‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית‬
‫חוט ומתיחות‬ ‫•‬
‫תנועה מעגלית –חוקי ניוטון וקינמטיקה‬ ‫•‬
‫משוואות‬ ‫•‬
‫תרגיל‬ ‫•‬

‫ד"ר מיכאל אסא‬

‫‪1‬‬

‫חוט ומתיחות‬
‫חוט‪ ,‬מיתר‪ ,‬חבל או שרשרת יכולים לשמש כמושכי‬
‫גופים‪ .‬כאשר החוט בעל מסה זניחה יחסית לגופים‪.‬‬
‫נגדיר ‪( T‬קיצור ל ‪ )Tension‬הוא כוח המתיחות שחוט‬
‫מפעיל על גוף הקשור בו‪ .‬כוח זה הוא רק כוח מושך‬
‫(לא דוחף) לכן נוכל להגדירו כך‬
‫𝑇𝐹 ≥ 𝑇‬
‫כאשר כיוון הכוח הוא בכיוון החוט‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫חוט ומתיחות‬
‫נתבונן בדוגמה של מסה תלויה על חוט‪:‬‬

‫המסה במנוחה‪ ,‬לכן שקול הכוחות שווה לאפס‬

‫‪෍ 𝐹Ԧ = 0‬‬

‫לכן‪:‬‬
‫⇒ ‪𝑚𝑔Ԧ + 𝑇 = 0‬‬

‫כאשר הם בכיוונים מנוגדים על ציר חד ממדי נוכל לרשום‪:‬‬

‫‪𝑇 = −𝑚𝑔Ԧ = 𝑚 𝑔Ԧ 𝑦ො‬‬

‫‪3‬‬

‫תנועה מעגלית –חוקי ניוטון‬

‫וקינמטיקה‬
‫דוגמאות לתנועה מעגלית‪:‬‬
‫כדור הארץ סביב השמש‪.‬‬
‫הירח סביב כדור הארץ‪.‬‬
‫לוויינים מקיפים את כדור הארץ‪.‬‬
‫אלקטרון באטום‪ ,‬סביב הגרעין‪.‬‬
‫מכונית סביב כיכר (מעגל תנועה)‬
‫קרוסלה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫תנועה מעגלית היא תנועה מחזורית‪,‬‬

‫(תנועה החוזרת על עצמה במרווחי‬
‫זמן קבועים)‪.‬‬
‫היא מאופיינת בזמן‪ ,‬מחזור ותדירות‪.‬‬

‫מחזורית במהירות‬ ‫מחזורית‬

‫משתנה‬ ‫במהירות קצובה‬
‫‪5‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫הגדרות‬
‫תנועה מחזורית‪ :‬תנועה החוזרת על עצמה במרווחי זמן‬
‫קבועים‪ .‬כלומר לאחר השלמת סיבוב שלם אחד אנו חוזרים‬
‫לאותו מיקום‪ ,‬כשכל המשתנים הפיזיקאליים (מהירות‪,‬‬
‫תאוצה ומיקום) זהים למצב ההתחלתי‪.‬‬
‫מחזור‪ :‬מהלך שלם (הלוך ושוב) של התנועה‬

‫בתנועה מעגלית – זהו סיבוב שלם‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬
‫המשך הגדרות‬
‫זמן מחזור ‪ T‬או 𝒯‪ :‬הזמן הדרוש להשלמת מחזור שלם של התנועה‬
‫המחזורית‪ .‬בתנועה מעגלית זהו הזמן של סיבוב שלם‪.‬‬
‫נמדד בשניות [‪.]s‬‬

‫תדירות ‪ :f‬מספר המחזורים הנעשים ביחידת זמן‪ .‬בתנועה סיבובית זהו‬

‫מספר הסיבובים ביחידת זמן‪.‬‬
‫נמדדת ביחידות בשם הרץ ([‪ (]Hz[]1/s‬כלומר‪ ,‬מספר מחזורים‬
‫לשנייה‪.‬‬

‫תנועה המחזורית אפשר להראות על ידי הגדרה של פונקציה מחזורית‪:‬‬

‫)𝑇 ‪𝑥 𝑡 = 𝑥(𝑡 +‬‬

‫‪7‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫מהירות קווית ]‪V[m/s‬‬

‫נוכל למדוד במערכת צירים קרטזית‬

‫‪8‬‬

‫‪4‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫במערכת זו מודדים מיקום‪ ,‬ואחר כך את וקטור‬

‫ההעתק‬
‫וקטור העתק‬

‫מסלול הגוף‬

‫וקטור מיקום‬
‫ברגע ‪t=0‬‬ ‫וקטור מיקום‬
‫ברגע ‪t‬‬

‫והמהירות הממוצעת היא ההעתק שהתקבל חלקי הזמן שעבר‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪9‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫וקטור מהירות‬
‫רגעית של‬
‫הגוף‬

‫מסלול הגוף‬

‫כל מסלול ניתן לתיאור כשילוב של תנועה בקו ישר ותנועה‬

‫בקטעי מעגלים בעלי רדיוסים שונים‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪5‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫בתנועה מעגלית מחזורית ווקטור המהירות משיק למסלול בכל נקודה‪.‬‬

‫למעשה ווקטור המהירות ניצב לרדיוס בכל נקודה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪y‬‬
‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬
‫‪r‬‬
‫‪ɵ‬‬ ‫(גודל המהירות קבוע)‬
‫‪x‬‬

‫מאפיינים של תנועה מעגלית פשוטה‪ :‬כל הנקודות בהן הגוף נמצא בזמן‬
‫תנועתו‪ ,‬הן במרחק קבוע ‪ R‬ממרכז המעגל (שלרוב הוא גם ראשית הצירים)‪.‬‬
‫המשוואה שמתארת את המקום הגיאומטרי של כל הנקודות האלה‪ ,‬היא‬
‫‪x2 + y 2 = R2‬‬ ‫נוסחת המעגל‪:‬‬
‫קל לראות שבהצגה פולרית של מערכת הצירים‪ ,‬נקבל רדיוס כגודל קבוע‪,‬‬
‫וזווית‪/‬זוויות שמשתנה עם הזמן )‪.θ(t‬‬
‫כזכור כיוון הזווית נמדדת‪/‬נפתחת מציר ‪ x‬לציר ‪.y‬‬

‫‪12‬‬

‫‪6‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫היקף‬
‫המעגל‬
‫גודל המהירות הקווית ( המשיקית ) ‪ = V‬העתק חלקי זמן‪:‬‬
‫‪2π R‬‬
‫=‪v‬‬ ‫בהינתן רדיוס המעגל ‪ ,R‬גודל המהירות שווה להיקף המעגל‬
‫‪T‬‬ ‫חלקי זמן מחזור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪f‬‬ ‫תדירות התנועה שווה למספר הפעמים בשנייה שמקיפים‬
‫‪T‬‬
‫את המעגל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪T‬‬ ‫וזמן המחזור שווה אחד חלקי התדירות‪:‬‬
‫‪f‬‬

‫‪2 R‬‬
‫= ‪v = 2 Rf‬‬
‫‪T‬‬

‫‪13‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫מהירות מוגדרת כהעתק ליחידת זמן‪ ,‬וכאשר מהירות רגעית היא‬

‫העתק בפרק זמן קטן שואף לאפס‪.‬‬
‫מקרה של תנועה מעגלית הוא ההעתק ליחידת זמן‪ ,‬כשההעתק‬
‫בפרק זמן הוא הקשת של המעגל‪.‬‬
‫אם נסתכל בקואורדינטות פולריות‪ ,‬מהירות קבועה היא שבזמנים‬
‫שווים הגוף עושה קשתות שוות‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬בזמנים שווים הגוף נמצא בזוויות מרכזיות שוות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪7‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫מכאן הגדרת מהירות קצובה בתנועה מעגלית‪ :‬בפרקי זמן‬

‫שווים הגוף עובר קשתות שוות או זוויות מרכזיות שוות‪.‬‬
‫מהירות קווית (או משיקית) הגדרנו על ידי‪:‬‬

‫𝑚 𝑥‪Δ‬‬
‫=𝑣‬
‫𝑠 𝑡‪Δ‬‬
‫התקבל ביטוי דומה‪ ,‬כשהזווית המרכזית מחליפה את ההעתק‪.‬‬
‫זוהי המהירות הזוויתית (אומגה)‪:‬‬

‫)𝑑𝑎𝑟( = ‪Δ𝜃 1‬‬

‫≡𝜔‬
‫𝑡‪Δ‬‬ ‫𝑠‬
‫‪15‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫מהירות זוויתית‪ ,‬המסומנת באות ‪ – ω‬אומגה‪ ,‬של‬

‫גוף הנע בתנועה מעגלית קצובה‪ ,‬מוגדרת כזווית‪,‬‬
‫כשהקוו המחבר את הגוף שעל היקף המעגל עם‬
‫מרכז המעגל‪ ,‬עובר ביחידת זמן‪ .‬כלומר קצב שינוי‬
‫הזווית ליחידת זמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪Δϴ‬‬ ‫=‪‬‬
‫‪t‬‬
‫את הזווית מודדים ביחידות רדיאן‪.‬‬

‫‪2 Rad = 360‬‬ ‫במעגל שלם יש‬

‫‪16‬‬

‫‪8‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫נזכיר‪ ,‬זווית הנמדדת ברדיאנים שווה ליחס בין אורך הקשת של‬
‫הזווית המרכזית שלה‪ ,‬לרדיוס המעגל‪.‬‬
‫אם ‪ L‬אורך הקשת של המעגל ו ‪ R‬רדיוס המעגל‪ ,‬נוכל לתאר זאת‬
‫בנוסחה‪:‬‬
‫𝐿‬
‫= 𝑑𝑎𝑟𝜃‬
‫𝑅‬

‫➢ שאלת סקר‪ :‬כמה רדיאנים יש ב ‪ 55‬מעלות?‬

‫‪17‬‬

‫נרכז את המשוואות שקיבלנו עד עכשיו‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪ = 2 f‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪V  T = 2R‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪v = ωR‬‬
‫וקטור המהירות הקווי תמיד משיק למסלול וניצב לרדיוס המעגל‪.‬‬
‫כיוון וקטור מהירות זוויתית ניצב למישור הסיבוב‪:‬‬

‫‪𝑟Ԧ × 𝑣Ԧ‬‬
‫=𝜔‬
‫‪𝑟Ԧ 2‬‬

‫תאוצה זוויתית מסמנים באות ‪ ‬והיא מתוארת‪:‬‬

‫𝜔‪𝑎Ԧ Δ‬‬
‫= = ‪𝛼Ԧ‬‬
‫‪𝑟Ԧ‬‬ ‫𝑡‪Δ‬‬

‫‪18‬‬

‫‪9‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫הקשר בין הזווית‪ ,‬זמן המחזור ומהירות זוויתית‪:‬‬

‫𝜔‬
‫𝑑𝑎𝑟‬
‫𝑠‬
‫=‬
‫𝑑𝑎𝑟 𝜃‪Δ‬‬
‫𝑠 𝑡‪Δ‬‬
‫‪ T = 2‬‬
‫‪n =t f‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪T‬‬ ‫‪  = 2‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡=𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪19‬‬

‫תרגיל‪ :‬תקליט מסתובב במהירות זוויתית של]‪. 30[rad/s‬‬

‫א‪ .‬מהו זמן המחזור של הסיבוב?‬
‫ב‪ .‬מהי התדירות?‬
‫ג‪ .‬כמה סיבובים עשה התקליט במשך ‪ 5‬שניות?‬
‫ד‪ .‬כמה זמן חולף עד שהתקליט עושה זווית של ‪? π/6‬‬
‫ה‪ .‬מהי המהירות הקווית ובאיזו מהירות זוויתית מסתובבת‬
‫נקודה המרוחקת ‪ 10cm‬ממרכז התקליט?‬
‫ו‪ .‬מהי המהירות הקווית ובאיזו מהירות זוויתית מסתובבת‬
‫נקודה המרוחקת ‪ 20cm‬ממרכז התקליט?‬

‫‪21‬‬

‫‪10‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זויתית של ‪. 30rad/s‬‬

‫א‪ .‬מהו זמן המחזור של הסיבוב?‬

‫‪ T = 2‬‬
‫‪2𝜋 6.28‬‬
‫=𝑇‬ ‫=‬ ‫]𝑠[‪≅ 0.21‬‬
‫𝜔‬ ‫‪30‬‬

‫לתקליט בערך לוקח זמן של כ‪ 1/5 -‬שנייה כדי להשלים סיבוב‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זויתית של ]‪. 30[rad/s‬‬

‫ב‪ .‬מהי התדירות?‬

‫‪1‬‬
‫‪=T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=𝑓‬ ‫=‬ ‫‪≅ 4.77‬‬ ‫𝑧𝐻 ‪≡ 4.77‬‬
‫‪𝑇 0.21‬‬ ‫𝑠‬

‫במשך שנייה אחת התקליט מבצע כ ‪ 4.77‬סיבובים‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪11‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זויתית של ]‪. 30[rad/s‬‬

‫ג‪ .‬כמה סיבובים עשה התקליט במשך ‪ 5‬שניות?‬

‫‪n =t f‬‬

‫‪n =~ 5  4.77‬‬
‫‪n =~ 23.85‬‬
‫במשך ‪ 5s‬התקליט עושה ‪ 23.85‬סיבובים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זויתית של ‪. 30rad/s‬‬

‫ד‪ .‬כמה זמן חולף עד שהתקליט עושה זווית של ‪) 300( π/6‬‬

‫𝑑𝑎𝑟‬ ‫𝜃‪Δ‬‬
‫𝜔‬
‫𝑠‬
‫=‬
‫𝑡‪Δ‬‬
‫‪ (rad ) = t‬‬
‫נמצא את הזווית בראדיאנים‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫= ) ‪ (rad‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪360‬‬

‫𝑜‪30‬‬ ‫𝜋‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫=‬ ‫→𝑡∆ ⋅ ‪= 30‬‬ ‫𝑠 ‪∆𝑡 = 0.017‬‬
‫𝑜‪360‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪25‬‬

‫‪12‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זויתית של ]‪. 30[rad/s‬‬

‫ה‪ .‬מהי המהירות הקווית ובאיזו מהירות זויתית מסתובבת נקודה‬
‫המרוחקת ]‪ 10[cm‬ממרכז התקליט?‬

‫המהירות הזויתית ‪ 30rad/s‬זהה לכל הנקודות הנמצאות על התקליט‪,‬‬

‫ואין זה משנה היכן הן נמצאות‪.‬‬

‫‪V = R‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫𝑚‬
‫‪𝑉 = 30 ⋅ 10 = 300‬‬ ‫‪=3‬‬
‫𝑠‬ ‫𝑠‬

‫‪26‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪=T‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪  T = 2‬‬ ‫‪V = R‬‬ ‫𝑓⋅𝑡= 𝑛‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫תקליט מסתובב במהירות זווית של ]‪. 30[rad/s‬‬

‫ו‪ .‬מהי המהירות הקווית ובאיזו מהירות זוויתית מסתובבת‬
‫נקודה המרוחקת ]‪ 20[cm‬ממרכז התקליט?‬

‫המהירות הזויתית זהה לכל הנקודות הנמצאות על התקליט‪ ,‬ואין זה‬

‫משנה היכן הן נמצאות‪.‬‬
‫‪V = R‬‬
‫𝑚𝑐‬ ‫𝑚‬
‫‪𝑉 = 30 ⋅ 20 = 600‬‬ ‫‪=6‬‬
‫𝑠‬ ‫𝑠‬
‫ככל שהרדיוס גדל‪ ,‬כך גדלה המהירות הקווית‬

‫‪27‬‬

‫‪13‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫‪v‬‬ ‫הגוף לא נע בקו ישר!‬

‫‪v‬‬ ‫כיוון המהירות הקווית (המשיקית) הוא‬
‫‪v‬‬
‫תמיד בכיוון המשיק למעגל‪.‬‬
‫ווקטור המהירות משנה רק את כיוונו ולא‬
‫‪v‬‬ ‫את גודלו‪ .‬כלומר‪ ,‬גודל המהירות נשאר‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬ ‫קבוע!‬

‫‪29‬‬

‫תנועה מעגלית במהירות קצובה‬

‫(גודל המהירות קבוע)‬

‫‪v‬‬
‫קל להבין מתנועה מעגלית מסוג זה‪,‬‬
‫‪v‬‬ ‫שרדיוס המעגל קבוע‪ ,‬ולכן במערכת‬
‫‪v‬‬ ‫צירים פולרית מתקיים‪:‬‬
‫‪෍ 𝐹𝑟 = 0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬ ‫קל להבין ששינוי בכיוון המהירות‬
‫משמעותו שינוי במהירות‪ ,‬ולכן במערכת‬
‫‪v‬‬ ‫זו חייבת להיות תאוצה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪14‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫מה גודל וכיוון התאוצה?‬

‫בתנועה מעגלית קצובה ווקטור המהירות משנה רק את‬

‫כיוונו ולא משנה את גודלו‬

‫‪31‬‬

‫כזכור‪ ,‬הגדרת התאוצה ‪:‬‬

‫→‬
‫→‬ ‫𝑉‪Δ‬‬ ‫𝑉‬‫𝑓‬ ‫‪−‬‬ ‫𝑖𝑉‬
‫= 𝑎‬ ‫=‬
‫𝑡‪Δ‬‬ ‫𝑡‪Δ‬‬

‫לתאוצה יש גם גודל וגם כיוון‬

‫‪32‬‬

‫‪15‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪V V − V‬‬
‫=‪a‬‬ ‫=‬ ‫‪f‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪Vf‬‬

‫נבצע חיסור ווקטורי בין ווקטורי‬
‫המהירויות‬

‫‪r‬‬ ‫‪ΔV‬‬
‫‪Δr‬‬
‫‪C‬‬
‫‪α/2‬‬
‫‪α/2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪Vi‬‬

‫ווקטור שינוי המהירות מכוון כלפי מרכז המעגל‬

‫כיוון ווקטור התאוצה ככיוון ווקטור שינוי המהירות‬

‫‪33‬‬

‫‪v r‬‬ ‫מדמיון משולשים‬

‫=‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ΔV‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪v = v ‬‬ ‫‪Δr‬‬

‫‪α/2‬‬

‫‪r‬‬ ‫‪α/2‬‬
‫‪α‬‬

‫‪α/2‬‬

‫‪α/2‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪v =  r‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫נחלק בזמן את שני אגפי המשוואה‬

‫‪v v r‬‬
‫‪= ‬‬
‫‪t r t‬‬
‫‪34‬‬

‫‪16‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫הגדרת התאוצה‬
‫הגדרת המהירות‬
‫‪v v  r ‬‬
‫‪=  ‬‬
‫‪t r  t ‬‬

‫‪v‬‬
‫‪a = v‬‬
‫‪r‬‬

‫‪v2‬‬
‫= ‪ar‬‬
‫‪r‬‬
‫‪35‬‬

‫סיכום משוואות התנועה בתנועה מעגלית ובמהירות קצובה‬

‫‪y‬‬ ‫הגוף נמצא במצב שיווי‬

‫‪ Fy = 0‬‬ ‫משקל ביחס לציר האנכי‪:‬‬
‫(במערכת חצי פולרית)‬
‫‪ FR = ma R‬‬ ‫מהחוק השני‬
‫‪R‬‬
‫במישוואות התנועה‪:‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫= ‪ FR‬‬ ‫‪= mω2 R‬‬
‫‪R‬‬

‫‪36‬‬

‫‪17‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫סיכום משוואות התנועה בתנועה מעגלית ובמהירות קצובה‬

‫סיכום‬
‫כאשר גוף נע בתנועה מעגלית קצובה‪:‬‬
‫• וקטור המהירות ניצב לרדיוס המעגל בכל נקודה על המעגל‪.‬‬
‫• לגוף יש תאוצה‪ ,‬כיוונה בכל נקודה לעבר מרכז המעגל‪,‬‬
‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬ ‫‪= ω2 R‬‬ ‫וגודלה‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫• על הגוף פועל כוח שקול‪ ,‬כיוונו ככיוון התאוצה לעבר מרכז‬

‫‪F‬‬ ‫‪R‬‬ ‫=‬

‫‪mv 2‬‬
‫‪= mω2 R‬‬ ‫המעגל‪ ,‬וגודלו מקיים את הקשר‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫‪37‬‬

‫ציר ניצב ‪ -‬ציר הניצב למישור (הנורמל בכיוון‬

‫‪ )Y‬תנועת הגוף‪ .‬שקול הכוחות בציר זה שווה‬
‫לאפס‪.‬‬
‫‪F‬‬ ‫⊥‬ ‫‪=0‬‬

‫‪mv 2‬‬
‫= ‪ FR‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪= mω2 R‬‬

‫‪38‬‬

‫‪18‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫ציר משיק ‪ -‬ציר המשיק למסלול תנועת הגוף‪.‬‬

‫שקול הכוחות בציר זה שווה לאפס‬
‫(בתנועה שוות מהירות)‪.‬‬

‫‪F‬‬ ‫⊥‬ ‫‪=0‬‬

‫‪ FT = 0‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪R‬‬ ‫=‬
‫‪R‬‬
‫‪= mω2 R‬‬

‫‪39‬‬

‫תנועה מעגלית‬
‫✓ חוט ומתיחות‬
‫✓ תנועה מעגלית –חוקי ניוטון וקינמטיקה‬
‫✓ משוואות‬
‫▪ תרגילים‬
‫• הגבהת מעקומים‬
‫• תרגילים‬

‫ד"ר מיכאל אסא‬

‫‪40‬‬

‫‪19‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫תרגיל‪:‬‬

‫מטבע מונח על תקליט מסתובב בתדירות של ‪ 33‬ושליש‬

‫סיבובים לדקה‪ .‬קוטר התקליט ‪ 30.6‬ס"מ‪.‬‬

‫ככל שהרדיוס יותר גדול‪ ,‬מה יקרה לתאוצה?‬

‫ככל שהרדיוס יותר גדול‪ ,‬המהירות הזוויתית לא משתנה‬

‫והמהירות המשיקית (הקווית) גדלה‪ ,‬לכן התאוצה גדלה‪,‬‬
‫ומכאן שהכוח כלפי המרכז גדל‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫תרגיל המשך‪:‬‬
‫בגלל החיכוך הסטטי‪ ,‬המטבע שומר על מקומו ונע בתנועה‬
‫‪ s = 0.6‬‬ ‫מעגלית עם התקליט‪ .‬נתון שמקדם החיכוך הסטטי‬

‫מה הרדיוס המקסימלי האפשרי כך שהמטבע לא יעוף?‬

‫‪42‬‬

‫‪20‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫המשך‪:‬‬
‫נצייר תרשים של התרגיל‪.‬‬
‫מה בא במגע עם המטבע‪ :‬התקליט‪/‬המשטח‪.‬‬
‫מכיוון שהמטבע לא שוקע לתוך התקליט‪ ,‬קיים כוח נורמל‬
‫‪N‬‬ ‫כלפי מעלה‪.‬‬
‫אילו כוחות נספים במערכת?‬
‫‪f‬‬

‫‪a‬‬ ‫כדור הארץ‪ ,‬מפעיל כוח ‪ mg‬כלפי מטה‪.‬‬

‫ברור שאלו לא הכוחות היחידים‪ ,‬מכיוון שקיימת תאוצה‬
‫בכיוון המרכז‬
‫‪mg‬‬

‫אם יש תאוצה‪ ,‬אז לפי החוק השני של ניוטון‪ ,‬חייב להיות‬

‫כוח שקול בכיוון התאוצה‪ .‬שני הכוחות הקודמים לא בכיוון‬
‫התאוצה‪ ,‬לכן יש כוח נוסף – חיכוך סטטי‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪y‬‬

‫‪N‬‬
‫המשך‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫נוסיף עכשיו מערכת צירים‪.‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪a‬‬
‫נרשום את המשוואות‪.‬‬
‫‪mg‬‬
‫בכיוון הרדיאלי‪ ,‬לפי החוק השני של ניוטון‪:‬‬
‫‪ F = ma‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪𝑚 𝑣2‬‬
‫= 𝑟𝐹 = 𝑠𝑓‬ ‫𝑅 ‪= 𝑚𝜔2‬‬
‫𝑅‬
‫במקרה זה נתונה התדירות ‪ f‬ולכן יש להשתמש בתאוצה‬
‫הרדיאלית המחושבת על פי המהירות הזוויתית‪:‬‬
‫‪ = 2 f‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑅 𝑓𝜋‪𝐹𝑠 = 𝑚𝜔 𝑅 = 𝑚 2‬‬

‫‪44‬‬

‫‪21‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪y‬‬

‫‪N‬‬
‫המשך‪:‬‬
‫מה הרדיוס המקסימלי‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫𝑥𝑎𝑚𝑅 ‪𝐹𝑠𝑚𝑎𝑥 = 𝑚𝜔2‬‬
‫‪a‬‬

‫‪mg‬‬

‫כוח החיכוך הסטטי (𝑁 𝑠𝜇 ≤ 𝑠𝑓) המקסימאלי מתקיים בשיווין‪:‬‬

‫𝑁 𝑠𝜇 = 𝑥𝑎𝑚𝑠𝑓‬
‫בכיוון האנכי לפי החוק הראשון של ניוטון (התמדה)‪:‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪= 0  N = mg‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫⇒ 𝑥𝑎𝑚𝑅 𝜔𝑚 = 𝑔𝑚 𝑠𝜇 = 𝑥𝑎𝑚𝑠𝑓‬
‫𝑔 𝑠𝜇‬
‫‪𝜇𝑠 𝑚𝑔 = 𝑚𝜔2 𝑅𝑚𝑎𝑥 ⇒ 𝑅𝑚𝑎𝑥 = 2‬‬
‫𝜔‬
‫‪45‬‬

‫‪y‬‬

‫המשך‪:‬‬
‫‪N‬‬

‫‪f‬‬
‫‪s g‬‬ ‫קיבלנו‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫= ‪Rmax‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬

‫‪mg‬‬ ‫התוצאה לא תלויה במסה‪.‬‬

‫כלומר לכל הגופים‪ ,‬בלי תלות במסה‪ ,‬יהיה רדיוס מקסימלי‬
‫זהה‪ ,‬כל עוד מקדם החיכוך לתקליט נשאר ללא שינוי‪.‬‬
‫קל לראות שכוח הכובד מהווה את הרכיב לחיכוך (הנורמל)‬
‫מכאן תאוצת הכובד משפיעה שתאוצת כל הגופים תהיה‬
‫זהה‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪22‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪y‬‬

‫‪N‬‬
‫המשך‪:‬‬
‫‪s g‬‬ ‫קיבלנו‪:‬‬
‫= ‪Rmax‬‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬

‫‪mg‬‬ ‫‪1 −1‬‬

‫→ ‪𝑓 𝑠 −1 (𝑀. 𝐾. 𝑆) ⇒ 1 mi𝑛−1‬‬ ‫𝑠‬
‫‪60‬‬

‫אם מקדם החיכוך שווה ‪ 0.6‬הרדיוס יהיה בקירוב‪:‬‬

‫‪0.6 ∙ 9.81‬‬
‫≅ 𝑥𝑎𝑚𝑅‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑚 ‪≅ 0.486‬‬
‫‪1‬‬
‫‪33 3‬‬
‫‪2𝜋 ∙ 60‬‬

‫‪47‬‬

‫הגבהת מעקומים‬

‫‪48‬‬

‫‪23‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫כאשר מכונית נכנסת לסיבוב‬

‫איזה כוח צריך לפועל כדי שהמכונית תשלים את הסיבוב?‬

‫‪49‬‬

‫כוח החיכוך בין הכביש וצמיגי המכונית‪ ,‬הוא הגורם המרכזי‬

‫בתנועה המעגלית‪ .‬כוח זה מהווה את הכוח הרדיאלי של‬
‫תנועת הרכב ושחיקת הצמיגים‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪24‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫חיכוך סטטי הפועל בכיוון הרדיאלי‪ ,‬כיוון שהמכונית לא‬

‫מחליקה כלפי חוץ‪.‬‬
‫מיקום הרכב ביחס למרכז הסיבוב‪ ,‬הוא קבוע‪ .‬כיוון ‪𝑟Ƹ‬‬

‫‪51‬‬

‫מקדמי חיכוך סטטי צמיג אספלט‬

‫• כביש יבש נקי ‪0.7-0.8‬‬

‫• כביש רטוב שתוף ‪0.5-0.6‬‬

‫• עפר‪ ,‬חצץ‪ ,‬חול ‪0.4-0.5‬‬

‫• כביש רטוב ‪ -‬לאחר גשם ראשון ‪0.3‬‬

‫• בוץ‪ ,‬שלג ‪0.2‬‬

‫• כביש עם שלולית שמן ‪ /‬קרח ‪0.1‬‬

‫חיכוך קינטי מוריד ב כ ‪ 30%‬את מקדם החיכוך‬

‫‪52‬‬

‫‪25‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫למה כוח החיכוך מכוון לעבר מרכז המעגל?‬

‫כיוון שהרכב נע בתנועה מעגלית קצובה‪ ,‬לכן הכוח השקול שלו חייב‬
‫להיות כלפי מרכז המעגל‪,‬‬

‫לכיוון התאוצה של הגוף‪.‬‬

‫הנורמל והמשקל מאפסים זה את זה בציר הניצב‪ ,‬ולכן נותר רק‬

‫הכיוון האופקי‪ ,‬כך שכוח החיכוך הוא שקול הכוחות על הרכב‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫במידה והמכונית הייתה מבצעת‬

‫תנועה מעגלית במהירות משתנה‬
‫גדלה או קטנה‪ ,‬כִּ יוּון שקול הכוחות‬
‫לא היה מכוון למרכז המעגל‪.‬‬
‫במקרה כזה לשקול הכוחות היה‬
‫רכיב גם בָּ כִּ יוון המשיק שהוא הגורם‬
‫להגדלת או הקטנת המהירות‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫‪26‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫נדגיש שכוח החיכוך‪,‬‬

‫במקרה זה הוא הכוח הרדיאלי‪.‬‬

‫‪fs‬‬ ‫‪fs‬‬

‫‪55‬‬

‫בציר הרדיאלי‪ ,‬חוק שני‪:‬‬

‫בציר האנכי‪ ,‬חוק ראשון‪:‬‬

‫‪F = 0‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ Fr = m‬‬

‫‪v2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪N = mg‬‬ ‫‪𝑚 𝑣2‬‬
‫= 𝑠𝐹‬
‫𝑟‬

‫‪56‬‬

‫‪27‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫אם צריך להגדיל את המהירות ואין יכולת להגדיל את רדיוס‬

‫הסיבוב בכביש‪ ,‬ויש גבול למקדם החיכוך של הצמיג‪ ,‬מה עוד‬
‫‪2‬‬
‫אפשר לשנות?‬
‫‪v‬‬
‫= ‪aR‬‬
‫‪R‬‬

‫אם ‪ R‬סופי וצריך להגדיל את המהירות‪ ,‬יש להגדיל את‬

‫התאוצה הרדיאלית‪ ,‬כלומר את שקול הכוחות‪ ,‬כי‪:‬‬
‫‪ F = ma‬‬
‫כיצד מהנדסי כבישים יכולים לפתור את הבעיה?‬

‫➢ שאלת סקר‪ :‬מה אתם חושבים יכול לפתור את הבעיה?‬

‫‪57‬‬

‫הפתרון "הגבהת מעקומים"‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪28‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫כוח הכובד יכול לעזור ‪ -‬הגבהת מעקומים‬

‫(או הטיית עקומות)‬
‫נתחיל בלי חיכוך‬

‫‪Nx‬‬
‫‪Ny‬‬ ‫הכוחות הפועלים על המכונית‪:‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪ mg‬כלפי מטה‪ N ,‬ניצב למישור‬
‫המשופע‪.‬‬
‫כיוון התאוצה‪ :‬אל מרכז‬
‫המעגל האופקי‬
‫‪a‬‬ ‫‪nx‬‬
‫המכונית לא קופצת באוויר‪ ,‬לא עולה‬
‫ולא שוקעת במסלול המשופע‪ .‬לכן‬
‫בכיוון הניצב‪ ,‬לפי חוק ראשון של‬
‫ניוטון‪:‬‬

‫‪N y = mg‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪N cos  = mg‬‬

‫‪59‬‬

‫כוח הכובד יכול לעזור ‪ -‬הגבהת מעקומים‬

‫(או הטיית עקומות)‬

‫‪Nx‬‬
‫‪N‬‬
‫‪Ny‬‬ ‫בכיוון הרדיאלי‪ ,‬לפי חוק שני‬
‫של ניוטון‪:‬‬
‫‪N x = ma‬‬
‫‪N sin  = ma‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪nx‬‬ ‫נתייחס בכתיבה למערכת צירים שלא‬

‫בכיוון הנורמל (בגלל שיותר קל לחישוב‬
‫עם כיוון הסיבוב)‬

‫‪mg‬‬

‫‪60‬‬

‫‪29‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫לנורמל‪ ,‬מצד המשטח‪ ,‬שני‬

‫תפקידים בתנועה זו‪:‬‬

‫‪ .1‬בציר הניצב למישור‬

‫התנועה‪ ,‬רכיב הנורמל‬
‫מאזן את משקל הרכב‪.‬‬
‫‪ .2‬בציר הרדיאלי‪ ,‬רכיב‬
‫הנורמל מהווה את הכוח‬
‫הרדיאלי של תנועת‬
‫הרכב‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫‪y‬‬
‫אם המשטח חלק‪ ,‬ואם הוא לא‬
‫היה מוגבה‪ ,‬אז לא יכולה‬
‫‪r‬‬ ‫להתקיים תנועה מעגלית‪.‬‬
‫נרשום שוב את המשוואות‬
‫בצורה המוכרת לנו‪:‬‬

‫במישור הרדיאלי לפי חוק שני‪:‬‬ ‫במישור האנכי לפי חוק ראשון‪:‬‬

‫‪V2‬‬
‫‪Fr = m‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪F = 0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪N sin  = m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪N cos  = mg‬‬
‫‪62‬‬

‫‪30‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪v2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪N sin  = m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪N cos  = mg 2‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪m‬‬
‫‪N sin ‬‬
‫‪= R‬‬
‫‪N cos ‬‬ ‫‪mg‬‬
‫נחלק משוואה במשוואה‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫= ‪tan ‬‬ ‫‪v = Rg tan ‬‬
‫‪Rg‬‬ ‫אין כאן תלות במסה‬ ‫•‬
‫המכונית חייבת לנוע במהירות משיקית קבועה המקיימת את משוואות‬ ‫•‬
‫התנועה המעגלית‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪V2‬‬
‫= ‪tan ‬‬
‫‪Rg‬‬
‫‪θ‬‬
‫בהיעדר חיכוך‪ ,‬אם מהירות‬
‫המכונית תהיה גדולה יותר‪,‬‬
‫המכונית תחליק לרוחב המישור‬
‫כלפי מעלה‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪31‬‬
‫א'‪/‬שבט‪/‬תשפ"ד‬

‫‪V2‬‬
‫= ‪tan ‬‬
‫‪Rg‬‬
‫‪θ‬‬
‫אם מהירות המכונית תהיה‬
‫קטנה יותר‪ ,‬המכונית תחליק‬
‫לרוחב המישור כלפי מטה‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪32‬‬