La Lumière du Commandement 166a

‫קּוד ָׁשא ּבְ ִריְך הּוא‬

ְ ‫ְיתי‬ֵ ‫ ְּדַאי‬,’‫ ִאיּנּון ‘ּתוֹכְ חוֹת מּוסָ ר‬,‫ּתּו ׳וְ דֶ ֶרְך חַ ּיִים׳‬
.’‫ לְ ַדּכְ ָאה לֵיּה מֵ חוֹבוֹי ּבְ ִאיּנּון ‘ּת ֹוכָחוֹת‬,‫עָ לֵיּה ְּדבַ ר נָׁש‬
De plus : ‘Et la voie de vies’, ce sont des ‘remontrances d’aver-
tissement’ que Le Saint, Béni-Lui, fait venir sur l’homme pour le
purifier de ses fautes par ces ‘remontrances’1.

r
.‫ַזּכָָאה ִאיהּו מַ אן ְּד ַקּבִ יל לְ הּו ּבִ ְרעּו ְּדלִ ּבָ א‬

‫ ב‬ha
Heureux celui qui les accepte avec l’agrément du cœur.

‫ּבּוצינָא ְּד ָדוִ ד‬

ִ ‫ ִּתּקּונָא ִּד ְׁש ַרּגָא ָּדא ַׁש ְרּגָא‬,‫ָּדבָ ר ַאחֵ ר ׳ּכִ י נֵר ִמ ְצוָ ה‬
‫ ית‬Zo
.‫ ְּד ִא ְצ ְט ִריְך לְ ִא ְת ָּת ְקנָא ָּת ִדיר‬,‫ְיתא ִּדבְ עַ ל ּפֶ ה‬
Autre explication : ‘Car la lampe (est) commandement/Miṣɇwâh’,
ָ ‫יהי ׳נֵר ִמ ְצוָ ה׳ או ַֹרי‬
ִ ‫ְּד ִא‬

l’arrangement de cette lampe est la lampe étincelante de David

‫ הזו‬Ha

car elle est la ‘lampe (du) commandement/Miṣɇwâh’, la Torah qui

est sur la bouche qui a besoin d’être perpétuellement arrangée.

‫ְיתא ִּדבְ עַ ל ּפֶ ה‬

ָ ‫ ְּדהָ א או ַֹרי‬,‫יהי לָא נַהֲ ָרא אֶ ּלָא ִמּג ֹו ּתו ָֹרה ֶׁשּבִ כְ ָתב‬ ִ ‫וְ ִא‬
‫ הר‬it

.‫יהי אוֹר לְ ַאנְ הָ ָרא‬

ִ ‫ ְּד ִא‬,‫ אֶ ּלָא ִמּג ֹו ּתו ָֹרה ֶׁשּבִ כְ ָתב‬,‫לֵית לָּה נְ ִהירּו‬
Be

Et elle n’illumine que du sein de la Torah qui est dans l’écrit, car
la Torah qui est sur la bouche n’a de lumière que du sein de la
Torah qui est dans l’écrit, car elle est une lumière pour illuminer.

1. Tok̄haḥôt̄/remontrances a aussi le sens de punitions ou châtiments.

10
 La force du Qaddîsh 166a

.‫אּוׁשּפִ יזָא ַקּיְימָ א אֲ בַ ְת ַריְיהּו‬

ְ ‫ וְ חָ מָ א ּבְ ָר ֵתיּה ְּד‬,‫אַ ְׁשּגַח אֲ בַ ְת ֵריּה‬
Il regarda derrière lui et vit la fille de l’hôte qui se tenait derrière
eux.

‫׳מ ְצוָ ה׳ ְּדנ ִָׁשין זַכְ יָין‬

ִ ‫יהי‬
ִ ‫ ָּדא ׳נֵר׳ ְּד ִא‬.‫ מַ אי ׳נֵר׳‬,‫ָאמַ ר ׳ּכִ י נֵר ִמ ְצוָ ה׳‬
.‫יהי נֵר ְּד ַׁשּבָ ת‬
ִ ‫ וְ ִא‬,‫ּבֵ יּה‬

r
Il dit : ‘Car la lampe (est) commandement/Miṣɇwâh’. Qu’est-ce

‫ ב‬ha
que la ‘la lampe’ ? C’est la lampe qui est ‘commandement’ que
les femmes méritent2, et elle est la lampe du Shabbat.

,‫ְיתא‬‫ ית‬Zo
ָ ‫ הָ א ּגּובְ ִרין זַכְ יָין ּבְ או ַֹרי‬,‫ְיתא‬ָ ‫ְּדַאף עַ ל ּגַב ְּדנ ִָׁשין לָא ָזּכָאן ּבְ או ַֹרי‬
.‫וְ נָהֲ ִרין לְ הַ אי ַׁש ְרּגָא ְּדנ ִָׁשין ְמ ַּת ְת ְקנָן ּבְ הַ אי ִמ ְצוָ ה‬
Car bien que les femmes n’aient pas de mérite dans la Torah, les
‫ הזו‬Ha

hommes ont un mérite dans la Torah et ils illuminent cette lampe

que les femmes arrangent par ce ‘commandement’.

,‫ְיתא לְ ַאנְ הָ ָרא לְ הַ אי ׳נֵר׳‬

ָ ‫ ּגּובְ ִרין ּבְ או ַֹרי‬.‫נ ִָׁשין ּבְ ִתּקּונָא ְּדהַ אי ׳נֵר׳‬
‫ הר‬it

.‫'מ ְצוָ ה' ְּדנ ִָׁשין ִא ְתחָ יְיבּו ּבְ הּו‬

ִ ‫ִּתּקּונָא ְּד‬
Les femmes, par l’arrangement de cette ‘lampe’, les hommes,
Be

par la Torah pour illuminer cette ‘lampe’ : l’arrangement du

‘commandement’ dont les femmes ont l’obligation.

‫ ַּדהֲ וָ ת‬,‫ אַ ְּדהָ כִ י ָקם אֲ בּוהָ ְּד ִא ְּת ָתא‬,‫ַׁש ְמעָ ת הַ ִהיא ִא ְּת ָתא ּובָ כָאת‬
.‫ וְ עָ אל ּבֵ י ַניְיהּו‬,‫ַּתּמָ ן‬
Cette femme entendit et pleura. Son père, qui était là-bas, se leva
et vint parmi eux.
2. L’allumage de la lampe du Shabbat est généralement attribué aux femmes
(Mishnah, Shabbat 2, 6).

12
166a La Lumière de la Torah

‫ סָ חַ ת‬. ָ‫ ָׁש ִאיל לָּה אֲ בּוה‬,‫וְ חָ מָ א ּבְ ָר ֵתיּה ַקּיְימַ ת אֲ בַ ְת ַריְיהּו ּובָ כָאת‬
.‫ ָׁשאֲ ִרי אֲ בּוהָ ְּד ִא ְּת ָתא אּוף ִאיהּו ּובָ כָה‬.‫לֵיּה עוֹבָ ָדא‬
Il vit sa fille qui se tenait derrière eux et pleurait. Son père lui
demanda : tu leur as raconté l’histoire ? Le père de la fille pleura
aussi.

r
.‫ְיתא‬
ָ ‫ לָא ָזכָה ּבְ או ַֹרי‬,‫ ִּדילְ מָ א חֲ ָתנְָך ּבַ ְעלָּה ִּדּבְ ָר ִתיְך‬,‫ָאמַ ר לֵיּה ִרּבִ י אַ ּבָ א‬

‫ ב‬ha
Ribbi ʾAbbaʾ lui dit : il est possible que ton gendre, mari de ta
fille, n’ait pas de mérite dans la Torah.

‫ ית‬Zo.‫ אֲ נָא ּובְ ָר ִתי ָּת ִדיר‬,‫ וְ עַ ל ָּדא וַ ַּדאי ּבָ כִ ינָן‬,‫ָאמַ ר לֵיּה וַ ַּדאי הָ כִ י הּוא‬
Il lui répondit : assurément il en est ainsi et c’est pour cela que
nous pleurons tout le temps, moi et ma fille.
‫ הזו‬Ha

‫ לְ ִמ ְׁשמַ ע ַק ִּדיׁש‬,‫ ְּד ָדּלִ יג מֵ ִאגְ ָרא ָּדא‬,‫ּובְ גִ ין ַּדחֲ מֵ ינָא לֵיּה יוֹמָ א חַ ד‬
‫ וְ ֵּתכֶף ְּדנַפְ קּו‬,‫ לְ מֵ יהַ ב לֵיּה ּבְ ָר ִתי‬,‫עּותא ִּדילִ י‬
ָ ‫ סָ לִ יק ּבִ ְר‬,‫ּבּורא‬ ָ ‫ּבַ הֲ דֵ י ִצ‬
.‫ י ִָהיבְ נָא לֵיּה ּבְ ָר ִתי‬,‫יׁש ָּתא‬
ְ ִ‫ּבּורא ִמּבֵ י ּכְ נ‬
ָ ‫ִצ‬
‫ הר‬it

Puisque je l’ai vu, un jour, sauter depuis ce balcon pour écouter

Be

(la prière du) Qaddîsh avec la communauté, il m’est venu à

l’esprit de lui donner ma fille. Et dès que l’assemblée est sortie de
la synagogue, je lui ai donné ma fille.

‫ ּגַבְ ָרא ַרּבָ א לִ יהֲ וֵי‬,‫ָאתא לְ ִמ ְׁשמַ ע ַק ִּדיׁש‬ ָ ‫ַּדאֲ מֵ ינָא ּבְ ִדלּוגָא ָּדא ְּד‬
.‫ וְ לָא י ְַד ְענָא ּבֵ יּה ִמ ַּק ְדמַ ת ְּדנָא‬,‫ וְ ַאף עַ ל ּגַב ְּד ִאיהּו ַרבְ יָא‬,‫ְיתא‬
ָ ‫ּבְ או ַֹרי‬
Car je me suis dit, par ce saut par lequel il est venu pour écouter
(la prière du) Qaddîsh : « C’est un grand homme en Torah, bien
qu’il soit jeune et que je ne le connaissais pas avant.

13
 La force du Qaddîsh 166a

‫ וְ לָא יָכִ ילְ נָא ּבַ הֲ דֵ יּה לְ ִמלְ עֵ י‬,‫וְ הַ ְׁש ָּתא אֲ פִ יּלּו ּבִ ְרּכַת ְמז ֹונָא לָא י ַָדע‬
.‫ א ֹו ּבִ ְרּכַת ְמז ֹונָא‬,‫ ְּדיוֹלִ יף ְק ִריַאת ְׁשמַ ע‬,‫ּבֵ ין חַ בְ ַרּיָיא‬
Et maintenant, il ne connaît même pas la bénédiction de la nour-
riture, et on ne peut pas l’emmener chez les compagnons pour
qu’ils lui enseignent la lecture du ‘Écoute Israël’ ou la bénédic-
tion de la nourriture ».

r
‫ ב‬ha
‫ א ֹו ִּדלְ מָ א ּבְ ָרא יוֹלִ יד ְּדלִ הוֵי ּגַבְ ָרא‬,‫ַאעּבָ ר לֵיּה ּבְ ַאחֲ ָרא‬
ְ ‫ָאמַ ר לֵיּה‬
.‫ַרּבָ א‬
Il lui dit3 : échange-le pour un autre ou peut-être enfantera-t-il un
‫ ית‬Zo
fils qui sera un grand homme.

.‫ וְ ִדלֵג עֲ ַליְיהּו וְ י ִָתיב לְ ָקמַ יְיהּו‬,‫אַ ְּדהָ כִ י ָקם ִאיהּו‬

Entre-temps il se leva, sauta vers eux et s’assit parmi eux.
‫ הזו‬Ha
4

‫ ִּדנְ הו ָֹרא‬,‫ וַ ַּדאי אֲ נָא חֲ מֵ ינָא ּבְ הַ אי ַרבְ יָא‬,‫ ָאמַ ר‬,‫ִא ְס ָּתּכַל ּבֵ יּה ִרּבִ י אַ ּבָ א‬
.‫ְיתא יִּפּוק לְ עָ לְ מָ א ִמּנֵיּה א ֹו ּבְ ָרא ְּדיו ִֹקים ִמּנֵיּה‬ָ ‫ְּדאו ַֹרי‬
‫ הר‬it

Ribbi ʾAbbaʾ le scruta, il dit : « Assurément, je vois en ce garçon

que la lumière de la Torah sortira vers le monde, de lui ou d’un
Be

fils qu’il aura ».

3. Ribbi ʾAbbâʾ au père.

4. Le gendre.

14
 La descendance du Prophète 166a

.‫ ַרּבו ַֹתי אֵ ימָ א ָקמַ יְיכּו חַ ד ִמּלָה‬,‫ וְ ָאמַ ר‬,‫חָ ּיִיָך הַ הּוא ַרבְ יָא‬
Le garçon ria et dit : « Mes maîtres ; je vais dire une parole
devant vous ».

‫ּפָ ַתח וְ ָאמַ ר ‘וַ ּיַעַ ן אֱ לִ יהּוא בֶ ן ּבַ ַרכְ אֵ ל הַ ּבּוזִ י וַ ּיֹאמַ ר צָ ִעיר אֲ נִ י לְ י ִָמים‬
.)‫יׁשים עַ ל ּכֵן זָחַ לְ ִּתי וָ ִא ָירא מֵ חַ וֹת ּדֵ ִעי אֶ ְתכֶם’ (איוב לב ו‬ ִ ‫וְ אַ ֶּתם י ְִׁש‬

r
Il ouvrit et dit : « ʾÉlyhou fils de Barakhél le Bouzi répondit et il

‫ ב‬ha
dit : je suis jeune pour les jours et vous êtes (des) vieillards, c’est
pourquoi je rampe et je crains de vous exprimer mon savoir »
(Job 32, 6).
‫ ית‬Zo
‫הַ אי ְק ָרא ִא ְּתעָ רּו ּבֵ יּה עַ ּמּודֵ י עָ לְ מָ א אֲ בָ ל אֱ לִ יהּוא ִּדכְ ִּתיב ּבֵ יּה‬
.‫ וְ ַׁשּפִ יר‬,‫ ְּדהָ א ִמּז ְַרעָ א ְּדַאבְ ָרהָ ם ָקאֲ ָתא‬,ֹ‫ ִא ְתעָ רו‬,’‫‘מ ִמ ְׁשּפַ חַ ת ָרם‬
ִ
Ce verset a été éveillé par les colonnes du monde, mais ʾÉlyhou
‫ הזו‬Ha

pour lequel il est écrit ‘d’une haute/R̄âm famille’5, ils ont éveillé
qu’il venait de la descendance d’Abraham et c’est bien.

‫ ּכְ ִתיב‬,‫ּומּז ְַרעָ א ִּדיְחֶ זְ ֵקאל נְ בִ יָאה הֲ וָ ה‬

ִ ,‫אֲ בָ ל אֱ לִ יהּוא ּכַהֲ נָא הֲ וָ ה‬
‫ הר‬it

’‫ ּוכְ ִתיב הָ ָתם ‘יְחֶ זְ ֵקאל ּבֶ ן ּבּוזִ י הַ ּכֹהֵ ן‬,’‫הָ כָא ‘בֶ ן ּבַ ַרכְ אֵ ל הַ ּבּוזִ י‬
Be

.)‫(יחזקאל א ג‬
Or ʾÉlyhou était Cohen et de la descendance du prophète
Ezéchiel. Il est écrit ici ‘fils de Barakhél le Bouzî’ et il est écrit
là-bas : « Ezéchiel fils de Bouzî le Cohen » (Ez. 1, 3).

5. Selon le verset du début du chapitre (Job. 32, 2).

16