‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫תרגול דיני‬
‫משפחה וירושה‬
‫מרצה‪ :‬דרויש סולי‬

‫‪1‬‬
‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫דיני ירושה‬
‫‪5‬‬ ‫מיהו המת?‬
‫‪6‬‬ ‫מהו רגע המוות?‬
‫‪8‬‬ ‫מה ניתן להעביר מאדם לאחר מותו?‬
‫‪8‬‬ ‫מה לא כלול בעיזבון?‬
‫‪8‬‬ ‫אישום בפלילים‬
‫‪8‬‬ ‫סטטוס של אדם‬
‫‪9‬‬ ‫מה לא כלול בעיזבון אבל כן עובר בירושה?‬
‫‪10‬‬ ‫חריגים‬
‫‪11‬‬ ‫כיצד עובר העיזבון ליורשים?‬
‫‪11‬‬ ‫הליכי ירושה‬
‫‪11‬‬ ‫קבלת צו ירושה‪ /‬צו קיום צוואה‬
‫‪11‬‬ ‫תשלום חובת העיזבון‬
‫‪11‬‬ ‫חלוקת העיזבון בפועל‬
‫‪12‬‬ ‫אל מי עובר העיזבון לאחר מותו של אדם?‬
‫‪12‬‬ ‫סוגי ירושות‬
‫‪12‬‬ ‫ירושות ע"פ צוואה‬
‫‪12‬‬ ‫ירושות ע"פ דין‬
‫‪12‬‬ ‫חלוקה בין בני אדם ותאגידים‬
‫‪12‬‬ ‫בני אדם‬
‫‪13‬‬ ‫תאגידים‬
‫‪14‬‬ ‫סדר ההורשה ע"פ דין‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 107/87‬אלון נ' מנדלסון‬
‫‪15‬‬ ‫זכויות הירושה של היורשים ע"פ דין‬
‫‪15‬‬ ‫סדר קדימויות‬
‫‪16‬‬ ‫דוגמאות לסדר הורשה‬
‫סדר ההורשה ע"פ דין של אדם שאין לו בת זוג ‪17‬‬
‫‪17‬‬ ‫עקרון הפרנטלות‬
‫‪17‬‬ ‫עקרון היציגות (חליפות)‬
‫‪18‬‬ ‫עקרון השוויון‬
‫‪20‬‬ ‫שוויון לפי "גולגות"‬
‫‪20‬‬ ‫שוויון לפי "גזע"‬
‫‪21‬‬ ‫‪ 3861/77‬חבשה נ' חקק‬

‫‪2‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪22‬‬ ‫‪ 660/74‬אסתר סינדובסקה נ' האפוטרופוס הכללי‬

‫‪24‬‬ ‫יורשה על פי צוואה‬
‫‪24‬‬ ‫מהי צוואה?‬
‫‪24‬‬ ‫סעיפים המונעים פגיעה ברצון החופשי של המצווה‬
‫‪26‬‬ ‫דרכים לעריכת צוואה‬
‫‪26‬‬ ‫צוואה בכתב יד‬
‫‪26‬‬ ‫דרישות הסעיף‬
‫‪27‬‬ ‫‪ 40/80‬קינג נ' כהן‬
‫‪28‬‬ ‫צוואה בעדים‬
‫‪28‬‬ ‫דרישות הסעיף‬
‫‪29‬‬ ‫צוואה בפני רשות‬
‫‪29‬‬ ‫דרישות הסעיף‬
‫‪30‬‬ ‫צוואה בעל‪-‬פה‬
‫‪30‬‬ ‫דרישות הסעיף‬
‫‪31‬‬ ‫הרשם לענייני ירושה‬
‫‪32‬‬ ‫הפקדת הצוואה אצל הרשם‬
‫‪32‬‬ ‫ביטול צוואה‬
‫‪32‬‬ ‫דרכים לביטול צוואה‬
‫‪32‬‬ ‫צוואה לא בוטלה והיורש נפטר‬
‫‪32‬‬ ‫טענות לביטול צוואה‬
‫‪32‬‬ ‫חוסר כשירות קוגנטית של המצווה‬
‫‪33‬‬ ‫‪ 851/79‬שלומית בנדל נ' דורון בנדל‬
‫‪34‬‬ ‫מעורבות של הזוכים ע"פ צוואה בעריכתה‬
‫‪34‬‬ ‫שלושה חלופות‬
‫‪34‬‬ ‫השפעה בלתי הוגנת של מי מהזוכים על המצווה‬
‫‪34‬‬ ‫המבחנים לקיומה של השפעה אסורה על המצווה‬
‫‪35‬‬ ‫טעות‬
‫‪35‬‬ ‫טעות סופר‬
‫‪35‬‬ ‫טעות עובדתית‬
‫‪36‬‬ ‫טענות לביטול צוואה‪ -‬טענות לקיומם של פגמים בצוואה‬
‫‪37‬‬ ‫הגבלות על רצון המוריש‬
‫‪37‬‬ ‫צוואה בלתי חוקית‬
‫‪38‬‬ ‫גרייבר נ' גרייבר‬
‫‪38‬‬ ‫יורש אחר יורש‬
‫‪39‬‬ ‫ברמן נ' נתן‬

‫‪3‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪39‬‬ ‫רחל אינזל נ' דורה קוגלמס‬

‫‪40‬‬ ‫יורש במקום יורש‬
‫‪41‬‬ ‫יורש על תנאי‬
‫‪42‬‬ ‫פירוש צוואה‬
‫‪42‬‬ ‫‪ 239/89‬שורש נ' גלילי‬
‫‪42‬‬ ‫‪ 1900/96‬טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי‬
‫‪43‬‬ ‫צוואות הדדיות‬
‫‪44‬‬ ‫ביטול צוואה הדדית‪ -‬עד אוגוסט ‪2005‬‬
‫‪44‬‬ ‫ביטול צוואה הדדית‪ -‬לאחר אוגוסט ‪2005‬‬
‫‪44‬‬ ‫כשני הזוג בחיים‬
‫‪45‬‬ ‫אחרי שאחד מבני הזוג נפטר‬
‫‪45‬‬ ‫כל עוד לא חולק עזבון המנוח‬
‫‪45‬‬ ‫כבר חולק העיזבון‬
‫‪46‬‬ ‫ביטול צוואה‪ -‬סעיף‪36-‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪ 7818/00‬יוסף אהרון נ' אמנון אהרוני‪ -‬ביטול באמצעות תצהיר‬

‫‪21/11/2023‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫תרגול ‪1‬‬
‫דיני ירושה‪:‬‬
‫מיהו המת?‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק הירושה‬

‫"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו"‬

‫עולות מהסעיף הזה הרבה שאלות‪ .‬מה זה עיזבון? איך הוא עובר? מה המועד? איך מגדירים אדם‬
‫שמת? מה זה מוות? החוק לא מגדיר מה זה המוות עצמו‪ .‬המוות הוא לא עניין משפטי אבל‬
‫הקביעה של המוות הוא בהחלט עניין משפטי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 68‬לחוק הירושה‬

‫"עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות‪ ,‬זולת אם התיר‬
‫בית המשפט‪ ,‬או הרשם לענייני ירושה‪ ,‬מטעמים מיוחדים שיירשמו‪ ,‬להוכיחם באופן אחר‪".‬‬

‫צריך לבוא ולהוכיח את המוות של אדם או בתעודת מוות או בהצהרת מוות ואי אפשר להתחיל‬
‫לדון בכלל בחוק הירושה לפני שמסדירים את זה‪ .‬איך מביאים אותה‪ ,‬מה זה ?‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כשרות לזכויות ולחובות‬

‫"כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו‪".‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות כשרות לפעולות משפטיות‬

‫"כל אדם כשר לפעולות משפטיות‪ ,‬זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של‬
‫בית משפט‪".‬‬

‫מהסעיפים הללו אפשר כבר לראות שאדם כשר לזכויות וחובות עד שהוא מת‪ .‬מרגע שהוא מת‬
‫הוא מפסיק והוא לא כשור לבצע פעולות משפטיות‪ .‬את מה קורה עם החובות והחובות אחרי‬
‫שהוא מת? הכל לא נעלם‪ ,‬זה עדיין קיים‪ .‬את האדם שמת באה ומחליפה אישיות חדשה והיא‬
‫עיזבון ‪ ,‬הוא מוגדר ככל הרכוש‪ ,‬נכסים‪ ,‬זכויות וחובות הכל עובר לעיזבון כשהוא מת‪ .‬ורק העזבון‬
‫בסופו של דבר עובר ליורשים‪ .‬לא ה כל עובר ישר ליורשים ומהעיזבון זה עובר אחר כך ליורשים‪.‬‬

‫מהו רגע המוות?‬

‫‪5‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ישנם ‪ 2‬חוקים הקובעים זאת‪:‬‬

‫חוק מרשם אוכלוסין‬ ‫‪‬‬

‫חוק הצהרת מוות‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 7‬לחוק מרשם אוכלוסין‬

‫"הודעה על פטירה בישראל תימסר תוך ‪ 48‬שעות למי שהוסמך להוציא את רשיון הקבורה לפי‬
‫פקודת בריאות העם‪ ,1940 ,‬ואם לא נדרש רשיון קבורה ‪ -‬לפקיד רישום; ההודעה תימסר על ידי‬
‫האחראי על המוסד שבו אירעה הפטירה‪ ,‬על ידי הרופא שקבע את דבר המוות‪ ,‬ובאין רופא ‪ -‬על ידי‬
‫מי שהיה נוכח בזמן הפטירה; ההודעה תכלול את פרטי הרישום של הנפטר ופרטים אחרים שייקבעו‬
‫בתקנות‪ ,‬באישור ועדת הפנים של הכנסת‪".‬‬

‫קובע שהודעת הפטירה תימסר תוך ‪ 48‬שעות מהרגע שהוא נפטר והיא צריכה להימסר למי‬
‫שמוסמך להוציא רישיון קבורה‪ .‬האדם שאחראי על המוסד שבו אותו אדם נפטר הוא זה שימסור‬
‫את ההודעה‪ ,‬או הרופא או מי שנוכח בזמן הפטירה‪.‬‬

‫הודעת הפטירה זו לא תעודת הפטירה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 8‬לחוק מרשם אוכלוסין‬

‫"מוסד"‪ ,‬לענין סעיפים ‪ 6‬ו‪ – 7-‬לרבות בית‪-‬חולים‪ ,‬בית‪-‬סוהר‪ ,‬מוסד ציבורי או דתי‪ ,‬מוסד צדקה‪ ,‬מעון‬
‫כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965-‬ובית מלון; ודינם של כלי רכב‪ ,‬כלי שיט או של‬
‫כלי טיס ציבוריים‪ ,‬כדין מוסד‪".‬‬

‫מגדיר מהו המוסד יכול להיות‪.‬‬

‫סעיפים ‪ 7‬ו‪ 8-‬קובעים בעצם שיש חובה למסור הודעה על פטירה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק הצהרות מוות‬

‫"נספה" – מי שעקבותיו נעלמו זה שנתיים‪ ,‬ויש יסוד להנחה שהוא מת עקב מאורעות מלחמה או‬
‫מאורעות טבע או תאונה;‬

‫"נספה שנות השואה" – מי שמקום מגוריו האחרון היה באסיה‪ ,‬באירופה או באפריקה ובשנות‬
‫‪ 1945-1939‬נעלמו עקבותיו בנסיבות הנותנות יסוד לשער שמת עקב מאורעות מלחמה או עקב‬
‫רדיפות גזעיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬מדיניות או לאומיות;‬

‫"נעדר" – מי שאיננו נספה או נספה שנות השואה ועקבותיו נעלמו זה שבע שנים וכל המאמצים‬
‫לגלות את עקבותיו לא הצליחו‪ ,‬ובנסיבות העניין יש יסוד להנחה שמת‪.‬‬

‫החוק הזה בא ומציג מקרים בהם אי אפשר להוכיח בצורה מדעית שהאדם נפטר‪ .‬ואז החוק הזה‬
‫מאפשר לקבוע מוות על סמך הצהרת מוות‪ .‬סעיף ‪ 1‬ממש בא ומתאר את המקרים רק בהם נוכל‬
‫להשתמש בהצהרה כזו‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫נספה לדוגמא יכול להיות מישהו שנעלם באסון טבע‪ ,‬בצונאמי‪ ,‬שהלך למלחמה ולא חזר‪ ,‬אחרי‬
‫שנתיים אפשר להצהיר שהם מתים ולקבל הצהרת מוות‪.‬‬

‫נספה שנות השואה‪ -‬אנשים שלא חזרו מהשואה‪.‬‬

‫נעדר‪ -‬נעלם לפחות ‪ 7‬שנים ‪ ,‬ניתן לקבוע את מותו בלי קשר לתאונה‪ ,‬מלחמה‪ ,‬אסון טבע‪...‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק הצהרות מוות‬

‫"בית משפט לענייני משפחה רשאי‪ ,‬על פי בקשתו של מעונין או על פי בקשת היועץ המשפטי‬
‫לממשלה או בא‪-‬כוחו‪ ,‬להצהיר על מותו של נספה‪ ,‬נספה שנות השואה או נעדר אם נתקיימה בו אחת‬
‫מאלה‪:‬‬
‫מושבו האחרון או מקום מגוריו האחרון היה בארץ ‪-‬ישראל;‬ ‫‪)1‬‬
‫רכושו נמצא בישראל;‬ ‫‪)2‬‬
‫עקבותיו נעלמו בארץ ישראל;‬ ‫‪)3‬‬
‫מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל‪".‬‬ ‫‪)4‬‬

‫בכל אחד משלושת המקרים סעיף ‪ 2‬קובע שבית המשפט לענייני משפחה כשמישהו בא ומבקש‬
‫ממנו להצהיר על מוות יכול לעשות זאת אבל חייבת להתקיים אחת מהחלופות הקבועות בסעיף ‪. 2‬‬

‫והם‪:‬‬

‫מושבו האחרון של הנעדר או מקום מגוריו האחרון היה בישראל‬ ‫‪.1‬‬

‫רכושו נמצא בישראל‬ ‫‪.2‬‬
‫עקבותיו נעלמו בישראל‬ ‫‪.3‬‬
‫מושבו או מקום מגוריו של המבקש הוא בישראל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק הצהרות מוות‬

‫(א) "בית המשפט יקבע את מותו של נספה או של נספה שנות השואה או של נעדר ואת יום המוות‬
‫ושעתו על סמך כל ראיה שהובאה לפניו בדבר הנסיבות או הזמן שבהם אירע המוות‪".‬‬

‫ביהמ"ש יקבע את יום ושעת המוות על סמך כל ההוכחות של ההעלמות‪ ,‬ואז אפשר יהיה אפשר‬
‫לקבל את ההצהרת המוות ואז לפעול לגבי הירושה של האדם הזה‪ .‬צריך להביא לבהמ"ש נסיבות‬
‫והוכחות על המוות‪.‬‬

‫מה ניתן להעביר מאדם לאחר מותו?‬

‫‪7‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫החוק אומר שהעיזבון עובר ליורשים‪ .‬מה זה העיזבון? כל הנכסים הזכויות החובות‪ .‬אבל מה לא כלול‬
‫בעיזבון? מה כן כלול בו ?‬

‫מה אפשר להעביר מאדם לאחר מותו ולהוריש?‬

‫כל הנכסים שהיו למוריש ערב מותו‪ ,‬מקרקעין ומיטלטלין לכל הנכסים הרגילים שרשומים על שמו‪,‬‬
‫ידועים לכולם שהם שלו‪ .‬ברגע שנפטר הכל עובר לעיזבון שלו‪ .‬מה עוד עובר ? קניין רוחני‪ ,‬פטנטים‪,‬‬
‫חובות‪ ,‬עילות תביעה נזיקית‪ ,‬עילת תביעה חוזית‪...‬‬

‫עילת תביעה נזיקית ‪ -‬סעיף ‪ 19‬לפקודת הנזיקין‬

‫"השפעת מוות על עילת תביעה" ‪ -‬עילת התביעה תעבור לעיזבון‪.‬‬

‫אם הוגשה עילת תביעה נזיקי נגד האדם שמתל‪ ,‬לדוגמא תביעה בגין נזיקין אבל האדם מת לפני‬
‫שהתביעה מתבררת או מקרה במקרה הפוך שהתובע הוא נפטר‪ .‬עילת התביעה עוברת לעיזבון‪.‬‬

‫גם אם במצב שבו אדם נפטר ורק אחרי שהוא נפטר נוצרת עילת התביעה בגלל מעשה‪/‬מחדל שעשה‬
‫גם אז לצד שנפגע ישנה עילת תביעה נגד העיזבון‪.‬‬

‫עילת תביעה חוזית ‪ -‬סעיף ‪ 40‬לחוק החוזים‬

‫"חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב‪ ,‬זולת אם לפי מהות החיוב‪ ,‬או לפי המוסכם בין הצדדים‪,‬‬
‫על החייב לקיימו אישית‪".‬‬

‫אומר שכל אחד יכול לקיים את החיוב אז אם כך גם העזיבון יכול לקיים את החיוב ולכן החיוב גם הוא‬
‫נכס לש העיזבון‪ ,‬שהעיזבון יצטרך לקיים‪.‬‬

‫מה לא כלול בעזבון?‬

‫אישום בפלילים‪-‬‬

‫אישום פלילי – סעיף ‪ 236‬לחוק סדר הדין הפלילי‬

‫"נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו‪".‬‬

‫כל הליך פלילי הוא באת כל ההליכים‪ ,‬לא משנה איזה שלב‪ ,‬גם עונש עם קנס הכל מפסיק ומבוטל‬
‫ברגע שנפטר‪.‬‬

‫סטטוס של אדם – השכלה‪ ,‬מקצוע‪ ,‬סטטוס משפחתי וכדו'‪.‬‬

‫אז מה לא כלול בעיזבון‪:‬‬

‫אישום בפלילים‬ ‫‪‬‬

‫סטטוס של אדם‬ ‫‪‬‬

‫מה לא כלול בעיזבון אבל כן עובר בירושה?‬

‫‪8‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ישנם מקרים בהם דברים עוברים לעיזבון‪ ,‬למה זה חשוב? לעיזבון לפעמיים יש גם חובות וכשאנחנו‬
‫מחלקים עיזבון ליורשים‪ ,‬אז קודם כל לפני שמחלקים את הירושה אנחנו משלמים את החובות‪ .‬ישנם‬
‫דברים שהם א חלק מהעיזבון והם גם לא חלק מהחובות‪ ,‬הם עוברים ישירות ליורשים מבלי לעבור‬
‫לעיזבון ואי אפשר לנקות מהם את החובות לש אותו האדם שנפטר‪.‬‬

‫מדובר על דברים מאוד ספציפיים העוברים ליורשים מאוד ספציפיים לפי מה שכתוב בחוק‪/‬תקנון‬
‫והדברים האלה לעולם לא יכנסו לעיזבון ולא יעברו דרכו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 147‬לחוק הירושה‬

‫סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח‪ ,‬על פי חברות בקופת קצבה או בקופת‬
‫תגמולים או על פי עילה דומה‪ ,‬אינם בכלל העזבון‪ ,‬זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון‪.‬‬

‫בעצם לקופות גמל‪/‬קצבה יש תקנונים פנימיים משלהם‪ ,‬במסמכים שמקבלים רשום בצורה מפורשת‬
‫אנו צריכים לרשום בצורה מפורשת מי יהיו המוטבים שלנו במקרה של מוות‪ .‬כתוב ממש מה יהיה עם‬
‫הכספים שצוברים במקרה שנמות‪ .‬הכספים האלה עוברים ישירות מאותה קופה אל מי שכתוב שם‬
‫וזאת על פי התקנון שלהם‪ .‬אך ורק ע"פ מה שאותו אדם כתב כשפתח את אותו החיסכון‪.‬‬

‫סעיף ‪ 5‬לחוק פיצויי פיטורים‬

‫נפטר עובד‪ ,‬ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו‪.‬‬

‫גם בנוגע לדיני העבודה‪ ,‬כתוב שחלק מהזכויות של העובדים צריכות לעבור בירושה אבל לא דרך‬
‫העיזבון‪ .‬לדוגמא בסעיף ‪ 5‬לחוק פיצויי פיטורים‪.‬‬

‫סעיף ‪ 7‬לחוק הגנת השכר‬

‫"נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו‪ ,‬ישולם שכר העבודה‪ ,‬על אף האמור בדיני‬
‫הירושה‪ ,‬לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה – ישולם לבן‪-‬זוגו‪ ,‬ובאין לו בן‪-‬זוג – ליורשו‪".‬‬

‫סעיף ‪ 5‬לחוק המתנה‬

‫התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב‪.‬‬ ‫(א)‬
‫כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות‪ ,‬רשאי הנותן לחזור בו‬ ‫(ב)‬
‫ממנה‪ ,‬זולת אם ויתר בכתב על רשות זו‪.‬‬
‫מלבד האמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבות אם היתה החזרה מוצדקת‬ ‫(ג)‬
‫בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן‪-‬משפחתו או בהרעה ניכרת‬
‫שחלה במצבו הכלכלי של הנותן‪".‬‬

‫מה קורה במקרה של מתנה ? לשל מישהו התחייב לתת לי מתנה והוא נפטר אז מה עם‬
‫ההתחייבות? סעיף ‪ 5‬קובעת שהתחייבות לתת מתנה טעונה מסמך בכתב‪ .‬מי שמתחייב לתת לי‬
‫מתנה עם מסמך עובר לעיזבון ויעבור אלי‪.‬‬

‫אבל לכלל הזה יש ‪ 3‬חריגים ונקבע שיש מקרים בהם מי שהתחייב לתת מתנה יכול לחזור בו‬
‫מהתחייבות ולהתחרט ולא לתת את המתנה‪.‬‬

‫חריגים‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫אם מי שאמור לקבל את המתנה הסתמך על הכסף לא יוכל הנותן לחזור בו מהתחייבותו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אם הבן אדם שצריך לקבל את המתנה התנהג בצורה מחפירה כלפי נותן המתנה‪ ,‬יוכל נותן‬ ‫‪.2‬‬
‫המתנה לחזור בו מהתחייבותו למרות שסיכמו את המתנה בכתב‪.‬‬

‫מצבו הכלכלי של מתחייב המתנה הורע אחרי שהתחייב לתת את המתנה‪ ,‬יוכל להתחרט‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לדוגמא אבא שלי התחייב לתת לי כסף במתנה‪ ,‬עושים זאת בכתב‪ .‬אני סמכתי על הכסף הזה‪,‬‬
‫הלכתי לחתום על חוזה על קניית בית‪ ,‬אבא שלי לא יוכל לחזור בו מהתחייבותו כי הסתמכתי על‬
‫הכסף הזה‪ .‬אבל אם עשינו זאת בכתב ואני לא הסתמכתי על הכסף הזה‪ ,‬הוא יוכל להתחרט‪.‬‬

‫הזכות של נותן המתנה לחזור בו זוהי זכות אישית ובגלל זה היא לא עוברת בירושה‪ .‬כלומר הזכות‬
‫להתחרט לא תעבור בעיזבון‪.‬‬

‫לדוגמא מישהו התחייב לבת שלו לתת לה במתנה סכום כסף גדול בעוד שנה בכתב‪ .‬אותו אדם חלה‬
‫ופוטר העבודה ומצבו הכלכלי התדרדר מאוד‪ ,‬אז יש לו זכות מכוח החריגים הרשומים לעיל לחזור בו‬
‫מהבטחתו לתת את המתנה‪ .‬נניח שאותו אדם מת‪ ,‬לפני שהספיק לבטל את ההתחייבות שלו‪ ,‬מה‬
‫יקרה ? העיזבון לא יוכל לבטל את ההתחייבות למתנה כי הזכות לביטול היא זכות אישית ולכן‬
‫העיזבון יצטרך לתת את המתנה לבת‪.‬‬

‫אבל מה קורה לגבי שליחות ? לגבי ייפוי כוח?‬

‫סעיף ‪ 14‬לחוק השליחות‬

‫השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח‪ ,‬וכן במותו של אחד מהם‪ ,‬בגריעת‬ ‫(א)‬
‫כשרותו או בפשיטת רגלו‪ ,‬או ‪ -‬אם היה תאגיד ‪ -‬בפירוקו‪.‬‬

‫הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח‬ ‫(ב)‬
‫עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות‪".‬‬

‫ישנם מקרים בהם השליחות‪/‬ייפוי הכוח מסתיימים עם המוות של השליח‪ /‬שולח ויש מקרים בהם‬
‫השליחות ‪ /‬ייפוי כוח ממשיך גם לאחר המוות‪ .‬סעיף ‪ 14‬קובע מתי מסתיימת השליחות‪ .‬וקובע כי‬
‫השליחות מסתיימת בביטולה ע"י השליח‪ /‬שולח והיא גם מסתיימת כשאחד מהם מת‪.‬‬

‫לדוגמא ייפוי כוח של עורך דין‪ ,‬במותו של העורך דין או הלקוח מת מסתיימת השליחות‪ .‬אבל קבוע כי‬
‫אם הלקוח נתן לעורך דין ייפוי כוח בלתי חוזר למשל זכויות בנכס מסוים‪ ,‬ולדוגמא עורך הדין נפטר‪,‬‬
‫אז במקרה כזה אי אפשר לבטל את ייפוי הכוח כי הוא בלתי חוזר והוא הופך להיות נכס של העיזבון‬
‫ואז העיזבון יצטרך להשלים את אותם העברת זכויות בנכס‪.‬‬

‫כיצד עובר העזבון ליורשים?‬

‫‪10‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫סעיף ‪ 1‬לחוק הירושה‬

‫"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו"‬

‫היורשים לא מקבלים את הנכסים מיד כשהמוריש נפטר‪ ,‬אלא שיש להם זכות צפה עד שמשלימים‬
‫את כל הליכי הירושה‪.‬‬

‫הליכי הירושה‪:‬‬

‫קבלת צו ירושה ‪ /‬צו קיום צוואה‪ -‬בצווים האלה נקבעים זהות היורשים‪ ,‬החלק של כל אחד‬ ‫‪.1‬‬
‫מהיורשים בעיזבון‪.‬‬

‫תשלום חובות העזבון‪ -‬יש לשלם את חובות העיזבון לדוגמא מזונות‬ ‫‪.2‬‬

‫חלוקת העזבון בפועל‬ ‫‪.3‬‬

‫לפעמים‪ ,‬ממנים לעיזבון מנהל עיזבון נמצא כל הפרטים בפרק השישי של חוק העיזבון‪ .‬לרוב לא נהוג‬
‫למנות מנהל עיזבון‪ ,‬העיזבון מתחלק ע"י היורשים עצמים ע"פ מה שכתוב בצו‪ .‬אך יש מקרים בהם כן‬
‫צריך למנות מנהל עיזבון‪ ,‬לדוגמא בו יש נכס גדול שקשה לחלק אותו‪ ,‬ויש סכסוכים על זאת או‬
‫במקרה שקשה להגיד מהו השווי האמיתי של הרכוש‪ ,‬יש מקרים שבהם קשה לאתר יורשים‪ ,‬לאתר‬
‫את הנכסים‪.‬‬

‫אבל על התקופה מהרגע שהאדם נפטר ועד שהיורשים מקבלים את העיזבון אי אפשר להגיד‬
‫שליורשים אין זכויות על העיזבון כי יש להם זכויות על העיזבון ועל הנכסים‪ ,‬אנחנו מי היורשים כי זה‬
‫רשום בצו וכמה כל אחד אמור לקבל בגדול‪ ,‬אז התקופה הזו והזכות הצפה הזו ישנם כמה סעיפים‬
‫שמדברים על זה‪.‬‬

‫סעיף ‪(6‬א) לחוק הירושה‬

‫"לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש‪ ,‬בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה‪ ,‬או‬
‫לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף ‪67‬א‪ ,‬להסתלק מחלקו בעזבון‪ ,‬כולו או מקצתו או‬
‫ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה‪ ,‬כולה או מקצתה‪".‬‬

‫אחרי מות המוריש ועוד כל עוד לא חולק העיזבון כל יורש רשאי להגיש הודעה בכתב ולהודיע שהוא‬
‫מסתלק מהחלק שלו בעיזבון (חלק מסוים או מכל החלק)‪ .‬יכול להודיע‪ /‬להחליט שהחלק שהוא אמור‬
‫לרשת שהבן שלו מקבל את העיזבון‪.‬‬

‫סעיף ‪(7‬א) לחוק הירושה‬

‫"לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש‪ ,‬בהסכם שבכתב‪ ,‬להעביר או לשעבד את‬
‫חלקו בעזבון‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון‪".‬‬

‫כלומר‪ ,‬ליורש יש זכות בעיזבון למרות שלא קיבל עדיין כלום‪ .‬את הזכות הזו שיש לו הוא יכול‬
‫לשעבד‪ ,‬להעביר אותה ואפשר להקל לו את הזכות בה‪.‬‬

‫סעיף ‪(7‬ג) לחוק הירושה‬

‫"העברה‪ ,‬שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון; הם‬
‫שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון‪".‬‬

‫סעיף ‪(7‬ד) לחוק הירושה‬

‫‪11‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫"זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה‪ ,‬לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק‬
‫העזבון‪".‬‬

‫כלומר אפשר להעביר‪/‬לשעבד‪ /‬להקל את הזכות אבל אי אפשר להעביר‪/‬לשעבד‪/‬להקל נכס ספציפי‬
‫נכס מסוים מהעיזבון‪ .‬אם למישהו מגיע חצי מהעיזבון הוא יכול לשעבד חצי מהעיזבון‪ ,‬לשעבד רבע‬
‫מהעיזבון אבל לא יכול לשעבד נכס ספציפי (למשל בית)‪.‬‬

‫אל מי עובר העיזבון לאחר מותו של האדם?‬

‫חוק הירושה מתמקד ועוסק בעיקר בהעברת העיזבון ליורשים‪ .‬עיקר החוק מתמקד ומכוון אותנו לכבד‬
‫את רצון המת‪ .‬תמיד מחפשים לבדוק מה הייתה הכוונה‪ /‬הרצון של הנפטר‪.‬‬

‫סוגי הירושות‪:‬‬

‫ירושה על פי צוואה – כאשר אדם עורך צוואה בחייו‪ ,‬הדרך לחלוקת העיזבון הקבועה בחוק‬ ‫‪‬‬
‫נדחית והעיזבון של המוריש יחולק בדרך הקבועה בצוואה‪ .‬אדם משאיר צוואה‪ ,‬היורשים שלו‬
‫יהיו האנשים שכתובים בצוואה שלו‪ .‬הירושה מחלקת ממש בהתאם לרצון המת‪ .‬המוריש יכול‬
‫לכתוב שם כמעט לכל מי שהוא רוצה‪.‬‬

‫ירושה על פי דין – כאשר אדם לא עורך צוואה החוק קובע מי יורש‪ ,‬מה יורש ואיזה חלק‬ ‫‪‬‬
‫יורש‪ .‬לא יורשם לפי רצון המת אלא לפי מה שקבע החוקק‪ ,‬רשימה סגורה של אנשים‬
‫שמקבלים את הירושה במקרה שאין צוואה או אם הצוואה פסולה מאיזה שהיא סיבה‪.‬‬

‫חלוקה בין בני אדם תאגידים‪:‬‬

‫בני אדם‪:‬‬

‫מיהם בני אדם שרשאים לרשת את האדם שמת?‬

‫סעיף ‪ 3‬לחוק הירושה‬

‫כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו‪.‬‬ ‫(א)‬

‫מי שנולד תוך ‪ 300‬יום לאחר מות המוריש‪ ,‬דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש‪ ,‬זולת‬ ‫(ב)‬
‫אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן‪.‬‬

‫לכאורה לפי סעיף זה‪ ,‬מי שמת לפני שהמוריש מת לא יורש אותו‪ .‬אם לדוגמא הבן של המוריש מת‬
‫לפני המוריש הוא לא יוריש אותו‪.‬‬

‫אבל בא סעיף ‪ 14‬ואומר‪:‬‬

‫סעיף ‪ 14‬לחוק הירושה‬

‫"ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים‪ ,‬הילדים יורשים במקומו‪ ,‬ועל דרך זו יורשים ילדים של‬
‫כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו‪"...‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫זה נקרא עקרון החליפות ‪ /‬עקרון היציגות ועל פי עקרון זה‪ ,‬אם אדם מת אחרי הבן שלו הילדים של‬
‫הבן‪ ,‬הנכדים של אותו אדם שמת‪ ,‬יורשים את החלק שהבן היה אמור לרשת‪ .‬גם בירושה ע"פ צוואה‬
‫יש יורשה ע"פ עדיפות לגבי הצאצאים שקבוע בסעיף ‪.49‬‬

‫סעיף ‪ 49‬לחוק הירושה‬

‫"זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה‪ ,‬ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו ‪ -‬אם בשעת מות‬
‫המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה‪ ,‬יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה‬
‫אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת‪".‬‬

‫במקרה שהתינוק לא נולד ? פונים לסעיף ‪(3‬ב) לחוק הירושה‪:‬‬

‫(ב) מי שנולד תוך ‪ 300‬יום לאחר מות המוריש‪ ,‬דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש‪ ,‬זולת אם‬
‫הוכח שהורתו היתה אחרי כן‪.‬‬

‫אם בת הזוג של המוריש הייתה בהריון לפני שהוא מת אז כמובן שהילד שלו עדיין יכול לרש את אותו‬
‫אדם‪.‬‬

‫תאגידים‪:‬‬

‫האם תאגידים יכולים להוריש ?‬

‫מוריש חייב להיות אדם ולא תאגיד‪ .‬לכן תאגיד לא יכול להוריש אבל כן יכול להיות יורש‪.‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק הירושה‬

‫"תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך‬
‫שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת‪".‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪05/12/2023‬‬
‫תרגול ‪2‬‬
‫סדר ההורשה של היורשים על פי דין‪:‬‬

‫איך מחלקים את העזבון של אותו בן אדם שנפטר? למי מחלקים את העזבון? כמה כל אחד‬
‫מהיורשים מקבל? ואם אדם לא משאיר צוואה אנחנו חייבים לפעול לפי החוק ועכשיו נראה מה אומר‬
‫החוק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 10‬לחוק הירושה בא וקובע רשימה סגורה של יורשים‪ ,‬ע"פ דין של אדם שנפטר‪.‬‬

‫קרוביו המוריש היכולים לזכות בעיזבון‪ /‬חלק מהעיזבון במקרה שאין צוואה‪:‬‬

‫בן זוג של המוריש ‪ -‬נשוי וגם ידוע בציבור‪ ,‬לגבי ידועים בציבור ישנו סעיף מיוחד והוא סעיף ‪.55‬‬ ‫‪‬‬

‫ילדי המוריש וצאצאיהם ‪ -‬ילדי המוריש והילדים שלהם‪ ,‬כלומר הנכדים של המוריש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הוריו וצאצאיהם‪ -‬ההורים של המוריש‪ ,‬והאחים של המוריש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הורי הוריו וצאצאיהם‪ -‬סבא וסבתא של המוריש ולדודים שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 10‬לחוק הירושה‪:‬‬

‫" יורשים על פי דין הם‪:‬‬
‫(‪ )1‬מי שהיה במות המוריש בן‪-‬זוגו;‬
‫(‪ )2‬ילדי המוריש וצאצאיהם‪ ,‬הוריו וצאצאיהם‪ ,‬הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה ‪ -‬קרובי המוריש)‪.‬‬
‫זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה‪".‬‬

‫סעיף ‪ 55‬לחוק הירושה‪:‬‬

‫"בן זוגו"‪ -‬כולל ידועים בציבור‬
‫‪ -‬איש ואשה שחיים חיי משפחה במשק בית משותף‪( .‬אין דרישת זמן מינימאלית‪ .‬ע"א ‪107/87‬‬
‫אלון נ' מנדלסון‪ ,‬פ"ד מג(‪))1989( 431 )1‬‬
‫‪ -‬בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר‪.‬‬

‫קובע שאיש ואישה שחיים חיי משפחה‪ ,‬עם משק בית משותף‪ ,‬והם לא נשואים אחד לשני ואחד‬
‫מהם מת וכשהוא מת אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר אז רואים את מי שנשאר בחיים כאילו‬
‫הוא המוריש שציווה לו את מה שנשאר לו‪.‬‬

‫מה קורה במצב שישנו זוג של ידועים בציבור שגרים ביחד כבר המון המון שנים‪ ,‬מנהלים משק בית‬
‫משותף אבל האישה נשואה למישהו אחר (נגיד התחתנו לפי עשרים שנה ומאז הוא מסרב לתת לה‬
‫גט)‪ ,‬טכנית היא נחשבת נשואה‪ ,‬למרות שגרה עם מישהו אחר‪ .‬מה יקרה במקרה הזה? הידוע‬
‫בציבור לא ייחשב לבן זוג כי הייתה נשואה למישהו אחר במותה‪ ,‬רשום בסעיף "לא היה נשוי לאדם‬
‫אחר"‪ ,‬לא ייחשב בן זוג‪.‬‬

‫מה קורה במצב בו הם ידועים בציבור‪ ,‬לא נשואים למישהו אחר‪ ,‬אבל גרים ביחד חצי שנה‪ ,‬מנהלים‬
‫משק בית משותף ואחד מהם נפטר? ישנה פסיקה‪ ,‬שקובע שאין דרישת זמן מינימלית‪ . -‬ע"א‬
‫‪ 107/87‬אלון נ' מנדלסון‪ ,‬פ"ד מג(‪.)1989( 431 )1‬‬

‫‪14‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫זכויות הירושה של היורשים על פי דין‪:‬‬

‫כעת נשאלת השאלה מי מקבל כמה? מתי?‬

‫סעיף ‪ 11‬לחוק הירושה קובע כמה כל אחד מקבל‪ ,‬ואם בכלל מקבל‪.‬‬

‫סעיף ‪ 11‬לחוק הירושה‬

‫בן הזוג של המוריש מקבל את המיטלטלין‪ ,‬כולל מכונית השייכת למשק הבית המשותף‪.‬‬
‫משאר העיזבון מקבל בן הזוג‪:‬‬
‫אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים ‪1/2 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים ‪2/3 -‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם לא הניח המוריש ילדים או צאצאיהם‪ ,‬אחים או צאצאיהם‪ ,‬הורים או הורי הורים ‪ -‬הכל‬ ‫‪-‬‬

‫כלומר‪ ,‬בן הזוג מקבל את המיטלטלין ( כולל מכונית השייכת למשק הבית המשותף)‪ ,‬ומשאר העיזבון‬
‫בן הזוג מקבל חלק יחסי‪ ,‬זה יהיה תלוי באיזה יורשים נוספים נשארו למוריש‪ .‬לפי נדע כמה בן הזוג‬
‫מקבל‪ ,‬לפי כמה יורשים אחרים נשארו‪.‬‬

‫ה"או" מאוד חשוב‪.‬‬

‫סעיף ‪ 12‬לחוק הירושה‬

‫"ילדי המוריש קודמים להוריו‪ ,‬הוריו קודמים להורי הוריו"‬

‫קובע את סדר הקדימויות של היורשים‪ .‬מי קודם למי‪.‬‬

‫סדר קדימויות‪:‬‬

‫ילדי המוריש‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ 1/3‬להם ו‪ 2/3 -‬לבת הזוג‬
‫הורי המורש‬ ‫‪.2‬‬
‫הורי הוריו‪ -‬סבא וסבתא של המוריש‬ ‫‪.3‬‬

‫אם לדוגמא יש גם ילדים‪ ,‬גם הוריו וחגם הורי הוריו לא כולם מתחלקים בחצי‪ .‬היחידים שמקבלים הם‬
‫הילדים כי הם קודמים להוריו ( כלומר אם יש בת זוג אז חצי לילדים וחצי לבת הזוג)‪.‬‬

‫אם לדוגמא אין ילדים‪ ,‬אבל יש הוריו והוריו הוריו היחידים שיקבלו זה הוריו של המוריש‪.‬‬

‫אם המוריש נשארו לו אחים‪/‬אחיינים‪/‬סבא וסבתא זה כל מה שנשאר‪ ,‬אזי נלך גם כאן לפי סדר‬
‫קדימויות‪:‬‬

‫אחים‬ ‫‪.1‬‬
‫כבר)‬
‫הזוג‬ ‫נפטרולבת‬
‫האחים‪ -‬ו‪½ -‬‬
‫אחיינים (אין ½ להם‬ ‫‪.2‬‬
‫רק סבא וסבתא‬ ‫‪.3‬‬

‫‪15‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫מוריש שהותיר אחריו הורים ושני ילדים של בת זוגו שמתה לפניו‪:‬‬

‫מה קורה כאשר אדם שנפטר והוא השאיר אחריו זוג הורים‪ ,‬בת זוגתו מתה לפניו אבל ‪ 2‬הילדים‬
‫שלה הבת זוג (ילדים מנישואים קודמים‪ -‬כלומר לא הילדים של המוריש) עדיין בחיים?‬

‫אב‬ ‫אם‬
‫½‬ ‫½‬

‫מוריש‬ ‫בת זוג מתה‬

‫בת‬ ‫בן‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫מי יזכה בירושה ? ההורים שלו יעשו חצי חצי‪ .‬הילדים שלה לא קשורים אליו‪ ,‬וזה רק הצאצאים שלו‬
‫שאמורים לקבל ולכן הילדים שלה לא יקבלו כלום מהירושה‪.‬‬

‫מוריש שהותיר אחריו ילדה‪ ,‬כלה של ילד אחר שמת לפניו ושני נכדים מהילד המת‪:‬‬

‫מה קורה במצב שאדם נפטר והוא השאיר אחריו בת‪ ,‬הבן שלו נפטר גם‪ ,‬הבן היה נשוי ונשארה‬
‫הכלה ויש ‪ 2‬נכדים מהילד שנפטר‪ .‬מי יזכה בירושה ?‬

‫מוריש‬

‫בת‬ ‫בן נפטר‬ ‫כלה של הבן‬

‫½‬ ‫‪0‬‬

‫נכד‬ ‫נכדה‬
‫¼‬ ‫¼‬

‫הבת תקבל חצי מהירושה והחצי השני יתחלק בין הנכדים‪.‬‬

‫ישנו עקרון שנקרא "עקרון החליפות"‪ ,‬שקובע שאם הבן המת לפני האבא אז הילדים שלו יחליפו‬
‫אותו ‪ ,‬ירשו במקומו ולכן פה אם הבן שלו מת החצי שאמור היה לרשת יעבור לחליפים שלו‪ -‬הילדים‬
‫שלו‪ .‬הכלה לא תקבל כלום כי היא לא בין היורשים ע"פ דין‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫סדר ההורשה של אדם שאין לו בן זוג‪:‬‬

‫במקרה זה כל כללי הירושה מתבססים על שלושה עקרונות והם פועלים בצורה סימולטנית‪.‬‬

‫‪ .1‬עיקרון הפרנטלות‬

‫הפרנטלות הן ענפי הירושה‪ -‬ישנן ‪ 3‬ענפי ירושה ( סדר קדימויות)‬

‫ילדים וצאצאיהם‬ ‫‪.1‬‬

‫הורים וצאצאיהם‬ ‫‪.2‬‬
‫הורי הורים (סבא וסבתא של המוריש) וצאצאיהם‬ ‫‪.3‬‬

‫אם קיימים יורשים בענף הראשון (ילדים או נכדים) – הם אלו שיירשו את העיזבון במלואו‪.‬‬

‫אב‪0 -‬‬ ‫אם‪0 -‬‬

‫מוריש‬

‫בת‬ ‫בן‬
‫½‬ ‫½‬

‫אם אין יורשים בענף הראשון (ילדים או נכדים) – הירושה תעבור ליורשים מהענף השני – הורי‬
‫המוריש וצאצאיהם וכך הלאה‪...‬‬

‫‪ .2‬עיקרון היציגות (חליפות)‬

‫כאשר היורש המיידי מת לפני המוריש – צאצאיו של היורש המיידי נכנסים לנעליו ויורשים‬
‫במקומו‪.‬‬

‫אב‪0 -‬‬ ‫אם‪0 -‬‬

‫מוריש‬

‫בת‬ ‫בן מת‬

‫½‬

‫נכד‬ ‫נכד‬
‫¼‬ ‫¼‬
‫‪17‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪ .3‬עיקרון השוויון‬

‫סעיף ‪ 13‬קובע שבין יורשי כל פרנטלה קיים שוויון בנוגע לחלקם בעיזבון המנוח‪ .‬השוויון הוא רק‬
‫באותה פרטנלה‪.‬‬

‫כשאדם מת ויש ‪ 3‬ילדים (צד ימני)‪ ,‬שלושת הילדים באותה הפרנטלה מתחלקים באותו החלק שווה‬
‫בשווה‪.‬‬

‫בתרשים השני (צד שמאלי) רואים כשאדם מת ונשארו ‪ 2‬בנים ו‪ 3-‬נכדים מהבת שלו שמתה‪ ,‬היורשה‬
‫שלו לא מתחלקת ל‪ 5-‬וכל אחד מקבלת ‪ 1/5‬מהירושה‪ .‬כי אמרנו ישנו שוויון בין היורשים באותה‬
‫פרנטלה‪ ,‬אז היורשה מתחלקת ל‪ 3-‬והשליש של הבת גם הוא מתחלק ל‪ 3-‬בין הנכדים‪.‬‬

‫מוריש‬ ‫מוריש‬

‫בת מתה‬ ‫בן‬ ‫בן‬

‫בת‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪1/3‬‬
‫‪1/3‬‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪1/3‬‬

‫נכד‬ ‫נכד‬ ‫נכד‬

‫‪1/9‬‬ ‫‪1/9‬‬ ‫‪1/9‬‬

‫אם נשלב את שלושת הפרנטלות‪ ,‬ואפשר לראות שלדוגמא למוריש היה בן והוא מת וגם נכדו מת ויש‬
‫לו ‪ 2‬הורים‪ ,‬עדיין מי שיקבל את כל העזבון זה רק הנין‪ ,‬ההורים לא יקבלו כלום כי ההורים הם‬
‫בפרנטלה השנייה‪( .‬יכול גם הנין של הנין ולמטה)‪ .‬אם יש למטה יורדים למטה ולא עולם‪.‬‬

‫אב ‪0‬‬ ‫אם ‪0‬‬

‫מוריש‬

‫בן מת‬

‫נכד מת‬

‫נין ‪ -1/1‬הכל‬

‫‪18‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫מוריש שהותיר אחריו בן חי‪ ,‬בן אחד שנפטר וממנו יש ‪ 3‬נכדים‪ ,‬בן שני שנפטר‬
‫וממנו ‪ 2‬נכדים חיים ונכד נוסף שנפטר וממנו ‪ 3‬נינים?‬

‫מוריש‬

‫בן מת‬ ‫בן חי‬ ‫בן מת‬

‫‪1/3‬‬

‫נכד מת‬ ‫נכד חי‬ ‫‪.‬נכד חי‬

‫נכד חי‬ ‫נכד חי‬ ‫נכד חי‬ ‫‪1/9‬‬ ‫‪1/9‬‬
‫‪1/9‬‬ ‫‪1/9‬‬ ‫‪1/9‬‬

‫נין‬ ‫נין‬ ‫נין‬

‫‪1/27‬‬ ‫‪1/27‬‬ ‫‪1/27‬‬

‫אדם שמת ואין לו צאצאים או הורים‪ ,‬הוא הותיר אחריו רק אחיינים‪:‬‬

‫אמא מתה‬ ‫אבא מת‬

‫מוריש‬
‫אח מת‬ ‫אח מת‬ ‫אח מת‬

‫אחיין‬ ‫אחיין‬ ‫אחיין‬ ‫אחיין‬ ‫אחיין‬ ‫אחיין‬

‫‪1/6‬‬ ‫‪1/6‬‬ ‫‪1/6‬‬ ‫‪1/6‬‬ ‫‪1/6‬‬ ‫;;‪l‬‬ ‫‪1/6‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫מה קורה עם הצאצאים ? האם גם כאן ישנו שוויון או לא? כאן נכנסה הפסיקה וקבעה כי השוויון בין‬
‫הצאצאים היא לא שוויון לפי גלגלות אלא שוויון לפי גזע‪ .‬בחלוקה לפי גולגולת אנחנו סופרים כמה‬
‫קרובים נשארו למוריש מאותה פרנטלה ואנחנו מחלקים ביניהם שווה בשווה‪ .‬אם השוויון‪/‬חלוקה היא‬
‫לפי גולגולת בענף הראשון החלוקה צריכה להיות שווה גם לילדים וגם לנכדים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אדם שמת כשאין לו צאצאים‪ ,‬הורים או הורי הורים‪ ,‬הוא הותיר אחריו בת דודה מצד‬
‫אמו‪ ,‬שני בני דודים מדוד מצד אביו ועוד ארבעה בני דודים מדוד נוסף מצד אביו‪.‬‬

‫כלומר היורשה מגיעה לפרנטלה השלישית‪ .‬אם אומרים שהשוויון הוא לפי גולגולת אז לוקחים את‬
‫כל הירושה ומחלקים בין כל הבני דודים שנשארו (‪ 7‬בני דודים) וכל אחד מקבל ‪ 1/7‬מהירושה‪.‬‬

‫שוויון לפי "גולגולת"‪:‬‬

‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬ ‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬

‫דודה מתה‬ ‫דוד מת‬

‫אמא מתה‬ ‫אבא מת‬ ‫דוד מת‬

‫מוריש‬

‫בת דודה‬
‫בן דוד‬ ‫‪1/7‬‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬
‫‪1/7‬‬ ‫‪1/7‬‬ ‫‪1/7‬‬ ‫‪1/7‬‬ ‫‪1/7‬‬

‫אבל אם נלך לפי הגזע‪ ,‬כלומר גזע הקרבה למת‪.‬‬

‫שוויון לפי "גזע"‪:‬‬

‫½‬ ‫½‬
‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬ ‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬

‫½‬
‫¼‬ ‫¼‬
‫דודה מתה‬ ‫דוד מת‬
‫אמא מתה‬ ‫אבא מת‬ ‫דוד מת‬

‫מוריש‬

‫בת דודה‬
‫בן דוד‬ ‫½‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬ ‫בן דוד‬
‫‪1/16‬‬ ‫‪1/8‬‬ ‫‪1/8‬‬ ‫‪1/16‬‬ ‫‪1/16‬‬

‫‪20‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫אם היו לו רק אבא ואמא באופן רעיוני הם היו זוכים בכל הירושה חצי חצי‪ .‬אבל הם מתו אז עוברים‬
‫לפרנטלה הבאה‪ ,‬שזה ההורים שלהם (סבא וסבתא של המוריש)‪ ,‬הירושה מתחלקת ל‪ 2-‬כי לכל‬
‫אחד מההורים של המוריש יש זוג הורים‪ .‬כל סבא וסבתא יורשים חצי מהעיזבון (מהירושה)‪ ,‬אבל גם‬
‫הם מתים‪ .‬אז בגלל שהם מתים עוברים לצאצאים שלהם שזה הבני דודים של אותו המוריש‪.‬‬

‫תיק עזבונות מחוזי ת"א ‪ 3861/77‬חבשה נ' חקק‬

‫אדם מת והותיר אחריו שתי אחיות למחצה מאבא שלו ואשתו השנייה ושני אחים מאמא ואבא‬
‫שלו‪.‬‬

‫אפשרות ראשונה‪ -‬שוויון לפי "גולגולת"‪:‬‬

‫אשתו של אבא מתה‬ ‫אבא מת‬ ‫אמא מתה‬

‫מוריש‬

‫אחות למחצה‬ ‫אחות למחצה‬ ‫אח משני ההורים‬ ‫אחות משני ההורים‬
‫¼‬ ‫¼‬ ‫¼‬ ‫¼‬

‫החוק אינו מבדיל בין אחים לבין אחים למחיצה‪ ,‬כלומר אחים למחיצה הם כמו אחים ולכן לפי שוויון‬
‫גולגולת‪ ,‬לא בוחנים את הקרבה של הדם‪ ,‬נחלק שווה בשווה ביניהם כל אחד מקבל ‪. 1/4‬‬

‫אנחנו לא מחלקים לפי גולגולת‪ ,‬הוחלק שמחלקים לפי גזע קרה למת !!!‬

‫אפשרות שנייה‪ -‬שוויון לפי "גזע"‪:‬‬

‫½‬ ‫½‬
‫אשתו של אבא מתה‬ ‫אבא מת‬ ‫אמא מתה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪:2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫¼‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫¼‬ ‫=‪:2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫מוריש‬ ‫‪1 1 1 31‬‬
‫= ‪+‬‬
‫‪8 4 4:2=88‬‬

‫אחות למחצה‬ ‫אחות למחצה‬ ‫אח משני ההורים‬ ‫אחות משני ההורים‬
‫‪1/8‬‬ ‫‪1/8‬‬ ‫‪3/8‬‬ ‫‪3/8‬‬

‫השופט אומר שהחלוקה צריכה להיות לפי גזע‪ .‬יש ‪ 2‬הורים‪ -‬האמא מתה והאבא מת‪ ,‬כל אחד מקבל‬
‫לכאורה חצי מהעיזבון של הבן שלהם‪ ,‬אבל הם מתים‪ .‬מה עושים עם העיזבון של הבן שלהם? החצי‬
‫של האמא באופן טבעי יעבור ל‪ 2-‬הילדים הביולוגים שלה‪ ,‬כל אחד יקבל ¼‪ .‬החצי של האבא יתחלק‬
‫בין כל ‪ 4‬הילדים שלו‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ע"א ‪ - 660/74‬אסתר סינידובסקה נ' האפוטרופוס הכללי‬

‫אישה שמתה ערירית ונותרו לה דודה מצד האם‪ ,‬אחות למחצה מצד האב ואחיין מאחות למחצה‬
‫נוספת שמתה‪.‬‬
‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬

‫אבא מת‬ ‫אמא מתה‬ ‫מתה‬

‫אישה שנייהדודה‬
‫‪ʠʮʠʮ ʺʤ‬‬

‫מורישה‬

‫אחות למחצה מתה‬ ‫אחות למחצה‬

‫אחיין‬

‫יש כאן עניין של פרנטלה שלישית‪ ,‬ואמרנו שאם יש יורשים מהפרנטלה הראשונה לא מגיעים‬
‫לפרנטלה השלישית‪.‬‬

‫טענה של הדודה‪:‬‬
‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬

‫אבא מת‬ ‫אמא מתה‬ ‫מתה‬

‫אישה שנייהדודה‬
‫½‬
‫מורישה‬

‫אחות למחצה מתה‬ ‫אחות למחצה‬

‫¼‬
‫אחיין‬
‫¼‬
‫זו לא חלוקה נכונה‪ ,‬ביהמ"ש שלל את מה שאמרה הדודה‪.‬‬

‫פסיקת ביהמ"ש‪:‬‬
‫סבא מת‬ ‫סבתא מתה‬

‫אבא מת‬ ‫אמא מתה‬ ‫מתה‬ ‫אישה שנייה‬

‫דודה ‪0‬‬
‫‪ʠʮʠʮ ʺʤ‬‬

‫מורישה‬

‫אחות למחצה מתה‬ ‫אחות למחצה‬

‫½‬
‫אחיין‬
‫½‬
‫‪22‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ביהמ"ש שלל את הירושה של הדודה‪ .‬למעשה האחות למחצה והאחיין הם אלו שיורשים את כל‬
‫העיזבון חצי חצי‪ .‬למה? סעיף ‪ 10‬קובע ‪ 3‬דרגות של יורשים‪ ,‬וקובע שיש פרנטלות‪ .‬סעיף ‪ 12‬קובע‬
‫שיש שילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי הוריו‪ ,‬כלומר סדר ההורשה‪ .‬ורק אם אין‬
‫יורשים בדרגה הראשונה עוברים לדרגה השנייה וכן הלאה‪ ...‬סעיף ‪ 14‬קובע שילדו של מוריש שמת‬
‫לפניו והשאיר ילדים‪ ,‬הילדים יורשים במקומו (עקרון החליפות)‪ .‬לכן לפי שלושת הסעיפים האלו אנחנו‬
‫יכולים לראות שתיאורטית אם למורישה היה קרוב מדרגה ראשונה (ילדים) אף אחד מהם לא היה‬
‫זוכה בירושה‪ .‬בגלל שאין לה יורשים מהדרגה הראשונה עוברים לדרגה שנייה‪ ,‬ובדרגה השנייה‬
‫רואים שיש יורשים חיים‪ ,‬ולכן בכלל לא עולים ליורשים מהפרנטלה השלישית (הדודה)‪ ,‬אלא מחלקים‬
‫את הירושה בפרנטלה השנייה‪ .‬ישנם ‪ 2‬אחיות ולכן כל אחת חצי‪ .‬בגלל שאחות אחת מתה החצי‬
‫שלה עובר לבנה‪ -‬לאחיין של המוריש‪.‬‬

‫אם לא היה אחיין‪ ,‬הכל היה עובר לאחות למחיצה‪.‬‬

‫נימוק של השופט יצחק כהן‪" -‬סעיף ‪ )2( 10‬לחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965-‬קובע שלוש דרגות של‬
‫יורשים על‪-‬פי דין מתוך קרובי המוריש והן ‪ -‬ילדי המוריש וצאצאיהם; הוריו וצאצאיהם; הורי הוריו‬
‫וצאצאיהם‪ .‬לפי סעיף ‪ 12‬של החוק "ילדי המוריש קודמים להוריו‪ ,‬הוריו קודמים להורי הוריו"‪ .‬לפי‬
‫סעיף ‪ 14‬של החוק "ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים‪ ,‬הילדים יורשים במקומו ועל דרך זו‬
‫יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו"‪ .‬לפי הוראות אלה אם השאיר מוריש קרוב‬
‫מדרגה ראשונה‪ ,‬אין לקרובים מדרגות אחרות כל זכות לירושה (פרט לזכות הורים לפי הסיפא של‬
‫סעיף ‪ ,)12‬ואם אין יורש מדרגה ראשונה‪ ,‬אך יש יורש מדרגה שנייה אין כל זכות לירושה לקרובים‬
‫מדרגה שלישית‪ .‬מכיוון שהמשיב השני הוא יורש מדרגה שניה (צאצא של אבי המורישה) ואילו‬
‫המערערת היא קרוב מדרגה שלישית (צאצא של הורי הוריה של המורישה) קודמת זכות המשיב‬
‫השני לזכות המערערת‪ .‬הוא הדין בזכות היורשת שאותה מייצג‪ .‬המשיב הראשון‪ ,‬אם היא קיימת‪,‬‬
‫שגם היא יורשת מדרגה שנייה‪".‬‬

‫‪23‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪19/12/2023‬‬
‫תרגול ‪3‬‬
‫ירושה על פי צוואה‪:‬‬
‫יש לנו בחוק היורשה רשימה ספציפית של יורשים אז יודעים כמה כל אחד מהיורשים אמור לקבל‪.‬‬
‫לפי מה שכתוב בחוק והפסיקות שלמדנו‪ ,‬כשאדם לא משאיר צוואה ולא נותן את הרצון הספציפי שלו‬
‫ככה תתחלק ירושה של העיזבון שלו‪.‬‬

‫מהי צוואה?‬

‫כשאדם מחליט שהוא כן כותב צוואה (יכול לכתוב צוואה ב‪ 4-‬דרכים כתובות בחוק)‪ ,‬הצוואה גוברת‬
‫על הכל‪ .‬הוא יכול לכתוב בצוואה שלו שאחרי שהוא מת מה שהוא רוצה‪ .‬הוא יכול גם לרשום יורשים‬
‫אחרים ממה שרשום בחוק‪.‬‬

‫חוק הירושה תמיד נותן לנו דרכים איך לעשות את זה‪ ,‬איך עושים? איך כותבים? איך עורכים אותה?‬
‫אבל הוא לא מגדיר מה זה צוואה בכלל‪.‬‬

‫בשביל להגדיר מה זה צוואה‪ ,‬ישנם כל מני הוראות בפרק השלישי בחוק שככה אפשר ללמוד מהם‬
‫ומהפסיקה בנושא הזה יש הגדרה מקובלת שחוזרת על עצמה לאורך כל פסקי הדין‪:‬‬

‫צוואה היא הצהרה הדירה (שניתן לחזור ממנה)‪ ,‬חד צדדית ואישית של אדם‪ ,‬שנעשתה באחת‬
‫מצורות הצוואה הקבועות בחוק הירושה‪ ,‬שבה הוא מביע את רצונו בנוגע להעברת רכושו אחרי‬
‫מותו וכן בכל עניין אחר שאינו ממוני שהחוק מתיר את הכללתו בצוואה‪.‬‬

‫מה זה "צוואה הדירה"?‪ -‬זוהי בעצם צוואה שאדם כותב אותה יכול לחזור ממנה‪ ,‬להתחרט‪.‬‬

‫המחוקק מאוד פוחד שתהיה השפעה לא טובה‪ /‬פסולה על הרצון החופשי של המצווה‪.‬‬

‫נראה מה אפשר לעשות לפי החוק כשיש מקרה ברצון של הצוואה‪.‬‬

‫סעיפים המונעים פגיעה ברצון החופשי של המצווה‪:‬‬

‫סעיף ‪(27‬א) "התחייבות לעשות צוואה‪ ,‬לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה ‪ -‬אינה‬
‫תופסת‪".‬‬

‫אדם שבא ומתחייב בפני לא משנה מי‪ ,‬לכתוב צוואה לטובת אותו אדם‪ ,‬או שמתחייב לשנות את‬
‫הצוואה שהוא כבר כתב‪ ,‬או לבטל צוואה שהוא עשה ההתחייבות הזאת לא תופסת‪.‬‬

‫אם אותו אדם התחייב להשאיר את הצוואה ובסוף מבטל אותה‪ ,‬בדרך הנכונה אז הוא יכול‪.‬‬

‫סעיף ‪(27‬ב) "הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה ‪-‬‬
‫בטלה‪".‬‬

‫הסעיף קובע אם אדם כותב בצוואה עצמה "לעולם לא אוכל לשנות את הצוואה שלי" גם הוראה כזו‬
‫לא תפוס גם אם כתב צוואה חדשה או אחרי תיקון‪ ,‬התיקון הוא מה שתופס זה האחרון‪ ,‬למרות‬
‫הסעיף שמגביל את רצונו החופשי‪ .‬אנחנו רוצים לתת לו לפעול לפי רצונו החופשי‪ ,‬היום הוא חשב‬
‫ככה מחר אולי אחרת‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫במקרה של הסכם ‪ ‬לצד שצריך לקבל ירושה‬

‫סעיף ‪(8‬א) "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם ‪ -‬בטלים‪".‬‬

‫נותן התחייבות למישהו לוותר על ירושה‪ .‬לדוגמא "אם אבא ימות אני מוותר על הירושה שלו‬
‫(כשאבא בחיים"‪.‬‬

‫הסעיף בא וקובע שכשהאבא ימות ועכשיו הילד כבר לא רוצה לוותר‪ ,‬ההתחייבות כבר לא תופסת‪.‬‬
‫ככל שהוא חיי לא ניתן לקבוע ולהבטיח על קבלת הירושה‪.‬‬

‫סעיף ‪(" 28‬א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו‪.‬‬
‫(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫הצוואה נעשית רק ע"י המצווה עצמו‪.‬‬

‫אם הצוואה לא משקפת את רצונו של המצווה‪ ,‬הצוואה בטלה‪.‬‬

‫אם הוא רושם "אשתי תחליט על הירושה"‪ ,‬זה לא תקף‪ .‬זה יבטל את ההוראה ספציפית אבל לא את‬
‫כל הצוואה‪.‬‬

‫סעיף ‪" 29‬אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק‬
‫היחסי או המנה שאדם יזכה בהם‪"...‬‬

‫לא יכול לקבוע שמישהו אחר יקבע במקומו את הירושה שהוא יזכה‪ ,‬את העיזבון או באיזה חלק הוא‬
‫יזכה‪ .‬לדוגמא שאשתו תחליט על כמה כל אחד מהילדים יקבל‪ ,‬זה לא תקף‪ .‬בצוואה עצמה כתוב‬
‫אדם אחראי ב' על הירושה‪ ,‬סעיף שנוגד‪ .‬אדם ב' לא יכול להגיד בי וזכה העיזבון‪.‬‬

‫סעיף ‪" 33‬הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין‬
‫משמעותה ‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫אם לא מבינים את המשמעות [הבן האמצעי יקבל ‪ X‬לא יודעים מי האמצעי כי יש ‪ 4‬ילדים ולכן בטל]‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫הדרכים לעריכת צוואה‪:‬‬

‫צוואה יכולה להיעשות רק באחת מהדרכים הקבועות בחוק הירושה (סעיף ‪:)18‬‬

‫צוואה בכתב יד‬ ‫‪‬‬

‫צוואה בעדים‬ ‫‪‬‬
‫צוואה בפני רשות‬ ‫‪‬‬
‫צוואה בעל פה‬ ‫‪‬‬

‫כל מסמך שקובע כיצד יחולק עזבונו של אדם לאחר מותו‪ ,‬אך לא עומד בקריטריונים שקבע החוק –‬
‫לא ייחשב כצוואה‪.‬‬

‫צוואה בכתב יד – סעיף ‪19‬‬

‫סעיף ‪" -19‬צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה‪ ,‬תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו‪".‬‬

‫זוהי הדרך הכי קלה‬

‫דרישות הסעיף‪:‬‬

‫הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה‬ ‫‪‬‬

‫התאריך כתוב בידו‬ ‫‪‬‬
‫חתימה‬ ‫‪‬‬

‫מה קורה אם אין חתימה? אם התאריך הוא שגוי? יש לנו סעיף שמשלים את כל הדרישות הללו‪:‬‬

‫סעיף ‪ – 25‬קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה‪:‬‬

‫"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי‬
‫והאמיתי של המצווה ‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או‬
‫הליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 22 ,20 ,19‬או ‪ 23‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן‬
‫הפרטים או הליך מן הליכים כאמור‪.‬‬
‫(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬
‫(‪ )1‬בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף ‪ 19‬הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;"‬

‫אם ביהמ"ש רואה בצוואה שקיפות של רצונו החופשי של המצווה‪ ,‬רשאי לאפשר קיום צוואה‪ ( .‬לפי‬
‫מרכיבי היסוד)‪ .‬לפי סעיף ‪( 25‬ב) אנו רואים מה הם מרכיבי היסוד שחייבים להתקיים? רק כאשר הם‬
‫מתקיימים אפשר לקיים את הצוואה‪.‬‬

‫התנאי היחיד בצוואה בכתב יד הוא שכל הצוואה תהיה כתובה אך ורק על ידו של המצווה‬ ‫‪‬‬
‫(סעיף ‪)19‬‬

‫סעיף זה לא היה נראה ככה פעם‪ ,‬הוא תוקן לאורך השנים‪ .‬הסעיף קבע פעם שאין אפשרות לקיים‬
‫צוואה אם אין חתימה‪ ,‬מדובר רק על פגם‪ .‬זה תוקן בעקבות ‪ 40/80‬דיון נוסף פאול קניג נגד‬
‫יהושע כהן‪.‬‬
‫‪26‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫הנוסח הקודם לפני התיקון – "לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה‪ ,‬רשאי הוא לקיימה‬
‫אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים‬
‫בסעיפים ‪ 20‬עד ‪ 23‬או בכשרות העדים‪".‬‬

‫ד"נ ‪ 40/80‬קניג נ' כהן‪ ,‬פ"ד לו(‪)1982( 701 )3‬‬

‫"פגם בצוואה" לא יכול להיות העדר של הרכיב‪( ,‬במקרה של פסה"ד העדר של חתימה ותאריך)‪.‬‬
‫מסמך הוא "צוואה" אך ורק אם התקיימו מרכיבי היסוד שבה‪.‬‬
‫החתימה חיונית להוכחת גמירות דעת‪ ,‬והתאריך נדרש לזיהוי מועד כתיבת הצוואה וכשרותה‪.‬‬

‫דובר בבחורה צעירה שהגיעה עם הבת שלה בת ‪ 3‬למלון בת"א‪ .‬היא יבקשה לשכור שם חדר בקומה‬
‫‪ .20‬הגיעו אל החדר ואחרי כמה שעות האמא קפצה עם הילדה מהחלון‪ .‬החדר מלון‪ ,‬מצאו אחרי‬
‫ששתיהן מתו‪ 9 ,‬פתקים שהיא כתבה בכתב יד שלה ורשמה מה סיבות ההתאבדות שלה‪ ,‬שהיא‬
‫רצתה להתגרש ולא נתנו לה ולא הייתה שום דרך אחרת‪ .‬היא כתבה שהיא לקחה את הילדה כי‬
‫האבא מציק לילדה‪ .‬כתבה שהיא מבקשת שאת הבעל יקבל כמה שפחות ושישמו כסף בהלוויה‪ .‬והיה‬
‫שם פתק שהיה כתוב עליו צוואה "כל מה ששייך לי באופן רשמי‪ ,‬לחלק בין ‪ 4‬האחים שלי‪ ,‬השאר‬
‫שאמא תחייה ותעשה את מה שהיא רוצה"‪.‬‬

‫על הפתקים האלה היא לא כתבה תאריך וגם לא חתמה‪ .‬למרות שרואים שזה כן מה שהיא רצתה‪,‬‬
‫עדיין המקרה הזה התגלגל בכמה הרקעות והשאלה הייתה האם הפתקים‪ ,‬הפתק שהיה רשום עליו‬
‫הצוואה באמת מהווה צוואה?‬

‫הגיע לביהמ"ש של ‪ 5‬שופטים‪ 3 -‬בעד ו‪ 2-‬נגד‪.‬‬

‫המתנגדים אמרו שזה לא מהווה צוואה תקפה חתימה היא אחד ממרכבי היסוד‪ ,‬ותאריך גם‪.‬‬

‫בסוף נקבע שזה משקף את רצונה‪ ,‬זה היה צוואה‪ ,‬אבל מפסק דין זה שינו את החוק‪ ,‬ליותר מפורש‪.‬‬

‫מה המשמעות הפרקטית של סעיף ‪ 19‬ו‪?25-‬‬

‫אם הצוואה עומדת בכל הקריטריונים של סעיף ‪  19‬זה כשר‬ ‫‪‬‬

‫אם מישהו מתנגד לצוואה‪ ,‬הוא צריך לבוא ולהוכיח שהיא לא כשרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מה קורה כשיש פגם? תאריך‪ ,‬חתימה?‬

‫נטל ההוכחה עובר למי שמבקש שמגיש את הצוואה הזו‪ .‬להוכיח שלמרות הכל זה היה רצון‬ ‫‪‬‬
‫המצווה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫צוואה בעדים – סעיף ‪:20‬‬

‫סעיף ‪" -20‬צוואה בעדים תהיה בכתב‪ ,‬תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר‬
‫שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה‬
‫הצהיר וחתם כאמור‪".‬‬

‫דרישות הסעיף‪:‬‬

‫שני עדים‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬כתב‬
‫‪ ‬תאריך‬
‫הצהרה של המצווה‬ ‫‪‬‬
‫חתימה של המצווה ושל העדים‬ ‫‪‬‬
‫ישנו צורך ב‪ 2-‬עדים‪ ,‬בכתב‪ ,‬בתאריך‪ .‬המצווה צריך להצהיר בפני העדים שלו שזו הצוואה שלו‪ .‬הוא‬
‫צריך לחתום על הצוואה בפני ‪ 2‬עדים‪ .‬גם העדים צריכים לחתום על הצוואה‪ .‬חותמים על זה‬
‫שהמצווה חתם והצהיר את מה שכתוב בסעיף‪.‬‬

‫מה זה כתב? (לא כתוב בכתב יד)‪ .‬לפי סעיף ‪ 3‬לחוק הפרשנות כתב זה הצגת אותיות (הקלדה)‬
‫גם על ידי מישהו אחר‪.‬‬

‫לגבי העדים‪ ,‬סעיף ‪ 24‬לחוק קובע שקטינים ופסולי דין לא כשירים להיות עדים בצוואה‪ .‬לכן זה‬
‫בגירים‪.‬‬

‫תפקיד העדים זה לא להבין את הצוואה אלא לאשר שהמצווה בא בדעה מלאה‪ ,‬בצורה חופשית‪,‬‬
‫ושהמצווה הצהיר כי זו הצוואה שלו‪.‬‬

‫סעיף ‪ – 25‬קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה‬

‫"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי‬
‫והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים‬
‫או הליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 22 ,20 ,19‬או ‪ 23‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן‬
‫הפרטים או הליך מן הליכים כאמור‪.‬‬

‫(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬

‫(‪ )2‬בצוואה בעדים כאמור בסעיף ‪ – 20‬הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;"‬

‫מאוד חשוב שבזמן החתימה יהיו ‪ 2‬עדים (אסור שזה יהיה אחד היורשים)‪ ,‬אם אין הסנקציה מאוד‬
‫חמורה !‬

‫עורך דין יכול גם הוא להיות עד‪ ,‬אין על זה בעיה‪ .‬אבל בן משפחה לא יכול להיות‪.‬‬

‫ביהמ"ש יכול להכשיר צוואה לא חתומה רק עם הצוואה נעשתה בכתב ועם ‪ 2‬עדים‪.‬‬

‫בעצם סעיף ‪ 35‬קובע שצוואה (חוץ מצוואה בעל פה‪ ,‬כאן כן אפשר)‪ ,‬שמזכה את מי שערך אותה או‬
‫את מי שהיה עד לעשייתה או מישהו שלקח חלק פעיל בעריכת הצוואה‪ ,‬צוואה שמזכה בין זוג‪ -.‬אין‬
‫לאשר עד שנהנה ע"פ הצוואה‪ .‬וגם לא בן זוג שנהנה הצוואה‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫צוואה בפני רשות – סעיף ‪:22‬‬

‫סעיף ‪(" -22‬א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל‪-‬פה בפני‬
‫שופט ‪ ,‬רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה‪ ,‬או בפני חבר של בית דין דתי‪ ,‬כמשמעותו‬
‫בסעיף ‪ ,155‬או בהגשת דברי הצוואה בכתב‪ ,‬על ידי המצווה עצמו‪ ,‬לידי שופט או רשם של בית‬
‫משפט‪ ,‬רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור‪.‬‬

‫(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט‪ ,‬הרשם של בית המשפט‪ ,‬הרשם לעניני ירושה או‬
‫חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו‪ ,‬ייקראו בפני המצווה‪ ,‬הוא יצהיר שזו צוואתו‪ ,‬והשופט‪,‬‬
‫הרשם של בית המשפט‪ ,‬הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני‬
‫הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור‪.‬‬

‫(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע‪ ,‬תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע‪,‬‬
‫והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה‪.‬‬

‫(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי‬
‫המצווה עצמו‪.‬‬

‫(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה‪.‬‬

‫(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה‬
‫ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה‪.‬‬

‫(ז) לענין סעיף זה‪ ,‬דין נוטריון כדין שופט‪".‬‬

‫הצוואה בפני רשות יכולה להיעשות ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬

‫המצווה יגיע לרשות עם צוואה כתובה מראש‪ ,‬ומגיש אותה‬ ‫‪.1‬‬

‫המצווה יגיע לרשות ואומר את הצוואה שלו בעל‪-‬פה‬ ‫‪.2‬‬

‫אם זו צוואה בפני בית הדין הדתי‪ -‬זה צריך להיות בבית דין של הדת בו משתייך המצווה‪.‬‬

‫דרישות הסעיף‪:‬‬

‫"רשות " – שופט‪ ,‬רשם של בימ"ש‪ ,‬רשם לענייני ירושה‪ ,‬חבר של בית דין דתי ונוטוריון‬ ‫‪‬‬
‫אמירת הצוואה בעל פה או הגשתה בכתב‬ ‫‪‬‬
‫הקראת הצוואה בפני המצווה‬ ‫‪‬‬
‫הצהרת המצווה שזו צוואתו‬ ‫‪‬‬
‫אישור שהצוואה נקראה ושהמצווה הצהיר שזו צוואתו‬ ‫‪‬‬

‫במקרה והצוואה כתובה בשפה שהמצווה לא מבין [סעיף ‪(22‬ג)]‪ -‬מתורגמן צריך לבוא ולקרוא‬
‫ולתרגם לו את הצוואה והוא גם צריך לאשר על הצוואה שהיא הוקראה לו ושהוא הבין את מה שכתוב‬
‫בה‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫סעיף ‪ – 25‬קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה‬

‫"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי‬
‫והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או‬
‫הליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 22 ,20 ,19‬או ‪ 23‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן‬
‫הפרטים או הליך מן הליכים כאמור‪.‬‬
‫(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬
‫(‪ )3‬בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף ‪ – 22‬הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות‪ ,‬על‬
‫ידי המצווה עצמו;"‬

‫הצוואה צריכה להיאמר‪ /‬להיות מוגשת לרשות ע"י המצווה בעצמו ואז יוכלו לאשר את הצוואה‪ ,‬אפשר‬
‫להתגבר על הכל‪.‬‬

‫צוואה בעל‪-‬פה – סעיף ‪:23‬‬

‫סעיף ‪(" -23‬א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול פני המוות‪ ,‬רשאי‬
‫לצוות בעל‪-‬פה בפני שני עדים השומעים לשונו‪.‬‬

‫(ב) דברי המצווה‪ ,‬בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה‪ ,‬יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני‬
‫העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום‪ ,‬חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל‬
‫האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם‪.‬‬

‫(ג) צוואה בעל‪-‬פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה‬
‫עודנו בחיים‪".‬‬

‫כלומר זוהי צוואה כאשר המצווה עומד מול פני המוות‪ .‬לדוגמא עשה תאונת דרכים ועומד למות‪ ,‬הוא‬
‫יוכל לעשות צוואה בעל פה‪.‬‬

‫צוואה כזו בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו וגרמו לעשות צוואה‬
‫בעל‪-‬פה (לדוגמא החלים) והמצווה עדיין בחיים‪.‬‬

‫דרישות הסעיף‪:‬‬

‫שכיב מרע או אדם הרואה עצמו מול פני המוות (לפני שהוא מת)‬ ‫‪‬‬
‫שני עדים ששומעים את דברי המצווה‬ ‫‪‬‬
‫רישום בזכרון דברים‬ ‫‪‬‬
‫חתימת שני העדים‬ ‫‪‬‬
‫הפקדת זכרון הדברים על ידי העדים אצל רשם לעניני ירושה‬ ‫‪‬‬
‫ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ – 25‬קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה‬

‫"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה‬
‫מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים ‪,19‬‬
‫‪ 22 ,20‬או ‪ 23‬או בכשרות העדים‪ ,‬או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן הליכים כאמור‪.‬‬

‫(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬

‫‪30‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫(‪ )4‬בצוואה בעל פה כאמור בסעיף ‪ – 23‬הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים‬
‫השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪ ,‬מול‬
‫פני המוות‪".‬‬
‫כלומר בכדי שביהמ"ש יאשר את הצוואה למרות הפגם צריך שהצוואה נאמרה ע"י המצווה בפני ‪2‬‬
‫עדים שמבינים את שפתו‪ ,‬בזמן שהיה לפני מוות או ראה את עצמו בפני מוות בנסיבות המצדיקות‬
‫זאת מול פני מוות‪.‬‬

‫הרשם לענייני ירושה‪:‬‬

‫מרכז את כל ההליכים לצורך ההכרזה על יורשיו של נפטר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אליו מוגשות הבקשות למתן צו ירושה ‪ /‬צו קיום צוואה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כאשר הרשם מקבל התנגדות למתן הצו‪ ,‬הוא מעביר את הבקשה לבית המשפט‪( .‬סעיף ‪67‬א)‬ ‫‪‬‬

‫כל מסמך אחר ממה שנאמר פה לא ייחשב כצוואה תקפה‪.‬‬

‫החוק קובע שאם אדם משאיר צוואה‪ ,‬צריך לעבור עוד איזה שהוא הליך פרומלי כדי שבהליך הזה‬
‫יצהירו על הזכויות שרשומות בצוואה הזו‪ -‬בקשה למתן צו קיום צוואה‪ /‬בקשה למתן צו ירושה‪.‬‬

‫לבקשה זו אנו מצרפים את הצוואה המקורית וגם את תעודת הפטירה‪.‬‬

‫אם אדם לא משאיר צוואה אז יש גם אילה שהוא הליך שצריך לעבור שזה בעצם‪ ,‬הוצאה של צו‬
‫ירושה‪ .‬גם במקרה זה מגישים לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו ירושה‪ .‬ובבקשה הזו לא‬
‫מצרפים את הצו ירושה כי אין‪ .‬נרשום את השמות של היורשים כמו שלמדנו לפי החוק היורשים‬
‫החוקיים‪ .‬ומצרפים את זה לתעודת הפטירה‪ .‬שם רושמים את חלוקת הירושה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬כשקיים צו צוואה‪ ,‬פועלים לפי מה שכתוב בצוואה‪.‬‬

‫את הבקשות האלה מוגש ליועץ המשפטי לממשלה‪ .‬שם בודקים אם יש סיבה להתערב‪ ,‬כשאין‬
‫סיבה להתערב אז הוא שולח לרשם הודעה שהוא לא מוצא סיבה להתערב וזהו‪ .‬ואז אם אין‬
‫התנגדות אז תוך ‪ 3‬חודשים‪ ,‬הרושם נותן את הצו ומשם אפשר לחלק את הירושה‪.‬‬

‫בתקופה של ה‪ 3-‬חודשים האלה‪ ,‬אם מישהו מגיש התנגדות מאיזה שהיא סיבה‪ ,‬הרשם כבר לא‬
‫דן בהתנגדות הזו‪ ,‬הוא מעביר את כל התיק לביהמ"ש לענייני משפחה והם כבר ינהלו את זה עם‬
‫עדים‪ ,‬חקירות וכו'‪ ...‬ולבסוף השופט צריך לבוא ולהכריע האם הוא נותן את הצו או לא‪.‬‬

‫עוד תפקיד של הרשם לענייני ירושה הוא לקבל צוואות של אנשים‪ .‬זהו הליך אישי שבו היורש‬
‫עצמו באופן אישי צריך ללכת ולהגיש לו צוואה‪ ,‬כדי אולי למנוע סכסוכים עם היורשים‪.‬‬

‫צריך לקחת בחשבון שזה שמפקידים צוואה אצל רשם‪ ,‬זה לא אומר שיש לה תוקף‪ .‬נגיד והגשתי‬
‫לו‪ ,‬אני חוזרת הביתה ומתחרטת‪ ,‬אני רוצה לעשות צוואה חדשה‪ ,‬אז זה יהיה מותר כי הצוואה‬
‫האחרונה תמיד תהיה זו שנתפסת‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫הפקדת הצוואה אצל הרשם‪:‬‬

‫חוק הירושה קובע כי ניתן להפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפקדת הצוואה מבטיחה למצווה שהצוואה תקוים ומונעת מניפולציות של היורשים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רק עורך הצוואה יכול להפקידה באופן אישי אצל הרשם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביטול צוואה‪:‬‬
‫כל אדם שעושה צוואה יכול לבטל אותה‪ .‬איך?‬

‫רק אותו אדם שעשה את הצוואה שלו‪ ,‬יכול לבטל אותה‪ .‬אין לבטל צוואה של אדם אחר‪.‬‬

‫דרכים לביטול צוואה‪:‬‬

‫לכתוב צוואה חדשה מאוחרת יותר שמבטלת את הצוואה הקודמת יותר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פשוט להשמיד את הצוואה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫למסור הודעת ביטול בכל הדרכים שבהן אפשר לארוך צוואה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אם הצוואה לא בוטלה והיורש נפטר‪ ,‬אז איך מתמודדים עם זה?‬

‫יש לנו ‪ 3‬חודשים להגיש התנגדות‪ ,‬כלומר כל מי שחושב שהרשם לענייני ירושה לא צריך לבוא ולתת‬
‫את אותו צו (יורשה‪ /‬קיום) יכול להגיש התנגדות לירושה הזו‪.‬‬

‫טענות לביטול צוואה‪:‬‬

‫חוסר כשירות קוגניטיבית של המצווה‬ ‫‪‬‬

‫מעורבות של הזוכים על פי הצוואה בעריכתה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעה בלתי הוגנת של מי מהזוכים על המצווה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טענות לקיומם של פגמים בצוואה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טענה לביטול צוואה‪ -‬חוסר כשירות קוגנטית של המצווה‪:‬‬

‫סעיף ‪ – 26‬חוסר כשרות של המצווה‬

‫סעיף ‪" -26‬צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול‪-‬דין או שנעשתה בשעה‬
‫שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה ‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫‪32‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫"קטין" – אדם שלא מלאו לו ‪18‬‬

‫"אדם כשיר לצוות" –‬

‫מצווה שמודע לעובדה שהוא ערך צוואה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מצווה שמודע להיקף רכושו ויורשיו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מצווה שמודע לתוצאת עריכת הצוואה על יורשיו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מצווה שדעתו צלולה ושיכול לפרש נכונה את המציאות סביבו‪ ,‬כשהוא משוחרר מכל לחץ‪ ,‬גופני‬ ‫‪.4‬‬
‫או נפשי‪.‬‬

‫ע"א ‪ 851/79‬שלומית בנדל נ' דורון בנדל (‪:)1981‬‬

‫מדובר באדם שקראו לו שמעון בנדל‪ ,‬לאותו שמעון היו אישה ו‪ 3-‬בנים (דורון‪ ,‬אודי וגדעון)‪ .‬אשתו‬
‫והבן שלו גדעון נפטרו‪ .‬כשהם נפטרו הוא הדרדר‪ ,‬התחיל לשתות‪ ,‬היחסים עם הבן שלו אודי מאוד‬
‫התדרדרו גם (שמעון טען שאודי הכה אותו)‪ .‬ב‪ 1970-‬שמעון מחליט לכתוב צוואה‪ .‬בצוואה זו הוא‬
‫כותב שהוא מנשל את אודי מהירושה ושהילדים של אודי יזכו בחלק שלו במקומו‪ .‬כלומר הוא הוריש‬
‫את כל הרכוש שלו לילדים של הבן של גדעון שנפטר‪ ,‬לילדים של אודי ולדורון הבן השלישי‪.‬‬

‫אחרי שנה‪ ,1971 ,‬הוא כותב עוד צוואה‪ ,‬ששם הוא מנשל את הילדים של אודי‪ ,‬אז הוא מוריש את‬
‫הכל לדורון ולילדים של גדעון שנפטר‪ .‬ב‪ ,1/3/1973 -‬אותו שמעון מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי‬
‫בשל הפרעות קשות בהתנהגות בזמן ובנסיבות‪ ,‬אבל שחררו אותו אחרי חודש הביתה‪ .‬בבית המצב‬
‫שלו התדרדר ואחרי חודשיים הוא נשלח לבית אבות‪.‬‬

‫ב‪ ,13/8/1974-‬בדק אותו רופא בבית אבות‪ ,‬והוא כותב שם שהוא מדבר עם הבנה והוא אחראי על‬
‫מעשיו ומסוגל לחתום על מסמכים‪ .‬כשהוא היה בבית אבות‪ ,‬דורון‪ ,‬הוא היחיד שביקר אותו וטיפל בו‪.‬‬
‫אודי והילדים באו אבל הוא גירש אותם בכל פעם‪ ,‬אז כבר לא באו‪ .‬אחרי כמה חודשים ב‪,2/2/1975-‬‬
‫שמעון כותב צוואה אחרונה‪ ,‬ובה הוא מנשל את כולם‪ ,‬ומוריש את הכל לבן שלו דורון‪.‬‬

‫ב‪ , 6/7/1975-‬בדק אותו הרופא של בית האבות והוא כותב לשמעון אין רגישות‪ ,‬שהוא מדבר אבל לא‬
‫מבין את מה שהוא אומר‪ .‬ב‪ 4/1/1976-‬שמעון נפטר‪ .‬אז דורון הגיש בקשה לצו קיום צוואה ‪ ‬של‬
‫הצוואה האחרונה‪.‬‬

‫אודי התנגד יחד עם הנכדים‪ ,‬והגישו תביעות‪ .‬הוא הגיש כל בסיס ‪ 4‬טענות לביטול הצוואה‪.‬‬

‫שמעון לא ידע להבחין בטיב הצוואה בשעה שהוא כתב אותה‪ .‬כלומר לא היה כשיר‪ .‬במקרה הזה‬
‫ביהמ"ש פסק שהגבלות הכשרות שנובעת מחוסר היכולת להבחין בטיבה של צוואה‪ ,‬צריכה להיבחן‬
‫ע"פ המצב הנפשי והמצב הגופני של המצווה בשעת עריכת הצוואה‪ .‬כלומר‪ ,‬היא תתבטל רק אם מי‬
‫שכתב את ההתנגדות יוכיח בעדות רפואית‪ /‬עדות אחרת שהמצווה לא ידע להבחין בטיב‬
‫הצוואה‪ ,‬לא היה מודע‪ .‬יש להוכיח את סעיף ‪ 26‬ונטל השכנוע במקרה הזה מוטל על מי שטוען‬
‫שהמצווה לא היה כשיר (במקרה הזה‪ -‬אודי)‪.‬‬

‫הראיות שצריך להביא צריכות להתייחס למועד הספציפי שבו הוא כתב את הצוואה‪ .‬זה אומר‬
‫שאם בזמן בו שמעון ארך את הצוואה הוא ידע להבחין בטיב הצוואה‪ ,‬הוא ידע מה הוא עושה‪ ,‬אז גם‬
‫אם לפניכן ואחרי‪-‬כן המצב שלו שונה עדיין הצוואה תקפה כי בזמן שהוא כתב אותה הוא היה בסדר‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫אז מה שנפתח בפס"ד לגבי סעיף ‪ ,26‬זה שבאמת בזמן ששמעון חתם כל הצוואה הוא אכן היה‬
‫במצב נפשי ופיזי של מודעות ולכן ‪ ‬כשיר‪.‬‬

‫לנשל‪déshériter -‬‬

‫טענות לביטול צוואה‪ -‬מעורבת של הזוכים ע"פ הצוואה בעריכתה‪:‬‬

‫סעיף ‪ - 35‬מעורבות של הזוכים עפ"י הצוואה בעריכתה‬

‫סעיף ‪" -35‬הוראת צוואה‪ ,‬פרט לצוואה בעל‪-‬פה‪ ,‬המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה‬
‫או לקח באופן אחר חלק בעריכתה‪ ,‬והוראת צוואה המזכה בן‪-‬זוגו של אחד מאלה ‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫שלושת החלופות ‪:‬‬

‫צוואה שמזכה את מי שערך אותה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫צוואה שמזכה את מי שהיה עד לעשייתה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫צוואה שמזכה את מי שלקח חלק פעיל בעריכתה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫סעיף זה מדבר על ‪ 3‬חלופות שמספיק שאחת מהן תתקיים כדי לבטל הוראה בצוואה שמזכה את‬
‫אותו אדם‪ .‬כלומר לא כל הצוואה‪ ,‬אלא רק ההוראה שמזכה את אותו אדם‪.‬‬

‫בשני המקרים הראשונים‪ ,‬לביהמ"ש כמעט ואין מקום לשיקול דעת וזה מאוד חמור כי הוא צריך לבטל‬
‫את אותה הוראה לטובת אותו זוכה‪ .‬אותו אדם שרשום בצוואה אם הוא ערך או היה עד לצוואה‬
‫הזו‪ ,‬לא יכול לקבל כלום מהמוריש‪ .‬מנשלים אותו מהירושה‪.‬‬

‫החלופה ה‪ 3-‬מנוסחת בצורה שאפשר לכלול בה הרבה יותר מצבים‪ .‬לביהמ"ש אין רשימה מפורשת‬
‫ומצומצמת‪ .‬זה משהו רחב‪.‬‬

‫יש לקחת את הסעיף הזה בצורה מצומצמת‪ ,‬במיוחד ב‪ 2-‬החלופות הראשונות‪.‬‬

‫ביטול צוואה‪ -‬השפעה בלתי הוגנת של מי מהזוכים על המצווה‪:‬‬

‫סעיף ‪( 30‬א) ‪ -‬השפעה בלתי הוגנת של מי מהזוכים על המצווה‪.‬‬

‫סעיף ‪(30‬א)‪" -‬הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס‪ ,‬איום‪ ,‬השפעה בלתי הוגנת‪ ,‬תחבולה או‬
‫תרמית ‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫צוואה שנעשתה מחמת אונס או איום ‪ -‬בד"כ המצווה מודע לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צוואה שנעשתה בהשפעה בלתי הוגנת‪ ,‬תחבולה או תרמית ‪ -‬בד"כ אין למצווה מודעות לכך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עילה שמתארת את המצווה כאדם שניצלו אותו כי הייתה לו איזה שהיא תלות באדם אחר‪,‬‬
‫כתוצאה מהתלות הזו הוא אורך צוואה לאותו אדם שמנצל אותו‪( .‬פס"ד מרום נ' יועץ‬
‫משפטי לממשלה)‬

‫המבחנים לקיומה של השפעה אסורה על המצווה‪:‬‬

‫מצווה שנתון להשפעה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נהנה שהיתה לו את האפשרות להפעיל השפעה אסורה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נהנה שהיו לו אמצעים להפעיל השפעה אסורה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה פגומה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪34‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫הנטל להוכיח שהמצווה ערך את הצוואה בתוך ניצול מוטל על מי שטוען על מי שאמר שיש‬
‫השפעה בלתי הוגנת‪.‬‬
‫המבחן של ההשפעה הוא "האם התלות של אותו מצווה באדם‪ ,‬היא עד כדי כך מקיפה ביסודות‬
‫שאפשר להניח שהיא ממש תוצאה של השפעה בלתי הוגנת?"‬
‫‪16/01/2024‬‬
‫תרגול ‪5‬‬
‫טענות לביטול צוואה‪ -‬טעות‪:‬‬

‫סעיף ‪( 30‬ב) – צוואה שנעשתה מחמת טעות‬

‫סעיף ‪(30‬ב)‪"-‬הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות ‪ -‬אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה‬
‫מורה בצוואתו אלמלא הטעות‪ ,‬יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי‪-‬אפשר לעשות‬
‫כן ‪ -‬בטלה הוראת הצוואה‪".‬‬

‫קובע שצוואה שנעשתה כ תוצאה מחמת טעות‪ ,‬אם אפשר לקבוע בברור מה המצווה היה כותב‬
‫בצוואה שלו ללא הטעות ביהמ"ש יתקן את הטעות ויאשר את הצוואה‪.‬‬

‫אם אי אפשר לדעת מה היה כותב בצוואה אז אותה הוראה בצוואה תתבטל‪.‬‬

‫מהי טעות? ישנם ‪ 2‬סוגים‪:‬‬

‫טעות סופר‬ ‫‪‬‬

‫טעות עובדתית‬ ‫‪‬‬

‫לגבי טעות סופר –‬

‫סעיף ‪" - 32‬נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס‪ ,‬בתאריך‪ ,‬במספר‪,‬‬
‫בחשבון או כיוצא באלה‪ ,‬ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה‪ ,‬יתקן את הטעות‬
‫הרשם לענייני ירושה‪ ,‬או בית המשפט‪."...‬‬

‫טעות טכנית‪ ,‬אבל ברור מתוכן ההוראה עצמה אבל ברור לנו מה הייתה הכוונה של המוריש‪ .‬במקרה‬
‫זה יתקנו את הטעות לפי כוונתו האמיתית של המוריש‪.‬‬

‫לדוגמא טעות במספר ת‪.‬ז (ספרה שגויה)‪.‬‬

‫לגבי טעות עובדתית –‬

‫זו טעות שמבוססת על זה שהמוריש רואה את המציאות בצורה לא נכונה‪ ,‬ועל יסוד התפיסה‬
‫המוטעית הזו הוא חותם את צוואתו‪.‬‬

‫לדוגמא ‪ :‬מוריש שבטעות הוא בטוח שבנו ממש עי ואין לו כסף‪ ,‬ואותו בן נסע לטיול לאחר צבא ללא‬
‫כסף ומחליט להוריש לו את הבית שלו כדי שיהיה מסודר ולא להוריש לבן השני שלו שיש לו בית‬
‫ואישה והוא "מסודר"‪ ,‬וחושב שלא זקוק לבית הזה‪ .‬בפועל מסתבר שהבן המסכן הזה באמת נסע‬
‫לחו"ל ואיכשהו התעשר מאוד ויש לו המון כסף‪ ,‬ומרוויח מיליונים‪ .‬אבא שלו לא ידע מזה והוריש לו על‬
‫סמך הטעות העובדתית הזו‪ .‬זו דוגמא של טעות בתפיסה של המציאות‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬מקרה בו אדם מוריש משהו שבכלל לא שלו לבן אדם אחר‪ .‬אדם נשוי ויש לו דירה שרשומה‬
‫רק על השם שלו‪ ,‬ומוריש לבנו‪ .‬ולפי החוק יחסי ממון הרכוש הוא לא רק שלו‪ ,‬הבית גם של אשתו‬

‫‪35‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫בדר"כ‪ ,‬ולכן הוריש לבן משהו שהוא לא שלו‪ .‬כלומר יכול להוריש את החצי שלו אבל לא את החצי של‬
‫אשתו‪.‬‬
‫במקרים האלה ניתן להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה בקשה לתיקון טעות בצוואה‪ ,‬ואז ביהמ"ש‬
‫יצטרך לבדוק אם אפשר לקבוע בברור מה אותו מצווה היה כותב בצוואה אם היה יודע את האמת‬
‫(ומודע למצב של הבן שלו בדוגמא הראשונה)‪ .‬אם ביהמ"ש לענייני משפחה יכול לקבוע בברור את‬
‫הכוונה ומה היה רוצה אזי שהוא יוכל לתקן את הצוואה‪.‬‬
‫אם ביהמ"ש לא מצליח לקבוע את הכוונה בברור (לדוגמא למי היה מוריש את הכסף) ללא הטעות‪,‬‬
‫במקרה זה אותה הוראה בצוואה תתבטל והכסף חוזר לעיזבון‪.‬‬

‫בבקשה לתיקון טעות‪ ,‬ביהמ"ש דורש ממש הוכחה ברורה למה היה רצון האמיתי וראלי של אותו‬
‫מנוח ומה הוא רצה לעשות ברכושו‪.‬‬

‫ולכן יש לשכנע את בית המשפט כי‪:‬‬

‫קיימת טעות‪ -‬שאכן אותה הצוואה‪ /‬הוראה בצוואה נעשתה כתוצאה מטעות‬ ‫( ‪)1‬‬

‫הכתוב בצוואה אינו משקף את רצונו של המנוח בצוואתו‪ -‬אם היה יודע מה הייתה המציאות‬ ‫( ‪)2‬‬
‫הוא לא היה כותב את מה שהוא כתב‪.‬‬

‫יש גם להוכיח את מה שהיה כותב המנוח ללא טעות‪.‬‬ ‫( ‪)3‬‬

‫אם התברר שהטעות הזו הינה תוצאה של הטעיה‪ ,‬כלומר מישהו הטעה את המנוח‪ ,‬זה כבר לא‬
‫טעות אלא עילה אחרת לביטול צוואה ( השפעה בלתי הוגנת‪ ,‬תרמית‪ )...‬כי למעשה אין פה טעות‪ ,‬יש‬
‫פה מעשה מכוון שהטעה את המנוח‪.‬‬

‫טענות לביטול צוואה‪ -‬טענות לקיומם של פגמים בצוואה‪:‬‬

‫צוואה שנפל בה פגם והיא לא עומדת בתנאי סעיף ‪25‬‬

‫סעיף ‪("-25‬א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה‪ ,‬ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את‬
‫רצונו החופשי והאמיתי של המצווה‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בהחלטה מנומקת‪ ,‬לקיימה אם אף נפל פגם בפרט‬
‫מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים ‪ 22 ,20 ,19‬או ‪ 23‬או בכשרות העדים‪ ,‬או‬
‫בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור‪.‬‬

‫בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם‪:‬‬ ‫(ב)‬

‫(‪ )1‬בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף ‪ 19‬הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;‬

‫(‪ )2‬בצוואה בעדים כאמור בסעיף ‪ – 20‬הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;‬

‫(‪ )3‬בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף ‪ – 22‬הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות‪ ,‬על‬
‫ידי המצווה עצמו;‬

‫(‪ )4‬בצוואה בעל פה כאמור בסעיף ‪ – 23‬הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים‬
‫השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו‪ ,‬בנסיבות המצדיקות זאת‪,‬‬
‫מול פני המוות‪".‬‬

‫‪36‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫בעקרון אם הצוואה אינה עומדת בקריטריונים שחוק הצוואה קובע אז הצוואה מבוטלת‪ .‬אבל לגבי כל‬
‫אחת מהצוואות ( ‪ 4‬סוגי צוואות) ישנו את סעיף ‪ 25‬הקובע תנאים מינימליים שחייבים להתקיים‪ ,‬ורק‬
‫אם מתקיימים תנאים אלו מדובר בצוואה ואי אפשר לוותר על התנאים המינימליים עליהם‪.‬‬

‫כלומר "מרכיבי יסוד בצוואה"‪ -‬תנאי שחייב להתקיים‪ .‬אם מישהו מתנגד לצוואה שממלא את תנאי‬
‫היסוד עליו נטל ההוכחה עליו על למה זו לא צוואה טובה‪ .‬במקרה שיש פגם בצוואה‪ ,‬מישהו מגיש‬
‫צוואה עם פגם הוא זה שצריך להוכיח שלמרות הפגם שלה יש לאשר אותה‪.‬‬

‫ההגבלות על רצון המוריש‪:‬‬

‫האם ישנם בכלל הגבלות על רצון המוריש? שהרי מתחילת הקורס אנו אומרים כי אדם יכול לכתוב‬
‫בצוואה שלו את מה שהוא רוצה‪ ,‬לשנות אותה‪ ,‬לבטל אותה‪ ,‬להוסיף עליה‪ ,‬לכתוב צוואה חדשה‬
‫ובכלל לעשות מה שהוא רוצה עם צוואתו כל עוד נעשית כמו שצריך ויש לו רצון חופשי על צוואתו‪.‬‬

‫אבל ‪ ,‬בעצם אומנם אדם יכול "לעשות מה שהוא רוצה"‪ ,‬אבל זה לא באמת מה שהוא רוצה‪ .‬ישנם‬
‫הגבלות על רצון המוריש‪ .‬ולכן‪ ,‬אפשר לכתוב כמעט כל דבר על צוואה‪.‬‬

‫ההגבלות‪:‬‬

‫צוואה בלתי חוקית‬ ‫‪.1‬‬

‫יורש אחר יורש‬ ‫‪.2‬‬
‫יורש במקום יורש‬ ‫‪.3‬‬
‫יורש על תנאי‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ .1‬צוואה בלתי חוקית‪-‬‬

‫סעיף ‪" – 34‬צוואה בלתי חוקית וכו'"‬

‫סעיף ‪" -34‬הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי‪ ,‬בלתי מוסרי או בלתי אפשרי ‪ -‬בטלה‪".‬‬

‫כלומר לפי סעיף זה‪ ,‬אפשר לכתוב בצוואה כל דבר כל עוד זה לא משהו שהוא בלתי חוקי בלתי‬
‫מוסרי או בלתי אפשרי‪.‬‬

‫אם יש בצוואה הוראה בלתי חוקית‪ /‬בלתי מוסרית‪ /‬בלתי אפשרית‪ ,‬מה נעשה ?‬

‫קודם כל אנחנו נתנגד לצוואה זו אבל ביחד עם זאת ברגע שמתנגדים לצוואה‪ ,‬זה לא אומר‬
‫שביהמ"ש חייב לבטל את כל הצוואה‪ ,‬כי גם אם ביהמ"ש יפסוק שאכן ההוראה הינה בלתי חוקית‪/‬‬
‫בלתי מוסרית‪ /‬בלתי אפשרית‪ ,‬הוא לא יבטל את כל הצוואה‪ ,‬בכדי לכבד את רצונו של המוריש הוא‬
‫יבטל את הוראה זו וישתדל לכבד את שאר ההוראו‪.‬‬

‫לדוגמא ‪ -‬הוראה בצוואה שכתוב שרק אם הבן יתרום כליה לאחיו אז הוא יזכה לירושה‪ .‬או אם מתנה‬
‫את הירושה בעבירת מס‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫פסק דין גרייבר נ' גרייבר (‪:)1975‬‬

‫מדובר באדם שכתב צוואה לטובת אשתו ו‪ 3-‬בניו‪ .‬אבל הוסיף בצוואה הזו תנאי‪ ,‬ולפי תנאי זה אם‬
‫מישהו מהבנים יגרש את אשתו החלק שהוא אמור לקבל יעבור לילדים שלו‪ ,‬והוא לא יקבל את החלק‬
‫הזה‪.‬‬

‫אחד הבנים באמת התגרש מאשתו והגרושה פנתה לביהמ"ש וביקשה לקיים את הצוואה ונשל את‬
‫בעלה ממה שהוא אמור לקבל ולהעביר את החלק שלו לילדים שלו‪ .‬אותו בן בא וטען כי אותה הוראה‬
‫בצוואה של האבא היא לא מוסרית ונוגדת את תקנת הציבור כי הוא אומר שהתנאי שמחייב אותו‬
‫להישאר לאשה שהוא לא אוהב זה תנאי שפוגע בחירות שלו‪.‬‬

‫ביהמ"ש במקרה זה דוחה את טענתו וקבע שהפעולה הזו לא זו בלבד שאין בה דופי מבחינה‬
‫מוסרית‪/‬חוקית אלא זה הגון והגיוני‪ .‬בימה"ש טוען שהמטרה של המוריש (הסבא) הייתה להבטיח‬
‫שהנכדים שלו לא יפגעו מהגירושים של הורהים ואין עם זה בעיית מוסר‪.‬‬

‫‪ .2‬יורש אחר יורש‪-‬‬

‫סעיף ‪" – 42‬יורש אחר יורש"‬

‫סעיף ‪(" -42‬א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני‬
‫יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה‪ ,‬הכל לפי המוקדם‬
‫יותר‪.‬‬

‫(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו‪ ,‬והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון;‬
‫אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני ע"י צוואה‪.‬‬

‫(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו‪ ,‬אף אם לא היה כשר לכך במות‬
‫המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו‪ ,‬הוראת‬
‫הצוואה לטובתו מתבטלת‪.‬‬

‫(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים ‪ -‬בטלה‪ ,‬זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים‬
‫בשעת עשיית הצוואה‪".‬‬

‫סעיף (א) מדובר למשל על אדם יכול לקבוע בצוואה ש‪ X-‬ירש את רכושו ואחרי ש‪ X-‬ימות‪ Y ,‬ירש‬
‫את רכושו‪ .‬וזה למעשה ישנם ‪ 2‬יורשים‪ ,‬יורש אחר יורש‪.‬‬

‫סעיף (ב) ‪ -‬אם לא כתוב בצוואה‪ ,‬היורש הראשון יכול בעצם לקחת את הרכוש שהוא קיבל ולמכור‬
‫אותו לתת אותו במתנה ולהעביר למישהו אחר‪ ,‬כלומר לעשות עמו מה שהוא רוצה‪ .‬אלא אם רשום‬
‫במפורש בצוואה שאסור לו לעשות זו‪ .‬אבל כל עוד לא כתוב מותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה‪.‬‬

‫הדבר היחיד שהוא אסור לעשות זה לכתוב צוואה משלו והוא מוריש למישהו אחר את החלק‬
‫שאמור לעבור לאדם השני‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫מה קורה אם היורש קיבל נכס ואת הנכס הוא מכר ועם התמורה שהוא קיבל עבור הנכס הוא‬
‫קונה נכס אחר? האם הנכס החדש יעבור בירושה ליורש השני?‬

‫פס"ד ברמן נ' נתן השופט גולדברג קובע שאם היורש השני מצליח להוכיח שהנכס החדש נרכש‬
‫מהכספים של הירושה‪ ,‬כלומר מהכספים של הנכס הקודם הוא יעבור גם כן לירושה ליורש השני‪.‬‬

‫סעיף (ג)‪ -‬אם בזמן שמהמוריש מת היורש השני ‪ Y‬לא היה כשר לזכות בירושה (לדוגמא היה קטין)‪,‬‬
‫אז זה לא משנה כי העיקר שיהיה כשר לרשת כאשר היורש הראשון מת‪ ,‬כלומר כאשר ‪ X‬מת‪.‬‬

‫סעיף (ד)‪ -‬אומר שמקרה של יורש אחר יורש יש לנו הגבלה‪ ,‬וההגבלה אומרת שאי אפשר להוריש‬
‫בדרך של "יורש אחר יורש" ליותר מ‪ .2-‬יש רק יורש א' ויורש ב' ובזה זה נגמר‪.‬‬

‫חריג‪ :‬במקרה שהיורש השלישי היה בחיים כשהמצווה כתב את הצוואה אז אפשר גם יורש שלישי‪.‬‬

‫נגיד אדם רוצה לצוות לבן שלו‪ ,‬לנכד שלו ולנין שלו‪ .‬אם הנין שלו בחיים בזמן שהוא עושה את הצוואה‬
‫אז הכל בסדר אבל זה החריג היחיד‪.‬‬

‫כדי לעקוף את ההגבלה הזו של ‪ 2‬יורשים‪ ,‬מה שאנשים עשו זה שהקימו כל מני תאגידים‪ ,‬נאמנויות‪,‬‬
‫קרנות‪ ,‬והמטרה של אותו תאגיד‪/‬רכוש הייתה להכיל את אותו רכוש לאדם שנפטר‪ ,‬הקרן הזו מנוהלת‬
‫ע"י איזה שהוא נאמן שתפקידו היחידי הוא לחלק את העיזבון בהתאם להוראות הצוואה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אותה קרן יורשת את כל הרכוש של אותו אדם‪ ,‬יש שם הוראות מאוד מפורטות של מה אותו‬
‫נאמן צריך לעשות עם הכסף הזה ולמי להעביר אותו וזה נעשה בהתאם להוראות הצוואה‪.‬‬

‫ביהמ"ש קבע שזה בסדר‪ ,‬אין בזה כל מניעה למרות שזה כביכול עוקף את סעיף ‪ ,42‬כי במצב זה מי‬
‫שיורש זה התאגיד‪ /‬נאמנות ואז הם מורישים‪.‬‬

‫דוגמא למקרה כזה ‪:‬‬

‫רחל אינזל נ' דורה קוגלמס (‪-)1974‬‬

‫מדובר באיזה אדם שכתב בצוואה שלו שכל העזבון שלו (היה לו הרבה מאוד כסף) הוא מעביר לקרן‬
‫שנקראת " קרן תולדה ליוצאי חלצו"‪ .‬הוא קבע שכל ילד שיולד מיוצאי חילצו‪ ,‬ההורים מקבלים ‪1,000‬‬
‫לירות הענקת לידה וקצבה חודשית של ‪ 100‬לירות מהקרן עד שהילד יוכל לעמוד ברשות עצמו‬
‫ולהתפרנס לבד‪.‬‬

‫ביהמ"ש קבע שזו דרך לגיטימית למרות שזה הרבה לאחר שהאדם מת ומדובר על הצאצאים‬
‫וצאצאים שלו אבל נקבע שזה בסדר‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪ .3‬יורש במקום יורש‪-‬‬

‫סעיף ‪" – 41‬יורש במקום יורש"‪:‬‬

‫סעיף‪(" -41‬א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה‬
‫אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת‬
‫בן‪-‬זוגו‪ ,‬ילדו או אחיו של המוריש‪.‬‬

‫(ב) זכה השני‪ ,‬דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה‪.‬‬

‫(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים‪".‬‬

‫כאן הסעיף מדבר על "יורש במקום יורש"‪ ,‬כלומר המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני‬
‫אם לא זכה הראשון‪ ,‬ישנה גבלה של המקרים בהם השני יזכה‬

‫השני יזכה אם‪:‬‬

‫הראשון מת לפני המצווה‬ ‫‪‬‬

‫הראשון נמצא פסול לרשת אותו‬ ‫‪‬‬
‫הראשון הסתלק ממה מגיע לו ( הסתלקות לטובת בן זוגו‪ ,‬ילדו או אחיו של המוריש לא‬ ‫‪‬‬
‫נחשבת) כלומר אם הראשון יסתלק מן הירושה עבור אחד מהאנשים המנויים‪ ,‬היורש השני‬
‫לא יזכה בירושה במקומו אלא האדם המנוי עבורו הסתלק‪.‬‬

‫בכל אחד משלושת המקרים הללו‪ ,‬היורש השני ירש במקום היורש הראשון‪.‬‬

‫מה קורה אם היורש הראשון מחליט להסתלק מהחלק שלו לטובת אמא שלו (אשתו של המוריש)?‬
‫במקרה הזה אותה אמא תרש במקומו ולא היורש השני‪.‬‬

‫בסעיף זה אין הגבלה ליותר מ‪ ,2-‬כאן אפשר להוריש לכמה שרוצים‪ .‬אפשר לדוגמא לכתוב שאני‬
‫מורישה לבת שלי ואז לבת שלה ואז לנכדה שלה‪...‬‬

‫‪40‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫‪ .4‬יורש על תנאי‪-‬‬

‫סעיף ‪" – 43‬יורש על תנאי"‪:‬‬

‫סעיף ‪("-43‬א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד‪.‬‬

‫(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון‬
‫עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין‬
‫כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף ‪.4‬‬

‫(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים‪ ,‬יזכו היורשים על פי דין‪".‬‬

‫אפשר לקבוע ביורשה שאדם יירש יזכה בירושה רק בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד‪.‬‬

‫לדוגמא אני מורישה לבן שלי רק אם הוא ילך ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬או שבכסף שאני מורישה הוא‬
‫יקנה בית ואם לא יקנה בית אז הוא יצטרך להחזיר את הכסף לעיזבון‪ .‬או שיגיע לבן שלי כשהוא יגיע‬
‫לגיל ‪.25‬‬

‫כלומר אפשר לכתוב מה שרוצים בתנאי שזה לא נוגד את המוסר‪ ,‬שזה לא חוקי‪...‬‬

‫סעיף (ב) קובע שאם לא התקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני שהמצווה נפטר אז העיזבון‬
‫יתנהל ע"י מנהל עיזבון עד שיתקיים התנאי או עד שיגיע המועד או עד שהתברר שהתנאי לא‬
‫יכול להתקיים‪.‬‬

‫עבור תאגיד ‪ -‬מנהל העיזבון מנהל את אותו העיזבון עד שהתאגיד הופך להיות כשר לרשת (לפעמים‬
‫צריך לשנות מסמכים‪.)...‬‬

‫מדובר על תנאי מתלה‪ -‬עד שהתנאי לא מתקיים או עד שלא הגיע המועד שהמצווה קבע בצוואה‬
‫שלו‪ ,‬הנכסים הללו לא עוברים‪ ,‬הם נשארים אצל מנהל העזיבון ויעביר רק כשיתקיים התנאי‪.‬‬

‫מה קורה במצב בו התנאי לא יכול להתקיים ? למשל התנאי הוא שהבן שלי ינשא בשביל לקבל את‬
‫ההורשה‪ ,‬אבל נשים עוברות‪ ,‬הוא בן ‪ 35‬ועדיין לא נשוי‪.‬‬

‫סעיף ‪(43‬ג) קובע שאם המצווה לא קבע מי יזכה בהורשה במקרה והתנאי לא יוכל להתקיים‪ ,‬מי‬
‫שיקבל את העיזבון זה היורשים ע"פ דין‪.‬‬

‫כלומר תנאי זה מתבטל‪ ,‬ואם ע"פ דין הוא היורש אז ירש את מה שמגיע לו (ע"פ דין) אבל אם זה‬
‫מישהו לא קשור אז לא יירש‪ .‬למעשה מה שיחולק ע"פ דין בתנאי מתבטל זה רק הדבר הספציפי‬
‫שהיה אמור לקבל‪ .‬השאר הולך לפי הירושה‪.‬‬

‫זה למעשה יהיה במקרה בו ילד א' מקבל כסף‪ ,‬ילד ב' מקבל את הבית והילד השלישי יקבל את‬
‫הרכב רק אם יתחתן‪ .‬ואם התנאי לא יכול להתקיים אזי שהרכב יחולק ע"פ דין והשאר ע"פ מה‬
‫שרשום בירושה‪.‬‬

‫מה קורה במצב בו הזוכה מת לפני שהספיק לקיים את התנאי או לפני המועד שנקע בצוואה‪ -‬מה‬
‫קורה עם החלק שלו? אז לפי סעיף ‪ 49‬אם המצווה לא קבע בצוואה אדם אחר שיזכה במקומו אז‬

‫‪41‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫הירושה עוברת לצאצאים של אותו זוכה‪ .‬ואם אין לו צאצאים אז הצוואה לטובתו תתבטל והחלק‬
‫שלו חוזר לעיזבון ומחולק לשאר ע"פ דין‪.‬‬
‫פירוש הצוואה‪:‬‬
‫(לא בחומר למבחן)‬

‫סעיף ‪" – 54‬פירוש הצוואה"‬

‫סעיף ‪(" -54‬א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה‪,‬‬
‫ובמידה שאינה משתמעת מתוכה ‪ -‬כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות‪.‬‬

‫(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים‪ ,‬הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה‪.‬‬

‫(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה‪ ,‬מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת‬

‫ע"א ‪ 239/89‬שורש נ' גלילי‪ ,‬פ"ד מו(‪– )1992( 861 )1‬‬

‫תורת שני השלבים‪:‬‬

‫שלב ‪ - 1‬בחינה פנימית ‪ -‬אומד הדעת של המצווה כפי שהוא משתמע מתוך לשון הצוואה‪.‬‬

‫שלב ‪ - 2‬בחינה חיצונית ‪ -‬אומד הדעת של המצווה כפי שהוא משתמע מנסיבות חיצוניות לצוואה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1900/96‬טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי‪ ,‬פ"ד נג(‪– )1999( 817 )2‬‬

‫הפרשנות התכליתית‪:‬‬

‫פרשנות משולבת ‪ -‬הליך חד שלבי שבו ממזגים את הבחינה הפנימית והחיצונית יחד‪ .‬בחינת לשון‬
‫הצוואה והנסיבות החיצוניות בו זמנית‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫צוואות הדדיות‪:‬‬
‫סעיף ‪8‬א לחוק הירושה‬

‫סעיף ‪8‬א‪(" -‬א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן‬
‫הזוג האחר ; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג‬
‫ובין אם הוא גורם שלישי‪ ,‬בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה –‬
‫צוואות הדדיות)"‪.‬‬

‫צוואה הדדית זו צוואה שנערכת אך ורק בין בני זוג‪ ,‬יכול להיות בצוואה אחת ששניהם חותמים עליה‬
‫או ב‪ 2-‬צוואות נפרדות שנערכות ביחד‪.‬‬

‫צוואה הדדית בנויה‪ /‬מסתמכת על עקרון אחד והוא עקרון הסתמכות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל אחד מבני הזוג‬
‫שעורך א הצוואה שלו מסתמך על תוכן הצווה של בן הזוג שלו‪.‬‬

‫בדרך כלל מדובר בצוואות מראה (צוואה מאוד זהה) לשני בני הזוג‪.‬‬

‫למה אנשים עושים צוואות הדדיות? – אנשים בדרך כלל עושים צוואות הדדיות ולמטרה אחת והיא‬
‫שלא יהיו להם שותפים בחיים‪ .‬כלומר‪ ,‬בדרך כלל בני זוג רוצים שהילדים שלהם ירשו אותם בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬אבל מתי ? כששניהם ימותו‪ ,‬לא כשאחד ימות‪.‬‬

‫זה נראה מצוין לעשות צוואה במקרה כזה אבל למעשה זה הרבה יותר מסובך כי בדרך כלל בצוואה‬
‫הדדית מה שכתוב זה כשאחד מבני הזוג הולך לעולמו‪ ,‬רק בן הזוג שנשאר בחיים יירש אותו וכשהוא‬
‫ימות כל הרכוש יעבור לילדים (דומה "ליורש אחר יורש")‪.‬‬

‫בצוואה הדדית זה יותר מסובך כי זה מעין חוזה כי כשאדם עושה צוואה רגילה הוא יכול לעשות בה‬
‫מה שהוא רוצה ולשנות אותה אבל בצוואה הדדית זה לא ככה כי העקרון הוא עקרון ההסתמכות‪ ,‬יש‬
‫אלמנט חוזי כי אחד מסתמך על הצוואה של השני ולכן במקרה כזה יכולות לעלות הרבה מאוד‬
‫שאלות‪.‬‬

‫למשל מה קורה במצב שבו עורכים צוואה הדדית‪ ,‬בן הזוג נפטר ובן הזוג שנשאר בחיים מתחתן שוב‬
‫ונולדים לו עוד ילדים‪ .‬אז מה קורה ? הוא יכול לקחת את חלק מהרכוש שלו ולהוריש אותו לילדים‬
‫החדשים?‬

‫או מצב של בן אדם שנשאר בחיים פתאום מסתכסך עם הילדים ופתאום מחליט שהוא לא רוצה‬
‫להוריש להם שום דבר‪.‬‬

‫יש אלמנט של הסמכות‪ ,‬בן הזוג שנפטר סמך על בן הזוג שנשאר להוריש ועכשיו מה? הוא ישנה את‬
‫הצוואה אחרי ההסתמכות אחד על השני‪ .‬ולכן זה יצר המון בעיות‪.‬‬

‫עד שנת ‪.2005‬‬

‫‪43‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ביטול צוואה הדדית – עד אוגוסט ‪:2005‬‬

‫עד שנת ‪ 2005‬חוק הירושה בכלל לא התייחס לנושא הצוואות הדדיות‪ .‬באוגוסט ‪ 2005‬הוסיפו לחוק‬
‫את סעיף ‪8‬א שכולל שם כל מני הסדרים הקשורים לצוואות הדדיות ולכן כל מי שערך צוואה הדדית‬
‫לפני אוגוסט ‪ 2005‬החוק בכלל לא חל עליו‪ ,‬מה שחל עליו זה רק הפסיקה‪.‬‬

‫נקבע בפסיקה – לאחר שאחד מבני הזוג נפטר‪ ,‬בן הזוג שנותר בחיים רשאי לשנות את הצוואה‪.‬‬
‫אם בצוואה כתוב שלא ניתן לשנות אותה לאחר פטירת אחד מבני הזוג – לרוב בתי המשפט יתחשבו‬
‫בכך‪.‬‬

‫כלומר אפשר לשנות צוואה הדדית גם לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג‪ ,‬כלומר בן הזוג שנשאר‬
‫בחיים יכול לשנות את הצוואה שלו אבל יש תנאי והוא שבצוואה אין הגבלה בנושא זה‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫רשום בצוואה שהוא לא יכול לשנות‪.‬‬

‫אם באמת רשום בצוואה שבני הזוג לא יכלו לשנות את הצוואה הזו‪ ,‬בתי המשפט בדרך כלל‬
‫יתחשבו בזה אבל הבעיה העיקרית שנוצרה פה בגלל האפשרות את הצוואה היא שלפעמיים אחד‬
‫מבני נפטר ובן הזוג שנשאר בחיים וקיבל את כל הרכוש פתאום מחליט לרשת למישהו אחר‪ ,‬פתאום‬
‫נולדו לו עוד ילדים והוא רוצה לחלק את רכושו קצת שונה ואז משנה את הצוואה ואז התכחש לצוואה‬
‫ההדדית ולפעמים מנשל את הילדים לגמרי מהירושה‪.‬‬

‫ביטול צוואה הדדית – אחרי אוגוסט ‪:2005‬‬

‫בעקבות הפסיקות האלו באוגוסט ‪ 2005‬תיקנו את החוק והוסיפו את עניין הצוואות ההדדיות‪ .‬התיקון‬
‫מאפשר היום לבני זוג לערוך צוואה הדדית בה מסתמכים על הצוואה של השני‪ .‬גם היום הצוואה‬
‫יכולה להיות במסמך משותף או ב‪ 2-‬צוואות נפרדות‪ ,‬אבל חייבים לערוך אותם ביחד באותו עת‬
‫ובאותו מקום‪.‬‬

‫והיום מה קורה אם בן זוג מבקש לבטל את הצוואה ההדדית שלו?‬

‫החוק מתייחס ל‪ 2-‬מצבים‪:‬‬

‫כשבני הזוג בחיים‬ ‫‪.1‬‬

‫אחרי שאחד מבני הזוג נפטר‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .1‬כשבני הזוג בחיים‪:‬‬

‫סעיף ‪8‬א (ב)(‪(" -)1‬ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬בחייהם של שני בני הזוג ‪ -‬המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול‬
‫הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור‪ ,‬בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים‪".‬‬

‫קובע שכל אחד מבני הזוג יכול לבטל את הצוואה ההדדית ע"י מסירה בכתב של הביטול לצד‬
‫השני‪ .‬מרגע מסירת הודעת הביטול לצד השני הצוואות מתבטלות בו זמנית‪.‬‬

‫לדוגמא זוג שמתגרש‪ ,‬מחליטים לבטל את הצוואה ההדדית‪ ,‬בן הזוג מודיע לבן הזוג השני בכתב‬
‫שהוא מבטל את הצוואה‪ ,‬הצוואות מתבטלות בו זמנית !‬

‫‪44‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫ההודעה חייבת להימסר ! אם היא לא נמסרה זה לא נחשב !‬

‫‪ .2‬אחרי שאחד מבני הזוג נפטר‪:‬‬

‫סעיף ‪8‬א (ב)(‪ )2( " -)2‬לאחר מות אחד מבני הזוג ‪-‬‬

‫(א) כל עוד לא חולק העיזבון ‪ -‬בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו‪,‬‬
‫לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש‪ ,‬מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי‬
‫הצוואה ההדדית של המצווה שמת;‬

‫(ב) לאחר חלוקת העיזבון ‪ -‬בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי‬
‫הצוואה ההדדית לעיזבון‪ ,‬ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או‬
‫החלק בעיזבון שירש‪".‬‬

‫אחד מבני הזוג נפטר‪ ,‬אי אפשר לשנות את הצוואה ההדדית‪ .‬מה שכן אפשר זה לבטל אותה‪.‬‬

‫למה אפשר לבטל את הצוואה ההדדית?‪ -‬נניח שאחד מבני הזוג נפטר‪ ,‬ובן הזוג השני שנשאר בחיים‬
‫מחליט שכן יש לו ילדים חדשים והוא כן רוצה להוריש להם משהו‪ ,‬והוא רוצה לבטל את הצוואה‬
‫ההדדית‪ ,‬אבל כאן הסנקציה היא מאוד חמורה‪.‬‬

‫‪ 2‬אפשרויות‪ /‬סנקציות‪:‬‬

‫כל עוד לא חולק העזבון של המנוח‪ -‬ובן הזוג שנשאר בחיים רוצה לבטל את הצוואה‬ ‫‪.1‬‬
‫ההדדית‪ ,‬הוא צריך להסתלק מכל מנה או חלק בעיזבון שהוא היה אמור לקבל ע"פ‬
‫הצוואה ההדדית של המנוח‪ ,‬כלומר לא יקבל שום דבר מהצוואה של בן הזוג (סנקציה מאוד‬
‫חמורה)‪.‬‬

‫אם כבר חולק העיזבון‪ -‬למשל רצה לקיים את הצוואה ההדדית‪ ,‬לקח את חלקו והתחתן שוב‬ ‫‪.2‬‬
‫ועכשיו הוא מתחרט ורוצה לבטל את הצוואה ההדדית‪ ,‬גם פה הוא יכול לבטל את הצוואה‬
‫ההדדית אבל הוא צריך להחזיר לעיזבון את כל מה שהוא ירש לפי הצוואה ההדדית‪ .‬אם‬
‫הוא לא יכול להחזיר בדיוק את כל מה שקיבל (לדוגמא קיבל בית ומכר אותו או שהכסף כבר‬
‫בוזבז) זה לא מעניין הוא צריך להחזיר את השווי של כל מה שהוא קיבל‪ .‬אחרת לא יוכל‬
‫לבטל את הצוואה ההדדית‪.‬‬

‫לאחר ביטול צוואה הדדית‪ ,‬מי שירש זה הילדים‪ -‬הוא לא יקבל כלום‪.‬‬

‫למעשה מי שרוצה כיום לבטל צוואה הדדית צריך לקחת בחשבון שיש לו סנקציה ושצריך להחזיר את‬
‫הכל ושבכלל אינו יורש את בן הזוג‪.‬‬

‫שאלה שנייה שנשאלת בנושא הזה‪-‬‬

‫בן הזוג שירש את העזיבון מה מותר לו לעשות לפי הצוואה ההדדית?‪ -‬יכול לעשות מה שהוא‬
‫רוצה‪ ,‬הדבר היחיד שהוא לא יכול לעשות זה לצוות אותו למישהו אחר‪ .‬יכול במהלך החיים לסכל את‬
‫הצוואה בכלל‪.‬‬

‫לדוגמא זוג עם שלושה ילדים והאמא מחליטה לתת את כל הרכוש שלה במתנה לבן הבכור שלה‪,‬‬
‫מותר למרות שזה מסכל את כל הצוואה‪.‬‬

‫בשביל למנוע מצבים כאלה‪ ,‬כשאנחנו עושים צוואה הדדית אנחנו צריכים לחשוב הרבה שנים קדימה‬
‫ולחשוב על כל הדברים האלה מראש ולכתוב את כל ההגבלות האלה מראש‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫שנה ב'‬ ‫ציפורה אזרד‬ ‫דרויש סולי‪ -‬דיני משפחה וירושה תרגיל‬ ‫תשפ"ד‬

‫לדוגמא ‪ -‬לכתוב שבן הזוג שנשאר בחיים יוכל למכור רק נכס אחד או לא יוכל למכור ולהגביל אותו‬
‫בסכום למתנות שהוא רשאי לתת לילדים במהל חייו כדי לא לגמור את הירושה‪.‬‬

‫למעשה צריך להכניס הרבה מאוד הגבלות כדי לא לרוקן את הירושה‪.‬‬

‫יכול להיות שההגבלות של אותה הצוואה יגבילו את אותו היורש‪.‬‬

‫לדוגמא אישה שירשה כסף מצוואה הדדית עם הגבלות אבל לא היה לה כסף לאכול כי לפי הצוואה‬
‫אסור למכור את הבית‪.‬‬

‫המרצה מציעה אחת לכמה שנים בצוואה הדדית לפתוח את הצוואה ההדדית ולבדוק את התוכן‬
‫שלה‪ ,‬אם זה עדיין רלוונטי במיוחד אם אחד מבני הזוג מאוד חולה‪.‬‬

‫ביטול צוואה ‪ -‬סעיף ‪36‬‬

‫סעיף ‪(" -36‬א) המצווה רשאי לבטל צוואתו‪ ,‬אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית‬
‫צוואה‪ ,‬ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה‪ ,‬חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה‪.‬‬

‫(ב) צוואה חדשה‪ ,‬אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת‪ ,‬רואים אותה כמבטלת את‬
‫הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת‪ ,‬זולת אם אין‬
‫בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת‪".‬‬

‫דנ"א ‪ 7818/00‬יוסף אהרון נ‪ .‬אמנון אהרוני – ביטול באמצעות תצהיר‪:‬‬

‫הן'מכןכקמםלכ‪/‬ק'‬

‫‪46‬‬