‫פוטוסינתזה – הפקת אנרגיה (סוכרים) מפוטונים אנרגית השמש‪.

‬‬
‫יש חשיבות לאיכות האור ‪ ,‬אם נאיר באור נוכל לגרום לעשות פוטוסינתזה‪.‬‬
‫לפי העומקים ‪ ,‬אור אחת בליעה במים אצות ‪ ,‬שמגיעים ל‪ 10‬מטר עונק‪ .‬האור מתפזר ‪ ,‬פיזור של‬
‫הקרניים‪ .‬האורך שהאור עובר מהאטמוספרה‪.‬‬
‫לכמעט כל האצות יכולות לעשות פוטוסינתזה ‪ ,‬יש להם פיגמנטים‪ .‬יש חיידקים גם שחיים בימנו ע"י‬
‫פירוק מים‬
‫היל גילה שאור גורם ליצירת חמצן כאשר מאירים כלורפלסטים מבודדים בנוכחות אלקטרון‪ .‬יש חומר‬
‫קולט בזכות מעבר אלקטרונים נפלט חמצן ‪ ,‬מהמים שמתבקעים‪.‬‬
‫אור לבן הוא תערובת של צבעים שונים אפשר להפריד ע"י העברתו בפריזמה‪.‬‬
‫לאור צכונות של חלקיקים ושל גלים‪.‬‬

‫‪ X ray‬רנגטן – גילה את הגלים שחודרים את הגוף‪.‬‬

‫אור חלק הוא חלק קטן מהקרינה האלקרטרו מגנטית ‪,‬עין רואה בין ‪ 720- 380‬ננומטר ‪.‬‬
‫מנגנוני רטיה הפוטוסינתזה הראשונה ע"י רטינל‪ ,‬יש חיידקים מבוססים על רטינל‪ .‬פיגנט חומר בולע‬
‫אור ‪ ,‬ליקופן דומיננטי בעגבניה‬
‫ספפקטרום בליעה – הגרף שמתקבל כאשר מציירים את הבליעה כפונקציה של אורך הגל‪.‬‬
‫אותה מולקולה ישנה ‪ 2‬אזורי בליעה‪ .‬קרטונאידים בונים את המערכת הפוטוסינטית ‪ ,‬מכסים עוד‬
‫תחום של בליעה‪ .‬כולם מכסים טווח רחב יותר ‪ ,‬ישנה מטרה בפוטוסינתזה להעביר את הפוטונים‬
‫לאנרגיה כימית‪ .‬בודקים קצב פוטוסינתזה פליטת חמצן ‪ ,‬ניצול סוכרים ‪ ,‬קליטת פד"ח‪ .‬על פי רוב‬
‫פולט חמצן ‪ ,‬בחושך או שריכוז פד"ח נמוך‪ .‬אנזים מפרק ועובד על הסובסטרט ‪.‬‬
‫מולקולה מרכזית בצמחים כלורפיל מבנה מורכב הראש ההידרופלי והזנב הידרופובי בזכותו יכול‬
‫להיות מקובע בטילקואידים ‪ ,‬מחוברים בקשר אסטרי שאפשר לפרק או ע"י אנזים שנקרא אסטרז‪.‬‬
‫סביבה בסיסית חומצית גבוהה ‪ ,‬מפרקים לזנב פיטולי בעל תכונות שומניות‪ .‬קשר יחיד מצומד ‪,‬‬
‫בליקופן ‪ 11‬קשרים כאלה‪ .‬פזה המימית בצבע הירוק ‪ .‬מרכב המולקולה מגנזיום מזכיר המוגלובין‬
‫טבעת פולפירילית ‪ ,‬בגלל המבנה של הכלורפיל ‪ .‬הצמחים צריכים אנזימים ומתכות שונות‪.‬‬
‫קשרים כפולים מצומדים מאפשרים בליעת האור‪.‬‬
‫הם בטילקואידים על גבי הממברנות‪.‬‬
‫קרטנואידים תפקיד חשוב במערכת הצמח ‪ ,‬מאםשרים בליעת האור‪ .‬גזר הרבה בטא קרואן‪ .‬יש‬
‫אנזים שיודע לחתוך במרכז ‪ 20 ,‬פחמנים ו‪ 20‬פחמנים מתקבלים ויטמין ‪ A‬רטינול‪.‬‬

‫כדי לקלוט טוב עם קצת שמן‪ .‬ביסיאמוון אנזים שחותך ‪ ,‬חשוב לדיפראנציה של תאים‪.‬‬
‫רטינול אסי – ‪ 13‬ציס ‪ ,‬מוסיפים בטא קרוטן לפסטה ולדברי מזון‪.‬כל מולקולה נקשרת לאיזומרים‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫זקנסטין ‪-‬קצת יותר הידרופילית ‪ ,‬אפשר להפריד בין פיגמנטים ‪ ,‬תפקיד בפוטוסינתזה ‪,‬צובע את‬
‫המזון‪.‬‬

‫קרטונאידים לצבע לפירות ופרחים ‪ ,‬קליטת אנרגיה ‪ ,‬הגנה על הכלורפיל‪ .‬יכולים להיבצר רדיקלים ‪,‬‬
‫חשיפה עודפת לאור‪ .‬רמות אנרגיה יש אלקטרון ברמת הבסיס או לחזור או להימסר ‪ ,‬מחמצן את‬
‫חומצות השומן ‪ ,‬והורג את הצמח‪ .‬במעכב סינתזת קרטונאידים עם קצת אור ימות‪.‬‬
 ‫צבע ללא ‪ san‬צהוב ‪ ,‬כדאי לתת אינדוקציה צריך אור‪ .‬עם ‪ san‬מעכב את אינדוקצית הקרטונאידים ‪,‬‬
‫יכול לחיות שבועיים שלושה‪ .‬עם צבע ירוק מיצר קרטונאידים וכלורפיל ‪ ,‬הצבע הירוק דומיננטי‪ .‬אם‬
‫מדבירים בצבע חזק הצמח מת ‪ ,‬בעלי מופע שונה ‪ ,‬פיגמנטים שונים שנאגרו בהם ‪ ,‬בהתאם לתנאים‬
‫‪ ,‬צמח שגל בחושך צבעו צהוב מכיוון שהוא מסנתז קרטואינדים ואין סינתוז כלורפיל כי אין‬
‫אינדיקציה ‪ ,‬צבע עם ‪ san‬צבעו לבן ‪ ,‬מעכב סינתזת קרטונאידים ‪ ,‬אם ניקח אור חזק עם ‪ san‬הצמח‬
‫מת ‪ ,‬האור פוגע בכלורפיל ‪,‬מעורר את האלקטרונים לרמה גבוהה ‪ ,‬אין הגנה לכלורפיל ‪ ,‬הופך‬
‫לרדיקל ‪ ,‬הורס את המולקולות שלידו‪.‬‬
‫אפשר לבדוק ספקטור פוטומטר ‪ ,‬קרטנואידים מולקולות הידרופוביות ‪ ,‬ממצים עם סורבנט אורגני‪.‬‬
‫ספקטרום בליעה של כל חומר‪.‬‬
‫קרטונאידים מגנים בפני עודפים אור ‪ ,‬עודפי אנרגיה ‪ ,‬גורמים לעיכוב סינטזת קרטונאידים ‪ ,‬ע"י‬
‫כימיקלים שונים יכולים להרוג צמח‪.‬‬
‫אפשר לקחת רקמה צמחית למצות בסולבנטים אורגנים ולבדוק את הספקטרום של פיגמנט ע"י‬
‫ספקטרום פוטומטר‪.‬‬
‫מבחנה קיווטה שהאור לא ישבר ויוסט לצדדים ויש את המיצוי האורגני וטחנו את הרקמה וקיבלנו‬
‫מיצוי של הפיגמנטים ‪ ,‬קרטונאידים מולקולה שומנית ‪ ,‬כלורפיל זנב פיתולי ולכן ממצים בסובלנטים‬
‫אורגנים למשל אצטון ‪ ,‬אתנול ‪ ,‬אקסן‪ ,‬רוצים לבדוק את הבליעה של החומר לפי זה בודקים ‪.‬‬
‫בודקים את הבליעה של החומר במבחנה ויש כלורפיל ‪,‬בטא קרטאן ספקטרום בליעה לכל חומר של‬
‫כלורפיל ‪ , a , b‬קרטונאידים ‪ ,‬שמים את החומר במבחנה ‪ ,‬מקור אור מדליקים מנורה שמפיקה את‬
‫כל צבעי הקשת בין ‪ 700- 200‬ננו מטר ‪ ,‬מקור האור עובר דרך עדשה ופוגע במנסרה ‪ ,‬המנסרה‬
‫יושבת על ציר מסותבב ‪,‬מקרינה אור באורך גל במבחנה ‪ 100% .‬האור עבר והגיע לדטקטור ‪,‬‬
‫כלורפיל בולע אור אדום ויגיע למבחנה ‪ ,‬אבל יגיע ‪ 40‬או ‪ 50‬אחוז לדטקטור ‪ ,‬יחס בין האור שפגע‬
‫דקטור לבין האור שאמור לפגוע ‪ ,‬מינוס לוג‪ .‬אפשר לזהות איזה מולקולות בתמצית ‪ .‬בולע אורכי גל‬
‫ירוקים לא בולע אותם ‪ ,‬אדום וכחול ‪ ,‬תלוי במקור האור ‪,‬לא רק הפיגמנט ‪ ,‬אילו אורכי גל מכיל ‪ ,‬איזה‬
‫פיגמנטים יש ‪ ,‬אופי פיגמנט שמקרינה אליו‪ .‬פלורוסנציה – אור שנפלט מעירור של מולקולה מסוימת ‪,‬‬
‫באורך גל ארוך יותר ‪ uv ,‬לא יכולים לראות קצר יותר ‪ ,‬כלורפיל בולע ויכול לפלוט אור פלורסנטי באור‬
‫קצר ‪ ,‬אנרגיה שמוקרנת יותר גבוהה מזאת שנפלטת‪ .‬מתוארות רמות אנרגיה ופוגע פוטון באלקטרון‬
‫שנמצא ברמת הבסיס ‪ ,‬קופץ לרמה הגבוה וחוזר לרמת הבסיס תוך פליטת אור ‪ ,‬חזר לרמת אנרגיה‬
‫נמוכה ‪ ,‬איבד אנרגיה וכאשר חוזר לרמת הבסיס פולט אור כחול או עי עירור ‪ .‬שמנורה מסיימת את‬
‫חייה רואים את הגלים‪ .‬כלורפיל יש ‪ ,‬קרטונאידים אין להם פלורסנציה ‪ ,‬כאשר פוטון פוגע בכלורפיל‬
‫בטבע בצמח ומגיע לרמת אנרגיה גבוהה ‪ ,‬לאלקטרונים יש דרכים להמשיך האלה ‪ ,‬דרך אחת‬
‫להימסר למולקולות שאמורות לעשות פוטוסינתזה ‪ ,‬אם הם מלאות ואין למי למסור ‪ ,‬יכול לפלוט‬
‫פלורסנציה ‪ ,‬אפשר למדוד בעזרת מחשוב מיוחד אם הם בסטרס של האור ‪ .‬העין לא רואה ‪ ,‬יש כל‬
‫כך הרבה אור ‪ ,‬אם רוצים לראות פלורסנציה מיצוי של כלורפיל ‪ ,‬נכנסים לחדר חשוך ‪ ,‬מאירים באור‬
‫כחול ורואים אור אדום שנפלט ממבחנה בזכות כלורפיל שעיררנו את האלקטרון שלו‪ .‬יש מבנה‬
‫שקוראים לו אנטנה פוטוסינטטית בנויה ממספר מרכיבים בין היתר כלורפיל (דיסקים ירוקים) ‪,‬‬
‫קרטונאידים יכולים לקלוט אור פוטונים בטילקוטידים בממברנות ‪ ,‬האנטנה חתוך מעין עיגול ‪ ,‬הרבה‬
‫פיגמנטים ובמרכז האנטנה יש כלורפילים מיוחדים אליהם מתואמת האנרגיה של הפוטונים ‪,‬פוטון‬
‫פוגע בכלורפיל ומעובר לכלורפיל שכן ע"י רזוננס ומעבירה הלאה עד שמגיעה למרכז האנטנה ‪ ,‬מרכז‬
‫הריאקציה‪ .‬האנרגיה מועברת ‪ ,‬אור לא מולקולה או שאלקטרונים שמעוררים מועברים לכלורפיל שכן‬
‫ואז אלקטרונים מגיעים למרכז הריאקציה ‪ ,‬הכלורפיל נמצא במצב מעורר ‪ ,‬מצב אנרגיה גבוהה אחרת‬
‫יכול לעשות נזקים ‪ ,‬בזכות פגיעה של פוטון ‪ ,‬יכול להיפטר מהאנרגיה ע"י שלוש דרכים ‪ :‬פלורנסציה –‬
‫האלקטרון מגיע לרמה הגבוה ומגיע לרמת הבסיס ‪ ,‬כלורפיל פולט את האנרגיה בצורה של אור אדום‬
‫‪ .‬רזוננס מעבר אנרגיה למולקולה שכנה או מעבר אלקטרון למולקולה שכנה ‪ .‬אם לא היה זרימה של‬
‫אלקטרונים לא היה פוטוסינתזה‪ .‬משאבות מופעלות ע"י זרימת אלקטרונים ‪ ,‬האלקטרונים זורמים‬
‫במערכת הנשימה מאקצפטור ‪ ,‬חמצן מקבל בסוף אלקטרונים ‪ ,‬מתחבר עם שני פרוטונים ויוצרים‬
‫מטבולים‪ .‬מופעלות משאבות של פרוטונים ונוצר גדרינט אלקטרו כימי בין שני הממברנות של‬
‫המיטוכנדריה ‪,‬בגרדינט קומלקס שנקרא אטיפי סינתז כדי לייצר אטיפי מאדיפי ‪+‬פי‪.‬‬
 ‫מטבע אנרגטי ‪ ,‬חומר זמין ‪ ,‬האנזימים של מערכות החיים משתמשים כיוון שקשר בין פוספט ‪ 3‬ל‪2‬‬
‫קשר עתיר אנרגיה והאנזימים יודעים להשתמש בו‪ .‬מפרקים את הקשר כדי לייצר אנרגיה‪.‬‬
‫הפיגמנטים של הפוטוסינתזה (בטא קרוטאן ‪ ,‬כלורפיל) מאורגנים בטילקואידים בפוטוסיסטם ‪ ,‬מכיל‬
‫אנטנה לקלוט את האנרגית אור את הפוטונים שפוגעים בצמח ולתעל את האנרגיה‪ .‬בכל פוטסיסטם‬
‫יש מרכז ריאקציה במרכז האנטנה מכיל חלבונים ספציפים וכלורפיל תפקידם להפוך את אנרגית‬
‫האור לאנרגיה כימית‪ .‬יש פוטוסיסטם ‪ 1‬ו‪ , 2‬שאלקטרון עובר בתהליך פוטוסינתזה עובר דרך ארוכה‬
‫מאוד ‪ ,‬מקור האלקטרון מביקוע של מים ‪ ,‬משתחרר אלקטרון וחמצן ‪ .‬מגיע קודם לפוטוסיסטם ‪, 2‬‬
‫עובר למערכת חלבונים ‪ ,‬עובר לפוטוסיסטם ‪ 1‬לרמה גבוהה ‪ ,‬מגיע למולקולה) ‪ nadp‬כוח מחזר) אין‬
‫בגוף‪ ,‬מפצות באורגניזם משמשות לחמצון ולחיזור כדי ליצור חומרים‪.‬‬
‫צטרוכרום מוסר לפלסטו ציאנין בעל פוטנציאל חיזור חמצון נמוך יותר ‪ .‬פי ‪ 700‬מוסר את החומר‬
‫לחומרים שהיו בהמשך ‪ ,‬פוטנציאל חמצון חיזור נמוך יותר ‪ ,‬האלקטרונים זורמים לפוטנציאל חמצון‬
‫חיזור נמוך יותר כמו מפל‪ .‬אם היה פוטוסינתזה בחושך הוא גבוה מידי לא היה אפשר למסור ל‪nadp‬‬
‫פלוס כדי לייצר כוח מחזר ‪ ,‬אם רוצים לייצר אטיפי ‪ ,‬לקחת אלקטרון להעביר לצטוכרום בי קומפלקס‬
‫צריך לעורר אותו כי הוא גבוהה יותר ‪ ,‬זה תפקיד הפוטונים בפוטוסינתזה לגרום שהאלקטרון שמגיע‬
‫לפוטוסיסטם ‪ 2‬ו‪ 1‬יגיע לרמת אנרגיה גבוה יותר ‪ ,‬להקפיץ לרמות אנרגיה גבוהות יותר‪ .‬עובדות‬
‫במשולב כדי להגיע ל‪ . nadp‬פוטיסטם ‪ 1‬גילו קודם אבל קודם מגיע לפוטוסיסטם ‪.2‬‬