‫דיגיטליות בתרבות ובחיי היומיום – סיכום למבחן‬

‫מבוא ‪ -‬מושגים מרכזיים – מדיאטיזציה ופרקטיקות מדיה‬

‫ב‪ 20‬השנים האחרונות למדיה הדיגיטלית יש תפקיד שהולך וגדל בתרבות ובחיי היום יום‪ .‬למשל‪:‬‬
‫נורמליזציה של גישה לאינטרנט‪ ,‬אוניברסליזציה של הטלפון החכם‪ ,‬יכולת הגלישה‪ ,‬הופעתם של רשתות‬
‫‪.‬חברתיות ובלוגים‪ ,‬הנוכחות המתמדת של המדיה בחיי היום יום שלנו (בכל מקום וזמן ונושא)‬

‫למצב זה קוראים מדיאטיזציה – יותר ויותר מציאויות שלנו מתווכות ע"י מסך ומדיה במכשיר יחיד‪ .‬בעבר‬
‫היה צריך מסך ספציפי‪ ,‬במקום ספציפי‪ ,‬לזמן מסויים – היום יש הרבה כלים דיגיטליים במכשיר אחד‬
‫שלא מוגבלים למסך ספציפי ומקום ספציפי ולזמן מסוייים‪ .‬יש טשטוש הבחנות בין זמנים‪ ,‬פעולות‬
‫וחללים‪ .‬הטשטוש גם יוצר טשטוש בין פנאי לעבודה‪ ,‬ובין קריאה מקצועית לקריאת פוסטים‪ .‬במילים‬
‫פשוטות‪ ,‬משהו קורה עם המדיה בחיינו שהוא הרבה יותר עמוק מהשאלה מה כתוב בעיתון או כיצד‬
‫‪.‬מפיקים תכנית טלוויזיה‬

‫אז איך חוקרים את המצב החדש – מחקר של פרקטיקות מדיה‬

‫הסוציולוגיה של חיי היום יום – מבקשת לחקור ולהבין כיצד מתממשת המציאות החברתית והתרבותית‬
‫בשגרת הפעילויות האנושיות‪ ,‬הבנאליות והטריוויאליות לכאורה (טקסים חברתיים‪ ,‬סביבה עירונית‪,‬‬
‫‪.‬סביבה חזותית‪ ,‬חפצים ואביזרים)‬

‫פרקטיקות מדיה – הפרקטיקות שחוקרים בסוציולגיה של חיי היום יום‪ :‬הרגלי צפייה בטלוויזיה‪ ,‬דפוסי‬
‫האזנה למוזיקה‪ ,‬שימושים בטלפון החכם‪ ,‬מנהגי גלישה ברשתות החברתיות ‪ -‬זיקה בין כל אלה‬
‫לקבוצות חברתיות (גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬מעמד‪ ,‬סגנון חיים)‪ ,‬סימנים של שייכות חברתית ושל הבדלים חברתיים‪,‬‬
‫‪.‬הביטוס מדיה‬

‫גישת פרקטיקת מדיה‬

‫ניק קולדרי – גישת פרקטיקות המדיה מבקשת ללמוד על מכלול רחב של פרקטיקות המכוונות לעבר‬
‫המדיה‪ ,‬כמו גם התפקיד של המדיה בארגון פרקטיקות אחרות בעולם החברתי‪ .‬הגישה מנסה לתפוס את‬
‫המדיה כחוויה בעלת ממדים חושיים ופיזיים‪ .‬כלומר‪ ,‬השאלות הן‪ :‬מה עושים בני אדם במדיה? כיצד‬
‫אנשים מגיבים למדיה? כיצד הם מארגנים אותה לתוך חייהם‪ ,‬מקבלים אותה או מתעמתים איתה?‬
‫‪.‬מוצאים לה שימושים בלתי צפויים‪ ,‬מעוצבים בדמותה או מעצבים מחדש‬

‫דוגמאות לשאלות‬
 ‫מדוע אנשים נמנעים מהשימוש במדיה? כיצד קהלים מתנהגים בעולם רווי במדיה? כיצד פרקטיקות‬
‫?מדיה מסדירות פעילויות חברתיות אחרות‬

‫תמורות היסטורית במדיה‬

‫בעבר‪ ,‬במדיה הקהל נתפס כפסיבי‪ ,‬רק כצופה‪ .‬הייתה הבחנה בין יצרן לצרכן‪ .‬היו מרחבי מדיה נפרדים‪.‬‬
‫‪.‬המודל היה לינארי‪ .‬הייתה סטנדרטיזציה‪ .‬פסיביות‬

‫היום‪ ,‬הקהל נתפס כאקטיבי‪ ,‬לא רק צופה אלא משתמש‪ .‬אין הבחנה בין יצרכן לצרכן‪ .‬יש התלכדות של‬
‫‪.‬מרחבי המדיה‪ .‬המודל הוא רשתי‪ .‬יש פרסונאליזציה‪ .‬יש אינטראקטיביות ולא פסיביות‬

‫שער ראשון‪ :‬סובייקטים‪ :‬עצמי דיגיטלי – מעקב‬

‫העבודה של מעקב אחד אחר השני – אנדרייביץ' – מאמר‬

‫המאמר מבקש להציג טכניקות חוקרניות המעצימות מעקביות ממשמעת‪ ,‬אסטרטגיות חדשות למעקב‬
‫אופקי ולניטור‪ ,‬לא בין מעסיקים לעובדים (מלמעלה למטה) אלא בין שווים‪ ,‬חברים‪ ,‬קרובים‪ ,‬בני זוג‬
‫בהשראת מודל הכלא הקרוי פאנאופטיקון‪ .‬המאמר מבקש לעסוק במעקב אופקי של אדם אחד אחרי‬
‫‪.‬אדם אחר‬

‫פאנאופטיקון – מודל של כלא שפיתח הפילוסוף בנת'ם במאה ה‪ .18‬התאים השקופים מסודרים ב‪180‬‬
‫מעלות ובמרכז נמצא מגדל שמירה‪ .‬כל אסיר יודע שהוא נתון למעקב כל הזמן‪ ,‬הוא לא יודע מתי צופים‬
‫‪.‬בו ולכן הוא נתון כל הזמן בידיעה שהוא במעקב‬

‫הפרשנות של פוקו למעקב – המדינה נעזרת במוסדות מפקחים על מנת להסדיר התנהגויות של בני‬
‫אדם‪ .‬המדינה מתערבת בחייו האישיים של הפרט ואפילו בגופו‪ .‬בני אדם בתורם מטמיעים את‬
‫האידיאולוגיה של המדינה בהתנהלות הפיזית והאישית שלהם מתוך ידיעה שהם נתונים לפיקוח בכל‬
‫‪.‬עת‪ .‬כלומר‪ ,‬בני אדם ממשטרים את עצמם בכפוף לתכתיב המדינתי‬

‫כלומר הפיקוח והניטור של הפאנופטיקון מוטמע בתודעה ובגוף של הפרט‪ .‬מייצר חברה של אנשים‬
‫צייתנים‪ .‬ייצור החברה הצייתנית‪ ,‬הדבר הזה שמוטמע בנו גם עובר לתרבות הצריכה – אני מפתחים‬
‫‪.‬תפיסות קפיטליסטיות עקב הפיקוח‪ .‬הפרט הופך להיות השומר והסף לצייתנות הסובבים אותי‬

‫הרקע התיאורטי‬
 ‫אין חדש שאנשים מנהלים מעקבים‪ .‬גם בכפר המסורתי אנשים עקבו אחד אחרי השני‪ .‬המציאות‬
‫‪.‬המתווכת ע"י המדיה נתפסת כמציאות מלאכותית‪ ,‬שהמלאכותיות היא חלק מהמופע כי שאמר גיטלין‬

‫מה שמאפשר לנו להסתכל בביקורתיות על המופעים הללו הוא הידע‪ .‬הידע שמאפשר לנו להבחין בין‬
‫‪.‬מראית העין המבויימת לבין המציאות האמיתית‪ .‬בין המזוייף לאמיתי‬

‫מטרת המאמר‬

‫מטרת המאמר אינה להציג טענות גורפות על המבוי הסתום של הספקנות הפוסט מודרניות‪ ,‬אלא‬
‫להבליט שילוב של טכניקות חקירה המתקשרות לספקנות זאת‪ .‬המאמר מסביר למה אנשים מבצעים‬
‫מעקב אופקי אחרי בני משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬קולגות בעידן הדיגיטלי ובודק אסטרטגיות ניטור של מעקב‬
‫אופקי ‪ .‬בגלל שקריות השיח (פייק ניוז)‪ ,‬מציאות פוסטמודרניות וניאוליברליזם (ערכים של בחירה‬
‫חופשית ואחריות אישית)‪ ,‬אנו מרגישים מחוייבים במעקב – איך נדע מה נכון ולא נכון? רק בעזרת‬
‫מעקבים‪ .‬עדותו של הגוף נתפסת כהאמת היחידה‪ .‬בעידן שבו אנחנו אמורים לראות בכל חשוד‬
‫‪.‬פוטנציאל‪ ,‬מזמינים אותנו להיות מרגלים – לטובתינו אנו‬

‫למה מתבצע מעקב אופקי‬

‫פוסטמודרניות – יחסיות רב תרבותית ‪ +‬קריסת האמת המדעית‬

‫אין יותר נתון מדעי – שום פרשנות אינה טובה מאחרת והאמת המדעית מאויימת‪ .‬כל נתון הוא בחירה‬
‫‪.‬שיש להגן עליה נורמטיבית כהבניה‪ .‬הידע המדעי והספקנות המדעית פונים נגד עצמם‬

‫אי הוודעות מגוייסת כדי להטיל מסך עשן על "ריבוי הקולות" הדמוקרטי ועל היחסיות התרבותית ועל‬
‫‪.‬מנת לבטל את הדיון האמיתי‬

‫ברגע שהסכמנו שאין קריטריונים חד משמעיים למדע – שמטנו את הקרקע מתחת לשאיפה לידע‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הוויכוח סביב התחממות כדור הארץ‪ .‬השיח המדעי מוצג כעוד אסטרטגיה ששני הצדדים‬
‫‪.‬משתמשים בה כדי להצדיק מסקנות מנוגדות‬

‫חברת הסיכון – משילות ניאו ליברלית‬

‫ממשלות מאמצות את הסיכון כאמצעי למשטר את החברה ולשלוט בשם הביטחון‪ ,‬הוודאות והבטיחות‪.‬‬
‫‪.‬הן טורחות גם לזרוע פחד בציבור‬

‫בהשראת גישות ניאוליברליות השלטון נסוג ממדיניות רווחה ישירה ומחליף אותה עם משילות עקיפה‬
‫‪.‬המעודדת העצמה של סגנון חיים‪ ,‬בחירה חופשית ואחריות אישית‬
‫השלטון מטיל אחריות על אזרחים לנהל את עצמם ולהימנע מסיכונים באמצעות צורות של מעקב‪ ,‬הכל‬
‫בתוך הקשר קפיטליסטי צרכני יזמי‪ .‬יש כאן הזמנה של האנשים "לרגל" אחר מי שבסביבתם כאשר‬
‫‪.‬היא של אותם מוסדות לאסוף נתונים על האזרחים‪ .‬שימוץ נפוץ הוא למטרות שיווק מדוייק‬

‫עדותו של הגוף – הישענות על טכנולוגיה ועל הגוף‬

‫מאחר שאנשים משקרים‪ ,‬קיים פער בין עמדות הסובייקט כפי שהן נמסרות בשיח לבין התנהגות הגוף‪.‬‬
‫פרקטיקות של שיח לא מסייעות לגלות את השקר‪ ,‬למשל‪ ,‬התייחסות לקונטציות של המילים‪ .‬לכן‪ ,‬הגוף‬
‫‪.‬מוצע כערובה למשהו שנשאר מחוץ לטווח של המניפולציות‬

‫מכשירים טכנולוגיים נועדו לחדור את המניפולציות הלשוניות ולחשוף ראייה פיזית ישירה‪ :‬רעד בקול‪,‬‬
‫מהלכים חשמליים במוח‪ .‬מאחר שהגוף יותר חומרי מהמילה‪ ,‬הוא עשוי לשמש כאמצעי זיהוי לשיח‬
‫‪.‬המניפולטיבי‬

‫מעקב אופקי – ניטור בין שווים‬

‫מעקב אופקי הוא השימוש בכלי מעקב ע"י אנשים כדי לעקוב זה אחר זה‪ .‬הטכנולוגיה הופכת ל"זרוע‬
‫בגוף"‪ .‬סוג זה של ניטור מחולק לשוש קטגריות עיקריות‪ :‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬קשרים רומנטיים‬

‫מעקב חיובי (לכאורה)‬

‫מחזיר אותנו ליכולות בחיי הכפר‪ ,‬אנשים מכירים את הפעילויות של האחרים וממתנים את הניכור‬
‫‪.‬והאנונימיות שיצרה העירוניות המודרנית‬

‫מעקב שלילי‬

‫הפרט צריך להגן על עצמו באמצעות היכרות עם טכניקות הקיימות בעולם המקוון‪ ,‬עולם שבו אנשים‬
‫‪.‬אינם מה שהם מציגים‪ .‬איך להיזהר משקרנים וזיופים‬

‫אסטרטגיות המעקב‬

‫שימוש באינטרנט לבדיקות רגע‬

‫בדיקות רקע מקוונות‪ .‬יש אתה כמו צ'ק מייט‪ ,‬שקוראים ללקוחות לבחון את מושא אהבתם באמצעות‬
‫‪.‬בדיקת תאריכים ומערכות יחסים‪ .‬יש מידע מגוון‪ :‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬היסטוריה פלילית ועוד‬

‫‪.‬יש שתי צורות של מעקב רומנטי‪ :‬מעקב אחר אחרים‪ ,‬המלצות של הקהילה‬
 ‫יש טכנולוגיות לאיסוף מידע בסגנון "עשה זאת בעצמך" – איתור אחרים במנועי חיפוש‪ ,‬האם קראו את‬
‫ההודעה‪ /‬המייל ששלחתי‪ ,‬התחקות אחר מיקום גיאוגרפי‪ ,‬איתור מידע באתרי חדשות‪ .‬יש גם כלי חקירה‬
‫‪.‬לא מקוונים (לא אינטרנטים) – רחפנים‪ ,‬מצלמות‪ ,‬מעקב שיחות טלפון‬

‫כוח האלגוריתם והאיום של בלתי נראות בפייסבוק – בוכר ‪ -‬מאמר‬

‫מהו אלגוריתם‬

‫רשימה מאורגנת של כללים שנועדו לפיתרון בעיה או לביצוע מסויים‪ .‬אלגוריתם נמצא גם בחיים‬
‫הלא‪-‬טכנולוגיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬מתכון לאפיית עוגה הוא סוג של אלגוריתם המפרט את סדר הפעולות‬
‫‪.‬להכנתה‬

‫אלגוריתם הוא גם סדר ההוראות שניתן למחשב כדי לבצע פעולה מסויימת באמצעות קוד‪ .‬אלגוריתמים‬
‫מתוחכמים משמשים לפונקציות שונות של למידת מכונה‪ ,‬על ההתנהגויות שלנו ומצויים כמעט בכל‬
‫‪.‬טכנולוגיה שאנחנו עושים בה שימוש יומיומי‬

‫נראות אלגוריתמית‬

‫האלגוריתם של פייסבוק הוא מנגנון הקובע את מידת והיקף הנראות של המשתמשים‪ .‬ההיגיון‬
‫האלגוריתמי קובע אילו פרסומים נראה‪ ,‬ממי‪ ,‬כמה זמן ועוד‪ .‬כיום האלגוריתמים הם מורכבים ולוקחים‬
‫‪.‬בחשבון מעל ‪ 100‬אלף משתנים‪ .‬האלגוריתם מעודד נראות ואינטראקציות‬

‫שינויים באלגוריתם מתקבלים בביקורת ע"י משתמשים מפני שהשינוי משנה את הנראות‪ .‬חשוב לדעת‬
‫שהאלגוריתם הוא מנגנון שיש בו החלטות אידאולוגיות ותרבותיות שאינן שקופות למשתמשים‪.‬‬
‫‪.‬השיקולים הם שיקולים כלכליים‬

‫ארכיטקטורה של נראות‬

‫פייסבוק הוא חלל כמו תא בכלא שתואר במאמר הקודם (פאנאופטיקון)‪ .‬בפייסבוק אנחנו לא יודעים מי‬
‫יראה אותנו ומי לא‪ .‬אבל השוני הוא‪ ,‬שבפייסבוק הנראות היא פרס ולא עונש‪ .‬כאשר בוחנים את הפיד לא‬
‫מוצאים רק סיפורים של חברים אלא גם של אחרים שהאלגוריתם שידך‪ .‬מי שבחרו בנראות (מפיצים‬
‫הרבה סטטוסים ותמונות) מקבלים קדימות על פני אחרים‪ .‬מי שלא נראים או מפרסים ייעלמו מהפיד‪.‬‬
‫תמונות‪ ,‬טקסט וסרטונים הם "מטבע" חשוב בשאלה מי מקבל מקום בפיד‪ .‬הפרס הוא הנראות וההכרה‪.‬‬
‫‪.‬מחפשים נראות אלגוריתמית‬
 ‫הבעיה החדשה‪ :‬אי נראות‬

‫בניגוד לפנאופטיקון‪ ,‬החשש של המשתמשים הוא מפני "אי‪-‬נראות"‪ .‬המדיה החדשים מבנים תפיסה‬
‫שהנראות היא אמצעי להשמיע קול ולצבור הון חברתי וכוח‪ .‬בניגוד לפנאופטיקון‪ ,‬הנראות בפייסבוק שונה‬
‫‪.‬לכל אחד ועל המשתמש להוכיח את הנראות שלו‬

‫שער ראשון‪ :‬סובייקטים‪ :‬עצמי דיגיטלי – העצמי המכומת‬

‫איך כמות נרשמת כאינטראקציה חברתית ‪ -‬גרוסר – מאמר‬

‫איך המדידה של לייקים ותגובות משפיע על השווי השלנו‪ .‬המאמר מחבר את הכמות לתפיסה‬
‫הקפיטליסטית – אנחנו רוצים עוד תגובות ועוקבים כי זו התפיסה הקפיטליסטית‪ ,‬צריך להרוויח עוד‬
‫ולהשיג עוד הרבה מהכל‪ .‬הקפיטליזם נתפס כהשיטה היחידה האפשרית‪ ,‬אין אלטרנטיבה האחרת‪.‬‬
‫הקפיטליזם חודר למערכת השיקולים האישיים‪ ,‬הצורך האישי מושקע באידיאולוגיה קפיטליסטית‪ ,‬הערך‬
‫‪.‬האישי הוא הערך החליפי ונמדד בנתונים כמותיים‬

‫‪.‬הקפיטליזם מייצר פטיש לצמיחה‪ :‬מדידה בעבודה‪ ,‬בפוליטיקה ובחיים החברתיים והאקדמיים‬

‫‪.‬מדידה היא אמצעי לבחינת מטרות‪ ,‬אמצעי לרכישת הון חברתי וכלכלי‬

‫בפירמידת הצרכים של מסלו – הערכים החשובים ביותר הם כבוד‪ ,‬הערכה‪ ,‬ביטחון עצמי וההכרה‪ .‬כל‬
‫אלה מושגים מצטברים ע"י אינטראקציות חברתיות‪ .‬הצורך בכבוד הוא מניע מתמרץ פנימי בעל עוצמה‬
‫‪.‬ומיועד לייצר תחושת שייכות‪ .‬לכן‪ ,‬תמיד נרצה עוד ועוד כבוד‪ ,‬עוד הערכה‪ .‬הערך האישי חופף לכמות‬

‫פייסבוק כמנגנון מדידה‬

‫הרשת החברתית הנפוצה ביותר‪ .‬מכילה בה מספר קטגוריות מדידה‪ :‬לייקים‪ ,‬שרים‪ ,‬צפיות‪ ,‬מספר‬
‫‪.‬עוקבים‪ ,‬מספר קוראי התגובות‪ ,‬מספר החברים‬

‫מה נחקר ‪ +‬מתודולוגיה‬

‫?"שאלת המחקר‪ :‬כיצד מנגנון המדידה משמר את התפיסה הקפיטליסטית ל"עוד‬

‫?כיצד המספרים משפיעים על המשתמשים בפייסבוק‬

‫?מה קורה כאשר מאפשרים למשתמשים להתנסות ללא המדידה באמצעות תוכנת הדמטריקטור‬
 ‫מתודולוגיה‪ :‬ניתוח תוכן – פרשנות לגבי מבנה דף הפייסבוק‪ ,‬ראיונות עם נחקרים שהתקינו את‬
‫‪.‬תוכנת הדמטריקטור‬

‫?"כיצד מנגנון המדידה משמר את התפיסה הקפיטליסטית ל"עוד‬

‫הערך האישי והחברתי שלנו לכבוד‪ ,‬הכרה ומוטיבציה מתחבר לאידיאולוגיה הקפיטליסטית המגדירה‬
‫ערכים אלו במונחים מספריים‪ ,‬לכן אנחנו רוצים יותר לייקים‪ ,‬חברים ושיתופים‪ .‬מה שמאפשר כל זאת‬
‫בפייסבוק היא תוכנה‪ ,‬שמשנה את החברה ואת התרבות ואינה ניטראלית‪ .‬הצטברות הלייקים פועלת‬
‫כמנגנון לצבירת הון חברתי‪ ,‬הון סימבולי‪ ,‬כבוד‪ ,‬יוקרה‪ ,‬סמכות ועוד‪ .‬בעידן שבו קשה להפגין הון‬
‫‪.‬כלכלי – פייסבוק היא זירה מעולה לשוויוניות בצבירת יוקרה‬

‫?כיצד המספרים משפיעים על המשתמשים בפייסבוק‬

‫גראפאופטיקון – מנגנון מעקב חברתי גראפי‪ ,‬גורף וכללי‪ .‬כולם מתבוננים בכולם ועוקבים אחרי‬
‫כולם‪ .‬כולם יודעים שכולם עשויים לצפות אחד בשני ברחבי העולם‪ .‬משתמשים מטמיעים בעצמם את‬
‫מנגנון המעקב התמידי‪ .‬משתמשים מּונעים להתחרות ולהצטיין בשאיפה מתמדת להשיג לייקים‬
‫‪.‬ולקבל מדד גבוה‬

‫מה קורה כאשר מאפשרים למשתמשים להתנסות ללא המדידה באמצעות הדמטריקטור על‬
‫?פייסבוק‬

‫החוקר יצר תוכנה המסתירה את כל המידע המספרי (המטריקס)‪ :‬לייקים‪ ,‬שירים‪ ,‬תמונות‪ ,‬חברים‬
‫‪.‬ממתינים‪ ,‬חברים משותפים‪ ,‬אירועים‪ ,‬מסרים ממתינים ועוד‬

‫‪:‬התגובות החיוביות‬

‫פייסבוק יותר מהנה בלי הלחץ להוות"‪" ,‬לא משנה כמה לייקים‪ ,‬משנה התוכן"‪" ,‬המספרים"‬
‫"הפכו להתמכרות‬

‫‪:‬התגובות השליליות‬

‫אני כבר לא יודע מה לאהוב"‪" ,‬מוציא את הכיף מפייסבוק"‪" ,‬לא יודע אם להגיב‪ ,‬כמה"‬
‫"?אנשים יצפו‬
 ‫חותם הזמן – למה חשוב לדעת שעברו ‪ 26‬שניות מאז שחבר פייסבוק אכל בננה? חותם זמן הוא‬
‫‪.‬משתנה ייחודי‪ :‬כמה זמן עבר מאז הפרסום‬

‫אנו מקבלים את ההבנייה כי החדש חשוב מהישן‪ ,‬צריכה מתמדת של ההווה‪ ,‬אידיאולוגיה של‬
‫‪".‬פרזנטיזם‪ ,‬דחיפות לדבר הבא‪ .‬בניסוי החליפו את הזמן הנכתב ב"לא מזמן" או ב"לפני כמה זמן‬

‫מסקנות‬

‫!"השימוש בדמטריקטור מגלה לנו מה המטריקס מחפש‪" :‬עוד‬

‫המערכת מגלה כמה חברים יש לאחרים ומגבירה את הרצון ל"עוד" עד כדי התמכרות‪ .‬נוצר רצון‬
‫להגביר את המטריקס האישי על מנת לצבור הון חברתי‪ .‬יותר לייקים משמעותם פופולריות גבוהה‬
‫‪.‬יותר והון חברתי רב יותר‬

‫מעבר לכימות העצמי‪ :‬טמות חיפוש של פרדיגמה דטאיסטית ‪ -‬רוקנשטיין – מאמר‬

‫מהו העצמי המכמות‬

‫‪.‬העידן הדיגיטלי מתאר את הגוף כמכונה חכמה שניתנת להרחבה והעצמה לפי הצורך‬

‫העצמי המכומת תומך ברעיון שאמצעים ואפליקציות שונים לניטור עצמי מעניקים לבני אדם הזדמנות‬
‫יעילה להבין את הגוף שלהם‪ ,‬את המוח שלהם ואת חיי היום יום שלהם‬

‫האמצעים‪ :‬כלי מעקב עצמאיים ואפליקציות המתרגמים את פעילות הגוף‪ ,‬המוח וחיי היומיום לסדרה‬
‫של פעולות כמותיות‪ :‬מה אנו אוכלים‪ ,‬מד צעדים‪ ,‬מד דופק‪ ,‬איכות השינה‪ ,‬קצב ריצה‪ ,‬טיפוס‬
‫‪.‬במדרגות‪ ,‬מעקב אחר תינוקות‬

‫?מה חקרו ולמה אתר ווירד‬

‫חקרו את השיח במגזין ווירד סביב רעיונות הקיו‪.‬אס‪ .‬בחנו את זה דרך מגזין זה‪ ,‬מכיוון והיסטורית‬
‫לכותבים תפיסה אופטימית של הטכנולוגיה‪ ,‬המגזין עוסק באופן חיובי בתרבות הסייבר העולמית‪,‬‬
‫הושק ב‪ 1993 -‬ונחשב לסוכן שינוי תרבותי‪ ,‬המגזין מייצר דיון בין גורמים שונים‪ :‬טכנולוגים‪ ,‬חוקרים‪,‬‬
‫מפתחים‪ ,‬יזמים‪ ,‬הון‪ ,‬מקבלי החלטות ומדיה‪ .‬בנסף‪ ,‬במגזין יש פרדוקס‪ :‬ניגוד בין תרבות אנטי‬
‫‪.‬תאגידית והתייחסות חיובית לטכנולוגיה התאגידית‬

‫עורכי המגזין מקדמים את תפיסת הדאטאיזם – תפיסה אשר מאמינה כי מידע אישי הוא חשוב‬
‫ומידע זה הוא סוכן מקדם תקשורת ויחסים חברתיים‪ .‬המגזין קורא לחשוף באופן שגרתי מידע שהיה‬
‫פרטי בעבר‪ ,‬כמו רמת המתח והלחץ האישי‪ ,‬סיכונים גנטיים על מנת לאפשר ניטור וניתוח ניבויי‬
 ‫וחיזויי בזמן אמת‪ .‬המגזין מייצר שיח עצמי חדש המקדם ניטור עצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬המגזין מטשטש‬
‫הבחנות בין עיתונות לבין קד"מ ושיווק‪ .‬כתבות רבות כתובות כמו "מבחן משתמש"‪ ,‬למרות שהמגזין‬
‫כלל לא משתתף במבחנים אובייקטיביים‬

‫מתודולוגיה‬

‫‪.‬בחנו אמפירית שיח במגזין‪ .‬גיליונות מ‪ 2008 -‬עד ‪ ,2012‬דגמו ‪ 41‬מאמרים מתוך ‪ 60‬גיליונות‬

‫עשו קטגוריזציה של המאמרים ומצאו ‪ 4‬תמות עיקריות‪ :‬שקיפות‪ ,‬אופטימיזציה‪ ,‬משוב וביו‬
‫‪.‬האקינג‬

‫שקיפות‬

‫מידע אישי הופך שקוף‪ :‬ד‪.‬נ‪.‬א‪ ,‬גלי מוח‪ ,‬סריקת הגוף וכדומה‪ .‬התירוץ – הבנה טובה של קשרים‬
‫וסיבות ושיפור החיים‪ .‬השקיפות לא נחשבת לבעיה ואין התייחסות לשימוש לרעה שעושים תאגידים‬
‫במידע‪ .‬העיתון לא מתייחס לבעיות פרטיות אלא לסוגיות שניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה‪.‬‬
‫הסוגיות ‪ :‬פופולריות‪ ,‬הבנה של מוח הצרכן‪ ,‬בעיות גנטיות‪ ,‬עניינים בין אישיים (אורגזמה) וכדומה‪.‬‬
‫לפי המגזין‪ ,‬אין עוד צורך בהנחות מחקריות או בתיאוריות גדולות מפני שיש מספיק מידע על מנת‬
‫‪.‬לבחון קשר בין תופעות וסטטיסטיקה‬

‫אופטימיזציה‬

‫טכנולוגיות ניטור מאפשרות מהפכת בריאות מבוססת‪-‬דאטה שמטרתה להפוך אותנו להיות מהירים‬
‫יותר‪ ,‬בעלי כושר ניטור ומוצלחים יותר‪ .‬כתבות העוסקות בכוח רצון‪ ,‬מנטליות‪ ,‬היכולת לקרוא דוחות‬
‫מדעיים‪ ,‬להימנע מתרופות לא נחוצות וגם בכתבות על איך לחמם נכון במיקרוגל או איך למצוא בני‬
‫‪.‬זוג מתאימים‪ .‬תמת המיקסום היא נורמטיבית‪ ,‬ישירה ומכוונת מטרה ומבוססת על ערכים ומחויבות‬

‫משוב‬

‫מאפשר לקבל החלטות בזמן אמת על מנת להסדיר‪ ,‬לוסת ולשנות התנהגויות‪ .‬תמת המשוב מניחה‬
‫את השליטה בידי בני האדם‪ .‬בני אדם הם חלקים חיים ופעילים של מכונה דאטאיסטית המאפשרת‬
‫‪.‬הסדרה של התנהגויות‪ .‬בני אדם יכולים להתעלות כשהם מתמזגים עם המכונה‬

‫ביו האקינג‬

‫ניסוי המבוצע על העצמי‪ ,‬הכולל שינוי בגוף‪ ,‬במטרה לבדוק את גבולות הסיבולת האישית‪ ,‬להעצים‬
‫יכולות ולחיות על הקצה‪ .‬שימוש בכימיה‪ ,‬פסיכולוגיה ומדע על מנת לבחון ולשנות את הגוף או‬
‫ההתנהגות‪ .‬מכּונה גם "דו איט יורסלפ ביולוגי"‪ .‬כל אדם שונה ולכן יש מקום לבחינה עצמית של‬
 ‫היכולות האישיות‪ ,‬הביולוגיה של כל אחד‪ ,‬הדם וההתנהגות‪ .‬ספרים על התנהגויות‪ ,‬אימון‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫בחינה עצמית‪ ,‬כיצד להוריד במשקל במהירות‪ ,‬לקיים סקס ועוד‪ .‬התמה הכי חתרנית במטאפורות‬
‫‪.‬השיחיות של המגזין‬

‫מסקנות‬

‫המגזין מקדם שאיפות של אליטה טכנולוגית ואינדיבידואליסטית‪ .‬המגזין מקדם את הרעיון של בני‬
‫‪.‬אדם יזמים ההופכים למחברים וליוצרים של החיים שלהם עצמם‬

‫הטכנולוגיה היא התנאי והמקור הכמעט בלעדי לדאטה – ולולא היא – אין ידע עצמי המופק‬
‫באמצעים אחרים‪ .‬אפליקציות בנייד‪ ,‬מכשירי ניטור וחיישנים מוצגים כמתווכים ופרשני ידע – יותר‬
‫‪.‬מגוף האדם עצמו והאינטלקט שלו‬

‫יש התעלמות בעייתית מההקשר שבו נאסף המידע ומעובד ונמצא בשימוש‪ .‬על ידי כך‬
‫‪.‬דה‪-‬פוליטיזציה של ייצור הידע‬

‫שער ראשון‪ :‬סובייקטים‪ :‬עצמי דיגיטלי – תרבות אלגוריתמית‬

‫פרס הנטפליקס וההפקה של אלגוריתמי תרבות – הלילן וסטריפס – מאמר‬

‫מהי תרבות אלגוריתמית‬

‫שימוש בתהליכים ממוחשבים למיון‪ ,‬קטלוג ודירוג בני אדם‪ ,‬מקומות‪ ,‬אובייקטים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬מחשבות‪,‬‬
‫‪.‬התנהגויות וביטויים הנוצרים ביחס להתליכים אלה‬

‫המאמר הזה דן בתוצר תרבות פופולארי – טלוויזיה (היום נטפליקס כבר יצרנית ולא רק מפיצה‪ ,‬אך‬
‫‪.‬המחקר מתמקד בתקופה שנטפליקס רק הפיצה)‬

‫נטפליקס ותפקידה‬

‫נטפליקס מחברת בין אנשים לסרטים שהם אוהבים – לפי הפרסום‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬כשמנויים מדרגים‪ ,‬הם‬
‫‪.‬נהנים לצפות בעוד סרטים‪ ,‬דירוג מגביר את הצפייה‬

‫אבל‪ ,‬למנגון ההמלצות דימוי מיסטי של קופסא שחורה‪ ,‬שדרכי הפעולה שלה מוגנות בחוקי פטנט‬
‫‪.‬והסכמי סודיות דרקוניים‪ .‬המנגנון נשאר מחוץ לדיון הציבורי‬

‫סיפור הפרס של נטפליקס‬

 ‫הייתה תחרות ב‪ ,2006‬פרס של מיליון דולר למי שיצליח לשפר את האלגוריתם‪ .‬היו עשרות אלפי‬
‫משתתפים מהנדסי תוכנה ומתכנתים מעשרות מדינות שונות‪ .‬היעד היה לשפר את האלגוריתם ב‪.10%‬‬
‫‪.‬התחרות הסתיימה ב‪ .2009‬הפער בין המקום הראשון לשני היה ‪ 20‬דקות‬

‫הממצאים‬

‫האלגוריתם החדש בוחן קטגוריות מעודנות יותר מהפרמטרים הרגילים והכלליים‪ ,‬כמו מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬סטטוס‬
‫וכו'‪ .‬האלגוריתם החדש מאפשר לאתר "אנשים שאוהבים סרטי אקשן‪ ,‬אבל רק אם יש בהם הרבה‬
‫פיצוצים‪ ,‬ובלי הרבה דם או עירום"‪ .‬האלגוריתם חושף העדפות טעם ומחלק את המשתמשים ל"זהויות‬
‫‪".‬אלגוריתמיות‬

‫ה"זהויות האלגוריתמיות" או "הפרופיל האלגוריתמי" הן תוצר של תהליך סטטיסטי מכוון שוק על‬
‫‪.‬סמך צפיות קודמות המערכת מספקת המלצות להמשך‬

‫נטפליקס השתמשה בדאטה העצום שנאסף על ידי האלגוריתם ונטשה את קונספט הקהל הרחב בעל‬
‫‪"...‬המכנה המשותף הרחב ביותר‪ .‬החלה ליצור עבור מיקרו‪-‬קהלים ייחודיים‪ ,‬נישתיים‪" ,‬גבוהי‪-‬מצח‬

‫קבלת החלטות מנהלתיות בנטפליקס לפי האלגוריתם‬

‫נטפליקס השתמשה באלגוריתם כדי לקבוע האם הקהל יאהב את הסגנון של דיוויד פינצ'ר‪ ,‬קווין ספייסי‪,‬‬
‫‪.‬מותחן פוליטי‪ .‬במקרה של כתום הוא השחור החדש‪ :‬החלטות ליהוק בוצעו על סמך האלגוריתם‬

‫כדי לבדל את עצמה‪ ,‬נטפליקס שיחררה את כל הסדרה בבת אחת ולא פרק מדי שבוע וכך עודדה צפיית‬
‫‪.‬בינג'‪ .‬הדבר השפיע גם על התוכן‪ :‬יצירת יותר קליף היינגרז וקצב עלילה שונה‬

‫המסקנות‬

‫התחרות נועדה מלכתחילה לשפר את מנגנון ההמלצות אבל המשיכה כמאמץ לפרש מחדש את מושג‬
‫התרבות‪ .‬פרס נטפליקס (שלא יושם מעולם) מדגים את התרבות האלגוריתמית והשפעתה על התרבות‪.‬‬
‫‪.‬התחרות המירה שאלות של סמכות תרבותית עם מיומנויות טכניות והנדסיות‬

‫כדי להתרחק מהדירוג הפשוט ‪ 1-5‬וממדדים סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬מתכנתים‪ ,‬שאין להם קשר להיבטים‬
‫‪.‬תרבותיים כלשהם‪ ,‬חשפו מניעים חבויים שאפילו המנויים לא תמיד מודעים אליהם‬

‫‪.‬החלטות מתכנתי מחשבים אינן ניטרליות אלא מבוססות על תפיסות תרבותיות‬

‫המדומיין האלגוריתמי‪ :‬חקירת ההשפעות הרגילות של אלגורטמי פייסבוק – בוכר –‬

‫מאמר‬
 ‫מאמר זה משקף סוגים של מצבים ושל מרחבים שבהם אנשים ואלגוריתמים נפגשים‪ .‬באילו מצבים‬
‫אנשים נעשים מודעים לאלגוריתמים? איך הם חווים ומבינים אלגוריתמים אלה‪ ,‬בהינתן טבעם הסמוי‬
‫והבלתי נראה בד"כ? באיזו מידה משפיעה המודעות לאלגוריתמים על השימוש באותן פלטפורמות‪ ,‬אם‬
‫בכלל? כדי להשיב על שאלות אלה‪ ,‬מאמר זה בוחן סיפורים אישיים של אנשים על האלגוריתם של‬
‫פייסבוק באמצעות ציוצים של ‪ 25‬משתמשים רגילים וראיונות עימם (משתמשי טוויטר מצייצים על‬
‫פייסבוק)‪ .‬כדי להבין את המרחבים שבהם אנשים ואלגוריתמים נפגשים‪ ,‬המאמר מפתח את רעיון‬
‫המדומיין האלגוריתמי‪ .‬נטען כי המדומיין האלגוריטמי – כלומר הדרכים לחשיבה על מה הם אלגוריתמים‪,‬‬
‫מה הם צריכים להיות ואיך הם מתפקדים – לא רק מייצר מצבי רוח ותחושות מסוגים שונים‪ ,‬אלא גם‬
‫ממלא תפקיד כיוצר וכמעצב האלגוריתם של פייסבוק עצמו‪ .‬נראה אפוא כי אם ברצוננו להבין את הכוח‬
‫החברתי של אלגוריתמים‪ ,‬יש חשיבות מכרעת לבחינת האופן שבו האלגוריתמים גורמים לאנשים‬
‫‪.‬להרגיש‬

‫מה המדומיין האלגוריתמי‬

‫המדומיין האלגוריתמי הוא המחשבות‪ ,‬העמדות והתפיסות של משתמשים בנוגע לפעילות האלגוריתמים‬
‫ולאופן שבו הם אמורים לפעול‪ .‬אין זה אומר שמחשבות על אלגוריתמים הן "דמיוניות"‪ ,‬הן מוחשיות‬
‫!בהחלט‬

‫‪.‬האלגוריתם משפיע על חיינו לטוב ולרע‬

‫מטרת המחקר‬

‫החוקרת בחנה לא את הבנת המשתמשים של הנוסחא המתמטית של האלגוריתם‪ ,‬אלא את הרגשות‬

‫‪.‬שהוא מעורר בקרב משתמשים‪ ,‬מצבי רוח‪ ,‬תחושות ועוד‪ .‬מה ההשפעה הרגשית – אפקט‬

‫שיטות המחקר‬

‫‪.‬ניתוח תוכן – האנשים כתבו מה חשו ביום יום‪ ,‬כיצד לדעתם פועל האלגוריתם וכיצד התנהגו בהתאם‬

‫ניתוך תוכן נוסף ‪ -‬במשך ‪ 9‬חודשים בחנה מילות מפתח המכילות את המילה אלגוריתם‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪.‬אלגוריתם ‪ +‬מוזר‪ ,‬אלגוריתם ‪ +‬מעולה‪ ,‬אלגוריתם ‪ +‬פייסבוק‬

‫ממצאים‬

‫זהות לפי פרופיל משתמש‬

‫‪.‬האלגוריתם יוצר פרופיל למשתמש‪ .‬הוא מקשר בין הפעילות ברשת לאפליקציות‪ ,‬מוצרים או שירותים‬
 ‫השאלה‪ ,‬עד כמה אנחנו מזדהים עם האופן שבו האלגוריתם תופס אותנו? לפעמים הקישורים שגויים‪,‬‬
‫פוגעניים או סטריאוטיפים‪" ,‬אף אחד לא רוצה שיזכירו לו שאין לו כסף או שהוא שמן"‪ .‬דוגמא לטעות‪:‬‬
‫‪.‬מעריצה בת ‪ 40‬של טיילור סוויפט מקבלת המלצות למוצרים עבור נערות‬

‫"רגע ה"וואו‬

‫הכוח של האלגוריתם מתגלה בחיי היומיום ויוצר תחושות מוזרות‪ .‬יש תחושה ש"האלגוריתם מצא‬
‫אותנו"‪ .‬בדיוק ברגע ששותים קפה קופצת הפרסומת לרשת הקפה בטלפון הנייד‪ ,‬בדיוק כאשר חושבים‬
‫‪.‬על מזרן חדש למיטה יש פרסומת לחנות מזרנים‬

‫‪.‬אלגוריתמים נתפסים כמשמעותיים בזרימת המידע סביבנו‪ ,‬בסינונו והכוונת תשומת הלב‬

‫תחזית שגויה‬

‫תחושה שהאלגוריתם טועה בצורה משמעותית‪ ,‬מתסכל‪ ,‬מאכזב ולא פועל כמצופה במשבר‪.‬‬
‫‪.‬האלגוריתם מתייחס לאנשים שהיינו‪ :‬בעיר הולדתנו‪ ,‬בחברה הקודמת‪ ,‬עם בני זוג לשעבר‬

‫‪".‬משתמשים מתארים את האלגוריתם כ"שבור"‪ ,‬או "שגוי" ו"שונאים אותו‬

‫‪.‬פיד הומוגני ולא מגוון‬

‫פייסבוק מציע הצעות שגויות‪ :‬לפנות לחבר לשעבר‪ ,‬חדשות פוליטיות מהמחנה השני‪ ,‬חברי ילדות‬
‫‪.‬קופצים למרות שהשתנינו‬

‫משחק הפופולריות‬

‫‪.‬האלגוריתם מקדם ומבליט פרסומים טרנדיים (אתגר הדלי)‬

‫הפייסבוק מתגמל שיתופים ולייקים בפופולריות – מתחבר למאמר של בוכר מ‪ 1.1‬המעקב – שדיבר על‬
‫‪.‬משטר הנראות – הנראות האלגוריתמית‬

‫יש עידוד של אינטראקטיביות מתמדת ומייצר חרד מהיעלמות והתעלמות‪ .‬משתמשים מעצבים מחדש‬
‫את ההתנהגות המקוונת כדי למקסם את ההכרה והנוכחות‪ .‬שימוש בהרבה תמונות ובמלים נכונות‪,‬‬
‫‪.‬האשטאג‪ ,‬בחירת עיתוי לפרסום כדי לייצר באז ולהרחיב הפצה‬

‫קשרים אכזריים‬

‫האלגוריתם מזכיר אירועים חשובים‪ .‬זיכרון עשוי להיות חיובי‪ ,‬שלילי‪ ,‬קשור לעבר ולהווה‪ ,‬להכחשה או‬
‫למוות‪ .‬המכונות אינן יכולות לספק אותה אמפטיה או חשיבה אנושית‪ .‬לדוגמא‪ :‬אלגוריתם המזכיר לאב‬
 ‫את בתו שנפטרה עם רקע של מסיבה‪ ,‬דירת חבר שנשרפה מוצגת כאירוע חיובי‪ ,‬משתמשים הגיבו‬
‫‪.‬בחריפות למקרה‪ .‬האלגוריתם נטול הקשר ולכן לא מסוגל לשפוט בני אדם באופן אנושי‬

‫חברויות הרוסות‬

‫‪.‬האלגוריתם "לוקח אותנו אחורה" (תיכון‪ ,‬עבודות קודמות)‪ .‬אנשים נעלמים ומופיעים בגלל האלגוריתם‬

‫יש תחושה שהאלגוריתם מחליט עבור המשתמשים מה יראו ומה לא‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברים מהתיכון שאוהבים‬
‫‪.‬פוסטים‪ ,‬חברים קרובים נעלמים מהפיד‪ ,‬חוסר שליטה על מערכות יחסים‬

‫סיכום‪ :‬המדומיין האלגוריתמי‬

‫‪.‬משתמשים לא יודעים כיצד האלגוריתם עובד אבל מודעים לכך שהוא מעצב חיים חברתיים‬

‫‪.‬תפיסות "המדומיין האלגוריתמי" מעצבות את ההתנהגות כלפי האלגוריתם ואת ההתנהלות המקוונת‬

‫משתמשים מפתחים מודלים מנטליים‪ ,‬משנים דפוסי שיתוף כדי לכוון את האלגוריתם נכון ולהתמצא‬
‫‪.‬באינטראקציות עם העולם‬

‫שער שני‪ :‬מוצרי תרבות‪ :‬האזנה‪ ,‬צפייה‪ ,‬טעם – מוזיקה‬

‫מאמר – נוואק ‪ -‬צריכת מוזיקה בעת הדיגיטלית (‪)2014‬‬

‫תיאוריית המזמינות – ניתן ליישם גם על מדיה שהיא אינה מוזיקה‬

‫מאמר שמתחבר לפרקטיקות של המדיה‪ .‬זה לא שייך רק לצריכה של מוזיקה‪ ,‬זה שייך לכל צריכה‬
‫‪.‬מסוג שהוא בדיגיטציה‬

‫תיאוריית המזמינות טוענת שהעולם נתפס לא רק במושגים של האובייקטים הקיימים בו‪ ,‬אלא גם‬
‫?באפשרויות הפעלתם‪ :‬מה האובייקט מזמן ומה הוא מאפשר לעשות איתו‬

‫תיאוריית המזמינות שואלת כיצד פונקציונאליות של אובייקט והיחסים שלנו איתו ממסגרים את אפשרויות‬
‫הפעולה שלו‪ .‬לאובייקט יש תכונות אובייקטיביות ולמשתמש יש תפיסות לגביהן – המזמינות נחה‬
‫באמצע‪ ,‬בפונטציאל‪ ,‬בתכונות הרדומות המתעוררות לחיים רק כשהמשתמש מפעיל אותן בפועל‪.‬‬
‫‪.‬דוגמא‪ :‬אוזניות משמשות בשביל לשמוע מוזיקה‪ ,‬אבל גם מאפשרות פונקצייה של פרטיות‬
 ‫טכנולוגיות הן אובייקטים‪/‬חפצים המעצבים פרקטיקות של משתמשים ומעוצבים על ידן‪ .‬המזמינות‬
‫כוללת מאפיינים של אובייקט‪ ,‬המצביעים כיצד יש להתשמש בו‪ .‬משתמש יכול רק לשער את המזמינות‪,‬‬
‫‪.‬אבל הוא יגלה אותה באמצעות תצפית ושימוש‬

‫בהקשר למוזיקה‪ :‬כיצד השאיפה לנוחות משפיעה על הצריכה המוזיקלית? כיצד השאיפה לחופש‬
‫בחירה משפיעה על הצריכה המוזיקלית? כיצד הרצון לבעלות על המוזיקה קשור לצריכה? כיצד רצף‬
‫?היום יום מבחינת לוח זמנים ומיקום פיזי משפיעים על אופני צריכה‬

‫תקופות בהתפתחות המוזיקה הדיגיטלית‬

‫דיסקים – ‪1982‬‬

‫פיליפס וסוני מעוניינות להחליף את התקליטים‪ .‬יתרונות‪ :‬הפחתת רעשי רקע‪ ,‬זמן השמעה ארוך‪ ,‬הדיסק‬
‫קטן פיזית‪ ,‬מאפשר תכנות רצועות השמעה‪ ,‬מאפשר מסך צפייה ומידע אודות ההאזנה‪ ,‬אין צורך להפוך‬
‫‪.‬את הדיסק כדי לשמוע שירים נוספים‪ ,‬איכות הסאונד גבוהה יותר‬

‫ווקמן של סוני – ‪1984‬‬

‫המאזינים בוחרים את הזמן והמקום דה‪-‬טריטוריאליזציה של המוזיקה‪ .‬תקופת הזהב של חברות‬

‫‪.‬המוזיקה‬

‫דיסקמן – תחילת שנות ה‪90‬‬

‫‪.‬החליף את הדיסק‪ .‬האיכות הטכנולוגית גם הרגה את הדיסקים מפני שהובילה לקבצים באיכות גבוהה‬

‫אמ‪.‬פי‪ – 3.‬סוף שנות ה‪90‬‬

‫מאפשר שיתוף קבצי מוזיקה ומקדם אינטרנט כתופעה גלובלית‪ .‬נאפסטר נכנסת ומיליונים מורידים באופן‬
‫לא חוקי‪ ,‬זמרים מתחילים לתבוע את נפסטר‪ .‬מתחיל לעלות שיח זכויות היוצרים וטכנולוגיה‪ .‬יש קשר בין‬
‫עלייה בשיתוף קבצים לבין ירידה במכירות דיסקים‪ .‬משתמשים לא רואים בשיתוף כגניבה‪ .‬המהפכה‬
‫הדיגיטלית הביטחה דמוקרטיזציה של גישה למידע ולבידור‪ .‬יצירה‪ ,‬הפצה וצריכה של מוזיקה השתנתה‬
‫‪.‬באופן מהותי‪ .‬טכנולוגיות דיגיטליות‪ :‬אייפוד‪ ,‬הורדת שירים‪ ,‬סטרימינג‬

‫אבל‪ ,‬המהפיכה התבררה כסלקטיבית מבחינת זכויות היוצרים‪ ,‬הון תרבותי שנדרש למיומנויות דיגיטליות‬
‫‪.‬ומאבקי כסף וזכויות יוצרים‬

‫סטרימינג – כיום‬
‫צריכה מפוצלת‪ ,‬הטרוגנית ומגוונת‪ .‬יש מגוון טעמים והעדפות אקלקטיות‪ ,‬פתיחות כערך‪ .‬למשל‪ :‬האזנה‬
‫‪ .‬ללהיטי פופ בשירותי סטרימינג‪ ,‬להיפ הופ או למוזיקה אלקטרונית על גבי תקליטים או בקבצי אמ‪.‬פי ‪3‬‬

‫‪.‬שינויי סגנון חיים משנים טעם מוזיקלי‬

‫‪.‬לספריות דיגיטליות תפקיד חברתי‬

‫‪.‬מעבר מאלבומים לשירים בודדים‬

‫מיוזיקינג‬

‫פעילות שמתבצעת בימינו אנו‪ .‬פעילויות של צריכת מוזיקה ותפיסות במובן הרחב של המילה‪ :‬הכירות‬
‫רחבה של טכנולוגיות מוזיקה‪ ,‬שיח מקוון על מוזיקה‪ ,‬צפייה בקליפים‪ ,‬האזנה במכשירים שונים‪,‬‬
‫‪.‬המאזינים כסוכני תיווך‪ ,‬שיח מעריצים ישיר עם זמר ‪ /‬להקה ‪ ,‬רכישת מרצ'נדייז‬

‫מטרת המחקר‬

‫המחקר במאמר בוצע לאורך ‪ 3‬שנים‪ ,‬כדי לבחון שינויים בצריכת מוזיקה המושפעים משינויים בנסיבות‬
‫‪.‬החיים‬

‫שיטת מחקר‬

‫‪.‬ראיונות עומק פנים אל פנים עם חובבי מוזיקה מושבעים‬

‫הממצאים‬

‫שירותי הסטרימינג צמצמו את ההורדות הפירטיות – יש היצע מגוון של אופציות ומערכת המשפט‬
‫‪.‬התייעלה‬

‫‪.‬צרכנים מרכיבים ספריות דיגיטליות של מוזיקה חדשה וגם מוזיקה מהעבר‬

‫‪.‬המאפיינים‪ ,‬או המזמינות‪ ,‬של טכנולוגיות המוזיקה משחקים תפקיד חשוב בפרקטיקות ואופני הצריכה‬

‫הוא גם מגלה‪ ,‬שיש ‪ 3‬סוגי צריכות מוזיקה בעידן הדיגיטלי‬

‫שימושית – השימוש בטכנולוגיות מוזיקה קשור לנוחות של המשתמשים ולמגבולות‪ .‬שימושים שונים‬
‫מובילים לסוגים שונים של מוזיקה (לבד‪ ,‬עם אחרים‪ ,‬רועש‪ ,‬חדשני)‪ .‬ההחלטה כיצד לשמוע קשורה גם‬
‫לרגש‪ :‬מוטרד‪ ,‬שמח‪ ,‬עצוב‪ .‬המזמינות מאפשר שליטה מוחלטת‪ ,‬היכולת להימנע מלשמוע מוזיקה שלא‬
‫‪.‬רוצים לשמוע ולשמוע את מה שבדיוק רוצים מתי ואיך שרוצים‬
 ‫אסתטית – אינטראקציה עם טכנולוגיות מוזיקה משפיעה על הבחירות האסתטיות‪ .‬בעלות על קבצי‬
‫המוזיקה מגדירה את המשתמש‪ .‬משתמשים לא מסתפקים בקובץ אלא דואגים שיהיה שם ותמונת‬
‫אלבום מסודרת לקבצים (כמו שאז עשיתי באייפוד)‪ .‬בעבר‪ ,‬אנשים רכשו וסידרו את הדיסקים‬
‫‪.‬והתקליטים‪ ,‬כיום את הקבצים‬

‫סימבולית – רעיון‪ ,‬זיכרון או הרגשה הקשורים לצריכת מוזיקה‪ .‬למוזיקה תפקיד סמלי בחיים‪ :‬ארונות‬
‫תקליטים‪ ,‬דיסקים במגירות‪ ,‬קלטות ישנות‪ ,‬להקות או זמרים מהילדות‪ .‬משתמש אוגר קבצים שהוריד‬
‫כפעולה נוסטלגית למרות שלא מקשיב להם מפני שליוו אותו בחייו‪ .‬משתמש השומר מוזיקה שהוריו יצרו‬
‫‪.‬כאמצעי לזיכרון הוריו‪ .‬רכישה חומרית ופיזית תוקדם לאמנים חשובים‪ ,‬ותיקים ואוהובים‬

‫מאמר – האגן – חווית הפלייליסט‪ :‬פלייליסטים אישיים בסטרימרים של מוזיקה‬

‫המאמר עוסק גם בדיגיטציה וגם בפרקטיקות של יצירת פלייליסטים אישיים‪ .‬במחקר השתמשו ביומני‬
‫מוזיקה אישיים שדיווחו המשתמשים‪ ,‬התבוננות אונליין וראיונות עומק עם ‪ 12‬משתמשים כבדים‪ .‬גילו‬
‫במאמר כי לאנשים יש מוטיבציות שונות לקיום פלייליסט וכי דרך היצירה של הפלייליסטים מציגה דרכים‬
‫‪.‬חדשים לאיסוף מוזיקה דרך סטרימרים אך גם בדרך הישנה לפני קיום הסטרימרים‬

‫אספנות בעידן הטרום דיגיטלי‬

‫וולטר בנימין ציין שלוש סיבות להיותו אספן ספרים‪:‬‬

‫‪ordering -‬סידור הספרים לטעמו‪.‬‬

‫‪owning -‬בעלות על הספרים‪.‬‬

‫‪ - desiring‬כמיהה לספרים חדשים‪.‬‬

‫ז'אן בודריאר הפריד בין שתי מטרות‪:‬‬

‫‪ - Collecting‬להשתמש בחפצים לשימוש יומיומי‪ :‬ספרים לקריאה‪ ,‬תקליטים לשמיעה‪.‬‬

‫‪ - Accumulating‬לאסוף את החפצים במטרה לקבל הון חברתי‪ ,‬זהות‪ ,‬תחושה של בעלות‪.‬‬

‫בעוד שבנימין ובודריאר עוסקים באספנות פיזית‪ ,‬המאמר עוסק באספנות לא חומרית (לא פיזית) של‬
‫מוסיקה‪.‬‬

‫כיצד אספו מוזיקה עד היום‬

‫תקליטי ויניל‪ ,‬קלטות‪ ,‬דיסקים‪ ,‬אלבומים‪ .‬האם בעדין של סטרימינג ללא בעלות על מוזיקה – אפשר עדיין‬
‫לטעון לאספנות? האם אפשר לאסוף מוזיקה היום? אם אנחנו מחזיקים בבעלות על מוזיקה או שוכרים‬
‫אותה?‬

‫אספנות מוזיקה בעידן הדיגיטלי‬

‫לכאורה ‪ -‬אי היכולת לגעת במוסיקה מפחיתה מהערך הרגשי שלה‪ ...‬רדוקציה לדאטה ‪ -‬קשה לחבר‬
‫‪.‬לביוגרפיה אישית‬

‫‪.‬למעשה ‪ -‬ההפשטה והיעדר החומריות דווקא מעצימים את החוויה והופכים אותה ליותר אינטימית‬

‫אילו חלופות נוצרו לאספנות הפיזית של פרטי המוזיקה‬

‫העידן הדיגיטלי מאפשר רכישה של רצועות בודדות ולא אלבום‪ ,‬הורדות‪ ,‬שיתופי קבצים‪ ,‬התאמה‬
‫אישית של אמן ‪ /‬ז'אנר‪ ,‬אלבום או שיר – ופירוק קונספטים ששלטו בעבר‪ .‬יותר מותאם לטעם שלי‪ ,‬אני‬
‫‪.‬מתחבר לכל השירים בפלייליסט‪ ,‬אני לא מקשיב לאלבום שיכול להיות שלא אוהב בו מס' שירים וחלק כן‬

‫מאפשר המרה ‪ /‬שינוי ‪ /‬הקשריות מחודשת של תוכן מקורי ומעצים את השליטה‪ .‬עצם הפעולה עצמה‬
‫‪.‬של קיום פלייליסט נותנת כוח‬

‫אנשים מכווצים‪ ,‬מארכבים‪ ,‬ממיינים‪ ,‬ממקמים מחדש‪ ,‬מתאימים אישית – נזילות‪ .‬השירים מקבלים‬
‫‪.‬משמעות אחרת‬

‫שאלת המחקר‬

‫?כיצד אנשים אוספים את המוזיקה שלהם בשירותי הסטרימינג‬

‫איך משתמשים כבדים בגילאי ‪ 21-60‬בנורבגיה מארגנים‪/‬אוספים את המוזיקה הדיגיטלית שלהם ומהי‬
‫?המשמעות של פעולה זאת‬

‫שיטת המחקר והאוכלוסייה‬

‫לקחו ‪ 12‬משתמשים כבדים‪ :‬משתמשים לפחות שנה בסטרימינג ולפחות שעה מדי יום‪ 5-7 .‬ימים‬
‫‪.‬בשבוע‪ .‬בין גילי ‪21-60‬‬

‫במשך חודשיים‪ ,‬ניהלו יומן על כל רצועה ששמעו בסטרימינג במהלך ‪ 4‬תקופות של ‪ 2-3‬ימים‬
‫שאלות בנושאים‪ :‬הקשר ההאזנה – מקום‪ ,‬תאריך‪ ,‬זמן‪ .‬ההקשר המוסיקלי – מה המוסיקה‪ ,‬מה המקור‪,‬‬
‫מדוע החל להאזין‪ ,‬כיצד המוסיקה נמצאה‪ .‬חווית ההאזנה – תיאור השימוש במוסיקה‪ ,‬פעילויות שנעשו‬
‫‪'.‬במקביל‪ ,‬הסיטואציה החברתית או האישית‪ ,‬הפרעות‪ ,‬רגשות וכו‬

‫‪.‬יומני" הדיווח – צילומי מסך‪ ,‬קבצים משותפים‪ ,‬מיילים‪ ,‬סמסים‪ ,‬כתב יד ועוד"‬

‫בנוסף‪ ,‬מעקב אחר פרופיל המשתתפים בפייסבוק באמצעות יישום הבוחן האזנה‪ ,‬במהלך ואחרי יומני‬
‫‪.‬הדיווח‬

‫הממצאים של המחקר – מבנה ולוגיקה של רשימת השמעה אישית‬

‫ניהול הטרוגני‬

‫‪.‬יש אפשרות ליצור מספר שאותו אני מחליט של פלייליסטים‪ .‬לדוגמא‪ :‬בין ‪ 1‬ל‪ 100 -‬רשימות השמעה‬

‫‪.‬אני מחליט כמה שירים יהיו בפלייליסט‪ .‬בין שירים בודדים ל‪ 1000-‬ברשימה‬

‫רשימות סטטיות ודינמיות‪ :‬סטטי – הרשימה דומה לרצף השירים כפי שנוצרה‪ .‬דינמי – מחיקה‪ ,‬שינוי‬
‫‪.‬בטעם‪ ,‬עדכון‪ ,‬ניהול דינמי של הרשימה‪"( .‬אם אני משתעממת מהשירים אני מוחקת אותם")‬

‫רשימות זמניות‬

‫‪.‬רשימות לאירועים‪ ,‬מועדים מסויימים או זמן ביום‪ .‬מעניק תחושת שליטה‬

‫האזנה רנדומלית‬

‫מאפיינים המאפשרים הפתעה‪ :‬רדיו – מאפשר להרחיב את גבולות הידע המוזיקלי‪ .‬ערבוב – היגיון‬
‫‪.‬הארעיות‬

‫קטגוריות סטנדרטיות‬

‫האופן שבו המשתמשים בוחרים לסדר את הרשימות שלהם מתכתב עם הקטגוריות שלהם מתכתב עם‬
‫הקטגוריות הסטנדרטיות הנהוגות‪ :‬זמר‪ ,‬אלבום‪ ,‬ז'אנר‪ ,‬עשור‪ .‬קטגוריות שהמציאו לפני‪ ,‬לקוחות‬
‫‪.‬מהאפליקציות‬

‫קטגוריות אינדיבידואליות‬

‫המשתמשים הופכים למפיקים מוזיקליים ומחברים אומנים וסגנונות שונים לרשימה אישית‪ :‬רשימת‬
‫‪".‬שירים מתכניות טלוויזיה‪ ,‬רשימת "קצבי – מהיר – קשוח‬
 ‫רשימות רגישות תוכן‬

‫‪:‬השימוש בטכנולוגיות שונות‪ :‬מחשב‪ ,‬טאבלט או טלפון נייד – מאפשר האזנה בהקשרים שונים‬

‫‪.‬רשימות לפי רוטינות – שינה‪ ,‬כושר‪ ,‬עבודה‪ ,‬לימודים‬

‫‪.‬אירועים חברתיים – יומולדת‪ ,‬ארוחה‪ ,‬פגישה עם חברים‬

‫‪.‬עונות וחגים – חג מולד‪ ,‬תחילת האביב‬

‫רשימות של העצמי ואחרים‬

‫‪:‬רשימות המבטאות רגשות‪ ,‬זיכרונות ותחושות‪ .‬רשימות אישיות ופרטיות או כאלה שמשתפים אותן‬

‫‪.‬שירים שעושים כיף – שירים לשיפור המצב רוח‬

‫‪.‬שירי נוסטלגיה – שירים המזכירים את העבר‬

‫‪.‬הפלייליסט של חיי – מה היו השירים אם היו עושים עליי סרט‬

‫הממצאים של המחקר – שלושה מאפיינים של הרכבת רשימת השמעה‬

‫נזילות‬

‫שירותי הסטרימינג מאפשרים רשימות דינמיות‪ ,‬גמישות‪ ,‬בהתאם להעדפות ארוכות הטווח‪ .‬נזילּות זו‬
‫מאפשרת למאזינים להתנסות בסוגי מוסיקה שונים ולבחון את הערכים שלהם‪ .‬שירותי הסטרימינג‬
‫‪.‬מזמינים עריכה וארגון מחדש של הרשימות כולל מחיקה שלמה של רשימה‬

‫אצירה‪/‬אוצרות‬

‫שירותי הסטרימינג מעודדים פרקטיקות של אצירה במקום איסוף פיזי של דיסקים ותקליטים‪ .‬משתמשים‬
‫הצביעו על הרכבת רשימות בעלות משמעות כאמצעי אגרנות‪ ,‬ארכיונאות ("משמרים מוזיקלים") ואצירה‬
‫‪.‬של מוזיקה‬

‫שליטה‬

‫‪:‬המוטיבציה העיקרית ליצירת רשימות ההשמעה היא שליטה‬

‫שליטה ברשימות השמעה אינסופיות‪ ,‬שליטה בתוכן (מה שומעים)‪ ,‬שליטה ב"עצמי" (מי אני)‪ ,‬שליטה‬
‫בארכיון‪ ,‬ייחודיות המשתמש (הרשימה שלי)‪ ,‬שליטה בהקשר‪ :‬מצב רוח‪ ,‬רגשות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬ביוגרפיה‪,‬‬
‫‪.‬יחסים‬
 ‫סיכום‬

‫‪ .‬השימוש ברשימות השמעה ממשיך את האספנות הקלאסית אך גם יוצר הזדמנויות חדשות‬

‫)‪(affordances‬‬

‫כיום‪ ,‬רשימות השמעה הן אמצעי אינדיבידואליזציה‪ ,‬מעניקות תחושת בעלות‪ ,‬מהוות צורה של אגירה‪,‬‬
‫‪.‬יוצרות משמעות אישית וקבוצתית‬

‫ניהול הרשימה חשוב לא פחות מיצירת הרשימה ומציג לא רק את אהבת המשתמשים למוסיקה‪ ,‬אלא‬
‫‪.‬הוא חלק מריטואל‪ ,‬תשוקה והזדהות תרבותיים‬

‫מאמר – אוטמזגין וליאן – פנדום של קיי‪-‬פופ בישראל ופלסטין (‪)2013‬‬

‫בשביל לצרוך את הקיי‪-‬פופ‪ ,‬לא הייתה דרך אחרת חוץ מדרך הדיגיטליות (לא השמיעו ברדיו או‬
‫בטלוויזיה)‪ .‬המחקר בוחן את המשמעות של הגלובליזציה ביכולת שלו בהפצת תרבויות אחרות (לא רק‬
‫אמריקאית)‪ .‬בעבר‪ ,‬אנשים לא יכלו לצרוך מוזיקה שהייתה שונה מהחלטותיה של חברת התקליטים של‬
‫‪.‬אותה מדינה‪ .‬היום‪ ,‬אפשר למצוא מוזיקה שגם לא מושמעת או לא חתומה תחת לייבל‬

‫המעריצים לא רק צורכים מוזיקה‪ ,‬אלא גם פועלים כסוכני שיווק‪ ,‬כמתורגמנים וכמתווכים בתהליך‬
‫לוקליזציה והטמעה של תרבות גלובלית – תרבות מזרח אסיה‪ .‬המעריצים מפיצים באופן מקוון את‬
‫הבשורה – שומרי סף בעלי פתיחות תרבותית‪ ,‬מסכנים את המוניטין החברתי שלהם להיות "צרכני ה‪"0-‬‬
‫של ז'אנר מוזיקלי חדש‪ .‬הם בונים ומפעילים קהילה ופעולים בתוכה‪ .‬אין הקשר אסיאתי ולא מערבי‪ ,‬הוא‬
‫נטול אג'נדה פוליטית כלשהי‪ ,‬שלא בדומה להקשר הקוריאני‪-‬יפני‪ .‬דווקא בגלל המרחק הרב מהמרכז‬
‫‪.‬התרבותי הטבעי – מעניין לחקור את הקהילות באיזור‬

‫ישראלים ופלסטינים מגיעים מלאומים וחברות שונות אך קרובים גיאורפית‪ :‬החברה הפלסטינית‬
‫‪.‬שמרנית‪ ,‬משפחתית ודתית יותר‪ .‬החברה הישראלית יותר קוסמופוליטית ומערבית‬

‫קיי‪-‬פופ‬

‫תת‪-‬תרבות שהגיעה למזה"ת ב‪ 2010‬ומוכרת בשם הליו‪ .‬קיי‪-‬פופ נפוצה ברשתות חברתיות‪ ,‬סרטים‬
‫קוריאניים‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ .‬יש פנייה במיוחד לנשים צעירות‪ .‬מעריצים ברחבי העולם לומדים את‬
‫ההיסטוריה והתרבות הקוריאנית‪ .‬הוקומו תאגידי מוזיקה ששווים מיליארדים אשר מגייסים צעירים‬
‫‪.‬והופכים אותם לכוכבי קיי‪-‬פופ‬
 ‫קיי‪-‬פופ וגלובליזציה‬

‫‪.‬ביטוי לגלובליזציה של קהלים ושל התרבות באמצעות בידור‪ ,‬שירה‪ ,‬ריקוד ומראה‬

‫‪.‬מבטאת ערכים של מעמד הביניים‬

‫‪.‬חברי הלהקה נחמדים‪ ,‬מנומסים‪ ,‬לא עניים‪ ,‬לא אלימים‪ ,‬לא מיניים‪ ,‬לא רדיקליים‬

‫‪.‬הפופ נתפס כאיכותי ורקיד‬

‫‪.‬הכנסות ממוזיקה וממוצרים נלווים‬

‫שאלות המחקר‬

‫?מי השחקנים? כיצד פועל המנגנון? מה ההתנגדות המקומית לקיי‪-‬פופ‬

‫?מהן ההשפעות הקצרות וארוכות טווח של מוזיקה זו על קהלי הצרכנים‬

‫?מה תפקידם של שומרי הסף‪ ,‬הראשונים שאימצו את התרבות‬

‫?כיצד המעריצים מגשים בין תרבויות גלובליות לבין צרכנים מקומיים‬

‫?אילו תהליכי לוקליזציה המעריצים מעבירים את המוזיקה הזאת בהקשרים התרבותיים המקומיים‬

‫שיטות המחקר‬

‫‪.‬סקר מקוון‬

‫‪.‬ראיונות עומק עם מעריצים ישראלים ופלסטינים בגילי ‪13-26‬‬

‫‪.‬ניתוח תוכן – קהילות מעריצים מקוונות באתרים ובפייסבוק‬

‫‪.‬ניתוח תוכן – ‪ 40‬כתבות בערבית‪ ,‬עברית ואנגלית שעסקו בנושא‬

‫הממצאים‬

‫מי הם מעריצי הקיי‪-‬פופ‬

‫בעיקר נשים צעירות בגילים ‪ 14-22‬הפתוחים לטעם מוזיקלי חדש‪ .‬צורכים גם דרמות טלוויזיה קוריאניות‬
‫‪.‬ומכירים כך את המוזיקה‪ .‬משתתפים בפורומים מקוונים המוקדשים לנושא‬
 ‫המעריצים תופסים את עצמם כמיסיונרים להחדרת הז'אנר ולהרחבת הקהילה‪ .‬הם יצרני משמעות‪.‬‬
‫‪.‬מעריצים אקטיביים שמתווכים את הז'אנר לאחרים‬

‫רוצים לבקר בקוריאה‪ .‬הם מטפחים דימוי של יופי‪ ,‬אופנה‪ ,‬אדיבות‪ ,‬מקום חלומי‪ ,‬בהיר‪ ,‬צבעוני וכיפי‪,‬‬
‫‪.‬שמח ונעים‬

‫מיסוד הקיי‪-‬פופ‬

‫בשתי הקהילות מדובר בשלב ראשוני מאוד‪ .‬המיסוד מאפשר שיתוף משתתפים חדשים‪ ,‬יש מעל ‪103‬‬
‫‪.‬קבוצות פייסבוק‬

‫בקרב הפלסטינים מדובר בקבוצות קטנות יותר המתכנסות מדי פעם‪ ,‬במיוחד נשים צעירות‪ .‬ישראלים‬
‫ופלסטיני משתתפים בפעילויות של מרכז תרבות קוריאה בירושלים‪ .‬הפלסטינים רואים עצמם כחלק‬
‫‪.‬ממעריצי קיי‪-‬פופ ברחבי העולם‬

‫מדוע הם אוהבים קיי‪-‬פופ‬

‫‪:‬התשובות הן דומות בין הישראלים לפלסטינים‬

‫מוזיקה מיוחדת‪ ,‬המלודיות נאיביות וטהורות‪ ,‬השונות משכה אותם (אנשים יחשבו על המעריצים שהם‬
‫מיוחדים אם יגידו שהם מקשיבים למוזיקה קוריאנית‪ ,‬מעדיפים להיות שונים ומוזרים)‪ ,‬המוזיקה כיפית‬
‫‪.‬וקליטה‪ .‬רובם לא מבינים את המילים‬

‫הון תרבותי וקיי‪-‬פופ‬

‫‪.‬בדיונים המקוונים עולים נושאים שונים כמו משפחה‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬

‫‪".‬רבים מתלבשים ומשנים את חזותם כדי להיות "יותר קוריאנים‬

‫היו טענות שבגלל דימוי "משונה"‪ ,‬טהור‪ ,‬הם זוכים בהון תרבותי המעניק הילה למעריץ והופך אותו‬
‫‪.‬לייחודי ונישתי‬

‫הפלסטינים תארו את ההאזנה למוזיקה כהזדמנות לברור מפחד ומהמציאות‪ .‬הפלסטיניות תארו את‬
‫‪.‬התופעה כאמצעי העצמה נשי‬

‫משפחה וחברים‬

‫‪.‬הורים פלסטינים לא אהדו במיוחד‪ ,‬בגלל החשש מפני תרבות לא מוכרת‪ ,‬מיניות או תשומת לב מיותרת‬
‫הורים ישראלים נוטים לגחך‪ ,‬רואים בכך תופעה זמנית‪ ,‬ילדותית‪ ,‬משונה‪ ,‬נשית‪ ,‬אסיאתית‪ .‬חברים נוטים‬
‫‪.‬לגחך על התופעה והמוזרות שלה‬

‫סיכום‬

‫‪.‬קהילות מעריצים משתמשות בקשרים חברתיים ובטכנולוגיה ומאפשרות למעריצים לזכות בהון תרבותי‬

‫‪.‬מועדוני מעריצים הם מנגנון חשוב ביכולת לחדור‪ ,‬להפיץ ולצרוך את התכנים הגלובליים‬

‫למרות השוני האתני‪ ,‬דתי ולאומי בין הקבוצות למועדון מעריצי הקיי‪-‬פופ‪ ,‬הם מקבלים את היכולת‬
‫‪.‬להתגבר על הפערים‬

‫שתי הקבוצות מוצאות בקיי‪-‬פופ הזדמנות להתחבר לקהילות גדולות יותר ולחמוק מהמציאות שלהן‪.‬‬
‫עבור הישראלים מדובר בהזדמנות להתבדל מזרם הפופ המרכזי‪ ,‬גאים בייחודיותם‪ .‬עבור הפלסטינים‪,‬‬
‫מועדון המעריצים הוא הזדמנות להתחבר לפאן ערביות (התחברו לפופ הזה כי הוא שמרני כמו החברה‬
‫‪.‬בה הן חיות)‬

‫נוצרו חיבורים בין ישראלים לפלסטינים‪ :‬לימוד משותף באוניברסיטה‪ ,‬חברות סביב ההערצה‪ ,‬שיתוף‬
‫‪.‬פעולה במרכז לתרבות קוריאה‬

‫שער שני‪ :‬מוצרי תרבות‪ :‬האזנה‪ ,‬צפייה‪ ,‬טעם – סרטים וטלוויזיה‬

‫מאמר – מיקוס – שימוש בפלטפורמות מדיה דיגיטליות והשימוש בתוכן טלוויזיוני‪:‬‬

‫צפיית בינג' ווי או די בגרמניה‬

‫האם תם עידן הטלוויזיה‬

‫‪:‬יש תחושה שהוא תם כי‬

‫צעירים צופים פחות בטלוויזיה‪ ,‬החיים ברשת מאפילים על תכני הטלוויזיה‪ ,‬תוכן טלוויזיוני אינו מצריך עוד‬
‫שימוש לינארי בטלוויזיה עצמה‪ ,‬הצהרות על "סוף עידן הטלוויזיה כפי שאנו מכירים אותה היום"‪...‬‬
‫‪.‬המדיום נתפס מיושן ועתידו לוט בערפל‪ ,‬צפיית הבינג' תופסת יותר ויותר משקל בדפוסי צפייה ביום יום‬

‫‪:‬יש הוכחות שהוא לא תם‬

‫‪.‬גידול בכמות ערוצי הטלוויזיה בדנמרק‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬בריטניה‬

‫‪.‬לטלוויזיה עדיין תפקיד תרבותי‪-‬חברתי והיא חלק מחיי היום יום‬

‫הטלוויזיה נתונה לתהליכי דיגיטליזציה והתלכדות – מתמזגת עם טכנולוגיות מידע מבחינה טכנולוגית‪,‬‬
‫‪.‬כלכלית ואסתטית ועד רמת המשתמש היחיד‬

‫שיטת המחקר והאוכלוסייה‬

‫‪:‬שני מחקרי קהל‬

‫השימוש בפלטפורמות וי‪.‬או‪.‬די בגרמניה והתפקיד שיש להן בחיי היומיום‪ 7 :‬שיחות קבוצתיות עם ‪21‬‬
‫גברים ו‪ 11-‬נשים בגילאי ‪ .23-62‬בנוסף‪ 4 ,‬ראיונות אישיים‪ :‬שני נחקרים בני פחות מ‪ 18-‬ושני נחקרים‬
‫‪.‬מעל ‪50‬‬

‫השימוש בצפיית בינג' לצריכת תוכניות דרמה‪ :‬דיונים קבוצתיים עם ‪ 16‬נחקרים בגילאי ‪ 20-61‬צופי‬
‫‪.‬בינג' קבועים‬

‫'צפיית בינג‬

‫מטאפורה לצפיית מרתון אינטנסיבית של סדרות טלוויזיה המצריכה מהצופים יכולות קוגניטיביות והון‬
‫‪.‬תרבותי לפענח תכנים מורכבים ומתוחכמים‬

‫‪...‬קונפליקט בין הרצון לדעת איך זה ייגמר לבין הרצון שזה לא ייגמר לעולם‬

‫‪.‬הימנעות מפרסומות הקוטעות את הצפייה‬

‫המושג משמש את תעשיית ה‪-‬וי או די כאמצעי שיווקי המאפשר הבחנה בין קהלי הבינג' לבין צרכני‬
‫‪".‬מיינסטרים "רגילים‬

‫ממצאים‬

‫הביקורת לגבי שירותי וי‪.‬או‪.‬די‬

‫‪.‬שווקים ומחירים משתנים כל הזמן‬

‫‪.‬שימוש בתוכן לא עדכני‪ ,‬עיכובים מסיבות של זכויות שידור‪ ,‬היצע לזמן מוגבל‬

‫‪.‬תשתית ההעברה לא יציבה‪ ,‬אינטרנט עם הפרעות בסופי שבוע‬

‫‪.‬תוספת לטלוויזיה אך לא מחליף אותה‬

‫‪.‬וחרף הביקורת‪ ,‬ירידה של ‪ 40%‬בצריכת טלוויזיה בארצות שבהן פועלים ספקי סטרימינג‬

‫'שיקולים ודפוסים בצפיית בינג‬

 ‫התכנים מורכבים ודרכי הצגתם מעודדים צפיית בינג'‪ ,‬מתרגלים לסדרה ומזדהים עם הדמויות‪,‬‬
‫התפתחות הדמות היא חלק חשוב בעלילה (סופרנוס ושובר שורות)‪ ,‬צפייה בעיקר בסופ"ש‪ ,‬לבד‪ ,‬עם‬
‫‪ .‬שותפים‪ ,‬חברים או בני זוג‪ ,‬העדפה חברתית ביחס לתוכן‪ :‬סדרות עם בן‪/‬בת זוג וחברים ‪,‬קומדיה לבד‬

‫סיכום ומסקנות‬

‫‪.‬הדיגיטליזציה שינתה את התנהגות הצופים ואת דפוסי צריכת התכנים‪ ,‬הציבה וי‪.‬או‪.‬די בקדמת הבמה‬

‫וי‪.‬או‪.‬די ובינג' משקפים מעבר מתקשורת המונים לפרסונליזציה מאסיבית‪ .‬הצפייה כבר לא ליניארית‬
‫‪.‬אלא מקוטעת ואישית‪ ,‬מפולחת לקהלים מגוונים ומציעה פורטלים‪ ,‬ערוצי טלוויזיה ופלטפורמות רבות‬

‫גם הייצור השתנה‪ :‬יש להפיק את כל הפרקים מראש כדי לאפשר צפיית בינג'‪ .‬הדבר משנה את‬
‫‪.‬התסריט‪ ,‬העלילה ועיצוב הדמויות‬

‫צופים קבועים מקיימים שיח אליטיסטי לגבי התכנים‪ ,‬הפקתם וצריכתם‪ ,‬וצפיית הבינג' הופכת אמצעי‬
‫‪.‬להיבדלות תרבותית‬

‫מאמר – לובטו – חשיבה מחדש של טלוויזיה בינ"ל‪ :‬מחקר בתקופת נטפליקס‬

‫‪.‬המחקר בוחר בחינת קטלוג של נטפליקס לפי מדינות שונות‬

‫אוטונומציה‪ ,‬פרסנוליזציה‪ ,‬אצירה‬

‫פלטפורמות סטרימינג כמו נטפליקס‪ ,‬הופכות את הצפייה בטלוויזיה לאינטראקטיבית‬

‫תעשיית הטלוויזיה עוברת תהליך של פרסונליזציה בהגשת התוכן ‪ -‬בחירה אישית ממגוון תכנים‬
‫‪.‬שמומלצים על ידי האלגורית‬

‫אין עוד צפייה לינארית‪ ,‬אין לוחות זמנים קבועים‪ ,‬אלא אוטונומיזציה מלוח שידורים קווי‬
‫‪.‬לארכוב‪/‬אחסון‪/‬אצירת תוכן‬

‫‪.‬מנגנוני סינון ואצירת התוכן באמצעות צבירת מאגר של נתוני עתק‬

‫‪.‬מעבר להיגיון חדש של תעשיית הטלוויזיה מלוח שידורים לאצירה‬

‫קטלוג צפייה‬

‫‪".‬מחקר זה מתמקד בקטלוגים‪ .‬קטלוג‪" :‬אוספים של הסכמי רישוי המשתנים עם הזמן והמרחב‬
 ‫הטענה המרכזית‪ :‬למרות שהטלוויזיה מתקרבת לעידן הדיגיטלי‪ ,‬עדיין יש מקום לבחון את הגישה‪,‬‬
‫‪.‬הבחירה‪ ,‬המגוון בקטלוגים וההפצה הבינלאומית‬

‫ניתוח לוח שידורים‬

‫‪.‬מאז שנות ה‪ 70-‬נחקרו דפוסי הפצה וצריכה של תוכן ליניארי בלוחות שידורים‬

‫‪.‬שאלות‪ :‬מה משודר בפריים טיים‪ ,‬כמה תוכן מיובא וכדומה‬

‫נחקרו תהליכי זרימת תכנים מעבר לגבולות גיאו‪-‬תרבותיים ונבדקו טיעונים על אימפריאליזם תרבותי‪,‬‬
‫‪.‬גלובליזציה וטלוויזיה בעולם השלישי‬

‫‪.‬נחקרו תהליכי התקבלות‪ ,‬מדיניות גיוון שידורים‪ ,‬מדיניות מקומית של רכישת תכנים‬

‫כיום – עד כמה קיים חופש הבחירה‬

‫לוחות שידורים קוויים ואינטראקטיביים ‪ -‬לשניהם משותף אינדקס מסוים של תכנים נגישים המופצים‬
‫במנגנון מסוים ומוגבל ובו היצע מסוים ומוגבל של חוויות‪ .‬נכון שמחקר הטלוויזיה מתפתח לבחינת‬
‫‪.‬שירותים דיגיטליים אבל השאלות לגבי גיוון‪ ,‬בחירה וגישה – עדיין רלבנטיות‬

‫מדוע לחקור את נטפליקס‬

‫בקנדה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד וחלק ממערב אירופה נטפליקס מתחרה בכבלים ובערוצי‬
‫‪.‬הברודקאסט‬

‫‪.‬אולם נתונה לרגולציה שונה מהערוצים הללו‪ ,‬למשל ביצירה של תוכן מקורי; כל קטלוג בנוי אחרת‬

‫מחקר על נטפליקס יכול לבחון את מקורות התוכן בהקשרים מקומיים‪/‬לאומיים‪ ,‬את כיווני זרימתו‪ ,‬כמו גם‬
‫‪.‬שאלות של אימפריאליזם תרבותי‪ /‬אמריקאי וסינכרוניזציה תרבותית‬

‫איך חוקרים קטלוג נטפליקס‬

‫‪:‬טפליקס לא חושפת את המידע‪ .‬באמצעות חקר ביג דאטה החוקרים בוחנים את המידע מאחורי הקישור‬

‫שם‪ ,‬יוצרים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬גיל הצפייה‪ ,‬משך התוכנית‪ ,‬ז'אנר‪ ,‬קטלוג (מותח‪ ,‬פרובוקטיבי)‪ ,‬תגובות צופים‪,‬‬
‫‪.‬ניקוד‪ ,‬מדינות בהן התוכן זמין‪ ,‬שפות שדובבו‪ ,‬שפות עם תרגום‪ ,‬תאריך פקיעת הרישיון‬

‫אילו שאלות חדשות ניתן לשאול באמצעות נתונים אלה‬

‫?מה גודל הקטלוג בכל מדינה ‪1.‬‬

 ‫?כמה תוכן מקומי לעומת קנוי יש בכל קטלוג ‪2.‬‬

‫?כמה תוכן מתורגם ולאילו שפות ‪3.‬‬

‫?כיצד השתנה התוכן לאורך זמן ‪4.‬‬

‫?אילו סוגי תוכן בכל קטלוג לאומי ‪5.‬‬

‫?אילו סוגי תוכן נגישים בכל הקטלוגים ‪6.‬‬

‫?מה היחס בין תוכן ישן וחדש ‪7.‬‬

‫?איזה תוכן מצונזר במדינות מסוימות ‪8.‬‬

‫?כיצד פועל השיווק של נטפליקס בשווקים שונים ‪9.‬‬

‫ממצאים‬

‫ארה"ב השוק הגדול והרווחי ביותר‪ .‬מדינות הקאריביים במקומות גבוהים – תוצאה של רישיונות שונים‬
‫עם חברות הפקה שונות‪ .‬אופיים של הסכמי הסחר למשל עם מדינות חלשות כלכלית ותרבותית‪ ,‬יש להם‬
‫‪.‬חלק בהשפעה התרבותית‬

‫מגוון סרטים וסדרות‬

‫סרטים‪ :‬ב‪ 28-‬מדינות אירופה סרטים הוליוודיים מהווים מעל ‪ . 2/3‬מנגד‪ ,‬סרטים מהאיחוד האירופי‬
‫‪.‬מהווים בין ‪ 21%-12%‬מהקטלוג‪ .‬סרטים מקומיים נעו בין ‪10%-0%‬‬

‫‪.‬תוכניות טלוויזיה‪ 50% :‬מהתוכניות אמריקאיות‪ 33% ,‬מהתוכניות אירופאיות (בריטי‪ ,‬צרפתי וגרמני)‬

‫האימפריאליזם התרבותי האמריקאי חי וקיים גם ברשת‪ ,‬שם לכאורה הבחירה חופשית ומגוונת‬
‫‪...‬יותר‬

‫שימוש גלובלי בטקסונומיה של נטפליקס לז'אנרים‬

‫?דוגמא לטקסונומיה‪" :‬דרמות זרות נוסטלגיות מדהימות מבחינה ויזואלית"‪ ...‬זרות למי‬

‫?האם אופרות סבון תורכיות מאופיינות באותו פירוט נרחב כמו קומדיות אינדי אמריקאיות‬

‫?קטגוריות כגון‪" :‬דרמה איכותית של נטפליקס" או "סדרות שוות‪-‬בינג'"‪ .....‬מה זה אומר‬

‫הידע הנטפליקסי‬
 ‫מצטבר ידע נטפליקסי‪ :‬צומח מתוך קהלים בעולם‪ ,‬שמתלוננים על דלות תכנים מקומיים‪ .‬השיח מנוהל‬
‫‪.‬בבלוגים ובפלטפורמות קבוצתיות שונות כמו גם בעיתונות הממוסדת‬

‫‪.‬קטלוגים מעוררים חששות תרבותיים לגבי גישה לא שוויונית ל"מהפכת ההפצה" בתכני טלוויזיה‬

‫‪.‬שיח על יחסי כוח ופריבילגיה בשווקים בינלאומיים המאורגנים על ידי תאגידים חוצי יבשות‬

‫הסתייגויות‬

‫‪.‬ההיצע לא מעיד על אופי הביקוש ואופן הצריכה וההתקבלות ולא מעיד על טעם והעדפות‬

‫‪.‬הקטלוגים משקפים את מה שנטפליקס סבורה שיעניין קהלים בהקשרים מקומיים‪/‬לאומיים‬

‫במדינות שמחוץ לארה"ב רוב המנויים הם ציבור עירוני במעמד גבוה‪ .‬בארה"ב רוב המנויים הם מעמד‬
‫‪.‬בינוני מיינסטרימי‬

‫‪.‬נטפליקס עצמה מצהירה שהיא פונה לקהלים דוברי אנגלית ומשכילים – בעולם‬

‫אפשר לפלח את מנויי נטפליקס בעולם לפי פילוח רוחבי של מעמדות חוצי מדינות ויבשות – יותר‬
‫‪.‬מאשר לבחון אותם בהקשרים לאומיים מקומיים‬

‫מאמר – ניירלנד – בידור פיקציוני וחיבור ציבורי‪ :‬קהלים והשימוש היום יומי‬
‫בטלוויזיה‬

‫המאמר רוצה לבדוק את הקשר בין תוכן פוליטי לבין הקהל‪ .‬מה הקשר הפוליטי בין הקהל לבין התוכן‬
‫?שהוא צורך‬

‫קישוריות הציבור‬

‫על מנת שדמוקרטיה תפעל כראוי‪ ,‬אזרחים אמורים להפגין אוריינטציה בסיסית לסוגיות ובעיות בעלות‬
‫‪.‬משמעות פוליטית‪ ,‬כאלה הדורשות פתרון קולקטיבי‬

‫אוריינטציה זו משקפת את רצון ציבור לדון בנושאים משותפים החשובים לקהילה ולקחת חלק בפוליטיקה‬
‫‪.‬באמצעות צריכת חדשות‬

‫הפרספקטיבה של קישוריות ציבורית מסוגלת לטפח ולקדם נטיות לחיים ציבוריים ופוליטיים‪ .‬קושרת בין‬
‫‪.‬צריכת תרבות לבין היכולת להבין משאים ומתנים פוליטיים‬
 ‫מטרת המחקר‬

‫‪:‬המאמר הנוכחי בוחן‬

‫‪".‬כיצד נפגשים תכנים פיקטיביים של בידור עם "בריאות אזרחית‬

‫כיצד שימוש במדיה – ובמקרה זה סדרות טלוויזיה – משוקע בחיי היום יום וכיצד צריכת תכנים אלה‬
‫‪.‬מכשירה קישוריות ציבורית – או לא‬

‫שלוש אוריינטציות לבחינת ציבוריות מקושרת‬

‫אוריינטציה גלויה ‪ -‬תשומת לב‪ ,‬עניין‪ ,‬דיון ופעולות הנוגעות לנושאים שיש בהם חשיבות פוליטית כיוון‬
‫‪.‬אזרחי‬

‫אוריינטציה יומיומית ‪ -‬השימוש במדיה וצריכת התרבות (ז'אנרים‪ ,‬נושאים‪ ,‬טכנולוגיות)‪ ,‬הרגלים‬
‫‪.‬ופרקטיקות של שימוש במדיה צריכת מדיה‬

‫‪.‬אוריינטציה "עמוקה" ‪ -‬ערכים‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬עמדות‪ ,‬רגישות‬

‫שלושה מקרים המאפיינים קבוצות של נבדקים‬

‫הפלורליסטים – קישוריות ציבורית גבוהה‬

‫‪.‬בקבוצת המחקר‪ :‬שופט מחוזי בן ‪ 47‬בעל משפחה‪ ,‬עוסק בספורט‪ ,‬מעורב פוליטית ודעתן‬

‫פוליטיקה (אוריינטציה גלויה)‪ :‬מתעניין בסוגיות פוליטיות מובהקות‪ ,‬מכיר היטב את תקציב‬
‫המדינה‪ ,‬נושאים בינלאומיים‪ ,‬מגדיר את עצמו כמכור לחדשות‪ ,‬קורא עיתונים צופה בטלוויזיה‪,‬‬
‫‪.‬מעורב בפוליטיקה כערך חשוב וכחובה מקצועית ואישית‬

‫תרבות (אוריינטציה יומיומית)‪ :‬דייר סטרייטס‪ ,‬פסטיבלי בירה‪ ,‬מתעדכן בנעשה בעולם‪ ,‬צופה בתוכן‬
‫שאפשר ללמוד ממנו ושמעורר מחשבה וביקורת‪ ,‬צופה בסדרות‪ :‬שוברים שורות‪ ,‬מד מן‪ ,‬הומלנד‪,‬‬
‫‪.‬נרקוס‬

‫משמעות (אוריינטציה עמוקה)‪ :‬סדרות מקשרות לעולם הפוליטיקה‪ .‬מתאם בין צפיית חדשות כבדה‬
‫לבין טעם והעדפה בסדרות לבין תפיסות אזרחיות – צפיה כאמצעי מעשיר ומלמד ומילוי חובה‬
‫‪.‬אזרחית‬

‫חובבי הטלוויזיה‪ :‬קישוריות ציבורית בינונית‬

‫‪.‬בקבוצת המחקר‪ :‬אישה נשואה‪ ,‬אם ל‪ ,2-‬השכלה תיכונית‬

 ‫פוליטיקה‪ :‬התעניינות פחותה בנושאים לאומיים ויותר בנושאים מקומיים‪ ,‬כגון בניינים‪ ,‬כבישים‪,‬‬
‫תנועה‪ ,‬פינוי שלג‪ .‬מצד שני מתעניינת במשבר בסוריה ובהייטי או בבחירות בארה"ב – נושאים‬
‫‪.‬בינלאומיים‪ ,‬מצביעה‪ ,‬לא פעילה פוליטית אבל כן רואה בזה חשיבות‬

‫תקשורת ‪ :‬סיפורים אנושיים וצער בעלי חיים‪ ,‬קוראת עיתון מקומי וניזונה מפייסבוק‪ .‬צפייה מקוטעת‬
‫בטלוויזיה בזמן סריגה‪ ,‬קריאת עיתון או תשבץ‪ ,‬צפייה לצורך הרגעה‪ ,‬מתעניינת בסוגיות רחבות‬
‫בכלכלה‪ ,‬בריאות‪ ,‬צופה בריאליטי מוסיקה‪ ,‬פחות פוליטית‪ ,‬פחות מתעניינת בתכנים המקשרים‬
‫לסוגיות ציבוריות אזרחיות ופוליטיות רחבות‪ .‬גם בחדשות מחפשת עניין מצומצם הקשור בחיים‬
‫‪.‬שלה‬

‫משמעות ‪ :‬פחות נוטה לפרש תוכן בידורי כקשור בסוגיות פוליטיות גם כשהוא קשור – בגלל הון‬
‫‪.‬תרבותי מוגבל – למשל בסדרות פשע‬

‫השוליים‪ :‬קישוריות ציבורית נמוכה‬

‫‪.‬בקבוצת המחקר‪ :‬בן ‪ ,20‬סטודנט‪ ,‬טבח‬

‫פוליטיקה ‪ :‬לא מקושר ציבורית‪ ,‬לא מתעניין בסוגיות ובחדשות‪ ,‬לא מתעניין בפוליטיקה‪ ,‬היא מיועדת‬
‫‪.‬למבוגרים לדבריו‪ ,‬מתרחק מסוגיות פוליטיות רחבות‬

‫תרבות‪ :‬מתעניין במשחקי תלת מימד‪ ,‬לומד עיצוב שלהם‪ ,‬חדשות מקוונות‪ ,‬נושאים מוגבלים‬
‫לכבישים‪ ,‬מנהרות‪ ,‬תאונות‪ ,‬אוהב סדרות איכות בגלל סיפור היסטורי‪ ,‬למשל משחקי הכס‪ ,‬עלילה‪,‬‬
‫‪.‬דמויות‪ ,‬כן קושר לטבע האנושי ולחוסר צדק אבל לא לניתוח פוליטי חברתי רחב‬

‫משמעות ‪ :‬לא מקשר בין תוכן שנצפה לבין העולם בחוץ – המנותק ביותר מכל הנחקרים‪ .‬גם ערכית‬
‫‪.‬לא מתעניין ולא חושב שחשוב להתעניין ולקשר וללמוד מתכניות אלה‬

‫השוליים‪ :‬חלשה‬ ‫חובבי הטלוויזיה‪:‬‬ ‫הפלורליסטים‪ :‬חזקה‬ ‫אוריינטציות‬

‫בינונית‬
‫מוגבלת‪ ,‬חוסר‬ ‫מפוזרת‪ ,‬בעיקר‬ ‫רחבה‪ ,‬יציבה‪,‬‬ ‫אוריינטציה גלויה (כיוון‬
‫חשיבות לספירה‬ ‫נושאים בעלי אופי‬ ‫תשומת לב לסוגיות‬ ‫אזרחי)‬
‫הציבורית‬ ‫אנושי‬ ‫פוליטיות מובהקות‬
‫הרגלי צריכת חדשות‬ ‫יציב‪ ,‬פחות חדשות‬ ‫הרגלי צריכת חדשות‬ ‫אוריינטציה יומיומית‬
‫מינימליים‪ ,‬צריכת‬ ‫ויותר בידור‬ ‫נרחבים‪ ,‬אומניבור‬ ‫(צריכת מדיה)‬
 ‫נישה‬ ‫תרבותי‬
‫ידע מוגבל‪ ,‬חוסר‬ ‫ידע חלקי‪ ,‬הבנת‬ ‫ידע פוליטי מעמיק‬ ‫אוריינטציה "עמוקה"‬
‫נכונות להעמיק‬ ‫החשיבות אולם נכונות‬ ‫ותחושת חשיבות‬ ‫(ערכים)‬
‫ושליליות פוליטית‬ ‫מוגבלת לצרוך‬ ‫אזרחית‬
‫סדרות הטלוויזיה אינן‬ ‫קישור חלקי בין‬ ‫לסדרות טלוויזיה יש‬ ‫סדרות טלוויזיה‬
‫מקושרות לפוליטיקה‪,‬‬ ‫סדרות טלוויזיה‬ ‫תפקיד פוליטי‪,‬‬ ‫וקישוריות ציבורית‬
‫ואם כבר‪ ,‬מבטאות‬ ‫לפוליטיקה‬ ‫הסדרות מגבשות את‬
‫התרחקות‬ ‫התובנות הפוליטיות‬

‫שער שלישי‪ :‬קשרים חברתיים – הון דיגיטלי‬

‫מאמר ‪ -‬איגנטו ורובינסון (‪ – )2016‬פייר בורדיו‪ :‬ליצור תיאורה סביב הדיגיטל‬

‫פייר בורדיו הוא בעל תיאוריית ביחסי הכוח בעולם התרבותי‪ .‬החוקרים עושים לכך התאמה לעולם‬
‫‪.‬הדיגיטלי‬

‫פייר בורדייה‬

‫‪.‬השפעתו של בורדיה ניכרת בסוציולוגיה אך גם בתחום בו לא עסק כלל‪ :‬סוציולוגיה דיגיטלית‬

‫‪.‬מאמר זה בוחן כיצד משפיעים הרעיונות של בורדיה על מחקר העוסק בתקשורת הדיגיטלית‬

‫בורדיה הסיט את המחקר הסוציולוגי ממיקוד בהיפותזות ומשתנים‪ ,‬קבוצות וקטגוריות לכיוון דינמי של‬
‫‪.‬יחסים‪ ,‬תהליכים‪ ,‬כוחות ואינטרסים‬

‫‪.‬מושגיו מרכזיים להבנת סוגיות כאי שוויון וריבוד חברתי ומיובאים בהדרגה לחקר סוציולוגיה דיגיטלית‬

‫המושגים המרכזיים בתיאוריה של בורדיה‬

‫שדה‬

‫שדה הוא רשת של יחסים בין עמדות חברתיות שהיחסים ביניהן נקבעים באמצעות חלוקה של הון כלכלי‪,‬‬
‫‪.‬חברתי ותרבותי‬

‫‪.‬שחקנים בשדה נאבקים על רכישת הון (מקומם) על פי כללי השדה המקובלים‬

 ‫‪.‬רמת הכשירות של השחקנים משתנה על פי הרקע החברתי והמשפחתי ורמת ההשכלה‬

‫בכל שדה יש את הלוגיקה וכללי המשחק שלו‪ .‬דוגמא‪ :‬יש שדה אקדמי‪ ,‬ובו יחסי הכוחות בין מוסדות‬
‫‪.‬הלימוד משתנה ושונה‬

‫הון‬

‫‪:‬הון מתייחס למאגרים של כשירויות ומשאבים מופנמים הזוכים להערכה חברתית‪ .‬צורות של הון‬

‫הון כלכלי – המשאבים הכלכליים והנכסים שיש לאדם‪ ,‬הון חברתי – רשת הקשרים החברתיים שיש‬
‫לפרט‪ ,‬משפחה וחברים‪ ,‬הון תרבותי – המיומנויות‪ ,‬יכולת ההבנה‪ ,‬הטעם וההתנהגויות הנדרשות על‬
‫‪.‬מנת להיות חבר בשדה‪ ,‬התארים‪ ,‬הון סמלי – הסמכות‪ ,‬המוניטין‬

‫ההון ניתן להמרה ולהשקעה מחדש‪ :‬למשל‪ ,‬הון כלכלי בצורת כסף ניתן להמרה בצורה של השכלה‬
‫‪.‬שבסופה ממירה עצמה להון כלכלי וחברתי של הצלחה‬

‫‪.‬עמדות של שחקנים בשדות שונים משקפות צורות של הון שברשותם‬

‫הביטוס‬

‫ההביטוס הוא ההפנמה של השדה‪ ,‬מערכת של יחסים היסטוריים המגולמים בסכמות מנטליות ופיזיות‬
‫‪.‬אינדיבידואליות‬

‫הסכמות הללו נרכשות בחיי היומיום באמצעות אינטראקציות חברתיות‪ ,‬הופכות לטבע שני ובאות לידי‬
‫ביטוי ב‪:‬התנהגות ("פוזה" או צורת הליכה)‪ ,‬טעם אסתטי (מה אוהבים ולא אוהבים)‪ ,‬פרקטיקות שיח‬
‫(מבטא‪ ,‬אוצר מילים‪ ,‬מהירות‪ ,‬עוצמה)‪ ,‬הערכה עצמית באמצעות מדדים של וולגרי ‪ /‬טעם טוב או גברי ‪/‬‬
‫‪.‬נשי‬

‫חיבור כל המושגים יחדיו‬

‫הון תרבותי מנבא הצלחה עתידית‪ .‬ההון התרבותי תלוי ברקע משפחתי‪ ,‬חינוך וסביבה‪ .‬חלוקת ההון‬
‫‪.‬בשדה משמרת אי שוויון חברתי ותרבותי‬

‫הון דיגיטלי‬
 ‫ההון הדיגיטלי מתבטא ביכולת הגישה‪ ,‬המדידה והתחכום בהתנהגות המקוונת‪ .‬באמצעותו בוחים כיצד‬
‫התרבות הדיגיטלית מייצרת אי שוויון‪ .‬באמצעותו מדגימים פערים בתוך השדה הדיגיטלי כפונקציה של‬
‫‪.‬הון = אי שוויון דיגיטלי‬

‫ישנם סוגי הון דיגיטלי הניתנים להמרה‪ :‬כישורי תכנות הופכים להון כלכלי‪ ,‬פעילות ברשתות חברתיות‬
‫‪.‬מומרת להון חברתי‬

‫דוגמאות למחקרים בורדיאניים בתחום התרבות הדיגיטלית‬

‫הון דיגיטלי וחיפוש מידע – משתמשים מוכשרים משיגים יותר מדיע בפחות מאמץ‪ ,‬מדלגים בקלות בין‬
‫‪.‬אתרים ומנצלים היטב את מגוון הפעילויות המעשירות את ההון האנושי‬

‫הקשר בין מעמד סוציו‪-‬אקונומי והון דיגיטלי – בעלות על הון טכנולוגי מנבאת שימוש מוגבר ברשתות‬
‫וואי פיי‪ .‬משתמשי אינטרנט בעלי יתרונות סוציו אקונומיים צוברים יותר הון דיגיטלי ומפיקים יותר תועלת‬
‫‪.‬מהאינטרנט‬

‫הון דיגיטלי ושימוש נכון במשאבים – אוכלוסיות חלשות לא משתמשות בוואי פיי גם אם הן חיות במדינות‬
‫‪.‬מרושתות היטב בוואי פיי זמין‪ .‬כלומר‪ ,‬אינן יודעות כיצד להשתמש באפשרויות הדיגיטליות הניתנות להן‬

‫קשר בין שימושים שונים במדיה והון דיגיטלי – קיים קשר בין תפיסה עצמית לגבי גישה‪ ,‬כישורים‬
‫ושימושים שונים במדיה לבין בעלות על הון דיגיטלי‪ :‬יש סטודנטים שמשתמשים במדיה רק לצורך‬
‫‪.‬חברויות ואחרים רק לצורכי לימודים‬

‫מסקנות מחקרים בורדיאניים בתחום התרבות הדיגיטלית‬

‫הון של מידע ‪ /‬כישורים דיגיטליים תלויים גם במשאבים כלכליים (תשלום על מחשבים ורשתות)‪,‬‬
‫‪.‬בכישורים טכניים‪ ,‬ביכולות הערכה‪ ,‬בכישורים לאתר מידע‪ ,‬במוטיבציה ויכולות יישום‪ ,‬באוריינות מידע‬

‫‪.‬יכולת לחפש בקלות (ביטוי להון דיגיטלי) מאפשרת הצלחה גם מחוץ לרשת‬

‫אי‪-‬שוויון בגישה לטכנולוגיות מידע מעמיק את אי‪-‬השוויון בגישה למשאבים מחוץ לעולם הדיגיטלי כמו הון‬
‫‪.‬כלכלי והון תרבותי‬

‫הביטוס דיגיטלי‬

‫רובינסון מצאה שני סוגים של הביטוס דיגיטלי‬

 ‫הביטוס משחקי – מעודד בני נוער למחויבות טכנולוגית רצינית‪ ,‬מטפח כישורים לטווח הארוך ותפיסת‬
‫‪".‬משחקיות רצינית" ביחס למחשב‬

‫הביטוס של צריכה חיונית ‪ -‬הביטוס של שימוש באינטרנט באופן מוגבל‪ ,‬זמני ורק ביחס למה שנחוץ‪.‬‬
‫‪.‬שימוש מכוון מטרה ולכן לא מספק כישורים לטווח הארוך‬

‫צעירים שאינם מפיקים תגמול רגשי חיובי מהשימוש באינטרנט סביר שלא ישתמשו בו לצרכי לימוד‬
‫והעשרה מקצועית או חיפוש עבודה וטיפוח הקריירה בעתיד‪ .‬שימוש פונקציונלי זה מחזק את הפער ואת‬
‫‪.‬אי השוויון הדיגיטלי‬

‫הביטוס וצבירת הון‬

‫מחקרים מבחינים בין הביטוס מכוון לפעילויות לצבירת הון והשכלה‪ .‬צעירים ממעמד בינוני‪-‬גבוה‬
‫מחפשים מידע כדי להשכיל‪ .‬הביטוס זה קשור לרמת ההשכלה של ההורים ולהון התרבותי במשפחה‬
‫‪.‬המעודדים הישגים אקדמיים ומאפשרים זמן פנוי לרכוש אותם‬

‫הביטוס מכוון לפנאי – פרקטיקות המדיה של משתמשים צעירים בבתי ספר מקצועיים‪ ,‬סובבות סביב‬
‫‪.‬מדיה חברתית ומשחקים ולא סביב חיפוש מידע והשכלה‬

‫סוגי הביטוס אלו מייצרים אי שוויון דיגיטלי הבא לידי ביטוי גם מחוץ לעולם המקוון בתחומים כמו בריאות‪,‬‬
‫‪.‬פוליטיקה‪ ,‬פעילות כלכלית והון חברתי‬

‫חוקרים מבחינים בין הון שנצבר וממומש בהקשרים חברתיים באינטרנט לבין הון שנצבר וממומש‬
‫‪.‬בהקשרים של לימוד‪ ,‬השכלה וצבירת הון תרבותי‬

‫שער שלישי‪ :‬קשרים חברתיים – אניטימיות פומבית ופרטיות‬

‫מאמר – לאמברט (‪ – )2016‬אינטימיות והון חברתי בפייסבוק‪ :‬מעבר לפרספקטיבה‬

‫הפסיכולוגית‬

‫המאמר אומר שבשביל צבירת הון חברתי יש צורך באינטימיות‪ .‬אך פייסבוק אינו אינטימי‪ ,‬האם יש פה‬
‫?סתירה‬

‫הון חברתי מחבר והון חברתי מגשר – רוברט פאטנם‬

 ‫הון חברתי מחבר ‪ – bonding‬העמקה של קשרים חברתיים קרובים‪ ,‬תמיכה‪ ,‬אינטימיות‪ ,‬לכידות‪,‬‬
‫פוטנציאל לחילופי משאבים – הון חברתי‪ ,‬כלכלי או תרבותי – הודות לקשרים החזקים‪ .‬ניתן לאיתור‬
‫בשאלה "מי האנשים בעמוד הפייסבוק שלך שאתה סומך עליהם שיפתרו לך בעיה?" אינטימיות היא‬
‫מפתח מרכזי להון חברתי מחבר‪.‬‬

‫הון חברתי מגשר ‪ – bridging‬שימוש קשרים חברתיים רחוקים המספקים מידע לגבי העולם‪ .‬מצריך‬
‫אמון‪ ,‬נורמות משותפות ומהווה סוג של דבק חברתי המקדם סובלנות ואמפתיה‪ .‬ניתן לאיתור בשאלה‪:‬‬
‫"מי האנשים בפייסבוק שמאפשרים לך לחוש שאתה חלק מקהילה גדולה יותר?"‪.‬‬

‫מחקרים פסיכולוגיים על הון חברתי ופייסבוק‬

‫מחקרים רבים מצאו קשרים בין השימוש בפייסבוק לפסיכולוגיה‪:‬‬

‫דימוי עצמי חיובי ושביעות רצון המחיים משפיעים על צבירה של הון חברתי בפייסבוק‪ ,‬ולהפך‪ :‬שימוש‬
‫לטווח ארוך בפייסבוק משפר את הדימוי העצמי ואת שביעות הרצון הכללית מהחיים‪.‬‬

‫נמצא קשר בין הון חברתי והפחתה בבדידות בקרב משתמשי פייסבוק‪ .‬מחקר אחר מצא שבודדים בחיים‬
‫יהיו גם בודדים בפייסבוק‪.‬‬

‫נמצא קשר בין הביטחון של היחיד להשתתף בקהילה מקוונת לבין צבירה של הון חברתי‪ .‬כישורי‬
‫אמפתיה ומצפוניות גם נמצאו כמשפיעים על צבירת הון חברתי מגשר‪.‬‬

‫קשיים בצבירת הון חברתי מיוחסים למגבלות פסיכולוגיות – כגון דימוי עצמי‪ ,‬הערכה עצמית‪ ,‬מודעות‬
‫עצמית‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬נוכחות חברתית‪ ,‬בדידות‪ ,‬מופנמות‪ ,‬נרקסיזם ועוד – כולן תכונות מעולם‬
‫הפסיכולוגיה‪ .‬אבל‪ ,‬הון חברתי הוא מושג סוציולוגי ולא בטוח ששיטות כמותיות ופסיכולוגיות הן האמצעי‬
‫הנכון לבחון אותו ואת האינטימיות‪.‬‬

‫מושג המפתח – הון של אינטימיות (אינטימיות פומבית)‬

‫המיומנויות התרבותיות והחברתיות (כישורים חברתיים)‪ ,‬והאוריינות הנדרשת כדי ליצור אינטימיות‪.‬‬

‫אסטרטגיות מדויקות של חשיפה‪ ,‬הכפופות לנורמות לניהול אינטימיות ומכוונות להשיג הישגים‬
‫חברתיים‪.‬‬

‫המשתמשים מחליטים מה לחשוף‪ ,‬מי החברים הנחשפים‪ ,‬מתי לחשוף‪ ,‬מתי לקבל ולדחות בקשות‬
‫חברות ועוד‪.‬‬

‫מי שמחזיקים במיומנויות אלו מצליחים לנהל מידע בצורה "בטוחה יותר" בפייסבוק‪.‬‬
 ‫משתמשים המגיעים מרקע חברתי ותרבותי שונה‪ ,‬רמות השכלה ויכולות דיגיטליות שונות נהנים מרמות‬
‫שונות של הון של אינטימיות‪.‬‬

‫מהדהד את המושג "הביטוס" של בורדייה‪ .‬מתחבר למאמר הקודם של איגנטו‪.‬‬

‫מתודולוגיה‬

‫בין ‪ 2010-2012‬נערך מחקר איכותני אודות אינטימיות בפייסבוק‪ .‬החוקר איתר ‪ 6‬סטודנטים ואנשי סגל‬
‫באוניברסיטאות באוסטרליה‪ :‬פני (‪ ,)21‬אודט (‪ ,)25‬סאלי (‪ ,)25‬פלאש (‪ ,)31‬בראט (‪ )33‬וג'ון (‪.)47‬‬

‫החוקר הפך לחבר שלהם בפייסבוק על מנת לחקור באמצעותם קשרים עם אחרים‪.‬‬

‫הוא אסף מידע במשך ‪ 12‬שבועות בצורה אתנוגרפית‪ ,‬קיים ראיונות עומק ושלח שאלות במייל לכל אורך‬
‫התקופה‪.‬‬

‫כקבוצה ‪ ,‬הנחקרים לבנים‪ ,‬משכילים ממעמד בינוני‪ ,‬גרו במרכז וצפון מלבורן‪ ,‬אזור סטודנטיאלי עם תת‬
‫תרבות מוסיקלית חזקה‪ .‬כולם חשו אהדה לפייסבוק והשתמשו ברשת החברתית כדי לשתף לינקים‪,‬‬
‫תגובות‪ ,‬וידאו‪ ,‬סאטירה פוליטית‪ ,‬מאמרים על דת או פילוסופיה‪ ,‬תמונות וזיכרונות‪.‬‬

‫ממצאים‬

‫פרפורמנס‬

‫פרפורמנס (מופע ‪ /‬ביצוע) הוא מושג בלימודי תרבות‪ :‬שיטת הפעולה הנהוגה בטקסים יומיומיים פשוטים‬
‫(לדוגמה‪" :‬הרי את מקודשת לי" או "אני מצטער")‪.‬‬

‫הנחקרים תופסים את פייסבוק כזירה חברתית פומבית של בילוי עם חברים והנחקרים מקיימים‬
‫בפייסבוק מופע פומבי של הפגנת החברות‪ ,‬פרפורמנס של חברות באמצעות לייק‪ ,‬שיתוף ותגובה‪.‬‬

‫המשתמשים מסגירים את מה שגופמן קרא לו "סימני קשר"‪ :‬חושפי היסטוריה משותפת וגישה‬
‫משותפת לחיים האישיים האחד של האחר‪ ,‬כדי להראות קשר חזק‪( .‬טריטוריאליות חברתית ושייכות)‪.‬‬

‫זה הרגע שבו משאב האינטימיות הופך להון חברתי (המרת סוגי הון)‪ .‬הפגנת אינטימיות מדירה אחרים‬
‫באותה קבוצה רחבה‪.‬‬

‫דוגמא לפרפורמנס של קשר‪ :‬שיחה בין בני זוג בפייסבוק‪.‬‬

‫חברויות ניידות‪ ,‬הון חברתי מגשר‬

 ‫משתמשים מחדשים קשרים מעבודות קודמות‪ ,‬מהתיכון או מהאוניברסיטה‪ ,‬אנשים שפגשו בטיולים או‬
‫בעבודה מעבר לים‪ ,‬במסגרת הון חברתי מגשר‪ .‬לא כולם רוצים להיות קשורים מאוד‪ ,‬אלא רק לשמור‬
‫"רגל בדלת"‪ .‬אין בהכרח קשר יומיומי ולכן גם קשר להגיב לפוסטים שיש בהם סוגיות אינטימיות ממש‪.‬‬

‫משתמשים תארו את ההתחברות לאנשים מתוך סקרנות לדעת מה קורה איתם בגלל שלא התראו מאז‬
‫בית הספר‪.‬‬

‫קשרים חלשים ללא היסטוריה משותפת הופכים חסרי משמעות‪ ,‬אין בהם משאבים חברתיים‪ ,‬תהליך‬
‫ההון החברתי מיצה את עצמו‪.‬‬

‫נורמות של אינטימיות פומבית‬

‫שאלות בנוגע לאינטימיות פומבית עולות בעיקר כאשר אנשים מפרסמים פוסטים שיש בהם ביטוי‬
‫לנרקיסיזם‪ ,‬לרגשנות יתר‪ ,‬או לרומנטיקה ציבורית‪.‬‬

‫משתמשים בפייסבוק כזירה חסרת בושה של הפגנת אינטימיות‪ ,‬צמא להערצה‪ ,‬וידויים רגשיים מוגזמים‬
‫והחצנה מרתיעה של סיפורי אהבה‪.‬‬

‫משתתפי המחקר מתייחסים לרגעים כאלה כאל "דוחים"‪" ,‬מוזרים" ו"מביכים"‪.‬‬

‫הם סבורים שיש להתנהג בכפוף לנורמות האינטימיות המקובלות‪ :‬יש אינטימיות יתרה ויש מעט מדי‪,‬‬
‫יש פוסטים שמנכרים את חברי הקבוצה ויש פוסטים שלא מעוררים אמפתיה‪.‬‬

‫מופעי האינטימיות נתונים כל הזמן למשא ומתן של חברי הקבוצה על פי דרגות ועוצמות הקשר ועל פי‬
‫הנורמות והתפיסות של כל אחד לגבי "המופע" הנכון‪.‬‬

‫מצוקות ‪ /‬צ'אט פרטי ‪ /‬ל‪-‬אנפרנד‪.‬‬

‫סיכום – אינטימיות בעידן הדיגיטלי‬

‫משתמשי פייסבוק משקיעים זמן ואנרגיה בהתמודדות עם אינטימיות במטרה לקדם חליפין של משאבים‬
‫חברתיים באופן פומבי‪ ,‬ובכלל זה גם את האינטימיות עצמה‪.‬‬

‫התמודדות זו כרוכה בפיתוח כשירויות תרבותיות‪ ,‬מיומנויות חברתיות ואוריינויות דיגיטליות‪.‬‬

‫היא כרוכה גם בצורך לקבל החלטות חדשות‪ ,‬כמו מתי לַּר ֵגל אחרי אחרים ומתי להימנע מכך‪ ,‬אם לקבל‬
‫או לדחות בקשת חברות‪ ,‬או אם "לדלל" קשרים חברתיים מתוך הרשת הקיימת‪.‬‬

‫זוהי העבודה המיומנת של אינטימיות בעידן הדיגיטלי‬

 ‫בסופו של דבר מפגינים אינטימיות כדי להרוויח אינטימיות‪.‬‬

‫מאמר – פארצ'י ואחרים (‪ – )2017‬אינטימיות מרושתת‪ :‬אינטימיות וחברויות בין‬

‫איטלקים בפייסבוק‬

‫פייסבוק ואינטימיות משותפת‬

‫לפייסבוק (ולרשתות חברתיות אחרות) יש יכולת לחזק קשרים חברתיים וליצור אינטימיות‪ ,‬בד"כ עם מי‬
‫שכבר מכירים‪.‬‬

‫חשיפה אישית בפייסבוק מסייעת לעורר תמיכה חברתית ולשפר את רמת האינטימיות; היא מעודדת‬
‫חשיפה של חוויות אישיות רגשיות‪ .‬אשרור ותיקוף חברתי; הדדיות‪ ,‬אהדה‪ ,‬קרבה‪ ,‬עזרה‪ ,‬אמפתיה‬

‫ככל שחושפים יותר – חווים יותר אינטימיות ותופסים את הקשרים המקוונים באופן חיובי יותר‪.‬‬

‫מחקר זה מבקש לבחון כיצד פייסבוק מעודדת את המשתמשים להשיג אינטימיות משותפת על ידי‬
‫חשיפה עצמית‪.‬‬

‫רקע תיאורטי – יחסים טהורים (אנתוני גידנס)‬

‫מחקר סוציולוגי בעבר התמקד במשפחה וביחסים עם האנשים הקרובים‪ ,‬תוך הדגשת תפקיד המחויבות‬
‫והחוזה החברתי כדי למלא צרכים‬

‫אחרי שנות ה‪ 80-‬מושג האינטימיות הורחב על ידי סוציולוגים והפך נזיל יותר וכלל קשרים בין חברים‪,‬‬
‫בני זוג רומנטיים‪ ,‬משפחה וקרובים בתוך ומחוץ למשפחה‪ .‬גידנס מציע את המושג –יחסים טהורים –‬
‫יחסים שתלויים במידת המחויבות בין שני שותפים לקיום משותף‪ ,‬יחסים המגלמים פתיחות‪ ,‬שוויון‪,‬‬
‫הדדיות ואמון‪ .‬השותפים ליחסים הטהורים מתחזקים ומשמרים את היחסים ואת המחויבות באופן‬
‫מתגמל והדדי‪.‬‬

‫מושג זה מזוהה עם התקופה הפוסט‪-‬מסורתית והוא מנתק את הקשר האוטומטי בין אינטימיות ליחסים‬
‫רומנטיים ונישואין‪.‬‬

‫אינטימיות נתפסת כאוניברסלית‪ ,‬לא רק בין בני זוג אלא גם בהקשרים של חברות‪ .‬נגזרת מהגדרות של‬
‫הדיכוטומיה פרטי‪/‬ופומבית‪.‬‬

‫חברות מצביעה על קשרים וולנטריים אישיים‪ ,‬דינמיים‪ ,‬ומשמעותיים הרבה יותר ממשפחה מפני שהם‬
‫נעשים על פי בחירה‪.‬‬

‫מתודולוגיה‬
 ‫מחקר שנערך בין ‪.2013-2015‬‬

‫‪ 118‬ראיונות חצי מובנים שנוהלו על ידי צוות גדול של חוקרים באיטליה‪.‬‬

‫חוקרים ראו הקלטה של הריאיון או צפו בו מאחורי מראה דו צדדית‪ .‬החוקרים שאלו "מה פייסבוק‬
‫עבורך?" ומשם עברו לשאלות על חברים‪ ,‬אנשי קשר‪ ,‬פעילות בפייסבוק ובמדיה אחרים‪ ,‬פרקטיקות‪,‬‬
‫צפייה בפרופילים ובפיד‪.‬‬

‫מרואיינים גויסו באמצעות שיטת "כדור שלג"‪ :‬הציעו ‪ 5‬משתמשים נוספים שיכולים לעזור במחקר‪ .‬הגיל‬
‫הנמוך ביותר היה ‪ ,13‬החלוקה הייתה ביחס להתפזרות האוכלוסייה באיטליה‪ .‬חוקרים קידדו את‬
‫האמירות של המשתתפים עד שהגיעו לקטגוריות המשמעות‪.‬‬

‫ממצאים – חמש אסטרטגיות ליצירת אינטימיות פומבית‬

‫להראות ולא לספר‬

‫בניגוד למילים המגלות יותר מדי‪ ,‬התמונה הופכת להיות אמצעי לשיתוף אינטימי ללא החשיפה‪.‬‬

‫משתמשים מעדיפים להראות במקום לכתוב‪ :‬משתמשים בסימנים ויזואליים‪ ,‬לינקים לא פוסטים‪ .‬יוצרים‬
‫‪ timeline‬של תמונות‪ .‬לא מראים אינטימיות באופן גלוי‪ .‬מעלים תמונות של מקומות בהם היו בעולם שרק‬
‫אחדים מבינים את ההקשר‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬חברה מתגעגעת לחברתה ויש להן סיפור משותף אודות כוס מעוטרת בּפאקמן משנה צבעים‪.‬‬
‫התמונה שווה אלף מילים ואומרת "אני מתגעגעת אליך"‪ .‬פרסום התמונה אמנם פומבי אולם מיועד לאדם‬
‫מסוים‪.‬‬

‫שיתוף תוכן מרומז‬

‫רמה של אמביוולנטיות‪ :‬פרסום ציבורי עם מסר אישי‪( .‬ציטוטים‪ ,‬מילות שירים‪ ,‬קליפים‪ ,‬רמזים‪ ,‬בדיחות‪,‬‬
‫הפניות‪ ,‬טון או מילים מסוימות)‪.‬‬

‫מסרים מוצפנים ובדיחות פרטיות שאחרים לא יבינו‪ .‬רק מי שמכיר היטב יוכל לפענח את המסר‪ .‬לעיתים‬
‫קהל קטן ולעיתים אדם בודד‪.‬‬

‫שליטה על הפרטיות וחידוד זהות קבוצתית בתוך מרחב פומבי‪.‬‬

‫(לדוגמה‪ ,‬תלמידה שעברה בהצלחה בחינה עשויה לכתוב משפט מתוך שיר המבטא שמחה או לצטט‬
‫מילות שיר שעזר לה להתכונן)‪.‬‬

‫תיוג‬
‫תיוג מכּוון לשמר קשר עם חברים חשובים (כמו לדבר עם מישהו אחד ברחוב‪ ,‬אחרים גם שומעים אך לא‬
‫אכפת להם כי זה לא נוגע להם‪)...‬‬

‫אמצעי להעמקת הלכידות הקבוצתית בקרב חברים שחולקים חוויה משותפת ופרטית ויש להם גם‬
‫פעילות לא מקוונת‪.‬‬

‫הבנה הדדית‬

‫למשל פוסט פומבי המיועד לנמען אחד באופן ספציפי – מתוך ציפייה להבנה משותפת הדדית בין‬
‫השניים‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬אדם קרא ספר ורצה לאותת לחבר שהוא קרא‪ ,‬פרסם פסקה מהספר ומיד החבר הגיב‪ ,‬נחקרת‬
‫העלתה תמונה של ריקוד וכיוונה אותה לחברה ספציפית שרוקדת‪.‬‬

‫לייק‬

‫חיזוק ההבנה החברתית באמצעות קירבה‪ .‬אומר "ראיתי ואני אוהב את מה שאתה אומר" סימן קטן של‬
‫"ראיתי אותך"‪ .‬כשמישהו משתף שיר‪ ,‬כל לייק מתפרש כשותפות באהבת השיר ולכן מתקבל כחוויה‬
‫המקרבת בין חברים‪.‬‬

‫אמצעי קצר וזול להפגין הסכמה‪ ,‬חיבה‪ ,‬הערכה‪ ,‬קרבה ואינטימיות ללא מאמץ משמעותי‪.‬‬

‫אינטימיות מקוונת‬

‫בפייסבוק ‪ -‬נחקרים משתמשים בחשיפה אישית כמשאב וכישור חברתי לשימור קשרים ומערכות יחסים‬

‫המחברים מגדירים זאת כאינטימיות מקוונת ‪ -‬מרחב סימבולי שבו משתמשים מציגים באופן פומבי‬
‫קשרים פרטיים וייחודיים‬

‫משתמשים נוקטים באסטרטגיות יומיומיות‪ ,‬מודעות למחצה‪ ,‬ספונטניות וייחודיות כדי לטרגט את‬
‫הקהלים שהמסרים מיועדים להם ולייצר מרחבים סימבוליים שבהם הם מביעים הדדיות והבנה‬
‫משותפת ונוקטים בפעולות הדרה והכללה באופן פומבי‪.‬‬

‫מסקנות‬

‫תיאטרליזציה של החיים האינטימיים‪.‬‬

‫יצירת עצמי פומבי אותנטי‪ .‬קידום עצמי ומשיכת תשומת לב‪.‬‬

 ‫האינטימיות המקוונת מטפחת את תחושת השייכות‪ .‬היא מתייחסת לקהילתיות ולחברות‪ ,‬תיקוף‪ ,‬הכרה‬
‫ואשרור חברתיים‪ ,‬בניית אמון הדדי‪ ,‬כבוד לפרטיות וציפייה להתחשבות הדדית‪.‬‬

‫האינטימיות המקוונת מטשטשת את הדיכוטומיה המובהקת בין פרטי לפומבי באמצעות הפיכת‬
‫המשתמש למיקרו‪-‬ידוען = ‪.micro-celebrity‬‬

‫לכן גם המושג הכללי הגנרי "חבר" –‪( friend‬פייסבוק) המּוחל על כל סוגי החברויות – מדגיש את הקשר‬
‫המשתנה בין חשיפה עצמית לבין דיכוטומיות מסורתיות בין פומבי לפרטי‪.‬‬

‫מאמר – וולש (‪ - )2017‬הסלפי והטרנספורמציה של ההפרדה בין פומביות לפרטיות‬

‫החשיבות החברתית של הדימוי החזותי‬

‫חוקרים טוענים שהתרחש "המפנה הויזואלי"‪ ,‬החברה כיום שבויה בידי הדימוי החזותי‪.‬‬

‫שלושה חידושים טכנולוגיים הובילו לכך‪ :‬טכנולוגיות ‪( web 2.0‬תוכן גולשים)‪ ,‬טלפונים חכמים זולים‬
‫וזמינים‪ ,‬תפוצתן של רשתות חברתיות‪.‬‬

‫הביטוי המובהק לטענה זו נמצא בצילומי הסלפי ‪ ,selfie‬שהוא הפצה של צילומים עצמיים בזמן אמת‪.‬‬

‫פרקטיקות אלה שינו באופן מהותי אינטראקציות חברתיות והפכו את הויזואלי למשמעותי מבחינה‬
‫סוציולוגית‪.‬‬

‫מה ההגדרה לסלפי‬

‫דימוי חזותי המבוצע ומשוכפל באופן עצמי‬ ‫‪.1‬‬

‫דיוקן של הפנים האנושיות‬ ‫‪.2‬‬

‫נוצר במטרה להפיץ לאחרים‬ ‫‪.3‬‬

‫צילום הסלפי לא מיועד רק לנוסטלגיה וזיכרון – אלא גם לטשטוש ההבחנות בין הספירה הפרטית‬
‫לספירה הפומבית‪.‬‬

‫העצמי נמצא במרכזו של עולם דיגיטלי המורכב ממידע וזרימה‪.‬‬

‫משתמשים מעצבים את זהותם לא רק על ידי תיעוד ואירכוב חייהם אלא גם על ידי שיתוף קהילתי‬
‫ההופך אותם כיצרנים וצרכנים אינטראקטיביים של תרבות‪.‬‬
 ‫התפקיד החברתי של הפנים‬

‫כבר בתחילת המאה ה‪ 20-‬הצביעו חוקרים על התפקיד שיש לפנים באינטראקציה חברתית‪ .‬תקשורת‬
‫לא מילולית מתקיימת ברובה באמצעות מחוות‪ ,‬קריצות ותנועות פנים לא מורגשות‪.‬‬

‫בצילומי הסלפי לפנים יש תפקיד מרכזי‪ ,‬הפנים מגלות לנו את הכוונות והתחושות של האחרים‪ .‬גופמן‬
‫טען שהפנים הן איבר הבעתי והן מספקות סימנים חיצוניים למעורבות‪ ,‬הבנה‪ ,‬אמפתיה‪ .‬הבעות פנים‬
‫מסגירות תחושות כמו שמחה וכעס‪.‬‬

‫מבט התנהגותי‬

‫אנשים מתנהגים באופן שונה כשהם מודעים למבט של הזולת כלפיהם‪.‬‬

‫המושג רלבנטי למצבים המערבבים בין הספירה הציבורית לפרטית‪ .‬למשל ‪ -‬בתחבורה ציבורית אנשים‬
‫נוטים להתייחס באופן מרומז לקיומם של אחרים‪ ,‬בבתי שימוש ציבוריים יש התנהגות פרטית מאד‬
‫במרחב ציבורי‪ ,‬תפילה המונית‪ ,‬התבוננות בגלריה‪ ,‬האזנה למוסיקה בציבור ועוד‪.‬‬

‫בהקשר לסלפי‪ :‬הגישה לצילום פרטי מיועדת לאנשים במרחב הציבורי שאינם בהכרח מכירים את‬
‫המצולם באופן אישי‪.‬‬

‫גופמן‪ :‬שני סוגים של צילומים‬

‫צילומים פרטיים‬

‫מיועדים לתצוגה במסגרת חברתית אינטימית של האנשים המוצגים בהם‪ .‬תמונות המציינות אירועים‪,‬‬
‫יחסים‪ ,‬הישגים ומפנים בחיים‪.‬‬

‫התמונה כמזכרת‪ ,‬ביטוי לצילום בעידן האנלוגי כאמצעי אוטוביוגרפי‪ .‬גם צילום פרטי עשוי ללכוד רגע‬
‫ציבורי אולם גופמן מדגיש את חשיבות הפרט באירוע ההיסטורי‪.‬‬

‫צילומים פרטיים מעצבים את הנוף הביתי משמרים ומעצימים קשרים אישיים כי הם מעוררים רגש‪ ,‬ולכן‬
‫הם יותר חזקים מכל אובייקט אחר המוצג בנוף הביתי‪ ,‬מעין סגידה עצמית של כל מה שבבעלותי‪ ,‬כולל‬
‫קשרים והרגשות שהם מעוררים‪.‬‬

‫התפקיד הייצוגי של הצילום הוא באמירה עצמית ובהצגה עצמית המעיד על תפיסות לגבי חיי היום יום‬
‫והחיים שלי בכלל‪.‬‬

‫צילומים פומביים‬
 ‫מיועדים לקהל הרחב‪ .‬מקבץ אנונימי של בני אדם שלא קשורים זה לזה ביחסים חברתיים‪ .‬הצורה‬
‫הסופית של התצלום אינה הדפסתו אלא כמרכיב בעיתון‪ ,‬מגזין‪ ,‬ספר או פוסטר‪ .‬אלו תצלומים בעלי אופי‬
‫מסחרי‪ ,‬חדשותי‪ ,‬לימודי והם מתארים סיטואציות פוליטיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬ספורטיביות‪ ,‬צבאיות‪ ,‬ספרותיות‬
‫וכדומה‪.‬‬

‫גופמן והסלפי כסמל לשינוי חברתי‬

‫גופמן טוען שנוכחותו של האחר היא מרכיב מרכזי שמגדיר את החברה ושיחידים פועלים בהקשר‬
‫חברתי‪ .‬המחברים מאמצים את הגישה הדרמטורגית של גופמן לצילומים פרטיים ופומביים כדי לבחון‬
‫את הצגת העצמי באמצעות צילום הסלפי‪.‬‬

‫גם במקרה של צילום הסלפי‪ ,‬אך כי הוא מתווך טכנולוגית – אינטראקציה ויזואלית היא חלק מרכזי של‬
‫פרקטיקה זו‪.‬‬

‫תם עידן התמונות כמזכרות וכאמצעי אוטוביוגרפי‪ :‬תמונות דיגיטליות הפכו אמצעי תקשורת‪ ,‬שפה וסגנון‬
‫של ביטוי אומנותי‪.‬‬

‫סלפי ואותנטיות‬

‫לכאורה מדובר בתמונה ספונטנית ולא מתוכננת אך למעשה מתנהלות מאחוריה פרקטיקות העמדה‪,‬‬
‫עיצוב ומסגור מאוד מסוימות‪ .‬לכאורה מדובר ברצף תמונות ארעי אולם למעשה ליוצר יש את היכולת‬
‫להפיק ולשפר את מראה הפנים‪.‬‬

‫הצילום הדיגיטלי מאפשר בחינה מחדש וליטוש לשלמות‪ .‬החזרה על הצילום מחלישה את ייחודיות‬
‫החוויה האנושית‪ ,‬ביטוי לרעיון השעתוק הטכני של וולטר בנימין‪ .‬צילום התקריב (‪ )close up‬מבטא‬
‫בקולנוע ובעיתונות סוג של "חלון" לאישיות‪ ,‬אותנטיות‪ ,‬רגש אנושי‪ .‬אולם‪ ,‬צילום הסלפי מתרחק מאלה‬
‫ויש בו היבטים לא אותנטיים‪.‬‬

‫מה שונה באקולוגיה החדשה של מדיה‬

‫ספקטרום חדש של תצוגה‪-‬הסתרה‪ :‬משתמשים לומדים לנהל‪ ,‬להסדיר ולתווך את הפרטיות‪ .‬לא כל‬
‫צילומי הסלפי מיועדים לשיתוף‪.‬‬

‫הקוד הנורמטיבי המחייב לגבי צילום והפצה של סלפי עדיין מנוסח מבחינה חברתית‪ :‬נורמות עדיין‬
‫עמומות בכל הנוגע לצילומי גוף וביטויים מגדריים‪.‬‬

‫בני אדם שואפים לשלוט במידע שהם חושפים בנוכחות פנים אל פנים עם אחרים (גופמן); שליטה זו‬
‫רלבנטית גם לפרקטיקות ניהול הרושם ברשת‪.‬‬
‫הפצת צילומי סלפי מיועדת לתקשר דימוי אידיאלי של העצמי וחיבור לעולם ללא קשר למיקום הפיזי‪ .‬לכן‬
‫הבחנה בין פרטי לפומבי הפכה פחות משמעותי‪.‬‬

‫שער שלישי‪ :‬קשרים חברתיים – משפחה‪ ,‬פנאי ועבודה‬

‫‪:‬פרק זה יעסוק בשלושה נושאים קשורים‬

‫ביות הטכנולוגיה ‪ -‬נוכחות ומיקום של מכשירי מדיה בבית ומשא ומתן משפחתי סביבם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הורות רפלקסיבית ‪ -‬דינמיקה משפחתית סביב משא ומתן של ילדים על פרטיות וניהול מעקב‬ ‫‪.2‬‬
‫הורי‪.‬‬

‫משפחות טראנס‪-‬לאומיות ‪ -‬תחזוק ושימור אינטימיות בקרב משפחות שהיגרו באמצעות מדיה‬ ‫‪.3‬‬
‫חדשים‪.‬‬

‫מאמר – צ'יימברס (‪ – )2013‬בית‪ ,‬משפחות והמדיה החדשים‬

‫מבוא – הבית כמרחב פרטי‬

‫‪.‬התפיסה של הבית כמרחב פרטי קיימת בחברה המערבית משנות ה‪50-‬‬

‫הבית נתפס כמרחב סגור‪ ,‬המגן מפני העולם החיצון ומפריד ממנו באופן פיזי‪ .‬כך נולדה תפיסת‬
‫‪.‬הפרטיות הביתית‬

‫הבית צמח בתפיסה הכללית כמרחב מרכזי בחברה – ומכאן תיאוריות הּביות‪ .‬בהקשר של ּביות‬
‫המדיה‪ ,‬עולות לדיון סוגיות של מיקום המכשירים‪ ,‬כמות המכשירים‪ ,‬סוג המכשירים‪ ,‬הקשר בין בני‬
‫‪.‬המשפחה והמכשירים ועוד‬

‫מבוא – תיאוריית הביות של סילברסטון‬

‫אופני ההטמעה של טכנולוגיות תקשורת באופני ההתנהלות של המשפחה בחיי היום יום‪ :‬מיקום הציוד‪,‬‬
‫מגדר והתאמה דורית‪ ,‬דפוסי שימוש‪ ,‬השפעת השימוש על יחסים במשפחה‬

‫פרשנות לגבי תכני תקשורת‪ ,‬תיווך הורי‪ ,‬צריכה משותפת‪ ,‬שיח משפחתי סביב תכנים‪ ,‬הגבלות‪,‬‬
‫‪.‬איסורים‪ ,‬חיברּות וחינוך‬

‫‪.‬כלכלה מוסרית‬
 ‫תיאוריית הביות כיום‬

‫‪.‬שאלת ּביות המדיה הדיגיטליים הופכת לרלוונטית יותר כיום‬

‫‪.‬הבית מוצף במכשירי מדיה שאפשר לצלול לתוכם בתוך המרחב הביתי ומשמשים מפלט אישי‬

‫‪.‬הבית נתפס כבעל גבולות פתוחים ונזילים והוא חדיר לעולם באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית‬

‫חדירת המדיה למשפחה – הביות‬

‫דפוסי שימוש‬

‫למרות שהגישה למדיה חברתית ומשחקי מחשב אפשריים ממכשירים ניידים‪ ,‬רוב הצעירים משתמשים‬
‫בהם בבית‪ .‬פעילויות אלה מושקעות בחיי המשפחה והן מייצרות ומעצבות התנהגויות מקוונות של ילדים‬
‫‪.‬וצעירים‬

‫אנשים פותחים את המרחב הביתי שלהם בפני העולם החיצוני‪ ,‬למרות שלכאורה הבית נשאר עדיין‬
‫‪.‬מרחב פרטי ואינטימי‬

‫חששות‬

‫הפרטיות ‪ -‬חדרים פרטיים מאפשרים אינטראקציה מקוונת עם העולם החיצון – ללא ניטור הורי‪ .‬צעירים‬
‫מוטרדים מפגיעה בפרטיות על ידי הורים בולשים או אחים פולשים‪ .‬צעירים מגדירים חשבונות כפרטיים‪,‬‬
‫‪.‬מגבילים גישה למאושרים בלבד‬

‫התמכרות‪ ,‬בידוד‪ ,‬בריונות וניצול – התנהגויות אלימות‪ ,‬פדופילים‪ .‬תכנים מיניים בגילאים צעירים –‬
‫"אובדן הילדות" (פוסטמן)‪ .‬מפחדים שהילדים יהיו עצלנים‪ .‬מפחדים מחוסר ריכוז‪ .‬חשש ממשחקים‪.‬‬
‫‪.‬הזמן הרב שמבלים באינטרנט‪ ,‬חשש מניכור ומבידוד חברתי‪ ,‬מהתמכרות‪ ,‬אנטי חברתיות‬

‫משא ומתן‬

‫ההורים והילדים מנהלים שיח ער לגבי השימוש במדיה‪ ,‬המושפע ממעמד חברתי‪ ,‬סגנון הורות ואילוצים‬
‫‪.‬כלכליים‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬לא מוותרים על תפקידם כשומרי סף‬

‫יש לחץ ליצור תדמית של זהות הורית "נכונה" ומוניטין משפחתי של פיקוח ושליטה‪ .‬לדוגמא‪ :‬פיקוח ע"י‬
‫מעקב אחרי שימוש היכן הילד שוטט‪ ,‬שיטה זו נתפסת כאגרסיבית וחודרת לפרטיות ע"י ילדים‪ .‬שיחה על‬
‫‪.‬הנושאים עם הילדים היא הדרך‬
‫מגבילים את השימוש במדיה‪ :‬שיקולי עלות החומרה‪ ,‬ספקי אינטרנט‪ ,‬אוריינות מדיה ומיקום‬ ‫•‬
‫המכשירים בתוך הבית‪.‬‬

‫תפיסות חינוכיות ושאיפות לימודיות ביחס לילדים‪ :‬חיזוק האוריינות הדיגיטלית והשקעה‬ ‫•‬
‫בעתידם המקצועי של הילדים‪.‬‬

‫תמריץ לילדים‪ :‬הישגים לימודיים מתוגמלים על ידי רכישה או שדרוג של מכשירים דיגיטליים‪.‬‬ ‫•‬

‫הורות רפלקסיבית ‪ -‬יחסי הורים‪-‬ילדים מתעצבים מחדש בעקבות התיווך הגובר של ילדים בשימוש‬
‫במדיה חדשים ואוריינות המדיה שלהם‪ .‬יש הרואים במדיה החדשים ככלי לחיבור‪ .‬למשל‪ :‬הילדים‬
‫‪.‬מלמדים את ההורים איך להשתמש בסקייפ‪ ,‬הורים משחקים עם ילדים משחקי מחשב‬

‫בגלל הפערים הדוריים באוריינות מדיה הורים נתפסים כיום יותר כמנהלי משא ומתן‪ ,‬חברים‪,‬‬
‫‪.‬מלווים ושותפים מאשר כמפעילי מרות וסמכותיות‬

‫חשיבות התיווך ההורי‬

‫סקר של האיחוד האירופי מלמד שרוב ההורים מתווכים את השימוש של ילדיהם במדיה החדשים‬
‫והחברתיים (שיח ושותפות)‪ .‬אמונה שהתיווך ההורי מועיל‪ ,‬בעיקר בקרב ילדים בגילאי ‪ .9-12‬המדיה‬
‫החברתיים הופכים לאתר חשוב להעמקת הקשר המשפחתי ולאינטימיות‪ ,‬אך גם אתר המייצר‬
‫‪.‬מצבי מתח ותסכול בעת ובעונה אחת בהקשר של שליטה ופיקוח הורי‬

‫הורים גם מסייעים מבחינה טכנולוגית לילדים‪ ,‬כשמשהו אינו כשורה הם פותרים בעיות טכניות‪ .‬רוב‬
‫ההורים מעוניינים לבלות זמן איכות עם ילדיהם בפעילות מקוונת כלשהי ולהעמיק את הקשר‬
‫‪.‬והחיבור באמצעות המדיה‬

‫מגדר‪ ,‬מעמד‬

‫אימהות‪ :‬שומרות על מוסריות המשפחה‪ ,‬על דפוסי השימוש‪ ,‬מגבילות‪ ,‬נוקשות‪ ,‬מציקות‪ ,‬מתערבות‬
‫ומנטרות‪ .‬נתפסות על –ידי הילדים כפחות אורייניות‬

‫‪.‬אבות‪ :‬ותרנים במשחקי וידיאו‪ ,‬מיוחסת להם גישה יותר משחקית וקלילה (מבחינת הילדים)‬

‫במשפחות במעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך וגם במשפחות עשירות ‪ -‬המיומנויות הטכנולוגיות‬

‫והאוריינות הדיגיטלית דרושות לפיתוח עצמי‪ ,‬המחשב נתפס ככלי להעשרה יותר מאשר למשחקים‬
‫‪.‬ופנאי‬
 ‫מדיה והגירה‬

‫משפחות טרנס‪-‬לאומיות הן המיומנות ביותר בשימוש במדיה חדשים בגלל הצורך לשמר את‬
‫הקשרים המשפחתיים‪ :‬כרטיסי שיחות זולים‪ ,‬שולחים סרטי אירועים לצפייה מיידית‪,‬מפיקים סרטונים‬
‫עצמיים ושולחיםהרבה מיילים‬

‫במשפחות בהן אימהות מהגרות‪ :‬מצבי מתח עם ילדים שנשארו בארץ המוצא‪ ,‬שליטה בעייתית על‬
‫‪".‬פעולותיהם‪ ,‬הילדים חשים מנוטרים ושפולשים לחייהם‪ ,‬לאימהות קשה להצדיק "נטישה‬

‫מאמר – דרקס (‪ – )2016‬חלוקה שבין עבודה למשפחה והקונפליקט המתקשר‬

‫לפלאפון‬

‫?שאלת המחקר – מהן התחושות של המתשמשים בשימוש בנייד בשעות הפנאי לצורכי עבודה‬

‫הטלפון החכם ואיזון עבודה – בית‬

‫הטכנולוגיה מטשטשת גבולות בין בית לעבודה‪ .‬משמעות הטשטוש – גמישות‪ .‬לגמישות יש ‪ 2‬צדדים‬
‫‪.‬הפוכים בהתייחס לקונפליקט משפחה‪-‬עבודה‬

‫מצד אחד גמישות – יותר חופש המאפשר איזון בין עבודה לבית‪ .‬למשל‪ :‬אפשר לצאת מהעבודה‪ ,‬לקחת‬
‫‪.‬את הילדים מהגן ולחזור אל הבוס מהנייד כאשר אתם כבר בבית‬

‫‪.‬מצד שני‪ ,‬אופציה להרחבת העומס – הבוס יכול להתקשר גם מאוחר ולהפריע לנו בזמן מנוחה‬

‫מבוא – רקע תיאורטי – ‪ 2‬תיאוריות‬

‫תלות שלילית בין עבודה למשפחה‬

‫אנשים חווים קונפליקט ומתח בין שני העולמות הנגרם כתוצאה ממיעוט השעות עם המשפחה‪ ,‬מתח‬
‫גבוה וציפיות לתחרות מקצועית‪ .‬קשה עד בלתי אפשרי ליישב את המתח בין שני התפקידים וכל‬
‫‪.‬תפקיד מקשה על ביצוע השני‪ = .‬קונפליקט עבודה משפחה‬

‫תיאוריית הגבולות‬

‫מתמקדת בגבולות בין עבודה למשפחה וטוענת שהם יכולים להיות אטומים וקשיחים ולכן לגרום‬
‫‪.‬להפרדה או להיות עבירים וגמישים ולהוביל לשילוב‬
‫תיאוריית הגבולות טוענת שאנשים נבדלים על פי העדפותיהם לגבי גמישות הגבולות בחייהם ושחוויית‬
‫‪.‬חציית הגבולות נחווית בהתאם להעדפות היחידים כלפי הפרדה או שילוב‬

‫הנחות המחקר‬

‫עובדים מפרידים ‪ -‬סבירות שיחושו מתח גבוה יותר וקונפליקט חריף יותר כאשר נדרשים לעבוד מעבר‬
‫‪.‬לשעות הרגילות‪ .‬מצופה שאצל המפרידים שימוש בנייד יעצים את הקונפליקט‬

‫העובדים המשלבים ‪ -‬יחוו תחושה חלשה יותר של קונפליקט‪ ,‬והשפעת החדירה של הטלפון הנייד‬
‫לצורכי עבודה בזמן המשפחתי תשתנה על פי העדפות העובד לנהל את גבולותיו‪ .‬ינצלו את גמישות‬
‫הניידים לטובת שני העולמות ללא קונפליקט‪ .‬גם למשלבים יש גבולות אם הם ירגישו שגמישות פוגעת‬
‫‪.‬בתפקוד המשפחתי שלהם‪ .‬גם אצלם יווצר קונפליקא וגם השילוב עלול ליצור התמכרות לנייד‬

‫מודל תפקוד במשפחה‬

‫עומס עבודה על חשבון המשפחה ‪ -‬לכאורה משבש את יכולת התפקוד במשפחה ומשפיע על חיי‬
‫‪.‬המשפחה באופן ישיר‬

‫הציפייה היא ששימוש בנייד בערב ישפיע לרעה על תפקוד המפרידים ולטובה על המשלבים – לפי‬
‫‪.‬רמות ההעדפות והציפיות שלהם‬

‫העובדים מתפקדים הכי טוב כשרמת ההפרעות תואמת את הציפיות וההעדפות שלהם לגבי ניהול‬
‫‪.‬הגבולות של עצמם‬

‫ממצאים‬

‫המשלבים‬

‫המשלבים חשים פחות מתח בימים בהם משתמשים יותר בנייד לצרכי עבודה בשעות המשפחה‪ .‬חשים‬
‫פחות בקונפליקט עבודה‪/‬משפחה בימים שבהם הם משלבים בין נייד עבודה לבין משפחה‪ .‬המשלבים‬
‫סבורים שהתפקוד שלהם בבית טוב יותר בימים שבהם הם משתמשים בנייד לצרכי עבודה בשעות‬
‫המשפחה‪ .‬הם חווים תחושת תפקוד טובה יותר במשפחה כשהם משתמשים בנייד לעבודה בשעות‬
‫‪.‬המשפחה‬

‫‪.‬המסקנה החשובה ביותר היא כי השימוש בנייד עבור המשלבים תורם ליחסים ופחות במשימות‬

‫המפרידים‬
 ‫אין קשר בין שימוש בנייד לבין קונפליקט עבודה‪/‬משפחה – מפני שאינם משלבים פשוט ומקפידים על‬
‫הפרדה‪ .‬נמצא מתאם חיובי בין שימוש בנייד לצרכי עבודה בשעות המשפחה לבין עוצמת הקונפליקט‬
‫עבודה‪/‬משפחה‪ .‬הקפידו יותר על גבולות ולכן פחות חוו קונפליקט עבודה‪/‬משפחה וחוו תחושת תפקוד‬
‫‪.‬גבוהה יותר במשפחה‬

‫מסקנות‬

‫המחקר הנוכחי מתבסס על תיאוריית הגבולות בין עבודה למשפחה ומלמד כי ההעדפות‬
‫‪.‬האידיבידואליות של עובד לגבי ניהול הגבולות האישיים בין עבודה למשפחה‬

‫בהקשר של שימוש בנייד‬

‫‪.‬הן גורם ממתן הן לגבי תחושת הקונפליקט והן לגבי תחושת התפקוד במשפחה‬

‫‪.‬המשלבים המשתמשים בנייד בשעות המשפחה לצרכי עבודה חשים קונפליקט מופחת ותפקוד גבוה‬

‫‪.‬בקרב המפרידים המקפידים להפריד – אין תחושת קונפליקט ותחושת התפקוד לא נפגעה‬

‫מאמר – וואנג ופזנמאייר (‪ – )2016‬שימוש בסמארטפון בחיי היומיום ובתיירות‬

‫שאלת המחקר‬

‫?מהו הקשר בין פרקטיקות של שימוש בנייד ביומיום לשימושים בטיול‬

‫אי אפשר להבין את חדירת הסמארטפון לתחום התיירות מבלי להבין את חדירתו לחיי היומיום‪ .‬המאמר‬
‫‪.‬בוחן את המעבר של פרקטיקות ושימושי הסמארטפון מחיי היומיום לתחום תיירות‬

‫החידוש – כד כה כמעט שלא נחקרו שימושים אלה בתיירות‪ .‬הנייד הוא מחשב מוקטן ובו מכלול‬
‫‪.‬טכנולוגיות כגון צילום‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬מערכת ניווט‪ ,‬אפליקציות שונות‬

‫טלפונים חכמים ותיירות‬

‫השימוש בסמארטפונים מגדיר מחדש את תפיסת התיירות‪ ,‬מטשטש ההבחנות כמו למשל בית‪/‬חוץ‪,‬‬
‫‪.‬קרוב‪/‬רחוק‪ ,‬אותנטי‪/‬לא אותנטי‪ ,‬עבודה‪/‬פנאי‪ ,‬מארח‪/‬אורח‪ ,‬יוצא מן הכלל‪/‬שגרתי‪ ,‬נוכח‪/‬נעדר‬

‫הקישוריות של האינטרנט באמצעות מכשירים ניידים מתווכת את החוויה התיירותית ומעבירה אותה‬
‫תהליך של "דה‪-‬אקזוטיזציה"‪ .‬מתבצע טשטוש הבחנות בין טיול לשגרת היום יום (למשל חיבור מטיילים‬
 ‫לבית באמצעות טכנולוגיה‪ ,‬תיירות כורסא ועוד)‪ .‬אין עוד להפריד בין שני העולמות – חיי היום יום‬
‫‪.‬וחוויית התיירות ‪ -‬קשורים זה בה ומהווים מקרי בוחן אחד של השני‬

‫?רקע תיאורטי – סוף עידן התיירות‬

‫‪.‬הטיול נתפס בעבר כמצב של אי‪-‬עבודה ואי‪-‬שגרה‪ ,‬כמצב לימינלי‪ .‬פסק זמן שהפריד בין חיי השיגרה‬

‫הפרקטיקות הדיגיטליות של היומיום נכנסות לטיול‬

‫כיום יש חדירה הדדית של חוויות מהקשר התיירות להקשר חיי היום יום עד כדי "סוף עידן התיירות"‪:‬‬
‫"מבט התייר" של פעם (של המטייל) מיוחס כעת לאנשים בזמן שגרה‪ :‬פרקטיקות של שעות העבודה‬
‫וחיי היום יום משתלבות בפרקטיקות של תיירות‪ ,‬חיבור טכנולוגי בין מטיילים למשפחה ולחברים בארץ‬
‫‪.‬המוצא‬

‫הטיול נכנס ליומיום באמצעות הרשת עוד לפני הטיול‬

‫מבט התייר" של פעם (של המטייל) מיוחס כעת לאנשים בזמן שגרה‪ :‬מידע רב ‪ -‬מילולי וויזואלי ‪"-‬‬
‫‪.‬שאפשר להשיג טרם הטיול‪ ,‬פחות "הרפתקה"‪ ,‬פחות "בריחה"‪ ,‬פחות מסתורין‬

‫רקע תיאורטי – מודל ההתקבלות הטכנולוגית‬

‫‪.‬תהליך אימוץ טכנולוגיות תקשורת נמדד ע"י מודל ההתקבלות הטכנולוגית‬

‫השיקולים לאמץ טכנולוגיה חדשה הם‪ :‬תפיסה לגבי השימושיות – עד כמה אפליקציית וויז משרתת אותי‬
‫‪.‬בנסיעות מחוץ לעיר‬

‫‪.‬תפיסה לגבי נוחות השימוש – עד כמה היא פשוטה לאימוץ ולהפעלה‬

‫‪'...‬תפיסה לגבי הסיכונים בשימוש – האם אני יכולה להסתבך‪ ,‬להיפגע‪ ,‬לאבד‪ ,‬להיראות לא במיטבי וכו‬

‫‪.‬המודל מוגבל לשימושים טכנולוגיים ופחות עוסק בתהליכים ובגורמים מעבר לשימוש עצמו‬

‫תיאוריית הסטרוקטורציה – אנתוני גידנס‬

‫מנסה לפשר בין שתי מסורות סוציולוגיות מנוגדות‪ :‬מצד אחד סוציולוגיה נטורליסטית‪ ,‬פונקציונליסטית‪,‬‬
‫פוזיטיביסטית‪ ,‬שרואה תופעות חברתיות כמשקפות חוקים חברתים‪ ,‬שעל הבסיס שלהם פועלים מבנים‬
‫‪.‬חברתיים‪ ,‬חיצוניים ואובייקטיביים‪ ,‬על סוכנים אנושיים פסיביים‬
‫מצד שני‪ ,‬מסורת פרשנית פנומנולוגית‪ ,‬אתנו‪ -‬מתודולוגית ופילוסופית‪ ,‬הרואה בתופעות חברתיות תוצאה‬
‫‪.‬של תיווך של בני אדם‪ ,‬של סוכנים ושל פעולה‬

‫המסורת הנטורליסטית חזקה בהגדרות מבנה‪ ,‬ואילו המסורת הפרשנית – חזקה בתיאור תהליכי תיווך‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתיאוריית הסטרוקטורציה – גידנס מנסה להתגבר על המגבלות של אחת מהמסורות ומציע שמבנה‬
‫‪.‬ופעולה משלימים זה את זו כישות דואלית משולבת‬

‫לדוגמא ‪ -‬מבנה חברתי – המשפחה הגרעינית‪ .‬תיווך של בני אדם – ביות ומגדור טכנולוגיות‪ ,‬הורות‬
‫‪.‬רפלקסיבית‪ ,‬הגדרת פרטיות‪ ,‬מרחבים‪ ,‬חוקים‬

‫תיאוריית הסטרוקציה והאימוץ הטכנולוגי‬

‫בהשראת תיאוריית הסטרוקטורציה של גידנס‪ .‬משתמש יכול לאמץ ‪ /‬לנכס טכנולוגיה מסוימת בשלושה‬
‫שלבים‪ :‬בשלב הראשון – לומד אותה‪ :‬משתמש בטכנולוגיה כפי שתוכננה‪ ,‬מקשר אותה לאמצעים קיימים‬
‫‪.‬אחרים‪ ,‬מפרש אותה‪ ,‬מעריך אותה‬

‫בשלב שני – מאמץ טכנולוגיה למטרות אינסטרומנטליות‬

‫בשלב השלישי ‪ -‬מפתח גישה חדשה כלפי הטכנולוגיה ומוביל לצמיחתם של מבנים חברתיים חדשים‪,‬‬
‫אינטראקציות חדשות‪ ,‬תהליכים חדשים של קבלת החלטות‬

‫אדם קודם לומד‪ ,‬ואז מאמץ ובהמשך ממציא מחדש את השימוש בנייד בהקשר של חיי היום יום ואילו‬
‫הנייד עצמו מציע משאבים וכללי התנהלות וזה מוליד דפוסי התנהגות חדשים‪ ,‬מנהגים חדשים‪.‬התיאוריה‬
‫הרבה יותר גמישה ותהליכית מאשר מודל ההתקבלות הטכנולוגי‪ ,‬שכידוע נשען על שיקולי שימושיות‪,‬‬
‫‪.‬נוחות‪ ,‬סיכון‬

‫דוגמאות‪ :‬דפוסי הכנה לטיול‪ ,‬רכישת כרטיסי טיסה‪ ,‬לימוד על היעד‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬הלוואות‪,‬‬
‫חסכונות‪ ,‬דרכי תשלום‪ ,‬תכנון‪ ,‬עבודה‪/‬פנאי‪ ,‬שגרה‪/‬טיול‪ ,‬מהפכה בתעשיית המלונאות ‪ -‬אייר בי אן בי‪,‬‬
‫מוניות אובר‬

‫ממצאים‬

‫השימושים ביומיום‬

‫הטלפונים הניידים מאפשרים תקשורת‪ ,‬בידור‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬משחקים‪ ,‬טלוויזיה רשתות חברתיות‪ ,‬חיפוש‬
‫‪.‬מידע‪ ,‬רכישות מקוונות ויישומים כניווט‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬התראת שעון‪ ,‬בנק‪ ,‬לו"ז‬

‫‪.‬הנחקרים התעוררו בבוקר עם התראות מהנייד וקראו חדשות מהנייד דבר ראשון אחרי ההתעוררות‬
 ‫מבחינת השיח הנחקרים העידו כי הנייד כמו "שותף"‪" ,‬מזכיר"‪" ,‬חבר"‪" ,‬שומר ראש"‪ .‬הם העידו‬
‫שניידים גורמים להם לחוש "יותר מחוברים"‪" ,‬יותר מעודכנים"‪" ,‬יותר חדשניים"‪" ,‬יותר כיפיים‪/‬‬
‫"משעשעים"‪" ,‬יותר יעילים‬

‫השימושים בתיירות‬

‫רוב הפעילויות המתייחסות לתיירות הן כמו בשגרת היום יום‪ .‬יש אפליקציות מסייעות שיובאו מחיי‬
‫‪.‬היום יום – ניווט‪ ,‬בדיקת מזג אוויר‪ ,‬תכנון לוח זמנים‪ ,‬התראת שעון‪ ,‬בנקים‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬יש שימושים מיוחדים לטיולים‪ :‬רכישת כרטיסי טיסה‪ ,‬צ'ק אין של הטיסה‪ ,‬כרטוס‪,‬‬
‫הזמנת מלונות‪ ,‬איתור פעילויות תיירותיות ואטרקציות תיירותיות‪ ,‬איתור דילים‪ .‬בזמן הטיול עצמו‪:‬‬
‫‪.‬איתור מידע לגבי מקומות ספציפיים‪ ,‬איתור מסעדות מומלצות‪ ,‬חוות דעת גולשים‬

‫נחקרים העידו על תחושת מחויבות להישאר בקשר עם משפחה חברים וחברים לעבודה‪ ,‬לתעד טיול‬
‫ולדווח‪ ,‬בדיקת מיילים‪ ,‬צילום ותיעוד ושיתוף עם כולם‪ .‬שימוש בזמנים מתים גם בטיול כדי להאזין‬
‫למוסיקה‪ ,‬לקרוא חדשות וספרים‪ ,‬לשחק משחקים‪ ,‬לגלוש‪ .‬צפייה בסרטים והאזנה למוסיקה משמרת‬
‫ב"בועה" בזמן טיול‪ .‬נחקרים העידו שהם הפכו תלויים בנייד לקבלת החלטות בטיול שהפך ליותר יעיל‪,‬‬
‫‪.‬מועיל‪ ,‬מעשיר ובעל ערך‬

‫מסקנות‬

‫המחקר שופך אור על תהליכי אימוץ טכנולוגיות וניכוסן על ידי משתמשים על פי מודל ההתקבלות‬
‫‪.‬הטכנולוגית‬

‫במאמר זה‪ :‬אימוץ הפרקטיקות והייבוא שלהן מחיי היום יום לתחום התיירות ממחיש את סוף עידן‬
‫התיירות ואת מבט התייר המתאפשר מכל מקום ובכל רגע נתון בחיי היום יום‪ .‬פרקטיקות אלה מקדמות‬
‫‪.‬תהליך של דה‪-‬אקזוטיזציה של הטיול שכבר מזמן אינו אירוע לימינלי בתרבות ובחיי היום יום‬