בשו " ע וכד ).
לכאורה דוחק למרש שב עשה פרחך קבט -כוונת . און בשייכות מיט דעם זאגט שמאי -
שמאי שהעיקר ( קבע ) הוא המעשה ,ולהעיר שע " פ לויטן דרך פון מילי דחסידותא " :עשה
הפי ' שבפנים ( דוקא ) מתאים זה עם מה שנתבאר
ועוד ) בכ " מ ( אוה " ת ואתחנז ע ' רמא ואילך .
דהפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול ( קדושיז
מ ,כ .וש -נ ) הוא כעין הפלוגתא דב -ש וביה ( חגיגה .
פ -א סוס ד ) " גל אדה " ז ( הלכות ת -ת נל ' ) 32
דב ,ש אומרים שמיס קדמו לארץ ( וב " ה א ), יב , כל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל פש . . .
1 (
קדמה ) . אומרים ארץ ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבוא בגלגול כו '
ס " -1ד . .
ראה בארוכה הלכות ת ת שם פ ,ג ) 36 זו . - וא -א לה להתתקז ולהשתלם כו ' כלתי ידיעה
יח . פרש " י ויחי מט ,יג .ברכה לג , ) 37
) (2ראה הלכות ת -ת שם ספ " ב . .
סוס ' ט . וראה אגה -ק ) 38 א. שזועצל וישב ( כה , תרומה . ראה תו " א פ ' ) 33
) 39ולהעיר מהלכות ת " ת לאדה -ז שם רם -ג ולהעיר גם ממחז -ל תלמוד קלד ) . ולהצ ' צ ( ע ' ב)
זי כראוי כו ' .וראה גם קו " א שם ( ובשרע אורח ר -ס ' וראה ג " כ אגה " ק ס -ה ( קט ,א )
.
קנו ) .אלא דשם " כמו שאמרו חכמים ( לקמו פ 1מ -ד ) כ. ע " ד מרז .ל במאי זהית טפי ( שבת קיח ,סע . ) 34
כר היא דרכה של תורה כו ' , -היינו ההדגשה דחיי ז). וראה אגה " ק סו -ס
כו ' ,העדר המלאכה והעסק ,משא -כ תחי ' צער ואולי יש לקשר זה עם מש " כ בהקדמת " ) 34
החיוב . הוראת -עשה תורתך קבעי -ההדגשה על התניא דנשמות ישראל נחלקות דרך כלל לשלשה
. 12 ראה לעיל הערה ' סי קויו
351 שיחות פ" א אבית - לקוטי
נוגע דווקא צו פסק' נען הלכה למעשה דערמיט איז מובן ,פשרוו8ס ער פירט
און ווערן דוקא 8פוסק בישראל - אויך ניט אוים (נשכדעם ווי ער זשגט
און בשלד דערפ8ר בשווטרנט ער 8 ,ז " עבודה * און " גמ " ח "
" תורתך קבע " )
זטגט " אמור מעט " :דער עסק התורה זללן זייז באופן " עראי " ,וושרום -די
אין דעם סוג פון " אמור " - ' 3תגן די הוראה " עשה תורתך קבע " איז געזשגט
ממקנא לפסק הלכה -דטס דשרף זייז געוושרן אויד צו מארי עוברין טניז ,
און רוב הלימוד ווטס זייער רוב התעסקות איז (ניט איז
" מעט " " דער עיקר
דשרף זיין גימוד התורה לשמה ,ביז תורה ,זיי זינען יוצא אפילו מיס " פרק
אפילו ע " ר " דרוש וקבל שכר " ' " ,יגדיל
4 נ8ר ) אחד שחרית ופרק אחד ערבית " , ' 0
הורה ויאדיר " ' * . אין קו פון גמילות חסדים ,פונדעסט -
וועגן פ8דערט זיך אויך ביי זיי דער עניז
וויבשלד שזוי קעו זיך אימעצער טועה
זיין ,אין דעם צווייטען קצה און מיינען : פון " תורתך קבע " :דער לימוד התורה
אין דעם זמן מועט ( בכמות ) זלל זיין
היות שז דער " קבע " און הדגשה אין
קבע ( באיכות) ,איינגעקארבט איז נפש ,
לימוד התורה דשרף זייז ניט דוקא צו
פסק ' נען להלכה ולמעשה ובפועל ממש , גטנצן ביז 8ז דטס זטל פועל זיין אויינו
איז אפשר דערפון משמע טז קיום טטג י. 4
המצות בכלל ( מעשה ) איז 8זלך יוטס ועוד -דער לשון " עראי" איז ניט
פשדערט ניט (ח " ו ) ליין קביעות ,צו מתאים לגבי " עבודה " און " גמילות
מקיים זייז זיי מיט מסירה ונתינה - חסדים " ,ווייל זיי זיינעז ענינים עקרים
איז ער דעריבער מוסיף און ז8גט 8ז ויסודיים אין עבודת הוי און זיי מוזן זיין
,שז אין עסק אין 18אופן פון " קבע " :נ8ר צווישן די ג '
"ועשה הרבה " :אמת טשקע ה " קבע " דברים עצמם דשרף דער עיקר
התורה גופא דטרף ניט זייז די הדגשה
זיין איז קו התורה דוקא ,
עיקרית אויף ווערן 8פוסק און פסק ' נען
דינים להלכה למעשה ,שבער עס מוז ה ,נסך ' דער הוראה 8 ,ז צווישן די
זיין די הנהגה פון " ( עשה הרבה " ,טז די דריי קויו איז דער קו התורה דער עיקר
עשיית המצות זשל זיין מיט 8ריבוי " -תורתך קבע " ,איז שמאי ממשיך צו
גדול סיי אין כמות און סיי אין איכות - מבאר זיין ,אין וושס פשר 8אופן
ס ' דשרף זיין דער עיקר לימוד בתורה :
תלמוד " גדול ושגן : רז "ל' 1 וויבטלד
כ) ע -ד ל ' מתז -ל ( שכת קיד ,א .תענית י , ) 43 שהתלמוד מביא לידי מעשה " ,וויולט
ת -ח כו ' זה ששואליי אותו דבר הלכה כו ' איזהו
מעז געקענט דערפון טרויסדרינגען 8 ,ז
ואומר .ולהעיר מנחלת אבות :כי אמור הוא לשון
נופל על התלמוד כו ' .אבל מזה שנקט הלשון אמור
מ'דארף זיך שפגעת נ8ר טיט לערנעז
אין 8ז אופן פון " אסוקי שמעתא אליבא
ולא למוד וכיו -ב ,מוכח שאיז כוונתו לאפוקי עצם
הלימוד אלא עניו אמוד שבלימוד ,היינו אמירה דהלכתא " י , 42ד .ה .ענינים וולס זיינעז
והוראה לזולת ,ולהעיר ממרו -ל ( שבת קלח ,ב ) הנך
בסידורו ) . ו מ -ו ( כגירסת אדה " ז . אב ) 48
ראה המשר תרס " י ע ,קיא ואילך ,ד " ה וישא
.8 " י
תענית פ ,א .מכות י ,
) 41
50ן
יאילך) . 596 .
אהרן תרצ " ד ( סה מ קונטרסים ח "ב עי
( בכ " מ .
בשמחה . האדם
353 שיחות פ"א אבית - לקוטי
בעומק ובפנימיות יותר י "ל די ח. געבו ניט נ8ר מיט מעשה המצות
שייכות פון די דריי הוראות הנ" ל צום .
בריבוי ,נ8ר אויך מיט דעם זולת ווי קען
מען זיך מתגבר זיין אויף די שלע
" שמאי " . בעל המאמר
סתירות ? ) י ' .
ובהקדים וולס אין די דריי הוראות
איז די משנה מקדים און איז מודיע ,
געפינט מען 8צד השווה :אין ערשטן
ענין ,טז דער עיקר " קבע " דשרף זיין אין 8ז דער בעל המאמר איז " שמאי " :דורך
( דעם תוכן וושס איז מרומז אין ) " שמאי "
תורה און באופן פון "אמור מעט " -
וועט ער קענען דורבפירן שלע דריי
ד .ה .טזט לימוד וולס איז לשמה ניט
צולים פסקינען הלכה ( כנ " ל ) -דריקט
הוראות .
זיך ארן דעם אוים טז זיין לימוד התורה ס 'איז מבואר אין לקו " תי ' וועגן ( דעם
איז ניט צוליב 8צווייטן ענין ,אפילו ניט נק ' שמאי נאמען ) " שמאי " ,שז " ע " כ
צוליב קיום המצות ,ניר צוליב תורה " . כענין שארו "לי ' ע " פ " ושם דרך כו' כל
השם אורחותיו ,דהיינו ששוקל דרכיו
מזוי אויך די צווייטע הוראה " ועשה
איך ומהו כו '" -שז דער נשמען " שמאי "
הרבה " 8 ,ז אויך בשעת תורתו איז קבע
( וולס איז פון לשון " שם אורחותיו " -
און " אמור מעט " דשרף ער מרבה זיין
ששצן און וועגן זיינע דרכים ) איז מרמז
בקיום המצות ,וולס ד8ס מיינט טז זיין
קיום המצות איז ניט צוליב ( הצלחה אוו לערנט8 ,ז 8איד דשרף 8פש8צן און
טפוועגן זיינע דרכים ,זיין זמן און זיינע
ב ) לימוד התורה ( -בטוו8רענען ווי די
הוראה פון מרז " ל " " כל האומר איו לו
געוו8רז . זיינען אים געגעכן ווים כחות
אלא תורה אפילו תורה אין לו " ) ,שז אויך און 8ז ער וועט 98ששצן און 8פוועגן
יישב אוהל ד8רף ז " ז די עבודה 8 ביי די כוחות וולס מ ' הטט אים געגעכן
פון גמילות חסדים און כללות קיום מלמעלה ,וועט ער אויסגעפינען שז ער
המצות ,וולס זיין עשי ' ( פון מצות ) איז הקט דעם כח און די מעגליכקייט
דעמאלט בבחי ' " מעט " י ' -צוליב אויסצופירן די עבודה אין שלע דריי
אופנים הנ " ל (ובפרט אין דעם זמן וושס
עשה תירקד . ועוד להעיר דגם בההוראה ) 55 איז בששטימט פשר דעם לימוד פון לי
התל . .
עבודה וגמ ח ' מודגשת נקודה . קבע -לגבי אבות ,וולס דעמטלט ווערן געגעבן
שכפנים ,שהרי עיקר הענין דמעשה המצות רבפרט
גפה -ב וחלקו בעולם , לברר כשביל היא גס -ח
משא " כ בעסק התורה שע " י מתייחד עם קב " ה ( ראה ואילך . ע ' 318 להעיר גם מלקו -ש חי -ד ) 51
פל -ז .ועוד ) . תניא שה "ש מח ,רע " ג . ) 52
א. ' במות קט ,ב .יראה לקו -ת ויקרא ה , ) 56 מו " ק ה ,מע " א . , 53
ס " ה. אגה -ק ) 57 בסופו . תהלים מזמור ג ) 54
שיחות פ "א אבות - לקוטי 354
און אין דער נקודה משותפת 8 -ז ההכרח -שהזמן גרסא :אכילת מצה
סיי לימוד התורה סיי קיום המצות און בפסח וכו ' 8 ,דער כדי זיין תורה זשל זייז
סיי זיין מקבל זיין יעדן אידן איז יערער כדבעי ' .
1
פון זיי 8מטרה ותכלית פשר זיך ( און און וויבשלד שז דט ויערס געזשגט
ז8ך ) ניט צוליב ' ן תכלית פון 8צווייטער
ועשה הרבה " איז פשרשטשנדיק 8 ,ז זיין
"מעשה
-זטגט זיך שרוים שז ישראל אורייתא המצות איז נשר מצד אשר קדשנו
וקוב " ה כולא חד , 60וולס דעריבער ,כשם במצותיו וצוונו ( אפילו ניט 8לס סגולה
ווי ס ' איז ניט שייך צו זלגן שז דער 8ז תורתו ( וושס איז קבע ) זלל זיין " יש
אויבערשטער איז ח " ו " 18ממצעי " צו .
לו " -השבו 8קיום )
עפעס שנדערש ,שזוי איז ניט שייך צו
ועד " ז אין דער דריטער הוראה " הוי
זלגן דטס כנוגע תורתו ומצותיו און
מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות " ,
( בנוגע הנהגות בני) ישראל .
מטס רעדט זיך ,ווי גערעדט פריער ,
ט טט דער ענין -שז תורה מצות . וועגן איינעם וולס ער וועט פון אים ניט
און אידן זיינען כולא חד מיס קוב " ה - השבן קיין תועלת ,אפילו ניט אין קיום
וועט דערהערט ווערן בהתגלות לעתיד המצות פון גמ " ח ,ווייל דער אדם דשרף
לבוא ,ווען עם וועט זיין דער גילוי פון פון אים ניט השבן קייו שום טובה ( ווי
דעם אמת פון יסוער זלך ,בזמן הזה האדם " ) - דער לשון " כל
שבער איז דשם בהעלם אין דער עבודה יטרום בשעת דער צווייטער ד8יף [
פון כאו "א ,וושס דערפטר זינען דש ואון
8נקומען צו 8טובה יאפילו די טובה -
עס דשרפן זיין ) פשרשידענע סוגים ביי ( דורך מקבל זיין אים אייפהייבן אים
אידן י ' :מארי תורה -וושס זירור עסק
בסבר פנים יפות ) פון זיין נמיכות הרוח
אין גמ " ח ומצות איז ב" מיעוט ימיהם " יי ,
וכיו " ב) ,אפשר שז ער סוט ריס צוליב די
שדער שזוינע וושס ב 8זיי איז עס צוליב
תועלת וולס ער ה8ט פון דעם ,ער איז
תורה ,ווייל " כל האומר אין לו אלא
מקיים דורך שים 8מצוה פון גמ " ח וכו ' ] ,
תורה כו ' " כנ "ל ; 8דער מארי עובדין
סבין ,וולס עיקר ענינם איז משכו פון נ8ר די הוראה איז אויפנעמען יעדן
וועלט 8דירה לו י %דורך קיום המצות איד בסבר פנים יפות בלויז דערפשר
און דער ( חיוב פון) לימוד התורה איז ויייל שזוי איז מדת חסידות. ' 9
ביי זיי מעט 8דער בכדי זייער קיום
המצות ז8ל זייז כדבעי ואון עד " ז איז דש
ג. ראה כג , ראה לקסת ) 58
8ט דער חילוק אין המשך הדורות יי ) ,
שאומר " כל האדם " ( בה -א ) שכולל גב ואף ) 59
יש לומה , ) - אוה " עי 1תוד " ה ומיז ' -במות מא ,א
שמעיו זה שייך גם באוה " ע ,שיש לקבל פגיו בסבר
פנים יפות גם כשיא יגיע עי " ז שזו תועלת לישראל
עליו על ריב ' ז שלא הקדימו אדם שלוס מעולם . .
ולתורה ,מצד זה שהוא מעשה ה אומן שעשש
ואפילו נכרי בשוק ,שבפשטות הות מפד העניו .
הקב " ה 1תעגית כ ,ב ) ולהעיר מברכות יז ,א :אמרו
263 - 4 דכבוד הבריות -ראה לקו -ש חט " ז ע '
שם . ובהערות
א. ראה זח " ג עג , ) 60 וראה א.
) מהנהגה שמאי נשבה לא , להמר י)
ולהעיר . 33 הערה לעיל בהנסמן ראה ] )6 אבל כאן , ] -שושנה לדוו הובא מלקוטים " למשנינו
וחולך . 189 מלקרש ח " ח ס -ע דשאני החם שאם הי ' מקבלן בס " 9י הי ' אחשד "ך
סוסשט . אגה " ק ) 62 לדעתו . להנכרי לקרש שיש מקוס
355 שיחות -פ"א אבות לקוטי
- 98 זייז " שמאי " ,ער וועט שפששצן און און דשם איז די שייכות פון בעל
וועגן זיינע כחות ,וויסענדיק שז ער השט המאמר " שמאי " צו די דריי הוראות
8נתינת כח מיוחד אויף קענען זיי שלע 6 אריז " ל ' הנ " ל :סיאיז ידוע וושס דער
דורכפירן . ז8גט 8 ,ז לעתיד לבוא וועט זיין די
מודדין בה מודד שאדם ו " במדה הלכה ווי ב " ש ,ד .ה .די הוראה פון די ג '
לו " ' , 6דורך דעם וושס 8איד איז מקיים ענינים הנ "ל זהנען פשרבונדן בעיקר
דעם גשנצן ציווי פון דער משנה ביז צום מיס דעם גילוי פון דעם אמת פון כל
סיום " -והוי מקבל את כל האדם בסבר דבר לעת "ל .
פנים יפות " איז ער זוכה שז מ ' ווייזט אים שבער וויב8לד שז שלע גילויים
מלמעלה " 8סבר פנים יפות " , 66און דלעתיד זיינען תלוי במעשינו ועבודתנו
י , 6ביז צו די חיים כל זמן משך הגלות א ,און אין זיי איז דש
" באור פני מלך חיים "
נצחיים וושס וועט זיין לעת " ל בקרוב 8מעין פון דעם גילוי דלעתיד ,איז מובן
ממש ,אין דעם זמן פון תחה " מ ,וולס כל שז במעשה בפועל עכ " פ דשרף אויך
ישראל יש להם חלק לעולם הבא . בזמן הזה זיין דער קיום פון די שלע
ה) ( משיחת ש -פ שמיני תשל - דריי הוראות ,און במילא וועט ביי אים
ב. ראה לקוית ראה לב ,ריש ע . ) 66 ג. לקאת קרח נד , ב. לזח -א יז , מלם ) 63
סו . משלי טז , ) 67 רפל' ז . תניא ) 64
שיחות אבית לקוטי 356
פרק שני
ג ) וולס איז די שייכות פו 7דער הוי זהיר שמעון אומר , " רבי י א.
דריטער הוראה " ואל תהי רשע בפני וכשאתה ובתפלה ו , שמע בקריאת
עצמך " ( 8ז מיז8ל זיך ניט השלטן פטר 8 תעש תפלתך קבע אלא מתפלל אל
רשע י ,ווייל ד8ס ברענגט מ ' ז8ל זיך ואל .. רחמים ותחנונים לפני המקום
מתייאש זיין פון תשובה און ניט טפ - עצמך " . תהי רשע בפני
ה8לטן זיך פון צו טשו לבקר ) שז עבירה )
דשרף מען פטרשטייו :
-צו די צוויי פריערדיקע הוראות
וועגן דער והירות אין ק " ש און תפלה י ?
ציווי 8 א ) ד8יף מען דעו 8נקומעו צו
) 8ז אין מס ' אבות ( מילתא דחסידותא י
די נקודת הביאור אין דער משנה : ב, מ' מוז זיין זהיר ' אזן 8מצות עשה
די דריי הוראות אין דער משנה זיינען דאורייתא (8דער אפילו 8מ " ע דרבנן י ) ,
פטרבונדן דערמיט וולס דער בעל און עאכו " כ די צוויי מצוות ,ק " ש אוז
המאמר -ר ' שמעון בו נתנאל מי -איז תפלה ,וולס זיינען מצוות עיקריות און
געווען " תורתו אומנתו " יי , ביי אים אין עבודת ה ' ? כלליות 6
דר -ש כאן הוא רשביי [ ולהעיר ,שרק במשנה ,ר ' .
ברש -י ומח ו לא גרסי " ובתפלה ( וראה רבינו . )2
יהושע אזמר עין כו ' -מפרט ומפרש " ר ' יהושע ע -ה אבל אדהיר בסידורו נקט כהגירסא ותויו " ט ) . יונה
הי ' מכלל חמשה התלמידים שנזכרו לעיל . ] -וראה . 15 שבפנים וראה לקמן הערה .
ד -ה. לקמן בפנים סעיף
תקב -ו ) ראה כס ' דרישת מרדכי ( אמשטרדם , )1 1 המשנה . ראה מפרשי )4
לאבות ,דג ' הוראות המשגה קאי במי שעוסק בתורה להדיעות דמצות תפלה היא דרננז ( רמב ' ו )5
בקביעוה ,שאל תאמר שגם בזמז ק " ש ותפלה יהי ' בהשגותה לסהמ ,צ מ -ע ה ' .וכן דעת רוב הפוסקים
עוסק בתורה בקביל שתורתו אומנתו ,ואל ימהר -מגיא או " ח סי ' קו סק -ב .וראה לקו " ח בלק ע ,
בתפלתך כדי ללמוד ,ואל תאמר שאתה נעשה רשע סע -ג ואילך ) אכל ראה תניא פג -ג ,מכתב אדה 1 - .
שמבטל תורה -כי דוקא רשבץ וחביריו אין להרר ,א משקלאוו ( נדפס בבית רבי ח -א כ ,א ( ס '
מבטליו . מפסיקיז לק " ש ולתפלה ,אבל אנו ואילך ) ) , לב תש -מ ) 7 ( קה -ת , 1 אדה . אגרות קשש
( להחיד " א ) , לאבות וראה גם בס ' זרוע ימיז ועוד .ואכ " מ .
כלפי דהוראת המשנה " הוי שיר בק "ש וכתפלה . - . דק -ש ענינה קבלה עול מלכות שמים ( ברכות )6
.
מי שהורתו אומנתו מדבר ( אלא ששם מפרש שגם לי ותפלה ב .ובכ "מ ) . ע. שם כ ,ריש מ "ב. פ ב .
תורתו אומנתו יש לו להפסיק לק " ש -לאפוקי רחמי וייגהו " . 1 עבודה שבלב ( תענית בתחלתה ) ,
מהירושלמי שהובא לקמז בפנים ,וכז להיות זהיר המשנה . ועוד .וראה מפרשי שם ) , ( ביפות
נתפלה -נ ' גם הם מתפללים אם רוצים .ומצייז ודאה שז -ץ אדד " ו או -ה סע -ח סוג ש '. 7 פ -ז )7
עיפש ] . לסביו ברבי יוסף או -ח ס " ע ' , שם . ובם -מ
357 שיחות -פ "ב אבות לקיטי
איז תורתם אומנתם זיינעל אויך מתפלל 2י יוחאי בן שמעון ר' ווי בדוגמא
מזמן לזמן יי -זשל די תפלה ניט זיין ח ') : ( כדלקמן סעיף
אין סו אופן פון " קבע " ( 8ז בשעת מעשה און דער וולס תורתו אומנתו איז ניט
טרטכט ער " מתי אפרוק מעלי עול מפסיק אין לימוד התורה צו קריאת
זה " ' י ,און ער וועט זיך קענען אומ -
שמע -ווי רשב " י ז8גט אין ירושלמי ' י :
קערן צו זיין לימוד התורה יי ) ,נטר זי
לקריתשעוסקים בתלמוד תורהאפילו אנו
" כגק
ותחנונים " . זטל זיין " רחמים
שמע אין אנו מפסיקין " ,
ועד " ז ביי דער דריטער הוראה " ואל און עאכו " כ שז ער איז ניט מפסיק
תהי רשע בפני עצמך " -אויך דטס איז לתפלה ,ווי דער פסק דין ני שז תורתו
פ8רבונדן מיס מעלת רשב " נ ( ווטס לתפלה " ; אומנתו " אין מפסיקין
יו " ד . אומנתו " ) ,כדלקמן סעיף " תורתו ניט ער כליין ה8ט 18 און וויב8לד
ג .אויפן ביאור הנ " ל אין " הוי זהיר מפסיק געווען לק " ש ולתפלה ,הטט ער
בק " ש " קען מעז לכאורה פרעגן :די געד8רפט בטווטרענען זיינע תלמי -
דיעה פון רשב " י 8ז " לק " ש אין אנו דים 8 ,ז זעענדיק זיין הנהגה זלל ביי 4ן
מפסיקין " ברענגט זיך נ8ר אין ירושלמי , זיי צולים דעם ניט ווערן 8חלישות אין
( און שזוי איז אויך 2י לדעת הבבלי יבער די מצות ק "ש ותפלה .
די הלכה ח ) זיינען אויך די ווטס " תורתם דערנאך ז8גט ער 8צווייטע הוראה
אומנתם " -און אפילו " כגון רשב " י פ8ר זיינע חברים ' י ,וולס (אויך ) ביי זיי
? וחבריו " " -מפסיקין לק " ש " איז געווען תורתם אומנתם [ נ8ר ניט אין
20 איז די הסברה אין דעם :לויטן כלל ( יין דרגא ,און דעריבער דטרפן זיי יע
8ז מען ד8רף משווה זיין בבלי וירושלמי מפסיק זיין לק " ש ( בדוגמא צו חברי
בל מה דאפשר ( אפילו דורך זלגן 8 רשב "י ,כדלקמן ס " ג ) ] " -כשאתה
איז קצת " ) " דחוק י2 איז וו8ם פירוש מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא
רחמים ותחנונים וכו ' " :אמת טשקע 8ז
ברכות יונהלשנה
לרחף משנהוברבינו הי '
בסופה
מתפלל . .
דרשבר -יה
ראה א)
) ( ח ,לי מפסיקין לתפלה " ,לבער " כשאתה מתפול
" אין
. -וראה ניצוצי אורות ( להחיד " -אין די צייטן ווען זיי זיינען
לזח -ב קפח ,א ועוד . . -א )
יע מתפלל 4י ,כידוע 8ז די וושס ביי זיי
ב. ע " פ ברכות כט , כאן . רש ' ,רע -ב ועוד . ) 18
.1 1 הערה שבת יא ,א .סושו * ע ( ואדה * ז ) או " ח מו " ס קו . 2ן )
.
יד מלאכי כלל ' שני התלמודים אות יו ד . ) 20 ס.ד -ה . הל ' ת " ת לאדה -ז פ " ד
.
וש נ . .
ברכות פ " א סה " ב ,שבת פ " א סה ב . ) 13
אבל בכס -מ לסנינו ( הל ' ,.רחיק . . ביד מלאבי ) 21 שאינם באותו הגדר דתורתם אומנהם .וראה ) 14
גירושין פי -ג הי -ח ) היא כבפנים . מפסיקיו שבת ( וירושלמי ) שם :א " ר יוחנו כגוו א
((
לק -ש ולתטלה .ולהעיר מרמ " א או -ח ט ' צ סייח ,
.ומצלו . - , בעיד צוויי . ) ב לה ( רויה גם שבת ) 4
ז. . ואדה " ז שם סי
מפרש ) א , ( שכח יא 'י רעך [ גון שבתודה ואף הוי זהיר . )2 ולהגורסים ( ראה לעיל הערה ) 15
וטח שהרי הקשו , כלר -- ק 'ש היינו ד .מצלי יש לומר ,שב ' בבות ובתפלה * ) - . ( ולא - בק ש -.
מים [ ( כנ " ל משריקין אין -ל רשב * י היא ~ גס לך הוראות לחביריו :הא ' -שיהיו הראשונות הן
ברכה ךירושלמי מראה יפק חהירושלת ' ) .ויאה לק " ש ) , שהוא עצמו אינו מפסיק ( אף זהירים בק -ש
) קנו ' ו , ( ( שאלוניקי . -רוו יצחק שם כרכיי שם . כבפנים . .
וכשאתה מתפלל כו ' , והב ' . -
.ה -דיש לפרש .כעידן לרמב " ס הל ק
ק [ פ . ' 1 .
במדרש שמואל ,ד כשאתה עד 1 - פי ' ראה ) 16
כי .עיינת . צדויי " [ ומן שרצו יךהךךך מתפלל .קאי על תפלת נדבה .
שיחות אבוא -פ " ב לקוניי 358
זיין שרויסגיין יי -שז ד8ס וולס ער מסתבר צו ז8גל ,טז אויך דא איו ניט קייז
ה8ט ניט מפסיק געווען לק " ש ה8ט זיך פלוגתא צווישן בבלי און ירושלמי ,נ8ר
8נגעהויבו ערשט נשכן שרתסגיין פון עם איו 8חילוק צווישו רשב " י תליין און
:,
מערה ' ,7ווען עס ה8ט זיך ביי אים
" חבריו " י
אויפגעטשן דער אמת ' ער עילוי אין
דער טעם פשרוו8ס רשב "י השלט 8ז
התורה ,ווי
שבת יי ,
לימוד
אין איו
דערציילט
גמראו " חידוד "
"דישינון " מ' ד8רף ניט מפסיק זיין לק "ש איז ווייל
וזה ( ק "ש
שינון ) שינון ואין מבטל (תין" )ת )שינון
שינוןמפני " זה (
ויש לומר 8 ,ז ר ' שמעון בן נתנאל איז " יי ,און ( ווי
געווען בדוגמא צו רשב " י ( ווי ער איז דער ירושלמי איז ממשיך לויס איין
המערה ) געווען לאחרי יציאתו מן תירוץ ) " רבי שמעון בן יוחי על ידי שהי '
כדלקמן ,און דערפשר ה8ט ער ניט תדיד 4י בדברי תורה לפיכך אינה חביבה
לק " ש . מפסיק געווען ( עליו ) ( קיש ) יותר מדברי תורה " .
ד .שט דער ענין 8 ,ז ביי רשב " נ איז ועפ " ז קען מען זלגן ,שז דוקא רשב " י
געווען " תורתו אומנתו " ווי רשב " י - מליין ' הקט ניט מפסיק געווען לק " ש 1
און ד8ס איז די נקודה התיכונה פון די (וכדיוק הלשון " -רשב " י על ידי שהי '
דריי הוראות פון דער משנה -איז חדיד בד " ת . .אינה חביבה עליו כו ' " ) 6נ ,
מרומז אין דעם ,וואס דער מסדר משא " כ חברייא דילי ' השבן יע מפסיק
המשנה דערמשנט דש ניט שם אביו פון לק " ש . געוועו
בעל המאמר -ר ' שמעון בן נתנאל מיס ועד " ז ביי רשב " י גופא -י " ל ,שז עס
זיין פולן נשמעז ( כרגיל ) -נשר בלויז איז ביי אים געווען 8חילוק איידער ער
ר ' שמעון סתם ,וולס סתם ר ' שמעון איז איז געווען אין מערה און רעם זמן נ8ך
ג8ר ר ' שמעון בן יוחאי 0י .
און אע " פ 8ז בפשטות דשרף ד8ס די
בפירוש , אויסטייטשן ניט דש משנה וראה ע " ד החסידות - מדרגהו . שלמטה ) 22
משנה קומט בהמשך צו די די ישרים מאמרי אדה " ז אתהלך -לאזגיא ע ' ריא .אוה " ת ויקרא
צווישן זיי ר ' שמעון בן נתנאל ,און דער - בנוגע לרשכ " ' עצמו -מתורצת קושיית הגליון
דברים " " הם אמרו שלשה נ8ד ינ שטייס שם ) . הש " ס שכת ומו " ק
בבעל ועדת שם . שבת בירושלמי כ -ה ] 24
.
המאור שם .ובירושלמ ' ברכות :תדיי .וראה ש ר '
רשב . . כגון לשון הבבלי . ועפ " ז יש לפרש ) :7 שם ,דהגירסא חדוד גר ' עיקר לירושלמ ' שבת קרבו
עד שיצא מן המערה . יחביריו " - ,
זה שינו וזה שינוו ' , . [ ובא בהמשך לתי ' הירושלמי
.
ד -ז בס ' יד דוד לתוס ' מו ק שם ( זשם , , ראה ) 28 שם ] . שהוא לעוז חידוד ,וכסים בקו -ע
כמ " ש בתוס ' נמטרה . שלכן הפסיק לק " ש בהיותו א ' סו ) , ( ע' ח "ב המשך תער " ב גם ראה ) 25
.
) 31מונה ח ( ולגייסת אדה - 1 -מ ט ) . ש לזמר ,שהוא רק בתורתו אומנתו בדיגת . "-
2
דעמשלט ווערט ער פשראיינציקט מיט (שז יעדער פון זיי האט געזשגט דריי
תורה ( בלשון התניא יי ) מיט " 8יחוד זעכן ) ,איז דשך מאליו מובן
8ז מיס " ר '
נפלא שאין יהוד כמוהו . .להיות שמעון אומר " ווערט דש געמיינט ר '
לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה " . - 1 נתנאל ' שמעון בן
און דערפון איז אויך פשרשטשנדיק וויבשלד שבער שז יעדער ענין אין
זעלבן הטבן דעם וולס שלע בנוגע תורה איז מדויק בתכלית [ ובפרט 8ז די
8 נימען -וכידוע * י ' ,טז די שמות פון הוראות פון ר ' שמעון בן נתנאל זיינען
כו ' ,גיבן תנאים 'י אידן ,ובפרט פון די אין 8בשזונדער משנה ( כמה משניות
שרוים דעם תוכן ונקודה פון זייער ווייטער פונעם ארס וואו סיאיז מפורש
עבודה -שז ביי זיי איז דא ( בהעלם שמו ושם אביו ) ,ובמילא גיס עם 8מקום
עכ " פ ) " 8מעין " פון סחם " ר ' שמעון - לטעות * י פטר דעם וולס לערנט בלויז
רשב "י ( תורתו אומנתו ) . די משנה ני 8ז דער בעל המאמר איז
און דערפשר איז די משנה מדייק צו רשב "י ] ,איז פשרשטשנדיק ,שז מצד דעם
זלגן דש ר ' שמעון סתם ,טז ד8ס ווטם ר ' טעם פנימי אין די הוראות פון רשב " נ
איז נוגע ( ניט ד8ס ווים ער איז ר '
די געזשגט השט נתנאל בן שמעון
שמעון בן נתנאל ,נ8ר ) ד8ס וולס ער
הוראות איז עס מצד דעם וושס ער השט
אין זיך די מעלה פון ר ' שמעון סתם - איין ענין מיט ( סתם ) - איז ר ' שמעון
ענין דעיקר וש " ג ) ואילך , 82 ע' ח "ט לקו -ש וי ביז תורה מיט זיך פשראיינציקט
( אוה -ת שמבואר ואף הוא בשמיעה . הפנימיות ווערט זיין גטנצע " אומנות " ,קומט דוקא
שם ) , בהמשך תער " ב עד ואילך .ובקיצור ואתחנן ע ' ווען ביי אים איז די השכלה ( פשר -
שלמעלה ראי . שהענין דתורתו אומנתו הוא בחי '
אין תורה בשלימותה ,וושם שטטנד )
אעברה נא ואראה גו ' " -אמי יש לומר : משמיעה . ,
וה .ראי' - . היא בתורה , ( השכלה ) ה שמיעה ' .
.
ולהעיר מהענין ד רואיז את ( שבההשכלה ) , באלקות דשאר האבות שמות העתיק שלא וכמו ) 33
הקולות " . תלמידי ריב -ז -ממשנה ט ' ( ולגירסת אדה -ז -
-נ. ע' ולהעיר מספר היוחסין ( הובא בסה -ד ) 34
) 38להעיר מול -ה יג ,א ואילך ( בהגה -ה ) ע -ד רשב -י אות ב ' ) ,אע " פ שריש סתם בפ -ב דאבות
הזכרת שמות שית סדרי משנה ,מדרשי רז -ל ( אבל שאמר הוי זהיר שזוח הוא ר " ש בן נתנאל דבר
.
אינו מזכיר שמות הח ( א ם כו ' -כי מדבר ע -ד הלמד מענינו . -וראה הנסמן לעיל הערה . 10
עיי .ש ) . .
לימוד מפריס הנ ל , .
שהרי חלוקת המשניות היא חלוקה ע פ ) 35
ד -בכל ב) וע -ד מ -ש בתניא ( פל -ו -מח , ) 39 1 175 תורה ( ונוגע ודכא -ראה לקו -ש ח " ד ע '
בשם מצוה צדקה ) נק ' תלמוד ירושלמי היא ( מצות ועכצ " ל שלימוד משנה זו כמו -ש בהערה .וש ,נ ) -
שבכל .. מחם . .מפני שהיא עיקר המצות מעשיות ב . 9ט הוא עניו בפ " ע .
המצות אין מתלבש בהז רק כח א .מנפש החיונית . . .
לקוטי לוי -צ אגרות ( ס ע ) 36ויצא כס ,לג .וראה
. כו ' . גל נח נפשו החיונית מלובש אבל בצדקה . . שלט :לגבי רשב .י .
שיחות פ"ב אבות לקיטי 360
וואס חסידות ' איז מבאר דעם ענין פו7 4 הער און איז ניט מפסיק צולים קיין
תורתו אומנתו ,שז דער לימוד התורה זעך ( ; ' 0ב ) עס איז דט ( אויד ) ב 8לימוד
איז אין שן אופן פון " ואשים ובהי און ווי מען געפיגט ביי * "', נגלה דתורה
די דברי תורה וושס דער בפיך " ' - 4 רשב " י גופא ,טז אפילו איז מערה איז
לומד זשגט שרוים פון זיין מויל זיינעז עיקר עסקו געווען אין " תורת המשניות "
זיך מתייחס צום א ( יבערשטן :ער זשגט - י.4 " ספר הזהר והתיקוניפ " ) ( און ניט אין
נטך די דברי תורה וולס דער אויבער -
מיס טז אין זהר י, 4 שבער שטורט
שטער כביכול זשגט .וולס 8זש אופן
נעמס זיך מצד דעם ביטול הלימוד " תורתם אומנתם " מיינט מען די וולס
בתכלית צום נותן התורה ,ביז אין שז " לא זזת שכינתא מנהון כל יומיהן " און
זיי זיינען " דירה לשכינתא " ,וולס דער -
לשכינתא " . אופן פון " דירה
פון איז פחדשטטנדיק ( :א ) דער עילוי
ועפ " ז איז מובן 8 ,ז דטס וולס רשב "י פון תורתו אומנתו בטשטייט אין דער
איז געווען " תורתו אומנתו " ,איז עס צו תו - 4 צוגעבונדנקייט ' איכות ' דיקער
פ8רבונדן מיט דעם וולס ער איז גע - רה ,טז זייז גטנצע מציאות איז דורכגע - .
ווען פון די " מארי קבלה " -ואדרבה : נומען מיט תורה ,און כל ענינו איז נטר
ער איז געווען צער וושס ה8ט משפיע ; דשם וושט עה איז ש " דירה לשכינתא "
געווען פנימיות התורה צו די שנדערע ( ב ) טט די צוגעבונדנקייט איז ניט נטר
תנאים י ( 4וואס דערפטר איז ער געווען צו חכמת התורה ,נטר ( בעיקר ) צום נבן
אין דער דרגא הכי נעלית איז " תורתו התורה " -שכינתא " ,וואס שו לימוד
גופא ) , אומנתו " פנימיות " מיט דוקא פטרבונדן איז
התורה ,און ווי עס שסייט בפירוש אין
ז .דערמיט וועט מען אויך הקבן 8
תוספת ביאור אין דעם וושס רשב " י
, , ( דוקא ) " מארי קבלה תקוני זהר ' 4טז
דירה " . שכינה ) עבדין לה ( צו דער
דוקא ה8ט ניט מפסיק געווען לק " ש :
דשם איז אויך דער יסוד פון דעם
כדי 8ז דער לימוד התורה זשל זייז
אין שן אופן פון " ואשים דברי בפיך " ,
כנ " ל ,מוז מעז פריער שסיין אין 8ביטול
בתכלית צו אלקות ,און דשס ווערט
. .
ראה מג " א או " ח מק " ו סק ד .שו " ע אדה ז )
שב ס " ד .שם מ " צ סי " ז .תניא ספכ -ג .יעוד . "
.
אוה -ת ויקרא ע ' רנו .סה מ ד. לח , תו " א 45ן
.
והל ' ת " ת לאדה ז שנסמנו סג ) ראה שו -ע או " ח
הערה . 12
-
לעיל
ואילד .ועוד . תרכ ז ע ,רעא . לקו " ח אחרי .
אגהיק סכ ו ( קמג ,א ) .יראה ! 4ן
' שע " גא ,טז . 146 וכל עסק רשב " י הי ' בנגלה כו ' . כח ,א :
מאמר ל " ג בעומר סע .ב . ראה סידור דש , ) 47 ,
ב -שעליהם דוקא נאמר תצא ח " ג דלח , 142
תרל ,א . ושלאחריו כהמשר יהחרים הבנים " . תקח האם על .לי כב ,וו
תורתו של רשב -י בנגלה שהיתה תורתו . וגם להעיר מעניו המרכבה דהאבות ,דלא רק ) 43
אימנתו פי ' כל ' שלו שהי ' יודע הפנימיות בכל פשושי .
רפל ד . .
פכ ג . ( תניא .כל .ביהם . מרכבה שהיו
עצמות הי ' ממשיך לומד וכשעה שהי ' ההלכות פכ .ג ,
) ( שם כוים . שכל אבריהם . .
כ א גם מל " ט ) ,
חרס -ו מ " ע ( המשר החורה . ע " י פנימיות . אוא " ס . מרכבה . היו פליט ) ( שם להם . הם יכל אשר . 1
מחבר סחים וגליא הי ' ועוד ) ,כידוע שרשב -י ,
מה . ( א ,בו -ד , ,על מארי קבור אתמר בהקדמה ) 44
ועוד .וראה בארוכה לקו " ש . 49 נסמן לקמז הערה . .
לא חקח האם על הבנים .ימ ש בזהר הנ ל .אית .
.
חיה ע ' 129ואילך . 1וראה לקו ת מטות פד ,סע ,ג . הכיוגה לאלה שמחברים נסתר ש ( ו - " 1י " ל , ( מארי
יעוד . שם ) . מלך לתקו " ז ונגלה ( ראה לקמו הערה . 47כסא
361 שיחות אבות -פ " ב לקוטי
יוסי * ' הכהן און ר ' שמעון בן נתנאל יי אויפגעטשד דורך דער עבודה פון ק " ש ,
האבן וועגן דעם געהערט " -אף ' 6הם .
וואם ענינה איז מסירת נפש "
פתחו במעשה המרכבה ,אמרו יום א ' רשב "י אבער -ובפרט נ8כדעם ווי
בתקופת תמוז הי ' ורעשה הארץ ונראתה ער איז געווען אין מערה -איז שטענ -
הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה וכו ' " . צו הביטול בתכלית געשטשנען דיק
זעט מען פון דעם 8 ,ז ר ' שמעון בן " אנא ' 0 אלקות , * 9ווי ער השט געז8גט
נתנאל איז געווען פון די " מארי קבלה " , סימנא בעלמא " -ער מצד עצמו איז
און אין טז אופן טז זיין ריידן אין מעשה גשר קיין מציאות ניט און זיין גטנצע
המרכבה ה8ט אויפגעטטז טז " רעשה מציאות איז ניר וושם ער איז " 8סימן "
הארץ וכו ' ויצאה בת קול ואמרה כו ' " - אויף ג -טלעכקייט ; ער איז געווען 8
עם השט ממשיך געווען י ' די שכינה
בתכלית ,וולס דער - לשכינתא "
אויף אים דירהשסייט יי
"פטר
למטה " ,און פון דעם איז פ8רשט8נ -
" מאן פני האדון הו
לשכינתא " . דיק 8ז ער איז געווען " דירה
" דא רשב " י " ;
בפשטות זהו ר ' יוסי הכהן תלמיד ריב ,ז ( וראה ג -כ
מ. סה .ד ע ' ר ' יוסי הכהן ) .ואכ . שם . סה * מ תרכ -ז העמוד ). אוה -ת שם ( בריש ) 48
יהושע . ב " ה בירושלמי שם .ובבבלי -ר ' ) 55 ראה אוה -ת ( ע ' רגז ) וסה " מ תרכ " ז ( ע ' עדר ) ) 49
לשוז הירושלמי שם . ) 56 . .ואפיל הי ' חמ " ד בבחי ' ביטול . דרשב * י שם ,
שם ) בפי ' .
המשך תרס ו ג. ( עה , סדור ראה ) 57 . סחים וגליא . .
( ש ) דוקא רשב י לפי שחיבר
שע ' -לימוד ההלכות הרי אמנח . - . , תורתו . רכה ,א . זח * א ) 50
ממשיך מאור א " ס . .כמשל כלי האומנות כו ' . . וראה בהמצויין בניצוצי זהר לח ,א . זח * ב ) 51
הנ -ל . וראה עיון יעקב ה -א ) . חגיגה יד ,ב .ירושלמי שם ( פ -ב ) 53
שיחות פ "ב אבית - לקיטי 362
במעשה געווען השט ער " פותח " " פתח ר ' איו רעם פירוש פון י6 הידוע
הנ " ל . המרכבה באופן שמעול " וכיו " ב 8 ,ז ד8ס מיינט ,טז ער
הקט אויפגעעפנט 8זיינם ענין וצינור
ט .דער עילוי פון ר ' שמעון בן
כו ' ) -איז ד 8של עילוי אין רשב " נ אויף
נתנאל ' ם דורש זיין במעשה מרכבה
ר ' יוסי הכהן נ: 6
( אויף ר " א בן ערך ) איז אויך מודגש אין
דעם ,וושס דוקא בשעת ער ה8ט פותח כהונה ( די צוגענרייטקייט נ 6לעמוד
" רעשה - מרכבה במעשה געווען לשרת לפני ה ' ) -ר ' יוסי הכהן -במ -
הארץ וראתה הקשת בענן " ( וולס דאס קומט מען דשך בירושה -דעריבער
איז געווען 8נס ,וושרום ס ' איז געווען " פתח " במעשה המרכבה איז אויך זיין 64
תקופת תמוז ,וושס עננים זיינען ניט קיין " פתח " - ניט גזר אינגטנצן שן עניו פון
דבר הרגיל - ) 66ולכאורה פ8יערט ז * ך ; בכח עצמו
ביאור ' : 6 דער שלימות ' דיגער בשווייז שז מען
די גמרא ו ' דערציילט טל עילוי אויף איז " דירה לשכינתא " 8 -ז די ג8נצע
ר ' יהושע בן לוי טז לא נראתה קשת מציאות פון מענטשן איז מיוחד מיס
בימיו ( וו8רום דער קשת איז 8פעולה פתיחה
ווען שןדיאופן וושס
און אין
המרכבה ,איז "במעשה
שכינתא " -
און 8ז אות שלא יחרב העולם " ,ואם יש
- )6 צדיק גמור בדור אין צריך ארת " ' תעלט " רעשה הארץ וכו ' " ,קומט אינ -
היינט וושס איז דער עילוי שז דורך זיין גשנצן פון זיין אייגענעם כח .און דשס
דרש ' נען במעשה המרכבה איז " נראתה וולס רשב " נ ביי געפינט מען דוקא
הקשת בענן " ? ווערט ניט 8נגערופן הכהן ( ער את ניט
געווען 8כהן ' , ) 6און פונדעסטוועגן
איז דער ביאור אין דעם :
בנוגע צו " קשת " געפינט מען צוויי תרע -ח . סדיה כי כאשר ) י6
ענינים ( :א ) דשם איז 8ן אות ברית ש " לא ולהעיר ,שבבבל ' משמע שרק ר ' ' הושע דרש ) 62
פתח. ' 1 ' יוסי הכהז ' אבל בירושלמי , -אף הם ולא י
שם , .
רש -י חגיגה שם קה * ע לירושלמי
נדבה רוחו . משא -כ בשאר השבטים צ " ל ) 63
) 67
שמיט ' , אותו והבינו מרעו וכו ,י ( רמב " ם סוף הל '
ייובל ) .
כתובות עז ,ב .
רש "י כתובות שם .
) 68
) 69
שלוי הבבלי ) - ,
דר ' יהושע לגירסת ועדוז ) 64
ועפ ' ז איז נ8כמער פטרשטשנדיק ווי יה " עוד מבול " 0י ( ,ב ) אויף " קשת "
רשב "נ איז געווען " תורתו אומנתו " אין שסייט יל שז עם איז " דבר שהוא מוקש
טז אופן וולס ער איז געווען " דירה לי " ( עם איז צוגעגליכן געוו8רן צום
לשכינתא " . אויבערשטן ) ,און דערפשר איז דער
דין 2י 8ז אסור להסתכל בקשת ( ווייל
יו " ד .איינער פון די ענינים וושס
זיינען מתאר דרגתו הנעלית פון רשב " י על כבוד קונו " יי ) .ועוד ועיקר
מפורש ("ג )
לא חס
במעשה מרכבה 4י ( דבי '
איז געווען דשם וולס ער ה8ט גע -
עסקינו ) :כמראה הקשת אשר יה " בענן
זטגט ' י " :יכול אני לפטור את כל העולם
גו ' כן מראה גו ' הוא מראה דמות כבוד
און וויב8לד שז ענינו ; כולו מן הדין "
ומעלתו פון רשבי השט זיך אויסגע -
ה ' איז מובן שז , .
דריקט אין דעם וולס ביי אים איז גע - ד8ס איז 8גילוי נעלה פון שכינה
ווען תורתו אומנתו ,איז פשרשטשנדיק , וולס ברענגט טז עס זלל זייז דער " קשת
8ז דטס וואס ער האט געקענט פטריו בענן " יי .
את כל העולם כולו מן הדין איז פ8ר - דער ערשטער ענין פון " קשת " איז
בונדן מיס דעם ענין פון תורתו נ8ר ייעז עס קומט ביומא דעיבא ( אין 8
אומנתו 9י. פשרוו8לקנטער ט8ג ) ,וושס די עננים
ווייזן שז עס איז 8ט8ג פון דינים
שהוא מעורב בדור ,מתקן מזכך שם ) , ( רש -י כתובות
קשים 6י ,
שרשב -י לא נראתה ועד -ז מה : ומטהר אנשי דורו
ב. .
קשת בימיו ( ירושלמי ברכות פיט ה נ .ב -ר שם , די עננים (און קשת ) וואס יבער
י " ל שזהו ועוד ) - א. רש -י נח ט ,יב .זח -ג סו ,א .לו , דורך דעם וולס מ 'דרש ' נט קומען
מצד מעלתו שהי ' בבחי ' יסד ט [ לם ( זח -א רנה ,
במעשה המרכבה -זיינען ( ניט 18אות
שלמעלה אפילו מבחי ' ,בני וירא ) , .
סע א ז -ח ר פ . . אויף שולל זיין " דינים " יי ,נאר ) בלויז 8
.
עלי " ( סוכה מה ,ב ) ,ופעולתו ש כל היבא דהוה מחי
ר -א הוי מסי ר ש ואמר איכא מילתא רבעי לחקוי . .. סימן אויף 8גילוי נעלה פון שכינה ,
כו ' ( שכת לג ,סע ' ב ) [ ולהעיר מנצו ' א לזחול ( רכה , .
; במחוז רשב י לא נראה הקשתן . א ) ,דרק
משא " כ מצד העילוי ד תורתו אומנתו -שענינו . ואילד . נח ט ,ט ) 70
בפשטות -התעסקות בתורה ולא בהדור , -עם ג. ב -ר פל -ה , ו) 7
( העולם ) שמסביכו ( וראה סידור עה ,ג -ד ) -י " ל , ס -א . . .
חגיגה טז ,א טושו " ע או ח סי ' רכס ) 72
שמצד עילוי ה נעשה רק יכול אני ופטור את כל . , ב. .
חגיגה שם ,וראה זח -א עא ,ב זח " ב סו , ) 73
העולם כולו מן הדיו ( -סוכה שם ) ,כדלקמן בפנים ועוד . מע "א. זח -ג פד ,
סעיף יתדי . . שם ) . א ,כח ( כמובא בחדאיג יחזקאל ) 74
שם . סוכה ) 78 זח -א בהקדמה ( א ,ב ) ובהנסמן בניצוצ ' ראה ) 75
ד. ראה גס לקו -ת מטות פז , ) 79 ב. זהר ( שם ) ושערי זהר ( מרגליות ) לחגיגה יד ,
ב .ועוד . ברכות לב , ראה ) 76
בתורה
ב) הדור ( .כ
וח"-אג ( ט . בצרנ בדר [
תפלה ) לשחים
שהעיד.
[ לא ) -ט ,יולהעם
דיבור , בקה -ע לירושלמי שם ,דמה שנראתה הקשת ) 77
.
מצד תה שפטל ע -זה ( אלי י -ל שוה [ שלו . ההרה עסקיגן . דבנה
גב . ( כדמשתט בסה -מ תרכ -ו שם - ( על אנשי דור ובכל אופז גם לפירושו יש לומר ,ע " פ משתת
אני לשלם בפ . .ד .
. יה3 ט ( דוי ,ראה חקי . ) . ואילך ) ,דמה שלא נראה 1235 בלקו ש ח " ד ( ע ' .
שם ) . ( שבת אתה . [
הקשת בימי ריב"ל הוא להיותו .צדיק גמור בדור .
שיחות פ"ב אבית - לקוטי 364
צוויי הוראות איל דער משנה ) ,וולס מצד מיהטט שוין שמשל גערעדט בשרו -
דעם איז ער מגין אויף זיין דור און איז כה " ' אין רעם מאמר פון רשב " י " יכול
אני לפטור את כל העולם בולו מן הדין " ,
סובל כל עונותיהם " -דטרף מען "השבן
די בשוושרעניש פון " ואל תהי רשע טז דשם איז ניט דורכדעם וולס ער העט
בפני עצמך " : געקענט ב8ווירקן די אנשי דורו און
בכלל ,איז טזח וושס הטלט זיך ווי ש פועל זיין זי 4זטלן תשובה טשז י " ,נשר טז
זיין זכות איז געווען טזוי גרויס ,טז ניט
רשע ( ובמילא וועט ער מצד עצמו ניט
זוכן תשובה סטן ) ,איז די הנהגה פון קוקנדיק אויף די עוונות פון דעם דור ,
איז ער " סובל כל עוונותיהם ופוטרן מן
8ז "מיאה עניותא ליהודאי " " - הדין " ינ
' ברענגט אויפן מענטשן פורעניות
ויסורים ר " ל וושס צעברעכן זיין מציאות וויבטלד טז ביי רשב " נ איז געווען
; און ברעבגען אים צו תשובה דער עילוי פון תורתו אומנתו בדוגמא
צו רשב " י כנ "ל ,איז אויך זיין אויפטטן
משא " כ אין דורו פון רשב " נ ווטס זיין
אין וועלט געווען ע " ד דעם עניז ( וולס
זכות השט מגין געווען און פשרהיט פון
פורעניות , רשב " י השט געזטגט ) " יכול אני לפטור
את כל העולם כולו מן הדין " .
דערפטר הטט מען געדטרפט במיוחד
בטווטרענען " ואל תהי רשע בפני עצמך " ע " פ זה וועט אויך ווערן פטרשטטנ -
דיק די שייכות פון דער דריטער הוראה
-שז מ ' זשל וויסן זיין 8 ,ז יעדערער קען
און דחרף און ( סו " ס בל ידח ממנו נידח אין דעה משנה " -ואל תהי רשע בפני
און ) ער וועט תשובה סטן ; און נשכ - עצמך " -צו די פריערדיקע צוויי :
מער :ער דטרף ניט טנקומען צו יסורים דוקא מצד דעם וושס רשב " נ איז גע -
וכו ' ,ניר ער קען תשובה טשן מתוך ווען " תורתו אומנתו " ווי רשב " י ( ווי דטס
הרחבה וחיי מנוחה ושלוה . ווערט אויסגעדריקט אין די ערשטע
פרק שלישי
שייכות צו 8הנהגה פון מידת חסידות , סגן הכהנים אומר " רבי י חנינא י א.
טדער צו 8זהירות לפנים משורת הדין מלכות של
הוי מתפלל בשלומה
אדרבא בשוו8רענען פון " חיים בלעו " שאלמלא מוראה י איש את רעהו חיים
וולס איז דער דיוק הלשון " איש ב) א ) רז " ל זלגן ' " מאן דבעי למהוי
את רעהו חיים בלעו " ? דער לשון וושס חסידא לקיים כו' מילי דאבות " ,וושס
איז רגיל ופשוט אין שזש פ8ל איז ד8ס מיינט ,שז די מסכתא אבות ב- 8
שטייט פון " מילי דחסידותא " ,פון 8זעל -
וגו לשון הכתוב נ " אין
אלקים דער
הריגה " ,ווי
"יראת
' והרגוני " ,שדער כע הנהגות וושס מזריז אין זיי ניט
מחוייב מצד הדין ,נשר מ ' דשרף זיי טשז
אויך )וכיוגע -
שטרן ) און געלט -
ווערט ( רויבעריי דש "מיינט
גזילה " ( אויב
"ב מצד " חסידות " -לפנים משורת הדין ,
-פשרוושס ווערט דש גענוצט 8חידוש [ על דרך ווי די הוראה אין דער
לשון וענין " חיים בלעו " ? 6
ערשטער משנה פון דעם פרק " :הסתכל
ג ) 8לע ענינים אין וועלט זיינען תלוי בג ' דברים ואין אתה בא לידי עבירה " -
אין אידן י ,ווי עם שסייט * י " את העולם שורת הדין פיז מחייב נשר טז דער איד
נתן בלבם " ,פון דעם איז פשרשטשנדיק , זלל ניט סאן די עבירה בפועל ,און אויף
8ז דער ענין פון " אלמלא מוראה איש דעם איז משיף די משנה 8הנהגה
את רעהו חיים בלעו " איז דש אויך ח " ו חסידותית שסייען אין 8מצב פון יראת
בש אידן י ,ואדרבה -דורך דעם וולס החטא ( און ד8ס איז אויך 18עצה און
שנווייז ) שז ער זשל ניט צוקומען (אפילו
נשענט ) דערצו -דורך טריינטרשכטן
שצריך ישמור לח " ו וחיי רעד ( שלא יבלעו י) 4
זיך אין די דריי זשכן איז " ואין אתה בא
על מ" ע .
וגם הפרט ד הוי מתפת כו ' , -הרי חיים ) .
היחיד 7התפלו על חייו ( ראה רמב -ם הל' תפלה פ -א לידי עבירה " ] ,
התפלה מצות שרש תלג . מצוה חינור ב. ה. " הוי מתפלל בשלו - שבער די הוראה
בתחלתה ) .
וירא כ ,יא . )5
מה של מלכות " האט לכאורה ניט קיין
בתו -ח לע -ז שם :לפי שהכלוב המשיל את בני )6
האדם לדגי הים והדגים בולעיז זה את זה חיים לכד ב. משנה ) ו
נקט הכי אבל במאמר ר ' חנינא עצמו לא נזכר כלל . כ -ה הגירסא בדפוסי משניות שלפנינו ( ובע " ז )2
הכתוב ותעשה אדם כדגי הים -שבע " ז שם ,ומובז . אבל בשינויי בסדורו . וכיה גירסת אדה * ז א), ד,
שנקט הכי כי יש מצב ותוכז כזה גם בכני אדם .וראה כת -י ( נ .י . .
נוסחאות למשניות -חנגי ' " וב -ה במס ' ע " ז
מגז אבות ( להרשב -ץ ) -הובא במד -ש כאז :ולשוו . .
תשתו ) ,ר -ח ע " ז שם ובכ " מ ולהעיר מר " ה יד ,ב :
הכתוב הוא כו ' .ובמצו "ד לתהלים קכד ,ג . ר' חנניא .ואכנס . א -ר חנינא ואיתימא
ר -פ ורמב -ן ( רשע מרז -ל ע -פ כמוכרח )7 מלכות . בע " ז שם ,שאלמלא מוראה של )3
בראשית .ועוד ) בראשית -בשביל ישראל שנקראו וליתא מלכות.) . בעץ * ז שזוז חו " מ סי א " מורא
( ועד
ראשית . .
ראה דקוס שם וראה שם . ,כת -י הנ -ל ור -ח
ע -ב . במדבר ה ,ריש לקטת יא . קהלת ג , )7 . כאז . נחלת אבות לאבות
כלומר קאסח ) : .
פיה -מ להרמב ם ( תרגום ראה )8 .7 הערה 347 .
ב -ק ל ,א וראה לעיל ע' )4
שיחות פ',ג אבות - לקוטי 366
להלכה נוגע איז דשם [ און בדיוק אידן פירן אוים די הוראה ,ווערט דער
למעשה * יי :ווען איינער איז מקדש את עם ( 8ז ענין אויך אויפגעטטז אין וועלט
האשה " על מנת שאני יודע לשנות " ( שז זטל ניט זיין " איש את רעהו חיים
די קידושין זיינען אויפן תנאי שז ער קען בלעו " ) ,
משניות ) ,דיש לומר 8ז עס זיינען גענוג
ולכאורה איז תמוה :ווי איז שייך
(און נויטיק ) צו קענען דריי משניות ת ] ,
מ ' זשל ויעגן אידן זלגו ,טז כעטש
ויטס י " א 8ז ( אויך ) צוליב דעם האט דער
ס ' זיינען שטרשן כו " כ קלשרע ציוויי ה '
שלסער רבי טריינגעשטעלט די מסכתא
בזה ,איז ווען ניט די מורא פון מלכות
אבות אין זיין סידור * י -צו וויסן דעם
8איד " איינגעשלונגען " ( און ניט יושלט
המשניות . אופן פון חלוקת
, '? סתם 8צווייטן ,נשר טפילו ) " רעהו "
איז ניט מובן :וושס איז דער המשך און בפרט ,כנ " ל 8 ,ז דט רעדט זיך וועגן
און שייכות פון מאמר " שנים שיושביז 8אידן וולס ( לערנט אבות ,ווייל ) " בעי
וכו ' " צום מאמר " הוי מתפלל בשלומה למהוי חסידא " -דטרף ער הטבן די
כו ' " ,וולס דערפשר שטייעז ביידע אין בשוו8רעניש פון " הוי מתפלל בשלומה
איין משנה ? -לכאורה זעט זיך ניט קייז של מלכות " טז ער זלל ניט " בולע " זיין
זיי יי . קישור צווישן
? " רעהו "
[ ואדרבא ,די סברא איז מחייב ,שז דער ב .נ8ר דעם געברשכטן מאמר
מאמר הטט 8שייכות און דטרף צו - שסייט אין דבר משנה 0י " :רבי חנינא יי
געשטעלט ווערן צו דער ו [ ייטערדיקער בן תרדיון אומר שנים שיושביו ואין
משנה " ר ' שמעון אומר ג ' שאכלו . .ולא ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים
אמרו עליו דברי תורה " ,וולס אויך כו ' אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי
ד8רט רעדט זיך וועגן דעם עילוי פון תורה וכו ' " .
דברי תורה בחבורה ( און דער חסרון פון
שוין מערערע מטל גערעדטוי 8 ,ז
תורה ) ן . ט חבורה 18דברי
דער פשנשנדערטייל פון די משניות איז
דער ביאור אין דעם : ג.
חיים . בולעים זה את זה לולא יראת המלכות הי ,
וויבשיד די מסבתא אבות שנטהטלט
[1
" מילי דחסידותא " ,ווי דערמ8נט אויבן , כו ' , מלכות עלינו כו ' היית בולעים אחד את חבירו
ולהעיר מהגירסא במחזה שם ,בשש למשניות וכת " י
ואולי י -ל שנסק " מ גם לעניו " המהלך בדרך ) 12 . .בלענו. - .
ע " ז הנ ל ( הערה : ) 2
( לג " לקמן ז' ( משנה ממשנתו , ומפסיק ושונה מדרש שמואל בסוף הפיסקא ואפשר . ראה )9
וראה מדרש שמואל שם מהרב ר ' משה אדהה ) . , ובפי ' מר ' משה אלשאקר
אלמושנינו ) . במשניות דפוס .
לגירסת אדהם בסדורי וכש לו )
.
אה -ע סל ,ח סק -מ ( וראה ב ש חלקת מחוקק ) 13 כת -י תמני . (ג ), ראשון ( נאפולי ,רגב ) ,כת " פארסה
.
ועד -ז להסברא שהביא שם ש די סקג -א ) . שם וכ " ה בדפוסי משניות וש " ס שלפנינו .ובמשניות שזו
. במשגה אחת . פי ' מדרש שמואל וכו ' הוא משנה בפ " ע .וכיה בכת " י
מ "ג . שער הכולל ס -ל ראה 114 פריי , כת " א,
) ( פארמה כתה קופמאז ,
ויתירה מזו :בבא הא ' מדברת בעניו שנוגע ) 15 ( פיק ) ספר יש סדר למשנה למשניות ( מהר -י וראה
לכל העולם ( ראה רש , ' -מח -ו ,מאירי ,רבינו יונה , בתחלתו ד -ה אלה החוקים ,ועוד , ברלין )
אלמלא . והכי מכרח לישוב העולם ועוד ) , רע " ב וגם כאן שינויים ,וע " ד אדה . 1. כ -ה בסידור )1 1
מוראה איש את רעהו חיים בלעו " ,ובבא הס ' - חנני ' .כ " ה ( להיעבץ ) : הנ ל הערה . 2ובלחם נקודים .
בעניז הנוגע רק לישראל ( לימוד התורה ) ,ובמדריגה 1א ~ ' ח . הספרים . ברוב
. .
הכי נעלית שבו -שכינה שרוי ' . ועור . . 1175 ראה לקו ש ח -ד ע ' . 112
367 שיחות אבות -פ " נ לקוטי
אמתי -ווארעם ד 8רעדט זיך ניט 8ז ד8ס זיינען הוראות פשר דשם הייסט
וועגן 8שוטה רשע וגס הרוח ,ח " ו - 8אידן וושס איז גשנץ און 8פגעהיט
איז ד 8שז 8רט פ8ר 8ז 8טענה :סוף כל אין לימוד התורה און קיום המצוות
סוף איז ער ד8ך 8גדול אין תורה און און אים פעלט נ8ר די הנהגה פון מידת
אין קיום המצות וכו ' ,אין דער צייט ווען חסידות -
" רעהו " איז ג8ר סייט פון דער מדריגה איז במילא פשוט ,שז ס 'איז ניט ד8
-און דער חשבון איז אמת און אויס - קיין ארס אים 8נצוזשגן ער ז8ל ניט ב- ' 8
געהשלטן לויטן דרך און מ8ס פון גזלינען 8צווייטן אידן ,און שוודעי ניט
שנ1 תורה יי ,ובפרט אויב יענער ד8רף דער ציווי ער ז8ל ניט 8נרירן דעם לעבן
קמען צו אים אין לימוד התורה און פון 8אידן (איז במילא פשוט פשרוו8ס
המצות . הוראות אין קיום דט שסייט ניט 8בשוושרעניש פון " איש
און דעריבער ,אפילו נשך דער גטנ - את רעהו הרגו " שדער בש ' גזל ' ט ) ;
צער ( וויבשלד נשר שכל' דיקער ) הסברה איש את דיוק איז דש דווקא " ( . . דער
און חשבון 8 ,ז ער ד8רף זיך פירן 8נ - בלעו " :ער וויל ניט שנרירן רעהו ) חיים
דערש ,וועט ער נשך 8לץ ניט קענען פון אייגנטום ) ( און לעבן דעם ח "ו
אפטרעטן פון זיין הנחה ,שז רעהו דשרף " - " ניר צווייטן אידן ,זיין רצון איז
זיין בטל און " בלוע " אין זיין מציאות .
מציאות
צווייטן( דיזללן זיין מעשים )
שז פון
דער לעבן חייםדיבלעו " ,
"און
זיך שלילת די עצה צו פועל זיין ביי
הנ " ל כדבעי ,איז צו מקיים זיין די מציאות ' .י . " איינגעשלונגען " אין זיין
הוראה פון דער משנה " הוי מתפלל ולפעמים איז אדרבא -די מעלות
בשלומה של מלכות " ,וולס דורך דעם ' י יישם ער ה8ט ,שז ער איז נשנץ אין
וועט ביי אים דערוועקט ווערן די מורא לימוד התורה און איז שפגעהיט אין
פון מלך מלכי המלכים הקב " ה ' י -און מצוות ,כנ " ל ,און קעגו דעם זעט ער פיל
דער הרגש היראה השט בכח צו פועל חסרונות ביים צווייטן אידן ,בפרט ווען
זיין ביי אים 8 ,ז ער זשל זיך ניט השלטן יענער איז 18איש פשוט אין ידיעת
אידן .ני . גרוים לגבי 8צווייטן התורה און 8מ8ל אויך מיס 8העדר
זלגן 10 די הסברה אין דעם :רז " ל הזהירות אין קיום המצוות -בריינגען
עם צו ,און זיינען ב 8עם מכריח 6י די
מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקי - "עא
" ,די הסברה דערפון איז ,כידוע י, 1 מסקנא ,שז יענער ד8רף זיין בטל צו
אים .און נשכמער -עם איז 8זכות און
18עילוי פשר יענעם 8ז ער וועט זיין
כב . להעיר ממחיל ( ספרי ( וסרש " י ) עקב יא , ) 17
( ע " י ) הדבק ולדבקה בו ועוד ) : וראה כתובות קיא ,ב . מציאות . " איינגעשלונגען " אין זיין
בחכמים ובתלמידים . ש כדי צו שולל זיץ שזע הרגש און .
בתחלתו . אדה " ז ) ראה טושו -ע ( ושו " ע ) 18 הנהגה איז ניט גענוג 8שכלידיקע
להעיר מפי הריטב " א הובא במדרש שמואל ) 19
הסברה ,ווארום ,אדרבה ,מצד שכל
דוד הנגיד -נכד ( לר ' .
כאן בתחלתו מדרש דוד
זרוע ימיו . כו ' . אבל תוכו של המאמר . הרבב -ם )
.
ועוד , למשניות . .
להחיד א .זרע יצחק
חיים ) להעיר מפי ' המהר " ל ( בספרו דרר ) 15
ברכות נח ,א .וח " א קצז ,רע " א .ח " ג קעו ,ב . ) 20
כאן .
( בהבא ובכ " מ .ובארוכה ראה זח " א שם . ) 21
( 16י
כתובותע "צוד ,א ) .
מרז " ל בהמונע תלמידו מלשמשו כו '
ראה בד קודש . לקמז )
שיחות אבית -פ " נ לקוטי 368
נתעורר דורך " מלכותא דארעא " ,דער טז " מלכותא דארעא " קומט טר8פ דורך
הרגש ה " מורא " פשר מלך מלכי המלכיס השתלשלות פון " מלכותא דרקיע " -
הקב " ה לנ -און די עצם יראה פטר דעם דער מלך דש למטה ה8ט זיין שורש אין
אויבערשטן פועלט שז ביי אים ווערט זיין " שר " למעלה ,און דער שורש פונעם
נכנע אויך די התנשאות ,זיין גרוים
העכערער דרגא ,און
העכעראיןאו 87העכער "שיוי
שר " איז
הקלטן זיך לגבי 8צווייטן אידן -ווייל " -גבוה מעל
מלכותו ית ' איז ד8ך " השוה * ינ ומשוה גבוה שומר " יי -ביז צו מלכות פון
קטז וגדול " ,דער גדול שבגדולים איז
" מלך מלכי המלכים הקב " ה " .
לגמרי ניט תופס מקום פונקט ווי דער דערפון איז פשרשטשנדיק ,טז בשעת
קטן שבקטנים . מלכות " של " שלומה דט איז עם
דער יצר הרע איז שבער 8ז ה. בפשטות 8 ,ז " מלכותא דארעא " הערשט
מיס 8שלימות כו ' ,איז דער אמת ' ער
הישר שרשפפירן
חרבעט צו
פון דרך
מעגטשן זיין
אומן " ' :אין
"דעם
-דערי - טעם וסיבה צו דעם ,ווייל אין " מלכותא
בער איז ניט גענוג ד8ס וולס ער טליין , דארעא " זטגט זיך שרוים דער שורש ,
מיט זיינע אייגענע כוחות ,וולט זיך
" מלכותא דרקיע " -מלכותו של הקב " ה
מתבונן זיין אין ענין פון " שלומה של -מיט 8גרעסערן תוקף ' י .
מלכות " ( טז " מלכותא דארעא " איז " כעיז און דערפטר ,ווען 8איד וולס הסלט
מלכותא דרקיע כו ' " ,כנ " ל ) ; וו8רום שוין ביי " מילי דחסידותא " ( ובמילא זעט
ס ' איז עלול טז נטך 8געוויסן זמן זטל די ער יעדער ענין ווי ער את לאמיתתו ) איז
התבוננות אויפהערן צו ווירקן כדבעי , זיין תפלה אין דעם ענין פון " שלומה של
צוליב די תחבולות היצר ,ביז די " מורא " מלכות " ,פילט ער אין דעם ( ביז -מיט
וועט ווערן יפגעשווטכט און -אינ - של : ' מלכותו מוחשית 4י ) ראי ' 8
גטנצן נתבטל ווערן ,
אים ביי ווערט ובמילא : הקב " ה יי
דערפ8ר איז מודגש אין דער הוראה
" הוי מתפלל בשלומה של מלכות " :ניט ז. קהלת ה , ? 12 ,
פארל8זו זיר נטר אויף דער התבוננות להעיר מתורת שלים ע ' . 21 ( 4 )2
.
מסה " מ עח " ר ע ' נא ,מה -מ קונט ' ח א להעיר ) 24
לפרנסתו וכיו " ב להגדול ממנו ( שהרי בזה איז דין מע " כ ואילך 1במ " ש ( משלי כד ,כא ) ' יא את ה ' בז '
מרעהו ) : ומשפט עונש כיון שאינו גונב וגוזל .
ימלך .וראה פ " הצ " צ עה ,פ ( אוה " ת נ ך ח " ב ע ' א " כ ) ,
אבל עי " ז שאיש הישראלי מתפלל בשלומה של .
ובתורת שמואל סו -ס תרכ ח .
מלכות ,שיורגש במלכותא דארעא מלכותא דרקיע , ועפת יש לבאר שדוקא ע -י קיום ההוראה 26ן
מראה של מלכות " השוללת פועל גם באוה " ע . הרר של מלכות " דבנ " עד באופז לי ,היי מתפלל .
. .איש את רעהו חייה בלע .
( של מילי דחסידותא ,מתקיימת השואה של מלכות
שכשהל כמאסר באדה , . להעיר מהמסופר 127 השוללת איש את רעהו חיים בלעו ' בהנהגת העולם .
כשבקרו הקיסר ( בבגדים אזרחים ) חלק לו כבוד
הנך קיסר כו ' כי מלכותא כודאי באמרו מלכות כ "א אצל אוה .ע מצ .ע איז .חמאה של חלאה .
לכאז ובהכנסך דרקיע מלכותא כעיז דארעא ו רק היראה מהדין ומשסט והעונש כפועל ויראה ,
,
פט " ו . הרגשתי בנפשי יראה ופחד כו ' ( בית רכי ח " א איז בכוחה למנוע שלא יהי ' איש את רעהו חיים
קודש ) . וראה בד . ביען -שכל ח " ו ומציאותו של השני יהיו
נוראים ) . פיוט וכל מאמינים ' ( בתפלת ימים . ) 27 בלועים " ומכוסים במציאותו הוא ,באופן שלהשגי .
, שבת קה ,ב :כך אומנתו כו ' ראה ) 28 קוק ונצרך , כי ' הי ' משלו , לא יהי ' שום ענינים
369 שיחות פ"נ - אבות לקוטי
כו ' " י ' . שיושבי [ מיס אייגענע כוחות ,נ8ר ער מוז 8נ -
קומען צו מתפלל זיין -צו תפילה ט8ז
8 והביאור :דער עיקר מציאות פון
און אויסבעטן 18דער אויבערשטער זשל
לומד תורה ( וולס וועגן אים רעדט זיך
אין פרקי אבות ,כנ " ל ) איז דאס גופא - אים העלפן בטובו ובחסדו חסד חינם
( וכמאמר רז " ל " : 29אלמלא הקב " ה עוזרו
זיין עסק אין תורה ,און שלע זיינע שנ -
אין יכול לו " ) בכהנ " ל -ביז 8ז דורך
דערע ענינים זיינעז ניט מער ווי טפלי -
דער " מלכותא דארעא " זלל ער מכיר
דיקע זעכן .ווי דער פסוק ' י זשגט " :אל
זיין און דערפילן דעם אויבערשטניס
יתהלל חכם בחכמתו גו ' הגבור בגבורתו
גו ' עשיר בעשרו ( וולס חכמה ,גבורה
מלכות " ' .
און עשירות זיינען זשכן וושס ענדערן ו דערמיט וועט זיין מובן דער .
כי אם בזאת זמן ) זיך אין גשנג פון ווייטערדיקער המשך פון דער משנה
יתהלל גו ' השכל וידוע אותי " ,תורה איז
"כושנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה
8זשך וואס איז שטענדיג ,נצחית " -כי ' " :דער ריכטיקער בשווייז שז דער
רז " ל " הם חיינו ואורך ימינו " ,וע " ד אדם ( וואס השלט ביי מילי דחסידותא ,
שבעולם ואיני
תורה כו
אומנות
כל אלא אני בני
מניח את
"מלמד נטכדעם ווי ער ה8ט געלערנט תורה
' בנערותו כדבעי און איז זהיר אין מצוות ) ה8ט
.
כו ' בזקנותו כו ' " באמת מבטל געווען זיין נעפיל פוז
דער איז תורה שז וויבשלד און התנשאות און גאוה לגבי דעם זולת -
אמת ' ער מהות פון דעם עוסק בתורה , איז אין דעם וולס אויך זיין לערנען
איז מובן ,שז דער ביטול פון זיין מהות תורה איז אין 8ז אופן י ' פון " שנים
ומציאות ווערט געמשסטן לויטן הרגש
ב. נב ,ריש ע ב .קדושיו ל , . סוכה ) 29
הביטול וושס ער השט ביים לערנען ע -פ הנ -ל תובן השייכות לבעל המאמר רבי ) 30
תורה . שהי ' מעשרה הרוגי . שי " א סגן הכהנים חנינא
מלכות ,שהמוכות הרג אותם כשניחוח ( של הקב " ה
און דאס איז דער דיוק " שנים שיושבין
.
[ וראה ב מדרש אלה אזכרה -וב מעשה עשרה הרוגי .
כו ' " :כל זמן שז דער לומד איז ( מרגיש מלכות -דברי ר -י בן בבא ועוד :אנו חייבים מיתה
שז ער איז ) איינער וונוס יושב ועוסק למלך גדול ונורא והוא מסר אותנו ביד מלך כו ' ] .
בתורה ,ער איז דער חכם ועוסק ומחדש שנים שיושביו ואיו ביניהם . ומה שמתחיל ) 31
באופן פון " שנים שיושבין " -ניט ווי ראה ישיר להשלילה ,איש את רעהו חיים בלעו - .
בקיצור ) מדרש שמואל בתחלתו הובא בתויו .ט
,
צוויי וושס לערנען יצנדיק בטגלייך ,אין דפירושו ,שאפילו עוסקים בתורה הם עוסקים כל
(
8גלייכער " ישיבה " :וויבשלד ער השלט ' אחד לבדו ואינם מתחברים ללמוד בחברה כו
זיך פשר " 8ראש ישיבה " און דעם וקראם לצים כו ' כיוז שבגאותו וגאונו מתלוצץ כ -א
.
בקרבו מידיעת חבירו כו ' ,ע ש .וראה ד ה החלצו .
פ "י. תרטט
שהי ' תרדיון בו לר -ח השייכות וזוהי ) 32
(' ק םה .ד ג .א תתפ דיה ר ' ע [ הרג ( .ראה ט ( ש ) .
מעשרה הרוגי מלכות ( לכל הדיעות ) ,והי ' יושב
( ( שרף ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים כו '
( ע -ז יח ,א .ובהמצוין לעיל הערה ( ( מפר חורה עמ
(.
אבו
עוד .
נהר
,
) סין ( ( א ( -ח סחק .פ ם ' ב ( מבה .נ ) :בב -ה ב
רשב ג רב .ישמעאל ר ..ח סגן הכתים .
בהתדרשים ( איכ ר כ .ד .מדרש תהמם ט יג .
,
(
'
. '
. ) 30 בחחו ( ר ליוהכ " פ , [כ ההערה ) . ( בחדרונים שבפכם
ט .כב -כג . ירמ " ) 33 לא [ מנר ' ארע הלב ( [ ן ,.
( בק נ ח . אזכרה . שים . .אלה
משנה וברייתא סוף קידושין . ) 34 נר ( : ,שרה .
שיחות פ "ג אבית - לקוטי 370
וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ויקשב ה ' צווייטן -ווי איינער וולס זיצט ווי 8
ליראי ה ' ולחושבי שמו" - תלמיד ( און ווער וונוס אין וועלנער
דלכאורה :וויבשלד מען רעוט ד8
שזו " שנים שיושביז ויש ביניהם דברי
שרה " ,פטרוו8ס רופט מען זיי " 18יראי
. דווקא ווען ער איז בטל מיס 18אמת ,
דעמטלט איז זיין לימוד מיטן רעהו וכו '
), " שורה
זיי שנצורופן ה ' " ( און וולס איז ד 8נוגע אינעם אופו פון " שנים שיושבין " -
תואר ) ? - מיט דעם כאחד ,ניט פילנדיק די מעלה פון איין
דשם ווטס " יש ביניהם דברי תורה " ; ' 4 לומד לגבי דעם צווייטן
פועלט 8י " שכינה שרו" ב" ניהם " איז און דעמ8לט ווערט " שכינה שרוי " ,
דערפטר ווייל דער " נדברו " איז אין שז וושס שכינה איז דער גילוי פון מלכותו
אופן פון " יראי ה ' " :ביי זיי איז ( דורך של הקב " ה י ' ,
מלכות " של בשלומה דעם " מתפלל
וכידוע ' נ :בשקת 8איל פועלט ביי זיך
וכיו " ב ) די יראה פון מלך מלכי המלכים דעם ביטול ( דורך " הוי מתפלל בשלומה
הקב " ה אין שן ארפן גלוי ניכר ונרגש ,
של מלכות " כנ " ל ) 8ז ער איז בבחי '
מזוי שז זייער " נדברו " אין תררה י * איז
מצד דעם ווטם זיי זיינען אין דער דרגא שנים שיושבין " ,דעמטלט איז " שכינה
"שרוה
" -עם ווערט נתגלה די בחי ' פון
פון " יראי ה ' איש אל רעהו " ( דער היפך
מלכותו של הקב " ה ( מלכותא דרקיע ) ווי
פון " איש את רעהו חיים בלעו") ,דער -
ד8ס איז מצ " ע ,ניט נ8ר דירך התלבשות
פשר קומען זיי צו דורך זייער לימוד אין מלכותא דארעא ,וושס דורך דעס
התורה צו דער מדרי ' פון " חושבי שמו " ,
ווערט די שלימות היראה און ביטול צו
כולל אויך -שז ביי זיי דערהערט זיך .
אלקות ווי ד8ס איז מצד הקב " ה ' י
טז " כל התורה " איז " -שמותיו של
הקב " ה " י.4 ז .ע " פ כל הנ " ל וועט מען אויך
פ8רשטיין דעם לשון און דעם סדר אין
) ( משיחת ש " פ שוה תשעה
פסוק * 0וושס ברענגט זיך אין דער
משנה " אז נדברו יראי ה ' איש אל רעהו
להעיר מהעניז דהבאת שלום (תורה ) בין ) 41 א. קיז , ראה ביק ) 35
ה -ו הקדמה ומביאה שיושביז ) אדם לתירו ( שנים . 31 ראה מדרש שמואל הג -ל הערה ) 36
מטוח - ( לאשתו ) ש ( יס השלום ביז איש ( ת -ת , פנ .ב . תניא . 19 ראה בהנסק לעיל הערה ) 31
ב. לקוית אמור לח , מלכות ) - ונעשה שלומה של ובכ .מ .
ועוד . וראה תניא פיו . ) 38
רמב " ן בהקדמתו לפי ' עה " ח ,ע " פ זח ' ב פז , ) 42 חצות . ראה סדור עם דא * ח הערה לתיקון ) 39
ובכיה . .
א .לקו ת ר -פ מצורע מלאכ ' ג ,טז . ) 40
371 שיחות אבית לקוטי
פרק רביעי
קלה ) כלחמורה " ,ווי דשם איז לכאורה " בן עזאי אומר הוי רץ למצוה א.
מתאים מצד התוכן ,און ווי מען געפינט מיס דער העבירה " י . קלה ובורח מן
אין 8פריערדיקער משנה * לגבי זהירות נהוראה ( צווישן די " מילי דחסידותא "
במצוה קלה " והוי זהיר מצות : אין אין מסכת אבות ) איו בן עזאי ניט אויסן
? כבהמורה " צו שנזשגן שז מ 'זשל בכול מקיים זיין
( אויד )[ 8נדערע זיינען טשקע גורס (אפילו ) 8מצוה קלה ,און זיך אויסהיטן
" כבחמורה * אין דער משנה דעם וו8רט פון עובר זיין 8ז עבירה -דחס איז
שבער דער 8לטער רבי ( בסידורו ) דשך 8דבר הפשוט ,שז יערער איד
איז עס ניט גורס ,און אויך רוב מפרשים ד8רף מקיים זיין שלע מצוות ,אפילו 8
גירסא י ] . נעמעז ניט 8ז די מצוה קלה ,און ער טשר ניט עובר זיין
קלה ) ;ח "ו שן עבירה ( אפילו 8ן עבירה
זהירות ביי 8י מוז מעז זחן 8 ,ז אע " פ
אין מצוות ,מוז עס זיין אין 8מצוה קלה נשר די הוראה פון בן עזאי איז אין
פונקט ווי אין ש מצוה חמורה ,שבער
6 רעם אופן פון קיום המצוות " -הוי רץ
בנוגע ריצה למצוה ,איז 8מצוה קלה למצוה קלה ובורח מן העבירה " :ניט
ניט גלייך צו 8מצוה חמורה י ; און דער - נשר זשל מען די מצוה טשו בפועל ,נשר
פשר זשגט בן עזאי (נשר ) " הוי רץ למצוה מ'דשרף לויפ 1מקיים זין אפילו 8מצוה
קלה "8 ,ז מען ד8רף לויפן אפילו צו 8 קלה ,און ניט נשר שפהשלסן זיך פון טשז
מצוה קלה און פון דעם לערנט מעז 8ז 8ז עבירה בפועל ,נשר מ 'דטרף שנט -
מען דשרף לויפן מיט נשך 8גרעסערער לויפן פון איר.
חמורה . ריצה צו 8מצוה מען דשרף שבער פשרשטייז :אויד
עס בלייבט שבער ניט פשרשטשנדיק : 8 דער ענין 18 -מען ד8רף לויפן טשז
פ8רוו8ס דטרף בן עזאי בכלל מוסיף זען מצוה -איז (ניט נ8ר 8מידת חסידות ,
- נשר ) 8דין ( מפורש אין שו " ע ' ) " :מצוה
" ( למצוה ) קלה " -לבאורה השט ער גע
דארפט זשגן " הוי רץ למצוה " סתם ,וושס לרוץ ( כשהולך ) לבית הכנסת וכן לכל
מיינט יעדם מצוה פון סיע מצוות [ און דבר מצוה " ; היינט וושס איז דער אויפטו
פון דעם מאמר " הוי רץ למצוה כו ' " שלס
מידת חסידות ,בשעת עם איז 8חיוב מן
מ"א . אבות פ -ב )4 הדין ( " מצוה " ) ?
כאן. תוייר ושינויי נוסחאות למשניות ראה )5
אויך דשרף מעז פשרשטיין פשרוושס
1191ואילד , רחה כארוכה לקו -ש ח " ד ס -ע )6
און דער טעם " שמצוה גוררת מצוה " איז במילא וויולט דשם געמיינט אויך 8ז די
די הסברה יועז 8טעם נוסף ,טז אין פשל ריצה דשרף זיין ביי יעדער מצוה לויס
דריי ענינים און אופנים לקונו זיינען די עפ " ז קומט שבער אויס 8 ,ז דער עיקר
פון " ריצה " : טעם איז " שכר מצוה מצוה " ,וושס גיס
( א ) די ריצה לדבר מצוה וולס איז 8 צו פטרשטייז 8ז די ריצה דטרף זייז מצד
דעך מצוה גופא [ ובפרט לויטן פירוש
און דער דין שסייט ; " מצוה " - [ חיו
בעיקר בנוגע צו ריצה לבית הכנסת , הרע " ב 8 ,ז " שכר מצוה מצוה " מיינט
נ8ר דערנשך איז מעז מוסיף " -וכן ( ניט דעם שכר פון דער מצוה צו וועל -
; לכל דבר מצוה " ריצה מפא ] : כער ער איז " רץ " ,נ8ר ) די
" לעשות רצון אביך ( ב ) די ריצה דביר ד. אדרג פכיה , המשנה . מפרשי ראה )8
דין 2י , 8 שבשמים " -וושס דשס איז ניט ח .ועוד . פץ , פ " ו ,ד .וראה במדב " ר
וראה -תניא , יעוד שמואל . מובא וכמדרש )9
1ס .ו ) . שם , ואילך ,וש ' נ .30 לקו " ש ח " ז ע '
373 שיחות אבות -פ " ר לקוטי
8מצוה בעיניו " 6י ,קען ער ט8קע טען רץ " .. 8מידת חסידות " -הוי ניר
מיט חיות און שמחה ,אבער די שמחה אבות ) : ( און דערפ8ר שסייט עם אין מס '
איז ע " פ טעם ודעת ובמילא איז עס 8 עס איז לבער שזש מידת חסידות וושם
שמחה מוגבלת -ער " לויפט ' ניט ,ער איז נויטיק און שווה לכל נפש ,און דער -
גייס ניט " 8רויס פוז די כלים " ; פשר איז עס שריינגעשטעלט געוו8רו
אין טור און שו " ע ( פון שלטו רבי ' ן ) :
בשעת שבער דער מענטזם שטייט אין
8 8ביטול ,קען זיך ביי אים דערוועקן די הוראה פון בן עזאי " הוי רץ (ג )
שמחה בלתי מוגבלת ,וולס דריקט זיך למצוה קלה " -וולס די הוראה איז 8
אויס אין לזיפן ( סאן די מצוה ) ,ביז אין מידת חסידות וולס איז ניט שווה לכל
שז אופן פון " משפיל עצמו ומקל גופו "
6י נפש ,און דערפשר שטייט עס ( נ8ר ) אין
-על דרך ווי מיגעפינט ביי דוד המלך אבות ני -און דער חידוש פון דער
די הנהגה פון " מפזז יי ומכרכר ( בכל
ריצה " איז מודגש אין רעם וו8ם ער איז
"מוסיף
עוז ' ן ) ילפני ה ' " ,וולס איז געקומען מצד
דעם וולס " ונקלותי עוד מזאת והייתי
קלה " . " הוי רץ למצוה
8אידן ד .די כללות הזריזות פון
שפל בעיני " יי .
ביים מקיים זיין דעם אויבערשטנ ' ם
ה .דערמיט קעו מען מבאר זיין 8ז רצון ,ווייזט אויף זיין שמחה וחפץ
ענין מוקשה אין שלטן רבינס שו " ע -
למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח "ליוצרו
" מצוה לרוץ לבית ביי דעם דין " ייטס " * י ; און זריזות אין טז אופן פון
הכנסת וכן לכל דבר מצוה " ברענגט ער
ריצה " איז 8בטווייז 8ז די שמחה וחיות
"איז
8ר 98דעם מקור פון וו8נען מילערנט ביי אים למעלה פון זיין מדידה
" שנאמר " נרדפה " 8פ ינ דעם דק - - והגבלה יי ,וולס דערפשר שטרענגט ער
ן לדעת את ה ' וא ' " זיך טו איבער זיין טבע און הילוך
דלכאורה :אע " פ 8ז מאח דער דרך ( כרגיל ) ,צו טשן די מצוה וואס שנעלער .
פון שלטן רבי ' ן צו מפרש זיין די טעמי שט די שמחה וחיות למעלה מהטבע
ההלכות ' נ ,איז ער שבער ניט ( אומע - אויבערשטנ ' ס
והרגיל צו מקיים זיין דעם
רצון -וולס דריקט זיך אוים אין
לשוו הרמב -ם סוף הל ' לולב -לענין ) 16
ועד ' ז הוא בירושלמי ברכות פ " ה היא .רי * ף ,רא ' ש ,
ע " י ודק " ס ( מכתיי ) ברכות שם .רמב ' ם הל ' תפלה שם ) .
ברם אלשאקר ( הובא במדיש פ ה ) 13
, רעוד שם . יל " ש הושע יט . פיח ה * ב .סמ " ג עשין נעתק בדברי הטור -ורץ כצבי כנגד הרגל -ם שיהי '
. 35 וראה לקמן הערה רץ למצוה קלה כבחמורה - -אבל בטור לפנינו
גירסת הרי " ף שם .וראה יל " ש שם ,אבל כיה ) 24 ליתא .
בברכות שם ( ובו בשאר מקומות שבהערה הקודמת ) כא . ס" אגה -ק ) 14
.ואכ "א . . ליתא " וגו ' ) 15ראה ד " ה משכני ( הב ') תש -א פ "א .ועוד .
אדה " ז . ראה הקדמת בני המחבר לשו " ע ) 25 ולהעיר מלקו -ת שה" ש טו ,מע "ב ערלך .
שיחות אבית -פ " ר לקוטי 374
ברענגעו דעם מקור הדין ,נ8ר ט8קע טום ) מעתיק רעם מקור פון יעדער
דעם טעם פון דער הלכה ; או 7דער טעם הלכה ; און ווי מ ' געפינט ברוב ההלכות ,
' אויף כלוות ענין הריצה אין עבודת ה '
8יטער רבי וערמשנט ניט די שי
0
דער כו
פסוקים
( סיי לבהכ "נ און סיי לכל דבר מצוה ) איז ' פון וושנען מילערנט זיי 8פ
(אפילו ד8רט וואו אין טור ווערט עם יע
" נרדפה לדטת את ה ' " י ' .
וועט מען דשם פשרשטין לויס דעם געברשכט ) -מיס וושס איז 8נדערש
ביאור פון צ " צ ' 2אויפן פסוק הנ" ל דער דין פון " מצוה לרוץ כו ' " ,וושס דש
ברענגט ער דעם ומקור פון ) פסוק ?
לדעת את ה ' " -דלכ - ונדעה נרדפה
פ8רוו8ס חזר "אורה ,
'ט איבער דער פסוק נשך מער תמי ' איז ,וולס ביי דעם דין
דעם ענין ה " דעת " צוויי מטל ( " ונדעה " איז אפילו דער טור 16גיס מעתיק דעם
" לדעת " ) ? און פסוק ,
איז דער צ " צ מבאר 8 ,ז די צוויי אויך דטרף מען פ8רשטייז :פון דעם
לשונות זיינען מרמז אויף די צוויי לשון אין שלטן רביינס כע " ע י" - 2מצוה
לרוץ לבהכ " נ וכן לכל דבר מצוה
דעות " ( ד " א -ל דעות ה ' " יי ) " ,דעת
"תחתון
" און " דעת עליון " * י ; און די שנאמר נרדפה לדעת את ה ' " -קומט
עבודה אין 18אופן פון " נרדפה " וריצה אוים ,טז פון דעם פסוק לערנט מען
לדעת את ה ' " , . נעמס זיך דוקא מצד 8רוי 6דעם דין פון " מצוה לרוץ " סיי
עליון ינ . דעת לבית הכנסת און סיי " לכל דבר מצוה "
-איז תמוה :אין גמרא י 2ברענגט זיר
דער פסוק נ8ר בנוגע צו ריצה לבית
להעיר מזח ' ג קמח ,רעיל . ) 30 הכנסת ,לבער בנוגע צו ריצה לדבר
ולא ( רק ) ,כדי יהראוח שהיא חביבה עליו " [)3
מצוה ( הלכה ) ,ברענגט זיך 18טנדער
( לבוש או " ח שם ) ,ובזה יומתק מה שחדה ' ז לא הבש פסוק ' י ( " אחרי ה ' ילכו בארה ישאג
רבה מ -ש בסמר היראה לר "י ( הובא בפרישה ואל"
וגו ' " ) 9י ?
שם ) שדוקא סמוך לבהכנים מצוה לרוץ ( כי הטעם
לדיו זה הוא מפני רקודם לבז איר [ ( ראה שמחכוין. דעם :מיטן איז דער ביאור אין ו.
שם ) ). .
לשם מצות ב " ה ( פרישה
ברענגען דעם פסוק " נרדפה לדעת את
תלז ) . (7 אוה * ת נ " ך עה -ס ) 32
.
( תניא פ ג ) ,ואמיתית .התקשרות והתחברות. מ " ע ( ומל " ח ) מדברי קבלה ועד * ז בחרדים "
) 27
עניו ההתקשרות כו ' הוא כדעת עליוז ( ראה תו " א א. ומד -ס התלויים ברגלים .של " ה עד ,
משפטים .ועוד ) . ר "ח ובחרדים בתחלתו ( הובא יו .ד - . הושע יא , ) 28
בפנים יומתק מה שאדה -ז ע " פ המבואר ) 35 מביא הכתוב המצוות . ב תנאי . א) בשל " ה רם ,
שרוב העתיק תיבת ,ונדעה * ( אף לא בשולחנו [ וכמור דרך מצותיך ארוץ " . שז ) קיט , ( תהלים
כי כתל הערה - ) 23 המפרשים -גרסי בז בש " ס , .
וקציעה לטור ס ,צ , -דרך פקודך ארוץ " ולכאורה
הטעם להדיו ד נרדפה ' הוא רק ,לדעת את ה " . ,מצותיך. ] - צ"ל
( דעת עליוז ) [ וגם כפשטות כן הוא ,שעצם הטעם ' " ל עפמ " ש במפרשים ( יפה מראה אבל ) 29
אפילו 8ז 8וושס השלט נשד ניט אפילו מצד דעת תחתון -די " דעה " וולס
תחתון . ביי דעת ווערט דערהערט אין " תחתון " ( וועלט ) ,
ע " ד ווי מען געפינט בכמה מצוות 8 ,ז טז וועלט איז 8יש ומציאות וושס דער
דער אופן קיום המצוה איז אויסגע - ומחי 'אין18-ווערט
אופן מהווה
עבודה די אין" אלקי איז
אויפגעטשו "נשר
שטעלט בהתאם צו דעם תוכן פנימי פון
דער מצוה ,און יעדערער -אפילו דער פון " הילוך' וושס איז סיט מדידה
וושס השיט נשד ניט ביי דעם תוכן פנימי והגבלה "מדרגא לדרגא " ; מצד *דעת
פון דער מצוה ,און עס קעו זיין 8ז ער עליון " ווערט דערהערט ווי די אמת' ע
ווייס אפילו ניט פון דעם -דשרף עס מציאות איז ( למעלה ) ,און וועלט ( און
טשן לויס רעם אופן דוקא . אפילו דער " חיות של הישי ) איז " אין
וכלא תשיבי " .און דעריבער סוט עם
[ ע " ד ווי מ ' געפינט ביי דער מצוה פון
אויף אין עבודה רעם ענין פון " נרדפה "
ק " ש 8 ,ז זי קומט נאך פסוקי דזמרה און
ברכות ק "ש -וושרום כדי צו צוקומען -פון " רצוא" ,צו לויפן ,שרויסגיין פון
אין ק " ש צום הרגש כדבעי פון " ה ' אחד " די מדידות והגבלות פון דער אייגענער
מציאות .
-דאמליכתי ' בשבעה רקיעים ובארץ
וכד ' רוחות העולם - 36
און צו אהבת ה' .
אע " פ טז די עבודה בדרך ריצה " ז.
( " נרדפה " ) וושס איז העכער פון מדידה
דעם,
מאדך "
ובכל אין
התבוננות
ובכל דינפשך
פריער זיין
דשרף לבבך
" בכל
והגבלה נעמס זיך דוקא מצד דעם ביטול
תוכן פון פסוקי דזמרה און ברכות ק " ש פון מענטשן ,ביז צום ביטול פון " דעת
-שבער פונדעסטוועגן איז דער סדר זשגט שבער ה' " ) - עליון " ( " לדעת את
8נגעזשגט פשר יעדערן ,אפילו אויב ער דער שולחן ערוך 8פסק דין השווה לכל
השלט נשך ניט ביי דער מדריגה ] . נפש ,שז" -מצוה לרוץ לבית הכנסת וכן
ח דער טעם פשרוושס יערער איד . מצוה ' . לכל דבר
איז מחוייב אין דעם "פועל ממש " פון אפילו דער וולס השלט ניט ווזירים
ביי " לדעת את ה ' " און זיין שמחה וחיות
פון
פנימי ער מצוה ,תוכן
אע " פ 18 ביי דעם
לכלניטדבר
ריצה "נשך
"הקלט
אין 8מצוה איז מיט מדידה והגבלה ,איז
8 דער מצוה ,איז ווייל דורך דעם וואס שבער דש אויף אים 8חיוב צו " לויפן "
איד איז זיך מרגיל צו לויפן " לכל דבר ברשיו כפשוט [ " לכל דבר מצוה " ; ווייל
מצוה " מיט 8שמחה וחיות ,ברענגט אין דעם " פועל ממש " פון דער עבודה
דשם גופא דערצו 8 ,ז ער ושי שנעלער פון " ריצה " איז יעדער איד מחוייב * " ,
און לייכטער צוקומען צו דער דרגא פון
.
ל " נרדפה -הוא ,לדעת את ה ' ,ו ,נדעה ,הוא רק
" ריצה " לאמיתתה 8 -שמחה וחיות כו ' ] . הקדמה
.
בלתי מוגבלת אין עבודת ה ' יי ומה שבגמרא ( לרוב המפרשים ) הובאה תיבה וו
וולס ד8ס איז אויך דער פירוש אין .
העבודה איך להגיע ל לדעת כי בזה מרמז לי -
את ה ( -המבעה למרדפה " ) ,שהוא ע -י הקדמת
" נרדפה לדעת את ה ' " ,וושס מיינט העבודה דדעת תחתוז הנדעה ' ) [ .ועד ' ז יש לתרץ
עישן . ד, ) 2 השינוי בשליה ( ש ? וייז לעיל הערה
רמב ) -
דגם) 35בזהלהעיר מהמבואר ( המשך תרס -ו ע '
וכפוסקים . ברכות יג ,ב ) 36
.
" ב ש " ד הביטול דיחו " ע במה ששייך
ראה גם חינור ( מצוה טז ) -בנוגע למעשה ד) 3 העבודה בפועל .
בלבד , ,עיי " ש ביאור לפועל
בכלל . המשות דיחו -ע . -
שיחות אבות -פ " ר לקוטי 37
חיות ושמחה בלתי מוגבלת אין עבודת 8 איז " נרדפה " בפשטות ( ניט שז דער
ה ' ,וושס איז 8ז " עבודה גדולה " 6י תוצאה ומסובב פון " לדעת את ה ' " ,נשר
( מילתא דחסידותא ) . פשרקערט ) שז דער " נרדפה " ברענגט צו
נשר אין דעם גופא זיינען דש צוויי ווייל דורך ריצה "בפועל
לדעת (את ה ' " " -
אופנים ( :א ) " הוי . .רץ . .לעשות רצון פוןנרדפה " ) קומט מען סו " ס צום
ביטול "
אביך שבשחים " -וולס די ריצה השט ? עליון " . " דעת
שייכות צו יעדערן ( און דערפשר ווערט דערמיט איז מובן פטרוושס דער חיוב
עם געברשכט אויך אין טור און איז ? לטן ( ריצה לדבר מצוה ) שסייט בעיקר ביי
( ב ) די הוראה פת כנ " ל ) ; רבי ' נס שו " ע , בית הכנסת ( כנ " ל סעיף ג ' ) -תפלה :
תפלה איז " עבודה שבלב " ' י ,וושס ענינה
איז שז ש איד איז זיך מתדבק צום
חולין . קלה בדרז -ל היא שילוח הקן י [ משנה סוף
צו אויבערשטן 40אויף צוצוקומען
, ובכ " מ כ, דב " ר פ " ו , ב. תצא ב. תנחומא עקב
ה' : העכערע דרגות אין עבודת
שם ,ד היא הדוגמא שמביא בו היא . ) ( ובדב -ר
און
],גוררת מצוה - -הטעם ל .הז ' רץ כו ' . ל מצוה . פון דערפ8ר הויבט זיך שז די עבודה
שאיו שייך בזה ריצה ברגלים כפשוטה ,כי איו שייך
לעבודת דער) ריצה
לדעת את ה ' " וושס מיס
ברענגט עליון ) ("דעת
נרדפה (
.
מצוה לרדוף אחרי קז צפור ,ואדרבה -כי יקרא ,
במאורע לפניך , -שדא יחזור כו ' כדי שימצא קז
התפלה ,ווייל זי איז די עבודה מיוחדת
ב ). ( חולין קלט ,
צו דעהגרייכן די העכערע דרגא פון
להעיר אשר כהנ -ל ( שירוץ כו ' ) אינו במצות דלא
דורך ) י [ 4און פון ( און
שייך בהם ריצה ( כפשוטה ,או גם כתוכנה ) ומהם
" דעת את ה ' "
במצות הנקראות קלות : עבודת התפלה וו ? רט אויפגעטשן די
הרי רע -א ) - ציצית שנק ' מצוה קלה ( מנחות מד , עבודה פון " נרדפה " וריצה בי " כל דבר
7השחדל חייב שאדם ציצית מן המצות . אין
מצוה " י] 4 .
הרמב " ם הל ' ברכות ( ל' .עד שיעשה אותה . 71רד1ף -
פי -א ה -ב ) ,כי ,אין אדם מחויב לקנות לו טלית און ד8ס איז דער אויפטו פון די ט.
.
ולהתעטף בה כדי שיעשה בה מצותי ( רמב ם הל '
הוראות פון " הוי רץ כו ' י וושס שסייען
הי -א ) : ציצית פ -ג
אין מס ' אבות אויף דעם דין הנ " ל
שכשמקיימה א) סוכה -מצוה קלה ( ע " ז ג ,
שבשו " ע :זיי ריידן וועגן דעם תוכן
7ר1ץ ( ברגליו כפשוטו ) להסוכה , כדבעי איו צורך
כד שבטח הימים אדם עושה סוכתו קבע שהרי . - פנימי י ' פון ענין ה " ריצה" -די זריזות ,
ב ) .ועוד . תשבו כעין תדורו ( -סוכה כח , . .
ב) . ראה גם רבינו יונה לרי -ף ברכות ( ו , ) 38
ידכן) [ ק1י ( . .שה א קדה -עוד ינחר מצ ' צ ,ח [ ם [ כה . . י - , רמב " ם ריש הל ' תפלה ) 39תענית בתחלתה .
וונח1מא טקב שם דב ' ר שם 1ע1ד ) .קדה טור או -ח סי' צח .
זא ' ן דן מצה נראה ת [ ח1מא תצא שם עובק17ה . או -ח שם הל ' ת -ת . ואדה -ז ) , ראה טושו ' ע ) 40
קדה בכל המצנח יתר משלוח הקן ה -ו. לאדה -ז פ -ד ס .
. 1א71 , י 7 -דבתם מ 7חא דחסיד1חא . . 1א71 י )- ( תו " א ביאור בכ " מ המבואר יבפרט ע " פ [ )4
) א מא . , צריך 7ר1ץ ב1ה כבש -ם שם ' וחך ) ענד רך חיים ושער התפלה השמים , לדיה כי כאשר
1אז7י 1ה1 ט . '.ט ' י.ש . שבט ' ד 1דר ,תחא מע [ ,שי1 דעיקר~ ענינה של תפלה הוא ועוד ) , פל -א ואילך .
כובת הרתע -ם הל ' צ ,ציח שם :אע -פ . המקור [ 11ה שוב ) . וצזא ( ותום -צ -
אין יא7 1אדמ . . . טלית 1ת , 7 ( שאין אדם מחוייב 7ק . ,
) 42ראה לקו -ת בלק ע ,ד ) דהפלה היא עיקר
אדא 7טז7ם ישתדל 11 חסיד שינטור טצמ 1תמצה המעמיד ומקיים את הרמ " ח מ -ע . .כמשל החוט
רסכ ,ז : אדה 1 -ארח ובטנך 1שו -ע כ. 1
' 7ה [ ,ח עטוף .
השדרה שהוא המעמיד ומקיים את האברים ,ע "ש .
טוב 1ננ1ן 7ה ' 1ת בז אדם ויןר וזריז במצח ציצית עןאי , בן במחמר יותר עוד וכדמוכח )43
.קרין . ) . השמיט חיבת שם . ( [ בשו -ט גי שמפורש בו למצוה קדה - -והרי הדוגמא למצוה .
377 שיחות פ"י אבות - לקוטי
ונתינה צו עבודת ה ' וולס יהודה בן בן עזאי " הוי רץ למצוה קלה " -וושס
תימא איז אוימן מיט זיין הוראה ,איז 8 נפש . איז ניט שווה בכל
מער כללות' דיקע " הודאה " ומסירה דער ביאור אין דעם :
ונתינה אפילו מער פון דער הודאה פון
מודה אני ] . ( שזוי )תימא " רעדט ניט
ושמחה בעת עשיית
דער בןריצה
יהודה
וועגן
"
די התעוררות כולית צו עבודת ה' יון המצוות ,נשר ונעגן דער
8 איז שייך צו יעדער איד ,אין וולס פשר ביי
ריצה " וולס דער כללות' דיקער מסירה "
ונתינה
מצב ער זאל נ8ר ז " , 1וע " ד הידוע ה' 8איד גיט זיר איבער צו עבודת
אינעם ענין פון אמירת מודה אני 8 ,ז בתחלת היום ,נ8ך איידער ער פטר -
דער טעם פנימי וושס מען ז8גט עם פשר עניני פרטיות ' דיקע מיס זיך נעמט
נעגל -וו8סער און אפילו בידים טמאות , עבודה : 44ע " ד אמירת מודה אני " מיד
איז ווייל " כל הטומאות שבעולם זיינען וולס דפס איז די י', כשניער משנתו "
אידן . ניט מטמא דעם מודה אני פון 8 הודאה כללית * 6און די מסירה ונתינה
ער קען זיין 8חסר בזה או בזה ,שבער היום . צום אויבערשטן בתחלת
דער מודה אני בלייבט גשנץ " י ' . שגט ער ד 8ניט (א) דערפטר : [ און
יו " ד .אויף דעם סוט אויף בן עזאי 8 דעם לשון " הוי רץ למצוה " ,נ8ר -
הוראה נוספת יאין מילי דחסידותא ) -
" לעשות רצון אביך שבשמים " ,וושס איז
די נקודה כללית פון ללע עניני עבודה
למצוה קלה ובורח מן העבירהרץ
" הוי
אפילו ווען מיאיז שריינ - ": שבמשך היום ( :ב ) דשם איז געשטעלט
מצוה 8 געטשן אין דער עשי ' פון געוושרן אין שנהויב פון גטנץ שו " ע ,און
פרטית ,ניט טר8כטנדיק באותה שעה נ8כמער -נאך פשר דעם ענין פון
וועגן דער כוונה כללית פון דער מצוה אמירת מודה אני -ווייל די מסירה
( וולס איז גלייך ביי 8לע מצוות ) " :אשר
קדשנו במצותיו וצוג [ " " (לעשות רצון אבל רישומו ניכר גם בעבודתו במשר כל ) 44
אביך שבשמים ) -נשר וועגן דעם תוכן היום ,שמצד מסירה ונתינה זו הוא רץ בחיות ושמחה
שזה מרומז גם בשם כעל 282ואילך ( ועוד ) , חכ " א ע '
שבמדידה ענין שד לכאורה איז
המאמר -יהודה בן תימא ( מלשון הודאה כו ' ) ,
והגבלה ) * 9זלל 8רויסרופן 8תנועה פון
ע-ש .
.
לקו ש . 181 .
ראה בארוכה לקמש חי ד ע ' ) 49
( ראה ב .ח . ירוצו . כצבי כנגד הרשים שרגליך לטוב
די ריצה למצוות ) איז מצד דעם תוכן " ריצה " שלמעלה ממדידה והגבלה ?
פרטי שבכל מצוה ,ובמילא איז ניט גלייך איז עט דערפטר וולס ד8ס איז גע -
מצוה קלה צו דער 8 די " נעימות " פון ווען בן עזא" ס הנהגה בכלל - ' 0ער
" נעימות " פון 8מצוה חמורה , השט זיך געק8כט אין דער תנועה פון
ואדרבה ,דער עיקר אויפטו איז " הוי
ורעלט ; וו8ם
געווען טרויסגייןזיךפרן
ניט עוסק " רצוא " ,
דערפ8ר הלט ער
רץ למצוה קוה " ,שז אפילו אין 8מצוה
קלה איז ד " 8 8נעימות " בלתי מוגבלת , אעשה " מה זשגענדיג ורבי ' , בפר "
קיטס דערפ8ר דשרף זיין ריצה אויך צו שנפשי חשקה בתורה" ו ' [ ביז דערפון
מצוה . 8ז8 איז מו " ס שרוים 8 ,ז זיין כניסה לפרדס
איז געווען אין 8ז אופן פון " הציץ
אין דערהערן די טייערקייט ,די יא . ומת " י ' " -רצוא " " 8 18שוב " ( דוגמת
צוויי קענען זיין
דוגן גודל פון ערמצוות ,
דערהערט נעימות " ( א )
"אופנים : אהרן ) ] . מיתת שני בני
הנעימות וושס איז ד 8אין די מצוות ומהאי טעמא ,איז אויך זיין עבודה אין
עצמן " -קרבת אלקים טוב " ; ( ב ) ער עניני " תיקון " -עשיית מצוות -גע -
דערהערט וושס ער -נפשו האלקיח - וועז אין 8ז אופן פון "רצוא * ני ,שז ער
וועט פון דעם הקבן " -קרבת אלקים השט דערהערט דעם גודל ה " נעימות
לי טוב " ' . 6 עריכות . .מתיקות " ( בלשון האוה " ח
הק ' " לגבי דער רצוא פון די שני בני
און ד8ס זיינען די צוויי טעמים וולס
אהרן ) ווטס איז דש אין מצוות ,וושס
בן עזאי ז8גט -פשרוו8ס עם דשרף זיין
ד8ס רופט שרוים 8ריצה ושמחה אין
שמצוה ששכר( -א
מצוה) מצוה : גוררתרץמצוה ( ,ב
למצוה) כו' " " הוי קיום המצוות באופן בלתי מדוד
ומוגבל י ' ,העכער אפילו פון די הגבלות
הטעם העיקרי :בנוגע דער " נעימות " .
פון דער אייגענער נפש האלקיח
ושם איז דש אין דער מצוה רופא " מצוה
און דערמש איז פשרענטפערט פשר -
גוררת מצוה " -דער גודל הנעימות
שבמצוות איז דטס וושס זי אח " גרררת
דש פשסט ניט דער לשון " הוי רץ יישס
זי ווייל כלחמורה " , קלה למצוה
מצוה " -זי ברענגט דעם צוותא
וחיבור י ' פון אידן מיטן אויבערשטן יי : " נעימות " פון מצוות ( וושס רופט 8רויס
8 וויבשלד שבער 8ז בן עזאי זשגט
ראה בכ " ז ד " ה וכל הלבבות ( אוה ' ת אחרי ע ' ) 50
הוראה אויך פשר שזעלכע וולס השלטן
סרג . סג ,ב .
מות תרמסי יבמות
אחרי תקמי ד " ה
) 51
כח . תהלים עג , ) 56 בתורה " שהיא הנהגתו ד -נפשי חשקה עיד ) 53
.
פירש הה -מ -בנדויך -לקו א סרניה כן ) 57 ראה הל ' ת " ת לאדה " ז רפ -ג בקו -א הנהגה דתיקון
פרטיח דבל מצוה ( תפלין -המשכת המוחין ,וכו ' ) , פלוג ,ד4ה .
לאוניא ד ה כתוב באוה * ח דרך חים שם .
שב ה היא ה -נעימות ' שכמצוות , , כתחלתו .ד " ה אחרי מות שם פ -כ , וכל הלבלות שם
ובפרט באם תימצי לומר שגס עי " ז נעשה חיבור א ). ועייג ,כ אגהיק סי ' כס ( קמט ,
.
וכו ' ממש ולא רק מרכבה וכו ' ואכיש , . 52 להעיר גם מלקו " ש חי " ד ע ' ) 55
379 שיחות פ "ר אבהן לקוטי
נעימות בגתי מוגבלת ( וכידון בענין נשך ניט ביי דער דרגא פון " קרבת
שכר מצות בהאי עלמא ליכא 9י ,ווייל אלקים טוב " -אפילו פטר 8ז 8וושס
שכר המצות איז בלי גבול און " עולם " הקלט נשך ביי תחלת העבודה ובמילא
קען ניט מכיל זיין דעם גודל השכר ) , סוט ער נ8ר די עבודה וושס ער פילט
און דעריבער ,אויך צוליב שכר מצוה , ווי עם איז נוגע צו אים -איז ער דערי -
דשרף זיין ריצה -בלי מדידות בער מוסיף " ששכר מצוה מצוה " :
והגבלות . אויך דער שכר פון מצוות -וושס
פרק חמישי
זיי זיינען דברים נסיים -דעריבער רעכנט אוים ] אין היינטיקן פרק א.
זיינען זיי בשששפן געוו8רו אין דעם זמן דער תנא עשרה דברים וושס " נבראו
הסמוך לשבת ,וושס שבת איז דער זמן דערנשך השמשות " . בערב שבת בין
המנוחה והשביתה פון בריאת דברים " אף קברו דיעה שז 8 ברענגט ער נ8ך
טבעיים . של משה רבנו ואילו של אברהם אבינו " ,
און איז מסייס :וי" א אף המזיקין ואף
דער חידוש פון " צבת בצבת יבער
עשוי " איז טז ענין טבעי ,שזוי איז גע -
עשו " .
( צבת בצבת
ווען ( ואדרבה ,ביתר חידוש ) ביי כל דער פירוש פון " צבת בצבת עשוי ' "
8 הבע " ח וצמחים :די מציאות פון איז ( ווי די גמרא זשגט אין פסחים ' ) 8 :
ינ - שפעטערדיקן בע " ח שדער צומח מוז צבת קען געמשכט ווערן ווען מ 'בשנוצט
קומען צו 8פריערדיקן ( ביז צום - דערביי 8ז 8נדער צבת .והועלט זיך די
נברא בידי שמים ) -איז פשרוושס איז שאלה :ווער השט געמטכט די ערשטע
דער צבת במשטפן געווארן דוקא בערב צבת ? זחט מען 8 ,ז די ערוטע צבת איז
שבת בין השמשותי ? געווען 8בריאה בידי שמים * ; און די
נ8ך מער תמי ' :די גמרא זטגט אין צבת איז בטששפן געוושרן בערב שבת
ערשטע צבת איז ב8ששפן געווארן בנוגע די 8נדערע זעכן וולס ווערן
ערשט בערב שבת ביה " ש -נ8ד בריאת גערעכנט אין משנה ,זיינען מפרשים '
אדה " ר -קומט אויס 8 ,ז ס ' איז ניט
מסביר רעם טעם פטרוו8ס זייער בריאה
געווען " הכו מוכן " ,ווייל די " צבת " איז
איז געווען בע " ש ביה " ש :וויב8לד זיי
" מוכן " . נלך ניט געווען
ניט אין גדר זיינעו זעכן וועלכע זיינען
זיינען בס .
הטבע פון די נבראים וועלכע
שספן געווטרן בששת ימי בראשית ,נטר
אלמושנינו ) נמו שהקשה בפרקי משה ( להר " מ )6
כאז .
ויש להוסיף בהקושיא ,ע -פ מסקנת הגמ ' ( פסחים משנה ו , ן ,
שם ) ד אפשר יעשנה בדפוס כו ' " -שהרי דוחק . בז הוא גירסת אדה ז בסידודו .ובחשניות )2
בכיי שפליגי במציאות ,ובפרט שמעשים לואר וראה שלפג ' ז .-
מזיקין -נמנה בדברי הי -א . לפנינו
שעושים כלים כדפוס כו ' -ועכצ -ל ,דוה שסתם כמה גירסאות במפרשי המשנה ,ברייתות דפסחים
סוף וירושלמי בתוספתא ( ועד ' ז כאז במשנה ועוד .ואב -מ . א) ( נד ,
צבת בצבת עשור ' , . ספ -א ) עירוביז תוספתא חגיגה. , שם וראה גם רשץ ,רע *ב ( ועוד ) למשנה כאז . )3
מפני שמוכרח להיות כז ,ל -א ) מפגי שיש (לי הוא בפסחים שם נדחה זה כי -אפשר יעשנה )4
כוונה בזה שצבת הא ' היא ברשה בידי שמים ( שמצד וראה לקמן . . .ברי ' בידי אדם. בדפוס ויקבענה
תוכן זה נבראה בערב שבת ביה "ש ) ,כדלקמן בפנים .6 הערה
ז. סעיף המובא רמב -ם : .
( למהר ל ) .וראה חיים דרך )5
וברשי . לח ,א )7 כאן . במדרש שמואל ועוד
381 שיחות א ס" ה אבהק לקוטי
,
ב ) פון דעם וושס די עלבם י " א זיינען [ פון די 8נדערע " עשרה דברים וכו ' "
מוסיף די צוויי זעכן -מזיקין און צבת איז ניט קיין קשיא כלל ,זיי סלע זיינען
8 איז פטרשט8נדיק ,שז זיי השבן געווען בששטימט פשר שפעטערדיקע
נקודה משותפת ,וושם צוליב דעם זיינען דורות ,ניט זעכן וועלכע זיינען שייך
זיי ביידע ( לויס דער שיטה המיוחדת פון לבער " צבת " אדה -ר ' - פ8ר ( " מוכן " )
די י " א ) בששטפן געוושרז בערב שבת איז לכאורה ניט קיין יוצא מן הכלל
ביה " ש פוגעם " הכל מוכן " וולס נעמס שרום
[ אמת טטקע 8 ,ז פון דעם לשון " ( אף בראשית ] . שלע נבראים פון ששת ימי
צבת כו ' " -ניט " [ צבת כו ' " ( ווי בש די אויך דשרף מעז פשרשטיין : ב.
[ אילו .. פריערדיקע י " א :
" אף קברו
א ) פ8רוו8ס זשגט ער דטס דורך דער
כו ' " ) -איז משמע ,טז מזיקין און צבת
הדעה 8ז " ואף צבת בצבת עשוי ' " ,וולס
ויינען ביזונדערע פרטים ; לבער דלך
אין די ווערטער רעדט זיך ניט וועגו
מוז מען וחן 8 ,ז זיי הלבן 8צד השווה
דער בריאה פון דער ערשטער צבת
יוטס לויט שיטת י " א איז ער מכריח צו
מוסיף זיין זיי אויף די פריערדיקע ( אדרבה ,בפשטות מיינט עם ש שפע -
דעות ] טערדיקע צבת וולס זי איז " עשו " "
פון 8פריערדיקער צבת :נ8ר ,פון דעם
דשרף מען פטרשטיין :וולס איז דער
דרינגט מען טרויס שז ג8ר די ערשטע
צבתני ? צד השווה פון מזיקין און
צבת ה8ט געמוזט זיין 8בריאה בידי
וולס איז די הוראה אין עבודת ה ' ג) שמים ,און פון דעם ( וולס ער שטעלט
בכלל -ובפרט אין " מילי דחסידותא " דעם ענין אין דער משנה ) פטרשטייט
-תוכן מס ' אבותיי -וולס מילערנט מען ,שז דערמיט וויל די משנה זשגן 8ז
שרוים פון דעם וולס " ואף צבת בצבת 8צבת איו ב8שטפן געווטרו בערב שבת
"? עשו " ביה " ש ) -
די טנדערע אויסגערעכנטע " דברים " לכאורה וויולט מען געדטרפט זשגן '
השבן עכ " פ 8שיינות מיוחדת צו אידן , מיס קל8רקייט ובקיצור " ואף הצבת " 0י
און ווי די מפרשי המשנהר זיינען (ווי עס שסייט טטקע אין מס ' פסחימיי :
מסביר ,אז די זלכן זיינען " לתועלתם של ר ' יהודה אומר אף הצבת ) ?
ישראל " -שבער 8צבת השט ניט קייז
אידן , צו ב8זונדערע שייכות דוקא
אידן . ועאכו " כ צו דער עבודה פון
ג. אבל ראה לקמן בפנים סעיף )8
וועט מען דשם פ8רשטיין בהק - ג. כאן. כמו שהקשה בפרקי משה )9
דים דעם פירוש ( פנימי ) אין דעם מאמר ודוחק לומר שזהו מפני שרצה לבאר הטעם ) 10
חז " ל הנ " ל 8 ,ז אדה " ר איז ב8ששפן גע - א) כי : שמים ) - שהוצרך הקב -ה לברוא הצבת ( בידי
בלאה " כ איו זה טעם לבריאתה בערב שבת ביה " ש
יו8רז ביום ששי ( נשך דעם וולס 8לץ איז
1כנ -ל ס " א ) ,שזהו העיקר כאן .ב ) לא הו -ל להשמיט
העיקר ( ע " ד צבת הא ,שנבראה שזו שמים ) ולהזכיר
רק הצבת העשויי בצבת .ג ) אם בברייתא דפסחים
שהקשה בדרר חיים כאז ' ( ולכן גריס ( כמ ) ]2 אף הצבת " 1כדלקמז ) ,מכש -כ שכו הי ' צ -ל ב. דיו
( בסופו ) . וראה מד " ש כאן כו ' " ) . ( .י -א אף צבת בהקדמתו ( רמב " ם קצר . דבר . שהיא במשנה
כא . : מדרש שמואל כאז .וראה גם מאירי ) 14 שם . ] ] )
שיחות א פאה אבות - לקיטי 382
טעמא זיינעז זיי נברא געוו8רז בערב " כדי שיננם לסעודה " מוכן " ) געווען
שבת ביה " ש ,בסמיכות צו שבת ,וושס מיד " -טי דטס מיינט ,טז ער ז8ל השבן
דעמשיט איז דער זמ 7פון תענוג ומנוחה טלץ " מוכן " צו קענען סטן ( גלייך ) זיין
פון עשי ' ועמל : ענוד ה .
אויך דער ענין פון עבודת ה ' וולס איז " כל מה כלליי שז ווטרום ס ' איז
8
ד 8בשבת ,איז ניט צו מברר ומתקן זיין צריכיל בראשית שנברא בששת ימי
עניני העולם דששת ימי בראשיתם " אשר ברא אלקים עשיי ' ( תיקון ) " -
( שבת איז מען קדוש ומובדל פון וועלט לעשותי -לתקן " ,וולס זייער תיקון
זבכן ,עניני חול ) ,נטר די עבודה איז אין .
ווערט אויפגעט8ז דורך דעם אדם און
קדושה גופא ,צו עולה זיין מדרגא ד8ם מיינט די " סעודה " פון אדה " ר -
לדרגא ,וושס דערפשר איז די עבודה די זטבן וולס ער דטרף הסבן פשר זיין
.
מתוך תענוג ( בלי עמל ) מ עבודהיי " ,כל מה שנברח בששת ימי
ד .כשם ווי די עשרה דברים הנ " ל
זיין . בראשית " וואס ער דשרף מתקן
( און די עבודה ביום השבת ) גייען ניט דטס איז אויך דער ביאור פנימי
טריין אין דער " סעודה " -עבודה פון דעם פטרוו8ס די זטכן וושס זיינען בשששפן
אדם -ווייל זיי זיינען מצד עצמם ניט זיינען ביה " ש געווטרז בערב שבת
העכער פון די שנדערע נבראים ( ובמילא און וויבטלד 8ז ; פון " סעודת " אדה " ר
פעלט ניט אין זיי דער ענין פון " לעשות " אתם יעדער איד איז בדוגמת אדה " ר " י ,
לתקן " דורך עבודת האדם ) , קרויין אדם " 9י ,איז מובן טז זיי געהערן
ניט און דערפשר זינען אויך די זעכן שם ) ' . שברש " ' אכלי ועדי ( .
בראשית ב
סעודה . לן ):
: "
גמ ' שם : יראה במובנו הרחב ,שכולל כל צרכ ' האדם
שייך צו דער " סעודה " -עבודה פון דעם
וכל צורכי עולם ) ,יהי ' תנודח האדם היא עיקר
וראה ת " א ב). ~ לא הי ' בו פסולת ( שם , אפו . . לחם יבמות מא ,רע א .יש נ .וראה לקוית נצנים. . ) ין"
( וש " ג ) ~ .עוד . ואילך 036ן פט ,א -ב .לקו -ש ח " ד ע ' לש דרושים .
מאוה ת גם להעיר .
לי 2 ) 1ב) .
מהמבואר בב -מ ( סע -ח הקדמה לש ' להעיר ) 22 ( ע' -ש
בנ " מ ) שבשבת הוא עליית העולמות .ועיין , השבה . ביה " ש בע " ש שנבראו דברים שהעשרה א ' תקמן
אש . סה " ת להצ ,צ סוף מצות לא תבערו שייכים למלאכת הרשעים או מלאכת הצדיקים ( ב " ר
ובב -מ . בכ " ז לקו " ח בלק עב ,א ואילך . ראה ) 23 אכל יאה ד " ה טוב טעם תש " ג ( פט " ו ) . ספי .א ) .
א. סנה ' עד , ה. אחרי יח , ג) 2 הי ' ראה ' ימא ( עה ,א בנוגע המו ,שלצדיקים , י, 2
383 שיחות פ" ה " אבות - לקוטי
דורך אין זיי גופא ,מ ' מ8כט עם ניט אדם ,ווייל עבודת האדם ווי וי איז
-די מגלה זיין דעם טוב ווטס אין זיי (לכתחילה ) אויסגעשטעלט געוו8רז
זיינען מציאות זייערע איז דשס וושס זיי מלמעלה ,איז אין סו אופן פון וחי בהם ,
זיי 8 מזיקין -נשר מ ' פועלס אין .
סדר והדרגה דוקאיי
חידוש " ,זיי ווערן ( ווי ) 8נייע מציאות
[ און ווי דטס איז מרומז אין דעם שם
געווען1י . וושס איז פריער ניט
אדם
פון ווייזן ,
מסודרד ' ם '
אותיות א'
אויפןדי ציור
כידוע , 16וולס
" אדם " ,
און דשס איז די שייכות פון בריאת
המזיקין צו ערב שבת בין השמשות : ומעשה ) ( ראש גוף ורגל ; מחשבה דבור
ווי מזיקיו ווערן בטששפו מלמעלה איז עבודה מסודרה ; משא " כ " בכל
זייער מציאות ,זייער " תכלית " -דשס מאדך " איז ווען מיאיז מהפך דעם צירוף
ויטס זיי וועלן סוף -סוף נתהפך ווערן אדם -דער ענין פון " מאד " ,העכער
לטוב :און דערפטר איז זייער בריאה
פון הגבלהי] 2 .
געווען בערב שבת ביה "ש , ( מלמעלה )
און דשם איז וולס די י " א זיינען ה.
8ט דער חידוש אין די מזיקין ויייל מוסיף " אף המזיקיו ואף צבת כו ' " :
ה8ט ניט קיין שרט מצד יזיקו " ) ( " שלא
גדרי הטבע פון וועלט ( ששת ימי זיינען ניט קיין זטבן אין
עם איז
מזיקיו "
וועלכע
"
ד 8תיקון עבודת האדם ,
בראשית ) ,נשר דוקא מצד דעם כח פון
עבודה אויף זיי צו מתקן זיין -זייער
שבתי ,וולס איז העכער פון ( די מדידות
מציאות ה8ט זיך געששפן מצד דעם
וועלט . פון )
חטא האדם ' , 1און עבודתו איז זיי שולל
און דערפשר איז אויך די עבודה ניט זיין ,זיי מאבד זחן ,
פון דער " סעודה " של האדם " ,וויב8לד
אע " פ 8ז די תכוית הכוונה איז און
8ז מ 'זשל זח מהפך זחן לסוס ,בלשון
( ועוד ) - להעיר מלקו -ש ח -ו ע ' 22ואילך ) 30 חז " ל " " משביתן שלא יזיקף ( זיי זיינען
לעניו כללות העבודה של ביטול הסט -א שבעולם . איז מזיקין ) - ( שבער ) -ניט מזיק ,אוים
מרמב " ן ) שלפנ ' החטא לא הזיקו ( כנ " ל אף ) 31
ותיקון דשס טבער ניט 8ז עניו פון עש"
.
-מ " מ אי -ז דומה ל משביתז שלא יויקו ' ~ לעת " ל
( ראה לקו " ש ח ז שם ע ' 194הערה . ) 29 .
ובה " א מזמור שיר ליום . שם : תו ,כ ראה ) 32 החיל בפשטות ,שבששת ימי שהיא עמן ) 25
השבת -למשבית מזיקים מז העולס " .וראה יהל ( שאז הוא ומז העבודה דבירור וזיכוך עניני העולם
השבת . אור והמשר מים רבים שם השייכות לעזיז ואינו שייך העולם , בעניני מלובש האדם כנ -ל ) ,
ילהעיר מהשייכות ביז שבת לתשובה ( שע " ' זדונות הטבעיות שלו ( משא -כ מהגבלות ליציאה (כ " כ )
.
אגה " ת ספ י . ב) - נעשות לי כזכיית -יישא פו , כו' ) . בשבת ,ששובת מעניני עולם
לקו ת לש " ש סו ,ג .ובכ " מ .וראה ב -ר ספכ " ב וביפה . המשך וככה ג .וראה לקו " ח בהעלותך לא , ) 26
להאדם מכייז שכל מציאות המזיקין נתחדשה ע -י אבות כא ( :בסופו ) .רמב -ז נחלת ראה ) 28
הנה גם עצם תנועת העבודה חטא האדם כנ .ל - . וראה פרקי משה רעות ) . ( לעניו חיות בו 1 , בחוקותי
כבפנים . . .
אינה מ סעודתו , כאז :שמציאותם הוא מציאות הכחניות אל הרע כו ' .
איך ) תו -כ לבחוקותי שם .וראה אוה -ת ( יהל ) 29
מ ' קומט צו צו מקיים זיין 8מצוה מיט 8ז שז דער תיקון פון די מזיקיז איז דורך
ווי די דוגמא : ' 6כורתין אנדיר זשך . דעם וואס דער אדם גייס טרויה פון זיין
ברזל לעשות פחמין לעשות עצים הגבלות. ' 4
טבעית ' דיקע זיינע " אדם " ,
וולס מיט די עצים למילה ) - ( לאיזמל
ו .אויף דעם זיינען די י " א אויך
ווערט ניט געטשו קיין מצוה ,זיי זיינען
מוסיף " ואף צבת כו ' " :מצד שז ענלעכן
בלויז 8מכשיר למכשיר כו ' צו מצות
טעם ( ווי ביי די מזדיין ) ,איז אויך " צבת "
מילה .
פון די זטכן שנבראו בערב שבת ביה " ש
וויבשלד שז די כריתת עצים וכיו " ב ( נטר ביי " צבת " איז דטס ניט מזוי ווי ביי
איז בלויז 8הכשר ,דטרף לכאורה אויס - ,ווטס דערפשר איז ער מדייק
קומען ( אויך ע " פ שכל התורה ) 8 ,ז זיי מזיקיי
צבת כו ' " ) ; און די הסברה אץ דעם
ואף ווייל
"איז ,
: מליין ווערן ניט קיין כלי צו קדושה
" צבת בצבת עשו " " :
דורך זייער פעולה טליין ווערט ניט
מיטן לשון " צבת בצבת עשוי ' " ווערט
אויפגעטשז המשכות אלקות ,מען קעז
טרויסגעב ? טכט ,טז די מסרת הבריאה
אפילו ניט זלגן 8ז זיי זיינען " מלובש "
פון דער ערשטער צבת איז געווען
איו דער מצוה ווי מען זשגט עט -בעת
אויסשליסלעך צוליב דעם טז מ 'ז8ל
8איד עסט 8מאכל לשם שמים " לעבוד
קענען מטכן דערנשה 8צווייטע צבת ;
ה ' בכח אכילה ההיא " יי ,וולס דער חיות
בראשית ) - שלע נבראים ( פון ששת ימי
פון דעם מאכל איז זיך מתלבש " בתיבות
אויך די זלכן וולס פון זיי קומען טרויס
וולס ער ( וכיו " ב ) התורה והתפלה " י '
נטך געמטכט ) ( טדער מיס זיי ווערט
הלט געטטל " בכח אכילה ההיא "
טנדערע .זשכן -זיינען בטשטפן גע -
תכלית פירט זיך אוים נטר דורך ,
1יי 1ר
ווטרז ( אויך ) מיט 8כוונה ותכלית איו זיי
8 דעם וולס 8צווייטע ז8ך ווערט גופא ,פשר זיך שבער די בריאה פון דער .
לקדושה " . ( מצוה און ) 8כלי ערשטער צבת איז געווען באופן ,אז אין
און דטס איז דער חידוש אין דער ז. איר איז ניס געווען קיין מטרה ותכלית
משנה ,שז " אף צבת בצבת עשוי ' " :אויך
פטר זיך ,איר גטנצע בטששף איז געווען
נשר צוליב " צבת בצבת עשוי ' " -אז
די " צבת " ווטם איז בטשטפן געווטרז
בלויז כדי מ ' זטל קענעז מאכן דורך איר
8 אדה " ר זטל מיט איר קענען מעכן
צווייטע צבת .
8צווייטע צבת -הקט זיך דער אוי -
בערסשער תליין ( " מהותו ועצמותו של יעדער ענין וולס איז ד 8אין וועלט
פטרנומען מיט איר () המאציל ב " ה " ' איז ד " 8פריער " אין תורהב .דער ענין
ב8ש8ף : פון " צבת בצבת עשוי ' " אין תורה -איז
מצוה . דער ענין פון הכשר
שבת קל .א ונרץ " שם . 3ן די פעולת ההכשר אח ניט קיין מצוה ,
לשון התניא רפ " ח .וראה שם אזן פלה ( מי , ", , 7 וועלכן דורך אמצעי אן בלויז נאר
אזל
וזהו ההשוואה ל " מזיקין " ( נוסף על ההשיואה
נעשית מציאות אהרה שע " י בהם גופא ( כי אס שישראל וקוביה שבנשר .מכיי , מצד כח העצמות
מזיק ) . וחדשה שאינה כולא חד ,ע " ש .
ואילך ) . אגה " ק סי ' כ ( קל ,הע " א וע ) א-ב. ב " ר בתחלתה .וח " ב קמא , ראה 1 15
385 שיחות אבות -פ " ה " לקוטי
רבי 8לטער דער ווי - בטשטייט און וויבשלר 8ז זי איז מעשה ידי
ז8גט8 , ' 4ז אפילו " אלו נצטוה לחטוב
הקב "ה (באופן גלוי ) ,קען מען ניט זלגן ,
עצים " ( וולס וויולט ניט אויפגעט8ז קייז שז די מטרה פון איר גשנצער מציאות
אלקות , ).איז ער ד8ס
זעלבן קטך מקיים" מיטן
והמשכת " יחוד איז מער ניט ווי צוליב שן שנדער זשך -
און נטך דעם ווי מ ' הטט איר אויס -
8 [ און דערפטר ה8ט אויך די עבודה גענוצט צו משכן די צווייטע צבת ,איז
שייכות צו ערב שבת ביה " ש -ווי - שוין מער ניטע קייד תכלית פשר איר
באלד סיאיז 8ז עבודה וולס איז העכער מציאות -נשר זי בשקומט דערמיט
פון עבודת ציור " אדם " ,פון דער עבודה ועצמה. '0 חשיבות ותכלית 8 אויד
ווערט דערפון און כנ " ל : מסודרה און די סיבה אויף דעם ווטס דאס איז
ברואים צו בנוגע אויך נשתלשל שזוי איז גשמיות ,איז ווייל מזוי איז ד8ס
גשמיים 8 ,ז די בריאת הצבת איז געווען אין תורה :אע " פ שז מצד 8ן עבודה
שש ] ,
בע " ש ביה מסודרה ,עבודה שע " פ טעם ודעת ,איז
"
דטס איז אויך די הוראה אין מילי ח. אין 8הכשר מצוה כו ' ניטש קייז תכלית
העליון ,איז ביי אים די זעלבע מסירה תלמידים שדער עבדים שז ער זחל זיך
ונתינה ,דער זעלבער " קשך " אין די פחרנעמען מיס די הכנות ( אויסנוצן
ענינים פוז הכשר והכשר להכשר ,ווי דערויף איינעם וולס איו ניט קייז יושב
שליין . אין דער מצוה אוהל ) ?
תשל ) 1 - ( משיחת ש -פ בהו -ב נחר מצד דעם ביטול עליון צום רצון
387 שיחות אבות לקוטי
פייהב '
והתועלת והשבח ,ועפ " ז -ווען דעם " בן הא הא אומר לפום צערא א.
מענטשנ ' ס עבודה ברענגט ווייניק אגרא " ן .איז מפרש דער ברטנורא " :כפי
תועלת ,ביז 8ז " ההוצאה והצער והטורח רוב הצער שאתה סובל בלימוד התורה
יתרים על השבח " ' ( זיין הארעווטניע ועשיית המצוה יה " שכרך מרובה " .
און צער כו ' זיינען מער ווי זייער תוצאה דער ענין פון בשקומען שכר פשר
און אויפטו ) ,רעכנט מען דעם שכר ניט מצות איז 8חיוב ע "פ הלכה [ ווי סשיז
לויט דעם שבח נשר ער בשקומט דעם מוכח אויך פון רעם וולס דער רמב " ם
פולן שכר פשר זין 8רבעט און זיין צער . ברענגט עם אין זיין ( הלכה ) ספר
דשרף מען פ8רשטיין : ה " יד * י ; און נשכמער :ער איז אין רעם
) 5לשוז המדרש שמואל סוף מס' אבות ( בפירוש . 51 הערה , 49
,לפום צערא אגרא " ) . ( הקדמת . הלכות הלכות ( הוא ) ש חיבור זה . )2
ר -פ בחוקותי . במרש -י ) תו -כ ( הובא )6 היד ).
הרמב ' ם לספר
ס"ו, .
חגיגה ט ,ב וראה לקמן כפנים ד) .
) 2ראה רמב " ם הל ' תשובה פ -ג ( ה -א -ה ) וראה .
תניא פט ו .וראה סוטה ( ש ,ב ) דעבודת נשים . )8 מלכים . .
שם פ -ח וט ' סוף הל '
לאנשים -ה -ז עבודת פרך . הק " מ .
( והסברא לשלילת זה הוא רק ,מי )3
אומר לישראל
ומשפטיו ח1קי1 ליעקב
הוא דבר 1
עושה . והרי מהמגיד
שהוא כו ' . לישראל
) 10 - להעיר מאבות פ ' ב מייד ומט ' ז :בעל מלאבתך )4
כו ' שכר פעולתך ושם מטר :והפועלים כו ' ובעה -ב .
וראה ירושלמי ד " ה ט. .
לעשות כו ' " ( שמו ר פיל , עה " פ ) בחוקותי בו , ברש " כר שזוה "ב מתוית ( הובא .
פ -א ה ' ג ) ,שעפ -ז מובז שדיני תשלום שכר דבעה -ב .
ט :משל למלך ששכר פועלים כו ' וראה לקמז סעיף
לפועל הם דוגמת השכר שמשלם הקב -ה .
שותות כ אבות -פ " ה יקיטי 388
כשביל החולה ינחר תמה שהי ' ראוי נשר אין בששטימטע פשלן :ווען דער
לשוכרו " ' י ) , בעה " ב השט דעם פועל ניט געדונגען ,
איז בכן ניט מובן :וויבשלד שז בנדו" ד נשר דער פועל השט עם געטשז על דעת
איז " עביד שליח שליחותי ' " ,ער השט עצמו (" היורד לתוך שדה חצירו ונטעה
געטשן וויפל ער קעו אין תומ " צ ,און שוא ברשות " י8 , ) 1דער ווען ער השט
נשכמער -די 8רבעט השט געברשכט געטשן שנדערש ווי דער בעה " ב השט
תועלת ( כעטש אפילו זי איז קליין אין אים שנגעזשגט ( " אדום וצבעו שחור ,
פטרגלייך מיס דער טירחא וצער ) ,איז שחור וצבעו אדום " ני ) ,שדער ווען ער
דשך כש "כ 8ז מען דשרף בשצשלו דעם ( " צבעו בכוונה געווען השט מזיק
שכר בשלימות 6י ,כולל אויך זיין הוצאה כאור " יי ) .
( צער ) יי אע " פ וושס די הוצאה איז שבער ווען דער פרעל השט געטשו די
יתירה על שבח -היינט אין וולס ב- 8 מלאכה שזוי ווי דער בעה " ב השט אים
דער חידוש פון " לפום צערא
~ שטייט געהייסז ,דשז איז אויד אין פשל 8ז די
? אגרא " יציאה איז יתירה על השבח ,און אפילו
ווען ער השט גשרניט אויפגעטשז -זיין
סק " כ ) .
שבסמ -ע ( שס סק " ח ובארוכה -דרישה שם שרבעט השט ניט געסרשכט די תועלת
בז . ונתה ,מ סק ' ב שם -לא מירשו וולס זי השט געדשרפט ברענגען ,וו "
בב " י ע " כ ,הובא ה להביא ב " ק ( שם ,ריש . תו7 ) 15
שמת
ומצאו כרוב
והלךלהביא
הפועל
ודורמסקניזאתלחולה
" השוכר
ספיד . נמוק י שם ,פרישה שם סר ' 0ד . שם ) . תו -מ
.
נתה ,מ הנ " ל .וכן משמע ברמב " ם שם במ " ש נותן לו
כו ' " 4י ,וויבשלד שז " עביר שליח שליחו -
כל שכרו " יראה הגהות מיי ' שם .חסוי דוד
.
לתוספתא ב " מ פ -ז ,ב בסופו ) ,וראה תו -ה ב " ק שס
תי ' " ,ער פון זיין זייט השט געטין די
בתוד ' ה אין לו יבמות קו ,א -ראה ( ומה שהקשה
מלאכה כשלימות ( נשר צוליב 8גע -
שס ) . ,
שו " ת לחם רב שצויין בגליו הש " ס וויסער סיבה השט זיך ניט אויסגעפירט
והרי גם ב ירד להציל ולא הציל " נותן לו . ) 16 דער תכלית ומכוון פון דער מלאכה ) ,
שכר מעולה ( ב " ק שם .רמב " ם הל ' גזילה ואבידה איז דער דין 8 ,ז " נותן לו שכרו
אלא דשם איו ס "ד ) . פי -ב ה ד .טושו " ע חו " מ סרסנה . משלם " א (אפילו אין פשל ווען " שכרוהו
לו אלא שכרו הראוי לו ואינו משלם לו דמי חמורו
.
שהפסיד לו בסיבת הצלתו ,כיוו ד לא עביד שליח
ד לאצולי אגרי ' והא לא אציל " . שם ) , .
שליחותי ' ( ב " ק רס,צעיה .
סט " י מ" ג .
ב " מ קא ,א .שו " ע חו " מ ) 11
משא " כ בנדו ד ,שהציווי על האדם . שם ) . ( שסמ " ק
" '
" ע סם
משנה ב " ק ק ,ב .ע 2ן )
הוא על העש " והפעולה 1שהרי ההצלחה אינה תלוי ' ) ! 3ב " ק 'חם לראה ריסי 1ט 40עץ " ע לזם .וראה
הרי מובן דהוה עביד שליחותו ונותניו לו שכרו בו ) ,
יבהבא לקמה אנציקלופד " תלמודית עהך אומה
מהראוי ) .ואכ " מ .
דמצינו בהשוכר את הפועל להביא לו
שליחות ממקום למקום והלך ולא מצא כו ' ,ואם הי '
משלם ( גם יותר
והא ) 17
( הל ' וברמב * ם ואילך . סע ,א
. קט4
מכירות פ " ט ה " ח ) עץ " ע ל2ם _ ס1עליה מ " ג ) " נותן לו
ב"ק ) 14
בל 'שכרוד
וןא
הןה [ . .ז
להציל
כטעיית
שנא האי
מה .
עיי 1נ
שס )
( י,
שרימון
389 שיחות 3 אבית -פ " ה לקוטי
ג8ר נצטווה יי געוו8רן ינ -היינט וו8ם אין די אויבנדערמשנטע דינים איז ב.
איז דער חידוש שז ער במקומט שכר די טירחא און מלאכה ( די " הוצאה " ) פון
פשר " צערא " ? ז8ך פון דער רעם פועל 8בשזינדער
בעה " ב תועלת (ו" שבח " ) ,וושס דער
ודוחק גדול לזמר 8ז דטס איז טשקע
וועט השבן שלס תוצאה פון זיין מלאכה :
דער אויפטו פון דער משנה און זי איז
אין אפילו ווען " עביך שליח שליחותי "
דער מקור אויף דעם ,וכפשטות לשון
ויין הלט געיין איו ד8ס בלויו וולס ער
הרמב " ם וושס נריינגט איר בנדו " ז -
דורך דעם ה8ט יבער פעולה בשלימות ,
ריבוי מחז " ל 8 וייבטלד 8ז עם זיינען דש
דער אויפגעטטן ) (שלעמיל זיך ניט
כנ "ל . בזה,
מכוון צוליב וולס דער בעה " ב השט אים
ג .והביאור בזה י " ל :מיס " לפום געדונגען .
צערא אגרא " מינט די משנה מחדש
" צערא " פון שבער בנדו " ד איז דער
זיין :צערא סתם ,יעדער צער ,וביותר
קיום התומ " צ ניט קיין ב8זונדער ז8ך
ובמיוחד 8צער אמתי ( 8ז דעם צומיש פון דעם ריוח ושבח ; און ווי דער רמב " ם
פון דעם תענוג ווטס ער איז מקיים 8
ז8גט אין " שמונה פרקים ' 9י " :שהמתאוה
ציווי ,ווזירים עם רעדט זיך וועגן ) טזט לעבירות ונכסף אליהם הוא יותר חשוב
צער אין תומ " צ וולס דער אדם איז חין
ויותר שלם מאשר לא יתאוה אליהם ולא
דעם ניט מחויב ,נטר ער שליין נעמס
יצטער בהנחתם כו ,ולא דים זה עד
אויף זיך - דים שיאמר ששכר המושל בנפשו 9י גדול
[ ועפ " ז יומתק וולס די משנה " לפום לפי רוב צערו במשלו בנפשו ואמרו
צערא אגרא " שסייט אין מס ' אבות (( לפום צערא אגרא ויותר מזה שהם צי
ובסיומא וחותמה -וועלכע רעדט כו ' לא 20 להיות האדם מתאוה לעבירות
וועגן " מילי דחסידותא " יי ,ענינים וולס יאמר אדם אי אפשי כו' אלא אפשי ומה
זיינען לפנים משורת הדין ,כדלקמן עלי " . אעשה אבי בשמים גזר
סעיף ה ' ,
ולפ " ז איז נשכמער ניט פ8רשטשנדיק
און ווי סיאיז אויך מרומז אין דעם הטס איז דער חידוש אין לפום צערא
יוטס די משנה רופט שן דעם בעל אגרא :די הוצאה און צער גופא איז 18
המאמר ( פון " לפום צערא אגרא " ) ניט ענין פון שכח ,ביז 8ז אויף דעם איז ער
מיט זיין פרטיות ' דיקן נ8מען ,נטר מיטן
כינוי " בן הא הא " ,יומס איז מדגיש 8ז
דמה שאמרו " לא יאמר אדם אי אלא שמחלק ) 21 באו -א . ספיה מפרש
הוא רק כו ' . ימה אעשה אפשי אלא ' כי אפשי ולהעיר ,שהמעלה דהכובש את יצרו -ובז ) 19
בהתורות השמעיות ( חוקים וכין -בג אבל במצות השכר על זה -היא היכה ( ראה רמב -ם הל ' תשובה
צ ; לשי אפשי .ע "ש . השכל ) השכליות ( רעות גם מצד
כמשנה כאז מדרך חיים :וזה תוי " ט ראה ) 22 כ ה בפיה ,מ שלפנינו ,ובהעתקת הרב קאפח . ) 20
בשכר הצער הטורח עצמו שאם קוא מרוכה שכרי לעבירות -אינן בהמקור והז .. שתיבות הנ " ל ,ציוו
מרובה .אבל שכי מצות עצמן אי אתה יודע שכרן . הוססת המעתיק .ובהעתקתו :שהם ציוו שיהא האדם
עיי -ש 1בדרר חיים ) כאריכה . בהמשך הלשון יש שם כמה ( וכן כובש את יצרו
א. ל. ראה ב -ק ) 23 בהסגנון ) , שינוים
שיחות ב אבית -פ " ה לקוטי 390
דער " שבח " -זאגט די משנה " לפום ער איז 8גר ( " בן אברהם ושרה שנתוסף
צערא אגרא " 8 ,ז מיגיט אים שבר אויך צו שנדייטז יי ,טז דט - 74 בשמם " ) ת "א
פטר זיין טירחא און צער ( הגם ער איז רעדט זיך ווען ער איז מקבל אויף זיך 8
געוו8רז ) ' אויף דעם ניט 8נגעז8גט צער אין וועלכן ער איז כלל ניט מחויב ,
בדוגמא צו דער הנצער מציאות ( כקטן
ולהעיר -ב 8 8גר איז ד8ס זיין
פון 8גר :ער איז זיך מגיירת , שנולד )
גטנצע מציאות -עם איז שבער ד8
ואס איז ניטש כלל קיין חיוב בזה ,
דוגמתו ב 8יעדערן :ב 8 8הידור מצוה,
ולאידך נעמס ער אויף זיך די שווערי -
טדער הנהגה טובה 8 ,דער 8מינוי לדבר
התומ " צ ] - קייט און צער פון קיום כל
שבקדושה וכו ' -וושס ער נעמט
מעצמו ינ אויף זיך * יי . 8הוה און דעריבער וויולט געווען
אמינא 8 ,ז פ8ר 878צער * 'י במקומט ער
ד .מ ' קען שבער פרעגן :וועז איינער
ניט קיין שכר ,נטר לייט זיין אויפטו און
בטטרבעט דעם חבר ' ס פעלד ,אויב דער
שבח -ווי ס ' איז דער דין פון דעם וולס
בעה " ב הטט מגלה דעתו געווען 8 ,ז עם
בששרבעט שדה חברו על דעת עצמו ,
איז אים ניחא ,ד8רף ער בשצשלן דעם
יוטס ער בטקומט שכר ( ניט פשר זיין
פועל פשר דער גטנצער הוצאה (אפילו
פולער " יציאה " ) נאר לויטל שיעור פון
ווען די הוצאה איז מער ווי דער
שבח ) ' י ,ולפי " ז איז הדרא קושי ' לדוכ -
תא :וויבטלד דעם אויבערשטן איז ) לענין " בר הי הי . . ( ושם ב. תוס ' חגיגה ט , ) 24
וכן הא הא חמש ובמחו " ו ספ " ו . כאן , מדרש שמואל
איז
אדםער סוט
דערווטם
וואס ד8ס
דשם הדין ,
משורת
לפנים" ' 1
" ניחא אברהם ' . כאותיות
אמן - הוא במילוי ולהעיר דבו הא הא כאז . .
ניט נצטווה געוו8רן -איז וולס איז אף דכשרה י -ל שהוא במילוי ה ' ( שאז ה -ז בגימטריא
דער חידוש שז " לפרם צערא אגרא " [ ביז , י ' שנטלה )
.שז דטס איז (כנ " ל מ " ג ) שן ענין פון מדת במדרש שמואל כאז ( מרשב " ם בשם ר " י בן ) 25
דער ביאור בזה : אבל מכיו שכל הענינים נקי ' ) , בלשון הצנע ובלשון
שבתורה -כולל גם השמות של בעלי המאמרים -
ווען מען נעמט אויף זיך 8טירחא
הם נצחיים ,מובן שנוגע לתוכז מאמרו ,כבפנים ,
וצער ( אין תומ " צ ) ניט זייענדיק מחויב וראה לקמן הערה . 79
אין דעם -ווי 8הידור מצוה 8דער 8 ,
ובפרט שלכאורה אין לה כיר לגר שגר היא
הנהגה טובה וכיו " ב ,און דערנטך ( נשך אבות ) . ( ובפרט ב ( סיום ) מס ' דמילי דחסידותא -
דעס קיום ג ' פעמים ) איז ער ניט מקיים סעיף ו ובהערה . 47 וראה לקמן ) 26 .
דעם הידור והנהגה -קומט אוים שז
.
( כנ ל ימה שהצער גיפא הו -ע של שבח ) 26
, .
ראה לקמו ס ד ) - ס ב .
, חגגה ] דה , , .
( 1 כתב ( במלאכת שלמה כאן ) .
חייב ,אדם שאין המצות מסוג להעיר ) 27 בן הא הא מסתפק ( בה [ --ל ) אם א ז וא . . , ע. ב ] חט ן ( (
להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה . .שאינה חובה הגעה . ,חיא א " ,מ ,ךא ראה ע " ס ע ה .ה , .בדק .ס
' ( ' 1
אלא דומיו לרשות " ( רמב -ם הל' ברכות פייא ה " ב ) . . שב
.
) 27ראה לקמז בפנים ס -ד ( ובהערות ) ס ו . . דשי' ) אבו בחג .גה שט במיקי י . ,ז 7 - -ה ,
-( ' 1
סק " ז , ובסמ " ע שם סשע " ה ס " ג שו " ע חו " מ ) 28 ' , :המ 7 .יי הוא בא תי ח א . .ו ,ראה יהד אור ע
( (
מזו ,שהוה כיורד ברשות -שבזה ויתירה ) 29 א ,ראה הין וותי ? 1א ' מ בס .אהה7ך 7
' א[ 1 סך )
.
לכו -ע ( גם לדעת הרא " ש ב " מ פ -ח סכ " ב הובא בטור ~
שרבעט [ אוז שדרבה :דער פועל דשרף זיין נעמען אויף זיך רעם צער ( סתם ,ניט
בשצילן פ8ר די צעברשכענע חביות ] " ; אויסטייטשנדיק טז דשם איז " בלי
איז דער אויפטו פון " לפום צערא נדר " ) * 29איז ווי " 8פשיעה " ,עם איז
אגרא " 8 ,ז אויך ווען דער טנגענומענער גורם דעם שפעטערדיקן הפסד ' -
0
כדלקמן סעיף ה ' . דמי א ) " שזוו וזה גרם ע " ד יומא ( פו , בזה ) מחויב
.
ככ " ח שם ,שהכוונה ב איז לו מה יאכל -היא ) 36 חילול השם אמר רב כגוו אנא אי שקילגא בישרא
.
( וצ -ע אם זהו לד ה - היום . כדי סעודת שאין לו . מטבחם ולא יהיבנא דמי לאלתרה
מכיוז שלא הוזכר זה בשאר פוסקימן .ובגדו -ד יש ב .וש . 1- יבמות סו, ) י3
לומר ,שמלא עומסו של הקב -ה שיתז לכל צדיק דאמר ) , חוד "ה קשים ווראה רשא שם ד " ה ) 32
זה שם ) - בהש -י עולמות ( סנהד ' ק ,סע ,א .רש -י ב. וכ " ה ברש " י שם קט ,
האדם . סעודת היום " של . געשה שם . יבמות ) 33
שיחות ב פ" ה אבות - לקוטי 392
אוו דעריבער איז אויך טווי בנדו " ד , היא לעשות לו לפנים משורת הדיז
( דעם בעה " ב דעם וויבשלד אז וליחן לו שכרו " . ' 7
אויבערשטן ) איז ניחא וולס דער אדם
די טירחא צן צער פון 9י נעמס אויף זיך
און הגם שז דער דין ( " מצוה היא ה.
לעשות לו לפנים משורת הדין וליתן לו
8הידור מצוה וכו ' ( ס ' איז נ8ר יו8ס דער
שכרו " ) איז געז8גט געווארן דוקא ווען
אופן פון זיין שננעמען אויף זיך איז ניט
דער בעה " ב ה8ט געדונגען רעם פועל
כראוי 8 .ז צו מתנה זיין " בלי נדר " ) , 40
איבערצופירן די חביות -און בנדו " ד
גיס ער דעם גשנצן שכר פשר דעם צער
סוט ער דטך דעם גיור וההידור והנהגה
אגרא " . " -לפום צערא
טובה מדעת עצמו -וויבטלד שבער
און עד " ז איז ביי גר שנתגייר :היות שז
דעם בעה " ב איז ניחא דעם פועל' ם
דער עצם גיור איז 8דבר הרצוי ביים שרבעט בכלל ,איז אויך ווען ער ה8ט
בעה " ב ( ביים אויבערשטן ) , 41איז הגם 8ז פושע געווען אין איין פרט
8 אים ביי געוועו דערנשך ס ' איז
[ לדוגמא ,שז איבערפירנדיק וי חביות
ניט,
דקדוקים
ער איז
וולסשלע
דעםמיס
מצות
פשיעה "די אין
"מקיים
צעבר8כז
די דער זיך
ריוח פון חבית * י 'אוןהשט
איין רעוע " "נשר
במקום
42 גיור זיין פטר שכר ער בשקומט
איבערגעפירטע חביות איז מער פונעם
8 געווען גורם ה8ט ד8ס ( כאטש
הפסד פון דער איינציקער צעבר8כע -
הפסד ) י ' .
נער חביה ,ווים דשו איז דעם בעה " ב
מצה הוא לעשות לו לפנים הפועל . בשוכר את
ניחא די פעולה פון איבערפירן די חביות
משורת הדיז ,ועד שכפין על זה ( ב -ח שם ) ] .
ועפ 1 - ( ער איז נטר ניט צופרידן פון דעם אופן
מובן הח ד1ש שב לפום צערא אגרא -על הדין . . ווי ער הקט ד8ס געטטז ) ] ,
.
ד וארחות צדיקים תשמור שבב -מ שם וראה הערה . . דשרף דער בעה " ב מצד מדת חסידות
. 43ועצ " ע .
א. להעיר מתוד " ה ואתה -שבת סו , ) 39 אים געבן דעם פולן שכר פשי זיין
הרי ניחא לי ' , 35 וגם לפי הנ " ל הערה ) 40 שרבעט (אויך פשרן איבערפירן די חבית
עצם היגניז שמקבל ע " ע הידור ה) . לבעה ב ( הקב . ווזיריםוועלכע ה8ט זיך צעברשכן ) ,
.
וכו ' נוסף ,וההפסד הוא רק באופן עבודתו ,כנ ל .
היות דעם בעה " ב איז ניחא די פעולה
ישלם ה ' פעלך ותהי יב ) : וכמ -ש ( רות ב , ו) 4
משכורתך שלמה גו ' אשר באת לחסות תחת כנפיו ,
בכלל איז עס כאיל ער וואלס אים
וכמדיר שם ( ץ -ר חסא ) מפרש ד -אשר באת לחסות געדונגען אויף דעם ! ' .
. .
הוא פעלך שע -ז ישלם ה ' גו ' -וראה . . תחת כנפיו .
.
יתירה מזו יבמות ( מח ,סע ב ) מפני מה גרים בזה -ז 1 מכ .מ שם .סם -ע שם .שן -ע אדה .
) ( שם טור ) ,י
מעוניו ויסוריו באיו עליהן כו ' מפני ששהו עצמם סי -ט . שאלה ושכירות הל '
להכנס תחת כנפי השכינה אר " א כו ' מאי קראה חגן סכר בי והא דאיתם בב " מ שם שרבה בר
ישלם ה ' פעלך גו ' אשר באת גו ' .ראה רש -י ותוס ' ראי ' שאינו צריך לשלם שכר ,וגס רב לא הביא לו
הבאה . וראה העדה שם . יחדאיג ( שצריך לתת שכר ) מהא דאבות -הוא לפי שמנהג
והחידוש דבו הא הא על הפסוק דרות לפי ' ) ' 12 הקב ה ,אין מוכרח כלו שמחוייב שזו בז אדם בכל .
המדרש -פשוט ,שהרי שם אין מפורש כלל עניו עה -פ ב) פרטיו ממש ( וע " ד מרז -ל ( ויק -ר פכיו ,
דצער בקיום תומ צ ,ופשטות הכתוב מדבר בענין . ( איוב מא ,ג ) מי הקדימני ואשלפן .ופרט שההנהגה
אחר לגמרי . היא היתש ,גם לגבי מסקנת אגרא . ד לפום צערא .
מובן עוד יותר החדוש שבהנהגת 1 ועס . ) , 11 הגמרא ( בב " מ שם ) ,כבהערה . % .
.
לפום צערא אגרא - -גם על ה מדת . הקב -ה דן ) ל ' שו " ע אדהה שם .
חסידות ,דנתינת שכר על פעולת העברת החביות אלא שאעפ -כ ,אין 1ה דומה ממש לשוכר את ) 38
כשניחא לי ' לבעה -ב בכללות הפעולה ( ראה לעיל הפועל -שלכו היא רק מידת חסידות 1משא -כ
393 שיחות ב ס"ה אבות - לקוטי
חיוב זיך צו מגייר זיין ( און אדרבה :גר ו ,ויש לומר 8 ,ז דאס וולס דער בעל
שבא להתגייר אומרים לו מה ראית המאמר פון " לפום צערא אגרא " ווערט
שבאת להתגייר כו ' ' , ) 3שזוי טז די קבלת דש אנגערופו מיטן כינוי " בן הא הא "
צער דורך גירות אויף צו מקיים זיין אויף צו מדגיש זיין 8ז ער איז 8גר ,
תומ " צ איז אין 8ז אופן וושס ער איז אין ( געבוירענעם ) כנ " ל -הגם אויך ביי 8
.
דעם כול ניט מחויב 47 8ז 8ענין שז ער זשל אויף איד איז שייך
( בתומ " צ ) זיך אננעמען 8צער וטורח
ענין דער ווערט פונדעסטוועגן
( " לפום צערא אגרא " ) געברטכט אין מס ' יוטס ער איז ניט מחויב על פי דין -איז
אבות וואס איז שייך צו טלע אידן ( און עם דערפשר ווייל דווקא ביי גירות איז
ניט ניר צו גרים ) ,ווייל אויך ווען 8איד ד 8 8קבלת צער אין וועלכן מ ' איז
נעמס אויף זיך 8תוספת צער אין תומ " צ
.
אינגשנצן ניט מחויב '
4
אין וועלכן ער איז ניט מחויב ע " פ דין דעם : די הסברה אין
-ובפרט ווען דטס איז ניט לויס זיין אידן איז 8 די גטנצט בריאה פון
טבע ורגילות ביז 8ז צוליב דעם ( צער
און שינוי הרגילות ) איז ד8ס ע "ד ווי ער כוחות, סיע זיינע
דערפון מובן אויסנוצןאיז
דשרףקונו " יה
לשמש את
"שז מען
נייע זעך - נעמט אויף זיך אינגשנצן 8 אויף דעם שימוש -עבודת ה ' ,ביז ווי
. 41 איז עס בדוגמא צו גר שנתגייר
אבותי
איז " חייב
למעשה
יעדער איד
יגיעו מעשי
מתי , * 6שז רי "
לומר יעגן י
אברהם יצחק ויעקב " .דעריבער איז ביי
עוד עזיז בהשייכות לגר דוקא :עבודתו של ) 47
8אידן שווער צו געפינען 8טרחא און
ע -ע שקיבל עץ גר בנד המצוות שמקיים היא צער אין עבודת ה' אין וועלכע ער איז
צער -שלא נתחייב בו .ואפילו בז ' מצות . ( כשנתגייר ) כלל ניט מחויב .וושרום אויך ענינים פון
ב -נ שהי ' מחויב בהם גם ( פני הגיור -הרי מובז לפנים משורת הדין און מילי דחסידותא
שאינו דומה כלל הציווי וקיומו בתור ב -נ ,או בתור
זיינעו סוף -סוף ניט קיין זשכן וושס 8
ע -מ בז שישמרו בג -י אשר הוצאחיך מארם -צ
איד איז פטור פון זיי ,וויבשלד ער איז
התום -צ ( תו ,כ ( הובא בפרש -י ) שמיני יא ,מה .פרש -י
בהר כה ,לח .ספרי ( ופרשת ) שלח סו ,מא ,ועוד ) . מחויב " לשמש את קונו " מיס שלע זיינע
.
ולהעיר שב -נ בז -מ דילי ' איז מקבליו עליהם שכר כוחות .
( ע-ו כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה -
משא " כ 8גר שנתגייר איז פשר זיין
ג ,א ),
( יותר ) המצווה על ( יותר ) מתגבר והיצה " ר גירות איז אויף אים כלל ניט חל קיין
וראה ט ,ז להחטיאו ( חוד -ה גדול שם (כגירסת העץ ) .
שע " יו .ד סרמ .ו סק .ג .ש -ך שם סק " ז ) -נמצא , כי מכיון שאין שייך גיזי - ) 38 בפנים ובהערה
גם בקיום ז ' מצות אלו . הגיור מתוסף לו .צער . לי הגיור הוה ( אח " כ ) להצחין ,הרי נמצא שכל
נוסף ד .צער . משא " כ בישראל שרק בפרט זה ובפרט את " ל שגיור הוא פעולה פשיעה " - כמו כ .
כבפנים . שמקבל עליו הוה כמו גר , נמשכת ( -ודלא כבהעברת החביות ,שהפשיעה היא
עפכהנ ,ל תומתק שייכות המאמר בחגיגה ) 48 רק באופן העברתם ,בזה שהעביר אותם במקום
ושבתם וראיתם כו ' ביז עובד אלקים לאשר ב ): (ט, רעוע ) :ואעפ ' כ ,מכיוז שבהגיור מצד עצם ( ניחא לי '
לא עבדו כו ' ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לבעה ב -נותן לו שכרו על זה . .
.
לשונה פרקו מאה ואחד ,ל בר הי היי ,כי מצד זאת . צערא ד לסום . החידוש גם לזה : ונוסף ) 44
הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל אגרא " הוא בעיקר בגר שנתגייר -ראה הערה
כא ,א -בביאור - 1 התניא פט . ( לשון מנעוריו . הקודמת .
מרז -ל הנ " ל ) הוא אצלו כדבר חדש לגמרי ולכן הוא קידושין . מס ' סוף ) 45
שלי . כגר שנתגייר בזה שמשנה טבע הרגילות רפכ " ה . תדבאקר ) 46
שיחות ב פרה אגויס - לקוטי 394
טרנעטן פטרן בעה " ב און זיין מלאכה נשכמער :די משנה ( " לפום צערא
איז צוליבו שכר .משא " כ 18עבד וולס אגרא " ) שסייט ( לויס כמה גירסאות ' ) 4
ה8ט אויף זיך די התחייבות לשמש את מס ' פון ) 50 ( המשניות בסיום דוקא
רבו דערפטר וולס ער פיז קנוי צו אים : אבות י ' ,וולס ד8ס מיינט 8ז ריס איז די
און עד " ז ביי 8בן וולס איז מחויב צו העכסטע מעלה אין " מילי דחסידותא " ,
בשדינען זיין פטטער צוליב דער מצוה וכנ " ל ,ווייל אין דער משנה רעדט זיך
זיי ניטשוחיוב פון כבוד אב - 52אק בח וועגן טז 6קבלת צער וושס איז אינגשנצן
דער גדר פון בשצ8לן שכר פשר זייער ניט לויט זיין טבע נרגילות און מהאי
עבודה ' י . שימוש און טעמא איז דפס 8דרגא הכי געלית אין
.
ן
ק1פמא. 1
.
ואכ " מ . ' שנים כ , הוא ו ' ,אותר בן המש
395 שיחות ב פ" ה אנות - לקוטי
אופן ווי דער חיוב השימוש פון 8בן שכר ' 5פשר דין ) 8 דעם אידן קומט ( ע " פ
לאביו און 8ז עבד לרבו ; און מצד דעם ? זיין דינען דעם אויבערשטן '
6
ביי די מצות איז מודגש זייער גדר וושסעלדי כבודו כבודו מחול " ,
שמחלדערפשר" רב
החיוב מצד דעם מקבל ,און דעריבער " תורה דילה היא " ' י (ס
איז ביי זיי נוגע דער מקבל -ויתרה . .
'איז ( ווי ) דעם רב ' ס תורה ) ד .ה אין
געוויסע ענינים איז די תורה געבליבן
מזו -זיי משכן אויף דעם מקבל -
אין דער " בעלות " פון דעם אויבערשטן ,
כמחז " ל שז בכדי עס ז8ל זיין " לשמש את
און אין שנדערע פרטים איז זי
קוני " איז " נבראתי " " -וחי בהם " י: 6
איבערגעגעבן געווטרן צו דעם מקבל ,
משא " כ אין די דריי ענינים ( מצות ) הנ " ל ,
איז זייער עיקר '4גדר החיוב מצד
אידן . צום
הנותן ,דערפ8ר ' איז ביי זיי ניטש די 6 און מזוי ווי ד8ס איז בנוגע תורה
ומצות גופא ,עד ' ז איז עס אויך בשייכות
בכוונת האדם - ) 60ושני ענינים בזה :א)
דעם חיוב צו לערנען תורה און מקיים
דמכיון שהעבודה מאהבה היא מעלה גדולה מאד . זיין מצות ,שז אין דעם זיינען פשראז די
ואיו כל חכם זוכה לזה ( -רמב -ם הל ' תשובה פ " י
ה -ב ) ,לכן העבודה ברוב בג -א ,ובפרט בקטנים כו ' צוויי גדרים :
ב) ה -ה ). ( ראה רמב " ם שם היא .כדי לקבל שכר . מצד דעם גדר הנותן איז ד 8אויפן
שהקב .ה מחויב ( כביכול ) לתת שכר לאדם עבור
אידן 8חיוב צו מקיים זיין תומ " צ אינעם
עבודתו ( גם כשעבודתו היא שלא ע " מ לקבל פרס ) ,
שכיר . בדוגמת החיוב דשכר
אומרים
לבנים שגלו
בזה -ג
.. . לישראל שבנוגע להעיר
( ברכות ג ,א ) אב שהגות את בני
אביהם .
) 61
מעל שלחו
להעיר מאבות פ " א מ " ג :אל תהיו כעבדים
כו ' ע " מ לקבל פרס כו ' .ובתויו " ט שם :שגם העובדים
להפרע לקבל שכר הוא קורא אותם עבדים כו ' ,
) 55
שם . אחרי יח ,ה .סנהדריז עד ,א וברש " י ) 62 עיי"ש .
רפ "ה . רמב ם הל ' יסודי החורה . כאז . ( להחיד ' א ) להעיר מחסדי אבות ) 56
וחי . יעפ -ז יומתק אמרו ברמב -ם פעם ב ' ) 61 שזו בארוכה הדרז הא ' על מס ' פסחים ד) 5
אבל פשיטא שיש בהם גם גדר המקבל ולכן . בהם
.) 64 ( נדפס בהגש -פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים
.
וראה שם כו כ ד חסד ואילך ) . ( קה " ת ,תשמ ' ו -ז )
.
גם הן בכלל ד ( נבראתי ) לשמש את קוני וי -ל דלכן לזה . דוגמאות
ה " ד ). אינו מחויב עונש אם עבר ( רמב " ם שם א. ברכות כב , ) 58
. 54 אבל להעיר מלקו -ת שבהערה ) 65 ואילך . קדושיז לב ,מע " א ) 59
שיחות ב אבות -פ " ה לקוטי 396
( דער תוכן פון מס ' אבות ) איז שייך נשר יעבור " ] . זשר פון " יעבור " " -יהרג ואל
אין פטרבינדונג מיס " קבל " ,מיט גדר
ט .דער ענין הנ " ל אינעם שכר פון
המקבל פון תומ " צ ;
תומ " צ ,שז ד8ס איז מצד די גדרים פון
דער - - 68 און נעוץ תחילתה בסופה מקבל ,איז נ8כמער מודגש אין דעם ,
פ8ר איז אויך דער סיום פון (די משניות וולס דער אופן השכר איז " לפום
פון ) מס ' אבות בענין השכר - 69און אין צערא " ,אויף וויפל דער מקבל ה8ט אין
דעם גופא דער ענין פון " לפום צערא טרחא . דעם געהטט צער און
אגרא " -וושס דים איז מצד גדר
און דערמיט קומט צו 8ביאור נוסף
כנ " ל . המקבל ,
אין דער שייכות פונעם מאמר " לפום
ד8ס וואס אין " לפום צערא יו " ד . צערא אגרא " צו מסכת אבות -מילי
אגרא " דריקט זוך אוים " גדר המקבל " דחסידותא :
איז דאס ניט נ8ר אין דעם ,וולס דער דער מושג פון " מילי דחסידותא "
איז לויטן ערך פונעם ( " אגרא " ) שכר ( לפנים משורת הדין ) איז מתאים נטר
צער וטרחא ( " לפום צערא " ) ,נ8ר אויך מצד המקבל .משא " כ מצד הנותן שז כל
אין דעם " צערא " גופא ,אין דעם אופן תכליתו פון דעם אדם איז נ8י " לשמש
והטרחא . הצער את קונו " ,איז ניטע קייז הגבלה אין זיין
חיוב צו דינען דעם אויבערשטן ( ביז ,
וויבטלד 8ז ד 8רעדט זיך ( כנ " ל
ס "ג )
וועגן 8צער אין עבודת התומיצ וושס כנ " ל סוף ס " ז ,שז ער איז דערפטר
מחויב זיך מוסר נפש זיין ) און במילא
דער מענטש איז אין דעם ניט מחויב
" לפנים פין איז אויך ניט שייך די הגדרה
ע " פ דין ,נ8ר ער איז דשם עויף זיך
מקבל אינגשנצן מיט זיין אייגענעם ווילן
. 66 משורת הדין "
-אין דער דוגמא ווי די קבלת המצות הסברה וושס און ד8ס גיס ( נשך ז ' ) 8
( צער ) פון 8גר ,וולס קומט אינגינצן סיטן לשון מס ' אבות הויבט זיך שז
פון זיין אייגענער בחירה און רצון ( ניט
" משה קבל תורה מסיני " ( און ניט 8ז
השבנדיק קייו חיוב מגייר זיין זיך ,כנ " ל )
תורה פון
למשה בסיני " וכיו " ב ) , דער ענין
תטריםה נתן
" הקב "
-קומט אוים ,טז דער " צערא " בעבודת " מילי דחסידותא "
התומ " צ ( צי ביים 8ננעמען כללות
להעיר מהמבואר בההדרן על מס ' פסחים ) 66
מילתח 8 שדער "י
המצות ביי 8גר , בפלוגתת ריי ור " ע ( סוטה ג ,א ) בכו " כ ) 57 ( שבהערה
דחסידותא וכיו " ב ביי 8אידן ) י גע -
% חובה " - . רשות " או . ענינים שבתורה ,אם הם
הערט אינגשנצן צו דעם אדם יי . שפלוגתא זו היא חלק ופרט משיטתם הכללית בגדרי
. התומ ' צ ,אם הם ( בעיקר ) בגדרי הנותז או בגדר
( ובהערות ,שם ) , ס" ג הנ " ל הדרן ראה א) 6 המקבל :שיטת ר -י היא שהתומ " צ הם ( בעיקר ) בגדר '
דמה : , ) 31 להערה ( שוה -ג 135 ע' לעיל ס -ל שכל עניז שבתורה ( באם אין לי המקבל ,
.
שפשט המנהג לקשר -ב הדרו - -סיום המסכת של ל -בעלותו . חוברי ) ניתז . הכרח לפרשו שהוא
בהתחלתה הוא ( לא בכדי לחדודי לבד וכיו " ב ,כי ושיטת ו -ע היא שהחום -צ הם : . -רשות. האדם
התחלתה . אם ) לפי שסיום מסכת יש לו שייכות עם ( בעיקר ) בגדרי הנותז ,ולכן ' 0ל שכל עניו שבתורה
החזקה של סיום ספר יד ולהעיר שגם ) י6 ( לא נמסר לבעלות של הקב " ה בעלותו . נשאר ב -
לעתיד . הרמב -ם הוא בהשכר שיהי ' .חובה . . האדם -
ט "ו . אבל לא ממש -ראה לעיל ) 70 ראה מדרש שמואל ריש מס ' אבות ,טעמים ) 67
ואילך . 325 ולהעיר ממשג -ת לעיל ע ' ש) 7 ץל מה ש .ייחס הענין אל המקבל -ולא אל הנותן
בההדרז על מס ' פסחים ( שבהערה , ) 57דוה ) 71 כמו .ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו ' .שייחס (
.
של הקב ה צ הז ב .בעלותו . ס -ל שהתום - מה שר -ע הגותו ) , אל
397 שיחות ב אבית -פ " ה לקוטי
שנתוספו ת " א בשמם " ,שזוי איז אויף ס ' ה8ט זיך נערעדט אין סעיף ט ' ) ,ווייל
דעם מרמז אויך דער כינוי " בן בג בג " , אויך ביי קבלת התורה ,ווען " משה קבל
ווייל " בג בג " איז בגימטריא ה ' ה ' ' [ 7און תורה מסיני " ( וושס אינעם לשון " קבל "
אויך איז עם מרומז אין נוטריקון פון " בג איז מודגש דער גדר המקבל וענינו ,
גיורת " זי ] . גר בן 6י " :בן בג " כנ " ל שם ) ,זיינען שלע אידן געווען
און מצד דעם זעלבן טעם ( ווי כנ "ל גרים יי .
בנוגע " בן הא הא " ) ווערט דער בעל - פ8ר - אויך וועט כהנ " ל ע"פ יא .
המאמר אויך ד 8אנגערופן ( ניט מיט זיין שטשנדיק ווערן די שייכות מון דעם
מאמר " בן הא הא אומר לפום צערא
אגרא " צום מאמר וולס שסייט גלייך
גר . ראה בהמצוייז בהערה הבאה -שהי ' ) 74
פטר דעם " :בן בג בג אומר הפך בה
ש " בג בג . בפנים ) אבל לפי הפירוש ( המובא לקמז
והפך בה כו ' " [ ביז 8ז לויס כמה גיר -
גרים וגם . הח בן הוא נוטריקון -בז גר בן גיורת - -
גרים .גר הי . . הבאה ) הלשונות ( במקומות שבהערה
אייו מאמרים ביידע זיינען סאות יי
היו -יל -פ שהיו בני גרים זוהרי גם במדיש בשם י " א משנה ] :
( שהובא בהערה ) 77שהפירוש שהוא נוטריקון בן גר
8גר ( 8דער אויך בן בג בג איז געווען
ובסה ' ד ( שהובא בהערה . בז גיורת ,כתב ,וגר הי'.
.
שם ) הביא מתוס ' חגיגה ( ט ,ב ) וכ ' נ בתוס ' חגיגה
( ע "ש ) ולא בז בג בג ובן הא הא היו בני גרים פ -ק
כתבו כר , ] -וכבכ " מ שגם בן גר וגיורת עד כמה הוא לפי שר " ע הי ' בז גרים ( ראה ) 66 ( ננס הערה
ראה רמב " ם הל' איסורי ביאה דורות נק ' .גר - . לא בעיקר מתייחסים והגרים בערכו ) , .
סה ד
פט -ו ה -ח ,ובב -מ ( ראה אנציקלופדיא תלמודית לאברהם יצחק ויעקב ( ישראל ) כ " א למי שאמר והי ' .
וש -נ ). בערכו , העולם ( -תשובת הרמב " ם לר ' עובדי ' הגר -
כאז שמואל מדרש שם . חגיגה תוס ' ) 75 סרצ -ג . תשובות הרמב -ם ( ירושלים תשכיר כרך ב '
הב ' . מהרשב -ם בשם הר -י בן הרא -ש .מח -ו בפי ' ..
רמב -ם הוצאת שולדנגר -נ י תש -ז -סוף כרך א
שיש בו ה' כלומר בן אברהם ובפ " הא ' :וב -ג עולה טי "ט ) ).
אותיות . ה' אבל איז מזה סתירה למ "ש בפנים -כי מ -ש
קאפח ) י -ג ( ראה פיה " מ להרמב ' ם הוצאת ) 76
כאן הוא בנוגע למעשה הגיור ,ו1ה נמסר לבעלותו
משא -כ -בג בג - הי ' בדור אחד ; אמו ( ,בן גיורת , ) -
בב ' תיבות מורה שהגירות של אביו ושל אמו לא היו
אחד . בדור שב ' ענינים ח 17שזו 1ה בשל כי תכיס י וי - ) .
.
טה -ד בע ' בן בג גג מדרש שמואל מר ' יוסף ד) 7 .
שהמסירה לרצון הקב ה ( קבלת המצות ) שבגר באה
וקצת הכרח לזה י -ל , בשם .יש אומרים ". ד נחמיאש היא שלו החסירה ונחינה 7כ. 1 מצד האדם -
שאם נק ' בן בג בג רק מטעם שהוא בגימטריא ה ' או . בתכלית .ולכן מתייחס הוא להקב -ה
. , .
בן אברהם פיו בו ד אותיות ( כנ -ל הערה , ) 75הי ' חרם ( 1 -ע ' שכו ) 1 -המעלה ד המבואר בהמשך . 1ע
בן אפשר לקרותו בצירוף ושם אחר שעולה ה' כמו . דוה שנותן את עצמו לעבד ,דמכי1ן פשוט . עבד ד.
( כרך ד ) גב גב או דא דא -וכין -ב .וראה אוה -ת לך . . בכח עצמו - -לכו המסירה ונחינה ש 17היא . הוא
שער מאמרי רז -ל ( להחריז -ל ) לאבות תשכך . ס-ע ע-ש . באופן ש מציא1חו הוא רק תציא1ח האדון - _
ואילך). כאז ( הובא ונתבאר בהמשך תרס ,ו ע ' תיו בארוכה
שיחות ב אבות -פ " ה לקוטי 398
בה וכו ' " און " בן הא הא אומר לפום סיטן כינוי " בן בג -בג " נשר ) נשמען ,
צערא אגרא " :דער תוכן פון ביידע צו גירות ) - ( וושם דייטעט 8ן אויף זיין
מאמרים השט 8בשזונדערע שייכות צו מרמז זיין טז ד8ס וושס דער בעל
גר . 8 המאמר איז געווען 8גר השט 8שייכות
און סיאיז מדויק דער סדר פון די צו זיין מאמר ' י " הפך בה והפך בה " ' י :
צוויי מאמרים -פריער דער מאמר וויבשלד 8בן -נח איז מחויב אין די
שבע מצוות ,איז מובן ,טז אויך זיין
וועגן
דערנשךאון זין
רעדט התורה" ( ,וושס
תלמוד ) , לימוד בה כו '
" הפך
לערנען תורה ( די דינים ופרטים פון די
דער מאמר " לפום צערא אגרא " ,וושס ז ' מצוות ) כשטש דשס איז שן ענין נעלה
דשם איז דער צער וטרחא בנוגע מעשה -ביז 8ז " נכרי ועוסק בתורה הרי הוא
" תלמוד מביא לידי ווזירים המצות - ככהן גדול " " ' -פונדעסטוועגן איז זיין
מעשה " י ' . עסק התורה ניט קיין מטרה פשר זיך
צו וויסן " מיטל " ) 8 נשר בלויז ( ווי
יב .בלע ענינים אין תורה -אויך די
נעמען פון די בעלי המאמרים -זיינען ווי הזוי צו מקיים זיין די מצוות ,און
ס ' השט ניט די מעלת הלימוד נתורה פון
בתכלית הדיוק .איז דערפון פשרשטשנ -
דיק ,שז די שייכות פון די צוויי מאמרים
8אידן דוקא ברגע ווען ער איז זיך .
מגייר און ווערט מחויב צו לערנעל
( " הפך בה כו ' " און " לפום צערא כו ' " ) צו
תורה שלס 8מצוה ותכלית פשר זיך ,
די צוויי חכמים ( בן בג בג און בן הא
הא )
דעמשלט ווערט אין זיין לימד התרה
איז ניט נטר 8כללות ' דיקע ,מצד דעם
אויפגעטשו 8שינוי עיקרי ,עס ווערט
וושס זיי זיינען ביידע געווען גרים ,נשר
אין דעם דער עילוי און מעלה נפלאה
שז די צוויי בשז [ נדערע שמות זיינען
מרמז אויף די ענינים שונים פון די צוויי
בה " . פוז " -הפך בה והפך בה רכולה
מאמרים . און דשס איז אויך די שייכות פון " בן
בג בג " צום מאמר " הפך בה והפך בה "
איין לויס דעם : אויף הוכחה [8
( ד .ה 8 .ז דשם וושס סיהשט ביי אים
" בן בג בג " און " בן הא דיעה ' זיינען
7
שרויסגערופן צו זשגן דעם מאמר איז
תנא . הא " צוויי נעמען פון דעמזעלכו
דשם דערפשר ) ווייל דער ציווי ועילוי
איז וויבשלד 8ז ביים מאמר " הפך בה "
בתורה פון " הפך בה והפך בה " ווערט
ווערט ער ינגערופן " בן בג בג " און ביי
נ ' ,מוז
דערהערט ביי 8גר באופן מיוחד .
" לפום צערא " " -בן הא הא "
מען זשגן ,שז דער אונטערשייד צווישן די לי ועפ " ז איז מובן דער קשר
צוויי מאמרים " -בן בג בג אומר הפך
ב .וש" נ . מ, קדושין ) 81 עת . סי ' לקו ,א להה " מ ראה ) 78
מד " ש באו מר ' יוסף ז ' נחמיאש בשם " .יש ) 82 ועד " ז צריר לנמר בכל המאמרים שהובאו ) 79
אומרים " .הובאה דיעה זו גם במה " ד שם ( אלא שלא שנק ' ב) בשמו של בז בג בג .משא -כ בקדושיז ( י ,
בג . , יוחנן בן בג .
וגם להדיעות שהם ב ' אנשים הרי הו -ל ) 83 ( שנקרא גם בשמו -י ( ה ( ן ) הוכחה ( נוסף על ומזה
לקרוא הראשון ( באם את -ל כן ) בן הא הא שמורה " בז בג מ " ש לעיל הערה ) 25שבמקומות שמובא רק
תיוו שהי ' גר והשני בן בג בג שהוא רק גימטריא . -להסתירו מן המלשינים " בכד ' אינו ( רק ) בג - .
מדיש שם לזה- . כדי להכיר ולידע בין זה . ( וכיו .ב .
. 85 בפנים ובהערה מרשב ' ם ) ,כדלקמן א .וש " ג . ב " ק לח , ) 80
399 שיחות ב אבות -ס " ה לקוטי
זיינען מסביר דעם 86 און ווי מפרשים בתוכן די נעמען איז בהתאם צום חילוק
פירוש פון " הפך בה והפך בה " :לפי צוויי מאמרים ] . צווישן די
שמצינו . .שהי ' דורש מ " ט פנים טמא דעם : דער הסבר אין
ומ " ט פנים טהור ואפה שהיו אלו היפך
אין דעם כינוי " בן הא הא " ( בעל
אלו . .לכן אמר . .הפך בה והפך בה
המאמר " לפום צערא אגרא " ) איז מער
ודרוש דברים הפכיים זמ " ז פנים לטהר
וויקענטיק דער אנדייט אויף 8גר
ואלו ואלו בה דכולא לטמא ופנים
, ' 7 דא " ח
בלשון פון ; אינעם כינוי " בו בג בג "
רשב " ם ( בשם הר " י בן הרא " ש ) * : 6שבג
לויס דעם קומט אוים 18 ,דער בג ( וושס איז נ8ר בגימטריא ה ' ה ' ) יותר
אונטערשייד צווישן " לפום צערא אגרא "
נסתר ונעלם " .
און " הפך בה כו ' " ,איז דער חילוק פון
צווישז חילוק דער איז עד " ז און
גילוי" און " העלם " :דער " צערא " ( אין
"תומ זייערע מאמרים :אין " הפך בה " רעדט
" צ ) וואס 8איד איז אויף זיך מקבל ,
זיך וועגן טז ענין וולס איז " נסתר
איז שייך בנוגע 8ב8שטימטער ( גלוי' -
ונעלם " ,און מען דשרף אין עם מהפך
וכיו " ב ) " : דיקער ) זטך ( 8הנהגה ,
זיין און נ8כשמ8ל מהפך זיין ,משא " כ
משא " כ " הפך בה כו ' " ,איז דער חידוש
אין דעם וואס ער איז עוסק ( אויך ) אין " צערא " איז 8גלו " דיקע ז8ך .
דעם חלק פון תורה ( שקו " ט דתורה ,מ " ט והביאור " :הפך בה והפך בה " מיינט
וולס די לכאן ) פנים לכאן ומ " ט פנים בעיקר ( וכנ " ל סי " א ) דעם עסק התורה
ולא " סתומות דשרט זיינען הוראות שלס מטרה און תכלית פ8ר זיך
וידועות " " . מפורשות וגלויות ( לערנענדיק צוליב פשרשטיין און משיג
זיין תורת ה ' און ניט נטר " לדעת את
און דעריבער ,כלטש 8ז אין ביידע
המעשה " ) ,איז מובן 8ז דשם נעמס שרום
מימרות איז מודגש דער ענין פון גר
( מטס איז די נקודה פון ביידע מאמרים ) , ניט נ8ר די עניני הלכה וואס זיינען נוגע
למעשה ( גלו " דיקע ענינים ) ,נ8ר בעיקר
איז אין דעם מאמר " הפך בה כו ' " איז
דער לימוד פון שקו " ט וכדומה ( וו8ם
ד8ם אין דעם נ8מען -באופן " נסתר
זיינען פריער און אויך נ8ך דער שקו " ט
בלייבט אין זיי " נעלם " און מ ' קען נשר
ווייטער שקו " ט ) .
וראה המשד תרס -ו כאז . מדרש שמואל ) 86
ואילר ). ( שבהערה 77ושם לפז -ז ע ' חט כאן . הובא במדאש ) 84
ב. יג , עירובין ) 87 נסתר " יותר הוא בג " [ ש " בג זה וענין ) 85
הסתום
. ואחד .
בחלק
( פעמים )
העסק
מאה
.
, ) 48שהגם שנקט הדוגמא ד עובד אלקים " בלימוד
א) אדמו -ר הזקו באגה -ק סי כס ( קנא , לשון ) 89 . .
סו וברש י שם ) משא " כ עניו ה גר -ד -בג בג -מרומז
הוא גם שעד -ז אבל מובן , כ. תושב . לענין -
שם ) . רק בהנוטריקון שלו ( וראה אוה -ת
ונוסף לזה :השם ,בז הא הא .משמע שהוא עצמו
.
דתושבע -פ . וכין -ב השקו -ט בחלק בתושבע " פ
וכמובן גם ממה שמסיים באגה ,ק שם במעלת השונה .בו גר הי ' גר ,משא " כ הנוטריקון -בג בג .הוא
( רק )
. 99 צערא אגרא " -באופן גלוי ,לפום מאמר דעמ אין און ונעלם " ,
' .ג וט .ו שבט תשל " ט . יז -ד . משיתות ,
בכאי " א , יגר דאפשיי יעד -ז הוא בהעניז
יאם י
) 90
שישי פרק
כו ' וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות " ר ' מאיר אומר כל העוסק בתורה א.
את ידינו לעשות התורה כו ' " : לשמה זוכה לדברים הרבה כו ' " -או7
ועד " ז בעניננו :מיט דעם ז8גט 4ז ר ' סך 8 אוים דערנשך רעכנט ער
מאיר דעם עוסק בתורה לשמה ,שז ער וועלכע דער עוסק בתורה
זוכה
איז צו .
דברים " י
"לשמה
איז " זוכה לדברים הרבה " וועלכע וועלן
העלפן 8ר8פנעמען די מניעות און דטרף מען פטרשטיין :וולס פשר 8
בלבולים אין זיין לימוד התורה ' ; ווי ער סוג אידן איז ר ' .מאיר אוימן מיס זיין
איז גלייך ממשיך " ולא עוד אלא שכל הוראה -ממנ " פ :רעדט ער וועגן 8
העולם כולו כדאי הוא לו " ,וולס מיינט , אידן וושס זיין לערנען איז שוין לשמה ,
8ז ניט ניר זיינעו די עניני העולם אים טש יי8ס איז אים נוגע שז ער וועט זוכה
ניט מבלבל ,נ8ר אדרבה -די גטנצע זיין צו " דברים הרבה " ? ער לערנט דשך
וועלט איז " כדאי הוא לו " ,די ענינים פון
צוליב דער תורה שליין ,און
צוליב די "ניט
לשמה " ,
וועלט העלפן אים טרויס ער ז8ל קענען
דברים " צו וועלכע ער איז זוכה :און "
אויב ס
עוסק זיץ אין תורה מתוך מנוחה ושלוה . ' רעדט זיך וועגן 8
דער ביאור איז שבער ניט מספיק , אידן וולס השלט נטך ניט ביי לערנען
ווייל דשם פשרענטפערט נ8ר עטלעכע תורה לשמה און די כוונה איז צו בש -
פרטים ' פון די זעכן וושס ר ' מאיר ווירקן עם ער זשל לערנען תורה לשמה
רעכנט אויס -אבער כו "כ פון זיי האבן -וויבשלד ער וועט לערנען בכדי צו
ניט קייז שייכות צו דער בשוושרעניש דערגרייכן די " דברים הרבה " ,וועט דשך
פון " יסיר ממנו כל הדברים המונעים ? ד8ס ווידער ניט זיין קיין לימוד לשמה
לשמה . אותנו " פון לימוד תורה לכאורה וויולט מען געקענט זלגן 8 ,ז
דים איז ע " ד ווי דער ביאור פון
פון די זשכן וושס ר ' מאיר רעכנט ב.
רמב " ם נ אין דעמ וולס תורה איז מבטיח
אויס ,זיינען ד 8שזעלכע אויף וועלכע
גשמיות' דיקן טוב 8לס שכר פ8ר לימוד
עם פססט לכאורה בכלל ניט צו זשגן שז
התורה און קיום המצות ( כעטש שז
זיי זיינען דער שכר פ8ר עוסק בתורה
לכאורה איז דשס ניט בערך צו זיין 8
לשמה דוקא ( .לדוגמא -אחדים :
שכר פשר תומ " צ ) -טז ד8ס איז בכדי
8איד זשל וויסן " ,שאם נעשה אותה
בשמחה ובטובת נפש כו' שיסיר ממנו
- ~ 91א על הסיוע בלימוד התורה נוסף )3 כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה
מגליו לו רזי תורה ונעשה כמעיז המתגבר וכנהר .
פוסק " . שאינו
ומגדלתו מלכות וממשלה . , . ( ונותנת ל כמו . )4
אוהב את . ואולי גם . המעשים . ומרוממתו על כל ראה מדרש שמואל ( ועוד ) ,דיש ב ' פירושים ) )
ונהניז ממגו כו ' " . , משמח את הבריות , הבריות . הרבה " -האם הדברים שפרט אח " כ הם ה " דברים
שלבז איז - לחבירו ) ( ושאר ענינים שביז אדם המאמר . שבתחלת
אותו ) . הבריות מבלבלים אותו ( ואדרבה -מסייעים רפיט . תשובה הל ' )2
שיחות פ"י אבות - לקוטי 402
( ג ) ביים סיום פו 7דעם מאמר שסייט את אוהב המקום את " אוהב (א )
דער ביאור אין דעמו ד. ( ב ) " מרחקתו מן החטא " -דשרף
מען דען טנקומען צו דער מעלה
ר ' מאיר איז מדייק טז ד 8רעדט זיך
מיוחדת פון ( שכר פטר ) תורה לשמה
וועגן איינעם וושס איז " עוסק בתורה
בכדי צו דערוו סערן 8אידן פון 8
לשמה " ,וולס די כוונה אין דעם איז :
חטא ? -דערויף אין גענוג דער הרגש
-
מיינט ,שז מען לערנט ניט
אויסנוצן
לשמה "צוליב
" .
פון יראת העונש ,יראת חטא נ8כמער :
דעם לימוד אויף געפינט מען פריער אין פרקי אבות
6
וועלכן -סיאיז תכלית אויסער דעם לימוד ( אין אתה בא מפורש " הסתכל בג ' דברים
גופא ,אפילו ניט צוליב 8קדושה ' דיקן לידי עבירה " -און דטס זיינען דברים
( ווי לידע את המעשה אשר תכלית 8ייינ - פשוטים ,וושס די הסתכלות ,דער
כו ' ,וכיו " ב ) ,נ8ר בלויז צול יעשון עבירה . טרטכטן אין זיי השלט 8פ פון 8ז
~ב השגת התורה תורה ,
' -בלויז צוליב ( ג ) " מוחל על עלבונו " -לכאורה איז
המרה עצמו . לימוד
אין דעם ניט ניכר די גרויסע מעלה וושס
און " עוסק בתורה לשמה " מיינט ,טז לשמה " : קומט פון לערנען " תורה
דעם אופן פון ,און ) מיס יאין ער לערנט (ד .ה .ווארום מוחל זיין אויף טז עלבון
עמל ויגיעה 0י :און נשכמער 8 ,ז זיין 8ז ער פילט די בטליידיקונג ) איז נשך
לערנען איז בדוגמא ווי איעער וולס ניט די אמת ' ע מעלה פון ביטול 8 -
פירט 8עסק כפשוטו יי ,וושס ער איז אין טיפערער ביטול איז ווען דער עלבון
דעם פטרנומען טשג און נשכט ביז ער קרט אים איבערהויפט ניט ,ווען ער
פילט זיך ניט ב8ליידיקט מלכתחילהי .
ינתגיא ספיה ( מסע -ח ) כדי לקשר נפשו לה ' )9 ד 8כמה דיוקים אייר עם זיינען ג.
ע -י השגת התורה ,וראה ג " כ כ " ח או " ח סמ " ג ד " ה אין לשון פון דעם מאמר ( ,מהם ' :
דאמר . ומ " ש
לשמה ללמוד ע -מ . ס -ג ) בהל ' ת -ת לאדה -ז ( פ -ד ( א ) דער לשון " מלבשתו ענוה ויראה "
לשמור ולעשות " -כי יש כו ' כ דרגות בלשתה כמו און ניט ע " ד הרגיל (8ז דורך תורה
ראה הל ' ת " ת תליא ) - שיש בשלא לשמה ( וזב " ז " נעשה עניו וירא " 8דער " יבוא לשמה )
חלק , שם ובארוכה -פיהומ להרמב " ם סנה ' ר ' פ . וכדומה ? לענוה ויראה "
.
והענין ד לשמה " המדובר כנדו ד במס ' אבות - .
גבוה , מילי דחסידותא ( ב -ק ל ,א ) -הוא דרגא " מנין ממנו ( ב ) וושס איז די הדגשה
.
וראה ר -ן נדרים ( פא ,א מרבינו יוגה ) ,לבוש ושו " ע עצה ותושר " -נ " ט " מבקשים ממנו "
אדה -ו או -ח שם ( כריש הסימן ) שלימוד לשמה היית
? טדער " מקבלים ממנו "
ובחידושי חת " ס שם ,שזהו התרה . מצד חשיבה
.
לימוד לשם השגת התורה עצמה ( ע -ד דרוש וקבל
ולא רק כדי לידע את המעשה כו ' ,ובארוכה ), שכר . ו ,ה .קדושים ים ,יח , שזובלי )5
דלשמה החנו ה"ה ) - ( פץ רמב -ס הל ' תשובה ורפיג . רפ " ב )6
ע"ש. העובד מאהבה , פיה -מ להרמב -ם אבות פ -ד מ -ד ,חובת ראה )7
האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו הערס ניט אויף צו טרשכטן וועגן רעם
כו ' . וירא * * י ויפחד -שזוי 8 ,ז זיין גשנצע חיות און השרע -
פרעגט דער " עוסק בתורה לשמה " : וושניע איז אין לימוד התורה לשמה ,ביז
וויב8לד שז זיין גשנצער " עסק " איז אין ד8ס ווערט זיין גשנצע מציאות ומהות .
תורה לשמה ,ווי שזוי וועט ער קענען ה .וויבשלד ד 8רעדט זיך וועגן 8ז
ט8ז און אויפטשז אין שלע שנדערע עניני בח אים
עבודת ה ' ין ? וועט ביי אים פעלן ,ח "ו , "עוסק בתורה לשמה " ,קעז
נתעורר ווערן 8שאלה :
אין די ענינים ? !
זלגן דשך " כל האומר אין לו רז "ל " י
ווען ביי אים וויולט דער עסק בתורה אפילו תורה אין לו " ,נשר אלא תורה ..
ניט געווען אין דער דרגא פון תורה עם דשרף זיין תורה סיט גמילות חסדים ,
לשמה ,נשר לידע את המעשה אשר ד ה 8ז אויך דער עוסק בתורה לשמה . .
יעשון ,כולל שלע עניני עבודת ה ' 6י - יי ,וושס גמ " ח דשרף זיך עוסק זיין מיט
דעמ8לט זיינען " לימוד " און " מעשה " ד8ס איז מעגלעך נשר דורך פשרנעמען
ניט סותר איינע די שנדערע ,נ8ר זיך מיט מענטשן שרום אים ; נ8כמער :די
אדרבה ,סיאיו 8לימוד וולס ברענגט התעסקות אין גמ " ח כדבעי איז פשר -
אים צו מעשה ועבודת ה ' ; בונדן מיט דער עבודה פון בירור וזיכוך
וויב8לד שבער 8ז ד 8רעדט זיך וועגן המדות -הלבן 8געפיל פשר 8
18עוסק בתורה לשמה -ער סר8כט צוויטן ,ניט זיין קיין בעל גאווה ,וכו ' -
בכלל ניט וועגן ד8ס וושס ער וועט וולס צו רעם פ8דערט זיך 8בשזונ -
הקבן און דערגרייכן דורך דעם לימוד , ויגיעה . דערע עבודה
נ8ר ער לערנט בלויז צוליב השגת און אפילו אין ענינים שבין אדם
התורה הפא - עניני ויינען ד 8כמה וכמה למקום
איז ער דיך שטענדיק אין 8מצב 8 ,ז 8 עבודה -מעורר זיין אהבת ה ' ,זיין
.
ער טר8כט אינגשנצן ניט וועגן זיך" און ירא -שמים כדבעי וכו ' -וולס זיי ווערן
ער ; זיינע " מדריגות " אין עבודת ה' יי ניט אויפגעטשן בדרך -ממילא ,נ8ר
בדפוס ווארשא חסר ( ובמילא גם נירא - ) 14 . .
מידשרף אויף זיי פיל ה8רעיוען ובפרט
לויס דער הוראה פון רמב " מע ! :והאיך
כ . ) . 1ולפענ" ד היא השמטת הדפוס דמ1נח. [ כצילומיו
פשוט ,שבמדריגות גבוהות דעוסק בתורה ) 15
היא הדרך לאהבתו ויראתו יי ,בשעה
לשם התורה עצמה , -מחבר תורה . לשמה ( כמו שיתבונן האדם במעשיו וברואיו * י
.
שלמעלה בקוביה -לקו -ת שלח מז ,רע -ג ובב -מ ) , הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו
האדם כבר אוהב וירא ה ' וכו ' -אבל [ נוסף לזה , כו' מיד אוהב כו ' וכשמחשב בדברים
שגם בזה יתכו שהענינים שבין אדם לחכירו לא יהיו
.
בתכלית השלימות ,הריך הוראת ר -מ היא ל כל מע "ב ). אגהיק ס " ה ( קח , ב. יבמות קט , ) 11 .
העוסק בתורה לשמה ,גם דרגות נמוכות יותר. שם .
ועוד .וראה ע -ז יז ,ב ומפרשי העא
( וראה מד -ש כאש 2ן ) לי ,מיעוט ימיהם ' ואגהיק שם -קט ,א4
-הרי ( כל ) דלעשיית מצוות כמשוסה ) 16 ה "ב . הל' יסוה -ת פ -ב ) 12 .
ב .וש -נ ). תלמוד מגיח לידי מעשה ( קידושין מ , ,ויראת .
בכוית כתה ודפוסים :
( ) 13
מצוה מפסיק לעשיית תורתו אומנתו יאפילו בסהמ -צ להרמב " ם מ " ע ג ' :שנתבונן ונשכיל 4ן )
ע -ב . וראה תוד " ה כאן מו ' ק ט ,ריש הקודמת ) . , לקו -ש ואתחנן תשמ " ח מ " ב ואמך וראה ) .
שיחות -פ"ו אבות לקוטי 404
" עוסקועד " ז בנדו " ד :דער שכר פשר השט ניט קיין צייט 6ריינצוקלערן צי ער
בתורה לשמה " -איז אין דעם זעלבן הטט שוין מברר ומזכך געוועז זיינע
התקשרות צום נותן ענין ,דהיינו : מדות צי ניט ( ועאכו " כ צו פשרנעמען זיך
התורה וושס אורייתא וקוב " ה כולא מיס ( עניני גמ " ח ) -מענטשן טרום
חד 2י ,און דערפטר קען מען ניט 4נ - סט ון8ס וועט דין מיט קלע זיך ) - 14
רופן די " דברים הרבה " ווטס זיינען ד8 ? ה' שנדערע ענינים אין עבודת
נימען מיסו געוושרו אויסגערעכנט איז ר ' מאיר מחדש " כל העוסק ו.
פון זיי דריקט זיך
ענין אין
וויבשלד שז
אוים דער "ניט
שכר " , בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה " -
תורה לשמה דער דיוק איז " זונה " ( און ניט 8ז ער
.
( התקשרות להקב " ה ,לנותן התורה )
שכר ) : וועט זיי השבן שלס
און דטס איז ר ' מאיר מחדש ,שז אין דער שכר וולס דער אויבערשטער
צוגשב צום עיקר השכר ( 8לס תוצאה )
צילט 8אידן פשר לימוד התורה וקיום
פון " עוסק בתורה לשמה " ,איז עד אויך
המצות איז בערך צו דער תורה און
בדרך לדברים הרבה " -ער ב8קומט , " וכה מצות עצמן וולס ד8ס איז אפילו לויס .
זכי ' " ,דברים הרבה " וונוס זיינען דער דיעה ' י 8ז שכר מצווח איז ( ניט ווי
נידעריקער ' י פון דער עצם מדריגה פון
8תוצאה ומסובב פון די מצוות שליין ,
עוסק בתורה לשמה ,וושס די " דברים "
נ8ר ) אין 8סגולה ' דיקן אופן ,ווי 8
זיינען אים מסייע אין 8לע שנדערע
. ( זייטיגע ) בשלוינונג פשר ט8ז די מצוה
כדלקמן . עניני עבודה ה ' ,
יי8יום וויבשלד יעדע מצוה ה8ט זיך
ז .די " דברים הרבה " ,צו וועלכע איר שכר ,איז פ8רשט8נדיק ,שז דער
דער עוסק בתורה לשמה איז זוכה ,טיילן שכר ה8ט 8שייכות און 8התדמות צו
זיך אין צוויי סוגים " :דברים " וולס ער דער מצוה פשר וועלכער דער שכר איז
במקומט בדרך ממילא ,ער דשרת אויף ב8שטימט געוו4רן 0י ;
ובשלימות . ( דרך ) מאמר ריב " ז ( ברכות כח ,ב ) איני יודע באיזו
מוליכים אותי -שמפני גודל טרדותיו במילד
שלו . שליחותו בעלמא דיו לא הי ' מרגיש אהוי -ר
ראה תנע פב ' ג .ליקוט פ " לפרק זה ( קה -ת , ) 22 עקש .
ב. ולהעיר מחדא ,ג פסחים נ , תשל -ח ) . ברוקלין , שזו ב ' הדיעות הובאו ונתבארו בשליה בית
.
) 23ובז זוכה לדברים שכמעלה מהישכר שמגיע אחרון ( יב ,א -ב ) .
לו ,כי הם למעלה מגדר נברא ( מצ " ע ) ובאים אל ועפ " ז יש להתאים מ " ש אדה -ז בתניא פליט ) 20
ואתערל -ע .כגוז :מגליו לו רזי 1כי ' האדם רק דרך נדע פה שמשכרה ,שכר מצוה מצוה - א) ( גג ,
פוסק . תורה ונעשה כמעיז המתגבר וכנהר שאינו זו . מהותה - -גם לדיעה
.
וכן לפמשנ ת ( לקו " ש ח " ז ע ' ) 371הפירוש ב -דברים כי הגורם שכר ( רפל -ז ) : התניא בלשון ) 21
שהו * ע הריבוי א -ם וכבתורה -שהוא רק הרבה ' , המצוה היא המציה בעצמה .וראה הנסמן בלקו -ש
בדרך " זב " " . . 23 הערה 135 ח "ה ע '
405 שיחות פ" 1 - אנות לקוטי
ח .לאידך שבער ,זיינען דש " דברים " און ד8ס זיינען די שינוים און די דיוקי
צו וועלכע דער עוסק בתורה לשמה איז לשונות פון ר ' מאיר " ומלבשתו ענוה
זוכה בשלימותם ,אינגשנצן שז זייז ויראה ,ומכשרתו להיות צדיק הסיד ישר
השתדלות מיוחדת אין זיי 8י -לדוגמא : ( ומקרבת החטא מן ומרחקתו ונאמן ,
אוהב את המקום אוהב את הבריות , לידי זכות " -ווייל אויף די זעכן ד8רף
משמח את המקום משמח את הבריות . . דער עוסק בתורה לשמה ה8רעווען צו
. ונהנין ממנו עצה ותוש" בינה וגבורה . בשלימותם : ב8קומען זיי
דין . ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור
דער עוסק זיין בתורה לשמה סוט נשר
און וויבשלד שז ער איז " אוהב את אויף 8ז " מלבשתו ענוה ויראה " -די
הבריות .משמח את הבריותי ,וועט . תורה פועל' ט ביי אים שז ער ז8ל השבן
דשך ביי אים ניט פעלן ח " ו אין זיין די מדות ( ענוה און יראה * ) 2בדרך לבוש ,
הנהגה טובה בין אדם לחבירו ; און נ4כ - אין שן אופן חיצוני (ווי 8לבוש אויפן
מער :דוקא דערפשר וולס ער איז עוסק אדם ) -זזי ווערן שבער ניט פ8ר -
בתורה לשמה איז ער זוכה צו דער - איינציקט מיס אים ביז צו ווערן זיינם
הויבנקייט אין שבל בבלל ,טויך אין מדות (" נטשה עניו וירא " ) ; מזוי איז
( שרט -ושבן ,שזוי שז ער קען געבן שן תורה אים ( נ8ר ) מבשיר צו ווערן 8
"צועצה " אויך אין מילי דעלמא כו ' , 29ביז ונאמן " ,מרחיק פון 8חטא (" עצדיק ..
טד עצה וולס תורת אמת איז מעיד שז " ד ( ולא ממש ) לא יאונה לצדיק כל
און ' ) 2און מקרב צו מצוות -לבער
" נהנין ממנו כו ' " -און וויבשלד שז
" נרנין ממנו עצה ותוש" " איז ער דאך
בכדי צו זיין " צדיק . .ונאמר בפעל ,
הבריות " 0י . " משמח את
זייז 8פגעהיט פון חטאים און הקבן זכיות
בפועל -דשרף ער הקבן עבודה
ו " ל ,שזהו בטיקר בענינים דמילי דעלמא ) 28 ויגיעה .
ואלה הנוגעים ביז אדם לחבירו -כדי שלא יצטרך
ועד " ז " תחו על עלבונו " :די תורה ,
בהם . . .
לצאת מד -א של תורה ועבודה להתעסק
משמח את המקום " ., .
ומה ש אוהב את המקום יי8ס איז " דברי כאש " 'י ,איז מלבן
ולא רק .מכשרתו -לזה וכדומה ) -יש לומר ,כי ( ומזכך יי די מדות פון רעם ווים לערנט
מדת האהבה ( החמץ לדבקה בו ית' ) נוגע לעוסק תורה לשמה ,שז ער ז8ל זיז 8מוחל על
בתורה לשמה גופא -ראה תניא פמ " א שם איך
עלבונו ; שבער בכדי צו דערגרחכן די
( וראה ויחשיב מיוסדים באהבה כו ' - שכל הכוונות
שלימות אין בירור המדות 8 ,ז ער ז8ל
וראה חינוך ( מצוה י). . בארוכה רמב " ם הל ' תשובה פ
מלכתחילה ניט פילו קיין עלבון ,
שעם הההבונגות בתרה תתישב האהבה בלב תיח ) :
ומכש -כ מה שמגליו לו רזי תורה ונעשה בהכרח : פשדערט זיך 8ז עבודה מיוחדת .
פוסק . כמעיז המתגבר וכנהר שאינו
להעיר גם מתולדות י ,י ס -פ ויצא בשם ) 29
ובאגה ' ק סכ -ב :ונהניז זו ) . משנה (בפ" הבעש -ט הטעם שנותנים לו ב ' מדות אלו דוקא ,י -ל ) 24
הקב " ה ראה תניא פל " ב .תענית ב , , עץ זה שנברא כאן. אבות
ובארוכה לקו " ש חט -ו ע ' 23 - 5ון ,ולכן : ע .ב . ריש כס , ירמ " כג , ) 26
העוסק בתורה בשביל איזו תכלית ,הרי טיפולו עיקר . ( בפי ע ' - 8נ38 .
ראה לקו "ש חט ז ) 27
והתעסקותו הוא עם אלה שבידם להביא לו תועלת א) . טבילותא בנורא * -סנה ' לט ,
שיחות פ" י אבית - לקוטי 406
ער ,דער עוסק בתורה לשמה ,איז שן דערפון איז פשרשטשגדיק 8 ,ז אין ט.
.
אוהב 8.ז משמח את הבריות " ,איז 8דבר "ברור דעם מאמר פון ר ' מאיר איז דש 8
אוהבדעי
און נהניןגיטממנו כו'* ,
זייענדיק 18
8ז פון עצה וולס" ער הוראה ( ניט נ8ר פשר דעם עוסק בתורה
לשמה שליין ,נ8ר ) אייך פאר
8צווייטו
מיטן כח התורה וועט מעז געוויס הנאה אידן ,וושס קעו טרשכטן :
השבן . וויבשלד 8ז שז עוסק בתורה לשמה
יו " ד .דערמיט וועט אויד זיין פ8ד - מוז זיין 8פגעזונדערט פון עניני העולם
שטשנדיק דער לשון המשנה " מגילתו און פון מענטשו שרום -איז דשך ביי
ומרוממתו על כל המעשים " 8 ,ז ד8ס איז אים ניטע קייו ידיעה אין עניני העולם
ניט סתם 8כפל לשח - 8( וושטים אויב יע ,איז דאר דשם גופא
ב8ווייז 8ז ער איז ניט קיין עוסק בתורה
ע " פ כל הנ " ל קומט אוים 8 ,ז אין דעם
לשמה ) ; או 7על אחת כמה וכמה שז עם
ציור ומצב פון 8ז עוסק בתורה לשמה
זיינען ד 8צווי אופנים און דרגות איז ניט שייך צו פשרל8זז זיך אויף
שונות ( :א ) מצד זיין עצם עסק איז תורה זיינער 8ז עצה אין מילי דעלמא ידער
לשמה איז ער העכער פון שלע עניני וכיו " ב. עסקנות ציבורית
העולם ( פונקט ווי תורה שליין ) ; ( ב ) מצד בשוושרנט עס ר ' מאיר ,טז אדרבה :
די " דברים הרבה " צו וועלכע ער איז דוקא צוליב דעם וולס ער איז עוסק
בתורה לשמה איז ער זוכה צו 8
כשטשער 8שייכות צו עניניהעולס (ה8ט
" זוכה "
זיי זיינעז פיל נידערי - שיימוודזיקער הבנה אין עניני העולם
קער פוז זיין דרגא ומעלה -עוסק -און דערפ8ר איז " נהנין ממנו עצה
בתורה לשמה ) . ותושי ' כוט ,טז די עצה וושס ער ניט איז
און בהתאם צו די צוויי דרגות זשגט אין 8ן אופן פון * נהנין" .
די משנה די צוויי לשונות " מגדלתו ובפשטות :אויב ער השט ניט גענוג
ומרוממתו " " :גדול " פשסט אין פשר - קלטרקייט אין די געפרעגטע זעכן ,וועט
גלייך צו איינעם וולס ( ה8ט 18ערך צו ער זיך 8פה8לטן פון געבז שז עצה ;
; איז קלענער פון אים ער ) אים ,נשר לבער לאידך ,אויב ער וועט יע 8רויס -
שלא
דערהויבנקייט
אויף 8וואס איז
יפגעטרשגנקייט "און
רוממות " ווייזט זשגל זיין מיינונג או 78 7עצה ,איז דשז
קלקר 18ד8ס ארז די אמת' ע און
בערך העכער פון דעם פון וועמעז ער אמת :ריכטיקע עצה ותושי ' לויס תורת
איז מרומם , און אפילו ווען סידוכט דך 8ז די עצה
ובעניננו :מצד די "דברים הרבה " צו יוחס ער גיט איז ניט אויסגעה8לטן
לויטן שכל אנושי -וויבטלד לבער 8ז
וועלכע ער איז זוכה ( וושס זיי ה8בן ' 8
שייכות און 8ז ערך צו עניני העולם
והבריאה ) איז ער גדול על כל המעשים ות .
-זיין גדלות קעגן די מעשים און עניני אבל לא עם בר לומד . לי זז שבשבילה
: בעלמא שלא ' וכלו לסייע לו
העולם איז בערך ,נ8ר ער איז גרעסער אבל העוסק בתורה לשמה ,שלומדה אך ורק
פון זיי ; משום שהיא תורתו של הקב ' ה .הרי דוקא משום זה
דשרף זיין די תנועה פון " קבלת התורה " , " מרוממתו על פון כל עניני העולם -
שייכות סיט תורתו 8 כדי צו בשקומען כל המעשים " .
יי : של הקב " ה די דרגא פון עוסק יא .אע "פ 8ז
און דשם איז דורך דער תנועה פון בתורה לשמה -אין שן אופן תמידי -
ביטול ,וושס דריקט זיך אוים אין דער איז ניט צו יעדן איינעם יי שייך ,זלגם
כוונה " לשמה " -ער ה8ט ניט קיין שבער דער שלסער רלי אין תניא יי 8 ,ז
אייגענע פני ' אין זיין לימוד ( וואס ווייזט די כוונה פון לשמה דשרף זיין ביי
אויף 8הרגש פון דער אייגענער יעדערן יי עכ "פ " בתחלת הלימוד " .
18די מצימות ) ,און עס הערס זיך נשר ויש לומר דעם ביאור אין דעם :
תורה 9י . מציאות פון
וויב8לד 18תורתו של הקב " ה איז אין
און דים איז אויך דער טעם פ8ר - סוף ,קען וי ניט נתפס ווערן אין דעם
וואס דער מסדר הברייתא ה8ט שנגע - שכל פון 8מענטשן 8 ,נברא און מוגבל ,
הויבן די ברייתא פון " קנין תורה " מיט סיידן עם איז ביי אים ד 8די תנועה פון
דעם מאמר פון ר' מאיר ביטל ,וושס דורכדעס קען ער מקבל
-דלכאורה תמוה :פריער וויולט גע - זיין תורתו של הקב " ה * : 3און ע " ד ווי
פ8סט צו ברענגען די ברייתות וואס מען געפינט ביי מתן תורה 8 ,ז די כלי צו
זיינען מזרז אויף לימוד התורה בכלל , קבלת התורה איז געווען דער ביטול פון
און ערשט דערנשד אויף דער העכסטער .
זייער זלגן " נעשה ונשמע י ' ( און -
מדריגה אין לימוד התורה ( עוסק בתורה לנשמע 6י ) . בהקדמת נעשה
לשמה ) ? -
8ז ביי יעדערן , און שזוי איז עס אויך
ווייל די ברייתא פון " קנין תורה " 18דער איידער עס הויבט זיך ביי אים
וועלכע מען לערנט אין דעם שגת פאר סדר פון גימוד התורה -וולס דשו איז
שבועות ,ומן מתן תורתנו ,גיט 8רויס דער פסק -דין טז לעולם יעסוק אדם
דעם סדר ווי 8איד דטרף זיך גרייטן צו בתורה ואפילו שלא לשמה כו ' י ' -
קבלת התורה בחג השבועות : * 0וולס
ערשטן ללעם צום איז : סדר דער
" עוסק פון תנועה די זיך פ8דערט
ראה רטבים הל ' תשובה שם ה -ב :ומעלה זו ) 31
גב " שבחורה ,כי אפ -ל רק בהבנה והשגה הו -ע .
בבינונים ' -ש הש מדת כל . כמיש שם ) 33
ר ( פש ' ( .ראה הגסמז בתורת שלום 1ק ' לימוד שדלתא שם . הפרק
אבל בכלל1ח ,מכיון שגם בכוונה - )3 הערה 19 ע' תיילך . ראה גם לקו " ש חטיו ע 326 , ) 34
בשתיל התקשרות זו שגעשה עי %ך ורק זו לומד ז. משפטים כד , ) 35
דנפשי' . השגת התורה גופא ,נק ' לימוד שלא אדעתא א. שבת פח , ) 36
הפרק . ראה מדרש שמואל כאז בריש ) 40 שם . שם .וראה הל ' ת " ת לאדה * ז פיד מ " ג ובקו -א
שיחות פ" ו אבית - לקוטו 408
מען מקבו תורה ; און ערשט דערנאך בתורה לשמה " י * ,וושם דורכדעם איז
הויבט זיך 8ז דער סדר פון לימוד
בפועל . התורה
ועוב ) . 229 .
עדמשנ ת כמ " פ ( לקו " ש חיש ע ' ) 41
במדבר , ( משיחות ש " פ דאפשר לכאו א לקבוע עתים בתורה באופן שבעת .
חגה ' ש וש " פ [ שא חשל " ה ) דת1רת ,אמנח , ההא יהי ' לימודו באופן
409 שיחות לקוטי
פרקי אבות
אידז : 6אין דער משנה " כל ישראל " - בן עקשיא אומר רצה חננ " " רבי א.
8ז זיי זיינען " נצר מטעי מעשה ידי " ,און הקב " ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה
אין דער משנה פון " ר " ח בן עקשיא" - להם תורה ומצות שנאמר י ה ' חפץ
שז דער ריבוי פון תורה ומצות איז למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר " ,
צוליב אידן " ,רצה הקב " ה לזכות את בן עקשיא , דער מאמר פון ר ' חננ "
.
ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות "
המשניות איז בסדר מקומו 8ז הגם
דטרף מען פשרשטיין :פרקי אבות בסיום מס ' מכות ,איז מנהג ישראל צו
טנטהשלטן ,כידוע ,הוראות און הנהגות זטגן עם נ8ר יעדן פרק פון פרקי אבות ,
ומדות טובות ,ביז מילי דחסידותא ,איז
7 איז מפרש דעם טעם , 1 ווייל ,ווי רש " י
יי8ס איז אין דעם נוגע דער ענין פון
נהגו כל העם
נאהופרק
סיוםפרק
בה כל
בסוף שישלאומרו
" לפי
מעלתם של ישראל ? לפי שאין
אומרים קדיש על המשנה אלא על
ב .וועט דטס ויין פ8רשטטנדיק
בהקדים דעם ביאור אין אונזער משנה :
האגדה כו ' " ' .
יייבשלד יבער שז 8לע ענינים אין
דער ברטנורא ' איז מפרש :לפיכך
תורה זיינען בתכלית הדיוק ( און אויך
הרבה להם תורה ומצות כגון פרשת ) ,ובפרט 18 4
כדי להרבות שכר שקצים ורמשים 9 " מנהג ישראל תורה היא "
כשהן בדלים מהם ,אע " פ שבלאו הכי לא
8טייל מפרשי המשניות פון אבות הקבן
רעם מאמר צוגעשטעלט צו פרקי אבות ,
היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה
וואו זיי זיינען מפרש דעם מאמר -איז
בהן [ לפ " ז קען מען זלגן כעיז זה אויך
מובן טז דער מאמר השט 8שייכות אויך
בנוגע צו תורה ולימודה 8 ,ז דער
אבות . צו מס '
אויבערשטער האט אין תורה שריינ -
געשטעלט אויך שזוינע ענינים וולס אויך איז מנהג ישראל ,טז פשר יעדער
זיינען " בלאו הכי " פשרשטטנדיק מצד פרק אין פרקי אבות זשגט מען די משגה
השכל של האדם " ,כדי להרבות שכר " "כוכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
פטר לערנען אויך די ענינים 0י ] . .
' " 8 -משנה איז מס ' סנהדרין י און
ס ' איז דט 8צד השווה צווישן די צוויי
ובסיום ) משניות ( וולס מ ' זטגט בהתחלה
למהר -ל בריש מס ' אבות דרר חיים ראה )6
ישראל . - בביאור המשנה " כל וולס אין ביידע איז מודגש די מעלה פון
א. ראה ב -ק ל , ד)
) מכות .ועד " ז הוא בפרש -י ( ריב -ז בסוף מס ' )8
שם . וראה מלאכת שלמה מכות וראה מגיא או " ח סנ " ד סק * ג .שו " ע אדה " ז שם )3
ושע ונבלות . ובפרש -י ( מכות שסו שקצים )9 מד .ובהמובא ( מבאר שבע ) במסורת הש -ס לאבות
שם . שלא הזכירו דם ,דבי ' קאי לפני זה בהמשנה בסיפו .ואב -מ .
בג ) . פרש " י עה " ת ראה יב ,כה ( שם , וראה .
ראה ירושלמי פסחים פ -ד ה א ,ועוד ( נסמן )4
וע " ד חולין סו ,ב ( וראה זי " ר לילק " ש שמיני ) 10 ע' . ) 1080 .
בלקו -ש ח ד
אמרי משא " כ בענינים שעליהם קמו ,ע " א ) ) . ( דף שם (צ ,א). רפי -א )5
שיחות אבות לקוטי 410
שבער ( נוסף אויף דעם וולס אויך מובן :לויס דעם פירוש איז לבער ניט
לפירושו בלייבט די שוועריקייט פטר - א ) דער לשון " הרבה להם " -ווזירים
את 4י וישס עם שסייט דער לשון לזכות טעם 8 לפי הנ " ל איז "לזכות את ישראל "
ישראל ,און ניט 8לשון פון שכר ,כנ " ל , פון ה ) ריבוי ניט אויף דעם ( כללות
איז ) דער עצם פירוש ין דורש גיאור 6י : פון ציווי דעם אויף נטר תומ " צ ,
לפי פירושו קומט אויס 8 ,ז אין דעם עניו בטשטימטע מצות ב ) דער לשון " וזכות .
פון " הרבה להם ( תורה ו ) מצות " איז את ישראל" = דלפי פירושו ה8ט גע -
ניטש קייז מעלה לעצמו ,דער ריבוי אין ד8רפט שסיין 8לשון וולס דריקט אוים
מצות איז נ8ר 8מיטעל ( 8ן ענין טפל את " להרבות ווי השכר , ענין דעם
צוליכ דער איין מצוה ) וושס פשר - וכיו " ב . 1י שכרם "
זיכערט 8ז 8איד וועט מקיים זיין איין
ג .דער ימב " מיי איז מפרש די
ושלמותה " ין . מצוה " על מתבונתה
משנה הנ "ל " :כי ' י כשיקיים אדם מצוה
אויך דשרף מען פטרשטיין : ד. מתרי " ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף
עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים
ר " ח בן עקשיא איז מרגיש " רצה א)
אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כו '
הקב " ה לכוח אח ישראל " ? -און אין
פסוק איז די הדגשה " ה ' חפץ למען הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה
אמר ר " ח כי המצות בהיותם הרבה אי
אויבערשטנ ' ס צדקו " -צוליב דעם
? 'י צדק
אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם
על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה
ב ) אין פסוק רעדט זיך בלויז וועגן המצוה תת " נפשו באותו מעשה " .
תורה " -יגדיל תורה ויאדיר " -און
לויט דעם פירוש פיז מוסבר דער
ר " ח בן עקשיא איז מדגיש " לפיכך הרבה
9י ? להם תורה ומצות " לשוו " הרבה להם תומ " צ " ; דווקא דורך
דעם ריבוי אין תומ " צ וועט דער אדם
געוויס מקיים זיין ( עכ " פ ) איינע
8ז דער בשלימותה וכו ' ,איז שוין רעכט
.
אע -פ שגם בפיה ' מ כתב -זכה - -ה ז ) 14
" הרבה להם " איז געווען דערפשר וושס
ושלימותה . לכאורה שכר קיום מצוה במתכונתה
וראה בארוכה דרך חיים למהר -ל בסופו , 5ן ) וכו' " . " רצה הקב " ה לזכות
הרמב "ם . שהרבה להשיג על פי '
בשרה . גם :הרי איז זה הסברה על הריבוי ) 16
.
אבל י " ל בפירוש דברי הרמב ם -ועפ " ז ) 17 אבל . .דרוש וקבל שכר . ובב -מ ) א. ( סנהדרין עא ,
מתורצות לכאורה גם קושיות המהר -ל ( -דלח 1ש ,נ ) דגם במקום ואילך . ראה שליה ( חט ,סע ' ב
אלא ) נחית להחילוק אם יש לו חציו זכות כו ' , שאמרו יגדיל תורה ויאדיר שאינו עניז להד מילתא
בס " ובכ " מ ) ס.ז. דכוונתו ע -ד המבואר ( אגהיק אבל מ " מ יש ללמוד ממני כו ' למקום אחר ,ע "ש .
( שבת קיח ,ב ) אבוך במאי הוי זהיר טפי ,שלכל אחד אנצקלוסדי ' . 14 הערה 72 וראה לקו " ש ח " ד ע '
יש מצוה מסוימה שעץ גמשך ומאיר לו האור שבכל .
תלמודית ערך דרוש וקבל שכר ואב -מ ,
חדא ' ג לפיה 'מ מכות שם . וראה צפע -נ המצות . .
שזו כתנחומא שמיני ח ישיש שם ( רמז )1 1
ד " ה תרי " ג מצות ) . מהרשש מכות ( בג ,ב כדי שיתז שכר טוב לישראל שמשמריז את תקלו ) :
אבל ראה פיה " מ שם . ישעי ' רד -ק ראה ) 18 שם . המצות כמו שפי ' בזית רענו .
שם . ורע ב מכות . בפיה " מ סוף מס ' .מכות ,וראה עקרים מ " ג ) 12
בדרך חחם שם בסופו :נגד שהרבה להם ) 19 אבות . פכ ט .מדרש שמואל בסוף מס' .
תורה אמר יגייל תורה וכנגד רבוי מצות אמר בדברי הרמכ " ם -עייג ' כ שער המצות ) 13
ויאדיר , ויאדיר .וצ -ע איך מרומז זה בל ' בתחלתו .עיי" ש . להאריז -ל
411 שיחות אבחר לקוטי
עם דטרף זיין מספר המצות ,און אויף ג ) אויך פשדערט זיך ביאור פשרוושס
יעדן מספר ווילס מען געקענט פרעגן
דער לשון המשנה איז שנדערש ווי דער
יתר ) . פ8רוושס איז לא פחות ( ולא לשון הכתוב :אין דער משנה שסייט
נשר די משנה רעדט דש וועגן דעם אין פסוק * -ה '
" רצה הקב " ה " און
ענין פון תורה
" הרבה " אין דעם זעלבן
חפ ץ " .
און מצות ,
[ אע "פ שז " לשון תורה לעצמה ולשון
וויבשלד שז ( ועמן ) מחדל- 26 ובלשון חנמים לעצמן " , 20געפינט מען שבער
בא דוד והעמידן על אחד עשר וויולט בכמה מקומות 8 ,ז שפלערנענדיק 8גע -
געווען גענוג 8ז דשס זשל זייז מספר וויסן ענין פון פסוק נוצן די חכמים אין
המצות ,ועד " ז לויס ר' סעדה גאון יי 8ז זתער רייד דעם לשון הפסוק ; ולדוגמא
שלע מצות זיינען נכלל בעשרת הדברות (אין די לשונות הנ " ל אוו בנוגע
-וושלט געווען גענוג די עשר מצות . לתומ * צ ) :לעולם ינ ילמוד אדם תורה
און אפילו את " ל 8ז עם ד8רפן זיין במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת
און עד " ז אויך אין דעם אויפטו פון ומצות וא תעשה ( חיוב ושלילה ) יו ,די
תומ " צ 8 ,ז זייער ענין איז צו שר8פ - חילוקים פון עדות חוקים ומשפטים ,ביז
נעמען דעם העלם והסתר פון וועלט צו דער התחלקות פון תרי " ג מצות ,
( מטס מצד דעם זיינען די עניני העולם יעדע מצוה הלט איר תוכן ,טעם
(9 ייחס
אין 8ציור פון ריבוי ופירוד ) און מטכן און כוונה י : 3און חזוי או ? ך אין תורה ,
פון וועלט ( רשות הרבים ) 8רשות היחיד טנהויבנדיק מיס דער התחלקות פון די
ליחידו של עולם -מגלה זיין אחדותו פיר אופנים אין יעדער עניז ובבתורה :
וועלט , של הקב " ה אין פשט רמז דרוש סוד ,די חילוקים פון
און וויבשלד 8ז תומ " צ איז ענינם - מ " ט פנים טמא מ " ט פנים טהורה ,ע '
אחד -פשרוו8ס איז ד 8אין זיי שזע פנים לתורה י ' ,און נ8כמער -נ ביז
ששים רבוא פירושים אין יעדן אופן
? ריבוי התחלקות
הנ " ל פון תורה * י .
ז .איז די משנה מסביר " רצה הקב " ה
ביאור :תורה יוחס דחס פיז דורש
לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם
אחת ומצותי ' זיינען געגעבן געוו8רז
תורה ומצות " " ,לזכות " איז פון לשון
מהשם אחד און ענינם איז צו ממשיך זיין
אידן פון אויבערשטן איז נשר )דער
8ז רצון זיכוך " :
"ניט ( און מגלה זיין הוי אחד ושמו אחד ,די
זטלו צוקומען צו
ביטול צו אלקות ,נ8ר 8ז ביי זיי ז8ל זיך
אויבערשטן . אחדות הפשוטה פון דעם
איז דשך מובן 8 ,ז אויך אין דער עבודה
אויפט8ז ( אויך ) דער ענין פון זיכוך ' י ,
פון 8אידן דשרף יעדער מצוה זיין פטר -
און דער חילוק וניניהם : ' 6
בונדן מיט דער איין -איינציקער כוונה
תוכן הביטול איז שז עם פטרלירט זיך ותכליתן צו פועל זיין דעם סשרבונד און
די מציאות האדם און דורך דעם איז ער התאחדות כביכול פון דעם מקיים
דבוק לאלקות :און הגם 8ז דער אדם איז המצוה מיטן אויבערשטן ,וו8ם איז
צונויפגעשטעלט פון פטרשידענע כחות אחדות הפשוטה ; און שזוי אויך אין
ואברים -ביז צום ריבוי התחלקות פון תורה ,צו פטראיינציקן זיך מיטין נותן
רמ " ח אברים ושס " ה גידים -השט התורה . התורה דורך השגת
אבער די התחלקות קיין טרט ניט אין
דער תנועה פון ביטול ,וושס פועל' ט ה) ת ,תשמ . ( קה - הרמב " ם .הדרו .עי יאש , 29
דעם ביטול והעדר פון ( זייער מציאות התורה . בביאור דבתי הרמב -ם ריש הל ' יסודי
ובמילא פון ) זייערע ענינים פרטיים ,טזוי כמובז גם ממחזיו ( זחיא קע ,ב .וראה מכות ) 30
זיי ,
שאין דומים זל ז .וראה לקו -ה עה ,פ חמים תהי ' .
ג ). ( נבכים מה ,
דער ענין פון " זיכוך" איז ,שז ער גופא
ראה בספרי טעמי המצות .ולהעיר מכוונות ) 31
-איבריו וגידיו -ווערן נזדכך און המצות -שיש שזוכי כלליח וכוונה מרטית ( עטיר
, .
וראה תניא רפמ א .לקו -ת שלח מ ,א בסופו ) .
נתנו -לא () וש - ד. רפמ . (ב -ר .
ונמרז ל ) 35 ובכ מ.
.
המצות אלא לצרף בהם את הבריות -וראה לקו -א .
ירושלמ ' סנהדרין פ -ד ,ה ב ,מדרש תהלים ) 32
שבפנים . להה -מ סר ( -ט ( סו ,רע " א ) בביאור המשנה ב .ועוד . ,ח .יב ,ז .זח .ב סו ,ריש ע . 1
וראה ועוד . , ספ -ה ( למהר * ל ) ישראל תתארח .
במדב ר פי -ג ,טז .ובב -מ . ) 33
ח .מען ד8רף יבער פשרשטיין :ווי - און אין י' - ווערט איין ז8ך מיס אלקות
בטלד דער אויבערשטער איז ד8ך ריבוי דער נוגע אדרבא , איז , דעם
אחדות הפשוטה ,וולס מצד דעם השבן התחלקות פון די ( כחות ו )אברים וגידים ,
אויך תומ " צ געדשרפט זיין באופן כזה , יו8רום די הזדככות פון יעדן ( כח ו )אבר
שז אין זיי ז8ל ניט זיין קיין ריבוי וגיד מוו זיין בהתאם לתוכנו וענינו
התחלקות וקוין שונים ,און ד8ס וולס הפרטי .
הרבה אתלהם תומ " צ " איז נשר " בכדי
"לזכות וויבטלד 8ז דער אויבערשטער השט
ישראל " -קומט ד8ך במילא געוו8לט 8ז ביי אידן ז8ל זיך אויפט8ז
אוים ,שז דער ריבוי אין תורה יון מצות דער ענין הזיכוך ( " לזכות " ) " ,לפיכך
איו 8ז ענין פון ירידה כביכול און איז הרבה להם תורה ומצות " -דערפשר
ניט מזוי פשרבונדן מיט עצם התורה ארז דש 8ז 8ריבוי והתחלקות אין תורה * יי
ומצות" ,וולס ענינם איז אחדות אוז ומצות ,ווייל יעדער מצוה השט איר ענין
פשיטות . מיוחד וולס פועל ' ט 8זיכוך אין 8בשש -
אויף דעם ברענגט די שצויד דעם 1י טימטן נכח און) אבר וגיד האדם
פסוק " ה ' חפץ למען צדקו יגדיל תורה (ועד " ז אין 8חלק פון וועלט 9י ) ,און שזוי
ויאדיר " ,שז אדרבה ,דער ריבוי בתורה אויך אין תורה 8 ,ז די ענינים שונים
אויף כביכול 8הגדלה גיר ומצות טוס ייכוך 8 ומחולקים אין תורה ז=נען פועל
והאדרה אין תורה ,און דטס איז דער - פון גדר השכל אין די אופנים שונים
צדקו " . פ8ר וולס " ה ' חפץ למען "* .
די הסכרה בזה : ט. : 436 .7 .
להעיר ג -כ ממשנ -ת ( לקו " ש חט ז ע ' 137
ואילך ) בהחילוק ביז תורה למצות ,יחוד וביטול . 439
סש1יז ידוע אין דעם ענין פון נתאוה
ואילך . וראה לקו " ש שם ע ' 246
הקב " ה להיות לו דירה בתחתונים י * .
מהרח וו ) ( ולקוטי משער הגלגולים להעיר 37ן .
[ וולס די פנימיות הדירה איז שם :הנשמות הם ס ' רגוא כו ' התורה היא שרש
ולשכון בנש " י וכו ' שיהיו כנס " לדור
" י מכון לשבתו בתורה 'ש נשמות כי ממנה חוצבה ובה נשרשו 1וכ :
ית ' כו ' " נין8 ,ז די " דירה " ס ' רבוא פירושים כו ' ונמצא כי מכל פי ' מן הס ' רבוא
אמיתית איז דווקא ווען זי ווערט ש. פירושים נתהוו נשמה אחת כו ' ,ע .
נתן ( קרוב לסופו ) : רמה במדביר פי " ד ין -ד ) 38
אויפגעט8ו דורך דעם זיכוך פנימי פון
להם תורה שבכתב שיש בה תרי -ג מצוח כדי למלאת
דעם אדם ,ד .ה 8 .ז יעדער כח פרטי לפי
17כ1תם שנאמר ה ' חפץ גו ' .ולכו כל אדם , מצות
מהותו וענינו ווערט מיוחד מיט אלקות , מישראל צריך לבוא בגלגולים רבים עד שיקיים כל
כנ " ל . התורה במחשבה דבור ומעשה וישלים לי תרי -ג
לבער מצד דער כוונת הדירה ווי ד8ס לבושי נפשו ולתקנם כו ' כדי להלביש כל תרי -ג גחי '
וכחות שבנפשו אחת ממנה לא נעדרה כו ' 1חגה -ק
איו כביכול בעצמותו איז ניט שייך דער
ר -ס כס ( קמח ,ב ) גשם הארושל .הל ' ת -ת לאדה ,ו
גדר פון ריבוי און היפך הריבוי און
סוד ) . .
פ ד
מ ' קען ניט זלגן שז אין עצמותו ית ' ה. ראה במדב -ר פי ,ז , ). ת
ואחדות הפשוטה ז8ל זיך הערן 18ענין ראה הל ' ת -ת שם :ועוד אמרו חכמי האמת ) 40
יו8ס איז ח " ו חוץ הימנו ואחדותו שנד נפש צריכה לתיקרה לעסוק בפרד -ס כו ' ,וכל
. מי שיבול להשיג ולידע הרבה כו ' צריך לבוא
) 41חנחומא נשא מז .רערד . בגלגול עד שישיג וידע בל מה שאפשר בז ' הן
תו " א וראה ) 42המשר תרס " ו מ " ע תסח . בפשטי ההלכות הז ברמזים ודרשות וסודות כי כל
והתגלות ,אין תורה שבעל פה -ע " ד ההשתל - סדר אין דוקא הפשוטה .
אני נקרא * -דירטן ז8גט זיך עס שלות " ,וואו דער אור א " ס ב " ה ווערט
שרוים אין 8ז אופן פון " רצה הקב " ה נתצמצם וכו ' ורצה הקב " ה 8ז עם זאל
לזכות את ישראל " ,כאילו ווי דשם איז 8 זיין בעשרה מאמדות ( און אין יעדערן
בשזונדער ז8ך ,ובמילא איז ד8רט נוגע נברא ואותיות ) תיבות כו " כ זיי פון
דעם זיכוך פון די כוחות פרטיים - העולם כעטש אפילו 8ז במאמר אחד
ישראל . וזכות את יכול להבראות ' און גיס טז קרט אויף 4
און דשם איז אויך דער חילוק צווישן ריבוי והתחלקות און עולם ( ביז " נעשה
דעם לשון " רצה " און " חפץ " " :רצה " איז אדם " לשון רכים ) -דשרטן ווערט
מתאר 8תנועה , 46די תנועת הרצון ,ווי נתגלה און דערהערט טז דער ריבוי איז
ער ציט זיך ( ער לויפט ) צום דבר הנרצה פון אחדותו ית ' ,און 8ז כוונת הדירה איז
( און דערפטר שסייט דער לשון ביי
אין דעם ,וולס דאס קומט דורך דעה
זיכוך פרטי פון יעדער כח בפ " ע * " .
איז אוןי * (" און
חפץ "
דערי - ישראל
דעם" ) ;רצון את אין לזכות
תענוג "דער
יו " ד .און דטס איז דער חילוק
צדקו " ) . בער איז " ה ' חפץ למען צווישן דער לשון אין מרז " ל און דעם
לשון הכתוב :
אוז עי " מ ווי דשם איו ביים אדם
למטה ,שז דער רצון איז וולס ער שטייט שאני כפי - שבכתב תורה אין
מיס 8המשכה צו %ז8ך וושס איז דערהערט זיך יעדער עניו י- 4 נכתב
אויסער אים :משא " כ דער ענין החפץ , ווי ער איז אין שורש ,אין פנימיות
מתענג . תענוג ,איז עס ווי ער איז זיך הכוונה ,אוו בשרשו איז די כוונה " למען
און דערפון נעמס זיך דער אונטער - צדקו " -פון דעם אויבערשטן .שבער
שייד 8ז אין רצון ,וושס דער נפש ציט המשכה איז שר98 קומט דשם ווי
זיך צו 8געוויסער זעך ,זיינעז פשרשז
חילוקים מצד די פ8רבונדנקייט מיט .
להעיר מהמשך תער -ב ח " ב ע ' א ' קט .ועד ז ) 43
.
ענינים צו וועלכע ער ציט זיך משא " כ בכ " מ .
תענוג ,וולס דער נפש איז זיך מתענג אבות רפ " ה .וראה ב ' הפי ' בזה בפרדס ( שער ) 44
בעצמותו איז אין דעם ניטש קייז חילוק שם ) כ ' פ " ו ) רם -ז ( לזח " א דקל " ה ע " א ) .מד -ש ( אבות
הובא ונתבאר בד -ה פדה בשלום תרפט .ד -ה הנ -ל
פון וולס ער השט דעם תענוג .ווייל ער
(וד " ה שלום רב ) תש -ד .
81ר איז ניט פ8רבונדן מיט דער ז8ך , ) 44ואולי י -ל שזהו שנאמר הלשון " צדקו " כ ' .
שלייז " . מיטן נפש ה והר . (ד ת ראה בג ,ג .המשר . ( לקו מבואר בב -מ
סיגי ) שבועות תרס " ב ) דלשון צדק ( צדיק ) מורה על
ברפתה לעשות רצון . להעיר משני הפי ' ) 46 היושר ולמעלה הו -ע מ " ש צדיק ה ' צדקות אהב ישר
סע -ג .ועוד ) . ( תו -א א , קונה . יחזו פנימו היינו שיהי ' הגילוי אור למטה כמו שהוא
.
ראה לקוית שלח לח ,ג ,ראה יח ,ג .שה ש ) 47 למעלה ממש שבבחי ' יחו -ת שורה ומתגלה יחו " ע ,
ד .יבכ .מ . כח , .
וזה נעשה ע -י התרי ג מצות ( שלכן נק ' בשם צדקה ) ,
.
בלקו -ת ( במדבר יח ,ב ואילך ) ובדרמ צ ( מב , ) 48 ם כמו בתחת . ,
; , ,
והיינו להיות בחי ' אחד ח פש טה
א ואילך ) ובכ -מ ,מבואר שבחי ' רצון העליק אין בה שהוא למעלה אחז ( ח פשט .שזהו דוקא עי -ז שיש
ולכן הרצון המלובש במצות כולל כל התחלקות . והם בעולם ) ( וריבוי דכחות התחלקות ריבוי
המצות בשוה כו ' ,אבל העונג העליון ב " ה המלובש מזדככים בענינם הפרטי ע -י התרי -ג מצות שאז
במצות יש לכל מצוה תענוג פרמי ,כי העונג הוא הגילוי למטה הוא אחדות פשוטה כמו שהוא למעלה
, פנימי ' המכוון המלובש ברצון כו ' ,ע -ש בארוכה שי' ) . ( ראה כארוכה בההמשך שם ד " ה וירד
ואולי י -ל שזהו כפי שהעונג הוא כבר בבחי ' המשכה
א. ראה פסחים נ , ') 5י
415 שיחות אבחה לקוטי
איז מצד " ה ' חפץ למען צדקו " - יי8ס תומ " צ זיינען בכללות דץ 49 אין יא .
129 מצד דער כוונה און תענוג בעצמותו די צוויי מדריגות ,ווי תורה איו למעלה ,
ית ' יי ,קומט צו טד עילוי אויך איו דער ווי זי שסייט העכער פון ריבוי און
מדריגה פון תורה ווי זי איז למעלה התחלקות ,און ווי תורה ווערט נמשך
( " יגדיל 4י תורה ויאדיר " ) מער ווי דשס אין השתלשלות און קומט 9878למטה ,
איז אין תורה למעלה מצ " ע ( וע " ד ד8ס פועל' ט 8ז אין איר ז8ל זיין יישם
המבואר אין ספד הנהיר " שז זוד הי ' התחלקות יי . ריבוי
מחבר תורה שלמעלה בקוב " ה ) ,דהיינו
נוושס ד8ס דריקט זיך אויך אוים אין
. 8ז עם ווערט נמשך פון א " ס אין תורה
דעם חילוק צווישן תורה און מצוות 8 ,ז
און דאס איז דער טעם אויף דעם תורה לגבי מצות איז סו ענין פון
שינוי הלשונות צווישן דעם לשון חז " ל אחדות י ' ,וכידועי ' 8ז תורה איז
און לשון הכתוב :
אומעטום
מציאות ; און
זעלבעאיז
וולס דם
בגוף די
מקוםלדם " , "בכל
נמשלה
תורה די זיך הערס תושב " כ אין
שלמעלה ווי זי איז בבחי ' כלל ' י ,העכער מצות צו אברים ,וואס יעדער אבר איז
פשר ריבוי והתחלקות יי ,וואס דערי - אין זיין גדר וציור און איז מוגדר
בער איז אויך ,טז אין תושב"כ זיינעז " כל אבר ] . שנדערש פון 8צווייטן
המצות בין מ " ע ובין מל " ח הן סתומות דוקא דורכדעם וולס תורה לבער
ולא מפורשות וגלויות וידועות " ' נ . ווערט נמשך אין השתלשלות אין ריבוי
משא" כ אין תורה שבע " פ ווערט נתגלה התחלקות בכדי " לזכות את ישראל " ,
דער ריבוי והתחלקות פון מצות .
.
הירה . 44 ראה לעיל ) 52 . התענוג שברא" בהדבר ( ע -ש ,כמו עד ,מ בפנים הרי
תער -ב חיב ע ' תתקכג :ובאמת ראה המשך ) 53 מלובש בעינים כוי ) -וחיצוניות הרצון ,אבל התענוג
בבחי ' פנימיות ועצמות אוא -ס הרי מושרשת הכוונה כפי שהוא בעצמותו ,הרי אין שייר לומר עזיז
שיהי ' המשכה וגילוי אוא -ס ביה כו ' ,ומ -ש כחשכה התחלקות וריבוי .וראה המשך תרס -ו ע' סג ואילך .
.
כאורה זהו בבחי ' חיצוניות אוא ס ובזה אמרו מה שם . המשך תעריב
איכפת לי אם שוחט ואוכל או נוחר ואוכל כו ' אבל או י " ל לאידך דדוקא מצד פנימיות התענוג כמו
בפנימיות הרי דוקא שוחט ואוכל כר שירי עבודה שהוא בעצמותו כא ונמשך פרטי התחלקות התענוג
וימשיכו בג -י גילוי אלקות כו ' ( ע -ש בארוכה בסוף ועיד המבואר בכ -מ ( ראה הרצון ) . ( משא " כ מצד
ובהמשך תרס ,ו סיע תקכא ואילך :אגל ואילך ) . הע ' תו -ח ד -ה ויהי כל הארץ פכ -ז ואילך .דיה מי מדד
הכוונה .
שי ל כביכול , לי ' איכפת בפנימיות תרס -כ ועוד ) עניז ההתחלקות וריבוי הבא דוקא
שבפנימיות איכפת לי ' כביכול העניז דלצרף את מצד אחדות הפשוטה .
ולהעיר ממשג -ת ( לקו -ש
. 44 הבררת ,הזיכוך דישראל .וראה לעיל הערה . פרטי . חי -ט ע ' 248בנוגע לחיות
157 להעיר ממשנ -ת במקיא ( לקו -ש חיט ע ' ) 54 בהבא לקמן ראה תו -ח מקץ פה ,ג .אוה -ת ) 49
ואילך ) בביאור מרז " ל אימתי הוא גדול כשהוא בעיר ב' ) ע ' ( כרך ואילך .שה " ש 352 ( יהל אור ) תהלים שז
אלקינו ,שאמיתית הגדולה נעשית ע -י התלבשות ואילך .וש ,נ . תשם
עיירת . . .
אלקות בר בו נבראים כו ' , ( קנה , וראה תניא קו " א להביו מ " ש בפע ,ח )%
א .ועוד . רכב ,ב .לקו -ת שלח נא , ראה זח ,ג ) 55 .
ד " ה ואתם תהיו לי תר -ס חדא ' ג מהרש -א מכות ב).
ד .ועוד . ראה לקז ' ת שה -ש יא , ) 56 תרי " ג . שם ד " ה
( הובא % שבהערה מבמדב -ר להעיר ) 57 כל ד) ( סנהדרין פ -ז , להעיר מתוספתא ) 51
באוה ,ת שם ) .אבל ע -ש שממשיך :זה המשנה שהיא צפע -נ א. לפע " ד מהד " ת פא , אחד . התורה ענין
המקרא . גדתה מן ועוד , ואתחגז . עה -ת הפטרה פ '
א). קנא , כס , אגה -ק ס - ) 58 מ. ת שם יג ,א ואילך .ובכ. לקו - ) 52
שיחות אבית לקוטי 416
זיי קומעז דערנטד טרט 9למטה און משיאר או 7דעריבער איו אין תושב " כ
ווערן נתגלה דורך תושבע " פ -די
די השלמת הכוונה וושס ה ' חפץ למען
הגדלה אין תורה סוט זיך אויף בעתוד צדקו ווי דשם ווערט אויפגעטטז אין
תורה ויאדיר " " יגדיל - תורה ( שלמעלה ) וולס איז העכער פשר
נשך אורייתא קומט שרוים ( פון רעם ריבוי והתחלקות און די הגדלה אין
רמיזא באורייתא נ - ) 6תושבע " פ און תורה איז באיכות -יגדיל תורה ויאדיר
איר לימוד איז מביא לידי מעשה . [ וולס בפרטיות ווירמ אין דעמ
און דשס איז אויך מתאים מיטן פירוש מבואר די הגדלה סיי אין תורה ,סיי איז
הפשוט פון " יגדיל תורה ויאדיר " שז מצות ווי ז שטייעז אין תורה ,וואס
דטס וועט זיין לעתיד לבא " ,ווייל דשם זיינעז -די צוויי לשונות יגדיל
אמיתית הגילוי דערפון וועט זיין נשך ויאדיר ' :יגדיל איז די מעלת התורה 9
דעם ווי עס וועט זיך אויספירן דער ענין וולס " תלמוד גדול שהתלמות מביא לידי
פון " וזכת את ישראל " דירך " הרבה מעשה " " , 6ויאדיר איז די מעלת התורה
- וכשלימות בפועל תומ " צ " להם בעצמותה ווי זי איז העכער איגגשנצן
לבא . לעתיד פטר מצות וו8ם דשם איו דער ענין
מלכים " בי - שבתורה י ' המלוכה
יג ,עפכהנ "ל קען מעז אויך מבאר
ימלכו " 61ן .
זיין די שייכות פון דער משנה ר " ח בן
עקשיא אומר צו פרקי אבות ( וועלכע משא " כ איז תורה שבע " ס קומט דפס
מילערנט טלס 8הכנה צו מתן תורה שרוים בגילוי " הרבה להם הרה 1מצ1ת" ,
השבועות ) : בחג י. 61 כנ " ל
זחגט איז טנפ8נג " דער ברטנורא יב .דערמיט איז אויך מובן פטר -
אבות :לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על וושס עם שסייט " יגדיל תורה ויאדיר "
פי מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות בלשון עתיד ( און ניט " הגדיל תורה
שבמשנה אלא כולה מוסרים ומדות והאדירה " ) ,וו8רום די הגדלה והאדרה
וחכמי אומות העולם ג " כ חברו ספרים אין תורה שבכתב איו שורש למעלה ,
כמו שבדו מלבם בדרבי המוסר כיצד ווערט דוקא דורך הרבה להם תומ " צ ,ווי
יתנהג האדם עם תבירו לפיכך התחיל
התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני דב ' פ " ד סיב וג ' , לאדה" , ראה הל ' ת " ת ) 59
לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו עי'-ש . מעלות בתורה לגבי מצות ,
ב. מ, קידישיו
המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה () ) 6
גיטין נו ,ב :איו אדיר אלא מלך . ראה ) 51
בסיני . מלבם אלא אף אלו נאמרו
הצ צ לתהלים . כו ' . וכמנחות ( גג ,מע " א ) יבוא אדיי
8שאלה :וויבשלד 8ז ייערז קען ד8ך ( יהל אור ) צג ,ד
עס זיינען דש שזעלכע מוסרים ומדות סע .א . סב , משלי ח ,סו .ראה גיטין ) 62
אין די ספרים פו 7חנמי אומות העולם , חפץ " , "ה כהו גם הטעם לשינוי השם -
) 62הקר - -
רצה
שם ה ! ,
שהות, לינאמר והתחלקות ,
נדגש למעיהדבתושב
מריבוי " כ שכה : בשרשו , י,
שצג . תו -א פח ,רע " ג .המשך תרס 1 -ע ' ראה ) 61
, .
מות ח -א פס א ואילך שיט . שם העצם ( פרדם
.
1נכ -מ .יראה אגהיק סו ס כס .וראה תענית ט ,א ועוד ) ,ושם ו מ ' חד ( סוטה לח ,א .סנהדרין ס ,א . , ,
באורייתא . שאפילו נ " ר רמיזי
שבאה בתושבק " פ משא " כ שט ) . פרדס וראה
שם . ראה רד " ק ישעי ' ג; ) 6 הקב -ה " שקאי על בחי ' . בהתגלות וריבוי כו ' אומר
וראה מדרש שמואל שם . ) 65
ג .ובב -מ ) . " 1א ( תו א יב ,ד .וראה לקוית תזויע כב , .
417 שיחות אבית לקוטי
נה " ב ,ביז צום זיכוך פון די אברי גוף איז פשרוו8ס השט מען אויך אויף זיי גע -
ניט הגשמי ,וושס בחיצוניות איז ער דשרפט שנז8גן בסיני שלס 8טייל פון
אינו 8נדערש ווי דער גוף פון 8ז תורה דוקא ?
ענין יהודי 0י ,היינט ווי איז שייך 8ז דער ווערט דשם מבואר דורך דער משנה
הכי און תכלית פון תורה במעלתה
נעלית איז צו מברר יי זיין די כחות לזכות את ישראל לפיכך להם" התומ
הרבה הקב
" רצה
' צ " ,שז דער ענין פון
ומזות פון גוף ונה " ב ?
תומ " צ איז בכדי צו מזנך זיין 8לע בחות
דעריבער איז מעז מקדים די משנה ( ומדות ) פון מענטשן -ומהאי טעמא
זיינען אויך די " מוסרים ומדות " הנ " ל
עוה ישראל יש להם חלק לעוה " ב " ,וולס " כל
" ב ד 8מיינט ניט נ " ע נשר עולם 8חלק אין געז8גט געוושרן בסיני שלס
התחי ' ,נשמות בגופים * יי ,און דשם זטגט תורה ,וו8רום די כוונה איז ניט נטר צו
מען בנוגע צו יעדן אידן 2י ,ווייל אויך מודיע זיין " כיצד יתנהג האדם עם
מצד גופו איז יעדער איד " נצר מטעי תבירו " ,נשר בעיקר צו פועל זיין רעם
מעשה ידי להתפאר " ,וכידועיי שז בירור וזיכוך פון די מדות ,וולס דשם
בחירת הקב " ה ( וולס אמיתית ענין קען זיין דוקא ווען זיי זיינען נכלל אין
הבחירה איז אין עצמות ) איז בשייכות
השבן תומ " צ " , 66וולס דוקא
דעמ8לט להם
" הרבה
צום גוף פון 8אידן .ובמילא איז מובן שז זיי דעם כח צו מזכך זיין
סיאיז קיין תמי ' ניט וושס כל ענינה של די מדות און כחות פרטיים שז זיי זללו
התורה איז צוליב דער כוונה " לנכות את ווערן כלים צו אלקות י.6
ישראל " * י ,די מדות און גוף גשמי
שלו ' י ,
און כדי צו נשכמער מסביר זיין יד .
8ז ענינה פון תורה איז צו פועל זיין
8 פון והכחות המדות דעם זיכוך
פמ 'ט . תניא סד ) מענטשן -
להעיר מקונטרס ענינה של תורת החסידות ) 71
בשלמא ווען עם וויולט זיך גערעדט
סי -ט בביתור מרז ' ל ( קידושין ל ,ב ) בראתי יצה " ר
ובראתי לו תורה תבליז .
וועגן די כחות הנשמה ,קען מען עס
ואילך . וראה לעיל ע ' גון ) 71 -
פ8רשטיין ,וושרום דער שורש הנשמות
, ח.
' וביאורים סי ' תשובות בארוכה ראה ) 72 איז העכער פון .שורש התורה ,ווי
חז " ל ' 6זשגן " מחשבתן של ישראל קדמה
תניא שם .ובארוכה ס ' השיחות תורת שלום ) 73
לכל דבר " ( אויך צו תורה ) :
ואילך . 120 ע'
מפהגמי רבינו . 123 שם ע ' ראה תורת שלום ) 74 ד 8רעדט זיך דשך אבער בעיקר -
11י עס איז הזקו :מעז השט גשר קיין השגה ניט , וויבשלד המעשה עיקר - 69וועגן דעם
טייער בש השי -ת דער גוף פון 8אידו ( היום יגס סיע
בירור וזיכוך פון די מדות טבעים פון
צא ) .
.
ראה המשך באתי לגני ה ' שי -ת פ ד :והאדם ) 75
פח .ב . עו -כ ואפילו דנים אותו כדיני ישראל 1גיטיז
וכן הנה גם בהנשמה הרי יש ג " כ תרי -ג כחות ,
רסכשו ) . שו " ע תו " מ
מצות . שבהם תלוים התרי " ג
אבות . ולהעיר מזרוע ימיז להחיד -א ריש מס ' ) 67
ב " ר פ " א ,ד .ורחה המשך תרס " ר ד " ה וידבר ) 68
. ח קודש , אגר ) . סיגי .ועוד . גר במדבר
אדמו " ר שייט " א ח " א ע ' ק ~
מי * ז . אבות פ "א , ) 69
קחי ואסן .המו " ל .
שיחות אבית לקוטי 418
ווערט יגדיל תורה עם עצמותו ית ' , און דוקא דורכדעם וועהט נמשך אין
ויאדיר . תורה אויך דער " חפץ ה ' " וולס אין
-ש- 4
לערכופורו
ש ש שש
9 ש 8 8
8
שיחות ומכתבים
: ה ו ס פ ו ת
421 . . . . . . . . . . . , . . . . . . . . . . . . . . . . , . . . . . . . . , . ויקרא .
422 ' . . ' . . . . ' . ' ' ' ' ' . . . . . . . . . . . . . . . . . , . . . . . . . . ניסן
423 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ניסן . . . . . . ב'
428 ' . . ' . . . ' ' . ' ' ' . . ' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . י " א ניסן . . .
434 . ' ' . . ' ערב פסח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
435 . . . , . . . . , . . . . . . . . . . . . . , . . . . . . . , . . . . . . חג הפסח
466 . . . . . . . . . . ' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ימי הספירה
468 . . . . . . . . . ' ' ' . . . , שמיני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
469 . . . . . . . . . , . . . . . . . . , . . . . , . . . . . . פהקי אבות -פ " א
469 . ' . . . . . . . . ' . ' ' . . . . . . , . . . . . , . . . . . . . . . . . . . אייר .
470 . , . . . ' . . ' , . ' ' , . . . . . . . . . . . . . . . . . תזריע . . . . . . . . .
475 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . , . . . . . . . . , . . . מצורע
520 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . , בהר . . . .
522 . ' . . . , . . . . . . . . . , . . . . , . . . . . . . . . . . . , בחוקותי . . . .
- *-
ויקרא
. . .והשי " ת יצליחו לקיים מרז "ל אין ושחט אלא ומשך ,לקיים גם ברוחניות ,
היינו להמשיך את נה " ב שלו וגם דסביבתו ,לרשות היחיד יחידו של עולם ,שתוכל
להתהפך לדם ובשר כבשר האדם ,אתם קרויים אדם ,על שם אדמה לעליון אדם
העליון שעל הכסא .
) חמת תני -ג ט1 - ( ממנחו
( הייי)-
.עם איז 8גלייכע ושר צו משלים ויין אומנות השחיטה אויר בנוגע שחיטה ..
ווי געזחגט ,איז נכון וטוב ביותר צו וויסען די ובדיקה לדקות וגסות .און . .. ..
.
אומנות השחיטה ובדיקה בשלימותה
בודאי ידוע לו המבואר בכמה מקומות ומהם מאדה " ז והצ " צ אשר שו " ב צריך
להיות ירא שמים ביותר וביותר גשר כפשוטו 8ירא שמים בשלשת הקוים דתורה
עבודה וגמילות חסדים ,ובפרט אלו שזכו לאור החסידות ,צריכים להיות חדורים
באור וחיות חסידותי .והשי " ת יצליחו ,
ובכדי להרבות הסייעתא דשמיא בזה ,אחת הסגולות הוא ענין הפצת המעינות
חוצה ,ובכלל קירוב בני ישראל לאבינו שבשמים ,וק " ל .
תשי ) 1 - , ניס 1 י. ממרב ,
)ל *.?,י"
.במ " ש אשר ידיו רועדות ,לפעמים במקצת ולפעמים יותר קצת ולכן אינו . .
רוצה להתעסק יבלימוד אומנות השו " ב ,
הנה יתייעץ בזה עם השובי" ם דאנ " ש הנמצאים על אתר ,שיבחנו את הרעידה
הנ " ל אם אינו רק דמיון בעלמא . . .
תשי -ד ) ' ח אדר ב . י ( ממכתב
שיחות נישן / הושפות לקוטי 422
אלא שכנראה עודנו מוסיף בהנהגתו זו וגם הכניס קולות באופן השחיטה , ..,
אומר שמספיק שוחט אחד ,למרות שנהוג בכו " כ מקומות רבות בשנים שיהיו שני
שובי " ם ,ובפרט בהנוגע בשחיטת כבשים ,אף שאינו צריך להתערב בזה כלל לקלקל
המצב ,אבל כנראה שהכל כדאי ,וכמאמר המשנה דמצוה גוררת מצוה ( וכסיום
המשנה שם ) ,והלך לשחוט בחדרו של אחר כו ' , , .
4יי)- (?.
ז " ע בתקבל מנתבו מכ "א תמוז ועיין שו " ת הד " צ וביו "ד (בכו "כ סימנים ) -עד
כמה חזקה נאמנות בנ "י ראפילו בנוגע לשו " ב ( וכיו " ב ) ואפילו בנוגע להבא ועאכו " ב
בלעבר .
) ( ממכתב נ -ק אדמו " ר שליט -א
-כל -
ניסן
בשאלתו ע "ד איזה מנהגים שבאה " ק ת " ו איך יעשו אנ "ש שח -יחקור בזה ...
.
אצל זקני אנ " ש אשר שם
במש " כ ע " ד ברכת האילנות וכו ' -הרי הוזכרה בפ " בברה " נ לאדה " ג ואפילו
ברכת הקשת שלא הוזכרה שם ( כנראה מפני שאינה מצו" כ " כ באותן המדינות * ) -
מברכין אותה ,וכהוראת כ " ק מו" ח אדמו " ר הועתקה בהיום יום * * .
תשי -ח ) ( ממנתב ח .אדר
.
ח י ע ' . 200המ. ( '. 1 ראה לקו -ש *)
ב ' ניסן
וברכה ! שלום
מאשר הנני קבלת מכתבם מיום סגולה הנ "ל מכתב ברכה ,
וברך לקחתי ומשיבנו ,אשר כמ " ש ואברכה מברכיך ,יתברכו כאו "א מהם
בברכתו של הקב " ה ,
אשר שתי המעלות בה ,מעלת הברכה ומעלת התפלה ,כמבואר בארוכה בד " ה
אריב ' ל תרכסו ,
ומגלגלין זכות ליומין זכאין ,ימי חדש ניסן ,אשר כל ימי חדש זה הם בבת" ראש
חדש ,כמ "ש בשל" ה (פרשה בא ) הוכח בדיה החדש הזה לכם תרכ "ו ,ואשר החדש
וכל הענינים אשר בו ,עליהם נאמר החדש הזה וכס ,שכדברי רז "ל ,הוראה בזה
.
שמיוחדים בזה בני ישראל ,וק " ל
וזכות ב ל ההילולא אהגר אמר לפני הסתלקותו ,איך גיי אין הימעל און די
"
כתבים לעז איך אייך ( ,אנכי עולה השמימה והכתבים הנני משאיר לכם ) -שמודגש
בזה שכתבי דא "ח שלו ,הרי זהו בחילוף וממלא זה שעולה השמימה ,
וכהודעת רז "ל ,שצדיקים דומים לבוראם ,אשר עליו נאמר אנא נפשית נתבית
יהבית (שבת ק ' ה א' ) [ ראה תניא פרק מ " ז בשם הזהר הק ' ] ,תעמוד לכל העוסקים
בתורתו ,וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ,הליכה בהדרכותיו והנהגותיו ,לתוספת
.
התעוררות ריר מנשיא ישראל בהמצטרך להם מנפש ועד בשר
די יערלעכע מסיבה קומט היישר פשר אויף משרגען נ8ך ב ' ניסן -דער ט8ג
ווען דער גרינדער פון בית רבקה ,ב " ק מו " ח אדמו "ר ,ה8ט איבערגענומען די
נשיאות שלס נ8כפטלגער פון זיין פשטער דער רבי רשאב נבג " מ זי " ע - ,
ז8רגט 8 ,ז אונזער אידישער ווים אין איינקלטנג מיס דער ג -טלעכער השגחה
פטלק זלל היבל 8ז אינאונטערברשכענע קייט פון גייסטיגע פירער ,לויס דעם פסוק
וזרח השמש ובא השמש -איידער עם פשרגייט די זון ( פון 8מנהיג ישראל ) שיינט
אויף די זון ( פון זיין נשכפשלגער ) .
8 דער שווער דער נשיא השט איבערגענומען און שנגעפירט וי נשיאות אין
.
העכסט קריטישער צייט פ8ר כלל ישראל און ווען די השגחה עליונה ה8ט אים גע -
ברשנט אין 6מעריקע ,ה8ט ער אין די לעצטע צען י8ר פון זיין פרוכטבשרן לעבן
בעלמא דין 8ריינגעברשכט ש ניי לעבן אין שמעריק8נער אידנטום און הקט דש
אויפגעשטעלט 8ליכטיקן און שיינענדיקן צענטער פון תורה אידישקייט ,צו פשר -
קרט פון איירשפייאישן אידנטום ,וואו די זון השט געהטלטן ביים פשר - נעמ 71דעם
גיין און אויך אין דעם זעט מען די הקנט פון דער ג -טלעכער השגחה פון וזרח .
דערמשנט . השמש ובא השמש ,ווי אויבן
איינע פון די ערשטע און וויכטיקסטע טעטיקייטן פון דעם נשיא הדור
קומענדיק ד 8איז געווען צו ששפז 8תורה -טרייען חינוך וועזן ,סי? פשר אינגלעך
און סיי פטר מיידלעך .אין די ר8מען פון דער דשזיקעי חינוך טעטיקייט ה8ט ער
געגרינדעט אויך די בית רבקה שולעס ,און ער השט זין ספעציעל 98געגעבן צו
דער דערציאונג פון 8נייעם דור מיידלעך און פרויען וועלכע זללן פשרנעמען
זייער ריכטיקן שרט אין אידישן לעבן .די ערשטע תלמידות פון בית רבקה זיינען
מוטערס ,יעדע איינע פון זיי 8מוסטערהשפטע עקרת הבית .ער שוין ב " ה גל
ה8ט אויך ~ קלעכע
געווידמעט פיל שיחות ,מאמרים און ווענדונגען ספעציעל צו פרויען ,כדי
צו משכן צוגענגלעך פשר זיי די ליכטיקייט און וושרעמקייט פון חסידישן לעבנס -
שטייגער און דורך זיי פשרשטשרקן דעם גייסט פון תורה און חסידות אין זייערע
פטמיליעס און אין דעם גשנצן שרום ,עם איז ניט איבערצוש8צן דעם בייטר8ג פון די
בית רבקה שולעס פשר דער פשרשטשרקונג און אויפלעבונג פון אידישקייט ,סיי אין
לענדער . שמעריקע אוו סיי אין שנדערע
425 שיחות ב ' נישן / חושפות לקוטי
דברי צדיקים קיימים לעד -די ווערסער פון צדיקים ,זייערע שנווייזונגען און
זחערע ברכות זיעען חחביק די ,ערהשפט און ווען דער נשיא הדור גיס שנוויי -
.
זונגען וושם מידשרף טשן ,און גיט אויך זיין ברכה דשם דורכצופירן אין לעבן ,איז
דשם 8נתינת -כוח -ער גיט די כוחות -דורכצופירן די שנווייזונגען אין דער
פולסטער משם ,מיס חסידישער לעבעדיקחט און ליכטיקחט און דים רוז אויך 8
.
וברוחניות . קוו8ל פון ברכה און הצלחה אויך אין שלע שנדערע ענינים ,בגשמיות
עם איז דעריבער מחן פעסטע השפנונג ,טז שלע פריינד פון בית רבקה און
שנטיילנעמער אין דער יערלעכער מסיבה וועלן ריכטיק שפששצן די גרויסע אחריות
און אויסערגעוויינלעכן זכות צו זין שקטיווע שותפים אין פטרשטשרקען און אויס -
ברייטערן די בית רבקה שולעס ,ספעציעל אין שנבליק פון די איצטיקע ערנסטע און
דרינגנדע צייטן ,ווען דער חינוך הבנות איז ניט ווייניקער 8לעבנס פרשגע פשרן
.
קיום פון אונזער פשלק ישראל ווי דער חינוך הבנים
און ,ווי אויבן געזחט ,דעם אויבערשטניס ברכות וועלן בשגלייטן יעדן איינעם
יחד . און שלעמען פון אייך אין שלץ וושס מ ' נויטיגט זיך ,בגשמיות וברוחניות גם
צו
, . .ג ) שם ( דף ט" ז ע " ב ) בענין מזמור לתודה בעחה " פ דמצדיק הצ " צ מנהג .
המקום שנהגו לאומרו ,משום דכל העוסק בתורת עולה אפילו בלילה ה " ז כאילו
הקריב ביום -ומקשה כת " ר במכתבו ממש " כ הרי " ף דאסור להתפלל מוסף פעם ב'
.
כמו דאסור להקריב המוספין פעם שנ "
ואיני רואה כאן קוש " מעיקרא ,דהצ " צ בפירוש מנמק דבריו ממרז "ל כל העוסק
בתרח כו ' ,ואינו ענין לתפלת מוסף דהרי" ף ( ופסוקי המוספין אינם עקריים בתסלת
מוסף ,כידוע ) - .ובמילא אין צורך למה שמחלק במכתבו ואמירת מזמור לתודה
כו ' . אינו מנוסח אנבה " ג
ואי קשיא -יש להקשות מהא דפרשת קרבנות ,שאומרים אותה משום דכל
העוסק בתורת כו ' ,ובב " ז דינה לאומרה ביום דוקא ,וכדאיתא בשו" ע או " ח ס "א .ועוד
יותר הו " ל להקשות מנף ובי ' ,דא " כ יאמרו המזמור גם בחוהמ " פ .
אבל ברור ראין הצ צ מביא הסברא דכל העוסק אפילו בלילה כו ' אלא לסניף
.
בעלמא ,להסיר החילוק דלכתחילה ודיעבד ,וג " ז -רק להצדיק מנהג שקיים כבר
-
ד ) מה שרצה לומר דמביאים תודה בעיוהכאפ ,הגם דאין מביאים קדשים לבית
הפסול ,משום דאפשר להאכיל לקטנים וכיו " ב -אאפ " ל כן ,כי הבאה לבית הפסול
נחשב לא רק המיעוט בזמן או מקום האכילה אלא גם מיעוט האוכלים ,וכדאיתא
בבכורות ס ,ב וברמב " ם הל ' פסוהמ " ק פ "ו ה " ו .ואדרבה ,מושון המשנה מע " ש פ ' ג
כן מה שר " ל שהוא מפני - .
מ "ב משמע דמיעוט האוכליו תמיר ממיעוט הזמן
שמצוה לאכול בעיוהכ " פ -דוחק לומר דזהו כוונת הצ " צ דא "כ עיקר חסר מן
הספר ,גם מהו שמסיים :עחה *פ שאני א "א לאכול רק עד סוף ד ' שעות ביומנו
ה ) מה שכתב דגם ממיעוט אכילת הלילה צריך להמנע -יפה כתב כי כן הוא
בפירוש ברמב " ם הל' מעה "ק פ "י הי " ב ע " פ תוספתא דזבחים פא .
ו ) לפענ " ד אולי אפשר ליישב דברי הצ " צ ,כי הצ " צ משתדל למצוא תירוץ ( ולא
והקשות קושיא ) על הקושיא למה מביאין תודה בעיוהכקפ ( כי לא משתמיט בשום
מקום לומר דאין מביאין )' ומחלק ומדגיש דבהבאת הקרבן לא היו נמנעים משום
.
מיעוט הזמן דלילה ,משא "כ בעחה " פ דנתמעט הזמן דינם ובהסברת החילוק סמך על
וי "ל שתים :א ) בהקרבת הקרבן מצינו סברא דאין הזמן דלילה עושה המעזוז -.
.
שימי ,ובמו בדין דמלאת ( עיין בריתות ז ,ב ושם ) משא " כ במתנה דזבחים ( עה ,ב )
ומכש " כ בנדו " ד דתודה בעחה " פ אשר :ב ) כשנתמעט הזמן -.
דממעט בזמן דיום
ביום עכצ " ל דזה משנה דין ההקרבה ,דהרי פשיטא דאל להקריב ביום בשעת
.
האיסור משא" כ במיעוט הזמן ולילה -דמצד עצמו אינו שייך כלל להקרבה .
ומדגיש הצ " צ דבהבאה לא היו נמנעין כו ' -דבזה גם סרה הקושיא מתוספתא
הנ " ל .
פסחים .המ . :ל . בצמח צדק שער המילואים ,חידושים - 1 -
427 שיחות צו / ונושפות לקוטי
ז ) לכאורה צ " ע מפני מה לא חילק הצ " צ -דבעיוהכ "פ מצוה לאכול .וי" ל א .
את " ל ראין מבימין קדשים לביה " פ הוא מדאורייתא ( ומצינו גם בענינים סה "ת חילוק
דלכתחילה ודיעבד ובפרט בקדשים .כמה מקורים ע " ז נכנסו בדרכי שלום למהרש " ם
מבערזאן אות ע "א ואכמ "ל ) -הרי האכילה בעיוהכ" פ אינה אלא מדרבנן ( כמשנית .
בשו " ע רבינו חאו " ח סתר " ד ) .ב גם אתיל דאין מביאין כו ' הוא מדרבנן ,אין מצות.
עיוהכ " פ להרבות באכילה כ " א לאכול ( עי " ש בשו " ע או " ח ) .ועוד דבעיוהכ * פ
ביהודה ,וירושלים בכלל זה ,היו אוכלין בשר עוף ודגים אבל לא היו מרבים בבשר
בהמה ( תוד " ה וכדברי חולין פג ,א ) .
להצ " צ לחלק בפשיטות דאם נמנע מלהביא ח ) ועדיין לברר ,דלכאורה הו " ל
.
תודה בעיוהכ " פ א "כ יהה המזבח בטל בעיוהכ " פ מכל קרבנות הנאכלים דאם לא
יביאו קרבנות הנאכלים ליום ולילה ,עאכו " כ דאין להביא אותם הנאכלים לשני ימים
וחל דעפ " ז עדיין -.
משא "כ בערחה " פ דאינו שייך אלא ללחמי חמץ ולילה אחד -.
יש להקשות להיפך ,דנלמוד היתר הקרבת תודה בעחה " פ מהקרבת קרבנות
שאני . הנאכלים בעיוהכ " פ ולכן מחלק דמיעוט זמן היום .
ט) ( ממנתב כ -ב שבט תש -
44יי)-נ. :
עיין * שמע אדה *ז מהדו "ב סו " ס א' "יאמר פ ' הקרבן מיד כו ' ביום כו " .וצע " ג
שלא ראיתי נוהגין כן ,ואולי מפני שלא הביאו אדהוז בס" בסדר ברה " נ -אבל וכי
כנ "ל . מפני קושיא זו יבטלו המפורש בשו " ע אדה " ז
לכאורה צ "ל הפרשה לצדקה דצרכי רבים ( ראה מג "א סרי " ח סק " ב ) שזהו
.
ביכולת כאו " א -אלא שג "ז לא ראיתי נוהגין ,ולכאורה כדאי להנהיג כן ויש לקשר
זה ( הצדקה ) ולבאר עפמשקנ באגה ,ק קטונתי ,שבכל חסד כו ' צ " ל ניתוסף בשפל רוח
.
שלו ובמילא מיתוסף בחסד שעושה ( ראה אוה " ת וירא צז ,סע " ב ואילך )
תשכ -ן ) את חונה , ממכתב ,
ו. -. .
מענה בנוגע ברכת הגומל המ ) .
להיייי)-
ראה שולחן ערוך אדמו " ר הזקן חאו" ח מהד " ת ס "א ,ס "ט :לקיים מ " ש ...
ונשלמה כר דפשטות הל' משמע שזהו ציווי מדברי קבלה ( ותקנת חז " ל -ברכות .
כו ,ב -הוא בנוגע לקביעות הזמן ( ולקרבנות ציבור )) ,אבל מדכתב לפני זה רק
לא*מ
ראיתי מקפידין באמירת פסוקי קרבנות היחיד - אסמכתאלא ,הוא
וגם ואכ דקרא
לומר " ותו משמעמאד.
" טוב .
) ( ממכתב נ -ק אדמו -ר שליט -א
ל44:יי)-
שיחות הושפות /י " א נישן לקוטי 428
י " א ניסן
עם איז דש 8הבטחה אין תורה שבכתבי ,און שזוי ווערט שפגעפסקנט אויך אין
תורה שבעל פהנ ,און עס ווערט אויך ערקלערט דורך תורת חסידות חב " ד , 3שז
בענטשן .וושס בענטשט 8אידן ,איז דער אויבערשטער וועטד .ה
אים שז דער ואברכהשז ער
מברכך " , "מבטיח , .
העיקר . וושם ברכתו של הקב " ה ,זשגט ער אין מדרשי ,איז תוספתו מרובה על
ווי גרוים עס זשל ניט זיין דער " עיקר " וולס הנותן בעין יפה נותזי און בעין יפה
מברך ,6איו אין ברכתו של הקב " ה פארשן ניט ניר דער עיקר ניר חויך 8תוספות ,
העיקר . תוספות שמרובה על 8 און וושס פשר 8תוספות -
כללות ענין הברכה איז המשכה פון שרש ומקורי ,ווי עס איז ידוע 8ז ברכה איז
. . .
מלשון המבריך את הגפן ,וכמבואר הרא" ממ "ש איש אשר בברכתו ברך אותם ד ה
8ז ברכה טוהט ניט אויף קיין נייע זעך נשר זי איו ממשיך ד8ס וולס אין שוין דש אין
מקור .נשר שזוי ווי עם קען ד8ך בלייבען בהעלם 8 ,דער -נ8ר ברוחניות ,שדיר עס
ער איז 18 קעז שרשפקומען בגילוי ערשט לאחר זמן ,אויף דעם איז ענין הברכה ,
נייע זשך , 8 דשם ממשיך בגילוי למטה מטה ,משא" כ ברכתו של הקב " ה טוהט אויף
ישם וושס עס אוז ניטש אפילו אין מקור .
.
דשס הייסט ,טז אין ברכתו של הקב " ה איז דש אויך די מעלה פון תפלה וושס
תפלה השט דשך 8מעלה סויף ברכה דערמיט וושס זי טוהט אויף שיך 8רצון חדש,
יהי רצתי ,איז ווי אין הפלתו של בשר ודם ,שזוי ברכתו של הקב " ה השט אויך די
מעלה ,שז זי טוהט אויף 8נייעם ענין ,וושס איז העכער פון שרש ומקור של הנברא
המתברך .
פון דעם איז מובן ,טז דשס וושס מען זשגט 8ז אין דער ברכה פון " ואברכה " איז
ד 8 8תוספות מרובה על העיקר פון דער ברכה פון דעם " מברכך " ,איז ד8ס ניט
סתם 8תוספומ ,צוויי משל שזוי פיל ,דרח משל שזוי פיל שדער נשך מערער ,שבער
שלץ בערך ובמדידה והגבלה ,נ8ר ס ' איז 8ז ענין שבאין ערוך ,וושרום וויבשלד 18
תרס -ט . ראה ד " ה אריביל כל כהו -ס ' המאמרים )3
לסופו ) . ( קרוב חגור לגער קפת) . בראשית רבה פרשה מא ,ד .תנחומא ח -שרה יו " ד ( בשינוי )4
בתחלתו . תורת שמואל תרג ' ו ע ,קנ ואילך ,תרכ " ט לקרת ראה )8
429 שיחות י " א נישן / הוספות לקוטי
דיך דער אויבערשטער איז ניט געבונדן ח " ו סיט שרש ומקור הנבראים ,קען ער
געבן בלי גבול .
* * *
וויבשלד 8ז דשם איז שז עניז וושס עם שטיט אין תושב "כ ,און שפגעפסקנט אין
תושבע " פ ביז אין תלמוד ירושלמי ,ועאכ " ו שז אויך אין בבלי ,איז דשך דש דער דיז
אין חו " מו ,און דער 8לטער רבי ברינגט עס אין הלכות תלמוד תורהב ,שז דשם
וושס עס שסייט טעה בדבר משנה חוזריי ,ווחלע 8משנה דשרפן שלע וויסן ,דשס איז
געווען בזמן הגמרא שבער בזמן הגאונים איז די זעלבע זשך ניט נשר בנוגע 8דבר .
משנה ,נשר אויך בנוגע שלע ענינים וועלכע שסייען אין גמרא ,ובזמנינו איז דשס
אויך בנוגע שלע ענינים וועלכע שטייען אין פוסקי ישראל ,אפילו פון די שפעטער -
דורות . דיקע
8 איז דערפון פשרשטשנדיק ,טז וויב8לד דער ענין פון " ואברכה מברכך " איז
גמרא מפורשת ,איז דים 8דבר ידוע ומפורסם לכל .
* * *
בנוגע לענינינו :עס זיינען פשרשן כמה וכמה וושס השבן געבענטשט ,און געוויס
בעין יפה ובלבב שלם ,איז באמת השט מען געדטרפט יעדערן בשזונדער ענטפערן
וכמנהג העולם ,
וויבשלד שבער 8ז ד8ס איז 8דבר ידוע ומפורסם ,איז ,ווי דער לשון אין
ירושלמים " כבר מילת " אמורה " 8 ,ז ס' איז שוין 8פגעפסקנט פון דעם אויבערשטן
8 שליין ,שז ער שליין בענטשט יעדערן בתוספות מרובה על העיקר ,און ניט נשר
ריבוי שלא בערך ,כנ " ל , 8 ריבוי שבערך נאר
עס ז8ל זיין ימים על ימי מלך תוסיף ,וושס כל ישראל מלכים הם ' י .שז ד8ס
וושס עס קומט יעדערן בזכותו ,און דשס וושס עם קומט במזלו4י ,און דשס וושס עס
קומט מלמעלה וושס איז משנה את המזליי ,זשל צוקומען אין דעם נ8ך דער " תוסיף " ,
און עס ז8ל טר8פקומען ביז אין קצה הארץ ,און ביז 8ז ישב עולם לפני אלקים6י ,אין
רוחנים . בני חיי ומזוני רויחי כפשוטו ,און אויך אין בני חיי ומזוני רויחי בענינים
ב' ). ראה ברכות ט ,ב .הקדמת ת " ז ( א ' ) 13
בהמזל . ראה בהתחלת השיחה ,שביום הולדת נעשה התגבר ( ח ) 14
פקע -ד . תרל 1 - המשך מים רבים א). תוד ה אין ( שבת קנו , . ראה ) 15
לפני אלקים -תהלים מא .ידוע המנהג ( שקיבל אדהה מהה -מ בשם .. קטה הארץ .. ימים על ) 16
. .
הבעש -ט ) לומר בכל יום הקאסיטל תהלים המתאים לממסר שנותיו ( יאה קובץ מכתבים .תהלים הוצאה ז ) .
. ) 214 ( ט. י .. ( דפם בסו -ם חללים אהלי ) .
שיחות י " א ניסן / הושפות לקוטי 430
שבער -דער מנהג העולם ,וושס מנהג ישראל תורה היאיי איז דאך 8 ,ז מען
זשגט צו יעדערל בשזונדער ,איז די וושס זיינעל דש ,ישג איך דשם ? ו יעדערן בטזונג
דער .און בעט מ 'ז8ל עם איבערגעבן אויך לאת אשר איננו פה 8 ,ז ס'איז כאילו ווי ער
וויולט געווען ד , 8און איך וויולט עס אים געזשגט באותו מעמד ומצב ,מעמד פון
( כו " כ ) עשרה מישראל וואס שכינתא שריאד ,
8ז עס זלל מקויים ווערן בפועל ממש שן העלמות והסתרים ,אוו בטוב הנראה
והנגלה ,ברכתו של הקב " ה בתוספת מרובה על העיקר ,ביז אין בני חיי ומזוני רויחי ,
כנ " ל .
* * *
.
( צוה לנגן הניגון והריקתי לכם ברכה עד בלי די באמצע הניגון הפסיק ואמר ) :
עס איז דשך אעלה את ירושלים על ראש שמחתי -דער 8רט וואו סיאיז
געווען "יראה שלם " " ,וואו ס 'איז נתגלה געוושרן תורת החסידות ,ובפרט תורת
חסידות חב " ד ,וולס די ממשיכים בזה זיינען ד8ך די אידן וושס אין רוסלשנד און
במדינות הסמוכות ,מיי די וושס געפינען זיך נשך איצט ד8רטן ,סיי די וולס געפינעז
זיך איצט מבחוץ פון די מדינות ,ובפרט די אין כפר חב "ד
זאל דער אויבערשמער בענטשן 8ז יוציאם מן המיצר אל המרחב ,עם כל
הנראה והנגלה , ,
הפירושים ,בקרוב ממש ,ובשובע שמחות ,שזו
'
ובתוך כלל ישראל -זשל זיין והריקתי לכם ברכה עד בלי די ,עד שיבלו
דיני . שפתותיכם מלומר
(ניגנו עוד פעם את הניגת בריקוד ואחרי הניגון והריקוד ,אמר את המאמר ד"ה .
מהמברך ) . גדול העונה אמן יותר
) ( משיחת י -א ( יסו תשק -ב
א. מנחות כ ,ב .ירושלמי פסחים פ -ד ה. ) ( ראה תוד ,ה נפסל ) 17
ד. ראה תגד -ה הר תענית טז ,א .לקו -ת ראה כס , ) 19
-* ,יי--
)
431 שיחות י " א ניסן / הוספות לקוטי
ברכת פ " ק אדמו " ר שליט " א לאנ " ש שי ' שברכו אותו
י " א ניסן -אחרי תפלת מנחה
לתיק
דער אויבערשטער זשל געבן די שלע און -איל וועמעס נאמעו מירעדט בכלל ,
און לכאו "א בפרט ,
איו 8ז אופו פון כל המברך מתברך בברכתו של הקב " ה שתוספתו מרובה על
העיקר ,
הצלחה אין שלע ענינים הכלליים והפרטיים ,און אין שלע ענינים פון כלל
.
ישראל ,וושס יעדער איינער קען ט8ו אין ועם -ובהרחבה
חג הפסח כשר ושמח ,און די הכנות צו פסח זאלן זיין מתוך שמחה והרחבה ,
און גרייטן זיך צו 8שנת גאולה ,און שנת אורה ,פיז שנת תורה ,
און הערן בשורות טובות בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים ,ביז צו
ממש . ביאת משיח צדקנו בקרוב
לשיי)-
זשל דער אויבערשטער ממלא זיין די ברכות וולס אידן בענטשן אידן -און
יישם יעדער איד בענטשט יעדער אידן או 7שלע אידן -בטוב הנראה והנגלה למטה
מעשרה טפחים ,ובעגלא דידו ,
און סיזשלן מקויים ווערן די ברכות במיוחדי ,און מ ' זשל גיין צוזאמען לקבל פני
משיח צדקנו בקרוב ממש ,
און זיכער וועט מקויים ווערן מאמר רדלי 8ז כל המברך מתברך 8 ,ז דער
אויבערשטער איז מבטיח ואברכה מברכיך ' ,בברכתו של הקב " ה ,וושס תוספתו
מרובה על העיקר * ,
מעצמו , 6און ביז ה ' גו ' יוסף ,עליכם בכם אלף פעמים גו' נ ,וושס דאס זשגט משה
דער אויבעהשטער וועט געבן נשכמער און נשכמער ביז אין 8ז אופל פון א " ס, 6
במשנה . אשר גאלנו " -מפסחים קטז ,ב . ברכת )7
שלא בא מתחילתו אלא לאכילה ( פסחים עו ,ב ) ,וצלי -אכילה דרך גדולה ,אכילת מלכים ( חוד -ד )9
והדגשת מעלת הגוף ,ושזהו תכלית השכר והשלימות -נהרמב ן ( לקו .ת צ , ב) - איו נאכליו -חולין קלב ,
,
,
תתט .א'תרלז ). סו ,ג ,ועוד ) שדעה זו הביא רכנו בכל מקום אוה " ת חוקת ע '
דער אויבערשטער זשל בענטשז יעדערן וכל בני ביתו וכל השייך אליו ,בברכת,
של הקב " ה ,וושס תוספתו מרובה על העיקר * ,בטוב הנראה והנגלה ,בכל המצטרך
בגשמיות וברוחניות ,ובגשמיות וברוחניות גם יחד ,
.
יראה בארוכה שיחת ש " פ וישלח ה ' תשכ -ט -נדפסה בלקו " ש ח ה ע ' 122 ד .ועוד - . ב -ר פס " א , ) .
ואילך ,ובקונטרס בפ -ע -ברוקלין ,תשל " ט .
)ענייי- ,
ובלשון חכמינו ז " ל -כבר מילתי ' אמורה בתורתנו הקדושה " ואברכה ( הוי -
העיקר . מקור הברכות ) מברכיך " .בברכתו של הקב " ה ובתוספתו מרובה על
433 שיחות י " א ניסן / חושפות לקוטי
ויהי רצון מהשם יתברך אשר ,על פי המבואר בסידור זה * ( בתחלתו " השכמת
הבקר " ) ,תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד " לפני מלך מלכי המלכים
הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו ' " ,
שעל ידי זה בודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוחר ובהנהגה טובה בכלל
ובאופן דמוסיף והולך ואור ,
ועד אשר בצדק תוכל לאמר -בלשון הכתוב :בך הוי ' חסיתי אל אבושה
לעולם ,כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז ,
מכ ' זה נמסר ביחד עם סידור לכו " כ ילדים שיחיו ,ששלחו ברכות ואיחולים לכ -ק אדמו -ר שליט " א י)
שליט-א .המו . 7 - ק אדמו " ר א ניסן תשליב -שנת השבעים להולדת כ . לקראת יום הזך והבהיר י -
,והייי-
)
וכיון שאי אפשר לענות לכאו " א בפרט ,באתי במכתב זה ,וכאילו נכתב הוא
לכאו " א . במיוחד
ת " ח על הברכות ובלשון חכמינו רבותינו ז " ל כבר מלתייהו אמורה אשר כל
המברך מתברך בברכתו של הקב " ה שתוספתו מרובה על העיקר ,ובנקודה העקרית
בנוגע לכאו " א מהם -שיצליחו בלימוד תורתנו הק' ,תורת חיים ,ובקיום מצוותי '
ובהנהגה טובה בכלל ,באופן דמוסיף והולך ואור ,וימלא השי " ת משאלות לבבם
לטובה בכל הענינים אודותם כותבים .
ובפרט אשר כמה מהם מזכירים החלטתם ,בל" נ ,בנוגע להוספה בלימוד התורה
וקיום מצוות " ובהנהגתם בכלל מכאן ואילך .ויהי רצון שיקויים בזה יעוד תורתנו
הק ' מחשבה טובה הקב " ה מצרפה למעשה ,וילכו מחיל אל חיל בכל הכתוב לעיל .
,ממנתב ב .אייר חשד -ם )
שיחות ערב פסח / הוספות לקוטי 434
ערב פסח
נמענה למכתבו מיום השני ,בו שואל למנהג אנ " ש בהנוגע לזמן בדיקת חמץ ,
.
כשמתפללים ערבית ביחידות
ראיתי מנהג כ " ק מו " ח אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע שהי ' בודק בין מנחה
.
למעריב ומתפלל ערבית לאחרי הבדיקה
) .,
( ממכתב כיק אדמ ר שלט -א
*
) ע"י-
ה ' תש " מ
" חג הפסח כשר ושמח ועולקי ישענו יעזרנו ויראנו נפלאות במהרה בימינו ממש
בביאת משיח צדקנו יאגחנו עמר יצאו מרעיתר נודה לד לעולם לדור ודור נספר
תאולתר " .
/ החתימה /מקום
) -=13
435 שיחות חג הפשח / הוספות לקוטי
חג הפסח
מזוי ווי דער חודש ניסן ,ווי אויך זיין צענטר8לער ענין ,דער יום -טוב פסח ,חג
המצות ,זיינען " ערשטע " -דער חודש ניסן איז ראשון הוא לכם לחדשי השנה ( דער
ערוצטער פון די חדשים פון י8ר ) ,און פסח איז דער ערשטער פון שלע ימים -טובים
-איז פשרשט6נדיק 8 ,ז ביידע שנטהשלטן מערערע און מער -אומ89סנדע 8נוויי -
ד8ם ווערט אויך אונטערשטריכן ייי
זוגגען ווי שנדערע ספעציעלע טעג פון שר ,
דערמיט וולס פיל משמענטן אין אידישו לעכן זיינען פארבונדן און ווערן ערקלערט
מצרים . שלס זכר ליציאת
איינער פון די גרונט -בשדייטונגען פון דעם יום -טוב פסח איז וולס ער ווערט
פשרעכנט שלס געבורטסטטג פון אידישן פ8לק ; במילא איז ד8ס פשרבונדן אויך מיס
פ8לק . יעדו איינעם בפרט 6לס טייל פון דעם
יחיד און 8 בכלל ,איז ד8ך דער לעבן פון יעדן מענטשן 8צוויי -זייטיקער :שלס
.
שלס 8טייל פון זיין פ8לק ,מדינה ,שטשט ,סביבה און קהילה און כעטש אויפן
ערשטן אויגנבליק זיינען דאס צוויי קעגנגעזעצטע עקסטרעמען ,איז שבער דער
מענטשלעכער לעבן שזוי אוימגעשטעלט שז ביידע אספעקטן -דער " פרט " און
מער 8 מענטשלעכן לעבן -פשרנעמען שן שרט זייט -ב - 8זייט אין " כלל " אין דער
אדער ווייניקער השרמ8נישן צוז8מענזיין ,און די שטרעבונג און דער ציל איז 8ז זיי
.
זללן דערגענצן איינע די צווייטע ביז צו ווערן איין זלך 18 ,איינהייט
כ 8אידן ,וולס פון זיי ווערט פשרלשנגס און ערוו8רטעט שלימות ,גשנצקייט און
פולקשמענהייט ,אין שלע ענינים ,ווערט די שטרעבונג ,שו עיקר און 6יסוד .
* *
חשל -ט :להעיר אשר קביעות שנה זו היא כבשנת יצי " מ ( כהמסקנא בשו " ע אשר ביום ה ' יצאו . וש -ק
ממצרים ) ,
. . .
.
שבת הגדרי :ראה תוד " ה ואותו שבת ( פז ,ב ) טושו * ע או " ח ר -ס ת " ל לקו *א להה4מ סקכ " ד או " ח עה " פ
משכו וקחו .
יא ) . זיי צטנטר לער עניי .פסק :כשמו -חודש של גאולה ( שמו " ר פטיו , , חודש ניס
השו ה :בא יב ,ב .וראה אוה " ת עה " פ .ד " ה החורש ,חרכיו ." ) ראשו
א. רמח . .ערשטער פון אלט ימים -טובים :ר " ה ד ,
פיל מ מט ם ,כר ליציאת תצר .ם :הוא יסוד גדול ועמוד חזק בחורתנו ובאמונתינו ( חעוך מצוה כא ). ) (
ולהעיר "
שמצווים אנו לזכור יציית בכי ביום ובלילה ( טור או -ח סי ' סו וסי ' רלי .שו -ע אדה " ז סי ' סו סי -ב וסי '
.
ס ,א ) . מז
.
ב. :להעיר מזח -ב מ , כר
ז .-
דוקא .
גערורטסטשג פון א ' ד ,שן פשוק :יחזקאל קיפיטל טז ובמפרשים .וראה מבחב כללי דר -ח ניסו תשל .
שנימוח :להעיר מכתובות ( סז ,א ) דצ " ל כמאז דכעי לי ' למיעבד
~ יציאת מצרים
סדרת. ע. .ז) תעווז -ו , [ דפם בהגש פ עם ביאדרים ( קה " ת
' י)
שיחות חג הפשח / הנשפות לקוטי 436
די דערמשנטע צוויי שספעקטן ווערן אויך טפגעשפיגלט אין רעם קינן -הטח ,
איז אנגעז8גט געוו8רל צו די אידן אין מצרים בש דעם שנהויב פון חודש יישם
הגאולה ,ראש -חודש ניסן ,שלס 8ז עיקר צוגרייטונג צו יציאת -מצרים ,
אין קרבנות זיינען פשפשו קרבנות -יחיד און קרבנות -צזב1ר ,ד8ם הייסט ,קרבנות
פון 8יחיד שלס יחיי ,און קרבנות פון דעם צוזשמענקלייבן ( ציבור ) פון 8סך
אין יחיי איז פטיטרשטן יחיזים ,וואו יעדער יחיד איז 8טייל פון דעם ציבור ,דער
אים דורך זיין פערזענלעכע ביישטייערונג צו דער יערלעכער נעלט -זטמלונג פטר
צוועק . דעם
ער ווזירים געפינען מיר 8 ,ז אין קרבן -פסח פ8ראייניקן זיך ביידע טספעקטן ,
(8 איז גלייכ? ייטיק אי 8קרבן -יחיד און אי 8מעין פון 8קרבן -ציבור ,בא בכנופיא
סך ) ,און אין ביידע הינזיכטן נשך מיס מער הדגשה ,וושס 8 צוז8מענקלייב פון
מיגעפינט ניט ביי טנדערע קרבנות :
טלס קרבן -יחיד איז דער קרבן -פסח געווען אויסגעטיילט און בששטימט בלויז
פטר די " מנויים " -די ספעציעל " געציילטע " יחידים ,וועלכע השבן זיך פ8ר -
אייניגט איז איין איינהייט צו ברענגען און עסן דעם קרבן -פסח ,און שנדערע הקבן
ניט און טירן ניט הקבן אין אים קיין חלק ,בשעת איז פטל פון שנדערע קרבנות -יחיד
( ווי שלמים ,אד " ג ) ה8ט מען געקענט צוציען צום עסן וועמען מ ' ה8ט געוושלט ,
8קרבן - פון דער טנדער זייט ,איז דער קרבן -פסח געווען אויך 8מעין פון
ציבור ,ציבור אין דעם פולסטן זין ,וושרום סלע אידן שזו אים געד8רפט ברענגען
אין דער זעלבער צייט און אופן ; און דערצו נשד מיט דער הדגשה 8 ,ז ניט ווי ביי
טנדערע קרבנות -ציבור ,ווען דער ציבור איז געוועז פטרטרשטן דורך שלוחים -פ8ר -
שטייער ,די אנשי -מעמד ,הקט מען שבער דעם קרבו -פסח געברשכט בכנופיא ,מזוי
ואילך . 112 4 - 7ס. 1 .דערמ נשע :בהבט לקמן ראה בארוכה לקו -ש חיית זך י
עה " פ .
ראש -חדש ( יס : 1בא ( יב ,ג ) .מכילתא ומרש " י אנגעואגט גט11אך ( רבן פדח " 7
שגר יטיח צו יציאת -מצר ,ט :מכילתא ופרשיי עה -פ בא שם . 1 ,ולקיחתו היתה בעשור קרבן -פסה
אז . בחודש -שבת הגדול דשנה ההיא .ולדעת הצפע -נ ( עה -ת בא יב ,ג -ד ) גם נתקדש
צמי :שמו -ר שם .וראה אוה " ת בא ע ' רנט . שיש הגא1ךו
.
7ונ ,ו .ח " ד או קרבות -צ .ב ו :ראה פיהמ -ש להרמב ם בהקדמתו לסדר קדשים .
( , ( 1
עה " פ איי פארטראטן איו אים :ראה כמדב " ר פי -ח ,י .פרש " י וא :מדעי .חיי קרננה צ ' ך1ר
(
[קורח טז ,סו .רמב -ם הל ' תמורה פ " א ה .א בסופה .ובארוכה -מפענ ,צ פ " ד מ "ב וס " ד 1 ,ש ' .
חט ן ב 11א קרבן -צינר :ראה פיהמ " ש שם :והמיז הרביעי קרבן יחיד דומה ה' ך . קוכן מבן פרח
ובחייב
ה' שצ -ל דוקא ע " י שלוחו ( ראה קידושין מא ,כ .מג " ח מצוה .ח ך :וגם בשחיטתו חלוק . קר ( ( 1ה (( טי , (
בסופו" ) .
תענית בו ,א במשנה .ספרי ופרשיי עה -פ פינחס כח ,ב .רמב -ם הל ' כלי המקדש רפת . ווי חט ( 1ד :
;( "
437 שיחות חג הפשח / הוספות לקוטי
טז דער ציבור איז געווען דערביי פערזענלעך ,און דערנשך שזוי ביים עפן ,שלע
הלבן געדשרפט עסן פון קרבן -פסח ,אין דער זעלבער צייט און אופן ( צלי אש ) וכו'
קרבן -ציבור . -וושס מיגעפינט ניט ב 8קייז שנדער
.
צלי אש :בא שם ,ח ,
.
.
צנם ציבור :לקו ת ר " פ
ה -י .
. בייטרטגן זיין צזזשמע
.
פסחים עד ,רע -א במשנה רמב ם הל ' ק " פ פ -ח
. .רגל . .מוזן
ישראל .
. . . .ראש -
ט.
.
שם ,
.
מדריג ח
קרבו :
פשרשידט ( ע
. ראשן
.
שם , ( ועדת .שריבערשפרינגען : -קרוי פסח על שם הדילוג בו " -פרש -י עה " פ בא שם ,יא . . . .פחח -
במקומו . סידור האריז -ל יג ).
פל -ב . שלע אידן :ראה תניא , , שורש . , פטרבינדט
בכ"מ .ועוד . .יציאת -מצרים -אין רוחניות :תניא פמ -ז .שער האמונה
שיחות חג הפשה / הישפות לקוטי 438
אין 5רצקטישע טערמינעו מיינט דשם ,שז יעדן אידן זיינען געגעכן געוושיז די
כחות ,און מ ' דערוושרט פוז אים ,שז ער זשל זיך אויפהויבן איבער זיינע ענגע
פערזענלעכ ? אינטערעסו לטובת די אינטערעסן פון דעם ציבור אידן שרום אים ,שון
זיין גשנצע קהילה ,פון כלל ישראל .פון דער שנדער זייט ,שטעלט זיך איין דער
ציבור ,ביז -דער גטנצער כלל ישראל פשר יעדן פרט 8 ,ז קיין איין איינציקער איד
זלל ניט פשרלשרן גיין ח " ו ,און דער יחיד און דער ציבור טוען שלעס מעגליכפ אויף
ז8ל שרויסנעמעז יעדן און שלעמעז פון זייער " מצרים " ,אין וואס פשר ש פשרם דשס
יחיד . ניט זיין און די גאולה פון כלל איז 98הענגיק פון דער גאולה פון יחיד 8לם .
. 1
אונזערע חכמים ז " ל דערקלעהן 8 ,ז די גאולה מון איצטיקן גלות וועט זיין אין
דעם אופן פון דער גאולה פו 7מצרים ,וזען שלע אידן -בנערינו וב קנינ ( בבנינו
ובבנותינו ,יונג און טלט 8 ,ן אויסנשם -זיינען שטויס פון מצרים ,קיין~ איין איינצי -
קער איד פיז דשרט ניט פטרבליבן ; ניט ווי אין די גאולות פון בבל ,פרס ומדי ,יון -
ווען עם זיינען פטרבליבן אידן איו גלות אין דער גאולה העתידה דורך משיח צדקנו .
וועט זיין כימי צאתך מארץ תצרים אראנו נפלאות ( ווי אין די טעג פון דיין שרויס -
גיין פון לאנך מצרים וועל איך אים ווייזן וואונדער ) -טו קיין איד לי ניט פשר -
בלייבן אין גלות .און ד8ס אונטערשטרייכט ווידער8מטל 8 ,ז די גאולה פון כלל
יחיד . ישראל איז פ8רבונדן מיס דער גאולה פון דעם
ויהי רצון 8 ,ז שזוי ווי ס ' איז די העכסטע צייט צו גרייטן זיך צו דער אמת' ער און
ענדגילטיקער גאולה ,ז8ל יעדער איינער און איינע טשו אין דעם איז דער פולסטער
מטס ,וושט דער ערשטער שריס אין דעם איז ,ווי ביים ערשטן קרכז -פסה ,אין
זיך פון עבודה -זרה ,אויד אין צוריקציען זיך און יפשיידן מצרים :משכו וקחו -
דעם אינערלעכן זין פון " עבודה זרה " ,וושס ד8ס איז יעדע זשך יי8ס איז פרעמד
דעם גייסט און דרך פון תורה -אידישקייט ,און טשו אין דער ריכטונג סיי בנוגע זיך
שלין און סיי בנוגע דעם שרום ,ביז צום גטנצן טרום ,דעם ציבור ,צו שרויסהעלפן
"
פטר יטדן פרט .
יד איי דטר צ בור
רמב " ם הל ' יסוה " ת פ " ה ה " ה .וראה סנהדרין לו ,א במשנה .
. . שטעלט
.
.
ולהעיר מלקוטי לוי ,צ לזח " ב ( ע ' ואילך .ובכ "מ - . .מצרים :מל ' מיצרים וגבולים -תו ,א יהרו עא ,ג
ואילך ) . פא
ואילך .וש -נ . 1 ראה לקו " ש חי " א ע '
.
ן דערקלער
ניח .
, (( א
.
" ת נ -ך עה ' ס .
גא ךה :גאולה שאין אחר " גלות -תוד ,ה ה ,ג ונאמר -פסחים קטו ,ב .
.
וין פרן עבתה -רה :בא יב ,כא .ששור פט ז ,ב ( בסופה ) .מכילתא עה ,פ .
. ,
אחת .טו -אוו ע ( דגילטי ( ער
צוריקציען ( יקח משב :
ועוד .
תורת הבעש -ס ( ,באס) ~ סרתם ( מאת ה ' ,מיד ) ועבדתם אלקים רה : -ע ' 7 ענדך, , . ן פון ו. אינעיועכן
ואילך . ( צוואת הריב ,ש סע " ון .ראה תניא פכ " ד .קונטרס ומעיז מאמר ב ' אחרים .
439 שיחות חג הפשח / מוספות לקוטי
יעדז חידז וולס מ 'קען נשר דערגרהכן און שרחנציען אים אין דער אויבנדער -
מטנטער צוגרייטונג צו דער גאולה ,דורך תורה ומצוות ,וושס ויקם עדות ביעקב
ותורה שם בישראל ( דער אויבערשטער השט אויפגעשטעלט 8ז עדות -מצוות -
און תורה צו אידן ,אין אידן ) ,און זיין זיכער אין דער הצלחה אין רעם סלעם -
געדיינקענדיק מקדם פלאך ( די וואונדער וושס דער אויבערשטער האט געטאן
פריער -בימי צאתך מארץ מצרים ) ,געדיינקען אין 18אופן פון והגיתי בכל פעלך
ובעלילותיך אשיחה (טר8כטן און טריינטרשכטן אין דינע טוענגען און רעדן אין זיי ) ,
און דשם שלעם זשל און וועט נטך מער צואיילן קבלת פני משיח צדקנו ,בנערינו
1 והשלימה . ובזקנינו בבנינו ובבנותינו ,בגאולה האמיתית
.ה
, ,
בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמכר
* 71 י תק ולחג הפסח כשר ושמח
ן
*
ואילך ) . 51 בישראל :תהלים עח ,ה .וראה ד " ה ויקם עדות ה ' ש " ת ( סה ' מ ה ' ש " ת ע ' יקם - -
יב -יג . אשיחה :תהלים עז , . .
1הג ת ' . . מקדם סלאך
ללחייי)-
שיחות חג הפסח / הושפית לקוטי 440
וברכה ! שלום
די צענטרחלע נקודה פון גאולת מצרים ,בהוציאך אח העם ממצרים ,איז דאך
ווי די פחרטזעצונג און פסוק -תעבתן את האלקים על ההר הזה ,כדי צו דינען
דעם אויבערשטן אין חן אופן פון פולשטענדיקער חירות ,דורך מקבל זיין תורה
מסיני און לערנען זי און מקיים זיין די מצוות בפועל ,ווחרום מעשה הוא העיקר .צו -
זחמען דערמיט ווירקט יעדע עשי ' על פי תורה -אויף דעם מהלך הנפש פון דעם
אין שכל און מיי אין מדות ,ווי מת לומד תוהה ומענים המצוות ,און א=דלט אים אוים
. .
ראש חודש נ ' ס : 1אותו יום נטל עשר עטרות ( שבת פז ,סע " ב וראה תוך -ה עשר שם תו ש לפקודי מ
ונירוש ' שקלים כתחלתה שבו כיום (פ" ז). הובא בפרש " י עה " ח ר " פ שמיני מסדר עולם וש -נ ) - מקייט .
.
וע " ד החסידות -ראה דרושי דא ח עה -פ ויהי ביום היום ) . נתרמה התרומה לקרבנות צבור ( כולל -דאותו
השמיני .
וראה או " ח להה " מ בא בתחלתה ). ניסן וכצירופו הוי ' כסדרו ( כתהאריז -ל בכ " מ .משנת חסידים מס ' ניסז
איז לערב כו ' ואולי מפני ד " ה החודש הזה .וראה רדיה החודש הזה תרכ .
וצע -ק למה דוקא בצירוף דניסן ו.
ועיקר ההמשכה שזו בחדש ניסז דהצירוף הוא ש ' . .
סד ) : שהוא שם כסדרו ובד " ה החודש הזה אעת ר ( ריש ע '
הוי כסדרן ודיינו אמיתיה הגילוי דש ' הוי ' שם העצם .ונע ' טה :דכשהגיע ניסז היינו שככר נמשך הגילוי
מלמעלה בחי' הגילוי דעצמות אוא .ס .
היש -ת . .
חדש הגאתה :שמו " ר פט " ו ,יא .וראה אוה ת בא ע ' רסד ואילך .ד " ה החודש
ואילך ) . .
יום . .טוב :ראה אוה " ת בראובת ( לג ,ב ואילך ) שם משפטים ןע ' איקנז .א ' קסא
ויקרא . וכ " כ בתנחומא ר " פ שנקרא בו ביום . ט ' ויקרא :דכפשוטן של כתובים בא בהמשך לס -פ פקודי ,
מע "א . וראה לקו " ח ד " ה ויקרא רם -ב .וצע " ק מגיסיז ס ,
אדנ -ע כס ' המאמרים א ,פירם להרכב -ם פחה כתהלתה מכתב כ -ק
. .טוב :ראה קידושיז מ , . ( שהוכם
טוב . תשיט ע ' ' ח מכ ' ומאמר כ ק מו " ח אדמו " ר שם .ועיין פרש " י לבראשית ( א ,ז ) בסופו -דגם העבר נעשה . .
עה ,פ ( משמו -ר פ " ג ,ד ) :וששאלת מה זכות יש לישראל פרש ' . הוה :שמות ג ,יכ .ורחה . . בהוציאך
שיצאו ממצרים ,דבר גדול יש לי על הוצאה זו ,שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה כו ' .וראה לקוטי לוי
רל . יצחק אגרות ע '
.
9יושטע ( - 1יקער חיר1ח :ראה זח " ב קיג ,סע -ב ואילך .עירוביו נד ,א .שמו ר שמ " א ,ז ( בתחלתו ) ,
אבות פ -ו מ -ב :חרות על הלוחות ,א -ת חרות י :ראה חסיי ח 11וערשן , חיר1ח .דרך מקבל זיין חורה
תורה . אלא חירות ,שאין לך בז חורין אלא מי שעוסק בתלמוד
מי " ז . מנשה הוא מיקר :אבות פ " א
ובעבוה " ק חלק העמדה פ " נ . . לצרף כהס את הבריות א " דוט א .ס א . 1ס :ראה כיר רסס -ד . , . עש ' . ' עדע
דער רמב " ם -דער מורה הנבוכים פון זיין דור און פון סלע שפעטערדיקע דורות
ערטער . -איז דשם מדגיש אין מערערע
פשרשטייט זיך8 ,ז וויבשלד יערער מצוה אוו שלע מצוות זיינען געגעבן
געווטרז פון דעם אויבערשטן וושס איז אין -סוף ,זיינעו די הוראות און השפעות פון
יעדער מצוה און פון יעדו ענין אין תורה אויד אין -סופית ' דיקע .און וושס מער
כללות' דיק און אומפשסנד די מצוה איז ,שלץ טיפער און ברייטער און מער פאר -
מצוה . שידנשרטיק זחנען די ענינים וועלכע זיינען פשרבונדן מיס דער
צו די הוראות פון דער מצוה שליין קומם אויד צו די הוראה וולס מ 'לערנט 8פ
פון דער קביעות אין דער ונשך ווען די מצוה ווערט צייטיג ,וולס ענדערט זיך פון
און כשסש די כלליות ' דיקע הוראה איז שלעמאל אין דער גשנצער ישר . ישר צו
שטשרקייט ,קומט די ספעציטלע קביעות פון דער מצוה -און אונטערשטרייכט
אופן . ספעציעלע ענינים פון דער מצוה אין 8נטך שטשרקערן און מער בולט ' ן
אויב דשס אויבנגעזטגטע איז שייך צו יעדער מצוה און ענין אין תורה ,על אחת
כמה וכמה -בנוגע צו שזש כללות ' דיקן ענין ווי יציאת מצרים ,וולס מיר דער -
משנען עט יעדן טשג ,צוויי משל 8טשג אין דטוונען ,און אין די טעג פון פסח -אין
יאר . 8ספעציעל בולט ' ן אופן ,וושס בשלעבט דערנאך יעדן טשג פון
היי -י8ר הויבט זיך 8ן פסח ,לי קביעות פון ערשטן טשג פסח ,ווי אויך פון ראש -
חודש ,פון דעם ערשטן טשג פון דעם חודש ,וולס איז חודש הגאולה ,אין דעם דריטן
דער טשג וואס דער אויבער - כי טוב - ( ט8ג פון דער וו8ך ,יום השלישי שהכפל ב
שטער הסט ב8צייכנט מיט צוויי מאל טוב :טוב לשתים וטח לבריות ( " גוס צו ג -ט
און גוט צו לייטן" ) איז איינע פון די כללות ' דיקע הוראות דערפון 8 ,ז היינטיקס י8ר .
דטרף דער חודש ובפרט -פסח ,זמן חירותינו ,שריינברענגען 8גרעסערע חיות
. .
עוד . ( .
אך :כתורת הבעש " ט שבכל דבר שיהודי רואה או שומע ישנה הוראה
ולהעיר מזח -ג צד , קם -קכט .וש-נ ).
.
אי דאר מדגיש איי מערעריי טרטער :מות ח " ג פב " ז .ח -ב ספ מ ח " ג פנ ב .
יציאת מצרים :ראה חינוך מצוה כא :כי הוא ( יצי -מ ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורחיגו ( (י ת ד ' קן עגי ,
' ( כלל
אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ . וראה מכילתא ומפרשי התורה בקישור שני הענינים ואמונתינו .
ז. קח ,א .תניא פמ . מצרים " .זח ,ג
.
יטע טטג .צפיי חסל א טאג :רמב -ם הל ' 9ש פ -א ה ג .שךע אדה " ז , . דערמ ( טן . . יציאת תצריח
" .
טס -ז ס א .
: ) 75חג הפסח ווערט .
חגה -פ תש ג ( טה -ש תשיג ע ' יעדן טטג פון יטר :ראה שיחת . בשלעבם , פסח . .
שטענדיק . נמשך
חל חודיך ) - ן ראש חרש :שבז הוא תמיד -דר -ח ( דבל או , .
ך פ ((י פסח . די קב ע ( ח פון ערשטן טטג .
באשלמותא . לעולם בהיומ בשבוע שחל בו יום החמשה עשר כחודש -דקיימא סיהרא
שיחות חג המשח / הוספות לקוטי 442
און הוספה אין ביידע קוים פון בין אדם למקום און בין אדם לחבית אין דער עבודה
פון יעדן ט8ג פון י8ר .
אינערלעכע נקודה אין טוב לשמים וטוב לבריות איז -וואס דורכדעם 8ן
ווערט 8פטראיינציקונג אין רעם שטטרקסטן אופן צווישן צוויי קעגנגעשטעלטע
זנכן :צווישן דעם בורא ( שמים ) און דעם נברא ( בריות ) ,און צווישן די נבראים גופא ,
וושס יעדער יחיד ה8ט זיין בשזונדערן רצון און בשזונדערע אינטערעסן ,און דורך
דעם מוב לבריות ווערט 8שלום און אחדות צווישן זיי ,ביז צום פולסטז אינהטלט
פון שלום 8 ,ז עם קומט -צו שלימות בש ביידע צדדים .
דערפון איז אויך פ8רשט8נדיק ,שז דשם וושס עס האט זיך גערעדט וועגן טוב
לשמים וטוב לבריות איז ניט 8ז זיי בלייבן בטזונדערע זעכן ,נשר זיי ווערן ( ווי) איין
' זטד ,ווי דער טלטער רבי ז8גט 8 ,ז ואהבת לרעך כמוך איז 8כלי צו ואהבת אח ה
אלקיך ,
8ן ענין פוןאפילו ווען עס ווייזט זיך אוים אויפן ערשטן בליק שז ד8ס איז נשר
טוב לשמים ,וויבטלד שבער טז ז8ס קומט פון ואהבת את ה ' אלקיך ,מוז זיך דשם
אויסדריקן אין קיום מצוותיו ,און אין 8חיות לדוך אין מקיים זיין דעם כלל גדול
בתירה ואהבת לרעד כזיוך -טוב לבריות .
און אומגעקערט ,וויבטלד 8ז די מצוות לייטערן און איידעלן אויס דעם
מענטשן ,זיין מהלך הנפש ,שכל און מדות ,ווי אויבנד ? רמשנט ,קען מעז דערגרייכן
דורך זיי די העכסטע מדריגה פון ואהבת אה ה ' אלקיך -טוב לשמים -בכך לבבך
בכל נפשך ובכל מאדך ,ווייל זיי ( די כוחות הנפש זיינע ) זיינען אויסגעלייטערט גע - ,
ג -טלעכקייט . וו8רן און ציען זיך צו רוחניות און
און דשם איז אויך איינע פון די גרונט -הוראות פון יציאת מצרים ,וושס דער
צוועק דערפון איז געווען מתן תורה ,ווי ד8ס איז אויך מרומז אין די ערשטע פון
מצרים . אלקיך אשר הוצאתיך מארץ ' עשרת הדברות :אנכי ה
אין איינפ8כע ווערטער :נשכדעם ווי אידן הקבן זיך געפונען דורות לטנג אין
"
מצרים ,אין 8צושטשנד פון עבדים לפרעה ,נ ט נשר פיזיש ג8ר אויך גייסטיק -
,א .סגהדריו לז ,סע "א .לח ,א .ובכ "מ . אינטערע .בשוונדטרע . יטדער יחיד השט
אהבת ישראל ( ברוקליז ,ה' תשליו) . נח ראה ברכות
קונטרס . .
דער טלטער רבי שגט :סה ש ה ' ש -ת ע ' ; 1 ~3וראה
יח . 1אהבח לרעך כמך :קדושים יט , ,
ה. אלק ' ך :ואתחנן ו , ' אהבת את ה
עה " פ . כלל גדול בחורה :תו -כ ופרש " י . . 1אהבח ( רעך כמוך
חוח :ראה תניא רפ " ד . . . מ11 יאהבת אוו ה .אלק ' ך .
פל " ב . ךבר וח :ראה תניא . . . נאהבת
שם . מא - 1ך :ואתחנז . בכל .
וראה פרש " י עה " פ ( ממכילתא ) :כדאי היא ההוצאה שתהיו כ ,כ. ממצרים :יתרו . . אפקיך ה. אנכי
און אמת ' ע חירות , השט מען זיך איבערגעשטעלט מן הקצה אל הקצה צו דערגרייכן
ניט נשר וושס מ ' השט 8פגעוושרפן די אלקים אחרים פון מצרים און דעם גטנצן
מצרישן געדשנקען גשנג ,נשר מיה8ט אויך מקדיש געווען שלע כחות און דעם רכוש
גדול וולס מ 'הטט שרויסגעפירט פון מצרים צו בויען דעם משכן לו ית ' ,וולס השט
8 געמשכט שלום צווישן דער גשנצער בריאה און דעם בורא ,ביז ושכנתי בחוכם -
דירה לו ית' בתחתונים .
ויהי רצון ,שז יעדער איינער פון אונז בתוך כלל ישראל זלל הלבן 8כשר ' ן און
פריילעכן פסח -וולס אויד אין דעם אויסדרוק ש9יגלט זיך 98דער טוב לשמים
( כשרין פסח ) און טוב לבריות ( פריילעכן פסח ) ,וושרום כדי די שמחה פון יום טוב
כל פולשטענדיקע דשרף מען בשז8רגן און דערפרייען דעם כל דכפין און 8 ישל יייו
דצריך .
און דורבדעם וושם מ ' וועט מקיים זיין אהבת ישראל אין דער פולטטער מטס
וועט ד8ס מבטל זיין די סיבה פון איצטיקן גלות און מיוועט זוכה זיין צו דעם קיום
פון דער ג -טלעכער הבטחה ווי כימי צאתך מארץ מצרים 1 -יביאם אל גבול קדשו
גו ' ניבן כמו רמים מקדשו גו ' ( ג -ט וועט ברענגען דעם ג8נצן אידישן פשלק אין זיין
הייליק לענד :ער וועט אויפבויען זיין בית המקדש ווי די הימלען ) ,און ואנחנו עמך
וצאן מרעיתך נודה לך לעולם ( און סיר ,וושס זיינען דיין פאלק און די ש8ף פון דיין
פיטערונג ,וועלן מיר דיר לויבן שלעמשל ) ,ווארום עם וועט זיין 8גאולה שאין אחרי'
.
גלות 8 -גאולה אויף שלעמשל -גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו
ובקרוב ממש
--
.
גי
טפגע1וטרפן די אלקים אחרים :וכמ " ש משכו וקחו לכם -משכו ידיכם מע " ז ( בא יב ,כא ובמכילתא
. .
טר1יסגעפירט 19ן מצרים :לך סו ,יד -וראה בכורות ה ,ב תנחומא בשלח כה פרש " י
המשכן
כ. . . .
ושכנתי בתנכם :תרומה כה ,ח וראה של -ה סט ,א רא ,א שכה ,ב ,שכו ,
.
ט פ1לשטענדיקע :ויתרה מזו ראה רמב ' ם הל' יו " ט ס " 1הי -ח שו " ע אדה ' ז שם סתקכיט .. די שמחה
מי"א .
דצריד :שהתחילו לדרוש וללמוד ( שיעשו ) בזה ( ,מעות חטים ' ) שלושים יום לסני החג , . כל דכפין
( שן -ע אדה -ז הל ' פסח סתכ " ט מ " ג ) ,ובפרט מר " ח ניסו ( רשב -ג במסחיט ו ,רע " ב .ואלו ואלו דא " ח ,וראה ד " ה
ההגדה . ומכריזים עד " ז עוה " פ בתחילת אמירת פ -ד ) , החודש הזה תרכ " ו ,
ובכ " מ , די סיבה פון איצטיקן גן1ח :יומא ט ,ב ,וראה לקו -ת מסות ד -ה החלצו ,
האמונה פט -ז ואילך . כ מי צאתך מארץ מצרים :מיכה ז ,טו .ואדרבא אראנו נפלאות עוד יותר ( ראה קו .
רשימות הדצ עה " פ ממדרז' ל ומשע" ח ).
סט . 1יביאס , .מקדש : ,תהלים עח ,נד .שם ,
1א ח טמך . .נעולם :שם עט ,יג . (1 (
ב. גאולה שאין אחרי ' גלח :ראה תוד " ה ה " נ ונאמר -פסחים קטו ,
לניקיי)-
שיחות חג הפשח / הושפות לקוטי 444
וברכה ! שלום
בהמשך צום בריוו פון ראש הודש ניסן ,אין וועלכן עם השט זיך גערעדט וועגן
דער ספעציעלער הרגשה פון היינטיקן פסח אויף רעם ענין פון טוב לשמים וטוב
לבריות -אין צוזחמענהחנג דעימיט וושס דער טטג פון יציאת מצרים ,וועלכער
איז די התחלה פון דעם יום טוב ,ווי אויך דער טשג פון ראש חודש ,וועלכער איז די
התחלה פון דעם גחנצו חודש הגאולה ,איז ,לויס דער קביעות פון היינטיקן ישר ,אין
דעם דריטן טשו פון דער ווחר ,יום שהוכפל בו כי טוב ,
וועט מען זיך ד 4יפשטעלן אזיף ט ווייטערדיקע נקודה אין דעם ענין :
וועלטן " בכלל ,כעטש די בריאה איז בשששפן געווחרן איינגעטיילט אין די " פיר
פון זיי אין פשרשידענע סוגים ,און יעדער דומם ,צומח ,חי און מדבר ,און יעדיר פון
סוג אין פטרשידענע מינים ,און יעדער מין אין ש ריבוי פרטים ,און יעדער פרט איז
בששחפן געוושרן בצביונו ( אין זיין געשטחלט ) -און עס איז שווער צו געפינען
צוויי פרטים וושס זיינען פולשטענדיק גלייך אין חלע הינזיכטן .און בנוגע צום עולם
, נים :נשיא לבני אשר ,ראה ליקוטי לוי -צ אגרות ע ' חי -ד יא
נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת . 1 שבת הגד : 71שהיא השבת שלסני החג ,
שוד אדה ' ז סתכ -ט סיב . ( שלפניו . .והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון.
ושש ).
0ן :וראה גם מכתב י -א ניסן ה ' תשל -ה ( הגש * פ -קה -ת תשל -ט - . ( בהתשך צום בריר פון ראש חודש
ל. תוסד .המו . ' ק -- חשם : 1 - בהוצאת ) .
445 שיחות חג הפסח / חושפות לקוטי
בשששפן און השט אויבערשטער דער טז אונטערשטרשכן עם איז המדבר
מענטשן און שלע מענטשן אין דעם חותם פון אדם הראשון , דערמיט
צוזשמען יעדן
געשטעמפלט "
"שבער
זיינעו ניטי צוויי מענטשן אין דער וועלט וולס זללן זיין
פולשטענדיק גלייך אין וייער אויסזעו ,זייערע געדאנקען א .ז .וו .
מזוי אויך בנוגע -זחו ,וולס דער אויבערשטער השט בשששפו און
איינגעטיילט אין טעג ,וושכן ,חדשים און ישרז ,איז יעדער טשג ,וו8ך ,חודש און י8ר
הטט זיינע ספעציעלע אייגנששפטן און ( במילא ) ספעציעלע אויפגחבן ,בלשון חז " ל
די ספעציעלע נקודה אין וועלכער דער היינטיקער ישר טיילט זיך אוים פון
שנדערע י8רז -ווי ד8ס איז שרומגערעדט געוושרן באריכות אין די בריוו צום
שזום פון היינטיקן י8ר ,היתש " מ -איז וולס דער ישר איז די התחלה זיינע ,ראש
שם . או ( טערשטרטכן :סנהדרין לז ,סעיח במשנה .שם לח ,א כגמרא .ירושלמי ,
.
באשאפן :שגם הזמן נברא מחודש כו ' כשאר כל הנבראים ( הה מ ,הובא בסי ' עם דא -ח שער הק -ש .. מן
.
7עש1ת 7 -תק : 1ראה ב " ר פ -א ,
.
7ערנען 19ן ד שידיים אין דער
בראה :להעיר מרמב ,ם הל ' יער שנצער אין : .ברענגען א תיק , . יין טשג -טטג7עכער הנהגה דורך ,
תשובה פ ג היד :עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה .
והצלה .
וע7ט ~ ב שאף :ראה חו " א וישב כז ,ד .וראה כש -ס , . . אינער7טכע אחד1ח פון . . רויסברענגענדיק
תניא פל ו .
מעשיך ה
.1
רב , "
( שעהיוה -א רפ -ד וראה זח *ג רגז ,ב .פרדם שיא פוט ) ,וכס -ש מה
דרה בתחח ' ( 1ם :ראה תנחומא נשא טז .בחוקותי ג .במדב -ר פי -ג ,
. . אינער7עכע אחד1ח פון
.
מ. אחדות הפשוטה :ראה תו -ח נח עג ,ב .ובכ .
שיחות חג הפשח / חושפות לקוטי 446
השמיטה , 8שנת השבע שנת השנה ,געווען ביום השבת ,און דער גשנצער ישר איז
שתת לה ' 8 ,ש [ ת ' דיקער ישר .
פון איז ,בהמשך צו רעם ענין וושס איז שרויסגעברשכט געוושרל ( איז דעם בריוו
ראש חודש ניסן ) בנוגע דער פ ראיינציקונג פון טוב לשמים און טוב לבריות ,זעט
מען שז דער ענין ווערט אונטערשטרשכן ,ואדרבא ,נשך מער אין דעם בשותפות ' - "
דיקן אינהטלט פון דעם שבת ' דיקן טשג און שבת ' דיקן ישר :
אין דעם טשג פון שבת ווערט 8איד אויפגעפשדערט ,טז די מנוחה פון שלע
מלאכות זשל אויסגענוצט ווערן צו פחרטיפן זיך און פשרשטשרקן דעם צוזשמענבונד
מיס דעם אויבערשטן ,דורך שפגעבן די " בשפרייטע " צייט אויף מער תורה און מער
לשתים .גלייכצייטיק ווערט געפשדערט [ תפלה ,מיי בכמות און סיי באיכות -טו
בן אולתך והגר " -דו זשלסט רוען כדי עם ( חמורך וירש למען ינוח שנרך תשמת
זשל רוען דיין טקס ( בהמה טהורה ) און דיין אייזל ( בהמה איבה טהורה ) ,און
אויסרוען זיך זשל דער זון פון דיין דינסט און דער פרעמדער " -טוב לטריות .
מזוי אויך איז דעם שבת ' דיקן ישר ,יועז 8איד איז בשפרייט געווטרן פון זיין
הויפט פרנסה בששעפטיקונג -וושס אין שנים כתיקונם ,בשעת אידן זיינען געזעסן
אויף זייער למנד ,איש תתו( גפנו ותחת תאנתו ,איז די הויפט פרנסה געווען פון
פעלד או 7פרוכטגירטן ,השט די בשפרייטע צייט געדשרפט אויסגענוצט ווערן אין
ענינים פון שרת לה ' ,לי אויבנגעזשגט -טו [ לשתים .און צוזטמעז דערמיט השט
ער דעם גחנצן ישר מפקיר געווען זיינע פעלדער און פרוכטגערטנער כדי ואכלו
אפיוני עמך ויתרם תאכל חית השדה " ,די שרעמע פון דיין פשלק זשלז עם עסן ,און
ה ~ מ ט : 1דשייכים זל " ז וכמחז " ל שבת לה ' ,כשם שנאמר בשבת בראשית ( תו " כ , . שנו , מ הסטון . . ,. [
שם ) . ב .וראה ראב ,ע ורמכ " ן יעוד כה . ( הובא בפרשיי ) כהר
שלישי ' -ראה לקוטי לוי " צ אגרות ע ' רלט ואילך . . שות השתיננה :שייכות דשנת השמיטה לענין
שלח לה :בהר כה ,ב -ד .
א 1תפלה :ראה , . . תרה . , [ ורך . . ועם או ' כעושטן מי
" מענ [ ( נד (ן רשט רקן דעם צ 9 . . , [1 ש
כו' .
תנ א ( קו " א ) בסופו :פנימיות השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובת " ת לדבקה בה ' אחד " " " .
יד תער תוו ה :ראה ירושלמי שבח פט -ו ה " ג .יל " ש ר ' פ ויקהל . [ .אפרי ט . 1צ יט [ 1ז ," . , . , .
ע ' תקצד . 1 ס .ג .וראה המשך יו " ט של ר " ה תרס . ) ( שפגטאו -ח מר " צ מ " כ [ וו , .
טושו " ע ( ואדה " ז )
~
קעי ,רע " א ובניצוצי אורות שם .וראה שעה -פ להאריז " ל עה " פ [ א ' [ 1ח :ראה וח " ג מנר חרו , שנח . . ,
תורה . זכור את יום השבת לקדשי :לחדש בו דברי ח) יתרו כ ,
.
הרה :ראה זח " ג צה ,רע א .תורת לוי " צ למס ' תענית ע ' ג . . . (ו ( .ה
הוספות קיג ,א -ב .סידור הנ .ל רצז ,ד .אגה " ק ס " א ( קג ,א ) . .
שם .תו א תקר תכלו :ראה ירושלמי , . . שרה
חודש . לקו ת ברכה ד " ה והי ' מידי .
יב . הנ [ :משפטים בג , ,.. תווכת ,,
.
ערן איו ע ( ינ ם פנן שבה , ( ( ורי ,טע צייט ג1ורארפם א ( יסגעניצט " [ ן ' האג . . ( ' ן זטם ש [ חו ,קן ' א
שגס עובדי . . וא ' :ראה ספורנו עה פ בהר שם :שתהי ' כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנת לעבודתו .
האדמה כאשר ישבתו בשנה ההיא יתעוררו לדרוש את ה ' .ובסד " ה כי תבואו תר " ל ( מה -מ תר " ל ע ' קלח ) דבל
השנים כללות נש " י א " א להם להיות בעבודתם כהסנהדרין כיון שהם טרודים לחרוש ולזרוע כו ' אבל
כו ' . הסנהדרין כמי בשביעית היתה עבודתם
תשל " ט . ח " י אלול יחט פרמה גט11ען פנן פעלי :ראה שיחת ,,
ד. ד, חיקים .א .ה ,א ' ןה [ .יוכןו לעת " ל -מיכה
השתו :מ
~ ( .ים [ .
'1 ,טן . "
"
יה :משפטיכ שם ' ,א . י", . . , [( ל י"
447 שיחות חג הפשח / חושפות לקוטי
וואס ס ' בלייבט איבער זשל עסן די חי פון פעלך " :ער ב8פרייט אויך רעם בעל -חוב
פון זיין חוב -טוב לבריות אין שלע פרטים ,
ענליך ווי ב 8יציאת מצרים -זיינען סלע אידן שרוים מעבדות לחירות ,און
צידה לא עשו להם ( שפייז השבן זיי ניט צוגעגרייט ) און דער אויבערשטער השט זיי
ורחבה . געשפייזט ביז זיי זיינען שריין אין דער ארץ טובה
דער בשותפות ' דיקער אינהטלט פון דעם 98 אויך אין דעם שפיגלט זיך
סלע ווים שבת ' דיקן טשג און שבת ' דיקן יאר מיס דעם יום טוב פסח ,זמן חירותינו ,
דריי -יעדערער בשזונדער און סלע צוזשמען -הסבן דעם צוועק אינצוקריצן
אין אונזערע הערצער און אין אונזער געד8נק דעם ענין פון חידוש הטולא 8 :ז דער
אויבערשטער ה8ט בשששפן הימל אוו ערד און 8יץ אין זיי אין זעקם טעג ,און ער
איז דער בעל -הבית פון דער וועלט און פונקט ווי יעדער טטג פון דער וולד -יום .
ראשון בשבת ,יום שני בשבת ,א ז .וו - .ועל אחת כמה ובמה דער ט8ג פון שבת - .
קודש גופא ,דערמשנען אונז ,דער זכור ושתור ,דעם דחזיקז יסוד היסודות ועתוד
החכמות ,טזוי אויך יעדער י8ר פון שמיטה ,ועל אחת כמה וכמה שנת השבע שבת
ג. שמיטה ויובל פ -ט ה . הל ' חוב :ראה סו ,ב .ונוהג גם בזמן הוה ,ובכל מקום -רמב " ם . . נשפרייט
ועד ' ז נאמר אצל עבד עברי ואמה עבר " ,שיוצאים סל " ד - . טושו " ע חו -מ ר -ס סז שו " ע אדה " ז הל ' הלואה .
וכשמו " ר פ " ל ,טו :אמר הקב " ה כשם שבראתי ב), בשנה השביעית שלהם ( ראה טו ,יב .וראה גם משפטים כא ,
. .
את עולמי לו ' ימים ונחתי בשביעי כך יעשה עמך ו ' שנים ויצא בז חורין וראה בפ " מהרז -ו שם וראה רמב -ן
ורבינו בחיי עה -פ משפטים שם .תו * א ותו ח סד -ה ואלה המשפטים .אוה " ת משפטים ד " ה כי תקנה ( ס " ע א ' עז .
.
בה א נייחא דארעא אצטרכו עבדיז נייחיז .וראה תו ש למשפטים כא ס " ק ע . " , ובזח ' ג קח ,א : ואילך ) - .
,ש .נ .ואכ .מי .
'
פסח :יעייז רמב " ם הל ' חומ ,צ רפ ,ז :מ " ע כו ' בנסים ונפלאות כו ' כמשת זכור את " . . שבת ' ד ,קן טטג
בסהמ ,צ שלו מ " ע קנז .שמו " ר פי -ט ,ז " לזכור את יוה ,ש זכר למטח כו ' כך לקדשו ) , יוה " ש ( ולא העתיק תיבת
ועפ " ז ממצרים - . ומסיים למה כי בחוזק יד הוציאך ה ' כו ' * היו זוכרים הנטים שעשיתי לכם במצרים
. . ויוה * שי מתורצת קושית האחרונים מה מלמדנו הנכור
אי ,נצ1קריצן . .חידה הטלם :חינוך מצוה כא .מצוה לא - . פסח . . . שבת ' דיקן יאר . . שרת .דיקן טאג
.
לב .מצוה פד .ובנוגע לפסח -ראה גם סידור ( עם דא ח ) שער החנוכה ( רעא ,ג ) דע " י יצי " מ ידעתי כי גדול
עיי " ש . הוי ' מכל האלקים ,
ח. .
:כור 1שמ1ר :ראה רמב 1עה ,פ ' תרו כ , . ,עדטר טאג .
משמים וארץ כו ' 1כ ) ' 1כו ' ממציא כל הנמצא ( כז הוא בדפוס רומי 710ה ,ס1דוח וטמ1ד החכמות ( :שהוא )
חלא . ולהעיר מהמשך תרם -ו ע ' בתחלתו ). ( רמב -ם
לה ' ,פטרפעסטיקט אין אונו די אמונה שז דער בטשעפער פון דער וועלט איז דער
בעל -הבית פון דער וועלט ,און שז שלע פירות וולס די ערד גיס טרויס פון ישי צו
יטר ,איז ראם ניט מיס איר אייגענעם כח ,נ8ר מיט דעם כח פון דעם וושס ער איז
איז זי פרנסה - . תחדש בטובו בכל יוד תמיד תעשה בראשית ,און טזוי אויך יעדע
כולו בטובו . ( ן את העודם ניט דורך כחי ועוצם ידי ,נטר דער אויבערשטער איז דער
און דטס טלעס פלאנצט איין איז 8אידז ,אין דער שטטרקסטער מ8ס ,ביידע
זעכן :זיין אמונה און פשרבונד מיט ' ן בורא עולם ומנהיגו ,און זיין טטז טלעס
מעגלעכע שז שלע שרום אים זשלו זיין אין 8מצב פון אמת ' ן חירות ( בטפרייט פון
8יע דאגות ) און מנוחה -אין דער העכסטער און פולסטער מטס פון טוב לשמים
וטוב לבריות צוזשמען .
און פון חג המצות ,זמן חירותינו ,גייס מען -ציילענדיק ,מיט בענקששפט ,די
טעג -צו דעם געוואונטשטן טשג פון דער אמת ' ער שלימות פון חירות ,זמן מתן
כל . . לא תחתול ביז אלקיך ' תורתנו 8 ,נהויבנדיק פון די עשרת הדברות ,פון אנכי ה
אחד . אשר לרכך -טוב לשמים וטוב לבריות -און דאס טלעס בדיבור
ויהי רצון 8 ,ז יעדער איינער פון אונז ,מ8ז ,פרוי און קינך ,בתוך כלל ישראל ,
זלל פייערן דעם יום טוב שזו יציאת מצרים ,זמן חירותנו ,אין 8ז אופן אז ד8ס ז8ל
באלייכטן און בשלעבן יעדן ט8ג פון יאר ,און ברענגען צו 8הוספה אין שלע ענינים
פון טוב לשמים וטוב לבריות ,איו דער פולסטער מטס פון אמת ' ע חירות ,און דטס
וועט מקדים זיין און מזרז זיין דעם קץ שם לחושן ( הגלות ) ,און די פולשטענדיקע
חירות פון יעדערן און פון גשנץ כלל ישראל ,בגאולה האמיתית והשלימה על ידי
משיח צדקנו במהרה בימינו ממש ,און עם וועט זיין דער שחחים בבנין עירך וששים
בעבדתך ,ואנחנו עתך וצאן תרמיתך נודה לך לעולם לדוד ( דור נספר ההלתך ( און
לט פירם ( ( אם די טרד און . . ולר בלל -הבית ' 1 . .א ,
1דער באש 1טלר . . פארפטסטיקט . . ששטה
שיזכור האדם כי הארץ " כא ) : נח :ראה חינוך שם ( מצוה ,
אייג [ 1טם איר ", דאר ( ים חיו אי , ( .נ אמיט . .
,
ושם מצוה שכח :שיראה ממעשה האדם בכל עניז שנה ו כו ' . שמוציאה אליו הפירות . ,לא בכחה וסגולתה
( דשמיטה ) כאילו אין דבר מיוחד כרשותו יק שהכל ברשות אדון הכל .
איני יטדע פו ( -טה - 1 . .קו א ( בטרשנו ( :ר :להעיר מדברי אדמו " ר מהר " ש :גם העולם זיזו ממו כי כאו ,א .
.
מרויח לפ " ע ההוצאה לפי חשבון אף בהגדוליפ ורק ניזוזים ממז כו ' ( סה מ תש " ט ע ' י. ) 2
שם ) . . סד . עקב ח ,יז -יה .וראה סמ " ג מל " ת
ד :מכילתא יתרו כ ,א ( הובא בפרש " י עה ת , ן
ריו נהי 11 , 1לם '
ךדי [' :,י ת ו [ 1 ,י1ה . . ,- , 1 י
ע
" ~
מס ' פסחים .
אשך מעך ' :תרו שם ,ב -יד .
ר " ן סוף
יאה ,
ךשאפ ,זו. 1
,י .אורך ,ו אלקח .ט . .ט ,ל ,
);
1ון
[ [ 'ך 7 (1ו ,
יראה ד ה ראשית גוים ,פר " ת . ק .ן 1ו ו ךווו ,ן : -איוב " כח ,ג . (
במשנה . מפסחים קטן ,ב ( בהגש " פ ) גאלנו . אשר . לנדחך :ברכת
"
[ . 1ן שחה
יג . .קרותן :תהלים עט , . ( 1 1א ( ח
תצא . וראה תנחומא ס ,פ דורות . א ) :ימוה ,מ כו ' רב ' אומר ג ' צט . ( מסנה ' 1טפ ! 1להעיר :1 ן 11 , 7
סיר ,וולס זיינען דין פטלק און די שטף פון דיין פיטערונג ,וועלן מיר דיר לויבן
טלעמטל ,און צו דור נחד דיר ייעלז מיר דערציילן דיין לויב )
.
ן ט
- *-
במענה על מכתבו מערב זמן מ " ת והקודם לו בברכת החג .הנה כל המברך -
מתברך בברכתו של הקב " ה וכמ "ש ואברכה מברכיך ( סוטה לא ,ב ) ,וע "כ כהן האמור
שם לאו דוקא וכן הוא גם במדרש הגדול שם ,וכן מוכח ג " כ בירושלמי (ברכות ח , .
.
הובא בתוספת חולין מט ,א ) ,שהתוספת מרובה על העיקר
במה שהעיר על ההוספה * להגדה של פסח הוצאת קה " ת :
א ) בענין השם שבת הגדול ,יעוין בתורה שלמה כרך יא ובמילואים שם -
בזה . שצייז לכמה ספרים המדיינים
ב ) במה שכ "ק אדמו " ר (מוהרש " ב ) נ " ע הי' אומר השתא הכא לשנה הבאה
. .
בארעא דישראל ,הבאה ,מלעיל ,היינו לשון עבר ושואל איך יפרשו זה הנה אף שלא
שמעתי בפירוש ,נראה לי לומר שפירושו כפשוטו ,שזה תקופה שכבר התחילה ,
.
בשנת פסח זה עצמה ,ולשנה הבאה מלרע -בני חורין ,היינו בעתיד ולהוסיף גם
בהכוונת הדברים ובפרט ברוחניותם .כי לשנה הבאה בארעא דישראל תלוי רק בהאדם
עצמו ,שבחירה חפשית לו ובפרט ברוחניות הדברים ,אשר ארץ ישראל הוא שנמצא
בהשגחה תמידית מד ' אלקינו מראשית שנה עד אחרית שנה ,תמידית ומיוחדת שזה
.
תלוי באם אין הולכים בקרי כ " א בחקתי תלכו ולכן כשאומר ומחליט לשנה הבאה
בארעא דישראל -בידו להעשות לי על אתר וגם שעה אחת קודם משא"כ להעשות
בני חורין היינו להשתחרר משעבודים ,הרי ,כמו בדין הנגלה צריך לשטר שיחרור או
.7 .- הם במקומו . לראשונה כהוספה ,ובהוצאות האחרונות נדפס כל דבר נדפס ) .
שיחות חג הפשח / הישפות לקוטי 450
לענינים מעין זה ,וברוחניות ה " ז כמה שנאמר שרק הקב " ה שוחטו ליצה " ר שאז
נעשים בני חורין ,וכדרז " ל אל תקרי חרות אלא חירות .
* *
.
כמש " כ לעיל בפי ' " הבאה " -להעיר מזהר ח " א רמה ,א רמב ' ם הל' תשובה
ספ " ח .
ג ) מה שרוצה לפרש חילוק הלשונות ברמב " ם ,שלפעמים כתב מרורים ל ' רבים
ולפעמים מרור ל ' יחיד ,אשר מרורים הוא בזמן שבית המקדש ה " קיים ומרור ל'
יחיד לאחר החורבן - .הנה כדי לשלול פירוש זה -שהי ' הקס "ד שלי ,ציינתי
להרמב " ם הל ' חמץ ומצה פ " ח הלכה ד ' שנתב מרור ל' יחיד ,ובסדר הגדה שלו
שבמקום א ' כתב מרורים -שהם בסתירה לפירוש הנ "ל .
ד ) מה שרוצה לפרש בדברי התוספתא וכו' -יעיין בצסנת פענח המצויין ג " כ
בהוספה .
ה ) מה שהעיר אשר הכתוב בהוספה * * דהלימוד ביום השמיני הוא לאחר מ " ת ,
הנה לא כן הוא לדעתי ,ולכן -.
קשור זה בהסוגיא אם מצות מילה רק נשנית בסיני
ציינתי דווקא לתוספת ילא להסוגיא דשבת ,כי הענין דנשנה בסיני הוא במה שנאמר
קודם מ " ת ,ובמצות מילה בהענינים הנלמדים מפ ' לך לך ,משא "כ וביום השמיני -
שהוא בפרשה שנאמרה לאחר מ " ת .
ו ) מה שהביא פירוש היפה תואר שנמולו ביום דערב פסח ולא בלילה ,וגדולה
הנה אין לפרש כזה בשמו " ר -.
מזה נמצא בריב ' א ( פ ' בא ) ,שנמולו מבעשור לחדש
שציינתי שם ,כי שם כתוב בפירוש שרק לאחר שהריחו ריח צלי הפסח שצלה משה
.
נמולו ובהנ " ל יעל שזהו מדרשות חלוקות ,או שכתות כתות היו וקושיתו איך נמנו .
על הפסח ואכלו אותו וכו ' ,ורוצה לדמות זה לגר שנתגייר כו ' -לא נראה לי
.
הדמיון ,כיון שבמצרים נצטוו בפסח כוום להקריב קרבן פסח ומה שאכלו בפסחו
של משה י"ל שמנה את כלם מהנט על פסחו התו ,והרי זכין לאדם בכנון דא ,ובפרט
בפסח מצרים שנמה ענינים מחודשים בו ,וקשור בהגאולה והצלה ממכת בכורות ,
.
וכמלשון ופסח ד ' ,שבזה כולם שווים
במש"כ בהוספה -ונזכר לעיל -שמלו בלילה מפני שלא נאמרה עדתן פ '
המו -ל . ואילך , גדפם בקטע כוסו של אליהו .וראה בעזיז זה לעיל ע ' 125 ) . -
451 שיחות חג תפשח / המספוח לקוטי
. . .ומענינא דיומא ,אם אפשר לצאת ידי חובת מצה ,במצה שעברה על " י " ב
חדש או יותר .ולפעית ,פשוט דמותר :א ) דרואים במוחש שראוי ' לאכילת אדם ולא
נשתנית כלל ב ) מנהג ישראל (שתורה היא ) הובא ג "כ בסידורו של רבנו הזקן - .
שמערביו במצה בערב פסח לכל שבתות השנה עד פסח הבע " ל ,שאפילו בשבת
הגדול ניתר בעירוב זה * .
)1 חשט . ניס ( ממכחל י -א
המו -ן . ע . 325 .מכ ' בהמשך לזה -נדפם בלקו" ש חכ " ז ס .
)
להיייי)- ,
כנוס ליהדות ולחסידות הנאה להם והנאה לעולם ,התחזקו והוסיפו במרץ
עילומים ובהתלהבות חסידותית ,לכנס כל הארבעה בנים ולהחדירם אמונה ומסירות
נפש להשם ולתורתו ולמצותיו ,והתעוררות דמשה ונחשון שבכל אחד יוציאם
מהמצרים וגבולים של האידיאלים המזויפים ואלילי שקר ,לחירות אמיתית ושלימה ,
ברבת הצלחה לפעולות ממשיות .
( מברק 7כ 011ארצי שד צעירי אמדת
) חוה -מ פסח תשי -ד באה .ק ת . 1 - חב -ד
לענייי)-
איהר זשלט איבערגעבען שלע תלמידים ,די וושס זיינען דש זשלט איהר זיי זשגן
בע"פ ,און די וושס ויינען שוועקגעפשרן זשלט איהר זיי שרייכן ,שז זיי זשלן אויס -
ניצעו די טעג פון פסח ,די טעג וושס פשר פסח ,און די טעג וושס נשך פסח ,מען זשל
תזריז חסידות ,ריידן דברי התעוררות ,וועגען יציאת מצרים ,וועגען קריעת ים סוף ,
אין יערער שול לפי ענינה ריידעו וועגען אידישקחט ,ריידן וועגען משיבין ,יעדער .
' איינער צו וושס ער איז מסוגל ,דער עיקר איז מען זשל טש1
מען זשל ניט מיינען שז וויבשלד מען איז שוועק געפשרן פון דשנענם איז מען
.
שוין פר "8פון דעם ,נשר יעדער אינער דשרף דשם אויסנוצן במקומו
איך וויל השבן ש פרטיות ' דיקן בשריכט פון יעדער אחינעם ווען און וואו ער השט
גערעדט ,דעם ערשטן טשג פסח ,דעם צווייטען טשג ,שבת חוה " מ פסח ,שביעי של
.
פסח ,אחרון של פסח ,די טעג וושס פשר פסח און די טעג וושס נשך פסח
פריער מודיע זיין וושם זיי רעכענען צו טשו ,און דערנשך מודיע זיין ייי ישיו
אויד וושס זיי השבן געסשה ייעל איך דערנשך וויסען פון אייך
.
בזריזות . איהר קענט דשס איבערגעבען בשמי ,כדי עם זשל זייז מער
בהצלחה . ויתן השי " ת שיה "
) תשי -ב ניח שיחת י -א ,
שיחות חג הפסת / הוספות לקוטי 452
לנמיי)-
.
ב " ה כ " ג ניסו תשי " ח
ברוקלין
אין גיכען וועלן סיר שלע פייערען רעם חג המצות זמן חירותינו ,וושס 8 ...
אמת ' ר הירות לויטן מאמר רז" ל איז חירות מיצר הרע ,וולס במילא ווערט מען פריי
אויך בגשמיות ,אין שנדערע ווערטער איז דשם ווטם מיר בעטען בס הש " ת און
השפעו 8ז השי " ת וועט ערפילען אונזער בקשה 8 ,ז עם זחל צוגענומען ווערען דער
יצר הרע פון יערער איינעם ,און זחל געבען אויך ברכה והצלחה אין שלע ענינים סיי
אין גשמיות אוו סיי אין רוחניות ,וועט מען במילא זיין פריי פון דאגות פרנסה און
געזונט ,און לאריכות ימים ושנים ונענען דינעו השם יתברך מתוך הרחבה ,און
השי " ת זלל אייך מזכה זיין 8 ,ז איר ז8לט קענען 8נז8גען גוטע בשורות אין דשם
טלעס אויבען דערמינטע .
חשי -ג ) ממכתב ג [ .יסו ,
)7 ללשיי-
לפלא שזה זמן רב ביותר לא קבלתי ממנו כל ידיעות אף שמקבל הנני פ " ש ע " י
אחרים וקרוביו ועל של עתה באתי מעניני דיומא ימי חג הפסח הממשמשים ובאים .
ועיקרם באכילת מצה לילה הראשונה ומהיסודות שלה הוא הענין דוהגדת לבנך
וכפי המובן מנוסח ההגדה ומפס " ד הלכה למעשה גם בבן חכם ובבן גדול הכתוב
מדבר ומחילוק המענות אשר בנוסח הנ " ל שהחילוק מיוסד על שינוי הכתובים מובן
.
ופשוט שהמענה צ "ל מתאים למהות הבן וכיון שזיכהו השי " ת בבן יחיד אהגר לבו ער
לעניני אהבת ישראל ואפילו בתנועה דהעדר החשבון ולאו דוקא עבודה ע "פ טו " ד
וכמו שהראה בפועל ע "י השתתפות בהגנה ובהצלת היהודים והבאים לאה "ק חץ ע "י
משיח צדקנו בב " א וכו' שבודאי זהו בא מהאבות לבנים ומהחיות של חסידים בני
חסידים הרי זהו הוכחה גמורה שבסיוע ובגישה המתאמת יכול הי ' להיות עובד ד '
ולנצל את כל כחותיו הנ " ל לא רק במקצוע דאהבת ישראל אלא גם בהמקצועות
.
דאהבת התורה ואהבת השם אשר ע " מ תורת הבעש " ט חד הוא ואם מאיזה סיבה
שתה " אינו נוטה להתעסקות בעולם המסחר הרי צריך להשתדל בכל עוז ובכל תוקף
להכשיר לפניו הדרך למצוא פרנסתו בענין אחר אם של פקידות או בחקלאות או
בבית חרושת במשק וכו' ובלבד שימצא בסביבה שלא יוכרח לעמוד בנסיון תמיד על
כל ענין שבתורה ונר מצוה והרי הרבה דבוק חברים עושה וכו ' וכו ' ובאשר נמצא
באה "ק ת " ו זה רבות בשנים לפלא גדול ביותר שלא השקיע מרץ הנצרך בחיפוש
ענין כזה שאחרי שיעבוד בזה הוא בעצמו יוכל אח " כ להכניס את בנו בזה שבתחלת
הח הכניסה נצרך כל אחד מקרוב ומידיד ועאכו " כ שיכול לבנו זה מהורים שבמילא
ההורים . מצליח בנו בגשמיות וברוחניות גם יחד שזהו ג "כ הצלחתם של
מובן שבכל הנ " ל אין כוונתי למוסר וגם זוכר הנני הענין דאין צועקיז על העבר
אבל על של עתה ושל העתיד הקרוב כוונתי שעכ ' פ מכאן ולהבא ישים לבו לבנו
.
הנ " ל ביחוד ובתמידות ומובטחים אנו מפסק רז " ל אשר יגעת ומצאת ובודאי למותר
להוסיף אשר הנהגת בן יחיד משפיע ג "כ על הנהגת בת יחידה וכאשר מבטיחים את
הראשון ה " ז ג " כ התחלה טובה ואולי יותר מהתחלה להבטיח גם את הענין השני . . .
) ר תש - . [ יסו ממנתב . 1 ,
לנ44יי)-
שיחות חג הפתח / היספות לקוטי 454
בברכה שאותו שרבינו הזקן כותב אודותו שעדין מרקד בינינו ,ושבפרט יש ...
להזהר בזה בענינים הקשורים באה "ק ת " ו תתמעט ממשלתו פוחת והולך ויחוגו את
...
חג המצות אחרי ביעור חמץ בכשרות ובשמחה אמיתית
) ( ממנתב נ -ד אדר תשי -ג
ל 4-יי) -
יעדע פטסירונג איז דשך בהשגחה פרטית ,בפרט 8תורה -אונטערנעמונג פשי
.
ח 8וויכטיקז מוסד ווי די ליובשוויטשער ישיבה אין משנטרעשל השף איך 8 ,ז די
שעה וועד צוגעבן 8ס9עציעלע בשדייטונג צו דער אונטערנעמונג ,וושס איז שוין
.
פשר זיך שליין אויד שזוי העכסט וויכטיק
אין אונזערע צייטן ,ווען תורה -אידישקייט בכלל געפינט זיך איינגעצוימט פון
פשרשידענע " מצרים און גבוליס " גבששרענקונגען און בשגרענצונגען ) -ך גלייכ -
גילטיקייט און אומוויסנהייס פון אין זייט ,פשלשע אידייען און מיינונגען פון דער
צווייטער -ששפט די ישיבה תומכי -תמימים ליובשוויטש ניט נשר " 8גושן " אין
מצרים ,נשר זי איז אויך 8זיכערע צוגרייטונג צו דער בשפרייאונג פון דעם גייסטיקו
צייט . " גלות מצרים " פון אונזער
די ליובשוויטשער ישיבה ,מיט איר ספעציפישן כשרשקטער פון איינפלשנצן און
דורכדרינגען די תלמידים מיט דעם גייסט פון מסירות -נפש פשר תורה און אידישך
קייט אח מיט 8טיפופי פשרשנטוושרטלעכקייט פשר דער סביבה שרים ,סיי ווען זיי
8 בצנען נשך אין דער ישיבה און ספעציעל ווען זיי גייען שרוים איז לעבן -איז
שטשט . 8 ג -טלעכע ברכה פשר
לר פון אידן בכלל ,אוך די עסקנים און *ובמירייי משנטרע8ל ?ר 18 איך השף ,
דער ישיבה בפרט ,וועלן ריכטיק שפששצן זייער גרויסע פליכט און ~
אויסער -
455 שיחות חג הששח / תוששות לקוטי
געוויינלעכן זכות צו השבן 8חלק אין דער ישיבה תומכי -תמימים ליובשוויטש ,און
וועלן פיל -פשך פשרגרעסערן זתערע בשמיאונגען און שטיצע ? ,ו געבן דיר ישיבה
-זייער ישיבה -די מעגלעכקייט ניט נשר שנצוהשלטן איר עקזיסטענץ ,נאר אויך
וושקסן און טנטוויקלען זיך ,ווי יעדע לעבעדיקע זבך ,און ווי חז " ל השבן פשר -
בקודש . ירדנט :מטלין
זשל יערער איינער טשן אין רעם סיט דער 89סנדער איבערגעבנהייט און
ענערגיע ,וועט די אונטערנעמונג זיכער זחן מיט הצלחה ,און וועט ברענגען ברכה
והצלחה יעדן איינעם ובני -ביתו שיחיו אין וולס זיי נויטיקן זיך בגשמיות וברוחניות .
בברכה
) 43י-
עם השט סיר געפרייט צו בשקומען די ידיעה 8 ,ז דער יערלעכער דינער וועט
.
פשרקומען אין דעם משג פון אסרו -חג הפסח דער אויבערשטער זלל געבן 8ז עס
משם . ז8ל זיין מיט הצלחה אין דער פולסטער
בפרט 8ז די אונטערנעמונג קומט פשר בשלד קומענדיג פון אחרון של פסח ,
וואס פ8לט היישר אוים אין שבת ,וושס ביידע -פסח און שבת -השבן 8דירעקטע
.
פ8רבינדונג מיט חינוך על טהרת הקודש
דער ענין פון פסח איז יציאת -מצרים און זמן -חירותנו ,וושס די אמת ' ע חירות
פון 8אידן איז ווען ער פירט זיך אין טשג -טעגלעכן לעכן על פי תורה ( חרות עד
הלוחות -אל תקרי תרוח אלא חירות ) ,וושרום תורה נעמס שרוים 8אידן פון די
מצרים וגבולים פון וועלט ( מיי די אויסערלעכע און סיי די אינערלעכע ) ,און דער -
הויבט עם ? ו 8העכערע וועלט ,פון רוחניות און קדושה ,וושס דעריבער איז דער
תכלית און 58שלוס פון יציאת -מצרים געווען -קבלת התורה ( בהוציאך את העם
הזה ) . ממצרים תעבדון את האלקים על ההר
מתן -תורה ,זולגן אונזערע חכמים ז " ל ,איז לכל הדיעות געווען אין דעם טשג פון
שבת ( לכולי עלנזא בשבת ניתנה תורה ) .איינער פון די פירועכם אין דעם איז 8 ,ז שזוי
ווי שבת נעמס טרויס 8אידן פון וושכעדיקייט און דערהויבט עם צו קדושה ,וולס
דורכדעם ווערט אויך די וושכעדיקייט פון 8לע שנדערע טעג פון דער וו8ך געליי -
שיחות חג הפסח / הושפרת לקושי 456
8 טזוי איז די חררה ,תורת -חיים ,די וושס בשלייכט און הטליגט טערט און געהייליגט ,
לעבן . אידן אין שלע פרטים פון זיין טטג -טעגלעכן
די פשרבינדונג פון פסח מיס שבת ווערט אויך אונטערשטרשכן אין רעם וושס
די תורה ,תורת אמת ,בטצייכנט פסח שלס " שבת " ( וספרתם לכם מנזחרה השבת ,
בפרט שז היישר טרעפן זיך ביידע צוזשמען ) ,וושס איינע פון די נקודות אין דעם איז ,
שז ביידע השבן איד זיך דעם ענין פון " יציאת -מצרים " ( מצרים וגבולים ) ,ווי אויבנ -
דערמטנט .
אידז בכדי צו פשרווירקלעכן שט דעם צוועק אין לעבן ,מוז דער חינוך פון 8
8נהויבן זיך פון דער פריסטער יוגנט ,ווי דאס איז אויך געווען בש יציאת -מצרים אין
פשטות ,ווי חכמיך ז" ל דערציילן 8 ,ז די גאולה פוז מצרים איז געווען אין זכות פון
די קינדער ,וועלכע זיינען דערצויגן געוושרן נשך זייענדיק אין מצרים -אין 8ז
אופן וושס זיי זיינען געווען די ערשטע וועלכע השבן דערקענט דעם אויבערשטן און
ג -ט ,און %ך מעל זיך בש - " דשם איז מיין א -לי ואנפו - השבן אויסגערופן זה
העפטן צו עם " .
דער אויספיר פון דפס שלעס אויבנדערמשנט איז 8 :ז יעדן יטר אין צער דשזי -
קער צייט דשרף יעדער איינער און איינע ב8נייען און פשרשטשרקען די שטרעבונג
צו בשפרייעז זיך וולס מער פון וו8כעדיקייט ,און משכן דעם טטג -טעגלעכן לעבז
שלס ליכטיגער און ה ~ליגער ,דורך נר מצוה ותורה אור .מיט שנדערע ווערטער :
מ ' דשרף פשרשטשרקען דעם אייגענעם חינוך -וושרום בנוגע תורה ,וושס זי איז
ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ,איז אויך 8דערוו8קסענער אין ישרן ניט מער ווי
" 8קינך " וולס השלט אין לערנען און שטייגען און טנטוויקלען זיך.
מ 'דטרף פשרשטשרקען דעם חינוך פון קינדער אין איינ - 18 על אחת כמה וכמה
פשכן זין ,וולס די קינדער -ישרז דשרפן אינגשנצן געווידמעט ווערן צו חינוך על
טהרת הקודש ,וויבשלד שז דשס לייגט דעם יסוד פשר דעם גאנצן צוקונפטיגען לעכו
דורות . און -לדורי
דעריבער איז צו השפן מיט דער גשנצער זיכערקייט ,שז שלע פריינד פון " אהלי -
תורה " ,בפרט די שנטיילנעמער אין דעם יערלעבן דינער -שטייענדיג אונטער
זעם איינדרוק פון דעם יום -טוב פסח און פון שבת -קודש -וועלן זיך ספעציעל
וושרעם שטרופן צו שטיצן ,דערה8לטן און אויסברייטערן דעם מוסד חינוך על
טהרת הקודש ואהלי תורה " ,און בזכות זה וועט השי " ת בשגליקן יעדן איינעם און
איינע אין שלץ וולס מ ' נויטיגט זיך ,און בפרט צו השבן אמתע אידישע נחת ,וושס
ד8ס איז תורה ומצוות נחת ,אויה פון די אייגענע קינדער או 7קינדס -קינדער ,מתוך
יחד . הרחבה און חירות בגשמיות וברוחניות גם
איך בין געווען צופרידען צו בשקומען אחער בריף פון כ "ג ניסן ,אין וועלכען
איר שרייבט וועגען די התועדות ' ן פון די ימי הסגולה 8ז זח זחנען געווען ברוב עם
בכמות און התרוממות הרוח באיכות ,און הש" ת זשל העלפען 8ז לויס ווי ערקלערט
ארן לקוטי תורה באריכות ,זשל פון די מועדים לשמחה נמשך ווערען די שמחה אויף
שלע טעג פון ישר ,און בפרט מחג המצות יציאת מצרים וועלכעס ווערט יעדען מ8ל
דערמשנט ,און בפרט בשבת קדש ובפרטי פרטיות בכל יום טוב וושס דשם איז דער
8רויסגשנג און בשפרחאונג פון עבדות לחירות ,הכנה למ " ת ,וושס די הכנה דשרף
זחן אטף דעם פשסענדען אופן צו דעם וושס מען שטרעבט -זשל יערער איינער
ט8ו דשם וולס עם ווענדעט זיך 8ן עם ? ,ו בשפרחען זיך פון דאגות און טרדות ,און
דשס וועט מעגליך משכען די קבלת התורה אין דעם קומענדען יום -טוב שבועות ,
.
בשמחה ,און נשך מער -בפנימיות און דער זכות וושס איר נעמס אויף זיך חלק
ההוצאות פון הפצת המעינות הדרכת תורת החסידות ותורתה ( ביז עס זאל דער -
גרייכן אויך) חוצה ,זשל בריינגען נשך מער הצלחה אין דער ליבליכער שרבעט
ועבודה קדושה ,און מיר שלע זשלען זוכה ז5ן צו פיערן די אמת ' ע בשפרייאונג פון
גלות האחרון על ידי משיח צדקנו .
תשט ) 1 - אייר ו' ( ממכתב
נ42יי)--
ממש . ויהי ר ? ו 7שיבשר טוב מהטבת מצב בריאותו בקרוב ...
ובפרט שנמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמו חירותנו וחג השבועות זמן מ " ת
חרות על הלוחות א" ת חרות אלא חירות ,הנה יה " ר שיתוסף פכאו "א בתכ "י חירות
מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה עניני בריאות הגוף וכמבואר בדרז" ל
שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות ,ומובן עוד
יותר ע " פ המבואר בתנ "צ קדישא פרק מ " ט ,ובנו בחרת מכל עם ולשון ,שהבחירה -
עיטש . . . בגלוי בעת מתן תורה הוא -בגוף החומרי וכו' ,
)1 תשי . ממנתב נ .אייר ,
שיחות חג המשח / הישפות לקוטי 458
שזוי ווי די קביעות פוז היינטיקן ישר איז 18 -גלייך פון יו"ט גייס מעל 8ריי7
איל שבת ,מקדושת יו " ט לקדושת שבת ,וושס קדושת שבת איז 8קדושה גדולה
הרבה יותרי ,
ומצוות" בכל עניני התורה חיל " י ז8ל זיין דער ענין פון "ילכו מחיל אל
חירות . ובהצלחה ,און איל טז אופן של
אדמו" רי שז פסח ענדיקט זיר ניט ,וושם כ " ק מו " ח וכידוע דער פתגם פון
פסת ווערט פסח " ,וויבשלד שז " חסל סידור דערפשר זשגט מען ניט אין דער הגדה
נמשך בכל השנה כולה -
זלל שזוי אויך זיין אין רעם ענין פון " ילכו מחיל אל חיל " ,שז ס ' ז8ל נמשך ווערן
, בכל השנה כולה ,בכל עניני התורה ומצוות "
יו " ט ,ווי 8ז די הכנה צו שבת הויבט זיך שוין 18פון צי אין דערויף קומט נ8ך
מ ' זשגט אין דעם נוסח פון " עירוב תבשיליו " * שז מ ' גרייט צו ביו " ט די ענינים פון
שבת ,
ביז וושנעט שז שוין בערב יו " ט פסח השט מען שוין צוגעגרייט מיי די ענינים פון
יו " ט און סיי די ענינים פון שבת ; דעמולט איז ווין דש דער מוכן פון כל ההכנות פון
שבתא . יו " ט ' און פון
ווי די צוויי דיעות 6אין דעם טעם פון ,עירוב תבשיליך -צוליב דעם ענין פון
כבוד יו" ט ,אוז כדי צו בטוושרענען דעם ענין פק כבוד שבת -
ועד שאומרת ע " ז ( ,הבדיל בין קודש לקודש -ובדוגמת חילוק דבריאה ואצילות ( המשך וככה תרל " ז )1
. 189וש . .
( וראה לקו " ש חט ,ז ע ' פ -ה).
רסקנ -ה .וש ' נ . אדה -ז או " ח שרץ כסופה . תעליס סי ,ח וראה ברכות. ל ' הכתוב - )2
קשת ,תשל " ט ) ע ' שעא ואילך ( במיצאת ( וראה הגשש עם לקוטי טעמים כף ) 3טה -ש תש -ג ע' . 75
תשם -ו - 1 -ע' קפב ואילך ) .
ה. ראה שן -ע אדשו אףח סתקכ .ז ס . )4
.
ש -התחיל לבשל תבשיל א ' מעיו -ט * הרי מה שמבשל בירט אינו אלח כגומר והולך מה דעץ )5
יו ' ט " ) , להרבות בכבוד .ייב ע ' פ הטעם שסע אדה " ז שם סיב - מעיו * ט ' ( שהתחיל
א ' מעיו' ט במביל תיקון צרכי סעודות השבת שלאחריו ,הוא מזקיקו לבשל תבשיל צרכישאתה
השבת מעיו כלד -ע -י על
נזכר ) 5 -
.
-ט ,ובורר מנה יפה לשבת בו " ( שם -ע -ם הטעם כדי להרבות בכבוד שבת 4 -
ביצה רהב ( סו ,ב ) שו " ע אדה -ז שם .ולהעיר מלשון אדהיז ( -ומפני ב ' דברים תיקנו חכמים דבר זה . )6
נו " ) משמע דמיך משש שבת -מ ( ם ,ף על הס -ד משום יו " ט .מולי י "ל ומר אמר אדא ומר אמר חדא ולא
לעיכובא . פליגי אלא שהטעם דשכת אינו
459 שיחות חג הפתח / חושפות לקוטי
פון " זמן זעי שזוי אויך זיין אין די לעצטע טעג פון גלות ,אין דעם .ערב .
חרותנו " פון דער גאולה האמיתית והשלימהי 8 ,ז מ ' זשל שוין השבן צוגעגרייט די
שלע ענינים פון דער גאולה בשמחה ובטוב לבב ,און אין 18אופן של הירות אמיתית .
און גרייטן זיך לקבל פני משיח צדקנו ,וושס דעמולט וועט מען לערנען סיי
נגלה דתורה און סיי פנימיות התורה , 5ובעיקר -פנימיות התורה ,תורתו של
משיחי ,
וושס דשם ווערט אויפגעטשן ע " י מעשינו ועבודתינו במשך זמן
הגלותם ,דורך
דעסי 1וושס מילערנט נגלה דתורה און פנימיות התורה גם יחד ,ובהקדמת עבודת
התפלהני .
און מפשל שריבערשפרינגעןיי און שריינטשנצן אין דער גאולה האמיתית
נגאלין" . והשלימה ,בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש וכלשון הרמב " ם * " 1מיד הן
ואילר .וש -נ . 281 לקו "ש חטץ ע ' ראה )7
וקודש . שהם מעיז החילוק דיורך ושבת ,מקרא קודש )8
אשרי מי שבא ושש ) ) 1 1בדוגמת המבואר בלקו"ת ( תזריע בג ,א .ובכ "מ ) ובפירוש מרז 'ל ( פסחים נ ,א.
וע " פ מיש בתניא שם " ל שעד ,ז הוא לכאן ותלמודו בידו ,שעא הלימוד כעוה ,ז .זוכה ללמוד ג "כ בג -ע בו" .
הגלות. גם בנוגע להורתו של משיח ,שההכנה לזה הוא לימוד פנימיות החורה במשך זמן
ראה קונטרס התפלה ולהעיר ש ,מעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבור יותר מחורה שקודם . ) 12
לקוייי)--
שיחות חג הפסח / ונושפות לקוטי 460
שזוי ווי די קביעות פון היינטיקן י8ר איז 8 -ז גלייך פון פסח גייס מען שריין
אין שבת ,
און די הכנות צו שבת הויבן זיך 18נשך אין פסח ,און נשך אין ערב פסח ,
ז8ל דער אויבערשטער העלפן שז סיזאל זיין 8חג הפסח כשר ושמח ,און 8
שבת כשר ושמח ,
און סיזשל נמשך ווערן בכל השנה כולה 8 ,ז ס ' זשל זיין דער " ילכו מחיל אל חיל "
בקודשי .
! אין שלע ענינים פון ,קדושה ,אין שן אופן פון " מעלין
ביז שז מ 'וועט זוכה זיין בקרוב צו ביאת משיח צדקנו ,וושס במילאי העט מען
לשנה הבאה זיין אין ירושלים עיה " ק און אין אה " ק ,
השלישי . קרבן פסח אין בית המקדש און מ 'וועט מקריב זיין דעם
לנוהיי)-
שזוי ווי די קביעות פון הייגטיקן יאר איז 8 -ז גלייך פון יונס " מועדים
עונגי . מע ? קרין אין שבת " -וקראתנ לשבת לשמחה " גיס
!
און נשך בערב יו " ט משכס מעז שן עירוב תבשיליל שלס הכנה צו יו " ט ושבתי -
די שמחה נמשך ונערן בכל השנה כולה ,און אין 8ז אופן פון חרות , זשי
און ביז איבער 8י8ר זאל זיין ביאת משיח צדקנו ,
און זיך זעהן מיס 8לע אידן צוז8מען אין ירושלים עיר הקודש ,און איר ז8לט
משפחות . דשרטן הכשווען דעם סדר מיט אחערע
" מוסד " פרי יוצאי רוסי ' ע " י באולם עריכת הסדר עבור
דחגה " פ ה ' תשל " ט ' ליל א
מרוסית ) ( תרגום
11 ? 36 % 5414קת . ) ו6ק0ז0א ש 0 %ח ) )גט ) %ז %תס 8 %ח 8 וו %סז
4ו) 11110ש8 ) 8 % 1 ) אאח ) %לס ) ו1 ) ) ן) ) א% 410111110 % עאח ) א4חג2
( ע % 0נווש1 410יו6וות ) 8הקח ) ) .
,בשורות טובוח ) ווש0ק% 0 1וז ) ) 8 11 8 )) ] 0 ] 0 .טש ? %תא8א
43י)-
שיחות חג הפשח / הושפות לקוטי 462
זשל נמשך ווערן אויף 8ג8נץ ישר שז עם זשלן זיין פריילעכע וואכעדיקע טעג ,
פריילעכע יום -טוב' דיקע טעג און פריילעכע שבת'דיקע טעג .
פון אייך יעיערע און דער אויבערשט ? ר ז8ל אייך העלפן 8ז איבער 8ישר זשל
פרשווען רעם סדר ב 8זיך מים שן אייגענער פשמיליע ,און בחירות -השבן שלץ
צדקנו . וושס איר נויטיקט זיך ,און בינתיים זשל קומען משיח
טובות . 8כשר ' ן און 8פריילעכן פסח ,און הערן פון איך בשורות
עי=-
)
מ 'זשל ממשיך זיין פון דער זהירות פון חג הפסח על כל השנה בולהי 8 ,ז עס
.
זשל זיין 8כשר ' ער און 8פריילעכערי ישר
טוב" - און 8זף ווי דער ערווטער ט8ג חרז ביום השליוה " שהוכפל בו כי
זשל ד8ס שראפקומען אין לימוד פון נגלה דתורה און פנימיות התורה * ,ובהקדמת
עבודת התפלה ' ,
סיי ברוחניות און סיי בגשמיות , - 6 און אין " טוב לשמים וטוב לבריות "
שהרי -הנזהר ממשהו חמץ כפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה " ( כתהארידל שבא בבאה4ט או -ח ))
פשה . ראה לקוית ברכה צו ,ב .קונטרס עה * ת פי -א ואילך ושם )5
קידושיו מ א ובאוה -ת ( בראשית לג ,ב ,משפטים ע ' א ' קנז .ועוד ) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל . )6
צוז8מען מיס נגלה דתורה " ,ותלמודו בידו " , ! 0און מיט פנימיות התורהב ,
נשמות בגופים2י ,
וברוחניות . ומתוך שמחה וטוב לבב " -לבב " מיט צוויי ב" ת' ן -בגשמיות
שזוי ווי סיאיז יום השלישי שהוכפל בו כי טוב ,טוב לשמים וטוב לבריות -זשל
זיין טוב ברוחניות און טוב בגשמיות ,און דשם ממשיך זיין על כל השנה כולה .
פריילעכער פסח ,און דשם אויך ממשיך זיין 8 אוו עם זשל זייז 8כשר ' ער און
.
על כל השנה כולה
) עיי-
פריילעכן פסח ,און דשם ממשיך זין על כל השנה כולה 8 ,ז עס 8 8כשר ' ן און
.
און 8פריילעכער ישר 8כשרשר זשל זיין
איר זשלט שלע זיין בנים חכמים ,און עס זשל ביי אייך זיין " ילכו מחיל אל חיל "
אויך אין קיום המצוות.
חירותינו . און עס זשל זחן 8שנה טובה ומתוקה ,ינהויבנדיק * פון זמן
שהם . און בקרוב ממש זשלט איר זיך טרעפן עם כל קרוביכם בכל מקום
כר . - טל צוה שנה טובה .ע" ד שביום ראשון דחה "ס מבקשים . )
פנוייי)-
שיחות חג הפשח / חוטפות לקוטי 464
אסא )0 תא8060 אאא " א8 % 0אש0א עאת אתאח 88קח ) 0 -א 4י6את
( א3 % 0אש . " "
0 ] 0אקשש0א ח 8 " 0 ] 0ת09 .בגשמיות וברוחניות 8 % 8ס " ת
", מוסד "פרי רוסי .ע " י [ באולמי עריכת הסדר עבור יוצאי
דחגה " פ ה ' תש " מ ' ליל א
מרוסית ) ( תרגום
און מיטנעמעז די כשרות און די פריילעכקייט אויף ש גשנץ ישר ,עם זשל זיין ש
אידישער ישר אין שלע הינזיכטן .
און בקרוב ממש טרעפן זיך סיט די קרובים ,צוזשמען מיטל גשנצן איזישן פשלק ,
בגאולה האמיתית והשלימה ע " י משיח צדקנו ,אין דער אמת ' ער און פולער
צדקנו . בשפרייאונג דורך משיה
אוז איר זשלט דשם משפיע זיק אויד אויף אייערע קרובים ח 11אויף א5ערע
משפחות ,
און דער אויבערשטער ז8ל אייד כענטשז 8ז יעדערע פון אייך זשל בויעז איר
אייגענע הויז אח איבער 8ישר זטלט איר 9ר8ווען דעם סדר ב 8זיך איז אייער
אייגענער הויז .
טובות . הערז פון אייך בשורות
איי,-
לבב . איר זשלט זיך זען בקרוב ממש מיס אייערע משפחות ,ומתוך שמחה וטוב
פרסית ] . [ אחר שענו " אמף ,בקש שיענו אמן גם בל '
8
אותו ] : [ לפני כניסת כ " ק אדמו " ר שליט " א לביתו ,אמר לאלו שליוו
פריילעכן פסח ,און 8כשרין און 8פריילעכן ישר -שהוכפל בו 8כשר ' ן און 8
טוב. כי
הספירה ימי
ספק לו אם ספר ספה " ע -ראה שו " ע או " ח סתפ " ט סיח ,והועתק גם בשו " ע .. ,
לאדה " ז שם ובשו " ת שואל ומשיב מהדורא ד ' ח " ג סקכ " ז למה לא נאמר דודאי דלא .
ספר באם עדייו לא עברו ל ' יום כו ' .כז באחרונים ( הובא בארחות חיים -החדש -
מתפיט שם ובשד "ת אספ " ד מע ' ברכות ס "א ס " ק יט ) הצ " ע בזה להסוברים ( ורבים
שיש לפלפל בדבריהם -לא מפני להקל ,ואף הם ) דספק ספיקא בברכות -ג " כ
בשו " ע . הפלפול נסור מפס " ד ברור
כמ " ש שמתפללים מעריב בעוד היום גדול -כמה טעמים להיתר נמצאים , ..
בספרי הפוסקים ובפרט בטח אומר אח " כ ק " ש בזמנה וכן ספירה .אלא שבהשגע .
לספירה ,בטח יעלה בידו לספור רק לאחר צאת הכוכבים ,שהרי הספירה הוא
עי " ז . בחשאי .ועוד יש תקוה שאולי עוד כמה מבני המושב יעשו כמוהו
ובתור מאמר המוסגר והערה בהענין ,באם כנ " ל הספירה דיום שלאחר זה
יספרו ג " כ בעוד היום גידל יש לסדר שיספרו למחרת עוה " פ ,כמובן כלא ברכה ,
והרי בלא " ה יש כאלה הסופרים בלילה וכן ביום אותה השחר . בעת תפלת
הספירה . . .
) תש ..כ [ יצן .
( תתכתב כ ה
[44י~י)-
,נזדמנה לידי שנה וו שאלת אחד שקבר קו התאייך באמצע ימי הספירה . .
ובמילא נתוסף לו יום במספרו ,ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה -במשך ימות
הספירה לאחרי עברו קו התאריך * .
.
ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה -בהנוגע לחג שבועות שלו ולפעוט
נראה בהנוגק למנינו ולברכה ,שאף שאיו ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו ,
ג " כ לברר ,הנה מהיות טוב אל וכו ' ספייה אחת פעמיים ,ויכול שהרי מופרך לכפול
שבכאז ויכוין לצאת בה [ שהרי הברכה היא על עצם מאחדהיום ,
הברכהמספד
ולא על וישמע
המצוה ,
-
שלכו איו טתידה במה שלהמכרך הוא יום שלשים
ולהשומע ל " א יום ] .ובהנוגע לתה " ש ,הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי
בבית דין אלא -תיכף לאחרי שכלה ספירת שבע שבועות ,והנ " ל ספר מ " ט יום ע " פ
התורה ותמימות הם אצלו ,עליו לחוג תה " ש למספרו ,ז .א .יום אחד קודם לבני
המקום ,כאן .אלא . . .הורותיו למצוא עכ " פ עוד שנים -מורי הוראה ,שגם דעתם
כנ "ל . יהי '
תשי -ח ) ( ממכתב כ -ג תפז
, . .ואם בכל עניני טוב וקדושה ,התורה ומצותי ' ,הובטחנו יגעת ומצאת ,על
אחת כמה וכמה שיגיעת כת " ר וחבריו שיחיו נכללת בהבטחה זו דומצאה .ובפרט
שזכות הרכים מסייעת .
ועוד זאת שמדובר בצעירים שרוב חייהם עדאז לדניהם ,וכל הטבה בגיל זה
נכפלת פי כמה לכשישתחררו ויסתדרו בחיי משפחה ויתברכו בבנים ובני בנים -
שיושפעו לטוב משינוי טוב בתקופה זו בחייהם .
ולקשר עם עניז ותוכן ימים אלה דימי ספירת העומר ,ידועה התמי ' על נוסק
יום ראשון לעומר " וכן הספירה ,שלכאורה הי' צריך להיות במספר סידורי " -היום
להית
צרועהבהתאם
והוראה בזה ,
שההשתדלות בזה
למתדתורה ,אלא שרמז .
ימים " וכן הלאה
שניוהכנה אחד ,
עלי' לוםימי
ולאשהם
אלהימיםוכו '
לתוכןשנ "
" יום
באופן אשר כל ההשגים ביום ראשון יישמרו במילואם גם ביום השני אלא שביום
השני יוסיף עליהם ,וכן ביום השלישי יהיו נכללים בו ופועלים פעולתם ההשגים
דשני הימים הקודמים וכן הלאה ,מוסיף והולך ,ועוד יותר משני פעמים .ככה -
בדוגמת שיתוף -פעולה של שני אנשים ,שאז כוחם רב יותר מסכום הכוחות שלהם
.
בנפרד ( ראה סוטה לד ,א )
) ( ממכתב ימי הספירה
פ4
שיחות שמיני הוספות / לקוטי 468
שמיני
, במענה למכתבו מב " ב טבת
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק ' של ב " ק מו " ח
אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע ,מתאים לתוכן כתבו ,ומובן שכיון שהוא הכותב
אודותם ,הרי הודיעו חז " ל המתפלל בעד תבירו וכו ' נענה תחלה ,ובזה מהעיקר -
שליט " א ,הוא וזוגתו ואת בתם שי ,לתורה ... מילוי משאלות לבבו לגדל רך הנמול
ולחופה ולמעשים טובים .
במ " ש אודות הנער הרוצה להתגייר ,וכו ' הן ע " פ נגלה ועוד יותר מזה ע " פ
פנימיות הענקים ,הרי כיון שעד עתה לא התעסק בזה ,כדאי שיקשרם עם רבנים
חרדים לדבר ה ' ,והם יתענינו בזה ויעשו כפי הוראת תורתנו ,
במ " ש אודות האברך , . , .הנה מה שאמרתי לו בהנוגע לחלב עכו " ם הוא -ע " פ
.
סיפור הידוע מכ " ק מו " ח אדמו " ר ( וכמדומה גם נדפס ) ,שחלב עכו " ם מעורר
צריך להזהר ה" ספיקות באמונה ,ואלו הדברים שאמרתי לו ,ושאם בכל הזמנים
מהנ " ל כמובן ופשוט ,עאכו "כ הנוער דארצוה " ב ובפרט באלו הלומדים במוסדות
ששם תערובות טו " ר ,ולאום מלאום יאמץ ,וד " ל ,ומ " ש אודות בריאותו של הנ " ל ,
כמדומה לי שאמר ברור -אשר נמצא ב . . ,ולביתו בא רק לעתים רחוקות .בכל
אופן ,הרי אין הענין בידי לשנותו מהאמור בפירוש .ופשיטא שא " א למי שהוא לקחת
ע " ע אחריות להעלים ענין שכנ " ל מתעוררים ממנו מסיקות באמונה .במה שמקשר
זה שנמנע להשתמש בכליו של הוריו שי ' -אינו מובן ,שהרי למאכלים של חלב
מאבלים . ישנם כליס מיוחדים ,זבמילא איז זה נוגע לכל הכלים ונמילא לנז " נ
בשאלת הנ " ל אם להחליף מקום לימודו לישיבה אחרת ,הרי הישיבה שאודותה
כוהת -שם לה ששם מורים ברוח יר " ש ,ובעוד כמה ענינים דכשרות שמתוקנים
בטוב ,ובודאי גם בענין דחלב ישראל .ובמה שאומר אביו שי ' שקשה יהי ' עליו
התשלומיז ,בודאי אפשר להם להשתדל בזה ,שהרי בטח נמצא בעירם כמה מכירים
עם המנהלים דישיבה האמורה .
.
אזכירו בעת רצון על הציון הק ' להצליח פעולתו בענין המחיצה ויה -ר ,מתאים
ליסוד כל הר ' חלקי השו " ע ( שלכז כא זה לראשונה ) שאל יבוש מפני המלעיגים ולא
ישפיע בכל מקום שידו מגעת שגם עוד אלא שעוד יהר טופח ע " מ להטפיח ם
ההשתדלות . ,
הם לא יבושו מפני המלעיג ס ,ואז תצליח
במש " כ בעניז הס " ת -הרי ישנה עדות כשרה מה " ת ,שגזה " כ היא וכידוע ,שלא
אירע דבר .אלא שכתודה על חסד השי " ת שלא אירע דבר -כדאי שיפריש נד '
, דולר לצדקת חנוך עטה " ק .
כמנ " נ גה כנח חש ' .ח )
.
ראה סג " מ אידיש 7ד ,5ההן ל . י)
469 שיחות אייר / הוספות לקוטי
. . .במ " ש אודות בשר הקפוא ,הנה מעולס איני רוצה להשתתף בענין זה באיזה
.
אופן ,כיון שההיתרים בזה הם לא לדברי הכל ,חלק מהמתירים -הם רק בדיעבד
ובעת רעבון ,חלק מהמתירים הוא בתנאים מסויימים ,שלא תמיד מקיימים אותם ,
וכיון שאיני יודע התנאים על אתר באה " ק ת " ו ,עתה ,איז כידי לבררם אל נכוו ,לכו
זה . . . איני יכול להתערב בכל
) הנוה ו [ סיג [' [ ממת (
*
הואיל כיק מו " ח אדמו -ר לאמר לו ,הדיוק והעמידו בהיות פעם לבקור הרב . .
תלמידים . תלמידים הרבה ולא רבים .זיי זחלז לחגג זיין
ואולי יש לפרש ,שתמיד בכמות ( בזמן ) ובאיכות ( במהות ) יהיו בכח " תלמידים
( תמיד לקבלת ולשגשוג וכו' .
שדיש -א ) אדמו -ר ל "ק מתכת [
4 *
אייר
לאחר הפסק ארוך ,מאשר הנני קבלת מכתבו מג ' אייר .ובעת רצון יזכירו את
בל אלה שכותב אודותם ,על הציוו הק ' של ב " ק מו " ח אדמו "ר זצוקללה " ה נבגית
לו . זי " ע ,כאו " א להמצטרך
4 *
שיחות תזריע הוספות /
לקדטי 47
~
תזריע
. . .והשי " ת ימלא ימי הריון זוגתו חח " כשורה ובקל ותלד זחו " ק בעתה ובזמנה
כשורה ובקל .
שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס " ת ,עד ה" ומהנכון
תוסיף על מה שמנדבת לצדקה תח " לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת ,וזוגתו
לעי)-
וכיוו שלפעמים הכי קרובות מצב כזה בא כתוצאה מקירוב בלתי רצוי - . ..
בזמן שאיו הקירוב מותר ע " פ תורתנו הק ' תורת חיים -וכיון שלפעמים בא זה גם
מאי וכשלימות בידיעת כל הדינים בזה ,לכן עליהם -על " ועל בעלה שי ' -לברר
אצל רב מורה הוראה כל הפרטים בזה ,ועל מנת להתנהג באופן זה מכאן ולהבא ,
הרצון . ואיו לך דבר העומד בפני
ומהנכון אשר יבדקו את המזוזות בדירתם שתהיינה כולו כשרות כדיו ,והיא
תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת
טוב. הנרות בכל ערב שבת וערב יום
) השנ .ו איין ' ( ממנחנ א
במענה למכתבו ,בו כותב ע " ד ביקור רפואי ,כנראה מלפני זמן ,אשר על יסוד
זה אמר הרופא ,שכאילו זוגתו תחי ' אינה בת בנים .
ואינו כותב כל הפרטים בזה ,וכיון שכמה טפולים רפואיים חדשים נתגלו
לאחרונה ובפרט בשנים הכי אחרונות ,מהנכון שיסגו עוד הפעם ליזפא מומחה
במקצוע זה ,ולשאלו היש בקידושים האמורים השחך גם אליהם .
וכיוו שתמיד זקוקים לברכת השם יתברך שהוא נותן התורה ומצוה המצוה ,
מובן שצריכה להיות ההנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים
ובקיום מצותי ' עליהם נאמר וחי בהם ,ובפרט -דיוק בשמירת חוקי ודיני טהרת
המשפחה ( גדה ,הפסק טהרה ,טבילה במקוה כשרה וכו ' ) ,וגם לברר אם איז בזה
חסרון ידיעה שמביא לחסרון בקיום ,לשאת זה צריכים לברר אצל מורה הוראה ] ,
מהאמור . שזהו הדרך לקבלת ברכת השם ובפרט במצב
471 שיחות תודיע / הוספות לקוטי
כשיכתוב בדיוק השמות שלו ושל זוגתו בצירוף שם האם של כל אחד מהם
בלשון הקודש -שכו נוהגים להזכיר בתפלה -יזכירום בתפלה להאמור .
לשאלתו דעתי בנוגע לאמוץ ( חדחפטירונג ) ברוב פעמים ההנהגה עם הילד
שמאמצים הוא ,מבלי לגלות לו שאינו מיוצאי חלציהם ,ובכל אפן ההנהגה עמו -
כיוצאי חלציהם ממש ,שזהו מביא לידי איסורים דחבוק ונישוק ( המותרים רק בין
בנים להוריהם ממש ,ולא של אלו המקבלים ילד לחיזורן והמובא בספרים על דבר
גידול יתום בביתו ,הרי זה מובז שרק באופז שנזהרים באוסז הדרוש בכל הנ " ל .וזהו
אמוץ * , מדברים הכי קשים ,ורק כשבטוחים להזהר כדרוש -יש מקום לשאלת
חשו -ד ) מ -ח 1 וממנתב נ -
מל44יי)-
במענה על מכתבו מג ' ואתחנז ,עם הפתקא המצורפת בו ,אשר תקרא בעת רצון
על הציוו הק ' של כ " ק מו " ח אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע .וכן השו " ת שלו ,אשר
בזה . כבקשתו מוסגר
והנה בכגון דא ,אנו אין לנו אלא הוראת ב " ק אדמו " ר הצמח צדק בשו " ת שלו
אה " ע ספ " ט ( חלק א ' ) ,אשר מקיל הוא בכגון דא כיון שנוגע לבריאות ובסרט כנדון
.
דידי ' ,שכפי כתבו -הרופאים בדעתם שבכל פעם שמתעברת היא בסכנה ויש
להטעים פס " ד זה בפרט בגזרנו דור יתום זה ,כי הרי אפילו אלו המחמירים הוא
בשביל חומר היגין דשז ' ל ,אבל המחמיר בכגון דא מביא ברובא דרובא לפרישות
.
למשך ומניין ארוכים פחית -יותר ,ובמילא גורמיט סי -ו לשז " ל ר " ל ובעוה "ר -יותר
תכוף מאופן השימוש במוך -כיון שאז הדבר תלוי בשני אישים ויש ימי הפסק
טהרה בינתים כו ' וכו ' -עד שבסוף דבר -ע -י החומרות גורמים הפד הכוונה ,
וד "ל .ואף שצ ' ע אם יש לפרסם דבר זה לעמי הארץ -ככדי שלא ילמדו הפרוצות
מן הצנועות והבריאות מן החלשות ,הנה לשואלים יש להורות כדעת כ " ק אדמו " ר
הצמח צדק , .
נ .ב.
.הדיעות בדיז דלשמש במוך -מלבד הספרים שנזכרו בשו " ת צ " צ שם - ..
ראה שד " ת אסיפת דינים מע ' אישות א ,לב .ובפאת השדה שם מע ' אישות סק " א
( שהורו -כמעשה -להיתר) ,
מה שהביא משו -ת מהרשים ח " א סנ " ח דסמוך לטבילתה וסמוך לוסתה לא
ישמשו כיון שאז רוב נשים מתעברות משא -כ בשאר הזמנים ועפמש " כ בשו " ע או -ח
סתר -ו -ואיז תח " י שו " ת הנ -ל לעייז בפנים ,אבל במחכ " ת ,תמוה ביותר חידוש עניז
זו . כגון דא כיוו דלא אשתמיט אף א ' מהראשונים והאחרונים להגביל הגבלה
ולפענ " ד ,כנ " ל ,חומרא בנדויך יש חשש שתגרוס דוקא היפך המכווז ,ואין לנו
להוסיף חומרות מדעתנו בפס " ד של אלו אשר מימיהם אנו שותים בו /ולתעד
מעירובין ( סג ,ב) כל הישן כו' .
מה שהעיר בענין חומר העון ותיקונו -עיין תניא ספ " ז ושם באגרת ההשובה
"
יד : .
.,
במ " ש אודות המורה דהישיבה שהרופאים בדקו גם אותו ,ואומרים שצריכים
וכו ' . לבדוק הזרע ואינו חפץ
הנה אף שאין מעניני לפסוק שאלות ,אבל ישגה הוראה מב -ק מו " ח אדמו " ר
ש " צריכים למסור נפשו " על זה ,כוונתו על הענין דזחו " ק .אלא שישנם כמה אופנים
כבדיקת הנ " ל ,ויש לעשות ,עכ " פ כהתחלה ,לבחון ע " י שיקחו מהרחם לאחרי הביאה
וכיון שוהו לפני שלשת ימים ה " ז קל הרבה יותר מאשר כשלוקחים ישר מהבעלי .
. .א , 1 (1 ך מ. 1 " ג 'ק [ ( טמנת
-
'. ו ,מו ,
' . 180 - 181 .
חי ב ע ' ראה לקמש ) .
קשרו לא כ ילדו בניתוח קמרי יותר משלש פעמים ,ובב " ז - [ ( - . . .
כמפורסם . הצינורות ,
לכהנ "ל . קדימה להולדה כביה " ר שהיא רגילה בו .אזכיר עה " צ
-וש .מ , שנט . ' , [ חחנח ,
כותב אודות מצב בריאות זוגתו תחי ,ודעת הרומא ( בקשר עם זה ) בנוגע .. .
לעיבור וכו ' ,
ובענינים כאלו מובן וגם פשוט שעליו לפנות לרב מורה הוראה בסביבתו ויורהו .
דעת תורה ,תורתנו הק ' ותורת חיים ,כהאמור ,כי איז מחליטיז כבגון דא על דעת
עצמו .
ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו ואת המזוזות בדירתו -שתהיינה כולן
כשרות כדין ,וזוגתו תחי תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות ,
להפריש ,בל "ג ,לצדקה קוים הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום -טים
473 שיחות תזריע / הוספות לקוטי
ובנוגע להדוחק בפרנסה ,ידועה עצה היעוצה מרז " ל להרבות בצדקה ולחלקה
ברכות פעמים ( ראה אגה " ק מכ " א ) .ומהזמנים המסוגלים לזה הוא בבוקר דבל יום
חול ( ,ראה דא " ח עה " פ וישכם לבן נבוקר ) קודם תפלת הבוקר ( ראה הקדמת
הסידור ) -להפריש פרוטות אחדות לצדקה .
תמו ,תשנ ' ב , ( ממכתב י -א
.
( למניי-ו
1כ11דאי יוכל למצוא עצה שיעשה . . . וידבר עוה " פ עם !ן ! . מבהיל . ..
בהקדים הכי אפשרי כוונתי ב י מ י ם -שהרי המדובר בעניז שנכרתו עליו 1ה
מילה הי
ג ב ר י ת 1ח ( כ ל מצות התורה רק ל בריתות וע " ן רמב " ם סוף י.
שם . ' מ " עפת שחר מ שי שעה אחת אדפ אמי
למרע " העה ' .
" , , ,
נפק " מ בהוצאות כספית - -יסולק מ מ1כ
קטר " ות ועש -ק ס חוק -
-
ההוא יצר לדחות א ש .מוי .אני ) מהוי ושלא ה - ן מנה - עי מענה לאחד שדיוח שהשפיע ,
- המרז . למשך וסד
'ביי"-
בהערתו במש " כ בד " ה זכור ה ' ( המאמרים אידישק הענעים דטהמש " פ מילה
פקו " נ דוקא -
נ " ל כי מדגיש שם ב ' נקודות :א ) יוקר הגוף ולא רק הנשמה .ב ) ההשתוות
מרכ " ד עד סכ " ד בעילוי האדם .וההוכחה בזה -בהנ " ל היא דוקא :א ) כללות מצות
( צוותא וחיבור ) השי " ת את הגוף -בכי השלבים שלו -הכנה ותיכף באופן
התחלת התהוותו ,בגמר יצירתו כשיון בו כוחו (דב " ר ר -פ תצא ) ,משך כל קיומו
אח " כ .ב ) בג ' הנ " ל אין מקום כלל למעלות האדם ,כי -נדה שטבלה באונס טהורה ,
עיקר מילה -בזמנה ( שהנימול אינו שייך בכלל לכוונה ) .אפילו בקטן בן יומו כל
נפק " מ ,להניצול .ואדרבה . .
עניז הפקו * נ בתקפו ופשיטא שאין הכוונה בזה -
ט.א, ('. ,י ש ממנחנ נ -
ק א ה1
שואל חוו " ד במה שהוסיפו לפלונית שם מחמת חולי ואח " כ נזכרו שהשם ...
ולפלא שאינו מזכיר אם כבר עברו שלשים יום אחותה . שהוסיפו הוא גם שם
איפז ,לדיתי איז לעשות מילתא דתמיהא ,וכמבואר שהחזיקו בשם הנוסף ,אף כי בכל
בכ " מ ,ובפרט בצוואת רבי יהודה החסיד ,ולכן אפילו אם עברו שלשים יום -הרי
ע " פ המבואר להלכה למעשה בשם שנשתקע -יש להוסיף לה שם חדש ,וכמנהג
ישראל -במי שברך בעת שאחד מקרובי ' יעלה לתורה ולהחזיק בו ,וכבר מבואר
, בכ " מ בשם הנוסף שהוא כא לראשונה .
.
המת חשה ון ממנחת ט
לכאו ' ,כיוד שהשואל קרא השם ע " ש המת ולא ע " ש החי ,איז בזה חשש שינוי ...
טעם " מנהג ישראל ,יבפרט ,שלא ידע שיש איז בחיים ששמה כך ,ולא נשאר אלא
גם מ " ש בסיח סי ' ת " ס ,שטחיות ל ' משמע תפתח - . דכת " ר דמאז יקפיד כו ' ואל
, החי , דאינו מדבר אלא בקריאה ע " ש אבין
. .
ממנחם י נ א [ 717וש סן
.לפלש קצת שכותב שנכדו של שלום משה הכהן שי נקרא בשם .יוסף משה . , ,
ואולי יש בזה פליטת הקולמוס ,או שהשם משה אצל זקנו הוא שם שנשתקע .ובאם
לאו ,הרי כדאי -מכלי לעשות רעש מזה -ישתדלו ששם הנכד יה " בעיקר -
יוסף .וכן בהנוגע לשמו באנגלית . . .
משי " ג ) ( ממכתב כ " ד מיון
פ4
475 שיחות מצורע / 1םות ה" לקיטי
מצורע
מה שהקשה במכתבו האחרון על הממקנא בנדה ( מב ,א ) דהוי כרואה מתוספתא
זבים רפ " ג ,דלסי פ " הגר " א בזבה איז מינה איז סותרה וא " כ הוי כנוגעת -לא
הבנתי קושיתו ,דבש " ס איירי בפולטת ש " ז שקבלה ובתוספתא -ברואה אינה מינה ,
דאפילו טומאה דנוגעת איז עי " ז ,דאיז האשה מטמאה בלובז .
ב ) מה שהקשה במכתבו שם -בר " ש זבים פ " ר מ " ו ,דמפרש בתוספתא הנ " ל
דאין מינו סותרו היינו זב שראה כו ' שאין סותר אלא יום א ' משא " כ בזבה דסותרת ז ' ,
בזב . דא " כ ה " ז חומר בזבה ולא
הנה גם בעצם הדין יש להקשות ,דכיוון דגזה " כ הוא דדוקא זיבה גמורה סותרת
כל ז ' ולא כשהיא מעורבת ,א " כ גם בזבה צ " ל הדין כן ,דאם תראה לובן בימי זובה
הרי אף שאצא בלא צחצוחי זיבה ,לא תסתור חלא יום א ' ( ראה נדה כב ,א ובתוס '
שם ) .
סותר , עוד צעוק לפי זה -דהול " ל אין מינו מעורב
הן . הס ' יש כמה קושיות -מה פ" גם לכאורה צ " ע ,מש " כ הריש רעל
ולישב כל הערות הנ " ל ,ובאשר בלא " ה מוכרח לומר דהר " ש במשנה זו נדפס
.
בלתי מתוקן ,כי בין התיבות " אשה ברא " " חסרות כמה תיבות כמובן אולי אפ " ל ,
דנפל בדפוס עוד טעות ובמקום * ופ " זה " צ " ל " ופ " הא ' לא יתכז" -ומיושב כל
הנ " ל .ומה שמפרשי התוס ' העתיקו פ " הא ' ולא הב ' -הנה קלבד " מ ,שלא הרגישו
) ( מתכתב חדש תאזנה חשי -ג הנ "ל. בכל הערות
444~9י )-
.
. . .שמחתי במאד להודע אשר ב . .סודרה המקוה כפי הוראת כ " ק אדמו " ר
( מהורש " ב ) נ " ע ,וזוהי עוד ראי' ומופת מוחשי 8ז מען גייס מיט' ז אמת ותקיפות
"
המתאימה ,איז פשר דעם אמת וועריו שלע בטל ,ומתקיימת הבטחת כ " ק אדמו ר
.
הזקן אשר ההולכים בעקבותיו יצליחו בעבודתם בתורה ובמצות .
תשי -ב ) אתר ' ( מלכתב י
י- המז " קבב , קיצורים והערות לתניא ס -ע ) 4
לל444י1-
שיחות הוספות /מצורע לקוטי 476
. . .ועוד אחת -שצריכה המקוה להעשות בהתאם להוראות ב " ק אדמו " ר
( מהורש " ב ) נ " ע כיון שהוא הפוסק שלנו .וכידוע ג " כ בדין ,אשר באתרא דרב צריך
להתנהג דוקא כרב ,אף כי באתרא דשמואל כו ' ,ואיז בזה עניו דלא תתגודדו מכמה
טעמים וכו ' וכותב הנני זה כדי שיעיינו בזה כיוז שבטח ישתדלו אצלם לעשות דוקא .
ע " פ הוראות אחרות .מובן שאין עליהם להכנס במלחמה ,אלא להסביר ,שזהו היפך
הדין להכריח את מי שהוא שלא לקיים כדברי ופסק רבו ,ובפרט בענינים כאלו ,
שמקואות אלו ואלו כשרים הם ע " פ דין לכל הדיעות ,אלא שיש ומהדרין לצאת ידי
" להיפך . ,
דעת פוסקים אלו בוויתורם על דעת פוסקים אחרים ,ויש שעושים
כנח תש - .ג , 1 '. ממכחד
ל "י: -
במכתבו האחרון כותב למזכירות ,שהכשר המקוה במקומם הוא ע " י בור ( לשוז
יחיד ) דמי גשמים .ובודאי ידוע לו ,אשר בשנים האחרונות נתפשט המנהג לעשות
שני בורות -נוסף על המקוס שבז טובליט .וכבר ידוע שבמקוה משתדלים לצאת
רובא דרובא של כל הדיעות בזה ,וה " ה גם מענינא דחנוכה הבע " ל ,וכמבואר דעת
כמה מהאחרונים שבאמת יכלו להדליק המנורה גם בשאר השמנים שבהיכל ,כיון
שטומאה דחו " בצבור .אלא שרצה הקב " ה להראות חיבתז של ישראל שתתקים
המצוה מן המובחר ( וי " ל שלכז דוקא במצות חנוכה ישנו העניו דמהדריז מז
.
המהדריז ) וה " ה בטהרה בכללותה שיש להדר בזה כנ " ל ומזה מובן ג " כ בהרמז
דטו *ט ( רמב " ם סוף הל ' מקואות ) שזהו בדוגמא לדיעות נפסדות ודיעות ישרות ,שגם
בזה יש להדר עד כדי להיות מהדרין מן המהדרין ,היינו לימוד נגלה דתורה לימוד
רזיז דאורייתא ולימוד רזא דרזין דאורייתא ,ומבהגר בב " מ בדא " ח ,שכיח שהתורה
היא שעבוד הבעל זה הקב " ה לחשתו זוהי כנסת ישראל -יש בזה שלשת הענינים :
שארה ,נגלה דתורה .כסותה ,נסתר דתורה ,שזהו בחי ' לבוש כיון שאינו נכנס ונתפס
כל צרכו ,ואדרבה המושכל מקיף את השכל .ועונתה רזא דרזין ,וכמבואר בלשוז
רז " ל אין דורשיז כו ' אלא ביחיד ,ואכמ "ל .
תשמו ) פסל , ( ממכתב ינ'
. . .פשוט שבמקום שלא יסכימו למקוה זעג " ז -יש לעשות מן הצד ,ושניים :
לזריעה ולהשקה .
לודאי ) ישנם שינויים ( עתה , ( קרוב לכתבו ע " ד ניילאז ופלאסטיק -כמדומה
.
בהשגע להדכרים מהם עושים הנ " ל וכיון שכ " ק אדנ " ע לזמן ) ומשתנה גם מזמן
( איו להשתמש גם בהנ " ל . . . מחשב גומי לדבר המקב " ט -
) "
ס ' 11ת נ -נ 1 "
מבנ נ נ
) קלייך
וכבר הצליח בעסקנות הצבורית בעניו שיעור ... מודיע ,כי נסתדר בעיר ...
לימוד ברבים ,וכן עשה ג " כ התחלה -אף כי ,לע " ע ,מצער היא -בנוגע לעניו
המקוה .ונצטערתי במאד על מה שמתעכב הדבר ,וכידוע שענין טהרת המשפחה ,
הרי איז זה ענין ומצוה פרטית ,כ " א נוגע למהות וחיי הילדים הנולדים ,וכז ג " כ
משפיע על מהות וציור הכללי של הבעל ואשתו ,וכמבואר בכמה ספרים בנגלה וגס
.
בנסתר .וידוע ג " כ מה שפסקו אפילו האחרונים וגם מבין העולמ ' שע אשר מותר
למכור בית הכנסת בשביל לסדר עניו של מקוה ,ועייז ג " כ בתוי" ט סוף מס ' יומא על
המשנה :אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים כו ' מקוה ישראל ה ' ,מה מקוה
מטהר את הטמאים אף הקב " ה מטהר את ישראל .והביאורים בזה אך למותר ,ולא
באתי אלא לזרז על העתן ,כציווי רדל בספרא ר " פ צו ,וגם שיהי ' לו אמתלא ומבוא
בכדי לזרז עוה " פ את הבע -ב שלו המתעסקים לעשות את כל הצריך בעניו זה
( מחנף י -ז טנא תשיב
) בהקדם .
. . .מ " ש בנוגע להמקוה ,אתעניז לדעת אם מתקיימת היא כפי רצון
כ " ק אדמו " ר
( מהורש " ב ) נ " ע ,ואם גם לא ,אם קל הדבר בטח יתקנה באופן שתתאים לרצוז
הנ "ל . . .
רן . 1 נ. [ ממכת ,
" ן הש ' "
כ"ק ב ) נהניתי במאד במה שמתקנים את המקוה במחנם הס ' ע " פ הוראת ...
( מהורש " ב ) נ " ע . . .ואין כדאי להמשיך את העזיז יותר מהמוכרח , אדמו " ר
ע "ז , ג ) בעגיז ההידורים נואפים ששואל עליהם ,הנה בזמן האחרון העירוני
מינים :א ) והרצפה ,ישנם שני שבאותם הקחפלעס שמרצפים בהם את כותלי המקוה
שיש להם בית קבול מאחוריהם ,והב ) בלתי בית קבול ,אף שהם קטנים ביותר .והנה
אף שעד עתה לא ראיתי מי שיקפיד בזה ,כיון שגעשו לבנין -הרי כיון שהעירו
עי " ז יהיו הקחפלען נאחזים בטוב אותי שי " א שהב -ק משמש קבול להצעמענט לאשר
קבול . יותר ) ,הרי אם אפשר בקי -כדאי להשיג הקאפלעו הקטנים שאיז להם ביה
. . .ג ) מ " ש שבמקום שרוצים להמשיך -המי גשמים -שצריך להיות בקרקע
הראוי לבלוע אם מותר לעשות זה ממלט ( צעמענט ) ,הנה כבר הובא בדרכי תשובה
למקואות סימן ר " א ס " ק ר " ו בשם שו " ת אמרי יושר " דפשיטא דע " י צעמענט כשרה
ההמשכה " ( ועצ " ע ובירור אם לא נשתנה המלט מאז ) .
השתתף וסייע לו בתכנית המקוה ,אשר מלבד ... ד ) נהניתי ממ " ש שהאברך
ביהדות במצבו לחזקו קירוב של דבר כל לחפש צריך הרי עצמו , הענין
ובהשתתפותו בעניני חב " ד .וכותב אני להנ " ל עתה בעניו הנחיצות להדפיס לעתים
קבועים עניני חסידות וע " ד הערום של חסידות ודוקא בשפת המדינה ,ובטח גם
כת " ר שי ' מצדי יעוררו עד " ז .
תקותי שלעת קבלת מכתבי כבר יערו גשמים ויוכלו להשתמש בהמקוה ה)
ובקשר עם זה ,כדאי הי ' לעשות תעמולה עוה " פ בעניני טהרת המשפחה אשר א " א
479 שיחות מצורע , הוספות לקוטי
בלאה " כ שבזה תלוי בריאות הילדים הנולדים ואפר של הבעל ואשתו ובו /והשי " ת
יוכהו לבשר בשועט בכל הנ "ל ,ובז בנוגע לבריאות זוגתו ושל עצמו שיחיו .
והשתדלותו בקירוב לבם של בנ " י לאביהם שבשמים בודאי תמשיך לו תוספת
הצלחה בעניניו הפרטים הז בגשמיות והן ברוחניות ,וע -פ המבואר בתו " א בתחלתו ,
41
, .מ " ש בענין המקוה אם להכשירה בקרח מלאכותי .הנה ידוע ששקו " ט בזה .
באחרונים ,ורבו המכשירים ( ש " ך לשו " ע סעיף לא ,תפארת ישראל ,דברי מלכיאל ,
ס"ק אחי עזר ח " ג ,פורת יוסף .לעומת -יד דוד ,הרס " מ עסשטיין ,דברי תשובה
מקוה קמ " ז ) ,אבל בכ " ז קשה עלי לתקוע עצמי לדבר הלכה ,ובפרט בענין
שמשתדלים לצאת ידי כו " כ דיעות ,ונוסף -בשאלתו -שהרב הססרדי אמר
.
בפשיטות שזהו אסור וא " ב יעורר תמי ' אם יכשיר וכיון שבטח עדיין קיימת המקוה
האחרת במחנם ,הנה יש לתקנה עד כמה שאפשר ולהשתמש בה .ובטח ירחם השי" ת
וירד הגשם מן השמים והרווה את הארץ . . .
עלה ברעיוני ,שאולי עדייו חסר מה בהמקוה שלהם ,וזה מעכב הגשמים .וכדאי
לבדוק כל ענינ " עוה " פ .
,.
( השי , ממנח נ ; ים (
41
נהניתי למ " ש ע " ד המקוה שהכל בטוב ,ולפלא שלא הזכיר באיזה אופן נקוו ...
המים ,אם מי גשמים או כו ' -ובהתאם למה שכתבתי לכת " ר שי ' מכבר ,ובודאי
( ממנחנ ניט ס ימלא במכתבו הבא . . .
השך ( ( (( '
5
)
בנועם קבלתי מכתבו מט " ו מנ " א ,והרגיע את רוח ' במ " ש שבאוצר המקוה
נתמלאו בערך תשע מאות ליטר מים מי גשמים ( רק אח " ז הוסיפו עליהם כו ' ) .
שיחר מצורע / הוספות לקיטי 480
ולפלא מה שכותב שאי אפשר לדעת בדיוק ובפרטיות התקון בהמשכת ...
המקוה -שהרי בודאי מזמז לזמן מוכרח להחליף המים וכו ' ורואים איך שנעשה
העניו .
וכבר האריב באחרונים ,שבעניז מקוה ,אין חל הגדר שלא להוציא לעז על ,
הראשונים . . .
קבלתי מכתבו מי "א סיון ,ונעים לראות בו אשר עכ " פ במקצת סידר כבר סדר
הלימוד שלו ,וגם אשר סידר בענין המקוה ,אשר כבד לשער גודל העגין בזה .ויזוע
מ " ש בשטה מן השמים ,בלקו " ת סד " ה תחת אשר לא עבדת כו ' ( להעיר מקובץ שבסי '
. [
מאח אדמו " ר מאשר הנני קבלת מכתבו מיום הגאולה י " ג תמוז ,גאולת ב " ק
ישראל ,אשר היתה בזה הצלת ונצחון התורה ומצותי ' זצוקללה " ה נבג ' מ זי " ע נשיא
וק " ל . בכלל ,וכמובז וגם פשוט מפרשת המאסר והגאולה ,
בו כותב ,אשר שאלוהו ע " ד השתדלותו בהנוגע למקוה כשרה ומהודרה בכמה
מקומות ,ובהם כאלו שהנהגתם שם בעניני תורה ומצותי ' דורשת תקון עיקרי ,ואולי
בזה . גם יותר מזה .ושואל דעתי
ויישר חילו וירבה חיילים להוסיף בהחזקת והפצת הטהרה בישראל בכל מקום
שידו מגעת .ובהנוגע לקושיא האמורה ,ידועה הבחינה בזה ,מה ששמע כ " ק מו " ח
אדמו " ר מב " ק אביו אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע -מה שענה לו ב " ק אביו -
מוהר " ש זצוקללה " ה זי " ע -ביחידות ( נדפס בהיום יום כ " ג סיון ) .
אלא שבזה להעיר ,כיון שפרסום השתתפותו בהאמור ,הרי איז זה נוגע להכשר
מאידך גימא י " ל שמי שהוא הרצה לטעות יטעה וילכוד בזה המקוה וכו ' -
משמעות בלתי רצוי ' ,אף שינוא היפך הכוונה ,הרי לדעתי יש למעט בפרסום ככל
האפשרי ועד לקצה .ועד " ז הוא גם התנהגותי בענינים כאלו ,ע " פ מה שראיתי -
לעשות ככל התלוי -להציל מי שיהי ' מבני ישראל [ ומה לנו פחות מסוג האמור
בסנהדרין מ " ד ריש עמוד א ' .ינפלאים דבר ' רשי ' שם ,עד ' יז שם קדושתם עליהם .
481 שיחות מצורע / הוספות לקוטי
דקדוק קל להצילם אפ " מעבירה על רחמגא * ן ובפירוש הר " ח -ישראל קרי להו
של ד ' ס עאכו " כ ביסודי הדת ובענין הנוגע לדורות ולדורי דורות ,שבזה הרי
הדרישה וההכרח הכי גדולים ,וכמובז גם מעניז העברת נחלה דאסור ,ואפילו
לי' .וק " ל . מבישא לסבא ,דילמא זרעא מעליא הוי
) ( ממכתב כ " ז תמס תשי -ת
ב ). הוא ,ולא רק כמעשה ( ראה שבת קיט , ודגורו של ה ' מעשה *)
)לחייי-
. . .ב ) הערתו בשער המילואים חלק החידושים דף ל -ג ע " ב שורה שני ' -
שתיבת " שאינו * מיותרת -צדק בזה .והסיבה שגרמה לטעות המג " היא ,כי מקטע
זה לא הי אלא כתא אחד ושל מעתיק ,וכמ " ש בציוניי ,ורחיתי עתה שגם שם כתוב
לשיי) -
. . .בנוגע לטבילת עזרא וכיו " ב בקשר לבריאות וכו ' -ידוע מנשיאינו שטבילה
פעם אחת נעמס מעז חף זיך ( שלא תזיק ) ( ,וי "א זה -בשם הבעש"ט * ) .
השקא ) ( חממתן ק " ו אנזל
-,
ראה ס ' בעש -ס פ ' יתרו אות סו ובדערות שם .חח ך . *)
לנמקיי )-
ובנוגע לשאלתו ,הנה בנוגע לתיקון :ירבה באותיות התורה ובאותיות ...
התפלה ,כמובן שזהו נוסף על ג ' השיעורים בחומש תהלים ותניא בכל יום השוים
.
לכל נפש והריבוי באותיות התורה והתפלה ,כוונתי להוציאם בפה ג " כ כן ישתדל .
לקחת חלק בחינור וקירוב של הנוער ליראת שמים .והשלישית -שיסיח דעתו
שיחות מצורא / הנספית לקוטי 482
,
אן קש . . .
בברכת הצלחה בלימוד ביראת שמים
וומ ז , [ מרח
ובשוגע לתיקון חטא הידוע ,הנה צריר להרבות באותיות התורה ובאזורות ...
התפלה ,ושיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא ,ומזמז לזמן
יחזור אותם בעל פה ,בדבור או עכ " פ במחשבה .וצריך לשמור על בריאות הגוף
ומוצלחת . . . ,
ולהסיח דעתו מהנ " ל ,אפילו מתיקונו ,עד לאחר הנשואיז בשעה טובה
איר "
.
הש ' : [ . [ ממו נ ' -ה
. ,יר,
איו ענספער אויף דיין בריף פון ב ' טבת והקודם ,דשם וולס דו שרייבסט 8ז דיר
איז גשרניט צוגעקומעז פשר דער צייט ,ד8רפסטו וויסעז 8ז ד8ס איז 8טייל פון
דעם יצר הרע שנשטעל ,בכוי 8פצושוושכז אין ענינים פון עבודה בכלל ,אוז לימוד
התורה בפרט ,סיט דעם אויסרייד שז סג חי מיי וועט פוז דעם גשרניט שרויסקומעז ,
483 שיחות משרע / הוסקת לקוטי
איו שזוי ווי איז שלע ענינים וואס קומען פון דעם לעומת זה ,איז אל יכנס עמדו
בשקלא וטריא ,און מעז דשרף זיך דשגעגעז שט8רקען איז עבודת השם יתברך ,און
דעם . מען פטור פון דורכ ' ז היסח הדעת ווערט
בנוגע צו דעם טנדער ענין וושס דו שרייכסט ,דטרף מעז אויד מסיח דעת זיק
.
פון דעם אוז מרבה זית איז אותיות התורה ותפלה אויך שז דו ז8לסט וויסעז אויף
אויסווייניג 9 8אר פרקים תניא אוז 8פ8ר פרקים משניות און אויך דעם מאמר
.
והדרת פני זקן בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים און דער עיקר איז ווי געזטגט
פריער ,צו מסיח דעת זיין פון דעם גשנצען עניו ,און לעת עתה אפילו פוז דעם
תיקוז ,און זעלכסט -פשרשטענדליך ,שז די השתדלות מקרב זיין דעם צווייטעז צו
תורה ומצות ,איז ממשיך די סייעתא דשמיא איז דעס וושט דער מענטש שלייז
נויטיגט זיך ובהצלחה ,אוז זיכער טוסט דו שוי בהנוגע צו דער סביבה בכלל ,אוז צו
טבח תשטון ' .
זייןממכתב ר
( דיינע חברים איז ישיבה בפרט ,אוז השי " ת זלל דיר מצליח
וצע "ג . המאירי למקואות * .פ " א מ " א ע " ד הערה ג ' ,ו ' ,יגעת ' הרבה
לולא דמסתפינא נלפענ " ד ברור לומר ( ובפרט שכנראה רק בכתא אחד של
.
המאירי השתמשו ) ,דלעיל מזה ,אחר ' הפסקא ואין בזה חלוק ביז שאוביז לשאינז
שאוביו אחר שאינן בכלל מקוה " ,נשמטו אי איזה תיבות .ותוכנו " דיש מחלקיו
דשאינו שאוביז אמק "ט כמו מקוה " וביז מקוה למקוה נתחלף למעתיק .
,
ועפ ז יתיישב :א ) למה הושמטה בהמאירי כא דעת הר -ש ,והראב "ד (ק ~מחולקק .
עם הרמב " ם בפי ' כל ד ' המשניות ) ,אף שרגיל בהם במס ' זו בכ .מ .ב ) הצע " ג .ג ) מובן
הסגנון " :וזהו שנתבאר בתוספתא " ( שהעיר ע " ז כת " ר כהערה ג ' ) ,וע " ד השמטה הנ " ל
ב' . -צ " ל גם בע " ו הערה
שם בהערה ה ' ,גם בפיה " מ " ביד הטמא " .וכנראה שהוא ע " ד הביטוי " על ידי
פ'" .
-הרמב " ם " . הראב " ד " ,כנראה צ " ל שם ע " ה הערה א '. .
בסופו עמוד קט " ז ,שלשים זקניה .פתח בל " ל זקנים ,ובר " ש ותוספתא שבש " ס
ווילנא גם בסיומה ל -ב זקנים .ואת " ל שאיז כאז טה " ד ,יל " פ דבדבריו לא מנה ר " ט
ם עצמו מפני ענוותנותו ,וכן לא את ריה " ג ,כיון דמפרש זה בסגנוז הכתוב ,
שהזקנים פעלו אשר לא היה מציל את האיל מידיו של ריה -ג -כמה שינויים
בגירסת הספרי חוקת ,ובשניהם צ " ע הגירסא שקרא ר " ט לרע " ק וריה " ג -בתוספות
ר'.
ח~ ..ט, וממכהי בנת
ת .7 -, , הערות ב " ק אדמו " ר שליט -א על המאירי למקואות יעל ההערות דהמו " ל דהמאירי . ) -
81
שיחות אחרי הוספות / לקוטי 484
אחרי
ב " ה ערש " ק מברכים חודש אייר ,ה ' תשל " ז
נ .י . ברוקליז ,
זיינען-
פרשה דורכ
געדשרפט
ערשט דער
דינים פון
עבודהדי השט
שפט ,שז
און די
ניסז איז
נעמענדיג
בפרט חודש
געוו8רן איז
אחת בשנה ,
אנגעזטגט
' שר ,
געפירט ווערז מיט זעקם חדשים שפעטער -בה בשעה 8 ,ז די ט8ג -טעגלעכע
הנהגה אוז פליכטז פון די כהנים גוערן געגעכן שפעטער ,אין דער פרשה אמור ( אל
הכהנים ) .
אייגע פוז די דערקלערונגען אין דעם איז ,שז בשעת מ ' דטרף שרייגפירז די
כהנים אין עניני כהונה ,וושס דשם איז דלך פשרבונד 1מיט קדושה -און 8העכערע
קדושה פון סתם 8אידו וואס געהערט אויד צו " ממלכת כהנים וגוי קדוש " ,דשרף
מען וגיסן ,שז דער יסוד אוז כח פון דער קדושה נעמס זיך פוז קודש הקדשים -איז
סרט ( בית -המקדש ) ,אין צייט ( יום -הכפורים ) ,אוז איז פערזטז פון דעם וולס שטעלט
מיט זיך פשר דעם " קודש הקדשים " פוז " ממלכת כהנים וגוי קדושי ( וואו צלע דריי
זשכז פשראיינציקן זיך אוז קומען צום אויסדרוק אין דער העכסטער מדרגה פון
קדושה ,ווי דערקלערט איז חב " ד איז דעם עגיז פון עולם ,שנה ,נפש ) .
און ד 8איז אויך שז טנווייזונג בנוגע חינוך על טהרת הקדש ,ווטס די נקודה פון
.
חינוך איז צו געבן דעם קיגד 18ערציאונג פוז גס כ .יזק ן לא יסר ממנה -שז דשס ,
8ל ווירקז זיין גשגצן לעבז און דורכדרינגען זייז טשג -טעגלעכע הנהגה ,ווי עס
ווערט ערווטרטעט פוז יעדז איינעם און איינע וולס געהערן צו ממלכת כהנים וגוי
קדוש .
485 שיחות אחרי / החלפות לקוטי
אי 1דעם געביט פוז חיזור זיינעו אויד פשר 18די דערמשנטע דריי ושכן :דער
מוסד חינוך וואו ד8ס קינד לערנט ; די פטרמשטיווע ישרן פון חינוך זוען דער יסוד
די מחנכים אוז הנהלה וועלכע פירן דורך :און דעם ג8נצן לעבי ווערט געלייגט פטר
די עבודת הקדש מון חינוך -דשם זיינען ,שזזי -צו -זשגן ,די דריי יסודות ( עולם ,
שנה ,נפש ) פוז חינוך ,וושס שלע דריי צוזשמעז דשרפן זיך פאראייניגען איז דער
קדושה . העכסטער מדרגה סון
שבער כדי דשס צו פשרווירקלעכז בפועל ממש ,דטרף מע 1הטבז די מיט -
שרבעט און מיטהילף פו 1די עלטערן און פון די פריינד אוו שטיצער מוז דעם מוסד
חינוך .און דטס איז די אויסגשבע פוז דעם יערלעכן דינער ,וולס קומט פטר אחת
בשנה ,שבער דחרף לייגן דעם יסוו פטר ששפן די נויטיגע מיטלעז ,כגשמיות
ישר ,בכדי שז דער מוסד זשל קענען דערפילז זיין אויפ - ישנצו וברוחניות ,פשרן
אופז ' ג8בע אין דער פולסטער מ8ס און אויף דעם בעסטן
ויהי רצון ,שז דטס שלעס אויבנדערמשנטע זשל געפינעז דעם ריכטיגען 8פ -
קל8נג און ריכטיגען אויסדרוק ב 8דעם דינער פון מוסד חינוך " אהלי תורה " ,און
לבב . יעדער איינער או 1אייגע ז8ל טלו איז דעם בשמחה ובטוב
) שיי-
וכה " ג ,תקותי נבהלתי לשמוע שיש סברא אצלו לבקר ללמוד באיזה קוליג ' .. ,
זו . ובטחוני שיזניח סברא זו לגמרי ,וירגיע רוחי בבשו " ט
) ימחבתב לרש -ק י -ג אליו ה ' שי -ח
הקונטרס לח " י אלול עם מכתבי המצורף אליו בטח קיבל במועדו ,וקרא ג " כ מה
המכתב . שכתבתי בשולי
מפני קוצר הזמן לא הארבתי אז כדבעי למהוי ,וגם חשבתי שאולי איו צורך
באריכות בזה ,וגם מלים קצרות יספיקו לו .אבל מכיון ששתק ולא ענה לי ע " ז ,הנה
ידוע בש " ס שני פירושים בשתיקה :כיון דשתיק אודויי אודי לי ' ,או שתק דבטולי
.
בטלי לדברין ,וכיון שיש מקום לספק ,הנני בא בזה באריכות קצת יותר וזהו המצב
כפי שאני רואה אותו :
כ -ק מו " ח אדמו " ר הכ " מ בחר בו ועשהו לשלוחו להנהיג עדת בני ישראל
המשלח נותן מכוחותיו יכ במחנו שלוחו של אדם כמותו ,ואחד הטעמים כזה הוא , .
שיחות אתרי ה91פות / לקוטי 486
להשליח ,זהו בכל אדם בכלל .ובפרט באדם שהוא פנימי ,ועוד יותר -אם המשלח
הוא עצמי ,וידוע מאמר הבעש " ט :עצם כשאתה תופס במקצתו הרי אתה תופס בכולו
.
( מובא במאמר ר " ה פ " ב ) .הרי כשהמשלח נתן להשליח מכחו הרי זה כאילו כולו
נמצא שם ,
לאיזה תכלית שלחו כ " ל מו " ח אדמו " ר הכ " מ ? הרי ברור הדבר ,שהוא כדי לנהל
עדתו בדרכי התורה והמצוה ,ולעזרם שיעלו כל אחד ואחת מהם במסילה העולה
בית א -ל .פשוט ג " כ ,שלזה צריך שגב השליח ילך בעלי' אחר עלי ' הרבה יחר מקהל
עדתו שממונה לראש עליהם .על ידי איזה אמצעים יכול השליח לעלות ? ישנה לזה
חב '7 דרך המלך ,מלכו של עולם ,דרך סלולה ומבוארה על ידי חז " ל בכלל ,נשיאי
בפרט ,ונשיאינו הוא ב " ק מו " ח אדמו " ר הכ -מ ביחוד ,באיזה אופנים אפשר להפטר
מפתויי היצר הרע הנקרא וער קלוגינקער ,שזהו הקו דסור מרע ,ואיך לעלות בקו
דעשה טוב .
אחרי כל זה ,אם ח " ו נכונה השמועה ששמעתי על דבר רצונו בעניו הקאלעדזש ,
הנה כמה תוצאות לזה :א ) מזמנו המצומצם גם בלאו הכי -ילך חלק גדול שלא על
ההשתדלות במילוי תפקידו הנ " ל .ב ) חלק מזמנו ישתמש בו לענינים שהם מנגדים
למילוי תפקידו הנ " ל .ג ) ממנו יראו וכן יעשו כתוספות מרזבה גם קהל ערתו ,לאמר :
אם השליח של הרבי מליובאוויטש זצוקללה "ה נבג " מ זי " ע הכ " מ ,אחרי שלמד כמה
שנים בישיבתו ,בכל זה מוכרח הוא כדי צו ווערן 8מענטש ללמוד תורת
הקטלעדזש ,אם כן למה לנו לחיות בטעות ומוטב שנשלח בנינו ובנותינו לכתחילה
לקבל חינוך כזה .ד ) והיא העולה על כולנה ,ווטם השט ער צום רבי ' ן ,וושס ער
שלעפט עם מיס זיך אוז קחלעדזש ? -כחות המשלח נמצאים בו ,וכאשר גופו הוא
הולך לקחלע7זש ,הר ' גס נפש האלקיח האסורה בגוף זה מוברחת ללכת ג " כ ,ובדרך
ממילא גם כחות הרבי המלובשים בנפש האלקיח זו ,וכנ " ל ,דמקצת מן העצם כו ' ,
נמצא שלעפט ער ,כביכול ,רעם רבי' ז מיט זיך .
אין חפצי להאריך יותר בכל זה ,וגם איני רואה הכרח לזה ,כי בודאי גם הנ " ל
והותר . מספיק די
איני יודע אם יעם גדול בשבילו כל כך ,ובכל אופז ,תקותי ובטחוני שיעמוד
.
בנסיון זה ואז בודאי יראה כי זהו ענין הנסיונות ,כי לא הי ' בדבר זה ממש וכידוע
בחילוק נסיונות ובירורים .ויוסיף שיעור בלימוד התורה בכלל ותורת חב " ד בפרט
וחורת ב " ק מו " ח אדמו " ר הכ "מ ביחוד ,אשר כל זה הוא עצה שלא יבלבלוהו
מחשבות שהו צריכות להיות זרות לו ,ויוכל למלא תפקידו ,תפקיח נשמתו בעלמא
דין ,מתוך מנוחת הנפש .
איני יודע יחס זוג ' הרבנית תחי ' לשאלה הנ " ל ,ובכל אופן הרשות בידו ,
ולכאורה נכון הוא ,שימסור לה תוכן מכתבי בעניז זה .
ל, ל .הת . , נדלם בסה " מ תשי "א ע ' ) -
487 שיחות אחרי / הוספות לקוטי
אתענין לדעת אם היו תוצאות טובות במה שדברנו בהיותו כאן שיקבע שיעור
לרוחה . לימוד ביחד עם זוג ' חח " באיזה מספרי חז " ל המתאימים יותר
מוסגר בזה הקונטרס לראש השנה עם מכתב המצורף אליו ומכתב כללי הג '
שונים . לשונות ,ומהנכון שיפרסם את המכתב כללי באופן המתאיפ בחוגים
) ח . השי כ " ד ארוך , ( המכתב
בהמשך לשני מכתבי שכתבתי לו עוד קודם היו " ט ,ושמפני הטרדות דחודש .,.
תשרי הוא חודש הכללי לא יכולתי להמשיך בעניה ואף שלא נענתי עדיין על שני
מכתבי הנ " ל ,הנט בזה להמשיך שיחתי ( בענין הקחלעדזש ) ובהמשך להג -ל :
לכאורה יש בידו לאמר ,כיון שנדמה לי ( היפך מה שכתב הרמב " ם הל ' גירושין
סוף פ ' ב ' ) שרצוני לבקר וללמוד בקחלעדזש ,אלא מיני מי שאומר שאין זה מתאים
בשביל מעמדי ומצבי בכלל ,כי אין זה מתאים לציור של תמים ולציור של תלמיד
כ " ק אדמו " ר הכ -מ אשר אז כ -ק מו " ח אדמו " ר מלוה אותו בבל דרכיו וא " ב בהליכתי
בקחלעדזש מוכרח הוא כביכול ללכת אתי שם ,עפא פסק רז " ל תלמיד שגלה מגליז
רבו עמו ( מכות י ,א ) - ,הנה מי אומר שמוכרח אני בכל זה ,ולשעה -אפסיק ח " ו
הציור של תמים וכן אפסיק ח " ו לפי שעה הציור של חסידו של כיק מו " ח אדמו " ר
הכ -מ וממילא יפלו הטענות ,
אבל 174בידו כבר ,ועל פי הידוע גם בתורת הנגלה ,אשר גר שנתגחר הרי שוב
זרנו יכול לחזור חץ ,ואף אם יחטא אח "כ בכ " ז ישראל הוא כיון שנתגייר פעם אחת .
.
ועל דרך זה כן הוא בקדושה גופא כי מי שנעשה חסיד פעם אחת ,ומי שנתקשר
לאדמו " ר ,אמיר במילא הי' כמים הפנים אל הסנים ונתקשר אדמז ' ר עמו ,הנה איז
עוד ביכולתו להפסיק חץ ההתקשרות ,כיוז שזה תלוי גם בהאדמו * ר ,והוא ברוב
טובו וחסדו אסור עמו באזיקים ,ועל דרך ימ שכתוב באגרת התשובה רפ " ז מלך
אסור ברהטים ברהטי מוחא כו ' ,ולכן נקרא הקב " ה מלך עלוב ,עיי " ש .אשר עד " ז הוא
בצדיקים ,ובפרט בנשיא הדור ובפרטי מרטיות נשיאי תורת הנסתר ,וכידוע בזהר
( ח"ב דל"ח ע"א) אשר מאן פני האדק הויי דא רעביי .
שיחות אחרי / הויטה עק ? טי 488
-מה שפירש שם בפירושי ניצוצי אורות בשם היעב " ץ שלומדים זה מתיבת
הובא' ג ) מדרש
במפרשי פרק ג ' ה וירושלמי על הוי ' .
ביכורים (וכבר זה " ה ע " מ
להיפך) שזה קאי מבואר ( ע
ח ל מב " ב
הנ " למאמר
בדא " דוגמא ת " ח ,
הזוהר לרבות
" את "
שמואל פ " ז ,זוהר ח " ב קכ " ד ,ב .זוהר ח " ג ע " ס ,ב .רבינו בחיי פ ' תשא עה " פ והי ' כל
מבקש הוי' .ועייג " כ אור התורה להצ " צ פ ' שמות ,ע ' ל " ט ואילך- .
אין רצוני להאריך בזה ,כי בטוח אני אשר ,סוף כל סוף ,זרוק חוטרא לאוירא
אעיקרא קאי ,ויתעלה בו העיקר והשורש ,שזהו ההתקשרות לב " ק מו " ח אדמו " ר
הכ " מ על ידי אשר נלך " בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו " ויבשרני
בשויות טובות בזה .מובן אשר ההקדם בזה טובה ,כידוע אשר ' מים ' וצרו ,אשר
נקצב לאדם מספר הימים לברר חלקו בעולם ,וא " ב חבל על כל ' ום שעה ורגע שאין
. דין
חמכהב כ .זן מך חשון - ( ממלאים אותם מתאים למילוי שליחות נשמתו בעלמא
קשישן "'
~ר , 4 ,
קבלתי מכתבו מעש " ק ,וולס נטכן בששרייבעו דברי ימי חייו קומסטו בתמהון
צום אויספיר בפשיטות שז דער איינציגער אויסוועג וושס דו הטסט צו איינטרדנען ,
וכו ' . .און פון
כימיע להסתדרות
דערנשך . גמור. ,בהקב " ה
ענגליש אוו בטחון זיך .
לערנעו נארדו דורך
השבען דענסטמ8ל דטס
קענסט אוז לעבעז ,איז
וכו ' איו
'ך
דעם קעו מען זען ווי דער יצר הרע קען שריין נשרין 8מענשן -וויסענדיק 8ז איז
דעם גשנצעז קרייז ,איז ניטש אפילו איינער ושלכער ואל השבן געגשנגעז אויף דער
וועג .פון וולס קענסט זיך דטס פ8רשטעלז אוז דטס נטר בהחלטה גמורה -טז שלע
איבעריקע וועגען זיינעז ניט פשר דיר ,און 8ט דער נייער וועג פשרזיכערט דיר 8
אמת דו שרייבסט אויד 8 ,ז -,
הסתדרות טובהז און ביזט נטך מוסיף ,גם ברוחניות
אויב עם וועט זיין 8 . . .ספעציעלער נס ,קענסט דו זיך אויך איינ8רדנעל אויף שן
טנדער אופן - .זעלבסט פשישטענדליך 8 ,ז עם איז קיין ראי ' ניט צו דיינע רייד פון
פון 8 וועגו התמים . . .שי' 0811ער איז געקומעז גשי דעם וושס דו ם
שנדער קריין .ניט קוקנדיק אויף דעם וולס ער לערנט עטליכע שעה לימודי חול ,
הלואי ווטלסט דו געווען פ8רקשכט איז לימוד החסידות -ניט ווייניקער פוז עם ,
אוו גייז שלץ מער צו רעכטם -מזוי ווי ער גייט פון י8ר צו י8ר -שלץ מער צו
רעכטס .
ובהנוגע לפועל אויף דיר ווי אויף סלע אידעז ,שסייט געשריבעז ,לא יגעת .
ומצאת אל תאמיז ' און אויף דיר ווי אויף טלע אידען שטייט געשריבעו ,אין אדם
יודע במה משתכר ,וכמבואר באגרת הקדש סי ' ב " ב ,און די שלע חשבונות קומעו
8רויס דערנשך קאפויר .אוז בפרט 8 -ז דו ווילסס גיין אויף 8וועג 0811קיינער
פון דעם קרייז השט זי ניט דורכגעטר8טז ,אוז דו ביזט גארנישט משער אפילו די
,
נסיונות וושט זיינען פשרבונדעז מיס דעם ,און גרויסע שוועריקייטז בנוגע צו
הסתדרות גשמית איו דעם וועג פשר בחורים טזעלכע ווי דו כיו " ב .אוז דשם וולס
489 שיחות אחרי / חוטפות לקוטי
דו שרייבסט שז דו השסט ניט קיין געשמשק אין דעם עניז און איז 8צווץטעז ענין
וכו ' -איז דשם ע " ד ווי דער ווטס 81גט 8ז ער השט הנאה פון תעניתים און איז
ממאס במאכלים מעדנים ,וושס רצון בעקשות היפך השכל קעו אויד דערצו
בריינגען ביט דער צייט .
איך ווייס ניט ווער השט דשם דיר שריינגעגעבען דעם רעיון התמוה און מצער ,
און וולס דו זעהסט ניט וולס דש השנדעלט זיך .ואם לדעתי ועצתי ישמע ,השסט דו
געדשרפט שפלשזעו שלע מחשבות וועגעז תכלית ,אוו זעצען זיך לערנעז בהתמדה
ושקידה און נשר דורכאויס לימודי קדש נגלה וחסידות ,לכל הפחות אויף נשך דריי
פיר יאר .אוז איך ביז זיכער -אויב דו וועסט שזוי טשז ,וועסט דו השבען 8
.
הסתדרות בחיים פרנסה .בגשמיות ופרנסה ברוחניות און זעלבסט פשרשטענדליך שז
מעז דשרף זיך ניט שסנשרען און איינריידען זיך שז שלע ארום ווילען דיר נ8ר איינג
( וכו' . משכעו און טרשכטעז ניט פשר דיין טובה
חשף -ן ) ממכתב י .תמוז
ב ) בסש " ב שכ " ד " ומה שפקו " נ דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג ...
היינו כפי ' חז " ל אמרה תורה חלל עליו שבת א ' כדי שישמור שבתות הרבה ולא
הוא" . אלא דגזיה " כ ... משום קלות העבירות וחומרן
והעיר :מה בא להוסיף בהענין דיעבור ואל יהרג .ואת " ל של ' " פקו " נ דוחה "
אפ " ל -רשות ,ובא להוסיף דגם יעבור כר היינו שחובה לעבור ,הרי דיז זה תלוי
במחלוקת הפוסקים ,ובודאי לא נחית רבינו לפלוגתא.
ואי משום הא לא איריא :א ) בכ " מ ל ' " דוחה " הוא חיוב ,וכמו עשה דוחה ל " ת ,
טומאה דחו " בצבור ,פסח ראשון דוחה את השבת וכיו " ב .ב ) בד " א די " א דרשאי
להחמיר ע " ע וליהרג בשאר עבירות ,הוא דוקא כשהנכרי מתכוון להעבירו על דת
-שמלבד מעשה עבירה זו ,יש כאן גפ ענק הדת בכלל ,וכל ' הירוקד סנה ' ( פ -ג
ה " ה ) אי יהודי יהודי -אבל מצד עשית העבירה בלבד ,היינו כשהנכרי מתכוון
להנאתו ,גם לדעת התוס ' ודאזלה בשיטתו אסור להחמיר ,וכמ " ש במל " מ ( יסוה " ת
פ -ה ה4ד ) וכ4פ במטובע ין -ד סקנ " ז ס " א ( וש " ג המקורים ) .וא * כ בנדונת ,בתניא ,שסיר
יש לו להביא ראי מהא דלכ -ע יעבור וא"י בעשית שאר עבירות מצ -ע .
והנה עוד יש להעיר בתניא כאן ,והוא :א " ת דראית דוגם יעבור כו ' מוסיף אמ " ש
פקו -נ דוחה כו ' ,לא הי' לו להביא כלל הא דפקו" נ דוחה כו' .
בחברתה . ועכצ " ל דיש בראי אחת מה שאיו
ואולי אפ " ל בישוב כהנ " ל :לשוו ועניו פקו " נ דוחה כו ' שהובא בש " ס ( יומא פ " ה
א ושם ) הוא ע " ד הל ' עשה דוחה כו ' ,היינו :א ) שהעש " היא מצה וכמו לפקח את
הגל ,אלא שאירע בזמן של איסור או בדבר של איסור בדין חולה ומי שאחזו בולמוס ,
וכמו שמדמהו שם בש " ס למילה בשבת ,
שיחות אחרי / הנספית לקוטי ת49
( ועייג " כ בתוספתא שבת ספט " ז :אר " י מגיז לפקו " נ שדוחה את השבת שנא ' את
שבתותי השמרו יכול במילה ועבודה ופקו " נ כו ' ) ,
ב ) שחיוב גשר הוא לפקו " נ ולדחות את השבת או שאר עבירה כיו "ב ,
לשון ועגיו יעבור וא " י הוא :א ) שהעשי ' היא עבירה וכמו קטול אספסתא ( יבמות
קכא ,ב ) וכיו " ב ,אלא שאירע ( או שהנכרי מקשר ) זה עם הריגת נפש ,ב ) אין בלשון זה
כנ "ל . משמעות חיוב ברור ,שלכן נשחר מקום למחלוקת הראשונים
ולכן הביא בתניא ב ' הענינים ,דפקו " נ ייעבור וא " י ,כדי לחזק הקושיא ולהוכיח ,
דוקא אם העשי ' בפשיטות :א) שדחית העבירה הוא ח נ -מפקו "נ ,ב ) שאיז הדח "
" וא " י . היא מצוה מצ " ע -מיעבור
וצע " ק מכתובות ( יט ,א ) דקאמר " פקו " נ " אף שאיז שם מצוה ,וי " ל דבשל תבירו ,
שאיל שייך לומר בזה דרשתי להחמיר על חבירו אף שעפ " ד יעבור ואל יהרג ,בכל
אופן חשיב ענין של מצוה ( לא תעמוד על דם רעך כו ' ) .ורק בדידי ' יש לחלק כנ " ל ,
עצמו . כיון די " ל דרשאי להחמיר על
והנה ראיתי בס ' מנחת חנוך מצוה רצ " ו ,דמפרש דפקו " נ דוחה כו ' מוסיף ב '
.
פרטים :א ) דוחה אף אם הסכנה אינה באה ע .שמקיים המצוה ,וכמו מי שאחזו
בולמוס ,ב ) דגם בשביל פקו " נ של חבירו יעבור ,כמו לפקח עליו אח הגל .ואולי יש
לפרש ל ' התניא בפשיטות :ומה שפקו " נ דוחה שאר עבירות וגם ( במקום שאיז הדחי '
ברורה כ " כ ,וכמו בנוגע לעצמו ,בכל זה הרי הדיו הוא ) יעבור ואל יהרג כו ' .
ע בכ " ז . ועדיין צ .
* * *
עליו שבת א ' כדי כו ' -והוא מש " ס ג ) העיר אטעם שהביא רבנו
( שם ) חלל
כו ' , יומא ( פה ,ב ) -דכיוז דמסיק דגזה " כ הוא ,א " כ ל " ל טעמא דחלל עליו
וי " ל כי כונת רכינו ,אשר גזה -כ הוא -מדמקיש נערה המאורסה לרוצח
.
( סנהד ' עד ,א ) -דבג " ע לא אמרו סברא זו דידתה פ " א כדי שישמור הרבה פעמים ,
חלל עליו שבת א ' כדי כו ' מבאר רבינו ולא משום חומר העות ובהא דאמרה תויה
שאיז השבת נדחית ע " י עניו אחר ומפני שאינה חמורה כ " כ ,אלא שמצות שבת גומא ,
הא שישמרנה פעמים רבות ,דוחה את שמירת השבת בפעם הזו - ,וגם להלכה
למעשה צריכה לטעם זה ,וגם לטעם דוחי בהם ולא שימות בהם ( יומא שם ) ,דמוחי
בהם ילפינז דגם סרק סקו " נ דוחה שאר עבירות ,ובדיז מי שרוצים להוציא בתו
מבלל ישראל כו ' צריך לטעם חלל עליו שבת א ' כו ' ( ש " ע רבינו או " ח מו " ס ש " 1
הערה :פסק רבינו בשו " ע או " ח ס " ס ש " ו דמי שאונסים אותו לעבוד ע " ז פעם
אחת איז מחלליו עליו את השבת באיסור תורה ,להצילו מזה .מפני שלא ניתנה שבת
לידחות בשביל הצלת עבירה חמורה ממנה ,ולשיטת " אזיל בתניא
כאן ,שכ ' שהוא
וחומרן . לא מפני קלות העבירות
491 שיחות אחרי / הישפות לקוטי
ואפילו למד " א ( לבוש -הובא במשבצות זהב סח שחו סק " ה ) דמחללין שבת
בשביל להצילו פ " א מאותו העבירות דיהרג ואל יעבור ,י " ל דגם הוא ל ' פ אשיטת
רבינו בתניא ,אלא רס "ל דג ' עבירות אלו יש להם דיז פקרנ ,כיוז דחייבתו תורה
ליהרג עליהם -וכמ " ש כ " ז בס ' אהלי יוסף -לתלמיד רבינו הזקן -דיני קדה " ש
ס' כב -בג .
הערה :יש לעיין אם הא דכ ' רבינו דגזה " כ הוא -הוא גם בש " ד או רק בג " ע
ה"ה . .
וע " ז ולהעיר מבס " מ הל' יסוה " ת פ " ה
כז יל ' ע ,אם הוה שתיק קרא ,איך הסברא נותנת :כל המצות יהרג ואל יעבור ,
או דבל המצות יעבור ואל יהרג ,ועיין תוד " ה ב " ג ( סנה ' עד ,ב ) רמב " ם הל ' יסוה " ת
רפ " ה ,רא "ם שמות ד ' ,פרשת דרכים ריש דרוש ב ' ועוד ,ואכ "מ .
תקן ) ( ממכתב יזם ד , .ו ' ת " א
שיחות קדושיפ הוספות / לקוטי 49 :
קרוונים
להל ' דעות פ " ז ה " ד אולי י -ל דכוונת הרגצובי בציונו לתוספתא פ -א דע " ז . ...
-ושתל וכמקור הרמב " ם דלא כמש " כ בעיז משפט ) מרז " ל דערכיז ( טז ,א ) -
שהוא בו מפורש :לעיים אל יספר כו ' וביד כאן מגבת " בפי שנאיו " ( וראה .
ה "נ , .
וראה הל ' דעות פ " ה ה " ז פיו מט " ז ) - פיהמ " ש אבות ס " א
בהמשך להנ " ל -מהאימה יותר גירסא הנפוצה בתוספתא דע " ז :לא ישא אדם
נוסף על העיקר - שיהי ' ) - ניח כו ' ,ולא גירסת הכת " י " לא ישיח ( -באיזה אופן ,
כת "י . שכמדומה למד הרגצובי בספרים שאין בהם ההגהות ע " פ
לפרטיו. שניזור( דין זה - ( ופיז שו " ע אדה -ז חאו " ח סקג -ו מ " ב וש -
) ז ,תשל ,
' ' ו , -כנקד , גוחנתה יה ,
הקודם . זה עתה נתקבל מכתבו ממוצש " ק פ ' תשא ,בז בעתו נתקבל מכתבו
ונבהלתי למה שכותב בו ע " ע ,וכבר סיפרתי כמה פעמים מה ששמעתי מכ " ק מו " ח
אדמו " ר זצוקללה " ה נבג " מ זי " ע ,שסיפר לי ,אשר נכנס אליו אחד ליחידות ושאל
תיקון על איזה ענינים ,ובשעת מעשה תיאר מצבו הרוחני באותיות מבהילות .וענהו
כיק מו " ח אדמו " ר ,אשר ידוע חומר העניז דלשון הרע ,שאסור לספר על תבירו וגס
על עצמו ,וד " ל .ולפע " ד ,יש להוסיף ביאור בזה ,ע "פ הידוע בנמה מקומות בחילוק
דלה -ר ומוציא שם רע ,אשר מוצש " ר הוא בדבר שקר ,ולה " ר הוא אפילו כשמספר
.
אמת ,ועיין בפירוש המשניות להרמב * ם ספ ,א דאבות והל ' דעות ז ,ב ושכעז גדול
האיסור ,על פי המבואר בחסידות ,אשר כשמתאר חסרון של חבריו או אפילו של
עצמו ,הרי לפעמים תכופות ממשיכים ומגלים את החסרון מעולם המחשנה לעולם
הדבור אשר מובן שכל זמן שנשאר במחשבה אינו פועל פעולה ,משא "כ כשבא .
בדבור ,ובמירא מזיק .וכלשון רז " ל ,לישנא תליתכם ועאכו "כ בענין של כתיר ש" ,
שהמשיך זה גם בכתב ,היינו במעשה והש " ת יצליחו להחליט בעצמו להחזיק בהקו .
דועשה טוב ,היינו בהמשכת אור בנפשו ובחלקו בעולם ,ע -י תוספת אומץ בתורה
ומצות ובמאור שבהורה זוהי תורת החסידות ,ואם מעט אור דוחה הרבה חשך ,הת
עאכו "כ הרבה אור .
ידוע שע " פ טבע ,הנה מי שאומנתו טבחא ,הוא מקו הגבורות ,וכמרחל ( שבת
קנו ,א ) ,ואפשר שזהו ג " כ הסיכה למה שכותב כמכתבו על עצמו .וככל זה -הרי זה
תכלית העבודה להפוך מדותיו הטבעים ,וכשיתעסק בזה ,בטח יצליח .
493 שיחות קדושיפ / הוספות לקוטי
.
מעות פורים ששלח בעדו ובעד ב " ב שיחיו נמסרו למטרתם ואף שזכיז לאדם
שלא בפניו ,הנה בכ " ז מפני ענין החינוך שבדבר ( יעויין בקדושין ל ,א שחינוך הוא
עד כ " ד שנה ) ,הנה מהראוי שבנו שי ' יתז בפ " ע איזה פרוטות למגבית הנ " ל ,נוסף על
מה שנתו בעדו הוא . . .
,ממ חנ ד אלך תש ' .ג ,
[- [
. . .מעז השט דשך מחדש געוועו דעם מנהג הישן ,נשר פון די צייטן פוז דעם
שלטן רבי ' ז ,טז בכל מקום ומקום זשל זיין 8משפיעי ,און שזוי אויד 8 -משפיעה
ובנות . נשים פשר
שזוי ווי מען רעדט דשר בעניו הזריזותי ( בנוגע צו מבצע פסח און אויך בנוגע
די שנדערע מבצעים ' ) -איו כאן המקום צו מזרז זיין אויך בעניז זה ,
8ז אין די ערטער וושס מאיזה סיבה שתהיי השט מען נשך ניט געמשכט קיין
משפיעים און משפיעות -ואל מען עם טשן בהקדם ;
אוו איו די ערטער וואו מען השט שוין ממנה געווען משפיעים און משפיעות -
ובזריזות . טשז עבודתם כדבעי 8ז זיי זשלן
און אין די ערטער וואו די משפיעים און משפיעות טוען שויז די חרבעט
ובזריזות -איז גדול זכותם [ וכידוע ' דער גודל הזכות פון זכה וזיכה את הרבים ,
און שז זכות הרבים תלוי בו ] ,און מעז גיס זיי 8נתינת תודה ,אח 8תודה חמה .
שז זיי 8נתינת כח און דאס ( די נתינת תודה במעמד ובשליחות רבים ) איז אויך
ושיז טשז עבודתם סיט נשך מער זירוז והידור ,ביז איז טז אופן פון מהדרין מן
המהדרץ ,
וושס דשם איז אויד כולל -משכז פוו די מושפעים אוו מושפעות שז זיי זשלן
זיין טופח ע"מ להטפיח .
* * *
ייטנ משתת נעגין שפע -דנמשר מייללות דבר ,צריך קרניזתשי -ז
אלתי) 1פ להשקיעשבט (. דוסנ זרך
בשיחת ין -ד ולנחזק
גארוכה יצמצם א -ע
נתנאר ) י
נקראו , נטזנ ( דיה יפינד ~ נר ההשפמה זיקני את פ .ב .ובכ"כ ) . תרז ' ט
מבש מנ ? 1צדקה , חיגוד ,מבצע תורה ,מבש תפיייז ,מבצע מזוזה , מב ? 1 ' שראל , מבצע אהבת )3 בית
מלא ספרים -יבגר וחכמי ' ,מבצן [ רות שבת קודש ,מבצע כשרות האכילה ושתי ' ,מנ ? 1טהרת
המשפחה .
ע " ד מאיר ,. ,. . .
זמונן שך מעלזת נזה :וכד ,מכד את דרנ ס ( 11ד מוס ף גס נ כה מ "" . אנות פ" ק )4
ל ). שזה מוסיף בשני הנ. ( הרבים תלוי בו חור ) ) ,זבות מזי שגיהפ
שיתות קדושיט / היספות לקוטי 494
וויבשלד 8ז " סוד כל התורה כולה איו " ואהבת לרעך כמוך " ,ווי דער טלטער
רבי זטגט איז תניא פרק לב -ובפרט נטך 8 ,ז בכדי די השפעה ( און די פעולוה פון
די עוסקים במבצעים ה ל ,בכלל) זשלז זייז כיתר שאת וביתר עוזי ,דשיהן זיי זיין
דורכגענומעז מיס אהבת~ ישראל -איז דערפון פשרשטשנדיק 8 ,ז די משפיעים אוז
משפיעות דשרפן זייז דורכגענומען ,ביתר שאת וביתר עוז ,מיט דער ידיעה און
הנרה חין דעם ענין פון אהבת ישראל ,
8הוצאה וועט מעז ,בלי נדר 98 ,דרוק 1דעם קונטרס " אהבת ישראל " אין
מיוחדת פשר די משפיעים ח 11משפיעות ,
קונטרס איז שז אופז פוז אליבא יעם זיי ז8לז לערנעז ' די ענינים וולס איז שז
דנפשי ' ,און דחס וועט ויכער פועל זיין בפעולתם שלס משפיע לאנשים ולבנים און
חלס משפיעה לנשים ולבנות ,
את זכות הרבים והרבות מסייעתם ,צו אויפטאז איז דעם סלעם בהצלחה רבה
ומופלגה .
* * *
בנוגע לפועל :די ודרס זיינען שויו נתמנה געוושרז פשר משפיעים אוז משפיעות
אוו האבן שויו 8נגעהויבן טשו במילוי תפקידם בתור משפיעים אוז משסיעות ,אוז
עאכו " כ די וואס השבן שויז געטשן אין דעם כדבעי -וועט מען זיי געבן דעם
קונטרס . חתימה אויף יעדער 8 קונטרס מיט
און שזוי ווי יעדער ענין דשרף דטך זיין מיט 8סדר
איז יעדער און יעדע וולס 8רבים ( ד ה .עכ " פ דריי אידזי ) הלבן אים ( 8דער .
איר ) ממנה געווען פטר 8משפיע ( 8דער משפיעה ) -ועאכו " כ די וולס הלבו שוין
אגגעהויבן טאז במילוי הפקידם כדבעי בתור משפיעים און משפיעות -זשלז
6ריינגעבז איז מזכירות וייער נ8סעז מיטן טדרעס ,בצירוף דעם סרט ( אדער די
מענטשז ) וואו ער (שיער וי ) איז 8משפיע ( צי משפיעה ) ,און לאחרי הדפסת
הקונטרס וועט מען זיי צושיקז ,בלי נדר ,דעם קונטרס הנ " ל .
* *
,
מכיוז שגם הן מצוות על אהבת ישראל ,הרי -. ך גס לנשים . בג . לקוט ' ל ~ צ יתניא סיע.. ראה )5
א ). . ת -ת יאדה -ז סס ( הל ' לידע אות' 1 הצריכותשייהז
מג זה
קונטרס
בפחות
היכרת שי'
רביםמוד בפשטות
נקראים,
ללמוד מונו
דאיה
חיינ ~ ת ". ))7
הנשים גם .
סב -א ) . ( -ין -ד ברכס
יהאמי 1בשט . ס [ ' 1ן שהע ( ' ( ' 0המחבאייך שט - [ [ . 77 1ע , 7ן הוא [ ( וגע ' 77ה 71ח71ח הח17 ' 0ת ן .
ח , הק ' ( 1ך ) 0 ; - 1ה ( ש 0 0 ,צ1 [ אגעה המחלד [ הקרסת 90 , ., ' [ '7 .שח , .נ 1ח. 0 ( ששח המצות - 7ח1 [ 1 17
קנו .
.
,חנא ק - ,א
הח , ,
[ [.י חב
[ [( ן [
ש7ס ,
ל73ה1ש '[ 7
אחו ) 1לשעה
[; 1ע ' - איך . 1 הדרךאדק .
7אה ה1
[ .אך .היא
דע את ( ע09ש ה71ה [ -
זה ( 1ה [ 9 . .
סוה ' ,ח ' 7
שכא ע [ [ ח[ 0 ,
המעשההן ' 1 [1 בה, 0
סע .
[.ן
" 7נ [ , א ( ש ,ס ש11יס [ הן , ( מיס - ) .
( עי .ש ,
[ ' סדן
495 שיחות קדושים / הוספית לקוטי
ויהי רצון ,שז דער לימוד אין דעת קונטרס אהבת ישראל זשל מוסיף זיין -בש
די משפיעים און משפיעות ,און ( דורך זיי ) אויך ב 8די מושפעים אוו מושפעות -
אין דעם " כולנו כאחד " ,
אוו דורך דעם ,וועט צוקומען אויך איז דעם " ברכנו אבינו * [ ווי דער שלסער
.
רבי איז מבאר אין תניא פרק לב 8 ,ז " כולנו כאחד " איז די כלי צום ברכנו אבינו " ,
און ממשיך " ברכנו אבינו " ] ,
ביז צו דער ברכה הכללית והמיוחדת והעיקרית פון " ואתם תלוקטו לאחד אחד
בית ישראל ! 8 ,ז דער אויבערשטער וועט נעמעז יערער אידן בשזונדער ,אוז .
צונויפנעמען זיי 8לעמעז צוזשמעו שלס " עם אחד " און " גוי אחד " -דורך תורה ,
יושם זי איז תורת ה ' אחד ,און " תורה אחת לכולנו " -אח ברענגען זיי ,אונז
שלעמען לארצנו הקדושה ,אוו בשמחה ובטוב לבב .
( משיחת ויל ה ' אור ~ ועש -ק . 9ההודש ,ה ,תשל .ח
רש " י נצבים ל ,ג . יב ,וראה ישעי ' בז , )8
48
בהמשך צו דעם וושס מען האט גערעדטי וועגן משפיעים און משפיעות : ...
אויפן פסוק ויקהל משה שסייט איז מדרשי ,און געבראכט אויך לפסק הלכהי :
למה נאמר בפרשה זו ויקהל שלא נאמר כן בכל התורה כולה ,אמר הקב " ה למשה .
רד * ועשה לי קהלות גדולות בשבת כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהיל
קהלות בכל שבת . .ללמוד בהם תורה לרבים " .
דערסון איז פשרשטשנדיק 8 ,ז בשעת 8איד קלייבט צוזשמען אידז בשבת אויף
לערנעז מיס זיי תורה -מיי ענינים פון הלכה " להודיעי לעם את חוקי האלקים " ,
סיי דבריי אגדה להכניס יראת שמים בלבבם " -סוט ער עם בשליחותו און בכחו .
של משה ביז שז די פעולה ווערט 8נגערופו על שמו של משה -וויקהל משה " ' , .
אוז וויבאלד 8ז שבת איז מיני ,מתברכאן כל שיתא יומיז " י -איז
פשרשטשנדיק ,שז פוז דער הקהלה בשבת -מינ " מתברכיז אויך די הקהלות וושס
מעז משפט בימי החול אויף לערנעז ענינים פוז תורה אוז יראת שמים ,אויך די
.
יע ל . בהתוועדות דליל ה ' אור לועש -ק פ ' החודש ~ -דפס ו)
ויקהי . ר-פ יל ' ש )2
.
הוא לשון הפעיל בו כאספיו ע ,פ דבורו - -דמוה משמע שנ ,ויקהל להעיר מפרשי ש .ויקהל . .
משה .נביית
[ די שילמ17 גס ההקהיה שבדורות הגאים .ובפרט ע ' פ ל ' היל -ש דאמר הקטה למשה רד כו ' הדורות
הבחרם אחריך להקהיל כו ' .
וח )7
פעולות זיינעז מעין הנ " ל -ובפרט אויב זיי קומעז טלס 8המשך טדער 8מסובב
.
פון הקהלה בשבת -ווערז זיי געטאז בשליחותו ובכחו פון משה ' ז
אוז דעריבער איז די משפיעים אין משפיעות וושס טוען כענין זה -
צוזשמענקלייבז אידן אוו לערדען מיס זיי ענינים פזז תורה און יראת שמים -השבז
ניט ווטס נתפעל צו ווערן פוז קיינע שוועריקייטן ,וויבשלד שז זיי טועו עם
בשליחותו פון משה ' ז ,וולס שלוחו של אדם כמותו ' .
* * *
אין נדבת המשכז הסבן זיך משתתף געווען ניט נשר אנשים און נשים גשר אויד
טף ,ווי עם שסייט אין אבות דרתי .
פון דעם איז מובן ,טז איז " כל עדת בנ ' ישראל" ומס משה הסט מקהיל געוועז
טףוי . ( צוליב נדבת המשכן ) ווערז נכלל ( ניט נ8ר אנשים און נשים נ8ר ) אויך
און וויבשלד שז שלע פירושים וושס איז זעלבן פסוק זיינעז מתאים זה לזהי -
ללמוד בהם תורה לרבים " איז .. איז מובן 8 ,ז אויך דער ענין פון " להקהיל קהלות
טף . ניט נטר בנוגע צו אנשים און נשים נטר אויך בנוגע צו
ומזה מובן ,שז דער עניו פון משפיעים און משפיעות איז ניט נאר בנוגע צו
גדולים נשר אויך בנוג ? צו קטנים וקטנות .און סיאיז כדאי 8ז אויך פון צווישן די
קינדער עצמם זשלן זיין משפיעים און משפיעות ,ו81ס זשלו משפיע זיין אויף בני
גילם און די קלענערע פוז זיי -מוסיף צו זיין איז לימוד התורה [ כולל איז דעם
לימוד פוז די צוועלף פסוקים און מאמרי רז " ל ] ' :און אויך איז קיום המצוות צו
וועלכע זיי זיינעז שיירי .
[ און נוסף דערצו וולס די פעולת ההשפעה פון די קינדער וועט ברענגעז 8
הוספה איו לימוד התורה וקיום המצוות ב 8בני גילם וכו ' -וועט עס ברענגען 8
תוספת התעוררות אויך ב 8גדולים אוז גדולות ( און ניט נשר ב 8גדולים בשנים נשר
אויך בס גדולים בידיעת התורה ויראת שמים ) .ווי מען זעט במוחש 8 ,ז בשעת 8
8 וו8יעמקייט אוז מיט 8 ומצוות מיט זעט ווי קינדער טועז שז ענין פון ם גדול
התעוררות ] . 8גרויסע תמימות ,פועלט עס אויף אים
אוז בשעת מעז וועט זיי מסביר זיין 8ז די פעולה וולס זיי וועלן טשז -משפיע
צו זיין אויף שנדערע קינדער -איז עס בשליחותו ובכחו של משה
באוה " ח לזת -ב קצה ,א ומקדש ) ,ומש " כ משבז ( ומחלק ביז " ה כחן ,וראה צמע " ג כאן בשם הרמ ,ק
המדבר .
גם כמקדש משה '
ובשיםד " ויקהל
אבל לא ב ) :נתנו ,
אנשים באם דקבלוח ( פ " א
מהטף הי " הל 'נ ביהב " רמנ " ם
האדר " יראהבפי '
ממצות .רס " ל דהרי לא טףי
פטורים -י " ל הסף לצוותם " ,אבל
.
-ז תאו -ח טשמ ג ס " ק .
497 שיחות קחשים הישפות , לקוטי
[ וושס אויך ש שיגד ווייס זיין שייכות און פשרבונד מיס משה רבנו .וושרום
משהתחיל לדבר השט מעז געלערנט סיט אים " תורה " צוה לנו משה מורשה קהלת
יעקכ " יי .
יעקב " ) ובמילא ווייט ער 8 ,ז נוסף דערצו וולס ער ( 8לס איינער פון " קהלת
השט ב8קומעז די תורה ווי 8ירושה פון משהין ,ועט ער אויך ווי מען ה8ט
8ריינגעשטעלט אים ( " קהלת יעקב " ) איו תורה אין איין פסוק צוזשמען מיט משהין ] ,
וועט עם אויף זיי פועל' ן ,שז זיי זשלן ניט נתפעל ווערו פון קיינע שוועריקייטן ,
און אדרבה :טשז דשם מיט גרוים ) ריזזת און חיות -וויסנדיק ,שן ויי טוען ח
רבינו . שליחות פון משה
כאמור לעילי ,שז בכדי די השפעה זשל זיין ביתר שאת וביתר עוז ,ד8רפן די
משפיעים און משפיעות זיין דורכגענומען מיט אהבת ישראל וושס זי איז דער יסוד
וולס דערפשר וועט מען שפדרוקן ,בלי נדר ,דעם קונטרס " אהבת כל התורה כולה * י ,
ישראל " אין ש מהדורה מיוחדת פשר די משפיעים און משפיעות
-איז עד " ז וועט מען אויך 8רויסגעבן ,בלי נדר 8 ,קונטרס פון די פסוקים
מאמרים און פתגמים וועגן אהבת ישראל ,וושס זיינען צוגענגליך אויך פשר קינדער ,
כל אחד ואחת לפי השגתו
8נהויבנדיק פון דעם מאמר חדל " ואהבת לרעך כמוךיי אמר רע " ק זה כלל
גדול בתורה " י [ וושס דער מאמר חז " ל איז דשך אינער פון די צוועלף פסוקים און
מאמרי חז " ל הנ " ל ] ,
אוז מען וועט עס געבן צו די קינדער ,ילדים אוו ילדות ,וולס טוען בעניו
ההשפעה ,
השפעה . און דטס וועט זיכער מוסיף זיין אין חיזוק און הצלחה אין זתער
.
ויהי רצון 8 ,ז בקרוב ממש זשל זיין בנערנו ובזקננו נלך בבנינו ובבנותינו גו ' " יי ,
און מיט 8ריבוי טף ,מזוי ווי סיאיז געווען ביציאת מצרימו ; [ וושס " כימי צאתך
מארץ מצרים אראנו נפלאות ' י ; ] ,
.
בא" כ ,ט
ורשי שט , יד ) 19
כ .שמו " ר פ " א ינ .תיכ -ע בא יכ ,י. 2 ראה טוטה יא, )) 20
[2
בנים " , " עע אוו עם ואל זיין " והשיב לב אבות על בנים " ו ! ,ווי רשע טייטשט שפ
וכאמור לעיל שז די קינדער וועלז פועל ' ן אויד אויף די ערוו8קסענע ,
זיי פני משיה צדקנו , , גחן מקבל ישראל " ,ושלן " כל עדת בני און 8לע צוזשמעז ,
ממש . כקרוב
פ ' החודש ,ה ' תשל " ) 1 .9 ש .פ ו -ק . ( משיחת
איד די ערהשיטונג פון דעם בריף . . . חטטש מיס 8פשרשפעטיגונג בששטעטיג
מיט די בייגעלייגטע רשימות פון די אסיפות ביז , 787און איך הטף 8ז אויך אויף
ווחטער וועט איר ניט גשר פטרטזעצען די ביז איצטיגע ארבעט נשי וועט אויך
פשרגרעסערן ,און מיר הקבען די הבמחה פון רדל ,אשר אין לך דבר העומד בפני
הרצון ויגעת ומצאת .
טייל 8 ספעציעל ביז איך געווען צופרידעז צו זעהען איו אייערע רשימות 8ז
פוג די לימודים זיינעו בדילם ומנהגי ישראל ,וולס אויד מנהג ישראל ' תורה היא ,אוז
האפענטליך גיס איר פארצוג ( פריארייטי ) צו די דינים וועלכן זיינען נוגע און
טהלפעז זיך מער איז דעם טעגליכען לעבעז אח זעלבסט פשרשטענדלעך אויך אץ
די ענינים פוז וועלכע זיינען פשרבונדען מיט מדות טובות ,און ווי עס איז בשוואוסט
דער מאמר פון רבי עקיבא ,ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה ,
בייגעלייגט איז דש מיינער 8מבתם כללי וושס איך הטף שז עס וועט אייך
בריינגען נוצען אין דער טרבעט און השי " ת זשל מצליח זיין יעדע איינער פח אייך
.
אין די אויבענדערמשנטע עסקנות און איז אירע ענינים הפרטים
, ה ' אד -ך תש ' - וממנתב
-
לי)-44
. . .מ " ש אודות האברך ובנגע נזקנו ,הנה צריך ה " להרבות עליו ריעים ובפרט
שאחיו הגדול ממגו מתנהג כדבעי וגם להסביר לו ,על סי המובא בס ' דרך מצותיך .
חלק ב ' ע " פ והוא רחום ,אשר י " ג ת " ד הם נגד י " ג מדות הרחמים ,וכל אלו שאין
יכולים לתבוע הצטרכגתם מהשיית בדין כ " א במדת חסד ורחמים ,הרי מדה ננגד
.
מדה -יש להם להשאיר בשלימות התיקוני ייקנא ,עח " ש בארוכה ובמילל מוכו ,
שאברך הצריך להסתדר בפרנסה ובשידוך טוב וכו ' ומוכרח לרחמי השי " ת בכלל ,
לזה . . . עליו להדר יבמיל ת " ד ,ובודאי ימצא האותיות המתאימות
( ממכתב -ב מג -א תשרד )
499 שיחות קדושים / הוספות לקוטי
במענה למכתביו ,בם שואל בקשר לעזיז השידוך שהיתה סברא -דרישה בנוגע
לנגיעה בזקן וכו ' . .
מובן ופשוט ,אשר ענין שידור צ " ל מיוסד על רצון טוב והחלטה תקיפה לעזור
לאושר איש זל" ז ,בכל הענינים ,ועאכו *כ בעניני יהדות תורה ומצות" ,שהם היסוד
ובבא . ואשה הישראלים ,בזה
.
מובן ג ' ז -שבעניני טוב וקדושה ישנם דרגות זו למעלה מזו וכלשון חז " ל ,
מצוה והידור מצוה ומהדרין מן המהדרין .ואפילו אלו שדרגתם מאיזו סיבה שתהיי
רק בגיר מצוה ,גם הם יודעים אשר הידור מצוה ענינו כפשוטו ,הוספת הידור ויופי
זה . בזה ,אף שמאיזה סיבה שתה " אין מקיימים הידור
מובן ופשוט ,שהצנור וכלי לקבלת ברכת השם בהמצטרך לבני ישראל היא
שמזה מובן שכשצריכים וזקוקים לברכה הנהגה בחיי היום יומים ע " פ התורה וענינ ",
זו . מיוחדה ,צ " ל התחזקות והידור בהנהגה
מכל הנ " ל מובז ,שאפילו לדעת אלו הסוברים ,שאי נגיעה בזקז הידור מצוה
הוא ,ח " ו לעשות האמור כשזקוקים לברכה מיוחדה מנותז התורה ומצוה המצוה ,
נשואין . ועאכו " כ -כשמניחים היסוד לבניז עדי עד ,
פשוט בהחלט -שלדעת הפוסקים שאי נגיעה בזקו ,ציווי תורתנו הוא אלו
שנהגו ע " פ פוסקים אלו משך כמה שנים ,הרי ח " ו וח " ו לשנות הנהגה אפילו בזמן
רגיל (ועאכו "כ בזמן כהנ " ל ) .
כאמור לעיל ,אפילו כשצד אחד חונך על דעת האומרים שאין זה אלא הידור
מצוה ,הרי מחובתו ראשונה -לחזק חמל את הצד השני בהנהגתו הטובה בעניני
יהדות אפילו בהידור ,ועאכו " כ באם הצד השני נהג בזה כמה שנים ועאכו " כ באם
הידור . לדעת הצד השני ה " ז ציווי ומצוה ולא רק
-פ- ,
מובן שכל האמור בנוגע לנגיעה בזקן ,יש דוגמתו בכוית מצות התורה ועד
ולכן קודם שנכנסים לגמר השידוך ,צריכים לברר יומית. לענינים בהנהגה יום
בהחלט גמור ,העמדה בנקודה האמורה :האם יכולים לוותר על דעת עצמו ,באם
לצד השני יש בזה ענין הידור מצוה ,ובחיים משותפים צ " ל הוויתור לא מפני שכיון
שאין ברירה הרי מוכרחים לעשות הדבר ,ועושים זה מתוך רגש של המתרמרוה
והתנגדות וכו ' וכו ' -כי אם שממתרים מתוך רצון וחפץ טוב ושמחה וטור לבב
בזקן כ " א בנוגע לכל מצות התורה דוקא ,וכנ " ל הדבר אמור לא רק בנדון ם
וההידור בהם ,שבעיות מהאמורה עלולות להתהוות לעתים קרובות ,והסתרון מוכרח
.
שיהי ' מתוך קירוב הדעת מתוך שמחה וטוב לבב שעיקר הוא בכל האמור
מכל הכתוב מובנת דעתי בנוגע לשאלתם ,שעליהם להעריך עצמם בשימת לב
מיוחדה :האם מוכנים לוויתור כהאמיר ,שכיוונו -ככתוב -הוא תמיד לצד אחד ,
לשימת לב יותר ולדיוק כקיום המצות יותר ולהידור יותר ,וכהתאם לתוצאות
.
הערכה האמורה -יחליטו את אשר לפניהם
שיחות הוספות /קדושים לקוטי 500
עוד להעיר סוף שגם זה מובן הוא) :אף שהכתוב לעיל כא בקשר לשאלתם בענין
השירוך ,לאמיתתו של דבר -בכל עת משך חייהם וככל מקום -בתקפו עומד ,
כיון שהתורה נצחית הש ומצזת" נצחיות הן וכל אחד ואחת מבני ישראל נצטוו
בקדש . מעליז בקדש ולא מורידיו ,ובנוסח רז " ל -נצטוינו להעלות
ויהי רצון מהשי " ת המשגיה על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ,שינחם בכל
האמור בטוב לפניהם ,טוב האמיתי .
בברכה לבשו * ט בכל האמור
ה) ( ממנהל ה ' אייד קשט -
לשליי-
"
ומה שכותב שקשה לו להגביר את כח המחשבה דבור ומעשה שלו כמצוה ...
עלינו בתורתו הק ' תורת חיים ותורת עולם ,ושואל אנה לפנות ואנה לברוח -הנה
אין צריך לברוח ,כי כלשון התניא קדישא פרק מא :ה ' נצב עליו ומלא כל הארץ
כבודו ומביט עליו ,ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי ,אשר זהו גופא הוא נתינת כח
לעמוד במלחמת היצר ולנצחה ,וגם התבוננות קלה בזה מספיקה ,וכדי להגדיל את
הסייעתא דשמיא בזה צריך להיות חקוקים במוחו ובזכרונו איזה פרקים משניות
ואיזה פרקים תניא והדרוש בלקוטי תורה סוף פ ' קדושים ד " ה והדרה פני זקז ,וזהו
נוסף על מה שצריך להיות אצלו בכיסו -כמובן במקומות שמותר זה -תניא ,
ומזמן לזמן בשעות הפנויות ילמוד בו איזה שורות ,ואם יעשה ככל הנ " ל אליבא
דנפשי ' ויזכיר לעצמו הציווי התמידי דשויתי ה ' לנגדי תמיד ,הרי לאט לאט יגרש
הרע ויגביר האור בהד ' אמות שלו .
בטה מרציא מזמו לזמן מצבו הרותני אצל המשפיע שלומד אצלו דא ' ח ועושה
, כהוראתו ,ואחכה לבשו " ט .
דן ווש . . ממנחנ נ -ס סתו
) ישי--
אין ענטפער אויף דייז כריף פון כ " 1תשרי ,אין וועלכען דו פרעגסט וועגן :
פיז בשוושסט די עצה צו דעם ,מעט אור דוחה הרבה חשך ,און דעריבער דחרף
.
מען זיין איעגעטונקען איז מחשבות פון תורה ותפלה אויך זיין בקי אויף אויס -
ווייגיג פרקים משניות ,פרקים תמא ,ומא טוב לפחות לייכטע פחרשטעגדליכע
טובות. מאמרי חסידות ,וושס דשם שלץ העלפט צו בחפרייען זיך פון מחשבות לא
, פג " ווערט געטשז טיט ח וושס סוט מען ,חז יעדער יען ב)
501 שיחות קדשים / הישפות לקוטי
איו דעם דשרף מען זיין זתער משרזיכטיג ,וושרום מערערע משל 8 ,ז דער יצר
הרע וויל שפהשלטעז 8אידען מון צו טשז 8גוטע זשך ,פרובירט ער אויף דעם וועג ,
צו איינריידין עם 8 ,ז דשם סוט ער צוליב 8פני ' ,במילא איז גלייכער ,שז ער זשל
.
אךנגשנצען ניט טשז ,און דשס איו היפך פסק רבותינו ז ל לעולם יעסוק בתורה
ומצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ,און דעריבער ,ניט קוקענדיג אויף
דעם וושס זעלבסט פשרשטענדליך דשרף מען טשז מיס זיך שז סוף כל סוף זשל
8גוטע ניר יעדער זשך יעטשו ייעיעז שז 8פני ,שבער דערוויילע ,אויב דשס איז
געזשגט . זשך דשרף מען זיך ניט שפהאלטען ח " ו פון טשן דשס ,אוז ווי אויבעז
אוז אין דשס אויבעו געזשגטע בכלל צו סייעתא דשמיא ,העלפט פיל וועז מעז
סועל' ט אויף חברים און דער סביבה צו מ8כען זיי נעהענטער צו אידישקייט בכלל
און צו חסידות בפרט ,וושס דשס איז צדקה ברוחניות ,ועל זה נאמר וצדקה תרומם
בראשית . גוי ,וכמבואר בתורה אור ריש פרשת
) מ -ח תשט -ו ך אדר . ( ממכתב
שיחות הוספות /אמור לקוטי 502
אמור
איז ענטפער אזיף דער מיטטיילונג 8 ,ז די יערלעכע מסיבה וועט פשרקומעז
אי " ה ביום א ' פ ' אמור ,שיק איך דערמיט מייז בשגריסונג און ברכה צו די געערטע
'
געסט און שלע שנטיילנעמער איו דער מסיכה .ויהי רצון שז עם ושי ייז מיס גרוים
הצלחה איו שלע היגזיכטן .
ס ' איז ידוע די הוראה פ 11אונזער ? חכמים ז " ל איז צוזשמענהשנג מיט דעם 8נ -
גדולים על הקטנים ,מטס אונטער -זשג איז דער פרשה :אמור גו ' ואמרח -ימהיר
שטרייכט די גרויסע אחריות פון דערוו8קסענע ,בפרט עלטערן ,בנוגע צו דער
דערציאונג פון אידישע קינדער .און אויב אין שלע צייטן ה8ט דער עניז פון חינוך
צייט . ה רזת ,על אחת כמה וכמה אין אונזער געדשרפס ש ספעציעלע . ,
דערביי איז אויך פשרשט8נדיג 8 ,ז וויבטלד דחס איז שן שנזשג פזז דעם
8געוושלדיגע אויבערשטן ,אוז טשקע דערפשר וולס דשם איז פשרבונדן מיט
אחריות ,איז ויכער שז דער אויבערשטער גיס ספעציעלע כוחות צו דערפילז די
ד8זיגע אחריות אין דער פולסטער מטס .אוז אפילו ווען מינעמט 8ז ש החלטה צו
ט8ז אין דעם ,וושס איז לכאורה איבער יי כוחות ,איז ד 8די פשרזיכערונג ,שז דער
אויבערשטער עפנט נייע מעגלעכקייטן דורכצופירז במועל אויך שזש החלטה .בפרט
מוזן שנקומעז צו דער הילף פון גדולים ,און קטנית ווים עס השנדלט זיך וועגן יז
וועלז מיט דער צייט ווערן גדולים ,וושס עס וועט חל זיין אויף זיי דער אנזטג פון
.
להזהיר על הקטנים
און דשס איז דשך די אויפגשבע און טעטיקייט פון דעם מוסד חינוך " אאלי
תורה " ,וואו די תלמידים בשקומעז זייערע תורה חינוך על טהרת הקודש איו איינ -
קלשנג מיט דער דערמשנט ? ר אזהרה ,מזוי 8ז ווען זיי וועלן ווערן גדולים -איו
דעם פולסטו וין ,וועלן ויי מקיים ויין דעם שנושג פון להזהיר על הקטנים ,און
מ ' וועט מיט שטשלץ קענעז ז8גז " :ראו גידולים שגדלתי " -בנוגע זיי און זייערע
הדורות . סוף כל פירות און פירי -פירות ם
סלע פריינד פון " אהלי תורה " -וושס טלע סי איך השף און וויל זיין זיכער ,
זיינעו דשך נכלל איז דעם שנזלג להזהיר גדולים על הקטנים -וועלז זיך שמרופן
503 שיחות אמוד / הושפרת לקוטי
מיס 611 8רעם החיץ אוז ברייטע השנד צי געבז די פולסטע שטיצע צו דעם דשזיגען
טחערן מוסד חינוך ,ניט נ6ר צו דערמעגלעכן אים שנצוגייז מיט זין העכסט -
וויכטיגע שרבעט ,נשר אויך צו פ6רגרעסערו די מעגלעבקייטן שרחנצונעמען וושס
.
מער תלמידים -קטנים תשם וועלן ווערן גדולים ,חי אץבנגעזשגט און גרוים איו
דער זכות פון 6לע שטיצער און סוער לטובת דעם מוסד ,געבענטשט צו ווערז
מהשם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה אין שלע בשדערפענישן ,בגשמיות
יחד . וברוחניות גם
לאי)-
.
חי " ב ע ' . 212התו ל . ראה לקו " ש ) .
. . .מ " ש בעניו הנתוח דסראסטאטע שכיון דכא ע " י חולי -הוי בידי שמים
וכו ' הנה מלבד שבכגח דא הוי תחלתו בידי שמים וסופו בידי אדם -הנתוח ממש .
שבזה כמה דיעות והובאו באוצר הפוסקים לאבז העזר סי ' ה ' עי " ש הנה הפעולה
שבידי שמים בנדו -ד ,איז לה כל שייכות להעדר ההולדה כי ע " פ רובא דרובא נתוח
זה עושים מפני שהפראסטאטע מתחלת לדחוק על השבילים ובמילא הש " ז והמ " ר
יוצאים לאט לאט ומובן שאין זה ענין של סירוס כלל ,בז מ " ש שזקן ואינו ראוי
להוליד כו ' הנה לפלא איך יבחיז ומי הוא שיבחיז אם עוד ראוי להוליד א " ל ומעולם
לא שמעתי שהרופאים נוהגים ככה מלבד השערה בעלתא ,שמגיל ידוע ע " פ רוב איז
להם ילדים ,כן מה שרצה להקל מסני שהנתוח אינו בביצים רק סמוך בגיד גם זה לא
) ( מתכתב ג ' מנ " א חשן ב). הבנתי מהו הנפ " מ והרי כרות בכולם אמרו ( יבמות עה ,
שיחות הוספות /אמור לקוטי 5 ~4
, . .במ " ש בעניז הפראסטאטא שהוא סירוס שבא ע " י חולי ,הנה חולי
הפראסטאטא אופנה אינו נוגע להולדה כלל וכידוע שהחולי הוא הגדלת
הפראסטאטא וממילא מתקטן שביל המ " ר ,כן בעגיו זקן ואינו ראוי להוליד הנה
פשימא שע " דין יש מציאות זו ונוגע ג " כ לעניו מינוי סנהדרין וכן לכמה ענינים י
אבל צריך עיון למצוא בחינה שתה " מחלטת ע " פ דיו תורה שפלוני אינו ראוי
להוליד מפני וקנותו דפשיטא שאיז תלוי בשנים ,ופשוט . . .
:ממנחנ נ 1 ,ת א הש . ,י :
..
[-
י, ,
נגד הרדב -ז שהוא דוקא שהובא ( סתס " ח ) תמוה * ביותר לפסוק כהפר " ח .,.
רבנן הקן ,ערוך השולחן , לפסק הלכה בכל האחרונים :מג " א ( סי ' תצ " ו ) ,באר היטב ,
ממונקאטש ) . משנה ברורה ,נמוקי או " ח ( להגה " צ
בנדו " ד שיצאו להרויח -אפשר גם הפר " ח מודה -עי " ש .והעובדא [ בפרט
תוכיח -שמאריך שהותו בחו " ל יותר על המשוער ) ' ילדעתי פשיטא שינהג יו " ט שני
של גלות . ..
( מתכתב ת " ק אדתר ' ר שליט .א
.
) '
.
ז' כיצר לנהוג ביו ט שגי של שגתים ישזל לרב *.
עם תשת מ ה ק לחו " ל למשר יאגד משמע כמעגה ) .
:ך - ,ר. גלייח ופסק לנהוג רק יום זחך כדין מי ובעתו לתור . ..
י4נ .י :מי .ו . רפה לקמש חי ' 1ע ' ')
:בני: - -
היש לעת " ל ) - . . .מזכיר שהתמונה נעשית בחוה " מ .וכדאי לברר ( בנוגע
לעשות פוטו בחוה "מ ,ובפרט עתה שע " פ רוב מכוונים כו ' .
' חן ( מתכתך :עש -ק ~ רשח קדושים תהיו .ה .המכ
505 שיחות ל " ג בשמר / הוספות לקוטי
ל " ג בעוכור
ב " ה ,פסח שני ,
כ ' ,פ ' אמור גו ' ואמרת ,
נ .י . ברוקלין , ה' תשל ' ז .
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
הרי הזמן גרמא לעיין בתורתו ,כולל ג " כ -לעיין בפרשת ימי חייו ,
שהרי חיי צדיק עלי אדמות -תורה והוראה הם ולמדים מהם דברים הרבה ,
ובפרט אשר הכוונה בזה להמסופר אודות כ " ז בש " ס ,זוהר ומדרשים -תורה שבעל
פה ,שענינה לא סיפורים ח " ו ,כ " א הראה שניתנה למשה מסיני ,
לעיין על מנת ללמוד מזה ,כל אחד ואחת ,בנוגע לעצמו ועד -למעשה
מעשה . בפועל ,שהרי גדלות הלימוד הוא שמביא לידי
.ונ .ה.זפ .ום .ג' 1מ : 1ענינו איו -עם איו ניט"
.
קרן
דבה -ב בפ .ש כנשנה וו האס מתרכיז -ראה שוית מהרש ,ס ח .
י. (,
פאריבטעו .
מאלהאחרון
) תענית כשחל
שלע מע 1קעו (
שי ענינו ראה אוה ,ת נהעלותר 1ד שמז )
הוא ) . ננ " כן ' ד ,ב ) רבכי , (
, . ..
נ ( ובהערות לשם ' -רושלים תשב -ח ) .ליקוטי מהרי ח פ ש .ש
הקטניפ ( פרש ' עה ' פ .וראד ' במות עי
אמר נו .אמרת :להנהיר גדוייפ
. , סי-
.
ע או ח סת ? ג ובשו ' ע אסמו -ר הזק ( . . ( טושו הנגיד ענינו וטעמיו מ 9רש ' ס [ ) 119ק ' ט עיד, [ עומר : .7
י ,בעומר -בחיזור ,המשן ודדר .ב .
.
(
( 7דחסי7ות ( דרושי שפ ) ,רכז ע ' ד הסוד (פ ? -ה שב -נ ,פ -ז .ועוד 1 ,ע.
)
ד .ה , ,זספרתב לכם ,אמור תיס .ה אני לדוס .תש .
ד ). 1ע י. ו ,ד-
.י
י
.
ואבמ ל
צוה דרשנ ' .
נעומד 1לו זשאני
הד ' ז' גדשומע ' וידפ סשמ ,ד סק -ט ) לשמוח בו
בהניץ ,ר ) . ואגהיק סכת . אקמיח :ש אינב ח " ס בשרש נ " א ת " ס ר חנ " 0 . . ח- צדק על חי ,
ואייד ,ח המחוד . .מעשה :הל ' ת ,ת לאדד .ז פ .ד .ה ,נ (~7
כו ' ( אבל ) אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת ובלשונו חדי ר " ש ואמר התם .
ה ' אתכם וכתיב אהבתי אתכם וגו ' " , את ה ' אלקיך וכתיב מאהבת
ומזה ההוראה בנוגע לפועל ,פעולה עם בנ" י ,עליהם אמר רשב " י אתם קרוים
אדם " -בחביבותא תליא מילתא " ,מבצע אהבת ישראל ,לכל נפש מישראל למגדול
ועד קטן ,
וכתוצאה מנדית ,הרי עוזרו בכל המצטרך לו הן בגשם והז ברוח ,עאכו " כ בדבר
המביאו לחיי עוה " ז ולחיי עוה " ב -השתדלות שילמוד התורה ומצותי ' ויקיימם
בפועל -מבצע חירך ומתוך אהבה ,וכהוראת רשב " י שקרא לתלמידיו חברייא ,
מתחיל בחינוך והשפעה בנוגע לתורה ,וכהוראת חיי רשב " י וחבריו ,אשר תורתן
אומנתו -מרצע תזרה
לימוד המביא לידי מעשה ,וכמחז " ל אשר ( גם ) לרשב " י צ " ל דוקא " למד ע " מ
לעשות " -המצות ,מ [ צט תפגיז ,אשר הוקשה כל התורה כולה ( המצות ) לתפלין ,
וכל תרי " ג מצות רמוזיו בה ,כמש " כ בזהר ,
מבצט נזוזה -הכוללת והשקולה כנגד כל המצות ובלשון הזהר " ועל ידה לא
כו ' למעבד פקודי ' דמאר " ' , ינשי ב " ג דוכרנא דקוב " ה לעלמ
-
מ [ צט צדקה -אשר היא שקולה כנגד כל המצות ואמר רשב " י אשר צדקה
כובשת על מדת הדיו ועל המורענות כדי שלא יבוא לעולם ,
ובודאי אשר מיוסד על אהבת ישראל -יוסיף אומץ בההשתדלות אשר תה "
הורתו של כאו " א מישראל בסהרה וקדושה -עי מבצע טהרה המשפחה
יהף ( גס ) גוסו טהור וקדוש -עא מבצע כשרות האכו -ש , ואשר גם לאחר זה
מלמעלה . ובפרט ע " פ דברי הזוהר דבל המקדש עצמו למטה הקב " ה מקדשו
,אמי. ותוצאה מהם סנצע [ ' ח הדא סנאט ( [ . -ה 1נכלל צעקה :ומובז אשר בכ . .. ' ( 1ך ח [ ה
הרם . 1 - מק -מ למחיג קעט ,ב בשט וראי 111ךרייא :בו -כ פעמיפ בנהר ,
דליל ונניא , .ה ילעג יבם ,אמור תרס,. א. אצען הא1מ ( חן :שבח יא , "
געומר -עפמש -כ בד
ילעג התויה . מייחדת
דפנימיות שחכות
מעת ה:
בעומר הוא ימקג
אשר ( נל ' "
ה.ב. ' רושלמ ' נרכנת פ -א ; עשנה : .. : '7
1ן 7 -ש1ן הנהן . .ומאר ' ' ! חיו רסג ,ב .
צדקה 7 [ . .המצנח :נתבאר בתניא פל .ו . [ ; [1
ובבוא ערב שבת קודש -בינם ל -ג בעומר הבע -ל -וכל ערב שבת ויום טוב
הבע " ל -תפעול ההשתדלות במבצע גש -ק ,ארור כל נשי ובנוח ישראל -בלשון
הזוהר בעיא בחדוה דלבא ורעותא לאדלקא בוצינא דשכת דהא יקרא עלאה היא לה .
וזכו רב לגרמה למזכי לבנין קדישיו דיהון בוצינא דעלמא באורייתא ובדחלתא
ויסגון שלמא בארעא ויהיבת לבעלה אורכא דחייז ' -
כי כיום הששי זה אלף הששי יחזר הקב " ה אחרי אבדתו כנסת ישראל ובאו
האובדים בארץ אשור דא צדיק ( צדיקו של עולם ) וכנסת ישראל ,כי כמה חביבין
ישראל לפני הקב " ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן -כדברי רשבע -
ויה " כ " ז במהרה בימינו ממש ,ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ,בגאולה
האמתית והשלימה ע " י משיח צדקנו ,
בכבוד ובברכה
" 4ק וע
אותם ' ע " פ המוזכר למעלה גודל החביבות דרשב " י לתלמידיו עד שקרא
בקביעות " חברייא" ,ועד כדי כך שבכ " מ שהזכירום חדל יחד ה ' ז בתואר .
רשב " י
וחבריו " -הרי זה גם הדגשת שייכות חינוך תלמידים לל " ג בעומר ,ולהזכירם בכל
עת ובפרט ביום זה ,על גודל המעלה של .תורתן אומנתר -ומזכרון למעשה ,
שילמדו על אתר פסוקים מתושב " כ ומאמרי רדל מתושבע " פ ,וכן יתרמו לצדקה ,
ולהסבירם הבטחת ה ' ע " י ישעיהו נביאו :ציוו במשפט ( בחורה ) תפדה ושבח
בצדקה ,
ולעוררם על הצפ " להגרילה ע " י משיח צדקנו ,שמחכים לו בכל יום שיבוא ,
וכמאמר רשבע האמור :כמה חביביז ישראל לפני הקב " ה שבכל מקום יללו שכינה
עמהן כו ' ( וכשנגאלין ) שכינה עמהז שנאמר ושב ה ' אלקיך את שבותך .
דחיין :זח -א מח ,נ . .. בעיא
א. קיום .בקוקי תשרעו : -ראה סנהדרין צח ,
בהעלותך . שן ציון :ילקוט שמעוני ר " מ רות. . ,הששי כיזם
שתירת [
כדברי רוכביי :זח ' א רגז ,א .מגילה כס ,א . .
מה . כתר ש " ט ( ואו " ח להה " מ ) ד " ה איזהו שוטה המאבד ובאו [ , .ציון
האובדים :ראה ויחי
ל ' ה ' לאותות ולמופתים בישראל מעם ה ' אנכ ' היידיס אשר נתז , ישע ' ה : 1שאמר :הנה .. .
ח ~ מיד ט
,
כשים יהיו לאותות למוסתים שתתקלס תורה הם החימיד ' ם שחביביז עיי .
בישראלהשגז נהר עיון ובפרשי :
גבאות
בג " . ברש ' -שט :ואתם תלוקטו לאחד אחד י .ג, . שבוהך :דברים .. [ ש ,
שיחות ל " ג בעימר הושפות , לקוטי 508
הזה סד ה וג ' עניו נחל איתן . . הגי צ ד ה עד " אדהאמ . . תרל ,שכחד :נת' בארוכה נס
והחריק [ ( ד
בהמשך [ עמך .
נ (
.כ דרושי רבותינו נשיאינו ועד לב . .ח אדמו"ר ד " ה אני לדוד ' תי .
? 1 1מו א ) ונכו (
,דיס מס . . 717א שמחה :ראה משנת הס תשיחו
ומ [
1ע71 ' .
' אתר פ .א מ .ו :שמחה גדולה . שמחה :ראה ד ה ' 717א -
. " תיע.ח . -ה יהני 1עניו הילולא
ונכפר 7רש2 אן ' 1 [ . .הו :
. . , , , , , , , -, המו ל א ' 17 ,ן 1 : ] ח ,ח ) 1 : .י
ל. המו . ואפז . )4 , ל ,ו, ,
7 1 7 ( : , . ..
, המו " ל יאיןך . "" ' ,ךא [ וכה ל17י -ש חב א - , " ,- : י -ין
509 שיחות ל " ג בשמו / הישפות לקוטי
איו כדאי שריינצוטרשכטו זיך עכ " פ איו איין נקודה מון די אומששצבשרע כחות
פון רשב " י 8 -נקודה וושס השט 8ספעציעלע שייכות צו יעדן אידן ,אפילו צו 8
8בעל מדריגה , גטר פשוט' ו אידן ,ועל אחת כמה וכמה צו
8מערה במשך פון כידוע השט דער רשב " י געמוזט אויסבטה8לטן זיך אין
צוועלף י8ר ,אוז דערנשך נטך 8ישר ,צוליב זיין שטשרקייט איז אויפצוהאלטן
אידישקייט אין דער צייט פון די רוימישע גזירות .בשעת ער גייס ענדלעך שרוים
אויף דער פריי איז אייגע פון די ערוטטע זעכן -הויבט ער 18נשכפרעגן :איבא
מייתא דבעי ( תק ( נ " - ,איז דש עפעס 8זשד וואס מ ' דשרף מתקו זיין ? " און ער סוט
זיך בשלד פרייו איז דער ז8ך ,כטטש עס השנדלט זיך נשר וועגן איינשפטרן אידן צו
משכן 8ז אומוועג :שבער וויבטלד דשם איז געווען 8ז ענין פון צער פשר אידן ,דערי
צייט ביז ער איז מתקן די זשך למעשה 08השתדלות און נעבט עס אים און ער גיס
בפועל.
58געזעסן דרייצן ישר אין 8מערה אין זשמד ,קומט ענדלעך שרוים ,מיס
גרויסע קערפערלעכע יסורים -איז מיט וושס הויבט ער - 18ער נעמט זיך נשכ .
פרעגן תיכף וואס מידשרף מתקן זייה און -מעשה עיקר -ער וו8רפט זיך שרחז
אין דעם ,ביז ער טוט אויף בפועל ממש .
פשרשטייט זיך ,שז מען קען זיך כלל ניט גלייכן צו שזש ווי דער רשביי ,שבער
וויבשלד שז דער סיפור איז 8חלק פון תורה ,תורה -שבעל -פה ,וושס תורה איז
מלשוז הראה ,אי זיכער ,שז יעדער איד איז בכח צו ערפילן די הוראה ,צו טשז איז ,
דעם דשזיקן גייסם איז דער דשזיקער ריכטונג און מצליח זייז ,בפרט נשכדעם ווי
דער רשב " י השט געוויזו דעם וועג אוו השט דורכגעטרשטז די וועד ,
אויב טשן 8סידן 8טובה בגשמיות -אפילו בלויו צו פשרשסשרן 8ז אומוועג
בגשמיות -איז מזוי גרוים ,על אחת כמה וכמה ווען מ ' קעז אידן ווייזן דעם וועג
( גיטי ( .
רע [ חות :להע ר ממחתי שנו מידותי שמייותי תרומות מתר מוה מידותיו של רע ,ק .
"
[ א משאצ ,
א ). סו ,
1 .
או .ה סו ,ס ק .הל' ת ,ת לאדה . )1 .
בתחלתו .
. ,
.
[ פ ( ע : 7שנת לג ,ב .ושב וראה תקוני נוהר
ציית :אף שתורתו אומנתו שבח יא ,א .טושו ע ( ואדה
סע .א).
. . 9
"
ערד ( ע
.
נ ט
נ'
. .
מיטרא . ואתי 1נס ,ב ) רבד כו ' אתו לריש בז ' . ( קלא ,
מהמאורע ( זח
יותרמי ' . 1
עוד 0א שוהו
אבנת .נפרען :
עיקר : מפשה "
ויי
שרשנ , ויהמר
סי הוא .
מהימצא .רב 1ו : א ) רעיא
ננוון למשה אהגת
ממדריגת ( סג , מני שאלף
בתנ " צ פס -ד אחדד מ "
חלק :ע . .
להשגוצ ( . .
אפילורטב - לגשתגל צ ערבך לבו
נ ( 77ט "אשר
קע ( ' 1 ואיזהו
מע1 .
.
שקבל משה כשעלה לקבל יוחרת שניות ( עמה -מ סב ,ד .וראה גס יאותווראה
אור זחת ונתעלהובכ מ ) .
משהב' .שז ,נ .
ניצוץ דש , הי '
סידור שם . . .
. . ,,
לב נ .הונא ונתבאר בד -ה להבי ניו ה לויא דרשב ' תרע ' ס .
" ואילך ) . ( סה מ תרע -ט ע ' חיט .
נ. הנראה :זח -ג גג , .. תרה
,
( כמדב -ר פי -נ ) 1 ,שאין ,מנקש איא לפי כנח . .י ער9י7ן :במחז .צ, . ניצער
,.
ע -ד הב " בנקיעת גינאי נהרא ( חול ז .א ) ניב שבא לאחי ' קרי -ס . ז ( ר [ געסראסן : .. נ [ דעם
"
שיחות ל " ג בעומר / הישפות לקוטי 510
הוי אוו פשרשפטרז וועג ברוחניות ,חשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך
לעשות צדקה ומשפט ,גיין שלייז אח שזוי ערציען די קינדער גהז אין השחס וועג
דויך פשרשפרייטז אידישקייט ,תורה און מצוות ,אינשליסנדיק די תורה פון רשב " י
איז זיין ספר הזוהר ,פנימיות התורה ,ובסרט 8ז דשם השט 8ספעציעלע שיינות צו
.
אונזער דור ,עקבתא דמשיחא ,וולס האי ספר הזהר יפקון ב ' מן גנ ( תא ברחמים
ברחמים ) . ( טיט דעם דטזיקן ספר זוהר וועלז אידן שרויסגיין פוז גלות
. *
אח דש קומט מעז צו 8צווייטע ,נקודה פ8רבונדז מיט רשכ " י -ווי שזוי הויבט
8ז און עפענט אויף רשב " י " חיכורא דילך דאיהו ספר הזוהר " זיין חיבור דעם
זוהר -
גלייך בשם שנהויב איז הקדמת ספר הזוהר :בראשית רבי שמעון פתח הנצנים
נראו באהץ בו ' מאן מקיים עלמא כו ' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגיז אינון רבייז
דעלמא עלמא אשתזיב ( אין טנהויב .ר ' שמעון האט טנגעהויבן :די בליאונגען השבן
זיך בטוויל אויף דער ערד . .ווער איז מקיים די וועלט . .דער קול פוז קליינע
גערטטעוועט .
) קינדער ווטס לערנעז תורה ,און צוליב ריי ,ווערט די וועלט
איז דעס אמת תורה טרייעו חינוך פוז אידישע קינדער ווערן פטראיינציקט די
ביידע אויבנדערמ8נטע נקודות ,
'ט . 'ח. שטו וירא , ! ( . . אש - :
שב ) . .
חרה אוו הצגה :ראה דיה ציון נמשפט ( לקו ת דכריס .אוה -ת . . צתה והשפט
תילה . 1 ( .ק : ,להעיר ממכות יז : 3 ,דילידת אימא בר ' שמער . ( -נ ' שמען
ינ . . ,
נאר :שה ש ב , ( ה ( צ ,ם ( ( .א,
,
נ ' ת רב ' 1שבתסומא אשח ' :נ :הוספה עי 1ה אשר .אין העולב מתק "פ אלא נשביל הני תינוקות שי
קיט ,סע .ב ) .וכגר העירו ממחוסל עה ,פ הקול קני ' עקב וה ' ד ' ב כו ' נזמן שקולו שי יעקב מצוי בנתי כנסיות
יישנ ' . ועוב ) . קיא ,א ,
תלמידים ) רעני (כ .זח ' א
החינוך ( פב ,ד , עשו ניר
מיוחדה אי ,חינן
הידים :ידי
שייכות (
. ה.
.
-ראה בסה ,מ תיכ ( 1 -ס ע רעד ואילך ) .
ואומר 119 1 ( 1אלישע 1דער :להעיר שהנעש ,ט קודם שנתגלה ה -ע11ר -באהעלפער -למימד תשב -ר ( .
. . .
הש . .ר וכו ' ( סה ש תשיא ע ' , 116בכ מ ) .ועד 1הד מ קודם שנתוניה ה " מלמד
ואילך )
מן ,,אאמו ' .
עמהם ב " רו
( לשת כרך
ו ,כ אן שגס הקט ' 1ב ' תעסקו בהפית היהדות ,תורה ומיוות
פנימיות התורה ,כדברי הרשב -כד ' הא קרש ל ' ומ ' משיחא
,נ שכו
. כויל
' ימדו
יכיי לקימא ומיני יאשכהא טמ' רין דחכמתא מח .א ולח ,א .ועזי-ש קנז ,א) .וראה זח -א צב ,סי
נק :י1ח :
.
. .
כתובות לג ,כ ) נ )
( צ ' קט פאר " . .
- % ח"
. . ,.
(ו ; ן
גמעשה דר '
אפיין
,
.
(
נדירו של הרשבץ שינוקי ג יו סתרי תורה .וראה קדושת לוי פ ' חיי . הי
511 שיחות בעומר ל" ג / הושקת לקוטי
וכל המרבה הרי זה משובח -ביז 8ז יעדער אידיש קינד זשל בשקומעז רעם
חינוך און זיק 8שומר דרך הר ' איו דער פולסטער משם ,לדור ודור נסטר תהלתך
מיר " דעת ויעלז
תהלות .
דור קינדער אוו צום גשנצו דור קינדס קינדער
" ( דורך דיבור און דורך דעם צוגעסשסטן חינוך ) דיינע
. ציילן
צום גאנצ -
* *
ויהי רצון 8 ,ז מיזשל טשז איז דעם שלעם אויבנגעזשגטן -בתוככי הפצת כל
התורה ומצותי -און מיס שמחה ,שמחה גדולה -און דער זכות פון ל " ג בעומר ,
דער משג טוו רשב " יש שמחה ,וושס דער רשב " י השט געוושלט שז שלע אידו זשלו זיר
משתתף זיין איז זיין שמחה ,וועט זיכער ביישטייז יעדז איינעם אוו אייגע וושס וועלן
טשז אין ענינים פון תורה ומצות בכלל אוז אין די אויבנדערמשנטע זעכן במיוחד ,און
8ז מ ' טוט מיט שמחה ווערט אויפגעטשז מיט נשך מער הצלחה ,וזכות הרבים
מסייעת ,
ין שמחה :פע -ח שער ספה " ע פ " ז .ועפמש " כ במהר "ו ( הובא בש -ך ין -ד
רטב -י
דער
סשמ
להאריק
.בם -ש אודות השינוי בהנוגע לל -ג בעומר חשר שהמאמרים וכו ' הוא בבי -ת , . .
אף שנוסח הספירה בכל הימים וגם בל " ג בעומר בכלל -הוא בלמדה * ,ומבאר זה
בארוכה .אבל הטעמים שמביא לשינוי הלשת יש להם מקום גם בשאר ימי הספירה
ככתיבת מכתבים וכו ' ,ולאידך גימא -גם בל " ג בעומר ,בענינים המבוארים בדא " ח
הרי נוגעים גם הימים שלפני זה ,כיוז שהבירורים והעבודה הם מדרגא לדרגא וא " א
להגיע להוד שבהוד עד שעוברים הדרגות הקודמות - .וביני לבינו רק סברא אחת
" מו . 7 . וד. 3 לקו ש חיו ע ' . יימ ) .
שיחות ל " ג בעומר / הוספות לקיטי 2נ5
.
נראית לי בשינוי הנ -ל ,ופשוטה היא ביותר והוא ,אשר הרי רבו הדיעות לספור
בבי -ת ,ובשעל -הנה החידוש הי ' הנהגת מנהגנו לספור בלס " ד ,ומובן שהקפידו
על נוסח הספירה עצמה -לשנותה מתאים לכל הסברות שנאמרו נהחילוק שכין
נוסח בעומר להנוסח לעומר אבל לא הקסידו בהשינוי בענינים שאינם מדוייקים כל
כך ,וכמו בתאריך מכתבים וכיו " ב ,והוא ע " ד שבשלשת החלקים הראשונים שבתניא
מדויקים מקום נאמר גו ' מקום שנאמר כו ' ( שלדעתי הטעם כזה כמרז " ל כל פסקא
וכו ' ) ,אבל באגרת הקדש לא דייקו בזה .וכמו שהעירותי בפתח דבר למפתחות
לתניא ומטעם המובן לא רציתי לפרסם טעם זה . . . .
. '
מאגה " ק סו " ס יג . . .
גימ .נימוח המו ,
[ [
, בחילוק אס בבי " ח או בלמ " ד ,וע " ד הנ " ל ,להעיר גם
י ,י , -
במענה על מכתבם מי " ג אייר ,אשר נתקבל בהיום הבהיר הוד שבהוד הילולא
דרשב " י ,דרשב " י פתח את צנור ההשפעה דהעניז דועלי תשוקתו בשני הפירושים
אשר על ידי פתיחה שלו ביכולת ובכח כל אחד מישראל להגיע לזה ( עיין הקדמת
קונטרס ל " ג בעומר תש " י קונטרס עת * ) וע " פ הידוע בשייכות דרשב " י אחי ' השילוני
הבעש " ט ורבנו הזקן ה " ז נוגע ביחוד לכאו "א מאתנו המקושרים לרבנו שקו ע " י
ממליי מקומו הם נשיאי חוו " ד לדורותיהם עד ועד בכלל דכ " ק מו " ח אדמו " ר
זצוקללה " ה נבג " מ זי -ע ,
אשר בהנוגע להנהלת צעאגו " ח וכו ' . . . השקו " ט שהיתה אצלם בו כותבים ע " ד
, הנהלה הקודמת אמרה שקשה עלי ' העבודה כו '
ומובן אשר ע " פ הנ " ל בהענין דל " ג בעומר שענינו נמשך על כל השנה כולה
וע " פ הודעת הבעש " ט בשם משיח צדקנו אשר ביאתו תלוי ' לכשיפוצו מעינותיו
חוצה .הנה פליאה גדולה אשר אותם שזכו לעמוד בהנהלת עבודה כזו יאמרו שקשה
עליהם העבודה וכו ' בה בשעה שזהו תכלית כל סדר ההשתלשלות ובריאת העולם
הזה בפרט כמבואר בתניא פרק לו .מובן שהחוב והזכות של כל אחד מהחברים
לסייע לההנהלה בעבודתה ככל אפשריותם ,אבל להשתמט מזכות גדול כזה
.
מלהשתדל בזה בתוספת אומץ ,לכאורה הוא נגד השכל מובן שאין פירוש מכתבי זה
הצעה .כי הרי כל עבודה כדי שתתי יתתי להתערם כהנ " ל ואפילו לא כדרך
ובהידור צריכה להעשות בלב שמח ולא בדרך קבלת עול בלבד ,אלא לעורר על
פנימית עבודתם כמו שהגני רואה אותה שצריכה להיות ועל היחס שצריכה לעורר
עבודה כזה ,והשי " ת יברך ויצליח את כל חברי ההנהלה בעבר ובעתיד להוסיף אומץ
בעבודתם בשמחה אשר זה גופא ימעט העלמות והסתרים וההצלחה תעלה מעלה
מעלה .
בברכה להתקרב עכ " פ לאט לאט לפתיחת
רבי שמעת בעל ההילולא דבחד קטירא
אתקטר כח בקוכ " ה ובגין כך ועלי תשוקתו .
) ( מתכתב י -ח איר תשי " ד
לל44יי)-
לא 1ז ' על ימה בעומר תשל ,ה ( נדפס בלקיש חי ,נ 235 ' 1ן ) כליי דייג נמענה לשאלה ( נמכתם ) .
רשב " י ,זי -ע " .המן .
לנ444י) -
בנועם קבלתי זיע מכתבם מכ " ד ניסן עם המצורפים לו ,ותנוח דעתם כאשר
הניחו את דעתי בבשורתם הטובה מפעולותיהם ביהדות בכלל ובהפצת המעיינות
ביחוד ,ובודאי יוסיפו בזה הלוך והוסיף וכדרישת השעה ,וע " פ המבואר בכ " מ ,אשר
ככל שמתקרב רגע הגאולה האמיתית והתחלתה ,הרי כל רגע ורגע יקר ומתגדל
ערכו ונעשה יקר ויקר עוד יותר ,כיון שצריך למהר להיכוז לביאת מר הוא מלבא
משיחא ,ולכן צריך לנצלו ככל האפשרי ,והאריכות בדבר הפשוט למותר ,ומזה מופז
ג " כ המענה על שאלתם לל " ג בעומר ,אשר פשוט ופשיטא שהשייכים לזה צריכים
לסדר נסיעה למירע . . .ואלה שמאיזה סיבות נכונות לא יוכלו לנסוע ,בודאי יארגנו
דבר המתאים והתועדות בירושתם ,ויתאימו הפעולות עם כל הסניפים והחברים ,
האמור . ותהי ' בהצלחה ,ואחכה לבשו " ט ומפורטות בכל
לל44יי) --
שיחות ל " ג העומר הושטות / לקוטי 514
והיפוכו : ן דבר בשייכות צו " צפון " געפינט מען א. . . .
פון איץ זייט זאגז חז " ל ' ,שז די וועלט איו במשטפו געווטרן אין 18אופן 8ז " רוח
צפונית אינה מסובבת " -צפון איז געבליבן טפן און ניט קיין פשרענדיקטער ,אוו
דערפשר קומעז פוז דטרט ענינים כלתי רצויים ,כמש " נו " מצפון תפתח גו ' " :
דער עניו פון תורה איז ( כמחז " ל ' ) " -בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה
.
תבלין " :וולס דער דיוק אין דעם איז -הביין " י :דער עניו פון " תבליז " איז ,טז
.
דפס מ8כט גוס און געשמחקער דעם מאכל איז וועלכז מ 'גיט טריין די " תבליז .
ועד " ז בעניננו :שלימות ענין התורה איז זוען דורך תורה איז מעז ( ניט נטר מבטלר
דעם יצה " ר ,נטר אדרבה ,מ ' איז ) " מתבל -אוז מ ' מטכט " זיס " דעם יצה " ר ,טז
בשני יצריך " .וע " ד מעלת " בכל לבבך - אויד ער ז8ל נתהפך ווערן לטוב ,כמחז " לי '
" זדונות נעשות לו כזכיות " יי , שלימות התשובה ,שז
" יתרון לחכמה מן מז החושך " ' י און האור דעמ8לט קומט צו דער " י17ר ~ ן
הסכלות " " ,וכמעלת בעלי תשובה אזיף צדיקים ,ד " מקום שבעלי תשובה עומדיז
צדיקים גמורים אינם עומדיז ( יכוליו לעמוד בו ) " ' י און ד ס איז אויך דער צווייטער
.
"
ועוד . פ.נ . .
נ -נ גה ,ריש ע נ .פרקי דר ,א ו)
.
יד .פ א
זנריפא ,רבה
' רמי ' )) 2
(
המשיח עתיד לבוא מ ? פוו שנאמר ( ' שץ " מא , כא ) :המלך יאות דביר ס ב
שס1( ,בדנ ,ר הצאת לינערמאז ' . . )1
נסזפו . כה ) העירות ' מצפת ויאת ~ .ראה לקמו סץ ' ף ג '
אינו .
עהיפ ( יכ אבל נרד ל הוא כנפנים .וכיה כיי ,ש דנריס . הובא .אשר ? פנת. .
איא תורה ' ) .
נו לא
כ.
שנבדכ ,ר
.
לן)
6
פירוש
) ]2
"
]
קהיתיד
כרכות כ ', ,נ .נ .הגירסא א וו )ן
14
יעמוד .
פ'1 - איןס .הי '
כ ' 71ןתשובה . הוא' פ )
ברמנ , הרמגשהעתיקהוכן
מכתיי בגליו ) , כדק -ס (
הגירסא ( הובאה דיוק
ביאור הערה ) 29
כולך 'ו ' 240 , .
ד .וראה לקו ,ש ח ט ע' . ה
5נ5 שיחות ל " ג בטמר / הזיפות לקוטי
וושס דשם איו דער " יתרון האור " צפנת " ' - פירוש אין " צפון " -מלשון " אשר
דוקא . וושס קומט " מן החושך "
.
אח דערפשר איז משיח פשרבונדן מיס צפ " 11דוקא ,ווייל די שלימות הבירור
פון צפון " וועט זיין בביאת משיח צדקנו ,ווען עם וועט זיין דער ( " ואת רוה הטומאה .
יאיר " וי 8 ,ז " צפון " שלייןיי וועט דייה כיום נ8כמער ) " - אעביר מז הארץ " ,י ,אוו
מאיר זייז .
! ' לא תחסר כל בה " ( און -זי איו דער עיקר כל . ב .אויף ארץ ישראל שטייט
העולם כולות ,ביז שז מתמצית א " י שותה כל הארצותיי ) ,
איז א " י איז ד 8 8מעיו (ודוגמא ) פון שלע ענינים וועלכע געפינען זיך בכל
העולם כולו ועד " ז בעניננו ,די צוויי קצוות הנ " ל איז ענין ה " צפון " .
הטוב ; " -רוח צפונית אינה מסובבת ' און עס איז דער תפתח אויף היפך
ולאידך ,דורך דעם וולס " פגו לכם צפונה " ,וולס דשם גייס אויף תורה ( כנ " ל ) ,איז
מעז מהפך דעם ענין בלתי רצוי וולס אין " צפוד ,ובמילא ווערט עס שן עניו פון
" יתרך האור " -
זיינען אויך ד 8אין צפונה של ארץ ישראל :אע " פ שז עס זיינען ד 8ערטער איז
א " י ( מזוי ווי ירושלים וכיו " כ ) וואו עס איז לייכטער צו אויפטשז ( איז אייניגע עניני
טוב וקדושה ) ווי איז " צפוז " פון א " י -איז שבער דורך דעם וולס מיטוט אויף איז
צפון און מ ' משכט אים איבער אויך אין די ענינים מסוימים ,ווערז זיי נשד באופן
.
נעלה יותר פון גשנץ א " י ,ביתר שאת ויתר עז ,כ יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון
החושך ". האור מן
וי " ל ג .אייגע פון די שטעט וועלכע געפינען זיך איז " צפון " פון אא חרז צפת .
התיבה ) טז איר שייכות צו " צפון " איז אויך מודגש בשמה -צוויי אותיות ( -רוב
" צסוו" . פון " צפת " אוז די ערשטע זיינעז די זעלבע ווי אין
איז מודגש אץ וושס דערפשר יש לומר 8 ,ז די מעלה הנ " ל אין צפונה של
כמיוחד אין צפת -
געפינט מען טשקע כמה מעלות אין צפת לגבי שאר ערי א " י אין ענין התורה
ווערט שנגערופז " צפוז " כנ " ל ) [ נוסף לזה ם צפת איז איינע פון די " ד ' ערי (יישס
הקודש " יי וועלכע זיינעז געווען פשרבונדן מיט די כוללים וכו ' ] -שז איז איר איז
געווען 8התגלות יתירה ( יתר 11האור והחכמה ) פוז תורה :
ואייך . 106 ע' , ראג באיוכג יקריש ח " ד חי " - 111 ~ 7 אשר . ובמש -ו כשעי מג ) 1 , ) 18
איו נגלה דתורה -דער בית יוסף ה8ט דטרטןיי ( 8דער עכ " פ -בסמיכות
לצפתי ) מסיים געווען דעם שולחן ערוך ,שממנו תצא הוראה לכל ישראל לכל
הדורות ;
חכמת הסוד ( וושס מצ -ע ועאכו " כ בפנימיות התורה ,וושס התחלת המלזי פון
איז עם נסמר " -צפון " ) ,חכמת הקבלה ,איז געווען אין צפת ; דטרטן השט דער
.
אריז " ל מגלה געווען תורתו און עס איז געווטרן מצוה לגלות זאת החכמה " ' י ,און
8ז דטס איז שנגעקומען לדורותיו אחריו ,דורך תלמידיו :ר ' חיים וויטאל , אין טז אופו
בכלל . גורי האריז " ל" ' י . דורך
ועד " ז השט צפת 8שיימוח מיוחדת צו ביאת מלך המשיח ( וושס איז פחרבונדן
.
סיט " צפון " כנ " ל סעיף א ) -די התגלות פח מלכא משיחא וועט זיין בארעא
דגליל" " ,און צפת איז ד8ך אין גלילי . :
וכמובן ג " כ וו דעם ווטס דטרט איז געוועז התחלת גילוי פנימיות התורה
( כנ " ל ) ,ווטס דטס איז דשך די הכנה צו ( און " טעימה " ' י פון ) תורתו של משיח ,וולס "
את " סוד טעמי ' ומסתר צפונ [ תי ' " ' י -וי " ל טז דשם איז אויד דעם טעם שז אויך
התחלת גילוי המשיח כפשומו וועט זיין דשרט .
ראי 'ולהעיר שז " צפת " איז שייך צו ( און פון לשוז ) " צפה הצפית " "' ,ראי ' אוו .
למרחוק ( באנשים ובענינים רחוקים ) ,וולס איז משרבונדן מיט דער גאולה ,וושס
דשמ8לס דוקא וועט זייז וראו כל בשר גר ,לא יכנף עוד מוריך גו ' י ' -ביז איז
( כללות העבודהנ
ד מעלות הנ " ל אין צפת זיינען אויך פ8רבונדן מיט דעם ביאור בדרגת .
( ומעלת ) צפת ע " ד הרמז והסוד ,ווי עס ווערט געברשכט איז ספר " טוב הארץ " ת [ פון
7בשו ( 7מב ,נ ) וראה הקדמה הרח ,ו לשער ההקדמות ונעתקה בהוספה לקונטרס עה ,ה . . ראה אגה ) 24
יה . .
צ ? ונכ מ .
ופעמים רבות נס ' חסינות למשנת חסידיפ ( וראה פס "ד ושלאח ) 1הובאו
שכוו כ מהפ
קהת תש
) 25 - . . ..
סקס. י'7 יד ד ,והמ ה לא העתיק .
י
1
יש
המלך
' .
מהאייז ,חל ן ) ,עמק
ובהקדמתו ואפשר הוא
הקדמתו לכ ' ' 7 . .
חאה כע סקמ
הרשו גנסוף .
שלוממש '
נשו ,טח בזה
לאבלשקו , שה " ש בז ' ,א )האריז
ועוד') ' .וככר יואפ ( וראה
ב .שב ס ,רע א .שב רב ,א .וראה הערה הבאה . . .א .י-נ . ) 27
1 ' א קים