‫מתוך דברים שנאמרו בברית המילה של בני יאיר (ח' אדר ב' תשע"א)‬

‫ניצוצות של תקווה‬
‫"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני"‬
‫ודרשו חז"ל (מגילה יב‪ ):‬שכל השמות האלה בעצם מרמזות ומכוונות למרדכי בעצמו‬
‫"כולו על שמו נקראו‪ ,‬בן יאיר – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו"‬
‫ונשאלות כאן שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ )1‬על הפסוק "ליהודים הייתה אורה" הגמרא דורשת (מגילה טז‪" ):‬אורה זו תורה" ואילו כאן זה‬
‫נדרש על תפילה‬
‫‪ )2‬למה נקרא יאיר בלשון עתיד‪ ,‬ולא האיר או מאיר על שם העבר‪/‬הווה?‬

‫בכדי להבין את מהלך הדברים יש צורך לעיין בסוגיא נוספת במסכת מגילה שם (מגילה יד‪ ):‬במאמר‬
‫שמובא בשמו של רב עינא סבא‬
‫"שמונה נביאים והם כוהנים יצאו מרחב הזונה‪ ,‬ואלו הן‪ :‬נריה‪ ,‬ברוך‪ ,‬שריה‪ ,‬מחסיה‪ ,‬ירמיה‪,‬‬
‫חלקיה‪ ,‬חנמאל‪ ,‬ושלום"‬
‫אם באנו לחפש מכנה משותף בין שמונת הנביאים הללו הרי שהתשובה הברורה היא ‪ -‬בטחון ותקווה ‪-‬‬
‫גם בימים של צר ומצוק‪.‬‬
‫‪ ‬החל מנבואותיו המפורסמות של ירמיהו "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו (ירמיהו‬
‫י"ז‪ ,‬ז') ושם (פסוק יג') "מקוה ישראל ה'" (מלשון תקווה)‪,‬‬
‫‪ ‬המשכו בעוד נבואה מפורסמת "ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו ל"א‪,‬‬
‫ט"ז)‬
‫‪ ‬דרך הפקדת המגילה על מפלת בבל ביד שריה שיקרא אותה באוזני הגולים (ירמיהו נ"א‪ ,‬נ"ט)‬
‫‪ ‬ובצורה הכי חריפה בנבואת חצר המטרה שבה מצווה ירמיהו לגאול את השדה מיד חנמאל בן‬
‫שלום דודו ולהפקיד השטר אצל ברוך בן נריה אע"פ שבתווך הקרוב העיר תיפול בידי הכשדים‪.‬‬
‫מעשה סמלי שכל מהותו נועד בשביל להמחיש את הבטחון והתקווה בשיבה לנחלה גם אם זו‬
‫תהיה רק אחרי ימים רבים‪( .‬פרק לב)‬
‫למרות שאין אנו יודעים מה בדיוק הייתה נבואתו של נריה או מחסיה הרי שגם שמותיהם מבטאות את‬
‫אותו המסר (בטחון מתוך מצב של חושך)‪:‬‬
‫‪ ‬מחסיה – "אומר לה' מחסי ומצודתי א‪-‬לקי אבטח בו"‪" ...‬לא תירא מפחד לילה"‪"....‬כי אתה ה'‬
‫מחסי" (תהילים צ"א)‬
‫‪ ‬ונריה – "צורי אחסה בו" ‪"...‬כי אתה תאיר נרי ה' א‪-‬לקי יגיה חשכי" (תהילים י"ח)‬
‫הרי שכל שמונת הנביאים שהזכרנו (למעט אולי חלקיהו אביו של ירמיהו) מופיעים כאן ולוקחים חלק‬
‫בתוך נבואות הקשורות לנושא שלנו‪" :‬הבטחון והתקווה"‪.‬‬
 ‫סברא זו מקבלת משנה תוקף מהמשך הסוגיא בגמרא‪ ,‬שממשיכה ואומרת‪:‬‬
‫"ר' יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב" ואיך הוא יודע "כתיב הכא בן תקווה‪ ,‬וכתיב התם‬
‫את תקוות חוט השני" הרי שכמעט מפורש שאחד ממילות המפתח בכל הסיפור פה הוא תקווה‪.‬‬
‫מילת המפתח הזו מבהירה עוד עניין נוסף‪ .‬מדוע דווקא רחב זכתה שיצאו ממנה נביאים אלו? עכשיו הדבר‬
‫ברור‪ .‬רחב הייתה מוקפת באווירה של ייאוש מוחלט‪:‬‬
‫"ונשמע וימס לבבנו‪ ,‬ולא‪-‬קמה עוד רוח באיש מפניכם" (יהושע ב'‪ ,‬י"א)‬
‫מתוך מצב זה היא הגיע להכרה שהתקווה היחידה היא לעזור לעם ישראל‪ .‬מתוך עומק הפנמת המסר‬
‫הנ"ל נוצרה שרשרת שלימה של נביאים שיצאו בהדגשה על העניין הזה של בטחון ותקווה בא‪-‬לקי‬
‫ישראל‪.‬‬

‫אבל מה עניין זה עושה דווקא במסכת מגילה? מה היא קשורה לסיפור המגילה ולמה הדיון בה מתנהל‬
‫דווקא באמצע הסוגיות הדורשות את מדרשי האגדה על סיפורם של מרדכי ואסתר?‬
‫ישנה נבואה אחת נוספת בה מזכיר הנביא ירמיהו את המילה תקווה ‪ .‬הנבואה היא זו שלפי חז"ל (מגילה‬
‫יא‪ ):‬הטרידה את אחשוראש והיא היא העומדת ברקע כל סיפור המשתה בתחילת המגילה‪.‬‬
‫" כי כה אמר ה' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה‪ ,‬אפקד אתכם; והקמתי עליכם‪ ,‬את‪-‬דברי הטוב‪,‬‬
‫להשיב אתכם‪ ,‬אל‪-‬המקום הזה" (ירמיהו כ"ט‪ ,‬י"א)‬
‫מרכזיותו של נבואה זו והקשרה למרדכי מרומזת אף היא בסוגיתינו (מגילה טו‪).‬‬
‫"ברוך בן נריה‪ ,‬ושריה בן מחסיה‪ ,‬ודניאל‪ ,‬ומרדכי בלשן‪ ,‬וחגי‪ ,‬זכריה‪ ,‬ומלאכי‪ ,‬כולן‬
‫נתנבאו בשנת שתים לדריוש"‬
‫מה כל כך חשוב "בשנת שתיים לדריוש"? מדוע זה מעניין אותנו שכל הנביאים האלה נתנבאו אז? (האם‬
‫רק לצורך מחקר היסטורי?) מה גם שעיקר פועלם של נריה‪ ,‬שריה‪ ,‬ומרדכי כבר היה הרבה לפני תקופה‬
‫זו‪.‬‬
‫שנת שתיים לדריוש היא השנה שבה באמת מתקיימת נבואת ירמיהו בשלמות‪ .‬חגי זכריה ומלאכי מאיצים‬
‫בעם לקחת שוב חלק בבניית הבית‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬גם בשנים שקדמו לה‪ ,‬כל פועלם מבטם ומחשבותם של‬
‫נריה‪ ,‬שריה‪ ,‬ומרדכי היו מכוונות ומרוכזות בצפייה לקראתה‪.‬‬
‫בזמן שאחשוראש חוגג את נטישת עם ה' מא‪-‬לוקיה מרדכי יודע את המשכה של אותה נבואה‪:‬‬
‫"כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חשב עליכם נאם ה'‪ ,‬מחשבות שלום ולא לרעה‪ ,‬לתת‬
‫לכם אחרית ותקווה" (ירמיהו כ"ט‪ ,‬י"ב)‬
‫במילים אחרות גם כשנראה שהקב"ה איננו שם לב אלינו אסור אף פעם לאבד את התקווה‪.‬‬

‫את הסוד הזה של בטחון ותקווה ידע מרדכי היטב‪ .‬לא לחינם מסתובב מרדכי בחוסר מעש‬
‫לכאורה ליד שער המלך‪ .‬הוא יודע שיגיע הרגע שבו יצטרך לפעול והוא יושב מחכה ומצפה להיות מוכן‬
‫לקראתו‪ .‬תכלת מרדכי היא היא העובדה‪ ,‬שתשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור‪.‬‬
‫מרדכי גם יודע‪ ,‬שלא בטוח שהוא עצמו בתור פרט ייוושע‪ .‬אמנם לא יטוש ה' עמו אבל יתכן חס‬
‫ושלום ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים" רק "ממקום אחר" בזמן שהוא ואסתר ובני ביתם יאבדו‪ .‬הוא יודע‬
‫ומאמין ומתפלל בכל לב שבודאי יאיר השחר אולם אינו יודע אם הוא בעצמו יזכה לראות אותה‪.‬‬
‫כוחו של מרדכי נובע מזה שהוא בן יאיר ‪ -‬מבטחונו ותקוותו בקב"ה בכל דור ודור‪ .‬הוא סמוך‬
‫ובטוח שגם כשלא נראה‪ ,‬הקב"ה בודאי שומע תפילה ובודאי עוד יאיר ויושיע‪ .‬מכוח זה הוא האיר עיניהם‬
‫של ישראל בתפילתו‪ .‬אורה זו תורה‪ ,‬אבל יאיר זו תפילה‪ ,‬שהרי כל מהותה היא בקשה ובטחון על העתיד‪.‬‬
‫מרדכי בן יאיר כן זכה לראות במפלת המן אבל למרבה הצער והכאב בכל דור ודור עומדים‬
‫עלינו אויבנו לכלותינו‪ .‬לא תמיד אנו זוכים לראות את הישועה בעין ולפעמים היא צומחת דווקא "ממקום‬
‫אחר"‪ .‬לצערנו הרב גם בימים אלו ממש עוד לא תם החושך ועדיין מצליחים אויבינו להפיל מתוכנו חללים‬
‫קדושים וטהורים‪ .‬אין בידינו דרך להקל על הצער הגדול והעצום‪ .‬אולם דבר אחד אסור לשכוח‪ .‬לעולם‬
‫לא נאבד את התקווה‪ .‬ניצוצות התקווה של מרדכי בודאי עוד יאירו‪ ,‬נשאר רק להתפלל שנזכה אנחנו‬
‫לראותם‪.‬‬