‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.

‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 1‬מתוך ‪6‬‬

‫הסתברות‬
‫מבוא‬
‫השאלה השלישית אשר תופיע בבחינות הבגרות בשאלון הראשון ברמת ‪ 5‬יח"ל‪ ,‬שאלון שמספרו ‪035581‬‬
‫תעסוק בהסתברות‪ .‬אופייה של השאלה הזו הינו אינטגרטיבי (משלב) שכן היא בדרך‪-‬כלל בודקת מרכיבי‬
‫ידע שונים הקשורים להסתברות‪ ,‬כך למשל ייתכן שילוב בין דיאגרמת עץ לבין הסתברות מותנית תוך‬
‫שימוש בנוסחת ברנולי או למשל‪ ,‬שילוב בין טבלה דו‪-‬ממדית לבין נוסחת ברנולי תוך התייחסות לבדיקת‬
‫החשיבה ההסתברותית וכן ייתכנו צירופים נוספים‪ .‬נכון הוא כי ניתן למיין את תתי‪-‬הנושאים המשתייכים‬
‫להסתברות באופנים שונים‪ ,‬אנו מיינו זאת עבורכם בדפי הסיכום הללו באופן הנראה לנו כנכון ביותר‪,‬‬
‫להלן תוכן העניינים הפנימי של קובץ מסכם זה‪:‬‬
‫מושגים ראשונים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מאורעות תלויים ומאורעות בלתי‪-‬תלויים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫דיאגרמת עץ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫התפלגות בינומית (נוסחת ברנולי)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫טבלה דו‪-‬ממדית‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫הסתברות מותנית (נוסחת בייס)‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫א‪ .‬מושגים ראשונים‬

‫ניסוי מקרי – ניסוי בו אין יכולת לקבוע מראש את תוצאתו‪ ,‬דוגמה‪ :‬הטלת קובייה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מרחב המדגם – קבוצת התוצאות האפשריות אשר יכולה להתקבל בעת עריכת ניסוי מקרי‪ .‬הסימון‬ ‫‪.2‬‬
‫המקובל למרחב המדגם הוא על‪-‬ידי האות היוונית ה‪ 24-‬והאחרונה ‪( Ω‬אומגה)‪.‬‬
‫מאורע – תוצאה היכולה להתקבל בעת עריכת ניסוי מקרי‪ .‬הסימונים מקובלים למאורעות הם על‪-‬ידי‬ ‫‪.3‬‬
‫אותיות לטיניות גדולות‪ ,‬כגון‪.A,B,C :‬‬
‫̅‬
‫מאורע משלים – המאורע המשלים של ‪ A‬נקרא "‪ A‬משלים" או "‪ A‬גג" ומסומן על‪-‬ידי ‪ A‬והוא‬ ‫‪.4‬‬
‫מוגדר להיות המאורע המכיל את כל התוצאות האפשריות הנמצאות במרחב המדגם פרט לאלה‬
‫המופיעות במאורע ‪.A‬‬
‫מאורע וודאי – מאורע שהתרחשותו וודאית לחלוטין‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מאורע בלתי אפשרי – מאורע שאין כל היתכנות להתרחשותו‪ ,‬נקרא גם "מאורע ריק"‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הסתברות (סיכוי) – ההסתברות לכך שהמאורע ‪ A‬יתרחש נקראת "ההסתברות של ‪ ,"A‬הסתברות זו‬ ‫‪.7‬‬
‫מסומנת על‪-‬ידי )‪ ,P(A‬ומוגדרת להיות היחס בין מספר התוצאות האפשריות של המאורע ‪ A‬לבין‬
‫מספר התוצאות האפשריות של מרחב המדגם‪.‬‬

‫נוסחה מס' ‪0 ≤ P(A) ≤ 1 :1‬‬

‫נוסחה מס' ‪P(Ω) = 1 :2‬‬

‫נוסחה מס' ‪̅ ) = 1 :3‬‬

‫‪P(A) + P(A‬‬

‫נוסחה מס' ‪) = 1 :4‬מאורע וודאי(‪P‬‬

‫נוסחה מס' ‪) = 0 :5‬מאורע בלתי אפשרי(‪P‬‬

‫‪ .8‬חיתוך מאורעות – מאורע החיתוך של שני המאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬מסומן על‪-‬ידי ‪ A ∩ B‬ומוגדר להיות‬
‫המאורע המכיל את כל התוצאות המשותפות למאורע ‪ A‬ולמאורע ‪ ,B‬כלומר – מאורע החיתוך מכיל‬
‫את כל התוצאות השייכות למאורע ‪ A‬וגם למאורע ‪.B‬‬
‫‪ .9‬מאורעות זרים – שני מאורעות שאין להם תוצאה אפשרית משותפת‪ ,‬לשון אחר – שני מאורעות אשר‬
‫מאורע החיתוך שלהם ריק‪.‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :6‬אם ‪ A‬ו‪ B-‬מאורעות זרים‪ ,‬אז ‪P(A ∩ B) = 0‬‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬
‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬
 ‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 2‬מתוך ‪6‬‬

‫‪ .10‬איחוד מאורעות – מאורע האיחוד של שני המאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬מסומן על‪-‬ידי ‪ A ∪ B‬ומוגדר להיות‬
‫המאורע המכיל את כל התוצאות השייכות למאורע ‪ A‬או למאורע ‪ B‬או לשניהם‪.‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :7‬לכל שני מאורעות ‪ A‬ו‪P(A ∪ B) = P(A) + P(B) − P(A ∩ B) ,B-‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :8‬לכל שני מאורעות זרים ‪ A‬ו‪P(A ∪ B) = P(A) + P(B) ,B-‬‬

‫ב‪ .‬מאורעות תלויים ומאורעות בלתי‪-‬תלויים‬

‫הגדרת מאורעות תלויים‪:‬‬
‫שני המאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬ייקראו מאורעות תלויים אם ידיעת התרחשותו של אחד מהם משנה את‬
‫ההסתברות להתרחשותו של האחר‪.‬‬
‫הגדרת מאורעות בלתי‪-‬תלויים‪:‬‬
‫שני המאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬ייקראו מאורעות בלתי‪-‬תלויים אם ידיעת התרחשותו של אחד מהם אינה משנה‬
‫את ההסתברות להתרחשותו של האחר‪.‬‬
‫מכפלת הסתברויות של מאורעות בלתי‪-‬תלויים‪:‬‬
‫אם שני המאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬בלתי‪-‬תלויים זה בזה‪ ,‬אז מכפלת ההסתברות של המאורע ‪ A‬בהסתברות של‬
‫המאורע ‪ B‬שווה להסתברות של המאורע ‪,A ∩ B‬‬

‫נוסחה מס' ‪ :9‬לכל שני מאורעות ‪ A‬ו‪ B-‬בלתי‪-‬תלויים‪ , P(A) ∙ P(B) = P(A ∩ B) ,‬בנוסחה זו פעולת‬
‫הכפל שקולה למילה "וגם"‪.‬‬

‫ג‪ .‬דיאגרמת עץ‬

‫הטלת קובייה‬ ‫דיאגרמת עץ הינה מעין תרשים‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫זרימה המתאר את השתלשלות‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האירועים בשאלה‪ .‬דיאגרמת עץ‪,‬‬
‫בהסתכלות מזווית נוספת‪ ,‬הינה‬
‫כד ב'‬ ‫כד א'‬ ‫בעריכת‬ ‫כלי עבודה נהדר המסייע‬
‫(התקבל מספר השונה מ‪)"1" -‬‬ ‫(התקבל המספר "‪)"1‬‬
‫נתוני השאלה שכן היא מאפשרת‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"להתבונן" בנתוני השאלה במבט‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫על‪ ,‬ומקלה במלאכת הבנת אופייה‬
‫של השאלה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כך לפחות על‬
‫כדור כחול‬ ‫כדור צהוב‬ ‫כדור כחול‬ ‫כדור צהוב‬ ‫פי רוב‪ ,‬השאלות אשר "מזמינות"‬
‫‪10‬‬ ‫שימוש בדיאגרמת עץ הינן בעלות‬
‫‪25‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רצועת‬
‫‪+‬‬ ‫‪= 1‬‬ ‫אופי השם דגש על קרות אירועי‬
‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ביטחון‬
‫השאלה באופן כרונולוגי‪ ,‬כלומר‬
‫כזה המבחין בסדר התרחשותם‪.‬‬
‫נתבונן עתה‪ ,‬למשל‪ ,‬בדיאגרמת‬
‫העץ המוצגת בפניכם משמאל‪,‬‬
‫המתאימה להיות תרשים עזר לשאלה הבאה;‬
‫מטילים קוביית משחק הוגנת פעם אחת‪ ,‬אם המספר המתקבל הוא "‪ "1‬אז מוציאים באקראי כדור מכד א‪,‬‬
‫בו מצויים ‪ 3‬כדורים צהובים ו‪ 5-‬כורים כחולים‪ .‬אם המספר המתקבל אינו "‪ "1‬אז מוציאים כדור מכד ב'‬
‫בו מצויים ‪ 2‬כדורים צהובים ו‪ 5-‬כדורים כחולים‪.‬‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬

‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬
 ‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 3‬מתוך ‪6‬‬

‫דגשים‬
‫‪ .1‬שאלה זו מתאימה באופייה להיפתר על‪-‬ידי דיאגרמת עץ מפני שיש משמעות כרונולוגית לפעולות‬
‫המתוארות בשאלה‪ ,‬דהיינו הטלת הקובייה בהכרח תיעשה לפני הוצאת הכדור מהכד‪ .‬לא זאת בלבד‪,‬‬
‫תוצאת הטלת הקובייה תיקבע מאיזה כד יוצא הכדור‪ ,‬ולכן דיאגרמת עץ מתאימה לשאלה מעין זו‪.‬‬
‫‪ .2‬דיאגרמת העץ קרויה כך כי תרשים הזרימה‪ ,‬במידת מה‪ ,‬מזכיר בצורתו עץ עם ענפים‪.‬‬
‫‪ .3‬בתחתית כל ענף תואר במילים המאורע המתאים‪.‬‬
‫‪ .4‬בראש הדיאגרמה כתוב "הטלת קובייה" ומנקודה זו הוצאו שני ענפים‪ ,‬האחד ימינה והשני שמאלה‪.‬‬
‫מימין לענף הימני כתובה ההסתברות לקבל את המספר "‪( "1‬ובכך "להיכנס" לכד א') בהטלת קובייה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫הלא היא ‪ ,6‬ומשמאל לענף השמאלי כתובה ההסתברות לקבל מספר שאינו "‪( "1‬ובכך "להיכנס" לכד‬
‫‪5‬‬
‫ב') בהטלת קובייה‪ ,‬הלא היא ‪ .6‬אין זה מפתיע שסך ההסתברויות הללו הינו ‪ ,1‬שכן שני המאורעות –‬
‫קבלת "‪ "1‬ואי‪-‬קבלת "‪ - "1‬משלימים זה את זה‪ .‬עקרונית‪ ,‬סך ההסתברויות הכתובות משני צידי‬
‫ענפים‪ ,‬או יותר משניים במקרים מסוימים‪ ,‬היוצאים מאותה נקודה יהיה תמיד שווה ל‪.1-‬‬
‫‪ .5‬המאורעות "כדור כחול" וכן "כדור צהוב" נכתבו מטה משום שאלה התוצאות היכולות להתקבל‬
‫בהוצאת כדור מאחד הכדים‪ .‬ההסתברויות אשר נכתבו מימין‪ ,‬או משמאל‪ ,‬לענפים מתאימות להרכב‬
‫הכדורים בכל כד (כמות הכדורים מכל צבע)‪ ,‬בהתאם לנתוני השאלה‪.‬‬
‫‪ .6‬בתוך "רצועת הביטחון"‪ ,‬כך אנו מכנים זאת‪ ,‬אשר צוירה בתחתית דיאגרמת העץ כתובות ארבע‬
‫‪25‬‬
‫‪ ,‬מתאימה למאורע "התקבל‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫הסתברויות שסכומן הכולל שווה ל‪ .1-‬ההסתברות השמאלית‬
‫‪42‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .7‬באופן‬ ‫‪ 6‬ו‪-‬‬ ‫מספר שונה מ‪ "1"-‬וגם הוצא כדור כחול" והיא התקבלה על‪-‬ידי מכפלת ההסתברויות‬
‫‪10‬‬
‫דומה‪ ,‬ההסתברות מימינה‪ , 42 ,‬מתאימה למאורע "התקבל מספר שונה מ‪ "1"-‬וגם הוצא כדור צהוב"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ ,‬מתאימה למאורע "התקבל המספר "‪ "1‬וגם הוצא כדור כחול" וההסתברות‬ ‫ההסתברות מימינה‪,‬‬
‫‪48‬‬
‫‪3‬‬
‫למאורע "התקבל המספר "‪ "1‬וגם הוצא כדור צהוב"‪.‬‬ ‫הימנית ביותר‪ , ,‬שייכת‬
‫‪48‬‬

‫דיאגרמת עץ ‪ -‬טיפים‬

‫כרונולוגיה – אם בשאלה ישנו רצף אירועים המתוארים על‪-‬פי סדר התרחשותם אז בחירתך‬ ‫‪.1‬‬
‫בדיאגרמת עץ כאמצעי לעריכת הנתונים ראויה‪.‬‬
‫מלל מתחת לכל ענף – זכור לכתוב מתחת לכל ענף את המילים המתארות את המאורע המתאים לו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הסתברות מצד כל ענף – זכור לכתוב לצד כל ענף את ההסתברות המתאימה למאורע אשר תואר קודם‬ ‫‪.3‬‬
‫לכן מילולית מתחת לאותו הענף‪.‬‬
‫סך ההסתברויות ‪ – 1‬וודא כי סך כל ההסתברויות הכתובות לצד כל הענפים‪ ,‬שניים או שלושה‬ ‫‪.4‬‬
‫במרבית המקרים‪ ,‬היוצאים מאותה "נקודה" שווה ל‪.1-‬‬
‫ימין או שמאל – אם שאלה מסוימת עוסקת‪ ,‬למשל‪ ,‬בהוצאת שני כדורים בזה אחר זה מכד והחלטת‬ ‫‪.5‬‬
‫לפתור אותה באמצעות דיאגרמת עץ‪ ,‬ובשלב הראשון של הדיאגרמה כתבת את המאורע "כדור צהוב"‬
‫בענף הימני‪ ,‬ואת המאורע "כדור כחול" בענף השמאלי אז המלצתנו היא שתקפיד על כך גם בעת בניית‬
‫השלב השני בדיאגרמת העץ‪ ,‬כך לאורך כל התרגיל "ייטבע" בזיכרונך כי "כדור צהוב" מצוי מימין‬
‫לעומת "כדור כחול" המצוי משמאל‪.‬‬
‫מסלולים – חשב את ההסתברויות של כל אחד מן "המסלולים" שנוצרו בדיאגרמת העץ‪ ,‬עשה זאת‬ ‫‪.6‬‬
‫באמצעות פעולת כפל (השקולה למילה "וגם") ההסתברויות הכתובות לכל אורכו של "המסלול" וכתוב‬
‫בתחתית "המסלול" את ההסתברות‪.‬‬
‫רצועת הביטחון – סך ההסתברויות אשר רשמת בתחתית כל "מסלול" חייבות להסתכם ל‪ ,1-‬וודא‬ ‫‪.7‬‬
‫זאת‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היעזר "ברצועת הביטחון" כדי להשיב על השאלות שלבטח תישאל בתום בניית‬
‫דיאגרמת העץ‪.‬‬
‫המילה "וגם" והמילה "או" ‪ -‬במרבית המקרים‪ ,‬ובהנחה שדיאגרמת העץ נבנתה על‪-‬ידך כראוי‪ ,‬אם‬ ‫‪.8‬‬
‫ייעשה שימוש תחבירי במילה "או" אז מתמטית פעולת החיבור תתאים "להחליף" את המילה "או"‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬אם ייעשה שימוש תחבירי במילה "וגם" אז מתמטית פעולת הכפל תתאים "להחליף" את‬
‫המילה "וגם"‪ .‬אין לראות בכך כלל מחייב אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬זו המציאות במרבית המקרים‪ ,‬וכמעט‬
‫בכולם‪.‬‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬

‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬
 ‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 4‬מתוך ‪6‬‬

‫ד‪ .‬התפלגות בינומית (נוסחת ברנולי)‬

‫נוסחת ברנולי מופיעה בדפי הנוסחאות אשר תקבלו בעת בחינות הבגרות‪ ,‬ובכל זאת אנו ממליצים לכם‬
‫לזכור אותה בעל‪-‬פה מפני שזכירתה‪ ,‬במידת מה‪ ,‬מעידה על הבנתה‪ .‬נוסחת ברנולי נלמדת תחת הנושא‬
‫התפלגות בינומית‪ ,‬והשימוש בה שכיח למדי בבחינות הבגרות‪ .‬השימוש בנוסחת ברנולי מותנה בקיום‬
‫תנאים מצטברים אשר נדון בדברם אולם‪ ,‬קודם לכן נציג את הסימונים המקובלים השייכים לנושא זה‪ ,‬וכן‬
‫את ההגדרות הרלוונטיות לנושא‪ ,‬להלן‪:‬‬

‫‪ = n‬מספר "הניסיונות" המוצגים בשאלה ‪ /‬מספר הפעמים בהם נערך ניסוי ברנולי (ניסוי בו יש רק שתי‬
‫תוצאות אפשריות; האחת מכונה "הצלחה"‪ ,‬והשנייה מכונה "כישלון")‪ .‬חשוב לוודא כי הניסיונות הללו‬
‫בלתי‪-‬תלויים זה בזה‪ ,‬דהיינו התוצאות האפשריות בניסיון כלשהוא אינן מושפעות מהתוצאות שהתקבלו‬
‫בניסיון‪ ,‬זה או אחר וכן‪ ,‬אינן משפיעות על תוצאות ניסיון זה או אחר‪.‬‬

‫‪ = k‬מספר "ההצלחות"‪ ,‬מתוך ‪" n‬הניסיונות" הנ"ל‪ ,‬בו אנו מעוניינים בשאלה הנידונה ("הצלחה" אינה‬
‫מוגדרת להיות בהכרח תרחיש חיובי‪ ,‬המילה "הצלחה" משמעה קרות התרחיש בו אנו מעוניינים ובאופן‬
‫דומה‪" ,‬כישלון" אינו בהכרח תרחיש שלילי אלא התרחיש בו איננו מעוניינים)‪.‬‬

‫‪ = p‬ההסתברות "להצליח" בכל אחד מתוך ‪" n‬הניסיונות" הנ"ל‪ ,‬ומטבע הדברים ‪ 1 − p‬הינה ההסתברות‬
‫"להיכשל" בכל אחד מתוך ‪" n‬הניסיונות" הללו‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫נוסחת ברנולי – להלן נוסחה מס' ‪ , Pn (k) = ( ) ∙ pk ∙ (1 − p)n−k :10‬כאשר‪k = 0,1,2, … , n :‬‬
‫‪k‬‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫כמו‪-‬כן‪,( ) = k!∙(n−k)! :‬‬
‫‪k‬‬
‫וכן‪. n! = n ∙ (n − 1) ∙ (n − 2) ∙ … ∙ 1 :‬‬

‫התפלגות בינומית – טיפים‬

‫נוסחת העבודה – נוסחת ברנולי הינה נוסחת העבודה היחידה הנלמדת תחת נושא זה‪ ,‬זכור אותה‬ ‫‪.1‬‬
‫בעל‪-‬פה אף‪-‬על‪-‬פי שהיא נתונה לך בדפי הנוסחאות שתקבל בעת בחינות הבגרות‪.‬‬
‫צורת כתיבה – בעת פתרון שאלות הבגרות נא הקפד על צורת הכתיבה הבאה )‪ Pn (k‬אשר "אומרת"‬ ‫‪.2‬‬
‫בשפת ההסתברות כך‪ ... " :‬ההסתברות "להצליח" בדיוק ‪ k‬פעמים מתוך ‪" n‬ניסיונות" היא ‪ " ...‬מפני‬
‫שהיא המקובלת‪.‬‬
‫לפחות ארבעה "ניסיונות" – אנו ממליצים לזהות שאלות בהן הליך כלשהוא חוזר על עצמו לפחות‬ ‫‪.3‬‬
‫ארבע פעמים כשאלות בהן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬תידרשו להשתמש בנוסחת ברנולי‪ .‬ואולם‪ ,‬אין לראות בכך‬
‫חוק בל יעבור כי ישנם יוצאים מן הכלל‪ ,‬אך בהחלט על‪-‬פי רוב כך ייעשה‪.‬‬
‫חשיבה במונחי "המאורע המשלים" – שאלות רבות העוסקות בהתפלגות בינומית בנויות‪ ,‬תחבירית‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫באופן כזה בו נוח יותר לפתור סעיפים מסוימים תוך חשיבה על המאורע המשלים‪ ,‬תנו לכך את הדעת‪.‬‬
‫שתי התפלגויות בינומיות – ישנן סיטואציות בהן משתלבות שתי התפלגויות בינומיות באותה‬ ‫‪.5‬‬
‫השאלה‪ ,‬אל תופתעו אם תתקלו בכך‪.‬‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬

‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬
 ‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 5‬מתוך ‪6‬‬

‫ה‪ .‬טבלה דו‪-‬ממדית‬

‫בדומה לדיאגרמת העץ‪ ,‬גם טבלה דו‪-‬ממדית הינה כלי עזר נהדר לעריכת נתוני שאלות מסוימות‪ .‬בניגוד‬
‫לשאלות שבהן נוח מאד להשתמש בדיאגרמת עץ‪ ,‬השאלות שבהן נוח מאד להשתמש בטבלה דו‪-‬ממדית‬
‫מאופיינות בכך שבהן אין משמעות כרונולוגית להופעת תרחישי השאלה‪.‬‬
‫טבלה דו‪-‬ממדית הסתברותית קלאסית‪ ,‬המכונה פעמים רבות "טבלה דו‪-‬ממדית מהצורה שתיים על‬
‫שתיים"‪ ,‬יכולה להיראות‪ ,‬למשל‪ ,‬כך‪:‬‬

‫סה"כ‬ ‫̅‬
‫𝐀‬ ‫‪A‬‬ ‫מגדר‬
‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫אהבת גלידה‬

‫) ‪P( B‬‬ ‫‪B‬‬

‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫אוהבים גלידה‬

‫) ‪P( B‬‬ ‫) ‪p( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫𝐁‬

‫אינם אוהבים גלידה‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫סה"כ‬

‫נוסחה מס' ‪( 11‬נראית היטב בטבלה)‪P( A ∩ B ) + P( A ∩ B ) = P( A ) :‬‬

‫נוסחה מס' ‪( 12‬נראית היטב בטבלה)‪P( A ∩ B ) + P( A ∩ B ) = P( A ) :‬‬

‫טבלה דו‪-‬ממדית – טיפים‬

‫‪ .1‬כרונולוגיה – אם בשאלה אין רצף של אירועים המתוארים על‪-‬פי סדר התרחשותם אז בחירתך בטבלה‬
‫דו‪-‬ממדית כאמצעי לעריכת הנתונים ראויה‪.‬‬
‫‪ .2‬מילים ואותיות – רשום בראש כל עמודה‪ ,‬וכן מימין לכל שורה את האות המתאימה המתארת את‬
‫המשתנה‪ ,‬אולם הוסף תיאור מילולי קצרצר מתחת לאות‪.‬‬
‫‪ .3‬תשעת התאים הלבנים הפנימיים (ראה טבלה מעלה) – שימו לב לשלושת הבאים‪:‬‬

‫(‪ )1‬הסתברות תא בשורה התחתונה = סכום ההסתברויות של שני התאים שמעליו‪.‬‬

‫(‪ )2‬הסתברות תא בעמודה השמאלית = סכום ההסתברויות של שני התאים שמימינו‪.‬‬
‫(‪ )3‬הסתברות התא השמאלי התחתון = סכום ההסתברויות של ארבעת התאים הממוקמים מימין‬
‫ולמעלה‪ ,‬והיא שווה ל‪ 1-‬תמיד‪ ,‬וללא קשר לנתוני השאלה‪.‬‬

‫‪ .4‬משתנים – אל תתפלאו אם תידרשו לסמן על‪-‬ידי ‪ x‬או על‪-‬ידי ‪ y‬משתנים בתוך הטבלה‪ ,‬ואז לבנות‬
‫משוואה או מערכת של שתי משוואות על‪-‬מנת למלא את תאי הטבלה מפני שהליך זה שכיח למדי‪.‬‬
‫‪ .5‬טבלה דו‪-‬ממדית מהצורה שתיים על שלוש ‪ -‬סטטיסטית‪ ,‬הסיכוי שתידרשו להיעזר בטבלה דו‪-‬‬
‫ממדית הסתברותית‪ ,‬זו המכונה פעמים רבות "טבלה דו‪-‬ממדית מהצורה שתיים על שלוש"‪ ,‬הוא נמוך‬
‫למדי‪ .‬טבלה מעין זו יכולה להיראות‪ ,‬למשל‪ ,‬כך‪:‬‬

‫סה"כ‬ ‫̅‬
‫𝐀‬ ‫‪A‬‬ ‫מגדר‬
‫בנות‬ ‫בנים‬ ‫כיתה‬

‫) ‪P( B‬‬ ‫‪B‬‬

‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫) ‪P( A ∩ B‬‬ ‫כיתה א‪1-‬‬

‫) ‪P( C‬‬ ‫) ‪p( A ∩ C‬‬ ‫) ‪P( A ∩ C‬‬ ‫𝐂‬

‫כיתה א‪2-‬‬
‫‪D‬‬
‫) ‪P( D‬‬ ‫) ‪P( A ∩ D‬‬ ‫) ‪P( A ∩ D‬‬ ‫כיתה א‪3-‬‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫) ‪P( A‬‬ ‫סה"כ‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬

‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬
 ‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי – בחירה חכמה‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫‪ 5‬יח"ל במתמטיקה‪ ,‬שאלון ‪ ,581‬הסתברות – עמוד ‪ 6‬מתוך ‪6‬‬

‫ו‪ .‬הסתברות מותנית‬

‫המשמעות של המילה מותנית‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬נעוצה במילה תנאי‪ .‬אנו דנים‪ ,‬כאן‪ ,‬במצבים בהם אנו מחפשים‬
‫אחר ההסתברות להתרחשות של המאורע ‪ A‬בהינתן שהמאורע ‪ B‬כבר אירע‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אנו מחפשים את‬
‫ההסתברות המותנית של ‪ A‬בהינתן ‪ ,B‬וזאת משום שהחיפוש שלנו אחר ההסתברות של המאורע ‪ A‬תלויה‬
‫לחלוטין בכך שהמאורע ‪ B‬כבר קרה‪ ,‬מה שהופך את המאורע ‪ B‬להיות תנאי‪ ,‬מעין נתון עובדתי אשר לא‬
‫ניתן לחלוק על קיומו‪.‬‬
‫לשם הפשטות‪ ,‬נניח כי ‪ A‬הינו המאורע אותו אנו מחפשים‪ ,‬ונניח גם כי ‪ B‬הינו התנאי (המאורע שכבר‬
‫אירע)‪ ,‬הסימון המקובל להיות המאורע ‪ A‬בהינתן ‪ B‬הינו )𝐁‪ , 𝐏(𝐀/‬והוא מוגדר היטב על‪-‬ידי הנוסחה‬
‫)‪P(A∩B‬‬
‫= )‪ , P(A/B‬כאשר יודגש כי המאורע הנכתב משמאל לקו הנטוי‬ ‫)‪P(B‬‬
‫הבאה‪ ,‬להלן נוסחה מס' ‪:13‬‬
‫הינו המאורע אותו אנו מחפשים‪ ,‬לעומת המאורע הנכתב מימין לקו הנטוי‪ ,‬הוא התנאי‪ ,‬הוא המאורע‬
‫שאירע‪.‬‬

‫נוסחת בייס‬
‫נוסחת בייס מכונה גם "נוסחת היפוך הקשר"‪ ,‬והיא חלק מתכנית הלימודים במתמטיקה ברמת חמש‬
‫)‪P(A‬‬
‫יחידות לימוד‪ ,‬להלן נוסחה מס' ‪P(A/B) = P(B/A) ∙ P(B) :14‬‬

‫הסתברות מותנית – טיפים‬

‫‪ .1‬מבנה תחבירי – זיהוי המאורע המבוקש וזיהוי הנתון (המאורע שכבר אירע) ייקבע אך ורק על‪-‬פי‬
‫הניסוח התחבירי של השאלה אשר תישאלו ולכן יש לייחס חשיבות רבה לעניין ההבנה של הנקרא בעת‬
‫השאלה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסתברות מותנית בשילוב דיאגרמת עץ – השילוב בין דיאגרמת עץ לבין הסתברות מותנית נפוץ מאד‪,‬‬
‫בדרך‪-‬כלל שאלת הסתברות מותנית תתבסס על דיאגרמת העץ ועל‪-‬פי רוב "נקודת התורפה" של‬
‫תלמידים רבים הינה במציאת המונה של הנוסחה‪ ,‬כלומר בהסתברות של חיתוך התנאי והמאורע‬
‫המבוקש (ראה נוסחה מס' ‪.)13‬‬
‫‪ .3‬הסתברות מותנית בשילוב טבלה דו‪-‬ממדית – השילוב בים טבלה דו‪-‬ממדית לבין הסתברות מותנית‬
‫נפוץ מאד‪ ,‬ופשוט למדי מפני שחישוב ההסתברות המותנית‪ ,‬כך על‪-‬פי רוב‪ ,‬נעשה תוך "משיכת" נתונים‬
‫מספריים מן הטבלה‪.‬‬
‫מסקנה מטיפ מס' ‪ 2‬ומטיפ מס' ‪3‬‬
‫אם תינתן בידיכם אפשרות הבחירה‪ ,‬אז תעדיפו לעסוק בהסתברות מותנית‬
‫בשילוב טבלה דו‪-‬ממדית על פני הסתברות מותנית בשילוב דיאגרמת עץ‪.‬‬

‫‪ .4‬הסתברות מותנית בשילוב התפלגות בינומית – שילוב זה פחות נפוץ מן השניים הקודמים אולם‬
‫אפשרי בהחלט‪ ,‬וכבר הופיע בבחינות הבגרות‪ .‬במצב זה‪ ,‬תצטרכו לחשוב בעת השימוש בנוסחת‬
‫העבודה של ההסתברות המותנית (ראה נוסחה מס' ‪ )13‬כי לא תוכלו להתנהל אחרת‪.‬‬

‫אבירם פלדמן בגרות ופסיכומטרי בע"מ‬

‫בגרות | פסיכומטרי | שיעורים פרטיים | הוצאת ספרים‬
‫טל' ‪www.aviramfeldman.co.il | 077-420-40-60‬‬