‫סטודנטיות למשפטים שנה א‬

‫סיכום קורס דיני משפחה‬

‫שנת סיכום ‪2022‬‬

‫מרצה‪ :‬פרופ' יצחק כהן‬

‫מסכמת‪ :‬חדווה ששון‪.‬‬

‫הובא להדפסה ע"י יו"ר האגודה בנימין אשר‬

‫סיכום זה הינו שירות לסטודנט‪ ,‬ואין להסתמך על הנכתב בו בבחינה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫בס"ד‬

‫תוכן עניינים‬
‫הליך אזרחי רגיל לעומת הליך משפטי בדיני משפחה ‪4 ............................. ................................‬‬
‫חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגרושין) ‪( 1953‬החשבד"ר) ‪5 ............ ................................‬‬
‫סעיף ‪ 1‬נותן ארבעה תנאים מצטברים כדי שיהיה לבית הדין הרבני סמכות לדון‪5 ...................... :‬‬
‫מעשה בית דין‪ /‬סופיות הדיון ‪8 ......................... ................................ ................................‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחשבד"ר – שיפוט אגב גירושין (סעיף הכריכה) ‪8 ..................... ................................‬‬
‫פירוט נושא הכריכה ‪9 ........................................ ................................ ................................‬‬
‫החזקת הילדים – משמורת פיזית‪9 .................. ................................ ................................ .‬‬
‫מזונות ילדים ‪9 ................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫סמכות שיפוט ‪9 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫חינוך הילדים – משמורת רוחנית ‪10 .................. ................................ ................................‬‬
‫חלוקת הרכוש ‪10 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫לסיכום‪10 ...................... ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫תביעה כנה ‪11 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫כריכה כדין ‪11 .............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫כריכה כנה ‪11 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫השלכות הכריכה‪/‬מרוץ הסמכויות ‪11 ................. ................................ ................................‬‬
‫היכן יתנהל הדיון במבחן המשולש? ‪11 .............. ................................ ................................‬‬
‫סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר – סמכות נמשכת ומעמדו העצמאי של קטין ‪12 ........... ................................‬‬
‫סמכות נמשכת ‪13 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫דיון עתידי לאחר הסכם גירושין ‪13 .................... ................................ ................................‬‬
‫בית המשפט למשפחה ‪13 .................................. ................................ ................................‬‬
‫חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ‪( 2014‬הוראת קבע) ‪14 ............. ................................‬‬
‫תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ‪14 .......................... ................................ 2016‬‬
‫עניינים הייחודיים לביהמ"ש למשפחה ‪15 ........... ................................ ................................‬‬
‫פומביות הדיון ‪15 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫סיכום עניינים ייחודים בבית המשפט למשפחה ‪15 ................................ ................................‬‬
‫רכוש ‪16 ......................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫הלכת השיתוף ‪16 ......................................... ................................ ................................‬‬
‫מתנות בין בני זוג ‪19 ...................................... ................................ ................................‬‬
‫חזקת השיתוף ‪20 ......................................... ................................ ................................‬‬
‫נכסי פרישה ‪20 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫פיצויי פיטורין ‪20 ........... ................................ ................................ ................................‬‬

‫‪2‬‬
‫נכסי עתודה כלכלית – נכסי קריירה ‪20 .............. ................................ ................................‬‬
‫מוניטין עסקי‪21 ........... ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫מוניטין אישי‪21 ............ ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫זכויות צד ג'‪22 ............ ................................ ................................ ................................ :‬‬
‫סיכום הלכת השיתוף‪23 .............................. ................................ ................................ :‬‬
‫איזון המשאבים ‪23 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫חוק יחסי ממון ‪23 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫השוואה בין הלכת השיתוף לאיזון המשאבים‪24 ................................. ................................ :‬‬
‫כושר ההשתכרות ‪25 ..................................... ................................ ................................‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק יחסי ממון – הברחת נכסים ‪25 ....................................... ................................‬‬
‫סיכום ההבדלים בין הלכת השיתוף להסדר איזון המשאבים‪27 .............. ................................ :‬‬
‫הסכמי ממון ‪28 ................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫הסכמי ממון – סיכום ‪30 ................................. ................................ ................................‬‬
‫הסכם ממון וחוק הירושה ‪30 ............................... ................................ ................................‬‬
‫הוראות חוק הירושה ‪30 .................................. ................................ ................................‬‬
‫הסכם ממון וחוק הירושה – התנגדות ‪31 ............ ................................ ................................‬‬
‫פתרון הסתירה בין הסכם הממון לחוק הירושה ‪31 ............................... ................................‬‬
‫נישואים ‪31 ...................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫הנישואים כסטאטוס ‪31 .................................. ................................ ................................‬‬
‫קידושין ונישואין – הצורה ‪31 ........................... ................................ ................................‬‬
‫קידושין ונישואין – כושר ‪33 ............................. ................................ ................................‬‬
‫תזכיר חוק בני הזרע התשע"ז‪34 ............ ................................ ................................ 2016-‬‬
‫קידושין אסורים – איסורי‪/‬חייבי לאוין ‪34 ............. ................................ ................................‬‬
‫פגם בצורה – נישואין אזרחיים בדין הדתי ‪35 ...................................... ................................‬‬
‫חרם דרבנו גרשום ‪37 .................................... ................................ ................................‬‬
‫ביגמיה ‪37 ................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫נישואים פרטיים ‪38 ........... ................................ ................................ ................................‬‬
‫נישואים פרטיים כשאין לבני הזוג בעיית כושר ‪38 ................................. ................................‬‬
‫נישואים פרטיים כשיש בעיית כושר – נישואים אסורים ‪39 ...................... ................................‬‬
‫שאלת תוקפם של נישואי תערובת פרטיים ‪39 ..................................... ................................‬‬
‫נישואים פרטיים הדין האזרחי – סיכום‪39 ......................................... ................................ .‬‬
‫נישואים אזרחיים ‪40 .......................................... ................................ ................................‬‬
‫תוקף הנישואים‪/‬מעמד ‪40 ............................... ................................ ................................‬‬
‫מזונות – ההשלכות הממוניות של נישואים אזרחיים ‪40 ......................... ................................‬‬

‫‪3‬‬
 ‫השלכות הנישואים האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין‪42 ............ ................................ .‬‬
‫האם מסדרים גט לידועים בציבור? ‪43 ............... ................................ ................................‬‬
‫חוק מרשם אוכלוסין ‪44 ...................................... ................................ ................................‬‬
‫פרק ב – מסירת הודעות‪44 ........................... ................................ ................................ :‬‬
‫פרק ג' סמכויות פקיד הרישום ‪44 ...................... ................................ ................................‬‬
‫מזונות ילדים ‪44 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫מזונות קטין ‪44 ............. ................................ ................................ ................................‬‬
‫מזונות קטינים בגילאים ‪44 ........................ ................................ ................................ 0-6‬‬
‫מזונות קטינים בגילאי ‪45 ........................ ................................ ................................ 6-15‬‬
‫גילאי ‪( 15-18‬גדולים) ‪45 ................................ ................................ ................................‬‬
‫צרכים הכרחיים ‪46 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫משמורת ילדים ‪46 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫הקשר בין מזונות ומשמורת ‪46 ......................... ................................ ................................‬‬
‫חזקת הגיל הרך ‪46 ....................................... ................................ ................................‬‬
‫שיתוף במזונות – בע"מ ‪ 919/15‬השופט פוגלמן בהסכמה של כולם ‪46 ....................................‬‬
‫נוסחה למזונות ילדים ‪47 ................................. ................................ ................................‬‬
‫מעמדו העצמאי של הקטין ‪48 .......................... ................................ ................................‬‬

‫ישנה אמרה רווחות שלאישה עדיף ללכת לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני‪ ,‬אך לא תמיד זה‬
‫נכון‪ .‬וניתן לראות את זה בכך שלאחרונה אישה המרוויחה הרבה יכולה גם לשלם מזונות ילדים וזה תופס רק‬
‫בבתי המשפט ולא בבית הדין הרבני ולכן עדיף במקרה כזה לאישה ללכת לבית הדין הרבני‪.‬‬

‫הליך אזרחי רגיל לעומת הליך משפטי בדיני משפחה‬

‫הליך אזרחי רגיל תמיד ימשיך לערכאה בעלת הסמכות הייחודית לדון בהליך‪ ,‬וההליך ידון לפי דין אזרחי אחיד‪.‬‬
‫לעומת זאת בבית המשפט לענייני משפחה ניתן לנהל את ההליך בבית הדין לענייני משפחה וכן בבית הדין הדתי‬
‫והחלוקה לאן הולכים מתי היא לפי ס' ‪ 51‬לדבר המלך במועצתו כאשר סעיפים ‪ 64‬עד ‪ 67‬ועד בכלל‪ ,‬השיפוט‬
‫שלהם נתון לבתי הדין הדתיים בענייני המצב האישי‪ .‬המנדט מביא אוטונומיה שיפוטית וסמכויות בכל הנוגע‬
‫לדברים הקשורים בדת‪ .‬מדינת ישראל היא המדינה היחידה שנותנת סמכות משפטית לבתי דין דתיים‪.‬‬
‫מהם ענייני המעמד האישי שיעברו לשיפוט בתי הדין הדתיים? נישואין או גיטין‪ ,‬מזונות(אישה)‪ ,‬כלכלה(מזונות‬
‫ילדים)‪ ,‬אפוטרופסות – נמכ"א‪ .‬כל אלו הם ענייני המעמד האישי שידונו בבתי הדין הדתיים‪.‬‬
‫לפי סימן ‪ 47‬שיפוט בענייני המצב האישי‪ ,‬גם לבתי המשפט האזרחיים יהיה למעשה סמכות לדון בכל העניינים‬
‫הללו‪ .‬ומדוע עשו זאת? מאחר ולעיתים יכולים להרגיש מקופחים מבחינת הדין הדתי כמו למשל אישה שחוששת‬
‫מכך שהמעמד שלה נמוך יותר בבית הדין הדתי ולכן תמיד יש את האפשרות ללכת לבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫אך באיזה דין ידון בית המשפט לענייני משפחה? בסימן ‪ 47‬כתוב כי "בהתחשב עם אלה ישפטו לפי המצב האישי‬
‫הנוהג לגבי בעלי הדין"‪ ,‬גם בבית המשפט לענייני משפחה בענייני המעמד האישי ידונו לפי הדין הדתי‪ .‬אז לכאורה‬
‫אין משמעות לכך שידונו בבית המשפט לענייני משפחה במקום בבית הדין הרבני‪ ,‬אלא שהפרשנות של המילים‬
‫הכתובות היא קריטית ביותר ולכן כשהפרשן הוא השופט ולא דיין בבית הדין הדתי יכולים לפרש בדרך אחרת‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫בענייני המעמד האישי (נמכ"א) תמיד ידונו לפי הדין האישי הדתי של האדם שנידון בהליך‪ ,‬לא משנה אם התיק‬
‫נידון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני‪ .‬אם הוא יהודי‪ ,‬לפי הדין היהודי‪ ,‬מוסלמי לפי השרעי‬
‫וכו'‪.‬‬
‫מתוך ה‪ 11‬פרטים שהיו בסעיף ‪ 51‬נשמטו חלק מהדברים כמו אימוץ וירושה שהולכים לפי הדין הטריטוריאלי‬
‫אזרחי ולא לפי הדין האישי‪/‬הדתי‪.‬‬
‫כאשר יצאו האימוץ וירושה מהדין האישי נוצרו שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן ללכת רק לבית המשפט האזרחי ולא לבית הדין הדתי ונשללת ברירת השיפוט‪.‬‬
‫‪ .2‬גם ברירת הדין נשללה מאחר ותמיד ידונו לפי הדין האזרחי ואין יותר דין אישי‪.‬‬
‫חריג אחד מתקיים בכך שאם כל בני המשפחה רוצים דין תורה בעניין הירושה ניתן ליצור הסכם בכתב ולדרוש‬
‫שיתנהל ההליך לפי הדין האישי הדתי‪ .‬אך עדיין גם לפי דין תורה יוצרים הקנייה שהבנים נותנים לבנות חצי‬
‫מהרכוש למרות שמן הדין הם אמורים לקבל הכל‪ ,‬מהסיבה הפשוטה שהרי אם הם לא יעשו זאת הנשים במשפחה‬
‫לא יתנו הסכמה לכך‪.‬‬
‫לעניין אפוטרופסות כן דנים לפי הדין האזרחי מאז חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬אבל הוא לא בדיוק‬
‫יצא מהרשימה‪ .‬הוא סוג של יציר כלאיים‪ ,‬מאחר וגם בדין האזרחי וגם בדין הדתי הדבר החשוב הוא טובתו של‬
‫הילד‪.‬‬
‫ענייני המעמד האישי נמכ"א‪ ,‬נתונים לסמכות שיפוט גם לבית הדין הדתי וגם לבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬אך‬
‫עניינים שהוצאו מענייני המעמד האישי יכולים להידיין רק בבית המשפט לענייני משפחה וידונו לפי הדין האזרחי‪.‬‬
‫השופט זילברג קוטיק מסביר כי ענייני המצב האישי נידונים על פי החוק הדתי או הלאומי של בעלי הדין מאחר‬
‫והסדרם אינו דבר השווה לכל נפש‪ ,‬בגלל שאלו דברים התלויים במסורת והם משתנים לפי השקפות העולם ולפי‬
‫הדת של כל אדם‪.‬‬

‫חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגרושין) ‪( 1953‬החשבד"ר)‬

‫חוק זה מדבר על סמכויות השיפוט‪ ,‬מתי צריך או אפשר ללכת לבית הדין הרבני‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬הוא הסעיף היחיד שלא עוסק בסמכות ואומר כי נישואין וגירושין בישראל ילכו לפי דין תורה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחשבד"ר אומר כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם‬
‫הייחודי של בתי דין רבניים‪ .‬מה שאומר שמתוך הרשימה של נמכ"א בעניין הנישואין או הגיטין לא תהיה בחירה‬
‫אם ללכת לבית המשפט האזרחי או לבית הדין הרבני אלא שתמיד‪ ,‬בכל מצב – ילכו לבית הדין הרבני בלבד!‬
‫ולכן כאשר מגיעה אישה מחול עם תעודת גרושה זה בעייתי לחתן אותה וצריך לעשות בירורים רבים‪ ,‬בשונה‬
‫מאישה שקיבלה תעודת גרושה בישראל‪.‬‬

‫סעיף ‪ 1‬נותן ארבעה תנאים מצטברים כדי שיהיה לבית הדין הרבני סמכות לדון‪:‬‬
‫‪ .1‬ענייני נישואין או גירושין – סמכות עניינית‪ .‬כל דבר הנוגע בליבת הנישואין כמו הצהרה על תוקף‬
‫הנישואין‪ ,‬רווקות‪ ,‬טקס שנערך בטל‪ ,‬כשרות להינשא‪ ,‬וכשרות העדים‪.‬‬
‫האם רכוש נכנס בענייני נישואין וגירושין? לפי פסק דין סידיס השלישי‪ -‬נשרו ענייני ממון מענייני נישואין‬
‫ולכן לרכוש אין סמכות ייחודית לבד"ר אלא רק בעניין הכתובה‪.‬‬
‫‪ .2‬של יהודים – שני בני הזוג‪ .‬האם מספיק שאחד מבני הזוג יהיו יהודים או שצריך ששניהם יהיו יהודים?‬
‫סמכות השיפוט בספק יהודי – בג"ץ ‪ 214/64‬אוה בסן נ' ביה"ד‪ ,‬היא הגישה תביעה למזונות ובגלל שהיא‬
‫הייתה ספק יהודייה לא נתנו לה‪ ,‬ואז בג"ץ קבע שכאשר כתוב יהודים הכוונה לנישואין או גיטין בין שני‬
‫יהודים ולא למצב שרק אחד מבני הזוג יהודים מאחר ואם יחילו על שניהם את הדין הדתי זו כפייה של‬
‫הדת היהודית כלפי הבן זוג השני‪ ,‬והרי לא ניתן לתת לאישה יהודייה להיות רווקה לדוגמא כאשר הבעל‬
‫הוא מוסלמי והוא לכאורה עדיין נשוי לה‪ .‬ולכן בשורה התחתונה אומר בג"ץ שבית הדין הדתי רוכש‬
‫סמכות רק אם שני בני הזוג הם מאותה עדה דתית‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ואם כך מי ידון בהם? אלא שחוק השיפוט בענייני התרת נישואין התשכ"ט קובע כי סגן נשיא בית‬
‫המשפט לענייני משפחה צריך לפנות לראש בית הדין הדתי של הדתות המעורבות ושואל אותם לפי הדין‬
‫שלהם אם צריך לגרש אותם‪ ,‬ואם צריך הם ילכו לבית הדין ויתגרשו לפי הדין שלהם‪ ,‬וכך כל אחד ישלח‬
‫להם אישור שהם גרושים לפי הדת שלהם ואז בית המשפט לענייני משפחה ימשיך לדון בהם‪.‬‬
‫‪ .3‬בישראל – סמכות בינלאומית טריטוריאלית‪ .‬סמכותו של בד"ר לא מתפרסת על פני כל יהודי באשר הוא‬
‫אלא רק על יהודים הנמצאים בישראל‪.‬‬
‫המונח בישראל עולה רק על נוכחות היהודים בישראל בעת הגשת התביעה לפי בג"צ ‪ 5385/95‬ורבר‪ .‬אך‬
‫כמובן שעדיין צריכים להתקיים שאר התנאים‪.‬‬
‫אך האם הצדדים צריכים פיזית לנכוח בישראל? זוהי פרשנות תכליתית או דווקנית? בג"ץ ‪ 297/77‬חן מדבר על‬
‫אזרחי ישראל שעברו לגור בארה"ב ועיקר חייהם בישראל ואז הבעל טס לישראל והאישה ביקשה מאבא שלה‬
‫שיפתח נגדו בהליך גירושין ונתנו לו צו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬והוא טיפס לבג"ץ ואמר שהאישה לא נמצאת‬
‫בישראל ולכן אין לבד"ר סמכות‪ .‬בפסד זה דעת המיעוט אמרה שאין צורך ששני בני הזוג יהיו בארץ כי כאשר‬
‫האדם שבחול מגיש תביעה אז אין חשש מסכסוך עם מדינות חוץ מאחר והוא רוצה את העזרה‪ ,‬ולאחר שנים‬
‫בבג"ץ ‪ 238/81‬הראל נקבע כי מספיק שאחד מבני הזוג יהיו בארץ והתובע לא נמצא בארץ זה מספיק כדי לקיים‬
‫את ההליך‪.‬‬
‫אך מה לגבי הנתבע? האם ניתן להסתפק בנוכחות קונסטרוקטיבית של הנתבע? אפשר להרחיב את הלכת הראל‬
‫גם על הנתבע בזמן שהוא תושב קבע בישראל? (שמרכז חייו בישראל והוא רק ברח לחול) בג"ץ ‪ 871/86‬קריב הגיש‬
‫תביעה לשלום בית ולחלופין אם היא לא תחזור הביתה מהוריה תביעה לגירושין‪ .‬בא כוחה של האישה אמר כי יש‬
‫חוסר סמכות לבד"ר מאחר והאישה לא נמצאת בארץ‪ ,‬ואז עולים לבג"ץ והם קובעים כי מאחר והיא תושבת קבע‬
‫בישראל והיא השאירה בישראל חפצים וחשבונות זה כמו שהיא נמצאת בארץ ויש לבית הדין הרבני סמכות‬
‫להוציא צווים‪.‬‬
‫אך מה קורה במצב שהנתבע הוא אזרח בלבד והוא אינו תושב? אלא שלפי בג"ץ ‪ 3664/92‬ביגר‪ ,‬על הנתבע להיות‬
‫עם אזרחות וכן עם חשבונות פעילים או דירה ביקורים‪ ,‬משהו שיראה שיש לו חיים גם בארץ והאזרחות היא לא‬
‫רק על הנייר‪.‬‬
‫ישנה הבחנה חשובה בנוכחות של הנתבע‪ ,‬שהרי כל הרחבת הסמכויות של בד"ר היא רק לענייני גט‪ ,‬ולא לענייני‬
‫מזונות או משמורת וכו' (ורבר)‪.‬‬
‫‪ .4‬אזרחי המדינה או תושביה – סמכות בינלאומית פרסונאלית‪ .‬לא מספיק שהבני זוג יהיו יהודים‪ ,‬אלא הם‬
‫צריכים להיות גם אזרחי המדינה או תושביה‪.‬‬
‫אזרח המדינה – לפי סעיף ‪ 1‬לחוק האזרחות‪.‬‬
‫או תושביה – סעיף ‪ 80‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי "מקום מושב – המקום בו‬
‫נמצא מרכז חייו של אדם"‪.‬‬
‫בג"ץ מתערב מכוח סעיף ‪(15‬ד)(‪ )4‬לחוק ייסוד השפיטה כאשר הוא מתערב בנושא הסמכות‪ ,‬ולעיתים נדירות הוא‬
‫מתערב ליתן סעד למען הצדק מכוח סעיף ‪(15‬ג)‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 6751/04‬סבג‪ ,‬זוג שהם אינם אזרחים ואינם תושבים נישאו ב‪ 83‬במונקו כדת משה וישראל‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫התחתנו גם נישואים אזרחיים‪ ,‬ולאחר כמה שנים בשנת ‪ 2000‬הם מתגרשים בגירושין אזרחיים‪ ,‬אבל האישה‬
‫רוצה גם גירושין דתיים והיא מגישה באמצעות שליח תביעת גירושין ותביעת מזונות בארץ‪ ,‬אך מדוע היא לא‬
‫פנתה לביה"ד במונקו שיכפה גט? אלא שהבעל לא רצה להתגרש ולא יעזור רק לבד"ר בישראל יש אפשרות להפעיל‬
‫צווים על מנת לגרום לכך שהבעל ייתן גט‪.‬‬
‫אך למה הבעל לא הסכים להתגרש בבית הדין הרבני וכן באזרחי? אלא שבדין האזרחי אין צורך בהסכמה של‬
‫הגבר כדי לגרש את האישה אלא נותנים צו גירושין‪ .‬בסופו של דבר השופטת פרוקציה שיחררה את מר סבג וקבעה‬
‫שאין לבד"ר סמכות מאחר והם לא אזרחים ולא תושבים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בשנת ‪ 2005‬לאחר שניתן פסק הדין סבג‪ ,‬בא חבר הכנסת לוי‪ ,‬והוא החליט לתקן את חוק שיפוט דתי דין רבניים‬
‫כאשר בסעיף ‪4‬א' מתייחס לסמכות מבחינה בין לאומית לתביעה לגירושין המגדיל את סמכותו של בד"ר באחת‬
‫מהזיקות הללו (לא תנאים מצטברים)‪:‬‬
‫‪ 4‬א‪(.‬א) בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף ‪ ,1‬לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג‬
‫יהודים שנישאו על פי דין תורה‪ ,‬בהתקיים אחת מהזיקות‪:‬‬
‫(‪ )1‬מקום מושבו של הנתבע בישראל – אין פה חובה שהתובע יהיה אזרח או תושב‪ ,‬או שאחד משניהם יהיה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫(‪ )2‬שני בני הזוג הם אזרחים בישראל – הם לא חייבים לנכוח פיזית בישראל‪ ,‬וגם לא צריכים שעיקר חייהם‬
‫יהיה בישראל‪.‬‬
‫(‪ )3‬מקום מושבו של התובע בישראל‪ ,‬ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה –‬
‫מדובר על התובע ולא על הנתבע‪ ,‬וכן הוא לא חייב לנכוח פיזית בעת התביעה‪.‬‬
‫(‪ )4‬מקום מושבו של התובע בישראל‪ ,‬ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל‬
‫(‪ )5‬התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל‬
‫(‪ )6‬התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה‪.‬‬
‫סעיף ‪4‬א(ה) מלמד כי כשנכנסים דרך סעיף ‪4‬א' אין יכולת לתובע לכרוך את ענייני המזונות וכו לתביעה‪ ,‬אלא רק‬
‫לעניין מתן גט מאחר ואין לישראל עניין להיכנס לדברים שגם בתי משפט אזרחיים בחול יכולים לדאוג לו‪ .‬לפי זה‬
‫ברור לנו שעדיף להגיש תביעה לגירושין מכוח סעיף ‪ 1‬אם קיימות שתי האפשרויות‪.‬‬
‫‪4‬ב‪(1‬א) קובע כי לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעת גט לפי דין תורה שהגישה אישה יהודיה נגד בעלה‬
‫היהודי גם אם לא מתקיים אף אחד מהתנאים בסעיף ‪4‬א(א) אם הנישואין נערכו לפי דין תורה והאישה לא קיבלה‬
‫גט מהנישואין בבית דין רבני מחוץ לישראל‪ ,‬ומתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ .1‬במקום מושבו של הנתבע או במקום מושבה של התובעת אין בית דין שניתן לערוך לפניו גט לפי דין תורה‬
‫מחוץ לישראל‬
‫‪ .2‬האישה הגישה בקשה לעריכת גט לפי דין תורה לבית דין מחוץ לישראל והאיש לא התייצב לפני בין הדין‬
‫במשך ארבעה חודשים‬
‫‪ .3‬בית דין מחוץ לישראל קבע שהאיש ייתן גט לאשתו‪ ,‬ואולם על אף מאמץ סביר לאכוף את החלטת בית‬
‫הדין באמצעים המשפטיים והדתיים הקיימים באותה מדינה‪ ,‬הגט לא ניתן במשך שישה חודשים מיום‬
‫שקבע בית הדין כאמור‪.‬‬
‫משרד החוץ לא רצה לאפשר את תיקון החוק הזה אך בית הדין הרבני התעקש על כך‪.‬‬
‫ביגמיה – זהו ריבוי נישואין והגבר יכול להיפטר מעבירה זאת על ידי היתר מ‪ 100‬רבנים בשונה מאישה שחייבת‬
‫לקבל גט‪ .‬וזה קיים רק לגבר מאחר ובתחילה לגבר היה מותר וחרם דרבנו גרשום אסר זאת‪ ,‬אך לאישה לא היה‬
‫היתר מלכתחילה‪.‬‬
‫‪.4‬הגישה אישה יהודייה לבית דין רבני תביעת מזונות‪ ,‬שלא אגב גירושין‪ ,‬נגד אישה היהודי או נגד עזבונו‪ ,‬לא‬
‫תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בעניין‪.‬‬
‫במה שונה סעיף זה מסעיף ‪ 1‬לחשבד"ר?‬
‫‪ .1‬מדובר בתביעת מזונות – מזונות אישה‬
‫‪ .2‬אין את התנאי של להיות בישראל‬
‫‪ .3‬אין את התנאי של אזרח או תושב‬
‫‪ .4‬אין סמכות ייחודית – ניתן להגיש או בבד"ר או בבית משפט‬
‫‪ .5‬פתוח רק בפני אישה‪ ,‬היא התובעת‪.‬‬
‫לבד"ר יש כאן סמכות להשתמש בכוח שלו גם בענייני מזונות אישה‪ ,‬גם לנשים ברחבי העולם‪ .‬ז"א שאין לו‬
‫סמכות רק בעניינים שאינם כספיים‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מדוע סעיף זה פתוח רק בפני נשים? סעיף זה מדבר על סמכות השיפוט‪ ,‬והגבר לא יכול לפתוח את ההליך כדי‬
‫להעביר אותו לבד"ר דווקא משום שלא רצו לתת לגבר כוח מאחר והאישה היא החלשה בענייני גירושין‪ ,‬אז כאן‬
‫נותנים לה כוח עודף בכך שהיא יכולה להחליט היכן לתבוע את מזונותיה‪.‬‬
‫אך עדיין לעניין ברירת הדין לפי סעיף ‪ 2‬לחוק תיקון דיני המשפחה(מזונות) נשתמש בדין האישי של האדם‪ ,‬אך‬
‫חסר דת יחולו עליו הוראות החוק‪.‬‬
‫אפשר לתבוע מזונות אישה גם בלי לתבוע תביעת גירושין‪ ,‬ואף יתרה מכך בעת שיהיו גירושין כבר לא יהיו מזונות‬
‫אישה מאחר והחובה לתת לאישה מזונות מגיעה מכוח הנישואין והכתובה‪ ,‬כך כשהם יחדלו מלהתקיים גם‬
‫החובה למזונות אישה תלך‪.‬‬
‫אופי הסמכות‬
‫ס' ‪ 4‬נותן סמכות לחשבד"ר למול חוק בית המשפט לענייני משפחה בס' ‪ )3(1‬ולפי ס' ‪ 3‬ניתן לדון בבית המשפט‬
‫לענייני משפחה‪ .‬אך הדין יהיה הדין האישי לפי חוק המזונות‪.‬‬
‫האם מדובר באותו מצב משפטי כמו בסימן ‪ 51‬ו‪ 47‬לדבר המלך? אלא שכן מאחר וגם מזונות הוא אחד מהנמכ"א‬
‫ולכן ידונו בדין האישי‪.‬‬
‫על מי ניתן להחיל את ס' ‪ 4‬לחשבד"ר? הסמכות הבינלאומית רחבה והאם אישה יכולה להגיש תביעת מזונות נ'‬
‫בעלה רק כי הוא יהודי? בג"ץ ‪ 135/58‬קנול – הבעל היה יהודי‪ ,‬לא אזרח ולא תושב והיא הגישה תביעת מזונות‪,‬‬
‫וביהמ"ש דאג מהיחסים הבינלאומיים ולכן השופט זילברג מוסיף תנאי נוסף שהוא נישואין בישראל כדמו"י‬
‫וכתובה‪.‬‬
‫אמרת אגב בבג"ץ ‪ 6751/04‬סבג – פרוקציה חושבת כי דרישת הזיקה הטריטוריאלית והפרסונאלית אוצלת על‬
‫שאר הסעיפים‪ .‬פרשנות זו לא התקבלה ונאמרה רק באמרת אגב‪ ,‬התביעה נפלה בסיבות אחרות‪.‬‬

‫מעשה בית דין‪ /‬סופיות הדיון‬

‫כאשר פסק דין נהפך לחלוט וסופי ישנו עקרון סופיות הדיון שגם אם האמת היא שעל האדם לפתוח את ההליך‬
‫שוב למשל כשגילה החמרה מתאונה‪ ,‬מעדיפים את יציבות המשפט כי אחרת תיקים לא יגמרו לעולם‪.‬‬
‫בדיני משפחה לעומת זאת‪ ,‬יש כמה עילות בודדות שניתן יהיה לפתוח אותם בשנית כאשר יהיה שינוי נסיבות‬
‫מהותי‪ ,‬ואחת מהן היא מזונות אישה‪.‬‬
‫למשל מצב שבו הגיעו למסקנה שמגיע לאישה סכום כסף מסוים כדי שתוכל להתקיים‪ ,‬אך זה היה בעת שהייתה‬
‫לה עבודה והייתה צריכה רק השלמת הכנסה‪ ,‬אך אם היא פוטרה מעבודתה הוא יצטרך להשלים לה את כל‬
‫הסכום כדי שתוכל להתקיים‪ ,‬וזה תקף גם להיפך ולכן הוא גם יוכל לתבוע אם יעלה לה השכר‪.‬‬
‫אך כאשר פותחים את התיק בפעם השנייה‪ ,‬חייב לחזור לערכאה שבה נדונו קודם לכן‪ ,‬מאחר וצריך לקיים כיבוד‬
‫הדדי בין הערכאות שכן אם לא נעשה זאת ההליך כולו יכול להתהפך מבית דין לבית משפט אזרחי‪.‬‬
‫כאשר אישה מחליטה איפה להגיש תביעה‪ ,‬ולאחר מכן היא רוצה לפתוח את התיק שוב‪ ,‬אם השתנו הנסיבות יהיה‬
‫ניתן לפתוח את התיק מאחר ואין מעשה בי"ד אבל יש סמכות נמשכת לאותה ערכאה‪ ,‬אך אם אין שינוי נסיבות‬
‫היא לא תוכל להגיש תביעה נוספת משום מעשה בית דין‪/‬סופיות הדיון‪.‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לחשבד"ר – שיפוט אגב גירושין (סעיף הכריכה)‬

‫הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים‪ ,‬אם על ידי האישה או האיש‪ ,‬יהיה לבית דין רבני שיפוט ייחודי‬
‫בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין‪ ,‬לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג‪.‬‬
‫במה הוא שונה מסעיף ‪?4‬‬
‫‪ .1‬פתוח לאישה ולאיש‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ .2‬מדובר בשיפוט ייחודי – כל זמן ששאר הנושאים באים יחד עם תביעת הגירושין הם יכולים לידון בבית‬
‫הדין הרבני אך אם הם נופלים אז הם ידונו כבר בבית המשפט האזרחי‪.‬‬
‫‪ .3‬כמובן שחייב שיהיו תושבים או אזרחים לפי סעיף ‪ 1‬מאחר וכדי להגיע לסעיף ‪ 3‬צריך לעבור דרך סעיף ‪.1‬‬
‫משמעות הכריכה – רשאים בני הזוג לכרוך לתביעת הגירושין אף ללא הסכמה ואף עניינים שאינם מעמד אישי‪,‬‬
‫הכריכה גם על ידי הנתבע יכולה להתבצע ולא בהכרח בעת הגשת התביעה‪ .‬כריכה יכולה להיות גם בעל פה (‬
‫כריכה היא מילים – רוצים להגיש כתב תביעה לגירושין לרבות רכוש או מזונות וכו)‪ .‬אבל‪ ,‬כל זמן שהנושא לא‬
‫'נתפס' בבימ"ש למשפחה‪ .‬אז אם לא רוצים שמשהו ידון בבית הדין הרבני נפתח תביעה כנגדו תחילה בבית‬
‫המשפט למשפחה כדי שלא יוכלו לכרוך את התביעה לתביעת הגירושין‪.‬‬
‫הרציונאל בכך היא כי חלוקת סמכויות הורסת משפחות ולכן עדיף למנוע פיצול של הדיון וההסדרים לערכאה‬
‫אחת‪.‬‬
‫אלו נושאים ניתן לכרוך לתביעת הגירושין?‬

‫פירוט נושא הכריכה‬

‫החזקת הילדים – משמורת פיזית‪.‬‬
‫המשמורת מדברת על מקום הימצאותם הפיזי של הילדים בחיי היומיום‪.‬‬
‫בד"מ (בית דין מיוחד) ‪ 1/60‬וינטר נ' בארי – הערכאה הזמנית הזו ישבה בעניין משמורת ובה השופט זילברג‬
‫אומר כי אין צורך לכרוך במפורש את עניין המשמורת אלא שהוא נכנס באופן אוטומטי בתביעת גירושין‪ .‬בבג"ץ‬
‫רון נתנו הסבר לכך בכך שזהו נושא רגיש הדורש פתרון מידי בצמוד לגירושי הצדדים‪.‬‬
‫אך אם נושא המשמורת כבר התחיל להתדיין בבימ"ש אזרחי אז לא ניתן יהיה לכרוך אותו‪.‬‬
‫ולכן אם אדם רוצה שעניין המשמורת ידון בבד"ר הוא יהיה חייב להגיש תביעה לגירושין כי בשונה מבימ"ש רגיל‬
‫לא ניתן להגיש תביעה רק על משמורת‪.‬‬
‫נושא המשמורת כמובן נתון בסמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט‪.‬‬
‫עניין המשמורת גם הוא יכול להיפתח מחדש בשל שינוי נסיבות מאחר והקביעה היא לכל ימי קטנותו של הקטין‬
‫ולכן העילה היא נמשכת‪ .‬כמו במזונות אישה שניתן להגיש בשל שינוי נסיבות‪.‬‬
‫לעניין אפוטרופסות יש את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולכן יצטרכו לדון לפי הדין‬
‫הטריטוריאלי‪/‬אזרחי ולא הדין האישי בנושא זה לא משנה היכן התיק נידון‪.‬‬
‫לעניין מזונות‪ ,‬גם אותם ניתן כמובן לכרוך בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני‪ ,‬ויחול עליהם הדין האישי‪.‬‬

‫מזונות ילדים‬
‫סמכות שיפוט‬
‫פס"ד שרגאי מ‪ 69‬קובע כי כל מה שכתוב בסעיף ‪ 3‬לרבות מזונות ילדים‪ ,‬הכוונה רק למזונות מסוג השבה‪ .‬שזה‬
‫אומר שכאשר יש משבר בבית ויש כאוס והבעל לפעמים קם ויוצא מהבית והאישה צריכה להמשיך ולממן את‬
‫הילדים‪ ,‬והמזונות שאחר כך הבעל יחזיר לה על זה – אלו מזונות השבה‪.‬‬
‫אך מזונות לעתיד‪ ,‬קובע שרגאי‪ ,‬לא ניתן לכרוך בתביעת הגירושין והיא תוכל להתנהל רק בבית המשפט לענייני‬
‫המשפחה ולא בבית הדין הרבני‪.‬‬
‫מאז ‪ 919/15‬התמונה השתנתה בעניין המזונות‪ ,‬מכיוון שגם האישה צריכה לשלם מזונות מגיל‪ 6-15‬במצב בו יש‬
‫לה משכורת והיא מרוויחה הרבה‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪(3‬א) לחוק המזונות אם יש לאדם דין אישי‪ ,‬הוא זה שיחול עליו‪ .‬ורק במקרה שאין דין אישי כמו חסר‬
‫דת לדוגמא התיק יתנהל לפי חוק המזונות הטריטוריאלי‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫אם כך‪ ,‬את מזונות ההשבה ניתן לפתוח גם בבד"ר וגם בבימ"ש לענייני משפחה כאשר הדין ילך לפי הדין האישי‬
‫לא משנה איפה הוא יתנהל‪.‬‬
‫מזונות הילדים‪ ,‬שהם תביעה עצמאית של הילד לא ניתן לנהל בבד"ר כי אי אפשר לכרוך זאת יותר מאז פס"ד‬
‫שרגאי‪ ,‬אבל עדיין הדין האישי הוא שלפיו יתנהל התיק גם פה‪.‬‬
‫גם במזונות ילדים כמו במזונות אישה ומשמורת‪ ,‬אין סופיות הדין – מאחר ובכל פעם כשיהיה שינוי נסיבות נוכל‬
‫לפתוח שוב את התיק ולבקש לעדכן את סכומי המזונות‪ ,‬מאחר וזה מתמשך‪.‬‬
‫מזונות ילדים ניתן יהיה לפתוח את התיק עד גיל ‪ 21‬של הילדים‪ .‬אבל צריך לחזור לאותה ערכאה‪.‬‬
‫הדיון של משמורת יוכל להתמשך רק עד גיל ‪ 18‬שלהם‪ .‬ולעיתים הבעל ירצה לקבל יותר משמורת כדי שיוכלו‬
‫להפחית לו במזונות‪.‬‬

‫חינוך הילדים – משמורת רוחנית‬

‫לעניין החינוך‪ ,‬בג"ץ אומר כי האיבר הראשי של המערכת הוא בתי המשפט האזרחיים ולכן אם אדם הגיש תביעה‬
‫למשמורת בבית המשפט למשפחה‪ ,‬המשמורת הרוחנית נכנסת יחד עם המשמורת הפיזית באופן אוטומטי ולכן גם‬
‫המשמורת הרוחנית תידון בבית המשפט האזרחי‪.‬‬
‫לעומת זאת בבד"ר המשמורת הרוחנית לא נכנסת באופן אוטומטי למשמורת הפיזית אלא צריך לכרוך זאת‬
‫בצורה מפורשת אחרת לא תהיה לו סמכות לדון בכך‪ ,‬מאחר וכאשר מוציאים סמכויות מהאיבר הראשי חובה‬
‫לכרוך זאת במפורש‪.‬‬

‫חלוקת הרכוש‬
‫חלוקת הרכוש לפי סעיף ‪ 3‬יכולה להיכרך בתביעת גירושין‪ ,‬למרות שהרכוש ידון לפי הדין האזרחי ולא האישי‪.‬‬
‫מה לעניין ברית המילה? בבג"ץ ‪ 8533/13‬בא הבעל וכרך את עניין ברית המילה לתביעת הגירושין‪ ,‬ואז האישה‬
‫באה ואמרה שאין להם סמכות‪ ,‬אך בד"ר פסק שהאישה חייבת למסור את הילד לבעל לצורך ברית מילה ובכל יום‬
‫של עיכוב היא תשלם ‪ 500‬שקל קנס‪ .‬והיא עלתה לבג"ץ ובו נקבע כי עניין ניתן לכריכה אם קיימת זיקה ישירה‬
‫וברורה בינו לבין נישואי בני הזוג ופקיעתם‪ .‬ובגץ גם קבע שההכרעה בעניין ברית המילה אינה קשורה לסכסוך‬
‫בין בני הזוג כלל ולכן לא ניתן לכרוך אותה‪ .‬בדעת המיעוט השופט רובינשטיין אמר כי הוא אינו מבין מדוע ברית‬
‫המילה היא אינה חלק מסוגיית החינוך‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫החזקת הילדים כרוכה באופן טבעי בתביעת גירושין‪ ,‬אין צורך לכתוב זאת במפורש(משמורת פיזית)‪.‬‬
‫מזונות אישה ניתן לכרוך רק באמצעות בקשה מפורשת לכך‪.‬‬
‫מזונות ילדים ניתן לכרוך רק מזונות מסוג השבה(פסד שרגאי) אבל את המזונות הגדולים לא ניתן לכרוך וזה‬
‫יתנהל רק בבימ"ש למשפחה‪.‬‬
‫חינוך הילדים ניתן לכרוך בבד"ר אך צריך כריכה מפורשת זה לא אוטומטי‪ ,‬אבל בבימ"ש אזרחי זה כן יבוא‬
‫באופן אוטומטי כי הוא האיבר הראשי במערכת‪.‬‬
‫בענייני הרכוש הכתובה לא יכולה להיכרך אלא היא תוגש בבודדת בבד"ר ואך ורק בבית הדין הרבני! (תביעה‬
‫לכתובה תהיה או לתשלום הסכום שכתוב בכתובה או שלא לשלם אותו)‪ .‬את שאר הרכוש ניתן לכרוך אך צריך‬
‫כריכה מפורשת‪.‬‬
‫ברית מילה לא ניתן לכרוך‪.‬‬
‫כדי שהכריכה לתביעת הגירושין תתקבל לפי ע"א ‪ 118/80‬גבעולי – צריך שהתביעה תהיה כנה‪ ,‬כריכה כדין‪ ,‬וכן‬
‫כריכה כנה‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תביעה כנה‬
‫כיצד ניתן לדעת אם התביעה כנה? רע"א ‪ 9357/96‬הר‬
‫כאשר אדם באמת רוצה להתגרש‪ ,‬אז מותר לו לכרוך‪ .‬אך אם בנאדם לא רוצה להתגרש והוא מגיש את התביעה‬
‫רק כדי שיוכל לכרוך יחד איתה נושאים אחרים – אז התביעה היא לא כנה‪ .‬כמובן שהכנות היא כנות של התובע‬
‫עצמו ולא של התביעה‪ .‬גם כשאין עילת גירושין‪.‬‬
‫אבל איך ניתן לדעת אם התובע כנה? אלא שתביעה תוך כדי טיפול זוגי‪/‬לאחר מסיבה גדולה שעשה הגבר‬
‫לאישה‪/‬מכתבי אהבה‪/‬הצבת תנאים לגט(אם במקביל להכנת התביעה הגבר שלח לאישה שהוא אוהב אותה או‬
‫משהו כזה זה חוסר בתום לב) נחשבת כחוסר תום לב מאחר וכאשר מנסים יחד עם בן הזוג לעבוד על הקשר‪ ,‬לא‬
‫ניתן לאמר שרוצים להתגרש אלא רק מנסים לתפוס סמכות‪.‬‬

‫כריכה כדין‬
‫זהו מבחן עובדתי בו הכריכה צריכה להיות מפורטת מפורשת ולא סתמית‪ ,‬לא מספיק לכתוב בכותרת בקשה‬
‫לכריכה אלא לפרט גם בגוף התביעה‪ .‬בג"ץ‪5747/03‬‬

‫כריכה כנה‬
‫בג"ץ אומר כי המבחן הוא האם הכורך מבקש לסכל פנייה לערכאה האזרחית או שהוא מעוניין בקיום התדיינות‬
‫צודקת‪ ,‬יעילה ומעשית בעניין הכרוך‪ .‬למשל אדם שהוא בעצמו פיצל את התיקים‪ ,‬יכול להיות שהכריכה שלו לא‬
‫תהיה כנה כי כל העניין בכריכה הוא לחסור את ההיטלטלות בין שני ערכאות‪ .‬וכן העדר פירוט מלוא הנכסים עלול‬
‫להיתפס גם הוא כחוסר בתום לב‪.‬‬
‫בנושא החזקת הילדים – אין דרישה לכנות הכריכה! מאחר וזה אוטומטי‪ ,‬ואין צורך לכתוב במפורש‪ ,‬ולכן צריך‬
‫לבדוק רק את כנות התביעה‪.‬‬
‫אך על מי מוטל הנטל להוכיח את התקיימות התנאים? לפי בג"ץ גבעולי מי שמבקש למנוע דיון בבית המשפט‬
‫למשפחה עליו הנטל להוכיח כי הוגשה תביעה לבי"ד רבני וכי נכרך בה עניין המזונות כדין ובכנות‪.‬‬

‫השלכות הכריכה‪/‬מרוץ הסמכויות‬

‫בכל פעם שאחד מבני הזוג רק מעלה את נושא הגירושין – מיד השני ירוץ ויגיש תביעת גירושין על מנת להרוויח‬
‫את היתרון ולבחור בעצמו את הערכאה‪ ,‬ובכך נוצר מצב שבעצם המשפט הישראלי מעודד הגשות תביעות‬
‫לגירושין מאחר והם לא מוצאים זמן להתפייס האחד עם השני‪.‬‬
‫בנוסף בני הזוג ת מיד חושדים ויש סביבם הלך רוח של התדיינות תמידי וזהו נטל פסיכולוגי כבד על בני הזוג‪ ,‬וכן‬
‫בנוסף זה מייקר את ההתדיינות ומביא לבזבוז זמן שיפוטי‪.‬‬

‫היכן יתנהל הדיון במבחן המשולש?‬

‫בבג"ץ פלמן ‪ 8497/00‬התעוררה השאלה החשובה ביותר – מי יחליט אם התביעה כנה וכרוכה כדין או לא? שהרי‬
‫מיקום הדיון הוא משמעותי ביותר כי בד"ר ירצה לקיים את הדיון אצלו ובכך שתישאר לו הסמכות ובימ"ש‬
‫למשפחה – להיפך‪.‬‬
‫בפס"ד זה מדובר על זוג שידועים בציבור וחיים ביחד במשך ‪ 9‬שנים יחד‪ .‬ואז יום אחד האישה נכנסת להיריון‬
‫והם נישאו והוא חשד שהילד הוא לא שלו ולכן הוא הגיש תביעה לגירושין‪ .‬התביעה מתפתחת ועולה לבג"ץ‬
‫ובניגוד למצופה‪ ,‬השופטת בייניש קובעת כי להבדיל מתביעת הגירושין ההכרעה בהתקיימות תנאי הכריכה נתונה‬
‫בידי שתי הערכאות ולכן בעצם הערכאה שתחליט ראשונה אם התביעה כנה או לא היא זו שתכריע‪ .‬אבל כמובן‬
‫שכדי שלא יקיי מו דיונים מהירים ולא יקשיבו לצדדים כמו שצריך ולכן הפתרון לכך יהיה שבמקרים חריגים כמו‬
‫לדוג' כשהערכאה הראשונה שהספיקה להחליט היא זו שקובעת אם המבחן המשולש עומד‪ ,‬ואם הערכאה השנייה‬
‫תחשוב שהערכאה הראשונה עשתה דיון חפוז וחטפה את הסמכות – היא תעבור אוטומטית לערכאה השנייה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫לסיכום‪ ,‬הרציונאל של סעיף הכריכה לא התממש מאחר ואם קדמה תביעה בבימ"ש למשפחה מיד יש שני‬
‫ערכאות שדנות בנושא‪ ,‬וכך נוצרה בעיית מרוץ הסמכויות ואין פיוס בין בני הזוג וכו' ‪ .‬כפתרון לכך ביהמ"ש פיתח‬
‫את המבחן המשולש – תביעה כנה‪ ,‬כריכה כדין וכריכה כדין‪.‬‬
‫אך אז נוצרה הבעיה של שאלת הדיון ולכן יש את הפתרון של ביניש שבה הערכאה הראשונה שתחליט תכריע אלא‬
‫אם כן השנייה חושת למחטף ויש טעם מיוחד ומיד הדיון יעבור לשנייה‪.‬‬
‫ואיך ניתן לפטור או לצמצמם את הבעיה הזאת?‬
‫עלו מספר הצעות אך אף אחת מהן עדיין לא תפסה‪:‬‬
‫‪ .1‬הקימו וועדה למרוץ סמכויות שבראשה ישב הרב דייחובסקי‪ ,‬ועלתה הצעה לחלק את הדין האישי לבד"ר‬
‫ואזרחי למשפחה אך אין מחוקק שיקבע זאת מאחר ואף אחד לא יוותר על כוחו‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכם בתחילת הדרך – שלפני החתונה יסכמו ביניהם לאן ילכו במקרה של גירושין‪.‬‬
‫‪ .3‬נוסחה למזונות ילדים‪/‬צמצום הפער בתוצאות בין בד"ר לבימ"ש‪ .‬בדרך הזו יגיעו לתוצאה קרובה מאוד‬
‫אם לא זהה במזונות ולכן זה ירגיע את המרוץ‪.‬‬
‫‪ .4‬רוזן צבי רצה לצמצם את סעיף ‪ 3‬ולגרום למצב שבו ידונו רק בבד"ר אבל זה לא יתקבל‪.‬‬
‫‪ .5‬חוק להסדר התדיינויות ויישוב סכסוכים‪.‬‬
‫ישנו כתב תביעה מפורט של בית הדין הרבני שפוטר בעיות רבות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 9‬לחשבד"ר – סמכות נמשכת ומעמדו העצמאי של קטין‬

‫סעיף זה קובע כי בענייני המעמד האישי של יהודים‪ ,‬שאין בהם לבדר שיפוט ייחודי לפי החוק‪ ,‬יהיה להם שיפוט‬
‫אם תהיה הסכמה של הצדדים‪.‬‬
‫דלת הכניסה שכבר למדנו עליה בסעיף ‪ 1‬הינה יהודים‪ ,‬בישראל‪ ,‬ואזרח או תושב – וזוהי דלת חובה בתביעת‬
‫גירושין‪ .‬אך בעצם כאשר פותחים תביעת גירושין היא בדרך כלל לא משרתת את מי שמגיש אותה – אלא מגישים‬
‫אותה בשביל ס' ‪ ,3‬סעיף הכריכה‪ .‬כאן יש דלת נוספת שהיא יציר הפסיקה והיא המבחן המשולש של תביעה כנה‪,‬‬
‫כריכה כדין‪ ,‬וכריכה כנה‪.‬‬
‫הדלת השנייה דרכה ניתן להיכנס לבית הדין הרבני לפי החשבד"ר היא דרך סעיף ‪ 4‬המדבר על מזונות אישה‬
‫יהודייה‪ .‬גם בדלת זו יש דלת שהיא יציר הפסיקה מפסד קנול‪ ,‬והוא שלא מספיק שתהיה האישה יהודייה אלא‬
‫שצריך שתהיה לה זיקה כלשהי לארץ‪ ,‬כמו שהתחתנו שם‪ .‬מעל דלת זו ניסתה פרוקציה להכניס את התנאים של‬
‫סעיף ‪ 1‬אך לא הצליחה וזה נאמר רק באמרת אגב בפסד סבג‪.‬‬
‫דלת נוספת דרכה ניתן להיכנס לבד"ר הינה סעיף ‪4‬א' המדבר על כל זוג יהודי שנישא כדמוי‪ ,‬וגם כאן צריך זיקה‬
‫אבל זיקה חלשה יותר‪ ,‬ובסעיף זה לא ניתן לכרוך‪.‬‬
‫דלת נוספת היא סעיף ‪4‬ב‪ 1‬מאחר וגם אנשים שאין להם זיקה יכולים להיכנס לבדר ויש להם סמכות בינלאומית‬
‫לעניין הגט‪.‬‬
‫סעיף ‪ 9‬מאפשר לבוא לבית הדין בהסכמה‪ ,‬בבודדת וללא כריכה‪ ,‬אך רק אם שני הצדדים מסכימים לכך‪ .‬אך מדוע‬
‫שיסכימו שהרי רק צד אחד מרוויח? אלא לא מחייב שההסכמה היא בשעת הסכסוך אלא היא יכולה להיות לפני‬
‫הנישואין‪ ,‬או הסכמה שמושגת בכוח על ידי מצב שבו הבעל אומר לאישה שהוא ייתן גט רק אם האישה תבוא‬
‫בהסכמה לבד"ר‪ ,‬וזו נחשבת הסכמה – למרות שזוהי הסכמה באונס‪.‬‬
‫הנושאים לגביהם הסכמת הצדדים תקנה לבד"ר סמכות לדון בהם הם ענייני המעמד האישי – נמכ"א‪.‬‬
‫‪ .1‬מזונות קטין – זוסמן בפסד שרגאי אומר כי לא ניתן לכרוך תביעה של קטין‪ ,‬אך בהסכמה מלאה של בני הזוג‬
‫ניתן‪.‬‬
‫‪ .2‬עניין חינוך הילדים והאפוטרופסות גם הוא יכול לדון בבד"ר אם ישנה הסכמה מלאה של בני הזוג‪ .‬בג"צ‬
‫‪ 9539/00‬איתן‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪ .3‬רכוש – עניין הרכוש אינו חלק מענייני המעמד האישי ולכן לא ניתן להביא רכוש בהסכמה לבית הדין הרבני‬
‫אלא רק בכריכה!‬
‫בג"ץ גורדון ‪ -‬ענייני נישואין וגירושין שלא עומדים בתנאים של סעיף ‪ 1‬גם הם יוכלו בהסכמה להיכנס לבד"ר‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 9476/96‬סרגובי נ' בד"ר ומנהל אוכלוסין (‪ )2006‬מאות זוגות מעורבים הגיעו לבד"ר להתגרש בהסכמה‪,‬‬
‫ולכן מכוח סעיף ‪ 9‬לכאורה אמורה להיות לבד"ר סמכות לדון בכך‪ .‬אך אם שניהם הסכימו מדוע הגיע התיק‬
‫לבג"ץ? אלא שהוגש בג"ץ בכלל על ידי עותר ציבורי ששמע על התיקים הללו ובמשך ‪ 10‬שנים המדינה אמרה‬
‫שתתקן את זה בחקיקה‪ ,‬ואז ב‪ 2006‬ברק החליט שגם בהסכמה צריך ששני בני הזוג יהיו יהודיים‪ .‬ולכן סעיף ‪9‬‬
‫מתייחס רק לשני יהודים‪.‬‬
‫האם אופי ההסכמה היא הסכמה מפורשת‪ ,‬בכתב‪ ,‬או מכללא(משתמעת)? לא נדרשת הסכמה בכתב כמו בירושה‪,‬‬
‫אלא מדובר בו בהסכמה בהתנהגות(בשתיקה) או בהסכמה משתמעת לפי בג"צ ‪ .141/71‬אם הוגשו תביעות ללא‬
‫כריכה והצד השני מגיב לגופן? בלי שימת לב הוא הקנה סמכות בכך לבית הדין הרבני כי זוהי הסכמה בהתנהגות‪.‬‬
‫וזה כתוב בהזדמנות הראשונה לעלות טענות סמכות שברגע שהיא עוברת‪ ,‬כמוה כהסכמה לפי סעיף ‪(15‬ד)(‪ .)4‬גם‬
‫כתב הגנה הוא טענה לגופו של עניין מאחר וכאשר לא טענת לבעיית הסמכות זה מספיק‪.‬‬
‫מעבר לכל הדלתות הראשיות שדרכן ניתן להגיע לבית הדין הרבני ישנה דרך מהפסיקה שדרכה ניתן להיכנס‬
‫מהצד והיא סמכות שיפוט נמשכת‪ .‬כאשר אדם מגיש תביעה בהסכמה ורוצים לדון שוב בתיק כי היה שינוי‬
‫נסיבות‪ ,‬כבר לא צריך הסכמה של בן הזוג אלא שיש את הסמכות השיפוט הנמשכת בעת שינוי הנסיבות‪.‬‬

‫סמכות נמשכת‬
‫דיון עתידי לאחר הסכם גירושין‬
‫בג"צ ‪ 8638/03‬סימה אמיר – מדובר בהסכם גירושין בבד"ר כאשר הבחור נכה ‪ 100‬אחוז‪ ,‬ומתקיים מקצבה של‬
‫‪ 1200‬שקל בחודש‪ ,‬כאשר הוא צריך לשלם מזונות בסך אלף ‪ ₪‬כפשרה להחזקת שלושת הילדים‪ ,‬ובנוסף לכך‬
‫מחצית הדירה שלו תעבור לאישה‪ .‬סוכם כי האישה לא תתבע מזונות ילדים‪ ,‬ושאם הוא יתבע למזונות ילדים –‬
‫מחצית הדירה תחזור לבעל‪ ,‬וכן נקבע כי כל דיון עתידי יתקבל בבד"ר‪ .‬שנתיים לאחר מכן האישה רצתה לפתוח‬
‫את תביעת המזונות פעמיים בבד"ר(הסכם ונמשכת) והיא נדחתה‪ ,‬ואז היא תבעה למזונות בבימ"ש למשפחה‬
‫ונקבע כי הוא יהיה חייב לה למזונות בסך ‪ .₪ 2500‬הבעל כתוצאה מכך תבע בבד"ר (מאחר ובאזרחי היו אומרים‬
‫שתניית השיפוי נוגדת את תקנת הציבור) להחזרת חצי הדירה שלו‪ .‬האישה טענה כי אין סמכות והבעל טען שיש‪.‬‬
‫בית הדין אכן חשב שיש לו סמכות והאישה עתרה לבג"ץ‪.‬‬
‫בג"ץ קובע כי אכיפת תניית שיפוי היא תביעה רכושית וכן אין סמכות מקורית מאחר ואין את‬
‫סעיפים‪/1/3/9‬סמכות נמשכת מאחר וזה לא נמשך ברכוש‪ ,‬ואמרו שזה כמו כתב בוררות אבל האישה טענה שזה‬
‫לא יכול להיות כך משום ששופט לא יכול לשמש כבורר‪ .‬וכן היא אמרה כי לא ניתן לנהל תיקי ממונות בין אנשים‬
‫שהם לא בני זוג מאחר והחשבד"ר לא נותן לכך סמכות אלא רק בין בני זוג(היא גרמה בכך לאירוע חרום שקבע כי‬
‫זוהי אמרת אגב לעניינה)‪.‬‬
‫היו מקרים בהם בעלים טענו שהגט מוטעה מאחר והם נתנו גט על דעת דבר כלשהו כמו המזונות‪ ,‬אבל מאחר וזהו‬
‫מאבק משפטי של סמכויות היה בית דין רבני בתל אביב שהכניס אישה לרשימת מעוכבי הנישואין מחדש‪ .‬כמובן‬
‫שבמקרים הללו הנשים משכו את תיקי המזונות‪ .‬כיום‪ ,‬בית הדין הרבני ברוב המקרים ינפנף את הטענה הזו‬
‫מאחר והיא בעייתית מאוד‪.‬‬
‫הייתה הסכמה כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בסכסוכי רכוש בהסכמה בכתב לאחר גירושין‪ .‬אך לאחר מכן זה‬
‫יצא לתקשורת והסכם זה נפל וכיום – אין לבד"ר סמכות בסכסוכי רכוש גם אם תהיה הסכמה!‬

‫בית המשפט למשפחה‬

‫עד שנת ‪ 1995‬תיק התנהל בבד"ר ובמקביל בבית משפט‪ .‬אך כשהלכו לביהמ"ש חלק מהתיקים התנהלו בשלום‬
‫וחלקם במחוזי‪ ,‬לפי מה שהיה כתוב בחוק‪ .‬וכך יצא מצב כי משפחה אחת מתרסקת ב‪ 4/5‬ערכאות‪ ,‬גם בבד"ר וגם‬

‫‪13‬‬
 ‫בין בתי משפט‪ .‬החסרונות בכך הם רבים שכן צריך להעסיק מספר רב יותר של שופטים‪ ,‬הגדלת ההוצאות‬
‫המשפטיות‪ ,‬פתרונות לא גלובליים מאחר וכל שופט אינו רואה את התמונה כולה‪ ,‬סדרי הדין היו כמו של בתי‬
‫המשפט הרגילים ולכן היו נוקשים מאוד‪ ,‬וכן פגיעה בפרטיות‪ .‬לאור זאת מדינת ישראל החליטה להקים את‬
‫וועדת שיימור כאשר בה הם ממליצים למחוקק להקים בתי משפט מיוחדים רק לענייני משפחה‪ .‬זוהי הצעה‬
‫גרנדיוזית מאחר והיא כמו הכפלה של מערכת בתי המשפט אך למרות התקציב הגדול מדינת ישראל מחליטה כי‬
‫חשיבותו של התא המשפחתי גדולה ומקימה את בתי המשפט למשפחה‪.‬‬
‫המחוקק בכך ביקש להשיג שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז כל התביעות – כל משפחה תהיה אצל שופט אחד(אומנם בד"ר ומשפחה לא יחד אבל זה עדיין פחות‬
‫שופטים)‪.‬‬
‫‪ .2‬גישה שונה – השופטים מיומנים ויש להם ניסיון בעניין דיני המשפחה‪.‬‬
‫עלתה שאלה‪ ,‬אם למקם את המשפט בגובה שלום או מחוזי‪ ,‬והרי בעבר רוב התיקים התנהלו במחוזי שהם‬
‫שופטים מנוסים יותר‪ .‬אבל הייתה בעיה מאחר ושופטי מחוזי משתכרים בשכר גבוה יותר ולכן החליטו שבית‬
‫משפט למשפחה יהיה בגובה שלום‪ .‬וזה גורם לכך שהערעור לעליון יהיה רק ברשות‪ ,‬וזה יוצר בעיה מאחר‬
‫וההלכות של המחוזי לא מחייבות אלא רק מנחות את הערכאות הנמוכות – וכך נוצר מצב שכל מחוזי מקבל‬
‫הכרעה אחרת – וזה יכול ליצור אי שוויון! ולכן באמת במקרה זה העליון אישר את הערעור ויצר הלכה מסוימת‬
‫בנושא מזונות‪.‬‬
‫מעבר לכל זה‪ ,‬הצמידו יחידת סיוע לכל בית משפט אשר בהם יש עובדים סוציאליים חינמיים לכל זוג שמתגרש –‬
‫וכל זה כדי לשמור על התא המשפחתי‪.‬‬
‫בתקנה ‪ 37‬לתקנות בית המשפט למשפחה נכתב על יחידת הסיוע והשימוש בשרותיה‪ ,‬ושבזמן שמשתמשים בה‬
‫התיק יוקפא ל‪ 30‬ימים‪.‬‬

‫חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ‪( 2014‬הוראת קבע)‬

‫סעיף ‪ 1‬קובע כי מטרת החוק הזה היא הימנעות מהדיינות משפטית במהלך סכסוך משפחתי ופטירתו דרך טיפול‬
‫הסכמה ודרכי שלום‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬מדבר על תביעות‪ ,‬אך הוא מוציא מכך את ההסכם מאחר ואין צורך במצב של הסכם בהגשת תביעה‪.‬‬
‫תובענה בעניין של סכסוך משפחתי מטפל רק על בני זוג והורים וילדיהם מאחר ולא כדאי להוציא כסף רב כל כך‬
‫כאשר לא מדובר בתא המשפחתי העדין‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬קובע כי כדי להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה – לא ניתן לפתוח תביעה לפני שמגישים בקשה‬
‫ליישוב סכסוך לפני ההתדיינות המשפטית‪ .‬בעת שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך‪ ,‬יש ארבע מפגשים של מידע‪,‬‬
‫היכרות‪ ,‬ותיאום (מהו"ת) כאשר אליהם האנשים עצמם צריכים לבוא ללא עורכי דין‪ ,‬וכל הפגישות יהיו בתוך ‪45‬‬
‫ימים מיום הגשת הבקשה‪ ,‬וכך בתקופה של ‪ 60‬יום(‪ 15‬ימי צינון) מיום הגשת הבקשה או ‪ 75‬יום אם הייתה‬
‫הארכה – אסור להגיש שום תביעה ולפתוח בהליכים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬קובע כי אם חלף הזמן ועדיין לא התיישב הסכסוך‪ ,‬זה שפתח את הבקשה ליישוב הסכסוך מקבל זכות‬
‫ראשונה היכן להגיש אלו תביעות‪ ,‬אך אם הוא לא הגיש את חלק מהתביעות לאחר ‪ 15‬יום – השני מקבל את‬
‫הזכות להגשת התביעות‪.‬‬

‫תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ‪2016‬‬

‫הפגישה הראשונה היא כדי להכיר את הצדדים ולהעריך את הסכסוך(בפגישה הזו לא ייעשה ניסיון ליישוב‬
‫הסכסוך המשפטי) ובה מתייצבים לבד‪ .‬לאחר מלחמה של הלשכה רק במפגש הראשון נפגשים לבד ובאחרים עם‬
‫עורך הדין‪ .‬אם בהמשך הפגישות מנסים ליישב את הסכסוך המשפטי הצדדים יהיו רשאים לערב את באי כוחם‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬מדובר על כך כי בסוף הישיבה האחרונה יחידת הסיוע תציע דרך ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של‬
‫ייעוץ או גישור או גירושין בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫ואכן חוק זה הוריד משמעותית את אחוזי ההליכים המשפטיים בין זוגות ולכן הוא הפך מהוראת שעה להוראת‬
‫קבע‪.‬‬

‫עניינים הייחודיים לביהמ"ש למשפחה‬

‫בביהמ"ש למשפחה ישנו קושי גדול יותר בהשגת ראיות כאשר מדובר בבני זוג מאחר והקרובים והחברים של בני‬
‫הזוג לא רוצים לקחת צד בסכסוך‪ ,‬וכן אלו דברים המתנהלים בבית ובדרך כלל אין מסמכים המתעדים את‬
‫המצב‪ .‬בגלל כל אלו נחקק בסעיף ‪ 8‬לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה כי בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין השופט‬
‫יכול לנהוג כפי שירצה ולא יהיה צורך להיצמד לסדרי הדין הרגילים‪ .‬ולכן ניתן לקבל ראיות גם אם אינם קבילות‬
‫בבית משפט רגיל‪ .‬סעיף דומה לזה יש רק בביהמ"ש לתביעות קטנות ובבית הדין לעבודה‪.‬‬
‫אין ספק כי מטרה זו של הסעיף גורמת לשופט להתערב בהליך יותר‪ ,‬בשונה מהגישה הישראלית הרגילה בה‬
‫השופט יושב פסיבי על כס השיפוט – אלא שכאן השופט עצמו מתערב‪ .‬בבית הדין הרבני הדיין תמיד מצווה‬
‫לחתור ולחקור אחר האמת ולכן הוא תמיד מתערב בהליך עצמו(ולכן גם יש סיכוי גדול יותר ללא מיוצגים‬
‫להצליח בבד"ר‪.‬‬
‫כאשר שני אנשים רגילים יוצרים עסקה‪ ,‬השופט לט יכול לאשר את ההסכם אלא אם מגישים תביעה ומשלמים‬
‫אגרה‪ .‬לעומת זאת בביהמ"ש למשפחה ניתן לפתוח רק תיק לאישור הסכם באגרה מינימלית‪ .‬ובמצב כזה לפני‬
‫אישור ההסכם בית המשפט יבהיר את ההסכם לשני הצדדים ויוודא שההסכם לא נעשה בכוח ושכל צד מבין את‬
‫כוונתו‪.‬‬

‫פומביות הדיון‬
‫דיון בבית משפט רגיל יתנהל בפומבי בדרך כלל‪ .‬אך לעומת זאת סעיף ‪68‬ה קובע כי בבית משפט לענייני משפחה‬
‫הכל ידון בדלתיים סגורות‪.‬‬

‫סיכום עניינים ייחודים בבית המשפט למשפחה‬

‫‪.1‬חידוש מהפכני ומהותי על אף שאינו עוסק בסדרי דין – יש את יחידות הסייוע‪ ,‬דיון סגור‪ ,‬לא מתעסקים בנושא‬
‫הדין אלא רק בהליך‪.‬‬
‫‪.2‬ישנה גמישות בהליך ובראיות וסדרי הדין‪.‬‬
‫‪.3‬ישנה יחידת הסיוע הצמודה לביהמ"ש‪.‬‬
‫‪.4‬חוק להסדר התדיינויות שבא בעקבות יחידות הסיוע‪.‬‬
‫‪.5‬ישנו אישור הסכם ללא תביעה‪.‬‬
‫‪.6‬פומביות הדיון תהיה בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫בכל ענייני המשפחה ניתן לבוא לביהמ"ש למשפחה‪.‬‬
‫‪ .1.1‬בענייני המעמד האישי (שהם נמכ"א – נישואין וגיטין בזוג מעורב)‬
‫‪ .1.2‬תובענה אזרחית שבה הצדדים הם בני משפחה ועילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה‪.‬‬
‫איך ניתן לדעת אם התובענה היא בגין סכסוך משפחתי? בפסד רע"א ‪ 6558/99‬חבס נ' חבס נתן השופט ברק‬
‫שלושה דברים שיעזרו להבחין אם התובענה מקורה בסכסוך משפחתי‪:‬‬
‫א‪ .‬ככל שיחסי המשפחה קרובים סביר להניח יותר שהסכסוך הוא משפחתי ולא עסקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שמספרם של גורמים משפחתיים בתוך הסכסוך הוא רב יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין בני המשפחה קיימים כמה עסקים‪ ,‬אך רק באחד מהם יש סכסוך‪ ,‬סביר להניח שהסכסוך הוא עסקי‬
‫ולא משפחתי‪.‬‬
‫ומי מכריע אם הסכסוך משפחתי או עסקי? איפה שהתיק נפתח שם שאלה זו תוכרע‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫רכוש‬
‫הלכת השיתוף‬
‫מי שהתחתן לפני שנת ‪ 74‬לא משנה מתי הוא מתגרש חלה עליו הלכת השיתוף‪ ,‬ולאחר מכן חוק יחסי ממון‪.‬‬
‫קבוצת אוכלוסייה שניה שעליה חלה הלכת השיתוף היא ידועים בציבור – ללא כל קשר לשנה שבה עברו לגור יחד‪.‬‬
‫ביהמ"ש שואל את עצמו תחילה האם הנושא הרכושי כפוף לדין האישי והאם הוא חלק מענייני המעמד האישי?‬
‫פסד דין סידיס עונה על שאלה זו וקובע כי ענייני הרכוש אינם קשורים בעניינים נישואים וגירושין ולא נכנסים‬
‫לאף אחד מהנמכ"א‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק שיווי זכויות האישה קובע כי לאישה נשואה תהיה כשרות מלאה לעשיה בקניינים ולקניין כאילו‬
‫שהיא רווקה – אבל למה בא לשנות הסעיף הזה האם זה לא ברור? אלא שבדין האישי יש כלל שאומר כי מה‬
‫שקנתה אישה שייך לבעלה‪ ,‬ולכן בא המחוקק הישראלי וקובע כי זה לא יהיה נכון במדינת ישראל‪ ,‬וכן גם נכסי‬
‫המילוג שהיא מביאה איתה מלפני החתונה גם הם לא יהיו באופן אוטומטי של הבעל – ומכך בעצם ניתן להבין כי‬
‫המחוקק הוציא את עניין הרכוש שהדין האישי‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬נכתב כי צריך לנהוג לפי חוק זה גם בבתי דין דתיים ולכן בעצם דנים בדין האזרחי ולא באישי יותר‪ ,‬וכך‬
‫התחילו בתי המשפט האזרחיים לפתח את הלכת השיתוף‪.‬‬
‫מה היא הלכת השיתוף?‬
‫עיקרון קנייני – ברגע שזוג נישאים‪ ,‬מיום החתונה ואילך כל רכוש שנצבר במאמץ משותף‪ ,‬כולל המשכורת –‬
‫מתחלקת חצי חצי בין בני הזוג‪ .‬גם אם אחד מבני הזוג קנה נכס מכסף משותף וכתב אותו רק על עצמו עדיין הנכס‬
‫שייך חצי חצי לבני הזוג‪.‬‬
‫ומהו הבסיס המשפטי לכך שנכסים הרשומים על שם אדם אחר יכתבו על שמו של אחר?‬
‫הסכם מכללא – קונסטרוקציה חוזית‪ .‬אנו מניחים שבן הזוג שרוכש‪ ,‬או מקבל משכורת‪ ,‬מתכוון לשתף את בן זוגו‬
‫במה שהוא רוכש ומרוויח‪ ,‬מאחר ולמרות שהנכס רשום על שמו בכוונתו לשתף גם את בן זוגו בכך‪ .‬זהו בעצם‬
‫הסכם משתמע‪ ,‬כאילו כתבנו הסכם אך לא צריך כי הוא ברור מאליו‪ .‬ולכן הלכת השיתוף קשורה גם לידועים‬
‫בציבור מאחר והיא אזרחית לחלוטין ולא משנה לה אם בני הזוג נשואים או לא‪ .‬כמובן שיש הבדל מאחר‬
‫ובנישואין זה מתחיל ביום הנישואין בברור‪ ,‬אך בידועים בציבור עולות שאלות רבות ומי שירצה לטעון לשיתוף‬
‫יצטרך להוכיח‪.‬‬
‫כדי שההסכם מכללא יתקיים צריך‪:‬‬
‫‪ .1‬אורח חיים תקין בין בני הזוג‬
‫‪ .2‬מאמץ משותף של בני הזוג(לא מחייב ששניהם עובדים גם אם אחד מגדל את הילדים זהו מאמץ משותף)‬
‫אך מה יקרה במקרה של הסתרה של חלק מהמשכורת? או מצב שבו הבעל קנה דירה ולא סיפר לאשתו כלל על‬
‫רכישת הדירה?‬
‫ומה יקרה במצב שבו אישה הבינה שהרכוש הוא של הבעל? או שהוא התנהל בצורה עצמאית והקציב לה דמי‬
‫כיס? אלו מצבים שבהם הלכת השיתוף לא יכולה לעזור מאחר ולא בדיוק מתקיימים תנאיה‪ ,‬וקשה לבסס‬
‫שהאישה שותפה למה שהיא לא יודעת או שמסתירים ממנה‪.‬‬
‫התפתחותה של הלכת השיתוף‪:‬‬
‫מהסכם מכללא המשפט מחליט לעבור לחזקה שיפוטית‪-‬הרציונאל הנורמטיבי‪ .‬שזה אומר שמכאן ואילך לא‬
‫משנה אם האישה יודעת‪ ,‬או שהבעל הסתיר ממנה‪ ,‬המשפט מכיל על כל הזוגות חזקה שיפוטית שתיצור שוויון‬
‫והיא תחול על כולם‪ ,‬על כל שקל שנכנס לבית של בני הזוג‪ .‬ולכן הונחה פה הנחת ייסוד שחזקת השיתוף חלה על‬
‫כולם ואין צורך בכוונה ולא בדוקטרינה החוזית‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫בנוסף‪ ,‬אם תולים את הלכת השיתוף בחזקה שיפוטית שמכיל בית המשפט אז כבר לא צריך את דרישת ה"חיים‬
‫ההרמוניים"‪ ,‬ולכן המשפט מנתק גם את שאלה זו מחלוקת הרכוש‪ .‬כל עוד לא הגיעו למצב של פירוד עדיין תהיה‬
‫חזקת השיתוף‪.‬‬
‫גם עניין המאמץ המשותף בוטל בפסד ע"א ‪ 370/87‬מדג'ר – בו מדובר על אישה שנהייתה חולת נפש ולא עזרה‬
‫להכניס כסף‪ ,‬ובמהלך הנישואין קנה הבעל בית מרקחת והרי האישה לא תרמה כלל לקניית הנכס ועוד יותר מכך‬
‫הייתה זו תרומה שלילית מאחר והיא הפריעה לו‪ ,‬וכשהתיק מגיע בערעור לשופט ברק – הוא קבע כי גם אם אין‬
‫מאמץ משותף כל עוד בני הזוג ביחד כנראה שהמציאות הזו נוחה להם והרכוש משותף לשניהם‪.‬‬
‫וכיום – קורת גג אחת‪.‬הדרישה נהפכה לדרישה הכי בסיסית שיש‪ ,‬רק צריך שיגורו תחת קורת גג אחת‪ .‬הלכת‬
‫השיתוף משחררת את בן הזוג החלש ממתח מאחר והוא לא צריך לעקוב אחרי ההכנסות ורכישת נכסים באופן‬
‫קבוע וכן היא תורמת לאמון וליציבות המשפחה ולשוויון בין בני הזוג‪.‬‬
‫כמובן שכל זה מדבר על מצב שבו לא ביצעו בני הזוג הסכם ממון ביניהם‪.‬‬
‫צריך בשביל הסכם הממון אישור שופט כדי לא להגיע למצב שבו בן זוג אחד מנשל את השני וכן צריך לוודא‬
‫שההסכם נעשה שלא בכוח – במצב שבו ההסכם נעשה לאחר הנישואין‪ .‬לפני אפשר נוטריון‪.‬‬
‫הלכת השיתוף גורמת לבעלות משותפת ושווה! וכן היא חלה על כל הדתות כולן‪ .‬ניתן לחרוג משיתוף רק בהסכם‬
‫ממון מפורש‪ ,‬אך לא בהסכם משתמע(בעלפה‪ ,‬או ע"י פעולות והתנהגות)‪.‬‬
‫המועד למימוש הזכות‪ :‬זוהי זכות קניינית מעכשיו‪ ,‬מהרגע שנכנס הכסף מיד לבן הזוג יש זכות לחצי ממנו‪ .‬לא‬
‫צריך לחכות עד מועד פקיעת הנישואין‪.‬‬
‫הלכת שיתוף הנכסים בבית הדין הרבני‪:‬‬
‫שאלת הסמכות ברירת השיפוט‬
‫סימה אמיר – חידד את זה שהרכוש לא יכול לדון בבד"ר גם לא עם הסכם מאחר וזה לא מענייני המעמד האישי‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬בכריכה כן ניתן לדון בעניין הרכוש‪.‬‬
‫שאלת הדין – ברירת הדין‬
‫ישנו כלל האומר כי הדין הולך אחר הדיין אלא אם כן יש חוק מפורש הקובע אחרת‪ .‬ובעניין זה אין הוראת חוק‬
‫מפורשת מאחר והלכת השיתוף היא יצירת הפסיקה‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 1000/92‬בבלי – מדובר בזוג שנישאו בשנת ‪(57‬הלכת השיתוף)‪ ,‬יש להם שלושה ילדים‪ ,‬והבעל הינו טייס‬
‫בחברה אזרחית‪ .‬מאחר והבעל מרוויח כסף רב האישה הפסיקה את עבודתה כמורה והתמסרה לילדים‪ ,‬ואז לאחר‬
‫‪ 30‬שנות נישואין הבעל תבע גירושין וכרך מזונות וחלוקת רכוש‪ ,‬מיד לאחר הגשת התביעה הבעל נותן גט‪ .‬האישה‬
‫הולכת ותובעת תביעה לרכוש בביהמ"ש המחוזי‪ ,‬והאישה עושה זאת למרות שהוא כבר "תפס" את עניין הרכוש –‬
‫אך היא עושה זאת בניסיון להפיל את הכריכות על ידי תביעה לא כנה‪ .‬המחוזי אכן מסכים עם הבעל שהוא כבר‬
‫הגיש תביעה והיא עולה לעליון ועדיין גם הוא אומר שזה בסמכות בד"ר‪ .‬אחד הדברים שעזר לבעל להוכיח‬
‫לתביעה כנה היה נתינת הגט המיידית מאחר ואין דבר המוכיח יותר מזה שהוא רוצה להתגרש‪.‬‬
‫בית הדין הרבני כמובן פועל לפי הדין הדתי ופועל לפי דיני הקניין ולא מכיר בהלכת השיתוף מאחר והיא מדברת‬
‫על שיתוף וירטואלי‪ .‬והרי הרכוש היה רשום כולו על שם הבעל‪ ,‬ובד"ר הביא את כל הרכוש לבעל והשאיר את‬
‫האישה חסרת כל למעט פיצויים‪ ,‬היא מערערת לבדר הגדול והם מסכימים איתם‪ ,‬והיא עותרת לבג"ץ‪ .‬והשופט‬
‫ברק אומר כי ישנה בעיית פיצול קנין מאחר ואם התיק מתנהל בבדר ישנם דיני הקניין הרגילים ומי שרשום על‬
‫שמו הוא זה שיקבל את הנכס(בד"כ שר החוץ) ואם זה יהיה בבימ"ש אזרחי יהיה חצי חצי – זה לא הגיוני שיהיו‬
‫פערים כאלה גדולים‪ .‬וברק אומר שאומנם בדר פועל בשוויון כי כל מי שרשום על שמו מקבל את שלו‪ ,‬אבל לברק‬
‫זה לא מספיק כי בדרך כלל הנכסים רשומים על שם שר החוץ ולא שר הפנים‪ ,‬בעיה זו גם תגרור את מירוץ‬
‫הסמכויות כאשר מי שהנכסים רשומים על שמו ירצה לרוץ לבד"ר‪ .‬ברק אומר כי הפתרון לכך הוא החלת חזקת‬

‫‪17‬‬
 ‫השיתוף גם בבי"ד הרבני‪ .‬אך איך הוא יכול לעשות כך כאשר הדין הולך אחר הדיין? אלא ברק מביא את סעיף ‪1‬‬
‫לחוק שיווי זכויות בו כתוב כי "דין אחד יהיה לאיש ולאישה"(אך הוא אינו מתייחס לחלוקת רכוש) ואז מוסיף‬
‫השופט ברק כי הלכת השיתוף היא כמו דין בישראל‪.‬‬
‫למרות שאין חוק מפורש לגביה ‪" -‬הלכת השיתוף היא פרי יצירתו של ביהמ"ש העליון ומהווה דוגמא מובהקת‬
‫לחקיקה שיפוטית ומשתמשת בקונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם בין הצדדים לפיו הם שותפים שווים‬
‫בזכויות‪ ,‬המכשיר המשפטי מבוסס על שוויון בין המינים והוא ניזון מתפיסה כי בני הזוג תורמים באופן שווה‬
‫לרווחת המשפחה‪ ..‬שונה עמדתם של בתי הדין הרבניים‪ ,‬על פי גישתם וכפי שהם מפרשים את המשפט העברי‬
‫זכאית האישה בגירושה לעיקר ולתוספת כתובה‪ .‬אם קיים הסכם בין הצדדים המעניק לאישה שיתוף בקניין‬
‫בנכסים מסוימים יש לכבד הסכם זה‪ .‬עם זאת החיים המשותפים אינם יוצרים כשלעצמם חזקה בדבר קיום‬
‫הסכם שיתוף‪...‬על כן אם הנכסים רשומים על שם הבעל הוא יזכה בהם"‬
‫ומאז – בעניין הרכוש הדיין הולך אחר הדין ולא להיפך‪.‬‬
‫מדוע ההתערבות כאן שונה מכל מה שראינו עד כה‪ ,‬הרי תמיד בג"ץ מתערב? אלא שעד היום כל ההתנגשויות בין‬
‫בד"ר לבג"ץ היו רק ברמת הסמכות‪ ,‬ועכשיו הם נכנסו להם ממש לתוכן‪.‬‬
‫בעצם לקחו לבעל את הרכוש ומחלקים הכל בחצי חצי‪ ,‬אבל השאירו את חובת המזונות‪ .‬וזה יצר מצב לא הוגן‬
‫מאחר וגם נלקח מהבעל חצי מהרכוש וגם לוקחים לו מתוך החצי הזה למזונות‪ ,‬ואז ב‪ 2017‬קבעו כי גם האישה‬
‫תשתתף במזונות הילדים‪ .‬לפני כן וועדת שיפמן באה ואמרה כי לדעתה צריך לבטל את הדין האישי במזונות‬
‫ילדים אך זה לא התקבל‪.‬‬
‫איך יתכן שעניין זה לא התפוצץ עד פסד בבלי בשנת ‪ ?94‬אלא שהבעל בפסד בבלי נתן גט וזו הייתה הטעות שלו‬
‫מאחר ובדרך כלל עד שהבעל לא מסדר את עניין הרכוש לא כדאי לו לתת גט‪ ,‬כי זהו קלף המיקוח שלו‪ .‬יתכן כי‬
‫הבעל הביא גט בגלל שפחד שאשתו תהיה סרבנית גט‪ ,‬או כי הוא רצה להינשא לאישה אחרת‪ ,‬או בגלל עניין‬
‫הכריכה – אך בדרך כלל לא נותנים גט לפני שהכל מסודר בהסכמים‪.‬‬
‫ברוב ההסכמים נכתב כי האישה מוותרת על כתובתה מאחר ובעבר היא הייתה מגיעה בגלל שהאישה הייתה‬
‫יוצאת מהנישואין בלי כלום ולכן אישה יכולה או לתבוע לכתובה‪ ,‬או הלכת השיתוף‪ .‬או הלכת בבלי‪ ,‬או התלמוד‬
‫הבבלי‪ .‬אלא אם כן הבעל עשה דבר חריף כמו אלימות או בגידות לרוב‪.‬‬
‫על אלו נכסים חלה הלכת השיתוף?‬
‫‪ .1‬נכס משפחתי שנצבר במהלך הנישואין – בן הזוג שרוצה לטעון שהם גם שלו צריך להראות ראיות מינימליות‬
‫כמו שהם גרים תחת קורם גג אחת והנטל הכבד מוטל על מי שירצה לשלול‪.‬‬
‫‪ .2‬האם חלה הלכת השיתוף על נכס מלפני הנישואין‪/‬בירושה(אף בתוך הנישואין)? צריך לבדוק אם אלו כספים‬
‫שנצברו במאמץ משותף או לא‪ .‬מתנות‪ ,‬ירושה‪ ,‬או נכסים שמלפני הנישואין – אלו דברים שלא היו בהם מאמץ‬
‫משותף ולכאורה הנכסים האלו אינם משותפים – הם נקראים נכסים חיצוניים‪/‬פרטיים‪.‬‬
‫אך הפסיקה באה ואומרת כי זה לא לגמרי נכון מאחר ועדיין צריך לבדוק כמה פרמטרים שיחליטו אם נכס חיצוני‬
‫יכול להיפך לנכס משותף לשניהם(כאן נטל ההוכחה יהיה כמובן על זה שרוצה לטעון לשיתוף מאחר ונק' המוצא‬
‫היא שאין שיתוף)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 4151/99‬בריל – בני זוג עשירים מאוד שנישאו בשנת ‪ 67‬ויש להם נכסים ממאמץ משותף וכן מתנות וירושות‬
‫שכל אחד מהם קיבל‪ .‬בשלב כלשהו מערכת היחסים שלהם עולה על שרטון והיא פותחת חשבון נפרד‪ ,‬ולאחר כמה‬
‫שנים הם מתגרשים ועולה השאלה האם הנכסים של המתנות וירושות הם נכסים משותפים והשופט מצא אומר‬
‫כי אורח חיים של משבר הינו "שלי שלי‪ ,‬שלך שלך" גם הוא לא שולל שיתוף בנכסים שנרכשים במהלך הנישואין‬
‫מאחר והם גרים תחת קורת גג אחת‪ .‬אך הנכסים שקיבלו לפני הנישואין אינם נכללים מאחר ואין בין בני הזוג‬
‫הרמוניה‪ .‬ברכוש שנצבר בזמן הנישואין – גם ללא הרמוניה הרכוש משותף ומתחלק באופן שווה בשווה‪ .‬הוא גם‬
‫קובע כי חשבון נפרד אינו בהכרח ראיה להפרדה רכושית וגם הכסף שנכנס לחשבון הנפרד עדיין שייך לכולם‬

‫‪18‬‬
 ‫כשמדובר במשכורת‪ ,‬אך חשבון נפרד שמכניסים אליו מתנה או ירושה‪ ,‬הוא אינו רכוש משותף מאחר והיא לא‬
‫נתנה לו להתערבב‪.‬‬
‫ע"א ‪ 806/93‬הדרי – הדרי הוא בן ‪ 35‬שנים‪ ,‬והוא קנה דירה והיה חסר לו ‪ 6‬אלפים שקלים והוא פתח הליכים‬
‫לקבלת הלוואה‪ ,‬ולאחר מכן הוא נשא אחות במקצועה בת ‪ 25‬שנה שלמשפחתה יש כסף ולכן במקום שייקח‬
‫הלוואה היא נותנת לו את הכסף שחסר לה‪ .‬לאחר ‪ 30‬שנה בהם היה להם ‪ 3‬ילדים הם מתגרשים‪ .‬האישה ביקשה‬
‫שחצי מהדירה תהיה על שמה וביהמ"ש המחוזי אמר כי זה לא מגיע לה‪ ,‬ואז היא מערערת לעליון ובו אומר‬
‫השופט שמגר כי די בהקמת חזקה ראייתית של שיתוף ואז הנטל הכבד עובר לטוען לשלילתה – יש כאן שיתוף‬
‫בעצם‪ .‬אך דירת המגורים של בני הזוג היא נכס מאוד רגיש והיא גולת הכותרת של החזקה – מאחר ואם היא‬
‫נצברה במאמץ משותף היא תהיה חצי חצי‪ ,‬אך גם אם היא לא נצברה במאמץ משותף לאט לאט היא הופכת‬
‫להיות גם של בן הזוג‪ ,‬גם אם לא אמרו שום דבר‪ .‬וכאן מחליט השופט שמגר ש‪ 30‬שנות נישואין בהרמוניה‪ ,‬עם‬
‫ילדים‪ ,‬מקנים לאישה חצי מהדירה‪.‬‬
‫הדרך לסתור את החזקה‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכם ממון(אך הסכם ממון פחות מקובל בנישואים ראשונים) הסכם ממון יועיל גם בנכסים פנימיים‪.‬‬
‫‪ .2‬דרך נוספת לסתור את החזקה – ניתן על ידי ההתנהגות‪ ,‬או לקיים משטר של הפרדה בין בני הזוג מאחר ואין די‬
‫ברישום נפרד‪ .‬אך הסתרה של נכס בנכסים פנימיים לא תועיל‪ ,‬ולעומתה הסתרה של נכס חיצוני תועיל‪( .‬בנכסים‬
‫פנימיים ברירת המחדל תהיה שיתוף)‪.‬‬
‫האם נכס חיצוני יכלל בהלכת השיתוף?‬
‫טיב הנכס – כמה שימש הנכס את המשפחה יהווה גורם מכריע לאם הנכס יכנס להלכת השיתוף‪ .‬במקרה בו גרים‬
‫בנכס יהיה יותר סיכוי שיהיה רכוש משותף‪.‬‬
‫נישואים ראשונים או שניים – בנישואים ראשונים ישנו רצון לשיתוף רב יותר‪ ,‬מאשר נישואים שניים בהם‬
‫מגיעים עם נכסים כאשר חלק מהם שייכים למשפחה הקודמת ולכן לא רוצים ליצור שם ערבוב בין הנכסים‪.‬‬
‫שיפוצים ושיפורים בנכס – ככל שמשפצים את הנכס בכספים משותפים (לדוג' במשכורת) זה מוכיח יותר שרוצים‬
‫שיתוף בנכס‪.‬‬
‫משך הנישואין וטיבם – כמות השנים שהזוג נשואים גם היא משנה‪ ,‬וכן ההרמוניה בין בני הזוג(רק לנכסים‬
‫החיצוניים)‪ ,‬וכן כוונת השיתוף והחיים המשותפים ביניהם‪ .‬בבג"ץ ‪ 3995/00‬ברק מדבר על מצב שבו זוג היו‬
‫נשואים ‪ 17‬שנה והאישה הודתה שבמשך ‪ 12‬מהם היא בגדה בבעלה – זה עדיין לא מפסיד לה את הרכוש שנצבר‬
‫במאמץ משותף! ההתנהגות לא שוללת רכוש שנצבר במאמץ משותף בשום מצב – אך זה סותר את החלת הלכת‬
‫השיתוף על הנכס החיצוני‪ ,‬מאחר וזו לא נחשבת הרמוניה בין בני הזוג‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬גם נכס מלפני הנישואין או אצל ידועים בציבור יכול להיהפך למשותף‪ .‬וזה נכון הן ביחס לממון‬
‫חיצוני‪/‬תמורה ממכירת נכס פרטי‪/‬תחלוף (החלפת דירה באחרת)‪.‬‬
‫פתרון לכך יכול להיות רישום על שם האח‪/‬ההורים אך זה יוצר בעיות ולכן כדאי לעשות הסכם ממון או התנהגות‬
‫בהפרדה בין הנכסים(שהחולשה שלה היא ההוכחה)‪.‬‬

‫מתנות בין בני זוג‬

‫ע"א ‪ 384/88‬זיסרמן – אישה קיבלה דירה מהוריה במתנה‪ ,‬והיא רשמה את בעלה בבעלות של חצי מהדירה‪.‬‬
‫משהבעל הגיש נגדה תביעת גירושין היא ביקשה למחוק אותו מהרישום מאחר והיא אמרה שמבחינתה המתנה‬
‫הייתה תלויה בנישואין שלהם – המחוזי וכן העליון דחה את טענתה‪ .‬בכך שאמר שזהו טיבן של המתנות‪ ,‬מתנות‬
‫הם דבר שנותנים כשנחמד בין אחד לשני וברור שאם רוצים לקחת בחזרה צריך לתת את המתנה עם מנגנון כלשהו‬
‫כי אחרת כל מתנה הייתה הופכת להדירה(הפיכה)‪ ,‬וזאת בניגוד מוחלט למה שכתוב בחוק המתנה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫חזקת השיתוף‬
‫ערך של הדירה שעלה מאליו – הוא נשאר חיצוני‪ .‬אך ערך שעלה ממאמץ של בעל הנכס(גם רק זמן ולא כסף‬
‫משותף) – עליית הערך כתוצאה משיתוף משותפת(רק ההפרש)‪.‬‬
‫האם תחול הלכת השיתוף על נכסים עסקיים? בעבר היה צריך ראיה מוגברת לשיתוף‪ ,‬אך זה השתנה בע"א‬
‫‪ 122/83‬בסיליאן אשר בו היו נשואים יחד עשר שנים ולאחר שהיה להם משבר היא תבעה בעלות של הנכסים‬
‫העסקיים הרשומים על שמו‪ ,‬והוא מבחינתו תבע בעלות על החנות הרשומה על שמה‪ .‬המחוזי דחה את שתי‬
‫התביעות‪ ,‬ואז התיק מגיע בעליון לאהרון ברק והוא אומר כי הוא אינו מקבל את זה ומבחינתו נכס פנימי לא‬
‫משנה אם הוא עסקי או לא עדיין הוא נחשב כנכס משותף לכל דבר ולכן הוא נתן לה מחצית מהדירה‪ ,‬אך את‬
‫החנות שלה לא מאחר והיא נכס חיצוני‪ .‬נכס עסקי פנימי הוא כמו נכס משפחתי‪ .‬ואין בהסתרת הנכס או אי‬
‫ידיעתו כדי לשנות‪.‬‬

‫נכסי פרישה‬
‫ע"א ‪ 809/90‬לידאי – זוג שנישאו בשנת ‪ ,46‬והאישה הגישה תביעה לחלוקת הרכוש ולאחר כשנה היא עזבה את‬
‫הבית‪ .‬מפסד זה ישנם שלוש הלכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מועד הפסקת השיתוף – בד"כ כאשר אחד מבני הזוג קם והולך אין יותר קורת גג אחת ונפסק השיתוף‪,‬‬
‫אך במקרה הנ"ל גם כאשר לא עוזבים את הבית אבל הגישו תביעת רכוש השיתוף נפסק‪ .‬ז"א השיתוף‬
‫יפסק או במועד עזיבת הבית או במועד הגשת התביעה לחלוקת רכוש‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרשות המעביד בקופות הגמל‪/‬זכויות הפנסיה – כל כסף שנכנס משכר העבודה לא משנה אם הוא‬
‫מתגלגל לנכס עתידי או עכשווי אלא שמחצית מגיעה תמיד לבן הזוג מאחר שזה נצבר במאמץ משותף‪.‬‬
‫‪ .3‬מועד מימוש הזכות – כמובן שרק התקופה היחסית שבה חיו תחת קורת גג אחת היא זאת שבה יתחלקו‬
‫בהכנסה‪.‬‬
‫החוק לחלוקת חסכון פנסיוני קובע כי לוקחים את תקופת הנישואין המשותפת‪ ,‬לוקחים חצי ממנה – ומוציאים‬
‫קופה שתהיה לבן הזוג והוא זה שיחליט אם הוא רוצה לשבור אותה או לשמור אותה עד לסוף הפנסיה‪.‬‬
‫בעניין הרכוש בני הזוג יכולים להסכים ביניהם כי הם רוצים שהדיון ילך לפי הדין הדתי‪.‬‬

‫פיצויי פיטורין‬
‫רע"א ‪ 964/92‬אורון – פסד זה מדבר על זוג שנישא בנישואים אזרחיים כאשר גם בהם הלכת השיתוף חלה‪ ,‬גם‬
‫בזוג שהם הומוסקסואלים‪ .‬גם ביודעים בציבור הלכת השיתוף חלה אבל שלא כמו בנישואים בהם זה ברירת‬
‫מחדל והרוצה לשלול עליו הנטל – כאן מי שרוצה לשתף יצטרך להוכיח שבן זוגו רצה לשתף מאחר והם זוג לא‬
‫נישא אולי הסיבה היא כי הם לא רוצים להתחייב ומי שרוצה לטעון שכן יצטרך להוכיח באמצעות חשבונות‬
‫משותפים וכו'‪.‬‬
‫הזוג רוכשים את הדירה משלושה מקורות(אם הדירה הייתה נרשמת בטאבו חצי חצי לא היה משנה מכמה‬
‫מקורות משום שזו הקניה במתנה לבן הזוג‪ ,‬אך כאן הדירה רשומה רק על שם אחד מבני הזוג) דירה קודמת‪,‬‬
‫כספי פיצויים‪ ,‬וכן פנסיה צבאית מהוונות(סכום שמקבלים בבת אחת)‪ ,‬הבית נרשם על שמו של האיש‪.‬‬
‫בית המשפט אומר כי דירה שירש הבעל מאימו היא אכן בבעלותו שלו כלל‪ ,‬אך מאחר והוא מסר אותה לאשתו‬
‫להשקעה – זה מראה שהוא התכוון לשתף אותה בכסף שלו‪ .‬לעניין כספי פיצויי הפיטורים‪ ,‬הם נולדו כתוצאה‬
‫משכר עבודה‪ ,‬שהיא הזמן הזוגי שבו הוא יצא לעבוד ולכן פיצויי הפיטורים משותפים‪ .‬וכנ"ל לגבי הפנסיה‬
‫הצבאית‪ ,‬ולכן הדירה שייכת לשניהם חצי חצי למרות הרישום על שמו בלבד‪.‬‬
‫גם אם הדירה לא הייתה עוברת להשקעה היא הייתה יכולה עם השנים להיפך לרכוש משותף אם הם היו גרים‬
‫בה‪.‬‬

‫נכסי עתודה כלכלית – נכסי קריירה‬

‫נכסי קריירה מתחלקים לשניים‪:‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מוניטין עסקי‪:‬‬
‫ע"א ‪ 5640/94‬חסל – הוא השתחרר מקבע ב‪ 76‬והקים חברה‪ ,‬והבעל טוען שיש הפרדה רכושית משנה זו‪ ,‬מאחר‬
‫והבעל יודע שככל שנקבע שמועד השיתוף יהיה מאוחר יותר הוא יצטרך לשתף פחות כספים אך טענתו לא‬
‫מספיקה מאחר וכל זמן שהם תחת קורת גג אחת(עד ‪ )86‬עדיין הכל משותף‪ .‬האישה מבחינתה טוענת שהיא‬
‫הגישה את התביעות ב‪ 89‬ושם נפסק השיתוף אך אין זה נכון כי הקובע הוא או הגשת התביעות הוא עזיבת הבית –‬
‫המוקדם מבניהם! השופט מבקש הערכת שווי העסק מבחינת המוניטין שלו‪ .‬התיק מגיע לעליון ובו האישה‬
‫אומרת כי זה לא הוגן להעריך את החברה בשנת ‪ 86‬ולתת חצי מפירות העסק‪ ,‬שהרי גם העסק עצמו נבנה בזמן‬
‫שהם היו זוג ולכן גם אם העסק ממשיך לתת פירות‪ ,‬כמו שהיא שותפה בעץ‪ ,‬היא אמורה להיות שותפה בפירות‪.‬‬
‫אך ביהמ"ש אומר לה כי היא טועה מאחר וכשהוא משכלל חברה בזמן נתון זה משקלל סיכונים וסיכויים גם‬
‫לעתיד‪ ,‬ולכן בית המשפט נתן לה גם את הפירות של העתיד‪.‬‬
‫ובית המשפט מביא רציונאל נוסף ואומר כי הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחר פרדתם – אינו רצוי‪.‬‬
‫אין עניין להפגיש שוב את בני הזוג מאחר וזה יכול לגרום לסכסוכים נוספים‪ ,‬בתי משפט‪ ,‬הכנסות בשחור‪ ,‬אבטלה‬
‫סמויה וכו'‪ .‬כאשר זוג נפרד בית המשפט רוצה להפריד אותו לגמרי עד כמה שיוכל מספיק שהם קשורים עם‬
‫הילדים ועם המזונות‪ ,‬לא טוב להכניס גם עניינים כלכליים בתוך זה וכדאי להפריד אותם עד כמה שאפשר‪.‬‬

‫מוניטין אישי‪:‬‬
‫בתוך הנישואין ובזכותם‪ ,‬יכול להתפתח כושר ההשתכרות של האדם בעצמו כמו תארים‪ ,‬הון אישי‪ ,‬המוניטין‬
‫שלו‪ .‬כמובן שכלל הדברים הללו הם דברים וירטואליים ותלויים באדם אך גם בהם ביהמ"ש מתעסק בניגוד‬
‫לבד"ר הקובע כי דבר שלא בא לעולם לא מתעסקים איתו‪ .‬פרופסור לינור ויצמן הראתה כי גברים לאחר גירושין‪,‬‬
‫רמת החיים שלהם צומחת בכ‪ ,30-40%‬ואילו נשים לעומתם רמת החיים שלהם צונחת בכ‪ .70%‬מאחר וכושר‬
‫ההשתכרות של האישה הוא לא כשל הגבר ולכן רמת החיים שלה תרד‪( .‬כמו שהאישה נשארת בבית כדי לשמור על‬
‫הילדים וזה מוריד את כושר ההשתכרות שלה וכו') המשפט בישראל לא ידע איך לתת לזה ביטוי מספרי ולכן הוא‬
‫סוג של התעלם מהסוגייה בשונה ממדינות חו"ל שבהם יש מזונות שיקומיים אחרי פרידה‪ ,‬שיש רק בנישואין‬
‫אזרחיים אצלנו‪.‬‬
‫בע"מ ‪ 4623/04‬פלוני – ביהמ"ש לענייני משפחה‪ ,‬נישאו בשנת ‪ 71‬צעירים ללא רכוש‪ ,‬והבעל קיבל רישיון רו"ח‬
‫לאחר הנישואין‪ .‬האישה יועצת חינוכית ויש להם חמישה ילדים‪ ,‬ובשנת ‪ 97‬היא תבעה רכוש(תביעה לפירוק‬
‫שיתוף)‪ ,‬ובשנת ‪ 99‬הם התגרשו‪ .‬יש בבעלותם שבע דירות‪ ,‬ובא הבעל ואומר כי זה לא הרכוש שלו אלא של אבא‬
‫שלו ואחיו המוגבל ואבא שלו רשם את כל הרכוש על שמו כדי שהוא ינהל אותו‪ ,‬ובית המשפט החליט לחלק את‬
‫הרכוש שליש לאבא‪ ,‬שליש לאישה‪ ,‬ושליש לבעל‪ .‬האישה לא וויתרה וערערה למחוזי‪ ,‬ואז ביהמ"ש חילק את‬
‫הרכוש חצי חצי‪ .‬מתוך חמשת הילדים רק אחת קטינה ומזונותיה הם ‪ ,₪ 1500‬וביהמ"ש קובע עוד ‪3000‬ש"ח‬
‫תשלום חודשי לסגירת הפער בהכנסות‪ .‬ובהגיע הילדה לגיל ‪ ,18‬התשלום העיתי יעלה ל‪ ₪ 4500‬לסגירת הפער‬
‫בהכנסות‪ .‬בית המשפט קבע שהוא ימשיך לשלם עד מותו וכן מתוך עזבונו ימשיך וישלם לה ‪ 4500‬שקלים‬
‫בחודש(עם אפשרות להקטנה בשינוי נסיבות)‪ .‬הבעל טוען כי זה משעבד את החרות שלו שיתכן שגם אם היה נשוי‬
‫היה פורש ועכשיו הוא לא יכול‪ ,‬הנכס טרם בא לעולם(וזה לא הגיוני כי זהו תשלום חודשי ואם באמת לא יבוא‬
‫יקטינו לו את התשלום)‪ ,‬וכן הכושר הוא פרי הכישרונות שלו‪ ,‬הוא לא נהיה כזה בזכות אשתו אלא בזכות‬
‫הכישרונות שקיבל‪ .‬המחוזי דוחה את טענותיו‪ ,‬ובית המשפט העליון קובע כי זה שקשה לאמוד את הזכות זו לא‬
‫סיבה לשלול את הזכות מבת‪/‬בן הזוג! וטענותיו לא מתקבלות (כשמדובר במצב כזה בשביל הבעל טוב לנהל את‬
‫התיק בבד"ר)‪.‬‬
‫העליון מבין שזה שאדם מרוויח במהלך הנישואין חלק מהעלייה שלו היא כנראה כתוצאה מתמיכתו של בן הזוג‪.‬‬
‫בית המשפט מנסה לפצות על איבוד כושר ההשתכרות של בן הזוג שהתמסר לטובת הפיתוח התעסוקתי של בן‬
‫הזוג שלו‪ .‬זה כמו נכס פנימי לכל דבר מאחר וזה היה בתקופה שנצברה להם יחד‪ ,‬לא דבר שהגיעו איתו‪ .‬וביהמ"ש‬
‫לא מחלק את זה חצי חצי מאחר ואכן מדובר גם בכישרונותיו של בן הזוג‪ ,‬אך העליון גם קובע כי תשלום עיתי‬
‫הוא אינו נכון מאחר והוא לא רוצה ליצור קשר מתמשך בין בני הזוג‪ ,‬ולכן הוא רוצה לקבוע בבת אחת סכום אחד‪.‬‬
‫המוניטין שלו הוערך על ידי רואי חשבון ב‪ 700‬אלף ‪ ,₪‬וביהמ"ש העליון קובע כי הוא צריך לשלם לאישה ‪ 250‬אלף‬
‫שקלים בבת אחת‪ .‬וזוהי אמירה קשה מאחר והמוניטין יכול להשתנות‪ ,‬ולרדת‪ ,‬אך בית המשפט רק אומר שאם‬
‫אין לו את כל הסכום בבת אחת הוא מחלק את הסכום לשלושה שלישים כאשר הוא ישלם אחד באותו הזמן‪ ,‬ועוד‬

‫‪21‬‬
 ‫שתיים כעבור שנתיים(שליש אחד כל שנה)‪ .‬כמובן שאם יש מזונות שיקומיים צריך לקזז אותם מאחר והם כמו‬
‫כושר ההשתכרות אז מקבלים רק את אחד מהם‪.‬‬
‫זכויות צד ג'‪:‬‬
‫ע"א ‪ 3002/93‬צבי נ' סיטין – בני הזוג נישאו בשנת ‪ 69‬ועברו לגור בנכס שהיה על שם הבעל‪ .‬הנכס חיצוני‪ ,‬והבעל‬
‫התחייב למשכנתא(לא כדי לקנות את הבית) לצד ג' בשנת ‪ ,86‬וצד ג עיקל את הדירה‪ .‬בני הזוג התגרשו ובשנת ‪87‬‬
‫הם עושים הסכם גירושים כאשר הבעל מעביר לאישה בהסכם ממון את כל הדירה לטובתה‪ .‬האישה באה לנושה‬
‫שהטיל עיקול על הדירה והיא אומרת לו כי הוא הטיל עיקול על כל הדירה אך טעה כי חצי דירה היא שלה בגלל‬
‫הלכת השיתוף(הדרי‪ ,‬בריל) שנכס הופך להיות של בני הזוג למרות שהוא חיצוני בזמן שהם גרים בדירה‪ ,‬והנושה‬
‫אומר כי הוא היה לפני‪ .‬התיק עולה לעליון ומגיע לשופט ברק והוא מטפל בזה לפי דיני קניין‪ .‬סעיף ‪ 9‬לחוק‬
‫המקרקעין(עסקאות נוגדות) אומר כי כאשר אדם התחייב לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה‬
‫ברישום בטאבו ובא האדם ומתחייב כלפי אדם אחר – זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה‪ ,‬אבל אם השני פעל‬
‫בתום לב ובתמורה‪ ,‬אז זכותו עדיפה‪.‬‬
‫בא השופט ברק ואומר כי אם בשעת רישום העוקל‪ ,‬ידע הנושה או עצם עיניו מלדעת על קיומו של בן זוג ולא ידע‬
‫לכאורה על זכות האישה בגלל שעצם עיניו‪ ,‬אז אין הוא יכול לגבור על זכותה‪ .‬על הנושה מוטל הנטל להראות כי‬
‫הוא פעל בתום לב‪ ,‬כלומר שלא ידע על זכות האישה‪ .‬הרישום אינו משולל ערך ראייתי כמובן שצריך להסתכל‬
‫ברישום בטאבו‪ ,‬אבל לא ניתן מתוך כך להקיש שאין לאישה זכות‪.‬‬
‫גם שמגר אומר כי כשמדובר בדירת מגורים צריך לבדוק מה קורה עם בן הזוג ועל צד ג' לבדוק כל זאת‪ .‬מאז ועד‬
‫היום‪ ,‬הבנקים ועו"ד זהירים מחתימים גם את בני הזוג שיש להם אפשרות שתהיה להם זכויות בנכס‪.‬‬
‫אומנם ישנו חצי אחר של הדירה שהוא בבעלותו של הבעל‪ ,‬והבעל מנסה להעביר אותו לבעלותה של האישה‬
‫באמצעות הסכם גירושים‪ /‬הסכם ממון בדיעבד‪ ,‬אבל כאן זה כבר לא יעזור מאחר והנושה נהפך להיות הראשון‬
‫והאישה השנייה‪ ,‬והוא גובר על החלק של האישה מאחר והיא כן ידעה על הראשון‪ .‬אם היה מצב שבו האישה‬
‫הייתה חותמת על הסכם ממון ב‪(84‬לפני שהנושה עיקל את הדירה) אז הנושה היה מאבד את הדירה כולה מאחר‬
‫והוא פעל בחוסר תום לב בכך שהוא לא חיפש את האישה ובדק אם יש הסכם ממון‪.‬‬
‫הנושה בסיטין היה צריך לטעון כי לא רק שהיא שותפה בנכס – אלא שהיא גם שותפה בחוב‪ .‬והוא לא טען זאת‬
‫ובכך איבד את הדירה‪ .‬בית המשפט אומר כי חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים‪ ,‬כמו‬
‫שנוצרו נכסים במהלך החיים המשותפים‪ ,‬כך נוצרו גם חובות‪ .‬אבל בסיטין ברק אומר שבסיטין זה היה הלוואה‬
‫לעסק‪ ,‬והוא לא יודע אם העסק היה משותף או לא(יש פה מעין עצימת עיניים של ברק כי הוא יכל היה לבדוק)‪,‬‬
‫וחוץ מזה‪ ,‬הנושה לא העלה את הטענה הזו ולכן הוא איבד את הדירה‪.‬‬
‫בהליכי גירושין רבים מצרפים את ההורים והם באים ומבקשים שיחזירו להם את הסכום שהשקיעו בדירה‪,‬‬
‫והבעל יכול לכאורה לאמר שלאחר יחלקו את הדירה חצי חצי הם ייקחו את החלק מבן הזוג שהם הוריו‪ ,‬אך הם‬
‫רוצים במידה וזו הלוואה לקחת לפני החלוקה של הרכוש‪.‬‬
‫הבעיה היא שבדרך כלל כאשר ההורים נותנים כסף זו מתנה ולא הלוואה‪ ,‬אבל אם הם ישכנעו את ביהמ"ש‬
‫שמדובר בהלוואה אז זה חובה משותפת ושני בני הזוג יצטרכו להחזיר אותה‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8791/00‬אניטה שלם – זוג נישאו בשנת ‪ 70‬ורכשו דירה בשנת ‪ – 90‬מה שאומר שהדירה הינה נכס פנימי‬
‫שנרכשה במהלך הנישואין מכספים משותפים‪ .‬הדירה רשומה על שם הבעל למרות היותה פנימית‪ ,‬והרי שדיני‬
‫משפחה גוברים על דיני הקניין ולכן הדירה היא באמת חצי חצי בין בני הזוג‪ .‬לבעל יש עסק לצעצועים‪ ,‬והוא עושה‬
‫עסקה עם חברה והצ'קים שלו חזרו‪ ,‬ואז הנושים רשמו עיקול על הדירה‪ .‬האישה הגישה תביעה לביהמ"ש לענייני‬
‫משפחה ואומרת כי מחצית הדירה שלה – וכמובן שביהמ"ש אמר שזה נכון ויש הורה לרישום המקרקעין לרשום‬
‫דירה על שמה‪ ,‬אבל העיקול נשאר גם על החלק שלה מאחר והיא שותפה גם בחוב‪ ,‬מאחר והעסק נחשב כפנימי‪,‬‬
‫ורק הוצאות אישיות לא יהיו חובות משותפים‪ ,‬כמו נכס חיצוני שעליו יש חובות(מאחר והנכס עצמו לא של בן‬
‫הזוג גם כן)‪ ,‬הוצאות שהוציא על מאהבת גם בהם החובות לא יחולקו כמובן שהרי לא הגיוני שהאישה תצטרך‬
‫לשלם חובות כאלו‪.‬‬
‫האישה מערערת למחוזי וטוענת שהחוב הוא לא שלה – והמחוזי אומר לה שכמו שהיא מתפרנסת מהעסק כך היא‬
‫גם חייבת בחובותיו‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫היא עלתה לעליון‪ ,‬והשופט ברק דן במקרה שלה ומשנה את הלכת השיתוף כולה‪ .‬הוא אומר שבנכסים משפחתיים‬
‫מובהקים ובמרכזם דירת המגורים(והחובות שלהם) השיתוף הוא כבר במהלך הנישואין ולא רק בגירושין‪.‬‬
‫השיתוף מתגבש בהתמלא תנאי אורח חיים תקין ומאמץ משותף‪.‬‬
‫ואילו בשאר החובות והזכויות – מתגבש השיתוף במועד הקריטי בחיי הנישואין‪ ,‬שיתוף קנייני דחוף‪ .‬המועד‬
‫הקריטי הוא או מוות של בן זוג‪/‬משבר חמור ביחסים ביניהם(גירושין לדוג אבל לא חייב גט)‪/‬פשיטת רגל‪ .‬ככה‬
‫שבנכסים הפנימיים העסקיים שותפים רק בסוף‪.‬‬
‫באניטה החיים בין בני הזוג היו תקינים‪ ,‬אין מועד קריטי – ולכן אין שיתוף בחוב! הנושים בנכס העסקי לא‬
‫יכולים להטיל עיקול על מחצית הדירה של האישה משום שהחוב עדיין אינו משותף‪ ,‬ואילו הדירה כן‪.‬‬
‫בפסד זה ברק גרם לשחרור השוק מהצורך להחתים את בן הזוג על כל עסקה בכך שאמר שבני הזוג אינם שותפים‬
‫בעסק כל עוד החיים תקינים‪ ,‬אם יהיו שותפים רק בסוף‪ .‬ברק הרוויח בכך את השמירה על בן הזוג הביתי בכך‬
‫שהוא לא יקבל את החוב‪ ,‬וכן עזר לעסק להשתחרר מהצורך להחתים את בן הזוג על כל דבר‪ .‬ולכן – החצי של‬
‫האישה נשאר ללא עיקול‪.‬‬
‫הזכות של האישה בדירה היא אינה זכות הכתובה בטאבו‪ ,‬ולכן היא זכות קניין לא רגילה לכאורה‪ ,‬ואם נושה נהג‬
‫בתום לב ובדק הכל בצורה ראויה הוא לא יינזק‪.‬‬

‫סיכום הלכת השיתוף‪:‬‬

‫חיים משותפים מקימים חזקת שיתוף‪ ,‬וצריך לבדוק בכל נכס ונכס‪ ,‬לא משנה אם הנכס רשום על שניהם או לא‪,‬‬
‫או אם יש נישואין או לא‪ ,‬אבל אפשר לסתור את החזקה בראיות‪.‬‬
‫נכס משפחתי – צריך ראיות מינימליות להקמת הנכס‪ ,‬והנטל יעבור למי שמבקש לשלול את השיתוף‪.‬‬
‫נכס חיצוני – צריך לענות על הפרמטרים של טיב הנכס‪ ,‬טיב הקשר‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬נישואים ראשונים או שניים‪.‬‬
‫בנכסים חיצוניים הנטל הוא הפוך מי שרוצה לטעון למי שמבקש שיתוף‪ .‬וכן מתנה שנרשמה כבר נרשמה וניתן‬
‫להתנות עליה רק במפורש‪ .‬ודירה חיצונית שהרווח שלה עולה מאליו‪ ,‬זהו הרווח שלו‪ ,‬אך אם היה רווח כתוצאה‬
‫ממאמצים של בן הזוג וזמן משותף – השבח הזה יהיה משותף לבני הזוג‪.‬‬
‫נכס עסקי – כיום‬
‫נכס עסקי – כיום כנס משפחתי למעט מועד השיתוף‪ ,‬במועד הקריטי(אניטה שלם)‪.‬‬
‫נכסי פרישה – פנסיה ופיצויי פיטורים גם הם נחשבים נכס משפחתי‪.‬‬
‫מוניטין עסקי‪/‬הון אישי‪ -‬נחשב כנכסים משותפים ויש לחלקם‪.‬‬
‫זכויות צד ג' – תום לב‪ ,‬צבי נ' סיטין‪.‬‬
‫שיתוף גם בחובות – גם החובות משותפים במועד הקריטי‪.‬‬
‫ההסדר הקנייני בחזקת השיתוף יצא מספר בעיות‪:‬‬
‫תחילה הוא גרם לזכויות סמויות בנכס בניגוד לכל דיני הקניין שהרי דיני המשפחה גוברים עליהם‪ ,‬ערעור בטיחות‬
‫הקניין‪ ,‬וכן זה יגרע מערכו של הנכס‪ ,‬וצד ג' יכול להיפגע‪.‬‬
‫לאור כל זאת יושבת וועדת זוסמן בשנת ‪ 65‬שהולידה את חוק יחסי ממון‪.‬‬

‫איזון המשאבים‬
‫חוק יחסי ממון‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק יחסי ממון מבטל את הלכת השיתוף‪ .‬אבל מה עם כל השוויון? אלא שהחוק הזה דוגל בשיטת‬
‫ההפרדה ‪ -‬ששני בני הזוג הם שני אנשים אחרים לעניין כלכלי‪ ,‬דיני הקניין הם כמו בדיני הקניין הרגילים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 5‬אומר כי בזמן התרת הנישואין או מוות של אחד מבני הזוג‪ ,‬אז הכל מתחלק בצורה שווה‪.‬‬
‫לאורך הדרך בין בני הזוג אין שיתוף ויש הפרדה כלכלית בין בני הזוג‪ ,‬ובזמן שהזוג מתגרש או אחד מהם מת אז‬
‫מגיע השיתוף בין בני הזוג‪ .‬וכך נוצר מצב בו גם לא נפגע בן הזוג וגם השוק משתחרר‪ .‬זה נקרא שיתוף דחוי‪ ,‬וכן‬
‫השיתוף הוא אובליגטורי‪ ,‬הוא לא שיתוף קנייני‪ ,‬אתה לא בעלים של מחצית אלא בן הזוג חייב לך מחצית מסכום‬

‫‪23‬‬
 ‫הדירה‪ .‬וכך אין על אדם לחשוש מלעשות עסקים עם אדם שלו בן זוג מאחר והוא לא מסתבך עם בן הזוג השני כי‬
‫החובה של בן הזוג היא כספית כלפי בן זוגו‪.‬‬
‫השוואה בין הלכת השיתוף לאיזון המשאבים‪:‬‬

‫על מי חל חוק יחסי ממון? סעיף ‪ 3‬אומר כי כשאושר החוק‪ ,‬יחול הפרק השני של החוק רק על אנשים שנישאו‬
‫משנת ‪ 74‬ואילך‪ .‬סעיף ‪ 14‬אומר כי הזמן הקובע הוא הנישואין ולא הגירושין‪.‬‬
‫סעיף ‪13‬ב' בעצם מחליף את הלכת בבלי‪ ,‬וקובע כי כל בית דין דתי ינהג לפי החוק הזה(שהוא חוק אזרחי)‪ ,‬אלא‬
‫אם כן בני הזוג הסכימו ביניהם שהם ידונו לפי הדין הדתי‪.‬‬
‫למחוקק קל יותר להקשיב לזה מאשר להלכת בבלי מאחר וזהו "דינא דמלכותא דינא"‪.‬‬
‫סעיף ‪5‬א(‪ )1‬קובע כי נכסים חיצוניים לא ייכנסו פנימה לא משנה מה יקרה וגם אם גרים בדירה עדיין לא נהפכת‬
‫הדירה לנכס פנימי – ולכאורה אין צורך בהסכמי ממון!‬
‫סעיף ‪ 6‬לחוק קובע כי באיזון המשאבים ירדו החובות תחילה‪ ,‬ורק לאחר מכן יחלקו בין בני הזוג‪ .‬ננקה את‬
‫החובות ונמצא את הנטו ‪ -‬ואז נחלק‪.‬‬
‫סעיף ‪(5‬ג) קובע כי כלל נכסי בני הזוג כולל בתוכו פנסיה‪ ,‬פיצויי פרישה‪ ,‬קרנות השתלמות‪ ,‬קופת גמל וחסכונות‪.‬‬
‫אך יש כאן לקונה מאחר ואין כאן את עניין המוניטין האישי – אז האם המחוקק השמיט זאת כדי לשלול את זה‬
‫על דרך השתיקה‪ ,‬או מחוסר תשומת לב?‬
‫בגלל זה נוצרו שתי אסכולות בפסיקה‪:‬‬
‫האסכולה האחת קבעה כי אם המחוקק לא כתב זאת אז כושר ההשתכרות אינו בר חלוקה‪.‬‬
‫האסכולה השנייה אומרת כי זו רק לקונה והמילה לרבות כוללת את המוניטין האישי‪.‬‬
‫הדרך היחידה לבחור לאן להגיע היא לבית הדין שלא מכיר בדברים שאינם מוחשיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 8‬אומר כי השופט יכול בנסיבות מיוחדות לחלק את הנכסים לא כחצי חצי‪ ,‬אלא בחלוקה אחרת המתאימה‬
‫יותר‪ .‬ופה כן נמצא עניין כושר ההשתכרות ומזה האסכולה שחושבת שכושר ההשתכרות אינה נכס שהוא בר‬
‫איזון‪ ,‬מסתמכת על הסעיף הזה‪.‬‬
‫אך מה הם נסיבות מיוחדות? בד"ר שמח מההגדרה הזו מאחר וכך הוא יכול להכניס את ההלכה היהודית‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 8928/06‬פלונית – אישה בגדה בבעלה‪ ,‬ובד"ר אזורי קבע כי אין לשלול זכויות על רכוש שהאישה כבר צברה‪,‬‬
‫וכאשר התיק מגיע לבד"ר הגדול הוא אומר שאלו הם נסיבות מיוחדות ואולי לכן היא לא תזכה במחצית הפנסיה‬
‫שלו‪ ,‬והוא מדגיש שזוהי אינה ענישה דתית כי אם הצד הנבגד יאלץ כתוצאה מההתנהגות הבוגדנית לבנות לו בית‬
‫אחר‪ .‬ומפנים להלכת דרור האומרת כי בגידה אינה נחשבת לנסיבות מיוחדות‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫בג"צ(השופטת נאור) בע"א ‪ 264/77‬דרור – נקבע כי נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג אך‬
‫אינם נענשים עליהן למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף‪ .‬ז"א שנסיבות מיוחדות הם אינם בגידה‪ ,‬אלא‬
‫כושר השתכרות לדוג'‪.‬‬

‫כושר ההשתכרות‬
‫בית הדין הרבני אינו מכיר בכושר ההשתכרות מאחר והוא אינו מוחשי‪.‬‬
‫תיק ‪( 589451/1‬רבני חיפה) פלוני נ פלונית – בית הדין לא אומר כי אינו מכיר בדבר שהוא אינו מוחשי אלא אומר‬
‫כי אין הוראה מפורשת בסעיף ‪ 5‬ומה שמגיע בסעיף ‪ )2(8‬מגיע כמכלול שלם של נתונים‪ .‬וכן סעיף ‪ 8‬אומר כי‬
‫האופציה לחלוקה לא שווה היא רק בנסיבות מיוחדות‪ .‬ובד"ר גם טוען כי הכישורים הטבעיים הם לכאורה נכס‬
‫חיצוני‪ ,‬אך אין זה צודק מאחר והכושר השתכרות משתפר עם השנים על ידי המאמצים המשותפים‪.‬‬
‫תיק רבני ‪ 1059097/4‬חיפה – במקום בו אחד מבני הזוג יצטרך לשלם מראש עבור הכנסותיו העתידיות‪ ,‬זהו‬
‫שיעבוד לבן הזוג השני לאורך כל ימי חייו‪ ,‬הוא לא יוכל לצאת לחופשה או לעשות כל דבר אחר – ולכן ברור כי על‬
‫פי ההלכה העברית אין לדון את כושר ההשתכרות כנכס בר איזון כשאר הנכסים שבעין‪.‬‬
‫והרי שאין הרבה בג"צים בעניין זה מאחר ולא רק בד"ר לא רוצה להכיר בכושר ההשתכרות אלא גם השופטים‬
‫באזרחי מתחלקים לשני אסכולות וזה לא מוגדר בחוק כדבר קבוע‪.‬‬
‫סעיף ‪ 7‬לחוק יחסי ממון – הברחת נכסים‬
‫כאשר בני הזוג רוצים להתגרש לעיתים מנסים להבריח נכסים‪ ,‬אך אם בן הזוג מנסה לעשות זאת כדי לסכל את‬
‫זכותו של בן הזוג‪ ,‬הנכס כאילו נשאר במקומו‪ .‬וקל לזהות זאת מאחר ובדרך כלל הבן זוג מבריח לאחד מבני‬
‫משפחתו‪ ,‬וכן בדרך כלל הנכס נמכר בפחות משווי השוק‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 5‬נכתב כי רק ממועד פקיעת הנישואין יחול השיתוף‪ ,‬וזה לכאורה הזוי כי זה יגדיל את כמות סרבני הגט‬
‫בכמויות וזה נותן לגט כוח כפול ומכופל‪ .‬וזה נעשה כדי שלא יקרה מצב שבו יהיו גירושין כלכליים לפני גירושין‬
‫דתיים‪ ,‬מאחר ואישה שלא לחוצה כבר על הרכוש יכולה להתעלם מהדחף לגט ותלך לחיות עם מישהו אחר ללא‬
‫גט‪ .‬והחוק ניסה לפתור את הבעיה הזאת כמה פעמים אך בכל פעם חברי הכנסת הדתיים נלחמו בכך‪.‬‬
‫ע"א ‪ 1915/91‬יעקובי‪-‬קנובלר – בשני פסקי דין אלו היו הבעלים עורכי דין וידעו כי כל עוד אין גט אין חלוקת‬
‫רכוש גם בנכסים הפנימיים‪ ,‬וכאן ביהמ"ש העליון בהרכב של חמישה שופטים התחלק ל‪ 2‬שופטים ש'בעו כי‬
‫לדעתם הלכת השיתוף ממשיכה לחול בדעת מיעוט‪ ,‬ובדעת הרוב אמרה השופטת שטרסברג‪-‬כהן כי ניתן להפעיל‬
‫כאן דינים משתמעים של דיני מתנה‪ ,‬ואז הבעל כאילו הקנה לאישה את הנכסים הפנימיים(מחייבים אותו לעשות‬
‫זאת מאחר וזה בעצם כאילו משתמע מהתנהגותו כשהתחתן איתה) ולעניין דרישת הכתב בדיני המתנה – לא צריך‬
‫דרישת כתב מאחר והדרישה מוחלשת מכוח דיני המשפחה‪ .‬היא אומרת כי התחייבות למתנה דורשת כתב‪ ,‬אבל‬
‫כאשר כבר הקנה הבעל את הדירה לאישה בכך שחיו בה יחד אז הוא כבר נתן את המתנה ועצם ההקניה היא כמו‬
‫דרישת הכתב כי כבר התקיים החוזה לכאורה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 8672/00‬אבו רומי – מוסלמים שנישאו בשנת ‪ 82‬והתגרשו בשנת ‪ 97‬לאחר ‪ 15‬שנות נישואין עם שבעה ילדים‪.‬‬
‫המקרקעין רשומים על שם הבעל מכוח ירושה מאביו‪ ,‬והדירה נבנתה במימון אימו‪ .‬הבעל עבר לגור עם אישה‬
‫אחרת והקנה את זכויותיו לאימו(למרות שזה לא יעזור)‪ .‬האישה תובעת להצהיר על זכויותיה מכוח הלכת‬
‫השיתוף כבעניין יעקובי‪ ,‬והבעל תבע לסילוק יד מהדירה(שהיא והילדים יצאו מהדירה)‪ .‬האשתה נדחתה כי הלכת‬
‫השיתוף כבר אינה בתוקף‪ ,‬וכשהיא הגיעה לעליון השופטת שטרסברג‪-‬כהן מדברת אל עורכי דינה ואומרת כי‬
‫למעשה הלכת השיתוף ביעקובי הייתה רק בדעת מיעוט כאשר הדעה המרכזית הייתה דין כללי והקנייה מתוך‬
‫מתנה – ואם היא הייתה אומרת את זה ומוכיחה ראיות יותר חזקות לכוונת שיתוף‪ ,‬אז היא יכלה לקבל חצי‬
‫מהנכס‪.‬‬
‫בע"מ ‪ 100734/06‬פלוני – סעיף ‪ 5‬לחוק יחסי ממון לא עוזר במצב שבו יוצרים שיתוף בנכס ספציפי לפי הדין‬
‫הכללי גם בנכס חיצוני‪ ,‬אבל הנטל הוא על הטוען לשיתוף וצריך לבחון כל נכס ונכס ואם כך‪ ,‬אין הגנה לנכס‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יש מקום להסכמי ממון וכל מה שרצה המחוקק למנוע קורה בכל אופן‪.‬‬
‫לשיתוף נטען שלוש טענות‪:‬‬

‫‪25‬‬
 ‫חוק יחסי ממון‪ ,‬או ללא גט שיתוף מכוח הדין הכללי‪ ,‬למרות שגם עם גט צריך אותו כדי להכניס את הנכסים‬
‫החיצוניים‪ .‬או הלכת השיתוף המוחלשת כאשר ישנם שופטים בודדים החושבים שהלכת השיתוף עדיין חלה אבל‬
‫זה בדרך כלל בדעת מיעוט‪.‬‬
‫בעבר – רק גט יכל להביא להפעלת איזון המשאבים‪ .‬ולכן‪ ,‬צריך את הדין הכללי או הלכת השיתוף המוחלטת‪.‬‬
‫וכיום‪ ,‬תיקון חקיקה מס' ‪ – 2008 4‬כאשר כמעט ביטלו את חוק יחסי ממון וחזרו להלכת השיתוף‪.‬‬
‫סעיף ‪5‬א הקדמת המועד לאיזון המשאבים – יהיו גירושין כלכליים לפני גירושין דתיים(בניגוד לרצון של חברי‬
‫כנסת דתיים)‪.‬‬
‫‪5‬א(א) קובע כי הזכות לאיזון משאבים תוכל להיות גם לפני פקיעת הנישואין אם מתקיים אחד מהתנאים והם‪:‬‬
‫חלפה שנה מיום שנפתח אחד ההליכים; הליך להתרת נישואין(גירושין)‪/‬תביעה לחלוקת רכוש‪ .‬או כאשר קיים‬
‫קרע(כאשר המושג קרע נתון לשיקול דעת בית המשפט) בין בני הזוג והם חיים בנפרד‪...‬‬
‫איזון המשאבים נמצא בסעיפים ‪ 5,6‬ולו יש חריגים בחוק יחסי ממון עצמו‪:‬‬
‫‪ .1‬נכס חיצוני‪.‬‬
‫‪ .2‬גמלה בשל נזק גוף – כל עוד הוא אינו קיבל את הפיצוי ושמר את הכסף בצד‪.‬‬
‫‪ .3‬הסכימו בכתב‬
‫‪ .4‬סעיף ‪5‬א להקדים את מועד הקרע‪/‬האיזון – שנה אחרי התביעה וכו'‪.‬‬
‫‪ .5‬סעיף ‪ 7‬הרחבת בסיס האיזון למי שינסה להבריח‪.‬‬
‫‪ .6‬סעיף ‪ 8‬האומר כי בנסיבות מיוחדות האיזון ישתנה‪.‬‬
‫בע"מ ‪ 1398/11‬אלמונית נ' פלוני – בית המשפט למשפחה קבע שהאישה זכאית למחצית מהזכויות בדירה למרות‬
‫שהיא נרשמה על שם הבעל טרם הנישואין ונרשמה על שמו רק מאחר והאישה הוכיחה כי הצדדים התכוונו למכור‬
‫את דירת המגורים ולהשתמש בתמורה שתתקבל בצרוף החסכונות לצורך רכישת דירה משותפת(רק מאחר והוא‬
‫אמר למתווך כי הוא מתכוון לכך)‪ .‬הוא ערער למחוזי ושלושה שופטים הופכים את פסק הדין‪ ,‬והאישה מערערת‬
‫לעליון והשופט דנציגר הופך את קביעת המחוזי וקובע כי טענת אחד מבני הזוג לזכויות בנכס שנרכש על ידי בן‬
‫הזוג השני טרם הנישואין יכולה להתבסס על הדין הכללי ולא חזקת השיתוף‪ .‬לדעתו‪ ,‬על בן הזוג המבקש שיתוף‬
‫בדירת המגורים מוטל להוכיח מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים קיומו של – דבר מה נוסף שיעיד על‬
‫כוונת שיתוף בנכס הספציפי‪ .‬עיון בפסיקה מלמד שכשהיו השקעות כספיות בנכס(שיפוצים) זה בדרך כלל היה‬
‫דבר מה נוסף‪ ,‬אך מספיק דיבורים נמשכים בכוונה לשתף את הנכס‪ .‬השופט זילברטל חולק על כך ואומר שצריך‬
‫להוכיח אווירת שיתוף בין בני הזוג‪ ,‬ולא ניתן לנתק דבר מה נוסף מכך‪ .‬אם יש הרמוניה ניתן להוריד את משקל‬
‫הדבר הנוסף‪ ,‬אך אם אין הרמוניה צריך דבר ממשי יותר‪ .‬בפסד זה האישה ניצחה בדעת הרוב‪.‬‬
‫מאמר‪ -‬הקדמת מועד איזון המשאבים בתיקון מס' ‪ 4‬לחוק יחסי ממון והחקיקה השיפוטית שנוצרה לפניה –‬
‫עדכון מחדש‬
‫כל הקונסטרוקציה של דין כללי ושיתוף ספציפי נולדה רק כי חוק יחסי ממון היה תקוע אבל כשהוא תוקן ב‪2008‬‬
‫יש לחזור לכוונתו המקורית ולפיכך;‬
‫ביטול הגשמתם של דיני הקניין וחזרה לדיני קניין רגילים לגמרי‬
‫הוצאת נכס שנרכש לפני הנישואים מכלל השיתוף סעיף ‪(5‬א)(‪ )1‬לחוק (שיחסוך את הצורך בהסכמי הממון‪ ,‬שבא‬
‫לרוב להבטיח שנכס חיצוני יישאר חיצוני‪.‬‬
‫ואם כך‪ ,‬פיצוי כספי בגין השקעה בנכס‪ ,‬ולא חלוקה חצי חצי בין בני הזוג‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 4602/13‬פלונית(בגץ הבוגדת)‪ -‬לאחר למעלה מ‪ 30‬שנות נישואין הגיש הבעל תביעת גירושין ובה כרך את‬
‫ענייני הרכוש‪ .‬בכתב התביעה ציין בין היתר כי אשתו נואפת מזה חודשים‪ ,‬ובי"ד חייב את האישה להתגרש כאשר‬
‫האישה עברה בתוך הנישואין לגור עם מישהו אחר‪ ,‬ובי"ד הזדעזע וכתב חיוב לגט‪ ,‬הבעל הביא לנישואין מגרש‬
‫שקיבל מירושה – נכס חיצוני‪ ,‬ובנה עליו דירה והאישה מקבלת חצי מהדירה‪ .‬בית הדין האזורי אומר כי התקיימו‬
‫התנאים והפרמטרים לשיתוף ספציפי(למרות שבהלכה חייב דיני קניין) הצדדים שיפצו את הבית שיפוץ רחב וגרו‬
‫בו תקופה א רוכה והוא נבנה מהחיים המשותפים ולכן האישה קיבלה חצי דירה‪ ,‬ואז בד"ר הגדול הפך את הפסד‬
‫של האזורי וקבע כי לאישה אין כל חלק בדירה והדיין קבע כי לא הוכח שהיה דבר מה נוסף‪ .‬הדיין קובע כי בגלל‬

‫‪26‬‬
 ‫שהאישה בגדה בבעלה לא ייתכן כי היה לבעל כוונת שיתוף בזמן שהיא הרסה את הבית‪ .‬ואומנם אין נענשים על‬
‫בגידה על ידי נטילת זכויות ברכוש המשותף‪ ,‬אבל יש להבדיל בין ענישה על זכויות שאחד מהצדדים כבר זכה‬
‫בהם‪ ,‬לבין התחשבות בשאלת הבגידה לצורך שלילת זכויות בנכס מכוח כוונת שיתוף‪.‬‬
‫הרב עמוס‪ :‬ועתה לפן ההלכתי‪ ,‬כל המושג אל כוונת שיתוף נגד ההלכה כי היא פרי פיתוח פסיקתי‪...‬וכל עוד אין‬
‫לכך עיגון בחקיקה‪ ,‬אין לומר כי "כוונת השיתוף" היא חלק ממנהג המדינה‪ .‬הוא יוצא כנגד הלכת בבלי באופן חד‬
‫משמעי וכאשר התיק עולה לבג"ץ ובו‪:‬‬
‫השופט עמית אומר כי מגיע לאישה חצי מהדירה מאחר ויש נישואין ראשונים וילדים משותפים והם חיו‬
‫בהרמוניה ושיפצו את הבית מכספם ולכאורה עובדים עליו בכך שמתייחסים למעשה הבגידה ויש כאן חריגה‬
‫מסמכות‪.‬‬
‫השופט מינץ אומר כי העובדות נבחנו והבגידה לא הייתה חלק מההחלטה‪.‬‬
‫השופט שטיין אומר כי שקילתה של הבגידה כחלק מהעובדות הרלוונטיות לעניינה של שותפות מכללא איננה‬
‫בגדר טעות גלויה ואינה חריגה מסמכות‪.‬‬
‫לאחר שהתיק יצר סערה תקשורתית רבה הנשיאה חיות אישרה דנג"ץ בהרכב של תשעה שופטים‪ ,‬ובו שישה נגד‬
‫שלושה הפכו את פסק דינו של בית הדין הרבני‪ ,‬ואמרו שהוא חורג מהסמכות ואינו מכיר בחקיקה שיפוטית‪,‬‬
‫ומבטל את פסק דינו והאישה קיבלה מחצית מהדירה החיצונית‪.‬‬

‫סיכום ההבדלים בין הלכת השיתוף להסדר איזון המשאבים‪:‬‬

‫תמ"ש (י‪-‬ם) ‪ – 19270/03‬לאחר ‪ 12‬שנות עגינות בית הדין הרבני פסק חיוב לגט (רק לאחר ‪ 10‬שני‪ )!0‬וגם לאחר‬
‫חיוב הגט הוא לא נתן גט‪ ,‬ואז לאחר שנתיים הלכה האישה יחד עם ארגון‬
‫נשים שליווה אותו והיא תבעה לנזקים לא ממוניים‪ .‬בית המשפט נכנס לבעיה מאחר ולכאורה זוהי תביעה למינוף‬
‫הגט ולכן היא אמורה להתנהל בבית הדין הרבני‪ ,‬אך בית המשפט פותר זאת בכך שנותן תביעה לאחור‪ ,‬הוא לא‬
‫גורם לאילוץ גט בכך שאומר שעד הגט הוא יצטרך לשלם סכום מסוים‪ ,‬אלא הוא פוסק פיצויים לאחור – לא עד‬
‫מתן הגט‪ ,‬אלא עד מתן התביעה‪ .‬אך השופט לא ידע באיזו עילה הוא יפסוק פיצויים מאחר ואין פיצויים בשל‬
‫סרבנות‪ ,‬והוא מכניס את עוולת הרשלנות ומשתמש בה סעיף ‪ 35‬לפקודת הרשלנות ‪" -‬עשה אדם מעשה שאדם‬
‫סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ...‬הרי זו התרשלות"‪.‬‬
‫האישה מביאה חוות דעת כאשר היא אומרת שמסורבות הגט הן גרועות יותר מגרושות בקהילה החרדית מאחר‬
‫והן לא יכולות להתערב בחברה כלל‪ ,‬והיא כותבת זאת שם בחומרה‪ ,‬והשופט קובע כי בשל כל הנזקים של‬
‫התובעת שנגרמו בשל סירובו של הנתבע ליתן לה גט‪ ,‬הוא פוסק לה פיצוי בסך של ‪ 200‬אלף שח לשנה וזה יוצא‬
‫‪ 325‬אלף שקל לשנה‪ ,‬וכן פיצויים מוגברים בסך מאה אלף שקלים‪ .‬והשופט כמובן ידע שהוא אינו יכול לשלם זאת‬
‫ובכך הוא דחף אותו לתת גט‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫אך האם זהו אינו אונס ממון הגורם לגט פסול? בתיק ערעור ‪ )3/08(7041-21-1‬בית הדין הגדול אמר כי בכל פעם‬
‫שיש התערבות חיצונית לאכיפת גט הגט הוא גט פסול מאחר וזה בסמכותו הייחודית של בד"ר‪ .‬העיתוי המתאים‬
‫ליישום דרכי האכיפה והמינון תלוי בדרגת החומרה של פסק הדין לגירושין והוא תלוי בדין תורה‪ ...‬תביעה אשר‬
‫התוצאה המעשית שלה היא בבחינת זרז למתן גט(אונס ממון) תסכל סידור הגט‪ ,‬ייטיבו לעשות עורכי הדין אם‬
‫ישקלו היטב בטרם ימליצו לאשה להגיש תביעת נזיקין לביהמ"ש‪ .‬המלצה כאמור עלולה לעלות כדי רשלנות‬
‫מקצועית‪.‬‬

‫הסכמי ממון‬
‫תמ"ש ‪ ,37181/97‬גרניט – כשופט בבית המשפט לענייני משפחה הובאו לאישורי מאות הסכמי ממון " נוכחתי כי‬
‫רוב רובם של הסכמי הממון שנעשים מהווים חלק מהסכם הגירושין ואילו במהלך הנישואין רק מיעוט שבמיעוט‬
‫מהזוגות עושים הסכם ממון על מנת להסדיר את חסיהם הרכושיים ללא מניע זר‪.‬‬
‫ומהו מניע זר?‬
‫‪ .1‬המניע הוא ניסיון להעביר רכוש מבן זוג אחד לאחר למנוע ירידה של נושים לנכסי בן הזוג שעל שמו רשום‬
‫הרכוש‪.‬‬
‫‪ .2‬מניע אחר הוא בגידה רומנטית כאשר האיש נתפס בבגידה ורוצה בשלום בית בכל אופן ועושה הסכם‬
‫ממון בו האישה תקבל יותר כסף‪.‬‬
‫‪ .3‬מניע נוסף הוא נישואין שניים‪ ,‬כאשר לבני הזוג יש עניין שהנכסים לא יתערבבו עם נכסיו של בן הזוג‬
‫השני‪.‬‬
‫השופט שמגר בקנובלר אומר כי המחוקק התכוון כי צדדים יסטו מהחוק ברצותם בכך‪ .‬אולם מספר בני הזוג‬
‫העורכים הסכם ממון הוא מועט בגלל שיש בזה קושי רגשי רב ולא ניתן לבוא לבני הזוג בטענות ולהעניש אותם כי‬
‫לא חתמו על הסכם הממון‪.‬‬
‫הסכם ממון חל על כל מי שהתחתן אחרי שנת ‪ – 74‬הפרק השני‪ ,‬ואילו סעיף ‪ 1‬ו‪ 2‬שהם הפרק הראשון של החוק‬
‫להסכמי ממון כן יחול על מי שנישא לפני שנת ‪ ,74‬ולכן מי שרוצה לעשות הסכם ממון לאחר שיצא החוק‪ ,‬ונישא‬
‫לפני שנת ‪ – 74‬יצטרך לעשות זאת לפי תנאי הפרק הראשון של החוק‪ .‬אלא אם כן עשה זאת לפני תחולת החוק‬
‫ואז זה ילך לפי דיני החוזים הרגילים‪.‬‬
‫מהם התנאים להסכם ממון?‬
‫סעיף ‪ 1‬קובע כי זהו הסכם בין בני זוג שמסדיר יחסי ממון שביניהם‪ ,‬וכן שינוי של הסכם כזה – צריכים להיות‬
‫בכתב‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬מוסיף כי צריך אישור של שופט כדי שההסכם יעמוד בתוקפו‪.‬‬
‫שלוש נקודות זמן בהן מתבקש אישור‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכם לקראת הנישואין – רושם הנישואין(הרב שיש ברבנות)‪ .‬הם לא עושים את זה כמעט‪ ,‬ולכן ניתן גם‬
‫אישור נוטריון‪ ,‬וכן בית דין דתי ובית משפט אזרחי‪.‬‬
‫‪ .2‬בתוך תקופת הנישואין – נוטריון לא מספיק‪ ,‬וצריך או בימ"ש או בית דין דתי‪.‬‬
‫‪ .3‬חלק מהסכם הגירושין – בית דין רבני או בית משפט(תלוי היכן נחתם ההסכם)‪.‬‬
‫מי הם בני זוג‪:‬‬
‫האם הסכם בין ידועים בציבור צריך אישור ביהמ"ש? אלא שבחוק יחסי ממון החוק מתייחס רק לנשואים(גם‬
‫אזרחית)‪ ,‬וידועים בציבור יכולים לעשות הסכם ביניהם לפי דיני החוזים הרגילים‪ .‬אך אם בכל אופן הם רוצים‬
‫אישור בידי שופט ישנה אפשרות חדשה בסעיף ‪(3‬ג) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה‪ ,‬והם יכולים לעשות גם הסכם‬
‫רגיל וגם כזה‪ .‬מי שהסכם הממון יטיב איתו הוא זה שיעדיף ללכת לאשר את ההסכם אצל שופט‪.‬‬
‫האם כל "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם" הוא הסכם ממון? האם צריך אישור שופט לכל העברה‬
‫כספית בין בעל לאשתו ולהיפך? ע"א נישאו בשנת ‪ 76‬ולאחר שלוש שנים סיכמו ביניהם בכתב כי בעקבות שיפוצים‬
‫הבעל יעביר חצי מזכויות הדירה ואם יסתכסכו ימכרו את הדירה ויתחלקו‪ .‬אך האם ההסכם הזה תקף למרות‬
‫שלא אושר בבית המשפט‪/‬בד"ר?‬

‫‪28‬‬
 ‫ע"א ‪ 169/83‬שי שרעבי – נישאו ב‪ 76‬ולאחר ‪ 3‬שנים סיכמו ללא אישור בימ"ש שבעקבות שיפוצים הבעל יעביר‬
‫חצי מזכויות הדירה לאישה‪ ,‬ושאם יסתכסכו ימכרו את הבית לצד ג' ויתחלקו בתמורה‪ ,‬ואם אחד מהם ימות‬
‫הנכס יעבור לצד השני‪ .‬תוך כדי העברת הזכויות הבעל התחרט‪ ,‬והאישה ביקשה מביהמ"ש המחוזי שיאכוף את‬
‫החוזה – והוא אמר לה שמאחר ואין אישור בית משפט אין אפשרות לאכוף‪ .‬ואז האישה מערערת ואומרת שזה‬
‫מתנה‪ ,‬ולא הסכם ממון‪ .‬ואז בא בית המשפט ואומר שגם מתנה מסדירה יחסי ממון‪ ,‬והיא עדיין הסכם ממון‪.‬‬
‫אך האם ההסכם הזה הוא באמת הסכם ממון? בית המשפט מביא את דעתו ומבחנו של רוזן צבי(איש אקדמיה)‪,‬‬
‫שהמבחן שלו אומר כי אם ההסכם בין בני הזוג מדבר על כל היקף הנכסים אז הוא הסכם ממון וחייב אישור‬
‫שופט‪ .‬אך הפסיקה לא אימצה את המבחן הזה‪ ,‬ואם זה היה המבחן שהתקבל האישה כן הייתה מקבלת את‬
‫הדירה מאחר וההסכם ביניהם לא היה נחשב להסכם ממון‪.‬‬
‫המבחן שהתקבל בפסיקה הוא מבחן שקבעה השופטת בן פורת – האם הוא צופה פני מוות או גירושין? כאשר‬
‫ההסכם קובע מה עושים במקרה של מוות או גירושין‪ ,‬זה מספיק כדי להגדיר את ההסכם כהסכם ממון‪ .‬וככזה‪,‬‬
‫הבעל לא מחויב לתת לאישה את שנכתב בחוזה מאחר וההסכם ממון לא קיבל אישור שופט‪.‬‬
‫תמ"ש(ת"א)‪ 12453/05‬ג‪.‬א נ' ג‪.‬א – אדם העניק לאישה בפתק ברכה ליום הולדתה את הרכב‪ ,‬וכתב בו שהרכב‬
‫אינו נכלל במניין הרכוש המשותף – ולמעשה במשפט הזה‪ ,‬ההסכם נהפך לצופה פני גירושין‪ ,‬ובכך הוא נהפך‬
‫להסכם ממון שמאחר ולא קיבל אישור שופט‪ ,‬כאשר הם התגרשו גם הרכב מתחלק מחצית לכל אחד מבני הזוג‬
‫ולא מגיע חצי לאישה‪.‬‬
‫במידה ולא היה נכתב המשפט הזה‪ ,‬מכוח סעיף‪5‬א‪ 1‬עדיין היה נשאר הרכב של האישה‪ ,‬מאחר ולמרות שנקנה‬
‫הרכב מכסף שהוא פנימי‪ ,‬זה מתנה לכל דבר והבעל בעצם נתן את החצי שלו במתנה לאישה‪ .‬בדין הדתי לעומת‬
‫זאת מתנות תמיד חוזרות‪ ,‬כי ההלכה אומרת שהבעל נתן מתנות רק על דעת שהם ביחד‪.‬‬
‫בית המשפט מתחבט אם זהו הסכם רגיל ואז מביא את סעיף ‪(5‬א)(‪ ,)3‬והשופטת אומרת כי אומנם ההסכם לא‬
‫אושר‪ ,‬אבל על פי החריג בפסיקה שהוא עיקרון תום הלב והמניעות‪ ,‬ייתכנו מקרים בהם הצדדים יהיו מנועים‬
‫מלטעון לאי תוקפו של ההסכם בגלל חוסר האישור של ביהמ"ש‪ .‬ולכן קבעה השופטת שהמכונית כולה מגיעה‬
‫לאישה מכוח עקרון תום הלב‪ ,‬כי הנתבע מנוע ומושתק מלטעון זכויות במכונית(השופטת השתיקה אותו‪ ,‬מאחר‬
‫והטענה שלו אכן נכונה ולכן לא נתנה לו גם לאמר את הטענה)‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 10605/02‬יפה גמליאל – נישאו בשנת ‪ ,87‬ובשנת ‪ 90‬יומיים לפני רכישת הדירה שמומנה בחלקה על ידי הורי‬
‫הבעל‪ ,‬ונרשמה על שם שני בני הזוג(בשל המשכנתא) חתמו ללא אישור שופט כי אם יסתכסכו יעברו כל הזכויות‬
‫לידי הבעל‪ .‬מאחר וההסכם ממון צופה פני גירושין ואין עליו אישור שופט הוא לא תקף לכאורה‪ .‬אך אומר בית‬
‫הדין הרבני כי יש כאן מתנה לאישה‪ ,‬והיא מסכימה לוותר על המתנה אם הם ייפרדו‪ ,‬ולכן הדירה תחזור לבעל עם‬
‫מתן הגט‪.‬‬
‫האישה מערערת לבג"ץ‪ ,‬והשופטת חיות אומרת שאכן אין תוקף להסכם מאחר ואין אישור‪ .‬אולם‪ ,‬סעיף ‪(3‬א) וכן‬
‫סעיף ‪(5‬א)(‪ )3‬לחוק יחסי ממון קובע כי נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם‪ ,‬לא יחולקו‬
‫במחצית‪.‬‬
‫בעצם בית הדין ובג"ץ הגיעו לאותה מסקנה – שהדירה כולה של הבעל‪ ,‬רק כל אחד מהם הגיע אליה בדרך אחרת‪.‬‬
‫בד"ר בדרך של מתנה חוזרת‪ ,‬ובג"ץ מכוח סעיף ‪(5‬א)(‪.)3‬‬
‫משמע‪ ,‬הסכם ממון יכול להתגבר על רישום פיקטיבי שנעשה משיקולי מס‪ ,‬משכנתא‪ ,‬הורים שנותנים לילד כסף –‬
‫ואם רוצים שלא יאוזן‪ ,‬די בכתב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מצב בו כתוב שהבעל יכניס לקופה המשותפת סכום מסוים מידי חודש בחודשו – לא יצטרך אישור שופט‬
‫כי הוא אינו צופה מוות או גירושין‪.‬‬
‫אם נכתב כי נכס ספציפי זה לא ייכלל בחלוקה – הוא הסכם ממון וצריך לאשרו‪ ,‬אם לא אושר ניתן להשתמש‬
‫ב‪(5‬א)(‪.)3‬‬
‫אם נכתב כי במקרה של מוות כל הרכוש יעבור לבן הזוג הנותר בחיים‪ ,‬לכאורה צריך אישור שופט– אבל צריך‬
‫להעביר את זה לצוואה ולא בהסכם ממון‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫באישור הסכמי הממון לכאורה לפי החוק בסעיף ‪(2‬ב) השופטים אמורים לעבור סעיף סעיף עם בני הזוג‪ ,‬אך בפועל‬
‫הם אינם עוברים על ההסכם עצמו אלא רק מלמעלה ומוודאים שבני הזוג מבינים מה כתוב בהסכם וחתמו עליו‬
‫ללא הפעלת כוח מהצד השני‪ .‬למעשה אישור השופט מגיע כדי למנוע פער בין החזק לחלש‪ ,‬וכן למנוע טענת אי‬
‫הבנה או אילוץ‪.‬‬
‫ע"א ‪ 4/80‬מונק – החוק הוא תוספת על דיני החוזים לכל דבר ועניין בגלל היחסים המיוחדים בין בעל ואישה‪,‬‬
‫וקבע המחוקק שאין תוקף להסכם ממון אלא אם כן משתכנעת הערכאה השיפוטית שהוא נעשה מתוך רצון‬
‫והבנה של ההסכם ותוצאותיו‪ .‬אישור ההסכם עצמו אינו נותן תוקף של פס"ד בר אכיפה איתו ניתן לגשת להוצאה‬
‫לפועל‪ ,‬אלא רק גורם לכך שההסכם יהיה תקף – ולאחר מכן יצטרכו לבקש פסד מחייב כדי לאכוף אותו‪ .‬מי‬
‫שירצה לבטל את ההסכם‪ ,‬עליו יהיה נטל הראייה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 5490/92‬פגס – האישה מבקשת לבטל הסכם גירושין בו היא וויתרה על כל רכושה שנחתם בעקבות אלימות‪,‬‬
‫והבעל טען שזה לא נכון אלא שהיא הכירה מישהו ולחצה עליו להתגרש והוא אמר שייתן לה גט אם היא תיתן לו‬
‫את כל הרכוש‪.‬‬
‫האישה טוענת לכפייה לפי סעיף ‪ 17‬לחוק החוזים – אומר בית המשפט כי ההסכם אושר בביהמ"ש ולכן זו לא‬
‫יכולה להיות כפייה‪.‬‬
‫טענת עושק‪ ,‬סעיף ‪ 18‬לחוק החוזים – ישנם שני תנאים‪ ,‬אובייקטיבי‪ ,‬גריעות תנאי החוזה – אכן החוזה גרוע‪ .‬אך‬
‫התנאי הסובייקטיבי של ניצול של צד אחד את השני לא מתקיים כי לא ניתן לאמר שהבעל ניצל את מצוקתה‪.‬‬
‫יש לנו אינטרס ציבורי בקיומם של חוזים וביציבותם של התקשרויות‪.‬‬
‫בר"ע קוך – כדי לבטל הסכם ממון שאושר ניתן לפנות לכל ערכאה בעלת סמכות‪ ,‬אולם אם ניתן תוקף של פס"ד‬
‫יש לטעון לביטולו רק באותה ערכאה‪ .‬ובבג"ץ פלונית לכאורה נסתרים הדברים אך מדובר במקרה שונה‪.‬‬
‫לגבי הסכמי ממון מה שמשנה הוא שנת עריכת ההסכם‪ ,‬אבל לעניין החלוקת רכוש(הלכת השיתוף‪/‬איזון‬
‫משאבים)‪ ,‬שנת הנישואין היא זו שתקבע‪.‬‬
‫הסכמי ממון – סיכום‬

‫הסכם ממון וחוק הירושה‬

‫הוראות חוק הירושה‬

‫לפי סעיף ‪(8‬ב) לחוק הירושה‪ ,‬אדם יוכל לתת מתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן רק אם נעשתה‬
‫בצוואה לפי הוראות החוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 27‬לחוק קובע כי התחייבת שלא לבטל או לשנות צוואה אינה תופסת‪ ,‬ואדם תמיד יכול לשנות את הצוואה‬
‫שלו‪ .‬והסיבה לכך היא החופש לצוות ושאדם אינו יודע מידת ימיו וצרכיו‪ ,‬וכן הצוואה יכולה להיות תלוי גם במצב‬
‫הרוח של האדם‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫הסכם ממון וחוק הירושה – התנגדות‬
‫הסכם ממון הקובע מה יעשה בנכסים של בני הזוג בעת פטירה סותר את סעיף ‪ 8‬לחוק הירושה ולא ניתן לאשרו‬
‫בתוך הסכם ממון אלא הוא חייב להיות בצוואה‪ .‬ויתרה מכך‪ ,‬זה סותר את הכלל היסודי בצוואה שניתן לשנות‬
‫אותה עד יום המוות‪.‬‬
‫ומה יקרה במצב בו אדם יערוך צוואה המנוגדת להסכם הממון?‬

‫פתרון הסתירה בין הסכם הממון לחוק הירושה‬

‫עזבון ‪ 289/97‬אחירם – בהסכם גירושין התחייב הבעל לשלם מזונות לכל חייה של האישה‪ ,‬גם מעיזבונו‪ ,‬אלא אם‬
‫כן תינשא‪ .‬ההסכם אושר בבית הדין והם התגרשו‪ .‬לאחר מכן הוא כתב צוואה והתנה את המזונות בטיפול ואירוח‬
‫הבת(שאינה משותפת)‪ ,‬הוא נפטר‪ ,‬והאישה מתנגדת לצוואה שכן היא סותרת את ההסכם ממון‪ .‬וזה לא ייתכן‬
‫מאחר והצוואה לא יכולה לגבור על הסכם הממון(ס' ‪(2‬ד) לחוק יחסי ממון)‪ .‬חוק יחסי ממון מאוחר לחוק הירושה‬
‫וחוק מאוחר גובר על חוק מוקדם‪ ,‬וכן המדיניות המשפטית היא לעודד בני זוג להגיע להסכמים בעתות משבר‬
‫מבלי חשש מביטולו של ההסכם‪ .‬ס' ‪ 104‬לחוק הירושה משתלב עם הסיפא של סעיף ‪(11‬ג)‪.‬‬
‫בע"מ ‪ 7468/11‬פלוני נ' אלמונית – השופט הנדל אומר כי הסכם הממון הוא התחייבות למול אדם אחר‪ ,‬לעומת‬
‫צוואה שהיא הסכם בינך לבין עצמך‪ .‬הכלל של כיבוד מצוות המת העצים את מעמד הצוואה‪ .‬ובמישור המעשי‪ ,‬על‬
‫צד העורך הסכם ממון לדעת כי יהא עליו לערוך גם צוואה אם אין הוא מעוניין בחלוקת רכושו בהתאם לחוק‬
‫הירושה‪.‬‬
‫ברגע שאדם נפטר מתחילים דיני המשפחה‪ ,‬ומתחיל איזון המשאבים‪ .‬אך לאחר שהוא נפטר חלים דיני הירושה‬
‫ובאים ואומרים כי האישה תירש מחצית והמחצית השנייה לילדיו‪ .‬ואם הוא היה רוצה שהאישה לא תקבל את‬
‫מחצית הדירה‪ ,‬הוא היה צריך לערוך צוואה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הסכם הממון חלים עד הפטירה‪ ,‬ואז חל חוק הירושה‪.‬‬

‫נישואים‬
‫הנישואים כסטאטוס‬
‫יצירת סטאטוס(מעמד) רשמי תהיה רק בנישואים למול הרשויות אצל אנשים המוסמכים לכך כדי להירשם‬
‫במרשם האוכלוסין כנשואים‪ .‬ישנם השלכות על אדם נשוי‪ ,‬כמו הביגמיה שאסורה רק למי שנשוי‪ ,‬אך למי שידוע‬
‫בציבור אין את עברת ריבוי הנישואים‪ ,‬וניתן אפילו לחיות עם ‪ 2‬למרות שיש ביגמיה מהותית‪ ,‬מבחינת החוק היא‬
‫לא קיימת‪.‬‬
‫ישנם מצבים שבהם לא ניתן להיכנס למצב של נשואים כמו כהן וגרושה‪ ,‬וכן היציאה מהנישואים במדינת ישראל‬
‫היא רק על ידי גט להלכה‪ .‬בעצם הגושפנקא השלטונית היא גם ליצירת הנישואים‪ ,‬וגם לפרוק שלהם‪ .‬הטקס‬
‫הפורמלי והקבוע של הנישואים קבוע עם מבחנים גמישים ונזילים‪ .‬בשונה מידועים בציבור שבהם פשוט עוברים‬
‫לגור יחד‪ ,‬ונפרדים‪.‬‬
‫במדינת ישראל ברירת הדין לפי סעיף ‪ 2‬לחשבד"ר קובע כי נישואים וגירושין בישראל יערכו לפי דין תורה‪ .‬אומנם‬
‫הדין הדתי מעצב את דיני הנישואים בישראל‪ ,‬אך הוא אינו קובע את העברות הפליליות או את מרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫למשל יכול להיות מצב בו אדם עולה מכוח חוק השבות ונרשם כיהודי גם כשאינו יהודי‪.‬‬
‫כדי שיוכלו להינשא צריך כושר‪ ,‬וצורה‪:‬‬

‫קידושין ונישואין – הצורה‬

‫בשלב הראשון – הקידושין‪ ,‬ולאחריו – נישואין ומותרים‪ .‬כיום משולבים‪.‬‬
‫בעולם היהודי של פעם היו שני שלבים כאשר היה תחילה את טקס הקידושין בהרכב מצומצם‪ ,‬ורק לאחר שנה‬
‫היה את השלב השני‪ ,‬הנישואין – בהם הם נהיים מותרים‪ .‬ואם חלילה במהלך השנה הם מחליטים להיפרד כבר‬
‫היה צריך גט מאחר והם נהיים אסורים לכל העולם מהקידושין‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫ואז נהיו כמה תקלות מאחר והטקס הראשון היה קטן ופרטי ולעיתים הכלה אמרה שלא הבינה מה נאמר ולכן‬
‫החליטו חכמים לאחד את הטקס כולו לטקס אחד‪ ,‬וכיון בחופה עושים מיד לאחר הקידושין‪ ,‬נישואין‪ ,‬ואז הם‬
‫נהיים מותרים מיד לאחר החופה‪.‬‬
‫שלוש צורות הקידושין‪:‬‬
‫‪ .1‬קידושי שטר – במקור בדין תורה קידושי שטר נחשבים כנישואין‪ .‬אם נכתב בדף הרי את‪ ..‬ונותנים את הנייר‬
‫הם נחשבים כקידושין(למשל במצב בו אין כסף לטבעת)‪ .‬ועלתה שאלה בפוסקים האם נישואים אזרחיים בחו"ל‬
‫נחשבים לקידושי שטר‪ ,‬ואז ייווצר מצב שמי שהתחתן בחול לכאורה נשוי גם דתית‪ .‬אבל באמצעות השטר בדיוק‬
‫אין את הקידוש ולכן אין זה קידושי שטר כי הם מתחתנים בטקס ומתחייבים אחד לשני ורק חותמים על‬
‫מסמכים‪ ,‬ולא המסמכים עצמם הם מה שמקדש‪ ,‬החתימות הם רק דקלרטיביות והצהרתיות בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬קידושי ביאה – בהלכה היהודית אפשרו לקדש אישה גם באמצעות ייחסי אישות‪ .‬ואם עדים שמעו כי הם‬
‫הולכים להתייחד בכך הם נהיים מקודשים‪ .‬והאם הנישואים שבחול שלאחריהם מקיימים יחסי אישות כמוהם‬
‫כנישואין? מתעורר ספק גדול בכך‪.‬‬
‫‪ .3‬כסף – טבעת או כל דבר אחר שווה פרוטה‪.‬‬
‫נוכחות העדים‪:‬‬
‫העדים צריכים להיות נוכחים בטקס עצמו והם צריכים להיות כשרים‪ ,‬ואם אחד מהם לא היה שם או לא ראה‬
‫כמו שצריך זה יכול לפסול את הנישואין‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של עדים פסולים‪:‬‬
‫קרבה – אב החתן או אב הכלה לא יכולים לשמש כעדים‪ ,‬וכן אסור שהעדים יהיו קרובים אחד לשני‪.‬‬
‫מחללי שבת בפרהסיה‪/‬פסול רשעה – כדי להיות עדים אסור שיהיו מחללי שבת בפרהסיה‪ ,‬וגם ללא התרעה העד‬
‫יחשב פסול מאחר וזו עברה ידועה‪ .‬ולא מספיק שאדם יעיד על עצמו שהוא מחלל שבת אלא צריך שני עדים‬
‫שיעידו עליו שהוא מחלל שבת‪.‬‬
‫תיק ‪ – 1068330/1‬מדובר בפציעת ראש של חייל שנהפך לצמח ולאחר כמה זמן היא רצתה להשתחרר מהנישואים‪,‬‬
‫ואחד החברים של החתן היה דתי לשעבר‪ ,‬והיא פנתה לבית הדין הרבני וניסתה לבטל את הנישואים מלכתחילה‪,‬‬
‫ובאו אנשים שהעידו עליו שהוא מחלל שבת בפרהסיה וככה ביטלו את נישואין‪.‬‬
‫בכל מקרה של ספק של העדים ויש חשש לקידושין התוצאה שתתקבל היא דואלית‪ .‬מהצד האיסורי הם יהיו‬
‫מוגדרים כנשואים וצריך גט לחומרה‪ .‬ואילו לעומת זאת בנושא הממוני שהוא כתובה מזונות אישה ורכוש‪ ,‬אין‬
‫מוציא ממון בספק‪ ,‬והבעל משתחרר‪.‬‬
‫לכאורה מכל הנאמר לעיל ישנם בעיות רבות ולכן חשיבותו של הטקס עצמו היא רבה מאחר והפורמאליות‬
‫והפומביות נועדו להבטיח רצון והסכמה(כינוס תש"י)‪.‬‬
‫ומהכינוס‪ ,‬וכיום‪ ,‬צריך כמה דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬למרות שבדרך כלל לא צריך רב בטקס עכשיו חייב שיהיה רב שיוודא שהכל בסדר‪.‬‬
‫‪.2‬ניתן לבצע נישואים רק בשעת חופה‪.‬‬
‫‪ .3‬צריך נוכחות של מניין כדי לבצע נישואין‪.‬‬
‫‪ .4‬רשות רושמת – צריך לכתוב ולבדוק ברבנות שהזוג כשירים להינשא‪.‬‬
‫העדרם של התנאים האלו לא מעכב נישואין‪ ,‬שהרי מדין תורה הם לא חייבים ורק הוסיפו אותם כדי שהנישואין‬
‫יהיו תקפים בוודאות‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫קידושין ונישואין – כושר‬
‫‪ .1‬אין נישואין לקטין – ברובד הראשון‪ ,‬לפי דין תורה‪ ,‬כבר מגיל בר מצווה הגבר כשיר לנישואין ולא נחשב קטין‪,‬‬
‫וכן נשים מגיל ‪ 12‬וחצי ויום‪ ,‬כבר אינן נחשבות קטינות‪ .‬ברובד השני‪ ,‬באו חכמים בכינוס תש"י וקבעו כי בגלל‬
‫סכנת מוות האם והעובר צריך להרים את גיל האישה לכשירות לגיל ‪ 16‬ויום‪ .‬אך עדיין גם במצב בו תהיה האישה‬
‫בת ‪ 12‬וחצי ויום בדיעבד הם נשואים‪ .‬אך רק מלכתחילה כשנישאים ברבנות ילכו לפי תקנת חכמים‪.‬‬
‫מעל זה‪ ,‬ברובד השלישי‪ ,‬מגיע הדין האזרחי וחוק גיל הנישואין הקובע כי גם אם נעשו רק קידושין ולא נישואין‬
‫עדיין זו עברה פלילית‪ .‬כל מי שלקח חלק בנישואים עם קטין‪/‬נה‪ ,‬בין אם השיא אותם‪ ,‬או נישא‪ ,‬או נתן את ילדו‬
‫הקטין‪ ,‬כל אלו עוברים על עבירה פלילית‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬לכאורה נכתב כי אם נישאו לפי סעיף ‪ 2‬זוהי עילת גירושין‪ ,‬ואז כתוב שהכול לפי הדין האישי – וזה הרי‬
‫כמו אותיות מתות בספר החוקים‪ ,‬שהרי הדין האישי לא יפרק נישואין בגלל זה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק – היתר(תיקון ב‪)2013‬‬
‫(א) על אף האמור בחוק רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו‬
‫להם שש עשרה שנים ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות‪...‬‬
‫רק לבית המשפט יש אפשרות כי בית הדין ייתן היתרים בקלות‪ ,‬וכן אין הגדרה למה הם נסיבות מיוחדות‪ .‬אך‬
‫בעבר היה נסיבה מיוחדת‪ ,‬שהיא נערה שילדה לאיש או שהרתה ממנו אז יכול בית המשפט להרשות את הנישואין‬
‫לאותו איש לפי בקשתה‪/‬בקשת האיש‪/‬הוריה‪ .‬אך ב‪ 2013‬שינו את זה לנסיבות מיוחדות ויש לזה פרשנות מחמירה‪,‬‬
‫ונתון לשיקול דעת בית המשפט‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ – )14/1/19( 58933-12-18‬הקטין הגיש בקשה להינשא לבחירת ליבו הקטינה מאחר והייתה בהריון‪ ,‬היא‬
‫גדלה במשפחה חרדית והם הכירו באינסטגרם ‪ 8‬חודש קודם לכן‪ .‬בית המשפט אמר כי תיקון מספר ‪ 6‬מביא‬
‫למעשה לצמצום שיקול דעתו של בית המשפט בעניין התרת נישואי קטינים ומתן ההיתר אינו בבחינת החריג‪,‬‬
‫והריון לבד הוא אינו נסיבה מספיקה כדי לתת אישור‪ .‬השופטת אמרה כי הבחורה לא נראית כשירה ומספיק‬
‫בוגרת‪ ,‬וכן ההכנות לנישואין לא מצדיקים היתר לנישואין‪ ,‬וכן ההשלכות החברתיות גם הם לא מצדיקות נישואי‬
‫בוסר‪ ,‬ולמרות שהם בהריון‪ ,‬הם עברו לגור יחד ונכנסו להריון במודע ולכן כמו שהם עשו את זה למרות החברה‪,‬‬
‫כך גם הם יכולים להביא את הילד יחד ולא להתייחס לדעות של החברה‪ .‬והשופטת אומרת שהיא לא תמנע את‬
‫הילד או את המגורים אך היא כן תמנע את הנישואין‪ ,‬ואם הם עדיין ירצו להינשא יוכלו כשימלא להם גיל ‪.18‬‬
‫‪ .2‬קידושי עריות – עריות הם מעגל ראשון‪ ,‬אח עם אחותו‪ ,‬אמא עם בנה‪ ,‬אב עם ביתו‪ ,‬וכן אשת איש‪ .‬הם פסולי‬
‫חיתון ברמה של חייבי כריתות‪ /‬מוות – זה יהיה בטל מעיקרו‪ .‬הילדים מנישואים כאלו הם ממזרים(לא רק מאשת‬
‫איש)‪ ,‬גם אם הגיעו מאונס‪.‬‬
‫תיק ‪ – 1123955/1‬רווקה מבקשת היתר נישואין לבתה שנולדה מתרומה‪ ,‬ובית הדין הרבני אומר כי אם התורם‬
‫לא יהודי זה המצב הכי טוב מאחר ואומנם יש פה חשש לכהונה מאחר וילדה שנולדה מקשר של יהודייה ולא‬
‫יהודי היא נחשבת כחלל ולא יכולה להינשא לכהן‪ ,‬אבל הם לא קיימו יחסי אישות(נפסק בפסיקה של הרב‬
‫פיינשטיין לראשונה)‪ ,‬ולכן זה לא הופך את הילד לחלל‪ .‬אומנם הרב כתב את ההיתר בשביל אנשים נשואים חשוכי‬
‫ילדים‪ ,‬והיום כבר ניצלו את ההיתר הזה גם נשים רווקות‪.‬‬
‫גם בזמן שמאשרים תרומת זרע‪ ,‬עדיף שהתרומה תהיה מגוי מאשר מיהודי מאחר והאבא שתורם זרע‪ ,‬כל מי‬
‫שייקח ממנו זרע יהיו לכאורה אחים כולם‪ ,‬אך בהלכה היהודית כל הצאצאים מתרומה של גוי‪ ,‬לא נחשבים‬
‫אחים‪ .‬ולכן עדיף לקחת תרומה מגוי‪.‬‬
‫אך במצב בו התורם הוא יהודי יש חשש שמא התורם הוא ממזר(ואז זה מצב של שתוקי‪ ,‬שבעצם משתיקים אותו‬
‫כשהוא לא יודע מי הוא אביו) אז מרן הרב עובדיה פתר את הבעיה הזאת בכך שאמר שרוב אינם ממזרים‪.‬‬
‫אבל ישנה בעיה נוספת‪ ,‬שמא הילדים יפגשו בעתיד‪ ,‬ויהיה מצב בו הם ירצו להינשא זה לזו ולא ידעו שהם אחים‬
‫ויש פה מצב של גילוי עריות‪ .‬ולכן ניתן לעשות שני דברים‪:‬‬
‫‪.1‬שלפני הנישואים יעשו בדיקה גנטית עם הבעל ולוודא שהם לא אחים‪.‬‬
‫‪ .2‬לשאול את אב החתן אם תרם בעבר זרע‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫תזכיר חוק בני הזרע התשע"ז‪2016-‬‬
‫מדינת ישראל מנסה להתגבר על כך גם ללא שני האופציות הללו באמצעות ניסיון להכניס את תזכיר חוק בנקי‬
‫הזרע התשע"ז‪ ,2016-‬כאשר מעמד היילוד שנולד כתוצאה מתרומה יהיה ילדו של האם‪ ,‬ובסעיף ב' נכתב כי‬
‫הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם לא יהיו קיימים בין תורם הזרע ושאר קרוביו ובין הילוד‬
‫שנולד‪.‬‬
‫סעיף ג' קובע כי הייתה נתרמת הזרע נשואה‪ ,‬הזכויות והחובות בין הורים וקרוביהם יהיו קיימות בין בעלה של‬
‫נתרמת הזרע לבין הילד שייוולד‪.‬‬
‫סעיף ד אומר כי אין בחוק זה לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין ומסמכויותיהם של בתי הדין‬
‫הדתיים‪ .‬אומנם לעניין זכויות וחובות הם משתחררים‪ ,‬אבל מותר להם לברר מי הוא אבא שלהם לעניין נישואין‬
‫וגירושין כדי למנוע נישואי אחים‪.‬‬
‫מאחר וחוק זה לא הוסדר‪ ,‬אביו של הילד חייב במזונות וירושה(ולכן כדאי לעשות צוואה שלא ירשו אותם)‪.‬‬
‫בשונה מכך ישנם שלושה מקומות בהם זה כן הוסדר‪:‬‬
‫‪.1‬פונדקאות – אם נושאת‪ ,‬לאחר שהאישה מגדלת את הילד ‪ 9‬חודש ומביאה אותו לעולם היא מעבירה אותו‬
‫להורים שרצו אותו והוא כתוב בת‪.‬ז‪ .‬כבנם ולכן זה בעיה כי האחים יכולים להיפגש בעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬תרומת ביציות – אותה בעיה כמו עם פונדקאות‪.‬‬
‫‪ .3‬אימוץ – גם באימוץ ישנה הבעיה הזו‪.‬‬
‫המשפט הישראלי ער לבעיה הזו ופתר אותה בשלושת המצבים הללו‪ .‬ניתן דוגמא אחת לעניין אימוץ שנכונה גם‬
‫בפונדקאות וגם לעניין תרומת ביציות‪ .‬הם שלושתם נכנסים למאגר יילודים שנמצא במשרד המשפטים‪ ,‬ואין לו‬
‫גישה לאף אחד והוא חסוי‪ ,‬אך רשאי לעיין בו היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬או רשם הנישואים‪ .‬וכן לפי בקשת‬
‫מאומץ שכבר מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬ניתן להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 4077/12‬פלונית נ' משרד הבריאות – התורם חותם כשהוא תורם זרע שהכל יישאר חסוי‪ ,‬למעט הצלבת‬
‫נתונים עם מרכז רישום ארצי של תורמים ורישום ארצי של תורמים ורישום ארצי של פסולי חיתון(בעצם מכינים‬
‫כאן את הקרקע)‪ .‬הנתרמת מצדה חותמת שהתורם או הזרע עצמו יבחר לפי הרופא ושיקול דעתו‪ ,‬והיא לא תהיה‬
‫רשאית לדעת את הזהות של האדם‪.‬‬
‫התורם חזר בתשובה‪ ,‬ואמר כי בעבר היה ספק זרע‪ ,‬ועקב שינוי באורח חייו הוא ביקש שיפסיקו להשתמש בזרעו‬
‫והוא הבין שיש לו זכויות בכך למרות החוזה‪ ,‬וביקש מכתב הצהרה רשמי שלא יהיה שימוש בזרע שלו‪ .‬ואז באה‬
‫אישה שלקחה ממנו תרומה וביקשה שישמרו לה‪ ,‬ואמרו שלא ניתן יותר‪ .‬והיא פנתה לבג"ץ ובג"ץ קבע כי זו פגיעה‬
‫באוטונומיה של הגבר ויש לו את הזכות לא להיות אבא ולכן הורו לבנק הזרע לא לתת שימוש בתרומות שהוא‬
‫נתן‪.‬‬

‫קידושין אסורים – איסורי‪/‬חייבי לאוין‬

‫ישנה דואליות‪ ,‬גם במצב של מניעות בו אין כושר ואסור להינשא‪ ,‬עדיין הנישואין תקפים‪ .‬גם אם כהן וגרושה‬
‫נישאו צריך גט‪ .‬בשונה משיטות משפט אחרות בהן דבר שאסור אינו מתקיים‪ .‬במצב כזה בית הדין הרבני ייכפה‬
‫לגירושין‪ .‬יש עניין לפרק את הנישואין הללו‪ ,‬ומספיק שבן זוג אחד ירצה להתגרש אפילו יכניסו לכלא את הגבר‬
‫כדי שייתן גט‪.‬‬
‫אין שום זכויות או חובות בין בני הזוג במצב כזה לאחר שהתגרשו מבחינת ההלכה היהודית‪ ,‬אך כן ישנה חובת‬
‫מזונות לילדים‪.‬‬
‫אשת איש שבגדה בבעלה‪ ,‬גם לאחר הגירושין היא אסורה גם לבעלה‪ ,‬וגם לבועלה‪ .‬אבל אם הבעל החליט לוותר‬
‫לאישה וממשיך לחיות איתה ומביא ילדים‪ ,‬הילדים הם אינם ממזרים מאחר ואומנם הקשר אסור אבל הילדים‬
‫לא‪ .‬במסמך הנלווה לגט של אישה שבגדה(שיודעים עם מי היא בגדה) יהיה מעשה בית דין בו יהיה כתוב שאסור‬
‫לה להינשא לבועל שלה‪.‬‬
‫הילד שייוולד לכהן וגרושה‪ ,‬יהיה חלל ולא ממזר‪ ,‬ואם נולדה בת היא חללה ויהיה אסור לה להתחתן עם כהן‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫יהודייה שנישאה לממזר ולהיפך‪ ,‬הם נישואין אסורים‪ ,‬ואם בכל זאת יקיימו אותם הנישואים יתפסו‪ ,‬והילדים‬
‫שייוולדו תמיד יהיו ממזרים‪ .‬ממזר וממזרה יכולים להינשא לממזר או ממזרה או גיורת וגר‪.‬‬
‫תיקון ראשון לכך יכול להיות ביטול הנישואין ומציאת פגם בהם‪ ,‬כמו לדוג עדים לא כשירים‪.‬‬
‫אם ממזר נשא שפחה כנענית בהיתר כלשהו‪ ,‬הילד שייוולד יהיה לא יהודי‪ ,‬ואם הוא יתגייר יהיה כמו אדם שנולד‬
‫מחדש‪ ,‬ולכן הוא לא ייחשב כממזר‪.‬‬
‫נישואי תערובת – הילד לא יהיה ממזר‪ ,‬אלא ילך לפי הדת של האם‪ ,‬מאחר והנישואין לא תקפים‪.‬‬
‫מאיסור עריות הילדים יהיו ממזרים‪ ,‬והנישואין שלהם לא יהיו תקפים ויתפסו בשום מצב‪.‬‬
‫גם אינו יהודי וכן אשת איש – הנישואין לא יהיו תקפים‪.‬‬
‫בזמן שיש אנשים כשירי חיתוך שנישאו כדמוי כמו שצריך – הנישואים שלהם יהיו תקפים בוודאי‪ 100( .‬אחוז)‬
‫נישואים אזרחיים או פרטיים‪ ,‬או חייבי לאוין – הם ספק‪ 50( .‬אחוז)‬
‫ישנם מצבים בהם הנישואין תקפים רק לחומרא‪ ,‬כמו אזרחיים שלא היו בהם כוונות‪ ,‬או הצעת נישואין עם עדים‬
‫שלא בטוחים במה שראו – ואז צריך גט לחומרא(‪ 10‬אחוז)‬
‫גם כאשר צריך לקבל גט‪ ,‬יש כמה אמצעים לכך‪:‬‬
‫או על ידי כפייה – שביה"ד מחייב גירושין וזה נדיר מאוד שלא תהיה כפייה פסולה וגט פסול‪ ,‬בד"כ בחייבי לאוין‪.‬‬
‫או על ידי חיוב – שזה באמצעות אמצעים כספיים‪ ,‬וזה יהיה במצבים של אלימות קשה‪.‬‬
‫ברוב המקרים בית הדין לא יפסוק כפיה או חיוב אלא מצווה להתגרש‪ ,‬או משא ומתן להתגרש‪ .‬שזה מצב שבו‬
‫הדיין אומר לזוג ללכת ולסדר את הדברים ביניהם‪ ,‬ולחזור עם הסכם גירושין‪.‬‬

‫פגם בצורה – נישואין אזרחיים בדין הדתי‬

‫שני יהודים שנישאו לא כדמו"י‪ ,‬מה יהיה התוקף של הנישואין הללו? האם ניתן להכשירם כדמו"י או שאין‬
‫נישואי כסף?‬
‫הדעה המקילה ‪ -‬אומרת כי אין תוקף לנישואין שהיו בחול‪ ,‬מאחר והיו לפני כומר או ראש העיר וזה מוכיח‬
‫שאינם רוצים להתחתן כדמוי‪ ,‬ולכן לא צריך לדרוש גם לא גט מספק או מחומרא‪ ,‬וזה ככה כדי שלא יטעו אנשים‬
‫לחשוב שהנישואין האלה תופסים‪ .‬זה מתבסס על תשובת הריב"ש ורוב הפוסקים הולכים כמוהם‪ .‬וזה בעצם‬
‫אומר שכל מי שהתחתן אזרחית – נישואיו לא שווים כלום‪.‬‬
‫הגישה המקלה היא המקובלת דווקא כאשר לא הייתה מניעה להתחתן כדמוי – בכשרי חיתון‪.‬‬
‫הדעה המחמירה – היא יוצאת מנקודת מוצא כי הציבור יטעה לחשוב שאנשים שהם נשואים פשוט ישתחררו‬
‫מהנישואין ללא גט‪ .‬הדעה הזו אומרת שמחמירים לתפוס אותם כנשואים‪ ,‬ובגלל הספק הם יהיו גם נשואים‬
‫דתית‪ .‬ומדוע הספק? אלא שהם מקיימים יחסי ישות‪ ,‬וישנה החזקה של קידושי ביאה הקובעת כי אין אדם עושה‬
‫בעילתו בעילת זנות ובידו לעשותה בעילת מצווה‪ .‬לכאורה החזקה הזאת אומרת כי לא ייתכן שאדם ירצה לקיים‬
‫בעילת זנות‪ ,‬והיחסי ישות היחידים שהם כשרים הם קידושי ביאה‪ ,‬ולכן מניחים שלא יתכן שהוא רצה לעשות‬
‫דבר אסור – והתכוון לקדש אותה בביאה‪ .‬ולכן יאלצו אותם לבקש גט מספק‪.‬‬
‫זו היא הגישה המקובלת כשיש מניעה להתחתן כדמו"י‪ ,‬מאחר והם אולי רצו להתחתן כדמוי‪ ,‬ורק בגלל שלא‬
‫נותנים להם וזה אסור‪ ,‬אז הם הלכו לנישואים האזרחיים‪.‬‬
‫אנשים שהתחתנו אזרחית וגרו בחול‪ ,‬ועשו זאת רק כי אלו הנישואין שהיו מקובלים שם – רוב הסיכויים שהם‬
‫יצטרכו גט כדי לפרק את הקשר ביניהם‪.‬‬
‫הדעה המחמירה תוביל לצורך של גט מספק או מחומרא‪ ,‬ואז תהיה בעיית ביגמיה‪/‬ממזרות‪/‬עגינות אם הם לא‬
‫יקבלו את הגט‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫ההבדל בין חיי אישות של ידועים בציבור ושל אנשים שנישאו בחול סתם שונים‪ ,‬מאחר ובנישואים זה יכול להיות‬
‫כמו נישואי ביאה‪.‬‬
‫פסד ‪ 2232/03‬ביד"ר תיק ‪/4276‬ס"ג בג"ץ בני נוח – כשירי חיתון שנישאו בקפריסין בשנת ‪ ,87‬ולאחר מכן‬
‫התחתנו גם אצל רב רפורמי בארץ‪ .‬נולדה להם בת ולאחר כמה שנים האישה מגישה תביעות ממוניות באזרחי‪,‬‬
‫מזונות אישה‪ ,‬ילדים‪ ,‬ורכוש‪ .‬הבעל הולך לבית הדין הרבני ומבקש שיכתבו לו שהם לא נשואים כדמו"י‪ .‬וכתבו לו‬
‫את זה בשנת ‪ .2001‬לאחר מכן הוא חוזר לבד"ר ומבקש הבהרה‪ ,‬שיכתבו לו שהצדדים רשאים להתחתן כפנויים‪.‬‬
‫למעשה אנשים שהתחתנו בחו"ל מתחתנים בשני מעגלים – אזרחי שהוא וודאי‪ ,‬וספק במעל הדתי‪ .‬כאשר אמרו לו‬
‫שהם לא נשואים כדמוי הם פירקו את המעגל הדתי‪ ,‬אבל כדי שהרישום האזרחי ירד גם הוא‪ ,‬הוא ביקש את‬
‫ההבהרה ובעצם בית הדין גירש אותם אזרחית‪ .‬האישה מערערת לבית הדין הגדול – ומבקשת שיכירו בהם‬
‫כנשואים כדמו"י‪ ,‬והאישה רוצה שיעשו זאת כדי להחזיק אותו נשוי לה‪ ,‬וירצה אותה כדי שהיא תסכים‬
‫להתגרש(בפיצוי כספי)‪ .‬היא אומרת לבית הדין או שיכיר בה נשואה לו כדמוי אפילו מספק – או שלא יגע בתיק‪,‬‬
‫אין לו סמכות להכיר בגירושין אזרחיים‪ .‬ואז מורה בית הדין הגדול לבית הדין האזורי לכתוב – בית הדין מתיר‬
‫את הנישואין‪.‬‬
‫וההבדל הוא שאם כתוב שהצדדים רשאים להתחתן כפנויים‪ ,‬בית הדין כלל לא הכיר בנישואין‪ .‬אבל כשהוא כותב‬
‫שהוא התיר אותם‪ ,‬הוא בעצם הכיר בהם‪ ,‬ולכן יש לו סמכות‪.‬‬
‫האישה עתרה לבג"ץ ואמרה כי בית הדין הדתי פירק את הנישואין רק מאחר והוא אינו מכיר בנישואין וכל מה‬
‫שאמרו זה רק מס שפתיים‪ ,‬ולכן היא מבקשת ללכת לבית המשפט האזרחי‪.‬‬
‫ואז כשמגיע התיק לברק‪ ,‬הוא מחזיר אותו לבית הדין שיענה לו על כמה שאלות; האם הנישואין תקפים? למי‬
‫הסמכות בכך אם יש פה נישואים? מהן העילות להתרת נישואין אזרחיים? איך מפרקים את הנישואין אם הם‬
‫באמת תקפים‪ ,‬בעילות דתיות או אזרחיות? והאם יש זכויות ממוניות בבין בני הזוג?‬
‫בית הדין הרבני מבין כי יש מעליו חרב מנפנפת מאחר וברק יכול להחליט שנישואין אזרחיים יתנהלו רק בבית‬
‫המשפט האזרחי‪ ,‬ולכן בית הדין האזרחי כותב את פסק הדין בזהירות רבה‪.‬‬
‫בית הדין הרבני מחזיר לברק תשובה ואומר שלפני מתן תורה כל היהודים היו כמו כולם‪ ,‬בני נוח‪ ,‬ונישאים‬
‫אזרחיים היו תקפים גם אצלם‪ .‬ואז במתן תורה נוספו הנישואין כדמוי והגט והכל‪ ,‬אבל זה לא ביטל את מה שהם‬
‫היו פעם‪ .‬ולכן‪ ,‬אם מתחתנים כיום בעולם היהודי צריך להתחתן כדמוי‪ ,‬אבל היה ולא התחתנו כדמוי מלכתחילה‪,‬‬
‫עדיין בהלכה היהודית רואים את הנישואין האזרחיים תקפים‪ ,‬בדרג נמוך יותר מנישואין כדמוי – והשם של זה‬
‫הוא נישואי בני נוח‪ .‬וככה נוצר מצב שאם מישהו התחתן בנישואין אזרחיים אסור להם להינשא שוב‪ ,‬והם‬
‫אומרים שהם יהיו מוסמכים לדון בכך והם יפרקו גם את הנישואין האזרחיים‪ ,‬אבל בפס"ד ולא בגט‪ .‬וההבדל‬
‫הוא שבגט צריך הסכמה של בני הזוג‪ ,‬ובפס"ד השופט הוא שמחליט אם לפרק את הנישואין או לא‪ .‬ומבחינת‬
‫העילות הם אומרים שאין צורך באשם או הסכמה לגירושין כמו בדתיים‪ ,‬אלא יפרקו את הנישואין בעילה‬
‫המקובלת בעולם הרחב – והיא עילת תום הקשר המקובלת בעולם הרחב‪.‬‬
‫בארה"ב עד ‪ 1970‬העילה הזו לא הייתה מקובלת מאחר והיא מדינה קתולית (וכמה שהיא מתקדמת היא לא‬
‫מתקדמת כמו ההלכה היהודית‪ ,‬היה אפשר להתגרש רק באשם ולא בהסכמה) ואז בא ביהמ"ש בקליפורניה ואמר‬
‫שניתן להתגרש ללא אשם – גירושין ליברלים‪ .‬וכתוצאה מכך אחוזי הגירושין עלו בארה"ב והם למעלה מ‪.50%‬‬
‫בית הדין הדתי בעצם אומר שהוא יוריד את ה"כובע" הדתי במצבים של גירושים אזרחיים‪ ,‬ויעשו הכל לפי החוק‬
‫האזרחי‪ ,‬במקום שבכל תיק ישלחו את הזוג לברור הלכתי כדי לראות שאין צורך בגט‪ .‬וככה לא יהיה צורך לשלוח‬
‫את הזוג להתגרש בשני ערכאות‪ ,‬אלא הגירושין בשני השלבים יהיו בבית הדין הדתי‪ ,‬תחילה יבררו שאין צורך‬
‫בגט ואז יוציאו פס"ד אזרחי לגירושין‪.‬‬
‫האיש לכאורה ניצח בהליך‪ ,‬וההלכה היא שתמיד בד"ר הוא שיתיר את הנישואים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬החלש תמיד יכול לסרב לגט במצב בו הזוג נשואים כדמו"י‪ ,‬אך במצב שבו לא צריך גט ומפרקים את‬
‫הנישואין‪ ,‬איך יגנו על החלש? אלא שקובעים כי יהיו מזונות משקמים‪/‬חוזיים‪ ,‬וככה אף אחד לא יחזיק באחר‬
‫בכוח – אלא יהיו פיצויים כספיים‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫אך מה לעניין תביעות כספיות בבית הדין? האם יתנו מזונות חוזיים בבית הדין? והרב דייחובסקי ענה כי אם‬
‫יחליטו שהם נשואים כדמוי‪ ,‬והם רק מספק – אין מזונות‪ ,‬שהרי אין מוציאים ממון מספק‪.‬‬
‫בנישואים אסורים לא יהיו זכויות ממוניות גם בגלל שלא מוציאים ממון מספק‪ ,‬וגם בגלל שאין מזונות בנישואים‬
‫אסורים‪.‬‬
‫וגם לגבי הנישואין האזרחיים ענה לו הרב שלא יתנו מזונות‪ ,‬מאחר ומחזיקים בנישואים אזרחיים רק לעניין‬
‫הישותי ולא לעניין הכספי‪ .‬ואז השופט ברק אמר כי בד"ר ינהל רק את עניין הגירושין‪ ,‬ובית המשפט האזרחי ידאג‬
‫לכל העניינים הרכושיים‪ ,‬מזונות וחלוקת שיתוף‪ .‬ולכן הכריכה תהיה לא כנה אם מצרפים לה מזונות או חלוקת‬
‫רכוש‪.‬‬
‫תיק(טבריה) ‪ – 80581-21-1‬לאחר כמה שנים בשנת ‪ 2009‬בית הדין בטבריה כותב פסד תקדימי ואומר שגם בהלכה‬
‫היהודית ניתן לתת מזונות חוזיים מדין מנהג המקום(כמו דינא דמלכותא דינא)‪ .‬בית הדין אמר את זה לאחר‬
‫הפס"ד של בג"ץ ולכן הוא עדיין לא הגיב לכך‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בעת שנמצא זוג שלא צריך גט לאחר שבדקו את הדעה המחמירה והמקלה‪ ,‬רק אז עובר בדר לכובע‬
‫האזרחי ומתירים לו רק את האזרחיים‪ ,‬יתנו רק פסד לגירושין ולא יכולים לדון בענייני ממון‪.‬‬
‫בעצם לצד שירצה בעתיד לצאת מהנישואין עדיף להתחתן בנישואין אזרחיים שהרי לא צריך הסכמה מהצד השני‬
‫לגירושין‪ ,‬אבל זו בעיה בצד הממוני מאחר ויתכן שיצטרך לשלם מזונות למשך שנים‪.‬‬
‫מדוע ברק בעצם מקבל את המתווה הזה ובכך מפנה עורף לכל מי שנישא אזרחית? אלא שהיה לברק אחריות‬
‫לאומית מסוימת וגם כאשר הוא מבין שעדיף שהכל יהיה ליברלי‪ ,‬הוא הבין שעוד כמה שנים היו שני אוכלוסיות‬
‫שלא היו מתחתנות אחת עם השנייה ומתערבבות זה בזה‪ ,‬מאחר והיו מצבים של גירושין שלא תקפים מבחינה‬
‫דתית‪ ,‬והוא מעדיף שתהיה ערכאה אחת שתדאג לכל הגירושין וכולם יסמכו על הגירושין האלו‪.‬‬
‫חרם דרבנו גרשום‬
‫רבנו גרשום קבע כלל – שאסור לאיש לקחת אישה על אשתו‪.‬‬
‫עוברים מנישואים ביגמיים או פוליגמיים‪ ,‬לנישואים מונוגמיים‪( .‬מ‪ 2/3‬נשים לאישה אחת)‬
‫בכתובה הספרדית כתוב שהחתן מתחייב שלא לקחת אישה נוספת על אשתו‪ ,‬מאחר והספרדים לא קיבלו את חרם‬
‫דרבנו גרשום באופן מוחלט כמו האשכנזים‪.‬‬
‫רבנו גרשום מבין שיש בעיה קשה יותר‪ ,‬והיא מצב שבו איש ירצה עודד אישה ולא יוכל לקחת אותה ולכן יגרש את‬
‫האישה שלו בעל כורחה(ולכן יש כתובה כדי שירתעו)‪ .‬ולכן הוא קובע כי גם אסור לאיש לגרש אשתו בגט בעל‬
‫כרחה‪ ,‬ונדרשת גם ההסכמה שלה וגם ההסכמה שלו‪ .‬אם כי עדיין יש הבדל‪ ,‬וזה רק לנשים שהם כשרות‪ ,‬ואם‬
‫האישה היא לא בסדר ומונעת את הגט ומסרבת‪ ,‬יהיה את היתר ה‪ 100‬רבנים כדי שיוכל הגבר להינשא בשנית‬
‫והאישה לא תוכל לתקוע את בעלה‪ .‬ולכן בגמרא מפורטות עילות הגירושין של הגבר‪ ,‬אבל לא של האישה – מאחר‬
‫והגבר יכל מיד להתגרש מהאישה גם ללא הסכמה שלה‪.‬‬
‫בעצם בא רבנו גרשום ונתן לנשים כוח עצום!‬

‫ביגמיה‬
‫סעיף ‪ 178‬לחוק העונשין קובע כי כל אקט שני של נישואים הוא ביגמיה‪ .‬לא משנה אם זה נישואים‬
‫אזרחיים‪/‬פרטיים‪/‬דתיים וכו‪./‬‬
‫סעיף ‪ 179‬מדבר על היתר ‪ 100‬הרבנים‪ ,‬וקובע שבעת שיש היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני אותו‬
‫לא יורשע האדם בעבירת ביגמיה(רק אשכנזים צריכים ‪ 100‬רבנים‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫נישואים פרטיים‬
‫מלכתחילה לא מעודדים כשרי חיתון להינשא כך‪ ,‬אך עם פסולי חיתון הולכים לקראתם‪.‬‬
‫זוהי אחת משלושת הדרכים לעקוף את הדין הדתי – תחליפי נישואין‪ ,‬לאנשים שלא יכולים להינשא בדין הדתי –‬
‫יש את האפשרות לעקוף אותם ולהינשא בנישואים פרטיים‪.‬‬
‫שלוש דרכי נישואין‪ :‬פרטיים‪ ,‬אזרחיים‪ ,‬וידועים בציבור‪ .‬שבעצם משתמשים בהלכה כדי לעקוף אותה‪.‬‬
‫הסדרים חקיקתיים השייכים לפרוצדורה של נישואין‪:‬‬
‫פקודת הנישואין וגירושין(רישום) – זוהי פקודה מזמן המנדט הקובעת שכדי להתחתן צריך לעבור דרך רשות‬
‫רושמת‪ .‬בסעיף ‪ 3‬לפקודה כתובים תפקידיה‪ .‬אך ברגע שאדם לא נרשם ברשות הרושמת הוא בעצם נישא בנישואין‬
‫פרטיים ומבצע עברה פלילית(סעיף ‪ .)7‬אך מדינת ישראל לא אוכפת חוק זה כלל‪.‬‬
‫בא חרם ירושלים ואמרו שמי שיעשה את הנישואים הפרטיים יגרשו אותו והוא ישלם פיצויים‪.‬‬
‫כמובן שזה לא עוזר‪..‬‬
‫נישואים פרטיים כשאין לבני הזוג בעיית כושר‬
‫ע"א ‪ 450/70‬רוגוזינסקי – שני זוגות חברי קיבוצים‪ ,‬שני עדים‪ ,‬אמירות הדדיות של הרי את מקודשת‪ ,‬והם פונים‬
‫למחוזי שיצהיר על תוקף הנישואין שלהם לאחר שנעשה כפי שצריך עם כל הפרטים הדתיים של הטקס‪ .‬המחוזי‬
‫אומר שיש לבית הדין סמכות ייחודית ולכן הם לא יכולים לדון בכך ומעבירים לבד"ר‪ ,‬ובני הזוג מערערים‬
‫וטוענים שהיהדות היא תפיסה סובייקטיבית ומי שלא מרגיש יהודי לא חל עליו החשבד"ר – והעליון כמובן דוחה‬
‫אותם ויוצא עליהם‪ ,‬ואומר שהמילה יהודים בחוק השיפוט שעוסקת בנושא של נישואין וגירושין – תתפרש לפי‬
‫ההלכה! ויהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה‪.‬‬
‫ע"א ‪ 32/81‬צונן נ' שטל – נתין ותושב ארה"ב ביקש נישואין והרבנות התנתה את זה במסמכי גירושין מהאישה‬
‫הראשונה שלא הגיעו בזמן לחתונה למרות שהאורחים הוזמנו‪ ,‬ואז בא האיש ואמר לאישה(כשהוא רב) שלפי‬
‫ההלכה אדם יכול להינשא ללא רב‪ ,‬וללא רבנות‪ ,‬בטקס עצמי לפי ההלכה‪ ,‬וככה הוא נישא בטקס פרטי בנוכחות‬
‫שני עדים‪ .‬לאחר שנים של נישואים היה ביניהם סכסוך – והאישה הגישה תביעת מזונות במחוזי‪ .‬הבעל בא‬
‫למחוזי ואומר שהם לא נשואים בכלל‪ ,‬והוא אמר שהוא עשה טקס רק כדי לא לאכזב את המוזמנים שהגיעו והוא‬
‫לא התכוון להתחתן‪ .‬המחוזי הסכים איתו אבל אמר שיש מזונות מכוח הסכם‪ ,‬כי עשו טקס וזה הסכם משתמע‪.‬‬
‫הבעל מערער לעליון ואומר השופט אלון שיש כאן פגיעה בתקנת הציבור מאחר והם לא רשומים בשום מקום‬
‫‪38‬‬
‫כנשואים ויש פה קידושין נסתרים‪ ,‬ולכן בעצם השופט אלון פוגע בזכויות של האישה בשל הפגיעה בתקנת הציבור‬
‫של המדינה‪ .‬ולאן מאחר והם כשירי חיתון שללו את המזונות‪ .‬גם השופט שמגר אמר שיש פה הסכם משתמע‬
‫שמתבסס על זה שהם נשואים אבל בפועל אין נישואין – ולכן אם הנישואים נפלו‪ ,‬גם ההסכם יחד איתו‪(.‬השופט‬
‫אלון לא רצה להיכנס לזה כי ידע שהנישואים תקפים להלכה)‪.‬‬
‫מצבם של אנשים כאלה פחות טוב מידועים בציבור מאחר והם כן מקבלים מזונות מכוח חוזים‪ ,‬חוזה מכללא‪,‬‬
‫אבל הם לא מקבלים אפילו מזונות‪ .‬וכפתרון לכך ניתן לעשות הסכם מפורש ביניהם‪.‬‬

‫נישואים פרטיים כשיש בעיית כושר – נישואים אסורים‬

‫האם בית המשפט יכתוב אותם במרשם האוכלוסין כנשואים?‬
‫בג"צ ‪51/69‬רודינצקי – יהודים תושבי ישראל שהם כהן וגרושה‪ ,‬עשו טקס פרטי ונישאו‪ ,‬נולד להם ילד(שהוא‬
‫חלל) והם פנו לבית הדין הרבני שיצהיר על מעמדם‪ ,‬והוא כתב שיש חששות ולכן אינו יכול להיענות לבקשה‪ .‬וגם‬
‫הגדול אישר את הפסק דין שלו‪ .‬מדוע לא נתנו גט לחומרא? אלא הבין בית הדין הרבני שאם יאמרו שהנישואים‬
‫תקפים מספק הם ילכו למרשם האוכלוסין והוא יכתוב אותם כנשואים‪ .‬הם הלכו למרשם האוכלוסין והם אמרו‬
‫שרק יש חששות והם לא יכולים לכתוב אותם כנשואים‪ .‬והם עתרו לבג"ץ – בג"ץ שואל האם האישה קרובה יותר‬
‫לנשואה או רווקה? והוא אומר שנראה לו שהאישה יותר נשואה מרווקה‪ ,‬כי למרות שהם פסולי חיתון הם קיימו‬
‫טקס דתי – ומחמת הספק נצהיר שהם אסורים להינשא עם אחר ללא גט פיטורין‪ .‬הם עשו זאת לפי תקנות סד"א‪,‬‬
‫סעיף ‪ 76‬לחוק בתי המשפט קובע שברגע ששופט קיבל תיק שלא בתחום סמכותו‪ ,‬הוא יכול לדון בה בסמכות‬
‫אגבית‪ ,‬רק לעניין שבו הוא עוסק‪ .‬ולכן הוא יכול לקבוע שהם נשואים רק לעניין מרשם האוכלוסין‪ ,‬אך לא לעניין‬
‫מזונות וכו'‪ .‬ומדוע בג"ץ עושה זאת? אלא כי אנשים שהם פסולי חיתון הם במצוקה‪ ,‬שהדרך היחידה שלהם‬
‫להתחתן בה היא להינשא בחול‪ .‬והמחוקק לא רוצה להוציא את האזרחים שלו שיצטרכו להינשא בארץ אחרת‪,‬‬
‫ולכן הוא עוזר להם‪.‬‬
‫פסד גורפינקל – גם כן היו כהן וגרושה שנישאו פרטית ולאחר הנישואים הביאו תצהירים של העדים והמרשם‬
‫אמר שלא מקבלים הצהרות מאף אחד‪ ,‬ובג"ץ אמר שהוא יעזור לו רק אם יעזור לעצמו‪ .‬הוא פנה מיד לבג"ץ‬
‫במקום ללכת קודם כל לבית הדין הרבני‪ .‬בג"ץ מסרב בשל חוסר מיצוי הליכים בבג"ץ‪.‬‬
‫האם ביהמ"ש יאשר לבני זוג אלו הסכם לפי חוק יחסי ממון?‬
‫ע"א ‪ – 640/82‬כהן וגרושה עשו טקס פרטי וחתמו על הסכם לחיי משפחה‪ ,‬הם ביקשו מבימ"ש לאשר אותו לפי‬
‫חוק יחסי ממון‪ ,‬ו הוא סירב מאחר והם לא נשואים וחוק יחסי ממון פונה רק לאנשים נשואים‪ .‬הם ערערו לעליון‪,‬‬
‫ובמקביל פנו לבית הדין הרבני כדי לקבל הצהרה שאם הם ירצו להיפרד הם יצטרכו גט‪ .‬בית הדין יודע שהם‬
‫עושים זאת כדי לעקוף אותו ולהירשם כנשואים – והוא אומר שאין תוקף לנישואין(מסוכן מאוד כי זה תקף‬
‫מספק או חומרה)‪ .‬בד"ר הגדול אמר כי הם לא יוכלו להינשא בעתיד אלא אם הם יתגרשו בגט מספק או מחומרא‪,‬‬
‫והפסק דין הזה נותן להם תוקף של נשואים‪ ,‬ובית המשפט העליון אומר שיש פה שאלה אמיתית האם כהן וגרושה‬
‫הם נשואים‪ ,‬והם הרי עשו טקס העונה להגדרות ההלכתיות‪ ,‬כי ניתן לראות שפנו לבית הדין הרבני וקבלו פסק דין‬
‫של גט לחומרא‪ ,‬ומזה נלמד שהם נשואים‪ .‬ולכן הוא החזיר את זה לבית המשפט המחוזי ואומר לו שיכיר בהם‬
‫כזוג נשוי ויאשר להם את ההסכם ממון(בלי שהם רשומים בתז!)‬
‫כיום‪ ,‬כבר לא צריך את הפסק דין הזה מאחר וגם ידועים בציבור יכולים ללכת לבית המשפט לענייני משפחה‬
‫ולבקש אישור להסכם‪.‬‬

‫שאלת תוקפם של נישואי תערובת פרטיים‬

‫ע"א ‪ – 373/72‬יהודי ונוצריה(ניסו לקבל עזרה מבית המשפט כמו עם פסולי החיתון)‪ ,‬והוא עושה טקס נישואים‬
‫פרטיים בקיבוץ‪ ,‬והם פנו למחוזי ולא לבד"ר כי ידעו שלא יתנו להם‪ .‬התביעה שלהם נדחתה מאחר ואמר השופט‬
‫ויתקון שהם לא נחשבים אפילו ליהודים מלכתחילה ולכן לא ניתן לעזור להם‪.‬‬

‫נישואים פרטיים הדין האזרחי – סיכום‪.‬‬

‫נישואים פרטיים כשאין בעיית כושר – הנטייה הכללית של בית המשפט היא לא לעזור כי ניתן להינשא דתית‪.‬‬
‫רוגוזינסקי – בימ"ש לא הכיר בתוקף נישואיהם‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫צונן – בימ"ש לא הכיר בזכות האישה למזונות‪.‬‬
‫נישואים פרטיים כשיש בעיית כושר – הנטייה הכללית של בימ"ש לעזור‪.‬‬
‫רודיניצקי – בי"ד סירב לדון ובג"ץ נתן תוקף לנישואין‪.‬‬
‫כהן – בי"ד נתן גט מספק ולכן העליון מורה למחוזי לאשר הסכם ממון כי לא ראוי למדינה לשלוח את אזרחיה‬
‫לחול‪.‬‬
‫טפר – אין תוקף לנישואין בכלל לפי הדין הדתי גם בלי ספק ולכן אין נטייה לעזור‪.‬‬

‫נישואים אזרחיים‬
‫ישנם שלושה תחליפי נישואין‪ ,‬פרטיים‪ ,‬ידועים בציבור‪ ,‬ונישואים אזרחיים‪.‬‬
‫הנישואים האזרחיים מקובלים יותר מאשר נישואים פרטיים כי אינם נוגדים את תקנת הציבור‪ ,‬וכן הם רשומים‬
‫במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫כמה דרכים להינשא בנישואין אזרחיים‪:‬‬
‫באמצעות שלוח – מקסיקו ופרגאוי מאפשרים להתחתן על ידי שליח(גם בהלכה היהודית מותר‪ ,‬האיש‪/‬ה‬
‫מתקדשים בהם או בשלוחם) וכך ניתן רק לשלוח זוג מקסיקנים לדוגמא שילכו ויינשאו במקום הזוג‪ ,‬וכך הזוג‬
‫אפילו לא יצא מהארץ ונישא אזרחית‪.‬‬
‫בנוכחות אישית – בני הזוג ייסעו לחול ויינשאו שם בצורה אזרחית‪ .‬כמו בקפריסין(הכי קרובה לארץ)‬
‫נדון בשלוש סוגיות‪:‬‬

‫תוקף הנישואים‪/‬מעמד‬
‫סמכות השיפוט והדין ביהודים היא לבית הדין הרבני (בג"ץ פלונית ‪ .)2232/03‬הדין – יהיה לפי ס' ‪ 2‬יש את‬
‫מחלוקת הפוסקים ודיני בני נוח‪ .‬ואם הנישואין תופסים כדמוי‪ ,‬בודקים את הדעה המקילה והמחמירה‪ ,‬ואם אחד‬
‫מהם תקף אז יש גט לחומרא‪ ,‬ואם זה הדעה המקילה יש את הרובד של בני נוח ומגרשים בפסק דין‪.‬‬
‫אם מדובר בנישואי תערובת‪ ,‬לא הולכים לבד"ר אלא לבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬והוא מבקש חוות דעת‬
‫מהדתות המעורבות ואם אחת מהם צריכה לגרש הם יגרשו‪ ,‬ולאחר מכן בית המשפט יוציא להם פסק דין‬
‫לגירושין‪.‬‬

‫מזונות – ההשלכות הממוניות של נישואים אזרחיים‬

‫כשבני הזוג היו תושבי חול בעת נישואיהם‬
‫ע"א ‪ 191/51‬סקורניק – יהודים תושבי פולין נישאו בנישואין אזרחיים בלבד ועלו והתאזרחו‪ ,‬ונרשמו במרשם‪,‬‬
‫ולאחר כמה שנים הנישואין הגיעו לשרטון‪ ,‬והאישה תבעה מזונות – הבעל אמר שהנישואין לא תופסים כי הוא‬
‫יכל להינשא בפולין בנישואין דתיים ולא רצה כי היא הייתה רק אהובתו מבחינתו‪ .‬ואז בשנות ה‪ 50‬לא יכלו לעשות‬
‫הסכם מכללא‪ ,‬וכל עניין תום הלב היה פחות חזק מכיום‪ .‬ואז בא בית המשפט ועשה‬
‫הרכבה‪/‬פיצול‪/‬קונסטרוקציה‪ ,‬והוא לקח את נתון הנישואין כנתון‪ ,‬הגעת ממדינה זרה כנשוי‪ ,‬אתה נשוי‪ .‬ואז הוא‬
‫שואל את הדין הדתי – האם דין דתי מקבל מזונות? והוא אומר שכן‪ .‬אבל לא בטוח שהם נשואים‪ ,‬ואומר לו בית‬
‫המשפט שזה לא משנה מאחר ואנחנו רוצים לכבד את הסטטוס של מדינות זרות‪ ,‬ואם הם נשואים בחול הם גם‬
‫נשואים בישראל‪ ,‬מאחר ובית המשפט כפוף לכללים בינלאומיים פרטיים‪ .‬ולכן אומר בית המשפט שהוא ייתן לה‬
‫מזונות לא חוזיים‪ ,‬אלא הוא בונה קונסטרוקציה ונותן לה מזונות דתיים‪ ,‬בכך שבעצם המעמד שלהם הוא‬
‫כנשואים‪ .‬ואז יהיו אלו מזונות שנגמרים בגט ולא ממשיכים‪ ,‬והם רק לאישה‪.‬‬
‫השופט אולשן אומר שיש בעיה מאחר ויש דעה מחמירה ומקלה ולא בטוח שבני הזוג נשואים לפי הדין הדתי‪ ,‬אבל‬
‫צריך להיות כפופים גם לדין הבינלאומי ולכבד את מעמדם כנשואים‪ ,‬והוא חוזר על הפסיקה של המחוזי ואומר כי‬
‫כשרות המעמד תחתך על פי החוק החל על אדם שעה שרכש לעצמו את המעמד‪ ,‬ואין הוא מאבד את המעמד עם‬

‫‪40‬‬
 ‫שינוי מקום מושבו – משפט בינלאומי דתי‪ .‬ולכן בעצם הוא לוקח את נתון הנישואין מחול‪ ,‬ומלביש עליהם את‬
‫הנתון הדתי של המזונות‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8256/99‬פלונית – יהודים תושבי הארץ שהם כשירי חיתון נישאו בנישואי פרגאווי על ידי ייפוי כוח‪ .‬הם‬
‫נרשמו במרשם האוכלוסין‪ .‬לאחר שנה שהיו נשואים‪ ,‬הם הסתכסכו והיא הגישה תביעת מזונות מיום התביעה‬
‫ועד הגירושין בפועל‪ .‬לא רק שהייתה האישה חזקה יותר מהבעל‪ ,‬היא גם הלכה עם מישהו אחר‪ ,‬ונכנסה להריון –‬
‫ולאחר מכן היא צמצמה את המזונות עד ליום שבו היא נכנסה להריון במקום עד הגירושין‪ .‬התיק הזה מתגלגל‬
‫לבימ"ש לע"מ והמחוזי‪ ,‬וישב בו שופט דתי‪ ,‬והוא קבע כי אין מזונות דין אישי מאחר ואין תוקף לנישואין בדין‬
‫הדתי לפי ס' ‪ 2‬לחשבד"ר‪ ,‬ולכן אין לה מזונות בגלל סעיף ‪ 17‬לחוק המזונות‪.‬‬
‫וזה שונה מהפסד הקודם מאחר ופה הם תושבי ישראל ואזרחי ישראל‪ ,‬ולא זוג שבאו מחול ושמרו על מעמדם‬
‫כנשואים‪.‬‬
‫מה ביחס לתוקף הנישואין? האישה פונה לבית הדין הרבני במקביל לערעור שלה שנמצא אצל ברק בעליון‪,‬‬
‫וביקשה שיצהיר כי היא לא נשואה כדמוי‪ ,‬והבעל הסכים איתה(כנראה כי הוא הבין שכדאי להתרחק ממנה בנימה‬
‫המשפטית)‪ .‬בית הדין פסק כי אין תוקף לנישואין אזרחיים בכשרי חיתון ולכן אין לה מזונות דתיים‪ .‬ואז היא‬
‫הולכת לבית המשפט העליון ובו אומר השופט ברק כך‪:‬‬
‫זכות המזונות משני מסלולים;‬
‫א‪ .‬דיני המשפחה – אם נשואים צריך להיות או נשוי כדמוי‪ ,‬או מכוח משפט בינלאומי‪ ,‬שבאו ממדינה אחרת עם‬
‫מעמד של נשואים(סקורניק) אלו יהיו המזונות מכוח דין דתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני החוזים – זכות מזונות אזרחית‪ .‬נותנים מזונות בלי לבדוק האם הזוג נשוי או איך בדיוק הוא נשוי‪ .‬וברק‬
‫שואל את עצמו האם ה"חוזה" אינו נוגד את תקנת הציבור בזה שהוא מנוגד לסעיף ‪ 2‬לחשבד"ר? והוא טוען‬
‫שתקנת הציבור מגיעה כדי לשקף את ה"אני מאמין" החברתי של שיטת המשפט‪ ,‬והגשמתו של ההסכם מקדמת‬
‫את ערכי השוויון והצדק‪.‬‬
‫ברק אומר כי ‪ -‬אין קשר בין שאלת הסטטוס לבין שאלת החיובים‪ ,‬מאחר ובני הזוג אינם עוברי אורח שתאונת‬
‫דרכים אקראית הפגישה ביניהם‪ .‬הם ביקשו לחיות חיים משותפים‪ ,‬דרישות היושר והגינות מחייבים מזונות‪.‬‬
‫ברגע שזוג נישאים נוצר ביניהם חוזה משתמע מכוח זה שרצו להתחייב זה לזה‪ .‬והמזונות האזרחיים אינם נכונים‬
‫רק לנישואין אזרחיים אלא גם לידועים בציבור‪ ,‬רק שאצלם צריך לעבור מבחן סף‪ .‬בנשואים זה מתחיל מיד‪ ,‬אבל‬
‫בידועים בציבור צריך להראות שהם באמת רוצים לחיות יחד ולכן ייקח כמה חודשים כדי שזה יתחיל לעבוד‪ .‬ובא‬
‫ברק ואומר שדבריו נכונים גם למי שיהודי ולא יהודייה מאחר וזה לא קשור למעמד שלהם כנשואים לפי הדין‬
‫הדתי – אלא אלו מזונות אזרחיים לכל דבר וזה לא קשור לסטטוס‪ .‬אבל הוא מדגיש ואומר כי אין בפס"ד הזה‬
‫ללמד שום דבר על מזונות של אנשים שנישאו כדמוי‪ .‬מי שיש לה נישואים דתיים מקבלת מזונות לפי הדין הדתי‪,‬‬
‫ואזרחיים לפי האזרחי‪ .‬וכן המזונות החוזיים גם לא יחולו על נישואים פרטיים של כשירי חיתון(פסד צונן – נגד‬
‫תקנת הציבור)‪.‬‬
‫המזונות החוזיים יהיו מזונות שיקומיים‪ ,‬ולכן הם יהיו גם לאחר פרידה‪ ,‬וגם לאיש לעיתים‪ .‬ואם אישה בגדה זה‬
‫יכול להיות גם שיתנו וגם שלא‪ ,‬זה יהיה תלוי שופט‪.‬‬
‫וברק גם אומר שאין צורך בתניות מכללא‪ ,‬מאחר וכיום חל עקרון תום הלב‪ .‬ולא צריך לשאול את בני הזוג מה הם‬
‫חשבו כשנישאו‪ ,‬אלא השופט בעצמו יחשוב מה נכון וצודק והוגן‪ .‬ואומר ברק ש"אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך‪,‬‬
‫אדם לאדם – אדם"‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 67910/00‬התיק חזר עקב ‪ 8256/99‬תום הלב – התקווה‪ .‬השופטת נתנה לאישה מזונות בסך של חמשת‬
‫אלפים שקל לחודש עד הפרידה‪ ,‬מאחר והם היו מזונות דין אישי והיו נשואים כדמוי‪ .‬האישה ערערה לכך‬
‫לביהמ"ש המחוזי‪ ,‬ותוך כדי שהיא ערערה על המזונות ניתן פסק דין זה של המזונות החוזיים והמשקמים‪ ,‬ואז בא‬
‫שופט המחוזי והחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה‪ ,‬וביקש התייחסות לפסק הדין החדש של ברק‪ ,‬ואז נתנה‬
‫השופטת עוד מזונות לחמש שנים‪ ,‬כמזונות שיקומיים‪.‬‬
‫ביקורת – הבעייתיות בתום הלב היא גדולה מאחר והיא לא קבועה וכן והיא יכולה להמשיך לשנים רבות לאחר‬
‫הפרדה‪ ,‬וכן זו הלכה למעשה הכרה בנישואים אזרחיים‪ ,‬ובפסולי חיתון וכו‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫השלכות הנישואים האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 143/62‬פונק שלזינגר – יהודי ישראלי תושב קבע ונוצריה נתינת בלגיה נישאים בקפריסין בנישואי תערובת‪,‬‬
‫והיא מבקשת לקבל את שם משפחתו ולהירשם כנשואה ומשרד הפנים סירב למרות תעודת הנישואים‪ .‬השופט‬
‫זילברג היה דתי‪ ,‬ובמיעוט הוא אמר כי לפי דיני ישראל אין תוקף‪ ,‬ולכן אין להורות על רישומה כנשואה‪ .‬אך‬
‫השופט זוסמן בדעת הרוב אומר כי לא בתוקף הנישואין‪ ,‬אלא השאלה היא טכנית – מתי פקיד רשאי לסרב? וזה‬
‫רק כאשר אי הנכונות גלויה לעין כמו מצב בו בא לפני הפקיד אדם בגיר‪ ,‬והוא מביא תעודה ציבורית שהגיל שלו‬
‫הוא ‪ ,5‬ניתן לראות שעובדתית זה לא נכון‪ .‬והמרשם אינו משמש הוכחה משפטית לאמיתות הפרטים‪ ,‬אלא הוא‬
‫רק אוסף סטטיסטי של נתונים‪ .‬זה לא אומר שהם באמת נשואים‪ ,‬זו לא החלטה שלו – הוא רק כותב אותם‬
‫כנשואים‪.‬‬
‫שהרי הוראות הקבע של הרבנות משנת תש"י חייבו שלא להסתמך רק על המרשם בתעודת זהות אלא שצריך‬
‫לבדוק‪.‬‬
‫לכן לעניין המרשם כאשר הומצאה לפניו ראיה לכאורה ירשום על פיה‪ .‬ולעניין צורת הנישואין‪ -‬אחר הדין במקום‬
‫הטקס‪ ,‬אם זה תופס במדינה שנישאו זה תופס גם לנו ולכן אין לפסול אם יש תעודה‪ .‬וזה לא מתנגש עם סעיף ‪ 2‬כי‬
‫בה מתייחסים רק לנישואין וגירושין בישראל – וזה לא נעשה בישראל‪.‬‬
‫חוק מרשם אוכלוסין המרשם ופרטי הרישום קובע בסעיף ‪(2‬א) במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים‬
‫הנוגעים לתושב‪)1( .‬שם המשפחה‪ ,‬השם הפרטי והשמות הקודמים‪ )2( .‬שמות ההורים‪ )3( .‬תאריך הלידה ומקומה‬
‫(‪ )4‬המין (הנוכחי‪ ,‬לא כתוב אם יש שינוי מין)‪ )5( .‬הלאום (‪ )6‬הדת (‪ )7‬המצב האישי – רווק גרוש נשוי או אלמן (‪)8‬‬
‫שם בן הזוג (‪ )9‬שמות הילדים תאריכי לידתם ומינם (‪ )10‬אזרחיות עכשוויות וקודמות‪.‬‬
‫‪.3‬הרישום במרשם‪ ,‬כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי‬
‫הרישום המפורטים בפסקאות ‪1‬עד ‪ 4‬ו‪ 9‬עד ‪ .13‬כלומר ‪ 5,6,7,8‬לא בטוח שיהיו נכונים אלא הם רק איסוף‬
‫סטטיסטי‪.‬‬
‫זה אבסורד! אך בד בבד זב גאוני! מאחר וזה מאפשר לברוח ממחלוקות אידיאולוגיות ואי הפרדה בין דת ומדינה‪.‬‬
‫ורק במצב בו יצטרכו להשתמש ברישום‪ ,‬יבדקו את האמת‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 3045/05‬בן ארי – ‪ 5‬עתירות של אזרחים ותושבים בני זוג אותו המין‪ ,‬הם ערכו טקס נישואין אזרחי בקנדה‬
‫והתחתנו שם וחזרו לארץ‪ ,‬וביקשו לשנות את הרישום במרשם האוכלוסין מרווק לנשוי‪ ,‬והוא סירב‪ .‬הוא אמר כי‬
‫הוא רואה מול העיניים שני גברים‪ ,‬והם אינם זוג נשוי – ניתן לראות זאת מול העיניים‪.‬‬
‫ברק מחיל את הלכת פונק שלזינגר גם על נישואין של שני בני זוג מאותו המין וקובע כי למרשם יש מעמד‬
‫סטטיסטי בלבד ולכן יש לרשום את העולה מהתעודה הציבורית‪ .‬הוא אומר כי אין באמור קביעה שמכירים‬
‫בישראל בנישואים של זוג מאותו המין‪.‬‬
‫בפרשת נעמת המדינה ביקשה כי נסטה מהלכת פונק שלזינגר שכן יש בה היתממות‪ ,‬וברק אומר שזה לא כך‬
‫מאחר ונזקקים טעמים כבדי משקל לסטות הימנה‪ .‬הטיעון בדבר הסתמכותן של רשויות המדינה אינו משכנע‪,‬‬
‫וחזקה על רשויות המדינה שהן חייבות להיות מודעות לאופי המוגבל של הרישום במרשם‪ ,‬ובעקבות הרשויות גם‬
‫הציבור מבין כי הרישום של פרטי הדת הלאום והמצב האישי לא באו אלא למטרת סטטיסטיקה‪( .‬וזה מגוחך‬
‫מאחר וכמובן שאנשים לא מודעים לכך)‪ .‬והוא מוסיף ואומר כי אין זה ראוי כי לשר הפנים תהיה הסמכות‬
‫להכריע בשאלות ייסוד של החברה הישראלית‪ .‬שאלות אלו ראוי שיוכרעו על ידי העם באמצעות נציגיו בכנסת‪.‬‬
‫וכל עוד הכנסת לא אמרה את דברה ראוי כי ההכרעות לא ייעשו בגדרו של המרשם‪ .‬אך ברק בא ולקח את‬
‫ההכרעות לבית המשפט וגרם להטעיה לכל הציבור כולו ובא השופט רובינשטיין ואומר כי מדובר באי נכונות‬
‫הגלויה לעין‪ ,‬ומדובר בסמל חברתי‪-‬ציבורי‪ ,‬וזו מטרתם של העותרים‪ ,‬לא מדובר בזכויות כלכליות בהם עזר בית‬
‫המשפט‪ ,‬אלא בהחלטה ערכית שמן הראוי שהמחוקק ייתן דעתו עליה‪ .‬ואדם מן היישוב לא מודע לכך שהרישום‬
‫הוא רק סטטיסטיקה‪ .‬והאם דווקא בית משפט ישראלי צריך להיות החלוץ לפני המחוקק? האם אכן זה מאזן של‬
‫כל הדעות הרווחות בציבור? אמון הציבור במערכת בתי המשפט עלול להיפגע‪.‬‬
‫היכן יתגרשו הזוגות החד מיניים? למה לא במקום הנישואין שלהם? אלא שלעניין נישואין אין למדינות בעיה‬
‫לחתן‪ ,‬אבל גירושין שהם אינם הליך ידידותי לא עושים‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫תמ"ש ‪ – 11642-09-12‬רצו להתגרש על מנת להינשא עם מישהו אחר (כדי לעזור לאחר לעלות לארץ) והפקיד‬
‫במרשם האוכלוסין שלח אותם לבד"ר מאחר והם יהודים וגירושין בסמכות ייחודית של בד"ר‪ ,‬ואז אמרו שאין‬
‫אגרה – בית הדין בהשתהותו לפתוח את התיק ולקבל אגרה הפקיע את סמכותו לדון בתביעה‪ ,‬והם רצו לבית‬
‫המשפט כדי שיגרשו אותם‪ .‬ובבית המשפט אומרים שכולם הולכים מכוח סעיף ‪ 1‬לבית הדין הרבני להתגרש‬
‫מאחר ויש סיכוי שמבחינה דתית הם נשואים‪ .‬אבל כאן המצב הוא שונה‪ ,‬מאחר ואין כל סיכוי בעולם שזוגות חד‬
‫מיניים נחשבים כנשואים לעניין ההלכה‪ .‬זה אינו איסור שיתפוס בדיעבד‪ ,‬אלא אין סיכוי בעולם שהם יחשבו‬
‫כנשואים ולכן לא צריך לשלוח אותם לבד"ר‪.‬‬
‫וכיצד הם ירשמו לאחר הנישואין? כיום‪ ,‬כאשר בית הדין מגרש זוגות כאלה מאחר והוא אינו רוצה להכיר‬
‫בנישואין הוא נותן ביטול נישואין שמביא לכתיבה של רווק בתעודת הזהות‪ ,‬אך כאשר בית המשפט מוציא פסק‬
‫דין לגירושין‪ ,‬ישנם שופטים הכותבים ביטול נישואין וישנם שופטים הכותבים כגרושים‪.‬‬
‫האם מסדרים גט לידועים בציבור?‬
‫תיק ‪ 1178079/1‬אזורי י‪-‬ם פלונית נ‪ /‬פלוני (‪ – )12/11/18‬בפני בית הדין תבעה האישה לגירושין וכן תביעות‬
‫נוספות‪ ,‬לאחר ‪ 11‬שנים בהם הם חיים יחד כידועים בציבור‪ ,‬נולדו להם שני ילדים והם נפרדו‪ .‬האישה החליטה‬
‫שאולי יש סיכוי שהיא צריכה גט ולכן הגישה את התביעה‪ .‬במהלך השנים הם רצו להינשא כדמוי אך זה לא יצא‬
‫לפועל‪ ,‬הזוג לא שומרי תורה ומצוות והם אינם שומרים טהרה‪ .‬הוגשה תביעת הגירושין מאחר והתובעת טוענת‬
‫שהיא צריכה גט לחומרא‪ ,‬והנתבע ביקש להורות על היעדר הצורך בגט – ובית הדין פוסק כי מאחר ולא התקיים‬
‫כל טקס נישואין אין מקום לסדר כל גט לחומרא‪ .‬הדיין אומר כי רק אישה שהתגרשה‪ ,‬וחזרה לחיות עם הגרוש‬
‫ללא חופה וקידושין להם יש צורך בסידור גט מחדש‪ .‬וכן בנישואין אזרחיים מכל סוג מורים על גט לחומרא‪ .‬אך‬
‫לא בזוג החי יחד ללא כל מסגרת נישואין‪ ,‬ובוודאי שלא בבני זוג המרוחקים משמירת מצוות‪ ,‬טהרת המשפחה‬
‫וכיוצא בזה‪ ,‬ובחרו מתוך שיקול דעת שאינם רוצים חופה וגירושין‪ .‬שהרי אם לא שומרים על טהרת המשפחה ולא‬
‫אכפת מכרת ואי שמירת נידה‪ ,‬ברור שלא אכפת להם מקיום יחסי אישות ללא נישואין – ולכן במקרה הזה אין‬
‫לחייב את הצדדים בגט והוא אינו נחוץ על פי דין וגם לא לחומרא‪.‬‬
‫בית הדין דוחה את תביעת הגירושין‪ ,‬אך הוא אינו דוחה את שאר התיקים שלא יהיה סופיות הדיון‪ ,‬וכן אין צו‬
‫להוצאות מאחר שהאישה הייתה זכאית לפנות בתום לב לבית הדין לברור מעמדם האישי‪ ,‬ואין לראות זאת‬
‫כתביעת סרק‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫חוק מרשם אוכלוסין‬
‫פרק ב – מסירת הודעות‪:‬‬
‫קובע בסעיף ‪ 15‬כי ישנם פעולות בהם צריכה הרשות למסור לפקיד רישום תוך ‪ 14‬יום וכו' והפעולות הם נישואין‬
‫שנרשמו לפי פקודת הנישואין והגירושין (רישום)‬
‫סעיף ‪ 16‬קובע שכאשר בית המשפט או בית דין דתי נותן החלטה המצהירה על שינוי בפרטי הרישום של אדם‪ ,‬כמו‬
‫גירושין‪ ,‬ביטול נישואין וכו'‪ ,‬צריכים למסור העתק מההחלטה לפקיד הרישום הכללי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 17‬קובע שכאשר שיש שינוי לא כמו בסעיפים ‪ 15‬ו‪ 16‬בפרטי רישום של תושב‪ ,‬כמו נישואין אזרחיים‬
‫שמביאים תעודת נישואין מחול‪ ,‬אז הוא חייב למסור לפקיד רישום הודעה על השינוי תוך שלושים יום‪.‬‬

‫פרק ג' סמכויות פקיד הרישום‬

‫רישום ראשון‬
‫‪19‬ב (א) פרט רישום של תושב הנרשם לראשונה יירשם על פי תעודה ציבורית שהוצגה לפקיד הרישום‪ ,‬ובאין‬
‫תעודה כזאת – על פי הודעה שנמסרה לפי הסעיפים ‪ .5-14‬סעיף זה מדבר על מצב בו אדם הגיע מחול‪ ,‬ואם למשל‬
‫איבד אדם את המסמכים‪ ,‬הוא יצהיר בעצמו במרשם – אך אנו יודעים כי הפרטים הרשומים במרשם אינם‬
‫מהווים ראייה לנכונותם‪ .‬ולכן עדיין כאשר בית הדין ירצה לחתן הוא יבדוק הכל ויעשה ברור יהדות או גירושין‬
‫וכו'‪.‬‬
‫רישום שינויים‬
‫‪19‬ג (א) שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפים ‪ 15‬או ‪ 16‬או על פי הודעה לפי סעיף‬
‫‪ 17‬שהציגו יחד איתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי‪ .‬או על פי רשות‪ ,‬או על פי פסק דין‪ ,‬או על פי תעודה‬
‫ציבורית מחול‪.‬‬

‫מזונות ילדים‬
‫חוק המזונות קובע בסעיף ‪(3‬א) כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין האישי‬
‫החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו‪.‬‬
‫שזה אומר שכשיש ילדים שלא נחשבים הילדים שלו לפי הדין האישי‪ ,‬כמו איש עם גויה‪ ,‬או אצל מוסלמים ילד‬
‫מחוץ לנישואין – אך כל אלו יהיו חייבים במזונות לפי החוק הטריטוריאלי‪ .‬וגם במצב של חסרי דת פועלים לפי‬
‫חוק המזונות‬

‫מזונות קטין‬
‫‪3‬א(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו‪ – .‬בדין האזרחי האישה לא פטורה ממזונות כמו בדין העברי‪.‬‬
‫(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל‬
‫מקור שהוא‪.‬‬
‫הדין העברי במזונות ילדים מבחין בין ‪ 3‬קבוצות גיל‪ :‬גילאי ‪ 0-6‬גילאי ‪ 6-15‬ו‪.15-18‬‬

‫מזונות קטינים בגילאים ‪0-6‬‬

‫את ההלכה העברית למזונות עד גיל ‪ 6‬סיכם הרמב"ם שכמו שאדם חייב במזונות אשתו כך הוא חייב במזונות בניו‬
‫ובנותיו הקטנים עד שיהיו בני ‪ .6‬אב יהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים הדרושים לילדיו הקטינים עד גיל ‪ ,6‬האם‬
‫פטורה לגמרי ממזונות אלה בלי קשר למצב הכלכלי שלה‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫החובה של האב היא מוחלטת‪ ,‬גם אם המצב הכלכלי שלו רע וגם אם יש לילדים מקורות אחרים לפרנסתם‪" .‬לא‬
‫כפי עושרו אלא כפי צרכן בלבד"(שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן ע"ג סעיף ו')‪.‬‬
‫מזונות קטינים בגילאי ‪6-15‬‬
‫חובת האב נובעת משילובם של שני מקורות הלכתיים‪ :‬תקנת אושר ותקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד‪ .‬תקנת‬
‫אושר המיוחסת לסנהדרין הגדולה שישבה באושא שבגליל‪ ,‬חייבה את האבות במזונות ילדים מגיל ‪ 6‬ועד מצווה‪,‬‬
‫‪ 12‬לבנות ‪ 13‬לבנים‪ .‬ואולם‪ ,‬לעניין כפיית החובה זה רק אם יש לאב כסף לשלם‪ ,‬ורק אם אין לילדים כסף ומי‬
‫שיפרנס אותם‪.‬‬
‫ואז הגיע בשנת ‪-44‬תש"ד הרבנות הראשית והיא קבעה כי חובת האב תימשך עד גיל ‪ 15‬ולא רק עד גיל מצווה‪,‬‬
‫אבל התקנה הזו עדיין לא דיברה על חיוב מוחלט‪ ,‬אלא על מצב שבו יש לאב ואין לילדים‪.‬‬
‫פרשנות בין הדין הרבני הגדול בפסד משנת ‪ – 1947‬קבע בית הדין הרבני הגדול כי החובות עד גיל ‪ 15‬יהיו חובות‬
‫מוחלטות‪ ,‬ללא קשר לכמה זמן הם שוהים אצל האב או כמה האם מרוויחה‪ ,‬וללא קשר לאם יש לאב או אין‬
‫לילדים‪ .‬ואז נוצר מצב של סרבנות גט‪ ,‬או חוסר תשלום‪.‬‬
‫מועצת הרבנות הראשית בשנת תשע"ו החליטה כי פסק הדין מ‪ 47‬לא מקובל על רוב הפוסקים‪ ,‬ולכן לכאורה צריך‬
‫לשתף את האם ולהסיר את החובה מהאב – אך היא לא קבעה זאת ולא הכריע בכך ואמרה שכל דיין יעשה‬
‫כהבנתו‪ .‬ובסדק הזה של חוסר ההחלטה הגיע בית המשפט העליון‪ ,‬והחליט בשבילם – שלא תהיה חובה מוחלטת‬
‫לאב! מה שאומר שבעצם גם האם תהיה חייבת במזונות ילדיה‪.‬‬

‫גילאי ‪( 15-18‬גדולים)‬
‫אין מחלוקת כי החיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה והוא חל באופן שווה על שני ההורים לפי יכולתם היחסית‬
‫(זוהי אינה צדקה רגילה אלא צדקה כפויה‪ ,‬בה רמת החיוב קצת יותר נמוכה וזו לא חובה מוחלטת לאב בלבד‪,‬‬
‫אלא גם האישה מצטרפת למזונות בגיל זה‪).‬‬

‫‪45‬‬
 ‫צרכים הכרחיים‬
‫הערכאות גיבשו את גדר הצרכים ההכרחיים‪ :‬ביגוד‪ ,‬חינוך פורמאלי‪ ,‬אוכל(בלי מדור‪ ,‬מדור זה עוד אלף) בכ‪1500‬‬
‫שח לילד(כיום ‪ ,)2500‬ואם מדובר בכמה ילדים לעיתים יש הוצאות בסיס חופפות ככה שהסכום הכולל פוחת(ע"א‬
‫‪ 552/87‬ורד)‬
‫הצרכים ההכרחיים כוללים גם את חלקם היחסי של הקטינים בעלות המדור של האם הכוללת את שכר הדירה‬
‫ואת עלויות אחזקת הדירה‪ ,‬חלק זה מכומת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מן הסכום המשולם על ידי האם‪.‬‬
‫ילד אחד – שליש‪ ,‬שניים – ‪ 40‬אחוז‪ 3 ,‬ומעלה – ‪ 50‬אחוז‪.‬‬
‫בנוסף לכל אלה‪ ,‬מכיר הדין העברי בחובת האב לתת לילדים שלו מזונות נוספים על המזונות ההכרחיים אם הוא‬
‫יכול‪ ,‬עד כדי רמת החיים שבה הילד היה רגיל לפני שהוריו נפרדו‪ .‬החובה הזו נקראת גם כן "מזונות מדין צדקה"‬
‫והיא חלה מלידה ולאורך כל תקופת הקטינות‪ ,‬ובה שני בני הזוג שווים ויחלקו אותם ביניהם‪.‬‬
‫ההכנסה הפנויה – מדברת על כמה כסף יש לכל אחד מההורים לא רק נטו‪ ,‬אלא סך כל המקורות הכלכליים‬
‫העומדים לרשותו של ההורה‪ ,‬כולל נכסים‪ ,‬חסכונות‪ ,‬ואף פוטנציאל ההשתכרות(בע"מ ‪)3432/09‬‬

‫משמורת ילדים‬
‫במקרה של פירוד ההורים רשאים להחליט ביניהם מי יחזיק בקטין לפי סעיף ‪ 24‬לחוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ .‬הסכם כאמור בין ההורים טעון אישור בית משפט שיינתן רק אם יימצא כעולה בקנה אחד עם‬
‫טובת הילד‪ .‬בהיעדר הסכמה בין ההורים‪ ,‬יכריע בית המשפט בשאלת המשמורת הפיזית על פי טובת הילד לפי‬
‫סעיף ‪ 25‬לחוק הכשרות‪.‬‬

‫הקשר בין מזונות ומשמורת‬

‫בעבר‪ ,‬האב היה רק רואה את הילדים מידי פעם והילד היה אצל האם לאורך כל הזמן ולכן היה הגיוני שהאב‬
‫ישלם את כל המזונות‪ .‬אך המציאות הזו משתנה מאחר ויותר ויותר אבות רוצים יותר זמן עם הילד‪ ,‬וגם אימהות‬
‫רוצות לפעמים לצאת לעבוד – ולכן זה צריך לבוא לידי ביטוי במזונות‪.‬‬

‫חזקת הגיל הרך‬

‫יוצא שחזקת הגיל הרך לא מגיעה רק עד גיל ‪ 6‬אלא עד גיל ‪ 18‬כי לא מפרידים בין ילדים‪ ,‬ומספיק שילד אחד יהיה‬
‫מתחת לגיל ‪ 6‬כולם יישארו אצל האם‪ ,‬וכן ישנה המלצה נוספת שהיא לא לשנות את אורח החיים של הילדים‪,‬‬
‫ולכן גם אחרי גיל ‪ 6‬לא ישנו את מקום המגורים של הילד – ולכן חזקת הגיל הרך מאוד משמעותית והיא בעצם‬
‫מגיל ‪.0-18‬‬
‫ואז מדינת ישראל ב‪ 89‬מצטרפת לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד‪ ,‬וקמו בעקבותיה וועדת שניט וועדת שיפמן‪.‬‬
‫וועדת שניט ‪ -‬באה ואמרה כי אין עוד מקום לחזקת הגיל הרך – וצריך לבדוק כל מקרה לגופו‪ .‬אם האב היה זה‬
‫שמסור יותר לילד‪ ,‬הוא שיקבל משמורת על הילד‪ .‬היא עדיין לא התקבלה כחקיקה‪.‬‬
‫וועדת שיפמן ‪ -‬ממליצה לעבור לדין אזרחי לחלוטין בכל עניין המזונות‪ ,‬הוא טוען כי לדין האישי אין הצדקה‬
‫במזונות‪ .‬שיתבסס על זמני השהות ויחסי ההכנסות‪ ,‬כמו בכל רחבי העולם‪.‬‬

‫שיתוף במזונות – בע"מ ‪ 919/15‬השופט פוגלמן בהסכמה של כולם‬

‫בע"מ ‪ – 919/15‬השופט פוגלמן כותב את פסק הדין ואומר כי בגילאי ‪ 6-15‬חבים שני ההורים באופן שווה במזונות‬
‫ילדיהם מדין צדקה‪ .‬תוך שהחלוקה ביניהם תקבע לפי היכולות היחסיות של כל אחד מהם‪ ,‬בנתון למשמורת‬
‫הפיזית בפועל‪ .‬אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום‪ .‬אם‬
‫ההורים שקולים מבחינה כלכלית אפשר גם שכל הורה יישא במזונותיו‪ .‬זהו שינוי עצום מהמצב שהיה קודם לכך‪,‬‬
‫כל אחד ישלם רק על מה שצריך והאב לא יעביר לאם על הזמן שהילדים אצלו‪ .‬וכן בגילאי ‪ 0-6‬האב לא ישלם יותר‬
‫על הימים שבהם הילדים נמצאים אצלו אלא רק על הימים שבהם הם אצל האם‪.‬‬
‫ברק ארז אומרת כי חשוב להבחין בין שני סוגים של הוצאות‪ ,‬הוצאות תלויות שהות כמו גז מים חשמל אוכל וכו‬
‫ברור שכל אחד ישלם כשהילדים אצלו‪ ,‬אבל הוצאות שהם בנות‪-‬דחייה‪ ,‬כמו ביגוד בתי ספר וכו‪ ,‬הוצאות שהם לא‬

‫‪46‬‬
 ‫נצרכות ברגע שהילד נמצא אצל ההורה וניתן לדחות אותם‪ .‬למי יפנה הילד כשהוא רוצה לבקש משהו? האם הוא‬
‫יצטרך כל פעם לפנות להורה אחר? זה ייצור כאוס אדיר בין ההורים ובין הילד‪.‬‬
‫וקבלת החלטות בלתי מתואמת על ידי ההורים עלולה להוביל את הילד להיקרע‪ ,‬ולכן קובעת השופטת ברק ארז‬
‫בהסכמה מלאה של כל השופטים שבמשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות כולל הוצאות‬
‫המדור‪ ,‬ולכן הם יתקזזו ללא צורך בהעברת תשלום בין ההורים במצב של משכורת זהה ומשמורת משותפת‪.‬‬
‫ולגבי הוצאות שאינן שוטפות ואינן תלות שהות‪ ,‬שהן בנות דחייה‪ ,‬חייב לקבוע מנגנון כי לא ייתכן שהילד יצטרך‬
‫להיקרע כל פעם – ולכן יהיה מנגנון של הורה מרכז‪ ,‬הורה אחד שהוא הכתובת לכל הדברים – ואותו הורה יקבל‬
‫סכום כסף לפי יחסיות ההכנסה ביניהם‪ .‬אם יחסית ההכנסה היא חצי חצי אז חצי חצי‪ ,‬אם ‪ 60‬אחוז ‪ 40‬אחוז אז‬
‫לפי זה‪ ,‬וכו'‪ .‬וההורה המרכז יקבל סכום למזונות שמעבר‪ .‬ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות בהתאם‬
‫לכושר ההשתכרות‪.‬‬
‫עמ"ש (ת"א) ‪ – 14612-10-16‬קבע כי ‪:‬‬
‫א‪ .‬הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד‪ -.‬צרכים תלויי שהות ובכללם‬
‫מדור והחזקתו‪ ,‬צרכים שאינם תלויי שהות – בנות דחייה‪ ,‬וצרכים חריגים‪ .‬ניתן היה לחבר את השניים‬
‫האחרונים עם הורה מרכז‪.‬‬
‫ב‪ .‬היכולות הכלכליות של הצדדים‪ ,‬לא רק ההכנסות הפנויות אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות‬
‫העומדים לרשותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה‪ ,‬כולל פוטנציאל ההשתכרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלוקת משמורת בפועל‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 25329-11-17‬השופט שקד ‪ -‬מצב בו הילד שוהה אצל האב ‪ 25%‬מהזמן‪ ,‬עד גיל ‪ – 6‬החובה תהיה רק על‬
‫האב למעט קיזוז‪ .‬צרכים הכרחיים חודשית – ‪ 600‬שח מזון‪ 300 ,‬שח ביגוד והנעלה‪ ,‬מדור – שליש מהשכירות של‬
‫האם ‪ 330‬שח‪ ,‬הוצאות מדור מים חשמל וכו יוצא שליש מהם ‪ 525‬שח‪ .‬המזונות בסיס יוצאים ‪ . ₪ 1755‬לפני ‪919‬‬
‫האב היה משלם את הסכום הזה בתחילת החודש לא משנה כמה זמן הילדים אצלו‪ .‬אך לאחר ‪ 919‬השופט מחשב‬
‫כמה זה ‪ 25%‬מתוך הסכום הבסיס‪ ,‬אך בגלל שהאב לא קנה ביגוד לילד השופט מעריך את חלקו ב‪ ₪ 350‬ואותם‬
‫הוא מוריד מהסכום בסיס – והאב יעביר לאם רק ‪! ₪ 1400‬‬
‫אבל אז מגיל ‪ 6-18‬בודקים גם את היכולות הכלכליות של האם‪ .‬האם מרוויחה ‪ 1621‬נטו‪ ,‬ומורידים לה דמי‬
‫שכירות ולכן ההכנסה הפנויה היא ‪ ,5700‬ושל האב ‪ .7000‬לכאורה האב אמור לשלם יותר‪ ,‬אבל השופט רואה שיש‬
‫לאישה נכסים נוספים ולכן היא מרוויחה כאילו ‪ 50%‬יותר ממנו‪ .‬שזה יחס של ‪ 2/3‬ואז האישה משלמת ‪60%‬‬
‫והאב רק ‪ .40%‬ואז בא השופט ובודק כמה בערך יצטרך הילד בהוצאות שוטפות – בערך ‪ .₪ 2000‬וככה מהסכום‬
‫הזה הם יתחלקו לפי האחוזים שקבע השופט‪ .‬אך אם הילד יישאר ‪ 25%‬מהזמן אצל האב‪ ,‬הוא יצטרך להעביר רק‬
‫‪ 15%‬שהם ‪ 300‬שקל‪ .‬ולגבי שאר ההוצאות כולן יתחלקו ‪ 60-40‬ללא כל קיזוז מאחר והן לא תלויות בכמה זמן‬
‫נמצא הילד היכן‪ .‬והואיל ובתיק הזה האם היא הדומיננטית היא תהיה ההורה המרכז‪ ,‬ויפתח חשבון משותף‬
‫שאליו יכנסו הסכומים להוצאות האלו‪ .‬ובמקרים של ריב בין בני הזוג הגורם המקצועי יחליט (המורה‪ ,‬הרופא‪,‬‬
‫וכו)‪.‬‬
‫והחל מהשירות הצבאי ההורים יישאו בהוצאות חצי חצי‪.‬‬

‫נוסחה למזונות ילדים‬

‫‪47‬‬
 ‫עמ"ש ‪ – 42513-09-14‬פסד זה ניתן אמנם לפני הלכת בע"מ ‪ 919/15‬אך מאחר והוא עסק בילד שאינו יהודי‬
‫שהמזונות שלו הולכים לפי הדין האזרחי הקדים את הלכת בעמ‪ 919/15‬ואף התווה לה כללים ועקרונות‪.‬‬
‫ובית הדין הרבני ממשיך בשלו וחוץ מהקיזוז בין ההורים הולך בהכל לפי הדין האישי‪ .‬ומאחר וזה היה בעמ‬
‫שהגיע אחרי בית המשפט המחוזי ולא בג"ץ שהגיע ישירות על בית הדין הרבני הוא לא מחויב לכך ומתעלם מפסק‬
‫הדין‪.‬‬
‫ואז עלתה שאלה גדולה‪ ,‬האם שינוי הלכה של העליון נחשב לשינוי נסיבות כדי לשנות את המזונות‪ ,‬ובית המשפט‬
‫נתן פסק דין וקבע כי שינוי ההלכה אינו שינוי נסיבות אך אם יהיה שינוי נסיבות ויפתחו את התיק – אז יהיה דיון‬
‫לפי ההלכה החדשה‪.‬‬

‫מעמדו העצמאי של הקטין‬

‫זוהי המצאה של המשפט הישראלי שהגיעה מאחר ולעיתים הורים כשהם עושים הסכם ביניהם מקפחים את‬
‫זכויותיהם של הילד‪ ,‬ולכן אם הילד יבוא בעצמו ויפתח את התביעה שלו‪ ,‬יוכלו לתת לו לפתוח תביעה ולאמר כי‬
‫הוריו קיפחו אותו בהסכם ביניהם‪.‬‬
‫הקטין רשאי לפתוח את התיק היכן שהוא רוצה ואין לו חובה לשוב לאותה ערכאה‪.‬‬
‫אין הוא צריך להוכיח שינוי נסיבות על מנת לפתוח את הערכאה בשנית‪.‬‬
‫הנטל אינו על המבקש לשנות(הילד) אלא על המעוניין להותיר את ההחלטה על כנה(האב)‪.‬‬
‫עליו להראות את קיומו של מבחן ה"דן ופסק" אך המבחן הוא מהותי‪ ,‬כלומר אין צורך להוראות שהייתה תביעה‬
‫נפרדת אלא צריך להוכיח שהשופט ראה את ההסכם ודן בנושא באופן מהותי‪.‬‬
‫במקרה של תביעה של קטין‪ ,‬לפני נתינת הגט הבעל יחייב את האישה להחתים ערב על תניית שיפוי כדי שכאשר‬
‫האם תתבע בשם הקטין להגדלת המזונות לא הכל ייפול עליו‪.‬‬

‫‪48‬‬